לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
93749,374 עוקבים אודות עסקים

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-'לזכר ששת מליון היהודים שנספו בשואה'
לזכר ששת מליון היהודים שנספו בשואה
12/04/2018 | 11:17
13
לצפיה ב-'הריון לאחר הפלה'
הריון לאחר הפלה
06/04/2018 | 10:41
2
198
היי בנות,
אז לאחר הפלה טבעית בשבוע 9 בדצמבר (העובר הפסיק להתפתח כנראה בשבוע 6 פלוס) בשעה טובה אני בהריון שוב, אממה... עשיתי אתמול בדיקות - שבוע 5 פלוס.. בטא- 8696, אסתרדיול- 1852 אבל הפרוגסטרון נמוך- 21.17. גם בהריון שנפל בשבוע 5 פלוס הפרוגסטרון היה נמוך (25).
בעברי 2 הריונות תקינים, אחרי Ivf ולכן הם היו עם תמיכה של פרוגסטרון (וגם עם קלקסן בגלל הריונות כימיים). ההריון הנ״ל וגם הקודם שנפל הם הריונות טבעיים.
תוהה האם ההריון לא תקין ולכן הפרוגסטרון נמוך או שפשוט הגופיף הצהוב שלי לא נותן תמיכה מספקת.
האם יש סיכוי להריון תקין? האם יש צורך להתעקש על תמיכה? פעם קודמת הרופא טען שאין צורך בתמיכה... אבל בסוף שכנעתי אותו לתת מרשם לפרוגסטרון שיהיה למקרה הצורך..
יום ראשון יש לי תור לרופא וכמובן אתייעץ איתו, אבל בינתיים אני על קוצים...אשמח לתובנות
לצפיה ב-'לדעתי להתעקש על תמיכה עם זה נמוך אצלך...קלקסן עקב הפלות ??'
לדעתי להתעקש על תמיכה עם זה נמוך אצלך...קלקסן עקב הפלות ??
14/04/2018 | 22:00
41
לי גם המליצו על קלקסן אחרי 2 הפלות וגם הריוניות כימיים.. וזריקות פרנגיל פעמים בשבוע לתמיכה + כדור דופסטון פעם ביום עד שבוע 13 
כרגע לא בהריון אבל ברגע שאהיה אצטרך להזריק קלקסן... (גם בגלל קרישיות )
לצפיה ב-'תתעקשי'
תתעקשי
15/04/2018 | 08:11
37
אני חושבת שאת צריכה להתעקש על תמיכה
לצפיה ב-'הריון אחרי הפלה טבעית (בשבועות ראשונים)'
הריון אחרי הפלה טבעית (בשבועות ראשונים)
31/03/2018 | 19:10
4
204
היי, כמה זמן לקח לכן להיכנס להריון נוסף (ספונטני) אחרי הפלה טבעית בשבועות הראשונים?
האם הומלץ לחכות למחזור?
האם הוסבר לכן שכל עוד הביטא לא חוזרת לאפס אין מה לנסות בכלל?
האם נתנו לכן לעקוב אחר הביטא?
הרבה שאלות
תודה
לצפיה ב-'חודש, 4 חודשים, 3 חודשים'
חודש, 4 חודשים, 3 חודשים
31/03/2018 | 23:11
172
 האם הומלץ לחכות למחזור? - כן. תמיד חיכיתי לפחות וסת אחת לפני שניסיתי שוב. ב-2 הפלות מתוך ה-3 של אובדן דופק בשבוע מוקדם היו לי שאריות, אז חזרנו לנסות רק לאחר שהן הוצאו.
 האם הוסבר לכן שכל עוד הביטא לא חוזרת לאפס אין מה לנסות בכלל? - לא.
 האם נתנו לכן לעקוב אחר הביטא? - לא. עברתי 6 הפלות (3 מתוכן בשבועות מוקדמים בגלל דופק עוברי שפסק מעצמו) ומעולם לא בדקתי בטא אחרי הפלה. גם אחרי הפלות עם שאריות, לא התבקשתי לבדוק בטא.
לצפיה ב-'מנסה לענות-'
מנסה לענות-
02/04/2018 | 17:03
108
כניסה להרוין חדש- בממוצע 3-4 חודשים. זה כמובן מאוד אינדיבידואלי, בלי קשר להפלה או לא הפלה. 
הומלץ לחכות מחזור- אכן כן. 
לא נתנו לי מעולם לעקוב אחר ביטא. לאחר כל הפלה, הייתי באה לבדיקה של אולטרסאונד, לרוב לאחר המחזור. 

 שיהיה בהצלחה!!!
שירה.
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

 
לצפיה ב-'עונה'
עונה
06/04/2018 | 10:45
83
לאחר שהבטא ירדה חזרתי לבדיקה לרופא המטפל שאמר שהכל נקי  ואין שאריות, ואפשר לנסות כבר בסבב הנ״ל בלי לחכות מחזור אחד.
נכנסתי להריון בביוץ השני לאחר ההפלה... כרגע שבוע 6 ומפחדת שיסתיים כמו פעם קודמת
ההפלה הייתה בשבוע 9 עם ציטוטק (העובר הפסיק להתפתח כנראה בשבוע 6 פלוס, התחילה הפלה טבעית, אבל העובר לא יצא וקיבלתי 2 מנות של ציטוטק )
לצפיה ב-'מנסה לעזור'
מנסה לעזור
09/04/2018 | 14:48
70
לא עברתי הפלה טבעית בשבועות מוקדמים,
אבל,
הפלה בגרידה בשבוע 12 ונאמר לי לחכות מחזור אחד,
אחריה לקח לי 2 מחזורים להכנס להריון (בעלי היה במילואים בצ'אנס הראשון)
הפלה בגרידה בשבוע 18, נאמר לי לא למנוע הריון כי אין לי סיכוי להכנס להריון (כנראה משהו שהיה נכון למצב הפיזי שלי)
לקח לי מחזור אחד להכנס להריון שהפעם היה תקין.
לא דיברו איתי מילה על בטא...
בהצלחה ובבריאות!
לצפיה ב-'מתי ואיך לספר לילדים??'
מתי ואיך לספר לילדים??
28/03/2018 | 20:44
8
243
שלום מחדש לפורום שתמך בי רבות בעבר.
הודעה קצת ארוכה :)
רקע ואז להתייעצות...
לפני 9 שנים איבדתי הריון בשבוע 18, זה היה הריון שני והיתה לי בבית תינוקת בת 9 חודשים. לא נמצאה סיבה, כל הבדיקות שהיו לפני חזרו תקינות ובעקבות מדדים נמוכים בחלבון עוברי זומנתי לאולטראסאונד וכך גילינו...
היום, אותה תינוקת בת 9 חודשים צמחה וגדלה וכבר בת 10 כמעט, והצטרפו אליה 2 אחים והם בני 8 ו 5.
נכון לעכשיו אני בהריון בשבוע 17.4, שקיפות וסקירה תקינות, היום עברתי את בדיקת החלבון העוברי, מרגישה אפילו מידי פעם תנועות.
אני מאוד רוצה לספר לילדים, כבר משלב השקיפות התקינה רציתי, אך בעקבות התנגדות של בן הזוג עצרתי בעצמי.
הוא רוצה לחכות לאחריי הסקירה המאוחרת ולי זה נראה מאוחר מידי, הבטן מן הסתם כבר יוצאת ולחכות עוד כמעט חודש וחצי + בשביל לספר נראה לי לא הגיוני.
אני מרגישה גם שמגיע לילדים זמן הסתגלות לרעיון.
גם אני מלאת חששות כמובן, היום לאחר שיחה אמרתי לו שאני מתכוונת לספר להם ושאשמח שלא יכעס ושיצטרף לשיחה, הלכתי לחדר להרגע קצת (כן...הרגשנות בשיאה) ומצאתי את עצמי נמנעת מלצאת ולספר.
אני הכי מבינה אותו בעולם, וגם אצלי קיימים החששות, אבל מדובר בילדים כבר גדולים ומביני עניין, ואם לא ישמעו ממני בקרוב יבינו מהסביבה.
בקיצור... אשמח לעצה...
לצפיה ב-'לכי עם הלב שלך'
לכי עם הלב שלך
28/03/2018 | 23:23
97
אני מאוד מאמינה באינטואיציה נשית. תהיי קשובה לעצמך ותספרי לילדים רק כשתהיי מוכנה.
אני בהריון אחרי הפלות בכלל לא רציתי לספר לילדים. מצידי שהיו חושבים שהשמנתי. אני לא רציתי לספר עד הלידה מפחד שמשהו ישתבש !אבל בעלי חשב אחרת והדליף להם... בשלב ממש מוקדם. ואז בת שלי סיפרה לכל הכיתה שלה... והתקשרו לברך אותי. כשאני בחרדות קיומיות...
מזל שאצלך בעל לא רוצה לספר :) 
אז תעשי איך שהלב אומר לך ושיהיה המון בהצלחה !
לצפיה ב-'יקרה אני בהריון של ילדת הקשת שלי...'
יקרה אני בהריון של ילדת הקשת שלי...
29/03/2018 | 15:44
191
שיתפתי את בכורתי באותו היום בו שיתפנו לראשונה את המשפחה (ההורים והאחים..) היה זה בשבוע 19..
גם אני סוברת כמוך שרצוי שלא ישמעו בכדרך אגב מהסביבה..
בהצלחה יקרה!
לצפיה ב-'היי וברוכה הבאה'
היי וברוכה הבאה
02/04/2018 | 17:29
2
77
אני מכירה את ההתלבטות הזו מעולה מעצמי. כאשר הייתי בהריון עם ביתי הצעירה, זה היה אחרי שהיו לי 7 הפלות (6 מהן ברצף), וממש לא רציתי לספר לילדים (הם היו אז בני 7 וחצי ו-4 וחצי). לבסוף, עם דחיפת המטפלת הרגשית שליוותה אותי בהריון, אזרתי אומץ וסיפרתי. 
זה היה משהו כמו בשבוע 18. 
לקחתי כל אחד מהם בנפרד, בלי הו-הה, בלי רעש וצלצולים, בלי "איזה כיף! הולכת להיות לכם אחות!", אלא שיחה קצרה, קורקטית: "לאמא יש ברחם (בבטן) עובר (בכוונה השתמשתי במינוח הכללי של עובר). העובר כעת קטן מאוד. אנחנו מקווים שהוא יגדל ויתפתח ויהיה בריא, ואז יוולד". במקרה שלי, בגלל שזה היה הריון בסיכון וכל שבוע הייתי הולכת לרופאה שלי, גם הוספתי שכל שבוע אני הולכת לרופאה, כדי שתבדוק את התפתחות העובר. 
 
זהו. קצר ולעניין, בלי החצנת רגשות כלשהם. 
המקרה שלי, אבל, היה מאוד קיצוני, ואני בעצמי הייתי שטופת חרדות והתקשיתי להאמין שההריון יסתיים בידיים מלאות. לכן, לא סיפרתי להם בהתלהבות הרגילה והנורמאלית שנוהגים לעשות זאת. עשיתי זאת בקצרה, תוך מתן המידע הרלוונטי, ובצורה מאוד אישית (לא בפרהסיה ועם כל אחד בנפרד). 
אני מקווה שאצלך התחושות הן שונות, ושאת כן מלאת אופטימיות, ושתוכלי גם להעביר לילדים את התחושה הזו. 
 
אגב, הילדים שלי, בחוכמתם הרבה, הבינו שאני לא רוצה לדבר על ההריון, וכמעט ולא דיברו איתי על זה, וכמעט שלא שאלו אותי על הנושא (לשמחתי הרבה). 
 
שיהיה בהצלחה ותספרי לנו איך היתה השיחה.
שירה. 
 
 
שירה דוד
 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'תודה לכל העונות'
תודה לכל העונות
02/04/2018 | 17:43
1
72
נראה לי שירה שאאמץ את עצתך, ובאמת אספר להם אחד אחד ביחידות, כך גם אוכל לראות איך הגילוי משפיע עליהם ולא אכפה על בן זוגי את הצורך להיות נוכח בשיחה, נראה לי שהוא קצת מתחמק מזה, קשה לו להביע רגשות בנוגע להריון גם מולי. אני בטוחה שהוא שמח על ההריון, אנחנו יחד כבר 21 שנים ומכירים אחד את התגובות ותחושות של השני, אך עם זאת הוא מלא חששות... ראיתי את תגובתו המחוייכת כשסיפרתי לו על ההריון ואיך הגיב בזמן הבדיקות (שקיפות וסקירה), כמה היה חשוב לו לוודא שהכל בסדר :)
אני מלאת חששות אך גם אופטימיות, חוויתי אובדן אחד ולאחריו הגיעו שני הבנים המקסימים שלי בהריונות נפרדים, בנוסף קיבלתי עכשיו את תוצאות בדיקת הסקר (שקיפות+סקירה+חלבון) והתוצאות הן 1:10000, שזה מצויין לגילי (37).
התחלתי גם להרגיש המון תנועות בימים האחרונים, מה שגם מוריד את רמת החרדה...
 
