לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
82938,293 עוקבים אודות עסקים

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-'ושוב יוצאת לדרך, בפעם השישית בדרך לילד/ה רביעי/ת- או שלא..'
ושוב יוצאת לדרך, בפעם השישית בדרך לילד/ה רביעי/ת- או שלא..
19/07/2017 | 03:18
8
243
בבית נער בן כמעט 14, אחריו שני אובדנים, בשבוע 37 ובשבוע 19, ילדון בן אוטוטו 8 ושובב קטן בן שנתיים וחודשיים.
בשבוע שעבר הייתי אמורה לקבל, הייתה לי תחושה חזקה שלא אקבל.
ביום שישי, אחרי כיומיים איחור עשיתי בדיקת הריון והופיע פס שני חלש.
ביום ראשון עשיתי בדיקת דם- בטא 85 -נראית לי קצת נמוכה. לפי מחשבון ההריון, בשבוע רביעי+6.
מפחדת, מתרגשת..
אז ותיקה פה שמתחילה מחדש את הדרך הארוכה, בתקווה לחזור הבייתה בסופה בידיים מלאות.
בהצלחה לכולן!
 
*** אוף. כתבתי את ההודעה לפני כמה שעות ושכחתי לשלוח. הלשונית נשארה פתוחה. קמה לשירותים. דימום וכאבים.
בבקשה אצבעות ואנרגיות טובות. למרות, שהמשאלה שלי, שאם ההריון הזה צריך להסתיים, עדיף שיסתיים עכשיו.. מניחה שכבר לא אצליח לישון. מתלבטת אם ללכת לבדוק בטא בבוקר או פשוט לחכות ולראות מה קורה. מה אתן אומרות? 
לצפיה ב-'מאחלת לך רק טוב'
מאחלת לך רק טוב
19/07/2017 | 11:52
1
68
הלוואי ויהיה בסדר.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
19/07/2017 | 13:33
20
לצפיה ב-'יש משהו חדש מהיום בבוקר? '
יש משהו חדש מהיום בבוקר?
19/07/2017 | 13:08
2
22
לצפיה ב-'לצערי הדימום ממשיך. מרגיש מחזור.'
לצערי הדימום ממשיך. מרגיש מחזור.
19/07/2017 | 13:37
1
113
עשיתי בדיקת דם. מרפרשת כל כמה דקות ומחכה לתוצאות.
לא יודעת עד כמה תהיה אינדיקציה, ביום ראשון בטא 85. יכול להיות שהמשיכה לעלות מאז ועכשיו בירידה, אם הבטא תהיה נמוכה מ-85 אז מניחה שהתשובה ודאית ואם לא, נראה לי שאצטרך עוד בדיקה ביום ראשון..
עצות/המלצות?
לצפיה ב-'תחזיקי מעמד- לא פשוט העניין הזה עם חוסר הוודאות על ההתחלה. '
תחזיקי מעמד- לא פשוט העניין הזה עם חוסר הוודאות על ההתחלה.
19/07/2017 | 13:46
18
לצפיה ב-'תודה לכן. לצערי המסע השישי מסתיים. '
תודה לכן. לצערי המסע השישי מסתיים.
19/07/2017 | 15:01
2
194
הרבה יותר מהר משציפיתי..
בטא ירדה ל 40.
 
עברתי שני הריונות טובים (אך חרדתיים) אחרי האובדנים הקודמים. הדרך המייסרת שווה את התוצאה.
 
מקווה להתחיל את הדרך שוב בקרוב..
בהצלחה לכולן!
לצפיה ב-'אויש. משתתפת בצערך'
אויש. משתתפת בצערך
19/07/2017 | 15:28
74
מאחלת לך שיהיה בהצלחה בפעם הבאה. נחכה לך פה בסבלנות. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
22/07/2017 | 09:19
43
אני לרוב לא כותבת בפורום אלא רק קוראת אך הייתי חייבת להגיב לך...
 
קודם כל גאה בך שאחרי שני אובדנים קשים עברת 2 הריונות חרדתיים עם סוף טוב זה לא מובן מאליו! הלוואי שתזכי לעוד הריון תקין עם סוף טוב
 
אמח עברתי אובדן בשבוע מתקדם 21, היו לי שני ילדים בבית ואחרי האובדן עברתי ברוך השם הריון בסיכון ומלא חרדות אך עם סוף טוב ותינוק בידיים.
 
לא מאמינה שאכנס שוב להרפתקה הזאת ממספר סיבות ביניהן פחד מהריון אבל מבינה את הצורך שיש בעוד ילד.
שיהיה לך בהצלחה!!
לצפיה ב-'אנא עזרתכן.'
אנא עזרתכן.
16/07/2017 | 09:03
13
277
למעשה,אני בהתחלה התחלה,שבוע רביעי פלוס כמה ימים.אני ממש בלחץ מהבדיקה שיש לי ב9/8 לאולטראסאונד....אני מתה מפחד פשוט.לא רוצה שיגידו לי אין דופק,יש רק שק,וכו כו.מה אני אעשה?אני מפחדת כל כך ליפול שוב לתוך התהום השחורה והעמוקה.זה יהיה ממש לא הוגן,כי אני בדיוק צריכה לעבור דירה.והילדים מתחילים מסגרות חדשות,והכל יהיה חדש,ואם ההריון יצליח,אז גם הוא יהיה חדש,ולמעשה זו התקופה הכי טובה שתהיה לי אוור.ככ לא רוצה שזה יתקלקל:(((אני מנסה לחשוב חיובי,אבל יודעת שהחיים לפעמים נבזיים ולא קשורים למחשבות ולרצונות שלי.איך נכנסים לבדיקה ברוגע?
לצפיה ב-'אי אפשר'
אי אפשר
16/07/2017 | 10:07
1
108
מה שאת רוצה פשוט לא אפשרי, אני מצטערת. אני בכיתי בכל הבדיקות שלי עד המי שפיר (שבוע 18) כשכבר התחלתי להרגיש תנועות. ולהגיד לך שאני רגועה עכשיו פשוט יהיה שקר.
אני מאחלת לך שזו תהיה התקופה הכי טובה אוור - ושאם לא חלילה חלילה- שיש לך הכוחות להתמודד עם כל דבר שתיפגשי.
לצפיה ב-'.....ממש מבאס שאין ביטחון של מאה אחוזתודה'
.....ממש מבאס שאין ביטחון של מאה אחוזתודה
16/07/2017 | 12:54
78
ושאין לי כל דרך לגרום לזה להצליח.איזה חוסר שליטה:((
לצפיה ב-'בניגוד למה שנכתב לך פה, אני חושבת שיש דרכים להירגע'
בניגוד למה שנכתב לך פה, אני חושבת שיש דרכים להירגע
16/07/2017 | 15:23
4
109
זה לא אומר שיהיה רגוע כל ההריון, אבל בהחלט אפשר להגיע לבדיקה רגועה.
להיות בלחץ כל הזמן זה פשוט לא נעים. 
תעשי כמה דברים נחמדים לפני הבדיקה. משהו שעושה לך נעים. לקנות חולצה חדשה, לראות סרטון חתולים ביוטיוב, לאכול משהו טעים, לחבק אדם אהוב... לא חסרות אפשרויות, פשט תמצאי את מה שמתאים לך.
 
לצפיה ב-'אולי תספרי מה עזר לך?'
אולי תספרי מה עזר לך?
16/07/2017 | 18:05
3
84
אישית ניסיתי לעשות דברים נחמדים מכל מיני סוגים, והם באמת שיפרו את מצב הרוח שלי ועשו לי טוב, אבל לא הפחיתו את מידת החרדה שלי לקראת הבדיקה.
לצפיה ב-'כתבתי כמה דוגמאות, מניסיון אישי, בגוף ההודעה'
כתבתי כמה דוגמאות, מניסיון אישי, בגוף ההודעה
16/07/2017 | 23:51
2
96
הסחת דעת נעימה עוזרת להפחית את החרדה. אז במקום לבוא לבדיקה אחרי 3 ימים - שבוע של חוסר שינה או תיאבון או מה שזה לא יהיה שמאפיין את החרדה אצלך, אפשר לבוא אחרי לילה אחד כזה וכמה שעות של קוצר נשימה.
 
כן, צריך להתאמץ כדי להירגע. אבל, זה בטבע שלנו, או לפחות של רובנו, או אולי רק שלי - להתפלש קצת בשלולית הבוץ, ואחר כך לחפש דרך לצאת ממנה. 
אחת הדרכים לחפש את הדרך הזו היא לבוא לפורום הזה.
 
נ.ב.
ישנם מס׳ מחקרים שמראים שצפייה בסרטוני חתולים עושה נעים ושמח.
לצפיה ב-'מחקרים רציניים?'
מחקרים רציניים?
17/07/2017 | 01:25
1
94
הפתעת אותי עם סרטוני החתולים, יודעת שאת אחראית בקביעות שלך, לא היה עולה בדעתי שדווקא סרטונים כאלה יכולים לעזור לבריאות הנפשית.
לצפיה ב-'לא הייתי קוראת לזה קביעות'
לא הייתי קוראת לזה קביעות
17/07/2017 | 20:31
61
אולי יותר בכיוון של אמירות מבוססות.
כן, יש כמה מחקרים רציניים לחלוטין בעניין סרטוני חתולים ומצברוח. קראתי לפני כמה שנים כשחיפשתי נושא לעבודה סמינריונית (בסוף חקרתי מושגים אחרים).
לצפיה ב-'כפי שכתבתי לך בפורום השני, '
כפי שכתבתי לך בפורום השני,
17/07/2017 | 13:13
5
117
קראתי אחורנית וראיתי הסטוריה של חרדות ותגובה מאוד מאוד חריפה וקשה ולאורך זמן להפלה שהיתה בזמנו. ממש משבר משמעותי, ארוך ומתמשך.
 לצורך העניין, רוצה לספר לך שבהריון עם בני, שנולד לאחר הפלה אחת בשליש הראשון, הייתי בחרדה יותר גדולה עד שבוע 10, ואחר כך, הייתי הריונית נורמטיבית לגמרי, והרגשתי המון שמחה, אופטימיות ותקווה, והייתי חרדה כמו כל אישה נורמאלית בהריון. כלומר- זה בהחלט אפשרי. כנראה שמנגנוני ההגנה שלי היו מספיק חזקים בשביל זה. זאת לעומת ההריון עם מעיין (שהיה אחרי 6 הפלות), שאז כבר המנגנונים קרסו והייתי זקוקה לסיוע של טיפול תרופתי בנוסף לשיחות. 
 
אני מציעה לך לחשוב על טיפול תרופתי+טיפול נוסף שמתאים עבורך- שיחות, יוגה, דיקור, רפלקסולוגיה...משהו מקצועי שיתן לך את המענה הדרוש. 
 
למעשה, את מדברת על תחושה של אובדן שליטה. אם תחשבי על זה, אין לנו גם שליטה על המון דברים אחרים (לא רוצה לפרט. תחשבי בעצמך...), אבל אנחנו לא כל היום מסתובבים וחושבים עליהם. לדוגמא: כאשר אני נוהגת, אני כמובן מאוד זהירה ועירנית, אבל אני לא כל הזמן חושבת: "אוי ואבוי, תכף מכונית אחרת תתנגש בי ואפצע או אמות". אם הייתי חושבת כך- לא הייתי נכנסת יותר בחיים לרכב, וסביר להניח שגם לא הייתי יוצאת מהבית כהולכת רגל, נכון? כלומר- מנגנוני ההגנה שלנו פועלים כל הזמן וחזק. אצל אנשים שיש להם הפרעת חרדה, או אצל אנשים שהם פוסט-טראומטים ו/או שעברו עליהם דברים קשים, מנגנוני ההגנה פחות פועלים, ולכן זקוקים לסיוע תרופתי+שיחות (הטיפול המתאים ביותר נקרא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי- CBT). 
 
סרטי חתולים- מצחיקים ככל שיהיו, לא יספיקו לך. טפלי בעצמך באמצעות אנשי מקצוע מתאימים. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מתנצלת, לא קראתי את ההסטוריה של אורהגנוז'
מתנצלת, לא קראתי את ההסטוריה של אורהגנוז
17/07/2017 | 20:42
1
85
כמובן שההמלצה לצפות בחתולים היא לא דרך לטפל בפוסט טראומה, אלא רק להפיג מעט את המתחים שיש טרום אירוע כלשהו (כמו תור לבדיקה וכד').
לצפיה ב-'ברור...'
ברור...
18/07/2017 | 08:07
17
לצפיה ב-'תודה:הבהרה'
תודה:הבהרה
18/07/2017 | 11:34
2
84
אני נמצאת תחת טיפול תרופתי מאז הגרידה האחרונה,ולא חווה התקפי חרדה,פאניקה,ומצב רוחי ונפשי מצויין.אני לא מרגישה שאני זקוקה לאיזושהיא עזרה כרגע,חוץ מזה שיגידו לי בבדיקות שהכל בסדר.אני מתנהלת לגמרי כרגיל,ויודעת כבר שנים,שאין לנו באמת שליטה על המון דברים.(בכל זאת,אני כבר אוטוטו בת 40:)).
פשוט ראיתי לנכון לשתף כאן את תחושותיי,אך הן ממש לא מגיעות לרמה שמצריכה טיפול כלשהו.זה מאד טבעי בעיני והכל בשליטה.אני חושבת שאני פשוט אלך לבדיקה,ואתכונן לשמוע את הגרוע מכל,כך שבמקרה וכן יהיה בסדר,אני אופתע לטובה.
 
לצפיה ב-'מעולה, אז את אכן מטופלת...'
מעולה, אז את אכן מטופלת...
18/07/2017 | 12:12
1
57
זה לא שהתחושות לא מגיעות לרמה שמצריכה טיפול...הן כן, ואת מטופלת, אז זה מעולה. אולי התכוונת שאת לא זקוקה למשהו שהוא מעבר לכך. תרגישי עם עצמך בכל שלב ושלב מה תורם לך ופשוט תהיי מודעת ועירנית לתחושותייך. 
אגב, רצוי לא להתכונן לשמוע את הגרוע מכל. אם יש לך אפשרות כן לאמץ חשיבה חיובית, זה עדיף. לא כי חשיבה חיובית תביא לתוצאות חיוביות, אלא כי קל יותר לחיות כך. הטיפול התרופתי אמור לסייע גם בכך. 
 
