לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
97909,790 עוקבים אודות עסקים

פורום בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות

מה, אתם לא רוצים ילדים??? לא יכול להיות! כשתגדלו זה ישתנה על-בטוח! אבל זו מהות הנשיות! ומשמעות החיים! ילדים זה שמחה! לא שמעתי על דבר כזה בחיים! את לא נורמלית! שמעתם את המשפטים האלו כבר מיליון פעמים? לפעמים עוברת לכם בראש המחשבה שמשהו לא בסדר? המשפחה והחברים לא מבינים? כל נהג-מונית שני מנסה לשכנע שמדובר בטעות? איך בונים זוגיות שאינה מבוססת-ילדים?; מה המשמעויות הפוליטיות של הבחירה האישית הזו?; האם יש טעם בכל הטיעונים הדמוגרפיים, הפוליטיים, הפמיניסטיים, הפסיכולוגיים והאישיותיים או שפשוט נולדנו בלי הגן הנכון?; איך מתמודדים עם החברים שלא מפסיקים לדבר על ילדיהם הנפלאים? איך משפיעה הסוציאליזציה על האפשרות לבחירה חופשית? אתם אלהורים או בעצם מתלבטים? בת/בת הזוג רוצה ילדים ואתם לא?  ועוד ועוד מטרת הפורום היא להוות מוקד תמיכה חברתית לאנשים שבוחרים בחיים ללא ילדים. זה המקום להתלבט, לתהות, לחזק, ללוות ולתמוך באלהוריות ואלהורים;

הנהלת הפורום:

אודות הפורום בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות

מה, אתם לא רוצים ילדים??? לא יכול להיות! כשתגדלו זה ישתנה על-בטוח! אבל זו מהות הנשיות! ומשמעות החיים! ילדים זה שמחה! לא שמעתי על דבר כזה בחיים! את לא נורמלית! שמעתם את המשפטים האלו כבר מיליון פעמים? לפעמים עוברת לכם בראש המחשבה שמשהו לא בסדר? המשפחה והחברים לא מבינים? כל נהג-מונית שני מנסה לשכנע שמדובר בטעות? איך בונים זוגיות שאינה מבוססת-ילדים?; מה המשמעויות הפוליטיות של הבחירה האישית הזו?; האם יש טעם בכל הטיעונים הדמוגרפיים, הפוליטיים, הפמיניסטיים, הפסיכולוגיים והאישיותיים או שפשוט נולדנו בלי הגן הנכון?; איך מתמודדים עם החברים שלא מפסיקים לדבר על ילדיהם הנפלאים? איך משפיעה הסוציאליזציה על האפשרות לבחירה חופשית? אתם אלהורים או בעצם מתלבטים? בת/בת הזוג רוצה ילדים ואתם לא?  ועוד ועוד מטרת הפורום היא להוות מוקד תמיכה חברתית לאנשים שבוחרים בחיים ללא ילדים. זה המקום להתלבט, לתהות, לחזק, ללוות ולתמוך באלהוריות ואלהורים;

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
ברוכים הבאים לפורום, לשעבר פורום נשים שלא רוצות ילדים. נא לקרוא את תקנון הפורום לפני הכתיבה.
אמהות, סקרנים, אורחים, תחקירנים, חוקרות/ים ושאר מתעניינים - אנא לחצו על המשך...
לקישורים לקהילות נוספות לאנשים שלא רוצים ילדים   -   אנא לחצו על המשך...
אמהות מאושרות, סקרנים ואורחים לרגע: נא לעיין ב``שאלות נפוצות`` לפני הכתיבה בפורום 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'הדדליין של בג"ץ יכול להביא לשחרור של אלפי אסירים'
הדדליין של בג"ץ יכול להביא לשחרור של אלפי אסירים
23/01/2018 | 17:06
3
30

טור של מירב ארלוזרוב TheMarker 1.1.2018:

"העוצמה הנדירה של העליון ניכרת בפרק נוסף, רגיש וסבוך מאוד, שצפוי כרגע להיכלל בחוק ההסדרים — אלא אם משרד המשפטים ימנע זאת. זהו הפרק שדן ברפורמה חוקתית בזכויות האסירים בישראל, ושעל פי כל קנה מידה מקומו לא יכירנו בחוק ההסדרים. למרות זאת, הפרק נמצא שם בגלל השוט שהציב בג"ץ למדינה — דרישה חד־משמעית של בג"ץ להרחיב את שטח המחיה של האסירים בישראל, משטח תא ממוצע של 3.17 מ"ר לאדם כיום ל–4.5 מ"ר (מינימום) שמקובלים בעולם הנאור, וזאת עד סוף 2018.

מכיוון שבישראל יש 19 אלף אסירים — 11 אלף אסירים אזרחיים, 6,000 אסירים ביטחוניים וכ–2,000 מבקשי מקלט — המשמעות היא תוספת בנייה של בתי כלא בעלות של כ–5 מיליארד שקל, סכום אדיר לכל הדעות. אף שהסכום עצום, בפועל הבעיה אינה תקציבית — אין שמץ של סיכוי שמדינת ישראל תצליח לתכנן ולבנות אפילו בית כלא נוסף אחד בתוך שנה בודדת. זה פשוט לא מעשי.

אפשר להבחין בגדולתו של בג"ץ: אחרי שנים של סחבת מצד המדינה הציב בית המשפט העליון למדינה תנאי, שבפועל אין היא יכולה לעמוד בו. גם אם המדינה תשתגע ותשקיע 5 מיליארד שקל בבניית בתי כלא חדשים, היא לא תספיק לעשות זאת בזמן שהציב בג"ץ. לכן למדינה אין ברירה אלא לבחור בדרך החלופית — רפורמה במדיניות הכליאה של ישראל, או בחינה רצינית ראשונה של חלופות כליאה.

צריך להריע לבג"ץ על שהכריח את המדינה לבחון את מדיניות הכליאה שלה, שכן שזו היתה צריכה להגיע בעצמה כבר לפני שנים למסקנה שמדיניות הכליאה שלה מופרכת. שימו לב לנתונים: שיעורי הפשיעה בישראל נמוכים. למשל, שיעור מקרי הרצח הוא 1.8 ל–100 אלף תושבים, דומה לממוצע המדינות המפותחות (אבל הרבה פחות מהממוצע העולמי — 4.1). גם במספר מקרי התקיפה אנחנו הרחק מתחת לממוצע של המדינות המפותחות.

למרות זאת, ישראל היא שיאנית עולמית במספר האסירים שלה — על כל 100 אלף תושבים יש אצלנו 135–145 אסירים (תלוי איך סופרים את המסתננים), או 222 אם סופרים גם את האסירים הביטחוניים. לשם השוואה, הממוצע במדינות המפותחות הוא 125 אסירים לכל 100 אלף תושבים. למעשה, רק מדינות בודדות — שאנחנו לא רוצים להידמות להן (טורקיה, צ'ילה, מקסיקו) — כולאות יותר מאתנו, וכמובן גם המדינה עם מדיניות הכליאה הידועה ביותר לשמצה, ארה"ב.

הפרדוקס של שיעורי פשיעה נמוכים ושיעורי כליאה גבוהים היה צריך לזעוק לשמים כבר לפני שנים. גם המחיר שהמדיניות הקלוקלת הזאת משיתה עלינו — המדינה מוציאה 120 אלף שקל בשנה על כל אסיר, כ–3.5 מיליארד שקל בסך הכל — היתה צריכה לעורר אותנו. השיעור מתקציב המדינה המוצא על מדיניות הכליאה הוא ככל הנראה השני בגובהו בעולם המפותח, אחרי ארה"ב.

לא זו בלבד, אלא שמדובר מעבר לכל ספק בכסף מבוזבז. שיעורי הכליאה החוזרת בישראל גבוהים במיוחד. למשל, מתוך כ–10,000 אסירים שנכלאים לתקופות קצרות של עד שנה, 90% נכלאים בפעם השנייה או יותר. 44% נכלאים שש פעמים או יותר. במרבית המקרים, אגב, מדובר בעצורים — 70 אלף איש בשנה נעצרים ליממה, מה שמעלה שאלות קשות לגבי מדיניות המעצרים בישראל, ומה בכלל תורמים המעצרים הסיטוניים האלה.

בכל מקרה, אין כמעט עוררין בקרב אנשי מקצוע כי כליאה היא אמצעי ענישה מאוד לא אפקטיבי. בהתאם, הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, ועדת דורנר, המליצה כבר לפני כשנתיים לצמצם את היקפי הכליאה בישראל ולבחון חלופות ענישה ושיקום שאינן כליאה. הוועדה קבעה כי הכליאה אינה מרתיעה מפשיעה, ולכן אין טעם להחמיר את מדיניות הכליאה לעבירות נפוצות. עוד קבעה הוועדה כי "לכליאה השפעה הפוכה על רמת העבריינות. בזמן השהות בכלא מאבדים אסירים חלק גדול מהכישורים והיכולות להתפרנס באופן חוקי, ולא אחת המאסר מחזק דפוסי חשיבה והתנהגות עברייניים, כך שהסיכוי של אסיר לשעבר לחזור לבצע עבירות גדול מהסיכוי של עבריין שנידון לעונש מחוץ לכותלי הכלא".
המלצות ועדת דורנר אומצו בידי הממשלה, אבל בשנתיים שחלפו מאז לא קרה דבר — עד שהגיע בג"ץ מרחב המחיה של האסירים והוריד את הפטיש על ראשה של המדינה. בג"ץ הציב לה אולטימטום להגדיל את מרחב המחיה של האסירים בתוך שנה, כשבפועל מה שהוא מכוון לו הוא כנראה הפוך — לממש את המלצות ועדת דורנר, ולפתור את בעיית הצפיפות בבתי הכלא בישראל, לא באמצעות בניית בתי כלא נוספים, אלא באמצעות הקטנת מספר העצורים והאסירים בישראל.

כאן בדיוק נכנס חוק ההסדרים לתמונה. אף שמדובר במדיניות רגישה, שעוסקת בזכויות אזרח, חוק ההסדרים נדרש לסוגיה בגלל הצורך הבהול למצוא מענה לעלות התקציבית האדירה של בג"ץ מרחב המחיה — או הקצאת 5 מיליארד שקל על בניית בתי כלא חדשים בתוך שנה, או הקטנת מספר האסירים. החלופה הראשונה, כאמור, אינה רלוונטית, ולכן מנסה חוק ההסדרים לקדם בדחיפות את החלופה השנייה.

ועדת דורנר המליצה לשקול כמה חלופות כליאה מומלצות. בין אלה, בתי המשפט הקהילתיים — מערכת ששופטת עבריינים שמגיעים מרקע של מצוקה, ומציעה להם תוכנית שיקום בקהילה במקום מאסר. חלופה נוספת היא הרחבת השימוש בעבודות שירות, והארכת התקופה שלהן עד לתשעה חודשים, כולל שלב שיקומי.

חלופה שלישית היא זו של השימוש בזכות המוקנית לנציבת שירות בתי הסוהר לשחרר שחרור מינהלי מוקדם אסירים הכלואים לתקופות קצרות של עד חצי שנה, ולהאריך את זכות השחרור המוקדם לאסירים הכלואים עד שנה — בפועל, נציבת שב"ס כמעט אינה עושה כיום שימוש בזכות הזאת, בגלל המספר העצום של אסירים לתקופות קצרות (10,000 מתוך 12 אלף האסירים הפליליים בישראל).

בנוסף, ישנה אפשרות לחייב שופטים לנמק מדוע הם שולחים עבריין לכלא ולא בוחרים בחלופה אחרת, כדי לשנות את תרבות הכליאה המוגזמת בישראל. לבסוף, ישנה אפשרות לנקיטת צעד של חנינה לאומית, ולשחרר באופן חד־פעמי מחצית מהאסירים בישראל — בכל מקרה מרביתם כלואים לתקופות קצרות של כמה חודשים — כדי להצליח לעמוד בדדליין שקבע בג"ץ. על רקע חגיגות שנת ה–70 לעצמאות ישראל, יש גם התירוץ המושלם לכך.

יש כמובן גם חלופה נוספת, זאת שמועדפת על שב"ס — להכין תוכניות בנייה לבתי כלא נוספים, חדישים ומרווחים, ולשכנע את בג"ץ שמדובר בכוונות בינוי רציניות, ולכן לבקש שייתן למדינה זמן להשלים את הבינוי. לאור המלצות ועדת דורנר, אפשר להתווכח אם זהו הפתרון המועדף לצפיפות הנוראה של בתי הכלא בישראל.
אפשר להבחין שהדיון בכל החלופות האלה מעמיק ורציני, ודורש ככל הנראה הקמת ועדה ציבורית נוספת — שתמשיך את עבודתה של דורנר על מדיניות הכליאה עם דיון על מדיניות חלופות הכליאה המועדפות. לחוק ההסדרים זה בטוח לא מתאים, וודאי שוועדה כזאת לא תצליח לתת מענה לדדליין הצפוף שקבע בג"ץ. ואולם, מכיוון שבג"ץ העמיד דדליין — וטוב שכך — המדינה תצטרך בכל מקרה למצוא מענה זריז למספר הבלתי־סביר של אסירים בישראל. חוק ההסדרים הוא כבר הזדמנות טובה להתחיל את הדיון הזה.

כ־3,000 אסירים ישוחררו וכ־2 מיליארד שקל יושקעו בשיפוץ ובבניית בתי כלא בישראל. תוכנית זו תוגש לממשלה בשבוע הבא בידי שרי המשפטים, האוצר וביטחון הפנים לקראת תקציב 2019. זו תהיה תוצאת פסק הדין שכתב המשנה לנשיאת בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין ביום פרישתו ביוני 2017, וכך הכניס את המדינה לסחרור. בג"ץ, בהרכב רובינשטיין והשופטים חנן מלצר ואורי שוהם, בחן את הצפיפות בבתי הסוהר ומצא ששטח המחיה לאסיר הוא בלתי אנושי — 3.16 מ"ר לאסיר, כולל שירותים ומקלחת. לכן קיבל בית המשפט את העתירות של האגודה לזכויות האזרח, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים רמת גן וארגון רופאים לזכויות אדם, והורו להגדיל משמעותית את השטח. יישום ההחלטה מתפצל לשתי אפשרויות דרמטיות: או שהמדינה תקצה סכומי עתק לשיפוץ ובניית בתי סוהר נוספים, או שמערכת המשפט תשנה מן הקצה את מדיניות הענישה — תשחרר יותר כלואים ותשלח פחות עבריינים למאסר בפועל.

