לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-'מתקרב כל כך... מחר שבוע 37'
מתקרב כל כך... מחר שבוע 37
23/03/2017 | 11:38
4
48
אז היום מסיימים שבוע 36. מחר מתחילים 37.
ביום רביעי טרום ניתוח. פחות משבוע הניתוח (בהנחה שהכל יילך כשורה עד אז).
סופרת ימים, מתקשה להתרכז במשהו אחר...
ספרתי גם כמה ימים נשאר להזריק קלקסן...
מרשה לעצמי להיכנס לחניות תינוקות ואפילו העזנו להזמין ריהוט בשבילו (כי לוקח זמן עד שיהיה מוכן) ואין לנו כלום ממש להתחיל איתו... כאילו הכל מתחיל מחדש.
מסדרת את הבית בהדרגה, מכינה את הקן, נראה לי בימים הקרובים אכין תיק לביה"ח.
הבטן נפוחה ותוססת. זו תופעה מוכרת לכן? 
מפחדת כל כך שמשהו ישתבש... ורק שיהיה בריא. התוצאה של 1:10 בחלבון העוברי והעובדה שלא עשיתי מי שפיר מפחידה נורא... 
הבטן לא גדולה בכלל והחשש הגדול הנוסף שלי שהוא הפסיק לגדול... לא אכפת לי שיהיה משקל לידה נמוך, רק שיהיה בריא ויתפתח כראוי ברחם ואחר כך בחוץ...
תודה שהקשבתן וקראתן..
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות'
מחזיקה לך אצבעות
23/03/2017 | 14:22
1
23
שהכל יעבור חלק בלי בעיות ותחבקי תינוק בריא ושלם אמן??
לצפיה ב-'אמן אמן אמן ותודה '
אמן אמן אמן ותודה
23/03/2017 | 20:34
2
לצפיה ב-'מקווה ומחכה ביחד איתך..!'
מקווה ומחכה ביחד איתך..!
23/03/2017 | 17:14
1
20
ככ מבינה את עניין הספירה..אני בשבוע 29 ומשתגעת..
מאחלת שהכל ילך בטוב ובשלום!! מחכה לבשורות הטובות והשמחות!!
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
23/03/2017 | 20:35
10
מקווה שנשאר לך להשתגע פחות מ10 שבועות ותצאי בידיים מלאות.
לצפיה ב-'שאלונת'
שאלונת
21/03/2017 | 14:52
11
109
יש כאן בנות שנטלו או נוטלות קלקסן ואספירין במהלך ההריון? אם כן מתי מפסיקים את זה אחרי הלידה לפניי? מתי? רק חשוב לי לציין שאין לי בעייה של קרישיות או משהו פשוט קיבלתי את כל התענוג הזה של התרופות בגלל הפלות חוזרות שלא הצליחו לעלות על הבעייה אז נתנו הכל מהכל ליתר ביטחון.
תודה לעונות ויום מבורך לכולן??
לצפיה ב-'היי, כן נטלתי קלקסן'
היי, כן נטלתי קלקסן
21/03/2017 | 15:58
2
56
אחרי 2 הפלות, ללא ממצאים כולל קרישיות, פרופ קופרמינץ יעץ לי בהיריון השלישי לקחת קלקסן. בשבוע 14, הוא הורה לי להפסיק(לא יודעת למה פשוט הקשבתי לו..;)) לקחתי גם אוטרוגסטן ובדיוק כמו אצלך ״למזל״;)
 
כרגע בשבוע 29 ומקווה בעז״ה לידיים מלאות
ותודה ובשורות טובות
לצפיה ב-'תודה מאמי גם לך ולכולן אמן'
תודה מאמי גם לך ולכולן אמן
21/03/2017 | 16:57
1
45
איזה כיף לשמוע גם אני עכשיו בשבוע הזה ולא יודעת עש מתי הרופא מתכוון לתת לי לנטול את זה זה :/ יש לי הרגשה שעד הלידה בע"ה
לצפיה ב-''
21/03/2017 | 20:13
5
לצפיה ב-'אני לוקחת'
אני לוקחת
21/03/2017 | 20:42
1
45
אספרין במינון נמוך... שבוע 27 כבר אני יעבוק קיסרי ויגידו לי כנראה בטרום ניתוח מתי להפסיק או להמשיך אחרי הלידה.. ואין לי שום בעית קרשתיות פשוט הפלות ולא לקחו סיכון בהריון הנוכחי. בהצלחה
לצפיה ב-'שירלי יקרה'
שירלי יקרה
23/03/2017 | 14:20
10
הכי שמחה בשבילך עברנו סיפורים די דומים. מאחלת לך הריון תקין שלם עם ידיים מלאות אמן
לצפיה ב-'לא הזרקתי קלקסן, אבל מסבירה-'
לא הזרקתי קלקסן, אבל מסבירה-
22/03/2017 | 05:15
1
47
ראשית- זו שאלה אשכרה לרופא/ה שלך. את צריכה לחזור למי שהמליץ לך על הזרקת הקלקסן ולשאול אותו.
לרוב, קלקסן אמפירי מזריקים עד שבוע 12. לא יותר מזה.
אבל שוב- אנא חיזרי לרופא/ה שלך ותשאלי.
לגבי אספירין- גם- לשאול את הרופא/ה.
 
תזכירי לי בבקשה- באיזה שבוע את?
וכמובן- עם קלקסן ואספירין או בלעדיהם- שיהיה הריון תקין ושיסתיים בידיים מלאות.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה רבה שירה'
תודה רבה שירה
23/03/2017 | 14:19
12
אני בשבוע 29 ברוך ה' אחרי 5 הפלות ללא ילדים. הרופא כרגע בחול אס אני אצרך להמתין 3 שבועות כדי לדעת אם יש עוד טעם להמשיך איתם או עד הלידה. לוקחת הרבה תרופות הכל מהכל בגלל ההיסטוריה.
לצפיה ב-'אני עם קלקסן'
אני עם קלקסן
23/03/2017 | 11:17
3
24
היי
אני עם קלקסן, למרות שבדיקות קרישיות תקינות, אבל 3 הריונות כושלים בשלבי הריון שונים ודי מתקדמים, יותר מדי... כל שאר הבדיקות היו תקינות.
עם בני המקסים זה הצליח. אחריו הריון נוסף נכשל גם עם קלקסן.
הפעם קיבלתי קלקסן ואספרין. בשבוע 20 בערך פרופ' קופירמינץ הפסיק לי את האספרין (שגרם לי לכאבי בטן תמידיים) והעלה את מינון הקלקסן.
מחר בעזרת השם שבוע 37.
נאמר לי שאמשיך להזריק לפחות שבועיים אחרי הלידה.
המדיניות של בתי חולים בדרום לתת קלקסן לכל אישה מעל גיל 35 או 37 אחרי לידה, גם כשההריון לא בסיכון (לא יודעת לכמה זמן). 
מאחלת לך הריון קל, מוצלח ובריא
לצפיה ב-'צר לי שעברת כל כך הרבה'
צר לי שעברת כל כך הרבה
23/03/2017 | 14:17
2
20
ושמחה לשמוע שאת בהריון בתקדם ברוך ה'. משום מה גם אני עברתי 5 הפלות בשבועות 11, 6, 6, 21 ו22 של תאומים לא פשוט לא קל בכלל במיוחד שלא עלו על הבעיה בהריון הנוכחי נתנו לי את כל התענוגות של התרופות בנוסף לתפר צווארי. קלקסן, אספירין סטרואידים עד שבוע 16 בערך, ונרות פרוגסטרון בגלל שלא יודעים מה הסיבות להפלה עשיתי את כל הבדיקות הכל תקין מוזר. היום אני בשבוע 29 מתחילה לראות קצת את האור בקצה המנהרה אני ללא ילדים ומתחיל להרגיש לי כמו חלום שעומד להתגשם. בגלל שלא עלו על שום בעיה רציתי לדעת על הקלקסן האספירין מתי מפסיקים כי הרופא שלי חוזר לאקץ רק עוד 3 שבועות ואני צריכה לחכות עד שיחזור השאלה אם אני סתם מושכת את הזמן עם התרופות הללו או שבאמת צריך לקחת עד הסוף.
תודה רבה לך על העידוד כן חיזק אותי לדעת שאחרי מספר הפלות אפשר להגיע לשבוע טוב כמו שאת נמצאת בו כעת וזה מילא אותי בהרבה תקווה ואמונה תודה רבה יקירה
לצפיה ב-'תוספת קטנה'
תוספת קטנה
23/03/2017 | 20:33
1
13
הפעם קיבלתי גם פרוגסטרון עד שבוע 12.
כל כך עצוב כל מה שעברת ואני כל כך מבינה לליבך ולנפשך.
 
והנה את כבר בשבוע 29. כל החששות כה ברורים אחרי כל מה שעברת...
אני מאמינה שהפעם זה יהיה אחרת ותזכי סוף סוף לחבק אוצר/ית משלך.
 
חיבוק ובשורות טובות ממני
 
לצפיה ב-'תודה רבה אמן שיהיה רק טוב לכולן??'
תודה רבה אמן שיהיה רק טוב לכולן??
23/03/2017 | 22:11
2
לצפיה ב-'אני על סף שגעון'
אני על סף שגעון
21/03/2017 | 12:02
11
142
ההריון הזה בנוסף להיותו הגהנום נפשית הוא גם נוראי מבחינה פיזית. אני כבר 3 שבועות מגיעה און אנד אוף למעבדה וגם כשאני שם אני איטית כמו צב ויעילה פחות מעובד עם קביעות שנה לפני הפנסיה. ולמרות זאת בימים שאני הולכת אני מתמוטטת פיזית וכשאני נשארת בבית אני ממש מדוכאת. ספורט אני כבר לא עושה, וגם לא רצה עם הבן שלי, נהייתי מהאמהות שאומרות אמא יושבת כאן ולא זזה.  אין לי קשב לקרוא ספרים או להקשיב ליוטיובים של תקשורת מקרבת אז מה שנשאר לי מהדברים שאהבתי לעשות זה רק להיות בפייסבוק ובפורומים . והכי מחרפן שאני לא יודעת אם בכלל יצא מזה משהו. יום ראשון השקיפות ואם יתגלה שמס 5 נשאר עם דופק מאז הבדיקה לפני שבועיים אז תתחיל ההמתנה המפחידה באמת- ההמתנה לסקירה הראשונה.
לצפיה ב-'מעודדת'
מעודדת
21/03/2017 | 15:44
8
77
השליש הראשון הוא גיהנום גם בהריון תקין. עייפות, מצברוח, חוסר סבלנות, בחילות, יקיצות, כאבים - שמחה וששון. אי שם קצת אחרי סיומו הסקירה המיוחלת. סה"כ בערך 100 ימים של גועל נפש.
אני משתדלת להיות עסוקה ופרודוקטיבית כ(אי) מידת יכולתי, מקווה לטוב, זוכרת שהאנרגיות חוזרות בשליש השני, ושהג'יפה של הסוף היא כבר עם תוצר הרבה יותר מוגמר.
לא שאני חושבת שהחרדות ייעלמו בשום שלב עד הלידה (אמן!), אבל לפחות הגוף יהיה יותר טוב.
שמחה עבורך שהשקיפות כבר קרובה, גם זה משהו, לא? 5 ימים נשמע פחות מתשעה חודשים. נסי לחלק לך את הזמן למנות זעירות: עד מחר, עד השבת, עד הסדרה שאת אוהבת, עד הפגישה עם החברה - בסוף הוא עובר.
לצפיה ב-'תודה, אני כנראה צריכה למצוא דברים חדשים שאהנה לעשות'
תודה, אני כנראה צריכה למצוא דברים חדשים שאהנה לעשות
22/03/2017 | 09:43
7
33
רוב הדברים שאני נהנית מהם כוללים פעילות גופנית ברמה זו או אחרת
לצפיה ב-'אני בעד סודוקו '
אני בעד סודוקו
22/03/2017 | 11:42
6
35
זה מכריח את הראש להתמקד במשהו מסויים לפחות לפרק זמן קצר, ומשתיק את המחשבות, ואפשר לשבת תוך כדי.
גם אני משתגעת מלשבת כל הזמן. לסטודיו אני לא יכולה להמשיך ללכת, והליכות וכאלה משעממות אותי. ואני גם אוכלת יותר וכבדה יותר. שוקלת להתחיל יוגה או פילאטיס.
 
לצפיה ב-'לאכול זה תחביב שאני נהנית ממנו היטב לאחרונה'
לאכול זה תחביב שאני נהנית ממנו היטב לאחרונה
22/03/2017 | 19:04
1
34
וככה אני גם נראית
לצפיה ב-'מאמי.... את בהריון, זה בסדר! :)'
מאמי.... את בהריון, זה בסדר! :)
22/03/2017 | 19:17
33
וזה גם לא הראשון שלך, אז בכלל, האיברים מתרחבים מהר יותר והבטן יוצאת בשלב מוקדם. אני מתגעגעת לסושי ועוד יותר מזה לסביצ'ה, מנה מעולה שאני מכינה ורק יכולה לראות את האחרים אוכלים. אמן שנמשיך להשמין ולקטר מיני קיטורים שכאלה. כי אח"כ מי זוכרת את זה....
לצפיה ב-'הו, מתה על סודוקו'
הו, מתה על סודוקו
22/03/2017 | 20:45
2
28
את היומיים אחרי המי שפיר עם דריה העברתי בפתרון סודוקו מול הטלוויזיה (וממשיכה עד עכשיו אחרי שהיא נרדמת, זה מכבה לי את המוח).
ומה עם לשחות, אגב? זו פעילות מעולה בהריון ובכלל, שמר לי על הגב מצוין בזמן ההריון.
לצפיה ב-'שונאת לשחות וכרגע סמרטוט מידי גם לזה'
שונאת לשחות וכרגע סמרטוט מידי גם לזה
23/03/2017 | 11:36
1
25
כשמצבי ישתפר אחזור לפילאטיס וליוגה ואם ארגיש ממש טוב גם להיט
לצפיה ב-'את רצינית! היט זו קריעה קריעה'
את רצינית! היט זו קריעה קריעה
23/03/2017 | 12:14
4
לצפיה ב-'מוסיפה'
מוסיפה
23/03/2017 | 17:08
12
לפעמים בזמני חרפון אני מוצאת את זה מרגיע לצבוע את החוברות צביעה האלה למבוגרים.... זה לא דורש שום חשיבה ויש משהו מרגיע בפעולה הזאת
 
עוד משהו זה לק, אני לא מורחת בחיים, אבל כשהייתי בשמירת הריון קניתי לי כל פעם אחד אחר ושמתי, זה העביר לי את הזמן קצת והרגיש טיפה יותר שמח
 
אולי איזה סדרה מטופשת?
 
