לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1407114,071 עוקבים אודות עסקים

פורום היאבקות WWE

ברוכים הבאים לפורום הרסלינג של ה-WWE בתפוז. זוכרים את הימים של פעם?, שהיינו מרותקים שעות על גביי שעות לשידוריי הרסלינג בארץ שעד לא מזמן נקראו בשם WWF? שהיינו מחקים את הדמויות והמתאבקים ומצוטטים אותם ומתחפשים לדמויותיהם?. אז עכשיו אפשר לחזור ולהזכר בהם, וגם לצפות בשידורים המחודשים. בנוסף תוכלו להנות משפע של מאמרים וכתבות שרק יילכו ויגדלו בנושאי כוכביי עבר,הווה,ועתיד בWWE. וליהנות מגלרייה ענקית (אולי הגדולה בארץ) של כוכבי הרסלינג הפעילים והלא פעילים באירגון. וליהנות ממגוון אתרים רישמיים ולא רישמיים העוסקים בנושא ונמצאים גם הם בקישורי הפורום. תוכלו לשאול שאלות,ולצפות לתשובות טובות ומדויקות מחבריי הפורום הנפלאים שיש אצלנו. רק אנא הקפידו לשרשר תגובותיכם להמנע מלפתוח הודעות שכבר שוחחו עליהם שוב. ולהשתמש באופציית הוספת תגובה על מנת למנוע הצפה של הפורום. הודעות שלא ישורשרו ולא ימצאו במקומם ימחקו . וכמובן,להשתתף בדיונים המרתקים ולהזכר בעבר,הווה,ואלי עתיד טוב יותר לרסלינג. שהייה מהנה וברוכים הבאים . מנהלי הפורום, רם (רם חיים) ושי (שי מילר)
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום היאבקות WWE

ברוכים הבאים לפורום הרסלינג של ה-WWE בתפוז. זוכרים את הימים של פעם?, שהיינו מרותקים שעות על גביי שעות לשידוריי הרסלינג בארץ שעד לא מזמן נקראו בשם WWF? שהיינו מחקים את הדמויות והמתאבקים ומצוטטים אותם ומתחפשים לדמויותיהם?. אז עכשיו אפשר לחזור ולהזכר בהם, וגם לצפות בשידורים המחודשים. בנוסף תוכלו להנות משפע של מאמרים וכתבות שרק יילכו ויגדלו בנושאי כוכביי עבר,הווה,ועתיד בWWE. וליהנות מגלרייה ענקית (אולי הגדולה בארץ) של כוכבי הרסלינג הפעילים והלא פעילים באירגון. וליהנות ממגוון אתרים רישמיים ולא רישמיים העוסקים בנושא ונמצאים גם הם בקישורי הפורום. תוכלו לשאול שאלות,ולצפות לתשובות טובות ומדויקות מחבריי הפורום הנפלאים שיש אצלנו. רק אנא הקפידו לשרשר תגובותיכם להמנע מלפתוח הודעות שכבר שוחחו עליהם שוב. ולהשתמש באופציית הוספת תגובה על מנת למנוע הצפה של הפורום. הודעות שלא ישורשרו ולא ימצאו במקומם ימחקו . וכמובן,להשתתף בדיונים המרתקים ולהזכר בעבר,הווה,ואלי עתיד טוב יותר לרסלינג. שהייה מהנה וברוכים הבאים . מנהלי הפורום, רם (רם חיים) ושי (שי מילר)
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

אביחי (crossface) ז``ל 1979-2004 , לעולם לא נשכח אותך
יש להודיע על ספויילרים של תוצאות שלא עבר שבוע מאז שידורם בארה``ב

המשך >>

לצפיה ב-'שרשור RAW'
שרשור RAW
22/05/2018 | 06:35
3
38
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
22/05/2018 | 06:36
2
226
קורט אנגל פותח את התכנית. הוא מזכיר שהלילה רונדה ראוזי תחתום על חוזה לקרב מול נייה ג'קס, ושגם יהיה קרב העפלה למאני אין דה בנק עם ארבע נשים. סטפני מקמהן יוצאת, ואומרת שאנגל עושה עבודה טובה אבל לפעמים הרגשות שלו משתלטים עליו. היא אומרת שהיא תנהל את חתימת החוזה. היא גם אומרת שנמאס לה מהטובות שלו לרומן ריינס,ורומן ריינס יוצא. סטפני מאיימת עליו בפיטורין וריינס מאיים בתקיפה של מתאבקים. סטפני אומרת שהיא לא רוצה אותו קרוב למאני אין דה בנק ולתואר. קווין אוונס יוצא ומודה לריינס על כך שעכשיו הוא במאני אין דה בנק. הוא מגן על סטפני מקמהן והיא קובעת בינו לבין ריינס קרב.
 
רומן ריינס ניצח את קווין אוונס בפסילה אחרי שג'ינדר מהאל תקף אותו. לאחר מכן סת' רולינס הציל אותו.
 
רומן ריינס וסת' רולינס ניצחו את קווין אוונס וג'ינדר מהאל אחרי קורב סטומפ לאוונס. לאחר הקרב ג'ינדר תוקף אותם עם כיסא.
 
סמי זיין יוצא ומביא שלושה אנשים שחורים בשמלה, האחיות של לאשלי. הוא משתמש בהם כדי לרדת על לאשלי. לאשלי יוצא ויורד עליהם קצת. הוא תוקף את כולם וזיין בורח.
 
אמבר מון ניצחה את אלכסה בליס (ע' מיקי ג'יימס) אחרי אקליפס.
 
סטפני מקמהן קובעת לברון סטרומן ולפין באלור קרב.
 
בארון קורבין ניצח את נו וויי חוזהאחרי אנד אוף דייז.
 
קורט אנגל מדבר עם צ'אד גייבל ודרו מקינטייר ודולף זיגלר יורדים עליהם.
 
ה-B טים ניצחו את בריזאנגו אחרי באק סופלקס ונאקברייקר לפאנדאנגו.
 
סטפני מקמהן מארחת את טקס חתימת החוזה. נייה ג'קס ורונדה ראוזי יוצאות. רונדה שואלת את סטפני איך היד, וסטפני אומרת שהיא עקפה את כל הנשים. רונדה אומרת שנייה אתגרה אותה. סטפני אומרת שאולי נייה מנסה לעשות לעצמה שם. אולי אם היא תפסיד היא תעזוב. סטפני אומרת שאולי ראוזי לא יכולה לנעול על נייה ארמבר. נייה אומרת שזה נכון והיא תנצח אותה. היא חותמת על החוזה. גם רונדה חותמת. הן לוחצות ידיים, ורונדה אומרת שהיא תיקח לה את התואר והיד.
 
דולף זיגלר (ע' דרו מקינטייר) ניצח את צ'אד גייבל עם סופרקיק. לאחר הקרב דרו מקינטייר נתן לו קליימור.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: נטליה ניצחה את דיינה ברוק, ליב מורגן ושרה לוגן עם שארפשוטר ללוגן. לאחר הקרב, נטליה אמרה שרונדה תהיה אלופת נשים והיא גברת מאני אין דה בנק.
 
אליאס מברך את הקהל ושר איתם. לאחר מכן הוא אומר שלא יפה שם כמו באירופה.
 
אליאס ניצח את בובי רוד עם דריפט אוויי. לאחר הקרב ברון סטרומן יצא ופגע בו.
 
ברון סטרומן ניצח את פין באלור עם פאוורסלאם בריצה.
לצפיה ב-'ברכות חמות ומזל טוב גדול'
ברכות חמות ומזל טוב גדול
22/05/2018 | 09:21
1
242
צפיתי הלילה בתוכנית בלייב ותוך כדי קראתי בטוויטר בכמה סקרים מקבילים שאכן הסגמנט של סמי זיין עם "האחיות לאשלי" נבחר לסגמנט הגרוע ביותר מאז ש-WWF הפך ל-WWE. וואו זה היה חרא אמיתי.
בכלל התוכנית היתה בהילוך ראשון, לסטף לא היתה שום תרומה משמעותית חוץ מהעלבונות הרגילים לאנגל וריינס וכו'. 
הדבר היחיד שבינתיים היה ראוי להיחשב כמענין ומבדר הוא ה- B Team.
כל השאר בזבוז מוחלט של זמן אוויר.
כמו שכתב מישהו "מזל טוב לרשת פוקס על שקנתה חרא במיליארד דולר" (למי שלא יודע סמאקדאון עוברת לפוקס, חוזרת לימי שישי בחוזה של 5 שנים עבור מיליארד דולר).
לצפיה ב-'זה כי לאשלי'
זה כי לאשלי
22/05/2018 | 21:41
157
היה ונשאר משאבת כריזמה.
אבל בעיקר כי זה באמת היה קטע רע מיסודו, לא מצחיק מהשנייה שה"אחיות" יצאו והיה ברור בדיוק מה הולך להיות בעשר דקות הקרובות, נמתח כמו מסטיק, מייגע, ובכלל הסיפור המקורי של לאשלי על האחיות שלו לא היה מעניין, לא הוסיף שום נופך לדמות שלו, וגרם לי לתהות מה זה תרם לו ששידרו את זה.
לצפיה ב-'3MB, מה דעתכם?'
3MB, מה דעתכם?
22/05/2018 | 17:37
3
192
למי שזוכר שלושה ג'וברים התחברו לקבוצה בשם three men band או בקיצור 3MB. השלושה היו דרו מקינטייר, ג'ינדר מהאל והית' סלייטר. הם בדרך כלל היו שק חבטות לכל מי שהתחרה מולם והיה צריך ניצחון.
עכשיו שוב השלושה באותה תוכנית: רו. דרו מקינטייר נמצא בטים עם דולף זיגלר והוא אובר. הית' סלייטר די קבור עם ריינו בצמד שלא מצליח להתרומם ןג'ינדר מהאל נמצא מיד קארד וקצת למעלה מזה ועכשיו הוא בפיוד עם רומן ריינס.

לדעתי אפשר לאחד את השלושה לגרסה חדשה של 3MB וליצור סוג של שילד. שניים מתוך השלושה הם הילים מבוססים והנוסטלגיה יכולה להוציא את כל השלושה אובר. הם גם יכולים להוסיף יותר עניין למחלקת הזוגות שדי מתה כרגע בראו.

מה דעתכם?
לצפיה ב-'הנוסטלגיה? איזו נוסטלגיה יש מהם?'
הנוסטלגיה? איזו נוסטלגיה יש מהם?
22/05/2018 | 21:16
1
151
שהם חוטפים מכות ויוצאים בדיחה?
לא נראה לי שאף אחד מהם היה רוצה לחזור לשלב הזה אי פעם... בשביל הדמויות של דרו ושל ג'ינדר לחזור להיות "להקה שלא רוצה לנגן" זה נסיגה רצינית בקריירה, ואם זה יהיה בלי הגימיק אז אין כאן שום התבססות על העבר, אז בשביל מה?
מה גם שדרו בסוג של צמד עם דולף והית' בצמד עם ריינו אם אתה כ"כ דואג למחלקה הזאת
 
לצפיה ב-'אני חושב'
אני חושב
22/05/2018 | 21:34
129
מה שהוא אמר...
לצפיה ב-'אין צורך לאחד אותם'
אין צורך לאחד אותם
27/05/2018 | 02:38
19
לצפיה ב-'מה הדמות של וולנטין דרים?'
מה הדמות של וולנטין דרים?
21/05/2018 | 00:34
2
166
מה הדמות של וולנטין דרים?
לא בדיוק הבנתי אותה.
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'הבסיס הוא מחווה לזמר פרינס'
הבסיס הוא מחווה לזמר פרינס
21/05/2018 | 11:27
1
164
פטריק קלרק, האיש מאחורי הדמות היה מתמודד טאף אינף והתאבק כמה שנים תחת שמו האמיתי אולם ללא הצלחה אולם אימוץ דמות שמבוססת על פרינס שלאחר מכן הוסיף לה רבדים דומים כמו של ריק רוד וגולדאסט, הוא יצר מעין דמות ססגונית, טווסית אבל מוכשרת ופסיכולוגית. מעין גולדאסט למתקדמים.
 
לצפיה ב-'תודה רבה אחי'
תודה רבה אחי
27/05/2018 | 02:38
15
לצפיה ב-'טיטאן שאטרד- פרק 5'
טיטאן שאטרד- פרק 5
18/05/2018 | 14:35
10
63
שלום לכולם וברוכים הבאים לתרגום לעברית של הספר טיטאן שאטרד: המאבק בביטחון ובפרנויה. בפעם הקודמת שמענו על כל מה שקרה ברסלמניה 12, כולל הלילה הגדול של שון מייקלס. תזכורת: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/13/183196879...

אז במה עוסק הספר השני? (תקציר)

ההמשך המצופה לרב המכר טיטאן סינקינג.

אחרי שסבל שנה נוראית ב-1995, רצה וינס מקמהן לבנות מחדש את האימפריה הטובעת שלו ב-1996. היו לו תקוות רבות עבור נושא הדגל החדש של פדרציית ההיאבקות העולמית, שון מייקלס - האיש שרצה שיהיה מנהיג ה'דור החדש' של ה-WWF. כשמייקלס נתמך בידי קאסט חזק של דמויות מבוססות, כמה מתאבקים ישנים, והזרקה של דם חדש, ציפה מקמהן לחלוטין שה-WWF ישלטו ביריביהם WCW במלחמות ליל שני המתהוות.

זה לא מה שקרה.

טיטאן שאטרד מספר את הסיפור מאחורי הקלעים של הצרות של ה-WWF ב-1996. הייתה זאת שנה בה הפרנויה איימה להשמיד את ה-WWF, בה מסורות שנשארו בתעשייה כבר כמה עשורים נשברו, ובה וינס מקמהן נטש לחלוטין את עקרונות ההיאבקות שלו ברדיפה אחרי הדולר.
לצפיה ב-'והפעם בטיטאן שאטרד:'
והפעם בטיטאן שאטרד:
18/05/2018 | 14:46
110
אתם חושבים שעל ישראל עבר שבוע משמעותי עם הזכייה באירוויזיון, העברת השגרירות והמהומות? לפני שתיים עשרה שנה בדיוק, התחיל לווינס מקמהן שבוע שגרם לו לכעסים רבים, אבל בתכל'ס שינה את ה-WWF לנצח. אנחנו שומעים על השבוע הגורלי ביותר בתולדות ה-WWF, עם שני אירועים שנהרסים.
 
כמה לינקים שימושיים:
 
התקרית בגארדן: www.dailymotion.com/video/x6v3as
 
 
קורנט על הגארדן: https://www.youtube.com/watch?v=Y6Nxon1iBRk
 
 
מארק מרו מול האנטר הרסט הלמסלי: www.dailymotion.com/video/x5stjl2
 
 
שון מייקלס מול הבריטיש בולדוג (שימו לב לתקרית ב-14:27 ולתקרית ב-15:42): www.dailymotion.com/video/x5x9iwv
לצפיה ב-'פרק 5'
פרק 5
18/05/2018 | 14:49
131
כשה-WWF היו במדיסון סקוור גארדן זה תמיד היה מיוחד עבור וינס מקמהן. הבניין, שהיה עמוק בתוך מרכז הפעילות של ניו יורק, אירח מופעי היאבקות מקצוענית במשך יותר ממאה שנים, ומשפחת מקמהן עבדה בבניין כבר כמה עשורים. וינס קישר בין הגארדן לבין אביו, שבנה את המורשת שלו שם בעזרת כוכבים כמו ברונו סמרטינו, קילר קוואלסקי ובוב באקלנד בימי הזהב של פדרציית ההיאבקות הכלל עולמית. עבור וינס, הגארדן היה יותר מסתם בניין: הוא היה שטח קדוש, ומופע שם היה מסורת משפחתית גאה.
 
במרץ, האולם המלא הראשון של ה-WWF בבניין מזה שבע שנים הביא למקמהן אופטימיות עבור העתיד. הוא שמח כשהארגון הצליח לשחזר את ההצלחה ב-19 במאי, והביא 18,800 מעריצים אל הבניין. ה-WWF מילאו את הגארדן פעמיים רצופות לראשונה מאז 1985 הרחוקה - שיאה של ההאלקמניה. בנוסף, המופע הכניס מעל 300,000 דולרים ממכירות כרטיסים - ההאוס שואו הראשון בתולדות הארגון שהגיעה להישג כזה, ועוד 100,000 דולרים ממכירות מרצ'נדייז. זאת הייתה אמורה להיות סיבה למסיבה. במקום, תולדות ההיאבקות רשמו את יום זה כיום בו הקליק ביזו את מורשתם הגאה של המקמהנים ב-MSG כשכפרו בכל עקרונות ההיאבקות.
 
היה זה יומם האחרון בארגון של סקוט הול וקווין נאש, והקהל החכם בגארדן לא פספס זאת. הייתה אווירה מתוחה וברורה באוויר. הול היה אמור להתאבק מול גולדאסט בקארד, אבל האחרון נפצע במהלך סיבוב ההופעות באירופה והוחלף בידי פול 'האנטר הרסט הלמסלי' לבק. כיוון שנאש נלחם מול חברו לקליק שון מייקלס, הקבוצה הצליחה עד הסוף המר לשמור על המצב לטובתם. נאש והול עשו ג'ובים בדרכים כבר שבועות, כמיטב המסורת העתיקה בהיאבקות שבה אתה מפסיד לכולם בטריטוריה בדרכך החוצה. הלילה לא היה שונה, כי שניהם היו אמורים להפסיד לחבריהם בקרבות האחרונים שלהם.
 
לפני הקרב דיבר הול עם פאט פטרסון, שמאז שחזר ברסלמניה כבר חזר לתפקידו כאייג'נט הראשי בהאוס שואוז. כרגיל הוא זה שהיה אחראי לכתיבת הסיומות בקרבות בגארדן, והיו לו כמה רעיונות לקרב האחרון של הול. בגלל המקום שהיו בו, רצה פטרסון לשנות את הקרב שעשו בדרכים בלילות האחרונים. הוא הציע סיום שונה לקרב ההאוס שואו הרגיל, שאיתו להול לא הייתה בעיה. הוא שמח להוציא אובר את חברו לבק, ומילא בשמחה את הוראותיו של פטרסון. התוצאה הייתה קרב מדהים שהול טען לאחר מכן שהיה אחד מהכי מספקים בקריירה שלו.
 
כשהול יצא מאחורי הקלעים כדי לשחק את רייזור ראמון בפעם האחרונה, הוא קיבל תגובה מעורבת מהקהל. כמה אזורים משמעותיים בקהל ממש זעמו לראות אותו, והמטירו עליו קריאות בוז רעילות כשצעד אל הזירה. מספר אנשים רכנו על מחסום האבטחה ואמרו לו ישירות שהוא מכר את עצמו. חלקם הלכו רחוק אף יותר: "מכרת את עצמך ל-WCW, יא הומו. תזדיין מניו יורק!" צרח מעריץ זועם אחד. אחרים - שזכרו היטב את ההשעיה האחרונה של הול - צרחו שהיה מכור לסמים.
 
אבל רבים בבניין פשוט שמחו לראות את הול לובש את המגפיים הצהובים-סגולים ברגע האחרון. אחרים השתמשו בקרב כהזדמנות להתחנן בפניו לחשוב מחדש על החלטתו לעזוב, וצרחו ביחד, "אנא אל תלך." הול נסחף ברגע ועצר כדי להסתכל ישירות לעמדת הגורילה (אזור הבמה ממש מאחורי מסך הכניסה, שנקרא על שם גורילה מונסון שישב שם מספר שנים. נוכחותו הייתה כה מזוהה עם המיקום עד שהוא נקרא על שמו. השם "עמדת גורילה" הפך לחלק מז'רגון ההיאבקות, והוא מוטמע כמו מושגים ששרדו כבר מאה שנה.) בה וינס תמיד ישב בגארדן. הוא סימן ליושב הראש ולקהל, ומלמל, "תגידו לו לתת לי כסף ואשאר כאן!". וינס נשאר קודר. הוא פשוט הסתכל על רגליו וסירב לתת למישהו לראות רמז קל לשינוי בהתנהגותו העקשנית.
 
הסיום שפטרסון הנחה את הול ולבק לבצע היה אחד בו ראמון הרים את הלמסלי למהלך המסיים שלו, רייזור'ס אדג', רק כדי שהמומנטום של המכה יגרום לרגלו של האנטר לפגוע בראשו של השופט, ותעלף אותו כך שהוא יחמיץ את ההצמדה של הול. הסלנג של ההיאבקות קרא לכך 'ניצחון ויזואלי', משהו שירכך את מכת התבוסה כי כך האיש שהובס יכול היה לתרץ, "ניצחתי בקרב, אבל השופט היה חסר הכרה." לפי התכנית, הלמסלי השיג אז את הניצחון כשרייזור הסתובב לבעיטה בבטן וחוסל בידי הפדיגרי של האנטר.
 
לאחר ההפסד הנקי שלו בהצמדה, קיבל הול עוד קריאות בוז מקהל שהרגיש נבגד בגלל עזיבתו. הול ידע שזה הסיכוי האחרון שלו להגיב אז לקח את המיקרופון, וגרם לפאניקה בקרב האחראים. הייתה זאת סטייה מהתסריט, פעולת מרד שלא הייתה מתוכננת. הייתה דאגה בנוגע למה שהול - שגם בשיאו היה די מרדן - יוכל להגיד. הוא מלמל שלא מכר את עצמו, הצליח למלמל, "תאמרו שלום לבחור הרע," לפני שהמיקרופון שלו נותק בפתאומיות.
 
לאחר הקרב, נפגש וינס עם הול מאחורי הקלעים ולקח אותו לחדר פרטי שהיה משרדו הערב. "לעזאזל, אתה עדיין עובד עבורי," הוא דחק, "בוא נפתור את זה." הול הופתע. "וואו וינס, אני לא יודע... לא רציתי לעזוב מלכתחילה אבל קצת מאוחר לזה עכשיו. כבר הסכמתי לעבוד עבור בישוף..." הול הסביר שוב מה צריך כדי שימשיך לעבוד עבור ה-WWF: שיתנו לו רשות לעבוד בפחות ערים וישלמו לו באותה רמה כמו מיין איבנטר.
 
וינס עדיין הרגיש שהוא לא בעמדה שהוא יכול להתפשר, וגם לא הול. שניהם ידעו זאת לפני שישבו לדבר. הייתה זאת מחווה ריקה מצד מקמהן - ניסיון אחד אחרון לגרום להול להישאר ולהסכים לעסקה הישנה שלו, למרות שמעולם לא אמר זאת במפורש. ללא כל הסכם השניים פשוט לחצו ידיים. וינס איחל להול בכעס בהצלחה ב-WCW, והול החזיר לו כשאיחל למקמהן הצלחה נוספת. באותו הרגע, שון מייקלס צעד אל החדר עם פול לבק ושאל בקלילות, "היי וינס, אכפת לך אם רייזור והאנטר יצאו אחרי הקרב שלי?"
 
מקמהן קצת היה עסוק בגלל שהיה עם הול, ובקושי שם לב לבקשה. הוא שמע את המילים והבין מה שאלו, אבל לא הייתה לו הזדמנות לעכל את הכול או לשקול השלכות. הוא קצת הופתע ודי היסס, אבל הוא סירב כל כך להראות כל פגיעות עד שהסכים.
 
זה לא היה רעיון פתאומי של שון, אלא משהו שהקליק דיברו עליו בהמבורג, גרמניה, בסיבוב ההופעות האחרון של הפדרצייה. הם רצו לעשות הם רצו לעשות משהו זכור שיהיה החגיגה האחרונה שלהם ביחד, וגם לחשוף בפני המעריצים את סוד החברות ביניהם. במהלך לילה שיכור טיפוסי, אחד בקבוצה הציע שיתחבקו ויחגגו ביחד בסוף הלילה האחרון של סקוט וקווין עבור פרידה פומבית.
 
כולם בקבוצה שכחו שהשיחה התרחשה בכלל ב-19 במאי. כולם פרט ללבק, שלא שתה כמוהם ולכן זכר הרבה יותר משיחותיהם המאוחרות. מייקלס היה מבולבל כשלבק - עדיין מתנשף לאחר הקרב שלו - התנשף אליו, "אנחנו עדיין עושים את הקטע שדיברנו עליו?" מייקלס לא ידע על מה חברו מדבר, ואמר לו את זה. "דיברנו עליו באירופה!" טען לבק, "שאני וסקוט נצא אחרי הקרב שלך. אנחנו עושים את זה?" מייקלס אמר שלא ידע, אז לבק ביקש ממנו לבקש את רשותו של וינס.
 
מה ששון הציע לבסוף עבור מקמהן היה שהוא ושאר הקליק יורידו את מעטה הקייפייב וירימו את המסך הדק מאוד שגרם למעריצים להשהות את חוסר האמונה במה שצפו. ההיגיון של הקליק היה שתשעים אחוזים מהמעריצים בגארדן ידעו טוב מאוד שצפו במופע. הם ידעו שהמתאבקים לא באמת רצו לקרוע את הזרועות אחד של השני או לתקוע אצבעות בעיניים. רבים גם ידעו שהקליק היו חברים אמיתיים, למרות הצדדים השונים שלהם. היה זה דבר אחד שהם יהיו מודעים לכך, אבל שונה לגמרי שהקליק יעברו את הסטוריליינים ויודו ויכירו בכך בעצמם.
 
המיין איבנט במופע היה הקרב האחרון של נאש, קרב כלוב מול מייקלס עם תואר ה-WWF על הכף. על הכף. אמנם בכמה מקרים היה יכול להיות מסוכן לשים מישהו בקרב על תואר ה-WWF בלילה האחרון שלהם בארגון, מקמהן בכלל לא דאג. (למרות שזה לא היה סביר, תמיד היה הסיכון שמישהו שעומד לעזוב ינסה משהו, בעיקר אם עזב לארגון יריב. לא היה בלתי אפשרי שבישוף הבטיח לנאש פיצוי ענק אם יעזוב עם אליפות ה-WWF, כי כבר הוכיח שהיה מוכן לבזות רכוש של ה-WWF עם האנגל של מדוזה בנייטרו. גם היו סיפורים מימי הוגאן, כמו ורן גאנייה שהציע לשלם לאיירון שיק כדי שישבור להוגאן את הרגל במהלך הקרב שלהם על תואר ה-WWF ושלא יפסיד לו את החגורה, וזה שכמה פרומוטרים ניסו לשכנע את ברוזר ברודי ואחרים להרוס את רסלמניה. כשהם מבינים שאפשר לשרוף את הגשרים לנצח, דברים אלו לא קרו. אבל המתחים היו גדולים מתמיד ב-1996 בין ה-WWF ל-WCW, אז מקמהן תמיד חשד שבישוף ינסה משהו שיוריד אותו מבפנים.) הוא ידע שנאש לעולם לא יבגוד בחברו מייקלס, ואפילו שעזב, וינס עדיין סמך עליו שיעשה את הדבר הנכון לביזנס. זה לא מנע מנאש להשתעשע עם יושב הראש הצופה במהלך הקרב בכך שהתקרב מאוד לבריחה מהכלוב ולזכייה בתואר, אבל זה היה חלק מהמופע. נאש נפל לסופרקיק של מייקלס כמתוכנן, ואז נתן לשון לברוח מדלת הכלוב ולנצח בקרב.
לצפיה ב-'חלק ב''
חלק ב'
18/05/2018 | 14:52
98
לאחר הקרב התקרית הידועה לשמצה של הערב קרתה. מייקלס חזר לזירה וחגג עם החגורה כשנאש התנהג כאילו היה מעולף, ולא הזיז שריר. החגיגה של שון נמשכה כמה דקות כשהלך מפינה לפינה, וחיכה לראות אם חבריו יגיעו. לרגע הוא חשד שמקמהן ביטל את כל הדבר, אבל אז הוא ראה את סקוט הול הולך בשביל הכניסה. שמח, הוא הסתובב לנאש ולחש בשמחה, "הם באים לכאן!"
 
כשהול נכנס מדלת הכלוב, הוא ומייקלס נתנו את סימן הקליק הפרטי שלהם  אחד לשני והתחבקו בחיבוק חזק. שניהם היו בייביפייסים, אז זה לא היה בעיה - אלא מה שקרה אחר כך. מייקלס הלך לנאש וכרע על גופו הרפוי, ואז נישק אותו כדי להאיר אותו. דייב מלצר תיאר זאת בתור, "הצפרדע שנישקה אותו נסיכה." גם זה היה יכול להיות סתם פעולה שחצנית מצד שון מייקלס, אבל הדבר הבא לא עבר בשתיקה.
 
פול לבק עמד לצד וינס מקמהן ויד ימינו ג'רי בריסקו בעמדת הגורילה כשהול צעד אל הזירה. הוא הסתובב אל יושב הראש ושאל, "כדאי לי לצאת ולהצטרף אליהם?" למרות שמקמהן כבר אישר את המהלך, שאר האנשים לא ידעו מכך. כשבריסקו כבר כועס מאוד בגלל מה שקורה, ואחרים שהתחילו להביע את אי הנעימות, מקמהן לא הגיב. לבק החליט לקחת סיכון וללכת על זה, כי חשב שיתחרט יותר אם ייעדר. הוא הלך בשביל הכניסה והרים את שתי ידיו בסימן הקליק, ואז כשנכנס אל הזירה חיבק את מייקלס מיד. לבק היה היל בתחילת הקארד, וכל תקופתו ב-WWF, אז המעריץ המזדמן לא הבין מה קורה. המעריץ המתוחכם ידע מיד מה קורה: הקליק התאספו ונפרדו מסקוט הול וקווין נאש.
 
הול נתן לנאש סטירה בתחת לפני שהרביעייה התחבקה בחיבוק קבוצתי שובר קייפייב שגרם לוותיקים מאחורי הקלעים ולאגדות הגארדן להעלות קצף בפה. הקליק ביימו ריב בין אלו שנשארו ואלו שעזבו, אבל צחקו. הם חזרו לחיבוק, עלו על ארבע פינות הזירה ונפרדו בפעם האחרונה עם הסימן שלהם.
 
"אני זוכר שעמדתי בזירה וכולנו היינו שם ביחד. זה היה חסר תקדים, אבל המעריצים העריכו את זה. הסתכלתי על קוו - התחבקנו כולנו - ואני זוכר שחשבתי, 'כולנו הצלחנו,'" נזכר הול. כולם חוץ ממייקלס עזבו את הזירה, והשאירו את ההארטברייק קיד לעשות כמה פוזות אחרונות לפני שאמר לקהל שנשאר, "הקליק אוהבים כל אחד ואחת מכם!"
 
בעוד שבזירה הייתה חגיגה, מאחורי הקלעים היה תוהו ובוהו. נחילי מתאבקים, עובדים ויועציו הקרובים של וינס זעמו ממה שראו כרגע. מעטים אם בכלל הבינו שווינס, בהיסח הדעת, אישר לקבוצה לבצע זאת, ובלבול וזעם עברו מאחורי הקלעים בגארדן. "הם הרגע הרגו את הפוקינג ביזנס," נבח דייבי בוי סמית' במבטא המנצ'סטרי הכבד שלו לכל מי ששמע. איש הארגון הנאמן ג'ים רוס זעם, והרוד אייג'נט והמתאבק הוותיק לשעבר ג'רי בריסקו כמעט חטף שבץ, הלך במסדרונות ורצה לתפוס את הפושעים. אחרים, כמו ג'ים קורנט, השתגעו בציבור וזרקו את תיקי התלבושות שלהם.
 
סטיב אוסטין היה מאחורי הקלעים באותו הלילה וחזה בכל הדבר - שחלק כבר קראו לו תקרית הקידה - מעמדת הגורילה. כפי שהוא זוכר, "פתחתי את המופע באותו הלילה - והייתי ליד המסך כי זה מה שעשיתי: צפיתי בקרבות. כשזה קרה חשבתי, 'מה לעזאזל קורה?' בן אדם, זה משהו שפשוט לא עושים. בחורים טובים ובחורים רעים לא מתחילים להתחבק במדיסון סקוור גארדן. זה היה בולשיט, לא האמנתי למראה עיניי. לא ידעתי אם לחרבן או לחנוק את עצמי."
 
מקור הזעם היה כפול. ראשית כל היה מדובר בהפרת שבועת הקייפייב הקדושה (האירוניה הייתה שווינס עצמו היה זה שהודה שמה שהציג כספורט לא היה מה שנראה, ולמעשה היה בידור מתוסרט. המהלך נעשה כדי להימנע מכך שוועדות אתלטיות יכפו עליו כללים שיעלו לו בכסף.), קוד סודי שמתאבקים מבוגרים העריכו עד כדי כך עד שחלקם אף שיקרו בבתי משפט תחת שבועה, ונשבעו שמה שעשו היה אמיתי. אחרים אפילו לא 'החכימו' (כלומר, אמרו את האמת. רבים הזינו את האמונה שמה שעשו היה אמיתי, ושמרו על הקייפייב גם בפני משפחותיהם, בניסיון להגן על כבוד הביזנס.) את נשותיהם וילדיהם, וחלקם חיו בפחד אמיתי כל פעם שאהוביהם נלחמו, ודאגו שייפצעו ברצינות או אף יהרגו בזירה. רבים שברו את גבם ודיממו דליים כדי לבנות את יסודות הביזנס, רוב הזמן בגארדן עצמו. היה זה אותו הבניין בו הקהל בכה דמעות כשכהונת התואר שוברת השיאים של ברונו סמרטינו עם תואר ה-WWWF נקטעה בידי איוון קולוף ב-1971. הוא שמח בזכייתם של גדולי התעשייה לעתיד, אישים כמו האלק הוגאן, ברט הארט ובוב באקלנד, כל אחד מהם זכה בתואר עולם בזירה המפורסמת. וכרגע הקהל ראה ארבעה צעירים מחרבנים על ההיסטוריה העשירה, דבר שלעולם לא יימחק.
 
זה שהפרת הקייפייב קרתה באדמה הקדושה של המדיסון סקוור גארדן גרמה לדבר הזה להיות גרוע יותר עבור כולם. כפי שג'ים קורנט אמר לאחר מכן, "בין אם אהבת את וינס מקמהן או לא, MSG היה בניין שלו באותו הזמן. זה היה הבניין של אביו. הוא ראה את זה כמו הבית שלו. הקליק הלכו וחרבנו על הביזנס בחדר האוכל. ממש על השולחן. לא הייתה כל סיבה שיעשו זאת. לא הייתה כל מטרה סטוריליינית בכך. זה לא מכר כרטיסים וזה לא עשה כלום לביזנס. לא היו אז הרבה מעריצים חכמים, אז רק אחוז אחד מהאנשים בקהל בכלל הבין מה קורה. זה היה משהו עבור האגו שלהם. אם הם רצו להיפרד הם היו צריכים לחגוג מאחורי הקלעים עם עוגה גדולה. כשעשו את זה הם אמרו, 'אנחנו גדולים יותר מהביזנס', וזה היה משהו שהם אמרו אחד לשני כל הזמן."
 
קורנט לא היה לבד בדעתו. "אני מבין עד כמה לחבר'ה האלה היה אכפת אחד מהשני," אמר ג'ייק רוברטס, "אבל אתה בבמה הגדולה מכולם ואתה עומד להשתין עליה? אתה טועה, בן אדם." ברוס פריצ'ארד סיכם, "הרגשתי שזאת הייתה סטירה בפנים של הביזנס. הרגשתי שזאת הייתה סטירה בפנים לווינס מקמהן. לאביו. לכל משפחתו."
 
וינס רק הסתכל על ההתקהלות מסביבו והבין שהברכה שנתן לתקרית הקידה הייתה החלטה רעה. באופן אישי הוא ממש לא היה פגוע. הוא ידע שהקבוצה לא ניסתה לחבל בביזנס או לא לכבד את הגארדן: הם רק רצו להיפרד אחד מהשני ומהמעריצים. הוא הרגיש שהקהל אהב את זה (חלק בקהל טענו אחר כך שהיה זה אחד מהרגעים הכי טובים שאי פעם ראו בגארדן) ושזה מה ששינה בסוף. הקליק קצת הלכו רחוק עם החיבוק והפוזות לטעמו עד שזה הפך לאגו טריפ, אבל וינס הבין שההיט שקיבלו משאר המתאבקים היה בגלל המוניטין שלהם כמו הפעולה עצמה.
 
כפי שטען לאחר מכן, "זה היה כל כך מדהים עבור כולם מאחורי הקלעים וכל שאר המתאבקים. 'רגע אחד זה חילול השם, אי אפשר לעשות את זה. וחוץ מזה, שני המתאבקים האלה בוגדים בנו ועוברים ל-WCW. מה אתה עושה?'" התלונות משאר הצוות גרמו לווינס להיות במצב קשה. הוא הסכים לתת לקליק להיפרד בציבור, אבל שאר הרוסטר כל כך זעם עד שהוא הבין שהיה עליו להציג רגשות זהים אחרת יהיה מרד. הדבר האחרון שהיה צריך היה שהמתאבקים שלו יפנו נגד האלוף החדש מייקלס. הוא היה צריך שהרוסטר יעבוד ביחד אם הם רוצים לנצח במלחמה מול WCW.
 
"אני זוכר שווינס בא אליי אחר כך ואמר, 'האם זה היה חשוב עבורך?'" אמר מייקלס. "אמרתי, 'כן, זה היה חשוב. אני מעריך את זה. תודה'. וינס רק אמר 'אז זה חשוב עבורי'. התחבקנו, וכך סגרנו את הנושא באותו ערב. הוא היה בסדר. זה היה בסדר באותו הלילה. זה לא היה גדול עד שזה הפך לגדול, וזה לא הפך לגדול עבורנו עד שזה נהיה גדול עבור וינס," הוא הסביר. עבור הקליק, כשעזבו את הבניין בערב המופע הם לא הבינו שהייתה בעיה. הם לא הבינו בכלל שעשו משהו בעייתי.
 
לרגע אחד קווין נאש תהה למה וינס לא היה מאחורי המסך כשהלכו לשם לאחר הקרב, במקום בו הוא בדרך כלל היה בגארדן. כשראה את פאט פטרסון, האייג'נט הוותיק, מניד בראשו, הוא בקושי חשב על זה. הוא פשוט חשב שזה בגלל שעזב את הארגון ולא בגלל שום דבר אחר. "מה שקרה היה אותו הדבר שקרה פעמים רבות: וינס נסע לאנשהו וקיבל שיחות טלפון זועמות," טען מייקלס, "בעצם, זה היה עניין גדול לוותיקים מאחורי הקלעים לפני שזה הפך לעניין גדול במקום אחר."
 
כיוון שהיה זה המופע האחרון של סקוט וקווין לפני שעזבו את ה-WWF, ראו רוב המתאבקים בתקרית הקידה פעולה גסה אחת אחרונה של הקליק כלפי וינס והשאר, פעולה שנעשתה מחוסר כבוד עבור עמיתיהם והמנהלים. קווין נאש התעקש שזה לא היה המקרה, "המצב והפעולות הללו לא נעשו בשנאה. זה היה רק ארבעה חבר'ה שנסעו הרבה מאוד, הרבה שעות, ורוב חיינו ביחד, נפרדים."
לצפיה ב-'חלק ג''
חלק ג'
18/05/2018 | 14:54
105
כשחשב על כך אחר כך, נשאל הול כעבור כמה שנים אם הבין איך הנושא נראה לשאר המתאבקים. "אני מבין את המתאבקים שעדיין היו שם וחשבו, 'מה קורה לחבר'ה האלה? הם עוזבים והם מנסים לפגוע בנו,' אבל זה לא היה ככה. הייתה לנו רשות. זה לא היה איזה מהלך עברייני שנועד לפגוע בארגון, כמו שכולם כנראה חושבים. עבורי, הרגשתי אחריות ללכת לשם ולהיפרד מהמעריצים ב-MSG, להודות להם על התמיכה בי כל השנים האלה. נשארנו שם הרבה זמן כי המעריצים עודדו. אם הם לא היו מעודדים, היינו הולכים. זה הפך לממש מרגש."
 
