לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
90049,004 עוקבים אודות עסקים

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-'GBS'
GBS
12/12/2017 | 21:11
18
201
היי לכולן,
לפני כ 5 חודשים עברתי לידה שקטה. לתינוק שלי נפסק הדופק באמצע לידה פעילה.
אנחנו לא יודעים בוודאות מה הסיבה, חושדים ב GBS שעלה לרחם. ואחרי הלידה גרם לזיהום ברחם.
כרגע אני בהריון חדש(הלוואי ואצא בידיים מלאות הפעם) וכבר עכשיו התגלה GBS בתרבית שתן..
השאלה שלי לבנות שחוו משהו דומה. מה עשיתן בהריון הבא? טיפלתן כל תקופה מסוימת באנטיביוטיקה כטיפול מנע?המלצות לרופאים שמתמחים ב gbs?

תודה
לצפיה ב-'ברוכה הבאה האם התייעצת עם הרופא/ה שלך ומה אמר/ה? '
ברוכה הבאה האם התייעצת עם הרופא/ה שלך ומה אמר/ה?
12/12/2017 | 22:08
4
33
לצפיה ב-'הוא מתנגד לטיפול מנעתי'
הוא מתנגד לטיפול מנעתי
12/12/2017 | 22:26
3
122
באנטיביוטיקה.
אני די סומכת עליו, אבל חשוב לי לשמוע דעות אחרות.
לצפיה ב-'הבנתי. אני לא בקיאה בנושא הזה בכלל,'
הבנתי. אני לא בקיאה בנושא הזה בכלל,
13/12/2017 | 07:40
2
119
ומקווה שבנות אחרות תדענה לענות לך ולהתייחס לשאלתך. 
האם הרופא הסביר את הרציונאל להתנגדותו לטיפול המניעתי? 
 

 שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'הסיבה'
הסיבה
13/12/2017 | 09:53
1
101
היא שאני עלולה לפתח עמידות לאנטיביוטיקה.
חשוב לי לשמוע נשים אחרות שהיו במצב שלי. מה הן עשו?
לצפיה ב-'אני מקווה שיש פה כאלה שתדענה לכתוב לך מנסיונן. '
אני מקווה שיש פה כאלה שתדענה לכתוב לך מנסיונן.
13/12/2017 | 10:22
36
לצפיה ב-'ניסיון רע עם אנטיביוטיקה מניעתית'
ניסיון רע עם אנטיביוטיקה מניעתית
13/12/2017 | 20:45
6
161
הי לך, משתתפת בצערך על האסון שפקד אותך בלידה הקודמת, ושמחה בשבילך על ההריון החדש שהלוואי ויסתיים בידיים מלאות. לי היה סוף טוב להריון עם דלקת בשתן עם gbs ולא היה עוד הריון לאחריו, כך שזה לא בדיוק אותו הדבר....
ובכל זאת רק לחלוק איתך שהאנטיביוטיקה המניעתית חיסלה לי את החיידקים הטובים שבמעיים, נדבקתי בחיידק עמיד ומצאתי את עצמי בהריון בסיכון גבוה משלשלת כמה עשרות פעמים ביום (מתנצלת על התיאור המבחיל, זה אכן היה דוחה)....אושפזתי בבית חולים, עם קיצור צוואר והכל (בשבוע 30).
נטלתי אנטיביוטיקה אחרת לטיפול בחיידק החדש שצץ עד סוף ההריון וגם הרבה אחר כך, ועד היום, שנה פלוס אחרי הלידה לא לגמרי השתקמתי. כעת אני גם צריכה להימנע מנטילת אנטיביוטיקה לטיפול בדלקות (בעצם עד סוף החיים), כדי לא לעורר את החיידק הזה.
בכל מקרה מציעה להתייעץ עם רופא להריון בסיכון (אם את עוד לא מטופלת אצל אחד כזה הגיע הזמן), אם את מחליטה לקחת אז במינון נמוך מאוד והכי הכי חשוב- קחי פרוביוטיקה. זה מציל חיים....
לצפיה ב-'ואו'
ואו
14/12/2017 | 20:40
4
91
פשוט עצוב..שזה מה שקרה לך.. מקווה שתרגישי טוב מקרוב!
אפשר לשאול למה היית לוקחת מלכתחילה אנטיביוטיקה מניעתית? ובאיזה תדירות?
תודה
לצפיה ב-'הי שוב'
הי שוב
15/12/2017 | 21:04
3
94
לקחתי כי באמת הייתה דלקת בשתן עם gbs משלב מאוד מוקדם של ההריון....כל פעם לקחתי אנטיביוטיקה (הטיפול הסטנדרטי), החיידק היה נעלם אחרי הנטילה, ובבדיקה הבאה חוזר שוב. לא זוכרת מתי הוחלט על מניעתית....כנראה סביב אמצע ההריון, כשראינו שזה חוזר שוב ושוב ולא נעלם, ורצינו להגיע לסוף ההריון בלי דלקת בשתן (רופא ההריון בסיכון נתן לי את המרשם).
לא זוכרת מה היה הסוג שלקחתי אבל כן זוכרת שהמינון היה מאוד נמוך, 125 אולי? וזה עדיין נגמר לא טוב. מה שכן, הבנתי שאני מקרה נדיר. רופא הנשים שלי למשל סיפר שזו הפעם הראשונה שקורה למטופלת שלו מקרה כזה (בעשרות שנים), כך שאני לא חושבת שיש טעם להילחץ. רק להקפיד באמת על פרוביוטיקה במקביל....
אגב, בסוף לא הספקתי לקבל עירוי בלידה (ילדתי זריז ביותר).
לצפיה ב-'אוי.. מטורף מה שקרה לך'
אוי.. מטורף מה שקרה לך
16/12/2017 | 10:42
2
76
האמת, שאני כבר לא מאמינה לסטטיסטיקות.. כולנו פה מקרה נדיר.. אחת ל..אז אם זה קרה לך יש מצב שיקרה גם לי
 
כשהרופא החליט על אנטיביוטיקה מניעתית, היית לוקחת כל יום? עד הלידה? או שבוע כן שבוע לא?
לצפיה ב-'זה היה אמור להיות כל יום'
זה היה אמור להיות כל יום
17/12/2017 | 13:36
1
79
אפילו יותר מפעם אחת ביום נראה לי...האמת עברה כבר שנה וחצי אז אני לא זוכרת כל כך....מצטערת. אבל בכל יום זה אני זוכרת בודאות!
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
17/12/2017 | 13:42
10
לצפיה ב-'לולי283- נשמע ממש קשה. המחירים שאנחנו משלמות'
לולי283- נשמע ממש קשה. המחירים שאנחנו משלמות
15/12/2017 | 12:19
24
לצפיה ב-'לי יש gbs'
לי יש gbs
13/12/2017 | 21:59
1
132
ועדיין ילדתי באופן תקין 3 פעמים עם אנטיביוטיקה בלידה. האם לא נתנו לך אנטיביוטיקה בלידה?
האובדן אצלי היה על רקע אחר לגמרי.
וואו יש כאן הרבה סיפורים על לידות שקטות (כולל שלי). אבל אובדן דופק למוות עוברי במהלך הלידה ולא לפניה אין פה הרבה. נשמע נורא. משתתפת בצערך ומאחלת לך הריון קל ותקין. בנוסף, הייתי שוקלת ללדת בקיסרי מתוכנן. תתייעצי עם הרופא.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
14/12/2017 | 20:44
88
קיבלתי אנטיביוטיקה בלידה. כנראה שלא עזרה או שה gbs הוא לא הסיבה למוות..
חושבת על קיסרי, אבל מצד שני, זה ניתוח, וגם לקיסרי יכולים להיות סיבוכים. מנסה להרגע עם המחשבות שמתפזרות, ואני חושבת שאם אעמוד בזה,מבחינה נפשית, אלך על לידה רגילה. עם זירוז בשבוע 37.
לצפיה ב-'אני רק פה לאמר בשעה טובה'
אני רק פה לאמר בשעה טובה
18/12/2017 | 09:12
1
74
מקווה שיהיה בשעה טובה ובבריאות.
מחזיקה לך אצבעות
לצפיה ב-'תודה רבה!!! '
תודה רבה!!!
18/12/2017 | 14:07
17
לצפיה ב-'לא עברתי את זה אבל'
לא עברתי את זה אבל
19/12/2017 | 14:01
1
70
זה נשמע חוויה נוראית ואני מאוד שמחה עבורך שאת בהריון ומאחלת לך לצאת בידיים מלאות. הייתי מתייעצת עם מספר רופאים כדי לבחון מה עדיף- קיסרי או לידה טבעית ומתי. 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/12/2017 | 10:34
25
זה בהחלט על הפרק. אבל מפחדת מקיסרי כי זה ניתוח לכל דבר.
הרופא שלי המליץ על לידה רגילה עם מוניטור קבוע, ואם ארצה קיסרי, אוכל לעשות.
לגבי מתי, מבחינתי זירוז כמה שיותר מהר
לצפיה ב-'קיבלתי וסת לאחר בדיקת הריון חיובית'
קיבלתי וסת לאחר בדיקת הריון חיובית
13/12/2017 | 13:57
8
166
היה לי איחור של 6 ימים, ועשיתי בדיקת הריון ויצאה חיובית(פס כהה מאוד ופס בהיר מאוד) אז הלכתי לעשות בדיקת דם וקיבלתי תשובה 5 שבועות ויום, ולאחר יומיים הרגשתי רע היו לי כאבים בראש וקיבלתי מחזור עם הרבה דימום ומלא גושים, מה זה אומר? ללכת להיבדק? למרות שקיבלתי מחזור
לצפיה ב-'עשית בדיקת דם או בדיקה ביתית?'
עשית בדיקת דם או בדיקה ביתית?
13/12/2017 | 14:25
32
לצפיה ב-'עשיתי בדיקת הריון ביתית וגם בדיקת דם הייתה תוצאה של 19IU/L'
עשיתי בדיקת הריון ביתית וגם בדיקת דם הייתה תוצאה של 19IU/L
13/12/2017 | 14:35
36
לצפיה ב-'את יכולה לעשות שוב בטא לראות את הערכים'
את יכולה לעשות שוב בטא לראות את הערכים
13/12/2017 | 15:34
3
98
אם להיות כנה, ככל הנראה אם לאחר  6 ימי איחור, כלומר ביום ה 20 לביוץ הבטא היתה 19, זה לא נראה הריון תקין, כנראה כימי.
 
לצפיה ב-'הלכתי היום שוב לעשות בדיקת דם הריון וקיבלתי תוצאה זהה 19 בטא'
הלכתי היום שוב לעשות בדיקת דם הריון וקיבלתי תוצאה זהה 19 בטא
14/12/2017 | 14:06
2
87
מה זה אומר????? עדיין לא הפלתי למרות שקיבלתי מחזור???
לצפיה ב-'הרבה פעמים לוקח לבטא זמן להתאפס. '
הרבה פעמים לוקח לבטא זמן להתאפס.
14/12/2017 | 14:17
1
26
לצפיה ב-'מעניין. כי עשיתי בדיקה ביום ראשון'
מעניין. כי עשיתי בדיקה ביום ראשון
14/12/2017 | 14:32
85
והתוצאה הייתה 19, וביום שלישי קיבלתי מחזור והיום עשיתי וקיבלתי תוצאה זהה.
היום יש לי תור ב4 וחצי אצל רופא נשים ונראה..
לצפיה ב-'נשמע כמו הריון כימי-'
נשמע כמו הריון כימי-
13/12/2017 | 17:53
1
118
ללכת להיבדק לאחר גמר הדימום. גם אם מדובר בהריון כימי- עדיין מומלץ להיבדק כדי לבדוק את מצב הרחם בגמר הדימום ולוודא שהכל תקין. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'אצלי אחרי הריונות כימיים'
אצלי אחרי הריונות כימיים
14/12/2017 | 15:18
124
הופיעה וסת רגילה והתחיל מחזור רגיל. אני לא הלכתי להיבדק.
לצפיה ב-' מוקדש לכן השיר "מי ידליק נר עתיק" של נעמי שמר-'
מוקדש לכן השיר "מי ידליק נר עתיק" של נעמי שמר-
12/12/2017 | 21:00
2
50
במקרה התוודעתי היום לשיר הזה דרך ביתי הבכורה שלמדה אותו בבית הספר.
התחברתי מאוד למילים וגם ללחן. 
אם תבחרו להאזין לו, אין לי ספק שתבינו מדוע. מקווה שהשיר יגע גם בכן, כפי שנגע בי. 
 
חג חנוכה שמח
שלכן,
שירה. 
 
 
https://www.youtube.com/watch?v=T7W6OD8lp0I
 
לצפיה ב-'ממש נגע בי'
ממש נגע בי
14/12/2017 | 14:31
1
37
אני כבר הגעתי לשלווה ולאור שלי
לצפיה ב-'שמחה בשבילך'
שמחה בשבילך
15/12/2017 | 05:36
4
לצפיה ב-'בטא גבוהה לאחר הזרעה'
בטא גבוהה לאחר הזרעה
10/12/2017 | 17:31
2
124
שלום!
לפני ארבעה חודשים הייתה לי לידה שקטה של תאומים לאחר הזרעה.
החודש עשינו שוב הזרעה והיום עשיתי בטא, יצא 364,אני היום ביוא"ב 14.
אני אמנם שמחה מאוד אבל חוששת מאוד מהריון תאומים. אף פעם לא חייתי לי בטא כל כך גבוהה ביוא"ב כזה. יש לי עוד 2 ילדים גדולים בבית... גם לא בבטא של ההריון הקודם.
אודה לכם אם תוכלו לספר ולהרגיע, האם בטא כזו בהכרח מרמזת על תאומים?
לצפיה ב-'הטווח של הבטא מאוד רחב'
הטווח של הבטא מאוד רחב
11/12/2017 | 00:28
76
ככה שלא בהכרח מעיד על תאומים. אבל צריך לחכות לאולטרסאונד... 
בינתיים תבדקי שמכפילה את עצמה יפה, ושיהיה בשעה טובה טובה טובה 
 
לצפיה ב-'אני לא יודעת לענות, אבל מאחלת בהצלחה רבה!'
אני לא יודעת לענות, אבל מאחלת בהצלחה רבה!
11/12/2017 | 13:24
15
לצפיה ב-'אשמח לעזרה בנושא שמירת הריון'
אשמח לעזרה בנושא שמירת הריון
04/12/2017 | 09:52
8
245
שלום לכולן
מצטרפת אליכן בשמחה ובחרדה
קצת רקע: אני בשבוע 9, יש לי 2 ילדים מתוקים בבית תודה לאל בני 9 ו4.
ההריון הראשון הסתיים בהיפרדות שלייה סמוייה מלאה ודי ניצלנו בנס. אז עשו לי בירור קרישיות חלקי ולא מצאו כלום והתעקשו שזה בירור מספיק. ההריון השני היה תקין.
לפני שנה וחצי עברתי לידה שקטה בשבוע 23 עקב הפלה נדחית
בבירור מלא נמצאה הפרעת קרישה מולדת+נרכשת שאולי מסבירה את הפסקת הדופק ואולי לא. 
ובפסח האחרון הפלה טבעית בשבוע 6.
בשבוע שעבר כמה שעות של דימום מאסיבי (מאד) ובבדיקה יומיים אחכ העובר חי וקיים זז וחמוד. ההסבר היחיד המשוער הוא היפרדות שלייה חלקית.
עד כאן רקע. עכשיו להתייעצות
הומלץ לי על שמירת הריון (אני עובדת בגנים רגילים וחינוך מיוחד) למשך חודשיים (ואחכ נראה).
מקום עבודה אחד מסודר ומכובד אך השני עושה בעיות
אני עובדת שם שעתית (מסתבר) ולכן הם טוענים שהם לא צריכים לשמור לי את מקום העבודה. זה נשמע לי לא חוקי בעליל אבל באינטרנט לא מצאתי שום דבר על זכויות בעבודה שעתית. התחלתי לעבוד שם רק בספטמבר (בדיוק סגרתי 3 חודשי עבודה) ואני לא יודעת אם זה גם משפיע על הזכויות שלי.
בכלל הפרוצדורה של השמירה לא לגמרי מובנת לי.. הבנתי שאני אמורה לשבת חודש בבית ורק אחרי חודש להגיש את הבקשה, ושאם הבקשה תידחה ע"י ביטוח לאומי אני אמורה לנצל ימי מחלה (שבקושי יש לי במקום עבודתי המפוקפק). ואחכ מה?   
בקיצור אני מאד מבולבלת ואשמח להבהרות אם מישהי מכן מצויה בתחום
או אולי הפנייה לעו"ד שיכול/ה לעזור (אם ישאר תקציב אחרי כל הבלגן הזה)
 
ושאלה אחרונה למה הכינוי הריון "קשת"?
הרבה ברכה לכולנו הלוואי
לצפיה ב-'ברוכה המצטרפת'
ברוכה המצטרפת
04/12/2017 | 10:39
102
כל כך שמחתי לקרוא שההריון ממשיך, ומאחלת לך מכל הלב שימשיך עד להתחלה הטובה.
אין לי ידע בנושא (מה גם שאני עצמאית ומשוללת הרבה זכויות שיש לשכירות בהקשרי בריאות ורווחה), אבל בדקתי עבורך באתר כל זכות ומצאתי קישור לגופי סיוע משפטי וייעוץ:
הקשת באה אחרי הסערה, מכאן פירוש המונח ילדי קשת.
לצפיה ב-'תשמעי לי!'
תשמעי לי!
04/12/2017 | 13:28
124
אני הבנתי שאם מאשרים לך שמירה משלמים לך רטרואקטיבית את החודש הזה ואם לא את יכולה לנצל ימי מחלה. ובכל מקרה, גם לא לא יאשרו לך. צאי לחל"ת! מניסיון!
לצפיה ב-'ממליצה להתייעץ בקבוצת הפייסבוק זכויות נשים בהריון'
ממליצה להתייעץ בקבוצת הפייסבוק זכויות נשים בהריון
04/12/2017 | 21:26
71
לצפיה ב-'אנסה לעזור'
אנסה לעזור
05/12/2017 | 08:57
93
ואו כמה עברת!! שולחת חיבוק גדול ומאוד מקווה שהריון הזה יהיה הריון תקין ותזכי לידיים מלאות!!
מציינת שאני לא עורכת דין, אבל כן מכירה קצת את החוקים..
אם התחלת לעבוד לפני 3 חודשים אז המקום באמת לא מחוייב כלפייך (בהנחה שהם המעסיקים שלך, והם משלמים לך משכורת), אין קשר למשרה שלך(שעתית או גלובלית) זה בגלל שאין לך ותק של לפחות 6 חודשים..אז המקום הזה יכול לפטר אותך בכל רגע, גם אם הודעת להם על ההריון
 
וכן, את צריכה לשבת חודש בבית בלי משכורת(וגם לא לדווח את התקופה כתקופת מחלה) ורק אחר כך להגיש שמירה לביטוח לאומי. והם מאשרים/או לא.(מקווה שכן) אם יאשרו לך, אז כמובן ישלמו לך רטרואקטיבית על החודש+על החודשים הבאים.
 
