לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1066010,660 עוקבים אודות עסקים

פורום בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות

מה, אתם לא רוצים ילדים??? לא יכול להיות! כשתגדלו זה ישתנה על-בטוח! אבל זו מהות הנשיות! ומשמעות החיים! ילדים זה שמחה! לא שמעתי על דבר כזה בחיים! את לא נורמלית! שמעתם את המשפטים האלו כבר מיליון פעמים? לפעמים עוברת לכם בראש המחשבה שמשהו לא בסדר? המשפחה והחברים לא מבינים? כל נהג-מונית שני מנסה לשכנע שמדובר בטעות? איך בונים זוגיות שאינה מבוססת-ילדים?; מה המשמעויות הפוליטיות של הבחירה האישית הזו?; האם יש טעם בכל הטיעונים הדמוגרפיים, הפוליטיים, הפמיניסטיים, הפסיכולוגיים והאישיותיים או שפשוט נולדנו בלי הגן הנכון?; איך מתמודדים עם החברים שלא מפסיקים לדבר על ילדיהם הנפלאים? איך משפיעה הסוציאליזציה על האפשרות לבחירה חופשית? אתם אלהורים או בעצם מתלבטים? בת/בת הזוג רוצה ילדים ואתם לא?  ועוד ועוד מטרת הפורום היא להוות מוקד תמיכה חברתית לאנשים שבוחרים בחיים ללא ילדים. זה המקום להתלבט, לתהות, לחזק, ללוות ולתמוך באלהוריות ואלהורים;

הנהלת הפורום:

אודות הפורום בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות

מה, אתם לא רוצים ילדים??? לא יכול להיות! כשתגדלו זה ישתנה על-בטוח! אבל זו מהות הנשיות! ומשמעות החיים! ילדים זה שמחה! לא שמעתי על דבר כזה בחיים! את לא נורמלית! שמעתם את המשפטים האלו כבר מיליון פעמים? לפעמים עוברת לכם בראש המחשבה שמשהו לא בסדר? המשפחה והחברים לא מבינים? כל נהג-מונית שני מנסה לשכנע שמדובר בטעות? איך בונים זוגיות שאינה מבוססת-ילדים?; מה המשמעויות הפוליטיות של הבחירה האישית הזו?; האם יש טעם בכל הטיעונים הדמוגרפיים, הפוליטיים, הפמיניסטיים, הפסיכולוגיים והאישיותיים או שפשוט נולדנו בלי הגן הנכון?; איך מתמודדים עם החברים שלא מפסיקים לדבר על ילדיהם הנפלאים? איך משפיעה הסוציאליזציה על האפשרות לבחירה חופשית? אתם אלהורים או בעצם מתלבטים? בת/בת הזוג רוצה ילדים ואתם לא?  ועוד ועוד מטרת הפורום היא להוות מוקד תמיכה חברתית לאנשים שבוחרים בחיים ללא ילדים. זה המקום להתלבט, לתהות, לחזק, ללוות ולתמוך באלהוריות ואלהורים;

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
ברוכים הבאים לפורום, לשעבר פורום נשים שלא רוצות ילדים. נא לקרוא את תקנון הפורום לפני הכתיבה.
אמהות, סקרנים, אורחים, תחקירנים, חוקרות/ים ושאר מתעניינים - אנא לחצו על המשך...
לקישורים לקהילות נוספות לאנשים שלא רוצים ילדים   -   אנא לחצו על המשך...
אמהות מאושרות, סקרנים ואורחים לרגע: נא לעיין ב``שאלות נפוצות`` לפני הכתיבה בפורום 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'התייעצות'
התייעצות
19/01/2019 | 23:22
1
40
שלום רב לחברי הפורום,
 
אני בת 29, נמצאת בזוגיות כבר 3 שנים.
אני גדלתי בבית דתי והיום אני כבר לא (ברוך ה' ), אולי זה בגלל שראיתי את אחיות שלי הולכות בדרך הזו או אולי כי חינכו אותי תמיד שזו הדרך, אחרי שמוצאים בן זוג שאוהב אותך ואת אותו ויהיה לכם טוב ביחד אז המסלול הוא ברור: חתונה וילדים.
בן זוגי (בן 26) שיתף אותי אחרי שנה לקשר שלנו שהוא רוצה שנפרד כי הוא לא מוכן לחתונה, הרגעתי אותו ואמרתי לו שגם אני לא מוכנה כרגע וזה לא דחוף, אבל כן רציתי שנתחתן בסופו של דבר, לא בגלל האירוע או משהו כזה. לפי דעתי זה סוג של אישור רצינות מבני הזוג לגבי מערכת היחסים.
מאז עברו עוד שנתיים ועכשיו (לפני חודש) הוא אומר לי שאינו מוכן להתחתן ולהביא ילדים, לא עכשיו ולא בעתיד. מבחינתו לעניין החתונה אין פואנטה וילדים זה מיותר, הוא לא רואה איך זה מביא ערך נוסף לחיים, ילדים זה סתם עול שימנע ממנו לטייל בעולם או לחסוך כסף וכו' והוא פשוט לא רואה בעניין הזה צורך וגם לדעתו הוא יהיה אבא גרוע.
 
