לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1055010,550 עוקבים אודות עסקים

פורום בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות

מה, אתם לא רוצים ילדים??? לא יכול להיות! כשתגדלו זה ישתנה על-בטוח! אבל זו מהות הנשיות! ומשמעות החיים! ילדים זה שמחה! לא שמעתי על דבר כזה בחיים! את לא נורמלית! שמעתם את המשפטים האלו כבר מיליון פעמים? לפעמים עוברת לכם בראש המחשבה שמשהו לא בסדר? המשפחה והחברים לא מבינים? כל נהג-מונית שני מנסה לשכנע שמדובר בטעות? איך בונים זוגיות שאינה מבוססת-ילדים?; מה המשמעויות הפוליטיות של הבחירה האישית הזו?; האם יש טעם בכל הטיעונים הדמוגרפיים, הפוליטיים, הפמיניסטיים, הפסיכולוגיים והאישיותיים או שפשוט נולדנו בלי הגן הנכון?; איך מתמודדים עם החברים שלא מפסיקים לדבר על ילדיהם הנפלאים? איך משפיעה הסוציאליזציה על האפשרות לבחירה חופשית? אתם אלהורים או בעצם מתלבטים? בת/בת הזוג רוצה ילדים ואתם לא?  ועוד ועוד מטרת הפורום היא להוות מוקד תמיכה חברתית לאנשים שבוחרים בחיים ללא ילדים. זה המקום להתלבט, לתהות, לחזק, ללוות ולתמוך באלהוריות ואלהורים;

הנהלת הפורום:

אודות הפורום בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות

מה, אתם לא רוצים ילדים??? לא יכול להיות! כשתגדלו זה ישתנה על-בטוח! אבל זו מהות הנשיות! ומשמעות החיים! ילדים זה שמחה! לא שמעתי על דבר כזה בחיים! את לא נורמלית! שמעתם את המשפטים האלו כבר מיליון פעמים? לפעמים עוברת לכם בראש המחשבה שמשהו לא בסדר? המשפחה והחברים לא מבינים? כל נהג-מונית שני מנסה לשכנע שמדובר בטעות? איך בונים זוגיות שאינה מבוססת-ילדים?; מה המשמעויות הפוליטיות של הבחירה האישית הזו?; האם יש טעם בכל הטיעונים הדמוגרפיים, הפוליטיים, הפמיניסטיים, הפסיכולוגיים והאישיותיים או שפשוט נולדנו בלי הגן הנכון?; איך מתמודדים עם החברים שלא מפסיקים לדבר על ילדיהם הנפלאים? איך משפיעה הסוציאליזציה על האפשרות לבחירה חופשית? אתם אלהורים או בעצם מתלבטים? בת/בת הזוג רוצה ילדים ואתם לא?  ועוד ועוד מטרת הפורום היא להוות מוקד תמיכה חברתית לאנשים שבוחרים בחיים ללא ילדים. זה המקום להתלבט, לתהות, לחזק, ללוות ולתמוך באלהוריות ואלהורים;

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
ברוכים הבאים לפורום, לשעבר פורום נשים שלא רוצות ילדים. נא לקרוא את תקנון הפורום לפני הכתיבה.
אמהות, סקרנים, אורחים, תחקירנים, חוקרות/ים ושאר מתעניינים - אנא לחצו על המשך...
לקישורים לקהילות נוספות לאנשים שלא רוצים ילדים   -   אנא לחצו על המשך...
אמהות מאושרות, סקרנים ואורחים לרגע: נא לעיין ב``שאלות נפוצות`` לפני הכתיבה בפורום 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'שלום לכל היפות והאמיצות '
שלום לכל היפות והאמיצות
15/11/2018 | 20:34
5
55
קודם כל ממש כייף שיש פורום כזה ושגיליתי אותו. בלי הרבה ברברת על עצמי, אז ככה אני בת 37 בזוגיות קרוב ל- 4 שנים עם גבר צעיר ממני בעשור, ללא רצון/חשק/ כמיהה/ ושאר הירקות לילדים לחתונה או אפילו למגורים משותפים. אני משערת שכמו רבות מהנשים כאן גם אני ידעתי מאז ומעולם שהורות זה משהו שלא מדבר אלי בלשון המעטה. שמעתי גם אני את האמירות המפגרות האלה של " עוד לא הכרת את האדם הנכון" או " את עדיין צעירה גם אני חשבתי ככה בגילך"  או משפטים בסגנון של " זה מהות הקיום שלנו" ושאר הבחילות שבוודאי כולכן נתקלתן. ויום אחד החלטתי שאני לא מאפשרת לאף אחד אבל לאף אחד לצייץ את תפיסת עולמו לגבי מה עלי לעשות עם הרחם שלי. התחלתי עם הסביבה הקרובה, חיכיתי להזדמנות שמישהו יזרוק איזו הערה לאוויר כדי לתקוף וזה לא איחר לבוא. עד אותו רגע עוד ניסיתי להסביר את עמדתי ואת עצמי כאילו אני חייבת דין וחשבון אך לא עוד. הראשונה שהעמדתי במקום הייתה אימא שלי, כאשר יום אחד ישבנו על בירה והיא זרקה לי משהו בסגנון של" תנסי מה איכפת לך " ועניתי לה תקשיבי טוב לי לא יהיו ילדים נקודה! זאת הפעם האחרונה שאת מציקה, מעירה, רומזת או חופרת על זה. יאמר לזכותה שהיא לא הציקה לי באופן כללי רק רמזה מדי פעם. אחריה כל מי שהיה במעגל החברתי שלי וזרק משהו נתתי שתי אופציות או שאתם מתעסקים בחיים שלכם או שאני יוצאת מהחיים שלכם, פשוט מאוד. וזאת גישה שאימצתי עם כל מי שחושב שהדעה שלו מעניינת אותי למרות שלא ביקשתי אותה, כל מי שחושב שהוא יודע יותר טוב ממני מה מתאים לי בחיים ואיך עלי לחיות עם או בלי קשר להורות. 
לסיכום המסר שלי הוא להציב גבולות, וגבולות מאוד ברורים, בצורה מאוד תקפה פעם אחת ולתמיד ולא משנה מי עומד מולכן, משפחה חברים או סתם כאלו החושבים שיש להם זכות להתערב בעניינים לא שלהם. זה יראה מאוד תוקפני ולא מנומס מהצד אבל תאמינו לי זה ישתיק אחד ולתמיד את הסובבים אותכם. מאחורי הגב שיגידו מה שבא להם מולי אף אחד לא מעז לצייץ בנושא. 
 
לצפיה ב-'שלום לך ולגבי הגישה שכתבת'
שלום לך ולגבי הגישה שכתבת
15/11/2018 | 23:47
4
34
אני לא בעד תוקפנות אלא בעד אסרטיביות. 
לצפיה ב-'לפעמים אין ברירה וצריך להיות תוקפני כלפי המציקים.'
לפעמים אין ברירה וצריך להיות תוקפני כלפי המציקים.
17/11/2018 | 01:30
3
12
לצפיה ב-'לפי הגישה שתיארת'
לפי הגישה שתיארת
17/11/2018 | 13:10
20
התוקפנות היא לא לפעמים אלא צריך לנקוט בה לפני שממצים תגובה אסרטיבית. אבל למה את חושבת שאין ברירה אלא לנקוט תוקפנות לפעמים? את יכולה לתת דוגמא לכך שאין ברירה אלא לנקוט בתוקפנות? 
לצפיה ב-'תיקון: "לפי הגישה שכותבת ההודעה הפותחת תיארה" '
תיקון: "לפי הגישה שכותבת ההודעה הפותחת תיארה"
17/11/2018 | 19:48
6
לצפיה ב-'תוקפנות מסוכנת כי היא מייצרת תוקפנות נגדית'
תוקפנות מסוכנת כי היא מייצרת תוקפנות נגדית
18/11/2018 | 18:51
8
או הרס קשרים שהאדם לא היה מעוניין שהם ייהרסו. 
 
יש כאן בעיה לוגית ופסיכולוגית עם הצדקת התוקפנות. אם א' נוקט נגד ב' בתוקפנות אז ב' שנפגע מהתוקפנות ולא רוצה ש- א' יתנהג אליו כך אז יעיל מצידו להשיב בתוקפנות כלפי ב'. אם תוקפנות היא כלי יעיל מצד א' כלפי ב' למה שהיא לא תהיה כלי יעיל מצד ב' להשיב בתוקפנות כלפי א'?  אם תוקפנות מצד ב' כלפי א' לא יעילה אז למה היא יעילה מלכתחילה מצד א' כלפי ב'?  
 
כלומר, הצדקת התוקפנות מניחהשהיא יעילה רק בתנאי ש- א' תוקפני כלפי ב' ולא יעילה כאשר ב' משיב בתוקפנות כלפי א'. היא מניחה שטוב מצד א' להיות תוקפני ומניחה ש- ב' יישב בשקט נוכח התוקפנות. אין כאן עקביות עם הפסיכולוגיה האנושית של התוקפנות. 
 
 
לצפיה ב-'עזרה חשובה להשתתף בראיונות לעבודת סמינריון'
עזרה חשובה להשתתף בראיונות לעבודת סמינריון
16/11/2018 | 15:26
3
74
שלום,
שמי שי, ואני גרה בקיבוץ גונן שבצפון הרחוק. נשואה ואמא לשלושה.
במסגרת לימודיי בתחום הפסיכולוגיה והמגדר, אני מתחילה לכתוב בימים אלה את עבודת הסמינריון שלי בנושא שתמיד העסיק אותי, עוד טרם הפכתי לאמא בעצמי: הבחירה באל-הורות ובהחלטה שלא להפוך לאם, בחברה כמו שלנו שכל-כך מעודדת ילודה, גם כלכלית, גם חברתית וגם הכרתית. מה מביא את האישה להחלטה כזו? איך מתמודדים עם תגובות המשפחה והסביבה – קרובה כרחוקה – לבחירה הזו? מה היא מעידה עליי, כאישה? האם ישנן חרטות? אלו קשיים נחשפים מול בן הזוג (במידה וקיים)?
מנגד – בחרתי להביא את הנשים העקרות – אלו שכל מהווייהן וחלומותיהן מתנקזים לרצון להביא ילד לעולם, אך גופן אינו מאפשר להן זאת והן נזקקות לפנות לערוצי עזרה שונים בכדי לממש את כיסופי האימהות. אלו תחושות מתלוות לתהליך הזה? בגידת הגוף? גזירת גורל? אובדן הנשיות? מה מידת ההשפעה של המשפחה והסביבה הקרובה על ההחלטה כיצד להמשיך? רגעי משבר? רגעי עצמה?
אני פונה אליכן בבקשה שתסכימו לצאת יחד איתי למסע המרתק והפרטי הזה, בתקווה שנצליח יחד, בהשראת הסיפור האישי והמיוחד של כל אחת מכן, להבין טוב יותר מה קורה שם, בנבכי הנפש, כשמגבשת החלטה שלא להביא ילד, או כשמחלחלת ההבנה שהגוף אינו ממלא את ייעודו הביולוגי ובוגד בנו.
ברור לי שכל סיפור הוא עולם ומלואו, פרטי ואינטימי, חלק מבשרכן ומדם ליבכן. אני מבטיחה שכך גם אתייחס לכל פרט ופיסת מידע שתסכימו לחלוק איתי, ללא שום שיפוטיות, בעילום שם וכל פרט מזהה אחר ובמרחב בטוח ומוסכם על-ידכן. אעשה כמיטב יכולתי כך שבסופו של התהליך המשותף, החוויה תהיה מעצימה וחיובית.
קבלת היתר על נושא העבודה יהיה תלוי במספר המרואיינות שאצליח לגייס, ולכן היענותכן היא קריטית עבורי ונדרשת בהקדם האפשרי (עד סוף נובמבר).
אשמח לשמוע מכן. מצפה לכך בכל ליבי.
מייל שלי: shaial@telhai.ac.il
לצפיה ב-'נראה לי שאת ממש לא בפורום הנכון '
נראה לי שאת ממש לא בפורום הנכון
16/11/2018 | 20:35
2
29
 
כאישה בת כמעט 40 שבחרה במודע שלא להביא ילדים, אני לא רואה שום קשר ולו הקלוש ביותר בין נשים או גברים עם כמיהה גדולה לילד ועם זאת אי יכולת ללדת ילד ביולוגי לבין נשים או גברים שהרצון שלהם הוא לחיות חיים ללא ילדים.
 
אשמח לדעת מה הקשר שעשית ואיך הוא בא לידי ביטוי?
 
בהצלחה עם הסמינריון.
 
 
 
לצפיה ב-'הסבר'
הסבר
17/11/2018 | 17:29
1
25
היי,
הקשר בין אל הורות מבחירה לאי הורות מכפייה, וההכרח לחפש אלטרנטיבה להבאת ילד, אינו ברור אולי בהתבוננות שטחית על ההגדרות. אני מנסה לחפש במחקר שלי נקודות דימיון בין שני המצבים, מנקודת הראות של האישה: דימוי הגוף הנשי, הגשמת הנשיות דרך הבאת ילד לעולם, הביקורת מהמשפחה והסביבה, הרהורי חרטה וכד'. כמובן, שלא בהכרח כל אלה קיימים בכל מקרה.
אשמח לשמוע את דעתך. תודה על ההתייחסות.
לצפיה ב-'למה את צופה שלמי '
למה את צופה שלמי
18/11/2018 | 12:47
15
שלא רוצה ילדים תהיה בעיה עם אי הגשמת נשיות באופן הזה? נראה לי סביר שאם מישהי גם מיחסת להגשמת נשיות משמעות רבה וגם הקישור בין הגשמת נשיות לילודה חזק מאוד אצלה,  היא לא תבחר מרצונה לא להביא ילדים.

וסתם מסקרן, למה את מנסה לחפש נקודות דמיון בין שני המצבים?
לצפיה ב-'טוב.. חשבתי שכבר אתרגל לזה.. אבל מסתבר שלא'
טוב.. חשבתי שכבר אתרגל לזה.. אבל מסתבר שלא
10/11/2018 | 00:13
14
113
הלכתי עם אמא שלי לקניות בסופר. כשסיימנו את הקניות עמדה הבודקת ביציאה שאנחנו מיודדות איתה בזה שאנחנו שואלות לשלומה ומברכות לשלום כך כבר כמה שנים ופתאום הפתיעה בשאלות:
הבודקת: את נשואה?
אני: לא
הבודקת: בת כמה את?
אני: כמה חושבת?
הבודקת: 25..
אני: 41
הבודקת: לא נכון! את לא נראית. נווו יאללה מהר להתחתן!!
אני:  מחייכת.
הבודקת: פונה לאמא שלי: נו יאללה מהר מהר להתחתן!!!
אני: מחייכת
הבודקת: יש לך ילדים?
אני: לא.
הבודקת: פונה לאמא שלי: נו.. את לא רוצה נכדים??
ואז פונה אליי" נו.. לפחות תביא ילד!
אני: בציניות: כן בטח שניים!
הבודקת: מה לא?
אני: כן.. בטח  ישר שניים.
הבודקת: יאללה בעזרת השם.