מקווה שיעבור לך בקלות
לצפיה ב-'כן- נשמע כמו מיקס כזה של הכל-'
כן- נשמע כמו מיקס כזה של הכל-
22/03/2017 | 05:25
1
55
התשישות והעייפות של השליש הראשון, המצב ההרמונאלי, החרדות בגלל כל מה שעברת...ממש להיט.
אין ברירה, אלא לשרוד את התקופה הקרובה הקשה (מכל הבחינות) של השליש הראשון, בתקווה לשליש שני- נורמאלי יותר- גם בהיבט הגופני וגם הנפשי.
שאלה לי אלייך- האם את ממשיכה את הטיפול התרופתי נוגד החרדה והדיכאון שאת נוטלת? (מקווה שאני לא מתבלבלת עם מישהי אחרת...).
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'כן אני ממשיכה אותו'
כן אני ממשיכה אותו
22/03/2017 | 09:40
43
בגלל זה כולם אומרים שאני נראית להם מאוזנת ושפויה וכנראה שבלי זה מצבי היה הרבה יותר גרוע
לצפיה ב-'עוד פחות משבוע .. , קצת מהתחושות... '
עוד פחות משבוע .. , קצת מהתחושות...
21/03/2017 | 09:45
2
119
יום שני הקרוב - עוד 6 ימים ( כן כן גם את הדקות אני סופרת )..
יש לי תור לסטריפינג - בהנחה שיהיו תנאים מתאימים...
כול שעה היא קשה - מרגישה אותה זזה נרגעת.. לא זזה מתחרפנת...
מרגישה  צירונים קלים , מקווה שזה יתגבר.. 
אבל יודעת שזה לא הדבר האמיתי.. זה רק הכנה ל....
מתרגשת מאוד מאוד מאוד.. ומפחדת מאוד מאוד מאוד...
מקווה לעדכן בקרוב שהכול עבר בשלום, הלוואי שיעבור בשלום..
שיהיה יום טוב לכולכן.
 
לצפיה ב-'בהצלחה '
בהצלחה
21/03/2017 | 20:39
31
מחזיקים לל אצבעות שיעבור בשלום וידיים מלאות אמןןןן
לצפיה ב-'ואו!- איזו התרגשות!-'
ואו!- איזו התרגשות!-
22/03/2017 | 05:11
28
שומעים את ההתרגשות והמתח מכל מילה...וזה ברור וטבעי וכל כך מובן.
באיזה שבוע מדויק את? יש לך תור לסטריפינג- כי את קבעת אותו, או כי זה מה שהומלץ? איפה את עושה? עושים את זה בבית חולים?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'שקיפות עורפית'
שקיפות עורפית
20/03/2017 | 21:11
6
113
היי בנות בבדיקת שקיפות עורפית הסיכוי יצאו 1:2900
אך הבדיקה של HCGB מעל הנורמה 3.07
מה זה אומר?
אני קצת בלחץ
לצפיה ב-'האמת היא שאני לא יודעת...'
האמת היא שאני לא יודעת...
21/03/2017 | 06:07
65
מה שהייתי ממליצה לך לעשות זה לשלוח את התוצאות לרופא/ה שלך ולבקש התייחסות.
מקווה יחד איתך שהכל בסדר
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'אגב, מה התוצאה של השקיפות עצמה? '
אגב, מה התוצאה של השקיפות עצמה?
21/03/2017 | 06:08
2
12
לצפיה ב-'1:2900'
1:2900
21/03/2017 | 07:45
1
11
לצפיה ב-'התכוונתי מה היתה השקיפות עצמה (לא הסטטיסטיקה).'
התכוונתי מה היתה השקיפות עצמה (לא הסטטיסטיקה).
21/03/2017 | 13:23
9
לצפיה ב-'היי'
היי
21/03/2017 | 10:08
1
76
היה לי את זה בהריון הקודם והתקין לחלוטין שהיה אחרי האובדן. אצלי התוצאה הייתה מפחידה יותר. 1:617. נולדה בריאה ומהממת. מה שכן אם זכור לי נכון זה קשור לשיליה ובמקרה שלי החליטו לתת לי אספירין. פני לרופא כמובן.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
21/03/2017 | 13:01
13
לצפיה ב-'יש דופק'
יש דופק
19/03/2017 | 12:34
19
174
תמו 5 שבועות קשים וארוכים של חרדה איומה
עוד 32 שבועות לפני
שקיפות אחרי החג
מחר מתחילה שבוע 9
ממתי אפשר להשתמש בדופלר ביתי? יש ממליצות?
לצפיה ב-'שמחה עבורך'
שמחה עבורך
19/03/2017 | 12:55
1
86
מקוה ש-32 השבועות הבאים ימשיכו בשלום, יסתימו ויתחילו בשלום.
לצפיה ב-'תודה! '
תודה!
19/03/2017 | 13:29
71
סימני ההריון חזרו אחרי כמה ימים בהם הרגשתי נהדר, בעיקר ערנית מאד ואנרגטית.
עכשיו אני שוב עייפה והבחילות לא מרפות. לפחות אני יודעת שעד היום זה לא היה לחינם - וזה משמח אותי מאד. מניחה שתוך יום יומיים החרדות יחזרו במלוא עוזן ושמחת הדופק תתפוגג.
לצפיה ב-'איזה יופי!'
איזה יופי!
19/03/2017 | 13:15
61
ממליצה לך ממש ממש לא להכנס לדופלר וכאלה. הכל טוב בינתיים ואין סיבה למעקב לחוץ. יש לך דרכים להרגיע את עצמך.
אני בהריון הקשה והלחוץ עם שיר, הכנסתי את עצמי לסוג של דמיונות מודרכים כאלה, איך אני נכנסת לתוך הגוף שלי ורואה את העובר חי ונושם.
חושבת על דברים טובים ומנסה לשמוח ממה שיש. אם זה אולטראסאונד אחרון שהיה טוב או כאלה.
בהצלחה!
לצפיה ב-'מעודד'
מעודד
19/03/2017 | 13:21
1
76
איזה עדכון משמח.
הלוואי שימשיך בשלום עד הסוף המתוק בידיים מלאות.
לגבי דופלר, אמנם אני החלטתי שלא לקנות (כי ידעתי שזה ילחיץ אותי עוד יותר אם פתאום לא אמצא לבד בבית דופק), אבל זוכרת שנתקלתי איפשהו במידע שניתן להשתמש כבר משבוע 12.
לצפיה ב-'שבוע 12 כ"כ רחוק, ממילא יש לי שקיפות בשבוע 13'
שבוע 12 כ"כ רחוק, ממילא יש לי שקיפות בשבוע 13
19/03/2017 | 13:34
89
ואז סקירה. ומתישהוא (עוד נצח!) אני אמורה גם להרגיש.
מבחינתי אני בהריון בערך מאז ומעולם, ועוד לא סיימתי רבע. נושמת עמוק. כנראה זה היה ככה גם בעבר מינוס כל השליליות.
לא אקנה דופלר. העצה של ההמתנה היתה נכונה לאורך כל הדרך. היו נחסכות ממני חרדת ההריון ההטרוטופי וחרדת הדופק האיטי.
לצפיה ב-'ואו! יופי! שימשיך בטוב, אמן'
ואו! יופי! שימשיך בטוב, אמן
19/03/2017 | 13:23
15
לצפיה ב-'ישששששששששששששש'
ישששששששששששששש
19/03/2017 | 14:07
57
ממש ממש שמחה שהכל הסתדר . אז מעכשיו את תיבדדקי פעם הבאה בשקיפות?
לצפיה ב-'משמח לשמוע'
משמח לשמוע
19/03/2017 | 14:28
2
102
דאגתי לך
לצפיה ב-'תודה לכולכן! אני לא מתכננת ללכת לבדיקה לפני השקיפות'
תודה לכולכן! אני לא מתכננת ללכת לבדיקה לפני השקיפות
19/03/2017 | 14:32
99
הרי בינינו..... מה זה חודש ויומיים להעביר בחוסר וודאות ?
ממילא אין לי איך להתכונן.
הלוואי שימשיך לפעום.
בינתיים מעדיפה להמשיך להאמין שהוא שם ולחשוב חיובי.
לצפיה ב-'תודה אישית מיוחדת'
תודה אישית מיוחדת
19/03/2017 | 14:37
93
סנופי אני כל כך מעריכה את ההודעה שלך, תודה! את מקסימה.
לצפיה ב-'בשעה טובה!:)'
בשעה טובה!:)
19/03/2017 | 15:11
55
לגבי הדופלר, אני קניתי את זה
 
הצלחתי למצוא משבוע 8.. ולי זה מאד עוזר להתמודד.
לצפיה ב-'ייאי! נושמת לרווחה '
ייאי! נושמת לרווחה
19/03/2017 | 16:36
12
לצפיה ב-'איזה יופי !! ככ שמחה בשבילך'
איזה יופי !! ככ שמחה בשבילך
19/03/2017 | 22:19
2
47
עקבתי קצת אחרי הסיפור בשבועות האחרונים וככ שמחה בשבילך. מכירה אותך מעט פה מהעצות והתשובות המדהימות שאת נותנת לאחרות ונתת גם לי לפני כמה חודשים כשהפסיק דופק ... שימשיך ויעבור תקין והכי מהר שאפשר ....
לצפיה ב-'תודה! מהר זה לא יעבור...'
תודה! מהר זה לא יעבור...
19/03/2017 | 22:23
1
71
אבל הלוואי הלוואי שיעבור תקין.
לצפיה ב-'התכוונתי למהר מבחינת התחושה '
התכוונתי למהר מבחינת התחושה
19/03/2017 | 22:34
43
למרות שברור לי שזה כמעט בלתי אפשרי ... אבל מניחה שבסוף כשהכל תקין, גם הריון חרדתי מגיע לסיומו השמח .....;). מאחלת שוב מכל הלב שימשיך תקין ובלי דברים מלחיצים ככל שניתן. 
לצפיה ב-'איזה יופי! ממש משמח'
איזה יופי! ממש משמח
20/03/2017 | 09:10
29
שימשיך בטוב ושתצאי בידיים מלאות אמן!
אני השתמשתי בדופלר ביתי משבוע 12-13. בהתחלה הייתי בודקת רק פעם בשבוע
אח"כ בשבועות מתקדמים (משבוע 30 בערך) בדקתי לפי הצורך
קניתי באיביי
לצפיה ב-'יששששש'
יששששש
20/03/2017 | 10:30
30
חדשות ממש טובות!
שרק ימשיך ככה, בעזרת השם אמן!
לצפיה ב-'נושמת לרווחה איתך '
נושמת לרווחה איתך
20/03/2017 | 19:44
36
ומקווה לעוד 32 שבועות של עדכונים שמחים
לצפיה ב-'איזו מלחיצה את! ברוך השם שהכל טוב. שימשיך כך ובלי דרמות!'
איזו מלחיצה את! ברוך השם שהכל טוב. שימשיך כך ובלי דרמות!
23/03/2017 | 11:18
3
לצפיה ב-'הפלה בשבוע 21'
הפלה בשבוע 21
19/03/2017 | 09:34
2
117
היי ... אני בחרדות קשות.. זקוקה לעבור הפלה בשל בדיקת מי שפיר שגילתה מום. רוצה לעבור גרידה כי הפלה שקטה לא באה בחשבון. מי עברה את התהליך והיכן אפשרי... תודה
לצפיה ב-'משתתפת בצערך, אביב'
משתתפת בצערך, אביב
19/03/2017 | 11:11
70
אין לי תשובות לשאלה שלך, אלא להציע לך להעלות את הפניה לפורום אבדן הריון תמיכה בתפוז.
משתתפת בצערך הנורא ומאחלת מכל הלב שהפרוצדורה תעבור בשלום בגוף, ושתצליחי למצוא מזור גם לנפש.
לצפיה ב-'יקירה- אנא כתבי בפורום אובדן הריון ונעטוף אותך ונעזור לך.'
יקירה- אנא כתבי בפורום אובדן הריון ונעטוף אותך ונעזור לך.
19/03/2017 | 13:13
17
לצפיה ב-'שבוע 33. קצת מפרקת חרדות (: '
שבוע 33. קצת מפרקת חרדות (:
16/03/2017 | 14:09
7
147
הימים מלאי חרדות . לי ולעוברית.
לפני כל בדיקה בקושי נושמת. אני אחרי סקירה שלישית ( בגלל בעיה שהייתה לאחותי ) ואחרי הערכת משקל. העוברית שלי מאוד מאוד פעילה ומכל הסיפורים שנחשפתי אליהם אחרי הפסקת ההריון השניה שלי אני נלחצת עד אימה ברגעים שהיא נחה. 
איך עוברים את הימים עד הלידה ?? אני עובדת ועסוקה עם הבן שלי ועדיין באימה. 
בנוסף גיליתי גוש בשד ( היה לי גם בסוף ההריון הראשון,באותו מקום ) וזה גם לא מניח לי לישון מחרדה..  ( תור לרופא נקבע כמובן ). 
כל מה שאני רוצה זה לסיים את ההריון בשלום עם תינוקת קטנה מונחת עליי . ושיגיע כבר הרגע...
רק פורקת ... בשורות טובות לכולן !!!
 
לצפיה ב-'חיבוק גדול '
חיבוק גדול
17/03/2017 | 18:20
1
49
שורדים.. גם אני לא יודעת תאמת כל יום שעובר אומרת תודה.. תיהיה חזקה:*
לצפיה ב-'תודה רבה !! '
תודה רבה !!
19/03/2017 | 09:47
20
לאט לאט נגיע לרגע המיוחל אמן (:
לצפיה ב-'כמה שאני מבינה אותך...'
כמה שאני מבינה אותך...
18/03/2017 | 21:36
2
38
היי
מה אגיד לך?
אני שבוע 36+1, יש לי תור לניתוח לעוד שבועיים וקצת. אני לחוצה מיום ליום. מרגיש באמת נצח...
עוברים לאט לאט, יום יום, שעה שעה, מבדיקה לבדיקה.
מחזיקה לך אצבעות ומאחלת בשורות טובות!
לצפיה ב-'תודה (: '
תודה (:
19/03/2017 | 09:49
1
28
ובשורות טובות גם לך. עוד שבועיים זה כבר ממש כאן ... שולחת נשימה עמוקה וכמה שיותר שלווה עד אז...
לצפיה ב-'תודה לך. עוד שבועיים ויום '
תודה לך. עוד שבועיים ויום
19/03/2017 | 14:33
28
שבוע טוב ורגוע 
לצפיה ב-'כן, מוכר מאוד-'
כן, מוכר מאוד-
21/03/2017 | 06:13
1
13

 
מבינה מאוד לליבך, ואין לי ממש פיתרון. עוברים יום אחר יום, ולפעמים שעה אחר שעה, והזמן מתקדם...אמנם בקצב של צב, אבל מתקדם. עובדה. מאז שכתבת את ההודעה כבר הספיקו לעבור מספר ימים:)
וזה שאת עובדת ועסוקה בעבודה ועם הבן זה גם מעולה.
 