מדהים שלמרות שחוויתי הריונות תקינים לאחר האובדן הפחד עדיין נוכח בצורה מאוד ברורה...
 
תודה לכל העונות
לצפיה ב-'שמחה שיכולתי לעזור, '
שמחה שיכולתי לעזור,
02/04/2018 | 18:05
52
אגב- בזמנו, אני בעצמי ביקשתי מבעלי לא להיות נוכח בשיחה, אלא לתת לי לעשות זאת בדרכי שלי, שנראתה לי הכי נכונה עבורי. הוא כיבד זאת והסכים ללא שום בעיה. 
תוצאות נפלאות של הבדיקות. המשך הריון תקין
מאחלת לך שאכן החרדה תלך ותפחת עם הזמן. 
 
תמשיכי לעדכן אותנו.
שירה. 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
03/04/2018 | 11:13
2
162
סיפרתי לילדים, אחד אחד...הם ממש ממש שמחים ועכשיו (גם מקודם) אני ממש מקווה שהכל יעבור בשלום כי זה כבר לא רק הציפיות, חלומות, שאיפות ותקוות שלי ושל בן זוגי, אלא גם שלהם...
לפני חודשיים איבדתי את אימי שהיתה חולה בסרטן השד, הם חוו אובדן קשה וגם אני... לא רוצה שיצטרכו לעבור זאת שוב... 
לצפיה ב-'אוי. כמה מצער לקרוא על אימך'
אוי. כמה מצער לקרוא על אימך
03/04/2018 | 11:49
78
עצוב נורא. תנחומיי. 
 
טוב שסיפרת לילדים, ושמת את המשימה הזו מאחורייך. גם אני מקווה שאכן הכל יעבור בשלום ושתהיינה לכם התחלה חדשה ונפלאה בעוד מספר חודשים. 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-''
03/04/2018 | 23:09
48
אוי, כמה קשה.משתתפת בצערך על מות אמך.
לצפיה ב-'שלא כמצופה חוזרת לפה בשנית אחרי יותר מ4 וחצי שנים... '
שלא כמצופה חוזרת לפה בשנית אחרי יותר מ4 וחצי שנים...
27/03/2018 | 21:36
11
318
ושלא כמצופה נכפה עלי להיות שוב 'עטופת פחד'...

אז דווקא היום ב27/3 בדיקת הדם אישרה לי את מה שחששתי הערכים בבדיקת הדם היו גבוהים..
ובבקשה אל תכעסו עלי פה!
יודעת שכולכן רוצות עוד הריון שטפו טפו טפו יגמר בידיים מלאות...   ואני כמוכן, רוצה רק טוב ולא אחרת..!
אבל ממש לא ציפיתי כרגע לעוד הריון. התחלתי להשלים עם סירוב הבעל, זה שעד כה ידע היטב היטב להיזהר פן חלילה יקרה מה שהוא לא רוצה ולא מסוגל..והלא התרצתי בפני הבעל ופרסמתי בפשפשוק לתינוק ולילד את מיטת התינוק השידה וכרית ההנקה.. בידיעה שהיחידות שרוצות וחולמות על (אפילו קשה לי לאמר ת'מילה) זה בכורתי בת ה9 וילדת הקשת המדהימה שלי בת ה4.5..
והלא רק בחמישי שעבר סבלתי מעוד התקף מיגרנה חזק עם הקאות ולקחתי כדור חזק ושתיתי הרבה קפה שחור..
אז חשבתי תחילה שהמחזור מאחר כי במתח בלחץ ולא חסר סיבות ולפני יומיים בדקתי עם המקלון והיה קו אחד חזק וקו אחד שנראה לי דמיוני.. אבל ליתר בטחון עשיתי היום את בדיקת הדם. רק ליתר בטחון. ותוצאת הבטא הייתה 1818.
והבעל שבד"כ בריא כמו שור היה יומיים במיטה עם חום. והיום בעת שעובד משמרת שנייה שאל בהודעה אם יש תוצאות של בדיקת הדם. שלחתי לו צילום ואמרתי שנראה לי שכדאי שיקנה בסופרפארם שליד העבודה שלו חומצה פולית והוא הוסיף ושאל אם לקנות עוד ערכה לבדיקה...  ועניתי לו בשאלה 'אתה באמת חושב שהערכה יותר אמינה מבדיקת הדם..?!

ואני... מה איתי... מתה מפחד... לא יודעת איך אצליח לעבור זאת שוב, בשנית ולהישאר אדם ואמא שפוייה.. והכי חשוב לעבור זאת בשלום ובטוב...

(והלא רק לפני 5 שנים ושמונה חודשחם בדיוק 27/7/12 ילדתי את ביתי השנייה ז"ל בשבוע ה40 להריוני...   :(   )
לצפיה ב-'יקרה, שיהיה בשעה טובה'
יקרה, שיהיה בשעה טובה
27/03/2018 | 23:02
4
127
מקווה שהפעם תצליחי לעבור את ההריון בשמחה ולא בפחד... 
קל לייעץ קשה ליישם... יש כמה דברים שיכולים לעזור - טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי, דמיון מודרך / היפנוזה.
לצפיה ב-'תודה! ממש קשה לי...'
תודה! ממש קשה לי...
28/03/2018 | 11:47
3
119
וכמובן שהלחץ הגדול תורם לי יופי למיגרנה והמתסכל הוא שאני פוחדת לקחת כדור להתקף מיגרנה מחשש להזיק...
 
טלפנתי מקודם לבריאות האשה האחות הראשונה עימה דיברתי היתה לצערי ממש ממש אטומה ולא רגישה ונעימה בדיבורה. הסברתי לה את מצבי, אמרתי שהתור הכי קרוב לרופאת הנשים שלי זה באמצע מאי ושאני מבקשת שיכניסו אותי בעוד שבועיים שלוש על מנת לראות אם יש דופק ולדבר עם הרופאה בבקשה שתפנה אותי להריון בסיכון כפי שעברתי בהריון הקודם. היא אמרה חד משמעית שלא יכולה ושאין דבר שכזה להקדים תור ושאם חשוב לי מאוד להגיע לראות רופא לפני התור ששיריינתי למאי , שאפנה לאחד ממוקדי מרכזי  בריאות האשה לרופא תורן ולחכות שעתיים שלוש.. כמובן שאחרי שיחה שכזו יצא לי בכי, כי הרגישות שלי בשיאה..
כשנרגעתי עם עצמי התקשרתי למרכז ב.האשה האחר ששם הרופאה שלי גם מקבלת. דיברתי עם האחות ששם וזו להפתעתי הטובה היתה הרבה יותר סבירה ורגישה ואמפתית אמרה שיש לה תור לאותה רופאה לעוד שבועיים אך היות ואצלם זה רופאים להריון בסיכון אמרה לי להתקשר שוב מחר בבוקר והיא תדבר עם הרופאה ותנסה לסייע לי..
 
והבעל... על אף ששלחתי לו אתמול בלילה צילום של תוצאת הבטא שמצביעה חד משמעית על הריון, קנה לי בלילה ערכה ביתית לבדיקת הריון שאבצע על הבוקר..  כמובן שעשיתי שוב ולו כדי להוכיח לו...
הזמן שהכי זקוקה לחיבוק זה עכשיו...!
 
כל כל קשה להיות במצב בו מרגישים לבד ושאף אחד לא מבין... :(
לצפיה ב-'קודם כל חיבוק '
קודם כל חיבוק
28/03/2018 | 20:59
65
גם אני סבלתי ממיגרנה של 3 ימים בתחילת ההריון, רק אקמול העזתי לקחת וכל מי שסובלת ממגרנות יודעת בדיוק כמה זה עוזר (זה לא...). מה שעזר לי בסוף הוא טיפול משולב, דיקור, מסג' ,רפלקסולוגיה, כמובו אצל מישהי שמטפלת בנשים בהריון (חשוב לוודא את זה, במיוחד בשלבים הראשונים) ומאז המגרנה לא חזרה.
קופת חולים וצוות רפואי לעיתים ידועים באטימותם... ושווה ללכת למיון נשים בקופת החולים, לא יודעת למה אמרו לך 3 שעות... (איזה קופ"ח?) מה שכן, אני בהריון הזה לא הלכתי לראות דופק לפני שבוע 9... מנסיוני, אצלי לא רואים לפני שבוע 7-8 וכשהולכים לראות דופק ולא רואים כי מוקדם מידי, זה רק מוסיף לאלמנט הלחץ...
ובקשר לבעל, אני גם חווה קשיים בעיכול ההריון מצידו, למרות שזה לא ההריון הראשון אחריי האובדן, אני משתדלת עם כל הפחדים והחששות שלי להצליח להכיל גם אותו, החוויות שלו מההריון שאיבדנו ומההריונות שאחריי שהסתיימו בידיים מלאות אבל היו לא פשוטים בכלל צרובים אצלו ומצטרפת דאגה לא רק לעובר ולהריון, אלא גם לי ולילדים. 
אולי שיחה גלויה בנושא תעזור, אולי צריך גם יותר מאחת... שיבין שאתם ביחד בדבר הזה אז כדאי לעבור את זה יחד (הלוואי והבחור הסגור שלי היה מצליח להבין את זה...).
השלבים הראשונים האלה הם הכי קשים, תשתדלי לחשוב חיובי ולתת מקום גם לפחדים.
 
לצפיה ב-'חיבוק'
חיבוק
28/03/2018 | 23:31
1
52
ביורוקרטיה זה נורא !
אני הלכתי המון בהריון אחרי הפלות למוקד בקופת חולים. הייתי יקירת מחלקה :)) בסוף הם אפילו נתנו לי רצועות אישיות למוניטור. מספיק להמציא שכואבת לך בטן ובודקים אותך. נכון, לפעמים ישבתי כמה שעות. אבל זה מה יש...
 
לגבי בעל. הריון חדש זה מלחיץ, לפעמים אפילו מכניס לדכאון.בעלי ממש היה ב"דכאון לפני לידה". כי, אפילו שגם אני עובדת ומתפרנסת, הוא צריך להאכיל עוד בן אדם. אז נכון, בהריון רציתי להרוג אותו. וכל הזמן אמרתי, אפשר לחשוב, אז שמים עוד פולקע במרק... אבל עכשיו , אחרי, יש לי קצת אמפטיה כלפיו - זה מלחיץ להיות אב משפחה, גבר, שכולם מצפים ממנו שיפרנס את המשפחה בכבוד, ושיהיה לכולם מקום לישון וכן הלאה וכן הלאה... 
מקווה שיש לך אחיות / חברות שיוכלו לעטוף אותך בתמיכה.
לצפיה ב-'תודה יקרות על התגובות... אתכן קצת מרגיש לי פחות לבד..'
תודה יקרות על התגובות... אתכן קצת מרגיש לי פחות לבד..
29/03/2018 | 15:11
73
זה ממש מתסכל אותי כל עניין הביוקרטיה של קופת החולים. ממש חונק וחנוק לי..
 