ביום חמישי האחרון, הבהירה שרת המשפטים איילת שקד שהפתרון יהיה משולב: "אני חושבת שצריך לעשות זאת במקביל: קודם לצמצם את כמות הכלואים ואחר כך להרחיב את בתי הכלא.
 
 

 
לצפיה ב-'ב'
ב
23/01/2018 | 17:07
13

זה סיפור נפיץ של כליאה מול כלכלה, משפט מול תקציב, אוצר מול פרקליטות. סיפור שמתכנס כרגע לתוכנית שבה יוקצו בכל שנה, ובמשך תשע השנים הקרובות, 200 מיליון שקל להקמת מתקני כליאה חדשים שיכילו כ־5,000 מיטות נוספות. כן ישוחררו כ־3,000 אסירים על פי מספר מתווים וחלופות מאסר. כל זאת במאמץ לעמוד ביעדים שקבע בג"ץ.

השופטים הורו למדינה להרחיב את שטח המחיה בשתי פעימות. עד מרץ הקרוב יוגדל השטח מ־3.16 כולל שירותים ומקלחת ל־3 מ"ר "מינימום יבש", בעגת שב"ס, כלומר לא כולל שירותים ומקלחת. עד דצמבר 2018 על המרחב לגדול ל־4 מ"ר "מינימום יבש", או 4.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת. ללא בניית בתי כלא נוספים, דורשת עמידה ביעד זה שחרור של כ־6,300 אסירים מתוך 19 אלף הכלואים. המדינה החליטה לשחרר חצי מהמספר ולרווח את שטחי המחיה עבור היתר.
כבר עתה ברור שהמדינה לא תעמוד במועדים שקבע בג"ץ (מרץ ודצמבר השנה) ותסתכן בבזיון בית המשפט, שממנו תבקש להימנע באמצעות בקשת ארכה שתנומק בוודאי ברצינות התוכנית שתוגש לממשלה.

"היכולים אנו, שופטי ישראל, להתעלם מן המציאות בשטח ולהמשיך לשלוח את המורשעים בפלילים לתנאי כליאה שאינם ראויים למחייתו של אדם?" תהה רובינשטיין בפסק הדין שמעורר במלוא חריפותו את השאלה האם ראוי ששופטים יטילו על המדינה הוצאה כספית, שלהערכת האוצר מסתכמת בכ־5 מיליארד שקל — באלטרנטיבה שבה יש הרחבת שטח המחיה ל־4 מ"ר, בלא התחליף של שחרור המוני של אסירים ואימוץ מדיניות ענישה חדשה שהפרקליטות והמשטרה מתנגדים לה.
 
בספטמבר 2017 החליטה הממשלה להקים ועדה בראשות עו"ד עמית מררי המשנה הפלילי ליועץ המשפטי לממשלה שתמליץ על דרכים אופרטיביות להגשמת דו"ח ועדת דורנר שהציעה לבחון מחדש את מדיניות הענישה בכלים המקובלים בעולם לצמצום הכליאה.

 נימוקי בג"ץ נגזרו בעיקר מהפרת זכות יסוד: "כבוד האדם", ובכל זאת, כפייה שיפוטית של זכויות שעולות הרבה כסף מחייבת זהירות רבה, כפי שנהג בג"ץ בעתירות דומות שנגעו להגדלת סל התרופות או קצבאות הקיום לקשישים. ואכן, מותר יהיה לשאול מדוע רווחת האסירים קודמת לניצולי שואה, נכים, חינוך, קצבאות ותרופות".
 
 
 
לצפיה ב-'הלוואי......'
הלוואי......
23/01/2018 | 22:52
1
5
לצפיה ב-'ומענן תרד עלינו קשת'
ומענן תרד עלינו קשת
23/01/2018 | 23:41
12
לצפיה ב-'יום עיון על פוליאמוריה: האם יש חוקים לאהבה?'
יום עיון על פוליאמוריה: האם יש חוקים לאהבה?
15/01/2018 | 11:59
1
60

יום שני 19.3.18 בשעה 8:15 בבית ציוני אמריקה, תל אביב אבן גבירול 26, באודיטורייום

המזמינה: החטיבה הקלינית של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל

עלות ההשתתפות בהרשמה מוקדמת- 170 ₪

פוליאמוריה היא ריבוי מערכות יחסים המבוססות על אהבה רומנטית. יום העיון יעסוק במשמעויות הכלל אנושיות הנובעות מפוליאמוריה לגבי אהבה ויחסים רומנטיים מתוך פרספקטיבות תיאורטיות, מחקריות וקליניות וכן בהשלכות אפשריות על טיפולים פסיכולוגיים פרטניים, זוגיים או משפחתיים 

בתוכנית:

פוליאמוריה דרך פריזמה של פסיכואנליזה זוגית ומשפחתית- חגי מן שלוי

האמנם מונוגמיה? סקירה היסטורית ומחקרית-מאשה הלוי

דו שיח עם הקהל

הצגת מקרה-מחזיר האהבות הקודמות-תקווה, אבל ופוליאמוריה- עירא ענר

קנאה, אהבה ופוליאמוריה- דניאל היימן

הפסקת צהריים

תפסת, מרובה תפסת? פוליאמוריה באור המיניות הראשונית התסביך האדיפלי ותיאוריית ההתקשרות- דוד בנאי   

פאנל בהשתתפות המרצים
 
 
 
לצפיה ב-'יום חמישי הקרוב-מפגש עם אורנה דונת'
יום חמישי הקרוב-מפגש עם אורנה דונת
15/01/2018 | 13:38
53

יום חמישי 18.1.2018 אוניברסיטת תל אביב, בניין גילמן, אולם 496.

במסגרת מפגשי "מרחב משלנו" התכנית ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת תל אביב

במפגש תשוחח אורנה על מחקריה האקדמיים ועל פעילותה החברתית תוך התמקדות באימהות, חרטה על אימהות, הכרעת נשים שלא להיות אימהות אל מול הקביעה הנחרצת "את עוד תתחרטי על זה", כלי מרכזי בפוליטיקה של הרגשות בחברה פרו נטליסטית.

  הכניסה חופשית
 
 
לצפיה ב-'"נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס"'
"נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס"
13/01/2018 | 21:21
76

כתבתו של נדן פלדמן המוכתרת בכותרת הפוסט  TheMarker   Markerweek) 12.1.18 כותרת נוספת: "תינוקות יוצאים מהרחם ומקבלים תרופות פסיכיטריות") על מה שמכנים "טירוף התרופות הפסיכיאטריות" כתבה הכוללת ראיון עם רוברט וויטאקר מחבר הספר "אנטומיה של מגיפה" (Anatomy of an Epidemic), שיצא לאור ב–2010 וטילטל את ענף הפסיכיאטריה. הספר, שנהפך לרב־מכר ופורסם בעשרות מדינות ובהן ישראל (בהוצאת פוקוס), זכה בפרס איגוד העיתונאים החוקרים בארה"ב (IRE) לספר הטוב ביותר ב–2010. הטענה המרכזית שמציג וויטאקר בספר היא שהגישה הפרמוקולוגית לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות,  לסובלים מהפרעות נפשיות שונות, נכשלה.

הכתבה

הכתבה מופיעה גם בבלוג של חברתנו דליה "עולם כמנהגו נוהג" תחת הכותרת "המהפכה האנטי-פרמקולוגית" . ניתן לראות שם צילום של דליה עם רוברט וויטאקר.

נושאי הכתבה +ציטוטים נבחרים מהכתבה:

סיפור על תינוק בן 18 חודשים שרשמו לו תרופה אנטי פסיכוטית

קהל היעד החדש של שוק התרופות הפסיכיאטריות-פעוטות

" ויטאקר טוען כי אף שתרופות פסיכיאטריות עשויות להיות יעילות בטווח הקצר, ואף שחלק מהמטופלים עשויים להפיק מהן תועלת לתקופות ארוכות יותר, במבט כולל התרופות האלה מחמירות בטווח הארוך את המצב של ההפרעות הנפשיות העיקריות, מגדילות את הסיכוי שהמטופל ייהפך לחולה כרוני ואף יסבול מתסמינים חדשים וחמורים יותר. 

הכדורים הפסיכיאטריים הפכו לתעשיית ענק שמגלגלת בעולם הכנסות של יותר מ–40 מיליארד דולר בשנה, תוך שיתוף פעולה של הממסד הפסיכיאטרי והרשויות הרגולטוריות.

איך ייתכן שדווקא בקרב חולים שלא נוטלים תרופות, שיעורי ההחלמה ממחלות פסיכיאטריות גבוהים יותר? מדוע חולים הסובלים מסכיזופרניה מבריאים בשיעורים גבוהים יותר במדינות מתפתחות, שבהן רוב המטופלים לא מקבלים תרופות, בהשוואה למדינות מפותחות, שבהן מספקים תרופות שנחשבות מתקדמות ויעילות? ואיך קרה שמספר הסובלים מהפרעה דו־קוטבית גדל ב–50 השנים האחרונות פי 100 בעולם המערבי — אף שהשימוש בתרופות לטיפול בהפרעה זינק?

פרופ' חיים בלמקר, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, מחזק את הגישה של וויטאקר ומדבר במונחים של מהפכה בעולם הפסיכיאטריה. "וויטאקר הוא איש מחדש, איש שעוזר לקהילת הפסיכיאטריה לערוך חשבון נפש, איש עם המון רצון לעזור למטופלים בעולם, וכשפגשתי אותו אני יכול לומר שהגישה שלו כלפי פסיכיאטרים חיובית. הוא לא אנטי־פסיכיאטרים, הוא בעדנו והוא בא בדיוק בזמן הנכון לעזור לנו. בזכות העבודה שלו, יש שינוי בגישה המדעית בעולם הפסיכיאטריה. המחקרים באמת מראים שתרופות נוגדות פסיכוזה ונוגדות דיכאון פחות יעילות ממה שחשבנו פעם. ובמשך הרבה שנים הסתמכנו על מידע מקצועי שהיה ממומן על ידי חברות התרופות, ושהראה את היעילות של התרופות".

"החברה האמריקאית ביססה את הדאגה לחולים על בסיס הנרטיב השיווקי, ולא על בסיס הנרטיב המדעי", אומר וויטאקר. "גרמו לנו לחשוב שהנרטיב השיווקי הוא המדעי, וזה לא המצב. חברות התרופות משלמות לפסיכיאטרים ולאקדמאים כדי שיספרו לנו סיפור שאינו מותאם לתוצאות של מחקרים. בדרך הזאת, כוחו של הנרטיב השיווקי בארה"ב התחזק".

אבל הרבה מאוד אנשים יכולים לומר שתרופות פסיכיאטריות עזרו להם. אולי אנחנו פשוט צריכים לתת את הטיפול הנכון לכל מטופל?

"זה בדיוק מה שאני אומר בפרק הראשון של ספרי. עכשיו, בוא נאמר שאתה עורך מחקר לסובלים מדיכאון שבו קבוצה אחת נוטלת כדורים אנטי־דיכאוניים, וקבוצה שנייה לא נוטלת כדורים. בקבוצה הראשונה, 50% מהאנשים שנוטלים תרופות אנטי־דיכאוניות מרגישים שזה עוזר להם, אבל בקבוצה השנייה אתה מגלה ש–60%–70% מהאנשים מתפקדים טוב בלי תרופות. כך שהמסקנה היא שקבוצת האנשים שנטלה תרופות היא במצב גרוע יותר מאשר הקבוצה שלא נטלה תרופות".

וויטאקר מספר על מחקר חדש שממצאיו פורסמו לפני כחודש תחת הכותרת "כדורים אנטי־דיכאוניים מחמירים את הדיכאון בטווח הארוך". המחקר, שפורסם בכתב העת לפסיכיאטריה "Psychotherapy and Psychosomatics", נמשך תשע שנים ומציג ממצאים שלפיהם הסיכוי שסובלים מדיכאון הנוטלים תרופות ימשיכו לסבול מדיכאון אחרי תשע שנים כפול לעומת אלה שלא נטלו תרופות. מחקר שפירסם באחרונה המכון האמריקאי הלאומי לבריאות הנפש (NIMH), שנערך במשך שש שנים, הראה שאנשים שלקחו תרופות אנטי־דיכאוניות היו בעלי סיכוי גבוה פי שבעה להיות במצב לא תפקודי בשל דיכאון, ולא מסוגלים לעבוד לפרנסתם.

"השאלה היא אם התרופות האנטי־דיכאוניות מגדילות את הסיכוי שאחרי חמש שנים של נטילתן האדם עדיין יהיה בדיכאון, ויש הרבה מחקרים שמראים שכן", אומר וויטאקר. "אני לא אומר שלא צריך לקחת תרופות, אני פשוט אומר שצריך לקחת אותן באופן סלקטיבי. בגדול, הספרות המחקרית בנושא מראה שרוב האנשים שלוקחים תרופות פסיכיאטריות ייהפכו לחולים כרוניים, ושרק מיעוט מהאנשים שנוטלים כדורים פסיכיאטריים מושפעים באופן חיובי לטווח הארוך".

אם אתה פסיכיאטר שרושם תרופות למטופלים, למי תאמין? אתה תרצה להאמין שהתרופות עוזרות. ואם אתה בגילדה המקצועית של פסיכיאטרים, מה המוצר שאתה משתמש בו? התרופות. אתה תרצה להגן על השימוש בהן, ויהיה לך מאוד קשה להודות שהן גורמות נזק. חלק ממה שקרה הוא כשקיבלו תוצאות לא טובות במחקרים, פשוט לא פירסמו אותן. הדוגמה הטובה ביותר היא מחקר ארוך טווח על סכיזופרניה בארה"ב מ–2008, הטוב ביותר שנעשה אי־פעם. המחקר הזה הפיק תוצאות מפתיעות מאוד: אנשים שסבלו מסכיזופרניה ולא נטלו תרופות היו בעלי סיכוי גבוה פי שמונה להשתקם לעומת אלה שנטלו תרופות. הממצאים היו כל כך מפתיעים, שאיגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA) העדיף לא לפרסם את המחקר הזה, כי הוא סותר את כל מה שהם האמינו בו".

בכתבה רשימה נבחרת של מחקרים שפורסמו ב–25 השנים האחרונות המערערים על יעילותן של תרופות פסיכיאטריות. וויטאקר טוען כי הממסד הפסיכיאטרי הצליח להסתיר את כל המידע הזה מהציבור באופן יעיל, וכי אף לא אחד מהם זכה לסיקור בעיתונים גדולים.

פירוט על בתי סוטריה: החלופה לאשפוז פסיכיאטרי ולטיפול תרופתי סוטריה (גאולה ביוונית) הוא מודל שפותח בארה"ב בתחילת שנות ה–70 על ידי פרופ' לורן מושר, שכיהן כראש המחלקה לסכיזופרניה במכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH). מושר הקים את סוטריה כמודל אלטרנטיבי לגישה הקונבנציונלית של שימוש בתרופות פסיכיאטריות.

