לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום הורים לחיילים
שלום לכולם כהורים לחיילים בהווה או בקרוב אנו זקוקים לפורום חם שייעץ, יעודד, וינחה אותנו בנבכי תהליך הגיוס והשירות. ניתן להעלות בפורום כל נושא הקשור לשירות בעתיד או בהווה, בכל מסגרת שירות שהיא, כולל עתודה, מכינות, הסדר ושירות לאומי.הפורום נועד לשמש ככלי שיתן להורים הרגשה טובה, ייעוץ, ועידוד. יש לכבד את כל המשתתפים באשר הם ולשמור על אוירה טובה ומכובדת. שנעבור את השירות בשלום!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לחיילים

שלום לכולם כהורים לחיילים בהווה או בקרוב אנו זקוקים לפורום חם שייעץ, יעודד, וינחה אותנו בנבכי תהליך הגיוס והשירות. ניתן להעלות בפורום כל נושא הקשור לשירות בעתיד או בהווה, בכל מסגרת שירות שהיא, כולל עתודה, מכינות, הסדר ושירות לאומי.הפורום נועד לשמש ככלי שיתן להורים הרגשה טובה, ייעוץ, ועידוד. יש לכבד את כל המשתתפים באשר הם ולשמור על אוירה טובה ומכובדת. שנעבור את השירות בשלום!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

ת"ש 5 ושמירות סוף שבוע...ושאלה נוספת
25/05/2016 | 08:17
2
15
לבני יש ת"ש 5 ולמרות זאת מחייבים אותו לשמור סוף שבוע חמישי-ראשון בתואנה שאין אנשים והוא חייב לעשות זאת.
האם זה נכון?
שנית, לבן שלי יש פרופיל 45 בגלל 2 פריצות דיסק ובלט ולמרות זאת אף אחד בצבא לא מתייחס לכאביו וגם לא למסמכים מאורטופד מומחה ולא לסיטי וצילומים שמוכיחים את הבעיה. מצבו החמיר מאז שהתגייס לפני כחצי שנה. הוא מבלה 3 וחצי שעות ביום נסיעות לבסיס וחזרה עושה את השמירות באמצע השבוע. סובל מכאבי גב קשים ועולם כהרגלו נוהג.
אנחנו נואשים. עשינו את כל מה שצריך שהכל יהיה מסודר לפני הגיוס ולמרות זאת הרופאה ביחידה מתייחסת בזלזול לנושא.
 
לפנות לעורך דין?
 
עצות בבקשה
 
תודה רבה
חנן
חוסר יחס והתחשבות , לצערי זה לא מפתיע . ככה זה בצבא ...
25/05/2016 | 09:01
1
17
יש כאן פורום עם עורך דין צבאי , תתיעץ איתו
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2473/צבא/עורך_דין_צבאי
בהצלחה
תודה רבה..לא ידעתי על קיומו של פורום כזה..
25/05/2016 | 13:02
4
היכרות
24/05/2016 | 10:07
8
25
בוקר טוב.
שמי רונית, ואם לחייל קרבי.
שמחתי למצוא מקום שאפשר לחלוק את הדאגות והלילות הטרופים
המשך יום טוב ושקט
ברוכה הבאה הזדמנות מצויינת להיכרות
24/05/2016 | 10:35
1
18
שמחה שהצטרפת אלינו.
אנחנו חולקות ביננו את הרגעים השמחים והקשים ויותר קל ככה.
תתכבדי בקפה  ועוגה  ושבי איתנו
 
אני  ריני
אמא לארבעה בנים
הבכור היה קצת עתודאי ואח"כ ב"נצח יהודה" - לוחם קרבי, שירת שלוש שנים כחובש, מ"כ וסמל בכיר במחלקת טירונים. כעת הוא סטודנט בטכניון
המשוחרר - השתחרר לפני שלושה חודשים משירות מעניין כמדריך ולוחם, עברנו את "צוק איתן", הוא באכזבה כי לא נכנס פנימה ואני עדיין עם עצבים מרוטים, כרגע מחפש עבודה.
המתבגר - מסיים כעת י"ב והולך למסלול של י"ג - י"ד מחשבים באופן עצמאי (לא דרך הצבא
הגוזל - בן 10, מסיים כיתה ד'. עד שיגיע לגיל 18 כבר לא יהיו מלחמות ולא נצטרך לשלוח אותם לצבא, נכון?????
היכרות
24/05/2016 | 11:47
20
אז כפי שאמרתי, שמי רונית, אם חד הורית ל3 בנים מקסימים.
הבכור עוד מעט בן 26, היה תומך לחימה בבא"פ לכיש.
האמצעי בן 22 ורבע, השתחרר לא מזמן. מקום השירות האחרון היה בפלמחים.
הצעיר, בן 19 וחצי, משרת בגדוד נחשון בכפיר.
זהו.
אשמח לשמוע על הברים האחרים בפורום.
המשך יום נעים.
ברוכה הבאה
24/05/2016 | 11:12
3
21
בהחלט טוב שיש מקום לשפוך להתמך ולהתיעץ.
היכרות
24/05/2016 | 11:49
2
23
תודה רבה.
היכן משרת הילד/ה?
מבקשת רק לשים לב לא לחשוף פרטים מיותרים
24/05/2016 | 11:58
1
10
היכרות
24/05/2016 | 12:14
18
נכון.קצת התלהבתי...
אפשר למחוק את הנתונים המיותרים???
הי ברוכה הבאה
24/05/2016 | 23:14
21
גם אני די חדשה פה. הבכור התגייס לפני כחודשיים. התחיל קרבי ונשר במהלך הטירונות.
כרגע ממתין לשיבוץ מחדש. ידוע כבר החיל אך לא התפקיד .
ויש גם בן נוסף הידוע בכינויו "הצעיר" ,בן 15, כיתה ט'.
הי מירי איפה את ?
24/05/2016 | 23:15
4
עניני אוכל
23/05/2016 | 09:13
8
40
שתי סוגיות-
מה טעים להכין יום מראש כדי לקחת לסיום קורס?
זה באמצע השבוע אחה"צ והם לא חוזרים הביתה אלא ממשיכים ישר להכשרה מאד מאתגרת.
ובהמשך, מה טוב להכניס למשלוחים שיהיה כיפי אבל גם יחזיק מעמד בשטח?
מממ.....
23/05/2016 | 18:39
1
27
אני די חסרת ניסיון בנושא כי הבחור מגויס יחסית טרי . לטקס ההשבעה אליו לבסוף לא הגענו, הכנתי שניצלונים וכמה קשקושים ממעדניה שהוא אוהב כמו סיגרים בשר ותפו"א וכו. אבל זה לא היה אמור להחזיק בשטח אלא להאכל מיד אחרי הטקס.
כמה זמן זה אמור להחזיק ובאילו תנאים (דרום הארץ?)
לא יודעת איפה היתה מיועדת לכם ההשבעה
24/05/2016 | 07:46
17
אבל אצלנו היא היתה  ס-י-ו-ט, אז אולי לא הפסדת כלום, למרות האכזבה הברורה.
כן, החבילות מיועדות לדרום החם.
מה הוא אוהב?
23/05/2016 | 23:23
1
16
ליום הורים לקחנו פריקסה, פיתות עם זעתר, ופיצה ביתית- אבל החייל שלי אוהב אוכל קר גם בבית (שניצל הוא יוצא דופן, אותו צריך לאכול ישר מהמחבת).
לכן שניצלים לא נכנסים לי כאן באופציה
24/05/2016 | 07:47
14
אוהב כמעט הכל.
עניני אוכל
24/05/2016 | 10:09
3
18
בוקר טוב עלמה.
אני מציידת את הבן שלי בכל יום ראשון בחטיפי בריאות ביתיים, והם מחזיקים מעמד יפה מאד אפילו שבוע. 
0אם הם לא מתחסלים לפני כן.....)
אם תרצי, אשמח לעביר לך מתכונים.
היכן הוא משרת?
בהצלחה
ברור מתכון. תודה
24/05/2016 | 11:10
2
10
עניני אוכל
24/05/2016 | 11:43
1
16
מקווה שהעליתי את הקבצים נכון......
בהצלחה.
תודה רבה. פעם ניסיתי משהו בסגנון ויצא לי נורא דביק
24/05/2016 | 13:24
9
מקווה להצליח יותר עם אלה.
מה אתם אומרים להם בראשון בבוקר כשאתם לוקחים אותם
22/05/2016 | 14:35
13
32
לרכבת/הסעה/אוטובוס והם שבוזיייייים שבוזים שבוזים   ?
יש לי רפרטואר משלי אבל אשמח להרחיבו 
סיימנו את הטירונות בשישי והיום התייצבה לקורס
22/05/2016 | 20:34
29
קמנו בחמש , כן , גם אני צריכה לקום מוקדם , גם  אני שבוזה ביום ראשון  ! אני אומרת  לה ,מה עכשיו ? זה מה שמחכה לי בשלוש שנים הבאות ? מזל שיש  כבר אור בשעה הזאת , איזה דכאון יהיה לי בחורף ... מוציאה את עצמי המסכנה בקיצור  :)
בחמש וחצי הסעתי אותה לתחנת רכבת  ,  בעיקר התרגשנו , היא ציפתה מאוד להתחיל  את הקורס , מאוחר יותר קיבלתי טלפון עם דמעות , קצת התאכזבה לגלות שגם בקורס יש משמעת טירונות ובגדי ב , התאכזבה שלא מכירה אף אחד , היו שם ממחלקות אחרות  מהטירונות , ושוב נתקעה במיטה העליונה כמו בטירונות  :( ....  נבהלה מגודל האחריות , מהעונשים על כל פיפס .....  עודדנו כמה שאפשר , הטלפון אחרי  כבר היה  רגוע יותר .  לא תצא השבת , מקווה מאוד שתסתגל מהר .
בטירונות אמרתי לה  ״ זה פיפס בשרות הצבאי , עוד שנייה את לא כאן ״  ,  גם על הקורס אני אומרת זה זמני , חצי שנה טסה ואת מסיימת ... מקווה שתעבור את זה באושר וקלות .