בהתחלה הרגשתי נבגדת, אני שיתפתי אותו מתחילת הקשר שאני מחפשת בחור שכן ירצה להתמסדר ולהביא ילדים.
ועכשיו שאני כבר אוהבת אותו המון, אחרי שעברנו כל כך הרבה ביחד ואחרי שכבר דמיינתי אותנו מזדקנים ביחד הוא מבקש ממני לוותר על הכל.
הוא מאוד אוהב אותי, הוא אמר שהוא חשב ושקל את האופציה להיות איתי ולוותר על מה שהוא מרגיש וכן לנסות להביא ילדים אבל הוא ממש לא רוצה לוותר על עצמו.
כשאמרתי לו שאני אוהבת אותו ואנחנו כל כך טובים ביחד ושמבחינתי אני מוכנה לוותר על חתונה וילדים, הוא אמר שזה לא אפשרי מבחינתו כי הרי אמרתי לו מההתחלה שאני רוצה ואם הוא ישאר איתי בכל אופן הוא ירגיש רע עם עצמו שגרם לי לוותר על משהו כזה בחיים, או אם יום יבוא ואתחרט ואאשים אותו הוא לא יוכל לשאת את זה, או אולי אני אומרת את זה עכשיו כי יש לי תקווה שיום אחד זה ישתנה ומבחינתו זה לא ישתנה ואז אני אתאכזב ואעזוב אותו כשנהיה אפילו יותר מושקעים ואוהבים בקשר.
 
בקיצור, מבחינתו הפתרון היחידי והסופי הוא שנפרד. 
לשנינו קשה מאוד. יש לציין שמלבד העניין הזה אנחנו באמת משלימים אחד את השניה והקשר שלנו מדהים ושנינו נהנים אחד מהשניה.
אני התעקשתי בפניו שהוא יותר חשוב לי בחיים מילד או ילדה שלא נמצאים במשוואה בכלל כי אינם קיימים והוא לא יכול להגיד לי כן כי לדעתו הוא יצטרך לשאת את המשקל הזה על כתפיו והוא ירגיש רע עם עצמו שגרם לי לוותר על זה.
 
השאלה שלי היא כזו (ותודה למי שקרא/ה עד עכשיו את החפירה הזו),
האם אתם מכירים נשים שעשו את ה"ויתור" הזה בשביל בן הזוג שלהן?
האם הן התחרטו על כך בהמשך?
באמת שמנקודת המבט שלי כרגע, הוא יותר חשוב לי מילדים ואני לא חושבת שאני אתחרט בהמשך וגם אם כן אני בטח שלא אאשים אותו כי זו בחירה שלי.
והוא טוען שאני אומרת את זה כי אני מאבדת משהו עכשיו ואני אגיד הכל כדי להשאר במקום הבטוח הזה ולא לחוות את הכאב והלב השבור אבל אני אתחרט בהמשך ויהיה לו קשה לחיות עם הידיעה שהוא לא מוכן לעשות ויתור כל כך גדול למעני אבל אני כן מוכנה לוותר על משהו גדול למענו.
לצפיה ב-'ואווו אין ספק שזה אחד הצמתים הכי כואבים בהחלטות של אלהורות'
ואווו אין ספק שזה אחד הצמתים הכי כואבים בהחלטות של אלהורות
20/01/2019 | 13:26
20
אני מכירה חברה שויתרה כי בנזוגה הודיע לה מראש שהוא אלהורי. היא לא מתחרטת (בנתיים, היא מעל 50).
 
 
יש עוד דרך, ולמצוא הומו או זוג הומואים (או שלשה, הכל הולך) להשקיע בהסכם הורות משפטי, לראות שמסתדרים לעשות איתו/ם ילד/ים ולהשאר בזוגיות עם הבחור (יש סיכוי לא רע שהוא יברח כמובן).
כמובן שגם אם הוא יסכים זה גם מטלטל מאד את הזוגיות וגם עלול לפרק אותה, תינוק חדש קטן בבית, גם כשהוא לא שלך, מעמיס פיזית, רגשית ולוגיסטית בהרבה מאד מובנים. אין לי מושג האם יש משפחות כאלה בארץ. אם הייתי בוחרת במסלול כזה הייתי מפרידה את המגורים ברמה כזו או אחרת ויוצרת מקלט למילוט לחצי שאינו הורה (לגור ביחידות נפרדות או משהו כזה).
 
