לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
87318,731 עוקבים אודות עסקים

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-'כל כך מודה לך שאתה מראה שאתה כאן קטנצ'יק'
כל כך מודה לך שאתה מראה שאתה כאן קטנצ'יק
27/09/2017 | 21:46
3
229
היה לי היום יום סיוט.
כל דבר שיכל להשתבש השתבש, כל עצבים של אנשים מסביבי הוצאו עליי, וכל זה כשאני חולה ומותשת.
אבל אז פתאום אתה זז, מזכיר לי שאתה כאן בפנים והכול שווה את הרגע הקטן הזה.
תודה שאתה נותן לי להרגיש אותך כשאני צריכה לדעת שאתה פה איתי.
לצפיה ב-'איזו הודעה מרגשת-'
איזו הודעה מרגשת-
30/09/2017 | 12:54
2
59
מקווה שאת כבר לא חולה ומותשת...
וכמה נפלא שאת יודעת להודות על רגעים קטנים של חסד. 
זה עושה את כל ההבדל. 
 
את רוצה להזכיר לנו באיזה שבוע את? 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'טפו טפו טפו :)'
טפו טפו טפו :)
01/10/2017 | 20:35
1
35
22 ב"ה
לצפיה ב-'טפו טפו טפו גם ממני. '
טפו טפו טפו גם ממני.
03/10/2017 | 22:19
6
לצפיה ב-'תוצאות לא טובות של ערכי בטא'
תוצאות לא טובות של ערכי בטא
29/09/2017 | 08:24
4
137
לאחר בדיקת הריון ביתית שיצאה חיובית, עשיתי ביום שני בדיקת דם שערכי הבטא שלה יצאו 26 (אני לא יודעת מתי התרחש הביוץ שלי..אני חושבת שביצעתי את הבדיקה עוד לפני האיחור).
אתמול...שלושה ימים אחרי, הבטא יצאה 34 !!! עלתה רק ב-6 בשלושה ימים.
אני ממש לחוצה, מפחדת מהריון חוץ רחמי.
אודה לתובנות ממישהי שקרה לה מקרה דומה.
לצפיה ב-'אודה לך מאוד אם תוכלי לכתוב את השאלה בפורום אובדן הריון (98)'
אודה לך מאוד אם תוכלי לכתוב את השאלה בפורום אובדן הריון (98)
29/09/2017 | 11:49
28
לצפיה ב-'אני מנסה בכל זאת גם להתייחס פה- '
אני מנסה בכל זאת גם להתייחס פה-
29/09/2017 | 12:32
1
89
למרות כל ההריונות שעברתי, אני לא מבינה גדולה בערכי בטא. אני כן יודעת שהיא אמורה להכפיל עצמה מדי כמה ימים. 
למה את מפחדת מהריון חוץ רחמי? לא זכור לי שיש לך הסטוריה שקשורה בזה . 
אם את מאוד בלחץ- מציעה לך ביום ראשון לפנות לרופא/ה שלך לצורך התייעצות. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
29/09/2017 | 13:27
61
תודה על המענה.
אכתוב בפורום השני.
לצפיה ב-'לדעתי זה יותר נראה כמו כימי מאשר חוץ רחמי'
לדעתי זה יותר נראה כמו כימי מאשר חוץ רחמי
29/09/2017 | 16:47
64
אין ספק שזה לא הריון תקין
צריך להמשיך לראות אם הבטא מתאפסת תעשי שוב בדיקת בטא ביום ראשון 
חתימה טובה וידיים מלאות בקרוב 
לצפיה ב-'למה ההריון הוא הדבר הכי חשוב'
למה ההריון הוא הדבר הכי חשוב
26/09/2017 | 10:16
6
260
בדרך כלל היא מתעוררת איתי, וכשהשעון מצלצל ואני מתהפכת במיטה - היא מתהפכת בבטן. ככה אנחנו אומרות בוקר טוב. אבל הבוקר נורא מיהרתי, ולא שמתי לב שדילגנו על הברכה, והיום היה אינטנסיבי ומהיר, עד שפתאום, בשעה 09:47 קלטתי שאין אות חיים ממנה.

התיישבתי. שתיתי מיץ. אכלתי שוקולד. הסתכלתי על הבטן. מאובנת. שקטה. כלום. הסתכלתי עליה בשטמה. סרח עודף מיותר.

ב 10:01 הרגשתי תנועה אחת. מגושמת. קטנה. ב 10:44 עוד אחת, גדולה הפעם, ומיד אחריה רצף של חיים. היא אוהבת שוקולד.

ואני חזרתי לנשום. מרגישה אשמה על זה שהייתי כל כך שקועה בחיים שלי - שלא שמתי אליה לב.
יודעת שבחיים לא הייתי מגיעה לשום ביה"ח בזמן אם חלילה.... (יש לה מאגרי חמצן לשבע דקות). יודעת שזה לא תלוי בי ולא בשליטתי - והפחד עדיין מפלח.
לצפיה ב-'כל כך מבינה אותך-'
כל כך מבינה אותך-
26/09/2017 | 11:30
109
אוף! החרדה הקיומית הזו...איכשהו היא הצליחה לחזור להיות חרדה נורמטיבית של אמא נורמטיבית לאחר שמעיין נולדה. 
אבל כשהיתה בבטן...כל הזמן הייתי אומרת לה: "יאללה, תשמיעי איזה קול...שאדע שאת שם ושאת בסדר". 
כשבעלי יוצא מן הבית איתם, אני כל פעם אומרת לו: "תשמור עליהם...". כאילו הכל תחת שליטתנו...
יאללה- אבל לפחות שהקטנטונת תהיה בחוץ כבר- בריאה ושלמה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מפחיד-טוב שהכל בסדר'
מפחיד-טוב שהכל בסדר
26/09/2017 | 11:53
102
לפעמים אני חושבת,איזה כיף להגיע לשבוע מתקדם,ופשוט ללכת לניתוח,לפני שחלילה משהו משתבש.
לצפיה ב-'לי היה קטע כזה'
לי היה קטע כזה
27/09/2017 | 11:22
103
שלא יכולתי לקום מהמיטה בבוקר עד שהם היו זזים. למזלי הם היו מאוד פעילים ולכן זה לא עיכב אותי.
לצפיה ב-'מוכר מאוד'
מוכר מאוד
27/09/2017 | 11:42
2
99
אני חושבת שלפעמים אנחנו כבר ככ רגילות לתנועות שלא שמות לב...
בכל מקרה, אצלי ביום שהוא לא זז, ילדתי. לקראת הסוף יש פחות ופחות תנועות.
איזה שבוע את?
לצפיה ב-'מוזר לי שהפחדים מתעצמים'
מוזר לי שהפחדים מתעצמים
27/09/2017 | 19:27
1
132
זוכרת את עצמי בראשית ההריון, משקיפה משבוע 6 או 8 על הנשים שמבטאות חרדה קיומית עזה בשבוע 33 או 35 - ולא לגמרי מצליחה להבין את ההרגשה ולהתחבר אליה. הרי רוב ההריון מאחורייך. הבדיקות היו תקינות עד עכשיו. נשאר 'רק' לחכות ללידה ו..... גמרנו.
עכשיו, בקצה השני, בתוך שגרת החיים האיטית-יותר, בתוך פגישות משפחתיות אינסופיות, בתוך מבול שאלות והתעניינות, בתוך ידיעה מלאה של כ-ו-ל-ם כולל כולם -
--- וילדים שמלטפים לי את הבטן בלי הפסקה ---- מה יש לי להגיד. אני מפחדת.
לצפיה ב-'אני תמיד פחדתי בסוף'
אני תמיד פחדתי בסוף
14/10/2017 | 23:41
8
חוץ מבהריון הראשון שלי שפשוט פחדתי מהלא נודע.
הסוף מלחיץ ומפחיד אותי
 
לצפיה ב-'שנה טובה וגמר טוב!!'
שנה טובה וגמר טוב!!
26/09/2017 | 15:14
1
164
סוף סוף מגיעה לסוף תשיעי כל כך מחכה ללידה, חודש כמעט בטוחה שהנה היום זה קורה.
משתגעת כבר כל היום חרדות ומחשבות, הלחץ הזה של לבדוק תנועות ואם הכל בסדר איתו שם- רוצה כבר להיות אחרי.
מה עושים אין לי כבר כח? לא מתפקדת ועצבנית על כל העולם.
רוצה להחזיק אותו כבר בריא ושלם לנשק אותו ...........
אה ושכחתי את הציפייה של כולם, האכזבה שעדיין לא ילדתי והטלפונים...
לצפיה ב-'את ממש ממש (ממש!) בסוף'
את ממש ממש (ממש!) בסוף
27/09/2017 | 00:55
81
עוד קצת, טיפונת, והוא איתך, מחכה להודעת הלידה שלך בימים הקרובים.
ולהבא.... לא מגלים את התל"מ (בתחילת החורף / אחרי החגים / בסוף דצמבר / כל תשובה עמומה שהיא).
שתהיה לך לידה קלה ומהירה!
לצפיה ב-'פוסט פריקה'
פוסט פריקה
26/09/2017 | 13:43
5
201
פעם ראשונה שאני כותבת כאן, הגעתי מהפורום של אובדן הריון והרגשתי שאני צריכה קצת לפרוק...
 
הייתי בטוחה שברגע שאכנס להריון שוב אני אהיה הבחורה הכי מאושרת בעולם, לצערי זה לא קרה... עם ההריון הגיע הלחץ, הפחדים, החששות... אין ספק שחודש ספטמבר מהווה מבחינתי חודש של תהפוכות נפש עצומות, החודש הזה הייתי צריכה להחזיק אותך בזרועותיי, לחבק ולנשק אותך, ללחוש לך כמה אני אוהבת וכמה אעשה הכל בשבילך, במקום זה נותרה רק הריקנות, מרגישה שחסר לי משהו למרות שבאמת לא חסר לי כלום, אני מוקפת באנשים שכל כך אוהבים אותי ובבעל שיעשה הכל למעני, אבל עדיין משהו חסר... התקופה של החגים עכשיו לא מקלה עליי בכלל, אולי בגלל מצב הרוח העגום החודש הזה ואולי בגלל שעברתי את כל מה שעברתי בתקופה של חג (פסח האחרון), מה שבטוח אין לי באמת מצב רוח לראות אף אחד ו״לחגוג״... אני יודעת שזה אולי ישמע נוראי אבל המחשבה הזאת שיש לי עובר ברחם ש״יחליף״ את העובר שאיבדתי גורמת לי להרגיש פשוט נורא, כמה שרציתי להיכנס להריון וכמה שאני מאושרת על ההריון הזה, זה פשוט מרגיש כאילו אני ״בוגדת״ בו... אני יודעת שזה מגוחך ואני יודעת שהגעתי להחלטה הנכונה שהפלתי את העובר כי מבחינתי אין שום סיכוי שהייתי מביאה אותו לעולם מלא בסבל וכאב, אבל עם כל זה מרגיש לי קצת רע להמשיך הלאה, בלעדיו...
 
