לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-'באופן מפתיע או לא מפתיע צלחנו את בדיקת הדופק הראשונה'
באופן מפתיע או לא מפתיע צלחנו את בדיקת הדופק הראשונה
10/07/2016 | 14:51
15
146
אחרי המתנה מורטת עצבים בקופת חולים שנבעה מבעיה במחשבים. הייתי בטוחה שאלו תאומים כי תופעות ההירון היו קשות מאי פעם והבטן שלי ענקית יחסית לשבוע 8 אבל כנראה שזה פשוט שעם הגיל המתקדם זה נהיה יותר ויותר קשה והבטן סתם גדלה לה. למרות זאת המרירות לא עברה ואני עדיין שונאת את האמהות בגן של הילד שהתינוקות שלהן נולדו בזמן שהיה קרוב לתינוק שהיה אמור להיות לי רק שאני מקבלת פחות ופחות לגיטימציה לזה .
לצפיה ב-'בשעה טובה. שימשיך רגוע'
בשעה טובה. שימשיך רגוע
10/07/2016 | 16:18
1
18
לצפיה ב-'תודה'
תודה
11/07/2016 | 11:28
8
לצפיה ב-'חדשות טובות (ועוד)'
חדשות טובות (ועוד)
10/07/2016 | 21:32
1
84
ראשית - מברכת אותך על הבשורות הטובות. צעד נוסף בדרך :)
יש לך את כל הלגיטימציה בעולם לשנוא את האמהות שילדו קרוב לתל"מ של ההריון שלא הצליח. כך הרגשתי גם אני כלפי רב הנשים שילדו במהלך 2015 (במהלכה היו לי שני תל"מים של הריונות שלא התפתחו). החדשות הטובות הן, שכעת (אחרי שילדתי) הן כמעט חסרות משמעות. (מודה שמתעצבנת מול נשים שנראה על פניו שכל הילודה עברה עליהם בקלות - למרות שגם לחלקן יש עבר).
בקיצור: שתעברי משוכה נוספת ועוד אחת ועוד אחת, עד לסוף הטוב ולהתחלה הטובה :)
לצפיה ב-'מעודד לדעת שאחרי שילדת זה נהיה חסר משמעות'
מעודד לדעת שאחרי שילדת זה נהיה חסר משמעות
11/07/2016 | 11:27
46
כי קיים בי הפחד שאשאר ככה לתמיד
לצפיה ב-'יופי! בשורות טובות!'
יופי! בשורות טובות!
10/07/2016 | 22:29
7
64
הצחקת אותי בעניין הגיל המתקדם. את לא בת 33? (או שאולי הגיל לא מעודכן אצלך בכרטיס...).
גיל 33 זה לא גיל מתקדם:), לפחות בעיניי.
 
אני מודה שאני פחות מתחברת למילה ולרגש של "שנאה", אבל אם זה מה שאת מרגישה, אז זה מה שאת מרגישה. אצלי המילה והרגש שכיכבו בזמנו היו "קינאה". בואי נגיד שיכולתי לכתוב את ההגדרה המילונית למילה הזו ולכתוב ספר שלם בנושא.
 
מאחלת לך המשך בשורות טובות!
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'אני אכן בת 33'
אני אכן בת 33
11/07/2016 | 11:32
6
87
אבל אין לי הסבר אחר ללמה תופעות ההריון הזה הרבה יותר קשות לי מזה שהיה בגיל 32 ואלו של ההריון של גיל 32 הרבה יותר קשות לי מההריון הראשון בגיל 29. גם אם אובייקטיבית אני לא מאוד מבוגר יחסית ללפני 4 שנים ושנה הגיל התקדם .
וכן אני שונאת אותן כי הן מביאות את התינוקות שלהן למסיבת הסיום ולפעילויות בגן ונראות שמחות ומרוצות מעצמן ולילדים שלהן יש אחים קטנים בעוד שהבן שלי שוב מקבל אמא שבקושי מזיזה את עצמה ושבכלל לא ברור מה יצא מזה ועוד כמה פעמים הוא יפגע מהמצב עד שיהיה לו אח.
לצפיה ב-'בחיים אל תקנאי באף אחת'
בחיים אל תקנאי באף אחת
11/07/2016 | 13:56
71
החיים לימדו אותי שכל אחד ואחת שמים מסיכות. מכסים על מה שכואב להם.
לאף אחד אין חיים מושלמים. לכל אחת יש תיק בילודה או בזוגיות...
למדתי את זה מהקומונה שאני נמצאת בה...
עכשיו זה רגש הכי טבעי וגם אני הייתי ככה. אישית זה עבר לי. כי התינוק כבר בן 7 חודשים ואני רחוקה מהתחושה הזאת של רצון בתינוק. יעבור לך מבטיחה.
והעיקר שהכל יהיה בבריאות ובהצלחה
לצפיה ב-'את בקושי מזיזה את עצמך כי את לא מרגישה טוב?'
את בקושי מזיזה את עצמך כי את לא מרגישה טוב?
11/07/2016 | 14:16
3
57
או בגלל דברים אחרים? וגם עוד שאלה- כתבת שעוד לא ידוע כמה פעמים הבן שלך ייפגע מהמצב עד שיהיה לו אח. באיזה מובן הוא נפגע? האם הוא מאוד מבקש אח/ות? האם מודע לדברים שהתרחשו? (מקווה מאוד שלא...).
 
בכל אופן- בזמנו, אמרתי לעצמי שאעשה את המקסימום כדי שהילדים יזכו באמא מתפקדת ושמחה. הם לא אשמים במה שעבר עליי, ולא רציתי לפספס אותם במובן של לשמוח איתם ולהיות מאושרת איתם.
את הבכי והתסכול השארתי לזמנים שהם ישנו או לא היו בבית.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'אני מרגישה על הפנים אז בגלל זה בקושי זזה'
אני מרגישה על הפנים אז בגלל זה בקושי זזה
11/07/2016 | 16:41
2
54
והבן שלי נפגע מהמצב כי במקום שאמא שלו תרוץ ותשחק איתו תופסת ותטפס איתו לכל מקום הוא מקבל אמא שרק רוצה לשבת. חוץ מזה כשאני בהריון או מפילה אני גם  פחות סבלנית כלפיו אז אלו שני הדברים שהוא נפגע מהם. בכי הוא לא ראה מאז שבהתחלה אמר שהוא לא רוצה שאבכה. הוא ידע בזמנו שהיה לי תינוק בבטן ושהתינוק בגן עדן של תינוקות. והוא כל הזמן אומר שכשהבטן שלי תהיה גדולה יהיה שם תינוק ושהוא רוצה שיהיה לנו תינוק בן ושיהיה לתינוק מוצץ ושהוא ישחק עם התינוק. הפעם לא מתכוונת לספר לו ואם יגיד כמו פעם קודמת שיש תינוק בבטן אני אכחיש בכל תוקף עד כמה שרק אצליח.
לצפיה ב-'קודם כל, אני מקווה שתרגישי יותר טוב'
קודם כל, אני מקווה שתרגישי יותר טוב
11/07/2016 | 17:21
44
בהמשך ההריון.
חוסר הסבלנות הוא דבר מוכר וידוע, וצריך כן לנסות למזער את הנזקים, ויחד עם זאת, לגלות הבנה גם כלפי עצמך בהתחשב במצב המורכב.
 
אגב, אני לא בהריון, ולא מסוגלת בחום הזה לא לרוץ אחרי אף אחד ולא לטפס לשום כלום. אז באמת שאת יכולה להרגיש בנוח:)
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'רוצה לעודד גם בזה'
רוצה לעודד גם בזה
11/07/2016 | 23:20
40
גם אני בהריונות הייתי מותשת פיזית ורצוצה, ובהריון האחרון גם מתוחה מאוד וחוששת באופן טבעי שמשהו ישתבש (אחרי שתי הפלות). רוצה לעודד, שברגע שהגוף השתקם מהלידה, איכשהו נכנסו לשגרה טובה ובסופו של דבר, במבט כולל לחיים - את מנסה (ואמן שתצליחי כעת) לתת לבן שלך את המתנה הטובה ביותר לחיים שלו - אח או אחות.
זה בסדר שתכחישי עד שתרגישי מוכנה לחלוק עם הילד. זה בסדר שאת פחות סבלנית (וכמו ששירה כתבה - נסי למזער נזקים, למשל אם את יכולה להעזר במשפחה המורחבת, להזמין קניות באינטרנט, עוזרת, אוכל מוכן או כל דבר שיוריד ממך עומס ויפנה מעט לטובתך וגם לטובת הבן שלך).
לצפיה ב-'לגבי התופעות'
לגבי התופעות
11/07/2016 | 23:28
34
כל הריון שונה ממשנהו גם בתופעות הלוואי. לא רק העונות ומזג האוויר משפיעים, אלא שאותה אשה עצמה עלולה 'לזכות' בצרבת בהריון אחד ובבחילות בהריון אחר וכו'.
לא חושבת שהתופעות קשות בגלל הגיל, חושבת שזה גם ענין של מזל ספיציפי (נדמה לי שאצלי פיזית ההריון השני היה יותר קל מהראשון), ובעיקר העייפות שמחמירה את המצב כאשר יש ילד בבית ואין לך באמת את האפשרות לפרוש ולנוח (אלא להתמודד עם הצרכים שלו). שלא לדבר על כך שהפעם נלווה להריון גם המתח בעקבות האבדן שעברת.
לצפיה ב-'אני שמחה לקרוא על הבדיקה התקינה '
אני שמחה לקרוא על הבדיקה התקינה
11/07/2016 | 16:45
2
60
מאחלת לך שהבדיקות ימשיכו להפתיע לטובה עד הסיום המאושר של ההריון הזה. 
למה יש לך פחות לגיטימציה לשנוא? בגלל ההריון החדש? איך זה קשור בדיוק?!?
אני חושבת שיש לנו לגיטימציה להרגיש כל מה שאנחנו מרגישות. עצם זה שאת בהריון לא מורידה מהלגיטימציה שלך לחוש כל רגש שהוא. גם רגשות של שנאה. 
לצפיה ב-'לא יודעת אם זה בגלל שאני בהריון או שכבר'
לא יודעת אם זה בגלל שאני בהריון או שכבר
12/07/2016 | 10:23
1
59
עברו כמעט 8 חודשים או כי לאנשים קשה עם רגשות כמו שנאה כלפי נשים שלא עשו לי שום דבר רע מלבד להצליח במה שאני נכשלתי בו
לצפיה ב-'לגיטימציה'
לגיטימציה
12/07/2016 | 14:25
49
שירה יקרה,
אין אף אחד חיצוני לך שיכול להחליט עבורך מתי הכל כבר 'בסדר'
ודי, נגמר, אסור יותר לקנא בכל מי שהילודה הלכה לה חלק / יש לה ילד בגיל של בנך + 1 / סתם לא חוותה אובדן
 
אחרי שביססנו את העובדה שאין אדם חיצוני שכזה
כנראה שחוסר הלגיטימציה שאת חשה הוא פנימי
 
המאבק בין האבל והאובדן לכוחות החיים והשמחה (שנובטים ברחמך כעת) מוכר וידוע, ולפעמים קשה יותר מהאובדן עצמו.
כי בשלבים ראשונים של אובדן, עם כל התערערות העולם והכאב הנורא - את רק מתאבלת.
עכשיו - וכמובן גם בהמשך עם התקדמות ההריון - הנפש שלך צריכה ללמוד לעשות משהו יותר מורכב - סינתיזה של רגשות. הצד השמח רוצה להיות רק שמח. העצוב רוצה לבכות, לכעוס, לקנא, למחוק את הנשים ה'מצליחות' בילודה, והם בריב מתמשך מקשה ביניהם. ועתידים למשוך אותך אל שני הכיוונים המנוגדים גם בהמשך.
את תמצאי את הדרך שלך להשכין שלום ביניהם, לחיות גם את השמחה על החדש הנובט, וגם את האבל על מה שהיה ואינו עוד. הם לא סותרים, הם שונים.
לצפיה ב-'בנות עם תפר צווארי '
בנות עם תפר צווארי
11/07/2016 | 17:09
1
68
אתן הולכות לעבוד רגיל אחרי ניתוח?
איך החיי יום יום מתנהלים עם בשמירה??
לצפיה ב-'תפר פעם שנייה'
תפר פעם שנייה
18/07/2016 | 20:16
11
לא הבנתי את השאלה- מיד אחרי התפר או באופן כללי?
יש מנוחה של שבוע אחרי התפר ואחרי זה אפשר לחזור לפעילות רגילה.
כל המטרה של התפר שתוכלי לחיות חיים נורמליים בהריון ולא לשכב כל ההריון עם רגליים למעלה. אבל אם את בשמירה אז אולי הסיפור הוא אחר- אני לא הייתי בשמירה.
שיהיה בהצלחה.
לצפיה ב-'הולכת בין התנועות'
הולכת בין התנועות
11/07/2016 | 02:04
9
185
(באפריל הקודם אבדתי את בני השני בשבוע 41)
 
מתחילה שבוע 30
והחרדות מתגברות. רק ברגעים שאני מרגישה אותו, אני יכולה להגיד שאני בסדר.. 
זה נהיה יותר קשה בזמן האחרון
פתאום אני מבינה שאם שוב יקרה אסון אני לא אוכל לנסות שוב
שזה כבר יהיה יותר מדי אולי
ואז מה אני יעשה?
לא הצלחתי לא להקשר אליו. אני קוראת לו ליבי, ואני כבר אוהבת אותו ומדברת אליו. בעיקר מעודדת אותו שיחיה.
 
מפחדת כל כך לחזור אליכן עם בשורה מרה, מפחדת שאני אשתגע אם עוד אסון יקרה
פחד מוות. בין תנועה לתנועה.
לצפיה ב-'קשה קשה קשה...'
קשה קשה קשה...
11/07/2016 | 07:25
2
106
מתפללת בשבילך לטוב. ושאלה...
רק אם בא לך לענות.
האם הפעם הוחלט לילד באופן יזום בשבוע 37 או 38? ולא להמתין ללידה טבעית?
האם העובר מת אז בבטן או במהלך הלידה?
אני בהריון שלאחר האובדן זירזתי עם סקס בשבוע 39 והצליח.
לצפיה ב-'כן'
כן
11/07/2016 | 09:59
1
96
רואי נפטר כמה שעות אחרי ביקורת הריון עודף באיכילוב. כבר התחלתי לזרז שתיתי שמן קיק, וציפיתי לתחילת לידה ואז הרגשתי שמשהו לא בסדר, ובאמת שום דבר לא היה בסדר
לא מצאו שום הסבר למותו (אבל גם מעט דברים עשו כדי למצוא. לא ידעתי והייתי בגיהנום אז לא יכולתי להתווכח איתם)
אז כל מה שהרופא שלי מציע זה יילוד ב38
אני מחכה בקוצר רוח. לא יודעת אם לא אבקש להקדים ל37
וגם רואה קבוע מדקרת שעוד כמה שבועות כבר תתחיל להכין את הגוף שלי לסיים את ההריון, כי אצלי לידה באה מאוד מאוחר ולאחר ניגוסים (את בני הראשון ילדתי ב41+4 לאחר זירוזים אינטנסיביים)
לצפיה ב-'אוי זה נורא. '
אוי זה נורא.
11/07/2016 | 11:59
74
אין מילים.
לא הייתי ממתינה דקה אחרי 38+0.
לצפיה ב-'ואו, כמה שזה קשה...'
ואו, כמה שזה קשה...
11/07/2016 | 08:29
85
אי אפשר שלא להיקשר. אי אפשר. כלומר, אני באופן אישי לא מצאתי דרך בזמנו. אולי למישהי אחרת יש איזה פטנט איך לנתק את הרגש בהקשר זה. לי לא היה פטנט ונאלצתי לחיות עם החרדות הנוראיות עד שמעיין יצאה לאוויר העולם.
 
ממליצה לך בחום לברר לגבי יילוד בשבוע 37 או מקסימום 38. גם 37 זה מעולה וכבר לא נחשב פגות. אותי ניתחו בשבוע 37.2.
 
שומרת עבורך את האופטימיות, ומחכה לבשורות טובות ממך בעוד 7 שבועות.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
לצפיה ב-'מחזיקה בשבילך את כל האצבעות!'
מחזיקה בשבילך את כל האצבעות!
11/07/2016 | 11:22
71
אני זוכרת אותך וככ מקווה בשבילך שזה יסתיים הפעם בצורה מושלמת!
החרדה שלך ככ מובנת. ואי אפשר לא להיקשר. זה הטבע שלנו. וזה דבר חיובי.
ואני מאמינה שאם לא מצאו סיבה אז אין סיבה שזה יקרה שוב.
שבוע 38 זה מצוין. לפני פחות... אני גם רציתי ללדת ב37 וגם היתה לי פתיחה אבל המליצו לי לחכות ל38. ב38 בדיוק באתי מוכנה וביקשתי ללדת.
בהצלחה ענקית! הלוואי שתהיה לך לידה קלה ומדהימה כמו שהיתה לי ושתזכי בליבי שלך.
לצפיה ב-'נשמע ממש קשה ומפחיד'
נשמע ממש קשה ומפחיד
11/07/2016 | 11:33
2
103
אין לי עצות עבורך רק חיבוקים. אגב את גרה ברחובות?
לצפיה ב-'תודה וכן.. '
תודה וכן..
11/07/2016 | 13:36
1
103
איך נחשת? אנחנו מכירות?
לצפיה ב-'אכן מכירות'
אכן מכירות
11/07/2016 | 16:43
80
שלחתי לך וטסאפ
לצפיה ב-'אני פיתחתי אישיות דו קוטבית'
אני פיתחתי אישיות דו קוטבית
17/07/2016 | 15:11
13
זה עובד ממש כמו סרט אימה קלאסי, אבל הפוך
יש את זאת שמפחדת פחד מוות, ומסוגלת לדמיין לידה שקטה על כל הלוגיסטיקה והליך התאוששות רצוי אחרי, ופחות רצוי, ומה לא... ומרגישה תנועה ולא נרגעת לאחריה.
ויש את מאמארוני המחוברת להריון והשומרת על ארשת חיובית ותפקוד, והיא הפסיכופטית בסרט האימה שמצליחה להחזיק את הפחדנית כלואה בכלוב במרתף אפל בבקתה במעבה היער. ויש גם חיישן תנועה שמחשמל אותה כל פעם שהיא נוגעת בכלוב, סתם ככה שתהיה שקטה וצייתנית. עד שמדי פעם מגיעה סופה מגנטית שמנתקת את החשמל (או ירח מלא שמגביר את כוחות העל של הפחדנית, טרם החלטתי מה יכלול התסריט) והפחדנית התאומה משתחררת מהכלוב ומתחילה במרדף אימה משלה. בינתיים רק צירופי מקרים ממוזלים גרמו לפחדנית להתפס ולחזור לכלוב המחושמל... סדרת המתח נמשכת...
ולמה אני כותבת את זה? כי על פניו וגם מתחת לפני השטח אני נינוחה, מאמינה בטוב הפעם ונהנית ומחוברת להריון, אבל בעצם אני פסיכית לגמרי. זה לא שאם יקרה משהו להריון אני אשתגע. הטירוף כבר קיים שם, הוא פשוט יצא החוצה כך שעוד אנשים ידעו עליו.
לצפיה ב-'בעלי התחיל לסדר את החדר של התינוק'
בעלי התחיל לסדר את החדר של התינוק
10/07/2016 | 14:41
1
109
ואני מסתכלת עליו באדישות. שמחה אמנם בלב שדברים קורים, אבל שמחה עוד יותר שהוא זה שעושה את זה. שהוא זה שמטפל, ושאני לא צריכה להתעסק בזה.
הריון 5, שתי ילדות בריאות בבית, שבוע 35+2
בנתיים זה בסדר.
אבל נראה מה יהיה הלאה
לצפיה ב-'נשמע אחלה-'
נשמע אחלה-
10/07/2016 | 22:41
43
כל אחד עושה מה שהוא יכול ותורם לפי יכולתו ומסוגלותו.
בתור מלכת הסקפטיות, אני יכולה להבין אותך ואת האיפוק בו את נוקטת.
אין עוד הרבה. ממש עוד קצת אפשר יהיה לשים את הסקפטיות בצד, ולהתחיל להתלהב ולשמוח. עוד טיפ-טיפ...
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'חוזרת בשמחה ומלאת חששות'
חוזרת בשמחה ומלאת חששות
08/07/2016 | 08:46
2
178
הי לכולן, חוזרת שוב לפה. בעברי הפלה בשבוע 22 ולאחריה הריון מוצלח (שכלל קלקסן מניעתי וסרקלאז').
בהריון הנוכחי החלטתי (בשיתוף הרופאה) לא לקחת קלקסן ולא לעשות סרקלאז'. לא היתה אינדיקציה ברורה לאף אחד מהשניים והרגשתי יותר בטוחה בהריון (כמה שאפשר בהתחשב בנסיבות), מה עוד שההריון שהסתיים טרם זמנו היה הריון תאומים וזה לא המקרה עכשיו.
אז זהו,
שהתחרטתי...
ועכשיו קבעתי סרקלאז' לשבוע הבא.
אני ממש מפחדת, אכולת סרטים- לא רק מהכאב אלא גם מהסיכונים שיש (גם אם הם מזעריים). מה עוד שבגלל ההתלבטות אני כבר בשבוע יותר מאוחר ממה שבד"כ עושים...
ממש אשמח לעידוד וקצת תמיכה
לצפיה ב-'ברוכה השבה '
ברוכה השבה
09/07/2016 | 21:16
62
מאחלת לך הריון תקין ובריא שיסתיים בידיים מלאות והמון אושר

לצערי, אני לא מכירה טוב את הפרוצדורה ולכן לא יכולה לספק הרגעה רפואית אבל יכולה להגיד לך מה שאת יודעת כבר טוב מאוד בעצמך...וזה שהריון לאחר אובדן כרוך לרוב בהמון המון לחץ... לא משנה מה תבחרי לעשות, זה כמעט תמיד יהיה מפחיד
אז נותר לנו רק לנסות לנשום עמוק ולקוות לטוב... מחזיקה לך אצבעות לפרוצורה מוצלחת ונטולת סיבוכים שתאפשר לך בסופו של דבר להירגע מעט ולהמשיך את ההריון רגועה יותר
עדכני אותנו  
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
10/07/2016 | 22:22
25
גם אני לא מבינה כלום בהיבט של הפרוצדורה. באיזה שבוע את? לא כתבת...
אילו בדיקות כבר הספקת לעבור, והאם הכל תקין עד כה?
 
