לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-'אכילת נבטים במסעדה'
אכילת נבטים במסעדה
04/05/2017 | 15:20
2
109
פתאום נזכרתי שלפני 3 ימים(שהייתי ביוא"ב 10 וכבר ידעתי שבהריון) חגגנו במסעדת במינה טומיי יומהולדת במשפחה ואכלתי שם מנה עם נבטים.... פשוט לא יאמן איך מישהי כמוני שכ"כ נזהרת בכל מה שקשור לאוכל שאסור בהריון עשתה טעות כזאת... פשוט בהלם מעצמי...שהגיעה המנה והיא הייתה מאוד חמה אז הנחתי שזה בסדר למרות שהערתי שזה עם נבטים אבל בגלל שהיינו עם ההורים של בעלי לא רציתי לגרום להם להבין שאולי אני בהריון אז הנחתי שזה חם ואני יכולה לאכול...זכרתי שהנבטים בצלחת לא נראו בדיוק שמוטים משמע מבושלים עד הסוף אז התקשרתי  היום למינה טומיי ודיברתי עם בחורה אמרתי לה שאני בהריון ושאני מתלבטת אם להזמין מנה מסויימת(זאתי שאכלתי) שאלתי אותה אם הנבטים במנה הזו מבושלים אז היא אמרה שהם מוקפצים בחום אבל אמרה לי שהיא ממש לא ממליצה לי לאכול את זה בהריון ושנבטים בהריון זה ממש מסוכן.. קיצר הורידה לי את הלב לתחתונים בלי לדעת שכבר אכלתי את זה...ממה שהבנתי ממנה הנבטים מוקפצים בחום ממש לקראת הסוף.... לגבי סלמונלה אני פחות חוששת כי הבנתי שהתסמינים הם עד 72 שעות שעות אבל הבנתי שאני צריכה לחשוש הטוקסופלסמה וליסטריה... הליסטריה הבנתי התסמינים יכולים להופיע אפילו אחרי 90 יום(משך הדגירה עד 90 יום).. מזעזע.... אין לי מושג אם ביוא"ב 10 השלייה התפתחה כבר ואם עדין לא  אז האם עדין הנגיפים האלה יכולים לעבור לעובר...מנסה ומשתדלת לחשוב חיובי
לצפיה ב-'צפירת הרגעה '
צפירת הרגעה
04/05/2017 | 17:50
1
100
אין שיליה ביוא"ב 10
אחרי ההפריה התא מתחיל להתחלק ולהתחלק עד שהוא הופך לבלסצוסיוס, בערך תוך 5 ימים, ואז צבר התאים הזה מתחיל לנוע מן השחלה לכיוון הרחם ומשתרש בו, אי שם בין ימים 7 ל-10. לאחר ההשתרשות העובר הזעיר ניזון ישירות מכלי דם אליהם הוא מתחבר בדופן הרחם.
 
ותודה על האינפורמציה, לא ידעתי שנבטים מסוכנים בהריון (וזה כבר השישי שלי....)
 
לצפיה ב-'תודה רבה לך על ההרגעה'
תודה רבה לך על ההרגעה
04/05/2017 | 19:11
76
אז מתי בעצם נוצרת השלייה? וכן נבטים לא מומלץ בכלל.... 
לצפיה ב-'הערכת משקל'
הערכת משקל
04/05/2017 | 07:30
10
141
העובר תואם בדיוק לגיל ההריון 32+0.
ואין יותר שליית פתח! השילייה עלתה והתרחקה מהפתח והרופאה אמרה שאין סיכוי לקיסרי. לא מהטעם הזה לפחות.
מודה שניסיתי להציץ על המין אבל היא לא ממש בדקה בין הרגליים ובדקה מקרוב מידי בכדי לראות את כל העובר והמין.
קיצ... נמתין עוד איזה 7 שבועות...
החלטתי שב 15/6 זה יום העבודה האחרון שלי אם לא אלד עד אז. תמיד עבדתי ממש עד היום האחרון. הפעם בא לי לקחת איזה שבוע שבועיים לפניי לארגון דברים, תיקים, כביסות וקצת מנוחה.
קיס קיס!
לצפיה ב-'מאמי כיף לקרוא אותך'
מאמי כיף לקרוא אותך
04/05/2017 | 09:55
1
67
שיעבור לך בנחת ובטוב!
לצפיה ב-'תודה'
תודה
04/05/2017 | 10:34
44
גם לך
לצפיה ב-'ממש ממש מתקרבת לסוף!'
ממש ממש מתקרבת לסוף!
04/05/2017 | 10:00
2
59
איזה כיף!
איכשהו בהריון הקודם לא היה אכפת לי שהמשקל לא תואם, אפילו שהיה גדול מהתאריך ויחד עם הסכרת. אבל הפעם אני לא שמחה שהוא לא תואם והמכניסה את עצמי לחששות בכוח. ואיכשהו בבדיקה האחרונה היה כתוב שליית פתח חלקית... מחכה כבר לעבור לרופא חדש!!! עוד שבוע...\
ושמחה בשבילך ככ! שימשיך מעולה עד שבוע 39 המיוחל
לצפיה ב-'בהריון הקודם העוברית'
בהריון הקודם העוברית
04/05/2017 | 10:35
1
74
הייתה באיזה אחוזון 70 ועד היום היא ככה. שמנדולית שלי.
לצפיה ב-'כנל'
כנל
04/05/2017 | 11:01
9
לצפיה ב-'איזה יופי שהשיליה זזה'
איזה יופי שהשיליה זזה
04/05/2017 | 15:22
1
47
מקווה שיעבור לך בקלות שאר הזמן
לצפיה ב-'אמן ותודה'
אמן ותודה
04/05/2017 | 15:37
10
לצפיה ב-'יו, לא מאמינה שאת בשבוע 32!'
יו, לא מאמינה שאת בשבוע 32!
04/05/2017 | 15:48
1
60
מאחלת שתסחבי עד הסוף, כולל שבוע-שבועיים של מנוחה, עד שי\תגיע המיוחל\ת\ בריא\ה ושלמ\ה
לצפיה ב-'אמן!'
אמן!
05/05/2017 | 10:29
31
תודה
לצפיה ב-'יופי של דיווח!'
יופי של דיווח!
13/05/2017 | 13:47
7
המשך תקין, עם מצב רוח טוב. אין לך עוד הרבה, ומאז שכתבת, כבר עבר עוד איזה שבוע...
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'קצת מודאגת... הפסקת תופעות לוואי בשבוע 12'
קצת מודאגת... הפסקת תופעות לוואי בשבוע 12
03/05/2017 | 10:35
7
92
קצת רגע - הריון קודם הופסק בשבוע 10 אחרי שלא נראה דופק.
באותו הריון לא היו לי שום תופעות לוואי (אני יועדת שכל הריון זה שונה, בל לא היה לי כלום) כמו בהריון הראשון.

אני עכשיו בשבוע 12+2.. אתמול אפילו הלכתי הביתה בגלל שהקאתי והצרבות פשוט שיתקו אותי והיום... קמתי ואני מרגישה שאני יכולה לדלג בכיף לעבודה..
אין בחילות ולא מרגישה צרבת כמו שבד"כ אני מרגישה בשעה הזון בבוקר..
אני בהיסטריה, והולכת כל שניה לשירותים לראות אם פתאום מתחיל דימום.
זה הגיוני שכך בבת אחת זה פתאום מספיק,?
אולי זה סתם בוקר טוב והצרבות יגיעו בהמשך היום?
לצפיה ב-'שבוע 12 זה שבוע הגיוני להפסקת התופעות'
שבוע 12 זה שבוע הגיוני להפסקת התופעות
03/05/2017 | 10:59
1
59
אם כי הן עשויות גם לחזור
לצפיה ב-'תודה .... בריון הקודם הן לא פסקו בכלל '
תודה .... בריון הקודם הן לא פסקו בכלל
03/05/2017 | 11:06
52
בגלל זה אני קצת חוששת.. הצרבת התחילה אבל ממש בקטנה, ולא כמו שאני רגילה..
עוד שבוע יש לי סקירה, אז אין ברירה אלא לחכות
לצפיה ב-'תקשיבי- באמת שעדיף בלי בחילות ובלי הקאות...'
תקשיבי- באמת שעדיף בלי בחילות ובלי הקאות...
03/05/2017 | 18:47
2
55
וגם בלי צרבות...
לא היה לי את כל אלו מעולם, גם לא בהיריונות התקינים.
ובכלל- בהריון עם ביתי הבכורה, הרגשתי מעולה. גם לא הייתי עייפה ולא מותשת ולא כלום. פשוט הרגשתי נפלא, וכל הזמן בלבלתי לבעלי את המוח- "אולי משהו לא בסדר? איך זה שאני מרגישה מעולה". אז הוא אמר לי לשתוק ולומר תודה שאני מרגישה טוב, ולהפסיק להיות כזו פולניה.
 
ולראיה- הילדה בת 10 וחצי, בריאה ונפלאה. הכל בסדר.
 
לא חייבים להרגיש חרא בהריון. אפשר גם לדלג בכיף לעבודה:)
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'הכי כיף לדלג לעבודה :)'
הכי כיף לדלג לעבודה :)
03/05/2017 | 23:50
1
38
הצרבות בינתיים חזרו אבל ממש לא ברמה שהיתה והיום עבר לי ממש סבבה.
כיף להרגיש טוב ולא אומללה כמו שהייתי בחודשיים האחרונים... מקווה שזו התחלה של ידידות מופלאה עם הבטן המבצבצת.
לצפיה ב-'לגבי הצרבות'
לגבי הצרבות
04/05/2017 | 10:15
30
היתה לי תקופה נוראית נוראית. ויש מה לעשות! הרופא נתן לי אומפרדקס, לוקחים בבוקר חצי שעה לפני אוכל ראשון וזה מחזיק כל היום! אחרי שבוע וחצי אולי הפסקתי ומאז טפו טפו... הפחדתי אותן ולא חזרו
לצפיה ב-'זה הגיוני'
זה הגיוני
04/05/2017 | 10:02
1
34
הרבה פעמים אני מרגישה שהגוף משחק איתנו משחק פינג פונג אכזרי.
נגיד שאני מתלוננת על משהו ומגיעה לרופא או למיון ואז הכל עובר!
וגם לי בהריון הזה הבחילות פסקו בשבוע 12, באופן מפתיע בחופשה בפריז שככ חששתי מבחילות בה...
והריון קודם עוד היו לי בחילות בשבוע 14.
בקיצור, אין חוקיות
לצפיה ב-'אם רק היינו יכולות לעשות אולטסאונד מתי שבא לנו '
אם רק היינו יכולות לעשות אולטסאונד מתי שבא לנו
04/05/2017 | 13:44
50
הכל היה יותר טוב...
לצפיה ב-'מה למדתי? בעיקר להאמין ולגלות סבלנות'
מה למדתי? בעיקר להאמין ולגלות סבלנות
04/05/2017 | 13:18
2
126
רגע לפני שהקטנה המדהימה הזו בת 3 חודשים, אני נזכר שרק לפני שנתיים, בחודש הזה בידיוק, הכול התרסק בפעם הראשונה בחודש מתקדם, ואז בפברואר אשתקד בפעם השניה ממש בהתחלה. בין לבין, ובעיקר בגלל שבאמת לא יצא לי לחשוב על זה הרבה חוץ מהימים שבילינו בביהח אחרי שנולדה, יש לי מסר או שניים לכל מי שמצפים - תאמינו שזה יקרה (וכשזה יקרה באמת תהיו בהלם). אבל מעל הכול - תגלו אורך רוח. זה ממש שיעור בסבלנות. יש ימים שלא זזים, השעות נמתחות והכול נראה רחוק. אבל זה עובר, עוד בדיקה, ועוד סריקה, ועוד אחת ועוד אחת עד שבסוף מגיעים לקו הגמר. 
 
היו לי (לנו) ימים לא קלים. חשבנו שזה פשוט לא יקרה. כולם סביבנו חגגו לידות,העלו תמונות מחויכות לפייסבוק, ואני הסתובבתי ברחוב מביט לתוך מכוניות עם מושבי בטיחות בדכדוך תהומי. הבנתי, בסופו של דבר,  שזה פשוט תהליך שהמון אנשים עוברים (ויותר מדי מסתירים אותו מסיבות שלהם). התמודדות כזאת שלא מרפה לרגע. צריך לעכל את הטרגדיות כדי להמשיך הלאה. לא אפשרנו לזה להחליש אותנו אלא להפך, ואז דווקא שלא ציפינו לזה בכלל, פתאום זה קרה והיא פה, עם הדובי הגדול (והדובי הקטן שלה במיטה). 
 
שולח לכם הרבה אנרגיות ואמונה. זה יקרה. חכו קצת. 
לצפיה ב-'אוי, דובי, איזו נחת יש לי מלקרוא על הקטנה שלכם!'
אוי, דובי, איזו נחת יש לי מלקרוא על הקטנה שלכם!
04/05/2017 | 15:46
22
לצפיה ב-'באמת נחת המשך גידול נפלא ותודה על מה שכתבת'
באמת נחת המשך גידול נפלא ותודה על מה שכתבת
13/05/2017 | 13:30
3
לצפיה ב-'יש דופק'
יש דופק
03/05/2017 | 10:43
5
190
שבוע 6+3. הכי מוקדם שאי פעם בדקתי.
 
