לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1373913,739 עוקבים אודות עסקים

פורום היאבקות WWE

ברוכים הבאים לפורום הרסלינג של ה-WWE בתפוז. זוכרים את הימים של פעם?, שהיינו מרותקים שעות על גביי שעות לשידוריי הרסלינג בארץ שעד לא מזמן נקראו בשם WWF? שהיינו מחקים את הדמויות והמתאבקים ומצוטטים אותם ומתחפשים לדמויותיהם?. אז עכשיו אפשר לחזור ולהזכר בהם, וגם לצפות בשידורים המחודשים. בנוסף תוכלו להנות משפע של מאמרים וכתבות שרק יילכו ויגדלו בנושאי כוכביי עבר,הווה,ועתיד בWWE. וליהנות מגלרייה ענקית (אולי הגדולה בארץ) של כוכבי הרסלינג הפעילים והלא פעילים באירגון. וליהנות ממגוון אתרים רישמיים ולא רישמיים העוסקים בנושא ונמצאים גם הם בקישורי הפורום. תוכלו לשאול שאלות,ולצפות לתשובות טובות ומדויקות מחבריי הפורום הנפלאים שיש אצלנו. רק אנא הקפידו לשרשר תגובותיכם להמנע מלפתוח הודעות שכבר שוחחו עליהם שוב. ולהשתמש באופציית הוספת תגובה על מנת למנוע הצפה של הפורום. הודעות שלא ישורשרו ולא ימצאו במקומם ימחקו . וכמובן,להשתתף בדיונים המרתקים ולהזכר בעבר,הווה,ואלי עתיד טוב יותר לרסלינג. שהייה מהנה וברוכים הבאים . מנהלי הפורום, רם (רם חיים) ושי (שי מילר)
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום היאבקות WWE

ברוכים הבאים לפורום הרסלינג של ה-WWE בתפוז. זוכרים את הימים של פעם?, שהיינו מרותקים שעות על גביי שעות לשידוריי הרסלינג בארץ שעד לא מזמן נקראו בשם WWF? שהיינו מחקים את הדמויות והמתאבקים ומצוטטים אותם ומתחפשים לדמויותיהם?. אז עכשיו אפשר לחזור ולהזכר בהם, וגם לצפות בשידורים המחודשים. בנוסף תוכלו להנות משפע של מאמרים וכתבות שרק יילכו ויגדלו בנושאי כוכביי עבר,הווה,ועתיד בWWE. וליהנות מגלרייה ענקית (אולי הגדולה בארץ) של כוכבי הרסלינג הפעילים והלא פעילים באירגון. וליהנות ממגוון אתרים רישמיים ולא רישמיים העוסקים בנושא ונמצאים גם הם בקישורי הפורום. תוכלו לשאול שאלות,ולצפות לתשובות טובות ומדויקות מחבריי הפורום הנפלאים שיש אצלנו. רק אנא הקפידו לשרשר תגובותיכם להמנע מלפתוח הודעות שכבר שוחחו עליהם שוב. ולהשתמש באופציית הוספת תגובה על מנת למנוע הצפה של הפורום. הודעות שלא ישורשרו ולא ימצאו במקומם ימחקו . וכמובן,להשתתף בדיונים המרתקים ולהזכר בעבר,הווה,ואלי עתיד טוב יותר לרסלינג. שהייה מהנה וברוכים הבאים . מנהלי הפורום, רם (רם חיים) ושי (שי מילר)
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

אביחי (crossface) ז``ל 1979-2004 , לעולם לא נשכח אותך
יש להודיע על ספויילרים של תוצאות שלא עבר שבוע מאז שידורם בארה``ב

המשך >>

לצפיה ב-'טיטאן סינקינג- פרק 6'
טיטאן סינקינג- פרק 6
23/02/2018 | 18:56
6
18
שלום לכולם וברוכים הבאים לתרגום לעברית של פרק נוסף מהספר טיטאן סינקינג: נפילת ה-WWF ב-1995. בפעם הקודמת קראנו על רסלמניה ועל כל האכזבות שהתרחשו בגללה. תזכורת: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/13/182952974

אז במה עוסק הספר הראשון? (תקציר)

במהלך ההיסטוריה של ה-WWF, היו זמני שגשוג וזמנים קשים, מעגלים שהשפיעו על הארגון והכריחו אותו לשנות כיוון. המשתנה הקבוע היחיד בשלושת העשורים הוא וינסנט קנדי מקמהן, אדון הבובות הגדול שהנהיג את הספינה. עם עור של פיל, אדישות ושליטה, מקמהן ניצח את כל מתחריו וניצח בכל מלחמת היאבקות בה היה מעורב.

ב-1995, הוא כמעט הפסיד.

טיטאן סינקינג מספר את סיפורה של אחת מהשנים הכי נוראיות, כואבות ומתישות בתולדות ה-WWF. וינס התאושש מחצי העשור הקודם במהלך השנה, אבל אחרי חמש שנים שפגעו בארגון שלו, ניסה לבנות אותו מחדש ולגלות מחדש את נוסחת הקסם שהפכה את הארגון שלו לענק בשנות השמונים. עם כל שבוע שעבר, עוד ועוד בעיות החלו לצוץ, וה-WWF הגיעו למשבר.

הספר מסביר לנו הכול מבפנים: עם תיאורים מפורטים של תקריות מסירקיוז למונטריאול, מהקליק ל-BSK, תקוותו החדשה של וינס, עד לכישלונות היצירתיים שלו. בואו לגלות את הסיפור האמיתי של השנה, ותלמדו איך 1995 הובילה את ה-WWF למשבר.
לצפיה ב-'והפעם בטיטאן סינקינג:'
והפעם בטיטאן סינקינג:
23/02/2018 | 19:05
20
עידן חדש מתחיל. עידן של אירועים חודשיים, אין יור האוס. שומעים על הגברת הלו"ז מצד ה-WWF, הנפילה בקהל, על המתיחויות מאחורי הקלעים, על מדיניות הסמים וגם... על מה שאריק בישוף עשה באותה התקופה.
 
קישורים שימושיים:
 
ברט הארט מול האקושי: https://www.dailymotion.com/video/x46dhv3
 
 
ג'ף ג'ארט והרודי מול רייזור ראמון: https://www.dailymotion.com/video/x2263nu
 
אדם בומב מול מייבל: www.dailymotion.com/video/x4amjgn
 
 
אואן הארט ויוקוזונה מול הסמוקינג גאנס: https://www.dailymotion.com/video/x4amill
 
ברט הארט מול ג'רי לולר: https://www.dailymotion.com/video/x4amhnh
 
דיזל מול סייקו סיד: https://www.dailymotion.com/video/x4g54c
 
נאש על הריב בין באם באם ושון: https://www.youtube.com/watch?v=xq6-RupsVXU
 
ג'ין אוקרלנד מקדם את המוות בהוטליין שלו: https://www.dailymotion.com/video/x12wih8
 
קריאה נעימה.
לצפיה ב-'פרק 6'
פרק 6
23/02/2018 | 19:07
16
WCW שינו את עולם ההיאבקות ב-1995 כשהודיעו שירחיבו את לוח האירועים שלהם ויריצו עשרה אירועים בתשלום בכל שנה. פרשנים בתעשייה הביעו מיד דאגה לגבי העמסה על השוק, אבל עבור WCW היה מדובר בהימור שהיה שווה לקחת. במודל העסקי שלהם, האירועים בתשלום היו המרכז. האירועים ב-1994 הכניסו בין מיליון לשני מיליון דולר בכל אירוע, אחד ממקורות ההכנסה העקביים היחידים שהיו להם, בתקופה בה כמעט כל דבר אחר אצלם הפסיד כסף. הסיבה היחידה שהם לא התמוטטו הייתה כי העושר של טד טרנר חיפה עליהם.
 
וינס מקמהן נזהר בנוגע להליכה בדרכם, כי הוא תמיד טען שאירועים בתשלום צריכים להיות אטרקציות מיוחדות. זה, הוא הרגיש, העלה את העניין במופעים ונתן לו הרבה זמן לקדם סטוריליינים ואנגלים שימכרו את האירועים ללקוחות. לא היה  צריך להגיד שכשראה ש-WCW הרחיבו את לוח האירועים שלהם, והריצו יותר אירועים מה-WWF, זה הדהים אותו. וינס היה מחלוצי התחום באמצע שנות השמונים, ולא סבל את המחשבה שיריביו ירוויחו מהתחום יותר ממנו. לא רק זה, אלא שאנשים מבחוץ היו יכולים לחשוב ש-WCW היא הארגון הגדול. זה היה משהו שהאגו שלו פשוט לא אפשר.
 
בתוך כמה שבועות מהכרזתם של WCW, החזיר וינס אש וגילה משהו משלו: החל ממאי, יריצו ה-WWF אירועים חודשיים בתשלום, שניים יותר בכל שנה מ-WCW, תחת המותג החדש אין יור האוס. זה עמד נגד כל מה שאמר בעבר, אבל וינס היה חכם, וגבה עשרה דולרים פחות מ-WCW על האירועים החדשים. בשביל לבדל את אין יור האוס מהאירועים המבוססים שלו, הציע מקמהן שהמופעים החדשים יהיו יותר כמו סאטרדיי נייט מיין איבנט, ישודרו במשך שעתיים ושהכוכבים הראשיים לא יהיו בכל אירוע.
 
כדי לכסות על העלויות בארגון מופעים חודשיים, מחיר האירועים המבוססים שלו עלה, בהתבסס על מחקר שוק שחשף שהמחיר לא ממש השפיע על הביירייטס. מקמהן היה בטוח שהמעריצים ישלמו כמה שלא ידרוש על המופעים החשובים. ככל שהשנים עברו, התברר שהתיאורייה הייתה נכונה, ומחירי האירועים הוכפלו ויותר ללא ירידה מקבילה בקניות או בהכנסה. שנים רבות בעצם הראו עלייה מהרמות של 1995 במספר האנשים שקנו את האירועים, לפעמים במחירי שיא.
 
עבור העסקים, הרעיון להרחיב את שוק האירועים בתשלום היה הגיוני מבחינה כספית על הנייר. באותה התקופה לא ה-WWF או WCW הציגו אף אירוע שהפסיד כסף. ההפך היה נכון, המופעים תמיד הרוויחו, ולפעמים מאוד. אפילו אירוע בתשלום שלא משך יותר מדי מעריצים הכניס מעל מיליון דולר, בהשוואה להאוס שואו חזק מאוד שהכניס בערך מאה אלף דולר, אבל אלו כבר היו נדירים. מובן שאף אחד לא ידע עד כמה העלייה הפתאומית בכמות האירועים תשפיע על כמות הקניות, אבל גם אם מופע ייכשל לחלוטין הוא עדיין יחסל האוס שואו רגיל בכל תחום.
 
מצד שני, הרחבת האירועים בישרה על שינויים במקומות אחרים בארגון, כשמספר ההאוס שואוס יקטן ככל שהשנה תעבור. ב-1995 הם ממילא הפסידו כסף, בניגוד לשנות השמונים, בו היו ההאוס שואוס מקור ההכנסה העיקרי. המודל העסקי החדש גרם למכירת האוס שואוס לפרומוטרים מחו"ל, שקנו את המופע מה-WWF, מה שהבטיח להם הכנסה גבוהה בלי קשר לקהל. זה פגע מאוד באלו שהיו בתחתית הקארד שהתקיימו מהרווחים שלהם ממופעים חיים, אבל עבור אלו בפסגה היה מדובר בחדשות טובות. אירועים בתשלום תמיד הביאו כסף רב, בעיקר אם עבדת במיין איבנט, ועוד שבעה בכל שנה יכלו להעלות את ההכנסה הקטנה אם ההימור יצליח.
 
למרות זאת, כמה בתוך הארגון חששו מכך, גם בהנהלה וגם מאחורי הקלעים. ברט הארט הוותיק, שהיה חלק מה-WWF עוד לפני עידן האירועים בתשלום, דאג בנוגע ליכולת המעריצים לרכוש כל כך הרבה אירועים, בעיקר כש-WCW יעשו אותו הדבר. הוא גם דאג האם המתאבקים השחוקים וחסרי המורל יצליחו לתפקד עם כל הלחץ, ואם הצעד יעלה את המתח בתוך הארגון כשהתחרות על המקומות הגבוהים תגבר.
 
כמו שהעסק השתנה, כך גם רבים מהמקומות הוותיקים של ה-WWF. ב-1995 הופיע הארגון בפעם האחרונה במייפל ליף גארדן בטורונטו, ובספקטרום בפילדלפיה, לפחות בצורתם המסורתית.
 
ב-13 במאי, 1995, הציגו ה-WWF את הקארד האחרון בבוסטון גארדן. הקארד נקרא לילה שייזכר, והערב היה חגיגה. רבים ממתאבקי העבר שהופיעו בבניין בשנים שעברו, רובם עכשיו עובדים כרוד אייג'נטס, הגיעו לשירת הברבור האחרונה. הוותיקים זכו לכבוד, ונכנסו אל המופע לצד הרוסטר הרגיל. כמה מהקרבות שנקבעו לאירוע האין יור האוס הראשון למחרת היום זכו לניסיון, אבל רוב הזמן ה"דור החדש" לא הצליח לעמוד בציפיות של המקום.
 
כשווינס עמד בזירה באותו הלילה מוקף במתאבקי העבר, הוא חשב על המתאבקים שלו מהיום, רובם פשוט פעלו על אוטומט ולא חשבו על היסטוריית המקום ועל ההיסטוריה של ה-WWF בתוכו. הוא התגעגע לשנות השמונים, בהן הצליחו ה-WWF למלא את הבניין הזה כמעט כל חודש. כאן הם משכו רק 10,000 איש עבור המופע האחרון בבניין, וגם זה אחרי שמסרו אלפי כרטיסים בחינם. זה היה נורא, אבל הוא היה בטוח שהדברים ישתנו למחרת היום לאחר האירוע החודשי הראשון בתשלום של ה-WWF. זה, הוא הרגיש, יתחיל עידן חדש ורווחי.
 
ביום האם של 1995, היה לווינס הגימיק המושלם כדי לגרום לעניין במופע הראשון בסדרת אין יור האוס: הוא ייתן בית בחינם למעריץ אקראי שצפה באירוע. במהלך האירוע, מכונת קידום המכירות של ה-WWF, טוד פטינגייל, קריין רדיו לשעבר, עליז ובעל תחביב לספר בדיחות גרועות, התקשר למנצח. התברר שזה היה ילד בן אחד עשרה, מת'יו פומפוזלי, שמכר את הבית במהירות כעבור חצי שנה עבור 175,000 דולר. זה היה יותר ממה שרוב האנדרקארד של וינס הרוויח בשנה.
לצפיה ב-'חלק ב''
חלק ב'
23/02/2018 | 19:09
13
ההיאבקות באירוע התחילה טוב, כשקרב בין ברט הארט והכוכב היפני המעופף ג'ינסאי 'האקושי' שינזקי התחיל את העידן החדש של האירועים החודשיים. הארט טחן מים מאז שהכהונה שלו כאלוף הסתיימה בנובמבר, אבל ניסה להוציא את המיטב מהמצב כשהביא הופעות אמינות. על המסך, תייג הפרשן ג'רי לולר את ברט כגזען, כדי שה-WWF יוכלו להתחיל מחדש את הפיוד העבש בין השניים שנגמר לפני שנתיים. לולר טען שהארט "לא היה מעריץ של העם היפני", מה שהוביל לקרב בין ברט והרכש היפני.
 
שינזקי הביא לקהל ה-WWF מהלכים אוויריים שאף אחד לא הכיר עד אז, וגרמו לפרשנים וינס מקמהן ולמייקל "דוק הנדריקס" סייץ (שנודע בתעשייה כמייקל 'PS' הייז) מתקשים לעמוד בקצב. הוא היה היל בגלל שככה וינס התייחס למיעוטים בארגון שלו, אבל שינזקי היה כזה מלהיב בהשוואה לרוב המתאבקים האיטיים ברוסטר, עד שלמעריצים היה קשה לצעוק לו בוז. למזלו הוא היה מול הארט, שעדיין היה המתאבק הכי אהוד ב-WWF למרות שהורד אל המידקארד, והקנדי עשה כל שביכולתו כדי לגרום לשינזקי להיראות כמו איום רציני. השניים יצרו קרב שהביא לציפיות גבוהות ממה שאירועי אין יור האוס יהיו, והארט הצליח לגרום למתאבק החדש להיראות כשווה לו, לפני שהוא ניצח אותו בקרב.
 
הארט התאבק שוב אחר כך, ונלחם מול לולר בקרב הלפני-אחרון של הערב. כשהוא מחפש נקמה על ההפסד מקודם, התערב שינזקי בקרב וגרם להארט להפסיד. לאחר המופע, תהה הארט מה בדיוק קרה ב-WWF שהוא הוציא אובר פרשן בקרב מאולתר. הוא הרגיש שמבזבזים אותו ושהוא יוכל להצליח יותר גבוה בקארד. מעמדו הנמוך והנוכחי לא הסתדר לו בכלל.
 
הקרב השני בקארד היה קרב האנדיקאפ חריג, שבמהלכו דמותו של סקוט הול, רייזור ראמון, נלחם מול הצוות של ג'ף ג'ארט והרודי. הקרב היה אמור לכלול בתוכו גם את שון וולטמן בצוות של חברו מהקליק לאחר רסלמניה, אבל הוא נפצע בצווארו ונאלץ לצאת מהקרב. (וולטמן נפצע בצוואר בקרב מול ג'ינסאי שינזקי בגרמניה, והאבחנה הראשונית מהרופאים דרשה ממנו לפרוש, הנזק היה חמור כל כך. וולטמן חיפש חוות דעת נוספת וחזר לזירה כעבור כמה חודשים.) בוב הולי עבד לאחרונה בפיוד מול ג'ף ג'ארט בטלוויזיה ובמהלכו הוא זכה בתואר הביניבשתי - רק כדי שהזכייה תבוטל - והוא ציפה שהוא יחליף את וולטמן בקרב. הוא היה הבחירה ההגיונית, לא רק בגלל שעבד עם ג'ארט אלא כי היה שותפו של וולטמן בתחילת השנה. במקום, החליטו ה-WWF לעשות קרב של שניים על אחד, מעשה שהולי תלה בקליק. "חס וחלילה שמישהו אחר יקבל סיכוי לצאת אובר או לקבל תשלום," הוא רתן. בסופו של דבר, הול לא היה זקוק לעזרה, והוא ניצח את ג'ארט וג'יימס לבדו.
 
בנוסף לכך, מייבל ההיל החדש והמאיים חיסל בקלות את אדם בומב תוך פחות משתי דקות, מה שאימת את נחישותו של וינס לתת פוש לאנשים גדולים בלי קשר לכישרון. אחר כך, אואן הארט וענק אחר, יוקוזונה, ניצחו בקלות את הסמוקינג גאנס בקרב חוזר מרסלמניה. משך הקרב, כשהאלופים ניצחו את המאתגרים הראשיים שלהם תוך שש דקות בלבד, רק הדגיש את מצבה החלש של מחלקת הזוגות.
 
המיין איבנט של אין יור האוס היה קווין נאש, מגן על אליפות ה-WWF מול סיד אודי, בקרב שעוד יותר הדגיש את הבעיות בבוקינג של וינס. שניהם היו בגובה של יותר משני מטר וסובבו ראשים בנמל התעופה, ועבור מקמהן זאת הייתה ההגדרה של תאבק מוביל. אבל למרות שהמראה של שני המתאבקים מתנגשים היה יכול להיות מרשים, הקרב שעשו לא היה.
 
כשתווי הפתיחה הצורמים מהמוזיקה בהשראת "פסיכו" נשמעו בבניין, תמונתו של סיד המתוח ובעל העיניים הגדולות מילאה את המסכים בבית. הוא צעד בלי למצמץ אל הזירה, מפנה את ראשו במהירות מצד לצד כמו סכיזופרן פרנואיד לפני שנעמד על צד הזירה, עוצם את עיניו ונושם את האווירה. הוא ספג את הבוז מהקהל, לפני שביטל אותו בנחירה. כשיריבו הגדול הגיע אל הזירה, סיד בכלל לא טרח להסתכל עליו, הוא עמד לצד הזירה ובהה בראשו של וינס מקמהן במבט שורף שלא מצמץ.
 
ברגע ששני המתאבקים נכנסו אל הזירה והתכוננו להילחם, הם עמדו אף אל אף והסתכלו אחד על השני, כשסיד ממצמץ במהירות ונוחר מבעד לשיניו. נאש ניסה לקחת את סיד ברצינות לפני שלעג לו ועשה פרצוף טיפשי, מה שגרם לשני האנשים להתקשות לא לצאת מהדמות ולפרוץ בצחוק.
 
הקטע לפני  הקרב היה טוב, אבל הקרב לא עמד בציפיות שמקמהן ואנשי ההפקה פמפמו כל השבועות הללו. מייקל הייז זיהה את זה, והזהיר את הצופים, "זאת לא תהיה היאבקות קלאסית." גם קווין נאש ידע זאת, "לנסות להילחם מול סיד היה קשה," הוא התלונן, "היו לי ארבעה מהלכים ולא יכולתי לעשות אף אחד מהם לסיד. איפה ההתלהבות? למה שתקבע את זה?" הוא תהה.
 
התוצאה הייתה התחלה איטית, כששני הענקים ניסו למצוא דרך לעבוד למרות המגבלות של שניהם. נאש וסיד היו גדולים כהרים, דומים במבנה הגוף. זה הכעיס מאוד את נאש: הוא לא הבין למה הוא תמיד עבד מול יריבים בגובה דומה, כי זה רק גרם לו להיראות פחות מאיים ומרשים והקרבות היו רעים.
 
בגלל שסיד היה ההיל והוותיק, הוא היה צריך להוביל את הקרב, אבל מהר מאוד נגמרו לו הרעיונות. הוא התחיל להרביץ בפראות לנאש, נעל את ידיו והרביץ באגרופיו על גבו של האלוף כדי לתת רושם שהוא מחליש אותו לקראת הפינישר שלו, הפאוורבומב. כשהוא רואה את ההזדמנות למשוך קצת זמן ולספר עוד קצת מהסיפור שניסה לספר, מתח סיד את גבו של נאש והושיט את ידו, כשהוא תופס אותו מתחת לסנטרו בשתי ידיו ומושך לאחור במהלך שנודע כקאמל קלאץ'.
 
בתחילה היה השימוש במהלך הגיוני, היה הגיוני שסיד יעשה זאת. אבל ככל שהזמן עבר, המשיך סיד את האחיזה ורמת העניין בקרב ירדה במהירות. הזוג חיכה עד שהקהל יגיע לגבול היכולת שלו, כשהם יודעים שאם המהלך יימשך מספיק זמן הקהל יחזור. הם חזרו, ונאש החליט להילחם ולתת קאמבק כשרמת הרעש חזרה, לפני שסיד השתיק אותם שוב - הפעם בכוונה - עם צ'וקסלאם מוזר.
 
כשסיד המשיך את זה עם הפאוורבומב שלו, שבדרך כלל סיים את הקרב, רבים שצפו חשדו שזה הסוף לניסוי של דיזל. הוא לא משך במופעים חיים או באירועים, והיה הגיוני לחשוב שהוא יסיים את תפקידו לאחר הקרב. אחרי הכול, סיד היה כל מה שמקמהן רצה במיין איבנטר: זה היה נכון ב-1995 כמו שזה היה נכון כשניסה לתת לו פוש מלכתחילה ב-1992.
 
אבל וינס היה עקשן מאוד, ונחוש לא להיכשל שוב ביצירת בייביפייס ראשי ניתן לשיווק. אחרי שנאש כמעט ניצח בעזרת פאוורבומב משלו, הקרב הסתיים בפסילה לא מספקת לאחר התערבות מצד טטנקה, שניתן לו פוש אחד אחרון כבחור ראשי. היה זה סיום שה-WWF לא היו חולמים לבצע באירוע בתשלום מלא, והוא קבע תקדים לא נעים לקרבות המרכזיים באירועים הזולים. הרסלינג אובזרבר ניוזלטר תיאר את הקרב המרכזי כ"שלומיאלי וצפוי," והוסיף ש"שניהם לא יכולים לעבוד ביחד בכלל."
לצפיה ב-'חלק ג''
חלק ג'
23/02/2018 | 19:11
13
היוזמה של אין יור האוס התחילה רע, והסיום הרע במיין איבנט גרם למעריצים לרצות פחות לקנות את המופע הבא ולקבל את הקרב החוזר הבלתי נמנע. הקארד גם לא משך מבחינה מקומית, כשרק 3,500  מעריצים קנו כרטיסים, ואותו סכום ניתן בחינם. אנשים לא האמינו שהאירוע היה מיוחד, אותה דאגה שהיתה לווינס לפני שקידם את המופע.
 
בנוסף לכך, הייתה מעט אופטימיות בארגון עבור הביירייט, בעיקר אחרי המבוכה של הכישלון ברסלמניה. התברר מהר מאוד שאין יור האוס השיג ביירייט של 0.83 עם 180,000 קניות בערך והכנסה של 1.2 מיליון דולרים, ונציגי ה-WWF קראו לכך הצלחה (ובנוסף העלו את המספר, וטענו שמדובר ב-1.0). במציאות, המספר לא היה אסון, אבל לא קרוב לרמה שטיטאן קיוו לה. לפני המופע, כמה אנשים חזו שהורדת המחיר תעלה את הביירייט לרמה כפולה ממה שהם השיגו בסוף. במקום, התברר שהביירייט היה מהגרועים שלהם, והורדת המחיר הפכה אותו לאירוע בתשלום הכי פחות רווחי של ה-WWF עד אז. דייב מלצר תקצר זאת ברסלינג אובזרבר ניוזלטר:
 
בואו לא נצחק על אף אחד: כשלהוריד את המחיר בחצי גורם לכך שפחות אנשים קונים את המוצר, אפשר לעשות כמה ספינים שרוצים. זאת עדיין לא הצלחה וזה לחלוטין לא מסמל על תפנית בפופולאריות.
 
רק ארבעה ימים לאחר המופע, קיבץ וינס את הרוסטר העייף, הכאוב והמדוכא שלו עבור פגישת צוות בנוגע ל"מצב ה-WWF" במגדל טיטאן, כשהמטרה הייתה להוריד את המחסומים שהפרידו בין החבר'ה להנהלה. הוא קיווה שסיבוב בבניין ולהראות את הסרטונים שהראו מה תפקידי המחלקות בארגון יובילו לאחדות, אבל במקום זה הפך לתחרות הטלת רפש בין כל החבר'ה.
 
עבור רבים היה מדובר ברגע נדיר של גישה ציבורית ישירה לווינס, וסקוט ביגלו ניצל זאת כדי להציג את רגשותיו בנוגע לקליק. כשהוא מנצל את ההזדמנות, עמד ביגלו והסתכל ברחבי החדר, ואז הסתובב אל וינס והכריז, "יש לי בעיה: בסיבוב האירופאי האחרון, סקוט הול עבד מול קווין ושון, אבל הוא נסע באוטובוס שלהם כל לילה אחרי המופע והמארקים עקבו אחריהם לעיר הבאה." הוא ניסה לפנות אל תחושת הגאווה של וינס במסורת הקייפייב הישנה, אבל כפי שאחד מהמתאבקים האחרים בחדר באותו היום אמר, "זאת לא הייתה הגישה הנכונה: לווינס לא היה אכפת מזה. הוא זה שאמר לעולם שהכול מתוסרט מלכתחילה!"
 
ברגע שהמילים יצאו מפיו של ביגלו, שון מייקלס קפץ מיד מהכיסא שלו וצעק עליו בכעס, "היי מאדרפאקר, אני בדרכים איזה שלוש מאות וחמישים יום בשנה מזדיינת! אל תעז לנסות ולהגיד לי עם מי אני עומד לבלות את החיים המזדיינים שלי, יא מאדרפאקר טיפש." כשמייקלס היה על סף ריצה בחדר אל ביגלו, סקוט הול הגיע וסיכם את המצב בדרכו שלו, "היי, באם באם, תחשוב על זה: הם הולכים לכל עיר וצופים בדיוק באותו הקרב במשך שבועיים, אני חושב שהם מבינים!" וינס פשוט התרווח בכיסא שלו ונתן להכול לצאת. אם לחבר'ה היו דברים להוציא מהחזה, הוא הרגיש שעדיף שיעשו זאת עכשיו מאשר להתפוצץ אחד על השני מאחורי הקלעים בדרכים.
 
בנוסף לכך שאווררו את הכול, המתאבקים קיבלו עוד שתי פיסות מידע חשובות מווינס בנושא הארגון. העסקים, הוא טען, מתרוממים. הוא טען שהביירייט של אין יור האוס הוא דוגמה לכך, והשתמש בביירייט הגבוה של 1.0, במקום מה שבאמת האירוע משך, וטען שהארגון הכניס כמעט 84 מיליון דולרים בשנה שעברה. הרבה גבות התרוממו, כי כאלו שחיו מהיד לפה תהו למה התשלום כל כך נמוך אם הארגון משגשג לכאורה. וינס חש בכך, ומיהר להוסיף שלמרות ההכנסות, החברה הוציאה יותר מכך על שכירת מקומות, חלוקת הכנסות עם ספקי PPVs, פרסום, תעבורה ועוד כמה הוצאות, אז טיטאן הפסידו 3.8 מיליון דולר ב-1994.
 
וינס הוסיף שההפסד היה יותר גבוה בשנים הקודמות,  אבל שהארגון שרד את כל זה ועמד לצאת חזק יותר. האירועים החודשיים, הוא אמר להם, רק התחילו את זה. הוא קיווה לזרוע אופטימיות במתאבקיו, ולהפוך אותם ליותר ממוקדים בעבודה איתו למען הארגון, אבל רבים פקפקו וראו בכך רק עוד טקטיקה של מקמהן כדי לשמור על המתאבקים שלו.
 
החדשות החשובות יותר עבור המתאבקים היו קשורות להכרזה על מדיניות סמים חדשה, שהייתה הקשה ביותר שהארגון אכף מעודו. ג'יי ג'יי דילון הסביר אותה למתאבקים הכועסים, שהוזהרו שיוכלו לקבל השעיה או אפילו פיטורין אם יפרו את המדיניות. המדיניות עסקה בדברים כמו שימוש בסמים בשעות הפנאי (מה שכלל, לאימת רובם, השעיה של שישה שבועות למשתמשי מריחואנה) ועד סטרואידים וסמים במרשם.
 
הייתה התמרמרות, ותלונות שכולם יהפכו לאלכוהוליסטים כי שתייה היא הדבר היחיד שנותר להם לעשות, ושמי שהמציא את המדיניות לא מבין את סגנון החיים של המתאבק. גם אם וינס רצה להקשיב לרוסטר הזועם שלו ולרכך את המדיניות, הוא לא יכול היה: ידיו היו קשורות. אחרי המשפט בשנה שעברה, לא הייתה לו ברירה אלא לבצע אותה ולדבוק בה. הוא לא יכול היה לסכן עוד את מוניטין הארגון אחרי ששרד את הכול, וחשב שזאת הדרך היחידה לרסן את המתאבקים שלו. פשוט לבקש מהם ללכת בתלם כבר לא הספיק.
 
זה הוכח בינואר לאחר המעצר של בריאן אדמס, שלמזלם של טיטאן לא קיבל יותר מדי תשומת לב תקשורתית. ספיישל של עולם הספורט של ספורטס אילוסטרייטד ששודר אצל ABC ב-29 באפריל ונקרא רקוויאם למשקל הכבד גם גרם לדאגה, כי ניסה לקשר בין מותם של ארט באר, אדי גילברט ו'ביג' ג'ון סטאד לשימוש בסטרואידים. עוד שערורייה שהייתה קשורה לשימוש בסמים כמו זאת של 1990 הייתה מחסלת את הארגון.
 
אבל עבור המתאבקים זה פגע בהם פעמיים. לא רק שה"גימיקים" (מונח שבמקור שימש לדמות של המתאבק בטלוויזיה, אבל כשהמתאבקים השתמשו בו סימן את הסם שאהבו, כדורים, מריחואנה או כל סם אחר.) נלקחו מהם, אלא שהעלות של המבדקים השתקפה בצ'קים שלהם. הם לא יכלו לרמות את המבדקים, או לשבש אותם בשום צורה, כי הממשלה פיקחה על הכול מקרוב. לא הבטיחו שהחבר'ה יהיו בטוחים לכמה שבועות, ימים, או אפילו שעות אם כבר נבחנו באיזה יום, כי לפעמים הם נבדקו פעמיים בימים של הקלטה כפולה. (שתי תכניות שהוקלטו ביום אחד.) טום פריצ'רד נזכר בסיפור שבו נכשל באחד מהמבדקים, "ה-WWF עבדו עם צד שלישי כדי לעשות את המבחנים, וכולנו חשבנו שלא יבדקו אותנו מחוץ למדינה! אז אני נתפסתי בגרמניה אחרי שביליתי עם רייזור, ואולי או אולי לא עישנו ג'וינט או שניים. נקנסתי בתשלום של חודש וחצי, אבל עדיין עבדתי במופעים וקיבלתי מקדמה של 200 דולר בכל לילה. אני לא יכול להגיד על בטוח למה נבדקתי ונכשלתי כשאחרים התחמקו למרות שעישנו מריחואנה והשתמשו בכדורים, אבל אני אגיד את זה ככה: אם היית "אין" ובחור גדול, לא היה עוזר לאף אחד שהיו משעים אותך. ראיתי כמה דברים מטורפים שאנשים עשו כדי להימנע מהמבדקים. קיד פעם הלך מאחורי הקלעים והעמיד פנים שהתעלף, ונראה היה שהוא פצוע אז הם לא בדקו אותו. אני זוכר שפעם סיד הביא בקבוק עם שתן של מישהו אחר, אבל הוא נתפס. מישהו, ואני לא זוכר מי זה היה, אפילו ניסה להשתמש בזין מזויף!"
לצפיה ב-'חלק ד''
חלק ד'
23/02/2018 | 19:16
11
האסיפה במגדל טיטאן השפיעה הפוך. לפניה, כולם היו מאחורי הארגון. במקום שהפגישה תחזק את המורל ותיצור הרמוניה בין המתאבקים, הם היו עוד יותר לוחמניים אחד מול השני, יותר מודאגים מהתשלום שלהם, וכבר לא יכולים להשתמש בסמים שהשתמשו בהם פעם. המורל היה בשפל של כל הזמנים.
 
המורל ירד עוד יותר בתוך הארגון בגלל בעיה שכללה את רשת הטלוויזיה NBC. וינס היה שאפתן והתרברב בסוף מאי כשה-WWF הכריזו שיחזרו לערוץ לספיישל חד פעמי ב-4 ביוני שישדר את שני הקרבות המרכזיים מרסלמניה, עם פסקול חדש ועדכני. זה היה השידור הראשון בתחנה מאז המיין איבנט 5 בפברואר 1991, שנכשל כל כך ברייטינג עד שהשותפות בין NBC ל-WWF התפרקה. 250,000 הדולרים שהובטחו לטיטאן מהעסקה היו עוזרים לאיזון התקציב של הארגון, ואם הרייטינג היה טוב, היה פוטנציאל להחזיר את סאטרדיי נייט מיין איבנט ואת המיין איבנט בעתיד.
 
כמה ימים לאחר מכן, האופוריה הפכה לכעס כש-NBC ביטלו בפתאומיות את העסקה. הסיפור הרשמי שיצא מטיטאן היה שמשחקי הפליי-אוף של ה-NBA היו מה שגרם להורדת התכנית. רוב האנשים הבינו שלא, כי אפילו כשהכריזו על התכנית של ה-WWF, שום דבר לא היה בטוח.
 
האמת הייתה שאחראי התכניות של NBC היה בחופשה כשהעסקה נחתמה, וכשגילה עליה עם חזרתו, הוא גנז אותה מיד. הוא חשב שהיאבקות היא שריד משנות השמונים ושחלף זמנה. ב-1995, רצו NBC לעשות תכניות של שנות השמונים, ולא למחזר משהו מלפני עשור. וינס זעם, אבל העסקה מתה והיה מעט סיכוי להחזיר אותה. יעבור עוד עשור לפני שהשניים יעבדו שוב ביחד, כשה-WWE הציגו שוב את סאטרדיי נייט מיין איבנט ב-2006.
 
באותו ערב בו מקמהן גילה שהעסקה של NBC בוטלה, הדברים רק החמירו מבחינת טיטאן כשעובדי WCW האלק הוגאן וג'ימי הארט הופיעו בקהל במהלך משחק הכדורסל של המג'יק והפאקרס ששודר ב-NBC, וקיבלו הרבה זמן אוויר. לכן, במאנדיי נייט רו למחרת היום, ביקש וינס מעורכי הוידיאו להראות את הסרטון של יוקוזונה מצמיד את הוגאן במלך הזירה 1993.
 
הספיישל חזר לבסוף, אבל לא ב-NBC. במקומה החליטה היריבה פוקס לקחת את התכנית, ולשדר אותה בסוף ספטמבר. התכנית הוציאה רייטינג מרשים של 3.9 ב-11 בלילה, ולכן וינס ניסה לשכנע את פוקס לשדר עוד ספיישלים, רק כדי שהרשת תדחה את ההצעה.
 
אולי 1995 הייתה קשה עבור ה-WWF, אבל באטלנטה הדברים לא היו כל כך טובים עבור WCW. הארגון הפסיד כסף כבר שנים, ואפילו שהנשיא החדש אריק בישוף הזיז הרים כדי להחתים את האלק הוגאן, רנדי סאבאג' ועוד כוכבים רבים מתקופת הפריחה של ה-WWF בשנות השמונים, WCW עדיין לא הרוויחה. הוגאן שיפר את הרייטינג ואת הביירייטס אבל הדברים לא התרוממו, ולמרות שהקהל החי עלה מאז הגעתו באמצע 1994, WCW עדיין היו מספר שתיים, רחוקים מאוד מהפסגה בעיני קהל ההיאבקות והמיינסטרים.
 
לבישוף נגמרו הרעיונות, והוא הבין שלמרות שהכיסים של הבוס שלו, טד טרנר, אולי עמוקים בלי סוף, הוא לא יצליח להמשיך לבקש כסף בלי שיראה הוכחה שהשקיע אותו בחוכמה. בישוף ישב במשרדו והתרווח בכיסא העור שלו כששקל את המצב. ואז בהבזק של רגע זה הכה בו: שידור בינלאומי. ה-WWF תמיד הצליחו מעבר לים והמוצר שלהם נראה הרבה יותר מאשר זה של WCW, וזה הכניס להם הרבה כסף בכל שנה.
 
כשהשווקים הגדולים באנגליה, גרמניה והודו היו שייכים לטיטאן, לבישוף היו אפשרויות מוגבלות. דבר אחד שכן היה לצידו היה הוגאן, ואולי גם סאבאג', כי שניהם היו מותגים גדולים שהוא יכול היה למכור בעזרתם את המוצר שלו לאנשים שלו הבינו בהיאבקות. הוא קיווה שמי שזה לא יהיה יהיה מארק עבור הוגאן או לפחות לשמו, וכך הוא ישיג עסקה שתהפוך את WCW לרווחית וגם תצדיק את המשכורת האסטרונומית ששילם להאלק הוגאן. המצב היה נהדר עבור בישוף אם יסגור עסקה, כי הוא כבר צילם ושילם על הכול, ולכן כל מה ש-WCW ירוויחו מהמכירה יהיה רווח נקי.
 
כשהוא שקל את ההכנסות ואת האפשרויות, הצליח בישוף לחתום על עסקה עם סטאר TV בסין עבור הזכויות לשדר את תכנית הדגל שלו, WCW סאטרדיי נייט. סטאר TV לא הייתה האופציה המועדפת, אבל עם מעט חורים בשוק, זה לא שינה לו. הם הציעו עסקה של שש ספרות, וזה אמר ש-WCW יפסיקו להפסיד כסף, והוא יהיה הנשיא הראשון של הארגון מזה שנים שבאמת הרוויח משהו לטרנר.
 
בישוף הרגיש בטוח בנוגע לתגובתו של טרנר, אבל השחצנות והסיפוק שהרשה לעצמו הפכו לדאגה כשגילה עובדה מצערת: את סטאר TV ניהל רופרט מרדוק, איל התקשורת הבינלאומי איתו הייתה לטרנר יריבות ציבורית ארוכה ורעה. השניים תיעבו אחד את השני. התגלית  שינתה הכול עבור אריק, והוא הבין שיהיה קשה מאוד, בלשון המעטה, לשכנע את טרנר לחתום על העסקה.
 
בישוף קיבל פגישה אישית עם יושב הראש ב-5 ביוני כדי שיוכל להציע את ההצעה, אחרי שקיבל את עזרתו של המנהל סקוט סאסה. סאסה היה המפקח של כל רשתות טרנר והיורש לטד עצמו, והוא הצטרף לאריק בפגישה יחד עם דוקטור הרווי שילר, קולונל לשעבר בחיל האוויר ויושב ראש הוועדה האולימפית האמריקנית, ומנהל TBS ספורטס הנוכחי.
 
