לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1717217,172 עוקבים אודות עסקים

פורום בעיות בגיל ההתבגרות

ברוכים הבאים לפורום ``בעיות בגיל ההתבגרות``!פורום זה קם לטובת בני נוער אשר נתקלים בבעיות ושאלות.אנו נשמח לענות על השאלות שלכם,לתמוך, לשמש כאוזן קשבת או סתם לארח לכם חברהאבל בכל זאת חשוב מאוד לזכור שאנחנו לא פורום מומחה ואין בינינו אנשי מקצוע רשמיים ועל כן צריך להתייחס לדברים פה כעצה בלבד ולא כפתרון לבעיות אמיתיות הבאות על חשבון עזרה מקצועית.אז שתהיה גלישה מהנה!לכל בקשה, תלונה, שאלה או כל דבר אחר אשמח מאוד אם תפנו אלי,second place (מנהלת הפורום)

אודות הפורום בעיות בגיל ההתבגרות

ברוכים הבאים לפורום ``בעיות בגיל ההתבגרות``!פורום זה קם לטובת בני נוער אשר נתקלים בבעיות ושאלות.אנו נשמח לענות על השאלות שלכם,לתמוך, לשמש כאוזן קשבת או סתם לארח לכם חברהאבל בכל זאת חשוב מאוד לזכור שאנחנו לא פורום מומחה ואין בינינו אנשי מקצוע רשמיים ועל כן צריך להתייחס לדברים פה כעצה בלבד ולא כפתרון לבעיות אמיתיות הבאות על חשבון עזרה מקצועית.אז שתהיה גלישה מהנה!לכל בקשה, תלונה, שאלה או כל דבר אחר אשמח מאוד אם תפנו אלי,second place (מנהלת הפורום)
x
הודעה מהנהלת הפורום

לצפיה ב-'חברי פורום יקרים'
חברי פורום יקרים
28/12/2009 | 15:46
285
כפי שבטח שמתם לב הפורום שלנו די גוסס. הפעילות מאוד מועטה ויש בקושי קוראים פעילים קבועים.
לכן הוחלט לסגור את הפורום.
אני רוצה להודות לכל מי שכתב ועזר, יש הרבה מאוד אנשים שקיבלו פה תמיכה בפורום וזה באמת בזכותכם.
עצוב לי שהפורום נסגר, כי זה באמת פורום נורא ותיק אבל אין הרבה מה לעשות.
אם אתם צריכים עדיין תמיכה או מסגרת דומה לפורום יש הרבה פורומים דומים בתפוז, אני ממליצה לכם להיכנס לדף הראשי של הפורומים של תפוז ולראות איזה פורומים דומים יש.
אני תגעגע לכולכם ומאחלת לכם במון בהצלחה!
אתם תמיד תמיד מוזמנים לפנות אלי במסרים,
אוהבת, טל
לצפיה ב-' סגירת הפורום '
סגירת הפורום
28/12/2009 | 16:26
231
נוכח רמת הפעילות הנמוכה הוחלט לסגור את הפורום בשלב הזה.

בהזדמנות זו אנו רוצים להודות לsecond place שניהלה את הפורום בצורה מוצלחת ומסורה, ולכם הגולשים על שהפכתם את הפורום לקהילה חמה, מקסימה ונעימה.



המשך גלישה נעימה ב אנשים
לצפיה ב-'בעיה חברתית'
בעיה חברתית
27/12/2009 | 09:39
373
אני חייל בן 19.5 שלא רואה הרבה בית ויש לי בעיה רצינית בימים המועטים שאני רואה אותו - אין אנשים לעשות איתם משהו.
תמיד הייתי אחד שלא מתבלט בחברה, היה לי 2-3 חברים קרובים עד הצבא כשרק עם אחד מהם אני בקשר היום. כל הבילויים שלי יוצאים ביחד עם חברים שלו שאליהם אני לא הכי מתחבר, מה גם שרובם שומרי שבת ככה שיציאות בשישי בערב ובשבת עצמה מסתכמות בישיבה אצל אחד מהם. בקיצור, הרבה פעמים נוצר מצב שאני חוזר לצבא בלי להתפרק בבית (וזה חשוב להתפרק בבית אחרי צבא), מה אני עושה? אני יודע שאני צריך חבר'ה חדשים אבל איפה אני מוצא אותם? זה לא שאני יכול ללכת עכשיו לאיזה תנועת נוער או משהו כזה... גם החברים מהצבא זה בעיה בגלל המרחק, למרות שמדי פעם נפגשים...
לצפיה ב-'אם אתה מכירים'
אם אתה מכירים
27/12/2009 | 04:43
1
407
נער או נערה שצריכים מגע גברי תומך חם ואוהב תפנו אותם אליי. יש בי המון אנרגיה רגשית לחלוק ולהעניק. תודה
לצפיה ב-'מה אתה פדופיל?'
מה אתה פדופיל?
27/12/2009 | 09:34
302
לצפיה ב-'אין לי רעיון לכותרת...'
אין לי רעיון לכותרת...
25/12/2009 | 19:02
3
381
ומה שאני רוצה לפרט עליו עכשיו הוא בעיה אחת גדולה שנטפלת לכמעט כל יום שעובר בחיי...

