לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-'מצטרפת חדשה'
מצטרפת חדשה
01/02/2017 | 20:49
6
245
היי בנות אני 4 חודשים לאחר לידה שקטה בשבוע 24 בעקבות זיהום מי שפיר וקיצור צוואר הרחם
נקלטתי להריון חדש ואני בשבוע ה-7 כבר שבועיים שאני מרגישה תחושה כמו בעיטות או צירים כאלה קטנים בבטן העליונה האם זה מוכר? מישהי מכירה את התחושות? (אין דימום והשבוע כבר ראינו דופק)
תודה מראש
לצפיה ב-'בשעה טובה!'
בשעה טובה!
02/02/2017 | 23:18
2
62
היי.
אני זוכרת את הסיפור העצוב שלך.
שיהיה בשעה טובה והלוואי שההריון החדש יעבור בקלות ובשלווה עם סוף שמח במועד הנכון!
לגבי השאלה שלך, אולי מה שאת מרגישה זה פשוט גדילה של הרחם? כי זה בטח לא בעיטות, ונראה לי שגם לא הגיוני שאלו יהיו צירים כל כך מוקדם.
אם זה כאב חריג, תתיעצי עם רופא.
שיהיה בהצלחה.
לצפיה ב-'תודה רבה!!'
תודה רבה!!
03/02/2017 | 07:39
1
49
אני יודעת שזה לא יכול להיות צירים או תנועות
אתמול היה דימום קצת אני הולכת היום לרופא מיון 
אוףף איזה מסע קשה... מעייף...אני מרגישה שמשהו לא תקין או שזה פשוט הרצון לא להתאכזב שוב..
נקווה לטוב
תודה בכל מקרה.
לצפיה ב-'הריון אחרי אובדן'
הריון אחרי אובדן
03/02/2017 | 10:19
57
נראה לי שהריון אחרי אובדן אצל כולן הוא מלחיץ ומפחיד, וכל דבר קטן מכניס לפאניקה.
כפי שאולי ראית בהודעה שלי, גם אני מתמודדת עם החרדות שלי, ומניחה שכל ההריון יהיה כזה.
זה אפילו לא רק החששות שיחזור שוב מה שקרה אז. לפני כל בדיקה אני בפחד איום שאני אכנס ולא יהיה דופק. בהריון הקודם המחשבה על זה בכלל לא עלתה לי לראש, ועכשיו היא רודפת אותי.
לכן, הגיוני לחלוטין שכל תחושה מוזרה או כאב כלשהו ילחיצו אותך.
צריך להשתדל לזכור שמיחושים שונים בבטן הם נורמליים בהריון, הרחם גדלה ומתרחבת וזה בסדר. גם דימומים קלים מתרחשים הרבה פעמים בהריונות תקינים לחלוטין.
הלוואי שבבדיקה יראו שהכל בסדר, ושההריון שלך ימשיך בצורה תקינה לחלוטין!
מחזיקה אצבעות ותעדכני אותנו.

לצפיה ב-'בשעה טובה! ברוכה הבאה'
בשעה טובה! ברוכה הבאה
03/02/2017 | 09:01
1
44
שיהיה הריון ארוך ומשעמם ושתצאי בידיים מלאות
לצפיה ב-'תודה לכולם'
תודה לכולם
05/02/2017 | 10:31
33
בנתיים הכל תקין בתקווה שימשיך ככה!!
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
05/02/2017 | 17:49
22
שמחה עבורך שאת פה:)
מאחלת לך הריון תקין שיסתיים בידיים מלאות
האם הדימומים הקלים כבר חלפו? מה אמר הרופא לגבי התחושות המוזרות בבטן?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'צהריים טובים'
צהריים טובים
30/01/2017 | 14:12
3
197
היום עשיתי בטא פעם נוספת ויצא 4183 לא גבוה מידי?
להזכירכן הבטא הראשונה היתה ב 26/1 ויצאה 685
קצת לחוצה אשמח לתשובה
לצפיה ב-'אני לא מבינה בערכים של בטא...'
אני לא מבינה בערכים של בטא...
31/01/2017 | 07:53
68
ולכן לא יודעת לענות לך. מקווה שמישהי פה תדע. בכל מקרה, אולי שווה לשאול פשוט את הרופא/ה שלך. לשלוח מייל או להשאיר שאלה במזכירות...האם זה אפשרי?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'זה מצויין!! הכל בסדר!'
זה מצויין!! הכל בסדר!
31/01/2017 | 15:15
1
66
הבטא אמורה להכפיל כל יומיים אך גם יכולה לגדול בערכים גדולים יותר וזה בסדר גמור
החשש הוא כשזה נמוך מהכפלה.
בהצלחה והמשך תקין!
לצפיה ב-'תודה'
תודה
31/01/2017 | 16:22
10
לצפיה ב-'הי מחפשת המלצה על רופא הריון בסיכון'
הי מחפשת המלצה על רופא הריון בסיכון
27/01/2017 | 18:50
13
127
הי לכולן
אחרי שחוויתי שתי הפלות רצופות - אחת ספונטנית בשבוע מוקדם ואחת בשבוע 18 עם הריון מסובך מאד הודיעו לי שזכיתי ביושר להיות בהריון הבא במעקב הריון בסיכון.
כרגע אסור לי להכנס להריון, מקווה שזה יקרה בהמשך השנה. נכוויתי קשות מרופאים לא מקצועיים ואנטיפתיים, ואני רוצה להתייעץ עם הרופא שילווה אותי בהריון עוד לפני תחילתו.
לכן רציתי לבקש המלצה על רופא יסודי, רציני ואנושי של מכבי באיזור תל אביב.
שמעתי על ד"ר חגית קליגר והבנתי שהיא מאד מאד נחמדה. אני לא יודעת אם היא רופאה של הריון בסיכון (איך יודעים?). מישהי מכירה אותה ויכולה לומר גם כמה היא יסודית ומקצועית?
עד היום הייתי אצל רופאי נשים "רגילים" (שלא עוקבים אחרי הריון בסיכון). איך זה הולך עם רופאים של הריון בסיכון? הולכים אליהם רק בהריון או שאפשר גם ללכת באופן רגיל כשלא נמצאים בהריון?
תודה רבה!
 
לצפיה ב-'"איזור ת"א" כולל מבחינתי גם את הערים שמסביב'
"איזור ת"א" כולל מבחינתי גם את הערים שמסביב
27/01/2017 | 19:18
59
תודה!
לצפיה ב-'היי'
היי
27/01/2017 | 22:10
1
71
חברה שלי הייתה אצל דוקטור קיס סאלם. הוא מקבל בפתח תקווה הריוניות בסיכון והיא הייתה מאוד מרוצה ממנו.
אמרה שהיה מאוד נחמד ואכפתי.

לצפיה ב-'תודה רבה! '
תודה רבה!
28/01/2017 | 15:51
33
לצפיה ב-'רופאים במכבי'
רופאים במכבי
27/01/2017 | 22:39
1
75
היי.
אני אמנם לא מכירה רופאים של מכבי באזור תל אביב, אבל במכבי רופאי הריון בסיכון לרוב מקבלים במסגרת מרכז לבריאות האישה, כאשר ההגעה למרפאת הריון בסיכון היא רק כשאת כבר בהריון.
אבל, רוב הרופאים שמקבלים כרופאי הריון בסיכון מקבלים גם כרופאי נשים של מכבי בימים אחרים ובמרפאה אחרת, ואז אפשר להגיע עליהם באופן רוטיני למעקב נשים רגיל. ואז, כשכן תהיי בהריון רופא המעקב שלך יהפוך להיות רופא המעקב של בהריון בסיכון.
אז ההמלצה שלי היא להיכנס לאתר של מכבי, לעשות חיפוש על מרפאת הריון בסיכון ו/או מרכז לבריאות האישה באזור שמתאים לך ולראות מה שמות הרופאים שמקבלים שם. בדרך כלל יהיו כמה רופאים, שעובדים בימים שונים ובשעות שונות. ואז תבדקי קצת המלצות על כל רופא ותבחרי את מי שהכי נראה לך, ותעשי חיפוש על השם שלו באתר של מכבי לראות איפה עוד הוא מקבל כרופא נשים (בלי קשר להריון).
מקווה שההסבר שלי היה מובן. אם יש לך שאלות נוספות, אשמח לענות עד כמה שאוכל.
שיהיה בהצלחה בתקופה הזו, ובעז"ה כשכן תהיי בהריון, שיעבור בשלום ויסתיים במועד ובידיים מלאות.
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
28/01/2017 | 15:53
29
ההסבר היה מובן, והעיצה מצויינת!
לצפיה ב-'מנסה לסייע-'
מנסה לסייע-
28/01/2017 | 19:39
1
63
ראשית, אני ממש מבינה וגם מצדיקה אותך ואת הרצון והצורך שלך למצוא רופא/ה שהינו/ה מקצוע/ית ואנושי/ת, ושאת רוצה לדעת מי י/תהיה הרופא/ה שלך עוד לפני ההריון עצמו אפילו.
יכולה להמליץ לך על הרופאה הנפלאה שליוותה אותי, ד"ר דורית רביד, אך היא עובדת ברעננה, ואינני בטוחה שיהיה לך נוח להגיע. בנוסף, אינני יודעת אם היא עובדת עם מכבי.
 
הרופאה שציינת, ד"ר חגית קליגר- אינני מכירה אותה, אך מקריאה קצרה באינטרנט, ראיתי שהיא מתמחית בהריון בסיכון. את יכולה פשוט להרים טלפון ולבקש לשוחח איתה, או לפחות עם המזכירה שלך ולוודא. לאחר מכן ניתן לקבוע תור כדי שתוכלי להכיר אותה ולהתרשם ממנה. לפגישה המקדימה הזו (איתה או עם כל רופא/ה אחר/ת), הייתי ממליצה לך להביא את התיק הרפואי המיילדותי שלך, עם כל הפירוט לגבי ההריונות. תכיני רשימה של שאלות ותבואי גם עם בעלך כדי שתוכלו שניכם להתרשם. אם את יחידנית, אז סליחה שציינתי כמובן מאיליו "בעל", ואז הייתי ממליצה לך לבוא עם מישהי שאת סומכת עליה, כמו אחות או חברה.
 
יש נשים שנמצאות במעקב של הריון בסיכון במסגרת בית חולים, ויש כאלו שבאות לקליניקה של הרופא/ה. אולי זה קשור למורכבות המקרה, או רק לבחירת האישה. אינני יודעת. אני הייתי מלווה בהריון בסיכון ונפגשתי עם הרופאה שלי בקליניקה שלה מדי שבוע. היו מקרים שהיא רצתה חוות דעת נוספת, ואז הפנתה אותי בהתאם לצורך לבדיקות נוספות.
 
שיהיה בהצלחה והלוואי ותוכלי להצטרף אלינו ממש בקרוב.
אשמח אם תוכלי לעדכן אותנו לגבי הרופא/ה שבחרת.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'תודה רבה! '
תודה רבה!
14/02/2017 | 20:50
5
מתנצלת על התשובה המאוחרת...
רעננה זה באמת מאד רחוק לי, אבל ארשום לעצמי את השם לכל מקרה.
זאת עצה טובה לבוא מוכנים לפגישה ועם אדם קרוב נוסף
לצפיה ב-'חד משמעית פרופסור מזעקי!'
חד משמעית פרופסור מזעקי!
28/01/2017 | 20:30
2
82
מנהל מחלקת האישפוז של הריון בסיכון בתל השומר. רופא מדהים מכל הבחינות!
רק שלדעתי מקבל היום רק בפרטי.
בהצלחה
לצפיה ב-'את המעקב כולו עשיתי בתל השומר'
את המעקב כולו עשיתי בתל השומר
28/01/2017 | 20:32
62
במחלקת הריון בסיכון ולא אצלו. אבל כדאי ללכת אליו להמלצות פעמיים שלוש. יש גם החזרים מהקופה וביטוחים פרטיים.
לצפיה ב-'הוא באמת מדהים!'
הוא באמת מדהים!
14/02/2017 | 20:53
7
הייתי אצלו לפגישת ייעוץ, והוא הדהים אותי באנושיות ובמקצועיות שלו.
בהחלט אלך אליו מדי פעם, העניין הוא שהוא באמת מקבל רק פרטי (או לפחות לא דרך מכבי), ולהגיע אליו לביקורות כל שבועיים (נקווה שהכל יהיה תקין ויסתכם בפעם בשבועיים) יעלה המון, כך שאני צריכה גם רופא של הקופה.
תודה ומתנצלת על התגובה המאוחרת!
 
לצפיה ב-'דוקטור רקפת יואלי אולמן'
דוקטור רקפת יואלי אולמן
29/01/2017 | 08:46
2
58
מקבלת בפרטי, וגם במחלקת הריון בסיכון בתל השומר.- אולי תוכלי לקבל טופס 17 מהקופה אחרי מה שעברת.
הרופאה הכי אנושית ויסודית שאני נתקלתי בה.
ממליצה עליה בלב שלם.
צר לי על מה שעברת, והמון בהצלחה בעתיד וחיבוק גדול.
 
לצפיה ב-'גם בי היא טיפלה במחלקה בתל השומר'
גם בי היא טיפלה במחלקה בתל השומר
29/01/2017 | 20:56
52
רופאה מעולה. אבל לא בטוחה שאפשר פשוט לבחור אותה מתוך שאר הרופאים.
לצפיה ב-'תודה רבה! '
תודה רבה!
14/02/2017 | 20:58
6
אברר אם יש באמת איזו אפשרות להגיע אליה דרך הקופה.
תודה על החיבוק הוא משמח
לצפיה ב-'שבוע טוב'
שבוע טוב
29/01/2017 | 10:44
5
157
בהריון לאחר הפלה, בטא יצא שבוע שעבר-שבוע לאחר איחור 685 יומיים לאחר איחור היו מעט הכתמות ורודות וחומות, השבת היתה הכתמה זעירה ורודה, מחר עושה בטא נוספת לראות הכפלה.
מתוחה מאוד-כל דבר גורם לי להיות מתוחה יותר, כל כך חיכיתי להריון ולא מצליחה לשמוח רק פחד גדול ומתח.
תודה על ההקשבה!!
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
29/01/2017 | 17:05
4
59
איזה יופי לראות אותך כאן! רק לא מזמן התכתבנו בפורום השני, וחששת שמשהו לא תקין ברחם. את רואה? נכון שצדקתי?
בכל מקרה, המתח שאת מצויה בו מאוד מאוד מובן. כולי תקווה שגם הפעם החששות שלך יתבדו.
אגב, למה את עושה בדיקת בטא נוספת? זוהי הנחיית הרופא או שאת רוצה בכך?
 