הייתי חייבת לפרוק קצת את מה שעל הלב, לפעמים יותר פשוט לכתוב מאשר לדבר...  
 
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
26/09/2017 | 14:23
97
הריון אחרי אובדן אינו דומה כלל ל'סתם' הריון. ובניגוד למה שנדמה כשנמצאים בפורום אובדן (שכאן הכל פרחים ופרפרים, ושברגע שייקלט הריון חדש הכל יהיה נעים ואופטימי) - האמת הרבה יותר מורכבת, והפורום הזה עמוס חרדות, פחדים וכאבים.

ולא, אין תחליף. מה שאבד אבד לעד. העובר שברחמך אינו העובר שאיבדת. והוא לא יכול ולא צריך למלא את החלל הזה.
לאט לאט תגלי שיש מקום לשניהם. האובדן והצער דרים בכפיפה אחת לצד החיים והתקווה.

הדרך ארוכה, מורכבת ומיוסרת לעתים. מאחלת לך שתסתיים בטוב ובידיים מלאות. בינתיים בואי אלינו לספר על הקשיים, והמהמורות.

לצפיה ב-'ברוכה הבאה, וטוב שכתבת '
ברוכה הבאה, וטוב שכתבת
30/09/2017 | 13:00
3
30
כל מה שאת מתארת נשמע לי מובן לחלוטין והכי נוראמלי בהתחשב בעברך.
את מוכנה אולי, לטובת כולן, לכתוב פה קצת יותר ולספר על מה שעברת עד כה? זה יעזור לנו לעזור לך. 
כמו כן, ספרי באיזה שבוע את כעת. 
 
לגבי תקופת החגים- היא קשה לרבות מאוד ולרבים מאוד. לא חייבים ללכת לכל אירוע  משפחתי. אפשר גם להישאר בבית. אפשר גם לבוא לזמן קצר. אפשר לנסוע לאיפשהו...אין חובת נוכחות
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אשמח להרחיב'
אשמח להרחיב
01/10/2017 | 16:29
2
42
קודם כל תודה רבה על המענה, אתן מדהימות ועושות עבודה מבורכת... לא מובן מאליו בכלל הכוח והחיזוק שהנשים בקבוצה נותנות אחת לשנייה...
אז ככה... אני בת 25, בחודש אפריל האחרון (יומיים לפני ערב חג פסח) עברתי סקירה בשבוע 19 והרופא גילה מומים מרובים בלב של העובר. הוא מייד המליץ על הפסקת הריון, דבר שלא יכולתי לקבל... תמיד אמרתי שלא משנה מה אני אביא את הילד הזה, גם שהתוצאה של השקיפות עורפית לא סימלה כל כך טובות עדיין האמנתי וקיוויתי שהכל יהיה בסדר וגם אם אצטרך להביא ילד לעולם עם תסמונת דאון אני אעשה זאת.... ישבנו עם הרופא, והוא אמר לנו שזו בחירה שלנו כמובן אבל שניקח בחשבון שרוב הסיכויים אני לא אגיע למצב של לידה וגם אם כן הוא יהיה מחובר למכשיר הנשמה כל החיים שלו... חשבתי שהעולם חרב עליי באותו רגע, איזו מן אמא אני שהורגת את הילד שלה עוד לפני שהוא יצא לאוויר לעולם ומאידך איזו מן אמא אני שתביא ילד לעולם שכולו סבל... אחרי הרבה בכי וקושי הגענו להחלטה שצריך ללכת לוועדה להפסקת הריון וכמובן לשמוע חוות דעת שנייה, ידענו שאנחנו צריכים להזדרז כי לא הייתי מוכנה בשום פנים ואופן לעבור לידה שקטה מאחר והייתי בשבוע דיי מתקדם... באותו שבוע כבר קבעתי תור לוועדה להפסקת הריון באסף הרופא, ראו אותי לפחות 3 מומחים שונים שטענו שהמצב לא טוב בכלל והסכימו עם קביעתו של הרופא שלי, שבוע לאחר מכן זימנו אותי לעשות גם אקו לב עוברי. לבסוף עברתי הפלה בשבוע 21 באסף הרופא. 
כעת אני שבוע 10, סוף השבוע יש לי את השקיפות העורפית. יש לי כל כך הרבה חששות ופחדים, אני הולכת לחזור לאותו רופא שבישר לי את הבשורה הכי נוראית בעולם... 
מתנצלת על החפירה ותודה למי שקראה עד כאן! רוצה לאחל לכולן שבעזרת ה׳ כולנו נעבור הריונות משעממים ושנצא בידיים מלאות בעזרת ה׳ 
לצפיה ב-'אני באמת לא יודעת למה אף אחת לא כתבה לך...'
אני באמת לא יודעת למה אף אחת לא כתבה לך...
16/10/2017 | 09:20
1
15
כניראה רצו לכתוב מאוחר יותר ולא הגיעו לזה.
קודם כל בשעה טובה על ההריון הנוכחי. את כבר בשבוע 12-13 נכון? עשית שקיפות? מה התוצאות הפעם?
 
מאוד קשה לקרוא מה שכתבת... אני מאוד מתחברת לתחושות שלך, כולל הבחירה של לגדל ילד עם תסמונת דאון. למרות זאת אני חושבת שיש מצבים שאי אפשר להמשיך... לגדל ילד שמראש מחובר למכונת הנשמה - זה לא חיים ולא הייתי בוחרת זאת בשביל עצמי. אני חושבת שעשית שיקול נכון... עשית בשבילו את מה שיכולת.
מאחלת לך להחלים מהפצעים הנפשיים. הזמן בכל זאת מרפא. ומחזיקה אצבעות חזק להריון הנוכחי.
לצפיה ב-'תודה רבה על המענה'
תודה רבה על המענה
21/10/2017 | 11:57
7
אתמול התחלתי שבוע 13, ב"ה השקיפות עברה בשלום, הרופא היה ממש אופטימי ועמד על ההבדלים בין ההריון הקודם לנוכחי. בהריון הקודם התוצאות היו מאוד גבוליות (נוזל 2.78 mm, סיכון משוקלל לפי הגיל והשקיפות עמד על 1:345), לעומת זאת הפעם נוזל 0.90mm והסיכון המשוקלל לפי הגיל והשקיפות 1:8075 (עדיין מחכה לתוצאות בדיקת הדם שעשיתי לאחר השקיפות).
מאוד משמח אותי לא אשקר, אבל עדיין לא יכולה לחוש את אותה תחושת אופטימיות שהייתה אצל הרופא, בשבילי עדיין מאוד קשה. בעזרת ה' מקווה שימשיך בדרך הזאת...  
לצפיה ב-'ערכי בטא'
ערכי בטא
25/09/2017 | 18:47
1
126
שלום לכולן, 
ביצעתי היום (יום לפני האיחור במחזור) בדיקת דם לגילוי הריון (לאחר בדיקה ביתית שיצאה חיובית) ויצא לי בטא 26.
 
האם זה מלמד משהו? האם הבטא נמוכה מדיי?
בהריון קודם שהסתיים בהפלה הבטא עמדה על 300 בשבוע 5...
 
לצפיה ב-'בדיקות מוקדמות דינן לעורר חרדות'
בדיקות מוקדמות דינן לעורר חרדות
25/09/2017 | 20:53
90
(מדברת מנסיון אישי מר) - ובגלל שאת אחרי הפלה אז כמובן שהמצב מורכב אף יותר. בדקי הכפלה עוד יומיים. אין חשיבות לערך ההתחלתי, רק לתקינות ההכפלה.
מחזיקה לך אצבעות למסע ארוך, מלא, תקין ועם סוף טוב הפעם.
לצפיה ב-'סנופי- השמיעי קול! אתם שם? פה? תעדכני בבקשה. '
סנופי- השמיעי קול! אתם שם? פה? תעדכני בבקשה.
22/09/2017 | 05:33
15
76
לצפיה ב-'היא אצלנו :)'
היא אצלנו :)
22/09/2017 | 17:45
14
252
אנחנו בטביליסי, הלידה היתה ביום שני האחרון.
היא קטנטונת ממש שתיים וחצי קילו, מתוקה להפליא, נראית שתי טיפות מים אחותה, ככה שמבחינתי אפשר לדלג על הבדיקות הגנטיות.
הייתי בלידה, היה מאוד מורכב, כאב לי לראות את הקיסרי של הפונדקאית, לא האמנתי שאני סוף סוף פוגשת את הקטנה שלי, ושהיא בסדר, בוכה כמו שחיכיתי לראות.
בגלל שאני מניקה נתנו לי זמן אחרי הלידה שהיא עליי יונקת, נתתי לה קולוסטרום שקיבלתי בתרומה, אני יודעת שזה נשמע טריוויאלי, אבל זה ממש לא. בגלל ההנקה אפשרו לי גם להתאשפז ולהיות איתה בביות מלא. היה מהמם, בועה שלי ושלה.
היה לי זמן עם הפונדקאית לתת לה להחזיק אותה, לחבק אותה ולהודות לה על שהיא הצליחה לעשות את מה שאני לא.
אני מודה שהיו רגעים שהתחברו עם כל הטראומות, חדר ניתוח, רק הפעם אני בצד אחר, מקום לקבל את התינוק, רק הפעם תינוקת בוכה, נשים בהריון מסביבי, אבל אנחנו אחרי, אני יכולה עכשיו כמו הורה רגיל לדאוג לאם היא אכלה מספיק, או  מתי עשתה קקי.
 