אני עכשיו שנה אחרונה לפני תיכון (ט') והרבה דברים מקשים עליי ורק מדכאים אותי עוד יותר. פעם לפחות הייתי חברתי ונהניתי תמיד בחברה, היום קצת פחות (האמת, קצת הרבה). אין לי הרבה חברים ואולי גם בצדק, תמיד ניסיתי ליצור קשר עם אנשים אבל האטימות והילדותיות שלהם תמיד הכשילה אותי...
היום אני מסתכל מהצד על כולם, אני צופה בהתנהגות של הילדים בשכבה שלי בחטיבה בחוסר אונים וכל מה שעובר לי בראש הוא להיות כבר בבית. אולי משהו בי לא בסדר אבל אני רואה מול עיני את כל החסרונות של הילדים מסביבי: הילדותיות, הציניות, חוסר הרגישות, רוע הלב. בכל שיעור בכיתה יש הרבה רעש, כל תלמיד בכיתה (הבנים בעיקר) מנסה להצחיק ולהיות בדרן על חשבון המורה, ומי שנפגע בסוף זה אני שקשה לי להתרכז, וחבל על העתיד שמצפה לי. נמאס לי מזה, פניתי למנהלת במכתב אבל מה שהיא עשתה לא עזר מספיק והכל חזר. בהפסקות אני צופה בכל הילדים ואני נגעל פעם אחר פעם מההתנהגות שלהם. בטח רק אני רואה את זה, כי אנשים שהם טובי לב, בוגרים וכאלה שכיף לדבר איתם - הם כמעט ולא קיימים. הם בדרך כלל מלאים ומוקפים בהרבה חברים והייתי רוצה להיות בחברתם.
הדבר הכי כואב לי הוא ההצגות, הצביעות ותופעת העדר של כל בני הגיל שלי. אני רואה את כל זה בחוסר אונים... וסליחה באמת שאני חופר לכם עם זה...
יש לי חברים (בנוסף לחבריי הילדות שלי, בני גילי) שהם יותר גדולים ממני בשנה, שנתיים ואפילו שלוש. הם חברים יותר נחמדים ויותר נעים לדבר איתם. הם אף פעם לא פגעו בי ובדר"כ הם תמכו בי כשהיה צריך. תמיד היה מעניין לדבר איתם ואני נשמעתי להם כמו בן גילם. הבעיה העיקרית היא שהחברים האלה רחוקים מאוד, הם גרים בערים אחרות ובדר"כ אני מדבר איתם במסנג'ר ומדי פעם בטלפון...
ומה שעוזר לי לברוח מהמציאות הזאת זה התחביב העיקרי שלי שליווה אותי מאז שנולדתי, בנוסף למוזיקה שאני אוהב, הגלישה האינסופית באינטרנט ועוד.
כל הדברים האלה מאוד מדכאים אותי. אני בשנה האחרונה מאוד הסתגרתי בתוך עצמי והייתי שקט לרוב. לא פגעתי באף אחד אבל כל בני הנוער האלה מנסים לפגוע בי, אולי כדי להיראות "מגניבים" אצל חברים שלהם. יש כאלה שיגידו שאני חנון, נכון, אבל לא אכפת לי. למדתי לשים ז*ן (סליחה על הביטוי) על כל מה שיגידו עליי. נכשלתי חברתית. אף בנאדם לא הגיע, לא טרח לשאול למה אני מדוכא כל יום... כל יום אני משתדל לקום שמח עם מצב רוח טוב, אבל מה זה משנה? בסוף הורסים לי אותו ומעציבים אותי, זאת רק שאלה של זמן...

עוד פעם, סליחה על החפירה. המסקנה שהסקתי מכל הסיפור היא שהחבר הכי טוב שלי, הוא אני עצמי... (ולא, אני לא סכיזופרן)
לצפיה ב-'האמת שגם לי אין רעיון לכותרת..^^'
האמת שגם לי אין רעיון לכותרת..^^
26/12/2009 | 09:41
1
223
תראה, אני כל כך מזדהה את המצב שאתה מתאר. באמת.
אני למדתי בחטיבה שהייתה ברמה נמוכה מאוד מבחינה חברתית, והאמת גם לימודית (פשוט כי זה היה קרוב לבית).
וכל בוקר קמתי עם תחושה שאין לי חשק לראות את כל האנשים המפגרים והאינפנטילים האלה שכל מה שמעניין אותם זה סקס בשירותים וסיגריות בשביל פוזה.
הייתה לי אולי חברה אחת, שהכרתי מכיתה א'. זהו, חוץ מזה לא היה לי כלום.שום דבר.וככה עברתי 3 שנים נוראיות.
ודי התרגלתי למצב הזה, ככה שהתחלתי להתרחק מאנשים גם לא בשטחי בית הספר, למדתי שלהתקרב לאנשים זה לא טוב כי נפגעים בסופו של דבר. ונהייתי בן אדם סגור ומופנם הרבה יותר ממה שהייתי קודם..
ואז, הגעתי לתיכון. למזלי, התקבלתי לתיכון ברמה גבוהה (לימודית וחברתית), ושם באמת יש אחלה אנשים שאפשר לדבר איתם ולהתחבר אליהם (כמובן שיש יוצאי דופן)..
אבל לא. אני נשארתי בשלי. נצדמתי להרגל שלי של ליהיות לבד ולא להתחבר לאף אחד וכל זה..
והיום, אני בכיתה י"ב. ויש לי חברה אמיתית, אחת. שלא הייתי מוותרת עליה בחיים.. אני לא יודעת איך התחברנו, זה פשוט ככה..
אבל האמת שאני מעדיפה את זה ככה, מעגל חברים מצומצם אך אמיתי, מאשר חבורה ענקית של פוזאיסטים.
אבל לא השתניתי לגמרי. אני גם באיזשהו חוג וגם שם יש אנשים מדהימים, אחד אחד. פשוט אנשים שכיף לך להסתכל עליהם וכיף לחשוב "כמה הייתי רוצה ליהיות חברה שלהם".. אבל לא.
אני תמיד עומדת בצד. אף פעם לא ניגשת לדבר איתם. הם כן איכפתיים, וכן מנסים להבין מה עובר עליי, אבל אני לא נותנת לאף אחד את האפשרות להתקרב אליי.
אני נמצאת בחוג הזה כבר  משהו כמו שנה וחצי, ואין שם א-ף אחד שמכיר אלפית מהאופי שלי.