מייקלס הבין את ההשלכות באותה צורה, "אני מבין איך אנשים ראו את זה," הוא הוסיף, "זה משהו שהגיל והחוכמה מביאים לך. לא עשינו את זה כדי לפגוע במישהו, זה היה רק חברים שמביעים אהבה אחד לשני." פול לבק הביע רגשות דומים, "רק רצינו להיפרד מחברינו," הוא הגן על עצמו, "הם היו המשפחות שלנו, כל מה שהיה לנו היה את עצמנו. אמרו לנו שהרגנו את הביזנס, אבל זה לא נשמע ככה מהקשבה לקהל. אם הייתי ילד יושב בקהל אז פשוט הייתי רואה את זה כרגע מדהים באותו הזמן."
 
למרות כוונות הקליק, התירוצים לא התקבלו אצל הוותיקים והמסורתיים שרצו לראות ראשים נערפים. היו דרישות מכל כיוון שמקמהן יוריד פטיש, ורבים פקפקו בינם לבין עצמם האם יעז לעשות משהו לקליק החסינים כביכול. "החבר'ה אמרו שהשמדנו את הביזנס ושלא היה לנו אכפת," רטן קווין נאש, "הם זרקו טונה היט עלינו, אבל סקוט ואני לא קיבלנו כלום. שון לא קיבל כלום. אבל האנטר..."
 
כשווינס ראה את מה שקרה אחרי תקרית הקידה, הוא ידע שבאופן ציבורי עליו לפעול אם הוא רוצה שהצוות שלו יהיה מאוחד ולא לאבד כבוד. בסוף, נאלץ פול לבק לספוג את רוב העונש שווינס היה צריך לבצע. כפי שמסביר ג'ים קורנט, "הוא לא יכול היה לעשות כלום לדיזל ולרייזור כי זה היה הלילה האחרון שלהם. טוב, בעצם הוא יכול היה - הוא יכול היה להוריד כסף מהתשלום שהוא עוד היה חייב לשלם להם. כעסתי על וינס כי לא עשה זאת: הוא אמר שהוא לא רצה שיגידו שדפק אותם בדרך החוצה. הוא שילם לנאש תשלום של שש ספרות על רסלמניה, למרות שנתן לטייקר בונוס של עוד 50,000 דולרים כדי שיקבל יותר ממנו. וינס גם לא יכול היה לעשות כלום למייקלס, כי הוא היה מספיק טיפש לתת לחרא ילדותי כמוהו את החגורה שלו. הוא לא יעניש את אלוף העולם, אז האנטר חטף במקום."
 
שבוע לאחר תקרית הקידה, ה-WWF היו בפלורנס, קרוליינה הדרומית, עבור האין יור האוס החדש, שנקרא "היזהרו מהכלב" בגלל מעורבותו של 'הבריטיש בולדוג' דייבי בוי סמית' במיין איבנט. ערב המופע, נקקראו לבק ומייקלס למשרדו של מקמהן, ויושב הראש הסביר להם את המצב בו היה. "אני יודע שדי אמרתי שבסדר, אבל זה הפך למשהו שלא חשבתי שיהיה. עכשיו כולם חושבים כאלה דברים. זה גרם לי להיראות נורא. אני לא ידעתי שזה ילך כל כך רחוק. בדרך כלל לא הייתה לי שום ברירה אלא לפטר אותך...," הוא אמר בקדרות, והסתכל על לבק ישירות. מקמהן נתן למילים להדהד ברחבי החדר וראה את פניו של המתאבק נופלות כשהבין את המצב. "אבל אני לא רוצה לעשות את זה," הוא הוסיף לבסוף.
 
למרות כמה שאיים על הצמד, וינס לא שקל לשחרר את לבק. הוא לא רצה שעוד כוכב גדול יעזוב את הארגון שלו וילך ל-WCW, וחוץ מזה, הוא מאוד העריך את המתאבק. הוא נאלץ להעניש את לבק כדי להציל את עצמו, אבל הרגיש שזה לא צודק לפטר אותו על כך. במקום זאת, וינס עמד להעניש אותו כשהחזיר את דמותו, האנטר הרסט הלמסלי, לנקודת ההתחלה. כל תכנית שתוכננה שינצח בטורניר מלך הזירה השנתי בוטלה, ופיוד מול שון מייקלס על תואר ה-WWF בוטל גם הוא. מקמהן אמר ללבק באופן ברור, "זהו זה, אתה לא עושה את זה. אתה חוזר לתחתית הסולם. אני מתכוון לתחתית ממש."
 
מייקלס מחה, גם כדי להגן על חברו וגם בגלל דאגה שלא יעבוד בפיוד בקיץ מול אחד מהאנשים המעטים בארגון שממש סמך עליהם. שוב הוא טען בפני מקמהן שאישר הכול בגארדן. וינס חזר על כך שהוא לא הבין שזה ילך רחוק כל כך, ואז ניסה לרצות את האלוף המדוכא בהסבר. "תראה שון, אתה האלוף, אז אני לא יכול להעניש אותך. אני יכול להעניש את האנטר, וחייב לעשות זאת. אם לא אעשה משהו בנוגע לזה, יהיה תוהו ובוהו. חייב להיות עונש.  אם לא אראה לכולם שאני רציני, אאבד אמינות." הוא הביט שוב על לבק, "אתה תצטרך ללמוד לאכול חרא ולאהוב את הטעם. אתהתצטרך ללמוד לאכול מגשים על מגשים על מגשים של חרא. אתה לא תאהב את זה."
 
ללבק לא הייתה ברירה אלא לזרום עם זה, למרות כמה שהרגיש שזה לא היה הוגן שנענש על משהו שווינס הסכים אליו. הוא גם היה מספיק חכם כדי להבין שידיו של הבוס שלו היו כבולות, ושלבסוף עדיף עבור הקריירה בטווח הארוך שלו לעשות את מה שיבקשו בלי להתלונן. "וינס נדחק לפינה והיה צריך לעשות משהו. מישהו היה צריך לשלם את המחיר," אמר לבק. "לקחתי הכול. חטפתי הכול. הפכתי מזוכה מלך הזירה למישהו שכל שבוע, כולם מנצחים אותו."
 
מייקלס הרגיש קצת אשמה בגלל מה שקרה לחברו. בזמן שהוא התחמק ללא עונש, הוא ראה את הקריירה של לבק מתעקבת. הוא היה חסר אונים פעם אחת. "חשתי אי נעימות כלפי האנטר כי הוא לא עשה שום דבר," הוא נזכר. "וינס הפנה את כעסו כלפינו משום שספג המון היט, וכעת האנטר נאלץ לשלם את המחיר.האנטר היה במצב רע, אך מעולם לא עזב אותי." גם מקמהן הבין שהעונש היה קשה, וטען אחר כך, "טריפל אייץ' נשאר לרוץ עם הכדור ורץ איתו טוב מאוד. הוא שילם הרבה מאוד מסים."
 
בוב הולי לא הסכים, "אני לא חושב שהעונש התאים לפשע. כן, הוא הפסיד הרבה קרבות לתקופה, אבל לא עשה ג'וב עבורי או עבור מישהו שהיה מרוויח מזה. אם היה עושה לי ג'וב, זה היה משמעותי - בעיקר כי קרעת את התחת כשהוצאתי אותו אובר כל כך הרבה פעמים בקיץ הקודם."
 
כדי להחליק את המצב, נאלצו מייקלס ולבק להתנצל בפני כל הרוסטר, ובעיקר בפני האייג'נטס שנפגעו הכי הרבה מכל הדבר. המתאבקים גם זעמו, אבל שון לא דאג לגביהם. הוא ידע שאם זה לא היה תקרית הקידה, אז זה היה משהו אחר: הם תמיד מצאו סיבה לנוא אותו. לפני האירוע הצמד עברו על כל ההנהלה והתנצלו במתח, ונאלצו להקשיב כשכל אייג'נט הסביר להם בפירוט כואב למה מה שעשו היה כה נורא.
 
ג'ים קורנט הרגיש קצת סימפתיה עבור לבק ומשך אותו לצד אחד, ואמר לו, "תסבול את זה כי ההיט יעבור, אתה עדיין צעיר, אתה עדיין מוכשר, אבל עשית דבר לא בסדר. לפחות התנצלת. עכשיו תתעסק בעניינים שלך וכולם ישכחו מזה." (לאחר מכן קורנט התאכזב כשמעט יותר משנה לאחר מכן הראו לבק ומייקלס קטע מהתקרית בסגמנט ב-RAW והודו שהתנצלו רק כי אמרו להם, ולא כי הרגישו שהיו צריכים לעשות זאת.)
 
לבק נאלץ ללמוד לסבול מהר, והתחיל את זה באותו הערב עם תבוסה נקייה למארק מרו שלאחרונה הגיע לארגון בקרב הפתיחה של האירוע. מייקלס צפה בקרב במוניטור מאחורי הקלעים וכעס מהתוצאה, אבל הלילה שלו, ושל וינס, עמד להיות גרוע הרבה יותר.
לצפיה ב-'חלק ד''
חלק ד'
18/05/2018 | 14:56
101
עונת ההוריקנים בקרוליינה מתחילה באופן רשמי ב-1 ביוני, אבל מזג האוויר הרע הגיע לעיר פלורנס שבוע קודם מכפי שה-WWF ציפו. סופה מחשמלת השתוללה בעיר וגרמה לתוהו ובוהו, כשטכנאי הפדרצייה נלחמו באומץ מול הטבע רק כדי להגיע לבניין ולהרים סט למופע. במהלך היום, מזג האוור גרם לצוות ההפקה לדאוג בנוגע לאפשרות הממשית שהחשמל יתנתק במהלך האירוע. הייתה זאת סופה שמייקל הייז תיאר אותה כמעשה אלוהים. "זה היה אכזרי," הוא נזכר, "אחת מהסופות הגרועות שראיתי בחיי."
 
כשהיום נמשך ומזג האוויר החמיר, הדאגות עלו, אבל אחרי שקרב החושך וקרב הפתיחה בין הלמסלי ומרו התרחשו ללא תקלות הדאגות קצת נרגעו. לאחר ניצחונו של מרו היה קרב שנקבע בין הבייביפייס הפורטו ריקני סאביו ווגה והרינגמאסטר לשעבר, סטיב אוסטין. השניים עבדו ביחד בחודשים האחרונים וזכו לשבחים על איכות ואמינות הקרבות שלהם. הלילה יהיה קצת שונה. הצמד היה אמור להילחם ב"קרב רצועה קריבית", קרב בו שניהם היו קשורים ביחד ברצועת עור, שהיו אמורים להשתמש בה כנשק. עבור ה-WWF זה היה קונספט אלים: סטיפולציה שמקמהן לא ממש היה משתמש בה שנה קודם לכן. היה זה עוד סימן ברור שהארגון משתנה.
 
וגה הלך אל הזירה במבט נחוש, מוכן להצלפות בעור שחיכו לו, ואז פתאום האורות בבניין נכבו. ברק  פגע באחד מהמכשירים וחיסל את השידור של האירוע, כך שהצופים בבית ראו מסך שחור והתבקשו להמתין. שותפות השידור ויורס צ'ויס וריקווסט ידעו על המצב בפלורנס וידעו שאנשי ה-WWF היו מוכנים לאפשרות של קצר. מה שלא ידעו היה שהפדרצייה לא רכשה גנרטור גיבוי לשעת חירום כדי לשמור על החשמל אם זה יקרה.
 
הייתה מהומה מאחורי הקלעים, כשהאייג'נטס רצו בהמוניהם ותיקנו סיומות קרבות במקרה שהחשמל לא יחזור. במקום אחר, הטכנאים המופתעים היו אובדי עצות ולא ידעו איך להחזיר את השידור. ברגע שהאורות בבניין נכבו, מקמהן - שהיה בשולחן הפרשנים - הבין מיד מה קרה. "אנחנו לא משודרים, ג'ף?" הוא שאל את משאית ההפקה, לפני שחשב באותו הרגע ותפס פיקוד על המצב. "כולם נלחצו, אבל לא וינס," נזכר שותפו של מקמהן לשידור באותו הלילה, ג'רי לולר, "וינס שמר על קור רוח והרגיע את כולם." מקמהן ציווה שהמופע ימשיך בחושך עבור הקהל החי, והטכנאים הצליחו להדליק את האורות בבניין מספיק לשם כך בעזרת גנרטור בעל מתח נמוך (אחד שממש לא היה מספיק חזק כדי להחזיר את השידור) כדי שיראו את הקרבות - ממש בקושי.
 
"למזלי הייתי מעורב בכמה קרבות באותו הלילה אז היה לי תירוץ להיות במקום אחר," אמר ג'ים קורנט. "לא רציתי להיות בקו האש כי וינס כעס. אחרי השבוע שהיה לנו עם המקרה בגארדן, התחושה הייתה, 'אחלה זמן!' זה לא קרה באירוע מרכזי קודם לכן. באופן טבעי, הם האשימו את זה שהיינו בדרום."
 
בזירה החשוכה, וגה ואוסטין עשו מה שאמרו להם, והתאבקו באותו קרב קשה ואלים שאמרו להם לבצע לפני הקצר. הם נלחמו אחד בשני רבע שעה, איבדו את עצמם ברגע והתעלמו מהמציאות שרוב הקהל בקושי ראה את מה שעשו. במקום לקחת את זה בקלות ולעבוד בקרב סמלי, הם התאבקו בקרב מלא במקרה שהחשמל יחזור באמצע הקרב.
 
מעריצי ה-WWF האדוקים חיכו בסבלנות בבית שהחשמל יחזור ונזרקה להם עצם בחצי הדרך עם שידור של וינס ולולר שאמרו להם להישאר לצפות. מקמהן קיווה שעדיין ישדרו את קרב ארון הקבורה בין אנדרטייקר וגולדאסט, ואת המיין איבנט בין מייקלס וסמית'. מהר מאוד הבין וינס שזה מוגזם, והוא התחיל לכעוס. "כעסתי," הוא אמר, "וכשאני כועס, אני תמיד חושב על הקהל שלנו."
 
למרבה המזל, ה-WWF כבר קבעו שידור חוזר של האירוע שישודר ביום שלישי. היה זה הסכם שנעשה לא בגלל הסופה, אלא בגלל שהאירוע שודר בסוף השבוע של יום הזיכרון. לכן ההנהלה כבר ציפתה לביירייט נמוך עבור האירוע, והתכוונה להשתמש ב- RAW החי שלמחרת היום כדי לעודד את כל מי שהחמיץ את המופע להזמין את השידור החוזר. כשהשידור צלל לאפלה, הנחה וינס את הצוות להשתמש במצלמות מיושנות שעבדו על סוללות כדי לצלם את האירוע, שבתכנית הגיבוי החפוזה שלו היה אמור להיות משודר בשידור החוזר כדי שאף אחד לא יחמיץ כלום. לרוע המזל, הצילומים לא היו ראויים לשידור. כשהזמן נמשך והיה ברור שהחשמל לא יחזור, החליט מקמהן שכל הקרבות החסרים ישודרו בשידור חי מההקלטה ביום שלישי בצפון צ'רלסטון וישודרו בשידור החוזר במקום.
 
מאחורי הקלעים המשיכו הטכנאים לעבוד בהתמדה, והצליחו לבסוף להחזיר את השידור שעה לאחר שהכול הוחשך, בדיוק בזמן למיין איבנט בין מייקלס וסמית'. אבל עם עשרים וחמש דקות בלבד של זמן שידור שנשארו, לא הייתה ברירה אלא לשנות את הקרב. היה זה הקש האחרון ביום הרע של מייקלס. הסיום לקרב השתנה כבר כמה פעמים במהלך הערב בגלל כל הבעיות עם החשמל, ועצביו של מייקלס היו מרוטים.
 
הזמן בין החזרת השידור והמיין איבנט היה כה מוגבל עד שמייקלס לא הצליח להחזיר את סבלנותו לפני שנכנס לזירה. התוצאה הייתה שהאלוף הנפיץ הגיע עם המטען השלילי של אחורי הקלעים אל הזירה. כפי שקרה בסאמרסלאם בשנה שעברה כשהוגבל בהופעתו בגלל איסור האלימות של מקמהן בקרב הסולם שלו מול סקוט  הול, היה זה מתכון לאסון. כמו בסאמרסלאם, חוסר השמחה הזאת הופיעה בהתנהגות בלתי מקצועית שכולם ראו, כשהמזג של מייקלס התפרץ וכל הקהל של ה-WWF ראה.
 
הייתה אטמוספירה חריגה בקהל מיד מתחילת הקרב. הם ראו כרגע קארד ביזארי בחושך ודעתם הוסחה, ורוב הקרב הם דיברו בינם ובין עצמם. חוסר השתתפות הקהל הוביל לרושם שהקרב התרחש בסוף הקלטת טלוויזיה ארוכה ולא במיין איבנט של אירוע. יותר מכך, השקט היחסי גרם לכך שהאנשים הקולניים ביותר בקהל נשמעו בידי המתאבקים. אישה אחת בעיקר נשמעה מעל כל 6,000 המעריצים בבניין, והיא הרגישה מחויבת להתחיל לצעוק לכיוון מייקלס השנוי במחלוקת.
 
בדרך כלל היה מתעלם מהעלבונות, אבל המזג הנפיץ שלו השתלט, ומייקלס החליט להגיב לה. "היה לה קול שפשוט מנגן לך על העצבים," הוא הסביר, "זה הרס את הקרב. צרחתי עליה שתשתוק, דבר שניתן לשמוע אם תצפו באירוע." למרות מה שטען, מייקלס יותר מסתם צעק עליה להיות בשקט. כשסמית' נעל אותו בצ'ינלוק, צרח שון לעבר האישה, והתחיל לקלל לכיוונה כשדרש, "תסתמי, יא מכוערת שמנה!" התגובה של מייקלס הייתה כל כך קטלנית עד שהמעריצים שישבו לידה וכעסו עליה עכשיו היו לצידה, ופנו נגד מייקלס, אהוב הקהל לכאורה.
 
השופט ארל האבנר לא אהב את תגובתו של מייקלס למעריצה. לאחר מכן קיבל את המשימה הנוראית ליידע את אלוף ה-WWF הרוגז שבגלל הפסקת החשמל מקודם, נשאר פחות זמן מהצפוי לקרב ושהם צריכים להתחיל לסיים. לאחר ששמע את החדשות, מייקלס, שעדיין היה נעול בזרועותיו הענקיות של סמית' בצ'ינלוק, מיד שבר דמות והפסיק למכור. במקום, הוא משך בכתפיו והרים את ידיו במחווה של כניעה. המזג הרע שלו יצא בצורה עוד יותר לא מקצועית כעבור כמה רגעים. הוא התחמק בכוונה מברכיה של סמית' שהייתה אמורה להיראות כאילו פגעה בו בבטן, אבל עדיין עף מהזירה ושכב על הרצפה, דומם. מאחורי שולחן השדרנים, וינס מקמהן לא ידע איך להסביר למה מייקלס מחבל בקרב, וגמגם בניסיון למצוא מילים ולחפות על פעולותיו.
 
עבור כמה רגעים עברו שני המתאבקים לסיום הקרב: הצמדה כפולה וזולה שגרמה לכך שאף אחד מהם לא ניצח ובנתה לקרב החוזר בין השניים כעבור חודש. מייקלס כל כך זעם מאיך שהקרב וכל היום הלכו, עד שהוציא את זעמו על טכנאי מסכן שהיה אמור לסמן למוזיקה. הוא כעס עליו כי במקרה היה שם, ולא משום סיבה מסוימת. "הייתי מתוסכל ועצבני," הוא הסביר, "תפקדתי כאלוף ונדרשתי לספק את הסחורה, במיוחד באירועי PPV. אבל הכול השתבש באותו היום וזה היה הקרב הגרוע בקריירה שלי."
 
בדרך כלל ההתפרצויות הקטנות של מייקלס הורגעו במהירות בידי חברו קווין נאש שצחק על המצב והשאיר אותו על הקרקע. אבל נאש לא היה שם. מייקלס הסתכל על מאחורי הקלעים וגילה שהשנים בהן הכעיס את המתאבקים הותירו אותו עם מעט בעלי ברית. הקליק נפרדו. נאש והול היו באטלנטה, וולטמן לקח חופש כדי להילחם בהתמכרות לכדורים, וללבק היו בעיות משלו להתמודד מולן הודות לקבירה היצירתית שעמדו לעשות לו. מייקלס היה לבד והיה אומלל. "בפעם הראשונה בקריירה, חשתי את הלחץ שנובע מהיותך האלוף," הוא הודה. היה זה לחץ שגרם לשנה בה פרץ בתור נער הפוסטר של ה-WWF לחסל אותו.
לצפיה ב-'בפעם הבאה:'
בפעם הבאה:
18/05/2018 | 14:57
79
השבוע הנורא של וינס הופך לשמונה ימים נוראיים, כי WCW מתחילים מיד סטוריליין שמחסל את ה-WWF רשמית. שומעים על הבעיות המשפטיות מול WCW וגם על מתאבק מפתיע שרצה לעזוב.
לצפיה ב-'איזה שישי בכיף. תודה.'
איזה שישי בכיף. תודה.
18/05/2018 | 21:30
2
84
נראה לי שכותבי הספר לא לקחו בחשבון את האינטרנט כי יש פער בין התיאורים שלהם להתרחשות בפועל , הקרב של מייקלס ובולדוג מראה כי מי שצעק על הגב' לשתוק היה בעיקר בולדוג ושון בסה"כ מלמל כמה מילים אבל בטח לא שאפשר לשמוע.
הם גם טוענים שמקמהון גמגם אחרי הנפילה של שון מהברכיה שלא היתה. לא היה גמגום אלא שידור רגיל.
 
מה שנתפס אצלנו כבוצ'ים שקורים בגל תוכנית הופך בספר לקונספירציות.
 
לגבי התקרית - אכן נראה שאנשי התעשייה לקחו אותה הרבה יותר קשה מהצופים ותכל'ס, אם זה לא היה קורה אז , זה היה קורה בדרך אחרת. האינטרנט לא היה מאפשר להיאבקות להמשיך בקיפייב כאילו כלום. 
 
בדיעבד, אין ספק שמי שהרוויח הכי הרבה בסופו של יום הוא HHH שזכה בפיצוי הכי גדול מוינס...
לצפיה ב-'לגמרי'
לגמרי
19/05/2018 | 10:18
1
69
גם שון טען תמיד שהוא זה שצעק, אבל האמת היא שהוא מלמל את זה (אפשר לראות שזה מה שהוא מלמל). אם כבר בולדוג צעק עליה לשתוק, אבל כמובן שאצלו זה הרבה פחות חמור: הוא היל, ולא הפייס הראשי והפנים של החברה. למרות זאת גם לא שמעתי את הקהל תומך בגברת...
 
התקרית הזאת זה הדבר הכי מגוחך ששמעתי עליו. התגובות של אנשים כמו קורנט פשוט מגוחכות. כולם כבר ידעו שהיאבקות זה מבוים כי הודו בכך, אף אחד לא חשב שטייקר באמת איש מת, ובחייאת, תוך כמה שבועות אותם הול ונאש (שאמורים להיות יריבים בסטוריליין) באו כחברים הכי טובים ל-WCW. הקליק בסך הכול התקדמו עם הזמנים, אבל כל מיני אנשים קצת מיושנים ראו בהם "מפרי קייפייב". בסופו של דבר, נראה בפרק הבא שאותם אנשים ששמרו על הקייפייב בקנאות קצת נדפקו בבתי משפט...
לצפיה ב-'קורנט בכלל בכל הספר הזה וגם הקודם'
קורנט בכלל בכל הספר הזה וגם הקודם
19/05/2018 | 23:05
70
נראה כאילו הוא תקוע בשנות ה80. אני לא יודע מתי כתבו את הספר ואם הציטוטים שלו הם מהשנים האלו או מהשנים האחרונות, אבל בראייה לאחור האמירות שלו הן פשוט בדיחה
לצפיה ב-'מלך, תודה'
מלך, תודה
22/05/2018 | 14:37
10
לצפיה ב-'עדכון בנושא אנזו'
עדכון בנושא אנזו
17/05/2018 | 15:12
2
242
אנזו אמורה פרסם כי המשטרה הודיע על סגירת התיק נגדו באשמת אונס. רוצים לדעת כיצד הוא חגג ואיך הוא נראה היום?
כנסו לדף שלי - https://www.facebook.com/groups/Danifight/

אנזו כאמור הואשם ע"י מעריצה באונס ופוטר מה-WWE בשל העובדה שהסתיר מהם את דבר החקירה בעניין.

כעת, לכאורה , הדבר פותח לו פתח חזרה לארגון ואין ספק שמי שצריך אותו שם נואשות הוא ביג קאס שהדמות שלו מחורבנת, משעממת ולא מצליחה ליצור שום עניין.

הייתם רוצים את אנזו , על שלל השטיקים שלו, חזרה ב-WWE?
לצפיה ב-'לא'
לא
17/05/2018 | 15:27
181
לפי התרגומים של הספרים, אולי הוא מנסה להציג את עצמו כמגעיל ומנאנייק כמו ששון מייקלס היה, אבל הוא בכלל לא מעניין והוא ממש קרציה.
שמח בשבילו שהעניין סודר כי זה לא נעים לאף אחד, אבל לא אכעס אם לא אראה אותו ב-E יותר. מבחינתי שיקח איתו את ביג קאס, עוד מישהו לא מעניין.
לצפיה ב-'ברור'
ברור
18/05/2018 | 21:35
154
אם הוא זכאי, לתכנן קאמבק עם סטוריליין משמעותי וחזק ולעשות אותו בהקדם. מדובר באחד מתותחי המיקרופון הגדולים שהיו, שחקן קומי אדיר, ואם הוא יחזור לדעתי רק אחרי שנים אנשים באמת יסתכלו על זה לאחור ויבינו שזה מה שהוא היה כל הזמן.
בתקווה שאם יחזור ילמד קצת להיות פחות ניג'ס שמרחיק מעצמו את כולם.
לצפיה ב-'היה TakeOver ולא הודיעו לי? '
היה TakeOver ולא הודיעו לי?
17/05/2018 | 11:38
1
163
זה בגלל שאני נמוך?
לצפיה ב-'4.95'
4.95
17/05/2018 | 11:40
178
למה לא הודיעו מראש שיש NXT Takover השבוע??
בדיוק סיימתי לראות את הפרק של NXT מאתמול (פרטים נוספים בקבוצת הפייסבוק שלי - https://www.facebook.com/groups/Danifight/) וזה פשוט פרק מטורף ברמה של PPV.

התחיל עם סגמנט בזירה של תומאסו צ'מפה עם אשתו של ג'וני גרגנו שסטרה לו אחרי שהוא העליב אותם. קטע מאד חזק.

היה סקווש קצר של לייסי אוונס על ג'וברית אבל לאחר מכן התנפלות של קיירי סיין עליה והיא ברחה.
ואז ------ מכירים את זה שהמוכר בחנות גלידה נותן לכם כפית לטעום ואתם רוצים עוד? אז תנסו לתאר קרב בין ריקושט לוולווטין דרים. התחלה מטורפת של קרב מעולה - יכולות אוויריות, מכות והמון פסיכולוגיה ב-5 דקות. עד שבא לארס סאליבן ותקף את שניהם והביא לסיום הקרב.

אחרי זה עוד סקווש של קונה ריבס
בראיון מאחורי הקלעים גם דרים וגם ריקושט רוצים לבקש מריגל קרב מול סאליבן. הם נכנסים יחד לחדר.

ואז - מיינאיבנט - אוני לורקין, דני בירץ' ופיט דאן נגד סטרונג, אוריילי ובייביי. קרב של 4.95 כוכבים. לא פחות. ההורדה היא על זה שהקרב היה פשוט קצר מדי. בערך רבע שעה של אקשן מדהים, מעולה וייחודי כולל הפייבאק של דאן לסטרונג והיכולות המדהימות של לורקין. מת עליו!!
אם עוד לא ראיתם - חובה!
ובסיום התוכנית הוכרז כי בשבוע הבא ריקושט ודרים יחד נגד סאליבן. יהיה טוב.
לצפיה ב-'יש תחרות בעולם ההאבקות! אול אין הוא סולד אאוט!'
יש תחרות בעולם ההאבקות! אול אין הוא סולד אאוט!
16/05/2018 | 08:25
1
237
קצת רקע:
בתחילת השנה, פלוס מינוס, דייב מלצר אמר שאין אף ארגון חוץ מהWWE שיכול למלא אולם של 10000 איש בארה"ב.
אז קודי רודס והיאנג באקס התערבו איתו שהם יכולים.
 
מפה לשם, נולד המופע תחת השם All in.
 
הנפשות הפועלות:
חוץ מקודי והבאקס, פורסם שבמופע ייקחו חלק גם קני אומגה, מרטי סקרול וסטיבן אמל (השחקן של arrow וחבר טוב של קודי). 
 
לאט לאט, בעמוד טוויטר יעודי למופע (https://twitter.com/all_in_2018) החלו לפרסם עוד מתאבקים שיופיעו. בין היתר: אוקאדה, פנטגון ג'וניור, פניקס, טסה בלאנצ'רד וריי מיסטיריו.
 
המיקום:
הוכרז שיהיה אולם בשיקגו וכבר החלו ספקולציות האם זה יגרום לפאנק להופיע.
 
ומה עם הכרטיסים?
השבוע יצאו הכרטיסים למכירה והאולם נהיה סולד אאוט תוך פחות משעה!!!
 
למה זה מעניין? הWWE מוכרים אולמות של מעל 10000 איש!
זה נכון, אבל זה רק למופעים גדולים. לפרקים שבועיים של ראו וסמאק נדיר שמוכרים יותר מ10000 איש או שבכלל מופיעים באולמות בסדר גודל כזה.
 
ממחקר זריז שעשיתי ברשת, אף ארגון אמריקאי לא מכר לגמרי אולם של 10000 צופים מאז הWCW בסוף שנות ה90.
לצורך השוואה - הקהל הכי גדול של TNA בשיאם היה 7000-8000 איש בערך, במופע הכי גדול של ROH נכחו משהו כמו 5500 איש.
 
לכן, מדובר בהישג חסר תקדים לאירוע "אינדי"!
 
שאפו לקודי והבאקס שהצליחו במשימה. 
עכשיו רק נשאר לחכות ל1.9 ולראות איזה קארד יהיה, איך יהיה המופע, האם יועבר בשידור חי (זה יכול להיות בעייתי בגלל חוזים של מתאבקים בROH או ביפן שאוסרים עליהם להופיע בארגונים אחרים שמשודרים) וכמובן, שאלת השאלות - האם פאנק יגיע?
 
עדכונים נוספים בהמשך!
לצפיה ב-'אכן מרשים ומרגש ובנוסף'
אכן מרשים ומרגש ובנוסף
16/05/2018 | 13:24
163
קודי רודס והבאקס שלחו הודעה לוינס רוסו שלא יתקרב לאירוע לאחר שהוא ניסה לתפוס טרמפ...
לצפיה ב-'טיטאן שאטרד- פרק 4'
טיטאן שאטרד- פרק 4
14/05/2018 | 18:28
14
70
שלום לכולם וברוכים הבאים לתרגום לעברית של הספר טיטאן שאטרד: המאבק בביטחון ובפרנויה. בפעם הקודמת גילינו למה סקוט הול וקווין נאש הלכו לבצע מהפכה ב-WCW. תזכורת: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/13/183156173...

אז במה עוסק הספר השני? (תקציר)

ההמשך המצופה לרב המכר טיטאן סינקינג.

אחרי שסבל שנה נוראית ב-1995, רצה וינס מקמהן לבנות מחדש את האימפריה הטובעת שלו ב-1996. היו לו תקוות רבות עבור נושא הדגל החדש של פדרציית ההיאבקות העולמית, שון מייקלס - האיש שרצה שיהיה מנהיג ה'דור החדש' של ה-WWF. כשמייקלס נתמך בידי קאסט חזק של דמויות מבוססות, כמה מתאבקים ישנים, והזרקה של דם חדש, ציפה מקמהן לחלוטין שה-WWF ישלטו ביריביהם WCW במלחמות ליל שני המתהוות.

זה לא מה שקרה.

טיטאן שאטרד מספר את הסיפור מאחורי הקלעים של הצרות של ה-WWF ב-1996. הייתה זאת שנה בה הפרנויה איימה להשמיד את ה-WWF, בה מסורות שנשארו בתעשייה כבר כמה עשורים נשברו, ובה וינס מקמהן נטש לחלוטין את עקרונות ההיאבקות שלו ברדיפה אחרי הדולר.
לצפיה ב-'והפעם בטיטאן שאטרד:'
והפעם בטיטאן שאטרד:
14/05/2018 | 18:33
110
רסלמניה 12 מגיעה. אנחנו מגלים על הבנייה לאירוע הגדול של השנה, על ההבדל הגדול מהשנים הקודמות, על המצב המאוד קשה בקרב המעריצים, על הניסיון לפתות אותם, על הקרבות, כולל ג'וב שכנראה לא יחזור לעולם, ועל המיין איבנט שהוביל לעידן חדש וליריבות ענקית, וגם למחלוקת בקרב המעריצים.
 
כמה קישורים שימושיים:
 
קאמפ קורנט מול יוקוזונה, אחמד ג'ונסון וג'ייק רוברטס:
https://www.dailymotion.com/video/x3g2auh
 
רודי פייפר מול גולדאסט: http://www.dailymotion.com/video/x12f1ts
 
האנטר הרסט הלמסלי מול אולטימייט ווריור:
www.dailymotion.com/video/x6ijcm
 
ברט הארט מול שון מייקלס:
www.dailymotion.com/video/x2ccfrr
 
ברט על קרב האיירון מן:
https://www.youtube.com/watch?v=IHj928lqNyA
לצפיה ב-'פרק 4'
פרק 4
14/05/2018 | 18:35
127
וינס מקמהן הראה שוב איך מנטליות עסקית והעדפות בהיאבקות יכלו להשתנות משנה לשנה כשהציג את רסלמניה 12. במשך יותר מעשור זוהה השם "רסלמניה" עם המופע הגדול ביותר בעולם ההיאבקות בעיני הקהל המזדמן. סלבריטאים מהמיין סטרים שלא היה קשור להיאבקות הובאו כל הזמן, וחיזקו את האירוע בפני אנשים שלא העריצו אותו בכך שנתנו ל-WWF "חיזוק" עם סטאר פאוור. בעוד שמיסטר טי, ליברצ'ה, מוחמד עלי, סינדי לאופר ועוד הרבה סמלים בתקופתם היו מעורבים באירוע המקורי, למעט מניות אחרות הייתה מעורבות סלבריטאים כזאת גדולה כמו רסלמניה 11 בשנה שעברה.
 
במיין איבנט חבר היכל התהילה של ה-NFL, לורנס טיילור, התאבק בקרב המקצועי היחיד שלו, ונלחם מול באם באם ביגלו הענק בעל הראש המקועקע, וניצח. מיסטר טי אמנם הוביל את הרסלמניה הראשונה, אבל הוא היה רק הדובדבן שבמיין סטרים בראש העוגה המצופה היטב של האלק הוגאן ורודי פייפר. זה שמופע שלם נבנה מסביב לקרב יחידים שכלל שחקן פוטבול היה כיוון שונה לחלוטין עבור מקמהן, והוא נכשל כהוגן.
 
רסלמניה 11 הייתה אסון מסחרי וביקורתי. לא רק שנכשלה במכירות, היא גם לא הרשימה את המבקרים, ומקמהן היה נחוש לא לטעות כך שוב. הוא הכריז את אחת מההכרזות הבלתי ניתנות לשינוי והאופייניות לו: לא תהיה כל מעורבות סלבריטאים ברסלמניה 12.  אחראי היח"צ של ה-WWF דאז, בזיל ו. דוויטו ג'וניור, הצדיק את ההחלטה, "כיוון שהמוצר השתנה והמתאבקים בפסגת הרוסטר הפכו למאוד אתלטים, הפעולה של צירוף סלבריטאים לרסלמניה איבדה קצת מהמשיכה שלה," הוא טען. "אם לא יעשו שום דבר חוץ מלעמוד ולמשוך קונים, זה יכול לגרוע מהאירוע - לפחות בזמן הזה."
 
האמת הייתה עדות מצערת לשנאה של המיין סטרים כלפי טיטאן. המצב היה כה רע מבחינת המוניטין של ה-WWF עד שמעטים בהוליווד רצו להיות קשורים לארגון נופל שכבר לא היה מעניין. כל סלבריטאי עם אמינות ושם ידע על הלעג שלורנס טיילור זכה לו מעיתונות הספורט לאחר שהסכים להתאבק, ומעטים היו מוכנים לסכן את הקריירה שלהם ולהיכנס למיטה עם טיטאן. כפי שאחראי שיווק מזכיין צעצועים משמעותי אמר לאחראי השיווק בפדרצייה בתחילת השנה, "אתם מותג מת." זה היה בניגוד לרסלמניה הראשונה ב-1985, במהלכה הסלבריטאים נפלו לרגלי ה-WWF בגלל האהדה כלפי הארגון בקרב הקהל ההיפסטרי והבורגני, הדמוגרפיה שהכתיבה את הטעם של אמריקה באותה התקופה.
 
במקום זאת, נאלץ וינס לסמוך על האומנות הישנה של היאבקות מקצוענית כדי למשוך את ההמונים, והציע להם קלאסיקת היאבקות פוטנציאלית בין שניים מהוורקרים הכי טובים שלו בקרב "איירון מן" של שישים דקות במיין איבנט, והרבה שמות מהעבר שבראשם החזרות של אגדות שנות השמונים, רודי פייפר, ג'ייק רוברטס והאולטימייט ווריור.
 
מבחינת הקהל, האסטרטגיה עבדה והבניין התמלא עם כמעט 15,500 איש (שה-WWF הציגו כ-18,500) שהגיעו, כש-12,500 מהם שילמו 750,000 דולרים על כרטיסים. המספר אמנם היה נמוך ברשימת הקהל בהשוואה למופעי רסלמניה אחרים, אבל היה יותר מרשים ממה שנראה. ה-WWF החליטו בהתחלה להציע כרטיסים אך ורק בהזמנה בדואר - תכסיס כדי ליצור רשימת תפוצה של המעריצים הנאמנים שלהם לצורכי שיווק. יותר מכך, העלייה במחירי הכרטיסים גרמה למופע להיות הקארד הרווחי ביותר בצפון אמריקה מאז רסלמניה הקודמת. חדשות טובות עוד יותר הגיעו עם ההכנסות ממרצ'נדייז, כשהארגון מרוויח עוד 175,000 דולרים מכך, כמות דולרים פר מעריץ גבוהה מאוד בהשוואה לרסלמניות אחרות.
 
אבל המופע לא היה טוב לגמרי. טיטאן אולי טענה שמילאה את האולם, אבל מכיוון שלא קנו את הכרטיסים בתחנות המקומיות גרם לכך שמאות מושבים בבניין היו ריקים ונראו במצלמה. ה-WWF חשדו שזה יקרה והשאירו את הקופות פתוחות עד לרגע המופע. הם אפילו נתנו כרטיסים בחינם במגרש החנייה לפני הקרב הראשון בקארד, למרות שזה היה מאוחר מכדי לשנות.
 
קרב הפתיחה של האירוע בתשלום היה הבכורה של ויידר ברסלמניה, כשהוא נלחם לצד המתאבקים המנוסים במופע הגדול, חבריו לקאמפ קורנט, אואן הארט ודייבי בוי סמית', מול ג'ייק רוברטס החוזר, יוקוזונה השמן מאוד ועוד מישהו שערך בכורה ברסלמניה, אחמד ג'ונסון.
 
האדם מאחורי ויידר, ליאון ווייט, היה במצב רוח רע מאוד לאחר שנאלץ לחזור לזירה מוקדם לאחר ניתוח בכתף, וכבר ידע שהוא צריך להילחם הרבה כדי לשמור על הקריירה שלו ב-WWF. הדבר האחרון שרצה או ציפה לו היה שיגידו לו מה לעשות ומתי לעשות את זה בקרבות שלו. אבל ככה זה היה ב-WWF שנוהלה היטב, ארגון שונה לחלוטין ממה שווייט הכיר. בנוגע לסיפור בקרבות, הכול היה חייב להתאים להנחיות הנוקשות של וינס מקמהן, בטח שברסלמניה.
 
