לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-'בטא'
בטא
08/03/2017 | 14:27
4
152
שלום לכולן,
עשיתי היום בדיקת בטא ויצא לי 15. 
הביוץ שלי היה בין התאריכים 21/22-2. והיום זה יום אחרי מחזור שהייתי צריכה לקבל.
קיבלתי תמיכה של אנדומטרין החל מיומיים לאחר הביוץ וזאת לאחר שעברתי לצערי הרב 3 הפלות רצופות  בשבועות מוקדמים(וזה לאחר שעברתי 3 הריונות ולידות תקינים).
האמת שקבעתי תור להיסטרוסקופיה דרך הקופה לסוף החודש (קביעת התורים היא פשוט נוראה, ההיסטטרו בגלל ההפלות החוזרות וגם בגלל שמצאו לי פוליפ, רופא הנשים אמר שאין מניעה להכינס להריון כשיש פוליפ זה אפשרי)
אני מרגישה כל כך מתוסכלת, הציפייה והפחד להתאכזב אח"כ.
מישהי עברה משהו דומה? יש תקווה?
לצפיה ב-'יש תקווה'
יש תקווה
08/03/2017 | 19:11
1
68
הבטא קצת נמוכה, אבל כבר היו בטאות נמוכות שעלו והכפילו והובילו להריונות ארוכים שהסתיימו בידיים מלאות.
אין מה לעשות כרגע פרט להמתין להכפלה מחרתיים ולקוות לטוב.
מחזיקה לך אצבעות!
לצפיה ב-'תודה'
תודה
09/03/2017 | 07:43
47
מאוד מקווה,
כל כך קשה לי עם זה, התחושות והרגשות, הציפייה, החשש מהאכזבה, לא יודעת אפילו איך להסביר.
במיוחד שיש לי הפרשות מהאנדומטרין, חלקן חומות, כל פעם רצה לשירותים.
תודה מותק, בהצלחה גם לך
לצפיה ב-'אני לא מבינה בערכים של בטא,'
אני לא מבינה בערכים של בטא,
11/03/2017 | 20:11
1
30
אבל מקווה שיתקדם הפעם בכיוון הנכון ותזכי להריון תקין שיסתיים במועדו, בידיים מלאות.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'עשיתי היום'
עשיתי היום
12/03/2017 | 11:58
58
בדיקה נוספת
לא כל כך אופטימית, יש לי הפרשות חומות (ככה התחילו כל ההריונות האחרונים) והיתה לי הפרשה דמית בבוקר שנעלמה.
לא מפתחת ציפיות
לצפיה ב-'אחרי א"ס נוסף בשבוע 6 עם דופק גבולי פתחתי הודעה באובדן.'
אחרי א"ס נוסף בשבוע 6 עם דופק גבולי פתחתי הודעה באובדן.
07/03/2017 | 14:28
7
73
לצפיה ב-''
07/03/2017 | 17:20
18
לצפיה ב-'הלוואי שהיא לא תהיה רלוונטית!'
הלוואי שהיא לא תהיה רלוונטית!
07/03/2017 | 20:17
23
לצפיה ב-'מה זה אומר דופק גבולי?'
מה זה אומר דופק גבולי?
08/03/2017 | 11:24
3
91
בכלל בשבוע כזה לא תמיד רואים דופק...
ואם רואים, מישהו מודד לעובר את הדופק?
סליחה על השאלה, למה את לא מחכה טיפה יותר בין בדיקה לבדיקה?
תני לעוברון להתבשל קצת.
בהצלחה
לצפיה ב-'תודה רבנ'
תודה רבנ
08/03/2017 | 15:18
1
113
בהחלט הלכתי להיבדק מוקדם מדי (התחלתי בשבוע 4) והבדיקות לא הרגיעו אותי ב כ ל ל !
טעות מרה ואני משלמת עליה ביוקר.
אני אלך שוב אחרי החג לבדוק מה המצב. מודה שכרגע לא מתחשק לי ללכת אי פעם לבדיקה נוספת, אלא להמשיך ולהעמיד פנים שהכל בסדר וזהו.
לצפיה ב-'לא אחרי החג!'
לא אחרי החג!
08/03/2017 | 17:35
91
ראית דופק? יופי שלום. חכי לפחות שבועיים בין בדיקה לבדיקה.
כמו שאמרת זה לא עושה טוב!
אני בהריון הקודם נמנעתי מללכת למרפאת הריון בסיכון כי האולטראסאונדים האלה עשו לי רע.
פשוט תנוחי. תקווי לטוב.
אם זה ייגמר לפחות שלא תסבלי ככ בינתיים
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות חזק'
מחזיקה לך אצבעות חזק
10/03/2017 | 15:04
21
תעדכני אותנו....
הלוואי שיהיו לך בשורות טובות.
לצפיה ב-'לא יודעת מה זה גבולי, מקווה איתך לטוב!'
לא יודעת מה זה גבולי, מקווה איתך לטוב!
09/03/2017 | 20:52
10
לצפיה ב-'היריון לאחר גרידה'
היריון לאחר גרידה
07/03/2017 | 13:41
3
106
שלום לכולן.
אני פה לאחר גרידה וכנראה ממש ממש בתחילתו של ההריון.
עברתי גרידה עם ציטוטק בשבוע 10 (העובר לא התפתח משבוע 7), אחרי חודשיים התגלה שיש שאריות ברחם ועברתי שתי גרידות.
האחרונה ב 1/02.
לאחר הגרידה לא היו לי דימומים כלל, ו 4 ימים לאחריה החל דימום הדומה למחזור.
ביום שבת עברו 4 שבועות מאותו דימום.
אתמול עשיתי בדיקה שהראיתה שני פסים.
התקשרתי לגניקולוגית ליידע, והיא לא היתה, אמרו לי שהיא תחזור אליי ביום רביעי (אני גרה בהולנד ודי אדישים כאן בכללי להכל).
 
אני מאוד לחוצה, כי יודעת שבעקבות הגרידה, רירית הרחם יכולה להיפגע ולא להיות חזקה מספיק בשביל הריון.
בנוסף, אני טסה ביום שיש לארץ (טיסה של 5 שעות) ומאוד חוששת, כי גם בהריון הקודם טסתי בערך באותו שבוע ומסתבר שקצת אחרי שחזרתי העובר כבר לא התפתח.
 
אני יודעת בתיאוריה שלא כל הריום דומה לקודמו, אבל אני כל היום עסוקה במחשבות שמפריעות לי בתפקוד היומיומי.
לצפיה ב-'הי'
הי
08/03/2017 | 11:50
1
54
מבינה מאוד מאוד את החשש שלך.
אני עברתי שתי גרידות, ולאחריהן הריון תקין. באחד מהם העובר לא היה תקין ולכן עברתי עוד גרידה, אבל הגוף שלי לא הפיל....
זה לא בהכרח מפריע להריונות הבאים. רירית הרחם זה משהו שגדל כל פעם מההתחלה.
בהצלחה!
לצפיה ב-'תודה על התמיכה'
תודה על התמיכה
08/03/2017 | 15:28
29
אני מאוד מקווה, קצת לחוצה.. אבל מנסה להירגע ולתת לזמן לעשות את שלו
לצפיה ב-'אני באמת ממליצה שתגשי לבדיקה אצל הרופאה,'
אני באמת ממליצה שתגשי לבדיקה אצל הרופאה,
11/03/2017 | 20:23
22
או שתתייעצי איתה, לכל הפחות. אני פשוט לא כל כך מבינה, כי כתבת שלאחר הגרידה היו דימומים שדומים למחזור- 4 ימים לאחר הגרידה. אבל זה לא מסתדר לי שזה היה מחזור. או שכן היה מחזור, כי הגרידה למעשה היתה ההשלמה של ההפלה שעברת עם הציטוטק.
בקיצור- יש לי איזה בלאגן בראש מבחינת התאריכים אצלך ומה היה מחזור ומה לא...הכי טוב ובטוח זה להתייעץ עם הרופאה ולשמוע את חוות דעתה, ולראות האם ממליצה על בדיקה או בדיקת דם.
 
מה שאני כן יכולה לומר לך בבטחה זה שאין קשר בין העובדה שטסת בהריון הקודם ובין ההפלה. אני לא טסתי בכלל ובכל זאת היו לי 7 הפלות:(
 
 
בהצלחה!
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'שבוע 25 כמה חיכתי שתגיע..'
שבוע 25 כמה חיכתי שתגיע..
06/03/2017 | 14:19
11
157
כי ידעתי שבשבוע הזה כבר יוכלו להילחם על החיים של העובר ולא יותרו עליו אבלל המפלס של המתח ופחד והחרדות רק מתגבר... לא יודעת עם זה שהכל כרגע קשורה ואני מחכה לדבר הרע כי אני בהריון ה4 שלי (0 ילדים לבנתיים) ועברתי כולכך הרבה וכל פעם שרופא רואה אותי לא משנה איזה מכינים אותי לגרוע ביותר לאישפוזים שקרובים לבוא לא לעבור את שבוע 37 ללדת באותו היום וזהו זריקות להבשלת ריאות שמחכות לי בדרך ועוד דברים שהמוח לא רוצה לזכור שגורמים לי לסיוטים בלילה ובכי.. מי שזוכרת אותי אני עם תפר צווארי מתכוננת לקיסרי מתוכנן בעה ושילית פתת בתחילת ההריון שהיום השיליה אחורית ולא קרובה לפתח בכלל ברוך השם!! והצוואר ארוך ותקין לבנתיים ושימשייך ככה.. הייתי חייבת לפרוק שאני כלכך רוצה שהכל יגמר בשלום בזמן הנכון בעה וששום דבר לא ישתבש הלוואי אמן.
לצפיה ב-'חיבוק גדול לך '
חיבוק גדול לך
06/03/2017 | 15:01
56
כל כך טבעי שאת מתכוננת לרע לאור הניסיון שלך, גם אני לגמרי ככה
לצפיה ב-'חשבתי עלייך בזמן האחרון, תהיתי מה שלומך...'
חשבתי עלייך בזמן האחרון, תהיתי מה שלומך...
06/03/2017 | 15:38
1
67
איזה יופי שאת כבר ב 25. אני עכשיו 22+ ומחכה בפחד לעבור כבר את השבועות הקריטיים הללו.
בעזרת השם והיקום שימשיך ככה, תקין ובריא עד הלידה בשלום.
וכמה שאלות אם לא אכפת לך - למה אמרו לך על זריקה להבשלת ריאות? אם הצוואר עכשיו סגור ואין התחלה של לידה מוקדמת בכל זאת יתנו לך? או שזה רק אם תתחיל פתאום להתפתח לידה?
ועוד שאלה לגבי קיסרי - זו העדפה שלך או שבגלל התפר ההמלצה היא לקיסרי?
פשוט אני מקווה כן ללדת רגיל, וגם הרופא שתפר אותי אמר שלא אמורה להיות שום בעיה עם זה. הוא אמר שמורידים את התפר בשבוע 36, ולאחר מכן אני מקווה לעשות הכל כדי לזרז את הלידה טבעית. גם מקווה שכבר ב 37 אוכל ללדת, כי לא יודעת אם נפשית אצליח להחזיק מעמד.
אני לא מרבה לכתוב כאן, אבל תדעי שאני חושבת עלייך ומקווה בשבילך מכל הלב.

לצפיה ב-'............... '
...............
06/03/2017 | 17:35
48
הבשלת ריאות למקרה שהתפתח לידה חס וחלילה יש ויכוח מתי להתחיל את הזריקה הראשונה 28 או 32 .. מה שיחליטו יחליטו.
לגבי הקיסרי יש לי תפר מסוג שירודקר זה תפר שונה ממקדלנד יותר עמוק כדי לתפור זה ממש ניתוח אני יחסוך תתיאורים... הבנתי מהרופא והמנתח שהתפר נשאר שם לנצח.. אפשר להוריד אבל יהיה לזה השלכות בהריונות הבאים בכך; שכל הריון הצתרך לעבור תניתוח הזה שהוא מאוד כואב לדעתי וגם כל פעם שתופרים ופורמים הצוואר מצולק וקשה לו להחזיק תתפר.. מעדיפה ללכת על קיסרי גם ככה חדר לידה עשה לי טראומה .
יהיה טוב... שמחה לשמוע שאת גודלת והכל בסדר תעדכני גם את ומקווה טוב לשתינו ולכל מי שמצפה ורוצה..אמן
לצפיה ב-'יש לנו דרישות נמוכות אה?'
יש לנו דרישות נמוכות אה?
06/03/2017 | 19:55
3
77
אני בשבוע 23 ורק רוצה להגיע ל 26 כדי לפחד קצת פחות. אבל למה בעצם?? למה אנחנו מרגישות ככה? מגיע לנו להגיע לשבוע 37 וללדת בביטחה. בשבוע כמו 25 עדיין לא כולם שורדים. ואלו שכן עלולים להישאר עם סיבובי פגות קשים. אז בואי נאחל לעצמנו להגיע להרבה יותר מ 25.
בהצלחה.
לצפיה ב-'רונית, כתבת את מה שאני מרגישה.'
רונית, כתבת את מה שאני מרגישה.
06/03/2017 | 22:14
1
66
הייתי עושה לך "לייק" אילו הייתה פה האופציה.
אני גם הצבתי לעצמי את שבוע 26 כיעד הקריטי להגיע אליו. אפילו לא סיפרנו למשפחה של בעלי, לא להורים ולא לאחים שלו, כי אני חרדה ברמות, ואמרתי לו שרק ב 26 נספר.
כל פעם חשבנו לספר ואני מנעתי את זה מפחד שאיך שנספר נעשה עין הרע ותתחיל לידה ו/או שההריון יגמר מסיבות אחרות.
אז כאילו ש 26 זה מספר קסם כלשהו, ואז אני תופסת את עצמי שלעזאזל, זה עדיין כל כך מוקדם וקיצוני ללדת בשבוע כזה!
ואז אני מכריחה את עצמי לדמיין את הלידה שתהיה בשבוע 37, ומשבוע לשבוע נרגעת קצת בביקורת, כשמוודאים שהכל בינתיים מחזיק מעמד.
שיהיה לכולנו המשך הריון תקין ושנלד בשלום ובזמן!
לצפיה ב-'היי לא יודעת אם את מכירה את הסיפור שלי'
היי לא יודעת אם את מכירה את הסיפור שלי
07/03/2017 | 09:24
75
ואני גם לא זוכרת את שלך. אבל כבר ילדתי בשבוע 39 מאז האובדן תינוקת מהממת. בהריון שלה קיבלתי זריקות פרוגסטרון ואספירין ועכשיו הרופא החליט שהלידה המוקדמת שלי הייתה מקרית והחליט לא לטפל בי בכלל. יש לי גם גדולה שנולדה בשבוע 40. בקיצור, אני עדיין בלחץ למרות הכל.
לצפיה ב-'כמה את צודקת'
כמה את צודקת
07/03/2017 | 11:26
55
אני בדעה כמו שלך להגיע לשבוע 37 והכל טוב עד שאני רואה רופא שמכניס אותי ללחץ אטומי הכל היה טוב יותר עם לא הייתי פוגשת אותם.. אבל בגלל הנסיבות ובגלל שאנחנו עוברות הריון "מסובך" "קשה" "יקר" כל הגדרות שיש בעולם .
אני מחויבת מעכשיו כל שבוע בבדיקה.. הלוואי והיה לי הריון רגיל כמו לכולן :( אבל השם סידר לי אחרת .... העיקר שאני בסוף יהיה אמא בהצלחה לכולנו השיתוף הזה עושה רק טוב תמשיכו לשתף מידי פעם..
לצפיה ב-'מאחלת לך'
מאחלת לך
08/03/2017 | 11:28
38
שעוד תבכי לנו בשבוע 40 שאת מתה ללדת כבר!
בעזרת ה הכל יהיה בסדר! רוב העוברים בשלב זה כבר נבדקו מכל הכיוונים
ולפי מה שאת מתארת אז את לא בדרך ללידה מוקדמת
תחשבי טוב. אבל יהיה טוב בכל מקרה. הסיכויים לטובתך!
לצפיה ב-'כל כך מבינה אותך'
כל כך מבינה אותך
09/03/2017 | 21:02
20
זוכרת היטב כיצד חלמתי לעבור את השבועות האלו. כל פעם הרף הלך וגדל. מחר שבוע 35, מקווה להגיע ל38...
כל דאגה שלך ברורה ומאוד לגיטימית. הגוף והנפש זוכרים הכל...
מאחלת לך לשמור על שפיות ולצאת בידיים מלאות.
 
לצפיה ב-'החרדות טבעיות ומובנות מאוד-'
החרדות טבעיות ומובנות מאוד-
12/03/2017 | 09:00
1
20
בתוך כל הכאוס, אני בכל זאת רוצה לשאול, כי לא לגמרי הבנתי-
כתבת שמתוכנן ניתוח קיסרי, ורציתי לשאול למה, וגם הזכרת אשפוזים שקרובים לבוא. לא הבנתי- האם כתבת על חשש שלך מאשפוזים או שיש סיבה לאשפז? וגם- כתבת "לא לעבור את שבוע 37 וללדת באותו היום"- לא הבנתי למה התכוונת.
 