בכל מקרה, תתחבר רק לאנשים שנראים לך. אל תדאג אבל מתישהו אתה תיכנס למסגרת בעלת אנשים שיתיאמו לך, ואיתם תתחבר.
ובקשר לעכשיו? פשוט תעבור את זה.
בהצלחה. :)
לצפיה ב-'``מה שמעניין אותם זה סקס בשירותים'
``מה שמעניין אותם זה סקס בשירותים
26/12/2009 | 19:27
345
לצפיה ב-'נחש מה? גם לי אין רעיון לכותרת :)'
נחש מה? גם לי אין רעיון לכותרת :)
26/12/2009 | 23:48
149
וואי. המצב שאתה מתאר כל כך מוכר לי, למזלי הגדול מהעבר.
"זכיתי" ללמוד בחטיבה עם רוב גדול של ילדים שהם פשוט סנובים. גם בנים וגם בנות. במשך כל השלוש שנים האלה לא היו לי חברים, חוץ ממשהי אחת שהייתה חברה שלי בכיתה ז ואז פשוט הפנתה לי את הגב והתנתקה ממני.
היו לי אז המון תחביבים אחרים - ספרים, פסנתר, לימודים. כך שזה לא ממש חסר לי. אבל במבט לאחור בהחלט הייתי מאוד בודדה.
כל הזמן האשמתי את עצמי, הייתי בטוחה שאני היא הלא בסדר, שמשהו דפוק בי. הייתי מאוד סגורה ובקושי דיברתי ליידם בבצפר, וכשחזרתי הבייתה פשוט הייתי עם האחים שלי או שניגנתי , לא הייתי פעילה חברתית בכלל. אפילו לפסיכולוגית הלכתי לאיזה תקופה בשביל להבין מה באמת לא בסדר בי, ובאיזהשהוא שלב הבנתי שהבעיה היחידה היא הם, לא אני.
אז בתיכון עברתי לבצפר אחר [הבצפר שלמדתי בו בחטיבה היה בצפר שש שנתי והרוב נשארו שם]. ההתחלה גם כן הייתה קשה, התרגלתי כבר להתבודד ולא לנסות להתחבר כך שאת החודש וחצי הראשונים של השנה בילתי די לבד.
ואז לאט לאט נפתחתי. התחלתי להכיר חברות, וזה היה מצב כל כך אחר וכיף. אשכרה הייתי מופתעת כשהיו מחמיאים לי או רוצים להיפגש איתי אח"צ או מחפשים את חברתי בהפסקות נגיד, דברים כאלה קטנים שבקושי קרו בחטיבה. נהייתי ממש אדם שונה. אפילו מבחינת בנים - פתאום בנים מתחילים איתי, אני נחשבת מישהי אחרת לחלוטין, פתחתי דף חדש.
וזה דבר מדהים. :)
לגלות שיש אנשים שהם בראש שלי, שלא מסתכלי עלי מלמעלה ובזלזול ולגלות שאני שווה משהו ולא כישלון חברתי.
אז בקיצור הדברים שיש לי להגיד לך הם שהבעיה היא לא בך בשום פנים ואופן, אל תאשים את עצמך במצב שנוצר. לפי ההודעה שכתבת התרשמתי שאתה בהחלט לא מאשים את עצמך, ו.. כל הכבוד :) דבר שני, אם בא לך לשנות את המצב פשוט תעבור בצפר, גם אם זה כרוך במעבר לעיר אחרת, כי זה רק יטיב איתך. ואני מדברת מנסיון אישי. :)
ופשוט תהיה אתה. אל תשתנה בשביל אף אחד, בסוף תמצא תחברים האמיתיים שהם כמוך ונוח לך איתם.
יום טוב !
ובהצלחה.
לצפיה ב-'שונאת אותםם ! '
שונאת אותםם !
26/12/2009 | 11:40
1
322
ההורייייים שלי משגעייייייים אווותי !!!
אין לי כח אליהההם כבר !
כל יום אני בוכה ומתעצבנת בגללם נמאאאאס לי כבר !
באלי לברווווח מממפה !
לצפיה ב-'מה קרה?'
מה קרה?
26/12/2009 | 19:29
157
לצפיה ב-'סקר חשוב, אנא הקדישו דקה מזמנכם כדי להצביע'
סקר חשוב, אנא הקדישו דקה מזמנכם כדי להצביע
25/12/2009 | 16:40
201
היי לכולם,
אני עורכת סקר חשוב מאוד שמיועד לבני נוער
אנא הקדישו דקה כדי להצביע, זה מאוד יעזור לי.
http://www.seker4u.com/49e97bf

תודה!
לצפיה ב-'למה אנשים הם חארות ?! '
למה אנשים הם חארות ?!
23/12/2009 | 00:45
3
334
היי, אני מור בת 16 מבאר שבע..