שיהיו בשורות טובות, ובהצלחה מרובה!!!
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'אקנה בפנים בהריון - קרה למישהי? '
אקנה בפנים בהריון - קרה למישהי?
10/07/2016 | 12:54
1
51
לא רוצה להתלונן, אבל יש לי ממש התפרצות של אקנה בזמן האחרון, לא יודעת אם זה רק מההריון או שילוב של הריון וסטרס
אסתטית זה מפריע לי נורא
יש כאן בעלות נסיון שיכולות להמליץ על משהו שעובד? יודעות אולי איזה משחה מותרת לשימוש בהריון?
לצפיה ב-'מה לגבי התייעצות עם קוסמטיקאית שאת סומכת עליה? '
מה לגבי התייעצות עם קוסמטיקאית שאת סומכת עליה?
10/07/2016 | 22:37
3
לצפיה ב-'ראיתן חדשות ערוץ 2 אתמול?'
ראיתן חדשות ערוץ 2 אתמול?
07/07/2016 | 10:11
20
189
שמעתי שהיתה כתבה על הפלות בגלל מין העובר. אין לי טלויזיה, אז ראיתי רק את הכתבה עצמה באתר שלהם. 
ואז... כל הלילה הייתי עסוקה בלחשוב/לחלום על איך אפשר להראות שהכתבה הזאת מופרכת. נתחיל מזה שהיא של יואב אבן, שהוא דמות מפוקפקת בעיני מלכתחילה, ונמשיך בזה שלמען הרייטינג עושים הכל בעריכה, אז אולי הציטוטים של פרופ' זיידמן על מאות ואולי אלפים שעושים את זה, הוצאו מהקשרם...
מאוד מדכאת אותי המחשבה שזה אמיתי.
לצפיה ב-'המחשבה מדכאת גם אותי'
המחשבה מדכאת גם אותי
07/07/2016 | 14:00
93
מקווה שיש ממש מעט אנשים שעושים את זה
לצפיה ב-'מה קרה לגישה של: "מה שיוצא אני מרוצה?"-'
מה קרה לגישה של: "מה שיוצא אני מרוצה?"-
07/07/2016 | 14:46
88
אני מנסה לא להיות שיפוטית, אבל בהתחשב בעברי- לא יכולה להימנע משיפוטיות כלפי אלו שעושים הפלות בגלל שלא מרוצים מהמין.
כלומר, אני כן יכולה להתחבר לרצון שיהיו ילדים מבני המינים, אבל לא יכולה להצדיק הפלות על רקע מין העובר. אם אתם רוצים עוד ילד- אז קבלו מה שיוצא וזהו. וקבלו באהבה הכי גדולה בעולם.
בנות זה נפלא, ובנים זה נפלא. והעיקר שיש, והעיקר שהם בריאים. בזמנו, בכל אחד מההריונות, פשוט לא היה אכפת לי מה זה יהיה. העיקר שיהיה (גם בהריון הראשון שהיה שיא התמימות).
 
בעיניי, אנשים פשוט לא מבינים עד כמה שפר עליהם מזלם, שהאישה נקלטה להריונות ושהעוברים בריאים. אנשים לא מבינים עד כמה למעשה טוב להם.
עצוב ומכעיס כאחד.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'זה היה מזעזע'
זה היה מזעזע
07/07/2016 | 15:22
83
ואני משתדלת לא להיות שיפוטית כי יש כאלה שלא יצדיקו אף הפלה. גם לא מהסיבה שאני עשיתי (המטומה, דימומים וירידת מים בשבוע 23).... אבל בגלל מין העובר????
אתם רציניים??? אני יכולה להבין את הרצון לילדים משני המינים. גם לי יש רצון כזה. אבל לעשות הפלה בגלל זה?? זה טימטום.
לצפיה ב-'כשלאנשים חשוב יותר צבע העיניים...'
כשלאנשים חשוב יותר צבע העיניים...
07/07/2016 | 21:59
68
כשלאנשים חשוב יותר צבע העיניים של הילד מאשר שיהיה בריא, מה אפשר לצפות?
לצפיה ב-'לא ראיתי את הכתבה'
לא ראיתי את הכתבה
07/07/2016 | 22:40
13
89
אני לא מבינה איך זה אפשרי בכלל. הרי להפלה בשבוע כזה (ובכלל, בכל שבוע) יש צורך בהצדקה רפואית. איך הנשים האלה עוברות ועדה?
לצפיה ב-'משקרות שההריון לא מהבעל'
משקרות שההריון לא מהבעל
07/07/2016 | 23:04
26
לצפיה ב-'הקישור לכתבה, לשירותך ספרקית'
הקישור לכתבה, לשירותך ספרקית
08/07/2016 | 04:21
11
68
 
מבינה את הכמיהה לילד ממין מסוים, בייחוד בקרב מי שלא חוו קשיי פוריות - אבל הפלה בשבוע 16 בגלל מין העובר ללא סיכון רפואי אלא מתוך רצון להלביש בשמלה או להפך? זה נשגב מבינתי. מעבר לכך, 'הכשרת' ההפלה באמצעות הצהרה על בגידה נשמעת לי טירוף מוחלט כשיש סיכוי שהעדות העצמית תשמש נגד האשה במקרה של גירושים בעתיד...
לצפיה ב-'גם אני ממש לא מבינה את מי שבוחרת לעשות דבר נורא כזה'
גם אני ממש לא מבינה את מי שבוחרת לעשות דבר נורא כזה
08/07/2016 | 07:26
10
81
אבל חושבת המון ביומיים האחרונים על הנושא הזה.
 
קודם כל, כיוון שאני תוהה ביני לבין עצמי למי יש את הזכות לקבוע האם הפסקת הריון היא מוצדקת או לא מוצדקת. מכירה (לא אישית, אבל נתקלתי לא מעט ברשת) בנשים שמאמינות בכל ליבן שגם הבחירה שאני עשיתי, להפסיק הריונות בשל מומים קשים מאוד בעוברים שלי, אינה מוצדקת. מי מחליט איפה עובר הגבול?

המון פעמים מכעיסה אותי התערבות הוועדות במשהו שהוא כל כך אישי. מכעיסה משני צידי המתרס. כועסת כשאני צריכה להגיע לוועדה ולהצדיק הפסקת הריון רצוי כל כך. כועסת כשאני קוראת על נשים שנכנסות להריון בלי כוונה ובשבוע 5 מוצאות את עצמן נדרשות לשקר כדי לקבל זכות להחליט על גופן. 

אני באמת מרגישה שאני לא יודעת מה נכון או לא נכון. 

חושבת שאולי נכון לאפשר לאישה חלון הזדמנויות לוותר על ההריון. נניח להגדיר שעד שבוע 6 מותר לאישה להפיל ללא התערבות וועדות. בכל מקרה, אם היו שמים אותי להחליט, לא הייתי מאפשרת ויתור מרצון בשבוע 15 (כלומר, ויתור בשל מין עובר). הזוי בעיניי שהוועדה מקבלת את התירוץ הזה. הם לא שואלים את עצמם מאיפה הגיעה האישה ולמה לקח לה מעל 10 שבועות להבין שהיא לא רוצה להמשיך הריון עם עובר שהוא לכאורה לא מבעלה?!?
 
חייבת להוסיף שאני נתקלת בהמון תגובות נסערות ברשת בעקבות הכתבה. ישנו טיעון אחד שחוזר שוב ושוב שהוא לחלוטין לא ברור לי. איך הן מרשות לעצמן להפיל עובר בריא כשיש כל כך הרבה זוגות שכמהים להריון בריא?!? אני לחלוטין לא מבינה את הטיעון הזה. כאילו שאם הן לא היו מפילות אז כל אותם זוגות אומללים היו מקבלים פתאום תינוקות בריאים. אין צדק קוסמי. משום מה מי שאין לו שיניים תמיד יקבל אגוזים. מקרה אחד לחלוטין לא קשור לשני בעיניי. 
לצפיה ב-'מסכימה איתך ביותר'
מסכימה איתך ביותר
08/07/2016 | 09:14
54
זה בדיוק מה שאני רשמתי.
איפה עובר הגבול?? חלקנו בחרו להפסיק הריונות מסיבות רפואיות של הריון או עובר לא תקינים. ויש שיגידו שזה לא בסדר.
אבל בכל זאת זה שונה בעיניי מלהפיל סתם בגלל שלא בא לי ילד והייתי סתומה מספיק כדי לא לשמור כמו שצריך או להפיל בגלל מינו. זה מזעזע. ופחות מוצדק בעיניי.
לצפיה ב-'ואגב. אחד הדברים שנותנים תוקף לדבריי'
ואגב. אחד הדברים שנותנים תוקף לדבריי
08/07/2016 | 09:25
5
84
הם העובדה שהפסקת הריון מסיבה רפואית היא ללא תשלום והפסקת הריון מסיבות אחרות עולה הרבה כסף. זה מראה משהו על ההבדל בין השניים גם בעיניי המדינה, הרפואה והחברה.
לצפיה ב-'חידשת לי בנוגע לתשלום'
חידשת לי בנוגע לתשלום
09/07/2016 | 21:10
1
54
לא ידעתי שהפסקות מסיבות שאינן רפואית עולות כסף. 
לצפיה ב-'בוודאי!'
בוודאי!
10/07/2016 | 07:39
51
זו גם אחת מדרכי ההרתעה.
אבל בלי קשר אין סיבה שהמדינה תשלם על חוסר אחריות של מישהי... חברה שלי בגיל 20 נכנסה להריון עם גלולות...לקחה אנטיביוטיקה שהורידו את ההשפעה...
ברווקותי תמיד השתמשתי בעוד אמצעי מניעה במידה ולקחתי אנטיביוטיקה או הקאתי וכדומה.שזו גם חלק מהאחריות...
בקיצור... עלה לה מעל 2000 שח ממה שזכור לי. כל עוד אין סיבה רפואית ההפלה היא בתשלום.
לצפיה ב-'זה לא מדוייק'
זה לא מדוייק
10/07/2016 | 11:45
2
48
הפסקות הריון (גם מחוץ לנישואין) כלולות בסל הבריאות. ולא נשכח שיש הפסקות כאלה שהן על רקע פלילי שגם במקרים האלה מאשרים מייד כמו במקרה רפואי...
במקרים מסויימים (למשל, אישה נשואה בת 34) הטיפול יהיה כרוך בתשלום, וטיפול פרטי - כמובן.
לצפיה ב-'זה משהו אחר...'
זה משהו אחר...
10/07/2016 | 12:01
1
41
יש ויש. יש כאלה שבסל ויש שלא.
לצפיה ב-'הכוונה היא שגם רווקה "לא אחראית" יכולה'
הכוונה היא שגם רווקה "לא אחראית" יכולה
10/07/2016 | 14:26
38
לעבור הפלה הפסקת הריון במימון משרד הבריאות.
את עיקר הבעיות עושים, למיטב ידיעתי, לנשים נשואות.
לצפיה ב-'הקו הדק בין מה שלגיטימי לבין מה שמוסרי'
הקו הדק בין מה שלגיטימי לבין מה שמוסרי
10/07/2016 | 11:52
1
46
נראה לי לגיטימי לאפשר לאישה לעבור תהליך pgd שבו תוכל לבחור איזה עובר שהיא רוצה. שיהיה לה לבריאות.
נראה לי לא מוסרי להפסיק הריון של עובר בריא בשבוע מתקדם. בסדר להפסיק הריון לא רצוי, אבל לחכות לשבוע 16 כדי לדעת אם זה בן או בת ואז להחליט שהוא לא רצוי? רע מאוד. לשקר לוועדה? גרוע כמעט באותה מידה, במיוחד שזה פוגע בנשים אחרות... כמו להטיח במישהו האשמות שווא על הטרדה/תקיפה.
 
ועדיין, ממש רוצה להאמין שזאת כתבה מופרכת שאינה מבוססת על המציאות הקיימת, ושמדובר אולי בכמה "עשבות שוטות" שהכתב (המפוקפק לכשעצמו) מצא במקרה.
לצפיה ב-'אני חושבת שספרקית צודקת בנוגע לשבוע ההפלה'
אני חושבת שספרקית צודקת בנוגע לשבוע ההפלה
10/07/2016 | 13:45
43
אישה שמגלה שהיא בהריון ולא מבעלה, למה שתחכה עד שבוע 16? או 10 לצורך העניין (שאז היא יכולה לעשות NIPT).
ברגע שתגלה שהיא בהריון ולא מבעלה, שתפיל וזהו.
 
אההה אבל אז היא לא תוכל לגלות אם המין הוא המין הרצוי.
אם ככה מגיע לה  חוצפנית שכמוה.
להרוג יצור חי ובריא שליבו פועם והוא מתנועע ברחם שלך? גועל נפש.
אני עוד מעט בשבוע 16. לא יכולה לדמיין הפסקת הריון מרצון אלא אם כן העובר חלילה לא בריא וחייו יהיו קשים.
ילד בריא וחי שהכל בסדר איתו והוא רק מהמין הלא רצוי? שתלד ותמסור אותו.
 
אני גם לא מבינה את הועדה איך היא מאשרת דברים כאלה בלי שום שאלות (איפה היית עד עכשיו?) הרי בדיקת אבהות אי אפשר לעשות לעובר.
אם היא לא עברה הפלה בחודשים מוקדמים, בעיה שלה. שתתמודד.
לצפיה ב-'לגבי עובר חולה (ולא משנה באיזו מחלה)'
לגבי עובר חולה (ולא משנה באיזו מחלה)
10/07/2016 | 13:54
51
כבר היו פסקי דין בעבר של בתי משפט שקבעו פיצויים לילד על כך שנולד (!!).
בדקתי באינטרנט ויש לא מעט כאלה. "טוב שלא נולד מאשר נולד", כך קבעו כמה שופטים.
מצד שני, במגזר שלנו (החרדי) יש לא מעט אנשים שלא עושים שום בדיקה או סקירה כי הרב או הרבנית הבטיחו ילד בריא. אשריהם על האמונה.
יש לי אחות כזו. הרבנית הבטיחה לה ילד חמוד שכולם יצבטו אותו בלחי והיא לא עשתה שום בדיקה. לא שקיפות, לא סקירות, רק אולטראסאונדים.
אחת האחיות שלי די הזדעזעה מהרצון שלי לבצע בדיקת מי שפיר משום שלדבריה אסור להפיל ילד חי.
אבל מצד שני, ברגע שיש לנו אנשים חריגים במשפחה (יש לי שני בני דודים ולאחותם יש שני בנים חריגים), אני יודעת מה אני לא רוצה. 
מאחר שבעלי בן לשני בני דודים ראשונים, אני בלחץ מאד. כבר הייתה לנו הפלה אחת כרומוזומלית... 
אמא שלי, שעברה שתי בדיקות מי שפיר רק בגלל הגיל, אמרה לי לעשות את הבדיקה כי שום דבר אחר לא יוכל להניח את דעתי. צודקת...
אני מכירה שני בחורים שחולים במחלת דושן.. הם מידרדרים מיום ליום וזה כואב לראות. אחד מהם התכתב איתי הרבה - כי לדבר הוא לא יכל - ועכשיו הוא בקושי חי.
אז מה... זה טוב? להשאיר ילד לחיות בצורה כזו? להשאיר ילד שאולי יהיה חשוף למחלות, לחריגות, לחיים קשים?
ילד אחר בן 6, נושם.. פקוח עיניים.. אבל חוץ מזה - שום דבר. נולד עם מחלה קשה ולהורים שלו נאמר שלא יגיע לנערות.
לא ראיתי מעולם אדם עם ספינה ביפידה אבל אני סומכת עלייך שמה שלא רצית זו זכותך. זה לא רק אנחנו ההורים (למי שמסתכל על זה בצורה אגואיסטית) - בצורה הזו אנחנו מכריחים נשמה מיוסרת להיוולד לעולם, לפעמים לעבור סיוטים של ניתוחים, טיפולים, הנשמות, האכלות עם זונדה וכל זה למה? בשביל מה?
 
אני באה מהצד של אלה שכמהים להריון ובמשפחתו של בעלי יש לא מעט אחים כאלה.
זה לא גורע מאיתנו כלום, זה ברור.
אבל זה מזעזע... שאישה אחת נלחמת על זכותה להיכנס להריון ויש לה עודף אהבה ורגש לתת והשניה פשוט בוחרת להרוג את עוברה (כן, זה הרג...) רק כי רצתה בת או בן וזה לא יצא לה.
 
זו דרך העולם ולא נשנה אותו.
אבל כן, זה מקומם.
 
