לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-'ההתחלה של הסוף?'
ההתחלה של הסוף?
10/12/2016 | 13:50
27
253
6+4, הפרשות בגוון ורדרד.
 
מצד אחד, כל עוד לא נבדקתי - אני לא מספידה סופית, רק מתכוננת.
מצד שני, למה חשבתי שהפעם יהיה סוף טוב?
לצפיה ב-'לי זה קרה '
לי זה קרה
10/12/2016 | 15:07
103
בהריון הנוכחי.
דימום ( יותר מהפרשות ) גם בשבוע 6 וגם בשבוע 8-9...
ממש לא חייב להעיד על סוף.
מחזיקה אצבעות להמשך תקין !!!
לצפיה ב-''
10/12/2016 | 20:17
15
לצפיה ב-'בהריון השני שלי דיממתי בהתחלה'
בהריון השני שלי דיממתי בהתחלה
10/12/2016 | 21:09
75
אינני זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל בתחילת ההריון דממתי כמה ימים. מקוה בכל לבי שתעברי את המשוכה הזאת ואת כל הבאות בשלום.
לצפיה ב-'שיהיה רק טוב, הפרשות עדין לא אומר סוף. אחשוב עליך'
שיהיה רק טוב, הפרשות עדין לא אומר סוף. אחשוב עליך
10/12/2016 | 21:11
19
לצפיה ב-'ואולי עוד יהיה סוף טוב?'
ואולי עוד יהיה סוף טוב?
10/12/2016 | 22:52
48
דימומים והפרשות בהריון יכולים להיות מ-1001 סיבות שלא מסתיימות בהפלה. מקווה בשבילך שזו סתם הפחדה קטנה וההריון יסתיים רק במועד ובידיים מלאות, לא רגע אחד מוקדם מדי.
לצפיה ב-'אל תאבדי תקווה!!!-'
אל תאבדי תקווה!!!-
11/12/2016 | 04:48
57
גם בהריון עם מעיין היו לי הפרשות כאלו, וגם לחברה לי היו, ולעוד מליון בנות...והכל הסתיים בטוב.
למה חשבת שיהיה טוב?- כי את בריאה בנפשך...זה הכל.
אז נא לא לאבד תקווה.
אולי בכל זאת תלכי להיבדק? פשוט כדי לא להשתגע.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'לי היה בכל הריון. אבל חד פעמי'
לי היה בכל הריון. אבל חד פעמי
11/12/2016 | 08:48
64
ולא מתמשך.
אל תספידי.
לצפיה ב-'עדכון ושאלה'
עדכון ושאלה
11/12/2016 | 10:25
18
156
אז הייתי הבוקר במרכז בריאות האישה וכרגע אני מוגדרת כהפלה מאיימת.
יש שק הריון, שק חלמון ועובר עם דופק שתואם לשבוע 6+2. לפי וסת אחרונה אני בשבוע 6+5 ובדיקה ביתית זיהתה הריון עוד לפני האיחור (בדיקה של לייף, שידועה ככזו שמזהה רק מבטא גבוהה יחסית), כך שלהערכתי העובר אמור להיות גדול יותר ממה שנמדד. בשביל האופטימיות אני אומרת לעצמי שבשלב הזה מאוד קשה למדוד ושיש מצב לטעות במדידה של הרופאה.
 
בצד הפסימי, מאתמול בערב ההפרשות מקבלות לעתים גוון חום ויש גם הרבה התכווצויות של הרחם.
אני יודעת שיש הרבה הריונות שמתחילים עם דימומים ונגמרים בטוב, פשוט מתקשה להאמין שגם אני אהיה בסטטיסטיקה הטובה.
מחרתיים אהיה אצל הרופא שלי, מקווה שאז יהיו בשורות יותר טובות.
 
שאלה לכל אלו שחוו דימום בשבועות הראשונים: האם הורדתן הילוך? נמנעתן מלהרים את הילדים? יוצא שאני מרימה את הבת שלי (15 קילו) לא מעט. אם זה בגני משחקים בעזרה בכל מיני מתקנים, אם זה במשחקים והשתוללויות בבית. תוהה עד כמה להימנע מכך כרגע.
לצפיה ב-'וואי מותק'
וואי מותק
11/12/2016 | 10:41
84
איזה מלחיץ... אניממש מחזיקה לך אצבעות.
הלוואי הלוואי שזה רק מאיימת.
ולגבי המדידה זה מנסיוני יכול לטעות וגם יכול להיות שאת טעית בחישוב.
אני זיהיתי הפעם הריון משבוע 3 וקצת...
לצפיה ב-'אל תתיאשי מותק'
אל תתיאשי מותק
11/12/2016 | 12:38
3
75
קודם כל דימום זה דבר שכיח בהריון.
דופק תקין זה כבר דבר מרגיע. מכיוון שההריון שלך אינו מטיפולים, אלא טבעי, מאד קשה לדעת את תאריך ההתעברות ולכן סטיות של כמה ימים לפה או לשם אפשריות בהחלט.
בשני הריונות הייתי בהפלה מאיימת-
בהריון הראשון עם בני, היו לי דימומים קשים בשבוע 10 והכל היה תקין. אז לא היו לי ילדים, אז י אתי לשבוע שמירה ולא עשיתי כלום.
בהריון השלישי שלי, חוויתי דימום אדום, דופק היה לעובר, אך איטי. אצלי ההריון מטיפולים אז גם היה ידוע יום ההתעברות ושבןע ההריון, והעובר היה קטן יחסית לגיל ההריון. בימים שבהם דיממתי בלי לדעת מה קורה הורדתי לגמרי הילוך, לא הרמתי את הילדים שלי בכלל ונמנעתי ממאמץ. לא שזה עזר, כי לצערי ההריון הזה פסק, אבל זה שנחתי ולא התאמצתי גרם לי להרגיש שמבחינתי נתתי כל מאמץ אפשרי לסייע להריון הזה לשרוד, וגם זה משהו.
אל תאבדי תקווה, זה מצב שכיח שלא מסמל על שום דבר. ממליצה לך מאד לנוח ולא להרים ילדים או להתאמץ, וללכת מחר או מחרתיים להבדק שוב.
מחזיקה לך אצבעות שהכל אכן תקין!
לצפיה ב-'לצערי חוויתי כל מיני אובדנים'
לצערי חוויתי כל מיני אובדנים
11/12/2016 | 13:34
2
127
ונכון שבגלל שזה הריון ספונטני קשה לדעת את תאריך ההתעברות, אבל אם היתה בטא שניתנת לזיהוי בשתן בשבוע 3+6, אז פחות סביר שמדובר בעובר שנוצר 10 ימים לפני כן.
לצערי עקב אי הבנה עם רופאת המשפחה שלי, יצא שלא עשיתי הפעם בדיקת בטא כמותית.
 
ההריון הראשון שלי התחיל כהפלה מאיימת (שגם מקיימת) והסתיים שבוע אחרי שהדימום התחיל.
כמו עכשיו, גם אז נצפה בהתחלה דופק איטי יחסית. ההבדל הוא שאז היה דם אדום טרי, וכרגע אני עם שאריות ממש קטנות של דימום ישן (דם חום). לא זוכרת אם היו לי אז גם התכווצויות של הרחם או לא.
 
מקווה שבעוד המון חודשים, אוכל לספר על זה כאנקדוטה קטנה בסיפור של הריון ארוך.
לצפיה ב-'אנקדוטה. הלוואי הלוואי הלוואי'
אנקדוטה. הלוואי הלוואי הלוואי
11/12/2016 | 13:39
25
לצפיה ב-'לגבי גיל ההריון'
לגבי גיל ההריון
11/12/2016 | 13:57
50
אני אומרת לך את ההריון הזה גיליתי מוקדם בטירוף. ועוד הורידו לעובר מהתאריך שחשבתי יומיים!
אז כן אפשר לגלות הריון ככ מוקדם.
וגם לי היה דימום כמו שאת מתארת. ואפילו יותר וורדרד. הרופאה בכלל לא התייחסה.
מאחלת לך שהכל יישכח במהרה! אמן!
לצפיה ב-'לעניין גיל ההריון'
לעניין גיל ההריון
11/12/2016 | 13:04
52
אין שום משמעות לטעמי.
תמיד אצלי גיל ההריון קטן יותר.
לצפיה ב-'ההפרש בגודל לא נראה לי משמעותי,'
ההפרש בגודל לא נראה לי משמעותי,
11/12/2016 | 13:37
9
66
מודה שאני לא אוהבת את הדיווח על התכווצויות הרחם, אבל באמת שרק אלוהים יודע (הערה לרונית- תרגעי, לא הפכתי למאמינה, זו רק צורת ביטוי...) מה מתרחש שם.
לשאלתך- מציעה לך להוריד הילוך, לאו דווקא כי זה מה שיציל את המצב, אלא כדי לתת לעצמך את התחושה שאת הכי בסדר שבעולם והכי שומרת על עצמך.
אם רמות ההורמונים תקינה והעובר תקין והרחם תקינה- העובר ימשיך ויתפתח בכל מקרה, אבל אני לא רואה סיבה לקחת פה סתם ריזיקה עם הרמות מיותרות ומאמצים שלא חייבים לעשות.
לא חייבים להשתולל עם הילדה, לא חייבים ללכת איתה בימים הקרובים לגן משחקים. אפשר גם לעשות פעילויות רגועות ושקטות בבית...
 
האם אמרו לך שבהריון יש צורך לקחת איזושהי תמיכה הורמונאלית או לא?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'לא דובר על תמיכה הורמונלית'
לא דובר על תמיכה הורמונלית
11/12/2016 | 13:53
8
79
ולכן לא נבדקו אסטרוגן ופרוגסטרון. וכמו שכתבתי לשושי, יצא שאפילו בדיקת בטא כמותית לא עשיתי, רק סטיק ביתי.
מחרתיים אפגוש ברופא שלי לראשונה בהריון זה, ואני כבר עובדת על רשימת שאלות למקרה שעדיין יהיה דופק.
 
וכן, אני מתכננת להוריד הילוך.
מבטיחה לעדכן אם יהיו התפתחויות.
לצפיה ב-'גם לי היה דימום משמעותי'
גם לי היה דימום משמעותי
11/12/2016 | 19:09
44
להבנתי כל דימום בשליש הראשון מכונה הפלה מאיימת. לי היה דימום חום בא והולך איזה שבועיים עד שהגיעו יומיים של דימום אדום משמעותי (בדיוק ביום של הבדיקת דופק), אחרי שיצא קריש דם גדול הדימום נפסק. היום בשבוע 24. אבל אנחנו גם עשינו הזרעה אז יכול להיות שזה קשור בזה. בעקבות כך גם קיבלתי תמיכה של פרוגסטרון, לדעתי לא הייתה לזה משמעות אבל זה רק דעה..הרופא נשים הגדיר לי פעילות מינימלית, אין לי עדיין ילדים להרים, וגם זה היה בדיוק שהיינו אמורים לצאת לחופשה אז פשוט לא נסענו, מבאס אבל לפחות אף אחד לא הטריד אותי..אחרי 10 ימים ללא דימום הרופא אישר לי לחזור לפעילות נורמלית.
שיהיה הרבה בהצלחה, מקווה שימשיך טוב הפעם
לצפיה ב-'מחרתיים זה היום. מתפללת עבורך לבשורות טובות.'
מחרתיים זה היום. מתפללת עבורך לבשורות טובות.
13/12/2016 | 12:39
6
16
לצפיה ב-'יש דופק'
יש דופק
13/12/2016 | 13:25
5
97
גיל ההריון תוקן כך שבמקום להיות היום בשבוע 7+0, אני ב6+2. מה שאומר שביומיים שעברו מאז שנבדקתי העובר לא גדל, אבל זה מכשיר שונה ורופא שונה ואני משתדלת למתן את הפסימיות. בינתיים קבעתי תור נוסף אליו לעוד שבוע.
כל תופעות הלוואי של ההריון נעלמו. אין לי בחילות, אני פחות נפוחה, החזה פחות כואב. אני עדיין עייפה אבל במקום עייפות של הריון, זו עייפות של דכאון.
 
הרופא היה מקסים, התחיל לשאול שאלות אבל ראה את הפרצוף שלי ושאל אם אני מעדיפה להתחיל עם האולטרסאונד ואת כל השאר לעשות אח"כ.
אתמול התברר לי שבעלי לא הבין עד כמה אני פסימית ועד כמה הסיכויים קלושים. אז הוא התעקש להגיע איתי לבדיקה למרות שזה אמצע יום עבודה ולמרות שאני הרגשתי שזה ממש בסדר מבחינתי ללכת לבד.
 
עכשיו צריכה להזיז את כל התורים. סיסי שליה ושקיפות כבר דחיתי, נשאר לדחות את הסקירה הראשונה, לקבוע תור לחלבון עוברי (אני אפילו לא זוכרת איך עושים את זה בכללית והאם לא עדיף לי ללכת למעבדות זר). ואני תוהה האם יש טעם לקבוע תור לסקירה שניה כבר עכשיו או לחכות ולקוות שעדיין יישארו תורים פנויים.
 
תודה לכולן על התמיכה והעידוד 
לצפיה ב-'וואי מרעישה'
וואי מרעישה
13/12/2016 | 14:28
2
61
ליבי איתך. ואני עדיין ממש מקווה שהכל יהיה בסדר.
לגבי הבדיקות, בלאומית אין אפשרות בכלל לקבוע תור למה שאין לי עוד הפניות. קבעתי תור לשקיפות וזהו.
אני במקומך לא הייתי קובעת. סתם כי זה מוקדם מדי ולכי תדעי מה תרצי אז... מבחינת שעות ורופאים...
אני למשל קבעתי שקיפות ורציתי לקבוע גם סקירה באותו מקום ולא נתנו לי, ואז חשבתי שעדיף קודם לראות איך הוא ואז נראה.
לגבי התחושות שלך, זה לא אומר כלום כמו שכולנו כבר יודעות... וכל עוד יש דופק יש חיים.
בהצלחה!!!
לצפיה ב-'לגבי התורים'
לגבי התורים
13/12/2016 | 15:30
1
49
סקירה ראשונה אני עושה פרטי אצל מישהו שכדאי לקבוע תור אצלו ברגע שיש בדיקה ביתית חיובית. לפני תיקון גיל ההריון קבעתי תור גם אצל המומחה החיפאי השני, עכשיו צריכה להזיז את התור כך שיתאים לפי הגיל המתוקן. כשיגיע הזמן אחליט אל מי מהם אני מעדיפה ללכת.
שקיפות אני עושה דרך הקופה, וגם במקרה הזה, התקשו למצוא לי היום תור פנוי לטווח התאריכים הרלוונטי. להזכירך אני בשבוע 6+2. אם אני אחכה, פשוט לא יהיה תור פנוי.
אין לי בעיה לבטל תורים במידת הצורך. הלוואי שלא אצטרך, אבל עשיתי את זה בהריונות הקודמים.
לצפיה ב-'הבנתי'
הבנתי
14/12/2016 | 11:46
16
דווקא אני בעד האופטימיות הזאת של לקבוע תור.
זה אמירה מאוד חזקה.
ממש ממש מחזיקה  לך אצבעות!
לצפיה ב-'מחזיקה אצבעות להמשך ארוך ותקין'
מחזיקה אצבעות להמשך ארוך ותקין
13/12/2016 | 22:09
25
אולי היה כדאי לקחת נרות פרוגסטרון לתמיכה, ליתר ביטחון?
 
כולי תקווה שהכל יתאזן ויסתדר.
לצפיה ב-'אוי, זה מתיש...'
אוי, זה מתיש...
14/12/2016 | 06:30
29
זה היה השלב בהריון עם מעיין שהתחלתי לאבד את זה. כלומר- החרדות כבר היו קשות נורא והיו לי אפיזודות של מיני התקפי חרדה. אני קוראת לזה "מיני", כי ידעתי בדיוק מה זה ומה עובר עליי וניסיתי לנשום למרות שלא היתה לי נשימה. זה השלב, אגב, שהרגשתי שאני זקוקה לתמיכה תרופתית. מה זה זקוקה? חייבת!!! אבל הפסיכיאר ה"חכם" שפניתי אליו, לא האמין בכדורים...ורק בשבוע 19 הגעתי לסיוע שכה נזקקתי לו ולמישהי שהבינה בדיוק מה אני צריכה (ד"ר ורד בר- פסיכיאטרית נשים).
 
ולמה אני מספרת לך את כל זה? כי אני רוצה שתשמרי על עצמך- בכל מובן שהוא, וגם במובן הנפשי.
לגבי התורים- כל הכבוד לך על האומץ. באמת. אני לא הייתי מסוגלת. קבעתי כל פעם תור אחד קדימה. וגם זה היה בדחילו ורחימו.
את נשמעת לי נורא חזקה בהתמודדות שלך. אני מעריצה אותך ומקווה כל כך עבורך- די! נמאס לי! אני רוצה לשמוע ממך בשורות טובות. אמן, שיהיו כאלו ושתגיעי כבר סוף סוף למנוחה ולנחלה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'גם אצלי זו הייתה הפלה מאיימת '
גם אצלי זו הייתה הפלה מאיימת
11/12/2016 | 15:31
78
הבן שלי כבר לא בגיל שמרימים אבל אחרי הדימום השני בשבוע 8 נחתי ממש. סופש שלם ניסיתי כמה שפחות לקום מהמיטה. לא יודעת אם זה מועיל אבל בהחלט לא מזיק ...מחזיקה אצבעות !!!
לצפיה ב-'מחזיקה אצבעות להמשך תקין של ההריון '
מחזיקה אצבעות להמשך תקין של ההריון
12/12/2016 | 06:27
53
בהריון התקין האחרון שלי חוויתי בשבוע 5 דימום היסטרי. זה נראה ממש כמו מחזור. הייתי בטוחה שההריון נגמר. למרבה ההפתעה, זה היה ההריון המנצח שלי. הדימומים פסקו אחרי שבועיים ואז הגיעו הרבה דרמות אחרות אבל הסוף היה טוב
אז לנסות לשמור על אופטימיות. אני יודעת שזה ממש לא פשוט לאור העבר. 
אני לא חושבת שהרמת ילדים יכולה לפגוע בהריון. אבל ליתר ביטחון, הייתי מנסה להוריד הילוך ולהימנע מזה, לפחות לתקופה הקרובה. 
לצפיה ב-'מקווה איתך '
מקווה איתך
13/12/2016 | 11:59
39
שישאר..
לצפיה ב-'מישהי מבינה בחלבון עוברי ??'
מישהי מבינה בחלבון עוברי ??
08/12/2016 | 21:06
12
123
אוף...
קיבלתי תוצאות חלבון עוברי ובהם כתוב סיכון מוגבר לתסמונת דאון נא לפנות בדחיפות לייעוץ גנטי. מישהי מבינה בערכים  ? יש סיכוי שאאבד שפיות עד שאדבר עם הרופא בראשון .
חלבון עוברי 0.82
  hcg 2.09 -אם אני מבינה נכון זה הערך הגבוה ? 
אסטריול - 0.77.
סיכון לסתמונת דאון -1:270
תוצאות סיסיי שילייה שעשיתי בהדסה בשבוע 13 תקינות !! יכול להיות שטעו בתוצאה ??? יכול להיות שזה משהו אחר ? 
אני מפוחדת ומיואשת מהמחשבה לעבור שוב סיוט כמו ההפסקת הריון שהייתה לי. 
 