מחזיקה אצבעות להריון תקין שיסתיים בידיים מלאות.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'וואו את ממש מחממת לי את הלב'
וואו את ממש מחממת לי את הלב
29/01/2017 | 17:51
3
52
צדקת!! והתשובות שלך ממש עושות לי טוב, מרגישה שיש מי שמבין אותי
אמן! שיהיה הריון תקין בידיים מלאות!!!!!!!!!!
אני עושה בטא נוספת על דעת עצמי, עדיין לא הייתי אצל הרופא.
כדי להיות רגועה ולראות שיש הכפלה (לא שזה מעיד על ההמשך, גם בהריונות שנפלו היתה הכפלה מעולה) וגם כי היה לי חוץ רחמי (למרות שהסיכויים לכך מזעריים כי כרתו לי את החצוצרה הבעיתית ואחר כך נכנסתי להריון עוד ארבעה פעמים פלוס ההריון הנוכחי)
היו לי קצת הכתמות חומות וורודות יש ממה לחשוש? 
לצפיה ב-'לא מאמינה'
לא מאמינה
29/01/2017 | 18:15
2
48
האמת לא ממש מאמינה שזה קרה ובאמת נכנסתי שוב להריון
מקווה שיסתיים בידיים מלאות
לצפיה ב-'שיהיה בטוב בבריאות ובקלות;)'
שיהיה בטוב בבריאות ובקלות;)
29/01/2017 | 20:23
1
25
כנראה שהפחדים והמתחים לצערי ילוו תמיד..אבל אאחל למחשבות טובות ושיהיה רק טוב!;)
 
לצפיה ב-'אמן תודה'
אמן תודה
30/01/2017 | 08:43
5
לצפיה ב-'שוב בהיריון,שנה אחרי אובדן'
שוב בהיריון,שנה אחרי אובדן
27/01/2017 | 18:43
3
213
היי בנות
אני בהיריון טרי טרי,אוטוטו שבוע 6.
ואני ממש מתוחה בימים האחרונים.
לא שציפיתי להיות רק שמחה... ידעתי שיהיה מותח הפעם. אבל זה  קשה. כי אני ממש בהתחלה ומפחיד אותי לחשוב על הדרך הארוכה שעוד מחכה.. אני אומרת לעצמי שככל שההיריון יתקדם,אני אהיה יותר רגועה, ואני גם אתרגל לעובדה המרגשת שאני בהיריון. מה שמקשה עלי זה שאיבחנו אצלי לפני חודש fmf שזה תסמונת של כאבי בטן התקפיים ונאמר לי שהתקף כזה יכול לסכן את העובר ונתנו לי כדור שלוקחים באופן קבוע כדי למנוע. וזה לא כדור מומלץ בהיריון אבל זה עדיף מאשר להסתכן בהתקף. בקיצור התחלתי לקחת אבל אני מתבאסת מזה וממש מכריחה את עצמי... זה גם כדור שעושה בחילות אז בכלל אני מרגישה מותקפת מכל הכיוונים. אוףףףףף קשה לי. מישהי יכולה להרגיע אותי כאן?
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
28/01/2017 | 19:50
47
את יכולה לספר קצת יותר מה היה בהריון הקודם? חסר לי רקע עלייך. אני לא זוכרת את שם המשתמש שלך, ואודה לך אם תוכלי לכתוב קצת יותר לגבי נסיבות האובדן של ההריון הקודם, והאם היה זה ההריון הראשון שלך.
הרקע וההסברים יעזרו לי (ולכולנו) להתייחס אלייך באופן ספציפי בצורה יעילה יותר.
 
התסמונת הזו שאבחנו אצלך איננה ידועה לי, אך קראתי כעת באינטרנט, וזו נשמעת התמודדות מורכבת למדי. האם האבחון נעשה על-פי סימניים קליניים בלבד, או שיש בדיקות כלשהן רפואיות, כגון בדיקות דם/אולטרסאונד/CT שמסייעות באבחון?
האם הכדור אכן מצליח למנוע את ההתקפים אצלך? האם את לוקחת משהו כנגד הבחילות?
 
מאחלת לך הריון בריא ותקין, שיסתיים במועדו בידיים מלאות.
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'בשעה טובה ובהצלחה'
בשעה טובה ובהצלחה
28/01/2017 | 20:22
41
באמת מעניין מה התסמונת, אשמח לדעת עליה.
שיהיה לך הריון קל ובריא!
לצפיה ב-'בהצלחה רבה בהמשך'
בהצלחה רבה בהמשך
29/01/2017 | 09:17
29
היי, אני לא בטוחה מה הרקע אבל ההריון אחרי אובדן הוא באמת מותח ודורש הרבה כוחות נפשיים. אני לא מכירה את התסמונת שאבחנו אצלך, אבל מכירה קצת את התחושה שכל הזמן יש משהו נוסף שמציק (לי היו דימומים, קרומים שלא נצמדו, תאונת דרכים קלה...) וזה באמת מעצבן, אבל איכשהוא הזמן מתקדם בסוף. אם יש לך אפשרות כדאי למצוא דברים שיעסיקו אותך ויעבירו את הזמן מהר. מקווה שיעבור בשלום ויהיה רגוע ומרגש, בהצלחה!
לצפיה ב-'מסע בזמן'
מסע בזמן
26/01/2017 | 09:02
4
218
שבוע 30-29 אולטרסאונד, בדיקת מדדים, העובר קצת גדול מהממוצע,
בסדר אבל כל החלקים פרופרציונליים? 
הראש גדול יותר, אבל לא משהו מחוץ לטווח, עוד שבועיים נבדוק שוב את הגדילה ונעקוב אחר הראש. 
אז אין לי סיבה לדאוג?
לא, זה בתוך הטווח התקין.
לפני שנה וקצת, אני בשבוע 8 בערך,
אחותי בשבוע 29- אולטרסאונד. המדדים לא פרופרציונאליים, בדיקות, ריצות. שבוע 30- אני מבקרת אותה בבי"ח, היא מחכה ללדת עובר מת. מתחילים קצת צירים, הנה ככה מתחילה לידה אמרו לי, נאחזים בהריון שלי, הצעיר, הקטן. אני נוסעת הביתה, למחרת בבוקר היא יולדת בדממה.
אני נשארת אופטימית, אחרי כמה שבועות אני מגיעה לשקיפות. אין דופק. גרידה.
חודש ועוד חודש ועוד חודש, קצת הזרקות בבטן, בסוף הוא הגיע- הריון חדש. 
בחזרה להווה- למה הראש קצת גדול? למה בשבוע 30 התחושה הזו שעדיין- הכל יכול ברגע להיגמר.
מפחדת לזוז שבועיים קדימה- לאולטרסאונד הבא.
רוצה לזוז חודשיים וחצי קדימה וללדת אותו בלידה רגילה ורועשת. הרגע מתקרב, ועדיין הוא נראה כמו חלום רחוק. 
 
לצפיה ב-'מנסה להרגיע '
מנסה להרגיע
27/01/2017 | 09:06
81
אני מניחה שאם זה היה משהו מדאיג כבר היו שולחים אותך לבדיקות בהולות ולא מבקשים מעקב עוד שבועיים .
ואולי יכול לעזור לך לעשות כבר עכשיו סקירת מוח מורחבת ? אולי זה יוכל להרגיע ? 
לצפיה ב-'ואו, איזה מסע בזמן'
ואו, איזה מסע בזמן
28/01/2017 | 19:26
62
מאוד מלחיץ, אין ספק.
האם ידוע מה קרה בהריון של אחותך? אמרו שזה מקרי או חלילה משהו גנטי?
כי אם היה מדובר, לדוגמא, בפגם מוחי מקרי, אז יש בזה משהו מרגיע במובן של ההריון הנוכחי שלך. לעומת מצב של משהו גנטי...שאז זה עלול לסבך את העניינים.
 
יש משהו מעודד בזה שאמרו לך שהגודל של הראש הוא בטווח התקין. אז למה בכלל אמרו שהוא יחסית גדול? אולי בגלל ההריון של אחותך מתייחסים אל העובר שלך במשנה זהירות ובודקים יותר לעומק?
 
מאחלת לך שכל הבהלה שאת חווה כעת, תסתבר ככלום שבכלום, ושהעובר בריא ויוולד במועדו בלידה רגילה ורועשת, כפי שכתבת.
האם יש לך ילד/ים בבית? מותר לי להתעניין גם באחותך? מה קורה איתה מאז הלידה השקטה הנוראית ההיא?
 
מקווה עבורך לבשורות טובות.
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'כל כך קשה...'
כל כך קשה...
28/01/2017 | 20:16
44
קראתי וכולי צמרמורת. כל השבת חשבתי על זה... אולי כי מצאתי דברים רבים לשלי...
חשבתי עליך, על אחותך...
מה קורה איתה כעת?
אני בשבוע שלך ומאוד מבינה לליבך... במיוחד לאור העובדה שבעבר חוויתי אובדן נורא בשבוע זה...
מאחלת לך ולאחותך להגשים חלומות.
לצפיה ב-'תודה לכן על התגובות'
תודה לכן על התגובות
29/01/2017 | 09:10
59
תודה על ההתייחסות שלכן,
בסך הכל אני בסדר, אני לא יותר מידי לחוצה מנושא הראש וזה לא מטריד אותי כל הזמן, פשוט מידי פעם זה נופל עליי פתאום..אז חשתי צורך להוציא את זה קצת.
אצל אחותי זה היה מקרי, מוטציה שיכולה להתרחש, מזל רע ממש..יש לה גם ילדים בריאים וזה לא אמור להעיד משהו על הריון חדש שלה או של מישהיא מהמשפחה. אומר שהיא בסדר אבל לא ארחיב מעבר לכך כי זו הפרטיות שלה והחלטה שלה האם, איפה ועד כמה היא מעוניינת לשתף בחייה. אפשר לומר שלמדנו השנה במשפחה שיעור בסבלנות ותמיכה זה בזו.
למה בכל מקרה אומרים על גודל הראש אם זה בטווח? גם אני אציין שרופאה אחרת שבדקה אותי לפני זה (בהקשר אחר) לא ציינה את זה ורק ראיתי את זה אחרי זה בדף עם פירוט המדידות, והרופא מעקב, אני מניחה שהוא ציין את זה גם בגלל ששאלתי וגם כי התחושה שלי (אולי היא מוטעת) היא שיש רופאים שחשוב להם לעדכן את המטופלת כדי לשתף באחריות ולזכור שצריך לעקוב אחרי דברים, ליתר ביטחון.
מקווה שזה אכן יהיה בסדר, אני אעדכן, ומאחלת הגשמת חלומות לכולכן
לצפיה ב-'הי בנות'
הי בנות
25/01/2017 | 09:16
5
198
שמחה לעדכן, שעשיתי ביום שני סקירה, שיצאה תקינה... סוף סוף לקבל תוצאה פשוט חיובית. בלי מוקד אקוגני בלב ובלי כלום.
כמו פעם כשהייתי תמימה וחסרת דאגות. ממש לא האמנתי...
היה קצת יותר מים מהנורמה, אבל זה כבר תלוי בי, כי זה סימנון לסכרת. שזה לא מפתיע. ודי יאללה אני שומרת.
בעלי היה מבסוט לאללה, כי זה בן שוב. לא הפעם ממש לא היה אכפת אבל שמחתי שהוא שמח.
הבנות התלהבו כי סיפרנו להן באותו ערב לפני השינה. שמחו ממש. אחת אמרה שהלוואי שזה בת והשנייה אמרה שהלוואי שזה בן, ואז אמרנו שזה בן... זה היה מצחיק. מאז הן כל הזמן שואלות מתי יהיה הקיץ כבר ואיך נקרא לו. הן הסכימו פה אחד על השם עמית. חמוד לא?
קיצר.
הרופא עדיין המליץ על מי שפיר. הסברתי לו שמה שהיה זה טריזומיה 13 והאם הוא חושב שיש צל של חשד בזה שוב. הוא אמר שממש לא. וגם שבגיל 31 זה פחות בהול לעשות מי שפיר. התקפל קצת. אני אתייעץ שוב עם הרופא הישן שלי.
בכל מקרה הציע לעבור למעקב הריון בסיכון בגלל הסכרת וגם לעשות יותר מעקבים כמו, אקו לב, וסקירה מכוונת לקיבה שקשורה לטריזומיות. בסדר זה לא אכפת לי...
יום טוב לכולן!
לצפיה ב-'טוב לשמוע, שרק ימשיך ככה'
טוב לשמוע, שרק ימשיך ככה
25/01/2017 | 11:15
56
בריאות על אף הסכרת, והעיקר - שההריון יסתיים בידיים מלאות ובמועד.
לצפיה ב-'אהובה שלי...'
אהובה שלי...
25/01/2017 | 21:16
58
כמו שכבר אמרתי לך... כל כך שמחה ומאושרת בשבילך!
וגם קצת מקנאה שזה בן בוודאות :)
כיף לי שאנחנו ביחד שנמשיך רק בטוב ונהיה בחופשת לידה (עם תינוק) בקיץ בעז"ה!
לצפיה ב-'כיף לקרוא עדכונים כאלו. שימשיך להיות תקין ומשעמם'
כיף לקרוא עדכונים כאלו. שימשיך להיות תקין ומשעמם
25/01/2017 | 22:03
16
לצפיה ב-'יופי, וגם שאלות-'
יופי, וגם שאלות-
28/01/2017 | 19:54
1
43
אני לא כל כך מבינה למה הרופא היציע לעשות יותר מעקבים כמו אקו לב וסקירה מכוונת לקיבה שקשורה לטריזומיות. נשמע לי יותר כמו כסת"ח שלו מאשר צורך רפואי אמיתי.
אני מעיזה לומר זאת, משום שגם לי היתה טריזומיה (18) ואני מכירה עוד בנות שהיו אצלן ידועות טריזומיות, ובהריונות לאחר מכן לא דיברו איתן או איתי על בדיקות מיוחדות, פרט לניפטי.
האם הוא אמר לך לעשות את כל זה בגלל שלא עשית ניפטי? אם זו הסיבה- אז אני מבינה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'הי'
הי
29/01/2017 | 12:15
36
תראי, גם אותי זה הפתיע, כי בהריון הקודם לא דיברו איתי מילה על הטריזומיה ויידעתי כל רופא שעשה לי בדיקה בזה.
הרופא הנוכחי המליץ או על בדיקת דם או על מי שפיר. (אמר שלו הייתי הבת שלו היה משכנע אותי לעשות מי שפיר) לטענתו עם 3 ילדים בבית והיסטוריה של טריזומיה אני צריכה להיזהר שבעתיים.
ביננו, אני חושבת שהוא רופא סוקר מעולה, אבל בעניינים אחרים פחות מבין. למשל הוא אמר שהסיכון היחיד בסכרת הריון הוא שהתינוק ייצא גדול. וזה לא נכון.
כל מי שמבין בגנטיקה ששאלתי, אמר שאין לי סיכון יותר גדול מלכל אחת אחרת בגילי לטריזומיה 13. אין קשר לעבר עם טריזומיה. והרופא עצמו הודה שאין שום סימן שהעובר הנוכחי סובל מזה.
קיצר, כרגע מבחינתי אין מצב להמשיך בירור לכיוון הזה.
 