אני יודעת שהלכתי על הפתרון הכי קיצוני לבעית פוריות, אבל אני מאושרת על ההחלטה, לראות את הבת שלי עם אחותה הקטנה, את בעלי מחבק אותה, לתת לפיצית הזאת לנוק, להרדם עליי, לנשום אותה עמוק, כל זה נראה כמו חלום.  
שנה טובה ומלאת שמחות לכולן פה ותודה על התמיכה לאורך כל הדרך הארוכה
לצפיה ב-'מזל טוב אני בוכה פה מהתרגשות!'
מזל טוב אני בוכה פה מהתרגשות!
22/09/2017 | 18:45
97
"רק הפעם תינוקת בוכה". כמה משמעות ב-4 מילים.
שתהיה שנה נהדרת!
לצפיה ב-'ואו! ואו! ואו!!!'
ואו! ואו! ואו!!!
22/09/2017 | 19:29
3
109
ועוד פעם- ואו! נעתקו המילים מפי. אשכרה. 
איזו דרך, אלוהים. כמה שאת ואתם עברתם...
איזו הודעה מרגשת כתבת. אני כל כך שמחה ומתרגשת עבורך על הקטנטונת שבזרועותייך. 
כמה מדהים שיש היום טכנולוגיות מתקדמות כל כך, שמאפשרות את הלא יאומן. 
ממש מדע בדיוני. 
 
גדלו את הקטנטונת בבריאות, בנחת ובאושר. 
אני מתארת לעצמי שיש גם המון בירוקרטיות לעבור ושאת מאוד מוצפת ומרוגשת.
האם את נותנת לי אישור להעתיק את ההודעה לפורום אובדן הריון? 
אחכה בסבלנות לתשובתך.
 
ב-
שירה (שלך לתמיד, יקירתי). 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'סנופי אני כל כך מתרגשת'
סנופי אני כל כך מתרגשת
22/09/2017 | 20:48
115
מדהים שאת מיניקה אותה (!!!), שאת בביות מלא איתה, שהיא כל כך ורק שלך. שמחה באושרך, שמחה בסוף הטוב של המסע הארוך והפתלתל אל המשפחה המורחבת, מאחלת לך המון המון טוב.
לצפיה ב-'ברור! '
ברור!
23/09/2017 | 21:15
1
27
לצפיה ב-'פרסמתי, תודה. '
פרסמתי, תודה.
23/09/2017 | 21:46
12
לצפיה ב-'יש!'
יש!
22/09/2017 | 23:13
94
 ברוכה הבאה לעולם פיצקי.
סנופי, לגמרי עשית לי את החג והסופ"ש עם ההודעה הזו 
לצפיה ב-'מרגש לקרוא שסוף סוף הגיעה לחייכם התינוקת שכל כך ייחלתם לה'
מרגש לקרוא שסוף סוף הגיעה לחייכם התינוקת שכל כך ייחלתם לה
22/09/2017 | 23:58
77
מאחלת לכם הרבה אושר ושמחה, שתהנו מכל רגע יחד.
פשוט מרגש שהגעתם למקום הזה אחרי דרך הייסורים שעברתם.
לצפיה ב-'תודה אהובות שלי'
תודה אהובות שלי
23/09/2017 | 21:37
98
באמת הרגשתי את הליווי שלכן איתי לאורך הדרך
מחזיקה אצבעות פה לכולן
לצפיה ב-'מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!'
מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
23/09/2017 | 22:19
55
מדהים!
ואת בעצמך מדהימה!
איזו התרגשות, איזו פתיחה יפה לשנה חדשה, לחיים חדשים...
גדלו אותה בנחת, באהבה, בבריאות ובשלווה, ביחד עם אחותה הגדולה.
לצפיה ב-'איזו הודעה משמחת, קוראת בנשימה עצורה '
איזו הודעה משמחת, קוראת בנשימה עצורה
24/09/2017 | 09:13
65
זוכרת את הסיפור שלך סנופי וכ"כ שמחה לקרוא על סוף כ"כ טוב ומרגש.
כמה אומץ, איזו דרך עברתם.
שמחה כ"כ שהיא בידיים שלכם, הלוואי שתדעו ממנה ואיתה המון המון אושר ושמחה ורק דאגות יומיומיות מכאן ואילך
לצפיה ב-'מרגש מאוד!'
מרגש מאוד!
24/09/2017 | 13:57
46
מאחלת לך שנה טובה, והמון בריאות ואושר עם הקטנה 
לצפיה ב-'מזל טוב ענקי'
מזל טוב ענקי
25/09/2017 | 09:22
48
איזו דרך מדהימה. בריאות ונחת
לצפיה ב-'וואו וואו וואו'
וואו וואו וואו
27/09/2017 | 11:43
53
מזל טוב! מהמם!
שתזכו להמון אושר ובריאות!
מדהים שהגעתם לסוף המאושר הזה.
לצפיה ב-'וואו מזל טוב!'
וואו מזל טוב!
16/10/2017 | 11:05
3
זוכרת שהתכתבנו בנושא הפונדקאות כמה משמח לשמוע שנולדה לכם בת, מזל טוב!
תהנו ממנה!
לצפיה ב-'צרות של עשירים'
צרות של עשירים
21/09/2017 | 20:15
7
261
הבית מלא עפר ובוץ אחרי הנקיונות לחג. לשכן מלמטה היתה נזילה ולא היתה ברירה אלא לחפור חצי מטבח בערב החג ולהשאיר פתוח.
דלקת אוזניים נוראי. אני על טיפות + אנטיביוטיה ואפילו הזדקקתי בהתחלה למשכך כאבים (לא טיפוסי לי). טפו טפו, עד כה זו רק אני.
ורידים כואבים, בעיקר ברגל ימין, הרופא אישר שאין סכנה בריאותית.
הנשימה קשה. אפילו בעמידה אני מתנשפת לפעמים. היא לוחצת לי על הריאות.
וברחם - חיים.
מברכת על המזל הטוב שהביא אותי עד הלום. מתפללת שיאיר לי פנים עד הסוף.
לצפיה ב-'את ממש מליונרית, הה?'
את ממש מליונרית, הה?
22/09/2017 | 05:32
2
124

יאללה- באיזה שבוע את כבר? מתי התאריך הצפוי? 
רוצה לראות אותך כבר אחרי, מעבר לקשת בענן
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אני לא מספרת'
אני לא מספרת
22/09/2017 | 11:59
1
154
חוץ מבעלי (שלדעתי כל פעם שוכח...) והרופאים, אני לא משתפת בתאריך (ובהיגרעות הימים האיטית). מטומטם. אני יודעת. "אחרי החגים, אמן" זו התשובה הקבועה שלי.
תודה רבה על האיחולים! באמת מרגישה מליונרית. מתרגשת נורא. כמעט לא מאמינה שאני כאן. זוכרת היטב גם את סיפורי הבטן הגדולה. תמר חדוה. סימון. בדרךאלהקשת. אמארוני ועוד המון וממשיכה להחזיק לעצמי אצבעות.
לצפיה ב-'נחכה בסבלנות '
נחכה בסבלנות
22/09/2017 | 12:57
23
לצפיה ב-'לא משנה מה-חיים זה הכי חשוב.עם כל הקושי.'
לא משנה מה-חיים זה הכי חשוב.עם כל הקושי.
22/09/2017 | 14:23
79
!!!!!שנה טובה עוד מעט זה נגמר,ומתחיל
לצפיה ב-'גם לעשירים יש צרות, לגיטימי'
גם לעשירים יש צרות, לגיטימי
23/09/2017 | 00:09
77
העיקר שאת מרגישה, שבסך הכל בורכת.
נותר לקוות שמאזן האושר / העושר יהיה לטובתך, גם בעוד כמה שבועות ובעצם - תמיד, למה לא?
לצפיה ב-'באיזה שבוע את כבר??'
באיזה שבוע את כבר??
25/09/2017 | 15:14
1
54
הסוף לא קל בכלל. מכל הבחינות.
לצפיה ב-'התחלתי את הנצח של החודש התשיעי..... '
התחלתי את הנצח של החודש התשיעי.....
26/09/2017 | 12:56
20
לצפיה ב-'שנה טובה !'
שנה טובה !
19/09/2017 | 21:39
2
143
מאחלת שנה טובה ופוריה לכל מי שבעיצומו של המסע,
שנת היקלטות מהירה וידיים מלאות לכל מי שבנסיונות,
שנת הכרעה והצלחה לכל מי שבהתלבטויות,
שנה משפחתית ברוכה לכל מי שסגרה את הבאסטה,

שנה של בריאות, שמחה, הגשמה, צמיחה ושלווה לכל אחת ואחת
לצפיה ב-'״שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום״'
״שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום״
20/09/2017 | 08:44
1
59
הברכה הכי יפה לכולנו. 
חג שמח!
לצפיה ב-'מצטרפת לברכות מכל הלב'
מצטרפת לברכות מכל הלב
22/09/2017 | 05:30
10
לצפיה ב-' שנה טובה וחג שמח '
שנה טובה וחג שמח
19/09/2017 | 14:20
6
 