מחכות פה לעדכונים, בתקווה לטוב.
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-''
19/07/2017 | 11:53
36
.תודה.
לצפיה ב-'משתפת בחששות'
משתפת בחששות
17/07/2017 | 09:19
13
233
הרופא בקופה הפנה אותי לרופא המתמחה בהריון בסיכון, ויש לי תור אליו הערב.
אני אמורה להיות באמצע שבוע 10, אבל לא נבדקתי מאז אמצע שבוע 7, ואני מקווה שהכל בסדר. אני כמעט לא מרגישה בהריון, וסימנים מובהקים כמו רגישות בציצים כל הזמן באים והולכים, ומתעתעים בי. אין לי בחילות, ומכיוון שאני שמנמנה אני לא רואה שינוייים חיצוניים בגוף. אתמול ניסיתי לגגל אם בשבוע 10 אני כבר אמורה לראות בליטה בבטן, אבל מצאתי תשובות לכאן ולכאן, וממילא יש לי רחם אחורי, כך שלא ברור מה אמור לקרות. בקיצור, מודאגת מאוד לגבי הבדיקה הערב. 
לצפיה ב-'מחזיקה אצבעות עבורך, אליסקה'
מחזיקה אצבעות עבורך, אליסקה
17/07/2017 | 09:29
63
הסימפטומים אכן יכולים לתעתע ולשגע, בייחוד כשהם עושים זאת על כר פורה של חששות שקיימים ממילא. מחזיקה לך אצבעות שהיום יעבור בשלום וימשיך בשלום...
לצפיה ב-'מבינה את החששות מאוד, '
מבינה את החששות מאוד,
17/07/2017 | 13:30
1
67
ומה שצריך לעשות זה ללכת היום לבדיקה, ולקוות שאכן הכל בסדר ושגם ימשיך כך, כמובן. 
זה לא קשור בכלל לגודל הבטן ו/או לתופעות לוואי כאלו או אחרות שישנן או אינן. 
אני מכירה נשים שלא ראו עליהן בכלל את ההריון עד חודש חמישי. פשוט לא יצאה בכלל בטן (!!!!), ואצלי- הבטן יצאה בצ'יק צ'ק- בכל ההריונות- התקינים והלא תקינים. חוץ מבהריון הראשון עם ביתי הבכורה- שהבטן יצאה בשבוע 15. בכל השאר- שבוע 7- בום- בטן. אז מה? זה הראה שמשהו שם תקין או לא תקין?- ממש לא. 
לגבי תופעות הלוואי- שוב- לא חייבים לסבול בהריון. זה שמראים לנו בכל סדרה אמריקאית שמישהי מקיאה ויש לה בחילה והיא עושה בדיקת הריון ומסתבר שהיא בהריון, עוד לא אומר כלום. אפשר לעבור הריונות תקינים גם ללא בחילות. זה לא חובה להרגיש חרא. בהריון עם ביתי הבכורה- הרגשתי הכי מעולה בעולם. שום כלום. גם לא עייפות מיוחדת. נו?- אז מה? אז היה לי יופי (אבל הייתי מספיק מפגרת בזמנו לומר לבעלי שאני חוששת שמשהו לא תקין, כי אני מרגישה טוב. הוא העמיד אותי על טעותי כבר אז...). 
 
אנא עדכני אותנו לאחר הפגישה עם הרופא. 
הכיני גם שאלות לגבי ההמשך- מה זה אומר מבחינתו הריון בסיכון? מהן הסיבות שאת אצלו? מתי יש לבוא למעקבים ולאילו סוג בדיקות ו/או מעקבים תידרשי? 
 
מחזיקה אצבעות לדיווח טוב
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אני יודעת למה אני אצלו'
אני יודעת למה אני אצלו
17/07/2017 | 22:10
60
גם בגלל שהיה לי אירוע קרישה בעבר (טיסה + עישון + גלולות), וגם בגלל ההפלות החוזרות. אמר לי לחזור בעוד שלושה שבועות למעקב, וגם שלח אותי לבדיקות שיגלו אם מינון הקלקסן שאני נוטלת הוא מתאים.
לצפיה ב-'אליסקה - איך עברה הבדיקה?'
אליסקה - איך עברה הבדיקה?
17/07/2017 | 20:28
47
מחזיקה אצבעות ......
לצפיה ב-'עדיין בהריון!'
עדיין בהריון!
17/07/2017 | 22:08
1
130
נצפה עובר עם דופק שמתאים לגיל ההריון! אני כמובן ממש שמחה. מעולם לא הגעתי לשלב הזה. ובנוסף זה היה אולטרסאונד בטני ולא וגינלי, מי היה מאמין...
הבדיקה הבאה היא שקיפות בסוף החודש.
לצפיה ב-'יופי! ממש בשורות מעולות! שימשיך כך'
יופי! ממש בשורות מעולות! שימשיך כך
18/07/2017 | 08:06
12
לצפיה ב-'תודה רבה לכן '
תודה רבה לכן
17/07/2017 | 22:11
21
לצפיה ב-'יש לי תור לשקיפות הערב - ממש חוששת'
יש לי תור לשקיפות הערב - ממש חוששת
30/07/2017 | 11:32
5
63
לקחתי יום חופש מהעבודה, כי הרגשתי שאני מעדיפה להיות במתח בבית, ולא שם. 
היו לי בלילה חלומות מטופשים (דווקא לא על הריון). יש לי דופק מואץ כשאני חושבת על הבדיקה בערב. אני ממש מקווה שיהיה בסדר.
בעיקרון, מה הסיכוי שאגיע לבדיקה ולא יהיה דופק? מזכירה שראינו דופק לאחרונה בשבוע 10 פלוס 3. היום זה 12 פלוס 2. אשמח למילות הרגעה...
לצפיה ב-'סיכוי קלוש עד אפסי :)'
סיכוי קלוש עד אפסי :)
30/07/2017 | 13:49
4
30
משבוע 9 הסיכוי להפסקת דופק פוחת משמעותית ולכן אני מאמינה שאם ראית דופק בשבוע 10, תראי אותו גם הערב.
מבינה את החששות והפחדים.. לקראת בדיקת הדופק שלי פשוט נכנסתי למיטה וצפיתי בסדרות דביליות כדי להעביר את הזמן. בהצלחה רבה!!!!
לצפיה ב-' חזרנו עכשיו - הכל מצוין'
חזרנו עכשיו - הכל מצוין
30/07/2017 | 18:12
3
43
השקיפות תקינה מאוד, והיה מרגש לראות משהו שממש יש לו צורה של תינוק. 
תודה רבה על מילות ההרגעה שלך :)
לצפיה ב-'כיף לקרוא!!!'
כיף לקרוא!!!
31/07/2017 | 10:53
18
שימשיך משעמם ועגלגל אמן!
לצפיה ב-' טוב לשמוע שאת יכולה להסדיר נשימה (בינתיים)'
טוב לשמוע שאת יכולה להסדיר נשימה (בינתיים)
31/07/2017 | 15:28
5
לצפיה ב-'יופי, מעולה. שמחה לקרוא- '
יופי, מעולה. שמחה לקרוא-
01/08/2017 | 18:03
9
מאחלת שתמשיכי לעדכן אותנו פה בבשורות טובות שכאלו, עד הסוף הנפלא. אמן. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אתמול הייתי ההיסטרית מהמוקד'
אתמול הייתי ההיסטרית מהמוקד
16/07/2017 | 12:28
3
182
אתמול אחה"צ התחילו לי כאבי גב תחתון שלא עברו גם במנוחה. באיזשהו שלב מכאב סטטי זה הפך להיות כאב שמתחזק ונחלש, בא והולך. כאב שמזכיר כאבי צירים, רק בגב ולא בבטן.
בגלל שזכור לי שככה התחילו לי צירים בהריון הראשון ובהריון שהופסק, החלטתי שעדיף להיות "היסטרית" ולפנות לבדיקה במיון מאשר לשכב בבית ולהיות בחרדות.
במיון העברתי 4 שעות שבמהלכן עשו לי מוניטור לבדיקת צירים ואולטאסאוד לבדיקת אורך צוואר הרחם. קודם בדקה אותי רופאה מתמחה והראתה את הבדיקה לרופא מעליה שביקש לבדוק אותי בעצמו. לשמחתי הכל יצא תקין. אבל גם היום בבוקר לאחר מנוחת לילה, יש לי כאבים. 
במיון הנחו על מנוחה, תרבית שתן בבוקר ומעקב לאורך צוואר בעוד שבוע. 
יחד עם זאת שהבדיקות יצאו תקינות, אני עדיין לא רגועה... כאילו לא מספיק החרדות "הרגילות" שמלוות את ההריון הזה עכשיו גם זה הצטרף. 
 
מישהי חוותה כאבים כאלו?
בא לי להכנס למכונת זמן ולשגר את עצמי לשבוע 37. מי באה איתי?
לצפיה ב-'אוף ((())) הייתי משגרת את עצמי איתך'
אוף ((())) הייתי משגרת את עצמי איתך
16/07/2017 | 12:33
29
לצפיה ב-'ואו, ממש מבינה אותך- זה באמת מלחיץ...'
ואו, ממש מבינה אותך- זה באמת מלחיץ...
17/07/2017 | 13:22
1
71
טוב עשית שהלכת להיבדק. את בשבוע 25 עכשיו? 
האם זה יכול להיות קשור לחום הנוראי הזה? אולי יותר שתיה? ולא להסתובב בחוץ? 
תזכירי לי בבקשה, יש לך איזו הסטוריה עם צירים מוקדמים ו/או צוואר רחם מקוצר? (סליחה שלא זוכרת). 
 
כשהייתי בהריון עם מעיין הכי רציתי בעולם להיכנס למכונת זמן ולשגר עצמי לשבוע 37. אוף!!! הזמן לא זז לי. כלומר- בסופו של דבר הוא כן עבר, אבל בחיי שזה היה בקצב של צב. 
 
אגב, גם לי היה איזשהו סיבוך (מסוג אחר) בשבוע 25, והמשכתי מעקבים כל שבוע, ופשוט יילדו אותי בשבוע 37 (קיסרי). אז אני ממש מקווה שגם אצלך מדובר בעוד משהו למערכת החרדות, אבל שיסתיים בטוב. 
תמשיכי לעדכן אותנו. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אפשר להגיד שקלעת בול!'
אפשר להגיד שקלעת בול!
17/07/2017 | 15:22
73
במוצ"ש הייתי 25+6
 
אין לי הסטוריה של צוואר רחם מקוצר או צירים מוקדמים.
אני מרגישה שכל טריגר קטן מכניס אותי לחרדות ואני נכנסת לאיזושהי "נסיגה" מבחינת השפיות שלי. לפעמים זו תחושה שאני עושה צעד קדימה והופכת להיות קצת אופטימית ואז קורה משהו שמחזיר אותי שני צעדים אחורה לאותו מקום של פסימיות ומחשבות נוראיות.
התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית לפני כמה שבועות, מהשיחות איתה הבנתי שבעצם לא השלמתי ולא באמת סגרתי את החלק של האבדן ההוא. יש גם משהו שאני סוחבת מההריון ההוא שהוא סוג של פוסט טראומה ובהריון הנוכחי זה מעסיק אותי ברמה היומיומית.
אני רק רוצה להגיע כבר לסוף כדי שכל המחשבות, החששות והחרדות יעלמו...
 
 
לצפיה ב-'טוב, יצאו שני פסים'
טוב, יצאו שני פסים
15/07/2017 | 12:54
5
184
אמאלה אמאלה אמאלה
אמנם פס חלש- אבל כמו שלמדתי בעבר- פס זה פס.
כמובן שרצתי כבר לסופרפארם לקנות עוד אלף בדיקות.
בינתיים שותה הרבה מים


אמאלה אמאלה אמאלה
מתה מפחד להתאכזב
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
15/07/2017 | 15:31
82
ובידיים מלאות, אמן!
הלוואי שהיה לי טריק לחסוך לך את החרדות. לצערי טרם הומצא כזה.....
לצפיה ב-'מה הבדיקות האחרות הראו? גם שני פסים? '
מה הבדיקות האחרות הראו? גם שני פסים?
17/07/2017 | 13:15
3
21
לצפיה ב-'חמש!'
חמש!
17/07/2017 | 14:07
2
86
חמש בדיקות חיוביות חזקות! 
היום הייתי אצל הרופא ואמר שעוד מוקדם מידי ולא רואה כלום...
הפנה אותי לעשות בטא בהפרש של יומיים ולהגיע עוד שבועיים
רק אני לא מצליחה לקבוע תור לפני חמישי לבדיקת דם :( 
בא לי ממש להחליט שאני לוקחת הכל באיזי ואחכה לחמישי, אנסה להירגע...
לא בטוחה שזה יעבוד :/
 
לצפיה ב-'או, יופי! אני אוהבת פסים חזקים'
או, יופי! אני אוהבת פסים חזקים
17/07/2017 | 14:14
1
62
אני לא מבינה למה כל מליון הבדיקות בטא הללו. את מטופלת פוריות? כי לרוב, שולחים את מטופלות הפוריות למליון בדיקות. בעיניי, יש בזה מן ההלחצה סתם. אם מכפיל- אז יופי. אם לא מכפיל- אז בכל מקרה צריך לחכות, וכל המתח הזה בינתיים... בחיים לא עשיתי בדיקות הכפלות של בטא. זה היה מיותר בעיניי הרופאה שלי, ובצדק. 
מה הסבירו לך? האם יש  צורך בבדיקות הללו? חבל סתם להידקר ולהילחץ, לא? 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'בטא'
בטא
17/07/2017 | 15:20
95
האמת שהוא הציע את הבדיקות כדי "להרגיע" אותי
אמר שאם יהיה לי קשה לחכות שבועיים עד הבדיקה הבאה אז אוכל לעשות בדיקות דם בינתיים, אז ביקשתי את ההפניות...
האמת שאני מעדיפה פשוט להמתין אבל לא חושבת שאמצא בי את הכוחות...
לצפיה ב-'אתייחס לכולן בימים הקרובים. עימכן הסליחה. '
אתייחס לכולן בימים הקרובים. עימכן הסליחה.
13/07/2017 | 18:52
20
לצפיה ב-'שלום לכל הבנות המקסימות'
שלום לכל הבנות המקסימות
10/07/2017 | 18:32
4
251
אני מגיעה לכאן,לאחר שביום חמישי האחרון,גיליתי שאני בהריון,על סמך בדיקה בייתית.שתיים למעשה.אני עדיין בשוק...
בעברי שתי לידות,עם שני ילדים מתוקים.
לצערי,גם גרידה אחת,לפני שנה וחצי,לאחר שהיה דופק יפה,ונעלם בשבוע שמיני.
הייתי בשוק קשה מאד,גם גופנית,וגם נפשית.מקווה מאד מאד,שהפעם הכל ילך חלק.בינתיים,אני לא מרגישה בהריון...וזה מדאיג.אנ גם מפחדת,מהאולראסאונד הראשון.....
לצפיה ב-'אורהגנוז ברוכה הבאה '
אורהגנוז ברוכה הבאה
11/07/2017 | 12:08
1
93
הריון אחרי אובדן הוא כמובן מורכב יותר מהריון 'סתם' (בגלל זה אנחנו פה). 
מאחלת לך יותר מכל דבר אחר את הידיים המלאות בסוף הדרך!
הייתי מאחלת לך גם דרך נטולת מתחים וחרדות אבל, מנסיון של כמה שבועות פה, המתח והחרדות עתידים ללוות אותך לאורך שלבי ההריון השונים.... מצטערת שאני לא אשת בשורות. החדשות הטובות הן שגם תוך כדי חרדות/חששות/דאגות/חלומות רעים/ווטאבר - הזמן ממשיך לחלוף לו. 
לקראת הבדיקה הראשונה - אני כמובן מקווה מאד מאד שהיא תעבור בשלום, ומספרת לך שקיומם או העדרם של סימני הריון לא אומר שום דבר ובטוחה שזה לא מרגיע אותך בכלל....
אנחנו פה כל הזמן אם מתחשק לך לשתף / לקטר / להילחץ ביחד / לשמוע איך זה אצל אחרות / כל דבר. 
 