 
 
לצפיה ב-'לא ראיתי את זה, אבל לנשים כאלה לא מגיע להיות אמהות '
לא ראיתי את זה, אבל לנשים כאלה לא מגיע להיות אמהות
08/07/2016 | 14:17
20
לצפיה ב-'וואו מזעזע'
וואו מזעזע
11/07/2016 | 14:02
25
בתור בוגרת שתי הפלות... אני לא מסוגלת להכיל אנשים ככ דפוקים.
כמה רצינו תינוק בריא... כשאמרו שיש בעיה ככ קיווינו שטועים ושנוכל להמשיך את ההריון.
ככ כאב לי להפיל! נפשית... תחושה מזעזעת... עד היום כשאני רואה בטלוויזיה מישהו בחדר ניתוח עולים בי מראות מחרידים של מה קרה כשישנתי.
אני אפילו לא אכנס להיבט המוסרי... מחריד.
אנשים שטחיים ורעים. זהו.
וכל אחת ואחת פה, הפילה בלית ברירה! מי שיעיז להגיד לכן שהפלה זה רצח יש לו עסק איתי.
לצפיה ב-'שמחה לחזור לכאן...שאלה וחשש'
שמחה לחזור לכאן...שאלה וחשש
06/07/2016 | 19:55
13
181
שלום, בהריון הקודם הפורום פה עזר לי המון. מצאתי פה "אוזן קשבת", תמיכה והרבה אמפטיה. אז...אני בהריון!! ייאי!
הריון רביעי, 2 הפלות, לידה מוצלחת לפני שנתיים ועכשיו הריון נוסף. כל כך רציתי והתרגשתי. היום עשיתי בטא (אני ביוםאחד איחור של הווסת) יצא בטא 77. ווסת אחרונה ב7/6, האם זה הגיוני או להיות בלחץ? בהריון הקודם באותו שלב בדיוק, היתה לי כבר בטא 200...קצת בלחץ בגלל ההיסטוריה, אודה לתשובה
לצפיה ב-'ממש לא להיות בלחץ...'
ממש לא להיות בלחץ...
07/07/2016 | 08:39
67
ורק לבדוק הכפלה בעוד יומיים.
אצלי הבטא ביום או יומיים איחור הייתה 50.... היום היא תינוקת בת 7 חודשים.
מזל טוב ובהצלחה.
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
07/07/2016 | 22:45
11
99
 
ממש אין סיבה להיות בלחץ, הבטא לגמרי בטווח התקין לשבוע. הריון זה לא מדע מדויק. העובדה שבהריון הקודם בשלב הזה הבטא כבר היתה 200 לא אומרת כלום. 
רק כדי להירגע, הייתי הולכת לעשות שוב בטא בראשון (כדי לבדוק איך היא עלתה).  כל ערך מעל 160 בראשון הוא תקין לשלב. 
 
מאחלת לך הריון תקין, בריא ורגוע שיסתיים בידיים מלאות והמון אושר
לצפיה ב-'ייאיי בטא שניה אפשר להרגע'
ייאיי בטא שניה אפשר להרגע
10/07/2016 | 16:09
10
37
תודה רבה על התשובה המרגיעה. היום בעצתך עשיתי בטא נוספת ויצא 530, באינטרנט רשום שהטווח בשבוע הזה הוא עד 420 ולי יצא 530...מה זה אומר?
לצפיה ב-'יש סיכוי כלשהו לתאומים...'
יש סיכוי כלשהו לתאומים...
10/07/2016 | 20:55
6
30
לא מבטיחה. זה הריון מטיפולים?
לצפיה ב-'תאומים?!'
תאומים?!
10/07/2016 | 21:28
5
32
אם זה היה תאומים הבטא מההתחלה היתה אמורה להיות גבוה משמעותית, לא?
יש סיכוי לתאומים, סבתא שלי תאומה.
הריון רגיל ללא טיפולים
לצפיה ב-'לא.... לא נראה גבוה מאוד'
לא.... לא נראה גבוה מאוד
10/07/2016 | 21:47
25
לי בשבוע 4 היתה בטא 10000...
לצפיה ב-'סבתא שלך תאומה זהה?'
סבתא שלך תאומה זהה?
10/07/2016 | 22:19
1
461
בתור תאומה, עד כמה שידוע לי יש מרכיבים גנטיים כאשר מדובר בתאומים זהים, המתחילים להתפתח מאותה ביצית. נגיד אצלנו- יש לי אח תאום, ומדובר על הפרייה של שתי ביציות, ובזה אין גורמים גנטיים. שוב- זה ככל שידוע לי בנושא.
 
לגבי ערכי הבטא- אינני מבינה בזה מספיק.
נחכה לבשורות טובות ממך ושיהיה בהצלחה!
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'סבתא שלי תאומה לא זהה'
סבתא שלי תאומה לא זהה
11/07/2016 | 08:10
24
למיטב ידיעתי תאומים זהים זה סוג של מוטציה ולא גנטי, סבתא שלי תאומה לא זהה
לצפיה ב-'לא בהכרח'
לא בהכרח
11/07/2016 | 21:42
1
53
יש לי חברה שהיה לה 70 ויומיים אחרי זה 400. באותו רגע אמרתי לה שיש לה תאומים. היום הם בני 5 חודשים. בת מתוקה ובן חתיך. אז אצלך זה קפץ קצת פחות ביחס לזמן שעבר בין הבדיקות. אבל זה יותר מהכפיל את עצמו.
לצפיה ב-'היום עשיתי בטא שלישית'
היום עשיתי בטא שלישית
17/07/2016 | 20:30
5
 
בטא שלישית 10,663
(היה אמור להיות 2000 לפי החישוב של הכפלה אחרי 72 שעות)
זה הזמן לחושב ברצינות בשניים?!
לצפיה ב-'זה בעיקר אומר שבינתיים ההריון מתקדם מעולה '
זה בעיקר אומר שבינתיים ההריון מתקדם מעולה
10/07/2016 | 23:24
2
37
בעיניי כל העניין הזה של כן/לא תאומים הוא לא יותר ממשחק ניחושים. 
זה נכון שבהריונות תאומים מסויימים הבטא עולה במהירות אבל נתקלתי בלא מעט הריונות תאומים בהם לא ראו כלום לפי הבטא וגם בלא מעט הריונות של עובר בודד בהם הבטא עלתה בטירוף. כאמור, זה לא מדע מדויק אבל בינתיים נראה שהכל בסדר ואני מחזיקה לך אצבעות שימשיך כך עד הסיום המאושר בידיים מלאות
לצפיה ב-'מסכימה בהחלט- העיקר שימשיך טוב ויסתיים בטוב:)'
מסכימה בהחלט- העיקר שימשיך טוב ויסתיים בטוב:)
11/07/2016 | 08:30
6
לצפיה ב-'צודקת.... רק עם קפיצה ענקית ניתן להסיק לגבי תאומים'
צודקת.... רק עם קפיצה ענקית ניתן להסיק לגבי תאומים
11/07/2016 | 11:24
4
לצפיה ב-'הייי... זוכרות אותי..?'
הייי... זוכרות אותי..?
05/07/2016 | 21:51
8
199
רקע למי שלא... בת 39 , נשואה. ללא ילדים. שני הריונות ראשונים שנגמרו עקב חוסר התפתחות ההריון . באחד לא נצפה עובר בשק ובשני ההריון נעצר בהתחלה. שתיהפלות כירורגיות שגררו המון חרדות ופחד מלנסות שוב..
עכשיו בהריון שלישי (והראשון שהגיע עד לשלב כזה) שבוע 12 פלוס קצת :)
היום עשינו שקיפות עורפית ראשונה.. הרופא אמר שהבדיקה תקינה לגמרי.
ושיש שם כנראה בת- 80 אחוז.. אפילו קיבלתי תמונות. ממש רואים.. :)
אז כל יום שעובר, אני קצת פחות חרדה ומלאת תקווה שזה באמת מצליח....
וממש רציתי לספר לכן..מתפללת להמשך טוב ותקין אמן...
 
רציתי לשאול אתכן משהו- האם מותר/אפשר כבר בשלב הזה לספר לחברים? :)
לצפיה ב-'השאלה היא איך את מרגישה'
השאלה היא איך את מרגישה
05/07/2016 | 23:07
71
ראשית - מקוה שבסדר לברך אותך בברכת "בשעה טובה" וברוכה הבאה, sivsiv.
אני בהריון שהגיע אחרי שתי הפלות חיכיתי עד אחרי הסקירה המוקדמת- למרות שהבטן כבר נכחה. פשוט לא הייתי מסוגלת לשתף את המשפחה, החברים והעולם מהפחד שמשהו יתגלה. השאלה היא אם משהו יקרה, האם את מעונינת לשתף או שיש סיבה כלשהי שמונעת בעדך לשתף. בהתאם הייתי משתפת או לא.
מתפללת עבורך שיהיה תקין (ובת זה כיף אמיתי, גם בגיל צעיר וגם בגילאי הכדורגל בהמשך).
לצפיה ב-'בשעה טובה ושימשיך תקין ורגוע!'
בשעה טובה ושימשיך תקין ורגוע!
05/07/2016 | 23:26
46
כמו שכתבה הכבשה, אפשר ומותר לספר בכל שלב. זה עניין של הרגשה.
אני אישית בחרתי לספר לחברים קרובים, משפחה ועבודה רק אחרי סקירה ראשונה תקינה, לחברים קצת רחוקים יותר (כאלה שלא ראו אותי) סיפרתי מאוחר יותר, אבל כל אחת ומה שהיא מרגישה לנכון. אולי לך ירגיש נכון לשתף אמא, אחות או חברה קרובה כבר עכשיו, אולי לא.
מבחינת רפואית - הסיכון להפלה ספונטנית יורד ככל שההריון מתקדם (חלק אומרים שאחרי שבוע 10, חלק אומרים שאחרי שליש ראשון), אם זה מהווה שיקול עבורך.
 
מאחלת לך שיעבור בקלות ויסתיים בידיים מלאות!
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
05/07/2016 | 23:40
51
מאחלת לך הריון בריא ותקין שיסתיים בידיים מלאות והמון אושר
 
איזה כיף לקרוא שאת כבר אחרי שקיפות תקינה

אין חוקים מתי לספר ומתי לא. אני חושבת שאת צריכה לספר מתי שמרגיש לך נכון ולפי השאלה אני מהמרת שכבר מרגיש לך נכון
 
מאחלת לך שכל הבדיקות יהיו תקינות ומשמחות בדיוק כמו בדיקת השקיפות ושתיהני מכל רגע בהריון
לצפיה ב-'מסכימה עם כולן,'
מסכימה עם כולן,
06/07/2016 | 06:01
46
ומוסיפה איחולי הצלחה גם ממני.
שנשמע ממך עידכונים טובים שכאלו עד הסוף הנפלא. אמן.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'איזו הקלה אחרי שקיפות תקינה'
איזו הקלה אחרי שקיפות תקינה
06/07/2016 | 09:14
1
52
אני זוכרת שהלכתי לשקיפות עם תפילות.
אבא שלי, הצדיק, ישב והתפלל מרגע תחילת הבדיקה ועד שהודעתי לו שהכל תקין.
(אצלנו האובדן הקודם התרחש כשבאנו לשקיפות ומצאנו שהעובר בלי דופק כבר שבוע).
 
הפעם הייתה הקלה משמעותית לדעת שהעובר בחיים והשקיפות תקינה.
לגבי מתי לספר, אני קיבלתי על עצמי אחרי האובדן לא לספר למי שלא שואל. מי שישאל בטלפון או שיראה בעצמו - יקבל את התשובה המשמחת.
 
המשפחה שלי וההורים של בעלי יודעים. אחרי הסקירה נספר בלי נדר לאחים והאחיות של בעלי.
 
אישית חשוב היה לי לחכות לסקירה (בשבוע הבא!) - ורק אז אהיה יותר חופשיה לספר.
 
גם אני לראשונה בשבוע 15. מרגש להתקדם ככה בפעם הראשונה.
שתזכי לסיים את ההריון בידיים מלאות ולפזר את האושר שלכם לסביבה.
לצפיה ב-'תודה ובהצלחה בבדיקה שבוע הבא '
תודה ובהצלחה בבדיקה שבוע הבא
07/07/2016 | 21:03
4
לצפיה ב-'לדעתי להמתין קצת...'
לדעתי להמתין קצת...
06/07/2016 | 09:17
58
עד אחרי סקירה ראשונה. שגם ככה קשה להסתיר.
אין כמו בנות!!!!!
לצפיה ב-'תודה לכולכן'
תודה לכולכן
07/07/2016 | 21:22
31
בכל פעם שאני כותבת פה משהו אני מתרגשת מחדש מהתגובות החמות שלכן..
מהרגישות ומהאכפתיות הכנה.
אז תודה ואני אמשיך לעדכן כנראה כל שבועיים בתקווה :)
 
לצפיה ב-'אחרי לידה שקטה'
אחרי לידה שקטה
05/07/2016 | 14:15
2
218
שלום,
עברתי לידה שקטה לפני חודש.
אני חושבת ומצפה להריון הבא. אבל מפחדת. מפחדת לעבור את כל תהליך ההריון שוב, בעיקר עכשיו שאני יודעת שלא כל הריון מסתיים עם תינוק חיי.
ההריון שהיה עבר יחסית טוב (חוץ מהסוף שלו) אבל הרגשתי בהישרדות מתמדת.
הישרדות לסיים את יום העבודה, הישרדות לעמוד במשימות בעבודה, הרגשת העייפות המתמדת.
 
כל הזמן ספרתי את משך ההריון וציפיתי לסופו.
כשזה נגמר זה נגמר קשה.
 
איך עוברים את זה שוב? איך מתרגשים שוב? איך אפשר לחזור לקוות, לחלום, להתרגש ולצפות? איך מאמינים בעצמך שוב?
איך שורדים שוב את כל הבדיקות?
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
05/07/2016 | 18:32
113
כל מי שנמצאת פה- מבינה אותך. התחושות שלך והמחשבות שלך- כולן נורמאליות לנוכח המציאות הלא נורמלית שנכפתה עלייך.
אכן עצוב מאוד מאוד לאבד הריון כה רצוי שמביא עימו תקווה נפלאה שכזו, אשר נגוזה באכזריות שכזו.
יש לי עוד הרבה לכתוב לך, אך אני מציעה לך, אם את מעוניינת בכך- לכתוב את הדברים בפורום אובדן הריון, ואז יהיה לי יותר קל להתייחס, ואני כמובן מקווה שבנות נוספות יגיבו לך שם.
 
אם תבחרי לכתוב בפורום השני, אודה לך מאוד אם תפרטי קצת יותר כדי שנבין את הרקע- בני כמה אתם? (ואם את יחידנית, אז בת כמה את?), איזה מספר הריון זה היה עבורך? האם יש ילד/ים בבית? באיזה שבוע היתה הלידה השקטה, ומה הנסיבות לכך.
 
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
לצפיה ב-'היי'
היי
06/07/2016 | 10:11
87
משתתפת בצערך. פרטי נמקי והסבירי ע"מ שאוכל להתייחס בהתאם.
לצפיה ב-'בחזרה למציאות...'
בחזרה למציאות...
03/07/2016 | 12:00
24
242
אז חזרתי היום לעבודה... אחרי 7 חודשים עם התינוקת המדהימה שהחזירה אותי לחיים לאחר האובדן הנורא! האמת? חשבתי שאהיה כבר בעוד הריון עד עכשיו... אבל שיבושים במחזור כנראה לא איפשרו זאת.
תחילה קיבלתי וסת כל שבועיים. נבדק בהיסטרוסקופיה שאין שארית וניתנו לי כדורים להסדרת המחזור ועכשיו זה התארך ל 24 ימים ללא הכדורים. מה שעדיין לא הכי תקין. בנובמבר אני אמורה לקבל קידום וככה די מתלבטת מה כדאי לעשות כרגע בנושא הילודה. דעתכן?
לצפיה ב-'לעשות לימונדה'
לעשות לימונדה
03/07/2016 | 15:59
12
141
והכוונה שלי תזרמי עם מה שיש. כרגע אין הריון ויש קידום - לכי על הקידום. תנסי להזכר איזה עוד מרכיבים יש באישיות של רונית פרט לתואר אמא. אל תתכנני את כל החיים שלך סביב מתי את נקלטת להריון הבא אלא תתכנני לפי מה שקיים כרגע.
עם כל הקושי שהיה לי אישית להמתין להריון, הצלחתי להפיק מהתקופה הזאת גם דברים טובים, כמו כמה נסיעות, ובילויים (שזה פחות עקרוני) ובעיקר זמן עם רוני אחת על אחת, הזדמנות להשקיע בה באופן בלעדי, הזדמנות להשקיע בעצמי קצת, לבנות מחדש את הזוגיות שמתערערת מכל השינויים האלו... וכמובן מאוד מאחלת לך שיחד עם כל זה יבוא גם עוד הריון, אך כרגע ליהנות משילוב של אמהות טרייה וחזרה לעבודה, והעברת הקטנה למישהו אחר לשני שליש מהערות שלה - זה גם המון חוויות, קחי לעצמך את הזמן לעבד אותן ולחיות אותן.
לצפיה ב-'צודקת...'
צודקת...
03/07/2016 | 18:25
10
92
וזה גם לא שיש לי מה לעשות עם זה.
זה או שאקלט בקרוב או שייקח קצת זמן. וקיוויתי שלפחות הפעם זה יבוא ממש ממש בקלות. להזכירך יש לי גם ילדה בת 4 אז אני לא אמא טרייה. אבל זה ממש כמו להתחיל מחדש באיזשהו אופן ורק היום חזרתי לעבודה ואני כבר בעילפון... לקום ב 5 וחצי. ללכת לעבודה. לנסוע לאמא לקחת אותה. ללכת לקחת את הגדולה ואז יומולדת לאחד הילדים בשכונה ולחץ לחץ לחץ. אבל החשש שלי שתהיה בעיה להיכנס להריון בגלל המחזור הקצר ושוב להיכנס ללחץ. מה שלא רוצה שיקרה. אז השאלה אם להתחיל טיפול כלשהו או פשוט לתת לזמן לעשות את שלו.
וכל החברות שלי בהריון כרגע אז אני קצת מקנאה. וקצת מתעצבנת כשמגיע המחזור.
את הקידום אני לוקחת בכל מקרה.
לצפיה ב-'אני זוכרת שלך שתי בנות :)'
אני זוכרת שלך שתי בנות :)
03/07/2016 | 21:42
9
82
דיברנו על זה בהקשר לקושי בהריונות צפופים , כך נדמה לי. אבל אמא לשניים זה לא אמא לאחד, וגם את זה יש לעבד ולחוות כחוויה נפרדת
לצפיה ב-'אני פשוט חושבת'
אני פשוט חושבת
03/07/2016 | 21:50
8
75
שלהבדיל אלפי הבדלות מאחרי אובדן באופן מיידי, אין כזה קרייסיס להיכנס להריון עוד אתמול. טיפולים והתעסקות בפוריות גוזלים מאוד מהאשה, מהמשפחה, הילדים הקיימים (לא התנסיתי, אבל אחרי ארבע וחצי שנים בפורומים הללו ספגתי לא מעט אינפורמציה בנושא, אחרות יעידו יותר). ובמבט שפוי מהצד על הסטטוס המיילדותי שלך, בלי להרגיש את הרצון החד לילד נוסף שאת מרגישה - אז לטיפול של הסדרת המחזור עוד לא היה מספיק זמן כדי באמת להשפיע ולראות תוצאות, זה בעצם חודשים ספורים ואפילו לא חצי שנה של נסיונות, ואין איזה לחץ קיצוני של גיל ותרגיל שיגרום לך עכשיו לאבד עשתונות לגמרי ולהרוס את הגוף והחיים ב IVF חלילה. אז אין לך מה לעשות עם זה, פרט ל - לחיות בלי ולנסות להפיק את המיטב מכל רגע. ולרגע אחד לא אומרת שצריך לשים את החלום להריון בצד, פשוט זה לא העיקר בחיים שלך עכשיו, זה רק עוד פרק לתוכנית העתידית. וכמובן שגם זוכרת היטב כל רגע מארבעת השנים שחיכיתי. זה קשה מנשוא. אבל אם את לא מאפשרת להריון שלא מגיע להשתלט עלייך אז החיים הם טובים יותר. אוף, יצא מבולבל. ללא עריכה.
לצפיה ב-'הבנתי כל מילה וזה נכון...'
הבנתי כל מילה וזה נכון...
04/07/2016 | 21:27
2
37
אני אתן כנראה לזמן לעשות את שלו.
עדיין שונאת לראות את המחזור מגיע! אבל אין מה להשוות את הלחץ שלי להיריון אחרי האובדן. אז כל יום היה כמו סכין בלב. כל מחזור כמו מיני גיהנום עליי אדמות.
ב"ה אני במקום אחר לגמרי. ורק אבדוק עם הרופא אם כדאי להמשיך בכדורים להסדרת המחזור לעוד תקופה.
לצפיה ב-'מוכרת הרגשת המחזור.'
מוכרת הרגשת המחזור.
05/07/2016 | 00:39
1
39
דרך אגב, גם כשלא מנסים בפועל להכנס להריון (אלא סתם זה יושב כמו אבן על הלב) החיים מתנהלים סביב המחזור. כתבתי על זה פעם פוסט שלם, על איך נראה חודש בחיים כשלא מנסים להרות, אם מעניין אותך
לצפיה ב-'אקרא בבית'
אקרא בבית
05/07/2016 | 10:14
28
בחודשים שלא ניסיתי בכלל לא עניין אותי איפה אני במחזור ולמה ואיך וכמה ימים. גם הייתי על גלולות ואני שומרת נידה אז הכל היה קבוע כזה.
לצפיה ב-'אה. ועוד משהו...'
אה. ועוד משהו...
04/07/2016 | 21:31
4
52
ההריונות שלי ב"ה היו ספונטניים אבל היו חודשים שהלכתי למעקבי זקיקים ובדיקות דם וכאלה. וזה לא קל עם 2 ילדים בבית.
כמעט כל החברות שלי בהזרעות ו ivf ולכן אני מכירה את הפרוצדורות וזה לא פשוט בכלל ואני לא חושבת כרגע על דברים כאלה בכלל.
לצפיה ב-'אז אולי פשוט אל תמנעי?'
אז אולי פשוט אל תמנעי?
05/07/2016 | 11:36
3
39
בכל מקרה כל הגלולות האלה זבל.
תחליטי שאת בלי אמצעי מניעה ובכיף מה שיבוא יבוא. זה באמת סיוט לעבוד בלהיכנס להריון
לצפיה ב-'אני לא מונעת אבל לא חושבת שאפשר להיקלט'
אני לא מונעת אבל לא חושבת שאפשר להיקלט
05/07/2016 | 20:27
2
45
כך... מחזור של 24 ימים מרמז שמשהו לא תקין. ואם הביוץ הוא 14 יום לפני במחזור אז יוצא שאני מבייצת ביום ה 10 כביכול שאני בנידה. כלומר לדעתי אם לא אטפל אז יכול להיות שתהיה בעיה להיקלט.
לצפיה ב-'מחזור של 24 ימים'
מחזור של 24 ימים
07/07/2016 | 10:54
1
185
יכול להיות תקין ויש נשים שעבורן זה קבוע.
הביוץ צריך להיות בין 14 יום לפני מחזור או פחות מזה ואז זה ביוץ מאוחר וזה תקין לחלוטין.
ממליצה לך ללמוד את השיטה הטבעית שבודקת לפי הפרשות וחום גוף, מתי מתרחש הביוץ אצלך ובכלל ללמוד להכיר טוב את גופך.
 