לפני הפגישה תהה אריק איזו עבודה ייקח אם טרנר יפטר אותו על המקום רק כי הציע שיתוף פעולה עם מרדוק. אולי לטיטאן היה מקום עבורו, או שיוכל לשדר משהו שאינו היאבקות. בישוף לא נתן לזה לפגוע בביטחון שלו, והתחיל לדבר בביטחון ובקסם שהיו שובים רבים. אבל תוך פחות משתי דקות, טרנר נעמד וקטע אותו, ושאל את השאלה המפוצצת, "אריק, מה אנחנו צריכים לעשות כדי להתחרות עם וינס?" זה היה הדבר האחרון שבישוף ציפה לו והוא לא היה מוכן. היו לו כל התשובות לשאלות בנוגע לעסקה עם סטאר TV, אבל תחרות מול וינס? הוא לא ידע מה לומר.
 
כשהוא מגיב לשאלה כמו שמתאבק ותיק יגיב בין החבלים לטעות בקרב, חשב בישוף במהירות והחליט לאלתר, "אני חושב שאנחנו צריכים פריים טיים!" הוא פלט, בקושי מאמין שהמילים יצאו מפיו. אולי התשובה הייתה מאולתרת, אבל כשבישוף שמע את מה שאמר, הוא הבין שאולי צדק. הפריים טיים היה הדבר המשמעותי היחיד שלווינס היה ולו לא היה. עדיין, הוא חיכה בפחד לתשובה של טרנר, ודאג שיצחק עליו ויוציא אותו ממשרדו. להפתעתו ולהפתעת שאר החדר, טרנר הסכים עם אריק. הוא פנה לסאסה, "סקוט, תן לאריק את לילות שני ב-TNT."
 
זאת לא הייתה תגובה מאולתרת מצד טרנר, וזמן השידור לא היה מקרי: הוא חשב על איך לנקום בווינס כבר כמה חודשים. ההיט האחרון בין שניהם נבע מסדרת פקסים שמקמהן שלח לטרנר בתחילת השנה בה ביקר את התוכן ש-WCW הציעה. הראשון דיבר על האלימות שהובטחה לאירוע אנסנסורד, והשני דיבר בנוגע לתכסיס הארגוני הנוראי בקו החם במחיר פרימיום של ג'ין אוקרלנד. הקו החם השנוי במחלוקת הבטיח לגלות את האמת על מותו של "אלוף עולם" לשעבר בן ארבעים ושבע, ודיבר כאילו היה מדובר בריק פלייר, אבל הוא התייחס ל'ביג' ג'ון סטאד, שהיה אלוף זוגות עולמי ב-WWWF ב-1976 עם קילר קוואלסקי. (הערת המתרגם: מבדיקה שערכתי מדובר בג'רי בלאקוול)
 
וינס גם טען ש-WCW היא בושה לארגון של טרנר ושכדאי שישקול לסגור אותה לפני שתביך אותו עוד יותר. טרנר ראה את מה שזה היה: וינס דאג מהתחרות ורצה שיצא מעסקי ההיאבקות בדרך הקלה. הפקס הדאיג את טרנר, ומאותה נקודה הוא רצה עוד יותר לפגוע בווינס ולגרום לו לפשוט רגל.
 
בישוף דאג שסאסה יחשוב שהוא דפק אותו כשביקש פריים טיים, אבל הנציג הכיר את הגחמות של טרנר והתנהגותו המוזרה, וראה את הכול. הוא ראה בהיאבקות מקצוענית כבידור שנועד לרדנקס ולא לרשת המהוגנת שלו, אבל הבין שברגע שטרנר החליט לא היה סיכוי שיוותר. הוא אמר לאריק להתקשר לנשיא TNT בראד סיגל ולדבר איתו על התכנית החדשה שתהיה בתחנה, במקום שיגלה על כך במזכר של הארגון. בישוף ציפה לכעס מובן מצד סיגל, אבל גם הוא הכיר את טרנר. הוא פשוט קבע לעבוד עם בישוף מקרוב כדי שהתכנית החדשה של WCW בפריים טיים תהיה טובה כמה שאפשר כדי להצדיק את מקומה ב-TNT.
 
בישוף עבד על שם לתכנית, ובהתחלה חשב על ראש בראש, שהפך לכותרת במשך כמה שבועות, אבל נגנז כי היה מסית ותחרותי מדי. במקום הוא בחר במאנדיי נייטרו, שהצליח להשיג את האווירה הנפיצה של התכנית שבישוף חזה וגם התאים לשם הרשת ששודרו בה. בנוסף, אם אמרת את זה מהר מספיק, זה די נשמע כמו "מאנדיי נייט רו". זה לא היה טעות,כי בישוף קיווה לגרום למעריצי ה-WWF לחשוב שהתכנית עברה ערוץ ולמשוך אותם בעזרת מה שחשב שהיה מוצר טוב יותר. כששילר נכנס לעמדה שלו, הוא הכריז "ארגונים שמשקיעים זמן בדאגה לתחרות לא משקיעים מספיק זמן בדאגה למוצר שלהם," (הערת המתרגם: איפה TNA, באמת?) אבל שינה את הגישה כשטרנר אישר את התכנית ב-TNT. כעת הוא דיבר בפתיחות על פגיעה ב-WWF ועל הפיכת WCW למופע היחיד בעיר. למנהלי הארגון ניתנה הנחייה אחת פשוטה: תתכוננו למלחמה.
לצפיה ב-'בפעם הבאה:'
בפעם הבאה:
23/02/2018 | 19:19
9
אנחנו רואים מה קורה ביוני וביולי, מדברים על העזיבה של הול אוף פיימר מסוים ואלוף עולם לשעבר (אני לא מין ג'ין, מדברים על ג'ארט) ומריעים למלך החדש... אול הייל קינג מייבל!
לצפיה ב-' רו-רטרו: ספטמבר/אוקטובר 1996: הדרך לאין יור האוס 11'
רו-רטרו: ספטמבר/אוקטובר 1996: הדרך לאין יור האוס 11
23/02/2018 | 01:15
3
29
לאחר שסיימנו לסקור את אין יור האוס 10 מיינד גיימס, עושים את הדרך ברו של חודש אוקטובר אל עבר אין יור האוס 11.
 
מה בתכנית?
* מי הוא זה שחושף את וינס מקמהן כבעלים כחלק מהיל טרן?
* "קאמבק" של שני כוכבי עבר
* ג'ף ג'ארט הולך להגיע ל-WCW, ומה התגובה המוזרה והמפוחדת של WWF לעניין?
* אלוף בין יבשתי חדש מוכרז בגמר הטורניר
* מי מנצח נקי את אלוף העולם שון מייקלס?
* קרב שיהפוך לרסלמניה worthy - שון מייקלס נגד סטיב אוסטין.
 
יאללה, בוא נצא לדרך!
לצפיה ב-'רו 23.9 ו-30.9'
רו 23.9 ו-30.9
23/02/2018 | 01:16
30

 
רו 23.9
מתחילים בזיכרון מאין יור האוס אתמול כש"רייזר רמון ודיזל" תקפו את סביו וגה.
 
קרב ראשון – פארוק נגד מארק מרו בגמר הטורניר על האליפות הבין יבשתית
פארוק מגיע עם סאני, מרו יחד עם סייבל. נראה אם זה ישולב בקרב.
מרו לא מפסיק לעשות תרגילים אווייריים, כולל סיבוב בקפיצה מהחבל העליון. קצת עצוב לחשוב שאולי הוא יפסיד לפארוק, שהתרגיל הכי טוב שלו זה לצעוק Damn.
אחמד ג'ונסון בטלפון, להזכירכם האלוף הבין יבשתי לשעבר שוויתר על האליפות בגלל פציעה. הוא מעודד את מרו, אבל אומר שאם פארוק ינצח הוא עוד יחזור וינקום בו.
סאני חונקת את מרו בזמן שהוא על החבלים, השופט המיוחד פאט פטרסון קולט את זה ומרחיק אותה מאזור הזירה.
סאני חוזרת עם תיק. היא מנסה להתערב, סייבל עוצרת בעדה ושתיהן מתחילות להתווכח. השופט מגיע להפריד, פארוק לוקח את התיק ומנסה להכות עמו את מרו, אבל מרו חוטף לו אותו ומכה אותו עמו.
מרו מבצע את התרגיל סיום שלו (בזמן שרואים את פארוק מתכונן כל הזמן לספוג את המכה), מנצח והופך לאלוף הבין יבשתי החדש.
סאני מגלה מה היה בתיק – לבנה, אותה היא מחביאה מתחת לזירה.
 
מרו חוגג את הזכייה של וואומר שהוא חייב להודות לחברה הכי טובה שלו ולאור שבחייו – סייבל. הוא גם מודה למיסטר פרפקט על כל העצות שהוא נתן לו, והשניים לוחצים ידיים.
 
דוק הנדריקס מאחורי הקלעים, כשמתאבקי החברה חוגגים עם מארק מרו את הזכייה שלו.
 
קרב שני – הבודי דונאס נגד בריטיש בולדוג ואואן הארט
מגלים איך אתמול עורך הדין מייסון ניצל את העובדה שג'ים קורנט היה מטושטש אחרי ההפסד שלו לחוזה לותריו, החתים אותו על חוזה שבו הוא מעביר את הזכויות של אלופי  הזוגות אליו וכעת הא המנג'ר של אואן והבולדוג.
שוב פעם מתאבקי ECW מפריעים, ג'ים רוס מלגלג ואומר שזה אנשים שמתאבקים בהיכלי בינגו, והפעם אפילו לא מראים אותם.
במהלך הקרב מראים את ג'ים קורנט. הוא מבטיח שהוא ינקום גם במי שגנב לו את הצמד וגם בחוזה לותריו, כששבוע הבא יערך קרב בינו ובין ויידר לשון מייקלס ולותריו.
בסוף הקרב שנערך בזירה אואן הארט מכניע את זיפ על ידי השארפשוטר.
 
נזכרים באירועי אתמול בקרב בין שון מייקלס ומנקיינד והדרך בה הוא הסתיים. בעקבות כך, סיד יהיה נגד ויידר באירוע הבא – "בריד אלייב".
 
סטיב אוסטין על המיקרופון והוא אומר שהוא לא יכול להשתמש במילה שהוא רוצה בגלל הצנזורה אבל הוא SPIT על ברט הארט וכל משפחתו. הוא מבטיח שהוא יקבל תגובה מברט הארט, גם אם הוא יצטרך לטוס  עד לקלגרי ולהרביץ לאבא שלו. בסופו של דבר – ברט הארט יענה לסטון קולד כי הוא לא יקבל את זה בשום צורה אחרת.
 
קרב שלישי – הנטר הרסט הלמסלי נגד "הסטוקר"
מסתבר שהסטוקר, שהוא בארי ווינדהאם, הוא פייס. למרות שלא ברור בשום צורה מה הסיבה לכך.
במהלך הקרב מיסטר פרפקט מגיע להתרשם – אולי מהלמסלי ואולי מהבחורה שהביא. אחרי כמה דקות הוא לוקח את האישה ומלווה אותה החוצה. הלמסלי מנסה לעצור בעדו, אבל משום מה עושה את זה מהחבל העליון. הסטוקר מבצע סופרפלקס מהחבל העליון וסופר על הלמסלי לשלוש.
לא התקופה הטובה ביותר של הלמסלי.
 
ג'ים רוס בזירה והוא מזכיר שהוא הבטיח שהוא יביא את דיזל ורייזר רמון חזרה ל-WWF.
רוס אומר שלפני יש לו משהו שהוא חייב להגיד, ואחרי שיגיד את זה יפקפקו במחויבות שלו לחברה. אז הוא מקדים ואומר שאין לו שום מחויבות לחברה, אלא רק לעצמו.
ב-1993 הוא עזב עבודה טובה ב-NFL כדי להצטרף ל-WWF. הוא הגיע לחברה הכי טובה בתור השדר הכי טוב בעסק. הוא מגיע וברסלמניה 9 הם נותנים לו ללבוש סדין והבטיחו לו שהוא ייראה טוב ביוגה.
במלך הזירה הראשון הוא סחב את כל השידור מהעמדה – ואז לא תהיתם לאן ג'יי אר נעלם? הסיבה לכך היא הבעלים האגואיסט של החברה ואתם יודעים על מי מדובר – וינס מקמהן.
הולי שיט, ג'יי אר היה אמור להיות הסטון קולד הראשון???
וינס מקמהן לא היה מסוגל לקבל את התחרות, אז ג'יי אר נעלם. הוא מזכיר איך ב-1994 ביום הסופרבול הוא התעורר עם חצי פנים משותקות. אתם חושבים שהוא אוהב את זה שהעין שלו חצי סגורה? אז מה וינס מקמהן עשה? קרא לו למשרד ופיטר אותו!
 
ואז וינס מקמהן זומן למשפט, אז הם היו צריכים מישהו שיעשה את רו והם החזירו אותו. אתם חושבים שכל האנשים שעזבו את החברה זה תאונה? ממש לא. כל זה קרה כחלק מהנקמה שלו בחברה על כל מה שעשתה לו. ולמה אנשים חוזרים? בגללו. אז עכשיו הוא רוצה לזמן את הבחור הרע, רייזר רמון.
"רייזר רמון" יוצא, והשדרים מתייחסים בחשש לכך שהוא לא ממש דומה לרייזר רמון.
"רייזר" עושה כמה ציטוטי רייזר ואז מותקף על ידי סאביו וגה כשהתכנית מסתיימת.
 
רו 30.9
התכנית מתחילה עם שחזור של ההיל טרן של ג'ים רוס שמחזיר את "רייזר רמון".
הערב ברו – סאביו וגה נגד "רייזר רמון"
 
קרב ראשון – סטון קולד סטיב אוסטין נגד ג'ייק דה סנייק רוברטס
במהלך הקרב ג'ייק לא מפסיק להתעמת עם ג'רי לולר בעמדת הפרשנות, שגם הביא לו מתנה – בקבוקון אלכוהול.
בסיום הקרב אוסטין סופר לשלוש עם רגליים על החבלים, אך השופט קולט את זה ומבטל את הספירה. ג'ייק רוברטס מבצע את ה-DDT, אך אוסטין עם רגל על החבלים. לולר שותה את האלכוהול ויורק אותו על רוברטס.
כשרוברטס מפנה את מבטו לאוסטין, הוא מבצע עליו את הסטאנר ומנצח את הקרב.
 
לאחר הקרב שניהם תוקפים יחד את רוברטס, אך סאביו וגה ומפריד את ההפגנה עם הרצועה הקריבית שלו.
 
אנחנו רואים מאחורי הקלעים את רייזר רמון ודיזל מתאמנים, ומעתה נוותר על המרכאות כי כולנו יודעים שזה לא הם.
 
הנטר הרסט הלמסלי רוצה להעביר מסר למיסטר פרפקט. אם יש לו אומץ הוא רוצה קרב מולו והוא רוצה לדעת למה אנשים קוראים לו מיסטר פרפקט.
 
קרב שני – הגרימס נגד הגדווינס
במהלך הקרב מיסטר פרפקט בראיון מאחורי הקלעים. פרפקט אומר ש-11 חודשים הוא עושה עבודות מסביב לזירה ואף אחד ממתאבקי הדור החדש לא הציע לו אתגר. הוא מכבד את הלמסלי על הבקשה שלו והוא גם יקבל אותה, והוא נותן לו 3-4 שבועות להיכנס לכושר כדי להתמודד מולו.
בסיום הקרב הגדווינס מנצחים עם הסלופ דרופ.
 
אנחנו מגלים שכל קריירת המוזיקה של ג'ף ג'ארט הייתה בעצם רמאות וכעת אנחנו יכולים לראות מההופעה של אין יור האוס מי באמת שר את השיר. אחרי שהעובדות נחשפו ג'ארט ברח והשאיר את השותף שלו בלי כלום. כעת הוא נחשף בתור הדאבל ג'יי האמיתי, הכרתם אותו פעם בתור זה שהלך בצילו של ג'ארט – הרודי, ואנחנו רואים איך הוא הקליט את השיר בחזרה. ג'סי ג'יימס – דאבל ג'יי האמיתי.
 
קרב שלישי – רייזר רמון נגד סאביו וגה
במהלך הקרב ג'ים רוס מתווכח עם גורילה מונסון על זהות המתאבק ואם הוא רייזר רמון או לא.
במהלך הקרב גם דוק הנדריקס מנסה למצוא את דיזל בחדר ההלבשה אך לא מוצא אותו שם.
אחרי כמה דקות אנחנו מוצאים אותו, כשהוא יוצא לזירה ונראה אפילו פחות כמו דיזל מרייזר רמון.
דיזל מעיף את וגה מהחבל העליון, השופט פוסל את רמון והשניים תוקפים את וגה, בעוד בצוות השידור ממשיכים להתווכח מי בעצם האנשים שתוקפים את וגה. גורילה מונסון אומר לג'ים רוס שהוא חופר בור שבו בסוף הוא יקבור את עצמו.
 
אנדרטייקר בפרומו בבית קברות. הוא מבטיח לו שהוא יקבור את הקבר שלו והוא יקבור אותו בחיים.
 
קרב רביעי – ויידר וג'ים קורנט נגד שון מייקלס וחוזה לותריו
קרב חביב, בו מייקלס וויידר נמצאים בזירה בערך 95% מהזמן.
בסיום באופן מפתיע ויידר מבצע את הפאוור בומב ואז ויידר בומב וסופר על מייקלס לשלוש.
 
ויידר מתכונן לעשות עוד ויידר בומב, אבל אז סיד מגיע ועוצר בעדו.
גולדאסט מגיע ועכשיו הם 2 על 1, אבל מייקלס מתאושש ותוקף את גולדאסט ובעוד כולם הולכים מכות – התכנית מסתיימת.
 
לצפיה ב-'רו 7.10 ו-14.10'
רו 7.10 ו-14.10
23/02/2018 | 01:17
16
רו 7.10
הערב ברו: סיד נגד גולדאסט, ויידר רוצה לקבל קרב נגד שון מייקלס וג'סי ג'יימס חושף את הסיפור ששיגע את תעשיית המוזיקה.
 
קרב ראשון – מארק מרו נגד "דיזל"
במהלך הקרב ראיון עם "רייזר רמון" שאומר שדיזל עושה עבודה טובה אבל הוא מעדיף לראות את זה מקרוב.
שוב קרב שקול ולמרות שמבהירים שאלו לא דיזל ורייזר רמון, הם בהחלט מקבלים מקום גבוה בקארד.
מרו תוקף את רייזר רמון וכמובן שזה גורם לכך שרייזר רמון מתערב בקרב ושניהם מכים אותו ב-2 על 1.
דיזל מבצע את הג'ק נייף ושניהם עוזבים את הזירה מחויכים.
 
מיסטר פרפקט מזכיר לנו שהוא מושלם בכל דבר שהוא עושה. בעוד שבועיים הוא יתמודד נגד הנטר הרסט הלמסלי.
 
קרב שני – הסמוקינג גאנס נגד הניו רוקרס.
לפני הקרב הסמוקינג גאנס התראיינו והתייחסו לכך שהם מקבלים קרב חוזר על האליפות הזוגות באין יור האוס. בילי מבטיח שסאני תהיה לצדם, בעוד בארט אומר שהם צריכים להתמקד בתואר.
סאני עולה לשידור ואומרת שאם הם יזכו באליפות היא תשקול לקבל אותם חזרה, כי בילי חמוד מדי מכדי לסרב לו.
בסיום קרב לא קצר הגאנס מבצעים את הסיידליינר על ליף קסידי ומנצחים את הקרב.
 
חושפים (שוב) שג'סי ג'יימס הוא זה ששר את השיר שג'ף ג'ארט טען פעם שהוא שר. ג'סי ג'יימס מאתגר את ג'ף ג'ארט לכל מיני קרבות ועימותים. כנראה מישהו הלך להופיע ב-WCW בקרוב. הוא שר קטעים מתוך השיר האולטרה מפורסם של ג'ארט (או בעצם שלו) – With my baby tonight.
 
פרומואים בהם אנדרטייקר ומנקיינד מבטיחים שבאירוע בריד אלייב בקרב בריד אלייב הם יבצעו בריד אלייב אחד לשני. טוב, הגיוני, זו מטרת הקרב.
 
קרב שלישי שלא מופיע לי בדיסק אז פשוט אציין שהוא קרה – הסולטן ניצח את אלדו מונטויה
 
ג'ים רוס בזירה והוא מזמין את ויידר. נזכרים איך שבוע שעבר ויידר ניצח באופן נקי את מייקלס.
ג'ים רוס מודיע שהמנצח בקרב בין ויידר לסיד יתמודד מול שון מייקלס בסרבייבר סירייס.
קורנט לא אוהב את זה ואומר שמגיע לויידר קרב נגד שון בלי קשר, כי הוא כבר ניצח אותו באין יור האוס, פעמיים בסאמר סלאם וגם ברו.
הוא אומר שה-WWF מפחדים שויידר יפגע ביצרן המכירות שלהם, מייקלס.
הם מבטיחים שאירוע הבא יהיה הגיהנום של סיד, כי הוא אמנם לא מטורף כמו סיד – אבל פשוט לא אכפת לו. הוא ינצח אותו עם הפאוור בומב, התרגיל שסיד גנב ממנו.
 
קרב רביעי – גולדאסט נגד סיד
שון מייקלס אומר שלבחור בין סיד לויידר זה כמו לבחור אם לקבל מכה מאת חפירה או ממחבט בייסבול.
קרב קצר ומן הסתם לא מרשים שמסתיים בכך שסיד מבצע את הצ'וקסלאם וז את הפאוור בומב על גולדאסט לניצחון.
 
לאחר הקרב ויידר תוקף את סיד. הוא מבצע עליו ספלאש מהחבל השני, אבל סיד לא מוכר וקם מיד מה שמבהיל את ויידר. הוא גובר על ויידר ומבצע עליו צ'וקסלאם.
 
רו 14.10
הערב ברו – סטון קולד סטיב אוסטין נגד שון מייקלס!
 
קרב ראשון – ויידר נגד פינייס גדווין
הפעם הגדווין לא מגיע עם חזיר או עז – הוא מגיע עם כלב!
סקוואש של ויידר עד שסיד מגיע, מסיח את דעתו של ויידר וגדווין משתלט קצת על הקרב.
בסיום ויידר חוסם סלופ דרופ ומנצח עם הויידר בומב.
 
ג'ים רוס מציג את האיש שהולך לעשות חזרה לזירה, כנראה האלוף הבין יבשתי הטוב בכל הזמנים, מיסטר פרפקט.
(אם הם כל כך נרגשים מקרב שלו בזירה – למה הם לא סיפקו אותו במשך השנה האחרונה?)
נזכרים איך בשבועות האחרונים מיסטר פרפקט גנב להנטר הרסט הלמסלי את כל הנשים. בשבוע הבא הוא יתמודד נגד הנטר בקרב החזרה שלו לזירה.
רוס טוען אם הוא מוכן לקרב החזרה. פרפקט אומר שהוא אף פעם לא בורח מאתגר ולכן הוא יבצע את העבודה בשבוע הבא.
רוס שואל אם הוא לחוץ לגבי חלודת זירה. פרפקט אומר שהוא בכושר מושלם, אין לו אף מגרעה והוא חיכה הרבה זמן לחזור לזירה. נמאס לו מכל הדור החדש, הוא האתלט הכי גדול שהחברה אי פעם סיפקה והוא רוצה להוכיח את זה בשבוע הבא.
 
ג'רי לולר מגיע לזירה ויורד על ג'ייק רוברטס וקצת בדיחות שיכורים ואלכוהוליסטים. בזמן שהוא מדבר – ג'ים רוס לא מפסיק לדבר ולהסביר למה הוא סוחב את התכנית וכו'.
המוזיקה של ג'ייק רוברטס נשמעת וכשהוא מגיע הוא נראה גמור, מסובב... ושיכור.
גורילה מונסון מגיע ובודק מה עם רוברטס כדי לראות אם הוא מוכן לאשר לו להתאבק.
אחרי שחוזרים מהפרסומות הקרב מתחיל – ורוברטס מיד מבצע את הDDT על לולר ומנצח את הקרב.
מסתבר שרוברטס עבד על לולר. אחרי הקרב הוא שופך עליו את בקבוקון המשקה ושם עליו את הנחש.
 
נזכרים שוב איך ג'סי ג'יימס היה יחד עם ג'ארט, איך ג'ארט הבטיח להביא אותו לפסגה והשאיר אותו בלי כלום.
טוד פטינגייל מעדכן שהשיר with my baby tonight ייצא מחדש והפעם כשיר של ג'סי ג'יימס ואולי כחלק מדיסק שלם. בשבוע הבא נתעדכן על איזה זמר קאנטרי עשוי לשתף פעולה בדיסק ועל חוויותיו ממלחמת המפרץ. הזוי.
 
קרב שני – הנטר הרסט הלמסלי נגד פרדי ג'ו לויד
כדי שחברתו לא תברח, הלמסלי אוזק את ידה לפינת הזירה.
פרפקט מגיע ומסתבר שיש לו מפתח לאזיקים. הוא משחרר את הבחורה ועוזב את הזירה איתה.
הלמסלי מבצע את הפדיגרי אבל רואה שפרפקט הולך עם הבחורה והולך אחריהם. הוא מנסה לתקוף את פרפקט אבל מקבל אגרוף בפנים ועל הדרך גם נספר ספירת עשר.
 
סטון קולד אומר שמאחר וברט הארט לא מספיק גבר להתמודד מולו, הוא ינצח הערב את האיש שניצח את ברט הארט.
 
סאני מגיעה לזירה בגפה.היא רוצה להציג את הדבר הכי סקסי שהולך בחברה – את עצמה.
פוסטר שלה יורד וכולם שמחים.
 
פרומו מצולם של מנקיינד בבית קברות. הוא מבין שזה לא יהיה הגוף שלו שייקבר ביום ראשון, אלא של אנדרטייקר.
הוא מתאר מה יקרה לגוף של אנדרטייקר אחרי שהוא ייקבר אבל עד אז – שיהיה לך יום נעים.
 
קרב שלישי – הפאג נגד פארוק
סאני עושה פרשנות לקרב והמצלמה מתמקדת בה לא פחות מהקרב.
קרב קצר שבסיומו פארוק מנצח.
 
אנדרטייקר גם כן עושה פרומו בבית קברות אחר. הוא מבטיח שהפעם מנקיינד לא יימלט מאצבעותיו של הקברן, כי לא נשאר לו ברירה מלבד להיות השופט, חבר המושפעים ומתפעל גזר הדין שלו.
 
קרב רביעי – סטיב אוסטין נגד שון מייקלס
במהלך התכנית הבהירו לנו שזה כנראה הקרב הכי גדול בתולדות רו וכראוי לכך נותרו 7 דקות על השעון עד סוף התכנית.
ויידר צופה בקרב מאחורי הקלעים וקורנט מבהיר שהוא מתכונן למייקלס בסדרת ההישרדות, אחרי שהוא ינצח את סיד באין יור האוס ויבטיח לעצמו מועמדות מס' 1.
סד גם כן נותן פרומו ואומר שהוא זה שישרוד את "המשחק" ביום ראשון. הוא כבר מתנצל בפני שון מייקלס על מה שהוא יעשה לו בסדרת ההישרדות.
קרב חביב ביותר, אך כמובן שהוא מסתיים בפסילה. ויידר מגיע, מייקלס מתמודד אתו אבל אז זה נהיה 2 על 1. סאביו וגה מגיע ועוד לפני שמספיק לעשות צעד אחד בזירה סופג סטאנר מאוסטין.
ה-2 על 1 ממשיך עד שסיד מגיע ומבריח את ויידר.
בכניסה לאולם אנחנו רואים את רייזר רמון ודיזל המזויפים.
בינתיים בזירה אוסטין מעיף את מייקלס על סיד. השניים קצת מתעמתים ומתווכחים, בעוד אוסטין יוצא מהזירה.
יש ויכוחים בזירה עד שאוסטין וסיד מנסים לנצל את זה ואז מייקלס וסיד משתפים פעולה ומעיפים את שניהם.
ביום ראשון הקרוב – אין יור האוס 11 – בריד אלייב!
 
לצפיה ב-'שמע דברים מצחיקים'
שמע דברים מצחיקים
23/02/2018 | 12:03
26
מרו מודה לסייבל ולמיסטר פרפקט, לצערו זה לא ייגמר טוב עם שניהם. עם פרפקט רק בעלילה, עם סייבל בחיים. אגב מרו, סייבל ופרפקט- לסנר דפק את שלושתם!!!!!!
 
מתאבק ECW שהפריע היה לא אחר מאשר טאז, שהגיע עם שלט שטען בו שסאבו (היה ביניהם פיוד גדול אז) מפחד ממנו.
 
זה אגב השיא של מרו, חבל עליו דווקא...
 
אוסטין פשוט קלאסי! קלאסי!
 
העונש של האנטר עומד להיגמר בקרוב...
 
אני חושב שרוב האנשים ידעו שווינס הוא הבוס, גם נאש חשף את זה בפרומו שנה קודם.
 
קארד מאוד משונה יהיה לאירוע, חייב להגיד לך. לא שמת לב מי לא קיבל קרב? רמז, הוא האלוף...
 
הגרימס זה האחים האריס, חוזרים פעם אחת לפני החזרה שלהם ב-97.
 
רוד דוג בפיוד מול ג'ארט... חכה, עוד מעט בספר שאני מתרגם נדבר גם על זה.
 
יאללה, תעשה את בריד אלייב, תצחק על זה, וב-RAW הבא יהיו לך שתי הפתעות. גם בגזרת הלמסלי-פרפקט וגם עם... אה... מתאבק אחר...
לצפיה ב-'דוקותיים - החוצפה'
דוקותיים - החוצפה
21/02/2018 | 06:26
5
252
לצפיה ב-'ענק! תשמע אתה אלוף'
ענק! תשמע אתה אלוף
21/02/2018 | 18:40
1
132
היה כיף לראות וכמובן המון בהצלחה
לצפיה ב-'(Y)'
(Y)
22/02/2018 | 11:15
63
תודה, מעריך את זה
לצפיה ב-'סחטיקה - מחזיק אצבעות'
סחטיקה - מחזיק אצבעות
22/02/2018 | 12:53
1
71
כיף לראות אנשים מגשימים את החלום ילדות שגם לי היה.
מקווה שתזכור אותנו כשתהיה במיינאיבנט של מניה 35...
בהצלחה תותח!
לצפיה ב-''
23/02/2018 | 11:18
32
אסתפק גם בלהיות הברי הורוביץ' הבא
לצפיה ב-' מגניב בהצלחה'
מגניב בהצלחה
23/02/2018 | 09:57
6
לצפיה ב-'מה עושה כיום מארק הנרי ולמי נשוי איידן אינגליש?'
מה עושה כיום מארק הנרי ולמי נשוי איידן אינגליש?
23/02/2018 | 10:12
56
שני פרטי טריוויה נחמדים שקראתי עליהם ב-WWE.COM.
 
לפי מה שכתוב שם, מה שמארק הנרי עושה במקביל לפרישה שלו (ואולי הסיבה שנתנה לו מוטיבציה לפרוש) היא שמסתבר שהוא סקאוטר ממש טוב, והוא יוצא עם שאר הסקאוטרים של ה-WWE למסעות אחר חיפוש כוכבים, כולל נסיעה לברזיל באולימפיאדה האחרונה (וואו, מדליסט הכדור-נוצה הזה יכול להיות כוכב!). 
בין השאר מארק הנרי הוא זה גילה וארגן אודישנים לביאנקה בלייר מ-NXT, אפולו, ברון קורבין (במקרה שלו מדובר יותר על השראה ומוטיבציה שהוא נתן לו בזמן שהותו ב-FCW), וההישג הגדול ביותר - ברון סטרומן(!)
תמיד משמח לשמוע על כוכבים שמוצאים וממציאים את עצמם מצחדש אחרי שנות השיא שלהם.
 
בעניין אחר, מסתבר (אני מניח שיש כאן הרבה שיודעים ואני סתם פעור), שאיידן אינגליש הוא המחותן של לא אחר מאשר אחד הגדולים אי פעם - אדי גוררו. הוא נשוי לבתו (שהוחתמה בעבר אם אני לא טועה אבל לא קרה עם זה כלום) עם השם הנשי ביותר - שאול גוררו...
הידיעה מספרת שבעת מופע סמאקדאון באל פאסו, אינגליש הגיע לרחוב עם ציור קיר גדול של אדי, צילם את הקיר, העלה לטוויטר וכתב את הדברים הבאים: I'm not taking a selfie or snapping a picture of myself here...that's because this isn't about me.

And honestly, it's not really about you. 
It's about what you've given me. Something you never knew you'd be doing. It's about the greatest gift I've ever had in my life. 
The gift you and the woman I now get to call "mom" gave me is a blessing beyond words. And that's what this is about. 
It's about her. 
She fills my day with love, laughter, joy and endless support. She sees me as I am and takes it all in with full heart - a job not always so easy. 
And here we are tonight in hers and your hometown to do what you spent your whole life doing to raise and support her and the family. 
I'm working tonight to try to do the same for her and to do the same for our future family. 
Here's to work.
Here's to home.
Here's to familia. 
And here's to her.
 
לצפיה ב-'שרשור RAW'
שרשור RAW
20/02/2018 | 06:18
9
27
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
20/02/2018 | 06:18
2
231
התכנית מוקדשת לקורבנות בפלורידה.
 
רומן ריינס נכנס לזירה ומתברר שייכנס ראשון לקרב הגאנטלט הלילה. ריינס אומר שאף אחד מהשאר לא יכול לנצח את ברוק לסנר, אבל הוא יכול. סת' רולינס יוצא לקרב מול ריינס.
 
קרב גאנטלט: סת' רולינס ניצח את רומן ריינס עם רול אפ. לאחר הקרב הם לחצו ידיים.
 
סת' רולינס ניצח את ג'ון סינה עם קורב סטומפ.
 
אליאס ניצח את סת' רולינס עם דריפט אוויי, אחרי שרולינס נלחם מעל שעה בקרב. במהלך הקרב ג'ון סינה אמר שהוא חייב לנצח ביום ראשון.
 
פין באלור ניצח את אליאס עם קו דה גרה.
 
המיז ניצח את פין באלור אחרי התערבות של המיזטוראז' וסקאל קראשינג פינאלה.
 
ברון סטרומן ניצח את המיז אחרי פאוורסלאם בריצה.
 
לאחר הקרב סטרומן התראיין, והוא אומר שהוא לא חושש מהצ'יימבר והוא לא גמר עם ברוק לסנר. לאחר מכן הוא חיסל גם את המיזטוראז' ונתן למיז פעמיים פאוורסלאם בריצה.
 
ג'ף ג'ארט יצטרף להיכל התהילה.
 
אסוקה אומרת שהיא תשלוט בדרך לרסלמניה ובנוסף תחסל את נייה ג'קס ביום ראשון. נייה מנסה לתקוף אותה מאחור אבל אסוקה תוקפת אותה. נייה מצליחה להשתלט עליה ולתת לה סמואן דרופ ולגדרופ.
 
טייטוס וורלדווייד ניצחו את דה באר אחרי שאפולו (וזה שמו החדש- לא קרוז) נתן לסזארו רול אפ.
 
בריי ווייאט מדבר על הקרב שלו מול מאט הארדי באלימיניישן צ'יימבר. מאט הארדי מתערב לו בפרומו ושניהם קוראים אחד לשני שקרן. מאט מבטיח למחוק את בריי.
 
סשה בנקס, מיקי ג'יימס וביילי ניצחו את אלכסה בליס ואבסולושן אחרי בנק סטייטמנט לאלכסה. לאחר הקרב, אבסולושן חיסלו את ביילי וסשה, ואז מיקי הצילה את אלכסה.
לצפיה ב-'דעות בקצרה'
דעות בקצרה
20/02/2018 | 09:07
189
סת!
פריקינג!!
רולינס!!!!
 
היה פרק נפלא, אהבתי שהם יצאו מהשבלונה ונתנו קרב אחד שנמשך כמעט שעתיים, שמח שסת רולינס שבר איזה שיא או 2 על הדרך, הקרבות שלנו נגד ריינס ובעיקר נגד סינה היו מעולים.
 
כולם יצאו מהגונטלט מעולים.
 
מרחם על מנדי רוז. יותר מדי בוצ'ים ונראתה אבודה. 
 
טייטוס ואפולו נגד הבר בראשון? הפעם על התואר?
ויאללה, שיסיימו כבר את בריי נגד מאט.
ממש מקווה שאסקה תנצח זריז בראשון ושלא יתנו לניה לשבור את הסטריק. 
 
ממליץ בחום לראות את הגונטלט או לפחות את 2 הקרבות הראשונים ממנו!
לצפיה ב-'רק אני חושב ש?'
רק אני חושב ש?
22/02/2018 | 15:32
41
מסכים שהיה רו נחמד עם אחלה קרב, אבל לדעתי זו היתה פשוט עצלות לשים את הקרב הזה. מה הוא נתן בדיוק? בעוד שבוע כל האנשים הללו נלחמים, אז באמת שלא הבנתי מה הטעם של הקרב הזה... מילא אם היו עושים את זה שהמנצח נכנס אחרון לכלוב, עוד היה על מה לדבר...
זה היה יכול להיות מעולה, אם לא היה את הקרב בראשון. לדעתי הקרב הזה טוב יותר ממה שיהיה בראשון, אז עדיף שכבר היו משאירים רק אותו.
הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שרולינס יגיע עייף ביום ראשון ובגלל זה לא יהיה במיטבו ויפסיד, ככה שיאשים את קורט אנגל.
הייתי בטוח שמיז לדוגמא יגיד- למה אני צריך את זה ויפסיד בספירה ל-10 (כמו שהוא ניסה לעשות עם סטרומן, אבל לא בגלל שלא בא לו על הקרב).
מקווה שרולינס יתפתח מכאן ויחזור להיות ענק כמו שהיה בעבר.
לצפיה ב-'מי היה מאמין? תוכנית של היאבקות שהכילה רק היאבקות!'
מי היה מאמין? תוכנית של היאבקות שהכילה רק היאבקות!
20/02/2018 | 14:08
5
206
מקווה שהיה לתוכנית הזאת רייטינג בשמים.
בלי סגמנטים, בלי סיפורים מופרכים - פרומו בזירה של פחות משתי דקות של רומן ריינס ומשם לקרב מצוין של 105 דקות, עם ראיונות קצרצרים של המפסידים תוך כדי הקרב,
והשוס הוא שזה עבד והקהל היה מחושמל לאורך כל הדרך.
 
אולי הההופעה הכי טובה של רולינס עד היום. אני לא מבין איך עפו על השוואות עם ג'ריקו שניצח את רוק וסטון קולד אחד אחרי הש/ני ב-2001. ריינס וסינה הם הרוק וסטון קולד של היום, והוא ניצח אותם אחד אחרי השני, ועוד כשסינה נכנס בלי שהיה לי קרב מוקדם יותר כמו שהיה עם אוסטין. מדובר בהישג שרולינס אמור להזכיר עד סוף הקריירה שלו.
 
נשברו כמה שיאים לדעתי בקרב הזה:
 
-הקרב הארוך בהיסטוריית ה-WWE (מדיח את ברונו סאמרטינו נגד וולדו ואן אריק עם 81 דקות), אם כי מדובר בקרב עם יריבים מתחלפים אז זה קצת מוריד מההישג).
-ההופעה הרצופה הכי ארוכה ברו מאת סת' רולינס.
-יש מצב שזו תוכנית ראשונה מזה עשורים שלא קורה שום דבר מאחורי הקלעים - כל התוכנית התרחשה בזירה למעט הפרומו המצולם מראש של הארדי ובריי.
-פעם ראשונה שתוכנית נפתחת עם הפסד של ריינס, ואולי פעם ראשונה שריינס מפסיד ברו?
-פעם ראשונה שריינס מפסיד נקי?
(לא סגור על השניים האחרונים)
 
קיצר, לגזור ולשמור
לצפיה ב-'לא מבין איך *לא* עפו כמובן'
לא מבין איך *לא* עפו כמובן
20/02/2018 | 16:56
72
לצפיה ב-'בקטנות'
בקטנות
21/02/2018 | 17:10
3
130
כי לא קראת את מנהרת הזמן, אז מרגיש חובה לתקן
 
מן הסתם לא פעם ראשונה שריינס הפסיד ברו - הפסיד רק לפני כמה שבועות את האליפות הבין יבשתית למיז.
גם לא הפסד נקי ראשון - הפסיד כבר בעבר לביג שואו, לסטרומן, לבאלור, לרולינס.
 
לגבי מאחורי הקלעים - היה עוד קצת בקטנות (אבסולושן ומן הסתם הראיונות במהלך קרב הגאונטלט) אבל הכל קרה גם כשקורה משהו בתוך הזירה, וזה בהחלט סייע לכך שהקהל היה חם.
 