בישראל נפתח בית סוטריה הראשון בספטמבר 2016, במרכז ירושלים, על ידי הפסיכיאטר פרופ׳ פסח ליכטנברג, לשעבר מנהל מחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי הרצוג וראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטה העברית. ליכטנברג הקים את בית סוטריה במסגרת עמותה ציבורית, לאחר 12 שנה של מאמצים כושלים להקימו במסגרת המערכת הציבורית. הוא הקים את הבית לאחר שחיפש מודל המאפשר קשר אישי יותר עם המטופל בסביבה מכילה ושוויונית. בשנה הראשונה לקיומו עברו בבית כ–70 דיירים, שהיו נאלצים לפנות לאשפוז פסיכיאטרי בהיעדר חלופת האשפוז כסוטריה.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'הגרוש סירב - וביהמ"ש אסר על אישה להשתמש בביציות שהקפיאה'
הגרוש סירב - וביהמ"ש אסר על אישה להשתמש בביציות שהקפיאה
09/01/2018 | 00:48
2
104
לצפיה ב-'תודה, פסיקה הגיונית ומתבקשת.'
תודה, פסיקה הגיונית ומתבקשת.
09/01/2018 | 09:52
69
מזכירה פסיקה הפוכה במקרה שונה לגמרי שהסעיר את המדינה בשנות התשעים, פרשת נחמני.
 
לצפיה ב-'הפסיקה נראית הגיונית על פניה (בלי לקרוא את פסק הדין) '
הפסיקה נראית הגיונית על פניה (בלי לקרוא את פסק הדין)
09/01/2018 | 11:32
69
מזכיר מאוד את פרשת נחמני שהייתה בשנות התשעים. יש גם הבדלים בפרטים לגבי הפרשה ההיא. פרשת נחמני עוררה פולמוס שהתבטא גם בכתיבה הפילוסופית בין שני פילוסופים ישראלים שאחד טען שצריך לפסוק לטובת דני והשני לטובת רותי. גם משפטנים נדרשו לעניין. זה היה מסוג ההליכים המשפטיים שיש להם השלכות פילוסופיות מובהקות. הליך משפטי שבו התבטאה בצורה מובהקת הסוגיה של הקשר או היעדר הקשר בין משפט לבין צדק. 
 
 
לצפיה ב-'יעל לא רוצה להביא ילדים לעולם ושואלת למה זה מפריע לאנשים? '
יעל לא רוצה להביא ילדים לעולם ושואלת למה זה מפריע לאנשים?
06/01/2018 | 15:22
5
191
לצפיה ב-'היא די ממחזרת'
היא די ממחזרת
07/01/2018 | 23:18
4
120
את כל הטיעונים הידועים.
איכשהו נראה לי שככל שמייחצנים את הנושא והסיבות, כך העניין נראה פתטי יותר ואיתו התגובות הלא נעימות.
שורה תחתונה, כל אחד מסיבותיו הוא בחר שלא להביא ילדים. זה משהו מאד אישי ואצל חלק מהאנשים גם די מורכב. לא רואה טעם לסרטונים מהסוג ה'מסביר' או יותר גרוע ה'מצטדק'. אני חושבת שבאופן טבעי, ככל שיתהלכו בחברה יותר אנשים שאינם הורים, יקבלו את העניין כדבר לגיטימי ויפסיקו לחפור. בדומה למה שמתרחש עם אנשים להט"בים. 
לצפיה ב-'אבל יש אנשים שעוד לא נחשפו לטיעונים'
אבל יש אנשים שעוד לא נחשפו לטיעונים
08/01/2018 | 18:14
3
75

אז עבורם היא לא ממחזרת.

אחד הטיעונים למה בכלל מוצדק שיהיה לאנשים חופש ביטוי הוא בכך שחופש הביטוי תורם לגילוי האמת. הפילוסוף המזוהה ביותר עם הטיעון הזה הוא ג'ון סטיוארט מיל אם כי הוא לא היה הראשון שטען זאת. מילטון טען זאת לפניו.

לפי הטיעון שיח חופשי ופתוח תורם לגילוי האמת. נכון שיש בני אדם שבתגובה לטיעון האמת ינסו לקדם דווקא את השקר אבל מיל טען שהאמת מתחזקת מתוך מאבקה עם השקר. אם יש ביטוי שקרי [נניח שאסור לא להיות הורה מתוך בחירה] אז האמת שמותר לא להיות הורה מתוך בחירה תתחזק דווקא תוך כדי מאבקה בשקר. זאת ע"י כך שמצביעים ומראים מה לא נכון בביטוי השקרי.

אבל אם לא נותנים לביטוי השקרי להתפרסם אז אנשים שחושבים מחשבות שקריות לא ייתקלו בטיעונים שמנמקים למה המחשבה שלהם שקרית וכך יישארו במחשבתם השקרית בלי להיתקל בטיעוני נגד.

כאשר האמת לא נאבקת בטיעוני נגד אז האמת מאבדת את כוח השכנוע שלה כי האמת לא מראה למה היא יותר טובה ויותר מוצלחת מטיעון אלטרנטיבי ומה לא טוב בטיעון האלטרנטיבי  ומה כן טוב בטיעון שלה.

כלומר, לפי הטיעון של מיל כדי להשיג את האמת דרוש מה שמכנים כיון  "סיעור מוחות"

הדבר קיבל ביטוי במטפורה של אוליבר וונדל הולמס הבן שופט בית המשפט העליון של ארה"ב "שוק הרעיונות" כאשר ביטויי אמת וביטויי שקר נסחרים יחדיו בשוק הרעיונות, אז יד נעלמה תגרום לכך שיד האמת תהיה על העליונה.

 [גיא פסח, הבסיס העיוני של עקרון חופש הביטוי ומעמדה המשפטי של העיתונות, משפטים לא, עמ' 897]

מעניין שאת דווקא לוקחת את חופש הביטוי וטוענת שהוא מזיק לאמת. לדעתך למען האמת עדיף לשתוק?

אם אנחנו נחשוש לפרסם ביטויי האמת מפחד שזה יעורר דעות שקריות ואנשים ישתכנעו יותר מהדעות השקריות אז לא ברור מה הועלנו בזה. אם לא נפרסם ביטויי אמת אז ממילא רק ביטויים שקריים יתפרסמו. אם רק ביטויים שקריים יתפרסמו, אז ממילא יש סיכון שאנשים ישתכנעו מהם.

כך אם לא נפרסם שמוצדקת אלהורות אז בשיח יהיו רק טיעונים שמוצדקת רק הורות. אם בשיח יהיו רק טיעונים שמוצדקת רק הורות אז ממילא יש סיכון שאנשים ישתכנעו מטיעונים שמוצדקת רק הורות.

אם בשיח יהיו רק טיעונים שמוצדקת רק הורות ויהיו אנשים אלהוריים אבל שלא יצדיקו את עצמם למה זה ימנע ממתנגדי האלהורות לפרסם ביטויים שקריים לפיהם תופעת האלהורות היא רעה?

ככל שיהיו יותר אלהוריים גם אם הם לא יצדיקו את עצמם אולי זה יאיים יותר על ההורים הנטליסטים והדבר יעורר אותם להתנגד עוד יותר לאלהורות? אולי ככל שתופעה שהם רואים אותה מאיימת הולכת וגדולה כך הם יהיו יותר נמרצים להתנגד לאלהורות?

בכל אופן לא ברור למה שתיקה והימנעות מלהגיד את האמת מזיקה יותר לאמת? כדי שזה יקרה אז צריך להניח שכל משתתפי השיח הם לא רציונאליים עד כדי כך שאם הם ישמעו טיעון אמת ובעקבות ישמעו טיעון שקר אז הם ישתכנעו מהשקר והדרך היחידה לגרום להם  להיות משוכנעים באמת היא שהם כבר עכשיו משוכנעים מהאמת ולכן כדי לא לחשוף אותם לשקר צריך לשתוק כי הדיבור בזכות האמת יתמרץ את השקרנים לדבר את דברי השקר שלהם וכך האנשים הלא רציונלים יושפעו  לרעה מהשקרנים ויעברו מעמדת אמת אל עמדת שקר.

הטיעון הזה מניח מספר הנחות:

([1] שאנשים הם לא רציונלים במידה שתוארה לעיל או שמספר הלא רציונלים במידה שתוארה לעיל גבוה ממספר האנשים שאי הרציונאליות לא מגיעה עד כדי כך.

[2] שהאנשים הלא רציונלים האלה מחזיקים כבר עכשיו באמת לפיה מוצדקת אלהורות. כלומר רק לגביהם הטיעון חל 
 
[3] שהאנשים הלא רציונלים האלה יפסיקו להחזיק באמת [לפיה מוצדקת אלהורות] ויעברו להחזיק בשקר [שלא מוצדקת אלהורות] אחרי שייחשפו לטיעוני שקר ולא יועיל שהם יחשפו גם לטיעוני אמת כי הם ישתכנעו יותר מהשקר [או שמספר המשתכנעים מהשקר יהיה רב יותר ממספר הלא משתכנעים מהשקר]

ההנחות האלה הן הנחות אמפיריות, עובדתיות ולא ראיתי ראשית ראיה לנכונות ההנחות האלה.

הסיכון כאן הוא ששתיקה תגרום לאנשים שמחזיקים בדעות שקר [שאלהורות לא מוצדקת] להמשיך להחזיק בהם בלי שהם ייחשפו לטיעוני אמת וסיכון נוסף הוא שאנשים שמחזיקים בדעת אמת [שאלהורות מוצדקת] ישתכנעו מביטויי שקר לפיהם אלהורות לא מוצדקת מבלי שהם ייחשפו לדעות אמת שאלהורות מוצדקת.
 
מה לגבי הסיכוי שאנשים שמחזיקים בדעת שקר לפיה לא מוצדקת אלהורות ישתכנעו מטיעון האמת לפיו מוצדקת אלהורות או שאנשים מתלבטים ואגנוסטים ישתכנעו מטיעון האמת לפיו מוצדקת אלהורות ודווקא בגלל השתיקה וההימנעות מטיעון האמת  אז האנשים האלה לא ישתכנעו?  

לא ברור למה הסיכון הזה יותר נמוך מהסיכון שאת הצבעת עליו

בל נשכח שהמצב לפיו אלהורות פסולה כלומר דעה שקרית היא המצב הנוכחי ההתחלתי שרוב האנשים מאמינים בו. אם נשתוק אז המצב הזה יימשך עוד. הסיכוי היחיד שהמצב הזה ישתנה הוא שאנחנו נפרסם ביטויים לפיו מוצדק מצב אחר.

איך יהיו עוד אלהוריים אם אנשים לא ייחשפו לגישות לפיהן אלהורות מוצדקת? כדי שיהיו עוד אלהוריים צריך שאנשים יהיו בגישה שאלהורות מוצדקת וכדי שיהיו בגישה כזאת הם צריכים להיחשף לרעיונות כאלה. לכן, צריך סרטונים?

לפחות אפשר לומר אולי שגם אם לא ברור שחופש הביטוי מועיל לאמת לפחות אין ראיות שחופש הביטוי מזיק לאמת ואין ראיות ששתיקה והימנעות מחופש ביטוי מועילים לאמת.

לכן, גם אם טיעון גילוי האמת להצדקת חופש הביטוי לא משכנע עדיין לא משכנע הטיעון שחופש הביטוי מזיק לאמת. אבל ייתכן שחופש הביטוי לא מועיל לאמת במקרה הזה ומועיל  לאמת בנסיבות אחרות שבהן לא ברור מאליו מהי האמת.
 אבל לחופש הביטוי יש גם הצדקות שלא קשורות לגילוי האמת: שחופש הביטוי הכרחי לדמוקרטיה, שחופש הביטוי הוא ביטוי לזכות לאוטונומיה אישית, לכבוד האדם, לחופש וחירות.
 
 
 
 
לצפיה ב-'אבל זו הנקודה'
אבל זו הנקודה
08/01/2018 | 19:56
2
62
לא שייך מוצדק או לא מוצדק לעניין הזה.
אלהורות זו עמדה או תחושה אישית שאינה צריכה שום הצדקה.
ככל שתנסה להצדיק כך יהיו אנשים שיסתרו את ההצדקה.
הרי זה כמו שתנסה להצדיק למה אתה אוהב חורף ושונא קיץ או הפוך. אין לזה שום טעם ועצם הצורך בהצטדקות מציבה אותך בעמדת חולשה.



לצפיה ב-'מה שמוצדק הוא שאלהורות תהיה לגיטימית'
מה שמוצדק הוא שאלהורות תהיה לגיטימית
08/01/2018 | 21:26
1
63

אני לא מדבר על ההצדקה להחליט להיות אלהורי. אני מדבר על ההצדקה לכך שיש לבני אדם זכות ולגיטימיות להחליט שהם אלהוריים אם הם רוצים בכך.

אני חושב שעל זה מדבר הסרטון. לא לשכנע אנשים להיות אלהוריים, אלא שמי שרוצה להיות אלהורי אז לא מוצדק לגנות אותו על כך או לחשוב שהוא החליט החלטה בלתי מוצדקת או פסולה. 
 
לצפיה ב-'אני לא מאמין שצריך לעשות אישיו מהנושא'
אני לא מאמין שצריך לעשות אישיו מהנושא
23/01/2018 | 20:08
3
מישהו או מישהי לא רוצים להביא ילדים? בסדר. אני גם לא חושב, שהורים הם אנשים רעים. הם פשוט יותר מסוגלים להעניק מעצמם לדורות הבאים וזה בסדר. רק שלא יכריחו אותנו להיות כמותם. אגב, הייתי חבר של בחורה אלהורית. היא מאוד אהבה את האחיינים שלה, כאילו היו הבנים הביולוגיים שלה. תמיד שמרה עליהם ודיברה עליהם טובות. 
לצפיה ב-'סיפור על יד קלה על מרשם התרופה הפסיכיאטרית '
סיפור על יד קלה על מרשם התרופה הפסיכיאטרית
08/01/2018 | 13:07
1
65
את הסיפור הבא אני מביא כציטוט שכתב פסיכולוג שהוא עצמו קרא את הסיפור  באתר האינטרנט  mad in america. זהו אותו אתר שדליה כתבה בו את הטור שלה.  
 