וברקע מחשבות על המחיר שהמשפחה ובעיקר הבת שלי משלמת במהלך השנים האחרונות. שבועות ארוכים שבהם אני בקושי מתפקדת פיזית. סימני עייפות ובחילות מתחילים אצלי עוד לפני האיחור במחזור, וגם אחרי הפלות אני עייפה וכואבת ומעוכה, וגם בתקופת טיפולי הפוריות היה מאוד לא פשוט עם הנפיחות והשחלות והכאבים אחרי השאיבות. מבחינה רגשית במהלך השנים האחרונות היו תקופות ארוכות מאוד שבהן הייתי שבר כלי, מסיבות מובנות והגיוניות לחלוטין.
הלב שלי נחמץ כשאני לא מסוגלת לצאת מהמיטה ולהיות עם בעלי ובתי. אני מדמיינת איך היא תדבר על זה בעוד שנים אצל הפסיכולוג: אמא כל הזמן היתה עייפה. אמא כל הזמן לא הרגישה טוב. היו המון ימים שרק אבא טיפל בי.
אני יודעת שאין הורים מושלמים, וכל אחד יתלונן על ההורים שלו בשלב זה או אחר, אבל כרגע זו הנקודה הרגישה שלי.
ברור לי שאם הידיים שלי יתמלאו בעוד, אוכל להסתכל על התקופה הזו ולומר שהיה שווה את הכל, אבל אף אחד לא מבטיח לי שהחלום יהפוך למציאות.
 
ביום שני בערב יש לי תור אצל הרופא שלי.
בינתיים נושמת עמוק ויודעת שלפחות כרגע יש דופק.
לצפיה ב-'מצב מבאס עם הבת שלך'
מצב מבאס עם הבת שלך
03/05/2017 | 10:58
92
גם הבן שלי משלם מחיר ואין לי מה לעשות בנידון וגם לך אין , אנחנו עושות כמיטב יכולותינו וזה מה יש
לצפיה ב-'מזל טוב על הדופק.. לגבי הבת שלך אני יכולה להגיד לך שבעלי'
מזל טוב על הדופק.. לגבי הבת שלך אני יכולה להגיד לך שבעלי
03/05/2017 | 12:40
90
סוגד להורים שלו אף על פי שהוא גדל בקיבוץ והם לא ממש גידלו אותו... כל הזמן הוא אומר את זה שהוא גדל עם עצמו.... אני לעומת זאת גדלתי עם אמא שהייתה מחכה לי בבית עם ארוחה חמה בצהרים שהייתי חוזרת מבית ספר... והיום שאנחנו בני 30 בעלי סוגד להוריו  ומכבד אותם ובחיים לא יגיד מילה רעה אחת עליהם ואני מנגד מקטרת ומבקרת את אמא שלי מאוד גם לפני הפסיכולוג שהיה לי... ככה שבחיים אין ממש נוסחאות בקטע הזה... מה שכן הבת שלך בטוח תשמח מאוד לאח/אחות חדש/חדשה
לצפיה ב-'קודם כל מזל טוב!'
קודם כל מזל טוב!
03/05/2017 | 17:12
51
אני חושבת שגם אני הייתי במקום הזה של הרגשות אשם, שאני לא שם עם הילדה שלי, שאני עצבנית מהורמונים, כואבת מהפלות ולא פנויה אליה לפעמים.
 
החלק הכי מפתיע היה לספר לה על הפונדקאות, שנים שכל פעם אני מוכרת לה שלאמא כואבת הבטן, אמא עצובה, אמא צריכה ללכת לבדיקות, לרופא, לאיפה לא... היא תמיד שמה לב כשגדלה לי הבטן, כשהחזה תפח, כבר בגיל שלוש וחצי....
ועכשיו כשסיפרנו לה שלא הצלחנו להביא לה אח או אחות היא פשוט אמרה: מה? ניסיתם? איפה אני הייתי כשזה קרה?
והיא סופר רגישה וחכמה... אבל או שזה מנגנון הגנה או שהיא לא יודעת לקשר או שבתוך ים ההורות זה היה אי קטן מבחינתה של חוסר תפקוד. בסוף, היא לא זוכרת את כל הדברים האלו, מבחינתה זו היתה אפיזודה חולפת ורק אני נשארתי עם תחושת ההזנחה.
לפעמים אנחנו שופטים את עצמנו יותר לחומרה ממה שהעיניים התמימות שלהם רואות.
מחזיקה לך אצבעות!
לצפיה ב-'יופי! וגם שימשיך כך!!! נמאס לי כבר!-'
יופי! וגם שימשיך כך!!! נמאס לי כבר!-
03/05/2017 | 18:43
74
די! אני רוצה כבר שתזכי בהריון תקין ובתינוק/ת בריא/ה בסופו. כמה אפשר כבר?
אמן ואמן.
 
יסורי מצפון הם כנראה חלק בלתי נפרד מהאימהות (ובכלל- מההורות), והם טובים במידה, אבל לא יותר מדי....
אני מכירה אותך היכרות וירטואלית בלבד (חוץ מפעם אחת שנפגשנו במפגש הפורום), אבל אני בטוחה שאת אמא נפלאה. זה נקרא מכל דבר שאת כותבת.
 
יכולה לספר לך שהילדים שלי צוחקים עליי שאני הסטרית עם הנקיונות (מה שדי נכון...), והם מחקים אותי איך אני צועקת שיורידו נעליים בכניסה בימי בוץ וכן הלאה. בליבי אני מקווה שהם יזכרו גם את שאר מיליון הדברים הטובים שאני עושה למענם, ולא רק את הצעקות. וזה כמובן בלי שום קשר להורמונים ולעייפות של הריון.
גם אני מדמיינת אותם מתלוננים בעתיד: "כן, אמא כל הזמן התעצבנה כאשר לכלכנו..."....כן, גם אצלי פועלים יסורי מצפון. זה רק טבעי, אבל באמת שצריך לנסות ולצמצם את זה, כי אני יודעת על עצמי איזו מן אמא אני, ויודעת את כל היכולות שלי ואת כל הדברים הטובים שאני מביאה לקשר איתם, וגם את צריכה לחשוב על כל הדברים החיוביים שבך כאמא.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'טוב לשמוע!'
טוב לשמוע!
04/05/2017 | 09:57
41
ואני מבקשת ממך בלי רגשות אשם! מה שאת עוברת הוא מספיק קשה!
את גורמת לי גם לחשוב ככה.. מי יודע מה הבנות שלי חושבות עלי.. איזה אמא כווצ'ית יש לנו....
אז לא! הן הרבה יותר מלאות חמלה ממה שנדמה לך. הבת שלך מעריכה אותך בכל מצב.
אל תחשבי שאת עושה לה רע אלא ההיפך.
ולגבי הבחילות וזה... אני ככ מבינה אותך... בשלושת ההריונות האחרונים, שהגיעו אחרי האובדן הראשון, תמיד חששתי שאני סובלת לחינם. וזה הכביד על הכל.
ממש מקווה בשבילך שהפעם זה זה
חיבוק! אנחנו איתך תמיד
לצפיה ב-'התקף חרדה'
התקף חרדה
28/04/2017 | 16:45
22
234
בצעתי בדיקת מי שפיר באסותא ביום שלישי 18.4. ממה שהבנתי מהמזכירה אם הכל בסדר היא מתקשרת ואם לא מתקשרים מהמעבדה של פרופסור שוחט.
 
אני אף פעם לא משאירה את הטלפון שלי בבית. היום ב 12 בצהריים ירדתי לסיבוב של רבע שעה עם הכלבה וכשחזרתי- שיחה שלא נענתה ממחלקת מי שפיר באסותא.
 
התקשרתי ישר חזרה וכמובן שאין מענה...יש הודעה מוקלטת שאומרת את שעות הפעילות (היום עד 11) ולאחר מכן מתנתקת השיחה.
 
אני מרגישה שאני יוצאת מדעתי. כבר לא מצליחה לחשוב בהגיון על מה שהמזכירה אמרה ומתחילה לחשוב שאולי לא הבנתי אותה נכון ואולי התקשרו כ"כ מוקדם (עבר רק שבוע וחצי) כי משהו לא בסדר.
 
למה להתקשר בשישי בצהריים כשאין אפשרות לחזור אליהם?! זאת גם ככה בדיקה מלחיצה...לא עושים כאלו דברים.
 
אני חוזרת כל הזמן להפלה שהיתה לי, אז ראינו דופק חלש בשישי והייתי צריכה לחכות עד ראשון לבדיקה שהראתה שכבר אין דופק. אני לא מפסיקה לבכות.
 
תחזיקו לי אצבעות!
לצפיה ב-'אני מחזיקה לך אצבעות!'
אני מחזיקה לך אצבעות!
28/04/2017 | 17:35
1
92
מצטערת על הסופ"ש אפוף החרדה, על הזכרון של ההפלה שצף, על איך שטות קטנה של שכחה רגעית יכולה להיות קריטית לנפש - ובעיקר אני מקווה ששיחה חוזרת ביום ראשון תבהיר שנשכח איזה פרט בירוקרטי או כל עניין שולי אחר, ושלעובר שלום.
לא אני את הייתי עושה שבת-בינג' עם סדרה שאני אוהבת.
חיבוק גדול גדול
לצפיה ב-'תודה...בנתיים כל דקה היא כמו נצח '
תודה...בנתיים כל דקה היא כמו נצח
28/04/2017 | 19:28
26
לצפיה ב-'אוףףףףףףףףף'
אוףףףףףףףףף
28/04/2017 | 21:40
1
76
קשה !
אני חושבת עלייך הרבה, מקווה שאת מצליחה למצוא תעסוקה מסיחת-דעת


לצפיה ב-'מנסה ככל שניתתן להעסיק את עצמי'
מנסה ככל שניתתן להעסיק את עצמי
29/04/2017 | 00:02
59
תודה לך על המחשבות 
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות'
מחזיקה לך אצבעות
28/04/2017 | 22:02
1
54
אבל אם אני מבינה נכון, התקשרו מאסותא, אז זה בסדר.
כשתוצאה לא תקינה מתקשר רופא גנטיקאי.
לצפיה ב-'תודה <3'
תודה <3
28/04/2017 | 23:57
51
אכן התקשרו מאסותא. אני פשוט בתוך עננת חרדה שאני כבר לא מצליחה לחשוב בהגיון. אני לא יודעת אם הבנתי את המזכירה נכון או לא. לא הצלחתי למצוא באינטרנט שוב דבר שמאמת את זה שאם יש בעיה אז לא מתקשרים מאסותא עצמם...
 
מקווה לטוב.
לצפיה ב-'עניתי לך בפורום הריון '
עניתי לך בפורום הריון
28/04/2017 | 23:38
1
98
קרה לי אותו דבר בדיוק (באיכילוב) ואז אמרו לי שלפני סופ"ש לא מודיעים על תוצאות לא טובות, כדי לא להשאיר אנשים במתח בסופ"ש. מקווה שהכל תקין!
לצפיה ב-'תודה, קראתי גם מה שכתבת בפורום הריון'
תודה, קראתי גם מה שכתבת בפורום הריון
29/04/2017 | 00:00
86
זה נשמע מאוד הגיוני לא להתקשר עם תוצאות לא טובות בסופ"ש, זה מה שאני מנסה להגיד לעצמי, שלא יתכן שהם יתקשרו אחרי שעות העבודה ועוד בסופ"ש להודיע על משהו לא טוב- זה לא אנושי להשאיר אנשים עם בשורה לא טובה יומיים בלי יכולת לדבר עם רופאים.
 
אני מנסה להאמין ומקווה שזה המצב... תודה רבה לך על ההתייחסות <3
לצפיה ב-'לדעתי הלא קובעת'
לדעתי הלא קובעת
30/04/2017 | 07:53
76
אם משהו היה לא תקין הם היו מנסים יותר מפעם אחת להשיג אותך וגם לא מתקשרים בשישי אלא ביום ראשון.
לצפיה ב-'אלי התקשרו בשיש בצהרים להודיע שהציפ תקין'
אלי התקשרו בשיש בצהרים להודיע שהציפ תקין
30/04/2017 | 08:41
68
ההריון הופסק בגלל מום בלב אבל זה לא קשור לענייניו כאן. אגב שבועיים וחצי זה זמן סביר
לצפיה ב-'יש חדש?'
יש חדש?
30/04/2017 | 11:02
9
לצפיה ב-'רצהאצה תפסת אותם? '
רצהאצה תפסת אותם?
30/04/2017 | 11:32
12
לצפיה ב-'אנא, ידעי אותנו מה קורה'
אנא, ידעי אותנו מה קורה
30/04/2017 | 14:09
11
לצפיה ב-'הצ'יפ תקין- תודה לכל אחת ואחת על הדאגה'
הצ'יפ תקין- תודה לכל אחת ואחת על הדאגה
30/04/2017 | 16:01
3
128
התקשרתי לאסותא ולקח להם לא מעט זמן לענות, המזכירה אמרה שהיא לא מפסיקה לקבל טלפונים מבנות שפספסו את השיחה שלהם ביום שישי.
היא הודיעה לי שהצ'יפ תקין, עכשיו צריך לחכות לתוצאות של בדיקת מי השיפר הסטנדרטית.
 
אני ממש רוצה להודות לכולן על התמיכה ועל הדאגה, זה כל כך לא מובן מאליו, אין לכן מושג כמה כל התייחסות עזרה לי להעביר את הסופש בצורה קת יותר רגועה ובריאה.
 
 
לצפיה ב-'יופי! המשך בשורות טובות גם בהמשך'
יופי! המשך בשורות טובות גם בהמשך
30/04/2017 | 16:46
13
לצפיה ב-'מצוין! רק בשורות טובות '
מצוין! רק בשורות טובות
30/04/2017 | 20:27
8
לצפיה ב-'קולולולו'
קולולולו
02/05/2017 | 13:04
21
שימשיך קל ומשעמם
לצפיה ב-'איזה עדכון משמח !!!'
איזה עדכון משמח !!!
30/04/2017 | 21:00
4
69
יאללה, בלי דרמות עד הלידה, סגרנו ?
לצפיה ב-'מבטיחה להשתדל :)'
מבטיחה להשתדל :)
01/05/2017 | 12:45
3
60
לצערי הדרמות ממשיכות, בעיקר בראש שלי. החרדות לא עוזבות וככל הנראה ישארו בחודשים הקרובים.
 