בדרך כלל משתדלת לשתוק רוב הדרך לרכבת
23/05/2016 | 00:07
4
27
כי הבכור הוא מסוג האנשים שמוקדם בבוקר, בעיקר כשהוא לא בשיא מצב הרוח, מעריך הפוגת חפירות.
רק כשמורידה אותו מרשה לעצמי לאחל לו בקצרה שבוע קל ונעים ושיעבור מהר כי אנחנו מחכים לך וכו'.ולפעמים גם מוסיפה ברכות "תראה שיהיה בסדר, קצת סבלנות חמוד" וזהו.
מבינה על מה את מדברת,רק מפחדת
23/05/2016 | 09:08
3
23
שהשתיקה הזו מעמיקה את המועקה.
ברור לי שחפירות רק מעלות את סף העצבים, אז אני מתמקדת באמירות קצרצרות וחביבות שמרימות ונוטעות בטחון.
גם לי לא ברור מה עדיף
23/05/2016 | 18:21
2
15
יתכן וכשנעבור לשביזות שוטפת ארשה לעצמי להיות יותר נועזת. עד עכשיו היו לנו כמה ימי א' של ממש דיכאון.
אולי תחלקי איתנו כמה משפטי מפתח מהרפרטואר ? אולי אלמד משהו.
בכיוון של זן להמונים
24/05/2016 | 07:38
1
12
שכולל אמפתיה לתחושת הרגע+ציון חוזקות אישיות שלו.
בקטנה, להזהר עם סכנת המעבר לשמאלץ.
24/05/2016 | 23:17
1
אנחנו היינו משוחחים על כל דבר
23/05/2016 | 16:25
5
22
קמים בחמש בבוקר מתארגנים ויוצאים בסביבות חמש וחצי.
לוקחת לתחנה המרכזית להסעה.
בחורף - חושך צלמוות, לפעמים אפילו הייתי מספיקה לראות את הזריחה בדרך חזרה הביתה (יש לי כמה תמונות יפות)
בקיץ אור חביב וטמפרטורות נורמליות.
אין כמו שיחה רגילה כדי לחפות על שביזות.
פעם המשוחרר ואחיו הבכור תיארו את שלבי השביזות בהסעה לבסיס (בתחילת הדרך שירתו באותו בסיס) אחרי שכבר התכנסו ועלו על האוטובוסים. איך מתחילים בשיחה וצחוקים ולאט לאט נהיה שקט יותר ויותר ככל שמתקרבים לבסיס. 
מבחינתי היינו נשארים לפעמים ברכב לשמוע עוד שיר ברדיו או לסיים שיחה, נשיקה וזהו.
 
 
שברת אותי עם הנשיקה
23/05/2016 | 18:19
3
20
לא מצליחה לקבל מהמנווול הקטן נשיקת להתראות בראשון בבוקר ליד הרכבת גם כשידוע שאראה אותו רק בעוד שבועיים. מביך אותו בציבור....
אבל כשחוזר בסופי שבוע לא עוזר לו כלום ואני קופצת עליו בסלון.
בתוך הבית יש לי זכויות 
חוץ מהגוזל כולם מחבקים ומנשקים אותי בפומבי
23/05/2016 | 18:26
1
16
רק הוא, הגמדון בית הקטן הזה בן ה- 10, מסרב לקבל חיבוק או נשיקה כשיש עוד אנשים בסביבה.
 
ונשיקה באוטו אף אחד לא רואה (תנסי את התירוץ הזה) 
 
הצעתי להכהות את חלונות הרכב ולא עזר
23/05/2016 | 18:40
7
הגדול שלי היה כזה, אם כי לא העיז למלל לי את זה :)
24/05/2016 | 07:43
11
כשברור היה שהולכת לבוא נשיקה היה משתתף לשבריר שניה בסיטואציה ואץ לדרכו.
הנוכחי דווקא מאד מאד לארג' וכיפי בענין.
נכון,שיחה רגילה זה טוב,רק מוצאת את עצמי מתקשה להתניע אותה
24/05/2016 | 07:41
10
כי גם אני לא טיפוס של בוקר.
עדיין אין אצלנו שביזות יום א.
23/05/2016 | 23:27
20
יש לנו בערך 5 דקות נסיעה עד לתחנה, מזכירה לו להתקשר (אפילו שהמפקד הודיע לי אישית שלא יהיה טלפון אפילו אצלו השבוע), אומרת לו 'נסיעה טובה, שבוע טוב ונשיקה'.
מנסה להיזכר בכל הרשימה שהוא עלול לשכוח ולבדוק שוב אם הוא זכר.
שבת שלום
20/05/2016 | 12:57
2
22
יום שישי הגיע, מקווה שהרבה חיילים יוצאים הביתה ומתפנקים על אוכל טוב וחיבוקים חמים.
רוב החגים מאחורינו ושוב נכנסים לשגרה.
תהפוכות פוליטיות מעניינות ברקע ואני מקווה שלא יהיו תפניות דרמטיות בקיץ הקרוב....