לצפיה ב-'שיטות טבעיות זה פחות אני...'
שיטות טבעיות זה פחות אני...
07/07/2016 | 11:23
29
יש את המקלונים וככה נכנסתי להריון של התינוקת. הם עובדים אצלי מעולה. אבל לא בא לי בכלל להיכנס לזה. את מבינה.
אני חוששת מזה שיש לי שלב לוטאלי קצר. יכול להיות שבגלל זה קשה להיקלט.
לצפיה ב-'אני כל כך מסכימה עם דברי מאמרוני, שפשוט אין לי מה להוסיף'
אני כל כך מסכימה עם דברי מאמרוני, שפשוט אין לי מה להוסיף
03/07/2016 | 21:37
18
לצפיה ב-'דעתי היא שכדאי להקשיב למאמארוני'
דעתי היא שכדאי להקשיב למאמארוני
03/07/2016 | 16:50
86
חכמה האישה הזו

או במילים אחרות, מסכימה עם כל מה שהיא כתבה. 
אני לא חושבת שתוכנית ילודה היא משהו שצריך לחיות לפיו. תחיי את החיים, תיהני מהתינוקת המדהימה שלך, קבלי בברכה את הקידום וההריון הבא יגיע בזמן המתאים והנכון
לצפיה ב-'יכולה לומר שאני קצת קצת קצת מזדהה איתך '
יכולה לומר שאני קצת קצת קצת מזדהה איתך
03/07/2016 | 22:02
1
76
עם כל הקושי (והבחילה), נחמד לי להיות בהריון. אני נהנית מהבעיטות, מהרגעים בהם האופטימיות דוחקת את החרדה, מהציפייה. אני לא מצליחה לעכל את זה שזה קורה, שאני בשבוע 38 והכל בסדר, שכל הבדיקות מאחורי, שהטוב עדיין לפני. אני לא מרשה לעצמי להתפלש באושר הזה יותר מדי, אבל אני בהחלט אתגעגע להרגשה הזו אחרי הלידה.
 
מצד שני, אני יודעת שהכניסה להורות לא תהיה קלה - כלכלית, רגשית, זוגית - ושלמען הבריאות הנפשית של כל בני המשפחה בהווה ובעתיד, יהיה נכון לחכות עם עוד ילד. מכיוון שאני לא מתכננת יותר מ-3 (וייתכן שגם לא יותר מ-2), גם הגיל פחות מלחיץ אותי. את צעירה ממני, אז את יכולה להרגע אפילו יותר
לצפיה ב-'נכון????'
נכון????
04/07/2016 | 08:30
66
ואני רוצה להזכיר שהאובדן שלי היה בשבוע 23 ובערך אחרי חצי שנה נכנסתי להריון של התינוקת. ובגלל שזו גם הייתה בת זה פשוט מרגיש כמו הריון ממש ממש ארוך. וזה כל כך כיף וממכר הציפייה הזו למשהו וגם אחרי שתלדי את תראי כמה חסרות הבעיטות בבטן וכמה זה כיף כל תקופת הלידה וגם ההריון. אני מאלה שלא סובלים מכלום חוץ מקצת כאבי גב וחרדות... וכזה כיף להכיר את האוצר הזה... ולקבל מלא מתנות לבית החולים וביקורים. זה כזה אושר. וגם חופשת הלידה זו תקופה מדהימה. ומצד שני לא הכי נעים להיעלם דקה אחרי שקיבלתי קידום.
לצפיה ב-'אם אני אגיד את דעתי זה יהיה לא פייר'
אם אני אגיד את דעתי זה יהיה לא פייר
04/07/2016 | 09:58
5
87
הי רוניתוש ממוש
כמה שאגיד את דעתי זה יישאר מתוך התחושות שלי.
אני מרגישה שלילד מגיע את הזמן שלו להיות הכי קטן.
ושלך מגיע לצאת טיפה מהמעגל הזה.
כמו שמאמארוני כתבה (זה היה הכינוי הראשון שלי בתפוז!)
יש בך עוד צדדים ומותר לך לטפח אותם.
את צעירה מאוד, בת 30, וגם אני, אומנם אני ברוך ה, עם 3 ילדים, אבל בכל זאת לדעתי מגיע לנו הפסקה קטנה...
לצפיה ב-'יש צדק בדברייך...'
יש צדק בדברייך...
04/07/2016 | 10:51
4
69
ומניחה שלא סתם הקב"ה מסדר לי ככה את הקלפים. אבל יש לי רצון עז להפרש קטן הפעם. מכל כך הרבה סיבות.
הראשונה היא שהגדולה שלי מאוד בודדה.
כלומר היא גדלה בבית מעין לבד והיא זקוקה לחברה היא ממש צמאה לזה. אין לה אחים שקרובים אליה בגיל וכל הזמן צריכה למצוא לה חברות ותעסוקה. בעוד אני רואה שילדים עם הפרשים קטנים גדלים ממש ביחד ולה נורא משעמם. בעיקר בשבתות. העניין השני הוא שמאוד לא בא לי שוב לצאת מכל הבקבוקים, טיטולים וכו ואז לחזור לזה שוב אחרי תקופה ארוכה....
והסיבה האחרונה היא שאני באיזשהו מקום רוצה לסיים עם גיל הינקות וההתנהלות סביב הריונות ולידות ולסיים עם הילודה שלי ולגדל בגיל 36 כבר ילדים גדולים ומבינים ולא תינוקות שבוכים המון. ולהתחיל להשקיע בעצמי. במראה שלי... בקריירה שלי... ולהיות אחרי זה ורגועה שיש לי את כל מה שרציתי.
לצפיה ב-'מרגישה כמוך רונית,'
מרגישה כמוך רונית,
04/07/2016 | 13:47
3
59
הבכור שלי בודד ומשועמם ועם הבת השניה הוא הכי לא מסתדר
יש את החלום להביא צפוף עוד אח בשבילו...
ובכלל לסים עם זה לפני גיל 35(אני חולמת על 5...)
אבל אחרי כל מה שהגוף שלי עבר בשנתיים האחרונות
נראה לי שמגיע לו לנוח...
לכן אני אחכה לפחות שנתיים עד הניסיון הבא.
חשוב שתקשיבי לגוף  שלך ותרגישי מה נכון לך עכשיו
העבודה היא פחות שיקול בעיני
אני התבאסתי כשתיכננתי לימודים ועבודה בשתי הריונות הקודמים ולבסוף הם לא נגמרו בילד...
לצפיה ב-'מרגישה שהגוף שלי'
מרגישה שהגוף שלי
04/07/2016 | 13:57
2
57
צריך הריון כבר מאתמול... כי שוב...
אני מאלה שלא סובלים מזה. הריון זה דבר שכיף לי בגוף. שנותן לי הרגשה חיובית. משהו לצפות לו. דווקא מבחינת שאר הדברים זה אולי קצת פחות מסתדר. אבל זה פחות מעניין אותי כי יודעת שזה גם ככה בעירבון מוגבל.
בכל מקרה, החלטתי ללכת לרופא ולשאול לדעתו. אם כדאי לטפל או לא... או לתת תמיכה כלשהי לשלב הלוטאלי של המחזור שכנראה מאוד קצר אצלי. נראה מה יגיד וכנראה שאלך לפי עצתו.
לצפיה ב-'שיהיה בהצלחה עם כל החלטה שתקבלי..'
שיהיה בהצלחה עם כל החלטה שתקבלי..
04/07/2016 | 14:08
1
41
לי יש הריונות מאד קשים פיזית ונפשית
ואני לא מסוגלת לחשוב עכשיו  להיות בזה עוד פעם.
זה באמת מאד אישי ומשתנהמאישה לאישה
לצפיה ב-'ההריון שאחרי האובדן'
ההריון שאחרי האובדן
04/07/2016 | 15:56
57
היה זוועה מבחינה נפשית והייתי בטיפול.
ביליתי את רוב ההריון בבדיקות גם.
אבל מקווה שבהריון הבא אהיה יותר רגועה אחרי שחוויתי שוב הצלחה.
לצפיה ב-'השאלה היא איפה את עומדת עם שאר מטרותייך...'
השאלה היא איפה את עומדת עם שאר מטרותייך...
04/07/2016 | 22:23
1
62
מבינה את ההרגשה שלך.
אני הולכת לישון וקמה כל בוקר בשמחה עצומה על שזכיתי בתינוק מתוק ומעל הכל מרחפת עננה... אבל אצלי הגיל כבר ממש שם אותי בישורת האחרונה ואצלי יש המון בעיות בהריונות וכל הרעיון של האם יהיה ילד נוסף, נמצא בסימן שאלה, כי לא בטוח שנצליח.
אבל יכולה לשתף שגם אצלי יש שאלות לגבי התפקיד בעבודה כשאחזור ואני מתלבטת... כי מבחינתי זה או או. אני כבר לא מתאבדת על כלום יותר. רוצה לתת את כולי לכל מטרה שחשובה לי ולא לעשות חצי עבודה.
לדעתי זה לא הוגן לעצמך.
אז אם חשוב לך הקידום והאופק התעסוקתי העתידי, תני לו קצת את הבמה הראשית. שחררי את השאר ותשקיעי את מיטב מרצך בלממש את עצמך מקצועית ולהתבסס מעט בתפקיד החדש ואז לכי במלוא המרץ שוב על הריון.
תאפשרי לעצמך להיות המקסימום שאת יכולה וגם לנשום קצת.
ומה עם הבית והמשפחה ?
אצלי האובדנים גבו מחיר כבד וכעת גם התינוק הראשון והמתוק שלנו עשה את שלו וטרף את הקלפים והאתגר ללמוד להיות משפחה וגם זוג, ממש מאתגר אותנו.
וחושבים על מעבר דירה...
זה המון עומס והריון דורש זמינות רגשית ושלווה. 
אני אישית מרחמת על התינוק שלי מעט, לצד השמחה שברור שתהיה גם היא, אם וכשנרצה ונצליח בתקווה, להביא לו אח/ות בהפרש קצר... כל יום איתו הוא עולם ומלואו. הוא מרכז העולם כרגע ומגיע לו להינות מזה ככל שאפשר.
 
לצפיה ב-'עונה לך בוואטס...'
עונה לך בוואטס...
05/07/2016 | 08:44
47
יותר קל. חחחחחח
לצפיה ב-'זוכרות אותי...? התגעגעתי וחזרתי לשתף '
זוכרות אותי...? התגעגעתי וחזרתי לשתף
03/07/2016 | 00:17
6
213
חזרתי לשתף אתכן באושר הגדול שלי, בהקלה, בשמחה ובאור המושלם שפרץ לחיי בסערה אדירה. הבן הבכור והיפה שלי 

ב-31.5.15, לפני שנה וקצת, התבשרתי בבשורה איומה שהחריבה עליי את עולמי.
כמה דמעות הזלתי על ההריון שאיבדתי באותו היום. כמה עצב, כמה כאב...
ב-1.6.15 כתבתי בפורום אובדן הריון. כתבתי ובכיתי, בכיתי וכתבתי. כמה חלומות נופצו באותו יום. התרסקתי.

ובדיוק שנה אחרי, ב-1.6.16, נולד לביא. הילד שלי. האריה היפה, הבריא והחזק שהצליח לתקן את כל מה שעצוב בעולם הזה.  
אני מרגישה כאילו עברתי הריון של שנה, מרגישה שהנשמה שחשבתי שאבדה באותו יום - נשארה בתוכי, התחזקה והתעצמה ונולדה בדיוק שנה אחרי.
נשמה טהורה ויפה, שנכנסה לתוך גוף קטן ומושלם של הילד שלי. המעגל נסגר. אני אמא, סוף סוף. אתן מאמינות? 
לצפיה ב-'שמחה כל כך לקרוא'
שמחה כל כך לקרוא
03/07/2016 | 01:08
61
שתדעו אושר, בריאות ושמחה. לא מובן מאליו.
לצפיה ב-'איזה אושר!'
איזה אושר!
03/07/2016 | 16:05
33
חיכיתי להודעה הזאת, וכעת מאחלת לכם אינסוף רגעים מאושרים וממלאים את הלב בגידולו של לביא, שיצמח ויתחזק ויגדל בריא ומאושר!
לצפיה ב-'מרגש כל כך '
מרגש כל כך
03/07/2016 | 16:52
41
אני שמחה לקרוא שהמסע הזה הסתיים באושר גדול
תודה שהגעת לעדכן. 
מאחלת לך המון אושר, בריאות, שמחה ואהבה
לצפיה ב-'ברור שזוכרות '
ברור שזוכרות
03/07/2016 | 20:18
30
איזה כיף לקרוא שהכל עבר בשלום ואת חובקת פצפון מושלם ובריא!
שתדעו רק אושר ונחת מהלביא שלכם
לצפיה ב-'בטח זוכרת'
בטח זוכרת
03/07/2016 | 21:45
37
מזל טוב גם ממני להולדת לביא הקטן. נפלא לקרוא הודעה כה מרגשת.
גדלו אותו באושר, בבריאות ובנחת, עם הרבה חוויות מעצימות ונפלאות!
 
וכמו תמיד, אני מבקשת גם ממך, לכתוב הודעה בפורום אובדן הריון. אני מסמנת בסימון את הודעות הלידה, כך שמי שלא מתאים לה- לא נכנסת.
אני חושבת שמאוד מאוד חשוב שבנות בפורום הקשה ההוא ידעו שיש מקום לאופטימיות ויש מקום לתקווה. אני יודעת שאני חיפשתי את התקווה הזו בזמנו בנרות...
אם את רוצה להתייעץ איתי לגבי הניסוח, ניתן לעשות זאת במערכת המסרים.

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מזל טוב!! מרגש לקרוא '
מזל טוב!! מרגש לקרוא
05/07/2016 | 19:05
27
כמה סמליות בתאריכים... וכמה כיף שאת אמא סוף סוף! 
המון אושר ונחת בגידול הקטנצ'יק 
לצפיה ב-'לא קשור לפורום '
לא קשור לפורום
02/07/2016 | 12:48
28
187
ראיתי שהיה פה דיון על הנקה ובקבוקים, אז מרשה לעצמי להתייעץ כי זה הפורום היחידי בו אני  כותבת (מידי פעם).
אז אחרי מסע מפרך ביותר, זכיתי לחבוק את בני הבכור, אך הקטנציק החליט להפתיע אותנו ונולד בשבוע 35 כך שהתחיל את חייו בפגיה ואני לא יכולתי להניק אותו והתחלתי עם שאיבות.
חודש וחצי אחכ, פעמיים דלקת בשד, שני סשנים של אנטיביוטיקה, תינוק לא יונק, כמעט ואין חלב... בקיצור כייף. בחמישי סיימתי אנטיביוטיקה והיום שוב גודש ונקודת שבירה.
איך אני מייבשת את הקצת חלב שיש לי? איך אני מתמודדת עם עצמי עם המחשבה שאני לא מצליחה לתת את ההכי טוב לקטנציק שלי אחרי כל מה שעברתי כדי להביא אותו לעולם?
מוסיפה, כמובן שאני בליווי של יועצת הנקה, אבל היום שבת ולא נעים לי להפריע
לצפיה ב-'דווקא כן קשור-'
דווקא כן קשור-
02/07/2016 | 14:18
2
78
כבר מזמן אמרנו שצריך פה פינה שקשורה להורות לתינוקות הקשת שלנו:) (אם את לא מכירה את הביטוי- אז מדובר על ילדים שנולדו לאחר אובדן/י הריון).
 
אז מזל טוב להולדת בנך הבכור. מקווה שהכל בסדר איתו ושאתם בבית, מסתגלים לשגרה החדשה, הנפלאה והמאתגרת שנקראת הורות.
 
קטונתי מלתת עצות לגבי ייבוש החלב. מקווה שמישהי תדע לענות לך, או שאת יכולה לשאול את יועצת ההנקה או אפילו אחות בטיפת חלב.
 
לגבי השאלה שלך של "איך אני מתמודדת עם עצמי עם המחשבה שאני לא מצליחה לתת את ההכי טוב לקטנצ'יק שלי אחרי כל מה שעברתי כדי להביא אותו לעולם?"- אז תתכונני שזו שאלה שתלווה אותך לאורך כל ההורות, איתו ועם הילדים האחרים שיהיו לך בתקווה בעתיד-
"איך אני יכולה לצעוק עליו, אחרי כל מה שעברתי כדי להביא אותו לעולם?"
"איך אני יכולה להתעצבן עליו..."
"איך אני יכולה להשקיע בעבודה ולא להיות איתו כל רגע ביממה"...
"איך זה שאני לא יכולה לקנות לו את דירת חלומותיו?"...
וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה.
זה לא נגמר....
 
יכולה לומר לך כלל ברזל: הורות שמלווה ביסורי מצפון בלתי פוסקים היא הורות לא טובה. אי אפשר שלהורים יהיו בלי סוף יסורי מצפון, כי אז זה משחית את הילד, וזה לא מאפשר לחנך, ולא מאפשר להציב גבולות, ואז גדל ילד מפונק, שחושב שכל העולם מסתובב סביבו, אגואיסט ולא מתחשב.
אפשר להיות הורים, עם מעט יסורי מצפון. זה טבעי ונורמלי, וגם מכריח אותנו לנסות ולהיות יותר סבלניים וסובלניים, וזה מעולה. אבל במידה.
 