בהריון הקשת הקודם כשעוד גרתי בעיר הקודמת, היתי שייכת לרופא בעל שם והוא עוד בתחילת ההריון כיבד את בקשתי להיות תחת הריון בסיכון בתה"ש על ונתן לי די ישר המלצה והפניה לכך..
לצערי הוא עבר מקופח כללית בה אני חברה למכבי כך שכבר לא נהנת משרותיו. 4 וחצי שנים לא היתי אצל רופא נשים. בעיקר מחשש עם כל הקשור לזה.. לפני כחודשים מצאתי מישהי שנחשבת לטובה מאוד בעיר אליה עברתי רק שידוע כאחת שהתורים אליה ארוכים. לרגע לא חשבתי שזה עלול להקשות עלי. כי לא חשבתי לעוד הריון היות ובעלי סירב לכך בכל תוקף.
קרה ושלא כמצופה נכנסתי להריון. אני כעת בסוף שבוע 5. התור הכי קרוב לאותה רופאה זה באמצע מאי. משיחה/ות טלפונית עם האחיות הבנתי שאין באפשרותה לפגוש אותי לפני ושלצורך בדיקת דופק או כל דבר אחר שאפנה למרכז ב. האשה בעיר אחרת ואכנס לרופא תורן.  ומה לגבי המלצתה להריון בסיכון כבקשתי???! להתחיל עם זה מאמצע מאי זה נראה לי ממש ממש מאוחר...   
לצפיה ב-'היי לעטופת הפחד וברוכה הבאה'
היי לעטופת הפחד וברוכה הבאה
02/04/2018 | 18:45
5
79
או. קיי- אז אני מסכמת- לעצמי וגם לך- 
בת 40 (לא כתבת זאת. זה מה שכתוב בכרטיס שלך), נשואה, ילדה בת 9, לאחר מכן נולדה בת בלידה שקטה בשבוע 40 (לא כתבת מה היו נסיבות האסון), לאחר מכן נולדה תינוקת בריאה, שכיום היא בת 4 וחצי. 
נמצאת בשבוע 5. הריון לא מתוכנן, אך רצוי. 
מתה מפחד, ולא יודעת איך תצליחי לעבור זאת שוב, בשנית, ולהישאר אדם ואמא שפוייה. 
איך הצלחת לעבור את הריון הקשת שלך? מה עזר לך אז, אם בכלל?
אם טיפול וליווי אישיים מדברים אלייך, את מוזמנת לפנות אליי לצורך כך במערכת המסרים. אשמח לשתף אותך בפרטים נוספים. 
 
לגבי נושא הביורוקרטיה- יש אפשרות לבוא בכל שלב שהוא למרכז בריאות האישה ולבקש להיבדק. האם בהריון הקשת שלך היית צריכה להיות מטופלת טיפול רפואי מיוחד כלשהו? (תמיכה הורונאלית, הזרקות קלקסן...), הוגדרת כהריון בסיכון?. מי היה רופא/ת ההריון הקודם שלך? האם יש לך דרך תקשורת עימו/ה? (מייל, נייד...). 
 
מאחלת שיהיה הריון תקין ושיסתיים בידיים מלאות.
שירה. 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'היי שירה..'
היי שירה..
03/04/2018 | 23:15
4
101
מדקדקת את סיכומך..
-אכן לפני כמעט 4 חודשים מלאו לי 40.  עוד נדבך שמגביר חרדה..
מה גם שמה שהוסיף לתחושת ה'כנגד כל הציפיות' היה זה שלפני כ3 חודשים העזתי לחזור לאחר כ5 שנים לרופאת נשים חדשה ובמקביל עקב סבלי ממיגרנות עברתי בדיקות דם ביום השני של המחזור וכשהגעתי לרופאת הנשים החדשה שנחשבת לבעלת שם היא הסתכלה על תוצאות הבדיקה ואמרה שלפי הבדיקות נראה שהנני כבר בגיל הבלות ולא הכי פוריה ושבמידה ואנו רוצים הריון נוסף אז אצטרך להתחיל בטיפולי פוריות.. כך שעם האכזבה שהיתה בפן האישי שיתפתי בביטחון את בעלי בידיעה, שכאמור היה סגור ושלם עם אי רצונו לעוד ילד (יש מצב שבין השאר בגלל דאגתו אלי וגם הטרדה מכל הכרוך בכך.) ובמקביל התחלתי אני להשלים עם העובדה כי אין לי אלא להשלים ולהתמודד עם אי רצונו ולקבל את זה שזה בעצם רק לטובתי ומצאתי עצמי לראשונה מוסרת בגדי תינוקות ששימשו את הבנות, ואת מיטת המעבר, מוכרת במחיר מצחיק את העגלה ומפרסמת למכירה את השיגה מיטת התינוק וכרית ההנקה..
- אכן בכורתי אוטוטו בת 9, הלידה השניה שלי היתה "שקטה" בשבוע 40- והסיבה: לצערי הרב לא ידוע עד היום. לא חבל טבור כרוך ולא קרישיות.. כן, יד הגורל האכזרית!!! כ5 ח' לאחר מכן נכנסתי להריון עם ילדת הקשת המאירה שלי (מה שבדיעבד היה מהר מידי כי היתי עמוק בתוך שנת האבל בה בחרתי להיות ואת ההריון שלה הסתרתי אפילו מעצמי (אף לא פעם אחת הסתכלתי על צג האולטרסאונד מחשש להיקשר ולהיצלק בשנית..)..
- בהריון השלישי שלי הצלחתי (בזכות הרופא הקודם שהיה לי שלצערי עבר מהכללית למכבי) די מתחילתו להיות מטופלת בהיי ריסק בתל השומר הרופאה המקסימה שקיבלה אותי בביקורי התכופים של נתנה בידי הפניה פתוחה לאשפוז. יצא אז שקצת לפני שבוע 35 אשפזתי עצמי,היה זה יום לפני ראש השנה. לא היתי מסוגלת לראות עצמי בערב החג אצל משפחתו עם בטן של תחילת תשיעי. רגע לפני שבוע 36 עברתי שוב דיקור מי שפיר וזאת בכדי לראות הבשלת ריאות ומוכנות ללידה ובשבוע 36 ילדתי את ביתי. כל כך רציתי חוויה מתקנת ואף הזמנתי דולה מבית החולים אך לצערי שילמנו לה לשוא ולא ניצלנו את שירותיה היות וזמן קצר לאחר שהגיע המוניטור הראה האטה בדופק ונשלחתי היישר לקיסרי חירום. ב"ה ביתי בטוב.
כיום נמצאת כמעט בשבוע ה6 של הריון חדש אך לא מצופה ולא מתוכנן ואולי גם לא רצוי.. (מלבד על בנותיי שלכשידעו יתמוגגו משמחה).
מלבד בדיקת הבטא טרם היתי אצל רופת הנשים ולא ביצאתי בדיקות. מכעיס אותי שהרופאה מסרבת לקבל אותי לפני חודש מאי. כל כך קיויתי שתסכים לקבל אותי לפני. וכן אעשה ככל שביכולתי על מנת להיות שוב תחת השגחה וטיפול בהיי ריסק של תה"ש.. (את הלידה השקטה עברתי אז באסף הרופא ומאז לא מסוגלת להתקרב לשם..)
- בבוקר שישי שעבר נפגשתי פגישה חד פעמית עם התרפיסטית שליווה אותי מחודשים ספורים אחרי "השקטה" ועד לפני קצת יותר משנה. כשבעלי גילה והבין שניפגשתי עימה שוב. הוא לא הגיב בטוב, היה ההפך מאמפתי וזרק "חשבתי שאת כבר מאחורי זה ושכבר הפסקת עם המפגשים האלו" ואם איני טועה הוסיף גם "לא חבל על הכסף?!"
סליחה על העומס ותודה על ההקשבה
 
 
לצפיה ב-'ואו, באמת עמוס...'
ואו, באמת עמוס...
04/04/2018 | 15:54
3
137
ובגלל שעמוס, אתמצת בנקודות:
1. מגרנות בהריון- סבלתי מאוד מאוד ממגרנות בהריון עם מעיין, גם כי יש לי נטייה לכאבי ראש ומגרנות, וגם בגלל שהעומס הנפשי הכריע אותי. לקחתי מדי יום כדור בשם רילרט, שנאמר לי מפורשות במרכז הטרטולוגי שמותר לקחת אותו. 
כך שיש פתרונות, גם לאישה בהריון. צריך כמובן להתייעץ רפואית לגבי העניין וגם לברר במרכז הטרטולוגי. 
 
2. יש לך ולבעלך לדון על הרבה נושאים משמעותיים ומכריעים, כגון עד כמה ההריון הזה רצוי, איך מתייחסים להמשכו, איך הוא יכול לתמוך בך, לאיזה סיוע את זקוקה ממנו, וכן הלאה. רצוי לעשות זאת במסגרת טיפולית שתיתן מענה לשניכם. 
אם הוא מתנגד למסגרת טיפולית, תלכי את בעצמך ותדוני עם המטפלת שלך בכל הנושאים הללו ועוד. 
 
3. "לא חבל על הכסף?"- סליחה, אבל ממרום שנות עבודתי, אני יכולה לומר לך שזו תגובה גברית טיפוסית. וסליחה  עם כל הגברים (כמו בעלי, למשל) שכן מבינים חשיבות תהליך טיפולי רגשי וחושבים שממש לא חבל על הכסף, כי הבריאות הנפשית הרבה יותר חשובה.  אגב, הרבה פעמים הגברים אומרים את זה כחלק מההתנגדות שלהם, וממערך ערכים מסויים שעליהם גודלו, ולא בגלל שהם באמת חושבים שזה מיותר. 
גם בטיפול רגשי יש מגוון מחירים. מעיזה לומר שאני גובה 200 ש"ח על שעה טיפולית (ואני משקיעה כעת את כל מרצי והוני כדי ללמוד ולשכלל יכולותיי כמטפלת גם בנושא זה), ויש כאלו שגובות 400 ש"ח ואפילו יותר. 
 
אני מקווה שכן תמשיכי להיות מטופלת ותמשיכי לדאוג לעצמך, כמו גם לזוגיות...
ההריון הזה יציב בפניכם אתגרים לא פשוטים- גם אישיים וגם זוגיים, וצריך סיוע בהתמודדות. 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה על תגובתך '
תודה על תגובתך
04/04/2018 | 22:54
2
21
לצפיה ב-'קפצתי אתמול בבוקר למ.בריאות האישה...'
קפצתי אתמול בבוקר למ.בריאות האישה...
09/04/2018 | 19:38
1
119
בעקבות הפרשות עם דם שהיו לי עד לפני ימים אחדים וכאבים כמו כאבי מחזור חזקים..
לפי תאריך המחזור האחרון אני אמורה להיות בשבוע 6.4.
היא ראתה שק הריון תוך רחמי אך לא ראתה עובר ולא דופק.
נתנה לי הפניה לבדיקות דם ולאולרסאונד בעוד 5 ימים.
מקווה ימשיך טוב...
לצפיה ב-'אמממ....'
אמממ....
09/04/2018 | 20:29
67
בשבוע זה אמורים במפורש לראות עובר בתוך שק ההריון. לרוב יש גם דופק, אבל לא תמיד. אבל שק הריון ריק? נשמע לי, לצערי הרב, לא ממש בכיוון, אלא אם כן היה ביוץ מאוחר, וגיל ההריון יותר צעיר ממה שציינת, שזו כמובן גם אפשרות. 
האם הרופאה נראתה מודאגת? אופטימית? איזו תחושה קיבלת ממנה?
בכל מקרה, בוודאי שצריך לחכות עוד מספר ימים וללכת שוב להיבדק. 
אני מקווה יחד איתך שמדובר בביוץ מאוחר, ושבעוד מספר ימים תהיה התפתחות חיובית. 
 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אענה לכולן בימים הקרובים'
אענה לכולן בימים הקרובים
28/03/2018 | 21:23
37
לצפיה ב-'מי שפיר בהריון לאחר אובדן'
מי שפיר בהריון לאחר אובדן
25/03/2018 | 11:32
14
216

היי !
יודעת שזו שאלה כלכך אינדבדואלית. חשבתי שהגעתי להחלטה עם עצמי וכל הזמן מוטית מדיעות מסביב וקריאה באינטרנט (יודעת שזה לא מומלץ אבל לא שולטת בזה).
מרגישה שקצת איבדתי את האמונה בעצמי ובתחושות שלי.
עברתי שנים קשות, אובדן פתאומי,מחלה קשה,אובדן הריון וכרגע בהריון חדש בשבוע 15. בת 36. גרה בחו״ל. כאן הגישה היא שאם אין  ממצא בסקירות לא ממליצים רק על בסיס גיל. אני מוצאת בזה הגיון אך לעתים החששות משתלטות עליי. משפטים של בנות כמו ״מקסימום אם יש הפלה מנסים שוב״ , זה משפט של מישהי שלא היה לה קושי להשיג הריון ולא עברה הפלה לטעמי. אז פחות מתחברת גם לטענה הזו.

אשמח לשמוע את דעתכן והאם שמעתן המלצה לכאן או לכאן מומחים בארץ.
תודה !
 