לצפיה ב-'תודה,אישה מקסימה.'
תודה,אישה מקסימה.
13/07/2017 | 12:22
7
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
12/07/2017 | 14:22
15
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
17/07/2017 | 12:59
3
לצפיה ב-'הסוף הטוב שלי '
הסוף הטוב שלי
10/07/2017 | 06:27
10
290
שלום לכולן,
לא יודעת אם מישהי מכן זוכרת אותי. לפני שנה בדיוק עברתי גרידה שניה בתוך 3 חודשים לאחר 2 הפלות נדחות. הייתי מעט פעילה בפורום אובדן באותה תקופה.
קצת רקע עלי:
בת 40, עם 2 ילדים שהריתי בתחילת שנות השלושים שלי.
וסביב יום הולדת 39 - 2 הפלות נדחות כאמור, אשר אחריהן עברתי היסטרוסקפיה ובדיקת דם לבלוטת התריס שנמצאו תקינות. אחרי הבדיקות מיד הריתי שוב אך קיבלתי מחזור לאחר כשבוע (הריון כימי) ואותו מחזור היה המחזור האחרון של ההריון המלא והמופלא שהניב את בתי בת ה 5 ימים.
בתחילת ההריון היה לי מאוד קשה להאמין בו, בכל זאת הריון רביעי בתוך 9 חודשים.....
בכל פעם שהבחילות קצת נחלשו הייתי בטוחה שאני שוב בהפלה, ביקרתי במוקד כל שבוע ולפעמים פעמיים בשבוע.
אבל השבועות עברו ועברתי בדיקה אחרי בדיקה וגם כשהייתי בחודש תשיעי עדיין הייתי בהיסטריה של תנועות. יש לי חברים טובים שכעסו כי לא העזתי לספר כמעט עד הסוף.
אפילו כאן רציתי לכתוב המון פעמים אבל לא העזתי.....
ובסופו של דבר, בדיוק בתאריך המשוער, בלידה ממש מצוינת מבחינתי - זה סוף סוף קרה - הנס הפרטי שלי, בגיל 40 אחרי 3 אובדנים רצופים (אני סופרת את הכימי כי הוא גם נצרב אצלי) זכיתי להביא ילדה לעולם.
רציתי להודות לכן, ובעיקר לשירה ששאלה אותי שאלות והתעניינה גם בצד הרפואי וגם בנפשי, התמיכה שלך שווה המון  
לצפיה ב-'מזל טוב! ממש משמח לשמוע :)'
מזל טוב! ממש משמח לשמוע :)
10/07/2017 | 08:03
1
91
גם אני בהריון אחרי שלוש הפלות וכימי אחד, מוטרדת מכל סימן שבא והולך, ובכלל. מאוד מעודד, תודה ששיתפת. תגדלו אותה בנחת ובכיף!
לצפיה ב-'תודה אליסקה '
תודה אליסקה
10/07/2017 | 11:02
55
מאחלת לך המשך הריון רגוע ככל האפשר עד לסוף הטוב ולידיים מלאות באושר 
לצפיה ב-'מזל טוב ����������'
מזל טוב ����������
10/07/2017 | 10:24
1
18
לצפיה ב-'תודה שירה!'
תודה שירה!
10/07/2017 | 12:44
54
המשך הריון תקין ורגוע  וידיים מלאות!
לצפיה ב-'בטח שזוכרת!!!-יופי של הודעה-מזל טוב'
בטח שזוכרת!!!-יופי של הודעה-מזל טוב
17/07/2017 | 12:58
5
30
איזו הודעה מרגשת. באמת. אני ממש שמחה עבורך. 
גדלו את הקטנטונת בבריאות, באושר ובנחת. 
האם תסכימי לכתוב את ההודעה גם בפורום אובדן הריון, או שלפחות תאשרי לי, ואעתיק אותה לשם? זה ממש חשוב בעיניי. 
 
ותודה גם על מילות התודה האישיות. זה מחזק אותי בדרכי. 
שירה. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה רבה שירה '
תודה רבה שירה
17/07/2017 | 14:53
21
ואכתוב את ההודעה גם באובדן.......
לצפיה ב-'משום איני מצליחה להעלות את ההודעה בפורום אובדן...'
משום איני מצליחה להעלות את ההודעה בפורום אובדן...
18/07/2017 | 18:59
3
10
לצפיה ב-'הלוואי555- את מאשרת לי לפרסם שם בשמך? מחכה לאישורך. '
הלוואי555- את מאשרת לי לפרסם שם בשמך? מחכה לאישורך.
19/07/2017 | 13:09
2
3
לצפיה ב-'מאשרת - תודה '
מאשרת - תודה
19/07/2017 | 16:08
1
2
לצפיה ב-'אפרסם מחר'
אפרסם מחר
22/07/2017 | 18:24
1
לצפיה ב-'איך מכילים את כל זה שוב....'
איך מכילים את כל זה שוב....
07/07/2017 | 10:07
1
222
היי קוראת פה כבר 9 שנים.
לפני 9 שנים הייתי בהריון ראשון עם זוג תאומים בחודש שביעי התגלה שלאחד מהםלא היה דופק וכמובן ההוא היה המקדםו הוביל ללידת חירום המלאכית השנייה שלי נולדה במשקל של 600 גרם נלחמה שבועיים ובסוף נפטרה. לאחר מכן תןדה לאל נולדו לי שני ילדים מדהימים (555) ועכשיו לפני 12 שבועות שבועות נכנסתי להריון הכל היה כלכך מושלם וכלכך תקין וההתרגשות הייתה בשיאה. ואז בלי שום הכנה בלי שום סימן בבדיקת שיגרתית לא נצפה דופק, מילים כלכך קרות מדובר פה על התינוק שלי איך אפשר להגיד שאין לו דופק??? איך יכול להיות שזה קורה לי שוב ולמההה  זה כלכך לא הוגן. אין שום ממצא פתלוגי להבנה למה זה קרה אבל עדיין לא מצליחה להכיל את זה הלב כלכך כואב. עושה את כל המאמצים להדחיק את זה יש לי את האהבות שלי בבית וצריכה להיות חזקה בשבילם אבל המחשבות מתגנבות כל הזמן איך סוגרת את המעגל הזה, הלב שלי כבר שרוט שלו פעמים מארבע הריונות....
לצפיה ב-'אני מבקשת לענות ולהתייחס בפורום אובדן הריון. תודה. '
אני מבקשת לענות ולהתייחס בפורום אובדן הריון. תודה.
07/07/2017 | 14:36
38
לצפיה ב-'מתי אפשר לנסות להיכנס להריון לאחר הפלה?'
מתי אפשר לנסות להיכנס להריון לאחר הפלה?
06/07/2017 | 13:40
6
153
שלום לכל הבנות המקסימות. אני הפלתי לפני כחודש הפלה טבעית בשבוע 7 (בus היה שק ריק בשבוע 6 ולפני בדיקת דופק החל דימום שנגמר בהפלה). לאחר שבוע דימום הרחם היה ריק והרירית סדירה ודקה, הביטא היתה בירידה גם. אחרי 3 שבועות התאפסה. ההפלה היתה ביום הולדת 36 שלי :(. יש לי בבית ילדה מקסימה בת שנה וחצי.
ההריון שנפל (כמו גם ההריון עם בתי היה בעזרת השראצ ביוץ כי אני לא מבייצת סדיר). עכשיו חודש לאחר ההפלה עשיתי us מעקב ונראה שאני מבייצת ממש עכשיו.. אבל בעלי בסין מעבודה! ככ מתבאסת! במיוחד כי שמעתי משמועות שהרבה נקלטות מיד לאחר ההפלה. 
האם גם לאחר מחזור אחד הרבה נקלטות? זקוקה לעידוד. ככ רוצה שוב להיות בהריון ושיהיה תקין
 
לצפיה ב-'רוצה לעודד, ברור שכן'
רוצה לעודד, ברור שכן
06/07/2017 | 18:26
1
89
מאוד מבינה את הבאסה שלך, ההמתנה שנכפית עליך בטח לא תורמת לשלווה הנפשית, ובטח לא פשוט עם לבד עם קטנטנה כשהוא בסין. אבל אל תתייאשי מזה, בתקוה שהמחזור הקרוב יהיה האחרון לשנה הקרובה.
רוצה לעודד, שאחרי ההפלה השניה שעברתי ניסינו מרגע שהרופא אישר, ובנסיון השלישי הריתי הריון תקין, שהסתיים בידיים מלאות בגיל 40 וכמה חודשים.
 
לצפיה ב-'מעודד המון תודה'
מעודד המון תודה
06/07/2017 | 22:24
16
לצפיה ב-'זוכרת אותך-'
זוכרת אותך-
06/07/2017 | 19:03
2
84
לרוב, אם אכן הכל תקין, ניתן להתחיל בניסיונות להרות לאחר המחזור הראשון. 
כשאומרים שהרבה נקלטות מיד אחרי הפלה, זה לאו דווקא אומר שבנסיון הראשון האישה נקלטת. זה לא חוק או אקסיומה. בגדול- הגוף נחשב לפורה אחרי הפלה, בערך כמו שהגוף פורה אחרי לידה רגילה. זה כמובן במקרים בהם אין בעיות פוריות, כן?
 
אני נקלטתי בקלות יחסית. בממוצע- תוך 3-4 חודשים של ניסיונות אינטנסיביים. קרו גם מצבים שנקלטתי בחודש הראשון של הנסיונות. 
 
מה זה אומר "השראת ביוץ"? את מתכוונת למשהו שמסדיר את הביוץ כמו איקקלומין? מה נאמר לך כעת? האם יש צורך בטיפול כלשהו או בניסיונות טבעיים לגמרי? 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה'
תודה רבה על התגובה
06/07/2017 | 22:22
1
53
עדיין לא היה לי מחזור מאז ההפלה, עכשיו אני מבייצת ובעלי בסין אז יהיה מחזור בעוד שבועיים (6 שבועות מההפלה). ואז נתחיל לנסות - כנראה טבעי אבל עם מעקב כלשהו ואם לא אבייץ תוך זמן סדיר הרופא שלי יוסיף עזרה.
השראת ביוץ - ניתן עם איקקלומין אבל אני עשיתי עם גונל (אותו אפקט רק שבגלל שיש לי מלא זקיקים הגונל יותר ניתן לשליטה במינון - שלא להגיע ליותר מ1-2 זקיקים להימנע מריבוי עוברים). חוצמזה השאר כרגיל - הרופא שלי אומר שאם זרע תקין הזרעה וסקס זה אותו אפקט. 
עם בתי נקלטתי בנסיון ראשון ועכשיו זה היה בנסיון שני. אז כאילו נראה שאני גם נקלטת בסדר. רק נורא מבואסת על פספוס ההזדמנות כי אני מבייצת עכשיו ויכולנו כבר לנסות :(
 
לצפיה ב-'אני מאוד מבינה את הרצון ואת הצורך ב"כאן ועכשיו",'
אני מאוד מבינה את הרצון ואת הצורך ב"כאן ועכשיו",
07/07/2017 | 07:06
64
אבל משום שבעלך בסין- זה לא רלוונטי, נכון?
וגם אם הוא היה פה- עדיף לחכות עד אחרי המחזור, כך שבכל מקרה, זה היה פחות רלוונטי. 
לפחות שיביא לך משהו נחמד מסין או מהדיוטי פרי, הה? .
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'מתי אפשר - אחרי מחזור אחד'
מתי אפשר - אחרי מחזור אחד
06/07/2017 | 21:51
59
מתי זה קורה - זה משתנה מאשה לאשה. אחרי ההפלה שעברתי כולם אמרו לי שאחרי הפלה נקלטים מהר וצ'יק-צ'ק אני אכנס להריון. בדיעבד זו הייתה טעות לומר לי את זה - זה לקח 4 חודשים שכל אחד מהם נראה לי כמו נצח. אז נכון, 4 חודשים זה לא הרבה, אבל ה"הבטחה" הזו להיקלטות מהירה יצרה אצלי ציפיות לא מציאותיות.
מקווה בשבילך שתיכנסי במהרה להריון שיסתיים בידיים מלאות!
לצפיה ב-'שאלות וחששות לאחר סקירה ראשונה'
שאלות וחששות לאחר סקירה ראשונה
04/07/2017 | 12:08
9
263
שלום לכולן
השבוע עברנו סקירה ראשונה, הריון מטיפולים. שבוע 15+1.
כל המדדים יצאו תקינים, אך נראה היפרדות כרומים (מהרחם, באזור שמחורי גב העובר). הרופא (פרטי, מהמובילים) אמר שהשיליה מעוגנת היטב והכל נראה טוב (גם לא ממליץ על מי שפיר), ובשלב הזה לא ממליץ על משהו מיוחד, רק לעקוב. אמר שברוב המקרים זה מסתדר.
ביקש לבצע מעקב אורך צוואר ולהקדים את התור לסקירה שניה (אצלו) לשבוע 21.
יש לי תור לבדיקת אורך צוואר בעוד 3 שבועות. נראה לי שאשתגע עד אז :( בעבר הריון בו התגלה עובר ללא דופק, באותה בדיקת אורך צוואר, לאחר בדיקות ושקיפות תקינה..
 
כדאי ללכת לחוות דעת? מומחה הריון בסיכון? משהו?
או שבאמת אין מה לעשות חוץ מלחכות ולקוות שיסתדר..?
 
לצפיה ב-' טיפים איך לא להתחרפן מפחדים יתקבלו בשמחה '
טיפים איך לא להתחרפן מפחדים יתקבלו בשמחה
06/07/2017 | 15:43
2
30
לצפיה ב-'שולחת חיבוק גדול ומקווה שהכול יסתדר כמו שאמר הרופא '
שולחת חיבוק גדול ומקווה שהכול יסתדר כמו שאמר הרופא
06/07/2017 | 16:50
1
56
אני לא יכולה להגיד הרבה- הרי כולנו כאן חוות חששות ואין איך להשתיק אותם כי הם אמיתיים מתוך ניסיון מר.
אני כן יכולה אבל להרגיע שמזלינו הרע של כל הנשים כאן השתנה ברגע שנכנסנו להריון ומפה והלאה אנחנו צריכות להתמלא בתקווה.
לי קשה עדיין לתת לעצמי להרגיש, ככה אני פחות מודעת לחששות- אני לא חושבת שזה פיתרון, הייתי מעדיפה להרגיש ולחשוש, זו אהבה בעיני. חוששים לאבד רק את מי שאוהבים.
אני תמיד חושבת שהקטנים בפנים שומעים אותנו ומקשיבים לנו- אני הייתי מדברת איתו ואומרת לו כמה אני אוהבת אותו ורוצה אותו איתי, כמה מחכים לו ואוהבים אותו מבחוץ. משכנעת אותו ששווה לו להישאר. אני מרגישה שזה מרגיע אותי וגם את הקטן שבפנים, גם נותן לי חיבור איתו וגם לפעמים הוא מקשיב באמת.
אני לא אוהבת עשרות של בדיקות רפואיות ומיליוני חוות דעת- יש שיגידו שזה מציל- אותי זה בעיקר מלחיץ.
אם את מרגישה שזה יקל עליך, תעשי את זה בלי לחשוב פעמיים.
בכל מקרה- שולחת לך עוד חיבוק ותפילה שהכול ילך בצורה הטובה ביותר ושתזכי לצאת ביידיים מלאות עם תינוק בריא בזמן הכי נכון לו ולך.
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
06/07/2017 | 22:41
23
באמת ברגעי האומץ אני מדברת איתה.. 
אני נעה בין אופטימיות לפחד משתק כמעט.. ולכן עולה לי הספק, אם יש או אין סיבה לדאוג (טוב, זה יותר מלדאוג), אם אני מגזימה..
אולי באמת כבר מחר אברר על חוות דעת. אם רק לדעת, במקרה הכי גרוע, שעשיתי את מה שיכולתי.
 
