לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
97849,784 עוקבים אודות עסקים

פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הריון לאחר אובדן -תמיכה

הריון חדש לאחר חוויית אובדן.אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו
לפורום אובדן הריון תמיכה לפורום הורות לאחר אובדן
המשך >>

לצפיה ב-'SaarFadida- מבקשת עדכונים:)'
SaarFadida- מבקשת עדכונים:)
09/11/2018 | 11:02
38
לצפיה ב-'ניסיון 3'
ניסיון 3
09/11/2018 | 08:23
16
לצפיה ב-'ניסיון 2'
ניסיון 2
09/11/2018 | 08:22
5
לצפיה ב-'ניסיון'
ניסיון
09/11/2018 | 08:21
6
לצפיה ב-'אחרי ואחרי'
אחרי ואחרי
02/11/2018 | 11:24
3
180

אני אמא לשלושה ילדים.
כמה דברים עומדים מאחורי המשפט הזה. 
כמה הוא יראה בוודאי תמים ו"עובדתי" לרוב האנשים, וכמה הוא טעון כאן.
 
אחרי שתי לידות שקטות, שנתיים של סיוט והריון חרדתי ומלחיץ ילדתי את ילדת הקשת שלי, היום בת ארבע ושלושה חודשים. 
שלוש שנים, שלוש הפלות מוקדמות והריון תאומים קשה ומסוכן לאחר מכן, ילדתי, במועד, בן ובת. היום הם בני שנה בדיוק.
 
עכשיו לפני שנה נראיתי כמו משאית, הרגשתי כמו פיל והסתובבתי בהמתנה במסדרונות איכילוב.
 
אני עדיין לא מאמינה שכל זה קרה. לי. לנו. אני לא מאמינה שאני כאן. עכשיו. חיה. עם שלושה ילדים. חיים. בריאים. לא מאמינה.
 
אני עדיין בוכה כשאני חושבת על הדרך לכאן.
זה לא משהו שנשכח, שנמחק.
זה כן קטן, מקבל צורה אחרת.
אני לא אותו בן אדם, אבל כנראה שהייתי משתנה גם אם הייתי הופכת לאמא בדרך קלה יותר, או בכלל, עם השנים.
 
אני אמא לשלושה ילדים.
 
לצפיה ב-'תודה על השיתוף המרגש'
תודה על השיתוף המרגש
03/11/2018 | 16:57
1
69
האמת היא שאני מרגישה בדיוק כמוך ומאוד הזדהיתי עם מה שכתבת. 
תהני משלושת האוצרות שלך!
שירה. 
 

שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
 

 
לצפיה ב-'בשמחה'
בשמחה
03/11/2018 | 20:18
55
רציתי לחלוק וגם לתת תקווה לכל מי שכאן.
לצפיה ב-'איזה כיף לקרוא את זה!'
איזה כיף לקרוא את זה!
04/11/2018 | 10:39
61
תודה על השיתוף, נותן לי קצת תקווה :)
לצפיה ב-'הפלות חוזרות'
הפלות חוזרות
04/11/2018 | 09:08
2
88
עזרה בבקשה אני מאד מבולבלת!! מעט ארוך אז מתנצלת מראש(:
בת 39 ,יש לי 2 ילדים בריאים בבית(הקטן בינהם בן 5), לידות רגילות הריונות רגילים לגמרי טבעיים וללא שום בעיות חריגות.
מנסה חצי שנה להכנס להריון נוסף, עד כה 2 הפלות טבעיות, בשבועות מאד מוקדמים, אחד ממש עם הגילוי (היה בטא 40 ונפל יום אחרי הבדיקה) והשני שבוע 6 ככה עם בטא גם מאד נמוכה(280) שהיה לי ברור שזה לא מתפתח ...
הרופאה שלי בקופח לא מתרגשת אך מפאת גילי ואחרי שקראתי קצת באינטרנט ביקשתי בדיקות מקיפות מהמטולוגית (קרישיות וכו) והלכתי בכ"ז לייעוץ פרטי אצל פרופ קופמינץ, שכמובן נתן לי את כל הסט (החל ממועד ביוץ!!!) של אספירין קלקסן +נרות פרוגסטרון.
לתומי חשבתי שיש לי זמן להמשיך לבדוק קצת ולקבל עוד חוו"ד אך הטוויסט בעלילה שיומיים אחרי שהייתי אצלו גיליתי שאני כבר בהריון שוב!!!!
עכשיו הדילמה - האם ללכת לרופאת נשים הקבועה ולומר לה , תראי הייתי אצל המטולוגית ויש חשד לתסמונת APLA , מה דעתך לגבי קלסלן וכו? ולפעול לפי מה שתגיד? 
או להתחיל כבר מהיום להזריק ?
ואם כן, אצל מי ממשיכים מעקב הריון?
אני לא  ככ רוצה להמשיך מעקב שגרתי אצל קופרמינץ, מבחינתי הספיקה ההנחיה..אבל איך ממשיכים מכאן???
תודה!!!
לצפיה ב-'היי וברוכה הבאה'
היי וברוכה הבאה
04/11/2018 | 09:19
1
54

כמה דברים לאחר שקראתי את מה שכתבת:
1. אני מנועה לחלוטין מלהתייחס לרופא/ה כזה/ו או אחר/ת, אלא אם כן מדובר ברופא/ה שהייתי מטופלת אצלו/ה ועליהם אני ממליצה תמיד בחום (ד"ר דורית רביד וד"ר עופר גונן). 
 
2.כל אחת בוחרת לעצמה את הרופא/ה שלה לפי ראות עיניה ולפי התפיסה הטיפולית אליה היא מתחברת.
 
3. כתבת בכותרת את המילים המפחידות והמלחיצות "הפלות חוזרות". יחד עם זאת, תיארת מצב של הריון כימי (שהוא דבר מאוד נפוץ) והפלה מאוד קלאסית של השליש הראשון. זה (תודה לאל) לא עונה על ההגדרה של הפלות חוזרות. אולי זה יכול קצת להרגיע אותך. 
 
מאחלת לך לבחור נכון עבור עצמך והלוואי וההריון הנוכחי יסתיים בידיים מלאות.
שירה. 
 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה !'
תודה !
04/11/2018 | 09:28
36
אכן קצת מרגיע ,
מחכה לבטא של היום אהיה יותר חכמה(:
 
תודה
!
לצפיה ב-'איפה מבצעים גרידה הכי מהר?'
איפה מבצעים גרידה הכי מהר?
30/10/2018 | 20:38
1
71
נראה שהבתי חולים מושכים אותך שבועיים ויותר...
כל כך רוצה שיהיה כבר מאחורי!!!

מישהי יודעת מה אפשר לעשות?