לצפיה ב-'מעדכנת'
מעדכנת
19/01/2017 | 13:45
5
301
אז אחרי שבועיים וחצי שהיו פשוט בלתי נסבלים, ואחרי שהתקשרתי כל יום במשך שבוע למכון גנטיקה, חזרו התוצאות של הצ'יפ הגנטי והכל תקין.ברוך השם!!
אני מרגישה שחזרתי לנשום קצת....
לצפיה ב-'100 פעם ב"ה!'
100 פעם ב"ה!
19/01/2017 | 15:18
90
כיף לקרוא
לצפיה ב-'יש!!! בשורה נפלאה'
יש!!! בשורה נפלאה
19/01/2017 | 17:50
20
לצפיה ב-'אני שמחה לקרוא '
אני שמחה לקרוא
20/01/2017 | 16:54
71
שיהיה המשך הריון בריא, תקין ורגוע
לצפיה ב-'יופי! שנדע רק עדכונים כאלו טובים'
יופי! שנדע רק עדכונים כאלו טובים
24/01/2017 | 12:55
10
לצפיה ב-'כייף לקרוא! ברוך ה''
כייף לקרוא! ברוך ה'
26/01/2017 | 19:38
27
המשך הריון בריא
לצפיה ב-'חייבת לשתף מקווה לא לעצבן אף אחת...'
חייבת לשתף מקווה לא לעצבן אף אחת...
16/01/2017 | 21:08
10
297
אני לא חברה באף פורום אחר ורק כאן מרגישה בבית. דיברתי פה לא פעם על כך חשוב לי שיהיו לי ילדים מ 2 המינים. ממיליון ואחת סיבות.
כאמור יש לי 2 בנות בנות 4 ושנה. ובינהן הייתה אמורה להיות עוד בת (הריון האובדן).
ביקשנו בסקירה ובניפט לא לדעת את מין העובר. אתמול בסקירה רוב האיברים נבדקו מקרוב ולא היה ניתן לראות את המין כי הרופא התמקד. אבל היה קטע שבדק את היריכיים וראו בין הרגליים. ואני שהרי מחשיבה את עצמי מינימום מומחית אולטרסאונד לא ראיתי שם בולבול. אם לא היה את הקטע הזה אז הייתי מניחה לעניין המין. אבל בגלל שכבר ראיתי את מה שנדמה לי שראיתי פתחתי בבית את הדיסק והתחלתי לחפור בקטע הזה ולנסות להבין. ואכן נראה לי שזו בת. פתחתי סירטונים ביו טיוב והתחלתי לחקור איך זה אמור להיראות ממש באובססיביות.
לא אגיד שאני מאוכזבת. כי אני לא. ומעצבן אותי בכלל ההתעסקות שלי בזה אחרי הסבל שעברתי. ממש לא מאמינה על עצמי. אבל אין מה לעשות! רציתי בן! עם בולבול! וקצת תכלת בבית ולעשות אירוע ברית (כי בבנות לא עשיתי אירוע). ומשהו אחר לגיוון. ואולי את האופציה לסיים את עניין הילודה כי כן קצת קשה לי. ואני בנאדם שלא מוותר בקלות על החלומות שלו אז אם זו בת אני אמשיך לנסות. אולי פעם הבאה בשיטה כלשהי. אני יודעת שזה שטויות. אני יודעת שזה מטומטם. אבל בזה נפשי חפצה. מה אני אעשה?? העיקר שהיא תהיה בריאה.
וברור לי שיש אנשים שהיו מחליפים איתי בשניה! מרגישה נורא עם התחושות שלי.
לצפיה ב-'הדבר היחיד שאת צריכה להרגיש נורא לגביו...'
הדבר היחיד שאת צריכה להרגיש נורא לגביו...
17/01/2017 | 05:44
2
179
הוא שאת מרגישה נורא עם התחושות שלך

אין שום סיבה שתרגישי נורא. גנבת למישהי משהו? גם צרות של עשירות הן צרות
הרצון הזה בבן הוא לגמרי מובן וטבעי. דווקא בגלל זה אני הייתי שואלת רופא מה המין. כי אם זו אכן בת, זה יאפשר לך לעכל את הידיעה הזו עוד מספר חודשים ואז לקבל אותה בשמחה ובלב שלם כשתגיע לעולם. אני חושבת שלחוש את ההחמצה עם הלידה זה הרבה יותר קשה ומתסכל. 
מאחלת לך שהרופא יפתיע אותך למרות שגם אם לא, ברור שיהיה מעולה ושתהיי אמא נהדרת גם לעוד בת
לצפיה ב-'הגישה שלי דווקא שונה...'
הגישה שלי דווקא שונה...
17/01/2017 | 08:01
1
147
אני יודעת שאם אכן זו עוד בת ברגע שאראה אותה אתאהב וכשהיא תהיה אצלי בידיים ממש לא ישנה לי שהיא בת. אני בטוחה בזה. זה מצחיק אבל בהריון הקודם רציתי דווקא בת ופחדתי אפילו לגלות שזה בן. לכן גם אז לא ידענו בוודאות את המין. כל עוד זה בגדר הריון זה מרגיש לי אחרת ומקשה לעצמי לקוות לבן. כשהיא אצלי זו כבר אהבה אינסופית.
לצפיה ב-'אני חושבת שאת צודקת'
אני חושבת שאת צודקת
31/01/2017 | 09:47
19
כתבתי כאן הרבה בעבר, ואחרי הלידה שהייתה לפני חצי שנה, לא הרגשתי צורך לחזור לכאן. אבל אני זוכרת את הסיפור שלך ואת יסוריי הנפש שעברת.
התינוקי שנולד לפני חצי שנה הגיע בסופו של הריון מסוייט, שהייתי במהלכו בדיכאון קשה מאד. כל כך רציתי בת בעקבות הבת שאיבדנו שלא הבנתי מה הטעם בעוד בן (יש לי "כבר" בן בכור בבית). הייתי בסיחרור למטה שלא הצלחתי לעצור אותו. כשנולד הקטנצ'יק הוא בבת אחת הפך להיות הבן שלי, לא סתם עובר שאינו נקבה.
קראתי הרבה ברשת על gender dissapointment - זה המונח שמתאר את האכזבה שאת מתארת והיא יכולה להיות קיצונית כמו שקרה אצלי. והרופאים באמת חושבים שעדיף כמו שהיה פעם - לא לדעת עד הלידה אם יש בן או בת. כך אפשר לראות את האדם השלם, עם האף כמו של אבא והפיהוק כמו של הבכור ולא להיתקע רק על פרט אחד מתוך המכלול - המין.
לצפיה ב-'אוף איזה מעצבנת את....'
אוף איזה מעצבנת את....
17/01/2017 | 20:40
3
138
סתאםםם,
אהבתי את המשפט של ספרקית "גם צרות של עשירים הם צרות"
 
ואכן מסכימה, מבינה את הצורך בשני המינים.
יש איתי מורה בצוות שיש לה 4 בנים, ילדה את הבן הרביעי לא מזמן ולא רצתה כמוך לדעת את מין הילוד ובסוף...כנראה קצת התאכזבה אבל כשאוחזים את התינוק החדש בידיים ברור שמתאהבים והתחושות של אכזה לא קיימות...
 
תאמת אני חושבת שיותר באסה שיש רק בנים ואין בת אחת מאשר להיפך...אבל זו תחושה שלי...
לי יש 2 בנים ובת, בהריון שהסתיים באובדן (ירידת מים בשבוע 21 בעקבות המטומה ודימומים , דומה למקרה שלך) זו הייתה בת, לאחר מכן ילדתי בן, איפשהו רציתי בת על מנת כאילו "לפצות" על האובדן אבל אחרי שנולד הבן - אהבה ממבט ראשון...
יש בי עדיין לפעמים את הצורך אולי לנסות שוב הריום עם בת, מה שבטח לא היה אם הייתי יולדת בת, אבל אני גם מנסה להיות ראלית, להנות ולברך על מה שיש ולא לחשוב יותר מידי
גם את צריכה לעשות זאת
תחשבי שהילדים גדלים הבת היא של האמא והבן הופך להיות שפוט של אשתו חחח והאמא זזה הצידה...
שיהיה לך באמת הריון קל ומשעמם עם סוף טוב ותהני ממנו מהבנות שבבית
וגם אני מצטערת אם עיצבנתי מישהי
לצפיה ב-'זה היה החלום שלי להיות אמא לבנות...'
זה היה החלום שלי להיות אמא לבנות...
17/01/2017 | 22:34
2
104
תמיד רציתי בת ויותר מאחת. כיף לאמא שלי שיש לה אותי. היא תמיד אומרת את זה. עם אחי היא פחות נהנת מן הסתם. ואני בהחלט חושבת שעדיף רק בנות מאשר רק בנים אבל כיף אמיתי שיש גם וגם. כאילו מבחינתי משפחה מושלמת זו משפחה עם ילדים מ 2 המינים. אבל בחייאת... נתקלתי עכשיו בפייסבוק באיזה פוסט על ילד חולה. באמת באמת שמה שחשוב זו הבריאות!
לצפיה ב-'ברורררר קודם כל הבריאות'
ברורררר קודם כל הבריאות
17/01/2017 | 23:39
22
לצפיה ב-'הנה ענית לעצמך '
הנה ענית לעצמך
18/01/2017 | 22:55
67
וכן הרצון לשני המינים מאוד ברור.
לי היה מאוד חשוב שתהיה לי בת. כשנולדה בתי הבכורה, נרגעתי. אחריה כל ההריונות היו בנים (5), אחד הצליח וכולי תקווה שגם הנוכחי יצליח. למען האמת עכשיו גם רציתי בת, בעיקר כי חששתי שלא הולך לי בהריונות בנים. הם חלשים יותר, יש להם יותר קשיי התפתחות וכו'. אבל באמת באמת הכי הכי חשוב שמי שיגיע שיהיה בריא, תהיה בריאה. 
הכי מקווה, בשביל שתינו 
 
לצפיה ב-'אוף אני משמינה מנחת'
אוף אני משמינה מנחת
19/01/2017 | 11:31
1
125
רונית, כמה כיף לי לקרוא פוסט כזה ממך. לא בקטע ציני. עברת תהליך עצום. וזה שאת מרשה לעצמך לרצות משהו שהוא מעבר לבריאות של התינוק מראה שעברת המון המון וצמחת מתוך האובדן והאבל. זה משמח אותי מאוד. בתור אחת שנכנסה לפורום השכן רק קצת אחרייך אני עוקבת אחרי הפוסטים שלך כבר כמה שנים, וואו איזה הבדל.
לדעתי את עושה לעצמך עוול שאת לא בודקת מה זה. אבל זה לא משנה.
בעיני זה כן חשוב. זה איך שתראה המשפחה שלך. ומותר לך לרצות בן. רציתי שנים אני יודעת.
עכשיו סתם כדי לעודד אותך, את צעירה, יש לך זמן ומשאבים כלכליים לארבעה ילדים. בעזרת ה אם תרצי בעתיד שוב יש סיכוי שתקבלי.
אבל, יש פה ביישוב שלי כמה משפחות עם מלא בנות וזה מהמם! כל אחת שונה ויפה ומיוחדת. וזה גירל פאוור מטורף.
גם אני רציתי בן הפעם, ופתאום לפני הסקירה אני ככ מודאגת וככ מקווה שהעובר תקין שפתאום דמיינתי בית עם מלא בנות וזה מרגש אותי. ברור שאין לי מה לדבר. אבל בנות זה קסום.
לצפיה ב-'מסכימה איתך בהכל כמעט...'
מסכימה איתך בהכל כמעט...
19/01/2017 | 15:16
96
משאבים כלכליים לא כל כך. אומנם אני ובעלי עובדים ומתפרנסים יפה אבל לא מעבר. חיים בבית חדש ועם המון הוצאות ורוצים להעניק לילדינו איכות חיים מסויימת.
ומי מבטיח שהבא יהיה בן? אין לדעת. בכל מקרה אני סופסוף קצת מאושרת. האושר שלי לעולם לא יהיה שלם אבל כבר קיבלתי את זה ומסתכלת תמיד קדימה.
לצפיה ב-'אמממ...מאוד מבינה את הרצון בילדים משני המינים-'
אמממ...מאוד מבינה את הרצון בילדים משני המינים-
24/01/2017 | 13:05
70
ומבינה אותך גם בנוגע לרצון לסיים כבר עם עניין הילודה- שיהיה לך כבר מה שאת רוצה וגמרנו.
יכולה להבטיח לך שכל ילד, גם הוא שייך לאותו המין, מביא איתו משהו אחר, ושונה, ומגוון, ונפלא ונהדר, וממלא אותנו באושר ושמחה, וגם באתגרים חדשים ומעניינים, וגורם לנו להרקיע שחקים מבחינת החשיבה היצירתית שלנו וגורם לנו לפרוץ כל פעם את גבולות היכולת שלנו עצמינו.
 
רק בריאות, והמשך תקין של ההריון!!!
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'מתי לספר לילד ? '
מתי לספר לילד ?
18/01/2017 | 13:05
14
177
היי ! בשעה טובה אני בשבוע 24 פלוס. עברתי שתי סקירות שיצאו תקינות. וגם סיסיי שילייה. אני תוהה מתי לספר לילד שלי בן ה6. הוא מחכה בקוצר רוח לאח, ועל ההריון הקודם, שנפסק בשבוע 23 בכלל בעיה שהתגלתה במי שפיר, הוא ידע. הוא כל כך התרגש שיהיה לו אח והכין לו מתנות והיה לו מאוד קשה להבין שיש בעיה וההריון נפסק. רק עכשיו מתחילה לבצבץ לי בטן ואני ממש רוצה להגיד לו וגם מפחדת. 
האם מישהי נתקלה במקרה כזה ? מה אתן הייתן עושות במקומי ? 
תודה ובשורות טובות ! 
לצפיה ב-'אז ככה...'
אז ככה...
18/01/2017 | 14:31
3
117
אחרי הריון האובדן סיפרתי לבת שלי רק בשבוע 30.
הפעם סיפרתי בשבוע 17 אחרי סקירה ראשונה.
לצפיה ב-'מתארת שהפעם כבר קשה להסתיר ממנה, לא?'
מתארת שהפעם כבר קשה להסתיר ממנה, לא?
18/01/2017 | 14:55
99
האם הבטן יצאה לך בשלב מוקדם יותר או כמו בהריון הקודם? בכל מקרה עכשיו היא כבר ממש גדולה ובטח מודעת מאוד (הבת שלי בגיל ארבע פלוס חשדה אבל איכשהו חמקתי ואחרי שכבר סיפרנו יצא שהתייחסה לסיטואציה ההיא).
לצפיה ב-'זה גם השבוע שאני חשבתי עליו'
זה גם השבוע שאני חשבתי עליו
18/01/2017 | 16:47
1
78
אבל יש עוד כל כך הרבה זמן עד אז ...
בת כמה הבת שלך הייתה בהריון אחרי האובדן ? 
לצפיה ב-'היא הייתה בת 3 וחצי אבל הבינה '
היא הייתה בת 3 וחצי אבל הבינה
18/01/2017 | 17:23
85
כבר. היא לבד ניחשה כבר לפניי ולא הגבתי.
עכשיו היא יותר מ 4 וחצי וניחשה גם כבר מזמן ולא הגבתי. היא מאוד אינטואיטיבית.
לצפיה ב-'חושבת שכדאי לספר בהקדם'
חושבת שכדאי לספר בהקדם
18/01/2017 | 14:52
1
93
לא עמדתי בנסיון כמו האבדן שלך (אצלי מדובר היה בשבועות מוקדמים ממש והילדים כמובן לא ידעו), אבל גם אנחנו לא ספרנו בשלב מוקדם בגלל החששות. כתבת שהילד בן שש וסביר שיבחין בקרוב (למרות שכעת חורף ויחסית יותר פשוט להסוות את הבטן). בכל מקרה שחלילה לא יתרחש מצב בו מישהו אחר יספר לו גם אם בפליטת פה.
בכל מקרה לגבי מה ואיך - מניחה שיש כאן מי שהתמודדו עם הסוגיה או כאלה שיש להן ידע בפסיכולוגיה של הילד (כמו שירה) - ותדענה לתת עצות טובות ונכונות מאלה שאשלוף ככה סתם.
מאחלת לך, אסתי, ששלושה החודשים הקרובים יעברו בקלות ובשלווה יחסית ובעיקר אושר גדול בבריאות ובמועד.
לצפיה ב-'תודה רבה !'
תודה רבה !
18/01/2017 | 16:50
59
מעבר להכל זה קשה להסתיר סוד כזה. הוא בוגר ונבון כל כך וזה מרגיש לי כבר לא נכון.  אבל הכאב לב על האובדן שהוא עבר משתק אותי... 
לצפיה ב-'וואו'
וואו
19/01/2017 | 11:33
7
68
לדעתי תספרי לו ותגלי שהוא כבר הבין לבד... אין לך בטן? אין דיבורים מוזרים בבית?
לצפיה ב-'החלטתי לספר לו בתחילת השבוע הבא (: '
החלטתי לספר לו בתחילת השבוע הבא (:
19/01/2017 | 14:34
6
79
בטן יצאה בימים האחרונים , נראה לי שכבר אין ברירה . 
לצפיה ב-'סקרנית לשמוע איך היה, אם תרצי לשתף'
סקרנית לשמוע איך היה, אם תרצי לשתף
22/01/2017 | 19:54
5
11
לצפיה ב-'בינתיים מתעכבים עם זה ...'
בינתיים מתעכבים עם זה ...
22/01/2017 | 22:31
2
73
הוא קם היום עם בלוטות לימפה נפוחוץ בגרון ,  הרופאה חושבת שזו דלקת קלה. אבל בגלל שאין לי נוגדנים שלחה במהירות לברור שזו לא מחלת הנשיקה... אז נכון לעכשיו מתעסקת בזה  ): 
לצפיה ב-'החלמה מהירה לך אסתי, ורגעים של שקט (שלא לאמר שלוה ונחת).'
החלמה מהירה לך אסתי, ורגעים של שקט (שלא לאמר שלוה ונחת).
23/01/2017 | 11:19
12
לצפיה ב-'המון בריאות '
המון בריאות
24/01/2017 | 03:00
12
לצפיה ב-'סיפרנו לו! '
סיפרנו לו!
27/01/2017 | 09:10
1
44
כבר לא הצלחתי להתאפק .
הוא מאוד התרגש ומודה שזה לא היה לי קל , ההתלהבות שלו נוגעת לי במקומות מפחידים.
אבל מדהים שלמרות הטראומה שגם הוא חווה קיבל את זה בפשטות , שמח , חיבק , ועבר למשהו אחר.
לצפיה ב-'איזה אושר, נשמע כמו הקלה גדולה עבורך'
איזה אושר, נשמע כמו הקלה גדולה עבורך
27/01/2017 | 09:35
29
קחי בחשבון שיתכן והוא כן יעלה שאלות מתישהו אחרי שיעכל את הבשורה או מכל סיבה אחרת. בכל מקרה שמחה לקרוא את האושר וההקלה במילותיך ומודה לך ששיתפת.
לצפיה ב-'סקירה מוקדמת ועוד...'
סקירה מוקדמת ועוד...
15/01/2017 | 16:47
9
225
כמה שפחדתי ושיקשקתי זה לא ייאמן...
העובר תקין ב"ה. נראה שעברנו על כל מה שניתן והרופא ציין כמה שרואים אצלי טוב כל דבר. בסוף הסקירה ציין כבדרך אגב שיש לי שליית פתח (מצב בו השיליה נעוצה בצוואר הרחם או משהו כזה) אמר שלרוב זה עולה למעלה בהמשך ההריון וככל שהעובר גדל ואם לא אז עושים קיסרי. מבחינתי זה הרע במיעוטו ובאמת שמקווה לטוב. אמר שאין לזה קשר לאובדן שלי (שהיה בגלל דימומים/המטומה/ירידת מים בשבוע 23). אבל כן שמעתי בעבר שנשים יוצאות על זה לשמירת הריון. רק בחמישי אראה את הרופא של ההריון בסיכון. עובדת בעבודה משרדית אך די לחוצה (מנהלת תחום קודמתי ממש עכשיו)... מה דעתכן? ב"ה אין לי דימומים.
ויש לי פטור מסקס (למרות שעשינו הרבה עד עכשיו) עד שהשיליה תעלה כי הרופא אמר שיכול לגרום לדימום.
לצפיה ב-'אני יודעת שחוץ מאיסור על סקס אין בעיה'
אני יודעת שחוץ מאיסור על סקס אין בעיה
15/01/2017 | 20:20
2
108
את יכולה לשאול את מיתמית מפורום הריון ולידה, לה הייתה שיליית פתח.
לצפיה ב-'שלחתי לה הודעה. תודה'
שלחתי לה הודעה. תודה
15/01/2017 | 21:26
1
72
אבל ראיתי את הדיסק של הסקירה והרופא שם אומר שיש סיכוי גבוה שזה יסתדר.
לצפיה ב-'הבנתי שזה באמת מסתדר בד"כ'
הבנתי שזה באמת מסתדר בד"כ
15/01/2017 | 23:11
67
מקווה שכך יהיה גם אצלך.
והעיקר שהעובר בריא, החברה הכי טובה שלי גם בדיוק חזרה מסקירה היום
לצפיה ב-'איזה כיף לקרוא על הסקירה המוצלחת '
איזה כיף לקרוא על הסקירה המוצלחת
17/01/2017 | 05:37
1
49
שיליית פתח בשלב כזה היא לא בעייתית בכלל (למעט עניין הסקס וגם זה לא תמיד). לרוב השיליה עולה עם התקדמות ההריון. למעשה, רופאים רבים יראו את זה בסקירה ובכלל לא יזכירו את זה. 
שיהיה המשך הריון בריא, תקין ורגוע. 
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
17/01/2017 | 08:46
41
ואכן הבנתי את כל מה שאמרת אחר כך.
לצפיה ב-'איזה כיף שימשיך כך!!!'
איזה כיף שימשיך כך!!!
17/01/2017 | 20:45
7
לצפיה ב-'את מתקדמת לאט לאט אבל בטוח'
את מתקדמת לאט לאט אבל בטוח
18/01/2017 | 22:29
30
גם לי הייתה שיליית פתח בהריון עם בני המדהים. מצחיק, אבל גילו רק בקיסרי וכולם היו בהלם. במסמכים היה כתוב שילייה קדמתית. 
אצלך אולי עוד ישתנה. שיהיה רק טוב ותעשי מה שהרופאים יגידו לך.
 