אני לומדת לחיות איתם לאט לאט.
 
מקווה שגם אצלך יהיו רק רק רק דברים טובים.
לצפיה ב-'תשתדלי'
תשתדלי
01/05/2017 | 16:24
2
47
תקשיבי, בהריון הקודם שלי שהיה אחרי אובדן הייתי אכולת חרדות וזה פגע לי בבריאות. היתה לי סכרת הריון (עכשיו אין לי) ובאופן כללי ממש סבלתי לאורך 9 חודשים עד שהלכתי באופן יזום ללדת.
הדבר היחיד שהציל את שפיותי היה דמיון מודרך שבו שכנעתי את עצמי שהכל בסדר.
אין סיבה לסבול ככה. הריון זה תקופה ארוכה. תעשי ככל שאת יכולה כדי לא לשקוע בחרדות. כל אחת מכירה את עצמה ויודעת מה יעזור לה. אני ידעתי שרק אני עצמי יכולה לעזור לעצמי.
(כי  הרגשתי שלא מבינים אותי)
יש דרכים להרגע קצת.
לצפיה ב-'חרדות'
חרדות
02/05/2017 | 19:23
1
45
אני גם מרגישה שאני סובלת ולא מצליחה להנות מההריון. חבל לי וכואב לי מאוד שזה המצב. הייתי בטוחה שאחרי שאקבל את התוצאות של מי השפיר אני אהיה רגועה יותר אבל תמיד יש משהו חדש שצץ, ובאופן כללי החרדה הגדולה שלי מהפסקת הדופק לא נעלמת. 
 
הקריאה פה בפורום, השיתוף והתמיכה  אומנם לא עוזרים באופן ישיר להפיג את החרדות, אבל ההרגשה שמה שאני חווה הוא לגיטימי ואני לא "משוגעת" קצת עוזר להקל. 
 
דמיון מודרך למשל אני לא מסוגלת לעשות כי אני מפחדת מאוד להתחבר ככה להריון יותר מדי ואז אם יקרה משהו...
אני יודעת שמה שיעזור לי זה לחזור ולקחת ציפרלקס, אבל לא מסוגלת לעשות את זה כרגע (אפילו שכולם אומרים שבטוח לקחת את זה בהריון)....
לצפיה ב-'מבינה '
מבינה
04/05/2017 | 10:11
19
תקשיבי עברתי ממש מה שאת מתארת בהריון הקודם שלי. מתח מתמיד שחנק אותי.
כשהתינוק יצא זה השתחרר.
אבל צריך לדעת לנהל אותו. ולא יקרה כלום אם תתחברי להריון. זה לא מתכון לקבלה יותר קלה של אובדן אם חס וחלילה יבוא. לדעתי
לצפיה ב-'כ"כ מופתעת...'
כ"כ מופתעת...
01/05/2017 | 14:15
6
159
4 ימים לפני המחזור עשיתי בדיקת בטא יצא 23 פרוגסטרון 60
בגלל העבר שלי של 2 הפלות כימיות רציתי לדעת האם ידוע לכם האם פרוגסטרון 60 10 ימים אחרי הביוץ בסדר או שיש צורך בתמיכה של פרוגסטרון<?
 
תודה
לצפיה ב-'לא מבינה בפרוגסטרון'
לא מבינה בפרוגסטרון
01/05/2017 | 15:31
5
45
מעניין, למה עשית בדיקת בטא?
ממש מקווה בשבילך שהפעם זה זה!
לצפיה ב-'עשיתי בטא כי בדיקת הריון של לייף הראתה לי פס עוד מאתמול'
עשיתי בטא כי בדיקת הריון של לייף הראתה לי פס עוד מאתמול
01/05/2017 | 15:46
4
53
ובגלל כל הקטע של כימי חשוב לי לדעת לפני גם למקרה שאולי אצטרך לקחת תמיכה וגם שיהיה תיעוד במחשב על ההריון הזה...
 
תודה רבה לך.... מקווה מאוד גם....
לצפיה ב-'להבנתי'
להבנתי
01/05/2017 | 15:54
3
40
רופאים נותנים תמיכה בלי בעיה...
תלכי לרופא שלך שיחווה דעה...
אולי היה לך ביוץ מוקדם??
לצפיה ב-'היה לי ביוץ במועד רגיל פשוט לא יודעת מה הערכים של פרוגסטרון'
היה לי ביוץ במועד רגיל פשוט לא יודעת מה הערכים של פרוגסטרון
01/05/2017 | 15:58
2
41
רופא אוכל לראות רק בחמישי...
לצפיה ב-'מעל 50 נחשב תקין, בהצלחה!'
מעל 50 נחשב תקין, בהצלחה!
01/05/2017 | 17:07
1
14
לצפיה ב-'תודה לך!'
תודה לך!
01/05/2017 | 18:20
9
לצפיה ב-'יום הזיכרון'
יום הזיכרון
30/04/2017 | 18:03
9
28
לצפיה ב-' מזמינה אתכן לספר ולשתף'
מזמינה אתכן לספר ולשתף
30/04/2017 | 18:04
4
13
לצפיה ב-'משתפת-'
משתפת-
30/04/2017 | 18:14
3
76
מאז ומתמיד היה זה יום מאוד משמעותי עבורי, כבת לאב שנפצע פציעה קשה במלחמת ששת הימים.
מאז שהפכתי לאמא, יום זה הוא ממש בגדר בלתי נסבל עבורי. העצב עמוק מדי, קשה מדי. הפחד גדול מדי.
 
מזכירה פה מספר אנשים שנהרגו ואשר את משפחותיהם אני מכירה:
 
לוטן יצחקי- אחיה של דודתי, אשר נפל במלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982.
גידי ראש- בנה של מורתי האהובה לפסנתר- אשר נפל במלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982.
ענת רוזן- בת שכבתי, ביתה של חברה של אימי, אשר נהרגה בפיגוע אוטובוס מספר 5 בתל אביב, בשנת 1994, זמן קצר לאחר שחרורה מהצבא.
יש עוד מישהי, שחשובה לי, אשר שכלה את בעלה הראשון בפיגוע התאומים.
 
יהי זכרם ברוך.
 
ולא- אני לא יכולה להסכים עם המשפט "טוב למות בעד ארצנו". לא טוב למות. נקודה. טוב לחיות. לחיות למען. לחיות בשביל משהו או מישהו. לחיות. לא למות.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'היום הזה מאוד קשה עבורי '
היום הזה מאוד קשה עבורי
01/05/2017 | 07:42
2
78
מאז שאני אמא ובעיקר עכשיו כשהגדולה שואלת שאלות ולא מבינה למה חיילים היו צריכים למות. אני חושבת שאם יוולד בן אז בכלל זה יהיה לי קשה.
יחד עם זאת החברה הכי טובה שלי בחדר לידה עומדת ללדת את הבן הראשון שלה אז בכלל לא הפסקתי לבכות כל הדרך לעבודה.
לצפיה ב-'רונית- תודה על השיתוף המרגש-'
רונית- תודה על השיתוף המרגש-
01/05/2017 | 09:38
1
43
הבת שלך חכמה...זו שאלה שגם אני שואלת ומתקשה לתת עליה תשובה.
לגבי בנים- כאשר הגעתי עם הבן שלי לרופא מוהל, אז הוא אמר כך: "אה! עוד גולנצ'יק הגיע!".
ואני חשבתי בליבי: "לא! הגיע עוד תינוק. לא עוד חייל לעתיד. למה כולם פה חושבים שאנחנו מגדלות ומגדלים את הבנים כדי שיהיו חיילים?מה? זו המטרה שלנו בכך שאנו מביאים ומביאות בנים לעולם?!"....
 
בקיצור- האמת היא שמהרגע שגיליתי בהריון שמדובר בבן, המחשבות על נושא הצבא לא עוזבות אותי. אם תהיה תקופה בחיים שאחזור לטיפול נוגד החרדה והדיכאון, זה יהיה או וכאשר הוא יתגייס למשהו קרבי.
ואני לא אשקר- הכי אשמח בעולם אם הוא ילך לעשות משהו מועיל ואיכותי כמו חיל המודיעין/חיל חינוך/לימודי תואר ראשון+צבא (עתודה) ולא ילך לקרבי.
מודה ומתוודה. זה מה שהייתי רוצה עבורו ועבורי (לומר שהייתי רוצה שעד שיהיה בן 18 לא נצטרך צבא, נשמע לי דבילי מדי...).
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'מסכימה איתך. '
מסכימה איתך.
01/05/2017 | 09:45
31
אני לא רוצה שהבן שלי יילך לקרבי. ובטח לא הבנות שלי. אני עשיתי שירות משמעותי בטייסת בחיל האויר וזה מספיק טוב.
לצפיה ב-'קשה לי נורא עם הימים האלה'
קשה לי נורא עם הימים האלה
30/04/2017 | 20:40
1
68
בעיקר כי ככל שהזמן עובר אני מבינה עד כמה המצב במדינה הזו רע.
עד כמה יום השואה הוא עלה התאנה של החברה שלנו בכל מה שקשור להזנחת קשישים, לגזענות, לאלימות.
עד כמה יום הזכרון הפך להיות כלי בידי אלה שרוצים להנציח את הכיבוש, את הפחד, את המלחמות, את כל מה שגורם לנו להוריד את הראש ולא לשאוף למדינה טובה יותר.
עד כמה ה-1 במאי הוא חג ריק מתוכן - הפערים החברתיים פה מטורפים, אנחנו חיים בתנאי עבדות מודרנית.
 
ובעיקר קשה לי לגדל את הילדה שלי במדינה הזו, בידיעה שכשהיא תגדל עדיין יהיו פה מלחמות ועדיין יהיה פה צבא ורק יהיה פה גרוע יותר.
ואני חושבת על סבא וסבתא שלי שבנו את המדינה הזאת - עזבו את המשפחות שלהם כדי לעלות לארץ, ישנו על חוף הים כי לא היה מקום בשבילם במעברה, הקדישו את חייהם לבניין הארץ - סבתא שלי הייתה חברת מועצת עיריית ת"א וגייסה כספים לסוכנות, הייתה פעילה לטובת זכויות נשים עובדות וגימלאים - וחושבת שלא זו המדינה שהם היו מאחלים לנינה שלהם. שנכשלנו בלשמור על מה שהם בנו עבורנו.
לצפיה ב-'מסכימה איתך, בעצב גדול, ומוסיפה את מילות השיר של אהוד מנור-'
מסכימה איתך, בעצב גדול, ומוסיפה את מילות השיר של אהוד מנור-
30/04/2017 | 21:23
42
אין לי ארץ אחרת
מילים: אהוד מנור
לחן: קורין אלאל

אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי

לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה,
אזכיר לה,
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה

אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי

לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה,
אזכיר לה,
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה

אין לי ארץ אחרת
עד שתחדש ימיה
עד שתפקח את עיניה

אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי

בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי.
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
לצפיה ב-'משתפת'
משתפת
01/05/2017 | 09:21
1
60
שניים מבני משפחתי נפלו בתור חיילים. לא הכרתי את שניהם יותר מדי. אבל זה עצוב כמובן.
כמה מהיישוב שגדלתי בו נפלו בתור חיילים וגם בפיגועים.
זה יום טעון במיוחד.
דווקא מאז שאני אמא פחות קשה לי. כשהייתי נערה הייתי נכנסת לדיכאון לא נורמלי ולא מצליחה לחגוג בעצמאות. היום אני רואה את ההמשכיות. יום השואה כאמא הוא יותר קשה לי...
אתמול בטקס הורדתי את הדגל לזכר בן דוד של אבא שלי שנהרג. היה בגילי. (אבא שלו נשוי בפעם השנייה ויש לו ילדים קטנים)
ברור שלא טוב למות בעד ארצנו, זה משפט שנאמר ברוח הימים ההם ולדעתי גם אז היה ציני.
אני חושבת שיש לנו מדינה שנאבקת עם קשיים עצומים. ועדיין היא פורחת ויפה וטוב לחיות פה.
לצפיה ב-'אם הבנות2- תודה על השיתוף המרגש-'
אם הבנות2- תודה על השיתוף המרגש-
01/05/2017 | 09:25
30
אני מאוד מסכימה עם המשפט האחרון שכתבת. גם אני מרגישה כך.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'100 +'
100 +
30/04/2017 | 11:42
4
170
קצת יותר ממאה ימים לתוך ההריון, באחת התקופות הקשות בשנה, בין יום השואה (אני דור שלישי) ליום הזכרון, כשבאמצע ארוע לאבא שלי מטלטל עוד את ההגנות ומציף את הגעגוע - אני לא שוכחת לרגע את הארעיות של החיים. לא קל לי.
לצפיה ב-'אפתח על הנושא שרשור נפרד. אם תרצי- תוכלי לכתוב גם שם. '
אפתח על הנושא שרשור נפרד. אם תרצי- תוכלי לכתוב גם שם.
30/04/2017 | 13:41
10
לצפיה ב-'יותר מידי ארעיות, פחות מידי יציבות'
יותר מידי ארעיות, פחות מידי יציבות
30/04/2017 | 13:51
1
62
שולחת לך חיבוק, הרבה שגרה ושעמום.
מבינה למה את מתכוונת, אלו ימים עצובים ומציפים, תהי חזקה, איתך
לצפיה ב-'סניפי תודה רבה על ההתייחסות וההזדהות'
סניפי תודה רבה על ההתייחסות וההזדהות
30/04/2017 | 14:44
51
הימים האלה קשים לי בכל שנה יותר - והשנה בשילוב ההריון עמוס החרדות הם קשים במיוחד.
לצפיה ב-'שולחת חיבוק וכוחות'
שולחת חיבוק וכוחות
30/04/2017 | 16:14
11
לצפיה ב-'חדשה כאן. ולפי מה שקראתי החרדות שלי "נורמליות" ובכל זאת.. '
חדשה כאן. ולפי מה שקראתי החרדות שלי "נורמליות" ובכל זאת..
30/04/2017 | 08:06
3
113

שבוע טוב,
תודה שאתן כאן.
רוצה לשתף שאני אמא לבן 3.5 מתוק. ולפני כשנתיים עברתי גרידה בשבוע 7 או 9 לא זוכרת בדיוק.. אחרי שלא היה דופק. ועכשיו אני בהריון בשבוע 6. ואני ממש בחששות וחרדות. מפחדת מאד. תכל'ס אני  משוכנעת הבוקר שההריון הפסיק.. ואולי אני מרגישה וצודקת?.. ומפחדת ללכת לאולטרסאונד.. ומפחדת שמזה שאני ככה מפחדת אני עושה נזק גדול.. מנסה להתמודד עם זה ולחשוב בצורה יותר משוחררת. אבל זה לא קל. ואשמח לכל תמיכה ועזרה בנושא. תודה רבה!
 
