לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1039310,393 עוקבים אודות עסקים

פורום בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות

מה, אתם לא רוצים ילדים??? לא יכול להיות! כשתגדלו זה ישתנה על-בטוח! אבל זו מהות הנשיות! ומשמעות החיים! ילדים זה שמחה! לא שמעתי על דבר כזה בחיים! את לא נורמלית! שמעתם את המשפטים האלו כבר מיליון פעמים? לפעמים עוברת לכם בראש המחשבה שמשהו לא בסדר? המשפחה והחברים לא מבינים? כל נהג-מונית שני מנסה לשכנע שמדובר בטעות? איך בונים זוגיות שאינה מבוססת-ילדים?; מה המשמעויות הפוליטיות של הבחירה האישית הזו?; האם יש טעם בכל הטיעונים הדמוגרפיים, הפוליטיים, הפמיניסטיים, הפסיכולוגיים והאישיותיים או שפשוט נולדנו בלי הגן הנכון?; איך מתמודדים עם החברים שלא מפסיקים לדבר על ילדיהם הנפלאים? איך משפיעה הסוציאליזציה על האפשרות לבחירה חופשית? אתם אלהורים או בעצם מתלבטים? בת/בת הזוג רוצה ילדים ואתם לא?  ועוד ועוד מטרת הפורום היא להוות מוקד תמיכה חברתית לאנשים שבוחרים בחיים ללא ילדים. זה המקום להתלבט, לתהות, לחזק, ללוות ולתמוך באלהוריות ואלהורים;

הנהלת הפורום:

אודות הפורום בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות

מה, אתם לא רוצים ילדים??? לא יכול להיות! כשתגדלו זה ישתנה על-בטוח! אבל זו מהות הנשיות! ומשמעות החיים! ילדים זה שמחה! לא שמעתי על דבר כזה בחיים! את לא נורמלית! שמעתם את המשפטים האלו כבר מיליון פעמים? לפעמים עוברת לכם בראש המחשבה שמשהו לא בסדר? המשפחה והחברים לא מבינים? כל נהג-מונית שני מנסה לשכנע שמדובר בטעות? איך בונים זוגיות שאינה מבוססת-ילדים?; מה המשמעויות הפוליטיות של הבחירה האישית הזו?; האם יש טעם בכל הטיעונים הדמוגרפיים, הפוליטיים, הפמיניסטיים, הפסיכולוגיים והאישיותיים או שפשוט נולדנו בלי הגן הנכון?; איך מתמודדים עם החברים שלא מפסיקים לדבר על ילדיהם הנפלאים? איך משפיעה הסוציאליזציה על האפשרות לבחירה חופשית? אתם אלהורים או בעצם מתלבטים? בת/בת הזוג רוצה ילדים ואתם לא?  ועוד ועוד מטרת הפורום היא להוות מוקד תמיכה חברתית לאנשים שבוחרים בחיים ללא ילדים. זה המקום להתלבט, לתהות, לחזק, ללוות ולתמוך באלהוריות ואלהורים;

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
ברוכים הבאים לפורום, לשעבר פורום נשים שלא רוצות ילדים. נא לקרוא את תקנון הפורום לפני הכתיבה.
אמהות, סקרנים, אורחים, תחקירנים, חוקרות/ים ושאר מתעניינים - אנא לחצו על המשך...
לקישורים לקהילות נוספות לאנשים שלא רוצים ילדים   -   אנא לחצו על המשך...
אמהות מאושרות, סקרנים ואורחים לרגע: נא לעיין ב``שאלות נפוצות`` לפני הכתיבה בפורום 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'מופע חדש'
מופע חדש
31/08/2018 | 14:59
5
127
יצאתי במופע חדש, והכנסתי בו את סיפור האלהורות שלי, מוזמנים. הנה קטע וידאו מהפייסבוק:
https://www.facebook.com/187597438728848/videos/76...
לצפיה ב-'תודה. בהצלחה '
תודה. בהצלחה
31/08/2018 | 18:30
18
לצפיה ב-' יפה מאוד '
יפה מאוד
08/09/2018 | 18:29
3
37
בתכלס זה נכון, ואולי בעצם לא?!
אני חושב שאין תשובה ברורה, כל אחד מפרש את החיים בצורה שהוא רואה אותם.
מה שכן, הדברים לא פשוטים, ולא קל כלכך ללכת עם מה שאתה מרגיש , כן יש ביקורת וכדומה....
אגב אינני אלהורי...  
לצפיה ב-'המופע הבא ב 18.10 בגדרה.'
המופע הבא ב 18.10 בגדרה.
08/09/2018 | 19:00
2
33
לינק לרכישת כרטיס:
לצפיה ב-'באיזו שעה והיכן בגדרה?'
באיזו שעה והיכן בגדרה?
11/09/2018 | 15:16
1
12
לצפיה ב-'היי'
היי
11/09/2018 | 16:03
32
בשמונה בערב. בכוונה לא כתבתי איפה כי אני לא רוצה שיהיה מפוצץ,
נתתי לינק לרכישת כרטיסים והוא נסגר כשהוא מגיע ל-40 כרטיסים (40 מקומות). 
אם אגיד איפה, אנשים ירשמו ביומן ויגיעו לשם בלי לרכוש כרטיס,
ואז יהיה מפוצץ. לכן מי שמעוניין לבוא, שיפנה אלי בפייסבוק בפרטי ואגיד לו. 
לצפיה ב-'איך אני מכיר אל הורית נחמדה מהצפון?..חזרתי מחו"ל..אחרי כמה'
איך אני מכיר אל הורית נחמדה מהצפון?..חזרתי מחו"ל..אחרי כמה
30/08/2018 | 13:43
108
שנים,גר בצפון,אמצע שנות ה-50,בחור נחמד מאוד...(:...אין לי פייסבוק,חיי את שנות ה-70 היפות.
לצפיה ב-'למה מתנגדים לשיקום אסירים?'
למה מתנגדים לשיקום אסירים?
27/08/2018 | 14:09
47
101

פרופ' אורן גזל-אייל (דיקאן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה, ראש המרכז לחקר משפט, פשיעה וחברה) מסביר למה לדעתו בני אדם רבים מתנגדים לשיקום אסירים.

"למה אנחנו לא מרחיבים את רשת הביטחון הסוציאלי שלנו? בדרך כלל מועלים שני טעמים נגד הרחבת הזכאות לדיור ציבורי, הבטחת הכנסה,...
המשך>>

פרופ' אורן גזל-אייל (דיקאן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה, ראש המרכז לחקר משפט, פשיעה וחברה) מסביר למה לדעתו בני אדם רבים מתנגדים לשיקום אסירים.

"למה אנחנו לא מרחיבים את רשת הביטחון הסוציאלי שלנו? בדרך כלל מועלים שני טעמים נגד הרחבת הזכאות לדיור ציבורי, הבטחת הכנסה, דמי אבטלה וכיוב'.
 
האחד – זה עולה כסף, והכסף דרוש לדברים אחרים (ביטחון, בריאות, חינוך..).
 
השני – שזה יוצר "סיכון מוסרי" moral hazard. אם המדינה תיתן לאנשים יותר מידי בחינם, הדבר יתמרץ אנשים להתאמץ פחות, לעבוד פחות ולהעדיף את רשת הביטחון הסוציאלי המתגמלת יותר על פני עבודה. למשל, אם נגדיל את דמי האבטלה, פחות אנשים יעבדו, והמספר הקטֵן של העובדים יצטרך לממן את המספר הגדל של המובטלים.

 הכל טוב ויפה אבל כל זה לא יכול להסביר את ההתנגדות לשיקום אסירים – אחת הקבוצות החלשות ביותר בחברה. טיפול באסירים מחוץ לכלא זול הרבה יותר מכליאתם. אם במקום לכלוא אותם לתקופת המאסר המלאה נשחררם בתנאי שישתתפו בתכניות שיקום מחוץ לכלא נחסוך הרבה מאוד כסף. לא חסכון עקיף, עתידי, אלא בחיסכון ישיר, מיידי. הכלא הרבה יותר יקר מכל תוכניות השיקום. 

 גם הטיעון של הסיכון המוסרי לא תקף כאן – כי אנשים לא יבחרו להיות אסירים רק כי חלק מתקופת מאסרם תוּמר בהליכי שיקום יעילים מחוץ לכלא. נוסף על כך, בעוד שמנגנוני הרווחה האחרים מיועדים בעיקר לדאוג לזכאים, טיפול בעבריינים תורם לחברה כולה לא פחות מאשר לזכאי הטיפול, שכן הוא מקטין את הסיכוי שהם יחזרו לעבריינות בעתיד. 

 אז מה מסביר את ההתלהבות שלנו מכליאה ממושכת? מה מסביר את קריאות השמחה שנשמעות כל פעם שוועדת שחרורים מחליטה להשאיר אדם לרצות את מאסרו עד-תום ואת זעקות השבר כשהיא מחליטה להעבירו לתכנית שיקום כאסיר ברישיון מחוץ לכלא? כנראה שביחס לאסירים – שחלקם הגיעו למצבם גם בשל כִּשלי רשת הביטחון הסוציאלית – חייבים לקחת בחשבון עוד מרכיב. אנחנו שונאים אותם. אנחנו מוכנים לשלם הרבה כסף, לעבוד קשה יותר ולשלם יותר מיסים, לוותר על האפשרות לתת לילדיהם ולמשפחה שלהם סיכוי אמיתי לצאת מהמעגל, ואפילו לסבול עוד עבריינות שנובעת מכך שהם יוצאים מהכלא ללא שיקום אמיתי כדי להשיג את המטרה האמיתית – שהם יסבלו עוד. יש כאלו שקוראים לשנאה הזו "גמול" – כיוון שגם את המונח גמול (עקרון חשוב שתכליתו העיקרית היא לקבוע רף עליון לעונש, אותו לא ניתן לחצות גם כאשר הדבר רצוי מבחינה תוצאתנית) הצלחנו לעוות כל כך."

בכתבה להלן משתתפים כמה מחברי ועדת דורנר, שניסתה לשנות קצת את השיח הזה:

הכתבה של עומרי אפרים: "נשארנו כלואים גם אחרי שיצאנו מבית סוהר". הכשל בשיקום האסירים המשוחררים בישראל" ואינט 23.4.2016
לצפיה ב-'"ילדים זה סיוט"- מתוך פורום זוגיות במשבר'
"ילדים זה סיוט"- מתוך פורום זוגיות במשבר
27/08/2018 | 13:20
22
176
משבר?תוהה... LEO3077< ההודעה="" הנוכחית21/08/2018="" |="">
הי לכולם,נשואה 15 שנה+2 בנים ביסודי.
הבעיה העיקית היא ילדים שהרסו לחלוטין את הזוגיות...הם קשים,בעייתיים ,נורא קשה לחנך אותם...וגם מלחמות כל היום על מחשב וטלפון,שום שיטה לא עובדת...
בקיצור,לא מבינה מה כיף בזה...באמת שלא..
ממליצה תמיד לא לעשות ילדים כי בגדול זה סיוט...פשוט לא כולם מדברים על זה,וגם אני בטוחה שאני לא יחידה שחושבת כך...
לצפיה ב-'על מה לא מדברים בישראל'
על מה לא מדברים בישראל
02/09/2018 | 15:56
21
124
ילדים הם אתגר מאד לא פשוט לזוגיות וכן, יש אנשים שלא טוב להם בהורות, אני מניחה שזה לא הרוב.. אבל יש (יש את הדוקטורט של ד"ר אורנה דונת שמדבר על חרטה הורית). העניין הוא שהקול הזה הוא טאבו במדינת ישראל אשר מקדשת מאד את הילודה. אני מכירה לא מעט אנשים שהביאו ילדים מתוך לחץ מאד קשה שהסביבה עשתה להם (שלדעתי לא יעלה על הדעת להפעיל לחצים על אדם אחר בנושא כ"כ חשוב, משמעותי ומשנה חיים....)...
 
יש לי חברה ששיתפה אותי שהיא מתגעגעת לתקופה שלה לפני הילדים.. היא לא מהססת לדבר על כך והיא עושה הכל למען ילדיה. היא אם מאד טובה.
 
אני חושבת שככל שאדם יכול "לבוא במגע" עם מכלול הרגשות שלו ולהבין שזה בסדר להרגיש גם את זה, הוא יותר בריא נפשית. שהעולם הוא לא דיגיטלי, שהוא לא "שחור לבן" אלא יש בו שפע של גוונים באמצע, הוא יבין שיש מקום להרבה מאד רגשות ומחשבות וזה לא הופך אותו לרע, אם נשים רק היו יודעות את זה, לדעתי היה גם פחות דיכאון לאחר לידה (שמצפים מהאם להיות מאושרת, פרפקציוניזם ועוד...)
 
אני לא יודעת באיזה משבר נמצאת כותבת ההודעה שם אבל יש טאבו מאד גדול בישראל לקולות האילו .. ויש האדרה של האמהות, הילדים ועוד..
 
 
לצפיה ב-'לא הופך אותו לבן אדם רע'
לא הופך אותו לבן אדם רע
03/09/2018 | 14:33
20
74
אבל אם הוא חי בהרגשה מתמשכת שהילדים זה סיוט אז מן הסתם על טיב ההורות  כן סביר שזה ישפיע לשלילה, לא? סיוט זה משהו שאנשים מאוד לא אוהבים לחוות ובטח לא לחיות בתוכו.

להתגעגע לתקופה שלפני באמת לא נראה לי אמור לסתור הורות טובה כי אנשים הרי יכולים להתגעגע גם לילדות שלהם מבלי לשנוא את חייהם ואף עם זה שהם אוהבים את בני זוגם למשל ,  למרות שבני זוגם שיכים לחיים שאחרי הילדות. אבל להרגיש שהילדים זה סיוט זה דבר אחר מלהתגעגע לתקופה שלפני. לי למשל קשה לדמיין מצב שבו אני גם אוהבת משהו/מישהו וגם חושבת שלחיות איתו זה סיוט, בעולם שאני מכירה לפחות אלו שני דברים סותרים.
לצפיה ב-'לדעתי לאהוב מישהו ולא לרצות לחיות איתו זה לא סותר'
לדעתי לאהוב מישהו ולא לרצות לחיות איתו זה לא סותר
03/09/2018 | 16:51
2
59
אפשר לאהוב מישהו מרחוק. לאהוב אדם אין פירושו לאהוב חיים משותפים עם אותו אדם. 
לצפיה ב-'אבל כאן הלא לרצות לחיות איתו זה ברמה של לשנוא לחיות איתו'
אבל כאן הלא לרצות לחיות איתו זה ברמה של לשנוא לחיות איתו
03/09/2018 | 18:50
1
48
זו המשמעות של סיוט. אם חיים עם מישהו ששונאים לחיות איתו סביר שהיחסים יושפעו לרעה, לא כך?
לצפיה ב-'היחסים יושפעו לרעה'
היחסים יושפעו לרעה
03/09/2018 | 19:02
40
אני רק התייחסתי לשאלה אם שונאים לחיות עם מישהו אז זה סותר לוגית אהבה כלפיו אבל מרחוק. לדעתי זה לא סותר. 
לצפיה ב-'אכן סביר שאם זו תחושה מתמשכת של אותו אדם'
אכן סביר שאם זו תחושה מתמשכת של אותו אדם
05/09/2018 | 15:56
16
48
זה עלול לפגוע בהורות שלו (שרואה רק את הרע בהורות). זה נראה לי משהו מאד חד ממדי, אני לא רוצה לשפוט אבל חושבת שאדם כזה צריך לקבל עזרה מקצועית על מנת לתפקד טוב יותר בהורות ולהרגיש טוב יותר
לצפיה ב-'לא חושבת שזה עניין של לראות'
לא חושבת שזה עניין של לראות
11/09/2018 | 01:24
15
21
רק את הרע בהורות אלא שיש ילדים שהם קשים לגידול. יש הורים שמבורכים בילדים מקסימים עם אופי נח ויש כאלה עם שלל בעיות ואופי שקשה להסתדר איתם ואז ההורה לא מרגיש טבעי  וצריך לעשות שמיניות באויר בכדי לדעת לתקשר נכון ולא לסבול מהקשר. אין ספק שכשאישה נשואה אבל בפועל עושה הכל לבד ואין לה בן זוג שיתמוך בה ויהיה שותף פעיל בקשר עם הילדים זה בהחלט יכול להפוך לבלתי נסבל.
לצפיה ב-'נראה לי שאופי שקשה'
נראה לי שאופי שקשה
11/09/2018 | 13:08
14
39
להסתדר איתו ושלל בעיות לרוב לא צומחות בחלל ריק ויכולות להיות מאוד קשורות לגישה להורות (אני לא אומרת שקל להצליח בזה בהכרח אלא שזה קשור). לא ברור פה מה הביצה והתרנגולת כי אם יש יחס הורי לילדים כאילו הם באו לעולם עם מטרה למרר להורה את החיים ויחס מרוכז בעצמו ובסיפוקים מידיים של ההורה (כזה שפחות רואה את הילדים כבני אדם לעצמם אלא יותר ביחס אליו) אז כשלעצמו זה יכול ליצור אצל הילדים אופי שקשה להסתדר איתו, לדעתי.