חג שמח לגולשי האתר
 
שנה טובה ומתוקה
שכולנו נכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום 
 
בברכה 
לצפיה ב-'3 שנים... פורסם גם בפורום אובדן'
3 שנים... פורסם גם בפורום אובדן
17/09/2017 | 15:00
2
146
אני שונאת את חודש ספטמבר. בלאק ספטמבר אני קוראת לו.
כי הוא מסמל עבורי תקופה של תהום. מסמל עבורי חיים אחרים שהם לא שלי.
אני רואה תמונות שלי מהילדות וחושבת... הילדה הזאת לא יודעת שחייה הולכים להשתנות בגיל 29. לפני רק 3 שנים.
3 שנים מאז הייתי בהריון עם דימומים כבדים והמטומה
3 שנים מאז ירדו לי המים בערב ראש השנה בשבוע 23
3 שנים מאז החלטתי לוותר עלייך
3 שנים מאז ניגשתי לוועדה הארורה
3 שנים שאני נזכרת איך בהתחלה הם אמרו לי לא
3 שנים מאז אמרו לי תישארי איתנו כאן עד חנוכה
3 שנים שאני נזכרת איך שכנעתי אותם לתת לי לסיים את ההריון שלך
3 שנים מאז נזכרת בפחד המשתק שמשפחתי תיהרס
3 שנים מאז פחדתי שאחותך הגדולה תצטרך לשאת בתוצאות
3 שנים של כאב צורב בנשמה
שלא היה יום שקמתי בלי לחשוב עלייך
שאין שעה שעוברת שאני לא נזכרת בכל מה שקרה
שאני מתחרטת שעשיתי את זה
ולפעמים גם שלא ראיתי אותך ושאינני יודעת איפה את קבורה
שאני אומרת למה? למה לא נתתי לך הזדמנות?
שאני יודעת בתוך תוכי שאם היית נשארת הכל היה מסתדר
3 שנים מאז נולדה אחותך הקטנה בחנוכה (ורציתי כל כך לחשוב שזו את)
3 שנים מאז נולד גם אחיך הקטן שהתעברתי איתו בדיוק ביום השנה ללכתך
3 שנים שחיי לא רגילים
שכולם בטוחים (כולל אבא שלך) ששכחתי והמשכתי הלאה
שהאושר לעולם לא יהיה שלם
שעד יום מותי אכאב את שקרה
שאתן הכל כדי להחזיר את הגלגל אחורה
שאוהב אותך בכל ליבי
ושנה ראשונה שמבינה שזה לא משנה כמה ילדים יהיו לי אין לך תחליף.
וסוף סוף יודעת, שנידונתי לחיות עם הכאב ולעולם, לעולם לא אסלח לעצמי.
לצפיה ב-'הגבתי, כמו אחרות, בפורום השני'
הגבתי, כמו אחרות, בפורום השני
22/09/2017 | 05:33
8
לצפיה ב-'מקסימונת'
מקסימונת
27/09/2017 | 11:45
27
חיבוק ענק.
אצלי זה דצמבר וזה חודש שבו כבר חגגנו ברית מילה שנה אחר כך.
שיהיה לך המון אושר
לצפיה ב-'שמחה להיות נוכחת בפורום הזה'
שמחה להיות נוכחת בפורום הזה
13/09/2017 | 19:49
4
226
לפני כשנה וחצי עברתי הפלה בשליש הראשון להריון... היום סוף סוף הריון שני, אך עדיין אין הקלה.
לשמחתי הפעם ראו דופק והכל היה בסדר למרות שהיו קצת בעיות ואמרו לי להיות במנוחה(עדיין בשליש ראשון להריון). קצת קשה לשמור על אופטימיות, המון פחדים כשבנוסף הגיעו קרובי משפחה די רחוקים של בעלי ועכשיו הוא רוצה לבלות איתם את הסופשים כשאני נשארת לבד בלי כל כך תמיכה. עדיין לא סיפרנו על ההריון למשפחות. עד כמה אגואיסטי מצידי לבקש ממנו להשאר איתי בסופש? מרגישה מצד אחד רע עם עצמי מצד שני בבדידות נוראית....
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
13/09/2017 | 22:07
3
95
האם את צעירונת 24? או שאת בת 26 כפי שכתוב בכרטיס שלך?
 
לא כתבת באיזה שבוע את...ראו דופק, אז זה אומר שאת לא פחות משבוע 7... אבל בכל זאת, אשמח לדעת מה השבוע המדויק. סתם כדי שאפשר יהיה לספור איתך אחר כך את השבועות.
 
את רוצה לספר אילו בעיות היו ושבעקבותיהן אמרו לך להיות במנוחה? האם זה קשור למה שהיה בהריון הקודם או שזה משהו אחר? ואיזה סוג מנוחה? ממש שכיבה במיטה? לא לעשות ספורט או מאמצים כמו ניקיונות? 
אני מבינה את הפחדים שלך בהחלט. תספרי לנו קצת יותר פרטים, ואפשר יהיה להתייחס יותר באופן אינדיבידואלי לצרכים שלך. 
 
לגבי בעלך- האם את מתכוונת לסופי שבוע שלמים כולל לילות עם קרובי המשפחה הללו, או שהוא הולך לטייל איתם במהלך היום ובלילה נמצא? 
ולכמה זמן קרובי המשפחה יהיו פה? האם לכל תקופת החגים או רק לשבוע-שבועיים הקרובים? 
על פניו, עוד לפני שאני יודעת את כל הפרטים- נראה לי שהכי נכון זה כן לפרגן לו את הטיולים והבילוי עם קרובי המשפחה. הוא יכול גם לתמוך בך מרחוק- טלפון, ווטסאפ...הרי רק מדובר במספר סופשים אחדים. אפשר אחד כן אחד לא. אפשר רק יום שישי איתם ושבת איתך או ההפך. תעשו איזשהו משא ומתן ביניכם, כדי שכל אחד יצא מרוצה. היום, עם כל הטכנולוגיה, הוא יכול להיות זמין לך בכל עת, גם אם הוא לא לידך. 
ולמה בדידות נוראית? אם הוא לא נמצא בשישי או שבת- זו הזדמנות מעולה לפגוש חברות או לבלות עם המשפחה שלך, אם יש לך משפחה בקרבתך. 
 
אני יודעת שאני נשמעת כמו איזו זקנה, אבל אני כבר בשלב כזה של הזוגיות שממש קל לפרגן לכל אחד בילוי בנפרד. זה גם טוב קצת להתגעגע...(אני לא ממש זקנה. כולה בת 43 וחצי...). 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'גדלתי קצת'
גדלתי קצת
14/09/2017 | 00:15
2
129
היום אני כבר בת 26... ב24 נרשמתי בפעם הראשונה רק לפורום פחות נחמד כשנאלצתי לעבור הפלה בהריון הראשון שלי.
כרגע אני בהריון שני בשבוע 8. בשבוע 6 ראו דופק ואחרי שבוע התחלתי לקבל כל מיני הפרשות\הכתמות והלכתי להבדק שוב, ברוך השם ראו דופק ונרגעתי קצת. רק שבעקבות זה הרופא אמר לי להיות במנוחה, לא יודעת באיזו רמה של מנוחה הכוונה, אבל גם ככה אני כל היום עם בחילות והקאות ומנסה לנוח כמה שיותר. נאמר לי לבוא להבדק שוב אחרי שבוע אבל עדיין לא הלכתי די חוששת לבוא כל שבוע לבדיקות מקווה לטוב ושוקלת לבוא שבוע הבא להבדק שוב. 
בהריון הראשון שלי סיפרתי לכולם מרגע שגיליתי שאני בהריון ועכשיו ממש לא מעוניינת לספר לאף אחד גם ככה אני בחרדות לגבי ההריון אז להוסיף לזה כל מיני דיבורים ושאלות אני לא ממש מעוניינת. בגלל זה אני נמנעת מלהפגש עם המשפחה וחברות כי הבחילות וההקאות באות לי חופשי בכל רגע ואני לא רוצה שישאלו אותי בינתיים במיוחד אחרי כל ההפרשות המוזרות. אפילו לקחתי חופשת מחלה כי פשוט לא יכולתי לתפקד נורמאלי בעבודה. שבוע אני יושבת רוב היום בבית לבד ואני לא בנאדם שאוהב את הלבד שלו, לכן כל כך קשה לי ופשוט לא מצליחה לפרגן לבעלי כשהוא ממשיך את החיים כרגיל, כאני די עייפה מהכל השבוע הזה של לחץ וחרדות ואז עוד בסופש להשאר לבד ממש מתסכל. אך יש משהו בתוכי שעדיין אומר לי בכל זאת לפרגן לו שיסע לשישי-שבת לים המלח עם קרובי המשפחה (הם הגיעו לפה לחודשיים.. אבל בעלי עובד ובפועל יכול להעביר איתם זמן רק בשישי-שבת).
לצפיה ב-'הבנתי-'
הבנתי-
14/09/2017 | 08:22
1
82
האמת היא שהפרשות והכתמות בשבועות הראשונים מתרחשות המון, ולרוב הן חלק מתהליך ההשתרשות. כמובן שאין לי מושג במקרה הספציפי לשך מה היה מקורן, אבל הנחיית המנוחה הלא ברורה נראית לי סוג של כסת"ח של הרופא, וזה קצת מעצבן אותי. לא ברור לי למה רופא אומר להיות במנוחה, לא מסביר את עצמו, לא אומר למה ולא מפרט איזה סוג של מנוחה. 
 
כתבת שאת מאוד סובלת מבחילות והקאות. למה את לא לוקחת טיפול לזה? יש כדורים שיכולים לסייע ומותרים בהריון. כדאי מאוד לברר עם הרופא את הנקודה הזו. 
 
לגבי סופי השבוע- תראי, ברור שאי אפשר שבעלך יסע כל סוף שבוע עם משפחתו, אבל אם כבר הוזמנו מקומות בים המלח- כדאי שיסע. כמובן שתגידי לו שאת מרגישה בודדה, ושאת רוצה שיסע ויהנה, אבל שישמור איתך על קשר ויבדוק את מצבך מרחוק. 
 
האם ההכתמות וההפרשות נעלמו או שלא? 
בפגישה שתתקיים עם הרופא בשבוע הבא אני ממליצה לך לברר איתו את הנושאים הבאים:
1. מה ניתן לקחת נגד הבחילות וההקאות?- כדאי שכן תהיי מסוגלת ללכת לעבודה. זה לא עושה לך טוב להיות לבד. 
2. האם את זקוקה עדיין למנוחה, ואם כן- אז למה ואיזה סוג?
3. כל כמה זמן הוא חושב שכדאי שתבואי להיבדק? 
 