כל זה לא משנה את העובדה שהיה פשוט רו מצוין. הקטע המוזר - גם אחריו בקושי נוספו קרבות לצ'יימבר. אמנם טרם הוכרז אבל בטוח יצורף קרב על אליפות הזוגות, זה עדיין משאיר אותנו עם 5 קרבות בלבד....
לצפיה ב-'מכל הדוגמאות שנתת'
מכל הדוגמאות שנתת
21/02/2018 | 23:43
2
89
הייתי נזכר במיז ואולי בפין באלור בדרך לאליפות האוניברסלית
מתי שואו ניצח נקי את רומן? כחלק מהשילד? רולינס ניצח נקי מעבר לתוכנית הזאת? וגם את ברון אני לא זוכר מנצח אותו נקי ברו למרות שזה הגיוני.
קיצר תמחק את שני השיאים שבסימן שאלה
 
לצפיה ב-'לגבי'
לגבי
22/02/2018 | 10:58
1
79
ברון - הוא לא ניצח אותי נקי ברו, הוא ניצח אותו נקי ב-PPV. פשוט רשמת "פעם ראשונה שריינס מפסיד נקי?" אז חשבתי שאתה מדבר בכלליות ולא רק ברו.
 
לגבי הניצחונות של ביג שואו ורולינס - אפשר לראות את זה בווידאו הזה.
רולינס עשה את זה במאני אין דה בנק 2016 נקי, ואז הפסיד את האליפות אחרי פדייה של אמברוז
לצפיה ב-'אוקיי לפי זה אפשר להוריד את ביג שואו מרשימת ה"נקי"'
אוקיי לפי זה אפשר להוריד את ביג שואו מרשימת ה"נקי"
23/02/2018 | 09:57
27
אז יש מועדון עילית של באלור, רולינס ואני מניח שגם סטרומן, שניצחו אותו נקי, ורולינס היחיד שעשה את זה פעמיים
לצפיה ב-'שרשור סמאקדאון'
שרשור סמאקדאון
21/02/2018 | 09:52
1
13
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
21/02/2018 | 09:52
164
AJ סטיילס פותח את התכנית. הוא אומר שהוא שולט בגורלו והקרב המחומש יכול להיות בעיה. הוא אומר שהוא ישמח להעביר את קווין אוונס דרך שולחן השדרנים, אבל דולף זיגלר יוכל להצמיד את סמי זיין והוא יפסיד את התואר. הוא יכול לפגוע בזיין על המדרגות אבל זיגלר יצמיד את אוונס. הוא אומר שהוא יטפל בהם אחד אחד. ברון קורבין יוצא ואומר שהוא ניצח את סטיילס בפעם שעברה שהם נלחמו, והוא לוחם. הוא ינצח בקרב. קווין אוונס יוצא ואומר ש-AJ צריך לדאוג שהוא יעביר אותו דרך השולחן, ושקורבין בכלל לא שייך. סטיילס שואל איפה סמי זיין, השומה על הגב של אוונס. שיין מקמהן יוצא וקובע קורבין מול סטיילס ואוונס מול זיגלר.
 
קווין אוונס ניצח את דולף זיגלר אחרי הסחת דעת של סמי זיין וסופרקיק.
 
ג'ינדר מהאל נמצא בזירה עם סוניל סינג', והוא אומר שלבובי רוד יש סוד. מתברר שברשימת הטופ טן של סמאקדאון, רוד הצביע לעצמו כמספר אחת, וחוץ מזה, הוא לא שם את ג'ינדר ואת רנדי אורטון ברשימה שלו. רוד יוצא וצוחק, הוא אומר שמהאל רוצה להיות אלוף ולכן מוכן שאורטון יחליש אותו. ג'ינדר אומר שרוד חושב שהוא טוב יותר מאורטון. רוד אומר שזה לא קשור לאורטון. אורטון יוצא, ורוד תוקף את ההודים. אורטון מנסה RKO לרוד, אבל רוד פוגע בו עם DDT. ג'ינדר מבצע חלאס על רוד.
 
דניאל בריאן מציע קרב של רוד מול ג'ינדר בפאסטליין, שיין מציע קרב מול אורטון. שיין קובע לבסוף שאורטון יקבל את הקרב.
 
הריוט סקוואד ניצחו את שארלוט פלייר, בקי לינץ' ונעמי עם בעיטה של רובי ריוט לבקי.
 
סמי זיין מדבר עם קווין אוונס ומציע שהם עדיין ישתפו פעולה. הוא מציע שהוא ישכב באמצע הזירה עבורו כדי שאוונס יגיע לרסלמניה כאלוף.
 
המנצחים מקבלים קרב על תארי הזוגות: הניו דיי ניצחו את גייבנג'מין אחרי ברכיה של וודס לבנג'מין.
 
שארלוט פלייר מודיעה שהיא מוכנה לקרב מול רובי ריוט בפאסטליין. רובי הסכימה.
 
אחי הבלודג'ון ניצחו צמד מקומי עם דאבל צ'וקסלאם.
 
ברון קורבין מבטיח לנצח את AJ סטיילס.
 
שודר סרטון על שינסוקה נאקאמורה.
 
AJ סטיילס ניצח את ברון קורבין אחרי פנומנאל פורארם. לאחר הקרב, אוונס וזיין תקפו את AJ, אבל קורבין החטיף להם באנד אוף דייז.
לצפיה ב-'מצטרף חדש להיכל התהילה- פיוס היסטורי!!!!!'
מצטרף חדש להיכל התהילה- פיוס היסטורי!!!!!
19/02/2018 | 20:44
5
224
אני גאה ושמח לבשר שלא אחר מאשר ג'ף ג'ארט יצטרף להיכל התהילה של ה-WWE השנה!

לדעתי צירוף די ראוי, אני חולה על ג'ארט ושמח לראות שהוא התפייס עם ה-WWE, זאת אחרי שבהופעה האחרונה שלו עבורם הוא קיבל המון כסף כי היה אלוף ביניבשתי והתאבק אחרי שהחוזה שלו נגמר מול צ'יינה.

שבר אלף גיטרות, זכה בכמה תארים בגלל קרבה לבוקרים, לכאורה לא הכניס אגורה, אבל הול אוף פיימר!

Ain't he great?

http://www.wwe.com/shows/wwe-hall-of-fame/wwe-hall...
לצפיה ב-'פותח חלון לבדוק שאין חזירים עפים בחוץ'
פותח חלון לבדוק שאין חזירים עפים בחוץ
20/02/2018 | 08:31
86
לצפיה ב-'אתמול צרחתי משמחה כשקראתי את זה!'
אתמול צרחתי משמחה כשקראתי את זה!
20/02/2018 | 09:04
3
176
הכינוי שלי כאן הוא מחווה לכינוי של ג'ארט בTNA.
באותה תקופה שנרשמתי לתפוז, הייתי פאנבוי של TNA ולא ממש עקבתי אחרי הWWE ובעיניי סטיילס היה כוכב העתיד, אבל ג'ארט היה הכוכב הכי גדול בעיניי וממש הערצתי אותו.
 
אני חושב שיש לו מוח נפלא לעסק והוא חכם גם בזירה וגם מאחורי הקלעים.
 
אז כן, הוא לא בעל האישיות הכי טובה שיש בעולם וכל הנושא של תרמית הפירמידה פגעה בו וכל הנושא עם גרושתו של קורט אנגל ובלה בלה בלה.
 
אני מבסוט שהוא בהיכל התהילה.
 
Choke on that, slap nuts!
לצפיה ב-'ואי שכחתי מזה לגמרי'
ואי שכחתי מזה לגמרי
20/02/2018 | 12:50
2
136
יכול להיות שוינס סלח לו אבל קורט אנגל לא רוצה להרוג אותו?. 
אגב יכול להיות ממש מגניב אם יעשו איזה סוג של העברת לפיד בין ג'ארט לאליאס כיוון שהגימיקים די דומים
לצפיה ב-'ממה שהבנתי'
ממה שהבנתי
20/02/2018 | 14:06
144
הם כבר בסדר אחד עם השני. השלימו או שקר כלשהו.
או לפחות מספיק בסדר כדי לא לרצות לרצוח אחד את השני.
 
אין לי בעיה שבסוף הנאום שלו, אליאס יבוא וידפוק לו גיטרה בראש. 
או שאליאס יכניס אותו לHOF, למרות שהכי טוב יהיה שרוד דוג יכניס אותו. או בישוף. 
לצפיה ב-'אם אני לא טועה הם בסדר'
אם אני לא טועה הם בסדר
21/02/2018 | 09:40
100
הרי כשכל הדבר הזה קרה לפני עשור (וואו) ג'ארט חזר בסוף ל-TNA, והתחיל פיוד עם אנגל. שיתוף פעולה בזירה בטח עזר לזה. אנגל גם עדיין בקשר עם הילדים הקודמים שלו.
 
בקיצור, אם מאט ואדג' לא הרגו אחד את השני...
לצפיה ב-'טיטאן סינקינג- פרק 5'
טיטאן סינקינג- פרק 5
17/02/2018 | 15:57
16
125
שלום לכולם וברוכים הבאים לתרגום לעברית של פרק נוסף מהספר טיטאן סינקינג: נפילת ה-WWF ב-1995. בפעם הקודמת קראנו על הרויאל ראמבל ועל כל מה שסבב לו. תזכורת: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/13/182937217...

אז במה עוסק הספר הראשון? (תקציר)

במהלך ההיסטוריה של ה-WWF, היו זמני שגשוג וזמנים קשים, מעגלים שהשפיעו על הארגון והכריחו אותו לשנות כיוון. המשתנה הקבוע היחיד בשלושת העשורים הוא וינסנט קנדי מקמהן, אדון הבובות הגדול שהנהיג את הספינה. עם עור של פיל, אדישות ושליטה, מקמהן ניצח את כל מתחריו וניצח בכל מלחמת היאבקות בה היה מעורב.

ב-1995, הוא כמעט הפסיד.

טיטאן סינקינג מספר את סיפורה של אחת מהשנים הכי נוראיות, כואבות ומתישות בתולדות ה-WWF. וינס התאושש מחצי העשור הקודם במהלך השנה, אבל אחרי חמש שנים שפגעו בארגון שלו, ניסה לבנות אותו מחדש ולגלות מחדש את נוסחת הקסם שהפכה את הארגון שלו לענק בשנות השמונים. עם כל שבוע שעבר, עוד ועוד בעיות החלו לצוץ, וה-WWF הגיעו למשבר.

הספר מסביר לנו הכול מבפנים: עם תיאורים מפורטים של תקריות מסירקיוז למונטריאול, מהקליק ל-BSK, תקוותו החדשה של וינס, עד לכישלונות היצירתיים שלו. בואו לגלות את הסיפור האמיתי של השנה, ותלמדו איך 1995 הובילה את ה-WWF למשבר.
לצפיה ב-'והפעם בטיטאן סינקינג:'
והפעם בטיטאן סינקינג:
17/02/2018 | 15:59
76
רסלמניה 11. הרסלמניה הכי פחות נוצצת מכולן. מדברים על תולדות רסלמניה (ועונים על השאלה למה אף פעם לא ירד גשם ברסלמניה), מדברים על הקארד המקורי שהתפקשש, על הניסיון של וינס למשוך קהל עם המיין איבנט, ועל ההפיכה של אחד מההילים המובילים בארגון לבייבפייס.
לצפיה ב-'פרק 5'
פרק 5
17/02/2018 | 16:00
103
וינס וידא שבעשור הראשון שלה, תמיד יהיה לרסלמניה משהו שימשוך אנשים, ויגרום לאירוע להרגיש חשוב יותר משלוש מאות או שמונה מאות המופעים החיים האחרים בכל שנה. לרסלמניה הראשונה ב-1985 היו הרבה סלבריטאים וקידום שהפכו אותה לאירוע חובה בקרב העילית של עולם הבידור, גם אם לא היה להם מושג מה זה ה-WWF. מותג ההיאבקות של וינס מקמהן פשוט הפך ל"אין" בקרב הקהל ההיפסטרי שהשפיע על התרבות, וכולם קפצו על העגלה והפכו לחלק ממנה.
 
כשהוא רוצה להתעלות על הצלחת המופע הראשון ולמקסם את ההכנסה מהכרטיסים במופע לפני עידן האירועים בתשלום, החליט וינס באומץ שרסלמניה 2 תשודר משלושה מקומות שונים. בנוסף לשילוש מכירות הכרטיסים, יכלו ה-WWF להשיג יח"צ בשלוש ערים שונות, ווינס בחר במקומות בחוכמה כדי לקרוץ לשווקי התקשורת החזקים של ניו יורק, שיקגו ולוס אנג'לס. המיזם לא היה ללא סיכון עבור מקמהן, בעיקר בתקופה של טכנולוגיה פרימיטיבית: אם רק שידור אחד לא היה עובד הארגון שלו היה פושט רגל. היה זה סיכון שהשתלם לבסוף וביסס את ה-WWF הרבה לפני יריבותיה, בעיקר בנושא ההפקה חסרת התחרות והמופעים הגדולים.
 
כשהוא מרגיש בלתי מנוצח, וינס היה על הגל עם ה-WWF כשרסלמניה 3 באה ב-1987. כדי לנצל עד תום את תקופת הפריחה חסרת התקדים שהארגון שלו חווה, וינס ידע שעליו ללכת רחוק עוד יותר ברסלמניה הזאת, ולכן לקח את הסילברדום הענק בפונטיאק, מישיגן. למרות ההצלחה הגדולה של הארגון, רבים מאנשי סודו של וינס דאגו בינם לבין עצמם שהיו"ר הנועז עשה צעד אחד רחוק מדי. הם דאגו מהאפשרות שהמקום יהיה מלא רק בחצי, ושרסלמניה 3 תהיה כישלון, מה שיביך את הארגון בבמה לאומית ויעצור את המומנטום.
 
לא רק זה, אלא שגם מזג האוויר היה בעייתי. כדי שרוב המעריצים בקהל יוכלו לראות את הקרבות, התקינו ה-WWF ארבעה מסכי ענק להראות עליהם את הקרבות, אבל כמה שבועות לפני האירוע קיבל הארגון חדשות רעות: המסכים יוכלו להראות תמונה רק שעה וחצי לאחר תחילת המופע, בגלל האור הטבעי בבניין שנוצר כתוצאה מהכיפה השקופה הענקית מעל. המנהלים ניסו להמציא פתרונות, וכל אפשרות נפסלה.
 
מישהו בחדר שאל לבסוף את השאלה, "מה השעה הכי מוקדמת ביום בה המסכים יוכלו להראות תמונה?" וינס הקשיב לתשובה, ואוזניו התחדדו מיד כששמע את המילים, "אם יהיה חשוך ומעונן, נהיה בסדר." זה כל מה שמקמהן היה צריך לשמוע. הוא קם בניצחון מכיסאו, הטיח את ידו על השולחן והכריז בביטחון, "זהו! יירד גשם. סוף השיחה!". ובאמת, מזג האוויר היה גשום ביום המופע, ורבים חשדו שמקמהן הוא האיש הכי בר מזל בעולם, או שאפילו אימא טבע חששה מכעסו הנורא.
 
אמנם הקארד ההיסטורי לא באמת הביא את 93,000 המעריצים המשלמים שהארגון תמיד אמר שהביא, (למרות שבמציאות יכלו ה-WWF למלא את המקום פעמיים בגלל הציפייה והקידום למופע, במציאות הם מכרו 76,000 כרטיסים. היו 78,000 מעריצים בבניין, כשהאלפיים הנוספים היו כרטיסים בחינם, שחולקו למפרסמים, חברים ומשפחות, תקשורת, בתי ספר מקומיים ועוד שותפים של ה-WWF.) אבל הסילברדום היה מלא לחלוטין. בזירה היו כמה רגעים אדירים, שניים מהם נותרו בזיכרון של ה-WWF למשך שנים. הראשון היה הקרב האגדי על התואר הביניבשתי בין ריקי סטימבוט ורנדי סאבאג', והשני היה המיין איבנט בין האלק הוגאן לאנדרה הענק, שניים מהכוכבים הכי בולטים ומזוהים בעסק. הרגע המסוים ששוחזר יותר מתמיד בתכניות של ה-WWF היה כשהוגאן הרים והטיח את אנדרה, מה שהוביל לתגובה שזעזעה את הבניין. לאחר מכן הוגאן נתן את הלגדרופ המיוחד שלו על הענק הבלתי מנוצח (לפחות בסטוריליין) וניצח אותו עם הצמדה נקייה, כך שהפך סופית לכוכב הגדול הבלתי מעורער בעסקי ההיאבקות.
 
רסלמניה 4 ורסלמניה 5 התרחשו בטראמפ פלאזה של דונלד טראמפ. למרות שהמופעים נראו מרשימים בטלוויזיה, הקהל היה מורכב ברובו מתיירים באטלנטיק סיטי שהגיעו לשם במקרה ולא היו מעוניינים במוצר, מה שהוביל לקהל שתקן ולא מגיב. זה גם פגע באיכות ההיאבקות שהוצגה, ואף קארד לא הביא משהו שהתקרב לאיכות של סטימבוט-סאבאג'. אבל עדיין קרו דברים חשובים, כי ברסלמניה 4 היה טורניר של לילה על אליפות ה-WWF הפנויה (בה זכה מאצ'ו מן רנדי סאבאג'), ושנה אחר כך הוגאן שוב חזר להיות המנהיג של הארגון כשניצח את סאבאג' על אותה חגורה בסיום של פיוד של שנה, שקבע שיאים של מכירות כרטיסים שעוד עמדו ב-1995.
 
ב-1990, לקחו ה-WWF את המופע לקנדה לראשונה בסקיידום בטורונטו, שם קארד חיוור הוצל בידי עימות יותר טוב מהצפוי בין שני הבייביפייסים הראשיים של הפדרציה, האלק הוגאן והאולטימייט ווריור. הקרב היה אמור להיות העברת הלפיד לווריור, כשהוגאן נוצח בצורה נקייה בידי התקווה הגדולה הבאה של וינס, לפני שהלך להוליווד כדי לעשות סרטים. הדבר לא הסתדר בסוף, אבל המופע עדיין היה הצלחה גדולה, ומשך 67,000 אנשים אל הבניין לצד 500,000 הזמנות.
 
הבקיעים הראשונים החלו להופיע ב-1991, כשמכירות כרטיסים חלשות בגלל הכעס של המעריצים על ניסיונם הנורא של ה-WWF לנצל את מלחמת המפרץ כשסרג'נט סלוטר הפך לתומן עיראק, הוביל לשינוי מקום, מהלוס אנג'לס קולוסיאום בן ה-100,000 מקומות ל-LA ספורטס ארינה בת ה-16,000 מקומות. למרות העניין הקטן, המופע כלל את אחד מהרגעים הכי מרגשים בתולדות הארגון, כשרנדי סאבאג' ומיס אליזבת' התאחדו לאחר תבוסתו של סאבאג' בקרב נהדר שהוכרז כקרב פרישה, מול האולטימייט ווריור.
 
ב-1992 אירחה אינדיאנאפוליס לראשונה את רסלמניה בהוזייר דום הענק, בו קרב הפרישה של האלק הוגאן מול סיד ג'סטיס הוביל קארד שכלל גם קרבות קלאסיים בין ריק פלייר ורנדי סאבאג' ובין הבייביפייסים רודי פייפר וברט הארט. רבים לא ציפו לכך, המעריצים הוותיקים קיוו לקרב חלומות בין אגדת ה-NWA פלייר, שעבר לאחרונה לטיטאן, וגיבור ה-WWF הוגאן. כמה קרבות האוס שואו שלא התקבלו יפה בין השניים גרמו לווינס לשנות מסלול, והקרב לא קרה מעולם באירוע תוצרת ה-WWF. רק ב-1994 קיבלו המעריצים את העימות של פלייר והוגאן, אבל הפעם ב-WCW של טד טרנר. הקרב ניפץ את כל שיאי ההכנסות של WCW וסימל את תחילת המסלול של הארגון בדרך שהובילה אותו להובלה על ה-WWF בתור ארגון ההיאבקות מספר אחת באמריקה במשך שנתיים.
 
מבחינה אסתטית, הייתה רסלמניה 9 הצלחה, כשה-WWF התאמצו ממש ליצור סט רומאי בסיזר פאלאס, שהיה מחוץ למלון בלאס וגאס, נבאדה. אבל עכשיו היו ה-WWF בצרות הודות לכך שרוב הכוכבים משנות השמונים עזבו בגלל גילם או מבנה גופם המנופח. בלי יכולת לתת פוש או להשתמש בכלל במפלצות המנופחות, החליט וינס לפנות לאנשים שהיו גדולים בלי הגוף. שניים מהלוחמים היו בדיוק כאלה: אחד מהם היה יוקוזונה, ששקל 225 קילוגרמים. למרות שערך בכורה בארגון חמישה חודשים בלבד לפני האירוע, הוא היה במיין איבנט עם ברט הארט הטכני והאמין, האיש שסחב את הארגון על כתפיו בחצי השנה האחרונה.
 
השני היה חורחה גונזלס המגושם שהתנשא לגובה 2.2 מטרים, שחקן כדורסל לשעבר בנבחרת הלאומית של ארגנטינה שפעם עבד עבור האטלנטה הוקס. וינס עטף אותו בחליפה עם שרירים מצוירים ופרווה על מפשעתו, וקרא לו ג'ייאנט גונזלס. הוא הלך בזירה עם האנדרטייקר במה שכמעט הזכיר קרב היאבקות, בקרב שהמבקרים הגדירו כאחד מהגרועים בהיסטוריה של המופע. האירוע נקטל בידי המבקרים: הרסלינג אוזרבר קרא לו "רסלמניה שהבטיחה מעט על הנייר והביאה אפילו פחות מכך." עכשיו היה ברור לכולם שימי התהילה של הפדרציה כבר נגמרו.
 
ב-1994, סופסוף חזרה רסלמניה "הביתה", אל מדיסון סקוור גארדן עבור חגיגת העשור לאירוע, ומבחינת המבקרים האירוע נחשב לטוב ביותר שה-WWF הפיקו מבחינת קרבות. האחים ברט הארט ואואן הארט פתחו את הקארד ביצירת מופת טכנית נהדרת, שהיחידים שעקפו אותה מאוחר יותר באותו הלילה היו סקוט הול ושון מייקלס. החברים מהקליק גנבו את ההצגה בקרב הסולם הראשון באירוע של ה-WWF, שהרסלינג אובזרבר תיאר כך:
 
שון מייקלס נתן את אחת מההופעות הכי גדולות בתולדות העסק ברסלמניה 10 במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, שיא של מה שרבים טוענים שהוא האירוע הכי טוב בתולדות ה-WWF. מייקלס, באחד מהמופעים האחרונים שלו בארגון לפני שייצא למה שאמור להיות חופש בן כמה חודשים, נתן הופעה שהשאירה את כל מעריצי ההיאבקות נדהמים כשהפסיד בקרב סולם לרייזור ראמון. הקרב, כנראה הקרב הטוב ביותר באירוע של ה-WWF, הצליח להאפיל על אחד מהקרבות הגדולים ביותר בתולדות ה-WWF בין ברט הארט ואואן הארט שפתח את המופע, והחלפת תואר ה-WWF כשברט זוכה שוב בתואר ה-WWF מיוקוזונה בקרב ממוצע שסיים את הערב.
לצפיה ב-'חלק ב''
חלק ב'
17/02/2018 | 16:03
86
על פניו, לרסלמניה 11 לא היה שום דבר שיגרום לה להתבלט, ו-15,000 האנשים שיכלו להגיע להרטפורד סיביק סנטר בקונטיקט לא היו מתאימים למופע הכי גדול של השנה. המיקום נבחר בעיקר בגלל שמשרדי טיטאן היו בקונטיקט וטכנית זה היה הבית של הארגון, למרות שהם היו קשורים יותר לניו יורק. הציניים יותר טענו שההחלטה לבחור בקונטיקט הייתה ניסיון שקוף לקבל את היח"צ של אולימפיאדת הנכים - שהייתה אמורה להתרחש שם בקיץ - ולקשור את רסלמניה לאירוע.
 
וינס חשב שזה יעזור ל-WWF לקבל פרסום מיינסטרימי שהיה חסר להם, ושהמשחקים יעזרו לבנות את המוניטין מחדש. רבים, כולל האולימפיאדה עצמה, עדיין לא רצו לעבוד עם ה-WWF בגלל היח"צ הרע שהארגון ספג בחמש השנים האחרונות. כשהם מודעים לתחושה הרעה ולכעס שנוצר בגלל משפט הסטרואידים, הקפידו ה-WWF להראות את המדיניות הנוקשה שלהם בנושאי סמים במסיבת עיתונאים לפני המופע.
 
כשהרוסטר של ה-WWF ב-1995 היה החלש ביותר והחסר ביותר סטאר פאוור מזה שנים, רבים בארגון דאגו שרסלמניה, לראשונה בתולדותיה, לא תשיג את התחושה של משהו מיוחד. וינס לא היה בטוח שהמיין איבנט המוצע של דיזל מול שון מייקלס ימשוך מספיק קהל לבדו. זה פגע להם באגו אבל היה מובן בהתחשב במספרים במופעים החיים, גם לשון, שכמו כולם, ראה שהביזנס במצב רע.
 
כשהוא לא רוצה שהמופע הגדול ביותר של השנה ייכשל, חיפש וינס פתרון, ואז עשה את מה שתמיד עשה כשהיה צריך חיזוק למתאבקים שלו מבחינת משיכת קהל: הוא הביא מישהו מבחוץ. רסלמניה 11 הייתה הקארד המלא ביותר בידוענים מאז תחילת המופע, כשזוכה הסופרבול לשעבר ואגדת ה-NFL לורנס טיילור היה האטרקציה הראשית. טיילור קיבל בערך 150,000 דולר (אז אמרו שזה היה מיליון) לא רק כדי לעבוד בקרב, אלא כדי להוביל את המופע מול המתאבק הוותיק והמקועקע בראשו, סקוט 'באם באם' ביגלו אחרי העימות שלהם ברויאל ראמבל. בנוסף לכך, פמלה אנדרסון תמלא את מחוייבותה לארגון שגם התחילה באירוע בינואר, וגם כמה כוכבי טלוויזיה נוספים שווינס חשב שהיו שמות יותר גדולים מהרוסטר הרע שלו.
 
מעורבותו של לורנס טיילור הוצעה בידי לקס לוגר, שהציע לו את הרעיון לבוא ל-WWF במהלך משחק גולף לצדקה. טיילור לקח את ההצעה ברצינות, ווינס אהב את הרעיון בגלל הפוטנציאל לתשומת לב מיינסטרימית. הוא גם ראה בכך סיכוי שה-WWF יצליחו לבנות את התדמית שלהם לאחר הלינץ' הציבורי מאוד שהארגון ספג בארבע השנים האחרונות. לפי יריבו באם באם ביגלו, הסיבה האמיתית שטיילור הסכים להשתתף בארגון לא הייתה טובה בכלל לתדמית החדשה של הארגון. "הוא היה שם רק בשביל הכסף. הוא היה מכור לסמים והיה צריך את המיליון דולר (כך במקור) שווינס עמד לשלם לו," טען ביגלו.
 
המופע התמקד אך ורק במעורבותו של טיילור, ווינס קיווה שהרעש התקשורתי מכך שיתאבק בקרב עבורו ייתן לארגון חיזוק מודעות דרוש, כמו שמיסטר טי, סינדי לאופר, ליברצ'ה ומוחמד עלי נתנו לרסלמניה ב-1985. ה-WWF ניסו להשתמש בטיילור כדי לתת לאלוף דיזל חיזוק סלבריטאים, אבל זה לא עבד. דייב מלצר כתב ברסלינג אובזרבר ניוזלטר באותה התקופה:
 
ה-WWF מנסים שטיילור יוציא את דיזל אובר כאתלט וידוען, כמו שהם יצרו את האלק הוגאן בתור יותר מסתם מתאבק רווחי כשנתנו לו את סינדי לאופר ומיסטר טי ב-1984. ההבדל, כמובן, הוא שהוגאן היה DRAW נהדר כמתאבק ב-AWA ובניו ג'פאן, ואילו דיזל לא למרות המגה-פוש שה-WWF נתנו לו.
 
במקום לתמוך באלוף החדש, העיתונות יותר התעניינה בעובדה שטיטאן איבדו את האלק הוגאן ל-WCW בשנה שעברה. ה-WWF הגיבו בהגזמה, וצירפו עוד שישה שחקני פוטבול ללוות את טיילור בקרב שלו, כשרג'י ווייט, ריקי ג'קסון, קן נורטון הבן, סטיב 'מונגו' מקמייקל (מקמייקל הפך למתאבק ב-WCW, בה זכה בתארים משניים ואפילו היה בסטייבל הפור הורסמן של ריק פלייר.), קארל בנקס וכריס ספילמן כולם חתמו להופיע במופע. וינס טען שהשימוש בשחקני הפוטבול יסייע ל-WWF להתקבל בקרב קהילת הספורט, אבל זה לא עמד לקרות. ההיאבקות עדיין נתפשה כענף עם קהל מלא באידיוטים, מפגרים ובלתי רצויים, ולחדשות הספורט לא הייתה שום כוונה לכסות אותה פרט לביקורת על מעורבותו של טיילור.
 
התקשורת בהחלט כיסתה את תפקידו של LT ברסלמניה 11, כששחקנים מכובדים כמו ספורטס אילוסטרייטד ו-USA טודיי פרסמו כתבות על כניסתו של טיילור אל עולם הספורט הבידורי. אבל אנשי ה-WWF הזדעזעו והתאכזבו מהצורה בה ראו את השתתפותו. דייב אנדרסון מהניו יורק טיימס, אחד מכתבי הספורט המוערכים במדינה, תיעב את ההיאבקות המקצוענית ואת  המתאבקים כי היו שחקנים ולא אתלטים, וקרא להם רמאים שהטעו את הציבור. על טיילור כתב:
 
טיילור מקבל נזק תמידי לכבוד שלו, הכבוד ששלט בקריירה שלו כשחקן קו אחורי בג'ייאנטס. למרות שטיילור מקבל נזק תמידי לכבוד שלו, הכבוד ששלט בקריירה שלו כשחקן קו אחורי בג'ייאנטס. למרות כל ההפלות שלו, אף קוורטרבק לא האשים אותו במכה מתחת לחגורה. אבל כעת הוא יהיה מעורב בפעלול זול שהתפתח כתוצאה מנוכחותו בקהל של מופע ההיאבקות רויאל ראמבל בטמפה בינואר.
 
בוב גלובר מניוזדיי היה עוד יותר ביקורתי, וכתבתו נקנתה ופורסמה בידי הלוס אנג'לס טיימס. הוא הכריז שמעורבותו של טיילור ברסלמניה תהיה "הרגע המביך ביותר בחייו", ושתהפוך אותו ל"סתם עוד דמות פתטית בעולם הספורט." אחראי היח"צ הוותיק של ה-WWF, בזיל ו. דויטו הבן, אמר אחר כך, "התגובה מהעיתונות הייתה קשה מאוד. זה היה כאילו לורנס יכזב באופן אישי את הכתבים, העורכים והשדרנים ששלטו בתקשורת במדינה. הם קראו לו לוזר… וזה היה ממש לא הוגן."
 
מה שהתקשורת לא ידעה הייתה שטיילור כן היה מעורב בהיאבקות פעם. ב-1991, כשהיה שחקן פוטבול פעיל, השתתף LT באנגל ב-WCW הודות לעסקה שהשיגו פול היימן וג'ים רוס. טיילור קיבל 10,000 דולרים כדי ללוות את לקס לוגר במה שהיה "קרב פוטבול" מול קורטיס יוז, במהלך אירוע ב-11 בינואר בנסאו קולוסיאום המושלג במזרח רת'רפורד, ניו ג'רזי. הופעתו של טיילור הייתה יומיים בלבד לפני שהג'ייאנטס ניצחו את הברס במשחק האליפות של ה-NFC, וכעבור שבועיים הוא עזר לנבחרת שלו לנצח בסופרבול.
 
אף אחד לא הזכיר את זה בסיפורים על רסלמניה, כי ה-WWF לא עמדו להכיר בכך שיריביהם השתמשו בטיילור לפניהם, והתקשורת פשוט לא התעניינה בכך. למרות שתקופתו של טיילור ב-WCW לא פגעה בכלל בהצלחה שלו בפוטבול, העיתונות המציאה סיפור ודבקה בו: טיילור הכתים את מורשתו וסיכן את מעמדו כחבר היכל התהילה של הפוטבול כשהפך למתאבק, גם ללילה אחד.
 
בניגוד לשנאה שקיבל מהתקשורת, ב-WWF, התקבל טיילור בידי המתאבקים מאחורי הקלעים. רובם לא שנאו שאאוטסיידר יבוא וייקח את המקום הרווחי במופע הגדול ביותר של השנה, כי הם הניחו שיגרום לכולם להיות כוכבים יותר גדולים אם יופיעו איתו - ויותר מכך, הרווח הגדול ישפר את הצ'ק שלהם. כמו שאמר ג'ים קורנט, "זה לא היה כאילו ג'יי לנו או אפילו מיסטר טי בא. טיילור היה אתלט אמיתי שהתאים להיכל התהילה ושם חובה בכל בית. הוא היה גדול בפוטבול, אז הוא הביא המון יח"צ וכעס. כשמישהו ברמה הזאת מגיע, החבר'ה בדרך כלל יתנו לאתלט כזה לעבור. רובם מתים על פוטבול ממילא!"
 
בערב לפני רסלמניה, שלח וינס מזכר שביקש מכל הצוות שלו להתאסף בבניין דבר ראשון על הבוקר. זה הוביל למרמור, כשהמתאבקים לא אהבו את זה שליל החגיגות לפני המופע ייקטע בגלל ההשכמה המוקדמת. החוק הלא רשמי בקרב רבים מהם היה שכשהיית באירוע, לקבל האנגאובר היה טוב כי אז היית מרוכז וממוקד. כמובן, הסיכון היה שמישהו ילך רחוק מדי ולא יהיה במצב טוב במהלך המופע, אבל הפגישה של וינס וידאה שזה לא יקרה. אכן, כולם הגיעו בבוקרו של יום ראשון, עייפים, אבל פיכחים ברובם.
 
החבר'ה ישבו עם משקפי שמש שכיסו את עיניהם הכבדות, ושתו קפה שחור מסטארבקס כשתהו למה וינס הוציא אותם מהמיטה מוקדם בבוקר. לאלו שהכירו את מקמהן תקופה הייתה טביעת עין טובה: הפגישה לא הייתה על כלום. הוא פשוט רצה לשמור על כולם ולוודא שלא יהיו בעיות אם מישהו יהנה מדי בלילה לפני המופע הגדול של אותה השנה. "אני מתערב שווינס בכלל לא יגיע," לחש פול ברר לאף אחד מסוים, ואכן, הוא לא הגיע. במקומו נכנס לחדר ג'יי ג'יי דילון, ואמר לחבר'ה הנדהמים שווינס לא מגיע, אבל שהוא רצה להגיד לכולם שיתנו מופע טוב. זה היה מקמהן קלאסי: לשמור על החיילים ולנהל מרחוק את השלטון הסמכותי שלו.
 
נושא המופע היה ברור לחלוטין מסרטון הפתיחה, שהדגיש את הידוענים שהופיעו ברסלמניות הקודמות, ולא הראה בכלל היאבקות. הראו את כל הידוענים שהיו מעורבים באירוע הנוכחי, בלי להזכיר בכלל את הקרבות שייקרו.
 
 
 
 
לצפיה ב-'חלק ג''
חלק ג'
17/02/2018 | 16:04
78
אבל לא ידוענית הייתה זאת ששרה את אמריקה דה ביוטיפול, כמו תמיד בתחילת המופע, אלא קטי יואי, מתחרה אולימפית עיוורת, ששרה בלחץ את השיר המרגש, כשברקע שידרו ה-WWF סרטון על האתלטים שהשתתפו באירוע. הרטפורד כיבדה את יואי והריעה לה אחרי הופעתה, אבל לא כולם התרשמו מהחנופה הזאת. כפי שכתב רייאן דילברט מהבליצ'ר ריפורט:
 
זה שה-WWF בחרו במתחרה בספיישל אולימפיקס לשיר את אמריקה דה ביוטיפול גרם להם להיראות כאילו הם ממש מנסים להיראות טוב. זה פשוט היה מוזר.
 
הקרבות התחילו כשהזוג השרירי של לקס לוגר ודייבי בוי סמית' הפך לבעלי הברית. שניהם היו פטריוטיים, ובגלל האיחוד הפוליטי הידוע בין ארצות הברית לממלכה המאוחדת, הם היו צוות הגיוני. יריביהם היו התאומים האריס, שעדיין השתמשו בגימיק השחוק של האחים בלו. לוגר היה עם פחות מוטיבציה מאשר כל תקופה אחרת בריצה שלו ב-WWF: הוא פעל על אוטומט ורצה לגמור את החוזה שלו, דבר שהפך לחשוב בהמשך השנה. כתוצאה מהאפאטיות של לוגר, מעמדו הנמוך של סמית', והאחים האריס הגרועים, זה היה קרב פתיחה רע שהכין את הקרקע לאחת מהרסלמניות המאכזבות והגרועות בכל הזמנים.
 
ההיל המפלצתי החדש שהיה על האנדרטייקר לחסל היה כוכב העבר, כשההיל המוביל ברסלמניה 2, קינג קונג באנדי, היה אמור להוציא אותו אובר. עבור מארק קאלאוויי היה זה המשך לרצף הניצחונות חסר התקדים שלו ברסלמניה, שהפך לאחד מהדברים החשובים ביותר באירוע עד שברוק לסנר חיסל אותו ברסלמניה 30 לאחר כמעט עשרים שנה. וינס הפך כל סלע כדי לנסות לאושש את המותג שלו, והחזיר חבורת כוכבים משנות השיא של הארגון, אז באנדי הצטרף לאנשים כמו ניקולאי וולקוף, בוב באקלנד, הברברי (עכשיו סיוני) ובאם באם ביגלו (במהלך השנה יצטרפו אליהם דן ספייבי, ג'ייק רוברטס, אולטימייט ווריור ומרטי ג'נטי.) וכך לעג לסלוגן החדש של ה-WWF: הדור החדש.
 
האנדרטייקר של קאלאוויי הוביל את התנועה. הוא היה תיאטרלי מאוד, דמות שבכלל לא הייתה צריכה לשרוד על הנייר בגלל שהייתה מגוחכת (זומבי מתאבק), אבל הפך לאחת מהדמויות הכי מזוהות עם הספורט הבידורי של וינס. בכל שנה שעברה התרחקו ה-WWF מהעבר האתלטי והמציאותי שיצרו החלוצים סטימבוט, סאמארטינו ופלייר, כשהדגש עבר ל"ספורט הבידורי".
 
את המונח חידש וינס כדי לתאר את העסק שלו, וטבע אותו כדי להימנע לשלם מס שנדרש בידי ועדות אתלטיות מקומיות. בכך שחשף שההיאבקות אינה ספורט, והודה במקום שהיא בידור מוכרע-מראש, הוא חסך לעצמו מיליונים בכל שנה. זה לא שינה לו שמעטה הקייפייב אבד לנצח ושהפרומוטרים והמתאבקים מפעם רתחו על חוסר הכבוד שלו ליסודות הביזנס, עד שרצו להרוג אותו. לא היה אכפת לו: הם היו מפעם והכנסות הארגון היו חשובות יותר מאשר להמשיך להאמין שמה שעשו היה אמיתי.
 
החלפת האידאלים התגלמה בדמותו של האנדרטייקר, שכניסתו הפכה ליותר דרמטית בכל שנה. הפעם הוא הלך לזירה, מלווה כמו תמיד במנג'ר פול ברר, עטוף במעטה אפל. הברקים המזדמנים נוצרו בידי אנשי האפקטים המיוחדים, והם הקרינו על כל הבניין בזוהר כחול ולבן, מה שגרם למראה נדיר כשהענק העטוי בגלימה הלך לזירה לאיטו. באנדי זייף פחד כשאנדרטייקר הרים את ידיו באוויר וגרם בקסם לאורות בהרטפורד סיביק סנטר לחזור לעצמן, כשהמנג'ר טד דיביאסי החזיק נואשות בכד הזהוב שגנב מהשניים. היה זה מופע של ה-WWF במיטבו, הפגנת נוכחות שאף אחד לא יכול היה להשתוות לה.
 
מקמהן רצה מופע גדול כששתי הבהמות נלחמו אחת בשנייה, אבל המעריצים ראו את המיטב עד שהפעמון צלצל. בגלל גודלם הם היו מוגבלים במה שיכלו לעשות, והזוג התקשה לספק את הקהל בקרב הקצר שלהם שנמשך שש דקות בלבד. הם בחרו לספר סיפור פשוט של כוח וגודל מול מהירות וזריזות, לפני שחזרו אל המופע כשהאנדרטייקר השיג את הכד שלו מדיביאסי ואיתו את כוחות הקסם שהוא נתן לו לכאורה. פול ברר אחז בתכשיט כמו ילד, והסיר את המכסה כדי לחשוף קרן אור לבנה וחלשה שנוצרה מלפיד קטן שהיה בפנים.
 
זה היה הסימן להגעתו של עוד אחד מחבריו של דיביאסי, צ'ארלס רייט, שהיה בגובה שני מטר. רייט, ברמן מקועקע לשעבר וחבר טוב של קאלאוויי, הגיע לארגון שוב לאחר ריצה כושלת בתור דמותו של פאפה שאנגו, כוהן הוודו הדומה לברון סמאדי. לאחר שנגנזו התכניות להחזרת דמותו של שאנגו, הוחלט להביא את רייט בתור קאמה מוסטפה, דמות לוחם שהתבססה על כוכב ה-UFC קימו, כי ה-WWF ניסו לנצל את האהדה הגדלה של איגוד ה-MMA החדש. רייט היה צריך ליצור את הפיוד העתידי מול קאלאוויי, והוא עשה זאת כשבעט בבטנו השמנמנה של פול ברר וגנב את אותו הכד שהמנג'ר בדיוק לקח.
 