תודה מראש...
לצפיה ב-'את יכולה לכתוב את ההודעה בפורום "אובדן הריון"? (מס' 98) תודה'
את יכולה לכתוב את ההודעה בפורום "אובדן הריון"? (מס' 98) תודה
30/10/2018 | 20:55
18
לצפיה ב-'משתגעת כבר...'
משתגעת כבר...
29/10/2018 | 15:02
1
144
מה הייתן עושות אם חלילה הייתן במקומי?
שבוע 33 עם עוברית מקסימה שעושה לי קצת בעיות..
בסקירה מאוחרת התגלה לה דימום במוח. חודש לאחר מכן הדימום נספג במלואו והאולטרסאונד מראה שהכל תקין.
לאחר מכן בוצע MRI למוח העובר ושם נמצאו שאריות דם באזור שנפגע. (האולטרסאונד לא מגלה זאת בגלל שהשאריות מזעריות).
אחרי סיעור מוחין של 4 רופאים בכירים, הוחלט ע"פ תוצאת ה MRI בלבד על סיכון של 15% לפגיעה נוירו-התפתחותית (לא קוגנטיבית).
הם מאוד אופטימיים מהממצאים וכולם פה אחד אומרים לי להיות רגועה ולחייך כי הם בטוחים שתצא תינוקת בריאה לחלוטין.
הפלה בכלל לא עלתה על הפרק מצידם.
ואני נשארת עם ה 15% האלה שקיימים... שמשגעים לי ולבן זוגי את המוח. לא יודעים כ"כ מה לעשות ומשקשקים מפחד...
מישהי אולי עברה דבר דומה? ושבסוף יצאו ילדים מקסימים ובריאים או הפוך?
מחפשת זריקות הרגעה נואשות..
לצפיה ב-'אני ממש מבינה אותך, אבל-'
אני ממש מבינה אותך, אבל-
30/10/2018 | 20:02
93

אין לי כל כך תובנות משמעותיות עבורך.
אני כן יכולה לומר לך מבחינה עובדתית שפגיעה נוירו-התפתחותית היא מילה מאוד כללית, לסוגי לקויות וקשיים התפתחותיים שונים ומגוונים, בעלי דרגות חומרה שונות- מקלות עד קשות ומורכבות. 
כולי תקווה שאכן האופטימיות של הרופאים תתממש. 
 
שירה דוד 
 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'ניסיון בעקבות בעיה בתפוז'
ניסיון בעקבות בעיה בתפוז
27/10/2018 | 17:33
32
לצפיה ב-'ניסיון'
ניסיון
24/10/2018 | 22:26
22
לצפיה ב-'הודעה על הריון ואיך מספרים לילדים'
הודעה על הריון ואיך מספרים לילדים
18/10/2018 | 14:24
4
173
אני שבוע 28 (לא להאמין שהגעתי עד כאן...) בעברי לידה שקטה בשבוע 26 ושתי הפלות בשליש ראשון. את כל ההסטוריה הזו הילדים לא יודעים (גיאלים 10, 7) הם פשוט היו קטנים מידיי.
איכשהו הצלחתי לשמור את ההריון הזה בסוד מהילדים, וכששאלו על הבטן הגודלת, התחמקתי.
אני מאוד רוצה לספר ולשתף אותם בעיקר כי כבר אי אפשר לטעות שאני בהריון וכולם מסביב שמים לב ושואלים אותי ואני לא רוצה שהם יהיו היחידים שלא יודעים. 
יש לי בעיות קרישות דם, ואני מזריקה קלקסן, עכשו מצאו שיש לי סכרת ובאולטרסאונד האחרון גודל העובר בעשירון התחתון - קטן מאוד. ופתאם הדברים לא נראים טוב... (עד עכשו הייתי די רגועה, עד כמה שאפשר)
אז אני רוצה לספר להם, ויודעת שהם ישמחו מאוד מאוד אבל מצד שני, האם אני צריכה להגיד משהו שאולי זה לא יצליח? שהתינוק בבטן קצת חולה? כאילו להזהיר אותם שמשהו רע גם יכול לקרות? אני יודעת שהם מאוד ישמחו ולא רוצה לקחת להם את זה אם באמת משהו נורא יקרה...
איך מספרים??? מה אומרים??? 
בעלי דרך אגב ממש נגד וחושב לחכות עוד, אבל זה באמת כבר מגוחך...
תודה מראש...
לצפיה ב-'אין תשובה אחת נכונה'
אין תשובה אחת נכונה
18/10/2018 | 15:14
2
110
הי, אני מצטערת מאד על הפסקת ההריון וההפלות שעברת. אני רוצה לספר לך מנסיוני. כשבתי היתה בת 6 הייתי בשבוע 30 ונאלצתי לעבור לידה שקטה. לא אמרתי יותר מדי, הכל קרה מאד מהר. ההורים שלי הביאו אותה לבקר אותי בבית חולים ואמרנו לה שהתינוקת לא תוכל לבוא הפעם ושהיא תבוא פעם אחרת. לאחר מספר ימים שמעתי אותה משוחחת עם האחיינית שלי שגדולה ממנה בשנתיים וחצי. היא אמרה לבתי, את יודעת, התינוקת בבטן של אמא שלך מתה. בתי ענתה לה, איך היא יכלה למות אם היא אף פעם לא חיה. אני זוכרת שלא ידעתי אם לצחוק או לבכות רק נדהמתי מזה שהיתה לה את הדרך לארגן את הרגשות. כעבור כמה שנים, היא שמעה אותנו משוחחים על זה, נכנסה לחדר ואמרה: "מה, זכרתם את זה?" אמרתי לה, ברור! אז היא אמרה, "לא אמרתם כלום אף פעם אז חשבתי ששכחתם". הייתי המומה. אנחנו ניסינו להגן עליה וכל הזמן הזה היא בעצם ניסתה להגן עלינו. לפני מספר חודשים נאלצתי לעבור גרידה בשבוע 7. לפני הגרידה שכבר ידעתי שמשהו לא בסדר כמובן שלא סיפרנו כלום, לא לה (בת 13) ולא לבן השבע. אבל ראיתי שאני רק ממציאה תירוצים, זאת היתה חופשת קיץ והיא חשדה וביקשה שנספר לה ולא נסתיר ממנה את האמת. כשאמרתי לה שאני בהריון אבל כנראה שמשהו לא בסדר, היא אמרה שכבר ידעה: "שמעתי אותך מזכירה שם של רופאה ובדקתי עליה". ואז הוקל לי. יכולתי לבקש ממנה עזרה עם אחיה וזה פשוט הקל כל-כך. מה שאני מנסה להגיד הוא שהיה לי את הצורך להגן עליה והיא כל הזמן הזה בעצם הבינה ולא אמרה כלום. אין כמובן תשובה אחת נכונה אבל הילדים שלך כבר די גדולים, במיוחד בן/בת העשר. הם ככל הנראה יודעים משהו ולא שואלים. קשה לתת עצה במקרה כזה אבל נשמע שאת כן רוצה לספר. אני לא יודעת מה לייעץ לך לומר להם אבל רק להגיד מהנסיון שלי שהילדים  מבינים, יותר ממה שאנחנו חושבים וכנראה גם יכולים להכיל עצב. שולחת חיבוק גדול
לצפיה ב-'תודה...'
תודה...
18/10/2018 | 15:42
1
77
ואני מצטערת לשמוע על האובדנים שלך. לא משנה באיזה שלב זה קורה, זה תמיד קשה וכואב.
ההתלבטות שלי אם בכלל להזהיר אותם שהתינוק כאילו חולה, או שיש בעיות ושיכול לקרות משהו נורא, או פשוט לספר על הריון ולקוות לטוב.
 
לצפיה ב-'לא הייתי מזהירה לגבי משהו נורא אבל'
לא הייתי מזהירה לגבי משהו נורא אבל
18/10/2018 | 15:59
96
כן אפשר לומר שאת מקווה שהכל בסדר ותמיד לקוות לטוב
לצפיה ב-'היי מיקי131'
היי מיקי131
25/10/2018 | 07:28
65
העובדה שהגעת לשבוע כזה מתקדם וטרם סיפרת כלום, אכן מצביעה על רמת החרדה הגבוהה מהעתיד לבוא.
אם היית שואלת הרבה לפני, הייתי אומרת לספר הרבה לפני, כי הילדים שלך גדולים.
יכול להיות שכבר סיפרת להם, כי עבדו כמה ימים מאז ששאלת...
בכל מקרה, גם למען האחרות-
צריך לומר משהו בסגנון של: "יש עובר בבטן (ברחם) שלי. אנחנו (אני ואבא) מקווים שהוא אכן מתפתח כמו שצריך, ושיוולד ב...(לנקוב חודש בשנה, או עונה בשנה, או חג, או איזשהו סממן זמן שבו אמור להיוולד)".
אם את רוצה, אפשר גם להוסיף שאת הולכת מדי שבוע/יים לרופא/ה, שזה תפקידם- לדאוג לך ולעובר.
 