שיהיה סופ שבוע נהדר

החייל שלי בבית.
20/05/2016 | 22:31
21
אחרי יום ההורים יש לי הרבה יותר חשק להשאיר אותו בבית. אני בטוחה שגברים חשבו על הצגות התכלית שעשו לנו, אותי זה הלחיץ עוד יותר (ולא, המסלול שבו הוא יכול להיות רק בקורסים לא קיים, חייבים לצאת לשטח גם כלוחם וגם כמ"כ).
 
ואם כן יהיו תפניות בקיץ...לא! אני לא חושבת על זה.
שבת שלום ומבורך
20/05/2016 | 23:50
24
גם החייל שלנו בבית.
הטירונות הסתיימה . המיונים נדחו לשבוע הבא. עדיין לא שובץ השבוע. הלחץ גדול (אצלו) מקווים ומתפללים שיקבל תפקיד טוב עם חבר'ה נחמדים שישמח אותו.
 
סוף שבוע מקסים לכולם !
התקפי חרדה לבני, חייל בקרבי
18/05/2016 | 16:13
1
50
בני חייל בקרבי מזה 4 חודשים. לפני הגיוס סבל מהתקפי חרדה ופסיכיאטר הציע לו לקחת תרופות ולדחות את הגיוס בחודש.

הוא בחר שלא ליטול תרופות התגייס במועד שנקבע לו ובסה"כ מצליח לתפקד. הצרה היא שהוא ממשיך לסבול מהתקפי חרדה ונמאס לו להתמודד. מצד שני הוא לא רוצה לוותר על התפקיד ועל היחידה בה הוא משרת.

יש מצב שהוא מקבל עזרה בתרופות והצבא עדיין משאיר אותו באותו מקום או שזה מחייב שיעבירו אותו למקום אחר ?
ברשותך אשאל אותך כמה שאלות
19/05/2016 | 09:08
37
1. האם הוא הוא הצהיר על התקפי החרדה בלשכת הגיוס?
2. במה מתבטאים התקפי החרדה? (אני ראיתי אדם עם התקף חרדה שנראה היה כמו התקף לב שדרש פינוי לבית חולים כדי לודא שזה באמת "רק" התקף חרדה)
3. כיצד הוא מתמודד איתם?
4. נראה לו אפשרי להשאר בתפקיד הקרבי שלו בלי לדווח למפקדים על המצב?
5. כאשר יגיע ל"זמן אמת" בתפקיד הקרבי - האם יצליח למלא אותו?
 
 
יום ראשון שבוע חדש וחםםםםםם
15/05/2016 | 09:17
14
37
שיעבור שבוע רגוע.
שינוחו עד כמה שאפשר ומקווה שלא יצאו יותר מדי החוצה בשעות החום.


בחמסין הקודם היה עוצר פעילות.
15/05/2016 | 09:25
3
38
ביום חמישי יום הורים....
זה לא נגמר... יש וועד הורים?
האמת? מסתבר שלמשוחרר היה ועד הורים
15/05/2016 | 09:41
2
35
כשסיים את המסלול והיה טקס ביחידה שלו פתאום התבקשנו לשלם סכום מסויים עבור מתנות שקנו לחיילים ולמפקדים. התברר שכמה הורים התארגנו והיו בקשר בינהם בהמלך המסלול ודאגו לצ'ופרים לחיילים.
 
לגבי יום ההורים, זה נחמד לפגוש את המ"מ, לשמוע את המפקדים מדברים. לראות את המקום, המגורים, לראות את הלו"ז העתידי שלהם, ציונים של מטלות.
והכי הכי - לקחת את החייל חזרה הביתה.
 
לגבי החמסין - הם מתחילים להתאמן מוקדם מאד בבוקר ו/או אחר הצהריים, את השעות הקשות (והבן שלך נמצא במקום עפעס, "חם משהו") הם עושים בחדרים.
ניסו לארגן קבוצת ווצאפ, בינתיים זה לא הצליח.
16/05/2016 | 08:23
1
29
אין לאנשים חיים? כי אני מצפה שבשלב הזה הילדים (? הלו סיום מסלול הם כבר לוחמים...) יהיו אחראים על הדברים הללו.
השלב הבא יהיה ועד הורים בטכניון וועד סבים וסבתות בגן....
סורי, אני אחרי 13 שנים מיציתי.
 
כן, בהחלט נשמע מעניין לשמוע את המפקדים שלו וכו' אבל זה עדיין נשמע מוזר, במעגלים שלנו אנחנו כמעט היחידים שיש להם חיילים ולכן כולם עדיין זוכרים את השרות שלהם ואסיפת הורים בהחלט לא הייתה חלק מהקונספט, אני היחידה שאמא שלה היתה ביום הורים שלה (בתחילת השרות הייתי במסלול שאז היה יחודי- אני משערת מחזור ראשון או שני).
 