לצפיה ב-'שולחת חיבוק'
שולחת חיבוק
30/04/2017 | 09:14
44
את כותבת ש"את משוכנעת שהריון הפסיק". קרוב לוודאי שזה סתם חרדה. תלכי למוקד של קופה (ככה זה בכללית, לא יודעת מה קורה בקופות אחרות). ואם את בשבוע 6+, אז אולי אפילו תראי דופק.
אני אשתף אותך בזכרון שלי של שבוע 6 . התחיל לי דימום וכמובן שהייתי בטוחה שהריון נגמר. מוקד היה סגור והלכנו למיון נשים בבילינסון (ושם בלילה זה ביחד עם מיון יולדות). אז באות יולדות ללדת, שמחות ומאושרות ואני יושבת שם עם בעלי, איזה 4-5 שעות עד שקיבלו אותנו וממררת בבכי של החיים. (אחרי 3 הפלות). ואז כשנכנסנו, התברר שרואים דופק.
פחדים וחרדות, בכל מקרה, לא עושים נזק לעובר. אבל הם כן עושים נזק לך.
מה יכול לעזור באופן כללי בהריון חרדתי - תרופות, טיפול נפשי, דמיון מודרך. ולדעתי, אם לא מדובר בדכאון/חרדה קליניים, ז"א, אם את מתפקדת, אז עדיף ללכת על דמיון מודרך.
לצפיה ב-'הריון אחרי אובדן קשה יותר מהריון רגיל'
הריון אחרי אובדן קשה יותר מהריון רגיל
30/04/2017 | 11:36
55
כי את כבר מודעת לאופציה של האובדן ולא שוכחת/מדחיקה את קיומה. במקומך הייתי הולכת להיבדק כדי להרגיע קצת את החרדה.
לגבי מה לעשות עם החרדה.... האמת היא שהריון הוא ארוךךך, ובעצם אין לך שליטה על התקינות שלו. אני אישית מאד מאד מקווה לטוב, בהחלט לוקחת בחשבון את הרע, זוכרת שאין לי איך להתכונן אליו, ושהדאגה שלי לא יכולה להבטיח כלום, ומצאתי דרך לחיות לצד החרדה הקבועה. מצטערת שאין לי נוסחת פלט, לא מצאתי כזו.
לצפיה ב-'מעתיקה לכאן את מה שכתבתי לך בפורום השני-'
מעתיקה לכאן את מה שכתבתי לך בפורום השני-
30/04/2017 | 14:14
41
את צודקת. הריון אחרי הפלה זה משהו אחר.
אני מקווה מאוד עבורך שאחרי שתעברי את המשוכה של הדופק, תוכלי יותר להירגע ותוכלי אפילו להנות מההריון. כך זה היה אצלי בהריון עם בני, שהיה לאחר הפלה אחת. החל משבוע 10, הייתי הריונית רגילה וטובת לבב, עם חרדות רגילים של אישה נורמטיבית בהריון...הצלחתי לשמוח בהריון וגם להינות ממנו.
יש המוני נשים שחוו הפלה ושלאחריה זכו להריון תקין, וזו עובדה שצריכה לתת לך רוח גבית.
 
מקווה שנוכל ללוות אותך פה לאורך ההריון, עד לסופו הטוב.
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון פורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028


 
לצפיה ב-'עזרה מבנות שהיו להן בחילות נוראיות והצליחו להתגבר עליהן '
עזרה מבנות שהיו להן בחילות נוראיות והצליחו להתגבר עליהן
30/04/2017 | 12:19
50

 בעזרת תפריט טוב
תוכלו לפרט את התפריט היומי שלכן?
כמו כן, למי שהשתמשה בויטמין b6 או המשולב עם גינגר או המשולב שרוקחים במיוחד רק בסופרפארם- האם באמת עוזר?
האם למרקחת המיוחדת יש צורך במרשם?
 
אני סובלת מאוד ולא זכור לי שבהריונות הקודמים זה היה ככה מוגזם למרות שגם אז סבלתי.
 
תודה לעונות
 
לצפיה ב-'הריון צעיר לאחר הפלות'
הריון צעיר לאחר הפלות
26/04/2017 | 22:16
10
159
היי, אני בהריון שבוע 9, לאחר ivf, שהתחיל כהריון תאומים. עובר2 מלכתחילה היה קטן יותר בשבוע משבוע ההריון, בשק קטן יותר, ובאולטרסאונד שעשיתי כעבור שבוע (בגלל הפסקת סימני הריון של בחילות ועייפות) גיליתי שפסק לו הדופק. 
בהריון הקודם, גם הוא ivf, עברתי גרידה בשבוע 7-8 לאחר שהפסיק הדופק לעובר שגם כן היה קטן בכמה ימים משבוע ההריון.
בשני המקרים נאמר לי שהעוברים מלכתחילה הראו סימנים ככל הנראה של פגמים כרוזומליים, שנפלתי בסטטיסטיקה של הפרייה חוץ גופית (בטא נמוכה, עוברים קטנים, שק קטן). 
אני כל הזמן בחרדה שגם העובר הזה, עובר1 שנותר, לא ישרוד, שמשהו יתגלה כלא תקין, התחושות שלי לפני שבוע שאישרו לי ששיפור בבחילות ותופעות הריון הם אכן מות עובר גורמות לי למדוד כל הזמן: האם אני עדיין עייפה? יש לי בחילה? אוכל מסוים עדיין מגעיל אותי? אני לא יכולה לרוץ כל שבוע לרופא להפנייה ולאולטרסאונד, אני פשוט לא יודעת מה לעשות.
אני מחפשת עצות ועידוד: איך להמשיך את ההריון עם החרדה הזו? האם 2 עוברים לא תקינים מעידים על בעיה שלי להחזיק הריונות? או שזה רק בחירה לא מוצלחת של המעבדה?
לצפיה ב-'רציתי להוסיף - אני בת 37.5 אחרי שנתיים של טיפולי פוריות'
רציתי להוסיף - אני בת 37.5 אחרי שנתיים של טיפולי פוריות
27/04/2017 | 10:13
69
שזה 3 שנות ניסיונות להכנס להריון, מתוכם שנתיים בטיפולי פוריות: 5 הזרעות, 4 ivf, סבב אחד של החזרת מוקפאים, ללא ילדים כלל. המחשבה של חזרה לטיפולי פוריות אחרי איבוד פוטנציאלי של 3 עוברים בשנה אחת מדכא אותי מעבר למה שאני יכולה לתאר. התהליך ארוך ומתיש פיזית ונפשית, שלא לדבר על זה שהשגת הריון דרך ivf זו הדרך הארוכה וגוזלת הזמן ביותר. לצורך העניין בין ההפלה לבין ההריון הנוכחי עברו 7 חודשים במהלכם עשיתי 2 סבבים בלבד של ivf. זה אומר שיש לי בממוצע 4-5 פעמים אפשרויות להכנס להריון בשנה.
לצפיה ב-'עונה מנסיוני'
עונה מנסיוני
27/04/2017 | 10:41
84
קודם כל מתחילה מהאופטימי והחיובי: את עדיין בהריון. העובדה שעובר אחד פרש, לא מעידה על סיכוייו של העובר השני. קראתי על הרבה נשים (כאן ובמקומות אחרים) שהתחילו עם 2 עוברים וסיימו בידיים מלאות עם תינוק אחד בריא ותקין.
 
לגבי תסמיני ההריון, למרות כל מה שהרופאים טוענים, גם אצלי החלשות והיעלמות תסמינים היוותה סימן מקדים להפסקת הדופק. אני בטוחה שיש נשים שהתסמינים שלהן נעלמים והכל תקין, אבל אצלי זה לא כך.
לטעמי את בהחלט יכולה לרוץ כל שבוע לבדיקה. לא יודעת איך זה בקופה שלך, אבל אצלי יש מיון במרכז בריאות האישה, וקיבלתי אישור להגיע אליהם מתי שארצה. למעשה הייתי שם ביום ראשון השבוע כדי לראות שק הריון בשבוע 5 (ראיתי ונרגעתי), והרופאה במיון ציינה בסיכום הביקור שאני מוזמנת אליהם ביום ראשון הקרוב, אבל נראה לי שאלך אחרי יום העצמאות.
הגישה שלי בהריון הנוכחי נעה בין החרדה שאת מתארת, לבין הבנה שכרגע שום דבר לא בשליטתי. הגישות די מנוגדות אחת לשניה ובכל זאת אני מצליחה להכיל את שתיהן בו זמנית.
 
לעניין השאלות האחרונות שלך, ממליצה להתעסק בהן רק אם חלילה ההריון הנוכחי ייפסק, מפני שכרגע את עדיין בהריון ויש מקום לתקווה שההריון הזה יסתיים בטוב.
לצפיה ב-'אני חושבת ששני עוברים לא תקינים זה עוד בטווח הסטטיסטיקה'
אני חושבת ששני עוברים לא תקינים זה עוד בטווח הסטטיסטיקה
27/04/2017 | 11:30
1
66
ושאת בהחלט יכולה ללכת להיבדק כל שבוע עד שבוע 13 שאז הסיכון להפלה יורד
לצפיה ב-'אצלי נעלמו כל תסמיני ההריון בבת אחת ובכל זאת הוא המשיך'
אצלי נעלמו כל תסמיני ההריון בבת אחת ובכל זאת הוא המשיך
27/04/2017 | 13:25
73
האמת העירומה היא שאין ודאות איך יסתיים ההריון, וזה גם לא בידייך. אני מאד מבינה את החרדה ומזדהה איתה. לצערי אין לי פתרון חוץ מלהמשיך ולחיות ביחד איתה, לקוות מאד לטוב, לקחת בחשבון גם את התסריט הרע, ולנשום בכל בדיקה טובה.
מאחלת לך שהחרדות יהפכו לזכרון ותסיימי בידיים מלאות.
לצפיה ב-'הי תלתל'
הי תלתל
27/04/2017 | 14:29
2
51
קודם כל, בשעה טובה. משמח לשמוע שאת בהריון אחרי כזה תהליך קשה.
לגבי הפסקת הבחילות וכו... אני לא מאמינה בזה. אני בהריון מס 6 שלי, בכל אחד ואחד מהם הפסיקו לי הבחילות פתאום ודאגתי. רק באחד הדופק של העובר פסק באמת. וגם זה היה שבוע לפני הפסקת הבחילות. בקיצור. אל תסמכי על התחושות האלו לא לכאן ולא לכאן...
לגבי התאומים, זה מאוד נפוץ. גם בלי IVF. יש לי כמה חברות שגילו 2 שקים כשאחד בלי דופק או שידעו שיש תאומים ופתאום לאחד פסק הדופק. זה אולי עצוב, אבל קחי בחשבון שהגוף שלך נועד להחזיק אחד בכל פעם. הגוף ממיין את הטובים ביותר ורק במקרים מסוימים יותר מאחד שורד. עובדה, אין הרבה תאומים בעולם. (יחסית לכמות ההריונות שמתחילים עם תאומים אז בכלל...)
עכשיו לעניין החרדות שלך.... זה ככ קשה. זה תקופה ממש ממש מורכבת ועדינה. מחזיקה לך אצבעות מכל הלב שתעברי אותה מהר ובלי הרבה בלאגן. שהעובר יחזיק מעמד כמה שיותר ושיהיה חזק.
חיבוק!
לצפיה ב-'האמת שאתן ממש מחזקות אותי'
האמת שאתן ממש מחזקות אותי
27/04/2017 | 14:47
1
53
קבעתי תור דחוף למחר לאולטרסאונד כי זה הכי קשה גם להיות בחרדה וגם להרגיש שאני "לא בסדר" כי אני בחרדה. זה מצב של הפסד מכל הכיוונים.
אני ממש מקווה שעובר1 מרגיש טוב וזו רק הפוגה קלה בתופעות, כאמור מנסיוני המר זה לא היה המקרה לפני כשבוע-שבועיים כשהלכתי לחירום בגלל שהתופעות (שהיו פשוט מ-ז-ע-ז-ע-ו-ת עם 2 עוברים הפחיתו עוצמה בבת אחת) אז תסלחו לי שאני עדיין לא אופטימית.
אבל באמת הפורום המדהים הזה! ככ שמחה שגיליתי אותו. אני מרגישה "נורמלית" פתאום. אתן פשוט נותנות לי כח להמשיך את יום העבודה שלי
לצפיה ב-'איזה חמודה'
איזה חמודה
27/04/2017 | 14:57
49
אני גם הייתי כמוך בהריון הקודם שלי, שהיה מיד לאחר 2 אובדנים רצופים. יצא לי להיות באולטרא סאונד בערך כל שבועיים. וזה בסדר!
החרדה היא אוכלת אותנו ועדיף להשתיק אותה ליום יומיים מאשר להמשיך לחשוש.
בהצלחה מותק
לצפיה ב-'שמחה לעדכן: אני היסטרית / הכל בסדר'
שמחה לעדכן: אני היסטרית / הכל בסדר
28/04/2017 | 11:37
1
78
היום הלכתי לאולטרסאונד חירום, אחרי שכל הלילה לא ישנתי מסיוטים על הפלות, שמחה להגיד שלעובר1 יש דופק והוא גדל (קטן ביומיים מתאריך הווסת, אבל זה נושא להיסטריה אחרת). עובר2 ממשיך ללוות עם שק הריון קטן וללא דופק, בתקווה שיעבור מספיק זמן ועובר1 יתחזק כדי שלא יאיים ויפריע לו בהתפתחות.
לצפיה ב-'נהדר'
נהדר
30/04/2017 | 08:44
28
אגב יומים הםרש זה סביר והגיוני לגמרי
לצפיה ב-'טוב שהלכת להיבדק וראית שעובר 1 עם דופק ומתאים לשבוע-'
טוב שהלכת להיבדק וראית שעובר 1 עם דופק ומתאים לשבוע-
30/04/2017 | 17:18
23
החרדות מוכרות לי היטב...טוב שהלכת להיבדק. תרגישי בנוח גם ללכת להיבדק כל שבוע, באם הדבר מסייע לך. אל תתביישי.
חשוב לי לכתוב לך שאין קשר בין תופעות הלוואי של ההריון לתקינותו ולתקינות העובר, ולכן עדיף להרגיש טוב:)
אני מקווה שהעובר שברחמך הוא העובר המנצח, והוא ימשיך להתפתח ושההריון הנוכחי יסתיים בידיים מלאות ובאושר גדול. אמן.
 