אגב, יחסית לנושא שהוא טאבו דווקא מעניין לראות שרובן הגדול של התגובות אינן תוקפניות אלא עניניות ומנסות להציע דרכים לשנות את המצב, או פשוט מצהירות על רגשות שונים לילדים שלהם, שגם זו תגובה ענינית לדברים שנכתבו בגלל שהם כללו גם המלצה לכולם לא לעשות ילדים.
לצפיה ב-'יכול להיות שזה קשור'
יכול להיות שזה קשור
11/09/2018 | 21:16
2
18
לגישה של ההורה.. אבל עדיין יש ילדים קשים יותר לגידול. רואה מסביבי ילדים וההבדלים בינהם.
כן.. אהבתי את התגובות שם(:
 
לצפיה ב-'לולי אני מסכימה איתך שיש ילדים שהם יותר מאתגרים לגידול'
לולי אני מסכימה איתך שיש ילדים שהם יותר מאתגרים לגידול
12/09/2018 | 04:31
1
22
ויש להם אופי יותר קשה בין אם זה קשור כמו שאונסנט כתבה ש"מה קודם למה הביצה או התרנגולת" או שפשוט נולדו עם מזג פחות נוח (וזה קיים בעולם הפסיכולוגיה) ויש מגוון שלב בעיות אישיות שמאד קשות להתמודדות ומאתגרות הורות לעומת ילדים יותר נוחים.
 
זה קיים וזה ידוע
לצפיה ב-'תודה:)'
תודה:)
14/09/2018 | 20:34
6
לצפיה ב-'יכולות להיות קשורות לחינוך ההורי ויכולות לצמוח מאישיות של '
יכולות להיות קשורות לחינוך ההורי ויכולות לצמוח מאישיות של
12/09/2018 | 04:34
10
30
ילד וטמפרמנט תינוק מולד - ידוע בעולם הפסיכולוגיה..
 
יש לדברים האילו טיפול, זה קשה ומאתגר
 
יש ילדים יותר נוחים, עם מזג יותר נוח ויש ילדים הרבה יותר קשים 
 
שלא נדבר על זה שפעם ילדים ונוער קיבלו חינוך הרבה יותר טוב מהיום, שכל ילד הוא "נסיך" "נסיכה" ו"את לא מחליטה עלי"  כמו הפרסומת היודעה שאומרת הכל
לצפיה ב-'מעתיק פוסט של דן לסרי'
מעתיק פוסט של דן לסרי
12/09/2018 | 10:58
8
25
ממובילי החינוך הדיאלוגי בישראל. מעתה ואילך הדברים הם ציטוט שלו:
 
"לאור בקשות, הנה תמלול הסרטון שהעליתי אתמול - ילדים זקוקים לאהבה, לא לחינוך:

"1.

יש בלבול גדול באופן שאנחנו כמבוגרים מבינים את תפקידנו ואחריותנו כלפי הילדים. והזעקה עולה מן הארץ. 

אני מדבר בלשון רבים – מבוגרים, ילדים – כי ברור לי שההורה היחיד (או המחנך היחיד) מושפע מאוד מסביבתו וממסורת תרבותו. וגם אם הוא היה רוצה לפעול אחרת, התנאים האובייקטיביים שבהם הוא מוצא את עצמו, מקשים עליו. 
אז אפשר להגיד שלא בו האשם הוא רק עוד קורבן של המערכת. 

מצד שני, המערכת החברתית הזו לא נולדה משום מקום, גם אם יש כוחות המעצבים אותה ברמתה היא, היא בעיקר ביטוי מצטבר להבנה לאחריות ולפעולה של הורים ומחנכים יחידים. 

לכן כשאני אומר שמבוגרים מבולבלים בהבנת תפקידם ובוגדים באחריותם, אני מתכוון בו זמנית לתרבות המבוגרים בגדול אבל גם לכל יחיד ויחיד בתוכה בקטן.
2.

במי אנחנו בוגדים?

תרשו לי משל.

נניח שהיה לנו חבר שהיה יוצא לניתוח מסובך בארצות הברית ומפקיד בידינו צמח נדיר בעציץ, אותו הוא מגדל כבר שנים רבות במסירות רבה. תוך חודש הוא חוזר ובינתיים הוא מבקש מאיתנו רק להשקות אותו אחת ליומיים, ולדשן אותו אחת לשבוע, ובאופן כללי לעקוב אחריו ולוודא שהוא בסדר.

אנחנו מקבלים על עצמנו את האחריות אבל אחרי שחברינו נוסע ואנו נותרים עם הצמח, אנחנו מתרשמים שזה צמח מוזר שלא נראה כמו שצמח צריך להיראות. אז אנחנו משקים אותו אבל באותה הזדמנות גם קוצצים פה ושם בענפיו, מורידים לו כל מיני פרחים מיותרים, סותמים כל מיני נקבוביות שלא במקומן. ולאט לאט מעצבים אותו על פי תפיסתנו.

אחרי חודש חוזר החבר, ואנו מגישים לו בגאווה את פרי מעשה ידינו. אבל הוא נחרד ונרעש, וחש בגידה צורבת. הוא נתן בנו אמון, ואנחנו – זה ברור – התבלבלנו לגמרי. מה חשבנו לעצמנו? 

עכשיו, אפשר להגיד, שהכול בגלל שאנחנו לא מבינים בצמחים נדירים, ושאיננו יודעים איך לגדל אותם, ואולי גם לא מעניין אותנו. אלא שעל זה אי אפשר להאשים אותנו – צריך הרבה שנים וניסיון כדי להבין בגידולים כאלה, ולא כולם צריכים להתעניין בצמחים נדירים. שורש הבגידה שלנו הוא אחר: לא בחוסר ההבנה או בחוסר העניין, אלא בכך שלא כיבדנו את זה שהצמח הזה הוא לא שלנו. שייך הוא לחברינו. הוא רק הופקד בידינו למשמרת.

אותו דבר לגבי ילדינו – הם לא שלנו – לפחות לא באופן הזה. הם רק הופקדו בידינו. זה שאנחנו לא מבינים איך מגדלים ילדים, ופעמים רבות זה גם לא מעניין אותנו, זה אולי רע הכרחי אבל אי אפשר להאשים אותנו בזה. 

אבל זה שאנחנו עושים כאן כבשלנו, בלי לנהוג ביראת הכבוד הראויה כלפי מה שהופקד בידינו – זה בלתי נסלח.

3.
תגידו אולי – רגע רגע, במשל שלך יש איזה חבר שהצמח שלו, ושאחרי חודש עתיד לתבוע מאיתנו את הצמח הנדיר חזרה. אבל הילדים – אנחנו לא רואים פה אף אחד.

כן, זו בדיוק הבעיה. אנחנו לא רואים אף אחד. אז תרשו לי להגדיל את התמונה, אולי כך נצליח לראות יותר טוב. 

בוא נגדיל את התמונה עשרים שנה קדימה. אתם רואים את הבחור הזה? מזהים את הבחורה הזו? – כן החיים האלה שהופקדו בידיכם – שייכים להם, לא לכם. עכשיו בוא נקטין את התמונה חזרה, ונחזור לתינוק הקטן הזה שהושם אצלכם למשמרת – אולי אתם לא רואים – אבל הוא עדיין שם היא עדיין שם. יש הרבה דברים שהוא עדיין אינו יכול לעשות באופן עצמאי, דברים שאינו מבין, ואינו יכול, ובכל זאת, חייו הם שלו. אתם כאפוטרופוסים, מחליטים על חלקים רבים, כך צריך להיות, אבל אתם מחליטים עבורו, במקומו, בגלל שעכשיו הוא לא יכול, זה רק בינתיים, וברגע שתוכלו, כשהוא יהיה בשל לאסוף מחדש את אחריותו, תעבירו אליו.

וכל העניין הוא להבין שזה בינתיים.

שזה לא שלכם לעשות עליו כל מיני ניסויים ועיצובים. הוא ראוי לחרדת הקודש המגיע לאוצרו של מישהו אחר. 

וזה מן המקום הזה שאני מקונן על הבלבול הגדול של המבוגרים וטוען: ילדים לא זקוקים לחינוך, הם זקוקים לאהבה. זו מידת האחריות המדויקת אשר מעבר לה כבר מתחילה הבגידה באמון. מה חשבתם לעצמכם כשהתחלתם להפעיל עליהם את כל הפרוצדורות החינוכיות שלכם? מי הרשה לכם? איזו יהירות גרמה לכם להאמין שאתם יודעים מה הוא הטוב הראוי והיפה ושעל פיו צריך לקצץ בענפיהם? אני לא מתרשם שיש פה איזה מומחים גדולים לענייני האדם והחיים...

4.

תרשו לי לסייג את מה שהרגע אמרתי. ילדים לא שייכם רק לעצמם – תפיסה כזו תהיה חלק מתפיסה מבודדת ומנוכרת האופיינית לתרבות הפוסט-מודרנית והקפיטליסטית – ילדים שייכם לחיים, שייכים לקהילתם, שייכים לעולם. אלא שכל ההרחבה הזו לא פוגמת במה שנאמר למעלה על הצורך לכבד את מה שאינו רכושכם. ואדרבא היא רק מעמיקה את העיקרון ואת הצורך בכבוד. הם לא בבעלותכם. חייהם אינם שלכם. ואינכם רשאים לעשות בהם ניסויים. הם הופקדו בידיכם באופן זמני, ואחריותכם היא להשקות ולדשן – משמע לספק את הקרקע שבה הם יכולים לגדול ולפרוח. כל השאר שייך להם – לא לכם. להם – כלומר לחיים, לעולם.

ואחרי שמבינים את זה, אפשר מחדש להבין ששייכות היא דווקא בעצם העיקר, רק שזו לא שייכות של בעלות, המרשה לכם לנהוג פה באטימות, אלא שייכות המחברת אתכם ואת ילדיכם בקומת הלב, ועושה את המפגש ביניכם לאותה קרקע פורייה שלה הם כל כך זקוקים, ואשר קראתי לה גם אהבה.

אומר זאת שוב, אם כן – ילדים לא זקוקים לחינוך – הם זקוקים לאהבה. ואם אתם רוצים להיוודע באופן ישיר לאמת של אמירה זו – נסחו אותה בלשון אישית, לגביכם היום: אני לא זקוק לחינוך, אני זקוק לאהבה. תתפלאו לדעת שגם ילד בן שלוש, לא שונה מכם בעניין הזה. 

5.

זה מה שנקרא לכבד ילדים.

זה לא אומר לא להנהיג, לא להציב גבולות כשצריך, או לא ללמד – כל אלה הם חלק מאחריות ההורה והמחנך – זה רק אומר לעשות את כל אלה מן השורש המוסרי הנכון. 

להציב גבולות, אבל להבין שהגבולות הללו הם דו-כיווניים ונועדו בעיקר להגן על הילד מרודנות המבוגר. להנהיג אבל לעשות זאת כמעשה של נוכחות ולא כמעשה המבקש לשבור את רצונו של הילד. ללמד, אבל לא כמעשה של כפייה הרוצה לעצב את נפשו ומחשבתו של הילד, אלא כהדרכה של דוגמא אישית ואכפתיות.
כל ילד שנולד הוא הבעת אמון. 

הבה לא נבגוד באמון הזה.

תודה."
לצפיה ב-'הוא אמר הרבה, אך לדעתי בסופו ל דבר סתר את עצמו'
הוא אמר הרבה, אך לדעתי בסופו ל דבר סתר את עצמו
12/09/2018 | 19:57
7
19
"הילדים לא זקוקים לחינוך, הם זקוקים לאהבה" - הוא חוזר על זה כמה פעמים, ואז פתאום נזכר שצריך להנהיג ולהציב גבולות, ו"לעשות זאת מהשורש המוסרי הנכון". הנהגה והצבת גבולות כשצריך זה בדיוק חינוך, אז בעצם אין מנוס מלחנך. אני מאמינה שרוב ההורים לא עושים זאת כדי לעשות לילד דווקא, להקשות עליו או לשבור אותו, אלא בדיוק מתוך מה שהפרופסור מכנה "אהבה ואכפתיות", כדי שהילד ירכוש כלים להיות לחלק מהעולם והחברה, כדי שיוכל לקחת בהם חלק חיובי ולהתמודד איתם בצורה שלא תאמלל אותו ואת סביבתו.  
אבל, וזה אבל גדול, אהבה ללא חינוך בלתי אפשרית, או לפחות לא מספיקה, לדעתי. מי שאוהב ומי שאכפת לו לא יכול להישאר אדיש להתנהגות שמזיקה לילד עצמו או לסביבתו, שמסכנת או פוגעת. אז אני יכולה להבין "חינוך מתוך אהבה", צירוף של אהבה וחינוך, אך לא יכולה להבין "לא חינוך, רק אהבה", מה גם שהכותב הנכבד גם סותר את הקביעה הזו של עצמו בסוף דבריו.
לצפיה ב-'אני מסכים להשגה על המינוח'
אני מסכים להשגה על המינוח
12/09/2018 | 23:00
6
14
אבל הוא גם אמר מעבר לכך. נראה שהוא מציג השקפה של חינוך מינימליסטי מבחינת חינוך לערכים, הטמעת איסורים. נראה שהוא נגד חינוך-יתר. ההשקפה החינוכית המינימליסטית לדעתי היא העיקר אצלו.   
לצפיה ב-'אי אפשר להתייחס לכולם אותו הדבר.'
אי אפשר להתייחס לכולם אותו הדבר.
13/09/2018 | 04:51
5
14
כל ילד הוא אינדיבידואל שונה וזקוק לגישה שונה. אי אפשר להגיד באופן גורף שלכל הילדים המינימליזם הזה מספיק. אני מסכימה שלכל ילד צריך להתאים את מידת החינוך שהוא זקוק לו, ולא בכל מחיר לנסות להגביל או לחנך חינוך יתר או להתעקש על דברים שהם לא ממש חשובים ועקרוניים. אבל אצל כל ילד המקום הזה הוא שונה. את כל אחד מ-4 הילדים שלי הייתי צריכה לחנך אחרת ובמידה שונה. 
לצפיה ב-'לדעתי הטענה היא '
לדעתי הטענה היא
13/09/2018 | 10:34
12
שלכל ילד וילדה יש לתת את החינוך המינימליסטי המותאם. החינוך יהיה שונה בהתאם לילדה או לילד אבל אצל כולם הוא יהיה מינימליסטי (אבל מינימליסטי אחרת).. למשל יתנו לילדה ללכת לפי דרכה ולא ינסו לכפות עלךיה ערכים שהם מעבר למינימום והמ ינימום הוא לא להזיק לאחרים ולא להזיק לעצמך. אבל לא לבחור בשביל הילד שיהיה סטרייט, שיהיה מיני ולא א-מיני, שיהיה הורי ולא אלהורי, שיהיה דתי או חילוני,  שיבחר מקצוע זה ולא אחר. לא להכתיב לילד תוכנית חיים. 
לצפיה ב-'באופן כללי יש הבחנה בין שתי גישות חינוכיות'
באופן כללי יש הבחנה בין שתי גישות חינוכיות
14/09/2018 | 10:52
3
13
חינוך עיצובי וחינוך דיאלוגי. זאת לא הבחנה דיכוטומית אלא יש סקאלה ונקודות שונות על הרצף בין חינוך עיצובי לחינוך דיאלוגי. פרקטיקות חינוכיות שונות נמצאות במיקומים שונים על הרצף. יש הנוטים יותר לחינוך עיצובי ויש הנוטים לחינוך דיאלוגי. דן לסרי נמצא במקום שנוטה יותר לחינוך דיאלוגי. 
 
אפשר להסכים שהוא התרשל בניסוח. ההבחנה היא לא בין חינוך לאהבה אלא בין חינוך הנוטה יותר לחינוך דיאלוגי לבין חינוך הנוטה יותר לחינוך עיצובי. 
 