בזירה, נגמרו לבאנדי הרעיונות והוא התחיל לתת כמה קלוזליינים חלשים, מהלך ששניהם כבר שחקו למוות. הוא התנשם, ונעל צ'ינלוק כדי שיוכל ללחוש לקאלאוויי ולשאול לעצתו. קאלאוויי ידע שהקרב לא היה טוב ורצה לגאול אותו מייסוריו. "בוא נלך הביתה," הוא אמר לבאנדי, מונח שאמר לגמור את הקרב.
 
באנדי הסכים ונתן לקאלאוויי להילחם בו, ואז הוביל אותו לפינה, מה שהוביל לרצף המהלכים שדיברו עליו לפני. באנדי רץ וניסה ספלאש, אבל קאלאוויי התעלם מהמכה כאילו הפך לחסין לכאב. באנדי זייף תדהמה ושוב רץ אליו, אבל הפעם חטף את המגף הענק לסנטרו והתנדנד, לפני שקאלאוויי הטיח אותו אל המזרן. בגלל גודלו הוא לא יכול היה לבצע את הטומבסטון פיילדרייבר, אז קאלאוויי החליט לגמור אותו עם המהלך האהוד ביותר בקרב: הקלוזליין. אם אי פעם הייתה דוגמה לכך שאיכות הקרב לא שינתה למקמהן בהשוואה למופע, זה הקרב הזה.
 
קאלאוויי בכלל לא היה אמור להתאבק מול באנדי במופע, בהתחלה הוא היה אמור להילחם מול סקוט הול ששיחק את רייזור ראמון. מקמהן הציע להול את הרעיון בנובמבר אחרי סרבייבור סירייס, כשהסביר לו את כל הקרבות ברסלמניה לפני שגילה לסקוט הול, "אני יודע! רייזור ראמון יילחם אחד על אחד מול... האנדרטייקר… ברסלמניה!" הוא אמר, מנסה לגרום לזה להיראות כאילו הרעיון הגיע אליו כרגע. הול שמח: הוא ידע שקרב מול קאלאוויי אמר שיהפוך להיל וישנה את דמות הבייביפייס העבשה שלו. כבייביפייס, הול לקח את הדמות גבוה ככל שיכול היה, אבל נאש היה אלוף בייביפייס ואם הוא יהיה היל, היה פוטנציאל לפיוד גדול מול חברו מהקליק, והסיכוי להרוויח הרבה כסף במיין איבנט בפעם הראשונה בקריירה.
 
הדברים ממש התקדמו, כשסדרת סרטונים שלא שודרו צולמה במהלך ימי החופש של קאלאוויי והול והייתה אמורה לעורר עניין בפיוד בטלוויזיה, כשבאחד מהם רייזור נזרק אל קבר פתוח בידי אנדרטייקר אחרי שחזה בשחצנות שינצח מולו. הסטוריליין היה אמור להתחיל ברויאל ראמבל, אבל פתאום וינס שינה את דעתו - כמו תמיד - ושינה את הכול. "אני זוכר שהתעצבנתי על וינס, הוא עצבן את שנינו," נזכר הול, "זה יכול היה להיות קרב נהדר: שני בחורים גדולים, חזקים וזריזים שיכלו לעבוד ולתת באמפים. אפילו תכננו את הקרב, היינו מוכנים."
 
במקום זאת, נלחם הול בעוד קרב מול יריבו הנצחי ג'ף ג'ארט, בקרב שהיה בדיוק כמו מאה הקרבות שהם עשו. הול לא רצה לעבוד שוב עם ג'ארט, והבין שב-WWF יהיה תמיד הבחור שהבחורים הגדולים ינצחו אותו, אבל לא ה-בחור. הוא טען שההופעה שלו מול ג'ארט באותו הלילה הייתה "גרועה ולא מקצועית" כי שינוי דעתו של וינס המשיך להטריד אותו.
 
מקמהן לא ידע שהחלטתו לשנות הכול בגחמה של רגע כדי לקדם את באנדי הענק תשפיע הרבה יותר ממה שחשב.
לצפיה ב-'חלק ד''
חלק ד'
17/02/2018 | 16:05
74
מי שהיה תקוע באמצע הקארד בקרב הכנעות לא מרשים מול בוב באקלנד בן הארבעים וחמש, היה אלוף ה-WWF פעמיים בעברו, ברט הארט. לאחר שהפסיד את התואר לבאקלנד בנובמבר, הגיע תורו של באקלנד להחזיר להארט את ההפסד, אבל ההיטמן העדיף לא לעשות את הקרב בכלל. "דאגתי מהקרב שלי עם בוב כי ידעתי שהרעיון של וינס שנשתמש רק בהכנעות בקרב יבטיח שנסריח את הבניין," הוא אמר.
 
גם רודי פייפר, שהוביל את הרסלמניה המקורית, היה בקרב. הקרב האחרון שלו בארגון היה בקרב ממש גרוע מול ג'רי לולר, גם הוא בן ארבעים ומשהו, במלך הזירה ביוני, אבל כאן הוא רק היה השופט. הארט היה חבר טוב של פייפר אחרי שרודי הפסיד לו הפסד נדיר בהצמדה שלוש שנים קודם לכן, אבל זה לא פייס את הארט, שהתלונן על מעורבותו. "הקרב הפך לפארסה בגלל שפייפר המשיך לשאול 'מה אתה אומר?' וזה הפך את הקרב לקומי. לא רציתי שמישהו שהוא לא אני יהפוך את הקרבות שלי למצחיקים." הקרב היה הקרב החלש ביותר של הארט מזה שנים, וברט הלך צעד קדימה ותיאר אותו בתור, "בלי שום ספק, הקרב הכי גרוע שלי ב-PPV בכל הקריירה שלי."
 
הקרב גם היה ההופעה האחרונה של באקלנד בקרב יחידים באירוע של ה-WWF. וינס הבין שבוב היה עדיף כלא-מתאבק מאשר מתאבק, הודות להשפעת הקליק. הבעיה של הקבוצה עם באקלנד הייתה בגלל סדרת קרבות בינו ובין קווין נאש. השניים עבדו בקרבות מעט אחרי שנאש זכה באליפות ה-WWF, ובתור ההיל והוותיק, באקלנד היה צריך לתכנן את הקרבות. נאש כעס מכך שבוב דרש ממנו לבצע מהלכים לא טובים וגרם לו להיראות טיפשי, וגם מחוסר הכימיה שלהם ביחד.
 
נאש זכר דוגמה אחת בה באקלנד ביקש ממנו לעשות סאנסט פליפ, מהלך שקשור יותר לבייביפייסם זריזים בגובה של פחות ממטר שמונים, כיוון שהאדם שמבצע את המהלך מתהפך מעל גב יריבו ומגלגל אותו להצמדה. עבור ענק כמו קווין נאש, זה נראה מזויף ומגוחך. כשנאש הגיע לאחורי הקלעים מארק קאלאוויי שצפה בקרב קטל אותו מיד, והזהיר אותו לא לבצע שוב את המהלך. הבעיה של בוב הייתה שהוא היה תקוע בדרך שלו והיה לו קרב ספציפי שאהב להתאבק, והוא לא היה מוכן לשנות אותו אפילו קצת כשעבד עם יריב אחר. בשנות השבעים והשמונים זאת לא הייתה בעיה, אבל בקרקס של ה-WWF בשנות התשעים כשהמתאבקים היו מומחים להיאבקות, או דמויות קומיות עם גימיק, ובהמות ששקלו מאתיים קילו, הוא לא עמד להצליח.
 
לפני רסלמניה כבר הצליחו הקליק לשכנע את מקמהן להפסיק עם הקרבות של דיזל ובאקלנד במופעים החיים, ובן הברית של הקבוצה, ג'ף ג'ארט, נכנס לקרבות במקומו. באקלנד עבר לקרבות מול סקוט הול, אבל הקליק בכלל לא רצו לעבוד איתו. הול הכריז שזה בלתי אפשרי להוציא מבאקלנד קרב ולמרות שלא סירב לעבוד איתו, הוא ביקש עזרה. היא ניתנה לו, אבל היה מדובר בכך שדיק מורדוק היה בן בריתו של באקלנד, מה שאיפשר לרייזור להילחם מול שני אנשים.
 
לאחר שהחזיר את הטובה והפסיד להארט ברסלמניה, באקלנד הפסיק להתאבק יותר מדי מאותה נקודה. את שארית השנה הוא בילה בקרבות לא משודרים, בהחלפת ניצחונות עם מן מאונטיין רוק בקיץ ואז בהוצאת 1-2-3 קיד וסאביו ווגה אובר כשהשנה נגמרה. בסוף 1995, הקריירה שלו כמתאבק פעיל כבר נגמרה.
 
הייתה ציפייה רבה בקרב המעריצים עבור הקרב על תארי הזוגות של ה-WWF, בנוגע למי שיהיה שותפו המסתורי של המאתגר אואן הארט מול האלופים, הסמוקינג גאנס. אואן היה במסע סטורילייני להתעלות על אחיו ברט בכך שיחזור על כל ההישגים שלו אבל יעשה אותם טוב יותר. עבור דמותו נקודת ההתחלה הייתה תארי הזוגות, כמו ברט ב-1987, אבל מאחורי מעטה הקייפייב אואן ידע מה זה היה באמת: ירידה בדרגה. הוא היה במרכז שנה קודם לכן, אבל המניה שלו נפלה אחרי ההפסדים הרבים, כי וינס מעולם לא האמין בו כבחור ראשי בגלל מבנה גופו הממוצע. למרות זאת, אואן היה מחוייב לחלוטין לתפקיד הקטן שמצא את עצמו בו, והמשיך להתאבק ברמה הגבוהה שלו.
 
כמו הקרב של אנדרטייקר-באנדי, הקרב על הנייר היה שונה מאוד כשהקארד תוכנן לראשונה. בנקודה אחת היה תכנון שאואן יעבוד מול דייבי בוי סמית' בקרב רגיל,  ובסטוריליין אואן ירצה לנצח את סמית' בבמה הגדולה, כי ברט הפסיד לו באצטדיון וומבלי ב-1992. הקרב על תארי הזוגות היה אמור להיות קרב שבו הגאנס יגנו על התארים מול מן און א מישן, שכנראה היו זוכים בתואר אחרי הפיכה להילים. וינס שינה את דעתו והחליט שהוא לא רצה לשים את החגורות על הזוג, כי הוא הסתכל על מייבל וראה את התמונה הגדולה: הוא רצה שהוא יקבל ריצה כהיל יחידים גדול. הדברים בוטלו ומן און א מישן בכלל לא הופיעו במופע, ואילו לאואן ניתן שותף מסתורי כדי להוסיף עניין.
 
רבים בתעשייה רצו שהתפקיד ילך לכוכב ההיאבקות היפנית מקנדה, כריס בנואה, שקרע את הזירה ב-ECW וזכה באהדת המעריצים עם עבודת הזירה החלקה והאמינה שלו. אבל זאת היה רק תקווה של רבים שרצו לראות את בנואה עובד ברמה גבוהה, והוא לא היה אמור להיות לשם.
 
כעבור כמה חודשים, ברט הארט כן הצליח להשיג לבנואה סדרת קרבות ניסיון עם הארגון, והוא נתן הופעה טובה בקרבות שלו מול בוב הולי, אדם בומב ואואן הארט, אבל פאט פטרסון וג'ים רוס שניהם סירבו להחתים אותו. ברט נדהם, בעיקר כי וינס היה נואש למתאבקים, ולא הבין למה וינס לא החתים את בנואה על המקום. (בנואה חתם לבסוף ב-WWF בשנת 2000 לאחר שעזב את WCW יחד עם דין מלנקו, אדי גאררו ופרי סאטורן. באותה התקופה הוא נחשב לאחד מהמתאבקים הטובים בעולם, והוא התנפח מאוד עד שנראה הרבה יותר כמו "סופרסטאר של ה-WWF" מאשר ב-1995. וינס עדיין לא נתן פוש לבנואה, אבל הוא יצא אובר בגלל הכישרון שלו בזירה, למרות המחסור בכריזמה, וקיבל כהונה עם תואר העולם של WWE, כשהוא זוכה בחגורה בקרב המרכזי ברסלמניה 20.) הסיבה הייתה ברורה לכולם: בנואה לא היה בגובה מטר שמונים ולא היה כריזמטי. אולי היה עובד טוב, מתאבק טכני נהדר, עם מבט מטריד וצחוק מרושע, אבל הוא לא היה מה שווינס חיפש בסופרסטאר של ה-WWF.
 
במקום בנואה, התפקיד הגיע לרודני אנואי החוזר. אחרי כמה שנים בפסגה, יוקוזונה נחלש ואנואי התקשה לשמור על משקלו. הוא נעלם מהטלוויזיה בנובמבר 1994, והוצא מהסטוריליינים אחרי שהאנדרטייקר דחף אותו אל ארון קבורה בסרבייבור סירייס.
 
אנואי קיבל חופשה כדי לרדת ירידה רצינית במשקל, כיוון שהפך מבחור גדול שיכול היה לזוז טוב ב-1992, לגוש שומן ועור שמן באופן מסוכן. החזרה של יוקוזונה גם קברה כל שמועה שעמד לחתום ב-WCW, אבל גם גרמה לרבים לשאול מה באמת עשה בחופש הזה, כי הוא חזר גדול יותר מאי פעם. אבל אנואי לא נענש על בזבוז חצי שנה של משאבים וזמן, והוא ואואן ניצחו את הגאנס בקרב קצר. כמו אואן, אנואי טען שזאת ירידה בדרגה, כי החזיק באליפות ה-WWF במשך תשעה חודשים בין יוני 1993 ומרץ 1994. הוא הניח שזאת עבודה של הקליק שניסו למנוע ממנו להגיע לפסגה.
 
הקרב על תואר ה-WWF היה אמור לסגור את המופע, אבל השנה הוא היה באמצע הקארד בגלל מעורבותו של טיילור. הייתה זאת הפעם היחידה פרט ל-1992 שבה החגורה הייתה על הכף ברסלמניה אבל לא במיין איבנט, ובמקרה הזה זה היה בגלל הפרישה של האלק הוגאן והחזרה המפתיעה של האולטימייט ווריור אחרי שבעה חודשים בגלות. לחברי הקליק שון מייקלס וקווין נאש היה קשה לבלוע את הגלולה המרה, ונאש כעס מאוד שכל המופע התמקד בטיילור-ביגלו ולא בו ובשון. "היינו צריכים לסגור את המופע כי היינו הקרב על התואר. זה לא כאילו אחד מהחבר'ה חזר, ואף אחד לא ידע איזה קרב יהיה להם (לביגלו ולטיילור)," הוא התלונן.
 
מנקודת מבט בידורית, הקרב של מייקלס ודיזל היה קרב ההיאבקות הטוב ביותר במופע, אבל וינס חשש בכלל לקבוע את הפיוד בין שניהם מלכתחילה. "וינס דאג שלא אוכל למשוך אנשים לראות אותי," נזכר מייקלס. כרגיל אצל וינס זה היה קשור לגודל, ומקמהן לא ידע אם המעריצים יקנו את מייקלס כהיל מול דיזל שהיה בגובה של יותר משני מטר, ויגיבו לטובתו כבייביפייס אנדרדוג.
 
כשהוא מאמין שהוא צריך עזרה כדי שהמעריצים יצעקו בוז למייקלס, החליט וינס להביא עוד מפלצת שתהיה שומר ראשו של שון, כמו שנאש היה כשהוא חתם בתור דיזל. אחרי שחיפש בן אדם מתאים לשחק את התפקיד, נכנע וינס ללחצים של הקליק והחתים שוב את סידני אודי, שנודע למעריצי ה-WWF כסיד ג'אסטיס. הקליק רצו שסיד יהיה שם כי כמו שנאש אמר, "תמיד הסתדרתי עם סיד, חשבתי שהוא גדול."
 
גדול או לא, וינס לא ידע אם לעבוד שוב עם אודי אחרי הריצה שלו ב-1992 שהסתיימה בעזיבתו של סיד את ה-WWF, במקום לעבור השעיה על כישלון במבדק סמים. במובן מסוים הוקל לווינס. כבר נמאס לו מאודי, הוא הציע לו סיכוי להיכנס לנעליו של האלק הוגאן כבייביפייס מספר אחת של הארגון, רק כדי שסיד יסרב לכך ויגיד שהוא מעדיף להיות היל. "קשה לחזור מזה, וינס נתן לסיד את המפתח לממלכה והוא סירב לו," אמר קווין נאש, שהאמין שווינס ויתר על סיד באותה תקופה.
לצפיה ב-'חלק ה''
חלק ה'
17/02/2018 | 16:07
63
בשנים לאחר מכן, חזר סיד אל WCW, ועבד תחת שמו הקודם, סיד וישס, אבל פוטר אחרי תקרית מכוערת בבלאקבורן, אנגליה, שכללה את מרטין לונד, שכולם בתעשייה הכירו כארן אנדרסון. אודי ואנדרסון התווכחו בשכרותם ויכוח שחרג מוויכוחי ההיאבקות הרגילים, והלילה הסתיים כשאנדרסון איבד דם בגלל שסיד דקר אותו בגב, בחזה ובגרון עם זוג מספריים. הצהובונים הבריטים פרסמו זאת, וכשהכול הגיע לאמריקה, סגן הנשיא החדש של WCW, אריק בישוף, נאלץ לפטר את אודי. בישוף מיד ביטל את כל התכניות לתת לסיד פוש ככוכב הגדול של הארגון ולנצח את ליאון 'ויידר' ווייט על תואר ה-WCW בסטארקייד, ובמקום פנה שוב אל ריק פלייר. היה זה עוד מקרה בו אודי היה האויב הגרוע ביותר שלו, והוא שוב עלה לעצמו בסיכוי להיות מתאבק ראשי בארגון.
 
העיתונות הקוטלת והמוניטין הבלתי יציב של סיד הדאיגו את וינס. הוא כבר עבר מספיק כותרות שליליות לכל חייו, והדבר האחרון שרצה היה עוד כאב ראש מאחורי הקלעים. אבל כמו תמיד, כוחם הפוליטי של הקליק היה חזק מדי. "היינו צריכים ללחוץ כדי להביא את סיד," נזכר נאש, "הייתה לו הבעיה עם ארן והיה לו מוניטין של פצצה מתקתקת." וינס הסכים לבסוף לעסקה, בהבנה שהיא פתרה את הבעיה שברסלמניה מייקלס יצא אנדרדוג ואולי יקבל עידוד, אבל הזהיר את נאש ואת מייקלס, "אתם תתעסקו איתו. אם אתם רוצים אותו כחלק מהפיוד שלכם אז אתם תתעסקו איתו."
 
לא כולם שמחו שסיד קיבל עוד סיכוי בביזנס, במיוחד חבריו של אנדרסון ששמעו על הדקירה. טד דיביאסי ראה בארן את אחד מחבריו הטובים, וכעס כשגילה שאודי יצטרף שוב לפדרציה. כשגילה שווינס רצה שיהיה יועצו ומורו של סיד בדרכים ובזירה, הוא כעס. דיביאסי מחה ואמר לאייג'נטס שלא יעשה זאת, אבל ידע שברגע שווינס החליט, אי אפשר לשנות את זה. למרות מחאותיו דיביאסי כן נסע בדרכים עם אודי, ואפילו ליווה אותו לבסוף בטלוויזיה. לאחר מכן הוא טען שבגללו סיד השתפר כמתאבק ולבסוף הפך לאלוף ה-WWF בסוף 1996.
 
אפילו עם סיד בפינה שלו, הבין מייקלס שיהיה קשה למעריצים לחשוב שישלוט בדיזל להרבה זמן בקרב שלהם, ושהוא יצטרך להסתגל ולעבוד כמו שצריך. "לא יכולתי לצאת לשם ולכסח אותו, אף אחד לא היה קונה את זה," אמר שון, "הורדתי אותו לקרקע, ואז כיסחתי אותו. זה עבד, ואנשים רבים אומרים שזה היה אחד מהקרבות הטובים ביותר שלו. אני מקבל את זה כמחמאה עצומה."
 
עם כמה שהקרב היה טוב, עדיין היו בו בעיות, בעיקר בהתעקשותו של וינס לכוון את שני המתאבקים. מקמהן ביקש מהם לעשות ספוט בו מייקלס יפגע עם הסופרקיק שלו, אבל שנאש יצא יציאה חזקה בספירת אחד, במקום למכור את המהלך ולבנות את הדרמה ביציאה מאוחרת לפני שלוש. שון ונאש התנגדו לרעיון כי חשבו שהמעריצים יבינו מה הוא אומר: וינס נותן פוש לדיזל חזק לגרון שלהם. הזוג ראה את זה קורה כבר כשווינס ניסה את אותו הדבר עם לקס לוגר כגיבור הבייביפייס של הארגון. אבל וינס היה נחוש אז לא הייתה להם ברירה אלא לבצע את הספוט, וכמו שחזו, המעריצים שנאו אותו.
 
"ידעתי," סינן נאש כשקריאות הבוז נשמעו בהרטפורד סיביק סנטר. גם מייקלס ציפה לתגובה ובלי להחמיץ פעימה הוא אמר לנאש לבצע יציאה מאוחרת מניסיון ההצמדה הבאה. נאש עשה כפי שהתבקש, והקהל הגיב כראוי לניר פול. למרות ניסיון ההצלה, הנזק כבר נעשה, וכשנאש נתן למייקלס את הפאוורבומב שלו וניצח אותו, הקהל צעק בוז. השניים כעסו וזעמו כשהלכו מאחורי הקלעים והתלוננו לווינס לאחר המופע. "יאפ, החלטה גרועה," הודה וינס בקלילות כשדיבר איתם אחר כך.
 
למרות שמבקרי ההיאבקות שיבחו את הקרב, רבים מהמתאבקים האחרים לא אהבו את ההופעה של מייקלס, והאמינו שהוא האפיל בכוונה על נאש בקרב וניסה לגרום לו להיראות רע, בכך שהשתמש בשיטות מסוימות כמו לא לחטוף את המהלכים נכון בצורה נכונה, לנסות להתיש אותו בכוונה, ולמכור עד שהוא יקבל סימפתיה ואהדה. "שון שיחק בקווין, הוא ניסה להאפיל עליו," טען ברט הארט. כל מה שאנשים יזכרו מקרב האליפות של דיזל ברסלמניה זה שון מייקלס, ובבירור זה מה ששון תיכנן כל הזמן. נאש הרגיש גם הוא כך, אבל לא הופתע מהתנהגותו של חברו,  "ידעתי ששון ינסה להתיש אותי ולהילחם יותר טוב ממני, כי הוא רצה את המקום שלי. היינו היינו חברים טובים, אבל ידעתי מה הוא רוצה," הוא טען.
 
אחרים פקפקו בבאמפ הגרוע והלא טיפוסי של שון מהפאוורבומב של נאש, כשמייקלס הסתובב יותר מדי וכמעט נחת על רגליו במקום על גבו, מה שהוריד את השפעת המהלך וגרם לנאש להיראות טיפשי מול הקהל המזדמן שלא הבין את העסק או את התחרותיות שבו. נאש טען, "שון יכול היה לעמוד ולקחת פאוורבומב בלי שיבצעו את זה עליו יותר טוב ממה שעשה בקרב. לא הייתה שום בעיה, זאת פשוט סביבה של כרישים. זה עדיין היה ביזנס ושון רצה את המקום. כולם ידעו ששון רצה את המקום, אבל עדיין הייתי הבחור הגדול, אז לווינס לא היה אכפת כי הוא עדיין חשב שזה ספורט של אנשים גדולים."
 
באם באם ביגלו ידע שהוא יפסיד ללורנס טיילור במיין איבנט המקודם והמפורסם עוד מההתחלה: הוא הסכים לכך כשווינס הציע לו את הקרב. הוא לא אהב את זה בכלל כי הוא ידע שאנשים יראו אותו מפסיד לשחקן פוטבול, אבל הוא הצדיק זאת במחשבה שיקבל תשלום בן שש ספרות. במקום להתלהב מכך שהקריירה שלו תגיע לשיאה במיין איבנט של רסלמניה, היה ביגלו במצב רוח רע בחודשים לקראת הקרב, מודאג שיאכזב את הארגון ואת עצמו בבמה הכי גדולה של היאבקות כשיוציא קרב רע. הוא היה צריך לעמוד בציפיות והופעל עליו לחץ רב.
 
זה לא היה לחץ בלתי מוכר. ב-1988, התבקש ביגלו לעבוד עם אלוף ההיאבקות הרוסי בסגנון חופשי, סלמן האשימקוב בניו ג'פן פרו רסלינג, וללמד אותו איך לעבוד. האשימקוב בכלל לא ראה קרב היאבקות אמיתי לפני שהסכים להתאבק ביפן, אז ביגלו נזהר כשקיבל את ההצעה, כשהוא מבין שהמוניטין החזק שבנה לעצמו ביפן יהיה על הכף אם הם יתנו קרב רע. הם לא, ולמרות שהיה מדובר בקרב קצר, הקרב יצא די טוב.  ביגלו קיבל קרדיט רב על כך שהצליח, והניסיון הפך אותו לבחירה המושלמת להילחם מול טיילור כעבור שבע שנים.
 
בשבועות לקראת הקרב ברסלמניה, ביגלו המודאג הודה בפני טיילור שהוא לא רוצה שיביך אותו ואמר לו שהוא חייב להתאמן בקרב ברצינות. גם טיילור לא רצה להיראות טיפשי והוא הסכים, והשקיע שעות בללמוד את העסק ואת המינימום שדרוש כדי להוציא קרב סביר. הוא עבד עם ביגלו על הספוטים, והקשיב בקשב רב למתאבק הוותיק כשאמר לו מה לעשות ואיך.
 
ביגלו היה בטוח יותר ביכולתם לבצע קרב טוב כשיום המופע הגיע, אבל לפני הקרב הוא עדיין לקח את טיילור לצד אחד והזהיר אותו שאם ידפוק את זה או ינסה לגרום לו להיראות רע, הוא ישנה את הסיום בכוח בזמן שהם בזירה.
 
ביגלו הגיע אל הזירה עם מעט סימנים של לחץ או חשש, וניצל את ההזדמנות כדי להפחיד לחלוטין את להקת הפופ סולט אנ' פפה כשהוריד את הז'קט וקפץ באיום אליהן כשהן צפו מהבמה בשביל הכניסה. טיילור גם הוא הגיע בביטחון רב כשהלך בגאווה אל הזירה. הוא קיבל תגובה טובה מהקהל של הרטפורד, שבכלל לא כעס שנון-רסלר עבד במיין איבנט של המופע הגדול של השנה.
 
שניהם חלבו את העימות לפני הקרב עד הסוף, כשהם עומדים במרכז הזירה כשעשרות צלמים צילמו את הרגע, שומרים את  התמונה ומספקים לתקשורת הרבה משהו שיוכלו להדפיס מחר.
לצפיה ב-'חלק ו''
חלק ו'
17/02/2018 | 16:08
64
כשהפעמון צלצל לבסוף, טיילור נתן לביגלו את הסטירה החזקה ביותר שלו. מאחורי הקלעים, לפני הקרב, מתאבקים רבים הציעו לו עצות, ואחת שזכר הייתה שעדיף לפגוע בביגלו על אמת במקום להחמיץ משהו ולהיראות מזויף, אז הוא הקשיב לעצה. הקהל אהב את זה, והם התלהבו כשטיילור העיף את ביגלו מהמזרן עם מכה מהיד, ברך לפנים וזריקה ברחבי הזירה. ביגלו היה שם כל הזמן, וצעק את המהלך הבא לטיילור כשעמד ומכר עם ראשו על ידיו. השחקן האחורי לשעבר עשה מה שאמרו לו, והוא מתח את ידו כדי לתת לביגלו קלוזליין, שגרם לו להיראות ענק כשעף לאחור מעל החבל.
 
כששוב התחילו, טיילור שוב הוכיח ששם לב במהלך האימונים הסודיים שלו בסטמפורד, כשהשתמש בבולדוג נהדר ובכמה מכות אמינות. כשהגיע זמן למכור, גם אז הצליח טיילור, למרות שהוא תקף קצת יותר מדי לטעמו של ביגלו והיה צריך להגיד לו להירגע ולהאט את הקרב. באדי סלאם מביגלו היה הבאמפ הראשון של טיילור בקרב, והוא עבר בהצטיינות גם את המבחן הזה, כשהוא נחת על גבו ופיזר את עוצמת המכה כמו מתאבק ותיק.
 
ביגלו ידע שיש להאט את הקרב כדי שטיילור ישרוד אותו. אפילו שטיילור היה אתלט נהדר והיה בפסגת המקצוע שלו, ביגלו ידע משיחות עם שחקני פוטבול לשעבר שהפכו למתאבקים שהכושר בזירה שונה מאוד מכל כושר אחר. "בוא ניקח את זה בקלות," הוא לחש, לפני שסובב את טיילור לאחיזת רגליים שידועה כבוסטון קראב.
 
ביגלו גרם לכך במומחיותו להיראות כאילו מתח את רגליו של טיילור בחוזקה, מתח וקיפל אותן עד שכמעט נשברו. בעצם הוא עשה את האחיזה חלש יותר ממה שהיה צריך, והמתח על פניו והכאב המזויף על פניו של טיילור גרמו לכך להיראות ששחקן הפוטבול היה בצרות. ביגלו ידע שהרבה מהמתאבקים, בעיקר אלו מפעם, היו נהנים לראות אותו מכסח את טיילור וקופץ על גבו כדי שיכבד את הביזנס, אבל הוא היה חכם מדי. קרב טוב היה שווה לו המון כסף, והוא הבין שלפצוע את הכוכב האורח היה מסכן אותו בפני וינס מקמהן ויכול היה לפגוע בתשלום שלו.
 
טיילור התקשה להגיע לחבלים כשהוא סוחב את משקלו של המתאבק הענק, אז ביגלו עבר לאחיזת רגל פשוטה יותר, כך שטיילור הגיע אל החבל התחתי ושבר את האחיזה. ביגלו משך אותו אל מרכז הזירה ושוב ביצע אותה, והראה לקהל שהוא בשליטה. כשביגלו נתן לטיילור לקום הוא חטף מכה לא צפויה ולא מתוכננת, אז הוא נעל האדלוק כדי לעצור אותו ואמר לו, "תרים אותי ותיפול." שוב, טיילור ביצע את זה כמו שצריך וביגלו בתמורה קפץ גבוה אל האוויר לפני שנפל על המזרן, וגרם לכך להיראות כאילו טיילור פגע בו בבאק סופלקס חזק.
 
ביגלו ידע שבגלל שהוא הפסיד הוא היה צריך תירוץ, אז כשנתן נגיחת ראש מהחבל והקהל חש שזה הסיום, הוא גלגל את טיילור בכוונה במקום להצמיד אותו, והתנהג כאילו נפצע בברך. עכשיו כשהמעריצים שוב יצפו בקרב, הם יראו שבאם באם היה יכול לנצח אלמלא הפציעה בברך. זה היה מהלך חכם וטוב של ביגלו ודרך לשמור על האמינות שלו.
 
טיילור התעייף ככל שהקרב נמשך. המכירה שלו הפכה לפחות טובה והקאמבק שלו הצריך יותר מאמץ, אבל הוא הצליח לבסוף והכה את ביגלו בכמה מכות חזקות ככל שיכול היה ברגע שנכנסו לשלב האחרון של הקרב. כשהוא יודע שהקרב מגיע לסיומו, טיילור חפר עמוק והשתמש במצבורי האנרגיה האחרונים שלו כדי לעלות על החבלים, ובדחיפה אחרונה קפץ על ביגלו מהחבל השני במכת זרוע.
 
טיילור היה אמור לנחות ישר על באם באם ובקושי להיות בהכרה כשיצמיד אותו לניצחון שבכלל לא יבין שהשיג, אבל הוא קפץ מגופו של ביגלו ונחת בצד השני של הזירה אחרי שפגע בו. כשהוא מבין שייראה חלש אם ישכב יותר מדי זמן לפני שיצמידו אותו, צעק ביגלו לטיילור "תתגלגל, אידיוט! תצמיד אותי!" ואז נתן לשחקן הפוטבול המותש לנצח אותו. אחרי הקרב, המנג'ר של ביגלו, דיביאסי, נזף בו כשצעדו אל מאחורי הקלעים, ואמר לו שהוא בושה. זאת הייתה ההכנה לבייביפייס טרן שהבטיחו לביגלו.
 
למזלו של טיילור הוא עבר את הקרב בלי שום בעיה, חוץ מזה שהתעייף כל כך עד שבקושי יכול היה לעמוד בסוף הקרב. רודי פייפר נזכר איך ראה את טיילור כשחזר מהקרב והיה גמור לגמרי, נשען על הקיר ובקושי יכול לעמוד. טיילור הבין שיצא ממצב רציני כשלא נפגע בקרב, וידע שביגלו גרם לו להיראות כמו כוכב בתוך הזירה. כשהוא בוחר להישמע מפויס, שיבח טיילור את יריבו לאחר הקרב, ואמר שהוא "האתלט הכי טוב שראיתי."
 
לאחר הקרב, היה ברור שביגלו לא היה צריך לדאוג בנוגע אליו. המיין איבנט עבר את כל הציפיות, וטיילור נראה טוב בזירה והבין בפסיכולוגיה יותר מהניסיון שלו, הודות לעבודה הנהדרת שביגלו עשה כדי לגרום לשחקן הפוטבול להיראות בבית בסביבה זרה. זה העיד על יכולתו שהקרב לא רק עבר בלי תקלה, אלא שקהל ההיאבקות האמין וקיבל את זה שטיילור ניצח בקרב.
 
לווינס הוקל מכמה שהקרב יצא טוב, "זה היה מסוכן לשים כוכב מחוץ ל-WWF במיין איבנט, אבל האתלטיות שלו הייתה ברמה מצוינת, והוא נלחם מול באם באם ביגלו, שבאותה תקופה, האתלטיות שלו הייתה מצוינת," הוא הודה, ""אני חייב לתת קרדיט לבאם באם ביגלו על שעזר לקרב הזה לעמוד בציפיות." לא כולם אהבו את זה. בוב הולי אמר, "באם באם כמעט הרג את עצמו כדי להוציא אובר את LT והיה חייב לסחוב אותו בכל זה. ל-LT לא היה מושג מה הוא עושה ובאם באם די החזיק לו את היד בכל הקרב והקריב את עצמו."
 
ביגלו עדיין הוטרד ממה שהתבוסה תעשה לקריירה שלו. הוא עדיין דאג שההפסד לשחקן הפוטבול פגע באמינות שלו, אבל וינס הרגיע את באם באם, הזכיר לו את פוש היחידים שיגיע כשיהפוך לבייביפייס, וגם נתן לו את התשלום הגדול לקרב, יותר מ-250,000 דולר. זה סיפק את ביגלו, אבל כשהטרן בא (והעמיס עוד יותר את הצד הפייסי של הרוסטר), הפוש לא. שמונה חודשים לאחר שהוביל את רסלמניה, הוא עזב את הארגון ולא חזר.
 
אסטרטגיית השיווק של רסלמניה 11 הייתה ברורה, לעבר הקהל שלא התעניין בהיאבקות, כשווינס מאמין שמעריצי ההיאבקות יקנו את האירוע פשוט כי זאת רסלמניה. הוא חזה שזוגות העיניים החדשים שטיילור משך ייחשפו לאנשים כמו מייקלס, דיזל, הארט, ושאר המתאבקים הרגילים, מה שיהפוך אותם לשמות גדולים כמו שהאלק הוגאן, רנדי סאבאג', רודי פייפר ואולטימייט ווריור היו פעם.
 
רבים בתוך הארגון חשבו בהתחלה שרסלמניה עקפה את הציפיות הכלכליות ממנה, אבל כשהנתונים הסופיים הגיעו הם ניפצו את התקוות לכל עובדי טיטאן. האירוע אמנם כמעט הוביל לבניין מלא והכניס 750,000 דולרים ממכירות כרטיסים, אבל הוא עשה רק 340,000 קניות, הרסלמניה הכי פחות נמכרת בכל הזמנים. טיילור לא משך כפי שהיה צריך למשוך, זה היה ברור, וכל התכניות להשתמש בו לקרב חוזר בצוות עם ביגלו בסאמרסלאם, כפי שרצו, נגנזו מיד.
 
המופע גם לא היה המופע המוצלח ביותר באותו הלילה, כי אירוע ביפן שאותו ארגנה ניו ג'פאן פרו רסלינג משך 60,000 איש והכניס 5.6 מיליון דולר, מה שחיסל את רסלמניה גם כשההכנסות מקניית האירוע הגיעו. מה שהיה אמור להיות המופע הגדול ביותר בשנה של ה-WWF, שכמה בארגון חשבו שיהיה מופע ההיאבקות הגדול ביותר בכל הזמנים, נכשל.
לצפיה ב-'חלק ז''
חלק ז'
17/02/2018 | 16:09
4
67
וינס הקשיב לתגובה שקיבל שון מייקלס לקראת וברסלמניה, והבין שלשמור אותו כהיל לא יעבוד. המעריצים רצו לעודד את שון, ווינס עמד לספק להם את זה. בלילה לאחר רסלמניה, בשידור חי של מאנדיי נייט רו, ביקש וינס משון לבוא אל המשרד המאולתר שלו ובישר לו את החדשות. הוא ציפה ששון יתלהב, בעיקר מהאפשרויות המסחריות שהמותג של שון מייקלס הציע. הוא רצה ששון יהיה הגיבור הבייביפייס האנדרדוג שלו, מישהו שהמעריצים יוכלו להיות מאחוריו ולתמוך בו.
 
להפתעתו של וינס, שון לא קיבל את הבשורות טוב. מייקלס לא רצה להיות בחור טוב, כי כמו סקוט הול, סקר את הבייביפייסים והבין שכבר לא יעבוד עם חבריו. במקום זאת הוא יהיה אבוד בין כל הבייביפייסים הרבים שלא היו רק סקוט וקווין, שעכשיו יתחרו בו על המקום, אלא גם ברט הארט, לקס לוגר, דייבי בוי סמית' והאנדרטייקר. לא יישאר לו אף אחד לעבוד איתו שהוא ממש רצה לעבוד איתו. שון האשים את הספוט של הקיקאאוט מהלילה הקודם, וצעק על וינס, "אתה עשית טעות והיא עולה לי בקריירה!" לפני שיצא מהחדר.
 
למרות מחאותיו של מייקלס, הטרן המשיך כמתוכנן. וינס ידע שזה בא עוד הרבה לפני רסלמניה, הוא חשב על כך כבר חודשים, הוא פשוט עשה את זה קצת מוקדם מהצפוי כדי להכות בברזל בעודו חם. מייקלס לא היה צריך בכלל לדאוג, כי פרט לברט הארט, הוא היה המתאבק הכי אהוד בארגון וקיבל את התגובה החזקה מכולם.
 
למרות שמייקלס היה הבייביפייס בפועל כמו שהיה, וינס עדיין הרגיש את הצורך לבצע אנגל שיקבע את מעמדו באופן רשמי, והורה לסיד לפגוע במעסיק שלו ולתת לו שלוש פאוורבומב הרסניות. האנגל השאיר את מייקלס פצוע ובחופש לכמה שבועות.
 
לא ששון באמת היה פצוע. הוא אמר אחר כך שווינס הכריח אותו לקחת שישה שבועות חופש כדי למכור את האנגל, אבל האמת לפי קווין נאש הייתה קצת שונה. "שון היה מורה," הוא אמר בהערכה, "הוא עבד רק תשעה חודשים בשנה ואהב לקבל קיץ חופש." עבור מייקלס הייתה זאת הזדמנות ללכת הביתה ולהיטען, לשכוח את הלחץ מהדרכים, הפוליטיקה, הדרמה המעייפת מאחורי הקלעים. הוא כעס מהטרן של וינס, ושלוש הפאוורבומב מסיד השלומיאל היו תירוץ עבורו להגיד שנפצע.
 
כשסקוט הול שמע ששון הופך לבייביפייס, הוא סגר את פיו ונשם משיניו. הוא לא התכוון להתלונן בפני חברו, אבל מאוד לא שמח מכך. לא רק שההיל טרן שלו נלקח ממנו, אלא שעכשיו הוא ירד עוד יותר בדרגות הבייביפייסים. הוא רשם לעצמו לזכור את זה כשיצטרך לדון על חוזה חדש, והמשיך בשקט כאילו כלום לא השתנה.
לצפיה ב-'ענק!!'
ענק!!
19/02/2018 | 15:24
3
40
תודה רבה, כייף לקרוא. ממתין בקוצר רוח לפרק הבא.
מעניין מה דעתו של וינס מקמן על הספר הזה.
זה ספר מיוחד או שיש עוד כמוהו- בגין שנים אחרות?
תודה רבה והמשך בעבודה הנהדרת שאתה עושה.
לצפיה ב-'כפי שאמרתי, יש שלושה'
כפי שאמרתי, יש שלושה
19/02/2018 | 20:40
41
אחד על 1995, אחד על 1996, אחד על 1997.
לצפיה ב-'תגובה ליש שלושה'
תגובה ליש שלושה
22/02/2018 | 15:35
1
8
משום מה לא נתן לי להגיב ישירות לזה...
תודה, לא זכרתי שרשמת את זה.
תוכל לומר לי את השמות?
לצפיה ב-'1995 זה טיטאן סינקינג'
1995 זה טיטאן סינקינג
23/02/2018 | 11:53
4
1996 זה טיטאן שאטרד.
 
