לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1042510,425 עוקבים אודות עסקים

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-'איך נרגעים אחרי בטא חיובית?'
איך נרגעים אחרי בטא חיובית?
04/06/2019 | 17:18
4
153
בשעה טובה קיבלתי בטא חיובית
כבר מעכשיו ידוע לי שאהיה אובססיבית והיסטרית עד לפחות שבוע 12 במידה ויחזיק לי עד אז בכלל.
איך מרגיעים את עצמי, זה לא בריא לא לי ולא לעובר כל הסטרס הזה, אבל בלתי נמנע אחרי 3 הפלות רצופות.
למישהי פתרון?
ומשהו נוסף - רמת הפרוגסטרון נמוכה אצלי, אני מקבלת תמיכה, יש עוד מה לעשות?
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
05/06/2019 | 08:15
3
69
קראתי בפורום השני את סיפורך, אבל אודה לך, אם לטובת האחרות, תוכלי לכתוב פה בקצרה (או לא בקצרה...) את הדברים, כדי שגם האחרות תוכלנה להבין טוב יותר ולענות בהתאם.
 
ועכשיו לשאלתך- "איך נרגעים אחרי בטא חיובית?". התשובה שלי היא שלא נרגעים. החרדה היא חלק נורמטיבי מהריון אחרי אובדן הריון, ובטח ובטח כאשר מדובר במספר הפלות. 
הדבר המרגיע בכל העניין הוא שהסטרס לא משפיע לרעה על העובר או על מהלך ההריון. 
ממליצה על טיפול רגשי כלשהו, ולפעמים גם יש צורך לשקול טיפול תרופתי נוגד חרדה. וגם עם הטיפולים והליווי- סביר להניח שתהיי ברמת חרדה גבוהה מהנורמה של אישה בהריון עד סופו (בידיים מלאות). 
ובכל זאת, עיצות פרקטיות- (כל העיצות הן במידה כמובן ולא הומלץ על שמירת הריון או שאין הגבלות כלשהן רפואיות)-
להמשיך בשגרת חיים
להמשיך לעבוד
להמשיך לתפקד
להמשיך ליצור
לשתף אנשים קרובים לך 
לקבל תמיכה מהסביבה
לפרוק (בכי, יצירה, נגינה, כתיבה, ספורט...). 
 
שיהיה בהצלחה והלוואי שאכן תיזכי לסיים את ההריון בידיים מלאות
שירה. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'סיפורי'
סיפורי
05/06/2019 | 10:25
2
101
הריון ראשון, ילד ראשון בן 4, הכל טוב ויפה.
כשהיה בן שנה חזרתי לטיפולי פוריות (אני עם תרומת זרע). אחרי כמה טיפולים נקלטתי להריון אבל לא היה דופק לעובר והייתה הפלה טבעית בשבוע 7.
4 חודשים אח''כ שוב נקלטתי, כבר היה דופק, התפתח יפה, אבל הדופק הפסיק ועם ציטוטק בוצעה עוד הפלה.
אמרו לי כמה רופאים שזה בגלל עודף משקל משמעותי ואז החלטתי לקחת הפסקה של שנה ובמהלכה עברתי קיצור קיבה שירדתי 33 קילו.
9 חודשים אחרי הניתוח חזרתי לטיפולים ולהפתעתי נקלטתי בהחזרה הראשונה.
בשבוע 8 אמרו לי שהוא הפסיק להתפתח וצריך להפיל. עברתי הפעם גרידה (לא הייתי מוכנה לחזור על סיוט הציטוטק שוב). זה היה בספטמבר.
מאז לא עשיתי טיפולים כי מצאתי גוש בשד והברור עליו לקח זמן. כשאמרו לי שזה תקין החלטתי להחזיר מוקפאים והפעם נקלט ועם בטא גבוהה (334).
מחר אבדוק הכפלה ונקווה לטוב...
שכנה שלי הפחידה אותי לפני כמה חודשים. היא סיפרה לי שהיא עברה לידה שקטה וההריון שבא אח''כ היה כ''כ חדרתי שהילדה נולדה עם אלרגיות כמעט לכל מה שאפשר (אגוזים, בוטנים, לקטוז ועוד). אמרה שלפחות 3 רופאים אמרו לה שהריון חרדתי גורם לבעיות האלה בעובר.
פה נלחצתי
וזהו... עכשיו רק רוצה להרגע.
אני לא מאלה שילכו לטיפול פסיכולוגי ולכן מחפשת משהו אחר.
 
לצפיה ב-'רוצה רגע להרגיע לגבי ההשפעה על העובר-'
רוצה רגע להרגיע לגבי ההשפעה על העובר-
05/06/2019 | 10:49
88
לא עשיתי מחקרים בעניין. לא בדקתי סטטיסטיקות. 
אני כן יודעת לומר שהרופאים והרופאות שלי בחיים לא אמרו לי שום דבר לגבי ההשפעה של החרדות על העובר. כולם מאוד מאוד הבינו למה לאחר 7 הפלות אני כה חרדתית. 
אני אשת מקצוע טיפולי בעצמי, ויש לי הרבה קולגות שהן פסיכולוגיות, מטפלות משפחתיות, מדריכות הורים וכן הלאה, ומעולם הן לא אמרו לי שום דבר לגבי ההשפעה על העובר.
כל אנשי המקצוע היו חרדים לי ולבריאותי הנפשית ולא לעובר. 
 
מעיין נולדה לאחר הריון שאני מגדירה אותו עינוי נפשי. מערכות ההגנה שלי פשוט לא תפקדו. אני כן תפקדתי, ותפקדתי נפלא- באימהות שלי לשני הילדים, בעבודה- הייתי ממש פגז והיתה תקופה של פריחה של ממש. 
אבל הנפש שלי נאכלה מהחרדות. טופלתי הן בטיפול רגשי והן בטיפול תרופתי (את הטיפול התרופתי התחלתי בשבוע 19, משום שבשבוע 7 הלכתי לפסיכיאטר שלא הבין שום דבר מהחיים שלו ולא המליץ על טיפול תרופתי, לצערי הרב). את הטיפול התרופתי המשכתי לקחת גם בתקופה שלאחר לידתה של מעיין- עם הורדה הדרגתית של המינון, ולאחר 3 חודשים מהלידה- הפסקתי לחלוטין. 
 
מעיין היא ילדה בריאה לחלוטין, שמחה ומאושרת מרגע לידתה. נינוחה מאוד, רגועה, מתפתחת נפלא בכל התחומים. חברותית מאוד, חייכנית מגיל אפס, מבסוטה על החיים. 
אז בבקשה, שיפסיקו לבלבל לך את המוח. 
 
ילד יכול להיות עם אלרגיות, בלי שום קשר למה שאמא שלו עברה. יש מלא ילדים שנולדו לאחר הריונות תקינים ומאושרים, והם בכל זאת אלרגיים, ואפילו יש להם אלרגיות משמעותיות ומרובות. זה לא קשור אחד לשני. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'מתלבטת יקרה,'
מתלבטת יקרה,
05/06/2019 | 12:10
65
שלושת הרופאים שטיפלו טכנית בשכנתך שכחו מה היא אמפטיה. היא עברה חוויה מחרידה של אבדן עובר/תינוק, שאיני יכולה לדמיין (האבדנים שלי היו בשבועות מוקדמים) וברור שקשה עד בלתי ניתן להימנע מחרדות עמוקות. הם בעצם הטילו את האשמה על הקורבן!
את עצמך עוברת שלוש שנים לא פשוטות של תלאות וטלטלות במסע יחידני לילד שני ואך טבעי שגם את לא תהיי רגועה כמו בהריון תמים ללא אבדנים וטיפולים בדרך.
מקווה שיעודד אותך לשמוע, שאחרי שני האבדנים שלי לא הייתי רגועה כלל בהריון הקשת, ובכל זאת נולד תינוק שבפרספקטיבה של שנים (הוא מעל גיל שלוש) - לא שונה מהותית במנעד הרגשי או בבריאות מאחיו הגדולים.
האם ספורט יכול להיטיב איתך? יצירה ואמנות? שיחות עם חברות? פריקה כאן בפורום? כל דבר שיעשה לך טוב על הלב, ממש לא חייב להיות טיפול פסיכולוגי.
מחזיקה אצבעות גם עבורך, להריון תקין, ללידה במועד ולידיים מלאות.
לצפיה ב-'ריבוי אולטרסאונד'
ריבוי אולטרסאונד
31/05/2019 | 08:16
5
140
היום התחיל שבוע 13������אז כמו שכבר כתבתי בקבוצה, בגלל ההפלה הקודמת בהריון הראשון אני מאד חרדתית בהריון הנוכחי. בגלל זה, מצאתי את עצמי מבצעת לא פעם אולטרסאונד פעם בשבוע או בשבועיים פעם בגלל נפילה, פעם בגלל כאבים ברחם חריגים מהרגיל שהיו אצלי... השבוע שוב הצלחתי להבהיל את עצמי. קמתי בבוקר מוקדם לשירותים ולא התעוררתי כל-כך, נכנסתי עם כל הצד הימין כולל המותן בקיר. שוב נבהלתי. לא יודעת כמה טוב לבצע אולטרסאונדים כה רבים והאם זה יכול לפגוע בעובר? הפסיכולוגית שלי אומרת שהיא מעדיפה שאני מאד חרדתית שאלך להיבדק כדי לשחרר מהחרדה כאשר היא מוצדקת כמו מכה חזקה וכיוצ״ב. מצד אחר, מפחדת שאני פוגעת בעובר. כועסת על עצמי שאני נפגעת, ושלא מצליחה לשמור על עצמי יותר טוב. כי הרי ההגיון מחייב שאם אני חרדתית אז אשים לב לכך יותר ואהיה זהירה יותר. אבל חוסר יציבות שלי חזק ממני. אשמח אם תשתפו אותי על החוויה שלכן בהריון לאחר האובדן, האם יש מישהי שחוותה הרגשות דומות. הרופאה שלי של המעקב לא מתלהבת אם אני באה, והרגשתי שעושה את עצמה כאילו עושה לי טובה, למרות שביצעה לי רק אולטרסאונד אחד בלבד. הסקירה שלי בעוד כשבועיים וחצי, בנתיים זה נראה כמו נצח ומאחר וזה רופא פרטי ביקשתי מהמזכירה לעדכן אם מתפנה תור קרוב יותר כי ההמלצה של הרופא לבצע סקירה משבוע 15, וכאמור אין לי סבלנות. כל פעם שרואה את העובר שלי נרגעת וזה ממלא אותי שלווה ואושר. התחלתי לשקול על לקנות מכשיר דופלר לבדיקת דופק שיהיה לי לרגעים קשים בהמשך בעה שהכל יהיה בסדר, אבל איני יודעת אם זאת דרך התמודדות טובה. רוצה להתחבר להריון כי בנתיים החדש לא מאפשר לי. אמא שלי מאד תומכת והיא כבר בונה על שזאת בת, בעלי כבר חשב על שמות ואני לא מסוגלת לחשוב לטווח כה רחוק.
 