לצפיה ב-'דעה אישית שלי'
דעה אישית שלי
25/03/2018 | 11:50
3
144
בתקווה שאגיע לשבוע הרלוונטי אני מתכננת ללא ספק לעשות מי שפיר, עם או בלי אינדיקציה. אם עושים אצל אחד הגדולים הסיכון ממש מזערי. לעומת זאת, הסיכון לפגם או מום לא עלינו לא מבוטל. אני כלכך מבינה את הכאב שבהיריון יקר, אבל זה בעייני לא השיקול בלגדל ילד עם מום.
לצערי הריון קודם, לאחר טיפולים של שנים, נאלצתי להפסיק אחרי מי שפיר ללא אינדיקציות קודמות. זו כמובן החלטה אישית, ולא כל אחת מפסיקה הריון על אותם דברים שמתגלים. כשהתלבטנו מה לעשות היה מאד קשה לשים בצד את הטיעון שזה הריון יקר אבל הכרחתי את עצמי לעשות זאת.
לצפיה ב-'תודה רבה על תגובתך'
תודה רבה על תגובתך
25/03/2018 | 11:56
87
מבינה אותך לחלוטין. אני עברתי גם סרטן והמספרים שם כלכך הרבה יותר גדולים (בהקשר של סיכויי חזרה) שמרגישה שאסור לי לדאוג כלכך ממספרים כאלה קטנים. כרגע מה שמוליך אותי הוא שהמספרים (סטטיסטיקה לפי בדיקות הדם) והשקיפות טובים והגיל לא אמור להיות השיקול היחידי (בת 36). אבל מבינה מאוד את גישתך ולעתים מאבדת את האמונה בהחלטתי.
תודה ששיתפת אותי
 
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
29/03/2018 | 15:27
1
57
אני מקווה שזה בסדר שאני שואלת, אשמח אם תשתפי כאן או במסר פרטי...
 
כשאנחנו עמדנו מול הדילמה הזו בהריון, החלטנו בדומה לכם, שלמרות סטטיסטיקות מעולות של 1:10,000 נעשה דיקור כי הרגשנו שהסיכון לפספס מום מלחיץ אותנו יותר מאובדן ההריון. תוצאות מי השפיר והצ'יפ הגנטי היו תקינות ועשינו אצל אחד המומחים הנחשבים... אבל בשורה התחתונה, ההריון הסתיים בלידה שקטה כתוצאה מזיהום, עם חשד של הרופאים שיתכן וזה נגרם כתוצאה מהדיקור. 
מתוך רצון להימנע מדיקור מי שפיר בהריון הבא, התייעצנו עם מספר רופאים והבנו מהם שבדיקת הדם נחשבת למדוייקת כשמדובר בתסמונת דאון בעיקר, אבל שלשאר המומים אמורה להיות אינדיקציה ויזאולית שניתן לגלות בסקירות. הם היו סקפטיים יחסית לגבי האפשרות לאפס אינדיקציות בבדיקות הסקר ובבדיקת NIPT, שיובילו לממצא משמעותי בדיקור.  
ההודעה שלך קצת עירערה את מה שהבנתי מהם... האם עשית את כל בדיקות הסקר ובכולן התוצאות היו טובות? האם עשית את בדיקת הדם? תוכלי לשתף מה היה הממצא?
אני מאוד חוששת לעשות מי שפיר שוב אחרי מה שעברנו ומה שאנחנו עדיין עוברים, אבל כשנגיע לרגע האמת - מקרים כמו אלו שתארת, יהפכו את ההחלטה לקשה יותר. 
אני מקווה שהצלחתם להתאושש מהחוויה הכל כך קשה הזו ומאחלת לך הריון ארוך וקל עם סוף מאושר. 
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
29/03/2018 | 17:42
53
אני לא עשיתי בדיקת NIPT אבל אולי יעודד אותך שאילו הייתי עושה היה מתגלה גם שם. התסמונת היתה קליינפלטר שפוגעת רק בזכרים (XXY במקום XY).
 
מפתיע אותי מאד מה שאמרת שרוב המומים או מתגלים או בבדיקת דם או רואים בהדמיה, כי ידוע שצ'יפ גנטי רחב מאד.
 
נשמע מזעזע מה שעברתם במי שפיר, מפחיד ביותר. אני ממש מאחלת לך שמה שלא תבחרו יוולד ילד בריא בסוף! מגיע לכולנו חוויה מפצה....
לצפיה ב-'מנסה'
מנסה
25/03/2018 | 17:36
1
128
תעזבי את כל האינטרנט, תחשבי מהבטן - מה בא לך לעשות. רק לך. ולא משנה מה יגידו אחרים.
דעתי האישית פה ממש לא חשובה - כי הרי עם אותם נתונים שתי נשים שונות יקבלו שתי החלטות שונות לחלוטין.
אני לדוג',עשיתי בדיקת NIPT - בדיקת כרומוזומים מדם אמהי.לא מבטיחה דיוק במאה % בגילוי של תסמונת דאון , אבל מצד שני לא מזיקה לאמא ולעובר. בדיקה הזאת התאימה לי בול ואני מאושרת שהציאו אותה. במדינה שאת גרה בה היא קיימת ? (זה לא שאני ממליצה לך לעשות אותה, פשוט אם הבדיקה הזאת קיימת, אז יש לך עוד אופציה).
בארץ אפשר לעשות - מי שפיר + ציפ גנטי, מי שפיר רגיל (כ- 5 תסמונות נפוצות יותר), בדיקת NIPT ואפשרות אחרונה חביבה - לעשות רק סקירות.
המון בהצלחה בכל החלטה שתבחרי ושיהיה בידיים מלאות.
אם את רוצה לשאול משהו או להתלבט בקול רם - אנחנו פה.
לצפיה ב-'את כלכך צודקת'
את כלכך צודקת
25/03/2018 | 22:53
85
ולכל אחת היסטוריה שונה שמאוד משפיעה על ההחלטות. בד״כ לא משווה ויודעת מכל הדברים שכבר עברתי כמה לא חכם לחרוש על האינטרנט אבל פתאום עולה בי איזה חוסר ביטחון וטירוף ואני מתחרפנת :)

עושים פה nipt, יש הבדל בין שלל הסוגים, עשיתי את זו שבודקת רק את 3 התסמונות (כבר שכחתי את המספרי כרומוזומים,אלו שרוב הבדיקות בודקות) וכרומוזומי המין.
לצפיה ב-'אני לא עשיתי'
אני לא עשיתי
25/03/2018 | 18:10
1
142
עשיתי את כל הבדיקות הלא פולשניות (למעט nipt, שלא יכולתי), והמון סקירות שעלו המון כסף, והייתי ממש שלמה עם זה שאני לא עושה מי שפיר, למרות שכולם סביבי ראו בי משוגעת. נולד תינוק חמוד ובריא.
לצפיה ב-'תודה על התגובה והעידוד'
תודה על התגובה והעידוד
26/03/2018 | 11:27
25
לצפיה ב-'אני מבינה אותך, ולמרות זאת הייתי עושה מי שפיר'
אני מבינה אותך, ולמרות זאת הייתי עושה מי שפיר
26/03/2018 | 01:42
1
97
הריון ראשון, אובדן בשבוע מוקדם.
הריון שני, אמרתי לעצמי שאשמור עליו מכל משמר ואנסה ככל האפשר להימנע ממי שפיר. אחרי סקירה ראשונה ושקיפות טובות, עשיתי בדיקת nipt "רק כדי לישון טוב בלילה" - וקיבלתי תשובה חיובית לטריפל X. נכנסנו לסחרור של קריאה באינטרנט והתייעצויות ולבטים קשים לגבי המשך ההריון.
כמה ימים אחר כך עשיתי בדיקת מי שפיר, שהראתה שיש טעות בתוצאות ה-nipt.
התוצאה של ההריון הזה ישנה עכשיו בחדר שלה וחולמת על ארנבים וחתלתולים וים.
 
מה שאני לקחתי מהסיפור הזה זה שאני צריכה ודאות. אני רוצה לקבל החלטות על סמך מידע, לא על סמך 99% מידע. וזה דבר שרק בדיקת מי שפיר מאפשרת.
ועוד דבר שידעתי עוד קודם - אנחנו לא בנויים לגדל ילד פגוע. אין לנו איתנות כלכלית ורגשית לזה, ועכשיו כשיש במשוואה ילדה אחת שההשלכות של אח פגוע יפגעו גם בה, בהריון הבא אין לי ספק שארצה לוודא מעבר לכל ספק לוודא שהעובר בריא.
 
אבל זו אני. בסופו של דבר ההחלטה היא שלך.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
26/03/2018 | 11:35
67
מבינה אותך.
אני עוד לפני הסקירה השנייה ועוד לא בטוחה מה אעשה בהריון הבא אם יהיה כזה.
 
לצפיה ב-'אני עשיתי מי שפיר בכל ההריונות שלי'
אני עשיתי מי שפיר בכל ההריונות שלי
28/03/2018 | 00:41
148
הראשון בגיל 34, ללא שום אינדיקציה. בשני האחרונים גם עשיתי צ'יפ מלא.
גם אני זקוקה לוודאות. אם אני אהיה ה 1% לא אוכל להתנחם בכך שב 99% מהמקרים הכל בסדר.
גם אני לא ערוכה לגדל ילד פגוע. לא אישית. לא זוגית. לא משפחתית. לא כלכלית. לא ולא. ולא. מה שביכולת השליטה שלי אני עושה. יש דברים שלא ניתנים לגילוי מוקדם. כשילד מגיע לעולם כמובן אעשה עבורו הכל, לא משנה מה החבילה שלו. אבל אם שואלים אותי מראש - אני מעדיפה לבחור על סמך המידע הרחב ביותר שאני יכולה להשיג.
כמובן שזו החלטה מאד אישית. מאחלת לך שתבחרי במה שהכי נכון עבורך.
לצפיה ב-'יקרה...'
יקרה...
29/03/2018 | 16:00
114
מבינה את חששותייך ואי השקט שלך.. 
אני אישית כן חושבת שעל אף הסיכון הלא גדול, חשוב לבצע את הבדיקה ולו אם יש גורם אחד שמצדיק זאת. וזאת בידיעה שבדיקות אחרות כדוגמאת בדיקות הדם לא מגלות הכל וכן אם רוצים לעשות גם בדיקת צ'יפ אז זה רק דרך המי שפיר.
(אני בהריון האחרון שלי ביצעתי גם מי שפיק בשבוע 17 אם איני טועה וגם ב. מי שבוע כיום לפני שבוע 36 לצורך בדיקת הבשלת ריאות ואישור מוכנות ללידה. כן חששתי אך מצד שני היה זה בזמן אשפוז בתה"ה ותחת ידיים טובות וזאת בידיעה שאם חלילה קורה משהו שולחים אותי ישר ללידה..)
 
לצפיה ב-'רוצה לספר לך כמה דברים-'
רוצה לספר לך כמה דברים-
02/04/2018 | 20:36
1
109
1. יש רופאים גם פה, בארץ, שאומרים שאם אין ממצא בבדיקות קודמות, ואם כל הבדיקות כולל ניפט תקינות, אז לא המלצה גורפת שהיא רק על בסיס גיל. כזו היא הרופאה שלי (ד"ר דורית רביד). 
 
2. בשלושת ההריונות של ילדיי לא עשיתי מי שפיר. לא בגלל שאני לא חושת שזה חשוב, אלא בגלל שלא היתה אינדיקציה רפואית לכך, ולא רציתי לסכן הריון בריא. 
זו אני, ואני די יוצאת דופן פה בארץ, ובוודאי בגיל המבוגר (את ביתי השלישית ילדתי בגיל 41). אם את רוצה יותר פירוט, תכתבי לי. 
 
3. לא מכירה מישהי שאומרת "מקסימום אם יש הפלה, אז מנסים שוב". זה משפט לא הגיוני, ואפילו טפשי, ואני לא מכירה מישהי שחושבת כך. גם אם ההריון הושג באופן טבעי ובחודש הראשון של הנסיונות. כל הריון רצוי הוא הריון יקר. זו, כמובן, דעתי. 
 