שיהיה בהצלחה!!! ושתזכי להמשך הריון תקין שיסתיים בידיים מלאות,
שירה.
 
לצפיה ב-'מעקב הריון בסיכון ובעיית זמינות של הרופא - התייעצות'
מעקב הריון בסיכון ובעיית זמינות של הרופא - התייעצות
12/10/2018 | 20:56
7
166
היי, אשמח לשמוע מנסיונכן.
 
אני אחרי לידה שקטה בחודש שישי ולא מעט חודשי בדיקות וטיפולים שעברנו אחריה, עד לתוצאה חיובית בבדיקת ההריון. בתחילת השבוע הייתי אצל רופא הפוריות שלי לבדיקת דופק ומעכשיו הוא אמור להישאר רופא מעקב ההריון, בתקווה להמשך תקין הפעם...
עקרונית, בבדיקות והייעוצים שאחרי הלידה, הודיעו לנו שההריון הבא יוגדר כהריון בסיכון ואפילו הפנו אותנו בזמנו לפגישה עם רופאת ההריון בסיכון של המרפאה, אבל הרופא לא הזכיר את הנושא בבדיקת הדופק ואני לא חשבתי על זה באותו הרגע... 
ועכשיו לשאלות :) 
1. האם מישהי יודעת מתי מתחילים מעקב הריון בר סיכון, אם ההריון מוגדר ככה מלכתחילה? 
2. הזמינות לתורי הפוריות אצל הרופא היתה מאתגרת, אבל מסתבר שעכשיו כשהפכתי למטופלת מן המניין, המצב חמור משמעותית... אמנם יכניסו אותי בין תורים לפי טווחי הזמנים שהרופא מגדיר, אבל התורים הם באמצע היום בזמנים שיגרמו לי להפסיד עבודה וזה מאוד בעייתי מבחינתי (גרה רחוק מהעבודה, אז לצאת באמצע היום זו לא אופציה). אני כבר די קשורה לצוות המרפאה וסומכת על הרופא, אבל שוקלת ברצינות לעזוב לרופא זמין יותר שלא יסבך אותי עם מקום העבודה... אציין שמבחינת התייעצויות וכו', האחיות זמינות ועוזרות, רק התורים בעייתיים מאוד. 
3. ידוע לכם האם המעקב של ההריון בסיכון מחליף את מעקב ההריון הרגיל של רופא הנשים?  
 
כמובן שמה שהכי חשוב לי אחרי כל מה שעברנו זה שיהיה בסדר הפעם... לכן, חשוב לי שהרופאים שאלך אליהם יהיו מקצועיים ומעולים. מצד שני, גם הזמינות חשובה לי כי יש לי לא מעט חששות ודאגות גם בלי שאצטרך להתמודד עם בעיות זמינות התורים של הרופא ואתגרים מול מקום העבודה. 
 
אשמח מאוד לעצתכן (ואולי גם להמלצות על רופאי כללית למעקב / מעקב בר סיכון באיזור השרון או ת"א...). 
 
תודה רבה!
לצפיה ב-'לא ממש תשובה'
לא ממש תשובה
13/10/2018 | 13:39
6
91
קודם כול, משתתפת בצערך. נשמע נורא ואיום, החברות פה מכירות טוב ממני את השלב הזה. אני לא הגעתי אליו מעולם, אבל אחרי אבדנים רבים והתמודדות עם קופ"ח כללית, עברתי לרופא פרטי. אני חושבת שנשים אחרות פה גם מטופלות אצלו (שמו פרופ' שלי מזעקי-טובי). זה יקר, אבל במידה רבה הזמינות שלו היא משמעותית ללחץ שמלווה הריון בסיכון. הוא מומחה להריון בסיכון ומקבל בשעות הגיוניות לאישה שעובדת וכשאין צורך להגיע אליו בשביל משהו שגרתי, הוא זמין באימייל ובנייד ולכן גובה רק כשאת מגיעה אליו.
 
בכללית בתל אביב מקבל אמנון בוצ'ן שהוא אמור להיות טוב. לפני חצי שנה קבעתי תור חודש מראש והגעתי אליו לקבל מרשמים ולמיטב ידיעתי גם מלווה הריון בסיכון (גם הוא, כמו כולם, מקבל באופן פרטי). פשוט הזמינות בקופה הזאת היא  נוראית.
תצליחי! מחזיקה לך אצבעות
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
14/10/2018 | 20:24
5
60
תודה על התשובה, מצטערת לשמוע שנאלצת להתמודד עם כמה אובדנים ומחזיקה אצבעות להמשך דרך קלה ומוצלחת... 
וכן, בחודשים שחלפו, כשטורטרנו בשביל כל הבדיקות והייעוצים שנשלחנו אליהם, גילינו שמצב התורים בכללית הוא רע מאוד ושכדי למנוע טרטור כשגם ככה אין כוחות, עדיף פשוט לשלם לפרטי... קיוויתי שלפחות בשלב מעקב ההריון, בתקווה שיהיה ממושך, לא נצטרך לשלם לפרטי - אבל אולי זה באמת הפתרון המתאים. 
אשמח לדעת סדרי גודל מבחינת עלויות לתורי מעקב הריון (אפשר גם בהודעה פרטית כמובן). 
אני יותר לחוצה ופסימית בהריון הזה (ואני רק ממש בהתחלה), אז יש לי תחושה שאלך להיבדק לעיתים תכופות יותר מבהריון הקודם שבו הייתי רגועה יחסית לצערי... 
 
תודה רבה, המון הצלחה ורק טוב!
לצפיה ב-'כמה שאלות-'
כמה שאלות-
15/10/2018 | 07:39
1
70
1.האם ידוע מה קרה בהריון ההוא שנפסק בחודש שישי?
2.אולי פספסתי את זה בתיאור שלך- באיזה שבוע את כעת?
3.אני רוצה שוב להבין- יש לך רופא שיכול לקבל אותך למעקב הריון בסיכון, אבל הבעיה היא נושא התורים אליו? 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
17/10/2018 | 19:11
42
היי שירה,
כמה פרטים בהמשך למה ששאלת: 
1. ההריון הקודם הסתיים בגלל ירידת מים מוקדמת, ההערכה היא שזיהום גרם לכך. 
2. בשבוע 7, בתקווה שהכל עדיין תקין מאז בדיקת הדופק בתחילת שבוע 6...
3. יש לי רופא פוריות שליווה אותי בטיפולים מאז הלידה השקטה. הוא גם רופא ליווי הריון ואמור להמשיך ללוות אותי להבנתי ממנו, אבל אין אפשרות לקבוע אליו תורים בשעות סבירות שיתאימו עם העבודה שלי. לא בחרתי עדיין רופא הריון בסיכון שילווה אותי, אני לא יודעת ממתי המעקב איתו אמור להתחיל והאם זה בנוסף לרופא מעקב ההריון הרגיל... יש רופא הריון בסיכון שהיינו אצלו להתייעצות לפני ההריון, גם הוא דרך הקופה ועם בעיות תורים. 
 