תחזיקי מעמד,
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'בעיה'
בעיה
26/04/2017 | 16:18
8
213
הבטן ממש בחוץ, אנשים שלא ראו אותי מזמן מברכים, ילדים בביה"ס של הגדולה פונים אלי ושואלים "אמא של פרחי, את בהריון?"
מתלבטת אם להמשיך לענות "לא, אני סתם שמנה / אכלתי המון בצהריים" או כבר לספר.

הקטנה שמה לי ידיים על הבטן כל הזמן.
הגדולה מנסה להכניס לי את הבטן פנימה וצוחקת.
רואים.
סקירה עוד שבועיים.

חשבתי שאמשוך הרבה יותר, לא ידעתי שהבטן תפתיע. דעתכן?
לצפיה ב-'באמת בעיה'
באמת בעיה
27/04/2017 | 10:20
1
105
לא יודעת מה לענות לך אבל מקווה שאגיע לאותה הדילמה.
את מסוגלת למשוך עוד שבועיים ככה או מתכננת לדבר עם הילדים לפני?
ואם אפשר לשאול, מה את מתכוונת לספר להם?
לצפיה ב-'שאלה טובה'
שאלה טובה
27/04/2017 | 11:09
95
עדיין שוקלת את המילים. נראה לי שאלך על 'אמא בהריון' (לעומת לאמא יש תינוק בבטן /יהיה לכם עוד אח ודומיהם).

אני לא מסוגלת לספר עדיין, אז בינתיים אני משקרת במצח נחושה. אבל הם רואים ויודעים ובטח מרגישים שאני לא מעוניינת לדון בסוגיה.

אני גם לא עייפה / מתקשה / עצבנית לידם - להיפך, מגייסת את מלוא האנרגיות עבורם.

חבל שהבטן מקדימה את הנפש בעניין הזה.
לצפיה ב-'באותה הבעיה'
באותה הבעיה
27/04/2017 | 11:21
4
121
בינתיים משקרת לבן ה 4 שלי נמרצות, בסוף עוד יפחד לאכול בגללי, הייתי רוצה לחכות עד הסקירה השניה ומי השפיר והציפ ועדיף עד שבוע 32 אבל אני קצת בספק
לצפיה ב-'עד שבוע 32.... יפה לך :) !!!!!'
עד שבוע 32.... יפה לך :) !!!!!
27/04/2017 | 12:07
3
133
אצלי חלק מהבעיה זה שהגדולה בבית הספר, ויש לה גם חברים יותר גדולים ו.... רואים, נו, ובגלל שאני צנועת מימדים בדרך כלל, אבל עולה לא מעט בהריונות, והרוב (כרגע) בבטן, אני לא נראית סתם שמנה, אני ממש נראית בהריון.

הכי טוב לחכות ללידה, אמן! (פעם קראתי כתבה על מישהי שגילתה שהיא בהריון בחודש התשיעי- הזוי, אבל הלוואי עליי! אוי, אני בהריון, וואו, אני כבר יולדת, הללויה )
לצפיה ב-'חחחח איזה סיפור הזוי'
חחחח איזה סיפור הזוי
27/04/2017 | 14:34
1
90
איך אפשר לפספס הריון? כאילו העובר לא בעט? לא היה לה כבד, קשה?
אני כל היום חשה את ההריון וכולם סביבי כל הזמן שואלים אותי שאלות
ולשאלתך, תחייכי בנימוס ותמשיכי הלאה. את לא חייבת לאף אחד דין וחשבון.
ולילדה הגדולה אולי כן כדאי שתספרי...
לצפיה ב-'עוד הזוי אחד:'
עוד הזוי אחד:
27/04/2017 | 20:45
78
גיסי לא קלט שאני בהריון עד שמישהו אמר לו משהו על זה בחודש שביעי או שמיני. זה לא שאני בחורה רזה, אבל לא אי אפשר היה לטעות בבטן ההריונית בשלב הזה.
נו, גברים...
לצפיה ב-'בגיל בית ספר באמת יותר קשה לעבוד עליהם'
בגיל בית ספר באמת יותר קשה לעבוד עליהם
27/04/2017 | 18:43
66
שלי עוד קטן חמוד ותמים וקנה את הסיפור של אכלתי הרבה
לצפיה ב-'ואללה- מצד אחד יופי שהבטן יוצאת לה'
ואללה- מצד אחד יופי שהבטן יוצאת לה
30/04/2017 | 14:06
41
כי זה אומר שהיצורון שם גדל ומתפתח, ומצד שני....הבטן גורמת לדילמה מול הסביבה ובטח מול הילדים שלך.
אני בשלבים הללו פשוט התרחקתי מכולם, ואפילו הגעתי באיחור מסויים לקחת את הילדים מהמסגרות, כדי שלא יציקו לי עם שאלות מעצבנות.
הילדים שלי בכלל לא הראו שום עניין בבטן ולא היה ניכר שהם בכלל שמים לב לזה, ככה שהם חסכו לי את ההתלבטות. נאלצתי לספר להם בשבוע 18-19, כי זה כבר היה ממש מוגזם. ראו הריון בצורה מאוד ברורה, והמטפלת שלי הכריחה אותי לספר להם.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'מי שפיר או nipt?'
מי שפיר או nipt?
25/04/2017 | 15:22
19
122
שאלה, אני יודעת שזה החלטה נורא אישית אבל רוצה לשמוע אם התחבטתם בשאלה.
אני בת 36, הריון פונדקאות יקר מאוד (לא רק כלכלית, הושג בהמון קושי), ברקע הפלות חוזרות שלי בחודשים מוקדמים, מפחדת ללכת על מי שפיר בגלל הסיכויים להפלה.
דעתכן? 
לצפיה ב-'באמת שאלה קשה '
באמת שאלה קשה
25/04/2017 | 17:16
72
אני עשיתי בהריון השני שלי , שהופסק, מי שפיר . עשיתי בעיקר בגלל הציפ הגנטי. בסוף התוצאות הבסיסיות ( אלה שלדעתי בודקים גם בניפט ) יצאו לא טובות ונאלצתי להפסיק את ההריון. בהריון הנוכחי כבר עשיתי בדיקה מסוכנת יותר שהיא סייסי שילייה. מה ששמעתי מכל עבר זה שאם עושים אצל רופא טוב אין סיכוי לפגיעה כתוצאה מהמי שפיר , אבל מניחה שזה לא חד משמעי ושיש פה בנות שידעו טוב יותר.
מאחלת לך המון המון בהצלחה בכל מה שתבחרי !!!
לצפיה ב-'אז ככה...'
אז ככה...
25/04/2017 | 18:41
1
88
הריון 1 הייתי בת 27 ולא היה ניפט.
התוצאות היו טובות ולכן לא עשיתי מי שפיר.
נולדה ילדה מהממת.
הריון 2 הריון האובדן. תכננתי לעשות ניפט שנדחה ונדחה עד ההפלה.
הריון 3 גיל 31 היו תוצאות טיפה מפחידות 1:617 אבל השאר תקין. עשיתי ניפט נולדה ילדה נפלאה.
כעת בת 32 תוצאה של 1:20,000 וגם סקירות תקינות עשיתי שוב ניפט.
בקיצור, מה תוצאות שקיפות עורפית+ חלבון עוברי שלך? והאם היה משהו הכי קטן שלא היה תקין בסקירה?
לצפיה ב-'התוצאות נראות טוב'
התוצאות נראות טוב
25/04/2017 | 23:07
64
Age-related risk for trisomy 21 1:184 )
Individ. biochem.trisomy 21 risk 1:1302 )
Risk for trisomy 13 1:3096
Risk for trisomy 18 1:6903
לא היו ממצאים חריגים בסקירה מוקדמת
לצפיה ב-'מי עושה את מי השפיר?'
מי עושה את מי השפיר?
25/04/2017 | 20:43
10
80
האם רופא שמגיע מהארץ? האם המרפאה שבה מבצעים את הדיקור עובדת בסטנדרטים של הארץ מבחינת הסטריליות?
אני נוטה לדיקור אם מדובר ברופא מהארץ שמדקר במרפאה סטרילית והפונדקאית תשמור על עצמה מבחינת התנהלות אחרי הדיקור (מנוחה מלאה לפחות 24 שעות).
בסופו של דבר כל בדיקות הסקר הן בדיקות סטטיסטיות. ניפט מדוייקת מאוד לתסמונת דאון, והרבה פחות לדברים אחרים. אם הדבר היחיד שמעניין אתכם זה דאון - כנראה שכדאי להתחיל עם ניפט.
 
באופן אישי עברתי פעמיים מי שפיר ללא התוויה רפואית ופעם אחת סיסי שליה כדי לבדוק אם העובר ירש ממנו את המקטע החסר.
בהנחה שהפעם אצליח להגיע לשבוע 11, אעבור שוב סיסי שליה שהיא בדיקה הרבה יותר מפחידה ממי שפיר, אבל אני מוכנה לשאת את הסיכון המוגבר על פני האפשרות להגיע שוב להפסקת הריון בשבוע מתקדם.
לצפיה ב-'דר הנדלר בתנאים כמו בארץ'
דר הנדלר בתנאים כמו בארץ
25/04/2017 | 23:09
9
71
אני לא חושבת שבגילי רק דאון זה הסיכון
לצפיה ב-'אני עשיתי מי שפיר בכל ההריונות'
אני עשיתי מי שפיר בכל ההריונות
26/04/2017 | 09:24
2
90
ואעשה גם בהריון הזה. הייתי עושה גם בגיל צעיר יותר. רק פרטי אצל פרופסור ידוע. מנוחה מלאה ל 48 שעות.
כל הבדיקות האחרות (חוץ מסיסי שיליה ) הן בדיקות סקר. אני מעוניינת בתוצאה ודאית. הכי מפחיד אותי המצב של false positive בו את יולדת ילד לא בריא אחרי בדיקה תקינה. היתה פה מישהי שקיבלה תוצאה של טריפל x ובמי שפיר הסתבר שזו טעות ושיש 30% (!) סיכוי לטעות הזו.
החלטה מורכבת. בהצלחה!
לצפיה ב-'זו הייתי אני ותיקון קטן '
זו הייתי אני ותיקון קטן
26/04/2017 | 16:56
1
68
סיכוי של 70% (כן, כן!) לטעות.
לצפיה ב-'אני עושה מי שפיר, מתלבטת בין פרטי לציבורי'
אני עושה מי שפיר, מתלבטת בין פרטי לציבורי
26/04/2017 | 21:06
47
מסתבר שהפרטי כבר כמעט 5000 ש"ח (היה בערך1300 כשעשיתי) ולכן אחת כבר עשיתי בציבורי אצל רופא מאד מקצועי ומיומן.
לצפיה ב-'חשבתי על זה עוד וצריך להבין מה בדיוק אתם רוצים לבדוק'
חשבתי על זה עוד וצריך להבין מה בדיוק אתם רוצים לבדוק
26/04/2017 | 12:55
5
70
אם רק טריזומיות ושינויים גדולים אחרים שמזוהים במי שפיר רגיל וככל הנראה גם בניפט, כדאי לברר האם תמיד יש להם גם ביטוי קליני שמזוהה באולטרסאונד.
אם תמיד יש זיהוי של הבעיה גם באולטרסאונד, אז אולי אפשר בכל זאת לעשות ניפט ולהסתמך על התמיכה של הסקירות.
קצת מתקנת את איןאריותכאלה - אני חושבת שהיא חוששת משלילי כוזב (ולא חיובי כוזב), שבו בדיקת ניפט מאשרת שהכל תקין, אבל בפועל יש בעיה ומגלים אותה רק לאחר הלידה.
 