יש לי ממש בעיה של ביטחון עצמי..
בכיתה ז' כשעברתי לבית ספר חדש- תיכון, היה לי דיי שוק מבחינה חברתית..ביסודי הייתי ממש נחשבת מה"מקובלות", הרבה בנים היו דלוקים עליי, היו לי המון חברות..אבל הייתי קצת שמנה, ולא הכי יפה בעולם, כי זה גיל שדיי מכוערים בו..ואצלי זה ממש בא לידי ביטוי..
אני חושבת שהיו לי המון חברות והכל בגלל האופי שלי, באמת שהייתי בן אדם טוב אכפתי, היה כיף להיות אתי..
כשעברנו לבית ספר חדש, היו את ה"מקובלות" החדשות, שכל החברות שלי הלכו ונדבקו אליהם, וגם אני ניסיתי, אבל הם דחו אותי כי הייתי מכוערת.
עברתי שנתיים שלמות שבהן בכיתי כל יום, כי באמת שלא הבנתי איך מאחת המקובלות נהפכתי לילדה בלי חברים..
ניסיתי להקרב אל הבנות המקובלות, לראות על מה הן מדברות והכל..ולנסות להיכנס לעניינים.
הבנתי שהבעיה שלי היא איך שאני נראית..
אז התחלתי לרזות, להתלבש יפה והכל..
מאז אני נחשבת בין היפות, שמתלבשות יפה..יש לי חברות
אבל עדיין יש לי אופי של ילדה דחויה- אני מרגישה כאילו בנות עושות לי טובה שהן חברות שלי, אני כמו סמרטוט לא עומדת על שלי, מפחדת
להביע דעה, אין לי אופי..
פעם ממש לא הייתי כזאת!
כל הזמן בנות באות אליי ואומרות לי שאני ממש דוגמא לאיך שבנאדם יכול להפוך ממכוער ממש למהמם.
משגע אותי שכשהיה לי אופי מדהים אבל לא הייתי נראית משהו, לא היו לי חברות
ופתאום עכשיו כשאני יפה, למרות שיש לי חרא אופי ואני לא יודעת להתנהג-מלא מתקרבים אליי.

הבטחון העצמי שלי ברצפה. אני באמת מאמינה שאני טיפשה, שאף אחד לא ירצה לקבל אותי לשום עבודה (אני ממש מחפשת והולכת לראיונות..)
וכשאני מדברת עם בנות אני כל הזמן מנסה לצאת חכמה, מצחיקה או משו כדי לרצות אותן. כי אם אני לא ירצה אותן הן לא ירצו להיות חברות שלי..
מה עושים ?!
לצפיה ב-'אם הם מתייחסות אליך רק בגלל שרזית אז הן באמת'
אם הם מתייחסות אליך רק בגלל שרזית אז הן באמת
23/12/2009 | 13:37
1
175
לא חברות.
תמצאי לך חברות אחרות שיאהבו אותך בגלל מי שאת ולא לפי איך שאת נראית, אני בטוח שיש כאלה בבית ספר שלך, את פשוט צריכה לחפש.
את לא צריכה להיות צבועה כמו ה"חברות" שלך ולהיצמד לבנות ה"מקובלות", את צריכה להיצמד לכאלה שהם יותר עמוקות כמוך, כי לא לכולם מתאימה הצביעות הזאת.
"אם אני לא ירצה אותן הן לא ירצו להיות חברות שלי"? מה את צריכה שיעשו לך טובה? אני הייתי מעדיף להישאר לבד מאשר להיות עם חברים כאלה...
לצפיה ב-'הקטע הוא'
הקטע הוא
23/12/2009 | 23:16
118
שיש לי 2 חברות מדהימות שהן ממש לא חברות שלי בגלל זה
אבל הרוב הכולל של הכיתה שלי ככה..

מה שמעצבן זה שנהרס לי האופי
לצפיה ב-'מה הבעיה..'
מה הבעיה..
23/12/2009 | 17:01
128
אז אם בנות לא כל כך מתייחסות עלייך אז תתקרבי לבנים, ובמקום חברות יהיו לך חברים
לצפיה ב-'אני חייב לפרק.. נמוך מאוד לגילי וקשה לי'
אני חייב לפרק.. נמוך מאוד לגילי וקשה לי
23/12/2009 | 21:51
396
נמאס לי מהחיים...

אני בן 14.8, גובה 149.2 ס"מ..
לאחרונה לפני 3 חודשים התחלתי להזריק הורומון גדילה שלדברי הרופא זה בדקה ה99 ואי אפשר לדעת מה יקרה..
לפני שהתחלתי את הטיפול הייתי 1.43..
אני בכיתה שכל הילדים 1.75+ וכל הבנות גבוהות ממני בחצי ראש ומעלה..
ממש קשה לי יש לי אולי חבר אחד..
בגלל הזריקות אני חייב לישון ב10 ולאכול טוב..
אני ממש עצלן..
אני לא ממש חברותי ואין לי חוש הומור ממש מפותח..
ונמאס לי מהחיים. פשוט נמאס אתם לא מבינים איך זה, להיות כזה קטן לבד בהפסקות כולם חושבים שאני בן 11..
אני הולך אני שומע מאחורי אנשים תיראו איזה גמד , הוא בכיתה ד' וכאלה.. ממש מול הפנים לא אכפת להם..