גם לי זה נראה מוזר
16/05/2016 | 13:13
19
שיהיה ןעד הורים של חיילים או וואטצאפ של הורי חיילי היחידה/הגדוד וכו'
יש טקס השבעה היום
15/05/2016 | 12:51
4
45
אני כבר בבית בעיצומן של הכנות אינטנסיביות של אוכל וכו'. תכננו לצאת לדרך בשתיים וחצי. החייל התקשר לא מזמן להודיע שהמשפחות מתבקשות לא להגיע. המפקדים החליטו לדחות את הטקס לשמונה בערב ללא משפחות לטובת בריאות החיילים.
עם כל הצער והאכזבה, בירכתי על החשיבה ההגיונית של מי שקיבל את ההחלטה הזו. 
מסכימה עם מה שכתבת - עדיף ככה!
15/05/2016 | 12:57
9
לנו יש טקס השבעה ביום רביעי .
15/05/2016 | 19:27
2
39
הטירונות מסתיימת !   היא מחכה בקוצר רוח להתחיל את הקורס .
כל אחד מביא אוכל לעצמו ?  הזמנתי לה מגש פירות  , זה מה שהיא הכי אוהבת , וסגרנו על פריקסה .
כאילו רק אתמול התגייסה וכבר  מסיימת טירונות ! הלוואי שכל השירות יעבור ככה מהר ובטוב .
החום אכזרי ! היא בדרום , שלחה הודעה שחםםםםם ו. לא סומכת על הצבא שיתנו להם להיות בצל ...
שבוע טוב
שיהיה לה בהצלחה בקורס !
15/05/2016 | 19:34
1
38
ביום ד' עד כמה שהבנתי, אמור מזג האויר כבר לחזור להיות מקובל לעונה.
אצלנו הלחץ גדול כי מחר מתחילים מיונים (עדיין לא מוין לתפקיד. רק אחרי הטירונות)
לא יודעים מה יקבל, אם ואיזה קורס. מחזיקה לו אצבעות שיקבל תפקיד טוב עם חבר'ה טובים שיאתגר ויענין אותו.
15/05/2016 | 20:13
2
אפשר להצטרף? סליחה שארוך. פשוט חייבת לחלוק.
18/05/2016 | 10:43
4
36
ביום א' בבוקר, הבן חזר לבסיס. מראש הודיע שחוזר ל- 21. שבועיים בשטח. כבר התרגלתי ל"שטח" ובלי טלפונים, אבל הפעם ממש התפרקתי. ידעתי שצפויים כמה ימים חמים מאוד. הוא נמצא בבסיס שיזפון, שזה על יד אילת. אחרי שנסע, עבר עלי משהו כמו התקף חרדה, כנראה. בכיתי שעות. לא מצאתי לעצמי מקום. חיפשתי בבית איזה כדור הרגעה או משהו, אך לא נמצא כלום. כ"כ דאגתי איך יעבור את הימים האלו בשטח. ללא מים זמינים. ללא תנאי נוחות מינימליים או לפחות מקום להתרענן כמה דקות. התחרפנתי. בסוף הוא הצליח לשלוח ס.מ.ס. קטן.רק לומר, שהכל בסדר. 
שני בניי חיילים. רק אחד מהם, הנ"ל, הנו לוחם. איזה הבדל! בדאגה, בפרידות, בקבלת הפנים, במחשבות, באינטנסיביות... אתם תבינו אותי. תודה, שהקשבתם.
ברוכה הבאה
18/05/2016 | 13:49
1
23
החששות שלך כל כך ברורים.
היו ימים חמים באופן קיצוני והדרום בער עוד יותר.
שמחתי לשמוע שהכל היה בסדר גמור בסופו של דבר.
בצבא יש היום מודעות מאד גבוהה לנושא החום.
הבנים שלי (שניהם היו קרביים) שירתו הרבה באזורים חמים. המשמעת שם היתה מאד קשוחה, הפעילויות היו מוקדם בבוקר או אחה"צ. הקפידו איתם ולא לקחו סיכונים.
אני בד"כ דאגתי פחות כל עוד היו בטירונות, בקורס או במסלול. הרחק מפעילות אמיתית.
מציעה לך להצטרף אלינו ואנחנו נעזור לך להרגע, יש כאן קפה  ועוגה  ואת מוזמנת בכיף.
 
ריני הלוואי שהייתה מודעות לחום בצבא
18/05/2016 | 14:08
26
הבת רק בטירונות , נמצאת בדרום , ובחום שהיה ביום ראשון הם היו בחוץ כל היום ! לא ממש מעניין אותם לצערי , היגיון וצבא לא הולכים ביחד .
 
אביבה , כל האמהות יכולות להזדהות איתך
18/05/2016 | 14:11
7
ברוכה הבאה
20/05/2016 | 23:52
16
כולנו איתך בליבנו.
תחזיקי מעמד. וגם החייל שלך .
פורומים חדשים בתפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
15/05/2016 | 12:16
1
 עונה חדשה של "המירוץ למליון" עולה למסך, והפורום חוזר לפעולה!
אז בואו נצא לסיבוב מסביב לעולם עכשיו בפורום המירוץ למליון!
 
 יש לכם שאלות לגבי תביעות סיעוד נגד חברות הביטוח?
עכשיו בפורום תביעות ביטוח סיעודי תוכלו לקבל מידע מקצועי ומהימן!
 
 חושבים על מעבר לאוסטרליה? יש לכם שאלות בנוגע לתהליך?
היכנסו עכשיו לפורום הגירה לאוסטרליה בתפוז!
עזרה במחקר
15/05/2016 | 11:27
11
שלום,
אנחנו סטודנטיות לקרימינולוגיה ופסיכולוגיה ואנחנו עורכות מחקר על בני משפחה של מתמודדי נפש וסודיות.
אם יש לכם בן משפחה מתמודד נשמח מאוד אם תוכלו לענות על שאלון קצר ואנונימי (מצורף קישור למטה). זה יעזור לנו מאוד!!!
תודה רבה
נעמי וחרות
אין גבול לחוצפה.
11/05/2016 | 16:05
4
112
הבן הגיע הביתה, לסופ"ש ארוך. מלבד זה, היום באמת הבנתי שיש כאלו שאין להם גבול (תרתי משמע...). אני מציע שעל כל יום לימוד שהם תורמים, נבקש מכל אחד מילדינו שבצבא לתרום להם משמרת אחת במוצב, או סיור אחד בגבול.
 
מסכימה איתך, בהחלט מקומם
11/05/2016 | 16:50
46
ואני בטוחה ש״ההנצחה״ או האימוץ או איך שלא יקראו לזה לא מתאים לחלק מהמשפחות.
כוונת בן גוריון היתה לתת פטור לעילויי התורה וכיום הגולם קם על יוצרו.
כבר עדיף שיעשו שירות לאומי כמו שצריך ולא יתערבו במה שלא צריך להתערב אם החליטו להתבדל.
זה פשוט מוזר
12/05/2016 | 00:17
43
ומאוד מדגיש את ההבדלים בתפיסות.
עושה רושם שדתיים לא מודעים לכך שבעיני הציבור החילוני מה שהם עושים לא בדיוק נחשב להגנה. לא רוחנית ולא משום סוג אחר.
ובלי קשר לפרסום הזה
12/05/2016 | 00:19
45
הבן הודיע לפני שעה קלה שהפתיעו אותם והודיעו שמשחררים מחר על הבוקר. ייששששש!!!!!!!!!!!!
היה אמור לסגור כל יום העצמאות ולהשתחרר שישי בבוקר. איזה כיף !
עדכן גם שחבר קיבל עיכוב ביציאה של כמה שעות אז ישאר איתו , תמיכה נפשית 
ילד טוב עם לב מזהב.
 
בכלל לא מפתיע אותי.
12/05/2016 | 00:42
38
שים לב לתמונה של הכותל, הורידו בכלל את עזרת הנשים.
אנחנו מגש הכסף, שעליו לך ניתנה מדינת היהודים
11/05/2016 | 08:31
42
מגש הכסף / נתן אלתרמן

הארץ תשקוט, עין שמיים אודמת
תעמעם לאיטה על גבולות עשנים,
ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת
לקבל את הנס, האחד, אין שני...

היא לטקס תיכון, היא תקום למול הסהר
ועמדה למולם עוטה חג ואימה.
אז מנגד יצאו נערה ונער
ואט אט יצעדו הם אל מול האומה.

לובשי חול וחגור וכבדי נעליים
בנתיב יעלו הם, הלוך והחרש
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים
את עקבות יום הפרך וליל קו האש.

עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע
ונוטפים טללי נעורים עבריים...
דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע
ואין אות אם חיים הם או אם ירויים.

אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם
ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים
יענו לה: "אנחנו מגש הכסף,
שעליו לך ניתנה מדינת היהודים".

כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל
והשאר יסופר בתולדות ישראל.
יום ראשון הגיע בשבוע קשה
08/05/2016 | 12:14
4
82
מאז שהילדים הגדולים נעשו חיילים (והשתחררו) השבוע הזה קשה לי.
שבוע של יום הזכרון!
אם בעבר ראיתי, קראתי, הייתי מעורבת ביום הזה - אני לא מסוגלת יותר.
אני מרגישה יותר ויותר צורך להפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות.
מוצאת שאנחנו, ברי המזל שלא קשורים למשפחת השכול, כבר באמצע יום הזכרון מתחילים לתכנן את יום העצמאות..
אצל הדתיים קיים איסור "להכין מקודש לחול" כלומר להכין דברים בתוך השבת לימי החול.
אולי צריך הפרדה כדי שהאבל יהיה אמיתי ומושלם.
ובין יום הזכרון לשואה ולגבורה ליום הזכרון לחללי צהל ונפגעי פעולות האיבה נשמר החשבון: בלי מדינה ועם... 
 
מה דעתכן/ם (ובבקשה בלי פוליטיקה).
אהבתי את השיר. קצר וקולע
08/05/2016 | 20:07
25
ומעורר מחשבה.
גם לי נהיה קשה יותר עם השנים ביום הזיכרון. עוד לפני שהבכור התגייס. איך שהתחילו לגדול קצת ויכולתי לדמיין אותם במדים.
 
ובאשר הנושא שהעלית, דעתי היא שעדיף שיש לנו מדינה למרות שהמחיר לא פשוט.
ל ה פ ר י ד
09/05/2016 | 08:08
30
אלו שנמצאים שם, כל השנה הם שם, ללא קשר ליום או לשעה .
ובשבוע הזה, כל תכנית, כל שיר, כל ספור מעלה אצלי את מיפלס הנוזלים בעיניים והגוש בגרון הופך דייר קבע עד למוצאי...
וכבת לשורדי שואה, ברור לגמרי שזו המדינה .
את האיך,נשאיר לדיון אחר.
 
ובהקשר או שלא, היום השבעה לדור חדש של כסופים, זוכרת אותנו לפני שנתיים וחצי, את ההתרגשות והחרדה והחיילצ'יק הפרטי ,הפעם בתפקיד סמל טירונים.
שרק יהיו לנו בריאים.
א.
אולי צריך הפרדה.
09/05/2016 | 09:15
23
אבל אני מקווה לעולם לא להיות בין אלה שיש להם זכות לומר משהו בעיניין.
ממקומי הנוח זה מרגיש לי נכון הצמידות הזו.
 
אני כבר שנים לא מעורבת, מאז שהחייל היה תינוק....
אין יום טוב ליום הזכרון ...
09/05/2016 | 16:42
29
יש משהו  במעבר הזה מאבל לשמחה  שממחיש כמה שהחיים במדינה שלנו  לא פשוטים .
האבל והשכול הולכים יד ביד עם השמחה על שיש לנו מדינה . בלי ״ אלה מיום הזכרון ״  , לא היה לנו את יום העצמאות .
יש יותר הערכה אל אלה  שנפלו , בזכות כל אחד ואחד מהם אנחנו כאן , חוגגים את יום העצמאות .
אנחנו חיים במציאות לא נורמלית, במדינה לא נורמלית  .
משפחות השכול הרי לא צריכות את היום הזה , הם חיים אותו כל  השנה  ,  מי אנחנו שנתלונן  ?
תודה לאל יש לנו מדינה , אנחנו צריכים לשמוח ולהיות אסירי תודה  לנופלים . בלעדיהם לא היינו כאן , מדינת ישראל לא תתקיים יום אחד ללא צה״ל !  


קמ"א למתגייסת עם תואר ללא עתודה
07/05/2016 | 13:58
2
81
שלום
ביתי התגייסה לפני כחודשיים אחרי שסיימה את חובותיה לסיום תואר ראשון בניהול המגזר השלישי ומנהיגות חברתית בימים אילו מקבלת את תעודת הזכאות מאוניברסיטת חיפה. הבנתי שמי שמתגייס לצה"ל עם תואר שעשה באופן פרטי ולאו דווקא עתודה ושובץ במקצוע מקבל דרגת קצונה אקדמאית (ארון שטוח) למרות שלא עבר קורס קצינים
מי יכול להסביר לי מה זה ולמי צריך לפנות כדי להסדיר את זה.?
אם יש כתובת או לינק שאפשר לפנות אליו. היא בדקה עם המשקית ת"ש והמפקד שלה (סגן) ואין להם מושג.
תודה
יש בויקיפדיה הסבר מה זה
07/05/2016 | 22:12
1
40
והנה קישור נוסף :
אבל לא מוסבר למי פונים כדי ליישם.
 
אישית אני מתרשמת שמקבלים דרגה כזו אם משובצים לשרת במקצוע בו יש לך תואר ראשון כך שלא בטוח שרלוונטי לבת אבל שווה בירור מעמיק יותר.
בהצלחה 
אולי יש צורך לפנות לבקום ?
אני חושבת שחייבים להתקבל דרך מסלול אקדמיזציה.
08/05/2016 | 00:00
52
שהוא קצת כמו העתודה ורק קצת שונה https://www.aka.idf.il/Main/giyus/general.aspx?cat...
ואז אם משרתים בתפקיד חותמים קבע ומקבלים דרגה.
אני הולכת ומתחרפנת.....
03/05/2016 | 23:07
21
585
מאז ומתמיד הייתי אמא קצת חרדתית אבל מאז ש"התגייסנו" אני בכלל יורדת לאט לאט מהפסים.
הבחור מגויס חודש. כל ערב שולח סימן חיים. אם לא ביוזמתו אז לפחות מגיב בקצרה להודעה שלי.
הערב דממת אלחוט.
טלפון סגור. לא עונה. לא קורא הודעות. נלחצתי כמו מטורפת.
לפני חמש דקות שלח הודעה שהיו במסע והטש נדחה.
את אנחת הרווחה שלי שמעו גם השכנים.
כל האמהות ככה או שזה רק אני הפסיכית ?

את לא לבד
04/05/2016 | 09:21
1
150
יש בפייסבוק כבר קבוצת הורים (עם ניסיון להקים גם קבוצת ווצאפ) ואם יום-יומיים הם לא מתקשרים מיד עפות שם השאלות האלה.
הבכור שלי התקשר לראשונה רק אתמול, חשבתי שנשמתי פורחת, למרות שבמודע ידעתי NO NEWS IT'S GOOG NEWS.
צרת רבים חצי נחמה
04/05/2016 | 12:44
128
הרגשתי די מטופשת אתמול....
חיבוקים
04/05/2016 | 15:02
6
111
לא יודעת מה להגיד, חרדה? אולי קצת "לשחרר"?
הוא נמצא בטירונות, את יודעת...
לא בדיוק בפעילות מבצעית מסוכנת (בלי לזלזל בזה שמדובר בצבא  )
בקיצור - פרופורציות!
 