אם אתם רוצים לבדוק גם שינויים קטנים שניתן לאתר רק בצ'יפ, אז אין מנוס מלעשות מי שפיר.
אם בכוונתכם לעשות צ'יפ, ממליצה לברר מראש האם ניתן לסנן תוצאות חריגות שלא ידוע כיצד הן משפיעות. כמו כן כדאי לחשוב מראש ולהחליט ביניכם האם אתם מעוניינים לדעת על ממצאים אפורים שיש להם חדירות משתנה. כמו הממצא שלי שיכול להוביל לאוטיזם ופיגור שכלי או לא לבוא לידי ביטוי בכלל.
 
מאוד מפחיד להחליט אם לסכן את ההריון או להסתכן בגילוי לאחר הלידה. במובן הזה אני מרגישה שהמצב שלי מקל עליי, מפני שאצלי אין ספקות לגבי החובה לבצע בדיקה פולשנית.
לצפיה ב-'תודה על התיקון! מתלבטת בעצמי לגבי הצ'יפ המורחב'
תודה על התיקון! מתלבטת בעצמי לגבי הצ'יפ המורחב
26/04/2017 | 15:19
4
59
2 הריונות ראשונים עשיתי מי שפיר
בשלישי ביה"ח הוסיף את הצ'יפ המצומצם
עכשיו ביררתי, הם עושים צ'יפ מלא לכל זכאית. חוששת מהמורחב, מתוצאה 'קטנה 'שהשלכתה גם לא ודאית וגם לא ידועה.
מה דעתכן? לבקש רק צ'יפ מצומצם?
לצפיה ב-'לא עשיתי צ'יפ'
לא עשיתי צ'יפ
26/04/2017 | 16:55
3
56
כי כבר לא רציתי להתמודד עם דרמות בהריון, רצתי לשים את הבדיקות מאחורי. בדיעבד, אולי היה כדאי (למרות שעד כה - טפו טפו - הילדה בריאה ומהממת).
אם כבר - אז אפשר לבקש שידווחו רק על תוצאות חד משמעיות ולא על דברים שלא ידועה ההשלכה שלהם.
לצפיה ב-'בקשה כזו צריך להפנות ליועץ הגנטי?'
בקשה כזו צריך להפנות ליועץ הגנטי?
26/04/2017 | 21:06
2
8
לצפיה ב-'לדעתי כן'
לדעתי כן
26/04/2017 | 21:31
1
43
כשהחתימו אותי על טפסי הסכמה לבדיקה היה צריך לציין איזה תוספות רוצים - שמירת מי שפיר, פיש, צ'יפ - ושם אפשר לבקש.
ולשאלת ציבורי או פרטי - אני עשיתי בציבורי, באיכילוב. כל המדקרים שם בכירים ובמקרה הגעתי למלינגר שנחשב לאחד המבוקשים בארץ (ובדיקה פרטית אצלו עולה הון).
לצפיה ב-'תודה רבה !'
תודה רבה !
27/04/2017 | 07:44
2
לצפיה ב-'עשיתי בדיקת דם - ווריפיי'
עשיתי בדיקת דם - ווריפיי
26/04/2017 | 08:53
47
לצפיה ב-'זאת שאלה קשה'
זאת שאלה קשה
27/04/2017 | 14:42
38
אני לא עשיתי ניפט מעולם. בעיני התוצאה שלה ממילא תביא במידת הצורך למי שפיר. ואז בטוח שאם יש בעיה אז עושים מי שפיר.
אם מראש אין שום אינדיקציה לבעיה אני לא מבינה למה צריך בכלל מי שפיר. אבל אני בת 31 ושיקולי בהתאם.
אפילו שמגיע לי מי שפיר בסבסוד משרד הבריאות בגלל טריזומיה בעברי. (אז עשיתי מי שפיר) ורופא שראה אותי בהריון הזה מאוד דחף שאלך למי שפיר.
אני לא עושה....
מצד שני בגיל 36 אולי הייתי שוקלת.
לגבי הניפט.. זה רק סטטיסטיקה ואני פחות חובבת בדיקות כאלה
לצפיה ב-'רק לגבי עצמי לספר ידעתי- לא עשיתי בדיקת מי שפיר-'
רק לגבי עצמי לספר ידעתי- לא עשיתי בדיקת מי שפיר-
30/04/2017 | 13:50
25
ההריון עם ביתי הבכורה- הייתי בת 32 וחצי. כל הבדיקות היו תקינות לחלוטין, עם התוצאות הכי טובות שרק אפשר. עוד לא היה ניפטי. התייעצתי עם הרופאה שלי ועם הרופאה שעשתה את השקיפות והסקירה הראשונה. שתיהן היו בדעה של לא לעשות, ואכן- לא עשיתי.
 
ההריון עם בני השני- הייתי כבת 36. אחרי הפלה אחת. התלבטתי מאוד מאוד האם לעשות בדיקת מי שפיר (עוד לא היה ניפטי). בסוף לא עשיתי, כי תוצאות כל הבדיקות היו מעולות, ומאוד חששתי מהפלה (בכל זאת ההפלה הראשונה השאירה בי איזשהו חותם ושריטה...).
 
ההריון עם מעיין- הייתי בת 41 כשנולדה. לא עשיתי בדיקת מי שפיר. עשיתי ניפטי ואת כל הבדיקות האפשריות האחרות. הגישה של שתי רופאות ורופא שהתייעצתי איתם היתה לעשות את כל הבדיקות האפשריות שאינן מסכנות את ההריון, ואם משהו הכי הכי קטן מחשיד או יש איזשהו קוצו של יוד של סימן שאלה- אז לעשות מי שפיר. משום שכל הבדיקות היו הכי תקינות בעולם, לא הרגשתי שאני מסוגלת לסכן ולו אפילו בצורה הכי זעירה את ההריון.
 
זהו. זו אני ואלו היו ההחלטות שלי.
 
אני מאחלת לך ולכם בהצלחה בקבלת ההחלטה הלא פשוטה הזו.
שירה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה לכולן על התשובות'
תודה לכולן על התשובות
30/04/2017 | 13:54
1
18
החלטנו בלב כבד לעשות, כל המשחקי סטטיסטיקה האלו של הסיכוי להפלה מול סיכוי שמשהו לא בסדר מלחיצים נורא.
בפועל לא משנה מה היינו בוחרים היה לנו קשה.
לצפיה ב-'שיהיה בהצלחה!!!'
שיהיה בהצלחה!!!
30/04/2017 | 13:56
2
לצפיה ב-'אענה לכולכן בימים הקרובים'
אענה לכולכן בימים הקרובים
26/04/2017 | 22:19
19
לצפיה ב-'שבוע 38 והלחץ רק גובר '
שבוע 38 והלחץ רק גובר
25/04/2017 | 17:25
1
129
אמצע שבוע 38. לחץ מכל עבר. מצד אחד עדיין עובדת מצד שני כבר עייפה מאוד. 
יש לי gbs, הבנתי שזה לא נורא, נרגעתי. בבדיקת רופא גיליתי שוב שהעוברית קצת גדולה מהממוצע ( בהערכה שלו היא כרגע 3.300. ). מה שגרם לי לגאווה כי יש לי בטן של חודש חמישי וכולם לא מפסיקים להודיע לי שתצא לי תינוקת קטנה .
סיימתי את בדיקת הרופא וכבר נרגעתי אבל אז האחות מצאה לי כמות גדולה של אצטון בשתן. היא הניחה שהתייבשתי ( למרות שקראתי ששה יכול להגרם גם מחוסר פחמימות ובאמת אני לא אוכלת הרבה כי התיאבון שלי ממש ממש מוגבל ) ולא הפסיקה להגיד לי שזה מסוכן לעובר ושאולי יצרתי נזק לעובר . דווקא ניסיתי להקפיד על שתייה ועכשיו מרגישה שכנראה לא מספיק. והרי לי דאגה נוספת . מישהי יודעת אם אצטון בשתן יכול לגרום לנזק ממשי בעובר מלבד לגרום ללידה ? ואיך אשרוד את השבועיים האלה? הריון כמעט צמוד להריון הקודם שהופסק. כל מה שאני רוצה זה שיניחו עליי תינוקת בריאה . וכל פעם נלחצת עד אימה ממשהו נוסף... 
 
 
לצפיה ב-'אסתי מאמינה- מה שלומך?'
אסתי מאמינה- מה שלומך?
30/04/2017 | 14:00
16
אולי במקרה כבר ילדת?
תעדכני אותנו.
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'משתפת-לחץ'
משתפת-לחץ
23/04/2017 | 18:20
14
221
לפני כמה חודשים הסתיים לי הריון בשבוע 23 עקב זיהום צירים והתקצרות צוואר.
אני נמצאת כרגע בשבוע 18 עם המון התקשויות והפרשות פעם אחת הבדיקה של המי טסט יצא חיובית כמובן שהגעתי בלחץ למיון ונמצא שהצוואר תקין והיא לא ראתה מים.
היום נבדקתי הצוואר תקין אך התקצר מעט משבוע שעבר
והסיכום של היום זה שאני מקבלת כל מה שאפשר כבר לקבל בשלב זה ויש רק להמתין... ולקוות.. אם יש משהו חריג נוסף צריך ללכת למיון.. איך אפשר לחיות ככה? זה מתיש נפשית..  למה ההתקשויות ממשיכות? (אני מקבלת זריקות פרוגסטרון) האם מישהי הייתה במצבי והסתיים בצורה טובה?
לצפיה ב-'ואו, נשמע נורא קשה...'
ואו, נשמע נורא קשה...
23/04/2017 | 21:11
101
אני ממש לא מבינה בנושא הרפואי שציינת, כך שאין לי תובנות מיוחדות.
האם הומלץ לך בזמנו על ביצוע של תפר צווארי? מכירה בנות שזה סייע להן וכך סיימו את ההריון בידיים מלאות ובזמן (זה במקרים בהם בהריון הקודם היתה התקצרות הצוואר ולידה שקטה).
מה זה בדיקת "מי טסט" שיצאה חיובית?
האם נאמר לך להיות בשמירה ואיזה סוג של שמירה?
כתבת שאת מקבלת כל מה שאפשר לקבל בשלב זה. את יכולה לפרט?
סליחה שאינני זוכרת- אבל האם עברת הריון מלא בעברך?
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-''
23/04/2017 | 22:47
4
61
את שותה מספיק ? צירים מוקדמים יכולים להיגרם מהתיבשות. את צריכה לשתות לפחות 2 ליטר מים.
חוץ מזריקות פרוגסטרון, האם את מקבלת גם נרות פרוגסטרון ווגינלית ? גם הן תורמות לאורך הצוואר.
לגבי תפר ושמירה - חוזרת על מה ששירה כתבה לך.
ברור שיש לך אינדיקציה לשמירה ומקווה שאת בבית ולא עושה כלום - לא נקיונות, לא מתכופפת, ממש "בובת חרסינה".
ותפר - בוצע לך בשבוע 13 ? אם לא - עדיין לא מאוחר לתפור. נדמה לי שאפשר עד שבוע 24.
מאחלת שהריון יסתיים בזמן ובידיים מלאות.
לצפיה ב-'אני מקפידה מאוד על נושא השתייה'
אני מקפידה מאוד על נושא השתייה
24/04/2017 | 06:28
3
84
לפחות 2 ליטר חוץ מזריקת פרוגסטרון ואספירין אני לא מקבלת כלום
לטענת הרופאה תפר צווארי במצב של צירים רק מחמיר את אורך הצוואר
כרגע לא קיבלתי חופשת מחלה/שמירה ואני עובדת רגיל
(לא עברתי הריון מלא).
לצפיה ב-'אממ...לא יודעת איך לכוון אותך הלאה-'
אממ...לא יודעת איך לכוון אותך הלאה-
24/04/2017 | 08:33
1
63
אולי שווה להתייעץ עם עוד רופא/ה ולקבל חוות דעת נוספת?
אני ממש מקווה עבורך לטוב
שירה.
 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
24/04/2017 | 08:48
20
לצפיה ב-'חייבת שמירה +נרות'
חייבת שמירה +נרות
24/04/2017 | 08:59
69
אני במקומך הייתי עכשיו דורשת שמירה ונחה בבית וגם דורשת נרות פרוגסטרון. אין מהם נזק ותועלת כולה להיות גבוהה.
 