תעדכני אותנו במצבך,
שירה. 
 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'בשורות טובות'
בשורות טובות
18/09/2017 | 10:08
72
הלכתי להבדק שוב אחרי שנעלמו לי כל התסימינים ואחרי דימום של יותר משבוע עדיין ראו דופק ושעובר גדל. לצערי הרופא שלי חלה ובמקומו היה איזה רופא אחר לא הכי סימפטי שאמר לי שיש לי איזור היפואקונגני ושבגלל זה היה לי דימום, אחרי זה הוסיף שזה לא נורא ושזה אמור לעבור לבד. ביאס אותי לשמוע את זה אבל ממש מקווה שהוא צודק ושהכל יהיה בסדר. אמר שאם הדימום פסק אין צורך במנוחה... האם מישהי יודעת עד כמה מסוכן איזור היפואקונגני ואם אולי יש צורך לעשות משהו עם זה? (שוקלת שוב להפרשם לרופא שלי, מתחילה שוב לחשוש...)
לצפיה ב-'שוחט אמר שמבחינתו אפשר לוותר על מי השפיר בשלב זה'
שוחט אמר שמבחינתו אפשר לוותר על מי השפיר בשלב זה
10/09/2017 | 21:23
22
233
בת 38, ללא ילדים, אחרי כמה וכמה הפלות, עם עובר שנראה תקין. תוצאות הבדיקות עד כה טובות מאוד, ולא רציתי לסכן את ההריון היקר עם בדיקת מי שפיר, אז הלכתי להתייעץ עם פרופ׳ שוחט.
הוא עבר על כל הנתונים, והודיע שמבחינה רפאית אין הכרח לבצע מי שפיר, ומקסימום נוכל לשקול את הנושא שוב בשבוע 31, שאז הבדיקה פחות מסכנת את ההריון. 
שמחתי מאוד (כי תכלס זה מה שרציתי לשמוע). הסביר שכנראה אין דאון או טריזומיה 18, אבל ב-1 מכל 200 הריונות שנבדקים, יש ממצא בצ׳יפ הגנטי שמעיד על מחלה קשה, אותה לא ניתן לאתר באף בדיקת סקר. כלומר, בכל הריון, בכל גיל, יש סיכוי של 0.5% שיש לעובר מחלה קשה שניתן לאתר רק במי שפיר + צ׳יפ גנטי. גם בעניין הזה, החלטתי להסתכל על 99.5% הכוס המלאה, ומחר בבוקר אני הולכת לבטל את התור אצל ליפיץ ליום חמישי.
לצפיה ב-'כן, האמת היא שזה לא מפתיע אותי- '
כן, האמת היא שזה לא מפתיע אותי-
11/09/2017 | 03:15
7
162
אני מכירה את הגישה שלו מזוג שליוויתי אותם בחיי האישיים עם סיפור די דומה לשלך (התינוק היום בן חצי שנה....). 
חייבת לומר שאני מסכימה עם הגישה הרפואית הזו, ונקטתי אותה אף לגבי עצמי. 
יחד עם זאת, יש גישות הפוכות...
בסופו של דבר אנחנו צריכות להכריע ולהחליט. 
לא כל כך הבנתי אבל למה אמר שכנראה אין דאון או טריזומיה 18. לא עשית את בדיקת הניפט? (הזוג שעליו דיברתי הגיע אליו עם תוצאות כל הבדיקות, כולל הניפט, והמלצתו  היתה לא לעשות מי שפיר). 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.

09-7749028
לצפיה ב-'לא עשיתי ניפט'
לא עשיתי ניפט
11/09/2017 | 09:29
6
149
האמינות של הסקר הביוכימי+תוצאות השקיפות+בדיקת החלבון העוברי שלושתם יחד היא 90% ביחס לדאון ולטריזומיה 18. בהתחשב בעובדה שהסקירה תקינה, ושאנחנו בריאים ואין לנו מחלות גנטיות במשפחה, אני יכולה לחיות עם רמת אמינות כזו. שוחט גם הסביר, שככל שגיל האשה גבוה יותר, ותוצאות הסקר והחלבון העוברי טובות יותר, כך הסיכוי לדאון ולטריזומיה במקרה הספציפי שלה הוא נמוך יותר. כלומר, מישהי בת 25 או 30 שהייתה מקבלת את התוצאות שלי, הייתה בסיכון גבוה יותר לתסמונות האלה. 
לא עשיתי ניפט, כי מה שמפחיד אותי בבדיקות הניפט הוא השיעור הגבוה יחסית של חיובי-כוזב ביחס לכרומוזומי המין. אם תצא לי תוצאה כזו, ממילא אאלץ לעשות מי שפיר, אז מה עשיתי בזה? גם שוחט לא העלה את הנושא של ניפט. 
בקיצור, אני יכולה לחיות עם הידיעה שב-90% התינוק שלי יהיה בסדר ב-99.5%. לא חייבת שזה יהיה 100%. מעדיפה לשלם יותר על סקירות, כדי להרגיש יותר בטוחה. 
אגב, שוחט אמר שהסיכון במי שפיר הוא 1:600 (אני הכרתי את היחס 1:400. מבינה שהוא ירד). 
לצפיה ב-'או. קיי-'
או. קיי-
11/09/2017 | 09:49
118
אני עשיתי ניפט וזה תרם לי לרוגע בנושא הזה של תקינות העובר מבחינת התסמונות המרכזיות. ההמלצה של הרופאים והרופאות שלי בזמנו היתה לעשות כל בדיקה אפשרית שאינה מסכנת את העובר, ורק אם יש משהו אפילו מזערי של סימן שאלה, אז לעשות את מי השפיר. 
הניפט כן הרגיע אותי בהיבט הזה. 
 
כתבת שאת משלמת יותר על סקירות. למה את מתכוונת? האם לדוגמא את מתכוונת לעשות סקירה שלישית (שבוע 32)? 
 
המשך תקין והמשך אופטימיות!!!
שירה. 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מעניין, באתר שלו הוא כותב 1:800'
מעניין, באתר שלו הוא כותב 1:800
11/09/2017 | 20:59
1
98
לצפיה ב-'מוזר...'
מוזר...
11/09/2017 | 22:34
32
לצפיה ב-'מתייחסת לסטטיסטיקה לגבי סיכון במי שפיר'
מתייחסת לסטטיסטיקה לגבי סיכון במי שפיר
14/09/2017 | 16:34
2
68
אני עשיתי מי שפיר אצל פרופ ליפיץ בהריון הקודם שלי עם הבת. הייתי אז בת 34, הסקירות והשקיפות היו פיקס אבל בסקר הביוכימי יצא לי 1:200 לתסמונת דאון. כעת אני בהריון שבוע 8 (לאחר דופק והכל נראה כרגע תקין), אני כמובן לחוצה מאוד וכבר חושבת קדימה על הנושא של מי שפיר (כעת כבר בת 36). הסיבה לססטיסקה הבעייתית בפעם הקודמת היתה בגלל רמת ביטא מאוד גבוהה (ההריון עם הבת החל עם ביטא מעל 1000 שבועיים לאחר הביוץ, והפעם היה לי ביטא 1500 שבועיים לאחר הביוץ - זה גורר את הסטטיסטיקה לכוון לא טוב - עשיתי על זה אז ממש מחקר מטורף ודברתי עם כל העולם).
עוד לא יודעת מה אעשה הפעם, כרגע מקווה שימשיך לי הריו תקין כמובן אבל רק אומרת שאצל מומחה כמו ליפיץ אני מאמינה שהססטיסטיקה בכוון של 1:1,600 (ככה נאמר לי בזמנו). כמובן שמחה בשבילך שקיבלת החלטה שנשמעת לי מעולה
לצפיה ב-'תודה נונו יקרה'
תודה נונו יקרה
14/09/2017 | 20:44
1
57
סיפרת דבר מעניין, לא היה לי מושג. 
אני חלילה לא מטילה שום דופי במקצועיות של ליפיץ, אותו עדיין לא יצא לי בכלל להכיר. בפורום אבדן מישהי סיפרה שבאורח פלא כמעט הרתה בגיל 45, ולמרות שהייתה לה תוצאה מצוינת בחלבון העוברי (1 ל-7000), היא אפילו לא שקלה לוותר על בדיקת מי השפיר, בגלל הגיל. הבדיקה נעשתה אצל ליפיץ, ומהלכה היה תקין, אבל כעבור יומיים היא גילתה שהדופק של העובר פסק (וכעבור שבועיים הגיע הצ׳יפ הגנטי, שקבע שהעובר היה בריא...). הסיפור שלה מאוד השפיע עליי, ובאמת כל אחת צריכה לחשוב באופן עצמאי. 
מאחלת לך המון הצלחה בהריון! 
לצפיה ב-'הסיפור שלה באמת מלחיץ'
הסיפור שלה באמת מלחיץ
15/09/2017 | 13:55
58
ואני מאוד אחשוש לבצע שוב מי שפיר אבל גם אחשוש מאוד שלא לבצע. 
אחרי הבדיקה עם הבת שלי היתה חודש בפאניקה. אני מאמינה שהסיפור שלה איננו בגלל הבדיקה היות והסיכונים הם זיהום או ירידת מים  ששניהם יכולים להיות מסוכנים ממש להריון (לפחות ככה אני יודעת). יש הרבה החלטות קשות מאוד לקבל. זה ממש לא פשוט.
שיעבור לך ההריון בקלות, סופש נעים
לצפיה ב-'במילה אחת: ניפט'
במילה אחת: ניפט
11/09/2017 | 12:35
2
63
לצפיה ב-'רונית, לא הבנתי...את יכולה להסביר?'
רונית, לא הבנתי...את יכולה להסביר?
11/09/2017 | 15:07
43
לצפיה ב-'לא מעוניינת, כאמור'
לא מעוניינת, כאמור
11/09/2017 | 22:33
49
לצפיה ב-'כמוני כמוך'
כמוני כמוך
11/09/2017 | 14:06
10
152
אליסקה היקרה,
 
אני מתעודדת לקרוא את דברייך, והזדהיתי גם מוקדם יותר החודש בדברים שכתבת על ההקלה המבורכת עם ההתקדמות בהריון. אני מרגישה בול אותו הדבר: עיבדתי עד שאיבדתי את רוב המחשבות המעיקות, אני מתענגת על הבטן ועל המתיקות שצומחת שם ועל היוגה ועל בגדי ההריון החדשים. אני הריונית כמעט נורמלית, אפילו בכמה מובנים מאושרת יותר מהסביר. 
 
אנחנו חולקות גורל דומה מאוד: גם אני בת 38 בלי ילדים, שני אובדנים בשלב מוקדם, אצלי זיהו קרישיות יתר נרכשת ולכן מזריקה ולוקחת מדללים. אני בשבוע 22.1 והתוצאות של הבדיקות עד כה היו חיוביות, אם כי היום עוברת סקירת איברים מורחבת, כך זה נקרא פה, מתגוררת בגרמניה, אהיה יותר חכמה אחרי. 
 