אשמח לתובנות מכן (: 
 
המון תודה ורק בשורות טובות.לכולנו. 
 
לצפיה ב-'למיטב הבנתי, אם סיסי שלייה תקין, אז החלבון העוברי לא רלוונטי'
למיטב הבנתי, אם סיסי שלייה תקין, אז החלבון העוברי לא רלוונטי
09/12/2016 | 12:30
1
66
כרומוזום 21 לא מתחיל פתאום "לצמוח"...
 
לצפיה ב-'זו גם ההשערה שלי '
זו גם ההשערה שלי
09/12/2016 | 12:46
56
מצד שני פתאום עלו לי מחשבות (חרדות ) לראש שאולי טעו בתוצאה ...
קראתי באינטרנט על אפשרות של סיכונים שקשורים לשילייה עם תוצאה כזו ותהיתי גם בקשר לזה...
לצפיה ב-'אם סיסי שיליה תקין, נראה שלא רלוונטי, אבל...'
אם סיסי שיליה תקין, נראה שלא רלוונטי, אבל...
10/12/2016 | 11:40
8
54
יחד עם זאת, ישנם מרכיבים בבדיקת חלבון עוברי שחשובים כל אחד בפני עצמו, כמו למשל ערכי שילייה שיכולים לנבא בעיות בהמשך וצריך לבדוק ולהיות במעקב במידת הצורך בנושא...
 
בהצלחה!
לצפיה ב-'תודה (: '
תודה (:
10/12/2016 | 15:05
5
54
אם הבנתי נכון אכן הערכים שקשורים לשילייה אצלי הם הגבוהים... 
לצפיה ב-'אולי כדאי שתתייעצי עם מומחה בתחום קרישת דם בהריון '
אולי כדאי שתתייעצי עם מומחה בתחום קרישת דם בהריון
10/12/2016 | 17:41
4
19
לצפיה ב-'החשש הכי גדול'
החשש הכי גדול
10/12/2016 | 18:07
3
51
שאיכשהו נכנס לי לראש זה שהם פיספסו משהו בסיסיי שילייה ... מקווה מחר להיות חכמה יותר אחרי שאדבר עם רופא
לצפיה ב-'סליחה על השאלה'
סליחה על השאלה
10/12/2016 | 19:12
2
55
אם את בפורום זה, אני מניחה שחווית אובדן הריון. על איזה רקע?
השאלה לא סתם מתוך סקרנות
לצפיה ב-'ברור ...'
ברור ...
10/12/2016 | 19:23
1
53
יש לי ילד אחד והריון שני הופסק בשבוע 23 בגלל בעיה שהתגלתה במי השפיר. בגלל זה גם עשיתי סיסיי שילייה בתחילת ההריון הזה...
לצפיה ב-'הבנתי'
הבנתי
10/12/2016 | 21:07
35
צר לי לשמוע על אובדנך.
אין קשר בין בעיות כרומוזומליות וקרישיותר יתר. 
רוב הסכויים שהכל בסדר, רק תייעצי ליתר ביטחון
בהצלחה!
לצפיה ב-'כמובן שביחד צודקת, החלבון העוברי לא רלוונטי'
כמובן שביחד צודקת, החלבון העוברי לא רלוונטי
10/12/2016 | 20:15
1
52
בהקשר של תסמונת דאון, שנדמה היה לי שעל זה שאלת...
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובות וההרגעה '
תודה רבה על התגובות וההרגעה
10/12/2016 | 20:21
15
לצפיה ב-'ככל הידוע לי זה כבר לא רלוונטי '
ככל הידוע לי זה כבר לא רלוונטי
11/12/2016 | 08:50
47
לעניין תסמונות. אבל למדדים עצמם כן יכול להיות רלוונטי בהחלט.
לצפיה ב-'מצטרפת אליכן'
מצטרפת אליכן
06/12/2016 | 11:17
11
262
אתמול עברתי ניתוח תפירת צוואר הרחם לאחר איבוד הריון תאומים בשבע 19 לפני 8 חודשים..
היום שבוע 11+5 (עובר יחיד) והצוואר כבר לא משהו בכלל.. לפני יומיים היה נע בין 30-34 הרופא לא היה סגור על זה.
אתמוח בניתוח הוא עוד התקצר וזה הכניס אותי שוב לחרדות.. עם אני יאבד את ההריון הנוכחי איך אני יתמודד עם זה שוב.. אני נחה במיטה משתדלת לקום רק לשירותים ומקלחת ממש בקטנה.. הרופא שטיפל בי והמנתח המליצו לי מהיום מנוחה לא לחזור לעבוד(שמירה) זריקות פוגסטרון ובדיקה כל שבוע אצל תכנאית ...
מה דעתכן.. יש עוד משהו שאפשר לעשות.. ותמיכה הכי תעזור.. מעריצה אחת ואחת מכן
לצפיה ב-'אין לי תשובות '
אין לי תשובות
06/12/2016 | 11:32
1
99
אבל מאחלת לך הצלחה רבה!
לצפיה ב-'תודה אהובה:-*'
תודה אהובה:-*
06/12/2016 | 16:35
16
לצפיה ב-'מזדהה'
מזדהה
06/12/2016 | 15:15
2
87
היי.
אני זוכרת את הסיפור שלך. קוראת כאן כבר קצת יותר משנה, אחרי שגם אני איבדתי הריון תאומים בעקבות אי ספיקה צווארית.
גם אני עכשיו בהריון חדש, שבוע 9, עם עובר יחיד. נקבע לי תפר צווארי בשבוע 13, אחרי השקיפות.
בבדיקת הדופק שכחתי לבקש שימדדו גם אורך צוואר, והיום יש לי שוב אולטרסאונד ואני בחרדה מטורפת שפתאום ימדדו ויהיה ממש קצר.
הפעם בינתיים לא קיבלתי הנחייה לזריקות פרוגסטרון, אבל בהריון הקודם גם קיבלתי זריקות כל שבוע.
אני מניחה שיותר ממה שאת עושה אין עוד משהו. 30 מ"מ זה נחשב בסדר. לא כתבת לכמה התקצר אחרי התפר, אבל (וזו סתם מחשבה שעלתה לי לראש) אולי ההליך עצמו קצת מקצר אותו זמנית, ואחרי מנוחה הוא יתארך שוב?
אני לא בשמירה, למרות שמשתלטת עליי לעיתים פאניקה משתקת וכל מה שבא לי זה רק להתחבא בבית.  אני מניחה שכשאגיע (בעז"ה) לשבוע 20, אתחנן לרופא שלי להוציא אותי לשמירה, ואם ביטוח לאומי לא יאשרו פשוט אנצל ימי מחלה.
בינתיים אני בפחד שהיום בבדיקה פתאום לא יהיה דופק, או שהצוואר יהיה קצרצר.
בכל מקרה, מאחלת לך (ולעצמי ולכולן) הריון תקין ושימשיך עד הסוף השמח, ושכולנו נסיים אותו בידיים מלאות.


לצפיה ב-'היי תודה'
היי תודה
06/12/2016 | 16:34
1
54
אחרי הניתוח הרופא אמר שהוא לא מדד את הצוואר הוא פשוט ראה.. כי פשוט לפני יומים עשיתי שקיפות וגם הוא היה נוכח ואז למחרת עברתי תניתוח.. נורא פחדתי מיקיצור מוקדם של הצוואר בגלל ההיסטוריה המהממת שלי.
אני יקבל תזריקות משבוע הבא ופעם בשבוע זריקה אחת של אמפולה אחת. שבהריון של התאומים קיבלתי 2 ביום.. לא יודעת מה כבר לחשוב נראה לי רק תפילות לשנינו ומי שצועדת כמונו .. בשורות טובות ותעדכני גם את מה איתך:)
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
06/12/2016 | 20:15
89
תודה
הבדיקה עברה בשלום. יש דופק, עוברוני זז לו בכיף, ואפילו צוואר הרחם ארוך וסגור.
אבל העצבים שלי רופפים ביותר.
איך עוברים ככה הריון שלם ???
לצפיה ב-'ברוכה המצטרפת'
ברוכה המצטרפת
06/12/2016 | 20:57
71
ברור שהעצבים שלך רופפים...זה מובן מאליו.
בהיבט הרפואי אני לא מבינה בהקשר של תפירת צוואר הרחם וכל מה שקשור בזה, אז אין לי שום עיצה חכמה.
העיצה החכמה ביותר שאני יכולה לתת זה להיות מטופלת אצל רופאים/ות טוב/ות ולהישמע להוראות הרפואיות שניתנות לך.
כמה זמן הם אמרו לך שאת צריכה להיות בשמירה כה קפדנית? לאורך כל ההריון?
איך את מתמודדת עם זה בהיבט הנפשי? איך מתייחסים לזה בעבודה שלך?
 
שנשמע ממך בשורות טובות עד הסוף הנפלא:)
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'וואו נשמע לא פשוט'
וואו נשמע לא פשוט
08/12/2016 | 15:16
2
87
ברוכה הבאה קודם כל.
מאחלת לך פה עוד 29 שבועות.
ראיתי סדרה אמריקאית על מרפאה להריון בסיכון, deliver me
דוקמנטרית כמובן
היתה שם אישה שהוציאו לה תפר צווארי לקראת הלידה ואמרו שזה היה הדבר היחיד שהחזיק לה את צוואר הרחם... אז נראה לי שזה אמור לעזור מאוד לא?
בכל מקרה, שיהיה המון בהצלחה בידיים מלאות ובבריאות!
לצפיה ב-'איך אפשר לראות את הסדרה?'
איך אפשר לראות את הסדרה?
15/12/2016 | 14:24
1
29
אני לא מאמינה שלא שמעתי עליה עד עכשיו..
לצפיה ב-'וואי סדרה מעולה'
וואי סדרה מעולה
18/12/2016 | 10:45
19
לדעתי ראיתי אותה בערוץ הבריאות. מאז ביטלתי את הערוצים האלה...
אז לא יודעת אם עדיין יש. ביס
לצפיה ב-'לא יודעת לעזור'
לא יודעת לעזור
09/12/2016 | 08:21
41
שמחה שהצטרפת אלינו, מאחלת לך הריון שלם ועגול עד הסוף
 
לצפיה ב-'שיהיה בהצלחה!'
שיהיה בהצלחה!
10/12/2016 | 11:38
29
ברוכה המצטרפת ובשורות טובות!
לא יודעת מה להגיד לגבי הנושא הפיזי והשמירה.
לחלק הנפשי תעזרי בכל מה שעושה לך טוב ובנו, שמבינות אותך.
מחזיקה לך אצבנות, שיהיה רק טוב
 
 
 
לצפיה ב-'מתחרפנת'
מתחרפנת
06/12/2016 | 21:50
5
240
בחילות, חרדות, גישה פטאליסטית, גישה חיובית, גישה שלילית, מרגישה טוב, חרדה יותר, הבחילות חזרו, אני שמחה, חרדות, בחילות, כסיסת ציפורניים.
תור לדופק עוד שבוע בדיוק (שבוע 7+0). תוהה אם יש טעם ללכת לפני כן למרכז בריאות האישה כדי להוריד את מפלס החרדה. מודעת לכך שכרגע יש סיכוי גדול לראות קוטב עוברי ותו לא, ושוב תוהה האם קוטב עוברי ירגיע אותי.
 
ובין לבין, היום אחרי הצהריים, הבת שלי שאלה:
אמא, למה לXXX (החבר הכי טוב מהגן) נולדה אחות* ולי לא?
* האחות שלו בת שנה ו-3 חודשים.
עניתי מה שעניתי והמשכנו הלאה.
אבל אני בנשימה עצורה, מבקשת מהעוברית (בדמיוני זו עוברית, עד שיוכח אחרת) שתישאר.
 
אוף, זה כל כך קשה.
לצפיה ב-'לא פשוט בכלל...'
לא פשוט בכלל...
06/12/2016 | 22:54
75
אני במצב דומה הלכתי למרכז לבריאות האישה, לראות שההריון בתוך הרחם ולראות שיש שק הריון...
זה לא קל, אני יודעת. הכל רגיש כזה... שולחת לך כוחות ואיחולי הצלחה בהמשך!
לצפיה ב-'ממש מובן....'
ממש מובן....
07/12/2016 | 08:05
55
אני לא הלכתי לפני בדיקת הדופק לראות שק וכו'... הייתי במתח היסטרי, בצירוף עם בחילות תופת, אבל ידעתי שלראות רק את השק לא ירגיע אותי בכלל.
אם את חושבת שללכת כעת, ולראות קוטב עוברי ירגיע אותל, לכי היום.
אם מראש את יודעת שלא, מציעה שתמתיני עוד שבוע, על אף שההמתנה הזו היא עינוי סיני. תתעסקי בעבודה, בילדה, בתוכנית טובה...בסוף יגיע המועד.
מחזיקה לך אצבעות, בהצלחה!
לצפיה ב-'אם יש לך קצת זמן - לכי להבדק!'
אם יש לך קצת זמן - לכי להבדק!
07/12/2016 | 09:46
2
64
כל דבר שירגיע אותך גם אם לשעתיים בדיוק.
עוצרת את הנשימה שלי עבורך.
לצפיה ב-'אוף..מצב מעצבן ומובן'
אוף..מצב מעצבן ומובן
07/12/2016 | 10:02
1
61
אני גם מתחרפנת ואני סהכ אחרי בדיקה של שק, אפילו אין לי מושג אם ראו קוטב, בקושי הקשבתי לטכנאית, הייתי כל כך בלחץ. בחילות אין לי בכלל וכל הזמן מחפשת סימפטומים אחרים, וגם שיש מייחסת אותם לתמיכה האינטנסיבית שאני מקבלת. אם את חושבת שלהיבדק ירגיע אותך אז לכי על זה...
לצפיה ב-'תודה לכולן'
תודה לכולן
07/12/2016 | 15:19
95
אני לא עובדת כרגע, אז נשאר בעיקר לטפס על קירות.
היום יצאתי קצת מהבית, נפגשתי עם חברה ועשיתי קצת קניות.
בינתיים החלטתי להתאפק. אם יש בשורות רעות, בשלב הזה אני מעדיפה לקבל אותן מהרופא שלי ולא במרפאה מלאה בהריוניות.
לצפיה ב-'כניסת מנהלת חדשה'
כניסת מנהלת חדשה
( לעמוד שלי בתפוז )
04/12/2016 | 17:28
21
117
אנו שמחים לבשר על הצטרפותה של שירהד1 לניהול הפורום.
באותה הזדמנות נאחל לה ולכם הגולשים המון הצלחה!
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'שמחה להצטרף לספרקית באופן רשמי'
שמחה להצטרף לספרקית באופן רשמי
04/12/2016 | 17:59
9
121
רובכן מכירות אותי, אז נראה לי קצת מיותר להציג את עצמי...
אבל אם מישהי לא מכירה, ורוצה לשאול אותי משהו עליי, היא מוזמנת.
מקווה ללוות אתכן וגם את הבאות בתור אחריכן, בהריונות בריאים ותקינים, שיסתיימו בידיים מלאות.
 
שלכן,
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'איזה כיף לנו! '
איזה כיף לנו!
04/12/2016 | 18:07
4
59
שירה יקרה,
תודה שאת מוכנה להשקיע מזמנך, מהידע, מהניסיון ומכוחותיך, ללוות אותנו ברגעים הקשים והשמחים ולתמוך בנו.
כל כך לא מובן מאליו.
אני באופן אישי מאוד מאוד מעריכה ומודה.
 
תודה לך ענקית
לצפיה ב-'תודה על המילים החמות-'
תודה על המילים החמות-
04/12/2016 | 18:13
3
55
זוכרת לך חסד נעורייך, עת ליווית אותי בהריון הקשה והחרדתי (בטירוף) עם מעיין...
רק מנסה להחזיר טובה תחת טובה- לפורום הנפלא הזה שעזר לי מאוד והיווה עבורי מקור לתמיכה. היו פה ויש פה נשים שאני מאוד מתחברת אליהן בהיבט הרגשי, וזו עבורי זכות גדולה להמשיך ולהיות פה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'את פשוט אישה נדירה'
את פשוט אישה נדירה
04/12/2016 | 18:23
2
42
אין לך מושג כמה כוחות שאבתי ממך. אחרי כל מה שעברת וברגעים הקשים שלי חשבתי עליך. גם עכשיו כל פעם כשקשה, אני מזכירה לעצמי אותך וזה מעבר למילים החכמות והתומכות שתמיד יש לך בשפע. 
 
 
לצפיה ב-'אויש, עוד עלולים לחשוב שאני מנסה לסחוט מחמאות'
אויש, עוד עלולים לחשוב שאני מנסה לסחוט מחמאות
04/12/2016 | 19:02
1
8
לצפיה ב-'למה לא? מגיע לך- וגם לספרקית כמובן '
למה לא? מגיע לך- וגם לספרקית כמובן
04/12/2016 | 20:40
36
זה לא פשוט בכלל, וממש לא מובן מאליו, להציע אוזן קשבת, כתף תומכת והמון אמפתיה - בפורום הזה ובזה שליד, בשעה שאתן חוות וחיות גם על בשרכן את ההלם, הכעס והאבל.
 