ג'ים קורנט, שעבד כחלק מהזמן כמנג'ר על המסך ובחלק השני בצוות היצירתי, היה צריך לעזור למתאבקים לתכנן את הקרב. ווייט נדהם שקורנט היה האיש שנבחר לתכנן את מבנה הקרב. כשקורנט התחיל להסביר את המבנה שמקמהן רצה שיהיה בקרב, הסתכל ווייט מיד על יוקוזונה ועל סמית' בהבעת פנים מופתעת. כשהוא לא שמח ממה שהציעו, הוא נעמד ואמר, "ג'ים, לא ככה נעשה את זה." לפי ווייט, קורנט אמר שככה מקמהן רצה את זה וככה יעשו את זה. "זה היה בולשיט," ווייט רתח, "הוא תכנן את הקרב וזה היה נוראי. כולנו ידענו את זה. לא היה לו מושג על מה הוא מדבר. אנחנו ידענו מה לעשות, איך לעשות ומתי לעשות. לא היינו צריכים שום עזרה."
 
קורנט מספר סיפור אחר. "אני לא זוכר שזה קרה. כאייג'נט ב-WWF, אני מעולם לא זוכר שתכננתי קרב לפרטי פרטים עבור המתאבקים הגדולים. קרבות בטלוויזיה עם ג'וברים? כן. אנגלים? בטח. סיומות? לגמרי. אבל לא קרבות. אף אייג'נט לא תכנן קרבות עבור המתאבקים הגדולים באותו הזמן, ורק הסיום ו/או ה"נושא" של הקרב היה הנחייה בפגישות בוקינג. לעתים הצעתי ספוטים, אבל לא התעקשתי על משהו אלא אם אמרו לי, או כשידעתי בלי לשאול שזה אולי יפר איזו מדיניות או רגישות של ה-WWF. ליאון יודע את זה טוב כמו כולם.
 
"אני ידעתי שהקרב הזה לא יהיה כל כך טוב לקראתו, בעיקר בגלל הצוות הבייביפייסי. אני בקושי זוכר אותו, אבל אני יודע שמעולם לא אמרתי למתאבקים שווינס מקמהן רצה משהו בצורה מסוימת אלא אם וינס מקמהן רצה משהו בצורה מסוימת. לעתים מאוד קרובות, גם אמרתי להם "גם אני לא אוהב את זה, אבל הוא הבוס." אלא, אם חשבתי שהוא צודק כמובן.
 
"אז מה קרה? אני לא יודע. אולי ליאון לא אהב את הסיום שנתתי ועכשיו זוכר את זה כקרב שלם, אולי המתאבקים ניסו קצת להרגיז את וינס, כמו שהם ניסו לפעמים וסירבתי, או שאולי וינס רצה להגן על מישהו, שייראה חזק יותר.
 
להאשים אותי בלשחק ב"קלף של וינס" כדי לכפות תכנון אישי של קרב שאני בקושי שמתי עליו זה מגוחך. להאשים אותי בזה שאני לא יודע איך לתכנן קרב זה אפילו יותר מגוחך. היי, היו הרבה יותר קרבות גדולים של המידנייט אקספרס מאשר קרבות גדולים של ויידר. התקופה של ליאון ב-WWF נפגעה בגלל בוקינג רע, זה שווינס לא "הבין" את הגימיק של ויידר, וזה ששון מייקלס והחברים שלו לא רצו לעבוד איתו כי הוא היה סטיפי מדי. למען האמת, הבכיינות והתלונות של ליאון מול וינס על נושאים גדולים וקטנים גרמו לווינס לגלגל את העיניים שלו כל פעם שהוא דיבר על ויידר. ליאון היה צריך להיות כוכב גדול שם והוא לא היה, אבל ברשימת הסיבות למה, ג'ים קורנט והקרב מרסלמניה 12 לא מגרדים את מאה הסיבות הראשונות לכך."
 
לאחר קרב השלשות הגיע הקרב של דאסטין 'גולדאסט' ראנלס מול 'ראודי' רודי פייפר הוותיק בקרב שכונה 'קטטת סמטת הוליווד'. מעטים שצפו הבינו שמה שראו לא שודר בשידור חי, אלא בעצם צולם מעל שבועיים קודם לכן ביוניברסל סטודיוס. לקרוא לכך היאבקות מקצוענית היה מוגזם. הקרב בין השניים היה דומה יותר לסצנת קרב מסרט שובר קופות, וזה בדיוק מה שווינס ניסה לעשות.
 
מקמהן, יחד עם ברוס פריצ'ארד, הגיע ללוס אנג'לס עם ראנלס ופייפר כדי לביים את הקרב. הוא כבר טרח לרסס קאדילק שלם בצבע זהב,והביא פורד ברונקו חדשה ולבנה אל סט הצילומים, כי למקמהן היו תכניות גדולות לקרב: הוא רצה לביים מחדש את מרדף המכוניות הידוע לשמצה של או. ג'יי. סימפסון ששלט בכותרות החדשות לפני שנתיים. הרעיון המקורי היה של ברוס פריצ'ארד - לפני שווינס הצהיר שלא יביא סלבריטאים - שסימפסון יילחם בקרב ענק מול פייפר ברסלמניה, מה שה-WWF הרגישו שיביא עוד יותר יחסי ציבור מאשר מה שלורנס טיילור הביא לפני שנה. "רצינו מחלוקת," הודה פריצ'ארד.
לצפיה ב-'חלק ב''
חלק ב'
14/05/2018 | 18:40
110
כשהקרב עם סימפסון לא יצא לפועל לבסוף, וכיוון שיריבו של גולדאסט סקוט הול הושעה, החליט הארגון לזווג בין שני המתאבקים, והחליט שהיו יריבים די טובים אחד לשני. "גולדאסט ייצג את כל מה שפייפר לא היה. זאת הייתה התנגשות אישיות ענקית," אמר ג'ים רוס.
 
לאחר חזרה קטנה על הסט שאפשרה למתאבקים להכיר את המכוניות שינהגו בהן בהתחלה ובסיום הקרב, הם נלחמו בטייק אחד בקרב אלים. מי שבקושי נראו היו המון ניצבים צורחים בתשלום, שעודדו את הסקוטי המזוייף לרסק על ראשו של ההומו הנורא אלת בייסבול. בגלל שהקהל תיעב את גולדאסט, הנחה וינס את ראנס לא לתקוף בכלל, אלא שפייפר יהיה זה שישלוט ברוב הקרב. זה היה מאוד לא נוח לצפייה. כפי ששון אסל כתב בספרו המהולל סקס, שקרים ונעילות ראש:
 
זה לא שינה למקמהנים שגולדאסט נתן למיליוני מתבגרים את הדוגמה הראשונה לאיך שאיש הומוסקסואל התנהג ונשמע. הוא היה היל, ובחוקי המוסר של עולמו של וינס, יש רק דרך אחת להתעסק עם מישהו כזה. מכסחים לו את הצורה. בכל מקום אחר, זה היה פשע שנאה. אבל החוקים היו שונים כשקראת לזה היאבקות.
 
הסרטון הערוך שודר בערך חמש דקות. פייפר שלט בכל הקרב, וקיבל תרועות על כך שכיסח את ראנלס באלימות עם מחבט והרביץ לו כל כך חזק בראש עד ששבר את ידו. "הרבצתי לו חזק עם המחבט: זה נשמע כמו אבטיח," הוא נזכר ללא ייסורי מצפון, "ילד קשוח." לאחר הניסיון המוצלח להתעלל פיזית בגולדאסט, שטף אותו פייפר בצינור כמו כלב ענק - לא מטאפורה כזאת עדינה אפילו בשביל ה-WWF. בפרשנות החיה של המופע, הבהיר מקמהן את דעתו מאחורי שולחן השדרים, וטען ש"מלמדים את גולדאסט לקח".
 
ההתקפה היחידה של גולדאסט הייתה כשברח מהמקום. הוא קפץ אל הקאדילק, לקח רוורס אל הברונקו של פייפר - למרות שלא הצליח בספוט המתוכנן בו היה אמור להעיף את הדלת מציריה, ואז נסע עם הרכב אל פייפר. "נסעתי די לאט כי הבנתי שהיה לנו רק טייק אחד ואוכל להרוג אותו אם לא איזהר," נזכר ראנלס. "אני התקרבתי יותר ויותר, וראיתי שהוא לא זז. פתאום העיניים שלו גדלו יותר ויותר, והסתכלנו אחד על השני. זה כאילו הכול קרה בהילוך איטי."
 
כשראנלס הסיע את המכונית אל פייפר, המתאבק הותיק קפץ ברגע הנכון בדיוק ונחת על מכסה המנוע, כך שנדמה היה שהמכונית פגעה לו בברכיים. ראנלס נסע שישה מטרים באיטיות כשפייפר נתלה מהמכונית, ואז פגע בעדינות בפח זבל שאפשר לו להתגלגל וליפול בבטחה. כמעט קרה אסון ל-WWF כשהפח הענק הידרדר אל מכונית ספורט בשווי 300,000 דולרים של מנהל האולפנים. אם הוא היה פוגע, טיטאן היו משלמים את המחיר. עלות התיקון הייתה שואבת את כל ההכנסות של הארגון מרסלמניה. למזלם צלם שמוקם טוב הצליח לעצור את הכלי הסורר לפני שנעשה נזק.
 
לאחר הפגע וברח, נסע גולדאסט מהאזור ופייפר רדף אחריו בברונקו. זאת הייתה המחווה לאו. ג'יי. סימפסון שמקמהן חשק בה. כעבור שבועיים בשידור החי של רסלמניה, הכניס צוות ההפקה של טיטאן תמונות משטרתיות מהמרדף האמיתי של סימפסון, וה-WWF טענו שזה פייפר שרודף אחרי גולדאסט. לא היה מוגזם לנסות להבין את המסר האפל במה שה-WWF הציגו: גולדאסט, וכל ההומוסקסואלים, מקבלים יחס דומה לאדם שמבוקש בעבור רצח.
 
כשהם עוטים את אותה התלבושת הלא מכובסת והמוכתמת בדם שלבשו שבועיים קודם לכן, חיכו ראנלס ופייפר בסבלנות לסימן שלהם. הם קיבלו אותו לבסוף ונסעו אל הרמפה באנהיים פונד בסיום המאבק שלהם, וגולדאסט החבול נכנס אל הבניין. האדם הראשון שראה היה פאט פטרסון - אחד מההומוסקסואלים הכי פתוחים בתעשייה - במה שלא היה הופעת אורח מקרית. פייפר הלך אחרי הקורבן אל הזירה, והקרב הפך לנועז יותר כשהסקוטי הפראי תפס במפשעה של גולדאסט ונישק אותו בפה, ואז הפשיט אותו עד לתחתוניו. לפי הצעתו היצירתית, תחתוניו של ראנלס היו תחתוני נשים שחורות שקנה עם אשתו טרי מוקדם יותר באותו היום. היה זה סימן קריאה אחרון באחד מהקרבות הכי מוזרים שמקמהן הציג מאז ומעולם.
 
הקרב שרוב הקהל באנהיים בא לראות בכלל לא היה קרב יותר מדי. היה זה הקאמבק המצופה אחרי גלות בת כמעט ארבע שנים של האולטימייט ווריור הצבעוני, שחזר לאירוע בו הגיע אל שיא הקריירה שלו. שש שנים קודם לכן ברסלמניה 6 בטורונטו, הצליח ווריור להצמיד את האלק הוגאן הבלתי מנוצח עד אז באמצע הזירה לפני מעל 60,000 איש בסקיידום בטורונטו. הניצחון על הוגאן הפך את ווריור לאלוף ה-WWF, והחילוף הזה היה אמור להפוך אותו לכוכב של ה-WWF בשנות התשעים.
 
זה לא הצליח. שילוב בין בוקינג לא טוב ושנאה מצד מעריצי הוגאן הזועמים הוביל לירידה בעניין במוצר כשווריור היה בפסגה. הנסיעה של הוגאן להוליווד כדי לעשות סרטים, לפחות לכמה חודשים, הייתה אמורה לתת לווריור במה פנויה עליה יככב. במקום, הוא מצא את עצמו סובל כתוצאה מהמגלומניה של האלוף לשעבר לפני שיצא להפסקה, כי נלחם מול הקורבן הנצחי של הוגאן, קורט 'מר פרפקט' הניג בהאוס שואוס בקרבות גרועים שלא ממש משכו. המעריצים ברחבי המדינה כבר ראו את הניג מנסה ונכשל לנצח את הוגאן. בתקופת הקייפייב, לא הייתה להם סיבה לחשוד שזה שניצח את הוגאן אי פעם יפסיד להניג.
 
גם הייתה שנאה מצד דור המעריצים של תקופת הפריחה. בעוד שהם היו מוכנים להתעלם מהיכולת החלשה של הוגאן בזירה בגלל ששיגר את ה-WWF לשמיים, הם לא היו מוכנים לסבול את ווריור מניף הידיים והעטוי בנאון כאלוף אמין. למרות שסבלו אותו באפר מידקארד, כשהוא היה האלוף הבין יבשתי וריסק אנשים מסכנים בלי להזיע, עבור רבים היה צריך אלוף ה-WWF להציע מעט יותר מגימיקים צבעוניים ושרירים נפוחים.
 
לאחר השיא של הזכייה שלו בתואר האהדה לווריור התחילה לקטון כש-1990 נמשכה. הוא מצא את עצמו במיין איבנטים כחלק מקרבות שלשות לצד הרוד ווריורס החדשים (שב-WWF נודעו כלגיון האבדון) מול השלישייה של דמולישן (ביל 'אקס' אדי, ברי 'סמאש' דארסו ובריאן 'קראש' אדמס), בהם שאר המתאבקים יסתירו את החולשות שלו. בתחילת 1991 למקמהן כבר נמאס מהניסוי של ווריור. הוא נתן לו להפסיד את התואר למידקארדר סרג'נט סלוטר, מתאבק ותיק שהיה בייביפייס כוכב עבור מקמהן בשיאו בתקופה לפני רסלמניה. מאז סלוטר הפך להיל ושיחק תומך עיראקי באמצע מלחמת המפרץ האמיתית. כל התכניות לקרב חוזר בין ווריור והוגאן בוטלו, וג'ים הלוויג נותר כועס. הוא היה בכור המצרף של ההיאבקות, בין המידקארד למיין איבנט, ושנא את ההורדה בדרגה.
 
ביולי 1991, נמאס להלוויג מה-WWF, והוא החליט להתעמת מול מקמהן על תשלומים שהוא טען שהיו נמוכים מדי. הוא הרגיש שהוא מקודם באותה רמה כמו האלק הוגאן בסאמרסלאם - כשהיה איתו בצוות במיין איבנט מקודם מול סרג'נט סלוטר ועוזריו הזרים והמרושעים - ולכן עליו לקבל תשלום זהה. הוא דרש שמקמהן יסכים בכתב לכך שיקבל תשלום זהה לזה של הוגאן, וגם תשלום זהה באירועים ששניהם יופיעו בהם, אחרת לא יופיע בסאמרסלאם. כשהוא לא רוצה לסכן את המיין איבנט שלו, שהשקיע בו אלפי דולרים על קידום ושיווק, הסכים מקמהן לדרישותיו של הלוויג.
 
מיד לאחר סאמרסלאם, השעה מקמהן את הלוויג והסיר אותו מהתכניות של טיטאן. למרות שנתן למתאבק הצבעוני אישור בכתב שישלם לו כמו להוגאן,הוא הפר את ההבטחה. במקום הוא שלח להלוויג מכתב בו הסביר לו חגיגית שהוא לא כוכב ברמה של הוגאן, לפני שאמר להלוויג משפט שפגע בו עד לסוף ימיו: "הפכת לאגדה בעיני עצמך." כדי לנסות לפגוע בהלוויג עוד יותר, שילם מקמהן להוגאן בונוס של 15,000 דולרים על סאמרסלאם, כך שיוכל לקבל יותר ממנו על המופע.
 
כמו שהיה ב-1996, מקמהן היה נואש כשהתקשר להלוויג בתחילת 1992 וביקש ממנו לחזור לארגון ברסלמניה 8. שמה של ה-WWF הוכתם בגלל משפטים גרועים שהאלק הוגאן אמר בתכנית של ארסניו הול, כשהכחיש שהשתמש בסטרואידים כדי להגדיל את גופו. התוצאה מכך הייתה שערוריית סטרואידים שעטפה את הארגון במהירות. כוכבים גדולים רבים מהתקופה נעלמו מאור הזרקורים, והוגאן, רודי פייפר וג'ייק רוברטס עמדו לעזוב לאחר רסלמניה.
 
מקמהן היה זקוק לכוכבים אז פנה להלוויג, והשניים נהנו ממערכת יחסים שנמשכה כמעט שמונה חודשים לפני שהתפרקה שוב. היה זה מצב שחזר על עצמו ב-1996, למרות שהפעם אף אחד לא היה בטוח איך הקהל יגיב לשריד מתקופה שכבר חלפה. העסק השתנה ללא היכר ב-WWF מאז 1992, וקאסט מתאבקים שונה לחלוטין מילא את הארגון עכשיו. מהפרצופים שעדיין היו בפעם האחרונה שווריור עבד באירוע של הארגון, רק ברט הארט, דייבי בוי סמית', שון מייקלס והאנדרטייקר עוד נשארו פעילים בזירה.
לצפיה ב-'חלק ג''
חלק ג'
14/05/2018 | 18:44
107
זאת לא הייתה עובדה שהלוויג זלזל בה. "לא הכרתי חצי מהחבר'ה. רק ידעתי שאלו שהיו בפסגה היו שחקנים סוג ב' כשהייתי שם קודם, ושהייתי חייב לחזור כדי לעשות רושם." האיש שנועד לעזור לו לעשות זאת היה יריבו בליל החזרה שלו, פול 'האנטר הרסט הלמסלי' לבק, חבר הקליק. מקמהן הכיר טוב את יתרונותיו וחסרונותיו של הלוויג כמתאבק. הוא לא התכוון שקרב החזרה המקודם מאוד של האולטימייט ווריור יסריח את המקום, אז הוא הנחה את האייג'נטס שלו לשמור על הקרב קצר ושווריור ייראה חזק. כל מה שהבוקינג קבע היה שווריור חייב לנצח תוך זמן קצר, ורוב הקרב נותר למתאבקים.
 
הלוויג לא פגש את לבק מעולם לפני הקרב, וטען אחר כך שיריבו לא הציע שום הצעות בנוגע לקרב כשוחחו לגביו. במקום הוא הסביר את התכנית שלו  שבה הלמסלי ישתמש בפינישר שלו, הפדיגרי, ממש בהתחלה, רק כדי שיצא, יגיב לו, וינצח בקרב במהירות. הוא רצה ליצור מחדש את אחת מהתגובות הכי גדולות שקיבל בקריירה שלו, בקרב בסאמרסלאם ב-1988 במדיסון סקוור גארדן. בערב הזה הוא ניצח את האלוף הבין יבשתי דאז הונקי טונק מן תוך עשרים ושבע שניות, וגמר את הכהונה שוברת השיאים בת חמישה עשר החודשים שלו עם החגורה. היה זה הרגע שהעביר את דמותו של האולטימייט ווריור לרמות הגבוהות ב-WWF, והוא היה נלהב להחזיר את אותה תגובת מעריצים שפעם זכה לה.
 
לבק הגיע לבניין נלהב מכך שבכורתו ברסלמניה תהיה מול אחד מהכוכבים הכי גדולים שהיו אי פעם ב-WWF. הוא ציפה להיות בתפקידם של ריק רוד, טד דיביאסי ורנדי סאבאג' בשנים עברו - האיש שיסחוב את הלוויג לקרב מכובד. כשהקשיב לחזון השונה מאוד שהלוויג הציע לקרב שלהם, לבק הנהן בהסכמה. הוא לא הראה שום בעיה עם החד צדדיות בקרב, אז הלוויג עזב את השיחה והלך להחליף בגדים. "זאת לא הייתה תכנית מחוכמת לפגוע בהאנטר," הוא אמר אחר כך, "זה לא שינה אם חטף סקוואש בכל מקרה. אפשר לתקן דברים כאלה בקלות בהיאבקות."
 
"זה לא היה אמור להיות כזה חד צדדי, אבל מה שהם עשו בקרב היה קשור אליהם, רק אמרנו להם את הזמן שהוקצב להם," טען ג'ים קורנט. "אבל אתה יודע, אל תחרבן בפה של הבחור. תעשה קרב סביר בזמן שקיבלת." למרות ששתק לגמרי כשהסבירו על ההתנקשות בקריירה שלו מול עיניו, ללבק כן הייתה בעיה עם איך שהלוויג רצה לעשות את הכול. כשהוא מוטרד מכך, הוא הלך לג'רי בריסקו, הרוד אייג'נט המכובד והוותיק, לקבל עצה.
 
בתור מתאבק חובב לשעבר ומתאבק מקצועי מסורתי, לבריסקו לא היה זמן לדמויות כמו אולטימייט ווריור. הוא ייעץ ללבק לא לחסל את הפינישר שלו כמו שהוצע וטען בפניו שהקרב צריך להיות תחרותי ושוויוני לפני שהלוויג ינצח בקרב. לבק חזר לחדר של הלוויג כשהתקלח, והביא איתו את בריסקו לגיבוי. הוא התחיל להציע כמה רעיונות שרצה להכניס לתסריט, אבל הלוויג קטע אותו מיד. הוא בהה בלבק, ונבח, "אם יש משהו שאתה צריך לדבר איתי עליו אז תבוא אליי ונשוחח על כך פנים מול פנים."
 
אפילו אם לבק היה עושה זאת, קורנט טען שזה בטח לא היה משנה. "ווריור לא עמד לשמוע את זה: הוא לא עמד לתת למישהו לתקוף אותו במהלך קרב החזרה שלו. הלמסלי לא היה חשוב אז אז זה לא שינה, אבל הוא לא לקח את זה טוב." לבק קרא להלוויג לאחר מכן, "אחד מהאנשים הכי לא מקצועיים שאי פעם הייתי בזירה איתם," וטען שסירובו להראות כל חולשה "הרס את החווייה" בהופעת הרסלמניה הראשונה שלו. (למזלו של הלמסלי, הוא קיבל הזדמנויות רבות לנקום על התבוסה. הוא הופיע בעוד שמונה עשרה [נכון לרסלמניה 31] רסלמניות, והוביל שש מתוכן. כמו שהלוויג טען, הקריירה שלו לא נפגעה מההפסד.)
 
כשהוא מבין שלהתווכח עם הלוויג זה מאבק אבוד, החליט לבק במקום לזרום עם המצב והחליט לציית לדרישות יריבו. המקצועיות בכך שעשה את הג'וב המזיק הובחנה בידי ההנהלה. נאמר ללבק שבתור תודה על כך שהסכים לקרב בלי להתלונן, הוא יזכה בטורניר מלך הזירה באותה השנה כדי לבנות אותו לטווח ארוך.
 
גם לא היו תלונות מצד הקליק הידועים לשמצה על היחס הרע לאחד מהם. לא סקוט הול ולא שון וולטמן היו בקארד, קווין נאש עמד לעזוב את הארגון, ושון מייקלס היה עסוק ברגע הכי גדול בקריירה שלו. הלוויג נמנע מזעמם, אבל קורנט חש שהקבוצה ידעה לא לאתגר אותו בכל מקרה. "הם ראו כמה מקמהן שמח מהחזרה שלו והחליטו לבחור בקרבות שלהם," הוא אמר. "הם בטח הבינו שהבחור ילך בקרוב בכל מקרה. כשאתה מחזיר בחור שלא יכול לעבוד בכלל, שאף אחד מאחורי הקלעים לא אוהב, הנוסטלגיה של החזרה שלו תהיה קצרה מאוד."
 
לכן ללא כל התנגדות, הקרב קרה בדיוק כפי שהלוויג רצה: האולטימייט ווריור חיסל את האנטר הרסט הלמסלי בפחות משתי דקות. לפי התגובה לחזרתו באותו הערב - שהייתה חזקה יותר מכל דבר אחר במופע - רבים הרגישו שהחלטתו לחסל את המתאבק הצעיר הייתה מוצדקת. וינס מקמהן ממש שמח מאיך שהחזרה של האולטימייט ווריור יצאה. לאחר המופע, הוא שאל את הלוויג את אותה השאלה ששאל אותו לאחר חזרתו לפני ארבע שנים, "אתה לא מתגעגע? אתה לא מתגעגע לכל זה? לתהילה? להערצה?" הלוויג לא התחייב בתגובתו, אבל האמת הייתה שכן התגעגע. הוא רצה לשחק את תפקיד גיבור העל האמיתי שהיה אליל עבור מיליונים, אבל גם ידע שהיו לו אפשרויות אחרות. בניגוד לרוב הרוסטר, ההיאבקות וה-WWF לא היו כל חייו.
 
לצערם של כוכבי קרב האיירון מן במיין איבנט. ברט הארט ושון מייקלס, אחוז נכבד מהקהל בקליפורניה היו מעריצי היאבקות מזדמנים שהיו בקהל רק כדי לראות את החזרה של ווריור. רובם זכרו את המפלצות השריריות משנות השמונים וזכרו את ווריור בחיבה מילדותם. הם לא התכוונו לשבת מול קרב היאבקות קלאסי בן שעה שנלחמו בו שני מתאבקים שהיו חצי מגודלו. עבור המעריצים הללו, ה-WWF היו מופע מוגזם, מבנה גוף מנופח ודמויות מפוצצות, ולא החלפת אחיזות וקאונטרים.
 
זה היה בניגוד לתחושות המעריצים השרופים ואוהבי הקרבות. רובם ציפו שמייקלס מול הארט יהיה אחד מהקרבות הכי גדולים בדור וייזכר כקלאסיקה של רסלמניה. ה-WWF הרגישו באותה צורה, והבטיחו שהזוג ייתן את הקרב הכי מדהים בהיסטוריה של המופע השנתי. הייתה זאת אסטרטגיה ארגונית שהרסלינג אובזרבר ניוזלטר הרגיש שהייתה מסוכנת:
 
עם הכי הרבה מומנטום שלארגון היה מזה ארבע שנים, תציג פדרציית ההיאבקות העולמית את המופע הכי גדול בשנה בסוף השבוע הזה ואולי את הקרב הכי טוב בתולדותיה. ההצהרה הזאת, שבה משתמשים ה-WWF כדי לקדם את הקרב בין ברט הארט ושון מייקלס, קרב איירון מן בן שעה על תואר ה-WWF, שמה לחץ עצום על המתאבקים. מעולם ארגון מרכזי לא אמר למעריצים שהם פשוט עומדים לראות את הקרב הכי גדול בתולדות הארגון לקראת אירוע בתשלום. כשהציפיות ברמה כזאת גבוהה, אם השניים יצליחו, זה יהיה קרב שיזכרו במשך שנים. אבל אם הם יפשלו אפילו קצת, ולהתאבק שעה בסגנון של היום זה לבקש המון משניהם, זאת תהיה אכזבה.
 
רעיון הקרב, כמו רבים לפניו, בא מראש ההיאבקות הגאוני של פאט פטרסון. "קרב האיירון מן היה קרב חלומות שפעם הצעתי לקיים בין ברט ושון," הוא נזכר, "וינס לא ממש אהב את זה כי חשב שזה יהיה קרב ארוך מדי לאירוע. אפילו כמה מהמתאבקים צחקו עליי, אבל באמת האמנתי שברט ושון יוכלו להעיף את הגג." כשווינס שינה את דעתו והחליט ללכת עם הקרב, פטרסון כבר היה בהפסקה זמנית מהארגון. בעצם הוא פרש. הוא היה כל כך שחוק מההיאבקות עד שאפילו לא תכנן להגיע למופע הגדול. וינס התקשר ודחק בו, "פאט, אתה חייב לבוא לרסלמניה!" לבסוף הוא הסכים להגיע, ושמח שעשה זאת.
 
זה ששניים מהכוכבים שלו פשוט התאבקו במשך שעה בקארד משודר, שלא לדבר על רסלמניה, היה מאוד ייחודי עבור מקמהן. שני המתאבקים הגדולים האחרונים שעשו זאת היו ריקי סטימבוט וריק פלייר ב-1989, כשהתאבקו בקרב דרמטי ומדהים שרבים טענו שהיה קרב ההיאבקות הגדול בהיסטוריה. אבל, זה היה לפני שבע שנים בעולם הממוקד-היאבקות של ה-NWA, ולא בקרקס הספורט-בידורי של ה-WWF. בעבר, מקמהן מילא תמיד את הקארדים שלו ברסלמניה בקרבות רבים כל כך עד שמעטים נמשכו מעבר לעשר דקות. הקרב הכי ארוך עד אז היה הקרב בין האלק הוגאן והאולטימייט ווריור ברסלמניה 6, שקיבל עשרים ושתיים דקות שעברו חזרה.
לצפיה ב-'חלק ד''
חלק ד'
14/05/2018 | 18:46
96
היה זה שינוי עצום באידאלים של וינס למכור מופע על בסיס תחרות היאבקות בת שעה. אמנם אביו הציג באופן קבוע קרבות שנגמרו אחרי שעה כשברונו סמרטינו הגן על התואר שלו במדיסון סקוור גארדן בשנות השישים והשבעים, באירועים משודרים וינס הבן בכלל לא התקרב לכך. (לפחות בקרבות רגילים. כמה קרבות רויאל ראמבל עברו את השעה.) הארט בעצם התאבק כבר בקרבות בני שעה כמה פעמים בהאוס שואוס שלא שודרו בתחילת העשור מול ריק פלייר, שהיה מנוסה בכך, ואחיו אואן הארט, אז הוא ידע למה לצפות. מייקלס לא התאבק בקרב באורך הזה, אבל עבד בכמה קרבות זוגות כשהיה חלק מהרוקרס מול האחים רוז'ו שהיו אמורים להימשך שעה, אבל בעצם נמשכו בערך ארבעים דקות.
 
למרות זאת, מייקלס היה מוכן לאתגר. עלייתו לפסגת הארגון צברה מומנטום מאז שהפך לבייביפייס בלילה אחרי רסלמניה ב-1995, כשהתגובה הטובה כלפיו בקרב מול חברו הטוב הבייבפייס קווין 'דיזל' נאש בליל המופע הכריחה את מקמהן לעשות זאת. באותו הלילה, מייקלס ונאש נאלצו לסגת לאחור ולוותר על מה שהרגישו שהיה המיין איבנט הצודק שלהם בגלל הופעתו של לורנס טיילור. אבל ב-1996, לא היה ספק שמייקלס הרוויח ושהגיע לו המיין איבנט ברסלמניה.
 
למרות שהיה אהוד מהרגע שהפך לפייס, המומנטום של מייקלס התחיל לעלות לאחר אנגל זכור מול אואן הארט בנובמבר, בו השתמש בפציעות שספג במהלך קרב מפורסם במועדון לילה בסירקיוז כדי לקבל השראה לאנגל. כדי לעשות זאת, נתן מייקלס לאואן לבעוט לו בעורפו עם מהלך שנקרא אינזוגירי. למרות שבהתחלה לא הראה שום בעיות, הוא התעלף פתאום בזירה, כאילו סבל מסיבוכים שהיו קשורים לזעזוע המוח שספג. כש-RAW הסתיימה בפתאומיות באותו הלילה, המעריצים הבוכים דאגו ששון נפל ומת בזירה ממפרצת מוח.
 
הצורה בה כל הסיפור צולם והוצג הייתה שונה כל כך עבור מקמהן עד שאנשים קנו זאת כדבר אמיתי. ספוט שהשתבש מאוד. זאת הייתה בדיוק התגובה שמייקלס קיווה לה כשהציע את הרעיון. כשחזר לנצח ברויאל ראמבל, הסימפתיה שקיבל והתגובה שקיבל כתוצאה מכך אימתה את זה שקיבל את רגע התהילה שלו בגלל עבודתו הקשה ולא בגלל מהלכיו הפוליטיים. לאחר הניצחון שלו בקרב בן שלושים האנשים, קיבל מייקלס לו"ז מוגבל יותר, שכלל כמה קרבות טלוויזיה וכמה קרבות בהאוס שואוס עם אואן הארט וחברו האנטר הרסט הלמסלי, כדי לחזור לכושר.
 
הלו"ז הקטן של מייקלס גרם לקצת כעס מצד ברט הארט. הוא היה בדרכים בכל יום ונלחם מול אנדרטייקר ודיזל הענקים, והתאבק בקרבות שפגעו מאוד בגופו בגלל העוצמה של יריביו הגדולים. הוא גם נאלץ להתמודד עם מחלה שנקרא "בטן בומביי" לאחר סיבוב הופעות עם הפדרצייה בהודו, וכעס שבזמן שסבל מכל זה, מייקלס היה בבית והתאמן כמו מטורף כדי להגיע לכושר עילאי.
 
הוא גם שם לב לכך שבחודשים לקראת הקרב הגדול שלהם, שון נתן סופרקיק וניצח עשרים ותשעה אנשים אחרים ברויאל ראמבל. בינתיים הוא התקשה מול האנדרטייקר ודיזל באירועים, ובשני הקרבות שלו הסתמך על התערבויות כדי להגן על התואר. "הרגשתי כאילו דחפו אותי לצד, כאילו רק סחבתי את החגורה עד ששון יוכל לקחת אותה ממני ברסלמניה 12," הוא התלונן.
 
הארט גם כעס מסדרת סרטוני אימונים שה-WWF הפיקו כדי לקדם את הקרב. בעוד מייקלס נראה כשהוא ביצע תרגילי מתח ורץ במדרגות כמו רוקי בלבואה, הארט רץ באיטיות בדרכים המושלגות של קלגרי ונוצח בידי אביו בן השמונים בצינוק המפורסם של משפחת הארט. מקרי או לא, המסר שעבר היה שמייקלס הוא הצעיר והיותר בכושר מהשניים, ושברט היה המתאבק הוותיק שניסה באופן נואש להגיע לכושר זהה לזה של יריבו.
 
למרות הבנייה המנוגדת שהשניים קיבלו בטלוויזיה, ביום המופע הם ממש ציפו לקרב ביניהם. "התלהבנו מכך שעשינו את קרב המרתון לראשונה," אמר שון, "הייתי נלהב במיוחד מאחר וסוף סוף קיבלתי הזדמנות לעבוד במשך שעה, אבל גם ידעתי שזה יהיה אתגר אמיתי לשמור את הצופים בקטע במשך כל הזמן. הייתי מוכן לזה, והיינו שני מתאבקים שההנהלה חשבה שיצליחו בכך. ידענו שזה סיכוי גדול עבורנו לדעתם."
 
בניגוד למיין איבנטים אחרים ברסלמניה כמו טיילור מול ביגלו שנה קודם לכן, סאבאג' מול הוגאן ב-1989, והוגאן מול ווריור ב-1990, מייקלס והארט לא ישבו ושוחחו בכלל על מה שרצו לעשות בקרב עד לבוקר האירוע. שניהם שמחו כשהבינו שהיו באותו צד מבחינה יצירתית, ובתוך כמה דקות בלבד הם תכננו את רוב הקרב. מייקלס שמח מאוד לשמוע את הארט הלא גמיש בדרך כלל מציע שישנו קצת את הארסנל שלהם כדי למלא זמן, שישנו את האחיזות המבוססות שלהם ויוסיפו מהלכים חדשים.
 
הם לקחו תורות וקבעו חלקים בני עשר וחמש עשרה דקות כך שלא יצטרכו לזכור חומר בן שישים דקות, כשהם יודעים שכל אחד מהם יוכל להוביל את השני בחלקים שהם זכרו. היה קל יותר בגלל הצעתו של הארט שלא יהיו בכלל הכרעות בכל שישים הדקות: כך יראו ששניהם היו מתאבקים באותה רמה. ואז, כשהקרב יגיע להארכה כפי שנקבע ושון ינצח אותו, להארט היה "תירוץ" - וגם דרך לבקש קרב חוזר ברסלמניה בשנה הבאה. מייקלס הסכים עם ההיגיון, והוסיף, ". לא חשבתי שברט ואני צריכים לנצח זה את זה עשרות פעמים. אם היה כ"כ קל לנצח אותנו, לא היינו אמורים להתאבק על האליפות." הייתה זאת החלטה שפגעה בקרב.
 
הארט הוצג כאלוף הוותיק שנצמד למסורת ולערכים כמו כבוד בבנייה לקרב, וכניסתו לקרב מול מייקלס הייתה פשוטה בהתאם. הוא פשוט הלך אל הזירה במבט ממוקד ונחוש בעיניו ומטרה בכל צעד. הוא היה מתאבק מקצועי: זה היה הגימיק שלו, הוא לא היה צריך זיקוקים ומופעי לייזר כמו ווריור או המון אחרים. שון מייקלס בא מכיוון אחר לגמרי: הוא אהב שהכניסות שלו היו זכורות.
 
כניסות מעטות בהיסטוריה היו בלתי נשכחות כמו של שון באותו הלילה, כשהכוכב הצבעוני גלש אל הזירה על אומגה שכיסה חצי מהארינה. מקמהן, שאהב סיכונים ותמיד אהב להגיד, "לא הייתי מבקש ממך לעשות משהו שאני לא הייתי עושה," כבר בחן בשמחה את המכשיר מוקדם יותר באותו היום. אמו של שון, שגם הייתה בקהל באותו הערב, הזדעזעה כששמעה את החדשות. "לא רציתי שיעשה זאת," היא נזכרת, אבל מייקלס לא אהב סמכות, ועשה את הפעלול. למזלו, זה היה נהדר: מייקלס נראה כמו הכוכב שעמד להיות כשגלש אל הזירה.
 
למרות הבנייה והכישרון הברור של שני המתאבקים, עבור רבים קרב האיירון מן לא הצליח לעמוד בציפיות הבלתי אפשריות ממנו. זה לא עזר כשכמה מעריצים בקהל - בעיקר הקהל המזדמן שכבר ראה את ווריור ולא רצה לעבור קרב כזה ארוך - התחיל לעזוב ברגע שהקרב התחיל. לאלו שנשארו בקושי היה אכפת מהקרב בכלל. אחרי מעל עשור של ניהול ה-WWF הוא היה מודע טוב מאוד למה שהקהל שלו יוכל לסבול, וידע שקרב היאבקות פשוט וישן יהיה קשה מאוד.
 
אלו שכן נשארו קיבלו קרב איטי יחסית שלפעמים הגיע לשיא. היו כמה ספוטים זכורים, כמו איך שמייקלס נתן בטעות סופרקיק למודד הזמן, אבל רוב הזמן הצמד החליף אחיזות ושמר את האנרגיה לחלק האחרון בקרב. הם אפילו עשו מערכת מספרים כדי לדעת עד כמה הם היו מותשים. ככל שהמספר היה נמוך יותר, הם הרגישו טוב יותר, אבל אם מישהו מהם אמר "עשר", אז זה הסימן לנעול אחיזה ולנשום. בחצי הדרך בקרב מעריצים רבים הבינו שכנראה לא יהיו הכרעות בקרב, והתחילו לצעוק בוז בקול לכל ספירת שתיים צמודה, כי ידעו שהעניין שלהם לא יגבר בעקבות הצמדה.
 
ברוב הקרב שיחקו מייקלס והארט משחק של 'העבר את תפוח האדמה' (המונח 'תפוח אדמה' הוא מונח בהיאבקות שמשמעו מכה סטיפית ולא מבוימת. לפעמים זה קורה בתאונה, לעתים זה קורה בכוונה. קטיף תפוחי אדמה הוא קרב בו כמה מכות אמיתיות קורות בכוונה.) זה התחיל במכה סטיפית שגויה של מייקלס בתחילת הקרב, ואז זה הוביל לסדרת נקמות ומכות סטיפיות יותר ויותר עד שהמעגל לא נגמר. הארט ביטל את הטענה ש'קטיף תפוחי האדמה' גרם לבעיות, "דברים כאלה קורים לעתים בהיאבקות," הוא טען.
 