"סיפורו של אב שמספר כיצד בתו בת ה-16 בישרה לו שהיא במשבר עקב פרדה מבן זוגה, אבל עומדת להתחיל בנטילת פרוזק ומקווה שזה יועיל לה. האב הגיב בתדהמה - למה צריכה בתו לקחת פרוזק בגלל משבר נורמלי ולא חריף במיוחד, כאשר הנערה ממשיכה להצטיין בלימודיה ומנהלת חיי חברה אינטנסיביים. הורי הנערה גרושים ולהם משמורת משותפת עליה. עמדת האם היתה שכדאי שהבת תעזר בפרוזק כדי להאבק במצוקתה. האב לא וויתר ויצר קשר עם הרופאה המטפלת כדי לברר את הסוגיה. התברר שרופאת הילדים שאבחנה חרדה קלה עד בינונית סברה שעל הנערה לעבור טיפול CBT ואם טיפול זה לא יועיל מספיק, אזי ייבחנו חלופות נוספות. התברר גם שהמטפלת כלל לא רופאה אלא אחות מטפלת (יש דבר כזה בארה"ב - אחיות שהוסמכו לאבחן ולרשום תרופות) עם מעט נסיון בתחום הנפשי. למשל, האחות כלל לא הייתה מודעת לסיכונים, בעיקר אצל מתבגרים, הכרוכים בנטילת פרוזק. כמו כן היא לא ראתה שום בעיה בכך שהמלצתה על הפרוזק היא בעצם מחוץ להתוויות שאושרו על ידי הFDA למתבגרים. כידוע, פרוזק אושר כתרופה לדיכאון ולא לחרדה. אמנם, לא נדיר שמטפלים רושמים פרוזק מחוץ להתוויות אבל אצל מתבגרים זה עלול להיות מסוכן. הסיכון הוא בעיקר ביצירת דחף אובדני או הגברתו של דחף כזה. גם מתברר שחלופת הCBT לא באמת נוסתה ולכן "זמנה" של התרופה טרם הגיע. הרופאה האחראית הגיבה על כך בטענה שהיא עדיין חושבת שעל הנערה להתחיל בנטילת פרוזק. כאשר האב ביקש להעביר את בתו מטיפולה של הרופאה הנוכחית לטיפולה של רופאה אחרת, הגיבה הרופאה באומרה שהיא אינה מעונינת להמשיך בטיפול בנערה. 

בשלב הזה הועברה הנערה לבדיקה של פסיכיאטר מומחה שסבר שאכן בהינתן האיבחון, אין צורך בתרופה. הוא גם סבר שכל התהליך לא היה תקין. 

הסיפור אולי ייראה כפרשיה נדירה. כלל וכלל לא. בימנו סיפורים כאלה שכיחים ביותר. היד הקלה על התרופות היא מחזה נפוץ. קשה לך בלימודים? קח תרופה. קשה לך בעבודה? קח תרופה. קשה לך כי אדם שיקר לך הלך לעולמו? קח תרופה. אנחנו שבויים בידי מקצוע - הפסיכיאטריה - שאיבד את ערכיו ומצפנו ובידי יצרני תרופות שהחמדנות היא אשר מנחה אותם."
 
לצפיה ב-''
12/01/2018 | 02:32
2
לצפיה ב-'מזמן לא ביקרתי כאן'
מזמן לא ביקרתי כאן
07/01/2018 | 20:54
9
174
הפורום הזה מילא תפקיד חשוב בחיי לפני כעשור, ופה הכרתי שתיים מחברותיי הטובות. שמחתי לראות שעדיין הפעילות פה רוחשת. רואה פה רק מעטים מתקופתי.
האמת היא שבאתי גם לשתף במאמר שכתבתי באתר אמריקאי חשוב.
מקווה שזה בסדר:
לצפיה ב-'וירצייייי '
וירצייייי
07/01/2018 | 21:21
1
84
שנים :)
משלומך?
לצפיה ב-'היי! יש כמה דברים יציבים בחיים האלה'
היי! יש כמה דברים יציבים בחיים האלה
07/01/2018 | 21:49
85
כל חיי פרושים כספר הפתוח בבלוג שלי ובפייס. כיף להיפגש :)
לצפיה ב-'ועכשיו אחרי שקראתי - מחזקת את ידייך במאבק החשוב.'
ועכשיו אחרי שקראתי - מחזקת את ידייך במאבק החשוב.
07/01/2018 | 21:28
1
41
לצפיה ב-'תודה רבה! '
תודה רבה!
07/01/2018 | 21:50
23
לצפיה ב-'אהלן דליה'
אהלן דליה
07/01/2018 | 21:33
1
73

מאמר חשוב באתר חשוב האתר  Mad in America  של רוברט וויטקר שהתארח בישראל והיינו בכנס שנערך לכבודו ולכבוד הפרסום של המהדורה העברית של ספרו "אנטומיה של מגפה".  

יישר כוחך במאבק הצודק 
 
לצפיה ב-'תודה, חבר! שמחתי להכיר אותך יותר בעוד ממד '
תודה, חבר! שמחתי להכיר אותך יותר בעוד ממד
07/01/2018 | 21:52
26
לצפיה ב-'שלום דליה, נהניתי מאוד להאזין לך בראיון אצל קרן נויבך'
שלום דליה, נהניתי מאוד להאזין לך בראיון אצל קרן נויבך
08/01/2018 | 09:10
2
64
לפני כמה שבועות. נוקב וחזק מאוד.
לצפיה ב-'אורלנדה! יקרה. גם אותך אני זוכרת היטב '
אורלנדה! יקרה. גם אותך אני זוכרת היטב
08/01/2018 | 09:20
1
62
תודה רבה על מה שכתבת.
נראה לי שאשאר פה שוב.
כל כך נעים לקבל פרגון ותמיכה.
לצפיה ב-'זה היה סופר חשוב. גם העניין של ההסתכלות'
זה היה סופר חשוב. גם העניין של ההסתכלות
08/01/2018 | 09:30
54
גם זה שאמרת שהמערכת עושה הכל כדי להעמיק סבל, נתת את הדימוי ההוא מעולם אחר, על במקום לעזור, רק מקשים. נורא. אלה דברים שכלל לא הייתי מודעת להם.
לצפיה ב-'פשוט לא מצאתי פורום אחר לשאול את השאלה'
פשוט לא מצאתי פורום אחר לשאול את השאלה
02/01/2018 | 12:54
26
247
הורות מאוחרת. הרבה אומרים אגואיזים, שיגעון, גזירה על הילדים יתמות מוקדמת. ועוד ועוד. בהחלט ניתן להסכים. אך השאלה היא האם מישהו מהילדים שנולד להורים מבוגרים שתראו בכתבה, היה מוכן להחזיר את חייו בחזרה, או כועס על הוריו שהביאו לעולם?
 
לצפיה ב-'מצאתי פורום אחר אפשר למחוק את ההודעה'
מצאתי פורום אחר אפשר למחוק את ההודעה
02/01/2018 | 19:03
98
סליחה
לצפיה ב-'אם כבר שאלת, לדעתי גם אם רוב הילדים לא מרגישים ככה,'
אם כבר שאלת, לדעתי גם אם רוב הילדים לא מרגישים ככה,
04/01/2018 | 01:10
142
עדיין עדיף לא להוליד ילדים בגיל ממש מבוגר אם יש אפשרות אחרת. ברור שכאשר האדם כבר חי, וממילא החיים שהוא חי אלה החיים היחידים שהוא מכיר, לרוב הוא ירצה להמשיך לחיות, אך זה לא אומר שלא היה עדיף לו להתחיל את חייו מנקודה קצת יותר אופטימלית אובייקטיבית. נגיד אם מישהו נכה, זה לא אומר שהוא מתחרט על עצם העובדה שהוא חי או חושב כל הזמן על כך שהיה רוצה חיים אחרים, אבל יש סבירות גבוהה שחייו היו טובים, נוחים ומאושרים יותר אילו לא היה נכה. סביר להניח שלו היו שואלים אותו אם היה מעדיף להיות בריא, התשובה הייתה חיובית. 
אז יש דברים שאינם בשליטתנו, כמו אירועים בלתי צפויים שקורים (מחלות, תאונות, בעיות פוריות, וכו'). לפעמים אנשים מביאים ילדים במצב או בתנאים לא אוטפימליים כי אין להם אפשרות אחרת וחשוב להם לחוות הורות למרות התנאים הלא אופטימליים, ואז אין כל כך מה לומר כי אפשר להבין את הקושי של אנשים לוותר על חלום. אבל כשיש לאדם שליטה ואפשרות בחירה, למשל יש לו אפשרות להביא ילד בגיל סביר, אך הוא במודע דוחה זאת לגיל מבוגר מאוד בגלל חוסר מחשבה או נוחות אישית שלו, לדעתי האישית זו כבר רמה אחרת של אנוכיות וחוסר התחשבות בטובת הילד.
נגיד שאדם נורא רוצה ילד אבל לא מצא בן או בת זוג מתאימים או מתמודד עם בעיות פוריות ולכן מצליח להפוך להורה רק בגיל מבוגר - אפשר להבין את זה כי בכל זאת הצורך להיות הורה הוא מספיק חזק וחשוב, כך שהפגיעה התאורטית היחסית בילד כנראה לא מצדיקה שיוותר על החלום שלו. אבל אם לאדם אין שום בעיה או קושי להביא ילד בגיל סביר, והוא מודע לכך שלהביא ילד בגיל ממש מאוחר (קשה לשים גבול, אבל נגיד בגיל 55 או יותר) פירושו שיש הרבה יותר סיכוי שהילד יתייתם בגיל מוקדם ו/או יצטרך לשאת בנטל של טיפול בהורה זקן וחולה בגיל ממש צעיר וכד', הוא בכל זאת מחליט שהוא דוחה את העניין לגיל כה מאוחר אך ורק כי ככה מתחשק לו ולא מעניין אותו מה יקרה לילד בעתיד, לדעתי זו החלטה מאוד אנוכית וחסרת התחשבות.
וכמובן יש גבול, שלי אישית קשה לקבוע היכן הוא עובר, אבל ברור שהוא עובר במקום כלשהו, שמעבר לו להביא ילדים זו באמת אנוכיות לשמה גם אם העיכוב אינו באחריותו של ההורה. למשל, אם לפתע לאדם בן 70 נוצרים תנאים שבהם הוא יכול להביא ילד שקודם לא היו לו, והוא עדיין דרך נס מסוגל פיזית ללדת/להוליד, עדיין בשלב כזה כבר לדעתי הוא חייב למנוע מעצמו את הגשמת הרצון הזה גם אם הרצון ממש חזק, כי הסיכוי שהילד יסבול בגלל הגיל המבוגר מאוד של הוריו הוא הרבה יותר גבוה.
לא לחינם באימוץ, תהליך שבניגוד להריון מאפשר שליטה ופיקוח על הפרמטרים השונים של הורים עתידיים, יש הגבלה בין היתר על גיל שמעבר לו אדם אינו רשאי לאמץ ומעבר לכך גם על ההפרש המרבי בין גיל ההורה לגיל הילד, כך שככל שההורה מבוגר יותר, כך גם הילד חייב להיות מבוגר יותר, כדי לצמצם עד כמה שניתן את המצב שבו ההורה יהיה זקן מדי לטפל בילד קטן או שהילד יתייתם בגיל צעיר.
 
לכן אם אתה שואל האם ילד כזה "היה מוכן להחזיר את חייו בחזרה או כועס על הוריו שהביאו אותו לעולם" - התשובה היא שממש לא בהכרח, ואולי אף רוב הסיכויים שלא. אבל זה לא סותר את העובדה שלא בהכרח מעשי ההורים עצמם, שמחליטים להביא ילד בגיל מבוגר מאוד, מוצדקים ושאין כאן פגיעה ממשית וקשה בילד לכשיוולד.
לצפיה ב-'השאלה הזאת העסיקה פילוסופים'
השאלה הזאת העסיקה פילוסופים
04/01/2018 | 09:14
63
מקובל מאוד ומפתה מאוד להגיע למסקנה שבמצבים כאלה להוליד ילדים זה פסול כי זה פוגע בטובת הילדים ובזכויות הילדים. אכן זהו טיעון די פופלוארי.   
 
רוב האנשים לא רואים כל בעיה שיש בטיעון הזה קל וחומר שלא רואים כאן בעיה פילוסופית או לוגית והטיעון הזה נראה להם פשוט ומובן מאליו 
 
אבל כאמור, פילוסופים ראו כאן בעיה ואף טענו שטיעון כזה הוא מופרך לוגית. כתבתי על כך באחת ההודעות בשרשור הסמוך 
 
 דוד הד טען שיש קושי לוגי לדבר על זכותו של הילד העתידי לא להיוולד בפגם [לרבות פגם בלידה להורים מבוגרים].   למי בדיוק יש זכות לא להיוולד? הרי לפני שאדם נולד לא היה "מישהו" בנמצא שיש לו זכות לא להיוולד. כאשר מדברים על זכות אז מדברים על זכות של "מישהו"  אבל לפני הלידה ולא רק לפני הלידה, אלא אפילו לפני ההפריה, כאשר ביצית מופרית עדיין לא הייתה בנמצא,  אין מישהו בעל זכות.
 
כאשר מדובר על פגיעה בזכות מדובר על פגיעה במישהו כאשר הנפגע יכול לתבוע את זכותו. אבל לפני ההפריה במי פגעו כאשר התקבלה החלטה על ניסיון הפריה?  לא ניתן להצביע על מישהו ממשי שיש לו זכות ושהוא נפגע ואין מישהו שיכול לתבוע את זכותו שלא להיוולד.

כמובן שיש ויכולים להיות בני אדם שסובלים מאוד מקיומם ומתייאשים מחייהם עקב סבלם. למשל, בתנ"ך יש ביטויים כאלה. איוב אומר  "יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר" [איוב, ג, ג] ירמיהו אומר "אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בּוֹ, יוֹם אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי אַל יְהִי בָרוּךְ.  אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת אָבִי לֵאמֹר יֻלַּד לְךָ בֵּן זָכָר, שַׂמֵּחַ שִׂמֳּחָהוּ.וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא כֶּעָרִים אֲשֶׁר הָפַךְ יְהוָה וְלֹא נִחָם, וְשָׁמַע זְעָקָה בַּבֹּקֶר וּתְרוּעָה בְּעֵת צָהֳרָיִם. אֲשֶׁר לֹא מוֹתְתַנִי מֵרָחֶם, וַתְּהִי לִי אִמִּי קִבְרִי וְרַחְמָהֿ הֲרַת עוֹלָם. לָמָּה זֶּה מֵרֶחֶם יָצָאתִי לִרְאוֹת עָמָל וְיָגוֹן, וַיִּכְלוּ בְּבֹשֶׁת יָמָי:"
 
יהודה קרני בפזמון הידוע "צלצל קתרוס" כותב

 אוֹי, אִמָּא אִמָּא לָמָּה לָמָּה?
אוֹי לָמָּה זֶה חַיִּים לִי נָתַתְּ?
אוֹי לָמָּה זֶה יְלִדְתִּינִי
וּלְבוּשׁ אָסִיר עָלַי נָתַתְּ?