אגב, מה זה היה הגוש בשד שגילו בסוף ההריון הראשון? זה היה קשור להריון עצמו או שמשהו אחר? (אני עברתי לפני 9 שנים ניתוח להוצאת גוש שומני מהשד. זה לא היה מסוכן, אבל משהו גדול, שלא היה צריך להיות שם...).
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה שירה '
תודה שירה
22/03/2017 | 16:27
3
אכן הימים בכל זאת עוברים...
אפילו בזהירות רבה מרשה לעצמי לבדוק קצת על ריהוט לתינוקת שארצה ( לא אקנה כמובן אבל בודקת ) וחוזרת לקרוא קצת על לידה טבעית ...
הגוש אז היה הורמונלי ונעלם אחרי הלידה ( לא יכולה לתאר לך כמה הלחיצו אותי ). וגם עכשיו הפרופסור שנבדקת אצלו אומר שהוא שפיר...
 
לצפיה ב-'סיפור ההריון והלידה שלי'
סיפור ההריון והלידה שלי
16/03/2017 | 08:55
8
177
ב"ה שזכיתי למעמד זה לכתוב סיפור לידה
סיפור ההריון הרביעי שלי, קשור ומחובר ללידה השקטה של אחותה הגדולה, התינוקת השלישית שלי נולדה בר"ח ניסן תשע"ו יום שבת בשבוע 40 יום התל"מ ללא רוח חיים, ילדתי תינוקת מושלמת ללא דופק. יום לאחר הלידה כשאני עוד מאושפזת, מדממת מגופי ומליבי ניגש אלי אחד הרופאים להשתתף בצערי, אני עם כל הקושי של האובדן הנורא שאלתי שאלה אחת, מתי אפשר להכנס להריון שוב? בבית החולים המליצו על המתנה של חצי שנה אבל בתוכי ידעתי שאני לא הולכת למנוע אפילו דקה. אחרי 8 שבועות המחזור חזר אלי כ"כ שמחתי באותו המחזור וידעתי שאכנס להריון. באמת אחרי שלושה וחצי שבועות 5 בדיקות הריון ו2 בדיקות ביוץ (שגם יכולות לבשר על הורמון ההריון) יש הריון!

שמחה מהולה בעצב, איך עוברים 40 שבועות עם לחץ אינסופי- אני עדין בחל"ד וכבר בהריון חדש, כ"כ מאושרת ויחד עם זאת כ"כ עצובה. אני מחליטה לקנות דופלר ביתי ומשתמשת בו לאורך כל ההריון.
חייתי מבדיקה לבדיקה, התפללתי שתהיה לי שוב בת, הרי חלמתי על ורוד,שמלות וקוקיות. הבדיקות היו תקינות אבל שום דבר לא הרגיע אותי, הרי גם בהריון הקודם הבדיקות היו מעולות, בעצם מה זה משנה אין לנו שליטה על מה שקורה בעולם הזה, ואם הקב"ה ירצה נזכה לצאת בידיים מלאות ואם לא...
חזרתי לעבודה בשבוע 13, העבודה מילתה לי את הימים, לאורך כל ההריון דמיינתי אותי בחדר לידה עם תינוקת צורחת בידיים. זו התמונה של הסוף חוויה מתקנת.
ההריון התקדם לו, יום כיפור הגיע ואני בוכה חושבת על הכיפור הקודם בו הקב"ה דן את רוני שלי למיתה. והפעם מה יהיה גורל העובר שבתוכי? מה יהיה גורלי?
כל בדיקה שהזמנתי הייתה בדיוק 11 חודשים אחרי, דופק, שקיפות ועוד..כל בדיקה מזכירה את מה שהיה כשהגענו לסקירה ראשונה הרופא יצא אלי ושאל בחיוך גדול אתם שוב בהריון? ואני התפרצתי בבכי, כל בדיקה הזכירה לי את מה שאיבדתי, פחדתי להיקשר להריון ולאבד אותו פחדתי לעבור את זה שוב אבל ברגע שרואים שני פסים הלב מתרחב וכבר מתאהבים,ההריון התקדם ואני ניסיתי להישאר שפויה עד כמה שאפשר, דיברתי עם הקטנה שבבטן ורק ביקשתי ממנה שתבוא אלי, שהלב שלה ימשיך לפעום, עבדתי כמעט עד הסוף בעיקר כי לא רציתי להישאר בבית עם המחשבות.
שבוע 29 הקטנה במנח עכוז, כל הבנות שלי התהפכו בשבוע 27-28 והיא לא. מבדיקה לבדיקה הגברת מסרבת להתהפך,אני כבר מתחילה להילחץ, לא רוצה לדמיין לידה אחרת. עושה דיקור רפלקסולוגיה,עמידת נר, פנס ועוד- כולם אומרים לי שזה רגשי שאני לא משחררת ומפחדת מהלידה אז הקטנה נשארת קרוב ללב שלי ולא משחררת חזרה.   

את ההריון הזה אני מקפידה לתעד, מצטלמת המון, כל הזמן כל תחילת חודש, בשבוע 34 אנחנו קובעים צילומי הריון ומשפחה הבנות נהנות והתמונות נהדרות, אני מבקשת מהצלמת תמונה אחת בפוטו שופ משפחתית מלאה עם דמות תינוקת מלאכית ששומרת על הבטן.

השבועות עוברים והמילה ניתוח עולה על הפרק, אני בוכה את האכזבה, כ"כ רציתי חוויה מתקנת בחדר לידה, הימים קשים ובלילות אני לא ישנה, מפחדת מניתוח מפחדת מההחלמה, מפחדת ממה יהיה אחרי. בשבוע 37 מוזמנת להיפוך, אני בטוחה שההיפוך יצליח. הרופא מבצע את ההיפוך ומיד בסופו הקטנה מתהפכת חזרה אני יוצאת מאוכזבת, קובעים תור לקיסרי לשבוע 38 אבל הרופא מבטיח שלפני חדר ניתוח ננסה היפוך נוסף תחת אפידורל, יש לי עוד תקווה. אני מדברת עם הקטנה וממש מבקשת ממנה שתתהפך.

שבוע 38 מגיעים לבית חולים- היום יוצאים מכאן עם תינוקת או לידה או קיסרי, אבל היום היא אצלי בידיים- זה מעודד אותי ואני מנסה לחשוב רק על סוף היום. נכנסים לחדר לידה מקבלת אפידורל, המרדימה לא משהו ואני בטוחה שאני עומדת למות עוד לפני הלידה אחרי 25 דקות היא סוף סוף מצליחה ואני נושמת, הרופא נכנס, הוא הרופא המלווה שלי בשני ההריונות האחרונים, גם הוןא מחכה שאצא בידיים מלאות. מבצע היפוך הקטנה שוב מתהפכת אבל מסרבת להישאר הפוכה ומיד חוזרת למצג עכוז.

זהו התקבלה החלטה נכנסים לחדר ניתוח.
אני בוכה, מתפרקת, כ"כ רציתי לידה רגילה וזהו בהריוןו הזה זה כבר לא יקרה, בעלי לצידי מנסה להרגיע שעוד מעט הקטנה איתנו וזה מה שחשוב.
אני מבקשת קיסרי ידידותי, לאחר דין ודברים מזמנים מיילדת לחדר הניתוח אני מקבלת מנה של אפידורל נוספת וחצי הגוף התחתון רדום, אפשר להתחיל, אחותי ממתינה בחוץ וגם בעלי.
הרופא שלי נמצא לצידי כל הזמן, הוא מרגיע מאוד, הצוות נהדר כל מי שבא לטפל בי, אחות, רופא, מרדים כולם מציגים את עצמם מתעניינים בי ומסבירים לי מה הפעולה אותה הם הולכים לבצע.
הניתוח מתחיל ובעלי נכנס, הוא יושב מאחורי ויחד אנחנו ממתינים לקטנה, אני כל הזמן מזכירה לו לצלם את האירוע,נותנים נייד אחד לאחות נוספת שמבטיחה לצלם גם כשרופא ילדים יטפל בה. 5 דקות והקטנה בחוץ, וזהו כל המתח מתפוגג לוקחים אותה לחמש דקות בהם אני לא מפסקה לבקש שיביאו אותה אלי שאני רוצה את התינוקת שלי.

ואז היא מגיעה אלי, מונחת עלי עור לעור וכלום כבר לא מעניין, המיילדת מחליפה את בעלי ועוזרת לי עם הקטנה בזמן שתופרים אותי, היא מחממת אותה עם סדינים מחוממים ואנחנו יחד מאושרות, אחרי 20 דקות הרגשתי שקשה לי, ההשפעה של האפידורל מתחילה להתפוגג וכדי לשים לי חומר חדש המרדימה זקוקה לידיים שלי, אני משחררת את הקטנה לתינוקיה עם בעלי, אפס הפרדה, היא לא צריכה להיות לבד. מקבלת חומר נוסף והרופא ממשיך בעבודתו, אני כל הזמן שואלת מה הוא עושה עכשיו עד שלרגע הוא עוצר ואומר לי בחיוך תופר את מה שפתחתי.

עוברת להתאוששות, הצוות נורא עדין ומכיל, אחותי ממתינה לי שם ואני מבלה את השעה בלדמיין את הקטנה, עולים למחלקה שם אני נפגשת עם בעלי והקטנה ועכשיו מתחילים החיים, האחיות הגדולות בבית מחכות להודעה, הגדולה פורצת בבכי בבית הספר כששולחים לה תמונה.
אחרי 4 לילות משתחררים חוזרים הביתה בידיים מלאות, אני עולה במדרגות ונזכרת בי שנה אחורה עולה את אותן מדרגות בידיים רקות ועכשיו הידיים שלי מלאות בכל טוב.אנחנו משפחה יש לי 4 בנות, 3 פה לצידי ואחת בשמיים שומרת עלינו מלמעלה.
אין לי מושג למה מה שקרה קרה, אבל אני מודה לקב"ה על האוצר ששלח לי, יודעת שתמיד תיהיה לה מלאכית שתשמור ותלווה אותה בחייה. באופן מוזר הזימון לניתוח נקבע לר"ח אדר תשע"ז, ילדתי את ביתי הרביעית  11 חודשים בדיוק לאחר הלידה השקטה, מן סגירת מעגל. חודש אדר חודש של שמחה והשמחה חזרה אלינו שוב לבית.
הלוואי שתמיד ניהיה שמחים.
 
תודה לכן חברות יקרות על הליווי הרגישי במשך ההריון, פה הרגשתי שאפשר לומר ולדבר על הכל. שאפשר להיות שמחה ועצובה יחד, שלמרות שזכיתי בהריון נוסף ובתינוקת מתוקה מותר לי להיות עצובה והתגעגע לתינוקת שאיבדתי, פה לא מצפים ממני רק לחייך ולהמשיך הלאה.
אז שוב תודה לכן
לצפיה ב-'ריגשת אותי ברמות אחרות-'
ריגשת אותי ברמות אחרות-
16/03/2017 | 10:42
74
ואו! קראתי עצורת נשימה את מה שכתבת, ולמרות שידעתי את הסוף הטוב, בכל זאת הייתי במתח בזמן הקריאה.
איזה אומץ היה לך להצטלם בהריון, ועוד אצל צלמת ועוד עם כל המשפחה...
מודה שבהריון עם מעיין נמנעתי ככל שיכולתי מלהצטלם. יש תמונות אחדות (ומזל שכך), אבל רגשית לא יכולתי לעמוד בזה. לא יכולתי.
אז נפלא שהיה לך האומץ לעשות זאת, ויש לך גם מזכרת נפלאה שכזו מההריון.
 
סגירות המעגל האלו שאת מתארת מבחינת התאריכים הן מדהימות בסמליות שלהן.
 
שולחת חיבוק אחד עצוב על המלאכית שלך עם הלב הדומם וחיבוק אחד שמח- על התינוקת החדשה והמתוקה.
דיכוטומיה מטורפת של רגשות. מורכב לי. אבל ושמחה מהולים זה בזה לנצח בליבך.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'מזל טוב !!!'
מזל טוב !!!
16/03/2017 | 14:10
47
ריגשת מאוד מאוד !!!
לצפיה ב-'היה כל כך מרגש לקרוא! מזל טוב '
היה כל כך מרגש לקרוא! מזל טוב
16/03/2017 | 16:48
68
שמחתי לשמוע על הליווי הצמוד והרגיש של הצוות ועל התחושה של החוויה המתקנת (למרות שלא ילדת טבעי). גדלי אותה בנחת ובאושר.
לצפיה ב-'אחד המרגשים שקראתי...'
אחד המרגשים שקראתי...
16/03/2017 | 20:43
50
הרבה נחת ובריאות.
לצפיה ב-'ריגשת אותי מזל טוב'
ריגשת אותי מזל טוב
17/03/2017 | 18:14
22
המון נחת ואושר ושכולנו נזכה להחזיק בידיים מלאות אמן
לצפיה ב-'כמה מרגש ומחזק'
כמה מרגש ומחזק
18/03/2017 | 21:40
18
קראתי מספר פעמים, כל כך מרגש, מעודד. את גיבורה אמתית ואני מאושרת עבורך.
מאחלת לך ליהנות מכל רגע עם הקטנה וה"גדולות" ולמצוא את הנחת שכל כך חסר לנו אחרי האובדן...
היא לא במקום, היא בנוסף.
 
מחבקת
שבוע נפלא!
לצפיה ב-'קראתי ודמעתי'
קראתי ודמעתי
19/03/2017 | 07:22
16
המון המון מזל טוב!
לצפיה ב-'מרגש'
מרגש
19/03/2017 | 08:23
13
הקשת שלי, איזה סיפור מרגש.
מאחלת לכם לגדל את התינוקת החדשה בנחת ובשלווה.
כמובן שהיא לא במקום, ובחיים לא תתפוס את מקומה של התינוקת שבשמיים, ואת תמיד תמיד תזכרי אותה.
ואלו החיים, הזיכרון על העצב יחד עם השמחה הגדולה והמרגשת על החיים החדשים עם משפחתך הנפלאה.
שמעתה והלאה יהיה ולמשפחתך רק טוב!