מאוד ממליצה לך כן לצאת לשמירה, נשמע לי מצב מאוד מפחיד. את לוקחת קלקסן?
 
הריון קשת, זה פירוש להריון לאחר לידה שקטה. כקשת שבאה לאחר הסערה. סערת רגשות אצלינו..
לצפיה ב-'נתנו לך פה הרבה עצות פרקטיות טובות-'
נתנו לך פה הרבה עצות פרקטיות טובות-
05/12/2017 | 12:02
3
171
חייבת לומר שההסבר האפשרי די מלחיץ. לא ידעתי שקיים דבר כזה היפרדות שיליה חלקית בשבוע כה מוקדם כל ההריון. אני ממש מקווה להמשך תקין.
מתי את צריכה ללכת לביקורת נוספת? האם הדימומים הקשים הסתיימו? האם את מטופלת לנושא הקרישיות?
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'אני בטוחה שהתכוונת לטוב'
אני בטוחה שהתכוונת לטוב
05/12/2017 | 14:25
2
144
אבל ההודעה שלך מחלישה אותי
לא זמן טוב עבורי לשמוע שזה מלחיץ. אני יודעת וחווה את זה.
מה גם שזה לא נושא ההודעה שלי ולא ביקשתי לפתוח את זה.
החשש שלי מפורומים כאלה הוא בדיוק זה, שבסוף זה יחליש במקום לחזק
לצפיה ב-'לא התכוונתי. סליחה. '
לא התכוונתי. סליחה.
05/12/2017 | 14:54
30
לצפיה ב-'מה שלומך? התקדמת עם הבירורים לגבי הזכויות שלך? '
מה שלומך? התקדמת עם הבירורים לגבי הזכויות שלך?
08/12/2017 | 18:45
13
לצפיה ב-'יש כאן בנות שעברו תפר צווארי?'
יש כאן בנות שעברו תפר צווארי?
23/11/2017 | 14:48
3
81
לצפיה ב-'היו פה במהלך השנים בנות שעברו'
היו פה במהלך השנים בנות שעברו
27/11/2017 | 08:28
99
 
תפר צווארי. 
תנסי לכתוב במילות החיפוש (צד שמאל למעלה) את המילים "תפר צווארי". אולי תקבלי תוצאות ודברים שיכולים להיות לך רלוונטיים. 
 
רוצה לעדכן במצבך? 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'לי עשו תפר צווארי. את מוזמנת לשאול מה שרצית ואנסה לענות לך.'
לי עשו תפר צווארי. את מוזמנת לשאול מה שרצית ואנסה לענות לך.
03/12/2017 | 21:25
1
27
לצפיה ב-'הי. תודה. פונה בפרטי.'
הי. תודה. פונה בפרטי.
04/12/2017 | 10:54
11
לצפיה ב-'אך מצליחים להנות...'
אך מצליחים להנות...
15/11/2017 | 10:22
14
339
הי לכן! 
אני שבוע 28 כל הבדיקות טובות והכול נראה בסדר.
אני מרגישה נורא ,מנסה להנות מההריון הזה פשוט לא מצליחה.
אתמול עשיתי סיבוב בחנות תינוקות לראשונה הרשיתי לעצמי,חשבתי שאתלהב אהנה אתרגש משהו.
הלכתי בשקט הסתכלתי ולא הרגשתי כלום .
בעלי רוצה שנתחיל להכין דברים לפחות להזמין אני לא מסוגלת.
האם הצלחתן להנות באיזה שלב? 
יש לכן רעיונות לאך להתחבר להריון אני כועסת על עצמי שלא מדברת לה שרה לה משהו(מה שעשיתי כל הזמן עם הבנים).
האדישות מעציבה אותי כל כך.
 
לצפיה ב-' '
15/11/2017 | 11:46
2
121
מאוד מבינה ללבך.
טבעי לאור העבר שלך (נדמה לי שעברת שלוש גרידות, סליחה ומחילה אם טעיתי), שקשה לך להתחבר.
מעידה על עצמי, שאחרי שתי הפלות 'בלבד' התקשיתי מאוד לשחרר את הפחדים העמוקים, גם במלים וגם במעשים. היה מוזר לתכנן תכניות, או לדבר על 'כש'הוא יהיה ולא 'אם'. רק בשבועות האחרונים להריון הצלחתי להכין ולהשלים קניות (הרבה דברים חיכו לקטן מהאחים הגדולים).
אל תכעסי על עצמך, הלב שלך נשבר כל כך הרבה פעמים ואת מנסה שלא יישבר שוב, לא מתוך אדישות. מאחלת לך מכך הלב שבקרוב מאוד, בסוף החורף, תדברי המון ותשירי המון, ואולי תליחי אפילו עוד קודם.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
15/11/2017 | 12:54
1
128
תודה לך כבשה יקרה!
לצערי לא טעית...
כולם מסביבי מחכים שאתחיל להנות ולחגוג וקשה לי.
קשה לי לפנטז על אחרי קשה לי לחשוב על שם ,חדר ....
מקווה גם שאצליח בסוף .
לצפיה ב-'אוף, שכולם יניחו לך'
אוף, שכולם יניחו לך
15/11/2017 | 13:14
104
את השם את יכולה לבחור כשהיא תהיה. ממילא לפעמים השם לא מתאים לילד/ה שנולד/ת ובוחרים שם אחר לא מהרשימה.
חדר - צריך רק עריסה בשלב הזה, ואותה בן משפחה יכול לשכור ביום שתלדי בסניף יד שרה הקרוב. אחר כך יהיה לכם 'שפע' זמן לארגן חדר, ולמרות העומס  הטכני, נשמע שרגשית תהייי הרבה יותר פנויה. תכלס - החדר לפחות בחודשים ראשונים הוא עבור ההורים והמשפחה, ולתינוק מספיקה עריסה ובהמשך מיטה ומעט צעצועים במידה.
בעיקר - שיניחו לך (ואני מקווה שהסביבה מספיק קשובה בדיבור ישיר או באמצעות שליח) ושתצליחי, מוטב בסוף, מקסימום בהתחלה עצמה.
לצפיה ב-'את לא אדישה ואת לא לא מחוברת...'
את לא אדישה ואת לא לא מחוברת...
15/11/2017 | 14:19
1
150
את פשוט בלחץ. את בלחץ ואת חרדה, בגלל כל מה שעברת. 
הלכת בשקט בחנות והסתכלת ולא הרגשת כלום? הצחקת אותי. הרגשת ועוד איך...אבל כרגע, את כנראה בעיקר מרגישה חרדה, ולכן לא מאפשרת לעצמך להתרגש במובן החיובי של המילה. וזה מובן לחלוטין, ולא אומר כלום לגבי איך תהיי אחרי הלידה. 
את לא נהנית עכשיו?חבל, אבל מובן לחלוטין. ואני מאחלת לך שאחרי שהיא תהיה כאן, תרשי לעצמך להנות, כפי שלא הרשית לעצמך להנות בהריון והשמחה וההנאה יהיו כפולות ומכופלות. 
לפעמים אני עצובה על כך שההריון עם מעיין היה כה קשה לי בהיבט הנפשי. לו רק הייתי יכולה לדעת מראש כיצד הוא יסתיים...אבל לא ידעתי ולא הרשיתי לעצמי לשמוח, ולא נהניתי ובקושי הצטלמתי, ולא רק זה- אלא שהייתי מטופלת בכדורים נוגדי חרדה ודיכאון, בנוסף על טיפול רגשי שהמשכתי אותו...
בעלי מאוד רצה לקנות דברים לפני שהיא נולדה. בקושי רב ישבתי על הרשימות וכתבתי לו מה לקנות. הוא השאיר את הדברים בחנות, ואני- כאשר חזר מהקניות- רק מררתי בבכי ואמרתי לו שהלוואי והקנייה שלו לא היתה לשוא. 
עצוב?- כן. אבל-
מה לעשות? עברתי דבר אחד או שניים לפני ההריון הזה, וזה הותיר חותם איום ונוראי. 
האמת היא שאף אחד בסביבה לא ציפה ממני להנות. כולם רק חיכו ביחד איתי, במתח ובציפיה דרוכה. 
אז תרגישי בנוח- הרווחת ביושר את ה"רשות" לא להנות בהריון. ואם בכל זאת יהיו רגעי או שעות או ימי הנאה- מעולה. אני בעד. אבל נא להתייחס לעצמך בחמלה הנדרשת אם תהני רק אחרי שהיא תיוולד. 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה!!!'
תודה!!!
15/11/2017 | 20:24
24
לצפיה ב-'ההריון הוא לא המטרה -'
ההריון הוא לא המטרה -
15/11/2017 | 17:03
146
הוא רק הדרך אליה.
נכון שיש אצטלה של תום, רוך ושמחה בלתי פוסקת לאורך חודשי ההריון, אבל אצל הרבה נשים זה לא כך, גם כאלה שלא חוו אובדים כמוך. שבוע 28 הוא מאד בעייתי -מצד אחד שבוע כבד ומוחשי, מצד שני יש עוד הרבה זמן עד הסוף. מאחלת לך שהזמן ימשיך וימשיך וימשיך לעבור.
לצפיה ב-'תתני ללב שלך זמן להתאחות'
תתני ללב שלך זמן להתאחות
15/11/2017 | 17:41
1
101
אם את לא מצליחה להתחבר כהרגלך כנראה ככה בדיוק את צריכה.
אל תנסי בכוח לחלום, לצפות ולהתרגש- אני בטוחה שאת אמא מדהימה ובע"ה תיהי אמא מדהימה לתינוק שיבוא ותאהבי אותו לא פחות- עצם המחשבה שאת רוצה להתרגש יותר מוכיחה את זה.
תני ללב שלך זמן ותסמכי על עצמך שהגוף והנפש שלך ידעו איך לפעול כשיגיע הרגע.
שתזכי לצאת בידיים מלאות ולב מאושר ♥
לצפיה ב-'תודה '
תודה
15/11/2017 | 20:22
19
לצפיה ב-'אני אישית ככה התחברתי'
אני אישית ככה התחברתי
16/11/2017 | 10:50
132
לי מאוד עזר להתעסק בקטע הטכני הכייפי.
קצת שופינג לנשמה
ובהריון הקשת שלי קניתי פעם ראשונה משבוע 27.. כשהייתי בחו"ל.
אל תחששי להתלהב ולקנות.
 
לצפיה ב-'אני לא הצלחתי ויותר מדוייק סבלתי כל רגע'
אני לא הצלחתי ויותר מדוייק סבלתי כל רגע
17/11/2017 | 15:21
1
131
מהבטא עד לרגע שירדו המים. גם שם עוברי הוא לא קיבל אלא נקרא בפשטות מס 5 על שם היותו הריון מס 5 הייתי בטוחה שהיחד יצא פסיכוטי ועצבני והוא דוקא יצא בסדר גמור, אפילו יותר רגוע מאח שלו ואני מאוהבת בו ומחוברת אליו
לצפיה ב-'אני גם סבלתי. נפשית ופיזית'
אני גם סבלתי. נפשית ופיזית
19/11/2017 | 12:58
102
אבל הצלחתי להרגיע את עצמי מדי פעם
אחרת הייתי במצב עוד יותר גרוע
לצפיה ב-'כל כך מבינה אותך '
כל כך מבינה אותך
22/11/2017 | 11:42
1
72
מרגישה כמוך, ואנחנו כבר בשבוע מתקדם ממש, כמעט בסוף..
די גררתי את עצמי לקנות את הדברים שצריך. התרגשתי ופחדתי בו זמנית בחנות, אם לא היינו צריכים כסא לרכב וכמה בגדים חמים לא נראה לי שהייתי קונה דבר עד לאחר הלידה.
כל ההריון הזה מלווה ברמה כזו או אחרת של חרדה, ופה ושם התרגשות חולפת.. מעצבן נורא שמצפים ממני להיות שמחה, מחוברת, מתרגשת.. כשאני מעלה בראש תרחישים איומים ומנסה רק לנשום.
מנסה לגייס לעצמי חמלה. ולסנן את הציפיות המעצבנות של כולם..
כפי שאמרו כאן הבנות, עברנו דרך לא קלה וההרגשות האלו כל כך מובנות.
לצפיה ב-'תודה,מאחלת ומייחלת לנו סוף טוב '
תודה,מאחלת ומייחלת לנו סוף טוב
23/11/2017 | 15:31
13
לצפיה ב-'קודם כל - אל תכעסי על עצמך '
קודם כל - אל תכעסי על עצמך
26/11/2017 | 14:10
67
התגובה שלך הכי נורמלית שיש! אני זוכרת שבן הזוג שלי כל הזמן דחק בי להנות קצת מההריון, להצטלם, ללכת לשופינג, להפסיק לחשוש, אבל לא הצלחתי.
(הוא התחבר פחות ממני, אגב - לא רצה להרגיש תנועות או לדבר על שמות - אבל אחרי הלידה הוא התחבר לבת שלנו יותר מהר ויותר חזק משיכולתי לקוות)
פחדתי לדבר אליה, או לתת לה "שם בטן". שנאתי שאנשים שמו לי יד על הבטן. כן השמעתי לה מוזיקה, אבל בעיקר כשהתנועות לא היו מספיק חזקות ורציתי לעורר אותה. בדיעבד, משהו מזה נקלט כי המוזיקה שהשמעתי לה אז מרגיעה אותה היום.
קניתי רק עגלה וכסא בטיחות וזהו. חברה שלי הכינה את החדר אחרי שילדתי והביאה בגדי ניובורן לאמא שלי ששמרה הכל אצלה. כל פעם שהלכתי למוניטור במעקב הריון עודף פזלתי לבגדי ילדים במרכז ויצמן, אבל לא העזתי לקנות.
הצלחתי להנות רק כשהרגשתי תנועות, הרגשתי שהבעיטות שלה מפצות על אלה שלא זכיתי להרגיש בהריון שהסתיים.
 
לצפיה ב-'בטן נמוכה? '
בטן נמוכה?
15/11/2017 | 17:49
6
256
אני בהריון שלישי ב"ה אחרי הפלה מוקדמת יחסית, ולידה שקטה בתחילת חודש תשיעי. ממש מקווה הפעם לצאת בידיים מלאות.
מסביבי אומרים לי כל הזמן שהבטן נורא נמוכה. אולי כי אני מלאה ונמוכה בעצמי? אולי כי נכנסתי להריון דיי מהר אחרי הלידה והשרירים חלשים כבר? יש לי המון פחדים גם ככה ועכשיו מישהי שאני מכירה העירה לי ונראתה ממש מודאגת והתחילה לתחקר ולשאול מלא שאלות. אם אני במעקב, איזה שבוע אני ועוד.
אני במעקב ואני שבוע 28 אם זה רלוונטי. נאמר לי שהעובר קצת גדול וכך גם היה עם הקודם. יש לי סיבה לדאגה? כל השבוע נתנו לי המון הערות מודאגות ומדאיגות ואני ממש לחוצה.
בין כה וכה רוצים שאלד מוקדם- ב36... אני כבר לא יודעת מה לחשוב
לצפיה ב-'כן, זוכרת את הסיפור שלך היטב...'
כן, זוכרת את הסיפור שלך היטב...
16/11/2017 | 14:06
3
150
אודה להבהרות: "כל השבוע נתנו לי המון הערות מודאגות ומדאיגות", "אומרים שלי כל הזמן שהבטן נורא נמוכה". 
מי זה "אומרים"?, מי זה "נתנו לי הערות..."- שכנות? חברות? אמא? אחות? או רופא/ה? 
 