 
 
לצפיה ב-'בהריון עם מעיין (ביתי השלישית)- '
בהריון עם מעיין (ביתי השלישית)-
31/05/2019 | 09:08
2
119
 
עשיתי אולטרסאונד כל שבוע. 
מעולם הרופא ולאחר מכן הרופאה שלי- לא אמרו לי שזה עלול לפגוע בעובר. מ-עו-ל-ם. 
 
תחושות החרדה והאשמה שלך מזיקות לך ולא לעובר. 
מציעה לעבד את הכל עם הפסיכולוגית, וכמו שכתבתי- לשקול תוספת של טיפול תרופתי. 
כמו כן, מציעה לך לשוחח לעומק עם הפסיכולוגית לגבי בעלך ואימך, ולגבי הפערים בינך לביניהם. 
אני מרשה לעצמי להיות אופטימית, וממליצה לך לטפל בעצמך בכל המובנים, כי החרדה עלולה להישאר איתך גם לתוך האימהות של התינוק/ת שיוולד/תיוולד.
וזה מצב שהיינו רוצות למנוע. 
 
אצלי החרדה היתה קיימת רק בהריון, וברגע שמעיין נולדה- היא נעלמה כליל. 
אבל אני טיפוס מסויים, וטופלתי מכל הכיוונים בהריון, וכבר הייתי אמא ותיקה יחסית לשני ילדים, וכל המכלול גרם לי וגורם לי להיות אמא מאוד נורמאלית גם למעיין. חשוב שתגיעי לאימהות בריאה, חזקה ולא חרדתית.
 
עשי המקסימום כדי לטפל בעצמך. 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'היי תודה על ההתייחסות'
היי תודה על ההתייחסות
31/05/2019 | 09:37
1
61
אני אכן משוחחת עם הפסיכולוגית על הפערים בהשקפות של אמא שלי ושל בעלי ושלי. הפסיכולוגית הסבירה שלדעתה האובדן ההריון היה טריגר אבל שהסיטואציה בה אני מצויה לא רק נובעת מזה, אלא גם מטראומות בחיים. איבדתי הרבה אנשים קרובים אלי בגיל מאד צעיר, לרבות את אבא שלי. בגלל האירועים בחיים והסיטואציה בה גדלתי תמיד מאד רציתי משפחה משל עצמי ואז גם סוג של התנפץ לי בפנים החלום וכבר שחשבתי שאיבדתי מספיק אנשים בחיים, אז הרגשתי למרות שמדובר בהריון צעיר שאני מתאבלת על עוד אובדן. השבוע נבדקתי ביום ראשון בגלל שהרגשתי ממש רע יממה שלמה, אחרי המכה רציתי להיבדק יש לי תור להיום אבל לא בטוחה כמה זה טוב לעשות שני אולטראסאונדים בשבוע. או שהשקט הנפשי שלי קודם לכל. אני באמת מנסה לטפל בעצמי, לא הייתי ככה לפני האובדן הקודם, אנחנו עם הפסיכולוגית התחלנו לעבוד על ההרפיות ונשימות. יש ימים ויש ימים, אבל דבר אחד ברור לי שאני רוצה לצאת מהמעגל הזה של החששות.
לצפיה ב-'אכן התמודדויות מורכבות'
אכן התמודדויות מורכבות
31/05/2019 | 13:47
17
לצפיה ב-'בעיני החרדה שלך מאד טבעית להריון אחרי אובדן'
בעיני החרדה שלך מאד טבעית להריון אחרי אובדן
03/06/2019 | 21:56
1
73
אני כבר הייתי אמא לשלושה כשעברתי הפסקת דופק בשבוע 9, ומודה ומתוודה שלא הצלחתי להרגע עד שילדתי. ממש מצטערת לבאס אותך בעניין הזה. כל הזמן חשבתי שאחרי השקיפות/הסקירה/מי השפיר/שארגיש תנועות - ארגע. ולא כך היה. ההריון היה חרדתי וזה לא היה נעים במיוחד.
אני טופלתי פסיכולוגית ותרופתית.
זה לא פגע באמהות שלי כלל וכלל.
את הקניות (מעטות יחסית) עשו בשבילי בעלי וחמותי.
את השם בחרנו ביחד אחרי הלידה. ואגב, תוך התייעצות נרחבת פה בפורום הנהדר הזה, שליווה אותי בכל שלבי ההריון - מהבטא החיובית ועד חדר הלידה ממש.
 
הערה לגבי מכשיר דופלר - קראתי שאדם שלא מבין מספיק עלול לטעות ולחשוב שהדופק של השיליה הוא הדופק של העובר (לא היה לי מושג שלשיליה יש דופק!) ופשוט הגעתי למוקד כמה שהרגשתי שנכון לי. בהתחלה זה היה המון (ממש יותר מדי) ועורר יותר חרדה מאשר הרגיע, בהמשך הלכתי לבדיקות במרווחים הרגילים שלהן (כמה שבועות בין בדיקה לבדיקה) ובתשיעי הגעתי 3-4 פעמים למיון יולדות לפני שילדתי באמת.
 
אנחנו פה כל הזמן, ונשמח להיות לך אוזן קשבת ומקום לפריקת התסכול, החרדה ותחושת הזמן שעומד לו במקום. שולחת לך חיבוק גדול על הפחדים, מבינה מאד ללבך.
לצפיה ב-'כמה שאת צודקת'
כמה שאת צודקת
04/06/2019 | 13:28
56
היי איןאריותכאלה. את צודקת בהחלט. תחילה אמרתי לעצמי אעבור את השבוע של האובדן הקודם, אח״כ אמרתי רק שקיפות עורפית ובטוח ארגע, אח״כ אמרתי טוב זה כבר שבוע 12 ושמעתי שאחרי השבוע הזה אחוז ההפלות יורד, הנה אני בשישי בשבוע 14 וטרימסטר ראשון מאחורי. אבל מה? עכשיו מחכה לסקירה. אומרת לעצמי בטח אחרי הסקירה ארגע, הר זה גם אחרי השליש הראשון וגם רגע הכי מרגש, שכבר יש לי הרבה תיאוריות באשר לייצור שמתפתח לי בבטן ואין נרגשת ממני לדעת אם זה הוא או היא, למרות שהעיקר מבחינתי בריא או בריאה והשאר זה בונוס. אבל עכשיו בהמתנה הזאת הזמן זוחל. זה סהכ עוד שבועיים אבל בנתיים נראה לי כמו נצח נצחים.
לצפיה ב-'תנועות/תרגילי פיתול'
תנועות/תרגילי פיתול
25/05/2019 | 08:34
1
99
היי בנות, קראתי שלא מומלץ בשליש הראשון לעשות תנועות/תרגילי פיתול. למישהי יש מושג למה הכוונה? אני לא מתעמלת ביוגה או דברים בסגנון הזה, אולם יש לי תנועות יום יומיות שמבלי לשים לב אני עושה מדי פעם תנועות בסגנון פיתול או תנועות מוזרות אחרות. הרגלים של לפני ההריון... 
 
לצפיה ב-'מגיבה גם לשאלה זו וגם למה שכתבת בשרשור הקודם-'
מגיבה גם לשאלה זו וגם למה שכתבת בשרשור הקודם-
25/05/2019 | 09:05
82
 
לא יודעת מה זה תרגילי פיתול.
לא יודעת מה זה תנועות מוזרות. 
לא יודעת מה זה הרגלים של לפני ההריון.
 
יודעת שאם את חושבת על תנועות שלך בחיי היום יום- מה כן לעשות ומה לא לעשות- אלו מחשבות אובססיביות, מחשבות לא בריאות.
יודעת שממליצה לך להתייעץ עם הפסיכולוגית שלך לגבי פנייה להתייעצות לגבי טיפול תרופתי נוגד חרדה (ממליצה בחום על ד"ר ורד בר- פסיכיאטרית נשים מדהימה). 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'נשים שמעוניינות להתראיין לתחקיר עבור סרט דוקומנטרי'
נשים שמעוניינות להתראיין לתחקיר עבור סרט דוקומנטרי
21/05/2019 | 11:59
2
71
אני יוצרת קולנוע ועובדת על סרט דוקומנטרי בנושא הפלות טבעיות. אני מרגישה צורך לפרוץ את חומת השתיקה והבושה שמקיפה את הנושא, ולתווך אותו כחלק טבעי (אם כי קשה ומכאיב כמובן) ממחזור החיים שלנו. לתפיסתי, ככל שהנושא יהפוך מדובר יותר, נגיש יותר - החוויה הטראומטית שכרוכה בו- תתרכך מעט עבור כולנו. כרגע אני בשלב התחקיר בלבד, וזקוקה לנשים שיהיו מעוניינות להתראיין כחלק מתחקיר מצולם. החומרים לא יופצו כמובן במדיה. אודה מאד אם תצרו איתי קשר בתיבה הפרטית.

לצפיה ב-'מוסיפה הבהרה'
מוסיפה הבהרה
23/05/2019 | 11:11
1
57
מוסיפה הבהרה בעקבות שאלה שעלתה בפורום השני: אני פונה לנשים שעברו הפלה טבעית, בניגוד לנשים שבחרו ליזום הפלה (כמו למשל בהריון לא רצוי). אם היה שימוש בכדורים או בגרידה- פחות משנה לענייננו. 
המטרה היא כמובן להפיץ את הסרט בסופו של דבר (סרטים שלי שודרו בעבר בטלויזיה ובפסטיבלי קולנוע), אך כרגע בשלב התחקיר המצולם- אני מראיינת מספר נשים, והן לא בהכרח יופיעו בסופו של דבר בסרט. זה תלוי במידת ההסכמה שלהן.
 
לצפיה ב-'הגבתי בפורום השני. '
הגבתי בפורום השני.
23/05/2019 | 12:15
18
לצפיה ב-'אחרי סקירה מוקדמת, מתקשה להשתחרר מהדאגה...'
אחרי סקירה מוקדמת, מתקשה להשתחרר מהדאגה...
21/05/2019 | 10:01
4
175
אז ככה...
אתמול הלכתי לסקירת מערכות מווקדמת, לקחתי לעצמי יומיים חופש מהעבודה ואתמול בקושי תפקדתי עד לבדיקה. תודה לאל הבדיקה תקינה, העוברית מתפתחת "לפי הספר", אך יש מחיצה ברחם. הרופאה אמרה שאם עברנו עד עכשיו הכל בשלום, כנראה שהמחיצה לא תעשה שום דבר ותיעלם עם גדילת הרחם.
סיפרנו למשפחות והם שמחו מאוד.
למרות ששמעתי מהרופאה שכנראה המחיצה הזו לא תגרום לשום נזק, המחשבה עליה לא מניחה לי.
אני רוצה לספר לחברות הקרובות, וקשה לי.. תחושה מוזרה.
מצד אחד רוצה שכבר כולם ידעו, להינות מההריון ומצד שני מתקשה לעשות את המעבר משמירה על הסוד (שכבר כולם רואים) לא פשוט לי.
 