חיבוק
מחזיקה אצבעות
לצפיה ב-'יופי על הסקירה התקינה:) תעדכני אותנו לאחר הפגישה עם הרופא. '
יופי על הסקירה התקינה:) תעדכני אותנו לאחר הפגישה עם הרופא.
18/01/2017 | 23:07
5
לצפיה ב-'עדכון! הרופא אמר שזה חרטה ברטה בערך'
עדכון! הרופא אמר שזה חרטה ברטה בערך
19/01/2017 | 17:38
75
שאין לזה שום משמעות בשלב הזה ושזה נשאר רק לחצי אחוז ממי שרואים את זה אצלה בשלב מוקדם זה.
לצפיה ב-'החלומות, המחשבות, הדאגות...קצת שופכת לכן...'
החלומות, המחשבות, הדאגות...קצת שופכת לכן...
14/01/2017 | 16:57
12
238
אז הנה, התחלתי שבוע 28
פעם בשבוע בדיקה כלשהי. אומרת לעצמי, אם חלילה משהו יסתברך ושוב נגיע לניתוח חירום, החל משבוע 28 כבר לא נחשב לפגות קיצונית. בהנחה שנתוני הפתיחה מבחינת תנאים ברחם וגודלו הכל נראים תקינים, סיכייו לשרוד גדולים יותר. 
מנסה לא לחשוב על העבר, אך כל פעם זה בא בחלומות בלילה ומחשבות פתאומיות שלא ניתנות לשליטה. 
מפחדת מהכל... מהפגות... מזה שלא יצליח גם הפעם... מזה שלא יהיה בריא... אוף...
 
והוא מתוק אמתי, שלייה אחורית, שום דבר לא מפריד בינינו. מרגישה אותו בכל דקה כמעט, בועט חזק כדי שלא אדאג, ממש מתחשב חמודי. מקווה שכך יימשך עוד כ10 שבועות וסוף סוף נכיר אחד את השני. 
 
בנתים לא מתכננת קניות הקשורות ללידה, לא מארגנת לו מקום... אבל כן קצת מתחילה לחשוב על המקום בשבילו וארגון מחדש של הבית לכבודו. 
 
תודה למי שקראה והקשיבה 
 
 
לצפיה ב-'״ביחד ננצח״ הוצאת לי את המילים מהפה,,(מתוק אמיתי,'
״ביחד ננצח״ הוצאת לי את המילים מהפה,,(מתוק אמיתי,
14/01/2017 | 22:10
1
95
, שבוע 19, שיליה אחורית ומיליון חששות ומחשבות..)
הלוואי והיה מה לעשות עם המחשבות האלו..ממשיכה להחזיק לך אצבעות!
לצפיה ב-'אין הרבה מה לעשות עם המחשבות... רק לקוות לטוב'
אין הרבה מה לעשות עם המחשבות... רק לקוות לטוב
18/01/2017 | 22:06
29
חיים מבדיקה ובדיקה ומקווים
מאחלת לך מכל הלב המשך הריון קל וארוך
הכי חשוב לצאת עם ידיים מלאות
לצפיה ב-'ממש מבינה אותך-'
ממש מבינה אותך-
16/01/2017 | 15:52
4
69
חייבת לומר ששבוע 28 עדיין נחשב שבוע מורכב לפגות. בואי נאמר שאפשר יהיה להרגע בנושא זה החל משבוע 34. שוב- פגות, אך סבירה. לא רצוי, אך אפשרי.
יכולה לספר לך ששבועות 28-34 היו לי מאוד קשים, בדיוק בגלל הסיבה הזו והחשש הזה. אחר כך היו לי כמובן חרדות אחרות.
 
אבל באמת שבואי נשמור על אופטימיות. עד כה, טפו טפו טפו, מתקדם היטב ובלי סיבוכים מיותרים (נכון?). אז שימשיך לבעוט לו שם בעליצות ולהרגיע אותך בצורה זו.
באמת מתחשב מצידו. תמשיכי במעקבים הצפופים, ותעדכני אותנו, כן?
 
שימשיך בטוב,
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'הנה עוד בדיקה שעברה בשלום'
הנה עוד בדיקה שעברה בשלום
18/01/2017 | 22:09
3
37
תודה רבה לך שירה 
את תמיד מוצאת את המילים הנכונות לתמוך ולהרגיע
אז הבדיקה השגרתית עברה בשלום. בשבוע הבא עוד אחת, בתקווה שגם יהיה בסדר ושנמשיך כך בכל שבוע עד הלידה הטובה. אמן
משבוע 30 הרופאה שלי אמרה נתחיל מוניטורים שבועיים. 
 
שולחת לך ברכות לסוף שבוע מהנה במיוחד
 
לצפיה ב-'יופי, מעולה-'
יופי, מעולה-
18/01/2017 | 23:05
2
25
תשמעי, זכורים לי היטב המפגשים השבועיים עם הרופאה שלי...אוף...וזכור לי גם כל פעם הטלפון המיידי שהייתי עושה לבעלי (הוא כמובן בא איתי לבדיקות החשובות, אבל לא לכל מעקב שבועי...) וגם לאמא שלי.
למי את מתקשרת מיד אחרי הבדיקה?
 
תודה לגבי האיחולים לסוף השבוע. בלי לדעת, עלית על משהו באמת מרגש שיהיה ביום שבת- אנו חוגגים יום הולדת שנתיים למעייני. כל מילה שלי תהיה מיותרת פה- ההתרגשות, ההכנות, דמעות השמחה...
רק מקווה שאצליח לישון בלילה לפני...(אגב, ככה אני לפני ימי ההולדת של כל הילדים- אני מתרגשת נורא...כבר לא נלחמת בזה אפילו).
 
סוף שבוע רגוע ונחמד גם לך:)
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'שירה שירה...'
שירה שירה...
18/01/2017 | 23:34
1
27
איזה יופי, מעייני כמעט בת שנתיים! זוכרת היטב את ההריון איתה ואת הלידה. כל כך התרגשתי איתך!!! 
מאחלת לכם אחלה יום הולדת! בריאות וים של אושר לנסיכה המתוקה.
 
... בעלי לא מגיע איתי לבדיקות, יש לו טראומה מהלא מוצלחות שקרו יותר מדי פעמים בעבר... אבל כל הזמן מחוברים בטלפון, מפוצץ אותי בהודעות וכו'. אז בתום כל בדיקה אני מתקשרת אליו ול-2 חברות שלי. לאמא לא תמיד מספרת שאני הולכת לבדיקה, לא רוצה להדאיג אותה... 
אחרי כל בדיקה מפנקת את עצמי במשהו קטן, לא תמיד בריא, כמו למשל אתמול ארוחת ילדים במקדונלדס (כדי שהנזק לא יהיה גדול מדי מבחינת הקלוריות, השומנים וכו' ולפחות שבני יהנה מרסק תפוחים וצעצוע )
 
נשיקות ואיחולים חמים לחגיגה המתקרבת 
לצפיה ב-''
19/01/2017 | 22:08
2
לצפיה ב-''
17/01/2017 | 05:48
2
48
מתחשב הקטנצ'יק שלך  
ברור שהמחשבות מפחידות ולא מרפות. הריון לאחר אובדן הוא מפחיד. העבר לא מרפה והחרדות מציפות. 
אני לפעמים, כניסיון לתת קונטרה לפחדים, ממלמלת לעצמי בשקט לפני השינה את התקוות... הוא בריא, הוא חזק, יהיה טוב... לפעמים זה עוזר. לפחות מעט.
תחזיקי מעמד יקירה ותשתדלי לחשוב חיובי עד כמה שאפשר... רק עוד עשרה שבועות והקטנצ'יק שלך יהיה איתך. 
לצפיה ב-'תודה רבה, דווקא רעיון מקסים'
תודה רבה, דווקא רעיון מקסים
18/01/2017 | 22:13
1
38
היי יקירה
מעכשיו כל פעם אומרת לעצמי שהוא בריא וחזק וזה באמת עושה לי טוב.
תודה רבה רבה רבה לך
לצפיה ב-''
19/01/2017 | 16:22
5
לצפיה ב-'תיאור מדוייק של מצבי'
תיאור מדוייק של מצבי
22/01/2017 | 09:41
1
35
הי, אני בדיוק באותו שבוע כמוך, הכול טפו טפו תקין, והפחדים , אוי הפחדים....
לא קונה כלום.. אמרתי לבעלי שאם הכול יעבור בשלום, אני אסע עם הקטנטונה החדשה לחנות ואבחר. ככול שההריון מתקדם החרדות מחמירות - זזה יותר מידי זה מפחיד, זזה פחות מידי זה מפחיד.. כול הזמן המנטרה שעוברת בראש זה - רק שיעבור בשלום, רק עוד קצת.. בקיצור מבינה אותך לחלוטין.. הלוואי שיימשך כך עוד 10 שבועות... מחזקת אותך מרחוק. חיבוק גדול.
לצפיה ב-'יום יום, שעה שעה ומתקדמים לחלום המתוק'
יום יום, שעה שעה ומתקדמים לחלום המתוק
25/01/2017 | 22:15
18
אז הנה, עוד שבוע עבר לו.
כעת אנחנו בשבוע 29 בלי עין הרע. 
עשיתי הערכת משקל לבדוק שהוא גדל ומפתח, כרגע 1.450 גרם של מתיקות אמתית. ראיתי את התמונות, נראה כבר תינוקי.
שימשיכו לגדול ולהתפתח בבטן, לבעוט בנו להנאתנו עד הלידה ואחריה.
התחלנו לחשוב על שם... 
מחזיקה לך אצבעות להמשך תקין ושמירה על שפיות ואופטימיות. 
לצפיה ב-'תרנגולת? האפרוח כבר בקע?'
תרנגולת? האפרוח כבר בקע?
13/01/2017 | 12:49
10
58
לצפיה ב-'גם אני חושבת על התרנגולת והאפרוח שלה האם כבר בחוץ?'
גם אני חושבת על התרנגולת והאפרוח שלה האם כבר בחוץ?
14/01/2017 | 16:40
25
לצפיה ב-'אפרוחית '
אפרוחית
17/01/2017 | 19:48
8
156
כן כן כן !!
בסוף זה קרה
היה מסע מפרך ודרמטי, לפחות בפרספקטיבה שלי. עדיין מאושפזות - אבל בגללי... והיא? מדהים איך שכל יום שעובר אני אוהבת אותה יותר ויותר
לצפיה ב-'שפע ברכות ואיחולים לתרנגולת ולאפרוחית'
שפע ברכות ואיחולים לתרנגולת ולאפרוחית
17/01/2017 | 21:00
2
65
רוצה לשתף מדוע את מאושפזת עדין? הרבה בריאות לך ולה, אושר וטוב לכן (והודעות משמחות לכולן כאן).
לצפיה ב-'תודה תודה!! '
תודה תודה!!
18/01/2017 | 05:19
1
76
במילה אחת: רעלת
בשתי מילים: חרא בלבן
בשלוש מילים: אני רוצה הביתה
בארבע מילים: מקווה שהיום ישחררו אותנו
בחמש מילים: הפורום הזה החזיק אותי שפויה
לצפיה ב-'בשש מלים: רפואה שלמה לך ואושר ובריאות למשפחתכן.'
בשש מלים: רפואה שלמה לך ואושר ובריאות למשפחתכן.
18/01/2017 | 10:30
47
בלי לספור מלים, באסה שדרך החתחתים ממשיכה גם אחרי ההריון לתוך תחילת החיים המשותפים, אבל אם כבר - מזל שגילו ושאת מטופלת. מאחלת לך שהדרך החדשה תהיה שלוה, טובה ומלאת אושר, בריאות ושמחה לשתיכן ולמשפחה המורחבת כמובן.
לצפיה ב-'וואו, איזה יופי!!! מזל טוב '
וואו, איזה יופי!!! מזל טוב
17/01/2017 | 23:32
1
45
עם כל הודעת לידה כאן אני מרגישה הקלה
רק בריאות לשתיכן, חזרה מהירה הביתה ופוסט קל. חכה כבר לקרוא את הסיפור המלא!
לצפיה ב-'רוב תודות '
רוב תודות
18/01/2017 | 05:22
52
מרגיש כאילו חיוך רחב חרוט לי על הלב עכשיו! כלומר, גם אם לא רואים אותו על הפנים - הוא שם כל הזמן בפנים - הגוף חיוני ומלא עזוז
לצפיה ב-'מזל טוב להולדת האפרוחית! איזו התרגשות '
מזל טוב להולדת האפרוחית! איזו התרגשות
18/01/2017 | 22:04
23
משמח ומרגש יחד.
מחכה כבר לסיפור הלידה המלא.
תתחזקי ותספרי בבקשה.
 