אני רוצה למות וכבר  הייתי אם לא הייתה לי המשפחה שלי.. אני לא מרגיש ששווה ויש משהו שאני צריך לחיות בשבילו בכלל..
מלא פעמים זה עלה לי בראש כל הדברים האלה.. המחשבות על מוות וזה.. כל פעם זה נראה הגיוני ופשוט יותר...
כמובן שהתחילו לעלות מחשבות למה זה קורה מה המשמעות של הכל, יש מיליארדים של בני אדם מה זה משנה אחד פחות..
אני לא ממש נראה טוב..

אהה ויש לי אנמיה קלה, אסטמה ועקמת גב קלה וכולסטרול גבוה (300+)..

תודה על הקריאה
לצפיה ב-'פצעי בגרות'
פצעי בגרות
21/12/2009 | 09:22
3
122
תגידו, באיזה גיל התחילו לכם פצעים על הפנים? אוף כמה שזה מעצבן!!! שום תמונה שאני מצלמת לא יוצאת לי נורמאלית!!
לצפיה ב-'כמה נורא זה??'
כמה נורא זה??
21/12/2009 | 19:50
2
81
כמה נורא זה?? אולי את היחידה שחושבת שהחצ'קון שלך זה הדבר הראשון שרואים כשאת נכנסת לכיתה?
סתם צוחקת.. אבל יכול להיות שאת מגזימה? ניסית משחות?
לצפיה ב-'אני לא יודעת מה מידת'
אני לא יודעת מה מידת
22/12/2009 | 16:55
1
71
החומרה של הפיצעונים שלך, אבל חברה הכי טובה שלי התחילה לקחת לא מזמן גלולות פמינט למניעת הריון שמטפלות בבעיה הזאת וזה ממש ממש עוזר לה!
לצפיה ב-'גם זה באמת פתרון'
גם זה באמת פתרון
23/12/2009 | 14:45
46
גם זה באמת פתרון. עכשיו כשאת מזכירה את זה, גם לי יש חברה שהיה אסור לה לקחת רקוטאן- וגם המצב שלה לא היה כזה חמור.. והיא התחילה גלולות וזה ממש עזר לה. אני חשבתי שזה קצת מטורף בגילה, אבל אז הבנתי שזה אך ורק לבעיה הספציפית:)
לצפיה ב-'מחסור בחברים'
מחסור בחברים
19/12/2009 | 12:53
1
150
אני לא בשום תנועת נוער ויש לי חברה אחת שהיא חברת נצח שלי והבעיה היא שאנחנו לא מספיק מעורבות חברתית.מה אפשר לעשות כדי להכיר חברים חדשים?מה אנחנו צריכות לשנות בנו?
לצפיה ב-'מחסור בחברים'
מחסור בחברים
20/12/2009 | 23:49
80
נראה לי שדי ענית לעצמך מה צריך לעשות.
להצטרף לתנועת נוער, חוג שאתן מתעניינות בו וכו'

לשנות בעצמכן?אתן לא צריכות לשנות בעצמכן כלום!
כל אחד והאופי המיוחד שלו.

לצפיה ב-'בעיה '
בעיה
19/12/2009 | 20:40
3
144
אני לא יודעת מה אני רוצה להיות ..
כל החיים חלמתי להיות איזה עורכת דין או משהו כזה ולהרוויח המון כסף ושאני יוכל לפרנס את המשפחה שלי אבל בזמן האחרון אני חושבת שכל זה בשבילי , אני יושבת בכיתה וזה לא בשבילי כל הללמוד הזה ... אני לא אוהבת את זה ! ואני יודעת שאומרים שאם עובדים במשהו שלא אוהבים זה סיוט גדול .. מצד אחד אני כן רוצה שיהיה מקצוע גדול וחשוב שאני ירוויח בו הרבה כסף מצד שני  אין לי  אפילו לאן לשאוף כי אני לא יודעת מה אני רוצה להיות בכלל מה אני רוצה ללכת וללמוד .. אני יודעת שאני כולה בת 14 וזה נשמע טיפשי , אבל לפעמים אני חושבת על זה וזו ממש ממש ממש בעיה ..
לצפיה ב-' אין לי מושג מה להגיד לך,אבל'
אין לי מושג מה להגיד לך,אבל
19/12/2009 | 21:16
64
לדעתי את צעירה מדיי כדי לחשוב על דברים האלה, בכל זאת אני חושבת שזה יקח לך זמן, יכול להיות שבעוד כמה שנים את תרצי ללמוד איזה שהוא מקצוע חשוב ויהיה לאן לשאוף
לצפיה ב-'שלום למלאכית'
שלום למלאכית
19/12/2009 | 23:32
1
44
קודם כל, כל הכבוד שאת חושבת על העתיד שלך.
אבל...יש לך עוד זמן...אין צורך עכשיו לשבור את הראש בניסיון להבין מה תעשי בחיים ובמה תעבדי.
אין לך מה להילחץ שאת עדין לא בטוחה במה שאת רוצה לעבוד.
יש הרבה אנשים בני 20+ שעדין לא יודעים במה הם רוצים לעסוק ויותר מכך, יש אנשים שבחרו משהו שהם רוצים לעשות בו, התחילו לילמוד לתואר ובאמצע התואר החליטו שהם לא רוצים לעסוק בזה בעתיד והחליפו מקצוע.
באמת שאין צורך להילחץ מזה שאת עדין לא החלטת מה בא לך לעשות בעתיד.
יש כאלה שבגיל צעיר כבר יודעים בדיוק מה הם רוצים, ויש כאלה שרק בגיל יותר מאוחר מחליטים.
כשתגיעי לגיל הרצוי את כבר תחליטי.
אני למשל מגיל 12-13 אמרתי לעצמי שאני רוצה לילמוד פסיכולוגיה. כל הנושא הזה פשוט ריתק אותי, ולפני יותר מחצי שנה התחלתי את לימודיי לתואר הראשון בפסיכולוגיה. החלטתי שזה המקצוע שאני רוצה לעסוק בו.
לעומת זאת רוב האנשים שאני מכירה בגילי (גילאי 20+) עדין אין להם שמץ של מושג מה הם רוצים לעשות...
וזה בסדר, כי כשהם ימצאו משהו שמעניין אותם, הם ילכו על זה.