לצפיה ב-'שבוע 24'
שבוע 24
16/03/2017 | 20:08
4
130
אמנם עוד לא ב 26, שהגדרתי לעצמי כשלב ראשון להגיע אליו, אבל עברתי את 23 הנוראי.
פתאום ההריון הזה הפך למוחשי לחלוטין.
אני מרגישה כבר תנועות, ומהשבוע הזה כבר נלחמים על חיי עוברים שנולדים לפני הזמן.
ופתאום צריך להתחיל להחליט החלטות, כן או לא קורס הכנה ללידה ואיפה, מסתכלת טיפה על עריסות וריהוט לחדר התינוק ונבהלת מעצמי. ויש מלא מידע, וקוראת כבר על הנקה והמחשבות קופצות הרבה קדימה, ועדיין כל פעם החשש הזה מלידה מוקדמת או שלא יהיה דופק ואי אפשר באמת להשתחרר ולהיות הריונית נורמלית.
ומכל דבר קטן אני נסערת ובוכה, בעלי כבר לא יודע מה להגיד ואיך לעזור לי. אני בעצמי לא יודעת.
ביקרתי היום חברה שילדה תאומות שנה וקצת אחרי האובדן שלי, והן כבר בנות כמה חודשים. ועזרתי לה עם הבנות שלה, קצת להחזיק ולשעשע, והיא מראה לי איך להלביש ואיך מקלחים ואני לומדת ממנה, אבל בראש זעקה שאני זו שהייתי אמורה ללמד אותה. ואיך זה שהיוצרות התהפכו ככה, שלי היו אמורים להיות כבר שני פעוטות בני שנה וקצת והייתי אמורה להנחות וללמד ולהרגיע אותה, והיא זו שמלמדת ומנחה אותי. ועצוב לי מאוד מאוד.


לצפיה ב-'מאמיייי'
מאמיייי
17/03/2017 | 18:27
1
58
אני כל כך מזדהה איתך ... אבל להיות עצובה זה לא עדיף ..עכשיו את מרגישה בעיטות ותזוזות מה שעושה את הריון קל יותר ומשמעותי לפחות זה ככה עבורי .. כל פעם שאני בוכה ונזכרת הבטן שלי מזכירה לי שיש חיים בפנים וזה מקל כי מתוך העצב יוצא חיוך .
זכור כל החיים אבל לפחות בואי נהנה מהרגע ,מהפלא הזה שגדל אצלנו בבטן .
תיהיה חזקה .שבת שלום ..גם בפרטי בשבילך את יודעת:*
לצפיה ב-'תודה'
תודה
19/03/2017 | 08:16
17
תודה רבה.
את צודקת כמובן. יש לי פשוט ימים כאלה שהכל מתפרץ ועולה.
הסופ"ש היה הרבה יותר רגוע, דיברנו הרבה עם בעלי, תיכננו תוכניות עתידיות בלי חששות והיה מאוד נחמד.
מתחילה את השבוע הזה רגועה יותר. 25 בפתח ☺
לצפיה ב-'החרדות מוכרות לי היטב- '
החרדות מוכרות לי היטב-
21/03/2017 | 06:20
1
11
וגם העצב על האין, לצד השמחה על ההריון שמתקדם.
אם את מסתכלת על עריסות וריהוט ונבהלת מעצמך, אז אל תסתכלי על זה כרגע. זה ממש לא חובה. אפשר לחכות עם זה עד שבוע 32-33.
ויש בזה גם משהו מאוד טוב שהמחשבות זזות הרבה קדימה ושאת חושבת כבר על היום שאחרי. זה המקום הבריא שלך, האופטימי, מלא התקווה. זה מעולה שהוא תופס מרחב אצלך במוח ובלב.
וכשעצוב- אז עצוב, ואפשר לבכות, ואפשר לדבר על זה ואפשר לכתוב לנו.
זה טבעי ונורמאלי להיות עצובים על משהו שאבד והסתיים עוד לפני שהתחיל.
 
חזקי ואימצי!
ונקווה לסוף טוב של ההריון ולהודעת לידה מרגשת ממך:)
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה'
תודה
21/03/2017 | 11:31
7
שירה,
תודה רבה על המילים החמות.
את צודקת בכל מה שכתבת. אני יודעת שכל מה שאני מרגישה זה נורמלי לחלוטין ואני משתדלת לתת לכל התחושות האלה מקום ולא להילחם או להדחיק אותן.
אני גם מתעודדת מהעובדה שהראש שלי מאפשר לי לחשוב ולדמיין קדימה. ככל שההריון מתקדם אני מוצאת נחמה ועידוד בלדמיין את הלידה, את התינוק/ת החי/ה, את החדר ואת החיים הלאה.
ותודה רבה על הפורום הזה, שמאפשר מקום של פורקן עבור כולן כשקשה להתמודד לבד.
פ
לצפיה ב-'עדכון חם מהשטח'
עדכון חם מהשטח
14/03/2017 | 20:08
14
169
אז היום שוב הייתי בבדיקות + גדילת עובר. פתאום לא כזה גדול, שבוע 35+4, הערכה 2850.
קבעו לי טרום ניתוח לשבוע 37+5 והניתוח בשבוע 38+3 
רציתי מוקדם יותר, אבל הם אמרו שלא מנתחים לפני שבוע 38 ובגלל שיוצא שישי שבת, אז מתאשפזת יום קודם (ראשון) וכך יוצא 38+3. אוף...
מקווה רק לטוב
 
 
לצפיה ב-'כן מנתחים לפני שבוע 38-'
כן מנתחים לפני שבוע 38-
15/03/2017 | 14:11
13
95
עובדה. אותי ניתחו בשבוע 37+2 (ואפשר היה גם בשבוע 37, אבל רציתי שהרופאה שלי תנתח וחיכיתי ליום שבו היא מנתחת).
אבל מילא- מה זה עוד כמה ימים של סטרס נפשי?
העיקר- יצא על תאריך אי זוגי?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'את חמודה משהו... כולה עוד כמה ימים ולילות של מתח ודאגה...'
את חמודה משהו... כולה עוד כמה ימים ולילות של מתח ודאגה...
15/03/2017 | 16:19
4
68
חייבת לציין שהתאריך ממש יפה ומשתלב עם 2 החמודים שלי, לשניהם מופיעה ספרה 3 בתאריך לידה . סמלי כזה, 3 ילדים ושלושתם עם מספר 3 בתאריך הלידה. רק שהכל יעבור בשלום. 
מנסה עכשיו להעלות טרומבוציטים בכל מיני שיטות....בתקווה להרדמה חלקית. 
 
תודה על העידוד
לצפיה ב-'איך מעלים טרומבוציטים? השכילי אותנו במשהו'
איך מעלים טרומבוציטים? השכילי אותנו במשהו
16/03/2017 | 06:26
3
11
לצפיה ב-'מנסים כל דבר אפשרי... '
מנסים כל דבר אפשרי...
18/03/2017 | 21:47
2
19
קראתי ברשת ואני מנסה: שייקים וסלטים ירוקים (כל סוגי העלים הירוקים, כולל נענע), שעועית ירוקה בכמויות, גמבה, כדורי ברזל טבעי עם פירות הדר לספיגה מירבית, טחינה ביתית, תמרים וכו'...
הרופאה של אמרה שעם ברזל וB12 ברמה הנוכחית אני יכולה להתמוטת אחרי הניתוח... קראתי שאם אצליח להעלות מאגרי ברזל, סיכוי גבוה שגם הטרומבוציטים יעלו... בקיצור מהמקום בו אני נמצאת היום מבחינת הבדיקות אפשר רק לעלות (אני מקווה).
תודה שירה, נראה אם זה יעזור...  מקווה
לצפיה ב-'בהצלחה'
בהצלחה
19/03/2017 | 11:17
1
17
היי.
קודם כל, מאחלת לך להצליח להעלות את רמות הברזל וכך גם את הטרומבוציטים ובכך להימנע מהרדמה.
רציתי לשאול/להציע שאולי יעזור לך אם יעשו לך עירויי ברזל? אצלי ההמגלובין והברזל, ואיתו גם כדוריות הדם האדומות, בערכים קצת נמוכים. אני כל הזמן במעקב ולוקחת שני כדורי ברזל ביום כדי לנסות להעלות את זה. אני עוד לא ברמה קיצונית, ומקווה לא להגיע לשם, אבל הרופא שלי דיבר איתי שאם המצב יחמיר הוא ישלח אותי לקבל עירויי ברזל.
אולי אפשרי גם לקבל תרומת דם כדי לשפר את הערכים שלך?
זו סתם משהו שעולה לי בראש, וכמובן שאני לא יודעת מה קורה אצלך ואם בכלל למצב שלך זה פתרון רלוונטי ,כי אני מניחה שהרופאה שלך הייתה אומרת לך, אבל סתם מעלה את זה כמחשבה.
בכל מקרה שיהיה המון בהצלחה, ושהכל יעבור בשלום ויסתיים בידיים מלאות.
לצפיה ב-'תודה לך'
תודה לך
19/03/2017 | 14:32
9
היי
האמת הם לא מציעים מנות דם, אולי בגלל שאני עם קלקסן (מדלל) ואולי המצב לא כזה קשה, ההשפעה העיקרית כרגע על סוג ההרדמה. להם זה כמובן פחות קריטי אשר לי...
תודה לך על ההתייחסות
מקווה שאצליח, אני ממש עובדת על זה.
מאחלת גם לך את כל הטוב שאפשר לקבל
לצפיה ב-'איך שכנעת אותם לנתח לפני 38?'
איך שכנעת אותם לנתח לפני 38?
15/03/2017 | 16:22
7
17
לצפיה ב-'לא הייתי צריכה לשכנע-'
לא הייתי צריכה לשכנע-
16/03/2017 | 06:24
6
78
בשבוע 25 הרופאה שלי ראתה תופעה די נדירה (אלא מה...), שבה דופן הרחם באיזור הצלקת הפנימית משני הניתוחים הקיסריים היתה מאוד דקה (אני אומרת מצב יחסית נדיר- כל הבנות פה עם הקיסרי- אל תיבהלו- יום לפני הניתוח, בביקורת בבית החולים, הרופאה שלי הראתה לסטז'רית שלה ואמרה: "תסתכלי טוב טוב. קוראים לזה כך וכך. רואים את זה ממש לעיתים נדירות, אז תסתכלי היטב...")..
זה שם אותי במצב מורכב מבחינת צורך במעקבים תכופים, כי היתה סכנה חלילה וחס לקרע ברחם, שזה מצב מסוכן הן לעובר ולא פחות גרוע- לי עצמי.
עשינו מעקבים גם על זה כל שבוע, כאשר המטרה היתה לחצות את שבוע 35, ואם יש צורך- אז להקדים את הניתוח אפילו לשבוע 35- 36.
תודה לאל, משום שהמצב נשאר סטטי ולא היתה התדרדרות, הניתוח נקבע ל-37+2.
זה היה בהמלצת הרופאה שלי- גם בגלל הסיבוך הרפואי הזה שהיה, וגם בגלל שמצבי הנפשי כבר היה על הקצה של הקצה של הקצה.
אגב, הבן שלי השני, נולד בשבוע 36+6 לאחר ירידת מים (חיכו שאשלים צום וניתחו אותי- קיסרי שני), כך שבהריון עם מעיין גם היה חשש שתתחיל להתפתח לידה ורצינו למנוע זאת, משום שהייתי צריכה לעבור קיסרי בכל מקרה. 
 
בקיצור- חפרתי לכן על הבוקר, הה?.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'אפשר לשאול'
אפשר לשאול
21/03/2017 | 11:04
5
19
למה מלכתחילה ילדת בניתוחים קיסריים?
לצפיה ב-'כן, בטח שאפשר לשאול-אבל התשובה ארוכה'
כן, בטח שאפשר לשאול-אבל התשובה ארוכה
22/03/2017 | 05:43
4
13
לא היתה סיבה רפואית לבצע את השניתוח הקיסרי בהריון הראשון שלי.
עברתי ניתוח אלקטיבי, בניגוד לדעות הרופאים, משום שלא האמנתי ביכולת שלי ללדת באופן רגיל...
 
ולמה זה?-עכשיו מתחילה המורכבות-
1. אני חושבת שמאוד הושפעתי מסיפור הלידה שלי עצמי- אני תאומה, והייתי במנח עכוז. כיום מיד מנתחים את האישה במצב זה, כי הוא מורכב ביותר- גם עכוז וגם תאומים. בימים עברו, היתה פחות הבנה, ואמא שלי ילדה בדרך הרגילה. כמובן גם בלי אפידורל (לא היה אז בארץ), וגם בלידה סיוטית- שנמשכה למעלה מ-24 שעות, בהן כמעט איבדה אותנו ואת רחמה. היא התחננה לניתוח (ועשו אז בארץ), וצרחה שהיא לא רוצה "ילדים כחולים" (ילדים שנפגעו במהלך הלידה עקב חוסר בחמצן), והיתה בחוסר אונים נוראי. אל תשכחי שבעבר האבות לא היו נוכחים בחדר הלידה, ולא היה מי שיעזור לה מול הרופאים.
הלידה הסתבכה מאוד, אמא שלי סבלה מאוד (פיזית ונפשית), ולאחריה- התפתחה אצלה דלקת חריפה ברחם, מה שכמעט גרם לכך שאיבדה אותו...
בסופו של דבר אני ואח שלי יצאנו ממש בנס- בריאים (למרות שבקלות היינו יכולים להפוך להיות עם שיתוק מוחין, ו/או עם פיגור פוגיעות קשות).
אמא שלי ילדה 5 שנים לאחר מכן את אחי הצעיר, כך שהרחם, גם, בדרך נס- לא ניזוקה.
אני חושבת שהטראומה שעברה על אמא שלי, וגם עליי- כתינוקת- השפיעה עליי בבואי להחליט על צורת הלידה.
 
2. בלי קשר או עם קשר- יש לי מה שנקרא: "תסמונת החלוק הלבן"...זה לא קשור להפלות, אלא אני מכירה את זה מאז ומתמיד. מסיבה זו, אני מאוד סובלת בבדיקות ואגינאליות- השרירים מתכווצים באופן לא רצוני, וכואב לי מאוד. אי אפשר לשלוט על זה. בכל מקרה- אני לא הצלחתי לשלוט על זה. ומשום שאני יודעת שבתהליך לידה כל הזמן מתעסקים "שם", ובודקים ומחטטים- לא רציתי את זה. לא רציתי את הסבל הפיזי הזה.
 
3. אני מאוד פוחדת מכאב. מאוד. והיה עדיף לי מבחינה רגשית לסבול כאב פיזי, אחרי שהתינוקת כבר בחוץ מאשר כאשר היא עוד בפנים, ויש גם המון מתח נפשי סביב זה.
 