חיבוק גדול
נחת, תהני ממנה מכל רגע
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
18/01/2017 | 22:57
30
נפלא לקרוא הודעה כזו מרגשת ומשמחת. וכמה שזה נכון: "מדהים איך שכל יום שעובר, אני אוהבת אותה יותר ויותר". גם יצא לך חרוז, וגם אמיתי ומרגש כל כך.
 
גדלי את האפרוחית שלך בבריאות, בנחת ובאושר.
בריאות שלמה גם לך והתאוששות מהדרמה.
אם וכאשר תרצי, את מוזמנת לשתף אותנו יותר במה שעבר עלייך...
 
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'איזה כיף לקרוא!'
איזה כיף לקרוא!
19/01/2017 | 16:25
28
המון מזל טוב
מאחלת לכם אושר, בריאות ושלווה
לצפיה ב-'המלצה לליווי/תמיכה נפשית להיריון לאחר הפלות מרובות'
המלצה לליווי/תמיכה נפשית להיריון לאחר הפלות מרובות
10/01/2017 | 13:00
4
160
הי. אני בתחילת היריון מס' 4 לאחר 3 הפלות רצופות. 
הבנתי שיש מטפלות (פסיכולוגיות) שהן מתמחות בנושא זה.
מאוד אשמח להמלצה.
מישהי המליצה לי על יפעת וינשטיין - אם מכירות אשמח גם לחוות דעת עליה.
תודה
 
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
10/01/2017 | 17:04
2
113
כמובן שאני מאחלת לך הריון תקין שיסתיים בידיים מלאות.
החרדות והחששות מאוד מובנים, וכולנו חווינו וחוות זאת בצורה כזו או אחרת.
לגבי שאלתך- אני לא מכירה את יפעת וינשטיין, ולכן לא יכולה לחוות דעתי עליה.
יש בפורום אובדן הריון בעמוד 2 (העמוד הקודם) רשימה מעודכנת של מטפלות. תסתכלי שם, ואולי זה יהיה לך רלוונטי.
יכולה לספר לך גם כמטפלת (אני מרפאה בעיסוק) וגם כמטופלת לשעבר, שאחד הדברים הכי חשובים זה הכימיה שנוצרת או לא נוצרת עם אשת המקצוע. לכן, כל המלצה שאת מקבלת, אני מציעה שתתקשרי לאשת המקצוע ותחושי אותה. תרגישי במהלך השיחה הטלפונית האם היא יכולה להתאים עבורך או לא. תתרשמי גם מהמקצועיות שלה, וגם מהסבלנות, מהרצון שלה להשקיע, מהמוטיבציה שלה, מיכולת האמפטיה שלה...
 
את רוצה לספר על איזה רקע היו ההפלות? באיזה שבוע הן היו? האם עשית בירורים? יש ילד/ים בבית?ובכלל- באיזה שבוע את עכשיו? (את לא חייבת לספר, רק אם את רוצה, כמובן).
 
מחזיקה אצבעות להריון בריא ותקין שיסתיים בידיים מלאות.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
10/01/2017 | 17:32
1
86
כן הסתכלתי על הרשימה בפורום השני. תודה רבה.
אנסה לתפוס את ורד בר ונתגלגל משם נראה לי.
 
לצפיה ב-'בהצלחה רבה'
בהצלחה רבה
10/01/2017 | 21:22
21
לצפיה ב-'לי אופן אישי הפורום הזה ופורום השכן מאוד סייעו'
לי אופן אישי הפורום הזה ופורום השכן מאוד סייעו
14/01/2017 | 16:45
54
תעשי מה שמתאים לך
מאחלת לך הריון תקין וארוך
 
לצפיה ב-'שבוע 30+ והלחץ מתחיל להשפיע עלי'
שבוע 30+ והלחץ מתחיל להשפיע עלי
05/01/2017 | 14:29
8
218
אני בוכה מכל דבר,
חושבת על התינוקת שאיבדתי מתגעגעת ובוכה כל הזמן מדמיינת מה היא הייתה עושה עכשיו...
אני מתלבטת אם להתחיל להתארגן לראת הלידה המתקרבת, אבל מפחדת כי פעם האחרונה הכל נשאר ללא שימוש סגור בחדר.
בלחץ מהאשפוז לפני הלידה- ושוב התלבטות איפה ללדת הפעם
היא עדין לא התהפכה-מדאיג, זזה בבטן יותר מידי-מדאיג, לא זזה -מדאיג
כל דבר מלחיץ אותי ונדמה שלא אהיה רגועה עד שאזכה לראות אותה חיה ונושמת
אני מלאת חששות ופחדים אני רק רוצה להיות כבר אחרי בידיים מלאות.
 
אז איך עוברים את התקופה הזו??
 
לצפיה ב-'איך עוברים את התקופה הזו?'
איך עוברים את התקופה הזו?
05/01/2017 | 20:22
115
התשובה הקבועה שלי היא "לאט ובזהירות" 
וקצת יותר בהרחבה....לאט לאט.... נסי להתעלם מ"התקופה הזו". כי כשאת חושבת על תקופה של כעשרה שבועות, ההתמודדות הזו מתחילה להרגיש כמו משימה בלתי אפשרית. אז נסי לקחת נשימה עמוקה ולעבור את היום. רק את היום. ומחר תתמקדי במחר וכו' one day at a time
נשמע אולי טיפשי אבל לפעמים זה עוזר. 

תחזיקי מעמד . הלחץ שלך כל כך הגיוני, טבעי ומובן. 
לצפיה ב-'ההרגשה היא שככל שההריון'
ההרגשה היא שככל שההריון
05/01/2017 | 20:49
110
מתקדם יותר יש יותר מה לאבד ולכן דווקא השבועות האחרונים קשים. צריך לזכור שרוב ההריונות (בוודאי בשבוע הזה) מסתיים בטוב ובידיים מלאות ובריאות ובאמת לקחת יום אחרי יום ולהשתדל להיות עסוקה.
בהריון הקודם שלי (אחרי האובדן) הייתי מאוד פנויה בעבודה ומאוד חרדה. בהריון הנוכחי אני מאוד עסוקה בעבודה והזמן טס.
יש עדיין חרדות ולחץ. אבל פחות.
לצפיה ב-'הנושא מורכב, זיכרונות העבר לא מרפים...'
הנושא מורכב, זיכרונות העבר לא מרפים...
06/01/2017 | 11:24
96
היי
הנה, כבר הגעת לשבוע 30!
אני בשבוע 26, מעכשיו גם אם נלד לפני הזמן סיכויי ההשרדות גבוהים ולרוב ללא השלכות.
כל כך מבינה לליבך.
נסי לנוח ולעשות מה שאת אוהבת, להיות עסוקה והזמן עובר... יום יום, שעה שעה, מבדיקה לבדיקה.
המשך הריון קל ותקין
לצפיה ב-'ראשית, הנה עבר לו עוד שבוע'
ראשית, הנה עבר לו עוד שבוע
12/01/2017 | 13:18
48
ושנית- אני מצטרפת לכל מה שכתבו לך. החרדה מובנת מאוד. יש כאלו שאצלן זה טיפה יותר נשלט, ויש כאלו (כמוני) שהחרדה יצאה מכלל שליטה, ולכן גם נעזרתי בהריון עם מעיין בטיפול תרופתי.
יחד עם כל הטיפול שקיבלתי (תרופתי ותמיכתי רגשי), הייתי בחרדה עד הרגע שבו היא הגיחה לעולם.
כלומר, מה שאני רוצה לומר זה שאת בחברה טובה, ושכולנו מבינות אותך ומקוות עבורך.
אני מקווה שאת עמוסה ועסוקה בכל מיני דברים חשובים ומשמעותיים שממלאים את זמנך. אחרת- באמת אפשר להשתגע...
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'תודה לכן'
תודה לכן
13/01/2017 | 13:55
2
66
נחמד להרגיש נורמאלית, במציאות המאוד לא נורמאלית שבה אני חיה,
מה שהכי קשה לי זה שאיבדתי את התינוקת בשבוע 40 בתל"מ, כל שאין לי שלב בהריון הנוכחי אותו אני צריכה לעבור כדי להירגע. חוץ מתינוקת חיה ובוכה בחדר לידה.
למזלי אני עובדת בעבודה תובענית כך שרוב שעות היום אני עסוקה, המחשבות מגיעות אלי כשיש לי שקט בבטן ליותר מידי זמן
מוניטור אני עושה רק בבית ולא בעבודה.
מתחילה כבר לספור את השבועות לסוף
החלטתי להתכונן ולהכין כמו בכל הריון
אני אזמן אותה לבוא אלינו והיא תגיע, היא חייבת להגיע כי כולנו מצפים לה אני והבעל והבנות הגדולות והמשפחה והחברים מסביב.
לצפיה ב-'מרגש מאוד לקרוא אותך-'
מרגש מאוד לקרוא אותך-
13/01/2017 | 15:36
1
111
אני מעיזה להציע לא להגיע לשבוע 40. אפשר ליילד כבר משבוע 37.
אני לא יודעת אם אתם יודעים מה היתה סיבת המוות בהריון הקודם, אבל גם אם רפואית הכל בסדר בהריון הזה, הרי שנפשית זה נורא נורא קשה, ואפשר לבקש לילד קצת לפני.
יש רופאים שלא אוהבים ליילד לפני שבוע 39-40, אבל יש כאלו שבהחלט מראים יותר יצירתיות וגמישות מחשבתית.
יכולה לומר לך שהרופאה שלי בעצמה היציעה ליילד את מעיין (קיסרי שלישי) בשבוע 37. היתה גם סיבה רפואית (החל משבוע 25 ראו שדופן הרחם באיזור הצלקת הפנימית מאוד דקה, וכל הזמן הייתי במעקבים  סביב זה), וגם סיבה נפשית- אי אפשר היה יותר למשוך אותי. הייתי כבר מוטרפת.
שוב- הגישה שלי היא מסויימת. יש כאלו שהן בגישה אחרת- הטבעית. לתת לטבע לעשות את שלו. לאפשר לעובר להגיע למצב של לידה באופן טבעי. מודה שאני בגישה אחרת. מרגע שהעובר אינו נחשב פג (שבוע 37)- יאללה- החוצה.
בכל מקרה, ממליצה להתייעץ עם הרופאים לגבי שבוע הלידה.
 
כתבת שאת עושה מוניטור בבית. מה זה אומר? יש לך מכשיר? היכן קנית ומה העלות? והאם השימוש קל? והכי חשוב- האם זה מסייע לרגיעה מסויימת?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'הרופאים ממליצים על אשפוז בשבוע 38'
הרופאים ממליצים על אשפוז בשבוע 38
15/01/2017 | 21:20
66
וליילד בשבוע 39, אני מתכננת לדרוש זירוז בשבוע 38 
ב"ה הבנות נולדות אצלי גדולות (כולן מעל 3.600) כך שהיא בהחלט יכולה לצאת גם בשבוע 37.
קניתי מוניטור ביתי באיביי ואני בודקת דופק כבר משבוע 11-12
עלות של 160 ש"ח בערך וקל לתפעול
מאוד מרגיע, כשהיא לא זזה אני עושה מוניטור וגם בהתחלה שלא מרגישים בעיטות
משתדלת לא להתמכר אבל ברגע שיש חשש קל אני מחפשת את הדופק
היא ילדה טובה איך שאני שוכבת עם המוניטור היא מתחילה לבעוט
 
ומשהו קטן שאותי הצחיק מאוד- הקטנה ראתה את בעלי עושה לי מוניטור בפעם הראשונה רצה מהר לקרוא לאחותה הגדולה "תראי אבא בודק את אמא, אבא כמו רופא וטרינר"
אני בהריון כבר שנתיים כמו פילה- חכמה הילדה
לצפיה ב-'זה כל כך מובן..'
זה כל כך מובן..
17/01/2017 | 12:25
38
אני ארבעה חודשים אחרי סוף טוב להריון. ויש לי הרבה קשיים קוגניטיביים - אני מאוד מבולבלת ושוכחת המון, ויש איזה אי שקט פנימי, למרות כל השקט שנכנס כשליבי יצא מהבטן
גם אני אבדתי ילד בסוף הריון.. והיה לי 'הריון פילה' ארוך ארוך.. אני יכולה להגיד לך שבדיאבד, אין הרבה דברים שאני יכולה להיות גאה בהם כמו בזה. להיות מסוגלת להתמודד עם החרדה הזאת.. תשעה חודשים
אני מרגישה שהנפש שלי עדיין משתקמת מהמאמץ הזה. זה נורא קשה. לפעמים במהלך היום אני מנסה להזכר בהריון שכמו נעלם עם הלידה - הוא כמו טראומה בשבילי אני לא זוכרת איך היה. אני מנסה להיזכר וולא מאמינה איך שרדתי. אני כן זוכרת שגם לי בסביבות שבוע 30 היה קשה במיוחד. את בחלק האחרון של המרתון הזה.. יום אחרי יום.. מחזקת את ידייך במסע הקשה הזה.. 
לצפיה ב-'הי. התייעצות'
הי. התייעצות
03/01/2017 | 12:41
33
351
למי שפחות מכירה אותי, אני בהריון שישי, הריון ראשון ושני תקינים, ילדות גדולות, הריון שלישי הפלה טבעית והריון רביעי טריזומיה 13 שזה סוג של תסמונת כמו דאון רק שלא נולדים איתה. הפסקת הריון יזומה בשבוע 18.
הריון חמישי תקין, עבר ללא בדיקות מיוחדות חוץ מאקו לב עוברי.
הריון שישי בינתיים תקין. שבוע 13.
היינו אתמול אצל רופא חדש בקופה שאני מתכוונת לעבור אצלו גם סקירות, אז מיד שיתפתי אותו שזה הריון שישי ושהיה לנו הריון עם טריזומיה 13.
מיד הוא אמר שהוא ממליץ מאוד על מי שפיר או לפחות על בדיקת הדם. ושאם הייתי הבת שלו היה ממליץ חזק על מי שפיר.
הכווין אותי לבקש מרופאת הנשים הפנייה לייעוץ גנטי. אמר שבהמשך אהיה צריכה לעבור סקירה מכוונת לטריזומיה.
אמרתי לו שאמרו לי שזה לא תורשתי וזה לא עניין אותו. ביקש ממני להזכיר לו הכל בסקירה שהיא עוד 3 שבועות.
בקיצור, אני בהריון הפתעה ושעבר בינתים ללא חרדות כי אני עדיין בהלם מעצם ההריון. נורא רציתי לזרום ככה. נורא לא רואה סיבה לכל ההיסטריה כשאני בת 31 ובינתיים העובר ממש נראה בסדר. (שקיפות עורפית 1.1 לא שזה אומר משהו בקשר לטריזומיה 13)
קיצר, מה הייתן עושות?
תודה לכל מי שקראה את מגילת רות שלי
לצפיה ב-'את דעתי את יודעת...'
את דעתי את יודעת...
03/01/2017 | 13:39
1
164
ניפט מאוד מאוד אמין לתסמונת הזאת.
לכן,
אם כל הבדיקות פיקס- ניפט.
אם יש בעיה בבדיקה כלשהי- לשקול מי שפיר.
לצפיה ב-'אני דווקא נוטה לכיוון אחר'
אני דווקא נוטה לכיוון אחר
03/01/2017 | 14:52
133
אם הבדיקות פיקס למה להמשיך לבדוק?
אחרי שעברתי סקירה עם עובר לוקה בטריזומיה 13 אני יודעת שאין דבר כזה בדיקה פיקס עם כזאת בעיה.
אני ממש לא בקטעים של בדיקות כאלה. מלחיץ אותי אוף
לצפיה ב-'עונה לך'
עונה לך
03/01/2017 | 13:47
5
114
אחרי מה שעברתי ( ותיארתי בפוסט למטה), לא הייתי מהססת בכלל במקומך ועושה מי שפיר וציפ גנטי- כדי ללכת על בטוח מה גם, שרשמת שקיים סיכון למחלה גנטית, כך שלדעתי כדאי.
זו דעתי.
אגב, בהריונות התקינים הקודמים כל הסקירות והבדיקות היו תקינים, אז לא עשיתי דיקור. גם בהריון הזו הכל היה תקין ומושלם ולא עשיתי, עד הכאפה שקיבלתי בשישי בסקירה.
בואי נגיד, שבעתיד לא אהסס לעשות את הבדיקה.
לצפיה ב-'רשמתי שיש סיכון למחלה גנטית?'
רשמתי שיש סיכון למחלה גנטית?
03/01/2017 | 14:40
4
91
להיפך, נאמר לי שזאת לא מחלה גנטית
לצפיה ב-'התכוונתי'
התכוונתי
03/01/2017 | 15:03
3
82
לטריזומיה 13 שהיה לעובר בהריון שנאלצת להפסיק.
אני בימים האחרונים ביצעתי תזה על תסמונות גנטיות, אז תסלחי לי על הבילבול...
לצפיה ב-'זה גנטי אבל לא תורשתי'
זה גנטי אבל לא תורשתי
03/01/2017 | 15:22
2
74
הרופאה שלי בכלל מתעלמת לגמרי ממה שהיה ולא מוכנה להתייחס לזה כאל מקרה מבחן.
 