בשורות טובות לכולן 
 
לצפיה ב-'בשורות טובות'
בשורות טובות
21/05/2019 | 20:58
3
71
אז ראשית, תרשי לי לברך אותך שהסקירה הייתה תקינה. אני רק בשישי הקרוב ניגשת לשקיפות וכל בדיקה והחששות שמלוות אותה. 
אינני מכירה אותך אישית או מה עברת, אבל משערת שחוויות העבר משפיעות עליך וזה טבעי. 
איני חושבת שיש משהו שאגיד שירגיע אותך, כי הלחץ הזה הוא טבעי במיוחד כאשר עסקינן ביקר לנו מכל ובסוגיה כה רגישה, אבל אם הרופאה חושבת שככל הנראה אין לכך השלכה, הייתי נאחזת בזה ומבצעת הכל בהתאם להנחיותיה ומנסה להרפות, למרות שמי כמוני יודעת שקל להגיד יותר קשה ליישם.
אני חושבת שבאשר ללספר או לא - זה מה שלבך אומר לך ואם עסקינן באנשים קרובים, אז את כבר תדעי בעצמך מה טוב לך.
מאחלת לך הריון קל ותקין!
 
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
22/05/2019 | 06:18
2
50
אני מאוד מבינה את מה שאת כותבת- הראש מבין.
יש לי שלושה ילדים עם הריונות שיחסית עברו חלק, לא הבנתי מדוע שואלים בטיפת חלב כל הזמן על הפלות עד להריון הקודם - זה נושא לא מדובר.
מיד סיפרתי לכולם על ההריון, הלכתי וחזרתי בשמחה מהשקיפות והרגע שבו שכבתי על המיטה בסקירה לא ישכח לעולם, מיד הרופאה אמרה "יש בעיה" ולא הבנתי מדוע היא ממשיכה לבדוק ולהציג איבר איבר, רציתי לברוח משם.- כל השלבים זכורים לי היטב ממש כמו אובדן של אדם קרוב.
אז עכשיו תודה לאל אין בקע סרעפתי, אבל שוב יש משהו שלא היכרתי, צריך מעקב... אני מרגישה שהשתניתי, התמימות חלפה לה וזה לא פשוט ולא נשלט.
אני עדיין לא מרגישה שאני נהנית מההריון, אני יותר חוששת.. וזה מבאס.
ברור לי שזה טבעי, ברור לי שהסטטיסטיקה לטובתי ועדיין זה חזק ממני...
 
תודה על המילים החמות והצלחה רבה בשקיפות, בסקירה ובשאר הבדיקות. לידה קלה עם ידיים מלאות!
לצפיה ב-'שמחה שהסקירה תקינה'
שמחה שהסקירה תקינה
23/05/2019 | 07:39
1
66
 כפי שאת מתארת, הריון לאחר אובדן הריון, הינו לרוב שונה מהריון "רגיל", ופעמים רבות הוא מלווה בחרדות גבוהות יותר, לעיתים אף עד סופו של ההריון ועד הלידה עצמה. 
 
אז נכון שזה מבאס שאת לא נהנית מההריון, ואני עדיין מקווה שבשלב מסויים כן תהני ממנו, והחרדות יפחתו. 
 
יכולה לספר לך שההריון עם ביתי השלישית, שהיה לאחר הרבה הפלות, היה עינוי נפשי. פשוט כך. ונעזרתי גם בליווי רגשי וגם בטיפול תרופתי נוגד חרדה משבוע 19. בשבוע 25 גילו איזשהו סיבוך רחמי כלשהו, שהצריך מעקבים שבועיים, אבל למזלי הרב- הכל היה בסדר בסופו של דבר. 
ומהרגע שנולדה- רגיעה ואושר עילאי, למרות שהחרדות היו יכולות גם להימשך לאחר הלידה. אך לא. מרגע שהוציאו אותה- נשמתי. פיזית ונפשית. 
 
המשיכי לעדכן. 
שירה. 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה על המילים החמות'
תודה על המילים החמות
23/05/2019 | 08:34
39
אני מאוד מקווה שזה ישתנה...
עם כל הסיפור הזה גיליתי על עצמי דברים חדשים.
אבל כמו שאני אומרת לאלו שנתמכים על ידי- החוזק האמיתי הוא להתכופף לפעמים, להיחלש, לזרום עם המצב ולהתחזק בחזרה. בינתיים לא נאמר שום דבר קריטי, רק צורך במעקב...  
תודה רבה!
לצפיה ב-'זקוקה לעצה'
זקוקה לעצה
19/05/2019 | 19:49
2
155
שלום לכולן,
מאוד זקוקה לעצתכן. אני אחרי 2הפלות רצופות והיום גיליתי שאני בהריון.מעל גיל 40. כציד הייתן ממליצות לעשות מעקב? אני במכבי
תודה מראש
לצפיה ב-'היי וברוכה הבאה'
היי וברוכה הבאה
20/05/2019 | 08:06
1
95
משום שאני לא מכירה את ההסטוריה המיילדותית שלך, העצה הכי טובה שיש לי לתת לך זה לקבוע פגישה אצל הרופא/ה שלך, ולהיוועץ עימו/ה. 
אם את רוצה- ספרי יותר, כדי שגם אוכל להבין טוב יותר, ואז אולי יהיו לי תובנות משמעותיות יותר. 
האם יש ילד/ה/ים בבית? אם כן- ספרי על ההריונות עימם מבחינה רפואית (מהלך ההריון, שבוע הלידה, משקל בלידה). 
מתי היו ההפלות? - לפני כמה זמן? באיזה שבוע? מה היו הנסיבות? 
מה מצבך הרפואי?
האם עברת בדיקות כלשהן שקשורות בהפלות? 
מה נאמר לך מבחינה רפואית לאחר ההפלה הקודמת? מה היו ההמלצות בהקשר להריון הבא? הומלץ על בדיקות? על מעקב מיוחד?.....
 
בקיצור- פרטי, נמקי והסבירי:)
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה מקסימה :)'
תודה מקסימה :)
21/05/2019 | 08:01
32
לצפיה ב-'המלצות לרופא. נשים'
המלצות לרופא. נשים
04/05/2019 | 19:25
3
175
אשמח לקבל המלצה לרופא/ת נשים מומלצ/ת שעובדים עם מכבי באזור פ"ת/ר"ג/ת"א. 
לצפיה ב-'מצאת מישהו/י? '
מצאת מישהו/י?
12/05/2019 | 08:51
2
17
לצפיה ב-'לצערי לא'
לצערי לא
21/05/2019 | 21:00
1
50
ניסיתי למצוא, לכל המומלצים תורים בעוד מספר חודשים.
כמובן, דבר שקצת בעייתי לנוכח הזדקקותי לרופא נשים למעקב. כך, שבנתיים נשארת אצל רופאה המטפל בי עד כה. 
לצפיה ב-'הבנתי. '
הבנתי.
22/05/2019 | 15:10
13
לצפיה ב-'חרדות בהריון החדש'
חרדות בהריון החדש
30/04/2019 | 17:43
5
267
היי בנות, שבוע 8+3. בספטמבר עברתי גרידה בשל הפלה נדחית (לא נצפה דופק כלל, הפסקת התפתחות עובר). בהיריון הזה גיליתי על קיומו לקראת השבוע 6, למרות שדי הכחשתי כל סימן שהופיע מפחד להתאכזב וביצעתי בדיקה ביתית רק כדי לשלול הריון. מאז שיודעת על ההיריון ומאז שצפיתי ושמעתי בדופק של העובר אני בחרדות שלא נותנות לי מנוח. כ"כ פוחדת להתאכזב, כ"כ פוחדת לחזור להיכן שהייתי. היום לפנות בוקר נתקפתי כאבים בעוצמה בינונית בבטן, קשה להגדיר אזור מסוים כי הכאב היה די מפושט, שכלל, בין היתר, התכווצות של הרחם כשבאתי לקום. לאחר מכן גזים והחלו שלשולים ומיד לאחר מכן יחסית נרגע הכאב. פוחדת ששוב משהו לא בסדר. לא מבינה איך אני יכולה להמשיך ככה לחיות ולעבוד בצורה תקינה? הכל מקפיץ אותי, הכל מפחיד אותי. הרי גם לא יכולה ללכת למוקד נשים כל יום...תור לרופאת הנשים שלי קבוע ליום שישי, למזלי נקבע מראש בשל סיבות אחרות, אבל במצב דברים זה אבקש גם לבדוק אותי כדי להוריד ממני את מפלס הלחץ. האם יש לכן עצות כיצד מתמודדים עם הפחד? בעלי אומר לי שזה לא בריא ושאני רק גורמת לנזק עם הלחץ שלי, אבל הפחד מלהתאכזב שוב משתק אותי. 
לצפיה ב-'היי וברוכה הבאה'
היי וברוכה הבאה
01/05/2019 | 21:39
4
102
לא כתבת האם חווית גם הריון/יות תקינים? 
בכל מקרה, הריון לאחר הפלה עלול להיות מלווה בחרדות ברמה כזו או אחרת, עד שלב כזה או אחר של ההריון, ולפעמים גם עד הלידה עצמה. 
ההריון עם בני השני היה לאחר הפלה בשבוע 9 וגרידה בעקבות עובר שהפסיק לו הדופק. זכור לי שההריון עם בני היה מלווה בחרדות עד שבוע 10 לערך, ולאחר מכן היה הריון רגיל לחלוטין, עם המון שמחה ואופטימיות, ועם חרדות נורמטיביות לחלוטין, כמו כל אישה אחרת.
ההריון עם ביתי השלישי, היה לאחר 6 הפלות, ושם זה כבר היה משהו אחר לחלוטין. עינוי נפשי מתחילתו ועד סופו. כולל ליווי רגשי וכולל טיפול בכדורים נוגדי חרדה. 
 
אני מקווה מאוד עבורך, שעם חלוף הזמן, ההריון שלך יהיה דומה למה שתיארתי עם ההריון עם בני. 
בכל מקרה, את לא גורמת שום נזק לעובר או להריון עם הלחץ שלך. אבל כן הרבה יותר קשה לך והרבה פחות נעים. אני ממליצה לך לעקוב אחר התחושות שלך, לעקוב אחר מצב השינה, התיאבון, מצב הרוח, התפקוד בעבודה, ולפי התפתחות הדברים ובהתאם לצורך- לפנות לאיזשהו סוג של ליווי וסיוע. 
 