אני אשמח שתבהירי את הדברים הרפואיים. זה קצת יעשה לי ולך סדר ואולי יפחית קצת את החרדה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'קראתי אחורנית לגבי הניתוח והבנתי מה הסיבה. '
קראתי אחורנית לגבי הניתוח והבנתי מה הסיבה.
12/03/2017 | 09:01
2
לצפיה ב-'מחלה וסיוט'
מחלה וסיוט
04/03/2017 | 16:50
11
222
השיעול התפתח לברונכיט. הייתי צריכה לצפות את זה כי יש לי רגישות במערכת הנשימה ובשנים האחרונות כמה פעמים ברונכיט ודלקת ריאות אחת. מטופלת באוגמנטין. עדיין גמורה. בקושי ישנה בגלל השיעול.

בלילה הייתי אצל הטכנאית. היא הכניסה את המתמר. היד שלה רפויה והיא שותקת ובבת אחת אני יודעת שמה שבקושי התחיל כבר אינו. אני חוזרת הביתה ומנסחת את ההודעה שלי באובדן. מספרת על דלת הביניים שנטרקת הלוך וחזור אצלי.



לצפיה ב-'צר לי כל כך'
צר לי כל כך
04/03/2017 | 20:23
4
96
אני לא מוצאת את המילים
לצפיה ב-'בלילה = בסיוט בחלום'
בלילה = בסיוט בחלום
04/03/2017 | 20:40
3
119
במציאות קיימת אפשרות שההריון עדיין קיים. טרם הוכח אחרת.
לצפיה ב-'די, את לא נורמאלית, את יודעת את זה?!-'
די, את לא נורמאלית, את יודעת את זה?!-
04/03/2017 | 20:49
1
128
נכון ביקשתי לא לעשות לנו יותר התקפי לב?
תיארתי לעצמי שלא מדובר במציאות, כי לא ראיתי שום הודעה שלך בפורום השני.
תגידי- כל החלומות שלך כאלה ראליים? אין לך חלומות שאת מעופפת, לדוגמא? שנופלות לך שיניים? (היו לי מלא כאלה בעבר), שמכונית מנסה לדרוס אותך (היה לי את הסיוט הזה לפני כמה ימים...)? שאת צריכה לטוס לחו"ל ואת לא מצליחה לארוז (גם- סיוט חוזר אצלי..., ואני בכלל לא טסה לחו"ל, כן?...)? אין לך חלומות כאלה של דור שלישי לשואה, כמוני, שרודפים אחרייך ורוצים להרוג אותך?
 
טוב, בכל מקרה- טוב שזה רק היה סיוט, ונקווה שישאר בגדר חלום סיוטי ולא מציאות סיוטית.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן
09-7749028

 
לצפיה ב-'אני לא מצליחה לישון כבר כמה ימים'
אני לא מצליחה לישון כבר כמה ימים
04/03/2017 | 21:02
111
כל הזמן מתעוררת מהשיעול (=ברונכיט) ולצערי רוב החלומות שלי בשלב הזה הם סיוטים והם ריאליסטיים להחריד. מצטערת שלא הבהרתי שמדובר בסיוט, חשבתי שהכותרת מספיקה. אקפיד להבא. מקווה שכל ההודעות יהיו סיוטים ולא מציאות. כמובן תוכלנה למצוא אותי באובדן אם הסיוט יתממש.
לצפיה ב-'מצטרפת לנזיפה של שירה'
מצטרפת לנזיפה של שירה
04/03/2017 | 21:00
83
הבנתי סיוט כהתגשמות התרחיש הגרוע ביותר ואז התחלתי להיכנס ללחץ שאני תכף מצטרפת. לאובדן החלטתי להפסיק להיכנס בינתיים כי קשה לי אז לא ראיתי שאין שם הודעה
לצפיה ב-'רגע, אני לא כל כך מבינה-'
רגע, אני לא כל כך מבינה-
04/03/2017 | 20:43
102
האם זה סיוט שחלמת עליו, או סיוט אמיתי? (לא ראיתי הודעה שלך בפורום אובדן).
אני אודה להבהרות.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן
09-7749028
לצפיה ב-'משהו מעודד'
משהו מעודד
05/03/2017 | 11:37
80
אני בכל תחילת הריון הייתי חולה.
ושמעתי שזה קשור לזה שהגוף מוריד את המערכת החיסונית קצת, כדי שהגוף לא יתקוף את ה"גוף הזר"
אז תחזיקי מעמד. זה חלק מהעניין.
כמה שזה קשה
לצפיה ב-'הצלחת לבלבל ולהבהיל. טוב שזה רק חלום רע...'
הצלחת לבלבל ולהבהיל. טוב שזה רק חלום רע...
05/03/2017 | 18:18
15
לצפיה ב-'הפחדת.'
הפחדת.
06/03/2017 | 09:49
49
מתארת לעצמי כמה פחדת בעצמך כשהתעוררת, ובכלל, כמה שהתקופה הזאת מפחידה. מקוה שבתחילת החורף תוכלי לחייך.
לצפיה ב-'את לא נורמלית!'
את לא נורמלית!
06/03/2017 | 19:09
52
עשית לי התקף לב, שבץ ושיערות לבנות. ביחד.
רושמת לעצמי להתחשבן איתך בעוד כמה חודשים טובים, כשתחבקי בזרועותייך את הבייבי.
 
לצפיה ב-'"חלומות שווא ידברו" הלחצת אותי'
"חלומות שווא ידברו" הלחצת אותי
07/03/2017 | 08:29
11
לצפיה ב-'בשעה טובה חזרנו הביתה בידיים מלאות'
בשעה טובה חזרנו הביתה בידיים מלאות
05/03/2017 | 11:41
12
181
זה הכי חשוב!
הגעתי ביום שני לבית החולים, מוניטור, חדר לידה, אפידורל- חשבתי שאני הולכת למות(המרדימה לא הייתה משהו בכלל)
ואז ניסיון היפוך שלא צלח
הגבירו מינון של אפידורל ועברנו לחדר ניתוח שהוזמן מראש
ביקשתי קיסרי ידידותי- בהתחלה הייתה התנגדות אבל אחרי שאמרתי שהבטיחו לי שאפשרי ושכבר תינוקת אחת עזבתי אני לא מוכנה להיפרד ממנה הביאו מיילדת לחדר ניתוח.
הניתוח עבר בשלום
הקטנה הייתה 5 דקות בבדיקה אצל רופא הילדים ואז הביאו אותה אלי בזמן שתפרו אותי,
לא מאמינה שהיא פה לידי
שהצלחתי לעבור את ההריון המלא חרדות הזה
תודה לכן על התקופה הזו שנתתן לי מקום להביע את עצמי ללא פחד מה יגידו
ועכשיו נהנים מהקטנה שזכינו לקבל ותמיד ניהיה עצובים על מי שפיספסנו לגדל
לצפיה ב-'מזל טוב! איזה מרגש!'
מזל טוב! איזה מרגש!
05/03/2017 | 11:47
57
ממש ממש משמח!
שמחה שהתחשבו ברצונותייך.
והכי חשוב שהפיצית איתכם בידיים!
כיף!
לצפיה ב-'מזל טוב לכם'
מזל טוב לכם
05/03/2017 | 12:06
44
שמחה לשמוע ששתיכן בריאות ושלמות (עד כמה שאפשר, ששה ימים אחרי ניתוח).
מקוה שתגדלו אותה בבריאות ובאושר, ושתצליחו לשמוח לצד העצב התמידי על בכורתכם.
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
05/03/2017 | 13:07
34
המון אושר ונחת והנאה מהקטנה
לצפיה ב-'המון המון מזל טוב'
המון המון מזל טוב
05/03/2017 | 15:20
35
בריאות ונחת
לצפיה ב-'כל כך חיכיתי להודעה משמחת זו!!!'
כל כך חיכיתי להודעה משמחת זו!!!
05/03/2017 | 18:17
2
43
מזל טוב ענק!
אושר והמון נחת מהאוצרית החדשה. באיזה משקל היא נולדה?
אשמח לשמוע על ההחלמה מהניתוח וכו', איך את מרגישה? 
אם יש לך טיפים לאחת שבקרוב תהיה שם בעזרת השם, אשמח מאוד.
 
 
תהני מכל רגע
חיבוק
לצפיה ב-'תודה רבה. קצת מהשבוע האחרון'
תודה רבה. קצת מהשבוע האחרון
06/03/2017 | 14:29
1
52
הקטנה נולדה 3190
ה24 שעות אחרי הניתוח היו קשות מאוד, הייתי בצום מערב קודם הניתוח היה בשעה 12:15 ועד 21 המשכתי את הצום למעט מים.
הייתי מחוברת לאינפוזיה וקטטר וזה ממש תיסכל אותי
לקחתי משכך כאבים כל 3-4 שעותעוד לפני שממש כאב לי
אחרי הניתוח שבאו להעזור לי לקום, קמתי למרות הכאב ישבתי עמדתי ושוב ישבתי, היה לי חשוב לא להישאר תקעוה במיטה
ככל שהימים עוברים הרבה יותר קל.
תביאי איתך תחתוני סבתא שלא יתגלגלו למטה ולא ילחצו על הצלקת
תחתוני רשת לא טובים- עלולים להיתפס בסיכות.
אני חושבת שהכנה טובה וידיעה לקראת מה את הולכת בהחלט יכולים לעזור.
שירה הגיבה לי במפורט על הניתוח ההתאוששות וההחלמה וזה מאוד עזרלי.
בנוסף הצטרפתי לקבוצה בפייס קיסרי נולד וגם משם למדתי.
מאחלת לך לצאת בידיים מלאות
וחשוב להקפיד על ברזל-בניתוח מאבדים דם כמו בכל ניתוח
לצפיה ב-'תודה רבה ששיתפת. מעניין איך עוברים עליך הימים הראשוניים בבית'
תודה רבה ששיתפת. מעניין איך עוברים עליך הימים הראשוניים בבית
09/03/2017 | 21:06
לצפיה ב-'מזל טובבב!!!!'
מזל טובבב!!!!
05/03/2017 | 23:09
24
משמח ככ לשמוע!! שתדעו רק רגעים שמחים בחייכם!
נחת ובריאות
לצפיה ב-'מזל טוב!!'
מזל טוב!!
06/03/2017 | 07:58
36
איזה יופי! חיכיתי כבר לעדכון שלך:)
המשפט האחרון שכתבת מאוד מרגש, אמיתי וכנה. .
 
שתזכו לגדל את הקטנה שלכם באושר, בנחת ובבריאות.
ממני,
שירה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'מזל טוב, '
מזל טוב,
06/03/2017 | 10:25
18
איזה כיף להתחיל עם הודעה כזאת את הבוקר.
החלמה מהירה מהניתוח, ושתהנו לגדל אותה בנחת ובבריאות מלאה.
 
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
06/03/2017 | 16:56
13
בשורה נהדרת, מאחלת לכם שתגדלו אותה באהבה ובשלווה,
ושתהיה לכם עכשיו קצת נחת (נפשית..)
לצפיה ב-'מזל טוב, איזו הודעה משמחת '
מזל טוב, איזו הודעה משמחת
06/03/2017 | 18:58
20
איזה כיף שהיא פה ליידך , המון רגעי אושר משותפים!
יאללה, מחכות לך בקומונה לשמוע חוויות פוסט: http://www.tapuz.co.il/communa/usercommuna.asp?com...
לצפיה ב-'תחילת הריון'
תחילת הריון
06/03/2017 | 12:17
3
89
היי בנות ,
צריכה קצת עידוד
לפני 3 חודשים עברתי גרידה בשבוע 9 להריון .
החודש גיליתי שאני בהריון ויש לי ממש חרדות ופחדים
קודם כל אני זוכרת שבהריון הראשון היו לי כאבי שדיים נפיחות ועייפות כרונית והפעם אני לא מרגישה כלום רק אולי קצת עייפות .
האם זה תקין ?
לא רוצה לרוץ לרופא לפני הזמן כדי לא להכניס את עצמי ליותר פחדים וחששות
לצפיה ב-'בשעה טובה'
בשעה טובה
06/03/2017 | 12:59
39
מבקשת לעודד אותך, שגם אצל אותה אשה בהריונות שונים עשויים להופיע תסמינים שונים (או להיעדר), מה שלאו דווקא מעיד על תקינות או על בעיה.
למשפט האחרון - הפחדים והחששות ממילא שם. את יודעת מה ירגיע אותך יותר, לרוץ לרופא או לא. בכל מקרה אל תמנעי בגלל שלא נעים או איך תצטיירי.
מקוה עבורך, שההריון הזה יתגלה כהריון תקין, יעבור בשלום ויסתיים במועד בבריאות ובידיים מלאות.
 
לצפיה ב-'מצטרפת לכבשה, תסמינים או העדרם לא אומרים כלום'
מצטרפת לכבשה, תסמינים או העדרם לא אומרים כלום
06/03/2017 | 15:03
26
אולי כדאי ללכת להיבדק אם זה ירגיע אותך
לצפיה ב-'עידוד'
עידוד
06/03/2017 | 17:12
28
היי ויקי, 
אולי זה יעודד אותך, אז משתפת,
בהריון הראשון שהסתיים בהפלה נדחית לאחר 11 שבועות ממש כאבו לי השדיים כך שלא יכולתי לישון על הבטן כמו שאני רגילה, אחרי הגרידה כל חודש חיכיתי לכאבים האלה ובסוף גם שהתחיל ההריון הנוכחי הם לא באו..משום מה הפעם לא היו כאבים כאלה, היו בחילות והקאות (בהריון הראשון לא היו כמעט בחילות)  אבל גם לא ממש בהתחלה, ואפילו ההריון הנוכחי התחיל עם דימומים באים והולכים. עכשיו בשבוע 36 (לא מאמינה שזה באמת קורה), בקיצור, כנראה שכל הריון הוא שונה והתסמינים שמלווים או לא מלווים אותו לא משקפים את מצבו. אבל אני ממש מבינה את הפחדים והחששות, מקווה שימשיך בשלום ובבריאות
לצפיה ב-'זוג שאני מאוד קרובה אליו- סוף טוב לאחר שתי הפלות- '
זוג שאני מאוד קרובה אליו- סוף טוב לאחר שתי הפלות-
04/03/2017 | 16:45
3
148
היום נולד הבן הבכור של זוג שאני מאוד קרובה אליו (אני לא חושפת את הזהות שלהם פה, כי הזהות שלי ידועה, ולא יודעת אם הם מעוניינים בחשיפה).

לא צוציקים השניים- הוא בן כמעט 38 והיא כמעט בת 34.
שני ההריונות הקודמים שלהם הסתיימו בהפלות- הראשונה בגלל הפסקת דופק בשבוע 8, והשנייה- בגלל תסמונת דאון שהתגלתה בסיסי שיליה (לאחר שראו עובר עם ציסטיק הגרומה והמליצו על הבדיקה).
והנה- כעת נולד תינוקי חמוד ובריא, לאחר הריון מורכב בהיבט הנפשי.

מאחלת שיהיו פה בפורום כמה שיותר הודעות על סופים טובים שכאלו לאחר אובדן/י הריון.

עוד משהו מרגש לסיום- לאחר ההפלה הראשונה, נתתי לאישה מכתב ועימו מתנה סמבולית- את הגופיה-חולצה שלי שאיתה באתי לבית החולים ללדת את נטע, ביתי הבכורה.
בזמנו, כתבתי לה שאני נותנת לה את המתנה שכל אישה שעברה אובדן הריון זקוקה לה, והיא התקווה. התקווה שיגיע הריון תקין, ויגיע הרגע שבו תצטרך ללכת לבית החולים, כדי ללדת ולצאת בידיים מלאות.
תאמינו או לא, אבל היא לקחה את המתנה הסמבולית הזו איתה לבית החולים- ללידה. זה כל כך ריגש אותי, שאין לכן מושג עד כמה.

יאללה- אני אלך להתרגש עם עצמי עכשיו קצת...
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028




לצפיה ב-'שירה ריגשת אותי אני עם דמעות בעיניים'
שירה ריגשת אותי אני עם דמעות בעיניים
05/03/2017 | 17:42
12
לצפיה ב-'מרגש ומעודד. תודה שסיפרת לנו שירה. מזל טוב!'
מרגש ומעודד. תודה שסיפרת לנו שירה. מזל טוב!
05/03/2017 | 19:09
1
7
לצפיה ב-''
06/03/2017 | 07:59
3
לצפיה ב-'גמורה ושונה'
גמורה ושונה
02/03/2017 | 12:55
19
205
עייפה - מורגש בעוצמה הכי גבוהה בקצוות של היום - בבוקר ובערב (בבוקר בקושי מזדחלת מהמיטה, בערב לפעמים נרדמת בהשכבות).
מפוזרת - כאילו מישהו כיבה את מתג החשיבה במוח והוא הפך לג'לי.
ומודאגת - הלילה התעוררתי בגלל השיעור ולקח לי יותר משעה וחצי להירדם.
 
שילוב קטלני, 60% תפקוד, והמחשבה שייתכן שזה לחינם לא מרפה, אפילו לא לרגע. ביום ראשון א"ס חוזר. וכל שבוע עד הודעה חדשה.
בקומונה שיחות חולין רגועות על שילוב חגיגת יום הולדת עם הודעה למשפחה על ידי הילדים (בני החמש והקצת פחות משלוש) עם היוודע דבר הדופק. איפה הן ואיפה אני.
אני רק חושבת - מה תגידי להם אם חלילה יידום. בשביל מה ילד בן 5 צריך בכלל לדעת דבר כזה. אבל מודה שחשבתי כך עוד לפני האובדן, עוד כשהיה לי יותר בטחון בכך ששני פסים הם ילד. בכל ההריונות שלי שיתפתי אחרי הסקירה.
 