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
06/07/2017 | 19:12
5
85
לפני שעונה- אני רוצה להבין טוב יותר- 
1. זהו ההריון השני שלך, או שיש ילד/ים בבית? אם יש ילדים- מה היה מהלך ההריון איתם?
2. למה בהריון שבו התגלה עובר ללא דופק היית צריכה לעבור בדיקת אורך צוואר? משהו שגרתי או שהיה משהו שהחשיד בבעיה?  
3. האם ידעו לומר מה קרה בהריון הקודם? האם גם אז אובחנה היפרדות כרומים, או שהיה משהו אחר? 
4. בהריון הנוכחי- האם עשית בדיקת ניפטי או רק שקיפות עורפית וסקירה ראשונה? 
5. מי הרופא? את יכולה לכתוב את שמו פה. מה זה אומר שברוב המקרים זה מסתדר? האם התכוון להיפרדות הכרומים? למה מייחס זאת? כלומר- בעקבות מה זה קרה והאם יש דרך שלא תהיה התדרדרות? למה רצה להקדים את התור לסקירה השנייה לשבוע 21? (ולמתי קבעת בהתחלה). 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'שגיאת כתיב- קרומים ב-ק'. '
שגיאת כתיב- קרומים ב-ק'.
06/07/2017 | 19:15
23
לצפיה ב-'אז ככה -'
אז ככה -
06/07/2017 | 22:32
3
97
כל ההריונות לאחר טיפולים.
הריון ראשון - הכל היה תקין, כולל שקיפות וסקירה ראשונה. הגענו למעקב אורך צוואר בשבוע 18 (בדיקה שגרתית לכולן) והתגלה עובר ללא דופק. הרופא אמר שככל הנראה זה קרה כבר כשבוע לפני.. אין הסבר.
לא היתה היפרדות או כל ממצא אחר. הקריוטיפ (לאחר גרידה) היה תקין.
הריון שני - הריון שהוגדר בסיכון גבוה בעקבות הראשון, בפועל היה ללא בעיות או סיבוכים (אם כי לווה בהרבה. מאוד. פחדים)
וההריון הנוכחי - לא עשינו ניפט ואין המלצה לבדיקה או למי שפיר לאור השקיפות (+הסקירה) + בדיקות דם. הרופא נחרץ שלא לעשות שפיר לאור ההיפרדות.
לדברי בעלי, הרופא לא התרגש במיוחד. אמר ש"השיליה עוד לא התארגנה על עצמה" ואז בדק שוב ואמר שהשיליה מעוגנת היטב אך יש היפרדות קרומים. שאל אם ציינו את זה בשקיפות (שבוצעה ע"י השותף שלו במרפאה), ענינו שלא, הוא בדק בתיק אם נרשמה הערה כלשהי ולא היתה. שאל אם יש / היו דימומים.. אין.
אמר ש"צריך לשים על זה עין" וש"לרוב מסתדר", ושלא צריכים לעשות שום דבר במיוחד, למעשה לדבריו אין מה לעשות. ביקש שנגיע לבדיקת צוואר כרגיל, רק להקדים את הסקירה השניה משבוע 22 ל- 21.
הייתי כל כך בסערת רגשות שלא הצלחתי לשאול משהו נוסף, והוא עדיין לא ענה למייל ששלחתי למחרת (הוא לא כ"כ זמין טלפונית למטופלות).
 
לצפיה ב-'אני מתלבטת מה לכתוב-'
אני מתלבטת מה לכתוב-
07/07/2017 | 07:02
2
83
סביר להניח שלו אני הייתי במצבך, הייתי הולכת לדעה שנייה, אפילו רק כדי להרגיע את עצמי. כך עשיתי בהריון עם ביתי, כאשר נמצא ממצא מסוים בשבוע 25 (דופן הרחם באיזור הצלקות מהניתוחים ההקיסריים היה דק באופן מדאיג....). הרופאה שלי בעצמה שלחה אותי מהר לדעה שנייה לגבי הממצא. כבר ביום למחרת הוצאתי 900 ש"ח לרופא פרטי עליו המליצה, והוא אכן אישר את הממצא. שניהם היו בדעה של להמשיך מעקבים כל  שבוע, להפחית טיפה מהעומס החיצוני על הגוף (להפסיק לנקות ולהתרוצץ), ובעיקר- לעקוב ולקוות ולקבוע ניתוח קיסרי לשבוע מוקדם יותר מ-38. 
אז אני חושבת שאני ממליצה לך אותו הדבר. זה אומנם לא אותו ממצא, אבל כן משהו שנשמע מפחיד, וכדאי לשמוע עוד דעה, ושעוד רופא/ה יראו אותך עם כל החומר הקיים ויחוו את דעתם בעניין. 
 
קשה. קשה להירגע אחרי מה שעברת ואחרי העניין האחרון בבדיקה. אני מקווה שאם אכן תלכי לדעה שנייה, זה יוכל להרגיע אותך ואפילו במעט. 
לגבי הניפטי- אני דווקא מאוד בעד לעשות את הבדיקה. חוץ מכסף- אין פה מה להפסיד. אני בעד לעשות אותה בשבועות מוקדמים ככל האפשר. 
מי שפיר- אני בין היחידות בארץ לפי דעתי שלא עשיתי באף אחד מההריונות
לגבי הסקירה- עדיין לא הבנתי למה רצה להקדים (אולי זה היה בכלל קשור ללו"ז שלו ולא למצבך. לא יודעת). 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה רבה על התשובה המפורטת.'
תודה רבה על התשובה המפורטת.
07/07/2017 | 16:58
1
56
התייעצנו היום טלפונית עם מומחה להריון בסיכון, ובגדול אמר שאין סיבה ממשית לדאגה. גם שלל את האפשרות שיש כאן מרכיב גנטי לסיפור, אז זה מרגיע מעט..
מתלבטת אם כדאי בכל זאת להגיע פיזית לחוו"ד? 
המליצו לי על ערן כסיף לסקירה השניה, אשמח לשמוע עליו חוות דעת.
 
לצפיה ב-'לא היה נשמע לי עם מרכיב גנטי...'
לא היה נשמע לי עם מרכיב גנטי...
07/07/2017 | 18:39
50

למה חשבתם שכן?
על ד"ר ערן כסיף שמעתי מכמה בנות פה דברים חיוביים. לא מכירה אותו באופן אישי. 
את מתלבטת אם בכל זאת להגיע פיזית לחוות דעת. תלוי. אם זה ירגיע אותך- אז כן. 
אין פה הרי תשובות של שחור-לבן. תחשבי מה יעשה שירגיע אותך ותפעלי לפי זה. 
 
תמשיכי לעדכן אותנו.
שירה. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'ילדתי'
ילדתי
04/07/2017 | 01:27
12
226
בשבוע שעבר, בלידה מאוד מרגשת עבורי, שהתחילה בהשראת לידה איטית, אבל בשלב מסוים התפתחה במהירות שיא אל יציאתה לאוויר העולם של התינוקת המתוקה שלי.
לא ידענו את המין, והיה משהו מאוד מרגש ומקסים לגלות את זה רק בלידה עצמה.
עכשיו לומדת אותה באיטיות, מפחדת עליה מאוד, לאט לאט מקווה שנכיר אותה ואת יכולתנו כהורים שלה.
האובדן של התאומים שלי תמיד יהיה שם, מלווה אותי בכל צעד כמעט בחיים, אבל נוכחות של תינוקת חיה בחיי כל כך מעצים ומחזק.
הריונה ולידתה החזירו לי את התקווה שגם עבורי יש חיים שאחרי.
לצפיה ב-'מזל טוב להולדת הבת'
מזל טוב להולדת הבת
04/07/2017 | 03:04
1
79
הכנות שלך נוגעת ללב. שתזכי לגדל אותה באושר, בריאות, שמחה ונחת.
לצפיה ב-'תודה רבה על האיחולים'
תודה רבה על האיחולים
11/07/2017 | 19:25
6
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
04/07/2017 | 21:25
1
54
נשמח לשמוע את סיפור הלידה, אם וכאשר תרצי.
מוזמנת גם לקומונת הפוסט שלנו: http://communa.tapuz.co.il/rainbowkids
לצפיה ב-'תודה רבה. אצטרף ברגע שאזכר בסיסמא שלי '
תודה רבה. אצטרף ברגע שאזכר בסיסמא שלי
11/07/2017 | 19:26
4
לצפיה ב-'כל כך שמחה שהגעת אל החיים שאחרי!'
כל כך שמחה שהגעת אל החיים שאחרי!
04/07/2017 | 21:45
1
60
מאחלת לך המון אושר ונחת, והנאה בתהליך ההיכרות המפעים שהלידה הזו טומנת בחובה.
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
11/07/2017 | 19:27
2
לצפיה ב-'ברור שיש חיים אחרי והם יפים'
ברור שיש חיים אחרי והם יפים
05/07/2017 | 00:21
1
56
תהני מהבובה שלך תגדלי אותה בשקט בנחת ואושר
לצפיה ב-'תודה רבה. שולחת לך את אותם האיחולים '
תודה רבה. שולחת לך את אותם האיחולים
11/07/2017 | 19:30
2
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
05/07/2017 | 14:45
1
56
הודעה מאוד מרגשת. אוסיף אותך כמובן לרשימה המכובדת. 
 
אני מאחלת לכם שתהיה לכם למידה מהנה ומעניינת עם הקטנטונת. היא צריכה ללמוד ולהכיר אתכם (כמו גם את העולם כולו...), ואתם צריכים ללמוד ולהכיר אותה, שהיא עולם ומלואו בפני עצמה. 
מקווה שעד מהרה לא תפחדי עליה מאוד, אלא פחד רגיל של כל אמא בעולם. 
 
יופי של תקווה. מאחלת לכם חיים נפלאים, בריאים ומאושרים עם חברת המשפחה החדשה
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
11/07/2017 | 19:37
9
תודה רבה, שירה, על המענה התמידי והתמיכה פה בפורום ובפורום השני.
ההורות שכל כך חיכיתי לה מדהימה ומפחידה אותי בו זמנית. מצד אחד מרגיש לי כל כך טבעי ונכון, ומצד שני זה כזה הלם ותחושת תהייה של מה עושים עכשיו עם התינוקת הזו
לאט לאט נצבור ביטחון ונלמד את עצמנו בתור משפחה
לצפיה ב-'המון מזל טוב '
המון מזל טוב
10/07/2017 | 06:31
1
23
עקבתי אחרי הסיפור שלך ומתרגשת איתך ושמחה בשמחתך .
מאחלת לך המון אושר, גם אם לצד הזכרון של האובדן.....
לצפיה ב-'תודה רבה לך '
תודה רבה לך
11/07/2017 | 19:44
1
לצפיה ב-'יש לי סכרת הריון'
יש לי סכרת הריון
03/07/2017 | 09:58
8
184
באופן מפתיע זה לא מעציב או מרגש אותי יותר מידי למרות הלך רוחי השלילי. בנוסף אני קצת כמו קלי בנדי, חישוב הפחמימות משאיר לי פחות מקום בראש לדאוג להריון , החסרון הוא שזה גרם לי לחזור ולהתעסק במשקל שלי ולהשוות את עובי הירכים שלי לנשים אחרות ואני לא ממש מנצחת בהשוואה כי הצלחתי לעלות 17 קילו מתחילת ההריון. בנוסף כדי להגדיל את הסיכוי לאיזון נאלצת לעשות הליכות וזה ממש לא קל במשקל 70 קילו אבל לפחות כנראה לא אצטרך מלגזה לחדר לידה
לצפיה ב-'סכרת'
סכרת
03/07/2017 | 12:43
1
75
באסה שיש סכרת, אבל טוב שאת רואה את החצי הכוס המלאה.
גם לי הייתה סכרת בהריון אחרון ויצאו מזה רק דברים טובים - מה שהעלתי בהריון ירד ממש מהר ושש מדידות ביום ועיצוב שלהם בתוך טבלאות אקסל - זה קצת מעסיק.
מקווה שאת רק מודדת ולא נתנו לך טיפול (אני הייתי תקופה עם גלובן)
לצפיה ב-'גם לי היתה סכרת בהריון הראשון'
גם לי היתה סכרת בהריון הראשון
03/07/2017 | 13:21
87
אני שמחה שאת לא מתרגשת. הרבה דקירות ואכילה מסודרת איזנו אותי. גם אני לא לקחתי את זה קשה. מקווה שהזמן יעבור לך מהר יותר ככה...
לצפיה ב-'לפחות את שומרת על חוש ההומור הידוע שלך'
לפחות את שומרת על חוש ההומור הידוע שלך
03/07/2017 | 14:13
5
228
תזכירי לי באיזה שבוע את? 
מבאס שיש סכרת הריון, אך מדובר על משהו שבהחלט ניתן להשיג עליו שליטה. 
מקווה שאת באיזור בארץ שאין בו לחות מטורפת ושאת יכולה להמשיך ולעשות הליכות בחוץ. אני ברעננה, וזה פשוט בלתי אפשרי. אחוזי הלחות פה גבוהים ברמות מטורפות. כל יציאה מהבית- פירושה לחזור שלולית. 
 
שמרי על עצמך ועל ההומור!
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
לצפיה ב-'אני גרה ברחובות וגם פה הלחות גבוהה'
אני גרה ברחובות וגם פה הלחות גבוהה
03/07/2017 | 14:53
3
85
אבל הספיק לי לקרוא על אפשרות מוגברת של מוות תוך רחמי עם סכרת לא מאוזנת כדי לצאת להליכה ואם זה לא היה מספיק לאזן יש סיכוי שגם הייתי מצליחה לרוץ
לצפיה ב-'קבוצה בפייסבוק'
קבוצה בפייסבוק
04/07/2017 | 09:22
1
64
השתתפתי בקבוצה בפייסבוק "הריון מתוק-סכרת הריון" וממש ממליצה לך-קב' תמיכה אמיתית. שאבתי מקבוצה המון ידע, מתכונים וכן הלאה. אם לא מתאים לך להיחשף - אפשר ליצור פרופיל פיקטיבי.
לצפיה ב-'תודה, אני כבר שם'
תודה, אני כבר שם
04/07/2017 | 19:11
13
לצפיה ב-' חיזקי ואימצי!'
חיזקי ואימצי!
05/07/2017 | 18:30
6
לצפיה ב-'ואני תכף שבוע 26'
ואני תכף שבוע 26
03/07/2017 | 14:54
34
לצפיה ב-'מנסה להיכנס להריון'
מנסה להיכנס להריון
01/07/2017 | 15:10
10
283

עברו 3 חודשים מאז האובדן ואני מנסה להיכנס להריון, אבל קשה לי.
אני לחוצה, כועסת, מרגישה כאב חזק...רוצה הריון אבל מפחדת מאוד ששוב לא יהיה תקין.
אני כבר לא צעירה (עוד מעט 39) והסיכוי להריון לא תקין הוא גדול, אני ממש בחרדות מזה.
 