ו-1997 זה טיטאן סקרוד.
לצפיה ב-'בפעם הבאה:'
בפעם הבאה:
17/02/2018 | 16:17
75
מתחילים עידן חדש בתולדות הביזנס. אין יור האוס. מופעים חדשים, בעיות חדשות, ומשהו חדש ב-WCW.
לצפיה ב-'תודה לפרק 5'
תודה לפרק 5
18/02/2018 | 10:00
1
59
נשמע שאין שולט ומוביל ואיש כטוב בעיניו יעשה. נראה שמי שהצליח בדיעבד לחלץ את WWE היה דווקא WCW שיצרו אויב משותף שאיחד את כולם ב-E נגדו. מרתק.
לצפיה ב-'תכלס.'
תכלס.
18/02/2018 | 19:10
46
כשקוראים את זה, קשה לדמיין איך יוצאים מתסריט הבלהות הזה, אבל לוינס היה יותר מזל משכל, וזהו טרנר שנתן לו חבל הצלה. 
לצפיה ב-'הדבר הכי מעניין שיצא מהרסלמניה הזו'
הדבר הכי מעניין שיצא מהרסלמניה הזו
18/02/2018 | 19:19
80
זה התרגום של הספר הזה.
 
תודה רבה.
לצפיה ב-'מנהרת הזמן 54 - אין יור האוס 10: "משחקי מוחות"'
מנהרת הזמן 54 - אין יור האוס 10: "משחקי מוחות"
15/02/2018 | 21:11
7
79
חצי שנה מאז הפרק הקודם של סאמר סלאם, שאותו אגב תוכלו למצוא ממש כאן:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
אנחנו חוזרים שוב אחורה בזמן לספטמבר 1996, אין יור האוס 10. 
בתפריט: אחד הקרבות הגדולים של 1996, קרב הבכורה של מארק הנרי וסוף סוף אנחנו חוזים במו עינינו בקרב של אחד המתאבקים הגדולים של העשור ומי שעתיד להפוך למתאבק הכי מחשמל בספורט הבידורי - חוזה לותריו!
 
יאללה, יוצאים לדרך...
לצפיה ב-'קארד ללא תוצאות'
קארד ללא תוצאות
15/02/2018 | 21:12
84
סאביו וגה נגד ג'סטין ברדשואו בקרב רצועה (קריבית, לא סתם!)
חוזה לותריו נגד ג'ים קורנט
הסמוקינג גאנס (א) נגד הבריטיש בולדוג ואואן הארט על אליפות הזוגות
מארק הנרי בקרב הבכורה נגד ג'רי לולר
גולדאסט נגד אנדרטייקר
שון מייקלס (א) נגד מנקיינד על אליפות ה-WWF
לצפיה ב-'חלק א''
חלק א'
15/02/2018 | 21:15
71
וינס מקמהן, ג'ים רוס ומיסטר פרפקט איתנו הערב באירוע שהמרכז שלו הוא שון מייקלס נגד מנקיינד ואנדרטייקר נגד גולדאסט. ברטרוספקטיבה, זה כמו להסתכל על האירועים בתחילת שנות ה-90 שאנדרטייקר היה נגד קמאלה וכו', רק שפעם גולדאסט לא בדיוק היה הסיידקיק של סדריק אלכסנדר.

יוצאים לדרך עם ג'סטין הוק ברדשואו (JBL) בקרב רצועה קריבית נגד סאביו וגה. מסתבר שכל הקטע הזה של לגעת בכל הפינות של הזירה היה תחביב של ברדשואו גם לפני 2004.
סאביו וגה ניצח כבר בקרב הזה את סטיב אוסטין, מה שמראה שיש לו יכולת מקדימה והיסטוריה עמוקה בנגיעה בפינה וברצועות עור.
הפינות של הזירה לא מוארות, אין פנסים שנדלקים בכל פעם שהם נוגעים בפינה.. שזה מצחיק, כי בלי כל הפירוטכניקה, הקרב הזה נשמע רעיון דבילי אפילו יותר.
ואם כבר קטעים מוזרים, במהלך הקרב פתאום וגה מותקף על ידי סאבו. מקמהן מתייחס לכך שיש ארגון בפילדלפיה שמנסה להרוויח קצת יחסי ציבור על חשבון ה-WWF, בעוד אנחנו רואים שמרחיקים את סאבו וטומי דרימר מהאזור, כשהקהל צועק ECW.
נראה כמו משהו שנשמע עליו עוד בהמשך בדיווחי רו-רטרו, אז תהיו איתנו!
בסיום, אני לא צריך לגלות לכם כי הרי אתם זוכרים את הקרב הזה בעל פה, ברדשואו נוגע ב-3 פינות, גורר את סאביו וגה אחריו שנוגע גם הוא ב-3 הפינות, ואז בטעות הודף את וגה היישר לפינה הרביעית ולניצחון.
זה רק אני או שזה בדיוק הדרך בה הוא ניצח את סטיב אוסטין באותו קרב בדיוק?
זה כמו שיש מתאבקים שאין להם פינישר ומנצחים רק בסמול פקג', אז התרגיל סיום של וגה זה להידחף בטעות לפינה הרביעית...

הקרב הבא – חוזה לותריו נגד ג'ים קורנט. אני מבין שכל הקרבות של מייקל קול נגד ג'רי לולר וג'ים רוס נגד הקוץ' היו מבוססים כבר בשנות ה-90...
מי הקהל שאומר "אני חייב להזמין את האירוע הזה, יש קרב בין מנג'ר למנג'ר אחר בגיל העמידה. חייב לדעת מי ינצח!
בינתיים סאביו וגה מותקף מאחורי הקלעים על ידי מי שג'ים רוס טוען שהם רייזר רמון ודיזל.
אפילו אם זה לא באמת רייזר רמון ודיזל, למה הם טורחים בכלל להתקרב לסאביו וגה?
אגב, הקרב = שלושה אגרופים, התעללות קטנה בפינה של הזירה ואפרקאט לספירת שלוש. הקטע העצוב – התגובה של הקהל בשלוש. מילא אם זה היה "יש, זה נגמר" אבל היה שם שמחה אמיתית. טוב, בתכלס גם אצלי. אבל של יש, זה נגמר.

ואם אתם מתלוננים על כך שבנו קרב במשך חודש ובסוף הוא היה רק כמה שניות, תפנו לגולדברג נגד ברוק לסנר, לא אלינו.

בינתיים בסופרסטאר ליין סאני ופארוק מדברים בצד אחד, סייבל ומארק מרו בצד השני. עוד סאני ופארוק לא סותמים את הפה, מארק מרו מקשיב במשך איזה דקה. מה שמוביל להאמין שאו שהם מדברים אחד עם השני כי אף אחד לא מתקשר לסופרסטאר ליין, או שפשוט מרו החליט שהוא סוג של פסיכולוג והמטלפן פשוט שוטח בפניו את כל הבעיות שלו בחיים.
כן, תספר לי למה אתה חושב שהפוש של רומן ריינס הוא לא מוצדק, אני מקשיב, לך זה עולה דולר וחצי לדקה, אבל אני מקשיב...

בריאן פילמן צועד לזירה ואנחנו נזכרים בהערות שברט הארט אמר לפני שבוע בדרום אפריקה בהם אמר שפילמן שקרן ושהוא מעולם לא הבטיח שהוא יגיע לאירוע. אז פילמן היל כי הוא טען שברט הארט יטרח לבוא למקום עבודה שלו?
פילמן רוצה להוכיח שהוא אדם אמין, ואין דרך טובה יותר לעשות את זה מאשר לפתוח ברצף של ירידות על ארצות הברית והקהל. הוא מזמין את אואן הארט ואומר שהוא ציפה שעכשיו כשברט בדרך לפרישה הם ישלימו. אואן אומר שהם די השלימו לאחרונה ובחודשים האחרונים הוא הבין שאואן הוא המתאבק הטוב ביותר במשפחה. השניים ממשיכים לטעון שברט הארט הבטיח שהוא יגיע לדבר מול כל הקהל באירוע, וכנראה הוא סנילי ושכח ועכשיו הוא מתכחש לזה.
הסיבה היחידה שהוא יכול לחשוב עליה שגורמת לכך שברט הארט לא מגיע זה כי הוא מפחד – ולא ממנו או מפילמן, אלא ממלך הזירה – סטון קולד סטיב אוסטין.
עכשיו גם אוסטין מגיע לזירה. הוא טוען שברט לא ראוי אפילו להיקרא תרנגולת, ומבחינתו צריך להוסיף את האות S לפני ה מילה HITMAN.
למי שלא עקב אחרי התקופה בשיא – זה ממש מבלבל. פילמן לא היה בפיוד עם אוסטין? ואואן גם לא? כאן הם נראים וואחד באדיז. נחמד לראות שתוך כמה חודשים אוסטין לא רק הפך לסטון קולד, ירד מעניין הרינגמאסטר ומטד דיביאסי, אלא גם אימץ בערך שלושת רבע מהקצ'פרייזים שלו.
 

הקרב הבא הוא על אליפות הזוגות ומי שיוצאים הם אואן הארט והבריטיש בולדוג. אואן לא היה בזירה לפני 2 דקות? למה הוא עזב בכלל?
בינתיים מראים לנו שקורנט עדיין מתאושש מהקרב שלו ולכן לא מלווה את הצמד לקרב. לידו יש את העורך דין השחור הקבוע שמנסה לגרום להם לתבוע כל דבר שזז. לא ברור איך כשיצא "המדינה נגד או ג'יי סימפסון" וינס לא מיהר להחזיר את דמות החיקוי שלו לג'וני קוקרן...
אז הסמוקינג גאנס נגד אואן ובולדוג על אליפות הזוגות. מי פה הפייסים בכלל?
סאני משחררת כרזה ענקית עם תמונה שלוה, אבל לצערה ציירו עליה משקפיים, שפם וזקן. השדרנים אומרים שאואן ובולדוג עשו את זה, למרות שהם לא מראים שום סימן של עניין בכרזה.
השלב בו ברור שהמנג'רית חשובה יותר מהצמד – כשבספירת שלוש לא מתמקדים על אם המתאבק יוצא מהספירה, אלא בתגובה של סאני ליציאה שלו מהספירה.
אגב, אם אתם במתח כבר 20 שניות מהשאלה בתחילת הפסקה – אואן והבולדוג הם "הפייסים".
הסיום – הבולדוג דוחף את בארט על בילי, שהיה עסוק לפלרטט עם סאני. בילי מתעצבן ודוחף אותו היישר לבאדי סלאם של הבולדוג. בילי מבין את הטעות, אך לא מצליח לעצור את הספירה. אלופי זוגות חדשים!
סאני עצבנית ונוזפת בבארט גאן. היא לוקחת מיקרופון ואומרת שהיא בזבזה עליהם זמן וכסף. היא חשבה שהיא לימדה אותם להיות ווינרים ואלופים, אבל הם כנראה לא יותר מחיקוי לקאובויז.
סאני מפטרת את שניהם, בורחת ואומרת להם לנשק לה את התחת. אם אתם תוהים מתי נגמרה הקריירה של בארט גאן, זה כנראה היום.
 

קווין קלי עם פול ברר, שעשוי להיות המנג'ר של האלוף החדש מנקיינד. הוא לא אומר יותר מהשטיקים הרגילים. מנקיינד מבטיח שהוא חי כדי לגרום למייקלס סבל. פול אמר לו שזה הגורל שלו גם לקחת לו את האליפות ואחרי זה יהיה לכולנו יום נעים.
 
לצפיה ב-'חלק ב''
חלק ב'
15/02/2018 | 21:16
2
70
ג'רי לולר יוצא ויהיה לו עוד מעט קרב נגד מארק הנרי. זה מרגיש כאילו כל מוצר חדש שהגיע ל-WWF תמיד מצא את עצמו בפיוד עם ג'רי לולר?
אנחנו רואים איך בתכנית המקדימה לאירוע הוא סטר למארק הנרי, ועכשיו הוא מצהיר כמה הוא שונא את האולימפיאדה. לולר מבטיח שהוא הולך ללמד אותו שיעור בהיאבקות. ספוילר אחרי שנים ארוכות – הנרי לא למד כלום.
דבר שלא ציפיתם לו – מארק הנרי רץ לזירה.
ג'רי לולר מבטיח שהנרי לא מסוגל לצאת אפילו מנעילת ראש פשוטה. באופן מפתיע, לולר נועל נעילת ראש – והנרי נחלץ ממנה ומעיף אותו עם הפנים קדימה. הקהל לגמרי מאחורי הנרי, שמשתעשע עם לולר. זה כמובן מוביל את לולר לחלץ אביזר חיצוני מהמכנסיים ולהכות עמו את הנרי בפנים. זה רק מעצבן את הנרי שאחרי כמה אגרופים מבצע בק ברייקר וגורם ללולר להיכנע.
אין כמו אירוע PPV שאנשים משלמים עליו כסף ותוך שעה יש בו שני סקוואשים.
ליף קסידי (?!) מנסה לתקוף את הנרי ומושלך החוצה. גם מרטי ג'נטי מגיע ותוקף אותו וכמובן זוכה לגורל דומה. הבא בתור הוא הנטר הרסט הלמסלי שדווקא מצליח להוציא כמה מכות אבל אז נזרק על שני הרוקרס. כולם רוצים להכניע את הנרי ועבודה מצוינת בבניית הנרי ככוכב אינסטנט.
חבל שזה על מתאבק לא נכון, אבל זה עבד. הגולדברג של ה-WWF יוצא לדרך.

פרומו לקראת אנדרטייקר – גולדאסט. איך הדבר המדכא הזה שנקרא גולדאסט הפך להיות אתנחתא קומית זה פשוט מטורף.

הפיוד הזה הוא די הפוך מכל דבר של אנדרטייקר – התחילו עם קרב ארון קבורה והפיוד מסתיים בקרב רגיל. כאילו הם קוראים לו "Final Curtain", אומרים שחייב להיות מנצח וזה חייב להיות בספירה – אבל בעצם זה אומר שהגימיק הוא שאין גימיק.
אנדרטייקר מחסל את גולדאסט עד שבהסחת דעת גולדאסט מעיף לו אבקת זהב כלשהי לעיניים. קצת מוזר לחשוב על "איש האפילה" מתבכיין על זה שהוא לא רואה כלום.
לאחר קרב די משעמם, וכשאני אומר די זה מילה נרדפת לממש, אנדרטייקר עושה לגולדאסט צ'וקסלאם מהחבל העליון וטומבסטון. אנדרטייקר מנצח את הקרב אבל גולדאסט יצחק אחרון כי הסטריק של אנדרטייקר ייגמר אבל פיודים בין גולדאסט לרון קילינגס יחיו לנצח.

אז בעצם אנדרטייקר בלי הכד ופול ברר – הוא בדיוק אותו אנדרטייקר עם הכד ופול ברר. כולל כל המחוות והסימנים. לא חשבו שזה הזדמנות טובה לשנות קצת?
מכריזים לנו שבאירוע הבא אנדרטייקר יילחם שוב נגד מנקיינד הפעם בקרב "להיקבר בעודך בחיים". שזה שונה מקרב ארון בזה שבקרב "להיקבר בעודך בחיים" אתה מתלכלך בחול וצריך להתקלח.
 

הגענו לקרב המרכזי, שון מייקלס נגד מנקיינד על אליפות ה-WWF. מנקיינד מגיח מתוך ארון קבורה שהביאו פול ברר והדרואידים. שון מייקלס מגיח עם המלווה המיותר ביותר של אלוף WWF כנראה אי פעם – חוזה לותריו. כאילו באמת, למה לעזאזל הדבר הזה מלווה את המתאבק מס' 1 של החברה לקרבות?

סתם מחשבה, לכל אלה שקוראים כמוני בהנאה את תרגום הספר על WWF בשנת 1995 – חשבתם פעם איזה מוזר זה שאחרי שמדברים איך הקליק קבעו הכל והשפיעו, אז דווקא כששון מייקלס זכה סוף סוף באליפות לה כל כך חיכה – כולם בעצם הלכו? אין דיזל, אין רייזר, אין קיד (או לפחות לא רואה אותו בתכניות ובאירועים) ואפילו הנטר קיבל פוש אחורה. בערך כל קבוצת ההשפעה התפרקה, הרייטינג בשפל ומייקלס עדיין שרד עם התואר כרגע 6 חודשים (ולא לספיילר בבקשה!) בעידן של אירוע חודשי.

הבוקינג של הקרב הזה מוזר, אך גם עוזר לעשות אותו מצוין – מייקלס שותף במתקפות לא פחות ממנקיינד. אתקן ואומר שאפילו ברבע השעה הראשונה הוא זה שיותר שולט בקרב, שמבודד אזור מסוים ועובד עליו וכו'. לא פשוט מייקלס מוכר ומנתר כמו לוליין, אלא קרב שקול שגם מאפשר למנקיינד למכור כמו משוגע – וזה מ-ע-ו-ל-ה.
ספוטים גאוניים – מנקיינד נזרק על החבלים, נתלה כשראשו תקוע בין שני החבלים, מראה סימני חניקה, ואז נועל עם ידו את המנדיבל קלו על מייקלס שבא לתקוף אותו. מבריק.
ואז אחרי שמייקלס ומנקיינד מתרסקים המחבל העליון על שולחן בחוץ, ניתן לראות את וינס מקמהן מתדרך את ארל הבנר. כנראה אומר לו לדפוק את מייקלס.
ברר מסיח את דעת השופט וזה דופק את מנקיינד שמקבל כיסא בראש. ויידר מגיע פתאום והבנר מסיים את הקרב, אך מייקלס מצליח להרחיק את ויידר מהזירה.
פול ברר דופק למייקלס את הכד בראש, ויידר רוצה ליהנות מהשלל אבל מותקף על ידי סיד שמרחיק אותו. מנקיינד מתאושש ונועל את המנדיבל קלו. מנקיינד מעולף, הפעמון מצלצל עשרות פעמים, פול ברר פותח את הארון – רק כדי לגלות את אנדרטייקר בתוכו!
אנדרטייקר תוקף את מנקיינד, שבורח עם ברר על נפשו.
הכרוז מכריז ששון מייקלס מנצח בפסילה (למרות שויידר מעולם לא נגע בו) ושומר על האליפות.

לדעתי מאז ברט נגד דיזל לא היה קרב אליפות כל כך טוב שנגמר בפסילה כמו הקרב הזה. לעזאזל, יש מצב שמאז הקרבות האלו לא היה קרב אליפות כל כך טוב בכלליות. כנראה הקרב הכי טוב של מנקיינד ב-WWF שלא התמקד כולו בהארדקור או גימיק כלשהו. פשוט תצוגת היאבקות מדהימה, שלחלוטין עומדת במבחן הזמן. רוצו לראות!

שון מייקלס חוגג עם הקהל את השמירה על התואר, ואנחנו נמשיך מפה לרו רטרו ולשלב הבא – מנהרת הזמן 55, אין יור האוס 11! 
 
לצפיה ב-'כייף, תודה רבה'
כייף, תודה רבה
19/02/2018 | 11:04
15
נדמה לי שאמרתי לך את זה פעם- אתה מצליח לגרום לי להנות מהתקופה הזו, מה שה-WWE לא כל כך הצליחו לעשות. אוהב לקרוא את התיאורים שלך.
ראיתי את המיין איבנט, כחלק מה-DVD הראשון של שון מייקלס, לא זכרתי את כל הסיום הזה, אבל טוב- שיהיה. מה שנחמד ב-WWE מאז בערך שנות האלפיים, זה שהפסיקו עם קרבות אליפות שנגמרים בפסילה באירועים, מה שהיה דיי מכה (קרה כמעט כל הזמן ממה שאני זוכר) בסוף שנות התשעים...
לצפיה ב-'בקשר למיין איבנט, מייקלס ופולי ניתחו אותו'
בקשר למיין איבנט, מייקלס ופולי ניתחו אותו
19/02/2018 | 16:56
23
בפרק של הפודקאסט של אדג' וכריסטיאן!
לא שמעתי עדיין את הפרק, אבל שמעתי שבחים לגביו (וגם תלונות שקשה להבין את מייקלס ושהוא מרבה להשתמש בyou know).
 
לינק ביוטיוב לפרק, למי שרוצה: https://www.youtube.com/watch?v=fxNM_tpGnO8
לצפיה ב-'טוב'
טוב
15/02/2018 | 22:36
59
מי שתקף את סאביו היה סנדמן ולא סאבו... ואני לא חושב שתראה עוד ECW עד לפלישה שלהם. אגב, גם היימן היה שם בקהל.
 
סאביו ובראדשו היו בפיוד איזה ארבעה חודשים, שהיה בעיקר בסופרסטארס. יופי של קבירה לסאביו אחרי שהוא ניצח את אוסטין בקרב די טוב.
 
בנוגע לקרב המנג'רים, תשמע, קורנט הוא היל די טוב, תמיד כיף שמוכרים את האירוע על זה שמישהו יחטיף לו. הוא פשוט חוטף יפה.
 
פארוק ומרו עומדים להילחם ב-RAW הבא בגמר הטורניר על התואר הביניבשתי! מוזר שלא שמו את זה באירוע.
 
'If you put the letter S in front of 'Hitman', you have my exact opinion of Bret Hart!'  קלאסי. אגב, פילמן הגיע כחבר של אוסטין (כזכור לכולנו הם היו פרטנרים בעבר וחברים טובים), ורק לקראת סרבייבור סירייס, ברט-אוסטין הראשון, פילמן יהפוך לפייס מסיבה לא מוסברת (ואז גם יהפוך להיל). אואן היה מן הסתם בצד של אוסטין כי הוא נגד ברט. כמובן שהפייס טרן של אוסטין התחיל את הפיוד שלו מול אואן.
 
הפייסית זאת סאני. תמיד... הפרידה של הגאנס הייתה אחד מהסטוריליינים המפגרים ביותר בעולם. לאף אחד לא היה אכפת מזה, סאני פשוט נטשה אותם והם עברו לצלילה חופשית. ואל תרד על בארט גאן, הבחור בכל זאת עילף את סטיב ויליאמס...
 
אל סנואו היה בבכורה של מארק הנרי? בטח רצה לצרף אותו לטאף אינף, ללמד אותו להתאבק. וגם האנטר נמחץ? יופי. אבל אל תדאג, הם יוותרו על הנרי מהר, לא נראה לי שתראה אותו בכלל עד ל-98...
 
חשבתי שהקטע בקרב של גולדאסט-טייקר היה שזה היה קרב פינישרים, אבל לך תדע. אתה יודע מה זה קרב רסט אין פיס? או קרב חוקי ארמגדון? לא, גם אני לא...
 
שינוי לדמות של טייקר יקרה לקראת סרבייבור סירייס.
 
במקרה לות'ריו אימן את מייקלס... נו, חבל דווקא, הוא מיותר.
 
תודה על הצ'יפ פלאג לתרגום... אבל קודם כל, אין קיד (עזב בסביבות מאי או משהו וכרגע ב-nWo). שנית, אמנם מבחינת החבר'ה מאחורי הקלעים למייקלס יש סוד על וינס, או אפילו רומן עם וינס שמשאיר אותו במיין איבנט, אבל מבחינת כל האנשים השפויים- הוא המתאבק הכי טוב בעולם באותו הזמן. הגישה הייתה שהרייטינג יורד לא באשמתו, אפילו להפך, שהוא היחיד שמחזיק את הספינה מעל המים (בגלל זה הוא גם לא נענש אחרי התקרית ב-MSG). ובכלל, כשברט בחופש, מה עוד הם יכלו לעשות? למי עוד להעביר את התואר?
 
יש שמועה עיקשת שהתדריך של וינס לארל היה שינוי תוצאת הקרב, יש כאלה שטענו שפולי היה צריך לזכות בתואר בקרב הזה ושינו את התכנית. קצת מופרך. בכל אופן, בתחילת הקרב היה קטע שנראה היה שמייקלס מתחיל להרביץ לפולי על אמת ופולי תוקף אותו. זה היה וורקד שוט.
 
מבחינתי המיין איבנט זה הקרב הכי טוב עם הסיום הכי גרוע אי פעם... אבל המיין איבנט הכי טוב של אותה השנה מבחינתי (ברט-אוסטין מסרבייבור זה הקרב הכי טוב של השנה) והספוט עם הסאבו-סופרקיק שמייקלס נותן מדהים!
 
בחודש הבא תופתע לגלות מי לא נמצא באירוע...
לצפיה ב-'מעולה :)'
מעולה :)
18/02/2018 | 14:56
24
נהנה מאוד מההומור והנוסטלגיה 
לצפיה ב-'שרשור RAW'
שרשור RAW
13/02/2018 | 06:17
12
23
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
13/02/2018 | 06:18
11
268
ג'ון סינה פותח את התכנית. הוא אומר שאנשים יודעים כמה רסלמניה חשובה. הוא חייב לנצח בצ'יימבר כי בלעדיו, הוא לא בטוח שהוא יהיה בדרך לרסלמניה. הוא חייב לנצח בקרב הכי קשה ב-WWE כדי לנצח את האלוף הכי בלתי מנוצח. המיז יוצא עם המיזטוראז' ואומר שסינה היה יותר מדי זמן בהוליווד. אולי הוא שכח שהוא ייסד את סופלקס סיטי. המיז עומד לזכות בתואר האוניברסלי לצד התואר הביניבשתי. סינה אומר שקרב מול לסנר יהיה הקרב האחרון של מיז. מיז מזכיר שהוא הצליח נגד רומן ריינס. מיז מזכיר שהוא גם ניצח את סינה במיין איבנט. סינה מאתגר את מיז לקרב בו המפסיד ייכנס ראשון. מיז מסרב והמיזטוראז' תוקפים את סינה... ואז מיז מסכים. קורט אנגל יוצא וקובע את הקרב, רק שהוא מרחיק את בו דאלאס וקורטיס אקסל.
 
המפסיד נכנס ראשון לצ'יימבר: ג'ון סינה ניצח את מיז עם סופר AA.
 
מאט הארדי מדבר על הסיכוי שלו להגשים שוב את הגורל שלו ולהיכנס אל הדילישן צ'יימבר.
 
הרבייבל ניצחו את הקלאב אחרי שאטר משין על אנדרסון.
 
קורט אנגל מכריז שרונדה ראוזי תחתום על החוזה שלה בצ'יימבר. ג'ייסון ג'ורדן עבר ניתוח בצוואר ויחמיץ את רסלמניה. אנגל נוזף בקהל על זה שהם שמחים. סת' רולינס יוצא ואומר שג'ורדן הוא ילד טוב, ושהוא מבין כמה פציעות הורסות. אנגל מציע לו למצוא שותף אחר וללכת על תארי הזוגות, אבל רולינס רוצה להפוך את המקום למאנדיי נייט רולינס. הוא רוצה קרב על התואר האוניברסלי. רולינס מציע להיכנס לקרב המרובע גם הוא. אנגל אומר שזה קצת לא הוגן. רולינס אומר שמגיעה לו הזדמנות. המעריצים מסכימים ואנגל מסכים.
 
בריי ווייאט אומר שלאף אחד אין סיכוי מולו, ושהוא יסדר את מאט הארדי. הוא יחסל את החייה וכל העולם יהיה בידיו.
 
ביילי ניצחה את סשה בנקס עם סופר ביילי טו בלי. נייה ג'קס תקפה את שתיהן לאחר הקרב. היא אומרת שהיא השמידה אותן כי הן נאבקו מול אסוקה בקרבות תחרותיים והיא כיסחה אותן בתוך כמה שניות. היא תחסל לאסוקה את הסטריק.
 
סת' רולינס ורומן ריינס מדברים. ריינס אומר שהוא ידיח אותו. דה באר מגיעים ויורדים על רולינס. ריינס יורד על סזארו ואומר שיראה את שיימוס בזירה.
 
טייטוס או'ניל מתראיין עם טייטוס וורלדווייד. אפולו קרוז אומר שהוא לא מפחד מאף אחד. דיינה ברוק אומרת שקרוז קאנט לוז.
 
מיקי ג'יימס שואלת את אלכסה בליס למה היא עזרה לה, ואלכסה אמרה שנמאס לה מאבסולושן. היא מודה שהיא מקנאה במיקי ומזהירה שאם אבסולושן יעבדו ביחד בצ'יימבר, הן יידפקו.
 
אבסולושן (ע' פייג') ניצחו את מיקי ג'יימס ואלכסה בליס אחרי באד אוף רוזס למיקי. לאחר מכן אלכסה הצילה אותה.
 
אליאס יורד על העיר ועל קליפורניה. הוא אומר שהוא הפייבוריט בצ'יימבר. הוא שר ויורד על כולם עד שהמוזיקה של ברון סטרומן נשמעת כשהוא שר עליו. סטרומן מופיע עם צ'לו ומנגן עליו עד שהמיתר נקרע. הוא אומר שהוא לא גמר עם אליאס. הוא רץ אל הזירה עם הצ'לו ואליאס מנסה לעצור אותו. הוא תוקף אותו אבל סטרומן עוצר אותו ומשתמש בפאוורסלאם בריצה. לאחר מכן הוא מרסק את הצ'לו על אליאס.
 
פין באלור מדבר על להחזיר לעצמו את התואר שהוא לא הפסיד.
 
רומן ריינס ניצח את שיימוס עם ספיר.
 
אייבורי מצטרפת להיכל התהילה.
 
קרב סיכוי שני: סת' רולינס וגם פין באלור ניצחו את מאט הארדי, בריי ווייאט ואפולו קרוז אחרי פאוורבומב כפול על בריי. התכנית נגמרה בלי לדעת מה יקרה עם הצ'יימבר.
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
13/02/2018 | 15:42
234
לאחר התוכנית התקיים ראיון בלעדי עם קורט בנטוורק והוכרז שהצ'יימבר יתרחב וגם באלור וגם רולינס יכללו בתוכו.
 
בגדול , הדרך לרסלמניה עד עכשיו די מנומנמת. ההחלטה להוסיף את באלור ורולינס לתמונת הצ'יימבר היא מצויינת ונקווה שימשיכו את הכיוון גם למניה , שלא ישלפו לנו פתאום איזה סיניור שיידחף (ע"ע סינה, טריפל H, טייקר, קיין וכו').
 
סשה בדרך להיל טרן וטוב שכך. היא די מוגבלת כפייס. שמועות ברשת מדברות על טרן הפוך, של ביילי. זה יהיה מעניין אם יתממש.
 
הסגמנט של טיטוס וקרוז היה מפתיע. הבחור יכול גם להראות אישיות כשהוא דיבר בביטחון ורקד. מעניין. אשמח לראות יותר אופי מצידו.
 
אבסולושן - זה לא עובד, חסר תכלית ומיותר. ואיפה לעזאזל אסקה בכל התמונה? 
ואולי לא שמתם לב אבל דיוויזיית הקרוזרים נמחקה לגמרי מראו, מה שמעיד על הכיוון הכללי.
 
המיינאיבנט לא היה מרשים מבחינת הקרב, רק הסיום.
 
לצפיה ב-'סליחה על הבורות'
סליחה על הבורות
13/02/2018 | 18:35
3
218
אבל מי זאת אייבורי??
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
13/02/2018 | 19:24
203
JFGI
לצפיה ב-'אולי עדיף סרטון'
אולי עדיף סרטון
14/02/2018 | 12:21
1
153
לצפיה ב-'תודה. פעם ראשונה שאני שומע עליה... '
תודה. פעם ראשונה שאני שומע עליה...
15/02/2018 | 20:52
32
לצפיה ב-'וואו איזה עולב'
וואו איזה עולב
15/02/2018 | 10:38
5
191
צריך למצוא שם אחר להול אוף פיים, משהו כמו הול אוף נוסטלגיה או משהו כזה, כי הצורך למצוא 6-7 אנשים כל שנה פשוט גורם לבחירות מגוחכות שמבוססות רק על התרפקות על רגעים קטנטנים בעבר - שגם את זה בקושי יש פה, כי בינינו, כמה אנשים ממש התחברו לאייבורי?
עם כל הכבוד לאייבורי, לא נראה לי שיש איזושהי אבן דרך שמישהו זוכר ממנה, סטוריליין חשוב או קרב זכור. היא לא הייתה יוצאת דופן בזירה ולא ברור מה הרף להול אוף פיים אם גם היא בפנים (כדוגמה עדכנית מתוך המון דוגמאות לאנשים שכבר בפנים).
לפי הסטנדרט הזה, אין סיבה שגם נעמי, בקי לינץ' וכרמלה יהיו בהול אוף פיים גם אם הן יפרשו היום.
 
אגב מצחיק שהם מציינים את פסגת הקריירה שלה בקרב נגד צ'יינה ברסלמניה 17 (וסבבה שלא הזכירו את זה שהיא הפסידה בכמעט סקווש), בעוד שצ'יינה לא ב-HOF מסיבות פוליטיות
לצפיה ב-'לדעתי סיבה נוספת שבחרו'
לדעתי סיבה נוספת שבחרו
15/02/2018 | 21:23
144
בה (מלבד העובדה שכנראה היא מחוברת עם חלק מאנשי ה-WWF) היא העובדה שהיא הגיעה לשם מהארגון GLOW.
אני חושב שה-WWE ערים לעובדה שהתכנית הצליחה בנטפליקס, מחודשת לעונה שנייה שעולה כמה חודשים אחרי רסלמניה, ורוצים גם כן לחלוב קצת יח"צ ויחס מהעוגה הזו.
לצפיה ב-'הדבר המצחיק הוא'
הדבר המצחיק הוא
15/02/2018 | 22:08
3
130
שאחד מההישגים שלה הוא... וזה פשוט מצחיק... שהיא פשוט הייתה אחת מהמתאבקות ה'אמיתיות' היחידות שהיו אז. כל השאר היו דוגמניות.
 
כלומר, העניין הוא שהיא פשוט גם התאמנה בהיאבקות. קצת מגוחך. אני לא חושב כמוך שהיא כזאת שולית, היא הייתה תקופה נכבדת מאוד הטופ היל במחלקה, אבל כן, להכניס אותה בצורה הזאת קצת פחות ראוי. כנראה באמת קשור ל-GLOW.
לצפיה ב-'לא זוכר אותה כטופ הילית אפילו לדקה...'
לא זוכר אותה כטופ הילית אפילו לדקה...
16/02/2018 | 10:36
2
101
אבל כן, בתקופה ההיא, בחורה שיודעת לעשות סופלקס וסנפמר ישר עושה רושם של איזה פנומנית...
לצפיה ב-'למה?'
למה?
16/02/2018 | 11:49
1
83
הייתה האישה החשובה ביותר בכהונות שלה ב-99 ובתקופה שלה ב-RTC. היא לא הייתה אלופה שולית מדי. היה לה די הרבה זמן מסך.
 
מיותר לציין שאחרי ההפסד לצ'יינה היא סתם הייתה ג'וברית, אבל הייתה הילית די חשובה בתקופה ההיא (אם כי התקופה הזאת היא התקופה לפני ההגעה של טריש, מולי, ליטה, ויקטוריה וג'אז, אז היא פחות חשובה).
לצפיה ב-'היא הייתה אחת מן הדמויות החשובות במחלקת הנשים אז לפי דעתי'
היא הייתה אחת מן הדמויות החשובות במחלקת הנשים אז לפי דעתי
16/02/2018 | 17:16
86
חוץ מזה, היא גם הייתה אלופת הנשים 3 פעמים בעידן האטטיוד, אז היא לא סתם הייתה שם. ולפי דעתי, היא הייתה אחת מן ההיליות הכי זכורות במחלקת הנשים, והיא הייתה די חיונית באותה תקופה, כי היא כן ידעה להתאבק, בעוד שמתאבקת כמו סייבל לא הייתה צריכה בכלל לקחת באמפ (זה היה בחוזה שלה לפי מה שהבנתי).
 
 
לצפיה ב-'שרשור סמאקדאון'
שרשור סמאקדאון
14/02/2018 | 12:35
3
21
לצפיה ב-' אירועים חשובים '
אירועים חשובים
14/02/2018 | 12:36
2
180
המנצח בקרב של דולף זיגלר מול ברון קורבין יצטרף לקווין אוונס, סמי זיין ו-AJ סטיילס בפאסטליין.
 
לפני הקרב בין זיגלר לקורבין, אוונס וזיין תקפו את קורבין. הם עמדו לתקוף גם את זיגלר שתקף אותם לפני כן, אבל הם הצליחו להשתלט עליו.
 
שארלוט פלייר (ע' בקי לינץ' ונעמי) ניצחה את שרה לוגן (ע' הריוט סקוואד) אחרי נאטורל סלקשן.
 
שיין מקמהן מתעמת עם דניאל בריאן. הוא קובע קרב בין זיגלר לזיין, וקרב בין קורבין ואוונס. אם זיגלר או קורבין מנצחים, המיין איבנט של פאסטליין יהיה קרב מחומש. אם אוונס או זיין יתערבו, הם יצאו מהקרב.
 
ברון קורבין ניצח את קווין אוונס אחרי אנד אוף דייז והצטרף למיין איבנט.
 
בובי רוד אומר שהוא יהיה אלוף ארה"ב הגדול ביותר בהיסטוריה וקובע קרב פתוח. הוא רומז שהוא מעדיף שרנדי אורטון יצא. אורטון יוצא ואז גם ג'ינדר מהאל יוצא, ואומר שאורטון נכנס לטופ טן של סמאקדאון למרות שג'ינדר ניצח אותו. אורטון אומר שלא אכפת לו בכלל. ג'ינדר אומר שרוד מעל אורטון ברשימה ורוד מזכיר שג'ינדר לא נמצא שם כי לאף אחד לא אכפת ממנו. ואולי אורטון רק מקום תשיעי כי לרוסטר נמאס מההתקפות שלו. אורטון נותן RKO לאחד מהאחים סינג', אבל ג'ינדר נותן לאורטון ולרוד חלאס.
 
הניו דיי רוצים לשבור שיא באכילת פנקייקים עד שגייבנג'מין יוצאים. הם רוצים שהניו דיי יתנו מקום לאתלטים אמיתיים. הניו דיי מזכירים שהם האלופים שכיהנו הכי הרבה זמן. גייבנג'מין הורסים את הפנקייקים.
 
הניו דיי ניצחו את גייבנג'מין עם פייסבאסטר של קינגסטון על גייבל.
 
דולף זיגלר אומר שהוא נועד להתאבק והוא יהיה במיין איבנט ברסלמניה, וילך לשם כאלוף.
 
האוסוז אומרים שאף צמד לא הצליח לנצח אותם. לאחר מכן אחי הבלודג'ון צופים בפרומו ומרביצים במסך שבו הם רואים אותו.
 
קווין אוונס מבקש מסמי זיין לא לאכזב אותו ולהפסיד. זיין אומר שאוונס אכזב אותו והם לא יעבדו ביחד בפאסטליין.
 
בשבוע הבא: הריוט סקוואד מול שארלוט, נעמי ובקי.
 
דולף זיגלר ניצח את סמי זיין עם סופרקיק. המיין איבנט עומד להיות קרב מחומש.
לצפיה ב-'דעה על המיין איבנט'
דעה על המיין איבנט
15/02/2018 | 10:00
1
135
יאללה זיגלר!!!!
 
אני ממש הייתי רוצה שדולף יזכה בתואר בפאסטליין כדי לזעזע את הצופים ולהפתיע.
 
ואז שסטיילס יזכה בתואר חזרה בפרק של סמאקדאון, כדי שנקבל את סטיילס נגד נאקאמורה ברסלמניה.
 
לפחות נקבל קצת הפתעות על הדרך.
לצפיה ב-'נשמע'
נשמע
15/02/2018 | 21:25
116
נוראי. מאוד מבאסת אותי המחשבה שבונים פה את זיגלר רק כדי להשתין עליו בקשת שוב, אבל שהוא יזכה על חשבון סטיילס ואז יפסיד שוב את התואר רגע לפני רסלמניה? כל בוקינג כזה תמיד נשמע נוראי ורק למען הshock value.
 
בכלל, אני חושב שפסטליין מיותר ורק מאפשר להם בכלל לחסוך את הבנייה של איי ג'יי נגד נקאמורה, שכנראה אין להם ממש רעיונות או תכניות לגביו כי זה בכל זאת פייס נגד פייס, אז הם נהנים מכך שהם יכולים להתעלם מזה עד כמה שיותר קרוב לרסלמניה.
לצפיה ב-'טיטאן סינקינג- פרק 4'
טיטאן סינקינג- פרק 4
11/02/2018 | 22:35
12
86
שלום לכולם וברוכים הבאים לתרגום לעברית של פרק נוסף מהספר טיטאן סינקינג: נפילת ה-WWF ב-1995. בפעם שעברה קראנו על המעמד החזק של הקליק בארגון באותה השנה. תזכורת: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/13/182927012...