 
לצפיה ב-'לא הייתי בדיוק במצבך'
לא הייתי בדיוק במצבך
24/04/2017 | 07:49
2
83
אבל גם לי הייתה לידה שקטה מוקדמת בשבוע 23 בעקבות ירידות מים ואחר כך ילדתי בהצלחה בשבוע 39 ועכשיו אני שוב בשבוע 30.
לצפיה ב-'האם סבלת מצירים מוקדמים?'
האם סבלת מצירים מוקדמים?
24/04/2017 | 07:57
24
לצפיה ב-'בהריון הקודם לא סבלתי מצירים מוקדמים'
בהריון הקודם לא סבלתי מצירים מוקדמים
24/04/2017 | 12:06
61
אבל בנוכחי יש לי לפעמים. בעיקר התקשויות. כבר משבוע מוקדם יחסית. הרופא שלי אמר שזו לא סיבה לדאגה.
וב"ה אני כבר ב 30+4.
לצפיה ב-'אכן נשמע מלחיץ ומפחיד אבל אצלי הסתיים בלידה בזמן...'
אכן נשמע מלחיץ ומפחיד אבל אצלי הסתיים בלידה בזמן...
24/04/2017 | 17:00
2
81
לא יודעת אם הפרטים דומים, אולם אצלי התחילו בשבוע18 התקשויות/ לחצים/ צירים וזיהו התקצרות בצוואר הרחם. היתי משוכנעת שזהסוף ההריון .... נתנו לי פרוגסטרון ולא להתאמץ ( לא שמירה). הלכתי לקופרמינץ שמנהל את היחידה להריון בסיכון והוא קבע שהצוואר באורך תקין והפסיק לי את כל התמיכות. המשיכו לי התקשויות וצירים כל ההריון ..כמעט כל שבוע היתי נלחצת והולכת להבדק. אבל בשורההתחתונה ,לא היתי בשמירה וילדתי בשבוע 38+1 עקב ירידת מים. זה באמת הרגיש כמו נס. היום הנס בת 6.5 ( טפו טפו טפו..). 
המלצה שלי , בעיקר לאור ההריון שהסתיים בשבוע 23, ללכת למומחה מהגדולים שיש להריון בסיכון ולשמוע את המלצתו. מאחלת לך רק בריאות ושהכל ימשיך תקין !!
לצפיה ב-'פרופסור מזעקי. '
פרופסור מזעקי.
24/04/2017 | 18:42
58
רק אליו!
לצפיה ב-'היי צומבה'
היי צומבה
24/04/2017 | 19:18
64
תודה זה מאוד מעודד הסיפור!!
את זוכרת כמה היה לך אורך צוואר הרחם?
האם את חושבת שיש עוד משהו שיש לעשות?
אני מוכנה ללכת לאן למי ולשלם מה שצריך..
רק לא בא לי להתרוצץ להילחץ שכולם יתנו לי תשובות באוויר... והחוסר וודאות רק יעלה.
על מי אתן ממליצות??
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות'
מחזיקה לך אצבעות
25/04/2017 | 00:15
1
54
היי שני25ר.
אוף, איזה מצב מלחיץ ונוראי.
אצלי היה אובדן הריון תאומים בעקבות קיצור צוואר רחם, אבל ללא זיהום וללא צירים.
לי הומלץ בהריון הנוכחי לעשות תפר צווארי, שאכן עשו לי בשבוע 15. אני גם מקבלת פרוגסטרון - זריקה פעם בשבוע של פרוגסטרון ריטרד 500 (אמפולה שלמה) ובנוסף גם טבליות יומיות של אוטרוגסטן 200 כל ערב. ואני גם בשמירת הריון משבוע 15.
גם לי נאמר בזמנו שבהינתן צירים התפר הצווארי מסוכן ועלול לקרוע את צוואר הרחם, אבל במקרה שלי לא היו אז צירים (לפחות לא כאלה שהרגשתי) ולכן עשו לי תפר.
בינתיים התפר מחזיק מעמד, אין לי צירים (מניחה שהפרוגסטרון עוזר בזה).
האם ההתקשויות שאת מרגישה הן אכן צירים? עשו לך מוניטור לצירים? אם זה לא, אולי יש טעם לעשות גם תפר צווארי, צריך להתייעץ עם רופא מומחה.
אני מצטרפת להמלצה ללכת להתייעצות נוספת אצל מומחה. גם אני ממליצה על פרופ' שלי מזעקי. הוא מנהל יחידת הריון בסיכון בשיבא ומקבל בקליניקה פרטית בת"א.
מצטרפת גם להמלצה לבקש ואולי אף להתעקש על שמירה. אם ביטוח לאומי לא יאשרו, אז לנצל ימי מחלה ו/או חופשה עד כמה שניתן, ואפילו לקחת חופשה ללא תשלום. זה מה שאני הייתי עושה אילו ביטוח לאומי לא היו מאשרים לי שמירה. ההריון הזה חשוב לי יותר מעבודה.
מקווה מאוד עבורך שההריון ימשיך בצורה תקינה על אף ההתקשויות ושצוואר הרחם ישאר סגור וארוך ושתלדי במועד ובידיים מלאות.

לצפיה ב-'תודה רבה!!'
תודה רבה!!
26/04/2017 | 06:47
5
לצפיה ב-'יום השואה- מזמינה אתכן לספר ולשתף'
יום השואה- מזמינה אתכן לספר ולשתף
24/04/2017 | 08:50
9
26
לצפיה ב-'אני דור שלישי-'
אני דור שלישי-
24/04/2017 | 09:00
6
61
סבתי ז"ל (אמו של אבי), היתה ניצולת שואה. איבדה את כל משפחתה.
גם חלק גדול מהמשפחה של אימי נספתה בשואה.
 
סבתא שלי היתה מהניצולות שלא מדברות. שלא מעיזות לפתוח את פיהן ולספר על הזוועות. זוכרת אותה בוכה המון. בוכה ומזכירה את האחיות שלה, האחיין הקטן והוריה שנספו. לא נתנה עדות של הזוועות. גם אבי יודע מעט מאוד.
מדי פעם דיברה על חברה או שתיים ששרדו איתה את מחנות ההשמדה.
 
סבי, שעלה לארץ מרומניה לפני השואה, היה אח במחנות הפליטים באירופה, ראה אותה והתאהב בה, והביא אותה על כנפי נשרים (כך היתה נוהגת לתאר זאת)- לארץ, לארץ ישראל.
 
זוכרת גם כמה אושר הבאנו לה, שלושת הנכדים מבנה היחיד (אבי בן יחיד שלא מבחירה). זוכרת את הלביבות שלה מתפוחי האדמה עם הסוכר, שאכלנו אצלה פעם בשבוע כאשר באנו לבקר. וגם אני- מכינה אותן לפחות אחת לחודש, גם לזיכרה, וגם כי כולם פה בבית מאוד אוהבים את זה.
 
זוכרת אותך סבתא זהבה היקרה, וגם אותך- סבא נתן האהוב.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'מרגש... למרות שאני מזרחית'
מרגש... למרות שאני מזרחית
24/04/2017 | 11:11
5
73
ובעלי תימני ולכאורה אין לנו קשר משפחתי הייתי במסע לפולין וזה היה ועדיין בלתי נשכח! מה שהכי גרוע זה שג'נוסייד היה ועדיין מתרחש והעולם עומד מנגד.
לצפיה ב-'גם אני "מזרחית"- מזרח אירופאית...'
גם אני "מזרחית"- מזרח אירופאית...
24/04/2017 | 11:40
2
77
וזה בכלל לא קשור בעיניי למוצא שלנו, וכדאי כבר להפסיק את השיח הנוראי והמפלג הזה של "אשכנזי" ו"מזרחי"(זה שראשי המדינה מנצלים זאת ועוסקים בהסתה ובפילוג, זה דבר איום ונורא). כולנו שייכים לאותו עם. לכולנו אותה הסטוריה משותפת.
ונכון, רצח עם עדיין מתרחש, ואפילו לא רחוק מפה, אצל השכנה שלנו, וגם במקומות אחרים. וזה נורא ואיום. ואין לי מה לעשות עם זה חוץ מלחנך את ילדיי לאנושיות ולחמלה אנושית.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'צודקת בהחלט...'
צודקת בהחלט...
24/04/2017 | 12:05
1
65
אני לא מרגישה מזרחית או לא מזרחית. לא מרגישה בכלל את העדה שלי. אנשים תמיד לא מאמינים לי שאני מזרחית. כאילו זה איזה משהו רע. מצחיק אותי תמיד.
בעלי תימני. הגדולה שלנו שחומה יחסית אליי והקטנה לבנה מאוד ותמיד מתייחסים לשוני ביניהן. כאילו מה. אין לאנשים במה להתעסק.
לצפיה ב-'באף מדינה בעולם לא ליקקו דבש'
באף מדינה בעולם לא ליקקו דבש
24/04/2017 | 22:56
47
ככה שגם ליהודים ממדינות אחרות יש אפשרות להבין מצוקה של יהודים בגולה...
וזוועות כל כך נוראות זה משהו שקשה שלא להתחבר לכאב
לצפיה ב-'כולם'
כולם
24/04/2017 | 13:10
1
45
זה 'מועדון' שאף אחד לא רוצה להיות בו, אבל *כל אחד מאתנו* - גם יהודי תימן, אסיה וצפון אפריקה נועד על-ידי הנאצים להשמדה ומזל גדול שלפחות חלק מהקהילות היהודיות לא נפגעו ישירות. למעשה, אלפי יהודים צפון אפריקאים מלוב, תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו כן נשלחו למחנות השמדה ומצאו את מותם. בתוך כל אימי השואה, לפחות בחלקים אלה של העולם הרב הגדול לא נפגע או לכל היותר סבל גזירות בלבד.
את זה אני אומרת כדור שלישי (ורביעי וחמישי לנרצחים). אמנם הסבים שלי הצליחו להמלט, אבל השאירו מאחור את לבם, ובמשפחה המורחבת היו טרגדיות נוראיות שכמובן עיצבו את החיים גם של הדורות הבאים.
מסכימה עם כל מילה שלך לגבי שתיקת העולם מול ג'נוסייד בסוריה, תחת שלטון דעאש, בצפון קוריאה ובודאי במקומות נוספים.
לצפיה ב-''
24/04/2017 | 13:34
6
לצפיה ב-'אני אספר על סבא וסבתא שלי'
אני אספר על סבא וסבתא שלי
24/04/2017 | 09:03
1
66
סבא שלי, היה חייל בצבא היגוסלבי, ונלקח בשבי יחד עם עוד חיילים יגוסלבים, יהודים ולא יהודים. ממש לפני שהגרמנים חילקו אותם בין יהודים ללא יהודים, (מן הסתם כדי להרוג את היהודים) הסתיימה המלחמה. וככה הוא ניצל.
סבתא שלי, היתה בת עשרה, גדלה בפריז ונכלאה במחנה ריכוז, כומר שהיה יהודי שהתנצר והציל הרבה יהודים, הצליח לשחרר אותה מהמחנה, הכל בזכות אמא שלה, שדאגה לשחרר את כל הילדים שלה, למעט אחד שכבר נרצח. ואז הם ברחו לצרפת "החופשית" והסתתרו שם בכפר.
בסיום המלחמה גם סבא שלי וגם סבתא שלי עלו לארץ. ושם הכירו בקיבוץ גבעת ברנר, התחתנו והביאו 3 בנות. אמא שלי הצעירה.
סבא שלי הגיע ממשפחה מאוד מאוד דתית, בעקבות השואה חזר בשאלה. כשדודה שלי היתה בת קרוב ל30 היא חזרה בתשובה ובעקבותיה כל המשפחה.
לצפיה ב-'אם הבנות2- תודה על השיתוף המעניין והמרגש.'
אם הבנות2- תודה על השיתוף המעניין והמרגש.
24/04/2017 | 09:06
50
 
 
 