לפי מה שאני זוכרת וגם לפי מה שכתבת, אני יודעת שאת במעקבים, וגם שיש לך איזושהי בעיה ידועה שקשורה לסוכר (אני לא טועה, נכון?). מה אומר/ת הרופא/ה שלך במעקב להריון בסיכון גבוה? האם עד כה הכל תקין עם העובר ועם ההריון? 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה שירה'
תודה שירה
16/11/2017 | 17:06
2
125
את לא טועה שירה- זכרת מצוין 
השבוע, ביום שני נאמר לי באולטראסאונד ואצל הרופא שהעובר קצת גדול (אבל בנורמה) וכשאמרו את זה אמרו את זה בהיסטריה ואפילו במעט כעס עלי כאילו זה חוסר אחריות שלי ואני יכולה להקטין אותו או משהו... גם העובר הקודם היה גדול- יש לי גנטיקה כזאת במשפחה ועובדתית מבחינת הסוכר אני מאוזנת היטב ולא עולה הרבה במשקל. מאוד פוגע בי כשאומרים את זה כאילו זה פסול- מבחינתי העובר שלי מושלם וזה אולי תחושה מצחיקה קצת אבל כשאומרים את זה כמשהו שלילי זה דיי מעליב.
בנוסף, ביום ראשון, חברות מהעבודה התחילו לתחקר בהפסקה עם שאלות כמו "יש לך בטן ממש גדולה, איזה שבוע את?", "הבטן נמוכה נורא, תלכי להיבדק שלא תלדי לנו פה", "העובר גדול או שזה בגלל שהשמנת הרבה?" וכולן ישבו עלי ביחד ובאותו הזמן- רציתי להעלם... 
אח"כ, אתמול מכרה פגשה אותי- לא מישהי קרובה מידי, ובדאגה טוטאלית אמרה משהו כמו "וואו, הבטן נורא נמוכה! זה ממש מסוכן! ועוד אחרי הסיפור שלך!  את במעקב נכון? איזה שבוע את? וואו, זה נורא מוקדם, את עוד צריכה להחזיק כמה שבועות" ועוד... ואז ממש נכנסתי להיסטריה.
וכל זה כשאחת העובדות שהייתה בהריון גם- כמה שבועות יותר מפותח- עברה עכשיו לידה שקטה, ממש ביום שני האחרון. אני משתדלת כמובן לתמוך כמה שיותר, נותנת לה זמן לעקל קצת ומשתדלת להיות כתף תומכת על אף שאנחנו לא כל כך קרובות.
כל ההערות האלו, הביקור המעצבן אצל הרופא, הלידה השקטה שקרתה למישהי מסביבי ממש עכשיו והכאיבה לי כאילו הראו לי את עצמי לפני כמה חודשים בלידה השקטה שלי- הכול נורא מלחיץ אותי. מתחשק לי להוציא אותו וזהו! קשה לי כבר לשאת את הפחדים האלה  רוצה כבר להחזיק אותו ולהניק ולהיות אחרי כל זה...
לצפיה ב-'איזה נשמות טובות...'
איזה נשמות טובות...
16/11/2017 | 20:08
100
מה אני אגיד לך, *אני* הייתי שמה במקום את אותן קולגות ומכרה נחמדה.
את לא צריכה לחשוב על תגובה נורא מתוכחכמת. את יכולה לומר "לאור ההיסטוריה שלי הייתי מצפה מכן לסתום את הפה". משהו קצר ובוטה שישאיר אותן עם קצת בושה.
את במעקב, את עושה כמיטב יכולתך, ובינתיים על פי הרופא הכל בסדר.... אז צריך להאמין בטוב.
לצפיה ב-'היי, וסורי על המענה המאוחר- '
היי, וסורי על המענה המאוחר-
21/11/2017 | 11:28
65
אני ממש מבינה אותך. העיצה הכי טובה שיש לי לתת לך היא להתעלם מכל ההערות המטופשות של כל מי שבסביבתך. 
כן להמשיך מעקבים, כן לעשות כמצוות הרופאים/ות. 
 
אמשיך לעקוב אחרייך ואחר התקדמות ההריון, בתקווה עצומה לסיום טוב,
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'אנשים מרגיזים'
אנשים מרגיזים
16/11/2017 | 14:59
1
132
תקשיבי, זה לא לעניין התגובות האלה.
אין חשיבות לגובה של הבטן בשבוע כזה.
לצפיה ב-'תודה כששאלתי נאמר לי אותו הדבר...'
תודה כששאלתי נאמר לי אותו הדבר...
16/11/2017 | 17:09
40
לצפיה ב-'יש דברים שלא עוזבים'
יש דברים שלא עוזבים
16/11/2017 | 13:35
4
344
מאז ההפלה הראשונה שלי, נכנסה בי הידיעה המובהקת שהריון לא שווה בהכרח תינוק.
תמיד ידעתי שיש הפלות אבל זה לא חודר אליך עד שאת חווה את זה.
מאז כל אישה בהריון צעיר שאני רואה או שומעת אני ישר דואגת לה.
יש בסדרה שאני רואה, אישה לא צעירה ומאוד שמנה, שנכנסה להריון והם ככ שמחו. ישר ידעתי שמשהו רע יקרה.
וכמובן שהדמות בסדרה מאבדת את התינוק. (סליחה אם עשיתי ספויילר למישהי שצופה והבינה במה מדובר)
זה לקח אותי למקום ממש רע. ואני אומרת לעצמי שזה רק דמות בסדרה. אבל זה כולנו. וזה ככ כואב לפעמים שזה תופס אותך ככה.
לצפיה ב-'אבל למה בלי אזהרת ספוילר?'
אבל למה בלי אזהרת ספוילר?
16/11/2017 | 15:53
2
220
אני גם רואה את הסדרה, ובדיוק ראיתי את הפרק שהיא מגלה על ההריון......
לצפיה ב-'סליחה'
סליחה
19/11/2017 | 12:57
1
42
לצפיה ב-'אולי בעצם עדיף ככה'
אולי בעצם עדיף ככה
19/11/2017 | 14:33
174
שאני אהיה מוכנה לבאות 
הייתה לי גם הרגשה רעה מיד כשהיא גילתה, מעניין למה
לצפיה ב-'נכון, יש דברים שלא עוזבים. צודקת. '
נכון, יש דברים שלא עוזבים. צודקת.
08/12/2017 | 21:29
11
לצפיה ב-'היריון צעיר וחרדות.'
היריון צעיר וחרדות.
15/11/2017 | 20:56
2
214
היי, אני ובעלי בתהליך של הפריות כבר שנה. במהלך הטיפולים הצלחתי פעמיים אך ההיריונות הסתיימו בהפלות בשלב ממש מוקדם (שבוע 5 ו 6).
הצלחנו בטיפול האחרון ואני בהיריון, מאז אין לי יום ואין לי לילה. אני לא מצליחה לישון בלילה, רוב הזמן בשירותים בודקת האם אני מדממת, מדמיינת דימומים, התחלתי פתאום לכסוס ציפורניים. בנוסף, אני מפחדת לעשות פעולות שיגרתיות כמו לעלות במדרגות, ניקיון וכו' (דימומים בהפלה הקודמת התחילו לאחר ששטפתי את הבית).
אני ממש מרגישה רדופה.
מחפשת כלים להתמודד עם זה.
לצפיה ב-'צעד אחר צעד'
צעד אחר צעד
16/11/2017 | 13:32
122
אני אגיד לך מה עזר לי?
לדמיין שאני נכנסת לתוך הגוף של עצמי עם מצלמה ורואה את העובר חי ברחם. אשכרה הייתי משכנעת את עצמי בכח שהוא בסדר.
זה עזר לי להשאר שפויה.
בגדול כל שבוע שעובר זה עוזר.
אל תחששי ממדרגות ונקיונות כי הם לא סיבה להפלה. עובר שנופל זה לרוב עובר ממש ממש לא תקין.
בהצלחה ענקית!
לצפיה ב-'ואו, תשמעי- התפספסת לי...'
ואו, תשמעי- התפספסת לי...
08/12/2017 | 21:27
42


פתאום שמתי לב שבכלל לא עניתי לך...
את פה? באיזה שבוע את? 
בכל מקרה- אם אין בעיה רפואית, אין שום בעיה להמשיך בשגרת חיי היום יום מבחינת עלייה במדרגות, שטיפת בית וכיוצא באלה. 
ספרי לנו באיזה שלב את ומה שלומך. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'הי לכן'
הי לכן
12/11/2017 | 09:26
22
323
כתבתי פה לפני כמה שבועות, התיעצתי איתכן: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/1111/1826110...
 
עכשיו נכנסתי להריון ספונטני (מביצית שלי), אחרי כל מה שעברתי בעבר, ובתקווה שלא תהיה פה עוד הפלה ספונטנית , מתלבטת אם בהמשך לעשות סיסי שיליה (עם צ'יפ גנטי) או בדיקת מי שפיר (עם צ'יפ כמובן). סיסי שיליה עושים בשבוע מוקדם ולכן ההחלטה צריכה להתקבל בהקדם. מישהי יודעת בכמה סיסי שיליה מסוכנת יותר ממי שפיר?
ועוד שאלה- אם למישהי יש טיפ, עצה, איך למזער סיכויים להפלה. הרופאים תמיד אומרים שאין דרך למנוע, אבל אני תוהה אם יש פה בנות שכן יש להן טיפים בנושא.
המון תודה. 
לצפיה ב-'בהצלחה!'
בהצלחה!
12/11/2017 | 12:19
3
138
כדי למזער סיכויים להפלה, אני אישית לא הייתי עושה סיסי שלייה או מי שפיר אלא אם יש צורך מיידי בבדיקה, כמו אם חלילה השקיפות או הסקירה לא טובים.
שקלת לעשות בדיקת דם לאיתור תסמונות?
לצפיה ב-'תודה לך'
תודה לך
12/11/2017 | 12:47
2
111
אני בת 41 וחצי ולכן מי שפיר או סיסי שיליה זה מאסט. גם צ'יפ גנטי. נוכח ההיסטוריה שלי (צירפתי לינק) אני שוקלת להעדיף סיסי שיליה על מי שפיר.
 
איזו בדיקת דם היום מומלצת מכל מה שמוצע בשוק? והאם היא אכן נותנת מענה כמו מי שפיר וצ'יפ גנטי?
לצפיה ב-'תמי מזל טוב !!!!!'
תמי מזל טוב !!!!!
12/11/2017 | 20:54
1
104
הלוואי הלוואי הלוואי !!!
לדעתי אין שום טעם בבדיקת הדם אם את מבצעת בדיקה אבחנתית + צ'יפ, כי היא בדיקה סטטיסטית בלבד.
אני לא מכירה את האחוזים, אבל סיסי השליה מסוכנת יותר ממי השפיר, אבל ניתן לבצע את הבדיקה מוקדם מאד, כבר בשבוע 13. הסיכוי לאבד הריון בעקבות מי השפיר הוא כ- 0.000625% והכי מוקדם אפשר לבצע את הבדיקה במהלך שבוע 16.
אמן ואמן להריון מלא!
לצפיה ב-'תודה, מרגישה ברכבת ה"מזל טוב" עוד מוקדמת...'
תודה, מרגישה ברכבת ה"מזל טוב" עוד מוקדמת...
13/11/2017 | 15:18
68
מנסיוני יודעת שהכל עוד עלול לקרות....
לצפיה ב-'מזל טוב ! תעדכני לאחר הבדיקה '
מזל טוב ! תעדכני לאחר הבדיקה
12/11/2017 | 16:53
30
לצפיה ב-'מידע מידע מידע'
מידע מידע מידע
12/11/2017 | 22:32
1
113
מידע ממקור אמין ומוסמך על שתי הבדיקות, מה הסיבוכים האפשריים והגורמים להם - עשוי להרגיע קצת את הפחד. כלומר, רופא או רופאה שמבצעים אותן, או מי שמטפל בך. חשוב לבוא עם כל השאלות ולצאת רק כשאת בטוחה שקיבלת תשובה על כל מה שרצית לדעת.
ועד אז, הנה השנקל שלי:
סיסי שילייה עושים בשליש הראשון, שליש שידוע שיש בו הרבה הפלות ספונטניות, ולכן יצא לה שם של בדיקה ״מסוכנת יותר״. פשוט בספירת המקרים קשה להבחין בין הפלות שהתרחשו בגלל הבדיקה לבין הפלות שהתרחשו ללא קשר לבדיקה.
מניחה שזו סיבה מספיק טובה לחכות עוד כמה שבועות, ולעשות דיקור מי שפיר מוקדם ככל שניתן (שבוע 16) + בדיקת פיש (שנותנת תשובה תוך 48 שעות על 5 כרומוזומים שבהם קיימות התסמונות הנפוצות).
הפלות בגלל דיקור שק השפיר קורות בגלל זיהום שחדר לרחם, דליפת מי שפיר, או פגיעה בעובר. 
הדרך להימנע מזיהום היא חיטוי של האזור, של כלי העבודה ושמירה על נקיון אזור הניקוב ביום-יומיים שלאחר מכן.
הדרך להימנע מפגיעה בעובר היא לבצע את הדיקור אחרי ארוחה קלה לא מתוקה ובליווי אולטרסאונד.
אין דרך ממשית להימנע מדליפת מי שפיר, רק עוזר לדעת שזה מאוד מאוד נדיר. 
מה שבטוח זה שממש כדאי למלא אחר הוראות המנוחה והשתייה המרובה שנותנים הרופאים, ולהיות קשובה לגוף שלך ולעובר שלך. אחרי כ-4 ימים עושים אולטרסאונד כדי לראות שכמות מי השפיר תקינה.
 
נ.ב.
לא קראתי את ההסטוריה שלך, משערת שהיא מתישה וכואבת, אבל הבחירה שלך לבדוק את בריאותו של העובר היא בחירה חשובה ואמיצה. עברת כמה דברים בחיים, וגם את זה את יכולה 
לצפיה ב-'תודה. '
תודה.
13/11/2017 | 15:19
60
פעם ראשונה שומעת שלפני מי שפיר כדאי לאכול ארוחה קלה, ושעושים 4 ימים אחריה בדיקה לבדוק כמות מי שפיר. באסותא לא אמרו לי לעשות ככה.
 
לצפיה ב-'היי תמי,'
היי תמי,
13/11/2017 | 18:47
14
102
ראשית, אני מקווה שאכן תהיה סיבה לאחל לך מזל טוב. לצערי, אני מתחברת לסקפטיות. לא לגבייך. פשוט הרגשתי אותה בזמנו כל כך חזק לגביי, ולא הייתי מוכנה שאנשים יאמרו לי מזל טוב. אמרתי להם שיאמרו לי מזל טוב כאשר אלד תינוק/ת בריא/ה. 
 
קראתי את ההסטוריה שלך, ואני לא מבינה למה את רוצה לעשות סיסי שיליה. אין איזו בעיה גנטית ידועה. לא נראה לי הגיוני לסכן את ההריון ולעשות את הבדיקה, אלא אם כן- משהו בבדיקות עד אז (כמו בדיקת שקיפות עורפית) יצא לא תקין או עם תוצאות מחשידות. 
 
לגבי מי שפיר- אני בדעה עם רונית. אין לי מה לכתוב על זה כרגע, כי את מאוד רחוקה מזה. אם יעניין אותך לשמוע- כאשר תתקרבי למועד הרלוונטי- תשאלי שוב. 
 
באיזה שבוע מדוייק את עכשיו? 
 
 

שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'התכוונתי ל"אם הבנות2" (ולא ל"רונית"). '
התכוונתי ל"אם הבנות2" (ולא ל"רונית").
14/11/2017 | 08:09
28
לצפיה ב-'מוסיפה'
מוסיפה
14/11/2017 | 14:10
12
87
אני כמו שירה, לא בעד מי שפיר. לדעתי זה בדיקה שמאוד מבלבלת ומגלים איתה המוני דברים שיש מצב שלא היו מתגלים לעולם וטוב שכך.
יש אפשרות לבקש לסנן חלק מהתוצאות. ואני בעד.
עקרונית אני כן בעד מי שפיר וגם עברתי בדיקה כזאת. אבל רק כי היתה התוויה רפואית ספציפית לעובר ההוא
לצפיה ב-'אני בת 41 וחצי- זה לא מספיק התוויה??'
אני בת 41 וחצי- זה לא מספיק התוויה??
14/11/2017 | 14:39
11
276
כל הרופאים בהריון לפני שנה וחצי (אז הייתי בת כמעט 40) אמרו לי חד משמעית לעשות מיש פיר וצ'יפ גנטי. בעצם מושונוב אמר לי לא לעשות אל אם כבר עושה אז לעשות גם צ'יפ גנטי, ואיזה מזח שעשינו כי אז גילינו את התסמונת.
נראה לי ריסקי מדי בגילי לעבור הריון בלי מי שפיר וצ'יפ. הסיכון גבוה.
לצפיה ב-'בשבילי זו לגמרי מספיק התוויה'
בשבילי זו לגמרי מספיק התוויה
14/11/2017 | 19:00
2
112
גם בגיל צעיר יותר חשבתי שזו הבדיקה הכי חשובה - ככל שחלפו השנים האמונה שלי בכך התחזקה.
זו כמובן החלטה אישית לגמרי שלך, בה את משקללת עבור עצמך את הסיכון מול התועלת. נשמע שהתועלת בעינייך מכרעת.
לא אחזור על הטעות של לברך אותך במזל טוב, רק אחזיק לך אצבעות להריון תקין ומלא.
לצפיה ב-'לא טעות , אוי ככה נשמעתי מקודם '
לא טעות , אוי ככה נשמעתי מקודם
15/11/2017 | 09:52
1
78
כמובן הכל עם חיוך ותודה
ראית שכתבתי לך בשרשור שלך מזל טוב ושגם לבת שלי קוראים יעל? שם מופלא לילדה מדהימה
לצפיה ב-'זה בסדר גמור, ההריון הוא כזו רכבת שדים'
זה בסדר גמור, ההריון הוא כזו רכבת שדים
15/11/2017 | 16:56
60
אצלי הוא הצליח להיות כזה ממש - אבל ממש -עד הסוף. אז בהתחלה? ואחרי כל מה שעברת? חוסר הרגישות היה מהצד שלי, לא מהצד שלך.
ותודה! יעל הוא באמת שם מקסים.
לצפיה ב-'אני הייתי בת 29...'
אני הייתי בת 29...
14/11/2017 | 19:10
112
כשהיה לי עובר עם טריזומיה
אני כן חושבת שכדאי לעשות בדיקה. אבל שאלת מה הכי פחות מסכן את העובר שלך.
אז בדיקת דם ורק אם יש איתה בעיה אז לעשות מי שפיר. לדעתי.
אישית, ההריון האחרון שלי הסתיים דקה לפני גיל 32 ולא עשיתי שום בדיקה של כרמוזומים למרות שעם העבר שלי מגיע לי בחינם ורופא נשים אמר לי שכדאי לי
לצפיה ב-'הגיל הוא לאו דווקא התוויה- תלוי את מי שואלים- '
הגיל הוא לאו דווקא התוויה- תלוי את מי שואלים-
14/11/2017 | 20:11
2
85
יש כל מיני גישות ברפואה...יש רופאים שממליצים גם לאישה בת 25 לעשות בדיקת דיקור מי שפיר, למרות שאין שום אינדיקציה רפואית לכך וכל הבדיקות תקינות, אבל הם מאמינים גדולים בבדיקה הזו. כך גם יש רופאים (ורופאות) שיכולים להמליץ לאישה בת 41 לא לעשות בדיקת דיקור מי שפיר, כל עוד כל שאר הבדיקות תקינות, ואין אינדיקציה רפואית לכך...
אין פה שחור לבן. כרגיל בחיים. 
בהריון עם מעיין הייתי בת כמעט 41, ולא עשיתי מי שפיר. עשיתי את כל שאר הבדיקות, וקיבלתי שלוש חוות דעת משלושה רופאים ורופאות שכולם אמרו לי אותו הדבר- עם ההסטוריה שלך, אנחנו ממליצים לעשות את כל הבדיקות האפשריות שאינן מסכנות את העובר, כולל ניפט. אם יש סימן, ולו הקטן ביותר, למשהו מחשיד- אז כן לעשות מי שפיר. כמובן שכולם הדגישו בפניי את נושא הגיל, ושההחלטה היא שלי, ושאם אבחר לעשות את הבדיקה- זו כמובן זכותי. 
ואני מכירה גם מישהי שהיא כיום בת 43, עם עבר עשיר של הפלות, שבחרה לא לעשות בהריון הנוכחי את בדיקת מי השפיר. עשתה את כל השאר. 
 