לצפיה ב-'תופעות הריון מוכרות...'
תופעות הריון מוכרות...
02/03/2017 | 13:11
1
97
אני כל הלילה דמיינתי שהעובר יוצא ואני תכף יולדת. זוועת עולם.
לצפיה ב-' חצי נחמה'
חצי נחמה
02/03/2017 | 13:35
78
מאחלת לך שהשבועות הקרובים יעברו במהירות ושמפלס החרדה ירד. כמה שאני עסוקה - לדאוג תמיד נשאר לי זמן....
לצפיה ב-'גם אצלי הכי מבאס זה המחשבה שאולי זה לחינם'
גם אצלי הכי מבאס זה המחשבה שאולי זה לחינם
02/03/2017 | 13:38
13
93
אתמול ראינו שוב דופק וגודל מתאים לשבוע 8שזה גודל שב הפלות ליש ראשון לא הגעתי אליו אז אני תוהה אם להפסיק לחשוש שימות ולעבור לחשוש שאאלץ להרוג אותו. איך הקומונה באמת? אני החלטתי לא להיכנס עד הסקירה כי בשלב הזה לרוב השיחות משעממות ואין לי כוח להשקיע ואז לעזוב
לצפיה ב-'הקומונה מעצבנת '
הקומונה מעצבנת
02/03/2017 | 13:54
12
100
קלילה, נטולת דאגות (חוץ מאשר מתי לספר - בסוף שבוע 6 או בתחילת שבוע 7 ותהיות מסוג זה), ובעיקר - בקרוב עוברת לפייסבוק, מה שלא מתאים לי בכלל. אני לא ממליצה.
יופי שהגעת לשבוע שטרם הגעת אליו עדיין!
אני בעד להחליף דאגות, זה נשמע מרענן
 
לצפיה ב-'מוזר שעוברות כזה מוקדם'
מוזר שעוברות כזה מוקדם
02/03/2017 | 13:58
3
89
לרוב המעבר קורה אחרי הסקירות הראשונות. אגב לגבי לספר עלי כבר כולם עלו אבל חוץ מהאמת המעצבנת שלי כולם שותקים
לצפיה ב-'אצלי'
אצלי
02/03/2017 | 14:15
2
95
יודעות רק אחותי והחברה הכי טובה שלי שממילא ידעו על הטיפולים. יתר העולם בהשתקה עד הודעה חדשה, והלוואי שאגיע להודעה חדשה.
 
בשבוע שעבר בת דודה של בעלי איבדה הריון בשבוע 26. וחמי אמר שהיא בטח לא שמרה עליו טוב. רציתי לתלות אותו במקום. אבל התאפקתי ולא אמרתי כלום. הוא אדם עדין וטוב לב. האמירה שלו תפסה אותי לא מוכנה. איזה רוע. וטמטום.
 
בינתיים הקומונה נשארת אבל לא תאריך אחרי פסח. אני לא חובבת פייסבוק וממילא אין לי מה לתרום עם הדאגנות שלי.
לצפיה ב-'אוי נוראי ומעצבן'
אוי נוראי ומעצבן
02/03/2017 | 15:04
1
74
ואמא שלי?? לא הפסיקה להאשים אותי שלא לקחתי חומצה פולית. וגם גיסתי וחמותי
לצפיה ב-'כן. כי אז לעובר לא היה טריזומיה. ממש!'
כן. כי אז לעובר לא היה טריזומיה. ממש!
02/03/2017 | 16:57
67
נו באמת.
לצפיה ב-'לגבי הקומונה'
לגבי הקומונה
02/03/2017 | 14:14
7
92
הייתי בהריון הקודם ונכנסתי עכשיו.
לי יש סבלנות רק לפייסבוק דווקא.
וגיליתי דבר מעניין, לכל אחת שם היה סיפור, בקומונה הקודמת....
המון מתוכן היו עם טיפולי פוריות קשים. המון מתוכן עברו הפלות.
והיו עוד סיפורים קשים.
בהתחלה זה קליל. לאט לאט החיים האמיתיים צפים. ולאף אחת לא קל...
לצפיה ב-'על זה אני חותמת בשתי ידיים'
על זה אני חותמת בשתי ידיים
02/03/2017 | 14:16
6
80
לאף אחת לא קל.
וכל אחת סוחבת את ה'תיק' שלה.
ומרחוק לא רואים את מה שרואים כשמתקרבים.
לצפיה ב-'זה פשוט נועד להיות קליל'
זה פשוט נועד להיות קליל
02/03/2017 | 14:18
5
309
בהריון הקודם שלי זה היה בריחה בשבילי. לדבר על עגלות וקשקושים בכיף. בלי משא על הכתפיים.
זה עזר לי מאוד
לצפיה ב-'הריונות נופלים כמו ברווזים במטווח'
הריונות נופלים כמו ברווזים במטווח
02/03/2017 | 14:24
4
83
עוד דבר שאני לא אוהבת בקומונה - ההריונות פשוט נופלים. הם נעלמים. וכמות הנשים הולכת ופוחתת. מפחיד נורא.
אחת פרשה אחרי שלא נצפה דופק בהריון שהושג מתרומת ביצית.
אחרת אחרי הריון בטיפולים עם ברירה טרום השרשתית. גם ללא דופק.
ואחת בשל הפלה טבעית.
וזה רק מהימים האחרונים. אם אפשר היה לקרוא אחורה אולי הייתי מוצאת עוד.
אותי זה מפחיד. לא קליל לי בכלל.
לצפיה ב-'וואלה. לא נכנסתי בשלב כזה'
וואלה. לא נכנסתי בשלב כזה
02/03/2017 | 14:43
3
76
בקומונה הקודמת שלי, היתה אחת שהפילה. מאז ברוך ה היא ילדה. אני יודעת מפה.
בקומונה שאני הייתי בהריון הרביעי שלי, הודעתי להן שהיתה סקירה לא תקינה ושזה היה בן.
לחרדתי נכנסתי לשם כמה חודשים אחר כך, וגיליתי שהן הכניסו אותי לטבלה בתור הריון עם בן.
כאילו, לא משנה שידעו באותו זמן גם שהוא לא ישרוד. העיקר למלא את הטבלה...
עדיף להיכנס לזה בשלב מאוחר הרבה יותר
לצפיה ב-'תודה על העצה!'
תודה על העצה!
02/03/2017 | 14:46
1
86
נורא מה שהן עשו.
ואתן תצטרכו לסבול אותי הרבה כאן.
עוד 68 שעות לבדיקת דופק חוזרת. אבל מי סופר, מי
לצפיה ב-'יצאו סתומות'
יצאו סתומות
02/03/2017 | 14:55
13
לצפיה ב-'כמה אידיוטי מצידן'
כמה אידיוטי מצידן
02/03/2017 | 17:35
60
ובגלל זה אני מתכננת להצטרף רק אחרי סקירה
לצפיה ב-'בהריון החוץ רחמי נכנסתי לקומונה מוקדם'
בהריון החוץ רחמי נכנסתי לקומונה מוקדם
02/03/2017 | 22:12
79
פרשתי בשקט אחרי שבוע..הכי מעצבן שהקומונה סירבה לרדת מה"אישי" עד עכשיו.
המזל שעברו לפייסבוק והפסקתי לראות הודעות על סקירות.

בנוכחי הצטרפתי בשבוע 15. והקטן שלי עוד לא יודע על ההריון. מחכה לשליש האחרון לספר לו.

חלמתי שלשום שירדו לי המים.  זה היה כל כך אמיתי שהתעוררתי בבהלה��
לצפיה ב-''
03/03/2017 | 05:25
51
לא פשוטה ההתחלה הזו. 
בכל הריון. ובמיוחד בהריון לאחר אובדן. 
אני אהבתי את הקומונות בהריונות שלי. לא כתבתי כמעט אבל קראתי וניסיתי לספוג טיפה מהתמימות הזו שאיבדתי כל כך מזמן. בדרך כלל זה לא ממש עבד :)
תרגישי טוב יקירה
אני מחזיקה אצבעות שההריון הזה יהיה הריון מנצח. 
לצפיה ב-'מבינה אותך'
מבינה אותך
03/03/2017 | 10:09
49
עם הלחץ והחרדות...שלא לדבר על העייפות, הכבדות והבחילות....תקופה חשוכה עבורי שבה הייתי זומבי מהלך ולחוץ כמו טמפון, חלומות בלהה מידי לילה, כל שבוע אולטרסאונד שבו אני מכריחה את בעלי להצטרף, כדי שלא אהיה לבד למקרה ואאבד גם את ההריון הזה....
לגבי הילדים, אני לא סיפרתי להם, אלא רק אחרי הסקירה. לא רציתי סתם לטעת בהם תקווה. גם אחריה היה לי מאד קשה לשחרר ולספר להם...לקח עוד קצת זמן....
כשמצאו ממצא אצל העובר בסקירה השנייה וחשבתי כמובן על הנורא מכל, כעסתי על עצמי שבכלל סיפרתי להם..כי איך אוכל לבשר להם שהתינוקי לא יבוא??
לגבי הקומונה- אני חברה בקומונה מקסימה. הן גם עברו לפייסבוק מוקדם ולא הבנתי את הקטע..אז עברתי ולא כתבתי כלום עד שעברתי את הסקירה. אחרי הסקירה יצאתי מהארון.
אני בוחרת במודע שלא לשתף שם על האובדנים ולא לדבר על טיפולי הפוריות הקשים שאני עוברת כבר 8 שנים. זה מרגיש לי הכי אישי ואינטימי וזה לא המקום.גם על הבדיקות והממצא הגנטי לא שיתפתי שם, פשוט כי לא הייתי מסוגלת. מבחוץ נראה שהכל מושלם אצלי, אז אולי יש כמה בנות כמוני בקומונה שלך שפשוט בוחרות שלא לשתף את הקושי אלא רק את הטוב?
כן, יש הרבה בנות תמימות וחמודות בהריון ראשון והשאלות בהתאם לפעמים, אבל זה מקסים בעיניי ואני אוהבת לייעץ להן מנסיוני וזורמת ופעילה שם.
לצפיה ב-'...Scary 23'
...Scary 23
01/03/2017 | 07:57
11
180
שבוע 23 המפחיד הגיע.
בכלל כל השבועות האלה, בעיקר בין 23 ל 28 מאוד מפחידים אותי. הרי ירידת המים שלי בהריון האובדן הייתה בפתאומיות מוחלטת.
נכון שההריון ההוא היה עם המטומה ודימומים בתחילתו. אבל עדיין בשבוע הזה הכל היה נראה דווקא תקין לחלוטין.
ואז זה בא בגלים ולא השאיר מקום לספק. ונכון שעברתי הריון שלם ומאוד מוצלח מאז ונכון שאין סיבה שיקרה משהו. אבל בשבוע הזה הכל חוזר אליי... כל הפחדים והלחץ...
והזכרונות... וההחלטה... ושוב שואלת את עצמי למה ויתרתי. ושוב עצוב לי קצת.
ואני לא מטופלת בשום צורה בהריון הזה וזה גם מלחיץ אותי אבל הרופא אמר שאין סיבה לתת משהו ואני מנסה לסמוך עליו.
אלוהים... תהיה איתי.
לצפיה ב-'מובן בהחלט'
מובן בהחלט
01/03/2017 | 14:11
1
62
עצוב לי שאת עדיין מרגישה שויתרת באותו ההריון. אני מקווה שבאיזשהו מקום בתוכך את מתחילה להבין שלא ויתרת, אלא שהגבת למצב הקשה ביותר שנוצר, בלית ברירה, שמשהו באותו הריון לא היה תקין, ושזה לא היה קשור למשהו שהוא שבשליטתך. שאת מבינה ויודעת זאת ברמה הקוגניטיבית לפחות, אם לא הרגשית.
לגבי ההריון הנוכחי- יש בעיניי הרבה אופטימיות בכך שאכן כבר עברת הריון אחד לאחר הריון האובדן. הייתי ממליצה- בכל פעם שבאה מחשבה מפחידה, לנסות להחליף אותה במחשבה על ההריון שהסתיים בטוב. יודעת שזה קשה, אבל רצוי לנסות.
 
וחוץ מזה- למי שמאמינה באלוהים- זה באמת אף פעם לא מזיק שהוא איתה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'תודה. '
תודה.
01/03/2017 | 14:57
44
מקווה ומתפללת לצלוח את השבועות הקרובים פיזית ונפשית.
לצפיה ב-'חיבוק ((()))'
חיבוק ((()))
01/03/2017 | 20:06
39
מקווה שהשבועות האלו יעברו לך ממש מהר
לצפיה ב-'ובצד החיובי:'
ובצד החיובי:
01/03/2017 | 20:45
1
55
את כבר ב-23! יותר מחצי הדרך למתנה הקטנה שלך כבר מאחוריך!
לצפיה ב-'נכון. משתדלת לחשוב על זה ככה. '
נכון. משתדלת לחשוב על זה ככה.
02/03/2017 | 10:15
48
היום האחות בטיפת חלב שאלה אם לא קשה לי גם תינוקת וגם להיות בהריון.
לא קשה לי. אולי קצת קשה אבל שווה את זה כל עוד הכל יעבור בשלום.
לצפיה ב-'יאללה שיעברו כבר'
יאללה שיעברו כבר
02/03/2017 | 14:16
4
60
האמת, שבהריון הקודם הייתי חרדה ברמות.
בהריון הזה הכל עובר מעלי. פתאום אני קולטת שעברתי את השבועות המלחיצים.
בעלי לעומת זאת בסרטים.... אולי נכניס אותו לפורום שיפרוק קצת.
שתיתי מים קרים והעובר בעט המון, אז אמרתי לו, בא תרגיש! והוא לא הסכים!
הוא אומר לי, לא, רק אחרי הסקירה המאוחרת. לא מוכן להתקשר...
לצפיה ב-'די נו. אפילו בעלי הסכים להרגיש. '
די נו. אפילו בעלי הסכים להרגיש.
02/03/2017 | 17:56
3
69
הוא גם די קליל ודי בטוח שיעבור בשלום.
לצפיה ב-'אז הוא ממש לא קליל'
אז הוא ממש לא קליל
05/03/2017 | 10:17
2
41
קבעתי סקירה מאוחרת אצל רופא שעשינו אצלו סקירות בשני ההריונות הראשונים עם הבנות. ובאנו אליו לשקיפות כושלת למדי בהריון השלישי. (לא היה דופק)
אני גם הייתי אצלו כמה פעמים בהריון של התינוק בגלל הסכרת, הלכתי אליו לייעוץ ולמעקבי גדילה. אבל בעלי לא היה אצלו מאז השקיפות הגרועה.
בקיצור זה עושה לו ממש רע. הוא לא שמח לקראת הסקירה בגלל זה.
זה מבאס אותי אבל אני מבינה אותו.
אני חוויתי את ההריון הזה כהפרעה ומאז כל דבר טוב מפתיע אותי לטובה. אצלו זה שונה, הוא שמח ממנו ולכן בפחדים.  
אני גם מרגישה את העובר ומקבלת סימני חיים כל הזמן. מה שלא היה לי בהריון הקודם עם שליה קדמית.
 
לצפיה ב-'קטע...'
קטע...
05/03/2017 | 20:12
19
גם אצלי בקודם הייתה שלייה קדמית ועכשיו אחורית ומרגישים הרבה הרבה יותר וזה מרגיע בהחלט.
לצפיה ב-'לאם הבנות2- מעניין התהליך שכל אחד מכם עובר. תודה על השיתוף. '
לאם הבנות2- מעניין התהליך שכל אחד מכם עובר. תודה על השיתוף.
06/03/2017 | 08:01
4
לצפיה ב-'שולחת חיבוק גדול והמון כוח '
שולחת חיבוק גדול והמון כוח
03/03/2017 | 05:27
31
לשבוע הזה ולכל השבועות שיבואו אחריו
לצפיה ב-'הקשת שלי- אנחנו מחכות לעדכונים'
הקשת שלי- אנחנו מחכות לעדכונים
02/03/2017 | 08:14
1
26
לצפיה ב-'גם אני מחכה בקוצר רוח לעדכונים מהקשת שלי'
גם אני מחכה בקוצר רוח לעדכונים מהקשת שלי
03/03/2017 | 19:34
6
לצפיה ב-'מרגישה כמו שקרנית באובדן'
מרגישה כמו שקרנית באובדן
27/02/2017 | 17:56
10
206
פעם מזמן כשאיבדתי את ההריון שלי כתבה לי אם הבנות משהו, ואז גיליתי שהיא גם כאן, ורציתי למות. אני ממש זוכרת שכאב לי החזה פיזית כשקראתי שהיא בהריון ומעזה לכתוב לי ניחומים באובדן, איזו מין צביעות זו?! נמנעתי אז ממפגש הפורום והרגשתי מאד מרומה.