אצלי התרחש שינוי דרסטי למדי: מייד לאחר שהרופא חשף את תוצאות השקיפות אמרתי שאני עומדת לעשות לעשות מי שפיר. הוא אמר שהוא לא ממליץ. אחריו רופאת הנשים התנגדה ודי התבאסה כשבישרתי לה את ההחלטה שלי. גם ההמטולוגית שנאלצה לאשר את ההתוויה (הפסקת מדללי הדם לכמה ימים) הביעה מחאה די צלולה מכל לבה. 
 
אבל אני בשלי. קבעתי תור. הגעתי בבוקר. ייעוץ גנטי. הגנטיקאי מסתכל בנתונים, שואל שאלות. אומר לי שהוא מציע שלא אעשה בדיקה, שגם אם אתעקש לבסוף, עדיף לחכות עם זה (הייתי בשבוע 17) עוד כמה שבועות, שיהיה יותר מי שפיר.  
 
יצא שקמתי משם והלכתי ישר הביתה. 
 
אז אמנם בעוד כמה שעות הדברים עשויים להתהפך, אבל כרגע נראה שאני מוותרת על העניין. הדילמה לא באמת נפתרה, אני עדיין סבורה רציונלית שבדיקת מי שפיר עם צ'יפ היא הבחירה הנכונה: לבדוק את מה שבשליטתנו ולוותר על הבאת עובר פגום לעולם. רק שמשהו השתבש רגשית, אני יותר ויותר מתקשה לקחת את הסיכון של אובדן ההריון הזה. 
 
אגב, בדיקת הניפט נראית לי הוצאה כספית מיותרת לגמרי: רק תשע תסמונות מתוך מעל למאה, ובדיקה שהיא לא יותר מסקר - אם עכשיו יש 90 אחוז הסתברות שהעובר מחזיק בדאון באחד לאלפיים חמש מאות מקרים, אז ההסתברות הזו תהפוך ל-99 אחוז. זה הדבר הכי לא מרגיע בעולם ובתוספת החיובי הכוזב מתקשה להבין רציונלית את היתרון שלה בהינתן בדיקות סקר תקינות פלוס.  
לצפיה ב-'מזדהה בחזרה עם כל מה שכתבת'
מזדהה בחזרה עם כל מה שכתבת
11/09/2017 | 22:32
9
111
בסוף הפגישה עם שוחט, הוא אמר משהו אולי לא מאוד מקצועי, אבל מעודד: מעבר לנתונים היבשים, יש עניין של תחושה פנימית שלי לגבי תקינות העובר ואיתנותו, וזה נמדד גם בפעלתנות שלו בבטן (כשאגיע לשלב בו מרגישים) וגם בהרגשה הסובייקטיבית שלי. שמחתי שבר-סמכא כמוהו אמר דבר כזה מיזמתו, ועוד בצורה כה מפורשת.
שמחה מאוד בשמחתך, שימשיך לך משעמם וממלא אושר 
לצפיה ב-'אליסקה- אינטואיציה אימהית זה דבר מאוד חשוב'
אליסקה- אינטואיציה אימהית זה דבר מאוד חשוב
11/09/2017 | 23:30
33
לצפיה ב-'גם לנו אמר את זה!'
גם לנו אמר את זה!
12/09/2017 | 13:22
7
123
באמת מדהים לשמוע את זה מרופא, ועוד רופא כל כך מוערך.
 
רק.. לא הבנתי כל כך את עניין המי שפיר בשבוע מאוחר?
אם חלילה יש בעיה, אז.. די מאוחר.
ואם אין, אז מסתכנים בפגות..?
 
לצפיה ב-'כן'
כן
12/09/2017 | 15:25
6
100
תכלס, לא יודעת למה לא חשבתי על זה לבד. דיקור מי שפיר נעשה בשבוע 18 כדי לאפשר הפסקת הריון בגרידה, שהיא פחות טראומתית לאם. עם זאת, בשבוע כזה יש סיכון גדול יותר לעובר. בשבוע מאוחר יותר את אמנם מאבדת את האופציה להפסיק את ההריון בדרך לא טראומתית, אבל יש סיכוי טוב יותר לחיי העובר. בבחירה בין טובתי שלי ובין טובת העובר - אני מעדיפה את העובר. 
לצפיה ב-'לא בטוח'
לא בטוח
12/09/2017 | 16:16
5
126
ייתכן שאם יתגלה משהו בבדיקת מי שפיר מאוחרת ותבחרי לסיים את ההריון זה לא יהיה לטובת העובר בשלב הזה ולא לטובתך. ניפט הוא הפיתרון האידיאלי במקרה שלך. מלבד עניין כספי לא רואה שום סיבה לא לעשות. עשיתי ב 2 הריונות.
לצפיה ב-'הסיבה המרכזית היא לרוב העניין הסטטיסטי '
הסיבה המרכזית היא לרוב העניין הסטטיסטי
12/09/2017 | 16:23
1
144
אילו לא היתה בדיקת מי שפיר בעולם בוודאות הייתי עושה ניפט.אבל בהינתן אפשרות לבדיקה אבחנתית אני מעדיפה אותה (איתי דיברו על סיכון של 1:1630 להריון כאשר מדובר במדקר מיומן).
אבל על הסקירות, למשל, העדפתי לא להוציא אלפי שקלים וביצעתי אצל מומחה בקופה שאני סומכת עליו.
כך שגם השיקול הכלכלי בהחלט רלוונטי.

במקביל הבעיה של החיובי כוזב מטרידה. גם לשלם, גם להילחץ, גם בכל זאת לעשות מי שפיר... זה תיק תיק. לא מדברת על שלילי כוזב בכלל.
לצפיה ב-''
12/09/2017 | 17:13
20
לצפיה ב-'הסברתי במעלה השרשור למה זה לא מתאים לי'
הסברתי במעלה השרשור למה זה לא מתאים לי
12/09/2017 | 17:12
2
121
ואני לא אוהבת את הנימה הפסקנית, וגם לא מתכוונת להתווכח. 
לצפיה ב-'נכון, כל אחת צריכה לעשות מה שמתאים לה. '
נכון, כל אחת צריכה לעשות מה שמתאים לה.
12/09/2017 | 18:29
36
לצפיה ב-'אני לא פוסקת שום דבר'
אני לא פוסקת שום דבר
13/09/2017 | 19:09
109
זו עובדה שזו הבדיקה האמינה ביותר מלבד מי שפיר. זה לא אני המצאתי. אגב גם במי שפיר יש 0.0000001 אחוז לטעות בעקבות טעות אנוש. פרופסור אמר לי את זה.
לצפיה ב-'ספרקית'
ספרקית
11/09/2017 | 12:46
3
211
מישהי יודעת מה שלום ספרקית? נדמה לי שלא ראיתי אותה כאן מאז הקיץ.
אם את קוראת במקרה - חושבת עליך, מקוה שטוב לך ולמשפחה הנפלאה שלך שם.
כבשה
לצפיה ב-'תודה כבשה פועה- היא בסדר'
תודה כבשה פועה- היא בסדר
11/09/2017 | 14:18
166
אני בקשר איתה. מקווה שהיא תחזור אלינו בקרוב. מעבר לכך, אני כמובן מעדיפה שהיא תספר ולא אני...תודה על הבעת הדאגה והאכפתיות. 
 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מצטרפת לדרישה בשלומך ספרקית'
מצטרפת לדרישה בשלומך ספרקית
12/09/2017 | 08:50
111
עדיין קופצת לבקר פה מפעם לפעם ולהתעדכן מה שלום כולן ולקבל כוחות ואופטימיות להמשך... ואת, ספרקית, תמיד במחשבותיי
 
לצפיה ב-'ספרקית היקרה'
ספרקית היקרה
12/09/2017 | 16:24
147
גם אני חושבת עלייך. שולחת לך איחולים חמים לשנה טובה.
לצפיה ב-'רציתי לשאול מה שלום סימון?'
רציתי לשאול מה שלום סימון?
12/09/2017 | 11:43
2
53
לצפיה ב-'גם אני חושבת על סימון'
גם אני חושבת על סימון
12/09/2017 | 20:40
1
31
לצפיה ב-'אני לא יודעת אם היא פה. השמיעי קול...'
אני לא יודעת אם היא פה. השמיעי קול...
14/09/2017 | 23:53
25
לצפיה ב-'התייעצות'
התייעצות
05/09/2017 | 19:04
8
298
אני בהריון בסיכון גם בלי קשר- אך עקב הלידה השקטה שעברתי בשבוע 37, הרופא שלי רוצה שהפעם אתאשפז משבוע 32 עד 36 ואז לילד בזירוז. הוא טוען שהסיבה לאשפוז היא שאהיה בהשגחה צמודה של רופא, יעשו לי מוניטור מספר פעמים ביום וא"ס כל יום גם כן, כדיי לדעת שהכול בסדר.
מצד אחד זה נשמע ממש מרגיע- מצד שני ממש קשה לי לחשוב על להיות 4 שבועות שלמים באישפוז...
שתי שאלות בעניין:
1. מניסיונכן, אתן חושבות שזה הכרחי? כדאי?
2. האם אשפוז כזה, אם וימנה כמובן יותר מ30 יום, נחשב לשמירת הריון ע"פ הביטוח הלאומי?
לצפיה ב-'לא רשמת אם יש לך ילדים בבית'
לא רשמת אם יש לך ילדים בבית
05/09/2017 | 20:47
2
145
ולא רשמת מה הסיבה שאת בהריון בסיכון בלי קשר ללידה השקטה. בכל מקרה, במקומך הייתי עושה את מה שהרופא ממליץ. אין לי ספק. בהצלחה.
וזה בטוח ייחשב השמירה מבחינת ביטוח לאומי. לא הגיוני שלא. את באישפוז.
לצפיה ב-'תודה- אבל כנראה אני צריכה להבהיר.'
תודה- אבל כנראה אני צריכה להבהיר.
05/09/2017 | 22:45
1
204
אין לי ילדים בבית עדיין- וזה לא רלוונטי. גם הסיבה להריון בסיכון אינה רלוונטית כיוון וסיבת האשפוז הוא אך ורק הלידה השקטה שלא הייתה קשורה להריון בסיכון. הסיבה שכתבתי את זה, זה כי הרופא הוא רופא של הריון בסיכון... כנראה לא הייתי ברורה.
 