אז לשאלתך- את יודעת מה הכי טוב לתינוק בנוגע להאכלה ובנוגע לבכלל? - שיהיה טוב לאמא שלו. אם לאמא יש דלקות חוזרות בשד, והיא סובלת מכאבים חזקים, ומיסורי מצפון- אז לא טוב לה, ולכן גם לתינוק לא טוב.
אם האמא מחליטה מסיבות כאלו ואחרות לא להניק, ועושה זאת ללא יסורי מצפון (!!!), ונהנית להאכיל את התינוק מבקבוק, ונוצר הקשר המדהים והנפלא והמעצים הזה בינה לבינו בזמן ההאכלה עם הבקבוק, והתינוק אוכל, ואוכל כמות מספקת, ושבע, וישן טוב, ונינוח, אז זה הכי נפלא בעולם והכי בריא לו בעולם.
 
אני לא יודעת. כנראה אני שונה בזה מרוב הנשים. אני מאוד אימהית, ומאוד חמה, ומאוד אוהבת מגע, אבל כל נושא ההנקה מראש ידעתי שלא מתאים לי. לא מתאים. מכל הבחינות. ופשוט הייתי לחלוטין בלי יסורי מצפון, והיה לי טוב, והיה לי נוח, ועובדה שכל שלושת ילדיי היו תינוקות מאוד מאוד נוחים, נינוחים, שבעים, מרוצים, ישנים טוב ובריאים לחלוטין.
כבר אמרתי?- לאמא טוב, לתינוק טוב.
 
אז לא לכולן זה מתאים נושא ההנקה. ומי שזה מתאים לה- אז יופי. ומי שלא מתאים לה- גם יופי. בלי יסורי מצפון בבקשה. תלמדי עצמך כבר מעכשיו לצמצם יסורי מצפון, כי אם תתני להם להוביל את ההורות שלך, זה לא טוב- לא עבורך ולא עבור הילד.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'תודה שירה '
תודה שירה
02/07/2016 | 14:44
1
40
תגובה שמכניסה לפרופורציות ולאיזון (עם כמה שקשה למצוא אותם חודש וחצי אחרי לידה :).
אין ספק שאת צודקת בכל מה שכתבת, ורק צריך לזכור את זה בנקודות קשות.
אני מניחה שהקושי הגדול, מלבד הפימפום הבלתי פוסק (והחדירה לרשות הציץ של כל אנשי העולם בערך) כמה יותר בריא לילד חלב אם, הוא הפער בין המציאות לפנטזיה.
כל המסע להורות עבורי היה ניפוץ פנטזיות אחד גדול, כך שאחבק את בני בזמן שאאכיל אותו תמ"ל ואודה בקול על היותו, ושנולד בריא וחזק למרות השבוע המוקדם.
לצפיה ב-'תחבקי אותו, ותנשקי אותו,'
תחבקי אותו, ותנשקי אותו,
02/07/2016 | 14:55
45
ותצרו קשר עין בזמן ההאכלה, ותדברי איתו. אין. זה מדהים. זה לא קשור לציצי או בקבוק. ואני אומרת לך בשיא הרצינות, שהילדים שלי היו פחות חולים מילדים של חברות שלי שהיניקו באדיקות עד גיל שנתיים.
 
תהני, ותדאגי לעצמך ולבריאות שלך. זה גם למענך וגם למען הילד שלך:)
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'הכי טוב לקטנצ'יק זו אמא בריאה'
הכי טוב לקטנצ'יק זו אמא בריאה
02/07/2016 | 14:23
8
100
גם פיזית וגם בנפשה. אני בזמנו התאבדתי על הנקה, והבקבוק מטרנה בנקודת השבירה הראשונה שלי לווה בבכי תמרורים, עד כדי כך שהבעל ההלום נשאר אותו יום בבית
לי נשמע שעשית מאמצים עוד הרבה מעבר למקובל כדי להניק והעניק לילדך את המקסימום מנקודה זו. עכשיו התור שלך להעניק לו את המקסימום דרך דאגה לעצמך. אז מפסיקים הנקה כי - ראבאק, באמת באמת ניסית וזה לא הולך. הכי לגיטימי שיש. והכי לגיטימי גם לבכות על זה קצת, על כך שהתאמצת ורצית כל כך ובכל זאת לא הולך לך.
ואיך להפטר משאריות החלב - אז ככה
חליטה של מרווה ונענע - הכוונה היא לבישול עלי מרווה ונענע במים רותחים ואז השארה לכמה שעות טובות כדי שייקבל מרירות וצבע, לשתות הרבה לאורך כל היממה.
עלי כרוב שטופים מופרדים וקרירים מהמקרר - פעם בשעה מוציאה עלה, מניחה אותו על השד בכל מקום מבית השחי ועד לקיפול מעל הבטן, פרט לפטמה עצמה. הולכת איתו חצי שעה או עד שאיכס, מוציאה, עוד חצי שעה-שעה - סיבוב נוסף. לא להשאיר עלים ללילה או יותר משעה שעתיים.
ללבוש חזיות או גוזיות ספורט לוחצות, להמנע מכל סוג גירוי לשדיים ולפטמות בעיקר - ז"א לבשת משהו שמרגיש בפטמה - לסדר. במידה ומאוד גדוש אפשר לסחוט קצת מכיוון בית השחי, ז"א לאחוז בשד בשתי הידיים כמה יותר רחוק מהפטמה וקרוב לשוליים, ולמעוך לכיוון הפטמה. לא לגרות ולמעוך את הפטמה עצמה. ולא לסחוט עד הסוף, מספיק שיצא קצת ויש הקלה. פרט לצורך לשחרר לחץ בשד - ללא מקלחות חמות ועיסוי שד במקלחת. כל הסיפור עם הפטמות - גירוי הפטמה גורם להפרשת אוקסיטוצין, ובימים אלו גם פרולקטין, שמייצר מנגנון פידבק חיובי ועוד ועוד חלב. אז חוסר מגע בפטמה די משבש את המנגנון.
להמנע מבירה על כל סוגיה, מגבירה ייצור חלב בטירוף, גם בשבועות הראשונים שהחלב כאילו נגמר.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
02/07/2016 | 14:47
1
40
בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע עכשיו. תודה רבה על המילים הטובות, וכמובן על העצות. מתחילה ליישם אותן החל מעכשיו. משום מה ד"ר גוגל איכזב אותי הפעם.
לצפיה ב-'בבקשה'
בבקשה
02/07/2016 | 15:42
45
קחי בחשבון שהיה לך חלב במשך חודש וחצי, עם כל מה שכרוך בזה - הוא לא ייעלם תוך יום. תחושת הגודש בתקווה תיעלם תוך כשלושה ימים, ואחר כך יכולה להיותר תקופה ממושכת של ייצור חלב מזערי, שבועות או יותר, וכל חוסר הקפדה על הכללים של גירוי פטמה עלולים לייצר חלב מחדש. מניחה שאיך נראית דלקת ומה לעשות איתה את יודעת יותר ממני
לצפיה ב-'ואו! מאמרוני- איזה ידע. הרשמת אותי. '
ואו! מאמרוני- איזה ידע. הרשמת אותי.
02/07/2016 | 14:56
5
18
לצפיה ב-'חודש וחצי של מאבק עיקש בחלב אחרי לידה שקטה...'
חודש וחצי של מאבק עיקש בחלב אחרי לידה שקטה...
02/07/2016 | 15:43
4
87
והתאבדות על הנקה בסיבוב של רוני, כמובן :) הולכת להתאבד גם הפעם, רק עם יותר נסיון.
לצפיה ב-'רגע, מאמרוני, שאלה קשה-'
רגע, מאמרוני, שאלה קשה-
02/07/2016 | 15:49
3
88
לא כל כך הבנתי- לא לקחת דוסטינקס אחרי הלידה השקטה של אושרי? סליחה על השאלה, ואם את לא רוצה לענות- זה בסדר.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'זה אחרי דוסטינקס, לצערי'
זה אחרי דוסטינקס, לצערי
02/07/2016 | 16:00
2
22
לצפיה ב-'על כן הוא גם לא כלול בהמלצות שלי'
על כן הוא גם לא כלול בהמלצות שלי
02/07/2016 | 16:00
19
לצפיה ב-'אויש. זה נורא:('
אויש. זה נורא:(
02/07/2016 | 21:08
12
לצפיה ב-'ליבי יקרה'
ליבי יקרה
02/07/2016 | 15:44
1
50
מנקודת מבטי את נותנת לתינוק מעל ומעבר. במשך חודש וחצי את מתמודדת עם טיפול בפג ובמקביל שואבת. משערת שאת שואבאת ומאכילה, שואבת ומאכילה וחוזר חלילה. לא פשוט כלל. ועל זה נוספו שתי דלקות בשד. כמה עומס חווית בחודש וחצי שחלף, וזה נוסף על הריון שבודאי היה מורכב רגשית (סלחי לי שאיני זוכרת במדויק).
יודעת שזה קשה לבקש מעצמנו, אבל מציעה לך לחמול על עצמך. אמא כואבת, אמא מותשת, אמא שעוברת את הסף היא מתכון לסבל גם עבור התינוק. הנקה היא לא ערך עליון, לא מעל השלווה שלך, והרי את ניסית במשך ששה שבועות, מעל 40 ימים! והחיבור לתינוק אינו תלוי רק בהנקה, אלא בשלווה שלך ובפניות שלך אליו. גם אם הוא ישתה תמ"ל.
לגבי הייבוש - מציעה לך נוסף על העצות המצוינות של מאמארוני לצלצל למוקד הטלפוני של הקופה ולהתייעץ באחות טלפונית או לחילופין למשוך עוד כמה שעות עד צאת השבת ולהתייעץ אז ביועצת ההנקה.
מזל טוב על הולדת הבן ועל ההורות לו, שתדעו אושר ובריאות :)
לצפיה ב-''
02/07/2016 | 15:51
7
לצפיה ב-'אחלוק מהחוויה שלי'
אחלוק מהחוויה שלי
02/07/2016 | 16:39
55
יש קווי דמיון בקושי הרב, בתינוק שבתחילה היה פג וחלש ולא ינק יעיל ואח"כ פשוט סרב, בקושי עם השאיבות במשך חודשיים כמעט (כל היום שלי סבב סביב נסיון הנקה, האכלה בבקבוק, שאיבה כמעט שעה ועדיין כמות אפסית וחוזר חלילה כל שעתיים, יום ולילה.
שלוש יועצות הנקה שכולן אמרו שהכל תקין ושצריך להתעקש איתו ולא לתת בקבוק גם אם הוא רעב, ובסוף זה יצליח.
לי אישית זה לא התאים.
ובכל מקרה החלב היה ממש מועט ושאיבות לא הגבירו אצלי את היצור. חודשיים כמעט ושאבתי בקושי 20 סמק בשאיבה טובה.
בסוף ויתרתי - וישר נשמתי לרווחה. זה היה עינוי עבורי וגם עבורו, כי הוא לא רצה בכך כבר ונסיונות ההנקה לוו בהתנגדות שלו ובכי.
 
היות והיה לי מעט חלב, לא עשיתי כלום חוץ מלסחוט את השדיים כמה פעמים ביום , מעט רק להקל על הגודש אם יש כזה ותוך יומיים שלושה, הפסיק החלב לחלוטין, כנראה בגלל שהיה כ"כ מעט.
לצפיה ב-'מצטרפת ותומכת בתגובות המקסימות שקיבלת כאן '
מצטרפת ותומכת בתגובות המקסימות שקיבלת כאן
02/07/2016 | 17:34
53
מכיוון שיש מעט חלב, הייתי מחכה קצת ולא עושה כלום. ייתכן שהחלב פשוט יפסיק לבד. במידה ולא יפסיק תוך כשבוע, אפשר לפנות לרופא ולבקש כדורים להפסקת החלב. מניסיון, הכדורים עובדים טוב מאוד. 
ולגבי השאלה היותר חשובה בעיניי... איך את מתמודדת עם המחשבה שאת לא מצליחה לתת את הכי טוב לקטנצ׳יק?
מחצת לי את הלב. 
 בא לי לחבק אותך במקום לענות
את נותנת את הכי טוב לקטנצ׳יק שלך. נותנת לו אמא שפויה ומתפקדת. וזה הרבה הרבה יותר שווה מחלב אם. 
אני מקווה שיום אחד תביני את זה ותאמיני בזה. 
חלב אם זה מעולה. אבל יש דברים הרבה יותר חשובים. ולכן ישנם מקרים, כמו, כנראה, המקרה שלך, בהם תחליפי חלב הם הכרחיים וטובים יותר אפילו מחלב אם. 
מניסיון אישי, יכולה לספר לך שהגדולה שלי מגיל חודש וחצי גדלה על תחליפי חלב. ו...כן, גם אני עיניתי את עצמי בהתחלה. אבל עם הזמן הבנתי שזה פשוט היה הכרחי. יכולה לספר לך שהיום היא כבר בת 15 והיא גדלה מעולה על תחליפי החלב  

מאחלת לך אושר, רוגע והמון אהבה
לצפיה ב-'מנסיוני '
מנסיוני
02/07/2016 | 22:23
7
45
יקרתי.
 
אני את הבן הגדול שלי ילדתי בשבוע 29+4. ולא עשיתי שום קורס יעוץ הנקה ועל הכנה ללידה בכלל לא... בקיצור בכלל לא היה לי חלב וכמובן שלא יכלתי להוציא אותו ולהניק, ולכן הוא קיבל בזונדה תמ"ל. וניסתי לשאוב בימים שבאתי לבקורים ולא ממש הצלחתי והיתה שם יועצת הנקה די דפוקה שראיתי אותה פעם אחת בלבד!! בקיצור ולעינין אחרי שהיה לי גודש ודלקת בחזה ונשבעת לך שגדל לי החזה בשלוש או ארבע מידות!! והיה גם חום אז קבלתי אנטיבודיטקה חזקה דרך ווריד ועל הדרך יבשו אותי והילד בסדר גמור עם מטרנה.
 
ועכשיו בקטנציק שלי כן עברתי יעוץ הנקה לפני זה... וזככתי לחוויה מתקנת שהביאו לי אותו לנסיון הנקה שלא הצליח לי כי היתי אחרי קיסרי... ושבוע שהיתי בבית חולים נסיתי להניק ולא הצלחתי נסיתי לשאוב ולא הצלחתי. שגעתי את חברה שלי שנסיתה לעזור לי, דיברתי עם יועצת הנקה ביושב שלי ולא עזר, גם היועצות הנקה בבית חולים לא הצליחו אז התאישתי סובית ובקשתי ליבש את הציצי בצער רב ויגיון קודר.... והמתוק שלי שלי גדל יופי עם מטרנה....
 
את חייבת לשמור על השפויות שלך כדי שתוכלי לתפקד ולגדל את החמוד שלי. היתרון של תמ"ל זה שגם משהו אחר יכול לתת לו בקבוק.... למרות ההוצאות הכספיות על בקבוקים ותמ"ל והזמן לשתוף אותם כל הזמן...
 
את אמא גבורה ואת עושה את הכל בשביל הילד שלך!! אנחנו מנסות לעשות הכל שבשביל הקטנים שלנו אבל אנחנו לא חיבות להשתגע בשביל זה.
 
תקבלי ממני גדול ותהי אמיצה וחזקה בשביל החמוד שלך.
לצפיה ב-'יש הוצאות להנקה ועוד איך!'
יש הוצאות להנקה ועוד איך!
02/07/2016 | 22:34
6
68
מארז פדים שעולה 35 שקלים ונגמר תוך 3 ימים, ואת משתמשת בהם בחודשים הראשונים ללא הפסקה. אחר כך זה הופך לחבילה בשבוע. משחות לפטמות, פטמת סיליקון, בכל זאת בקבוק או שניים, שקיות להקפאה, משאבה שאמנם אפשר להשאיל מיד שרה אבל בכל זאת. ואל נא לשכוח - יועצת לא זולה אני בטוחה. חזיות הנקה לחזה גדול, שאני נניח הזמנתי מFIGLEAVES ב 250 שקל לאחת, כשבארץ יש לחפש בנרות משהו דומה ב 500 ומעלה, וצריך בערך ארבע חמש, לא כולל גוזיות (מזיעים ומטפטף) כדי לכבס כל יומיים בלי אטרף. נכון, יש חזיות הנקה בשילב ודומיהן במאה וקצת, אבל זה לא באמת משהו שיכולתי לשים על עצמי ולצאת החוצה, ולהראות סביר.
סינר הנקה שלדעתי חייבים, לא הצלחתי להסתדר עם ציצי גדול ותינוקת משתוללת בלי סינר ארוך עם קשת וקצוות ארוכים שאפשר להכניס איפשהו כשהיא מנופפת בהכל. אז 100-150 גם לזה. רצוי שניים בשביל כביסה, אבל זה כבר לממש מפונקות
 
לצפיה ב-'רק על עצמי ידעתי....'
רק על עצמי ידעתי....
03/07/2016 | 13:27
5
52
אני לא נכנסת לויכוח מה יותר זול להניק או לתת בקבוק מטרנה. רק רציתי להגיד אני לא יכלתי להניק לא בראשון ולא בשני ולא משנה כמה נסיתי להניק בילד השני. הוא פשוט לא הצליח למצוץ. ולא משנה כמה התיעצתי עם חברה שלי ועם יועצת הנקה של הישוב שלי ועם היועצות הנקה ואחיות של הבית חולים וגם לשאוב לא הצלחתי אז הרמתי ידים והחמוד שלי מקבל מטרנה. ונכון שגם בהנקה יש הוצאות כספיות וכן צריך לקנות חזיות הנקה, למרות שאני לא מבינה את הרעיון של סינר הנקה אני מרחמת על התינוק שיונק מתחת לסינר ושימותו כל האלה שלא יכולים לראות אישה מניקה אבל כן לראות את בר רפאלי עם כל ציצים בחוץ....
 
ולידעתך שהולך לי בבית קופסת מטנרה בשבוע שזה 50 ש"ח, ועוד קופסא אחת למעון. ובקבוקים שיש בבית ועוד בקבוק במעון ושלא נדבר על טיטולים. אין מה לעשות ילדים זו הוצאה מוכרת וידועה. שלא לדבר על בגדים כל כמה חודשים גם לגדול וגם לקטן....
 
אבל זה לא נושא השרשור. עם לילי שפתחתה את השרשור קשה עם התדומדדות של שאיבה והנקה אפשר גם לשלב בקבוק תמ"ל. אולי לילי תוכל לנוח והחלב יחזור לה ותוכל לשלב את שניהם.
 
תינוק בשלבים הראשונים שלו צריך אמא שפויה ולא אמא עיפה ורצוצה שיש לה גם בית על הראש עם כביסה ובשולים ושלא נשכח גם את הבעל.
 