לצפיה ב-'לגבי עלויות'
לגבי עלויות
15/10/2018 | 19:25
2
61
אני רק יודעת כמה שילמתי למזעקי בפגישה הראשונה שהייתה עוד לפני ההריון הרביעי. מאז לצערי לא הגעתי לשלב של מעקב הריון בסיכון. תיקשרתי איתו באימייל ובווטסאפ והוא דיבר איתי בטלפון ושלח לי מרשמים.
בכל פעם שהייתי צריכה רק אולטרסאונד (בגלל כאבים או דימום) הוא אמר שחבל לבוא ולשלם סתם ואם אפשר למצוא מענה במיון של הכללית אז זה חוסך.
הייתי מתקשרת למרכז בריאות האישה באחימאיר בשבע וחצי בבוקר וקובעת תור לאותו היום, אבל שוב, זה רק עד אחת וחצי.
מאמינה שאם תבחרי רופא פרטי הוא יסביר בעצמו איך הוא מתנהל. רובם זמינים מאוד.
יאללה, מחזיקה לך אצבעות וגם בלב
 
לצפיה ב-'תודה על התשובה'
תודה על התשובה
17/10/2018 | 19:19
1
45
תודה רבה על המידע! הוא נשמע כמו רופא לעניין. אנסה לבדוק לגבי עלויות של מעקב פרטי ואז אקבל החלטה. בינתיים אני בעיקר עסוקה בלהיות בלחץ עד הבדיקה הבאה...
 
מחזיקה לך אצבעות ומקווה מכל הלב שתכירי גם את השלבים המאוחרים בהקדם, עם סיום מאושר ביותר בתום תשעה חודשים 
לצפיה ב-' בהצלחה'
בהצלחה
18/10/2018 | 19:14
13
לצפיה ב-'איך מתמודדים?'
איך מתמודדים?
14/10/2018 | 12:28
2
205
8 שנים של ניסיונות כושלים להביא ילד שלישי לעולם...
לאחר שנתיים, הריון ראשון ספונטני שנגמר בשבוע 6.
שלוש שנים אחרי כן, לאחר 3 הזרעות, 7 IVFים ואין ספור אכזבות, כנגד כל הסיכויים היה הריון ספונטני נוסף שנגמר בלידה שקטה בשבוע 22 כאשר כל הבדיקות כולל מי שפיר יצאו תקינות...
והיום, שלוש שנים מאז האירוע, אני כבר בת 45 בהריון ספונטני נוסף שבוע 9 על קלקסן ואספירין... מפחדת להיקשר או להרגיש.  
אני מודעת לעובדה שההודעה קרה וללא הרבה רגשות כפי שהייתי נוהגת לעשות בעבר... אבל אני פשוט ברגע שכזה ורק צריכה לדעת שהכל ייגמר בסדר.

הזמן לא זז והבחילות הנוראיות האלו גם לא עוזרות...

מה עושים?

לצפיה ב-'מצטערת לבשר לך'
מצטערת לבשר לך
14/10/2018 | 13:16
139
שאין מה לעשות. ממש אין מה לעשות. חוץ מלחכות. הריון לוקח את הזמן שלו - אמן שזה שלך יחזיק 9 חודשים מלאים - שהם 288 ימים - שאת כל אחד ואחד מהם תצטרכי לעבור - מבלי לדעת שהכל ייגמר בסדר - פשוט כי אין אף אחד בעולם שיכול לתת לך וודאות כזאת.
פעם מזמן כשהרית וראית 2 פסים על מקלון חשבת (וידעת, לצורך העניין) ששני הפסים האלה יתגלמו בתינוק מתוק. משנלקחה ממך התמימות לא ניתן להשיב אותה עוד. ושני הפסים מבשרים בעיקר על גל עצום וארוך של חרדות. שאולי יתממשו ואולי לא. הלוואי שלא.
מאחלת לך שתישארי איתנו פה עוד 29 שבועות. לגבי הפחדים והחרדות אין לי עצה. אישית נרגעתי רק אחרי שילדתי. לא שהחרדות שלי שמרו עליה, חלילה, אלא שלא ידעתי איך להיפטר מהן. אז הן פשוט ליוו אותי עד הסוף.
לצפיה ב-'טוב, בואי נגיד שהרווחת מאוד ביושר'
טוב, בואי נגיד שהרווחת מאוד ביושר
14/10/2018 | 19:26
108
את הזכות להיות חרדתית.
עברת דרך כה ארוכה וקשה ומיוסרת עד ההריון הנוכחי, שאין זה פלא שזה מצבך. 
ההודעה בכלל לא קרה, אלא מעבירה בצורה הכי ברורה את התחושות המוצדקות שלך.
מה עושים?- 
1.מעסיקים את עצמך כמה שיותר, בדברים שעושים לך טוב.
2.מנסים כמה שיותר לחיות את חיי השגרה.
3.חיים מבדיקה לבדיקה, מיום ליום, משעה לשעה. 
4.נמצאים במעקב אצל רופא/ה מקצועי ואמין.
5.לפעמים יש גם צורך בליווי ותמיכה מקצועיים לצורך אחזקת הנפש...ולעיתים גם יש צורך בטיפול תרופתי נוגד חרדה. 
 
כולי תקווה שההריון הנוכחי יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אוףף מתבלטת מי עושה חיסון שפעת? שעלת בטוח אני יעשה...'
אוףף מתבלטת מי עושה חיסון שפעת? שעלת בטוח אני יעשה...
10/10/2018 | 18:42
7
42
לצפיה ב-'בזמנו- עשיתי, וזו היתה ההמלצה הגורפת של כל הגורמים הרפואיים.'
בזמנו- עשיתי, וזו היתה ההמלצה הגורפת של כל הגורמים הרפואיים.
10/10/2018 | 19:01
2
31
לצפיה ב-'אגב, אני מתחסנת כל שנה, וגם הילדים ובעלי. '
אגב, אני מתחסנת כל שנה, וגם הילדים ובעלי.
10/10/2018 | 19:01
1
21
לצפיה ב-'ולמה אוף? טוב שיש חיסונים!'
ולמה אוף? טוב שיש חיסונים!
10/10/2018 | 19:02
17
לצפיה ב-'נשים בהריון הן בקבוצת סיכון לסיבוכי שפעת'
נשים בהריון הן בקבוצת סיכון לסיבוכי שפעת
11/10/2018 | 00:10
2
86
ממש מומלץ להתחסן. החיסון בטוח לאם ולעובר
לצפיה ב-'תודה הרגעתם אותי אני יעשה...'
תודה הרגעתם אותי אני יעשה...
12/10/2018 | 17:56
1
11
לצפיה ב-'אתמול הלכנו כולנו להתחסן:) רק בריאות!'
אתמול הלכנו כולנו להתחסן:) רק בריאות!
12/10/2018 | 18:34
13
לצפיה ב-'אני מתחסנת קבוע כל שנה'
אני מתחסנת קבוע כל שנה
14/10/2018 | 10:14
54
לוקחת איתי את כל המשפחה. תמיד. כמובן גם בכל הריון. אל תזלזלי בשפעת. היא מסוכנת יותר מכפי שהיא נתפסת. רק בריאות!
לצפיה ב-'נועההההה = מברכת ומגיבה'
נועההההה = מברכת ומגיבה
09/10/2018 | 14:42
1
170
קודם כל - מזל טוב מכל הלב על הלידה השמחה של לבך.
ועכשיו מתייחסת למה שכתבת.
מועקה בקשר עם ליבי. היפרמות החוטים. מרחק.
 