אז במה עוסק הספר הראשון? (תקציר)

במהלך ההיסטוריה של ה-WWF, היו זמני שגשוג וזמנים קשים, מעגלים שהשפיעו על הארגון והכריחו אותו לשנות כיוון. המשתנה הקבוע היחיד בשלושת העשורים הוא וינסנט קנדי מקמהן, אדון הבובות הגדול שהנהיג את הספינה. עם עור של פיל, אדישות ושליטה, מקמהן ניצח את כל מתחריו וניצח בכל מלחמת היאבקות בה היה מעורב.

ב-1995, הוא כמעט הפסיד.

טיטאן סינקינג מספר את סיפורה של אחת מהשנים הכי נוראיות, כואבות ומתישות בתולדות ה-WWF. וינס התאושש מחצי העשור הקודם במהלך השנה, אבל אחרי חמש שנים שפגעו בארגון שלו, ניסה לבנות אותו מחדש ולגלות מחדש את נוסחת הקסם שהפכה את הארגון שלו לענק בשנות השמונים. עם כל שבוע שעבר, עוד ועוד בעיות החלו לצוץ, וה-WWF הגיעו למשבר.

הספר מסביר לנו הכול מבפנים: עם תיאורים מפורטים של תקריות מסירקיוז למונטריאול, מהקליק ל-BSK, תקוותו החדשה של וינס, עד לכישלונות היצירתיים שלו. בואו לגלות את הסיפור האמיתי של השנה, ותלמדו איך 1995 הובילה את ה-WWF למשבר.
לצפיה ב-'והפעם בטיטאן סינקינג:'
והפעם בטיטאן סינקינג:
11/02/2018 | 22:41
103
LLLLLLLLLLLET'S GET READY TO RRRRRRRRUMBLEEEEEEEE!
 
ראמבל 1995. האירוע הראשון של השנה. סוקרים את המצב הרע של ה-WWF בפתיחת השנה, ואת הקרבות שנערכו בראמבל. רובם היו קרבות טובים. בנוסף שומעים על הבעיות של קווין נאש כאלוף, ולבסוף סוקרים את המשתתפים ברויאל ראמבל, רובם די גרועים, סוקרים את המנצח הוודאי והברור של הראמבל, ואת הסיום האגדי.
 
כמה קישורים:
 
הזכייה של נאש בתואר:
https://www.youtube.com/watch?v=oXxR5oNNRCo
 
באם באם וטטנקה מול בוב הולי ו-1-2-3 קיד: www.dailymotion.com/video/x4ugcj
 
ביגלו דוחף את LT:
https://www.youtube.com/watch?v=jICDqFVOMtE
 
דיזל מול ברט הארט: www.dailymotion.com/video/x2m7q3i
 
 
נאש מתראיין על הזכייה של שון: https://www.youtube.com/watch?v=BouMCLIJGlM
לצפיה ב-'פרק 4'
פרק 4
11/02/2018 | 22:47
114
אחרי המופע ללא הקהל במדיסון סקוור גארדן באוגוסט, חזרו ה-WWF לעוד שני מופעים במקום ב-1994, שאמנם מילאו רק חצי מהאולם אבל היו שיפור. הם חזרו ב-16 בינואר, 1995, עם מופע אותו הוביל אלוף ה-WWF החדש דיזל מול ג'ף ג'ארט, שמשך 5,400 אנשים בלבד אל הבניין. לאחר עלויות השכירות, הפרסום והתשלום למתאבקים, שוב הפסידו כסף.
 
המופעים בעוד שני מקומות ותיקים, הנסאו קולוסיאום בניו יורק והמדולנדס בניו ג'רזי, גם לא הרוויחו. רבים טענו שהרצת שלושה מופעים בשלושה בניינים שהיו באותו השוק הובילה למספרים המביכים, החלטה שהארגון החליט ב-1994 כדי לקצץ בעלויות הנסיעה, ורבים גם האשימו את המספרים באוגוסט באותה הסיבה.
 
כעבור שבוע הגיעו עוד חדשות רעות, כשהתחנה WUHF ברושסטר, ניו יורק, הורידה את התכנית סופרסטארס מלוח השידורים שלהם. לאבד את השידור בעיר השלישית בגודלה במדינת הבית שלהם היה מכה אכזרית לאחר המספרים המביכים באזורים אחרים בעיר. מאז הקמתה, היו שורשיה של ה-WWF בתפוח הגדול, אפילו שהמשרדים שלהם היו בסטמפורד, קונטיקט, עד כדי כך שהחבר'ה תמיד התייחסו לטריטוריה של מקמהן כ"ניו יורק". רבים בארגון חששו שאם לא ימשכו קהל שם, יתקשו במשיכת קהל בכל מקום אחר.
 
התוצאה של אובדן השידור ב-WUHF לא התבררה עד להמשך השנה כשהארגון חזר אל רושסטר באוקטובר. הם משכו 1,200 איש בלבד לעיר שבדרך כלל משכה 8,000 מעריצים בתחילת העשור. אובדן משבצת השידור בטוח פגע ב-WWF.
 
אירוע הרויאל ראמבל, מסורת מאז 1987, היה אחת היצירות הכי גדולות שאותן יצר יד ימינו של וינס מקמהן, פאט פטרסון. מרכז המופע היה קרב בו התחרו שלושים אנשים בבאטל רויאל מעל החבל, כשמתאבק חדש מצטרף כל שתי דקות, והאחרון שעומד הוא המנצח.
 
באירועים הראשונים הפרס למנצח הקרב היה רק תהילת הניצחון, אבל זה השתנה ב-1992 כשהחליטו להעניק למנצח את אליפות ה-WWF הפנויה. ריק פלייר ניצח בקרב אחרי שנכנס מספר שלוש, במה שהיה אולי הראמבל הכי טוב אי פעם. בשנה הבאה הפרס השתנה שוב, והפעם לתמיד, כי המנצח קיבל קרב על אליפות ה-WWF ברסלמניה מעתה ואילך.
 
הפרס החדש הפך את קרב הראמבל לאירוע חובה, והמופע בו היה הפך מיד למופע השני בגודלו של השנה בשביל המעריצים. האירוע של 1995 התרחש בטמפה, פלורידה, מול 10,000 אנשים. זה היה קהל בריא לאותה התקופה, אבל עדיין הכי פחות קהל שהמופע הכניס, והמצלמה הראתה טוב את הירידה בקהל.
 
באנדרקארד, רוברט 'בוב הולי' הווארד ושון וולטמן נלחמו מול סקוט 'באם באם' ביגלו וכריס 'טטנקה' צ'אביס על תארי ה-WWF הפנויים לזוגות. וולטמן והווארד היו קטנים בשביל ה-WWF בעבר ובשנות השמונים מעולם לא היו הופכים ליותר מג'וברים. אבל כשהארגון לא יכול היה להציג שרירנים מנופחים להמונים לאחר משפט הסטרואידים, העסקים השתנו ואנשים בגודל שלהם הפכו לנורמה.
 
וולטמן, הודות לכך שהיה בגובה מטר שמונים ושקל שישים ושמונה קילוגרמים, היה תמיד האנדרדוג שניצח כנגד כל הסיכויים, ועשה לעצמו שם ב-1993 כשניצח את הכוכב המבוסס רייזור ראמון במאנדיי נייט רו. בשנים הבאות הוא ביסס את עצמו במהירות כאחד מהמתאבקים הכי מוכשרים בארגון, וקרבות שלו עם אנשים כמו ברט הארט ושון מייקלס נחשבו לקרבות חובה.
 
הווארד, מצד שני, הגיע עם גימיק של נהג נסקאר, ובהתחלה קראו לו ת'רמן 'ספארקי' פלאג כשהוא נלחם בעודו לובש בגד גוף עטוי דגלי מירוצים עם כתפיות . תסרוקת המאלט שלו והחיוך המאולץ רק הוסיפו לתחושה שהפוטנציאל שלו היה מינימלי וחיי המדף מוגבלים.
 
סקוט ביגלו הגיע אל ה-WWF בפעם השנייה לאחר שהייתה לו תקופה קצרה כבייביפייס בפריחה של שנות השמונים, אולם עזב בגלל פציעה בברך והלך להצליח אצל ארגוני ג'ים קרוקט והכי חשוב, ביפן. וינס חיפש מתאבקים חדשים ב-1993 כדי להחליף את השרירנים שעזבו, וביגלו היה ההחתמה המושלמת בגלל המראה המאיים שלו. בגובה מטר תשעים ושלוש ובמשקל מאה וחמישים קילו, בנוסף לקעקועי להבה כואבים על ראשו הקירח, צייד הראשים לשעבר עדיין היה גדול, אבל בגלל שהיה שמנמן אף אחד לא חשב שישתמש בסטרואידים. עבור מקמהן, הוא היה מושלם. למרות גודלו, ביגלו זז בזירה כמו חתול, לקח באמפים וביצע מהלכים אוויריים מרשימים ביכולת של איש שהיה חצי ממנו בגודל, מה שהוציא אותו אובר במהירות.
 
כריס צ'אביס, מפתח גוף ושחקן פוטבול לשעבר, הגיע אל ה-WWF ב-1991 אחרי שנתיים בלבד בביזנס. כיוון שהיה ממוצא אינדיאני, השתמש צ'אביס במורשתו כחלק מהגימיק שלו עם השם 'טטנקה' לפני ריצתו ב-WWF. בהתחלה וינס העסיק אותו תחת שמו האמיתי, אבל מהר מאוד שינה את דעתו כשראה את הפוטנציאל למוצרים, ואת הסיכוי למשוך קהל מפלח אוכלוסייה שלא משכו מאז ימיו של צ'יף ג'יי סטרונגבו. זאת הייתה סטייה נדירה מהמדיניות שלו, להמציא למתאבקים גימיקים כדי לקבל זכויות יוצרים. אחרי שלוש שנים בתפקיד, טטנקה היה פחות טוב כבחור טוב, אז הוא הפך להיל והצטרף אל המיליון דולר קורפוריישן של טד דיביאסי כדי להתרענן. זה לא עבד, צ'אביס לא שינה כלום בסגנון או במראה של הדמות, והקהל כבר לא התעניין בדמות החד מימדית.
 
עבור הווארד, להופיע באחד מהקרבות החשובים באירוע היה חשוב, כי הוא די טחן מים בשנה הראשונה שלו בארגון ולא עשה שום דבר משמעותי. הוא הניח, כמו כולם, שטטנקה וביגלו הם המנצחים הבטוחים בקרב, אבל לא היה אכפת לו. הוא הבין את תפקידו והתכוון לגרום ליריביו להיראות הכי טוב שאפשר כשינצחו אותו. כשגילה שהצמד המאולתר שלו יזכה בחגורות באותו הלילה, הוא שמח. "חשבתי שזה היה ממש מגניב," הוא קרן. "כל המתאבקים רצו להיות אלופים ב-WWF, ועמדתי להיות אחד מאלופי הזוגות. זה היה מדהים, וחשבתי שאני עומד להרוויח כסף טוב."
 
לביגלו לא היה אכפת להפסיד, אפילו לשני אנשים שהיו חצי ממנו בגודל, כי באותו הלילה היה לו משהו חשוב יותר לעשות. אמרו לו לדחוף את לורנס טיילור מה-NFL שישב בקהל, וזה היה אמור ליצור עניין תקשורתי שיוצג כעימות אמיתי. עבור ביגלו, תבוסה לאנדרדוגים הייתה הגורם עבורו להתעצבן על שחקן הפוטבול. מאחורי הקלעים, כשארבעת המשתתפים דיברו על הקרב, ביגלו היה שמח והבטיח לעשות כל שביכולתו בשביל לגרום ליריביו להיראות טוב.
 
תפקידו של פאט פטרסון ב-WWF היה רוד אייג'נט, מישהו שעזר למתאבקים לבנות את הקרבות כדי שיתאימו לחזון של וינס ולמה שרצה לראות, וגם לקבוע קרבות ולפקח על ההאוס שואוס. כולם אמרו שהוא הבחור הכי טוב לסיומות בביזנס, ואף אחד לא פקפק בתכניות הקרבות שלו. כשתכנן את הקרב מאחורי הקלעים, פאט אמר לוולטמן להצמיד את ביגלו, אבל שון טען אחרת. אולי חשב על המוניטין האנוכי של הקליק, ואמר לפאט שהוא תמיד ניצח ובוב לא, אז אולי צריך שהולי יהיה זה שיצמיד. אבל לפאט היו פקודות למלא וזאת לא הייתה אחת מהן, אז ההחלטה שוולטמן יצמיד נשארה.
 
לבוב לא היה אכפת, הוא רק שמח לקבל את החגורות. כשהרגע הגיע הוא נהנה ממנו, שאב את ההערצה ואהב את היוקרה בלהיות אלוף. זה לא היה תואר שנלחם באמת עליו, כמובן, זה היה קבוע מראש כמו כל דבר אחר בביזנס, אבל עבור הווארד זה היה סמל שאמר שהוא עשה משהו נכון ושההנהלה האמינה ביכולתו. למחרת היום, הוא הסתכל על החגורה והחליט שהוא יוכל להתרגל לכך, ואז גילה שהצוות שלו מפסיד את התארים באותו הלילה בפרק חי של מאנדיי נייט רו. הוא שמר על גישתו הרגילה בביזנס, לא התלונן ועשה את עבודתו מקצועית, אבל הוא עדיין כעס שלא נתנו לצמד סיכוי להצליח כאלופים. בתוך כמה שבועות הוא ושון כבר לא היו צמד והולי חזר לתחתית הקארד להפסיד לאחרים. לפי דעתו הזכייה בתואר לא באמת קרתה, כי מעמדו בארגון לא השתנה.
 
חוץ מקרב הראמבל עצמו, האטרקציה המרכזית במופע הייתה אלוף ה-WWF דיזל מגן לראשונה על תארו החדש באירוע בתשלום. הענק הירוק עדיין קיבל את אחד מהפושים הכי גדולים בתולדות הארגון, והזכייה בתואר חתמה שנה מדהימה עבור קווין נאש, שכמעט שוחרר כחלק מהקטנת ההוצאות ב-1994, והפך לאלוף ה-WWF ולאיש שווינס עמד לבנות סביבו את הארגון בסוף השנה.
 
זכייתו של דיזל בתואר הייתה ייחודית. בוב באקלנד ניצח את ברט הארט על האליפות בסרבייבור סירייס ב-23 בנובמבר, 1994, לאחר סיום שהגן על הארט, ותיאורטית היה אמור להוביל לקרבות חוזרים, כמו שהיה נהוג. אבל הארט לקח חופש כדי להתאושש ולצלם פרק מסדרת הטלוויזיה "יונה בודדה", אז דיזל הפך למחליפו בהאוס שואו.
לצפיה ב-'חלק ב''
חלק ב'
11/02/2018 | 22:49
94
רבים חשבו שדיזל ינצח את באקלנד בפסילה או בספירת חוץ כמו שדייבי בוי סמית' ניצח את האלוף החדש ביומיים האחרונים. במקום, במדיסון סקוור גארדן, רק שלושה ימים לאחר הניצחון המדהים של באקלנד, נאש פשוט בעט לו בבטן ונתן לו את הג'קנייף פאוורבומב כדי לזכות בתואר תוך שמונה שניות. אם החגיגה של נאש לאחר הקרב כשרץ מסביב לזירה בזרועות מתוחות לצד מותניו כשהוא מהנהן ושואג כמו אריה גאה הייתה מוזרה, זה היה רק כי התגובה הייתה אמיתית. אף אחד לא עלה בצורה מטאורית כמו דיזל בזמן כזה קצר.
 
מקמהן החליט לבחור בקווין נאש כבחור הראשי שלו כי היה גבוה: לא היה עוד הסבר. נאש ידע זאת, ולקס לוגר הפיקח אמר לו לפני כמה חודשים שזה יכול לקרות, לאחר שראה את התגובה של מקמהן לדיזל במאי, כשעבד בקרב נהדר מול חברו סקוט הול במדיסון סקוור גארדן. נאש שמח בבירור מההזדמנות לרוץ עם הכדור, אבל עכשיו האתגר שלו היה לשמור על המעריצים לאחר שהגיע אל המקום המרכזי כל כך במהירות.
 
יריבו הראשון היה האלוף לשעבר ברט הארט, אחד מהמנהיגים של הלוקר-רום והאיש שרבים כיבדו. הוא גם היה אחד מהראשונים שסייעו להראות מה קווין נאש מסוגל לעשות, הודות לקרב מדהים בקינג אוף דה רינג לפני שנה. הרסלינג אובזרבר כתב על הקרב:
 
בהתחשב בכך שדיזל עבד יותר זמן ממה שעבד במופע מרכזי אי פעם ועבד עם מפשעה קרועה, מגיעים לו שבחים על כך שלפחות היה טוב מספיק כדי שהארט יוכל לסחוב אותו. הארט היה נהדר בלעשות את הבלתי אפשרי ולהפוך את זה לקרב ממש נהדר פרט לכמה ספוטים שפוקששו.
 
עם ברט בצד השני של הזירה, איכות הגנת התואר הראשונה של נאש לא הדאיגה אף אחד, אבל תגובת המעריצים כן הייתה. שני המתאבקים היו בייביפייסים והוצגו כך לקהל ה-WWF, אז הזיווג היה מוזר, בעיקר כשנאש עדיין ניסה להצלי כאלוף. הדאגה הייתה שנאש יקבל קריאות בוז מול הארט האהוד והקטן. התיאוריה של וינס הייתה שלתת לדיזל יריב שכבר ניצח אותו תעלה את העניין ואנשים יחשבו שיהיה חילוף תואר. באותו הזמן, הארט יוביל את נאש לקרב טוב ויעזור להביא לצידו את המעריצים באמצעות העבודה שלו.
 
אבל בלי קשר לכמה שהצדיק את הבוקינג, וינס עדיין דאג מכך שדיזל יקבל תגובה של היל, וזה הדבר האחרון שרצה עבור האלוף הגיבור החדש שלו. גם נאש לא הבין את זה ותהה, לעתים בקול רם, האם וינס מאמין בו כאלוף או שבחנו אותו וניסו להכשיל אותו בכוונה.
 
אבל ברט הבין מה היה תפקידו ושינה את מהלכיו כך שלא יעודדו אותו יותר מנאש, בגלל שכבחור קטן באופן טבעי הקהל תמך באנדרדוג. הוא נמנע מלמכור (להגיב למהלכים כאילו הם כאבו לו וגרמו לנזק אמיתי) יותר מדי ולא הוציא יותר מדי סימפתיה, בזמן שהעלה את התוקפנות שלו כך שנאש יצטרך למכור. באותו הזמן נאלץ לאזן הכול, ולוודא שלא ילך רחוק מדי כדי שהקהל לא יצעק לו בוז. כמי שרצה להיות גיבור ודמות שהמעריצים מאמינים בה, הוא לא רצה שזה יקרה. הוא השיג את המטרה, ולמרות שהשיג יותר תרועות מדיזל, לפחות האלוף לא קיבל קריאות בוז.
 
כל הקרב תוכנן נהדר בידי הארט, ונאש הודה לו לאחר הקרב על כך שהביא את הקרב הטוב הראשון שלו מזה כמה חודשים. ברט העריך זאת, אבל אמר אחר כך, "הוא לא הבין שכל מה שהייתי צריך לעשות כדי להפוך אותו להיל היה להתחיל למכור בדרמטיות, אבל לא הייתי כזה."
 
למרות שהקרב היה טוב והקהל הגיב כמו שה-WWF קיוו, בסיום הקרב שני המתאבקים הוציאו תיקו אחרי התערבות של הרבה אנשים משני הצדדים, והמעריצים הרגישו מרומים. "זה היה כאילו לא רצו לשים את הביצים של ברט הארט בסל של דיזל, למקרה שלא יצליח כאלוף," אמר נאש. הקרב זכה לשבחים ממבקרים, אבל הסיום הזול והלא מספק הוביל לכעס. לי מוגן ב'מדריך הוידיאו השלם ל-WWF' כתב:
 
יש סיפור ברור, זה אפילו קצת מיושן בכך שזה קרב שנבנה לאט ומלא בפסיכולוגיה. אבל זה ממש מכעיס בסוף כי השקעת הרבה זמן בזה. פשוט סטירה בפנים.
 
דייב מלצר טען אותו הדבר ברסלינג אובזרבר ניוזלטר:
 
למרות שהקרב של הארט ודיזל היה מצוין, לא מבחינת מהלכים אלא מבחינת הסיפור, והארט כן הוציא את דיזל אובר כאלוף אמיץ ואמין, הבוקינג היה דבילי. לא לפסול על התערבות חיצונית זה בסדר אם הם טוענים שהם נגד דפיקות. אבל אחרי כל זה הם עדיין לא נתנו לנו סיום לקרב. שלוש התערבויות ונפילה של שופט זה די דבילי.
 
אותו הדבר שקרה לדיזל קרה לכל שאר ה"האלק הוגאנים הבאים". וינס נתן לו מגה פוש ב-1994 ונתן לו לזכות בתואר במדיסון סקוור גארדן הקדוש בכך שניצח את יריבו במהירות, כמו שהוגאן הוריד את האיירון שיק ב-1984. אבל בניגוד להוגאן, קווין נאש לא שווק בצורה אגרסיבית וניצח את כל מי שעבד איתו. הוא היה צריך לשנות את דמותו ולאבד מגישתה, לחייך יותר כשהוא על המסך ולהתחרות בקרבות יותר תחרותיים בהאוס שואוס ובטלוויזיה. אחרי שלא ניצח את הארט, טען נאש שבאותה מידה יכלו "לחתוך לי את הזין והביצים וזהו." בתוך הארגון כבר התחילו לטעון שדיזל הוא לא התרופה למשבר לאחר הוגאן, ונראה היה שזה רק עניין של זמן לפני שווינס ילך על שון מייקלס, או שוב על ברט.
 
הארט ישב וצפה בניסוי של דיזל, כמו שצפה בלקס לוגר, יוקוזונה ובוב באקלנד. הוא תהה לעצמו מה צריך כדי שמקמהן יפסיק לבזבז את זמנו ולהוציא כל אחד אחר אובר בכוח, כשהוא כבר היה אובר. הוא ידע שווינס ראה בו בחור טוב שיוכל לחזור אליו כשכל השאר נכשל, אבל לא הבין למה לא מאמינים בו כבחור הראשי. רבים מהמתאבקים הרגישו באותה הצורה, והארט זכר יותר ממקרה אחד בו המתאבקים התלוננו על הירידה במשכורות מאז שדיזל הפך לאלוף, ושהעסק היה במצב טוב יותר כשהחגורה הייתה אצלו.
 
טום פריצ'ארד היה אחד מהם. כפי שאמר, "המון אנשים לא אהבו שדיזל היה האלוף, אבל הוא היה חבר של האנשים הנכונים. והיי, אי אפשר ללמד מישהו להיות מעל גובה שני מטר. (You can't teach that!) וינס היה נחוש להשתמש בו כי הוא ניסה נואשות להחליף את האלק הוגאן. הוא עבר כמה אנשים וחיפש מישהו לרשת אותו, וכמובן שהוא העדיף אנשים גדולים שהיו גדולים מהחיים. קוו היה כזה, כי הוא היה כריזמטי והיה בו משהו, אבל כשהפעמון צלצל הוא פשוט נחשף."
 
ברט קיווה שלאט לאט, וינס יראה את הדברים כמו שאר המתאבקים. הארט רצה שיבין שהוא האיש הנכון עבור העבודה, לא איזה תופעה גנטית כמו נאש, לוגר או יוקוזונה, ושמקמהן יתחייב אליו בטווח הארוך.
לצפיה ב-'חלק ג''
חלק ג'
11/02/2018 | 22:51
94
הדמויות שהשתתפו בקרב הרויאל ראמבל היו הכי צבעוניות אי פעם. ההבדל הפעם בהשוואה לשנים הקודמות היה שמעטים מאוד שהשתתפו נחשבו למנצחים פוטנציאליים. בתוך הארגון רבים הרגישו שזה הקאסט הכי חלש שהיה להם, ולכן במקום שמתאבק ייכנס כל שתי דקות, הם נכנסו כל דקה, כך שהקרב היה מהיר יותר וטוב יותר ממה שהיה צריך להיות. בין השמות שהיו שם:
 
יליד טונגה "האדשרינקר סיוני" ואליהאלי היה היל מידקארד חזק עבור מקמהן בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים כ'הברברי'. אבל ואליהאלי השרירן  שוחרר במהלך השחרורים ההמוניים של מקמהן, ועבר לטחון מים ב-WCW. לאחר שהוריד עשרים ושבע קילוגרמים מדמותו שהייתה בגובה מטר שמונים ושבע, הוא חזר לטיטאן ב-1994. ואליהאלי כבר לא היה חשוב ול-WWF לא היה מה לעשות איתו, אז הם שמו אותו עם סולופה פאטו ג'וניור במחלקת הזוגות. הוא פעם היה מפלצת מאיימת אך זריזה, ועכשיו סיוני היה סתם בחור גבוה ברוסטר שהיה כבר מלא בהם.
 
ריי ליצ'לי עבד בתור דוינק הליצן, דמות שאותה שיחק מת'יו אוסבורן האנדרייטד, שנודע בתור מאט בורן. הגימיק התחיל כהתגלמות הפחדים האפלים של וינס, ובורן שיחק את תפקיד הליצן המרושע באופן מושלם, כשהפך גימיק מצויר מגוחך על הנייר לגימיק ממש מפחיד וטוב. אבל בורן היה מכור לתרופות ולכן פוטר בסתיו 1993. (הסמים הובילו למותו ב-2013 ממנת יתר של מורפיום והידרוקודון.)
 
וינס שמר על דוינק, וחשב שמי ששיחק את הדמות לא שינה כי הדמות הייתה אובר. כמה אנשים לבשו את התחפושת אבל ליצ'לי הוותיק קיבל את העבודה באופן קבוע, והדמות עברה שינוי עם פייס טורן והוספה של כפיל גמד. זה פגע בדוינק לגמרי, ועכשיו הדמות כבר לא הייתה חדשנית, היא הייתה ההתגלמות של כל השליליות כלפי ה-WWF, שהיא יותר קרקס ולא היאבקות מקצועית. גם הילדים בקהל שנאו את דוינק הפייס, ורבים מהם צעקו "הרגו את הליצן" כשהופיע במופעים חיים בכל המדינה.
 
חואן ריברה היה צריך להודות להמלצה של סקוט הול עבור קבלת העבודה ב-WWF. השניים הפכו לחברים כשהול עבד בפוארטו ריקו, ממנה ריברה בה, וריברה עזר לו בטריטוריה המסוכנת. מקמהן שכר אותו בזכות הול, אבל כרגיל החליט להפוך אותו למשהו כך שלא יזהו את מה שהיה קודם. הוא שם את ריברה מתחת למסכה וקרא לו בשם קוואנג, כי כך ה-WWF חשבו שנינג'ה יפני צריך להיקרא. השם הוביל לבדיחות בקרב מעריצי ההיאבקות, ששאלו "מה הצליל שנוצר כשמאה ושלושה עשר קילוגרמים של חרא פוגעים במעריץ? קוואנג!"
 
ריברה עשה את מה שיכל בתור זר, וביצע בעיטות ומהלכי אמנויות לחימה לא משכנעים ומזויפים, וגם השתמש ב"ערפל רעיל" (קונדום מלא בצבע מאכל בו נגס במהלך הקרב, לפני שירק אותו בפניו של יריביו כדי "לעוור" אותם) כמו הכוכבים היפנים גרייט מוטה וגרייט קאבוקי. המעריצים לא התרשמו מהדמות הזאת, וריברה קיבל גימיק חדש בהמשך השנה.
 
גם היה שם ריק מרטל, הוותיק המנומס והיפה, ועוד אחד מבין צרפתים-קנדים רבים, שתמיד עזרו למקמהן מאז שנות השבעים. הוא פעם היה מתאבק זוגות בייביפייס, אבל ב-1989 הפך למתאבק יחידים ול'דוגמן', היל שחצן שלבש מכנסיים כחולים, סגולים או ורודים, ואחז בתרסיס ענק ממנו ריסס את הבושם שלו, "שחצנות", אל עיני יריביו.
 
גימיק הדוגמן היה מתאים מאוד באותו הזמן, אבל ב-1995 מרטל כבר היה כמעט בן ארבעים, ודי הפריע לרוסטר. למרות שתמיד שיחק את הדוגמן ההיל, מקמהן שקל להשתמש במרטל על בסיס חצי-קבוע כבייביפייס, כדי שיוכל להציג אותו כבחור מקומי גדול במהלך הביקורים בטריטוריות הצרפתיות-קנדיות כמו קוויבק, אבל התכניות בוטלו. הופעתו ברויאל ראמבל הייתה ההופעה האחרונה של מרטל בארגון, (למרות שכן הופיע עוד פעם באופן מפתיע במופע במונטריאול כעבור כמה חודשים, בו עזר לחברו הצרפתי-קנדי קארל אולט, והציל אותו משון מייקלס.) והוא שרד רק שתי דקות בקרב.
 
הצמד וול דאן (סטיב "סטיבן דאן" דול וטימותי "טימותי וול" סמית'), זוג יפה שנודע בתור הרוקרים הדרומיים, גם היו, אבל שרדו רק חמש דקות סה"כ בקרב הראמבל. כשהגיעו לניו יורק ניתן להם שם קומי ופפיונים תואמים. הם נחשבו לצמד קומי, ולא יצאו אובר.
 
אי אפשר היה לומר אותו הדבר עבור יריביהם, הבושווקרס, מתאבקי WWF מאז שנות השמונים שתמיד היו אהודים אצל הילדים. עכשיו הם שומשו בתור אטרקציה מיוחדת וכשגרירי הארגון, וילידי ניו זילנד משכו את הילדים שווינס רצה להביא. אבל מעריצים מבוגרים רבים שנאו את הצמד, וחשבו שהם מיושנים, עבשים, ולא מתאימים לרוסטקר הצעיר והרענן של ה-WWF. הבושווקרס היו בקרב רק כדי להשיג פופ נוסטלגי ולהוסיף עוד מתאבקים לקרב. (הערת המתרגם: ומשום מה ההופעה שלהם בראמבל זכורה לעד)
 
הניסיון האחרון של וינס להגיע אל מה שחשב שהיה התרבות העכשווית היה הצמד מן און א מישן. מו (ברי הורן) ומייבל (נלסון פרייז'ר) היו מתאבקים שחורים כבדים וחסונים מהארלם, שלבשו בגדי גוף זהובים-סגולים, והיו בעלי תסרוקת מוהוק מחומצנת. אחרי שקצת הצליחו בטריטוריות כאבירים מהארלם, הזוג הגיע לניו יורק ב-1993 וניתן להם גימיק של רקדני ראפ. (לפי הורן, הגימיק עבד, וכעבור שנים טען שרוב הדמויות של ה-WWE ב-2014 הושפעו מהריקודים ומהראפ של הדמויות, כך שהם היו חדשנים.)
 
לזוג ניתן מנג'ר בשם אוסקר, שמקמהן שכר לאחר שעשה עבורו ראפ במעלית ברסלמניה 9 בלאס וגאס. למרות שלא היה לו ניסיון בעסקי ההיאבקות, מקמהן חשב שאוסקר היה מושלם עבור מה שחשב שהיה הזוג החדשני שלו, שהוא רצה שינצל את היריבות של קבוצות ההיפ-הופ מהחוף המזרחי והמערבי שקרא עליה בעיתון. אחרים כמו קווין נאש חשבו שזה מביך, והוא אמר "עבורי זה היה כזה חנוני. זה היה כאילו אנשים התחפשו לשחורים. אתה רוצה להגיד לי שהראפר הכי טוב שהם מצאו היה אוסקר?"
 
מן און א מישן לא היו הראשונים ששילבו ראפ והיאבקות: רק בארגונים הגדולים היה את פול "PN ניוז" נאו לפני כמה שנים ב-WCW. נאו היה הר אדם במשקל מאתיים קילו עם בטן ענקית, והתאבק בבגד גוף כחול-ורוד כשהגיע לזירה עם כובע כדורסל הפוך, שרשרת זהב ענקית ומשקפיים בצורת כוכבים.  זה היה גימיק נורא עבור האיש שפעם היה קאנונבול גריזלי, והוא שרד עם הגימיק תוך פחות משנה לפני ששוחרר במרץ 1992, שנה לפני שמן און א מישן הופיעו לראשונה ב-WWF.
 
באופן מוזר, בן דודו של נאו, מייק הלק, הופיע בראמבל של 1995. הוא הגיע בסוף 1994 אחרי שניתן לו אחד מהגימיקים הכי מגוחכים וגרועים שמקמהן המציא. ה-WWF קראו לו מנטאור, שילוב בין המינוטאור מהמיתולוגיה היוונית ו"Man Tower". המתאבק הענק והשמנמן קיבל ראש שור ענק שלבש לזירה (שנזרק כי נתקע בחבלים במהלך הכניסה של הלק) והנחייה להתנהג כמו חייה. הלק היה מזועזע, ורק יכול היה לרוץ ולהשמיע קולות מו, והמעריצים פשוט צחקו ממנו. "זה היה טיפשי, הוא ידע שזה טיפשי, אבל אני חושב שהוא ממש שמח להיות שם," אמר שותפו המזדמן של הלק, טום פריצ'ארד.
 
הלק קיבל לזמן קצר את המנג'ר הוותיק ג'ים קורנט כדי להוציא אותו אובר (משהו שקורנט טען שהיה בדיחה שמישהו מצוות הבוקינג ניסה לעשות), אבל זה לא עבד. מנטאור נעלם תוך חמישה חודשים, אחרי שביצע כמה ג'ובים למתאבקים כמו דיוק 'דה דאמפסטר' דרוזי, מן מאונטיין רוק וטכנו טים 2000, ונותר בזיכרון כעוד גימיק הורס קריירות שהמציא וינס מקמהן.
 
פיטר פולאקו עבד לפעמים עבור ה-WWF כ-PJ ווקר, הג'ובר. הוא היה חבר של האנשים הנכונים וקיבל חוזה קבוע, אבל מבנה גופו הקטן אמר שהוא גם יקבל גימיק דבילי. בגלל מוצאו הפורטוגזי, הוא נקרא אלדו מונטויה, 'ספינת המלחמה הפורטוגזית'. פולאקו לא שיחק דמות צבאית כמו סרג'נט סלוטר, אלא לבש מסכה צהובה שהזכירה מגן ביצים, וטייטס צבעוניים בצבע האדום, ירוק וצהוב של הדגל הפורטוגזי.
 
התפקיד ניתן לו לאחר שהרשים את וינס מקמהן ופאט פטרסון לאחר שחטף מכות מבריאן לי, ששיחק את האנדרטייקר המזויף. הדמות של אלדו מונטויה הייתה בראשו של וינס זמן רב, והתגלית של מוצאו של פולאקו חתמה את גורלו. למרות שהייתה לו דמות, מזלו של פולאקו בזירה לא השתנה, והוא עדיין היה ג'ובר.
לצפיה ב-'חלק ד''
חלק ד'
11/02/2018 | 22:52
104
וינס מקמהן נולד בקרוליינה הצפונית בדרום, ושנא את מה שהרגיש שהיה סטיגמה דרומית שנדבקה לשורשים שלו. הוא תמיד ניסה להתנער ממנה בכך שהציג סטריאוטיפים דרומיים גועליים בתכניות שלו. להעניש את המתאבקים שלא היו בכושר והיו מלוכלכים בכך שיעבדו ככפריים "מטומטמים" הייתה אחת מהדרכים האהובות שלו לפגוע בדרום. כפריים תמיד היו חלק מההיאבקות כשווינס צפה בה בשנות החמישים, אז הוא אהב את הגימיק. מארק קרטנבורי ששיחק את הנרי אורפאוס גודווין היה האחרון מבין הדרומיים האלה, כמו הילבילי ג'ים, בן הדוד לוק, הדוד אלמר והייסטקס קלהון.
 
גודווין, שראשי התיבות שלו היו "חזיר", היה מגדל חזירים מביטרס, ארקנסו, ונאלץ ללבוש חולצה צהובה מטונפת מתחת לסרבל (כדי שיהיה שונה מהילבילי ג'ים), לסחוב דלי של מזון חזירים אל הזירה כדי לזרוק על יריביו, ולזחול על ידיו וברכיו כשהוא צועק "אוינק".
 
עוד זוג שהיה בקרב היו זוג של בוקרים מנומסים בשם הסמוקינג גאנס (מונטי 'בילי גאן' סופ ומייק 'בארט גאן' פולצ'ופק), שעטו שפמים ארוכים מסרטי פורנו של שנות השבעים, התאבקו בג'ינס וירו קפצונים לקהל כחלק מהכניסה שלהם. עם כמה שהגימיק הזה היה מצויר, לפחות הייתה קצת אמת במקרה הזה, כי סופ עבד בתור ליצן ברודיאו לפני שהחליט להפוך למתאבק.
 
הגאנס היו הצמד המרכזי במחלקת הזוגות במשך מעל שנה, אבל הם היו דמויות חד ממדיות ועבשות. המעריצים שגדלו על צמדים כמו ההארט פאונדיישן, הרוקרס, הבריטיש בולדוגס ולג'יון אוף דום כעסו מהפוש שהרגישו שלא הגיע להם, אלא פשוט היה מחוסר ברירה וחלופה.
 
גם היה שם דיק מורדוק, מתאבק ותיק, חסון ונוקשה מווקסאצ'י, טקסס, שהתאבק כבר שלושים שנה, והגיע לקרב בתור אטרקציה חד פעמית. מורדוק היה אלוף זוגות לשעבר והחזיק את התואר עם אדריאן אדוניס ב-1984, אבל היה כעת בן ארבעים ושמונה והימים הטובים שלו היו מאחוריו. גם היה לו מוניטין רע, כפי שחשפו והעידו אלן 'באד ניוז בראון' קואג', מרסד 'טיטו סנטנה' סוליס, ואלדריג' וויין 'סופרסטאר בילי גרהאם' קולמן, כולם טענו שמורדוק היה גזען וחבר בקו קלוקס קלאן. (הערת המתרגם: פעם מורדוק היה בצמד עם הג'אנקיארד דוג, ובכמה ריאיונות הוא רמז שיש לו חברים בקלאן ש'יטפלו' ביריבים שלו, לתדהמתו של JYD)
 
אחרים שהיו קרובים למורדוק ביטלו זאת, "הוא סתם היה טיפוסי לדור שלו", אמר השופט הטקסני לשעבר ג'יימס בירד. "הוא גדל בעולם עם הפרדה והושפע מכך, אבל אף פעם לא ראיתי את דיק עושה או אומר משהו שגרם לי לחשוב עליו כקיצוני בנושאי גזע. הוא היה מוכן לעבוד עם כל אחד מכל צבע ושפט את כולם אותו הדבר, שחורים ולבנים. דיק היה כפרי והיו לו דעות קדומות, ברור, אבל לא ראיתי אותו פוגע באף אחד בגלל הגזע שלו." מורדוק מת שנה וחצי בלבד לאחר ההופעה הקצרה ברויאל ראמבל מהתקף לב, חודשיים לפני יום הולדתו החמישים.
 
בריאן קלארק היה כל מה שווינס מקמהן רצה בכוכב של ה-WWF. הוא היה גבוה, כמעט שני מטר, שרירי ויכול היה לזוז כמו מישהו שהיה חצי מהגודל שלו. אבל הוא נפגע כי נתנו לו את הגימיק הפוגעני של אדם בומב, ניצול התאונה באי שלושת המילין, שבעצם לא גבה שום קורבנות.
 
שמו היה משחק מילים ברור על "אטום בומב", והוא לבש עדשות מגע בצבע צהוב חומצי, והמהלך המיוחד שלו נקרא "מלטדאון" כדי להשלים את האבסורד. הוא לא הצליח לצאת אובר כהיל או כבייביפייס, ולא זכה להגנה בבוקינג או לפוש טוב. כמו חצי מהמשתתפים האחרים בראמבל, הוא כבר לא היה בארגון כעבור שנה.
 
התאומים האריס, רון ודון, היו דומים במבנה הגוף המאיים לקלארק, אבל גם להם ניתן גימיק שהבטיח שיעצרו ברמה מסוימת. במקרה שלהם הם היו אנשי ההרים האפלצ'ים בעלי שיער האפרו, האחים בלו, עוד סטריאוטיפ דרומי, שלוו בידי הבוקר והמתאבק לשעבר וויין 'דירטי דאטץ' מנטל' קיאון, שעכשיו היה דוד זבקייה.
 
בריאן אדמס התאבק עבור ה-WWF מאז 1990 בתור קראש, ושונה, מוחזר וקיבל פוש כמה פעמים. וינס דבק באדמס כי היה בנוי היטב, אבל גם כי היה חבר טוב של מארק קאלאוויי. זה לא היה חשוב שאדמס היה ממש רע בזירה, ומהלכי אמנויות הלחימה הגרועים והלא משכנעים שלו יחד עם המכירה הגרועה שלו שלטו בקרבות שלו: הוא היה מקושר.
 
אבל גם החברות שלו עם קאלאוויי לא עזרה כשנעצר בביתו בקונה, הוואי, כמה שבועות לאחר הרויאל ראמבל, על אחזקה בלתי חוקית של נשק, וגם על רכישת סטרואידים. אדמס מיד פוטר בידי מקמהן והיה בכלא, לפני שחזר אל הארגון ב-1996 כשכל העניין נרגע.
 