למרות הקצב האיטי וחלקים בקרב שהיו שוט, התזמון המשותף של הצמד וביצוע כל אחיזה, מעבר והיפוך היה מושלם. הדוגמה לכך הייתה בשלבים האחרונים של הקרב כשהארט, שידע שהוא צריך לתת את חמש הדקות האחרונות למייקלס, רץ אל החבלים לספוט שלו שאמור היה להיקטע, וראה שנשארו עוד 4:59 דקות. הוא חייך לעצמו לרגע לפני שהלך לשלב האחרון בקרב, מסופק שביצעו את כל מה שרצו. הקרב הלך בדיוק כפי שדיברו, מתוכנן לפי שניות. "אני לא מכיר עוד שני מתאבקים מקצועיים שיכלו לעשות את זה טוב כל כך. זה היה הישג מדהים לתכנן את כל זה ולבצע את זה עוד באותו הלילה בלי תקלות," הוא התרברב.
לצפיה ב-'חלק ה''
חלק ה'
14/05/2018 | 18:47
102
בסוף שישים הדקות הקרב הגיע לשיא הדרמה, כשהארט נעל את מייקלס באחיזת השארפשוטר שלו כששלושים שניות נותרו על השעון. מייקלס הצליח לשרוד את המהלך עד הפעמון, אבל הקהל נאנח ביחד בגלל חוסר הסיום ההחלטי במופע הגדול של השנה. הארט תפס את חגורת תואר ה-WWF שלו והתחיל ללכת למאחורי הקלעים, ונתן את הרושם שחשב שללא הכרעה הוא שמר על האליפות שלו.
 
נשיא הארגון החוזר גורילה מונסון היה האיש שנועד להכריז שלקרב צריך להיות מנצח ברור. הוא הכריז על הארכה עד שאחד מהמתאבקים יצליח לנצח. הארט התעצבן מההחלטה, ונתן לדמותו עוד אי צדק להתלונן עליו כשיחזור לאחר ההפסקה שייקח לאחר רסלמניה בעוד כמה חודשים. הקהל החי היה צריך להתלהב מכך שייראו מנצח מוחלט, אבל התגובה להכרזת ההארכה הייתה פושרת במקרה הטוב. עכשיו, רובם רק רצו ללכת הביתה.
 
הם לא נאלצו לחכות הרבה. מייקלס נתן שתי סופרקיק והצמיד את הארט נקי באמצע הזירה תוך פחות משתי דקות. הוא השיג לבסוף את "חלום הילדות" שרדף אחריו כל כך הרבה זמן. הרגש ברגע היה כל כך גדול עבור מייקלס, שנלחם בדמעות כשתפס בחגורה החדשה שלו, וחיבק אותה כמו שמחבקים תינוק. הרגע הרגיש היה קצר. רק כמה שניות לאחר מכן הסתובב אל השופט ארל הבנר ואמר לו, "תגיד לו [להארט] להסתלק מהזירה המזויינת. זה הרגע שלי." הבנר גלגל את עיניו מהפקודה ומסר את זה להארט, שעטה פרצוף נדהם מחוסר הכבוד.
 
הארט העיד מאוחר יותר, "לא הייתה לי בעיה עם משהו מזה, בעצם. לפעמים אומרים דברים כאלו בגלל מהירות, וזה לא יוצא טוב. זה לא חוצפה, זה אחד מהדברים האלה." החבר'ה מאחורי הקלעים ראו בצורה שונה את הדברים כששמעו מה מייקלס אמר. כשהארט לא לחץ את ידו של שון מייקלס ויצא מהבניין מיד אל הלינקולן קונטיננטל שחיכתה לו - כפי שהצמד הסכים בסוד קודם לכן - המיתוס שהם שנאו אחד את השני התחזק עוד יותר.
 
כל הדיבור ב-RAW למחרת היום היה בנוגע לכך שלהארט ולמייקלס יש היט רציני אחד עם השני לאחר הקרב ביניהם. הסיפור בנוגע להארכה היה שברט סירב להפסיד לשון במהלך השעה שהוקצבה, ושהתעקש במקום שההכרעה תהיה רק בהארכה. מייקלס ביטל את השמועה. "המתאבקים האחרים סתם המציאו סטוריליינים," הוא אמר. "אנשים ייחסו לזה כל כך הרבה חשיבות, אבל שנינו רצינו להתאבק שעה ואז ללכת להארכה." אפילו שהארט היה בהפסקה בטלוויזיה ולא היה בבניין ב-RAW, הוא שמח שסיפורי השנאה בינו לבין שון צמחו. לדעתו העוינות הזאת רק תחזק את הקרב החוזר ביניהם. כשאחיו אואן התקשר אליו מהבניין ואמר לו שהשמועה מאחורי הקלעים אומרת שיש מתח רציני בין השניים, ברט שמח. "טוב!" הוא אמר, "שימשיכו לחשוב ככה."
 
האמת הייתה - לפחות באותו הזמן - שלא הייתה בכלל טינה בין ברטושון. בעצם, הארט יצא מהקרב אם הרבה יותר כבוד למייקלס מאשר לפניו, גאה בכמה שעבד קשה כדי להגיע לאיפה שהיה ועל כמה שהפך למוצלח. לא הייתה לו כל בעיה להפסיד את החגורה לשון. אפילו שהארט לא אהב את הגישה וההתמכרויות שלו, הוא שמח על כך שהפך לאיש המוביל בארגון.
 
יותר מכך, הארט מאוד אהב את איך שהקרב יצא."זאת הייתה יצירת מופת מוחלטת," הוא התרברב, "אני לא יודע אם היה לי קרב כזה עם מישהו אחר במובן שכל מהלך קרה בדיוק איך שרצינו." היה זה דבר שגם פאט פטרסון, מתכנן הקרב, הרגיש, "אין הרבה מתאבקים שיכולים להתאבק במשך שעה ולהחזיק את הקהל, ובתקופה ההיא היו רק שניים שיכלו לעשות את זה - ברט ושון. שמחתי כל כך שהם קיבלו את הקרב שציפיתי שיקבלו. הם באמת עשו משהו מדהים. הייתי שם בקהל וזה היה אחד מהקרבות הגדולים ביותר שראיתי בקריירה שלי, באמת. היו לי דמעות בעיניים כשצפיתי בו ובכיתי אחר כך."
 
למרות שמייקלס היה שנוא יחסית מאחורי הקלעים, הוא זכה לכבוד רב בגלל יכולת היאבקות שלו. כמעט כל הרוסטר בירך אותו על כך שהשיג את מטרתו. הוא חיבק את חבריו ובכה איתם דמעות שמחה, ווינס נתן לו חיבוק דוב ענק לאחר הקרב ואמר לו בחום, "אני רוצה שתיהנה מזה!" אחרים בארגון חששו קצת יותר, ואנשים כמו ג'ים רוס וג'ים קורנט דאגו מאוד על מה שווינס מכין להם. "אני זוכר שחשבתי, 'אוי, אנחנו עומדים להיות מאוד עסוקים עכשיו'," אמר קורנט. הנבואה שלו התממשה במספר מקרים במהלך שמונת החודשים הסוערים של מייקלס כאלוף.
לצפיה ב-'בפעם הבאה:'
בפעם הבאה:
14/05/2018 | 18:49
91
חודש מאי מגיע והאופטימיות מחוסלת לחלוטין. מאחורי הקלעים משתוללים, אירוע נהרס, והאלוף מתחיל להישבר. והכול בתוך שבוע אחד, הנורא ביותר בחייו של וינס.
לצפיה ב-'מעולה תודה, מוזר ש..'
מעולה תודה, מוזר ש..
15/05/2018 | 13:38
1
88
מארק מארו לא הוזכר בכלל,
אחרי שהקדשו להגעה שלו פרק כמעט שלם.
גם לא הזכירו את אנדטייקר וקווין נאש,
שאמור היה להיות קרב בין שני הענקים (בגודל)
באותה תקופה.
מזכרונות הילדות, האירון מן הרגיש כמו נצח.
ברט, שהערצתי, יצא נקניק שניסה להתחמק מהארכה 
וגם הפסיד.
החזרה של ווירור התאימה, האנטר לא היה ממש אובר
באותה תקופה.
תודה על ההשקעה, אתה תותח
לצפיה ב-'טייקר ונאש באמת חבל שלא הוזכר'
טייקר ונאש באמת חבל שלא הוזכר
16/05/2018 | 12:43
81
אבל הוזכר קצת בפרקים הקודמים עם העזיבה של נאש.
 
מרו רק ערך בכורה של כמה שניות ברסלמניה.
לצפיה ב-'אתה אלוף!!!'
אתה אלוף!!!
15/05/2018 | 23:56
31
לצפיה ב-'זה אחד הקרבות ששרדו את מבחן הזמן.'
זה אחד הקרבות ששרדו את מבחן הזמן.
16/05/2018 | 01:46
84
במיוחד כשאני בוחן את זה מול הקרבות של ימינו, שכוללים 5 פינישרים מכל צד, חוסר בנייה, והקושי בבניית יריבויות גדולות מהחיים.
 
תודה 
לצפיה ב-'איש יקר אתה. שלא תיגמר לעולם.'
איש יקר אתה. שלא תיגמר לעולם.
16/05/2018 | 11:31
1
66
אני מחכה כל שבוע לפרק החדש. תודה.
 
לעניינו, היטמן תמיד מוצג כמתלונן סדרתי ואחד שבטוח בעליונותו ואני חייב לשאול - הוא טועה? הוא אכן היה הטוב ביותר בתקופתו וסחב הרבה שלא ידעו לקשור מגפי היאבקות. אז אסור לו להתגאות ביכולותיו ולדרוש רמה גבוהה מאחרים והכרה ביכולותיו מצד הוינס? 
 
לגבי הווריור , יוקוזונה וכל הג'ז הזה - תפאורה. קרקס. מתאים יותר לדור גיבורי העל של היום.
לצפיה ב-'גם על שון אפשר להגיד'
גם על שון אפשר להגיד
16/05/2018 | 12:42
73
הוא תמיד מוצג כמתנשא ומעצבן ואחד שבטוח בעליונותו, והוא היה אולי המתאבק הכי מדהים באותה התקופה, וסחב מלא בדיוק כמו ברט. אז גם הוא מתגאה וגם הוא חושב שמגיעה לו ריצה. בהתחשב בעובדה שזאת הייתה אחת מהכהונות הכי טובות בתולדות הארגון, גם לו יש קייס.
 
כשאתה מדבר על רמה גבוהה, אתה מתכוון שהוא התעצבן ששון היה בחופש? כי זה לא ממש היה חופש, זה היה אימון לקראת הקרב. אבל כן, ברט פרפקציוניסט ברמה גבוהה. גם שון היה לפני החזרה בתשובה.
לצפיה ב-'אדיר!!!! תודה רבה'
אדיר!!!! תודה רבה
16/05/2018 | 22:40
23
לצפיה ב-'שרשור סמאקדאון'
שרשור סמאקדאון
16/05/2018 | 08:32
1
9
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
16/05/2018 | 08:34
151
דניאל בריאן יוצא להתראיין. הוא אומר שהוא רוצה לא רק לחזור אלא להיות בפסגה ולהיות האלוף. ביג קאס יוצא ואומר שנמאס לו מבריאן. רק בגלל קאס בריאן הפסיד לרוסב. קאס יגרום לו להמשיך להפסיד. הוא נכנע כדי לצאת מההכנעה ולכסח את בריאן. בריאן וקאס מתקוטטים ובריאן בועט לו בברך. השופטים עוצרים אותו.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: הניו דיי ניצחו את דה באר אחרי שאקסבייר נתן לסזארו אלבו דרופ.
 
האחים בלודג'ון נותנים פרומו.
 
אבסולושן מדברות עם פייג'. מנדי רוז דורשת להיות במאני אין דה בנק. פייג' קובעת להן קרב העפלה מול בקי לינץ'.
 
AJ סטיילס אומר שהלילה הוא ושינסוקה נאקאמורה יילחמו והמנצח יחליט באיזה קרב הם ילחמו. AJ אומר שאולי יבחר בסטיפולציה הרסנית. נאקאמורה לא ינצח אותו.
 
אנדרדה "סיין" אלמאס (ע' סלינה וגה) ניצח ג'ובר אחרי האמרלוק DDT. אחרי הקרב סלינה ירדה על התכנית ואמרה שהם כאן כדי לנצח.
 
רוסב ואידן אינגליש יורדים על אנשי לונדון. לאנה מגיעה ואומרת שגם היא עומדת להיכנס לקרב העפלה מול בילי קיי, והיא ורוסב יחזיקו שניהם במזוודות.
 
כרמלה יוצאת לחגוג את הזכייה שלה בתואר. היא יורדת על הקהל ועל נשים אחרות. פייג' יוצאת ומכריזה שאסוקה תילחם מול כרמלה במאני אין דה בנק.
 
שינסוקה נאקאמורה מתראיין אצל רנה יאנג ואומר ש-AJ יקבל ברך לפנים.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: בקי לינץ' ניצחה את מנדי רוז וסוניה דוויל אחרי דיסארמר למנדי.
 
בשבוע הבא סמואה ג'ו וביג קאס יילחמו על העפלה למאני אין דה בנק.
 
המנצח בוחר בסטיפולציה: שינסוקה נאקאמורה ניצח את AJ סטיילס אחרי ריברס אקספלודר וברך לפנים, קצת אחרי ששינסוקה העמיד פנים שנפגע במפשעה.
לצפיה ב-'שרשור RAW'
שרשור RAW
15/05/2018 | 06:13
3
37
מלונדון.
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
15/05/2018 | 06:13
2
212
רונדה ראוזי תילחם מול נייה ג'קס על תואר הנשים במאני אין דה בנק!
 
רומן ריינס יוצא ואומר ששדדו אותו, והפעם ג'ינדר מהאל. אם מהאל רוצה להיות רלוונטי הוא יכול לבוא לחצר שלו ולהילחם מולו כמו גבר. קורט אנגל יוצא ואומר שג'ינדר לא יצא. מתברר שהוא טעה בזה שלא נתן לג'ינדר קרב על כניסה למאני אין דה בנק כי זה לא טוב לביזנס. הוא קובע קרב בין מהאל, אליאס ובוי לאשלי. ריינס רוצה להצטרף אבל אנגל מסרב. ריינס אומר שאנגל עושה מה שהוא צריך, וכך גם הוא. ריינס הולך לאחורי הקלעים ונתקל בג'ינדר. הוא זורק את סוניל סינג' לריינס ותוקף אותו. ריינס מתגבר עליו ושופטים מרסנים אותו כשג'ינדר בורח.
 
אליפות בין יבשתית: סת' רולינס ניצח את קווין אוונס אחרי קורב סטומפ.
 
קורטיס אקסל ובו דאלאס מבקשים מאנגל קרב על תארי הזוגות. הם ה-B טים, הבסט טים. אנגל מזכיר שהם כבר הפסידו לאלופים. הוא מסכים לתת להם קרב הלילה.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: בובי רוד ניצח את בארון קורבין ונו וויי חוזה אחרי גלוריוס DDT על חוזה.
 
קווין אוונס אומר שהוא רוצה קרב חוזר על התואר הבין יבשתי וקורט אנגל מסרב. אוונס מאיים להתקשר לסטפני מקמהן. אנגל מגלה שג'ינדר לא במצב להילחם, אבל אנגל אומר שהוא חייב להילחם כי זה הלילה האחרון לקרבות העפלה. ג'ינדר מסכים.
 
ה-B טים ניצחו את בריזאנגו אחרי סופלקס/נאקברייקר על פאנדאנגו. לאחר הקרב הם אמרו שהם רוצים להיות אלופי הזוגות.
 
סשה בנקס, נטליה ואמבר מון ניצחו את הריוט סקוואד אחרי שליב מורגן נכנעה לשארפשוטר של נטליה.
 
דרו מקינטייר ודולף זיגלר נותנים פרומו במצלמה ביתית ואומרים שהם כאן כדי להפוך הכול.
 
דיליטרס אוף וורלדס ניצחו את הריבייבל אחרי קיס אוף דילישן לדוסון.
 
סשה בנקס מאחלת לביילי בהצלחה.
 
סמי זיין בזירה ואומר שבובי לאשלי חזר אחרי עשר שנים כדי להפריע לו. מתברר שמאז הסופלקס של לאשלי הוא סובל מוורטיגו. סמי זיין אומר שלאשלי שיקר בנוגע לאחיות שלו והוא מזמין אותן ל-RAW בשבוע הבא כדי לחשוף את לאשלי.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: אלכסה בליס ניצחה את מיקי ג'יימס וביילי אחרי DDT לביילי.
 
ג'ינדר מהאל מנסה ללכת עם צלעות פצועות, אבל רומן ריינס נותן לו ספיר דרך קיר.
 
דולף זיגלר ודרו מקינטייר ניצחו את ברון סטרומן ופין באלור אחרי שזיגלר העיף את מקינטייר מהחבל. במהלך הקרב מקינטייר נפל על הגביע של סטרומן ושבר אותו.
 
קורט אנגל אומר לסטפני בטלפון שהוא השעה את רומן ריינס אבל ג'ינדר מהאל לא יכול להילחם.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: קווין אוונס ניצח את אליאס ובובי לאשלי אחרי פרוג ספלאש על אליאס והלובה קיק של סמי על לאשלי.
לצפיה ב-'משעשע שאתה תמיד כותב "אירועים חשובים"'
משעשע שאתה תמיד כותב "אירועים חשובים"
15/05/2018 | 13:22
1
151
ואז מפרט את כל התכנית מההתחלה ועד הסוף
לצפיה ב-'או שקוראים מה היה ואז מבינים'
או שקוראים מה היה ואז מבינים
15/05/2018 | 23:56
122
ואז מבינים שכלום לא חשוב...
 
תודה ענקית כמובן... חוסך לי שעה של FF
לצפיה ב-'שרשור סמאקדאון'
שרשור סמאקדאון
09/05/2018 | 08:20
1
22
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
09/05/2018 | 08:21
262
פייג' פותחת את התכנית ומדברת על באקלאש. היא מכריזה שקרבות ההעפלה למאני אין דה בנק יתחילו עכשיו.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: המיז ניצח את ג'ף הארדי אחרי שהמיז הפך הצמדה.
 
שיימוס אוכל קמעות מזללאחר ההפסד לאקסבייר וודס. סזארו אומר שהוא לא היה מפסיד, ושיימוס מציע לו להילחם מולו הלילה. מתברר שהניו דיי מילאו להם את התיקים בפנקייקים...
 
רנה יאנג מנסה לשאול את שינסוקה נאקאמורה אם הוא גמר עם AJ סטיילס. נאקאמורה אומר שהוא שכח איך מדברים אנגלית.
 
כרמלה מבטיחה חגיגת ניצחון בלונדון בשבוע הבא.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: שארלוט פלייר ניצחה את פייטון רויס (ע' בילי קיי) אחרי פיג'ר אייט.
 
דניאל בריאן מבטיח ניצחון במאני אין דה בנק.
 
סזארו ניצח את אקסבייר וודס אחרי אפרקאט.
 
רנה יאנג מראיינת את AJ סטיילס שאומר שהוא לא רוצה להילחם עם מכות למפשעה. אם לנאקאמורה יש אומץ להילחם, הוא יגמור אותו.
 
אחי הבלודג'ון נותנים פרומו.
 
מנדי רוז ניצחה את בקי לינץ' אחרי שהפילה אותה על החבלים.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: רוסב ניצח את דניאל בריאן אחרי מאצ'קה קיק.
לצפיה ב-'שרשור באקלאש 2018'
שרשור באקלאש 2018
07/05/2018 | 07:29
8
68
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
07/05/2018 | 07:30
7
310
קרב קיקאוף: רובי ריוט ניצחה את ביילי
 
אליפות בין יבשתית: סת' רולינס ניצח את המיז עם קורב סטומפ.
 
אליפות הנשים של RAW: נייה ג'קס ניצחה את אלכסה בליס עם סמואן דרופ.
 
סמואה ג'ו אומר שרומן ריינס איבד את הביטחון שלו והוא יהפוך אותו לכלבלב.
 
אליפות ארצות הברית: ג'ף הארדי ניצח את רנדי אורטון אחרי טוויסט אוף פייט וסוואנטון בומב.
 
אליאס ניסה לבצע קונצרט, אבל הניו דיי קטעו אותו. הם רצו להקים איתו להקה. אידן אינגליש יוצא עם רוסב, ואז גם נו וויי חוזה, טייטוס וורלדווייד ובריזאנגו. לבסוף בובי רוד נתן לאליאס גלוריוס DDT.
 
דניאל בריאן ניצח את ביג קאס אחרי יס לוק. לאחר הקרב קאס תוקף אותו ונותן לו ביג בוט.
 
אליפות הנשים של סמאקדאון: כרמלה ניצחה את שארלוט פלייר אחרי ברכיה ורול אפ.
 
אליפות ה-WWE, קרב ללא פסילות: AJ סטיילס ושינסוקה נאקאמורה נלחמו ללא תוצאה אחרי ששניהם נתנו אחד לשני מכה מתחת למפשעה ולא ענו לספירת עשר.
 
ברון סטרומן ובובי לאשלי ניצחו את קווין אוונס וסמי זיין אחרי שלאשלי נתן לאוונס ורטיקל סופלקס. לאחר מכן התברר שזיין היה האיש החוקי. סטרומן נתן גם לאוונס וגם לזיין פאוורסלאם בריצה.
 
רומן ריינס ניצח את סמואה ג'ו אחרי שיצא ממאסל באסטר וביצע ספיר.
לצפיה ב-'שאלה מתוך קריאת תוצאות.'
שאלה מתוך קריאת תוצאות.
07/05/2018 | 08:43
1
267
מה זאת הנכות הזו לא לאפשר לאלוף הWWE המכהן נצחונות נקיים על היריבים שלו?
לצפיה ב-'מה הבעיה?'
מה הבעיה?
10/05/2018 | 14:30
77
ניצח נקי ברסלמניה, אחרי זה פעמיים יצא תיקו כחלק מהפיוד. לפחות הוא לא מפסיד כל שבועיים בקרב לא על התואר כמו שהם אוהבים לעשות הרבה פעמים
לצפיה ב-'דעות רק מקריאת תוצאות'
דעות רק מקריאת תוצאות
08/05/2018 | 00:19
3
249
ויתרתי על האירוע לאחר שהתבשרתי על ידי אחי שהוא "לא צפי".
 
דברים קטנים:
זוכרים שפעם מתאבקים שחזרו מפציעה וקיבלו פוש - לא הפסידו בקרב הראשון שלהם אחרי חזרה?גם קאס וגם ג'ו. אם אתם רוצים לדחוף אותם, אפשר לשים אותם גם לא מול מתאבקים שכרגע החברה לא מרשה לעצמה שיפסידו.
 
העובדה שקרב אליפות WWE הוא לא מיין איבנט וקרב חסר משמעות של ריינס נגד ג'ו כן זה כנראה תולדה של התערבות בין וינס לאחד מאנשי הצוות.
 
אני הייתי בטוח שהם ירוצו כבר על העניין שנקאמורה יבעט לאייג'יי בביצים, יתקפל ויפסיד - ונגלה שאייג'יי שם איזה מגן מברזל או משהו כזה.
עצם העובדה שזה טרם קרה די מציגה את AJ כיצור די דביל.
ומעולם ביצים של מתאבק לא לקחו חלק כל כך משמעותי מבניית פיוד ארוך טווח ב-WWE. לפחות לא מאז שאלה של שיין חושמלו על ידי קיין.
 
בכלליות, יותר מדי קרבות צפויים (למה בכלל קבעו את הקרב של המיז אם ידעו שמעבירים אותו לסמקדאון?), חסרי משמעות (ג'ף הארדי מנצח את רנדי אורטון זה אירוע ב-2011, לא עכשיו) או סתם חסרי כל פוטנציאל (שני קרבות הנשים). הבנתי שהקרב הבין יבשתי היה טוב, כצפוי, אבל הוא לא יכול לסחוב על גבו את כל מה שבא אחריו.
 
אם זה מה שיש לרו ולסמקדאון להציע ביחד , אז האירוע הזה לא ממש עשה שירות טוב לכל העניין הזה.
 
לצפיה ב-'כרגיל, אטיטיוד'
כרגיל, אטיטיוד
08/05/2018 | 06:01
2
245
לצפיה ב-'מעולה'
מעולה
08/05/2018 | 07:55
1
211
כמובן שעברו 20 שנה בערך, אז זה אומר שה-WWE כבר היו אמורים להשתמש בקטע הזה 5 פעמים מאז.
לצפיה ב-'לדעתי זה היה אז ועדיין די טיפשי '
לדעתי זה היה אז ועדיין די טיפשי
10/05/2018 | 14:34
111
אם מישהו חובט במגן ביצים בעוצמה כזאת שמכאיבה לו ביד, הוא אמור לעשות חביתה מהביצים שהיו מאחורי המגן... זה לא קיר בטון, כולה קאפ כזה...
לצפיה ב-'נראה כמו'
נראה כמו
08/05/2018 | 13:22
242
עוד אירוע חסר כיוון של ארגון חסר כיוון.
הכל כך כך רנדומלי וחסר משמעות. לא ברור למה הם בכלל עוד טורחים על "סטורליינים".
לצפיה ב-'שרשור RAW'
שרשור RAW
08/05/2018 | 06:19
1
20
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
08/05/2018 | 06:19
232
קורט אנגל יוצא החוצה. יש סולמות על הבמה, כלומר, אנחנו בדרך למאני אין דה בנק. אנגל אומר שה-WWE לא עוצרים. יהיו שני קרבות מאני אין דה בנק: גברים ונשים, לשני הבראנדים. הלילה יהיו שני קרבות העפלה. בראשון אמבר מון, רובי ריוט וסשה בנקס יילחמו, ובשני רומן ריינס, פין באלור וסמי זיין. ברון סטרומן יוצא ומספר איזה סיפור על בית עץ שילדים בשכונה שלו בנו. קורט אנגל מציע לו להצטרף לקרב. קווין אוונס יוצא ואומר שלו מגיע להצטרף. הוא לא באמת הובס אתמול. אנגל אומר שסטרומן יקבל קרב העפלה. סטרומן מאיים על אוונס ואנגל קובע ביניהם קרב העפלה.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: ברון סטרומן ניצח את קווין אוונס אחרי פאורסלאם בריצה.
 
רומן ריינס אומר שהוא האלוף הלא מוכתר, והוא משתיק את המבקרים בזירה. הוא ינצח הלילה וייקח את התואר.
 
ביילי אומרת שבא לה לחבק את המזוודה.
 
בריזאנגו אומרים שיש להם תיק חדש- המזוודה.
 
קורט אנגל מדבר עם גולדאסט שרוצה להצטרף לקרב. ג'ינדר מהאל גם מגיע. אנגל קובע לו קרב מול צ'אד גייבל, ואם הוא ייראה טוב הוא ישקול לתת לו קרב העפלה.
 
הרבייבל ובארון קורבין ניצחו את נו וויי חוזה וטייטוס וורלדווייד אחרי שקורבין נתן לחוזה אנד אוף דייז.
 
העפלה למאני אין דה בנק: אמבר מון ניצחה את רובי ריוט וסשה בנקס אחרי אקליפס לשתיהן והצמדה על ריוט.
 
אמבר מון אומרת שהיא הוכיחה שיש לה כישרון והיא תיקח את החוזה.
 
בובי לאשלי מתראיין ומדבר על המשפחה שלו. הוא אומר שהמשפחה שלו זה המעריצים.
 
סמי זיין אומר לקווין אוונס שמנסים להרוס להם. הם מתווכחים על באקלאש וזיין מחליט שהם צריכים לעזור לו לנצח במאני אין דה בנק.
 
ג'ינדר מהאל (ע' סוניל סינג') ניצח את צ'אד גייבל אחרי חלאס. לאחר מכן הוא תקף אותו.
 
אלכסה בליס אומרת שהיא תזכה במאני אין דה בנק ותפדה אותו על נייה ג'קס.
 
האסנשן אומרים שהם יזכו במאני אין דה בנק.
 
זאק ריידר מדבר עם קורט אנגל. ג'ינדר מבקש להצטרף לקרב המשולש, אנגל מסרב.
 
דרו מקיניטייר ודולף זיגלר ניצחו את סלייטריינו אחרי זיגזג/קליימור לסלייטר.
 
אליאס עושה קונצרט. הוא אומר שבובי רוד הרס לו את הקונצרט, ומבטיח לנצח במאני אין דה בנק.
 
בובי רוד ניצח את אליאס אחרי גלוריוס DDT. לאחר מכן רוד אומר שהוא ינצח בקרב.
 
סת' רולינס יוצא ואומר שמיז לימד אותו איזה אלוף לא צריך להיות. הוא רוצה להיות אלוף לוחם. הוא לא רוצה מאני אין דה בנק. הוא רוצה להפוך את התואר הבין יבשתי לתואר המרכזי. הוא מכריז על אתגר פתוח. מוג'ו ראולי יוצא ודורש קרב.
 
אליפות בין יבשתית: סת' רולינס ניצח את מוג'ו ראולי אחרי קורב סטומפ.
 
דיליטרס אוף וורלדס ניצחו את בו דאלאס וקורטיס אקסל אחרי סיסטר אביגייל כפול לאקסל.
 
קרב העפלה למאני אין דה בנק: פין באלור ניצח את סמי זיין ורומן ריינס אחרי קו דה גרה לזיין. לקראת הסיום ג'ינדר מהאל הפיל את ריינס לפני סופרמן פאנץ' וגרם לו לחטוף הלובה קיק.
לצפיה ב-'טיטאן שאטרד- פרק 3'
טיטאן שאטרד- פרק 3
05/05/2018 | 13:16
13
184
שלום לכולם וברוכים הבאים לתרגום לעברית של הספר טיטאן שאטרד: המאבק בביטחון ובפרנויה. בפעם הקודמת ניתחנו את ראמבל 1996, שהתברר כמה שנדמה כנקודת מפנה עבור ה-WWF. תזכורת: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/13/183133770...

אז במה עוסק הספר השני? (תקציר)

ההמשך המצופה לרב המכר טיטאן סינקינג.

אחרי שסבל שנה נוראית ב-1995, רצה וינס מקמהן לבנות מחדש את האימפריה הטובעת שלו ב-1996. היו לו תקוות רבות עבור נושא הדגל החדש של פדרציית ההיאבקות העולמית, שון מייקלס - האיש שרצה שיהיה מנהיג ה'דור החדש' של ה-WWF. כשמייקלס נתמך בידי קאסט חזק של דמויות מבוססות, כמה מתאבקים ישנים, והזרקה של דם חדש, ציפה מקמהן לחלוטין שה-WWF ישלטו ביריביהם WCW במלחמות ליל שני המתהוות.

זה לא מה שקרה.

טיטאן שאטרד מספר את הסיפור מאחורי הקלעים של הצרות של ה-WWF ב-1996. הייתה זאת שנה בה הפרנויה איימה להשמיד את ה-WWF, בה מסורות שנשארו בתעשייה כבר כמה עשורים נשברו, ובה וינס מקמהן נטש לחלוטין את עקרונות ההיאבקות שלו ברדיפה אחרי הדולר.
לצפיה ב-'והפעם בטיטאן שאטרד:'
והפעם בטיטאן שאטרד:
05/05/2018 | 13:27
103
סקוט הול וקווין נאש. מנתחים את מצבם, את כמה שלא היו שמחים אצל וינס ועל איך שהחליטו לעזוב לשדות הירוקים של אטלנטה. גם מגלים את מי וינס מחזיר כדי להחליף אותם ולהזריק סטאר פאוור לארגון תמורת תנאים מפליגים, איזה מתאבק ותיק חוזר כדי לתת חיזוק, איך החוזים של וינס עובדים, איזה מתאבק חדש היה אמור להגיע ולעשות גלים, והאם ה-WWF בדרך לעלייה שוב?
 
כמה קישורים שימושיים:
 
אריק בישוף על הצעת החוזים להול ולנאש: https://www.youtube.com/watch?v=El3ZMrrD7J4
 
סקוט הול על החוזה שלו: https://www.youtube.com/watch?v=v7JP_LexJ_w
 
ה-WWF מפרסמים את הווריור יוניברסיטי: https://www.youtube.com/watch?v=Yyu5IMHEWbY
 
קווין נאש על העזיבה: https://www.youtube.com/watch?v=nvtMkP_R0V4
 
נאש על התקרית בין ברט וטייקר: https://www.youtube.com/watch?v=av8P_MORJjE
 
ברט הארט מול דיזל בכלוב: www.dailymotion.com/video/x26dpby
 
אנדרטייקר מול דיזל:
www.dailymotion.com/video/xylbo0
 
 
ג'וני בי. באד עם קימברלי: www.dailymotion.com/video/x36aau
לצפיה ב-'פרק 3'
פרק 3
05/05/2018 | 13:30
1
126
הרויאל ראמבל אולי היה הצלחה בלתי צפויה עבור טיטאן, אבל השנה שעברה הייתה אחת מהגרועות בתולדות הארגון. רבים ממתאבקי קרבות הפתיחה הנמוכים התקשו לגמור את החודש כתוצאה מכך. סקוט הול, שהתאבק כבר שתים עשרה שנה, היה בין המתאבקים הגדולים בארגון ולא חי מהיד לפה, אבל גם הוא כעס שהמשכורת שלו נשארה קבועה בשנה החולפת ושלא היה סיכוי לקידום לדמותו של רייזור ראמון. הול רצה להיות באותה רמה כמו חבריו בקליק קווין נאש ושון מייקלס, שלא לדבר על ברט הארט ומארק קאלאוויי. בגיל שלושים ושבע ולאחר ששירת את ה-WWF כבר ארבע שנים, הרגיש הול שמגיעה לו העלאה במשכורת שתכניס אותו לרשימת המרוויחים הגדולים בתעשייה.
 
הול העלה את הנושא בפני וינס מקמהן בתחילת 1995 בפגישה פרטית מאחורי הקלעים בהקלטות טלוויזיה, ושאל אותו מה עליו לעשות כדי להיחשב לבחור ראשי. "וינס, העבודה שלי בזירה צריכה להשתפר?" הוא שאל את יושב הראש. "אה, ממש לא. אני יותר משמח מהעבודה שלך בזירה, אתה אחד מהטובים ביותר," אמר מקמהן. "אז כישורי המיקרופון שלי? מה איתם?" לחץ הול. "לא, אתה אחד מהדברנים הכי טובים שיש לנו," אמר לו מקמהן. הול הגיע למטרת השיחה, ושאל, "אני פשוט סקרן כי אתה יודע, התשלום שלי נשאר אותו הדבר בשנים האחרונות ואני תוהה מה אני יכול לעשות כדי לעשות כסף גדול כמו החבר'ה שאתה רואה ככוכבים גדולים. אני שואל אותך מה אני צריך לעשות כדי להצליח. אני מבקש את עזרתך. אני רוצה להיות כאן, אני רוצה להיות חלק מהצוות שלך."
 
כשהוא מופתע, שתק מקמהן, אבל מהיסוסו הול הבין שהלך למדרון חלקלק. הול הבין את עמדת הבוס שלו: כל כסף נוסף שירוויח יבוא ישירות מהכיס של וינס, אז הוא התערב לפני שמקמהן יביא לו תירוצים בנוגע לכך שהוא לא יוכל לשלם לו עוד כסף. "תראה, וינס, אני יודע איך זה עובד: יש כמות הכנסה מסוימת מהאוס שואוס ומאירועים. אבל מה עם מרצ'נדייז? אולי תזיז את הנקודה העשרונית בתמלוגים שלי במקום אחד?" בלי לשקול בכלל, וינס אמר לו לא.
 
הול לא נרתע. "אוקיי, מה עם יפן? אני עדיין רוצה לעבוד עבורך, אבל אפשר לקבל חמישה עשר שבועות בשנה ללכת לעבוד אצלם? להרוויח כסף אצלם במקום אצלך? אני לא אחמיץ הקלטות, אבל אני לא צריך להיות בהאוס שואוז הקטנים לפני מאות אנשים. תן לצעירים לעשות אותם במקום." הול ידע שהימר בגדול. מקמהן לא נתן לאף אחד עסקה עם כזה חופש לפני כן. וינס ידע שיפתח תיבת פנדורה אם יסכים לתנאים הללו. הוא אהב שהמתאבקים ב-WWF היו אצלו ואצלו בלבד, כי רק ככה יכול היה להבטיח להגן על עצמו. הוא לא רצה להסתכן שמישהו שהיה עם חוזה אצלו יפצע במקום אחר, או שמישהו מארגון אחר ינסה לעשות לעצמו שם בכך שיפגע בבחור של ה-WWF. הוא הבין שאם ירשה זאת להול, אז כולם ירצו את אותה העסקה. לכן הוא סירב להצעה בעוד דחייה לא דיפלומטית.
 
הול נוצח והודה בתבוסה. הוא הבין שלא הייתה לו ברירה אלא לסחוב את שארית החוזה שלו ולבחון את המצב שוב בתוך שנה. ברגע הזה, יבחר לא לחדש את העסקה שלו, ואז או שווינס יוותר כדי שלא יעזוב או שירשה לו לחפש אופציות במקום אחר. (למרות השיחה עם מקמהן, הול הרוויח אפילו פחות ב-1995 מאשר ב-1994, והרוויח בערך 250,000 דולרים [לפני הוצאות דרכים ומס] בהשוואה ל-400,000 דולרים בשנה שעברה.) כשהגיע הזמן לחידוש החוזה שלו בתחילת 1996, הול התלבט. הוא רצה להישאר אצל וינס ולעזור לשנות את ה-WWF, אבל כבר נמאס לו מהלו"ז הקשה של טיטאן, מהפוליטיקה, ומכך שקיבל הרבה פחות ממה שהרגיש שהגיע לו. הוא חשב שיש לו שני ילדים בבית שהתרחקו ממנו כי בקושי היה שם, ובמקום הוא בילה את כל זמנו בבידור ילדים של אחרים. הוא צחק בפני חבריו לקליק שהייתה לו מערכת יחסים יותר אינטימית עם ארבעתם מאשר עם אשתו דיינה, אבל מאחורי הצחוקים היה כעס אמיתי. "מה טוב הכסף אם לא אוכל להוציא אותו?" תהה הול, אני בקושי בבית."
 
בצורה שהחוזים של מקמהן עבדו - ותמיד עבדו - כל מתאבק קיבל עשרה תאריכים מובטחים בשנה (סתם מספר סמלי כדי להבטיח למתאבק הכנסה מינימלית ולכבול אותו לעסקה לטווח ארוך. חבר פעיל ברוסטר יכול היה לצפות לעבוד עד לשלוש מאות תאריכים בשנה עבור הארגון.) ובקושי 150 דולרים על כל פעם, מה שכיסה את לו"ז הקלטות הטלוויזיה שה-WWF עשו באותו הזמן. החבר'ה הכירו אותם כחוזי "הזדמנות" בגלל שורת הפתיחה הידועה לשמצה של מקמהן בכל דיון על חוזים: "כל מה שאוכל להבטיח לך זאת הזדמנות." זה היה הדבר הכי קרוב להבטחה שווינס הציע, אבל הייתה זאת שיטה ותיקה ומנוסה שעבדה כבר מעל עשור. (כמו תמיד האלק הוגאן היה החריג לחוק, כי בשנות השמונים מקמהן נתן לו חוזה שהכיל בתוכו מספר הבטחות. למרות שזה לא היה כמו החוזים המובטחים ב-WCW שהבטיחו משכורת קבועה ללא קשר להכנסות.) בסופו של דבר רוב המתאבקים הרוויחו הרבה יותר בגלל התשלום מאירועים, תשלומים מהאוס שואוס, תמלוגים ממרצ'נדייז ובונוסים, אבל עם שכר של 1,500 דולרים לשנה לפני מס, החוזה הציע 21,500 דולרים פחות מהשכר הממוצע במדינה. כפי שסטיב אוסטין אמר אחר כך, "זה היה חוזה רוק'נרול לאמנים גוועים. חתמת על החרא הזה ולא הבטיחו לך כלום, אבל זאת הייתה ההזדמנות שלך להיות חלק מהמופע."
 
חוזים אישיים השתנו באורך, אבל כל אחד מהם כבל את המתאבק למספר שנים ללא יכולת יציאה. הדרך היחידה שהמתאבק יעזוב הייתה להתריע לפני תשעים הימים האחרונים של העסקה, ולהכריז שהם לא רוצים את חידוש החוזה. אז, לאחר תשעים הימים האחרונים (בהם וינס ישתמש כדי 'לקבור' את הדמות כשהיא תפסיד הרבה מאוד בדרך החוצה אם המתאבק לא יחתום על עסקה חדשה) הם יהפכו לפרי אייג'נטס. (הייתה גם האפשרות לתת התראה "מאוחרת", או לבקש לסיים את החוזה לפני שלושת החודשים האחרונים. אולי עדיין היית מקבל שחרור, אבל הוא היה שחרור "מותנה" ולא שחרור "ללא תנאי". הכוונה הייתה שה-WWF נתנו למתאבק לעזוב, אבל הטילו עליו מגבלות בנוגע למקומות העבודה שלו. במהלך מלחמות ליל שני, הכוונה הייתה ל-WCW. בדרך כלל האיסור הזה נשאר לשארית הזמן שהחוזה היה אמור להיות תקף בו, והותיר למתאבק שעזב מעט אפשרויות. לכן האופציה הזאת לא נעשתה הרבה.)
 