לצפיה ב-'שירה יקרה שלנו!!!'
שירה יקרה שלנו!!!
04/12/2016 | 20:48
36
ברכותי!
את כבר פה בפועל. ההבדל כעת ברשמיות.
 
אמן על איחוליך. שתזכי לעבוד כאן וללוות את כולנו בהריונות תקינים עד לסוף הטוב.
ושהתנועה בפורום השני תהיה דלילה עד אפסית (ולא בגלל שנשים לא יהיו מודעות לפורום החשוב הזה.....)
 
ושוב הזדמנות להודות לך על הכל!
לצפיה ב-'ברוכה הבאה יקירה '
ברוכה הבאה יקירה
12/12/2016 | 06:37
2
25
כפי שכתבו אחרות, אני חושבת שטבעי וחשוב שמנהלת פורום אובדן הריון תנהל גם את הפורום הזה, אליו אנו מקוות שיגיעו כל הנשים שכותבות בפורום אובדן. 
 
אני שמחה מאוד שבחרת להצטרף לניהול הפורום
לצפיה ב-'ספרקית- לכבוד הוא לי להיות השותפה שלך פה'
ספרקית- לכבוד הוא לי להיות השותפה שלך פה
14/12/2016 | 11:07
1
3
לצפיה ב-''
14/12/2016 | 21:03
1
לצפיה ב-'כיף לנו...'
כיף לנו...
04/12/2016 | 19:48
3
50
אם כי תמיד הרגשתי שהיא מנהלת את 2 הפורומים גם כשלא ניהלה אף אחד מהם.
תודה לך שירה
לצפיה ב-'תודה יקרות שלי. אתן כל כך מרגשות אותי. תודה-(ועוד)- '
תודה יקרות שלי. אתן כל כך מרגשות אותי. תודה-(ועוד)-
05/12/2016 | 06:44
2
67
בימים אלו, אני חווה משהו מאוד מאוד קשה בעבודה שלי- אינני יכולה כמובן לפרט, אבל זה משהו שלא קרה לי כל 17 שנות עבודתי. בריונות מצד הורים של מטופל...לא פיזית, אבל בריונות. משהו מאוד מורכב, שאני מקווה שייגמר בעוד מספר ימים.
אתן (והפורום השני) נותנות לי את הכוח להבין מה חשוב ומי חשוב לי באמת.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'אוי ויי...'
אוי ויי...
05/12/2016 | 10:45
1
60
מה נסגר עם אנשים??
את מטפלת פרטית לא?
פשוט תסיימי איתם.
לצפיה ב-'תודה רונית. כותבת לך מסר גם:)'
תודה רונית. כותבת לך מסר גם:)
05/12/2016 | 13:17
13
לצפיה ב-'איזה כיף לנו!'
איזה כיף לנו!
05/12/2016 | 11:21
28
תודה שירה על המילים הטובות! גם בפורום השני וגם כאן
לצפיה ב-'איזו התרגשות'
איזו התרגשות
06/12/2016 | 09:38
1
40
אכן שירה את תמיד כאן בשביל הבנות, וטוב לראות שיש לזה נופך רשמי עכשיו
בהצלחה יקירה
לצפיה ב-'תודה, תודה לכולכן על הברכות'
תודה, תודה לכולכן על הברכות
06/12/2016 | 09:53
7
לצפיה ב-'ברכות שירה היקרה,'
ברכות שירה היקרה,
07/12/2016 | 08:13
13
על ניהול הפורום.
על אף שמשום מה הייתי בטוחה שאת אחת המנהלות (-:
המשיכי בעבודת הקודש שאת עושה, יקירה. צריך הרבה גדלות נפש על מנת לתת כל כך הרבה מעצמך לאחרים, ויש לך את זה בגדול!
אז תודה, ובהצלחה!
לצפיה ב-'נהדר שהצטרפת באופן רשמי, שירה'
נהדר שהצטרפת באופן רשמי, שירה
07/12/2016 | 09:44
28
די התבקש שזה יקרה, מה גם שחלק מהעבודה משלימה ויש זליגה משם לכאן (ואמן שחד כיוונית לגמרי). טוב בשביל כל הנשים שזקוקות כאן למילה טובה וגם טוב עבור כל אחת משתיכן, שירה וספרקית, כך שתוכלו לחלוק ולשמור כל אחת על המרחב שלה כשצריך).
לכל אחת מכן.
לצפיה ב-'שירה, את נפלאה '
שירה, את נפלאה
10/12/2016 | 22:54
1
14
איזה מזל יש לנו שאת כאן כדי לחבק, להכיל, לחזק. אני מעריצה אותך ואת ספרקית על הכוחות שלכן ומודה על זה שאתן קיימות
לצפיה ב-'שוב- תודה רבה על הברכות, האיחולים והמילים החמות'
שוב- תודה רבה על הברכות, האיחולים והמילים החמות
11/12/2016 | 04:51
2
לצפיה ב-'איך מתגברים על החרדות?'
איך מתגברים על החרדות?
04/12/2016 | 22:45
4
167
עברתי באוגוסט הפלה בשבוע 7 ואתמול גיליתי שאני שוב בהריון :)
עם כל השמחה אני לא מצליחה להירגע ולחשוב חיובי. קוראת סיפורי הפלות ולידות שקטות ונחרדת מכל דקה שעוברת בלי בחילה..

מה עושים?
לצפיה ב-'לפעמים מתגברים ולפעמים לא...'
לפעמים מתגברים ולפעמים לא...
05/12/2016 | 06:56
1
107
ברוכה הבאה אלינו:)
טיפ ממני אלייך- תפסיקי לקרוא סיפורי הפלות ולידות שקטות.
לא אומרת לך לקרוא סיפורי לידות וללכת לרכוש עגלה ומיטת תינוק, אבל גם לא להתעסק כל הזמן בסיפורים הקשים.
לא כתבת האם יש ילד/ים בבית, או שההריון ההוא שנגמר באוגוסט היה ההריון הראשון שלך.
יכולה לספר לך על עצמי, שבני השני נולד לאחר הפלה אחת (שהיתה בשבוע 8-9), ועד שבוע 10 הייתי בחרדה, אבל לאחר מכן הייתי הריונית רגילה, עם חרדות רגילות לחלוטין, כמו כל אישה אחרת. לא משהו מיוחד. בסך הכל נהניתי בהריון והייתי שמחה ואופטימית.
מקווה מאוד שכך יהיה גם אצלך.
 
אז מה לעשות? מנסה לתמצת:
1. להפסיק לקרוא סיפורים קשים.
2. להבין שרוב רובם של ההריונות מסתיימים בידיים מלאות.
3. לקוות שכך יהיה גם אצלך.
4. לעשות דברים שאת אוהבת, להעסיק עצמך בדברים שמשמעותיים עבורך.
5. להבין שעדיף בלי בחילות, ושקיום או אי קיום בחילות לא אומר דבר על תקינות ההריון ו/או העובר, אז עדיף בלי:)
6. לדאוג לתמיכת הסביבה- אנשים שאת יודעת שיהיו אמפטיים אלייך וסבלניים לחרדות, לשתף, לדבר על זה, לקבל תמיכה מהסביבה ובמידת הצורך- לדאוג גם לתמיכה מקצועית.
7. לבוא אלינו ולספר לנו ולכתוב לנו כל מה שאת רק רוצה.
8. להבין שחרדות בהריון לאחר אובדן הן נורמאליות, לקבל את זה ולנסות לחיות יום אחר יום, בדיקה אחר בדיקה.
 
מחזיקה אצבעות להריון תקין, שיסתיים בידיים מלאות.
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה המפורטת'
תודה רבה על התגובה המפורטת
06/12/2016 | 22:10
47
מתנצלת על המענה המאוחר, לא הייתי לייד מחשב ותפוז פחות תומכים בסמארטפונים מסתבר
 
מקבלת את הדברים שאמרת - אפסיק לקרוא סיפורים קשים ואקווה לטוב :)
 
אני עדיין לא מצליחה להפסיק לדאוג כשאין סימפטומים מיוחדים בעיקר בגלל שבפעם הקודמת הבנתי בדיעבד שכשההריון פסק, פסקו איתו גם הסימנים. כנראה שאני פשוט מנסה לחפש רמזים...
 
מניחה שהכל ירגע אחרי הבדיקה הראשונה במידה והכל יהיה תקין.
 
שוב תודה רבה :)
לצפיה ב-'אחרי התשובה המפורטת של שירה לא נשארו לי מילים'
אחרי התשובה המפורטת של שירה לא נשארו לי מילים
06/12/2016 | 22:50
48
שירה כתבה את הכל כל כך מדויק, שאין לי מה להוסיף... נשאר לי רק להציע לך תמיכה דרך הפורום הנפלא ולאחל לך הריון תקין עם תינוק/ת בריא/ה בסופו.
 
לצפיה ב-'זה מה זה קשה...'
זה מה זה קשה...
08/12/2016 | 15:19
32
אנסה לענות מנסיוני העגום..
עברתי הפלה בשבוע 12 עם עובר שהיה ללא דופק חודש בלי שידעתי כלום... ועוד הפלה בשבוע 18 עקב מום.
ההריון שעברתי אחרי שתי ההפלות האלה היה פשוט מסויט.... חרדות אינסופיות שעברו רק ברגע שהתינוק שלי הונח עלי בחדר לידה.
אבל כן היו רגעי חסד. עבדתי על עצמי המון. הייתי עושה לעצמי דמיון מודרך, מדמיינת את העובר זז בפנים ונושם. זה עזר קצת.
וגם כשעברתי את נק' המשבר של שבוע 12 ו18 הרשתי לעצמי לנשום קצת.
תחשבי חיובי כי אין טעם לסבול ככ הרבה...
בהצלחה!
לצפיה ב-'בדיקות השבוע...וקצת קיטורים'
בדיקות השבוע...וקצת קיטורים
04/12/2016 | 22:38
9
128
אז התחלתי שבוע 22.
מרגישה שהכל נדבק אלי... אחרי בחילות והקאות עברתי לכאבי בטן ועצירות, שהתחלפו בשלשולים כתוצאה מאיזה וירוס... 3 ימים הרגשתי מצוין ועכשיו פתאום מקוררת עם כאבי גרון ונזלת. ממש חלשה וזה מעצבן אותי. 
ביום שלישי בדיקת רופאה ואחות.
ביום שישי סקירה מורחבת מאוחרת, בה אזדקק לאצבעות הקסם שלכן.
איך עובר אצלכן?
 
לצפיה ב-'אויש, הוירוסים האלו'
אויש, הוירוסים האלו
05/12/2016 | 07:07
3
81
התחסנת לשפעת? לא שזה פוטר מעונשו של זה, אבל לפחות התופעות של המחלה אמורות להיות קלות יותר...
אני נאנחת ונושמת עבורך. נראה לי שאת צריכה כמה נשימות כאלו טובות שממלאות את הריאות והגוף בחמצן טרי ובכוחות:)
בהצלחה בבדיקות הבאות. האצבעות שלי כאן לרשותך (ולרשות האחרות) בכל עת.
שיהיו בשורות טובות!!!
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'הבדיקה עברה בשלום, ביום שישי הבדיקה החשובה...'
הבדיקה עברה בשלום, ביום שישי הבדיקה החשובה...
06/12/2016 | 20:04
2
49
תודה ענקית שיר'לה
התחסנתי לשפעת, לא יודעת אם יעזור, עכשיו בעיקר נזלת מעצבנת... אבל שטויות.
מתחילה להרגיש כבדה, מוקדם מהרגיל.
היום פגשתי חברה, שלא ידעה על מצבי. ראתה אותי וממש החווירה. אמרה לי, אל תגידי כלום, נדבר בסוף... שרק יהיה טוב... בקיצור אני ממש מפחידה אנשים...
הבדיקה היום הייתה בסדר, בעיקר קיבלתי הפניות לבדיקות הבאות. בובי נראה בסדר, כמות מי שפיר נראית תקינה (טפו טפו טפו). 
ביום שישי סקירת מערכות מאוחרת מורחבת, בתקווה לתקינה.
ושוב תודה ענקית
לצפיה ב-'יופי, נשמע טוב:)'
יופי, נשמע טוב:)
06/12/2016 | 20:52
1
34
העזת להיפגש עם החברה בלי לעשות לה הכנה מראש?! או שסתם נפגשת איתה במקרה?
את יודעת, בהריון עם מעיין הייתי הולכת לבדיקה אצל הרופאה שלי כל שבוע. משבוע 15, אחרי כל בדיקה, הייתי נותנת לעצמי בילוי עם עצמי- פיצה האט וטרופית. הייתי יושבת כמה דקות, מנסה לנשום, מנסה לגייס אופטימיות. זה כמובן אחרי טלפון הרגעה לבעלי ולאמא שלי...
את גם עושה את זה? איזה מן צו'פר קטן אחרי בדיקה מוצלחת?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'איזה קטע! גם אני מצ'פרת את עצמי אחרי כמעט כל בדיקה!'
איזה קטע! גם אני מצ'פרת את עצמי אחרי כמעט כל בדיקה!
06/12/2016 | 22:46
42
אז את החברה פגשתי במקרה. טוב, זה לא קשה במיוחד, היא עובדת באזור המרפאה. פלא שלא פגשתי אותה עד עכשיו. ודווקא בשבוע שעבר דיברנו וכו, היה לה יום הולדת וסיכמנו שניפגש בקרוב... 
קרתה לי היום תקרית מגעילה במיוחד בחניון הצמוד למרפאה. המרחק בין עמדת התשלום ועד לחניון לא קצר בכלל. היה לי כבד וקשה ללכת ועשיתי את כל המסלול עד לשם וחזרה. ביציאה לא נתנו לי לצאת בטענה שאיחרתי בדקה, כי הייתי צריכה להספיק לרוץ את כל המסלול תוך 7 דקות ועשיתי אותו תוך 8 דקות! בנוסף לריצות נוספות, טרחה ועצבים, שילמתי על הדקה הזו 16 (!) שקלים. 
 
ואז הגיע הזמן לפינוק. חיפשתי לעצמי מכנסי הריון, כי הבטן ממש גדלה, שפיצית וארוכה כזו, כבר בקושי עולה עלי משהו. יש לי 2 זוגות להריון, אבל זה לא מספיק... שום דבר לא התאים לי. בסוף קניתי מחבת של סולתם לפנקייקים וחביתות בצורת לבבות (תבנית של 6), שמעתי שפשוט להיט ויוצא נפלא אחד אחד. נראה לי מדליק. בערב יצאתי עם בתי, כמעט בת ה-13 לבילוי בנות. שוב חיפשנו מכנסים, ללא הצלחה... בסוף אכלנו גלידת יוגורט מפנקת וקשקשנו אחת עם השנייה... 
עכשיו סיימתי להכין ארוחת צהרים למחר ואני גמורה, אך מרוצה.
ביום שישי כולי תקווה לסקירה תקינה, יש לי סיוטים מהבדיקה. באחד ההריונות הכושלים שלי, הכל התחיל מהסקירה המאוחרת במיעוט מי שפיר...  
בעיקרון קבעתי ארוחת בוקר עם 3 חברות, אחת מהן בהריון באותו שבוע איתי, מקווה שיהיה לי מצב רוח להצטרף...
זהו, שפכתי הכל.
תודה
לילה טוב
 
לצפיה ב-'אויש באסה'
אויש באסה
08/12/2016 | 15:25
2
23
אני גם לא מרגישה טוב בכלל...
בחילות כל הזמן, צרבות כאבי בטן..
שניה אוכלת אוכל של בית קפה ואז שעה משלשלת בשירותים של הקניון... (סליחה)
הגוף שלי כועעעס עלי
 
לצפיה ב-'אויש'
אויש
10/12/2016 | 11:15
1
15
אצל חלק מאיתנו ההחלות ממש קשות. אצלנו בנוסף לחלק הפיזי, גם החלק הנפשי מורכב... העיקר שיהיה תקין
שולחת לך כוחות להמשך. 
לצפיה ב-'מה שקשה לי במיוחד'
מה שקשה לי במיוחד
11/12/2016 | 14:14
14
זה גם החלק שאני מרגישה בהריון נצחי! וגם שלצערי פעמיים עברתי את כל החלק הדוחה של הבחילות לשווא.
אז מאוד מבהילה אותי המחשבה שיש מצב שאני סובלת לחינם.
ושוב, וסליחה על חוסר הרגישות, אני יודעת שהתחושות שלי רעות במיוחד אבל ממש קשה לי עם עצם העובדה שאני בהריון. לא מתחברת, לא מתרגשת. לא מצפה לכלום.
בא לי לישון עם התינוק שלי עד גיל 3 ולא בא לי להתחיל לחשוב על מה אני אעשה איתו עוד כמה חודשים. ואיך אני אסדר לו מיטה אחרת בחדר אחר בבית.
בעלי בשיא ההתרגשות שלו ובטוח שמה שקשה לי זה שאני לא יכולה לספר לאף אחד. מנסה להסביר לו שרק הוא חושב על כאלה דברים נחמדים.
אני פשוט מרגישה חולה. ובא לי להבריא.
לגבי העדכון שלך. ממש צחקתי שכתבת שקנית מחבתות.... מצחיקה
לצפיה ב-'אתמול עשיתי סקירת מערכות מאוחרת וברוך השם יצא תקין'
אתמול עשיתי סקירת מערכות מאוחרת וברוך השם יצא תקין
10/12/2016 | 11:59
1
24
עדכון הסקירה מאתמול - שבוע 22. העובר מתאים לשבוע 23, קצב הגדילה נשמר. הבדיקה יצאה תקינה ואני מאושרת. רק שיימשך כך. אמן!
נשאר לשרוד עוד כ16 שבועות, רק שיהיה תקן ובריא.
 
בשבוע הקרוב שוב ייעוץ גנטי ואקו לב עובר, רק שיהיה תקין גם כן. 
 