חיבוק חזק זה מאד לא קל מה שאתם עוברים
 
 
לצפיה ב-'מצעדי הפזמונים העבריים תשל"ב-1972'
מצעדי הפזמונים העבריים תשל"ב-1972
18/01/2019 | 12:06
2
14

המצעד השנתי קול ישראל

מקום 25- בלדה ליצחק שדה-להקת הנח"ל

מקום 24-זוהי הדרך שלי-צביקה פיק

מקום 23-אמא קטנה-שלמה ארצי

מקום 22-דרך שתי נקודות-שלמה ארצי

מקום 21-הלילה הארוך ביותר בעולם-ששי קשת

מקום 20-איזבל-עקיבא נוף

מקום 19-פתחי את הדלת-אחרית הימים

מקום 18-רחל-יהורם גאון

מקום 17-כל מה שרציתי-צוות הווי פיקוד ההדרכה (סולן: יוני נמרי)

מקום 16-יום יבוא- אל תקרא לי שחור

מקום 15-שתי אחיות-עדנה לב

מקום 14-השיר על ארץ סיני-שלמה ארצי

מקום 13-מה נשתנה-יגאל בשן

מקום 12-פעם לאהוב-אילנית

מקום 11-יש לי חג-הגשש החיוור

מקום 10-בלדה לנערי שגדל-אילנה רובינא

מקום תשיעי-חסקה-להקת חיל הים

מקום שמיני-יש לי יום הולדת-אחרית הימים

מקום שביעי-לאורך השדרה שאין בה איש-אילנית

מקום שישי-עד סוף הקיץ-אלי מגן

מקום חמישי-אל תשאל ילד-שלמה ארצי

מקום רביעי-על אם הדרך-להקת חיל הים (סולנית: חיה ארד)

מקום שלישי-מסביב למדורה-צוות הווי צנחנים ושלישיית פיקוד מרכז (סולנית: דורית ראובני)

מקום שני-חייך וחיי-בועז שרעבי

מקום ראשון-היום היום-שלישיית פיקוד המרכז (סולנית: דורית ראובני)

מצעדים שבועיים-קול ישראל

1971 המקבילה לתשל"ב

שיר סתיו-אריק לביא

אריק אינשטיין-ליאו הטוב

יש לך שמש-גלי עטרי
לצפיה ב-'המשך'
המשך
18/01/2019 | 12:10
8

שישו ושמחו-ששי קשת

אוניית יעקב-רבקה זוהר

שיר שלי ושלה-מתי כספי

חמדת ימים-שובבי ציון

אין מקום לשניים על עמוד חשמל-אחרית הימים

דנה-שלמה ארצי

לא על החצי לבדו-אריק אינשטיין

העץ הוא גבוה-אחרית הימים

בוא לים-להקת חיל הים

כמה טוב שבאת הביתה-אריק אינשטיין

שמש שמש-אריאל זילבר

בואו ונשיר אחים-ששי קשת

https://www.youtube.com/watch?v=5jQDuWZqcQQ (השיר הראשון באודיו)

יעקב התמים-משה הלל

1972

גלי-רבקה זוהר

כי מציון תצא תורה-אופירה גלוסקא

דון קישוט-יוסי בנאי

חיפושית הקצב-אבי טולדנו

המקפלת לצנחן-צוות הווי חטיבת צנחנים (סולניות: רונית אופיר וטלי יפה) 

בלדה לשיער הארוך ולשיער הקצר-הדודאים

שיר לאוהבים הנבונים-חוה אלברשטיין

כשאלוהים אמר בפעם הראשונה- מתי כספי

ציור-מתי כספי ושלמה גרוניך

שיר אהבה-עופרה פוקס

קרן שמש קרן זוהר-עדנה לב

טוב לי לשיר לעולם-הטוב הרע והנערה

אחרי שנסעת-מתי כספי

אדם לאדם-שושנה דמארי

ימים של קולנוע-הטוב הרע והנערה

המשתה-דני גולן

ציון הלא תשאלי-אופירה גלוסקא

בטרם-חנן יובל

מדרום תיפתח הטובה-להקת פיקוד הדרום

מים מתוך הבאר-אילנה רובינא

אני ואתה-צבע טרי

ערב טוב-עליזה עזיקרי

ארץ ישראל יפה-להקת פיקוד הדרום

ספני שלמה המלך-אילנה רובינא

שיר של אחרי המלחמה-אריק אינשטיין

מי היה החולם-להקת הנח"ל (סולנים: אפרים שמיר וירדנה ארזי)