אולם יש הבדל בין אדם שמבטא ייאוש בחייו ותסכול מעצם קיומו לבין אדם שטוען שהפרו את זכותו לא להיוולד. לפני שהוא נולד הוא לא היה קיים, אז איך יש זכות למישהו שלא קיים? זכויות יש רק לאנשים קיימים לכן לפי הטענה הזאת הטענה שיש זכות לאדם לא להיוולד היא מופרכת מבחינה לוגית.

[דוד הד, הזכות לא להיוולד בפגם, בתוך דילמות באתיקה רפואית, רפאל כהן-אלמגור (עורך) עמ' 255. לדעה זאת מסכים גם אסא כשר במאמרו " 'יתמות מתוכננת': התמונה המאוזנת" (באותו ספר, עמ' 221)]

כך כתב אסא כשר

"לא כך הוא הדבר כשלפנינו השוואה בין הערכת המצב שבו האדם לא נולד לבין הערכת המצב שבו האדם אכן נולד שהרי לא תתכן הערכת מצבו של האדם שלא נולד מנקודת מבטו כאשר לא נולד . בנסיבות המצב שבו האדם לא נולד , האדם כלל אינו קיים , וממילא לא קיימת בהן נקודת מבט של אותו אדם ולא תיתכן בהן הערכת אותו מצב , מנקודת מבט של אותו אדם באותו מצב."

[אסא כשר, "נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא", המשפט,  גיליון 26, עמ' 44, 45]

כאשר אדם אומר "לפני שנולדתי עדיף היה שלא יולידו אותי" הבעיה היא שלפני הלידה, או לפני ההפריה אין דבר כזה "אותי" כי ה- "אותי" לא קיים. כאשר לא מולידים אז לא מחליטים לא להוליד "אותו" כי אין מישהו כזה.

פוליטיקאית בריטית קידמה בברכה את העובדה שבשנה שעברה היו מעט מתבגרות בהריון. בתגובה כתב אדם בגיל העמידה בטיימס שהוא נולד לאם צעירה ובהתחלה החיים של שניהם היו קשים אבל עכשיו יש לו חיים טובים. האם הפוליטיקאית מציעה שיותר טוב עבורו אם לא היה נולד?
 
אותו אדם מתקומם. הוא אומר החיים שלי טובים ובכל זאת היא אומרת שעדיף היה אילו לא הייתי נולד.
 
[הדוגמא הזאת לקוחה מ- Derek Parfit, reasons and persons, p 364]
 
ייתכן שיש מה להשיב לאותם פילוסופים אבל ראשית אני מעלה למודעות את הבעיה שהם טענו לה.  
לצפיה ב-'למרות הכל כדאי.'
למרות הכל כדאי.
04/01/2018 | 17:41
22
83
היי סתם שואל.
(למרות שעברת לפורום אחר), אני חושבת שעדיף להביא לעולם ילדים בגיל מאוחר מאשר אף פעם לא. בימינו, הגיל המאוחר קצת זז קדימה. אם לפני עשרים שנה היה גיל חמישים זקן, היום הגיל הזה נחשב לדי צעיר. כך שיש סיכוי לחיו עד גיל שמונים שאז הילד כבר יהיה בוגר מספיק ולא ירגיש יתמות בגיל צעיר. מה שכן, בקשר לאשה, היא רק צריכה לדאוג לעשות בדיקות, שחלילה ההריון לא יגרום לה לבעיות בריאותיות.
 
לצפיה ב-'תודה. תשובתכם של שלושתכם מרתקות.'
תודה. תשובתכם של שלושתכם מרתקות.
04/01/2018 | 20:43
21
23
לצפיה ב-'אני מתחבר מאוד'
אני מתחבר מאוד
04/01/2018 | 21:09
20
63
לתגובה של kalla אני חושב שיש גבול מסויים, מהו הגבול קשה לומר. תלוי בהרבה גורמים. כלכלים בריאותים נפשיים. לדונלד טראמפ בן ה 71 יש ילד בן 12, אבל כאשר יש מאחוריו את במגדל טראמפ בניו יורק. דברים נראים אולי קצת אחרת.
 
 
לצפיה ב-'איך אתה מתמודד עם ההשגות הפילוסופיות? '
איך אתה מתמודד עם ההשגות הפילוסופיות?
04/01/2018 | 21:54
18
42
השגות אלה הצגתי בין השאר על תשובתה. ההשגות האלה טוענות שהתשובה כמו של קאלה היא התשובה הנפוצה והשכיחה אבל רוב האנשים לא רואים את הקשיים הפילוסופיים והלוגיים בה 
לצפיה ב-'מה אפשר לומר'
מה אפשר לומר
04/01/2018 | 22:15
17
45
מבחינה לוגית אתה צודק לא ניתן להתכחש לדבריך, ואני חושב וגם אתה אני מאמין חושב שאותם ילדים לא היו מוכנים להחזיר את חייהם בחזרה, או כועסים על הוריהם, להיפך אני חושב שהם מודים להוריהם שנתנו להם חיים. ואם תשאל אותי אפילו אלך יותר רחוק והייתי מסתכן ואומר שבנותיו של האב בן ה88 לא היו מוכנות להחליף את אביהם לאב אחר.  
לצפיה ב-'הלוגיקה שלי אומרת שבהחלט אפשר להעריך'
הלוגיקה שלי אומרת שבהחלט אפשר להעריך
04/01/2018 | 22:39
14
59
מה הם תנאים יותר או פחות אופטימליים להיוולד ולגדול בתוכם במסגרת האפשר. שוב, כמו שאמרתי כל הזמן, עצם זה שהילד לא מצטער שנולד זה עניין אחר. אני מפרידה בין הילד לבין הורה שצריך לדעתי לקחת בחשבון את החיים שבסבירות גבוהה יהיו לילד לאחר שיוולד. לא רואה שום בעיה לוגית עם לחשוב על העתיד ולנסות מראש לספק לילד שיוולד תנאים, עד כמה שניתן ותלוי בי, טובים יותר. אם אין צורך לחשוב על טובת הילד כל עוד הוא לא קיים, אז בכלל המושג של תכנון משפחה הוא מיותר ולא רלוונטי כי עדיין הילד לא נולד. לדעתי זו גישה מוזרה שאולי טובה לדיון תאורטי, אבל לא לחיים במציאות, שאיתה הילד יצטרך להתמודד לאחר שיוולד ויהיה קיים.
לצפיה ב-'אני חושב'
אני חושב
04/01/2018 | 23:33
13
33
שההורה צריך לקחת בחשבון שיוכל להביא את הילד לגיל 18 בבטחה, עד כמה שניתן לתכנן דבר כזה. ע"פ ויקיפדיה תחולת החיים לנשים בישראל עומדת על 84 שנים ו 80 לגברים, כמובן שצריך להוסיף מקדם ביטחון של כמה שנים טובות. אין נוסחה מדוייקת לדברים האלה
לצפיה ב-'יש גם לקחת בחשבון שאנשים לא מגיעים לגיל המוות ואז '
יש גם לקחת בחשבון שאנשים לא מגיעים לגיל המוות ואז
04/01/2018 | 23:43
48
קורסים ומתים ברגע אחד. מרבית האנשים סובלים ממחלות ומתפקוד לקוי כבר כמה וכמה שנים לפני מותם. רבים מהם זקוקים לטיפול וסיוע בעצמם, שלא לדבר על כך שבגיל ובמצב כזה הם אמורים גם לטפל בילדים צעירים שעדיין אינם עצמאיים או ליצור מצב שבו ילדים שהם עדיין צעירים מאוד נאלצים לטפל בהם בעת זקנה.
לצפיה ב-'ואגב, גיל 18 זה גיל מאוד צעיר'
ואגב, גיל 18 זה גיל מאוד צעיר
04/01/2018 | 23:51
9
54
שבו מרבית הילדים עדיין אינם בוגרים מספיק נפשית ואינם עצמאיים כלכלית כדי לפרנס את עצמם. לדעתי גיל 25 זה גיל יותר סביר שבו אפשר להגיד שילד ממוצע לפחות בפוטנציה יכול לצאת לעצמאות מלאה מהוריו. רצוי שלילד תהיה אפשרות לפחות לרכוש מקצוע.
לצפיה ב-'זה נכון אבל'
זה נכון אבל
05/01/2018 | 11:35
8
43
בגיל 18 גם ניתן להטיס מטוס קרב. תלוי בילד, תלוי על איזה בסיס חונך, תלוי מה השאירו לו הוריו. בסופו של דבר ייצר החיים חזק מכל.
לצפיה ב-'ניתן אבל אם תשים לב רק למיעוט קטן של חיילים יש סיכוי להתקבל '
ניתן אבל אם תשים לב רק למיעוט קטן של חיילים יש סיכוי להתקבל
05/01/2018 | 17:27
5
50
בכלל לטייס והקורס אורך הרבה זמן וכולל לימודים מאוד אינטנסיביים שמקנים המון ידע וכישורי חיים והישרדות, כך שאין מצב שילד בגיל 18 אכן יטיס מטוס, וגם אלה שבסוף עושים זאת אלה אנשים יוצאי דופן מבחינת יכולות ורמה, לא בגיל 18 ואחרי הכשרה מאומצת מאוד. 
זה נכון שהצבא תורם להכשרת הילד לחיים עצמאיים, אבל זה תהליך של שנים ולא ברגע שהילד מתגייס הוא כבר מוכן אליהם. וגם יש כאלה שמכל מיני סיבות אינם יכולים או רוצים להתגייס. לילד בדרך כלל יש מפקד ומערכת שקובעים להם בדיוק מה לעשות, זה לא שהם עצמאיים לגמרי ומפרנסים את עצמם מהרגע שהם מתגייסים או מסיימים בית ספר. וגם מגיע להם סיכוי לרכוש מקצוע שיוכלו לעבוד ולפרנס את עצמם לפני שזורקים אותם למים.
ברור שאפילו ילדים שגדלים ברחוב רובם מסתדרים בסוף, אבל אף אחד לא ישכנע אותי שזה מוצדק שהורה ינטוש את ילדו להסתדר ברחוב אם רק יש לו אפשרות לתת לו נקודת פתיחה טובה יותר לחיים. הפילוסופים, למען האמת, יכולים להגיד מה שבא להם, ובני אדם מוכנים לסבול הכל בגלל יצר ההשרדות שלהם, אבל זה לא סותר שיש התנהגות הורית מוסרית יותר או פחות. סביר להניח שגם ילד שהוריו מכים אותו ומתעללים בו מהיום שנולד רוצה לחיות ובסופו של דבר לא מצטער ברוב המקרים שנולד, אבל האם זה מצדיק את התעללות הוריו והילד צריך לרצות למות בשביל שנגיד שההתנהגות הזאת לא תקינה מוסרית? זה אבסורד. 
לצפיה ב-'ורק להבהיר - אני מדברת על מצב שבו ההורה יודע מראש'
ורק להבהיר - אני מדברת על מצב שבו ההורה יודע מראש
05/01/2018 | 17:48
33
שהוא טיפוס שהולך להכות את הילד שיוולד לו או שאין לו בית ו/או אפשרות לגדל אותו ולכן הוא יצטרך לגדול ברחוב. הורה שיודע, למשל, שיש לו בעיות שתייה/סמים שפוגעים לו בתפקוד ובכל זאת בוחר להוליד/ללדת. אין כל קשר בין זה שהילד בסופו של דבר יסתדר איכשהו ולא יצטער שהוא נולד, לכך שההורה פעל בחוסר אחריות והתחשבות בטובתו של הילד.
לצפיה ב-'מעבר לכך, לא חייבים שהילד'
מעבר לכך, לא חייבים שהילד
05/01/2018 | 18:31
43
יגיד שעדיף אילו לא היה נולד כדי להגיד שהורה שבמתכוון מוליד ילדים לתנאים שהוא מראש יודע שיהיו מאוד לא אופטימליים (ועד כמה לא אופטימליים זו כבר שאלה של דרגה ולא שאלה עקרונית) לא פועל בצורה אחראית. אדם מסומם אולי גם לא שולט בהתמכרות שלו ועושה כל מה שניתן כדי לתפקד כמה שיותר טוב במסגרת המצב שבו הוא מכור, אך מראש ההתמכרות מגבילה אותו וברור מראש שכל עוד הוא מכור לא יגיע לתפקוד אופטימלי הדרוש לגידול ילדים.
לצפיה ב-'נתתי סתם דוגמא'
נתתי סתם דוגמא
05/01/2018 | 22:23
2
22
גם נהג טנק הוא כבר לא ילד. נכון שזה גיל צעיר אבל זה גם לא גיל שהילד יימצא את עצמו בבית מחסה חשוף להתעללות, זה בעצם הרעיון.
לצפיה ב-'אין בהכרח קשר בין להיות נהג טנק לבין להיות מוכן כמו שצריך'
אין בהכרח קשר בין להיות נהג טנק לבין להיות מוכן כמו שצריך
06/01/2018 | 01:21
41
לחיים עצמאים. לא מדובר רק בהתעללות, אלא גם ביכולת להתפרנס ולנהל חיים בוגרים בצורה עצמאית. חייל בצבא הוא לא עצמאי, מלמדים אותו בדיוק מה לעשות בתחום הצר שהוא עוסק בו, אומרים לו איך עליו להתנהל מבוקר עד ערב, מספקים את צרכיו הבסיסיים, כמו מזון ומכסה, ומפקחים עליו כל הזמן.
ברור שבמצבים של חוסר ברירה ילדים לומדים להיות מבוגרים כי אחרת לא ישרדו. ילדים אף נלחמו במלחמות וחיו בתנאים איומים, אבל אין פירוש הדבר שכך ראוי לילד לחיות. ושאיפה של הורים, לעניות דעתי, צריכה להיות תת לילד נקודת פתיחה עד כמה שניתן טובה. אני מניחה שמרבית ההורים מאחלים לילדים שלהם יותר מאשר לא למצוא את עצמם בבית מחסה חשופים להתעללות, אף על פי שיש כמובן גם מקרים של הורים מתעללים או מזניחים.
להגיד שאם הילד אינו מצטער על כך שנולד או לא היה מעדיף שלא להיוולד פירוש הדבר שלא אמורים להיות שום אחריות וגבולות מוסריים להורה, שיכול להוליד את הילד בגיל מאוד מבוגר, או כשהוא שותה או לוקח סמים או לא יכול להעניק לילד תנאי קיום בסיסיים. פירוש הדבר, תוך ניצול ציני של העובדה שיש למרבית האנשים דחף הישרדות חזק מאוד, לתת לאדם התר מוסרי לא לחשוב כלל על חובתו כלפי הילד שיוולד ולהתחשב רק בגחמות של עצמו כשהוא מתכנן להיות הורה. לא ברור לי באיזה עולם זה נחשב בסדר, אבל לא בעולם שלי.
לצפיה ב-'חשוב להבהיר על מנת שלא יסולפו דברי'
חשוב להבהיר על מנת שלא יסולפו דברי
06/01/2018 | 03:35
24

אם הילד טוען שהוא היה מעדיף להיוולד בתנאים הקשים בהם הוא נולד על פני לא להיוולד בכלל  משמעות הדבר שמה שנובע מדברי הילד הוא שלהשקפתו של הילד מותר  היה להורה להוליד אותו בתנאים הקשים האלה.