המשיכי לעדכן אותנו במצבך, בתקווה לטוב. 
שירה. 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'הריון שני'
הריון שני
03/05/2019 | 17:18
3
116
לשאלתך, זהו הריון שני מתוך שניים. בבית אין ילדים. למעשה ההריון הראשון היה עם הפלה נדחית.
אתמול נפלתי על הטוסיק בנוסף לכל. מכה כואבת שהרגשתי כאב של כמה שעות בגב התחתון וקצת לחץ ברחם. נבהלתי. היום הלכתי למוקד נשים רק כדי להיבדק ולהיות רגועה. מאמינה שאם לא הייתי עוברת את מה שעברתי בהריון הראשון הייתי נוהגת אחרת, בצורה רגועה יותר.
הכל מקפיץ אותי כרגע. הפחד שיקחו ממני משהו שאני כ"כ רוצה משתק אותי. מאז ההפלה הנדחית אני בטיפול פסיכולוגי. מצבי הטיב עם הזמן, התגברתי כמה שאפשר באמת על הכאב של האובדן הראשון והחלטתי להמשיך הלאה ולקחת את עצמי בידיים בכל התחומים. והנה ההריון השני בא במפתיע אחרי שבהתחלה ניסיתי להיכנס להריון ופשוט לא נכנסתי ואז כשכבר הרמתי ידיים ואמרתי שיקרה מה שיקרה ומתי שיקרה, זה בא בהפתעה. ושוב תקווה, והפעם תקווה עם צורה ודופק ולא הריון שהסתיים בקושי בשבוע 6. 
אני רק מקווה שעם הגעתי לסוף השליש הראשון אני ארגע לפחות מהמחשבה של הנה אולי אין דופק, הנה הסימנים חלפו ולא אחיה בפחד מתמיד שמשהו לא בסדר יכול לקרות. 
לצפיה ב-'טוב שאת מטפלת בעצמך, המשיכי לעדכן, בתקווה לטוב. '
טוב שאת מטפלת בעצמך, המשיכי לעדכן, בתקווה לטוב.
05/05/2019 | 23:02
2
23
לצפיה ב-'לא קל'
לא קל
25/05/2019 | 08:43
1
31
לא קל לי. אתמול ביצעתי שקיפות עורפית, שבוע 12, הייתי בהרגשה בשמיים. התינוק ממש רקד לו באולטרסאונד. התרגשנו אני ובעלי שזה יותר מוחשי עכשיו מאי פעם, ואז שבתי שוב לפחדים. פוחדת מלהזיק לעובר בעצמי, אפילו מתנועות שאני עושה שעכשיו כנראה אני מודעת להן יותר למרות שהייתי עושה אותן תמיד, פשוט אז לא הייתי שמה לב לכך. עוד שבוע, שבוע 13 סוף השליש הראשון וכל שעובר בראשי שרוצה לדעת גם בשבוע הבא שהכל בסדר. אני מבקרת ברמה השבועית אצל פסיכולוגית ומצבי הרוח שלי משתנים מעת לעת. כשאני רואה את העובר בסדר אני באיזשהי אופוריה ואז שוב הפחדים ממלאים אותי. חיה מבדיקה לבדיקה וכל פעם תוהה איך מתמודדים עם הזמן שבין לבין.
לצפיה ב-'הגבתי בשרשור למעלה. '
הגבתי בשרשור למעלה.
25/05/2019 | 09:06
5
לצפיה ב-'הודעה משמחת '
הודעה משמחת
09/04/2019 | 15:49
2
383
שלום נשים יקרות, הוותיקות כאן אולי זוכרות אותי, במשך תשעה חודשים לא נכנסתי לפורום,  מאד רציתי אבל פחדתי לקרוא כל סוג של הודעה, חששתי לאורך תשעה חודשים ואפילו בחודשים מאד מאוחרים שאלתי את הרופא/ טכנאית את השאלה הקבועה " יש דופק" ? וכן יש!  ולפני שבועיים ילדתי את הבת המהממת שלנו לאחר הריון קלאסי וחרדתי, פנטזתי שנים לכתוב הודעה כזו והנה זה הגיע ! אני  אמא .
לכל מי שחווה הריון וחרדות לאחר אובדן- רציתי לומר שהחרדה כנראה תלווה אותנו תמיד כי אנחנו חווינו אובדן וזה בלתי נמנע -רק הסוף הטוב יביא לשינוי . מאחלת לכל מי שפה לידה בידיים מלאות ורוצה להודות לכן -על תמיכה שנתתן בגלוי ובעקיפין ותודה מיוחדת לך שירה .
לצפיה ב-'ואו! אכן הודעה מאוד מאוד משמחת!!-'
ואו! אכן הודעה מאוד מאוד משמחת!!-
11/04/2019 | 20:53
104
מדהים. הודעה מאוד מרגשת. זוכרת אותך ומתרגשת ושמחה יחד איתך. 
אודה לך אם למען כולן תוכלי לפרט בכמה שורות את הסיפור שלך. מה היה לפני ההריון הנוכחי ומה היה בהריון הנוכחי מבחינת טיפול רפואי כלשהו שסייע ועזר לסיימו בידיים מלאות, או שהיתה מעורבת פה בעיקר יד המזל.
 
גדלו את הקטנטונת בשמחה, בנחת ובבריאות.
 
ממני באהבה,
שירה. 
 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'מזל טוב! ורק בשורות טובות!'
מזל טוב! ורק בשורות טובות!
28/04/2019 | 06:07
24
לצפיה ב-'מיקי131 וגלי377- מה קורה? אנא עדכנו'
מיקי131 וגלי377- מה קורה? אנא עדכנו
05/04/2019 | 08:29
1
63
לצפיה ב-'אולי בכל זאת איזה עדכון משמח?'
אולי בכל זאת איזה עדכון משמח?
15/04/2019 | 23:40
27
לצפיה ב-'מרגישה שסיפרנו לילדים מוקדם מידי...'
מרגישה שסיפרנו לילדים מוקדם מידי...
27/03/2019 | 09:56
5
279
רקע - בבית 2 ילדים בריאים וחמודים, היריון קודם הסתיים בשבוע 8 ללא דופק לפני כ10 חודשים.
עכשיו בשבוע 14, אני כל הזמן בתחושה שמשהו ישתבש (מרגישה את כל 39 שנותיי בהקשר הזה בכל הכובד) והיה לי ברור שלא מספרים לילדים לפני שבוע 20 לפחות, אבל... בעלי רצה לספר להם וכבר רואים ממש בטן והסביבה התחילה לשאול באופן ישיר ולהורים סיפרנו אחרי השקיפות, ככה שחששתי שהגדול יבין לבד או שמישהו יגיד לו משהו, אז לפני כמה ימים סיפרנו לשניהם. זה התקבל בשמחה גדולה, מאז הקטנה (בת 3) די שכחה מזה או לפחות לא הזכירה את זה יותר, אבל הגדול לא מפסיק לדבר על זה ולשאול שאלות וקצת קשה לי להתמודד... מבחינתו כאילו עוד שבוע יהיה פה תינוק... ולא עוזר שאני מסבירה שזה עדיין נקרא עובר והוא ממש קטן ומראה עם האצבעות מה הגודל וגם מראה בספר עם תמונות שזה עדיין אפילו לא נראה כמו תינוק ממש ומסבירה שבנתיים יש את פסח ויום העצמאות ושבועות וקייטנה וחופש גדול ורק אז, אחרי הקיץ התינוק יוולד.  וככה, כל יום יש שאלות לפעמים קצת הזויות - "אמא, נכון שאני אהיה ביום חופש כשהתינוק יצא כדי שאני אוכל לבוא לראות אותו בבית יולדות" ואיפה התינוק יישן ואיך יהיה לו מקום באוטו ואם הוא יכול לבחור לו את השם שלו ו"אמא חלמתי בלילה שהתינוק כבר יצא ואת מביאה אותו בעגלה" ומצד אחד זה ממיס לי את הלב, אבל מצד שני אני כל הזמן חושבת מה יהיה אם יקרה משהו ואני אצטרך לספר לו שבסוף התינוק הזה לא יגיע. ובעלי בכלל לא מבין מה הבעיה, כאילו זה שהשקיפות יצאה תקינה אז זהו - ברור לו שעוד חצי שנה יש תינוק בריא. וזה גם מעצבן אותי...
מצד שני, אני מבינה שלא באמת היה אפשר לחכות עם זה כמו שהייתי רוצה והרבה יותר טוב שאנחנו סיפרנו לו וניהננו מזה מאשר שהוא יבין לבד עוד שבועיים.
זהו...
לצפיה ב-'היי וברוכה הבאה'
היי וברוכה הבאה
28/03/2019 | 07:32
85
לא כתבת בן כמה הבן הגדול, אבל לפי סוג השאלות אני מתארת לעצמי שהוא בסביבות גיל 5-6. ממש לקנא באופטימיות שלו ובשמחה הטבעית המתפרצת. 
 
אני סיפרתי לילדים בשבוע 18, וגם זה היה כי המטפלת שלי הכריחה אותי. זה היה אחרי 6 הפלות ברצף, והייתי משותקת מפחד. סיפרתי לכל אחד בניפרד, בצורה רגועה, ורק אמרתי: "יש לי עובר בבטן. עכשיו הוא מאוד מאוד קטן. אנחנו מקווים שהוא יגדל ויתפתח ואז יהיה תינוק. אני הולכת כל שבוע לרופאה שבודקת אותי ואת העובר". 
למזלי, איכשהו, בחושים המאוד מחודדים שלהם, הילדים שלי הבינו שלא שואלים אותי כלום על ההריון, ולא מדברים איתי עליו. מדי פעם בני (שהיה אז בן 5) היה אומר משהו שקשור בזה. ביתי (היתה בת 8)- התעלמה באופן טוטאלי, ולמען האמת, זה עזר לי. 
 
כולי תקווה שהכל יהיה בסדר, ושתסיימי את ההריון בידיים מלאות
המשיכי לעדכן אותנו
שירה. 
 
 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'הלוואי שמתישהו בעתיד גם אני אזכה למטר שאלות כזה '
הלוואי שמתישהו בעתיד גם אני אזכה למטר שאלות כזה
28/03/2019 | 11:23
2
149
באתי לראות מה שלום שושילידה, אבל השאלה שלך תפסה לי את העין.

למרות שמעולם לא היינו קרובים ללספר לה על ההריונות שלי, לפני יותר מ-3 שנים התחלתי להסביר לה שעד שתינוק נולד - הוא עובר (או עוברית, אם זו תינוקת).
לאורך השנים חשבתי המון על איך אספר לה. ככל שהיא גדלה, ההסבר שאני מדמיינת משתנה בהתאם ליכולת ההבנה שלה.

אני לא זוכרת בן כמה הגדול שלך, אבל אם הסביבה התחילה לשאול, בהחלט עדיף לשלוט בסיטואציה ולספר באופן שנוח לכם, על פני מצב שבו הוא שומע מאחרים באופן שאולי לא מתחבר לגישה שלכם.

מנסה לחשוב על דברים שהיו יכולים לעזור לבת שלי בסיטואציה כזו (בת 6 וחצי):
ציון של חג או אירוע גדול שמעט אחריו הלידה צפויה להתרחש - למשל אם את צפויה ללדת בספטמבר, אז להסביר שרק אחרי שהוא יעלה לכיתה הבאה, העובר אמור להיוולד.
לוח שנה עם דפים נתלשים - לסמן את מועד הלידה המשוער (אולי עדיף לקחת שבועיים אקסטרה למקרה של הריון עודף), כך שהוא יכול לספור כמה חודשים נותרו ולתלוש דף בכל תחילת חודש.
להסביר שמועד הלידה לא ידוע באופן מוחלט, לספר על הלידה שלו ושל אחותו - האם הם הקדימו או איחרו.
 