הייתי בטוחה שאני כבר אתרגל לשיחות כאלה עם אנשים זרים שלא מכירים אותי וזורקים לאוויר עצות. מסתבר שלא..
 
לא לפירסום בכללי!!!
לצפיה ב-'גם אני לא התרגלתי לזה, אבל היחס שלי לזה השתנה'
גם אני לא התרגלתי לזה, אבל היחס שלי לזה השתנה
10/11/2018 | 08:46
13
85
אם פעם הייתי מתעצבן כשהיו אומרים לי דברים כאלה, היום התחושה שלי היא פחות של כעס אלא יותר של רחמים כלפי אנשים כאלה.
בסיטואציות האלה אני תמיד מזכיר לעצמי שיש לי מזל שהחיים שלי טובים, בניגוד לרוב האנשים האלה שלהם כנראה יש חיים פחות טובים משלי, וזה מה שגורם להם להציק לאנשים אחרים.
 
לפי דעתי, מישהו שטוב לו בחיים לרוב לא יגיד דברים כאלה לאנשים אחרים.
לצפיה ב-'אז קודם כל..'
אז קודם כל..
12/11/2018 | 21:06
12
62
אני שמחה שהחיים שלך טובים אצלי ממש לא וזה לא קשור לילד.
אותי הפתיע הכניסה הבוטה הזו לפרטיות ממשהיא שרק מברכים אותה לשלום ביציאה מהסופר.
מסתבר שאין לאנשים גבול.
אצלי זה יושב על תחושת פספוס  ובדידות שארגיש אותה ככל שאתבגר( ולא שיכולה לעשות משהו בקשר לזה)
לצפיה ב-'בארץ אין גבול'
בארץ אין גבול
14/11/2018 | 22:57
8
49
בעולם המערבי אין שאלות כאלה.
גם לא נהוג לשאול אדם מה הכנסתו.
זו נחשבת פלישה לפרטיות,אבל הישראליות היא שבטיות וזה נתפס כבסדר.
לי לא מפריע ששואלים על ילדים,אבל את הדעות על אל הורותי הנצחית מבחירה והעדר זוגיות-שמרו לעצמכם, כי לא מעניין אותי.
וטוב לי בסך הכל (חוץ מרעשי השכנים וצחנת סיגריות בקפה השכונתי  ).
לצפיה ב-'לא יודעת איפה בעולם המערבי. אולי באירופה.'
לא יודעת איפה בעולם המערבי. אולי באירופה.
15/11/2018 | 02:01
5
52
בארה"ב גיליתי שאנשים ועוד איך שואלים שאלות אישיות פולשניות ואוהבים לדחוף את האף, גם בעניין ילדים, גם בענייני כספים וגם בעניינים אחרים. נשאלתי פה שאלות שאפילו בישראל מעולם לא נשאלתי ושמעתי גם אנשים מספרים מיוזמתם פרטים אישיים על עצמם לאנשים שזה עתה פגשו, שלא הייתי אפילו מעלה בדעתי לספר או לרצות לשמוע ממישהו אחר, ועוד מישהו שאני בקושי מכירה. 
לצפיה ב-'ארה"ב מורכבת מפסיפס רבגוני מאד'
ארה"ב מורכבת מפסיפס רבגוני מאד
15/11/2018 | 13:50
1
39
הרוב לדעתי אינם כאלה.
 
לצפיה ב-'אחרי שחייתי תקופות בשני סטייטים וטיילתי בעוד כמה - '
אחרי שחייתי תקופות בשני סטייטים וטיילתי בעוד כמה -
15/11/2018 | 21:32
24
יש לי רושם שדי רבים כאלה. בטח לא פחות, ואף יותר, מאשר בארץ.
לצפיה ב-'גם באירופה יש מקומות ששואלים'
גם באירופה יש מקומות ששואלים
15/11/2018 | 14:17
2
35
כשטילנו באירלנד למשל היה רכב ששאל אותנו אם אנחנו נשואים (אז לא הינו) וכשענינו שלא הוא שאל למה לא? נראה לי שלא ענינו ואז הוא אמר לו בפנים רציניות (בתרגום לעברית): חבר, אתה צריך להזדרז אחרת מישהו אחר יציע לה". אולי הוא חי במקום שבו הצעות נישואים יכולות להגיע גם בלי קשר להמצאות במערכת יחסים עם המציע...��
לצפיה ב-'מבחינת אירופה, אני רק יכולה להעיד על רוסים ויוצאי רוסיה'
מבחינת אירופה, אני רק יכולה להעיד על רוסים ויוצאי רוסיה
17/11/2018 | 20:13
1
14
שרבים מהם דוחפים את האף וחטטנים ברמות, וגם יביעו את דעתם הביקורתית והנחרצת על בחירותיהם של אחרים ללא היסוס. פחות יודעת מה קורה באירופה המערבית.
מבחינתי האישית, אני זוכרת סבתא רוסיה שאמרה לי בבוטות: מה פתאום אימצת ילדה? מה, איזה קרוב משפחה הפיל אותה עלייך? 
כנראה המילה טאקט לא נמצאת בלקסיקון שלה. אבל אישית אני ממש לא מתרגשת מכאלה.
 
לצפיה ב-'אני חושבת שיש קורלציה בד"כ '
אני חושבת שיש קורלציה בד"כ
18/11/2018 | 09:47
10
בין תרבות שיותר נכנסת לחיים של אנשים לבין יותר אכפתיות ועזרה הדדית כך שזה חיסרון עם יתרון בצידו, אני לא יודעת אם זה נכון גם לגבי רוסיה.

שמעת פעם דיבור בארץ על זה שבאמריקה בן אדם יכול לפול באמצע הרחוב ואף אחד לא יבוא לעזור ובישראל זה לא כך? אז לגבי ארה"ב לא יצא לי לבדוק (גם לא היתי מלבד בגיל 5) אבל במקרה שבוע שעבר באמת יצא לי לפול ברחוב כשרצתי לאוטובוס ושלושה אנשים באו לבדוק אם אני בסדר , וגם עזרו לי לאסוף דברים שהתפזרו וסימנו לנהג שיחכה והוא חיכה...אז אפשר לומר שבישראל יצא לי לבדוק את הענין .


לצפיה ב-'בישראל אתה נתקל'
בישראל אתה נתקל
15/11/2018 | 14:04
39
באנשים לא קרובים ששואלים מהי הכנסתך? לי לא זכור שנתקלתי. אם מישהו היה שואל אותי אם בישראל זה מקובל היתי אומרת לו שלא כי זה הרושם שלי עד עכשיו.
לצפיה ב-'העיקר שנהיה שלמים עם עצמנו'
העיקר שנהיה שלמים עם עצמנו
15/11/2018 | 19:38
25
אוי.. סיגריות
לצפיה ב-'תודה'
תודה
15/11/2018 | 07:05
2
38
מקווה בשבילך שהעניינים אצלך יסתדרו (עם או בלי קשר לילד ).
לגבי תחושת פספוס: יכול להיות שיש לך תחושת פספוס, מצד שני גם אם היית עושה ילד כנראה שהיתה לך תחושת פספוס, על דברים אחרים...
לגבי הבדידות: אני לא חושב שמי שלא עושה ילדים גוזר על עצמו בדידות. אם יהיו לך עיסוקים, חיי חברה וקשר טוב עם בני המשפחה האחרים שלך - לדעתי לא תרגישי בדידות.
 
לצפיה ב-'תודה יקירי'
תודה יקירי
15/11/2018 | 19:37
1
24
לגבי חיי חברה- כולם נשואים עם  ילדים. מי שיש לו זוגיות וילדים יפגש עם כזה שיש לו זוגיות וילדים. כנ"ל לגבי משפחה.
אבל יש לי גם ככה מלא דברים לסדר גם בלי זה.
נקווה לטוב
לצפיה ב-'לא מסכים איתך'
לא מסכים איתך
18/11/2018 | 22:29
7
שכולם נשואים עם ילדים.
זה נכון שרוב האנשים הם נשואים עם ילדים, אבל תמיד יהיו כאלה שלא. ואת לא צריכה את כולם, את צריכה רק מספר אנשים שיהיו המעגל החברתי שלך.
 
חוצמזה, כשהילדים יהיו גדולים אז גם הנשואים פלוס יוכלו להוות אופציה מבחינתך.
לצפיה ב-'קבוצה המשכית לנשים אלהוריות'
קבוצה המשכית לנשים אלהוריות
07/10/2018 | 00:06
4
218
היי.
פוסט הצגה עצמית, אבל לא רק.

ותקי הפורום מכירים אותי כ-Gלולוגית, ממשיכה באותו כיוון ובוחרת ניק שקשור לעיסוק שלי.

הנה זה בא -
אני אורנה, אוטוטו בת 46, ואני אלהורית מאז שאני זוכרת את עצמי.

עוד כשחשבתי שילדים זאת חובה (כמו בית ספר, וכמו צבא), וחשבתי שפשוט אדחה אותם כמה שאפשר.
עוד לפני שהיה אינטרנט (מאמינים שהיה זמן כזה?) ובטח ובטח לפני פייסבוק.
כשהייתי בטוחה שאני היחידה בעולם (מוזמנים להוסיף את שם התואר המתאים - המוזרה, השונה, החריגה, הנורמלית... ).

אחרי הצבא, ברגע שהפנמתי שילדים זאת לא באמת חובה, ואני מחליטה מה יהיה ולא יהיה בחיי, חשבתי שנידונתי לחיות עם השונות שלי בבדידות..
לא אספר את כל סיפור חיי (ויש סיפור...), אבל כן רוצה לשתף בשתי נקודות משמעותיות:
 
הראשונה -
כשגיליתי את הפורום הזה בתפוז, שאז נקרא "נשים שלא רוצות ילדים",
זה היה בשנת 2004, שלושה חודשים אחרי שהוא נפתח.
גיליתי אותו במקרה, ואז ביליתי לילה לבן בקריאה של כל הדיונים אחורה עד להתחלה, בתחושה כל כך חזקה ש"הגעתי הביתה" ו..."אני לא היחידה בעולם!!".
להכיר עוד נשים כמוני - עשה לי משהו כל כך חזק בחיים, שממש קשה לי לדמיין את החיים שלפני.
 
נקודה שניה -
הייתי בזוגיות עם בן זוג הורי (שרוצה להיות אבא).
זוגיות שתוכננה להיות לכל החיים (בפועל היתה 17 שנה).
ולא רציתי לוותר על עצמי, ובמקביל לא רציתי שבן זוגי יוותר על משהו כ"כ מהותי עבורו כמו הורות.
אז שנים לפני שנושא ההורות המשותפת היה מוכר בכלל ומקובל בפרט, הצעתי זאת לבן זוגי.
זה היה כ"כ פורץ דרך בזמנו, שאפילו רואיינתי על כך לכתבה בהארץ (אותה כתבה שיצאה עם ספרה הראשון של דר' אורנה דונת - "ממני והלאה - הבחירה בחיים ללא ילדים בישראל").
*וחשוב לי לציין שהזוגיות הסתיימה בגלל נושא אחר, כשהיינו בעיצומו של החוזה להורות המשותפת של בן זוגי דאז והפרטנרית שמצא.
 
האלהורות לקחה ועדיין לוקחת מקום נכבד בחיי.
עברתי איתה לא מעט, ואני חלק מהזירה האלהורית מאז גילוי של הפורום הזה, בשנת 2004.
שנים רבות זה היה הבית שלי, בשנים האחרונות פעילה הרבה יותר בפייסבוק.

אני מאמינה בבחירה חופשית.
ומאמינה שכל אחת ואחד צריכים לבחון לעומק את הבחירות שלהם בחיים, בעיקר אלו הבלתי הפיכות, ו"להסתכל בלבן של העיינים" - גם לרווחים וגם למחירים שיש בכל בחירה.
בדיוק בגלל סיבות אלו, ובגלל המשמעות שהיתה ויש בחיי לקשרים שלי עם נשים אלהוריות - אני פותחת את קבוצת "אלהוריות או לא להיות".
קבוצה אינטימית, בהנחייתי, שתיפגש אחת לשבוע למשך 12 מפגשים,
בסביבה לא שופטת, אך כנה ומאפשרת, ותחקור לעומק את האספקטים השונים של הבחירה באלהורות, הן פנימית והן חיצונית.
 
מזמינה אתכן להעמיק במשמעויות האמיתיות של הבחירה באלהורות.
החל מהבחירה הפנימית, דרך הזוגית ועד המשפחתית והחברתית.
מזמינה אתכן להתבונן באומץ ברווחים ובמחירים של בחירה זו.
התבוננות זו תיתן אפשרות לעשות הפרדה בין הקולות החיצוניים, לרצון הפנימי האותנטי של כל אחת ואחת
 
כמו כן הקבוצה תאפשר לפגוש נשים שחושבות כמוך, שלא לוקחות את הבאת הילדים כמשהו שחייבים לעשות.
והיא תיתן במה ליצירת קשרים עמוקים שיוכלו להמשיך מעבר לקבוצה עצמה.
הקבוצה בתשלום.
כל הפרטים - הימים, השעות המיקום והעלות - בקישור המצורף.
♥ ♥ ♥ אשמח לפגוש ולהכיר לעומק כל אחת מכן ♥ ♥ ♥
מזמינה אותך לדבר איתי, בכל שאלה.
אורנה - 053-3314335

https://www.facebook.com/events/671549569844881/
לצפיה ב-'הסבר קצת יותר עמוק על מהות הקבוצה ולמי היא מתאימה'
הסבר קצת יותר עמוק על מהות הקבוצה ולמי היא מתאימה
07/10/2018 | 00:12
1
144
התשובה מורכבת מכמה חלקים -
שבמהות הקבוצה היא בראש ובראשונה לאלהוריות שיודעות שהן כאלו.
אכן יש בקבוצה מקום גם למתלבטות, כי התהליך יאפשר להן להתחבר לרצונן הפנימי, וגם להביט על המחירים והרווחים.
אבל בואי נדבר שניה על נשים כמוני וכמוך - שיודעות, בטוחות ושלמות עם הבחירה (אני אוהבת להגיד שהבחירה - היא להיות נאמנה לעצמי, למהות הפנימית שלי).
ועדיין יש לנו, כאלהוריות, דילמות שונות, שעולות בחלקים שונים של החיים ובמקומות שונים כגון -
זוגיות (החל ממתי מספרים, דרך האפשרויות השונות בזוגיות מעורבת של הורי ואלהורית),
חיפוש עבודה והתנהלות בעבודה (החל מיתרונות, חסרונות וחוקיות בלספר זאת בראיון עבודה ועד חופשות ושעות סיום בעבודה מול הורים וצרכיהם).
התמודדויות שונות מול החברה, החברים, המשפחה ועוד.
הזדקנות.
חיי חברה.
ועוד כהנה וכהנה נושאים שמלווים את הבחירה שלנו.
עד כאן נושאים שאפשר לדון בהם בפורום ובכל קבוצת פייסבוק.