יהיה בסדר!
לצפיה ב-'תוודה '
תוודה
20/12/2009 | 15:44
18
לצפיה ב-'היי אני חדשה כאן ויש לי בעיה די מציקה '
היי אני חדשה כאן ויש לי בעיה די מציקה
18/12/2009 | 00:21
2
189
טוב אז היי D:
אממ אני אלודי בת 16 ויש לי בעיה שדי מציקה לי והגעתי למצב שאין לי ממש תשובה אז אמרתי לעצמי,למה לא ללכת לפורום אולי פה יתנו לי תשובה...מראש יש מצב לחפירה קלה עמכם הסליחה ^^
טוב היה לי חבר בקיץ לאיזה שבוע אממ כשראיתי אותו נמשכתי אליו מיד והתברר מהר מאוד שהוא מש אני מחפשת אסרטיבי מאווד! נראה טוב! ומגניב ..לצערי לא ראיתי באותה תקופה צדדים אחרים שלו.
בכל אופן,הוא בא אליי לכמה ימים (הוא גר בעיר אחרת) והיה ממש טוב בימים הראשונים ובאמת המשיכה בנינו הייתה משהו מיוחד עד ש...הוא די נמשך לחברה שאיתי בתנועה (אני בתנועת נוער משם הכרתי אותו) הוא היה דבוק אלייה כל הזמן לא התייחס אליי זה היה באמת נורא כאילו,מישהו מבחוץ היה בא וחושב שהיא חברה שלו כמובן שכל הביקור אצלה נגמר טסתי והשארתי אותו מאחור כעוסה מאוד בסוף היום ליוויתי אותה לתחנת האוטובוס ונפרדנו לשלום. הוא אמר שנדבר כשהוא יחזור הוא התקשר קיווה שנרגעתי טיפה ושחברות שלי שמחו אותי וחזר על אותו משפט כל פעם "אני באמת מצטערת לא שמתי לב" שאל אם אנחנו ממשיכים בתור חברים ועניתי כן בידיעה שכשאני אחזור מחו"ל אחרי מחשבות וזה אני אפרד ממנו למזלי הגורל הקדים אותי והוא נפרד ממני בסמס בטענה שאנחנו מעולמות שונים לגמרי ושהוא באמת ישמח שנמשיך להיות ידידים ושהוא עדיין אוהב אותי -והוא צודק הבן אדם ממש בהמה חסר כבוד לאף אחד! באמת בנות מבחינתו זה סתם עוד בן, קיצר בהמה של ממש.
תחילת שנה הגיעה ואז היה טיול ששן אני אמור לפגוש אותו מחדש והייתי בטוחה שהכל יהיה רגיל ונדבר מסתבר שלא,הבן אדם פשוט התעלם ממני! בצורה אכזרית! סיפר וירד עליי עם חברים שלו באמת...ממש גרם לי להרגיש חרא עם עצמי למחרת הייתי כ"כ עצובה ובדיכאון פעם ראשונה שאני בוכה בציבור (במונית חזרה) והוא עם כל החברות שלי וחיבק אותן וצחק איתן שהם היו ס"מ לידי ואיתי? כלום. הייתי שבורה שבועות בגלל זה עד שבא ידיד חדש לחיי (וואו נשמע דרמטי) ופשוט העלים לי אותו מהמחשבות שלי ומדי פעם הוא קופץ לי לראש (הבהמה כן?) בכל אופן עבר כמה זמן ואז הוא שולח לי הודעה בפייסבוק משהו כמו "אני ידוע שזה ישמע מוזר אבל..." לא ידעתי בכלל למה לצפות קיצר ככל שהשיחה נמשכה יצא מצב שהוא ממש ממש מצטערת הוא יודע שהוא יצא בן זונה כל זה היה בכוונה ובגלל חברים שלו (יש לו אגו מטורף!) והוא ממש מצטערת והוא עדיין חושב עליי ומתגעגע אליי מאוד ומקווה (שימו לב לדברים הבאים!) שבטיולים הבאים נוכל לשבת לבד,אי שם בחושך ונדבר כזה ומי יודע אולי נמשיך עם זה הלאה (והוא מתכוון לזה שנתנשק כאילו סטוץ' לטיולים) עכשיו לא מספיק שהוא הוציא אותי זונה ליד חברים שלו (מילים שלו כן?) אז עכשיו הוא רוצה שכאילו נדבר בחשאי כשטוב לו ושנתנשק ... כאילו אני איזה בובה כזאת שבגלל שהוא עדיין מתגעגע אז יאללה בטיולים יקרה מה שיקרה אבל שהוא ידיד שלי? ושנדבר מול כולם? לא מה פתאום...ונגיע לבעיה
עוד מעט יש לי סמינר והוא בטח יהיה שם והחברים שלו ויצא לי שם לא משהו בחלק מהשכבה שלי בתנועה (לא דבר נעים..) הבעיה הגדולה שלי היא שאני ממש ממש אבל ממש נמשכת אליו כאילו פיזית! - כמו בסרטים שכשהבחורה רואה את הבחור אז הכל משתנה והיא לא יכולה לשלוט בעצמה? משהו כזה וזה נורא! עכשיו אני צריכה לדבר איתו במלא כדי לסגור קצוות,מעגל וכו' הבעיה שאני חוששת שבשיחה הזאת אז..אני כאילו אוותר לו ויצא מצב שאראה לו שהכל בסדר כאילו ואז הוא יוכל לשחק בי כזה קיצר אין לי מושג איך להתנהג איתו ב...באגרסיביות קלה ולהראות לו כיאלו אני כועסת עליו? או להיות רגילה וממש קרובה אליו ואז הוא יחשוב שהכל בסדר וינסה לעשות צעד? והעניין הוא שלכל דבר אולי יהיו השלכות כי אני רוצה אותו בתור ידיד הוא ממש טוב בתור ידיד...בתור חבר? חרא...אז אם אני אגרסיבית אולי הוא...לא ידבר איתי יותר וזה לא מה שאני רוצה ואז זה ירחיק ממני מל אאנשים ואם אני אהיה טיפה רכה יותר וזה המצב ישתנה? אז אני לא יודעת! אוווף! לכל דבר תהיה שלכה ואני צריכה לראות את כל השכבה ואותו כל 4 חודשים בערך..אז...??
לצפיה ב-'זה ארוך אבל לא סתם!,ואני חייבת עזרה! >< '
זה ארוך אבל לא סתם!,ואני חייבת עזרה! ><
18/12/2009 | 00:23
72
לצפיה ב-'הצעה שלי...'
הצעה שלי...
18/12/2009 | 11:27
53
תיתעלמי ממנו לגמרי!
את רוצה אותו בתור ידיד?למה בכלל?למה את צריכה מישהו כזה בחיים שלך?
את יצאת עם הבנאדם הזה!הוא בא אליך הביתה, ואז נטש והתחיל עם חברה שלך!
אחר כך הוא התנצל, ניפרד ממך, רצה שתישארו ידידים וברגע שהוא ראה אותך שוב הוא פתח עליך את הפה וליכלך עליך וגרם לך לבכות ולשם רע...
ועכשיו הוא שוב מתנצל ורוצה להתמזמז איתך?
את רצינית?את באמת רוצה בנאדם כזה בחיים שלך?את באמת רוצה להיות ידידה של מישהו שהתנהג אליך ככה?
מי מבטיח לך שהוא לא יעשה לך שוב קטע כזה מכוער?הרי המילים שלו לא שוות כלום, הרי רגע אחד הוא אומר שהוא אוהב אותך, רגע שני נדלק על חברה שלך, ואז מצטער ומתחנף ואז קורא לך בשמות וצוחק עליך...
זה גועל נפש של התנהגות!וברגע שמישהו מתנהג אליך ככה - את צריכה למחוק אותו מהחיים שלך!
כי ברגע שתסלחי לו, ושוב תהיי חמודה אליו וכו' - הוא יבין שהוא יכול לעשות לך מה שהוא רוצה ולהתנהג אליך מגעיל כמה שהוא רוצה...כי הוא הרי יודע שלא משנה מה הוא יעשה - בסוף את תסלחי לו! וחבל!
חבל שאת נותנת למישהו להתנהג אליך ככה...
תביני - ברגע שאת נותנת למישהו לזלזל בך ואת מאפשרת לו את זה - הוא תמיד יתנהג ככה.
את נמשכת אליו פיזית?אז מה?זאת סיבה להיות מושפלת ולתת לו לפגוע בך?
את עוד תדלקי על מלא בחורים בחייך, ומתישהו גם תמצאי מישהו שיתנהג אליך כמו מלכה!
את לא צריכה אותו!
אם מישהו היה מתנהג אלי ככה, הוא כבר מזמן היה מחוק!