אגדה יפנית-ליאור ייני

כי אישה כושית לקח-אל תקרא לי שחור

לצפיה ב-'הקישור ל- "כי אישה כושית לקח"'
הקישור ל- "כי אישה כושית לקח"
18/01/2019 | 12:12
14

כי אישה כושית לקח-אל תקרא לי שחור
לצפיה ב-'אל הורות- הכרויות :)'
אל הורות- הכרויות :)
12/01/2019 | 16:26
2
81
היי חברים, פעם ראשונה שלי פה...
מחפש מקומות להכיר בהם בחורות עם השקפה כמו שלי- אל הורות 
מכירים?
 
קצת עלי..
דניאל, 29, פתח תקווה, עוסק בתחום ההייטק :)
לצפיה ב-'השקפה זה נחמד'
השקפה זה נחמד
14/01/2019 | 20:58
1
66
במציאות ילדים יוצאי חלציך גורמים  למפלס האושר שלך להגיע לגבהים שלא ידעת שקיימים.
לצפיה ב-'לכתוב על חלציים זה נחמד אבל לקרוא את אודות הפורום נחמד יותר'
לכתוב על חלציים זה נחמד אבל לקרוא את אודות הפורום נחמד יותר
20/01/2019 | 12:02
23
למי שמתקשה להבין מה כתוב שם: הפורום הוא פורום תמיכה באל-הוריים.
כתיבה שאינה בהתאם לרוח כלל זה תמחק ותחסם ללא הזהרה נוספת,
 
תודה מראש על שיתוף הפעולה וההבנה
לצפיה ב-'מצעדי הפזמונים העבריים תשל"א-1971'
מצעדי הפזמונים העבריים תשל"א-1971
11/01/2019 | 15:43
2
18

מצעד שנתי-קול ישראל

מקום 25-בלדה לעוזב קיבוץ- כיף התקווה הטובה

מקום 24-רינגולי-אילן ואילנית

מקום 23-פמלה-יפה ירקוני ובנותיה

מקום 22-אהבה גן נעול-מוטי פליישר

מקום 21-מיקה-אפריים שמיר

מקום 20-מודד המדרכות-יגאל בשן

מקום 19-שני תפוחים-צביקה פיק

מקום 18-להיות לבד-מירי אלוני

מקום 17-אליק השחף שלי-אושיק לוי
https://www.youtube.com/watch?v=Q5JX4rZ1VKA

מקום 16-ידיד נפש-עדנה לב

מקום 15-פנקס הקטן-ששי קשת (ואבירמה גולן)

מקום 14-פרחים בקנה-צוות הווי תותחנים (סולנית: יהודית שוורץ)

מקום 13- נגן לי ירדן-רבקה זוהר

מקום 12-מה איתי-אריק אינשטיין וג'וזי כץ

מקום 11-ותבוא עליכם הברכה-ששי קשת

מקום 10-שבחי מעוז-להקת פיקוד הדרום (סולניות: ברייני ווינשטוק ודליה מנטבר)

מקום תשיעי-סיירת אגוז-להקת פיקוד הצפון (סולן: יגאל בשן)

מקום שמיני-לך איתה-אילנה רובינא

מקום שביעי-הנני כאן-יהורם גאון

מקום שישי-לישון לישון-אושיק לוי

מקום חמישי-חופשי ומאושר-אילן ואילנית

מקום רביעי-ומתוק האור בעיניים-ששי קשת

מקום שלישי-אני ואתה-אריק אינשטיין

מקום שני- אני חולם על נעמי-חדווה ודוד

מקום ראשון-מתוק מתוק- להקת פיקוד הצפון (סולן: יגאל בשן)

מצעד שנתי גלי צה"ל (שירים שלא נכנסו למצעד שנתי קול ישראל)

מקום 23-הימים האחרים- להקת פיקוד המרכז (סולנית: שלומית אהרון)

מקום 22-השר משה מונטיפיורי-יהורם גאון

מקום 15-שבועה-אילנה רובינא וצביקה פיק

מקום תשיעי-מאיה-שלום חנוך

מקום חמישי-צא מזה-אריק אינשטיין
לצפיה ב-'המשך-המצעדים השבועיים'
המשך-המצעדים השבועיים
11/01/2019 | 15:47
10

מצעדים שבועיים קול ישראל

1970 המקבילה לתשל"א

נח"ל ים-שלמה ארצי

ותן ברכה-צוות הווי הנדסה קרבית

למה עכשיו-קובי אושרת וקובי רכט

שישו את ירושלים-צמד דרום

יברכך-אילנה רובינא

פגישה לאין קץ-השלושרים

על שלושה דברים-יגאל בשן

לא יודעים-אושיק לוי

דוקטור יארינג-כיף התקווה הטובה

ההר הירוק-נסיעה מדומה (סולן: לוליק)