בחירה בחינוך דיאלוגי למשל לא סותרת את העיקרון של התאמת החינוך לילד/ה "חנוך לנער/ה על פי דרכו/ה" כי כאן מדובר על גישות עקרוניות. בתוך כל גישה יש מרחב תמרון להתאים את החינוך בגישה שנבחרה לילד/ה. הבחירה בגישה לא מכתיבה כללים ספציפיים נוקשים אלא יש מרחב גמישות בתוך הגישה להתאמה לתכונות הילד/ה. אפשר לומר שאם בוחרים בחינוך דיאלוגי אז את הדיאלוג עם הילד/ה מתאימים  לתכונות הילד/ה. 
לצפיה ב-'כן, אני מבינה שקיימת הבחנה כזו ושיש גישות חינוכיות שונות,'
כן, אני מבינה שקיימת הבחנה כזו ושיש גישות חינוכיות שונות,
14/09/2018 | 22:26
11
מלכתחילה הטענה שלי הייתה על הניסוח המטעה. מעבר לזה שכאמור הניסוח הכיל סתירה עצמית, גם השתמע ממנו שאם ההורה דוגל בחינוך עיצובי יותר, סימן שאינו אוהב את הילד, כאילו יש סתירה בין אהבה לחינוך, במיוחד אם זה חינוך מעט שמרני או נוקשה יותר מזה שהוא אישית דוגל בו.
לצפיה ב-'אני חושבת'
אני חושבת
15/09/2018 | 22:37
1
8
שלהורים יש השפעה מעצבת מטבע הדברים, גם אם הם לא רוצים, וגם כשהם מתכוונים לעצב באופן מסוים לאו דווקא ההשפעה המעצבת תהיה בכיוון שרצו. ילדים מושפעים יותר מההתנהגויות וההתנהלות שהם קולטים ופחות ממה שאומרים להם שצריך שיהיה. כדי לעצב בכיוון מסוים ההורים צריכים להיות כאלה בעצמם, ואם הם כאלה בעצמם תהיה השפעה בכיוון הזה גם אם לא ירצו. כך לפחות בכל הנוגע לערכים.
לצפיה ב-'כאן הכוונה להתנהגות מכוונת מצד המחנכים'
כאן הכוונה להתנהגות מכוונת מצד המחנכים
15/09/2018 | 23:14
10
ההורים יכולים לנקוט בחינוך מעצב או בחינוך דיאלוגי. גם אם בחינוך דיאלוגי יש עיצוב עדיין חינוך דיאלוגי שונה מבחינת קו החינוך מחינוך מעצב. בחינוך מעצב מדובר בסוג ספציפי של עיצוב ששונה מהעיצוב בחינוך דיאלוגי. מדובר בעיצוב מכוון כתוצאה של פעילות חינוכית וקבלת החלטות חינוכיות ולא בעיצוב שממילא קורא בכל סוג של חינוך שזהו עיצוב לא מכוון אלא פועל יוצא של כל חינוך שהוא. 
לצפיה ב-'שמעתי סברה שאומרת'
שמעתי סברה שאומרת
12/09/2018 | 19:18
19
שהיום בגלל שלרוב שני ההורים צריכים לעבוד שעות ארוכות ונמצאים פחות עם הילדים, יש להם יותר רגשות אשמה שגורמים להם לפנק יותר את הילדים, אולי יותר מידי. מצד שני יש מאפיינים בחינוך שיותר מתאים לפעם שנראים לי נוקשים מידי או די אטומים לנפש הילד, אז זה מורכב...זו שאלה גם מה התבחין לחינוך מוצלח, שלהורים קל איתו או שהוא גדל להיות אדם מתפקד וכמה שיותר מאושר? אני לא יודעת אם יש תמיד קורלציה בין השניים....
לצפיה ב-'קראתי על מי שהלך היום לעולמו'
קראתי על מי שהלך היום לעולמו
20/08/2018 | 13:48
16
227
אורי אבנרי, שבחר לא להביא ילדים לעולם.
מעניין שלא בחרו לגנות אותו על כך בתקשורת.
לעומת זאת כשמדובר באישה היא לרוב זוכה לקיתונות של ביקורת ואשמה בהתאם לתפיסה הרווחת כי אמהות היא היעוד העיקרי והמשמעותי ביותר של כל אישה באשר היא אישה.
ואפרופו גיל 40, סופרת אחת ללא ילדים התראיינה לאחרונה בתקשורת ואמרה שכאשר הגיעה לגיל 40 כל חבריה ה'טובים' מיהרו ליעץ לה להביא ילד כאם יחידנית. בכלל לא טרחו לשאול אם מתאים לה ואם היא מעוניינת. זה הותיר אותה עם תחושה לא נעימה של עלבון, כאילו עצם היותה סופרת דגולה (יותר או פחות) לא נתפש כמשהו שיכול למלא את ישותה להצדיק את קיומה בעולם, אלא להשקפת רבים היא לא תהיה שלמה ללא חוויית האמהות אף שככל הנראה אינה רוצה בה.
התופעה נפוצה גם בקרב שחקניות שלא הפכו לאמהות. באיזשהו שלב הן מושמות ללעג בייחוד כאשר חברותיהן השחקניות שכן הפכו לאמהות לא מפסיקות להשתפך בעיתון על כך שילדיהן הן היצירה הכי גדולה שלהן וכי כל הישיגהן בעולם המשחק הם כאין וכאפס לעומת חוויית האמהות.
לצפיה ב-'האם לאה גולדברג ומרים ילן שטקליס'
האם לאה גולדברג ומרים ילן שטקליס
20/08/2018 | 16:31
9
142
הן לא דוגמאות לנשים שלא גינו אותן על היעדר ילדים? 
לצפיה ב-'על מרים לא ידעתי'
על מרים לא ידעתי
20/08/2018 | 16:43
3
116
על לאה גולדברג קראתי שרצתה להתחתן אך כביכול לא צלחה בקשריה הרומנטיים.
היו גם מי שכתבו כי מאד מצער שנותרה ערירית ולא הקימה משפחה. בהחלט נתקלתי באמירות מרחמות לגביה. אמנם לא ביקורתיות ושיפוטיות כי באותה תקופה אף אישה לא הייתה מודה שאינה רוצה ילדים ולכן הניחו לגביה שכן רצתה אלא שלא עלה בידה.

לצפיה ב-'למרים לא היו ילדים ולפי דווחים '
למרים לא היו ילדים ולפי דווחים
20/08/2018 | 17:08
2
149
היא לא אהבה ילדים והייתה חסרת סבלנות כלפיהם. הפוך מהשירים שלה כי היא הרי עשתה את המהפכה של שירי ילדים מנקודת המבט של הילד ולא מלמעלה מנקודת מבט של מחנכת. 
 
אני לא בטוח עד כמה ידעו בציבור שלאורי אבנרי לא היו ילדים וגם אם ידעו האם ידעו שזה מבחירה. לאבנרי יש עוד סיפור. פורסם שהוא התנכר לאמו בזקנותה ולא התעניין בה. לא שמעתי שגינו אותו על זה וגם השאלה כמה ידעו. גינו אותו בעיקר על הפעילות הפוליטית שלו ובמידה רבה גם העיתונאית.  
לצפיה ב-'קראתי עליה עכשיו בויקיפדיה'
קראתי עליה עכשיו בויקיפדיה
20/08/2018 | 17:28
1
104
מהכתוב משתמע שלא יכלה להביא ילדים ובשל כך התגרשה מבעלה.
עוד כתוב כי היתה בודדה בשל היעדר בעל וילדים וכי ראתה בשמוליק קראוס את הבן שלא היה לה..
לך תדע אם זה נכון אבל ברור שגם כאן הכתוב מתייחס ברחמים לאישה האלהורית על אף גדולתה הברורה.

לצפיה ב-'אני חושבת שיש הבדל גדול בין התייחסות'
אני חושבת שיש הבדל גדול בין התייחסות
20/08/2018 | 21:44
87
שהיא ניחוש התואם את דעתם הסובייקטיבית של הכותבים לבין ציון עובדות אובייקטיביות המבוססות על מה שהיא עצמה אמרה או כתבה במהלך חייה בנושא.לדעתי אם זה מתעד את המציאות כפי שהיא חוותה אותה, יש לזה מקום. אני כמובן לא יודעת מה נכון במקרה הזה, אבל רציתי לציין שברמה העקרונית שההבדל הוא חשוב.
לצפיה ב-'גם לתרזה מיי ואנגלה מרקל אין ילדים,אז מה?'
גם לתרזה מיי ואנגלה מרקל אין ילדים,אז מה?
24/08/2018 | 20:27
4
44
לצפיה ב-'לא הבנתי אותך אתה בטוח שהבנת אותי? '
לא הבנתי אותך אתה בטוח שהבנת אותי?
24/08/2018 | 22:18
2
69
לא טענתי שיש עוד נשים ללא ילדים אלא שלא בטוח  שכל או רוב  או הרבה מהנשים המפורסמות ללא ילדים אולי אפילו אלהוריות זוכות לגינוי והכוונה הייתה לנשים ישראליות לאור העובדה שישראל פרו נטליסטיית ואילו הדוגמאות שלך הן לגבי נשים לא ישראליות.  
 
בכל אופן חשבתי על דוגמאות לנשים ללא ילדים שלא גינו אותן ודווקא ישראליות. זאת הפואנטה. 
לצפיה ב-'כי אנחנו תקועים בסטיגמות'
כי אנחנו תקועים בסטיגמות
24/08/2018 | 23:37
1
49
בעוד בעולם זה לא כל כך חריג.
התכוונתי להדגיש את העניין בדוגמאות לא מהארץ.
לצפיה ב-'הן לבד לא יכולות להוכיח שזה לא חריג'
הן לבד לא יכולות להוכיח שזה לא חריג
26/08/2018 | 13:20
35
כמו שזה שהן עומדות בראש מדינה לא מוכיח שיש בעולם שיוויון הזדמנויות מקצועיות בין גברים לנשים...יותר רלוונטי הסטטיסטיקה הכללית בהקשר לחריגות או לא.
לצפיה ב-'ובאמת שתיהן טעו בהחלטות גורליות שלקחו'
ובאמת שתיהן טעו בהחלטות גורליות שלקחו
17/09/2018 | 20:45
8
ודפקו את הדורות הבאים.
לצפיה ב-'אם אנשים קובעים על מישהי אחרת'
אם אנשים קובעים על מישהי אחרת
20/08/2018 | 18:59
4
80
שהיא לא שלמה ואין לחייה משמעות כל עוד אין לה ילדים זה דבר אחר משחקניות שמצהירות על עצמן שמבחינתן ילדיהן הם היצירה הכי גדולה שלהן. אני מבינה את הביקורת על הענין הראשון אבל לא מבינה למה לכרוך את שני הענינים יחד. אם השחקניות הנ"ל מתבטאות בקשר לחייהן ורגשותיהן לא הוגן לומר שהן שמות ללעג אחרות כל עוד הן לא התיחסו אליהן בכלל בדברים. זכותן לדבר על המשמעות שהן אישית מוצאות בחייהן וכשלעצמו זה לא אמור להחשב לעג לאף אחד אחר. אם זו נקודה רגישה אצל מישהו אז יכול להיות שירגיש לא טוב בעקבות הדברים אבל זו לא אשמת הדוברות.
לצפיה ב-'לא התכוונתי שהשחקניות האמהות'
לא התכוונתי שהשחקניות האמהות
20/08/2018 | 19:29
3
63
שמות ללעג את חברותיהן הלא אמהות.
התכוונתי שהתקשורת בוחרת להאדיר את חוויית האמהות לפי סוג הכתבות שהיא מייצרת על נשים מפורסמות. איכשהו זה תמיד מגיע לעניין הילדים וכמה היא מצטערת שלא הביאה יותר ילדים או כמה שהאמהות היא היא משמעות חייה האמיתית. כנראה שזה מוכר עיתונים אבל עדיין מרגיז כי מחזק את הסברה הרווחת שאצל אישה החיים מתחילים רק כשיש ילדים.
תראי מה עושים לשחקנית ג'ניפר אניסטון בארה"ב. או שמפנטזים שהיא בהריון כל שני וחמישי גם עכשיו כשהיא נושקת ל 50 או שמוקיעים אותה על כך שהעדיפה קריירה על פני ילדים. לעומת זאת שחקניות אמריקניות שכן בחרו בילדים זוכות בכתבות שער מחמיאות ומפרגנות. מצלמים אותן לכל אורך ההריון ואחרי הלידה ומוציאים מהן סופרלטיבים על כמה שהאמהות שדרגה את חייהן וכו.



לצפיה ב-'למה את מתכוונת ב "מוציאים מהן"? '
למה את מתכוונת ב "מוציאים מהן"?
20/08/2018 | 22:46
2
49
את מתכוונת שלא צריך להגיע איתן לנושא של האמהות או שכשמגיעים לנושא איכשהו מצליחים לגרום להן להגיד דברים שלא רצו להגיד? או למשהו אחר?
לצפיה ב-'הרבה פעמים זו פרשנות של הכתב/ת'
הרבה פעמים זו פרשנות של הכתב/ת
21/08/2018 | 19:18
1
48
הם מחליטים שהאישה קורנת מהסיטואציה על אף שלעתים אינה נראית במיטבה.
גם בשם קדושת האמהות התחיל הטרנד הדוחה הזה של לדחוף מצלמות לכל מה שקשור בענייני אמא ותינוק. אם זה אולטראסאונד לידה או הנקה. פעם נחשב לצנעת הפרט. היום זה משהו מאד מוחצן. חלק מהנשים מן הסתם חושבות שזה מעצים את מעמד האישה אבל לדעתי האישית זה לא מכובד.
לצפיה ב-'אני לא יודעת אם הטרנד'
אני לא יודעת אם הטרנד
22/08/2018 | 12:21
47
הזה הוא בשם קדושת האמהות או סתם עוד משהו שאפשר לצלם...הרי יש באופן כללי בשנים האחרונות נטיה לצלם את תחום הפרט (או לפחות מה שעד לאופנה הזאת נחשב לתחום הפרט) כמו שרואים בתכניות ריאליטי דוגמת "האח הגדול" וזה לא בשם קדושה של שום דבר....
לצפיה ב-'אורי אבנרי ואשתו קיבלו כבר בצעירותם את ההחלטה לא להביא'
אורי אבנרי ואשתו קיבלו כבר בצעירותם את ההחלטה לא להביא
21/08/2018 | 23:37
103
ילדים לעולם. עובדת היותו של אורי אבנרי ללא ילדים היתה ידועה כל העת.
אורי אבנרי נשאל על כך לא אחת בראיונות.
לא התרשמתי שהיחס אליו בתקשורת שונה מהיחס שמקבלים אלהוריים מפורסמים אחרים.
אבנרי, כאשר נשאל על כך, מעולם לא התחמק מהשאלה והשיב תמיד את אותה תשובה. והתשובה היתה שהוא ואשתו קיבלו את ההחלטה במשותף ובהסכמה
מכיוון שגידול ילדים לדעתו היה מפריע לפעילות הציבורית בה עסק ושהיתה בראש מעייניו ולכן הם החליטו לוותר על הענין. הוא גם אמר שהוא שלם עם ההחלטה ומעולם לא עלתה בו חרטה.
הנה כאן אורי אבנרי מדבר על הנושא בתכנית שיחת נפש עם פרופ' יורם יובל:
http://www.youtube.com/watch?v=ReAO1qCCV2Y&t=1...
לצפיה ב-'מפגשים לזוגות אל הוריים (?)'
מפגשים לזוגות אל הוריים (?)
18/08/2018 | 19:53
125
היי, כזוג ללא ילדים, נשמח לדעת אם יש מפגשים לאנשים שמחים בחלקם כמונו :) , במטרה לרענן את המעגל החברתי שלנו בכאלה שאולי יזדהו איתנו יותר... (ולאו דווקא דרך פייסבוק, אם יש כזו אופציה)
לצפיה ב-'אז היום היתה ועדה, איזה מזל שלא התחתנו ושאני כבר בת'
אז היום היתה ועדה, איזה מזל שלא התחתנו ושאני כבר בת
13/08/2018 | 16:32
260
845
לכל מי שאומר שאחרי 35 הסיכוי להריון צונח (או אחרי 40) - fuck you
המשך>>
לכל מי שאומר שאחרי 35 הסיכוי להריון צונח (או אחרי 40) - fuck you
לצפיה ב-'בודקת את השטח'
בודקת את השטח
08/08/2018 | 18:12
2
227
שלום לחברי הקבוצה ונעים מאד. 
אשמח לשמוע אם יש קבוצה של אל הוריים ואל הוריות שנפגשים לצורך הכרות למטרת זוגיות (משמעותית-ארוכת טווח)
מצאתי שתי קבוצות בפייסבוק.  חוץ מהן. 
מחפשת ממש מפגשים.
יש כזה דבר?    (לא בשבילי, אני כבר אמא לבת 12) 
 
ושאלה שניה - איך מצאתם את בני/ בנות הזוג שלכם/ן והאם התפרקו לכם קשרים משמעותיים בגלל מחלוקת בנושא ההולדה ? 
 
תודה למשיבים (: 
לצפיה ב-'לפעמים יש מפגשים דרך הקבוצות בפייסבוק'
לפעמים יש מפגשים דרך הקבוצות בפייסבוק
09/08/2018 | 20:31
58
לצפיה ב-'אני את שלי מצאתי דרך הכרות '
אני את שלי מצאתי דרך הכרות
09/08/2018 | 23:05
158
היי חולמת
אני את שלי מצאתי דרך הכרות....האמת שאנחנו נהיינו כאלו כי לשנינו יש ילד ובאנו לקשר הזה בכוונה שלא להביא יותר ילדים ככה שזה לא ממש המקרה אבל בערך...
אחותו היא חברה טובה שלי שנים מהתיכון ומהבלט ואני תמיד יודע שאפשר לסמוך עליה.
אגב אצלו הילד עם האמא....
בבקשה ומקווה שעזרתי
לצפיה ב-'לפני שנולדו הילדים ואחרי שנולדו הילדים - תמונה מעניינת'
לפני שנולדו הילדים ואחרי שנולדו הילדים - תמונה מעניינת
09/08/2018 | 17:33
1
210
לצפיה ב-'ונשארה פסיכית.'
ונשארה פסיכית.
11/08/2018 | 21:40
51
לצפיה ב-'מאשה הלוי בתוכנית "בדרכה" על פוליאמוריה '
מאשה הלוי בתוכנית "בדרכה" על פוליאמוריה
07/08/2018 | 22:55
83
לצפיה ב-'ראיון עם ח"כ מרב מיכאלי ובו התייחסות לאל הורות'
ראיון עם ח"כ מרב מיכאלי ובו התייחסות לאל הורות
05/08/2018 | 11:09
33
230
לצפיה ב-'התרשמות ראשונה: המראיין מעצבן'
התרשמות ראשונה: המראיין מעצבן
06/08/2018 | 15:10
32
143
הוא מרבה לשלב צחוקים ודחקות. אולי יש שאוהבים את זה. לי זה מפריע. בשיחה כזאת אני במוד רציני ולא במוד של בידור. זאת ביקורת כללית על העיתונות שהיא בעצם בידורית גם כאשר היא עוסקת בנושאים רציניים. 
לצפיה ב-'אני סיננתי אותו והקשבתי לה. היה מעניין :)'
אני סיננתי אותו והקשבתי לה. היה מעניין :)
06/08/2018 | 22:38
31
57
לצפיה ב-'היה מעניין באופן מסוים'
היה מעניין באופן מסוים
07/08/2018 | 13:19
103
אם כי לא מעניין ברמה מטורפת אבל מספיק כדי שאצפה בראיון מתחילתו עד סופו. החלקים שלא עסקו באלהורות היו יותר מעניינים לי. בעיקר המרדנות בגיל הנעורים. 