לסיכום- כרגיל- כל אחת צריכה להכריע עבור עצמה, ולקבל החלטות מושכלות לפי ראות עיניה. וכן- בכל החלטה ובכל הכרעה- יש סיכוי לעומת סיכון. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'דרך אגב, כשבאנו למי שפיר, פרופ' מושונוב, מנהל המחלקה באסותא,'
דרך אגב, כשבאנו למי שפיר, פרופ' מושונוב, מנהל המחלקה באסותא,
15/11/2017 | 09:58
1
103
ניסה לשכנע אותי לוותר על מי שפיר. אמרתי לו די, התלבטתי והחלטתי אל תיטע בי ספקות. אז הוא אמר לי טוב, אם את עושה מי שפיר ממליץ לך לעשות גם צ'יפ גנטי- גם על זה כבר החלטתי מראש שכן. ואיזה מזל שהוא לא הצליח לשכנע אותי, אחרת היה לי היום תינוק עם פיגור. כמה שהיה קשה אז ולמעשה עד לא מזמן, אני שלמה עם ההחלטה ההיא וברור לי שלהבא עושה שוב מי שפיר (או סיסי שליה, נראה), וצ'יפ גנטי.
חברה יעצה לי לעשות את אחת מבדיקות הדם ואם תהיה בהן אינדיקציה אז לעשות סיסי שיליה (כדי שאוכל לסיים כמה שיתר מהם את ההריון ואם יהיה צורך ולא אסתכן בלידה מוקדמת, ואם לא- אז מי שפיר. הבדיקות האלה לא מדויקות 100% ובודקות רק באופן חלקי.
לצפיה ב-'מאה אחוז. לכי על תחושות הבטן שלך ועל התובנות שלך. נקווה לטוב'
מאה אחוז. לכי על תחושות הבטן שלך ועל התובנות שלך. נקווה לטוב
15/11/2017 | 10:23
23
לצפיה ב-'ואני אוסיף, על דברים שנכתבו פה'
ואני אוסיף, על דברים שנכתבו פה
14/11/2017 | 23:40
3
101
שלפעמים רק הגיל הוא בהחלט התוויה מספיקה. מניסיון אישי.
כי לפעמים כל הבדיקות טובות. כי יש 23 כרומוזומים ולא רק 5 שנבדקים בניפט.
כי על הכרומוזומים האלה עלולות להיות בעיות שהן איומות לא פחות מתסמונת דאון.
 
לצפיה ב-'אני חושבת שבגלל זה משרד הבריאות מממן את מי השפיר והצ'יפ'
אני חושבת שבגלל זה משרד הבריאות מממן את מי השפיר והצ'יפ
16/11/2017 | 00:41
2
83
מגיל 35, כשהגיל מהווה התוויה יחידה.

לצפיה ב-'משרד הבריאות לא מממן צ׳יפ גנטי בגלל גיל'
משרד הבריאות לא מממן צ׳יפ גנטי בגלל גיל
16/11/2017 | 09:59
1
72
רק דיקור מי שפיר.
סביב גיל 35 הסיכוי לבעיה בעובר עולה על הסיכוי לפגיעה בהריון ולכן הבדיקה נכנסת לסל.
לצפיה ב-'בהדסה צ'יפ גנטי בחינם'
בהדסה צ'יפ גנטי בחינם
16/11/2017 | 10:48
68
אני עשיתי עם צ'יפ...
ובתכלס עם מה שהיה היו עולים על זה גם בלי
לצפיה ב-'איך מצליחים לשרוד בדיקה טראומטית מהריון שלא צלח?'
איך מצליחים לשרוד בדיקה טראומטית מהריון שלא צלח?
12/11/2017 | 18:27
6
250
הי בנות,

מאמינה שאת התשובות אראה כבר אחרי.
אני לקראת בדיקת שקיפות עורפית הערב ומבועתת . ממש מרגישה פוסט טראומטתית . בבדיקת שקיפות לפני שנה פלוס הגענו לבדיקת שקיפות ונמצא לבסוף שלעובר יש טריזומיה 18 ונאלצתי לעבור הפסקת הריון. מיותר לציין שזו הייתה בדיקה טרואמטית. שבועות מחכה לבדיקה הזו הערב ומדחיקה כי לא מסוגלת להכיל את המחשבה שחלילה משהו לא תקין...
אני בת 41 ולכן מן הסתם יש חשש לפגמים כרומוזומליים...עקב הגיל...
אשמח לכל הארה/חיזוק ....
תחזיקו לי אצבעות בבקשה...זה הניסיון האחרון שלי ...
לצפיה ב-'בהצלחה!!'
בהצלחה!!
12/11/2017 | 20:29
84
מבינה את החששות, גם אני לפני השקיפות האחרונה (לפני 5 שבועות) הייתי בלחץ נוראי וברוך ה׳ הכל עבר בשלום. מחזיקה לך אצבעות שהכל יהיה בסדר
לצפיה ב-'אכתוב לך מה שחברות שלי אומרות לי'
אכתוב לך מה שחברות שלי אומרות לי
13/11/2017 | 09:36
114
בפעם ההיא "נפלת" על סטטיסטיקה. נוראית, נכון, אבל זו סטטיסטיקה. אני גם בת 41 וגם עברתי משהו דומה למה שאת עברת אז מכירה...
מזכירה לך שהסיכוי של העובר שלך ללקות בתסמונת גנטית הוא 1:100 (ואפילו פחות לפי מה שאמר לי גנטיקאי לא מזמן). אז היית את אותה 1 מ-100. הסיכוי שזה יקרה לך שוב קטן מאוד.
כותבת לך ומנסה לומר גם לעצמי כי אני בדיוק עם אותן חששות כמו שלך, חששות שמנעו ממני לרצות להכנס שוב להריון במשך זמן לא מועט. עד שאזרתי אומץ. כי הבנתי שזה יהיה המפתח  לאושר. עוד תינוק/ת קטן בבית, אח/אחות לבת שלי.
לצפיה ב-'בדרך אליה- מה קורה? אפשר עדכון?'
בדרך אליה- מה קורה? אפשר עדכון?
13/11/2017 | 18:18
3
25
לצפיה ב-'מעדכנת ומבקשת עזרה ממי שיודעת לגבי צוואר מקוצר'
מעדכנת ומבקשת עזרה ממי שיודעת לגבי צוואר מקוצר
14/11/2017 | 13:16
2
147
הי,
 
אז הבדיקה עברה בשלום עם בשורות טובות ברובן , השקיפות תקינה וגם יכול היה לראות כמובן גם איברים נוספים והכול נראה טפו טפו תקין.
אבל....נראה שההתערבויות של היסטרסקופיות וגרידות הותירו חותם וצוואר הרחם סגור אך בקצה יש נוזל ואורכו 32 מ"מ שהבנתי שמצפים בממוצע ל40 ):
הוא התקשר לרופאה הפרטית שלי (הם עובדים באותו ביה"ח) ושיש מקום אולי לשקול תפר צווארי. אני רואה אותה רק ביום שני וחושבת לעצמי אם זה לא מאוחר מידי. בינתיים כל הזמן בראש רצים תסריטים משתקים של לשכב במיטה חלילה לא לפגוע בצוואר אבל זה לא ממש אפשרי.
מבחינת התערבויות מה שעברתי: הפלה של תאומים בשבוע 13, גרידה.
הפסקת היון בשבוע 13. גרידה . שלאחריה היו הידבקויות . היסטרו ניתוחית.
הפלה בשבוע 6 - ציטוטק שלא צלח. שארית. היסטרוסקופיה להוצאת השארית.
כך ש2 גרידות  ו 2 היסטרוסקופיות ניתוחיות.
בבית יש ילד בן 4 שנולד בלידה רגילה בשוע 37+2 ( קודם פקעו מי השפיר ואז זירוז עם פיטוצין כי לא הגיעו צירים).
 
אני כבר בשבוע 12 ולפי הקריאה הבנתי שמבצעים תפר בשבוע 12-14.
אודה לכל הארה ותובנה ממי שאולי עברה.
ואולי יש רופא שיש לו איזו מומחיות לעניין?
לצפיה ב-'אני לא יודעת לייעץ...'
אני לא יודעת לייעץ...
14/11/2017 | 13:42
95
אני לא מבינה בתחום הזה. 
מה שכן- הייתי מבקשת להקדים את התור לרופאה, בשל הלחץ. 
עברת מספיק התערבויות ומספיק אובדני הריון, בשביל שהרופאה תהיה מוכנה לקבל אותך אפילו מהיום להיום.
יכולה לומר לך שהרופאה שלי (ד"ר דורית רביד- מדהימה!)- קיבלה אותי לא מעט  פעמים בין התורים. פשוט כי לפעמים לא היתה ברירה. 
אילו דרכי תקשורת יש לך עם הרופאה? והאם היא רופאה של הריון בסיכון גבוה? 
 
ועוד הארה- אמנם עברת הרבה התערבויות, אך המצב שאת מתארת לאו דווקא קשור לזה. יש נשים שזקוקות לתפר צווארי, למרות שלא עברו שום התערבויות כירורגיות, ויש כאלו שעברו מספר לא מבוטל של גרידות וכן הלאה- וצוואר הרחם נשאר ארוך וסגור לאורך כל ההריון התקין שלאחר מכן. 
 
מחזיקה אצבעות להמשך התפתחות תקינה של העובר ושל צוואר רחם סגור וארוך.
שירה. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'דר ישראל הנדלר'
דר ישראל הנדלר
14/11/2017 | 19:25
85
מומחה לצוואר הרחם ורופא מקסים ורגיש. ראש מחלקת הריון בסיכון בתל השומר
לצפיה ב-'סיפור הלידה שלי '
סיפור הלידה שלי
06/11/2017 | 14:35
12
366
שבת, יומיים לפני התל"מ. אני כבר מתוחה מאד לקראת הלידה. כבר הייתי במיון יולדות כמה פעמים (צירים, תנועות עובר, חשש לירידת מים) ואני נחושה להגיע בפעם הבאה כשהדבר האמיתי יהיה בפתח. לידות קודמות במהלך שבוע 40 (40+3 / 40+1 / 40+2).

יום שני. התל"מ. צירים מהבוקר. אני הולכת לקניון. עוברים עד הצהרים. מתבאסת. נושמת עמוק.

יום שלישי 40+1 מדברת עם הגניקולוג שלי. הוא אומר שאני חייבת ללכת למעקב הריון עודף. ביום רביעי או לכל המאוחר ביום חמישי.

יום חמישי 40+3. אני מתפללת שתגיע הלידה. אין כלום לשבת בבית. צירים. באים. הולכים. בשעה 1600 אני חייבת כבר ללכת למוקד קופ"ח. הוא נסגר בשעה 1800. אני מתבאסת לאללה שלא התחילה לידה עדיין. בתי הבכורה מבקשת לבוא איתי. אנחנו לוקחות ספר ומים (ואני שוכחת נשנוש, מה שיסתבר כטעות חמורה), את העגלה (יש לנו תוכנית לעבור בסופר לקניות לקראת שבת) ואת כרטיס קופ"ח שלה, כי 5 דקות הליכה מהמוקד נשים יש מוקד אחיות, ואני חייבת להוציא לה את התפרים (פתחה את הראש בביה"ס לפני שבוע).

מגיעות למוקד. אולטרסאונד. ראש למטה. כמות מים תקינה. מחכות למוניטור. היא מקריאה לי ספרים וכל האחיות מתפעלות ממנה. אחת מהן אומרת שאולי תוכל להוציא לה שם את התפרים (ולחסוך לי 5 דקות הליכה, שבשבילי זה המון המון ואני מלאת הודיה).
מחברים אותי למוניטור. אנחנו בערך באמצע הספר. אני מקשיבה ללב, הילדה מנסה לדהור לפי קצב הדהרה של הפעימות. אני עוצמת עיניים. היא ממשיכה להקריא. יש ציר אחד כואב. האחות רואה אותו במוניטור ומאשרת שהוא באמת משמעותי. אני שמחה שאולי אני קרובה ללידה.
----- משהו לא בסדר. אין דהרות. טה-טה-טם בלי דהרות, משהו ממש לא בסדר. אני שומעת את זה בלייב, קוראת לאחות, היא מקשיבה, תוך שניה הרופא לידי מסתכל בפלט ----- הילדה עדיין מקריאה ----- אני כבר לא שומעת כלום ----- הוא אומר לאחות לשחרר אותי מהמוניטור ותוך רבע דקה אני אצלו במשרד (עוקפת תור של המוני נשים הריוניות)

הוא מדבר על האטה משמעותית בדופק, השעה 1803, ואומר שהוא שולח אותי לביה"ח ---- אני שואלת כמה המצב חמור ואם הוא מפנה אותי באמבולנס ----- הוא אומר שאני חייבת לעבור בירור ארוך ומקיף בביה"ח ---- אני שואלת אם זה סובל דיחוי - רוצה להשכיב את הילדים, שואלת אם אפשר להגיע לביה"ח בשעה 2000 ---- הוא אומר שמיד.
אני בולעת את החרדה. בתי לידי. אני מסבירה לה שהתינוקת צריכה לצאת עכשיו ושאמא נוסעת לביה"ח בקול הכי יציב שאני מסוגלת לגייס. מזל שעברנו על התסריט הזה בערך מליארד פעמים. אני אומרת שסבתא תבוא להיות איתם ושאמא חוזרת עוד יומיים עם התינוקת, ומתפללת שזה התסריט הנכון.

אני מתקשרת לאמא ומזעיקה אותה לבוא, במקביל מתקשרת לבעלי שבכלל נמצא בסופר עם הקטנים --- הוא מגיע צ'יק צ'ק לאסוף אותי ואנחנו נוסעים לביה"ח. הוא מוריד אותי ונוסע עם הילדים הביתה.


אני לבד. מגיעה לקבלה. לפניי בתור יש זוג שמשתחרר. אני נדחפת בברוטליות עם הנייר מהקופה ואומרת שהגעתי עם האטת דופק משמעותית ואני חייבת להיכנס מיד. הזוג פוער עלי עיניים. האשה בקבלה אומרת לי שזה ייקח חצי דקה. ואני חושבת בלב שזו חצי דקה שיכולה להיות קריטית. לוקח לה 15 שניות והיא לוקחת אותי ביד לאחות של הטריאז' שמעיפה מבט במוניטור ואומרת שהמצב לא כזה גרוע ושפשוט בקופה אי אפשר לעשות מוניטור ארוך. אני נושמת שוב.

19:15 מחברים אותי למוניטור. 19:40 בעלי מגיע. האחות אומרת שהמוניטור תקין אבל אין מספיק תנועות ואולי יצטרכו לזרז אותי בגלל זה. בעלי קונה לי מיץ מתוק ושוקולד. יש תנועות. המון.  

20:15 מנתקים אותי מהמוניטור. פתיחה 3.5. לא ברור אם אני בלידה או לא כי אין ממש צירים. שולחים אותי להסתובב.

21:15 אני עולה למעלה. יש צירים. לא צפופים. מתחילים לכאוב. אין לי מיטה. הפתיחה עדיין 3.5 אבל הצוואר מחוק. האחות אומרת שאני מתקדמת ושואלת אם אני רוצה להיכנס לחדר לידה.
אני לא רוצה. מה יש לי לעשות שם. היא ממליצה על מקלחת חמה. אני נכנסת למקלחת במיון יולדות. המון מים חמים על הגב. תנועות אגן. נעים לי. הצירים נסבלים. עדיין לא צפופים.

22:10 פתיחה 5, אני שמחה שיש התקדמות, מתחילה להבין שאני יולדת, מאד מאד מתרגשת. האחות שואלת לגבי האפידורל. אני מאד בהתלבטות. מצד אחד לא בא לי לסבול מכאבים. מצד שני, בשלב הזה הם עדיין נסבלים. ובלידה השלישית לא הספקתי לקבל אפידורל והתאוששתי יופי, כך שיש לי אמונה שהגוף שלי מסוגל לעמוד בזה.

22:40 אני מגיעה לחדר לידה. מקבלות אותי מיילדת והמתמחה שלה. המתמחה מראה לי את הערסל ומביאה לי כדור פיזיו. הצירים מתחילים לכאוב. אבל הם מגיעים אחד אחד. אני זזה על הכדור, נושמת, בעלי לוחץ לי על הגב התחתון. פתאום אני קולטת שאנחנו לבד בחדר, כבר די הרבה זמן. אה, כן, חילופי משמרות בשעה 23:00. אני יוצאת מהחדר ושואלת אם מישהי תבוא להיות איתי.