לצפיה ב-'ניתן לבדוק את התסמונת הזו בסקירה ? '
ניתן לבדוק את התסמונת הזו בסקירה ?
03/01/2017 | 15:31
1
75
בכל אופן יכולה לענות רק מה הייתה הבחירה שלי- 
הריון קודם , שני , החלטתי לעשות מי שפיר למרות שכל הבדיקות היו מעולות והתגלתה תסמונת גנטית אבל לא תורשתית. למרות שהיא לא גנטית החלטתי שבהריון הנוכחי אני חייבת לבדוק ועשיתי סיסיי שילייה. אבל כאמור באמת שתסמונות כאלה הן תאונה גנטית ומבחינתי הסיסיי שילייה זה למען השקט הנפשי. 
לצפיה ב-'לשאלתך כן'
לשאלתך כן
03/01/2017 | 15:42
80
תסמונת כמו טריזומיה 13 היא בולטת לעין גם הלא מיומנת. למשל בסקירה שהיתה לי מיד יכלנו לראות שלעובר אין מים בכלל.
הרופא עצמו מיד מיד הבין במה מדובר ובישר לי את זה בזהירות. כשיצאתי משם המילים טריזומיה ו13 כבר עפו בחלל האוויר. אי אפשר לפספס.
יש לי אמונה חזקה שהפעם יהיה בסדר. וגם לפי הרופא שעשה את השקיפות התוצאה של השקיפות טובה מדי בשביל תסמונת כלשהיא.
בינתיים כתבתי הודעה מפורטת לרופא מומחה שהייתי אצלו הרבה פעמים לאורך ההריונות שלי וגם אחותי אצלו. מחכה לתשובה שלו כי אני יודעת שהוא מאוד שקול.
לצפיה ב-'עונה, ואפילו ממש בביטחון-'
עונה, ואפילו ממש בביטחון-
03/01/2017 | 17:34
16
166
חד משמעית, ממליצה לעשות את בדיקת הניפטי, אשר מאוד אמינה לתסמונות אלו.
לא נראה שיש כרגע אינדיקציה רפואית לבצע בדיקת מי שפיר. זו בדיקה שבכל זאת מסכנת את העובר (וכבר היו מקרים, לצערי הרב..), ובדיקת הניפטי אמינה בהיבט הזה של התסמונות המרכזיות.
אגב, תסמונות מסוג זה של טריזומיה 13 וגם 18 ניתן גם לאבחן באופן כמעט ודאי בסקירות. כמובן שבדיקת הדם היא תוספת משמעותית בהיבט זה של אימות הנתונים.
 
אני יכולה לספר לך שבהריון עם מעיין אף רופא לא אמר לי לעשות סקירה מכוונת לטריזומיה 18 (שהיתה באחד העוברים בהריונות הקודמים). כל הרופאים אמרו לי אותו הדבר- שאעשה את כל הבדיקות האפשריות שלא מסכנות, ואם יהיה משהו טיפה מחשיד, אז שאעשה מי שפיר.
בארץ האצבע מאוד קלה על ההדק בכל מה שקשור לבדיקת מי שפיר. זו בדיקה מורכבת, לא פשוטה ומסכנת עובר.
במצבך הנוכחי, הייתי ממליצה לך להמשיך בכל הבדיקות +בדיקת הדם, ולאחר כל הבדיקות (שקיפות, סקירה ראשונה, חלבון עוברי, בדיקת דם של ניפטי) לשקול יחד עם הרופאים האם יש צורך לבצע את בדיקת מי השפיר.
 
שיהיה בהצלחה!!!
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'הסיכוי לפגוע בעובר בדיקור שווה לסיכוי'
הסיכוי לפגוע בעובר בדיקור שווה לסיכוי
03/01/2017 | 19:22
15
136
ליפול בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה בבדיקת nipt.. וכבר היו מקרים מעולם.
אם הבדיקה הזאת באמת היתה מצליחה להחליף את הדיקור, היו מטציאים את הדיקור מהסל, וגם לא היו שולחים לדיקור כשהתשובות חוזרות לא טובות.
זה נכון שהבדיקה הזאת לא נעימה, אבל היא גם בודקת את כל הכרומוזומים ולא רק 5, והיא מדוייקת ו הרבה פחות מורכבת ומסוכנת ממה שאוהבים להציג אותה. 
לדעתי מאוד חשוב להתייעץ עם רופא בנושא, וגם להבין לעומק את ההבדלים ו ההשלכות של שתי הבדיקות האלה....
 
לצפיה ב-'עוד לא ילדת?!?! מה קורה?'
עוד לא ילדת?!?! מה קורה?
03/01/2017 | 19:24
2
27
לצפיה ב-' מחכה בסבלנות... '
מחכה בסבלנות...
03/01/2017 | 19:38
1
100
היום התחיל השבוע הזה, שבשנה שעברה היה שבוע של חושך גדול, והשנה השבוע שבו עשוי להיכנס אור גדול...
 
לצפיה ב-'אמן, יאללה- מחכה כבר להודעה שלך...'
אמן, יאללה- מחכה כבר להודעה שלך...
03/01/2017 | 21:10
14
לצפיה ב-'השאלה היא למה לעשות אם אין שום אינדיקציה'
השאלה היא למה לעשות אם אין שום אינדיקציה
03/01/2017 | 19:28
9
74
והסיבה היחידה היא כי לפני שנתיים נפלתי בסטטיסטיקה מרושעת של אחת ל4500 לטריזומיה 13?
למה בכלל לסכן את ההריון אפילו אם הסיכון הוא אפסי?
עשיתי פעם מי שפיר וזה היה ממש לא נעים בלשון המעטה. קשה לי להאמין שאלך לבדיקה הזאת סתם ככה. אם הייתי מעל 35 זה היה סיפור אחר
לצפיה ב-'אכן הבדיקה לא נעימה'
אכן הבדיקה לא נעימה
03/01/2017 | 19:33
8
96
גם אצלי לא היתה שום אינדיקציה (למעט הגיל). הסטטיסטיקה היתה הכי בצד שלי - כל הסקירות וכל בדיקות הדם, ובכל זאת... אז להתייעץ עם רופא, אבל לא לפסול כי זה לא נעים...
וגם, את יודעת - בדיקה של כל הכרומוזומים וזה... זאת דעתי.
לצפיה ב-'תרנגולת...'
תרנגולת...
03/01/2017 | 19:42
3
78
זה היה אצלך תסמונת דאון?
ניפט אמינה מאוד מאוד לתסמונת דאון שהיא השכיחה ביותר.
אגב, בארץ הייתה טעות של כוזב שלילי רק פעם אחת וזה היה אצל מישהי עם סיכון מאוד גבוה לתסמונת דאון. ככה אמרה לי היועצת הגנטית בהריון הקודם שלי.
נכון שזה לא 100 אחוז. ואני אישית לא נגד מי שפיר וזה גם לא ממש כואב לדעתי (עשיתי בהריון האובדן שניה לפניי הפסקת ההריון לבדוק זיהום לא תסמונות) אבל הפחד לאבד הריון בריא הוא גדול מאוד והיו גם שאיבדו הריון עם עובר בריא בגלל זה.
בכל מקרה צריך לשקול את הכככללל!
לצפיה ב-'במקרה שלי כן, אבל שוב - nipt בודקת רק 5 כרומוזומים'
במקרה שלי כן, אבל שוב - nipt בודקת רק 5 כרומוזומים
03/01/2017 | 20:01
2
84
מה עם כל ה-18 האחרים?
 
לצפיה ב-'את טועה'
את טועה
04/01/2017 | 10:10
1
78
תלוי איזה ניפט. פנורמה בודקת 13.
ויש גם אחת שבודקת 21 תסמונות.
ברור שאין מה להשוות למי שפיר ובטח לא לצ'יפ גנטי. אבל זה כבר עניין של תפיסה.
לצפיה ב-'ספרתי כרומוזומים ולא תסמונות'
ספרתי כרומוזומים ולא תסמונות
04/01/2017 | 11:59
73
באתר של פנורמה הם טוענים שבודקים מלבד הכרומוזומים x,y,13,18,21 גם את 22,1,5 ו- 15. סה"כ 9 כרומוזומים. עדיין לא מכסה את כל הכרומוזומים...
 
לצפיה ב-'אבל הגיל הוא אינדיקציה'
אבל הגיל הוא אינדיקציה
03/01/2017 | 20:18
3
77
אני בת 31. שזה אומנם מבוגר בשנתיים מהגיל שהייתי כשהיה לי הריון עם טריזומיה 13. אבל אני מאמינה שהברק לא יכה פעמיים. ואם יכה אז אני אדע איך להתמודד.
לצפיה ב-'הגיל הוא לא אינדיקציה, הוא רף סטטיסטי'
הגיל הוא לא אינדיקציה, הוא רף סטטיסטי
03/01/2017 | 21:07
1
79
הסיכויים אצלי עמדו על 1:950. לכל הדעות תוצאה נהדרת. למה? כי הרף הסטטיסטי בארץ הוא 1:380.
אינדיקציה זה סימן בעל משמעות רפואית-פיזיולוגית-ביולוגית שבגינו עושים את הבדיקה: תוצאות בדיקת דם או אולטרסאונד לא תקינות, בעיות כרומוזומליות קודמות, נשאות גנטית של ההורים ועוד כל מיני...
לצפיה ב-'סליחה צודקת'
סליחה צודקת
04/01/2017 | 10:30
62
התכוונתי שהוא זרז לבדיקה.
אבל לגבי הטריזומיה 13 אמרו לי בייעוץ הגנטי בפירוש שהסיכוי שיהיה לי שוב פעם עובר עם טריזומיה כלשהיא הוא אותו סיכוי כמו שהיה לי מלכתחילה. שזה לא תלוי אחד בשני.
 