לצפיה ב-'התייעצות לגבי 2 הריונות שנחשבים כימיים'
התייעצות לגבי 2 הריונות שנחשבים כימיים
23/04/2017 | 06:47
53
231
היי לכולם הרקע שלי זה לפני כ 8 חודשים  הפלה בשבוע 5-6 בטא כבר הגיעה ל800 פלוס ואז ירדה לא ראו ברחם כלום משמע הפלה כימית... לפני כ3 חודשים עברתי שוב הריון כימי שם הבטא לא עברה את ה70.... וממש תוך כמה ימי איחור קיבלתי מחזור... כמובן בתור חרדתית רצתי לגניקולוג שלי ודי אנסתי אותו להביא לי הפנייה...
המשך>>
היי לכולם הרקע שלי זה לפני כ 8 חודשים  הפלה בשבוע 5-6 בטא כבר הגיעה ל800 פלוס ואז ירדה לא ראו ברחם כלום משמע הפלה כימית... לפני כ3 חודשים עברתי שוב הריון כימי שם הבטא לא עברה את ה70.... וממש תוך כמה ימי איחור קיבלתי מחזור... כמובן בתור חרדתית רצתי לגניקולוג שלי ודי אנסתי אותו להביא לי הפנייה להמטולוג על מנת שאבצע בדיקת קרישיות יתר...כן אציין שלפני כ8 שנים עברתי באופן פרטי בדיקת קרישיות יתר סט מלא (חרדתית או לא?!) עקב כך שהייתי מעשנת וגם נטלתי גלולות...הבדיקה יצאה תקינה... שהתקשרתי לברר בבית חולים אם יש צורך שאבצע שוב את הבדיקות עקב ההפלות שהיו לי התשובה הייתה שלא למעט בדיקת קרישיות נרכשת שהיא עם השנים יכולה להשתנות(בניגוד לקרישיות מולדת)... לגניקולוג לא סיפרתי שעשיתי לפני 8 שנים סט מלא של קרישיות כי פחדתי שלא יתן לי הפנייה להמטולוג...בכל מקרה יש חוסר אחדות בין האם הריונות כימיים הם שווי ערך להריונות רגילים מבחינת ענין ספירת ההפלות...יש לי היום תור להמטולוג זה במרחק של כשעה וממש אין לי חשק ואני מתלבטת האם עלי ללכת אליו או שאני מגזימה ואין צורך כי עדין מבחינת מספר ההפלות זה לא נחשב הפלות חוזרות... מה דעתכן? כמו כן  אציין שביקשתי מהגניקולוג שלי הפנייה לאנדוקרינולוג שיתן לי בדיקות לנוגדנים לבלוטת התריס( למרות שהבלוטה אצלי תקינה) הוא סירב ודי התעצבן עלי.... בכלל הוא היה מאוד לא נחמד וחשב שאני רצה מהר מדי ואני חושבת שהוא אומר את כל זה כי זה לא החיים שלו וגם יש פה אינטרס כלכלי לקופה.....
לצפיה ב-'לאן הלכה האופטימיות שלך?'
לאן הלכה האופטימיות שלך?
22/04/2017 | 21:56
12
174
זאת השאלה ששאלה אותי אמא שלי אתמול בטלפון בעודי ממררת בבכי.
שבוע 17+2. הריון אחרי גרידה בשבוע 24 בעקבות תסמונת דאון שהתגלתה במי שפיר. בין לבין היתה עוד הפסקה בשבוע 8 בגלל העדר דופק.
אני מרגישה קצת שמישהי אחרת השתכנה לי בגוף ובמחשבות. מישהי עצובה וחרדה ועצבנית כל כך. שבוכה כל יום ומבולבלת ודכאונית ועייפה נורא.
יש לי בת מקסימה בת כמעט ארבע בבית ובן זוג אוהב. אני מתכננת בזהירות חופשת לידה ארוכה שתאפשר לי להפרד מהעבודה התובענית שלי. אבל הכל עקום. לא דומה בכלום להריון הראשון עם ביתי או להריון עם העוברית שאיבדתי. אני מרגישה מנותקת מהעוברית שלי ומעצמי. לפני בדיקות אני בכלל נהפכת לפלקט שלא מדבר ואי אפשר לדבר איתו. וכל הרגש יוצא בפיצוצים - בהתקפי בכי סוערים או התפרצויות כעס על בן זוגי או עובדים שלי. 
אני לא מזהה את עצמי וקצת מתקשה להשלים עם איך שנהייתי. שום דבר לא באמת מסב לי שמחה, אני לא מעיזה כמעט לפנטז על הילדה הזאת או להתחבר להריון הזה. כל הזמן יש לי מחשבות שאולי הדופק הפסיק. שמשהו לא בסדר או יהיה לא בסדר. הזמן זוחל. השבועות חולפים לי כל כך לאט.
קורקטיות או אנטיפטיות של רופאים בבדיקות משפיעה עלי ימים לאחר מכן ואני שוקעת במחשבות אובססיביות על איך הרופא התנהג בבדיקה במקום בתוצאות (החיוביות טפו טפו בינתים) של הבדיקות. 
אני מנסה קצת לטפל בעצמי, מצאתי השבוע חוג יוגה הריון שאהבתי, אני הולכת מידי פעם לדיקור, אבל לא מצליחה לגעת במבוך הרגשות שמנהל את ימי.
כל דבר הוא טריגר. אמא של חברה מהגן שילדה פתאום הובילה להתפרצות בכי של שעתיים. 
היום בן זוגי שאל אותי מה אני צריכה ומה יעזור לי ואני לא יודעת לענות על זה.
ובעיקר, כמו אמא שלי, אני מבכה את האבדן של מי שהייתי פעם. אופטימית.
מה עזר לכן?
לצפיה ב-''
22/04/2017 | 23:29
2
68
מה שעזר לי זה בעיקר הזמן, מבדיקה לבדיקה זה נהיה קל יותר.
טוב שאת מנסה לטפל בעצמך ולמצוא פעילויות שיעשו לך טוב. חשבת אולי לפנות לטיפול פסיכולוגי? טופלת בעבר בעקבות האובדנים? אני חושבת שבמצב שאת מתארת, זה יכול לעזור לך מאוד.
לצפיה ב-'לי עזרו מאד תרופות אחרי אובדנים'
לי עזרו מאד תרופות אחרי אובדנים
23/04/2017 | 00:40
1
86
ושלי היו בשבועות הרבה יותר מוקדמים. כל המילים שבעולם (הייתי בטיפול אצל מטפלת מצויינת) לא עזרו לי להרגיע את הראש ולמצוא קצת שקט, כמו שעזרו לי התרופות. הן עזרו לי לפזר את העננה ולראות גם את הטוב, הן הקטינו את המנעד הרגשי (במקום לנוע בין אדישות, כעס ואומללות, יכולתי לנוע בין הכאב והצער למציאות עצמה).
אני מקווה שתמצאי את הדרך שלך לטפל בעצמך כי נשמע שאת מאד זקוקה לזה. הריון חדש מתוך את כל הכאב בעוצמה גבוהה. את מוזמנת גם לפורום אובדן הריון אם תרגישי שאנחנו יכולות לעזור לך.
חיבוק גדול על אובדן העצמי, מאחלת לך שההריון יסתיים בידיים מלאות ושתקבלי את עצמך בחזרה. נדמה לי שכדאי לך לנסות ולגעת בסבך הרגשי, כי הרגשות לא נעלמים, רק נדחקים וצפים בחזרה ומגיעים בכל מיני צורות להווה שלנו. ולכן אני לא בטוחה שהלידה לבדה תספיק לעיבוד האובדנים.
לגבי לקבל את עצמך בחזרה כפי שהיית לפני כן - זה לא קורה כי הנפש משתנה אחרי מהלומה כזו ומתארגנת מחדש סביב מציאות כואבת שאין בה בטחון ואין בה וודאות. אבל בהחלט אפשר להגיע למקום הרבה יותר בטוח, מאמין ורגוע.
לצפיה ב-'מתוך = מציף'
מתוך = מציף
23/04/2017 | 00:41
11
לצפיה ב-'האמת מה עזר לי? תשובה פחות אופטימית'
האמת מה עזר לי? תשובה פחות אופטימית
23/04/2017 | 07:58
109
מה שעזר זה ללדת. בשבוע 39 בהצלחה. ילדה מהממת. אחרי העוברית שאיבדתי.
הרגשתי מאוד דומה לאיך שאת מרגישה עכשיו. מאוד.
במהלך ההריון גם הייתי בטיפול. זה גם עזר. וגם ביקורים תכופים במעקב הריון, ריבוי בדיקות וסקירות עזרו מעט.
לצפיה ב-'ראיתי אתמול סרט של דיסני שנקרא "הקול בראש"'
ראיתי אתמול סרט של דיסני שנקרא "הקול בראש"
23/04/2017 | 08:43
3
88
סרט מקסים שמסביר איך כל דבר בחיים וכל זיכרון שלנו משפיע על המשך חיינו ואיך בגלל אירוע קשה או טראומטי אנחנו מאבדים כל מיני תכונות או דברים שיש לנו בחיים כמו במקרה שלך אופטימית או שלווה....זה סרט מקסים....אני לא פסיכולוגית אבל נראה לי שמה שאת עוברת נובע פשוט מפחד מאוד עצום שיקרה משהו ולכן את כ"כ עצבנית ועצובה כי את נמצאת ברמת לחץ מאוד גבוהה.... ולגבי זה שאת לא מתחברת לעוברית זה מאוד הגיוני זה בטח סוג של מנגנון הגנה...לדעתי וזה רק דעתי שבאמת הרגע שבאמת כל התחושות הרעות האלה יעברו זה רק שתגיעי לקו הסיום המיוחל וזה הלידה.. עד אז את צריכה לחשוב איך לעזור לעצמך...אולי תנסי לעשות הליכות איטיות בחוץ פעילות גופנית משפיעה על המוח  או אולי תנסי לקרוא ספרים( אני עושה את זה עכשיו קוראת כל מיני ספרי עזרה וזה עוזר) אני לפעמים ככ מקנאה באנשים דתיים שיש להם אמונה שמה יהיה זה מלמעלה... זה נותן ככ שקט נפשי שחסר לי...תקחי דף ופשוט תרשמי מה את חושבת שיכול טיפה להקל עליך....ורשמת שיש לך בת מקסימה ובן זוג אוהב זה לא דבר שולי בכלל.... תמיד תדעי שלא משנה מה יש לך עמודי ביטחון  בתך ובן זוגך... יש לך המון....!!!
לצפיה ב-'אחלה סרט באמת :)'
אחלה סרט באמת :)
23/04/2017 | 12:11
1
48
מתחברת מאד למה שכתבת על שקט נפשי בהעדר אמונה דתית. אשמח לשמוע המלצות על ספרים שעזרו לך. אני מנסה גם לעשות קצת מדיטציה ולכתוב ביומן. הליכות זה רעיון ממש חשוב ונכון. תודה
לצפיה ב-'היי הספר נקרא "מחשבות ורגשות" הוא רב מכר בארה"ב'
היי הספר נקרא "מחשבות ורגשות" הוא רב מכר בארה"ב
23/04/2017 | 13:41
74
של ד"ר מתיו מקיי ד"ר מרתה דיוויס ופטריק ופנינג... אני כרגע בפרק 7 שנקרא "חסימת מחשבות"... עוד לא סיימתי אותו אבל בנתיים למדתי משם דברים ממש חכמים... יש שם הרבה למידה על שיטות של הרפייה ונשימה  שיכולים לעזור לך... יש בתוך הספר טבלאות שאת צריכה למלא לדוגמה את צריכה לרשום בטבלה את המחשבה הכי מפחידה שלך ואז את צריכה לדרג אותה מבחינה מספרית כגודל החרדה שזה מעורר בך ואז מכריחים אותך לשים בטבלה מחשבה חילופית  וכיו...אין לי בקנה עוד ספרים להמליץ לך כי ממש רק לאחרונה התחלתי לקרוא וגילתי שעצם הקריאה של אפילו שעה ביום בסלון עם כוס תה  עוזרת מאוד כי היא מוציאה אותך מכל הבאלגן שיש לך בראש... תנסי זה בטח לא יזיק
לצפיה ב-'זוכרת שגם שירה המליצה עליו כאן'
זוכרת שגם שירה המליצה עליו כאן
23/04/2017 | 18:50
32
תודה על השיתוף, הזכרת לי שדירה כתבה עליו בעבר והוספת על החשק לצפות בו.
לצפיה ב-'היא כנראה הלכה לאן שהלכה האופטימיות שלי'
היא כנראה הלכה לאן שהלכה האופטימיות שלי
23/04/2017 | 08:50
59
אני במצב קצת דומה לך, ילד בן 4 בבית ורצף של גרידה בשבוע 7-8, גרידה בשבוע 20 בגלל מומים שלא נמצאה להם סיבה במי שפיר ועוד הפלה טבעית בשבוע 12 של עובר שלא התפתח משבוע 7 ועכשיו בהריון שבוע 15. כשראיתי שאני לא מתאוששת מהגרידה בשבוע 20 למרות הטיפול התחלתי לקחת ציפרלקס וזה הפך את הקיום שלי לנסבל עד נעים כתלות ביום. אני עדיין לא אופטימית ומדברת אם התינוק יוולד אז ויחד עם זאת אני סך הכל נהנית מחלק ניכר מהיום שלי
 
לצפיה ב-'תודה לכל מי שענתה'
תודה לכל מי שענתה
23/04/2017 | 12:09
49
האמת שרק לשמוע כמה מכן מרגישות/הרגישו אותו דבר גרם לי להקלה ולהרגיש פחות משוגעת. אני פחות בכוון של טיפול תרופתי או פסיכולוגי כרגע, אם מישהי התנסתה בטיפול גוף-נפש/אנרגטי שעזר לה אשמח לשמוע. 
באמת תודה שכתבתן לי
לצפיה ב-'לא סתם יש לנו פורום נפרד'
לא סתם יש לנו פורום נפרד
23/04/2017 | 15:15
73
הריון אחרי אובדן הוא פשוט שונה.
קשה הרבה הרבה יותר
אם חשבתי שהפעם בגלל שאני כבר פוסט פוסט, ילדתי כבר מאז שני האובדנים שלי, וההריון גם בא בהפתעה אז בכלל.
אבל הכל קשה לי. כל דבר הכי קטן שיוצא לא תקין ואני משתגעת.
יש לנו התמודדות יותר מורכבת כי הנפש שלנו פצועה.
חיבוק והמון הצלחה
לצפיה ב-'כן, בהחלט חלק מהתיאור שלך תאם את מצבי בהריון עם מעיין,'
כן, בהחלט חלק מהתיאור שלך תאם את מצבי בהריון עם מעיין,
24/04/2017 | 10:28
54
וזה היה המצב שבו פניתי לעזרה תרופתית, בנוסף לליווי הרגשי שהייתי בו במשך כמה שנים...הרגשתי שמערכת ההגנה שלי של ההדחקה- פשוט לא עובדת. כל מנגנוני ההגנה הבריאים שלי קרסו.
 
אני, אגב, נקשרתי מההתחלה להריון, והמחשבות על אובדן נוסף לא נתנו לי מנוח. זה היה נורא. הטיפול התרופתי עזר לי למסך מעט את התחושות. טיפה יותר השתלטתי על המחשבות שלי עצמי, היה פחות בכי, ולא היו התקפי חרדה.
המגרנות היו יותר תחת שליטה ובמקום לישון שעתיים בלילה, ישנתי 4-5 שעות.
 
כתבת שלא מתאים לך טיפול תרופתי ו/או פסיכולוגי. כתבת שמצאת חוג ליוגה.
האם מתאים לך שיעור יוגה פרטי, לדוגמא? אני מכירה מישהי מדהימה ברעננה (אורית לוי), שהיא מורה ליוגה, ומטפלת בנשמה. היא ממש נפלאה ואולי יכולה לסייע לך במשהו.
רלוונטי לך? אם כן- תכתבי לי, ואכתוב לך את הטלפון שלה.
 
אני מאמינה שהאופטימיות בו תבוא. היא תפרוץ מתוכך, אחרי שההריון הנוכחי יסתיים בידיים מלאות.
את יודעת, יש כל מיני שלטים כאלו מאוד יפים ודקורטיביים לקנייה לבית (בכל מיני חנויות לדברי בית...). אחרי שמעיין נולדה מצאתי שני שלטים:
"והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה" (באנגלית)
"תקווה לכל יום" (גם באנגלית).
את השלט הראשון תליתי בסלון, ואת השני- בחדר השינה.
אני יודעת- משפטים כאלו בנאליים ומטומטמים, אבל בשבילי- הם הכי אמיתיים בעולם.
כלומר- זה לא שאני חיה באיזה "ללה לנד", אבל משהו בי חזר להיות כפי שהייתי בעבר. איכשהו, מנגנוני ההגנה חזרו לפעול. חזרתי להיות בריאה נפשית.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא איבחון גנטי טרום לידתי
אירוח בנושא איבחון...
ב- 22/5 נארח את פרופ` יובל ירון, מנהל היחידה...
אירוח בנושא איבחון גנטי טרום לידתי
אירוח בנושא איבחון...
ב- 22/5 נארח את פרופ` יובל ירון, מנהל היחידה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ד
מתקשים בפוריות?
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי
פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