לצפיה ב-'נכון, הנושא הוא לא העלות, אלא התועלת'
נכון, הנושא הוא לא העלות, אלא התועלת
03/07/2016 | 15:41
4
42
וברור שמה שהכי טוב זה אמא שטוב לה.
אבל היות ואנחנו מדברות הנקה כאן, זה נראה לי מקום טוב לציין שהנקה היא השקעה כלכלית לא פחותה בכלל, רבות לא יודעות את זה.
אגב, הסינר הוא בעיקר לצורך מניעת חשיפה עצמית בעת החיבור וניתוק מהשד, בעיקר הקטע שאת מרימה תינוק אחרי הנקה לגרעפס על הכתף ופשוט שוכחת שיש לך ציצי בחוץ באמצע העיר (כן, זה גם קורה). בזמן הנקה בפועל ראש התינוק מסתיר הרבה יותר ממחשוף ממוצע ואני בהחלט מזיזה ומאווררת את הסינר ולא יושבת עטופה ומזיעה. עבורי החלק ההכי מסובך מבחינת חשיפת הנקה היה לא להניק באמצע העיר על ספסל(זה היה קל) אלא דווקא על הספה בסלון ליד אבא שלי וחמי נניח, או ליד החברים שלנו בלי לצאת מהחדר ולהפסיק שיחה.
לצפיה ב-'הנקה עולה כסף?'
הנקה עולה כסף?
04/07/2016 | 18:51
3
33
אני אישית לא נזקקתי לפדי הנקה...
וסינר הנקה עלה 100 שקל ונשמר לכל הילדים.
ברור שהאכלה מבקבוק עולה הרבה הרבה הרבה יותר
לצפיה ב-'עולה ולא עולה'
עולה ולא עולה
05/07/2016 | 02:55
2
38
אני כן משתמשת בפדים מתוך כורח ומדובר בהוצאה של 25 ש"ח בחודש וגם קניתי חזיות הנקה (הקודמות כבר התבלו ונזרקו, החדשות נקנו בעיקר בהחלפות בשילב). סמרטוט הנקה כבר היה לי. מצד שני לא קניתי בינתיים בקבוקים ולא תמ"ל.  
אבל מכל הצדדים זאת בחירה לא כלכלית אלא רגשית בעיקרה וכל אחת צריכה לעשות מה שנכון עבורה עצמה, כדי להיות אשה שלמה ובריאה עבור עצמה ובעיקר עבור הילד שזקוק לאמא רגועה יותר משהוא זקוק להנקה - אם אלה שתי החלופות.
לצפיה ב-'אהבתי את השעה שבה את עונה '
אהבתי את השעה שבה את עונה
05/07/2016 | 14:35
1
27
איזה כיף שיש פצפוני כזה מתוק לקום אליו בלילה, אה?
לצפיה ב-'אכן והלוואי שכולנו נזכה'
אכן והלוואי שכולנו נזכה
05/07/2016 | 15:06
29
הלוואי הלוואי על כל מי שכאן ועל כל מי שבפורום השני להתעורר באמצע הלילה כדי להאכיל (בבקבוק או בהנקה, לא נעורר שוב את הדיון) או להרגיע ולא להתעורר בגלל נדודי שינה וחרדות.
לצפיה ב-'במילה אחת: סימילאק'
במילה אחת: סימילאק
02/07/2016 | 22:24
63
ב 3 מילים: סימילאק אדוונס פלוס.
ביתי השנייה גם הגיעה אחרי אובדן קשה וייסורים ורציתי להניק. באמת שרציתי.
אז הנקתי יום אחד 4 שעות בבית חולים כי זה מה שרצתה ויצאתי מבית החולים עם ציצים מדממים ועם אינפקציה. ולא וויתרתי. ושאבתי.... והשלמתי סימילאק... ובלאגן ומאות בקבוקים וחלקי משאבה וכולי. חודשיים. ותאמיני לי... מאז שיש רק סימילאק כולנו מאושרים. ב"ה הילדה מתפתחת ומתקדמת יותר טוב מאשר הילדים של חברות שמניקות. אני לא מהמאמינים הגדולים בהנקה. לא הניקו אותי ויצאתי בסדר גמור.
לצפיה ב-'לגביי ייבוש החלב...'
לגביי ייבוש החלב...
02/07/2016 | 22:26
44
אני הייתי מניקה טיפה או שואבת רק עד להקלה ולא מעבר! לאט לאט הלך והתייבש. לא השתמשתי בכלום.
לצפיה ב-'לשאוב בלעדית חודש וחצי זה המון מאמץ'
לשאוב בלעדית חודש וחצי זה המון מאמץ
03/07/2016 | 09:31
45
ואני יכולה לומר שאני שהנקתי עד שנה וחודש ותומכת הנקה שאני בטוחה בכלל שהייתי עומדת גם במאמץ הזה. מניחה שעדיין יהיה לך קשה להשלים עם זה אבל כמו תמיד הזמן יעשה את שלו. כשהילד בן כמה חודשים השאלה האם להניק או לא נראית ברומו של עולם ונראה כאילו כל חיו של הילד יקבעו לפי האם ינק או לא. יכולה להגיד לך שבתור אמא לילד בן 3 זה כבר נהיה ממש מים מתחת לגשר וההנקה נהיית חלק קטן מחיי הילד. מוסיפה גם את הזוית שלי בתור מדענית שאכן להנקה יש יתרונות רבים אבל כמו תמיד השאלה היא עד כמה וההבדלים שנמצאו הם לא כל כך מהותיים כמו שלה לצה אוהבים להציג אותם. לגבי איך ליבש אני לא מומחית, קראתי שהכדורים כבר לא עוזרים בשלב הזה ושעדיף לשאוב כל פעם קצת עד להקלה אך לא עד ריקון אבל הכי טוב שתתיעצי עם היועצת שמלווה אותך איך הכי נכון לעשות את זה.
 
לצפיה ב-'משתפת מנסיוני'
משתפת מנסיוני
05/07/2016 | 11:33
28
לגבי ייבוש חלב, לצערי הנסיון שלי נוגע לאחרי הפלה. שמתי כרוב ושתיתי הרבה תה עם נענע ומרווה.
לגבי הפסקת הנקה או שאיבה, תמיד הפסקתי בהדרגה. ירדתי לפעם הנקה פעם בקבוק או במקרה שלך לדלג על שאיבה וככה לרווח. מאמינה שלא ייקח יותר מכמה ימים עד שתשרדי בלי לשאוב בכלל.
לדעתי נתת לתינוק שלך את הטוב ביותר. תני לעצמך טפיחה על השכם הכל טוב.
בהצלחה ענקית בהמשך
לצפיה ב-'עוד חוזר הניגון'
עוד חוזר הניגון
30/06/2016 | 11:36
25
243
הבוקר הלכתי שוב למרכז לבריאות האישה, כי אני חרדתית, כי אין לי אמונה.
אותה טכנאית שבדקה אותי לפני שבוע וחצי.
רק שהפעם אין דופק.
לפחות חסכו לי את הטיול לביה"ח, וקבעו לי טלפונית את הגרידה. יום ראשון הקרוב.
במקביל מנסה לברר האם הרופא שלי יכול לבצע פרטי, ממחר יש שינוי בחוק ולא בטוח שאוכל לבצע דרכו.
 
ובתוך ים הדמעות אני חושבת:
לפחות לא אצטרך לעבור סיסי שליה ולחכות שבועיים מורטי עצבים.
לפחות לא אצטרך לעבור גרידה רגע לפני מסיבת הסיום בגן.
 
היה ונגמר והלב שלי שוב נשבר.
לצפיה ב-'חיבוק גדול'
חיבוק גדול
30/06/2016 | 12:18
89
לא ארחיב ולא אוסיף מילים כי לו הייתי ליידך עכשיו גם לא הייתי אומרת דבר, אלא רק מחבקת.
לצפיה ב-'נשבר הלב'
נשבר הלב
30/06/2016 | 13:13
72
אין לי מלים לנחם אותך, אתכם, אלא להשתתף בצערכם ולשלוח לך חיבוק.
לצפיה ב-'לא. זה לא אמיתי. אני בהלם. '
לא. זה לא אמיתי. אני בהלם.
30/06/2016 | 13:21
94
אני לא מאמינה. אני המומה. וכואב לי.
אין לי מילים ונמאס כבר לפעמים!
לצפיה ב-'אני כל כך מצטערת לקרוא '
אני כל כך מצטערת לקרוא
30/06/2016 | 13:54
78
אין לי מילים. 
אוף. אוף. אוף. 
כל כך כואב. 
ליבי איתך יקרה
לצפיה ב-'אוי, לא '
אוי, לא
30/06/2016 | 14:08
52
איזה חרא, פשוט לא הוגן. בא לי לצרוח מתסכול.
לצפיה ב-'אוף, אוף אוף'
אוף, אוף אוף
30/06/2016 | 14:12
49
זה כל כך לא פייר. שולחת המון חיבוקים
לצפיה ב-' נורא עצוב-'
נורא עצוב-
30/06/2016 | 14:57
52
כל כך מטערת עבורך. כל כך עצובה בשבילך.
הכי רציתי בעולם עבורך.
איזה יאוש זה...אוף!
אין לי יותר מילים. שולחת חיבוקי נחמה וכוחות.
 
כתבת "היה ונגמר והלב שלי שוב נשבר"- כמה שהמשפט הזה מוכר לי מעצמי. אוי. כל פעם מחדש לאסוף את השברים האלו. כמה שזה קשה ועצוב.
 
אנחנו פה, לכל דבר שתצטרכי מאיתנו.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אין מילים שינחמו'
אין מילים שינחמו
30/06/2016 | 15:01
47
זה כל כך לא הוגן. שולחת המון חיבוקים
לצפיה ב-'נשבר לי הלב '
נשבר לי הלב
30/06/2016 | 15:07
51
מרעישה בשקט יקרה.. עוקבת אחריך ואחרי הסיפור שלך מאז שאני כאן..
הלב שלי נשבר איתך. כואב כל כך וכל כך מוכר.. התסכול הצורם הזה. ההזוי. הלא הגיוני. הלמה שוב לעזאזל?? למה שוב אני???!
אוףףףף. העולם הזה מחורבן כל כך לפעמים.
שולחת לך חיבוק חם.. יש בך עוצמות שלא יתוארו במילים.. הלוואי ויכולתי לעזור.
זכותך להרעיש בקול. בקול חזק שכולם ישמעו!
איתך..
לצפיה ב-'תודה לכולכן'
תודה לכולכן
30/06/2016 | 20:42
2
107
יש בי הרבה מחשבות, אז יוצאת לי הודעה קצת מפוזרת ומבולבלת, יודעת שאתן סולחות לי.
מתנצלת אם אני מפרטת בצורה שיותר מתאימה לפורום השני, לא בא לי לחזור לשם כרגע, מרגישה יותר מוגנת כאן.
 
בתוך כל הכאוס הגדול, אתן בהחלט מהוות משענת וכתף לבכות עליה. וגם אם אין מילים וגם אם אין נחמה, אתן בכל זאת מצליחות לגעת בי במילותיכן ולנחם במעט.
 
באופן מוזר (וברור לי שעוד יגיעו הרבה רגעי בכי ושבירה), אני רגועה עכשיו.
הנורא מכל קרה (בהקשר של ההריון הזה) והדאגות והחרדות שאפפו אותי, התאדו והתפוגגו ונותרתי עם פעולות טכניות. לבטל תורים, לתאם גרידה, לעדכן את הגננת.
גם תופעות הלוואי כמעט ואינן, אני מרגישה פחות נפוחה, הבחילות מינוריות.
השאלות של הבת שלי מהשבועות האחרונים מהדהדות בי: אמא, הבטן שלך שמנה, אולי יש לך עובר בבטן? אמא, אני רוצה אחות, אז אולי את ואבא תתחבקו עכשיו חיבוק מיוחד של מבוגרים?
 
הטכנאית היתה מאוד אדיבה ורגישה. 5 שניות אחרי תחילת הבדיקה ציינתי שאני לא רואה דופק. היא אישרה ואמרה שהגודל תואם לשבוע (אז אני משערת שהדופק הפסיק ממש בימים האחרונים) ושיש משהו במבנה שנראה לא תקין. היא שאלה עד כמה אני רוצה שתפרט, וכשאישרתי שאני רוצה לדעת - אמרה וגם אני ראיתי שמבנה הבטן לא תקין, היתה שם בליטה שלא אמורה להיות.
ביקשתי מהמזכירה שתקדם אותי בתור לרופאה, כי חשבתי שאצטרך לגשת גם לביה"ח. היא נענתה לבקשה שלי ומיד התקשרה לרופאה.
האחות חיבקה אותי כשניגשתי לעדכן אותה.
הרופאה לא הבינה למה אני רוצה גרידה פרטית בזמן שהיא יכולה לתאם לי ציבורי ממש מהר. הסברתי מה היה בגרידה הקודמת (ספוגית שנשכחה ואח"כ היסטרו בגלל שארית), היא היתה מזועזעת ואמרה שהיא תהיה במיון יום ראשון ותדאג ללוות אותי.
 
אני תוהה אם לבקש שישלחו דגימת רקמות לבדיקה פתולוגית, באובדנים הקודמים שלי זה לא היה רלוונטי. אני לא מעוניינת בצ'יפ - לא רוצה לדעת אם העובר הזה ירש את הפגם שלי או לא, אבל אולי בדיקה כרומוזומלית בסיסית? מה בודקים בכלל בבדיקה פתולוגית? איך זה יעזור לי להמשך? (אם יהיה המשך. אני לא מסוגלת לחשוב על זה כרגע).
לצפיה ב-''
30/06/2016 | 21:23
57
כואב הלב על השאלות של בתך. היא נשמעת נבונה ורגישה, זכיתן זו בזו.
ובאמת את לא חייבת לחשוב על העתיד כרגע, אלא להתמודד צעד צעד.
לצפיה ב-''
02/07/2016 | 17:39
21
טוב לקרוא שיש צוות תומך סביבך

אני מניחה שבדיקה פתולוגית בודקת בדיוק את מה שאת אומרת שאת לא רוצה לדעת. אני לא בטוחה שזה יעזור לך בהמשך. הייתי מתייעצת עם הרופא שיבצע את הגרידה. 

ברור שאת לא מסוגלת לחשוב על המשך כרגע זה הכי טבעי בעולם. 

חושבת עלייך המון. 
לצפיה ב-'מרגישה דקירה בלב.....כואבת איתך ברמה שאפילו לא מסוגלת לתאר..'
מרגישה דקירה בלב.....כואבת איתך ברמה שאפילו לא מסוגלת לתאר..
30/06/2016 | 23:27
3
95
אני לעומתך לא ממש מרגישה בפורום הזה 'בית'. למרות שמאז הגרידה האחרונה (כמעט 9 חודשים!) אני קוראת כאן כל הודעה והודעה.....כמעט לא מפספסת.
משתדלת להתעודד מהפורום השמח, אבל מתקשה להרגיש 'חלק'.
ופתאום,
לא מאמינה שמגיבה כאן על כזה כאב...... 
ואני כותבת ומוחקת וכותבת ומוחקת, ומחפשת מילים......ועדין לא הזמן לעודד. עכשיו צריך לכאוב ולצעוק ולבכות. תרשי לעצמך להתפרק.
לצפיה ב-'שם זה הבית'
שם זה הבית
01/07/2016 | 00:02
2
111
אבל בשבועות האחרונים הגיעו לשם המון חדשות. שלא מכירות את ההיסטוריה המפרכת שלי. ותסלחו לי על ההתנשאות, אבל היום עדיין אין לי כוח להסביר ולפרט לאלו שמגיבות ב"אני בטוחה שההריון הבא יצליח", "נקלטת 5 פעמים אז בטוח תוכלי שוב", "לפחות בשבוע מוקדם" (את המשפט האחרון רק לי מותר להגיד לעצמי).
כאן נמצאות אלו שמלוות אותי כבר שנתיים, מאז הלידה השקטה. כאן נמצאות אלו שפגשתי לפני שנה וקצת, חודש וחצי אחרי הגרידה. כאן נמצאות אלו שראו את החור והשחור שבתוכי, אלו שמכירות אותי יותר טוב מרוב החברים שלי.
ויש גם הדחקה, כאילו עד שאני לא כותבת שם, אני עדיין שייכת לכאן.
 
בינתיים התחלתי לכתוב תוכנית גרידה (על משקל תוכנית לידה. ציינתי בעבר שהומור שחור עוזר לי להתמודד). המסמך כולל שאלות, בקשות ודרישות שיש לי לאור נסיון העבר. נראה לי שבמהלך סוף השבוע אעלה הודעה לפורום ההוא שכוללת את הרשימה, בטוח יש דברים ששכחתי או לא חשבתי עליהם.
לצפיה ב-'מצחיק לומר'
מצחיק לומר
01/07/2016 | 00:20
75
אבל הצלחת להעלות חיוך על שפתי....
לרגע הרגשתי שהתהפכו היוצרות... ואת זו שמעודדת אותי. פשוט החזרת אותי אחורה למקומות שחשבתי שהתגברתי עליהם.....
הרבה זמן לא בכיתי.
 
טוב, קשה לי להרחיב.
 
תמיד אוהבת לקרוא את מילותיך.
את מדהימה!
לצפיה ב-'רמת המודעות שלך, והיכולת שלך להביע '
רמת המודעות שלך, והיכולת שלך להביע
01/07/2016 | 06:48
82
את תחושותייך ואת מחשבותייך הן לא פחות ממדהימות.
ואת יודעת מה מוזר? גם בשבילי הפורום "ההוא" מהווה סוג של בית. למרות שזכיתי, ולמרות הכל. עדיין.
 
לגבי ה"אני בטוחה שההריון הבא יצליח"- זה משפט שכתבה לי איזושהי מכרה שהתכתבתי איתה במייל (היתה אז בשנתיים של רילוקיישן). היא עצמה אישה מדהימה, ועובדת סוציאלית (עוסקת בנושאים אחרים- לא באובדן הריון).
ידעתי שהיא כתבה לי את המילים הללו כדי לעודד אותי. הייתי אז אחרי ההפלה הרביעית ברצף...אבל המילים האלו הרתיחו אותי, בעיקר כי אף אחד לא יכול להיות בטוח לגבי כלום בנושא הזה של הילודה...(והאמת היא שגם לגבי עוד מליון דברים בחיים).
אז אני ממש מבינה אותך, וכמה את לא רוצה לשמוע משפטים כאלו. אבל זה כי לאנשים כבר אין ממש מה לומר, אז הם אומרים משהו...
 
אגב, אם תעלי פוסט לפורום אובדן הריון, את יכולה לכתוב במפורש אילו משפטים את לא רוצה שיכתבו לך. את יכולה לכתוב מה לא יעזור לך, ולצד זה- להגדיר מה כן יעזור (לדוגמא- מתן מידע רלוונטי, תמיכה, מילות השתתפות בצער...). לפי מיטב זכרוני פעם עשיתי זאת בעצמי לאחר אחת ההפלות שלי.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אוי ואבוי'
אוי ואבוי
01/07/2016 | 02:30
19
לצפיה ב-'לבי בוכה איתך'
לבי בוכה איתך
02/07/2016 | 09:14
38
כל כך כואב שאין מילים לתאר.
מחבקת אותך וירטואלית ומחזקת אותך. מקווה שאת מאפשרת לעצמך להרעיש בקול את כאבך..
 
לצפיה ב-'כואב לי איתך '
כואב לי איתך
02/07/2016 | 16:33
35
מצטערת לקרוא שלא היתה לך הפתעה נעימה באולטרסאונד ושגילית שהחרדות התממשו שוב.
גם אני עודדתי את עצמי בזמנו באובדן השני, שלפחות נחסכה ממני סאגת סיסי השליה וההמתנה לתשובות והפסקת ההריון היזומה שאולי ציפתה לי... וממש הרגשתי בזמנו הקלה אפילו לסרוגין. אם כבר שוב... אז ככה.
עצוב שאנחנו מוצאות בזה עידוד.
 
אין לי ספק שהלב נשבר שוב. 
כ"כ הרבה תקוות נשברות בשניה אחת.
לא יודעת מה ואיך תחיטו להתקדם מפה, אבל אנחנו כאן בשבילך. כולנו מלוות אותך בכאב ובאכזבה העצומה ובתקווה גדולה שגם את השלווה והשמחה נחלוק ונחגוג איתך.
לצפיה ב-'יו מרעישה.... כמה קיוויתי בשבילך. באמת כואב הלב'
יו מרעישה.... כמה קיוויתי בשבילך. באמת כואב הלב
04/07/2016 | 10:07
19
נשמה.... אין לי מילים פשוט.
הלוואי שיכלתי לחבק אותך.
הלוואי שכל התהליכים יסתיימו מהר לפחות.
נשיקות
לצפיה ב-'אוף... כל כך עצוב ולא הוגן'
אוף... כל כך עצוב ולא הוגן
04/07/2016 | 13:56
16
כואב לי הלב בשבילך.
קיוויתי מאד שהפעם כן
מאחלת לפחות שהתהליך יעבור בקלות ובלי סיבוכים...
 