מוצאת את עצמי עכשיו בדיוק באותו המצב. פעילה מאד באובדן (לדעתי כבר לתמיד), ועכשיו עם ההריון מרגישה רמאית. תוהה אם אני צריכה לעדכן משהו - אבל חושבת שכקוראת הייתי זועמת על הודעה כזו.
עכשיו עניתי באריכות למרעישה על סוגי הקנאה ואני לא יודעת אם היא קוראת פה או לא (אני הקפדתי מאד לא להיכנס לפה אף פעם עד שהופיעו 2 פסים), אבל מרגישה תחושה לא 'נקיה', למרות שאני כותבת לה ממעמקי נשמתי.
לא שכחתי את האובדנים שלי, לא שכחתי איך מתאבלים וכמה זה כואב, אבל זה לא אותו דבר עם הריון ובלי.
דעתכן?
לצפיה ב-'אין לך מה להרגיש רמאית'
אין לך מה להרגיש רמאית
27/02/2017 | 19:02
104
ההריון החדש לא ממזער את מימדי האובדנים ולא מבטל אותם. "הרווחת" את מקומך בפורום אובדן ביושר
אני אישית לא כעסתי על נשים שנכנסו להריון או ילדו ועדיין כתבו בפורום אובדן, להיפך - עודד אותי לראות נשים במצבי שנכנסו להריון ועודד אותי - עבאופן מוזר משהו - לדעת שהאובדן לא נמחק ולא נשכח (בניגוד למה שאמרו חברות שלא חוו אובדן וניסו לעודד ש"בעוד שנה כבר תהיי עם ילד ותשכחי שעברת הפלה) ושזה לגיטימי.
 
אגב, ככל שההריון התקדם פשוט נהיה לי קשה רגשית לקרוא שם, ועדיין.
לצפיה ב-'כולנו ככה...'
כולנו ככה...
27/02/2017 | 21:35
82
אני גם רושמת שם אומנם הרבה פחות...
אבל רשמתי אחרי האובדן, תוך כדי ההריון שאחרי האובדן, וגם כשהוא הסתיים בטוב המשכתי לכתוב שם. גם עכשיו כשאני בהריון שוב אני כותבת שם. אין שום קשר בין האובדן והתחושות לגביו לבין מה שקורה כאן בפורום הזה. וכן, זה שונה להיות שם כשאת בהריון.
לצפיה ב-'אני לא רואה רמאות בעובדה שאנחנו שייכות ל"שתי העולמות"'
אני לא רואה רמאות בעובדה שאנחנו שייכות ל"שתי העולמות"
27/02/2017 | 23:21
60
הריון חדש לא מבטל אובדן וכאב של הריון אחר.
לצערי הרבה גם לא מבטיח הצלחת הריון הבא.
בעבר נאלצתי מספר פעמים להתנייד בין הפורומים, התרסקתי, קוויתי, קמתי, נפלתי, קמתי שוב... כולן קבלו אותי באהבה ובהבנה ולי באופן אישי זה מרגיש בסדר ומתאים.
אבל מה שנכון לגביי לאו דווקא מתאים לכל אחת.
את כותבת את מה שאת מרגישה מתוך מקום מבין ומזדהה, אין לך מה להרגיש רמאית. את עושה זאת מבחירתך ומתוך הבנה עמוקה של מצוקות אמתיות. 
מאחלת לך להרגיש טוב עם עצמך
לצפיה ב-'אממ...מנסה לחשוב יחד איתך-'
אממ...מנסה לחשוב יחד איתך-
28/02/2017 | 04:39
77
אני מבינה אותך ואני יודעת על מה את מדברת.
אני כותבת לך לגבי עצמי- מה אני עשיתי- בפורום אובדן הריון ידעו על ההריון שלי בערך משבוע 10. האמת היא שכתבתי שם, כי היה לי דימום קל בניגוב, והייתי בטוחה שזה הסוף, וכתבתי פוסט שמתחיל במילים: "נראה לי שהפלה מספר 8 בדרך". אחרי הבדיקה שהראתה שהכל בסדר, חזרתי ועדכנתי, וקיבלתי תגובות תמיכה נרחבות ביותר.
עוד גילוי נאות הוא שמשום שהייתי פעילה שם מספר שנים, וחדשה בפורום הזה (של הריון אחרי אובדן), הרגשתי יותר שייכת לשם מאשר לפה. כלומר, גם פה כתבתי ועדכנתי בלי סוף וקיבלתי המון המון תמיכה, אבל גם שם. לאורך ההריון, המון בנות שאלו אותי שאלות לגבי מצבי ועניתי להן.
קיבלתי תמיכה נרחבת גם פה וגם שם.
 
אני חושבת שאם זו התחושה שאת מסתובבת איתה, את יכולה לחכות לשלב שאת רוצה (או לא לחכות- זה תלוי בך) ולכתוב משהו בפורום אובדן. כמובן לנסח בצורה שקולה ורגישה. אני סומכת עלייך.
אני תמיד בעד שקיפות מלאה, בכל דבר שאני עושה בחיים. זה הופך את הדברים לפחות מורכבים בעיניי ובטח ובטח לא כדאי להסתובב עם תחושות לא נעימות שכאלו כפי שאת מתארת.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'אני להבדיל ממך לא מרגישה שקרנית כי מבחינתי אני כל רגע חוזרת '
אני להבדיל ממך לא מרגישה שקרנית כי מבחינתי אני כל רגע חוזרת
28/02/2017 | 10:06
71
לשם. וחוץ מזה את כותבת תשובות כל כך יפות וכל כך תורמות שחבל יהיה שי פספסו שם
לצפיה ב-'קצת פוגע... לא שיקרתי'
קצת פוגע... לא שיקרתי
28/02/2017 | 14:08
2
133
אני בעצמי עוד הייתי בתוך האובדן. וגם היום אני יכולה להכנס לשם ולהזדהות עם מה שנשים כותבות. אני לא נכנסת מטעמים אחרים. אישיים שלי. קשה לי מאוד להתמודד עם הסיפורים הכואבים.
אז חייתי את זה. וממש לא ראיתי בהריונצ'יק שלי כהבטחה למשהו.
אני מבינה אותך שאת בעצמך במצב ממש קשה עכשיו.
מצטערת אם פגעתי בך איכשהו. לא היתה לי כוונה כזאת
לצפיה ב-' הבהרות, הסברים והתנצלות - פוסט לאם הבנות'
הבהרות, הסברים והתנצלות - פוסט לאם הבנות
28/02/2017 | 19:23
1
127
אם הבנות היקרה,
אני אפתח בהתנצלות. סליחה! סליחה מעומק הלב. לא התכוונתי חלילה לפגוע בך. את היית מהראשונות שקידמו את פני בפורום כשהגעתי אליו אחרי האובדן הטרי, אבל היו עוד רבות שכתבו בו וגם הן היו בהריון (למשל אמא לשלושה נסיכים, למשל רונית, והיו עוד רבות שאיני זוכרת כרגע). הזליגה בין הפורומים טבעית, כמעט מתבקשת. ושמך היה הראשון שעלה בראשי בגלל שהיית דמות משמעותית כל כך עבורי בתקופה ההיא.
אני מתנצלת מאד.
 
לעניין עצמו - בשום מקום לא כתבתי, חלילה לי - שאת שקרנית.
כתבתי שאני מרגישה שקרנית. הרגשות שלי הם שלי בלבד, והם לא מחייבים אף אדם אחר בפלנטה הזו, גם אם (לכאורה) לשני בני האדם האלה יש מן המשותף - שתי נשים שחוו אובדן ונכנסו להריון חדש ופעילות במקביל בשני פורומים.
זה שיש לנו מן המשותף לא אומר שהרגשות שלנו זהים, וכמובן שלא התכוונתי לומר / לרמוז או לציין שאת שקרנית, רק שאני מרגישה שקרנית.
עבורי הכפילות מאד מסובכת, אבל התסביכים שלי לא מחייבים אותך.בכלל.
 
לגבי התחושה עצמה - קנאה צורבת ויוקדת עד כדי רצון להתרחק ככל הניתן ממושא הקנאה - אני בטוחה שאת מבינה. אחרי האובדן כמובן שהבטנים היו בכל מקום, כ-ו-ל-ן נכנסו להריון נוסף, חברים, מכרים, עמיתים לעבודה, הורים של ילדים מהגנים ועוד ועוד ועוד. ואני השתדלתי ככל יכולתי להסב את המבט כי כאב לי לראות.
אז כשגיליתי שנשים שכותבות לי באובדן בעצמן מצויות בהריון - כאב לי גם, בדיוק כמו בעולם האמיתי, יש כאב גם בעולם הוירטואלי. מאז בכל שנותי באובדן, גם בשנים הארוכות שעברו בין האובדן להריון הנוכחי שלי - הקפדתי מאד לא להיכנס לכאן ולגלות מי בהריון ומי לא.
אני מקווה שאת יכולה להבין את הרגש שלי ואולי אפילו להזדהות איתו.
 
לגבי הכפילות - לי היא מאד כואבת כי פורום הבית שלי הוא אובדן. אני מנהלת בתפוז את פורום הורים לפעוטות, וגם הוא בית שלי, אבל ה-בית שלי באובדן. אחרי מחלה קשה של אמא, מחלה קשה של אבא ומחלה שלי - שחלקן ארכו שנים בודדות וחלקן נמשכות עשורים - הבנתי בגיל צעיר מאד כמה החיים שבירים, נפיצים ולא בטוחים. ולמרות שבסה"כ אני אדם מאד שמח, מתחת לפני השטח רוחשת ידיעת הסוף, האובדן, הכאב והאבל, והיא כבר דרך חיים עבורי, לא תקופה חולפת.
מהבחינה הזו קיימת אפשרות שאני שונה מחלק מהנשים, שמתאבלות, קמות והולכות הלאה (לא את, נשים כלשהן) ולא חוזרות לאובדן, אני מחוברת אליו ממעמקי נפשי בגלל נסיבות חיי.
 
ובהיאמר כל זאת - אני מתנצלת מאד שפגעתי בך, כי לא זו היתה כוונתי, ואני מצטערת שבכלל הזכרתי את שמך, כי לא היית היחידה. הייתי צריכה לכתוב באופן כללי, שגיליתי שאשה כלשהי שכתבה לי באובדן נמצאת בהריון וזה הכאיב לי.
אנא סלחי לי.
 
 
 
 
לצפיה ב-'הי'
הי
28/02/2017 | 20:44
95
תודה על כך שאת מבינה שהיה פה מקום להבהרה.
אני דווקא מוצאת שהבנתי אותך. יש פה מורכבות.
אני מבינה את זה.
אני מבינה את הקנאה. למרות שמודה, אני לא קנאית בטירוף. כאב לי לראות חברות שהיינו באותו אזור של תלמ תופחות והולכות. אבל מרוב אהבה שמחתי בשבילן. אבל אצלי הן היו אמיתיות וחברות. ובואי נודה, נכנסתי להריון די מהר. וקיבלתי המוני תמיכה דווקא מהן.
בכל אופן, אני מבינה את המצב הנפשי שלך. אני בעצמי הורמונלית להחליא. פרומו של בייבי בום מעלה בי דמעות. וזה משמח אותי כי בהריון הקודם בכיתי מדברים אחרים.
אני באופן אישי מאוד משתדלת לא לכתוב פה על עצמי. כי אני לא במקום נפשי של הריון אחרי אובדן. המון הדחקה אומנם. אבל אני פשוט לא שם.
בכל מקרה, אין צורך להעלות ניק ניימים של נשים ספציפיות. מצטערת שפגעתי בך, אני לא חושבת שאדם שיצא מצרה לא יכול לעזור לאדם בצרה. בייחוד אם הוא מבין לנפשו.
בזכות הדיון פה זלגתי לפורום האובדן והגבתי למישהי וזה ממש שימח אותה. אז וואלה, הכל משמים.
רק שימי לב, כולנו פה בהריון או מיד אחרי. אני לא באה להטיף, רק לעורר מודעות. הנפש של כולנו פצועה. אני אישית גם עמוסה בעבודה וגם הסתבכתי עם אלף התנדבויות....
נכנסתי לפה בגלל שרונית ביקשה ממני להגיב לפוסט שלה.
קיצר. שיהיה לך המשך הריון הכי הכי בורינג וקל
 
לצפיה ב-'הלכת רחוק......... לא מוותרים עליך!!'
הלכת רחוק......... לא מוותרים עליך!!
28/02/2017 | 14:49
1
93
התרגשתי לקרוא שהעובר עם דופק, שימשיך הלאה בטוב.
 
אני לצערי עדיין רק בפורום אובדן.... הווסת הגיעה ביום 57 למחזור :( (ולא, זאת לא הפלה. היה ביוץ שבועיים קודם לפי אולטרסאונד ובדיקות דם...) אבל לא חושבת שכשאהיה בהריון לא אוכל לכתוב שם. זה כבר מושרש בגנים שלי.
נראה לך מסכימים לוותר עליך שם?
אין מצב!!!! 
אנחנו צריכות אותך שם!!
לצפיה ב-'בנות יקרות-'
בנות יקרות-
01/03/2017 | 14:04
78
צריך אומץ כדי לבקש סליחה, וצריך אומץ כדי לקבל את הסליחה.
אז אני שמחה על הסולחה, ושוב- יש לנו הוכחה שתקשורת יכולה לסייע בפתרון בעיות.
 
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'אני עייפה ומצוננת...'
אני עייפה ומצוננת...
26/02/2017 | 19:26
4
107
היי
שבוע 33+2
מתקדמים...
פתאום מוצאת את עצמי מתחילה שבוע כשאני מקוררת, אבל ממש. בקושי נושמת. הבטן גדולה, הגב וכל החלק שמחזיק את הבטן הארוכה והשפיצית כואב, כי היא לוחצת על כל האיברים מתחתיה. וכולם שואלים: "נכון שזה בן?" ואני לא מגלה! 
אני חלילה לא מתלוננת, מאושרת בחלקי. פשוט הנזלת והשיעול חונקים ומגבילים יותר ממה שאני... 
מנסה תרופות סבתא: תה עם לימון ודבש, מרק עוף, ג'ינג'ר...
אשמח להצעות נוספות. 
שבוע טוב של בשורות טובות לכולן!
לצפיה ב-'אני בלי בטן אבל מקוררת כהוגן'
אני בלי בטן אבל מקוררת כהוגן
27/02/2017 | 07:39
1
81
מה שלרוב עוזר לי כמו קסם זה נוסידקס (כמובן אסור בהריון), מה שאני עושה: נושמת מהפה, קונה טישו רך, שותה תה ומרק, ומקווה שיעבור כבר (אצלי הצינון יישאר עד הקיץ, כמו כל שנה, אבל ההתקררות בטח תעבור בקרוב ואפסיק להתעורר מהשיעולים).
מאחלת לך החלמה מהירה, התקררות היא נאחס אבל יש נאחסים גדולים ממנה, רק בריאות !!!
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/02/2017 | 09:41
42
אבל למה עד הקיץ?
יש מצב שזה משהו אלרגי אצלך?  נראה לי כדאי לבדוק א הנושא.
תרגישי טוב
לצפיה ב-'שימי טיפות אף!!!-'
שימי טיפות אף!!!-
28/02/2017 | 04:45
1
47
איך אני שונאת שהאף סתום! אוף!
טיפות אף מותרות בהריון. תעשי לי טובה, טוב?
לא שווה לא לנשום בגלל זה. גם ככה את לא נושמת, נכון? אז לפחות שפיזית יהיה לך יותר קל.
אגב, גם אני עם צננת כבר שבועיים. מעצבן.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'מותר לכמה ימים. אני לקחתי'
מותר לכמה ימים. אני לקחתי
28/02/2017 | 14:11
10
לצפיה ב-'מעדכנת'
מעדכנת
26/02/2017 | 14:44
13
216
היום (שבוע 5+ 6) בבדיקה החוזרת נצפה עובר עם דופק
הממצאים החשודים ככל הנראה ציסטות
ליתר בטחון בדיקה נוספת בשבוע הבא
אין זכר להריון חוץ רחמי
הבטן מתחילה להציץ בג'ינסים הרגילים
לצפיה ב-':)'
:)
26/02/2017 | 15:43
53
טוב לקרוא.
שהמכנסים יתפקעו עליך, אמן!
לצפיה ב-'וווהוווו!'
וווהוווו!
26/02/2017 | 16:05
54
חדשות טובות!
שמחה לשמוע. שימשיך ככה (-:
לצפיה ב-'בשורה משמחת'
בשורה משמחת
26/02/2017 | 16:24
48
כייף לקרוא
לצפיה ב-'חדשות נפלאות!'
חדשות נפלאות!
26/02/2017 | 18:53
37
כל כך שמחה לקרוא את ההודעה!
ממש דאגתי לך
כיף לפתוח ככה את השבוע
שיהיה המשך תקין 
לצפיה ב-'לא חשבתי אחרת וגם אמרתי לך את זה! '
לא חשבתי אחרת וגם אמרתי לך את זה!
26/02/2017 | 19:32
52
כל כך שמחה שבשבילך.
לצפיה ב-'ישששששש!'
ישששששש!
26/02/2017 | 20:14
36
שרק ימשיכו לגדול, הבטן והשובב\ה שבתוכה
לצפיה ב-'איזה טוב לשמוע!!��'
איזה טוב לשמוע!!��
26/02/2017 | 21:59
24
מחזיקה אצבעות להמשך היריון תקין!!!.(גם לי היתה ציסטה בשחלה, אבל היא נספגה..אז מניחה שגם אצלך היא תיספג!!)
לצפיה ב-'כיף לשמוע!'
כיף לשמוע!
27/02/2017 | 08:10
15
שימשיך תקין ןמשעמם
לצפיה ב-'תודה תודה תודה תודה !'
תודה תודה תודה תודה !
27/02/2017 | 08:55
66
מרגש שחשבתן עלי ושאכפת לכן
תודה על המילים החמות והמעודדות
מהמקלדות שלכן לאלוהי המזל
לעוד 35 שבועות
לצפיה ב-'בשורות טובות , עדכון מרגש '
בשורות טובות , עדכון מרגש
27/02/2017 | 12:00
31
משום מה אני הייתי בטוחה בפוסט הקודם שזה בסדר...
כנראה שלא הבנתי עד הסוף.. סליחה על החיוך כשאת היית בסרט...
שמחה שהבדיקה חיובית ומאחלת לך המשך קל ותקין.
 