הקרביים יוצאים מדי פעם, גם בטירונות, ל"ימי סדאות" ושאר דברים המרחיקים אותם מאמצעי טלקומוניקציה - קחו את זה בחשבון.
הם בד"כ מודיעים לפני כן לכמה זמן הם יעדרו מהציויליזציה אבל בכל מקרה, באמת כדאי ללמוד לשחרר קצת.
המתח והעצבים לא עושים טוב לאף אחד (בעיקר קמטים במצח).
אז שיהיה רק טוב, שתתרגלו מהר למצב החדש ושהכל יעבור בשלום.
אבלאבלאבל...
04/05/2016 | 18:13
3
153
איך אני אדע שהכל בסדר, שהוא מרגיש טוב, שהוא אוכל סביר....ש...ש....ש...
לשחרר? ממממ....עוד שנתיים ן-7....
(ואני אפילו לא מדמיינת מה יעבור עלי כשהוא יסיים את הטירונות..אבל אל תספרו לו, הבטחתי לו שאני רגועה ורק מתגעגעת).
לא נגלה לו כלום ושימשיך להתקשר כל ערב לדווח
04/05/2016 | 18:30
2
123
השבוע המשוחרר היה צריך לעשות משהו ושלחתי לו בווטסאפ:
עשית את זה? שאלת על ההוא?
התשובה היתה: א מ א !!!
הוא לא ענה לשאלות שלי, רק גער בי.
חצוף!
אני אמא שלו והוא לא מרשה לי לבדוק שהכל בסדר, שהוא לא שכח כלום.
אחחחחחח קשים יסורי השחרור
(הבכור עוד קשור בעבותות חזקים)
 
* יש שיר של צילה דגן: על הדרך עץ עומד, צמרתו תשוח, עזבוהו ציפוריו לאנחות הרוח..."  יש שורה בסוף: "מה קלה היא הציפור - מה כבד לב אמא"?
כל ערב? אפילו לא בחלומות שלי
04/05/2016 | 18:32
40
מילים בסלע !
04/05/2016 | 21:10
33
עיקר החרדה שלי
04/05/2016 | 21:12
1
123
נבעה מזה שבימים א' ב' הוא היה מאוד מצוברח.
ולכן כשלא ענה לא ממש חשבתי על פעילויות מבצעיות בעורף האויב (...) אלא על סרטים אחרים לגמרי.
אבל בלי קשר , אני בהחלט מבינה בהגיון שאני הסטרית ושזה מיותר. טוב שיש איפה לפרוק 
בכל מקרה הוא התקשר לפני כשעה והיה במצב רוח טוב.
טוב שהתקשר , בלתי נמנע להיות בלחץ , חלק מהחוויה
09/05/2016 | 16:46
17
אצלינו זה התחיל הפוך
05/05/2016 | 16:20
1
122
החייל החדש, גם חודש, עדיין בטירונות, היה מנצל כל רגע חופשי להתקשר או לשלוח לנו הודעות.
זה היה מתיש ושובר את הלב כי הוא גם שיתף ושיקף רק את הרע והקשה והבלתי נסבל וכולי.
לקח לו 3-4 שבועות להתאקלם ולהכנס לפרופורציה ובהתאם התקשורת איתנו נכנסה לפרופורציה הנכונה.
כאשר הם יוצאים לשטח הוא מודיע לנו מראש שהם יוצאים לשטח וככה וככה ימים לא נשמע ממנו.
שהוא בבסיס אז אנחנו מקבלים דיווחים כלליים בוואטסאפ, ובדרך כלל הוא מתקשר בשעת ט"ש, אבל כבר אחרי שהוא מתארגן ומתקלח ומתגלח ולא כדבר הראשון שהוא עושה.
אנחנו משתדלים לא "להציק לו" ומחכים שהוא יימצא לנכון ליצור איתנו קשר.
אבל גם אישתי מתחילה להכנס ל"מוד חירפון" ככל שהצורך והתלות שלו באנו יורדת
 
גם אצלנו
06/05/2016 | 21:35
76
ההתחלה היתה קשה (כולל שיתופים בוואטצאפ) פיזית ונפשית, אח"כ הלך והשתפר. בתחילת שבוע זה היתה שוב נפילה של יומיים אחרי פסח ועכשיו, הללויה , עושה רושם ששב למסלול.חזר היום במצב מרומם הביתה.
 
ובאופן כללי - כנראה לאמהות יש נטיה להתחרפן יותר 
זה לא רק את...כולנו פסיכיות
07/05/2016 | 14:01
36
לא רק את
07/05/2016 | 20:38
7
126
הבת בטירונות כבר שלושה שבועות , נשארה השבת ואני טיפסתי על הקירות מגעגועים ...
התקשרה בצאת השבת , אמרה שלא היה מה לאכול בכלל !  בושה לצבא הזה שככה דואג לחיילים שלו . היא עושה טירונות במפרשית , חשבנו שיהיו תנאים טובים אבל ממש לא !  כבר ביומיים הראשונים גנבו לה את שני המכנסי ב ' , עשינו שמיניות להשיג לה זוגות אחרים כדי שלא תיענש .  אנחנו דתיים , והבת שלי ביקשה להפקיד את הנשק בשבת , לא רק שלא אישרו לה כי היא לא לובשת חצאית  אלא הסמלת החליטה להעביר אותה מבחן ביהדות !!!  היא התקשרה אליי בוכה , היא כל כך נפגעה , איך שואלים אותה שאלות כאלה כשהיא רשומה בתור חיילת דתיה , למדה במוסדות  דתיים .  הרגענו אותה , שתעביר את השבת ועוד שבועיים היא עפה משם .
אנחנו שומעים ממנה רק  לפני השינה בסביבות עשר וחצי בלילה , קשה מאוד כל היום לא לדעת מה קורה . אני אמא שכל הזמן מדברת איתם ויודעת איפה ומה ועם מי , וקשה שכבר אין לנו שליטה על החיים שלהם .
אלוהים ייתן לנו כוח , וישמור עליהם מהחוסר הגיון שיש בצבא הזה .
לא לציטוט בעמוד הראשי
07/05/2016 | 22:26
43
יפה שהתגייסה
07/05/2016 | 22:36
2
112
בן דודי (משפחה דתית לחלוטין) אותו לא פגשתי כבר כמה שנים, סיפר לי השבוע שהבת התגייסה לאחר לבטים רבים ולאחר כשבועיים בשרות לאומי משם ברחה כל עוד נפשה בה. היא כבר שנה וחצי חיילת בחיל אויר. הוא אומר שהיא פורחת שם מקצועית וחברתית .
ובענין הדאגות - תתעודדי. הם לאט לאט מתרגלים למסגרת ומוצאים את מקומם (וגם אנחנו).
ועד שנתרגל ב 100% אפשר לילל פה בפורום כמה שרוצים ...
אין דבר כזה לא להתגייס ! זו חובה של כל אזרח במדינה הזו
07/05/2016 | 22:45
1
105
היא ילדה  מאוד איכותית , ותשרת במקום מאוד  חשוב .
היה אפש לצפות שיתיחסו אליהם  קצת יותר טוב .  קראנו כל כך הרבה  שהטירונות שם היא בית מלון , ובגלל שאלה טירונים איכותיים אז מתייחסים טוב יותר . ממש לא , אין שם שום בית מלון , אין אוכל , והיחס לא משהו .
הכנתי אותה שיהיו לה עוד הרבה צפרדעים לבלוע ,  והמון עצבים מרוטים .
מתפללת שבשירות שלה תהנה ,.
תודה .
שבוע טוב לכולם

אהבתי את הכותרת. ממש לא מובן מאליו.
08/05/2016 | 21:04
30
גדול גדול.
08/05/2016 | 00:12
2
92
שעת הת"ש היא בהחלט הזמן היחיד שמתקשרים בטירונות.
מוזר מה שכתבת, הבכור קיבל פטור זקן ותספורת לעומר רק על סמך היותו מניח תפילין, אנחנו לא דתיים, ממה שהוא מספר בהחלט יש לזה קשר למפקדים (שלו בייניש), אכן עוד שבועיים ומתוכן סופ"ש (ארוך?) בבית- לא נורא! לקחת אויר.
 