מקווה שעזרתי לך
ומקווה שלא תתני לאותו טיפש להתנהג אליך מגעיל!
מי שלא מכבד אותך, מזלזל בך ופוגע בך - לא צריך להיות חלק מהחיים שלך!
סוף שבוע מקסים לך.
לצפיה ב-'הרגשת בדידות..'
הרגשת בדידות..
16/12/2009 | 21:06
4
179
הלו לכולם. אני דורון בן 16, מהמרכז... ואני הומו.. עד לפני חצי שנה ניסיתי עוד איכשהו להדחיק את זה.. אבל זה לא עזר....  היום אני כבר יותר משלם עם עצמי בזה שאני הומו... למרות שאני בא מבית דתי.. ואם ההורים שלי ידעו שאני הומו הם ממש לא יאהבו את זה בלשון המעטה..... ובכלל הסביבה שאני חי בה. מאוד לא אוהבת הומואים... או יותר נכון חושבת שהומוסקסואליות היא סטיה וכולי'...  קיצר.. אני מרגיש מאוד בודד..  אני לא יכול לדבר עם אף אחד על הבעיה הזו שלי...  בטח לא עם ההורים שלי... ובישיבה. יש עוד כמה כאלה שאני יודע שהם הומואים  אבל הם לא הטעם שלי... כאילו אני לא התאהבתי באף אחד מהם... ולכן אני לא משתף אותם בהרגשות שלי...  הרבנים והמדריכים בישיבה הם טיפה מדי "סמכותיים"  כאילו אני מפחד לספר להם כי אני לא יודע איך הם יגיבו....  אין לי ממש חבר טובשאני יכול לספר לו על זה. ואני מרגיש ממש בודד...  אז אם למישהו יש רעיונות איך להפיג את ההרגשה הזאת.. הוא מוזמן להגיב פה או במסנגר.. (תשלחו לי הודעה לפרטי)...
לצפיה ב-'עוד משהו חשוב מאוד'
עוד משהו חשוב מאוד
16/12/2009 | 21:20
1
62
רציתי להוסיף עוד נקודה.. תבינו בתור אדם דתי שמאמין באלוהים.. אני מרגיש בנוסף לבדידות גם הרגשה של "למה זה קורה לי???"  למה אני צריך לחיות בעול כזה של ליהיות הומו אבל להתכחש לזה...  למה אני לא יכול ליהיות נורמלי כמו שאר הילדים בכיתה שלי....  למה דווקא אני מכולם צריך להוולד עם הדפקט הזה....  אני מרגיש ממש רע עם הנטיה הזאת....  כאילו  זה לא אמור ליהיות ככה... שתבינו  יש איזה ילד בכיתה שאני והוא סוג של בני זוג...ואני  אחרי כל פעם שהיתי איתו אפילו סתם נישקתיאותו  אני מרגיש כמו איזה עבריין שעשה משהו ממש אבל ממש גרוע..  למרות שאני מרגיש הכי אני, הכי בטוח, הכי שלוו, דווקא כשאני איתו...  אבל אני כל הזמן מרגיש כאילו משהו אצלי בראש לא בסדר... כאילו אני חולה באיזו מחלה כלשהי... ובכלל בציבור שלי בדרך כלל כשילד מספר שהוא הומו. מנסים לשנות אותו... כאילו להפוך אותו לסטריט..  ואני לא רוצה שישנו אותי!!  אני רוצה ליהיות מה שאני!!  אבל מצד שני שוב.. אני מרגיש כמו חוטא... כמו מישהו שעושה משהו רע..... ואני פשוט לא יודע מה לעשות...
לצפיה ב-'אמממ'
אמממ
17/12/2009 | 10:26
50
אולי תצא מהארון?
לצפיה ב-'שלום דורון'
שלום דורון
17/12/2009 | 12:20
70
עצוב לדעת שאתה מרגיש לא טוב עם עצמך בגלל הנטייה המינית שלך, שאתה נלחם בעצמך - למרות שאתה טוען שכאשר אתה עם מישהו מסויים אתה מרגיש ממש טוב.
לדעתי זה נוראי שלפעמים הסביבה בכלל לא תומכת, סביבה לא מקבלת בנאדם כפי שהוא, כאשר נטייה מינית זאת בכלל לא בחירה.
זה ידוע שאצל הדתיים להיות הומו זה משהו אסור (אגב גם אצל המוסלמים ואצל הקתולים יש את אותה בעיה)
ובכלל בלי קשר לדת, זה עצוב שהורים מסויימים לא יכולים לקבל את הילדים שלהם כפי שהם.
זה נוראי ששופטים בנאדם לפי נטייה מינית!