מאחלת לך שתחליטי בצורה הכי נכונה עבורך, ושיהיה המשך הריון תקין
 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה רבה !!'
תודה רבה !!
04/04/2018 | 12:34
47
מסכימה איתך,שמעתי אותו מכמה חברות, שלא עברו הפלה כמובן.
אשמח לשמוע יותר,כותבת לך!
לצפיה ב-'מצטרפת חדשה, בלחץ'
מצטרפת חדשה, בלחץ
27/03/2018 | 15:36
6
214
שלום לכולן, קוראת אתכן הרבה בשקט. מזל שאתן פה. זה יהיה קצת ארוך.
אני בהריון רביעי, בשבוע 18.
בעברי הריון ראשון, תאומים, שהסתיים בלידה תקינה (קיסרי) בשבוע 38, היום תאומים בריאים ומקסימים בני 6. טפו טפו טפו.
לפני 3 שנים הייתי בהריון עם עובר יחיד, שנאלצתי לסיים בלידה שקטה בשבוע 26, אחרי שהתגלה מום בלב העוברית. קיבלתי ציטוטק, שגרם לקרע ברחם, שגילו כשכבר הייתי בסכנת חיים. לקח לי הרבה זמן להתאושש (בעיקר נפשית) ובכל מקרה אמרו לי לחכות לפחות שנה וחצי לפני כניסה לעוד הריון, וגם אז אהיה בסיכון ויילדו אותי לפני צירים בקיסרי. 
בקיץ האחרון נכנסתי להריון ושבוע אחרי שראו דופק, היה דימום וכבר לא היה דופק. 
כמה חודשים אח״כ נכנסתי להריון נוסף, הנוכחי. עברתי שקיפות תקינה, NIPT תקין (וזו בת!), וסקירה תקינה, כולל בדיקה מקיפה של הלב. חשבתי שחלק גדול מהדאגות מאחוריי, ועכשיו רק אצטרך לדאוג לקראת הסוף שלא יהיה קרע בעקבות צירים מוקדמים. בעבודה הודעתי שאחרי פסח מורידה הילוך ועובדת מהבית.
היום הלכנו לעשות דיקור מי שפיר, ובבדיקה הרופא ראה שצוואר הרחם באורך 2.5 ס״מ. גבולי. לפני שבועיים היה 3.1. הציע לחכות שבוע - אם נשאר אותו דבר - לעשות  את הדיקור כמתוכנן. אם מתקצר יותר - לשקול לוותר על דיקור + אכנס לסטטוס של הריון בסיכון גבוה עם כל המשמעויות (פרוגסטרון, שמירה, אולי בית חולים וכו...). פתאום נלחצתי נורא. מפחדת שהצוואר יתקצר עוד יותר ויוביל להפלה, מפחדת שאם נעשה דיקור הוא יעודד את הקיצור.
במילים אחרות, עד עכשיו הצלחתי לשמור על שפיות יחסית למרות כל הסיבות להיות בלחץ. היום עברה לי השפיות :( 
אשמח לעידוד, אבל גם לניסיונכן מכל כיוון - הריון אחרי קרע, הריון עם צוואר מקוצר, דיקור עם צוואר מקוצר, כל מה שיוכל להרגיע ולעזור. 
לצפיה ב-'למותק'
למותק
27/03/2018 | 22:51
1
177
2.5 זה לא אסון, אבל, כמו שכתבת זה גבולי.
אני, האמת, היסטרית ולא הייתי מחכה שבוע. הייתי דורשת כבר עכשיו טיפול בפרוגסטרון (נרות ו/או זריקות), שמירה ולשקול תפר צווארי (אין לי מושג האם תפר רלוונטי אחרי קרע ברחם).
רופא מטפל שלך ערני ולא מזלזל ? אולי כדאי לשקול חוו"ד שניה אצל אחד התותחים ?
לגבי דיקור, כמובן, לא יכולה להמליץ. את תגדלי את הילדה ולא אני.
לו אני במקומך - לא הייתי עושה דיקור עם צוואר מקוצר, במיוחד ש NIPT וסקירה ראשונה תקינים. 
את ביקשת שנרגיע אותך. לדעתי מה שבאמת ירגיע אותך, זה אם תהיי בטיפול אצל רופא טוב.
שולחת חיבוק ומאחלת המון בהצלחה !
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה!'
תודה רבה על התגובה!
01/04/2018 | 12:05
32
צודקת. זה הדבר הראשון ששאלתי את הרופא, והוא התעקש שעדיף לחכות שבוע ולא סתם להתחיל עם פרוגסטרון. והוא לגמרי אחד התותחים... מחר כבר אהיה אצלו אז אדע טוב יותר מה המצב. ועדיין נצטרך להחליט לגבי הדיקור :/
לצפיה ב-'היי מותק0818 וברוכה הבאה'
היי מותק0818 וברוכה הבאה
02/04/2018 | 17:14
3
45
לקח לי כמה ימים לענות. האם היית בינתיים שוב אצל הרופא? האם יש החלטות כלשהן?
 
רציתי לספר לך לגביי, שבהריון האחרון שלי (עם ביתי השלישית, מעיין, שנולדה לאחר 6 הפלות+עוד אחת במנייה הכללית...)- בשבוע 25 הרופאה שלי גילתה בבדיקת אולטרסאונד, שדופן הרחם באיזור הצלקת הפנימית משני הניתוחים הקיסריים שעברתי, הדופן דקה מאוד. הלכתי ביום למחרת לדעה שנייה של רופא נוסף, שאכן אישר את הממצא. זה כמובן היה ממצא מדאיג, בשל הסכנה הכרוכה בקרע רחמי. 
אורך הצוואר היה תקין. 
בכל מקרה, מה שהיה זה שבאתי כל שבוע למעקב אחר הממצא, כדי לוודא שאינו גדל. אמרו לי להוריד הילוך, להמשיך לעבוד כרגיל, אך להפחית עבודות בית, סחיבות והתרוצצויות. נאמר לי במפורש שמרבית העומס על הרחם הוא כתוצאה מגדילת העובר, אך שעדיף שלא אוסיף גם עומס חיצוני. 
לשמחתי הרבה, הממצא נשאר כפי שהוא, ולא התרחב. ניתחו אותי בשבוע 37+2. נולדה תינוקת בריאה ומקסימה. כיום היא כבר ילדונת בת 3 וקצת:). 
 
אנא עדכני מה קורה, בתקווה לבשורות טובות. 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

 
לצפיה ב-'תודה ועדכון'
תודה ועדכון
02/04/2018 | 17:57
2
76
תודה שירה.
איכשהוא כל סיפור, גם אם הוא קצת שונה, הוא מעודד.
היינו היום אצל הרופא שלי + אצל רופא מומחה נוסף. צוואר הרחם נישאר אותו דבר, ולא התקצר, ולכן שניהם אמרו שאין מניעה לעשות מי שפיר. כמובן ההחלטה היא בסוף שלנו, והיא החלטה קשה, אבל החלטנו שעושים מחר בבוקר. תחזיקו אצבעות שיעבור בשלום...
נהיה במעקב כל שבוע לבדוק את אורך צוואר הרחם, ואם יתקצר עוד נתחיל בפרוגסטרון.  
לצפיה ב-'שיהיה בהצלחה! ומחזיקה אצבעות, ברור!'
שיהיה בהצלחה! ומחזיקה אצבעות, ברור!
02/04/2018 | 20:28
10
לצפיה ב-'בהצלחה !'
בהצלחה !
02/04/2018 | 23:28
7
לצפיה ב-'מישהי לוקחת חומצה פולית בנוזל אשמח להמלצות'
מישהי לוקחת חומצה פולית בנוזל אשמח להמלצות
24/03/2018 | 21:48
27
לצפיה ב-'שבוע 24:)'
שבוע 24:)
21/03/2018 | 15:09
1
198
היי בנות, לא הייתי פה המון זמן.
שמחה לשתף אתכן שאני כבר בשבוע 24 תודה לאל, עם עוברית בבטן. 
כל כך מרוגשת ומצפה ליולי.
 
למי שלא זוכרת אני עברתי גרידה בשבוע 9 לאחר שהדופק פסק ולאחר מכן גם היה לי הריון כימי.
 
שיהיה חג שמח לכולנו!!! ורק בשורות טובות.
 
 
לצפיה ב-'אה, נפלא! יופי של עדכון-'
אה, נפלא! יופי של עדכון-
23/03/2018 | 18:18
69
טוב שבחרת לשתף אותנו בהתקדמות ההריון. שמחה שהכל עד כה תקין ומבטיח. 
אשמח לקבל עוד עדכונים לאורך הדרך, ככל שתחפצי. 
שיהיה המשך תקין, ושנזכה כולנו לקרוא פה את הודעת הלידה שלך ביולי.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

 
לצפיה ב-'שבוע 35'
שבוע 35
23/03/2018 | 12:16
2
169
המון המון זמן לא רשמתי כאן אבל המשכתי לעקוב, לקרוא ולהתעניין... אז למי שלא זוכרת- עברתי הפלה בשבוע 21 עקב מומים קשים בלב ובמוח של העובר... גילינו את המומים בדיוק בפסח שעבר ופשוט לא נתפס שפסח מתקרב ואני כבר שבוע 35, מתקרבת בצעדי ענק לקראת הלידה עם הריון תקין ב״ה... תחושות של פחד ולחץ מהולות בשמחה ותקווה, כל כך מקווה שהכל יעבור בשלום ובידיים מלאות!
רציתי לשאול אולי אתן יודעות... בדרך כלל אומרים שלידה ראשונה בדרך כלל לוקחת יותר זמן (גם מבחינת זמן הלידה והצירים וגם מבחינת השבוע שהוא בדרך כלל יוצא), השאלה שלי אם יש שוני אם לא מדובר בהריון ראשון ועברתי גרידה בשבוע 21? אומנם לא עברתי לידה אבל כן היה הריון מתקדם, אשמח לתשובה אם מישהי יודעת...
לסיום, רוצה לאחל לכולכן שבת שלום וחג שמח, בעזרת ה׳ שכולנו נתבשר בבשורות טובות, בהריון משעמם, בלידה קלה והכי הכי חשוב בידיים מלאות!
לצפיה ב-'ממש מתקדמת!'
ממש מתקדמת!
23/03/2018 | 17:55
80
אני חושבת שאת נכנסת בכל זאת לקטגוריה של לידה ראשונה - כי הגוף 'זוכר' האם היתה לידה פעילה קודם. כנראה בכללי הניתוח הזה נכון לרוב הנשים, שהלידה הראשונה שלהן נמשכת זמן רב יותר מהבאות. לגבי שבוע הלידה - לא יודעת. בכל מקרה מדובר - בקווים כלליים כמובן - במינעד שמאפיין את גופה של האישה. יש מי שהתמזל מזלה שלא להיפתר אף פעם, מי שיולדת ממש ממש מהר, כנ"ל לגבי מי שיולדת בשבוע 38 ומי שתמיד ממשיכה עד הסוף.
בכל מקרה, מתי שלא יקרה - מאחלת לך לידה קלה ומעצימה, ובעיקר ידיים מלאות ובריאות לשניכם.
לצפיה ב-'יופי, טוב שבחרת לכתוב את העדכון- '
יופי, טוב שבחרת לכתוב את העדכון-
23/03/2018 | 18:13
77
את בישורת האחרונה ממש. 
התחושות של פחד ולחץ מהולות בשמחה ותקווה, מוכרות לי היטב והכי הכי מובנות. 
אני חושבת שגרידה "לא נחשבת" מבחינת הכנת הגוף ללידה. 
ובאופן כללי- אין כללים פה. יש מי שיולדת גם בלידה ראשונה יחסית בקלות, יש שעוברת כמה לידות קשות, יש מי שיולדת לידה ראשונה בשבוע 37 ולידה שלישית בשבוע 40, יש מי שתמיד בשבוע 41, יש ויש ויש ויש....
 
אני עברתי 3 ניתוחים קיסריים, כך שאני לא ממש מבינה בלידות. כל מה שכתבתי לך היה פשוט מהיכרות שלי של סיפורי לידה של חברות, גיסות וכן הלאה. 
 