פרפרים הם חופשיים-מוטי ברכאן

1971

למה ככה-אבי טולדנו ועירית ענבי

איש גדול-שובבי ציון

שיר שבת-מוטי פליישר

באה מנוחה ליגע-האריות

אוניית הסתיו-צוות הווי נח"ל

לצבי יש בעיה-רבקה מיכאלי

לוח וגיר-שמוליק קראוס

המלאך הטוב יופיע-לילית נגר

לילך רוצה לקטוף את הירח-אילנה רובינא

שלום על ישראל-צחי ויעל

לי לך-הגשש החיוור

ישראל ישראל-שובבי ציון

נערה ושמה שוקולי-יורם ארבל וגלי עטרי

אנאבל לי-יוסי בנאי

שושנת יעקב-לא אכפת להם

ימי לאה-אסנת פז

נשים רוקדות-חוה אלברשטיין

רק הירח-אילנית

כשאהיה זקן-שולה חן ובני אמדורסקי

יש לי ציפורים בראש-לא אכפת להם

לידי גודייבה-חוה אלברשטיין

מה מה מה נה נה נה-שלמה ארצי (עם שחקני מכבי נתניה)

בשדות בית לחם-הדודאים

אני עושה לי מנגינות-יהורם גאון

עד שיבוא המשיח-דרך הגב

אין מדינה לאהבה-צביקה פיק

שיר מספר שמונה-אריק אינשטיין

בטי בם-הגשש החיוור

אברהם אבינו נגד שרה אימנו-שושנה דמארי ואריה אליאס

ושוב איתכם-אילן ואילנית
לצפיה ב-'עוד'
עוד
11/01/2019 | 17:23
12
בטי בם-הגשש החיוור
 
 
בלדה לשוטר-אושיק לוי

הנער עם הבנג'ו-משה הלל

האישה היחידה בחיי-הגשש החיוור

שרק יהיה הים שקט-להקת חיל הים

רוזה מרציפן-שלמה גרוניך

שירה של מימי-צילה דגן
לצפיה ב-'חרטה על הורות_הזמנה לשיחה'
חרטה על הורות_הזמנה לשיחה
08/01/2019 | 15:23
14
122
שלום רב,
 
שמי מיה צרפתי ואני בימאית ותסריטאית קולנוע מתל אביב. בימים אלה אני עובדת על תסריט בשם "דמי לידה" המגולל את סיפורה של אם שלאחר לידת ביתה מבינה שהיא לא רוצה להיות אם.
 
לשמחתי הרבה התסריט התקבל ל"חממת הנשים העלילתית של קרן הקולנוע החדשה" וזוכה לליווי ותמיכה צמודים.
 
כך כתבתי בהצהרת הכוונות שלי על חשיבותו של הסרט:
"דמי לידה" שואף לדבר בקול שהוא בגדר טאבו. הוא שואף לדבר את המכאובים, הסלידה והאובדן שהם חלק מהאימהות, ובכך להפוך את השאלה "האם אני רוצה לעשות ילדים?" לשאלה תקפה וקונקרטית, לא רק לגיטימית אלא הכרחית וחשובה. המחיר כבד והתמורה אינה מובטחת."
 
האתגר ביצירת הסרט הוא לכתוב דמות אמינה ומעוררת אמפטיה. לשם כך אני מבקשת לשוחח עם אימהות שמזדהות עם עמדת החרטה ביחס לאימהותן ולשמוע מחוויותיהן וניסיונן.
 
אנחנו יכולות להיפגש לקפה או לנהל שיחה בכתב און ליין, לבחירתך. אנונימיות מובטחת כמובן.
 
ניתן ליצור עימי קשר במייל maya.sarfaty@gmail.com
לצפיה ב-'אולי כדאי לשאול את השאלה בפורומים שמיועדים להורים.'
אולי כדאי לשאול את השאלה בפורומים שמיועדים להורים.
08/01/2019 | 16:32
1
35
לצפיה ב-'תודה על המחשבה והעצה'
תודה על המחשבה והעצה
08/01/2019 | 17:49
54
אני בהחלט מפרסמת גם בפורומים שמיועדים להורים, אך בעקבות קריאה של חומר רב בנושא קבלתי את הרושם שנשים שחוות חרטה כחלק מאימהותן פונות לא פעם לקריאה ספציפית בפורום הזה. לכן חשבתי ששווה לנסות ולפרסם כאן.
 