כמובן הילד היה מעדיף להיוולד בתנאים יותר טובים, אבל אם זה לא אפשרי [וזה אכן לא אפשרי] שהוא עצמו היה נולד בתנאים יותר טובים, אז הוא מעדיף להיוולד בתנאים הפחות טובים על פני לא להיוולד בכלל, הרי שעמדה כזאת לא מתיישבת עם איסור על ההורה להוליד אותו [כי משמעות איסור כזה הוא שהילד לא היה נולד-אופציה שהוא לא היה רוצה שתקרה לכן היא לא מתיישבת עם איסור]

הילד היה מעדיף להיוולד בתנאים הקשים ולכן גישת הילד לא מתיישבת עם איסור להוליד אותו בתנאים הקשים, זה מה שנובע מגישת הילד ולא טענתי שזה מה שאומר המוסר. ייתכן שהמוסר אוסר על האב להוליד את הילד בתנאים הקשים, אבל מעמדתו של הילד [להבדיל ממה שמתחייב המוסר] לפיה הוא כן היה רוצה להיוולד נובע שאין איסור על האב. ייתכן שבכך עמדתו של הילד לא מתיישבת עם חובתו המוסרית של האב לא להוליד במצב כזה, אבל זה מה שנובע מעמדת הילד. צריך להבחין בין עמדתו של הילד לבין מה שמתחייב מבחינה מוסרית.

לכן, אין זה נכון שמעמדת הילד נובע "שלא אמורים להיות שום אחריות וגבולות מוסריים להורה, שיכול להוליד את הילד בגיל מאוד מבוגר, או כשהוא שותה או לוקח סמים או לא יכול להעניק לילד תנאי קיום בסיסיים." נובע שזאת עמדת הילד ולא שזאת עמדת המוסר ולא שזאת עמדתם המוסרית של אנשים אחרים שאינם הילד.

לכן אין זה נכון "לתת לאדם התר מוסרי לא לחשוב כלל על חובתו כלפי הילד שיוולד ולהתחשב רק בגחמות של עצמו כשהוא מתכנן להיות הורה." לא מדובר בהתר מוסרי אלא במה שנובע מגישת הילד.

ניתוח של מה שנובע לוגית מדבריו של הילד אינו "ניצול ציני" אלא תיאור המציאות הלוגית של מה שהילד אמר. הלוגיקה אינה משתנה על פי האינטרסים והמניעים של בני האדם או המוטיבציות שלהם.

ניצול ציני זו תכונה של בני אדם ואילו מה שנובע לוגית מטקסט זו תכונה של טקסט. אני מדבר על התכונות הלוגיות של טקסט ולא על בני אדם ותכונה של טקסט אינה ניצול ציני.

ניצול ציני יכול להתקיים אם לוקחים את דברי הילד במטרה להשפיע פסיכולוגית על בני אדם. אבל לא כאשר הילד אומר דברים שנובע מהם משהו.
  
 
  
 
 
לצפיה ב-'הדברים שכתבה הגולשת חסרי שחר בקשר לדברי'
הדברים שכתבה הגולשת חסרי שחר בקשר לדברי
05/01/2018 | 18:20
25

לא רק פילוסופים, כל אחד יכול לומר מה שבא לו אבל הערך של הדברים לא נובע מכך שהכותב אותם הוא פילוסוף או כי הוא פילוסוף שאומר מה שבא לו, אלא בשל תוכן הדברים והטעמים, הנימוקים, הצידוקים, הביסוסים, הטיעונים לגופו של עניין.

הטיעון שאותו הזכרתי לא היה טיעון לפיו מוצדק שהורה יתעלל אלא שמוצדק שהורה יוליד את הילד בתנאים שאינם אופטימאליים ואפילו כרוכים בקשיים. מקור הקשיים שדובר בהם אינו בהתנהגות פוגענית מכוונת מצד ההורה עצמו לאחר הלידה אלא בתנאים, בנסיבות, במצב, בסיטואציה אליה נולד הילד שאינם תלויים בהתנהגות פוגענית מכוונת של ההורה. ההורה מצידו חייב לדאוג לטובת הילד בהתנהגותו לאחר שהילד כבר נולד אבל התנאים  הסביבתיים בהם פועל ההורה הם קשים. נקודת המוצא, נקודת הפתיחה היא קשה. איך מכאן מגיעים לייחוס היתר להורה להתנהג באופן פוגעני לאחר הלידה? לאחר נקודת המוצא?  תמהני.

הטיעון שלי לא היה שמוצדק שההורה יוליד את הילד אלא שיש כאן בעיה פילוסופית.

עוד נאמר ויוחסה דעה לפיה הילד "צריך לרצות למות". שוב, חסר שחר. לא דובר על לרצות למות אלא להסכים לכך שעדיף היה שלא היה נולד. לא להיוולד אינו ביטוי נרדף או סינונים ל- "למות". מכך שאדם מודה שעדיף היה שלא היה נולד לא נובע לוגית שהוא רוצה למות. הוא יכול ללא סתירה וללא אוקסימורון לטעון שהוא גם מעדיף שלא היה נולד וגם מאוד לא רוצה למות.   

התנהגות לא תקינה מוסרית משמעות הדבר שהיא אסורה שלא צריך לעשות אותה. אם להוליד ילד בתנאים מסוימים היא התנהגות לא תקינה מוסרית, אסורה משמעות הדבר שלא היה ראוי להוליד, חובה מוסרית הייתה להימנע מלהוליד ואסור מוסרית להוליד. ברגע שמקיימים את האיסור המוסרי להוליד משמעות הדבר שהילד לא נולד היות ובין "ללדת" לבין "להיוולד" יש יחס פעיל-סביל שיוצר יחס סמנטי של ניגוד הדדי. אי אפשר ללדת בלי להיוולד ואיסור ללדת פירושו איסור ליצור מצב שבו קיימת היוולדות. איסור ליצור מצב שבו הילד נולד. הדבר דומה ליחס בין קנייה למכירה. אם אסור לקנות פירוש הדבר שאסור ליצור מצב שבו המוכר ימכור.  
 
 
לצפיה ב-'אם להגיד שהורה פועל בצורה לא אחראית'
אם להגיד שהורה פועל בצורה לא אחראית
05/01/2018 | 18:45
20

פירושו להגיד שאסור לו לפעול כך [וכך זה נראה שזה מה שזה אומר] אז לומר שהורה מוליד ילד בצורה לא אחראית פירוש הדבר שאסור לו לפעול פעולת הולדה.

להגיד שאסור לו לפעול פעולת הולדה פירושו שאסור לו ליצור מצב של היוולדות.

היחס בין הולדה להיוולדות הוא יחס אקטיבי-פסיבי שיוצר הכרח של הדדיות. כפי שבהכרח אם מישהו קונה אז יש מישהו שמוכר כך אם יש מישהו שמוליד בהכרח יש מישהו שנולד

לכן, אם אסור להוליד אז אסור ליצור מצב שמישהו נולד

אם אסור ליצור מצב שמישהו נולד והוא בכל זאת נולד אז אסור היה בזמן עבר ליצור מצב שהוא נולד 
 
לצפיה ב-'אם ההורה לא עשה את זה '
אם ההורה לא עשה את זה
05/01/2018 | 12:36
1
22
והוליד ילד שמראש היה ידוע שהוא לא יוכל להביא אותו לגיל 18 או גיל מאוחר יותר בבטחה ולכן אומרים שלא בסדר מצד ההורה להוליד ילד במצב כזה אז משמעות הדבר שעבור הילד שנולד המסקנה היא שלא בסדר שההורים שלך הולידו אותך. היו צריכים להוליד ילד אחר במקומך או ילדה אחרת, בתנאים טובים יותר. 
 
משמעות הדבר היא גם שאותו ילד צריך לומר לעצמו שלפני שנולדתי לא היו צריכים להוליד אותי אלא ילדה או ילד אחר במקומי בתנאים יותר טובים משלי
 
זאת המשמעות הלוגית של תכנון משפחה. 
 
המשמעות הלוגית הזאת מקוממת אנשים שנולדו תוך הפרה של תכנון משפחה רציונלי. עובדה שאותו בריטי שנולד לאם נערה  התקומם כלפי שרת הבריאות שאמרה שהצלחנו להוריד את שיעור הלידות של נערות. הוא כתב לשרה: את רוצה להגיד לי שעדיף היה אלמלא הייתי נולד? 
לצפיה ב-'זה גם נכון מאוד.'
זה גם נכון מאוד.
05/01/2018 | 15:30
4
לצפיה ב-'אם הילד לא מצטער שנולד'
אם הילד לא מצטער שנולד
04/01/2018 | 23:28
34

אז בעייתי לומר שעשו לו עוול שהולידו אותו מפני שאם לא היו מולידים אותו אז אין זה נכון שהיו לו תנאים טובים יותר. הילד פשוט לא היה קיים.

להוליד ילד בתנאים טובים יותר פירושו לא להוליד את אותו ילד בתנאים טובים יותר, אלא להוליד ילד אחר במקומו. לטעון שההורה חייב לעשות את זה פירושו לטעון שאם הוא לא עשה את זה והוליד את הילד לתנאים פחות טובים הוא עשה מעשה פסול. להגיד שהוא עשה מעשה פסול פירושו שעדיף היה שאותו ילד שנולד, לא היה נולד אלא היה נולד ילד אחר בתנאים יותר טובים.

אני לא טוען שאין תשובות טובות לטענה הזאת, אבל לפחות יש כאן אתגר פילוסופי.
 
אבל תשובה לדעתי לא טובה היא התשובה הבאה:
 
אם הטיעון מוצלח אז פסול לתכנן משפחה
אבסורד לטעון שפסול לתכנן משפחה
לכן, הטיעון נכשל
 
הטענה שאבסורד לטעון שפסול לתכנן משפחה מבוססת על אינטואיציה. מה שעושה הטיעון הפילוסופי הוא בדיוק לאתגר את האינטואיציה הזאת. אבל ברגע שהטיעון הפילוסופי אתגר את האינטואיציה, אז לא נכון לדחות את הטיעון הפילוסופי רק מפני שהוא מתנגש עם האינטואיציה בלי כל נימוק נוסף.

האתגר הוא להצדיק ולהסביר איך אפשר להציל את האינטואיציה ע"י טיעון רציונאלי מנוגד. אבל לוותר על טיעון רציונאלי ולהסתפק באינטואיציה זה בעייתי.

אחד הדברים אם לא הדבר בהא הידיעה שעושה פילוסופיה היא לאתגר את האינטואיציות שלנו. גם הטענה שאנחנו צריכים להיות הורים וללדת ילדים היא סוג של אינטואיציה או לפחות הרבה אנשים מחזיקים באינטואיציה כזאת. אנו מצפים מהפרו נטליסטים להתמודד עם הטיעונים הרציונאליים שלנו ע"י טיעונים רציונאליים ולא פשוט לדחות את הטיעונים שלנו בכך שהם לא מתיישבים עם האינטואיציה הנטליסטית.

כאן יש ניסיון (אחד מני רבים) לאתגר את אחת האינטואיציות שלנו. יש פילוסופים הסבורים שהאתגור הזה הצליח בגדול ואין מנוס מלוותר על האינטואיציה. זאת אחת האפשרויות שאדם נבון ואמיץ צריך להיות מוכן לה. לוותר על האינטואיציות שהוא החזיק בהן אם לא ניתן להגן עליהם בנימוקים טובים. אבל אולי במקרה הזה לא צריך? אולי יש תשובות מנומקות טובות שיכולות להגן על האינטואיציה? 
 
למעשה במקרה הזה יש לנו שתי אינטואיציות מתנגשות. אינטואיציה אחת שמוצדק וחובה לתכנן משפחה. אינטואיציה שנייה שלא נכון להגיד לילד או לאדם שהחיים שלו הם חיים ששווה לו לחיותם "פסול מוסרית היה להוליד אותך עדיף שהיו מולידים ילד אחר במקומך בתנאים יותר טובים". גם זאת אינטואיציה שלא נכון להגיד את זה לאנשים. 
 
 אולי צריך לוותר על האינטואיציה הזאת? 
 
זה מצב שנקרא "פרדוקס מוסרי" מצב שבו שתי אינטואיציות מוסריות מתנגשות ולא מתיישבות זו עם זו ולכן מן ההכרח לוותר על אחת מהן בצער. אלא אם כן יש דרך לא לוותר על אף אחת מהן וליישב את שתיהן יחד. 
 
לצפיה ב-'נ.ב ההפרדה בין הילד להורה בלתי אפשרית מבחינה זאת'
נ.ב ההפרדה בין הילד להורה בלתי אפשרית מבחינה זאת
04/01/2018 | 23:50
23
 
מפני שאם פעולה כלשהי היא אסורה על א'  אז לגבי כולם היא אסורה על א'.
לא ייתכן שמבחינת ב' הפעולה אסורה על א' ומבחינת ג' הפעולה מותרת ל- א'
זה מצב של סתירה

אם אסור להורה לבצע הולדה אז גם הילד צריך להודות שאסור להורה להוליד. אחרת נקבל סתירה לפיה להורה אסור להוליד מנקודת מבט ההורה אבל להורה מותר להוליד מנקודת מבט הילד. יוצר שאסור ומותר להורה להוליד בעת ובעונה אחת וזו סתירה.  
 