תודה על האצבעות 
 
לצפיה ב-'יופי!!!טפו טפו טפו- נשמע טוב:)'
יופי!!!טפו טפו טפו- נשמע טוב:)
11/12/2016 | 04:55
14
את ממש חיה מבדיקה לבדיקה, הה? מוכר...
המשיכי לעדכן אותנו, ואמן להמשך בשורות טובות.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'מצטרפת בחשש רב..'
מצטרפת בחשש רב..
01/12/2016 | 13:05
5
227
בקצרה על ההיסטוריה שלי, אני אחרי 2 הפלות (אחת בשבוע 6 ואחת בשבוע 10). השבוע התבשרתי על בטא חיובית יפה (אחרי טיפולים). אני מזריקה פרוגסטרון אחת ליומיים ולוקחת 2 קרינון ג'ל. זאת לאחר שהיו מעט דימומים בשבוע שלפני הבטא. אז כבר חשבתי שאפשר להיות קצת רגועים, אבל לא, היום חזר לו הדימום ובהנחיית הבי"ח שמטפל בי הוחלט על זריקה מידי יום. הייתי אמורה להגיע לus ראשון באמצע שבוע הבא, בגלל הדימום אמרו לי לגשת בראשון. אני איבדתי את מעט השלווה שהייתי לי ושוקלת ללכת למוקד בשבת. מה דעתכן? איך אפשר בכלל להיות רגועים שהמחשבות האלה מיד צצות?
לצפיה ב-'מה שלומך הבוקר?'
מה שלומך הבוקר?
04/12/2016 | 08:23
3
53
הלכת להיבדק בסופ"ש או שהתאפקת?
כמה עוברים הוחזרו והאם זה סבב שאיבה או מוקפאים? נדמה לי שבסבב שאיבה עלולים להיות דימומים בגלל הטראומה לצוואר הרחם.
מחזיקה לך אצבעות להמשך ארוך ומשעמם, ושיסתיים בידיים מלאות.
לצפיה ב-'אני בסדר'
אני בסדר
04/12/2016 | 09:39
2
58
לא הלכתי להיבדק, לא היה טעם כי הדימום כבר הפסיק באותו יום שהתחיל (נקוה שגם לא יחזור). החזירו אחד בסבב עם שאיבה. עד היום מעולם לא חוויתי דימום כזה ועברתי כמה סבבים (מוצלחים יותר ומוצלחים פחות). אני חושבת שאולי זה גם מושפע מהקלקסן שאני לוקחת עוד מיום ההחזרה. בימים הקרובים אגיע לבדיקה בבי"ח כמו שהייתי אמורה.
לצפיה ב-'טוב שהפסיק הדימום. אנא עדכני אותנו'
טוב שהפסיק הדימום. אנא עדכני אותנו
04/12/2016 | 18:09
1
31
לאחר הבדיקה באמצע השבוע, בתקווה לבשורות טובות.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מעדכנת'
מעדכנת
07/12/2016 | 10:04
42
בינתיים נצפה רק שק, שבוע 5 וקצת. דופק שבןע הבא ובינתיים בעיקר הדופק שלי בשמיים��
לצפיה ב-'בשורות טובות, המשך קל ותקין שיהיה '
בשורות טובות, המשך קל ותקין שיהיה
04/12/2016 | 18:27
15
לצפיה ב-'איך יודעים אם צריך לקבלת תמיכה להריון?'
איך יודעים אם צריך לקבלת תמיכה להריון?
30/11/2016 | 20:00
12
126
שלום לכולן,
אני בתחילת הריון שלישי, כרגע בשבוע 5, לאחר 2 הפלות מוקדמות.
לפני מס׳ ימים החלו להופיע הכתמות, יש לומר שהן מעטות.
ידוע לי שהדבר נתפס כנורמלי, אך מנסיון העבר ההריונות הסתיימו בהפלות.

ראיתי פה בנות שכותבות שהן לוקחות תמיכה להריון.
שאלתי היא איך יודעים אם אכן זקוקים לתמיכה זו?
הרופא לא הציע, אך אולי אני בכל זאת אמורה לבקש..?

מודאגת ומקווה לטוב.
תודה
לצפיה ב-'פרוגסטרון'
פרוגסטרון
30/11/2016 | 20:19
75
היי מיני.
אני יודעת שלפעמים נותנים תמיכת פרוגסטרון, או בנרות וגינליים (אנדומטרין) או בזריקות לשריר של פרוגסטרון. נראה לי שיש עוד כמה תכשירים בסגנון, אני פחות מכירה אותם.
אצלי בהריון הראשון גם היו קצת דימומים בהתחלה והרופאה פשוט רשמה לי את הנרות, מבלי לעשות בדיקה של רמות פרוגסטרון. בהמשך גם התחילה לי התקצרות של צוואר הרחם אז עברתי גם לזריקות.
אם הרופא שלך לא ירשום לך משהו לתמיכה, אפשר בכל מקרה לבקש לעשות בדיקת דם לרמות פרוגסטרון, כדי להבין מה הרמה אצלך.
שיהיה המון בהצלחה ובעז"ה תסיימי את ההריון בשלום ובידיים מלאות.
לצפיה ב-'ערב טוב'
ערב טוב
30/11/2016 | 20:42
2
65
באיזה שלב היו ההפלות הקודמות? 
את יודעת מה גרם להן? 
לצפיה ב-'הראשונה בשבוע 9 הפלה נדחית.'
הראשונה בשבוע 9 הפלה נדחית.
30/11/2016 | 21:14
1
83
השניה בשבוע 4-5 הפלה טבעית.
בראשונה הבדיקה לאחר הגרידה חזרה תקינה.
לא ידוע מה הסיבה להפלות.
לצפיה ב-'אני מצטערת לקרוא על האובדנים שלך'
אני מצטערת לקרוא על האובדנים שלך
30/11/2016 | 23:00
57
האם בדקת עם הרופא שלך את נושא הקרישיות? 
מכיוון שאובדני ההריון הם בשלבים התחלתיים יחסית של ההריון, זה הדבר הראשון שהייתי בודקת. בגלל שכרגע לא ניתן לבצע בדיקות קרישיות (בשל ההריון), הייתי קובעת תור דחוף לרופא ומבקשת לשאול האם אפשרי לדעתו לתת לך עכשיו תמיכת פרוגסטרון (מתוך מחשבה שמקסימום זה יועיל). 
לאחר ההריון שיסתיים בתקווה בידיים מלאות הייתי מבצעת את בדיקות הקרישיות בכל מקרה. 

שיהיה בהצלחה. עדכני אותנו. 
לצפיה ב-'תתייעצי עם הרופא'
תתייעצי עם הרופא
30/11/2016 | 21:28
54
אני שאלתי את הרופא שלי (אחרי הפלה נדחית אחת בשבוע 8) והוא אמר שהוא לא רואה סיבה. אני יודעת שיש רופאים שנותנים כי זה בגדר לא יועיל לא יזיק.
לצפיה ב-'האמת...'
האמת...
01/12/2016 | 07:52
52
לדעתי כדאי לקחת.
לצפיה ב-'ממליצה לך לקבל חוות דעת מרופא נוסף'
ממליצה לך לקבל חוות דעת מרופא נוסף
01/12/2016 | 16:57
40
״שמומחה״בנושא הפלות, אני גם אחרי 2 הפלות(שבוע 11 ו15), הרופא שלי אמר לי שבהיריון הבא יתן לי תמיכה, אבל עדיין הלכתי לחווד נוסף אצל פרופ קופרמינץ.
למרות שאת כבר בהיריון ובדיקות קרישה אי אפשרלעשות(אני עשיתי את כל הבירורים ועדיין לא מצאו כלום..) עדיין ממליצה לך לקבל עוד חווד ליתר ביטחון;)
בהצלחה!ובשורות טובות!!!!
לצפיה ב-'עשיתי כבר בדיקות קרישיות'
עשיתי כבר בדיקות קרישיות
01/12/2016 | 20:54
4
48
אך יקח עוד קצת זמן עד שיגיעו התוצאות, אז בינתיים לוקחת מיקרופירין,
למקרה שאכן מדובר בקרישיות יתר.
 
במקביל מתחילה היום תמיכה של אוטרוגסטן..
אשמח לשמוע קצת מידע ממי שלקחה.אני די קלולס בעניין הזה.
 
תודה לכולכן. מעריכה מאוד את העזרה.
 
לצפיה ב-'לקחתי אוטרוגסטן(למזל;))'
לקחתי אוטרוגסטן(למזל;))
01/12/2016 | 22:12
52
עד שבוע 10, כדור אחד ליום לנרתיק, פשוט סהכ;)
רק טובבבב!!��������
לצפיה ב-'אני לקחתי את שניהם'
אני לקחתי את שניהם
04/12/2016 | 18:33
2
28
היי
בשעה טובה ובתקווה שהכל יצליח! 
לקחתי את הנרות 3 פעמים ביום, 2 טבליות/נרות, ללא סיבה מיוחדת. לא היה נעים בתחושה במשך היום, אבל עבר. נשארו לי 3 קופסאות, הייתי שמחה למסור.
לגבי מיקרופירין, חשוב להקפיד לקחת אחרי האוכל, עם כוס מים ולא פחות ואחרי זה חצי שעה לא לנוח. לא ידעתי את ההנחיות וגם די הקלתי ראש, אחרי 4 חודשים היו לי כאבים בקיבה וממש סבלתי. עכשיו הפסיקו לי והעלו מינון של קלקסן.
מרגישה יותר טוב.
שיהיה רק טוב!
לצפיה ב-'לא היייתי מודעת להנחיות של המיקרופירין.'
לא היייתי מודעת להנחיות של המיקרופירין.
05/12/2016 | 09:18
1
18
אתחיל ליישם אותם, תודה.
 
עם הקלקסן הרופא שלי החליט לחכות עד שיהיו את תוצאות הקרישיות (בערך שבועיים),
כי בכל זאת מדובר בזריקות.
מקווה מאוד שהתוצאות יהיו תקינות, או לחילופין שההחלטה לחכות עם הזריקות אכן תתברר כנכונה..
תודה לכן על התשובות והסבלנות.
עכשיו רק נותר להמתין עד בדיקת הדופק בשבוע הבא...
לצפיה ב-'נחזיק לך אצבעות לתוצאה תקינה'
נחזיק לך אצבעות לתוצאה תקינה
05/12/2016 | 18:45
5
לצפיה ב-'ערב טוב יקרות'
ערב טוב יקרות
30/11/2016 | 20:33
7
206
והנה נגמר לו נובמבר. 
נעלמתי מהפורום כמעט לחודשיים. מרגישה שאני חייבת לכן הסבר והתנצלות. 
בתחילת-אמצע אוקטובר התחיל להרגיש לי כבד להיכנס לפורום. בהתחלה לא הבנתי למה זה קורה (הדחקה זה כלי נפלא), לקח לי כמעט חודש להבין... שזו פשוט היתה הכנה לחודש קשה מנשוא. נובמבר 2016. החודש בו הייתי אמורה ללדת את הבת שלי. הבת שהיתה אמורה להיות הילדה האחרונה שלנו. הבת שתמיד תהיה הילדה האחרונה שלי למרות שמעולם לא ראיתי אותה ומעולם לא זכיתי לתת לה שם.  
ההפלה האחרונה שמה קץ לתקוות לילד נוסף. התל"מ הדגיש את ממשיות הקץ הזה. 

דצמבר בפתח. אני מרגישה שזה זמן להרים את הראש ולהמשיך קדימה. 
 
אז סליחה על ההיעלמות. טוב לחזור ולראות את הודעות ההצטרפות המשמחות. מקווה לקרוא את כל ההודעות תוך כמה ימים. 

חוזרת על הבקשה שלא הספקתי להתעסק איתה באוקטובר-נובמבר... אני מתכוונת לחזור עכשיו לאט לאט לניהול פעיל של הפורום ואשמח מאוד אם מישהי תרצה להצטרף אליי לניהול. 

ערב מקסים לכולן
לצפיה ב-'טוב שחזרת אלינו-'
טוב שחזרת אלינו-
30/11/2016 | 21:05
100
כפי שראית, דאגתי לך, ואני בטוחה שכל הבנות פה גם. טוב שחזרת אלינו, ותודה על השיתוף האישי והמרגש. הכל ממש ממש מובן לגמרי. מודה שעצוב לי בשבילך, ואני מעריצה את הכוחות שלך ואת היכולת להרים את הראש ולהמשיך קדימה, כפי שניסחת כה יפה בעצמך.
 
מעבר לכך, אני כותבת לך מסר.
שירה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-' טוב שחזרת'
טוב שחזרת
30/11/2016 | 21:30
65
וטוב שלקחת לעצמך את הזמן והמרחק שהיית צריכה, אין לגיטימי מזה.
לצפיה ב-'כיף שחזרת...'
כיף שחזרת...
01/12/2016 | 07:51
57
חשבתי עלייך המון!
לצפיה ב-'טוב שחזרת!'
טוב שחזרת!
01/12/2016 | 09:17
49
עצוב לי לקרוא את ההודעה שלך.
ממש מקווה שיהיה לך רק טוב בהמשך. אושר שמחה.
עם כמה שיותר דברים משמחים להתעסק בהם.
לצפיה ב-'את מופלאה, ספרקית'
את מופלאה, ספרקית
01/12/2016 | 14:35
61
גיבורה ומופלאה כשלמרות כל התלאות והייסורים את את, ובכלל על שבחרת והצלחת לחזור לכאן על אף הקושי העצום.
תודה וחיבוק חזק ממני.
לצפיה ב-'היי'
היי
04/12/2016 | 18:19
18
ספקית היקרה
קראתי את הודעתך מספר פעמים מהרגע שנכתבה.
במקום לענות, בכיתי. הרגשתי כאילו חלק ממנה אני כתבתי לפני כשנתיים, באובדן האחרון שלי, שיחסית לשבוע ההריון היה קצר מכולם (שבוע 13), אך מהבחינה הנפשית חוויתי את הכאב הקשה ביותר. זה כמו פרידה מחלום, להרגיש קרוב ולהתרחק ממנו לתמיד... אז נפרדתי מהחלום ומהפורום... ועדין לא מאמינה שאני שוב כאן... מקווה שהפעם עד הסוף הטוב. 
 
לדעתי, זה שמצאת את הכוחות לחזור ולתמוך בנשים אחרות, זו גדולה שאין כמותה. לדעת לתת מעצמך, כמו שאת עושה זאת יום יום, לדעת לשמוח בשמחת אחרים, לדעת לתת כתף לאנשים וירטואליים... את בהחלט אדם מיוחד וחזק מאוד.
 
תבורכי!!!
מאחלת לך שבוע של אור וכוחות!
 
 
לצפיה ב-'תודה יקרות '
תודה יקרות
12/12/2016 | 06:33
2
לצפיה ב-'כמה בכיתי היום'
כמה בכיתי היום
30/11/2016 | 17:11
2
240
עשיתי העמסת סוכר
האחות שאלה אותי איך נגמר ההריון שהיה ב2015-2016 כי לא מעודכן לה במחשב
ואני בלי הכנה מוקדמת פ/שוט פרצתי בבכי
ההריון נגמר בלידה שקטה וכל היום אני מסתובבת עם דמעות בעיניים ועצבות בלב.
והבנתי שהכאב הזה לא נגמר ולא יגמר לעולם, הוא תמיד נמצא אצלי ולפעמים הוא מתפרץ בלי שליטה
ודווקא שאני חושבת שאני בסדר פתאום הכל צף מחדש
לצפיה ב-''
30/11/2016 | 20:37
79
זה כל כך מובן  2015-2016 זה עדיין כל כך טרי. לא פלא שהשאלה גרמה לך להתפרק ככה. 
הכאב אכן לא נגמר ולא ייגמר. האובדן שחווית תמיד יהיה עצוב. אבל יכולה להבטיח לך שהזמן עושה משהו. מקהה מעט את הכאב. מאפשר שוב לנשום. ואז, גם כשהכל צף, את יותר בשליטה. אני זוכרת מניסיוני שקשה להבין את זה בהתחלה, שקשה להאמין שיום אחד יכול להיות אחרת. 
תני לעצמך זמן, יקרה. 
לצפיה ב-'מאוד מאוד מובן. אצלי הדמעות היו באות מעצמן,'
מאוד מאוד מובן. אצלי הדמעות היו באות מעצמן,
04/12/2016 | 18:20
44
בלי שום הכנה או התחשבות...מאוד טבעי ונורמאלי.
סליחה שאני שואלת, אבל אני לא זוכרת מה היה בהריון הקודם, וגם אשמח אם תזכירי לי (ולנו) באיזה שלב את עכשיו של ההריון, וגם האם יש ילד/ים בבית.
האם הגיעו התוצאות של העמסת הסוכר?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'מי פה כבר בחודש שמיני-תשיעי? ספרו לנו קצת'
מי פה כבר בחודש שמיני-תשיעי? ספרו לנו קצת
28/11/2016 | 22:40
5
43
לצפיה ב-'שבוע 35 '
שבוע 35
29/11/2016 | 12:44
4
41
לצפיה ב-'יופי! עוד שבועות אחדים ללידת האפרוח שלך'
יופי! עוד שבועות אחדים ללידת האפרוח שלך
29/11/2016 | 12:46
3
24
לצפיה ב-'כן, קצת לא נתפס..'
כן, קצת לא נתפס..
29/11/2016 | 14:56
2
104
אומנם היתה הפסקה קצרה בין ההריונות, אבל בפועל זה פשוט מרגיש שאני כמו פילה - כבר בהריון יותר משנה.
בשבת האחרונה האחיינית שלי פתאום הבינה שאני בהריון ולא "סתם שמנה" וכעסה שלא סיפרנו לה קודם ("ובכלל סבתא אמרה שאסור לדבר על התינוק שלך")... 
לצפיה ב-'איזו התרגשות:)...עוד מישהי פה כבר על קו הסיום?'
איזו התרגשות:)...עוד מישהי פה כבר על קו הסיום?
30/11/2016 | 14:51
1
11
לצפיה ב-'אני שבוע 37+4'
אני שבוע 37+4
11/12/2016 | 13:47
35
בשבוע האחרון מתניידת בין המוקד למיון.
מוקד כל יום.. במיון הייתי 4 פעמים.
 