לצפיה ב-'ישששששששששש'
ישששששששששש
27/02/2017 | 14:45
26
ויפה לך שהבטן התחילה להציץ רק היום, אצלי מציצה משבוע חמש בערך
לצפיה ב-'איזה יופי!!!'
איזה יופי!!!
27/02/2017 | 18:18
19
קצת עוקבת אחרייך פה וזה עדכון כל כך נפלא. כל כך שמחה בשבילך!
לצפיה ב-'לא לעשות לנו יותר התקפי לב, טוב? '
לא לעשות לנו יותר התקפי לב, טוב?
27/02/2017 | 22:32
6
לצפיה ב-'מעדכנת...'
מעדכנת...
26/02/2017 | 19:37
4
168
אז ב"ה סקירה שניה אצל דר. כסיף המהמם תקינה לחלוטין טפו טפו. חלבון עוברי גם יצא מעולה 1:20,000. ופתאום נראה לי שאולי ראיתי בולבול. כבר לא סגורה אם זה בן או בת. אבל כבר ממש הכנסתי לעצמי לראש שזו בת שהתרגלתי לרעיון לחלוטין. ופתאום ראיתי את עצמי עם 3 בנות בכיף וראיתי את היחודיות שבזה דווקא. בואו נגיד שכרגע אשמח לכאן או לכאן. לגביי השיליית פתח אמר שהיא כבר לא בפתח אלא מעט נמוכה וסיכוי קלוש לקיסרי.
קיצר, שמחה בחלקי. עכשיו נכנסת לשבועות הקשים של הפחד מלידה מוקדמת. מקווה לצלוח אותם.
לצפיה ב-'מעולה! שיימשך כך עד שבוע 40!'
מעולה! שיימשך כך עד שבוע 40!
26/02/2017 | 20:16
1
56
(יודעת מה? גם 38 הולך. העיקר שייצא בריא)
לצפיה ב-'תכלס. 38+ זה טוב לי'
תכלס. 38+ זה טוב לי
27/02/2017 | 07:23
15
לצפיה ב-'יופי של עדכון! מעכשיו רק כאלו! ממשיכה להחזיק אצבעות'
יופי של עדכון! מעכשיו רק כאלו! ממשיכה להחזיק אצבעות
27/02/2017 | 14:20
5
לצפיה ב-'עובר לי מהר ההריון שלךשיהיו לך רק עדכונים נפלאים כאלה'
עובר לי מהר ההריון שלךשיהיו לך רק עדכונים נפלאים כאלה
28/02/2017 | 04:11
4
לצפיה ב-'יש תאריך לניתוח ופתאום נכנסתי לחרדות'
יש תאריך לניתוח ופתאום נכנסתי לחרדות
21/02/2017 | 12:28
21
176
הקטנה לא התהפכה
אתמול היינו בבי"ח ובוצע ניסיון היפוך שלא צלח,
הרופא הפך אותה את כל הסיבוב ואז היא פשוט חזרה למצג עכוז
הניסיון השני היה לי קשה מידי והופסק באמצע
אז הזמנו קיסרי לשבוע הבא
ועכשיו קו הגמר קרוב מתמיד ומוחשי כ"כ
ואני ממש מפחדת, מפחדת מהניתוח ומההתאוששות שאחרי
מפחדת לדמיין אותי אחרי לידה
מפחדת שהסביבה תצפה שאהיה מאושרת כי הנה יש לך תינוקת בריאה ואני עדין חושבת כל יום על הקטנה שאיבדתי
מרגישה שהשבוע הזה הולך להיות ארוך במיוחד, מזל שהקטנה בבטן זזה מתי שאני מבקשת :)
לצפיה ב-'המון המון בהצלחה'
המון המון בהצלחה
22/02/2017 | 11:35
54
הלוואי ויקרה נס ותתהפך לך פתאום.
לצפיה ב-'רוצה להרגיע- '
רוצה להרגיע-
22/02/2017 | 21:37
12
52
רוצה להרגיע אותך לגבי הניתוח-
1. כפי שכתבתי לך בעבר- מה שהכי חשוב זו התוצאה, ולא הדרך במקרה הזה. כלומר- מה שחשוב זה תינוק בריא ואישה בריאה. איך הוא יוצא אל העולם?- בעיניי זה הרבה פחות חשוב.
2. לגבי הניתוח וההתאוששות- באמת שהשד לא כזה נורא. ממש לא.
את רוצה שאפרט לך קצת על מהלך הניתוח ועל תהליך ההתאוששות? לתת לך טיפים מניסיוני? (חשוב לי לשמוע שזה רלוונטי לך, ואז אכתוב ואפרט...).
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'אשמח לקבל טיפים'
אשמח לקבל טיפים
23/02/2017 | 07:09
11
45
על הניתוח עצמו ועל ההתאוששות
ביקשתי ניתוח שהכי קרוב לטבעי עור לעור אמרו שבבי"ח רמב"ם יש להם את האפשרות והמיילדת ביקשה שאדגיש זאת שוב ושוב בבוקר הניתוח.
ההחלמה מאוד מדאיגה אותי
 
לצפיה ב-'ניתוח קיסרי והתאוששות- בבית החולים ובבית-'
ניתוח קיסרי והתאוששות- בבית החולים ובבית-
23/02/2017 | 15:15
10
65
אני אחלק את הדברים לשלושת החלקים שבכותרת.
 
הניתוח הקיסרי:
1. באים באותו היום של הניתוח מוקדם מאוד בבוקר (יגידו לך שעה מדוייקת), בצום מלא מהלילה- זה אומר גם ללא שתייה של מים....
2. עושים את הרישום, בדיקות למיניהן, מחדירים ברנולה (פותחים וריד...), ומתחילים לקבל עירויי נוזלים.
4. מחכים בחדר שאליו גם מגיעים מאוחר יותר לאחר הניתוח (לפעמים מעבירים לחדר אחר).
4. מחכים מחכים מחכים.....עד שקוראים לנו!!!! ההתרגשות והמתח בשיאם.
5. סוף סוף מגיע תורינו!- הולכים שוב לפיפי, מורידים את כל הבגדים ושמים חלוק, כובע לראש ונעליים מניילון. הולכים ברגל או על כיסא גלגלים לאיזור חדר הניתוח. הבעל איתנו מלווה אותנו.
6. מגיע רופא/ה מרדים ומשוחח איתנו.
7. מורידים משקפיים (במקרה שלי) ו/או תכשיטים.
8. נפרדים מהבעל ונכנסים לחדר הניתוח (אל דאגה- הוא עוד מעט יצטרף).
9. החדר נראה כמו חדר ניתוח- לא סימפטי במיוחד, אבל אנחנו פה לצורך מטרה נפלאה, וצריך לזכור זאת.
10. בחדר הניתוח- מכינים אותנו לניתוח- החלק המרכזי הוא החדרת הרדמת האפידורל (לפעמים עושים בניתוחים הרדמה ספינאלית). כואב ומאוד לא נעים, אבל עוברים את זה איכשהו, בעזרת הצוות הנפלא והאמפטי.
11. תחושת חמימות וזרמים חשמליים- מהרגע שההרדמה מתחילה לעבוד, תחושת כבדות של הרגליים. עד שאין תחושה. לא ברגליים ולא בבטן. הכל כבר בשכיבה, כן?
12. קחי בחשבון שלפעמים לקראת הניתוח קושרים את הידיים ברצועות. אני לא כל כך יודעת למה, וזה גורם לתחושה של חוסר שליטה מוחלט, אבל אין ברירה- ופשוט מרפים ונותנים את מבטחינו בצוות הרפואי.
13. כבר כל אנשי הצוות בחדר, כולם מוכנים ומזומנים.
14. קוראים לבעל להיכנס פנימה והוא עומד לידינו, באיזור הראש שלנו.
15. את מכוסה ויש פרגוד שלא מאפשר לראות את הניתוח (וטוב שכך!!!!!!).
16. מתחילה הפרוצדורה ואת מנסה לא לחשוב מה כרגע עושים, אלא להתרכז בתוצאה. לא מרגישים בכלל בכלל כאב. רק מדי פעם איזו תחושת לחץ תוך בטני. לאט לאט הלחץ מתגבר (אבל ממש לא כואב כלום), עד שפתאום- מופיע הפלא הזה, הנס הזה, הדבר הכי מדהים בעולם הזה.
17. זהו. היא/הוא בחוץ, צורחים אל העולם.
18. מנקים את התינוק/ת, שוקלים, רופא שנמצא בחדר הניתוחים רואה אותו, ואז מביאים אותו לכמה דקות אלייך.
19. מוציאים את התינוק/ת יחד עם הבעל וממשיכים לעבוד עלייך כדי לתפור ולסגור. נשמע מפחיד, אני יודעת, אבל לא מרגישים כלום. לא כואב. אצלי גם הלב לא כאב. אולי אצלך כן יכאב הלב. לא יודעת.
20. מסיימים את הפרוצדורה ומוציאים לחדר ההתאוששות.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'ההתאוששות בבית החולים-'
ההתאוששות בבית החולים-
23/02/2017 | 15:49
8
46
1. לאחר הניתוח, אנחנו נמצאות בחדר ההתאוששות. יש המון צפצופים, מחוברים עדיין לקטטר (שכחתי לציין זאת כחלק מההכנה לניתוח- שמים לאחר שיש כבר את ההרמה, כך שגם זה לא כואב). מחוברים לאינפוזיה עם הנוזלים.
2. באים מדי פעם לבדוק אותך- את הדימום (יש דימום- לא מאוד מאסיבי, אבל יש), חום, סטורציה (רמות חמצן) ועוד.
3. לכל בית חולים יש פרוטוקול ניהול כאב. ההמלצה החמה שלי אלייך היא לקחת כל דבר, כל דבר, כולל הכל- כדי שהכאב יהיה נסבל. וזה מתחיל כבר בחדר ההתאוששות- כל פעם שאת מרגיש הקצת כאב- לומר זאת לאחות, והיא נותנת משהו לכאב- נדמה לי שדרך האינפוזיה .אולי איזה בן דוד של מורפיום או משהו חזק אחר.
4. חשוב לזכור שאמנם אני לא הנקתי, אך גם לנשים שמניקות מותר לקחת את הטיפול התרופתי נגד הכאב. אם תבחרי להניק- את צריכה ליידע את הצוות הרפואי, ולוודא ולשאול כיצד תהיי מטופלת נגד הכאב. אין צורך לסבול סתם. באמת שלא.
5. לאחר כשעתיים בחדר ההתאוששות, מעבירים אותך לחדר.
6. את בשכיבה, משהו כמו 12 שעות...על הגב. זה אולי הקטע הכי קשה. אי אפשר לזוז, אי אפשר להשתעל ואפילו לא לכחכח בגרון, כי כל דבר מפעיל את שרירי הבטן וזה כואב ברמות, עם כל הטיפול נוגד הכאב. עדיין עם הקטטר, כך שלא צריך לקום לשירותים...
7. אחרי 12 שעות (נדמה לי. סלחי לי אם אינני זוכרת במדויק) מורידים את הקטטר ומקימים אותך. את קמה, בעזרת אשת צוות סיעודי, בקושי, חוששת להזיז את עצמך, אך כמו גדולה- את עושה זאת, קמה למרות הכאב.
8. הולכים לאט לאט, כפוף, אך הולכים. לשירותים לעשות פיפי. זה שורף, אך טוב שיוצא. לא נועלים את הדלת, ואולי אפילו מבקשים מהבעל להיות מחוץ לחדר השירותים ולשמור.
9. הולכים להתקלח- בעזרת אשת צוות חמודה ומקסימה. התנועות מאוד זהירות ואיטיות, אך זו תחושה נפלאה להתקלח. לא מסבנים את האיזור של הניתוח, אלא נותנים למים לזרום. מתלבשים עם עזרה. אין בכלל בושה. עברת ניתוח זה עתה. כל הבושה של העירום וקבלת הסיוע נעלמת. את מבינה שאת זקוקה לעזרה הזו.
10. חוזרים לחדר ושוכבים על המיטה לצורך מנוחה.
11. באופן כללי- נמצאים בבית החולים כ-3 ימים. בכל יום מרגישים קצת פחות כאב, ובכל יום מרגישים קצת יותר טוב. חשוב לשתות, לאכול, להתקלח, לשמור על ההגיינה, לנוח. אני לצערי הרב לא הצלחתי כמעט לישון בבית החולים. זה ממש מכה. אבל אולי את תצליחי. שוכבים רק על הגב, כי אי אפשר לשכב על הבטן וגם לא על הצד. מנסים להימנע כמה שיותר מכאב. אפשר כמובן גם לשבת על כיסא.
12. דברים שעוזרים להתאוששות בבית החולים-
-לקחת טיפול תרופתי ולעבוד לפי הפרוטוקול בבית החולים.
-לאכול ולשתות
-ללכת. כן. ללכת. מהמחלקה עד התינוקיה. מהחדר עד חדר האוכל. סתם כך במסדרון. לא להתעצל. הליכה עוזרת להתאוששות הגוף לאחר ההרדמה, עוזרת להזרמת הדם,לפעילות מערכת העיכול (עד היציאה לוקח זמן- לפעמים יומיים-שלושה).
13. במהלך האשפוז יש מעקב צמוד אחר מדדים שונים, כמו חום, רמת הכאב, מצב הצלקת מהניתוח, מצב הדימום ועוד. אני ממש הרגשתי שכל הזמן דואגים לי ומפקחים עליי מבחינה רפואית. כל יום יש ביקור רופאים. ובדיקות של אחיות ממש מסביב לשעון.
14. מבחינת התינוק/ת- אצלי הם היו בתינוקיה בלילה, ובמהלך היום- חלק בתינוקיה וחלק בחדר, בעיקר כאשר בעלי היה נוכח.
צריך לזכור שאישה אחרי לידה, ובטח אחרי ניתוח זקוקה לכמה שיותר מנוחה. הגוף מאוד מותש, וחשוב לדאוג לו.
אם את מניקה- זה סיפור אחר, וייתכן שתתאפשר לך פחות מנוחה, אך זכרי שזוהי בחירה-להניק או לא להניק.
15. לאחר 3 ימים- משתחררים. את והתינוק/ת. הביתה!!!! (כמובן שהתינוק/ת גם עוברים בדיקות- כמו כל תינוק אחר- בדיקות דם, שמיעה, בדיקת רופא וכן הלאה).
16. יש טופסולוגיות למיניהן של משרד הפנים ושל בית החולים עצמו. צריך לקבל מכתב שחרור לך ולתינוקת. ויאללה- להתחיל את החיים.
17. הבעל סוחב את הסלקל (כי לך אסור עכשיו חודש וחצי לסחוב דברים כבדים) ואתם מצלמים לכם יחד עם הקטנטונת באיזו פינה נחמה ונוסעים בשעה טובה ומוצלחת הביתה .
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'ההתאוששות בבית-'
ההתאוששות בבית-
23/02/2017 | 15:59
7
52
1. מותר לקחת כל מיני כדורים לשיכוך כאבים. אני לקחתי אופטלגין ולרמת הכאבים שהיו לי, זה היה מעולה. אם תניקי- תבררי אילו כדורים מותר לקחת.
2. לאחר עוד מספר ימים- יש ללכת ולהסיר את הסיכות מהצלקת בקופת החולים. אחות עושה זאת. אין צורך לקבוע תור. זה גם לא כואב. רק טיפה לא נעים.
3. יש כאבים בעיקר במעברים- לדוגמא- משכיבה לישיבה, מישיבה לשכיבה, מישיבה לעמידה. אבל כאבים נסבלים ולא קשים בכלל. הכאבים אמורים לעבור לחלוטין לאחר 3-4 שבועות.
4. הבעיה העיקרית שלי היתה בצקות מזעזעות שהיו עימי לאורך מספר שבועות, עד להתנקזות וליציאת כל הנוזלים...מאוד כאב לי בעת ההליכה (הרגשתי ממש כמו בת הים- שכל צעד כאב לה כמו סכין). אבל זו בעיה שלי בעיקרון. עוד לא שמעתי על מישהי שעברה ניתוח קיסרי והיו לה בצקות כה קשות ונוראיות כמו שלי. כך שזה באמת נדיר.
אבל כן יכולות להיות בצקות, במידה סבירה, שכן אנו מקבלות לקראת הניתוח, במהלכו ולאחריו נוזלים מרובים.
5. מה מותר לעשות?- לטפל בתינוק/ת, להרים, להוריד, לחתל, לעשות אמבטיה, ללכת לטיול עם העגלה, לנהוג, לעשות כביסה, לבשל...
6. מה אסור לעשות?- מאמצים גופניים כמו ספורט, שטיפת הבית, סחיבה של דברים כבדים כמו שקיות סופר, דלי מים וכדומה . אה- וגם לא סקס...יש פטור לשישה שבועות:)
7. לאחר 6 שבועות- יש ללכת לבדיקת רופא/ה.
 