המשיכי לעדכן אותנו, ונמתין בסבלנות עד לבשורות המשמחות.
שירה. 
 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

 
לצפיה ב-'בטא נמוך ייאוש'
בטא נמוך ייאוש
22/03/2018 | 12:39
2
148
אחרי החזרת 2 מוקפאים בני יומיים בתאריך 6.3 על בסיס הורומנלי
18.3 בטא 30 פרוג 50 אסטרודיל 830
20.3 בטא 54 פרוג 55 אסטרודיל 962
22.3 בטא 111 פרוג 66 אסטרודיל 1073

מקבלת 2 פרוגינובה + 2 אנדומטרין + קלקסן
מה דעתכן מנסיונכן יש סיכוי כלשהו?
לצפיה ב-'אולי עדיף להפנות את השאלה לפורום פוריות. בהצלחה!'
אולי עדיף להפנות את השאלה לפורום פוריות. בהצלחה!
22/03/2018 | 12:51
18
לצפיה ב-'בטח שיש סיכוי !'
בטח שיש סיכוי !
22/03/2018 | 13:18
109
הבטא מכפילה יפה, מחזיקה לך אצבעות!
לצפיה ב-'הבוקר'
הבוקר
20/03/2018 | 11:40
1
267
החברה הכי טובה שלי סיפרה לי שהיא בהריון! (ראשון)

כל כך שמחתי, סיפרתי לה שאני בדיוק מסדרת לפסח והכנתי לה קופסא ענקית עם כל הבגדים הפצפונים של גילאי 0-3 (כי  יעלי, תינוקת המתנה המהממת שלי, כבר בת 4.5 חודשים, איך שהזמן רץ) ושאלתי את עצמי מתי אביא לה את זה (כי סתם לתקוע את זה בבית של מישהי שעוד בנסיונות זה נאחס).

כל כך שמחתי. שמחה שלמה, מלאה, אמיתית. נטולת קנאה. כמובן מיד התחילו גם המחשבות (עוד אין בטא) - אולי זה כימי. אולי לא יחזיק מעמד (כי היא מיד בדקה תל"מ ואמרה לי, וואו, אני תכף אמא! ואני אמרתי, כן בטח! כן בטח! איזו התרגשות! את יולדת בדצמבר, איזה יופי! היא שאלה אם יש משהו שאסור לאכול, אמרתי שעכשיו גיליתי שאסור נבטים, אז היא אמרה, טוב, חשוב לי לשמור עליו, ולצד השמחה האדירה חשבתי איזה יופי שהיא כ"כ מאושרת וכמה כיף להיות תמימה, כי עם כל הקרבה בינינו, ועם זה שהיא יודעה ש'זה' יכול לקרות - וש'זה' קרה לי - היא לא באמת יודעת, והלוואי שלא תדע לעולם).

נכון שכפי שצפיתי - עצוב לי להיפרד מעולם הילודה.
אני עדיין רואה כל בטן וכל תינוק קטנטן.
לפעמים אני עוד משתעשעת במחשבה על הריון נוסף, אבל זה קורה לי פחות ופחות. והקולות של המציאות מגיעים אלי חזק וברור - הקולות של הבית שלי, של המשפחה שלי, של הילדים הקיימים כאן ועכשיו. אנחנו מטיילים הרבה, כמעט כל שבת, מעמיסים את הפיצית על תיק הגב ונוסעים לטבע. תמיד חלמתי שנהיה משפחה מטיילת. עכשיו זה מתאפשר לנו.

איזה טריפ זה לגדל 4 ילדים. אמא שלי עדיין ממלמלת שהגזמתי לגמרי (ואני תמיד שואלת אם היא רוצה שאחזיר את יעלי לבטן), ותמיד לא מבינה איך אני עומדת ברעש/בבלגן/בבישולים וכל היתר, בעיקר לקראת השינה, כשאני בדיוק מניקה והקטנה צועקת לי לבוא לנגב לה תוך כדי שהאמצעי מספר לי משהו *נורא* חשוב (שמצריך קשב מוחלט) והגדולה לא מסכימה לצחצח לבד שיניים, ואיכשהוא אני מקשיבה תוך צחצוח ביד אחת וצועקת לקטנה שתחכה רגע (כי היא מסכימה 'רק אמא'!). בשבילה זה בלגן אטומי ורעש בלתי נסבל. בשבילי זה אושר.

לצפיה ב-'מאוד התחברתי לדברים שכתבת-'
מאוד התחברתי לדברים שכתבת-
23/03/2018 | 18:22
81
בגדול- תיארת מצב של אושר, וזה נפלא שאדם מגיע למצב הזה. 
תמשיכו להנות מכולם ומהפיצקית
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

 
לצפיה ב-'מתרגשת ומפחדת יחד'
מתרגשת ומפחדת יחד
17/03/2018 | 11:08
5
245
הדרך שלנו ארוכה ומפותלת, אני אנסה לתמצת (סליחה אם יצא חפירה).
לפני 3 שנים התחלנו את דרכנו ב-IVF עם PGD (אבחון גנטי של העובר לפני החזרה כדי לסנן מחלות גנטיות ידועות). היו המון עיכובים (בירוקרטיים, רגשיים, וטיפולים שהופסקו בגלל גירוי יתר). בפועל אחרי שנה וחצי נקלטתי בהחזרה השלישית. משהו בתוכי הרגיש שאני לא אמורה להיות בהריון, הלכתי לבדוק דופק כל שבוע בשליש הראשון וכל פעם הייתי ממש מופתעת שיש דופק. בעלי טען שאני קוראת יותר מדי בפורמים ואובר-מודעת להפלות. שקיפות מושלמת, סקירה מושלמת, ואני מתחילה להאמין שזה יקרה. הבום הגיע אחרי מי שפיר שגילה תסמונת שאינה תורשתית ונאלצנו להפסיק את ההיריון בשבוע 22. אני זוכרת את עצמי מההמתנה לועדה להפסקת הריון מתקשרת למרפאה לשאול אילו טפסים נדרשים כדי לחזור לטיפולים, זה כל מה שעניין אותי. בפועל לקח עוד שנה וחצי של ניסיונות. בהתחלה לא הגבתי לתרופות, אחר כך היו הרבה סבבים שכל העוברים היו חולים, ושסופסוף היו עוברים בריאים לא נקלטתי. אני ובעלי סיכמנו שעוד סבב אחד ודי, עוברים לתרומת זרע. בסבב הזה היה עובר ממש יפה שלצערי לא נקלט. בעלי התחנן לסבב אחרון באמת כי היינו כל כך קרובים. כבר בחרנו תורם כדי שנוכל ישר להתקדם אם לא יצליח. הפעם בנס נקלטתי. בטא ראשונה 260 ואחרי יומיים 540, ממש לפי הספר. יש לי עוד שבועיים עד בדיקת דופק.
בזמן ההמתנה לבטא, בימים שהבדיקות הביתיות עוד היו שליליות, משום מה הרגשתי רוגע ושלווה ולא הצלחתי להבין למה. אחרי שראיתי שני פסים הרגשתי שהפעם זה פשוט נכון והכל יהיה בסדר. עכשיו רק מתחילות החרדות.....
אני יודעת שכל הריון יקר אבל ההרגשה כאן שכל כך הרבה מונח על הכף. 
(תודה לכל מי שקראה עד כאן)
לצפיה ב-'מחזיקה אצבעות עבורך'
מחזיקה אצבעות עבורך
18/03/2018 | 20:32
57
התחושה שלך כל כך מובנת. באמת עברתם כל כך הרבה עד לנקודה הזאת. הלוואי והפעם זאת הפעם, ותזכו בהריון תקין ובידיים מלאות.
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
19/03/2018 | 08:20
3
57

בתקווה להריון תקין שיסתיים בידיים מלאות. 
עברתם דרך ארוכה ומתישה מאוד עד להגעה להריון הזה, וכולי תקווה שאכן יהיה עובר תקין והריון תקין. 
אני מבינה שאין עדיין ילדים בבית? 
למה חשבתם על תרומת זרע? האם הבעיה הגנטית בגללה אתם עושים PGD מורשת מבעלך? (ואם את יכולה לכתוב- מעניין אותי מה הבעיה). 
תפרטי מה שמתאים לך, ומה שלא- לא. 
המידע חשוב לי, כי מכל דבר אני לומדת, וכל דבר עוזר לי אחר כך לכוון נשים אחרות. 
 
יאללה- שיהיה בהצלחה רבה!
שירה. 
 
שירה דוד
 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
19/03/2018 | 09:12
65
אכן אין לנו (עדיין) ילדים בבית....
הבעיה הגנטית היא אכן מבעלי ותרומת זרע היתה "עוקפת" את הבעיה (אולי אפילו מאפשר לי לרדת כיתה להזרעות)
 
אני ממשיכה לשמור על אופטימיות מתובלת בחרדה, ביום חמישי בדיקה של שק הריון ואחרי פסח בדיקת דופק. פסח זה זמן של התחדשות ואני מאחלת לכל אחת כאן שהעתיד הורוד מעבר לפינה!
לצפיה ב-'עדכון בסה"כ חיובי, אבל עדיין חרדה'
עדכון בסה"כ חיובי, אבל עדיין חרדה
25/03/2018 | 07:59
1
70
ביום חמישי (שבוע 5) הלכתי לראות אם יש שק. נראה שק אחד עם חלמון, ללא קוטב עוברי. יאמר לזכותו של הרופא שלי שמראש אמר שלא מצפה לראות קוטב. מבחינתו הבדיקה תקינה. הייתי מאושרת ורגועה אחרי.
ואז בערב התחילו כאבים נוראים בבטן, ממש התפתלתי, ואחריהם היה שלשול אכזרי. אני יודעת שזה יכול להיות תסמין היריון נורמלי, אבל מאז נעלמו כל התופעות שהיו לי. אין לי יותר הרגשת כבדות בהליכה ולהתהפך במיטה, יותר אנרגטית, נעלמו לגמרי תחושות ברחם שהיו לי די הרבה לפני. יש לי ממש הרגשה רעה שהעובר הפסיק להתפתח. שוקלת ללכת למיון נשים (במרכז בריאות האישה) ביום שלישי בתקווה שתהיה איזה התפתחות (גם אם לא דופק). אני לא יודעת איך אשרוד עד חוה"מ לבדיקת הדופק הרשמית של שבוע 7.
אשמח לשמוע את דעתכן.....האם הכאבים שהיו לפני השלשול יכולים להיות הפלה?
לצפיה ב-'ועוד דבר'
ועוד דבר
25/03/2018 | 09:03
60
מיום שבת בצהריים יש לי כאב כמו הקרנות בגב תחתון בנקודה מסוימת בצד שמאל. כל כמה זמן כואב לשנייה ונפסק. יכול גם להעיד על משהו?
לצפיה ב-'הריון לאחר מספר הריונות כימיים רצופים'
הריון לאחר מספר הריונות כימיים רצופים
17/03/2018 | 07:47
4
131
הי, בדרך כלל קוראת סמוייה. שמחה ומתרגשת ויחד עם זאת מלאת חששות וחרדה לכתוב פה.
כרגע נמצאת ביואב 11 בערך ולשמחתי בדיקת ההריון חיובית.
בעברי, 3 לידות תקינות, ובנסיון לילד הרביעי עברתי 5 הריונות כימיים רצופים ולאחריהם מספר חודשים בהם לא הצלחתי להרות כלל.
נעשה בירור הפלות חוזרות מלא עי פרופסור כראפ שנמצא תקין.
החודש התחלתי טיפול אצל רופא פוריות ועשינו ניסיון של הזרעה על בסיס ביוץ טבעי לפני פנייה ל ivf ופרוצדורה בשם  pgs. האמירה היא שככל הנראה הבעיה היא באיכות העוברים.
מקווה מאוד לעבור את השבועות הקריטיים ולזכות בדופק חזק וחמוד.
לצפיה ב-'ברוכה הבאה לשהות ארוכה, בתקווה'
ברוכה הבאה לשהות ארוכה, בתקווה
19/03/2018 | 08:12
1
44