לצפיה ב-'סליחה אם אני לא רואה בדונלד טראמפ מודל לחיקוי.'
סליחה אם אני לא רואה בדונלד טראמפ מודל לחיקוי.
04/01/2018 | 22:32
22
לצפיה ב-'***האם ואיך אפשר לשנות דעה אלהורית?***'
***האם ואיך אפשר לשנות דעה אלהורית?***
29/12/2017 | 18:13
60
730
 
מה הסיכויים שדעה כזאת תשתנה אחרי גיל 30?
המשך>>
 
מה הסיכויים שדעה כזאת תשתנה אחרי גיל 30?
לצפיה ב-'מה זאת הסגברה? דני מסביר. או שמא, מסגביר? '
מה זאת הסגברה? דני מסביר. או שמא, מסגביר?
31/12/2017 | 11:16
4
123
לצפיה ב-'טוב, לקחת מישהי כל כך גרועה ולהתנגח בה זה לא ממש חכמה'
טוב, לקחת מישהי כל כך גרועה ולהתנגח בה זה לא ממש חכמה
08/01/2018 | 16:00
3
34
בלי קשר למגדר.
אגב, הוא כן מתנשא, וכשנוח לו שוכח שאכן הגבר הלבן קבע הרבה.
לצפיה ב-'קודם כל הוא באמת מתנשא'
קודם כל הוא באמת מתנשא
08/01/2018 | 16:38
2
25
השאלה היא עד כמה מחשבה כמו שלה מייצגת את המשתמשים במונח הזה. במעט המקרים שאני נתקלתי שמשתמשים בו השימוש היה לדעתי מופרך וסקסיסטי בעצמו. למשל הטיחו את המונח הזה רק מפני שלאדם הייתה דעה משלו והוא היה משוכנע שדעתו נכונה או צודקת והשניה טועה או מפני שהיה הסבר שהאישה טענה שהיא ידעה את זה קודם או לא חלקה על ההסבר.    
לצפיה ב-'אין לי מושג. אני עצמי נתקלתי בו רק לפני כמה ימים'
אין לי מושג. אני עצמי נתקלתי בו רק לפני כמה ימים
08/01/2018 | 22:53
1
18
וכיוון שרבים משתמשים במונחים בלי להבין מה הם אומרים - זה ממש לא מפתיע.
אני עורכת לשון, ואתמול ניסיתי להסביר למישהי למה אי אפשר לקרוא לכל שיחה "שיח"... היא לא ידעה מה זה שיח, אבל זה נשמע יותר מתוחכם ומהודר - אז היא כתבה שהילדים (בגן, כן?) ינהלו שיח...
אגב, את המונח לא הכרתי, אבל אני ואחותי צוחקות כבר שנים על גברים שמתעקשים שאני לא מבינה. אני מבינה - אני רק לא מסכימה איתך. לא, את לא מבינה...
נכון שזו הכללה, אבל נתקלתי ביחס הזה מגברים בלבד. (לא שנשים לא מעצבנות אותי לפעמים...). ואני מסופקת אם גבר היה זוכה לאותה תגובה.
לצפיה ב-'גם אני נתקלתי במונח לא מזמן'
גם אני נתקלתי במונח לא מזמן
08/01/2018 | 23:25
19
אבל ניסיתי לברר מה אומרים עליו בויקיפדיה. 
 
היות ואני נתקלתי במונח כפי שהוא מבוטא בפי מה שנראה כנשים בעלות תודעה פמיניסטית רדיקלית אז אני לא חושב שזה המקרה שלא יודעות איך להשתמש במונח אלא שהן במודע משתמשות בו באופן שיתאים לאידיאולוגיה שלהן. 
 
אני הרבה פעמים נתקל בכך שאומרים שאני לא מבין כאשר אני בעצם לא מסכים. אני לא אספור כמה פעמים כתבתי לאישה "זה לא שאני לא מבין, אלא אני לא מסכים". 
 
יש לי חשש או חשד שמשתמשים במונח "הסגברה" בצורה רחבה מדי כאשר השימוש הרחב במונח הוא סקסיסטי, מבטא דעה קדומה וסטיראוטיפ והוא כלי התנגחות. כמו כן, משתמשים בו באופן שלא מבטא כבוד לפרט המחויב מגישה ליברלית, אלא מגישה פוליטית-רדיקלית שאינה מחויבת לכבוד האדם ללא תלות במינו או במגדרו.  

כל הפעמים שראיתי שימוש במונח או זכורים לי [שתיים בסך הכל, אני אולי לא מסתובב הרבה במקומות בהם נפוץ השימוש במונח] היו מהסוג הזה. זה לא מדגם מייצג אבל כבר מדליק נורה גם בהינתן ניסיון מסוים בסגנון של שיח פמיניסטי ובמיוחד פמיניסטי-רדיקלי לגבי תוכנו הפוליטי והלא-ליברלי  ומידת [חוסר]  עדינותו.

השימוש במונח שאני ראיתי היה על כך שגבר חלק על אישה [לגיטימי שגבר יחלוק על אישה בדיוק כפי שלגיטימי ההיפך]

השימוש היה כאשר הגבר היה משוכנע שהוא צודק [לגיטימי שגבר יחשוב שהוא צודק ושהאישה טועה בדיוק כפי שלגיטימי ההיפך]

השימוש היה כאשר הגבר טען משהו שהאישה טענה שהיא כבר יודעת או שממילא זאת הדעה שלה [לגיטימי שבדיון יטענו דברים שאחר כך מתברר שהאישה כבר יודעת או שזו ממילא הדעה שלה בדיוק כפי שלגיטימי שהאישה תטען את זה]

  השימוש היה כאשר האישה לא מכירה את האיש והיא לא יכולה לדעת אם הוא נוקט בשיח כזה גם כשהוא מתווכח עם גברים להבדיל ממצב שעם גברים הוא מדבר אחרת ועם נשים אחרת.

השימוש היה תוך טיעון רדיקלי-פוליטי ולא ליברלי שמעצם העובדה של שיחה בין אישה לאיש מתקיימים יחסי כוח שמצדיקים יחס קולקטיביסטי לאיש בזכות הקבוצה אליה הוא שייך ולא יחס אינדיבידואלי שרואה ביחיד תכלית לעצמה במנותק מהקבוצה אליה הוא שייך.
 
אני מקווה שהשתמשתי נכון במונחים שיח ושיחה. 
 
 
 
לצפיה ב-'חברה' לא יודעת אם שמתם לב'
חברה' לא יודעת אם שמתם לב
27/12/2017 | 08:47
93
561
אבל הפורום הזה הפך להיות פורום של הורים וחלקם גם פרו נטאליסטים.
לאור האמור לעיל הייתי מציעה לשנות את שמו של הפורום כדי לא להטעות את הנשמות האלהוריות או אלה המתלבטות באלוהוריותן המגיעות לפה וחושבות בטעות שמצאו להן מרחב מחיה בטוח ומאפשר.
זה בכלל לא פורום של אלהורים. ממה שקראתי עד עכשיו הכותבים הדומיננטיים...
המשך>>
אבל הפורום הזה הפך להיות פורום של הורים וחלקם גם פרו נטאליסטים.
לאור האמור לעיל הייתי מציעה לשנות את שמו של הפורום כדי לא להטעות את הנשמות האלהוריות או אלה המתלבטות באלוהוריותן המגיעות לפה וחושבות בטעות שמצאו להן מרחב מחיה בטוח ומאפשר.
זה בכלל לא פורום של אלהורים. ממה שקראתי עד עכשיו הכותבים הדומיננטיים הם דווקא ההורים.
תקנו אותי אם אני טועה
לצפיה ב-'אתמול הייתה לי שיחה נפלאה'
אתמול הייתה לי שיחה נפלאה
26/12/2017 | 02:35
152
עם קרובת משפחה.
בטח שזה לא משהו שמקובל בחוג שלי שהוא חילוני לחלוטין
היא דתיה.
אבל עלתה לי שאלה כלשהי שכן קשורה לדת.
היא סיפרה לי דברים שלא ידעתי לגבי הציונות הדתית שלה.
חלק ידעתי. שבעלה טייס ידעתי. יש דתיים כאלה. עובדתית.
אבל מה שסיפרה לי זה שכיום נותנים לנשים גישה ללימוד התלמוד.
זה כבר היה חדש לי.
לצפיה ב-'אוו מאמא'
אוו מאמא
21/12/2017 | 12:45
295
352
42 שנים . 20 ילדים. 19 לידות (שזה 171=19*9 חודשי הריון). 1 אלוהינו.
אבל מי סופר?
 
המשך>>
42 שנים . 20 ילדים. 19 לידות (שזה 171=19*9 חודשי הריון). 1 אלוהינו.
אבל מי סופר?
 
לצפיה ב-'שולחן לאחת-ניתוח ביקורתי של רווקות, מגדר וזמן'
שולחן לאחת-ניתוח ביקורתי של רווקות, מגדר וזמן
23/12/2017 | 15:42
4
189

סמנו ביומן. אירוע השקה של ספרה של ד"ר כנרת להד A table for one
A critical reading of singlehood, gender and time
 
יום חמישי 11.1.2018, הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך, אוניברסיטת תל אביב, 18:00-20:00

דוברות:

ד"ר ניצה ברקוביץ- המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
פרופ' עפרה גולדשטיין-גדעוני- החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר כנרת להד- התוכנית לנשים ומגדר, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר עדי מורנו- החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
גב' טל ניצן-קרן- סופרת ומשוררת
מנחה- ד"ר מיכל קרבאל-טובי- החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
 
 
 
לצפיה ב-'כותרת מעניינת.'
כותרת מעניינת.
23/12/2017 | 19:22
2
67
תוכל לפרט קצת יותר במה מדובר?
אני קצת מצליח לנחש אבל עוד פרטים יוסיפו לי.
לצפיה ב-'מה יהיה באירוע אני לא יודע'
מה יהיה באירוע אני לא יודע
23/12/2017 | 19:33
1
57
גם את הספר לא קראתי. אני יכול לנחש כמוך. מדובר בספר על ניתוח ביקורתי של היחס השלילי לרווקות ובמיוחד נשים רווקות כלומר זווית ביקורתית-פמיניסטית. 
 
המצב הבעייתי של אישה (וגבר?) שמבקשת מהמלצר שולחן לאחת. אנשים רגילים שאנשים חיים בזוגות. פתאום מגיעה אישה שהיא אחת וזה נראה מוזר ומכאן הדרך קצרה לסטיגמה 
 
נראה שזאת המקבילה של אורנה דונת באלהורות אבל באלזוגיות. האירוע הוא גם של החוג שאורנה דונת שייכת אליו. 
לצפיה ב-'את מה שכתבה אורנה לא קראתי מספיק, אני יודע.'
את מה שכתבה אורנה לא קראתי מספיק, אני יודע.
23/12/2017 | 19:42
54
ההערכה שלך לגבי מה שיהיה דומה לשלי.
,זה נכון. המצב של גבר שמזמין שולחן לבד לא שונה בהמון אבל במידת מה כן.
מעריך שלנשים זה קשה יותר.
לפחות כאן, בתאילנד זה פשוט לגמרי.
לצפיה ב-'תודה שהודעת לנו, את ההשקה שהיתה בנמל תל אביב בשבוע שעבר'
תודה שהודעת לנו, את ההשקה שהיתה בנמל תל אביב בשבוע שעבר
24/12/2017 | 09:20
60
פספסתי אז אשתדל להגיע לאירוע הזה. מצוין.
לצפיה ב-'שאלה לאלהוריות שעברו את גיל 35'
שאלה לאלהוריות שעברו את גיל 35
20/12/2017 | 20:38
18
291
במידה והייתן מוצאות בן זוג או אפילו מתחתנות עכשיו
סיכוי סביר שסביבתכם היתה מניחה שאינכן מביאות ילדים כי אינכן יכולות בהיבט הגילאי.
עד כמה הנחות כאלה יפריעו לכן והאם תטרחו לתקן שזה לא העניין.
לצפיה ב-'לא מעניין אותי.'
לא מעניין אותי.
20/12/2017 | 21:30
7
72
לצפיה ב-'כי ?'
כי ?
20/12/2017 | 21:37
6
29
לצפיה ב-'רוב האנשים שלא רטוצים ילדים יענו לך לשאלה "למה?" בשאלה.'
רוב האנשים שלא רטוצים ילדים יענו לך לשאלה "למה?" בשאלה.
20/12/2017 | 23:04
5
147
למה את לא רוצה ילדים? --> למה שתרצי?
למה לא מעניין אותי מה האחרים חושבים על העדפותיי?  --> למה שיעניין אותי?
 
לצפיה ב-'כלומר'
כלומר
20/12/2017 | 23:16
4
126
לא מפריע לך שאנשים יכניסו אותך למשבצת של ה'מסכנה' שהתחתנה מאוחר מידי וכבר לא יכולה להביא ילדים.
זו מין סטיגמה לא הכי מחמיאה
לצפיה ב-'משבצת בראש שלהם. הם המסכנים... :)'
משבצת בראש שלהם. הם המסכנים... :)
21/12/2017 | 21:24
28
לצפיה ב-'זאת לא ממש סטיגמה כי העובדות נכונות, אם דבר כזה קורה אז באמת'
זאת לא ממש סטיגמה כי העובדות נכונות, אם דבר כזה קורה אז באמת
23/12/2017 | 04:55
1
98
יש מישהי שעברה שנים קריטיות בלי זוגיות לפי התסריט שלך
לגבי ילדים מה זה משנה אם היא לא רוצה או לא יכולה
לצפיה ב-'הסטיגמה המקובלת היא'
הסטיגמה המקובלת היא
23/12/2017 | 17:58
89
שאת רוצה אבל הביציות שלך זקנות מידי.
זה מה שמניחים אוטומטית על מישהי שמתחתנת בגיל מבוגר ולא יולדת ילדים.