לצפיה ב-'אם אפשר רק הערה קטנה מלא מתחרטת לגבי ניסוח הצהרת הכוונות.'
אם אפשר רק הערה קטנה מלא מתחרטת לגבי ניסוח הצהרת הכוונות.
09/01/2019 | 21:41
10
96
אני יכולה להסכים שכאב, שהוא בכללי חלק מהחיים, הוא גם חלק מחוויית ההורות של הורה ממוצע. אני גם יכולה להוסיף שכעס ותסכול ואפילו אכזבה ותחושה של חוסר אונים הם חלק מחוויית הורות ממוצעת. כלומר יש רגעים/תקופות שבהם הורים, גם כאלה שאינם מתחרטים כלל ובסך הכול שלמים עם ההורות שלהם, חשים כאב, כעס, תסכול, אכזבה ואף חוסר אונים בהקשר של הורות/כלפי הילדים שלהם.
אבל לא הייתי אומרת, לפחות מניסיוני, שסלידה היא חלק בלתי נפרד מחוויית הורות/אימהות. אולי יש הורים שמרגישים כך ואולי זה חלק מתחושות של הורה מתחרט ממוצע, אבל לא בהכרח של כל הורה "רגיל". לפחות בתור אימא די ממוצעת (להערכתי), שאינה עושה אידאליזציה להורות וחשובת שבכל הורות ממוצעת יש רגעים קשים ומעצבנים, אני לא יכולה להגיד שהתחושה הזו מוכרת לי. ובאשר לאובדן - זו מילה מאוד כללית ולא לגמרי ברור למה הכוונה באובדן במקרה הספציפי הזה. אולי כדאי להבהיר כדי שאפשר יהיה להבין למה זה מתייחס ואם רלוונטי להורות באשר היא.
חשוב לי להדגיש: אילו היית מנסחת בצורה שממנה משתמע שכל אלה הם מלכתחילה רגשות המיוחסים להורים/אימהות שמתחרטים, לא היה לי מה להעיר כי לא הייתי בנעליים האלה וייתכן בהחלט שאלה הרגשות המאופיינים את הקבוצה הזו, אך ברגע שהניסוח הוא כללי (אימהות), חשוב לי להפנות את תשומת לבך לכך שלפחות מניסיוני יש בניסוח אי דיוקים והכללות.
לצפיה ב-'אם הכוונה היא לאובדן חופש מסוג מסוים'
אם הכוונה היא לאובדן חופש מסוג מסוים
10/01/2019 | 08:48
5
45
אז נראה שזה כן רלוונטי לכל הורות, אפילו לא ממוצעת. אפילו אם נניח את המקרים החריגים של הורים שלא חיבים לעבוד לפרנסת המשפחה וגם יש להם את כל העזרה שכסף יכול לקנות, אז עדיין יש אובדן של מידה מסוימת של חופש, רק מעצם זה שעכשיו יש מישהו באחריותם וקודם לא היה. מצד שני את זה אפשר להגיד על כל הגדלה של תחומי אחריות בחיים, כמו למשל קידום בעבודה, אז באמת יש שאלה אם היא התכוונה כאן לסוג אחר של אובדן שלא רלוונטי לכל הורות.
לצפיה ב-'אבדן חופש ולא רק'
אבדן חופש ולא רק
10/01/2019 | 09:36
4
38
הי, כן לחלוטין, אבדן חופש בהחלט רלוונטי, אבל לא רק. אבדן חלק כלשהו בזהות, אבדן עצמיות ברמה/מובן מסויים, אבדן בחיי הזוגיות. זה מאוד אנדבידואלי, ותלוי בכל כך הרבה משתנים ותנאים, החווייה הסובייקטיבית של האימהות, אבל נדמה לי, וייתכן ואני טועה, שבהכרח את מאבדת משהו בהפיכה לאם. 
לצפיה ב-'מאבדת משהו זה עדיין מאוד כללי'
מאבדת משהו זה עדיין מאוד כללי
10/01/2019 | 11:11
3
30
על איזה שינוי באורח חיים אי אפשר להגיד שאת מאבדת משהו?