בנוסף, מאוד מאוד חשוב לי שזאת תהיה בת ואני מנסה לעשות הכול כדי שזה יקרה וזה עוד יותר מקשה על הכניסה להריון. 
 
איך מתמודדים עם זה? מתי כבר אצא מהתקופה הקשה הזאת? 
מרגישה כל כך לבד, היחיד שאני יכולה לדבר איתו על הנושא זה בעלי, אין לי חברות או משפחה שאיתם אני מדברת על זה וזה כל כך קשה להיות ככה לבד.
מרגישה שאף אחד לא מבין אותי ולאף אחד לא איכפת ממני.
 
לצפיה ב-'אין לי זמן כרגע לענות במלוא הרצינות הנדרשת-'
אין לי זמן כרגע לענות במלוא הרצינות הנדרשת-
01/07/2017 | 16:19
1
165
אבל רציתי לכתוב לך שאת לא לבד, ושאנחנו מבינות, ושהפוסט הזה שייך גם לפורום הזה וגם לפורום השני, ולכן, אם את בכל זאת רוצה, את יכולה לכתוב גם שם. הפוסט הזה דווקא מאוד רלוונטי להרבה נשים שנמצאות שם, וקשה להן להיכנס לפה. 
 
אתייחס באריכות מאוחר יותר או מחר. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
01/07/2017 | 16:24
26
לצפיה ב-'כל מי שחוותה אבדן חוששת מהדברים האלה'
כל מי שחוותה אבדן חוששת מהדברים האלה
01/07/2017 | 16:47
107
אני פשוט החלטתי שכל עוד אני בגיל הפוריות אין לי את הפריווילגיה להרים ידיים, וקיוויתי - ועודני מקווה - לטוב. אני בת 38 (בחודש הבא), וכבר היו לי שלושה אובדנים. גם הדחקה היא סוג של התמודדות.
לצפיה ב-'רוצה לעודד אותך בכאב העצום שאת נתונה בו'
רוצה לעודד אותך בכאב העצום שאת נתונה בו
01/07/2017 | 16:57
2
112
קראתי בהיסטוריה של הפורום השני, שיש לכם שני בנים צעירים. מבינה מאוד את הכמיהה לבת, בייחוד אחרי שכבר היתה וחמקה באופן כל כך טראגי לפני שלושה חודשים. מבינה גם את תחושת הלבד, ואת הייאוש מדי יום, ומדי חודש.
אין לי אלא לשלוח לך חיבוק ניחומים ולהזמין אותך לפרוק את הכאב כאן ובפורום השני (את בהריון אחרי אבדן-תמיכה, והשיחה - כפי שציינה שירה - רלוונטית לאבדן הריון-תמיכה. אנחנו כאן עבורך. אני מניחה שגם בסביבה יש מי שאכפת לו, אבל אנשים נוטים פעמים רבות להדחיק אבדני הריון, ולאו דווקא יודעים כיצד להגיב ולהתמודד. בייחוד כשבסביבתך חווים שמחה גדולה, משערת שהאבדן שלך נדחק, מה שעוד יותר מעמת את האין והיש.
לגבי הגיל - רבות מאתנו כן זכו להריון תקין ולהורות אחרי אבדנים, גם בגיל שלך ואפילו בגיל טיפה יותר מבוגר (שירה מנהלת הפורום, תרנגולת14 ואני, איןאריות שבהריון מתקדם ורבות וטובות). מובן שאינני יכולה להבטיח, אבל רוצה לתת לך תקוה כדי שתוכלי להמשיך ולנסות - כי נקרא מדבריך שהכמיהה העצומה עודנה שם.
הלוואי ותזכו במהרה להריון תקין ושלם, והלואי עבורך שזאת תהיה בת כפי שאת חולמת.
אנחנו כאן כדי לנגב את הדמעות כרגע ובתקוה להחזיק לך את היד בקרוב מאוד.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
03/07/2017 | 07:20
1
47
יש לי בן ובת ולא שני בנים, אבל היה לי חלום לעוד בת ואז זה קרה והייתי כל כך מאושרת וגם שיתפתי את כולם כמה זה כיף שזאת בת ושזה מה שרציתי.
ועכשיו...יהיה לי מאוד קשה לקבל את זה אם ייצא בן.
גם בגלל שכבר שיתפתי את כולם כמה אני רוצה בת וגם בגלל שכבר הייתי בתוך חלום והוא התנפץ כל כך חזק :(
לצפיה ב-'היי יקירה'
היי יקירה
03/07/2017 | 09:03
52
מבינה את הכמיהה לבת נוספת, אבל הלוואי שיהיה הריון תקין ובטוחה שגם בבן תשמחי בסופו של דבר. הלוואי.
מגיבה למה שענית לשירה - באמת אין טעם ללכת לטיפול שלא באמת מספק הקלה כעבור מספר מפגשים, אבל נהדר שאת מודעת וכן מנסה למצוא את הכיוון הנכון עבורך. קראתי מה שכתבת לגבי הסביבה והקושי למצוא את מי לשתף מלבד בעלך. אנחנו כאן ובפורום השכן עבורך.
לצפיה ב-'מתייחסת- '
מתייחסת-
01/07/2017 | 18:17
1
126
חזרתי וקראתי את סיפורך- אובדן עוברית בשבוע 23 בגלל מום שהתגלה בצ'יפ הגנטי. שני ילדים בבית. 
בזמנו, כתבת על מצב נפשי קשה ושאלת אותי לגבי סיוע רגשי. 
אז השאלה הראשונה שאני רוצה לשאול אותך היא האם פנית לסיוע רגשי כלשהו. 
כי את נשמעת נורא לבד. 
כתבת שאין לך חברות שאת מדברת איתן על זה. זה מתוך בחירה שלך, או שפשוט את טיפוס כזה יותר סגור ולא רוצה לשתף? 
כנ"ל רציתי לשאול לגבי המשפחה. האם יש בנמצא אמא/אחות/אח/בת דודה/....שניתן לשתף אותם במה שעובר עלייך? 
מה לגבי הבעל? כתבת שאת כן מדברת איתו. האם הוא גם מדבר איתך על עצמו? עלייך?
 
נשמע לי שמאוד מומלץ לגשת כמה שיותר מהר לסיוע רגשי, במידה ואת עדיין אינך מטופלת. 
 
לגבי ההריון הבא- כל אחת שמאבדת הריון, בגלל כל סיבה שהיא, חוששת באובדן הריון נוסף. זה משהו בילד אין, שאת צריכה לקחת בחשבון באם את מעוניינת להיכנס להריון חדש, ולטפל בעצמך בהתאם- רגשית, תרופתית...מה שתמצאי לנכון ביחד עם המטפל/ת שלך ובהתייעצות עם גורמים רפואיים מוסמכים, כמו פסיכיאטרית נשים או רופאת משפחה טובה ומקצועית. 
 
לגבי עניין הבת- מודה שאני לא מתחברת לזה. אחרי שחוויתי 7 הפלות, בכלל בכלל לא היה אכפת לי מה יהיה המין של העובר. את יכולה לומר שזה בגלל שהיו לי גם בת וגם בן בבית- אז יש לי כבר משני המינים, אבל לא- בחיי שלא. דווקא בגלל שידעתי שבת זה נפלא, ובן זה נפלא- בכלל לא שינה לי בכלום. זה לא עניין אותי.
 
לסיום- סיפור משמח- חברה טובה שלי, שיש לה שלושה בנים, חוותה לאחר מכן אובדן הריון עם עוברית, ושנה לאחר האובדן, ילדה תינוקת בריאה. בת לאחר שלושה בנים ואובדן הריון כואב ועצוב. היא ילדה אותה קרוב לגיל 42. 
מאחלת לך שתזכי אף את בסיום טוב שכזה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
לצפיה ב-'אני באמת לבד'
אני באמת לבד
03/07/2017 | 07:23
92
חברות אין לי כל כך לצערי, במשפחה אני לא משתפת אף אחד כי את אמא שלי מאוד קשה לי לשתף (לא רוצה שהיא תדע כמה קשה לי) ועם אחותי ואחי אני לא בקשר טוב כדי לשתף.
היחיד שאני מדברת איתו זה בעלי והוא מאוד תומך ועוזר לי, אבל הוא היחיד שאני יכולה לשתף אותו ורוב הזמן אני מרגישה מאוד לבד.
 
לגבי טיפול, התחלתי ללכת למישהי אבל אני לא מרוצה ורוצה להפסיק את הטיפול.
אולי פשוט המטפלת לא מתאימה לי ואני צריכה מישהי אחרת...בכל מקרה, מנסה לחפש טיפול מסובסד דרך הכללית או ביטוח פרטי, כי אני לא יכולה כרגע לשלם הרבה כסף לטיפול פרטי.
 
תודה על העידוד והסיפור המשמח, הלוואי שזה יהיה ככה גם אצלי.
לצפיה ב-'הפחד מובן לחלוטין'
הפחד מובן לחלוטין
01/07/2017 | 21:58
1
129
בחצי השנה האחרונה נפתחו בפורום אובדן די הרבה שרשורים שעוסקים בתקופת הביניים הזו, שבין אובדן לנסיון להיקלט להריון חדש, על הפחדים שמלווים את התקופה הזו, על הזמן שלא מחכה לנו ואוזל בין האצבעות.
 
אני כנראה לא האדם הכי נכון לפזר אופטימיות אבל כותבת לך בכל זאת, כי עם כל הפסימיות והכאב הטרי שמתערבב בכאב הישן, יש בי גם אופטימיות.
ב-3 השנים האחרונות איבדתי 5 הריונות (3 מתוכם בשנה האחרונה), האחרון לפני שבועיים.
3 הריונות הפסקנו באופן יזום בגלל ממצא בצ'יפ שמורש ממני, וב-2 הריונות הדופק פסק מעצמו בשבוע מוקדם יחסית.
אני בת 40 ואין לי מושג אם אנסה להרות בפעם השמינית.
הדרך שלי להתגבר על הפחד אחרי כל אובדן, היתה לפחד יותר מהאפשרות של לעצור ולא לנסות להיקלט לעוד הריון. המחשבה שזה היה ההריון האחרון שלי הפחידה אותי יותר מהאפשרות לאבד עוד הריון.
 
שאלת איך מתמודדים עם זה, והתשובה היא שנעזרים בכל מה שיכול לעזור. לי עזר לא להסתיר אלא לדבר ולספר הכל: לחברים בעבודה, לאמהות מהגן שהן גם חברות, לנשים היקרות בפורום אובדן.
רק בתחילת ההריון האחרון הצלחתי לפעול בכיוון של טיפול בעצמי והתחלתי ללכת לדיקור סיני. בינתיים מתכוונת להמשיך עם הדיקור בתדירות נמוכה יותר (עד האובדן הלכתי פעם בשבוע).
את לא לבד, ולצערי יש יותר מאישה אחת שמבינה אותך ולי אכפת ממך.
אני רוצה שתרגישי טוב יותר בגוף ובנפש, אני רוצה שתצליחי לשמוח בלי קשר לעתיד המיילדותי שלך, אני רוצה שתדעי שגם אם הם לא נעלמים, הלחץ והכעס והכאב יכולים להתרכך ולהשתנות.
 
מסכימה עם האחרות שהדיון הזה מתאים גם לפורום אובדן שחלק מהמשתתפות בו לא גולשות כאן. את התמיכה וההזדהות את תקבלי גם פה וגם שם.
 
מתוך השיר Don't give up של פיטר גבריאל עם קייט בוש
 
Don't give up
Cause you have friends
Don't give up
You're not beaten yet
Don't give up
I know you can make it good
 
 
אל תוותרי על עצמך 
לצפיה ב-'אני מבינה. לי אכפת. אני באמצע הריון ומבוגרת ממך בשנתיים.'
אני מבינה. לי אכפת. אני באמצע הריון ומבוגרת ממך בשנתיים.
02/07/2017 | 01:36
160
מאד מבינה את התחושות שלך.
תורמת לך הערה פרקטית חשובה - את כותבת שאת "עושה הכל כדי שזו תהיה בת".
טרם נמצאה שיטה שהוכחה מדעית אשר משפיעה על מין העובר (פרט ל-PGD). הנסיונות שלכם לכוון לבת ככל הנראה פוגעים בסיכוי שלכם להרות כל חודש ( לשכב רק ביום של הביוץ / רק לפני הביוץ וכדומה ).

מבחינה נפשית - הלחץ לא תורם להרגשה שלך, אבל הוא לא משפיע בכלל (בכלל!) על הסיכוי שלך להרות. חשוב שתשנני את זה לעצמך. מה שמשפיע הם גורמים ביולוגיים לחלוטין. לא נפשיים.

האם הלחץ והמתח יעזבו? אני מסתכנת בתשובה שלילית. משך הנסיונות לא תורם להפחתת הלחץ. אי ההבנה של הסביבה לא תורמת. השעון המתקתק בהחלט לא. לא יעזבו, אבל הם יכולים להשתנות ולהפוך נסבלים יותר. בגלל שאת כל כך לבד עם התחושות אני מציעה לך לשקול ליווי מקצועי - פסיכולוג, מדקר, מאמן - מה שמדבר אלייך.

מי שפתחה את פינת הביניים בפורום השני זו אני. הייתי שנתיים בין ההריון הקודם להריון הנוכחי. וזה לא פיקניק. אפתח שוב את הפינה, מציעה לך לעקוב גם בפורום אובדן.
שולחת חיבוק על הימים המתוחים.
לצפיה ב-'מתקרבת לגבול החיות'
מתקרבת לגבול החיות
29/06/2017 | 13:29
13
299
בכל אחד מההריונות שלי תמיד חגגתי את המשוכה של גבול החיות, הנקודה בה ההחלטה ניטלת ממני והרופאים מחיים בכל מקרה. לא שאני מאחלת לעצמי ללדת בשבוע 24 חלילה, אבל תמיד שמחתי לחצות את המשוכה הזו. וחוץ מזה החודש השישי מתקרב. והוא כבר קרוב יותר לסוף מאשר להתחלה.
 
ברקע הברזל עזר מאד, ואני מרגישה חיונית יותר ועייפה פחות. מתנהלת יותר בקלות עם הבטן. ישנה טוב יותר בלילה. כבר מרשה לעצמי לקוות לעוד שבוע רגוע, לקוות שעוד יום יעבור ועוד אחד. ואולי המסע הזה יסתיים. ובטוב.
 
עוד ברקע קושי משמעותי עם הבן שלי, שלדעתי מגיב חזק להריון. אני משתדלת לעזור לו ככל יכולתי - בינתיים עוד לא הגענו למקום הרמוני ויש בהחלט הרבה התפרצויות וזעם ותסכול, למרות שאני עוטפת אותו בתשומת לב -  ובכל זאת יש גם תחושה של השתפרות, שאיכשהוא כל תשומת הלב הזו מגיעה אליו ונספגת בו.
 