היו גם שאלות שרציתי שיישאלו ולא נשאלו. למשל איך היא בכלל הגיעה לרעיון של פעילות במרכז הסיוע? הרי רוב בני האדם לא הולכים לפעול שם. איך בכלל כל התהליך הזה התחיל? ההתחלה ממרכז הסיוע היא התחלה מהאמצע ולא מההתחלה. אדם לא נוחת שם פתאום סתם כך. 
 
פעם אחת עד כה יצא לנו לנהל דיאלוג. היא השיבה לי לשאלה או הערה שלי בכנס באוניברסיטה.
 
בלי קשר, טוב שענית לי כי זאת הייתה הזדמנות לבדוק האם אני לא מקבל התראות על הודעות חדשות גם בשרשורים חדשים. התשובה היא לא. יש לזה חיסרון אבל גם יתרון. 
לצפיה ב-'עוד נקודה, סגנון הדיבור לחברת כנסת'
עוד נקודה, סגנון הדיבור לחברת כנסת
07/08/2018 | 19:43
29
95
מרב מיכאלי היא חברת כנסת. פרלמנטרית. מחוקקת בבית הנבחרים של ישראל המייצג את הדמוקרטיה והוא סמל שלטוני מובהק.  המראיין מדבר אליה כמו שמדברים לחבר'ה בשכונה. בלי רשמיות, בלי גינונים פורמליים בלי הדרת כבוד honor. כאילו היא חברה שלו. בכל זאת חברת כנסת. האם סגנון כזה לא מתחזק את הזילות במוסד הכנסת? בכל זאת בבית משפט פונים לשופטת ב- "כבודה" או "גברתי"  ולא מדברים אליה כמו בחורה מהשכונה. אז שופטת זכאית למה שחברת הכנסת לא זכאית? או לפחות חברת כנסת בסגנונה ובאישיותה של מרב מיכאלי? 
 
אולי הוא מרשה לעצמו לדבר אליה ככה כי הוא מפרש את מרב מיכאלי כמי שמשדרת "אני בחורה מהשכונה" ולא אישה מכובדת? 
לצפיה ב-'גם בעיניי הוא לא מראיין מוצלח ואני חושבת שהשיח הכביכול חברי'
גם בעיניי הוא לא מראיין מוצלח ואני חושבת שהשיח הכביכול חברי
08/08/2018 | 17:10
62
נובע מתוך הרצון לשדר לקהל הצופים שמדובר שיחה אינטימית בין חברים, לא קניתי את זה ובעיניי זה די מביך.
ניתן לראות איך הוא כמעט נלחץ כשהם מתחילים לדבר על אי הרצון להביא ילדים.
 
כל כך משמח  שיש עוד ועוד ייצוג ושיח פומבי של נשים וגברים שלא מעוניינים בילדים.
כן ירבו!
 
 
 
לצפיה ב-'לא שמעתי את הראיון אבל'
לא שמעתי את הראיון אבל
09/08/2018 | 11:31
19
56
בהתיחס למה שכתבת, לדעתי אם שופטת בוחרת ללכת לתכנית ראיונות אישית להתראיין היא לא אמורה לצפות שיפנו אליה ב"כבוד השופטת". יש בית משפט, שזה דבר אחד, ויש ללכת להתראיין על החיים שלך (בין השאר) שזה דבר אחר...

בנוסף נראה שבישראל די נהוג יחס עממי לפוליטיקאים. עובדה שהציבור קורא להם בשמות כמו ביבי, בוז'י ובוגי....
לצפיה ב-'בין כבוד השופטת לסגנון יש עוד דרכי ביניים'
בין כבוד השופטת לסגנון יש עוד דרכי ביניים
09/08/2018 | 15:31
18
42
השאלה האם בשיחה כזאת ההיבט של שופטת או ח"כית צריך להיעלם לחלוטין ושלא יהיה לו זכר? גם שיחה אישית אפשר לנהל בסגנון יותר מכובד ופחות שכונתי וחברהמני. 
 
כמובן שהסגנון שלו לא מנותק מהתרבות הישראלית. הדבר מראה כמה התרבות משפיעה על האדם, כמה נורמות חברתיות משפיעות ובני אדם מקבלים כמובן מאליו את נורמות תרבותם בלי לחשוב באופן עצמאי ואוטונומי האם מה שמקובל תרבותית גם נראה להם הולם משיקולים חוץ תרבותיים. 
 
מעבר לכך אני תוהה עד כמה יש לסגנון הננקט השפעה מכך שזו מרב מיכאלי שלפני היותה ח"כית ייצגה תרבות צעירה בענף הבידור והיא מזוהה עם צעירות וצעירים ועם החלק הקליל והבידורי של עולמנו.  
לצפיה ב-'כאמור לא שמעתי'
כאמור לא שמעתי
09/08/2018 | 16:44
6
26
אז לא יכולה להביע דיעה על הסגנון בריאיון אבל הגבתי על כך שאמרת: 'לשופטת בבית משפט קוראים "כבודה" אז למה חברת כנסת לא זכאית..'

מאיפה אתה יודע אם המראיין חשב או לא חשב על הנורמות? אולי הוא חשב וזה כן נראה לו הולם? אם הוא לא חושב כמוך זה לא בהכרח אומר שהוא לא חשב עצמאית. (זו תגובה לפיסקה השניה).
לצפיה ב-'את הצעת בתור הסבר אפשרי את ההשפעה התרבותית'
את הצעת בתור הסבר אפשרי את ההשפעה התרבותית
09/08/2018 | 18:04
5
19
אז אם זה ההסבר אז זה התהליך. מי ששוקל כל דבר באופן ענייני לא יכול להיות מושפע תרבותית. אם חלק מהסגנון הסחבקי הוא השפעה תרבותית אז בהכרח לרבים גם אם לא כולם וגם אם לא המראיין הזה, יש השפעה לא ענינית. לא כתבתי שלמראיין הזה הייתה השפעה תרבותית אבל כל מקרה של השפעה תרבותית הוא מקרה של ויתור על שיקול ענייני.  
לצפיה ב-'אמרת שהוא לא מנותק מהתרבות וזה מראה שאנשים '
אמרת שהוא לא מנותק מהתרבות וזה מראה שאנשים
09/08/2018 | 18:18
4
13
מושפעים מהתרבות ולא חושבים אוטונומית אז חשבתי שאתה כן מדבר על המראיין הזה. אם לא מדובר על המראיין הזה אז המקרה הזה לא יכול להוות דוגמה לכך שהתרבות משפיעה ואנשים לא חושבים...

ההסבר שלי לא אומר שהוא לא חשב, יכול להיות שמישראל הוא הכיר את המנהג, חשב עליו מול זנ שבארצות אחרות והגיע למסקנה שהמנהג בישראל יותר טוב או לפחות שאין בו רע.
לצפיה ב-'כתבת שבישראל נהוג יחס עממי'
כתבת שבישראל נהוג יחס עממי
09/08/2018 | 18:46
3
24
משתמע מזה שהוא אולי נקט בסגנון זה מפני שכך נהוג.  אם הוא החליט לנקוט בסגנון זה כי הוא שקל עניינית אז זה לא מובן מציון העובדה שכך נהוג בישראל. יש אנשים שיש להם תכונה להיות מושפעים מהמנהג ובדיעבד לעשות למנהג רציונליזציה ולחפש נימוקים להצדיק אותו ענינית. אולי להימנע מדיסוננס קוגניטיבי (כמו המעשן שמחפש תרוצים לכך שהוא ממשיך לעשן). שוב, לא בהכרח זה המקרה אבל גם זה אפשרי.  

גם יכול להיות שזו לא החלטה שלו אלא של הממונים עליו. רוב הסיכויים לדעתי שפועלים כאן שיקולי רייטינג. מה הצופים והצופות מצפות ומצפים לשמוע. מה לא יבריח את הצופות והצופים.  מה שהצופות והצופים מצפות ומצפים לשמוע קשור כמובן לתרבות הישראלית. 
לצפיה ב-'לא מובן מציון העובדה שכך נהוג שהוא שקל'
לא מובן מציון העובדה שכך נהוג שהוא שקל
09/08/2018 | 19:01
14
אבל גם לא מובן שהוא לא שקל.
לצפיה ב-'אגב, גם למי שעושה רציונליזציה'
אגב, גם למי שעושה רציונליזציה
09/08/2018 | 20:48
1
14
לדעתי לא ניתן לומר עליו שלא הפעיל חשיבה אוטונומית, רציונליזציה זו חשיבה. מה בכלל מבדיל ראציונליזציה של התנהגות מסיבות שהן לכאורה אמיתיות? ומי מבחוץ יכול לקבוע הבחנה כזאת בסיבות של מישהו אחר?

אם מעשן מחפש סיבות, השאלה אם הוא גם מוצא . אם הוא מצא סיבות שהוא באמת מאמין בהן אז אלו הסיבות שלו ומקסימום אפשר לא להסכים איתן אבל לא להגיד שהוא לא חשב.
לצפיה ב-'בהסבר של הרציונליזציה לא כללתי היעדר חשיבה אוטונומית'
בהסבר של הרציונליזציה לא כללתי היעדר חשיבה אוטונומית
09/08/2018 | 22:10
16
זה היה הסבר נוסף להתנהגות שלו ולא הסבר נוסף להיעדר אוטונומיה. ההסבר של היעדר אוטונומיה הוא רק ההשפעה התרבותית. 

ברציונליזציה קודם כל יש השפעה  מהמנהג ובשלב הזה אין אוטונומיה אבל בשלב מאוחר יותר האדם מחפש אישור לכך שהוא פעל נכון וכאן יכולה להיות חשיבה אוטונומית. אבל גם לא בהכרח. ייתכן שמישהו יחפש הצדקות תוך כדי הטיות. למשל הטיית האישוש. הוא יחפש רק ראיות מחזקות ויתעלם מראיות מפריכות.  
 
 
 
 
לצפיה ב-'אגב, מעניין, מה הנימוקים'
אגב, מעניין, מה הנימוקים
11/08/2018 | 14:52
9
36
שלך נגד יחס עממי לפוליטיקאים? אתה מזכיר כבוד אבל יחס חברמני הוא לא ניגוד לכבוד בהכרח אלא זלזול הוא ניגוד לכבוד. בהנחה שאין זלזול אלא רק יחס עממי מה הנימוקים שלך נגד? אולי זה דווקא משהו שעוזר לציבור להיות מחובר יותר לנבחריו ולכן דווקא מוסיף לדמוקרטיה ולא פוגע בה? הרי ככל שאלמנט הסמכות והמורמות מעם מודגש יותר כך זה יותר מתקרב לצורות שלטון מלוכניות או טוטליטריות אחרות.
לצפיה ב-'אותם נימוקים לכבוד השופטת באולם בית המשפט'
אותם נימוקים לכבוד השופטת באולם בית המשפט
11/08/2018 | 16:19
8
21
לא ראיתי שטענת נגד פנייה כזאת באולם בית המשפט. 
 
מאותה סיבה כאשר עיתונאי מראיין את ראש הממשלה הוא פונה אליו "אדוני ראש הממשלה" ולא "שמע ביבי" או "שמע אחי" 
 
גם לזה את רוצה נימוקים או שאת בכל זאת בעיה בפניות סחבקיות כאלה לשופטת באולם בית המשפט או ל- "אדוני ראש הממשלה" או שאת חושבת שפניות כאלה מקרבות לשלטון מלוכני או טוטליטרי? 
 
אני גם לא בטוח שאותו אחד שראיין את מרב מיכאלי לא מסכים שבדוגמאות שהצגתי כן ראוי לפנות בהדרת כבוד. 
 
האם את שוללת הדרת כבוד לכל אדם בכל תפקיד בכל מקום בכל סיטואציה באופן גורף? 
 
ברור שמי ששולל הדרת כבוד לכל אדם בכל תפקיד בכל מצב ישלול אותה גם לגבי הראיון מהסוג הזה למרב מיכאלי. אבל הטלביזיה לא נוהגת ככה. זה היה ראיון טלביזיוני עיתונאי. עיתונות בכלל ולטלביזיה בפרט כן נוהגת הדרת כבוד בתפקידים שלטוניים ולכן כאן היה מצב שאותו גורם שנוהג הדרת כבוד לגבי נושאי משרה שלטונית לא נוהג כך במקרה הזה כשמדובר בחברת הכנסת הזאת בתנאים האלה. 
לצפיה ב-'קודם כל לא שללתי אלא שאלתי'
קודם כל לא שללתי אלא שאלתי
11/08/2018 | 18:19
7
14
שנית, בבית משפט הגינונים האלה נראים לי נחוצים לסדר הטוב של הדיון. צריך שלשופטים תהיה גם סמכות מורגשת כדי שישמעו להוראותיהם במהלך המשפט. אולי גם בכנסת זה יעזור לסדר הטוב של הדיונים. אבל הדברים האלה לא תקפים גם בראיונות למשל או כאשר הציבור מדבר על הנבחרים ולכן מבחינת הסיבות שאני חשבתי עליהם אני לא רואה שברור מאליו שאלו אותם נימוקים. אנשים מהציבור לא צריכים להשמע להוראות של חבר כנסת ברחוב למשל, או בהכרח לישם בחייהם את דעותיו שמובעות בראיון וכדו'. מה יקרה לא טוב אם נניח יראינו חבר כנסת באותו אופן סגנוני שמראיינים סופר נניח?

פניה 'אדוני ראש הממשלה' בתחילת ריאיון נראית לי הגיונית כדי שלכולם יהיה ברור עם מי הריאיון אבל אני לא יודעת אם זה באמת נדרש בכל משפט במהלך הריאיון.
לצפיה ב-'על מנת שיידעו שמדובר בראש הממשלה'
על מנת שיידעו שמדובר בראש הממשלה
11/08/2018 | 18:51
6
12

אין הכרח לפנות אליו ב- "אדוני" בהכרח. יש להניח שאם המראיין רוצה לקנות פלאפל הוא לא פונה למוכר באדוני.

אני חושב שהטיעון הוא כזה:

טענה מוסרית-פוליטית-זה מצב רצוי (גם בדמוקרטיה) שיתקיים מצב שלציבור יש אמון במוסדות שלטוניים. אין סתירה בין אמון כזה לבין ביקורת עניינית עליהם.

טענה אמפירית (בפסיכולוגיה או סוציולוגיה)- הילת כבוד וגינוני כבוד תורמים לאמון הציבור. כאשר מתייחסים לנושאי משרה שלטונית כמו לאדם פשוט ברחוב נפגע אמון הציבור כי נושאי המשרה יורדים לדרגת האיש הפשוט ברחוב

לכן, מן הראוי לנקוט בגינוני כבוד כלפי מוסדות שלטוניים ונושאי משרה שלטוניים  

ההבדל בין מלוכה לרפובליקה הוא שבמלוכה השלטון עובר בדרך שושלתית ולא כך ברפובליקה ולא הבדל של גינוני כבוד רק למלך או למלכה ולא  לנשיא או לנשיאה.
 
לצפיה ב-'זה מצב רצוי שיהיה אמון אבל'
זה מצב רצוי שיהיה אמון אבל
11/08/2018 | 19:59
5
14
אני לא יודעת אם בדמוקרטיה רצוי שהאמון הזה יהיה אוטומטי מעצם העובדה שמישהו הגיע לעמדה שלטונית. מצב כזה רצוי כנראה לאנשים בשלטון אבל לציבור אני לא בטוחה.

להתיחס כמו לאחרים פוגע לדעתי רק באמון מהסוג האוטומטי ולא באמון שנרכש לפי האדם, כפי שפניה לחבר בסגנון חברי לא תפגע באמון שיש באותו חבר אם יש כזה. או למשל אם יש למישהי אמון ברופאה שלה אז לדעתי הוא לא אמור להפגע אם כשהיא תפגוש אותה היא לא תקרא לה 'דוקטור'.
לצפיה ב-'אני מתכוון לאמון במובן של לגיטימיות'
אני מתכוון לאמון במובן של לגיטימיות
11/08/2018 | 23:37
4
14

לגיטימיות לא סותרת ביקורת ואי הסכמה. המשמעות של לגיטימיות לכנסת פירושה שאם הכנסת מחוקקת חוק שלא מסכימים לו אז עדיין טוענים שלגיטימי מצד הכנסת לחוקק חוק כזה למרות שלא מסכימים לו. לגיטימיות כלפי בית משפט פירושו שגם אם לא מסכימים עם פסק הדין עדיין רואים בבית המשפט שלגיטימי מצידו להחליט על פסק דין כזה. כלומר השופט גם אם הוא טעה עדיין פעל בסמכות, שקל את השיקולים לפי מיטב שיפוטו ולכן החלטתו לגיטימית גם אם שגויה לדעתנו.

מצב של לגיטימיות הוא רצוי לכל שלטון כולל שלטון דמוקרטי. זאת המשמעות שהמיעוט מקבל את הכרעת הרוב למרות שהמיעוט לא מסכים עם הרוב הוא משוכנע שהרוב טועה אבל הוא מקבל את הלגיטימיות של הכרעת הרוב.