ב-21 בפברואר, 1996, היה זה בדיוק מה שסקוט הול עשה כשפקסס מכתב למקמהן וטען שלא רצה שהחוזה שלו יימשך. במקום לעשות זאת כשהוא מתפלל ומקווה שמקמהן פתאום ישנה את המדיניות שלו ויציע לו חוזה נדיב, להול כבר הייתה הצעה אחרת: מאריק בישוף ב-WCW.
 
עם כמה שבישוף ביטל את תוכן קטעי ביליונר טד בתור כעס של מתחרה מריר, הוא גם הבין שהייתה קצת אמת בהן. דבר אחד שהיה מדויק מבחינתו היה שמתאבקים מבוגרים כן הובילו את הקארדים שלו. אמנם קרבות הפתיחה שלו היו מלאים במתאבקים צעירים ומלהיבים, אבל הוא גם ידע שהוא צריך מישהו צעיר בפסגת הקארד עם שם גדול כדי להעלות את הנוכחות של WCW. הוא ידע על מצב החוזה של הול הודות לשכנו וחברו פייג' 'דיימונד דאלאס פייג' פלקנבורג, שהיה חבר של הול בגלל ימיהם ביחד ב-WCW בתחילת העשור.
 
כשהחוזה שלו עומד להסתיים, שלח הול מכתבים ל-WCW דרך פייג' כדי לבחון אם היה להם עניין בו. פייג' התקשר לבישוף, "תראה, הנה העניין: אני דיברתי עם סקוט הול והוא רוצה לעבור לכאן," אמר פייג' בענייניות. בישוף קצת חשש בתחילה, "הדברים הלכו כל כך טוב ב-WCW ופשוט לא רציתי צרות, לא רציתי להתעסק עם מתאבק לא שמח במעמדו. שמעתי על הדברים שקרו ב-WWF עם הקליק, ואמרתי 'למה שנרצה להביא את זה?'"
 
כמו שסטיב 'סטינג' בורדן הצליח ללחוץ על בישוף לשנות את דעתו ולהביא את לקס לוגר חצי שנה קודם לכן, הצליח פייג' לשכנע את מנהל WCW שהחתמת הול הבעייתי היא רעיון טוב. בישוף לא הזדקק לשכנוע רב: הוא כבר תכנן לעצמו אנגל ממש מהפכני שרצה לבצע, והוא הבין שהול היה מושלם עבורו. בנוסף, החתמת הול תפתור את בעיית המיין איבנט המזדקן של WCW מיד. כפי שאמר בישוף, "חשבתי, 'מה זה משנה? צריך עוד מתאבקים.' נייטרו התחילה לצבור מומנטום באותו הזמן, המספרים גדלו, ההכנסה גדלה, הארגון גדל, ועשינו יותר האוס שואוס. הזדקקנו לפרצופים חדשים."
 
אפילו שהיה מודע למוניטין של הול כעושה צרות, מניפולטור ומשתמש בסמים, ראה בישוף פוטנציאל בהבאתו אל WCW. לא רק שהול יחזק את המוצר שלו, אלא שעזיבה של טיטאן תחליש את ה-WWF. כך גם יגיע מסר למעריצים שמתאבקי ה-WWF מעדיפים לעבוד ב-WCW מאשר בגן העדן, לכאורה, של ההיאבקות. כשהוא חושב על כך הוא הציע להול - דרך החוזה ברי בלום - חוזה מובטח ענק לשלוש שנים, 750,000 דולרים לשנה. החוזה אף הומתק עם מגבלת תאריכים של מאה וחמישים מופעים לשנה, וכמה סעיפים שהבטיחו להשוות את התנאים לכל חוזה ש-WCW תציע למתאבקים אחרים בעתיד.
לצפיה ב-'שאלה בקשר לתשלום'
שאלה בקשר לתשלום
05/05/2018 | 20:06
77
איך בעצם שילמו למתאבקים לפני שהיה חוזה מסודר?
 
כמה לדוגמא קיבלו מייקלס/טייקר/הארט בשנה?  איך זה היה מורכב?
לצפיה ב-'חלק ב''
חלק ב'
05/05/2018 | 13:31
113
ל-WCW כבר היו חוזים מובטחים, אבל הם היו בטווח בין 104,000 דולרים ל-156,000 דולרים. פרט להוגאן ולסטינג, הול היה הראשון שקיבל סכום כזה גבוה. "היינו צריכים לשלם את זה אם רצינו להילחם ב-WWF," טען בישוף. "החבר'ה הרוויחו שם הרבה כסף עם התמלוגים שלהם, אבל ל-WCW לא היה את זה. או שהשווית את זה והבטחת כסף, או שלא נלחמת. מה שהצענו לסקוט בטח לא היה דומה למה שהיה מרוויח אם היה עובד שלוש מאות ימים ב-WWF והכול היה מסתדר, אבל זה עבד. לחבר'ה אז, מאה וחמישים ימים בשנה היה כמו חופשה, זה אמר יותר מכסף, כי זה אמר שהיה להם חיים. זה היה יתרון תחרותי והשתמשנו בזה."
 
"רק רציתי כסף אז," מודה הול, "באותו רגע אנשים הרוויחו כזה סכום כסף - אולי - עבור וינס, אבל הם עבדו עבורו שלוש מאות ימים." רווח של יותר כסף, מובטח, עבור חצי שנה פחות עבודה הבהירה להול שהייתה רק בחירה הגיונית אחת: הוא קיבל את העסקה.
 
ברגע שווינס קיבל את הפקס של הול, הוא שקע בכיסא ונאנח בכעס. 1995 הייתה שנה קשה, אבל 1996 התחילה טוב ונראה היה שה-WWF היו בעלייה. התפטרותו של הול לא הייתה רק מכה, אלא בעיטה במפשעה. מה שהכי הכעיס את וינס היה שביומיים האחרונים הול היה איתו בהקלטות באוהיו ובמערב וירג'יניה, ולא אמר לו כלום על כוונותיו. טיטאן כבר ילמו אנגלים כדי לקדם את הקרב של הול מול גולדאסט ברסלמניה, ואחד מהם שודר יומיים קודם לכן ב-RAW, אבל וינס לא עמד לבזבז תשלום על המופע הכי גדול של הארגון למישהו שעזב אותו. הוא מיד ביטל את הפיוד בין רייזור וגולדאסט, ואז שלח מזכר למפיקים שלו ואמר להם להסיר את כל הקידום לקרב במניה מתכניות הטלוויזיה שהכינו.
 
באופן מקרי, ביום בו הול הכריז על התפטרותו היה היום בו מקמהן גילה שהוא גם נכשל במבדק סמים אחרי שהתגלה שהשתמש במריחואנה. מקמהן הרגיש שהכישלו הוא התירוץ המושלם להסיר את הול מהמופע עם התשלום הכי גדול בכל השנה של ה-WWF. הוא הגן על פעולותיו מול הפרו רסלינג טורץ', ואמר שלא משנה מה אנשים חשבו, הול נכשל במבדק והיה זה מקרי שזה התרחש באותו יום כמו התפטרותו. הוא טען שהוא ידע טוב מאוד שאחרים יסיקו מסקנות אבל זאת לא הבעיה שלו, ולמתאבקים אין מה לדאוג כל עוד הם נקיים.
 
למרות שחלק מהאנשים חשדו שמקמהן היה מטאטא את הנושא מתחת לשטיח אם הול לא פרש, ההסבר של מקמהן נתמך בידי ג'ים קורנט. "אני חושב שההשעיה הייתה צירוף מקרים בזמן. אני לא חושב שהיו מכסים על זה אם הול לא היה פורש," הוא טען, "החדשות בנוגע לכישלון של סקוט במבדק פשוט יצאו באותו הזמן כשהוא פקסס את ההתראה שלו. התגובה של וינס הפכה מלשאול מה אנחנו עומדים לעשות ל'טוב, זין'. העזיבה של סקוט אמרה שלא נצטרך לטפל בזה יותר."
 
ברגע שסקוט הול נתן התראה, הבין וינס שיהיה עליו לפעול במהירות כדי להחליף אותו ברוסטר. כעבור כמה ימים הוא סיים את העסקה המתישה כדי להחזיר את ג'ים 'אוליטימייט ווריור' הלוויג. רבים הרגישו שכישלונו של מקמהן להביא את הלוויג לרויאל ראמבל סתם את הגולל על הדיונים בין שני הצדדים, בעיקר כשהיו כה רחוקים בנוגע לחוזה. אבל מקמהן דאג מאוד בנוגע למחסור בסטאר פאוור ברוסטר והאמין שהאולטימייט ווריור היה התשובה.
 
הלוויג עדיין כעס בגלל איך שמקמהן נפנף אותו במו"מ הקודם. כדי לרכך את הכול, אשתו של וינס, לינדה, פעלה כמתווכת כי הלוויג אהב וכיבד אותה. לינדה נפגשה עם הלוויג בביתו בפיניקס ודיברה איתו על העסקה, והלוויג היה נחוש בכך שהדרך היחידה שיסכים לה הייתה אם ה-WWF יתנו לו מספר תנאים חסרי תקדים. הוא בעיקר רצה שהארגון יקדם את הפרויקטים שלו - כולל ספר קומיקס חדש שבו הוא היה גיבור על, ובית ספר להיאבקות שנקרא אוניברסיטת ווריור - אבל בלי כל מעורבות ישירה. הלוויג רצה את התמיכה של טיטאן והגיבוי, ושום דבר אחר: הוא פשוט לא רצה שיתערבו מעבר לכך.
 
המכשול האחר היה בנוגע לשם ולתמלוגים. הלוויג ומקמהן כבר נלחמו בבית המשפט על הנושא, והלוויג טען שהוא יצר את דמותו, סמלו ודרכו של האולטימייט ווריור, ומקמהן טען שהוא הבעלים של הקניין הרוחני של הדמות. הוא הרגיש שהם שייכים לו כי הוא נתן להלוויג במה להופיע עליה ולהפוך לכוכב מלכתחילה. לבסוף הגיעו לפשרה שנתנה ל-WWF את הזכויות לסלוגן "הרגש את הכוח" בנוגע לאולטימייט ווריור ככוכב ב-WWF. הסלוגן החדש של הלוויג, "תמיד תאמין", והלוגו שלו היו רק שלו, לשימוש בספר הקומיקס והפרויקטים החיצוניים שלו, וטיטאן לא יכלו להשתמש בהם.
 
מקמהן מעולם לא חתם על עסקה כזאת, כיוון שתמיד התעקש לקבל את כל הזכויות על התנועות, ההופעה והפעולות של כוכביו. ג'ים הלוויג היה מוכשר מאוד: הוא הבין שה-WWF היו זקוקים לו יותר ממה שהזדקק להם. לאחר שסקוט הול הלך לכסף הגדול של אטלנטה, הבין וינס שהיה במלחמה יותר מתמיד, ולבסוף, ללא רצון גדול, הסכים לעסקה.
 
מקמהן הרגיש שחזרה של ווריור תוכל לתת זריקת אדרנלין לארגון המדשדש שלו ותחזק קהל חי וקניות אירועים, שלא לדבר על הכנסות מהמרצ'נדייז, למרות ששמעטים האמינו שהיה מוכן להתקפל עבור הלוויג הקשה והידוע לשמצה. היה ברור שהוא נואש. "הוא פשוט רצה להחזיר כוכבים," אמר ג'ים קורנט, "וינס היה הבחור היחיד בעולם שהאמין שווריור היה טוב כמו שווריור חשב שהיה. ווריור חשב שהוא הכוכב הכי גדול בעולם."
 
אם העזיבה של סקוט הול הייתה מכה מתחת לחגורה של וינס, העזיבה של קווין נאש מיד לאחר מכן הייתה מכה אכזרית. וינס השקיע את שלוש השנים האחרונות בנאש שהיה מעל גובה שני מטרים, והוציא את דמותו, דיזל, אובר כאחד מהכוכבים הכי גדולים בארגון כשנתן לו ריצה של שנה עם אליפות ה-WWF. הוא דבק בו למרות שנכשל למשוך באירועים ובמופעים חיים, ולמרות זאת הוא גם החליט לעזוב. מקמהן זעם.
 
כמו הול, נאש לא רמז שרצה לעזוב, למרות שזה לא היה סוד מאחורי הקלעים. הול אמר לנאש על העסקה שלו כמה שבועות לפני שנתן התראה, ונאש אמר מיד שהוא נשאר אצל וינס. כשהול דיבר על התנאים הטובים בהצעה הוא החליט לשקול מחדש. כפי שנאש זוכר, "הם פנו קודם לסקוט, והוא אמר, 'יש לי הצעה לעבוד אצל טרנר', ושאלתי 'כמה?' והוא אמר לי שזה "כסף סטינג" (בהתייחסות לסטיב 'סטינג' בורדן, שבתעשייה היה לו חוזה גדול ומובטח שכולם הכירו, ורק האלק הוגאן עקף אותו.). אמרתי, 'לכמה ימים?' זה היה למאה וחמישים ימים, ואמרתי, 'מה?'"
 
בתחילת פברואר, במהלך סיבוב הופעות בהודו, הודה נאש בפני ברט הארט שהוצע לו חוזה מובטח באטלנטה. כשנאש אמר לו כמה ההצעה הייתה שווה, הבין הארט שנאש עמד לקבל יותר ממה שקיבל כרגע כאלוף ה-WWF. החוזה שלו עמד להיגמר בעוד חצי שנה, ו-WCW הייתה מקום שרצה לחקור אותו. הוא היה באותה סירה בנוגע לגילו המתקדם והתמעטות הזמן שנשאר לו להתעשר מהביזנס אליו הקדיש את חייו, במקום סתם מתאבק עם תשלום טוב.
 
כשנאש אמר על העסקה להארט הוא עדיין לא היה בטוח אם יקבל אותה. הוא לא רצה לעזוב את ה-WWF: הוא פשוט רצה שהתנאים של החוזה הנוכחי שלו ישתפרו. נאש קיווה שווינס ישווה את ההצעה מ-WCW, והחליט שאם יציע את אותו כסף מובטח כמו בישוף הוא יישאר, גם אם יצטרך לעבוד יותר. למרות הכוונות מאחורי התפטרותו, נמנע נאש משליחת הפקס כמה שבועות לאחר שהחליט. הוא הבין שאולי ישרוף את הגשר ויאבד חבר, אז רצה עוד קצת זמן לשקול הכול לפני שיתחייב למשהו.
לצפיה ב-'חלק ג''
חלק ג'
05/05/2018 | 13:35
119
באופן אירוני, תקרית עם אותו ברט הארט הובילה את נאש להחליט שיעזוב את ה-WWF ויקבל את ההצעה של אריק בישוף. במהלך אירוע האין יור האוס השישי של ה-WWF בלואיביל, קנטקי, ב-18 בפברואר, שלושה ימים לפני שסקוט הול התריע בצורה רשמית, עבד נאש בקרב המרכזי באירוע: קרב כלוב מול הארט. לפני הקרב, הבוקינג קבע שייראה כאילו הארט נוצח אחרי הפאוורבומב של דיזל, רק כדי שהאנדרטייקר יצא מהזירה וימשוך את דיזל דרכה, כך שהארט יוכל לטפס מהכלוב בלי תחרות ולנצח בקרב. הרעיון היה אמור להשוות את המצב בפיוד בין דיזל ואנדרטייקר, כי דיזל כבר עלה לאנדרטייקר בקרב שלו על התואר ברויאל ראמבל הודות למצב דומה.
 
הייתה בעיה: הארט סירב לזרום. הוא טען שזה לא יעזור לדמות שלו שוב להיראות כאילו מנצחים אותה רק כדי שיצילו אותה ברגע האחרון, ושזאת לא דרך חזקה לבנות אותו לקרב שלו ברסלמניה מול שון מייקלס. נאש אמר להארט שזה לא יפגע בו כי הוא עדיין ינצח בקרב, אבל ה'היטמן' כבר החליט. כשהוא זועם מהסירוב של הארט, קאלאוויי השקט בדרך כלל קפץ ממושבו וצעק בזעם, "מאדרפאקר! זה לא תמיד קשור אליך! זה עוזר לקרב שלנו במניה להיות יותר חשוב." התחינה נפלה על אוזניים ערלות והארט המשיך לסרב להצעה. ביום האירוע הוא דיבר עם מקמהן, שהחליט שדיזל לא צריך לבצע את הפאוורבומב בסיום אחרי הכול.
 
היה זה הקש האחרון עבור קווין נאש. הוא הבין שזמנו בפסגת ההר נגמרה ושכנראה יוציא אחרים אובר מאותו יום ואילך. הוא הרגיש שמקמהן כבר לא מאמין בו. אחרי הקרב שלו מול הארט, הגיע נאש למקלחות לצד סקוט הול, שניסה לשטוף אבקת תינוקות משיערו. (הול היה מעורב בקרב "תינוק בכיין" משפיל מול שון וולטמן בתחילת הקארד, בו המנצח הלביש את המפסיד בלבוש תינוק, מחיתול עד מוצץ.) הוא רכן לחברו ולחש לו בשקט, "תגיד לבישוף שאני בפנים." הול שמח כל כך על כך שלא הלך לאטלנטה לבד עד שכמעט חיבק את נאש, אבל החליט שלא לעשות זאת אחרי שהבין ששניהם היו עירומים.
 
לאחר מכן אמר נאש למנהלים שנפגע בכתפו בקרב מול הארט ולקח שבועיים חופש מהזירה כדי להחלים. במציאות, הוא השתמש בזמן כדי לסגור את הפרטים הקטנים של החוזה שלו עם בישוף בעזרת מתווכים ועורכי דין. הכתף שלו כן הייתה פצועה, אבל לא עד כדי כך שלא יכול היה להתאבק. הוא פשוט לא רצה להסתכן בפציעה בדרכים וביטול העסקה שתשנה את חייו. ב-5 במרץ, היום האחרון לפני חידוש החוזה שלו עם טיטאן, פקסס נאש, בלב כבד, את ההתראה שלו למקמהן.
 
"איך שהול ונאש עשו את העסקה שלהם היה בולשיט," זעם ג'ים קורנט, "קודם סקוט בא לווינס ואמר לו, 'אני איתך וינס. לא הייתי שום דבר בלעדיך,' ואז יומיים אחר כך הוא התפטר. קווין נאש עשה את אותו הדבר. הוא אפילו אמר לווינס שייפגש עם כל החבר'ה ויגיד להם שהוא נשאר. הייתי בבית של וינס כשהחדשות על קווין הגיעו בפקס הפרטי שלו. הוא לא ממש כעס, אלא יותר הגיב בצורה של, 'אתה מאמין עליהם?' אני הגבתי דומה, אמרתי, 'זין! המזדיינים האלה!' לא אכפת לי אם תישאר או תלך, אבל אל תגיד דבר אחד בפנים של בן אדם ואז תעשה את ההפך. היו שם את שני הבחורים הגדולים והקשוחים האלה, ועם כל הביצים שהיו אמורים להיות להם, לא רצו להגיד לווינס בפנים שהם עוזבים. הם פשוט אמרו לו את מה שהוא רצה לשמוע ולקחו את הדרך הקלה החוצה. אולי הם רצו להתפטר בצורה רשמית, אבל זה לא אומר שלא יכלו להגיד לו קודם. 
"כנראה שווינס יכול להיות די משכנע והם לא רצו שילחצו עליהם לעשות משהו שלא רצו לעשות. הוא אפילו הצליח לעשות לי את זה כמה פעמים: לגרום לי לוותר על דברים שממש רציתי לעשות, ולגרום לי לראות את ה"שגיאה" בדרכי. אני לא מאשים אותם שעזבו - רוב האנשים היו עוזבים על כזאת כמות כסף כי אף אחד לא הרוויח את זה אז. אני מאשים אותם שלא היה להם הכבוד להגיד למי שעשה אותם שהם הולכים."
 
כשנאש נתקל בווינס בהקלטות טלוויזיה, שאל אותו מקמהן בעדינות מה העסקה שבישוף הציע. כשגילה את הסכום חסר התקדים, הוא נשבע שראה את יושב הראש בולע את רוקו כמו דמות מצוירת. חוץ מהתגובה הבלתי נשלטת הזאת, מקמהן בקושי הגיב. הוא פשוט הסתובב והלך, לפני שסובב את ראשו ונהם, "חשבתי שאנחנו משפחה."
 
נאש ידע שווינס נפגע מהחלטתו וניסה להסביר את עצמו כמיטב יכולתו. "אנחנו משפחה, בן אדם, אבל יש לי אישה בחודש שביעי בבית, וקשה לנהל משפחה בהתבסס על זה שתקבל קרב ברסלמניה, ולא לדעת אם תהיה לך שנה טובה או לא." (עבור הרוסטר של ה-WWF, רסלמניה הייתה השיא של כל התשלומים. מקום טוב בקארד הביא איתו תשלום טוב שקיים אותך לכל השנה, וכל השאר היה בונוס. ללא קרב הייתה לך שנה קשה בה נאבקת לגמור את החודש.) העסקה עם WCW הייתה טובה במיוחד לנאש ולהול כי בפעם הראשונה הם ידעו מה ירוויחו לפני שעבדו עבור הכסף. הם יכלו להתקרב לאותו סכום ב-WWF, אבל זה היה תלוי בכך שהעסקים יהיו טובים, שרסלמניה ואירועים אחרים יצליחו, ושהבוקינג ישים אותם במקום טוב כל השנה. כשנאש הבין שזמנו כאלוף ובחור ראשי כבר בא והלך, הוא החליט שהעתיד לא בטוח עבורו אם יישאר בטיטאן.
 
נאש רצה את מה שטוב עבור משפחתו, אבל גם רצה להיות נאמן לאיש ששם אותו בעמדה שיכלה לבקש חוזה יקר כזה מלכתחילה. הוא אמר לווינס שהוא רוצה להישאר ב-WWF, ואמר לו פשוט להעניק לו את אותו סכום של כסף מובטח והוא יישאר. מקמהן סירב מיד. "אני לא יכול לעשות את זה," אמר מיד. "אם אעשה את זה עבורך, אז אצטרך לעשות את אותו הדבר עבור ברט, מארק, שון... אני לא יכול להרשות לעצמי את זה." נאש הזדהה עם מה שהבוס שלו אמר, אבל הבין שקודם עליו לדאוג לעצמו. "תראה, אני מקווה שנישאר חברים, אבל אני חייב לעשות את מה שאני חייב לעשות," הוא אמר ליושב הראש המאוכזב.
 
"אף אחד חוץ מהוגאן לא קיבל כזה סכום כסף לפני," הבהיר ג'ים קורנט. "לקס לוגר קיבל חוזה מפורסם של 350,000 דולרים אצל ג'ים קרוקט ב-1986, והרוד ווריורס בסוף שנות השמונים קיבלו 500,000 דולרים כל אחד, אבל וינס לא יכול היה להתחיל להבטיח כל כך הרבה כסף כי כולם היו מתעצבנים. אם היה עושה את זה עבור הול ונאש כולם היו מרוויחים יותר כסף, לא רק אלו שבראש הקארד אלא גם אלו מתחת. הם היו חושבים שאולי הם לא שווים את אותו סכום כסף, אבל לפחות חצי."
 
עזיבתו הקרובה של נאש שמה את מקמהן בדילמה. הוא כבר השקיע זמן טלוויזיה ומשאבים יקרים בקידום קרב ראשון אי פעם בין דיזל ואנדרטייקר ברסלמניה כמיין איבנט השני של האירוע. היה מאוחר מדי לשנות את התכניות בבוקינג, אז הוא פנה לנאש וביקש ממנו לעשות עבורו שלוש טובות, או ג'ובים, בדרכו החוצה. אלו היו הפסדים לאנדרטייקר ברסלמניה, לשון מייקלס כעבור חודש באין יור האוס: גוד פרנדס, בטר אנמיס, ולג'ים 'אולטימייט ווריור' הלוויג החוזר בקרוב ב-RAW. וינס רצה להשתמש בתשעים הימים של נאש כדי לגרום לו להוציא אובר כמה אנשים מהרוסטר שאפשר. הייתה זאת מסורת בביזנס, דרך להוריד מערכו של נאש בעיני המעריצים לפני שיגיע ל-WCW.
 
נאש שקל את הבקשה לרגע, ואז אמר למקמהן שלכבוד יהיה לו להוציא את קלאוויי אובר ושיעשה הכול עבור שון. הלוויג היה משהו אחר. "היי, אם הוא יוכל לפגוע בי, כולי שלו," אמר נאש למקמהן, ורמז שהלוויג יצטרך לנצח אותו על אמת בשוט. "אם כך כנראה שלא נעשה את הקרב הזה ב-RAW," אמר וינס. "כנראה שלא," הזהיר נאש. ברגע שהדיו יבש על העסקה היוקרתית שלו ב-WCW, מילא נאש את מחוייבויותיו. הוא חזר לדרכים עבור ה-WWF, והוצמד לילה אחרי לילה מול הארט, מייקלס ואנדרטייקר בלי להתלונן כשעבד עד הסוף.
 
החדשות על עזיבתם של קווין נאש וסקוט הול את טיטאן התפשטו בתעשייה כמו אש בשדה קוצים, וכך גם הסכומים בעסקה שלהם. "הכול השתנה כשהתברר שנאש והול חתמו עם המתחרים," נזכר בוב הולי. "WCW התחילו לקבל מומנטום וניסו להחתים המון מהמתאבקים שלנו, אבל כולם נדהמו כשפרשו. אחרי כל מה שווינס עשה עבורם, הם לא הראו לו שום נאמנות. לפני שהם הגיעו אל ה-WWF הם היו נובאדיז. וינס טיפל בהם, שילם להם טוב, עשה אותם מי שהם היו, והם חירבנו עליו. נאמנות לא אמרה כלום לחבר'ה האלה. כל השאר עבדו קשה, הוציאו את הול ואת נאש אובר והם פשוט עזבו. הם הרוויחו מלא כסף כשאף אחד מאיתנו לא הרוויח. מגיע להם שיכסחו להם את הצורה."
 
מיד הייתה תגובה באטלנטה. הוותיקים רנדי סאבאג' וריק פלייר - ששניהם עשו בביזנס הרבה יותר מנאש ומהול, ובתקופה ארוכה יותר - ממש כעסו שהמתאבקים החדשים ירוויחו בערך כפול ממה שהם הרוויחו. שלא לדבר על כך שפסגת הקארד ב-WCW עמדה להיות צפופה יותר, מה שיפגע ברווחים הפוטנציאליים שלהם עוד יותר.
לצפיה ב-'חלק ד''
חלק ד'
05/05/2018 | 13:36
112
החוזים הענקיים סימלו את מלחמת הרייטינג השבועית ש-WCW נלחמה בה. תשלום מופרז עבור מתאבקים היה משהו נפוץ בתעשיית הספורט, בעיקר כשמצבים תחרותיים קרו. כפי שהסביר דייב מלצר ברסלינג אובזרבר ניוזלטר:
 
אם תסתכלו על היאבקות מקצוענית במצב כלכלי תחרותי ולא מונופוליסטי בעבר, בכל מצב יש אנשים שהבעלים שלהם מנסים לשלם להם הרבה יותר ממה שמגיע לאנשים ברמתם.
 
האלק הוגאן ממש התנגד להגעתם של הזוג, ואמר לאריק בישוף שיעדיף לראות את הכסף מושקע בהבאת מתאבקים רווחיים ומוכחים, שמות כמו יוקוזונה והאולטימייט ווריור. היה זה מהלך פוליטי קלאסי של הוגאן. הגעתם של פוליטיקאים מנוסים מה-WWF כנאש והול הלחיצה אותו כי הוא דאג בנוגע לאיך שמעמדו בקארד יושפע מכך, בעיקר כשהקהל של WCW לא ממש התחבר איתו מלכתחילה. גם היה מניע הרבה יותר אגואיסטי: יוקוזונה והווריור היו שני המתאבקים היחידים שהוא הפסיד להם בצורה נקייה ב-WWF בלי לנקום בהם, והוא היה נואש לתקן זאת. הוגאן רצה שבישוף ישכור את הזוג פשוט כדי שיוכל לנצח אותם, וכך לאזן את מאזן הניצחונות/הפסדים בחזרה לטובתו. (הוגאן קיבל את מבוקשו עם ווריור ב-1998, ושכנע את בישוף להחתים אותו לחוזה יוקרתי רק כדי שיוכל להחזיר את השוויון במאזן. הוגאן הצמיד את ווריור באירוע האלווין האבוק בקרב שנקבע כאחד מהגרועים בתולדות ההיאבקות, והווריור נעלם מהר לאחר מכן.)
 
כמה ימים לאחר שקיבל את התפטרותו של נאש, שחרר מקמהן הצהרה באתר של ה-WWF באמריקה אונליין, בה קטל את טרנר על שימוש בכספו כדי לקנות מתאבקי WWF מבוססים. (הייתה זאת עוד עמדה צבועה שמקמהן נקט בה, כי הוא עשה את אותו הדבר במהלך מסע הקניות שלו בשנות השמונים, כשחטף מתאבקים מבוססים לאורכה ולרוחבה של המדינה כדי שיוכל להרחיב את ה-WWF ברחבי המדינה.) ההצהרה החלה כך:
 
קווין נאש ואני חברים. אני חושב שמנקודת מבטי, הוא לא עשה החלטה עסקית טובה. דיזל יכול היה להיות אייקון בפדרציית ההיאבקות העולמית, אייקון ממנו היה יכול להרוויח מאוד מבחינה פיננסית ויצירתית בעשרים השנים הבאות, אולי הרבה יותר מזמנו כמתאבק בזירה. אבל, כן זה כואב, והאנשים בארגונו של טד טרנר יודעים שזה כואב. אתלטים חייבים לאהוב את הביזנס בו הם נמצאים, להיות בעלי מוסר עבודה חזק ותחושת נאמנות כדי להישאר כאן ב-WWF. מתאבקים רבים מרוויחים פה סכומים גדולים מאוד של כסף, והאתלטים הללו שמאמינים בעצמם ובארגון מתחרים טוב מאוד בחוזים המובטחים של טרנר. לארגון של טרנר אין מושג איך ליצור כוכב, הם רק יכולים לקנות אותם. הרעיון לרכוש את שירותיו של קווין נאש הוא כדי שדיזל לא יהיה קיים, וכך הם יפגעו בפדרציית ההיאבקות העולמית.
 
במציאות לטרנר לא היה ממש קשר עם החתמת נאש והול חוץ מזה שהסכים לחתום על העסקה שבישוף עשה. להשתמש בטייקון כשעיר לעזאזל הייתה פשוט השיטה הרגילה של מקמהן באותו הזמן. כעבור שנים, הוא הבין יותר את המצב, ונזכר, "הם לא ממש רצו לעזוב, אבל לא הבטחתי חוזים באותם ימים. מנקודת מבט עסקית לא הייתה להם ברירה אלא ללכת. אם הייתי הם, אני חושב שהייתי לוקח את הכסף." עם כמה שווינס מקמהן היה מאוכזב לראות את הול ונאש עוזבים, מעטים היו עצובים כמו שון מייקלס. במשך שלוש השנים האחרונות הוא היה איתם בדרכים והם היו קרובים כמו משפחה. הם גם היו שניים מבעלי בריתו מאחורי הקלעים, ושניהם גיבו אותו כשמצא את עצמו במצב בעייתי - ועם חיבה לפתוח את הפה בלי לחשוב, הוא היה בהרבה כאלה במשך השנים.
 
למרות זאת, מייקלס לא ניסה לשכנע את הצמד לסרב למהלך כי ידע איזו עסקה טובה יקבלו באטלנטה. כפי שזכר, "לא הייתי נשוי. הייתי רווק באותה התקופה, ולהם הייתה אחריות. איך אפשר להסתכל על חבריך ולא להגיד, 'אתם חייבים להרוויח כסף?' היו להם דברים לדאוג לגביהם כמו ילדים ומשפחה ולי לא."
 
אחרים ב-WWF לא חששו להביע את דעתם בעניין, וברט הארט הופיע בטוק שואו בשיקגו וטען, "זה עניין אישי. לכל אחד יש זכות לדאוג לעצמו כמה שאפשר. אני חושב שחלקם החליטו כי אולי נאלצו לעשות זאת, כמו רנדי סאבאג', אבל גם יש אנשים אחרים שעזבו ואני חושב, אפילו במקרה של דיזל, אני חושב שהוא עשה את זה כנראה בשביל הכסף.אם זאת הסיבה, אני לא חושב שהקריירה שלו עומדת עוד להתקדם. הוא יתגעגע לאיפה שהיה. אני חושב שהול ונאש יהיו אומללים בעוד שנתיים מעכשיו כי הם יבינו שהלכו לארגון סוג ב' שלעולם לא יקח אותם לגבהים בהם היו קודם לכן."
 
וינס מקמהן התחיל להבין שהיו חסרים לו שמות גדולים ברוסטר עוד לפני שאיבד את סקוט הול וקווין נאש. שוב פעם הוא נאלץ לחזור אל העבר, ושכר שוב את רודריק 'רודי פייפר' טומבס לחוזה לטווח קצר. פייפר היה אחד מהשחקנים המרכזיים של וינס במהלך ההתרחבות הלאומית של ה-WWF בשנות השמונים, והיה ההיל המרושע לעומת גיבור העל הבייביפייס האולטימטיבי האלק הוגאן בהפקה יחד עם MTV, דה וור טו סטל דה סקור, וגם ברסלמניה הראשונה. ב-1996 הוא לא עבד כבר שנים בלו"ז מלא, והעדיף לחזור לארגון באופן זמני לפני שיצא להפסקה כדי לשמור על עצמו רענן.
 
פייפר היה די נפקד מאז 1987 כשפרש בסטייל לאחר ניצחון על ההיל השמנמן והנשי אדריאן אדוניס ברסלמניה 3, אבל מרווחי הזמן בין חזרותיו גדלו בהתמדה. בפעם האחרונה שהתאבק עבור מקמהן זה היה ב-1994 במלך הזירה, כשכיכב בקרב מרכזי מיושן שזכה לביקורות קוטלות מול ג'רי לולר, גם הוא מתאבק במשרה חלקית בגיל הארבעים. היה זה הקרב היחיד של מייקלס עבור הארגון מאז הקלאסיקה המלאה בדם מול ברט הארט ב-1992, ווינס החליט לא לתת לו עוד קרבות בגלל עד כמה שהחזרה שלו במלך הזירה אכזבה.
 
אבל זמנים נואשים דרשו אמצעים נואשים, ועם מעט כוכבים משמעותיים באמת משנות השמונים שהיו זמינים בגלל שרובם היו אז ב-WCW, מקמהן התקשר אליו. הוא רצה שפייפר יחזור כדמות טלוויזיה וימלא את תפקידו של גורילה מונסון כנשיא הארגון. פייפר הסכים, ובפרק של RAW ב-29 בינואר, הוא הוצג בידי מקמהן לתגובת קהל גדולה מהקהל של סטוקטון, קליפורניה. בהתחלה הוא היה סתם דובר עבור הבוקינג, אבל בסוף פברואר קיבל פייפר עוד שיחה ממקמהן, והפעם הוא ביקש ממנו טובה גדולה עוד יותר: הוא רצה שיחזור לזירה.
 
לאחר שהשעה את סקוט הול, וכשקווין נאש היה על המדף ופצוע לכאורה, היה וינס זקוק למישהו שיחליף באירועים החיים את הזוג הנעדר כדי שלא יצטרך להחזיר אלפי דולרים לקהל. פייפר היה היחיד ברוסטר שלו קיבל כבר בוקינג וגם היה שם מספיק גדול כדי לשנות את המצב. הוא הסכים לעסקה כדי לעזור למקמהן, וב-24 בפברואר יצא לדרכים בפעם הראשונה מזה חמש שנים כמעט.
 
כיוון שהול היה אמור להחמיץ את רסלמניה, מקמהן שוב פנה אל פייפר, וביקש ממנו להחליף אותו ולעבוד בקרב שנקבע להול במופע במקומו. פייפר הסכים ביובש ועמד להשתתף בקרב חצי מוקלט, חצי חי מול גולדאסט האנדרוגיני והשנוי במחלוקת בקרב שכונה "קטטת סמטת הוליווד". שוב, האירוניה שבה מקמהן ביקר את גילם של המתאבקים המובילים ב-WCW אבל הביא אדם בן ארבעים ושתיים לקרב במופע הכי גדול שלו בשנה לא נעלמה מעיניו של אף אחד.
לצפיה ב-'חלק ה''
חלק ה'
05/05/2018 | 13:37
108
הרמה חסרת התקדים של מעבר המתאבקים בתעשייה המשיכה בשבוע לאחר התפטרותו של קווין נאש, כשב-11 במרץ, 1996, פרש מארק 'ג'וני בי. באד' מרוביץ מ-WCW.
 
בתור מפתח גוף לשעבר וזוכה טורניר כפפות הזהב לאגרוף חובבים של ניו יורק, פרץ יליד בופאלו השחום אל עסקי ההיאבקות בתחילת 1991 לאחר שהתאמן אצל משפחת מלנקו המכובדת. כמה חודשים לאחר מכן הוא חתם אצל WCW. הבוקר דאסטי רודס כל כך הופתע מהדמיון של מרוביץ לליטל ריצ'ארד עד שהחליט להפוך אותו לחיקוי צבעוני לאייקון הרוק'נרול, ואז קרא לו 'ג'וני בי. באד', אזכור ברור לשיר הקלאסי של צ'אק ברי, 'ג'וני בי. גוד'.
 
הגימיק התחיל כגרסה צבעונית מאוד של ריצ'ארד, אבל מרוביץ הקטין את הקאמפיות בדמות באופן משמעותי במהלך השנים בגלל שהאמין שאדם במעמדו צריך להיות מודל חיובי לחיקוי. הטיעון שלו היה שהוא אמר לילדים להאמין בעצמם, ושהוא לא יכול לעשות זאת בכנות כששיחק פרי לובש מייק אפ שיורה באקדחי קונפטי.
 
במרץ, עבד מרוביץ בלי חוזה כי החוזה שלו פקע ב-28 בפברואר. הוא רצה להתחייב ל-WCW, אבל לא רצה לחתום על העסקה שבישוף הציע לו בגלל כמה שהייתה מוטה לצד WCW. הוא בעיקר לא אהב את סעיף תשעים הימים שאפשר ל-WCW לפטר אותו מכל סיבה, ולא את סעיף אי ההשתתפות בן ארבעת החודשים שמנע ממנו לעבוד במקום אחר אחרי שיפוג.
 
ב-4 במרץ, חמישה ימים לאחר שהחוזה שלו נגמר, קיבל מרוביץ שיחה מראש מחלקת יחסי ציבור של WCW, אלן שארפ, שביקש ממנו להגיע לתחרות מכוניות מרוץ כנציג של WCW ב-9 במרץ. מרוביץ היה אחד מהבחורים של שארפ כי היה צייתן, ותמיד אהב ללכת לעשות יח"צ. במקרה הזה היו לו בעיות: ה-9 במרץ היה יום הולדתה החמישי של בתו המאומצת מריה. הוא כבר שכר ג'ימבורי וארגן מסיבה, אז הוא שאל את שארפ אם, רק פעם אחת, יוכל למצוא מישהו אחר שיעשה את זה.
 
שארפ אמר למרוביץ שאין בעיה, אבל כעבור ארבעה ימים קיבל המתאבק שיחת טלפון מאריק בישוף הזועם. "ג'וני, מה הבעיה?" הוא דרש, ומרוביץ המבולבל שאל, "בעיה עם מה?" "למה אתה לא הולך למרוצים?" רצה בישוף לדעת. מרוביץ אמר לו את אותו הדבר שאמר לשארפ: שזה יום הולדתה של בתו. עבור בישוף זה לא היה תירוץ. "המון אנשים החמיצו את ימי ההולדת של ילדיהם כדי לעזור לבנות את הארגון הזה," הוא צרח, כשמישהו מתקשר אליך ואומר לך להיות במקום כלשהו, אתה הולך לשם!"
 