שיעור בחשבון פשוט - בכור בן 5, הריון מלא עם רואי, 2 אובדנים בטרימסטר ראשון, ליבי, הפצפונת = 4 הריונות מלאים + 2 הריונות חלקיים בחמש שנים. מרוץ ילודה שלא יבייש אף חרדית בת 28. אלה המון המון הורמונים לגוף. זה מרוץ שלמרות שכמובן מעורבת בו הנשמה, הכמיהה האדירה ונשיאת ההריון על שלל תסמיניו - מעצם היותו מרוץ הוא נוטה לגלוש לפסים פרקטיים, להתעסקות עם הכאן והעכשיו (כי כשיש הריון הוא הרי הדבר הכי הכי חשוב, ולא הרגשות שאפשר רגע להניח להם).
משנעצר המרוץ - במקרה הזה בלידה שמחה - עולים וצפים כל הרגשות שהשתהו קצת. ואצלך סאת האובדנים בהחלט גדושה, מאד, וליבי נולד לתוך אמא אחרת מאד, וכשהיה תינוק קטן למדי הרית שוב - וזו לא רק את - כשיש הריון הוא הכי הכי חשוב - וכמובן גם מאד מאד מעורר חרדה וגורם לעשות מאמץ אדיר לשמור עליו ככל הניתן - גם במחיר התרחקות פיזית מתינוק קטן (לא להרים). ועכשיו כשהוא בערך בן שנתיים הוא עדיין קטן מאד ועדיין זקוק מאד.
 
בעיני נתת לו את המתנה הכי הכי גדולה - אחות קטנה - וגם אם נאלצת להיות אמא קצת מרוחקת (למשל, לא להרים אותו), וגם אם עכשיו את מתמרנת בין תינוקת פיצית לפעוט שובב (בעיני זה השילוב הכי הכי קשה - מנסיון) - ולפעמים את מרגישה שאת מקפחת/מזניחה/פוגעת -
נותנת לך את העצות ששומרות על השפיות שלי כאמא -
 
א. את עושה הכי טוב שאת יכולה בכל רגע נתון. גם אם איבדת את הסבלנות. גם אם הם אוכלים זבל לארוחת ערב. גם אם את מרגישה רחוקה מאחד הילדים. גם אם יש תמורות בקשר כל הזמן ועד שאת מתאזנת למקום חדש הילד כבר זז למקום אחר.
ב. אין מתנה גדולה יותר מאחאות. גם במחיר של דלדול האנרגיה ההורית (חלילה לא מתכוונת להזנחה). אחים יודעים לתת אחד לשני משהו שונה ואחר ממה שהורים יכולים, והם ייתנו את זה אחד לשני גם כשלא נהיה כאן.
ג. הם גדלים. חלוקת הקשב תהיה אחרת. תינוק בן יומו לא דומה לתינוק זוחל בן שנה+, שבתורו שונה מאד מילד בן שלוש. ואת תגדלי איתם ותמצאי את המקום שלך כל פעם מחדש.
 
 
לצפיה ב-'אוי, אין לך מושג כמה הייתי צריכה את זה'
אוי, אין לך מושג כמה הייתי צריכה את זה
14/11/2018 | 12:21
1
קראתי לפני כמה ימים כבר, אחרי יום בלתי נסבל בעליל (בו אכלנו זבל כמובן :), אהבתי ) אבל לא היתה שניה לענות אפילו
הרגשתי שאת ממש רואה ומדייקת את המצב, והתנחמתי כל כך
אז תודה! תודה! תודה!
זה היה כמעט כמו לצאת ממסאג' טוב.. כל המתח שלי נמס
אני בטח אחזור מדי פעם לקרוא ולקבל כוחות
 
 
לצפיה ב-'מבולבלת... אשמח לעזרה'
מבולבלת... אשמח לעזרה
03/10/2018 | 09:49
2
208
יש לי שני ילדים. בעבר שני אובדים, אחד מהם גרידה לפני חודשיים. מיד לאחר הוסת הראושנה נקלטתי. בדיקת הריון חיובית לפני שבוע. במהלך השבוע היו לי מספר מועט של הכתמות. ממש כמה טיפות חומות בהירות. ביום שני בערב הרגשתי שהן קצת מתרבות ומרב סטרס נסעתי למיון. שם לא נצפה שק. חשוב לציין שעל אף שמועד הוסת האחרונה הוא 27.8 אני יודעת שהיה לי ביוץ מאוחר. בסביסות ה 18.9. בטא במיון 1010. מיד עלה חשד להריון חוץ רחמי ואשפזו אותי. למחרת בטא 1200. כלומר ב-12 שעות עלתה יפה. בבוקר אתמול בדקה אותי רופאה בכירה אחראית על מכון האולטרסאונד ושללה הריון חוץ רחמי. אבל בכל זאת לא ראתה שק. אמרה שמכיוון שהבטא בעלייה היא ממליצה להמתין. שוחררתי הביתה ואני אמורה לשוב למיון מחר לבדיקה חוזרת. בינתיים ללא הפרשות כלל. האם עדיין יש סיכוי להריון תקין? אחד הרופאים אמר לי שעם בטא 1200 לפעמים לא רואים שק אבל... מה דעתך? מישהי נתקלה במצב כזה?
תודה
לצפיה ב-'אז'
אז
04/10/2018 | 11:43
1
109
היום בבדיקה נצפה שק הריון קטן ואפילו שק חלמון קטן. בטא הוכפלה... :)
בינתיים אפשר לנשום לרווחה...
מסתבר שוב שצריך סבלנות ולא תמיד ערכי הבטא וכל המדדים האובייקטיבים מתאימים לכל הריון.
 
לצפיה ב-'נכון, צריך סבלנות. אין ברירה. מקווה עבורך לטוב'
נכון, צריך סבלנות. אין ברירה. מקווה עבורך לטוב
05/10/2018 | 08:54
23
לצפיה ב-'הודעת לידה קצת אחרת'
הודעת לידה קצת אחרת
30/09/2018 | 11:21
13
279
לפני שבוע וקצת ההריון הסתיים בשלום ונולדה לנו בת . הלידה היתה מהממת, תוך שעתיים מרגע שפקעו המים בפתיחה של שלוש בקושי, ילדתי, הצלחתי לקבל את הצירים בטוב, ואפילו לא נזקקתי לאפידורל.
 
הפעם זה היה קשה אחרת, הילד שנולד אחרי האובדן, היה בן שנה וקצת בסך הכל כשנכנסתי להריון הזה, ובעצם מאז קצת קצת התחלנו להפרד, כנגמר לי החלב, כשכבר לא יכולתי להרים אותו..
 
(יש לי בן בכור, בן 5, אחריו היה את רואי, שנפטר בשבוע 41 מסיבה לא ברורה, אחריו שני אובדנים בטרימסטר ראשון,אחריו נולד ליבי, בן שנתיים ועכשיו נולדה בת)
 
והוא נסוג מול זה, וזה שבר לי את הלב.. אני כותבת ובוכה דמעות שמנות כאלה.. מאז הלידה לא היה ממש רגע לבד כדי להיות עם עצמי.. ולהבין.. שהפעם זו לא אותה אופוריה שהיתה כשהוא נולד, שעכשיו ההגעה שלה היא גם אובדן של חלק מהיחסים שהיו לי איתו, ואיכשהו זה בלתי נסבל עבורי
ללידה התאשפזתי לכמה ימים עד שהצלחתי ללדת. עם כולם התלוצצתי שהזרז ללידה היה ליבי, הבן הצעיר, שזה שידעתי שכל כך קשה לו ההעדרות הלא מובנת הזו שלי, וההעדרות החלקית של אביו שבא והלך - עד שהסכמתי שיפקעו את המים, גם כשלא היו תנאים אידיאליים ללידה. עכשיו אני מבינה כמה זה עמוק, הכאב הזה על מה שקורה ביננו.. שהסכמתי מבחינתי להפקיר את הגוף שלי ולהגיע ללידה מאוד קשה ומסוכנת.. ומאז הלידה הוא לגמרי פנה אל אביו, ואני מסתובבת בבית עם לב שבור, כמובן שמשאירה את זה לעצמי, ואומרת לעצמי אינסוף מילות נחמה כדי לאפשר לו להיות במקום ילדי, שנפגע וונוטר, אבל בפנים אני מוכת כאב.. ומבינה שחלק מהאובדן, מכל הכאב שלו, גם נמצא ביחסים שלי עם ליבי,  בקווים החזקים האלה שמחברים אותי אליו, שכשהם נפרמים אני מתחילה לדמם..
 