הגדולה שלי מסיימת כתה א' מחר ומקבלת תעודה. אני כל כך מתרגשת. איך הפצפונת שלי שהפכה אותי לאמא לא כל כך מזמן כבר קוראת בעצמה. והקטנה כבר גמולה יום ולילה.
הפעם הכל אחרת - יש לי ילדים בבית. בעבר כשהייתי בהריון היה לי פעוט בבית.
 
 
לצפיה ב-'האמת שזה ממש נח ככה'
האמת שזה ממש נח ככה
30/06/2017 | 10:08
2
136
אני ממש מחכה שהקטנה שלי תהיה גמולה מטיטולים וסימילאק. אני לא מניקה ובכל בוקר שוטפת 6 בקבוקים. חחחחחחח
שלא לדבר על כמות הטיטולים שעפים פה. אבל זה מבורך.
לצפיה ב-'איך את מסתדרת?'
איך את מסתדרת?
30/06/2017 | 10:16
1
113
כיף שאת פה :) את אנרגטית או מותשת? או שניהם? ולמה את לא מכניסה את הבקבוקים למדיח? (או שאסור בהתחלה? שכחתי כבר את החוקים... ) ואיך את פיזית?
לצפיה ב-'ככה ככה...'
ככה ככה...
30/06/2017 | 12:21
108
רוב הזמן מאוד מאושרת. הימים שאחרי הלידה ולפני הברית היו מאוד עמוסים אז היה קשה לשקוע וגם קשה ממש לשמוח.
לפעמים יש סוג של מועקה. לפעמים רגשות אשמה על חלוקת תשומת הלב בין הילדים שכולם קטנים וצריכים אותי.
אבל בסך הכל הוא ישן טוב בלילה וזה מאוד חשוב לי ורוב הזמן אני ממש בסדר. פעילה לחלוטין כבר מנקה מבשלת וכולי. אין ממש ברירה.
לוקחת החשבון שייתכן וזו חופשת הלידה האחרונה שלי ולכן אשתדל להינות ממנה.
לצפיה ב-'פעם כשהייתי צעירה ותמימה חשבתי שכל תינוק שנולד בשבוע 24'
פעם כשהייתי צעירה ותמימה חשבתי שכל תינוק שנולד בשבוע 24
30/06/2017 | 15:28
141
יחיה חיים תקינים ונורמליים וזה רק עניין של זמן בפגיה וקצת פערים שיושלמו בהמשך. היום התמימות והנעורים ממני והלאה אבל עדיין יש משהו נחמד בלעבור את שבוע 24 , ואז את 28 ואז את 32
לצפיה ב-'מודה שאותי שבוע 24 לא הרגיע בכלל-'
מודה שאותי שבוע 24 לא הרגיע בכלל-
30/06/2017 | 21:08
8
138
בואי נאמר- שעד שבוע 34-35 עוד חששתי מאוד מפגות או פגות קשה. 
אבל זו אני, כמרפאה בעיסוק. זה הפאק במקצועות הללו, שלפעמים יש יותר מדי ידע, וזה לא בא לטובתנו. 
 
רוצה להאמין ומאמינה יחד איתך שהכיוון הוא מאוד חיובי, ולמעשה- עד כה, נשמע הריון בריא ותקין, ואמן שימשיך גם הלאה. 
 
לגבי הבן שלך- יכול להיות שהדברים ההתנהגותיים אכן קשורים לעובדה שאת בהריון, וגם יכול להיות בהחלט שזה שילוב "מנצח" עם התרגשות סוף השנה. המון ילדים מגיבים ברגרסיה התנהגותית בתקופה הזו של סיום הגן, גם אם הם ממשיכים ביולי את המסגרת. יש המון התרגשויות סביב ילדים שעוזבים, מסיבת הסיום, ההופעה מול ההורים (גם עבור ילדים שאוהבים להופיע), מעבר לגן אחר, וגם אם לא עוברים לגן אחר- יש המון התעסקות בפרידות, בסיומות, וכן הלאה. 
 
לא כתבת בן כמה הילדון, האם נשאר באותה המסגרת בשנה הבאה או עובר לגן חדש.  בכל מקרה, הדרך היא המון סובלנות (למרות שקשה לגייס אותה. זה ברור לי...), תשומת לב, חיזוקים על התנהגויות חיוביות, גבולות ועקביות שלכם ההורים. 
ברור שלא פשוט לביצוע. ואי אפשר להצליח במאה אחוז מהמקרים, אבל גם אם מדובר בהצלחה בחלק מהמקרים- זה מעולה. 
 
זה גו'ב גו'ב להיות הורים, הה?. לאט ובביטחה, אני בטוחה שתעברי את כל המשוכות שבדרך. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מסובך'
מסובך
01/07/2017 | 12:35
7
124
הילדון בן רבע לחמש, עולה לגן חובה, החליפו לנו גננת ממש ברגע האחרון - אז המבנה מוכר וגם מרבית החברים, רק הגננת תעלומה (עם המלצות מעולות). מקווה שיהיה בסדר.
זמני ההשכבה קצת חמקו ממני, ובמקום השכבת חורף עד 1930, רבע לשמונה מקסימום, אני משכיבה ב 2015 וגם 2030 אז כולם עייפים בגללי.
והכי גרוע - ריב גדול עם בעלי. כן, ליד הילדים. דבר שאנחנו לא עושים, מקסימום שני משפטים רגוזים. זה היה קצת יותר ארוך משני משפטים.
והכספים דולפים כמו כל שנה באוגוסט, ואנחנו לקראת הוצאה משמעותית של החלפת רכב, ויותר מדי אנשים קרובים שואלים אותי איך בדיוק אסתדר עם ארבעה (אמא שלי, חמי) ואני רוצה להגיד להם שהרחקתי עד טיפולים בשביל הרביעי הזה, אבל זה לא אומר שאני יודעת איך אתנהל כל יום ויום בהמשך חיי...
ולגבי השבוע - ילדתי את כולם בשבוע 40+ מאחלת לעצמי להגיע עד שם גם הפעם, אמן.


לצפיה ב-'מתייחסת-'
מתייחסת-
01/07/2017 | 15:31
6
101
טוב, כאשר מוסיפים עייפות של הילד, אז בכלל....האם הוא במסגרת עד הצהריים או אחר הצהריים? אצלי הם עד הצהריים, ועדיין בחלק מהימים אני שולחת אותם לנוח או לישון, כך שאחר הצהריים יראה נורמאלי והם יוכלו להנות מהפעילויות של אחר הצהריים, ושלגדולה יהיה גם כוח ויכולת ריכוז ללימודים. הם הולכים לישון בסביבות 21:00. מעיין בסביבות 20:00- 20:15. 
אם הוא במסגרת עד הצהריים, הייתי מנסה להכניס אותו להרגל של מנוחת צהריים. הם ממש ממוטטים. החום, הפעילות האינטנסיבית בגן....או שאם אין לך אפשרות למנוחת צהריים- בכל זאת לנסות ולחזור לשעות שינה שטובות עבורו. 
לא כתבת האם את לבד איתם אחר הצהריים ובערב, או שבעלך מתחלק איתך בזה. מקווה שיש שיתוף פעולה מצידו ושהוא יכול להיות נוכח נגיד החל משעה 18:00 ואז זה מאוד יכול להקל על ההתמודדות. 
 
לגבי המריבה עם הבעל לעיני הילדים- מכירה זאת היטב מעצמי. אין מה לעשות. לפעמים אין מנוס והמריבות הן לעיני הילדים. בואי נודה- רוב השעות אנחנו עם הילדים, אז מן הסתם, קשה מאוד לדחות את המריבות לשעה עשר בלילה...מה גם- שפעמים רבות מדובר בחוסר הסכמות שהן און ליין, ואי אפשר לדחות. 
לא נעים, אבל לא נורא. כל עוד זה לא קורה בתדירות גבוהה. 
ובהקשר זה- אל תשכחי שהעצבים שלך לא כפי שהיו, ואני בטוחה שגם שלו לא בשיאם. לגורם העייפות והמתח יש משמעות גדולה והשפעה גדולה על מערכת היחסים עם בן הזוג....
 
לגבי תגובות הסביבה- סך הכל הם שואלים שאלה לגיטימית, רק שלך (כרגע בצדק), לא מתאים להתמודד עם זה, ובטח לא לתת דין וחשבון לכל העולם ואישתו. אז את יכולה לומר שאת לא מתעסקת בזה כרגע, וכשיגיע הרגע המאושר והתינוקת תיוולד, אז תשברי את הראש עם בעלך וגם תגיעו לתובנות משותפות. 
 
אגב, אמא שלך לפחות מציעה עזרה עכשיו או לתקופה שלאחר הלידה, או שהיא רק שואלת שאלות מלחיצות? היה מתאים לך שהיא תסייע לך? אם כן- את בהחלט יכולה להעלות זאת בשיחה איתה. אני כותבת כל זאת, ולא יודעת מה מערכת היחסים ביניכם. יש לי חברה שהעדיפה שאמא שלה לא תהיה אצלה בשבועות הראשונים שלאחר הלידה, וביקשה ממנה עזרה בהכנת אוכל...שזה מעולה- לדעת מה את יכולה לקבל ומה את מצפה מכל אחד. 
 
ואת יכולה גם ללדת החל משבוע 37. זה גם מעולה. לא חייבים בשבוע 40, את יודעת.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אמא שלי זו נקודה כואבת. היא מתקשה לפרגן'
אמא שלי זו נקודה כואבת. היא מתקשה לפרגן
01/07/2017 | 17:24
5
149
וגם מתקשה לעזור. פיזית היא מבוגרת. וגם נפשית. השנה הבת שלי עלתה לכתה א'. היא לא אספה אותה מבית הספר (כמה דקות ברגל מהבית שלנו) אפילו פעם אחת. אישית אני מתקשה להבין את זה, אבל כנראה שזה לא ענייני.

היא אוהבת להגיע בסביבות 1700 או 1800 לשבת עם כוס קפה ולדבר, ולחלק לילדים ממתקים.
כשהיא באה בשיא העומס של ההשכבות ויושבת עם קפה ורגליים על השולחן ולא משתתפת (מה, אף אחד לא נותן לי לקלח אותו. ... ) ורק מתבוננת (ולפעמים מעירה כמה הבית הפוך, או למה אין סלט לארוחת הערב) פשוט בא לי לצרוח עליה.
כשהיא מביאה אוכל זה תמיד טעים מאד אבל מעט מדי.

היא שואלת הרבה על התוכניות לפיתוח העסק (אני עצמאית), על מצב החסכונות וכאלה, אבל היא לא עוזרת כלכלית. אף פעם. אחרי שלקחתי הלוואה גדולה מהבנק כשהייתי מאושפזת קרוב לחצי שנה למדתי לא לבקש.

אני מתכוונת לבקש ממנה לא להיכנס אלי הביתה אחרי שאלד, כי אז כבר אצעק עליה באמת. היא לא כל כך אימהית כלפיי, כפי שאת קוראת, גם לא במילים, וקשה לי איתה מאד.
לצפיה ב-'אוי. ממש ממש עצוב לי לקרוא. ממש. ועוד יותר- לאור המצב '
אוי. ממש ממש עצוב לי לקרוא. ממש. ועוד יותר- לאור המצב
01/07/2017 | 17:51
3
113
הנוראי של אביך. 
התיאור די הזכיר לי את המצב עם חמותי, רק ששם לפחות היא לא מעירה. רק מפרגנת לי. ובאמת שמגיע לי, עם כל הצניעות. 
אבל פעם בתקופה כשהם באים- היא יכולה למשל לומר: "בואי, שירוש, שבי. למה את לא יושבת?".
ואני חושבת בליבי: "למה אני לא יושבת?!!!- כי תודה לאל יש לי 3 ילדים להכין להם ארוחת ערב, ובעל, ואני גם צריכה להאכיל את ההורים שלו, ובו זמנית לבדוק שכל הילדים מרוצים ושהכל בסדר. זה למה".
למדתי שלא מתאים לי לארח אותם כאשר בעלי לא בבית. אנו מארחים אותם רק כאשר הוא נמצא בבית, ולא בחו"ל או במילואים או משהו בסגנון. 
 
ובחזרה אלייך- בחיי שהמצב שאת מתארת עם אימך סבוך. שום אמפטיה, שום סיוע משום כיוון שהוא. ממש מורכב. עצוב. 
אין לי עיצה, כי אי אפשר לחנך אנשים בגיל הזה (או בכלל), ודפוסי הקשר כבר התקבעו להם, וכדי לשנות משהו, צריך להרים הרים וגבעות, סביר להניח בעזרת טיפול משפחתי, וזה ממש לא נראה לי פרקטי למקום שאת נמצאת בו בחיים. 
 
מזה שהיא מגיעה הרבה, אני מניחה שהיא גרה קרוב אלייך. משום שהאוכל שלה טעים, אולי אפשר להעצים אותה בהקשר זה ולומר לה שתשמחי מאוד אם תוכל להביא מדי פעם אוכל, כי זה מאוד יעזור לך. גם כעת וגם לאחר הלידה. 
כלומר- לתת הנחייה ספציפית מאוד ולהדגיש שזה יסייע. 
 
ואסיים בכך שאכתוב שחמותי, לאחר שמעיין נולדה, הכינה לי ולילדים אוכל במהלך החודש הראשון, שבו בקושי עמדתי על הרגליים בגלל הבצקות, וזה מבחינתי היה המון, וגם הודתי לה מאוד על כך. היא לא עשתה זאת לאחר שהגדולים נולדו וגם לא עזרה איתם בכלום בפועל. אני מתארת לעצמי שחברות שלה נתנו לה את העיצה הזו של לעזור עם האוכל בתקופה הראשונה שלאחר הניתוח האחרון, וזה היה מאוד מוצלח. 
 
אני מתארת לעצמי, שכמו נשים רבות שהן אימהות,  את עוסקת במחשבות שלך בשאלה מה את לוקחת מאמא שלך מבחינת ההעברה הבין דורית, ועד כמה את שונה ממנה, במה ולמה. 
זו שאלה מורכבת ומעניינת עבור כל אחת מאיתנו. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'אובדת עצות'
אובדת עצות
02/07/2017 | 15:38
2
105
אני אובדת עצות ביחס אליה.
אני משקיעה הרבה אנרגיות בשביל להישאר רגועה בסביבתה. משהו ביחסים בינינו לא רגוע. אני רוצה לשחרר את המקום הזה ולא מצליחה. הוא לא טוב לי ולא טוב לה וכמובן לסובבים אותנו.