אז מה הערך המוסף שאני מביאה?
זה כבר קשור לחלק השני, ולטכניקת העבודה בקבוצה.
הקבוצה תערך בפורמט של מעגל נשים.
פורמט שנכנס לעומק של כל הרבדים שלנו.
ברוב החיים אנחנו מתנהלים ברמת השכל, הראש, ההיגיון.
ומאפשים פחות מקום לרבדים אחרים של עצמנו - הרגש והגוף.
בניסיון שלי אני רואה הרבה קונפליקטים בין הרבדים השונים של עצמנו.
והרבה מהם לא גלויים לנו.
וכאן שיטת העבודה של מעגל הנשים מאפשרת הנכחה של המקום בו כל אחת נמצאת, בראש ובראשונה בלי לשנות אותו, אלא להביא אותו למודעות.
וכאן יכול להתחיל תהליך של השכנת שלום גם אם ברבדים שונים שלנו יש נקודות מוצא שונות.
אני מתארת לעצמי שזה קצת לא ברור, ואכן אחד החלקים המאתגרים שלי הן להבהיר את המתנות שמעגל נשים מעניק.

החלק השלישי קשור למהות שבטית.
ליצירת שבט נשי עם קשרים עמוקים שיכולים ללכת איתנו לאורך שנים.

מצרפת פה תירגום של מאמר שחברתי ליפז נוי תירגמה וערכה על שבטיות נשית וחשיבותה בחיינו:
(בתגובה הבאה, כי ממש ארוך)
לצפיה ב-'תרגום מאמר על המהות השבטית'
תרגום מאמר על המהות השבטית
07/10/2018 | 00:13
67
למה נשים צריכות שבט?
 
בימי קדם נשים חלקו הרבה יותר מאשר היום. הן טיפלו בתינוקות שלהן, אספו אוכל ובישלו יחד. הנשים והילדים חלקו את חייהם באופן אינטימי, והיוו מקור של כוח ונוחות זה לזה מדי יום.
 
מסורות כמו האוהל האדום, שבו נשים הגיעו יחד במהלך הווסת להיות יחד, כיוון שפעם היו כולן מסונכרנות עם המחזוריות שלהן ביחד, היו זמן טוב להזנה, שיתוף העסק של נשים ושמירה על כל אחת אחרת מאושרת ושמחה.
כיום, נשים הן הרבה יותר מבודדות בביתן וחיות בנפרד זו מזו.. ההזדמנויות להתראות יחד הן הרבה יותר מצומצמות והזמן שהן כן מבלות יחד מופחת במידה ניכרת. בגלל זה נשים מחמיצות את הריפוי וההזנה שמקורה בלהיות אחת עם השניה.
 
~יצירת מעגל הזנה~
 
נשים הן במרכז חיי המשפחה, מעמודי התווך של המשפחה, המספקות טיפול לילדים ולעתים קרובות לקהילה הרחבה. נשים אחרות ממלאות את הפערים הרגשיים במרחבים, בזכות האינטימיות החברית שיש להן. הן מחזקות את היחסים האלה, כתמיכה ובטחון שאדם אחד לא יכול להיות לך הכל. להיות עם נשים אחרות עוזר לך להיות אמא טובה יותר, אישה טובה יותר. לקבל תמיכה. תמיכה פיזית, רגשית ומנטלית מה שעוזר ליצור סביבה הרמונית לשגשוג הילדים והקהילה.
 
נשים הן מטפלות טבעיות והטבע שלהן הוא אמפתי. זה חיוני עבורן לקבל הזנה, וכיום ההזנה שנשים מקבלות היא דלה, שגורמת לבעיות בריאותיות יותר ויותר. נשים באופן אינסטינקטיבי יודעות איך להזין זן את זו, ורק להיות אחת עם השניה זה משקם.
 
~כוחה של חברות נשית~
 
היתרונות האמיתיים של חברות הן לאין שיעור. חברות עושים את חיינו טוב יותר ומחקרים מראים כי לחברות יש השפעה גדולה יותר על הבריאות הפיזית והפסיכולוגית שלנו מאשר על יחסים משפחתיים.
לנשים יש קשר מיוחד. הן מרעיפות את נשמתן זו לזו. תומכות ומעודדות זו את זו. הסופרת לואיז ברניקוב אמרה: "חברויות נשיות שעובדות הן יחסים שבהם נשים עוזרות זו לזו להשתייך לעצמן."
כוחן של חברויות נשיות מבוססות גם מדעית. חוקרים מצאו כי ההורמון אוקסיטוצין, במיוחד עבור נשים, הוא תרופת החברות , ובהרחבה – גם בסיס לבריאות.
 
~איך חברויות מפחיתות מתח?~
 
מחקר היסטורי מצא כי נשים מגיבות ללחץ בצורה שונה מזו של גברים. לעובדה זו יש השלכות בריאותיות משמעותיות. כאשר אנשים חווים מתח, תגובת הfight אוflight מופעלת ומשחררת הורמונים כגון קורטיזול. אוקסיטוצין - הורמון שנחקר בעיקר עבור תפקידו בלידה - הוא הורמון נוסף שמופרש על ידי גברים ונשים כאחד בתגובה ללחצים. אצל נשים, תגובת הflight או fight נעלמת ומעודדת אותם להגן על ילדיהם ולטפח אותם ולהתאסף עם נשים אחרות כהגנה.
 
ד"ר לורה קליין ושלי טיילור מתייחסות אליו כאל דפוס "דאגה לזולת וחברות". וזה קורה לא אצל בני אדם, אלא גם לנקבות של מינים רבים. כאשר אנחנו באמת עוסקות בדאגה לזולת או בחברות יותר אוקסיטוצין משתחרר, וזה עוזר להפיג סטרס ולהרגיע אותנו. עד לא מזמן מחקרים רבים על לחץ התמקדו בגברים, אומרת טיילור. "לא ייחסו חשיבות לשוני של נשים במחקרים, משום שחוקרים רבים האמינו שהתנודות החודשיות בהורמונים והמחזוריות של האישה יצרו תגובות מתח שגויות מדי מכדי להיחשב תקפות מבחינה סטטיסטית".
 
גברים מייצרים רמות גבוהות של טסטוסטרון כאשר הם נמצאים תחת לחץ, ועל פי ד"ר קליין, זה מקטין את ההשפעות המרגיעות של אוקסיטוצין. לכן הם נוטים יותר להתמודד עם מתח בfight or flight . לעומת זאת, אישה מייצרת אסטרוגן המגביר את ההשפעות של אוקסיטוצין וזה מחייב אותן לחפש תמיכה חברתית.
 
תוקפנות ונסיגה (fight or flight) גובים מחיר פיזיולוגי, בעוד החברות מביאה לנחמה שמפחיתה את השפעות הלחץ. "הבדל זה בחיפוש אחר תמיכה חברתית בתקופות מלחיצות הוא אחד ההבדלים הבסיסיים ביותר בהתנהגות גברים ונשים", אומרת ד"ר טיילור. הבדל זה לבדו תורם להבדל המגדרי באריכות ימים.
 
מחקר שנערך בשנת 2006 בנושא סרטן השד מצא כי נשים ללא חברות קרובות היו בסבירות גבוהה פי 4 למות מהמחלה, לעומת נשים עם עשר חברות או יותר. ובמיוחד, קרבה וכמות האינטרקציה במגע עם חברה, לא היו קשורים להישרדות. רק זה שיש חברים זה מספיק כדי לייצר הגנה.
 
~אחוות אחיות / סיסטרהוד~
 
ג'יין פונדה, פעילה ושחקנית אומרת: "חברות בין נשים שונה מאשר חברות בין גברים. אנחנו מדברות על דברים שונים. אנחנו מתעמקות, גם אם לא ראינו זו את זו שנים. ישנם הורמונים שמשתחררים מאישה לאישה והם בריאים לחסל את הורמוני הסטרס. אלה החברות שלי שממשיכות לשמור על עמוד השדרה שלי זקוף וישר. בלעדיהן, אני לא יודעת איפה אני אהיה. אנחנו צריכות להיות ביחד ולעזור אחת לשניה.
 
פונדה וחברתה הקרובה לילי טומלין ביצעו שיחת TED על חשיבותן של חברויות נשיות, וקישרה בין קשרי החברות של נשים למקור כוח מתחדש:
"זה בגלל החברויות שלנו - חברויות נשיות זו מקפצה לאחוות אחיות (סיסטרהוד), ואחוות אחיות יכולה להיות כוח חזק מאוד לתת לעולם את מה את הדברים שבני אדם זקוקים לו נואשות.
לצפיה ב-'קישור ישיר לאירוע בפייסבוק - אלהוריות או לא להיות'
קישור ישיר לאירוע בפייסבוק - אלהוריות או לא להיות
07/10/2018 | 00:22
83
לצפיה ב-'אם יש שאלות, רצון להבהרות או כל דבר - אני כאן :)'
אם יש שאלות, רצון להבהרות או כל דבר - אני כאן :)
09/10/2018 | 11:08
27
לצפיה ב-'מחפש להכיר מישהי שלא רוצה ילדים'
מחפש להכיר מישהי שלא רוצה ילדים
06/10/2018 | 16:25
1
185
שלום לכולם.
 
אני בן 34, גר באיזור נתניה. בחור משכיל, נראה טוב, עם ראש על הכתפיים.
 
רק מה? לא רוצה ילדים. יותר מדי פעמים זה מנע ממני להיענות לשידוכים או חיזורים פשוט כי התוצאה ידועה מראש.
 
ניסיתי באפליקציות היכרויות והכרתי אחלה נשים אבל כולן פסלו אותי בגלל העניין הזה.
 
אז.. אשמח להכיר מישהי שלא רוצה ילדים .
 
 
לצפיה ב-'הי, שולחת לך מסר...עבור אחותי...'
הי, שולחת לך מסר...עבור אחותי...
25/10/2018 | 20:15
43
לצפיה ב-'עיצרו את מכונת ההזרעה/עפרי אילני, הארץ.'
עיצרו את מכונת ההזרעה/עפרי אילני, הארץ.
30/09/2018 | 14:16
1
204
כתבה על התופעה מעיתון הארץ, מלפני כחודשיים

https://www.haaretz.co.il/magazine/underthesun/.pr...
לצפיה ב-'מאמר נכון מאוד בעיניי'
מאמר נכון מאוד בעיניי
02/10/2018 | 13:27
117
כבר שנים שאני טוען שבמדינה שלנו, אנשים שלא עושים ילדים תורמים למדינה בכך.
דרך אגב, הדברים אמורים לגבי ישראל. לגבי אירופה - המצב שונה.
לצפיה ב-'מופע חדש'
מופע חדש
31/08/2018 | 14:59
9
254
יצאתי במופע חדש, והכנסתי בו את סיפור האלהורות שלי, מוזמנים. הנה קטע וידאו מהפייסבוק:
https://www.facebook.com/187597438728848/videos/76...
לצפיה ב-'תודה. בהצלחה '
תודה. בהצלחה
31/08/2018 | 18:30
34
לצפיה ב-' יפה מאוד '
יפה מאוד
08/09/2018 | 18:29
3
57
בתכלס זה נכון, ואולי בעצם לא?!
אני חושב שאין תשובה ברורה, כל אחד מפרש את החיים בצורה שהוא רואה אותם.
מה שכן, הדברים לא פשוטים, ולא קל כלכך ללכת עם מה שאתה מרגיש , כן יש ביקורת וכדומה....
אגב אינני אלהורי...  
לצפיה ב-'המופע הבא ב 18.10 בגדרה.'
המופע הבא ב 18.10 בגדרה.
08/09/2018 | 19:00
2
58
לינק לרכישת כרטיס:
לצפיה ב-'באיזו שעה והיכן בגדרה?'
באיזו שעה והיכן בגדרה?
11/09/2018 | 15:16
1
25
לצפיה ב-'היי'
היי
11/09/2018 | 16:03
65
בשמונה בערב. בכוונה לא כתבתי איפה כי אני לא רוצה שיהיה מפוצץ,
נתתי לינק לרכישת כרטיסים והוא נסגר כשהוא מגיע ל-40 כרטיסים (40 מקומות). 
אם אגיד איפה, אנשים ירשמו ביומן ויגיעו לשם בלי לרכוש כרטיס,
ואז יהיה מפוצץ. לכן מי שמעוניין לבוא, שיפנה אלי בפייסבוק בפרטי ואגיד לו. 
לצפיה ב-'נני?'
נני?
14/11/2018 | 11:36
1
10
נו טוב,לאח מותר
לצפיה ב-':)'
:)
14/11/2018 | 20:54
5
לצפיה ב-'יש בצפון?'
יש בצפון?
14/11/2018 | 22:49
1
4
לצפיה ב-'כרגע לא, אולי בעתיד.'
כרגע לא, אולי בעתיד.
15/11/2018 | 05:15
2
לצפיה ב-'איך אני מכיר אל הורית נחמדה מהצפון?..חזרתי מחו"ל..אחרי כמה'
איך אני מכיר אל הורית נחמדה מהצפון?..חזרתי מחו"ל..אחרי כמה
30/08/2018 | 13:43
226
שנים,גר בצפון,אמצע שנות ה-50,בחור נחמד מאוד...(:...אין לי פייסבוק,חיי את שנות ה-70 היפות.
לצפיה ב-'למה מתנגדים לשיקום אסירים?'
למה מתנגדים לשיקום אסירים?
27/08/2018 | 14:09
47
126

פרופ' אורן גזל-אייל (דיקאן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה, ראש המרכז לחקר משפט, פשיעה וחברה) מסביר למה לדעתו בני אדם רבים מתנגדים לשיקום אסירים.

"למה אנחנו לא מרחיבים את רשת הביטחון הסוציאלי שלנו? בדרך כלל מועלים שני טעמים נגד הרחבת הזכאות לדיור ציבורי, הבטחת הכנסה,...
המשך>>

פרופ' אורן גזל-אייל (דיקאן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה, ראש המרכז לחקר משפט, פשיעה וחברה) מסביר למה לדעתו בני אדם רבים מתנגדים לשיקום אסירים.

"למה אנחנו לא מרחיבים את רשת הביטחון הסוציאלי שלנו? בדרך כלל מועלים שני טעמים נגד הרחבת הזכאות לדיור ציבורי, הבטחת הכנסה, דמי אבטלה וכיוב'.
 