23:15 מגיעה מיילדת חדשה, שקטה וחזקה - מבררת לגבי האפידורל. הצירים באים כמעט בלי הפסקה. כואבים נורא. בעלי מפעיל לחץ ממש עם כל הגוף. אני מבקשת גז צחוק בינתיים והיא מבקשת שאעלה על המיטה (עוד לא הייתי עליה אפילו דקה) כדי שתוכל לבדוק פתיחה. הפתיחה 6. הבדיקה כואבת נורא, ממש קשה לי לשכב על הגב, והמחשבה שלא אוכל לזוז עם האפידורל מבאסת אותי כהוגן. אבל אין לי אומץ ללדת בלי. היא מזמינה את המרדים.

היא מחברת אותי לנוזלים. פתאום יש הפוגה בצירים. אני יושבת על הכדור ובעלי מחבק אותי. נעים לי. היא רוצה לבדוק שוב פתיחה. אני לא לגמרי מבינה למה, אבל לא מסכימה לעלות למיטה. מ-23:15 אני צורחת עד לב השמיים בצירים. הם כואבים נורא והכוח שלי הולך ואוזל.

אחרי כמה שניות או דקות של רגיעה הצירים חוזרים, ועכשיו אין הפסקות. בכלל. ציר אחד ענקי. פתאום יש המון אנשים בחדר. אני כבר די מטושטשת. הם מתעקשים שאני אעלה על המיטה לבדוק פתיחה וכל הזמן שואלים אותי אם אני צריכה ללחוץ. אני לא צריכה ללחוץ. מזמן זרקתי את המסיכה של הגז צחוק, הוא לא עזר לי בכלל. הם מתעקשים ואיכשהוא אני עכשיו על המיטה. כאבי תופת בבדיקה של הפתיחה (7) בשניה שהיא מסיימת לבדוק מגיע ציר ענק, ואני מתהפכת ועומדת עמידת שש על המיטה כדי איכשהוא לעבור אותו - נוזל חם בין הרגליים, השק פקע, ובבת אחת הופכים אותי והמון אנשים אומרים לי מה לעשות, מחזיקים לי את הרגליים, מסבירים לי איך לנשום - אני בצירי הלחץ.

ההכרה שלי כבר די מטושטשת מהכאבים אבל אני יודעת שבקרוב זה ייגמר. בכל הלידות שלי שלב הלחיצות היה מאד קצר, כמה לחיצות והילד בחוץ. אני לוחצת כמיטב יכולתי. שומעת רק את בעלי. לא מצליחה לנשוף בפה סגור כמו שמבקשים ממני, צורחת כמו חיה פצועה עם כל ציר, ויש ה-מ-ו-ן. עוד ועוד צירי לחץ. רצופים. כל הזמן אומרים לי שהיא מתקדמת, שתכף היא יוצאת, שעוד לחיצה אחת ודי, אבל זה לא נגמר. בחיי. אבל הכוח דווקא כן נגמר. אני משתדלת לאסוף את מקסימום הריכוז וההכרה וללחוץ נכון, באפקטיביות, אבל אני מרגישה שהלחיצות שטחיות וחלשות. אין לי כוח בגוף. אני שומעת אותם מדברים על זה. מעודדים אותי שעוד קצת זה הסוף. אני שואלת בצעקות "היא בחוץ?" "היא יצאה כבר?" וחושבת איזה טמטום זה היה מצדי להתמזמז עם האפידורל אם עכשיו אין לי כוח ללחוץ אותה החוצה. כולם נוגעים בי, שופכים עלי דברים, מזיזים לי את הרגליים, אני מרגישה מצד אחד כמו בובה על חוט, מצד שני במקום שקט ועמוק בתוכי אני יודעת שהאחריות היא רק שלי ושאף אחד לא יכול לעזור לי. אני מוכרחה להוציא אותה החוצה. מדמיינת לי את ההקלה שארגיש כשהראש ייצא. חושבת על אנשים שעוברים עינויים ואיך אין שום סיכוי שהייתי יכולה לעמוד בזה ומזל שאני לא מרגלת.

23:47 - ואז - פתאום - אחרי נצח - ההקלה מגיעה. הראש בחוץ, שניה אח"כ גם הגוף, אני מרגישה את חבל הטבור, היא בוכה, לוקחים אותה לשקילה ולעיטוף, בעלי לא מוכן להחזיק אותה לפניי, הוא רוצה לת לי אותה, אבל אני לא מסוגלת, הכל שורף לי, אני מרגישה את השיליה מכאיבה לי מבפנים, מבקשת מהמיילדת שתעזור לי, היא יותר עדינה עכשיו, לוחצת לי בעדינות על הבטן. זה כואב נורא. הכל רגיש. לוקח קצת זמן אבל אני מצליחה ללחוץ אותה החוצה. אני אחרי. היא חייבת לבדוק קרעים. זה מאד לא נעים. אבל מהיר. אין קרעים. אני מתחננת שלא תיגע בי שם יותר והיא אומרת שסיימנו, היא רק מנקה אותי בעדינות ומלבישה לי תחתוני רשת. זהו. אין בדיקות יותר.

המיילדת שואלת אם אני יכולה לרדת לכסא גלגלים. אני לא. אני אפילו לא יכולה לעבור מיטה. אני רועדת בלי שליטה בכל הגוף. מביאים לי תה מתוק ועוטפים אותי בכמה וכמה שמיכות חימום. מסיעים אותי לאזור המתנה במיון יולדות. שם אני מניקה אותה בפעם הראשונה.

02:15 מעלים אותי למחלקה. אני מצליחה (בקושי) לעבור למיטה. קצת חוששת מהחולשה המטורפת של הגוף. בעלי עוטף אותי בשלוש שמיכות ונשאר לישון לידי. בבוקר כבר אצליח לרדת מהמיטה לפיפי. יומיים אני לוקחת משככי כאבים. הרחם מתכווץ מאד מהר. בין השאר בזכות ההנקה.

היום, 10 ימים אחרי הלידה, אני מתאוששת היטב, חזקה יותר מיום ליום, עדיין לא מסתובבת הרבה בחוץ אבל בבית אני בסדר גמור.
יעל תינוקת מתוקה ורגועה, אפילו יותר מהבכורה שלי שהיתה תינוקת-מלאך. ההנקה בינתיים זורמת. ה
לצפיה ב-'סיפור הלידה שלי - חלק 2 '
סיפור הלידה שלי - חלק 2
06/11/2017 | 14:47
4
204
היא מאד אוהבת אמבטיה והגדולים אוהבים לעזור לקלח אותה, מביאים לה מוצץ, ובאופן כללי מתגודדים סביבה כל פעם שהיא ערה. אמרתי להם לאורך ההריון, בעיקר בסופו, שכשהתינוקת תרצה לצאת היא תצא מהבטן של אמא ותבוא לגור איתנו, לתמיד, אבל עכשיו, כשזה קרה באמת, אני מוצאת את עצמי מופתעת מהמציאות החדשה הזו. אני אמא לארבעה. לא האמנתי שאגיע לכאן. 
 
 
נ.ב. לגבי הלידה - בדיעבד הסתבר ששלב הלחיצות התארך כל כך (יחסית ללידות הקודמות שלי, שם יצאו תוך כמה לחיצות בודדות) בגלל שהיא היתה הפוכה. הראש היה כלפי מטה, אבל הפנים היו כלפי מעלה ולא כלפי מטה, ומסתבר שזה מוסיף קצת לקוטר של הראש, ואז יותר קשה ללחוץ. היא נולדה 3.300 - התינוקת הכי גדולה שלי. 
לצפיה ב-'שיואו! נשמע מה זה כואב...אבל טוב שהיא פה בריאה ושאת בריאה. '
שיואו! נשמע מה זה כואב...אבל טוב שהיא פה בריאה ושאת בריאה.
07/11/2017 | 14:31
26
לצפיה ב-'את גיבורה ! סיפור מאד מרגש -המון מזל טוב '
את גיבורה ! סיפור מאד מרגש -המון מזל טוב
08/11/2017 | 20:28
9
לצפיה ב-'מאד מרגש.מאחלת לך שתתחזקי מיום ליום'
מאד מרגש.מאחלת לך שתתחזקי מיום ליום
10/11/2017 | 10:36
29
ושתגדלו אותה בבריאות באושר ובנחת.כל הכבוד.ואגב,ממש מפחיד מה שהיה בקופת חולים.איזה פחד זה פתאום שלא שומעים את הדופק....טוב שאת אחרי,וזה גם אחד השיקולים שלי לקיסרי.לא בא לי לחכות להריון עודף,שהיו לי בפעמים הקודמות.זה סתם מסוכן ומושך את הזמן.מעדיפה לבוא לקבוע יום ושיוציאו את העובר בשלום.
לצפיה ב-'מזל טוב ענקי וגדול!!!'
מזל טוב ענקי וגדול!!!
15/11/2017 | 10:14
4
לצפיה ב-'התרגשתי וצחקתי...'
התרגשתי וצחקתי...
06/11/2017 | 21:00
98
אני מאלה שמבקשות אפידורל עוד מהדרך לבית חולים אז אין לי ניסיון בלידה טבעית (ב"ה) אבל זה נשמע כואבבבבבב. בלידה השקטה שלי להבדיל לא הרגשתי את האפידורל בכלל. זה היה כואב בטירוף אבל בטח לא כמו בלי אפידורל בכלל.
בלידה האחרונה לא הרגשתי כלום! ממש כלום כלום כלום אפילו לא מתי ללחוץ. אבל הוא יצא.
גדלי אותה בנחת. רק בריאות.
לצפיה ב-'איזה סיפור מרגש '
איזה סיפור מרגש
06/11/2017 | 23:11
87
ואיזה כיף שהיא כבר כאן, ושהגדולים עוטפים אותה באהבה.
הזכרת לי את הלידה של דריה, אני זוכרת שבשלב מסוים אמרתי לבן הזוג שאני רוצה לאבד את ההכרה לכמה דקות, כדי לנוח בשקט מהצירים.
לצפיה ב-'מקסים!'
מקסים!
07/11/2017 | 17:44
64
כל הכבוד! גיבורות אמיתיות
שתזכו לגדל אותה בנחת ושתמשיך להיות תינוקת מלאכית כמו שהיא!
יעל זה שם יפייפה!
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
08/11/2017 | 18:52
58
סיפור מרגש מאד! גדלו אותה בנחת, אושר בריאות ושלווה. 
לצפיה ב-'בעלי קרא והוא מוסר שגם לו היה מאד קשה בלידה'
בעלי קרא והוא מוסר שגם לו היה מאד קשה בלידה
11/11/2017 | 22:47
2
143
כשנגמרה לו הבטרייה בסלולרי....

לצפיה ב-'פחחחחחחחחח'
פחחחחחחחחח
12/11/2017 | 07:59
19
לצפיה ב-''
12/11/2017 | 16:01
7
לצפיה ב-'שאלה לבנות שהזריקו/מזריקות קלקסן'
שאלה לבנות שהזריקו/מזריקות קלקסן
04/11/2017 | 18:10
5
139
שבוע 26, הבטן מתוחה, ולמרות שאני שמנמנה - כבר אין שומן לתפוס. משני הצדדים שטפי דם גדולים, אם מזריקים בהם בטעות - מתחיל דימום. מן הסתם, הכל רק ילך ויתמתח, ויש לי עוד שלושה חודשים. האם ניתן להזריק במקום אחר? האם יש לזה פתרון?
לצפיה ב-'אולי כדאי לשאול רופא או אחות מעקב הריון? לא יודעת לענות. '
אולי כדאי לשאול רופא או אחות מעקב הריון? לא יודעת לענות.
04/11/2017 | 19:05
19
לצפיה ב-'אפשר להזריק בצד הבטן - מותן, או בירך'
אפשר להזריק בצד הבטן - מותן, או בירך
05/11/2017 | 08:54
3
80
אני מצאתי שבצידי הבטן באזור המותן היה הכי פחות מציק בזמנו ושם קל לצבוט מעט שומן גם כשהבטן ממש גדולה ומתוחה כבר.
לצפיה ב-'תודה יקירתי'
תודה יקירתי
05/11/2017 | 10:46
2
73
זה כבר פחות מצליח באזור המותן.
אם בירך - את יודעת באיזה חלק? הקדמי? 
לצפיה ב-'בירך'
בירך
05/11/2017 | 13:35
1
86
בכל אזור שבו את מצליחה לצבוט קצת שומן. בלמעלה קצת קשה לדעתי בגלל השריר, אבל תנסי.
פשוט צריך להזריק תת עורי לתוך השומן.
לצפיה ב-''
05/11/2017 | 15:17
12
לצפיה ב-'מחפשת שם'
מחפשת שם
02/11/2017 | 15:30
35
288
הכנו מאגר שמות לפני הלידה, ולאחריה הסתבר שאנחנו הפוכים ל- ג-מ-ר-י בהעדפות שלנו והמאגר נזנח. אוהבים את האות ע' (אבל פתוחים לשמות בלי). אשמח להצעות.
השמות שנזנחו: יערה, רעות, עומר, עמית.
לצפיה ב-'כמה שמות שאני אוהבת עם האות ע''
כמה שמות שאני אוהבת עם האות ע'
02/11/2017 | 16:09
1
206
נעמה, עופרי/עפרי, נעמי, נועה/נעה, ענבל, נטע, נועם/נעם, ענבר, מעיין.
 
כבר יש לי אחת מהן, וברשימה נמצאת גם השניה שאני רוצה, אם אי פעם יקרה לי נס ואזכה 
לצפיה ב-'הלוואי !!!'
הלוואי !!!
02/11/2017 | 21:16
140
שהנס יתרחש -
והלוואי שבקרוב.
יש לנו טעם דומה בשמות, תודה!
לצפיה ב-'טוב, זה לא פייר- אני משוחדת...'
טוב, זה לא פייר- אני משוחדת...
02/11/2017 | 16:47
184
יש לי נטע ומעיין (וגם ניצן- שהוא ללא ע', אך מדהים בפני עצמו...). 
אגב, השמות שנזנחו יפים מאוד גם הם. מעניין למה זנחתם אותם? הם לא מתאימים לה? לא מתקשרים לכם אליה?...
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'לילי - זה השם שאני הייתי בוחרת (והלוואי שעוד אזכה)'
לילי - זה השם שאני הייתי בוחרת (והלוואי שעוד אזכה)
02/11/2017 | 18:28
155
יש לי בן זכר כרגע, אז אני מוכנה לתרום...
אני אוהבת את זה שהוא נשמע כמו צליל ולא כמו שם, וגם את השיר הזה של דליה רביקוביץ - "לילי נותנת כוח":
 
לילי הוא שם של ליטוף
וליטוף מכיל את סוד הכוח.
בכוח אפשר לנפץ סלעים
להנחית מטוס,
לייבש אגם.
לילי הוא שם
עתיר אצבעות.
ילד קטן מתקשה לומר למ"ד
אומר: בגן, יומדים שמות.
תראי: טובהי'ה, חייים הויכים
כאשר יגדל יאמר: לילי
תני לי כוח.
עשי אותי חייל.
עשי אותי צפר, מהנדס, כדורגלן.
לילי תיתן לו כוח
שהוא אריכות ימים.
יום הולדת הוא יום של חשבון נפש.
כזה הוא גם עבורי
לצפיה ב-''
02/11/2017 | 23:24
96
עלמה, עינת, יעל, ענבר, עדי, אליענה
לצפיה ב-'נעמי, נעמה, נעה, נטע, עינת, עינה'
נעמי, נעמה, נעה, נטע, עינת, עינה
02/11/2017 | 23:33
27
לצפיה ב-'אני ממליצה'
אני ממליצה
03/11/2017 | 10:10
119
על השם נעם. כי יש לי אחת כזאת
שם מהמם לדעתי.
לצפיה ב-'תודה רבה לכולכן !'
תודה רבה לכולכן !
03/11/2017 | 10:32
1
128
הבוקר נתנו לה שם, המשפחה התקשרה לברך, היה מאד מאד מרגש. היא מתוקה, יש לה 2 גומות, יונקת מצטיינת, מאד שלווה (מזכירה את הבכורה שלי), נרדמת בקלות, וחזקה! הבוקר הצליחה להרים את הראש לכמה שניות והחבר'ה התגודדו סביבה ועודדו אותה, זה היה רגע קסום.
אני עדיין לא מאמינה שאני אמא לארבעה ושהגורה הפצפונת הזו באה אלינו. אפילו שכל ההריון אמרתי את זה לילדים כמו מנטרה - שהיא תצא מהבטן ותבוא לגור איתנו - זה מרגיש כמו מדע בדיוני.
לצפיה ב-'נו, אז מה בחרת? אני סקרנית '
נו, אז מה בחרת? אני סקרנית
03/11/2017 | 13:20
20
לצפיה ב-'בסוף'
בסוף
03/11/2017 | 23:35
21
222
קראנו לה יעל. הססנו בגלל שהשם מאד נפוץ. הוא אהוב על שנינו מהרבה סיבות (צליל יפהפה, מקראי, ניתן רק לבנות). אחרי שפסלנו את הרשימה הקודמת חזרנו אליו. הבוקר התקשרתי לבשר למשפחות. היתה התרגשות גדולה והמון איחולים וברכות.
הילדים מאד אהבו את השם. רק הקטנה שאלה כל הזמן מי זאת יעל ואם התינוקת כבר יצתה (ככה היא מטה את הפועל) מהבטן של אמא....
היום היתה ארוחת ליל שבת ראשונה בהרכב המשפחתי החדש. ואני מאושרת ומקווה שהקטנטונת תשתלב היטב במשפחה למרות שיש פער גדול (יחסית אליהם) בינה לבין הגדולים.
לצפיה ב-'שם מקסים ומאוד לטעמי'
שם מקסים ומאוד לטעמי
04/11/2017 | 10:07
87
הרבה יעליות קטנטנות יש גם בסביבתנו, וגם אני אוהבת את שמותיהן (ואותן) מאותם טעמים שמנית.
השלישית שלך הורסת ומצחיקה, כיף שעכשיו תהיה מי שתמשיך בשאלות התמימות כי השלישית (ומצחיק שאת עדין קוראת לה 'הקטנה' ) כבר גדלה.
לגבי הפערים - אלה פחות מארבע שנים והן בנות, ובכלל בנות מתחברות גם מעבר פער גילאים, אפילו שבע (כמעט) השנים בין הבכורה לתינוקת. הם יסתדרו, מקסימום ישגעו אותה והיא אותם, או ישחקו יחד.
לצפיה ב-'שם נהדר! לאחיינית שלי קוראים יעל'
שם נהדר! לאחיינית שלי קוראים יעל
04/11/2017 | 10:19
83
היא גדולה מדריה ב-6 שנים והקשר ביניהן מדהים, מאחלת לך שגם אצלכם יהיה ככה.
לצפיה ב-'יופי, דיווח מאוד מרגש'
יופי, דיווח מאוד מרגש
04/11/2017 | 19:06
17
לצפיה ב-'לגבי הפערים בגילאים-'
לגבי הפערים בגילאים-
04/11/2017 | 19:12
13
134
זה כבר עניין לפורום אחר אולי, אבל חייבת הארה- יכולים להיות אחים בהפרשים קטנים ויחסים קטסטרופליים, ויכולים להיות אחים בהפרשי גילאים גדולים ומערכת יחסים מופלאה. הכל (!!!!!) תלוי בעבודה ההורית של ההורים. 
איך? כמה? למה? זו באמת כבר תורה שלמה.
 