מה שאני יכולה להציע לך, זה לשוטט באינטרנט - שם תמצא הרבה אתרים שאולי תוכל לקבל מענה ותמיכה ולהפסיק להרגיש כל כך בודד.

הנה כמה מקומות שתוכל לקבל בהם עזרה ותמיכה.

פורום "גאווה צעירה" בתפוז

"איגי - ארגון נוער גאה"

"הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בירושלים"

יום טוב!

לצפיה ב-'אהלן'
אהלן
17/12/2009 | 13:34
38
דבר ראשון אני רוצה להגיד כל הכבוד לתגובה מעליי היא מעולה. כל מה שכתבת נכון, וההמלצות לאן לפנות מצויונות!

כמו שאמרו מעלי ככול הנראה נטייה מינית זה דבר שלא בוחרים בו. הוא פשוט ככה. זה לא שאתה יכול לבחור לא להיות הומו ולכן הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות זה לאהוב את עצמך ולקבל את עצמך כי זה מי שאתה.
אתה לא צריך להרגיש חוטא. כי אומנם זו בתנ"ך אוסרים משכב זכר, אבל בתנ"ך כתובים ומצווים עוד דברים שקיום לא ממש עושים, כמו לדוגמא "בן סורר ומורא". חז"ל הבינו שזו מצווה לא מוסרית להרוג בסקילה ילד שנהג לא קשורה בכל מיני מקרים אז הם פסקו כל מיני הלכות שיהפכו את המצווה ללא ניתנת לביצוע. היהדות היא דינמית, משתנה, ואתה יכול להיות דתי אבל גם הומו. זה אולי מרגיש סותר אבל זה לא.
אני מאחלת לך את כל ההצלחה בעולם והמון חיזוקים. אם אתה צריך משהו אתה תמיד מוזמן לפנות לפורום או ולמסרים...

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