שמחה שהצליח ניסיון ההזרעה, למרות שלא כל כך ברור לי למה היה צריך לעשות הזרעה. כתבת שלא נקלטת מספר חודשים. בסדר. נשמע נורמאלי. לא כל פעם יש הריון. מעניין אותי למה הומלץ לך לעשות הזרעה?  
נשמע לי טיפה מהיר מדי הנושא של הפנייה במקרה שלך לפרוצדורות קשות ומורכבות כמו PGS. כולי תקווה שלא תצטרכי בכלל לשקול זאת ושההריון החדש יתפתח כהלכה ויסתיים בידיים מלאות.
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
21/03/2018 | 04:14
25
כמה תשובות:
נעשתהההזרעה היות ובדרך נמצאה בעיית מורפולוגיה בזרע, על אף שהוא מפרה.
לגבי תהליך הpgd, נאמר לי עי שני רופאי פוריות שונים (קופה ופרטי) שכל הבדיקות תקינות ועל כן הם לא יודעים לעזור בדרך אחרת.
היו לי 6 הריונות כימיים רצופים על פני שנה של נסיונות.
לגבי הקלקסן, בעברי רעלת הריון קשה, וישנם מס' ערכים שהוגדרו כבורדרליין, ועל כן הוחלט לשלב קלקסן מניעתי באופן אמפירי.
לצפיה ב-'לא הציעו לך קלקסן אחרי ההפלות?'
לא הציעו לך קלקסן אחרי ההפלות?
20/03/2018 | 22:17
1
9
לצפיה ב-'אני תחת תמיכה של קלקסן ופרוגסטרון מיום הביוץ'
אני תחת תמיכה של קלקסן ופרוגסטרון מיום הביוץ
21/03/2018 | 04:09
46
ההזרעה נעשתה על בסיס ביוץ טבעי.
לצפיה ב-'הריון לאחר הפלה '
הריון לאחר הפלה
04/03/2018 | 23:21
1
216
אני חושב שלאחר שאני משוטטת לי בפורומים ומחפשת תשובות הגיע הזמן גם להצתרף ולשתף :)
אז לפני משהו כמו 5 חודשים עברתי הפלה טבעית בשבוע 6 ונכנסתי להריון הזה לאחר 3 נסיונות לבד , ובגלל שהרופא לא תמכה ותמיד זלזלה החלטתי שנמאס לי וגם בגלל שחלות פוליצסטיות הלכתי על דעת עצמי לרופא פוריות מקסים ומדהים שהמליץ לי איקקלומין ואכן הנס קרה ואיכשהו יום לאחר סיום המחזור היה לי ביוץ שגיליתי כמה ימים לאחר מכן לפי בדיקות דם ואולטרסאונר וכל מה שנאלצתי זה לחכות שאכן נכנסתי להריון וזה קרה !!! ואיתו הדאגה כי היום עשיתי בדיקת דם כדי לאשר את הפס היפה שקיבלתי בבית ויצא בטא 599 ובגלל הפחד לעוד הפלה קראתי המון שאם הפרוגסטרון נמוך נותנים תמיכה ויצא לי בבדיקת דם 22 הרופא אמר שזה בסדר אבל למרות הכל אני לא שלמה ונורא מפחדת , מישהי עם סיפור דומה שלמרות הפרוגסטרון הנמוך התפתח הריון תקין ללא שום תמיכה ?
סליחה על החפירההה :)
לצפיה ב-'אני לא מבינה במדדים של פרוגסטרון,'
אני לא מבינה במדדים של פרוגסטרון,
06/03/2018 | 14:06
99
וממליצה לך להתייעץ עם גורמים רפואיים המוסמכים לענות לך על שאלה זו.
מאחלת לך שההריון הנוכחי יסתיים בידיים מלאות
 
שירה. 
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה לנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אורהגנוז- יש חדש? '
אורהגנוז- יש חדש?
04/03/2018 | 12:39
4
93
לצפיה ב-'הייי שירה'
הייי שירה
11/03/2018 | 18:35
2
201
אני מאד מאד מתרגשת,וכך גם כל המשפחה.מתעוררת כל לילה בשלוש לפנות בוקר,מלאת אדרנלין,ולא יכולה להרגע.הלידה מתוכננת ליום חמישי בניתוח קיסרי,גם הלידה הקודמת שלי הייתה קיסרית,והראשונה לא,אבל זוועתית ברמות על.
אני מתפללת שהכל יעבור בשלום בעזרת השם...כמה שאני מחכה לרגע הזה.שלוש שנים!!!
תחזיקו לי אצבעות,בעזרת השם,אעדכן בבשורות טובות
לצפיה ב-'או. קיי...ממש ממש קרוב. יופי! אחכה לבשורות הנפלאות'
או. קיי...ממש ממש קרוב. יופי! אחכה לבשורות הנפלאות
11/03/2018 | 21:10
23
לצפיה ב-'אורהגנוז איזו התרגשות!'
אורהגנוז איזו התרגשות!
15/03/2018 | 21:01
78
מחכה לעדכון שלך ולסיום ההמתנה הארוכה.
לצפיה ב-'מחכה לעדכון...'
מחכה לעדכון...
24/03/2018 | 11:50
11
לצפיה ב-'מתרגשת להיות פה'
מתרגשת להיות פה
03/03/2018 | 19:53
3
260
היי לכן,
שמחה שמצאתי את הפורום הזה. נראה לי שזה המקום היחיד שאצליח לשתף בו בתקופה הקרובה.
אחרי הפלה ספונטנית של הריון ראשון (ומאוד מאוד רצוי) - יום לפני בדיקת הדופק אצל רופאת הנשים לפני כמה חודשים החל דימום והיה לי ברור שמשהו לא בסדר. בבדיקה למחרת נצפה שק הריון שמתאים לשבוע 6 (הייתי כבר בשבוע 8). באותו הערב ביליתי במיון נשים וההפלה קרתה מעצמה. קיבלתי מנה של ציטוטק להשלמת התהליך. וכמה בכיתי... 
ואז הגיע המחזור הראשון אחרי ההפלה ששבר את ליבי וריסק אותי לגמרי. לא הצלחתי לתפקד.
ופתאום, חודש אחר כך, בלי שניסינו ממש (מצב הרוח שלי לא היה מדהים ודי הרחקתי אותו ממני רוב הזמן), המחזור לא הגיע. היה לי קשה להאמין שזה זה אז דחיתי את בדיקת הדם בשבוע ואחרי שהוא עדיין לא הגיע - עשיתי בדיקת דם שיצאה 6500 (לשם ההשוואה, בהריון הקודם שהסתיים כמו שתיארתי קודם הבטא הראשונית הייתה יומיים אחרי האיחור 85 או משהו כזה).
הייתי בהלם. התרגשות מהולה בחוסר רצון להתרגש כי הנה עוד שניה וזה בטח ייגמר. 
בשבוע הבא (תחילת שבוע 7) אהיה אצל רופאת הנשים ומנסה בעיקר להכין את עצמי לזה שלא יהיה דופק. מפחדת להיות אופטימית ולדמיין ולצפות. מוצאת את עצמי מדמיינת לרגע ועוצרת כי בטח שוב יגיע שבוע 8+ ומשהו יקרה.
איפשהו, עמוק עמוק בתוכי, מקווה ורוצה כל כך להתבדות, אבל מפחדת להודות בזה בקול רם.
אנחנו בקושי מדברים על ההריון החדש ביננו (בעלי ואני) בעיקר כי אמרתי לו שלא לצפות ושרוב הסיכויים שלא נראה דופק בבדיקה הראשונה. מרגישה שאני עוברת בין רבדים מורכבים כל כך של רגשות: פחד ממחשבה שבוראת מציאות; תקווה עמומה שאולי הפעם זה יצליח; ניסיון להיות אופטימית לצד הפסימיות שאני מקווה שאולי תכין אותי למצב שחס וחלילה שוב יקרה משהו נורא.

ורק רציתי להגיד שבאתי לפה בשביל לפרוק והעזתי לעשות את זה אחרי שקראתי אתכן וקראתי איזה נשים מדהימות יש פה. אז עוד לפני שהתחלתי לכתוב - רציתי להגיד תודה לכל אחת שמשקיעה ומגיבה פה. התמיכה הזו נראית לי לא ברורה מאליו בכלל...
לצפיה ב-'היי וברוכה הבאה'
היי וברוכה הבאה
04/03/2018 | 11:02
104
לאחר קריאה מעמיקה של דברייך, חשוב לי לומר שהתחושות שלך של הלחץ והחרדה מובנות ביותר. ההריון הראשון שהסתיים בהפלה גרם לקץ הנאביות המתוקה והנפלאה שמכל שני פסים יוצא תינוק/ת. וזו תובנה קשה ומעציבה. 
 
אך יחד עם זאת, הייתי רוצה עבורך שמתוך ההבנה שמרבית ההריונות מסתיימים בטוב, ומתוך ההבנה שהפלה אחת בשליש הראשון אינה מהווה כלל מדד להפלה נוספת, ומתוך ההבנה שיש המוני נשים שחוות הפלה בשליש הראשון ולאחר מכן יולדות תינוקות בריאים- 
מתוך כל אלו- הייתי מאחלת לך שלקראת הבדיקה הבאה- תכיני עצמך שכן יהיה דופק, שכן תהיי אופטימית, שכן תצפו שניכם לראות דופק.
הפסימיות לא מכינה אותך למצב שחס וחלילה שוב יקרה משהו נורא. זו סתם פיקציה. אין משהו שמכין אותנו לבשורות רעות. אין. 
 
ולכן- אני מאחלת לך שאיכשהו האופטימיות תחזור. אני מתארת לעצמי שלאחר הבדיקה הראשונית של הדופק, בתקווה שאכן הכל יהיה טוב, וככל שהשבועות יחלפו, הפסימיות תנמיך פרופיל והאופטימיות תתפוס מקומה. 
 
בואי נקווה ביחד להמשך תקין.
שירה. 
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה לנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'אודה לעדכונים'
אודה לעדכונים
15/03/2018 | 11:26
1
12
לצפיה ב-'חזרתי לעדכן :)'
חזרתי לעדכן :)
24/03/2018 | 08:13
65
שירה יקרה, כתבת לי כל כך יפה ומהלב ובמשך ימים שלמים חזרתי לקרוא שוב ושוב את דבריך והם ממש ממש החזיקו אותי בטוב. תודה לך מכל הלב, את נדירה
 
שמחה לבשר שבשבוע 7+1 נצפה דופק והרופא היה מרוצה ואמר שהוא רואה שוני מוחלט בין ההריון הקודם שנפסק ספונטנית (בעצב רב) לבין זה הנוכחי. נכנסת ממש עכשיו לשבוע 9. מלאת התרגשות וציפייה אך גם חששות. מכיוון שההפלה הקודמת הייתה בשבוע 8 + 5 הימים האחרונים לוו בחשש מכל כניסה לשירותים...
בינתיים מנסה להתרכז ולחשוב טוב ולהזכיר לעצמי ש"מה שהיה הוא לא שיהיה". 
יש לי תור לשקיפות בשבוע של יום העצמאות ועד אז.... נמשיך לחשוב טוב. 
 
שוב תודה לך שירה. מכל הלב ������
לצפיה ב-'תפר צווארי'
תפר צווארי
26/02/2018 | 19:03
2
132

אני חייבת התייעצות וחוות דעת מבנות שעברו תפר צווארי בתחילת ההריון.
אני אחרי אובדן הריון בשבוע 21 כנראה בגלל אי ספיקת צוואר הרחם. 
בהריון הנוכחי המליצו לי לעשות תפר צווארי בשבוע 12. קבעתי תור לניתוח ושבוע לאחר מכן אני אמורה לנסוע עם המשפחה לנופש - מדובר בערך בשלוש שעות נסיעה ברכב. האם יש עם זה איזשהי בעיתיות? יש פה בנות שעברו את זה ויכולות לומר לי מה ההנחיות לאחר הניתוח ועד איזה רמה צריך לשמור? ממש מתלבטת מה לעשות ואשמח לשמוע עוד חוות דעת.  
 
לצפיה ב-'אני חושבת שאלו הן שאלות לרופא/ה שלך-'
אני חושבת שאלו הן שאלות לרופא/ה שלך-
01/03/2018 | 08:14
209

אין לי ידע בתחום, כך שאינני יכולה לייעץ לך, ואני גם חושבת שבאמת אלו הן שאלות רפואיות שצריך לשאול את הרופא/ה שלך וגם את מי שעושה לך את הפרוצדורה. 
אחרי שתשאלי ותתייעצי מבחינה רפואית, אשמח אם תוכלי לחזור אלינו עם תשובות, כדי שנחכים. 
 