אם את ממש רוצה לסייג את המשך ההריון (אין לי מושג אם זה משהו שכדאי לעשות או לא), אפשר להסביר שלא כל העוברים מתפתחים לתינוקות, כמו שלא כל הפרחים מתפתחים לפירות. יש המון תהליכים בדרך שיכולים להשתבש, ולמרות שאתם מאוד מקווים ורוצים שהעובר יתפתח ויוולד, ייתכן מצב שבו הוא לא יתפתח כמו שצריך.
 
מאחלת לך שההריון יסתיים במועד ובידיים מלאות 
לצפיה ב-'ממליצה לא לסייג את המשך ההריון'
ממליצה לא לסייג את המשך ההריון
28/03/2019 | 11:32
125
את ההסבר שכתבה "מרעישה בשקט", שהוא הסבר מצויין ואינטיליגנטי, נותנים במקרה, חס וחלילה, שקורה משהו רע. 
כל עוד הכל טוב ומתפתח כראוי, לא מומלץ לסייג. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה על התשובה הנהדרת!'
תודה על התשובה הנהדרת!
28/03/2019 | 12:12
100
הוא בן חמש וקצת, ימשיך בשנה הבאה לגן חובה באותו הגן. אכן אני מסבירה את כל החגים שיגיעו עד אז ואת החופש הגדול ועונות השנה.
לוח שנה זה רעיון מצויין! איך לא חשבתי על זה בעצמי . יש לו כבר לוח שנה שבו אנחנו מסמנים לו כל מה שהוא ממש מתרגש לקראתו - יום ההולדת שלו, פורים, חתונה של מישהו קרוב. וכל כמה ימים הוא נזכר ומוחק את הימים שכבר עברו. זה ממש יעזור להמחיש לו את הזמן הנותר. תודה!! 
בנוגע להסבר שמשהו עלול להשתבש, זה עמד לי על קצה הלשון בהתחלה - אבל אחרי מחשבה, זה לא נשמע לי משהו שרצוי שילד יהיה מודע אליו מראש. או שאני כאמא שלו רוצה שהוא יהיה מודע אליו. באופן כללי אני משתדלת שלא להשתמש במילה "תזהר" או "מסוכן" אלא אם כן באמת יש סכנה ברורה. יהיו לו מספיק זמן לדאגות/חרדות כשיגדל 
לצפיה ב-'באותו עניין- אני ממש מתלבטת...'
באותו עניין- אני ממש מתלבטת...
28/04/2019 | 06:15
44
היום חוזרת לעבודה כעבור שבועיים וחצי בבית והבטן כבר נראית... מאוד חוששת מתגובות הצוות. בעלי הציע להכחיש אם ישאלו, נראה לי מצחיק להכחיש כשרואים בטן. כמובן שגיהצתי חולצות רחבות מכופתרות שיתשטשו את המצב....
 
לי יש שלושה ילדים. הגדולה שבת תשע כל הזמן אומרת לי שהיא יודעת שאני בהריון והם גם שאלו אותי באופן ישיר משום שראו שאני נוטלת ויטמינים והתרחבתי... אני מתחמקת מתשובה ברורה.
ואני מתלבטת אם כבר לספר להם. חוששת ששוב ישמחו ויתאכזבו.
רק ההורים שלנו יודעים, האחים לא.
השקיפות בשבוע הבא, אבל החשש האמיתי שלי הוא מהסקירה, אני לא שקטה, לא רגילה להרגיש כך.. מבאס ומשמח בו זמנית.  מנסה להזכיר לעצמי כל הזמן שהמום הוא אירוע נדיר וכנראה חד פעמי ולא קשור לשום דבר אצלי.
לא פשוט...
לצפיה ב-'צריכה את תמיכתן '
צריכה את תמיכתן
26/03/2019 | 13:18
8
303
היי בנות , אולי חלקכן זוכרות אותי מהפורום השני. 
 
בקצרה- הריון ראשון בדיוק לפני שנה , גרידה בשבוע 17 לאחר גילויי מומים רבים בעובר בסקירה ראשונה ומאז חודש חודש של ניסיונות להיכנס שוב להריון ולמלא את החסר בחדש! 
 
והנה אני כאן! שבוע 15 מחר סקירה והלב דופק כ"כ חזק! 
 
הסיכויים שיקרה מה שקרה בפעם הקודמת הם נמוכים ביותר ( אין קשר בין המומים לגנטיקה , זה נשלל ופשוט פאשלה של הטבע) . 
ועדיין, המתח משתק אותי. הפחד מהבדיקה מחר, המחשבות , הדמעות שממלאות לי את העיניים כל שניה מתחילת היום.... אוףףףףף 
 
לא יודעת בעצם מה אני רוצה, אולי סתם תמיכה. 
לשמוע על סיפורים טובים, על חוויות. 
שתפו אותי ותרגיעו! 
 
תודה!
 
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות '
מחזיקה לך אצבעות
27/03/2019 | 08:14
35
לצפיה ב-'היי יקרה '
היי יקרה
27/03/2019 | 21:09
63
קראתי אותך ומחכה במתח לשמוע איך היה ... עדכני
לצפיה ב-'היי וברוכה הבאה'
היי וברוכה הבאה
28/03/2019 | 07:16
5
54
מאחלת לך הצלחה בבדיקה היום, ובכלל.
התחושות של הפחד שתיארת מוכרות ונורמאליות. 
מקווה שהכל יהיה בסדר בבדיקה היום, ותוכלי להמשיך קצת יותר ברוגע את ההריון. 
הפורום מלא בסיפורים אופטימיים. אני אחד הסיפורים- ביתי השלישית נולדה לאחר 6 הפלות ברצף (ו-7 במניין הכולל). כיום בת 4- ילדה בריאה ונפלאה, שיחד עם אחותה ואחיה הגדולים, ממלאת את ליבי  (ולב בעלי וכל המשפחה) באושר צרוף. 
 
עדכני אותנו היום
שירה. 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'מעדכנת אותכן'
מעדכנת אותכן
28/03/2019 | 07:42
4
221
היי בנות יקרות, קודם כל תודה על התמיכה שלכן והמילים החמות.
 
אחרי יום מתוח ומותח שהתחיל מוקדם, הבדיקה עברה בשלום ויש לי תינוקת בריאה ושובבה בטוח בבטן ❤ למרות שניסיתי לשמור על אופטימיות ובאמת האמנתי שיהיה בסדר, המחשבות הזדוניות היו שם.
מרגישה שעכשיו אני יכולה להתחיל ולהנות מההריון הנוכחי ולהמשיל מאותה הנקודה בה נםסק הקודם.
מעולם הברכה "לצאת בידיים מלאות" לא הייתה כה משמעותית... אאחל זאת לי ולכל אחת בעולם.
תודה לכן ובשורות טובות
 
לצפיה ב-'חדשות מרגשות! בשעה טובה :) '
חדשות מרגשות! בשעה טובה :)
28/03/2019 | 08:43
24
לצפיה ב-'איזה כיף! '
איזה כיף!
28/03/2019 | 11:25
10
לצפיה ב-'יופי! המש בשורות טובות. אמן. '
יופי! המש בשורות טובות. אמן.
28/03/2019 | 11:33
17
לצפיה ב-'יואו, בשעה טובה'
יואו, בשעה טובה
02/04/2019 | 11:27
41
כל כך שמחה לקרוא, שצלחתן את המשוכה הזאת.
מאחלת לכן 22-24 שבועות שקטים עד כמה שניתן, ובעיקר - ידיים מלאות ובריאות :)
לצפיה ב-'חזרתי לעדכן שגם אני ילדתי '
חזרתי לעדכן שגם אני ילדתי
04/03/2019 | 16:29
3
316
לפני שבועיים וחצי נולד לי בן שני בלידת בזק.
הסיפור שלי בסך הכל פשוט יחסית להרבה מהסיפורים פה.
תקציר האירועים:
הריון ראשון הכל היה פשוט וקל ויש לי ילד בן 3.3 בבית.
לפני ההריון הנוכחי היה לי הריון עם עובר שלא התפתח ובלי דופק. הייתה לי הפלה חלקית בשבוע 9 שהושלמה בציטוטק ודי מהר לאחר מכן ניסינו שוב ונקלטתי מיד עם ההריון הנוכחי.
אבל ההריון הזה התחיל עם דימום בשבוע 6 שהלחיץ אותי ממש וגרם לי להבין שלא ממש התגברתי על ההפלה שהייתה.
אח"כ הייתי 5 שבועות עם ברונכיטיס ובהמשך ההריון גם נדבקתי ב-CMV, לשמחתי ההדבקה הייתה בשבוע יחסית מאוחר ולכן הסיכוים לפגיעה בתינוק קטנים מאוד. בזמן המחלה הייתי מאושפזת כמעט שבוע עם פעילות רחמית והתקצרות צוואר הרחם ובעיקר קיוויתי להצליח להחזיק מעמד כמה שיותר ולא ללדת לפני הזמן.
התינוק שלי, מסתבר, היה מתוזמן להפליא והחליט לצאת בדיוק בשבוע 37, כך שבדיוק לא נחשב יותר כלידה מוקדמת. אז אומנם נולד קטן ובילינו הרבה מהימים שאחרי הלידה בריצות מבדיקה לבדיקה בעקבות צהבת וזה שנדבק בCMV, אבל הכל יצא תקין ואני מקווה שימשיך ככה.
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
05/03/2019 | 08:35
66
כיף לקרוא שלמרות כל הקשיים לאורך ההריון, הוא הסתיים בטוב ובידיים מלאות.
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
05/03/2019 | 10:05
49
מקווה שאתם מתרגלים למציאות החדשה של חייכם :)
הרבה אושר ובריאות (בטח ובטח אחרי כל התלאות שעברת בשנה שחלפה).
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
07/03/2019 | 06:27
48
תודה שחזרת לעדכן אותנו בבשורות הטובות והמשמחות.
עברת לא מעט בהריון הנוכחי (וההפלה שעברת לפני כן לא הוסיפה רוגע...), ואני מקווה שכעת תוכלו כולכם להסתגל לרך הנולד ולהתחיל את החיים המשותפים יחד עם הקטנצ'יק. 
גדלו אותו בבריאות, בנחת ובאושר. 
 