4. איכשהו- התסריט שרץ לי במוח בזמנו, לפני הלידה הראשונה, זה שאם אבחר ללדת רגיל- מאוד אסבול, התהליך לא יתקדם, העובר יהיה במצוקה או בסכנה למצוקה, ויהיה קיסרי חירום. זה התסריט היחיד שהצלחתי לתסרט לעצמי.
וככה את לא יכולה לבוא ללידה. זה ברור. לכן, בחרתי כבר מראש לחסוך מעצמי ומהעובר את הטראומה, ובחרתי בקיסרי.
 
זה לא היה פשוט- למצוא רופא/ה שינתחו אותי, כי זה בניגוד למה שהרופאים חושבים ורוצים עבור האישה. ואני אפילו ממש מצדיקה אותם בעניין זה. כי ניתוח קיסרי הוא ניתוח לכל דבר, עם סכנות לסיבוכים וכן הלאה.
הרופאה שלי, שאמנם התנגדה למהלך שלי, הבינה שאני מאוד נחושה בעמדתי, ולכן המליצה לי לפנות לפרופ' דרורית הוכנר בהדסה הר הצופים בירושליים.
ואכן, כך היה. פניתי, שילמתי סכום "זעום" לשר"פ שם- של 12,000 ש"ח, ונטע שלי היתה בחוץ, בצורה שקבעתי ותכננתי עבור עצמי.
 
מודה-
מוזר?- כן.
רצוי בהיבט הרפואי?- לא.
אבל-
זה מה שהתאים לי, וזה מה שאני רציתי עבור עצמי.
ואני ממש לא מתחרטת. כפי שכתבתי לא פעם- יש לי חוויה טובה מהניתוחים, זה לא הותיר בי טראומה של כאב או כל דבר אחר, והתוצאה- אין כמוה.
 
 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מעניין'
מעניין
22/03/2017 | 09:38
3
8
אין ספק שהחוויה של אמא שלך הובילה לזה.
אמא שלי לא מפסיקה לרדת עלי ועל אחותי שילדנו עם אפידורל ושהיא ילדה 6 פעמים בלי ושלא צריך בכלל.
יכול להיות גם שלא היית הרבה בסביבה של יולדות?
אני נתקלת בפייסבוק בכל מיני פורומים בהמון נשים שרוצות קיסרי. אני אישית הרבה יותר מפחדת מניתוח. ועד היום יש לי סרטים לגבי הגרידות שלי. לפעמים כשאני הולכת לישון באופן יזום (לעיתים רחוקות לרוב נרדמת מול הטלוויזיה) אני פתאום חושבת על מה היה שם בחדר ניתוח כשאני הייתי מורדמת וממש מתחלחלת. גם כשאני רואה בייבי בום ויש אישה בניתוח קיסרי עם הרדמה מלאה ממש עולים לי סיוטים ובא לי לבכות.
אני גם מפחדת מרופאים. ויש לי קטע הזוי עם תוכניות וסרטים על רפואה. (מתה עליהם)
בקיצור, מעניין מה עובר על נשים שבוחרות בקיסרי אלקטיבי. אחותי עברה אחד בגלל המנח של התינוק, וזה זכור לה כחוויה טובה בסך הכל
לצפיה ב-'מגיבה תגובת המשך-'
מגיבה תגובת המשך-
22/03/2017 | 10:08
2
8
לגבי סביבת היולדות- דווקא בגלל ששמעתי המון סיפורי לידה, זה עוד יותר הלחיץ אותי- כל הסיפורים נגמרו בטוב- אבל היה מדובר על לידות מאוד קשות, חלקן עם ירידה במדדים של העובר, סיבוכים, ואקום, וכן הלאה וכן הלאה.
הסיפורים הללו עוד יותר הלחיצו אותי והעדפתי לבחור אחרת, בניגוד לדעה של הרופאה שלי ושל עוד רופא שהתייעצתי איתו. ובכלל- בניגוד למה שהרפואה ממליצה. ואני ממש גם מסכימה איתם, עם הרופאים, שהם מתנגדים לניתוח אלקטיבי אם אין סיבה רפואית לכך. אני מסכימה איתם ברמה העקרונית, לא לגביי באופן ספציפי.
 
הניתוח הקיסרי האלקטיבי, לעומת קיסרי חירום, לא נעשה בהרדמה מלאה, אלא בהרדמה ספינאלית או אפידוראלית.
בזמן הניתוח לא חשבתי על מה שעושים לי שם, ועל זה שחותכים אותי ואת השרירים שלי ורואים את כל הקישקע...אלא חשבתי שהינה עוד מעט, עוד קצת, ואראה את המקסימים שלי.
 
הסיטואציה הטראומטית שאת מתארת לגבי הגרידות היא שונה לחלוטין, כי:א. היא נעשית בהרדמה מלאה, ושם אנחנו לגמרי צריכות לוותר על השליטה. לגמרי לשחרר.
ב. כי מדובר בגרידה. בהפסקת הריון לא תקין או שהסתיים כבר, והאבל על כך הוא גדול, וכל הסיטואציה היא מאוד מאוד עצובה וכואבת. זאת לעומת ניתוח קיסרי, בו התמורה היא נפלאה ומשמחת.
 
בקיצור- נראה לי שעדיף להיות גבר, לא? .
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'חח... לא!'
חח... לא!
22/03/2017 | 10:45
1
7
לא רוצה לבאס, אבל לא הייתי מוותרת על אף לידה.
אחרי הלידה האחרונה שלי, אני מוכנה ללדת כל יום. רק בעיה שאין לי איך לגדל ככ הרבה ילדים.
אבל באמת, אם לוקחים את זה בקטע טוב, זה דבר מטריף.
וברור שגרידות זה משהו אחר. אין להשוות...
לצפיה ב-'את בכלל לא מבאסת. שמחה עבורך על החוויה החיוביות מהלידות'
את בכלל לא מבאסת. שמחה עבורך על החוויה החיוביות מהלידות
22/03/2017 | 12:17
2
לצפיה ב-'פורים שמח נשים חזקות '
פורים שמח נשים חזקות
12/03/2017 | 11:49
6
186
היום עשיתי בדיקת סוכר... איכסס בלשון המעטה.. סחרחורות בחילות וכל השאר.. כחלק מהבדיקה אחרי ששותים את העלק "לימונדה" (זה בטעם ארטיק לימון בול רק שב8 בבוקר זה ממש לא בא טוב) צריך להמתין שעה וכמובן שאני לא הייתי היחידה היו עוד בנות איתי ממש מקסימות שעודדו אותי לשתות לא להיגעל ונוצר שיחה בעקבות הבדיקה אחרי הכל שעה לשבת עם עצמי בקיצור כל אחת דיברה על עצמה כזה ואז שהגיעו אליי שאלו אותי איזה הריון זה ..טוב.. הפעם אמרתי זהו.. אני יוצאת מהארון מפסיקה לשקר איזה הריון אני והסברתי שאני בהריון ה4 שלי.. כמובן הברכות הגיעו מכל אחת.. עד שהסברתי שאין לי ילדים עדיין. שקט.דממת אלחוט. ואז השאלות הגיעו.. למה איך מה כמה. ועניתי . עניתי בסבבה כי די נמעס לי להסתיר ולשקר למרות שזה לא עינינו של אף אחד בגדול. אבל הפעם היה בא לי . לספר שידעו לא אכפת לי . וטוב שכך זה היה טוב כי בשבילי ההריון זה נס אחד גדול הילד שאני יקבל זה הנס של החיים שלי ואני .. שום דבר לא בא לי בקלות .. טוב שיצאתי מהארון גם העברתי את שעה של הבדיקה וגם היה לי כיף להיות בחברת נשים שהכל סבבה אצלהם ולא להתבייש במה שעברתי..
זהו עכשיו נחכה לתוצאות רק שיהיה בסדר ולא יהיה חס וחלילה תוצאה לא טובה כי לא בא לי שוב על הבדיקה הזאת..
תודה שקראתם על החפירות שלי חחח פורים שמח
לצפיה ב-'איזו תחושה טובה זו, נכון?'
איזו תחושה טובה זו, נכון?
12/03/2017 | 20:54
1
79
"לצאת מהארון", לא להסתתר יותר, לא להתבייש, לשים קצוץ על כל העולם.
בעיניי, זו תחושת חופש אמיתית. זה בעצמו מוריד איזה טון- טון וחצי מהלב.
 
מקווה שהבדיקות יצאו תקינות.
שירה.
 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'ואוו באמת מרגיש טוב'
ואוו באמת מרגיש טוב
13/03/2017 | 00:48
53
זר לא יבין.. וטוב שכך.
אפרופו בדיקות יצא לי 131 סוכר של 50 גר האחות אומרת תקין ולהפחית במתוקים (עובדת על זה) זה בסדר?
מוגלובין 11 זה בסדר?
לצפיה ב-'ואו, לא מדמיינת לעצמי אומרת שאני בהריון מס 5'
ואו, לא מדמיינת לעצמי אומרת שאני בהריון מס 5
12/03/2017 | 22:22
2
101
ואז שיש ילד אחד בבית , למרות שגם לא רואה סיבה לשקר.
לצפיה ב-'שתעברי אותו בשלום הכי חשוב'
שתעברי אותו בשלום הכי חשוב
13/03/2017 | 00:49
1
18
לצפיה ב-'תודה'
תודה
13/03/2017 | 11:37
13
לצפיה ב-'וואו כל הכבוד!'
וואו כל הכבוד!
13/03/2017 | 23:15
61
אני ממש שמחה בשבילך שהצלחת לשתף,
רק לפני יומיים שאלו אותי כמה ילדים יש לי והתחשק לי לצעוק 4
בפועל עניתי 3, לא היה לי נעים להכנס לאובדן שלי.
מקווה שהתוצאות של הסוכר יצאו תקינות, המשך הריון בריא ושלם
לצפיה ב-'סימני ההריון נעלמו בבת אחת'
סימני ההריון נעלמו בבת אחת
10/03/2017 | 17:07
13
191
כאבי הגב, הבחילות, הגודש בשדיים.
בטוחה שאני מסתובבת עם עובר מת בבטן.
כל הבדיקות לא הרגיעו, ההיפך.
חשיבה חיובית - אין לי.
לא מצליחה להיפטר מהמחשבות. משתדלת לשים אותן בצד. אני מאד אוהבת את פורים, חג כל כך שמח.
לצפיה ב-'שיואו, אפשר להשתגע, נכון?'
שיואו, אפשר להשתגע, נכון?
10/03/2017 | 18:18
99
זה שאני אגיד לך שאין קשר בין סימני ההריון לתקינותו לא יעזור, נכון?
אין ברירה, אלא ללכת בשבוע הבא לבדיקה נוספת.
בינתיים, תשתדלי לא להשתגע, טוב?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-' מחזיקה אצבעות שתמשיכי "להשתגע", ושהו'
מחזיקה אצבעות שתמשיכי "להשתגע", ושהו
10/03/2017 | 21:00
1
85
שתשתגעי עוד 30 שבועות לפחות.
לצפיה ב-'אוף, בחיי'
אוף, בחיי
10/03/2017 | 21:53
126
שלא צפיתי את זה. בכלל.
ודווקא אפשר להגיד עלי שיש לי איזושהיא מודעות עצמית. כנראה שאת ענייני הלב קשה לצפות.
תודה לכן על התמיכה. משתדלת להשתגע בשקט.
לצפיה ב-'אוף איזה סרט רע'
אוף איזה סרט רע
12/03/2017 | 18:57
9
73
מתי את הולכת להיבדק?
לצפיה ב-'שוקלת ללכת ביום שלישי'
שוקלת ללכת ביום שלישי
12/03/2017 | 20:20
8
102
אבל כמובן חוששת ורוצה להימנע מהבשורה -
אם היא רעה ברור למה
אם היא טובה היא תרגיע אותי בערך עד הערב ואני אחזור למחשבות ולסרטים
מלכוד 22, אין לי לאן לברוח
לצפיה ב-'ממליצה ללכת להיבדק בשלישי. '
ממליצה ללכת להיבדק בשלישי.
12/03/2017 | 20:51
24
לצפיה ב-'הייתי הולכת להיבדק בהינתן הדופק האיטי'
הייתי הולכת להיבדק בהינתן הדופק האיטי
12/03/2017 | 22:20
78
ואחרי זה אם תקין לעבור לפעם בשבועיים
לצפיה ב-'תלכי להבדק ביום שלישי'
תלכי להבדק ביום שלישי
13/03/2017 | 10:07
2
69
נראה לי שזה מה שאני הייתי עושה,
בעיקר כדי לדעת איפה עומדים הדברים ובתקווה שזה ירגיע אותי, ולו במעט.
לצפיה ב-'לא הלכתי, אעדכן כשאדע מה קורה, תודה !!@'
לא הלכתי, אעדכן כשאדע מה קורה, תודה !!@
15/03/2017 | 08:35
1
23
לצפיה ב-'נחכה בסבלנות יחד איתך.'
נחכה בסבלנות יחד איתך.
16/03/2017 | 06:27
9
לצפיה ב-'הלכת?'
הלכת?
14/03/2017 | 19:30
2
14
לצפיה ב-'מצטרפת לשאלה! חושבת עליך '
מצטרפת לשאלה! חושבת עליך
14/03/2017 | 19:42
1
15
לצפיה ב-'נו? מה קורה? '
נו? מה קורה?
14/03/2017 | 22:40
15
לצפיה ב-'שלום שבוע 35'
שלום שבוע 35
09/03/2017 | 21:16
10
140
יום יום, שעה שעה, מבדיקה לבדיקה, דאגות, מחשבות, לא נגמר...
מחר שבוע 35.
אני מרגישה שהוא גדול. כבר רוצה לראות אותו, לדעת שהוא בריא ושלם.
בשבוע הבא בדיקות והערכת משקל נוספת וככל הנראה סוף סוף יקבעו תאריך לניתוח, על פי נתונים עדכניים.
ישנה ירידה משמעותית בטרומבוציטים, אולי עקב קלקסן? בקצב הזה לא יסכימו לי לעשות הרדמה חלקית. אני הכי לא רוצה ניתוח חירום או הרדמה מלאה. 
רוצה לראות מיד, להרגיש.
יש לי סיוטים מהרדמה מלאה וחירום... מחזיר אותי כמה שנים אחורה, אז להבדיל אלף הבדלות למצב בו הייתי מורדמת, והוא נולד, ובכה, וכולם שמעו ורק אני לא... וכל הזמן אני מצטערת שלא שמעתי את קולו... בפגייה שומעים רק צפצופים של מכשירים...
אוף
תודה שהקשבתן
כל כך מקווה לטוב
חג פורים שמח!
לצפיה ב-'וואו איך שהזמן עובר!'
וואו איך שהזמן עובר!
10/03/2017 | 15:06
1
68
עוד מעט והוא פה(-:
אין עוד הרבה זמן לציפייה....
לא מאמינה שאת כבר בשבוע 35. אני כבר ב32 ולא מעכלת, או מאמינה שהגעתי עד הלום....
לצפיה ב-'איזה יופי!'
איזה יופי!
11/03/2017 | 19:05
27
מזכיר לי כ"שהקשת שלי" הייתה בהפרש ממני 3 או 4 שבועות, זה הרגיש לי די הרבה בהתחלה, אבל לאט לאט הפער הצטמצם והנה, היא ילדה ואני מתקרבת...
 