לפני כשבוע וחצי התגלה איחור בגדילה. הפצפון שלנו ירד מאחוזון 45-50 ל 25 ואז ל 20.
בהתייעצות ביום רביעי האחרון במיון, הוחלט שמכיוון שהמוניטור בדרך כלל טוב והתנועות מורגשות, לנסות לחכות עוד שבוע. כלומר לשבוע 38 (יום רביעי הקרוב) ולראות מה יתפתח.
אם המשקל יישאר נמוך, יש סיכוי ליילוד.
 
ההתרגשות בעיצומה. בעלי מרשה לעצמו קצת יותר להתרגש ולהתחבר.
 
היסטוריה: עברנו הפלה כואבת (פיזית ורגשית) בשבוע 13 לפני עשרה חודשים וקצת, ב 1.2.2016
אנחנו באים מעולם הטיפולים. כל הריון שלנו מושג בהפריה חוץ גופית.
לבעלי יש היסטוריה רבה בנושא הפוריות במשפחה. 5 מתוך 7 ילדים כרגע לא נכנסים להריון באופן טבעי.
אנחנו הלידה היחידה שמצפים לה. ומצפים לה.
 
לעניין שם הילד, קצת קשה לי אבל אצטרך ללכת עם המוסריות והמצפון ולקרוא לו על שם אבא של חמותי.
אין בן במשפחה שיכול להיקרא על שמו מכיוון ששאר הילדים כרגע נושאים בעיות פוריות שלא נפתרו ואילו לנו יש בן. 
מצד שני המשפחה של בעלי לא ממש מאושרת מאורח החיים שלנו (הלא חרדי בעליל) ואני מפחדת ממצב שבו יתערבו לנו יתר על המידה רק כי קראנו שם של סב המשפחה.
אני מפחדת יותר מעצמי, כי אין לי מחסום לפה וכי אני אכנס בהם טוב טוב ומאד בבוטות אם זה יקרה.
 
חשבתי אחרי הלידה לדבר עם חמותי בנושא. אם לא תרצה בגלל אורח החיים שלנו - אני אבין (ואשמח) ויש לי שם שהנשמה שלי פשוט "קיבלה" בחודש וחצי האחרונים.
 
זה לא שאנחנו לא דתיים. אבל יש לנו טלויזיה בבית, אנחנו אוכלים הכשרים "רגילים" ולא מהודרים וגם הילדים שלי, בשבועה, לא יילכו למוסדות חרדיים ולא ייצאו אברכים חלילה וחס.
זה מאד שונה מכל המשפחה של בעלי שהיא כן כזו.
 
 
לצפיה ב-'בחילות ותמיכה בנרות...'
בחילות ותמיכה בנרות...
27/11/2016 | 08:05
23
160
אתמול הייתי סמרטוט!
לא הצלחתי לתפקד. כאבה לי הקיבה והייתה לי בחילה קשה מהבוקר עד הערב. ברמה שלא שתיתי ולא אכלתי כלום כל היום ופשוט ישנתי ללא הפסקה גם כשהבנות היו עירות.
בכלליות היו לי שבועיים של בחילות (ברמה יותר נמוכה) וזה עבר לפניי שבועיים כבר.
שבוע 9+3. בחמישי הייתי אצל הרופא ואמר שהכל נראה טוב ולהמשיך את התמיכה. כאמור, לוקחת תמיכה החל מיומיים לאחר הביוץ בעקבות שלב לוטאלי קצר (ייתכן ואי ספיקה של הגופיף הצהוב) ואכן נקלטתי כך בניסיון ראשון. כעת חוששת להפסיק את התמיכה. זכור לי שבעבר רשמו כאן בנות שהיו להן דימומים כשניסו להפסיק את התמיכה ואני בכלל שואלת את עצמי אם הבחילות זה בעקבות הנרות כי ב 3 ההריונות הקודמים לא היו לי בחילות בכלל!
ולא קיבלתי תמיכה מסוג זה אלא רק זריקות פרוגסטרון משבוע 16 (בעקבות אובדן ההריון שהיה על רקע של לידה מוקדמת)...
קיצר. מבולבלת ומובחלת...
לצפיה ב-'רגע, רונית- אולי בכלל היה מדובר בוירוס בטן?'
רגע, רונית- אולי בכלל היה מדובר בוירוס בטן?
27/11/2016 | 08:15
2
65
יש המון המון וירוסים עכשיו. אנחנו כולנו היינו חולים בוירוס בטן קטלני לפני שבועיים:(
הקאות, בחילות, סמרטוט...הכל היה גם לי...סתם בגלל וירוס.
אולי גם אצל זה כך?
 
אם הבחילות ממשיכות וזה לא וירוס, כדאי להתייעץ עם הרופא לגבי השפעת התמיכה על נושא הבחילות, וכמובן לגבי סיוע רפואי בעניין (יודעת שיש כדורים. אולי זה יעזור לך).
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'לא חושבת כי'
לא חושבת כי
27/11/2016 | 08:37
1
68
לא שילשלתי ולא הקאתי.
והעיקר היה בחילה רצינית... משהו שלא חוויתי מעולם. אני מאלה שאוכלים בכל מצב. ופשוט לא יכולתי להכניס משהו לפה.
וגם הבחילות שהיו עד לפניי שבועיים לשבועיים... מוזר כי אף פעם לא חוויתי.
אני אשאל את הרופא אם זה אולי התמיכה. למרות שהחלטתי להיות קצת יותר נורמלית
ולא קבעתי אליו תור עד אחרי השקיפות בשבוע 12.
לצפיה ב-'היה לי וירוס כזה, רק של בחילות '
היה לי וירוס כזה, רק של בחילות
27/11/2016 | 23:33
30
שבוע לא אכלתי כלום חוץ מעוגת גזר (לכי תביני). הקאתי פעם אחת, בסוף אותו שבוע, ולמחרת חזרתי לעצמי.
לצפיה ב-'יש מצב'
יש מצב
27/11/2016 | 09:55
2
59
שהתמיכה מעצימה את התופעות.
בכל ההריונות שלי סבלתי מבחילות קשות ונטלתי בכולם תמיכה (אני מטופלת פוריות), ויש שיפור בהרגשה כשמפסיקים אותה.
לגבי ההפסקה, הייתי ממשיכה במקומך לקחת תמיכה עד שבוע 12. בכל מקרה תתיעצי עם הרופא, לא רואה מניעה להמשיך עוד קצת ולא מאמינה שהוא יתנגד, כי להזיק זה בטוח לא.
תרגישי טוב!!
לצפיה ב-'יש לי איזשהו פחד '
יש לי איזשהו פחד
27/11/2016 | 10:46
1
64
שההריון מחזיק רק בגלל התמיכה למרות שהרופא אמר שאין סיכוי כזה.
מפחדת שאפסיק ויקרה משהו.
גם זה לא שיש לי בעיה של הפלות חוזרות או מוקדמות. אבל עדיין מלחיץ כי זה ההריון הראשון שאני לוקחת את זה.
לצפיה ב-'מבינה את הפחד'
מבינה את הפחד
28/11/2016 | 10:06
27
ואי אםשר לדעת. התמיכה אינה מזיקה בשום צורה, אלא במידת הצורך עוזרת לשמור על ההריון. לכן אני אומרת, תמשיכי עם התמיכה עד שבוע 12, תעשי שקיפות, תראי שבעזרת השם הכל בסדר ואז תוכלי להיוצ רגועה ולהפסיק.
זה מה שאני נוהגת לעשות בהריונות שלי.
יהיה בסדר בעזרת השם!
לצפיה ב-'אני חושבת שזה עשוי להיות מהנרות'
אני חושבת שזה עשוי להיות מהנרות
27/11/2016 | 10:28
2
55
אבל גם אם זה לא קשור לנרות, שווה להתייעץ עם אחד המרכזים הטרטולוגיים האם מותר לקחת פראמין נגד הבחילות.
ממה שקראתי לגבי תמיכה הורמונלית, לרוב מפסיקים בשבוע 12-13, בהתייעצות עם הרופא.
לצפיה ב-'כן. אמר להמשיך כרגע. '
כן. אמר להמשיך כרגע.
27/11/2016 | 10:47
1
48
לא בטוחה עד מתי. אמר גם שלא סגור שיש סיבה שאקבל זריקות פרוגסטרון משבוע 16 כמו בהריון של התינוקת שלי. אז לא יודעת עדיין מה יהיה. אמורה לחזור אליו רק אחרי השקיפות.
לצפיה ב-'כן, אבל את יכולה להתייעץ טלפונית או במייל, לא? '
כן, אבל את יכולה להתייעץ טלפונית או במייל, לא?
27/11/2016 | 13:21
10
לצפיה ב-'דבר נוסף...'
דבר נוסף...
27/11/2016 | 13:48
2
64
היי רונית,
 
אל תשכחי שכל הריון יכול להיות שונה מהאחר.
יכול להיות שבהריונות הודמים לא היו בחילות קשות והפעם יש
את יודעת אין כללים.
גם הבנתי שיש לך 2 בנות בבית אז אולי הפעם זה בן אז זה שונה אולי..
 
תרגישי טוב
לצפיה ב-'חחחחחחחח'
חחחחחחחח
27/11/2016 | 14:04
1
56
לא אתלה בזה את תקוותיי.
אני פחות מאמינה שיש קשר לצורת הבטן/איך שנראים/תופעות הריון וכולי על מין העובר.


לצפיה ב-'ואגב'
ואגב
27/11/2016 | 14:05
59
ההריון השני שלי היה ממש שונה מהרבה בחינות וזו גם הייתה בת.
לצפיה ב-'הי. נשמע הגיוני שזה באשמת התמיכה'
הי. נשמע הגיוני שזה באשמת התמיכה
27/11/2016 | 14:02
1
53
ואני באמת לא מבינה למה את ממשיכה איתה?
לצפיה ב-'כי זה מה שהחליט הרופא. '
כי זה מה שהחליט הרופא.
27/11/2016 | 14:53
48
בהתחלה אמר לי נפסיק בין שבוע 9 ל 12 ועכשיו אמר שבעצם אין סיבה לא להמשיך.
אז כרגע להמשיך.
לצפיה ב-'לגבי תמיכה והבחילות..'
לגבי תמיכה והבחילות..
27/11/2016 | 19:30
1
51
אני לקחתי אוטרוגסטן ממיד אחרי ביוץ עד שבוע 10 (כרגע מתחילה 13) זה ההיריון הראשון שלקחתי תמיכה (אחרי 2 הפלות) וחייבת לציין שבמשך חודשיים הייתי סמרטוט , בחילות מטורפות, הקאות, היו ימים שלא יכולתי לקום מהמיטה, יותר מההריונות הקודמים, אז שייכתי לזה לפרוגסטרון הנוסף שמתווסף לגוף שלי;)
וגם אני חששתי מלהפסיק, ומדימומים אבל ב״ה טפו טפו טפו...
שקיפות תקינה לפני כמה ימים..
עכשיו בחששות עד לסקירה..
בכל אופן, חוץ ממחשבות טובות ותקווה כנראה אין לנו מה לעשות..:/
 
 
לצפיה ב-'איזה יופי. '
איזה יופי.
28/11/2016 | 10:03
28
בהצלחה בהמשך.
לצפיה ב-'קשה לדעת'
קשה לדעת
27/11/2016 | 21:20
3
64
אני גם לקחתי תמיכת פרוגרסטרון בנרות, בזריקות ואז שוב בנרות עד שבוע 12 בגלל דימומים וטיפול עם אוביטרול. גם אני חשבתי שהבחילות וההקאות נגרמות מהזריקות, הרופא שלי אמר שהוא חושב שאין קשר אבל אם אני לא מרגישה טוב אני יכולה לקחת דיקלקטין (עם מרשם שלו). בסוף לא לקחתי את הדיקלקטין כי חששתי שחוסר בחילות יגרמו לי לעוד יותר חששות מהיעלמות ההריון (בהריון הקודם הפלה נדחית), ובכל מקרה הבחילות וההקאות נמשכו עד סוף שבוע 16 בערך, כלומר גם אחרי שסיימתי עם התמיכה..אז כנראה כל מקרה לגופו..תרגישי טוב!
לצפיה ב-'או מיי גוד'
או מיי גוד
28/11/2016 | 10:04
2
74
שבוע 16 זה עוד הרבה זמן. יש לי ילדה בת 4 ותינוקת בת שנה לטפל בהן...
ובעלי גם מקיא היום...
כיף כיף כיף
לצפיה ב-'יש סיכוי שגם הוא בהריון?'
יש סיכוי שגם הוא בהריון?
28/11/2016 | 12:23
13
לצפיה ב-'אם בעלך מקיא- אז אולי בכל זאת מדובר בוירוס? תרגישו טוב.'
אם בעלך מקיא- אז אולי בכל זאת מדובר בוירוס? תרגישו טוב.
28/11/2016 | 13:57
9
לצפיה ב-'כן שירה...'
כן שירה...
28/11/2016 | 19:11
1
73
יש מצב שזה אכן וירוס...
התינוקת קיבלה אותו בשילשולים. בעלי בהקאות ונראה לי שגם הגדולה מפתחת משהו. באסה.
לצפיה ב-'נשמע ממש להיט'
נשמע ממש להיט
28/11/2016 | 22:38
8
לצפיה ב-'מה שלומך, רונית? איך את מרגישה השבוע?'
מה שלומך, רונית? איך את מרגישה השבוע?
04/12/2016 | 11:04
5
לצפיה ב-'בחילות ועבודה'
בחילות ועבודה
26/11/2016 | 16:42
12
144
אז אני עוד לא שבוע 6 אפילו אבל הבחילות הגיעו בשיא עוצמתן.
אני קמה בבוקר עם בחילה איומה, מקיאה פעם- פעמיים..בקושי אוכלת ושותה..לקראת 14:00-15:00 המצב משתפר ואני חוזרת לתפקד.
זה התחיל ביום חמישי ואחרי שעתיים עבודה פשוט חתכתי הביתה. לא יכולתי יותר.
מבועתת לקראת מחר.

איך הצלחתן לשרוד את השלב הזה ?
אני מנסה להשלים עם העובדה שכנראה אצטרך להודיע על הריון כבר מעכשיו אך יחד עם זאת לא מסוגלת לתפקד. וגם איך אודיע לפני שעשיתי בדיקת דופק אפילו? :/

כל הזמן שומעת וקוראת על בנות שעובדות עם בחילות והקאות - איך עושים את זה? מנסה את כל השיטות - ארוחות קטנות, ג'ינג'ר, b6 - כלום לא עוזר.

מה שמלחיץ גם שמדובר בעבודה חדשה - כולו חודשיים ותק.
לצפיה ב-'ממש מבינה אותך...'
ממש מבינה אותך...
26/11/2016 | 19:09
53
כל הריון שלי אני עם בחילות קשות מאד מההתחלה, והקאות מעת לעת, חלשה מאד ובתפקוד חלקי ביותר. כך גם היה בהריונות הקודמים, אבל נראה לי שבהריון הזה היה השיא.
והאמת, אין לי מושג איך צלחתי את התקופה הזו בעבודה, פשוט ישבתי כמו חי-מת לפעמים ימים שלמים במשרד...ולא סיפרתי לאף אחד עד הסקירה...שוב, אין לי מושב איך שרדתי את הימים הללו...
מה שעלי הקל זה עגבניות שרי (כן מוזר, אבל החמיצות הקלה עלי), כוס מים קרים עם לימון באינפוזיה (כל היום)...הייתי אוכלת הרבה תפוחים (2-3 ליום) וביגלה יבש לסוגיו (פרעצל, חטיף ביגלה וכו') ולפעמים לחם עם גבינה לבנה. וזהו.
גינגר עשה לי נורא. קניתי כדור טבעי שנקרא גרבידול ונטלתי רק כדור אחד, שהיה דוחה. תאכלי רק מה שמקל עליך, גם אם זה אומר כל היום לאכול אותו..אין ברירה.
אני היום שבוע 17,ורק השבוע התחלתי להרגיש ממש הקלה.
בהצלחה!
לצפיה ב-'כל כך מוכר...'
כל כך מוכר...
26/11/2016 | 21:23
37
תחזיקי מעמד ורק שיצליח!
קניתי בסופרפארם מספר כדורים טבעיים, האמת שכלום לא עזר, אבל יש בנות שעוזר להן.
הפעלתי מזגן על קור בעבודה, מאוד הקל עלי. אכלתי ארוחות קטנות בעיקר של קרקרים עם גבינה לבנה, מלפפונים חמוצים, זיתים. קצת החזיק אותי. אכלתי ארוחות קטנות אבל כמעט כל הזמן היה לי משהו בפה.
בסביבות שבוע 15 פחת משמעותית, כעת הרבה יותר טוב, רק הצרבות נוספו. התחלתי שבוע 21.
בהצלחה!
לצפיה ב-'מה לגבי כדורים? (לא זוכרת איזה יש- אבל יודעת שיש)-'
מה לגבי כדורים? (לא זוכרת איזה יש- אבל יודעת שיש)-
27/11/2016 | 08:11
30
נראה לי שכדאי להתייעץ על כך עם הרופא/ה שלך.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'כמה רעיונות'
כמה רעיונות
27/11/2016 | 10:36
1
41
מבחינת אוכל: דברים יבשים כגון בייגלה, פתיבר, צנימים, פריכיות. בתקופת הבחילות אני תמיד אוכלת שקדים - חשוב שהם יהיו לא קלויים ולא מומלחים.
חברות סיפרו שהן אכלו קרטיבים או אפילו לעסו קרח.
היו תקופות שעזר לי לשתות מים קרים עם לימון.
 
בהריון השלישי קניתי צמיד נגד בחילות בבית מרקחת. יש לו שתי בליטות שאמורות ללחוץ על נקודות בפרק כף היד. לא בטוחה כמה זה עזר לי, אבל בעיניי שווה נסיון.
 