מרוביץ הופתע מכמה שבישוף ירד עליו חזק, בעיקר בהתחשב בכך שטכנית לא היה תחת חוזה אצל WCW. אבל מכיוון שרצה לשמור על השלום - ועל העסקה בת 300,000 הדולרים לשנה שחתם עליה לאחרונה - הוא אמר לבישוף, "תראה, אין בעיה, אריק, אני אחמיץ את יום הולדתה של בתי ואהיה שם. היה מאוחר מדי. הנזק כבר נעשה ולבישוף נמאס ממרוביץ. הוא אמר לו לא לטרוח להגיע למרוץ. מרוביץ הניח שהבוס שלו בסך הכול כעס עליו בגלל הסירוב אז התקשר לשארפ כדי לשאול אותו איפה להיות בשבת, אבל נאמר לו באופן ברור שבישוף לא רצה שיתקרב למסלול.
 
עוד נושא שהכעיס את מרוביץ היה סטוריליין שהיה מעורב בו עם דיאמונד דאלאס פייג'. הוא הרגיש שהפיוד כבר מיצה את עצמו אחרי חמישה חודשים של קרבות חיוורים וחזרתיים, אבל חש של-WCW לא היה שום דבר שווה לתת לו לעשות. הכעס שלו מהכיוון היצירתי של הארגון הפך לזעם כשנאלץ להתאחד על המסך עם אשתו האמיתית של פייג', קימברלי. האנגל הטריד מאוד את מרוביץ הדתי האדוק, שהרגיש שבכך הפר את אמונתו הנוצרית כי התרועע עם אישה של אדם אחר. בישוף ביטל את דאגותיו, ואמר שמרוביץ רק שיחק את דמותו של ג'וני בי. באד באנגל היאבקות, ולכן לא באמת ביצע חטא. "אני לא רוצה להעביר כל סטוריליין לישו לאישור, רטן בישוף.
 
מרוביץ הרגיש שלא התייחסו אליו יפה, בעיקר אחרי חמש שנים של שירות בארגון. בגלל מצבו כפרי אייג'נט, הוא החליט להתקשר לווינס מקמהן ולבדוק אם היה מעוניין לדון איתו. באופן מקרי, מקמהן כבר הסתכל פעם על ג'וני בי. באד בקלטת של WCW. הוא העריץ מיד את הדמות הפרובוקטיבית, מה שמשך את אהבתו לצד השואוביז של ההיאבקות. כפי שג'ים קורנט זוכר, "וינס גילה את ג'וני בי. באד ואהב את הגימיק. אני מניח שהוא ראה קלטת שלו או משהו. הוא חשב שיהיה הכוכב הכי גדול בטלוויזיה."
 
כשמרוביץ התקשר למקמהן לביתו בסטמפורד ב-8 במרץ, הוא קצת נבהל כשיושב הראש הכועס והידוע לשמצה של ה-WWF ענה לטלפון. הוא הופתע עוד יותר מכמה שמקמהן התלהב כשגילה שהיה פנוי. "תן לי סיכוי לחשוב על זה ולחשוב על גימיק, ואחזור אליך מחר," אמר לו וינס. כשהוא נאמן למילתו, התקשר וינס שוב למחרת היום והציע למרוביץ את החוזה ארוך הטווח הראשון מסוגו בפדרצייה. המשמעות הייתה שיעבוד חמישה או שישה ימים בשבוע בהשוואה ליומיים או שלושה בלבד ב-WCW, אבל גם עבור יותר כסף ממה שבישוף הציע כשהתמלוגים נכנסו.
 
"תמלוגים היו עניין גדול," מסביר קורנט. "הם בדרך כלל היו יותר גדולים מהחוזים. כשהתחלתי ב-WWF כמלווה של יוקוזונה תמיד כעסתי כשהיינו בקרב חושך בהקלטה והשעה הייתה עשרה לחצות, אבל יוקו אמר לי, 'אוי אחי, תמלוגים!' כי צילמו את זה לקולוסיאום וידאו. בכלל לא ידעתי מה הם היו, אבל אז הצ'ק החודשי הראשון שלי על תמלוגים הגיע והוא היה בערך 6,000 דולרים!"
 
ללא ידיעתו של בישוף, כבר הסכים מרוביץ בעל פה לעסקה של ה-WWF כשהשניים נפגשו בנמל תעופה בבוקר ה-11 במרץ, לפני נייטרו בשידור חי בווינסטון סאלאם באותו ערב. מרוביץ התעמת מול בישוף, ואמר לו שבגלל שעבד בלי חוזה הוא רצה הגנה. הוא יטוס לנייטרו רקאם יבטיחו לו בכתב שההצעה לחוזה אצל WCW שהציעו לו כרגע לא תבוטל אם ייפצע בזירה באותו הלילה. מרוביץ ראה מה קרה לריקי סטימבוט ולסטיב אוסטין, ששניהם שוחררו אחרי שנפצעו בעבודה. הוא רצה הבטחה שזה לא יקרה לו.
 
בישוף הבטיח שכך זה יהיה, והזכיר למרוביץ שהחוזה החדש שלו כבר היה כתוב וצריך לחתום עליו. מרוביץ אמר שעדיין לא אהב אותו, לפני שהודה לבסוף שקיבל הצעה טובה יותר מה-WWF. פרצופו של בישוף מיד עטה הבעה כועסת. "טוב, אני מניח שכדאי שנלך ונשב על זה," פלט סגן הנשיא הכועס. השניים מצאו מקום בודד בו יוכלו לדבר בפרטיות, ובישוף שאל, "מה אוכל לעשות לחוזה כדי לשנות את זה?" באותה נקודה, מרוביץ לא היה מוכן להתפשר. גישתו של בישוף כלפיו בשבועות האחרונים וכישלונו לתת לו הצהרה כתובה שתגן עליו באירוע באותו הערב חיזקה את החלטתו לחתום אצל טיטאן. "תראה, זה לא קשור ללשנות את החוזה יותר," הודה המתאבק, "אני לא שמח מכל מה שקרה בשבוע שעבר. אני רוצה לתת לך התראה של שבועיים, אפילו שהחוזה שלי כבר פג, כי זה מה שמכובד לעשות אחרי שהייתי כאן כל כך הרבה זמן."
 
בישוף כעס. הוא אמר למרוביץ שיוכל לעבוד בנייטרו באותו הערב ולהוציא אובר את לקס לוגר, ואז מבחינתו, ג'וני בי. באד יגמור עם WCW. מרוביץ עדיין סירב לוותר על רצונו, ואמר שלא יסכים לבצע כל קרב באותו הערב אלא אם יקבל הבטחה כתובה שתכסה אותו אם משהו ישתבש. בישוף גם היה עקשן, וסירב לספק הצהרה כתובה, כך שהשניים נאבקו. מרוביץ ניסה לשבור את המצב, שלא לדבר על המתח הגובר, ואמר "אריק, אני לא רוצה לעזוב בצורה רעה." הוא ניסה ללחוץ את ידו של בישוף, אבל עכשיו היה מאוחר מדי למחוות כאלו. "אתה לא עוזב בצורה טובה," נבח בישוף בכעס כשמשך את ידו. "לעולם לא תעבוד שוב עבור הארגון הזה." (כמו תמיד בהיאבקות, "לעולם לא" היה מוגבל. במקרה הזה המשמעות הייתה "ארבע שנים", כשמרוביץ חזר לזמן קצר ל-WCW בשנת אלפיים.)
לצפיה ב-'חלק ו''
חלק ו'
05/05/2018 | 13:40
102
כעבור שלושה ימים, הטיס וינס מקמהן את מרוביץ ואת אשתו רנה לסטמפורד כדי לחתום על העסקה המוסכמת שלהם ב-WWF. מקמהן התלהב מיד מרנה, דוגמנית לוריאל לשעבר עם שיער בלונדיני מושלם, חזה מוגדל בסיליקון וגוף ממשמר המפרץ. "איזו ליידי!" הוא אמר לעוזריו בהערצה. וינס אמר מיד לעוזרו בבוקינג ברוס פריצ'רד שרצה שרנה תהיה חלק מהחבילה והמלווה של מארק, וגם לה הוצעה עסקה מובטחת ויוקרתית. היה זה הרבה יותר ממה שהזוג ביקש. לא רק שירוויחו יותר כסף ממה שחלמו אי פעם, אלא שגם יוכלו לטייל בדרכים ביחד, וכך יבטלו את ההיבט השלילי בחוזה של ה-WWF לעומת זה של WCW: התאריכים הנוספים.
 
לא כל מי שעבד במשרדי טיטאן תמך בהחלטה להחתים את רנה לצד בעלה, והבוקר ג'ים קורנט הופתע במיוחד. "הזהרתי אותם שהם עומדים לשים היט על הבחור הזה מההתחלה, כי המעריצים יסתכלו על הבחורה וזה יקבור אותו. גם אמרתי לברוס פריצ'רד שכולם חשבו שמרוביץ שחור - גם אם הוא לא היה - וזה יביא לו המון היט בדרום כי הוא עם בחורה לבנה. ברוס לא האמין שמישהו בכלל חשב את זה עליו, אז הראיתי לו שבאינטרנט כולם חשבו את זה."
 
פריצ'רד ומקמהן התעלמו מדאגותיו של קורנט, וקבעו שמארק ורנה יערכו את הבכורה ברסלמניה בעוד קצת יותר משבועיים. רנה נקראה סייבל, אבל דמותו של מארק הייתה בעייתית יותר. בגלל ששמו ודמותו של ג'וני בי. באד היו בבעלות WCW, לא יכלו ה-WWF להציג משהו שהזכיר את הדמות. התפקיד שלו היה צריך להיות שונה לחלוטין למה שידע לעשות ב-WCW. לפי בקשתו, הורשה מרוביץ להשתמש בגרסה מקוצרת של שמו האמיתית, והפך למארק מרו. היה זה ויתור נדיר ממקמהן, שבדרך כלל התעקש למתג בעצמו מתאבקים, או לפחות לשנות את שמם מספיק כדי שלא יוכלו להרוויח מדמותם שנבנתה ב-WWF ברגע שיעזבו את הארגון. במקרה של מרוביץ, וינס פשוט הוסיף את הכינוי 'וויילדמן' לפני שמו המקוצר, ונתן לו שריד קלוש לגימיק.
 
כפי שהסביר ג'ים קורנט, "למרות מה שכולם אמרו לו, וינס לא הבין שעם מארק הוא לא קיבל את ג'וני בי. באד, כי ג'וני בי. באד היה דמות של WCW. הבעיה הייתה שמרוביץ התאמן אצל WCW והתאמן לשחק רק את הדמות של ג'וני בי. באד, עם הפרומואים, הקרבות של שבע הדקות והמאפיינים של הדמות. ואז ה-WWF תקעו את אשתו איתו. עם החזה הגדול והמזויף, היא האפילה עליו, וזה לא עבד למארק."
 
מקמהן אולי לא הצליח להשתמש בג'וני בי. באד כמו שקיווה, אבל עם סייבל, הוא קיבל בדיוק את מה שרצה. כשהיא משחקת חתלתולה סקסית וזנותית, היא הייתה בדיוק מה שווינס חיפש אז כדי להפוך את ה-WWF לבוגרת יותר - ושונה מ-WCW. היא הפכה לחלק חשוב בפאזל הגדול שלו. בתוך שנתיים הפכה סייבל לאחת מהנשים המפורסמות בעולם, הצטלמה בעירום לפלייבוי, הרוויחה מעל מיליון דולרים בשנה והרוויחה הרבה יותר גם מבעלה המסודר פיננסית.
 
מארק מרוביץ נשאר ייחודי בכך שקיבל את החוזה המובטח הראשון שווינס מקמהן הציע אי פעם. המצב אצל הול ונאש הכריח אותו לשנות את עמדתו ולקבל את המציאות של מרוץ החימוש עם הטאלנטים שהיה מעורב בו. בעוד שעדיין לא יכול היה להשוות את חוזי המיין איבנט המפלצתיים שנאש והול קיבלו מארגונו של טרנר בגלל כעס שיקבל משמות גדולים אצלו, הוא עדיין יכול היה לכבול את המתאבקים החדשים ברוסטר בצורה כזאת. הוא עשנ זאת בטענה שזה מהלך טקטי הכרחי שנאלץ לבצע כדי להילחם מול WCW. הוא טען שאם לא ייתן חוזים מובטחים למתאבקים חדשים אז WCW ייקחו בתיאבון את כל המתאבקים החדשים במקומו.
 
בסופו של דבר, למקמהן לא נותרה ברירה אלא להציע לכל הרוסטר שלו קצת יותר מהזדמנות. הוא התחיל להחתים את הכוכבים שלו לחוזים יקרים שדאגו ל-WWF, ושמרו עליהם לטווח ארוך כדי לשמור על טיטאן מעוד עזיבות לאטלנטה. וינס קרא להם דאונסיידס, שהבטיחו כמות סמלית של כסף למתאבק בכל שנה לזמנים קשים בביזנס, אבל הבטיחו להם שירוויחו הרבה יותר בכל שנה בתמלוגים ובמרצ'נדייז ממה שהחוזה שלהם אמר. עבור אלו בפסגת הקארד, זה היה בערך 300,000 או 400,000 דולרים בכל שנה, והכוכבים הכי גדולים שון מייקלס ומארק קאלאוויי הרוויחו לבסוף בערך 700,000 דולרים - כמו שנאש והול הרוויחו ב-WCW. לשאר הובטחו בין 75,000 ל-125,000 דולרים בכל שנה. לאחר שניכו מסים, הוצאות מגורים, הלנה, הוצאות ועלויות מחייה בדרכים, עדיין רובם חיו על פת לחם.
 
הדאונסיידס לא שינו כל כך את הכעס בנוגע לתשלום מאחורי הקלעים. מיק פולי וסטיב אוסטין כעסו במיוחד כשגילו שמארק מרו קיבל חוזה מובטח וגדול, כי שניהם חתמו לאחרונה בטיטאן על עסקאות ה"הזדמנות" שווינס התפרסם בהן. "העסקה של מרו עצבנה המון אנשים," אמר קורנט, "הוא לעולם לא הכניס חמישה עשר סנטים בכסף סיני והם עדיין התלהבו ממנו ונתנו לו חוזה ענק." מאוחר יותר באותה השנה כשהופעל לחץ על מיק פולי לחתום על עסקת דאונסייד משלו, הוא טען שהחוזה המנופח של מרו היה מקור לכעס, ואמר שזאת אחת מהסיבות שעדיין לא חתם על הדאונסייד הקטן שלו. "וינס, בפרינציפ אני לא חותם על חוזה שבו ארוויח פחות כסף ממארק מרו," אמר ליושב הראש בכעס.
 
כשכל המתאבקים היו מסודרים, וינס היה מוכן להתרכז ברסלמניה, ולתכנן את עתידה של ה-WWF בלי רייזור ראמון ודיזל ועם הרבה מאוד מתאבקים ישנים וחדשים. בפעם הראשונה מזה זמן רב הייתה תחושה חיובית באוויר, כשמתאבקים רבים שמחו לראות את עזיבתם של הול ונאש בגלל מה שהם והקליק נהגו לעשות, אבל גם בגלל שנוצרו שני חורים גדולים בפסגרת הקארד. "שמחנו למלא את מקומם," אמר מיק פולי, "אובדן של כל כך הרבה מתאבקים אולי בעצם עזר ל-WWF. לא רק שזה שיפר את המורל בחדר ההלבשה, אלא שזה גם הצית את מלחמת ההיאבקות שהובילה לתחיית הספורט."
 
המורל ב-WWF התחזק עוד שבועיים לפני המופע כשהארגון הצליח למלא את המדיסון סקוור גארדן לראשונה מזה שבע שנים. שנה אחת קודם לכן התקשו ה-WWF להביא אל הבניין 7,000 אנשים, אז קהל של 17,000 איש (כשאנשים אחרים נאלצו לעזוב מחוסר מקום) נחשב להצלחה אדירה עבור טיטאן ולסימן בטוח שהעסקים מתחילים להתרומם.
 
חלק טענו שמסעו של שון מייקלס בטלוויזיה היה הסיבה לעלייה בביזנס, האיש שנועד להוביל את רסלמניה כשנשבע להשיג את "חלום הילדות" שלו ולהפוך לאלוף ה-WWF. הוא יצר הבדל בהכנסות, וחזרתו ברויאל ראמבל סייעה לכך שהמופע השיג ביירייט חזק אחרי שפל של כל הזמנים במספר של אין יור האוס בדצמבר. זה חיזק עוד יותר את מעמדו הפוליטי מאחורי הקלעים ואימת בפני מקמהן שהצדק היה איתו כששם את הביצים שלו בסל של ה'הארט ברייק קיד', למרות שהמתאבקים, האייג'נטס וחברים אחרים בהנהלה התנגדו לכך.
 
אחרים פחות הזדרזו לשבח את מייקלס, וטענו שחזרתו של ברט הארט אל הפסגה של ה-WWF הייתה הסיבה לשיפור הגדול. ברבים מהאירועים החזקים והאחרונים של הארגון, הארט היה זה שהוביל ולא מייקלס, ואין יור האוס בפברואר שבו הארט התאבק מול דיזל במיין איבנט גם השיג ביירייט בריא. תיאוריה אחרת טענה שהעסקים התחזקו בגלל האהדה להיאבקות שגדלה באופן כללי הודות למלחמות ליל שני, שבמהלכן RAW ונייטרו שברו שיאים בקהל הכולל שצפה בהן בשבועות האחרונות. האתגר על בסיס שבועי גרם לחושיו היצירתיים של וינס להתחדד. החילוף הקל אך המורגש למוצר בוגר יותר התחיל להשתלם.
לצפיה ב-'בפעם הבאה:'
בפעם הבאה:
05/05/2018 | 13:42
105
רסלמניה. הגענו לאירוע הגדול של שנת 1996, ואנחנו סוקרים את רסלמניה, את הקרבות, את ההנחיה המפתיעה... ואת העידן החדש שמתחיל רשמית.
לצפיה ב-'זה רק מראה שווינס לא היה איש עסקים טוב'
זה רק מראה שווינס לא היה איש עסקים טוב
05/05/2018 | 16:04
110
עד שהחבורה של רייזר ראמון, דיזל, ואריק בישוף נתנה לו כמה שיעורים טובים בעסקים ובעל כורחו, הוא הפך להיות מי שהוא כיום.
לצפיה ב-'תודה תותח '
תודה תותח
06/05/2018 | 11:09
72
לוינס תמיד היתה עין טובה.... לבחורות.
היה שווה להביא את מרו רק כדי שאשתו תציל לארגון את התחת ובסוף תישאר לפנק את לסנר.
דווקא בישוף יוצא כאן פחות משופשף. אחד שמפזר בלי הבחנה ונתן לשתן לעלות לו לראש.
לצפיה ב-'מעולה, וינס ובישוף..'
מעולה, וינס ובישוף..
07/05/2018 | 16:56
76
כנראה שלהכניס את החברות
והנשים לעולם ההאיבקות זו לא בחירה נכונה,
ראה ערך סקיפ ומארק מרו.
איזה תקופה נהדרת לעולם הרסלינג,
מעברי דמויות מארגון לארגון ואקשן כל שבוע.
לגבי וינס ובישוף, הבדל מהותי שאתה הבוס 
שממנו זורם הכסף לעומת שכיר שמשתמש
בכסף לא שלו להגשמת מטרות.
ועם זאת בעיני גם וינס וגם בישוף כבודם מונח
כיוצרים קראטייבים מהטובים שהיו בעסק.
 
לצפיה ב-' '
08/05/2018 | 18:45
11
לצפיה ב-'שרשור RAW'
שרשור RAW
01/05/2018 | 06:18
6
72
חזרנו מסעודיה.
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
01/05/2018 | 06:19
5
305
רומן ריינס יוצא ומתברר שהשופט התנצל על תוצאת קרב הכלוב בינו ובין ברוק לסנר. רומן ריינס שהוא אמור להיות האלוף, הוא ניצח את לסנר. סמואה ג'ו מופיע על המסך ואומר שהוא הפסיד ללסנר, וביום ראשון הוא ירדים לו את הקריירה. ג'ינדר מהאל וסוניל סינג' יוצאים. ג'ינדר אומר שהוא שונא כשאנשים מתרצים דברים, למרות שבמקרה שלו ג'ף הארדי רימה. ריינס הפסיד ויפסיד, והלילה הוא יפסיד לג'ינדר. ג'ינדר יהיה האלוף. סמי זיין יוצא ואומ שבגלל בובי לאשלי הוא לא הופיע בראמבל. הוא רוצה להילחם מול רומן ריינס. קווין אוונס יוצא ומדבר עם הקהל צרפתית. הוא מציע להילחם מול ריינס. בבוחן אהדה אוונס ניצח. ריינס תקף אותו אבל הארבעה נלחמו בו. בובי לאשלי יצא וניסה לעזור, ואז ברון סטרומן יצא לנקות את הזירה.
 
אליאס יורד על הקהל ומזכיר כמה אנשים הוא הדיח בראמבל.
 
אליאס נלחם מול בובי רוד עד שאליאס זרק אותו לעמוד הברזל ובובי רוד פונה. אליאס הכריז על עצמו כעל מנצח.
 
האות'ורס אוף פיין ניצחו שני ג'וברים צרפתיים עם לאסט צ'אפטר.
 
סת' רולינס יוצא ומדבר על ההגנה שלו בסעודיה, ומדבר על הקרב מול המיז. הוא מדבר על כל ההגנות שלו על התואר, ואומר שהוא לא רוצה להיות אלוף כמו ברוק לסנר. הוא יהיה אלוף לוחם. פין באלור יוצא ואומר שרולינס ניצח אבל בקושי. בקרבות יחידים לכל אחד מהם יש שני ניצחונות. הוא צריך לשים את התואר על הכף מולו. רולינס מוכן, אבל המיזטוראז' יוצאים. בו דאלאס אומר שהם צריכים להילחם ביחד. אקסל אומר שהם צריכים להיות קבוצה. עזבו באלור קלאב ושילד- הם הפור הורסמן החדשים! באלור ורולינס מסרבים ומבריחים אותם, ואז באלור נותן לרולינס אינברטד DDT.
 
סשה בנקס אמרה שאין לה מושג מה קורה עם ביילי.
 
רובי ריוט (ע' הריוט סקוואד) ניצחה את סשה בנקס עם הסחת דעת מצד הסקוואד וריוט קיק.
 
אלכסה בליס מספרת על ביקור בדיסנילנד עם נייה ג'קס שלעגה לה על הגובה, הגישה לה תפריט ילדים וגרמה לה לבכות. הבריונית לא תנצח.
 
טייטוס או'ניל מתראיין ואומר שלא חשוב אם נופלים אלא אם קמים. בארון קורבין מגיע ואומר שהוא לא מבין למה נותנים לו להתראיין.
 
מאט הארדי אומר שהוא ובריי ווייאט טיילו בזמן ובחלל, היו שם בניצחונות הגדולים ביותר, אבל עכשיו הם אלופי הזוגות. בריי אומר שהם דיליטרס אוף וורלדס.
 
ברון סטרומן, בובי לאשלי ורומן ריינס ניצחו את קווין אוונס, סמי זיין וג'ינדר מהאל אחרי פאוורסלאם בריצה לאוונס.
 
בארון קורבין יוצא (מתברר שחשבו שיעודדו אותו אבל הקהל לא מגיב). הוא יורד על הרוסטר ואומר שהוא כאן כדי לזכות בתארים, לא להצחיק.
 
נו וויי חוזה ניצח את בארון קורבין  אחרי שטייטוס וורלדווייד יצאו וטייטוס נפל מהאייפרון כדי להסיח את דעתו של קורבין, שחטף רול אפ.
 
נטליה (ע' רונדה ראוזי) ניצחה את מיקי ג'יימס (ע' אלכסה בליס) אחרי רול אפ. נייה ג'קס באה להבריח את אלכסה.
 
דולף זיגלר ודרו מקינטייר נותנים פרומו ממצלמה ביתית ואומרים שהדברים יהיו מסוכנים.
 
אליפות בין יבשתית: סת' רולינס ניצח את פין באלור אחרי סופרקיק וקורב סטומפ.
לצפיה ב-'שכחת את הדבר הכי חשוב בתוכנית הערב'
שכחת את הדבר הכי חשוב בתוכנית הערב
01/05/2018 | 10:44
320
התוכנית היתה במונטריאול, מה שאומר שהיה צפוי קהל חם, קולני ודי מוטרף.
והם לא איכזבו.
כבר בסגמנט הפתיחה, הבוז לריינס היה חזק יותר מאי פעם אבל גם זה התגמד בשנייה שסמי זיין (הגיבור המקומי) יצא. האולם התפוצץ. סמי דיבר קצת בצרפתית ושלהב את הקהל ואיתגר את ריינס ואז ---- קווין אוונס, עוד קנדי ביתי ואהוב ושוב הקהל באקסטזה. היה פשוט תענוג לצפות בתוכנית שהקהל כל כך פעיל וחם.
 
כנ"ל גם כשסת' רולינס יצא - קיבל פופ אדיר. 
כל השאר היה בנייה סבירה ל-PPV הבא.
אגב, האם פין באלור יוצא סוף סוף מהארון? החולצה שלו עם הלוגו של הבאלור קלאב בצבעי הגאווה די משדרת שזה הכיוון.
 
מזמין אתכם להתעדכן בעוד חדשות בקבוצה שלי:
לצפיה ב-'אז הגימיק החדש של טייטוס'
אז הגימיק החדש של טייטוס
01/05/2018 | 18:18
3
264
הוא פשוט מישהו שנופל כל הזמן?
 
מודה שזה נשמע מבדר, אבל לא נשמע כמו התקדמות בקריירה שלו.
מה גם שאני בטוח ש-WWE יטחנו את הקטע הזה למוות, וזה יפסיק לבדר מאוד מהר.
לצפיה ב-'מזכיר קצת את JT סמית' מ-ECW'
מזכיר קצת את JT סמית' מ-ECW
02/05/2018 | 08:17
196
וכן, רוב הסיכויים שזה ייטחן.
לצפיה ב-'טוב שלא התעלמו מזה וטוב שטיטוס צוחק קצת על עצמו'
טוב שלא התעלמו מזה וטוב שטיטוס צוחק קצת על עצמו
02/05/2018 | 16:37
186
אבל אם זה יימשך גם בשבוע הבא אז חבל. חלאס, צחקנו (עד דמעות), אפשר להמשיך הלאה.
לצפיה ב-'מזכיר לי איך התעללו בשון סטזיאק'
מזכיר לי איך התעללו בשון סטזיאק
03/05/2018 | 19:51
154
שהפכו אותו מצעיר מבטיח ב-WCW לקלאמזי שתמיד מנסה להרשים את אוסטין ללא הצלחה ודופק לעצמו כסא בראש. אותי זה קרע כל פעם מחדש.
לצפיה ב-'שרשור סמאקדאון'
שרשור סמאקדאון
02/05/2018 | 08:30
1
38
פרק אחרון לפני סמאקדאון.
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
02/05/2018 | 08:31
236
פייג' אומרת שבגלל מה שקרה בראמבל, AJ סטיילס ושינסוקה נאקאמורה יילחמו בקרב ללא פסילות.
 
המיז מארח מיז TV ויורד על מונטריאול, ממנה הוא לקח את מאריס להוליווד. הוא אומר שדניאל בריאן לא יתארח אצלו לעולם. הוא אומר שהוא יחזיר את האליפות הביניבשתית לעצמו ומציג את ג'ף הארדי. המיז מעליב את הארדי וג'ף יורד עליו. מיז מוציא גם את רנדי אורטון. אורטון אומר שהכול בסדר בינו ובין ג'ף. המיז ממשיך לנסות לעצבן את אורטון על ג'ף. אורטון אומר שהוא מכיש כשהוא רוצה, וביום ראשון הוא ייקח את התואר. שלטון בנג'מין יוצא ומזכיר שהוא ניצח את אורטון, כך שמגיע לו קרב על התואר. אורטון בועט בו וג'ף נותן למיז וויספר אין דה ווינד.
 
רנדי אורטון וג'ף הארדי ניצחו את המיז ושלטון בנג'מין אחרי RKO וסוואנטון בומב לשלטון. לאחר הקרב ג'ף חטף RKO.
 
האייקוניקס יורדות על אסוקה ומציגות את כרמלה. כרמלה אומרת שהיא תשמח להיות איתן בצוות.
 
דה באר נתקלים בניו דיי שיורדים עליהם. שיימוס זורק לביג אי את צלחת הפנקייק ומאתגר אותו... רק שהתברר שהוא דיבר לאקסבייר וודס.
 
רוסב ואידן אינגליש נמצאים עם לאנה שטוענת שמשהו מעקב את רוסב.
 
ביג קאס אומר שבגלל הגודל שלו, הוא יותר טוב מכולם ומבריאן. כוכב אמיתי הוא כמוהו, לא חלש כמו בריאן. הוא מזמין את בריאן לצאת. גמד יוצא וקאס יורד עליו. לאחר מכן קאס תוקף את הגמד עם ביג בוט.
 
AJ סטיילס יוצא ואומר ששינסוקה נאקאמורה משחק משחקים. הוא קורא לנאקאמורה פחדן. סמואה ג'ו יוצא ואומר ש-AJ שכח מי מסוכן. הוא צריך לצפות בקרב של ג'ו-ריינס, כי אחר כך הוא יילחם ב-AJ. נאקאמורה לפתע מגיע ותוקף את AJ עם לואו בלואו. לאחר מכן הוא מבצע קינשאסה ומרים את התואר.
 
אסוקה מבקשת מבקי לינץ' לשכוח משבוע שעבר. שארלוט פלייר מגיעה ומבקשת מהם ללמד את כרמלה כבוד.
 
אקסבייר וודס (ע' הניו דיי) ניצח את שיימוס (ע' סזארו) אחרי סמול פאקג'.
 
מנדי רוז וסוניה דוויל נכנסות למשרד של פייג'. פייג' מחליטה לקבוע למנדי קרב מול בקי לינץ' בשבוע הבא ואומרת שאבסולושן מתה.
 
סלינה וגה אומרת שאנדרדה "סיין" אלמאס יגיע מתי שירצה.
 
אסוקה, שארלוט פלייר ובקי לינץ' ניצחו את כרמלה והאייקוניקס לאחר אסוקה לוק לפייטון רויס.
לצפיה ב-'2 שאלות'
2 שאלות
30/04/2018 | 21:40
6
315
1.האם יש מתמודד דומיננטי ברוסטר שלסנר לא ניצח?
2.האם ההפסד של גולדברג לפני כמה חודשים היה ההפסד הנקי הראשון בקריירה שלו?
 

לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
30/04/2018 | 22:18
2
237
1. כעיקרון יש - לדוגמא KO, פין באלור וכו' אבל גם אם ניצח - אז מה? אני חושב שניצחון של ג'ו עליו היה יכול להיות מצוין. כנ"ל סטרומן ואפילו רולינס.
 
2. מה פתאום? אדי לקח ממנו את החגורה בזמנו נקי.
לצפיה ב-'התכוונתי שההפסד הנקי הראשון של גולדברג היה ללסנר השנה.'
התכוונתי שההפסד הנקי הראשון של גולדברג היה ללסנר השנה.
30/04/2018 | 22:38
90
לצפיה ב-'מה היה נקי בניצחון של אדי?'
מה היה נקי בניצחון של אדי?
01/05/2018 | 00:03
178
לסנר קיבל ספיר מגולדברג בערך דקה לפני שהקרב נגמר...
 
לצפיה ב-'לגבי השאלה השנייה'
לגבי השאלה השנייה
01/05/2018 | 00:10
1
177
טריפל אייץ' ניצח את גולדברג (ואת קיין) בארמגדון 2003 בקרב על התואר. לא היה שום דבר נקי בניצחון (התערבויות, לואו בלו וכו') - אבל זה היה קרב ללא פסילות אז בעצם ההגדרה עצמה - הניצחון היה "נקי".
 
בסאמר סלאם 2003 טריפל אייץ' גם ניצח אותו באלימיניישן צ'יימבר - גם שם זה לא היה נקי קלאסי כי הוא השתמש בפטיש שלו, אבל שוב זה במסגרת חוקי הקרב.
 
ב-WCW אני זוכר שבוקר טי ניצח אותו על האליפות בספירה בשנת 2000, לא זוכר אם היו התערבויות לפני כן.
לצפיה ב-'אני חושב שבקרבות שאין בהם פסילות אין דבר כזה "נקי"'
אני חושב שבקרבות שאין בהם פסילות אין דבר כזה "נקי"
01/05/2018 | 00:45
139
זה בח"מ (זכרונות משיעורי מתמטיקה ) כי אין שום דבר שאפשר לבצע שיהפוך את התוצאה ללא נקייה, אז זה גם לא צריך להיכנס לסטטיסטיקות.
 
לצפיה ב-'אמנם זה סרטון רשמי'
אמנם זה סרטון רשמי
01/05/2018 | 16:53
177
אבל המידע בו די אמין...
לצפיה ב-'טיטאן שאטרד- פרק 2'
טיטאן שאטרד- פרק 2
28/04/2018 | 14:15
16
94
שלום לכולם וברוכים הבאים לתרגום לעברית של הספר טיטאן שאטרד: המאבק בביטחון ובפרנויה. בפעם הקודמת פתחנו את 1996 במאבק בביליונר טד, שגבל בהוצאת דיבה. תזכורת: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/13/183108742...

אז במה עוסק הספר השני? (תקציר)

ההמשך המצופה לרב המכר טיטאן סינקינג.

אחרי שסבל שנה נוראית ב-1995, רצה וינס מקמהן לבנות מחדש את האימפריה הטובעת שלו ב-1996. היו לו תקוות רבות עבור נושא הדגל החדש של פדרציית ההיאבקות העולמית, שון מייקלס - האיש שרצה שיהיה מנהיג ה'דור החדש' של ה-WWF. כשמייקלס נתמך בידי קאסט חזק של דמויות מבוססות, כמה מתאבקים ישנים, והזרקה של דם חדש, ציפה מקמהן לחלוטין שה-WWF ישלטו ביריביהם WCW במלחמות ליל שני המתהוות.

זה לא מה שקרה.

טיטאן שאטרד מספר את הסיפור מאחורי הקלעים של הצרות של ה-WWF ב-1996. הייתה זאת שנה בה הפרנויה איימה להשמיד את ה-WWF, בה מסורות שנשארו בתעשייה כבר כמה עשורים נשברו, ובה וינס מקמהן נטש לחלוטין את עקרונות ההיאבקות שלו ברדיפה אחרי הדולר.
לצפיה ב-'והפעם בטיטאן שאטרד:'
והפעם בטיטאן שאטרד:
28/04/2018 | 14:23
132
הרויאל ראמבל של 1996 מגיע! השנה הקשה שעברה על וינס אומרת שקשה לו מאוד למלא את הראמבל בשלושים מתאבקים. וינס יוצא למסע קניות, מחזיר כמה מתאבקים מפעם, ומביא כמה מתאבקים חדשים וממש מגניבים. שומעים על המתאבקים בראמבל, על המנצח הוודאי, ועל המיין איבנט. האם המזל של ה-WWF עומד להתהפך הפעם?
 
כמה קישורים שימושיים:
 
סרטון שסוקר את חזרתו של ג'ייק רוברטס: https://www.youtube.com/watch?v=5QrienBimHE
 
קטע לקראת הגעתו של מנקיינד: https://www.youtube.com/watch?v=2LR5hAx1GZU
 
סאבו, 11 שנים אחרי, מקבל את הדחת הראמבל שלו: https://www.youtube.com/watch?v=aKmXOpf2sNQ
 
קטע לקראת הגעתו של ויידר: https://www.youtube.com/watch?v=LtPSW3rRdM4
 
ויידר על הקרב מול פול אורנדורף: https://www.youtube.com/watch?v=7G1ySPELeqo
 
הגרסה של אורנדורף: https://www.youtube.com/watch?v=A1TdVNFYGVU
 
פול אורנדורף מול ברי יוסטון: https://www.youtube.com/watch?v=ezRSRyhNPRw
 
ויידר תוקף את גורילה מונסון: https://www.youtube.com/watch?v=znOdXmOHiOc
 
 
ברט הארט מול אנדרטייקר:
https://www.dailymotion.com/video/x5sepvh
לצפיה ב-'פרק 2'
פרק 2
28/04/2018 | 14:38
155
העמדה הצדקנית החדשה של וינס כנגד שימוש בסטרואידים בהיאבקות לא הייתה ללא אירוניה. בעיקר בגלל שבאותו הזמן בו ביקש מטד טרנר לבחון את מדיניות הסמים הקלה של WCW הוא גם היה עמוק במו"מ עם אדם שלא היו לו בעיות להודות שהשתמש בקצת "מיץ" כדי לחזק את מבנה הגוף שלו: ג'ים "האולטימייט ווריור" הלוויג.
 
הוא היה אחד מהכוכבים הגדולים של מקמהן בשנים שעברו, אבל גיבור העל צבוע הפנים ועטוי צבעי הנאון לא הופיע כבר הרבה זמן והעסק השתנה מאוד מאז שהיה. באופן אירוני, ב-1992, בפעם האחרונה שהלוויג עבד אצל מקמהן, הוא הודה שלקח הורמון גדילה כדי לשפר את מבנה גופו. וינס לא יכול היה להסתכן בכך שיהיה לו ברוסטר מישהו שהיה משתמש בזמן שהממשלה חקרה את הארגון שלו מאותה סיבה: הלוויג שוחרר מהארגון.
 
כשהעניין התקשורתי בשימוש בסטרואידים בהיאבקות מקצועית הגיע לשפל של שנים רבות ב-1996, נאלץ וינס להחליט בנוגע להלוויג. ללא ספק, האולטימייט ווריור יהיה חיזוק משמעותי לרוסטר החולה שלו, תרופה מוכנה שתעזור להילחם באיום של WCW. (למרות שמקמהן היה מרותק מווריור והרגיש שהיה הפתרון לבעיות של ה-WWF, רוב האחרים בארגון הרגישו שהוא היה רק מטרד, שריד מהעבר שדמותו המיושנת כבר לא התחברה לקהל ההיאבקות המודרני.)
 
מצד שני, הוא לא התבייש בשימוש בסטרואידים, שריד משנות השמונים בהן כל אחד ברוסטר היה מנופח, וזכה למבנה גוף אלוהי מכך. היה זה סוג של דילמה מוסרית שווינס יתקל בו כמה פעמים השנה, והתוצאה לא הייתה שונה מאחרות: הערכים פשוט נזנחו. אחרי הכול, הייתה מלחמה להילחם ודולרים להרוויח.
 
השיחות היו מתוחות. הלוויג וטיטאן היו מעורבים בתביעה מכוערת על הזכויות למותג של אולטימייט ווריור, אז עדיין היה כעס בשני הצדדים כתוצאה מכך. בפגישתו עם מקמהן, דרש הלוויג כמה דברים: ראשית שעדיין ישמור על הזכויות לדמות ולא וינס. להלוויג היו מספר פרויקטים מחוץ להיאבקות שעבד עליהם ובהם השתמש בשמו של האולטימייט ווריור, והוא לא היה מוכן לוותר עליהם בשביל לחזור לזירה.
 
וינס לא היה רגיל שהמתאבק יכתיב את תנאי החוזה, אז היו לו תחושות מעורבות בנוגע לכך. כשהוא דאג שיהיה מרד מאחורי הקלעים אם הלוויג הלא אהוד יקבל משהו שדומה ליחס מיוחד, החליט וינס במקום לפקסס לו חוזה רגיל של טיטאן ולקוות לטוב. הלוויג זעם. הוא הרגיש שההצעה הייתה סטירה בפניו, ופשוט סירב להמשיך במו"מ. חזרה באירוע של ינואר, הרויאל ראמבל, בוטלה. העסקה חוסלה.
 