אשמח לענות לכל שאלה, אם תהיה לך
שירה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'וואו תודה גדולה על התגובה המפורטת'
וואו תודה גדולה על התגובה המפורטת
23/02/2017 | 17:32
5
49
כרגע ביקשתי קיסרי טבעי, כך שהקטנה אמורה היות עלי בזמן שתופרים אותי
אני מאמינה שברגע שאראה אותה אשכח כל כאב כ"כ חיכיתי לה שזה כבר לא משנה לי איך היא תצא העיקר שתבוא אלי.
אם הנתויח ביום שני אז בחמישי אני משתחררת? לא בא לי על שבת בבית חולים.
הבנתי שיש נשים שלוקחות עזרה/דולה שנשארת איתם בלילה הראשון מוכר/ממולץ?
 
כ"כ רוצה כבר להיות אחרי ולחזור אליכן עם בשורה משמחת
פתאום זה נראה אמיתי וקרוב מתמיד
לצפיה ב-'רק להוסיף'
רק להוסיף
24/02/2017 | 08:51
48
שאם תבחרי כן להניק
מומלץ להביא איתך כרית הנקה (בכלל כדאי כרית להניח על הבטן כשמשתעלים וכו' מאד עוזר)
להניק בתנוחת פוטבול ובכלל ללמוד קצת על הנקה אחרי ניתוח, היא קצת יותר מאתגרת...
ואם בית החולים מאפשר (לצערי איפה שילדתי לא היה ניתן) שיהיה איתך מישהו בלילה שיביא לך את התינוק לינוק כי לקום מהמיטה לקחת אותו זה קשה ממש.

וגם, הניתוח לא כזה נורא, כן מאד כואב אבל לפניי שאת קולטת את כבר רצה אחריי פיצי קטן שהתחביב שלו זה לפתוח מגירות.. והניתוח נשאר הרבה הרבה מאחורייך...
בהצלחה וידיים מלאות!
לצפיה ב-'רוצה להדגיש ממש את עניין ההליכות'
רוצה להדגיש ממש את עניין ההליכות
24/02/2017 | 17:33
54
מאוד מאוד עוזר להחלמה מהניתוח.
תלכי בכל הזדמנות שיש לך. 
 
לצפיה ב-'אכן, בחמישי את אמורה להשתחרר-'
אכן, בחמישי את אמורה להשתחרר-
25/02/2017 | 19:12
2
45
לא שמעתי על נשים שלוקחות עזרה/דולה שנשארת איתן בלילה הראשון.
שמעת על זה מבית החולים או מנשים שאת מכירה?
 
שיהיה בהצלחה רבה ביום שני.
מחכה לעדכון המשמח!
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'קראתי על זה בפייסבוק בקבוצות בהם אני מטיילת בשבוע האחרון'
קראתי על זה בפייסבוק בקבוצות בהם אני מטיילת בשבוע האחרון
25/02/2017 | 19:42
1
13
לצפיה ב-'ואללה, לא שמעתי על זה:)'
ואללה, לא שמעתי על זה:)
25/02/2017 | 20:24
6
לצפיה ב-'שירה תודה שהזכרת את הכל בפרטי פרטים גם לי'
שירה תודה שהזכרת את הכל בפרטי פרטים גם לי
26/02/2017 | 19:02
6
לצפיה ב-'תודה רבה גם ממני!'
תודה רבה גם ממני!
27/02/2017 | 18:21
12
אמנם הרופאה שלי מרגיעה אותי שבכלל לא בטוח שאני הולכת לקיסרי, אבל אני יודעת שהסיכויים גבוהים מאד.
 
עשיתי קופי פייסט לכל ההודעות שלך עם הטיפים, ואני מקווה להיזכר בהם שוב לפני הלידה.
לצפיה ב-'כמה מרגש'
כמה מרגש
22/02/2017 | 23:34
46
את ממש בקו הסיום המיוחל.
מרגש עד דמעות
 
והניתוח... הכל יהיה בסדר. לא נעים, אבל כשהוא מתוכנן, מאוד מקל.
 
ולגבי הסביבה. מצטערת, אבל החיים האלו שלך ולא שלהם. מותר לך להרגיש איך שבא לך. שכל אחד יחיה את חייו! זר לא יבין זאת. את לא חייבת דין וחשבון לאף אחד!
 
מאחלת לך לידה קלה, התאוששות מהירה. הכי חשוב עם תינוקת ואמא בריאות ומשפחה מאושרת!
לצפיה ב-'מחזיקה אצבעות שיעבור עליך בקלות'
מחזיקה אצבעות שיעבור עליך בקלות
23/02/2017 | 15:59
32
אני מניחה שהקטנה שאבדת תהיה במחשבותיך תמיד לצד כל האושר שתדעי במהלך חייך. מצטרפת לרונית בתקוה שהקנטונת שלך תתהפך, ובכל מקרה - שיעבור בשלום ובעיקר בידיים מלאות ושהשמחה תגבר.
לצפיה ב-'רוצה קצת להוסיף להרגעה '
רוצה קצת להוסיף להרגעה
25/02/2017 | 20:44
44
עברתי ניתוח קיסרי אלקטיבי לפני כשנתיים בהדסה עין כרם. 
חייבת לומר שהיו חששות ורובן התבדו. 
ברגע שזה אלקטיבי ויש צוות מוסמך שבא בידיעה שזה ניתוח קסרי ואין צורך להמהר בחירום כי יש מצוקת עובר זה מאד לטובתך ולטובת הניתוח שנעשה בנחת ובצורה מיטבית. 
כן, האפידורל הספיניאלי לא מאד נעים אבל גם בלידה הקודמת שהכניסו צנתר בשביל אפידורל זה לא נעים, אבל ממש בקטנה.
עיצת זהב שקיבלתי ותבקשי גם את, שלא יסגרו עם סיכות אלא שיתפרו. התפירה  הרבה פחות מציקה מהסיכות וגם לא נתפסת בתחתונים וגם  ראיתי שזה נסגר יותר יפה. 
כמו שכתבו לך, ללכת הרבה, כן לקום ולזוז כי זה מזרז החלמה (מככוץ גם את הרחם). לי אישית לא היה נורא כואב ולא משהו שאופטלגין לא פותר או משכך כאבים אחר ולא להתביייש לבקש מהאחיות שבעמדת תורנות. 
לשתות הרבה גם בשביל החלב בציצי וגם בשביל ההחלמה. 
בסופו של דבר, מאחלת לך שתצאי בידיים מלאות ומאושרות ואת תראי שעוד תסתכלי על הצלקת בחיוך ותחשבי שאחרי הבת המתוקה שלך זה הדבר הכי יפה בעולם ותזכורת לנס גדול.
 
שני טיפים מעשיים: 
1. תביאי תחבושות הגיניות משלך ותחתונים כאלה חד פעמיים. מה שיש בבית חולים לא משהו. 
2.תביאי לך נעלי בית ואיזו שמיכי נעימה מהבית כדי שבכל זאת בתוך חמשת הימים הללו להרגיש קצת בבית. 
 
שיעבור בקלות ומחכה לראות את פוסט הלידה 
 
לצפיה ב-'קראתי את החששות והתגובות... והנה מחר מתקרב...'
קראתי את החששות והתגובות... והנה מחר מתקרב...
26/02/2017 | 18:58
3
40
לא יאמן שהגעת לשלב הזה. זוכרת איתך את רוב השלבים.
מתרגשת איתך ומאחלת לך רק את הטוב, לחבק את התינוקת המתוקה ולשכוח מכל הדאגות (אז יצוצו אחרות, אל דאגה!).
אחשוב עליך המון מחר
אגב, בדרום מתאשפזים כבר ערב קודם.
מחכה לעדכון עם כל הפרטים
גם אני בעוד כ-5 שבועות מקווה להצטרף אליך עם החששות והדאגות משלי 
 
לצפיה ב-'תודה רבה! מחר זה היום הגדול'
תודה רבה! מחר זה היום הגדול
26/02/2017 | 19:16
2
46
אני ממש מתרגשת, מחכה כבר לפגוש את הקטנה
בע"ה אחזור עם בשורות טובות
לצפיה ב-'אמן אמן, מחכה לבשורות טובות'
אמן אמן, מחכה לבשורות טובות
26/02/2017 | 19:54
6
לצפיה ב-'היום ביום הזה ממש... הקשת שלי, מתרגשת וממתינה לעדכון '
היום ביום הזה ממש... הקשת שלי, מתרגשת וממתינה לעדכון
27/02/2017 | 14:25
10
לצפיה ב-'לא שייכת לפה. סתם דמיינתי לרגע. '
לא שייכת לפה. סתם דמיינתי לרגע.
21/02/2017 | 09:22
18
225
עוד הרבה לפני שנכנסתי להריון החלטתי שאלך להרבה בדיקות אם יגיע. מה רע בריבוי בדיקות, אפשר להירגע מבדיקה לבדיקה, לא?
בהתאם למדיניות המזהירה עליה החלטתי הלכתי הבוקר לאולטרסאונד ראשון עם ציפיה לראות שק ברחם. לא חשבתי שיראו יותר מזה וקיוויתי שזה ייתן לי שקט עד שבוע הבא.

מהר מאד הטכנאית איתרה שק ברחם. שמחתי. התכוונתי לרדת מהכסא אבל המתמר עוד היה בפנים ואני רואה שהיא מתעכבת ומצלמת ואז זזה קצת ומצלמת שוב. והבדיקה מתארכת. ויש שקט בחדר. אין דברים טובים שצומחים מהסיטואציה הזאת.

היא כתבה מכתב סיכום במשך מליון שנה בערך. ואז אמרתי לה שאני לא הולכת עד שהיא מסבירה לי מה היא רואה. והיא מסבירה שיש ממצא באחת השחלות והיא חושדת בחוץ רחמי. שואלת איך הבטא. אני אומרת שהבטא עולה יפה בינתיים. ועכשיו, תנחשו מה, צריך לחכות שבוע ולחזור לראות מה קורה.
בנוסף נמצא ממצא אקוגני ברחם. עד היום אני לא יודעת מה זה אבל היה לי את הדבר הזה בהריון שלא התפתח.

הייתי כל כך טיפשה עם האופטימיות המגוחכת שלי. עוברת למוד פסימי מתקדם. מתכננת את ההודעה החדשה שלי באובדן. אני הרי שייכת לשם. סתם היה נדמה לי שאני יכולה ככה לקפץ בין הפורומים.
יש נשים שצריכות להתגבר בלי ההריון החדש. ובלי הילד הנוסף. כנראה אני אחת מהן.
לצפיה ב-'כל כך מצטערת עבורך, איתך'
כל כך מצטערת עבורך, איתך
21/02/2017 | 09:47
82
קיוויתי מאוד להמשך המשמח ולסוף הטוב עבורך.
לצפיה ב-'לא הייתי ממהרת לקפוץ למסקנות'
לא הייתי ממהרת לקפוץ למסקנות
21/02/2017 | 10:30
95
לי בהריון החוץ רחמי טובי מומחי הא"ס בבית חולים הצליחו לאתר את השק בשחלה רק בשבוע 7.. ואצלך יש שק ברחם אז בכלל המצב של גם וגם הוא סופר נדיר.
לגבי הממצא האקוגני אין לי משהו חכם להגיד אבל בהריון הנוכחי טכנאית א"ס הצליחה לדמיין אצלי שליית פתח למרות שהיא אחורית תקינה.  הם פחות מנוסים מרופאים.
ממש לא הייתי ממהרת במקומך להספיד.
לצפיה ב-'החתול של שרדינגר'
החתול של שרדינגר
21/02/2017 | 11:47
1
115
בראש אני יודעת שאת צודקת. אבל ללב שלי יש חיים עצמאיים משלו.
עכשיו ההריון הוא החתול והוא סגור בתוך הרחם, ועד שלא אפתח את הקופסא (בבדיקה בעוד שבוע) הוא חי ומת בה בעת.
זו סיטואציה שקשה לראש וללב שלי להכיל. מקריאה פה אני מתחילה להבין שגם 25 שבועות קדימה (ויותר) הסיטואציה הבסיסיסית היא זו - אי אפשר לדעת אם החתול חי או מת.
שירה , עשכיו באמת פאן לי במקסימום
 
לצפיה ב-' הלוואי שאת חרדתית לשווא'
הלוואי שאת חרדתית לשווא
21/02/2017 | 11:54
25
לצפיה ב-'מצטערת אבל לא הבנתי'
מצטערת אבל לא הבנתי
21/02/2017 | 13:44
2
102
אם יש שק ברחם אז איפה הבעיה??
בגלל מה שראתה בשחלות? האם זה יכול להיות משהו אחר מלבד חוץ רחמי??
נו לא הבנתי!
לצפיה ב-'יכול להיות '
יכול להיות
21/02/2017 | 13:54
1
102
שיש לי ציסטות בגלל ההורמונים והן ייספגו והכל יהיה בסדר.
וגם יכול להיות שזה שק הריון נוסף חוץ רחמי.
וגם ליד השק יש 'ממצא אקוגני' שהיה לי גם בהריון שלא החזיק.
לא אופטימית.
 
לצפיה ב-'אני מאוד אופטימית! לא שזה עוזר לך'
אני מאוד אופטימית! לא שזה עוזר לך
21/02/2017 | 16:06
74
אבל לחברה שלי הייתה ציסטה גדולה ולא קרה כלום. זה נספג או משהו.
נראה לי שההיא לא הכי יודעת על מה היא מדברת. מה עכשיו?
לצפיה ב-'הריון הטרוטופי'
הריון הטרוטופי
21/02/2017 | 16:33
2
109
אבל... את מבינה שגם אם יש הריון מחוץ לרחם ההריון שברחם עדיין יכול להמשיך להתפתח באופן תקין? לגבי הממצא האקוגני, מבינה את האסוציאציה להריון הקודם אבל זה יכול להיות גופיף צהוב, שארית מהשאיבה אם עברת כזו.. זה לא משהו שאמור להשליך על ההריון הנוכחי.
לצפיה ב-'האמת שהמוח שלי קרס הבוקר, '
האמת שהמוח שלי קרס הבוקר,
21/02/2017 | 20:01
1
121
בכלל לא עלה בדעתי שמשהו יכול להיות בסדר. לקח לי שעות להירגע מהבדיקה שהיתה אמורה להרגיע אותי....
לגבי הממצא האקוגני, כנראה שיש גופיף בנפרד ממנו, והאסוציאציה לסיום ברוב חזקה מאד.
מה אגיד אם גם נשים בשבוע 33 מתחרפנות.... כשאני ממש בהתחלה.
לצפיה ב-'גרמת לי לחייך - תודה'
גרמת לי לחייך - תודה
22/02/2017 | 08:32
75
אכן גם בשבוע 33 מתחרפנת..
אבל גם בהתחלה התחרפנתי..
אחרי האובדן הבנתי שהיכולת לראות את העולם דרך משקפיים ורודות נעלמה..
והיום המשקפיים שלי בכול מיני צבעים... 
זה לפעמים טוב ולפעמים רע.. 
מה שטוב זה שלהתחרפנות אין שום השפעה על ההריון... הרי במילא זה לא בשליטתנו... מקווה שיהיה לך הריון תקין, ושכולנו נסיים עם ידיים מלאות.. והתחרפנות מינורית ככול האפשר 
לצפיה ב-'לאיןאריותכאלה-'
לאיןאריותכאלה-
22/02/2017 | 21:31
84
תשמעי, אני לא כל כך יודעת מה לומר, כי זה לא נשמע מבטיח, ומצד שני- זה לא משהו סופי...ובאמת צריך לחכות ולראות מה יהיה בבדיקה הבאה.
אז אנחנו מחכות פה איתך, מחזיקות לך אצבעות בכל הכוח.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'ממשיכה לקוות בשבילך '
ממשיכה לקוות בשבילך
22/02/2017 | 23:23
8
לצפיה ב-'אני לא מבינה משהו'
אני לא מבינה משהו
23/02/2017 | 08:53
68
היה זקיק אחד במעקב זקיקים לפי מיטב זכרוני. ואם כן אז יתכן שמה שרואים בשחלה זה ציסטה. לגבי המוקד ארוגנטי אין לי שמץ מה זה אומר. מחזיקה אצבעות לבשורות טובות שבוע הבא
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות'
מחזיקה לך אצבעות
23/02/2017 | 15:22
3
34
כמו שרשמו לך ממצא יכול להיות ציסטה...
הלוואי שבבדיקה הקרובה הכל יהיה תקין ויראו עובר מתוק עם דופק בתוך השק.
לצפיה ב-'תודה רבה למעודדות ומחזיקות האצבעות'
תודה רבה למעודדות ומחזיקות האצבעות
24/02/2017 | 07:11
2
91
בינתיים הזמן פחות או יותר עומד, אבל יש התקדמות ניכרת בהכנת הארונות לפסח...
לצפיה ב-'חישוב גיל ההריון'
חישוב גיל ההריון
24/02/2017 | 07:13
1
95
וסת אחרונה 20.1 - היום 5+0 או שאני טועה?
לצפיה ב-'את לא טועה.'
את לא טועה.
24/02/2017 | 12:14
15
לצפיה ב-'וואי מבאס'
וואי מבאס
26/02/2017 | 13:20
39
קודם כל, אני אגיד לך נו נו נו
למה עשית בדיקה כל כך מוקדם? למה זה טוב?
דבר שני, עזבי את האופטימיות והפסימיות בצד. כרגע את תלויה באוויר. זה הרגשה מגעילה ולא משנה מה יהיה כרגע. את תלויה. לפחות ראית שק!
עדיין לא יודעים כלום. חכי בסבלנות ותחליטי מה את.
אוהבת אותך ומקווה לטוב בשבילך
לצפיה ב-'מאיפה לוקחים כוחות כמה אפשר כמה?? '
מאיפה לוקחים כוחות כמה אפשר כמה??
23/02/2017 | 14:14
13
162
יש לי ילד בבית בריא ברוך השם, נולד מivf על רקע בעיות זרע. 
הריון שני-שבוע 13 ,אין דופק לעובר בגלל ממצא u.s ציסטק היגרומה. עברתי גרידה .לאחר חודשיים שוב החזרנו עובר והיום.. בדיקה שגרתית אצל רופא נשים העובר עם דופק ויש לו ציסטק היגרומה שוב!!! 
אין לי כוחות,אני ממןטטת בלי כוח לכלום.
מה אתן ממליצות לעשות ?איזה בדיקות עוד? מה מו? מה עושים עכשיו? 
קחו בחשבון שאני דתיה ולא עושה הפלות. 
לצפיה ב-'מנסה לעזור-'
מנסה לעזור-
23/02/2017 | 14:50
3
86
לא כתבת באיזה שבוע מדויק את. עובר עם ציסטיק היגרומה אומר שהעובר מאוד פגום. משום שאת כותבת שאינך עושה הפלות, כל מה שנשאר לך לעשות זה להתפלל שהדופק של העובר יפסק כמה שיותר מהר, כדי שתוכלי לעבור את הגרידה.
כמובן שאם תשאלי אותי, בתור אישה לאישה- כאשר העובר לא תקין- הסבל של האישה מספיק גדול, ולא כדאי להאריך את הסבל שלנו על-ידי ציפיה להפסקת הדופק. זה יכול לקחת יום- יומיים, וגם יכול לקחת שבוע-שבועיים או יותר מזה. בינתיים- המצוקה הנפשית שלנו רק מתעצמת וחבל.
אם יש לך רב שאת מתייעצת איתו- אולי כדאי להתייעץ גם לגבי עניין זה ולקבל היתר לבצע כמה שיותר מהר הפלה (מודה שקשה לי עם המשפט האחרון שכתבתי, כי אני מאמינה שאנחנו לא זקוקות לשום היתר משום גורם שהוא, אבל אני כותבת זאת מתוך ידיעה שזה מה שיכול לעזור לך- לפנות לרב ולקבל אישור...).
 