חוסר אמון במובן של חוסר לגיטימיות הוא מצב שבו ההחלטות המתקבלות נחשבות בעיני המתנגדים חסרות תוקף וככפייה כוחנית בלתי לגיטימית ולא רק כהחלטה מוטעית אבל לגיטימית. במצב של חוסר אמון לא רואים את בית המחוקקים או את בית המשפט כמוסדות כשירים. הם לא כשירים לקבל החלטות מרוב שההחלטות שלהם הזויות. במצב של אמון ולגיטימיות הם כשירים לקבל החלטות גם אם החלטותיהם שגויות בעינינו.

הטענה היא שהילת כבוד מבטאת את הלגיטימיות. אם אזרחים מכבדים את הממשלה גם כשהם לא הצביעו לה עדיין זאת הממשלה שלהם ולכן הם פונים לחברי הממשלה באופן שיש בו הדרת כבוד למרות שהם מעוניינים שממשלה אחרת תכהן ולא הממשלה הזאת.

הדרת כבוד מצופית בסיטואציות רשמיות ולא בסיטואציות חבריות. ראיון טלביזיוני נחשב לסיטואציה רשמית. אבל חברת כנסת היא חברה שלי אז בסיטואציה חברתית אני לא אנהג בה בהדרת כבוד אלא כחברה.   
 
לצפיה ב-'להחליט החלטות מדיניות ולחוקק'
להחליט החלטות מדיניות ולחוקק
12/08/2018 | 14:03
3
9
זה התפקיד של חברי הממשלה והכנסת. יש עוד הרבה בעלי תפקידים שמשפיעים על חיי הציבור שרוב האנשים לא היו שותפים לבחירתם ולמען האמת לחלקם יש השפעה גדולה יותר על חיי היומיום של אנשים מאשר לחברי כנסת. האם הטענה הפסיכולוגית הזאת היא יחודית לתפקידים שלטוניים או שיש טענה שבאופן כללי כשאין הדרת כבוד זה קשור באי מתן לגיטימציה לבעלי תפקידים לבצע את תפקידם?
לצפיה ב-'מדובר על נושאי משרה רשמיים'
מדובר על נושאי משרה רשמיים
12/08/2018 | 18:13
2
9
מפני שהם אלה שצריכים לגיטימיות ולא בני אדם חסרי תפקיד רשמי גם אם הם מושכים בחוטים. כשאני קורא את דברייך השם שעולה לי בראש הוא שרה נתניהו. עליה חשבת כשכתבת? 
לצפיה ב-'ממש ממש לא '
ממש ממש לא
12/08/2018 | 18:34
1
13
לגביה אין לי מושג מה ממה שמתפרסם שקר ומה אמת, לרבות מידת השפעתה.

התכוונתי לבעלי תפקידים אמיתיים רק לא בשלטון. למשל לרופאים בקופ"ח ובתי חולים, לאנשי צוות חינוכי בגנים ובתי ספר, לפקידים במשרדי ציבור ולעובדות סוציאליות לעיתים, יש השפעה לא מעטה על חיי יומיום של אנשים והרוב לא שותפים לבחירתם. האם כשלא מתיחסים אליהם בהדרת כבוד זה קשור באי מתן לגיטימציה לכך שיבצעו את תפקידם או שזו טענה יחודית לתפקידי שלטון בלבד? נניח שאב לא פונה למורה של ביתו ב'גבירתי' או 'גבירתי המורה' אז אמור לעלות חשד שהוא לא מרגיש שיש לה לגיטימציה לבצע את תפקידה?
לצפיה ב-'הטיעון חל על כל תפקיד שלטוני'
הטיעון חל על כל תפקיד שלטוני
12/08/2018 | 19:03
19

תפקיד שלטוני כולל גם פקידים במנהל הציבורי, עובדים בשירות המדינה, כל מי שמפעיל סמכות שלטונית גם אם הוא בדרג זוטר פקיד מס, שוטר, עובד סוציאלי, מורה.

הטענה היא לא טענה ישירה שאותו אדם שלא נוקט בהדרת כבוד אז הוא באופן אישי לא מרגיש לגיטימיות. הטענה היא סוציולוגית-כללית. אם התרבות הכללית תהיה כזאת שלא ניתן הדרת כבוד לנושאי משרה כאלה אז יש בכך להחליש את הלגיטימיות או לסכן אותה. לא בהכרח שלא תהיה לגיטימיות אלא יש כאן סיכון. לא כל סיכון מתממש בהכרח. גם יכול להיות שתהיה פגיעה בלגיטימיות גם אם תהיה הדרת כבוד, אבל מסיבות אחרות. הטענה היא שלהדרת כבוד יש תרומה מסוימת ללגיטימיות.  

הנושא של הדרת כבוד קשור גם לקוד לבוש של נושאי משרה והופעה ייצוגית. למשל מדי משפט לגבי נושאי משרה במהלך הליך משפטי כמו גלימה לשופטת ולעורכי דין, לבוש מחויט לנושאי משרה שלטונית. אופן הפניה לנושאת המשרה יש לזה תפקיד פונקציונאלי דומה להופעה ולבוש.  
 
לצפיה ב-'מה שהולם פוליטיקאי צריך להיות הנורמה לשיחה עם כל אדם'
מה שהולם פוליטיקאי צריך להיות הנורמה לשיחה עם כל אדם
13/08/2018 | 21:09
17
אני לא מסימה שצריכה להיות הבדלה. כן מסכימה שייתכן שלפוליטיקאית הזו פונים ספציפית באופן שונה.
לצפיה ב-'אני אישית מעדיפה שיחות כאלו.'
אני אישית מעדיפה שיחות כאלו.
13/08/2018 | 21:07
7
32
אני מרגישה שאני מעריכה יותר אדם כאשר אני מדברת אליו בלא גינונים רשמיים. פונה גם למרצים ורופאים בשמם הפרטי, כמובן תוך מתן יחס אנושי הולם (תודה, בבקשה, סליחה...)
לצפיה ב-'מילא לא היו גינונים רשמיים'
מילא לא היו גינונים רשמיים
13/08/2018 | 22:56
6
33
הייתה יכולה להיות שיחה רגילה. אבל כאן היו מרכיבים סחבקיים מובהקים. לא רק שלא הייתה רשמיות היה ההיפך מרשמיות. 
 
בלי קשר לשאלה מה ראוי שיהיה הסגנון הזה לא לטעמי. אותי זה מעצבן ומוציא אותי מהריכוז. בשיחה מסוג זה אני רוצה להיות באווירה רצינית עד הסוף. אבל זאת הפסיכולוגיה שלי האישית. 
 
בנוסף כאמור אני חושב שיש כאן טיעון מושך למה רצוי לשמור על מכובדות מיוחדת דווקא לגבי נושאי משרה שלטוניים. תחשבי על שופט שיופיע עם בגד ים או עם גופיה. האם אין כאן טענה שזה לא הולם נושא משרה שלטוני? 

יש קשר בין העמדה שלך לכך שאת יוצאת קיבוץ? 
 
ודאי שיש קשר לכך שזאת פלשתינה ולא וינה. 
לצפיה ב-':) :) ...'
:) :) ...
24/08/2018 | 01:31
5
15
מעניין שדווקא לשיחה רשמית קשה לי יותר להקשיב בריכוז לאורך זמן. הסחות הדעת הקטנות מחזירות לי את הריכוז. אבל זו אני.
אבי הוא "יוצא קיבוץ" מובהק ומעדיף את הגישה שלך לשיחה.
לגבי לבוש פורמלי - יש מחקרים שמראים השפעה של מדים דווקא על לובשיהם. פחות על הנחשפים להם. הלובשים מזדהים יותר עם המערכת אליה הם משתייכים, אבל אני לא בטוחה מתי זה רצוי ומתי זה גבול שלא ארצה שייחצה. בהקשר זה אולי החינוך שלי לשוויון משמעותי.
ו- כן, גם אבי, להערכתי, היה מעדיף יחס שווה לכל ולא הבדל ביחס לבעלי משרות מסויימות. במחשבה שניה - אני לא בטוחה. אולי הוא מוצא יותר הגיון ממני בפורמליות. בקיצור - לא בטוחה כמה רלוונטי המוצא לדעה (למרות שבדרך כלל היסטוריה של אדם משפיעה על דעותיו).
ו- כן, אני רואה ייתרון רב באי קבלת הודעות לדוא"ל או למסרים על כל תגובה..
לצפיה ב-'תודה. מעניין. '
תודה. מעניין.
24/08/2018 | 16:39
4
18
לגבי היעדר הודעות על תגובות חדשות זה יתרון עבורי מבחינת השקט הנפשי. זה היה מורט עצבים לכתוב תגובה ובאמצע התגובה קפצה התראה שפורסמה כבר תגובה חדשה.  אם כבר עדיפה אופציה שמי שרוצה לקבל את ההודעות החדשות יצטרך לבצע פעולה רצונית ולא שבאופן כפוי ידחפו לו התראות כאלה כאשר הוא עסוק במשהו אחר. 
לצפיה ב-'יש כזו..'
יש כזו..
03/09/2018 | 15:02
3
3
לצפיה ב-'יש אופציה כזאת עכשיו?'
יש אופציה כזאת עכשיו?
03/09/2018 | 17:00
2
7
תודה על המידע. לא ידעתי. אני חושב שאני אעדיף לא לנצל אותה. השקט הנפשי שבכתיבת הודעה בלי שקופצת לי התראה באמצע יותר חשוב לי מאשר לחסוך לי חיפוש האם קיבלתי תגובות חדשות. 
לצפיה ב-'אני משתמשת בדפדפן פיירפוקס. הבנתי ששונה בין ממשקים.'
אני משתמשת בדפדפן פיירפוקס. הבנתי ששונה בין ממשקים.
06/09/2018 | 22:33
1
9
במקרה שלי - משמאל למעלה, ליד ציור המעטפה שמראה על מסרים אישיים יש מעין כוכבית שמראה "היסטוריית התראות" - יש שם מספר בין אפס ל-..., שמראה לך אם יש תגובות חדשות, ואם אתה נכנס לתוך הקישור "העדכונים שלי" - אתה מקבל מסך עם פירוט תגובות אחרונות:
לצפיה ב-''
07/09/2018 | 15:28
1
לצפיה ב-'ד"ר אורנה דונת בתכנית "בדרכה" בטלויזיה החינוכית'
ד"ר אורנה דונת בתכנית "בדרכה" בטלויזיה החינוכית
05/08/2018 | 11:12
1
112
לצפיה ב-'אין לי כל כך מה לחדש על התוכן-אז אתרכז בפתיח'
אין לי כל כך מה לחדש על התוכן-אז אתרכז בפתיח
07/08/2018 | 14:19
88
המסר בדברי אורנה מוכר לי זה מכבר. הוא אולי מחדש לאנשים ונשים שהשיח הזה חדש להם. 
 
הפתיח הוא מעניין. להראות אישה צועדת יחפה בשדה קוצים זה המסר של "בדרכה".  דרכה שלא לנעול נעליים  כהגנה מפני קוצים או גופים זרים.  המסר הוא להראות שהיא לא נרתעת מפני דרך קוצנית והיא הולכת בדרכה חרף הסכנות הקוצניות. היא צועדת בדרך מסוכנת חשופה מאמצעי הגנה. 
 
או שזה בהשראת לאה גולדברג "ומחשוף כף רגלך יילטף בעלי האספסת ושלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתן"? 
 
 
 
 
לצפיה ב-'הרצאה מעניינת על למה אנשים מביאים ילדים לעולם'
הרצאה מעניינת על למה אנשים מביאים ילדים לעולם
28/07/2018 | 22:05
151
לצפיה ב-'ספר על נשים שלא רוצות ילדים '
ספר על נשים שלא רוצות ילדים
22/07/2018 | 18:49
1
262
למרות שהרומן נקרא "לידה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) הוא מספר על נשים שלא רוצות להיות אמהות, ומוצאות אושר בחייהן.
מונולוגים של ההורים הצעירים, זוג צעיר שמחליט לא להפוך להורים והסב והסבתא.
מאבק של אישה צעירה שלא רוצה להיות אם שסופו...
לצפיה ב-'נראה כמו יופי של ספר'
נראה כמו יופי של ספר
23/07/2018 | 20:33
119
אמנם אין לי כמעט זמן לקרוא ספרים, אבל אנסה למצוא
תודה על ההמלצה!
לצפיה ב-'משמעות בחיים.. נטחן כבר?'
משמעות בחיים.. נטחן כבר?
19/07/2018 | 22:48
6
317
היי, אני מתברר אל הורית... בת 37 נשואה.
אין לי משמעות בחיים. אין לי מישהו שצריך אותי, משהו שגורם לי להגיד "עשיתי משהו היום" , העבודה והקולגות שלי לא טובים לי. אם היתה אפשרות הייתי מחליפה, הייתי מסבירה אבל אולי האיש יקרא.. למען האנונימיות רק אגיד שאין אופציות לעבודה אחרת.
נראה שאנשים רבים עושים ילדים כשהם מרגישים חוסר משמעות או שעמום, וככה מקבלים משמעות בחיים, אבל כשילדים לא מעניינים... וכלום לא מעניין.. מה אז..
 
לצפיה ב-'אם כלום לא מעניין זו באמת בעיה'
אם כלום לא מעניין זו באמת בעיה
20/07/2018 | 15:53
194
נשאר רק לנסות לגלות אם יש דברים/תחומים/ אנשים שעוד לא הכרת וכן יכולים לעניין אותך ומשמצאת כאלה לנסות למצוא דרך לשלב אותם בחיים שלך. למשל את יכולה לנסות לחפש אלו חוגים או סדנאות למבוגרים יש בסביבה שלך, אולי יש איזה תחום שאת יכולה לפתח כתחביב שתהני ממנו או אפילו שניים כאלה? אם לא מצאת בסביבה שלך אולי תחפשי גם בסביבות אחרות שתוכלי לעבור אליהן אם תמצאי ענין?
לצפיה ב-'נכון כמו שכתבו כאן, לחפש מה מרתק אותך, מה מעניין'
נכון כמו שכתבו כאן, לחפש מה מרתק אותך, מה מעניין
21/07/2018 | 19:48
132
משהו שהתלהבת ממנו?
ולזה להכנס!
אפשר גם לראות סרטים מעניינים ביטיוב למשל ומשם לקבל חשיפה לדברים שיכולים לעניין אותך!.
לצפיה ב-'לא חושבת שזה קשור ליש ילדים או אין ילדים'
לא חושבת שזה קשור ליש ילדים או אין ילדים
23/07/2018 | 16:31
127
יש גם הורים במצב הזה. אולי קשור לדיכאון? אני לא אשת מקצוע, אבל נשמע לי מצב לא בריא.
מסכימה עם ההמלצות מעליי - להעביר את מרכז הכובד מהעבודה למשהו אחר שכן מדליק אותך. מקווה שתמצאי כזה - או מי שיעזור לך לעשות תהליך משמעותי בכיוון.
יכולה לשתף שעבורי התנדבות הייתה חוויה מאוד מטעינה ומספקת. בתקופות שהרגשתי משהו דומה למה שאת מתארת - מצאתי שזה עוזר לי מאוד.
בהצלחה
לצפיה ב-'אני גם שואלת את עצמי בשביל מה. כשהייתי בגילך אז עשיתי ילד'
אני גם שואלת את עצמי בשביל מה. כשהייתי בגילך אז עשיתי ילד
29/07/2018 | 16:49
115
ראשון רק כדי לא לפסס את הרכבת במקרה שארצה ילד בעתיד, ואז בגלל שהתאהבתי בה כל כך רציתי שתהיה לה אחות כי לי אין אחות ותמיד רציתי אחות.
אז עשיתי עוד אחד בשבילה (יצא בן....)
וגם אני לא אוהבת את העבודה כל כך. העבודה בסדר הקולגות פחות.. תלוי ביום.
אבל זהו סיימתי עם הילדים ואין לי כוונות להביא לעולם ילד שלישי. חשבתי לאמץ שלישי אבל אין מצב. מאז שנולדו הילדים הקשר עם בעלי נהיה קשה אז אני לא רואה אותו מאמץ עוד אחד.
אני מרגישה שאם לא היה לחץ מהסביבה אז לא הייתי עושה ילדים בכלל כי קשה לי נורא שאין לי זמן לעצמי ולבלות כמו הייתי רוצה אבל מצד שני הילדים שלי באמת ממלאים לי את החיים ובזכותם אני מרגישה שאני בריאה נפשית.
לדוגמה דברים שהייתי מתעסקת איתם בעבר, ויכוח עם חברה או יום באסה בעבודה. פעם הייתי מעסקת בזה, מספרת לחברות, נעלבת. היום זה לא משפיע עליי כי יש לי דברים יותר חשובים להתעסק איתם שקשורים לילדים שלי וכל השאר איכשהו הפך להיות פחות חשוב. אז כאילו החיים יותר קלים מבחינת הנפש אבל ברור שהחיים יותר קשים מבחינת הטיפול בילדים והוויתורים שצריך לעשות.
ל
לצפיה ב-'כתבת מעט מדי על נסיבות חייך בשביל להסיק מכך משהו.'
כתבת מעט מדי על נסיבות חייך בשביל להסיק מכך משהו.
30/07/2018 | 08:14
85
ייתכן שאת פשוט בדיכאון, בלי קשר לנסיבות או גורמים חיצוניים, ולכן מרגישה שאין משמעות לחייך, וייתכן שאת חיה במצב שמדכא אותך, כמו זוגיות לא טובה ביחד עם עבודה שאת לא אוהבת, שבאמת יכולים לדכא ולגרום לחוסר עניין בחיים. קשה לי להאמין שזה קשור לכך שאין לך ילדים, במיוחד אם את לא מעוניינת בילדים. אני דווקא חושבת שרוב האנשים מרגישים שיש משמעות לחייהם גם לפני או בלי שיש להם ילדים. אני, למשל, ממש לא הרגשתי שחיי חסרי משמעות לפני שהפכתי לאמא. 
האם ניסית להתייעץ עם איש מקצוע? שוב, קודם צריך למצוא את המקור להרגשה שלך, ועם זה לדעתי לא ניתן לעזור לך בפורום גם כי אין מספיק מידע בשביל לקבל מושג ממה זה יכול לנבוע, וגם כי יש צורך שמישהו מקצועי יוכל להכיר אותך אישית יותר מקרוב ולעומק כדי למצוא את המקור לבעיה ולהציע טיפול מתאים. זה גם יבטיח לך אנונימיות.
לצפיה ב-'לא בהכרח כל מי שלא מעניין אותו כלום הוא בדיכאון'
לא בהכרח כל מי שלא מעניין אותו כלום הוא בדיכאון
02/08/2018 | 17:58
68
 לדיכאון יש סימפטומים ואין סימפטום אחד שהוא מספיק כסימפטום יחיד. למעשה את מתארת אדישות ואדישות אינה זהה עם דיכאון אם כי היא יכולה להיות בצירוף עוד גורמים חלק מדיכאון. כוון נוסף שאפשר לחשוב עליו לגבי אדישות  הוא הפרעת אישיות סכיזואידית. שם יש אדישות ללא דיכאון.
 