ושאפילו זה שנולדה לי בת, הדבר שכל כך ייחלתי לו, מתעמעם.. איך זה יכול להיות ???
אני בכלל לא בטוחה שזה לגיטימי לכתוב פה את כל זה, שזה לגטימי להרגיש ככה.. אני יודעת שיש לי המון, ושאני צריכה להודות על כך בכל נשימה שלי.. אני יודעת.. ומרגישה שבורה..
 
לצפיה ב-'מזל טוב, יקירתי'
מזל טוב, יקירתי
30/09/2018 | 12:25
128
קראתי פעמיים את מה שכתבת, כדי להבין את כוונתך. 
לידה של תינוק תמיד גורמת לערעור הסדר הקיים בבית, ולצורך בארגון מחדש. אני מתכוונת כמובן גם לארגון במובן של ההתארגנות היום-יומית, וגם לארגון המשפחתי, הנפשי, הרגשי- של כולם. 
תמיד קיימת תקופה של הסתגלות של כולם לסדר העולמי החדש. ומדובר על תקופה- לא שבוע, לא שבועיים, אלא לרוב של מספר חודשים. 
ועל כל זה, נוסף אצלך גם הנושא של ההתמודדות עם האובדן של רואי, והיחסים שלך עם ליבי שמושפעים מהאובדן הנוראי.  
אה, כמובן- אי אפשר גם לשכוח את הנושא ההורמונאלי וה"בייבי בלוז" הידוע והנורמטיבי. 
 
אז לאט לאט. צעד אחר צעד. ברגישות ובתבונה. הכאוס הרגשי שאת נתונה בו כרגע מכביד מאוד ומקשה מאוד, אך זוהי ככל הנראה הדרך שאת צריכה לעבור. 
הקווים החזקים שמחברים אותך לכל אחד מילדייך לא ייפרמו.
יכול להיות שתזדקקי לסיוע חיצוני כלשהו, יכול להיות שתוכלי לעבור את התקופה הקרובה ולאחריה בכוחות עצמך. שימי לב האם התחושות שלך הללו משתנות ומשנות פניהן עם הזמן. 
 
שירה. 
 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'והתנצלות..'
והתנצלות..
01/10/2018 | 13:32
1
130
כל כך התחרטתי על מה שכתבתי.. אני מתנצלת בפני כל מי שקראה ומקווה שלא גרמתי למישהי להרגיש שהמקום פה לא בטוח, כי מלא בטרוניות ששייכות לעולם שבחוץ
סערה נפשית כזו או אחרת, אני מכירה במזלי הטוב
ומאחלת לכולן פה, שהריונן ייסתיים בשלום
לצפיה ב-'הכל בסדר. זכותך להוציא את אשר על ליבך'
הכל בסדר. זכותך להוציא את אשר על ליבך
01/10/2018 | 17:32
27
לצפיה ב-'כבר כמה חודשים'
כבר כמה חודשים
01/10/2018 | 19:46
1
155
שאני נכנסת לכאן כל כמה ימים כדי לראות אם יש עדכון ממך או מצומבה.
 
מזל טוב יקרה 
אל תתנצלי על כך שכתבת את מה שכואב לך.
מאחלת לך שכולכם תתרגלו להרכב המשפחתי החדש, שכל אחד ימצא את מקומו ושכולכם תרגישו בבית.
 
בשעה טובה ומוצלחת 
לצפיה ב-'נעים לשמוע שאת שם'
נעים לשמוע שאת שם
02/10/2018 | 11:24
84
מקווה כל כך בשבילך..
לצפיה ב-'מזל טוב, יקירה !'
מזל טוב, יקירה !
02/10/2018 | 10:03
1
75
והכל לגיטימי. כל הרגשות שלך הם לגיטימיים.
שמחה בשבילך. 
וכמו שאת רואה, גם דברים הכי שמחים ומאושרים בטבע, כמו לידת תינוקת מקסימה, גם יכולים להוציא מאיזון משפחה שלמה.
אבל לאט לאט, עם הזמן, איזון יחזור ...
המון חיבוקים ותמשיכי לשתף,אם בא לך.
לצפיה ב-'תודה..'
תודה..
03/10/2018 | 23:17
14
לצפיה ב-''
02/10/2018 | 10:03
2
105
קודם כל מזל טוב
כיף שאת אחרי, שעבר בטוב ובקלות, כיף שילדת בת כמו שביקשת לעצמך וכיף שאת כבר בבית.
 
מבינה כ"כ את הכאב והצער על היחסים הנפרמים מעט עם התינוק שבבית (כי הרי הוא עדיין תינוק בעצמו).
אין לי עוד הרבה נסיון, אבל בהרגשה שלי, יש קשר מאד מאד מיוחד עם ילד קשת, כזה שמגיע אחרי הידענו אובדן עצום והלב והנפש והגוף כמהו לו בלי סוף.
ובכללי קשר בין אמא לתינוק הוא סמביוטי כ"כ, קשה מאד כשהוא משתנה והסמביוזה הזו נפרמת אט אט.
אצלכם זה קרה די מהר והוא עוד כ"כ קטן והרגשת האובדן של הסמיוזה המושלמת איתו כ"כ מובנת לי וכ"כ מזדהה איתה - אמנם טרם זכיתי לעבור הריון מלא מאז זיו וודאי לא ללדת עוד ילד ועדיין כבר מס' הריונות ושמירות ואובדנים שעברו עלינו ופרמו מעט את הסמביוזה המושלמת שהיתה ביני ובינו כל פעם מחדש (כי הוא הרגיש משהו מיידית כמעט כל פעם וכי הייתי צריכה להישמר ולא להרים והרגשתי הרבה לא טוב והרבה עצב....), בכל אלו הוא פנה והתקרב יותר לאבא והתרחק מעט ממני והלב נשבר.
התקווה כל פעם להריון מלא ולילד נוסף, לוותה אצלי בכל פעם מחדש בהמון חרדה וכאב ידוע מראש על הריחוק שיהיה ביני לבין זיו.
יכולה כן לשתף - שבכל פעם עבדתי מאד קשה והצלחתי לשקם את הסמסיוזה שלנו.
עדיין מעט שונה, כי גם הוא כבר איבד את התמימות על אמא שזמינה לו כל הזמן ובכל דבר וכל יכולה ועדיין....
גם אצלכם, אני בטוחה שתצליחי להתקרב אליו שוב. אולי זה לא יהיה בדיוק כמו לפני הבת שנולדה, אבל זה יהיה טוב וקרוב ושונה.
 