מבין כל מי שנשאר, היחידים שיכלו לנצח בבאטל רויאל היו שון מייקלס, דייבי בוי סמית', לקס לוגר, אואן הארט, והמועמדים הפחות חשובים קינג קונג באנדי ובוב באקלנד, אבל כולם ידעו טוב מאוד שהקרב יהיה של שון.
 
כריס 'קינג קונג באנדי' פאליס, ששקל מאתיים קילו, והלבוש השחור ועורו החיוור גרמו למנג'ר שהפך לפרשן, בובי הינן, לקרוא לו "שאמו", כמו הלווייתן הקטלן המפורסמת, עבד עבור וינס בשנות השמונים. הוא היה אחד מההילים הגדולים בארגון, נתנו לו קרדיט על ריסוק צלעותיו של האלק הוגאן לפני שהוציא אותו אובר בקרב כלוב גרוע שהוביל את רסלמניה 2.
 
הוא הוציא את הוגאן אובר שוב גם בסאטרדיי נייט מיין איבנט ב-1988 ועזב את הטריטוריה. כשחזר ב-1994 מעמדו היה נמוך יותר, אבל עדיין היה מספיק כוכב כדי להיחשב פייבוריט בראמבל. אבל למרות שבאנדי היה גדול, בשנים שנעדר הבחורים הגדולים היו גדולים יותר, וניתנו לו רק שלוש דקות בקרב לפני שהודח בידי מייבל הענק, היצור החדש שווינס חיבב.
 
בוב באקלנד היה עוד מתאבק מפורסם בעידן שכבר נשכח, ושלט בארגון כאלוף ה-WWF בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים, כשהוא משחק את הגיבור הבייביפייס האמריקני והפשוט. אבל למעריצים נמאס ממנו והם התחילו לדחות אותו, אז וינס הפתיע כשנתן לו להפסיד את החגורה למרים המשקולות האולימפי לשעבר מאיראן, האיירון שיק, כדי להעביר את התואר להאלק הוגאן ולהתחיל את התקופה הכי מוצלחת בתולדות ה-WWF עד אז. באקלנד לא אהב את השינוי והרגיש שלא כיבדו אותו, אז הוא עזב את ה-WWF למשך כמעט עשור.
 
חזרה בסוף 1992 כשווינס ניסה לבנות רוסטר קטן יותר לא הובילה לתוצאות חיוביות, כשדמותו המיושנת של באקלנד הייתה שונה לחלוטין מה-WWF באותה התקופה. הוא כבר לא נראה הגיוני למעריצים, שרבים מהם לא ידעו מי היה כי אפילו לא נולדו כשהיה אהוד. היל טרן שינה הכול עבור באקלנד, והוא הפך לדמות מטורפת, משוגעת והזויה. הוא היה מושלם עבור ה-WWF המודרנית, גם אם הסגנון שלו בזירה לא היה. באקלנד יצא אובר במהירות כהיל והיה כל כך טוב בתפקידו, עד שווינס הנוסטלגי שם עליו שוב את תואר ה-WWF בסוף 1994, ונתן לו לנצח את ברט הארט בקרב ארוך בסרבייבור סירייס.
 
אבל כמו האיירון שיק לאחר שניצח אותו לפני שנים, באקלנד היה אלוף מעבר, כדי להעביר את החגורה מבייביפייס אחד לשני בלי לפלג את הקהל. זה היה תפקיד שרבים מילאו לפניו, כמו איבן קולוף ב-1971, כשהדהים את מדיסון סקוור גארדן וניצח את האלוף הנצחי, ברונו סמארטינו. הרגע הזה גרם לדממה מוזרה בקרב הקהל, ואז נשים התחילו לבכות כשבעליהן הנדהמים ניסו לנחם אותן. אנדרה הענק הגדול גם שיחק את התפקיד, וניצח את האלק הוגאן הודות לשופט מרושע רק כדי שהתואר יופשט ממנו ויינתן לזוכה הטורניר ברסלמניה 4, מאצ'ו מן רנדי סאבאג' האהוד. באותה התקופה, לתת לסאבאג' הבייביפייס לנצח את הוגאן האהוד והמנצח התמידי היה התאבדות.
 
בניגוד להפסד של ברונו, לא היו דמעות כשבאקלנד הפסיד את התואר שלו לדיזל שלושה ימים בלבד לאחר שזכה בו. ברגע שהענק חיסל אותו, באקלנד ירד ברמה ונשאר בארגון רק כדי להוציא אחרים אובר. אבל הוא עדיין היה האלוף לשעבר, ולא היה הזוי לחשוב שאולי יהיה קרוב לניצחון ברויאל ראמבל, בעיקר לאחר ששרד שישים ואחת דקות ב-1993. אבל זה לא קרה, והנפילה של באקלנד נחתמה כשלקס לוגר זרק אותו מהקרב אחרי שש עשרה שניות בלבד. (הערת המתרגם: ברט הארט תקף אותו לפני)
לצפיה ב-'חלק ה''
חלק ה'
11/02/2018 | 22:53
95
לוגר עצמו היה בנפילה לאחר הפוש הכושל שלו, אבל בגלל שהוא ניצח בקרב בשנה שעברה עם ברט הארט, כמה מעריצים האמינו שהוא יוכל לחזור על ההצלחה ולנצח שוב. הייתה האפשרות שלוגר יהפוך להיל ואולי יקרה פיוד דיזל-לוגר אחרי שעבדו בסדרת קרבות שעלו על הציפיות בשנה שעברה. הדבר הזה לא קרה, בגלל שמבחינת וינס לוגר היה חדשות מאתמול, והוא לא רצה שוב להזרים כספים כדי לשווק אותו לאחר שהוכיח שהוא לא מושך קהל כמו שקיווה. לוגר היה בקרב במשך עשרים דקות והוא הוצג כמנצח פוטנציאלי, אבל הוא נזרק בסוף בידי קראש ומייקלס. מעט לאחר מכן הוא עבר לצוות עם דייבי בוי סמית', רחוק מהמיין איבנטים.

הסיפור היה דומה עבור אואן הארט, שהצליח מאוד ב-1994 והתבסס כאחד מההילים הטובים ביותר בארגון ואחד מהוורקרים הטובים. ברוב השנה הוא נאבק בקרבות קלאסיים מול אחיו ברט, כולל קרב טכני פשוט אבל מדהים ברסלמניה 10, ואחד מקרבות הכלוב הטובים מאותה התקופה בקרב חוזר בסאמרסלאם. אבל ההפסדים לברט בקרבות שלהם גרמו לאואן לאבד קצת מהמומנטום, והמעריצים ידעו שהוא מתאבק נהדר שיוכל להתאבק מול הכוכבים, אבל לא יוכל לנצח אותם ולהיות הכוכב הראשי בעצמו.
 
למרות זאת, אואן נחשב לאחד מהמתאבקים הבולטים בקרב ואולי הפייבוריט השני בגלל שהיה היל (דיזל היה בייביפייס, ולכן היה ברור שהיל ינצח כדי לא לפלג את הקהל שוב ברסלמניה). אבל כמו באקלנד, אואן קיבל רק כמה שניות בקרב לפני שהודח, ורבים חשבו שמדובר בבזבוז פושע של הכישרון שלו. כמו לקס לוגר, הדבר הבא שעשה אואן היה להיות במחלקת הזוגות, רחוק מאוד מפסגת הקארד.
 
זה השאיר רק את 'הבריטיש בולדוג' דייבי בוי סמית', ואת שון מייקלס הכריזמטי. שניהם היו הרבה זמן ב-WWF והיו שמות מוכרים שהקהל יכול היה לתמוך בהם. העניין היחיד היה שאם מישהו מהם ינצח זאת תהיה בעיה לקווין נאש, כי שניהם היו מאוד אהודים.
 
שנתיים וחצי קודם לכן, הוביל סמית' את סאמרסלאם באצטדיון וומבלי לפני 80,000 מעריצים מול גיסו ברט הארט. סמית' היה בפסגת העולם ונראה היה שהוא בדרך להיות אלוף העולם הבריטי הראשון מאז בילי רובינסון, אבל אז הוא פוטר כעבור חודשיים. בשנה הבאה הוא עבד ב-WCW, ואז הוא חזר ל-WWF ב-1994, פחות אובר ורלוונטי ממה שהיה בתקופות הקודמות שלו בארגון, אבל עדיין פייבוריט מובהק.
 
מייקלס אולי הוצג בטלוויזיה כהיל, אבל תמיכת המעריצים בו עלתה במהלך השנים בגלל העבודה המלהיבה שלו, האישיות המושכת שלו והכריזמה הגדולה שצצה בכל דבר שעשה. גם היו לו בעיות עם דיזל, שהגיע לארגון לראשונה כשומר ראשו, ואז כשותפו, וההימור הבטוח היה עימות בין השניים במופע הגדול של השנה.
 
שון היה זה שהציע שייכנס אל הקרב לפני כולם כמשתתף מספר אחת. מייקלס היה צריך לנצח, והוא חשב שלהיכנס ראשון יגרום לכך להיראות שאין לו סיכוי לנצח, כי אף אחד לא הצליח לעשות את זה אחר כך. וינס דאג שהיה סיכון שזה יהפוך אותו לבייביפייס מלא במהלך הקרב, בגלל רוח הלחימה שמייקלס יראה, אבל שון ריכך אותו והוא הסכים לכך לבסוף. היה זה פאט פטרסון, יוצר הקרב, שהחליט שדייבי בוי יהיה מספר שתיים וששניהם ישרדו עד הסוף, כי ככה למעריצים יהיה בייביפייס שנאבק כל הקרב ויוכלו לתמוך בו, והם לא יצטרכו לעודד את שון.
 
עבור הסיום, רצה מייקלס לעשות פעלול מסוכן בו סמית' כאילו ידיח אותו בקלוזליין ויזכה בקרב, רק כדי שכולם יגלו שהוא החזיק את החבל ומנע מרגליו לגעת ברצפה, ולכן הוא עדיין בקרב. מייקלס היה אמור למשוך את עצמו בחזרה אל הזירה ולזרוק את סמית' כדי לנצח בקרב. וינס היסס: הוא ניסה סיום דומה ושנוי במחלוקת בשנה שעברה עם לקס לוגר וברט הארט וזה לא ממש עבד. במקום לפלג את הקהל ולגרום להם לתמוך בשניהם כפי שקיווה, הם פשוט עודדו את ברט לגמרי וצעקו בוז ללוגר, מה שסימל את סוף הפוש שלו כ"האלק הוגאן הבא" של וינס.
 
וינס לא רצה שום בלבול השנה, אבל סמך על השיפוט של פאט ושון. אם הם בטוחים שהם יכולים לגרום לזה לקרות בלי ששון יצא בייביפייס, ושלא יהיה ספק מי ניצח, הוא יעשה את זה. יושב הראש גם דאג בגלל שמייקלס אהב להגזים, ודאג שאם שון יהיה דרמטי מדי, הוא לא יוכל להחזיק בחבלים בכפות ידיו המזיעות אחרי שנלחם מעל לחצי שעה, וכל הקרב ייהרס בגלל סיום מפוקשש.
 
מייקלס הבטיח לווינס שיהיה בסדר, ושיוכל לעשות את זה, והוא הסכים לשון אבל הזהיר אותו, "אני יודע איך אתה עובד. פשוט תנחת עם רגל אחת ותחזור מיד פנימה. אל תתחיל להתנדנד בצורה מלודרמטית. אתה לא חייב ללכת עד הסוף עם זה. אם הוא יפגע בך חזק מדי ולא תוכל לשלוט בעצמך..." מייקלס היה נחוש לגנוב את ההצגה והתעלם מאזהרתו של מקמהן. הוא עשה את הספוט בכל הדרמטיות האפשרית, אחז בחבלים כאילו חייו תלויים בכך והתלתל, כאילו נלחם בכל כוחו בכוח הכבידה כשנראה היה ששתי רגליו נגעו ברצפה. הוא אהב לחשוב על פרצופו המאדים מרוב כעס של וינס בגלל מה שעשה, אבל גם ידע שבכך הפך את הרגע ליותר מלהיב וזכור, ועד שווינס ידבר איתו מאחורי הקלעים הוא כבר יסלח לו על כך שהמרה את פיו.
 
בטלוויזיה הסיום יצא טוב יותר ממה ששון או וינס קיוו, ובהתחלה הם הראו את כל הזירה, אבל אז הבמאי הראה שחזור בהילוך איטי של ההדחה מזווית קרובה, וביטל כל מחשבה שמייקלס לא ביצע זאת כמו שצריך. בינתיים שון רקד בזירה יחד עם פמלה אנדרסון שלא התרשמה, כי היא הייתה אמורה ללוות את מנצח הקרב לרסלמניה.
 
אנדרסון פשוט גלגלה את עיניה ויצאה מהדרך כשמייקלס רקד לכיוונה, ונראתה כאילו היא התחרטה על כך שהיא הסכימה לכך. התנהגותה מאחורי הקלעים הייתה טובה יותר. "היא הייתה מקצוענית," זכר טום פריצ'ארד, "היה לה חדר הלבשה משלה, אבל היא שמחה להצטלם עם החבר'ה. אני לא יודע אם היא ידעה משהו על רסלינג, היה די קשה לקרוא אותה."
 
ברגע שהאבק שקע מעל הרויאל ראמבל, הכול היה מוכן לקראת רסלמניה, האירוע הגדול ביותר של ה-WWF. אבל להגיע לשם היה קשה. לווינס לקחו חודשים עד שהחליט מה תהיה האטרקציה למופע הגדול באביב. כשהוא סופסוף החליט מה זה יהיה הוא היה נלהב: הוא הרגיש שהוא בדיוק פתח את הדלת שדרכה ה-WWF יחזרו לשיא.
לצפיה ב-'בפעם הבאה:'
בפעם הבאה:
11/02/2018 | 23:03
1
80
ממשיכים לדון ב-1995, והפעם בבנייה לרסלמניה 11. הקארד המקורי, השינויים, התקוות- והאכזבה, והמיין איבנטים.
לצפיה ב-'קראתי.'
קראתי.
12/02/2018 | 01:21
76
הרבה יותר טוב מהפרק הקודם.
אני עדיין לא מבין את הראש של וינס. מה ההתעקשות הזו על גובה, משקל ומבנה גוף?
רוב המתאבקים הכי מכניסים שלו היו בינוניים. זה לא שסטיב אוסטין היה בגודל של לסנר או יכל להפוך משאיות כמו סטרומן.
אז למה לא להתקדם עם מה שהיה לו ביד?
בן אדם הזוי.
לצפיה ב-'שוב תודה'
שוב תודה
12/02/2018 | 10:36
62
כשקראתי את התרגום לספר של ברט הארט הייתי בטוח שהוא מגזים בחשיבות העצמית שלו אבל ככל שקוראים זוויות נוספות, נראה שהוא בהחלט צודק ואף הגיע לו הרבה יותר ממה שקיבל.
 
 
לצפיה ב-''
12/02/2018 | 18:28
56
אני לא תמיד מגיב, אבל קראתי את כל הפרקים שתרגמת - וכולם מעולים. לא נהניתי ככה מאז תרגום הספר על כריס בנואה. אז:
 
זה היה אחד הפרקים היותר מעניינים והצצה ממש מרתקת לתהליך המתיש של כתיבת בוקינג לקרב ראמבל. מאוד מעניין לקרוא את ההיסטוריה של כל אלה שהתאכזבתי לראות בראמבל באותו זמן 
 
עבודה מעולה. מחכה לפרק הבא כמו לפרק של פאודה.
לצפיה ב-'עבודה מעולה'
עבודה מעולה
13/02/2018 | 15:34
51
פרק מעניין. הזוי לקרוא על מייקלס והבולדוג כשני המתמודדים העיקריים לזכייה כשבאותה תקופה כשראיתי את האירוע ההרגשה הייתה "איך לעזאזל הבולדוג ומייקלס הם השניים האחרונים שנשארו"?!
 
התיאורים של כל המתאבקים בראמבל היה קצת מתיש, אבל כל המסביב פיצה על זה לגמרי. פשוט כיף לקרוא.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
15/02/2018 | 11:40
22
כל הכבוד לך על ההשקעה, אחרי כמה ימים שלא היה לי זמן להיכנס נכנסתי ונשאבתי לתוך פרקים 2-4, מחכה כבר לפרק הבא.
האמת שעשית לי חשק ואני שוקל גם לקנות את הספר הזה :)
כל הכבוד לך והמון תודה!!!
לצפיה ב-'כייף לקבל פרק חדש כל שבוע, תודה רבה (תגובה לפרסום של פרק 4)'
כייף לקבל פרק חדש כל שבוע, תודה רבה (תגובה לפרסום של פרק 4)
12/02/2018 | 15:36
88
פאט פאטרסון מתגלה בספר כמוח יצרתי ומומחה לסיום קרבות.
נחמד להיזכר באירוע שראית לפני 23 שנה (פאק) ולהבין את המשמעויות הנסתרות של כל מה שקרה ולא שמת לב אליו.
 
לצפיה ב-'בוטל קרב סטארבקס סטריט פייט ברסלמניה'
בוטל קרב סטארבקס סטריט פייט ברסלמניה
12/02/2018 | 13:32
175
בסוף קורי גרייבס ובוקר טי סתם עבדו על כולם , חבל זה היה הסטורי ליין הכי מעניין בWWE כבר שבועות ;) 
לצפיה ב-'דיון לגביי מיס' מאני אין דא בנק'
דיון לגביי מיס' מאני אין דא בנק
08/02/2018 | 12:30
9
218
עם כל הנשים החדשות ,הסטייבלים וכוכבות עתידיות (אהם ראוזי) שנכנסות אט אט למחלקות הנשים של ראו וסמאקדאון , האם WWE ירו לעצמם ברגל כשנתנו למתאבקת בינונית ביותר בלי כמעט שום בנייה ומיק סקילס חלשים (היא אפילו לא הטופ היל של הנשים). להיות מיס מאני אין דא בנק הראשונה אי פעם בWWE - וכנראה גם תהיה האלופה הראשונה ממני אין דא בנק נשים.
 
מה אתם חושבים? האם כרמלה תהיה אלופה מקאש אין או שנראה אותה מפשלת כמו קורבין? 
לצפיה ב-'הפרינסס אוף סטטן איילנד'
הפרינסס אוף סטטן איילנד
08/02/2018 | 15:15
7
176
אחת הדמויות האהובות עליי. 
היא גם אחלה בנאדם, מראיונות איתה או דעות של מתאבקים אחרים אליה.
נכון, מתאבקת בינונית. אבל לא מסכים איתך לגבי יכולות המיק שלה, לדעתי היא אחלה פרומו.
 
מאוד הייתי רוצה שהיא תפדה בהצלחה ותזכה בתואר. רוצה לראות את זה על פייסית אהובה, כדי לתת לכרמלה היל היט אמיתי.
 
התרחיש שרציתי שיקרה: בקי לינץ' זוכה בתואר אחרי קרב מתיש ופיוד קשה רק כדי שכרמלה תבוא, תפדה עליה ותנצח בתואר.
 
כרגע לצערי לא רואה אותה פודה בהצלחה מול אף אלופה נוכחית וגם לא מול אף אלופה פוטנציאלית. נשאר רק לאחל לה בהצלחה!
לצפיה ב-'לגביי האישיות שלה אני מסכים'
לגביי האישיות שלה אני מסכים
08/02/2018 | 18:01
6
133
שמעתי כמה וכמה ראיונות עם כרמלה , או אם מתאבקים אחרים שעובדים איתה והיא באמת נשמעת כמו בחורה מתוקה ונחמדה לאללה , בעיקר מהסיפור של אלסוורת' שהיא הייתה הראשונה שהתקשרה אליו אחרי שהוא פוטר ונשארה איתו על הקו זמן רב כדי לעודד אותו (מסתבר שהם מסתמסים עד היום) . 
אבל האם שמים בהאיבקות חגורות ראשיות על מתאבקים רק בגלל שהם "נחמדים מאחורי הקלעים"? .
לדעתי כדי באמת למכור את כל הקונספט החדש של קרב מאני אין דא בנק נשים כמשהו רציני ולא סתם בדיחה הם חייבים לעשות עם כרמלה יותר ,חצי מהזמן אני בכלל שוכח אצל מי המזוודה כי הם בקושי נותנים לה להפגין נוכחות בגלל זה אני לפחות מעדיף שאם כבר בחרו בה אז שיעשו אותה טופ היל . 
אני גם משתדל לראות קרבות שלה , היא בהחלט השתפרה בזירה אבל לא ברמה שאני חושב שיתאים לה להיות אלופה. 
 
לצפיה ב-'היא מקבלת בוקינג MITB קלאסי'
היא מקבלת בוקינג MITB קלאסי
11/02/2018 | 09:33
5
88
בקטע של "בואו נשכח מי מחזיק במזוודה כדי שהפדייה תבוא כהפתעה גמורה".
 
וכן, זה לא עניין של לשים מזוודה או תואר על מתאבק נחמד מאחורי הקלעים, אבל זה בהחלט לא מזיק.
 
היה טיזינג לפדייה לא מזמן בסמאקדאון ואני מאמין שזה ימשיך. 
אולי היא תעשה מעשה רולינס ותחליט לפדות באמצע הקרב ברסלמניה, אחרי ששארלוט ואסקה יהרגו אחת את השניה. 
ככה היא תוכל להצמיד את שארלוט, להמשיך את הטענה שאסקה בלתי מוצמדת/מוכנעת ולקחת את כל ההיט לעצמה.
לצפיה ב-'טעות'
טעות
11/02/2018 | 12:19
3
83
אסקה תלך מול אלכסה בליס. שארלוט בסמאקדאון ולא יסכימו ב-WWE שברו תהיינה שתי חגורות נשים.
 
לצפיה ב-'לא טעות'
לא טעות
11/02/2018 | 14:22
2
78
אמרו לא פעם ולא פעמיים במהלך הראמבל שאסקה יכולה לבחור את היריבה שלה.
 
במידה ותבחר בשארלוט ותנצח, אסקה תהיה חלק מסמאקדאון.
 
זה בדיוק כמו שהיה עם וולדמורט ברסלמניה 20, שהיה שייך לסמאקדאון, זכה בראמבל ובחר ללכת על האלוף של ראו. הוא הפך להיות מתאבק של ראו כתוצאה מהזכיה (ואולי גם לפני, לא זוכר כרגע)
לצפיה ב-'סטוריליינית זה נכון'
סטוריליינית זה נכון
12/02/2018 | 15:21
41
אבל לא יעבירו את אסקה לסמאקדאון. בטח לא אחרי הבניה המטורפת שלה. זה כמו שנקאמורה החליט להישאר בבראנד שלו ולהילחם מול סטיילס (או מי שזה יהיה. לא רוצה לעשות ספוילרים).
אז תיאורטית אסקה יכולה לבחור להילחם מול שארלוט, אך אני מנחש שהיא תילחם מול המנצחת באלימיניישן צ'יימבר של רו. אין שום סיבה להעביר את אסקה מרו עכשיו, בטח כשאנחנו לא רחוקים כל כך מהדראפט שמגיע למחרת ה-PPV אחרי רסלמניה (אם אני זוכר נכון). עובדה שעדיין לא מראים לנו את ההתלבטויות של אסקה בנושא, נכון?
לצפיה ב-'תוספת ללא ספוילר'
תוספת ללא ספוילר
13/02/2018 | 11:03
33
לא נקבע לאלימיניישן צ'יימבר שניה ג'קס תילחם עם אסקה ואם ניה תזכה, אז היא תצטרף לקרב ברסלמניה? ניה גם שייכת לרו.
לצפיה ב-'דווקא היה אחלה סטוריליין שהתחילו ביניהן עכשיו... '
דווקא היה אחלה סטוריליין שהתחילו ביניהן עכשיו...
11/02/2018 | 16:23
82
לצפיה ב-'התחיל כפלופ אחד גדול. איך ייגמר? '
התחיל כפלופ אחד גדול. איך ייגמר?
08/02/2018 | 17:05
171
אל תשכח שבסיום הקרב MITB נשים הראשון, מי שהוריד את המזוודה היה ג'יימס אלסוורת' שזה כבר בפני עצמו הרגיש כמו יריקה בפרצוף וזלזול בכל הרעיון. בערך כמו שסנטינו זכה בבאטל רויאל בעבר כסנטינה. 
מצד שני, עוד לא אבדה תקוותנו. גם הזוכה הראשון בהיסטוריה היה בזמנו מיד קארד / אפר קארד אבל לא היה מיינאיבנט ואחרי הפדייה והזכייה הוא הפך לאחד המעוטרים והכריזמטיים בארגון - אדג'! אז ניתן לכרמלה להנות מהספק ובינינו, כדי שהמזוודה תהיה אפקיטיבית ותמצה את הפוטנציאל, היא חייבת תמיד להיות בידיים של היל.
 
זוכר את הזכייה והפדייה של סינה? שהלך ל-ECW והפסיד? צריך מישהו כמו אדג', רולינס, מיז ואולי בעתיד אליאס ובנשים אחרי כרמלה - מנדי רוז, פייטון רויס או שנייה 
לצפיה ב-'בוקר טי וקורי גרייבס'
בוקר טי וקורי גרייבס
10/02/2018 | 21:53
4
178
 
הדבר הכי מעניין ששמעתי השבוע
בוקר טי מאשים את קורי בכך שהוחלף ע"י קואוצ'מן ומזמין אותו לקרב ברסלמניה
יותר נכון מזמין אותו לפייט
וורק או שוט?
שמעתי הרבה פרשנויות והייתה אחת שדי הניחה את דעתי אבל סקרן לשמוע את דעתכם
 
לצפיה ב-'אז זה קבוע לגבי קואץ׳?'
אז זה קבוע לגבי קואץ׳?
11/02/2018 | 04:54
1
135
באמת בוקר הודח?
לצפיה ב-'כן בהחלט קבוע'
כן בהחלט קבוע
11/02/2018 | 09:28
178
הבנתי שהיה חשש לעימות פיזי בין השניים
לצפיה ב-'ובינתיים, קורי התארח אצל בוקר טי בתוכנית'
ובינתיים, קורי התארח אצל בוקר טי בתוכנית
11/02/2018 | 09:27
1
135
והם הודיעו לכולם שהכל זה וורק.
 
לצפיה ב-'אז'
אז
11/02/2018 | 09:33
126
כמו כל דבר שקצת מעניין אותי
אין פייאוף
לצפיה ב-'עוד עידכון בקטנה '
עוד עידכון בקטנה
08/02/2018 | 18:24
4
297
הוכרז השבוע ש CM PUNK יחזור לעוד קרב ב UFC 225  
(9 ביוני)
נגד יריב בשם מייקל (Mike) ג'קסון שגם לו הפסד יחיד מול מיקי גאל
מאזן: 0 נצחונות - 1 הפסדים
 
מה אתם חושבים האם הפעם יש ל CM PUNK סיכוי לנצח או שנראה עוד הפסד מביך? 
לצפיה ב-'למה מביך?'
למה מביך?
08/02/2018 | 19:28
1
181
אני בטוח שהמיליון וחצי שהוא קיבל על הקרב עזרו לו להתמודד עם "המבוכה" ואין לדעתי שום דבר מביך בהפסד למתאבק צעיר וחזק יותר.
אני בעד שפאנק ייכנס יותר ויותר לזירה וישתפשף עוד.
הבחור מוכשר ועוד לא גמר את הסוס.
לצפיה ב-'הלוואי שינצח '
הלוואי שינצח
08/02/2018 | 22:31
144
אבל זה לא פשוט הוא כבר זקן מידי בשביל הספורט הזה , הפרצוף שלו אחרי שהוא נכנע למיקי גאל אמר הכל ואני בטוח שהייתה שם גם המון בושה.
לצפיה ב-'UFC 225 יהיה בשיקגו'
UFC 225 יהיה בשיקגו
09/02/2018 | 14:55
145
עשו בשכל ששמו אותו שם.
לצפיה ב-'פייק ניוז'
פייק ניוז
11/02/2018 | 09:28
113
זה מתיחה שהתחילה בעמוד 434 בפייסבוק.
נכון לעכשיו - טרם נקבע קרב חדש לפאנק, למרות שאכן יש דיבורים על זה שהוא יילחם בufc225 בשיקגו, או לפחות יהיה בקהל.
לצפיה ב-'הינכם מוזמנים לליגת היאבקות הגדולה בישראל!'
הינכם מוזמנים לליגת היאבקות הגדולה בישראל!
09/02/2018 | 16:04
122
חובבי רסלינג? המודעה הזו היא בשבילכם, כי אנחנו רוצים להזמין אתכם לחווית היאבקות שאין כמותה.
ליגת NWA היא ליגת ההיאבקות היחידה בישראל והאיכותית ביותר שנוסדה בשנים האחרונות ובכלל. 
הליגה עצמה קיימת כבר מעל לשנה שלמה, כשברקורד שלה נכתבו מעל ל-50 פרקים שמתפרסמים על
בסיס שבועי ומעל ל-10 PPVS שמתפרסמים על בסיס חודשי! NWA, או בשמה המלא (New Wrestling
Attitude) מתמקדת בפרקיה בעיקר בסגנון תקופת האטטיוד, עם דמיון מפותח ויצרתי שלא תמצאו בשום
מקום אחר. 

ובראש הפרמידה, עומד צוות חזק ויציב שכבר שנה שלמה עושה את עבודתו נאמנה ודואג שהכל יהיה
מסודר ומתוקתק. בתוך הצוות הזה כמובן קיים מנהל אחד שדואג להכין את כל הפרקים ולפרסם אותם
על בסיס שבועי כדי שאתם תהנו ותלקקו את האצבעות אחרי כל פרק שתקראו! בתכניות אתם לוקחים
חלק בעזרת פרסום פרומואים, שאם אתם עוד לא יודעים איך להכין אותם אתם תמיד מוזמנים להיעזר
בכותבים הוותיקים הרבים שנמצאים בליגה ובאתר והם ישמחו לקדם אתכם לעבר השלב הבא!
 
עדיין לא משוכנעים? הנה כמה עובדות שייגרמו לכם להשתכנע!

- ברוסטר הדגל, Sunday Night Wars קיימים למעל ל-50 פרקים עצומים, אדירים ומשוגעים שייגרמו לכם
לתפוס את הראש ולהגיד וואווו! בכל קטע שתקראו.

- 3 חגורות אליפות שמתמודדים עליהן מידי חודש ב-PPV ואליפות ראשית אחת שכל אחד ירצה להחזיק!
האליפויות הקיימות הינם: אליפות ה-NWA, אליפות הדיימונד, אליפות ארה''ב, ואליפות הזוגות העולמית!

- הליגה מאוחסנת על שרת פרטי ומקצועי שלא נפל אף פעם מאז קום האתר! האתר מאובטח ומעוצב 
בצורה מקצועית ואסתטית שתמשוך לכם את העין!

- הליגה מונה כ-20 מתאבקים, וותיקים וחדשים כאחד, שכל אחד מתקדם ומתפתח בצורה אדירה. בנוסף
למתאבקים הקיימים בליגה, ברחבי הפורום תוכלו למצוא משתמשים וותיקים שלא לוקחים חלק מהליגה
עצמה אבל הם כאן בשביל לעזור לכם!

- מגזינים, הימורים על קרבות שבועיים, כתבות ועוד הרבה פיצ'רים מסביב לליגה שלא ישאירו אתכם
משועממים אף לא לרגע!

- היכל התהילה השבועי שיסכם כל שבוע מחדש עם ימי הולדת, ציטוטי השבוע, מצטייני השבוע ועוד על
השבוע החזק שעבר!

- פורום עזרה בפרומואים בו תוכלו לפרסם את הפרומואים שלכם ולקבל עזרה וביקורת מהמקצוענים 
שלנו שיקדמו אתכם עוד צעד בדרך לאליפות. 


ולפני שאתם רצים להירשם, זרקו מבט על העיצובים המטורפים שהליגה הזו מספקת בכל פעם מחדש!!!!

האירוע השני במספר בליגה, שסיפק לנו את אחד הקרבות הגדולים ביותר שידעה הליגה. והוא כמובן בקונספט מקורי -
אפוקליפס HAIC!!!!!
http://i.imgur.com/nC4vQIz.jpg

התנגשות הטייטאנים, אחד האירועים החזקים ביותר בליגה שסיפק לנו התנגשות בין שתי אישיות עצומות. ריק פלייר
וטריפל אייץ'!
http://nwaleague.com/ckeditor_upload/uploads/14917...

קישור לקריאת ה-SUMMERMANIA, האירוע הגדול ביותר בשנה! ((( הנאה מובטחת!!!!! )))
http://nwaleague.com/showthread.php?tid=1674

קישור לאירוע האחרון של הליגה שהתקיים לראשונה בשנה שעברה, והשנה הוא חזר בפעם השנייה!
http://nwaleague.com/showthread.php?tid=2391

אתם עוד פה? זה הזמן לרוץ להירשם ולנסות ולתפוס את מקומכם בקארד ה-PPV הבא ואולי להיות האלוף הבא של
הליגה!!!!

הירשמו עוד היום! 
www.nwaleague.com
לצפיה ב-'NXT 07.02 '
NXT 07.02
08/02/2018 | 10:56
2
105
עלול להכיל ספויילרים
לצפיה ב-'כרגיל'
כרגיל
08/02/2018 | 11:01
1
143
אין כמו WWE שיודעים לקחת משהו טוב ולהרוס אותו.
הקרב בין ג'וני גרגנו לסיאן היה הקרב הטוב ביותר מזה הרבה זמן ב-WWE כולה.
כולם היללו, שיבחו והחמיאו לביצוע.
אז מה עושים כדי לחזק את הסטטוס של הקרב? מכריזים על קרב חוזר...
למה? לא יכולתם להשאיר את זה כיהלום בוהק ובודד שיזרח לזמן ויאיר בהילה את הכישרון? כסף יותר חשוב מאיכות? עם כל האהבה שלי לשניים, אני מתקשה לראות אותם מצליחים לשחזר ואולי להתעלות על הקרב מטייקאובר והתוצאה עלולה להעיב ולהעלים את הקרב הקודם. חבל.
 
מעבר לכך, קיליאן דיין --> מפלצת. קדימה, להצמיד לו מנהל טוב ולהעלות דחוף.
גם ההפרדה בין האיטלקים בוצעה יפה. יהיה מעניין.
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
08/02/2018 | 11:50
122
חולק עלייך קלות.
 
זה היה קרב היחידים השלישי בין גארגאנו ואלמאס וזה מתאים בול לסיפור שלהם. ג'וני לא הצליח לנצח אף פעם את אלמאס והוא רוצה את התואר - מה יותר מתאים מקרב תואר נגד קריירה?
 
ברור לחלוטין שהקרב לא יתעלה לגבהים של טייקאובר פילי. אבל זה בסדר. 
 
דיין אכן זרח בקרב המשושה. לא בטוח שהוא חייב מנג'ר. נראה לי שהוא יסתדר עם פרומואים למרות המבטא הכבד.
 
האיטלקים הופרדו לא רע בכלל. אוהב את טינו עוד מהפרקים של ברייקינג גראונד.
 
ולסיום - אאאאאאאאאדדדדדדדדםםםםםםםםם!!!!!!!!
קקקקקקקקקקקוווווווווללללללללללל!!!!!!!!
BAAAAAAAAAAAAAYBBBBBBBBBBBAAAAAAAAYYYYYYYYYY!!!!!!
לצפיה ב-'טיטאן סינקינג- פרק 3'
טיטאן סינקינג- פרק 3
07/02/2018 | 17:22
9
62
שלום לכולם וברוכים הבאים לתרגום לעברית של פרק נוסף מהספר טיטאן סינקינג: נפילת ה-WWF ב-1995. בפעם שעברה קראנו על העזיבה המכוערת של רנדי סאבאג' את הארגון. תזכורת: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/13/182912722...

אז במה עוסק הספר הראשון? (תקציר)

במהלך ההיסטוריה של ה-WWF, היו זמני שגשוג וזמנים קשים, מעגלים שהשפיעו על הארגון והכריחו אותו לשנות כיוון. המשתנה הקבוע היחיד בשלושת העשורים הוא וינסנט קנדי מקמהן, אדון הבובות הגדול שהנהיג את הספינה. עם עור של פיל, אדישות ושליטה, מקמהן ניצח את כל מתחריו וניצח בכל מלחמת היאבקות בה היה מעורב.

ב-1995, הוא כמעט הפסיד.

טיטאן סינקינג מספר את סיפורה של אחת מהשנים הכי נוראיות, כואבות ומתישות בתולדות ה-WWF. וינס התאושש מחצי העשור הקודם במהלך השנה, אבל אחרי חמש שנים שפגעו בארגון שלו, ניסה לבנות אותו מחדש ולגלות מחדש את נוסחת הקסם שהפכה את הארגון שלו לענק בשנות השמונים. עם כל שבוע שעבר, עוד ועוד בעיות החלו לצוץ, וה-WWF הגיעו למשבר.

הספר מסביר לנו הכול מבפנים: עם תיאורים מפורטים של תקריות מסירקיוז למונטריאול, מהקליק ל-BSK, תקוותו החדשה של וינס, עד לכישלונות היצירתיים שלו. בואו לגלות את הסיפור האמיתי של השנה, ותלמדו איך 1995 הובילה את ה-WWF למשבר.
לצפיה ב-'והפעם בטיטאן סינקינג:'
והפעם בטיטאן סינקינג:
07/02/2018 | 17:27
2
102
הקליק! הקליק מגיעים ונוצרים. מדברים על החברים בסטייבל, על סיפורים בנוגע למה שעשו, על טענות נגד כל מה שעשו, על כמה וינס היה מעורב בעידוד הכוח הפוליטי של הקליק, וגם שומעים איזה קבוצה נוצרה כדי להתמודד איתם. בנוסף לכך, זהו פרק המבוא האחרון, ומהפרקים הבאים אנחנו מתחילים לדבר על השנה עצמה.
 
כמה קישורים:
 
 
שון מייקלס בפרומו על הקליק: https://www.youtube.com/watch?v=9_OSq7ECShk
 
הול מספר כיצד יצר את רייזור:
https://www.youtube.com/watch?v=vdVPpaAo850
 
קרב הזוגות המפורסם של הקליק: https://www.youtube.com/watch?v=dud9ty6TUdE
 
שון מפרשן קרב של לקס לוגר, שימו לב במיוחד לירידה עליו ב-3:15: http://www.dailymotion.com/video/x4vmum
 
ריקישי, גם מחוץ ל-WWE, עדיין זוכר מאיפה הוא בא: https://www.youtube.com/watch?v=ooGfVkbs2Uk
לצפיה ב-'למחוק, טעות'
למחוק, טעות
07/02/2018 | 17:33
40
לצפיה ב-'למחוק, טעות'
למחוק, טעות
07/02/2018 | 17:34
22
לצפיה ב-'פרק 3'
פרק 3
07/02/2018 | 17:29
1
123
ב-1995, שנה שתיזכר בעיקר בגלל הפיגועים באוקלהומה, זיכויו של או.ג'יי סימפסון והקמת איביי, היו ה-WWF במצב הכי שביר שהיו מאז שווינס מקמהן השתלט עליהם לפני עשור. היה צריך רק להסתכל על הקהל שהגיע למדיסון סקוור גארדן כדי לראות את זה. הם לא מילאו את הבניין המפורסם לאירוע חי (פרט לאירועים בתשלום) מאז 1989, ובשנים מאז המספרים הידרדרו מאוד, והגיעו לשפל של 4,300 מעריצים ב-25 באוגוסט, 1994. לפני כן, הבניין תמיד משך לפחות 9,000 צופים, אז הנפילה הייתה משמעותית. המספר היה נוראי יותר ממה שנראה כי המון כרטיסים נמסרו בחינם כדי להגדיל את הקהל בתקווה שהמעריצים הנוספים ישקיעו כסף במגוון המוצרים שהיו זמינים בדוכן המרצ'נדייז. לאחר ששילם את השכירות על הגארדן בשווי 85,000 דולר, הקארד של אוגוסט עלה למקמהן באלפי דולרים.
 
הנוכחות ירדה מאוד בהשוואה לשנות הפריחה, עד לממוצע של 3,000 מעריצים למופעים גדולים ולפעמים למספר תלת ספרתי עבור מופעים משניים. כמות האירועים שטיטאן ארגנה ירדה בחצי בהשוואה ללפני שלוש שנים, כי כמעט כל האוס שואו הפסיד כסף. הארגון יכול היה לארגן רק את המינימום ההכרחי, שבוצע כדי לרצות את תחנות הטלוויזיות המקומיות באזור.
 
אמנם המספרים עדיין היו מכובדים באירועים בתשלום, אולם משפט הסטרואידים הפך את ה-WWF ליישות שארגונים אחרים לא רצו קשר איתה. יצרנית הצעצועים האסברו הייתה אחת מני רבות שביטלה את העסקה עם ה-WWF בגלל המחלוקת עם הארגון, מה שחיסל את קו הבובות האהוד שהכניס הרבה כסף ל-WWF ולמתאבקים שלה. בשנות השמונים, התמלוגים מהמוצר הביאו לחלק מהמתאבקים מאה אלף דולר, אז זאת הייתה מכה רצינית עבור המתאבקים לאבד את ההכנסה הזאת, בעיקר בתקופה בה התשלום כבר היה נמוך בגלל הקהל הנמוך.
 