אובדן זהות/עצמיות - לא חושבת שזו הרגשה בולטת אצל כל ההורים.
לצפיה ב-'אבדן באימהות'
אבדן באימהות
10/01/2019 | 12:03
2
31
את בהחלט צודקת. כל שינוי משמעותי באורח החיים מכיל בתוכו אובדן באופן הכרחי. המעבר לאימהות הוא אחד השינויים העמוקים והטואטלים בחייה של אישה שהופכת לאם. ובהתאם לעומק השינוי אני משערת שנחווה עומק האבדן. כמובן אצל מי שמלכתחילה מזדהה עם העמדה הזאת, אני שומרת לכל אחת את הזכות לחוות ולהרגיש את האימהות בדרכה היא, או לבחור שלא לחוות אותה כמובן.
לצפיה ב-'עומק האובדן '
עומק האובדן
10/01/2019 | 16:19
1
63
נחווה לא רק לפי עומק השינוי אלא גם לפי מה שהאישה מרגישה לגבי השינוי הזה. הרי פחות משנה כאן עצם העובדה שאיבדה משהו וכמה איבדה אלא יותר כמה היא מתעסקת באובדן הזה. ומה היא מרגישה לגביו, לא? בשינוי ששמחים עליו, גם אם עמוק, סביר שלא תחווה תחושת אובדן עמוקה, את לא חושבת?
לצפיה ב-'בוודאי'
בוודאי
10/01/2019 | 17:24
8
לצפיה ב-'אבדן וסלידה'
אבדן וסלידה
10/01/2019 | 09:29
3
49
הי,
תודה על המחשבה והשיתוף, אני לוקחת לתשומת ליבי את הערותייך. 
 
אומר שהניסוחים כלליים מתוך כוונה לאפשר למכלול הרחב ביותר של תחושות להיכלל בהם. 
לגבי אובדן מצאתי שנשים שונות מתייחסות לאובדן ביחס לאימהות שלהן בהקשרים שונים; אובדן חופש, אובדן חלקים מהזהות שלהן, אובדן החיים הקודמים שהיו, אובדן כלשהוא בזוגיות, אובדן "המקום הראשון בחיי" וכדומה.
לגבי סלידה, אני מבינה מאוד מה את אומרת, וייתכן ויש צורך להחליף אותה. מקריאות בפורומים מצאתי שנשים שונות מעלות תחושות של רתיעה/סלידה מאספקטים שונים של חוויית האימהות, למשל מהחוויה הגופנית (לידה, הנקה וכו'), או לחילופין נשים שנרתעות מהתינוק בשלבים ראשונים או לאורך זמן ממושך יותר, או רתיעה מפני דאגה תמידית/אשמה תמידית/חרדה תמידית כלומר סלידה עצמית שמקבלת הד במשפטים נוסח "למה הפכתי..."
 
נדמה לי שיש קו רצף שבקצה שלו ישנן אימהות/הורים שמתחרטים. הנחת הייסוד שלי היא שאין קשיים מיוחדים או ספציפיים להורים מתחרטים אלא שהם עצמם פשוט לא רוצים בתפקיד ההורי. ייתכן כמובן שאגלה אחרת.
 
לצפיה ב-'באשר לסלידה, כתבתי שאני מסכימה ומקבלת שיש אימהות,'
באשר לסלידה, כתבתי שאני מסכימה ומקבלת שיש אימהות,
10/01/2019 | 18:47
2
40
גם כאלה שבסך הכול אינן מתחרטות, ובטח כאלה שכן, שחשות סלידה מהיבט כלשהו בהורות, תמידית או זמנית. אני הערתי רק על הניסוח המכליל שממנו משתמע שכל אימא באשר היא חווה סלידה. אני חושבת, אגב, שסלידה עצמית קשורה בעיקר לחוסר ביטחון עצמי ותסביכים אישיים. יש נשים שסולדות מעצמן או מהמיניות שלהן, מהמראה שלהן וכו', שהן לא בהכרח אימהות. ברור שנשים שממש לא מתחברות לתינוק ולטיפול בו עלולות לחוש סלידה כלפיו וכלפי האימהות, אך לדעתי רוב האימהות הלא מתחרטות ושאין להן איזה תסביך כללי עם עצמן אינן חשות סלידה בהקשר של הורות או בכלל.
באשר לאובדן - זו שאלה פילוסופית מה זה אובדן ואיך חווים אותו. להערכתי הורים רבים שהילד מבחינתם רצוי ואהוב ואין בהם חרטה, לא מתייחסים לשינוי טבעי בסדר העדיפויות שלהם לאחר לידת תינוק במונחים של אובדן, אלא במונחים של העדפות, ויתורים ופשרות למען משהו רצוי ואהוב. 
אובדן לטעמי זו מילה גלובלית, גדולה וחזקה מאוד שעושה לי אסוציאציה עם טרגדיה, מוות, הרס וחורבן. האובדן מלווה בכאב, סבל וצער רב שאינם רצויים, לרוב בלתי הפיכים ואינם בשליטתנו או מבחירתנו. למשל, לאבד בית ונכסים זה יכול להיחשב לאובדן, וכך גם לאבד איבר בגוף או יכולת חשובה, כמו זיכרון. כמובן שלאבד אדם יקר בשל מוות או פרידה לא רצויה וכואבת. 
אין מצב שהייתי בוחרת במודע לחוות אובדן. אך תיעדוף מחדש, לרוב מבחירה, מתוכנן וזמני, של סדר עדיפויות בהקשר של הורות רצויה לתינוק אהוב מעולם לא נתפס אצלי במונחים של אובדן, כמו שלימודים לתארים גבוהים לא נתפסים אצלי כאובדן אף על פי שהם גזלו ממני זמן רב שיכולתי להקדיש לדברים אחרים. כל בחירה בחיים היא בהכרח על חשבון בחירה פוטנציאלית אחרת, וכולנו עושים את הבחירות האלה כל הזמן ולאו דווקא חושבים עליהן במונחים של אובדן, אלא העדפה, בחירה, ויתור, פשרה וכו'. הורות, לימודים וכדו' הם כולם חלק ממימוש העצמי (לפחות אצלי), וזה בסך הכול עניין רצוי, טוב, חיובי ומספק, גם אם הדרך אליו לעיתים קשה, ממושכת ומאתגרת.
אני מאמינה שמי שמתחרטת או נמצאת בדיכאון אחרי לידה אכן תחווה תחושות של אובדן ואבל (אם כי סביר שאצל מי שבדיכאון אחרי לידה, התחושה הזו תהיה זמנית ותחלוף בחלוף הדיכאון), אבל שוב, אני לא חושבת שאפשר להכליל ולהגיד שכל האימהות חוות אובדן, לפחות לא במובן שאני רגילה לפרש את המילה הזו. זו גם סיבה שביקשתי הבהרה, כי בראש שלי המושג אובדן פשוט לא התקשר להורות רגילה "ממוצעת" שאין בה חרטה או דיכאון קשה.
 