מאמינה שיש ממש מקום לאפשר לעצמך את הכאב הזה ואת הבכי הזה כרגע.
כולכם יחד עוברים אירוע משמח מאד של הגדלת המשפחה וגם שינוי עצום ואובדן של המשפחה שהייתם לפני כן בעצם.
 
לצפיה ב-'את הבנת בדיוק את כל המורכבות.. '
את הבנת בדיוק את כל המורכבות..
03/10/2018 | 23:38
1
88
לפעמים לא הבינו מה אני רוצה כשסיפרתי שההריון זה היה כבר צעד אחד החוצה, כולם מתייחסים רק לכמה זה טוב, אבל משהו ייחודי באמת אובד.. משהו כל כך יקר.. אחרי שקראתי את מה שכתבת לי חשבתי שעבורי, כמו שברגע שאמרו לי שאבדתי את בני השני, מי שהייתי מתה, או חלק ממי שהייתי מת, אז גם כשליבי נולד, אולי גם מי שאני כיום, קצת נולדה. ובעצם אנחנו לאט לאט גדלנו זה לצד זו, כשאני מאוד זקוקה לו, מלאה באהבה שחפשה ילד
ממש השתדלתי לא לשים עליו מטען כה רב, אני לא נוהגת אפילו לקרוא לו ילד קשת, כדי לנסות ולהפחית, אבל מסתבר שיש הרבה דברים שאינם בשלטתי, ושכן, יש לו חתיכת תיק - זה שהחייה את אמא,חתיכת תיק לפצפון כזה
 
הצטערתי לשמוע על האובדנים והקשיים בדרך לילד.ה נוספים - מקווה שלא בעוד זמן רב, יגיע הריון שיסתיים בטוב
 
ותודה על התזכורת - שיש לי יכולת לתקן.. 
 
 
לצפיה ב-'ילדים קטנים הם תמימים וטהורים'
ילדים קטנים הם תמימים וטהורים
05/10/2018 | 10:18
70
וטובים ככ עדיין, כך שתמיד אפשר לתקן איתם למזלנו ❤
 
חיבוק 
לצפיה ב-'הי נועה'
הי נועה
10/10/2018 | 17:11
2
59
קודם כל מזל טוב ענקי!
אני עדיין זוכרת אותך מהמפגש במודיעין ונכנסת לי ללב.
שמחה מאוד להכנס לפה ולקרוא שילדת! אושר.
מזדהה מאוד מאוד עם הרגשות שלך, ילד הקשת שלי היה בן שנה ושבעה חודשים כשאחיו הקטן נולד, היו לנו הרבה רגשות מעורבים, אבל בגדול שמחנו בשבילו שיש לו אח קטן צמוד.
אני מודה, גם בשם בעלי, שיש לנו רגשות מיוחדים כלפיו, הוא ילד מיוחד מאוד ומקסים,
אבל הוא באמת ילד קשת בענן. הוא ישן במיטה קטנה ליד המיטה שלנו בצד של בעלי,
אחיו הקטן בעריסה בחדר והוא כבר בן שנה ו4 חודשים ומעיר אותי בלילה.. ואני מתה להעביר אותם לחדר משלהם ובעלי לא מוכן להפרד ממנו בלילות... הוא רגיל לשמוע את הנשימות שלו! משוגע עליו לגמרי...
בקיצור, זה לא עובר. אבל לגמרי יהיה לו כיף עם אחותו הקטנה. תזכרי שזה זמני.
בהצלחה עם כל ההורמונים והאושר
לצפיה ב-'חייבת לכתוב משהו בעקבות מה שכתבת- לגבי השינה- '
חייבת לכתוב משהו בעקבות מה שכתבת- לגבי השינה-
10/10/2018 | 18:42
139
לגבי השינה עם ההורים- שלא ישתמע פה ממה שאת כותבת, שאם הורים בוחרים לשכן את ילדיהם בחדר משלהם- אז הם פחות אוהבים אותם או פחות קשורים אליהם:). 
כל הילדים שלי, מיומם הראשון בבית, ישנו בעריסה בחדר משלהם. 
זה קשור לאג'נדה הורית, ולא לכמות האהבה והחום שאנחנו מרגישים כלפיהם ומעניקים להם...
 
פשוט אני לא רוצה שנשים שקוראות את הדברים שלך תחשובנה שמשהו לא בסדר בהתנהלות שלהן או בהתקשרות שלהן לתינוק- באם בחרו לשכן את התינוק בחדר נפרד. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
14/11/2018 | 12:23
איזה כיף לשמוע ממך
גם אני זוכרת אותך היטב
מבינה אתכם כל כך, הילד.ה שמגיעים אחרי האובדן - זה קשר מאוד מורכב. מעניין שגם אצל בעלך, לא חשבתי על זה קודם..
דש חם
לצפיה ב-'SaarFadida- אנא עדכונים'
SaarFadida- אנא עדכונים
30/09/2018 | 13:35
60
לצפיה ב-'שני פסים '
שני פסים
26/09/2018 | 21:24
2
208
הי יקרות, לרב אני קוראת בפורום אובדן הריון. בקצרה, יש לנו שני ילדים. עברתי לידה שקטה בשבוע 30 לפני 8 שנים ולפני חודשיים עברתי גרידה כיוון שלא היה דופק. קיבלתי מאז מחזור אחד וניסינו שוב. לשמחתי הרבה המחזור איחר והערב עשיתי בדיקה ממש כשחשבתי שהמחזור מגיע. ו... הבדיקה חיובית, שני פסים יפים וברורים. אבל... חצי שעה אחרי הבדיקה הופיעו הכתמות חומות בהירות. ממש כמה טיפות. אני יודעת שאולי מדובר בהשרשה אבל אני פשוט בחרדות משני האובדנים שדווקא בהם לא היה דימום או הכתמות כלל. איך עוברים את זה בשפיות?
תודה יקרות, על זה שאתן כאן
לצפיה ב-'היי וברוכה הבאה'
היי וברוכה הבאה
29/09/2018 | 05:46
1
84
בחיי שאין לי ממש תשובה לשאלה "איך עוברים את זה בשפיות?". 
אני מתארת לעצמי שהתשובה הכי הגיונית שאני יכולה לכתוב לך זה שעוברים את זה יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, ולפעמים- גם שעה אחר שעה. 
עוברים את זה מבדיקה לבדיקה, עם הרבה סובלנות עצמית וקבלה עצמית לגבי זה שהחרדות הן חלק בלתי נפרד מהריון אחרי אובדן. 
עוברים את זה עם הרבה תמיכה של הסביבה, ולפעמים גם עם תמיכה מקצועית. 
 
מאחלת לך הריון תקין, שיסתיים בידיים מלאות.
שירה. 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
30/09/2018 | 18:07
59
תודה רבה מכל הלב, על תשובתך ועל עצם קיומו של הפורום המדהים הזה.
לצפיה ב-'בטא שקפצה וחששות של הריון אחרי אובדן...'
בטא שקפצה וחששות של הריון אחרי אובדן...
25/09/2018 | 16:48
7
164
אשמח לדעתכן, גם אם היא לא אופטימית או מרגיעה... מנסה לסדר את האפשרויות בראש. 
 
אני כתשעה חודשים אחרי לידה שקטה וטראומטית (הריון שהושג מטיפולים) וההגדרה היא שצריך להמנע ממצב של ריבוי עוברים בהריון הבא שיוגדר כהריון בסיכון. אם יהיה יותר מעובר אחד, ההנחייה של הרופאים היא לבצע דילול. 
 