לצפיה ב-'חיבוק ענק'
חיבוק ענק
05/07/2016 | 19:33
14
כואב הלב כ"כ. קראתי ולא הייתי מסוגלת לעכל.. 
אני כ"כ מצטערת, זה פשוט חרא חרא חרא.
החזקתי לך אצבעות ממש חזק כשקראתי את ההודעה על ההריון, לא זוכרת אם הגבתי כי אני כמעט לא נכנסת לפורום ולא יושבת במחשב אבל היית במחשבותיי כל הזמן, ועצוב לי ואין לי מילים.
לצפיה ב-'מצטערת כל כך כל כך '
מצטערת כל כך כל כך
08/07/2016 | 19:18
2
21
פעם בכמה שבועות אני נכנסת. לא יודעת למה לא יותר ותמיד מחפשת אותך
כל כך שמחתי אז לשמוע שנכנסת להריון
ופחדתי בשבילך, שמשהו יקרה
ואז ככה, תוך שאני מחפשת אותך - זה ממש הכה אותי, האובדן הנוכחי
אני כל כך כל כך מצטערת
אני כותבת ובוכה
זה לא מגיע לך, הקשה הזה
כמה  שאת חזקה, זה פשוט קשה מדי..
שולחת לך את אהבתי, דאגתי, ותנחומיי
אני בימים קשים (בלאגאנים עם הבן זוג)
אבל שולחת לך את שארית כוחותיי (אני טיפוסית מיסטית..) בלב שלם
מקווה שאת בסדר..
תעדכני, אם תוכלי
לצפיה ב-'תודה יקרה'
תודה יקרה
08/07/2016 | 21:50
1
38
הקשה הזה באמת קשה מדי. נראה לי שקצת התנתקתי ממצבי, בכיתי המון ביום חמישי שעבר, אבל מאז כמעט ולא.
ברגע שראיתי את הפסים, ידעתי שהסיכויים לסיים בטוב כל כך קלושים, שמרתי על ריחוק מסויים מההריון. מצד אחד תכננתי ותיאמתי את כל הבדיקות, וחשבתי איך אני מתפקדת עם ניובורן בפברואר (יש אצלנו רוחות מאוד חזקות בחורף) ומצד שני תכננתי את הגרידה של אחרי סיסי שליה ובמקביל התכוננתי למצב שלא יהיה דופק.
 
לצערי הנסיון הרב שצברתי בכל מיני דרכים של אובדן הריון, היה לעזרי הפעם כשבאתי עם אג'נדה מסודרת לגבי מה אני רוצה ומה לא.
מבחינה פיזית ההתאוששות היתה טובה ומהירה יחסית, וגם מבחינה נפשית (נניח. הדחקה זה אחלה בשלב הזה).
אני עדיין חוככת בדעתי אם ללכת למרכז בריאות האישה בשבוע הבא כדי לוודא שאין שארית, עם ההיסטוריה שלי לא נראה לי סביר שזה נגמר בגרידה.
 
מצטערת לקרוא שגם אצלך לא קל כרגע.
יכולה לשתף שמאז המפגש בשנה שעברה, את נמצאת במחשבותיי לעתים קרובות. אמיצה וגיבורה בעל כורחך.
מאחלת לך ימים טובים יותר.
לצפיה ב-''
09/07/2016 | 13:28
19
אני ממש מבינה את ההכנות האלה לרע שיבוא. לפעמים אני נזכרת איך פעם הייתי יושבת בתור בהמתנה לבדיקה
עסוקה בטלפון או משוחחת עם מישהי, לא מתפללת, לא מבטיחה אלפי הבטחות, לא יודעת אפילו למי, לא מפחדת כל כך להכנס, לא מדמיינת את כל מה שהולך לקרות עכשיו אם שוב התינוק נפטר..
וגם אצלי שני האובדנים שבאו אחרי הלידה השקטה, היו עם הכנה, וזה עזר. גם אני בכיתי יום יומיים, וזהו — אנחנו גאונות אובדן כבר..
איזה מפגש מיוחד זה היה שבכל כך מעט זמן, נקשר קשר ביננו..
אני שמחה לשמוע שגם אני במחשבותייך, ומאחלת לך ימים טובים וקלים
 
לצפיה ב-'לא שייכת לכאן אבל חייבת עזרתכן'
לא שייכת לכאן אבל חייבת עזרתכן
29/06/2016 | 12:06
4
185
ההריון הפסיק בשבוע 14 . גיליתי רק בשבוע 15.5. רוצה לקבוע תור דחוף לגרדה. בבתי חולים זה שבועיים המתנה ובאסותא ביום שני. מנסה למצוא רופא פרטי.
אני במצב נפשי מאוד קשה ולא נראה לי שאצליח לחכות עד יום שני.
מה לעשות??? איך לזרז??? יש מישהו פרטי???
בבקשה תענו לי....
לצפיה ב-' עצוב לשמוע על האובדן שלך'
עצוב לשמוע על האובדן שלך
29/06/2016 | 12:19
53
מאמינה שבפורום "אבדן הריון תמיכה" תקבלי יותר מענה..
 
אני ממש מבינה אותך. גם אני הלכתי לגרידה פרטית בשבוע 12 יום לאחר שגיליתי שאין דופק
היה לי קשה מאד להשאר עם עובר מת בבטן...
אני עשיתי באופן פרטי בעתידים מדיקל סנטר. עם התחייבות מהקופה,  הביטוח הרפואי  הפרטי כיסה הכל. זה עולה 3500
בנפשי זה פחות פשוט.... קחי את הזמן להתאבל ולשקוע בכאב, זה ממש נורמלי. 
 
 
 
לצפיה ב-' תור דחוף זה רק בפרטי. אם יש מושלם או ביטוח פרטי'
תור דחוף זה רק בפרטי. אם יש מושלם או ביטוח פרטי
29/06/2016 | 15:35
43
יש לך כיסוי מלא או כמעט מלא
גם אני בזמנו לא הייתי מסוגלת לחכות אפילו יום אחד מיותר עם עובר מת בבטן. עברתי את הגרידה מיד למחרת עם רופא פרטי. הביטוח כיסה כמעט הכל.
באיזה איזור את בארץ? אני פניתי בבוקר למרפאות השר"פ של בית חולים, ביררתי איזה רופא בהסדר פנוי לגרידה פרטית, דברתי איתו בטלפון ובאתי אליו באותו יום.
ההחלמה הנפשית לוקחת יותר זמן, אחרי הגרידה תתחילי את מסע האבל וההחלמה.
מאחלת לך שהכל יעבור בקלות עד כמה שאפשר ושבקרוב תהיי שיכת לכאן.
 
לצפיה ב-'אני מצטערת מאוד לקרוא על האובדן שלך '
אני מצטערת מאוד לקרוא על האובדן שלך
29/06/2016 | 18:34
53
לפני חודש עברתי אובדן הריון בשבוע 15  ואני יודעת עד כמה המחשבה להמשיך להסתובב בהריון עד הגרידה קורעת את הלב
אצלנו בעלי התיישב עם רשימה ארוכה של רופאים והתקשר אליהם בזה אחר זה עד שמצא מישהו שיכול היה לבצע את הגרידה בתוך יומיים. מי שביצע את הגרידה היה דר' טוגנדרייך והוא היה ממש נחמד ומקצועי. 
מקווה שתמצאי רופא בהקדם.
שולחת לך המון כוח. 
לצפיה ב-'תודה רבה, אני כבר אחרי...'
תודה רבה, אני כבר אחרי...
02/07/2016 | 10:44
61
הלכתי פשוט לבית חולים ולא ויתרתי עד שעשו.
השאלה עכשיו איך ממשיכים? לנסות שוב? לבדוק משהו? אמנם זו הפלה אחת אבל בשבוע 15 וכנראה שהדופק הפסיק ב14. כבר לא שליש ראשון.
ההריון הזה היה טבעי אחרי טיפולים, לנסות בתקוה שאקבל מחזור מהר?
זה טרי ואני ממש בדיכאון ואולי רק הריון נוסף יוכל להוציא אותי מזה...
גם הגיל כבר 37, השעון מתקתק....
 
לצפיה ב-' שאלת תיק לספרקית (ולכל מי שיש לה תובנות)'
שאלת תיק לספרקית (ולכל מי שיש לה תובנות)
28/06/2016 | 20:03
48
197
נראה לי שעל סף שבוע 38, כדאי שכבר נהיה מאורגנים עם תיק
מנסיונכן - מה גיליתן שחייבים להביא ואין באף רשימה? על מה לגמרי אפשר לוותר? בחדר הלידה? באשפוז שאחרי?
אנחנו גרים ממש קרוב לאיכילוב אז לאשפוז תמיד אפשר להביא דברים מהבית (או לבקש מאחת...
המשך>>
נראה לי שעל סף שבוע 38, כדאי שכבר נהיה מאורגנים עם תיק
מנסיונכן - מה גיליתן שחייבים להביא ואין באף רשימה? על מה לגמרי אפשר לוותר? בחדר הלידה? באשפוז שאחרי?
אנחנו גרים ממש קרוב לאיכילוב אז לאשפוז תמיד אפשר להביא דברים מהבית (או לבקש מאחת האמהות שלנו שגרות קרוב), אבל מעדיפה להיות מוכנה.
 
ושאלה לספרקית - כתבת שהכנת לבן הזוג כמה הפתעות בתיק כדי להכניס אותו לעניינים. אשמח אם תספרי קצת מה הכנת לו, ממש חשוב לי שבן הזוג יגיע כמה שיותר רגוע ואם יש משהו שאני יכולה להכין שיקל עליו זה יהיה נפלא.
לצפיה ב-'מתי מתחילות להכין את החדר והכל?'
מתי מתחילות להכין את החדר והכל?
29/06/2016 | 09:24
5
86
אני בשבוע 34 ביום ו'. ביום שלישי (ביקור רופאת נשים) אדע אם יש סיכוי שיקדימו לי את הלידה- עובר גדול.
אבל עם זאת, לא מסוגלת לקנות בגדים (זה בן אחרי 2 בנות, אז אין לי את מה להעביר ככ), בקושי הבאתי את עצמי למוצצים לקנות את הבסיסי ביותר- שידה, מיטה ומזרן.
והחדר (חדר עבודה של בעלי) עוד חצי מבולגן, ולא ממש מזיז לי.
פוחדת להיות מעורבת.
מה איתכן?
לצפיה ב-'מניחה שמתישהוא בחודש תשיעי '
מניחה שמתישהוא בחודש תשיעי
29/06/2016 | 11:09
60
אכבס את הריפוד של העגלה והכסא בטיחות.
לא מכינה חדר במיוחד, בהתחלה נשים עריסה בחדר שלנו.
אני לא זוכרת את הסיפור שלך, באיזה שלב היו אובדני הריון.. אצלי הם לא היו בשלב מתקדם כל כך  אז ככל שאני מתקדמת אני הולכת ונרגעת.. נכון שהתמימות לא תחזור אבל בכל זאת מצליחה יותר לשלוט בפחדים.
 
לצפיה ב-'הכנתי בשבוע 36 '
הכנתי בשבוע 36
29/06/2016 | 12:26
57
את כל מה שאני צריכה ללידה עצמה, פחות לתינוקת 
במחשבה שלידה בטוח תתרחש....
בדקתי אם יש לי ציוד בסיסי בשבילה, קניתי מה שלא, ודחפתי לארון למעלה.
כן הכנתי את העגלה ושמתי במחסן, כי ידעתי שזה יהיה לי ממש קשה להרכיב אחרי זה ולכבס. וסלקל קניתי במחשבה שמקסימום יהיה בבית, כי את זה צריך ממש לשחרור.
עריסה עוד לא קניתי והיא כבר בת שבוע.
בגדים הזמנתי היום באינטרנט יגיע במשולח עד הבית...
לא יודעת אם אני שפויה אבל עד שלא החזקתי אותה נושמת ביד לא הבנתי שההריון הזה הולך להיגמר בתינוקת אמיתית.
 
 
לצפיה ב-'לא מתכוונת להתחיל לפני הלידה'
לא מתכוונת להתחיל לפני הלידה
29/06/2016 | 16:27
56
אולי זה קצת לא נורמלי מצידי, בעיקר כי האובדן היה בשבוע מוקדם, אבל זה די מלחיץ אותי.
אמא שלי וחברה טובה יכינו הכל אחרי הלידה, כשאני אהיה בביה"ח (גם אם זה יהיה קצת אחרי, לא נורא). ביקשתי מהן שישחררו אותי מהתכנון והן הסכימו. אותה חברה מעבירה לי המון ציוד - מיטה, שידה, בגדים שאמא שלי תכבס - וכמה מהדברים הקטנים (כמו סדינים) הן קנו בלעדי.
הדברים היחידים שהזמנתי הם עגלה וכסא לאוטו, את שניהם אני שומרת אצל אמא שלי בינתיים. למזלי היא גרה קרוב אלינו, אז את כל מה שהעבירו לנו אני גם שומרת אצלה והיא תביא מה שצריך.
לצפיה ב-'אני לא הכנתי כלום...ולא קניתי דבר'
אני לא הכנתי כלום...ולא קניתי דבר
30/06/2016 | 07:00
51
וחצי דבר... ולא ידעתי אם יש לי בת או בן.
הייתי בטוחה שיש לי בגדים של 0-3 מהגדולה בצבע לבן. אחרי הלידה הסתבר שאבדה לנו שקית ענקית של 0-3 ולא ברור איך. כי לא עברנו דירה. ובכל זאת... הסתדרנו. חוץ מתיק ללידה (שגם אותו הכנתי ברגע האחרון...) פחדתי בכלל להתעסק במה שאחר כך. אז אולי זה טיפה פחות נח. אבל בעיניי עדיף.
לצפיה ב-'בהריון הראשון שלי שבו זכיתי להריון תמים ונורמלי'
בהריון הראשון שלי שבו זכיתי להריון תמים ונורמלי
30/06/2016 | 15:07
57
הבאתי הביתה את הבגדים שקיבלנו מכובסים (על ידי חמותי) אבל פחדתי לסדר אותם לפני. דוקא דברים קטנים כן קניתי לפני בערך בשבוע 36 והזמנה עשינו גם בלי לקחת עוד הרבה לפני. כשהגעתי לשבוע 39 חשבתי שאולי הוא לא רוצה לצאת כי אין לו בגדים מסודרים אז סידרתי אותם, ואז חשבתי שלא יוצא כי הבית לא נקי אז הברקתי את כל הבית. בסוף יצא ב 40+2 ומזל שסידרתי הכל לפני. אגב אני כן הייתי מכבסת את הבגדים שיש לי ומלבישה לו אותם לפחות בהתחלה ואם היה עקרוני לי שילבש בגדים בצבעי הכחול אפור ולא הורוד סגול הייתי קונה בהמשך.
לצפיה ב-'בתום מסע לא קל, זימרת-אל הגיעה לעולם...'
בתום מסע לא קל, זימרת-אל הגיעה לעולם...
27/06/2016 | 10:00
25
212
אז הנה מצאתי רגע לשתף אתכן, ביום שישי 24/6  7:30 בבוקר יצאה לעולם סוף סוף התינוקת שלי שחיכיתי לה כל כך.
אחרי שנתיים מבאסות, הריון חוץ רחמי ועוד אובדן שובר לב בשבוע 12
התמלא עכשיו החלל הכואב הזה באושר גדול, חי אמיתי ויפה כל כך.
לא יודעת איך להכיל את המתנה הזו. את השיר הזה ואת התודה לאל.
סיפור הלידה בקצרה:  בחרתי ללדת במרכז הטבעי בעין כרם. הפעם רציתי להרגיש את הלידה להשלים את המסע המתיש הזה בחוויה חזקה וסוערת. וכמו פיצוי על ההריון הקשה והחרדתי שעברתי, הלידה הייתה מדהימה, קצרה וטבעית. שלוש שעות של צירים סדירים מאד אבל נסבלים ועוד 3 שעות של צירים צפופים ועוצמתיים שהעברתי בצרחות אקסטרים בג'קוזי,  בליווי המטפלת שהייתה אותי כל ההריון. (היא מטפלת בתנועה וגם בפלדנקרייז יוגה וכו) בצירי לחץ עברתי לכסא לידה ותוך כמה דקות החליקה מולי התינוקת המדהימה שלי.
מאותו רגע הכל נעלם, הכאב המטורף, הלחץ החרדה הדאגות.... סתם עוד אמא ותינוקת אחת יפה ורגועה מאד שוכבת עלי ובוהה בי בעיניים זעירות
ואין לה מושג מה אמא שלה עברה בשביל להביא אותה לעולם.





 
לצפיה ב-'מזל טוב!!!!!'
מזל טוב!!!!!
27/06/2016 | 10:59
20
לצפיה ב-'המון מזל טוב'
המון מזל טוב
27/06/2016 | 11:23
1
52
בריאות אושר ונחת!
כבוד על האומץ ללדת טבעי.
אני מאלה שמבקשות אפידורל מהשנייה הראשונה.
אגב, היא נולדה בתאריך של ביתי הבכורה ויש לה אופי מדהים! תהני ממנה.
לצפיה ב-'אז יום הולדת (או יולדת) שמח גם לך, ר'
אז יום הולדת (או יולדת) שמח גם לך, ר
27/06/2016 | 13:11
11
לצפיה ב-'המון המון מזל טוב'
המון המון מזל טוב
27/06/2016 | 11:49
36
איזה כיף שהייתה לידה טובה ומעצימה ושסוף סוף הגיע הסוף הטוב
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
27/06/2016 | 12:11
1
48
כיף לשמוע הודעות כאלה..
רונית, גם בתי הבכורה נולדה בתאריך בזה.. 
בת מצווה ממש בימים אלו
שתזכו לגדלה בבריאות ושמחה
לצפיה ב-'גם אני אתמול עשיתי לביתי'
גם אני אתמול עשיתי לביתי
27/06/2016 | 18:52
47
יומהולדת מהממת... היא רק בת 4. יש עוד זמן עד הבת מצווש. בעז"ה.
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
27/06/2016 | 12:46
24
איזו חווית לידה מעצימה ונפלאה שהייתה לך!
מקווה שההורות תהיה מתגמלת ומעצימה לא פחות ושמחה שהגעת לרגע הזה
לצפיה ב-'איזה כיף ךפתוח את הצהרים בהודעה משמחת :)'
איזה כיף ךפתוח את הצהרים בהודעה משמחת :)
27/06/2016 | 13:11
32
אושר ובריאות לכן ולכל המשפחה.
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
27/06/2016 | 13:26
21
איזה כיף לשמוע. שתגדלו אותה בהרבה נחת.
גם אחיינית שלי נולדה בתאריך הזה, מלבד שזה מזל סרטן (שכבר בורכת, מניסיון כי גם אני סרטנית).
 
המון מזל טוב.
לצפיה ב-'מזל טוב סיפור לידה מקסים'
מזל טוב סיפור לידה מקסים
27/06/2016 | 13:50
5
39
נשמע שהיתה לך לידה מאד מרגשת ומעצימה.
כל כך שמחה בשבילך שאת אחרי - עם תינוקת מתוקה בידים, נגמרה סאגת ההריון! 
תגדלו אותה באושר ובריאות
אני בדיוק בתהיות לגבי המרכז לידה טבעי בעין כרם, עד כמה זה משמעותי, עד כמה אפשר לנהל לידה טבעית בחדר רגיל, אם מאפשרים תנוחות לידה שונות או שחיבים את המרכז הטבעי בשביל זה.
אפשר לשאול כמה זה עולה?
ושוב מזל טוב
וורד
לצפיה ב-'אני מאד ממליצה על המרכז הטבעי:'
אני מאד ממליצה על המרכז הטבעי:
28/06/2016 | 12:22
4
41
זה עולה 3800.
400 שח הנחה לחברות מועדון הדסה
אם את מתאבדת על לידה טבעית כמוני, לכי על זה.  המקום המושלם ללידה טבעית עם ביטחון של בית חולים ברקע.
אם את פתוחה גם לאפידורל את יכולה ללכת לחדר הרגיל. כל הצוות בהדסה עין כרם הוא בגישה טבעית.
מה שמיוחד במרכז זה המיילדת הפרטית הצמודה, האיבזור המיוחד: מוניטור אלחוטי שמתאים למים, ג'קוזי מעולה, מיטה רחבה המון פופים ואביזרים תומכים
ובעיקר הרבה כבוד ופרטיות שום התערבות רפואית או כניסת רופאים ללא צורך. רק את והמיילדת בחדר
והלידה בדיוק כפי שתכננתן קודם בלי הצקות ושכנועים לזרז או לאלחש 
כמובן אם שום דבר לא משתבש...
אם משהו משתבש  או שילדת בדרך, זה מבאס כי הלך 1000 ש"ח שאת משלמת מראש.
יש הגבלות: לא אחרי קיסרי,  רק עד גיל 35,  משבוע 37-42 ותינוק לא מעל 4 קילו.
בכל מצב את מתקבלת רק משבוע 35 אחרי הערכת משקל אז קחי את הזמן לחשוב על זה...
 