עוד שם מימי התהילה של ה-WWF בשנות השמונים כן הסכים לבלוע את הגאווה ולחזור לעבוד אצל טיטאן: אורליאן 'ג'ייק הנחש רוברטס' סמית', הבן. פעם הוא היה אחד מהכוכבים הכי גדולים ברוסטר בתקופת הוגאן - בעיקר בגלל העובדה שנשא נחש פיתון בורמזי באורך ארבעה וחצי מטרים לזירה ושם אותו על יריביו המעולפים אחרי הקרבות - ווינס היה מוכן לסלוח לרוברטס על כך שסחט אותו לשחרר אותו מהחוזה שלו רגעים לפני הקרב שלו מול האנדרטייקר ברסלמניה ב-1992. הוא פותה בידי עסקה מובטחת וגבוהה אצל קיפ פריי ב-WCW, וג'ייק היה נחוש לעזוב עד שסירב להתאבק אלא אם וינס יסכים. כמו אצל הלוויג, מקמהן היה מוכן לסלוח על חטאיו של רוברטס כדי שיוכל לחלוב את מעט הסטאר פאוור שנשאר בו ולהפוך את שמו הנחלש לדולרים ממרצ'נדייז.
 
כשברוב הקריירה שלו הוא נלחם בהתמכרויות שלו לאלכוהול ולקראק קוקאין, לאחרונה חזר רוברטס בתשובה והפך לנוצרי. הוא החליט לעזוב את עסקי ההיאבקות ב-1994, ואת השנתיים האחרונות בילה כשחרש את המדינה והטיף, בנוסף לכך שהופיע בתכניות אוונגליסטיות בסופי שבוע ודיבר בשבחו של ישו. למרות שקיבל 1,500 דולרים על כל פעם שהפיץ את דברי אלוהים, ב-1996 כבר לא הייתה לו מספיק הכנסה כדי לממן את הסמים שלו. הוא היה שבור, אז שיחה מווינס שהציע לו מקום ברויאל ראמבל הגיעה בזמן נהדר. מקמהן ממש אהב את ההתנהגות הדתית החדשה של רוברטס. הוא הרגיש שזה יהיה מאפיין טוב לדמות של ג'ייק רוברטס, אז וינס שיווק אותו מחדש כבייביפייס מצטט מהתנ"ך. "זה היה רע לדמות במובן השיווקי. אני מתחרט על זה," רטן רוברטס אחר כך.
 
גבות הורמו בגלל החתמת רוברטס. בטלוויזיה, וינס ירד בפתיחות על WCW בגלל שהשתמשו בכוכבי WWF מזדקנים לשעבר ששיאם הגיע בשנות השמונים, אבל הוא עשה את אותו הדבר. רוברטס היה כבר בן ארבעים כשווינס התקשר - צעיר רק בשנתיים מהוגאן הזקן לכאורה - והחיים הרחק מהזירה השפיעו על גופו. גם בשיאו גופו לא היה נהדר, ורוברטס חזר שמן, מקריח וללא שרירים, ועם פרצוף מקומט וחרוש מרוב שימוש בסמים ושנים בדרכים, וכולם גרמו לו להיראות זקן מכפי שנותיו. "נתתי לעצמי לא להיות בכושר, לא טיפלתי בעצמי," הודה רוברטס, "אין דבר נורא יותר מלהיכנס אל הזירה ולא לתת לאנשים האלה את מה שהם רוצים. זה כאב."
 
עוד מתאבק שהגיע לרויאל ראמבל היה אפילו מבוגר יותר. דורי פאנק ג'וניור היה אלוף עולמי של ה-NWA לשעבר שהופיע בפעם האחרונה ב-WWF בשנות השמונים, בתור 'הוס פאנק' לצד אחיו טרי. דורי היה כוכב ענק בשיאו בשנות השבעים ואחד מהוורקרים הטובים בדורו, אבל העסקים כבר התקדמו מאז. רוב הקהל הצעיר של וינס לא ידע מי זה הבחור בן החמישים וחמש הזה כשהגיע לאירוע.
 
זה לא שינה למקמהן: המעורבות של פאנק בקרב הייתה פוליטית לחלוטין. הוא ראה את ההצלחה של אריק בישוף שהביא מתאבקים מניו ג'פאן פרו רסלינג אל הרוסטר, ולמרות שלעג ל-WCW על כך שחיקו את ה-WWF, הוא החליט להעתיק אותם. וינס חתם על עסקה עם יריביהם המושבעים של ניו ג'פאן, אול ג'פאן פרו רסלינג, ופאנק היה המתווך ביניהם. כניסתו לקרב הייתה טובה של מקמהן לפרומוטר של AJPW, שוהיי 'ג'ייאנט' באבה, ומתאבק אול ג'פאן טאקאו אומורי נכנס אל הקרב מאותה סיבה.
 
ההחלטה לחתום על הסכם עבודה עם אול ג'פאן סימלה שינוי בחשיבה של מקמהן. הוא מעולם לא שקל לעבוד עם ארגונים מבחוץ - למרות שהלווה מתאבקים ושמש על יחסים עם הארגונים הקטנים יונייטד סטייטס רסלינג אסוסיישן (מערכת יחסים שהעניקה למתאבק שהתאבק כבר עשר שנים אבל לא היה ידוע מחוץ לממפיס, דאג גילברט, להיכנס אל קרב הראמבל כדי למלא אותו) וסמוקי מאונטיין רסלינג כי הפרומוטרים שלהם, ג'רי לולר וג'ים קורנט, היו חברי הרוסטר שלו - אבל הוא הכיר בצורך להשתנות ולגשת בצורה חדשה לעסקים שלו. בישוף הקדים אותו ולקח מתאבקים מוכשרים מרחבי העולם כמו כריס בנואה, אדי גאררו, וריי מיסטריו ג'וניור, ומקמהן הרגיש שהוא צריך ללכת בעקבותיו.
 
אמנם האיחוד עם אול ג'פאן היה לזמן קצר מאוד, אבל המלחמה בין WWF ל-WCW החלה לקרוע את התעשייה. שני הצדדים יצרו בריתות עם ארגונים אחרים, גם אם הפכו אותם לטריטוריות פיתוח, או לכאלו שחשפו את המתאבקים שלהם. הייתה זאת קריאת קרב: הכנת החיילים והטענת תחמושת למה שעמד להיות קרב קשה וכואב.
 
מקמהן הבין ששרידים מהעבר לבדם לא יספיקו להילחם מול WCW: כדי להילחם בהם באמת הוא היה צריך תוספת חדשה של מתאבקים - ממש זן חדש. הוא שאל אצל החברים הכי קרובים ואמינים בהנהלה שלו על מתאבקים פוטנציאליים. מבין אלו שהוצעו לו, אחד בלט במיוחד: מיק 'קקטוס ג'ק' פולי.
 
פולי בן השלושים עזב את WCW מרצונו ב-1994 כדי לעבוד ביפן, ודי הצליח לצאת אובר בארגון ההארדקור בפילדלפיה, אקסטרים צ'מפיונשיפ רסלינג, בשנה שעברה. העניין של ה-WWF בו ייצג עוד שינוי מפתיע במקמהן. עם מבנה גוף של דובי נפוח, סגנון זירה אלים ומראה מצולק, מיק פולי היה כל דבר שוינס לא חיפש ב"סופרסטאר" של ה-WWF. אבל, גם היה בו ביטחון, הילה, ותשוקה בריאיונות שהייתה למעטים, והבנתו בפסיכולוגיית הזירה הייתה גדולה יותר ממה שקרבות חוטי התיל הראו.
 
ג'ים רוס היה האיש שהיה אחראי להחלטה להתחיל לדבר עם פולי: אחרי חודשים שניסה לשכנע את מקמהן שכדאי להחתים אותו. כפי שאמר, "המשכתי להציע ולהציע ולהציע את מיק לווינס, כי ידעתי טוב מאוד שברגע שווינס יראה את מיק, הוא יחבב אותו. בנוסף, ברגע שווינס יכיר את מיק באמת, הוא יאהב אותו."
 
פולי נזהר כשרוס התקשר אליו בסוף 1995 בנוגע להצעת עבודה בטיטאן. "לווינס יש רעיון חדש וחלקנו חושבים שאתה מושלם בשביל זה, אז הוא הסכים לקבוע לך פגישה," אמר לו רוס. בתור יליד ניו יורק, פולי רצה לעבוד בפדרציית ההיאבקות העולמית מאז ימי נעוריו כשקפץ מגגות מוסכים כדי לחקות את הגיבור שלו, ג'ימי סנוקה, אבל הוא כבר לא היה מעריץ יותר. הוא ידע שהעסקים בתפוח הגדול הידרדרו, ושמע סיפורי אימה מחברו הטוב טרוי 'שיין דאגלס' מרטין בנוגע למה שעבר בארגון פיננסית ופוליטית. הוא גם לא רצה לוותר על שנים של עבודה על דמותו של קקטוס ג'ק כדי שווינס ישנה אותו למשהו בלתי ניתן לשיווק שיחסל את הקריירה שלו, כמו שהרגיש שה-WWF נטו לעשות.
לצפיה ב-'חלק ב''
חלק ב'
28/04/2018 | 14:41
110
למרות דאגותיו, הסכים פולי לפגישה ונסע בחשש לסטמפורד לפגישה עם וינס וג'יי ג'יי דילון במגדל טיטאן. שם מקמהן אמר לפולי שהוא רוצה לשים עליו מסכה ולהפוך אותו למשהו שיזכיר את חניבעל לקטור, ואז לתת לו פיוד מול מארק 'האנדרטייקר' קאלאוויי. פולי נבהל והביע את אכזבתו, ושאל את מקמהן למה לא יוכל להיות פשוט קקטוס ג'ק, דמות שעבד עליה כבר עשור. תגובתו של וינס הייתה התגובה הטייפוסית בנוגע למתאבק, בטענה שה-WWF היו חייבים לבדל את עצמם מהמתחרים כדי לפייס את הספונסרים.
 
אפילו שווינס היה מוכן לקחת צעדים שיעבירו את ה-WWF לכיוון בוגר וחדש, הוא עדיין חשש לוותר על רוב העקרונות שעזרו לו. מיתוג המתאבקים מחדש היה אחד מהם. הוא רצה לקחת דמויות טובות יותר, אבל הן היו חייבות להיות שלו ובאישורו, לא להגיע ממקום אחר. דילון דחף את החוזה לידו של פולי כשעזב את הבניין, שהכיל בתוכו אפס הבטחות ורק הבטחה להזדמנות. הייתה זאת הצעה רגילה של וינס. כסף מובטח עדיין לא היה משהו שהציע, למרות מה שקרה עם רנדי סאבאג' ב-1994 ולקס לוגר ב-1995, ששניהם חתמו על עסקאות יוקרתיות אצל WCW ממש מתחת לאפו.
 
פולי הרגיש נגעל כשחזר הביתה. אחרי שבקושי שקל את העסקה, הוא התקשר לדילון להגיד לו, "תודה אבל לא תודה". בניגוד לחברו שיין דאגלס, הוא לא התכוון לתת לווינס להפוך אותו לדמות מצויירת דו מימדית עם חיי מדף מוגבלים. שיחה דחופה מרוס בנוגע לאפשרויות הצמיחה בפדרצייה שינתה את דעתו. כשהוא משוכנע לבסוף בנוגע ליתרונות בעבודה עם טיטאן - ובמחויבותו של מקמהן לדמות החדשה - הגיע פולי להסכם עם ה-WWF.
 
פולי נפגש שוב עם וינס כעבור כמה שבועות. בניגוד לרוב המתאבקים החדשים בטיטאן שנפגשו עם הבוס שלהם, הוא לא חשש להביע את רגשותיו בנוגע לדמות 'מייסון המשחית' שמקמהן הציע לו. הוא הביע את שנאתו לתלבושת שהציעו לו, והבהיר שלא אכפת לו מהשם 'מייסון'. פולי הציע 'מנקיינד' במקום, והדגיש את האפשרויות הגלומות בשם בעל המשמעות הכפולה הזאת.
 
כשמקמהן הסכים לשינויים, מיק פולי הפך באופן רשמי לחבר החדש ברוסטר של ה-WWF. לצערו של וינס, הוא לא יכול היה להתחיל בארגון עד אחרי רסלמניה בגלל מחויבויות ביפן וב-ECW שפולי המקצוען התחייב לכבד. הוא לא יכול היה להופיע ברויאל ראמבל הקרוב, אז לכן ה-WWF שוב נאלצו לחפש במקום אחר.
 
מתאבק ECW אחד שה-WWF לא הצליחו להחתים היה טרי 'סאבו' בראנק. אחיינו של אחד מההילים הגדולים בתולדות ההיאבקות, אד 'השיק' פרהאט, היה בראנק סחורה חמה ב-1996 בגלל אהבתו לשבירת שולחנות ליד הזירה בגופו. בראנק התקשר לג'יי ג'יי דילון והביע עניין בלעבוד אצל ה-WWF, ווינס האמין שהוא המתאבק החדשני שחיפש, והסכים להשתמש בו. עסקה חד פעמית נחתמה במהלכה סאבו יילחם ברויאל ראמבל, וטיטאן הסכימו לתת לו לבצע את ספוט השולחן שלו כדי להדיח את עצמו מהקרב ולהגן על עצמו. הארגון אפילו קידם את הופעת סאבו בקרב בקו החם ובקטעים מוקלטים בטלוויזיה, אבל הפרומוטר של ECW פול היימן מנע את ההגעה לעסקה.
 
היימן לא אהב את זה שה-WWF השתמשו במשאבים של ECW, בעיקר אחרי שרוב הכוכבים הראשיים שלו עברו לאחרונה ל-WCW. הוא הצליח למנוע מבראנק להופיע, ואז שוחח על הנושא בפתיחות עם הקהל באירוע של ECW. הוא רצה לוודא שכולם ידעו על האופציות של בראנק, והציג זאת כך שאם סאבו יופיע בראמבל, אז המעריצים של ECW יפנו נגדו. בראנק לא אהב את זה שהשתמשו בו כחבל במשיכת חבלים בין ארגונית, אז בעצת חברים קרובים הוא החליט להופיע ברויאל ראמבל בכל מקרה.
 
כדי לרצות את היימן, שה-WWF רצו לצידם כחלק מהארגונים שיפעלו נגד WCW, הציע לו ברוס פריצ'ארד עסקה במהלכה כמה מתאבקים מהאנדרקארד של ה-WWF יופיעו ב-ECW. היימן דחה את ההצעה, וחשש שאם הקהל שלו יראה כמה מתאבקי WWF במופעים שלו הם יפנו נגד מה שקידם כמוצר עברייני ואנטי-סמכותי. זה שמתאבקי WWF יעבדו עבורו יגרום לכך להיראות כאילו ה-WWF ו-ECW עזרו אחת לשנייה. היימן הרגיש שזה יפגע בו יותר משזה יעזור: זאת הייתה המנטליות של בסיס המעריצים שלו והאתוס של ECW. (היימן עשה את אותו הדבר בדיוק כעבור כמה חודשים, והסכים להסכם עבודה סודי עם מקמהן וה-WWF שאיפשר להם להחליף מתאבקים. כעבור מעט יותר משנה, הגיעו היימן ווינס לעסקה שבמהלכה השתלטה ECW על RAW כדרך לקדם עניין באירוע הראשון בתשלום של הארגון, ברלי ליגל.)
 
במקום, המשיך היימן ללחוץ על בראנק לא להופיע אצל ה-WWF, וכמו תמיד, לשונו החלקלקה הביאה לו את מה שרצה. כמו מניפולטור טוב, שכנע היימן את בראנק שהוא היה הכוכב הכי גדול של ECW, והופעתו באירוע של ה-WWF תפגע ביכולת שלהם להציג אירוע בתשלום משלהם בעתיד. הוא טען שהספקים שהיו מוכנים להסתכן עם הארגון רצו מותג אחר, שונה מה-WWF ומ-WCW, ושהכול יהיה בסכנה אם בראנק יופיע באירוע.
 
ההיגיון לקה בחסר. זה שמישהו שיוכל להיות באירוע בתשלום פוטנציאלי של ECW יתאבק באופן חד פעמי בארגון היאבקות גדול רק יביא חשיפה: זה ממש לא אמר שסאבו היה מתאבק של ה-WWF. היימן היה מספיק משכנע כך שבראנק ויתר, והשאיר את ה-WWF כועסים וזועמים, כשחלק מהארגון היה נחוש לא לעשות עוד עסקים עם פול היימן. (סאבו קיבל את המקום ברויאל ראמבל ואת ההדחה עם השולחן כעבור אחת עשרה שנה ברויאל ראמבל 2007, כשקיין הדיח אותו עם צ'וקסלאם מהחבל דרך שולחן.)
 
כשהעסקאות עם הלוויג ובראנק חוסלו, מיק פולי עסוק במחויבויות קודמות, וניסיונות כושלים להביא את לוחם ה-UFC דן סברן והמתאגרף לשעבר פיטר מקנילי לא הצליחו, וינס עוד הרגיש שעליו להביא שם גדול אל הרויאל ראמבל. הוא מצא אחד באלוף ה-WCW לשעבר ששוחרר לאחרונה, ליאון 'ביג ואן ויידר' ווייט.
 
ויידר, הר אדם שהרביץ בזירה חזק יותר מרוב האנשים בקרבות אמיתיים, היה בעל מוניטין מאיים. הוא היה כה מאיים בשיאו ב-WCW עד שמיק פולי נזכר "חלק מהמתאבקים החדשים ממש עזבו את הבניין אם ראו את שמם מול ויידר על הלוח. אחרים התחבאו עד שהקארד כבר נקבע, ואז יצאו אם ויידר לא היה היריב שלהם."

ווייט היה כוכב גדול כבר שנים ב-WCW, והחזיק באליפות ה-WCW העולמית למשקל כבד שלוש פעמים, יותר מכל אחד אחר באותה תקופה. (מדובר בתואר WCW, ולא בתואר ה-NWA ש-WCW שייכו אליהם.) אבל הגעתו של הוגאן גרמה לירידה במעמדו, ואת התואר הגדול בארגון הוא החזיק לאחרונה בדצמבר 1993. הגעת נייטרו ב-1995 סימלה שיחזור לארגון, כי אריק בישוף חיפש משהו מדהים ובלתי צפוי שיגרום לעניין בתכנית החדשה. הרעיון שלו היה שויידר יוריד את האלק הוגאן מכס המלכות בפרק השני של התכנית, ויסיים כהונת אליפות שנמשכה יותר משנה. כשהוגאן גילה על כך, הוא מיד הטיל וטו. הוא לא היה מוכן להפסיד בטלוויזיה, והיה יכול לסרב לכך בגלל סעיף בחוזה שלו שנתן לו שליטה יצירתית מלאה על הסטוריליינים של הדמות.
 
ווייט כעס מהחדשות אבל לא ממש הופתע. נמאס לו מזה שהקרקס של האלק הוגאן שלט ב-WCW, כעס שתפקידו הפך מהיל רצחני לעוד מי שמפסיד להוגאן. הוא גם נאלץ להגביל ממש את הסגנון הקשה שלו בזירה כשעבד עם הוגאן, ונאמר לו להקל מאוד על המתאבק הכי רווחי ב-WCW ולעבוד בקצב של הוגאן. למרות הקצב האיטי יותר של הקרבות, ווייט נפצע בכתף ובחזה שלו בקרב מול הוגאן באירוע באש אט דה ביץ' ב-1995. הוא לא נרגע מההנלה שהכריחה אותו לעבוד למרות הכאב בקרבות שרק פגעו עוד יותר בגופו הפצוע, ולא נתנו לו זמן לעבור את הניתוח שהיה צריך. הוא היה חייב לעבוד, הם אמרו לו, כי הארגון היה צריך אותו. וייט הסכים, אבל סירב לעבוד באירועים חיים לא בטלוויזיה. מהר מאוד הוא התחיל לערבב משקאות עם משככי כאבים כדי להקל על הכאב.
 
באחר צהריים חם אחד בסוף אוגוסט בבמה המרכזית בליבה של אטלנטה, תקרית עם פול אורנדורף גרמה לקריירה של ווייט ב-WCW להיגמר באופן פתאומי. ווייט ישן בחדר המלון שלו בבוקר של הקלטות טלוויזיה של WCW כשקיבל שיחת טלפון דחופה מאריק בישוף, שזעם על כך שווייט החמיץ מספר צילומים לאחרונה. סגן הנשיא אמר לו מיד שעליו להגיע לצילומים נוספים אחר הצהריים במרכז CNN, והזהיר אותו שייקנס בכמה אלפי דולרים אם לא יגיע. ווייט בכלל לא ידע שהחמיץ צילומים, אבל הסכים ביובש עם בישוף ועשה זאת. את הדרך לאתר ההקלטות באותו הערב הוא עשה במהלך פקק תנועה, ולכן לא הגיע לבניין עד שעה וחצי אחרי שהיה אמור להגיע. האירוע גרם לשינוי המסלול בקריירה שלו.
לצפיה ב-'חלק ג''
חלק ג'
28/04/2018 | 14:42
99
ווייט לא היה מודאג בנוגע לאיחור, כי בישוף שלח אותו להצטלם וידע למה איחר. הוא גם הבטיח להעביר את המידע לאייג'נטס ולאלו שעבדו בהקלטות. לצערו של ווייט, ליידע את השאר בנוגע למיקומו פרח מזיכרונו של בישוף בגלל עוד הרבה אירועים אחרים - כמו תמיד בהקלטות טלוויזיה. כשווייט הגיע לבסוף לבניין הוא פגש את חברו טונגה 'מינג' פיפיטה, שהופתע מהאיחור שלו כי זה היה כל כך לא מתאים לו. "איפה היית? אתה לא מאחר! הם חיפשו אותך..." הזהיר אותו פיפיטה. ווייט תהה מי בדיוק "הם" היו, אבל לא דאג.שוב, הוא הרגיש בטוח בגלל שידע שפשוט מילא את הפקודות של הבוס שלו.
 
כשהרוד אייג'נט טרי טיילור הגיע לחדר ושאל אותו למה הוא איחר, התחיל ווייט לכעוס. "טרי, אריק אמר לי שאני צריך להצטלם," הוא אמר מיד. טיילור הבין ברגע שהסבירו לו, אבל יידע את ווייט שהוא צריך להחליף בגדים מהר לתלבושת שלו כדי שיוכל להגיע לצלם כמה פרומואים. כשהם כבר בעיכוב, הצוות עמד לעזוב. אם WCW לא יצלמו את הכול מיד הם יצטרכו לשלם כפול כדי שהצוות יישאר שם.
 
ווייט הסכים ועמד להחליף בגדים, ואז עוד אייג'נט - המתאבק לשעבר, פול אורנדורף - נכנס לחדר. אורנדורף היה בפסגת הביזנס באמצע שנות השמונים. הוא היה אחד מדמויות המפתח בשנות התהילה של ה-WWF, התאבק במיין איבנט של רסלמניה הראשונה וכיכב בצפון אמריקה יחד עם האלק הוגאן, כשהזוג מושך כמויות קהל עצומות. בריצה שלו עם הוגאן, נפגע אורנדורף בצוואר כשחטף בעיטה לסנטר בקרב בקנדה. הוא הזדקק לניתוח, אבל דחה אותו כי ידע שזמן ההחלמה יגמור אותו כמיין איבנטר. עד שגמר  להתאבק במיין איבנט כבר היה מאוחר מדי לתקן את הבעיה, והיה לו נזק תמידי בצד ימין של גופו. הוא הצדיק את ההחלטה לעבוד פצוע במהלך שיחה עם קווין נאש, ואמר לו, "הייתי בפסגה עם האיש, הדפסתי כסף." אבל ב-1995 אורנדורף כבר לא התאבק כל כך והיה אייג'נט מאחורי הקלעים. מה שנשאר ממנו היה מתאבק ותיק, מנופח ורגזן עם זרוע ימנית משותקת, שכעס על העולם כתוצאה מכך.
 
אורנדורף נשלח למצוא את ווייט באותו אחר צהריים גורלי באוגוסט בידי בוב ארמסטרונג, מתאבק ותיק ומשופשף בן חמישים ושבע שהיה בעסק כבר שלושים שנה ואימן את כל ארבעת בניו להיות מתאבקים. כרגע הוא היה רוד אייג'נט ב-WCW: הוא היה האיש שהיה אחראי שכל הפרומואים ייגמרו בזמן. ארמסטרונג כעס שהצילומים התעכבו, אז הוא ממש כעס כשווייט לא הגיע. כדי לזרז דברים, הוא שלח את אורנדורף להגיד לו לבוא.
 
"איפה לעזאזל היית? אתה מאחר!" דרש אורנדורף בכעס, ואז ווייט נאנח, כשנמאס לו להסביר את עצמו. לא היה לו סיכוי: לאורנדורף לא היה זמן לתירוצים, הוא רק רצה שיצלמו את הפרומואים. ווייט לא התרשם מקוצר הרוח של אורנדורף ואמר לו לחכות עד שיחליף בגדים. אורנדורף המתוח ראה אדום והתחיל לצרוח על ווייט, שכבר כעס, והתחיל לנהום שאיחר רק כי בישוף אמר לו ללכת להצטלם, ושאורנדורף לא הבוס שלו אז שיוריד טון.
 
שניהם תמיד היו נחמדים אחד לשני לפני כן, ואפילו היו בצוות כמה פעמים לפני כמה שנים, אבל אורנדורף הרגיש שווייט יכול להיות בריון בזירה. כל זכר לחברות ולמקצועיות נעלם באותו הרגע. "לך תזדיין, יא פאקינג פרימדונה שמן," צרח אורנדורף, שכבר השתגע. ווייט סירב שירדו עליו לפני המתאבקים ושאר האייג'נטס, אז הוא צרח, "היי פול, לך תזדיין. אם אתה תדבר אליי ככה, אז תסתלק מהחדר."
 
למרות שעדיין כעס, אורנדורף הלך. ווייט, מצידו, עוד נשאר זועם בגלל איך שהתייחסו אליו, וכעס יותר ויותר. הוא החליט להתעמת מול אורנדורף ולדרוש התנצלות, כי הרגיש שלא עשה כלום כדי לקבל את הירידות הללו. הוא עזב את החדר ומיד ראה את אורנדורף במסדרון, נתקע בו בכתף, והצית את העניין. הזוג מיד החל להילחם, הצמיד אף לאף ונבח קריאות גנאי אחד לשני. "תזוז, שמנצ'יק, קדימה, תן לי את הכי טוב שלך, כי אני אכסח לך את התחת השמן והמזדיין שלך," צרח אורנדורף.
 
בהתחשב במצב ובמקום, לא היה סיכוי שמישהו מהם יוותר. בקושי שינה ששניהם הרגישו שהם צודקים: אף אחד מהם לא רצה להפסיד כשהיה קהל של מתאבקים. ווייט תקף ראשון, הרביץ לאורנדורף חזק בחזה ביד הדוב שלו והעיף אותו מרגליו. ראשו של אורנדורף נחת על הרצפה בחבטה, וגרם לווייט לחשוש שאולי הלך רחוק מדי והרג אותו בטעות.
 
"פול, אתה בסדר?" הוא שאל בזהירות, אבל נדחף. עבור ווייט הכול דעך לרגע. הוא התרחק, אבל אורנדורף עדיין כעס ורצה להמשיך בקרב. כשחזר לרגליו, הוא הרביץ שלוש מכות לפניו, והמתאבקים ניסו ללא רצון לעצור את הקרב. אורנדורף תפס את ווייט בצד ראשו בסנוקרת שמאלית חזקה שיכלה להוריד קרנף, והפילה אותו לאדמה. אורנדורף, שלבש כפכפים, התחיל לבעוט בווייט עד שהם נשברו, ואורנדורף הוחזר לחדר האייג'נטס. בריאן פילמן אמר אחר כך שאם אורנדורף היה לובש נעליים אמיתיות, אז אולי היה מצליח להרוג את ווייט לפני שמשכו אותו. כפי שבוב ארמסטרונג זוכר, "פול פשוט כיסח את התחת ה… כלומר הוא כיסח אותו עד שדימם. זה היה בלגן."
 
כנציג ארגוני, היה צריך אורנדורף לדעת לא להיות בקרב עם חבר ברוסטר המתאבקים. אבל הוא לא היה איש תאגידי - הוא היה מתאבק - ומתאבקים פתרו בעיות בצורות אחרות מאנשים בעולם האמיתי. הוא סיפר את זה לקריינים, העובדים והאייג'נטס הלא מתרשמים שהקיפו אותו. אורנדורף הצדיק את עצמו, והסביר שרק הגן על עצמו כי ווייט תקף אותו קודם.
 
בינתיים, ווייט היה על הרצפה לכמה דקות והתאושש מהמכות כשניסה לחזור לעצמו. התקיפה של אורנדורף השאירה אותו חבול, מדמם ומובך. הוא רצה להציל את עצמו. בכל מקרה, היה לו מוניטין קשוח לשמור עליו, אחד שייפגע מאוד אם ישמעו שחטף מאיש זקן שהיה חצי מהגודל שלו והשתמש רק בזרוע אחת.
 
הוא נכנס למשרד האייג'נטים וקרא לאורנדורף לבוא לעוד סיבוב, כשהוא אומר לו שלא רצה להילחם קודם, אבל שינה את דעתו. הוא לעג לו, וצרח איך בכלל לא הרביץ לו, ואילו אורנדורף היה צריך לפגוע בו ארבע פעמים בפנים לפני שנפל. ג'ין אוקרלנד הגיע והזהיר את ווייט לא להילחם שם, אז השניים יצאו החוצה ושוב נלחמו, הפעם בצורה יותר שווה. כשנדמה היה שאורנדורף שוב מנצח, התערב טונגה פיפיטה ומשך אותו לפני שיעשה עוד נזק. התוצאה הייתה פנס לאורנדורף, ואילו ווייט סבל מעוד נזק בעיניים ובשפה. אורנדורף אמר אחר כך שאם היה מסוגל להשתמש בצד הימני שלו, אולי היה הולך לכלא על הריגת ווייט.
 
כשאריק בישוף גילה מה קרה, הוא שלח את ווייט מיד הביתה. הוא הבין אותו וידע שהמצב יצא משליטה בגלל שלא הצליח לעדכן את כולם בנוגע לווייט, אבל העניין הסלים מעבר לכל היגיון. כפי שבישוף ראה זאת, ווייט הרביץ ראשון והצית את המצב שוב כשחיפש את אורנדורף. לא הייתה לו ברירה אלא להשעות אותו. אורנדורף מצידו התאבק באותו הערב, והפנס שלו היה גלוי כשניצח את הג'ובר ברי יוסטון בקרב סקוואש רגיל.
 
התקרית גרמה לבישוף לפעול ולהעניש את ווייט, כי אסור היה לו לסבול כזאת התנהגות, לא משנה עד כמה הייתה מוצדקת. הוא אמר לווייט ללכת הביתה ולהתקרר, ואז הציע לו השעיה ללא תשלום בת חצי שנה כשהוא יוכל לעבוד כמה שירצה ביפן באותה התקופה. עבור ווייט היה מדובר בקנס של 250,000 דולרים, שהרגיש שהיה ממש מוגזם בהתחשב במצב. בעצת עורך דינו, ווייט סירב להצעה. לאחר מכן הודה שלחצו עליו לעשות זאת, והודה שזאת הייתה טעות. בישוף גם ניסה להזהיר אותו, "ליאון, יש לנו קומה שלמה של עורכי דין. אתה באמת רוצה לעשות את זה?" ווייט לא רצה, אבל עורכי הדין שלו כן והוא הקשיב להם. "זאת הייתה  עצה גרועה," הוא הודה לאחר מכן.
 
כשווייט ישב בביתו, הכרישים שחו באטלנטה. האלק הוגאן וריק פלייר לחשו לבישוף, וייעצו לו ש-WCW לא זקוקה לויידר, ושצריך לשחרר אותו מהחוזה על מה שעשה. היה זה מהלך פוליטי של שניהם. ללא ויידר, יתפנה מקום במיין איבנט העמוס. בישוף ידע שהמחנות של הוגאן ופלייר ניסו לתמרן אותו, אבל לעתים רחוקות הם שיתפו פעולה. הוא נכנע ללחץ - בעיקר כדי שיוכל לפנות כסף ולהחתים את לקס לוגר מה-WWF - ושחרר את ווייט מהחוזה בן ארבע השנים שלו. בגלל צורת הפיטורין, שנערכו עקב התנהגות לא הולמת, WCW לא נדרשה לשלם לו פיצויים.
לצפיה ב-'חלק ד''
חלק ד'
28/04/2018 | 14:46
97
כשווייט ישב במשרדו של וינס מקמהן בתחילת ינואר 1996, הוא וידא שהוא מתנהג יפה. ה-WWF הייתה האלטרנטיבה היחידה ל-WCW אם רצה להישאר בצפון אמריקה. הוא לא רצה להביך את עצמו ולעבוד בארגונים עצמאיים וכושלים או ללכת למקום קטן כמו ECW. אפילו שיכול היה ללכת ליפן שם כבר היה כוכב והיה יכול לקבל לו"ז קל יותר, ווייט רצה להיות ב-WWF. הוא הזדקק לניתוח כתף, וחוזה עם טיטאן אמר שיכסו את עלויות הניתוח. בנוסף, כמו מיק פולי, הוא היה מארק עבור השם של ה-WWF, והרגיש שכדי שהקריירה שלו תצליח הוא צריך להצליח בניו יורק.
 
מההתחלה היה ווייט ישיר עם מקמהן, ואמר לו שהיה פצוע וזקוק לניתוח. הוא נתן לו שתי אופציות בנוגע לעסקה: הוא יוכל לבוא ולעבוד פצוע כמה שיכול היה ואז לעבור ניתוח, או שיוכל להופיע ברויאל ראמבל, ואז מיד לצאת לחופש ולחזור אחרי חודשים. מקמהן שקל את שתי האפשרויות והציע אחת שלישית: שווייט יעבוד בראמבל ובהקלטות למחרת היום של רו, בהן יריצו אנגל שבמהלכו יושעה, ואז יצא לניתוח.
 
ווייט הסכים לפשרה והעסקה נחתמה, ואז וינס עבר לנושא אחר: השם שלו. מקמהן תמיד רצה לשנות את המתאבקים שהגיעו אל ה-WWF עם מוניטין מקודם. הוא הרגיש שמכונת השיווק שלו לא יכלה לתמוך במשהו ישן וקיים: הם היו רגילים לתת פוש ולקדם משהו חדש ומקורי. כמו עם מיק פולי, הציע וינס שם חלופי.
 
"וינס רצה לשנות לו את השם ל'המסטודון'!" נזכר ג'ים קורנט המופתע, "אמרתי, 'זה פאקינג ויידר! הוא אלוף WCW לשעבר: כולם בעולם יודעים מי הוא!'" ווייט לא רצה לשנות את שמו וביקש שלא. וינס הסכים לבסוף שווייט יוכל להישאר ויידר, החלטה שהמתאבק התחרט עליה. "וינס רצה ליצור דמות חדשה, ואתה יודע מה? הייתי צריך להסכים," הוא רטן. "ה-WWF היו הבעלים של זה, אבל וינס היה משווק את הדמות טוב אם היא הייתה שלו. זאת הייתה טעות, ואחת טיפשית. הייתי צריך להגיד כן."
 
אחרי עשרים דקות של קרב הרויאל ראמבל, נכנס ויידר כמתאבק השלושה עשר בקרב. כשהוא מלווה במנג'ר חד הלשון קורנט, הוא מיד נצץ והציג את אותה הדומיננטיות שהפכה אותו לכוכב בשיאו ב-WCW. הוא לא בזבז זמן ומיד הותיר חותם, כשזרק ארבעה אנשים מהזירה ושרד עשר דקות לפני שנפל קורבן לשון מייקלס.
 
לאחר הדחתו, התחיל ויידר לתקוף את מייקלס ואת כל השאר, ולמחרת היום ברו נראה כמו מפלצת כשהשמיד את סאביו ווגה. ההשמדה של ויידר על הפורטו ריקני הייתה כה אלימה עד שנשיא הארגון גורילה מונסון התערב. ואז באנגל מדהים, ריסק ויידר את מונסון בפינישר שלו, הויידר בומב, מה שהוביל להשעייה שמקמהן הציע. הייתה זאת טלוויזיה מעולה, והמבקרים שיבחו אותה ואמרו שהיה מדובר באחד מהאנגלים הטובים של טיטאן מזה הרבה זמן.
 
ווייט ממש אהב את איך שיצא בבכורה שלו ב-WWF. פחות משבוע אחר כך, הוא עבר את ניתוח הכתף שלו והיה במצב רוח טוב. למרות שכאב לו, הוא היה בטוח שעתידו בארגון נראה מבטיח כשיחזור. ווייט נשאר בבית, מחלים לאט כשהוא יודע שיש לו עשרה חודשים להחלים, נזהר שלא לפגוע בכתף מהר מדי. החיוביות של ווייט נעלמה כשקיבל שיחה מהסוכן שלו שבועיים לאחר הניתוח ושמע שהוא אמור לחזור בעוד שישה שבועות. וינס רצה שיחזור בזמן לרסלמניה ולקרב מול יוקוזונה הענק.
 
"מה? לא! זאת לא העסקה. אני לא יכול לעשות את זה! אני לא יכול לחזור מהניתוח כל כך מוקדם," אמר לו ווייט מיד, ודרש שיתקן את המצב. היה מאוחר מדי. העסקה נחתמה ווינס ציפה שווייט יכבד אותה. "חודשיים וחצי לא עוזרים לכתף," אמר סטיב אוסטין. "מהניסיון שלי עם פציעות כתף, לקח לי שמונה או עשרה חודשים מינימום לחזור לעצמי. אין סיכוי שתוכל לחזור מפציעת כתף חמורה תוך חודשיים וחצי. כל פציעה נוראית, אבל משהו כמו כתף? רוב ההתקפה שלך הלכה. אתה בחיסרון אדיר."למרות שסבל מחוסר תנועה בצד אחד, לא הייתה לווייט ברירה אלא לחזור לעבוד אחרת יפר חוזה. זה היה כמו המצב שלו ב-WCW, כשהוא נאלץ לעבוד בכאב תמידי לטובת הארגון. בניגוד לאריק בישוף, לפחות למקמהן הייתה קצת סימפתיה לכאב של ווייט, אבל הוא היה איש עסקים ורצה כל נשק שהיה לו בקרב מול טרנר. למרות זאת, הוא הסכים לפשרה, ביטל את קרב היחידים שנקבע מול יוקוזונה והפך אותו לקרב שלשות כדי להוריד קצת מהנטל על ווייט.
 
כשהוא מדוכא מהמצב, ניסה ווייט להסתפק במה שקיבל, אבל הבין שהקרב שנקבע היה הורדה בדרגה עבורו. קרב מאולתר עם כמה משתתפים במופע הכי גדול של השנה אולי דרוש עבורו כדי שיוכל להשתתף בו, אבל אמר שהקריירה שלו ב-WWF דשדשה עוד לפני שהתחילה. הוא כבר ידע שהיה צריך לזכות שוב בווינס על כך שסירב לקבל את השם 'המסטודון'. זה לא ממש עזר. כך הייתה הקריירה שלו ב-WWF.
 
את מספר המתאבקים האלמוניים חסרי התקדים ברויאל ראמבל סגרו ההאדהאנטרס, מנואל וויקטור סנטיאגו. הם היו זוג תאומים זהים בגובה מטר שמונים ששקלו מאה וחמישים קילוגרמים מניו יורק, שעשו לעצמם שם בארגונים היפניים האלימים מאוד פרונטייר מרשל ארטס רסלינג ו-IWA יפן. הם היו זריזים ומהירים לגודלם, ועל מה שהיה חסר להם בטכניקת ההיאבקות הם פיצו ברצונם לדמם הרבה ולגרום לאלימות. החשיפה היחידה שלהם בצפון אמריקה הייתה בשנים הראשונות של ECW, אז הם לא ממש היו מוכרים למעריצי ה-WWF.
 
למרות שרק הגיעו להופעת אורח ולהגדיל את מספר המתאבקים, לא יכול היה וינס שלא לתת שם משלו לזוג וקרא להם "הסקווט טים". האירוניה בשם לזוג הגוץ והמאותגר אנכית לא הייתה ברורה למקמהן. עבור האחים, ההופעה בראמבל הייתה כסף קל של 5,000 דולרים לכל אחד - סולם השכר להופעת אאוטסיידר במופע - כי בקרב עצמו הם נשארו תשעים וחמש שניות במצטבר.
 
כמו במקרה עם העסקה עם מיק פולי, להביא זוג שנודע בקרבות הממש אלימים שלהם סימן שינוי במדיניות ההחתמה של וינס. אלו שידעו הבינו שהוא תכנן משהו: הוא מעולם לא שקל להחתים מתאבקים כאלו לארגון ההיאבקות הנקי והידידותי למשפחות שלו, גם ללילה. אם היה מוכן פתאום לשנות הכול, בטח הייתה סיבה.
 