לצפיה ב-'אגב, הגיל הוא רף סטטיסטי לטריזומיה 21'
אגב, הגיל הוא רף סטטיסטי לטריזומיה 21
03/01/2017 | 21:31
76
ולא לשאר התסמונות. ומשמעותו היא שמגיל 40 (עם טווח ביטחון - 35) הסיכוי לאבד את העובר והסיכוי לתסמונת דאון שווים. 
לצפיה ב-'תלוי באיזו טריזומיה מדובר-'
תלוי באיזו טריזומיה מדובר-
03/01/2017 | 19:29
1
86
הטריזומיה שאם הבנות2 מדברת עליה, כמו גם הטריזומיה שהיתה אצלי, אלו תסמונות שהפגמים בעובר כל כך קטסטרופליים, שבדיקת ניפטי חיובית+סריקת מערכות בשבוע 15 יכולות לאשש את הממצאים.
אגב, כשהתשובות אצלי חזרו לא טובות, לא שלחו למי שפיר- שוב- כי בדיקות האולטרסאונד איששו את התסמונת.
אגב, אני לא אוהבת להציג את בדיקת מי השפיר כמסוכנת, אלא אני פשוט חושבת שצריך להפעיל שיקול דעת. זה הכל. מדובר גם בגישות שונות ברפואה, והכל תלוי למה את מתחברת ומה האישה מחליטה בסופו של דבר על הגוף שלה והחיים שלה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'אני עברתי הפלה גם בלי ניפט'
אני עברתי הפלה גם בלי ניפט
03/01/2017 | 20:16
110
רק על סמך האולטרא סאונד... תוצאות מי שפיר הגיעו אחרי ההפלה...
תודה בנות החלטתי
לצפיה ב-'אחרי מה שעברתי - רק מי שפיר'
אחרי מה שעברתי - רק מי שפיר
03/01/2017 | 23:46
1
130
כמה דברים חשובים:
1. יש תסמונות שלא מתגלות בסקירות (כשבדקתי על טריפל X למשל, הבנתי שרואים אותה בסקירה רק במקרים קיצוניים בהם אחת הכליות לא מתפתחת).
2. בדיקות ניפט אמנם אמינות (יחסית) לתסמונת דאון, אבל יש בעיה בתסמונות אחרות. בווריפיי, למשל, יש 12% סיכוי לכוזב שלילי לטריזומיה 13. 12% שלא יאבחנו טריזומיה!
בכרומוזומי מין ובעיקר X יש להן נקודת תורפה, כפי שלמדתי על בשרי.
3. 99% זה לא 100%. לא הייתי רוצה להיות האחוז הנוסף ולא הייתי רוצה להעביר הריון במחשבה שאני האחוז הנוסף.
לצפיה ב-'את צודקת. וזאת הסיבה שעד שרופא לא יגיד לי שיש בעיה'
את צודקת. וזאת הסיבה שעד שרופא לא יגיד לי שיש בעיה
04/01/2017 | 10:26
108
אני לא יעשה כלום. ואם אני יעשה משהו אז זה רק מי שפיר.
אני לא רואה סיבה מלכתחילה להכניס ראש בריא למיטה חולה ולבדוק עובר חף מפשע עד שלא יוכח אחרת.
וכן רואים דברים בסקירות.
ועם כל הבדיקות הרגילות שעושים אנחנו די מכסים כמעט הכל. ואני מדברת על מומים שניתן לראות בעין.
ואני אומרת בתור אחת שאת שתי האובדנים שלה ראו בוודאות בסקירה רגילה ובשקיפות.
ואם זה ממילא רק מי שפיר אז ממילא הסקירה המוקדמת עוד לפני וכרגע אני אופטימית.
תודה
לצפיה ב-'מצטערת להצטרף לתגובות המעודדות בדיקה'
מצטערת להצטרף לתגובות המעודדות בדיקה
05/01/2017 | 20:33
5
131
אבל אישית חד משמעית הייתי עושה מי שפיר. 
גם אנחנו חשבנו שנפלנו בצד המחורבן של הסטטיסטיקה. ורק אחרי שנפלנו שוב גילינו שזה גנטי. לא סתם גנטי אלא מצב גנטי מאוד מאוד נדיר. כל כך נדיר שבפעם הראשונה הרופאים בכלל לא חשבו שיש אופציה כזו. 
בקיצור, עבורי, כשיש ספק אין ספק. במיוחד כשיש שלושה ילדים בבית (ולכן ללידת ילד עם הטריזומיה יכולה להיות השפעה קשה מאוד על המשפחה).
מצטערת על הדעה המבאסת.  
לצפיה ב-'עם הטריזומיה הספציפית שהייתה לה '
עם הטריזומיה הספציפית שהייתה לה
07/01/2017 | 18:16
1
107
לא נולדים. או ממש לעיתים רחוקות ומתים בשנה הראשונה וגם כמעט בלתי אפשרי לפספס אותה בסקירות. בכל מקרה זה כאב לב ענקי...
אבל מסכימה איתך שאולי כן כדאי לבדוק. ובכל מקרה לדעתי לבדוק בדרך שלא מסכנת את ההריון וכיום זה רק ניפט.
אלא אם חלילה יש אינדיקציה למשהו ואז זה מי שפיר.
לצפיה ב-'אני מכירה את הטריזומיה'
אני מכירה את הטריזומיה
10/01/2017 | 02:13
77
ולכן כתבתי את מה שכתבתי. כי לעיתים כן נולדים ומתים בשנה הראשונה. וזה פשוט נורא. 
לגבי מי שפיר או ניפט, קטונתי. אישית אני לא מאמינה בניפט. חושבת שהבדיקה הזו עדיין לא מדויקת מספיק כדי להחליף את מי השפיר. עם זאת, מבינה מאוד מאוד את הפחד ממי שפיר שלא לצורך. 
לצפיה ב-'מה שרונית כתבה'
מה שרונית כתבה
09/01/2017 | 09:25
2
87
אם כבר החשש הוא מטריזומיה 13 אז ברור שרואים את זה בסקירה מוקדמת... זה לא משהו שצריך מי שפיר כדי לגלות. לנו נאמר בזהירות כבר בסקירה המוקדמת שיש מצב שזה טריזומיה 13, עברתי בדיקת מי שפיר, שבוע אחר כך הפלה, וקיבלתי תוצאות מי שפיר רק אחרי ההפלה. מרוב שאין ספק שעובר כזה הוא לא בר חיות ואפילו לא בר עובריות...
אני לגמרי מסכימה איתך לגבי המי שפיר. אני לא בעד הבדיקת דם הזאת, בעיני היא מיותרת, הרי אם מגלים בעיה בבדיקת דם אז עושים מי שפיר נכון? זאת אומרת שזאת הפסיקה הסופית.
אם אישה מעל גיל 35 וחוששת מבעיות באופן כללי אז בסדר. אבל אני לא רואה את עצמי שם. ובטוחה שאם תהיה בעיה אני אדע כבר מהבדיקות הרגילות (שדרך אגב רק בארץ הן ככ רגילות)
בכל מקרה הדיון הזה ממש ממש עזר לי לגבש דעה. אני כל הזמן מייעצת פה לאחרות בכזאת קלות ראש ופתאום כשזה אני אני מבינה את העמדה שלי הרבה יותר בברור.
וגם הגעתי למסקנה שעם השד הנורא כבר התמודדתי. ויש לי כלים פיזיים להתמודד. עם האובדן פחות מן הסתם. אבל בדיקת דם לא תציל אותי ממנו...
לצפיה ב-'העיקר שתהיי שלמה עם עצמך. '
העיקר שתהיי שלמה עם עצמך.
09/01/2017 | 13:37
61
בהצלחה מיי לוב.
לצפיה ב-'שיהיה בהצלחה '
שיהיה בהצלחה
10/01/2017 | 02:15
52
אני שמחה לקרוא שהדיון עזר לך להתמקד ולגבש דעה. 
מאחלת לך הריון בריא, תקין ורגוע שיסתיים בידיים מלאות ובהמון אושר
לצפיה ב-'משתפת'
משתפת
31/12/2016 | 17:51
12
326
שבוע כמעט 22, אתמול היינו בסקירה שנייה. כל הבדיקות תקינות.
אתמול, אחרי חצי שעה של סקירה, שבה הכל היה תקין (לכאורה), הרופא אומר לנו שיש איזה קפל עור ליד האוזניים שראה בסקירה וצריך לבדוק אותו בסקירה נוספת. אולי צריך גם בדיקת מי שפיר, אולי זו בעיה גנטית בהתפתחות העובר, אולי זה כלום. אבל צריך חוות דעת נוספת, ואולי גם ייעוץ גנטי. שבוע כמעט 22.
והעולם שלי מתהפך. נאטמתי. לא הקשבתי לכלום. בעלי מנסה לחלוב מהרופא מידע, מה המשמעות וכאלה, ואני אפילו לא מקשיבה. בראש שלי זה רק באוזן אחת, אבל לא-זה בשתי האוזניים. ומה זה אומר לעזאזל?? אני ממש מפחדת לדעת.
ואם זה בשתי האוזניים, זה כבר נשמע ממש לא טוב? אני לא יודעת מה לעשות עם הממתא הזה.
אז מחר מוקדם בוקר אני בסקירה מכוונת אצל רופא פרטי, וכבר מאתמול מתנדנדת כל דקה מאופטימיות שזה שום דבר לבכי היסטרי כי אני כל כך מפחדת שיקרה משהו לעובר שלי, שכבר בחרנו לו שם, וחלמנו שיגיע כל כך הרבה זמן.
והילדים רוצים לראות תמונות של התינוקי בבטן של אמא, ואני מתעלה על עצמי ומראה, ושוב רואה את התמונה עם התקריב על האוזן עם הנקודה הארורה שלידה, מאיפה זה בא לעזאזל, ומתחילה שוב לבכות. מלחץ, מדאגה, מפחד תהומי..


לצפיה ב-'וואו איך אני מבינה אותך'
וואו איך אני מבינה אותך
01/01/2017 | 12:11
113
וממש ממש מקווה שזה כלום! ושרק תזכו לעוד הצצה על החמוד שלכם.
לאח שלי יש אוזניים ממש מוזרות עם קפלים הפוכים ועדיין הוא ממש חתיך.
אז מקווה לטוב בשבילכם.
תקחי הרבה רסקיו ותנסי להיות חיובית.
בהצלחה!
לצפיה ב-'מנסה לעודד...'
מנסה לעודד...
01/01/2017 | 16:22
103
אצל התינוקת שלי (שנולדה אחרי האובדן, בת שנה היום) מצאו איזה 2 עצמות בגולגולת בסקירה שניה משהו שנקרא וורמיאן בונס אמרו שזה כנראה כלום אבל יכול להעיד על מחלה כלשהי של שברים בעצמות. הלכתי ל 2 סקירות מכוונות.
נולדה ילדה מושלמת טפו טפו. התפתחה במהירות שיא. היום כבר הולכת.
בקיצור, כמובן לבדוק כל(!) מה שצריך אבל
תקחי בחשבון שיש הרבה דברים שרואים בסקירה והם חסרי משמעות.
לצפיה ב-'בבקשה עדכני אותנו- מה היה בסקירה המכוונת.'
בבקשה עדכני אותנו- מה היה בסקירה המכוונת.
02/01/2017 | 13:30
60
אני כל כך מקווה עבורך לבשורות טובות.
מחכה לעדכון.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'בבקשה עדכני! מחזיקה אצבעות שהכל בסדר והדאגה הייתה מיותרת'
בבקשה עדכני! מחזיקה אצבעות שהכל בסדר והדאגה הייתה מיותרת
02/01/2017 | 15:51
19
לצפיה ב-'בבקשה עדכני'
בבקשה עדכני
02/01/2017 | 20:15
47
מקווה שזה באמת שום דבר ושהכל יהיה בסדר
מחכות לעדכון
לצפיה ב-'מעדכנת'
מעדכנת
03/01/2017 | 09:19
6
193
הי יקרות, חוזרת לעדכון.
עבר עלינו הרבה מאד הסקירה ביום שישי. ביום ראשון בבוקר היינו בסקירה מורחבת /מכוונת אצל פרופ צלאל, שם הוא בדק באופן יסודי את כלל האיברים,בדגש על מוח,עמוד שדרה, לב, פנים ומבנה האוזן. הבדיקה היתה מאד קשה בגלל מנח העובר, אך גם נבדקה האוזן ביסודיות ונמצאו ליד האוזן שני "סקין טאגס" שהם חתיכות עור שעשויות להיות כלום (ומשהו שעובר במשפחה) או עשויות להיות סממן של תסמונת נדירה ואיומה של עיוותי פנים, בעיות שמיעה, לב ועמוד שדרה. לא ידוע הבסיס הגנטי של התסמונת הזו, לכן היא מאןבחנת באופן קליני באמצעות אולטרסאונד ומעקבים שונים על התפתחות העובר. בגלל שהכל היה תקין וסימטרי, תודה לאל, הסיכון לתסמונת נמוך יותר, אך הומלץ לנו ייעוץ גנטי.
עוד באותו יום הלכנו לייעוץ שם הופננו לדיקור מי שפיר ובדיקת ציפ גנטי, על מנת לשלול בעיות כרומוזומליות בעובר. אתמול בצהריים עברתי את הבדיקה וכעת אני נחה בבית. אנחנו מתפללים שהבדיקות יהיו תקינות וללא ממצאים, הרופאים די עודדו, אך תשובות יגיעו רק בעוד 3 שבועות.
היו ימים קשים מאד מנטלית, ואנחנו עדיין בחוסר וודאות, עברנו גם הרבה בדרך להריון הזה (טיפולים, הפלה, טיפולים קשים נוספים) ופשוט לא האמנו שזה קורה לנו. עשינו בירור מעמיק בהספק מטורף מול הרופאים הכי מנוסים וטובים, ונמשיך במעקבים הנדרשים ונמשיך להתפלל שהכל יהיה בסדר עם העובר המתוק שלנו.
תודה לכן על הדאגה. אעדכן בהמשך.
לצפיה ב-'תודה על העדכון'
תודה על העדכון
03/01/2017 | 12:34
1
60
בהריון הקודם שלי הייתי בקומונה ומישהי ילדה תינוק חתיך אש עם 4 סקין טגס על הלחיים ועל האוזניים. הורידו לו אותם בגיל כמה חודשים.
מקווה שיתברר ככלום...
בהצלחה
לצפיה ב-'אמן. תודה!'
אמן. תודה!
03/01/2017 | 13:47
14
לצפיה ב-'איזו דרמה, אוף!-'
איזו דרמה, אוף!-
03/01/2017 | 17:41
3
88
חשוב לי להבין- התסמונת הזו היא משהו שכן אפשר לגלות במי השפיר ובצ'יפ? כי מצד אחד שלחו אותך מהר מהר למי השפיר, ומצד שני כתבת שלא ידוע הבסיס הגנטי של התסמונת הזו ושהיא מאובחנת באופן קליני בלבד.
כתבת גם שה"סקין טאגס" זה משהו שעובר במשפחה. האם יש במשפחה שלך או של בעלך עניין שכזה?
אני כמובן מקווה מאוד שהכל ייגמר בלא כלום, ויסתבר שמדובר בשום-כלום שאולי יצריך טיפול כלשהו קל קוסמטי או אפילו לא.
נחכה איתך עד הגיע התוצאות, בתקווה לטוב.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'עונה'
עונה
03/01/2017 | 19:22
112
ספציפית התסמונת הזו שממנה חששו במיוחד ונקראת "גולדנהר", לא מזוהה בציפ הגנטי. יחד עם זאת, הסקין טאגס עשויים להיות סממנים של מספר תסמונות נוספות שאת הבסיס הגנטי שלהן כן בודק הציפ הגנטי ( ולא בדיקת מי השפיר הקלאסית) וזו הסיבה שלמעשה הופננו לבדיקה הזו וגם בחרנו בסופו של דבר לבצעה, על אף הסיכון הכרוך בה.

לצפיה ב-'ולגבי הסקין טאגס'
ולגבי הסקין טאגס
03/01/2017 | 19:28
1
129
כן, יש לי סקין טאגס בחלקים שונים בגוף. גם לאמי. גם לסבא שלי ז"ל היו סקין טאגס.
אבל, אף אחד מאיתנו לא נולד עם כאלו. אנו מתפללים שאכן זה משהו אסתטי בלבד ונבע מתורשה משפחתית.
הסקין טאגס כשלעצמם, בכל מקום אחר בגוף אינם מחשידים בדרך כלל. אבל אצל העובר שלנו, הם נמצאו באוזן ובלחי, מקומות שבמקרים של תסמונות כמו אלו שאנו רוצים לשלול, נמצא ריכוז של סקין טאגס.
לצפיה ב-'ואו איזה מתח... מתפללת איתך שהכל יהיה תקין'
ואו איזה מתח... מתפללת איתך שהכל יהיה תקין
04/01/2017 | 23:21
23
לצפיה ב-'עדכון ניפט + סקר ביוכימי ראשון'
עדכון ניפט + סקר ביוכימי ראשון
01/01/2017 | 12:30
5
170
שניהם חזרו תקינים!
אפשר טיפה לנשום :)
סקר ביוכימי תוצאה שלא ידעתי שקיימת
1:17,300.
ניפט low risk
יאללה סקירה תגיעי כבר!
לצפיה ב-'נהדר!'
נהדר!
01/01/2017 | 20:57
1
54
יאללה, למפגש הבא (והתקין והמרגש) עם הבייבי!
לצפיה ב-'אמן'
אמן
01/01/2017 | 21:47
44
תודה
לצפיה ב-'כיף לקרוא חדשות טובות :)'
כיף לקרוא חדשות טובות :)
02/01/2017 | 12:23
5
לצפיה ב-'אכן כיף לקרוא הודעות טובות שכאלו שימשיך בטוב.'
אכן כיף לקרוא הודעות טובות שכאלו שימשיך בטוב.
02/01/2017 | 13:27
6
לצפיה ב-'תוצאות מעולות! שימשיך כך!'
תוצאות מעולות! שימשיך כך!
02/01/2017 | 15:42
7
לצפיה ב-'שיתוף'
שיתוף
26/12/2016 | 13:20
10
294
היי לכן,
אני אמנם לא כותבת הרבה אך קוראת הרבה בפורום ומרגישה שמכירה אתכן ושנוח לי לשתף כאן את מחשובתיי...
תקציר: ילדתי לפני 3 וחצי חודשים בן לאחר אובדן של בת בשבוע 21.
יש יל 2 ילדים גדולים בבית שיהיו בריאים.
אני קוראת על בנות שבהריון נוסף אחרי אובדן והריון תקין, איזה כיף עושה חשק מצד אחד לנסות עוד הריון עם בת הפעם
אך מנסה להיות ראלית לגביי המצב הכלכלי שלא יודעת אם יאפשר להיכנס לעוד הרפתקאה למרות שמפתה...
אני יודעת שזה צרות של עשירים אך סתם מחשבות שעולות...
יש לי עוד חברה שעכשיו בהריון חמישי, עם אובדן אחד ו 3 ילדים בבית...
תינוק זה אושר למרות חוסר השינה והזמן הפנוי
מאחלת לכולן כאן הריונות משעממים עם סוף טוב וידיים מלאות
חג שמח
לצפיה ב-'מבינה אותך מאוד...'
מבינה אותך מאוד...
26/12/2016 | 19:25
2
113
לא רשמת מה יש לך בבית. מניחה שבת ו 2 בנים.
אני יודעת שאצלי למרות שהייתה לי בת בבית מאוד רציתי בת נוספת כי זה מה שאיבדתי בהריון האובדן. ואכן ילדתי בת שהיום בת שנה. לא ידעתי את המין בזמן ההריון.
כעת בשבוע 13+ שוב בוחרת לא לדעת את המין. כן מקווה לבן הפעם.
לי אומנם יש רק 2 ולא 3 כמוך. אבל לדעתי עד 4 ילדים כן הגיוני לנסות שוב להשיג את מה שרוצים. מצד שני 4 ילדים זה המון. בואי נגיד שאם תיוולד לי שוב בת הפעם לא יודעת מה אעשה. לא עזרתי לך. סורי.
לצפיה ב-'שיהיה לך בהצלחה'
שיהיה לך בהצלחה
27/12/2016 | 13:43
1
56
אכן יש לי 2 בנים ובת בבית שיהיו בריאים...
 