מרגש
מצפה כל כך, תוך כדי דאגות ומתח קל...
מאחלת לך שהכל יתקדם כשורה
לצפיה ב-'ואו! את כבר ממש ממש קרובה...'
ואו! את כבר ממש ממש קרובה...
11/03/2017 | 10:42
4
57
קרובה, אבל עדיין החרדות קיימות והמחשבות לא נותנות מנוח. מכירה זאת היטב.
אני מקווה שבסוף לא יהיה ניתוח בהרדמה מלאה, אלא בהרדמה חלקית, אבל זו באמת החלטה רפואית, והכי הכי חשוב זה הבריאות שלך ושל העובר.
 
אנא עדכני אותנו לאחר הבדיקה בשבוע הקרוב:)
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה רבה שירה, התחלתי 36...'
תודה רבה שירה, התחלתי 36...
11/03/2017 | 19:10
3
66
היום עשיתי טיול משפחתי נחמד, נראה לי אחרון בהרכב הזה.
כבר די כבד לי, אבל היה לי חשוב להיות עם כולם, לפני שאהיה עסוקה מדי... 
 
מחכה לתוצאות טובות של הבדיקות השבוע ותאריך לניתוח...
חשוב לי מאוד שלא יהיה זוגי מסיבות העבר...
 
תודה על ההבנה והתמיכה
שבוע נפלא לך ולבני ביתך
לצפיה ב-'רוצה לשאול משהו-'
רוצה לשאול משהו-
11/03/2017 | 19:59
2
78
אם לא בא לך, אז אל תעני, אבל אני מנסה להבין- למה התכוונת שהתאריך לא יהיה זוגי? בגלל שקרו דברים לא טובים בתאריכים זוגיים?
אני לא מייחסת לדברים הללו חשיבות, אבל אם מדובר בניתוח- אז אולי באמת יש אפשרות ליותר בחירה. בכל מקרה, ממליצה לא אחרי שבוע 38 (ואם יש סיבה רפואית, אז אפשר גם משבוע 37).
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'מקווה בין שבוע 37 ל 38'
מקווה בין שבוע 37 ל 38
11/03/2017 | 20:43
1
74
וכן, לצערי בעבר ילדתי בתאריך זוגי והוא לא חי... וגם הפסקות הדופק קרו בתאריכים זוגיים. צירוף מקרים מצער וקשה עבורי.
כל כך מקווה לטוב, רק שיהיה חי ובריא... והחשש הזה שהבדיקות לא היו תקינות וכולי תקווה שהוא בריא והכל בסדר איתו... יותר מדי דאגות. אוף. די כבר
לצפיה ב-'הבנתי. באמת צירוף מקרים קשה...'
הבנתי. באמת צירוף מקרים קשה...
11/03/2017 | 22:38
58
בסדר, בסדר. יש אישור ממני לניתוח בתאריך אי זוגי. אישרתי. יאללה. עכשיו שהזמן יעבור ויגיע כבר זמן הניתוח, ויתחילו חיים חדשים.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'השבועות האחרונים מרגישים כ"כ ארוכים-זה מובן'
השבועות האחרונים מרגישים כ"כ ארוכים-זה מובן
14/03/2017 | 06:48
2
44
אבל הנה את כבר בשבוע 36 והשבוע כבר תקבעי תור לניתוח
הסוף הטוב קרוב מתמיד
תנסי לחשוב מחשבות חיוביות לדמיין אותך בחדר הניתוח איך המנתח מרים את הגוזל מעבר לוילון ואת שומעת ורואה אותו צורח
עוד שניה את שם זה קרוב
מחכה ומצפה יחד איתך לבשורות הטובות
לצפיה ב-'תודה יקירתי. ממש ריגשת בתגובתך. מקווה שאת מרגישה יותר טוב'
תודה יקירתי. ממש ריגשת בתגובתך. מקווה שאת מרגישה יותר טוב
14/03/2017 | 17:36
1
29
בטח מתחילה להתרגל וליהנות מהגוזלית המתוקה.
אשמח לשמוע כיצד עוברים עליך הימים הראשונים בבית. איך מסתדרים? איך את אחרי הניתוח?
לי סיכוי גבוה להרדמה מלאה עקב ירידת טרומבוציטים. כולי תקווה שיהיה שינוי לטובה ואוכל להיות בהרדמה חלקית...
לצפיה ב-'שלחתי מסר'
שלחתי מסר
15/03/2017 | 10:06
6
לצפיה ב-'קצת מהעולם ה"נורמאלי"- פורים-'
קצת מהעולם ה"נורמאלי"- פורים-
10/03/2017 | 08:11
14
116
רוצות לספר למה הילדים התחפשו?
האם אתן הולכות למסיבות פורים? מתחפשות בעצמכן?

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-''
10/03/2017 | 08:13
24
לצפיה ב-'אצלי- נורמאלי וגם קצת לא נורמאלי- '
אצלי- נורמאלי וגם קצת לא נורמאלי-
10/03/2017 | 09:08
97
נטע- פיראטית
ניצן- פיראט
מעיין- ארנבת
 
אני לא מהמתחפשות ולא מאלו שהולכות למסיבות פורים, אבל אוהבת לצלם את הילדודים ולראות את השימחה שלהם ואת ההתלהבות שלהם מעניין התחפושות.
לפני יומיים- היתה עדלאידע ברעננה והלכתי עם מעייני לראות את נטע וניצן שצעדו בה עם בעלי. מאוד התרגשתי וגם דמעתי (איך לא...).
 
בשעה האחרונה אני שומעת את המוסיקה וצהלות השמחה מבית הספר (שנמצא מאחורי הבית שלי) ובא בעת עונה לבנות בפורום השני, ומודה שקשה לי. אפילו התחלתי לבכות לבעלי שיש המון עבודה שם ושעצוב לי, במקום שאעסוק רק בשמחות היום. הוא אמר שאני לוקחת ללב הכל. נכון. הוא צודק.
 
לשם שינוי, אני לא עובדת היום בבוקר, אז עוד מעט נצא לאיזה בית קפה ואתאושש לי עם איזו פוקצ'ה או ארוחת בוקר מפנקת.
 
פורים שמח לכולכן!
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'עדיין ללא ילדים..(שלושת רבעי בבטן;)) אבל'
עדיין ללא ילדים..(שלושת רבעי בבטן;)) אבל
10/03/2017 | 12:25
1
101
בעלי ואני מתחפשים לכומר ונזירה(בהיריון)
מחכה לשנה הבאה בעז״ה שיהיה את מי לחפש;)
חג שמח לכולן! שמחה פנימית כל השנה!
 
לצפיה ב-'מעולה! ממש אהבתי-'
מעולה! ממש אהבתי-
10/03/2017 | 12:36
69

כומר ונזירה בהריון. ממש מצחיק.
מאחלת לך שאכן בפורים הבא יהיה לך גם פיצקי או פיצקית לחפש.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'ככה נראה פורים אצל הורים עצלנים (ועסוקים):'
ככה נראה פורים אצל הורים עצלנים (ועסוקים):
10/03/2017 | 16:44
3
123
חודשיים לפני, תוך כדי בינג' של "נרוקס": "אולי נשיג לדריה פאה ושפם, נצלם אותה ליד פסים של סימילאק ונחפש אותה לפאבלו אסקובר?"
חודש לפני: "אני פשוט אדפיס לה תמונה של טופאק על חולצה, נשים בנדנה ונחפש אותה לגנגסטר" (זה המקום לציין שעשינו בינג' של הסמויה כשהייתי בהריון)
שבוע לפני: "ראיתי באיזו חנות אוברול עם תמונה של סנופ דוג, יותר פשוט מלהדפיס"
יום לפני: "הלו? יש לכם את האוברול של סנופ דוג במידה 6-12? אה, מכרתם את האחרון אתמול? לא משנה, נאלתר משהו"
היום, 2 דקות לפני שיוצאים להסתובב קצת: "יש לנו בגד גוף של סופרמן, רוצה שנלביש לה?"
היום, דקה לפני שיוצאים: "טוב, אין לי כוח להחליף לה בגדים. יאללה, נלביש אותה בסופרמן מחר או משהו"
 
אבל הסתובבנו קצת ברחובות לספוג אווירת פורים (מסיבת הרחוב בת"א ממש ליד הבית שלנו), לקחנו את דריה לטיילת וליטפנו איתה כלבים, אז היה נחמד וכיף גם בלי תחפושת. מחר נלביש אותה בסופרמן או משהו
לצפיה ב-'שיואו, ממי, לא הבנתי כלום ממה שכתבת'
שיואו, ממי, לא הבנתי כלום ממה שכתבת
10/03/2017 | 18:15
2
76
את מוכנה להסביר להדיוטות מה זה כל המילים המוזרות האלה שכתבת?
"בינג'"
"נרוקס"
"פאבלו אסקובר"
"טופאק"
סנופ דוג"
 
שתהיי לי בריאה. לא הבנתי כלום. סופרמן כן הבנתי, והכי הבנתי שהיה לכם כיף וספגתם אווירה, שזה מעולה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-' הבנת את החלק החשוב '
הבנת את החלק החשוב
10/03/2017 | 21:21
1
76
בינג' - לראות ברצף ובאופן מרוכז סדרה מההתחלה עד הסוף. כשהייתי בהריון השלמנו כמה סדרות "חובה" שכל העולם חוץ מאיתנו ראה, עכשיו מטבע הדברים רואים בקצב איטי יותר
נרקוס - סדרה על פאבלו אסקובר (ברון סמים מפורסם שפעם בקולומביה).
טופאק וסנופ דוג - שני ראפרים. ההשראה הייתה "הסמויה", שזו סדרת משטרה על כנופיות סמים בבולטימור.
זהו
לצפיה ב-'החכמתי. מרגישה כמו זקנה בלה שלא מכירה את השפה של הדור הצעיר.'
החכמתי. מרגישה כמו זקנה בלה שלא מכירה את השפה של הדור הצעיר.
10/03/2017 | 22:49
10
לצפיה ב-'אצלי היו שלל תחפושות ל 2 הבנות...'
אצלי היו שלל תחפושות ל 2 הבנות...
13/03/2017 | 08:41
3
56
דבורה, מלכת הוואי, מלכת הכוכבים, כלב וכולי וכולי. משהו מעלףףף. נהניתי כל כך.
גם הקטנה כבר מבינה שהיא בתחפושת ונהנתה מכל רגע.
לצפיה ב-'איזה יופי!-'
איזה יופי!-
13/03/2017 | 14:13
2
27
נשמע ממש כיף! לא היה חתול בין התחפושות? (שואלת בתור שרוטה על חתולים...).
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'אני לא אוהבת חתולים דווקא...'
אני לא אוהבת חתולים דווקא...
13/03/2017 | 21:58
1
25
אבל היה גם ארנב, רקדנית בלט ומיקי מאוס.
חחחחחח והגדולה אפילו נכנסה לתחפושת דבורה של הקטנה.
לצפיה ב-'בסדר, גם ארנב, עכבר ודבורה נפלאים בעיניי'
בסדר, גם ארנב, עכבר ודבורה נפלאים בעיניי
14/03/2017 | 07:06
2
לצפיה ב-'אז אצלנו'
אז אצלנו
13/03/2017 | 10:04
1
55
אני חולה כבר שבוע.... אבל נאלצתי להתנהג כרגיל, שבוע שעבר היתה יומולדת בבית לגדולה, וזה היה אחרי שבוע אינטנסיבי שקשור להתנדבות ביישוב.
הכנתי משלוחי מנות לפורים ואירחתי אתמול 3 משפחות לסעודת פורים, היה לא קל. אבל כיף.
שתי הבנות התחפשו לשוטרות, והקטן לטיגריס, לא חושבת שהוא קלט שהוא מחופש, מבחינתו זה היה בגד חדש ומוזר.
היום נוסעים להורים לירושלים לחגוג שם...
זהו
לצפיה ב-'ואו! איזה עומס!-'
ואו! איזה עומס!-
13/03/2017 | 14:15
31
והכל תוך כדי מחלה? אשת חיל מי ימצא.
 
תרגישי טוב ותבלו היום אצל הסבא-סבתא:)
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'יום אחד זה עובר?'
יום אחד זה עובר?
07/03/2017 | 09:12
8
219
תקציר הפרקים הקודמים:
הריון תאומות אחרי IVF. לפני שבועיים גילינו ב- US שגרתי שלאחת אין דופק. לא צריכה לעבור שום פרוצדורה, היא קטנה וצופים שהשארית תצא בזמן הלידה.
 
כרגע בשבוע 25. לפני כמה ימים היה ה- US הראשון מאז ה- US ההוא. סקירה מאוחרת (די מאוחרת, בגלל אילוצים לא קשורים), במקום אחר. האיש ואני דברנו על כמה משונה זה להגיע כל כך חרדים לבדיקה שאמורה להיות מהנה וכיפית ולראות את העוברית המתפתחת וכו' וכו'. אני נרגעת בו זמנית כי מרגישה תנועות כל הזמן. היא זזה יפה. אני יודעת שהיא תגדל להיות ילדה אמפתית וזה מסב לי נחת.
 
אני מתיישבת על הכסא ומתכוננת. הדמעות כבר ניקוות בעיניים, נזכרת איך לא חשדנו בכלום והדמעות ממשיכות וממשיכות. גם עכשיו כשאני נזכרת, בשתי הבדיקות. האיש מחבק אותי ואומר שהכל יהיה בסדר. מספר לרופא בלקוניות מה קרה. גם הרופא מופתע אבל אומר ביובש שזה אחד הסיכונים בהריון מרובה עוברים ושזה קורה כל הזמן. אני משננת לעצמי בראש שמשהו אצלה לא היה בסדר, אחרת הלב לא היה מפסיק לפעום.
מתחילים בבדיקה, אני מעורפלת שוב ולא מצליחה להבין אם הריצודים על המסך הם דופק. הם כן. הרופא והאיש מסבירים לי כמו לילדה מטומטמת ואני שמחה שלפחות הפעם אני מרגישה קצת בעניינים. סקירת המערכות תקינה, הרופא חוזר ואומר "הכל בסדר, הכל בסדר" ואני כבר מתייפחת לגמרי.
מתחילת ההריון רק אומרים לי כל הזמן שהכל בסדר והכל ממש לא בסדר!!!!! כל הבדיקות תקינות והכל לא בסדר!!!!
 