לגבי ההמשך- אני לא חושבת שיש עוד בדיקות שניתן לעשות. שני עוברים עם מומים משמעותיים- זה משהו מקרי סטטיסטי. מאוד קשה ומאוד עצוב, אך אין מה לעשות עם זה, פרט ללקוות שהעובר הבא יהיה תקין ובריא.
 
אם את מעוניינת בכך, את יכולה לכתוב לנו גם בפורום "אובדן הריון" ולהיעזר בבנות הנפלאות ששם.
 
שולחת חיבוקים של כוחות ונחמה, ומאחלת לך שהסאגה תסתיים כמה שיותר מהר.
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'שירה תודה רבה על המענה.. '
שירה תודה רבה על המענה..
23/02/2017 | 15:04
2
79
הרופא נתן לי הפנייה ליעוץ גנטי, 
את חןשבת שיש עיניין ללכת ולעשות בדיקות? או לשבת לחכות שזה יקרה? 
לא חשבתי שאני יגיע למצב שאני ירצה שלעובר שאני נושאת ברחימי יפסק הדופק!! 
רע לי!! קשה לי!! מאיפה לוקחים כוחות? 
אני מחר נכנסת לשבןע 14.
זה נראה לך מקרה סטטיסטי או שזה בעיה גנטית? 
לצפיה ב-'ברור שרע לך וקשה לך. זה חרא.'
ברור שרע לך וקשה לך. זה חרא.
23/02/2017 | 15:24
68
אני מכירה זוג אחד שהיה לו עובר עם ציסטיק הגרומה ושלחו אותם ליעוץ גנטי באותו ההריון, כדי לקבל אישור לסיסי שיליה. הם עשו סיסי שיליה והיה עובר עם תסמונת דאון.
אני חושבת שאם הרופא נתן הפניה ליעוץ גנטי, אז זה מה שאתם אמורים לעשות. העניין הוא התורים הארוכים. אותו זוג הלך באופן פרטי לפרופ' שוחט, כי בבתי החולים שעושים יעוץ גנטי, היו תורים לא רלוונטיים.
ומה יקרה אם לעובר לא יפסק הדופק והוא יהיה מלא במומים קשים? אני לא נכנסת בכלל לשאלה הזו, אבל זו שאלה שאת צריכה לדון בה עם עצמך ועם בעלך.
 
משום שכתבת שיש ילד בריא, זה נראה לי מקרה סטטיסטי. אבל שוב- אתם יכולים לפנות ליעוץ הגנטי ולשמוע גם מהמומחים.
מה היתה המטרה של הרופא ששלח ליעוץ הגנטי? האם הוא חשב על יעוץ לגבי ההריון הבא, או שהוא רוצה שיתנו חוות דעת לגבי צורך בסיסי שיליה או בירור לגבי ההריון הספציפי הזה?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'עצוב לי לשמוע'
עצוב לי לשמוע
23/02/2017 | 19:20
52
היי,
ממש ממש עצוב לי בשבילך.
רציתי רק לומר שגם בעברי ציסטיק היגרומה, אך אני קיבלתי החלטה להפסיק הריון ברגע שנודע לי.
החלטנו בהמלצת הרופאה כן לגשת לבדיקות גנטיות על מנת לשלול את האופציה (לפי מה שנאמר לנו בייעוץ הגנטי יש 3% סיכוי למום רנדומלי ללא קשר לגנטיקה, אך כן יכולה להופיע ציסטיק היגרומה כסמן לבעיה גנטית כמו תסמונת טרנר, אם אני לא טועה).
בכל מקרה, רק לסבר את האוזן, בוועדה להפסקת הריון, הרופא אשר חתם לי על הטפסים טען שהוא לא היה חותם אם זה היה תלוי בו, שכן הרבה מקרים של ציסטיק היגרומה מסתיימים בלידה של תינוק\ת בריא\ה. לא יודעת על סמך מה הוא אמר, כי זה לא מה שנאמר לנו, אבל מכיוון שאת לא מעוניינת בהפסקת הריון- מקווה שהרופא צדק ואאחל לך ולעוברך הרבה הרבה בריאות 
לצפיה ב-'ממה שהבנתי'
ממה שהבנתי
23/02/2017 | 17:35
8
75
זה יכול להעיד על תסמונות שונות.
אבל לא בדיוק הבנתי אם תמיד.
בכל מקרה, אם בשום מקרה ובשום פנים ואופן לא תעשי הפלה אז סביר להניח שגם מי שפיר לא תעשי ולכן לא יודעת כיצד אפשר עוד להמשיך בירור מלבד אולטרסאונדים מרובים כדי לנסות לעלות על הבעיה. אפשר גם לעשות ניפט. בדיקת הדם שנשלחת לחו"ל. אבל לדעתי זה לא מה שימליצו לך. נותר לי רק לאחל שיקרה איזה נס. בהצלחה.
לצפיה ב-'אני יעשה מי שפיר וסיסי שלייה'
אני יעשה מי שפיר וסיסי שלייה
23/02/2017 | 17:56
7
77
מה שרק צריך לעשות,רק שאני לא יגרום לתמותה שלו
לצפיה ב-'אני חושבת שלסיסי שילייה מאוחר'
אני חושבת שלסיסי שילייה מאוחר
23/02/2017 | 18:22
6
78
לגביי מי שפיר ייעצו לך בייעוץ הגנטי. אבל מי שפיר עלול להביא לתמותת העובר וגם ברוב המקרים אסור מבחינה הלכתית.
ומה יעזור לך לדעת אם בכל מצב לא תעשי הפלה?
לצפיה ב-'אז יש לי היתר מרב לעשות הפסקת הריון.. '
אז יש לי היתר מרב לעשות הפסקת הריון..
27/02/2017 | 00:20
5
42
לא יודעת אם אני שייכת לכאן כי מבחינתי כבר האובדן היה עוד מגילויי הממצא.. 
אבל כיוון שפתחתי כאן שירשור אז אמשיך כאן. 
אז תודה לאל יש לי היתר מרב לעשות הפסקת הריון, הייתי היום במכון הגנטי שם הומלץ לי לעשות סיסי שלייה לפני הפסקת הריון על מנת שיהיה חומר הריוני לציפ גנטי, לדעת מה בדיוק היה לעןבר, ואם זה רק מטען גנטי שנגרם מ"תאונה" או שזה מורש חלילה,  וכך נסיק מסקנות לגבי הריונות הבאים. 
וועדה להפסקת הריון יש לי ביום רבעי, נפלתי על גנטיקאית מדהימה!! עזרה לי בהכל הכל הכל!! הקדימה זירזה תורים, דברה עם כל סרוקה כדי שהכל יאעשה כמה שיותר מהר, כייף ליפול בידיים של שליחים טובים ..
אז מחר.. סיסי שלייה, כל כך מפחדת מהבדיקה, מישהי תוכל לומר לי מה דרגת הכאב?? 
לצפיה ב-'אין לי עצות לשאלתך, אבל שולחת לך ניחומים ומקוה לטוב לעתידך'
אין לי עצות לשאלתך, אבל שולחת לך ניחומים ומקוה לטוב לעתידך
27/02/2017 | 10:28
8
לצפיה ב-'ממש גאה בך!- נשמע שפעלת למען עצמך-'
ממש גאה בך!- נשמע שפעלת למען עצמך-
28/02/2017 | 04:51
1
28
כל הכבוד. באמת. גם אני בעד לעשות את סיסי השיליה. את ממש פועלת בצורה הגיונית בהיבט הרפואי, וגם קיבלת המלצות טובות מאנשי מקצוע טובים.
מישהי שמאוד קרובה אליי עברה את בדיקת הסיסי שיליה, ולא כל כך כאב לה. היא עשתה בקפלן.
זכרי שכאב זה דבר מאוד סובייקטיבי.
הייתי ממליצה לך לשאול את הרופא שמבצע את הבדיקה מה צפוי בכל שלב ולומר לו שאת מפחדת מכאב. לכי כמובן בליווי הבעל ובקשי גם ממנו תמיכה מנטאלית.
 
עדכני במצבך
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'רק עכשיו קראתי את העדכון בפורום השני...'
רק עכשיו קראתי את העדכון בפורום השני...
28/02/2017 | 04:54
5
לצפיה ב-'הייתה לי תחושה שרב יאשר לך...'
הייתה לי תחושה שרב יאשר לך...
01/03/2017 | 12:04
1
18
האם אין שום סיכוי לעובר תקין למרות הממצאים?
משתתפת בצערך על האובדן הצפוי.
לצפיה ב-'רונית- העובר איבד את הדופק והיא עברה כבר את הגרידה-'
רונית- העובר איבד את הדופק והיא עברה כבר את הגרידה-
01/03/2017 | 14:13
21
עובר עם ציסטיק היגרומה הוא אינו תקין ולרוב בכלל לא שורד הריון.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'לא יודעת אם שייכת לכאן'
לא יודעת אם שייכת לכאן
21/02/2017 | 07:30
11
212
שבוע 23, הריון ראשון, תאומות אחרי IVF.
כבר עשיתי ניפט ושקיפות וסקירה מוקדמת ומי שפיר, והכל היה תקין. אמנם לעוברית אחת היתה חסרה כליה, אבל חזרו על זה שזה ממצא בודד וכל התוצאות היו תקינות. 
 
אתמול בבדיקה שגרתית ראו רק דופק אחד ב- US.
לא מפסיקים לבכות מאז. אמנם נשארה עוד אחת, גדלה בסדר, יש לה דופק, זזה יפה (בלילה הרגשנו שנינו בעיטות מאד ברורות) וההריון בסך הכל תקין, אבל זה כנראה האובדן הכי גדול שאי פעם חוויתי. האיש ואני משכנעים את עצמנו שלא יכולנו לעשות שום דבר, שזה לא תלוי בנו, שלא התרשלנו בדרך להיות הורים טובים, שהיא פשוט לא היתה בסדר ולכן נלקחה מאיתנו. אבל בתוך תוכנו כל אחד מאיתנו אוכל את עצמו מבפנים.
 
איך נפרדים ממישהי שלא הכרתי? איך ממשיכים הלאה כשהיא עדיין בתוכי (קטנה מאד, אמרו שתקטן עם התקדמות ההריון ובטח יצאו שאריות בלידה)?
איך ממשיכים מכאן? זה נהיה קל יותר באיזשהו שלב? הבוקר קמתי וחשבתי איך לספר לסבתא שלי בטלפון ובכיתי רבע שעה רצוף...
לצפיה ב-'מתוקה, עצוב כול כך... '
מתוקה, עצוב כול כך...
21/02/2017 | 09:38
82
אין לי מילים לנחם.. 
אני איבדתי הריון תאומות בשבוע 18...
אני יודעת שזה לא מנחם אבל תדעי שיש חיים אחר כך..
יש עוד נס בבטן.. לוחמת קטנה חזקה, זה לא משנה את האבל, אבל זה שם...
תתאבלי על שאבד, תשמרי על הקיים.. 
עצוב.. מחבקת אותך 
 
לצפיה ב-'עצוב נורא'
עצוב נורא
21/02/2017 | 09:46
69
ודאי שאת שייכת לכאן.
אחרי דרך קשה זכיתם בנס כפול ופתאום הכל השתבש ואבדתם עוברית אחת, שתמיד תהיה קיימת בלבבות שלכם. נשמע מורכב ביותר, מצד אחד שמחה, תקוה ואושר שהלוואי ויהיו מנת חלקכם בסוף האביב. מצד השני האבל על התאומה שאיננה.
 
לצפיה ב-'ענבל היקרה'
ענבל היקרה
21/02/2017 | 11:51
69
אני חושבת שאת שייכת לכאן ולפורום אובדן הריון בעת ובעונה אחת. מצד אחד שמחה גדולה על העוברית החיה ובועטת. מצד שני כאב עצום על זו שפרשה. היא היתה נפרדת מאחותה התאומה ויש מקום לאבל עליה אפילו שההריון נמשך.
הסיטואציה הכפולה הזו מקשה הן על השמחה (כי יש המון עצב) וגם על העצב (כי רגע, את עדיין בהריון, למה שתהיי כל כך עצובה).
באובדן תוכלי לקבל מרחב מלא לאבל הכה-מוצדק ואמיתי שאת חשה. באמת איבדת אחת. ההריון הקיים אינו פיצוי על האובדן. ובעוד שזו לא אשמתך וכמובן שלא עשית שום דבר שגרם לדופק שלה לנדום, כל קשת הרגשות לגיטימית. אני מזמינה אותך לבוא ולשתף אותנו שם.
 
לצפיה ב-'אוי יקרה כ"כ עצוב'
אוי יקרה כ"כ עצוב
21/02/2017 | 12:21
52
וכל כך מבלבל, מותר וצריך להתאבל על מי שאבד ולנסות לשמוח במה שיש.
שולחת חיבוקים
ומאחלת לך המשך הריון תקין ושלם.
באובדן שלי אני עידכנתי את המשפחה הגרעינית אמא/אחות והן סיפרו לכולם
גם בעבודה סיפרתי למנהלת וביקשתי שתעביר את המסר הלאה, זה מה שהיה נכון לנו
לצפיה ב-'תודה לכן'
תודה לכן
22/02/2017 | 07:12
50
זה היה פשוט הלם מוחלט עבורנו, אבל מנסים לא לשקוע יותר ולהמשיך הלאה.
 
תודה על מה שכתבתן, אני נושאת עימי את המילים שלכן כל הזמן.
 
 
לצפיה ב-'בטח ששייכת'
בטח ששייכת
22/02/2017 | 21:48
45
נשמע שעשיתם את הכי טוב עבור התאומות שברחמך. מה שקרה אכן לא היה תלוי בך ולא בבן זוגך. לא כתבת זאת במפורש, אך אני נוטה לחשוב שהעוברית שאיבדת היא זו שהיתה חסרה לה כליה. אם אני צודקת בחשיבה, אני מסיקה שמשהו בהתפתחות שלה לא היה תקין ואי אפשר היה שהיא תמשיך לגדול. הטבע לא אפשר זאת יותר. זה לא קשור בכלל אלייך ואל בן זוגך.
את יכולה להסביר למה כל אחד מאיתכם אוכל את עצמו מבפנים? למה ההלקאה העצמית הזו? שכן באמת שזו לא היתה אשמת אף אחד.
 