גם לי קשה עם חוסר הידיעה, הבן הסביר לי שאני צריכה להירגע פפפפפ
גם אצל הבכור עד כה
08/05/2016 | 20:09
1
105
ההתרשמות מהמפקדים היתה טובה. שני חיילות נפרדים, בשני המקומות המפקדים עושים רושם של בני אדם.
קשים אבל עם לב ואם יש בעיה מקשיבים ועוזרים. גם לי צר על בתה של קינמונית שנתקלה במפקדים מזן אחר.
סתם סמלת מתוסכלת בע״ה שלא תצטרך לשרת עם כאלה
09/05/2016 | 16:44
28
לא רק את, כל הנשים הן פסיכיות :)
10/05/2016 | 20:17
19
זהו, זה עומד להסתיים
30/04/2016 | 18:02
2
82
סוף שבוע ארוך אחרי שבוע של חול המועד.
מחר כולם חוזרים לשגרה.
אמנם שגרה מקוטעת בשבועות הקרובים, אבל שגרה.

שיהיה לכולם סוף סוף-שבוע נהדר, מי שחוגג מימונה - תרבחו ותסעדו, מי שלא - תמצאו חבר שכן!
העיקר - שיהיה לכולם רק טוב, בריאות אושר ושמחה.

אנחנו ארחנו.
01/05/2016 | 10:25
38
אנחנו משמע האיש טיגן ואני ארחתי חברה.
השנה החייל הזמין שני חברים והצעירה 2 חברים.
 
ועכשיו כולם התפזרו
תודה ואמן
01/05/2016 | 19:13
26
לא ארחנו מימונה (לא בעדה הרלוונטית) ולא התארחנו השנה.
סתם חזרנו לשגרה הבוקר.
 
שיהיה שבוע טוב, קל, נעים ומשמח לכולנו 
אמצע חול המועד שמח לכולם או בקיצור - מועדים לשמחה
26/04/2016 | 08:35
1
33
איזה חג - מזג אויר חם (ואפילו שרבי), חופש והכי חשוב: נפרדים מהחורף.
איך עוברים עליכם ימי חול המועד? על החיילים שלכן?

שיהיה המשך יום נעים וסופ"ש חגיגי וארוך (חמשוש בהגדרה) לכמה שיותר חיילים.

חול המועד שמח
26/04/2016 | 21:13
26
כפי שכבר כתבתי החייל בבית עד יום א'. איזה כיף.
גם התיכוניסט בבית כמובן והם שניהם עוסקים בחריצות רבה בחיי החברה שלהם 
ימי חול המועד עוברים בבטלה +מפגשים חברתיים ומשפחתיים יחד עם ריצות לבית חולים. לצערי אמא שלי אושפזה אתמול.
אז הוא חזר הלילה
21/04/2016 | 21:58
2
85
כולו חיוכים כי שחררו אותם היום במקום מחר בבוקר וכי הם צריכים לחזור רק ביום א' הבא !!!(לא הקרוב)
חלק מהימים על חשבון צה"ל. על חלק מהימים חתמו אבל למי אכפת ?
יוצא 9 ימי חופש מלאים !!!
איזה כייף זה...
23/04/2016 | 22:00
1
45
שלי חזר ביום חמישי, נפגש כבר ברכבת עם אחיו.
וחוזר ביום ראשון מוקדם בבוקר
כמה ימים הם חתמו? בסה"כ  יש 4 ימים, הבן הבטיח שהוא חוזר רבעוש למרות שבלוז רשום שהוא סוגר שבת
הוא לא ידע לאמר על כמה חתמו
23/04/2016 | 22:31
47
אבל המפקדת אמרה שזה חצי חצי אז כנראה שחתמו על שניים , אולי שלושה ?
פסח כשר ושמח
( לעמוד שלי בתפוז )
21/04/2016 | 10:51
1
גולשות וגולשים יקרים,
אנו רוצים לאחל לכם חג פסח כשר ושמח!
מי ייתן והאביב יביא עימו התחלות חדשות,
הנאות מתוקות והמון הפתעות מרגשות.

לקראת החג הכנו לכם מהדורה חגיגית וכשרה לפסח
של חם בתפוז.

את כל הקישורים לאייטמים בכתבה תוכלו למצוא (כמו בכל שבוע)
בעמוד הפייסבוק שלנו
 
חג פסח שמח!
נוהל ביקורי בית.
17/04/2016 | 18:06
5
123
שמעתי על זה בעבר.
כבר בהשבעה המפקד שלו הודיע שיגיע, רצה להגיע כבר היום, אבל מכיוון שרוצה את שנינו בבית הביקור נדחה לאחרי החג (זו תקופת שיא אצל האיש בעבודה, הרבה אופרציה היתה כבר בשביל טקס ההשבעה).
עכשיו... אני מבינה את הרציונאל שעומד מאחורי הביקור, אבל היי! 15 שנים הצלחתי להתחמק מביקורים של המורות...
אין לי מושג למה אבל הדברים הללו קצת מלחיצים אותי (כן... ילד בן 20+, רק שנה-שנתיים גדול מהבן שלי...) מה אני אמורה להגיד לו? איך עובדים הדברים האלה?
את יכולה להרגע - מורות יותר מפחידות
17/04/2016 | 20:54
1
80
קודם כל, לא בטוח שהמפקד הישיר יגיע, יכול להגיע גם מ״כ ממחלקה אחרת שלא ממש מכיר אותו (כמו שקרה עם הבכור).
הגיע מ״כ שנשלח בתחבורה ציבורית ״לתפור״ כמה ביקורי בית. די ריחמנו עליו.
אצל המשוחרר הטרי הגיע סמל המחלקה מאחר ושם היה מדובר במסלול ארוך ומפרך ורצו לראות אם יש ״גב״ טוב בבית.
גם הבכור בתור מ״כ או סמל טירונים עשה ביקורי בית. 
מה עושים? כלום, יושבים ומשוחחים, מציעים שתיה, כיבוד. שואלים את כל השאלות שיש לכם וזהו.
יגיע המפקד שלו (מ"כ אני חושבת)
17/04/2016 | 23:03
75
יש לנו שאלות?
יש לנו רק בקשה, שיחזיר אותו בריא ושלם הביתה
הפעם הם יותר נחמדים, רצה לבוא מחר, אבל המפקד שלו לא יוצא עם רכב ולכן לא יגיע.
אצלנו היה ביקור בית בשבוע שלפני הגיוס
17/04/2016 | 21:56
2
85
הגיע (בתאום מראש עם הבן) קצין צעיר וטרי מהיחידה והסביר שהגיע לענות על שאלות.
הצענו שתיה ועוגה .הבעל ואני פתחנו בסדרת שאלות וגם קיבלנו תשובות ואח"כ התחפפנו ונתנו לבן לשבת איתו שעה ארוכה בארבע עיניים.
אוו... אצלכם מתקדמים.
17/04/2016 | 23:48
1
74
האמת היא שרק אחרי שבועיים נסגר איפה יהיה.
3 ימים המתנה, שבוע גיבוש ורק אחרי שנפל מהגיבוש התחיל טירונות (ככה בנוי המסלול).
 