האחד – זה עולה כסף, והכסף דרוש לדברים אחרים (ביטחון, בריאות, חינוך..).
 
השני – שזה יוצר "סיכון מוסרי" moral hazard. אם המדינה תיתן לאנשים יותר מידי בחינם, הדבר יתמרץ אנשים להתאמץ פחות, לעבוד פחות ולהעדיף את רשת הביטחון הסוציאלי המתגמלת יותר על פני עבודה. למשל, אם נגדיל את דמי האבטלה, פחות אנשים יעבדו, והמספר הקטֵן של העובדים יצטרך לממן את המספר הגדל של המובטלים.

 הכל טוב ויפה אבל כל זה לא יכול להסביר את ההתנגדות לשיקום אסירים – אחת הקבוצות החלשות ביותר בחברה. טיפול באסירים מחוץ לכלא זול הרבה יותר מכליאתם. אם במקום לכלוא אותם לתקופת המאסר המלאה נשחררם בתנאי שישתתפו בתכניות שיקום מחוץ לכלא נחסוך הרבה מאוד כסף. לא חסכון עקיף, עתידי, אלא בחיסכון ישיר, מיידי. הכלא הרבה יותר יקר מכל תוכניות השיקום. 

 גם הטיעון של הסיכון המוסרי לא תקף כאן – כי אנשים לא יבחרו להיות אסירים רק כי חלק מתקופת מאסרם תוּמר בהליכי שיקום יעילים מחוץ לכלא. נוסף על כך, בעוד שמנגנוני הרווחה האחרים מיועדים בעיקר לדאוג לזכאים, טיפול בעבריינים תורם לחברה כולה לא פחות מאשר לזכאי הטיפול, שכן הוא מקטין את הסיכוי שהם יחזרו לעבריינות בעתיד. 

 אז מה מסביר את ההתלהבות שלנו מכליאה ממושכת? מה מסביר את קריאות השמחה שנשמעות כל פעם שוועדת שחרורים מחליטה להשאיר אדם לרצות את מאסרו עד-תום ואת זעקות השבר כשהיא מחליטה להעבירו לתכנית שיקום כאסיר ברישיון מחוץ לכלא? כנראה שביחס לאסירים – שחלקם הגיעו למצבם גם בשל כִּשלי רשת הביטחון הסוציאלית – חייבים לקחת בחשבון עוד מרכיב. אנחנו שונאים אותם. אנחנו מוכנים לשלם הרבה כסף, לעבוד קשה יותר ולשלם יותר מיסים, לוותר על האפשרות לתת לילדיהם ולמשפחה שלהם סיכוי אמיתי לצאת מהמעגל, ואפילו לסבול עוד עבריינות שנובעת מכך שהם יוצאים מהכלא ללא שיקום אמיתי כדי להשיג את המטרה האמיתית – שהם יסבלו עוד. יש כאלו שקוראים לשנאה הזו "גמול" – כיוון שגם את המונח גמול (עקרון חשוב שתכליתו העיקרית היא לקבוע רף עליון לעונש, אותו לא ניתן לחצות גם כאשר הדבר רצוי מבחינה תוצאתנית) הצלחנו לעוות כל כך."

בכתבה להלן משתתפים כמה מחברי ועדת דורנר, שניסתה לשנות קצת את השיח הזה:

הכתבה של עומרי אפרים: "נשארנו כלואים גם אחרי שיצאנו מבית סוהר". הכשל בשיקום האסירים המשוחררים בישראל" ואינט 23.4.2016
לצפיה ב-'"ילדים זה סיוט"- מתוך פורום זוגיות במשבר'
"ילדים זה סיוט"- מתוך פורום זוגיות במשבר
27/08/2018 | 13:20
22
356
משבר?תוהה... LEO3077< ההודעה="" הנוכחית21/08/2018="" |="">
הי לכולם,נשואה 15 שנה+2 בנים ביסודי.
הבעיה העיקית היא ילדים שהרסו לחלוטין את הזוגיות...הם קשים,בעייתיים ,נורא קשה לחנך אותם...וגם מלחמות כל היום על מחשב וטלפון,שום שיטה לא עובדת...
בקיצור,לא מבינה מה כיף בזה...באמת שלא..
ממליצה תמיד לא לעשות ילדים כי בגדול זה סיוט...פשוט לא כולם מדברים על זה,וגם אני בטוחה שאני לא יחידה שחושבת כך...
לצפיה ב-'על מה לא מדברים בישראל'
על מה לא מדברים בישראל
02/09/2018 | 15:56
21
283
ילדים הם אתגר מאד לא פשוט לזוגיות וכן, יש אנשים שלא טוב להם בהורות, אני מניחה שזה לא הרוב.. אבל יש (יש את הדוקטורט של ד"ר אורנה דונת שמדבר על חרטה הורית). העניין הוא שהקול הזה הוא טאבו במדינת ישראל אשר מקדשת מאד את הילודה. אני מכירה לא מעט אנשים שהביאו ילדים מתוך לחץ מאד קשה שהסביבה עשתה להם (שלדעתי לא יעלה על הדעת להפעיל לחצים על אדם אחר בנושא כ"כ חשוב, משמעותי ומשנה חיים....)...
 
יש לי חברה ששיתפה אותי שהיא מתגעגעת לתקופה שלה לפני הילדים.. היא לא מהססת לדבר על כך והיא עושה הכל למען ילדיה. היא אם מאד טובה.
 
אני חושבת שככל שאדם יכול "לבוא במגע" עם מכלול הרגשות שלו ולהבין שזה בסדר להרגיש גם את זה, הוא יותר בריא נפשית. שהעולם הוא לא דיגיטלי, שהוא לא "שחור לבן" אלא יש בו שפע של גוונים באמצע, הוא יבין שיש מקום להרבה מאד רגשות ומחשבות וזה לא הופך אותו לרע, אם נשים רק היו יודעות את זה, לדעתי היה גם פחות דיכאון לאחר לידה (שמצפים מהאם להיות מאושרת, פרפקציוניזם ועוד...)
 
אני לא יודעת באיזה משבר נמצאת כותבת ההודעה שם אבל יש טאבו מאד גדול בישראל לקולות האילו .. ויש האדרה של האמהות, הילדים ועוד..
 
 
לצפיה ב-'לא הופך אותו לבן אדם רע'
לא הופך אותו לבן אדם רע
03/09/2018 | 14:33
20
160
אבל אם הוא חי בהרגשה מתמשכת שהילדים זה סיוט אז מן הסתם על טיב ההורות  כן סביר שזה ישפיע לשלילה, לא? סיוט זה משהו שאנשים מאוד לא אוהבים לחוות ובטח לא לחיות בתוכו.

להתגעגע לתקופה שלפני באמת לא נראה לי אמור לסתור הורות טובה כי אנשים הרי יכולים להתגעגע גם לילדות שלהם מבלי לשנוא את חייהם ואף עם זה שהם אוהבים את בני זוגם למשל ,  למרות שבני זוגם שיכים לחיים שאחרי הילדות. אבל להרגיש שהילדים זה סיוט זה דבר אחר מלהתגעגע לתקופה שלפני. לי למשל קשה לדמיין מצב שבו אני גם אוהבת משהו/מישהו וגם חושבת שלחיות איתו זה סיוט, בעולם שאני מכירה לפחות אלו שני דברים סותרים.
לצפיה ב-'לדעתי לאהוב מישהו ולא לרצות לחיות איתו זה לא סותר'
לדעתי לאהוב מישהו ולא לרצות לחיות איתו זה לא סותר
03/09/2018 | 16:51
2
113
אפשר לאהוב מישהו מרחוק. לאהוב אדם אין פירושו לאהוב חיים משותפים עם אותו אדם. 
לצפיה ב-'אבל כאן הלא לרצות לחיות איתו זה ברמה של לשנוא לחיות איתו'
אבל כאן הלא לרצות לחיות איתו זה ברמה של לשנוא לחיות איתו
03/09/2018 | 18:50
1
84
זו המשמעות של סיוט. אם חיים עם מישהו ששונאים לחיות איתו סביר שהיחסים יושפעו לרעה, לא כך?
לצפיה ב-'היחסים יושפעו לרעה'
היחסים יושפעו לרעה
03/09/2018 | 19:02
66
אני רק התייחסתי לשאלה אם שונאים לחיות עם מישהו אז זה סותר לוגית אהבה כלפיו אבל מרחוק. לדעתי זה לא סותר. 
לצפיה ב-'אכן סביר שאם זו תחושה מתמשכת של אותו אדם'
אכן סביר שאם זו תחושה מתמשכת של אותו אדם
05/09/2018 | 15:56
16
88
זה עלול לפגוע בהורות שלו (שרואה רק את הרע בהורות). זה נראה לי משהו מאד חד ממדי, אני לא רוצה לשפוט אבל חושבת שאדם כזה צריך לקבל עזרה מקצועית על מנת לתפקד טוב יותר בהורות ולהרגיש טוב יותר
לצפיה ב-'לא חושבת שזה עניין של לראות'
לא חושבת שזה עניין של לראות
11/09/2018 | 01:24
15
49
רק את הרע בהורות אלא שיש ילדים שהם קשים לגידול. יש הורים שמבורכים בילדים מקסימים עם אופי נח ויש כאלה עם שלל בעיות ואופי שקשה להסתדר איתם ואז ההורה לא מרגיש טבעי  וצריך לעשות שמיניות באויר בכדי לדעת לתקשר נכון ולא לסבול מהקשר. אין ספק שכשאישה נשואה אבל בפועל עושה הכל לבד ואין לה בן זוג שיתמוך בה ויהיה שותף פעיל בקשר עם הילדים זה בהחלט יכול להפוך לבלתי נסבל.
לצפיה ב-'נראה לי שאופי שקשה'
נראה לי שאופי שקשה
11/09/2018 | 13:08
14
65
להסתדר איתו ושלל בעיות לרוב לא צומחות בחלל ריק ויכולות להיות מאוד קשורות לגישה להורות (אני לא אומרת שקל להצליח בזה בהכרח אלא שזה קשור). לא ברור פה מה הביצה והתרנגולת כי אם יש יחס הורי לילדים כאילו הם באו לעולם עם מטרה למרר להורה את החיים ויחס מרוכז בעצמו ובסיפוקים מידיים של ההורה (כזה שפחות רואה את הילדים כבני אדם לעצמם אלא יותר ביחס אליו) אז כשלעצמו זה יכול ליצור אצל הילדים אופי שקשה להסתדר איתו, לדעתי.

אגב, יחסית לנושא שהוא טאבו דווקא מעניין לראות שרובן הגדול של התגובות אינן תוקפניות אלא עניניות ומנסות להציע דרכים לשנות את המצב, או פשוט מצהירות על רגשות שונים לילדים שלהם, שגם זו תגובה ענינית לדברים שנכתבו בגלל שהם כללו גם המלצה לכולם לא לעשות ילדים.
לצפיה ב-'יכול להיות שזה קשור'
יכול להיות שזה קשור
11/09/2018 | 21:16
2
36
לגישה של ההורה.. אבל עדיין יש ילדים קשים יותר לגידול. רואה מסביבי ילדים וההבדלים בינהם.
כן.. אהבתי את התגובות שם(:
 
לצפיה ב-'לולי אני מסכימה איתך שיש ילדים שהם יותר מאתגרים לגידול'
לולי אני מסכימה איתך שיש ילדים שהם יותר מאתגרים לגידול
12/09/2018 | 04:31
1
49
ויש להם אופי יותר קשה בין אם זה קשור כמו שאונסנט כתבה ש"מה קודם למה הביצה או התרנגולת" או שפשוט נולדו עם מזג פחות נוח (וזה קיים בעולם הפסיכולוגיה) ויש מגוון שלב בעיות אישיות שמאד קשות להתמודדות ומאתגרות הורות לעומת ילדים יותר נוחים.
 
זה קיים וזה ידוע
לצפיה ב-'תודה:)'
תודה:)
14/09/2018 | 20:34
12
לצפיה ב-'יכולות להיות קשורות לחינוך ההורי ויכולות לצמוח מאישיות של '
יכולות להיות קשורות לחינוך ההורי ויכולות לצמוח מאישיות של
12/09/2018 | 04:34
10
51
ילד וטמפרמנט תינוק מולד - ידוע בעולם הפסיכולוגיה..
 
יש לדברים האילו טיפול, זה קשה ומאתגר
 
יש ילדים יותר נוחים, עם מזג יותר נוח ויש ילדים הרבה יותר קשים 
 
שלא נדבר על זה שפעם ילדים ונוער קיבלו חינוך הרבה יותר טוב מהיום, שכל ילד הוא "נסיך" "נסיכה" ו"את לא מחליטה עלי"  כמו הפרסומת היודעה שאומרת הכל
לצפיה ב-'מעתיק פוסט של דן לסרי'
מעתיק פוסט של דן לסרי
12/09/2018 | 10:58
8
57
ממובילי החינוך הדיאלוגי בישראל. מעתה ואילך הדברים הם ציטוט שלו:
 
"לאור בקשות, הנה תמלול הסרטון שהעליתי אתמול - ילדים זקוקים לאהבה, לא לחינוך:

"1.

יש בלבול גדול באופן שאנחנו כמבוגרים מבינים את תפקידנו ואחריותנו כלפי הילדים. והזעקה עולה מן הארץ. 

אני מדבר בלשון רבים – מבוגרים, ילדים – כי ברור לי שההורה היחיד (או המחנך היחיד) מושפע מאוד מסביבתו וממסורת תרבותו. וגם אם הוא היה רוצה לפעול אחרת, התנאים האובייקטיביים שבהם הוא מוצא את עצמו, מקשים עליו. 
אז אפשר להגיד שלא בו האשם הוא רק עוד קורבן של המערכת. 

מצד שני, המערכת החברתית הזו לא נולדה משום מקום, גם אם יש כוחות המעצבים אותה ברמתה היא, היא בעיקר ביטוי מצטבר להבנה לאחריות ולפעולה של הורים ומחנכים יחידים. 

לכן כשאני אומר שמבוגרים מבולבלים בהבנת תפקידם ובוגדים באחריותם, אני מתכוון בו זמנית לתרבות המבוגרים בגדול אבל גם לכל יחיד ויחיד בתוכה בקטן.
2.

במי אנחנו בוגדים?

תרשו לי משל.

נניח שהיה לנו חבר שהיה יוצא לניתוח מסובך בארצות הברית ומפקיד בידינו צמח נדיר בעציץ, אותו הוא מגדל כבר שנים רבות במסירות רבה. תוך חודש הוא חוזר ובינתיים הוא מבקש מאיתנו רק להשקות אותו אחת ליומיים, ולדשן אותו אחת לשבוע, ובאופן כללי לעקוב אחריו ולוודא שהוא בסדר.