כמו שכתבתי לרונית294 אני חושבת שכדאי לך לברר עם אחד המרכזים הטרטולגיים האם מותר לקחת פראמין.
לצפיה ב-'אני קיבלתי פראמין'
אני קיבלתי פראמין
27/11/2016 | 11:24
28
באחד ההריונות. לא לקחתי, אבל הרופאה המליצה
רק אומרת שאני לא מקיאה, ומאוד קשה לי עם הבחילות... סיוט.
אין לי אלא להציע חיבוק. וארוחות קטנות.
לצפיה ב-'כל כך מבינה אותך...'
כל כך מבינה אותך...
27/11/2016 | 13:44
24
לי הדבר שהציל אותי ועזר לי לתפד אלה כדורים שנקראים דיקלקטין.
אני קניתי אותם פרטי כי לא היו מוכרים דרך הקופה אך נראה לי שעכשיו כן תבדקי
הם עושים פלאים והבחילות ירדו בצורה משמעותית והצלחתי אפילו לאכול דברים מסויימים.
שווה לבדוק!!
לצפיה ב-'תודה על העצות, בנות'
תודה על העצות, בנות
27/11/2016 | 16:19
1
40
בהריון הקודם היו לי בחילות אבל לא בעוצמה כזאת. גם אז ניסיתי לשרוד ולהסתיר בעבודה ובסוף עשו לי שיחה בסביבות שבוע 7. היו בטוחים שאני לא מרוצה  ומחפשת עבודה אני עובדת בצוות ויותר בעייתי לשבת במצב "חי-מת" בלי שיבחינו בכך. לכן אני ברצינות שוקלת טיפול תרופתי.
כל השיטות ה"רגילות" לא עזרו עד כה. ולאכול ארטיקים במשרד זה כמו לשים שלט "אני בהריון"
 
בעניין התרופות - הלכתי לרופא משפחה היום ולמרות התחנונים לי הוא לא היה מוכן לרשום לי כלום בטענה שזה גורם להפלה מבחינתו שאשב חודש בבית. התיעצתי עם חברה שהיא רופא בקופת חולים אחרת והתברר שאצלם יש פרוטוקול בו הם כן רושמים יפול תרופתי אם יש צורך. לכו תבינו.
דרך אגב גם בהריון הקודם רופא הנשים לא היה מוכן אפילו להקשיב לי שהתלוננתי על בחילות. פשוט מאייש.
 
בינתיים היום היה שיפור בהרגשה אם כי לא בונה על זה כי זה יכול להשתנות. יכול להיות שאנסה להשיג את המרשם לתרופה שניתנת לפני הפראמין (חומר כלשהו בשילוב עם b6) דרך אותה החברה באופן פרטי.
לצפיה ב-'אולי שווה לברר על דיקלקטין'
אולי שווה לברר על דיקלקטין
27/11/2016 | 21:27
28
שאני התלוננתי על בחילות והקאות הרופא הציע מרשם של דיקלקטין, וטען שזו תרופה בטוחה שנוסתה על אוכלוסיות גדולות. אני לא לקחתי אותה בסוף אבל אולי תבררי על השם.
לא היה ממש משהו שעזר, השלמתי עם זה שבערך פעם ביומיים אני מקיאה ושאין תיאבון אבל חייב לאכול אחרת יש עוד יותר בחילה..למזלי דווקא בבוקר היה יותר טוב וככל שהיום התקדם זה הלך והחמיר אז פשוט התחבאתי בבית בערבים..
לצפיה ב-'אוי, הייתי שם, במשך כ-ל ההריון'
אוי, הייתי שם, במשך כ-ל ההריון
27/11/2016 | 23:31
41
עד שבוע 16-17 עם טיפול תרופתי, אח"כ זה היה בעוצמה חלשה יותר אבל עדיין הייתי מקיאה פעמיים-שלוש בשבוע, עד הלידה עצמה (כולל ).
יש תרופות שמתאימות להריון כמו דיקלקטין שהמליצו כאן עליה וזופרן שהיא זולה יותר וגם פחות גורמת לנמנום. אני קיבלתי מהרופא שלי זופרן וזה היה ממש הצלה בשבועות הקשים. לא העביר לגמרי את הבחילות, אבל הצלחתי לתפקד.
ואגב, אם הרופא שלך לא מוכן לשמוע תלונות על בחילות - אולי כדאי לעבור לרופא קשוב יותר? אצלי הבחילות התחילו בסופ"ש, סימסתי לרופא שלי בשישי בצהריים והוא ענה שאם אני ממש על הפנים, אני יכולה לבוא אליו הביתה לקבל מרשם (וזה רופא של הקופה, לא פרטי).
לצפיה ב-'מעדכנת'
מעדכנת
30/11/2016 | 08:49
2
51
הביקור אצל רופא הנשים החדש השתלם. גם ראיתי התחלה של דופק קטן וחמוד וגם קיבלתי מרשם לדיקלקטין. התרופה לא זולה אך דרך מכבי לפחות קיבלתי 50 אחוז הנחה וזה עלה "רק" 40 שקל לכדור. יחד עם זאת להפסיד ימי עבודה גם עולה כסף.
בינתיים נראה כי הכדור עוזר - חזר לי התאבון באופן יחסי והבחילות פחתו משמעותית. החסרון - אני ישנה בעמידה היות ומדובר בחומר שמשמש כמרכיב בכדורי שינה.

החלטתי לספר לבוס על ההריון. מאוד לא כיף לספר בשבוע 6 אך מצד שני נעדרתי לא מעט ימים. אני נראית עייפה וסובלת. אם לא הייתי מספרת אין לדעת איך זה היה מתפרש.
חוץ מזה אם הכול יהיה תקין - מה אכפת לי שידעו. אם חלילה יהיו בעיות - עדיף שידעו ויתנו ספייס. ככה הבוס אפילו לא צייץ כשפרשתי אחרי חצי יום עבודה.

לצפיה ב-'צודקת'
צודקת
30/11/2016 | 10:06
32
לי נמאס מההסתרה הזאת. אבל אין לי סיבה לגלות
לצפיה ב-'מעולה! איזה יופי שראיתם דופק!'
מעולה! איזה יופי שראיתם דופק!
30/11/2016 | 21:26
24
דיקלקטין לפי מה ששמעתי באמת מרדים לאללה. ממליצה לך לנסות זופרן, הוא לא מרדים ולי עזר מאוד.
לצפיה ב-'הצלחתי להתאפק 4 ימים'
הצלחתי להתאפק 4 ימים
25/11/2016 | 17:16
13
258
אבל אני לא יכולה להתאפק יותר.
 
הריון שישי, שבוע 4 + 3 ימים.
בדיקה ביתית חיובית יום לפני האיחור.
זוכרות את ההודעה שלי לפני חצי שנה? הריון חמישי עם רגשות מעורבים? אז אותו הדבר בתוספת ניחוחות של עשן 
קבעתי תורים עד שבוע 15, עכשיו נותר לקוות שלא אצטרך לבטל אותם.
 
בתגובה לשאלה של שירה, השכונה שלי לא קיבלה הוראת פינוי, אבל אתמול התפנינו ביוזמתנו וישנו מחוץ לעיר. הבוקר חזרנו הביתה ונראה שנישן כאן הלילה, למרות שאני די לחוצה וסביר להניח שזה יהיה לילה של נדודי שינה.
לצפיה ב-'אמן ואמן'
אמן ואמן
25/11/2016 | 17:54
69
מחזיקה לך אצבעות חזק חזק חזק.
כל כך מקוה בשבילך שהפעם.
לצפיה ב-'בשעה טובה והפעם עד הסוף הטוב'
בשעה טובה והפעם עד הסוף הטוב
25/11/2016 | 21:36
62
היי
כל כך מבינה את החששות... 
גם אצלי זה הריון שישי...
כולי תקווה שהפעם זה בדיוק מה שאת חולמת שיקרה. את האיפוק את יכולה לנסות לשמור לחיים במציאות, כאן את יכולה להיות כל מה שבא לך.
מחזיקה לך אצבעות להמשך קל וארוך.
 
שיהיה לילה טוב ורגוע. וכל העשן שיהיה מאחורינו, לתמיד. 
לצפיה ב-'הלוואי שייגמר בטוב!'
הלוואי שייגמר בטוב!
26/11/2016 | 11:02
44
כל כך מקווה בשבילך שההריון הזה יסתיים במועד ועם תינוק בריא.
לצפיה ב-'מחזיקה אצבעות'
מחזיקה אצבעות
26/11/2016 | 16:30
14
לצפיה ב-'שיהיה בשעה טובה!!'
שיהיה בשעה טובה!!
26/11/2016 | 19:02
29
מחזיקה לך אצבעות להמשך הריון תקין ומשעמם!!
לצפיה ב-'הייתה לי תחושה'
הייתה לי תחושה
26/11/2016 | 19:44
63
לא סתם שאלתי בפורום השני. מאושרת!
לצפיה ב-'מקווה איתך'
מקווה איתך
26/11/2016 | 20:02
38
הלוואי הלוואי והפעם זה יקרה
שולחת חיבוק
לצפיה ב-'אין לי מילים עד כמה שאני מקווה ומייחלת עבורך'
אין לי מילים עד כמה שאני מקווה ומייחלת עבורך
27/11/2016 | 08:07
11
לצפיה ב-'וואו מרעישה!'
וואו מרעישה!
27/11/2016 | 11:26
44
הלוואי הלוואי שהפעם יצליח!!!
מחזיקה לך אצבעות מכל הלב
לצפיה ב-'שיהיה מזל טוב והמון בהצלחה!'
שיהיה מזל טוב והמון בהצלחה!
27/11/2016 | 13:42
5
לצפיה ב-'בשעה טובה וחיבוק גדול שיהיה טוב!'
בשעה טובה וחיבוק גדול שיהיה טוב!
27/11/2016 | 20:44
7
לצפיה ב-'שמחה מאוד מאוד!!'
שמחה מאוד מאוד!!
27/11/2016 | 21:13
33
כולי תפילה שתזכו ברוגע ובשלווה עד הסוף הטוב!
לצפיה ב-'בהצלחה ועם הרבה תקווה לסוף טוב'
בהצלחה ועם הרבה תקווה לסוף טוב
27/11/2016 | 21:28
11
לצפיה ב-'לכל החיפאיות- מקווה ששלום לכן'
לכל החיפאיות- מקווה ששלום לכן
24/11/2016 | 13:00
4
31
לצפיה ב-'תודה רבה על הדאגה'
תודה רבה על הדאגה
24/11/2016 | 15:48
1
73
המשפחה הגרעינית שלי כן, אבל המשפחה המורחבת התפנתה.
מקוה שמרעישה בשקט ומאמארוני בסדר. נדמה לי שהן קרובות למוקדי השריפה ברוממה-חורב-אחוזה-כל שכונות הרמות.
לצפיה ב-'תחזיקו מעמד. חושבים עליכם'
תחזיקו מעמד. חושבים עליכם
24/11/2016 | 19:51
13
לצפיה ב-'לנו שלום '
לנו שלום
25/11/2016 | 11:02
1
100
אבל מרגישים את העשן באויר. יהיה טוב.
מה שכן, כשהלכתי לארוז לקראת הפינוי הפוטנציאלי מהבית, אז אחד הדברים הראשונים שארזתי, עוד לפני הבגדים להחלפה, היה הקלסר עם הניירת מההריון של אושרי, הזה ששוכב מוחבא מתחת לארון. מאוד מרתק, לגלות מה באמת חשוב לך כשאורזים רק את מה שרוצים להציל בתיק אחד.
לצפיה ב-'ואו, יש לי צמרמורת בגוף ודמעות בעינייםתודה על השיתוף. '
ואו, יש לי צמרמורת בגוף ודמעות בעינייםתודה על השיתוף.
25/11/2016 | 11:38
21
לצפיה ב-'הריון 8 חודשים לאחר אובדן'
הריון 8 חודשים לאחר אובדן
22/11/2016 | 19:41
3
210
שלום לכולכן,
השם שלי בפרופיל נשאר מהתקופה שלאחר ההפלה לפני כ8 חודשים. לפני 14 שבועות גיליתי שאני בהריון למרות המניעה שלקחתי שהיא 98%.. ההריון הפעם הרבה יותר טוב מהקודמים שהייתי בשמירה ובחוסר תיפקוד מוחלט בגלל הקאות מטורפות. הפעם זה הריון ראשון שאני מצליחה ללכת לעבודה וקצת לתפקד למרות הקושי וההקאות, מאמינה שזה בזכות שינוי תזונה שעשיתי מאז ההפלה והדיקלקטין שאני לוקחת.
מה שכן מפריעה לי להשאר בשפיות ובשמחה מההריון זה הפחד והלחץ התמידי מאכזבה נוספת. האובדן קרה בשבוע 19 להריון בבדיקה שגרתית גילו שאין דופק בלי סיבה שהתגלתה לאחר מכן. אני בפחד נוראי , קשה לי להרדם בלילות ממחשבות ומחכה בקוצר רוח לבדיקה הבאה אם לא הייתי מתביישת הייתי הולכת כל יומיים לבדוק דופק. איך עוברים את ההריון בפחד הזה? קשה לי כך להתחבר לעובר. איך אתן עושות את זה? אשמח לתגובות
לצפיה ב-'מוכר כל כך '
מוכר כל כך
22/11/2016 | 21:17
85
הריון אחרי אובדן הוא הריון שמלווה בחרדות, אין דרך לברוח מזה. בחודשים הראשונים הייתי קמה 7 פעמים בלילה לבדוק שאין דימום, לפני כל בדיקה הרגשתי שאני עולה לגרדום, בכל פעם שהצלחתי לאכול משהו הייתי בסרט שאין לי בחילה ומשהו לא תקין...
לרוב זה נהיה קצת קל יותר עם הזמן. אחרי כל בדיקה מצליחים לנשום קצת, וככל שהזמן עובר הנשימה הזו נהיית ארוכה יותר. כשעוברים את השבוע של האובדן זה עוד יותר קל וכשמתחילים להרגיש תנועות זה קצת מרגיע (וגם מלחיץ, כי בכל פעם שהם מנמנמים בפנים אנחנו כבר אוכלות סרטים. אני השמעתי לדריה כ"כ הרבה מוזיקה כדי לעורר אותה ולהרגיש תנועות שפלא שהילדה לא יצאה נוירוטית).
ועד אז - אל תתביישי ללכת לבדיקות בתדירות גבוהה יותר. ברגע שראינו דופק אמרתי לרופא שאני אבוא אליו פעם בשבוע-שבועיים כדי להיות רגועה והוא, שידע שעברתי הפלה, נתן לי להרגיש ממש בנוח עם זה. בין לבין ביקרתי איזה פעמיים במוקד. כולנו היינו "ההיסטרית מהמוקד" באיזשהו שלב
וזה גם עזר לי - הידיעה שיש מי שמבינה את החרדות והפחדים והחלומות הרעים (כי בן הזוג, למשל, לא הצליח להבין, לא עד הסוף), ושזה בסדר לחשוש ושזה בסדר שאני לא הריונית "רגילה" ומקננת שמדברת על שמות כל היום.
חלקנו מפחדות להתחבר בשלב הזה. אני לא דיברתי על ההריון בכלל עד לסקירה הראשונה, לא העזתי לקוות שיהיה דופק, חששתי להכין חדר... החיבור הזה יגיע. בשלב כלשהי תביני שבין אם את רוצה ובין אם לא - התחברת. אולי זה יבוא רק אחרי הלידה, אולי עוד קודם, אבל זה יבוא.
שיהיה הריון רגוע ובריא ושיסתיים במועד ובידיים מלאות!
לצפיה ב-'לפי החישובים שלי-'
לפי החישובים שלי-
23/11/2016 | 08:11
107
אם גילית לפני 14 שבועות את ההריון, סימן שאת בשבוע 18-19? והאובדן של ההריון הקודם היה בשבוע 19...אז כל כך ברור למה את בחרדות קשות. זה כל כך נורמאלי, למרות שמניסיון, קשה מאוד לחיות בתוך חרדות כה קשות.
 
יש לי גם כמה שאלות:
1. האם זה היה ההריון הראשון שלך, או שיש ילד/ים בבית?
2. איזה שינוי תזונתי עשית מאז ההפלה, והאם זה היה מסיבות בריאותיות או של רצון לרדת במשקל?
3. בדיוק היה פה שרשור על אמצעי מניעה. באיזה אמצעי מניעה השתמשת, אם אפשר לשאול?
 
שאלתי אם יש ילד/ים בבית, כי רציתי לנסות ולהרגיע אותך לגבי ההתחברות. אם יש לך ילד/ים, אז את כבר יודעת שההתחברות קורית ומתרחשת בכל מקרה. ואם הריון האובדן היה ההריון הראשון שלך, אז אני אחדש לך, ואכתוב לך שכבר התחברת לעובר. עצם העובדה שאת כה חרידה לשלומו- מלמדת על התחברות.
החיבור נוצר- בין אם אנחנו רוצות, ובין אם לאו (אני מדברת כמובן על הריונות רצויים, גם אם לא מתוכננים).
 