 באופן כללי שאלתי פסיכולוג והוא אמר לי שאם אדם טוען שלא מעניין אותו כלום אז הוא מנסה לברר האם הוא באמת בדק וניסה דברים ונתן לזה צ'אנס. אולי יתברר שאם מנסים אז כן יימצא עניין?  

הוא אמר שנדיר ולא סביר שאדם יהיה בדיכאון מגיל העשרה עד גיל 37 אפילו לגבי דיסתימיה.

אבל דברים כאלה צריכים להתברר בפגישה מקצועית   
 
לצפיה ב-'כתבה בנושא בעיתון הארץ'
כתבה בנושא בעיתון הארץ
21/07/2018 | 16:04
2
202
הכתבה היא בתשלום אבל ניתן להגיע אליה באמצעות אפליקציית פייסבוק בטלפון
דרך דף הפייסבוק של "הארץ".
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premi...
לצפיה ב-'יופי של כתבה'
יופי של כתבה
21/07/2018 | 17:29
93
למיטב הבנתי, גם הכותב הוא רווק ללא ילדים.
 
לצפיה ב-'לי זה לא עוזר'
לי זה לא עוזר
21/07/2018 | 18:09
124
כי לא רק שאני לא מנוי, אלא אין לי אפלקציית פייסבוק בטלפון 
לצפיה ב-'מתנצלת אני לא מצליחה להגיב בשרשור'
מתנצלת אני לא מצליחה להגיב בשרשור
20/07/2018 | 18:05
4
215
תודה לשתי הבנות על ההתייחסות..
אסביר שאני גרה במדינה שאיני דוברת את השפה... ולכן מוגבלת בכל ענייני חברה, חוגים וכו. 
יש קהילה ישראלית אבל בעיקר משפחות... לא מוצאת את עצמי.
אני אנסה לחפש עזרה לעצמי  האם מישהי גילתה בסוף שבגלל דיכאון לא רצתה ילדים? ואז כבר מאוחר מידיי...? 
אני מנסה להבין אם כבר מגיל העשרה אני בדיכאון.
פתאום אני מבינה את הקלות שאנשים מוצאים משמעות בחיים בעזרת הילדים...
לצפיה ב-'את יכולה לשקול את האופציות'
את יכולה לשקול את האופציות
21/07/2018 | 17:14
94
להשקיע הרבה בלימוד השפה ואז זה רק ענין של זמן עד שיפתחו בפנייך יותר אפשרויות שם, או לשקול חזרה לארץ.

לגבי דיכאון, גם אם יש מישהו בפורום שהיה יכול להגיד לך אם את בדיכאון הוא היה צריך בשביל זה הרבה יותר פירוט על מצבך ותפקודייך ממה שנראה שאת מעונינת לפרט בפורום. סתם מבחינת היתכנות אז ההיגיון (שלי לפחות) אומר שיתכן מצב שמישהי לא תרצה ילדים בגלל דיכאון ואם וכאשר הוא יעבור היא כן תרצה. דיכאון מוריד חשק לכל מיני דברים אז אני לא רואה סיבה שדווקא ילדים יהיו יוצאים מן הכלל. אבל אם זה המקרה שלך אי אפשר לדעת לפי הנתון כאן, וגם לגבי היתכנות של התמשכות דיכאון מגיל העשרה אין לי ידע.
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
23/07/2018 | 20:18
69
לדעתי כדאי לקרוא על דיכאון ועל דיסתימיה, ואם קשה לך להחליט להעזר באיש מקצוע (פסיכולוג, עו''ס).
יש בויקיפדיה ערך מצויין על דיסתימיה, לא מצליחה לקשר כאן.
 
הפרעות מצב רוח נמצאות על ספקטרומים רציפים, יש הרבה מצבים, חלקם מצבי ביניים. יש נסיבות חיצוניות ופנימיות שמחריפות את הבעיה ויש מצבים שמשפרים אותה.
יש הרבה אנשים שטענו באוזני שהם שמחים יותר בזכות ילדיהם, ויש כאלה שמתחרטים (נדיר אבל יש)
מקווה שתשארי כאן, מאחלת לך הרבה כוחות ומציאת טעם וכיף בחיים!
 
 
לצפיה ב-'תחושת מוגבלות'
תחושת מוגבלות
28/07/2018 | 15:22
45
הי שלום לך
תראי את מתארת מצב שבו את בארץ "זרה" לא דוברת את השפה וזו מגבלה רצינית.
המגבלה הזו לכל הפחות תורמת לך לתחושת הדיכאון מכיון שאת לא ממלאת את הרצונות שלך. קשה מאד לחיות במצב כזה. נשאלת השאלה עד כמה את יכולה לאסוף את עצמך ולהחליט שאת לומדת את השפה כדי לפתוח לעצמך אפשרויות (עולם ומלואו).
שנית,האם ייתכן לחשוב (רק במחשבה אפילו מן הכנה נפשית כזו) לחזור לארץ?
מתוך מחשבה שהמחיר שאת משלמת שם הוא גבוה מאד. האם זה שווה את זה?
שלישית - עזרה ממדריך שיראה לך את הדרך לטעמי היא ממש נכונה ומתאימה כאן. יש בארץ מדריכים שעובדים עם סקייפ. אולי שווה לחשוב על זה אם את יכולה.
נ.ב. אני לא חושבת שיש קשר לנושא הילדים. במידה והיה קשר היית אומרת שאת ממש מרגישה צורך חזק שיהיה לך (וכרגע לא יכולה). נראה לי שזה כל השאר. (וזה לא מעיד על העתיד אם תרצי עדיין הכל פתוח).
לצפיה ב-'סוג של הזדהות ומחשבות כאלה'
סוג של הזדהות ומחשבות כאלה
31/07/2018 | 01:21
58
מהתמצית של דברייך אני חשה הזדהות עם מה שאת מתארת ובחרת לשתף.
אני מתמודדת עם משהו יחסית דומה, הן מבחינת נסיבות וסביבה.
בגדול אני תוהה עם עצמי שמא זה דיכאון או חוסר משמעות או מה קדם למה בעצם והאם עניין האמהות פשוט הרגיש רחוק ממני מבחינת זמן עד שהגעתי לגיל הרלוונטי ללא דעה גורפת.
 
כתבת שאת מנסה להבין אם את בדיכאון כבר מגיל העשרה. האם היה משהו שליווה אותך במהלך השנים? חרדה כלשהי/עניין חברתי?
יש מישהו שאת משתפת במה שעובר עלייך? חברים/משפחה/אחר?
אם תרצי לכתוב בפרטי את מוזמנת (לא יכולה לכתוב לך כי את ״אורח״ בפורום).
לצפיה ב-'משמעות לחיים'
משמעות לחיים
20/07/2018 | 09:39
150
מעיזה לנסות לענות לך, זאת מההודעה הקודמת. באמת חיים ללא משמעות הם בלתי נסבלים. אין למה לקום בבוקר. ואת התיאורים כתבת יותר טוב ממני. אולי צריך מחשבה מחוץ לקופסא? אולי צריך שמישהו מבחוץ יעזור לך לחשב מסלול מחדש. כל מה שחשבת שלא מעניין אותך אולי אם תסתכלי על דברים מנקודת מבט שונה ייפתח הלב לראות את הדברים אחרת.  אולי תגלי שיש לך דרך לגרום לאנשים בעבודה סביבך להאיר פנים- אולי כי את תאירי פנים? אולי תגלי שזאטוט קטן יוציא ממך אנרגיות טובות גם אם זה לא היה בהתחלה התוכנית שלך. אולי עשיה חיובית ותורמת למען מישהו תביא לל סיפוק ושמחה? מאחלת לך את כל הטוב. ואת עוד תמצאי אותו אני בטוחה. אין סיכוי שהגענו לפה סתם להעביר את הזמן ללא שום משמעות.
לצפיה ב-'למה לא ניתן למצוא מידע על הנושא מלבד כתבות של ד"ר דונת?'
למה לא ניתן למצוא מידע על הנושא מלבד כתבות של ד"ר דונת?
12/07/2018 | 18:26
9
166
תגידו, למה בכל פעם שאני מחפשת מידע על הנושא, וכותבת משהו כמו "אי רצון בהבאת ילדים לעולם", אני נתקלת אך ורק בכתבות של ד"ר אורנה דונת, או כתבות שמדברים על ד"ר אורנה דונת, ובבחירתה בחיים ללא ילדים?
זה קצת אבסורד, כי היא הרי לא היחידה שחיה את חייה ללא ילדים, וכמובן שיש עוד נשים שבטח כתבו רומנים על הנושא הזה, כתבו טלנובלות לטלוויזייה, אבל בחיים לא יודו בזה ברבים, או שיתביישו לנפנף בזה, כי זה נשמע מוזר, ויש מין צורך להסביר את עצמך ואת הסיבה למה לא.
 
זה נראה כאילו מישהו יושב ומוחק כל מידע שמשכנע או נותן סיבות הגיוניות לבחירה שכזו.
האם ד"ר אורנה דונת היא היחידה שכותבת על הנושא? או שהיא האישה היחידה בארץ שמוכנה להודות בזה מול כל עם ישראל השמרני, ועוד לתת לזה סיבות הגיוניות, ועוד לכתוב על זה ספר בעברית, שלא יגידו שלא הבינו אותה, וגם לתת הרצאות בנושא, להוביל דיעה פמיניסטית, והסברים מפורשים מדוע אין לכל אחת את הצורך הזה בלהיות אמא ולהתרבות, מבחירה חופשית. 
 
לצפיה ב-'היי, זה לא שונה בהרבה מפוליאמורה ונציגותיה...'
היי, זה לא שונה בהרבה מפוליאמורה ונציגותיה...
15/07/2018 | 13:06
3
112
גם פוליאמורה בחברה הישראלית היא נושא נידח, טעון, על גבול הטאבו וגם הוא מורכב מ- 2 ששגרירות עיקריות שהן מאשה הלוי ואורלי בר לב.
הנ"ל, שהן רהוטות שיח וכתיבה לכל דעה, מדברות על ריבוי מאהבים ואוהבים בכל מסך ופלטפורמה אפשרית.
אלו נשים שלקחו את סגנון החיים שלהן כפרוייקט חיים (לא אומר זאת מתוך עמדה ביקורתית, אלא מתוך מה שזה), לא שונה בהרבה מאורנה דונת ומה שהיא עושה...
הן מדברות עליו, עוסקות בו, מדבררות אותו כנציגות לא רשמיות (שהרי אין את מי בעצם לייצג, הפוליאמורים הם קבוצה מפוזרת שאין לה עניין בחשיפה) וגם מתפרנסות ממנו.
כנ"ל אל-הוריים. אנחנו גם קבוצה מבוזרת שאין לה עניין בחשיפה...אז זה מה שזה.
קבוצות נידחות שלציבור יש "עניין" בהן ושאין מי שידברר אותן פרט לכמה נציגים בולטים שחיים את סגנון החיים האקלקטי הזה, ומקווים להסביר לפחות חלק ממנו לציבור הרחב וההדיוט (וגם האידיוט).
לכל נושא ועניין יש אנשים בולטים שנמצאים בפרונט שלו. זה דבר טבעי.
מי עוד יכתוב, יחקור וידבר על אל הורות כמו דונת? את מי עוד זה מעניין?
למי יש תחת לזה?
מי שאל הורי, פשוט מרגיש את זה. את חוסר הרצון ביצורים שינהלו את חייו. פשוט מאוד. הוא לא צריך להסביר הרבה או לשכנע לכלום, כי כל מי שאל הורי יודע כבר שזה חסר ערך להסביר או לשכנע באמיתות הדבר.
מה יותר פשוט מזה?
לא צריך ייצוג ולא צריך כלום. כל אחד בוחר האם להתרבות או שלא. ובזה זה נגמר.
לצפיה ב-'כן, מאשה הלוי היא המקבילה של אורנה דונת בפוליאמוריה'
כן, מאשה הלוי היא המקבילה של אורנה דונת בפוליאמוריה
15/07/2018 | 17:00
1
133
למעשה אורלי בר לב הייתה החלוצה הראשונה לפני מאשה, אבל מאשה היום היא הפעילה יותר אם אני לא טועה. היא גם כתבה ספר ומרצה ומתראיינת בלי סוף (היום למשל מאשה תתראיין אצל ורדה רזיאל ז'קונט וזה במקביל למונדיאל)   
 
מאשה ואורנה כתבו את הספר היחיד בתחום בעברית. יש הבדלים בין הספרים. אורנה ביצעה מחקר ומאשה לא ביצעה מחקר אלא פשוט כתבה ספר על מונוגמיה ופוליאמוריה שהוא שילוב של סיפור אישי והתבססות על מצב המחקר (מחקרים של אחרים) וניסיון קליני
 
 מאשה היא קלינאית וקוראת את המחקרים אבל היא עצמה לא באה מתוך האקדמיה שקשורה לפוליאמוריה (היא דוקטור לגיאוגרפיה) בעוד שאורנה היא אקדמאית וחוקרת של האלהורות עצמה. 

שתיהן משלבות אוריינטציה מחקרית-מדעית וחוויה אישית-פנימית. אורנה היא אלהורית ומאשה היא פוליאמורית בעצמה. 
 
מאשה גם כותבת הרבה על מונוגמיה ועל זוגיות מונוגמית ועל סקס במונוגמיה ולא רק על אלטרנטיביות למונוגמיה. 
לצפיה ב-'תודה אוניברסאליסט '
תודה אוניברסאליסט
15/07/2018 | 21:32
53
שתיהן נשים משכמן ומעלה שאני שמח נורא שקיימות ועושות את מה שעושות.
את הספר של אורנה דונת קראתי והוא היה מצויין ומעניק הרבה מאוד תובנות.
לצפיה ב-'אבל לא בייצוג עסקינן, התכוונתי לאינפורמציה כללית על הנושא'
אבל לא בייצוג עסקינן, התכוונתי לאינפורמציה כללית על הנושא
16/07/2018 | 01:19
59
אם יש נושא שמעניין אותי, כנראה שיש לזה סיבה וגם צורך מבחינתי, כי זה נושא שמעניין אותי באופן אישי.
אם אתה שואל אותי, אז אף אחד באמת לא יכול לקבוע מה נחוץ ומה לא, כי כולנו שונים כמעט בכל תחום אפשרי, אבל אני לא מחפשת ייצוג או מישהי שתדבר בשמי או בשם כל האל הוריים, אלא התכוונתי לאינפורמציה כמו תגובות או דעות של אנשים על מאמרים שהם קראו בנושא, ואלו מסקנות הם הגיעו, ואולי זה היה יכול לעזור לי להחליט משהו לגבי עצמי, ולהקל עליי.
הרי לא כולנו סגורים על עצמינו כמוך, ויש כאלה שעדיין נמצאים בין לבין, כלומר, כאלה שבאיזשהו שלב הבינו שכנראה זה לא בשבילם, כי לא היה צורך חזק, ולא חיפשו זוגיות רצינית בחייהם, אבל לא ימנעו מעצמם מראש, משהו שאמור לקרות, ויצא וקרה, מי אני שאמנע מזה לקרות!!! אבל זו אני, והתהליך זה שאני עוברת עם עצמי.
 