אנחנו מקבלים על עצמנו את האחריות אבל אחרי שחברינו נוסע ואנו נותרים עם הצמח, אנחנו מתרשמים שזה צמח מוזר שלא נראה כמו שצמח צריך להיראות. אז אנחנו משקים אותו אבל באותה הזדמנות גם קוצצים פה ושם בענפיו, מורידים לו כל מיני פרחים מיותרים, סותמים כל מיני נקבוביות שלא במקומן. ולאט לאט מעצבים אותו על פי תפיסתנו.

אחרי חודש חוזר החבר, ואנו מגישים לו בגאווה את פרי מעשה ידינו. אבל הוא נחרד ונרעש, וחש בגידה צורבת. הוא נתן בנו אמון, ואנחנו – זה ברור – התבלבלנו לגמרי. מה חשבנו לעצמנו? 

עכשיו, אפשר להגיד, שהכול בגלל שאנחנו לא מבינים בצמחים נדירים, ושאיננו יודעים איך לגדל אותם, ואולי גם לא מעניין אותנו. אלא שעל זה אי אפשר להאשים אותנו – צריך הרבה שנים וניסיון כדי להבין בגידולים כאלה, ולא כולם צריכים להתעניין בצמחים נדירים. שורש הבגידה שלנו הוא אחר: לא בחוסר ההבנה או בחוסר העניין, אלא בכך שלא כיבדנו את זה שהצמח הזה הוא לא שלנו. שייך הוא לחברינו. הוא רק הופקד בידינו למשמרת.

אותו דבר לגבי ילדינו – הם לא שלנו – לפחות לא באופן הזה. הם רק הופקדו בידינו. זה שאנחנו לא מבינים איך מגדלים ילדים, ופעמים רבות זה גם לא מעניין אותנו, זה אולי רע הכרחי אבל אי אפשר להאשים אותנו בזה. 

אבל זה שאנחנו עושים כאן כבשלנו, בלי לנהוג ביראת הכבוד הראויה כלפי מה שהופקד בידינו – זה בלתי נסלח.

3.
תגידו אולי – רגע רגע, במשל שלך יש איזה חבר שהצמח שלו, ושאחרי חודש עתיד לתבוע מאיתנו את הצמח הנדיר חזרה. אבל הילדים – אנחנו לא רואים פה אף אחד.

כן, זו בדיוק הבעיה. אנחנו לא רואים אף אחד. אז תרשו לי להגדיל את התמונה, אולי כך נצליח לראות יותר טוב. 

בוא נגדיל את התמונה עשרים שנה קדימה. אתם רואים את הבחור הזה? מזהים את הבחורה הזו? – כן החיים האלה שהופקדו בידיכם – שייכים להם, לא לכם. עכשיו בוא נקטין את התמונה חזרה, ונחזור לתינוק הקטן הזה שהושם אצלכם למשמרת – אולי אתם לא רואים – אבל הוא עדיין שם היא עדיין שם. יש הרבה דברים שהוא עדיין אינו יכול לעשות באופן עצמאי, דברים שאינו מבין, ואינו יכול, ובכל זאת, חייו הם שלו. אתם כאפוטרופוסים, מחליטים על חלקים רבים, כך צריך להיות, אבל אתם מחליטים עבורו, במקומו, בגלל שעכשיו הוא לא יכול, זה רק בינתיים, וברגע שתוכלו, כשהוא יהיה בשל לאסוף מחדש את אחריותו, תעבירו אליו.

וכל העניין הוא להבין שזה בינתיים.

שזה לא שלכם לעשות עליו כל מיני ניסויים ועיצובים. הוא ראוי לחרדת הקודש המגיע לאוצרו של מישהו אחר. 

וזה מן המקום הזה שאני מקונן על הבלבול הגדול של המבוגרים וטוען: ילדים לא זקוקים לחינוך, הם זקוקים לאהבה. זו מידת האחריות המדויקת אשר מעבר לה כבר מתחילה הבגידה באמון. מה חשבתם לעצמכם כשהתחלתם להפעיל עליהם את כל הפרוצדורות החינוכיות שלכם? מי הרשה לכם? איזו יהירות גרמה לכם להאמין שאתם יודעים מה הוא הטוב הראוי והיפה ושעל פיו צריך לקצץ בענפיהם? אני לא מתרשם שיש פה איזה מומחים גדולים לענייני האדם והחיים...

4.

תרשו לי לסייג את מה שהרגע אמרתי. ילדים לא שייכם רק לעצמם – תפיסה כזו תהיה חלק מתפיסה מבודדת ומנוכרת האופיינית לתרבות הפוסט-מודרנית והקפיטליסטית – ילדים שייכם לחיים, שייכים לקהילתם, שייכים לעולם. אלא שכל ההרחבה הזו לא פוגמת במה שנאמר למעלה על הצורך לכבד את מה שאינו רכושכם. ואדרבא היא רק מעמיקה את העיקרון ואת הצורך בכבוד. הם לא בבעלותכם. חייהם אינם שלכם. ואינכם רשאים לעשות בהם ניסויים. הם הופקדו בידיכם באופן זמני, ואחריותכם היא להשקות ולדשן – משמע לספק את הקרקע שבה הם יכולים לגדול ולפרוח. כל השאר שייך להם – לא לכם. להם – כלומר לחיים, לעולם.

ואחרי שמבינים את זה, אפשר מחדש להבין ששייכות היא דווקא בעצם העיקר, רק שזו לא שייכות של בעלות, המרשה לכם לנהוג פה באטימות, אלא שייכות המחברת אתכם ואת ילדיכם בקומת הלב, ועושה את המפגש ביניכם לאותה קרקע פורייה שלה הם כל כך זקוקים, ואשר קראתי לה גם אהבה.

אומר זאת שוב, אם כן – ילדים לא זקוקים לחינוך – הם זקוקים לאהבה. ואם אתם רוצים להיוודע באופן ישיר לאמת של אמירה זו – נסחו אותה בלשון אישית, לגביכם היום: אני לא זקוק לחינוך, אני זקוק לאהבה. תתפלאו לדעת שגם ילד בן שלוש, לא שונה מכם בעניין הזה. 

5.

זה מה שנקרא לכבד ילדים.

זה לא אומר לא להנהיג, לא להציב גבולות כשצריך, או לא ללמד – כל אלה הם חלק מאחריות ההורה והמחנך – זה רק אומר לעשות את כל אלה מן השורש המוסרי הנכון. 

להציב גבולות, אבל להבין שהגבולות הללו הם דו-כיווניים ונועדו בעיקר להגן על הילד מרודנות המבוגר. להנהיג אבל לעשות זאת כמעשה של נוכחות ולא כמעשה המבקש לשבור את רצונו של הילד. ללמד, אבל לא כמעשה של כפייה הרוצה לעצב את נפשו ומחשבתו של הילד, אלא כהדרכה של דוגמא אישית ואכפתיות.
כל ילד שנולד הוא הבעת אמון. 

הבה לא נבגוד באמון הזה.

תודה."
לצפיה ב-'הוא אמר הרבה, אך לדעתי בסופו ל דבר סתר את עצמו'
הוא אמר הרבה, אך לדעתי בסופו ל דבר סתר את עצמו
12/09/2018 | 19:57
7
39
"הילדים לא זקוקים לחינוך, הם זקוקים לאהבה" - הוא חוזר על זה כמה פעמים, ואז פתאום נזכר שצריך להנהיג ולהציב גבולות, ו"לעשות זאת מהשורש המוסרי הנכון". הנהגה והצבת גבולות כשצריך זה בדיוק חינוך, אז בעצם אין מנוס מלחנך. אני מאמינה שרוב ההורים לא עושים זאת כדי לעשות לילד דווקא, להקשות עליו או לשבור אותו, אלא בדיוק מתוך מה שהפרופסור מכנה "אהבה ואכפתיות", כדי שהילד ירכוש כלים להיות לחלק מהעולם והחברה, כדי שיוכל לקחת בהם חלק חיובי ולהתמודד איתם בצורה שלא תאמלל אותו ואת סביבתו.  
אבל, וזה אבל גדול, אהבה ללא חינוך בלתי אפשרית, או לפחות לא מספיקה, לדעתי. מי שאוהב ומי שאכפת לו לא יכול להישאר אדיש להתנהגות שמזיקה לילד עצמו או לסביבתו, שמסכנת או פוגעת. אז אני יכולה להבין "חינוך מתוך אהבה", צירוף של אהבה וחינוך, אך לא יכולה להבין "לא חינוך, רק אהבה", מה גם שהכותב הנכבד גם סותר את הקביעה הזו של עצמו בסוף דבריו.
לצפיה ב-'אני מסכים להשגה על המינוח'
אני מסכים להשגה על המינוח
12/09/2018 | 23:00
6
27
אבל הוא גם אמר מעבר לכך. נראה שהוא מציג השקפה של חינוך מינימליסטי מבחינת חינוך לערכים, הטמעת איסורים. נראה שהוא נגד חינוך-יתר. ההשקפה החינוכית המינימליסטית לדעתי היא העיקר אצלו.   
לצפיה ב-'אי אפשר להתייחס לכולם אותו הדבר.'
אי אפשר להתייחס לכולם אותו הדבר.
13/09/2018 | 04:51
5
33
כל ילד הוא אינדיבידואל שונה וזקוק לגישה שונה. אי אפשר להגיד באופן גורף שלכל הילדים המינימליזם הזה מספיק. אני מסכימה שלכל ילד צריך להתאים את מידת החינוך שהוא זקוק לו, ולא בכל מחיר לנסות להגביל או לחנך חינוך יתר או להתעקש על דברים שהם לא ממש חשובים ועקרוניים. אבל אצל כל ילד המקום הזה הוא שונה. את כל אחד מ-4 הילדים שלי הייתי צריכה לחנך אחרת ובמידה שונה. 
לצפיה ב-'לדעתי הטענה היא '
לדעתי הטענה היא
13/09/2018 | 10:34
25
שלכל ילד וילדה יש לתת את החינוך המינימליסטי המותאם. החינוך יהיה שונה בהתאם לילדה או לילד אבל אצל כולם הוא יהיה מינימליסטי (אבל מינימליסטי אחרת).. למשל יתנו לילדה ללכת לפי דרכה ולא ינסו לכפות עלךיה ערכים שהם מעבר למינימום והמ ינימום הוא לא להזיק לאחרים ולא להזיק לעצמך. אבל לא לבחור בשביל הילד שיהיה סטרייט, שיהיה מיני ולא א-מיני, שיהיה הורי ולא אלהורי, שיהיה דתי או חילוני,  שיבחר מקצוע זה ולא אחר. לא להכתיב לילד תוכנית חיים. 
לצפיה ב-'באופן כללי יש הבחנה בין שתי גישות חינוכיות'
באופן כללי יש הבחנה בין שתי גישות חינוכיות
14/09/2018 | 10:52
3
24
חינוך עיצובי וחינוך דיאלוגי. זאת לא הבחנה דיכוטומית אלא יש סקאלה ונקודות שונות על הרצף בין חינוך עיצובי לחינוך דיאלוגי. פרקטיקות חינוכיות שונות נמצאות במיקומים שונים על הרצף. יש הנוטים יותר לחינוך עיצובי ויש הנוטים לחינוך דיאלוגי. דן לסרי נמצא במקום שנוטה יותר לחינוך דיאלוגי. 
 
אפשר להסכים שהוא התרשל בניסוח. ההבחנה היא לא בין חינוך לאהבה אלא בין חינוך הנוטה יותר לחינוך דיאלוגי לבין חינוך הנוטה יותר לחינוך עיצובי. 
 
בחירה בחינוך דיאלוגי למשל לא סותרת את העיקרון של התאמת החינוך לילד/ה "חנוך לנער/ה על פי דרכו/ה" כי כאן מדובר על גישות עקרוניות. בתוך כל גישה יש מרחב תמרון להתאים את החינוך בגישה שנבחרה לילד/ה. הבחירה בגישה לא מכתיבה כללים ספציפיים נוקשים אלא יש מרחב גמישות בתוך הגישה להתאמה לתכונות הילד/ה. אפשר לומר שאם בוחרים בחינוך דיאלוגי אז את הדיאלוג עם הילד/ה מתאימים  לתכונות הילד/ה. 
לצפיה ב-'כן, אני מבינה שקיימת הבחנה כזו ושיש גישות חינוכיות שונות,'
כן, אני מבינה שקיימת הבחנה כזו ושיש גישות חינוכיות שונות,
14/09/2018 | 22:26
21
מלכתחילה הטענה שלי הייתה על הניסוח המטעה. מעבר לזה שכאמור הניסוח הכיל סתירה עצמית, גם השתמע ממנו שאם ההורה דוגל בחינוך עיצובי יותר, סימן שאינו אוהב את הילד, כאילו יש סתירה בין אהבה לחינוך, במיוחד אם זה חינוך מעט שמרני או נוקשה יותר מזה שהוא אישית דוגל בו.
לצפיה ב-'אני חושבת'
אני חושבת
15/09/2018 | 22:37
1
18
שלהורים יש השפעה מעצבת מטבע הדברים, גם אם הם לא רוצים, וגם כשהם מתכוונים לעצב באופן מסוים לאו דווקא ההשפעה המעצבת תהיה בכיוון שרצו. ילדים מושפעים יותר מההתנהגויות וההתנהלות שהם קולטים ופחות ממה שאומרים להם שצריך שיהיה. כדי לעצב בכיוון מסוים ההורים צריכים להיות כאלה בעצמם, ואם הם כאלה בעצמם תהיה השפעה בכיוון הזה גם אם לא ירצו. כך לפחות בכל הנוגע לערכים.
לצפיה ב-'כאן הכוונה להתנהגות מכוונת מצד המחנכים'
כאן הכוונה להתנהגות מכוונת מצד המחנכים
15/09/2018 | 23:14
22
ההורים יכולים לנקוט בחינוך מעצב או בחינוך דיאלוגי. גם אם בחינוך דיאלוגי יש עיצוב עדיין חינוך דיאלוגי שונה מבחינת קו החינוך מחינוך מעצב. בחינוך מעצב מדובר בסוג ספציפי של עיצוב ששונה מהעיצוב בחינוך דיאלוגי. מדובר בעיצוב מכוון כתוצאה של פעילות חינוכית וקבלת החלטות חינוכיות ולא בעיצוב שממילא קורא בכל סוג של חינוך שזהו עיצוב לא מכוון אלא פועל יוצא של כל חינוך שהוא. 
לצפיה ב-'שמעתי סברה שאומרת'
שמעתי סברה שאומרת
12/09/2018 | 19:18
62
שהיום בגלל שלרוב שני ההורים צריכים לעבוד שעות ארוכות ונמצאים פחות עם הילדים, יש להם יותר רגשות אשמה שגורמים להם לפנק יותר את הילדים, אולי יותר מידי. מצד שני יש מאפיינים בחינוך שיותר מתאים לפעם שנראים לי נוקשים מידי או די אטומים לנפש הילד, אז זה מורכב...זו שאלה גם מה התבחין לחינוך מוצלח, שלהורים קל איתו או שהוא גדל להיות אדם מתפקד וכמה שיותר מאושר? אני לא יודעת אם יש תמיד קורלציה בין השניים....
לצפיה ב-'קראתי על מי שהלך היום לעולמו'
קראתי על מי שהלך היום לעולמו
20/08/2018 | 13:48
17
361
אורי אבנרי, שבחר לא להביא ילדים לעולם.
מעניין שלא בחרו לגנות אותו על כך בתקשורת.
לעומת זאת כשמדובר באישה היא לרוב זוכה לקיתונות של ביקורת ואשמה בהתאם לתפיסה הרווחת כי אמהות היא היעוד העיקרי והמשמעותי ביותר של כל אישה באשר היא אישה.
ואפרופו גיל 40, סופרת אחת ללא ילדים התראיינה לאחרונה בתקשורת ואמרה שכאשר הגיעה לגיל 40 כל חבריה ה'טובים' מיהרו ליעץ לה להביא ילד כאם יחידנית. בכלל לא טרחו לשאול אם מתאים לה ואם היא מעוניינת. זה הותיר אותה עם תחושה לא נעימה של עלבון, כאילו עצם היותה סופרת דגולה (יותר או פחות) לא נתפש כמשהו שיכול למלא את ישותה להצדיק את קיומה בעולם, אלא להשקפת רבים היא לא תהיה שלמה ללא חוויית האמהות אף שככל הנראה אינה רוצה בה.
התופעה נפוצה גם בקרב שחקניות שלא הפכו לאמהות. באיזשהו שלב הן מושמות ללעג בייחוד כאשר חברותיהן השחקניות שכן הפכו לאמהות לא מפסיקות להשתפך בעיתון על כך שילדיהן הן היצירה הכי גדולה שלהן וכי כל הישיגהן בעולם המשחק הם כאין וכאפס לעומת חוויית האמהות.
לצפיה ב-'האם לאה גולדברג ומרים ילן שטקליס'
האם לאה גולדברג ומרים ילן שטקליס
20/08/2018 | 16:31
10
220
הן לא דוגמאות לנשים שלא גינו אותן על היעדר ילדים? 
לצפיה ב-'על מרים לא ידעתי'
על מרים לא ידעתי
20/08/2018 | 16:43
3
174
על לאה גולדברג קראתי שרצתה להתחתן אך כביכול לא צלחה בקשריה הרומנטיים.
היו גם מי שכתבו כי מאד מצער שנותרה ערירית ולא הקימה משפחה. בהחלט נתקלתי באמירות מרחמות לגביה. אמנם לא ביקורתיות ושיפוטיות כי באותה תקופה אף אישה לא הייתה מודה שאינה רוצה ילדים ולכן הניחו לגביה שכן רצתה אלא שלא עלה בידה.