לצפיה ב-'WHO THE FUCK CARES?! אם הייתי שמה על מה שאנשים חושבים '
WHO THE FUCK CARES?! אם הייתי שמה על מה שאנשים חושבים
06/01/2018 | 10:59
29
כבר הייתי נשואה עם 3 ילדים.
לצפיה ב-'לא היה מפריע לי. אם היו שואלים, הייתי עונה שלא זה המצב'
לא היה מפריע לי. אם היו שואלים, הייתי עונה שלא זה המצב
21/12/2017 | 09:12
112
אבל לא הייתי מעלה את הנושא מיוזמתי.
לצפיה ב-'זה תקף למישהי שכבר בזוגיות?'
זה תקף למישהי שכבר בזוגיות?
21/12/2017 | 19:28
91
האמת אף פעם לא טרחתי לתהות אם הסביבה חושבת שאני לא יכולה בניגוד ללא רוצה - זה ממש לא אכפת לי. כששאלו אותי עניתי, כשלא שאלו לא עניתי.
לצפיה ב-'אני ממש עונה על ההגדרה שבכותרת שלך!'
אני ממש עונה על ההגדרה שבכותרת שלך!
23/12/2017 | 04:46
91
על השורה הראשונה שלך אני אומרת הלוואי אבל זה רק בחלומות שלי
על השורה השנייה שלך אני מוצאת את עצמי לא מסכימה
לא נראה לי שהסביבה שלי היתה מניחה דבר כזה
גם אם הייתי בת 42 ולא בת 35 (אגב שליש ממשפחתי הקרובה נולדו לאחר שהאם היתה בת 42 לידות רגילות)
או בכלל בלי קשר לגיל כי למה שארצה ילדים דווקא
אבל אם תהיה הנחה כזאת ויאמרו אותה בפניי אז כמובן שאתקן
אם לא יאמרו אז לא יפריע לי - אשה שלא יכולה להביא ילדים לא עשתה שום דבר רע
לצפיה ב-'רק רציתי לציין שאישית, לא הייתי מניחה'
רק רציתי לציין שאישית, לא הייתי מניחה
24/12/2017 | 11:04
67
משהו כזה לגבי מישהי בת 35, בימינו, עם כל ההתקדמות בענייני פוריות. אולי הייתי מניחה את זה לגבי מישהי בת 45 - אבל גם אז לא בטוח. בגיל 45 אולי הייתי משערת שהיא כבר לא מעוניינת לגדל ילד בגילה, בין אם היא הייתה מעוניינת בעבר ובין אם לא.
אם היית שואלת את השאלה הזאת לפני שלושים שנה, נניח, אולי הייתי מניחה שהיא לא יולדת בגלל עקרות. היום הרבה יותר נדיר שמישהי מעוניינת לגדל ילד ולא מוצאת שום פתרון שיוביל אותה לשם.
לצפיה ב-'35? אני מכירה נשים שנישאו מעל 35 ויש להן ילדים'
35? אני מכירה נשים שנישאו מעל 35 ויש להן ילדים
24/12/2017 | 17:26
3
93
זה רלוונטי יותר לדעתי לגילאי 40 פלוס שהפיריון יורד...
 
למרות שיש לי חברה בהיריון רביעי ותלד בגיל 43 אבל זה לא הרוב...
לצפיה ב-'זה אכן קצת אנכרוניסטי להגיד 35'
זה אכן קצת אנכרוניסטי להגיד 35
24/12/2017 | 17:40
1
86
כי זו היתה התפיסה פעם לעניין מגבלת פוריות האישה.
היום זה זז יותר לכוון ה 40 אבל עדיין עם כל הטכנולוגיות הקיימות ברור לכולם שיש תאריך תפוגה לביציות.
נניח אישה בת 40 שמתחתנת כל העולם מניח שהיא עוברת טיפולי פוריות ומרחם עליה אם היא לא נכנסת להריון.
יש לי חברה כזו בת 41 שמתחתנת עכשיו ואנשים כבר משיאים לה עצות בנושא טיפולי הפריה. היא בכלל לא רוצה אך לא מעיזה לומר זאת.
לצפיה ב-'אז יש תרומת ביצית...'
אז יש תרומת ביצית...
25/12/2017 | 11:29
58
אני לא מרחמת על אף אחת שהיא לא נכנסה להריון בלי ידיעה מפורשת שהיא ניסתה, נכשלה, ועצובה שהיא נכשלה.
לצפיה ב-'הפריון בהחלט יורד כבר מעל 35 - אבל '
הפריון בהחלט יורד כבר מעל 35 - אבל
25/12/2017 | 11:33
72
בימינו יש טיפולי פוריות, הפריות מבחנה, וכו' שמסייעים למי שיש לה קשיים, והופכים את העניין לשונה לגמרי מכפי שהיה בעבר.
לצפיה ב-'אני עד היון בת 43 פלוס....'
אני עד היון בת 43 פלוס....
24/12/2017 | 17:27
98
יש ששואלים אם זה עוד יקרה..
 
כי יש טיפולים שיכניסו להיריון גם אישה בת 50 ויותר ויש גם אימוץ שהיום קצת יותר סבוך מהעבר...
 
 
 
לצפיה ב-'לא מעניין אותי מה אחרים חושבים '
לא מעניין אותי מה אחרים חושבים
19/01/2018 | 17:08
3
לצפיה ב-'היחס לערביי ישראל'
היחס לערביי ישראל
20/12/2017 | 19:29
4
125

דברים שכתב ד"ר משה הלינגר, מומחה ומרצה למדע המדינה על היחס של הציבור היהודי לערביי ישראל:

" הפלשתינים הם עם מומצא כמו רוב עמי העולם בימינו. כך גם בקונגו, אלג'יריה, וייטנאם, ברזיל ועוד ועוד ועוד ועוד. במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה לא היה עם פלשתיני. במחצית השנייה של המאה העשרים יש בוודאות עם פלשתיני. והפלשתינים אזרחי ישראל חיים בסיטואציה בלתי אפשרית. מחד, הם רואים איך המדינה פוגעת באחיהם מעבר לקו הירוק, מאידך, רובם מאוד רוצים להשתלב במדינה ומעל הכול הם רוצים שיתנו להם כבוד ושוויון והוגנות ויחס של אזרחים רגילים ולא כל הזמן יזרקו להם בפרצוף שהם אזרחים סוג ב'. הרוב היהודי לא מבין שהוא עושה לפלשתינים הישראלים בדיוק מה שיהודים כל כך לא אהבו כשעשו להם בעבר ולעתים בהווה.

הרוב הגמור של הציבור היהודי בישראל לא מוכן לשמוע מסר אנושי שמגלה אמפתיה כלפי המיעוט הערבי בישראל שחי בסיטואציה בלתי אפשרית. קרוע בין זהותו הדתית והלאומית הערבית-פלסטינית-מוסלמית/ נוצרית לבין רצון רוב חבריו לקבל חיבוק וכבוד מהרוב היהודי. הרוב היהודי עדיין חושש מכך שהערבים בישראל רוצים לזרוק אותו לים וחי בחרדות פוסט שואתיות. לעומת זאת, הרוב בקרב הערבים בישראל לא מסוגלים להבין את החשיבות העצומה שמייחס הרוב היהודי לכך שאחרי אלפיים שנות גלות ורדיפה, הם יזכו למדינה יהודית משלהם, אל מול מדינות ערב הרבות בסביבה. הערבים אזרחי ישראל הגרים בעכו,  חיפה, לוד וכו', חשים חלשים ומאויימים מול האימפריה היהודית הישראלית החזקה, ותמיד מקונן בהם החשש שהיהודים לא ויתרו על החלום לעשות להם טרנספר.

מי שמנסה להציג חזון אנושי המגלה אמפתיה לצרכים, לחששות של שני הצדדים בדרך שתשלב בין מדינה יהודית היונקת משורשיה התרבותיים העמוקים לבין מדינה הוגנת ושוויונית כלפי ערביי ישראל, שלראשונה תתייחס אליהם כאזרחים סוג א' מתוך כבוד אך גם תדרוש בצד מתן שוויון זכויות, גם שוויון חובות בשירות לאומי, מוקע על ידי הנהגות שני הצדדים. משום מה נזכרתי בדבריו של אמציה הכהן לעמוס הנביא "חוזה לך ברח"

הדרוזים הם הדוגמה האולטימטיבית לגזענות היהודית. בדרך כלל מצדיקים את הגזענות, ההדרה וההפליה של ערבים בנימוקים ביטחוניים. אך אלו אינם תקפים לגבי הדרוזים, שותפינו הנאמנים בברית הדמים. בשנים האחרונות גוברת התסיסה בקרב הדור הצעיר הדרוזי שהם טובים למות בשביל המדינה, אבל אזרחים סוג ב' בחברה יהודית גזענית. והם צודקים.

לא כל הנציגים הערבים הם אנטישמים, קודם כל כי הם בעצמם שמים. בכל מקרה, הציבור הערבי בישראל אינו ציוני ולו במעט. הוא לא יכול להיות ציוני שכן הציונות החריבה את ביתו ואת עמו שלחה לגלות או שהם ברחו לגלות מתוך פחד או מתוך תקווה לחזרה מהירה. מה שכן, חלקים גדולים מתוכם עוברים תהליכי ישראליזציה משמעותית שמקבילים לתהליכי הפלסטיניזציה שהם עוברים. כתוצאה מתהליכי הישראליזציה הם מעוניינים להשתלב בישראל בתנאי שיימצא פתרון לבעיית העם הפלסטיני וייפסק הכיבוש מבחינתם של אחיהם הפלסטינים בשטחים וכן מדינת ישראל תתייחס אליהם בכבוד ובשוויון כאזרחים לאור מה שנכתב במגילת העצמאות. ככל שהרוב היהודי יחבק אותם יותר, כך הם ירצו להשתלב יותר, כפי שקורה למיעוטים שונים בעולם, כמו לרוב המוסלמים בארצות הברית, לפורטוריקנים וכו וכפי שקרה ליהודים. ברור שאם ישראל וחמאס נלחמים וכתוצאה מכך נהרגים הרבה ילדים פלסטינים בעזה, הם בתחושות קשות. אך הם גם בתחושות קשות כשיש פיגועים בתל אביב, שבהם לא פעם גם ערבים ישראלים נפגעים.

הדברים הללו על  על ערביי ישראל לא קשור לשאלה אם ניתן להגיע לפתרון מדיני עם הפלשתינים ביהודה ושומרון. אני לא רואה אפשרות לפתרון בעתיד הנראה לעין אלא רק לפתרונות ביניים, אולי בתיווך אמריקני

אין כל אפשרות להוציא את ערביי ישראל למדינה הפלשתינית, ליברמן מקשקש בשכל. אף אחד בעולם לא ייתן לנו לעשות את זה, וכמובן זה גם אנטי דמוקרטי במעלה הראשונה. מי שרוצה להיות אזרח במדינתו, לא יכולים לשלול ממנו את אזרחותו. אולי גם נשלול מפושעים ומחרדים ומאתיופים וכו?? ליברמן הוא אמן של קשקושי שכל שבהם הוא מנפנף עד שהוא מגיע לשלטון ואז הוא הופך ל"מבוגר אחראי" אופורטוניסט שיודע לשטוף מוח לקהלו.

רוב ערביי ישראל לא אומרים כולה שלי. הם רוצים מדינה פלשתינית שבה הם לא יגורו

ולצדה, מדינת ישראל שלא תהיה מדינה יהודית, אלא מדינה אזרחית ליברלית, שבה הם יהיו כעשרים אחוז ויחושו בבית. ההצעה שהלינגר  חותר לה היא שישראל תחזק את זהותה היהודית ובדרך זו את זהותה הדמוקרטית, אלא שחיזוק הזהות היהודית יתבטא ביתר כבוד ושוויון לערבים. כך ההתנגדות של הערבים מהשורה, לא אינטלקטואלים או חברי כנסת, למדינה היהודית, תחלש.

הלינגר לא מתייחס לערבים הנוצרים, כי הם זן הולך ונעלם. המשקל שלהם בתוך המגזר הערבי הישראלי יורד כל הזמן בשל מספר סיבות: שיעורי ילודה נמוכים, הגירה של רבים מהם מישראל למדינות במערב כמו קנדה, בדומה למה שקורה במזרח התיכון בכלל שהולך ומתרוקן מתושביו. לגבי הזהות, בתנועה הלאומית הערבית בכלל ובתנועה הלאומית הפלסטינית בפרט היה משקל גבוה של נוצרים מעבר למספרם באוכלוסיה, בדיוק כמו שבתנועה הקומוניסטית ברוסיה, היה משקל גבוה במיוחד של יהודים. הסיבה ברורה: הלאומיות הערבית והפלסטינית לא הייתה מבוססת דת, אלא אתניות, וזה אפשר לנוצרים להרגיש בבית לעומת הזהות המוסלמית הדומיננטית הקודמת. מה שקורה מאז שמתחזקות תנועות אחים מוסלמים לגווניהם כולל זו של החמאס, הוא שיותר ויותר ערבים נוצרים חשים מאויימים. גם מדינת ישראל לא השכילה לתת להם תחושת בית והם הגורם הכי מודרני בחברה הפלשתינית הישראלית. וכך הם חשים מיעוט נרדף פעמיים, גם מול המדינה היהודית וגם מול הרוב הפלשתיני הערבי המוסלמי. לאחרונה יש מגמה של חיזוק ההזדהות של פלשתינים נוצרים עם מדינת ישראל, אבל עד שהמדינה תחליט לחזק אותה, כמעט לא יישארו כאלה כאן. למדינת ישראל יש מסורת מעולה להתעלם ממיעוטים חלשים שהיא אמורה לעזור להם בעולם הערבי. כך הרי עשתה עם הנוצרים המרונים בדרום לבנון, וכך היא עושה עם הכורדים.

אנחנו לא אשמים. אנחנו רק טפשים. כמו שמדינת ישראל עובדת שעות נוספות כדי לחזק את הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית במחדליה לגבי הערבים וכמו שהרבנות עובדת שעות נוספות להשניא את הדת על חילונים רבים."
 
 
 
 
לצפיה ב-'טפשים. כן.'
טפשים. כן.
20/12/2017 | 21:31
24
לצפיה ב-'איך זה קשור לפורום אלהורות?'
איך זה קשור לפורום אלהורות?
22/12/2017 | 15:22
2
24
לצפיה ב-'מי את? חדשה, תרצי להציג את עצמך? להגיד שלום? '
מי את? חדשה, תרצי להציג את עצמך? להגיד שלום?
22/12/2017 | 17:26
75
בפורום שלנו מקובל להעלות נושאי אוף טופיק כלומר נושאים שבהגדרה לא קשורים לאלהורות. יש אפילו גולשות/ים שבמיוחד נמצאים כאן בשביל הנושאים האלה. אם תסתכלי בדיונים קודמים תראי שזאת הפעם המי יודע כמה, שמעלים כאן אוף טופיק. 
לצפיה ב-'זה קשור לזה שמה שמשותף בינינו הוא חוסר העניין במשהו מסויים.'
זה קשור לזה שמה שמשותף בינינו הוא חוסר העניין במשהו מסויים.
22/12/2017 | 18:36
69
על כל השאר אנחנו נהנים לכתוב כאן.
לצפיה ב-'לא כל האמהות נולדו לחתל'
לא כל האמהות נולדו לחתל
22/12/2017 | 09:33
105
וגם האלהורות מוזכרת:
https://www.facebook.com/kanbeharaza/videos/207699...

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא תזונת ספורט
אירוח בנושא תזונת...
אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית ונטורופתית, מייעצת לכם...
אירוח בנושא תזונת ספורט
אירוח בנושא תזונת...
אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית ונטורופתית, מייעצת לכם...
אירוח בנושא טיפולי פוריות
אירוח בנושא טיפולי...
ד``ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא...
אירוח בנושא טיפולי פוריות
אירוח בנושא טיפולי...
ד``ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