ממני,
שירה. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'שמחה להצטרף לכאן'
שמחה להצטרף לכאן
03/03/2019 | 08:13
17
375
מי שלא מכירה אותי מהפורום השני.  
אני בת 38, בבית שני בנים.
במאי עברתי הפסקת הריון בשבוע 23 בעקבות תסמונת קשה שמצאו בצ'יפ הגנטי. אחרי לא מעט נסיונות אתמול הבדיקה הייתה חיובית! 
הריון חמישי (היתה עוד הפלה בשבוע 9 בין הבנים) ואני חיובית שהכל יהיה בסדר,  למרות שאני כבר מכירה את זה שהכל יכול להשתבש. 
אני לא מאלו ששומרות בבטן, אז כבר סיפרתי לאנשים,  בעיקר לאלו שאם כן יקרה משהו בשלב הראשוני אז הייתי מספרת להם במילא.  לילדים כמובן לא סיפרתי, כדי לא להעביר אותם את זה שוב. 
אני יודעת שאני לא צריכה להיות כל כך אופטימית, אבל אני לא יכולה לעצור בעצמי, אז נקווה שלא נתאכזב. 
נקבע תור לדופק לעוד חודש ונחזיק אצבעות. שלב שלב.
לצפיה ב-'בשעה טובה!!!'
בשעה טובה!!!
03/03/2019 | 09:51
1
81
איזה משמח! מחזיקה לך אצבעות שימשיך עגול ותקין.
זה בסדר גמור להיות אופטימית ובלתי נמנע, אני אישית אף פעם לא הצלחתי להישאר אדישה אפילו כשרציתי. בני כמה הבנים?  אני גם אוטוטו בת 38 עם שני בנים (ולאחריהם שני אובדנים)
 
לצפיה ב-'תודה! '
תודה!
03/03/2019 | 10:11
68
הבנים בני אוטוטו 5 ו- 8
לא היה להם פשוט לוותר על "אחותם התינוקת" והם כל הזמן מבקשים שנעשה עוד תינוק.  
הפעם אני אחכה עד אחרי התוצאות של הצ'יפ לפני שנספר להם.
לצפיה ב-'שמחה שאת מצטרפת'
שמחה שאת מצטרפת
04/03/2019 | 08:33
1
65
דווקא נפלא בעיניי שלמרות שעברת מה שעברת, את אופטימית מתמיד:)
מקווה יחד איתך לבשורות טובות ומחזיקה לך אצבעות .
 
המשיכי לעדכן אותנו,
שירה. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
04/03/2019 | 10:38
11
לצפיה ב-'איזה כיף'
איזה כיף
05/03/2019 | 08:40
1
56
הרבה זמן לא קראתי כאן, וממש כיף לראות שיש הריונות ושהפורום פעיל.
מאחלת לך שהפעם ייגמר בטוב
לצפיה ב-'תודה '
תודה
05/03/2019 | 09:15
12
לצפיה ב-'הלוואי שזה אכן זה'
הלוואי שזה אכן זה
05/03/2019 | 10:03
68
מאחלת לך מכל הלב הריון שלם ותקין ובעיקר ידיים מלאות באח או אחות לשני בנייך.
מחזיקה אצבעות לעדכון חיובי כאן בעוד חודש ובכלל מעריצה אותך על האופטימיות.
לצפיה ב-'לצערי האופטימיות היתה מוקדמת'
לצערי האופטימיות היתה מוקדמת
06/03/2019 | 10:13
9
253
אתמול התחילו כאבי גב חזקים,  היום ממשיכים הכאבים והתחילו דימומים. הרופא לא אופטימי לדבריו הרחם לא נראה מתאים להריון כרגע,  רירית דקה. שלח אותי לבטא היום ולבדוק הכפלה בראשון. החשש הוא חוץ ריחמי.
לצפיה ב-''
06/03/2019 | 10:19
19
לצפיה ב-''
06/03/2019 | 11:54
11
לצפיה ב-'אויש. בבקשה עדכני אותנו במצבך'
אויש. בבקשה עדכני אותנו במצבך
07/03/2019 | 06:18
6
26
לצפיה ב-'לא הבנתי- למה יש חשש לחוץ רחמי? '
לא הבנתי- למה יש חשש לחוץ רחמי?
07/03/2019 | 06:20
5
27
לצפיה ב-'החשד היה בגלל'
החשד היה בגלל
07/03/2019 | 07:54
4
207
שהיו לי כאבים מטורפים בגב בצד ימין שגרמו לי ממש ללכת כפוף ולצלוע. אבל ככל שהדימום ממשיך הכאבים יורדים. הבטא היתה 7 אז כנראה באמת מדובר הריון כימי. ביום ראשון נעשה בטא שוב רק לוודא שהכל נעלם.
בנתיים אני נחה בבית כי עדיין כואב לי.
לצפיה ב-''
07/03/2019 | 11:06
10
לצפיה ב-'מקווה עבורך שהבטא ירדה'
מקווה עבורך שהבטא ירדה
10/03/2019 | 10:17
2
71
שתוכלי להתפנות להתאושש בגוף ובנפש.
לצפיה ב-'אכן התאפסה'
אכן התאפסה
10/03/2019 | 15:23
1
142
למרות שכבר ידעתי את זה מכמות הדימום.  אני כבר מאוששת בשני האספקטים. מקווה לחזור לכאן בעתיד
לצפיה ב-'אמן'
אמן
10/03/2019 | 16:38
15
לצפיה ב-'שני קוים לאחר חצי שנה של ציפיה ואכזבה'
שני קוים לאחר חצי שנה של ציפיה ואכזבה
01/03/2019 | 05:54
5
264
בוקר טוב יקרות,
בספטמבר עברתי הפסקת הריון בשבוע 17 ומאז בדיקות ביוץ, וסת אכזבה...
כבר חשבתי שמשהו השתבש משום שבדר"כ אני מצליחה להיכנס להריון תוך חודשיים-שלושה. בחודש האחרון נגמרו לי בדיקות הביוץ וקיבלתי החלטה שאני מפסיקה לבדוק, נהנית מה"אין גלולות והורמונים שמדכאים חשק מיני" ופשוט נהנית, כשיבוא זה יבוא.
מיום רביעי אני מכינה את עצמי לקבלת הווסת ואפילו אמרתי לבעלי שאני צריכה לקבל, לא היו בכלל תופעות שמעידות על הריון. עבר רביעי, עבר חמישי והבוקר עשיתי בדיקה ויצאו שני פסים.
אז אני מכירה את מושג ה"אולי הריון" ועושה חישובים בראש בשילוב עם אולי זה יסתיים קודם לכן, ויש דילמה אם לספר ולמי לספר.... בפעם האחרונה שיתפתי את החברות הקרובות שלי מיד לאחר בדיקת השתן וכעת אני חוששת...
שמחה להצטרף לפורום הזה בתקווה לסיום בידיים מלאות ולילות ללא שינה..!
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
03/03/2019 | 06:48
1
66
מאחלת לך הריון תקין שיסתיים בידיים מלאות.
לגבי הדילמה אם לספר ולמי לספר- את יודעת כבר שאין פה חוקים. מספרים למי שרוצים ומתי שרוצים ולא מספרים לאחרים. 
המשיכי לעדכן אותנו בהתקדמות ההריון. 
 
(וסתם כדי להיות ממש ממש אופטימית- אני יכולה לספר לך בסוד, שתינוקות יכולים לישון ברצף פחות או יותר מגיל 3 חודשים- זה בהחלט אפשרי!, וגם רצוי- לכל הצדדים המעורבים...כך שאני מאחלת לך גם הריון תקין, גם תינוק/ת בריא/ה וגם לילות עם שינה עד מהירה). 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה רבה שירה יקרה!'
תודה רבה שירה יקרה!
04/03/2019 | 05:21
13
לצפיה ב-'בשעה טובה!'
בשעה טובה!
03/03/2019 | 12:05
1
67
גם אני ציפיתי לקבל ברביעי, אז אולי יש לנו אותו תל"מ. איך אומרים,  מקווה שימשיך עגול ומשעמם
לצפיה ב-'אמן!'
אמן!
04/03/2019 | 05:21
12
לצפיה ב-'בשעה טובה'
בשעה טובה
05/03/2019 | 08:44
55
וסת אכזבה זו הגדרה כל כך מדוייקת.
מאחלת לך ידיים מלאות.
לצפיה ב-'דימום והפחד ממה יהיה '
דימום והפחד ממה יהיה
23/02/2019 | 19:42
2
203
הי יקרות, יש לנו שני ילדים. בחצי השנה האחרונה עברתי 2 גרידות עקב הריון שלא התפתח. לפני יומיים עשיתי בדיקה שיצאה חיובית. לא הרשתי לעצמי לשמוח במיוחד... המון חרדות מלוות אותי ועכשיו הפחד נהיה מעט מוצדק כשראיתי לפני שעה הפרשה חומה אדמדמה על התחתונית. זה היה חד פעמי ומאז כלום. בשלב כזה שבוע 3+ 4 זה יכול להיות דימום השתרשות למרות שהבדיקה זיהתה הריון לפני יומיים? האם אתן חושבת שזה יכול להיות קשור לרמת פרוגסטרון? בהריון האחרון שהיו בו דימומים הרופא טען שזה לא עוזר בשלבים כל כך מוקדמים. אני רק לא רוצה לדעת שאולי היה ניתן לעשות משהו כדי לתמוך בהריון. תודה
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
24/02/2019 | 08:33
1
87
הנבואה ניתנה לשוטים...
אני, כמובן, מקווה יחד איתך שהכל בסדר. 
בכל שאלה רפואית, ממליצה לך להתייעץ עם הרופא שלך. 
 
שיהיו בשורות טובות
שירה. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
24/02/2019 | 15:48
81
הי, תודה רבה על התגובה 3>
לצפיה ב-'פורום אובדן הריון תמיכה מציין החודש 17 שנות פעילות'
פורום אובדן הריון תמיכה מציין החודש 17 שנות פעילות
21/02/2019 | 10:26
83
שלום לכל חברות וחברי הפורום 
למי מכן/ם שהכנוי "תמיד איתנו" אינו מוכר, אני ממעט לכתוב כאן, אולם הייתי פעיל בפורום אובדן הריון תמיכה מיום הקמתו ועד ספטמבר 2004 כמנהל הפורום יחד עם יעל של עדי. 
בת זוגתי ואני חווינו כמו כולן/ם כאן אבדן הריון, והפורום סייע לי רבות להתמודד עם האבדן.מקווה שגם אני סייעתי כפי שסייעו לי.

חודש פברואר 2019 הוא חודש ציון לפורום אבדן הריון תמיכה. לפני 17 שנים (!), 13 פברואר 2002, החל הפורום את הפעילות הברוכה שלשמה נוצר.

ביום זה אני חש כי עלי לשוב ולציין עד כמה אני מודה באופן אישי לכל חברות וחברי הפורום, אשר תומכות ותומכים ברגעים הקשים ביותר (ולא חסרים כאלו) בתקופה שבסמוך ולאחר האבדן 

אילולא החום, התמיכה, האוזן הקשבת והכתף שתמיד נמצאת כאן לבכות עליה ולקבל חיזוק מחברות וחברי הפורום, הרבה נשים וגברים היו חווים את האבדן בצורה פחות נעימה ויותר כואבת.

כפי שכתבו רבות ורבים כאן לפני, אילולא הפורום ההתמודות היתה קשה הרבה יותר.