לצפיה ב-'למרים לא היו ילדים ולפי דווחים '
למרים לא היו ילדים ולפי דווחים
20/08/2018 | 17:08
2
211
היא לא אהבה ילדים והייתה חסרת סבלנות כלפיהם. הפוך מהשירים שלה כי היא הרי עשתה את המהפכה של שירי ילדים מנקודת המבט של הילד ולא מלמעלה מנקודת מבט של מחנכת. 
 
אני לא בטוח עד כמה ידעו בציבור שלאורי אבנרי לא היו ילדים וגם אם ידעו האם ידעו שזה מבחירה. לאבנרי יש עוד סיפור. פורסם שהוא התנכר לאמו בזקנותה ולא התעניין בה. לא שמעתי שגינו אותו על זה וגם השאלה כמה ידעו. גינו אותו בעיקר על הפעילות הפוליטית שלו ובמידה רבה גם העיתונאית.  
לצפיה ב-'קראתי עליה עכשיו בויקיפדיה'
קראתי עליה עכשיו בויקיפדיה
20/08/2018 | 17:28
1
154
מהכתוב משתמע שלא יכלה להביא ילדים ובשל כך התגרשה מבעלה.
עוד כתוב כי היתה בודדה בשל היעדר בעל וילדים וכי ראתה בשמוליק קראוס את הבן שלא היה לה..
לך תדע אם זה נכון אבל ברור שגם כאן הכתוב מתייחס ברחמים לאישה האלהורית על אף גדולתה הברורה.

לצפיה ב-'אני חושבת שיש הבדל גדול בין התייחסות'
אני חושבת שיש הבדל גדול בין התייחסות
20/08/2018 | 21:44
122
שהיא ניחוש התואם את דעתם הסובייקטיבית של הכותבים לבין ציון עובדות אובייקטיביות המבוססות על מה שהיא עצמה אמרה או כתבה במהלך חייה בנושא.לדעתי אם זה מתעד את המציאות כפי שהיא חוותה אותה, יש לזה מקום. אני כמובן לא יודעת מה נכון במקרה הזה, אבל רציתי לציין שברמה העקרונית שההבדל הוא חשוב.
לצפיה ב-'גם לתרזה מיי ואנגלה מרקל אין ילדים,אז מה?'
גם לתרזה מיי ואנגלה מרקל אין ילדים,אז מה?
24/08/2018 | 20:27
5
64
לצפיה ב-'לא הבנתי אותך אתה בטוח שהבנת אותי? '
לא הבנתי אותך אתה בטוח שהבנת אותי?
24/08/2018 | 22:18
2
106
לא טענתי שיש עוד נשים ללא ילדים אלא שלא בטוח  שכל או רוב  או הרבה מהנשים המפורסמות ללא ילדים אולי אפילו אלהוריות זוכות לגינוי והכוונה הייתה לנשים ישראליות לאור העובדה שישראל פרו נטליסטיית ואילו הדוגמאות שלך הן לגבי נשים לא ישראליות.  
 
בכל אופן חשבתי על דוגמאות לנשים ללא ילדים שלא גינו אותן ודווקא ישראליות. זאת הפואנטה. 
לצפיה ב-'כי אנחנו תקועים בסטיגמות'
כי אנחנו תקועים בסטיגמות
24/08/2018 | 23:37
1
71
בעוד בעולם זה לא כל כך חריג.
התכוונתי להדגיש את העניין בדוגמאות לא מהארץ.
לצפיה ב-'הן לבד לא יכולות להוכיח שזה לא חריג'
הן לבד לא יכולות להוכיח שזה לא חריג
26/08/2018 | 13:20
54
כמו שזה שהן עומדות בראש מדינה לא מוכיח שיש בעולם שיוויון הזדמנויות מקצועיות בין גברים לנשים...יותר רלוונטי הסטטיסטיקה הכללית בהקשר לחריגות או לא.
לצפיה ב-'ובאמת שתיהן טעו בהחלטות גורליות שלקחו'
ובאמת שתיהן טעו בהחלטות גורליות שלקחו
17/09/2018 | 20:45
1
40
ודפקו את הדורות הבאים.
לצפיה ב-'מה? '
מה?
19/09/2018 | 10:41
45
לצפיה ב-'אם אנשים קובעים על מישהי אחרת'
אם אנשים קובעים על מישהי אחרת
20/08/2018 | 18:59
4
109
שהיא לא שלמה ואין לחייה משמעות כל עוד אין לה ילדים זה דבר אחר משחקניות שמצהירות על עצמן שמבחינתן ילדיהן הם היצירה הכי גדולה שלהן. אני מבינה את הביקורת על הענין הראשון אבל לא מבינה למה לכרוך את שני הענינים יחד. אם השחקניות הנ"ל מתבטאות בקשר לחייהן ורגשותיהן לא הוגן לומר שהן שמות ללעג אחרות כל עוד הן לא התיחסו אליהן בכלל בדברים. זכותן לדבר על המשמעות שהן אישית מוצאות בחייהן וכשלעצמו זה לא אמור להחשב לעג לאף אחד אחר. אם זו נקודה רגישה אצל מישהו אז יכול להיות שירגיש לא טוב בעקבות הדברים אבל זו לא אשמת הדוברות.
לצפיה ב-'לא התכוונתי שהשחקניות האמהות'
לא התכוונתי שהשחקניות האמהות
20/08/2018 | 19:29
3
76
שמות ללעג את חברותיהן הלא אמהות.
התכוונתי שהתקשורת בוחרת להאדיר את חוויית האמהות לפי סוג הכתבות שהיא מייצרת על נשים מפורסמות. איכשהו זה תמיד מגיע לעניין הילדים וכמה היא מצטערת שלא הביאה יותר ילדים או כמה שהאמהות היא היא משמעות חייה האמיתית. כנראה שזה מוכר עיתונים אבל עדיין מרגיז כי מחזק את הסברה הרווחת שאצל אישה החיים מתחילים רק כשיש ילדים.
תראי מה עושים לשחקנית ג'ניפר אניסטון בארה"ב. או שמפנטזים שהיא בהריון כל שני וחמישי גם עכשיו כשהיא נושקת ל 50 או שמוקיעים אותה על כך שהעדיפה קריירה על פני ילדים. לעומת זאת שחקניות אמריקניות שכן בחרו בילדים זוכות בכתבות שער מחמיאות ומפרגנות. מצלמים אותן לכל אורך ההריון ואחרי הלידה ומוציאים מהן סופרלטיבים על כמה שהאמהות שדרגה את חייהן וכו.



לצפיה ב-'למה את מתכוונת ב "מוציאים מהן"? '
למה את מתכוונת ב "מוציאים מהן"?
20/08/2018 | 22:46
2
58
את מתכוונת שלא צריך להגיע איתן לנושא של האמהות או שכשמגיעים לנושא איכשהו מצליחים לגרום להן להגיד דברים שלא רצו להגיד? או למשהו אחר?
לצפיה ב-'הרבה פעמים זו פרשנות של הכתב/ת'
הרבה פעמים זו פרשנות של הכתב/ת
21/08/2018 | 19:18
1
56
הם מחליטים שהאישה קורנת מהסיטואציה על אף שלעתים אינה נראית במיטבה.
גם בשם קדושת האמהות התחיל הטרנד הדוחה הזה של לדחוף מצלמות לכל מה שקשור בענייני אמא ותינוק. אם זה אולטראסאונד לידה או הנקה. פעם נחשב לצנעת הפרט. היום זה משהו מאד מוחצן. חלק מהנשים מן הסתם חושבות שזה מעצים את מעמד האישה אבל לדעתי האישית זה לא מכובד.
לצפיה ב-'אני לא יודעת אם הטרנד'
אני לא יודעת אם הטרנד
22/08/2018 | 12:21
55
הזה הוא בשם קדושת האמהות או סתם עוד משהו שאפשר לצלם...הרי יש באופן כללי בשנים האחרונות נטיה לצלם את תחום הפרט (או לפחות מה שעד לאופנה הזאת נחשב לתחום הפרט) כמו שרואים בתכניות ריאליטי דוגמת "האח הגדול" וזה לא בשם קדושה של שום דבר....
לצפיה ב-'אורי אבנרי ואשתו קיבלו כבר בצעירותם את ההחלטה לא להביא'
אורי אבנרי ואשתו קיבלו כבר בצעירותם את ההחלטה לא להביא
21/08/2018 | 23:37
139
ילדים לעולם. עובדת היותו של אורי אבנרי ללא ילדים היתה ידועה כל העת.
אורי אבנרי נשאל על כך לא אחת בראיונות.
לא התרשמתי שהיחס אליו בתקשורת שונה מהיחס שמקבלים אלהוריים מפורסמים אחרים.
אבנרי, כאשר נשאל על כך, מעולם לא התחמק מהשאלה והשיב תמיד את אותה תשובה. והתשובה היתה שהוא ואשתו קיבלו את ההחלטה במשותף ובהסכמה
מכיוון שגידול ילדים לדעתו היה מפריע לפעילות הציבורית בה עסק ושהיתה בראש מעייניו ולכן הם החליטו לוותר על הענין. הוא גם אמר שהוא שלם עם ההחלטה ומעולם לא עלתה בו חרטה.
הנה כאן אורי אבנרי מדבר על הנושא בתכנית שיחת נפש עם פרופ' יורם יובל:
http://www.youtube.com/watch?v=ReAO1qCCV2Y&t=1...
לצפיה ב-'מפגשים לזוגות אל הוריים (?)'
מפגשים לזוגות אל הוריים (?)
18/08/2018 | 19:53
2
202
היי, כזוג ללא ילדים, נשמח לדעת אם יש מפגשים לאנשים שמחים בחלקם כמונו :) , במטרה לרענן את המעגל החברתי שלנו בכאלה שאולי יזדהו איתנו יותר... (ולאו דווקא דרך פייסבוק, אם יש כזו אופציה)
לצפיה ב-'מצטרפת לשאלה'
מצטרפת לשאלה
02/10/2018 | 20:39
1
60
גם אנחנו זוג ללא ילדים שכל חבריהם מטופלים בילדים, ומשום מה לא נתקלים יותר מדי בזוגות כמונו. זה יהיה נחמד לארגן מפגש של כמה זוגות באותו ראש. אנחנו מת"א.
לצפיה ב-'תמר, זכית להיות הראשונה שגם קוראת וגם מגיבה - ברכות'
תמר, זכית להיות הראשונה שגם קוראת וגם מגיבה - ברכות
13/10/2018 | 16:39
28
שלחי לי את הכתובת מייל שלך ל bamby3010@gmail.com
לצפיה ב-'בודקת את השטח'
בודקת את השטח
08/08/2018 | 18:12
2
305
שלום לחברי הקבוצה ונעים מאד. 
אשמח לשמוע אם יש קבוצה של אל הוריים ואל הוריות שנפגשים לצורך הכרות למטרת זוגיות (משמעותית-ארוכת טווח)
מצאתי שתי קבוצות בפייסבוק.  חוץ מהן. 
מחפשת ממש מפגשים.
יש כזה דבר?    (לא בשבילי, אני כבר אמא לבת 12) 
 
ושאלה שניה - איך מצאתם את בני/ בנות הזוג שלכם/ן והאם התפרקו לכם קשרים משמעותיים בגלל מחלוקת בנושא ההולדה ? 
 