למרבה האירוניה אמא שלי היא אשת טיפול בכירה ומובילה בתחומה.
לצפיה ב-'מבינה. אגב- את מכירה את המשפט'
מבינה. אגב- את מכירה את המשפט
02/07/2017 | 20:46
1
76
"הסנדלר הולך יחף?"...
זה עוד יותר עצוב כשסנדלר הולך יחף. קשה לי להתחבר לזה, למרות שאני מכירה המון מקרים כאלו.  
יכולה לספר לך על עצמי בהקשר זה, שגמלה בליבי החלטה עוד בהריון עם נטע (ביתי הבכורה), שלא אהיה סנדלר שהולך יחף. שאתייעץ, שאעשה מאמצים, שאהיה אמא טובה ומיטיבה, כמו שאני אשת מקצוע טובה ומיטיבה. שלא אשחק רק עם המטופלים שלי, אלא גם עם הילדים שלי, שלא אשקיע רק עם המטופלים, אלא גם עם הילדים הפרטיים שלי. שאם יהיה קושי- אדע להתייעץ ולהיוועץ ולעשות חשיבה ולבצע, שאשוחח עם הגננת והמורה ואתן דגשים לביצוע, שאשתמש בידע שלי בהתפתחות הילד גם למען הילדים שלי.
זו ממש החלטה מודעת שלי. אני זוכרת את הרגע שהחלטתי זאת והבטחתי לעצמי את זה. ואני מקיימת, כי הבטחות חייבים לקיים, נכון?. 
אבל אני מכירה גם לא מעט אנשי טיפול שכנראה שלא הגיעו לאותה החלטה מודעת כמוני, וזה עצוב מאוד בעיניי. 
 
מבאס לאללה התיאור שלך. באמת הכי היה טוב ללמוד לשחרר את המקום הזה, אבל איך אפשר, כשמדובר באמא שלך?! אוף. אין לי עיצות. סורי. כנראה שתמשיכי להתנהל תוך מעבר בין טיפה לטיפה ואיכשהו להצליח לעשות זאת. 
 
תודה על השיתוף. מדובר בדברים מאוד אישיים. מעריכה זאת. 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'הסנדלרית היחפה, גם בסביבה שלנו'
הסנדלרית היחפה, גם בסביבה שלנו
02/07/2017 | 22:20
79
בסביבתי הקרובה יש סנדלרית יחפה שכזאת, וכואב הלב על הפער בין המקצועיות לבין המשפחתיות. כואב ובעיקר לא ברור עבורי כמתבוננת מהצד איך הניתוק הזה אפשרי טכנית ובעיקר רגשית.
לצפיה ב-'צר לי שאמא שלך ככה'
צר לי שאמא שלך ככה
03/07/2017 | 09:46
70
אני גם בקשיים עם אמא שלי אבל באופן שונה לגמרי, שולחת לך המון חיבוקים
לצפיה ב-'בנות יקרות, רציתי להגיד לכן תודה '
בנות יקרות, רציתי להגיד לכן תודה
30/06/2017 | 08:13
6
276
לפני מספר שבועות התלבטתי האם לעשות בדיקת מיש שפיר, העליתי שאלה בפורום וקיבלתי תשובות וחיזוקים. רוצה לעדכן שאתמול קיבלתי תשובה תקינה של הציפ הגנטי: ללא חסר או עודף כרומוזומלי...אין שמחה ממני וכולי תקווה להמשך הריון תקין, מה שאני מאחלת לכולכן...
בהזדמנות זו אני רוצה להוסיף שקיבלתי תגובה לא מפרגנת ממנהלת הפורום ולכן לא אחזור ואעלה פה שאלות נוספות...אז תודה לכן בנות יקרות וגם לך, גברת שירה, אני מאחלת רק בהצלחה 
 
לצפיה ב-'בחיי שאני לא יודעת מה את רוצה מהחיים שלי. ואני לא "גברת". '
בחיי שאני לא יודעת מה את רוצה מהחיים שלי. ואני לא "גברת".
30/06/2017 | 09:30
63
לצפיה ב-'שמחה עבורך על ההריון התקין'
שמחה עבורך על ההריון התקין
30/06/2017 | 10:27
1
165
וחייבת לומר כאן משהו לגבי התגובה של שירה: חיפשתי את השרשור המקורי ובאמת באמת שלא ראיתי בתגובה חוסר פרגון.
רק בשבוע שעבר היה כאן דיון על כמה קשה לגלוש בפורום "הריון לאחר אובדן" ולהיות חשופה לאובדנים וסיפורי הפלות ולידות שקטות בזמן ההריון. שירה, כמנהלת הפורום, מנסה לגונן על נשים שלא עברו אובדן הריון מהחשיפה לתכנים האלה.
אז אולי יש סיפור ארוך ומורכב יותר מאחורי ההריון שלך ואולי הפורום הזה אכן רלוונטי עבורך ואולי הניסוח של שירה היה לא מדויק או נתפס כלא רגיש - אבל אני בטוחה שלא הייתה מאחוריו כוונה רעה.
ניהול של פורום כזה הוא עבודה (התנדבותית) מאוד קשה ורגישה, והמנהלות שלו עובדות קשה מאוד כדי ליצור כאן מרחב מכיל ותומך. בואי ננסה לזכור את זה.
ועוד דבר - כמו שראית, קיבלת פה תשובות ענייניות, תמיכה וחיזוקים. לעזוב את הפורום משמעו למנוע מעצמך את הידע והתמיכה של הנשים פה, זה ודאי שלא "מעניש" את שירה; כאמור, היא לא מקבלת שכר על כל הודעה
לצפיה ב-'אני מודה'
אני מודה
30/06/2017 | 11:26
167
שאחרי שהותקפתי בברוטליות שאני מאחלת אובדן (!!!) למישהי אחרת בפורום הזה - (אני חברה ותיקה מאד בפורום אובדן) - אני חושבת שאולי כאן הניסוח אפילו מורכב יותר, כי אי אפשר להתמסר לגמרי לשמחה אבל גם לא ממש לשקוע באבל, וללכת בין הטיפות זה מסובך. מאד.
מאחלת לך המשך הריון תקין וידיים מלאות!
מרי יקרה, תודה על ההודעה שלך.
לצפיה ב-'שירה עושה כאן עבודת קודש...'
שירה עושה כאן עבודת קודש...
30/06/2017 | 12:29
137
היא כבר שנים אחרי הכל ועדיין נשארת כאן ונותנת מזמנה וניסיונה ללא כל תמורה. מעליב מאוד מה שכתבת לה.
מותר שתהיה לה דעה שונה משלך.
ובכל מקרה, שמחה שהתוצאות שלך תקינות. בהצלחה בהמשך.
לצפיה ב-'מתייחסת מנקודת מבטי'
מתייחסת מנקודת מבטי
30/06/2017 | 13:55
1
149
ראשית - שמחה עבורך שהעובר בריא ומאחלת לך המשך הריון תקין, לידה קלה וידיים מלאות.
באשר לשירה - איך שאני רואה את הדברים, שירה מקסימה, עונה ברגישות ובסבלנות וממש מצילה נפשות. טרחתי וחזרתי לשרשור המקורי שפתחת כאן, ולא ראיתי בו שום התייחסות שלך שמעידה על אבדן הריון בעברך.
ברור לי שטיפולים קשים אף הם לנפש, ומניחה שהריון אחרי טיפולים הוא מורכב בהשוואה להריון 'פשוט' שנקלט באופן טבעי ובלי אבדנים וטיפולים בדרך. כל מה שאני ראיתי, הוא ששירה בעדינות הצביעה על כך שהפורום הזה מכנס נשים שחוו אבדו הריון ומעצם היותו כזה, הוא מקום להעלאת חרדות ומורכבויות שאינן קיימות בהריון 'פשוט' (כך היה בכל אופן אצלי ואצל חברות נוספות שלי). ולכן היא הפנתה אותך לפורומים אחרים. אין שום קשר לפרגון.
ושוב - בריאות וידיים מלאות.
 
לצפיה ב-'תודה לכל אלה שייצגו אותי בכבוד'
תודה לכל אלה שייצגו אותי בכבוד
30/06/2017 | 15:08
35
לצפיה ב-'מחר בדיקת בטא'
מחר בדיקת בטא
28/06/2017 | 23:29
1
135
המחזור מאחר בהמון, כבר יותר משבועיים. 
בדיקות ההריון הביתיות יוצאות שליליות, אבל אני לא מתרגשת מהן כי כך היה גפ בהריון הקודם (שהופסק), ורק שלושה שבועות אחרי הבדיקה הביתית יצאה חיובית. 
הולכת מחר בבוקר לעשות בדיקת דם.
והגוף שלי כל כולו מרגיש לי בהריון, אבל אני כל הזמן משכנעת את עצמי שזה סתם פסיכולו כדי לא להתאכזב...
 
מקווה לטוב מחר...
לא בטוחה שאצליח להרדם הלילה
לצפיה ב-'היי כואבת, אפשר לברך אותך? כבר יש תוצאות? ישנת בלילה?'
היי כואבת, אפשר לברך אותך? כבר יש תוצאות? ישנת בלילה?
29/06/2017 | 11:24
74
אנחנו מחכות לעדכונים שלך, בתקווה שיהיו מהסוג המשמח.
לצפיה ב-'שמחה אך עייפה ומותשת'
שמחה אך עייפה ומותשת
28/06/2017 | 17:19
3
190
אני בהריון ב"ה. הריון שלישי בשנה וחצי האחרונות. הריון שנקלט תוך פחות משלושה חודשים מאז הלידה השקטה. הריון שניצל בזכות רופא שבדק רמת פרוגסטרון וישר נתן תמיכה מתאימה. הריון אחרי הריון שלם וארוך של עבודה קשה ללא תוצאות.
חשבתי לתומי שהריון חדש זה לקבל את הילד שלי בחזרה, אבל זה אחד אחר, ואני מתגעגעת עוד לקודם.
רוצה להתחבר לעובר החדש ולא יודעת איך. אין לי אומץ ואני לא מצליחה. רק הפנים של הילד שאיבדתי עולות בי.
עברנו את האולטרסאונד הראשון עם הדופק. בהריון הקודם צהלתי משמחה, סיפרתי לכל העולם, התחלתי לרוץ לכל הרופאים כדי לשמור עליו. עכשיו לא מתחשק לי בכלל לצאת מהבית, רק רוצה לישון ולהתחבא עד שאגיע כבר ללידה חדשה עם תינוק חי שיבכה בקולי קולות. לא מצליחה להבין איך העוברון הקטנצ'יק הזה הגיע ולאן נעלם הילד של ה3300 שילדתי ועבדתי קשה בשבילו.
אני רוצה כל כך להתחבר ומרגישה שאני לא מצליחה מספיק. מחכה להרגיש אותו זז, אולי זה יזיז משהו בתוך ליבי.
תאחלו לי בהצלחה בבקשה
לצפיה ב-'מאחלת לך הצלחה מעומק הלב'
מאחלת לך הצלחה מעומק הלב
28/06/2017 | 23:02
73
הכאב ניכר מכל מילה ומילה שלך. מקוה שאת נתמכת על-ידי הסביבה, ושיש לך עם מי לחלוק את העצב, הכאב והגעגוע, גם בסביבה הקרובה שלך (מובן שגם אתנו בפורום).
לא התנסיתי באבדן הקשה והמורכב שאת חווית, שהוא שכול של ממש, אבל אני מניחה שאף ילד לעולם לא יחליף את התינוק הראשון שלך והגעגוע אליו ישאר, אולי בשינוי צורה. בעיקר מאחלת לך תינוק בוכה בקולי קולות והרבה אושר.
לצפיה ב-'מאחלת לך הצלחה מכל הלב'
מאחלת לך הצלחה מכל הלב
29/06/2017 | 06:50
52
וגם שעם הזמן תחושתך תשתנה, ותשמחי גם את בהריון החדש. 
מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין, והכאב שלך מאוד מובן.
מחזיקה לך אצבעות שיסתיים בידיים מלאות. חזקי ואמצי.
לצפיה ב-'תמר היקרה - ברוכה הבאה '
תמר היקרה - ברוכה הבאה
29/06/2017 | 11:23
72
אין תחליף. את צודקת לגמרי, העוברון החדש שהתמקם ברחמך אינו 'במקום' זה שאבד לך ולא ישוב. זה חלק מהקושי בהריון אחרי אובדן, וחלק מהסיבה שבגללה יש לנו פורום נפרד. האבל והשמחה שזורים זה בזה. אין כאן אף אחת שמגיעה קלילה ושמחה להריון החדש. כולנו נושאות את מטעני העבר, ובמקרה שלך הם בהחלט כבדים, כבדים מאד.
ההבנה שאלה שני תהליכים שונים, שמתקיימים במקביל ולא מבטלים זה את זה - מקלה במשהו על הבלבול. מצד אחד התינוק שאיבדת ממש בסוף תמיד יישאר בזכרונך, ההריון החדש לא ימחוק את קיומו. מצד שני, העוברון החדש נושא עמו מטענים טובים של תקווה ושל אופטימיות.
אנחנו פה ללוות אותך במסע הארוך עד הלידה הרועשת (אמן ואמן!) ובינתיים - זה בסדר גמור לרצות להתכסות בשמיכה עד סוף התשיעי, בסדר גמור להיות עייפה ותשושה מרוב משא החרדה, התקווה והצער המהולים זה בזה, וזה בסדר גמור לא להתחבר ולצהול. יהיה זמן לכל אלה. אולי לכשתרגישי תנועות ואולי אחר כך. כל מה שתרגישי לגיטימי לגמרי. אל תלחצי על עצמך, הניחי לנפשך לצעוד בקצב שלה.
לצפיה ב-'היי:) אולי כתיבה פה תעזור לי קצת לשחרר'
היי:) אולי כתיבה פה תעזור לי קצת לשחרר
27/06/2017 | 20:22
3
202
אז בראשון שעבר עשיתי בדיקה ביתית בדיוק שבועיים מהביוץ (לקחתי איקוקלומין) ויש לי עוד שבועיים להעביר עד הדופק...
בפעם הקודמת גם היה ככה, בלי דימומים, פשוט הגעתי לרופאה והיא הסתכלה ואמרה שהעובר בגודל של שבוע 6 וללא דופק (הייתי בשבוע 8 אחרי מעקב זקיקים) אני מרגישה שאני לא מצליחה להאמין שהפעם יהיה אחרת...אני מתפללת הרבה, ושמחה על ההזדמנות, אבל מרגישה שעמוק בפנים משהו לא מאמין...ואני יודעת שזה קורה הרבה שאין דופק ולא אומר כלום על ההריון הנוכחי...
אשמח לתגובתכם, ואולי לסיפורים דומים שנגמרו בטוב...
לצפיה ב-'ברוכה הבאה-'
ברוכה הבאה-
27/06/2017 | 23:28
2
95
אז כפי שכתבת כבר, זה שבהריון אחד לא היה דופק, עוד לא אומר כלום (!!!!!) על ההריון הבא. הבן השני שלי הוא דוגמא לכך (נולד לאחר הפלה אחת בשבוע 9- הפסקת דופק), ויש עוד מליוני אנשים בעולם שנולדו לאחר הפלה. מלא. 
איך את מסבירה את זה שעמוק בפנים משהו לא מאמין? זה היה ההריון הראשון שלך ועכשיו זה השני, או שיש ילדים? (ואגב- שיהיה ברור- האמונה של האישה בעתיד ההריון לא משנה את עתיד ההריון והעובר לכאן או לכאן. זה לא שהמחשבה יוצרת פה מציאות. המציאות מוכתבת על-ידי גורמים ביולוגיים...). 
 
ועוד שאלה- בכרטיס שלך כתוב שאת בת 23. זה מדויק? מדברייך אני מבינה שאת נמצאת בטיפולים של איקקלומין ושהיית במעקב זקיקים. האם את פוליציסטית או מסיבה אחרת? (את לא חייבת לענות. אני פשוט מנסה להבין את הסיטואציה ואת המצב הרפואי יותר במדויק). 
 