יכולה רק לומר שמתרחב ליבי עד אין סוף עת אני מתבוננת באחאות בין ילדיי. לפעמים אני מרגישה שהלב ממש יוצא ממקומו כמעט. לא יודעת איך להסביר את זה. תחושה עילאית. להזכירך- נטע היתה בת 8 וחצי כאשר מעיין נולדה, וניצן בן 5 וחצי...עבודה הורית- כבר אמרנו.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'לגבי העבודה ההורית'
לגבי העבודה ההורית
04/11/2017 | 20:09
8
114
גם זה לא תמיד עובד. כי מתליית כל (!!!! כדבריך) האינטראקציה בין אחים רק בעבודה ההורית משתמעת האשמה של הורים שאתרע מזלם ובין ילדיהם יש יחסים פחות מושלמים.
לצפיה ב-'מבהירה- '
מבהירה-
04/11/2017 | 20:55
6
114
ראשית, שיהיה ברור שאין מושלם, וזה טבעי ונורמאלי מאוד גם לריב ולקנא וכו'. אם אין מריבות בין אחים ואין הבעת קינאה ושלל רגשות- גם שליליים, אז משהו לא תקין...באופן טבעי, כל ילד בעצם די "נלחם" על המקום שלו, ועל המרחב האישי, ועל תשומת לב ההורים, ועל משאבי הכוחות, האנרגיה, הזמן והכסף, וההורה צריך איכשהו להתמודד עם כל זה. 
 
אז זה לא עניין של מושלם או לא מושלם, כי אין הכל ורוד בחיים, ואין מושלמות. 
ואולי בגלל שבעבודתי אני גם עוסקת בהדרכת הורים, אני רואה עם השנים עד כמה העבודה ההורית, בכל דבר שהוא, הוא דבר מכריע וחשוב מאין כמותו. 
 
זה לא עניין בכלל של אשמה, אלא של לקיחת אחריות של ההורים גם על התחום של פיתוח מערכת היחסים בין האחים, כולל כל מה שזה אומר וכולל. כולל ללכת לסדנאות רלוונטיים, ללכת להדרכה הורית, לקרוא בספרות, לקרוא באינטרנט, לראות תוכניות טלויזיה רלוונטיות לנושא וכן הלאה. לחקור לעומק את הנושא, ולקבל כלים להתמודדות, למען הילדים ולמען כל המשפחה בעצם. 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'ובכל זאת, הרבה פעמים יש משמעות לסמנטיקה'
ובכל זאת, הרבה פעמים יש משמעות לסמנטיקה
04/11/2017 | 23:00
5
84
ולהטיל את הכל!!!! על עבודת ההורים משול להטלת כל היכולות המוטוריות, השכליות וכולי עליהם. ברור שיש הרבה מקום לעבודה הורית, אבל לא הכל תלוי בהורים, בייחוד כשמדובר בדינאמיקה בין שני אנשים שהם לא הם עצמם.
לצפיה ב-'אז לא הכל- "רק" 99 אחוז על ההורים. לא יודעת מה לומר לך...'
אז לא הכל- "רק" 99 אחוז על ההורים. לא יודעת מה לומר לך...
05/11/2017 | 09:47
4
82
וכן, גם במצבים (לא עלינו) של פגיעות קשות בילד, עדיין- התיווך הוא באחריות ההורים, וקבלת הסיוע לגבי עניין זה של התמודדות האחים היא באחריות ההורים. 
כן, אנחנו גורם מאוד מאוד משמעותי ומכריע בחייהם של הילדים שלנו. 
זו זכות גדולה, וחובה עצומה. 
 
 
שירה דוד
 
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
 
 

 
לצפיה ב-'מסתייגת מהקו הנחרץ בו את ממשיכה'
מסתייגת מהקו הנחרץ בו את ממשיכה
05/11/2017 | 11:23
3
86
מסתייגת מדבריך, משום שהם משדרים שמי שאינם מתיישרים לתבנית - הם לא בסדר ובעקיפין עשו משהו לא נכון.
לפעמים התנהגות א-סוציאלית קורית גם במשפחות נורמאטיביות. יש ילד שנולד עם קשיי למידה, קשיים בויסות חושי, הפרעות קשב וריכוז. להבדיל - יש ילד מחונן רגשית, מחונן במדעים ובשפה, או באמנות, או בספורט. מובן שההורים צריכים להתאמץ ולכוון את הילד להתגבר על קשיים או לפחות לצמצם אותם, אבל עדיין ולמרות כל המאמצים העילאיים, צריך הרבה מזל בחיים. גם ביחסים בין ביחסים בין אחים ולענייננו הרחב - גם בתחום הילודה, ההריונות, הלידות וההנקות.
 
לצפיה ב-'אני מזכירה רק שאני עובדת בדיוק עם הילדים שציינת,'
אני מזכירה רק שאני עובדת בדיוק עם הילדים שציינת,
05/11/2017 | 12:03
2
76
כך שכותבת מתוך הנסיון המקצועי שלי. אבל ברור שמותר לך ולאחרות להסתייג מדבריי. אי אפשר להסכים על הכל. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'ובכל זאת - סמנטיקה'
ובכל זאת - סמנטיקה
05/11/2017 | 12:46
1
62
תפקיד ההורה לקדם, לכוון, לעזור, לחזק וגם להסתייג, להתריע, לעצור. אבל לא הכל נתון בידיו, ודאי שלא 99%.
לצפיה ב-'בדבריי הראשונים התכוונתי להכוונת היחסים בין האחים, '
בדבריי הראשונים התכוונתי להכוונת היחסים בין האחים,
05/11/2017 | 13:13
59
ובכל מקרה- אולי בגלל שאני עובדת עם ילדים והורים (מעבר להיותי אמא בעצמי), אני רואה כמה משמעותיים ההורים, ועד כמה המאה אחוז שלהם יכול לקדם את המאה אחוז של הילד. אני חווה זאת כמובן גם כאמא. 
הורות מבחינתי זו עבודה בפני עצמה- על כל מה שמשתמע מכך. 
בגדול- אני שייכת לגישה האדלריאנית, שנותנת המון מקום וכבוד לילד, וגם מייחסת חשיבות גדולה להכוונה ההורית. 
 
תודה על דיון מעניין ומכבד. 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'משתפת'
משתפת
09/11/2017 | 09:36
35
אנחנו האחים במשפחה היינו ממש מרוחקים. רבים המון.
מצד שני הילדים שלי חולים אחד על השני, מגלים המון אהבה זה לזה.
בעיני זה לא אומר שאני עושה משהו יותר טוב מההורים שלי... ושזה הרבה תלוי באח הבכור
לצפיה ב-'ברור, אני לא חושבת שיש מתכון פשוט לבניית יחסים טובים'
ברור, אני לא חושבת שיש מתכון פשוט לבניית יחסים טובים
04/11/2017 | 20:32
3
82
בין אחים, ולא מאמינה ב"הפרש אידיאלי", רק שאני מסתכלת עליהם ורואה 3 ילדים - מבינים הכל, פעילים חברתית, חזקים מוטורית וכו' ו... תינוקת שעוד לא יודעת כלום (כמעט), ואני שואלת את עצמי איך הפער הזה יכול בכלל להצטמצם. משערת שהוא יכול ושזה יקרה יותר מהר משאני חושבת.
לצפיה ב-'הפער לא אמור להצטמצם, וזה בסדר גמור- '
הפער לא אמור להצטמצם, וזה בסדר גמור-
04/11/2017 | 20:59
2
64

יעלי תהיה תמיד קטנה מאחותה הגדולה ב-7 שנים (נדמה לי שזה הגיל של הגדולה, אם אינני טועה). כאשר האחות הגדולה תהיה בת 14, יעל תהיה בת 7. אלו גילאים שונים לחלוטין, עם צרכים שונים לחלוטין. זה עוד לא אומר שאי אפשר שיהיו ביניהן יחסי אחאות טובים ומיוחדים, כאשר כל אחת תתרום לשניה משהו אחר להתפתחותה בתחומים השונים. סתם לקחתי את הבכורה כדוגמא. זה רלוונטי לכל אחד מהילדים הגדולים, כמובן. 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'אני גם חושבת על זה הרבה'
אני גם חושבת על זה הרבה
05/11/2017 | 19:15
1
45
רציתי פער כמה שיותר קטן ויצא 4 וחצי שנים. הגדול אחרי חודש של התעלמות התחיל לאהוב את הקטן ואוהב להראות לו דברים ולגשת לדבר איתו כשבוכה וללטף ולהחזיר מוצץ (זה עוזר) ולומר שהתינוק שלנו הכי חמוד בעולם ושהוא אוהב אותו. נראה שהוא נהנה מתפקיד האח הגדול ויש לו תוכניות ללמד את הקטן דברים ועדיין עצוב לי שהם לא יהיו פרטנרים למשחק אלא שהגדול יעסיק/ילמד את הקטן. אולי את באמת צודקת ויש תרומה ליחסים כאלו וכל אחד יתרגל משחק הדדי עם החברים שלו
לצפיה ב-'ביני לבין אחותי יש כמעט 5 שנים'
ביני לבין אחותי יש כמעט 5 שנים
05/11/2017 | 21:05
67
והיא אחת הדמויות המשמעותיות ביותר בחיי. כן, כשהיינו קטנות היא היתה האחות המעצבנת, והיתה גונבת לי מכתביות (וואו, אני זקנה!) מהאוסף, ואני הייתי מפעילה בימי ההולדת שלה ודברים מהסוג הזה, ואי שם בגיל ההתבגרות הפער הפך לבלתי משמעותי.
ובתור אמא לצפופים - אני חושבת שלפעמים התחרות על תשומת הלב ההורית עזה יותר, ובכלל התחרות עצמה עזה יותר (נניח בן החמש שלי 'מקריא' ספרים כמו אחותו שבביה"ס, כי לתפיסתו הוא כבר יכול וצריך לקרוא כמוה -בפער של 4+ שנים ההבדלים ברורים והציפיות בהתאם).
לצפיה ב-'אה. רואה שכבר נבחר שם. '
אה. רואה שכבר נבחר שם.
05/11/2017 | 12:23
66
אהבתי!
לצפיה ב-'גם לאחותי הקטנה ממש קוראים יעל'
גם לאחותי הקטנה ממש קוראים יעל
05/11/2017 | 19:27
1
61
אנחנו 3 בנות והפערים הם 6 שנים ביני לאמצעית ועוד 6 בינה לקטנה . כולנו ביחסים נהדרים והייתי אומרת אפילו שהיחסים שלנו הם החלום של כל אמא. היום למשל יעל קפצה אלי והחזיקה את הבן שלי חצי שעה וזה נתן לי אויר, השתלם להחליף לה חיתולים בתור תינוקת ��
לצפיה ב-'את רואה, את רואה!'
את רואה, את רואה!
05/11/2017 | 21:48
59
אם אפשר לגשר על פער של 12 (!) שנים בינך לבין אחותך - מהו פער של 4.5 בין הבנים?
גם אחי צעיר ממני בעשור וקצת, ולמרות המרחק והמקומות השונים בחיים, יש אהבה וחיבה וכן נעים לי בחברתו (ולהיפך). גם הוא דוד נהדר.
הילדים הקרובים שלי הרבה פעמים מתחרים על אותם משאבים, והקטן בפער גדול ובשלב אחר לגמרי. ובכל זאת אני מקווה ומאמינה, שהפערים יצטמצמו ושהם ימצאו את המשותף בתקופות שונות בחיים.
לצפיה ב-'וואו מזל טוב!'
וואו מזל טוב!
12/11/2017 | 09:28
18
גם לבת שלי קוראים יעל
לצפיה ב-'אני חושבת אחרת לגבי האחריות ההורית'
אני חושבת אחרת לגבי האחריות ההורית
05/11/2017 | 10:25
2
118
99% אחריות הורית מפקיע מהילד את האישיות הייחודית שלו בעיני. ילד מגיע לעולם עם מערך תכונות, יכולות קוגניטיביות, חברתיות, מוטוריות ואחרות, שאינן כולן ניתנות לעיצוב לפי רצון ההורה. 
אני, למשל, הייתי גרועה בספורט כילדה, ועל אף שאבא שלי היה מאמן אותי, לא הפכתי למצטיינת בתחום. כך גם לגבי נגינה, שח, יכולת חברתית ועוד. ילד אינו כלי קיבול ריק (או בעל 1% 'מלא') שההורה יכול למלא כרצונו וכהכוונתו, וילדים מתמודדים עם מגוון קשיים על אף רצונם הטוב של ההורים (הנורמטיביים) לסייע לילד להתמודד בתחומים שונים. 
ילדים מוצאים את דרכם בעולם בהכוונת ההורה, אבל לשים עליהם 99% מהאחריות זה המון - זה מבטל חלק מהייחודיות הילדית מחד, ומעצים מדי את האחריות (שלא לומר שליטה) ההורית מאידך. 
לצפיה ב-''
05/11/2017 | 11:24
4
לצפיה ב-'חלילה- אני בכלל בכלל לא מפקיעה מהילד את הייחודיות שלו, '
חלילה- אני בכלל בכלל לא מפקיעה מהילד את הייחודיות שלו,
05/11/2017 | 12:09
80
וגם לא את האחריות שיש לו לגבי עצמו. ממש ממש לא. אבל של מי התפקיד למצוא ולראות את אותה ייחודיות ולעזור לילד להראות את הייחודיות שלו? של ההורה. של מי התפקיד לסייע לילד להתמודד עם קשייו?- של ההורה. של מי התפקיד לעודד את אותה תחושת אחריות?- של ההורה. 
ובכלל לא מדובר על עניין של שליטה, אלא של הדרכה, של הכוונה, של הנחייה. יש הבדל עצום. 
בדיוק לפני מספר ימים שמעתי על הגישה של "ההורה כמורה דרך לחיים". וזו בדיוק הגישה שאני דוגלת בה (דיברה על כך אשת מקצוע באחת מתוכניות הבוקר. דיברו על כך בהקשר של האם חינוך זה דמוקרטיה והאוטוריטה ההורית של פעם לעומת היום וכן הלאה). 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
לצפיה ב-'כותבת לך בפרטי'
כותבת לך בפרטי
05/11/2017 | 12:22
11
לצפיה ב-'תחילתו של הריון'
תחילתו של הריון
03/11/2017 | 07:16
5
235
היי לכולן, 
אני אחרי גרידה בשבוע 9 מאחר שפסק הדופק והריון כימי..הכל קרה בשלושת חודשים האחרונים.
בתחילת השבוע גיליתי שאני בהריון (תודה לאל) ..זה היה 6 ימים לפני האיחור (אני יודעת בדיוק מתי היה הביוץ מאחר שעשיתי מעקב זקיקים).
בדיקת דם ראשונה (5 ימים לפני האיחור) הבטא הייתה 20, יומיים אחרי (3 ימים לפני האיחור) הבטא עלתה ל76. אני רוצה לבצע בדיקת בטא נוספת ביום ראשון רק בשביל השקט שלי.
עוד כמה בדיקות בטא הייתן מבצעות?
ערכי הבטא תקינים?
הרופא נתן לי כדורי אוטרגסטן כתמיכה להריון, יש לזה תופעות לוואי?
 
נרגשת ומאוד לחוצה.
לצפיה ב-'מזל טוב! '
מזל טוב!
03/11/2017 | 10:35
86
שיעבור לך מהר (הלוואי) ובידיים מלאות!!!!
ערכי הבטא תקינים, הייתי מבצעת את הבדיקה ביום ראשון ואח'"כ כבר קובעת תור לא"ס.
האוטרוגסטן ללא תופעות לוואי, רק לפעמים קצת מטפטף החוצה, כדאי לשכב כמה דקות אחרי ההחדרה (אישית לא הקפדתי) וללכת עם תחתונית.