תודה למשיבים (: 
לצפיה ב-'לפעמים יש מפגשים דרך הקבוצות בפייסבוק'
לפעמים יש מפגשים דרך הקבוצות בפייסבוק
09/08/2018 | 20:31
77
לצפיה ב-'אני את שלי מצאתי דרך הכרות '
אני את שלי מצאתי דרך הכרות
09/08/2018 | 23:05
208
היי חולמת
אני את שלי מצאתי דרך הכרות....האמת שאנחנו נהיינו כאלו כי לשנינו יש ילד ובאנו לקשר הזה בכוונה שלא להביא יותר ילדים ככה שזה לא ממש המקרה אבל בערך...
אחותו היא חברה טובה שלי שנים מהתיכון ומהבלט ואני תמיד יודע שאפשר לסמוך עליה.
אגב אצלו הילד עם האמא....
בבקשה ומקווה שעזרתי
לצפיה ב-'לפני שנולדו הילדים ואחרי שנולדו הילדים - תמונה מעניינת'
לפני שנולדו הילדים ואחרי שנולדו הילדים - תמונה מעניינת
09/08/2018 | 17:33
1
296
לצפיה ב-'ונשארה פסיכית.'
ונשארה פסיכית.
11/08/2018 | 21:40
72
לצפיה ב-'מאשה הלוי בתוכנית "בדרכה" על פוליאמוריה '
מאשה הלוי בתוכנית "בדרכה" על פוליאמוריה
07/08/2018 | 22:55
100
לצפיה ב-'ראיון עם ח"כ מרב מיכאלי ובו התייחסות לאל הורות'
ראיון עם ח"כ מרב מיכאלי ובו התייחסות לאל הורות
05/08/2018 | 11:09
33
294
לצפיה ב-'התרשמות ראשונה: המראיין מעצבן'
התרשמות ראשונה: המראיין מעצבן
06/08/2018 | 15:10
32
181
הוא מרבה לשלב צחוקים ודחקות. אולי יש שאוהבים את זה. לי זה מפריע. בשיחה כזאת אני במוד רציני ולא במוד של בידור. זאת ביקורת כללית על העיתונות שהיא בעצם בידורית גם כאשר היא עוסקת בנושאים רציניים. 
לצפיה ב-'אני סיננתי אותו והקשבתי לה. היה מעניין :)'
אני סיננתי אותו והקשבתי לה. היה מעניין :)
06/08/2018 | 22:38
31
64
לצפיה ב-'היה מעניין באופן מסוים'
היה מעניין באופן מסוים
07/08/2018 | 13:19
126
אם כי לא מעניין ברמה מטורפת אבל מספיק כדי שאצפה בראיון מתחילתו עד סופו. החלקים שלא עסקו באלהורות היו יותר מעניינים לי. בעיקר המרדנות בגיל הנעורים. 

היו גם שאלות שרציתי שיישאלו ולא נשאלו. למשל איך היא בכלל הגיעה לרעיון של פעילות במרכז הסיוע? הרי רוב בני האדם לא הולכים לפעול שם. איך בכלל כל התהליך הזה התחיל? ההתחלה ממרכז הסיוע היא התחלה מהאמצע ולא מההתחלה. אדם לא נוחת שם פתאום סתם כך. 
 
פעם אחת עד כה יצא לנו לנהל דיאלוג. היא השיבה לי לשאלה או הערה שלי בכנס באוניברסיטה.
 
בלי קשר, טוב שענית לי כי זאת הייתה הזדמנות לבדוק האם אני לא מקבל התראות על הודעות חדשות גם בשרשורים חדשים. התשובה היא לא. יש לזה חיסרון אבל גם יתרון. 
לצפיה ב-'עוד נקודה, סגנון הדיבור לחברת כנסת'
עוד נקודה, סגנון הדיבור לחברת כנסת
07/08/2018 | 19:43
29
103
מרב מיכאלי היא חברת כנסת. פרלמנטרית. מחוקקת בבית הנבחרים של ישראל המייצג את הדמוקרטיה והוא סמל שלטוני מובהק.  המראיין מדבר אליה כמו שמדברים לחבר'ה בשכונה. בלי רשמיות, בלי גינונים פורמליים בלי הדרת כבוד honor. כאילו היא חברה שלו. בכל זאת חברת כנסת. האם סגנון כזה לא מתחזק את הזילות במוסד הכנסת? בכל זאת בבית משפט פונים לשופטת ב- "כבודה" או "גברתי"  ולא מדברים אליה כמו בחורה מהשכונה. אז שופטת זכאית למה שחברת הכנסת לא זכאית? או לפחות חברת כנסת בסגנונה ובאישיותה של מרב מיכאלי? 
 
אולי הוא מרשה לעצמו לדבר אליה ככה כי הוא מפרש את מרב מיכאלי כמי שמשדרת "אני בחורה מהשכונה" ולא אישה מכובדת? 
לצפיה ב-'גם בעיניי הוא לא מראיין מוצלח ואני חושבת שהשיח הכביכול חברי'
גם בעיניי הוא לא מראיין מוצלח ואני חושבת שהשיח הכביכול חברי
08/08/2018 | 17:10
64
נובע מתוך הרצון לשדר לקהל הצופים שמדובר שיחה אינטימית בין חברים, לא קניתי את זה ובעיניי זה די מביך.
ניתן לראות איך הוא כמעט נלחץ כשהם מתחילים לדבר על אי הרצון להביא ילדים.
 
כל כך משמח  שיש עוד ועוד ייצוג ושיח פומבי של נשים וגברים שלא מעוניינים בילדים.
כן ירבו!
 
 
 
לצפיה ב-'לא שמעתי את הראיון אבל'
לא שמעתי את הראיון אבל
09/08/2018 | 11:31
19
61
בהתיחס למה שכתבת, לדעתי אם שופטת בוחרת ללכת לתכנית ראיונות אישית להתראיין היא לא אמורה לצפות שיפנו אליה ב"כבוד השופטת". יש בית משפט, שזה דבר אחד, ויש ללכת להתראיין על החיים שלך (בין השאר) שזה דבר אחר...

בנוסף נראה שבישראל די נהוג יחס עממי לפוליטיקאים. עובדה שהציבור קורא להם בשמות כמו ביבי, בוז'י ובוגי....
לצפיה ב-'בין כבוד השופטת לסגנון יש עוד דרכי ביניים'
בין כבוד השופטת לסגנון יש עוד דרכי ביניים
09/08/2018 | 15:31
18
43
השאלה האם בשיחה כזאת ההיבט של שופטת או ח"כית צריך להיעלם לחלוטין ושלא יהיה לו זכר? גם שיחה אישית אפשר לנהל בסגנון יותר מכובד ופחות שכונתי וחברהמני. 
 
כמובן שהסגנון שלו לא מנותק מהתרבות הישראלית. הדבר מראה כמה התרבות משפיעה על האדם, כמה נורמות חברתיות משפיעות ובני אדם מקבלים כמובן מאליו את נורמות תרבותם בלי לחשוב באופן עצמאי ואוטונומי האם מה שמקובל תרבותית גם נראה להם הולם משיקולים חוץ תרבותיים. 
 
מעבר לכך אני תוהה עד כמה יש לסגנון הננקט השפעה מכך שזו מרב מיכאלי שלפני היותה ח"כית ייצגה תרבות צעירה בענף הבידור והיא מזוהה עם צעירות וצעירים ועם החלק הקליל והבידורי של עולמנו.  
לצפיה ב-'כאמור לא שמעתי'
כאמור לא שמעתי
09/08/2018 | 16:44
6
26
אז לא יכולה להביע דיעה על הסגנון בריאיון אבל הגבתי על כך שאמרת: 'לשופטת בבית משפט קוראים "כבודה" אז למה חברת כנסת לא זכאית..'

מאיפה אתה יודע אם המראיין חשב או לא חשב על הנורמות? אולי הוא חשב וזה כן נראה לו הולם? אם הוא לא חושב כמוך זה לא בהכרח אומר שהוא לא חשב עצמאית. (זו תגובה לפיסקה השניה).
לצפיה ב-'את הצעת בתור הסבר אפשרי את ההשפעה התרבותית'
את הצעת בתור הסבר אפשרי את ההשפעה התרבותית
09/08/2018 | 18:04
5
20
אז אם זה ההסבר אז זה התהליך. מי ששוקל כל דבר באופן ענייני לא יכול להיות מושפע תרבותית. אם חלק מהסגנון הסחבקי הוא השפעה תרבותית אז בהכרח לרבים גם אם לא כולם וגם אם לא המראיין הזה, יש השפעה לא ענינית. לא כתבתי שלמראיין הזה הייתה השפעה תרבותית אבל כל מקרה של השפעה תרבותית הוא מקרה של ויתור על שיקול ענייני.  
לצפיה ב-'אמרת שהוא לא מנותק מהתרבות וזה מראה שאנשים '
אמרת שהוא לא מנותק מהתרבות וזה מראה שאנשים
09/08/2018 | 18:18
4
14
מושפעים מהתרבות ולא חושבים אוטונומית אז חשבתי שאתה כן מדבר על המראיין הזה. אם לא מדובר על המראיין הזה אז המקרה הזה לא יכול להוות דוגמה לכך שהתרבות משפיעה ואנשים לא חושבים...

ההסבר שלי לא אומר שהוא לא חשב, יכול להיות שמישראל הוא הכיר את המנהג, חשב עליו מול זנ שבארצות אחרות והגיע למסקנה שהמנהג בישראל יותר טוב או לפחות שאין בו רע.
לצפיה ב-'כתבת שבישראל נהוג יחס עממי'
כתבת שבישראל נהוג יחס עממי
09/08/2018 | 18:46
3
25
משתמע מזה שהוא אולי נקט בסגנון זה מפני שכך נהוג.  אם הוא החליט לנקוט בסגנון זה כי הוא שקל עניינית אז זה לא מובן מציון העובדה שכך נהוג בישראל. יש אנשים שיש להם תכונה להיות מושפעים מהמנהג ובדיעבד לעשות למנהג רציונליזציה ולחפש נימוקים להצדיק אותו ענינית. אולי להימנע מדיסוננס קוגניטיבי (כמו המעשן שמחפש תרוצים לכך שהוא ממשיך לעשן). שוב, לא בהכרח זה המקרה אבל גם זה אפשרי.  

גם יכול להיות שזו לא החלטה שלו אלא של הממונים עליו. רוב הסיכויים לדעתי שפועלים כאן שיקולי רייטינג. מה הצופים והצופות מצפות ומצפים לשמוע. מה לא יבריח את הצופות והצופים.  מה שהצופות והצופים מצפות ומצפים לשמוע קשור כמובן לתרבות הישראלית. 
לצפיה ב-'לא מובן מציון העובדה שכך נהוג שהוא שקל'
לא מובן מציון העובדה שכך נהוג שהוא שקל
09/08/2018 | 19:01
14
אבל גם לא מובן שהוא לא שקל.
לצפיה ב-'אגב, גם למי שעושה רציונליזציה'
אגב, גם למי שעושה רציונליזציה
09/08/2018 | 20:48
1
15
לדעתי לא ניתן לומר עליו שלא הפעיל חשיבה אוטונומית, רציונליזציה זו חשיבה. מה בכלל מבדיל ראציונליזציה של התנהגות מסיבות שהן לכאורה אמיתיות? ומי מבחוץ יכול לקבוע הבחנה כזאת בסיבות של מישהו אחר?

אם מעשן מחפש סיבות, השאלה אם הוא גם מוצא . אם הוא מצא סיבות שהוא באמת מאמין בהן אז אלו הסיבות שלו ומקסימום אפשר לא להסכים איתן אבל לא להגיד שהוא לא חשב.
לצפיה ב-'בהסבר של הרציונליזציה לא כללתי היעדר חשיבה אוטונומית'
בהסבר של הרציונליזציה לא כללתי היעדר חשיבה אוטונומית
09/08/2018 | 22:10
16
זה היה הסבר נוסף להתנהגות שלו ולא הסבר נוסף להיעדר אוטונומיה. ההסבר של היעדר אוטונומיה הוא רק ההשפעה התרבותית. 

ברציונליזציה קודם כל יש השפעה  מהמנהג ובשלב הזה אין אוטונומיה אבל בשלב מאוחר יותר האדם מחפש אישור לכך שהוא פעל נכון וכאן יכולה להיות חשיבה אוטונומית. אבל גם לא בהכרח. ייתכן שמישהו יחפש הצדקות תוך כדי הטיות. למשל הטיית האישוש. הוא יחפש רק ראיות מחזקות ויתעלם מראיות מפריכות.  
 
 
 
 
לצפיה ב-'אגב, מעניין, מה הנימוקים'
אגב, מעניין, מה הנימוקים
11/08/2018 | 14:52
9
43
שלך נגד יחס עממי לפוליטיקאים? אתה מזכיר כבוד אבל יחס חברמני הוא לא ניגוד לכבוד בהכרח אלא זלזול הוא ניגוד לכבוד. בהנחה שאין זלזול אלא רק יחס עממי מה הנימוקים שלך נגד? אולי זה דווקא משהו שעוזר לציבור להיות מחובר יותר לנבחריו ולכן דווקא מוסיף לדמוקרטיה ולא פוגע בה? הרי ככל שאלמנט הסמכות והמורמות מעם מודגש יותר כך זה יותר מתקרב לצורות שלטון מלוכניות או טוטליטריות אחרות.
לצפיה ב-'אותם נימוקים לכבוד השופטת באולם בית המשפט'
אותם נימוקים לכבוד השופטת באולם בית המשפט
11/08/2018 | 16:19
8
23
לא ראיתי שטענת נגד פנייה כזאת באולם בית המשפט. 
 
מאותה סיבה כאשר עיתונאי מראיין את ראש הממשלה הוא פונה אליו "אדוני ראש הממשלה" ולא "שמע ביבי" או "שמע אחי" 
 
גם לזה את רוצה נימוקים או שאת בכל זאת בעיה בפניות סחבקיות כאלה לשופטת באולם בית המשפט או ל- "אדוני ראש הממשלה" או שאת חושבת שפניות כאלה מקרבות לשלטון מלוכני או טוטליטרי? 
 
אני גם לא בטוח שאותו אחד שראיין את מרב מיכאלי לא מסכים שבדוגמאות שהצגתי כן ראוי לפנות בהדרת כבוד. 
 
האם את שוללת הדרת כבוד לכל אדם בכל תפקיד בכל מקום בכל סיטואציה באופן גורף? 
 
ברור שמי ששולל הדרת כבוד לכל אדם בכל תפקיד בכל מצב ישלול אותה גם לגבי הראיון מהסוג הזה למרב מיכאלי. אבל הטלביזיה לא נוהגת ככה. זה היה ראיון טלביזיוני עיתונאי. עיתונות בכלל ולטלביזיה בפרט כן נוהגת הדרת כבוד בתפקידים שלטוניים ולכן כאן היה מצב שאותו גורם שנוהג הדרת כבוד לגבי נושאי משרה שלטונית לא נוהג כך במקרה הזה כשמדובר בחברת הכנסת הזאת בתנאים האלה. 
לצפיה ב-'קודם כל לא שללתי אלא שאלתי'
קודם כל לא שללתי אלא שאלתי
11/08/2018 | 18:19
7
15
שנית, בבית משפט הגינונים האלה נראים לי נחוצים לסדר הטוב של הדיון. צריך שלשופטים תהיה גם סמכות מורגשת כדי שישמעו להוראותיהם במהלך המשפט. אולי גם בכנסת זה יעזור לסדר הטוב של הדיונים. אבל הדברים האלה לא תקפים גם בראיונות למשל או כאשר הציבור מדבר על הנבחרים ולכן מבחינת הסיבות שאני חשבתי עליהם אני לא רואה שברור מאליו שאלו אותם נימוקים. אנשים מהציבור לא צריכים להשמע להוראות של חבר כנסת ברחוב למשל, או בהכרח לישם בחייהם את דעותיו שמובעות בראיון וכדו'. מה יקרה לא טוב אם נניח יראינו חבר כנסת באותו אופן סגנוני שמראיינים סופר נניח?