כמובן שהייתה: וינס עדיין רצה לקחת את ה-WWF לכיוון יצירתי חדש בתגובה ל-WCW, החלטה שעד עכשיו שמר בעיקר לעצמו. חלק שמו לב שמקמהן נתן לכל מיני דברים שפעם היו אסורים להיכנס לתכניות בסוף 1995, כמו התעלמות משימוש בדם וקללות מצד חלק מהמתאבקים שלו. הייתה זאת העלמת עין מכוונת מצידו: הוא רצה שה-WWF יהפכו לאדג'יים יותר ולהתרחק מהתכניות השחוקות, העבשות והילדותיות שהציג כרגע.
 
מקמהן הבין שההמצאה מחדש הייתה הדרך להישאר בחזית. הכנסת דם, אלימות ותוכן מיני לתכנית הייתה משהו ש-WCW לא יכלו לעשות בגלל שהם עבדו בכפוף ל-TBS. היה זה משהו שהוא רצה לעשות כבר מזמן, אבל הוא נתקע בגלל משפט הסטרואידים ונאלץ לאמץ תדמית נקייה עד שהפנו את הזרקור לאור אחר. עלייתה של WCW הכריחה אותו לבצע זאת. בכל שבוע במלחמה הוא הרגיש שהזמן להתקדם בכיוון הזה התקרב.
 
שאר קרב הרויאל ראמבל הכיל את המתאבקים השחוקים והרגילים של וינס, קאסט מגוון מאוד שבעצמו ייצג את האידאלים החריגים בארגון. ותיקים היו עם טירונים, סטריאוטיפים ישנים נלחמו במתאבקים עם מקצוע (כמו אייזיק יאנקם, רופא שיניים מרושע שהפך למתאבק), ומעל לכל היה מחסור רציני במתאבקים אמינים שיכלו לנצח בקרב. בין המשתתפים היו:
 
המתאבקים הוותיקים במשרה חלקית בוב באקלנד וג'רי לולר, שבקושי השתמשו בהם כמתאבקים בגלל גילם המתקדם. הם נכנסו לקרב בגלל רוסטר ממש רדוד שווינס נאלץ לעבוד איתו אחרי כמה שחרורים לקיצוץ בהוצאות ב-1995. הוא השתמש בשניהם כאתנחתא קומית קלילה, כשבאקלנד פשוט צעד בזירה כמו קריקטורה מנופחת, ולולר נבחר להיות האיש שיחנק בידי נחש הפיתון הענק של ג'ייק רוברטס, רבליישנס, לפני שבילה את רוב הקרב מתחבא מתחת לזירה.
 
בנוסף הופיע גם רוברט 'בוב הולי' הווארד, ששומש בדרך כלל להוציא אובר מתאבקים כמו גולדאסט והבאדי דונאס בשבועות לקראת המופע. הייתה זאת הופעה טלוויזיונית נדירה עבור יליד קליפורניה, שהבוקינג שלו הצטמצם משמעותית לאחר שטיטאן ביטלו את ההאוס שואוס סוג ב' ב-1995. הווארד היה אחד מכמה מתאבקים בקרב שהיו בגימיק ילדותי שדרש ממנו מקצוע חיצוני (במקרה שלו נהג מכוניות מירוץ) בנוסף להיאבקות. דמותו של בוב הולי הייתה הדוגמה המושלמת לבעיות היצירתיות ב-WWF, ונכשלה במשיכת כל דמוגרפיה.
לצפיה ב-'חלק ה''
חלק ה'
28/04/2018 | 14:47
96
עוד דמויות היו דומות להולי. אחת אחרת הייתה איש הזבל האטום מייק "דיוק" דרוזי, שנכנס כמספר שלושים בקרב אחרי ניצחון על האנטר הרסט הלמסלי ששודר בחינם לפני האירוע. דרוזי היה ב-WWF מאז 1994, אבל הייתה זאת רק הופעתו השנייה באירוע בתשלום, הראשונה הייתה שנה קודם לכן בראמבל של שנת 1995. כמו הווארד, דרוזי לא משך את הקהל ולא היה לו סיכוי לעשות זאת. ברגע שהבין שהקריירה שלו לא הולכת לשום מקום הוא ביקש וקיבל את השחרור שלו ביולי, כשהוא עובר לעבודה פחות פיזית כמורה בבית ספר יסודי מקומי בטנסי.
 
במקום אחר, קנסוקי 'האקושי' שינזאקי וכריס 'טטנקה' צ'אביס שיחקו שניהם סטריאוטיפים גזעיים ישנים והגיעו לסוף תקופתם בטיטאן. שינזאקי היה ממש מוכשר בתוך הזירה, אבל הוגבל בגלל המוצא שלו בעולם בו להיות זר היה משהו שלילי. הוא לא יכול היה להתראיין באנגלית, נחשב למשני ונכנס לקרבות פתיחה בהם הפסיד בדרך כלל למתאבקים פחות מוכשרים. כשהוא הבין שהוא היה מוגבל ב-WWF ושאם ישאר שם ויפסיד כל שבוע הוא יפגע באמינותו במקום אחר, הוא עזב את הארגון לעד בפברואר, וחזר הביתה ליפן.
 
צ'אביס הופיע בארגון לראשונה מאז אוגוסט 1995. באותו הזמן, הוא פוטר מהרוסטר הפעיל בגלל שנטען שהיה חלק בתקרית בעייתית שכללה את דייוויד 'ג'ימי דל ריי' פרייר ומעריצה מאנהיים, שהובילה לתביעה. לא היו ראיות שתמכו בכך שצ'אביס עשה משהו לא בסדר חוץ מלהיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, אבל וינס הרגיש שהוא לא יכול שהסטיגמה של החשד תהיה מעל אחד ממתאבקיו והשעה אותו. כשהרויאל ראמבל הגיע, האיום המשפטי בוטל.
 
הפעם זה היה זמן מצוין למקמהן, שעדיין התקשה למלא את הבאטל רויאל. אבל צ'אביס - שעבד במיין איבנטים של אירועים ב-1995 - איבד הרבה מומנטום כשלא היה בטלוויזיה כבר חמישה חודשים. הוא עזב את הארגון במרץ כשבקושי ניצח בקרב מאז שחזר. כמו שינזאקי ודרוזי, הוא ביקש את השחרור שלו וקיבל אותו, וטען שבעיות משפחתיות הן הסיבה מאחורי עזיבתו. אריק בישוף מיד הציע לו עסקה עם WCW לאחר שגילה שהוא פנוי, אבל צ'אביס סירב, והעדיף לעבוד בארגונים העצמאיים בגלל הזמן הפנוי שנשאר לו להיות בבית. הוא לא חזר לעבוד אצל וינס כמעט עשור.
 
נלסון 'קינג מייבל' פרייז'ר עבד במיין איבנט של אירוע בסאמרסלאם באוגוסט, כשנלחם מול קווין 'דיזל' נאש בקרב אליפות WWF שנקטל. השלומיאליות של פרייז'ר בזירה גרמה לו לפצוע את נאש בטעות בקרב, והוא עשה את אותו הדבר לאנדרטייקר כעבור שישה שבועות. בהתחלה, וינס התלהב מעוצמת המתאבק ששקל 225 קילוגרמים, אבל מהר מאוד כעס מכך שפצע את כוכביו הגדולים. הוא לא יכול היה להסתכן בלאבד עוד מתאבקים שיילחמו מול פרייז'ר, אבל מייבל שוחרר. תבוסה לאנדרטייקר בקרב ארון קבורה באין יור האוס בדצמבר הייתה אמורה להיות סוף הדרך לדמותו.
 
אבל מיעוט המתאבקים ברוסטר אמר שפרייז'ר יכול היה לקבל סיכוי אחד אחרון והוא חזר לקרב הראמבל. למרות זאת, עבור מקמהן והמתאבק, היה זה שוב אותו סיפור. פרייז'ר פצע את מארק 'הנרי גודווין' קנטרבורי במהלך הקרב, וחוואי החזירים נאלץ להיות מודח מהקרב מוקדם מהמתוכנן. לא היו עוד הזדמנויות עבור פרייז'ר ב-1996. הופעתו ברויאל ראמבל הייתה הקרב האחרון שלו בארגון עד שחזר באופן חד פעמי ברו ב-1998, ואז חתם שוב בתחילת 1999. עבור בחורים גדולים, לווינס מקמהן תמיד הייתה עוד הזדמנות להציע.
 
כשהוא שוקל מעל 360 קילוגרמים, רודני 'יוקוזונה' אנואי היה גדול עוד יותר מפרייז'ר, למרות שלו היה מוניטין הפוך. אנואי היה ידוע בכך שהיה בטוח בזירה והגן על יריביו תמיד. הוא הבין שבגודלו כל טעות קטנה יכלה לא לגרום רק לפציעה, אלא גם למוות. מקמהן התרשם בתחילה מיכולתו של אנואי לזוז במהירות בזירה למרות ששקל אז 225 קילוגרמים, אז הוא הפך אותו להיל הראשי שלו ולאלוף ה-WWF ב-1993, בתוך שנה מההחתמה שלו. ככל שהשנים עברו, השמין אנואי יותר ויותר עד שהפך לערימת עור נפוחה ודוממת במשקל שלוש מאות קילוגרמים. הוא היה במיין איבנטים של שתי רסלמניות רצופות ב-1993 וב-1994, שלא לדבר על חיסולה של ההאלקמניה בקינג אוף דה רינג ב-1993, אבל בתחילת 1996 הוא היה גמור מוקדם משהיה אמור להיות.
 
הוא היה היל כל הזמן, וקיבל את גימיק ה'זר המרושע' שווינס אהב לתת לרעים שלו, אבל דמותו נשחקה והזדקקה לשינוי. לכן, הרויאל ראמבל הפך להתחלה של בייביפייס טרן מפתיע לאנואי, הודות לבוקינג מוצלח שכלל מפגש עם ויידר במהלך הקרב. הייתה זאת שמש שקרנית. הצד הבייביפייסי של הרוסטר כבר היה עמוס, והטרן הוריד את אנואי בסולם עוד יותר. באפריל, הוצא אנואי מהתכניות עם אנגל של פציעה ונשלח לשומרי משקל כדי להוריד במשקל.
 
חברו הטוב של אנואי צ'ארלס רייט (שניהם חברים בקליקה מאחורי הקלעים, הבון סטריט קרו) גם עמד לצאת להפסקה. למרות שנקבע שיגיע לרביעייה האחרונה בקרב, דמותו קאמה נעלמה אחרי הראמבל. הוא לא היה בטלוויזיה כבר חודשים, אבל כמו מייבל וטטנקה הוא החזיר כדי לנפח את מספר המשתתפים. סדרת תבוסות לאנדרטייקר בקיץ פגעו בדמות, ורייט עזב את הטלוויזיה אחרי האירוע עד לאמצע 1997.
 
מספר מתאבקים אחרים בקרב גם הגיעו לסוף השימושיות שלהם, ולא היה להם מקום בחזון של וינס ל-WWF חדשה. הג'ובר שהפך לכוכב ברי הורוביץ היה ביניהם, כשהוא לא מצליח לשמור על המומנטום שקיבל באמצע 1995 אחרי הניצחון הראשון שלו בטלוויזיה של ה-WWF על כריס 'סקיפ' קנדידו. הופעתו בראמבל הייתה האחרונה שלו באירוע בתשלום לפני שחזר להיות ג'ובר, כי וינס השתעמם במהירות מסיפור האנדרדוג היהודי שלו.
 
בן דודו של אנואי, סולופה פאטו ג'וניור, שעבד כפאטו, שיחק בריון רחוב מחייך שחזר בתשובה בתקופת הראמבל, וייעץ לצעירים להתרחק מסמים כשהוא נשבע "לעשות שינוי". הוא לא הצליח. פאטו היה בדיוק אותה דמות ג'נרית ומעליבת אינטליגנציה שנמאס למעריצי הפדרצייה ממנה. גם לו לא היה מקום בגרסה החדשה של וינס והוא קיבל גימיק חדש באוגוסט, למרות שהיה זה גימיק גרוע באופן דומה: הסולטן. היה זה עוד אחד מהסטריאוטיפים הגזעניים הידועים לשמצה של וינס, וכמו פאטו, הוא לא יצא אובר.
 
בין ים המשקל המת והדמויות העבשות בקרב היו כמה מתאבקים שווינס סמך עליהם לסחוב את ה-WWF בזירה במהלך השנה. הגיסים אואן הארט ודייבי בוי סמית' היו שניים מהם. שניהם היו מתאבקים מוכשרים שזכו לכבוד מחבריהם בגלל יכולותיהם בזירה, אבל עבור וינס, בתור כוכבים במיין איבנט הם היו חדשות מאתמול. שניהם כבר קיבלו סיכוי במיין איבנט, אבל כיוון שלא שינו את הביזנס כפי שווינס רצה הם חזרו אל המידקארד לשטח ההפקר מתחת לכוכבים. בגלל שהיו בגודל ממוצע בהשוואה לקרקס הענקים והפריקים של מקמהן, הם לא קיבלו עוד נגיסה בתפוח המיין איבנט. הם נשארו במקום טוב בגלל קשרם המשפחתי לאלוף ה-WWF ברט הארט, אבל בעיני וינס ימיהם בפסגה באו והלכו.
 
ענקי הפוליטיקה מאחורי הקלעים הקליק (שון מייקלס, דיזל, רייזור ראמון, האנטר הרסט הלמסלי ו-1-2-3 קיד) קיבלו באופן צפוי מקומות טובים בקרב ונראו מרשימים, כשהם מוודאים שיודחו רק אחד בידי השני. אפילו בסביבת באטל רויאל עם שלושים מתאבקים, הקליק עדיין לא היו מוכנים לתת למישהו ברוסטר להתעלות עליהם.
 
כניסתו של פול 'האנטר הרסט הלמסלי' לבק בתור מספר אחת לקרב הבטיחה שתהיה נוכחות של הקליק בקרב מההתחלה ועד הסוף. הייתה זאת הזדמנות ללבק להוכיח שמגיע לו להילחם במעמד גבוה יותר מאשר הבוקינג שלו, וניתנו לו כמעט חמישים דקות - הרבה יותר מכל אחד אחר - לעשות זאת. הוא נתן הופעה נהדרת, והפגין כמות מרשימה של סיבולת וכושר, כך שאימת שקיבל פוש בגלל יכולותיו ולא בגלל חבריו. שון '1-2-3 קיד' וולטמן גם נצץ עם חמש עשרה דקות מכובדות בקרב לפני שהוצא בידי חברו שון מייקלס. מוקדם יותר באותו הערב הוא התחיל עוד פיוד עם חבר קליק אחר, סקוט הול, כשהתערב בקרב שלו מול דמותו ההומואירוטית של דאסטין ראנלס, גולדאסט, ועלה לו בתואר הבין יבשתי.
 
לאחרונה הודיעה החמישייה שיהיו בפיודים רק אחד מול השני, או מול אנשים שהכירו וסמכו עליהם. הייתה זאת החלטה שעשו לאחר סדרת תקריות מול אויבי הקליק, קארל 'פייר לאפיט' אולט, טרוי 'דין דאגלס' מרטין, ונלסון 'מייבל' פרייז'ר. הול במיוחד דאג מהפיוד שלו מול ראנלס. הוא דאג שאם דמות הומוסקסואלית צבעונית תתחיל איתו ותטריד אותו בזירה אז הוא יביא מסר לא נכון לילדים בבית, בעיקר הילדים שלו. הפיוד שהול קיבל מול חברו הטוב וולטמן הייתה הדרך של וינס לרצות אותו.
 
וולטמן כבר עף מהראמבל עד שקווין 'דיזל' נאש הצטרף אל הקרב לקראת הסוף. ניתן לנאש להדיח מספר מתאבקים בדרכו להגיע לסוף הקרב לפני שלא הצליח לנצח. כמו בשנה שעברה, הקרב היה שייך לחברו הטוב ולמנהיג הקליק, שון מייקלס.
לצפיה ב-'חלק ו''
חלק ו'
28/04/2018 | 14:49
99
מייקלס היה האור הזוהר של מקמהן. הוא היה סוג בייביפייס מיוחד: ללא ספק ווייט מיט, אבל עם שחצנות כזאת שהפרידה אותו מהשאר. בזירה היו מעטים שיכלו להשתוות אליו ב-WWF, אבל עם כל השבחים ליכולת ההיאבקות שלו, הייתה גם שנאה מתחת. מאחורי הקלעים הוא היה ידוע לשמצה ככאב ראש נוראי. הוא לא היה בטלוויזיה בחודשיים לפני הרויאל ראמבל, ומכר את השפעות אנגל זעזוע מוח ששודר ברו בנובמבר. בתקופה שלא היה ה-WWF שידרו מספר סרטונים שעקבו אחרי החלמתו, ובנו ציפייה לחזרה שלו. אפילו המעריץ הכי חשדן ידע שמייקלס ינצח בקרב, ובניגוד לשנים הבאות, וינס לא שינה את הסטוריליין כדי שלא יהיה צפוי. (וינס שינה את הסיום לרויאל ראמבל בשנה הבאה, וסטה מהתכנית של ניצחון של ברט הארט בקרב כי וינס 'ויק ונום' רוסו חזה שהארט ינצח בלייבווייר. תגובתו המאולתרת של מקמהן הייתה שינוי הבוקינג ולהוציא את סטיב אוסטין אובר במקום.)
 
מייקלס נועד מזמן להיות הנבחר של ה-WWF, וב-1996 וינס היה מוכן ורוצה להרים אותו לפסגת הארגון. מייקלס היה במסע אל תואר ה-WWF, וניצחונו ברסלמניה על ברט הארט היה חקוק באבן. למרות מעשיו מחוץ לזירה והשנאה כלפיו בלוקר רום, ידע מקמהן שמייקלס יותר מכולם התאים למה שרצה שעתיד הפדרצייה יהיה. הוא היה צעיר, אתלטי, צבעוני והיה עם סקס אפיל שהקהל הנשי אהב. שלא לדבר על כך שהייתה לו גישה שאמנם הכעיסה אייג'נטס וסוכנים, אבל יצרה טלוויזיה טובה כשהמצלמות צילמו.
 
כשמייקלס נתן סופרקיק לחברו נאש והוציא אותו מהזירה כדי לזכות בקרב בשנה השנייה ברציפות - הישג שרק האלק הוגאן השיג - עמד ברט הארט מאחורי הקלעים ועבר בפעם האחרונה על הספוטים שתכנן להגנה שלו על אליפות ה-WWF מול האנדרטייקר. הוא הציץ במוניטור וכעס מהתמונה של מייקלס חוגג את ניצחונו כשרקד סטריפטיז, וכמעט התפשט בפני המשפחות עם הילדים בקהל. הוא לא ידע איך להסביר את האהבה של מקמהן לשואומן הצבעוני. אמנם הוא לא יכול היה להכחיש את יכולתו של שון בזירה, אבל הוא לא ייצג את הערכים החזקים והמסורת העשירה שהארט אהב. בעיניו שון לא היה מודל לחיקוי עבור הילדים שצפו בתכנית, כמו שהוא היה בארבע השנים האחרונות. אם זה האיש שווינס רצה שיסחב את הארגון שלו, הוא חשב, הם פשוט הולכים בשמחה לעזאזל.
 
הארט נודע בגלל שהביא איכות גבוהה לקרבות שלו - הוא התגאה בכך - אבל הקרב האיטי שלו מול האנדרטייקר היה אכזבה. באופן אירוני, הוא מצא את עצמו באותו מצב בו האלוף לשעבר קווין נאש היה בשנה שעברה כשהארט עצמו אתגר אותוף אלוף בייביפייס שעבד מול עוד מתאבק אהוב בקרב התואר ברויאל ראמבל. הארט ראה את ההצדקה של וינס לקביעת הקרב: הוא ידע שהוצב במצב כזה רק כדי שכשהקרב מול שון ברסלמניה יקרה לא יהיה ספק במי הקהל אמור לתמוך.
 
הצורה בה הקרב תוכנן לא מילאה את הארט בביטחון שמקמהן עמד מאחוריו. במקום לנצח את האנדרטייקר ולהיראות חזק לקראת הקרב הגדול, הארט נראה היה חלש מול יריבו, וניצל מתבוסה בטוחה בגלל התערבות של דיזל. כשהקרב נגמר, הרגיש הארט שהוא סתם כלי בסטוריליין של דיזל מול אנדרטייקר שווינס קידם כמיין איבנט השני של רסלמניה. "האירוע הסתיים כשהתכופפתי בזירה עם ברך פצועה באמת, כשאני בר מזל שהחגורה עדיין אצלי. זה לא ממש בנה אותי לקראת רסלמניה," התלונן.
 
מקמהן לא היה מודאג מהתלונות של הארט בנוגע אליו. הוא חשב שנתן ל'היטמן' פוש כמיין איבנטר כבר שנים ושהוא לא זקוק למכונה של ה-WWF מאחוריו יותר. שון מייקלס היה האיש שנועד להיות בטופ -והוא היה זה שווינס רצה להתמקד בו.
 
כשהרויאל ראמבל הסתיים, בפעם הראשונה מזה חודשים היה מקמהן אופטימי בנוגע לעתיד. הוא אפילו שמח יותר כשהביירייט לאירוע הגיע. בנוסף להעלאת המחירים של אירועי האין יור האוס שלו, מקמהן גם העלה את מחיר "חמשת האירועים הגדולים" (רויאל ראמבל, רסלמניה, קינג אוף דה רינג, סאמרסלאם וסרבייבור סירייס) בחמישה דולרים ל-29.95 דולרים, כשהרויאל ראמבל היה הראשון.
 
בנוסף,מקמהן ציפה שהאירוע ימשוך פחות צופים כתוצאה מכך, אבל שהעלייה במחיר תפצה על הקניות שאבדו והקארד עצמו עדיין יביא הכנסה גבוהה יותר. אבל אחרי הביירייט הנוראי ביותר של הארגון בתולדותיו באין יור האוס בדצמבר, רבים בהנהלה חשדו שהמספר לרויאל ראמבל יהיה עוד אחד מביך עבור הארגון. כשהמספרים הגיעו, הם הדהימו את התעשייה. גם במחיר הגבוה משכו ה-WWF ביירייט מדהים של 1.1 - יותר מפי שלושה ממה שאין יור האוס רשם - מה שאמר כמעט 265,000 קונים והכנסה של מעל 3.5 מיליון דולרים. כשחיפש הסבר, כתב דייב מלצר:
 
המספרים עקפו את הציפיות בהתחשב במה שקורה בתעשייה לאחרונה. ברור שהקרבות בין הנשים בטלוויזיה, יחד עם הסגנון האלים בזירה, והחזרה של הדם העלתה את העניין הכללי בשני המוצרים. שני הארגונים גם מנסים להחזיר שמות גדולים מהעבר ולהבליט אותם, וזה מחזיר המון אנשים שאיבדו עניין בהיאבקות בשנים האחרונות אל העסק. הדיווחים שיש לנו מה-WWF הם שהמופע הדהים את כולם ב-WWF ובתעשיית ה-PPV, בגלל שבא לאחר סדרת ביירייטס גרועים. אף אחד לא ציפה לזה, אפילו בתוך ה-WWF.
 
חלק הכריזו בטרם עת שהמספר היה סימן לשינוי מגמה ושה-WWF סופסוף מובילים במלחמות ליל שני. לפחות לרגע, הם היו. החזון הנועז של וינס, החלטתו להחזיר שמות מהעבר, ריענון הרוסטר בפרצופים חדשים, והפוש לשון מייקלס ככוכב הגדול של הארגון התחילו להשתלם. ה-WWF שרדו את ההתקפה מצד WCW בארבעת החודשים האחרונים ונראו כאילו החזירו התקפה. ואז, רק קצת יותר משלושה שבועות לאחר מכן, הכול התפרק כששניים מהכוכבים הכי גדולים בארגון הביאו את ההתרעה שלהם והכריזו שהם עוברים לאטלנטה.
לצפיה ב-'בפעם הבאה:'
בפעם הבאה:
28/04/2018 | 14:52
81
הדרך לרסלמניה מתחילה. שני מתאבקים ידועים מחליטים לעבור ל-WCW, ומשום מה וינס מחליף אותם במתאבקים קצת פחות גדולים... אבל העסקים ממשיכים להיראות חיוביים. בקרוב הכול נשבר...
לצפיה ב-'אתה אלוף! תודה רבה!'
אתה אלוף! תודה רבה!
29/04/2018 | 06:15
28
לצפיה ב-'מעולה תודה רבה'
מעולה תודה רבה
29/04/2018 | 15:14
53
ווידר עם הופעת בכורה נהדרת,
גרם לרושם חזק וההדחה של שון לא פגע באמינות
שלו. בהמשך שלא הצליח לזכות באליפות
המעמד שלו נשחק.
נחמד לשמוע על מאחורי הקלעים של הראמבל,
במיוחד שזו היתה תקופת שפל עם סגל מצומצם
ותחרות עזה.
 
תודה על כל ההשקעה
 
לצפיה ב-'בכל פרק שאתה מתרגם'
בכל פרק שאתה מתרגם
30/04/2018 | 19:21
53
אני שואל את עצמי יותר ויותר איך HBO או נטפליקס עדיין לא עשו סדרה על התקופה של מלחמות יום ב'.
 
תודה רבה על התרגום, מעניין בטירוף.
לצפיה ב-'כיף לקרוא'
כיף לקרוא
01/05/2018 | 06:51
2
77
אני מאוד אהבתי את רויאל ראמבל 96, זוכר אותו מאוד לטובה.
אולי לא היו הרבה מועמדים לגיטמיים לניצחון, אבל היה אווירה טובה בראמבל הזה וגם הרבה דברים נחמדים במהלכו שזכורים - רוברטס מנקה את הזירה עם הנחש, ויידר ויוקו מתעמתים ושון מעיף את שניהם, ויידר מתעלל בכולם אחרי שהוא מודח, לולר מתחבא מאחורי הזירה וכו'.
 
אגב באנדרקארד יש אירוע שאין לי מושג אם היה הראשון אבל הוא לפחותהפעם הראשונה שאני זוכר שהוא ביצע אותו - ג'ף ג'ארט עם גיטרה לראש של אחמד ג'ונסון!
יש מצב שכל הקריירה שלו נבנתה על הקרב הזה בראמבל!
לצפיה ב-'אני חושב שהוא באמת התחיל עם זה בפיוד מולו'
אני חושב שהוא באמת התחיל עם זה בפיוד מולו
02/05/2018 | 08:17
1
63
היה איזה קטע שהוא ניסה לשבור עליו גיטרה לפני הקרב או משהו, אבל כן, נראה לי שזאת הפעם הראשונה שג'ארט שבר על מישהו גיטרה.
 
אגב, על הפיוד הזה מדברים לפני שני פרקים, כשג'ארט חוזר לארגון.
לצפיה ב-'זאת היתה אולי הפעם הראשונה שהוא עשה את זה ב WWE'
זאת היתה אולי הפעם הראשונה שהוא עשה את זה ב WWE
02/05/2018 | 16:36
63
אבל ב WCCW הוא היה עושה את זה כל שבוע.
לצפיה ב-'גם בגיל שלו כיום,'
גם בגיל שלו כיום,
04/05/2018 | 04:37
1
51
לא הייתי נכנס עם ויידר לתיגרה. כל המכות שלו נראות רצחניות.
 
תודה!
לצפיה ב-'דווקא אורנדורף ניקנק אותו'
דווקא אורנדורף ניקנק אותו
04/05/2018 | 20:06
37
והאמת? דווקא היו כמה שכיסחו אותו בקטטות כאלה. ביפן למשל.
לצפיה ב-'סיכום ה-GRR כולל תוצאות'
סיכום ה-GRR כולל תוצאות
28/04/2018 | 10:48
14
225
כאן לא יהיה כלום כי אין כלום
לצפיה ב-'תוצאות ודיעה '
תוצאות ודיעה
28/04/2018 | 10:50
5
331

בסופו של יום, כל ההייפ התגלה כלא יותר מהאוס שואו מנופח שבו שלא היה בו שום אירוע דרמטי פרט להתחלקות המשעשעת של טיטוס אוניל שהיא כנראה הדבר היחיד שייזכר לדורות מהארוע הזה (ראו תגובה ראשונה)
תוצאות הקרבות למי שלא צפה:
---- סינה ניצח את טריפל H
---- סדריק אלכסנדר ניצח את קליסטו בקר על אליפות הקרוזרים
---- בריי וייאט ומאט הארדי ניצחו את שיימוס וסזרו וזכו באליפות הזוגות הפנויה של RAW (נמשכת הקבירה של הבאר. כנראה בדרך לפרידה)
---- ג'ף הארדי ניצח את ג'ינדר מהאל בקרב על אליפות US
---- האחים בלודג'ון ניצחו את האחים אוסוז על אליפות הזוגות של SD
---- סת' רולינס ניצח את קרב הסולם המרובע כדי לשמור על התואר הביניבשתי
---- הקרב בין AJ סטיילס לשינסקה הסתיים בפסילה כפולה מה שהשאיר את החגורה אצל AJ
---- אנדרטייקר ניצח את רוסב ע/ איידן אינגליש לאחר שסגר את שניהם יחד בארון קבורה
---- לסנר ניצח את ריינס בקרב כלוב עם סיום מפוקפק שכן ריינס העיף את עצמו ואת לסנר מהכלוב עם ספיר שקרע את רשת הכלוב אולם ראו בבירור שכתוצאה מהנפילה ריינס דרך ראשון על הרצפה אבל בכל מקרה רשמית החגורה נשארה אצל לסנר
---- קרב הראמבל הגדול בהיסטוריה הסתיים עם ניצחון של ברון סטרומן. במהלך הקרב שבר דניאל בריאן את השיא של ריי מסטריו (שגם השתתף בקרב הזה) לגבי הזמן הרב ביותר בקרב - 1:16:05
בסיום וינס ואיזה שיח סעודי העניקו פרס ענק לסטרומן וחגורה מיוחדת בצבעי הדגל הסעודי.
המנצחת הגדולה היא ה-WWE שקיבלה המון כסף עבור מופע מיוחד ומושקע.
מדדני (המדד של דני) לאירוע: 2.85.
 
בקרו בקבוצת הפייסבוק החדשה שלי: https://www.facebook.com/groups/Danifight/ ;
 
לצפיה ב-'יש בעיה חמורה יותר'
יש בעיה חמורה יותר
29/04/2018 | 01:48
2
220
והיא שהורנסווגל בכלל לא הודח בצורה חוקית. הוא יצא מהזירה בין החבל התחתון לאמצעי.
וכמובן שהבוצ׳ים היו להיט, בעיקר טיטוס והפספוס של הארדי ומהאל.
לצפיה ב-'לא קצת יותר חמורה בעיניך העובדה ש'
לא קצת יותר חמורה בעיניך העובדה ש
29/04/2018 | 20:18
1
166
ריינס בכלל ניצח?
כאילו מה זה השטות הזאת שברוק על הכלוב ועדיין מנצח?
שנים הם מפמפמים שצריך לצאת מהכלוב והרגליים צריכות לגעת ברצפה.
ברוק טכנית אפילו לא יצא מהכלוב ולא נגע עם הגוף ברצפה, הוא היה על הכלוב. רומן התגלגל הצידה ותכלס ניצח. פשוט דפוק
לצפיה ב-'זאת פשוט'
זאת פשוט
29/04/2018 | 22:20
129
עוד סיבה לקרב ביניהם
לצפיה ב-'לא בדיוק קבירה'
לא בדיוק קבירה
29/04/2018 | 10:36
179
הבאר עברו לסמאקדאון, אז איך בדיוק הם יהיו עם תואר הזוגות של ראו?
לצפיה ב-'בדיוק מה שאני חשבתי'
בדיוק מה שאני חשבתי
30/04/2018 | 09:55
87
כמו האוס שואו מושקע.
ממש מעאפאן בעיני שמנצח ברמבל של 50 איש לא מקבל שום דבר מעשי.
שאר הקרבות לא באמת קידמו לשום מקום.
יוציאו לנו את סיילס- שינסקה מהגרון בקצב הזה. אוטוטו קרב שלישי ולא ראינו עדיין משהו שאפילו מתקרב לקרב ביפן. גם מה הטעם לעשות את הקרב בבקלאש בלי איזו סטיפיולציה? מה מבטיח שהסיום הזה לא יקרה שוב שם?
לצפיה ב-'קטע מהמופע שייזכר לדורי דורות'
קטע מהמופע שייזכר לדורי דורות
28/04/2018 | 10:52
1
352
טיטוס מחליק ועף מתחת לזירה...
לצפיה ב-'הדבר הכי טוב שראיתי בחיי'
הדבר הכי טוב שראיתי בחיי
28/04/2018 | 20:28
239
לא הפסקתי לעצור את הדמעות מרוב צחוק כשראיתי את זה...מייקל קול בכלל גמר אותי.
לצפיה ב-'לא מבין למה אנשים ציפו בדיוק'
לא מבין למה אנשים ציפו בדיוק
28/04/2018 | 12:29
305
היה ברור שזה יהיה האוס-שואו משודרג. עשו "תצוגת תכלית" לקהל הסעודי, אבל לא היו צפויות להיות שם התפתחויות מיוחדות. אני גם בספק גדול אם השיא של בריאן בכלל ייכנס לספר השיאים של ה-WWE.
לצפיה ב-'ספוילר.'
ספוילר.
28/04/2018 | 23:09
253
לא מבין על מה התלונות.
קארד חלומי - יש!
זיקוקים, הפקה וחשיבות כמו של מניה - יש!
דריסת רגל במקומות הזויים - יש!
טייקר, סינה ואורטון מתקבלים כ-אלים - יש!
זה לא כאילו האוס שואו, ראו, סמאקדאון, או אפילו מניה מספקים משהו מיוחד בשנים האחרונות. 
אני נהניתי מאוד.
 
לצפיה ב-''
29/04/2018 | 08:23
1
245
מבחינת רמת קרבות זה היה האוס שואו מצולם.
מבחינת הפקה זה היה רסלמניה.
 
רוב הזמן היה יותר מעניין להסתכל על הקהל, במיוחד על האנשים המוזרים בשורות הראשונות של ה VIP מאשר על הקרבות.
 
קרב הראמבל היה די משעמם בתור קרב ראמבל, אבל יחסית כיף לצפייה כי בכל זאת זה קרב ראמבל.
 
ובקיצור, הם עשו שיט לואד אוף כסף בגלל האירוע הזה, שזאת הייתה המטרה. אז יופי להם.
לצפיה ב-'הם צריכים את הכסף הזה'
הם צריכים את הכסף הזה
29/04/2018 | 10:09
241
יש להם ילדים.
לצפיה ב-' דווקא אני חושב '
דווקא אני חושב
29/04/2018 | 20:22
1
220
שהיו שני קרבות מעולים שסתם עברו מתחת לרדאר בגלל ענייני שגרה, שזה קרב הקרוזרוויטס, שתמיד מתעלמים ממנו כי זה קרב קרוזרווייטס, וקרב הסולם, כי הוא היה קצר.
קרבות יצירתיים, פחות או יותר בלי בוצ'ים, בנויים מצוים ועשויים מצויין.
 
הפקה פצצה ומראות קהל לא שגרתיים. עד השעה האחרונה ניסיתי להבין מה הקטע של הקהל, אם הם בעניינים בכלל או סתם קנו כרטיס ב-2$ ובאו לראות מה קורה בפנים. הייתה די טעות לשים את האצולה של המוזמנים מול הפרונט קאם, זה גרם לזה להיראות כאילו התשובה היא האופציה השנייה. המופע בכלל לא עניין אותם
לצפיה ב-'חייב להגיד'
חייב להגיד
01/05/2018 | 01:06
127
שזה הקרב הסולם הכי "נורמלי" שראיתי, התאכזבתי מאוד מהקרב הזה, יש פה 4 מתמודדים שיודעים לעשות דברים מעניינים עם סולם, ולא ראינו שום דבר שום דבר מעניין, אולי בפרט לסיום עם סיום מקורי, מבלבל וכו' אני הייתי עושה את זה אולי עם המיז במקום באלור, אחרי הכל, הוא היריב של רולינס בבאקלאש.
 
לגבי הקרוזוייט, מסכים איתך לחלוטין, קרב FUN לגמרי
לצפיה ב-'עדכונים'
עדכונים
30/04/2018 | 15:56
1
206
מזמן לא היתה כאן פינת חדשות, אז נחזיר עטרה לפטמה:

* וינס מקמהון בכה!!!! מקורות מקורבים ליו"ר דיווחו שוינס מקמהון בכה  מצחוק כשצפה בהחלקה הבלתי נשכחת של טיטוס בזמן השידור מעמדת הגורילה. בינינו, אני לא היחיד שהיה בטוח שהוא יתפוצץ עליו מעצבים...

* ועכשיו וינס צוחק. למה הוא צוחק? כי הוא בדרך אל הבנק עם צ'ק שמן של 112 מיליון דולר - רווחים מה-GRR. מעניין כמה ירוויח מהפקה מקבילה בישראל?!

* כל צוות ההפקה והשיווק של ה-WWE קיבלו הנחיה להיערך לשינוי בחגורה האוניברסלית לקראת ה-GRR והם הכינו הכל לרגע שריינס ינצח את לסנר. בסוף התברר שהכל היה הטרלה מתוכננת של ... שוב ניחשתם, ויני מק שלנו. רצה קצת לערער את כל האנליסטים.

* שם בולט אחד נעדר מקרב הראמבל הגדול בהיסטוריה - סמי זיין.
הסיבה, מסתבר בדיעבד, היא שסמי הג'ינג'י המוכשר הוא ערבי. ליתר דיוק, מוסלמי ממוצא סורי שנולד בקנדה.
עד כמה שערב הסעודית לא מתה על ישראלים, מתברר שסורים היא שונאת יותר ויש איסור כניסה לסורים ולכן סמי נדרש להישאר בארה"ב ולא להצטרף.

ניתן להניח שהוא קיבל פיצוי הולם בגין הישארותו.
WWE שחררו הצהרה לתקשורת שבעוד שהם מחזקים אנשים מכל דת , גזע ומין הם גם מכבדים תרבויות שונות.
 
* ואם כבר אנחנו בנושא בני דודינו - מוחמד חסן חזר לזירה (לא ב-WWE) השבוע.

עד כאן לבינתיים.
אני מזמין אתכם שוב להצטרף ולעקוב אחרי קבוצת הפייסבוק של היאבקות חופשית בקבוצה חופשית בפייסבוק שם נעדכן בחדשות על בסיס יומי כולל:
--- עדכון מיוחד שמסביר עד מתי לסנר יחזיק בחגורה
--- סרטון של הבוטש שקצת הלך לאיבוד של ג'ף הארדי אבל גם זכאי למקום של כבוד

וגם תחרות שמות לחגורה החדשה של ה-WWE.

https://www.facebook.com/groups/Danifight/
לצפיה ב-'תודה רבה! בקשר לטייטוס'
תודה רבה! בקשר לטייטוס
30/04/2018 | 20:17
140
זה סקסטון שמדבר כמו מישהו מאחרוי הקלעים ואומר בוא נשכח מכל זה?

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא יחסים בין כלה לחמות
אירוח בנושא יחסים בין...
ביום שני הקרוב תתארח ליאת פדות, מאמנת לתקשורת...
אירוח בנושא יחסים בין כלה לחמות
אירוח בנושא יחסים בין...
ביום שני הקרוב תתארח ליאת פדות, מאמנת לתקשורת...
אירוח בנושא טיפוח ושמירה על עור הפנים בגיל השלישי
אירוח בנושא טיפוח...
ד``ר רון יניב יענה על שאלות בנושא טיפוח ושמירה על...
אירוח בנושא טיפוח ושמירה על עור הפנים בגיל השלישי
אירוח בנושא טיפוח...
ד``ר רון יניב יענה על שאלות בנושא טיפוח ושמירה על...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

האקדמיה הישראלית לקרב מגע
קרב מגע והגנה עצמית
סיוון זמיר מנהל הפורום
מתכננים חופשה ביוון?
פורום טיולים ביוון והאיים
מתכננים טיסה ליוון?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