הפגישה היא איתנו ההורים החייל נשאר בבסיס.
אכן יחידה מתקדמת ביותר
20/04/2016 | 18:02
61
וממש התרשמנו מההיערכות מראש לקליטת מתגייסים חדשים. אבל הוא כבר לא שם. גם "זלג" החוצה בשלבים הראשונים, מוין מחדש והתחיל טירונות בחיל אחר.
בוקר טוב
17/04/2016 | 10:41
10
113
איך עברה השבת על כל החיילים סוגרי השבת ?
מאחר ואצלנו נושא הגיוס עדיין מאוד טרי אנחנו די חופרים לחייל הצעיר בווטצאפ .למעשה אני שולחת שאלת "מה נשמע" כל יום.
בד"כ מקבלת תשובה קצרה (ולפעמים ארוכה אם יש זמן וכח) בשעות הלילה.
זה סביר ? מוגזם ? עושה רושם שזה לא מנדנד לו (אני מקוה)
מעיד על אכפתיות ודאגה או סתם מציק ?

אני חושבת שזה לגיטימי
17/04/2016 | 11:47
1
53
פעם ביום "מה נשמע".
ממילא הוא עונה רק כשמרשים לו ואם הוא לא רוטן שזה מוגזם אז זה בסדר גמור אפילו 
את מגוייסת טריה, צריך להבין אותך 
תודה על העידוד
17/04/2016 | 21:49
30
אני באמת מרגישה כמו מגוייסת טריה 
נו טוב... הוא עונה לך...
17/04/2016 | 17:53
4
43
הצעיר שלי בפנימיה ויש לי נוהל רגיל של בוקר טוב ולילה טוב איתו בלי קשר אם יש לו סבלנות לדבר איתי במשך היום.
פתחתי בנוהל עם החייל 'נו אמא... אני ממילא לא רואה את ההודעות שלך עד הערב'.
מ'כפת לי! קשה לי לא להגיד לך בוקר טוב! תשובה אני בכל מקרה לא מקבלת, אבל הוא מתקשר כל ערב שהוא יכול.
 
בסיום הטקס המפקד שלו סיפר שאני אקבל מהבן את מספר הטלפון שלו (של המפקד) ואני יכולה לפנות אליו בכל בעיה, הבכור כנראה מרחם על המפקד....
חחח...
17/04/2016 | 21:53
29
כנראה חושש שתתחילי להתכתב עם המפקד כל בוקר 
בשבוע הראשון כשהתחלתי עם הנוהג לשלוח כל ערב הודעה, הייתי פותחת ב: "החפירה היומית  ". בשבוע השני כבר הפסקתי להתנצל....
 
טלפון של המפקד חשוב מאוד.
18/04/2016 | 21:39
2
41
השתמשתי בו פעם אחת בלבד , לאחר שהחייל לא התקשר 3 ימים
וזה לא היה רגיל ( נותנים להם להודיע לפני יציאה לשטח )
והסתבר שהמ"כ נתן עונש לכולם לא להתקשר והמ"פ לא ידע מזה בכלל.
תוך חצי שעה המ"פ היה בשטח , החיילים כולם התקשרו הביתה והמ"כ ננזף לעיני החיילים.
וחוץ מזה "בוקר טוב" וערב טוב" ו"מה שלומך" עוזר לנו האמהות - אז לשלוח
ולהבין שלא תמיד יענו.
שיעבור שרות קל .
טוב... אז היה הטלפון של המפקד...
18/04/2016 | 21:45
1
38
הוא התקשר אל האיש לנסות לתאום ביקור אבל הוא לא שמר אותו בזיכרון.
אבל הוא לא קצין, אני מבינה שצריך ישר ברמת המ"פ, מבחינתי אני צריכה גם את זה של המח"ט
ושל הרמטכל גם (אני...)
20/04/2016 | 17:54
7
מה עדיף לדעתך?
19/04/2016 | 15:50
2
36
ילד שלא מתקשר הרבה ואתם צריכים להתקשר אליו והוא עונה בקצרה וזהו?
ילד שכל הזמן מתקשר הביתה, "מבזבז את זמן הט"ש שלו בלהתקשר הבייתה ולספר כל דבר שעובר עליו, במיוחד הדברים הקשים?
באמת לא ברור
20/04/2016 | 17:59
30
מצד אחד כשהוא שורף את כל הט"ש על לקטר באוזנייך כמה הוא סובל את לפחות מתנחמת בזה שהוא פורק ולא נחנק עם הדברים ושמילאת את תפקידך כאמא טובה כשהכלת ותמכת ובקשבת ועודדת, מצד שני זה די גומר את העצבים. היו לי כמה לילות כאלה שעם כל האמפטיה והעידוד לא ישנתי אח"כ חצי לילה.
כשהוא קצת נרגע והתחיל לענות בקצרה וענינית די הוקל לי מבחינה מסוימת.
למה הכל בקיצוניות?
20/04/2016 | 22:23
30
כ"כ השקעתי בחינוך שלו, למה אי אפשר מתון.
להתקשר, לספר מה קשה ומה טוב ולהגיד לילה טוב...
אם קשה לו הייתי רוצה לשמוע את כל הקיטורים שלו, אבל אני אעדיף שלא יהיה לו קשה והוא יתקשר כל יום.
חם בפורומים של תפוז
מסגרת החינוך שמתאימה לילדיך
מסגרת החינוך שמתאימה...
אז איך עושים את זה בצורה נכונה? ועל מה חשוב לשים...
מסגרת החינוך שמתאימה לילדיך
מסגרת החינוך שמתאימה...
אז איך עושים את זה בצורה נכונה? ועל מה חשוב לשים...
אירוח בנושא חיסכון פנסיוני
אירוח בנושא חיסכון...
מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את מצבנו...
אירוח בנושא חיסכון פנסיוני
אירוח בנושא חיסכון...
מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את מצבנו...
הקשר בין טראומה והתמכרות למין
הקשר בין טראומה...
איך טראומה יכולה ליצור התמכרות? אתם מוזמנים כבר...
הקשר בין טראומה והתמכרות למין
הקשר בין טראומה...
איך טראומה יכולה ליצור התמכרות? אתם מוזמנים כבר...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
פורום טיפול בקשישים
פורום טיפול בקשישים
פורום דיור מוגן
פורום דיור מוגן
פורום גאדג'טים
פורום גאדג'טים
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