לצפיה ב-'מזל טוב!!'
מזל טוב!!
03/11/2017 | 10:43
63
עשיתי 3 בדיקות בטא
השנייה בהפרש של יומיים מהראשונה והשלישית בהפרש של שבוע מהשניה.
זה מה שהרופא שלי המליץ.. וזרמתי איתו כי הייתי בחרדות נוראיות.
לצפיה ב-'בשעה טובה :)'
בשעה טובה :)
04/11/2017 | 15:04
32
אני הייית מחכה ועושה US עוד שבועיים לדופק או אם את רוצה עוד שבוע לשק. אני עשיתי רק ביטא אחת כי בהריון שלפני (שנפל בשבוע 7) עשיתי איזה 6 בדיקות (חלק עם הכפלות תקינות וחלק פחות) וזה הכניס לסטרס....
המון בהצלחה שיהיה לך ולכל בנות הפורום
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
04/11/2017 | 15:29
53
האמת היא שאני ממש לא בעד כל בדיקות הבטא הללו. אין בכך טעם בעיניי. אם הבטא עולה יפה- לצערנו, כולנו פה יודעות שזה לא סוף פסוק, ואם משהו לא מי יודע מה כמה בבדיקות- אז החרדות עולות עוד יותר. 
בקיצור- כל עוד לא ידועות בעיות אצל האישה וההריון טבעי, אני בעד בדיקה ביתית ובדיקת דופק בשבוע 7-8. אני יודעת שאת מטופלות הפוריות שולחים כל הזמן לבדיקות הבטא ולבדוק הכפלות וכן הלאה. אולי הנשים האחרות גם "נדבקו" מהשיטה הזו. אני לא בעד. 
מאחלת לך שההריון הנוכחי יסתיים בשמחה רבה ובידיים מלאות!
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
05/11/2017 | 10:43
38
אני הייתי מחכה עם הבטא לערכים יותר משמחים. באזור האלפים
בכל מקרה, כרגע הבטא עלתה יפה.
לצפיה ב-'משהו ממני אליכן- פוסט פמינסטי- '
משהו ממני אליכן- פוסט פמינסטי-
29/10/2017 | 09:28
24
289
בעקבות משהו שמישהי כתבה פה לגבי לידה ללא אפידורל=להיות גיבורה.

מישהי שיולדת ללא אפידורל=גיבורה, ומישהי שיולדת עם אפידורל אינה גיבורה? ומה לגבי מישהי שיולדת בניתוח קיסרי (אלקטיבי או חירום)?

ובכן- כולנו גיבורות. כל אישה באשר היא- על כל בחירותיה- היא גיבורה בעיניי.
להיות אמא ואשת קריירה=גבורה,
להיות אמא במשרה מלאה=גבורה,
לבחור לא להיות אמא (כן- יש נשים כאלו- זה נקרא "אלהורות"= גבורה,
ללכת עם האמת שלך=גבורה.
ללדת עם אפידורל, ללא אפידורל, קיסרי=גבורה
להניק=גבורה
לא להניק=גבורה

העיקר זה להיות שלמות עם מי שאנחנו ועם הבחירות שלנו.  

היה חשוב לי לכתוב את הפוסט, כדי שכל מי שפה, וצריכה ללדת, לא תחשוב לרגע שללדת ללא אפידורל זה להיות גיבורה, וללדת עם אפידורל זה ההפך.

מה שחשוב במקרה של הלידה זה תהליך חיובי עד כמה שניתן עבור האם, וכמובן- מבחן התוצאה- תינוק/ת בריא/ה ואמא בריאה- בגופה ובנפשה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

לצפיה ב-''
29/10/2017 | 10:25
17
לצפיה ב-'אין סיכוי קלוש שהייתי יולדת '
אין סיכוי קלוש שהייתי יולדת
29/10/2017 | 14:02
162
ללא אפידורל.
לא מניקה ולא מתביישת בזה.
שיקפצו לי כולם.
לצפיה ב-'כל כך שמחה שכתבת את זה!'
כל כך שמחה שכתבת את זה!
29/10/2017 | 17:25
13
148
באחת הלידות שלי (עם האפידורל ) בעלה של היולדת ששהתה איתי בחדר, לא הפסיק להלל את אשתו שילדה ללא אפידורל ואיזה גיבורה היא . ואני אחרי לידה, כולי דואבת, רציתי לזרוק עליו כיסא .
באחד מפורומי ההריון, קראתי שרשור שקרא לנשים ללדת ללא אפידורל, ובשקט, כלומר ללא צעקות, בשביל שהעובר לא יבהל ()
לצפיה ב-'בדיוק ראיתי היום במקרה בערוץ 10'
בדיוק ראיתי היום במקרה בערוץ 10
29/10/2017 | 22:12
11
155
שדיברו על מחקר כלשהו שעקב אחרי נשים יולדות במשך שנתיים - 
מסתבר (ולא קראתי את המחקר בעצמי רק חוזרת כמו תוכי על מה שנאמר בטלויזיה) שנשים שילדו ללא אפידורל נמצאות בסיכון גבוה לדיכאון שאחרי לידה.
לפעמים יש סיבה שכל טרנד החזרה לטבע הזה שווה לתחת (סליחה).
 
 
לצפיה ב-'זה מזכיר לי עוד משהו תרנגולת'
זה מזכיר לי עוד משהו תרנגולת
30/10/2017 | 10:16
3
143
לאחר הלידה של בני השני, הצטרפתי לקבוצת אמהות לחוג עיסוי תינוקות.
במפגש הראשון כל אחת היתה צריכה לספר על חוית הלידה שלה.
מישהי שם מיררה בבכי, מכיוון שבסוף הלידה נשברה ולקחה אפידורל. הכל היה תקין, כן? היולדת והתינוק שניהם בסדר, אבל היא בכתה כי היא "נשברה ולקחה אפידורל".
ומה המדריכה אמרה לה? לא נורא, בפעם הבאה תתכונני יותר ותצליחי. כאילו לידה ללא משככים זה איזה ספורט באולימפיאדה, ומי שמצליחה מקבלת מדליה.
כאילו הלידה היא המטרה, ולא רק אמצעי לזכות בילד.
מיותר לציין שלא חזרתי לשם.
לצפיה ב-'אוף, אני שונאת את תחרויות ההתקרבנות האלה בין נשים אחרי לידה'
אוף, אני שונאת את תחרויות ההתקרבנות האלה בין נשים אחרי לידה
30/10/2017 | 13:46
121
כמו תחרות ה"מי סבלה יותר בהנקה"
לצפיה ב-'מתחשק לי לתת הבעיטה קטנה לנשים כאלו'
מתחשק לי לתת הבעיטה קטנה לנשים כאלו
02/11/2017 | 08:22
1
66
קצת פרופורציה גברת
לצפיה ב-''
02/11/2017 | 11:34
8
לצפיה ב-'אני חושבת שכל אשה ככ שונה מהשניה'
אני חושבת שכל אשה ככ שונה מהשניה
01/11/2017 | 13:32
6
77
וההכללות בעתיות.הרבה פעמים זה פשוט עניין של סיטואציה. את בכורתי ילדתי בלי אפידורל כי זה התאפשר וכי אני ,,כרופאה , לצערי קצת מפחדת מאפידורל. וגם כמובן פחדתי מהלידה אבל זה היה בלתי נמנע :). לא הרגשתי גיבורה בשום צורה וגם לאחר מכן שתפרו אותי בגלל הקרעים זה כאב בצורה הסטרית (ולא הייתי מרגישה את התפרים אם הייתי מקבלת אפידורל).
אני ממש לא בקטע של חזרה לטבע ואני לא חושבת שזה מניע נשים ללדת ללא אפידורל אבל אולי אני טועה.
דווקא בעניין ההנקה אני חושבת שיש היום שיפוטיות יתר וחברות שלי שלא הצליחו להניק חוו בושה מול אנשים וביקורת. יש אפילו מרכז ברוטשילד שנקרא "המרכז להריון ולהנקה" כאילו מה נשים שנותנות בקבוק לא מוזמנות?? די הזוי
אני ילדית פגית בשבוע 35 ולא נתנו לי להניק אותה בפגיה אז נאלצתי לשאוב ונתנו לה בקבוק וזכור לי שבני משפחה רק התעניינו אם אני מניקה וזה עשה לי ממש רע. 
לצפיה ב-'טרנד החזרה לטבע הוזכר בהקשר של ההודעה מאת הלוואי555 שמעלי'
טרנד החזרה לטבע הוזכר בהקשר של ההודעה מאת הלוואי555 שמעלי
01/11/2017 | 14:14
5
74
אז לא הכללתי, רק התייחסתי לאלה שקוראות ללדת בשקט כדי שהתינוק לא יבהל.
 
אני חברה בכל מיני קבוצות של אמהות ויש הרבה קשקשת על טבעי מה טבעי.
ילד חולה ב-x, הרופא נתן תרופה. אולי יש חלופה ״טבעית״? 
ילד חולה ב-x, שימי בצל חתוך, גרביים בחומץ, תני טיפות הומאופטיות (שמכילות אלכוהול וסוכר וכלום חוץ מזה), תמרחי לו משחה שאפשר לקנות רק אצל המשווקת הספציפית הזאת שחברה בקבוצה (והס מלהזכיר את נושא החיסונים).
כנ״ל גם לגבי הריון ולידה (הכי טוב ביתית), ותקופת הפוסט פארטום. 
ממש לפני כמה ימים שאלה מישהי איך מאבחנים הפרדות בטנית וקיבלה טלפון של מישהי. סתם מישהי. אחת כזאת ללא הכשרה, חברה שלה. כל ההמלצות על פיזיותרפיה נדחו על הסף בחיפוש אחרי ״משהו אחר״.
אז כן, זה טרנד כזה. 
 
בעניין ההנקה יש שיפוטיות לשני הכיוונים. בתור אחת שמניקה אני מקבלת הערות בלי סוף כי אני מניקה בחוץ, כי אם אפסיק להניק בלילה אז ...(יקרה משהו), כי אני משועבדת לילדה, כי - זו החברה שבתוכה אנחנו חיות. ישראל. לכל אחד יש מה להגיד על כל דבר, ולכל אחד עבד משהו שסבתא של אפריים היתה עושה.
 
 
לצפיה ב-'זה נכון מאוד לכולם יש מה להגיד'
זה נכון מאוד לכולם יש מה להגיד
01/11/2017 | 16:34
4
75
וגם אני הנקתי מעל שנה (גם בלילה כמובן) וקיבלתי הערות מהסבתא - החלב שלך כבר לא טוב בלה בלה בלה או "תפסיקי לדחוף לה ציצי" - שזה מהמם, אבל עדיין התחושה שלי מחברות שלא הצליחו להניק (האמת שאין לי כאלה שלא רצו) שהשיפוטיות לאלה שלא מניקות היא עצומה, אפילו מטיפת חלב וצוות רפואי.
אני מקווה מאוד שגם עם ההריון הנוכחי תסתדר ההנקה אבל אם לא אז לא. 
לגבי מה שאת כותבת על הטרנד הטבעי - זה נשמע בהחלט מסוכן. אם כי יש גם מצד הרפואה הקונבנציונלית היבטים בעייתיים (ואני מדברת כרופאה). הסכנה היא באמת הקיצוניות  - כמו לא לחסן בכלל וכולי.
לצפיה ב-'מצחיק, בקהילות של מניקות תמיד מתלוננות'
מצחיק, בקהילות של מניקות תמיד מתלוננות
01/11/2017 | 16:54
3
79
שאין עידוד להנקה...
וגם מאוד אוהבים לרדת על טיפת חלב.
 
מקווה שדברים יסתדרו לך כמו שאת רוצה, לידה-הנקה-וכו'
גם אני הגעתי ללידה עם גישה של רוצה אבל לא להתאבד על זה. הסתדר די טוב למרות שהילדה קיבלה סימילאק לפני שקיבלה חיבוק מאמא שלה..
 
שיהיה בהצלחה 
לצפיה ב-'אני לא חושבת שיש דברים שאני לא מקבלת עליהם ביקורת.....'
אני לא חושבת שיש דברים שאני לא מקבלת עליהם ביקורת.....
02/11/2017 | 13:09
87
עם כובע? חם!
בלי כובע? קר!
תשכיבי בחדר חשוך ושקט
תרדימי בחדר מואר ורועש
אל תניקי כל כך הרבה
אל תעשי הפסקות ארוכות בהנקה
אל תוציאי אותה מהבית 40 יום
אל תחנקי אותה בפנים, שתנשום אויר
ועוד
ועוד
וכן הלאה

אני עושה ועשיתי מה שמרגיש לי נכון. אני מאמינה ביתרונות הרבים של ההנקה, אבל מעולם לא 'התאבדתי' עליה, ורק את השלישית הצלחתי להניק מלא. וכן, כשחלצתי שד במקומות ציבוריים ובפרט בתחב"צ, כשהתינוקת צורחת מרעב ואין לי זמן להתחיל להתכסות (ומודה שגם לא סבלנות) קיבלתי לא פעם הערות, בעיקר מנשים, אגב.

לעניין לידה בלי אפידורל - לא עלה בדעתי. מבחינתי לידה היא אירוע רפואי מורכב שמטרתו להוציא מרחמי תינוק בריא בלי לפגוע בי. בלידה השלישית לא הספקתי לקבל אפידורל, וזה לא היה כ"כ נורא, אז ללידה האחרונה לא הגעתי מגובשת לגמרי, והמשכתי להתלבט עד פתיחה 6. רק שבפתיחה 7 פקע השק והגעתי מיידית לצירי לחץ איומים וקשים (היא היתה הפוכה) ואלה היו כאבי תופת. בדיעבד אני שמחה שנמנעתי מהאפידורל, כי הם היו כואבים, אבל ארכו בערך עשר דקות, וההתאוששות האישית שלי מלידה ללא אפידורל טובה ומהירה יותר.
מה גם שלאחותי ולחברה של בעלי נזק קבוע שלא ניתן לטפל בו מהשימוש באפידורל.

לצפיה ב-'מחפשת שם '
מחפשת שם
02/11/2017 | 14:41
59
הכנו מאגר שמות לפני הלידה, ולאחריה הסתבר שאנחנו הפוכים ל- ג-מ-ר-י בהעדפות שלנו והמאגר נזנח. אוהבים את האות ע' (אבל פתוחים לשמות בלי). אשמח להצעות.
השמות שנזנחו: יערה, רעות, עומר, עמית.
לצפיה ב-'תודה רבה על האיחולים החמים'
תודה רבה על האיחולים החמים
02/11/2017 | 16:45
44
כרגע בשבוע 15 ומחזיקה אצבעות שהכל ימשיך תקין. 
בהצלחה כמובן לכל הנשים בפורום
לצפיה ב-'ללדת בשקט? לגמרי '
ללדת בשקט? לגמרי
30/10/2017 | 09:27
169
לבקש ממישהי ללדת בלי לצעוק, ועוד לבקש את זה 'לטובת התינוק' מבטל לגמרי את האישה כאדם ושם אותה ככלי קיבול.שפל מאוד לטעמי.
*לבקש* ממישהי ללדת בלי אפידורל - דומה אני חושבת להצעה לעבור עקירה וכולי בלי הרדמה מקומית. גם כן מקטין את האישה.
אני איתך לגמרי עם הכסא ;)
לצפיה ב-'תודה שהעלית את הנקודה'
תודה שהעלית את הנקודה
30/10/2017 | 09:42
112
מודה שצרם גם לי, אבל לא הגבתי בשרשור המקורי.
מנקודת המבט שלי - לידה קלה בלי אפידורל היא מזל וברכה של הגוף - בדיוק כפי שמישהי עוברת ציטוטק בייסורים לא מבחירה ואחרת עוברת בקלילות מתוך מזל ולא מתוך גבורה. אני מתבוננת בהערצה מהולה באימה בסיפורי לידות שהתארכו שעות וימים, ביולדות שאחרי קיסרי נדרשו לטפל בתינוק (ובילדים נוספים). כולן גיבורות!
מוסיפה שגם הנקה היא חוויה מופלאה - אבל למי שמתחברת רגשית ומעוניינת בה, וקושי עצום עבור מי שאינה מתחברת רגשית או מנסה ומתקשה טכנית ופיזית.
תודה, שירה!
לצפיה ב-'מזדהה מאוד!'
מזדהה מאוד!
31/10/2017 | 12:52
4
121
והפעם ילדתי בלי אפידורל בלית ברירה.... היה נורא!!! אם הייתי בוחרת אז ברור שהייתי הולכת על אפידורל. זה ה- דבר
ודרך אגב, ילד רביעי, הפעם למענו בחרתי שלא להניק. כואב לי אבל אני סופר לביאה שוויתרתי על האגו שלי בשבילו
לצפיה ב-'רק אם תסכימי להרחיב'
רק אם תסכימי להרחיב
31/10/2017 | 13:21
3
113
מה כוונתך בכך שלא בחרת להניק למענו - רק משום שהרחבת במשפט שלם והדגשת את הויתור. אם השאלה לא במקום, תרגישי לגמרי בסדר להתעלם.
לצפיה ב-'שמחה שדבריי עוררו אתכן לחשיבה ולתגובה'
שמחה שדבריי עוררו אתכן לחשיבה ולתגובה
31/10/2017 | 20:08
27
לצפיה ב-'ריפלוקס ריפלוקס ריפלוקס'
ריפלוקס ריפלוקס ריפלוקס
03/11/2017 | 10:08
1
77
כל דבר שלא במרקם סמיך, פשוט שרף לו בגרון...
ואני ממילא תמיד משלבת תמ"ל מגיל חודש בערך, כי אין לי מספיק חלב, אז התחלתי לשלב לו עם תחליף חלב מיוחד לריפלוקס וזה עשה לו ממש טוב. שנא לינוק ממש.
היו ימים ללא הנקה שראיתי כמה שהוא הרבה יותר רגוע. אז וויתרתי
וזה כואב לי. את השאר הנקתי חצי שנה, 9 חודשים ו10 חודשים. אז אני מאוכזבת שככה יצא. אני עצמי מאוד אוהבת להניק. בייחוד כשזה לא התזונה היחידה וזה רק כמה פעמים ביום כשנוח לי.
לצפיה ב-'אז את באמת גיבורה'
אז את באמת גיבורה
03/11/2017 | 14:06
52
לא פשוט לוותר על תענוג, משאלה, פנטזיה.
לצפיה ב-'ועוד מחשבה'
ועוד מחשבה
03/11/2017 | 08:07
62
כשאני בצירים אני צורחת אלוהים תעזור לי אני עומדת למות ואני בכלל אתאיסטית-זה אומר שאני אדם חלש? ולעומת זאת אחרי קיסרי אני יכולה לקום וללכת די בקלות ולא כואב לי יותר מידי-זה אומר שאני אדם חזק? אף אחד מהם לא נכון-זה הכל מנגנוני הולכת כאב שלדעתי הם די מולדים. אז שגל נשות הטבע ינוחו
לצפיה ב-'צודקת במאה אחוז.כל הכבוד על הפוסט שירה'
צודקת במאה אחוז.כל הכבוד על הפוסט שירה
10/11/2017 | 10:40
2
לצפיה ב-'היא פה !!!'
היא פה !!!
27/10/2017 | 02:27
26
330
הלידה היתה טבעית וכואבת. אני בקושי מסוגלת לזוז.
ההריון הסתיים, הידיים מלאות - החיים שאחרי באו אלי.
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
27/10/2017 | 04:13
99
כ"כ מרגש! תני לעצמך את הזמן לעכל, ולגוף להבריא
יש תינוקת קטנה לקום אליה
אין דבר יותר משמח מזה ❤
לצפיה ב-'מזל טוב!!! איזה אושר'
מזל טוב!!! איזה אושר
27/10/2017 | 05:32
77
וגם איזו הקלה.
לא להאמין שהדרך הזאת הסתיימה והתחילה.
לצפיה ב-'בשעה טובה!'
בשעה טובה!
27/10/2017 | 07:14
69
כמה אושר
לצפיה ב-''
27/10/2017 | 07:45
73
שמחה מאוד ומתרגשת יחד איתך. 
גדלו את הקטנטונת בנחת, בבריאות ובאושר. 
מאחלת שתשכילו להתמודד היטב עם האתגרים החדשים והנפלאים של גידול 4 ילדים.
 