עברנו כמה סבבי טיפול שלא צלחו ודילגנו על חודשים שבהם היה יותר מזקיק אחד (הזרעות), ורגע לפני שהתייאשנו - בטא חיובית.
בטא ביום 15 - 188, בטא ביום 17 (היום) - 679
 
נקבע לי תור לעוד שבועיים וחצי לרופא לראות דופק. לדבריו אין מה לבוא לפני כן. 
 
בהריון הקודם, עליית הבטא היתה איטית ומדאיגה. הרופא חשד בהריון מחוץ לרחם ואף אחד לא נתן לו סיכוי. איכשהו, אחרי כמה ימים של דשדוש היתה קפיצה משמעותית והכל הסתדר (עד ללידה השקטה שלא היתה קשורה לכל הסאגה הזו שהיתה בהתחלה...)
 
הכנתי את עצמי לעלייה נמוכה גם הפעם, אבל לא הכנתי את עצמי לבטא שקופצת פי יותר מ-3.6 תוך יומיים (והיה רק זקיק אחד)... 
אני חוששת מאוד מהעלייה הזו, בין אם היא מצביעה על הריון לא תקין ובין אם היא מצביעה על תאומים (שדווקא הייתי מאוד רוצה עקרונית, לולא הייתי צריכה לבצע דילול שהוא פעולה קשה שמסכנת את ההריון כולו). 
 
יש הרבה שינויים שאני עושה עכשיו בחיים שלי, אחרי שראיתי שלשים אותם בהולד בגלל נסיונות כושלים להביא ילד לעולם, הופך את הכל למתסכל יותר עבורי.
ואז מרפי שמע על זה, הבין שהכל בדיוק הוחלט ונסגר, והחליט להתערב. אז אני אמנם שמחה מאוד שהבטא חיובית, אבל חוששת מהתזמון ומודאגת מהקפיצה הזו בבטא...
 
מה דעתכן? יש סיכוי טוב להריון תקין של עובד בודד? הגיוני שהמחשבה על להמתין עוד שבועיים וחצי (שבוע 7?) עד לבדיקת רופא ראשונה, מטרידה אותי אחרי כל מה שעברנו? 
 
סליחה על אורך ההודעה... אשמח לתגובותיכן. חג שמח! 
לצפיה ב-'אי אפשר לבאמת לדעת'
אי אפשר לבאמת לדעת
26/09/2018 | 00:51
1
71
מה שנשאר - להחזיק אצבעות יחד איתך ולהתפלל לעובר מושלם אחד.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
26/09/2018 | 20:52
52
מייחלת להמשך תקין ורגוע הפעם... 
לצפיה ב-'תשמעי אנחנו באותו סיפור....'
תשמעי אנחנו באותו סיפור....
26/09/2018 | 11:42
4
107
גם אני אחרי לידה שקטה וכואבת... 
הלכתי לרופא פוריות ואמרתי לו שיעזור לי להיקלט כמה שיותר מהר כי אחרי האובדן היה לי קשה נפשית והרגשתי ריקנות שרק הריון יוכל לרפא.
באמת הצלחתי להיקלט בזכות הרופא שעשה לי מעקב זקיקים ונתן לי נרות פרוגסטרון אבל מאז אני חווה טלטלה רגשית מטורפת, בהתחלה הבטא הייתה אצלי נמוכה (63) ואז היה קצת דימום אז במוקד הרופא נשים אמר שלדעתו זה הריון לא תקין וכדאי לבדוק הכפלת בטא ובאותו יום (שלושה ימים אחרי הבטא הראשונה) קיבלתי תוצאה של 433 והייתי בשוק כי באמת לא ציפיתי, 4 ימים אח"כ בבטא נוספת יצא לי 4111, עכשיו כל ההיסטריה שלי הייתה האם זה תקין או לא, הרופא פוריות (שהוא מומחה בתחומו) אמר לי שזה בסדר ולא ממש הדאיג אותו. אמר שהעיקר שיש לפחות הכפלה, ויכול להיות גם יותר מהכפלה ועדיין עובר אחד.
בינתיים מאז היה לי דימום נוסף והלכתי למוקד שם ראו שק הריון ושק חלמון וטרם נצפה עובר (הייתי בשבוע 5+2) הרופאה במיון אמרה שזה בסדר לשלב הזה ויכול להיות שבעוד כמה ימים נראה עובר + דופק. אז לגביי ההמתנה לשבוע 7, אולי באמת כדאי לך להמתין קצת כי לפני זה את יכולה לראות כמו במצב שלי רק שק חלמון ואולי אפילו קוטב עוברי אבל בלי דופק ואז מתחילים להילחץ ולחשוב שלילי (כמו במקרה שלי כרגע שאין עוד קוטב עוברי וזה מוסיף לי דאגות נוספות על ההריון הזה שגם ככה לא התחיל רגוע).
בקיצור, לא יודעת להגיד אם זה מצביע על הריון תקין או לא אבל יכולה רק להגיד שהרופא אמר שאין חוקיות והקפיצות יכולות להיות יותר מפי 2 וזה בסדר.
מחזיקה לך אצבעות שיעבור תקין ובקלות בלי הרבה דאגות ומתח...
בהצלחה!
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות'
מחזיקה לך אצבעות
26/09/2018 | 21:02
3
67
מצטערת לשמוע על הימים שעוברים עלייך, מתסכל שהדברים לא פשוט עוברים חלק ורגוע לשם שינוי. תמיד מפתיע אותי איך לפעמים אצל אחרות זה מסתכם בשני פסים שמבחינתן שווי ערך לתינוק בריא שיוולד בעוד כמה חודשים ואצל מי שנאלצה לחוות סיפור אחר בעברה - הכל הרבה יותר מלחיץ ופסימי... 
 
שמעתי על לא מעט הריונות שהתחילו עם דימומים קלים והסתיימו בטוב ועל הרבה מקרים שבטא לא עלתה לפי הספר והסתדרה בסוף (כמו שקרה גם אצלי, בהריון הקודם). 
 
שאלתי היום שוב את האחות לגבי הקפיצה שהיתה אצלי, לטענתה קורה לפעמים שיש הכפלות כאלו גם עם עובד יחיד ושבגלל שהיה זקיק אחד היא מאמינה שיהיה בסדר. אני כמובן חושבת על עוד הרבה תרחישים אופטימיים פחות, אבל בוחרת לנסות ולהקשיב לה - כי גם ככה רק הזמן יגיד וזה לא בשליטתי כרגע...
 
האם גם אצלך דובר על דילול במקרה של ריבוי עוברים? מה גרם ללידה השקטה? (רק אם את רוצה לשתף כמובן...). אצלי בגלל שזו היתה לידה מוקדמת, זו ההנחייה הרפואית שקיבלנו. 
 
מחזיקה אצבעות שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר!
לצפיה ב-'היי וברוכה הבאה'
היי וברוכה הבאה
29/09/2018 | 05:54
2
38
כמובן שאין לי תשובות חד משמעיות, אבל בהחלט נשמע הגיוני מה שהאחות אמרה. מקווה איתך להריון תקין, עם עובר תקין, וסוף נפלא.
 
שירה. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
30/09/2018 | 21:37
1
60
הקפיצות ממשיכות, היום (שבוע 5+0) הבטא כבר כמעט 6000... נצפה שק הריון בתוך הרחם, מניחה שזה מעודד מעט. מחכה לבדיקה הבאה ומקווה לטוב. 
לצפיה ב-'מקווה לעדכונים חיוביים גם הלאה'
מקווה לעדכונים חיוביים גם הלאה
30/09/2018 | 22:00
16

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום סקסולוגיה
לייעוץ בפורום סקסולוגיה
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי
נילי פירסט - סקסולוגית
נילי פירסט - סקסולוגית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