לכמה ימים עד הסקירה חשבתי שהכל בסדר ופתאום הפצע הזה נפער מחדש ואני כל כך מפחדת לחטט בו. השבעתי את האיש שיגיע איתי לכל הבדיקות, בכל מחיר. לא מסוגלת להתמודד עם זה לבד.
 
אתמול חשבתי שהיה יכול להיות מנחם לראות את הקטנה ברחם אבל היא לא שיתפה פעולה ויצא שאין אף לא תמונה אחת מהסקירה. בעצם הכי מנחם שהכל בסדר. לא התבאסנו יותר מדי על היעדר התמונות, רק עכשיו פתאום יש בי איזה מקום שרוצה להשוויץ או לראות את פניה או להבין מי נמצאת שם, מי הפייטרית שנשארה אפילו שאחותה נעלמה לה פתאום ופינתה לה מקום.
(מזל שבהריון בסיכון יש US תכוף יחסית, אולי בשבוע הבא יהיו תמונות....)
 
מסרבת להתעודד הבוקר. פתאום נחתה עליי כזו עננה, אני איבדתי ילדה. אני איבדתי ילדה. אני איבדתי ילדה וברור שארגיש רע, וברור שזה ישפיע על כל החיים שלי ועל ההריונות הבאים ועל הכל בעצם. מה עושים בהריון הבא? מכריחים את האיש להגיע איתי שוב לכל הבדיקות מחשש שיקרה משהו ואצטרך להיות לבד?
איך ממשיכים מכאן?
לצפיה ב-'שמחה מהולה בעצב'
שמחה מהולה בעצב
07/03/2017 | 10:08
1
77
כפי שכתבתי לך כאן, משתתפת בצערכם. משערת שהעוברה שאיבדתם תמיד תהיה בלב שלך, בייחוד משום שבחייך תהיה מראה שתשקף את האין שלה.
לגבי ההריון הבא - כל דבר בעיתו. יכול להיות שתרגישי שאת מוכרחה שיבוא איתך, ויכול להיות שתרגישי שאת מסוגלת לבד. מאחלת לך שתעברי בשלום את ההריון הזה, תהני מהתינוקת במועד, והעתיד בעתיד.
 
לצפיה ב-'תודה, את צודקת'
תודה, את צודקת
08/03/2017 | 07:18
24
הבוקר מנסה לחשוב חיובי ולהתעודד מהתנועות שמרגישה.
לצפיה ב-'קבלי חיבוק'
קבלי חיבוק
07/03/2017 | 12:37
1
50
אני יודעת כמה זה קשה, כי עברתי בדיוק אותו דבר. גם אצלי אחד התאומים הפסיק להתפתח. בבדיקה שגיליתי זאת הייתי לבד וישר נאטמתי, לא יכולתי לשמוע שום מילה שאמר הרופא.
גם בהריון קודם לכן, כשגיליתי שהעובר שלי הפסיק להתפתח ונדם, הייתי לבדי.
אחרי הבדיקה שהראתה שאחד התאומים לא מתפתח, בעלי ליווה אותי לכל בדיקה שגרתית אצל הרופא. כל כך פחדתי מהבדיקה, מזה שהרופא שוב יגמגם, שוב לא ימצא דופק או יגלה איזה ממצא. רק לאחרונה (בשבוע 31 ברוך השם) התחלתי להשתחרר מזה.
לומר לך שאני לא כואבת את זה שהיום יכלו להיות לי שני עוברים שובבים בבטן, אני לגמרי כואבת. כמו שכואב לי על האובדן הקודם, כי בפברואר הייתי כבר צריכה ללדת את העובר הזה.
אני מרכזת את מירב האנרגיה שלי בעובר המתוק שגדל לי בבטן. כי הוא זקוק לי כרגע יותר מכל דבר אחר.
גם הדרך שלו לא היתה פשוטה ומהלך ההריון הנוכחי היה רצוף בדיקות וייעוצים גנטיים בעקבות ממצא שהתגלה באחת הסקירות...
אני מודה, מהרגע שגילינו על הממצא כל מה שחשוב לי זה הוא והשתדלתי להדחיק את אובדן התאום. לפני כמה ימים דיברתי עם בעלי והזכרתי לו שהייתי יכולה להיות עכשיו עם שני שובבים בבטן, ושוב נעצבתי.
שולחת לך חיבוק גדול.
מאחלת לך שהמשך ההריון יעבור בנחת עם העוברית המתוקה!
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
08/03/2017 | 07:20
23
את צודקת, אני צריכה להתרכז בזו שנשארה ומתפתחת יפה.
לצפיה ב-'אני איבדתי ילדה וברור שזה ישפיע על כל החיים שלי ועל הכל בעצם'
אני איבדתי ילדה וברור שזה ישפיע על כל החיים שלי ועל הכל בעצם
07/03/2017 | 13:56
3
132
ענבל היקרה,
אני מבינה שזה הריון ראשון שלך אחרי טיפולים. קודם כל קבלי חיבוק גדול על האובדן שלך.
קשה לאבד עוברית (עוברית ולא ילדה, ממליצה לך לקרוא לה ככה, ילד הוא משהו אחר לגמרי). קשה מאד.
אובדן במהותו הוא רגש טוטאלי - הכותרת שהעתקתי מתוך דברייך משקפת את הטוטאליות של האובדן כפי שאת חווה אותה.
 
במקרים 'רגילים' של אובדן, עם אובדן העובר אובד ההריון כולו - ולאחר שהפרוצדורה הפיזית מסתיימת יש מקום לעבד את כל הרגשות הקשים שצפים. במקרה שלך איבדת עוברית אבל לא איבדת את ההריון כולו. הסיטואציה הזו מאד מורכבת כי מצד אחד יש לך שם אחת, פייטרית מתוקה וחיונית, שתהפוך אותך לאמא, מצד שני, יש לך שם עוד אחת, קטנטונת שלא תזכה להגיע לעולם.
הטוטאליות של האבל מאפילה על שמחת ההריון, וכמובן - מגבירה מאד את החששות והפחדים במהלך שאר ההריון. אני מעריכה (אם כי מעולם לא עמדתי בסיטואציה כזו) שמתלווים למהומת הרגשות גם מידה של רגשי אשמה על חוסר השמחה בזו שקיימת וישנה.
 
בואי וארגיע אותך -ואת צריכה לדעת לגביי שאני מ-א-ד מאמינה בלתת לאבל את המקום שלו - הכאב לא יישאר אותו כאב. האובדן הזה - קשה ומכאיב ונורא לעיכול - לא יצבע את שארית חייך. את תתאבלי ואת תקומי מהאבל שלך. את תתני לו את המקום ואת תמשיכי הלאה. יש עוד דברים בחיים שלך חוץ מהעוברית שלא שרדה - אהבה, אמהות בדרך, חברות, עבודה, תחביבים, תחומי עניין ומליון תוכניות לעתיד. החיים שלך לא באמת נגמרים כאן ועכשיו. החיים שלה כן, אבל שלך לא. קשה לעכל את זה, ובוודאי שאי אפשר להפנים את זה במועד כל כך סמוך לאובדן, אבל החיים ממשיכים - והחיים יותר חזקים מהאבל.
 
עם הזמן את תיווכחי בעצמך שאני כותבת לך את האמת. אני חלילה לא כותבת לך את הדברים האלה כי אני רוצה לשכנע אותך לא להתאבל (ממש ממש לא) או להדחיק (גם לא), אלא רק כדי שתדעי שהבור עכשיו שחור מאד, ושעם הזמן הנפח שהאובדן יתפוס בתוך ההווה שלך יקטן. אני נותנת לך את מילתי. ויש נשים נוספות שחוו אובדנים ויסכימו איתי.
תמיד תזכרי אותה, לא תחשבי פתאום שהתחלת את ההריון הזה כהריון יחיד, אבל היא תקבל מימדים של זכרון, לא של רגש חי פועם ומכאיב עד אין קץ. לא כל חייך תחיי בתוך העננה.
אבל עכשיו - אם העננה היא מה שנכון לך - תחיי בתוכה. אפשר ראוי וצריך להתאבל ולתת לכל הרגשות מקום.
שולחת לך חיבוק על הימים הקשים, ומזמינה אותך לאובדן הריון אם תרגישי שנכון לך.
לצפיה ב-'אני יודעת שאת צודקת'
אני יודעת שאת צודקת
08/03/2017 | 07:29
2
76
כתבת כל כך יפה ותיארת די במדויק את תחושותיי.
 
אני גם יודעת שהזמן יקהה את התחושות הקשות ובסוף הבור יהיה קטן יותר. אבל כשכן נופלת עליי העננה הזו זה באמת טוטאלי מאד וממש קשה לי להשתחרר מזה. הלכתי לעבודה עצובה מאד, השתדלתי לשכוח וכשנכנסתי שוב הביתה התעסקתי בדברים משמחים יחסית כדי לא ליפול לשם שוב. לפעמים זה עוזר... עם הזמן זה בטח יהיה קל יותר...
 
מקבלת גם את המלצתך לקרוא לה עוברית ולא ילדה. זה שינוי סמנטי שהוא רק לכאורה סמנטי ובטח יקל על ההתמודדות.
 
ודבר אחרון: מתפללת בשבילך שהדופק הגבולי של עוברך יתחזק ושההריון יסתיים בידיים מלאות
תודה על כל המילים שלך.
לצפיה ב-'מסכימה עם איןאריותכאלה'
מסכימה עם איןאריותכאלה
09/03/2017 | 19:16
1
54
נתחיל בעובדה. אחד מכל 8 הריונות מתחיל כהריון של תאומים.
ברוב המקרים כשעובר נספג, זה קורה בשלב שעוד לא יודעים אפילו שיש שניים.
מכירה כמה מקרים של חברות שלי שבאו לראשונה לבדיקה וראו עובר אחד חי ואחד לא.
גוף האישה לא באמת מיועד מלכתחילה להחזיק הריון של תאומים. והמון פעמים הטבע בוחר את העובר החזק יותר מבחינה גנטית.
אני לא נכנסת לנעליים שלך, כי כל אחת פה חוותה אובדנים שונים בשלבים שונים. אני רק דוחקת בך להתרכז בעוברית הבריאה והחיה.
יש מקום לאובדן על השנייה. וזה עצוב מאוד.
ובואי אני אגלה לך משהו, בתור אחת שאיבדה שני הריונות בשלבים קצת מתקדמים, כן, זה עובר. הלב תמיד זוכר וזה צובט. אבל זה לא אותו דבר.
חיבןוק
 
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
09/03/2017 | 19:58
42
במקרה שלנו הוחזרו שני עוברים ומההתחלה ידענו ששתיהן שם, שקים, דופק וכו'. נקשרנו אליהן. לא איבדתי עובר בשבוע מוקדם יותר אז אני לא באמת יודעת לנחש אם זה קל יותר או לא, ומהסיפורים של כולכן פה אני מבינה שאובדן זה אובדן ושזה תמיד קשה.
 
מאד מעודד ומנחם אותי לדעת שעם הזמן זה לא ירגיש אותו הדבר, וגם בעצמי אני מרגישה התרופפות ברגשות הקשים שיש לי על האובדן והתרכזות בשמחה שמביאה איתה העוברית הבריאה.
 
את כל כך צודקת וכל כך מעודדת. תודה רבה!
לצפיה ב-'בטא'
בטא
08/03/2017 | 14:27
4
147
שלום לכולן,
עשיתי היום בדיקת בטא ויצא לי 15. 
הביוץ שלי היה בין התאריכים 21/22-2. והיום זה יום אחרי מחזור שהייתי צריכה לקבל.
קיבלתי תמיכה של אנדומטרין החל מיומיים לאחר הביוץ וזאת לאחר שעברתי לצערי הרב 3 הפלות רצופות  בשבועות מוקדמים(וזה לאחר שעברתי 3 הריונות ולידות תקינים).
האמת שקבעתי תור להיסטרוסקופיה דרך הקופה לסוף החודש (קביעת התורים היא פשוט נוראה, ההיסטטרו בגלל ההפלות החוזרות וגם בגלל שמצאו לי פוליפ, רופא הנשים אמר שאין מניעה להכינס להריון כשיש פוליפ זה אפשרי)
אני מרגישה כל כך מתוסכלת, הציפייה והפחד להתאכזב אח"כ.
מישהי עברה משהו דומה? יש תקווה?
לצפיה ב-'יש תקווה'
יש תקווה
08/03/2017 | 19:11
1
67
הבטא קצת נמוכה, אבל כבר היו בטאות נמוכות שעלו והכפילו והובילו להריונות ארוכים שהסתיימו בידיים מלאות.
אין מה לעשות כרגע פרט להמתין להכפלה מחרתיים ולקוות לטוב.
מחזיקה לך אצבעות!
לצפיה ב-'תודה'
תודה
09/03/2017 | 07:43
47
מאוד מקווה,
כל כך קשה לי עם זה, התחושות והרגשות, הציפייה, החשש מהאכזבה, לא יודעת אפילו איך להסביר.
במיוחד שיש לי הפרשות מהאנדומטרין, חלקן חומות, כל פעם רצה לשירותים.
תודה מותק, בהצלחה גם לך
לצפיה ב-'אני לא מבינה בערכים של בטא,'
אני לא מבינה בערכים של בטא,
11/03/2017 | 20:11
1
29
אבל מקווה שיתקדם הפעם בכיוון הנכון ותזכי להריון תקין שיסתיים במועדו, בידיים מלאות.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'עשיתי היום'
עשיתי היום
12/03/2017 | 11:58
56
בדיקה נוספת
לא כל כך אופטימית, יש לי הפרשות חומות (ככה התחילו כל ההריונות האחרונים) והיתה לי הפרשה דמית בבוקר שנעלמה.
לא מפתחת ציפיות
לצפיה ב-'אחרי א"ס נוסף בשבוע 6 עם דופק גבולי פתחתי הודעה באובדן.'
אחרי א"ס נוסף בשבוע 6 עם דופק גבולי פתחתי הודעה באובדן.
07/03/2017 | 14:28
7
69
לצפיה ב-''
07/03/2017 | 17:20
18
לצפיה ב-'הלוואי שהיא לא תהיה רלוונטית!'
הלוואי שהיא לא תהיה רלוונטית!
07/03/2017 | 20:17
23
לצפיה ב-'מה זה אומר דופק גבולי?'
מה זה אומר דופק גבולי?
08/03/2017 | 11:24
3
89
בכלל בשבוע כזה לא תמיד רואים דופק...
ואם רואים, מישהו מודד לעובר את הדופק?
סליחה על השאלה, למה את לא מחכה טיפה יותר בין בדיקה לבדיקה?
תני לעוברון להתבשל קצת.
בהצלחה
לצפיה ב-'תודה רבנ'
תודה רבנ
08/03/2017 | 15:18
1
109
בהחלט הלכתי להיבדק מוקדם מדי (התחלתי בשבוע 4) והבדיקות לא הרגיעו אותי ב כ ל ל !
טעות מרה ואני משלמת עליה ביוקר.
אני אלך שוב אחרי החג לבדוק מה המצב. מודה שכרגע לא מתחשק לי ללכת אי פעם לבדיקה נוספת, אלא להמשיך ולהעמיד פנים שהכל בסדר וזהו.
לצפיה ב-'לא אחרי החג!'
לא אחרי החג!
08/03/2017 | 17:35
91
ראית דופק? יופי שלום. חכי לפחות שבועיים בין בדיקה לבדיקה.
כמו שאמרת זה לא עושה טוב!
אני בהריון הקודם נמנעתי מללכת למרפאת הריון בסיכון כי האולטראסאונדים האלה עשו לי רע.
פשוט תנוחי. תקווי לטוב.
אם זה ייגמר לפחות שלא תסבלי ככ בינתיים
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות חזק'
מחזיקה לך אצבעות חזק
10/03/2017 | 15:04
20
תעדכני אותנו....
הלוואי שיהיו לך בשורות טובות.
לצפיה ב-'לא יודעת מה זה גבולי, מקווה איתך לטוב!'
לא יודעת מה זה גבולי, מקווה איתך לטוב!
09/03/2017 | 20:52
9
לצפיה ב-'היריון לאחר גרידה'
היריון לאחר גרידה
07/03/2017 | 13:41
3
103
שלום לכולן.
אני פה לאחר גרידה וכנראה ממש ממש בתחילתו של ההריון.
עברתי גרידה עם ציטוטק בשבוע 10 (העובר לא התפתח משבוע 7), אחרי חודשיים התגלה שיש שאריות ברחם ועברתי שתי גרידות.
האחרונה ב 1/02.
לאחר הגרידה לא היו לי דימומים כלל, ו 4 ימים לאחריה החל דימום הדומה למחזור.
ביום שבת עברו 4 שבועות מאותו דימום.
אתמול עשיתי בדיקה שהראיתה שני פסים.
התקשרתי לגניקולוגית ליידע, והיא לא היתה, אמרו לי שהיא תחזור אליי ביום רביעי (אני גרה בהולנד ודי אדישים כאן בכללי להכל).
 