שיהיה בהצלחה רבה ושההריון יסתיים בידיים מלאות.
שירה. 
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה לנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'עונה מניסיוני'
עונה מניסיוני
03/03/2018 | 23:05
77
הי,
עברתי תפר צווארי מניעתי בשבוע 13. הורו לי על מנוחה שבוע לאחר מכן. אני במהלך השבוע הקפדתי על מנוחה מלאה (שכיבה במיטה). לאחר שבוע-10 ימים אם אינני טועה ניגשתי לבדיקה לראות שהכול תקין והורו לי לחזור לפעילות רגילה. אבל חזרתי בהילוך נמוך יותר.
שיעבור בהצלחה .
לצפיה ב-'הודעת תסכול ופריקה וגם התייעצות '
הודעת תסכול ופריקה וגם התייעצות
26/02/2018 | 12:27
14
321
שלום בנות יקרות,
בעבר נקלטתי לשני הריונות, אבל לרוע מזלי עברתי אובדני הריון מסיבות שונות.
בשני ההריונות נקלטתי סביב בדיקות ביוץ בבית וישר בלי עיכובים וגם עשינו זאת כמה ימים ברצף (למרות שמומלץ יום כן, יום לא).
כעת אני אובדת עצות, כבר חצי שנה מנסים להכנס להריון סביב הביוץ, כרגיל עם מקלוני ביוץ ולאחרונה גם מעקב זקיקים וזה פשוט לא קורה​!! אנחנו מנסים כמה ימים ברצף, ואני כבר לא יודעת מה מחבל לנו בניסיונות, אולי צריך לעשות יום כן יום לא, למרות שהצלחנו להקלט פעמיים כשעשינו כמה ימים ברצף....
כ"כ רוצה כבר להתגבר על אובדני ההריון הנוראיים שעברתי ולזכות בהריון קשת ובילד/ת קשת ולהיות כבר אמא!  וזה פשוט מתעכב להגיע והתסכול גובר מיום ליום! גם הגיל לא מוסיף לכל המצב ומלחיץ,
בחודש אוגוסט הקרוב אהיה כבר בת 37!!!
כבר לא יודעת מה לעשות, עלתה מחשבה לפנות למרפאת פוריות אבל אני ובעלי מתבאסים נורא כי רוצים הריון טבעי ....
אין לי בעיה ליטול כדורים כמו איקוקלמין אבל ממש אתבאס לעבור תהליך פולשני ולא ספונטני כמו הזרעות וכו'.
מסביבי כולן עם תינוקות,גם בנות שלמזלן לא יודעות אפילו מה אובדן הריון, ואני שרויה עמוק בצער ובכאב שכעת הריון חדש מתעכב וגם מניסיוני המר גם הריון חדש יהיה מפחיד למי שעברה אובדני הריון ורק רוצה הריון ועובר בריא! לא מבינה למה זה קורה לי, גם מה שעברתי וכעת עיכוב כבר של חצי שנה להכנס להריון
 
לא כ"כ יודעת מה לעשות, מתוסכלת מאוד ומנסה להתייעץ אתכן מה כדאי לעשות?
 
לצפיה ב-'יש הבדל בין המטרה לבין הדרך שצריך לעבור כדי להשיג אותה'
יש הבדל בין המטרה לבין הדרך שצריך לעבור כדי להשיג אותה
26/02/2018 | 23:14
13
147
המטרה איננה הריון ספונטני. המטרה היא ידיים מלאות.
ההריון ואופן ההתעברות הם רק הדרך אל המטרה.
 
יש כל מיני דרכים שמובילות לידיים מלאות, לא כל הדרכים מתאימות לכל הנשים.
אני למשל לא אלך בדרך של פונדקאות ו/או תרומת ביצית, למרות שאלו דרכים שככל הנראה יעזרו לי להשיג את המטרה של ידיים מלאות.
אני מודעת לכך שבדרך שבה אני בוחרת (הריון ספונטני בגיל 41) יש הרבה יותר סיכונים מסיכויים, ואני לוקחת אחריות על האפשרות שבסוף הדרך הזו לא אשיג את המטרה שלי.
 
אתם צריכים לחשוב ולהחליט מה המטרה שלכם.
אם המטרה היא ילד אחד, אז יש כנראה עוד זמן לנסות ספונטני.
אם אתם שואפים ורוצים וחולמים שיהיה לכם יותר מילד אחד, אז הזמן לוחץ יותר.
אחרי שתבינו מה המטרה שלכם, יהיה הרבה יותר קל לבחור את הדרך, גם אם כרגע היא נראית מבאסת.
 
בכל מקרה אחרי חצי שנה של נסיונות ובגלל גילך, גם אם אתם מתכוונים להמשיך בנסיונות הספונטניים, לדעתי כדאי להתייעץ עם רופא נשים ולוודא שאין שאריות ו/או הידבקויות.
לצפיה ב-'ליבי איתך'
ליבי איתך
27/02/2018 | 13:52
12
103
פשושית היקרה,
גם אני עברתי שני אובדנים רצופים וזוכרת היטב את התקופה בה כל כך רציתי כבר להקלט שוב ולהחזיק הריון מלא ותקין . כל רגע שעבר ובו לא הריתי היה בלתי נסבל. חצי שנה היא זמן סביר ועדיין לא מסמן שיש כל בעיה. יחד עם זאת, לפעמים אחרי הפלות יש הדבקויות שיכולות למנוע כניסה להריונות עתידיים. אצלי בבדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית (לבירור הסיבה להפלות החוזרות) נמצאו הדבקויות קלות שנפתחו כבר בזמן הבדיקה. לכן במידה ולא ביצעת בדיקה מסוג זה, אולי כדאי לשקול עם הרופא. בכל מקרה ליבי איתך! 
לצפיה ב-'אני'
אני
27/02/2018 | 16:29
2
141
נקלטתי 5 פעמים להריון ספונטני. בפעם השישית לא הלך. אחרי חצי שנה מתוזמנת (בגיל 40) פניתי לרופאת פוריות. ההזרעה הראשונה הניבה בטא חיובית שהפכה לתינוקת מתוקה.
לגמרי מסכימה עם מרעישה לגבי המטרה. מסתבר שהריונות ספונטניים בעבר אינם ערובה להריון נוסף. לו אני את, בפרט אם ייתכן שתרצו יותר מילד אחד, הייתי פונה לבירור ראשוני. לפעמים מספיק מעקב זקיקים.
מאחלת לך שכך או אחרת תיקלטי בקרוב!
לצפיה ב-'אריות לא הבנתי היו לך 5 הפלות? לא קיבלת טיפול קלקסן ואספירין'
אריות לא הבנתי היו לך 5 הפלות? לא קיבלת טיפול קלקסן ואספירין
27/02/2018 | 21:12
36
לצפיה ב-'עברתי כבר מעקב זקיקים '
עברתי כבר מעקב זקיקים
27/02/2018 | 23:31
88
ללא בדיקות דם רק א.ס ולא נקלטתי
לצפיה ב-'תודה יקירה'
תודה יקירה
27/02/2018 | 22:44
8
72
מרגיש לי נצח כל זמן ההמתנה הזה ואי תקועה זה ככ מתסכל ומייאש ובנתיים כולן מסביבי מתקדמות נכנסות להריון, יולדות... :-(
שני רופאי נשים כששאלתי אותם אם יש צורך בצילום רחם ענו שלא.
לאחרונה ראיתי רופא פוריות שהמליץ על צילום רחם, האם זה נקרא היסטרוקופיה ? אני לא ככ מבינה בזה.
וגם לא מבינה כבר לאיזה רופא להקשיב???
לצפיה ב-'היסטרוסקופיה'
היסטרוסקופיה
28/02/2018 | 11:57
2
65
להבנתי היסטרוסקופיה וצילום רחם הם לא אותו הדבר, אם כי נעשים לאותה המטרה. אולי אני טועה... היסטרוסקופיה אבחנתית היא בדיקה ללא הרדמה בה מחדירים צינורית קטנה לרחם (עם הרבה מים שמזרימים פנימה) ומצלמים מבפנים. זה לא כל כך נעים ומניחה שעבור חלק כואב, אבל גם לא נורא. אני עשיתי את הבדיקה באסותא בהשתתפות משמעותית של "מכבי", אפשר גם בבתי חולים אך תצטרכי וודאי להמתין לתור. קשה לדעת למי להקשיב, אני מציעה ללכת עם ההמלצה שמרגיש לך שהכי מתאימה כרגע. אם קשה לך לחכות ויש חששות שקיימת בעיה להקלט, אולי בדיקה שכזו תוכל להרגיע את החשש. אם את נרתעת מבדיקות פולשניות, שיתכן ויתבררו כמיותרת, המתיני עוד קצת...
לצפיה ב-'אפשר לשאול לגבי ההיסטרסקופיה'
אפשר לשאול לגבי ההיסטרסקופיה
02/03/2018 | 20:52
1
43
מדוע נאלצת לעבור אותה? האם ראו שאריות או הדבקויות לאחר הגרידה בבדיקת אולטראסאונד?
לצפיה ב-'למה עשיתי היסטרוסקופיה'
למה עשיתי היסטרוסקופיה
04/03/2018 | 18:22
37
באולטרסאונד הכל נראה תקין אבל נשלחתי להיסטרו' כחלק מתהליך של בירור הפלות חוזרות
לצפיה ב-'זה בהחלט מרגיש כמו נצח'
זה בהחלט מרגיש כמו נצח
28/02/2018 | 12:45
4
88
צילום רחם והיסטרוסקופיה אבחנתית הן שתי בדיקות שונות.
 
לא עברתי צילום רחם אז הידע שלי הוא מקריאה בלבד. הבדיקה רלוונטית בעיקר לצורך הדגמה של מבנה הרחם ובדיקה האם החצוצרות חסומות. לדעתי מטופלות פוריות עוברות את הבדיקה כחלק מהבדיקות הנדרשות להזרעה ו/או כדי לוודא שאין נוזל בחצוצרות שעלול להפריע להיקלטות.
 
בהיסטרו אבחנתית מכניסים סיב אופטי לתוך חלל הרחם וכך ניתן לראות האם יש שאריות או הידבקויות. בדרך כלל אם יש ממצא, יש צורך לבצע היסטרו ניתוחית בהרדמה, אבל במקרים קלים מבצעים הפרדה בזמן האבחנתית.
לצפיה ב-'אני עברתי'
אני עברתי
28/02/2018 | 15:26
3
120
צילום רחם (ולא היסטרוסקופיה). לי זה לא היה כ"כ נורא פיזית. ונפשית הרגשתי שאני עושה משהו. לי *אישית* הטיפול היה קל בהשוואה לנסיונות להרות בבית, והוא גם הצליח מאד מהר (חודש מעקב זקיקים, חודש איקרלומין, וחודש עם גונאל). הכנתי את כל התיק והגשתי בקשה חריגה למעבר להפריה אחרי חודשיים (בגלל הגיל). הבקשה אושרה.
אני מסייגת ואומרת שלא חייתי פעמיים, ואני לא יודעת איך הייתי מרגישה אם כן הייתי מגיעה להפריות. אני רק יודעת שהייתי מאד נחושה, ושלא עמדתי יותר בתסכול של הנסיונות בבית.
לצפיה ב-'לא הייתי מרוצה מהרופא '
לא הייתי מרוצה מהרופא
28/02/2018 | 19:20
2
80
שהייתי אצלו (רופא הפוריות), אם אני רוצה להמשיך לבדוק מה לעשות הלאה האם לפנות לרופא נשים או רופא פוריות אחר?
(צילום רחם או היסטרוקופיה ?)
אני באמת בדילמה כיצד להמשיך, בגלל הגיל וכיוון שעברה חצי שנה וקודם הכל היה בסדר, זה מלחיץ אותי סתם להמשיך לחכות ולנסות אבל מהצד השני גם לעבור בדיקות כואבות שאולי מיותרות, גם זה לא מלהיב בכלל :-(
לצפיה ב-'על זה אף אחת לא יכולה לענות לך'
על זה אף אחת לא יכולה לענות לך
28/02/2018 | 22:19
1
83
כולנו מספרות לך על הנסיון האישי שלנו, כל אחת מתוך העולם שלה ועל סמך ההכרעות שלה. אם הכניסה לעולם הטיפולים מאיימת ומלחיצה, כנראה עדיף לך להמשיך טבעי. אם הנסיונות בבית מתסכלים והכמיהה גוברת - כנראה כדאי לחפש רופא פוריות טוב. רק את יודעת לאן הכף נוטה.
לצפיה ב-'אני מבינה '
אני מבינה
02/03/2018 | 20:51
40
ובאמת צריכה להחליט ולא שוללת רופא פוריות.
מי האחראי לתת בדיקות של צילומי רחם והיסטרוסקופיה במידה וצריך, רופא נשים רגיל או רופא פוריות?

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?
פונדקאות מנור מדיק
פונדקאות ישראלית בחו"ל
פורום סקסולוגיה
לייעוץ בפורום סקסולוגיה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