בכל אופן, הבנתי את הנקודה שלך לגבי ד"ר דונת, ולגבי זה שהיא אחת משתי שגרירות שמובילות את חקר הנושא הזה בארץ, כי זה נושא זניח ולא נחוץ, שאין בו הרבה עיניין לציבור, אז לא מתעסקים עם זה יותר מידי.
אה וגם כמובן לגבי הטאבו, מסכימה איתך לגמרי!
לילה טוב ושבוע מוצלח
לצפיה ב-'סתם מתוך סקרנות הצצתי בוויקיפדיה בערך "אל הורות"'
סתם מתוך סקרנות הצצתי בוויקיפדיה בערך "אל הורות"
16/07/2018 | 23:41
1
108
וראיתי כמה וכמה קישורים לחומר כתוב או מוקלט בנושא שרק אחד מהם מוביל לאורנה דונת וכל היתר לשמות אחרים לגמרי. לא נכנסתי לקישורים עצמם כי לי אישית אין עניין מיוחד לקרוא חומר בנושא ילדים כן או לא, אז לא אוכל להעיד על טיבם, אבל הם בהחלט קיימים.
לצפיה ב-'ממש מעט, ואלו גם כתבות שכבר קראתי, הרוב זה דונת'
ממש מעט, ואלו גם כתבות שכבר קראתי, הרוב זה דונת
17/07/2018 | 00:40
55
אבל באמת שהתכוונתי למשהו בהרבה יותר מזה.
לצפיה ב-'את מתכוונת לספרות בעברית?'
את מתכוונת לספרות בעברית?
17/07/2018 | 16:35
1
49

אני שואל כי באנגלית למשל בגוגל סקולר תחת הכותר childfree by choice יש 8640 תוצאות
לצפיה ב-'כמובן שהתכוונתי למידע בעיברית, חבל שאין תכנית טלוויזיה חחח'
כמובן שהתכוונתי למידע בעיברית, חבל שאין תכנית טלוויזיה חחח
17/07/2018 | 23:04
17
לצפיה ב-'לא לגמרי מדויק שרק אורנה כותבת'
לא לגמרי מדויק שרק אורנה כותבת
26/07/2018 | 17:17
28

אני לא קראתי את זה אבל מישהו אמר לי שבמוסף הארץ לאחרונה כתבה אחת על הנושא שאקטואלי עכשיו לגבי להט"ב ופונדקאות והיא כתבה שלא מדברים על שאלה בסיסית יותר, שאלה שנעדרת מהשיח, למה בכלל צריך ילדים? למה חייבים ילדים?  (אני מצטט דווח, אני לא קראתי את זה)

אבל באופן כללי בישראל יש פחות חוקרות/ים כנראה בהשפעה תרבותית. ישראל היא חברה פרו וולדנית ויש נורמה של וולדנות וכאשר חוקרים בוחרים מה לחקור, אז יש רתיעה מלחקור נושא קונטרוברסלי שמנוגד לנורמה. מילא הנושא קונטרוברסלי אבל הרבה חוקרים הם בעצמם או שהם כבר הורים או שהם רוצים להיות הורים ולכן אין להם הזדהות אישית עם האלהורות. אורנה היא בעצמה אלהורית. אז גם לחקור נושא קונטרוברסלי וגם החוקרת מזדהה עם קבוצת הרוב שאינה אלהורית זה מרתיע מפני בחירה לחקור את הנושא. אולי אם החוקרת היא אמא או רוצה אימהות אז לחקור אלהורות יכול להציף פחדים ולעורר שדים שהיא לא רוצה להתמודד איתם? אולי הנושא לא מדבר אליה כי היא עמוק באימהות? יש חוקרים שבורחים מנושא טעון כי הם חוששים שזה עלול לסבך אותם ולחשוף אותם להתנגדויות ואפילו ממש לגילויי שנאה (בטוקבקים למשל)  והם רוצים שקט.  זה אולי מסביר את המספר הנמוך של החוקרות והחוקרים בישראל.
 
לצפיה ב-'היי'
היי
03/07/2018 | 14:31
30
325
הייתי קבועה פה לפני שנים, צעירה מאוד.
אז לא רציתי, היום אני לא רוצה.
מעניין לראות את כל השמות המוכרים... עצוב לראות את החדשות
יוצאת כבר זמן מה עם מישהו.
גבר מהסוג שכבר לא מוצאים. בחור זהב. מסתדרים מעולה.
בגיל 30, אחרי אינספור דושים, אידיוטים וסתם רעות חולות, הוא זכיה בלוטו.
כבר לא האמנתי שאמצא כזה. באמת אחד הנדירים. 
הוא מקבל את המוזרויות שלי. הוא מקבל ואפילו רואה מעלה בנושא שאצל רוב האנשים מעלה תהיה לגבי שפיותי.
סיפרתי על חוסר הרצון בילדים בדייט שלישי.
התקבל יחסית באדישות. אחרי כמה דייטים פתח את הנושא בחשש.
הוא לא רוצה כרגע, הוא מפחד מההשלכות אבל בעתיד בהחלט רואה ילדים. 2, אולי אפילו 3.
הצעתי אימוץ. חיה בשלום עם המחשבה לאמץ. לא יודעת למה.
אתמול אמר שההצעה לאימוץ תפסה אותו עם המכנסיים למטה. לא יודע איך להגיב. לא פוסל, אבל צריך לחשוב. 
ניסיתי להגיד שזה לא רלוונטי לנו כרגע, ענה שאנחנו מתקרבים ונקשרים ואחר כך יהיה קשה יותר (=להיפרד).
בזה השיחה הסתיימה ושאר הערב עבר בנעימים.
לא מוסגלת לדבר איתו מאז.
נחנקת.
בליל מחשבות.
כשאני לבד אני חיה עם זה בשלום.
כשלא טוב לי אני חותכת בלי להניד עפעף.
אבל עכשיו המחשבה לחתוך קשר כזה, שכל כך טוב לי בו, בגלל הדבר הזה שאפילו לא רלוונטי כרגע ממלאת אותי חרדה. 
לא רוצה לאבד אותו.
מתחילה לחשוב על לעשות את הויתור הזה. 
אשקר אם אגיד שמעולם לא שקלתי, מעולם לא הבליח בי רצון או חשק.
אבל אני רואה את שאר הנשים בחיי, איך הן משתנות אחרי הריון ולידה.
פיזית, נפשית, רגשית.
אני לא מזהה אותן. והשינוי הוא לרעה. כאילו לקחו את המוח ושמו אותו בבלנדר.
לא רוצה שזה יקרה לי.
אני כותבת פה כי חייבת להוציא את זה ואין לי לאן. כולן עם בייבי פיבר ומענה שהוא לא "ילד זה הדבר הכי מדהים בעולם!!" אני לא אשמע. 
הייתי חייבת לפרוק.
מוזמנים להגיד כל מה שעובר לכם בראש. 
 
לצפיה ב-'לדעתי את צריכה לחשוב לעומק'
לדעתי את צריכה לחשוב לעומק
03/07/2018 | 16:00
201
אם מה שכתבת זו באמת הסיבה שאת לא רוצה. כלומר האם המצב הוא שבעצם הית רוצה ילדים ואת חוששת רק משינוי לרעה באופי שלך ובאינטלגנציה שלך?

כי אם כן זו נראית תפיסה שאפשר לאתגר די בקלות...תחשבי על כל מה שאת כן נהנית ממנו בעולם בלי שיש לך ילדים,  האם באמת אין מצב שלאמהות יש בזה חלק ואין מצב שזה דורש שכל? סתם לדוגמא, אין סיכוי שלמשל ספרים שאת נהנית לקרוא כתבו אימהות או שסרטים והצגות שאת נהנית מהם כתבו אמהות או משחקות בהם אמהות? אם יוצע לך טיפול ע"י רופאה שתדעי שהיא אמא את תסרבי כי תהיי בטוחה שהיא טיפשה וכל הכישרון או התובנות שאולי פעם היו לה התאידו ברגע שהפכה לאם?

כמובן אם יש לך עוד סיבות זה סיפור אחר אבל אני מתיחסת כרגע למה שכן כתבת. אגב, אני אמא אבל אין לי שום התנגדות לכך שמי שלא רוצה ילדים לא תעשה. רק חשוב לחיים שלך אישית שתבהירי לעצמך מה את באמת רוצה ולא רוצה...ולי גם נראה חשוב שהסיבה לא תהיה תמונת מציאות לא נכונה כי אולי אם תגלי בהמשך שהיא לא נכונה את תרגישי רע עם הבחירה.
לצפיה ב-'אני לא בעד לעשות ילדים אם את לא באמת מרגישה שאת רוצה,'
אני לא בעד לעשות ילדים אם את לא באמת מרגישה שאת רוצה,
03/07/2018 | 17:52
16
184
ובאשר לאימוץ - יש לקחת בחשבון שבימינו זה מאוד לא פשוט ולא טריוויאלי לאמץ. זה לא שזה בלתי אפשרי, ולדעתי זה יכול להיות ממש נפלא למי שזה מתאים לו, אך לפני שסומכים על הפתרון הזה צריך לבדוק ולוודא שאתם אכן עומדים בכל הקריטריונים, מוכנים להמתנה מאוד ארוכה ושמתאים לכם לעבור תהליך כה מורכב ולא פשוט על כל ההשתמעויות שלו. ואגב, תגובתם הראשונית של גברים רבים, אפילו כאלה שאחר כך משנים את דעתם (ויש כמובן רבים שלא ישנו אותה גם בהמשך), להצעה לאמץ היא לרוב שלילית ולוקח להם זמן לחשוב על זה ולהגיע למסקנה שזה בעצם רעיון טוב מכל מיני סיבות (ולהפוך אחר כך לאבות נפלאים לילדים מאומצים). כך שעצם העובדה שלא פסל את זה על הסף בשלב כה מוקדם היא כבר ראויה לציון. 
אבל נראה לי שאת עדיין לא סגורה עם עצמך עד הסוף אם ומה בדיוק את רוצה, ולדעתי חשוב מאוד שתבהירי קודם כל עם עצמך אם את באמת רוצה ומוכנה לילדים (ביולוגיים ו/או מאומצים) למרות כל החששות שפירטת או שרואה את זה רק כוויתור בגלל הפחד לאבד את הקשר (ולדעתי כשזה השיקול היחיד בעד זה לכל הפחות בעייתי).
אך בלי קשר, גם לדעתי הנתונים שאת מציגה על נשים שהן אמהות מאוד מכלילים ולא נכונים. לדעתי איך את תהיי בתור אמא תלוי במידה רבה בך ובבעלך. וכדי לא לדבר באוויר, אני עצמי אמא ל-3 ילדים ביולוגיים ולילדה מאומצת, ואת התארים השני והשלישי שלי עשיתי כבר עם ילדים (את סוף השני והשלישי עם כל ה-4). אני קוראת ספרים ואף עוסקת בפעילות של כתיבה ועריכה ספרותית, משחקת משחקי תפקידים, מטיילת, מצלמת, מבקרת בתאטרון, בלט ואופרה, מגדלת חיות מחמד, מנהלת חיי חברה פעילים ואף מתנדבת. אני גם עבדתי כל חיי במקצוע שלי, וממשיכה לעשות זאת גם עכשיו, כשעשינו רילוקיישן לארה"ב בעקבות העבודה של הבעל. אולי לא שמתי לב, אבל אני ממש לא מרגישה שהמוח שלי רוסק בבלנדר, רחוק מכך. וגם לא הייתה לי מעולם שום כוונה להניח לדבר כזה לקרות. נכון, יש תקופות שבהן הילד מאוד קטן, שמאיטים בהן זמנית את הקצב ומקדישים לו את מרבית תשומת הלב, אבל זה זמני וגם אז מי שבאמת רוצה, יכולה להמשיך בחלק מהפעילויות (למשל, ילדיי באים איתנו לטיולים מאז הם תינוקות רכים, וברור שאופי הטיולים הלך והשתנה ככל שגדלו). אם הגבר שלצדך הוא אכן כה נפלא, יש סיכוי טוב שיחלוק בנטל ויאפשר לך להמשיך לעשות את הדברים שאת אוהבת ושחשובים לך, כמו שבעלי תמיד עשה. ברור שיש הקרבות וברור שיש קשיים, אבל אני מרגישה שגם בהתחשב בתקופות שבהן האטתי את הקצב, בדיעבד השלמתי הכל והשגתי את כל מה שרציתי והגעתי למקומות ששאפתי להגיע אליהם, ובחלק מהדברים אף מעבר. וכמובן שאני לא היחידה, רבות מהאמהות סביבי הן נשות קריירה משכילות וחכמות. 
אבל לדעתי המרכיב החשוב ביותר בכל העניין הוא שהחל משלב מסוים אני ממש רציתי משפחה, ולכן אני מרגישה שגם ילדיי תרמו לי, אתגרו אותי, העשירו את חיי והביאו לי סיפוק, גם במחינה רגשית, אבל גם מבחינות אחרות. מבחינתי הפשרות, הוויתורים והעיכובים בתחומים אחרים היו שווים, כי גם להיות אמא היה חשוב לי. רציתי גם וגם, וכדי ששילוב כזה יוכל להתקיים, בתקופות ובשלבים שונים שמתי דגש על דברים שונים, בהתאם לנסיבות ולצרכים, ובסך הכל לדעתי הצלחתי לתמרן לא רע בכלל בין התחומים השונים. אך מי שהופכת לאמא בניגוד לרצונה עלולה לחוש שההקרבה והוויתור לא היו שווים, והאם ומה את באמת רוצה רק את יכולה להחליט.
לצפיה ב-'רלוונטי אלייך ולתגובה הקודמת - הבהרה:'
רלוונטי אלייך ולתגובה הקודמת - הבהרה:
03/07/2018 | 18:10
15
151
שאני לא חושבת שאימהות הן טיפשות. ממש לא.
אבל הדעות משתנות, ההשקפות, הפוקוס.
פתאום הן כולן "ראו את האור", וכן, ברור שזכותה של כל אחת לא לרצות, אבל "עד שלא יהיה לך לא תביני".
פתאום אני שומעת המון התבטאויות שלא היו שם קודם ואני נחרדת, ממש נחרדת, שראיית העולם שלי תשתנה עד כדי כך.
כי פעם את הפוסט הזה לא הייתי צריכה לכתוב בפורום, אלא יכולתי לדבר על זה איתן.
ועכשיו אני לא מעיזה. אני בטח לא אעז להגיד שאני שוקלת, כי אז אני אקבל תגובה זחוחה.
יש לי המון סיבות לא לרצות, ואפשר לפרק את כולן.
אבל באמת שהמקור לזה שאני באמת לא מרגישה שום צורך. לא חסר לי. לא דרוש לי.
לא מבינה מה זה יתרום לי לחיים.
לצפיה ב-'אם כך, נשאלת השאלה למה לאמץ (אולי) כן וילד ביולוגי לא.'
אם כך, נשאלת השאלה למה לאמץ (אולי) כן וילד ביולוגי לא.
03/07/2018 | 18:24
2
126
אולי אם תוכלי להגדיר לעצמך את ההבדל מבחינתך בין שתי האופציות, תוכלי להבהיר לעצמך טוב יותר את עמדתך בקשר לכל נושא הילדים. כי לכאורה אם את באמת "לא מרגישה שום צורך. לא חסר לי. לא דרוש לי. לא מבינה מה זה יתרום לי לחיים" - כל זה אמור להיות נכון גם במקרה של ילד מאומץ, כי התפקיד והפעילות שלך כאמא של ילד מאומץ יהיו זהים לגמרי לתפקיד ולפעילות שלך כאמא לילד ביולוגי. האם יש סיכוי שמפריע לך במיוחד לעבור הריון ולידה (שזה גם לגמרי לגיטימי)? או אולי את רואה באפשרות להעניק בית לילד שאין לו איזה ערך מוסף שהוא מספיק חשוב בשבילך כדי שזה יעניק משמעות לאמהות ותהפוך את המאמץ לשווה מבחינתך? בקיצור, יש כאן שאלה שלדעתי חשוב לנסות למצוא את התשובה עליה.
ובקשר לראיית העולם שלך - היא ממש לא חייבת להשתנות. שלי לא השתנתה. אני עדיין מאמינה שמי שלא רוצה ילדים ולא רוצה להיות אמא, בהחלט עלולה למצוא את עצמה במצב שהיא לא תבין בשביל מה היא הייתה צריכה את זה ואף תתחרט. כלומר, גם אם את מוקפת בנשים שאת סבורה שראיית העולם שלהן השתנתה, זה ממש לא מחייב אותך. את אדם בפני עצמך, את לא חייבת להיות כמו אף אחד אחר בלי קשר להאם את אמא או לא.
לצפיה ב-'בקשר לחוסר ההבדל בתפקוד והפעילות'
בקשר לחוסר ההבדל בתפקוד והפעילות
14/07/2018 | 11:36
1
74
בין אימוץ לילד ביולוגי אז נראה לי שכדאי לתת את הדעת על כך שאם מאמצים ילד מעל גיל שנה למשל או אפילו אחרי כמה חודשים וזה ילד שחווה נטישה או הזנחה (אם לא דברים גרועים יותר) אז בממוצע כנראה דרושה השקעה אף רבה יותר מילד ביולוגי שהיתה שליטה על תנאי גידולו מגיל אפס. אני מבינה שבמקרים רבים ילדים כאלה יכולים להיות מעוכבי התפתחות ואז מן הסתם נדרשת יותר השקעה כדי לסגור את הפער.
לצפיה ב-'במקרים רבים זה אכן נכון.'
במקרים רבים זה אכן נכון.
18/07/2018 | 09:25
59
אם כי במקרה הספציפי שלי למזלי לא התנסיתי בכך. אימצתי ילדה בת שנה שממש לא הייתה ילדה קשה ולא סבלה משום פיגור התפתחותי, ובני הביולוגי השני, שהיה בן גילה, היה ילד קשה יותר ממנה. גם הבת שנולדה אחר כך לא הייתה יותר קלה מהילדה שאומצה, אם כי יותר קלה מהבן. היחיד שהיה יותר קל מהילדה שאומצה היה הבן הבכור, אבל הוא לא דוגמה כי הוא היה ילד קל באופן יוצא דופן, שבגיל פחות מחודשיים כבר ישן לילה שלם וגם כשהתעורר בבוקר היה "מדבר" בשקט עם עצמו ולא היה בוכה כמו שתינוקות רבים בוכים כשהם רעבים או בכלל זקוקים לתשומת לב. תמיד הייתי ניגשת אליו מיוזמתי ולא כי הוא דרש משהו.
לצפיה ב-'אם הן לא טיפשות אז לא '
אם הן לא טיפשות אז לא
03/07/2018 | 18:36
11
128
הבנתי מה מחריד אותך בזה שהן חושבות שילדים זה דבר מדהים. אם מישהו בהתחלה חושב על משהו שסבבה גם בלעדיו ואחרי שעשה אותו שמח שעשה אותו וחושב שזה בעצם דבר מדהים, מה מחריד בזה? רק בגלל שקודם הוא חשב אחרת זה מחריד? כלומר זו נראית סיבה תמוהה לא לעשות משהו, לחשוש משינוי דעה לחיוב לגבי אותו הדבר...אבל סיבה שאת לא רואה מה זה יתרום לך בחיים היא הגיונית.