אני מאוד לחוצה, כי יודעת שבעקבות הגרידה, רירית הרחם יכולה להיפגע ולא להיות חזקה מספיק בשביל הריון.
בנוסף, אני טסה ביום שיש לארץ (טיסה של 5 שעות) ומאוד חוששת, כי גם בהריון הקודם טסתי בערך באותו שבוע ומסתבר שקצת אחרי שחזרתי העובר כבר לא התפתח.
 
אני יודעת בתיאוריה שלא כל הריום דומה לקודמו, אבל אני כל היום עסוקה במחשבות שמפריעות לי בתפקוד היומיומי.
לצפיה ב-'הי'
הי
08/03/2017 | 11:50
1
54
מבינה מאוד מאוד את החשש שלך.
אני עברתי שתי גרידות, ולאחריהן הריון תקין. באחד מהם העובר לא היה תקין ולכן עברתי עוד גרידה, אבל הגוף שלי לא הפיל....
זה לא בהכרח מפריע להריונות הבאים. רירית הרחם זה משהו שגדל כל פעם מההתחלה.
בהצלחה!
לצפיה ב-'תודה על התמיכה'
תודה על התמיכה
08/03/2017 | 15:28
29
אני מאוד מקווה, קצת לחוצה.. אבל מנסה להירגע ולתת לזמן לעשות את שלו
לצפיה ב-'אני באמת ממליצה שתגשי לבדיקה אצל הרופאה,'
אני באמת ממליצה שתגשי לבדיקה אצל הרופאה,
11/03/2017 | 20:23
21
או שתתייעצי איתה, לכל הפחות. אני פשוט לא כל כך מבינה, כי כתבת שלאחר הגרידה היו דימומים שדומים למחזור- 4 ימים לאחר הגרידה. אבל זה לא מסתדר לי שזה היה מחזור. או שכן היה מחזור, כי הגרידה למעשה היתה ההשלמה של ההפלה שעברת עם הציטוטק.
בקיצור- יש לי איזה בלאגן בראש מבחינת התאריכים אצלך ומה היה מחזור ומה לא...הכי טוב ובטוח זה להתייעץ עם הרופאה ולשמוע את חוות דעתה, ולראות האם ממליצה על בדיקה או בדיקת דם.
 
מה שאני כן יכולה לומר לך בבטחה זה שאין קשר בין העובדה שטסת בהריון הקודם ובין ההפלה. אני לא טסתי בכלל ובכל זאת היו לי 7 הפלות:(
 
 
בהצלחה!
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'שבוע 25 כמה חיכתי שתגיע..'
שבוע 25 כמה חיכתי שתגיע..
06/03/2017 | 14:19
11
156
כי ידעתי שבשבוע הזה כבר יוכלו להילחם על החיים של העובר ולא יותרו עליו אבלל המפלס של המתח ופחד והחרדות רק מתגבר... לא יודעת עם זה שהכל כרגע קשורה ואני מחכה לדבר הרע כי אני בהריון ה4 שלי (0 ילדים לבנתיים) ועברתי כולכך הרבה וכל פעם שרופא רואה אותי לא משנה איזה מכינים אותי לגרוע ביותר לאישפוזים שקרובים לבוא לא לעבור את שבוע 37 ללדת באותו היום וזהו זריקות להבשלת ריאות שמחכות לי בדרך ועוד דברים שהמוח לא רוצה לזכור שגורמים לי לסיוטים בלילה ובכי.. מי שזוכרת אותי אני עם תפר צווארי מתכוננת לקיסרי מתוכנן בעה ושילית פתת בתחילת ההריון שהיום השיליה אחורית ולא קרובה לפתח בכלל ברוך השם!! והצוואר ארוך ותקין לבנתיים ושימשייך ככה.. הייתי חייבת לפרוק שאני כלכך רוצה שהכל יגמר בשלום בזמן הנכון בעה וששום דבר לא ישתבש הלוואי אמן.
לצפיה ב-'חיבוק גדול לך '
חיבוק גדול לך
06/03/2017 | 15:01
56
כל כך טבעי שאת מתכוננת לרע לאור הניסיון שלך, גם אני לגמרי ככה
לצפיה ב-'חשבתי עלייך בזמן האחרון, תהיתי מה שלומך...'
חשבתי עלייך בזמן האחרון, תהיתי מה שלומך...
06/03/2017 | 15:38
1
67
איזה יופי שאת כבר ב 25. אני עכשיו 22+ ומחכה בפחד לעבור כבר את השבועות הקריטיים הללו.
בעזרת השם והיקום שימשיך ככה, תקין ובריא עד הלידה בשלום.
וכמה שאלות אם לא אכפת לך - למה אמרו לך על זריקה להבשלת ריאות? אם הצוואר עכשיו סגור ואין התחלה של לידה מוקדמת בכל זאת יתנו לך? או שזה רק אם תתחיל פתאום להתפתח לידה?
ועוד שאלה לגבי קיסרי - זו העדפה שלך או שבגלל התפר ההמלצה היא לקיסרי?
פשוט אני מקווה כן ללדת רגיל, וגם הרופא שתפר אותי אמר שלא אמורה להיות שום בעיה עם זה. הוא אמר שמורידים את התפר בשבוע 36, ולאחר מכן אני מקווה לעשות הכל כדי לזרז את הלידה טבעית. גם מקווה שכבר ב 37 אוכל ללדת, כי לא יודעת אם נפשית אצליח להחזיק מעמד.
אני לא מרבה לכתוב כאן, אבל תדעי שאני חושבת עלייך ומקווה בשבילך מכל הלב.

לצפיה ב-'............... '
...............
06/03/2017 | 17:35
48
הבשלת ריאות למקרה שהתפתח לידה חס וחלילה יש ויכוח מתי להתחיל את הזריקה הראשונה 28 או 32 .. מה שיחליטו יחליטו.
לגבי הקיסרי יש לי תפר מסוג שירודקר זה תפר שונה ממקדלנד יותר עמוק כדי לתפור זה ממש ניתוח אני יחסוך תתיאורים... הבנתי מהרופא והמנתח שהתפר נשאר שם לנצח.. אפשר להוריד אבל יהיה לזה השלכות בהריונות הבאים בכך; שכל הריון הצתרך לעבור תניתוח הזה שהוא מאוד כואב לדעתי וגם כל פעם שתופרים ופורמים הצוואר מצולק וקשה לו להחזיק תתפר.. מעדיפה ללכת על קיסרי גם ככה חדר לידה עשה לי טראומה .
יהיה טוב... שמחה לשמוע שאת גודלת והכל בסדר תעדכני גם את ומקווה טוב לשתינו ולכל מי שמצפה ורוצה..אמן
לצפיה ב-'יש לנו דרישות נמוכות אה?'
יש לנו דרישות נמוכות אה?
06/03/2017 | 19:55
3
77
אני בשבוע 23 ורק רוצה להגיע ל 26 כדי לפחד קצת פחות. אבל למה בעצם?? למה אנחנו מרגישות ככה? מגיע לנו להגיע לשבוע 37 וללדת בביטחה. בשבוע כמו 25 עדיין לא כולם שורדים. ואלו שכן עלולים להישאר עם סיבובי פגות קשים. אז בואי נאחל לעצמנו להגיע להרבה יותר מ 25.
בהצלחה.
לצפיה ב-'רונית, כתבת את מה שאני מרגישה.'
רונית, כתבת את מה שאני מרגישה.
06/03/2017 | 22:14
1
66
הייתי עושה לך "לייק" אילו הייתה פה האופציה.
אני גם הצבתי לעצמי את שבוע 26 כיעד הקריטי להגיע אליו. אפילו לא סיפרנו למשפחה של בעלי, לא להורים ולא לאחים שלו, כי אני חרדה ברמות, ואמרתי לו שרק ב 26 נספר.
כל פעם חשבנו לספר ואני מנעתי את זה מפחד שאיך שנספר נעשה עין הרע ותתחיל לידה ו/או שההריון יגמר מסיבות אחרות.
אז כאילו ש 26 זה מספר קסם כלשהו, ואז אני תופסת את עצמי שלעזאזל, זה עדיין כל כך מוקדם וקיצוני ללדת בשבוע כזה!
ואז אני מכריחה את עצמי לדמיין את הלידה שתהיה בשבוע 37, ומשבוע לשבוע נרגעת קצת בביקורת, כשמוודאים שהכל בינתיים מחזיק מעמד.
שיהיה לכולנו המשך הריון תקין ושנלד בשלום ובזמן!
לצפיה ב-'היי לא יודעת אם את מכירה את הסיפור שלי'
היי לא יודעת אם את מכירה את הסיפור שלי
07/03/2017 | 09:24
73
ואני גם לא זוכרת את שלך. אבל כבר ילדתי בשבוע 39 מאז האובדן תינוקת מהממת. בהריון שלה קיבלתי זריקות פרוגסטרון ואספירין ועכשיו הרופא החליט שהלידה המוקדמת שלי הייתה מקרית והחליט לא לטפל בי בכלל. יש לי גם גדולה שנולדה בשבוע 40. בקיצור, אני עדיין בלחץ למרות הכל.
לצפיה ב-'כמה את צודקת'
כמה את צודקת
07/03/2017 | 11:26
54
אני בדעה כמו שלך להגיע לשבוע 37 והכל טוב עד שאני רואה רופא שמכניס אותי ללחץ אטומי הכל היה טוב יותר עם לא הייתי פוגשת אותם.. אבל בגלל הנסיבות ובגלל שאנחנו עוברות הריון "מסובך" "קשה" "יקר" כל הגדרות שיש בעולם .
אני מחויבת מעכשיו כל שבוע בבדיקה.. הלוואי והיה לי הריון רגיל כמו לכולן :( אבל השם סידר לי אחרת .... העיקר שאני בסוף יהיה אמא בהצלחה לכולנו השיתוף הזה עושה רק טוב תמשיכו לשתף מידי פעם..
לצפיה ב-'מאחלת לך'
מאחלת לך
08/03/2017 | 11:28
38
שעוד תבכי לנו בשבוע 40 שאת מתה ללדת כבר!
בעזרת ה הכל יהיה בסדר! רוב העוברים בשלב זה כבר נבדקו מכל הכיוונים
ולפי מה שאת מתארת אז את לא בדרך ללידה מוקדמת
תחשבי טוב. אבל יהיה טוב בכל מקרה. הסיכויים לטובתך!
לצפיה ב-'כל כך מבינה אותך'
כל כך מבינה אותך
09/03/2017 | 21:02
19
זוכרת היטב כיצד חלמתי לעבור את השבועות האלו. כל פעם הרף הלך וגדל. מחר שבוע 35, מקווה להגיע ל38...
כל דאגה שלך ברורה ומאוד לגיטימית. הגוף והנפש זוכרים הכל...
מאחלת לך לשמור על שפיות ולצאת בידיים מלאות.
 
לצפיה ב-'החרדות טבעיות ומובנות מאוד-'
החרדות טבעיות ומובנות מאוד-
12/03/2017 | 09:00
1
19
בתוך כל הכאוס, אני בכל זאת רוצה לשאול, כי לא לגמרי הבנתי-
כתבת שמתוכנן ניתוח קיסרי, ורציתי לשאול למה, וגם הזכרת אשפוזים שקרובים לבוא. לא הבנתי- האם כתבת על חשש שלך מאשפוזים או שיש סיבה לאשפז? וגם- כתבת "לא לעבור את שבוע 37 וללדת באותו היום"- לא הבנתי למה התכוונת.
 
אני אשמח שתבהירי את הדברים הרפואיים. זה קצת יעשה לי ולך סדר ואולי יפחית קצת את החרדה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'קראתי אחורנית לגבי הניתוח והבנתי מה הסיבה. '
קראתי אחורנית לגבי הניתוח והבנתי מה הסיבה.
12/03/2017 | 09:01
2

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

Developy - Your First Step as a Parnt
Developy - התפתחות, תזונה
פורום קלאב פוט
פורום קלאב פוט
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