ממני,
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'מזל טוב!!!'
מזל טוב!!!
27/10/2017 | 08:12
56
איך היא???
ממש משמח. נכנסתי לבדוק מה איתך!
איזה כיף להיות אחרי. תענוג
לצפיה ב-'בשעה טובה '
בשעה טובה
27/10/2017 | 08:35
76
החיים שאחרי, הימים והלילות שאחרי, הפחדים שיכולים לחזור לחושך, היכולת לנשום.
מאושרת עבורך ועבור משפחתך שזכיתם.
 
ברוכה הבאה לעולם גורה 
לצפיה ב-'איזה כיף!!! '
איזה כיף!!!
27/10/2017 | 09:20
50
ממש חיכיתי להודעה בקוצר רוח, הרבה נחת ושמחה.
לצפיה ב-'קולולולו!'
קולולולו!
27/10/2017 | 11:14
54
וואו איזה אושר. מזל טוב ובשעה טובה ושהחיינו. שמחה בשבילך מאוד! 
לצפיה ב-'איזה אושר!'
איזה אושר!
27/10/2017 | 11:46
67
נגמר הסבל. יאללה, לכי שימי התקן ;)
בריאות, אושר ונחת!
לצפיה ב-'ברוכה הבאה, גורה קטנה!'
ברוכה הבאה, גורה קטנה!
27/10/2017 | 20:17
56
וברוכים הבאים, החיים שאחרי
לצפיה ב-'המון מזל טובבבב, איזה גיבורה בלי אפידורל ....כל הכבוד'
המון מזל טובבבב, איזה גיבורה בלי אפידורל ....כל הכבוד
27/10/2017 | 21:21
25
לצפיה ב-'הידד! מזל טוב! '
הידד! מזל טוב!
28/10/2017 | 10:18
13
לצפיה ב-'1111איזה יופיוואו'
1111איזה יופיוואו
28/10/2017 | 11:13
42
מזל טוב.שתגדלי אותה באושר ובנחת.
לצפיה ב-'מזל טוב !!!!! איזה אושר ! '
מזל טוב !!!!! איזה אושר !
28/10/2017 | 21:00
44
מדהים איך כל הסבל וכל החרדה והכל עבר.. והיא פה !! מאחלת לך שרק תהני ממנה. ״הרווחת״ ( סליחה על הביטוי..) כל רגע ביושר .........חיבוק חזק 
לצפיה ב-'מזל טוב !!!'
מזל טוב !!!
28/10/2017 | 21:48
38
כל כך שמחה שהגעת לחיים שאחרי, מקווה שהם יהיו נהדרים כמו שציפית וקיוית
לצפיה ב-'תודה לכולכן !'
תודה לכולכן !
29/10/2017 | 07:06
4
123
אני עדיין קצת המומה שהחיים שאחרי כבר פה (למרות שילדתי ב 40+3....). משתחררת עם הגורה הביתה בקרוב. אני כבר יותר חזקה, ההנקה זורמת מצוין, מסתבר שיש יתרון לנסיון, אחרי הכל.

הקטנים חוזרים מחר מסבא וסבתא ואז אתחיל ללמוד איך זה באמת להיות אמא לארבעה, ואיך זה לדאוג מדברים אחרים לגמרי מאלה שהדאיגו אותי בשנה האחרונה.
בעצם, הרבה יותר מהשנה האחרונה - מאז הפסקת הדופק ב 9.3.2015, ליתר דיוק.

מאושרת שזכיתי לידיים מלאות. למרות ההיסוס של בעלי. למרות קשיי הפוריות. למרות הריון רווי חרדות, למרות הכל. הרעיון השברירי של הילד הנוסף הוא עכשיו תינוקת בשר ודם. ואני נפעמת ומלאת הכרת תודה.
לצפיה ב-'איך התינוקת?'
איך התינוקת?
29/10/2017 | 14:04
2
83
התאהבת כבר? החלפתם אוטו?? יש לך חדר בשבילה? חחחח
לצפיה ב-'היא מהממת!!!'
היא מהממת!!!
30/10/2017 | 00:30
1
122
ואני לגמרי מאוהבת, ולא, עדיין לא החלפנו אוטו.....
לצפיה ב-'אין על תינוקות בנות...'
אין על תינוקות בנות...
31/10/2017 | 09:34
77
הכי בובות שיש. למרות שגם התינוק שלי בונבון. חחחח
לצפיה ב-'עשית לי צמרמורת'
עשית לי צמרמורת
29/10/2017 | 17:11
68
הפסקת הדופק של הפלה #1 היתה ב 9.3.16......
 
העיקר שאת כבר בחיים של אחרי
לצפיה ב-'מ ז ל ט ו ב '
מ ז ל ט ו ב
29/10/2017 | 08:47
47
ושהמזל הטוב ימשיך האיר לכם פנים!
 
גדלו אותה בנחת, בבריאות ובשמחה, אמן!!!
לצפיה ב-'מזל טוב!!! שמחה לשמוע שכבר מאחורייך '
מזל טוב!!! שמחה לשמוע שכבר מאחורייך
29/10/2017 | 13:27
8
לצפיה ב-'מזל טוב!!! שמחה לראות שאת כבר אחרי'
מזל טוב!!! שמחה לראות שאת כבר אחרי
29/10/2017 | 14:51
13
לצפיה ב-'ואווווו מזל טוב ענקי'
ואווווו מזל טוב ענקי
30/10/2017 | 17:11
38
כמה חיכיתי להודעה הזאת שלך
שמחה לשמוע שאת אחרי והכל עבר בשלום
תהני ממנה
לצפיה ב-'מזל טוב גדול !!'
מזל טוב גדול !!
31/10/2017 | 11:40
24
עכשיו נותר להנות מהחיים שאחרי בנחת,בריאות ושמחה רבה.
מזל טוב.
מאחלת סיומים מתוקים לכל אחת ואחת מהבנות פה.
לצפיה ב-'מזל טוב!!'
מזל טוב!!
31/10/2017 | 12:43
30
כל כך שמחה בשבילך!!!
לצפיה ב-'שאלה בנוגע לסקירת מערכות'
שאלה בנוגע לסקירת מערכות
26/10/2017 | 19:58
6
184
אני אחרי הפלה בשבוע 7. וההריון הנוכחי הגיע רק אחרי שנה וחצי מהפלה הקודמת והתחיל עם מלא דאגות וחרדות... כל מיני הפרשות גם חומות וגם ורודות בשבועות 6-9. כרגע בשבוע 14 הגעתי לסקירה והתינוק לא ממש זז אז הרופא נתן מן מכות כאלה בבטן בשביל התזוזה... נורא נלחצתי והרגשתי ממש בהלה אבל לא אמרתי כלום כמובן גם לחץ ממש על הבטן, הרגשתי ממש אי נעימות. בשבועות שכבר פסקו הדימומים התחלתי לעצמי קצת להתחבר להריו לשמוח ועכשיו לאחר הבדיקה הזאת נכנסתי שוב לחרדה, שאולי היתי צריכה להגיד משהו ואולי זה לא תקין ואולי פגע בעובר או בשיליה... אשמח לשמוע אם מישהי שמעה או עברה משהו דומה והכל היה תקין.
לצפיה ב-'הרבה רופאים עושים את זה'
הרבה רופאים עושים את זה
26/10/2017 | 21:11
106
מן הסתם ראוי שיסבירו ושיהיו עדינים.
שלי למשל לא הפסיק להתנצל ושאל אם הוא מכאיב, ובסוף עשינו הפסקה, אכלתי משהו מתוק ושתיתי כוס מים קרים וההמשך עבר בשלום.
לא נראה לי שאפשר לפגוע בעובר או בשילייה, אבל בטוח שאת יכולה להגיד כשמשהו לא נעים לך.
מקווה שחוצמזה הסקירה עברה בסדר
לצפיה ב-'הסקירה הראשונה הייתה אחת הבדיקות המכאיבות'
הסקירה הראשונה הייתה אחת הבדיקות המכאיבות
28/10/2017 | 10:22
100
הרופא היה מאוד יסודי והתעקש לראות הכל. עשה לי גם בטני וגם וגינלי (שבוע 16!), ותוך כדי שניהם לחץ ממש על הבטן  וזה היה מאוד כואב ונמשך יותר משעה!
זה מאוד לא נעים, אבל כנראה מקובל, ולא מזיק. יכולה להגיד שאני כבר בשבוע 25 והעובר חי ובועט ומתלוצץ עם רופאיו, כך שלא נגרם נזק.
בהצלחה!
לצפיה ב-'אצלי היה משהו דומה'
אצלי היה משהו דומה
28/10/2017 | 21:11
64
לפני כבר לא מעט שנים... אבל בסקירה הראשונה ובעיקר בשניה ככ לחצו לי על הבטן שממש נלחצתי שמשהו פה בעוברית. בסקירה שניה ככ לחצו ואחרי זה הרגשתי כאילו יש לי צירים וכאבים חזקים והיתי משוכנעת שהיא יוצאת. לא יכולה להגיד לך אם המכות שנתנו זה תקין אבל יכולה להגיד שמה שהרגיע אותי אז היה שאמרתי לעצמי שלא יתכן שרופא שעושה ככ הרבה סקירות  היה עושה משהו כזה שיזיק לי. בכל מקרה העוברית היום בת 7...;)
עצה לעתיד ומשהו שהוא קשה אבל מזכירה לעצמי כל פעם- בכל בדיקה אם יש משהו שמלחיץ/ מדאיג/ לא נעים, מכל סוג שהוא, עדיף לצאת ״ חרדתית או נודניקית״ וכן להעיר, מאשר לא להגיד כלום ואז להכנס לסרטים. לצערי קרה לי בהרבה דברים רפואיים לאחרונה ומשתדלת ליישם.  
לצפיה ב-'תודה רבה לכולן על התגובות, נרגעתי קצת =)'
תודה רבה לכולן על התגובות, נרגעתי קצת =)
28/10/2017 | 23:09
1
17
לצפיה ב-'יופי, שימשיך תקין'
יופי, שימשיך תקין
29/10/2017 | 09:20
7
לצפיה ב-'לדעתי בשלב כזה לא יכול להגרם נזק לעובר'
לדעתי בשלב כזה לא יכול להגרם נזק לעובר
29/10/2017 | 10:20
59
גם הרופא שלי לחץ על הבטן כדי לקבל תמונה יותר טובה (הוא היה עדין מאוד והתריע מראש שזה עומד להיות לא נעים) אבל חלילה לא מכות.
שוב, אני לא חושבת שהרופא היה מסכן אותך או את העובר, זה פשוט החוסר מוכנות לכך. 
בהצלחה לך ולעובר!!
לצפיה ב-'הודעת לידה'
הודעת לידה
26/10/2017 | 15:25
14
242
זהו, עכשיו אפשר לנשום לרווחה!
אני אחרי, התינוקת בידיים שלי!
זו הייתה שנה קשה, שנה שבה התמודדנו עם אובדן נוראי בשבוע 21. והנה, כמה ימים לפני ציון יום השנה לאבדן, נולדה לנו תינוקת מהממת. ובאופן סמלי וכמעט מיסטי, נולדה בתאריך ה 21, חמש דק' לפני חצות.
עכשיו הספרה 21 מקבלת עבורינו משמעות כפולה.

תמצית הלידה:
* הייתה לידה מהירה, עם מיילדת מהממת שעשתה הכל כדי שלא אצא עם קרעים וחתכים.
* התקף לב באמצע שהסתיים עוד לפני שהבנתי מה קורה - המיילדת לא הצליחה למצוא דופק עוברי במוניטור והזעיקה רופא עם us שמצא אותו מהר.
* התאוששות מהירה ומדיניות אפס הפרדה במחלקה בחדר לבד.

עכשיו אנחנו בבית. מאושרים מהפלא הקטן הזה ומתרגלים להרכב המשפחתי החדש.

אמנם כאן רוב הזמן הייתי פחות פעילה, אבל בהחלט עקבתי אחרי כולן. תודה לפורום המיוחד הזה, הוא היה המקום היחיד שבאמת הבין את מורכבות הריון לאחר אבדן, לשירה שבזכותה הפורום הוא מקום שנעים לשהות בו ולכל הבנות שפה כדי לתמוך אחת בשניה.
לצפיה ב-'איזה יופי! מזל טוב!'
איזה יופי! מזל טוב!
26/10/2017 | 16:30
20
לצפיה ב-'מלא מזל טוב! שתזכו להרבה נחת ושמחה מהקטנטונת :)'
מלא מזל טוב! שתזכו להרבה נחת ושמחה מהקטנטונת :)
26/10/2017 | 17:08
15
לצפיה ב-'מזל טוב, פילפילוני. עכשיו מחכים לאריה הקטן כדי לפתוח גן חיות'
מזל טוב, פילפילוני. עכשיו מחכים לאריה הקטן כדי לפתוח גן חיות
26/10/2017 | 17:39
54
איזה אושר, איזה מזל שהכל עבר בשלום והתחיל בשלום. נחת ובריאות.
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
26/10/2017 | 17:43
1
57
ממש שמחה שגם הגעתם אל האושר  ועוד הייתה לידה טובה. נתראה בפעילויות חלד אחרי שתתאוששי קצת?
לצפיה ב-'בשמחה'
בשמחה
26/10/2017 | 20:39
42
נעבור לפרטי?
לצפיה ב-'מזל טוב!!'
מזל טוב!!
26/10/2017 | 21:13
9
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
26/10/2017 | 21:37
34
איזה כיף לקרוא הודעות כאלה
מוזמנת לקומונת הפוסט שלנו: http://communa.tapuz.co.il/rainbowkids (זו קומונה סגורה, שלחי בקשת הצטרפות ואאשר)
לצפיה ב-'בשעה טובה'
בשעה טובה
26/10/2017 | 22:49
27
נחת ובריאות!
לצפיה ב-'מזל טוב!!'
מזל טוב!!
27/10/2017 | 04:14
7
לצפיה ב-''
27/10/2017 | 07:53
31
איזה פלא זה, נכון? איזו הודעה מרגשת! אני נושמת יחד איתך לרווחה. 
גדלו את הקטנטונת בבריאות, בשמחה ובנחת. 
כתבת יפה- עכשיו זו תקופת הסתגלות, שבה כל אחד ואחת במשפחה צריכים להתרגל ולהסתגל לקיומו של עוד אדם במשפחה, וגם התינוקת צריכה להסתגל- להכל, לעולם, לחיים, אליכם, כל מערכות הגוף שלה צריכות להסתגל לעבודה עצמאית... 
קחו את הזמן. נהלו את התקופה בתבונה, ברגישות ובשותפות. 
 
ממני,
שירה. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'וואו, מזל טוב!'
וואו, מזל טוב!
27/10/2017 | 08:13
25
שמחה שעבר בשלום!
גם אני ילדתי תוך שנה מאובדן ההריון (שבוע 18)
שמחה בשבילך שאת אחרי ושיש לך משמעויות חדשות לדברים. שמחות!
לצפיה ב-'תודה רבה לכולן!'
תודה רבה לכולן!
27/10/2017 | 14:26
13
לצפיה ב-'מזל טוב!!!'
מזל טוב!!!
29/10/2017 | 13:29
3
לצפיה ב-'מזל טוב!!!'
מזל טוב!!!
31/10/2017 | 12:45
8
באמת התקף לב!
החזרת אותי שלושה חודשים אחורה, רק שאצלי לא מצאו דופק גם באולטרסאונד

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא תזונת ספורט
אירוח בנושא תזונת...
אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית ונטורופתית, מייעצת לכם...
אירוח בנושא תזונת ספורט
אירוח בנושא תזונת...
אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית ונטורופתית, מייעצת לכם...
אירוח בנושא טיפולי פוריות
אירוח בנושא טיפולי...
ד``ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא...
אירוח בנושא טיפולי פוריות
אירוח בנושא טיפולי...
ד``ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פרופ' יוסף שלו- ייעוץ אישי מי שפיר
ייעוץ אישי - מי שפיר
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי
ד
מתקשים בפוריות?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