לצפיה ב-'אולי הכוונה היא שהבעיה היא לא בכך'
אולי הכוונה היא שהבעיה היא לא בכך
03/07/2018 | 18:42
10
89
שדעתן השתנתה ביחס לעצמן, אלא שהן עכשיו לא מסוגלות לראות שעבור אנשים אחרים זה לא בהכרח אותו הדבר ושלא כל אדם, בלי קשר לאופיו ולרצונו, אמור להיות שמח להפוך להורה? אולי הבעיה היא בכך שהן כבר לא מסוגלות להבין את נקודת המבט שלה, מצפות ממנה להרגיש בדיוק כמותן ולא מקבלות את העובדה שהיא אולי לא רוצה להיות גם אמא?
לצפיה ב-'במקרה כזה זה הגיוני כביקורת כלפיהן'
במקרה כזה זה הגיוני כביקורת כלפיהן
03/07/2018 | 19:22
9
71
אבל כסיבה לא לעשות זה עדיין תמוה. אם הבעיה היא לא באינטלגנציה אז מה אמור להיות מפחיד בלעשות משהו שכל מי שאת מכירה חושב שזה טוב לכולם? (זו גם לא בהכרח סיבה כן לעשות אבל לא נימוק נגד) הרי זה שהוא חושב כך לא נותן רמז שזה בעצם רע, אלא סה"כ שהוא מרוכז בחוויה שלו לגבי הנושא הזה.
לצפיה ב-'אני מסכימה איתך שזה נשמע מוזר כסיבה היחידה או העיקרית,'
אני מסכימה איתך שזה נשמע מוזר כסיבה היחידה או העיקרית,
03/07/2018 | 19:39
8
85
אך היא ציינה גם סיבות אחרות למה לא לעשות.
יחד עם זאת, אני רואה את ציון הסיבה הספציפית הזאת יותר כפחד מלהפוך לצרת אופקים ולאבד את היכולת לראות את הדברים בצורה יותר אובייקטיבית, שאולי נוסף לפחדים האחרים.
לצפיה ב-'לי זה נראה תמוה כסיבה בכלל'
לי זה נראה תמוה כסיבה בכלל
04/07/2018 | 10:55
7
68
ולא רק כסיבה עיקרית.
בהסבר שלה שהיא לא חושבת שהן טיפשות לא ראיתי שהיא מדווחת על צרות אופקים שהיא גם מעבר לנושא של הילדים, זה נשמע ממוקד לנושא הילדים. אז את חושבת שהסיבה היא חשש שתהפך לחסרת סובלנות כלפי אלהוריים? זה נראה לי תמוה כסיבה כלשהי כי די ברור שאם קים רצון מסוים בילדים אז ההשלכה על חייה אם לא תעשה תהיה משמעותית הרבה יותר מהשלכה על חייהם של אלהורים אם יתקלו בחוסר סובלנות מצידה, לא ברור לי למה אמור להיות לדבר כזה איזשהו משקל בכלל בהחלטה אם לעשות או לא לעשות ילדים.
לצפיה ב-'אני לא יודעת, אבל אם ככה היא מרגישה - אני מניחה '
אני לא יודעת, אבל אם ככה היא מרגישה - אני מניחה
04/07/2018 | 18:24
6
50
שהעניין הזה באמת מפריע לה, ושחשוב לה לא להתנהג או לא להרגיש כחברותיה. שוב, אני לא יודעת עד כמה זו באמת סיבה ועד כמה פשוט ציון מצב שמציק לה ושהיא לא רוצה למצוא את עצמה בו. למען האמת, אני לא חושבת שזה כזה משנה. מה שמשנה הוא שבשלב הזה היא לא רוצה, כנראה, להיות אמא, לפחות לא לילדים ביולוגיים, ומרגישה שהיא לא מסוגלת לדבר על כך או על התלבטויותיה בעניין עם חברותיה, וזה מפריע לה.
לצפיה ב-'לא משנה למה? '
לא משנה למה?
04/07/2018 | 18:46
5
46
אם היא חושבת על הסיבות שלה במסגרת ההתלבטות אז נראה לי שהסיבות משנות.
כמובן אם זה רק ציון משהו שמפריע לה אצל החברות אז אין פה שום דבר לא מובן מבחינתי אבל היא צינה את זה כסיבה וזה עורר אצלי שאלה.
לצפיה ב-'אני לא חושבת שהסיבות משנות בכללי, אלא אם יש התלבטות כנה,'
אני לא חושבת שהסיבות משנות בכללי, אלא אם יש התלבטות כנה,
04/07/2018 | 21:50
4
53
ואז שווה לבחון את הסיבות ולראות אם באמת הן מספיק מהותיות או רלוונטיות לאדם הספציפי. ואז לדעתי בהחלט שווה לחפש גם את ההגיון מאחורי הסיבות, אך במקרה שאין שום רצון לא הייתי טורחת. לא כל רגש שמתעורר אצלנו בהקשר מסוים הוא בהכרח רציונלי או אובייקטיבי, ואני לא רואה בעיה עקרונית אם אדם מבסס את הסיבה על הרגש הזה. במקרה הספציפי הזה, אני חושבת שמה שרלוונטי בעיקר זו האמירה שלה שהיא בסדר עם לאמץ, ולכן לדעתי הסיבה העיקרית נעוצה במה שהיא רואה כהבדל בין לאמץ לללדת.
לצפיה ב-'אין שום רצון זה אומר שאין סיבות שכן'
אין שום רצון זה אומר שאין סיבות שכן
05/07/2018 | 13:45
3
40
אבל עכשיו זה לא המצב כי כבר יש לה סיבה למה כן וגם כזאת שגורמת לה לשקול ולהתלבט על זה אז כל סיבה למה לא משנה. סיבה זה אומר שיש לזה משקל בהחלטה, אחרת זה לא ראוי להקרא סיבה. גם אם המחשבה גורמת לנטרל משהו כסיבה יש לזה ערך כי כך מנטרלים רעשים מיותרים וזה מאפשר תהליך החלטה יותר יעילה.
לצפיה ב-'לא טענתי שבמקרה שלה אין שום סיבה שכן, דיברתי ברמה העקרונית.'
לא טענתי שבמקרה שלה אין שום סיבה שכן, דיברתי ברמה העקרונית.
07/07/2018 | 08:46
2
42
בכל מקרה ציינתי שבמצב שלה יש התלבטות ושגם מעניין להבין בהקשר הזה מדוע ההתלבטות או אי הרצון הוא בעיקר לגבי ילד ביולוגי ולא מאומץ כי ההבנה יכולה אולי לעזור להבין את הרצונות והסיבות שלה טוב יותר. אגב, לרגש שלילי כלפי התנהגות חברותיה שהפכו לאמהות בהחלט עלולה להיות השפעה על מידת הרצון, כי אם לדעתה ההורות משפיעה על אנשים בצורה שלילית בכללי זה בהחלט יכול לשמש גורם מרתיע. אם לתת דוגמה קיצונית, זה אולי קצת כמו לפחד להמר בגלל שרואים שאנשים אחרים שנוהגים להמר מתמכרים להימורים ולכן להעדיף להימנע כדי שלא נתמכר חלילה, אפילו אם זה ממש לא מחויב המציאות. אני לא חושבת שזה ישמש כסיבה עיקרית או מכריעה, אך אם מלכתחילה אין רצון, אז רגש שלילי כזה עלול להחמיר את אי הרצון. אני מסכימה שאם היא מתלבטת כדאי לה לחשוב, בין היתר, אם באמת שווה לייחס לעניין חשיבות (מה גם שהיא עצמה ממש לא חייבת להפוך לכזאת), אך לדעתי בסופו של דבר לא סביר שזה מה שיכריע את הכף.
 
לצפיה ב-'גם לי נראה חשוב שתחשוב'
גם לי נראה חשוב שתחשוב
08/07/2018 | 13:46
1
32
איפה טמון מבחינתה ההבדל בין אימוץ לילד ביולוגי, על זה לא חלקתי, אני חולקת רק על זה שהשאר לא משנה.

התמכרות להימורים פוגעת באיכות החיים של אנשים ומכאן יש רצון להימנע. השאלה איך יפגעו חיים של מישהו אם לאחר שכבר עשה ילד הוא יחשוב שזה מדהים וזה טוב לכולם? מקסימום זה יפגע באנשים מעטים שייעץ להם וגם לא בטוח שהם יסתמכו רק על עצתו, אז ספק אם זה יפגע במישהו ולא נראה סיבה הגיונית לא לעשות ילד אם יש רצון. כלומר לי לא נראה הגיוני שיהיה לזה משקל בכלל בהחלטה, אין פה פרופורציה בין סיכויי הפגיעה באחרים לבין פוטנציאל ההשלכה על החיים האישיים.
לצפיה ב-'בהחלט יש התנהגויות שלי כאדם חשוב מאוד'
בהחלט יש התנהגויות שלי כאדם חשוב מאוד
08/07/2018 | 16:40
49
להימנע מהן כי הן ממש לא יפות בעיניי גם אם לא גורמות הרבה נזק. ככה שאני דווקא מבינה את עצם הציון של אי רצון להפוך למי שמתנהת כך כאחת הסיבות, אם כי אני לא חושבת שהיא התכוונה שזו הסיבה החשובה או העיקרית. אבל מצד שני אני מאמינה שאימוץ ההתנהגות תלוי ברצון שלי ולא נגרר אוטומטית בעקבות פעולה כלשהי שאני עושה, גם אם נראה שאצל אחרים פעולה ספציפית גורמת לה.
לצפיה ב-'הי משו משו'
הי משו משו
03/07/2018 | 19:52
137
אני הפוכה ממך, כלומר: בעלי- זה את.
הוא לא רצה ילדים ואני מאד רציתי ובסוף הוא וויתר והבאנו ילד כי הוא ידע שאם לא יהיה לי ילד ממנו, הוא יאבד אותי.
הילד עוד מעט בן 5,
עדין קשה לו עם תחושת האבהות, הדאגה, החרדה, אבל הוא שמח שנשארנו יחד, שאנחנו משפחה, והוא מאד אוהב את הילד שלו שהוא בשר מבשרו.
אגב,
הפשרה שלי כדי שנשאר יחד היא שזה יסתכם בילד 1 בלבד:)
לכל שאלה אני פה.
לצפיה ב-'גם אני לא כתבתי כאן המון זמן...'
גם אני לא כתבתי כאן המון זמן...
08/07/2018 | 18:09
4
167
מס' נקודות
 
לא הייתי עושה הכללה לגבי אימהות. אני באמת מאמינה שיש אימהות שיש להן עולם ומלואו של עיסוקים לא רק בתחום של הילדים (אני חושבת שקאלה נתנה דוגמאות רבות לכך). ויש אימהות שפחות.. יש לי חברות שהן אמהות ויש להן מגוון רחב מאד של עיסוקים, תחומי עניין, תחביבים ועוד ויש לי חברה שהיא אמא שלא מוצאת את עצמה כ"כ... יש כאן גם מרכיבים אישיותיים בעייני.
 
יש לי גם חברות שאינן אימהות שאותו כנ"ל יש להן חיים עשירים ומלאים או שפחות.. בעייני יש כאן הרבה מאד מרכיבים.
 
לעשות אידיאליזציה להורות היא גם לא נכונה כי היא טומנת בתוכה גם קשיים וגם דברים טובים. אותו כנ"ל בבחירה לא להיות הורה - יש בה גם היבטים שמקלים על החיים, אך יכולים להיות בה גם הפסדים.... אז לא הייתי "מאדירה" שום מצב לכאן או לכאן...
 
אני לא אמא (בקצרה..הגעתי לפורום לפני 9 שנים לאחר בעיות פיריון וכן לבטים גדולים מאד אם בכלל להיות אמא ולאחר התלבטויות/התייעצויות ועוד.. החלטנו שנינו שאין רצון מספיק חזק על מנת ללכת על טיפולים מאד ספציפיים שהיינו צריכים)
 
באשר לאימוץ? אני מאד תומכת אך זה אותו כנ"ל בעניין ההורות שכן התפקיד לא שונה מאם ביולוגית למעט ההיריון והלידה.
 
אני חושבת שהייתי ממשיכה לצאת עם הבחור ורואה מה מתפתח אצלך בכלל גם בקשר איתו ולא מלחיצה את עצמך לאחר מספר דייטים בלבד.. אני לא רוצה להישמע קלישאתית "את רק בת 30".. אבל אני באמת מאמינה שהחיים דינאמיים אני גם בהחלט מאמינה שאפשר להחליט שלא מתאים.....
 
מה שלא תחליטי אני מאחלת לך בהצלחה
 
 
לצפיה ב-'בראדשו '
בראדשו
09/07/2018 | 18:56
1
41
לצפיה ב-'הי מותק! חיבוק בחזרה'
הי מותק! חיבוק בחזרה
12/07/2018 | 07:02
26
לצפיה ב-'וגם ממני בראדשו'
וגם ממני בראדשו
16/07/2018 | 00:16
1
16
לצפיה ב-'לוליש'
לוליש
18/07/2018 | 10:52
18
לצפיה ב-'אני רק אעלה לך נקודה נוספת למחשבה. ילד משפיע על זוגיות '
אני רק אעלה לך נקודה נוספת למחשבה. ילד משפיע על זוגיות
28/07/2018 | 14:39
5
73
ובדרך כלל בצורה מאוד שלילית. לא לחינם רוב הגירושין מתרחשים אחרי הולדת ילד ראשון.
רוב הסיכויים שגורל זוגיותך יהיה די דומה, גם אם לא תתגרשי. רק שמזוגיות לא מתפקדת ניתן להפתר מילד לא כל כך. מה תעשי אם תביני שאת תקועה במערכת יחסים לא משהו עם ילד פשרה?
לצפיה ב-'גם אם נניח שזה נכון '
גם אם נניח שזה נכון
30/07/2018 | 14:31
4
57
שרוב הגירושים מתרחשים אחרי הולדת ילד ראשון לא נובע מזה שרוב האנשים מעדיפים כבר לא להיות עם בני זוגם לאחר הולדת ילד. על מה את מבססת את זה שרוב הסיכויים שהזוגיות שלה לא תצליח?
לצפיה ב-'נא לפתוח את העיניים או להרכיב משקפיים כי לא כתבתי בשום מקום'
נא לפתוח את העיניים או להרכיב משקפיים כי לא כתבתי בשום מקום
31/07/2018 | 17:51
3
48
שהזוגיות שלה לא תצליח. כתבתי שלפי העובדות בשטח לרוב הזוגיות נפגעת אחרי הולדת ילדים, וגם לה יש סיכוי לא קטן בכלל שזה יקרה. אז כדאי (לפני שמתפשרים על הילד כדי לשמור על הגבר בחייה) לקחת בחשבון שאחרי שילד פשרה הזה יוולד הזוגיות שלה תשנה ולא לטובה. כי גם מי שהעדיף לא להתגרש ולהשאר בזוגיות גרועה, הוא ממש לא נשאר מאושר.
אבל כמובן תמיד אפשר לטמון את הראש באדמה, זה בטח יפתור הכל.
לצפיה ב-'נכון שבחלק מהמקרים הזוגיות נפגעת'
נכון שבחלק מהמקרים הזוגיות נפגעת
31/07/2018 | 20:25
32
אבל למה לרוב? עובדות בשטח של מי? אישית אני מכירה מקרוב יותר זוגות שהזוגיות שלהם לא נפגעה מאשר כאלה שכן. הרבה יותר. ולדעתי ברוב המקרים שבהם הזוגיות נפגעה אלה מקרים שבהם מלכתחילה המצב לא היה אידיאלי ולא הייתה התאמה אמיתית, אך כל עוד לא היה צורך במאמץ מיוחד ושיתוף פעולה בעניין חשוב אפשר היה להחליק על זה, אבל בשעת מבחן האמת יצאה לאור.
לצפיה ב-'עכשיו מ"רוב הסיכויים"'
עכשיו מ"רוב הסיכויים"
31/07/2018 | 21:05
32
עברת ל"סיכוי לא קטן בכלל"? תחליטי מה את טוענת ואז נדבר. אני שאלתי על מה את מבססת את זה שרוב הסיכויים...אז עכשיו את חוזרת בך מקביעה שאלו רוב הסיכויים?
לצפיה ב-'ומי טומן את הראש באדמה לדעתך'
ומי טומן את הראש באדמה לדעתך
31/07/2018 | 21:12
34
מי שמעזה להתיעץ פה על אם להביא ילד בשביל זוגיות או מי שמעזה לשאול אותך על מה את מבססת את דברייך? כי שני הדברים לא נראים קשורים לטמינת ראש באדמה אז לא ברור למי ההמלצה בסוף התגובה שלך נועדה.

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