בנימה אישית, אני חש לשתף את כולכן/ם בתחושתי לגבי האבדן האישי שלי ובכלל...מבין הסטיקרים הרבים שאנו רואים על מכוניות בעת ההמתנה ברמזורים וכו'...אחד מהם אהוב עלי במיוחד ובו כתוב:"תחשוב טוב – יהיה טוב".ברגעים הקשים ביותר שחוויתי, בהם שתי כמו במערה חשוכה בלי פנס...והכל מסביב שחור וקר...תמיד תמיד לא איבדתי את התקווה. תמיד אמרתי לעצמי, יהיה טוב, תהיה אבא, כגודל הכאב כך גודל השמחה שבעתיד מי ייתן ותשמח.

המסר שלי למי שכעת נמצא עמוק בתוך הכאב, הוא להתאבל, לבכות, לעכל את האבדן הקשה...אבל לא לאבד תקווה. האושר בו יבוא...אם רק נחכה לו בסבלנות, על אף שלעיתים ההמתנה כה קשה ומייסרת.

לסיום הרשו לי להודות בשמי ובשמכן/ם למנהלות הפורומים הנוכחיות וכל הקודמות לאורך כל שנות קיום פורום אובדן הריון תמיכה על הניהול החם, האיכותי והתומך של הפורום בהתנדבות מלאה ומכל הלב וכל מנהלות הריון לאחר אובדן- תמיכה, הורות לאחר אובדן בעבר ובהווה.

אילולא התמיכה והחום שכה חיוניים למי שמנהל את הפורום, הוא לא היה מגיע לאן שהגיע אחרי 17 שנים, והודות לצוות ניהול הפורומים בעבר ובהווה אני חש כי הפורום מהווה בית חם וחשוב מאין כמותו!

מכל הלב , תמיד שלכן/ם ומי ייתן וכל שתבקשו לו יהי

תמיד איתנו
 
לצפיה ב-'הריון אחר אובדן-עצות וטיפים להתמודד עם הסביבה ועצמך'
הריון אחר אובדן-עצות וטיפים להתמודד עם הסביבה ועצמך
12/02/2019 | 13:18
2
231
אני בשבוע 8 להריון. הריון שעדיין צעיר ומוקדם. שנה שעברה עברתי הפלה שנדחית עקב הריון חצי מולרי בשבוע 7. שבוע אחד נצפה הדופק ושבוע אחרי כשבאתי לבדיקה אקראית למעקב אחר ציסטה גיליתי שהפלתי לצערי.שנה שעברה אנשים ידעו כי הרגשתי ממש לא טוב בתחילת ההריון.. עכשיו שאני שבוע 8 ונצפה דופק של הקטנצ'יק.  הפעם אני מרגישה יותר טוב, אך עדיין קשה לי בעבודה. אני עובדת בסביבה של 70 נשים וכן קשה לי ואני מתלוננת ויצאה לי קצת הבטן אז אנשים שואלים וחסרי טקט וחלקם כבר יודעים. מנסה לענות בעזרת ה'. אבל קשה לי ששוב יודעים בשבוע כזה צעיר ורגיש. מעבר לזה יש את הרגשות והפחד שמתלויים בעקבות שנה שעברה. אשמח לטיפים ועצות איך להתמודד עם זה שאנשים יודעים, אנשים מחטטטים בפרטיות שלך ועם התחושות שלי. מאחלת לכולכם הריון משעמם וקל והכי חשוב ידיים מלאות
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
14/02/2019 | 09:31
1
97
כל פעם אני נדהמת מחדש לגלות עד כמה אנשים (וגם נשים) הם חסרי טקט. 
חוויתי זאת בעצמי בעבר, כך שאני יודעת ומבינה על מה את מדברת. הפיתרון שלי בזמנו היה להתרחק מאנשים. זו האמת. את הילדים שלי באתי, לדוגמא, לאסוף מהמסגרות 2-3 דקות אחרי כולם, כדי להימנע מפגישות ושאלות. יצאתי מהבית לדברים שהייתי חייבת בלבד. הקליניקה שלי בבית, כך שזה הקל עליי. 
 
נראה דווקא שמצאת דרך שמתאימה לך להתמודדות, עם איזו אמירה כללית כזו של "בעזרת ה'"...
אם יש בך טיפת רוע, אם שואלים אותך משהו על ההריון את יכולה לומר את האמת: "כן, אבל יש לי הרבה חששות עכשיו, כי עברתי בשנה שעברה הפלה בגלל הריון חצי מולרי". תקשיבי- זה ישתול לגמרי את מי שמולך
 
וכמובן, שאת תמיד יכולה לומר: "כן, אבל מעדיפה לא לדבר על זה ומבקשת שתכבדו אותי". 
 
מאחלת לך הריון תקין שיסתיים בידיים מלאות. נשמח אם תמשיכי לעדכן אותנו. 
 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'לא רוע, אומץ/ כוחות'
לא רוע, אומץ/ כוחות
15/02/2019 | 13:32
93
הרוע (אם לא מדובר בחוסר מחשבה או טיפשות מסוימת) הוא לשאול מישהי שאלות ממוקדות בנושא שהוא כה אינטימי. לענות בכנות על שאלה מיותרת שכזאת זה מעשה לגיטימי לגמרי (בדיוק כמו התחמקות / העברת נושא).
מחזיקה אצבעות ל-Bp84, לשלושים שבועות נוספים תקינים ולידיים מלאות בסופם.
לצפיה ב-'מה עושים כשאומרים לך לשחרר?'
מה עושים כשאומרים לך לשחרר?
06/02/2019 | 17:25
9
224
שנה ורבע לאחר אובדן בני ולידה שקטה בשבוע 37+2.
בספטמבר התחלנו שוב לנסות.
איכשהו הייתי תחת האשלייה שמיד איכנס להריון כפי שקרה בהריון של הלידה השקטה. לא קרה...
המחזורים שלי מדוייקים כפי שלא היו אף פעם, הביוץ נצפה כל פעם ע"י מקלוני ביוץ, מזוהה גם ע"י הפרשות וע"י כאבים. ועדיין לא נקלטתי.
וכולם אומרים לי לשחרר כי הלחץ גורם לכך שאני לא איקלט.
אז איך משחררים? אני כבר בת 37 (וחצי..) הזמן מתחיל לתקתק לי ממש חזק בראש...
בבית יש בנות לא קטנות בנות 11 ו-8 שמביעות כמיהה לאח קטן נוסף.
יש לי בעל מדהים ותומך שמרים אותי כל חודש,
יש לי עבודה מעניינת ומספקת ורק אני חיה מחודש לחודש וכל פעם מתפללת שבשמונה בחודש לא אראה את הדימום...עד מתי?!?!
לצפיה ב-'מה עושים כשאומרים לך לשחרר לאחר לידה שקטה?- '
מה עושים כשאומרים לך לשחרר לאחר לידה שקטה?-
07/02/2019 | 08:07
7
184
שמים  ז' על המשפט האווילי הזה, שמי שאמר אותו- אין לו מושג מה הוא אומר. 
כתבת "כולם אומרים לי לשחרר". אני לא יודעת מי זה "כולם", אבל "כולם" לא מעניינים פה. יש אותך, ואת בעלך, ואת התהליכים הרגשיים המורכבים שאתם צריכים לעבור. 
מקווה שאת (ואולי גם בעלך) מקבלים תמיכה- גם מהסביבה וגם תמיכה מקצועית כלשהי. 
 
אכתוב פה בצורה הכי ברורה- הלחץ לא גורם לכך שהאישה לא נקלטת. אלו סתם סיפורי סבתא. 
 
חווית טראומה קשה ואסון כבד. יש לך עוגנים משמעותיים- הבעל, הילדות והעבודה, וזה חשוב מאוד מאוד ובוודאי סייע ומסייע בהתמודדות. 
 
לגבי התכלס- לא כתבת כמה זמן אתם מנסים להיכנס להריון. שנה? חצי שנה? באדיקות ובהתמדה? לתזמן יחסי מין אחרי טראומה שכזו, ולאורך כל כך הרבה זמן זה מאוד קשה ולרוב גורם למתחים בין בני הזוג. 
במידה ואיכשהו כן הצלחתם להתמיד בניסיונות, הייתי ממליצה לך להתייעץ עם הרופא/ה הגניקולוג/ית שלך. 
 
אגב, ההודעה שלך מאוד מתאימה לפורום השני, אך משום שבחרת להעביר אותה לפה, אני עונה לך פה, מה גם שהרבה מאוד נשים פה יכולות להתחבר לדברים שכתבת. 
יחד  עם זאת, יש שאלות שרציתי לשאול אותך, אך הן מתאימות יותר לפורום השני, ולכן אני נמנעת מלשאול אותך. 
 
שירה. 
 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה'
תודה על התגובה
07/02/2019 | 15:54
6
107
דווקא כתבתי ממתי אנחנו מנסים, מחודש ספטמבר 2018. כבר 5 חודשים.
אחרי האובדן היינו בטיפול, היום, שנה ורבע אחרי, אנחנו באמת במקום יותר טוב.
מנסים באדיקות ובהתמדה, בעיקר כמובן סביב הימים הפוריים, למרות שגם לא רק שם, כדי שזה לא יהפוך לטכני מדי.
אני לא כ"כ יודעת מה להתייעץ עם הגיניקולוג... הרי יש מחזור בזמנים קבועים, יש ביוץ... וזה "רק" 5 חודשים... יגידו לי לכי תחזרי אחרי שנה...
טיפולי פוריות זה משהו שאני ממש ממש מפחדת ולא רוצה להתחיל, והאמת מרגישה שאני כרגע לא צריכה להיות שם במקום הזה בכלל...
אם לדעתך ההודעה כן מתאימה לפורום השני, אעתיק אותה לבקשתך... פשוט חשבתי שזה יותר מתאים לפה, כי אני מדברת על הריון לאחר אובדן...
בכל אופן, שוב תודה על ההתיחסות
לצפיה ב-'סורי, פספסתי את הפרט לגבי לוחות הזמנים...'
סורי, פספסתי את הפרט לגבי לוחות הזמנים...
07/02/2019 | 19:52
91
5 חודשים בהחלט נחשב פרק זמן לא ארוך. בהתחשב בגילך, בהחלט אפשרי להמשיך עוד מספר חודשים בצורה כזו, בתקווה לטוב. 
אני חושבת שלא צריך בכלל לחשוב על טיפולי פוריות, כי אין סיבה רציונאלית למחשבות אלו. 
שמחה שהייתם בטיפול ושאתם במקום טוב יותר. 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'יכולה לספר רק מניסיוני '
יכולה לספר רק מניסיוני
07/02/2019 | 20:07
4
119
שאחרי שחוויתי הריון מחוץ לרחם, ניסינו גם בערך חמישה חודשים ללא הצלחה וגם לאור ההריון שלא צלח וגם מבחינת הגיל שלי (35), אף רופא לא אמר לי שעליי לחכות, ונשלחתי לבדיקות של היסטרוסקופיה, א״ס מבנה רחם ולאחר מכן צילום רחם שהרופאה שלי חשבה שאולי יעזרו להבין אם יש סיבה לאי ההיקלטות. אז אפשר לחכות אבל אם את מרגישה שיש משהו שאת צריכה לעשות (לפעמים זה נותן איזו שהיא תחושת שליטה), אז לא הייתי מהססת.
בכל אופן, מקווה עבורך להריון תקין ומושלם ממש בקרוב.
לצפיה ב-'ומצאו משהו בבדיקות שנשלחת אליהן? (אני באמת לא זוכרת...). '
ומצאו משהו בבדיקות שנשלחת אליהן? (אני באמת לא זוכרת...).
08/02/2019 | 07:54
25
לצפיה ב-'הייתה סתימה בחצוצרה שנפתחה בצנתור '
הייתה סתימה בחצוצרה שנפתחה בצנתור
08/02/2019 | 08:25
1
116
(ודווקא לא החצוצרה שבה היה ההריון החוץ רחמי)