החרדות שאת מתארת מוכרות לי מאוד מאוד מההריון עם מעייני, שנולדה לאחר 6 הפלות ברצף. מערכת ההגנה שלי פשוט קרסה לחלוטין. זה היה נורא. הגעתי כבר לכדורים נוגדי דיכאון וחרדה, בנוסף לליווי הרגשי שהיה לי. המשכתי לתפקד בחיי היום יום כרגיל, אבל ההריון היה פשוט עינוי נפשי.
לא כתבת האם את מטופלת טיפול רגשי כלשהו, אבל אם לא- אז כדאי לשקול, וגם לא להתבייש להתייעץ לגבי טיפול תרופתי לתקופה הזו. זה לא עושה פלא ופתאום רוקדים ברחובות מרוב אושר, אבל אפשר קצת יותר לשלוט במחשבות הרעות, ויש הקלה מסויימת.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'מאחלת לך לסיים את ההיריון החדש בידיים מלאות'
מאחלת לך לסיים את ההיריון החדש בידיים מלאות
25/11/2016 | 21:44
43
היי
מבינה את מורכבות העניין. אני חייבת לציין שאת די מאופקת, אם לא שיתפת עד עכשיו... 
איך עוברים את ההריון ללא חששות? קשה להגיד... לא בטוחה שקיים דבר כזה לאחר שהתמימות מתה עם העוברים/תינוקות שלנו. עוברים יום יום, שעה שעה, מבדיקה לבדיקה, מנסים להסיח את הדעת ולחשוב גם על דברים אחרים... לעבור ציוני דרך קשים (לצערי אצלי זה קרה 3 פעמים בכל שלבי ההריון, לכן אני לא מרגישה ביטחון בשום שלב). ובעיקר מקווים לטוב. הפורום הזה מוכיח שהטוב קיים, ובכמויות. הריונות רבים גם מתוך הפורום מסתיימים בטוב. מקווה שכך יהיה גם שלך.
מחזיקה לך אצבעות.
לצפיה ב-'יוצאת מהארון'
יוצאת מהארון
20/11/2016 | 12:05
38
325
טוב... אז אני בהריון.. מס 6 (מה?!)
מודה ומתוודה, לא הריון רצוי. ואסור לי להגיד את זה כי עברתי הפלות... האחות בקופה ממש הטיפה לי.
עכשיו אני בסיטואציה מוזרה מאוד. עוד לא ראיתי דופק, והייתי אצל הרופאה שלא עשתה אולטרא סאונד ווגינלי ולכן רק ראתה שק ועוד משהו ולא אכפת לי.
ממש חוויה מוזרה. אחרי הריון כל כך יקר ורצוי פתאום נכנסתי בטעות להריון אחר לגמרי.
אין מצב להפלה יזומה. ממילא רציתי ילד רביעי.
אבל גד איזה מוזר זה. איזה נסיון קשה.
אני פתאום לא רועדת לפני כל שירותים מהפחד לראות דם.
וכל כך קשה לי עם הבחילות....
סליחה אם אני חסרת רגישות. אין לי שום מקום שבו אני יכולה לשתף את זה.
אני ממש עוברת טלטלה רגשית. מתחילה להסתכל על עגלות באינטרנט רק כדי לחשוב על משהו נחמד בהקשר.
קשה לי לקלוט שזה תינוק. מבחינתי אני פשוט חולה...
לצפיה ב-'טוב...'
טוב...
20/11/2016 | 12:43
4
171
את כבר יודעת כמה אני מאושרת להיות איתך בהריון שוב.
אוהבת אותך וכאן בשבילך להכל.
גם אם בא לך להתלונן.
מאוד מבינה את הקושי (גם לי יש המון חששות על ההפרש הקטן ואיך נסתדר) ויחד עם זאת בגלל שתכננת בעתיד ילד רביעי בטוחה שזה יהיה לטובתך סיום הילודה בגיל צעיר. שיהיה לנו בהצלחה ונלד שוב בהפרש של שבועיים ילדים בריאים ומקסימים :)
לצפיה ב-'אמן'
אמן
20/11/2016 | 12:54
38
לצפיה ב-'נשמה שלי את'
נשמה שלי את
20/11/2016 | 14:32
2
129
אני יודעת שזה שמח. וזה החלק הקשה. התחושה שלי לעומת מה שזה באמת.
יש לי חברה טובה שעברה משהו דומה עם הפרש הרבה יותר קטן. ועם התקן, ותמיד שפטתי אותה על זה שהיה לה קשה. ועכשיו אני מבינה ומתה לדבר איתה על זה ולא יכולה...
לצפיה ב-'עוד חודשיים-שלושה...'
עוד חודשיים-שלושה...
20/11/2016 | 15:04
1
110
תדברי איתה. ובטח תשמעי ממנה שלא היה קל אבל לא הייתה מוותרת על הילד הזה.
לצפיה ב-'היא כבר אומרת'
היא כבר אומרת
22/11/2016 | 11:38
50
ואני מתה לדבר איתה כבר. עוד חודש למה ככ הרבה? חח
לצפיה ב-'באמת מטלטל'
באמת מטלטל
20/11/2016 | 12:52
1
106
בשעה טובה, אשריך. סביר שיהיה לא פשוט עם כל כך הרבה ילדים קטנים בבית. ואחרי כל התהפוכות והאבדנים שעברת בשנים האחרונות. לא פשוט ומטלטל. ובכל זאת - מאחלת לך שימשיך בטוב, כי כולנו כבר יודעות שהכל יתכן.
(מוסיפה, שאם הייתי צעירה יותר הייתי משתעשעת ברעיון של ילד רביעי, אבל בן הזוג לא מוכן לשמוע על זה ובינינו - בגילי המבוגר רב הסיכויים שיסתיים בעגמת נפש ולא כשידי על העליונה).
לצפיה ב-'אני שמחה שהבנת אותי'
אני שמחה שהבנת אותי
20/11/2016 | 14:28
87
אני לא מוכנה לזה נפשית. הייתי בהריון מתמשך כל כך הרבה זמן. הבחילות מעצבנות אותי כי אני יודעת שיש מצב שאני סובלת סתם. ובהתחלה התחילו לצוף לי רגשות אימה מתקופת האובדנים.
אני עדיין לא ישנה לילות שלמים. ומחכה שהוא יפסיק להתעורר מעצמו. אני לא בעד לדחוף אותו לזה... וממש מקווה שהוא יפסיק להתעורר ושנעביר אותו לחדר אחר.
ובכלל כלכלית הכי מלחיץ.. בקיצור.. לא פשוט אפילו שאני יודעת שבעתיד אני אשמח
לצפיה ב-'איזו יציאה מהארון'
איזו יציאה מהארון
20/11/2016 | 14:04
11
146
תזכירי לי בני כמה הילדות ובן כמה התינוקי?
תראי, זו באמת סיטואציה מוזרה ולא פשוטה, אבל כאישה לאישה- תרשי לי לומר שאין כמעט דבר כזה "נכנסתי להריון בטעות"...כולנו יודעות איך באים ילדים לעולם, וכיצד להיזהר...
כתבתי זאת לא ממקום שיפוטי, אלא ממקום של עובדה. אישה שבאמת לא רוצה הריון- יודעת מה לעשות כדי לא להיכנס להריון, אז אולי בסתר ליבך כן רצית הריון נוסף:)
ויש יתרון גדול בזה שאת לא רועדת לפני כל שירותים מהפחד לראות דם. בתור מי שכן רעדה- עדיף לא לרעוד:)
איך בעלך מגיב לדבר ההריון? הוא גם בשוק?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'בהתחלה היה בשוק'
בהתחלה היה בשוק
20/11/2016 | 14:13
10
172
עכשיו הוא ממש מבסוט.
תכלס באשמתו נכנסתי להריון, היינו אצל חמי וחמותי לשבת ולא הבאתי אמצעי מניעה והוא התעקש. אמר לי, יאללה מקסימום תהיי בהריון.
וכן קיוויתי כבר לקבל מחזור. אבל זה צרות של עשירים... הלחץ זה ההפרש הקטן. הבנות בנות כמעט 6 וכמעט 8 אבל התינוק בן שנה בדיוק. מה שאומר שאני אלד בערך כשהוא בן שנה ושבע שנה ושמונה.
את לגמרי צודקת שהייתי צריכה להיזהר. וחשבתי שנזהרתי. ושמפעם אחת לא נכנסים להריון
לצפיה ב-'דווקא סיפור די מצחיק, חייבת לציין:)'
דווקא סיפור די מצחיק, חייבת לציין:)
21/11/2016 | 08:27
9
116
להיכנס להריון מיחסי מין שמקיימים אצל ההורים של הבעל...יש לכם פרטיות שם?! עם ההורים שלו והילדות והתינוק?! תודי שזה איזשהו קטע...
ותכלס- מי שצריכה לשמור על עצמה זו האישה. אין מה לעשות. ככה זה. גם בגילי היחסית מאוחר (43 אוטוטו)- עד שהמחזור ייפסק- אני יודעת שיש לי אחריות לשמור על עצמי (הוראות הרופאה, אגב...).
 
אני מרשה לעצמי לקוות עבורך להמשך הריון תקין, שיסתיים בידיים מלאות, ועם כל השאר- אתם תמצאו דרך להתמודד. זה מורכב. אני מודה. אבל עדיף מורכב שמח מאשר מורכב עצוב.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'שירה גם אני ככל הנראה'
שירה גם אני ככל הנראה
21/11/2016 | 09:41
1
118
נקלטתי אצל ההורים של הבעל.
זה פשוט היה היום שהמקלונים הראו על ביוץ. ואנחנו שומרים שבת (זה היה חג) אז לא הייתה ברירה. עשינו בשקט. חחחחח
לי אישית אף פעם לא הפריע שתינוק ישן בחדר במיטה שלו. יש אנשים שזה ממש מפריע להם.
לצפיה ב-'טוב, אני כנראה טיפוס יותר דסקרטי'
טוב, אני כנראה טיפוס יותר דסקרטי
21/11/2016 | 10:25
33
לצפיה ב-'את צודקת במאה אחוז'
את צודקת במאה אחוז
21/11/2016 | 11:40
6
105
והאמת שיש להורים שלו בית ממש גדול והחדר שלנו די מבודד. וחמותי מעסיקה את הבנות ואת הקטן.
הרופאת משפחה שלי צחקה עלי כבר. אמרה לי לקרוא לילד על שם העיר שבה הם גרים..
לגבייך, איך את מונעת? אם אפשר לשאול? חשבתי אחרי ההריון להכניס התקן אבל אני מפחדת
לצפיה ב-'מניעה-'
מניעה-
21/11/2016 | 16:54
5
93
האמת היא שאין לי יותר מדי אפשרויות, והרבה דברים נפסלו בפגישה שהייתי בה עם הרופאה שלי אחרי הניתוח עם מעיין-
גלולות- גם כך אני סובלת ממגרנות וכאבי ראש, ולכן לא מומלץ לקחת גלולות, כי זה עלול להחריף את המצב עוד יותר:( (גם ככה חברות התרופות עושות עליי הון בגלל כאבי הראש הארורים הללו...).
התקן תוך רחמי- גם בעייתי לי- כי אי אפשר לשים לי בלי הרדמה מלאה. אני לא מסוגלת לעבור את זה בהיבט הפיזי. לא בגלל הטראומות. גם בלי קשר. לא יכולה.
 
אז בעצם מה שנשאר הכי בטוח זה קונדומים. לא שבעלי ממש מת על זה, אבל זה מה שיש בשנים עד הפסקת הוסת. לא מוכנה לעשות בלי, גם אם מדובר על ימים כביכול שאמורים להיות בטוחים. אין מצב בעולם! אין. הבריאות שלי היא הקובעת הפעם. לא מוכנה לקחת אפילו את הסיכון הקטן ביותר להריון. אין מצב!!!!
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'אה, גם נזכרתי בעוד משהו- '
אה, גם נזכרתי בעוד משהו-
21/11/2016 | 16:58
4
99
יום לפני הניתוח הציעו לי בבית החולים לעשות קשירת חצוצות. האמת היא שזה היה בהחלט בא בחשבון, אבל זה היה יום לפני הניתוח, והייתי במתח בלתי נסבל, ולא הייתי מסוגלת לחשוב על כלום- רק לראות אותה סוף סוף בחוץ, ולא היה לי את הכוח לקרוא על זה, השלכות וכדומה, וגם לא יכולתי לסבול עוד התערבויות כירורגיות בגוף שלי, שגם כך כבר ידע מספיק סבל באותה תקופה. וכך נשארנו עם הקונדומים.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'וואי. קונדומים זה סיוט מבחינתי...'
וואי. קונדומים זה סיוט מבחינתי...
22/11/2016 | 10:25
1
81
ממש הורס לי את ההנאה וגם לבעלי. אני תמיד הסתדרתי מעולה עם גלולות אבל מאמינה שאם יוולד בן הפעם אז אשים התקן לתקופה.
לצפיה ב-'זה בסדר. כל אחד ומה שמתאים לו:)'
זה בסדר. כל אחד ומה שמתאים לו:)
22/11/2016 | 12:07
18
לצפיה ב-'הבנתי'
הבנתי
22/11/2016 | 11:34
1
76
גם אנחנו היינו עם קונדומים
זה אסור מבחינה הלכתית אבל החלטתי שלא אכפת לי. דווקא נהננו מזה כי שנינו מאוד אוהבים נקיון... חחח
גלולות עשו לי בחילות אחרי חביתה ומוצרי חלב ואין מצב שאני מוותרת על זה.
חבל שלא קשרת... הייתי קושרת
התקן אני כמוך, אחרי הלמינאריות אני מפחדת ויודעת שזה מאוד כואב
לצפיה ב-'נכון, אבל זה מה שיש, ואנחנו סבבה עם זה. '
נכון, אבל זה מה שיש, ואנחנו סבבה עם זה.
22/11/2016 | 12:08
16
לצפיה ב-'יו, בשעה טובה!'
יו, בשעה טובה!
20/11/2016 | 21:16
1
104
מקווה שיהיה קל ומהנה ורגוע
 
ואיזה קטע שגם את וגם רונית בהריון... כי בראש שלי אני תמיד מבלבלת ביניכן
בקצב הזה גם אני אצטרך לעשות עוד אחד בקרוב (תנוחו, זה לא בתכנון).
לצפיה ב-'אכן קטע...'
אכן קטע...
21/11/2016 | 07:13
84
גם גלינו אחת לשניה באותו יום וזה היה מצחיק. פעם שעברה היא הייתה בשבועיים יותר מתקדמת ועכשיו אני בשבועיים יותר.
יש בנינו קשר מיוחד אבל סיפור שונה לחלוטין...
ובכל מקרה שיהיה לנו בהצלחה בהמשך.
רק בהתחלה.
לצפיה ב-'אני רק שאלה....'
אני רק שאלה....
20/11/2016 | 23:15
4
131
מטעם מי ומדוע בדיוק באחות בקופה הטיפה לך???
 
מנסה להבין את רגשותיך כרגע..... אבל אם תכננת ילד רביעי בכל מקרה, ויש לך 2 בנות קרובות בגיל, אז......
הבן המתוק שלך יודה לך בעתיד על בן או בת הזוג שיהיו לו בשנתו ילדותו........
 
 
לצפיה ב-'הכל נכון.... '
הכל נכון....
21/11/2016 | 11:52
3
128
אבל דווקא הדיסוננס הזה בין מה שאני אמורה להרגיש ומה שנכון והסביבה מצפה ממני להרגיש, ומה שחשבתי שאני ארגיש במצב כזה, לבין הרגשות האמיתיים שלי. לא נעים לי.
והאחות קצת מרשה לעצמה... גם שאלתי אותה יום אחד על דימום שהיה והיא אמרה שהוא שמע שאני לא רוצה אותו אז נעלם
לצפיה ב-'טוב, היא ממש מטורללת אם זה מה שהיא אמרה לך'
טוב, היא ממש מטורללת אם זה מה שהיא אמרה לך
21/11/2016 | 13:35
22
לצפיה ב-'אחות פוסטמה. שתעשה את העבודה הטכנית שלה ותחסוך'
אחות פוסטמה. שתעשה את העבודה הטכנית שלה ותחסוך
21/11/2016 | 15:06
1
68
איך אנשים מסוגלים להיות כל כך חסרי רגישות בעבודה שמחייבת מקצועיות טכנית מצד אחד, אבל גם בשלות רגשית מהצד השני?
לצפיה ב-'אני אגיד לך מה'
אני אגיד לך מה
22/11/2016 | 11:40
58
היא אישה מאוד עדינה, ויש לה דרך לאמר דברים כמו אמא כזאת. אני מאוד אוהבת אותה ומרגישה שאכפת לה ממני.
אבל כן זה לא נעים. וזה מעלה בך תחושות שאת לא בסדר. נו, כמו אמא
לצפיה ב-'ואו, לא פשוט, אבל אפשרי'
ואו, לא פשוט, אבל אפשרי
21/11/2016 | 11:15
1
82
באמת לא פשוט, לא קל, עם הקטנות והתינוק בבית... אבל מה אגיד לך? יופי של הפרשים! ואם בעתיד רצית 4 בכל מקרה, אז זה יהיה בעתיד הקרוב יותר. בעתיד הרחוק, את יודעת, אף אחד לא מבטיח לך שזה יקרה. עכשיו את יותר קרובה למטרה זו.
אני מבינה שמאוד קשה לטפל בתינוק ולהרגיש את כל תסמיני ההריון הלא נעימים, בתוספת לדאגות והלחצים שתיארת, אבל כמו שבעצמך אמרת, "צרות של עשירים". ואת יודעת איזה כיף זה לילדים!!! אני יודעת שאולי זה מעצבן לשמוע, אבל כמה היו רוצות להיות במצבך!
בעוד מספר שנים תברכי על המתנה הזו... ובנתים, הדרך ארוכה ולא פשוטה.
שיהיה לך בהצלחה. שולחת לך כוחות פיזיים ונפשיים.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
22/11/2016 | 12:23
14
לצפיה ב-'ממש בסיטואציה דומה.. '
ממש בסיטואציה דומה..
22/11/2016 | 11:11
6
144
שני ילדים בני 12,9..טיפולים , טיפולים , טיפולים -  אובדן הריון תאומות IVF - התרסקות טוטאלית, ואז ילדת טיפולים מתוקולה בת 2.
חשבנו שזהו.. ופתאום בלי טיפולים ובלי התראה מוקדמת הריון...
שבוע 20 - בת. הזוי לחלוטין... מפוחדת לחלוטין.. הסביבה חשבה שאני צריכה להפיל, אני ובעלי נלחצנו מאוד - והתבלבלנו ממש.. ואז נפל האסימון שאין מצב בעולם שלא נקבל את המתנה הזאת, הנס הזה בידיים פתוחות, ומאז אושר מלווה בחרדות הריון הרגילות. 4 ילדים - הזוי..  וכאן אני יכולה להגיד שזה מוזר איך שהעולם לקח לי שתי בנות.. ועכשיו בדרך להחזיר.. - מחשבה מטומטמת שקופצת לי לראש.. זהו..
 