לגביי זה שכל אשפוז נחשב לשמירה מבחינת הביטוח הלאומי- זה לא כל כך ברור. אפילו הרופא לא ידע... כיוון ואין לי לכאורה בעיה בגללה אני באשפוז, אלא רק ליתר ביטחון ולתחושה שלי ושל הרופא עצמו אחרי הלידה השקטה שהייתה לפני חצי שנה.
 
ולכן, שוב, אני מדגישה ופונה אל נשים שיש להן ניסיון בלידות קשת-
האם נאלצתן להיות באשפוז עקב כך לקראת הלידה? האם מספיקה מנוחה במיטה, מוניטור בייתי ומס' א"ס בשבוע, במקום שהייה כל כך ממושכת בבית חולים (במחלקת הנשים בה אושפזתי לאחר הלידה)? אולי אפשר לקצר קצת ולהתחיל משבוע מאוחר יותר?
מרגיש לי שגם בשביל אותו רופא מוכשר וידוע הלידה השקטה שלי הייתה דיי קשה- אפשר אפילו להגיד פאדיחה רצינית, כיוון והייתי באחריותו ובמעקב צמוד מהשבועות הראשונים ממש וביקשתי ללדת מוקדם והוא דרש לחכות. אני חושבת שהוא מדבר גם מתוך תחושת האשם.
כמובן שאני אעשה הכול בשביל ללדת תינוק חיי ובריא- השאלה היא האם מישהי שעברה לידה שקטה, נצטרכה לכזה דבר פרט אליי. האם שמעתן על כזה סיפור או שבעצם זה כסת"ח רפואי.
 
 
 
לצפיה ב-'אכתוב מנסיוני'
אכתוב מנסיוני
10/09/2017 | 21:12
75
קודם כל משתתפת בצערך על האובדן מלפני חצי שנה. לפני 3.5 שנים עברתי לידה שקטה בשבוע 33 ונאלצתי להיפרד בכאב רב מבני. 
ביקשת ממי שעברה לידה שקטה שתכתוב לך איך זה היה אצלה. האם הרופאים המליצו על אשפוז. הרופא שלי לא המליץ בזמנו כי לא הייתה אינדיקציה רפואית. אך לגמרי נתן לי את האפשרות לבחור. במידה שמבחינה נפשית ארגיש בטוחה יותר. וציין כי רבות הנשים שהחליטו לעשות זאת לאחר שחוו אובדן בשבוע מתקדם. חלקן התאשפזו ויצאו ושוב התאשפזו. האמת שאני זוכרת שזה שהוא איפשר לי את האופציה הזו במידה ואבחר בה. הרגיע אותי במידה מסויימת.. בסוף החלטתי לא להתאשפז. ולהתמודד עם החרדות מהבית, כי באמת לא הייתה איניקציה רפואית לכך. עברתי שבוע שבוע יום יום יותר נכון בידיעה שאם ארצה להתאשפז אוכל. אך בסוף הוחלט שאעשה 3-4 מעקבי מוניטור בשבוע בקופח. והעדפתי את זה מאשפוז. היו גם פעמיים שהתאשפזתי ליומיים בעקבות עניינים אחרים. והאמת שזה לא עשה לי טוב אז הבנתי יותר ויותר כמה עדיף לי להיות בבית..
בקיצור,  אם אין אינדיקציה רפואית לאישפוז. זה תלוי בך. כמה את מרגישה שאשפוז יכול להרגיע אותך מבחינה נפשית. או האם מעקב בקהילה יכול להספיק ולענות על הצורך.
ואכן במצבים כאלה לרוב ממליצים לא לחכות עד סוף ההריון ולעשות זירוז כשאפשר.. על זה לא וויתרתי. ברגע שיכלו להוציא אותו מבחינה ריפואית עשינו זאת.. שבוע 37
ילד הקשת שלי בן שנה וחצי
מאחלת לך שבסוף ההריון הזה תזכי לילד הקשת שלך. בבריאות טובה
אמן
 
לצפיה ב-'לפני שאני מנסה להתייחס, '
לפני שאני מנסה להתייחס,
07/09/2017 | 20:35
2
141
האם את יכולה לספר לגבי נסיבות הלידה השקטה שעברת בשבוע 37? האם היתה ידועה בדיעבד הבעיה שגרמה למות העובר? (וסליחה אם כתבת זאת בעבר ואינני זוכרת). 
זה כמובן מתקשר באופן ישיר לתשובה שאנסה לתת לאחר מכן...
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה לך שירה'
תודה לך שירה
07/09/2017 | 22:52
1
155
לפי נתיחה של השליה זו הייתה מעיכה של חבל הטבור. עקב ההריון בסיכון (בעיות של סוכר נמוך לרוב, בהריון סיכון לסכרת) ניסו לבדוק גם שלל אופציות אחרות- אך לא מצאו דבר. בנוסף, בהריון ההוא לא הייתה לי סכרת הריון כי שמרתי מאוד על דיאטה קפדנית.
לצפיה ב-'כן, כן, אני זוכרת כעת את הסיפור המורכב שלך...'
כן, כן, אני זוכרת כעת את הסיפור המורכב שלך...
11/09/2017 | 03:23
69
האמת היא שאני לא יודעת. לא יודעת להמליץ כך או אחרת. 
מצד אחד- אשפוז מאפשר באמת מעקב מיטבי אחרייך ואחר העובר, ומצד שני- אשפוז בבית חולים גם עלול להוות עול נפשי, שלא לדבר על המחלות הזיהומיות שעלולים לחטוף. 
אני לא יודעת מה לכתוב. 
גם לא יודעת לומר לך מנסיוני האישי לגבי הנושא. 
אני מקווה שתדעי לבחור עבור עצמך. באיזה שבוע את? האם את צריכה לקבל החלטה על כך מראש, או שכאשר יגיע שבוע 32 תבדקי שוב עם הרופא ועם עצמך? 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'ברור.אם הייתי יכולה'
ברור.אם הייתי יכולה
10/09/2017 | 13:17
82
הייתי נמצאת בכיף שלי כל הזמן באשפוז כדי לדעת שהכל בסדר.הייתי קופצת על ההצעה הזו.
לצפיה ב-'היי תמר'
היי תמר
10/09/2017 | 18:54
97
לא בטוחה מה השיקולים של הרופא להמלצה על אשפוז..
אם אין ממש שיקולים רפואיים, אז זה תלוי בך, איך את מרגישה מבחינה הנפשית.
לגבי שמירת הריון, אולי אפשר לטעון לשמירה בגלל מצב נפשי?
רופא שלי אמר לי שיש הרבה נשים שמתאשפזות בגלל המצב הנפשי, כדי להיות במעקב צמוד במוניטור.. וכדי שאם חס וחלילה קורה משהו, שיוכלו ליילד אותי במיידית..
לדעתי, אל תחליטי מראש(כל עוד אין בעיה רפואית) ותראי איך את תהיי לקראת חודשים מתקדמים..
אגב, באיזה שבוע את עכשיו?
שולחת המון כוחות וחיבוק
לצפיה ב-'שמירת הריון נפשי'
שמירת הריון נפשי
07/09/2017 | 10:42
6
192
שלום
אשמח לעזרה.
חברה הפנתה אותי לפורום מקווה שתעזרו לי.
אחרי כמה לידות שקטות בחודשים מתקדמים וטיפולים שונים, שוב מנסה. חודש 4. אנחנו בלי ילדים
בעקבות המצב הנפשי הקשה פניתי לעזרה אצל פסיכיאטר, מרגישה שאני משתגעת. הוא המליץ על שמירת הריון אשמח לדעת האם באמת על רקע נפשי יכולים לאשר לי שמירת הריון?
מפחדת מאוד שלא יאשרו לי ואשאר ללא דמי לידה ומשכורת אם כמובן בע"ה הכל יהיה בסדר.
 
לצפיה ב-'לא שמעתי על משהו כזה אבל זה לא אומר שזה לא קיים'
לא שמעתי על משהו כזה אבל זה לא אומר שזה לא קיים
07/09/2017 | 10:47
1
116
אם הפסיכיאטר המליץ אז כנראה יש לזה בסיס כלשהו. שולחת המון חיבוקים
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
07/09/2017 | 11:37
25
לצפיה ב-'אין אינדיקציה רשמית כזו, אבל'
אין אינדיקציה רשמית כזו, אבל
07/09/2017 | 12:49
1
132
בהחלט יתכן שעם המלצה רפואית של פסיכיאטר, שירשום שהלחץ הנפשי חלילה מסכן את המשך ההריון, יתכן שישקלו זאת.
בכל זאת זה עובר לדיון של ועדה רפואית וכל מקרה לגופו.
הבעיה היחידה היא שצריך להיות בפועל בשמירה במשך כחודש, לפני הגשת הבקשה הרשמית לבטל"א, משמע את צריכה להפסיק לעבוד ולהוציא איכשהו ימי מחלה במשך חודש ורק אז להגיש.
 
שיהיה המון בהצלחה ומקווה מאד שיחליטו להתחשב ולעזור.
ובעיקר שההריון הנוכחי יעבור ויסתיים בידיים מלאות.
לצפיה ב-'תודה רבה ויקטור. אמן '
תודה רבה ויקטור. אמן
07/09/2017 | 13:07
20
לצפיה ב-'מנסה את כוחי- '
מנסה את כוחי-
07/09/2017 | 14:34
116
ברוכה הבאה
חשוב לי לשאול אותך מספר שאלות:
1. כמה הריונות היו לפני ההריון הנוכחי? מה היו נסיבות הלידות השקטות?- באיזה שבוע של ההריונות? מה היה מהלך ההריונות עד הלידה השקטה? האם עשיתם את הבדיקות במהלך ההריונות (שקיפות, סקירה מוקדמת...וכן הלאה)? האם עשיתם בדיקות כלשהם לך ו/או לעוברים? האם גילו סיבה כלשהי לסיום ההריונות? 
 
2. מה ההמלצות כעת בהריון הזה, במידה ויש? האם עשיתם את הבדיקות לעובר עד כה ומה מצבו?
 
3. מה הפסיכיאטר המליץ לך מבחינה טיפולית? טיפול בכדורים נוגדי חרדה ודיכאון? שיחות? משהו אחר? 
 