מקווה יחד איתך לבשורות טובות ולהריון שיסתיים בידיים מלאות,
שירה. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'אני אכן בת 23'
אני אכן בת 23
28/06/2017 | 08:26
1
101
ופולציסטית, עוד אין ילדים בבית...
לצפיה ב-'מקווה בכל ליבי שההריון הזה יהפוך אותך לאמא '
מקווה בכל ליבי שההריון הזה יהפוך אותך לאמא
28/06/2017 | 09:23
26
לצפיה ב-'לחזור הביתה בידיים מלאות 3- ילדתי '
לחזור הביתה בידיים מלאות 3- ילדתי
22/06/2017 | 22:13
35
298
בשבח והודיה לבורא עולם ובשעה טובה ומוצלחת (וואו יצאתי דוסית) שמחה להודיע שילדתי לפניי יומיים בן זכר בריא ומתוק, אחד כזה עם בולבול. 
ולמרות שהצצתי בדיסק לפני וחשבתי שאולי אני רואה שם בולבולון עדיין הייתי מופתעת. ובעלי בכלל... היה בטוח שזו בת (ביקשנו מהרופאים לא לדעת את המין).
למי שלא מכיר/זוכר את סיפורי, לפני כ- 3 שנים איבדתי הריון אהוב ויקר בשבוע 23 בעקבות ירידת מים מוקדמת. הריון עם המטומה גדולה בשיליה ודימומים.
איבדתי את העוברית שלי, את האחות שהבטחתי לביתי הגדולה. 
חצי שנה לאחר מכן כבר הייתי בהריון חדש וחרדתי ובסופו ילדתי בת נפלאה שהיום בת שנה וחצי. 9 חודשים אחרי הרגשתי שמשהו עוד חסר... עוד חלק בנשמה... עוד משהו לסגור מעגל. היה זה ערב ראש השנה... אותו ערב ארור בו איבדתי את העוברית שלי שנתיים קודם, וזיהיתי ביוץ במקלונים. חשבתי שזה זמן טוב לנסות להיקלט ואכן כך היה. עבר עליי עוד הריון חרדתי אבל פחות, בתחילתו בדיוק קודמתי בעבודה ולכן הייתי עסוקה מאוד ברובו. גם 2 הבנות בבית העסיקו אותי לא מעט. כאמור, ההריון הזה הסתיים לפניי יומיים והיום חזרנו הביתה בידיים מלאות עם נסיך חתיך. 
הלידה עצמה הייתה מעט מפחידה אבל לא ארחיב כרגע. צריך גם לישון...
קל זה לא הולך להיות. אשמח להמלצות לשמות. 
בהצלחה לכולן בהמשך. מאמינה שאני עוד אשאר כאן... בתור מלווה, לא בתור הריונית (אם כי משתדלת לא לצאת בהצהרות). נשיקות. 
לצפיה ב-'מזל טוב!!! '
מזל טוב!!!
22/06/2017 | 22:29
1
27
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
26/06/2017 | 07:24
4
לצפיה ב-'בשעה טובה ומזל טוב!'
בשעה טובה ומזל טוב!
22/06/2017 | 22:43
1
68
חשבתי עלייך מלא בימים האחרונים, כל פעם נכנסתי לפורום וחיכיתי לראות את הודעת הלידה שלך.
איזה כיף שגיליתם שזה בן שכל כך חיכיתם לו
תגדלו אותו ואת אחיותיו בנחת ובשמחה!

לצפיה ב-'תודה רבה. נשתדל :)'
תודה רבה. נשתדל :)
26/06/2017 | 07:25
8
לצפיה ב-'איזה יופי! המון מזל טוב!'
איזה יופי! המון מזל טוב!
22/06/2017 | 22:51
1
76
הודעה מרגשת ומשמחת ביותר. 
וגם מאוד רצית בן, אז קיבלת
יכולה לומר לך על הבן שלי שעם כל הצניעות, אני מאוהבת בו יותר ממה שהייתי מאוהבת באבא שלו כאשר היכרנו
נפלא לקרוא את האושר שלך. 
 
ואת צודקת. קל זה לא הולך להיות. 3 ילדים בהפרשים קטנים. הטיפ שלי הוא לקחת כמה שיותר עזרה- בבית, עם הילדים...בתשלום ושלא בתשלום. 
אני גם לא יודעת מתי את מתכוונת לחזור לעבודה. זה מאוד משנה את העומס על חיי היום יום...
 
המלצות לשמות- לא יודעת להמליץ. זה מאוד אינדיבידואלי. אני אוהבת שיש איזשהו חוט מקשר בין שמות האחים/יות, ובוודאי אוהבת כאשר יש משמעות לשם. 
לא אוהבת כאשר נותנים שני שמות וגם לא שמות ארכאיים. 
אבל מה שחשוב זה שאת ובעלך תאהבו את השם שתבחרו ושהשם הזה ידבר אליכם ויהיה משמעותי עבורכם. 
 
מאחלת לכם לגדל את הקטנצי'ק לצד אחיותיו באושר, בנחת ובבריאות. 
שירה. 
 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
26/06/2017 | 07:26
25
בדיוק חשבתי על זה אתמול...
בעלי עובד ביום יום עד מאוחר (כרגע הוא בחופש עד הברית)
אני רוצה לשכור שירותיה של נערה שתבוא להשגיח עליו כשאני יוצאת להוציא את הבנות מהמסגרות ב- 17:00 ותישאר איתי איזה שעה שעתיים יחד עם כולם.
 
לצפיה ב-'מתרגשת איתך'
מתרגשת איתך
22/06/2017 | 23:15
5
79
זה בן? איזה כיף לגוון, איזה אושר שהוא בריא ושלם וגם את.
מחכה לשמוע את סיפור הלידה אם תסכימי לשתף, וכמובן - מה השם שתתנו לו.
מזל טוב, מזל טוב, מזל טוב.
לצפיה ב-'תודה. עדיין אין לנו שם והברית מחר.'
תודה. עדיין אין לנו שם והברית מחר.
26/06/2017 | 07:53
4
25
לצפיה ב-'נו, אז יש לכם מה לעשות ביממה הקרובה ;)'
נו, אז יש לכם מה לעשות ביממה הקרובה ;)
26/06/2017 | 09:28
46
ברצינות - בטוחה שתמצאו את השם הנכון עבורו עד אז.
לצפיה ב-'מחר זה היום ;) סקרנית לשמוע את השם שבחרתם, אם תרצי לשתף'
מחר זה היום ;) סקרנית לשמוע את השם שבחרתם, אם תרצי לשתף
26/06/2017 | 15:23
2
17
לצפיה ב-'היי, קראנו לו...'
היי, קראנו לו...
28/06/2017 | 13:29
1
93
שילֹה.
עשינו את הברית במקום מאוד יפה וחששנו שלא יבואו כי היו לנו בין 80-100 מוזמנים וזה היה קצת באמצע היום. כמעט כולם באו, היה מהמם.
אבל להגיד שנהניתי? אמממ... לא ממש.
הייתי בלחץ על החיתוך... כל הזמן בדקתי שהבת הקטנה שלי לא נעלמת לאנשהו...
הייתי בלחץ שכולם יגיעו ושהכל יתקתק כמו שצריך... שהאוכל יהיה טעים וכו.
אני ובעלי מאוד פרפקציוניסטים ולתכנן ברית באיזה 3 ימים לא היה קל.
 
לצפיה ב-'את פשוט אלופה'
את פשוט אלופה
28/06/2017 | 15:43
51
החיתוך מלחיץ מאוד, ובכלל הסיטואציה מורכבת גם רגשית (אני אמנם כבשה, אבל בזה אני שועלת קרבות ותיקה, שהרי יש לי בעיקר בנים).
בעוד כמה ימים, אחרי ששילה יחלים אפשר יהיה לברך אתכם ולהרגיש שבאמת התחלתם את החיים המשותפים.
לצפיה ב-'איזו הודעה משמחת!'
איזו הודעה משמחת!
23/06/2017 | 00:13
1
99
רונית היקרה, אני כל כך שמחה שאת אחרי, כל כך שמחה שילדת בן. זוכרת אותך מהימים של שיא העצב והכאב. שמחה שהגשמת הפעם גם את חלום הילדים הצפופים.
מאחלת לך המון סיפוק, אושר ותחושת מלאות במשפחה המורחבת. ובעניינים פרקטיים- מזמינה אותך לקפוץ לפורום הורים לפעוטות.
מזל טוב !!!!
לצפיה ב-'תנקס'
תנקס
26/06/2017 | 07:55
14
לצפיה ב-'איזה כיף רונית :)'
איזה כיף רונית :)
23/06/2017 | 07:13
1
74
ועוד יותר כיף שיש בולבולון כמו שרצית כל הזמן :)))
שתגדלו את הנסיך עם המון אהבה ונחת (ופינוק של אחיותיו הגדולות)
רק אושר
לצפיה ב-'תודה ענקית'
תודה ענקית
26/06/2017 | 08:41
12
לצפיה ב-'מזל טוב מותק, איזה כיף!'
מזל טוב מותק, איזה כיף!
24/06/2017 | 10:08
1
58
מאושרת בשבילך שהגעת לסוף המסע
לצפיה ב-'סוף של מסע אחד ותחילתו של מסע אחר'
סוף של מסע אחד ותחילתו של מסע אחר
26/06/2017 | 08:41
19
לצפיה ב-'המון המון מזל טוב'
המון המון מזל טוב
24/06/2017 | 19:43
1
54
המון אושר ונחת
לצפיה ב-'תודה מקרב לב'
תודה מקרב לב
26/06/2017 | 08:42
12
לצפיה ב-'מזל טוב !'
מזל טוב !
24/06/2017 | 22:12
1
64
מזל טוב, יקרה !
כל כך שמחה בשבילך !
רוצה שם ממש מיוחד ? לתינוק שלי קראתי אנוש - Enosh (מתורה, נכד של אדם, שממנו בעצם התחילה אנושות).
לצפיה ב-'תודה לך. נשיקות'
תודה לך. נשיקות
26/06/2017 | 08:43
19
לצפיה ב-'המון המון מזל טוב!'
המון המון מזל טוב!
26/06/2017 | 17:16
9
34
איזה יופי לשמוע שאת אחרי והכל בסדר!
לצפיה ב-'ב״ה. עכשיו שנעבור את הברית '
ב״ה. עכשיו שנעבור את הברית
26/06/2017 | 20:45
8
68
בקלות
לצפיה ב-'אני נורא מתרגשת בשבילך !'
אני נורא מתרגשת בשבילך !
27/06/2017 | 17:15
7
44
את מתוקה שחזרת לענות לכולן
איך עברה הברית ?
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
28/06/2017 | 13:32
6
95
מעתיקנ לך את מה שכתבתי לכבשל'ה למעלה...
עשינו את הברית במקום מאוד יפה וחששנו שלא יבואו כי היו לנו בין 80-100 מוזמנים וזה היה קצת באמצע היום. כמעט כולם באו, היה מהמם.
אבל להגיד שנהניתי? אמממ... לא ממש.
הייתי בלחץ על החיתוך... כל הזמן בדקתי שהבת הקטנה שלי לא נעלמת לאנשהו...
הייתי בלחץ שכולם יגיעו ושהכל יתקתק כמו שצריך... שהאוכל יהיה טעים וכו.
אני ובעלי מאוד פרפקציוניסטים ולתכנן ברית באיזה 3 ימים לא היה קל.
 
 
לצפיה ב-'איזה כיף שאתם אחרי ושעבר בשלום '
איזה כיף שאתם אחרי ושעבר בשלום
28/06/2017 | 15:31
2
64
איזה כיף שאת אחרי הלידה ושזכית גם לידיים המלאות וגם למין שכל כך רצית, וטוב שהברית כבר מאחוריכם (ארוע מאד מלחיץ... אני שמחה שיש לי בת מהבחינה הזו) והכי כיף שאת פונה להמשך חייך בתחושה של סיפוק ומלאות והגשמה!
מאחלת לך רק טוב, רוגע ונחת במישור המשפחתי וגם בכלל בחיים.
לצפיה ב-'אין כמו בנות. אף אחד לא ישכנע '
אין כמו בנות. אף אחד לא ישכנע
28/06/2017 | 20:57
1
69
אותי אחרת. בן אחד זה אחלה.
לצפיה ב-'מוחה על הקביעה במרץ רב. חכי ותראי'
מוחה על הקביעה במרץ רב. חכי ותראי
28/06/2017 | 22:31
21
לצפיה ב-'רונית- לא רציתם לעשות את הטקס, ועוד כמה שבועות חגיגה? '
רונית- לא רציתם לעשות את הטקס, ועוד כמה שבועות חגיגה?
28/06/2017 | 22:36
2
59
גם לא חייבים לעשות בכלל אירוע. אפשר משהו צנוע בבית...
בקרב החברות שלי מאוד היה מקובל לא לעשות אירוע אירוע. 
בכל מקרה, טוב שאתם אחרי. מודה שבימים הראשונים האיזור לא נראה משהו. אפילו קצת מלחיץ, כי מדובר אשכרה בפצע. אבל אחר כך זה עובר, ומשתפר פלאים.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'רצינו לעשות את החיתוך ביחד '
רצינו לעשות את החיתוך ביחד
30/06/2017 | 12:26
1
46
עם האירוע. זה היה חשוב בעיקר לבעלי ולמשפחה הדתית שלו. רציתי באולם כי לבנות לא עשיתי. והרווחנו הרבה כסף אז זה היה שווה את זה. חחחחח
לא שעשיתי את זה בשביל הכסף.
מחכה לתמונות עכשיו.
לצפיה ב-'מאה אחוז. העיקר שאתם אחרי, ונפלא שקיבלתם מתנות נאות!'
מאה אחוז. העיקר שאתם אחרי, ונפלא שקיבלתם מתנות נאות!
30/06/2017 | 13:09
11
לצפיה ב-'איזה יופי רונית! כל כך כיף לקרוא!'
איזה יופי רונית! כל כך כיף לקרוא!
26/06/2017 | 23:53
1
89
ההודעה שלך שימחה אותי מאוד. 
יכולה לספר לך מניסיון שביוני נולדים בנים מהממים
המון בריאות ואושר לך ולמשפחתך. 
לצפיה ב-'שמחה שאת עדיין פה...'
שמחה שאת עדיין פה...
27/06/2017 | 07:55
92
תודה רבה. נשיקות.
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
03/07/2017 | 11:02
15
שמחה בשבילך
 
 

חם בפורומים של תפוז

תחרות מפלצתית עם פרסים שווים במיוחד!
תחרות מפלצתית עם...
משתפים אותנו בסיפורים בדיוניים וזוכים בכרטיסים...
תחרות מפלצתית עם פרסים שווים במיוחד!
תחרות מפלצתית עם...
משתפים אותנו בסיפורים בדיוניים וזוכים בכרטיסים...
אירוח מומחה בפורום בנושא אבטלה
אירוח מומחה בפורום...
ביום ראשון, 13.8, יתקיים אירוח בנושא אבטלה בו...
אירוח מומחה בפורום בנושא אבטלה
אירוח מומחה בפורום...
ביום ראשון, 13.8, יתקיים אירוח בנושא אבטלה בו...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?
ד
מתקשים בפוריות?
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