אבל האמת שהתוצאות ומה שקרה אחר כך, פחות רלוונטיים. התכוונתי להגיד שהרופאים לוקחים בחשבון שכן יכולה להיות איזו שהיא בעיה שמפריעה ולא בהכרח ידרשו לחכות שנה.
לצפיה ב-'רק שאלתי מתוך עניין...'
רק שאלתי מתוך עניין...
08/02/2019 | 15:15
39
לצפיה ב-'תודה על ההתייחסות'
תודה על ההתייחסות
10/02/2019 | 09:24
80
אני חושבת שאחכה עוד חודש- חודשיים.
מתכננים בחודש הבא גיחה קטנה לחו"ל, אולי יהיה לזה אפקט חיובי.
בכל אופן, כנראה שאם לא יקרה כלום אחרי זה, אלך לרופא וננסה לראות אם יש משהו לבדוק. מסכימה איתך לגבי תחושת השליטה- העובדה שאנחנו נתונות "לחסדי הסטטיסטיקה" משגעת אותי...
מקווה לבשר דברים חיוביים בקרוב.
שיהיה שבוע טוב
לצפיה ב-'זה תהליך שאת צריכה לעבור עם עצמך'
זה תהליך שאת צריכה לעבור עם עצמך
01/03/2019 | 06:02
44
אני לא חושבת שניתן לשלוט בזה.
אני הייתי בלחץ חצי שנה, בדיקת ביוץ קיום יחסים לפי שעון וכו'
סגרתי טיסה לחו"ל עם המשפחה והחלטתי שגם אם יהיה הריון הוא לא ינהל אותי כמו בקודם ואם אין דימומים אין סיבה לא לטוס. נגמרו לי בדיקות הביוץ והחלטת שאני לא קונה יותר ומתי שזה יגיע זה יגיע ואם לא, אהנה מהקשר עם בעלי בלי התערבות של גלולות שמורידות חשק, גם אם זה ימשך עוד מס' שנים.
וכמובן, אל תשתפי את מי שלא מבין אותך, לא מכיל את התחושות שלך משום שזה רק מעצבן.
בהצלחה!
לצפיה ב-'עפר שלי בן שנה'
עפר שלי בן שנה
31/01/2019 | 10:34
4
302
השבוע מלאה שנה לבני יחידי. הוא נולד אחרי חמש שנות המתנה מייסרות, ואי אלו הפלות, הריונות כימיים, היסטריוסקופיות להוצאת שארית, ובסוף לקינוח גם איזה חמישה סבבים של טיפולי IVF. 
 
מעבר לעובדה שהוא ילד יפה ומתוק ומושלם מכל בחינה שאפשר לחשוב עליה (ובכלל זה הרגלי השינה הראויים להערצה), אני מרגישה - ואולי את זה רק אתן יכולות להבין - שזה לא רק יום ההולדת שלו, אלא גם, ואולי בעיקר, יום החגיגות לניצחון שלי על הטבע. באופן מוזר, למרות שלא עשיתי כלום כדי שיצא ככה, וסתם היה לי מזל, אני מאוד גאה בעצמי שהגעתי לרגע הזה. 
 
השנה הייתה עמוסה בכל מיני דברים טובים. היא התחילה, כמובן, בלידה של עפר, אחריה הגיעו ארבעה חודשי חופשת לידה, שהיו נהדרים ומאושרים, ולקראת סוף השנה גם עשיתי צעד אמיץ אך מתבקש, ואחרי 14 שנים במקצוע, שבכולן הייתי שכירה, יצאתי לעצמאות והקמתי עסק עצמאי משלי (כך שבעצם אפשר לומר שילדתי השנה פעמיים). 
 
ועפר הוא הילד הכי שמח ובר-לבב שיש בכל העולם כולו. כולם אוהבים אותו, גם זרים ברחוב, וכל דבר שהוא עושה ממלא אותי גאווה, אפילו אם זו סתם שן חדשה שיוצאת (מה יש להתגאות בזה?).
 
לפעמים אני רואה בחוגים ובפעילויות אמהות שמעירות לילד כל מיני הערות כמו "מה יש לך היום, כל הזמן עם הלשון בחוץ?", ואני בכלל לא יכולה להבין איך הן מסוגלות לראות משהו שלילי או ראוי לביקורת בילד הקטן שלהן.
 
אולי חוסר היכולת להבחין בפגמים זו המתנה שקיבלתי כפיצוי על השנים הרעות ההן, ואולי אובייקטיבית באמת אין פגמים, וגם זה כדי שאוכל להגיד לעצמי שהיה שווה לחכות. 
לצפיה ב-'איזה מתוק! תודה על השיתוף'
איזה מתוק! תודה על השיתוף
31/01/2019 | 20:36
81
כיף מאוד ונפלא לקרוא את מה שאת כותבת, ועד כמה שאת נהנית מהאימהות ומעפר. ושיהיה בהצלחה בעסק החדש שלך (את מוזמנת לכתוב לנו במה את עוסקת, אם את רוצה...). 
 
לגבי ההורות לילדי קשת (כמו גם לילדים שנולדים לאחר טיפולים מפרכים)- יש לי הרבה מה לכתוב, משום שאני עוסקת גם בהדרכת הורים במסגרת עבודתי...
קצרה היריעה מלפרט פה, אבל בגדול-
גם ילדי הקשת- מגיע להם שנחנך אותם.
גם הם- צריכים הכוונה, הנחייה, תיווך- חברתי, לימודי, רגשי.
גם עליהם כועסים, צועקים, ולפעמים גם מענישים.
גם להם צריך להעיר כאשר הדבר נדרש.
גם עליהם- מותר לנו לומר מה שאת מכנה "ביקורת", ואני מכנה במילה המורכבת: "חינוך". 
 
וזה בכלל לא קשור למידת האהבה העצומה שלנו לילדים שלנו- הקשתיים והלא קשתיים. 
עפר המתוק רק בן שנה. חכי לזמנים שבהם יחפש גבולות, והרבה, ואת תצטרכי להיות אסרטיבית וסמכותית. חכי שהוא יתחצף, או ינשוך, או יחטוף משחק למישהו, או לא ירצה לעזוב את גן המשחקים, או יוציא לשון...
וכן- את תצטרכי לעשות את תפקידך ההורי ולחנך. וכן- גם לפעמים תאבדי עשתונות. ובבקשה- כאשר זה יקרה, תשתדלי להיות עם מעט יסורי מצפון ולא עם המון. 
 
ושוב- כל זה לא קשור למידה המטורפת (לחיוב) של האהבה שלנו אל ילדינו. לאהוב זה גם לחנך, כי אנחנו רוצים לגדל דור עם אינטליגנציה רגשית גבוהה, אנשים נעימים, שרוצים לעשות טוב לזולת, להתחשב, לעבוד בשיתוף פעולה, לראות את האחר. 
 
מאחלת לך שכאשר תידרשי לסוגיות חינוכיות כאלו ואחרות, תשכילי לזכור שמבחינתו- הוא ילד, ואת אמא שלו, ללא קשר לכל מה שעברת בדרך עד שהוא הגיע לזרועותייך. 
 
 
 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'איזה ילדון מהמם '
איזה ילדון מהמם
31/01/2019 | 22:59
60
מזל טוב ליום הולדת שנה לעפר, נראה מתוק אמיתי וכמובן המון הצלחה בעסק החדש.
כיף לקרוא הודעות כאלה :)
לצפיה ב-'מזל טוב לעפר '
מזל טוב לעפר
03/02/2019 | 12:12
64
דרך המלים אפשר להרגיש את האהבה העצומה שלך כלפיו.
 
מצטרפת למה ששירה כתבה לגבי ההורות והחינוך, גם כאשר מדובר בילד קשת.
כשהבת שלי היתה בערך בת שלוש, במהלך עוד טנטרום היסטרי בדרך אל הגן (נסיעה של כ-20 דקות), אמרתי לה שזה בסדר לכעוס ולהיות עצובה.
והיא שאלה אותי שאלה שכל כך טלטלה אותי, ש-3 שנים אח"כ אני עדיין זוכרת את המיקום המדויק שבו היינו באותו הרגע.
היא שאלה למה היא אף פעם לא ראתה אותי כועסת, עצובה או בוכה.
באותו הרגע הבנתי שמידרתי אותה ממלוא מנעד הרגשות שלי. היא ראתה אצלי רק את הרגשות בצד החיובי של הסקאלה. באותו הרגע נפלה עליי ההבנה שכדי שהיא תלמד להתמודד עם רגשות שליליים, היא צריכה את הדוגמה האישית שלי.
היא צריכה לראות אותי בוכה ומתגברת, היא צריכה לראות אותי כועסת על משהו שהיא עשתה, וממשיכה לאהוב אותה ללא תנאים.
 
הבת שלי מושלמת בדרכה שלה, עם כל הפגמים וכל המעלות.
למדתי שגם לילדה המושלמת שלי, מותר ואף כדאי לטעות ולשגות ולעשות דברים "לא טובים", ולגלות מה קורה כשעושים טעויות או דברים "לא טובים" (ספוילר - לא קורה שום אסון).
אני אוהבת אותה בכל מאודי, ובכל זאת איבדתי ועוד אאבד את עשתונותיי בגלל דברים שהיא עושה או אומרת, זה לא מפחית ממני כאמא ובוודאי לא מפחית ממנה כילדה וכאדם.
 
התרגשתי ושמחתי לקרוא את מה שכתבת עליו ועלייך, את האושר הגדול שעפר מביא איתו לכל מקום ואת היציאה לעצמאות תעסוקתית שהתאפשרה אחרי שסיימת את המירוץ הארוך לילד הראשון.
ההודעה שלך הציפה בי אופטימיות וגרמה לי לחייך מרוב שמחה. תודה 
לצפיה ב-''
04/02/2019 | 01:49
47
מזל טוב !
איזה מתוק !

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

פורומים

בעלי מקצוע

פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי
מנור מדיקל- תרומת ביצית
מהפכה בטיפולי תרומת ביצית
ד
מתקשים בפוריות?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