4. לגבי השאלה שלך- אני דווקא מאלה שחושבות שככל שנהיה יותר עסוקות, פחות נשתגע...השאלה הבסיסית היא האם יש צורך בשמירה על רקע בעיה פיזית. במידה ואין, ואת שואלת אך ורק על רקע נפשי- האמת היא שאני דווקא חושבת שהעשייה תורמת לשמירת הנפש, אלא אם כן יש לך (חלילה) מחלה ידועה (אני מתכוונת למחלה נפשית, שבכל מקרה מקשה עלייך את התפקוד, ללא קשר להריון). יש גם חשיבות לסוג העבודה ולמספר שעות העבודה. 
בגדול- כל דבר שמעסיק אותנו ומאפשר לנו צמיחה, עיסוק משמעותי וסיפוק- תורם לנפש בריאה יותר. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'את לא חושבת שתשתגעי לשבת בבית כל כך הרבה זמן?'
את לא חושבת שתשתגעי לשבת בבית כל כך הרבה זמן?
07/09/2017 | 21:45
96
אולי כדאי לשקול לצאת לחופשת לידה מעט מוקדם יותר (נראה לי שאפשר 7 שבועות לפני הלידה).
 
לצפיה ב-'הוקל לי'
הוקל לי
05/09/2017 | 18:15
11
363
אני בסוף שבוע 17. מי היה מאמין? מבחינתי זה בלתי נתפס. עד לפני ארבעה חודשים אי אפשר היה אפילו לדמיין את זה. והכל (אבל ממש הכל) נראה תקין.
היום קיבלתי את התוצאה של החלבון העוברי, והסיכון לדאון ירד מ-1 ל-1,500 ל-1 ל-5,000 - תוצאה ממש טובה ממה שהספקתי לחפור באינטרנט (לפי הגיל לבד זה 1:189).
והבטן גדלה, ואני מצלמת אותה כל שבוע, וכבר סיפרתי בעבודה, ונחמד שמברכים, ואמא שלי דואגת לי, והזמנתי בגדי הריון באסוס, והתחלתי להסתכל על עגלות, והצטרפתי לקבוצה בפייסבוק, והקנאה! אני לא מקנאה יותר בנשים בהריון או עם עגלות! חשבתי שזה לא יעבור לי לעולם, אבל זה עבר.
איזו הקלה. אני כבר נורמלית. סתם אשה בהריון. כאחד האדם.
והנה שיר מתאים ששמור אצלי כבר הרבה זמן לרגע התיאורטי הזה, שעכשיו הוא בעצם מעשי, ואני מאחלת לכל אחת כאן ובפורום השני להזדהות איתו. 

אַחֲרֵי כְּאֵב גָּדוֹל
אמילי דיקינסון 
תרגום לעברית: לאה נאור
אַחֲרֵי כְּאֵב גָּדוֹל יֵשׁ סֵדֶר בָּרְגָּשׁות.
הָעֲצַבִּים עוֹדָם קְפוּאִים, כְּמוֹ אֲבָנִים.
הַלֵּב שׁוֹאֵל: אֲנִי נָשָׂאתִי זֹאת?
הַיּוֹם? אֶתְמוֹל? לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים?
הָרַגְלַיִם סְתָם הוֹלְכוֹת, לְלֹא כִּוּון
עַל הָרִצְפָּה, הַחוּצָה, לַאֲוִיר הַצַּח.
דַּרְכֵי שָׂדֶה
בְּלִי כַּוָּנָה הוֹפְכוֹת
אַסְפַלְט קָשֶׁה, אָדִישׁ וּמְנֻצָח.
זוֹ שְׁעַת הַשִּׂיא. אוֹתָה תָּמִיד יִזְכּוֹר
כָּל אִיש, אִם רַק זָכָה לְהִתְעוֹרֵר.
כְּמוֹ אִישׁ אֲשֶׁר קָפָא מִקוֹר יִזְכּוֹר:
הַכְּפוֹר, הַהֶלֶם, הַיְצִיאָה לִזְמָן אַחֵר.
 
לצפיה ב-'שמחה כל כך לקרוא את הפוסט שלך'
שמחה כל כך לקרוא את הפוסט שלך
05/09/2017 | 22:02
1
90
זוכרת אותך בימים מאד אחרים.
ותודה על השיר, הוא יפהפה ולא הכרתי אותו.
 
לצפיה ב-'תודה :)'
תודה :)
07/09/2017 | 10:23
13
לצפיה ב-'ריגשת אותי מאוד'
ריגשת אותי מאוד
06/09/2017 | 18:06
1
76
כ"כ שמחה בשבילך, וגם בשבילי. באותו מצב ועדיין לא מאמינה, מקווה שזה באמת יצליח הפעם ויהיה לי תינוק חמוד בעגלה
לצפיה ב-'גם אני מקווה בשבילך! '
גם אני מקווה בשבילך!
07/09/2017 | 10:23
15
לצפיה ב-'הפוסט שלך ממש משמח'
הפוסט שלך ממש משמח
07/09/2017 | 10:48
24
לצפיה ב-'ואו, איזה יופי!-'
ואו, איזה יופי!-
07/09/2017 | 14:39
47
 
אני ממש מקנאה בך על זה שאת מצלמת את הבטן. באופן כללי- בכל ההריונות, לא הצטלמתי הרבה, ועם מעיין- בכלל- יש לי תמונה אחת-שתיים, כי סירבתי להצטלם. המטפלת שלי אמרה לי יום לפני הניתוח להצטלם, ולא הייתי מסוגלת. 
אז אני מקנאה בך וגם שמחה עבורך. 
ואיזה כיף זה להרגיש נורמאלית, נכון? 
 
המשיכי לעדכן אותנו בעדכונים נפלאים שכאלה!
שירה. 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'איזה פוסט מהמם'
איזה פוסט מהמם
07/09/2017 | 17:09
53
ריגשת אותי מאוד והתחברתי לכל מילה ומילה 
לצפיה ב-'תודה רבה לכן'
תודה רבה לכן
09/09/2017 | 18:20
34
מקווה שימשיך בטוב. אצלי וגם אצלכן. 
לצפיה ב-'שמחה מאד בשבילך'
שמחה מאד בשבילך
10/09/2017 | 13:14
27
מבחינתי,עד שלא אראה ואחזיק את התינוק שלי בידיים,ואצא מבית החולים בריאה ושלמה עם תינוק בריא ושלם,לא אוכל לשמוח במאת האחוזים.....תמיד יש בי פחד,ואני משאירה חלון כדי לחטוף את הבומבה..
לצפיה ב-'התרגשתי לשמוע! '
התרגשתי לשמוע!
30/09/2017 | 20:11
1
4
זוכרת אותך מהמפגש אצל גל לפני איזה שנתיים וחצי .. איזה כיף לשמוע שאת בהריון
ואיזה כיף להפטר ממועקות שהופכות לעור שני
 
וגם - איזה שיר מופלא, תודה עליו
(בקיצור, התלהבתי..)
 
לצפיה ב-''
01/10/2017 | 08:37
1
לצפיה ב-'צריכה עזרה- אני בשלב האובדן ... מקווה להצטרף אליכן שוב בקרוב'
צריכה עזרה- אני בשלב האובדן ... מקווה להצטרף אליכן שוב בקרוב
07/09/2017 | 15:24
2
183
הי,
אני בשבוע 19+3 מי השפיר הגיעו לא תקינים ויש המלצה להפסקת ההריון.
רציתי לעבור את ההפסקה בגרידה ולא בלידה והבנתי שאסף הרופא קפלן ושיבא מבצעים את הפרוצדורה.
באסף הרופא יש תור רק ל- 24/09 ולקפלן ב- 14/09 בשיבא עדין לא ניסיתי. השאלה היא מניסיונכן עד כמה שאפשר איפה כדאי לעשות ולמי היתה חוויה "טובה" מאחד מהם.
לצפיה ב-'אנא כתבי את השאלה בפורום "אובדן הריון" מספר 98'
אנא כתבי את השאלה בפורום "אובדן הריון" מספר 98
07/09/2017 | 16:14
23
לצפיה ב-'תודה, אענה לך שם מאוחר יותר. '
תודה, אענה לך שם מאוחר יותר.
07/09/2017 | 19:39
14
לצפיה ב-'שאלה לנשים שעברו חוץ רחמי'
שאלה לנשים שעברו חוץ רחמי
06/09/2017 | 12:15
4
111
היי לכולן,
אשמח לדעת לאחר הריון חוץ רחמי, מתי הלכתן לבדוק שההריון החדש, בתוך הרחם?
מתי הכי מוקדם אפשר לראות סימנים שהפעם הוא הצליח לנווט עצמו בהצלחה לרחם?
אהיה ספציפית - אני לא מצליחה לקבוע תור לשבוע 5+. רק ל- 4+ (מחר) ול- 6+ שזה קצת מאוחר... חשוב לי שהרופאה שלי תבדוק אותי ולא רופא מיון. האם 4+ מספיק טוב?
 
*מוסיפה בעריכה שאני מקווה שזה פורום מתאים לשאלה שלי ומתנצלת אם לא.
לצפיה ב-'גם אני הייתי בפחדים'
גם אני הייתי בפחדים
06/09/2017 | 12:19
1
66
ביום שהבטא הגיעה ל1000 אפשר לראות שק ישר נסעתי למיון ששם יש תמחשור הכי טוב ודרשתי לבדוק שק..
כלכך מבינה אותך מקווה שהריון בתוך הרחם אצלך בהצלחה
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
06/09/2017 | 18:01
39
אני עושה מחר בבוקר בטא אבל אני לא אספיק לקבל את התוצאות לפני התור... ביום ראשון היה לי 96 אז בכל מקרה אני בספק רב אם עברתי את ה- 1000, גם אם ההריון כן תקין... אלך בכל זאת מחר לרופאה ונראה...
 
שוב תודה 
לצפיה ב-'ברוכה הבאה למקום הנכון, שתשארי כאן עוד 35 שבועות+-'
ברוכה הבאה למקום הנכון, שתשארי כאן עוד 35 שבועות+-
06/09/2017 | 17:48
1
37
לצפיה ב-'אמן, תודה רבה!! '
אמן, תודה רבה!!
06/09/2017 | 18:03
8

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ד
מתקשים בפוריות?
פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