פניה 'אדוני ראש הממשלה' בתחילת ריאיון נראית לי הגיונית כדי שלכולם יהיה ברור עם מי הריאיון אבל אני לא יודעת אם זה באמת נדרש בכל משפט במהלך הריאיון.
לצפיה ב-'על מנת שיידעו שמדובר בראש הממשלה'
על מנת שיידעו שמדובר בראש הממשלה
11/08/2018 | 18:51
6
12

אין הכרח לפנות אליו ב- "אדוני" בהכרח. יש להניח שאם המראיין רוצה לקנות פלאפל הוא לא פונה למוכר באדוני.

אני חושב שהטיעון הוא כזה:

טענה מוסרית-פוליטית-זה מצב רצוי (גם בדמוקרטיה) שיתקיים מצב שלציבור יש אמון במוסדות שלטוניים. אין סתירה בין אמון כזה לבין ביקורת עניינית עליהם.

טענה אמפירית (בפסיכולוגיה או סוציולוגיה)- הילת כבוד וגינוני כבוד תורמים לאמון הציבור. כאשר מתייחסים לנושאי משרה שלטונית כמו לאדם פשוט ברחוב נפגע אמון הציבור כי נושאי המשרה יורדים לדרגת האיש הפשוט ברחוב

לכן, מן הראוי לנקוט בגינוני כבוד כלפי מוסדות שלטוניים ונושאי משרה שלטוניים  

ההבדל בין מלוכה לרפובליקה הוא שבמלוכה השלטון עובר בדרך שושלתית ולא כך ברפובליקה ולא הבדל של גינוני כבוד רק למלך או למלכה ולא  לנשיא או לנשיאה.
 
לצפיה ב-'זה מצב רצוי שיהיה אמון אבל'
זה מצב רצוי שיהיה אמון אבל
11/08/2018 | 19:59
5
15
אני לא יודעת אם בדמוקרטיה רצוי שהאמון הזה יהיה אוטומטי מעצם העובדה שמישהו הגיע לעמדה שלטונית. מצב כזה רצוי כנראה לאנשים בשלטון אבל לציבור אני לא בטוחה.

להתיחס כמו לאחרים פוגע לדעתי רק באמון מהסוג האוטומטי ולא באמון שנרכש לפי האדם, כפי שפניה לחבר בסגנון חברי לא תפגע באמון שיש באותו חבר אם יש כזה. או למשל אם יש למישהי אמון ברופאה שלה אז לדעתי הוא לא אמור להפגע אם כשהיא תפגוש אותה היא לא תקרא לה 'דוקטור'.
לצפיה ב-'אני מתכוון לאמון במובן של לגיטימיות'
אני מתכוון לאמון במובן של לגיטימיות
11/08/2018 | 23:37
4
14

לגיטימיות לא סותרת ביקורת ואי הסכמה. המשמעות של לגיטימיות לכנסת פירושה שאם הכנסת מחוקקת חוק שלא מסכימים לו אז עדיין טוענים שלגיטימי מצד הכנסת לחוקק חוק כזה למרות שלא מסכימים לו. לגיטימיות כלפי בית משפט פירושו שגם אם לא מסכימים עם פסק הדין עדיין רואים בבית המשפט שלגיטימי מצידו להחליט על פסק דין כזה. כלומר השופט גם אם הוא טעה עדיין פעל בסמכות, שקל את השיקולים לפי מיטב שיפוטו ולכן החלטתו לגיטימית גם אם שגויה לדעתנו.

מצב של לגיטימיות הוא רצוי לכל שלטון כולל שלטון דמוקרטי. זאת המשמעות שהמיעוט מקבל את הכרעת הרוב למרות שהמיעוט לא מסכים עם הרוב הוא משוכנע שהרוב טועה אבל הוא מקבל את הלגיטימיות של הכרעת הרוב.

חוסר אמון במובן של חוסר לגיטימיות הוא מצב שבו ההחלטות המתקבלות נחשבות בעיני המתנגדים חסרות תוקף וככפייה כוחנית בלתי לגיטימית ולא רק כהחלטה מוטעית אבל לגיטימית. במצב של חוסר אמון לא רואים את בית המחוקקים או את בית המשפט כמוסדות כשירים. הם לא כשירים לקבל החלטות מרוב שההחלטות שלהם הזויות. במצב של אמון ולגיטימיות הם כשירים לקבל החלטות גם אם החלטותיהם שגויות בעינינו.

הטענה היא שהילת כבוד מבטאת את הלגיטימיות. אם אזרחים מכבדים את הממשלה גם כשהם לא הצביעו לה עדיין זאת הממשלה שלהם ולכן הם פונים לחברי הממשלה באופן שיש בו הדרת כבוד למרות שהם מעוניינים שממשלה אחרת תכהן ולא הממשלה הזאת.

הדרת כבוד מצופית בסיטואציות רשמיות ולא בסיטואציות חבריות. ראיון טלביזיוני נחשב לסיטואציה רשמית. אבל חברת כנסת היא חברה שלי אז בסיטואציה חברתית אני לא אנהג בה בהדרת כבוד אלא כחברה.   
 
לצפיה ב-'להחליט החלטות מדיניות ולחוקק'
להחליט החלטות מדיניות ולחוקק
12/08/2018 | 14:03
3
9
זה התפקיד של חברי הממשלה והכנסת. יש עוד הרבה בעלי תפקידים שמשפיעים על חיי הציבור שרוב האנשים לא היו שותפים לבחירתם ולמען האמת לחלקם יש השפעה גדולה יותר על חיי היומיום של אנשים מאשר לחברי כנסת. האם הטענה הפסיכולוגית הזאת היא יחודית לתפקידים שלטוניים או שיש טענה שבאופן כללי כשאין הדרת כבוד זה קשור באי מתן לגיטימציה לבעלי תפקידים לבצע את תפקידם?
לצפיה ב-'מדובר על נושאי משרה רשמיים'
מדובר על נושאי משרה רשמיים
12/08/2018 | 18:13
2
10
מפני שהם אלה שצריכים לגיטימיות ולא בני אדם חסרי תפקיד רשמי גם אם הם מושכים בחוטים. כשאני קורא את דברייך השם שעולה לי בראש הוא שרה נתניהו. עליה חשבת כשכתבת? 
לצפיה ב-'ממש ממש לא '
ממש ממש לא
12/08/2018 | 18:34
1
13
לגביה אין לי מושג מה ממה שמתפרסם שקר ומה אמת, לרבות מידת השפעתה.

התכוונתי לבעלי תפקידים אמיתיים רק לא בשלטון. למשל לרופאים בקופ"ח ובתי חולים, לאנשי צוות חינוכי בגנים ובתי ספר, לפקידים במשרדי ציבור ולעובדות סוציאליות לעיתים, יש השפעה לא מעטה על חיי יומיום של אנשים והרוב לא שותפים לבחירתם. האם כשלא מתיחסים אליהם בהדרת כבוד זה קשור באי מתן לגיטימציה לכך שיבצעו את תפקידם או שזו טענה יחודית לתפקידי שלטון בלבד? נניח שאב לא פונה למורה של ביתו ב'גבירתי' או 'גבירתי המורה' אז אמור לעלות חשד שהוא לא מרגיש שיש לה לגיטימציה לבצע את תפקידה?
לצפיה ב-'הטיעון חל על כל תפקיד שלטוני'
הטיעון חל על כל תפקיד שלטוני
12/08/2018 | 19:03
19

תפקיד שלטוני כולל גם פקידים במנהל הציבורי, עובדים בשירות המדינה, כל מי שמפעיל סמכות שלטונית גם אם הוא בדרג זוטר פקיד מס, שוטר, עובד סוציאלי, מורה.

הטענה היא לא טענה ישירה שאותו אדם שלא נוקט בהדרת כבוד אז הוא באופן אישי לא מרגיש לגיטימיות. הטענה היא סוציולוגית-כללית. אם התרבות הכללית תהיה כזאת שלא ניתן הדרת כבוד לנושאי משרה כאלה אז יש בכך להחליש את הלגיטימיות או לסכן אותה. לא בהכרח שלא תהיה לגיטימיות אלא יש כאן סיכון. לא כל סיכון מתממש בהכרח. גם יכול להיות שתהיה פגיעה בלגיטימיות גם אם תהיה הדרת כבוד, אבל מסיבות אחרות. הטענה היא שלהדרת כבוד יש תרומה מסוימת ללגיטימיות.  

הנושא של הדרת כבוד קשור גם לקוד לבוש של נושאי משרה והופעה ייצוגית. למשל מדי משפט לגבי נושאי משרה במהלך הליך משפטי כמו גלימה לשופטת ולעורכי דין, לבוש מחויט לנושאי משרה שלטונית. אופן הפניה לנושאת המשרה יש לזה תפקיד פונקציונאלי דומה להופעה ולבוש.  
 
לצפיה ב-':) :) ...'
:) :) ...
24/08/2018 | 01:31
5
16
מעניין שדווקא לשיחה רשמית קשה לי יותר להקשיב בריכוז לאורך זמן. הסחות הדעת הקטנות מחזירות לי את הריכוז. אבל זו אני.
אבי הוא "יוצא קיבוץ" מובהק ומעדיף את הגישה שלך לשיחה.
לגבי לבוש פורמלי - יש מחקרים שמראים השפעה של מדים דווקא על לובשיהם. פחות על הנחשפים להם. הלובשים מזדהים יותר עם המערכת אליה הם משתייכים, אבל אני לא בטוחה מתי זה רצוי ומתי זה גבול שלא ארצה שייחצה. בהקשר זה אולי החינוך שלי לשוויון משמעותי.
ו- כן, גם אבי, להערכתי, היה מעדיף יחס שווה לכל ולא הבדל ביחס לבעלי משרות מסויימות. במחשבה שניה - אני לא בטוחה. אולי הוא מוצא יותר הגיון ממני בפורמליות. בקיצור - לא בטוחה כמה רלוונטי המוצא לדעה (למרות שבדרך כלל היסטוריה של אדם משפיעה על דעותיו).
ו- כן, אני רואה ייתרון רב באי קבלת הודעות לדוא"ל או למסרים על כל תגובה..
לצפיה ב-'תודה. מעניין. '
תודה. מעניין.
24/08/2018 | 16:39
4
19
לגבי היעדר הודעות על תגובות חדשות זה יתרון עבורי מבחינת השקט הנפשי. זה היה מורט עצבים לכתוב תגובה ובאמצע התגובה קפצה התראה שפורסמה כבר תגובה חדשה.  אם כבר עדיפה אופציה שמי שרוצה לקבל את ההודעות החדשות יצטרך לבצע פעולה רצונית ולא שבאופן כפוי ידחפו לו התראות כאלה כאשר הוא עסוק במשהו אחר. 
לצפיה ב-'יש כזו..'
יש כזו..
03/09/2018 | 15:02
3
3
לצפיה ב-'יש אופציה כזאת עכשיו?'
יש אופציה כזאת עכשיו?
03/09/2018 | 17:00
2
8
תודה על המידע. לא ידעתי. אני חושב שאני אעדיף לא לנצל אותה. השקט הנפשי שבכתיבת הודעה בלי שקופצת לי התראה באמצע יותר חשוב לי מאשר לחסוך לי חיפוש האם קיבלתי תגובות חדשות. 
לצפיה ב-'אני משתמשת בדפדפן פיירפוקס. הבנתי ששונה בין ממשקים.'
אני משתמשת בדפדפן פיירפוקס. הבנתי ששונה בין ממשקים.
06/09/2018 | 22:33
1
12
במקרה שלי - משמאל למעלה, ליד ציור המעטפה שמראה על מסרים אישיים יש מעין כוכבית שמראה "היסטוריית התראות" - יש שם מספר בין אפס ל-..., שמראה לך אם יש תגובות חדשות, ואם אתה נכנס לתוך הקישור "העדכונים שלי" - אתה מקבל מסך עם פירוט תגובות אחרונות:
לצפיה ב-''
07/09/2018 | 15:28
1
לצפיה ב-'ד"ר אורנה דונת בתכנית "בדרכה" בטלויזיה החינוכית'
ד"ר אורנה דונת בתכנית "בדרכה" בטלויזיה החינוכית
05/08/2018 | 11:12
1
136
לצפיה ב-'אין לי כל כך מה לחדש על התוכן-אז אתרכז בפתיח'
אין לי כל כך מה לחדש על התוכן-אז אתרכז בפתיח
07/08/2018 | 14:19
105
המסר בדברי אורנה מוכר לי זה מכבר. הוא אולי מחדש לאנשים ונשים שהשיח הזה חדש להם. 
 
הפתיח הוא מעניין. להראות אישה צועדת יחפה בשדה קוצים זה המסר של "בדרכה".  דרכה שלא לנעול נעליים  כהגנה מפני קוצים או גופים זרים.  המסר הוא להראות שהיא לא נרתעת מפני דרך קוצנית והיא הולכת בדרכה חרף הסכנות הקוצניות. היא צועדת בדרך מסוכנת חשופה מאמצעי הגנה. 
 
או שזה בהשראת לאה גולדברג "ומחשוף כף רגלך יילטף בעלי האספסת ושלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתן"? 
 
 
 
 
לצפיה ב-'הרצאה מעניינת על למה אנשים מביאים ילדים לעולם'
הרצאה מעניינת על למה אנשים מביאים ילדים לעולם
28/07/2018 | 22:05
176
לצפיה ב-'ספר על נשים שלא רוצות ילדים '
ספר על נשים שלא רוצות ילדים
22/07/2018 | 18:49
1
307
למרות שהרומן נקרא "לידה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) הוא מספר על נשים שלא רוצות להיות אמהות, ומוצאות אושר בחייהן.
מונולוגים של ההורים הצעירים, זוג צעיר שמחליט לא להפוך להורים והסב והסבתא.
מאבק של אישה צעירה שלא רוצה להיות אם שסופו...
לצפיה ב-'נראה כמו יופי של ספר'
נראה כמו יופי של ספר
23/07/2018 | 20:33
127
אמנם אין לי כמעט זמן לקרוא ספרים, אבל אנסה למצוא
תודה על ההמלצה!

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