אם יש לך עוד שאלות מוזמנת בפרטי
 
לצפיה ב-'תודה על הפירוט'
תודה על הפירוט
29/06/2016 | 10:55
3
26
אני לגמרי בראש של לידה טבעית, ממש עושה חשק ללכת לשם אבל המחיר....
 
את המיילדת בחרת מראש? היא איתך לכל אורך הלידה או שמתחלפות משמרות בזמנים הקבועים? המיילדת היא אחת על אחת - לא אחת לשניים-שלושה חדרים?
 
לצפיה ב-'אחת על אחת. בחרתי מראש אבל זה לא מחייב שהיא תוכל לבוא...'
אחת על אחת. בחרתי מראש אבל זה לא מחייב שהיא תוכל לבוא...
29/06/2016 | 12:42
2
28
 היא הכינה איתי את התוכנית לידה ושמה בתיק שלי
ובסוף היתה במשמרת רגילה כשהגעתי...
ברעיון את מתקשרת כשאת עם צירים והמיילדת שבכוננות המרכז הטבעי מדברת איתך ויוצאת מהבית בשבילך גם באמצע הלילה.  
יכול להתחלף באמצע משמרות אבל השניה היא שוב צמודה שלך, מתוך הצוות המרכז ובראש טבעי.
 
לצפיה ב-'יש להם מספיק חדרים למרכז הטבעי?'
יש להם מספיק חדרים למרכז הטבעי?
29/06/2016 | 15:25
1
23
יש מצב שנרשמתי ושילמתי וברגע האמת כל החדרים תפוסים?
לצפיה ב-'יש 2 חדרים. '
יש 2 חדרים.
04/07/2016 | 14:07
9
זה לא קורה
כי זה עולה הרבה והביקוש לא מטורף, 
ואם כן תשאר לך מיילדת אחת צמודה וכל הציוד שיוכלו להביא משם.
ממליצה לך ללכת לסיור ולדבר על הכל עם ננסי. היא מקסימה.
לצפיה ב-'מרגש ממש! מזל טוב'
מרגש ממש! מזל טוב
27/06/2016 | 15:16
4
לצפיה ב-'איזה מרגש! '
איזה מרגש!
27/06/2016 | 17:54
23
אחלה תאריך דרך אגב,
זה תאריך היומולדת שלי ואני מאוד אוהבת את התאריך הזה.
תמיד מגיע בתקופה יפה, בדיוק התפר של סוף שנת הלימודים, חופשת גדול.
אני תמיד חוגגת בים (:
שתגדלי אותה ברוגע ובכיף

לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
27/06/2016 | 21:39
14
מאחלת לך המון נחת והמון שעות שינה.
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
27/06/2016 | 22:31
15
ממש מרגש לקרוא. מאחלת לכם המון בריאות והנאה!!
לצפיה ב-'המון מזל טוב '
המון מזל טוב
27/06/2016 | 23:34
30
איזה כיף לקרוא שהלידה מאחורייך והתינוקת לה חיכית כל כך איתך. 
שמחתי לקרוא שהלידה היתה טובה ומעצימה. 
מאחלת לכן המון אושר, בריאות, אהבה, שמחה ושלווה
לצפיה ב-'תודה לכולכן על הברכות. מאחלת גם לכן סוף מאושר....'
תודה לכולכן על הברכות. מאחלת גם לכן סוף מאושר....
28/06/2016 | 12:11
38
ותודה על הליווי של כל הבנות המדהימות כאן בפורום
בזכותכן שרדתי את השנתיים האלה
כל כך טוב לדעת שתמיד יש איפה לפרוק...
 
לצפיה ב-'מזל טוב!!'
מזל טוב!!
28/06/2016 | 20:23
17
מבחינתי העברנו את כל ההריון ביחד, אז זה כיף שגם ילדנו בתאריכים קרובים. הרבה הצלחה בתקופה הקרובה וכל התהפוכות שבאות איתה וכמובן הרבה אושר ובריאות בהמשך.
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
28/06/2016 | 22:01
20
נשמע שהיתה לך לידה נהדרת.
מאחלת לך הרבה נחת ושמחה עם העוללה.
לצפיה ב-'מזל טוב ענקי גם ממני'
מזל טוב ענקי גם ממני
28/06/2016 | 23:06
26
איזה יופי! הודעה נפלאה ומרגשת כל כך.
כמה נפלא שזימרת-אל בזרועותייך, ואתן אמא ובת מאושרות זו בזו. מרגש מאוד מאוד.
גדלו אותה בבריאות, בנחת ובאושר.
 
אודה לך מאוד אם תוכלי לנסח הודעה לפורום אובדן הריון. אפשרי אולי שתעתיקי עד סיפור הלידה (לא כולל). אם תרצי להוסיף עוד משהו שנראה לך רלוונטי לפורום ההוא, זה גם יתקבל בברכה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'איזו הודעה משמחת ! '
איזו הודעה משמחת !
02/07/2016 | 16:25
14
והשם שנבחר לתינוקת הקשת הקטנטנה והכה מצופה - שם מיוחד ומקסים.
תהני ממנה וגם תרשי לעצמך להיות אמא "נורמלית" כולל הכל - להתאכזב לפעמים, לכעוס לפעמים וכל הדברים שממש קשים לנו בגלל הדרך הלא נורמלית שעברנו עד לתינוק המוכסף.
לצפיה ב-'משחררת קיטור'
משחררת קיטור
26/06/2016 | 22:41
2
201
חזרנו מחו"ל, וכנראה ששם הצלחתי להשאיר את הבחילות על אש קטנה יחסית. מצד שני שכחתי את הכדורים הכרוניים שלי בארץ. כדורים שלא קשורים להריון אבל מונעים צרבת. אז שבוע וחצי צרבת מהגיהנום.
מהרגע שחזרנו, בחילות אימים, כולל "חיבוק" של השירותים מכל הכיוונים.
הילדה היתה 3 ימים בגן, ואז הקיאה באמצע הלילה את כל ארוחת הערב (טונה, חביתה ועוד כמה דברים). במיטה שלנו. הבחילות לפחות זיכו אותי בפטור מלנקות את הממצאים הקשים.
אז מאמצע שבוע שעבר הילדה חולה ומסכנה (כאבי בטן, הקאות מדי פעם, חום והיום ככל הנראה נוספו אפטות), אני חלשה מובחלת ומותשת. נמצאת איתה אצל ההורים שלי כשאפשר, אבל מחר אי אפשר. מחר ביקור שלישי שלנו במרפאה בתוך פחות משבוע, היום היה שם ילד עם מחלת הפה והגפיים ואני כבר לא מסוגלת לחשוב איך להגן על עצמי במהלך השהות שם.
ובעלי שבאמת עושה מעל ומעבר, מוכן לוותר מחר על שעתיים עבודה בלבד על מנת להקל עליי.
אוף.
לצפיה ב-'אוי מוכר....'
אוי מוכר....
27/06/2016 | 08:34
65
גם רוני חטפה בהריון הזה וירוס הקאות והקאנו בצמד שבוע
אםםםםם... זה הזמן לנצל את משאבי הטכנולוגיה למקסימום (אייפד , דיוידי וטלפון נייד) לרגעי שקט בין הניגובים לכביסה.
טונה וחביתה נשמע מדהים כשזה על כרית
בריאות שלמה לכן כמובן
לצפיה ב-'מזדהה ומצטרפת'
מזדהה ומצטרפת
27/06/2016 | 11:51
51
למרות שאצלי הילד בריא. סובלת מחולשה מזויעה ובחילה שלא זכרתי כמוהה וגם כבר לא יכולה ללכת לקיקבוקס היום כי אני בקושי הולכת נקודה. אם רק הייתי יודעת שהסבל עכשיו יביא לתינוק...
לצפיה ב-'זהו, אני אמא לשלושה.'
זהו, אני אמא לשלושה.
24/06/2016 | 18:51
19
251
ילדתי ביום שלישי לפנות עלות השחר, לקראת הזריחה של היום הארוך ביותר בשנה. הפרטים הטכניים הם שלהפתעתי, בלידה הזאת ירדו לי המים, חיכיתי כמה שעות בבית שיתחילו צירים אבל אחרי כמה שעות נגמר לי האומץ ונסענו לביה״ח. שם, בגלל שהעובר קצת ריחף התעקשו שאשכב כל הזמן, בלי לקום בכלל. מאד שונה מהלידות הקודמות בהן באתי, לחצתי, ילדתי. למרות השכיבה לשמחתי התחילו צירים אבל לא רציתי לעכב את הלידה ולכן המתנתי עם האפידורל. מה שלא לקחתי בחשבון הוא שהגוף שלי באמת יולד מהר, והמעבר מפתיחה של 4 לפתיחה מלאה וצירי לחץ נמשך רק רבע שעה עם צירים שהרגישו בדיוק כמו צירים שמזיזים מהר עניינים אם אתן מבינות את הכוונה. שלב הלחיצות נמשך דקות בודדות שהרגישו כמו נצח בגיהינום. ואז הניחו לי תינוק על הבטן.
בני השלישי.
שהגיע בתום הריון שצמח מתוך אובדן נוראי, הריון שבעצמו עורר אצלי כ״כ הרבה שדים וצער שהעברתי את רובו מתפקדת אבל בדיכאון.

אני אמא לשלושה עכשיו אבל בבית יש עכשיו רק שני בנים. ביתנו הקטנה, (האמצעית?) נפטרה לפני שנה וחצי מסרטן. כבר כתבתי בעבר בפורום השכן שגם תינוקות שנולדים בריאים , במועד, בלידה תקינה יכולים למות מסרטן בכיתה ב'...
ניסינו להיכנס להריון מיד כשאמרו לנו שהיא חולה. בלי להקדיש לעניין הרבה מחשבה, תגובה רפלקסיבית.הריתי מיד ואחד הלילות חלמתי עליה מחזיקה אח קטן, תינוק זערורי ומקומט. בשבוע 14 בסקירה ראינו שאין דופק ולמחרת התחילה הפלה. כוס היסורים כבר הייתה כ״כ גדושה שההפלה הזאת ממש לא שינתה כלום, עוד שורה בתוך הסיוט שהיינו בו. חודש וחצי אח״כ היא נפטרה.
אני מתמקדת בעניינים המיילדותיים כי זאת מהות הפורום אז לא ארחיב על מה המשמעות של לאבד ילד. רק אומר שבנוסף לכל הכאב על ילד אהוב אחד התהליכים הבילוי צפויים הוא גם לאבד את עצמך, את הזהות ההורית, העתיד שדמיינת וכו׳.
בדיוק שנה אחרי ההפלה הראשונה, הפלה שניה. שוב לכאורה לא ביג דיל כי העובר לא היה תקין מהרגע הראשון והדופק נעלם בשבוע תשע והכל הסתיים עם ציטוטק. בכל זאת הרי הביציות שלי זקנות.
חודש וקצת אחרי, אזכרה ראשונה. יום קודם בבדיקה הביתית אני רואה שאני בהריון. ומחליטה שזאת מתנה קטנה ממנה, כדי שלא אהיה לבד באזכרה. לא משנה איך הוא יסתיים , לפחות באזכרה יהיו גם מחשבות על העתיד.
אבל הוא לא הסתיים בטרם עת והבדיקות היו תקינות ובכ״ז זה היה הריון קשה מאד. הדחקתי אותו לחלוטין, לא רציתי אותו, רציתי בת ולא בן,רציתי למות. להפסיק להיות כדי להפסיק לכאוב.
נמענו מטיפול תרופתי בגלל ההריון אבל בשלב הזה כבר לא הייתה ברירה וממש בחודש האחרון התחלתי , מה שמאד עזר להגיע ללידה במצב יותר מאוזן. משום מה גם מאד עזר המשפט של הפסיכולוגית שאמרה שמותר לי להמשיך ולהרגיש את האכזבה  וגם לקבל את ההריון כי הצורך להיות מאושרת בחלקי עורר בי כעס נוראי. מאד רציתי בת.
בגלל כל הקשיים לא הכנו כמעט כלום לקראת התינוק וממש בשבועיים האחרונים בעלי נכנס לפעולה והחברים ומשפחה התגייסו להעביר לנו את מה שיש ואיכשהו הבית התמלא בציוד.
לא העזתי לרגע לדמיין את הרגע שאחרי הלידה.
ואז הניחו לי תינוק על הבטן, והכל נהיה פשוט. הרי זאת כבר הפעם השלישית. להחזיק, להניק, לקום בלילה לתינוקיה, וגם לאהוב. להסתכל עליו כמו על שני ילדי הקודמים ולדעת שזה בדיוק הילד שאמור היה להיות לי.
יותר מתמיד הכאב גדול, לפחות ראיתי אותה בחלום מחזיקה תינוק מקומט וזערורי כמוהו ( נולד 2625 גר,) אבל כ״כ פשוט לדמיין אותה שמחה ומתרגשת מהאח החדש. ועם זאת אני גם מרגישה שמחה לחלוטין. לא יכולה להסביר איך מרגישים הכל ביחד בלי לוותר על אף רגש, כנראה שככה זה רגשות.

לצפיה ב-'וואו, אני בוכה פה מהתרגשות'
וואו, אני בוכה פה מהתרגשות
24/06/2016 | 19:22
86
כל כך שמחה בשבילך על הסוף המרגש של המסע (ועל תחילתו של מסע חדש ומדהים), ובעיקר על המסע הרגשי שעברת, על היכולת להכיל את כל הרגשות הסותרים והסוערים האלה ביחד.
מאחלת לך שתדעו רק שמחות מעתה והלאה!
לצפיה ב-' דמעות דמעות דמעות '
דמעות דמעות דמעות
24/06/2016 | 20:26
81
דמעות של שמחה שנמהלות בדמעות כאב.
אני זוכרת את המשפט שלך על ילד שיכול פשוט למות בכיתה ב'. כמה נשבר לי הלב אז, וכמה הוא נשבר לרסיסים עכשיו כשפרסת את ההיסטוריה שלך לפרטים קטנים.
מאושרת עבורך שבתוך כל הכאב הגדול יש גם שמחה ואהבה אינסופית לרך הנולד.
לצפיה ב-'אני שוב בוכה, יקירה'
אני שוב בוכה, יקירה
24/06/2016 | 22:03
33
לצפיה ב-'איזו הודעה מרגשת, כנה ואמיצה'
איזו הודעה מרגשת, כנה ואמיצה
25/06/2016 | 08:35
75
אני בוכה פה מכל מילה שכתבת. איזו עוצמה של רגשות, איזו סערת רגשות...מכל הסוגים...לא יודעת איך הנפש שלך מסוגלת להכיל את כולם ביחד- בעוצמות כל כך חזקות.
 
תמשיכי לטפל בעצמך בכל צורה ובכל דרך שטובה לך, כי יש כעת גם תינוק שזקוק לך.
תגדלו אותו בנחת, באושר ובבריאות שלמה.
 
מאוד מתרגשת עבורך.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'האם את יכולה בבקשה לכתוב את ההודעה גם בפורום השני? '
האם את יכולה בבקשה לכתוב את ההודעה גם בפורום השני?
25/06/2016 | 08:39
2
74
זה מאוד משמעותי, בעיניי.
 
תודה
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'העתקתי'
העתקתי
25/06/2016 | 09:42
1
69
ושירה, תודה לך על כך שאת פותחת את הלב לכל מי שמגיעה לכאן. עזרת לי מאד.
לצפיה ב-'תודה. ראיתי. ואין בעד מה:)'
תודה. ראיתי. ואין בעד מה:)
25/06/2016 | 15:31
9
לצפיה ב-'מזל טוב! '
מזל טוב!
25/06/2016 | 09:45
15
לצפיה ב-'אין לי מילים. שמחה בשבילך וכואבת איתך גם יחד '
אין לי מילים. שמחה בשבילך וכואבת איתך גם יחד
25/06/2016 | 21:37
17
לצפיה ב-'מאד מתרגשת עבורך'
מאד מתרגשת עבורך
25/06/2016 | 23:36
54
אין לי הרבה מילים אחרי כל מה שעברת ועוברת
רק שתסגו לגדל את בנכם בבריאות ואהבה רבה
מאמינה שבתכם  שמחה יחד אתכם והתפללה עברוכם, החלום כה חזק..
יש לי חברה קרובה שאיבדה בת בכיתה ב מאותה מחלה ערורה
אין מילים
כאב בלתי נתפס
ומסתבר שאכן אפשר להרגיש גם וגם וגם.. זה היופי שברגשות
 
לצפיה ב-'מזל טוב יקירה.'
מזל טוב יקירה.
26/06/2016 | 01:06
49
כמה עצב ושמחה מעורבבים פה יחד.  ואיך מוצאים בכלל את הכוחות להתמודד עם כל זה. ריגשת אותי עד דמעות.
לצפיה ב-'קצוות של אושר וכאב...'
קצוות של אושר וכאב...
26/06/2016 | 07:27
58
המון מזל טוב לרגל הולדת הבן. הגבתי בפורום השני.
לצפיה ב-'מתרגשת ושמחה וכואבת איתך ביחד'
מתרגשת ושמחה וכואבת איתך ביחד
26/06/2016 | 10:47
62
אכן אפשרי להרגיש את הכל
כמה טוב ששמחה ואהבה חדשה השתחלו להן לתוך הבליל הזה
מאחלת לכם לגדל את הבנים בשלווה ובנחת ובאושר רב. ובבריאות שלמה.
לצפיה ב-'מתרגשת ובוכה איתך '
מתרגשת ובוכה איתך
27/06/2016 | 09:42
31
תערובת של אושר עצב כאב והרבה הורמונים. מרגש מאד מאד ולא קל...
גם אני ילדתי אבל זה כבר נושא לשרשור חדש
לצפיה ב-'המון המון מזל טוב'
המון המון מזל טוב
27/06/2016 | 11:47
29
מקווה שהקטן יביא לכם הרבה שמחה. סליחה שלא מתייחסת לחלק של בתך זל, פשוט לא מסוגלת לזה.
 
לצפיה ב-'וואו איזה סיפור! מזל טוב!'
וואו איזה סיפור! מזל טוב!
27/06/2016 | 15:16
6
לצפיה ב-'מזל טוב!! ריגשת אותי עד כדי דמעות'
מזל טוב!! ריגשת אותי עד כדי דמעות
27/06/2016 | 22:33
16
עברת מסע עוצמתי ומלא טלטלות ואני כל כך שמחה איתך על סיום מסע ההריון ובעיקר שמחה עבורך על היכולת לראות את הגוונים של הרגשות. ריגשת אותי מאוד. מאחלת לכם רק בריאות ונחת!!
לצפיה ב-'שולחת חיבוק גדול יקירה '
שולחת חיבוק גדול יקירה
27/06/2016 | 23:31
34
את כל כך מרגשת. אין לי מילים. רק דמעות. 
מאחלת לך אושר. רק אושר. המון אושר. 
ומבינה עד כמה זה מורכב ולא פשוט. כשהכל מעורבב בפנים. 
אני מקווה שיש לך ליווי נפשי בכל המורכבות הזו. עכשיו זה כנראה חשוב במיוחד. 
לצפיה ב-'תודה רבה! ריגשתן אותי מאד.'
תודה רבה! ריגשתן אותי מאד.
28/06/2016 | 20:10
40
שני הפורומים היו מקור תמיכה משמעותי ואני מאד שמחה שהם ואתן, כאן.

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא שיווק העסק שלך
אירוח בנושא שיווק...
ביום א` הקרוב נארח את אריה טוקר, מומחה לשיווק.
אירוח בנושא שיווק העסק שלך
אירוח בנושא שיווק...
ביום א` הקרוב נארח את אריה טוקר, מומחה לשיווק.
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

מרב ווטמברג, פיזיותרפיה לתינוקות וילדים
התפתחות התינוק שלך
ד
מתקשים בפוריות?
פורום גני ילדים
פורום גני ילדים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