לגבי הנושא הרגשי- את חווה כעת שני קצוות של רגשות- מצד אחד- שימחה על העוברית שממשיכה להתפתח ומביאה עימה את התקווה והאופטימיות, ומצד שני- אבל ועצב גדולים על העוברית שאיבדתם. קשה מאוד להכיל בו בזמן את שני קצוות הרגשות הללו. באמת שקשה.
אני ממליצה על איזשהו תהליך רגשי טיפולי כדי לסייע לך ולכם לעבור את ההריון הזה בשלום בהיבט הרגשי, ולהגיע ללידה חזקים, כאשר הרגשות, על כל המגוון שלהם, יותר מעובדים.
בינתיים, הכל לגיטימי- את מרגישה צורך לבכות?- תבכי. את מרגישה צורך לדבר?- תדברי. את מרגישה שאת רוצה יותר להיות לבד עם עצמך?- תהיי לבד עם עצמך.
הכל מתקבל, הכל מובן.
 
אנחנו פה, כמובן, רוצות להמשיך וללוות אותך לאורך ההריון המורכב הזה.
 
אני חושבת איזה חיבוקים לשלוח, אז אשלח את שני הסוגים-
אחד של נחמה והשתתפות בצערך והשני- של שמחה ותקווה .
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'כל כך עצוב לקרוא'
כל כך עצוב לקרוא
23/02/2017 | 13:04
20
הראש מבין שלא יכולתם לעשות כלום אבל לנפש קשה להפנים. שולחת המון חיבוקים
לצפיה ב-'כמה מחזקות המילים שלכן, תודה לכן'
כמה מחזקות המילים שלכן, תודה לכן
24/02/2017 | 07:48
1
42
לא האמנתי שהתגובות מהסביבה יהיו מנחמות ומחזקות כל כך. גם מצדכן וגם מצד אנשים שידעו על התאומות ומעודכנים באובדן.
 
שירה, את צודקת. לעוברית שליבה הפסיק לפעום היתה חסרה כליה, ועל אף שכל הבדיקות היו תקינות, אני נוטה לחשוב שמשהו באמת היה לא בסדר והיא ידעה לא לגדול יותר. לא נעים לי להודות, אבל מנחם אותי לדעת שלא אביא לעולם ילדה סובלת.
 
אני חושבת שאני מתחילה להתרגל לזה, כבר לא בוכה כשמספרת למי שידע שהיו תאומות ועכשיו צריך לספר שכבר לא. מצד שני, כשמישהי שלא ידעה שאני הרה בירכה אותי ושאלה אם יודעים מה המין, הססתי ממש לפני שעניתי ואז נצבט לי הלב.
 
בכל יום יש שיפור, גם זה איכשהו מעודד מעט.
תודה לכן שוב מעומק ליבי, התמיכה שלכן כל כך לא טריוויאלית עבורי.
לצפיה ב-'אני שמחה על השיפור-'
אני שמחה על השיפור-
24/02/2017 | 12:19
22
והייתי רוצה עבורך שבמהלך הזמן גם תרגישי נוח להודות שמנחם אותך שלא הבאת לעולם ילדה סובלת. אין שום טעם בסבל שכזה- לא לילד ולא למשפחה. 
שמחה לשמוע שאת מקבלת תגובות אמפטיות מהסביבה.
גם אם תגענה נפילות במצב הרוח- נא לא להילחץ מכך. זה טבעי. ובכלל- כשמדובר ברגשות- הכל טבעי והכל נורמאלי.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'הי ענבל '
הי ענבל
25/02/2017 | 20:32
1
24
חיבוק גדול וענק ואוהב 
גם אני חוויתי הריון שהתחיל עם שניים והסתיים עם אחד.
במקרה שלי אחד העוברים אובחן כחולה והיינו צרכים לעבור בשבוע 22 פרוצדורה של הפסקת חייו.
מכירה את הנושא מקרוב.
אם תרצי אני פה בשבילך ואשמח לשוחח איתך בפרטי.
שוב חיבוק ענק!!  
לצפיה ב-'תודה רבה לך '
תודה רבה לך
27/02/2017 | 18:25
14
נראה לי שאני בשלב ההדחקה, כמו פועלת על אוטומט כרגע...
שומרת לי את הזכות להציק לך בהמשך.
לצפיה ב-'בוקר טוב - שבוע 33 ואני לא מוצאת את עצמי'
בוקר טוב - שבוע 33 ואני לא מוצאת את עצמי
20/02/2017 | 09:12
14
163
אני כול כך מפוחדת, אני לא מוצאת שקט..
אני בוכה מכלום.. כועסת על הילדים בבית סתם בלי סיבה..
מתה לסיגריה ובירה ( לא מעשנת כבר שנתיים )... וכמובן לא שותה בהריון.. וגם בשוטף לא ממש שותה..
שמעתי על מישהי שהדופק הפסיק בשבוע 36... סתם ככה בלי סיבה... ומאז אני פשוט לא נושמת.. -  אני שמעתי בעבר סיפורים נוראיים כאלו.. אבל פתאום המקרה הזה העיף אותי למצולות של חרדה...
אני פשוט משתגעת.. אני לא יודעת איך לשרוד את השבועות האלה..
אני פשוט לא יודעת איך לעשות את זה...
אני מתה מפחד שמשהו יקרה עכשיו..
לצפיה ב-'הכי מבינה ומזדהה בעולם'
הכי מבינה ומזדהה בעולם
20/02/2017 | 10:48
79
כך הייתי בהריון שאחרי האובדן בדיוק.
ככל שהתקדמתי יותר בהריון כך פחדתי יותר שיקרה משהו. לקראת הסוף כבר ממש נמנעתי מלהיכנס לפורום אובדן הריון ודומיו ונמנעתי מלשמוע סיפורים כאלה. פחדתי ברמות. בשבוע 39 זירזתי עם סקס וילדתי תוך 3 שעות. לא האמנתי כמה מהר כל הלחץ והסבל נגמרו. בהריון הנוכחי אני במקום קצת אחר כי מאוד עסוקה ויש פחות זמן להתעסק בפחדים. אבל זה עדיין קיים.
תשתדלי להעסיק את עצמך. בהצלחה.
לצפיה ב-'ואו, נשמע לי ממש מוכר'
ואו, נשמע לי ממש מוכר
20/02/2017 | 19:20
76
תראי, אין ממש ברירה אחרת, אלא לנסות ולנשום, לנסות ולשלוט במחשבות השליליות. זה נורא קשה, אבל בסוף הזמן עובר. באמת שהוא עובר.
 
אני יכולה לתת לך דוגמא מתחומים אחרים- אני מתה מפחד מתאונות דרכים. לא עליי אני מפחדת. אני נוסעת בעיקר בעיר...אבל בעלי נוסע המון בדרכים במסגרת העבודה. פיתחתי מן סוג של חוש הומור שחור- אני שואלת אותו איפה הוא, וכשהוא שואל אותי למה אני צריכה לדעת, אז אני עונה: "כי אם יודיעו בחדשות על תאונה בכביש זה וזה, אדע עוד לפני שהשוטרים ידפקו בדלת". זה נורא. אני יודעת. אבל ככה אני מתמודדת.
 
לגבייך- נכון- יש אסונות. יש טרגדיות. אבל כל הזמן צריך לזכור שרוב ההריונות מסתיימים בטוב ובאושר גדול. כך צריך לקוות גם שיהיה אצלך.
אני לא זוכרת בדיוק את הסיפור האישי שלך. הרבה פעמים כאשר עוברים את שבוע האובדן, יש טיפה הקלה בחרדות. אצלי זה לא היה כך, כי כבר המנגנון הכל כך בריא וטוב ומועיל הזה של ההדחקה- כבר לא עבד:(
 
נסי להיות עסוקה ככל שאת יכולה. הזמן יעבור. עוד קצת. עוד שבועות אחדים. אני יודעת שעד שכל יום עובר יוצאת הנשמה, אבל אין לנו ברירה אלא להתמודד עם זה.
האם ביקורות רפואיות תדירות יותר יסייעו לך אולי?
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'כל כך מבינה לליבך'
כל כך מבינה לליבך
20/02/2017 | 21:40
51
גם אני איתך באותו שבוע, פתאום לחוצה יותר מתמיד. במעקב מוניטור פעם בשבוע, מחר הערכת משקל.
החששות שלך כל כך מובנים וברורים.
נעבור ביחד ככה יום יום, שעה שעה, עד הסוף הטוב שקרב מיום ליום (בלי עין הרע).
 
מחזיקה לך אצבעות להמשך תקין. אמן
 
 
לצפיה ב-'תודה לכולן...'
תודה לכולן...
21/02/2017 | 08:48
10
58
מאוד מתחברת לכול מה שאמרתן.. ככול שהסוף מתקרב יש יותר מה להפסיד.. זה ממש בקצות האצבעות ובגלל זה נראה לי שהפחד מתגבר..
שונאת להיות בהריון - מאוד אוהבת ילדים 
אני נבדקת כול שבוע וזה אכן עוזר.. וגם בשבוע 38 יעשו לי סטריפינג - לא מושכת שנייה יותר ממה שצריך... שזה גם מעודד - כי יש תאריך יעד...
היום סקירה מכוונת שלישית ( למעקב על ריבוי מי שפיר )... 
תודה על התמיכה..  עוזר לדעת שמבינים אותי, ושאני לא משוגעת לגמריי.
לצפיה ב-'איך הייתה הבדיקה היום? גם לי הייתה היום הערכת משקל '
איך הייתה הבדיקה היום? גם לי הייתה היום הערכת משקל
21/02/2017 | 19:43
9
45
התחברתי מאוד למשפט שלך, שונאת להיות בהריון - אוהבת ילדים.
 
 
לצפיה ב-'בוקר טוב'
בוקר טוב
22/02/2017 | 08:37
4
63
הבדיקה בסדר,
יש ריבוי מי שפיר קל.. הפנה לMRI, לאקו לב עובר, ולייעוץ גנטי.
אני לא מתכוונת לעשות את זה בכלל!!!.
אולי אלך לאקו לב עובר...
אני בחודש שמיני גם אם חס וחלילה יגידו לי שמשהו לא בסדר אני לא מתכוונת לעשות עם זה כלום.. אין מצב שאני אעשה משהו לפגוע בהריון הזה...
אז אני משחררת, כול שאר הבדיקות היו בסדר גמור- סקירות, שקיפות, חלבון הכול כולל VERIFY..  אז החלטתי שדיייייי, מספיק אני חרדתית שפיצקית שלי תצא חיה ונושמת.. אני לא מוסיפה עוד היסטריה לקיימת. 
איך היה לך בהערכת משקל?.. שלי לפי הבדיקה שוקלת 2 קילו.. 
 
לצפיה ב-'לשיר2016- '
לשיר2016-
22/02/2017 | 21:23
2
38
האמת היא שאני מבינה אותך מאוד, אך בד בבד לא מסכימה איתך...(תסלחי לי, נכון?). אולי היה מיותר בכלל שהלכת לסקירה השלישית. כמובן שההחלטות לגבי כל מה שקשור להריון הן שלך בלבד (ושל בן זוגך, כמובן). האם הרופא שלח אותך לכל הבדיקות הללו לצורך הכסת"ח ולשם יתר ביטחון, או שהוא חלילה חושד במשהו?
אני לא רוצה לגרום לך לפקפק בהחלטתך, אבל אני כן מנסה להבין מהי כוונת הרופא.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'בוקר טוב'
בוקר טוב
23/02/2017 | 08:40
1
29
הי שירה, בראש שלי אני מרגישה שכאן מותר להגיד הכול, כי זה תמיד מגיע מרצון לתמוך והבנה הדדית של מה שעברנו ושל המשקעים שזה השאיר... וחשוב לשמוע דעות שונות - אחרת למה אנחנו מתייעצות אחת עם השנייה.
לגבי מה שאמרת - אני עשיתי בדיקות מקיפות במהלך ההריון - אני גם אצל דוקטור יואלי בפרטי פעם בחודש, וגם מטופלת בהריון בסיכון במכבי - , הכול היה תקין, החשש היחיד הקיים עכשיו זה ריבוי מי שפיר שלא יודעים ממה הוא נובע - כנראה מסכרת קלה ( אני שומרת בתזונה - ובהריון קודם הייתי מטופלת באינסולין ), ומרקע גנטי משפחתי... אני לא בטוחה שזה כסת"ח לחלוטין, אבל הוא אמר שהוא לא רואה ממצא מיוחד ושרוב הסיכויים שזה מהסכרת, הוא פשוט רוצה להיות בטוח... אני 5 שבועות מקו הסיום.. אני לא מסוגלת יותר.. אני רק רוצה שהיא תהיה בחוץ, נושמת ושאני אוכל לחבק אותה.. אני מרגישה שרוב הסיכויים שהכול תקין..
כרגע זה מה שאני יכולה להכיל.. 
 
 
לצפיה ב-'לשיר2016-עכשיו אני רגועה יותר...'
לשיר2016-עכשיו אני רגועה יותר...
23/02/2017 | 09:34
22
כלומר, יש לרופא הסבר אפשרי הגיוני לריבוי הקל במי השפיר. זה כבר נשמע אחרת אחרי שהסברת ופירטת.
אני מבינה את המילים: "אני לא מסוגלת יותר, אני רק רוצה שהיא תהיה בחוץ, נושמת ושאני אוכל לחבק אותה". ואו- כמה שאני מבינה ומזדהה. את לא יכולה לתאר לעצמך.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'אנחנו כל כך באותו שלב, עם מחשבות ותחושות דומות...'
אנחנו כל כך באותו שלב, עם מחשבות ותחושות דומות...
22/02/2017 | 23:26
22
אני מאוד מבינה לליבך
גם אני כולי מלאת חששות, כל בדיקה מלחיצה ומדאיגה...
הערכת משקל הייתה 2400 (קצת גבוהה), כמות המים תקינה. 
 
כבר חולמת להיות אחרי, לדעת שהכל בסדר איתו, שהוא חי, בריא ושלם...
מאחלת לך מכל לבי להגשים את החלום ולחבק בקרוב את התינוקת, בריאה ומתוקה.
לצפיה ב-'ביחד ננצח- איך היתה הבדיקה אצלך? '
ביחד ננצח- איך היתה הבדיקה אצלך?
22/02/2017 | 21:15
3
6
לצפיה ב-'הערכת משקל קצת גבוהה... שבוע 32 + 4 ימים, 2400...'
הערכת משקל קצת גבוהה... שבוע 32 + 4 ימים, 2400...
22/02/2017 | 23:18
2
36
היי יקירה
עשיתי מוניטור שהיה טוב אבל קצת הלחיצו עם הערכת משקל גבוהה.
לפני 3 שבועות בשבוע 28+ 4 ימים הערכה הייתה 1450 ק"ג, כלומר עלה כמעט קילו ב-3 שבועות. אני מרגישה שהוא ממש גדול, הבטן גדולה יחסית ושפיצית, כולה במקום אחד, במרכז התבור ואני מתגלגלת כאילו ממש בסוף...
הטכנאית הפחידה שאולי מדובר בסכרת הריון סמויה. ביום שלישי הבא יש לי תור לרופאה שלי, נראה מה תגיד...
תודה שאת מתעניינת ואכפת לך
 
נשיקות למעיין
לצפיה ב-'לביחד ננצח- בסך הכל נשמע טוב-'
לביחד ננצח- בסך הכל נשמע טוב-
23/02/2017 | 09:41
1
30
יכול להיות שהרופאה תיתן בדיקות לנושא הסוכרת. וגם אם יתגלה משהו- אלו דברים שאפשר לשלוט עליהם, ויש בזה הקלה גדולה.
שימי לב לנושא של שיווי המשקל והיציבה בעת ההליכה- אם הבטן גדולה, ואת מרגישה שאת מתגלגלת...נעליים שטוחות, והליכה תוך שימת לב מירבית היכן את דורכת והיכן יש דברים שעלולים להוות מכשול להליכה ולשיווי המשקל.
 
וברור שאני מתעניינת ושאכפת לי.
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'תודה לך מקסימה'
תודה לך מקסימה
26/02/2017 | 19:30
6
וכן, התחלתי עם נעלי ספורט, גם לעבודה.
האמת אני בקושי זזה, כאבים בקשת שבגב תחתון ובין הרגלים...

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא תרומת זרע
אירוח בנושא תרומת זרע
נארח בפורום את ד``ר יגאל מדג`ר, אורולוג מומחה...
אירוח בנושא תרומת זרע
אירוח בנושא תרומת זרע
נארח בפורום את ד``ר יגאל מדג`ר, אורולוג מומחה...
אירוח בנושא שימור דם טבורי
אירוח בנושא שימור דם...
ביום ג` נארח בפורום את נעמי קדוש, אימא של עמית...
אירוח בנושא שימור דם טבורי
אירוח בנושא שימור דם...
ביום ג` נארח בפורום את נעמי קדוש, אימא של עמית...
אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ד
מתקשים בפוריות?
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי
Developy - Your First Step as a Parnt
Developy - התפתחות, תזונה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