אבל באמת בגלל שאיבדתי בת לפני הבן שילדתי יש כאילו חשק לנסות שוב ואולי 
תהיה בת , מצד שני אני כל הזמן חושבת שאם לא הייתי מאבדת את הבת לא היה לי הבן שנולד ליואני לא יכולה לדמיין את עצמי בלעדיו עכשיו
 
מה שלא יהיה אני מודה לאלוהים על מה שיש לי ...
מאחלת לך שההריון יעבור בשקט ובשלווה...
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/12/2016 | 13:57
42
גם לך
לצפיה ב-'מנסה להתייחס-'
מנסה להתייחס-
28/12/2016 | 01:55
4
115
תראי, ההחלטה לגבי הריון נוסף- כן או לא, היא באמת החלטה רק שלך (ושל בעלך).
אני יכולה רק לספר לך על עצמי, שלאחר שילדתי את מעיין, הרגשתי באמת ובתמים שהגעתי למנוחה ולנחלה. משהו בי נרגע לגמרי, אחרי כל המירוף המטורף הזה, רכבת ההרים הנוראית הזו שהייתי בה במשך 4 שנים. הרגשתי שנחתו עליי שלווה ורוגע.
הרגשתי שהכמיהה שלי לעוד ילד הוגשמה, שחלומי ותקוותי התגשמו.
 
מאז שנולדה, אני כבר לא סופרת בכל מקום שאליו אני מגיעה כמה ילדים יש לכל משפחה, מאז אני כבר לא מקנאה בנשים בהריון (חוץ מבתמימות הנפלאה והמתוקה הזו שנגזלה ממני...), מאז אני מחייכת לתינוקות ברחוב ולא מפנה את פניי מהם, מאז אני פשוט יצאתי לחופשי.
 
זאת אני. אולי אצלך זה שונה...אי אפשר פה לשכנע. זה עניין של רגש, ולא של הגיון.
 
מאחלת לך שתהני מילדייך, ושבבוא היום- תגיעי להחלטה הטובה והנכונה ביותר עבורך ועל משפחתך.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'מקנאה בך על ההרגשה...'
מקנאה בך על ההרגשה...
28/12/2016 | 11:19
2
97
מאוד מקווה להיות שם יום אחד.
מאמינה שאם יוולד לי בן משהו בי ממש יירגע.
לצפיה ב-'מאחלת לך ולכולן להגיע למנוחה ולנחלה. אנחנו ראויות לכך...'
מאחלת לך ולכולן להגיע למנוחה ולנחלה. אנחנו ראויות לכך...
28/12/2016 | 15:16
19
לצפיה ב-'מבינה אותך...הלוואי..'
מבינה אותך...הלוואי..
31/12/2016 | 12:47
7
לצפיה ב-'תודה שירה אמן!!!!'
תודה שירה אמן!!!!
31/12/2016 | 12:45
6
לצפיה ב-'דעתי'
דעתי
01/01/2017 | 12:17
1
56
אני מאוד מבינה אותך, תינוקות זה דבר שפשוט אם כמהים אליו זה לא עוזב....
לדעתי זה מעל שיקולים כלכליים. אבל זה תלוי כמה ילדים רצית מלכתחילה ובת כמה את.. ומה בעלך חושב.
לדעתי תנסי שוב. בהצלחה!
נ.ב אובדן הריון זה לא מחלה תורשתית, ואפשר להרפא ממנה. זה שאבדנו הריון פעם פעמיים או שמונה פעמים, לא בהכרח אומר שזה הייעוד שלנו.. הלוואי שתצליחי בפעם הבאה אם תחליטי לנסות
לצפיה ב-'תודה לך...'
תודה לך...
02/01/2017 | 23:33
19
מה שלא יהיה מקווה שאגיע להחלטה שאהיה שלמה איתה...
אני בת 38 וחצי ורציתי לפחות 3 ילדים.
בעלי כרגע לא בעניין אך אולי ישנה את דעתו בהמשך..
למרות שהגיל אכן משחק תפקיד ואין הרבה זמן להתלבטויות
מצד שני לא רוצה לחשוב על זה כרגע ורוצה להנות מהתינוק החדש והמתוק
 
שיהיה לך גם בהצלחה!
לצפיה ב-'מחשבות'
מחשבות
25/12/2016 | 20:57
8
245
כבר כמעט שנה וחצי אני קוראת כאן ובפורום השני. קוראת שם ובוכה, קוראת כאן ומייחלת להצטרף.
החודש הייתי אמורה לחגוג יום הולדת שנה לתאומים שלי, אבל זה לעולם לא יקרה.
איבדתי אותם בשבוע 23 והם לעולם לא יחגגו יום הולדת.
ועכשיו אני בהריון חדש, שהגיע שנה אחרי האובדן.  
וזה עובר אחד, והכל בסדר, כבר שבוע 12. והשבוע עשיתי שקיפות עורפית שיצאה בסדר, ואני רק עצובה. ובוכה. וחושבת עליהם.
ולפני כל בדיקה מחדש חוששת שלא יהיה דופק (אפילו שזה לא מה שקרה אצלי) ואחרי שמוודאים שיש דופק חוששת מהרגע הזה של מדידת צוואר הרחם. ואמורה לעבור תפר צווארי בשבוע 14, למרות שעדיין אין תאריך מדויק.
ופתאום עכשיו חשבתי - מה אני אמורה לספר לילד הזה, שעכשיו הוא רק עובר בבטן, ובכלל לא בטוח שיצא לאוויר העולם חי, שהוא בכורי? וזה נכון ולא נכון. והוא אפילו לא נולד עדיין ואני חושבת על זה ובוכה.


לצפיה ב-'מאמייי..'
מאמייי..
26/12/2016 | 16:13
2
95
קודם כל מזל טוב שהשקיפות עברה חלק והכל טוב ..
לגבי בכורי .. כל אחת איך שהיא לוקחת את האובדן ... אני במקרה שלי שגם אצלי זה היה תאומים הם תמיד היו והיו הבכורים שלי... עם הם לא היו לא מגיעים כנראה שזה שאצלי בבטן גם לא היה מגיע.. הוא מגיע בזכות האובדן( ואיי זה נשמע לי מוזר להגיד את זה) ולא כדי להשכיח את האובדן או למחוק אותו חלילה.. אני יספר לו/ה שהיה אמור להיות עוד 2 אחים גדולים...
גם לי קשה עדין אני נורא מזדהה איתך.. אני עדין בוכה עליהם וקשה לי עדין להתחבר לזה ששוחה לי ברחם .
אני מקווה לעבור בשלום הכל ואני מקווה גם בשבילך, באמת דיי עברנו מספיק..
שיהיה בהצלחה בתפר ושיעבור חלק אמן!
אני בפרטי עם בא לך לדבר:*
לצפיה ב-'תודה'
תודה
26/12/2016 | 21:53
1
57
תודה לך. אתמול היה לי פתאום ערב קשה ועצוב.
בדרך כלל מצליחה להחזיק את עצמי ולהדחיק עמוק את החרדה שלי.
לגבי הבכורות, מניחה שבבוא העת אאלץ להתמודד עם זה. נראה לי כמו מעמסה כבדה מדי להנחית על ילד שהיו אמורים להיות לפניו שניים ושהם מתים.  אולי אספר לילדים העתידיים שלי בבגרותם.
אני גם לא מתחברת כל כך, למרות שמשתדלת. אני רוצה שישארו לי זכרונות טובים מההריון הזה, רגעים קטנים שאוכל לחזור אליהם, בלי קשר לאיך שההריון יסתיים. אולי כשנתקדם עוד קצת, כשהבטן תצא יותר וכשנתחיל להרגיש תנועות.
בכל מקרה, מקווה עבור כולנו שהכל יתקדם בצורה תקינה ורגועה ושיסתיים במועד ובידיים מלאות.
ומה איתך? את בשמירה? בזמנו כתבת שלאחר התפר הייתה התקצרות מסוימת. האם זה הסתדר מאז?



לצפיה ב-'......'
......
27/12/2016 | 11:54
44
אני בסדר .. מודה על כל יום שעובר באמת.. אני בשמירה מוקפדת . נתנו לי על המקום שמירה כי הצוואר שלי לא חמוד הוא עומד על 34 ממ שזה בסדר אבל לא משהו בכלל מבחינתי..
מיטה ,מקלחת,אוכל,שירותים ופעם בשבוע זריקה בטוסיק (זה יציאת האיוור שלי כיף חיים) . וכמובן הדובדבן אין סקס. קשה אבל זה יהיה שווה בעזרת השם! בשורות טובות לכולנו

לצפיה ב-'ואו, ממש מורכב וקשה-'
ואו, ממש מורכב וקשה-
28/12/2016 | 02:07
3
72
עצוב לי מאוד על התאומים שלעולם לא יחגגו יום הולדת.
ואני כמובן מאחלת לך שההריון הנוכחי ימשיך בצורה טובה ותקינה, ושתזכי לסיימו בידיים מלאות.
החרדות שלך לגבי גורל ההריון הנוכחי מובנות ונורמאליות. לא זה עוזר, אבל בכל זאת- לדעת שאת אנושית ונורמאלית זה גם משהו, נוכח ההתמודדות הקשה הזו.
האם עברת איזשהו תהליך טיפולי לאחר האובדן של הריון התאומים? לרוב, מאוד קשה לעבד את האבל לבד.
 
בבוא היום, כאשר הילד שלך יהיה ממש גדול, ויהיה בגיל שיוכל להכיל רגשית מבלי שזה יזיק לו, תוכלי לשתף אותו במה שהיה ובמה שקרה לפני שנולד. אני מבינה שהעניין מעסיק אותך, אבל זה משהו שתצטרכי לתת עליו את הדעת עוד הרבה שנים- מבחינת מה לומר ואיך לומר ומתי לומר. עד אז, תהיה לך גם מספיק פרספקטיבה, כדי לדעת לומר את הדברים המתאימים ביותר.
 
אנא עדכני אותנו לאחר שיעשו את התפר הצווארי בשבוע 14.
מחזיקה אצבעות להריון תקין ובריא שיסתיים בידיים מלאות ועם המון שמחה:)
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'תודה'
תודה
28/12/2016 | 22:13
2
30
שירה, תודה רבה על התגובה.
איכשהו עד לאותו ערב בו כתבתי את ההודעה לא חשבתי על זה לעומק, ופתאום המחשבה הזו על הבכורות קפצה לי לראש והטרידה אותי. פתאום דמיינתי את הילד הזה שעכשיו אצלי בבטן מציג את עצמו כאח בכור לילדים העתידיים שאני מייחלת להם, ונחרדתי.
היום אני יותר מאופסת, ומאמינה שבעתיד לבוא, כשילד הזה יוולד ויהיו גם באים אחריו, אהיה מאופקת יותר ואכן אשמור את המידע הקשה לגיל בוגר יותר.
לגבי טיפול - אני אכן מטופלת, בדיוק כתבתי על כך הודעה מפורטת בפורום השני.
לצערי, כנראה אצטרך לסיים את המפגשים עם המטפלת שלי בקרוב, כי הרופא שלי אמר שלאחר התפר ימליץ כבר על שמירה, ואז כבר מבחינה גיאוגרפית לא יתאפשר לי להמשיך באותו המקום.
התחלתי כבר תהליך חיפוש של מסגרת אחרת, קרובה יותר גיאוגרפית, מכיוון שאני מרגישה שעדיין אני מאוד זקוקה לכך.
לצפיה ב-'לגבי הטיפול-'
לגבי הטיפול-
02/01/2017 | 13:37
1
20
מעולה שאת דואגת לעצמך ומטפלת בעצמך.
ניתן לברר האם אפשר להמשיך את הטיפול בשיחות סקייפ או טלפונית. נכון שזה לא אותו הדבר כמו פנים לפנים, אבל בהחלט אפשרי- אם זה מקובל עלייך ועל המטפלת.
שווה לברר לגבי זה.
 
השאלה מה לומר, כמה לומר ואם לומר בכלל- גם העסיקה אותי לגבי מעיין. אני מאמינה, שכאשר תהיה ממש גדולה, אומר לה משהו לגבי מה היה לפני שנולדה, אבל זה מורכב- כי לא ארצה לזרוע בה פחד מיותר. אני מתארת לעצמי שגם היא תרצה להיות פעם אמא, ואני לא ארצה להשליך עליה את הפחדים שלי.
זה היופי וזה הקושי בלהיות אמא- צריך ללמוד להפריד בינינו ובין מה שעברנו, לבינם. הם ישויות בפני עצמם, ואינם צריכים לשאת בנטל נפשי שאינם חייבים לשאת.
אין פה תשובות חד משמעיות. צריך לזרום עם החיים ועם מה שמתאים לכל אחד ואחת.
 
מתי עושים לך את התפר הצווארי ואיפה?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'סאגת התפר'
סאגת התפר
02/01/2017 | 16:36
21
תודה, שירה.
אנסה לבדוק לגבי המשך הטיפול בדרך אחרת. בכל מקרה קבעתי כבר פגישה במקום אחר, אז אנסה להתחיל במקביל.

לגבי התפר, כרגע אני באי ודאות מוחלטת. בשקיפות מדדו לי צוואר קצת מקוצר, אבל המדידה כנראה הייתה לא ממש נכונה, כי בבית החולים מדדו והיה ארוך וסגור, לכן כרגע אין אינדיקציה מבחינתם לתפור, והטענה בבית חולים היא שהתפר בעצמו עלול להיות מסוכן במקרה של התכווצויות ועלול לקרוע את צוואר הרחם אם לא יוסר בזמן. רצו שאחזור למעקב בעוד שבועיים.
בכל מקרה קבעתי גם תור לרופא פרטי להתייעצות נוספת, כי אני עדיין בלחץ מטורף ומאוד מפחדת.

לצפיה ב-'ככ מורכב....'
ככ מורכב....
01/01/2017 | 12:21
24
קודם כל, בשעה טובה ורק בריאות!!!
אני יכולה להעיד על עצמי, שעד שלא ילדתי בן בריא אחרי הבן שאיבדתי לא התנתקתי מהאבל על האובדן.
אצלי האובדן היה על רקע מום קשה מדי בשביל לחיות מה שעזר לי לשחרר את העוברון האומלל. אבל זה לא עוזב, החרדות, המחשבות שההריון החדש גם לא ישרוד. תחזיקי מעמד, יש לך עוד 28 שבועות קשים. אבל ברגע שתלדי זה ישתנה. אולי אפילו קצת לפני...
בהצלחה!

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?
פורום קלאב פוט
פורום קלאב פוט
פרופסור ברטוב- המרכז המקיף לפוריות הגבר
פרופסור ברטוב

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