לצפיה ב-'דמעתי קצת...'
דמעתי קצת...
22/11/2016 | 12:23
85
אבל חושבת שזה ממש מושלם שיהיו לך 2 בנות כמו שאיבדת. בהצלחה רבה.
לצפיה ב-'וואו. סיפור מטורף'
וואו. סיפור מטורף
22/11/2016 | 12:25
84
אני קצת בשוק שקיבלתם מהסביבה מסרים להפיל. איה חוצפה
והמחשבה שלך מאוד מוכרת.
ממש בהצלחה!
לצפיה ב-'מחשבה בכלל לא מטומטמת'
מחשבה בכלל לא מטומטמת
22/11/2016 | 13:51
75
או שגם אני שקראתי את מה שכתבת ומיד עלתה בי מחשבה דומה לגבי - אני מטומטמת בעצמי ;)
לצפיה ב-'לגמרי לא מחשבה מטומטמת'
לגמרי לא מחשבה מטומטמת
22/11/2016 | 21:06
2
61
יש לי שני קרובי משפחה שנולדו קצת אחרי שמישהו אחר במשפחה נפטר. אחד נולד כמה חודשים אחרי שסבתא שלו (דודה שלי) נפטרה, ועוד אחד שההריון איתו התגלה בזמן השבעה של סבתא שלי.
עברה לי אותה מחשבה בראש כש(להבדיל) הכלבה שלנו מתה קצת אחרי שקיבלתי תוצאות תקינות של מי שפיר אחרי שהיה חשד לטריפל X. שהיקום גבה מאינו קורבן עבור הבריאות של הילדה.
 
לצפיה ב-'גם לי יש מחשבות'
גם לי יש מחשבות
23/11/2016 | 07:26
1
71
בסגנון זה. והכלבה שלי מתה קצת לפניי שנולדה הבכורה שלי.
לצפיה ב-'אתן מקסימות, תודה על המילים החמות. '
אתן מקסימות, תודה על המילים החמות.
23/11/2016 | 09:16
15
לצפיה ב-'קודם כל מזל טוב!!!'
קודם כל מזל טוב!!!
26/11/2016 | 18:12
2
38
למרות שההריון לא מתוכנן אני בטוחה שהאושר גדול רק צריכה לעכל
אני לא כותבת הרבה בפורום אך כן קוראת וזוכרת אותך גם מהפורום השכן...
שמחה שדברים מתגלגלים לכיוון חיובי...
אני ילדתי לפני חודשיים וחצי בן אחרי אובדן בשבוע 21.
יש לי בבית בן ובת גדולים שההפרש ביניהם שנה ו 9 חודשים והם ממש גדלו ביחד
התחלה קשה אך אח"כ משתלם.
כולם אומרים לי שאני חייבת להביא עוד אחד כדי שהבן הקטן לא יגדל לבד.
הייתי מביאה בכיף אם לא היה צריך לעבור הריון.. 
ההריונות שלי לא קלים והאחרון היה כמובן מלווה גם בחרדות...
מה גם שאני כבר בת 38 וההבדל בין 3 ל 4 ילדים לא פשוט כלכלית לפחות בשבלינו אבל השיקוך יהיה בעקבות פחת מהגיל המתקדם שלי ומהריון נוסף לא קל...
 
שיהיה לך המון בהצלחה!!!
 
לצפיה ב-'שאלות חשובות לאורלי12341 ומחשבות מעניינות עבור כולן-'
שאלות חשובות לאורלי12341 ומחשבות מעניינות עבור כולן-
27/11/2016 | 08:27
1
43
תגידי, זה לא מעצבן אותך שכולם אומרים לך שאת חייבת להביא עוד אחד כדי שהבן לא יגדל לבד?! אני מודה שזה מעצבן אותי נורא לקרוא את זה.
קודם כל- גם אם ההפרש בינו לבין האחות והאח גדולים יחסית, הוא לא גדל לבד. הוא גדל עם אמא, ועם אבא, ועם אח ואחות.
אני רואה את היחס כיום של ביתי הגדולה (בת 10) לביתי הקטנה (כמעט בת שנתיים), וזה לא פחות ממדהים. כנ"ל לגבי בני בן ה-7. וגם אם ההפרשים אצלך גדולים יותר, שתדעי שניתן ליצור מערכת של יחסים מופלאה. לא פחות מזה.
 
דבר שני- זכותך להינות מפרי בטנך. להנות על אמת. לחגוג את התקופה הזו ולהינות מהתינוקי, בלי לחשוב על עוד הריון. לתת לו את תשומת הלב שמגיעה לו, לאהוב אותו, ולהעניק לו מה שהוא צריך בלי לחשוב על עוד תינוק שבדרך.
 
דבר שלישי- מי שאומר לך את זה- הוא זה שיקום בלילות? הוא זה שיצטרך לדאוג לאוכל, לרכב, לדירה יותר גדולה, לבגדים ? הוא זה שידאג לטפל, לחנך ולהכין לחיים? הוא זה שיצטרך לסייע בהכנת שיעורים, בהתכוננות למבחנים, בפיתוח היכולות, הכישורים החברתיים? לסייע בהתמודדות עם קשיים?
 
אם את לא מתעצבנת- אז אני מודה שאני כן. האישה ילדה לפני חודשיים. תנו לה לחיות!!!
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'חחח צודקת שירה'
חחח צודקת שירה
27/11/2016 | 13:40
33
זה באמת מעצבן לשמוע...
שניה תנו להנות באמת מהתינוק החדש.
 
אצלי הגדול בן 12 וחצי והילדה בת 11.
ביניהם יש הפרש קטן והיה קשה אך כשגדלו באמת ישתלם כי היו חברים טובים..
(היום פחות, גיל ההתבגרות...)
והם אמנם עסוקים בעניינם ופחות מתעסקים כרגע עם האח הקטן שנולד..
אבל בהחלט יש לו אמא ואבא
אני ובעלי אמרנו שנהיה כמו זוג צעיר כי הגדולים בטח כבר לא יבואו למשחקיות ופינות ליטוף...
 
בכל אופן כל ילד הוא עולם ומלואו ולא פשוט להביא עוד ילד רק "שלא יגדל לבד"
 
צריך להיות גם מחושבים כלכלית שאף ילד גם לא יפגע ויקבל את הכל ולא לחסוך מאף אחד...
 
שירה אני איתך
לצפיה ב-'התלבטות בנוגע לסקירות'
התלבטות בנוגע לסקירות
20/11/2016 | 08:00
3
195
היי
בהריון עם הבת שלי הלכתי גם לסקירה המוקדמת וגם למאוחרת לאותו רופא פרטי שפספס מום של חיך שסוע מלא (גילוי נאות - לא תמיד אפשר לזהות, אבל מן הסתם ככל שהרופא טוב יותר הסיכויים עולים אבל בכל מקרה לא מדובר ב-100%).
בהריון הנוכחי הלכתי לפרופ' צלאל לסקירה הראשונה. רק מה, התור היה רחוק והסבלנות פקעה וכבר לא יכולתי לחכות ולכן הלכתי שלושה ימים קודם לרופא אחר שנבחר באופן מקרי ע"י הקריטריון "יש לו תור פנוי למחר" במסגרת ה-57 ש"ח שמשלמים בכללית מושלם. הכוונה הייתה כמובן לא במקום צלאל, אלא בנוסף, פשוט כי הגעתי לקצה מבחינת יכולת ההמתנה. בקיצור, במקום להרגיע קרה בדיוק ההיפך כשאמר שאולי רואה מום בפנים וביקש שנחזור עוד שבועיים כדי להשלים את הבדיקה. סוף טוב הכל טוב, צלאל ראה שהכל תקין (אגב אני כבר מומחית ברמת הציוד לאולטרסאונד ואכן הציוד היה בשתי דרגות מתקדם יותר). 
בקיצור, אני כרגע במצב שבו שמה דגש מאד גדול על מבצע הסקירה בפרט אחרי הסיוט של השלושה ימים האלה.. שאלתי היא האם לדעתכן עדיף ללכת לרופאים שונים לסקירה המוקדמת והמאוחרת, במובן של "עוד עין" או שאם יש מישהו טוב ללכת אליו לשתי הסקירות.
אציין גם שהפעם הגעתי להריון חכמה יותר במובן של ביטוח רפואי מצויין ולכן הכסף כלל אינו שיקול.. רוצה ללכת להכי הכי..
תודה (:
לצפיה ב-'וואו... איזה סרט. '
וואו... איזה סרט.
20/11/2016 | 08:18
103
אני ממליצה על דר. ערן כסיף.
לא שזה מבטיח משהו במיליון אחוז אבל הוא נחשב מצוין. וכמובן לעדכן אותו בהכל.
לצפיה ב-'ואו איזה דבר...'
ואו איזה דבר...
21/11/2016 | 11:35
72
לא מקנא בך במה שעברת בימים האלו...
שאלת שאלה חשובה, אשמח גם לשמוע תשובות מאחרות, למרות שזה נראה לי אינדיווידואלי, תלוי רופא ותלוי אישה, לפחות בהרגשה. פעמים רבות לעין נוספת ולמכשיר נוסף יש ייתרון.
 
אני קבעתי תור לסקירה המאוחרת לאותו רופא שעשה לי את המוקדמת, אבל הוא נחשב לפדנט ומאוד מקצועי, מראש היה אצלי בעדיפות למרות התורים. את המוקדמת הוא עשה בכזאת יסודיות (שעה וחצי בדק כל פרט, כל אצבע וכו') ובכזאת רגישות, שבשמחה קבעתי אליו שוב, למרות שחשבתי שאולי כדאי שעין נוספת תראה...
 
 שיהיה בהצלחה בהמשך ובלי טעויות מלחיצות!
 
לצפיה ב-'כן, אני זוכרת את הסיפור שלך...'
כן, אני זוכרת את הסיפור שלך...
23/11/2016 | 07:58
56
קודם כל, אני שמחה לשמוע שהכל תקין. אחרי הסיוט של הכמה ימים הללו, טוב שתוצאות הבדיקה תקינות ואפשר טיפה לנשום.
לגבי השאלה שלך, אני באמת לא יודעת לענות לך. אני הלכתי בכל ההריונות לאותה רופאה- ד"ר אניטה סילבר (מומלצת בחום) שביצעה את שלוש הבדיקות- שקיפות עורפית, סקירה מוקדמת וסקירה מורחבת. זה בהריונות התקינים. היה הריון אחד שהגעתי לשקיפות העורפית, והיה לא ממש תקין, והיא עלתה על בעיה, שהתגלתה יותר מאוחר כטריזומיה 18. באותו ההריון גם הגעתי אליה לסקירה המוקדמת, ואז כבר ידעתי שיש טריזומיה והיא איששה את האבחנה בממצאים הרבים שמצאה.
אני יודעת שיש בנות שאוהבות באמת שעוד עין מסתכלת, ולכן קובעות את הסקירות לשני רופאים/ות שונים/ות. תעשי מה שמרגיש לך הכי נכון עבורך, ומה שיעזור לך להיות קצת יותר רגועה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'בייעוץ הגנטי לא חודש דבר...'
בייעוץ הגנטי לא חודש דבר...
17/11/2016 | 19:06
9
194
היי
אז נאמר לי שהסיכון לתסמונת דאון גבוה, אך בדיקת ניפט תקינה מורידה את הסיכון באופן משמעותי, אבל לא שוללת לחלוטין. נשלחתי להשלים 2 בדיקות גנטיות (עשיתי לפני שנתיים את כל מה שהיה לאותו רגע, מאז יצאו 2 חדשות).
הקדמתי אקו לב עובר לשבוע 22 וחצי, סקירה מאוחרת מורחבת גם לשבוע 22. לגבי הערך השילייתי שיצא בנורמה, אבל קצת גבוה, לא לוקחת סיכון. קבעתי תור למומחה בעל שם עולמי בתחום הרוונטי, לשבוע הבא.
בנתים החלטנו לא ללכת על מי שפיר ולקוות שהעובד בריא. חצי אחוז שיכולה להיות בעיה, זה גם אותו חצי אחוז שיכולה להיות הפלה בעקבות מי שפיר.אם הסקירות, ניפט ואקו לב תקינים, זה יתן יותר ביטחון.
בקיצור, בקצב הזה עד סוף ההריון נראה י אחזור בתשובה... כל הזמן מתפללת שיהיה טוב...
בשורות טובות לכולן 
לצפיה ב-'חחחחחח'
חחחחחח
17/11/2016 | 19:55
1
88
תחזרי... תחזרי...
אני באמת מאמינה שהכל בסדר. אבל מאוד מלחיץ סיכוי של 1:10. לא יודעת מה הייתי עושה אבל מאחלת לך המון בהצלחה.
לצפיה ב-'תודה רבה רבה לך. אמן'
תודה רבה רבה לך. אמן
17/11/2016 | 20:33
38
לצפיה ב-'יש לך התוויה רפואית נגד מי שפיר?'
יש לך התוויה רפואית נגד מי שפיר?
18/11/2016 | 09:54
1
40
לצפיה ב-'בעבר אחרי מי שפיר איבדתי תינוק בריא'
בעבר אחרי מי שפיר איבדתי תינוק בריא
19/11/2016 | 09:16
45
לצפיה ב-'שאלות-'
שאלות-
18/11/2016 | 14:57
4
119
1. למה את צריכה לעשות אקו לב לעובר? זה משהו שקשור לממצאים עכשיו או שליתר ביטחון, או סיבה אחרת?
2. איפה עשית את היעוץ הגנטי והאם את מרוצה מהיחס והמקצועיות? (אני שואלת כדי שאדע הלאה להמליץ או לא להמליץ לאחרות על המקום).
3. מי המומחה שאת הולכת אליו לעניין נושא השילייה? (שוב- אני מנסה שיהיה בידיי כמה שיותר מידע, כדי שאדע להפנות להבא בנות אחרות).
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'התשובות'
התשובות
19/11/2016 | 09:39
3
117
1. אקו לב עובר ביקשתי מהרופאה ליתר ביטחון, ללא קשר לממצאים. בסקירה המוקדמת המורחבת הכל היה בסדר, אבל החלטתי לבצע את כל הבדיקות הקיימות והלא פולשניות להשלמת התמונה.
2. עשיתי ייעוץ גנטי בביה"ח "סורוקה". הם מאוד מאוד מקצועיים, זכיתי ליחס מעל ומעבר. 
3. פניתי לפרופ' קופירמינץ הידוע, כמומחה לקרישיות יתר בהריון, מאחר ורוב בעיות השילייה קשורות לנושא זה. בעבר הוא ליווה אותי ואחרי מספר אובדנים קשים זכיתי לחבק את בני המדהים.
4. בנוסף להכל, קיבלתי תשובה מפרופ' לגנטיקה, בה כתב שבדית ניפט בדיקה מאוד מדוייקת לתיסמונת דאון עם שיעור טעויות נמוך ביותר לכן רוב הסיכויים שהכל בסדר.
אני ממש ממש מקווה. אם הסקירות, אקו לב עוברי, ניפט וכד' תקינים, נותן יותר ביטחון. מקווה שהכל בסדר. ואת יודעת, שבשום מצב לא ניתן להבטיח, רק לקוות.
התחלתי שבוע 20, לאט לאט מתקדמים. שיהיה רק טוב. אמן
לצפיה ב-'תודה על הפירוט...'
תודה על הפירוט...
19/11/2016 | 18:55
2
83
מה שהפרופסור לגנטיקה כתב לך נשמע מאוד מרגיע. מה שבטוח זה שלא משעמם לך בהריון הזה....
האם את מצליחה לשמור על שגרת חיים רגילה של עבודה, בית, ילדים, עם כל הטירוף הזה? איך את מחזיקה מעמד בהיבט הרגשי? האם בהיבט הפיזי את מרגישה טוב?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'את פשוט מדהימה שירה'
את פשוט מדהימה שירה
21/11/2016 | 11:01
1
60
תודה שאת מתעניינת, והרבה מעבר לסתם ככה...
אכן ההריון לא פשוט (מלבד הראשון לא היו לי הריונות קלים), הפעם הוא מורכב ביותר מהבחינה הפיזית והנפשית. אחרי תקופת הקאות ועייפות, מצאתי את עצמי מתמודדת עם בעיות קיבה שלא הכרתי בעבר. יש מצב שאספרין גרם לכך..בשלב הזה של הריון אני בד"כ לא מקיאה כבר, עכשיו פעם בכמה ימים הקאות, צרבות קשות, עצירות ועכשיו שלשולים בלתי פוסקים... טירוף
אתמול פרופסור קופרמינץ הוריד לי את האספרין והוסיף מינון של קלקסן (יש!). ראינו את הבובי על המסך, הרופא בחן את הבדיקות והוא אופטימי. ממש עשה לי טוב.
נפשית, משתדלת לזרום ולהתמקד במה שיש, הילדים, הבעל, העבודה, השגרה. מנסה לגרש את הפחדים ולא לתת להם להשתלט עלי. כל הזמן בודקת תנועות... בבית מוותרת לעצמי די הרבה. הוספתי קצת שעות לעוזרת בית, אם לא הכנתי אוכל, אוכלים בחוץ או שקונה אוכל מוכן מאנשים נקיים שאני סומכת עליהם.
עובדת כמעט רגיל, חוץ מיומים חופשת מחלה (כי אני ממש צמודה לשרותים). 
בשבוע האחרון עקב המצב הגופני בתוספת מחסור בברזל, אני מרגישה במין חלל כזה, בקושי מרגישה משהו... כאילו זה לא אני וכל זה לא קורה איתי...
לצפיה ב-'את לא מלקקת דבש, הה?'
את לא מלקקת דבש, הה?
23/11/2016 | 07:49
40
בהחלט מורכב. כל הכבוד לך על כך שאת מצליחה לגייס עצמך לתפקוד של שגרה.
נפלא שהוספת עזרה הנחוצה בבית. גם אני עשיתי זאת בזמנו. אי אפשר ולא צריך להיות וונדר-וומן...
אגב, יש וירוס בטן מאוד לא סמפטי, שגם תקף אותנו פה....אז יכול להיות שגם לך היה משהו בסגנון, שלא קשור להריון בכלל.
לגבי המחסור בברזל- אני מתארת לעצמי שאת לוקחת בכדורים, נכון?
 
תמשיכי לעדכן אותנו, בתקווה לבשורות טובות:)
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

רביד שר ישראל
רביד שר ישראל
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי
פורום תוכנית לידה
פורום תוכנית לידה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