וינס ידע שלא יוכל להודות בפני החבר'ה בנוגע לבעיות של ה-WWF, אבל למרות זאת, כולם ראו שהמספרים ירדו בהתמדה. הוא ידע שאנשים לא חשבו שהוא כל יכול, ואפילו אם לא יודו בפניו, הוא שם לב להבדלים בצורה בה אנשים התנהגו מולו. בעבר אף אחד לא העז לענות לו או לפקפק בהחלטותיו, אבל עכשיו אתגרו אותו יותר מכל תקופה אחרת שזכר.
 
מקמהן לא היה חסין יותר, וקבוצה אחת של מתאבקים עמדה לנצל את מצבו, כשהם מתאגדים ביחד וקוראים לעצמם הקליק. בעבר, מקמהן היה מוכן להקשיב למתאבקים הגדולים שלו ולשנות דברים כדי לרצות אותם, אבל מצבו החלש מהבעיות של שנות התשעים גרם לדמותו הסמכותית להיעלם. ההפסד של הוגאן וסאבאג' לאטלנטה פגע מאוד בווינס כשהוא התמודד מול הקליק, ולעצבן אותם לא היה משהו שיכול היה לעשות.
 
הקבוצה הורכבה מארבעה מתאבקים נהדרים: מייקל 'שון מייקלס' היקנבוטום, קווין 'דיזל' נאש, סקוט 'רייזור ראמון' הול ושון '1-2-3 קיד' וולטמן, שהפכו לחברים אחרי שנסעו ביחד מעיר לעיר. מהר מאוד הם התחברו כשגילו שכולם אהבו מאוד את הביזנס ורצו לשפר אותו. הם גם רצו לשמור על עצמם, בעיקר על המקום שלהם בפסגת הקארד, שם הכסף היה טוב יותר והתהילה גדולה יותר, ובעזרת הכוח במספרים הם הצליחו ללחוץ על מקמהן להקשיב להם.
 
שון מייקלס היה המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה. הוא עבד עבור ה-WWF מאז 1988, ואחרי שעזב את שותפו מהרוקרס מרטי ג'נטי ב-1991 הפך למתאבק יחידים, ונתן כמה מהקרבות הגדולים ביותר במופע. למייקלס היה אגו גדול, והוא היה נחוש שהקריירה שלו תהיה זכורה כמיוחדת. כמו שהמורה שלו קורט הניג הבין לפני שנים, שון ידע שהדרך הטובה ביותר שישימו לב אליו הייתה לזהור יותר מכולם עם הרבה באמפים. הוא עשה את זה נהדר, וקפץ כמו כדור, כשהוא חוטף כל מהלך ונופל מוגזם יותר מכל אחד ברוסטר.
 
הכריזמה המובהקת של מייקלס השלימה את הכול, אבל הדמות השחצנית שלו לא הייתה מזויפת. רבים שעבדו איתו אמרו שזאת הייתה מציאות, כי עם כמה ששון היה טוב בזירה, הגישה שלו מחוצה לה הייתה רעה. חוץ מזה שהיה קולני לגבי כל מה שלא היה לטעמו, הוא גם היה מוכר כאדם שאהב לחגוג. זה היה מוניטין שהשיג עוד בימי הרוקרס שלו. הוא ושותפו מרטי ג'נטי היו ידועים כל כך לשמצה עד שכשחבריהם למסיבות הנאסטי בויז הצטרפו אל ה-WWF בתחילת שנות התשעים, הדבר הראשון שעשו היה לחפש את הזוג ולהגיד להם "שמענו שאתם אוהבים לבלות. גם אנחנו אוהבים לבלות ואנחנו נסתובב איתכם." (הערת המתרגם: הם בכלל הכירו ב-AWA, כך גם שון טוען.)
 
זאת הייתה תדמית שמייקלס יותר משמח לתדלק. הוא נהנה מכך שהראה לחבריו שהוא יכול היה לחגוג כל כך, ועדיין להיות טוב יותר ומהיר יותר מכל אחד אחר בזירה. שון הציג את עצמו כבלתי מנוצח, אבל האמת הייתה שגופו קרס על בסיס יומי בגלל הסגנון שלו. הוא לקח כדורים כדי להסוות את הכאבים בגבו ובברכיו, והקהה את הכאב עוד יותר עם קוקטייל של אלכוהול וסמים אחרים. שילוב של ממריצים ותרופות הוביל לשינוי דרסטי במצב רוחו, והוא היה פצצה מתקתקת. עבור חבריו הוא היה סתם שון, ובגלל שכולם חגגו ככה, זה לא הטריד אותם.
 
שון הודה שלא היה אהוב על כולם, והוא ידע למה, "הייתי חרא," הודה לאחר מכן, קונצנזוס שרוב חבריו הסכימו איתו. הם לא סבלו את התפרצויות הזעם שלו, את הפציעות הנוחות שנתנו לו חופשות שנתיות, את הדרך בה התייחס ודיבר אל המתאבקים, את חוסר הכבוד שלו לאנשים שלא התאבקו והיו כה חשובים לארגון, ואת סירובו לעשות ג'ובים (להפסיד) לכל מי שלא היה חבר שלו.
 
לשון לא היה אכפת, כי הוא ידע שגם שונאיו הגדולים ביותר לא יכלו לפקפק ביכולתו בין החבלים. אם הם לא אהבו אותו מחוץ לזירה, זה היה בסדר, לא אכפת לו. כבר היו לו בעלי ברית קרובים. הוא לא היה צריך עוד.
 
קווין נאש היה בדרכים רבות ההפך הגמור משון. כמעט כולם מאוד אהבו אותו בגלל חוש ההומור הנהדר שלו. רבים ראו אותו כקול ההיגיון בקליק, כמעט גשר בין הקבוצה ובין שאר הרוסטר.
 
בגובה יותר שני מטר, שחקן הכדורסל לשעבר נאלץ לפרוש בגלל פציעת ברך והוא התחיל לתכנן את הצעד הבא. באותה התקופה, הוא היה במקרה במופע של ה-WWF בתקופה של הוגאן, וככל שראה יותר את הוגאן, נאש החכם הבין יותר את העסק כמו שהיה: וורק (מבויים). כשהוא מבין שהוא מספיק גדול ואתלטי עבורו, הוא החליט לחפש עבודה בתעשייה.
 
גודלו המאיים של נאש פתח עבורו דלתות במהירות, ולא היה קשה שמעסיקים ישימו לב אליו. הוא קיבל במהירות עבודה ב-WCW, אבל ניתנו לו כמה גימיקים לא מתאימים וגרועים שלא עזרו לו, ובעיקר לא התייחסו לגודלו. אחד מהם היה עוץ, דמות כסופת שיער שהתבססה על הקוסם מארץ עוץ, בה לבש תלבושת ירוקה שגרמה לו להיראות כמו דייוויד בואי בזיגי סטארדאסט, יחד עם מלווים צבעוניים שהשלימו את הכול. כשזה לא הוציא אותו אובר (למעריצים לא היה אכפת ממנו) הוא הפך למאפיונר החוכמולוג ויני וגאס, אבל הוא לא קיבל שום עזרה מההנהלה.
 
אבל איש אחד כן שם לב אליו: שון מייקלס, שנהנה מנאש כל פעם שצפה ב-WCW. למרות שהיה היל, למייקלס היה קשה מאוד להימנע מתרועות עידוד, בעיקר בגלל הסגנון המלהיב שלו. הוא הציע לווינס את הרעיון שיביא שומר ראש שילווה אותו לזירה, וכך יקל עליו לקבל היט, ויגרום לו להפסיק להיראות כמו אנדרדוג מול יריבים גדולים יותר. עוד אדם לידו ייתן לו יתרון מספרי, והגודל הקטן לא יהיה בעיה. הוא חשב שנאש יתאים לו בדיוק.
 
מייקלס שאל מאחורי הקלעים אם מישהו מיודד עם נאש, ואמר להם שהוא שקל לדבר עם וינס על להביא את האיש הגדול. ריק סטיינר, שרק הגיע מ-WCW, אמר לשון שהכיר את נאש ושהוא צדק: הוא יהיה מושלם ב-WWF. זה כל מה ששון היה צריך לשמוע, ולמרות שלא פגש או דיבר עם נאש, הוא הציע זאת לווינס. מקמהן הסכים, תמיד מוכן לקבל מתאבקים גדולים מהחיים, ונאש הגיע לטלוויזיה בשם 'דיזל' תוך שבוע מהרגע בו שון הציע את הרעיון.
 
נאש היה אסיר תודה לשון על ההזדמנות, ואמר אחר כך "הרגשתי שאני חייב לו. הוא נתן לי את חירותי." נאש ומייקלס הקליקו מיד, למרות שהוא הופתע לגלות עד כמה היה גבוה (מטר שמונים וחמישה) בהשוואה לאיך שנראה בטלוויזיה בארץ הענקים, ומכמה שקולו היה עמוק וצרוד.
לצפיה ב-'למחוק, טעות'
למחוק, טעות
07/02/2018 | 17:30
27
לצפיה ב-'חלק ב''
חלק ב'
07/02/2018 | 17:35
109
נאש כבר הכיר את אחד מבעלי בריתו של שון מאחורי הקלעים, סקוט הול, מהזמן הקצר בו היו ביחד ב-WCW (שניהם היו חברים בסטייבל 'מכרה היהלומים' של דיאמונד דאלאס פייג'). הוא נכנס מיד אל מעגל החברים והיה בן חסותם של הזוג. הם חינכו את נאש בנוגע לביזנס, גם מאחורי הקלעים וגם בנוגע לקרבות שנתנו כל לילה בזירה. נאש, שהבין שדמותו של דיזל היא הסיכוי האחרון שלו להפוך לכוכב אחרי הריצה המאכזבת ב-WCW, היה תלמיד מושלם וספג כמה מידע שיכול היה. סקוט הול היה איש טוב ללמוד ממנו. הוא התאבק מאז 1984 והיה די ותיק כשהגיע אל ה-WWF ב-1992. בגובה שני מטר, הול לא היה בחור עם גוף יפה לביזנס, אבל הוא נראה טוב עם חזה שעיר, זיפים שעיטרו את סנטרו המסותת, שיער שחור מוחלק לאחור וחיבה ללעיסת קיסמים.
 
כשהוא מככב אצל ארגון ההיאבקות האמריקני של ורן גאנייה בין אמצע לסוף שנות השמונים, הול הזכיר מאוד את טום סלק, השחקן שהיה אהוד עקב תפקידו במגנום PI, ולכן הול כינה את עצמו "מגנום" סקוט הול. כשהתכנית נגמרה, הול השתמש בשם הכללי "ביג" והיה אמור לקבל ריצה עם תואר ה-AWA העולמי אבל הוא סירב לכך ועזב את הארגון כי האמין שהוא ספינה טובעת. הוא צדק, ותוך שנה ה-AWA נסגרו.
 
הול עבר בין ה-NWA, פוארטו ריקו ואז ב-WCW, אבל הוא לא הצליח להיות אובר יותר מרמה מסוימת. כשסופסוף הגיע אל ה-WWF ב-1992 הוא הגיע בסוף תקופת הפריחה, אבל ניתנה לו ריצה מכובדת כאחד מהחבר'ה המרכזיים בטריטוריה. עבור וינס מקמהן, סקוט הול היה בחירה אידאלית לקבל פוש ב-WWF החדשה והנקייה מסטרואידים, כי הוא היה גבוה ושרירי, אבל לא מפתח גוף.
 
הול היה עכשיו רייזור ראמון, בריון מפחיד מרחובות מיאמי שלכאורה בא מקובה. הדמות נוצרה בידי הול עצמו, שהציע את הרעיון לווינס מקמהן אחרי שראה את סרטו של אל פאצ'ינו, פני צלקת. וינס לא ראה סרטים: לא היה לו זמן וחשק. עבור וינס, אם לא עבד הוא לא היה יעיל, אז כשהול הלך אליו והציע לו את הגימיק, וחיקה את הסרט, וינס חשב שהוא היה גאון יצירתי.
 
הופעתו של הול בזירה הייתה מופתית, והקרבות שלו מול ברט הארט, שון מייקלס וה-1-2-3 קיד התקבלו טוב אצל המבקרים. קווין נאש טען שהול לימד אותו בזירה. "ידעתי איך להתאבק," הוא אמר, "אבל סקוט לימד אותי איך לעבוד." הרחק מהזירה, היו להול בעיות עם משקאות וסמים שקיצרו את הקריירה שלו, ומנעו ממנו להיות מיין איבנטר כמו לבק, מייקלס ונאש. עדיין, רבים טענו שלהול היה מוח נהדר לביזנס ושהוא היה חכם יותר ממה שחשבו.
 
החבר האחרון בגרסה הראשונה של הקבוצה היה שון וולטמן המחונן, רק בן עשרים ואחת, שהתחבר עם הול ונאש בעזרת מתיחה.האגדה מספרת שקורט הניג גילח לוולטמן את הגבות כשהוא ישן יום לפני צילומים, ולכן לבובת האסברו של 1-2-3 קיד הייתה עטיפה בה הופיע וולטמן ללא גבות. וולטמן ידע שהאנשים היחידים שהיו שם כשישן היו קורט והסמוקינג גאנס, והוא לא חשד בקורט - למרות שהניג היה מוכר כמותח סדרתי - כי הם היו חברים כבר שנים. וולטמן הסיק שיש להאשים את הסמוקינג גאנס, והחליט לנקום.
 
לילה אחד באל פאסו, טקסס, הוא ישב מרוכז בפינת חדר ההלבשה, עם שפופרת דבק ביד אחת וכובעי הקאובוי של הגאנס ביד השנייה. כשהוא רוצה לנקום, הוא פעל בדיוק כדי למרוח את הדבק על שולי הכובע. כשהגאנס הלכו לזירה וניסו להוריד את הכובעים אבל לא יכלו כי הם נדבקו לשערם, הוא מחא כפיים והנהן, מסופק מפרי עמלו.
 
קווין נאש, שצפה בכל זה, השתעשע מחוצפתו של וולטמן ורצה לשמור עליו לצידו באופן אישי כדי להמשיך לצחוק בדרכים. הוא הסתובב אליו ופשוט אמר, "אחי, אתה צריך קצת הגנה. אתה צריך לבוא למכונית שלנו." ברגע שהתחילו לנסוע ביחד, התברר שוולטמן התאים מצוין לקבוצה. כמו השאר הוא היה ממש מוכשר בזירה, אהב לחגוג מחוצה לה, ואהב לדבר על הביזנס. כמו מייקלס, לא הייתה לו בעיה להתחצף לכל מי שהרגיש שלא כיבד אותו או את הביזנס, בלי קשר לגודלו.
 
הארבעה הפכו לחמישה כשהקליק הכניסו עוד חבר למועדון האקסקלוסיבי שלהם: המתאבק החדש פול 'האנטר הרסט הלמסלי' לבק, שהתפרסם כטריפל אייץ'. לבק היה מפתח גוף בנעוריו והיה בעל אף גדול, למד את הביזנס והיה פרפקציוניסט בנוגע לגוף שלו. הוא למד בבית הספר להיאבקות של קילר קוואלסקי, וחתם מהר ב-WCW כשהוא נקרא טרה רייזינג, לפני שהגימיק שלו השתנה באמצע השנה לצרפתי הסנוב, ז'אן פול לבק.
 
כשהוא לא שמח מהלו"ז המוגבל ש-WCW הציעו לו וכשהוא מבין שאין סיכוי שיהפוך ליותר מלאוור מידקארדר כשהאלק הוגאן וחבריו קובעים, הגיע לבק אל ה-WWF בתחילת 1995 והפך להאנטר הרסט הלמסלי. הדמות הייתה דומה לז'אן פול לבק כי הוא עדיין גילם אריסטוקרט, אבל עכשיו הוא בא מקונטיקט ולא מצרפת. וינס יצר את האנטר בצלמו כמו שאלוהים ברא את אדם, ונתן לו את השם הלמסלי כדי לצחוק על זוג אנשי העסקים הידוע הארי וליאונה הלמסלי. כמובן, לבק הפך בעתיד לחתנו האמיתי של וינס כשהתחתן עם בתו סטפני ב-2003.
 
כשדיאמונד דאלאס פייג' שמע על עריקתו של לבק אל ה-WWF, הדבר הראשון שעשה היה לטלפן לחברו הטוב קווין נאש. "מגיע אליכם ילד טוב," הוא אמר לו, ואוזניו של נאש נמתחו כשגילה שלבק לא שתה, עישן או עשה סמים. הוא היה בדיוק מה שהקליק היו צריכים: מישהו פיכח שיוכל להסיע אותם מעיר לעיר ולטפל בהם בזמן שהם היו הרוסים מכדי לטפל בעצמם.
 
לבק לא ידע שפייג' התקשר לנאש, אבל ידע טוב מאוד שהקליק היו האנשים החזקים בתוך ה-WWF. לפני שהגיע לארגון אמר לו חברו הטוב טרי טיילור שאם הוא רוצה להתקדם בביזנס, הוא צריך לנסוע איתם. הקליק כבר שמעו על לבק, כי הם אהבו את הגימיק שלו כשראו אותו בתכנית המיין איבנט של WCW. כשהוא הגיע לקרב הבכורה שלו עם טיטאן, כולם שמו לב לכך מקרוב. לבק כבר הצליח להשיג את תשומת ליבם, כשפנה אל שון מייקלס ואמר לו באומץ ובביטחון ששמע שהוא והחברים שלו הם הבחורים לבלות איתם, ושהוא רוצה לנסוע איתם. "טוב, זה נהדר ילד," אמר מייקלס,קצת מופתע ועם נימת קול קצת מזלזלת. אף אחד לא היה אמיץ מספיק כדי לעשות את זה קודם, ועם כתב ההמלצה של DDP, הקליק היו מוכנים לשקול לצרף אותו לקבוצה.
 
כשהם יושבים ליד המוניטור לצפות בקרב של לבק, סקוט הול סיכם את הקרב בדרכו הרהוטה, "מאדרפאקינג זהב", אמר לנאש בחיוך עקום. הוא עקב אחרי לבק מאחורי הקלעים לאחר הקרב, השתטה כדי לקבל את תשומת ליבו, ואז אמר לו שמעתה ואילך הוא ייסע איתם. זה היה שידוך מושלם. לבק טיפל בהם בדרכים, ונהג ברכב בזמן שהוא מגבה אותם אם קרה משהו. אחרים ביטלו את תפקידו וטענו שסחב להם מזוודות, אבל לבק ראה את עצמו כיותר מסתם בייביסיטר. אם להרים את תיקי חבריו אל המכונית הוציא אותם מהבניין מהר יותר כדי להגיע לעיר הבאה, זה מה שיעשה.לנסוע עם הקליק נתן ללבק סיכוי ללמוד את הביזנס מהבחורים הגדולים בארגון, כמו נאש כשהגיע, והוא ספג את המידע כמו ספוג. הדמות שלו גם הרוויחה מכך, כשהאנטר הרסט הלמסלי ניצח ברוב הקרבות שלו בחצי השנה הראשונה בקריירה שלו ב-WWF מה שהעניק לו אמינות מידית אצל המעריצים.
 
כמעט היה עוד חבר בחבורה: יריבו לעתיד של שון מייקלס, ברט הארט. במהלך סיבוב הופעות בגרמניה בספטמבר 1994, ברט עדיין היה ביחסים טובים עם שון, סקוט וקווין, והוא שתה בירה עם השלושה בהמבורג במהלך סיבוב ההופעות. ככל שהמשקאות התרבו הם השתחררו, והשלושה הציעו להארט את הרעיון ליצור איגוד של החבר'ה החזקים בארגון. המטרה הייתה להשיג מונופול על המקומות הגבוהים בקארד והכסף. לפי הארט, השלישייה רצתה שהוא יהיה המנהיג של הקבוצה והאיש שיביע את דעתם בנוגע לנושאים בארגון מול וינס. ברט ראה איגודים דומים בעבר וידע שזה יוכל לעבוד, אבל לא רצה להיות ליד השלושה בכל לילה בגלל הכמות הגוברת של הסמים והאלכוהול. בנוסף, ברט כבר היה הבחור הגדול בארגון, והוא לא חשב שהוא צריך מישהו שיעזור לו לשמור על המקום.
 
הקליק היו המתאבקים הכי גדולים ב-WWF. והחברות שלהם הייתה כה חזקה עד שווינס ידע שאם יאבד אחד יאבד את כולם. כשהביזנס במצב רע והקהל נמוך בהרבה מתקופת השיא של הארגון לפני עשור, הוא לא היה מוכן להסתכן בלהבריח מישהו מהם. הוגאן הרוויח יפה עבור טרנר מאז שחתם אצלם, והוא ידע שהקליק יצליחו באותה צורה אם יעזבו אותו. הקבוצה ניצלה את הדאגות של וינס, והשתמשה בכוח הפוליטי שלה כדי להבטיח שהם ישארו בפסגת הקארד שם היה הכסף האמיתי, כשאלו בתחתית הסולם כמעט גוועו. הם גם וידאו שאף אחד מחוץ לקבוצה שלהם יוכל לעלות למעלה, מה שגרם למרירות כלפיהם מתוך הלוקר רום.
לצפיה ב-'חלק ג''
חלק ג'
07/02/2018 | 17:41
91
קליקות לא היו רעיון חדש בביזנס. בשנות השבעים וינס צפה באביו כשנכנע לארני לאד, איוון קולוף וסופרסטאר בילי גראהם, שלושת ההילים הגדולים שלו, ונתן להם את אותו תשלום מיין איבנט בלי קשר למעמדם בקארד. כיוון שבכל מופע היה רק טופ היל אחד, השניים האחרים שלא הובילו את המופע עבדו עבור פחות, והם לא אהבו את זה. "אנחנו שלושת ההילים הכי גדולים שלך," הם אמרו לווינס האב, "אתה לא יכול בלעדינו." הם פשוט רצו תשלום זהה כי הם היו אובר באופן זהה, והם התאגדו כדי להשיג את זה. אבל כל השלושה היו מקצוענים ותיקים וגדולים ששמחו להוציא אובר, ורבים חשבו כך. ""זה ההבדל ביניהם לקליק של שון בשנות התשעים," אמר ג'ים קורנט, "אבל וינס ראה אותם שולטים באבא שלו ככה וחשב שזה בסדר. הוא נתן לשון ולחבריו לעשות הכול כי חשב שגם הם היו כוכבים, והוא חשב שככה כוכבים אמורים להתנהג."
 
עבור סיד אודי, שראיונותיו היו מורכבים מנהימות ובעיקר משגיאות וטעויות, והראו שהוא לא היה ממש בריון חכם, הסיבה לרצונו של וינס להיכנע לדרישותיהם של שון וחבריו הייתה ברורה. הוא ראה עד כמה וינס השקיע בפושים של הקבוצה, בנה אותם בטלוויזיה כל שבוע ושיווק אותם ככוכבים. הם היו סחורה חמה, ולא היה הגיוני להסתכן  בלאבד אותם כשכוכבים גדולים שיכלו להרוויח כסף היו נדירים.
 
סיד ידע שהקליק ניצלו את מקמהן, ועם כמה שזה שלחצו על יושב הראש לעשות דברים בשבילם הכעיס אותו, הוא ידע שהכי חכם עבור הקריירה שלו זה להישאר בצד הטוב שלהם. הוא כבר היה חבר של נאש מתקופתם ב-WCW, אבל נזהר לשמור על הקלפים קרוב לחזה ולא להתקרב יותר מדי כדי לא לפגוע בשאר.
 
זה היה שדה מוקשים פוליטי עבור כולם, אבל זה לא היה חדש לסיד. הוא ראה במהלך התקופה שלו בביזנס קבוצות כאלו מוקמות. ככה הדברים עבדו. ההבדל היה שהפעם הכעס היה גדול יותר בגלל מצבה הרע של התעשייה, ולכן החבר'ה קיטרו בקול גדול כנגד כל מה שחשבו שהרס להם את הקריירה.
 
גם לקס לוגר היה רגיל לזה. הוא הגיע ל-WCW בתקופה בה החבורות של דאסטי רודס וריק פלייר נאבקו אחת בשנייה, והוא היה ממש באמצע. רודס דחף את לוגר במהירות לפסגה, אבל פלייר התנגד לכך. כמו סיד, לוגר הבין שהרבה אויבים יכולים לחסל את הקריירה שלו.
 
למרות ניסיונותיו להישאר חברותי עם הקליק, לקס עדיין גילה שהוא מקור לבדיחות עבור הקבוצה. מייקלס לעג ללוגר כשפירשן את רו, והתייחס אליו כאל "השק הכי גדול ב-WWF," כשהוא רומז בפשטות שוורקרים טובים יותר צריכים לסחוב אותו בקרבות שלו.
 
לוגר החליט שהכי טוב לא לפעול. הוא חשב שאם יגיב הדברים רק ידרדרו, והוא גם ידע שהייתה קצת אמת במה שמייקלס אמר: הוא היה צריך אנשים כמו הקליק שיוציאו ממנו את המיטב.
 
אחרים, כמו פיטר פולאקו, לא היו כל כך סודיים בתמיכה שלהם כמו אודי או לוגר. פולאקו לא הסתיר את זה שהוא העריץ את הקליק, שחשב שחבריו הם הטובים ביותר בביזנס. כטירון בן עשרים ואחת, הוא רצה ללמוד מהקבוצה ותמיד ניסה להגן על התנהגותם.
 
הוא ראה את הקליק כשעירים לעזאזל שהואשמו בכל מה ששאר הרוסטר לא אהב בארגון, ובתור מטרה קלה להאשים אותה. אם הם היו כל כך חזקים כמו שאנשים אמרו, הוא טען, אז הוא היה במקום יותר טוב בקארד. במקום, הוא היה בתחתית הסולם, והיה בקרבות הפתיחה כדי להוציא אובר את כל מי שה-WWF דחפו. המיתוס שהם שלטו בהיאבקות היה, עבורו, מגוחך.
 
אחרים שהיו שם מספיק זמן והיו חברים עם כולם בקבוצה, ראו את הדברים בצורה דומה. ג'ף ג'ארט היה בין הראשונים שנכנסו למכונית של הקליק אם מישהו מהחבורה היה במופע אחר, ועבורו הם היו סתם חבורת חברים קרובה שמאוד אהבו את הביזנס. כמו פולאקו, הוא האמין שהחבר'ה רצו להאשים מישהו עבור התשלום הרע והמחסור בהופעות, והקליק היו מטרה קלה כי הם היו החבר'ה הגדולים שלא התביישו להביע  את דעתם על כל דבר, גם מאחורי הקלעים וגם לווינס.
 
טום פריצ'ארד היה חלק מהאנדרקארד במהלך שלטון הטרור, לכאורה, של הקליק. בניגוד לרבים, לא הייתה לו בעיה עם הקבוצה. אחיו ברוס פריצ'ארד היה חלק מההנהלה, אז הוא העדיף לא להיכנס לצרות עד כמה שיכול היה, שמר את דעתו לעצמו ולא הפריע. כמו שהוא זוכר, "היו בעיות עם הקליק רק אם איימת עליהם... הם עמדו לשמור על המקומות שלהם לא משנה מה. זה תמיד היה ככה ברסלינג, תמיד היו קבוצות. הקליק פשוט היו חשובים יותר. האם הם היו לפעמים מגעילים? ברור. אבל לא הייתה לי בעיה איתם באופן אישי כי לא איימתי עליהם."
 
כעבור שנים, אפילו אנשים שהיו להם עימותים ידועים מול הקליק נאלצו להודות שאולי הם קצת הפריזו בכוחם, ושמקרים שיוחסו להם לא היו קשורים אליהם.  כריס קנדידו, שהיו לו בעיות רציניות מול רוב הקליק - בעיקר מול שון מייקלס - הודה שבאותה תקופה אנשים האשימו את הקבוצה בכל הבעיות בביזנס. הוא ראה דברים בצורה שונה כעבור הרבה שנים, והגיע למסקנה שהם פשוט היו אנשים בפסגה שהיו חברים, ולא אנשים שהיו חברים כדי להישאר בפסגה.
 
זאת לא הייתה דעתו של בוב הולי. הוא חשב שהעסקים נפלו בגלל הקליק, כי דיזל לא משך קהל והעלה את ההזמנות לאירועים בתור אלוף ה-WWF, ושאר החברים שלו, שהיו במעמד דומה, לא העלו מספרים. הוא ראה את וינס כשאפשר להם לשנות את הסטוריליינים ולסדר את המתאבקים שעבדו בפסגת הקארד. זה לא היה הגיוני עבורו. אם העסקים היו בפריחה הוא היה מבין, אבל הם היו במצב ממש גרוע. הולי בטוח שלשון היה איזה משהו על וינס, אולי סוד שיכול היה להרוס אותו. זה היה הדבר היחיד שיכול היה להסביר למה וינס ציית לו.
 
זאת הייתה תיאוריה די מופרכת, אבל לא נדירה בקרב החבר'ה. כמובן, הקליק ביטלו אותה בכך שטענו שמדובר בהזיות של אנשים ממורמרים שהיו להם בעיות אישיות עם שון. הם שנאו אותו כי היה כזה טוב, ואחד מהאנשים היחידים בהיסטוריה שיכלו להיכנס למשרד של וינס ולהתלונן בפניו על דברים בלי שיענישו אותו.  שון הכיר בכך: הוא ידע שאנשים לא אהבו אותו, אבל זה רק גרם לו לרצות לעצבן אותם עוד יותר. הוא תמיד התלהב כשראה את שמו רשום בצהובונים בתור אחד מהאנשים החזקים בארגון, כי הוא ידע עד כמה החבר'ה מעוצבנים. עבור שון כל השאר היו פרנואידים, לא יכולים להסתכל במראה ולהתמודד עם הבעיות שלהם. במקום, הם החליטו להאשים אותו כי הוא היה יותר מוכשר.
 
שון לא ידע מה גרם לקבוצה להיות כל כך שנואה, כי היו אז כמה קליקות באותן קבוצה. תמיד היו מאז שהתחיל ב-WWF. הוא חשב שהביזנס במצב מלחמה: כולם היו בחזית, הוא פשוט בחר עם מי הוא צריך להיות. הוא לא האמין שהקבוצה טעתה כשהציעה לווינס רעיונות, ולעתים קרובות מקמהן בא אליהם וביקש עצות. הם רק ניסו לשפר את הביזנס עבור כולם, טען שון. הוא גם טען שאמנם הקליק השפיעו על וינס והשתמשו בכוחם הפוליטי כדי להישאר בפסגה, מקמהן ממש עודד את זה, אבל המשיך להכחיש שהם השתמשו בכוחם כדי לקבור אחרים ולעצור להם את הקריירה.
 
טום פריצ'ארד תמך בטענותיו של שון שמקמהן קירב את הקבוצה רוב הזמן. "וינס אהב כאוס," הוא טען, "הוא תמיד אהב שמשהו קורה.הוא לא סובל את זה שהוא יושב וכלום לא קורה, הוא לא אדם קליל, איטי שלוקח הפסקות. החבר'ה האלה לא עצרו, תמיד דיברו בטלפון, תמיד דיברו על הביזנס, ווינס העריך את זה בהם. אם בכלל, הוא אהב את זה."
 
אחרי שנים שהתמודד מול הוגאן חסר המוטיבציה, וינס התרענן מכך שהיו לו קבוצת מתאבקים שהתעניינו כל זמנם בביזנס כמוהו. הוא תמיד כיבד ופינה זמן עבור המתאבקים שלקחו יוזמה ולא חששו להתלכלך. כמוהו. מקמהן השתמש בקליק כמכשיר ציתות, האוזן שלו. רוב החבר'ה לא אמרו לו את האמת או לא אמרו לו שום דבר, אז הוא לא ידע מה אומרים בלוקר רום. הקליק נתנו לו את זה, ובתמורה הוא טיפל בקרבות שלהם. מקמהן לא התעלם מאיך ששאר האנשים ראו את הקבוצה. הוא ידע שרוב הרוסטר ראה אותם כאנשים חזקים שאהבו להתעמת, אבל הוא גם האמין שהם מכניסים כסף. הוא הכיר בכך שרבים בהנהלה הרגישו כמו החבר'ה, ולא אהבו את הדעתנות של הקליק. "הם היו בלאגניסטים," ג'ים רוס טען, ופאט פטרסון אמר "הם לא היו אהובים. הם היו די חמורים."
לצפיה ב-'חלק ד''
חלק ד'
07/02/2018 | 17:42
77
פה ושם, חלקם עצבנו מדי את האייג'נטס. לילה אחד, קווין נאש היה במצב רוח רע, והתלונן על העובדה שהיה "אלוף ה-WWF שמרוויח הכי פחות בהיסטוריה." ג'רי בריסקו שמע את זה ולא יכול היה שלא להגיב. "כן, טוב, זה בגלל שאתה האלוף הכי פחות רווחי בהיסטוריה של ה-WWF," הוא אמר. למרות שבריסקו כמעט היה בן חמישים, הוא עדיין היה ידוע בתור הוקר (מישהו בביזנס עם יכולת לחימה אמיתית, בעיקר במספר האחיזות או המכות, שיכול לסיים קריירה אם הוא רוצה.), ונאש ידע לא לענות לו. "בעיטה אחת מהירה לברכיים המתפוררות שלו ובריסקו היה קורע אותו לגזרים," צחק ג'ים קורנט.
 
בריסקו לא היה היחיד שהרגיש ככה. כמו שטום פריצ'ארד זוכר, "אייג'נטס כמו טוני גארייה וג'ק לאנזה התלוננו על כמה שהמספרים היו נמוכים, ותהו בקול אם נוכל 'לקבל דיזל' עוד הרבה זמן."
 
שון וולטמן ידע איך הקליק נתפסו, אבל לא היה אכפת לו שאף אחד לא אהב אותם, הוא חשב שכל השאר קינאו כי הקבוצה הייתה כל כך קרובה לווינס. וולטמן ידע ששון היה קשה, שסקוט היה לפעמים בלתי אפשרי, ושאנשים לא אהבו את כמה שהם היו קרובים לווינס, אבל גם ידע שהם פיצו על כך כשהתאבקו. "לא היו קונספירציות לקבור אנשים," הוא טען, "אם מישהו היה מוכשר מספיק אז אף אחד, לא משנה כמה כוח היה לו, יעצור אותו מלהצליח."
 
אמנם לא היו קונספירציות, אבל היו כמה טריקים מלוכלכים שנועדו למנוע ממתאבקים להצליח בארגון. טוני נוריס, שקיבל את השם אחמד ג'ונסון, היה שרירן שחור מלא בשמן מהארלם שכוחו היה בכוח עצום ובפרומואים בלתי מובנים. שון אמר לו, לא הרבה לאחר שהגיע לארגון, להפסיק לעשות מהלכים אוויריים. רק אחר כך הבין נוריס שזאת לא הייתה עצה טובה כמו שמייקלס הציג אותה, אלא דרך למנוע ממנו להעפיל עליו.
 
בנוסף היה את כריס קנדידו, מטרה חביבה למייקלס, שהרס סיום של קרב בגרמניה כשהחזיק בתארי הזוגות יחד עם טום 'זיפ' פריצ'ארד. שון אמר לו שבגלל זה, הם יפסידו את תארי הזוגות כשיחזרו למדינה, והם הפסידו. כשהפרנסה שלהם על הכף בגלל מצב הרוח המשתנה של שון מייקלס או קרב רע מול הקיד - הברומטר של הקליק ששפט ודירג מתאבקים - שאר המתאבקים הרגישו שהם הולכים על ביצים.
 
היחידים שהיו בטוחים מפני הקליק היו ברט הארט ואנדרטייקר הוותיקים. שניהם היו קרובים לווינס ובעלי כוח פוליטי רב בגלל הוותק שלהם בארגון ומעמדם כמנהיגי מתאבקים מכובדים מאחורי הקלעים, אבל הם לא הורידו מתאבקים אחרים. שניהם שמו לב לכעס הגובר כלפי הקליק. גם להם נמאס והם כעסו מכך שווינס הסכים להקשיב להם כל כך הרבה, עד כדי כך שלפעמים, הם הרגישו שזה היה לרעת הארגון. הם ראו את הקליק כאגואיסטים שחצנים, וזאת הייתה בעיה. ברט טען שהרבה מתאבקים הביעו בפניו את טענה זאת, ושהם טענו שנאש כאלוף ה-WWF לא היה אלוף לכולם, אלא רק לחברים שלו.
 
מארק קאלאוויי, האיש מאחורי אנדרטייקר, היה ותיק מאוד וראה מקרים דומים לפני כן, וידע מה הנזק שיעשו. קאלאוויי היה ב-WWF עוד בימיהם של האלק הוגאן והאולטימייט ווריור. הוא חווה את סוף התקופה הטובה, וידע עד כמה הפדרצייה הידרדרה. החבר'ה אהבו להתלונן על כל דבר, זה לא היה חדש, אבל הכעס היה גדול יותר מכל מה שזכר.
 
במהלך ערב ממש איטי במהלכו נסע מעוד מופע מאכזב באמצע שום מקום, קאלאוויי ישב והקשיב כשחבריו לנסיעה התלוננו על החבר'ה של שון בפעם המי-יודע-כמה. "תודה על הקהל, שון," נחר אחד מהם. "העסקים מידרדרים כששון והחבר'ה שלו בטופ," התלונן אחר, שהוסיף, "הם ישמרו על החגורה בקבוצה המזדיינת שלהם לנצח וישאירו את כל השאר עם שאריות."
 
קאלאוויי השעין את הראש על הכיסא ונאנח, שוקל את ההשפעה השלילית שהקליק השפיעו על המורל בחדר ההלבשה. הם לא היו סתם קבוצת חברים שנסעו ביחד ואהבו לעבוד אחד את השני - זה היה משהו שאפשר היה להגיד על כולם - הקבוצה הייתה מסוכנת. לא רק שניסו לשלוט בכל המקומות הרווחיים, הוא ראה אותם כאנשים שניסו לריב בכוונה עם השאר, לא סתם מתחנים. כשהקליק מצאו מטרה, הם פגעו בו לחלוטין עד שנכנע, וכך וידאו שהריצה שלו ב-WWF תהיה קצרה ולא רווחית עבורו או עבור הארגון. הוא ראה אנשים באים והולכים, מתאבקים טובים שחוסלו בידי השפעת הקליק על מקמהן.
 
קאלאוויי פנה אל רודני 'יוקוזונה' אנואי, אחד מחבריו הטובים לביזנס, ומלמל "צריך לעשות משהו בנוגע אליהם." אנואי הסכים מיד, "אחי, חשבתי אותו הדבר," הוא אמר. הזוג הקים את הבון סטריט קרו, או ה-BSK כמו שהם קראו לעצמם (חברים אחרים היו צ'ארלס רייט [קאמה], סולופה פאטו ג'וניור [פאטו], וויליאם מודי [פול ברר], חואן ריברה [סאביו ווגה], מארק קנטרבורי [הנרי גודווין] ואחר כך גם דניס נייט [פיניאס גודווין] כשהצטרף לארגון.) הרעיון של הקרו היה לא להשפיע מבחינה פוליטית על וינס מקמהן ועל ההנהלה, אלא לעצור את הקליק ולמנוע מהם לפגוע בקריירות בגלל סיבות תמוהות.
 
עבור קאלאוויי, לעצור את הקליק היה רק חלק מכך. עבורו הייתה זאת דרך להתחבר עם חבריו, אנשים שאהב. היו מעטים מאוד שהתקרב אליהם, אבל הוא סמך על ה-BSK לחלוטין וידע שיוכל לסמוך עליהם. הם טיפלו אחד בשני ועזרו אחד לשני, ועבורו זה הקל על צורת החיים הקשה בהיאבקות.
 
ה-BSK הפכו לשוטרים מאחורי הקלעים, הם מצאו עוצמה וכוח במספרים והשפיעו ביחד על וינס רק אם היה נחוץ. היחסים בין הקבוצות היריבות היו ממש מתוחים והגיעו לרמה אחרת כשהקרו התחילו לקעקע את עצמם בראשי התיבות שלהם, והקליק סימנו באצבעות אחד לשני על המסך. קווין נאש השווה את היחסים בין הקליק ל-BSK למלחמת כנופיות בין משפחות פשע בניו יורק. זאת הייתה אולי היריבות הכי מעניינת ומתוחה ב-WWF בכל שנת 1995. עבור וינס, היה חבל שהוא לא יכול היה להציג אותה על המסך ולהפוך את הרגשות הכועסים לדולרים.
לצפיה ב-'בפעם הבאה:'
בפעם הבאה:
07/02/2018 | 17:44
59
אנחנו מתחילים לסקור באמת את 1995, ובודקים מה קרה באירוע הראשון של השנה, ברויאל ראמבל המפורסם. אילו קרבות קרו, מה הסיפורים, ומי נתן שואו?

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא קניות באינטרנט
אירוח בנושא קניות...
מומחית לקניות ברשת עונה לכם על כל השאלות הנוגעות...
אירוח בנושא קניות באינטרנט
אירוח בנושא קניות...
מומחית לקניות ברשת עונה לכם על כל השאלות הנוגעות...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

האקדמיה הישראלית לקרב מגע
קרב מגע והגנה עצמית
פורום קרב מגע הגנה עצמית
פורום קרב מגע הגנה עצמית
פורום חופשות סקי
פורום חופשות סקי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