לצפיה ב-'תודה רבה על השיתוף והפירוט'
תודה רבה על השיתוף והפירוט
10/01/2019 | 19:00
1
16
היה לי מעניין מאוד לקרוא ומודה לך על השיתוף.
לצפיה ב-' תודה גם לך על ההתייחסות ועל הדיון המעניין ובהצלחה!'
תודה גם לך על ההתייחסות ועל הדיון המעניין ובהצלחה!
10/01/2019 | 20:04
8
לצפיה ב-'מה בעצם אני מחפשת'
מה בעצם אני מחפשת
10/01/2019 | 12:10
38
אני מודה מאוד על הדיון המעניין, הוא מחדד אותי ודורש ממני להיות מדוייקת ואני מעריכה מאוד את הזמן ותשומת הלב. 
 
מאחר וסרט הוא אומנות על רצף הזמן, המטרה שלי היא לפרוט את השיחות הכלליות על תחושות הקשורות לאימהות להתרחשויות קונקרטיות בזמן ובחלל. 
מה שאני מנסה לומר הוא שהעזרה שאני מחפשת בכתיבת התסריט עצמו טמון ביכולת לפרוט את חוויית החרטה לרגעיי חיים; דרמטיים ומכוננים, יומיומיים ואפרוריים. הייתי רוצה לשמוע מאימהות שחוות חרטה (כרגע חולף או כהוויה ועמדה תקפים) התרחשויות קונקרטיות שזכורות להן במיוחד, שחזורים של סיטואציות, שיחות, רגעים בתוך הבית ומחוצה לו, עם הילד/ים או עם מבוגר אחר. 
אשמח לשוחח טלפונית או בפגישה או בהתכתבות עם כל מי שתיאות לכך.
 
לצפיה ב-'מצעדי הפזמונים תש"ל-1970'
מצעדי הפזמונים תש"ל-1970
04/01/2019 | 14:48
1
24

מצעד הפזמונים העבריים תש"ל-1970

המצעד השנתי-קול ישראל

מקום 20-אנשי הדממה-להקת חיל הים

מקום 19-אני אצבוט לך-להקת פיקוד הדרום (סולן: גדי אורון)

מקום 18-בן יפה נולד-רבקה זוהר

מקום 17-עושה שלום במרומיו-יגאל בשן

מקום 16-משירי ארץ אהבתי-חוה אלברשטיין

מקום 15-רגע לפני-עדנה לב

מקום 14-בבית ליד המסילה-רבקה זוהר

מקום 13-תפילת ערבית-שלמה ארצי

https://www.youtube.com/watch?v=X8St-XhOaAM (השיר מתחיל בדקה
25:15)

מקום 12-דזדמונה-דדי בן עמי

מקום 11-מתנה מן הים- להקת פיקוד הצפון (סולן: יגאל בשן)

מקום 10-חוזה לך ברח-אושיק לוי

מקום תשיעי-לאהוב את החיים-דני גרנות

מקום שמיני-אבשלום-מוטי פליישר

מקום שביעי-אני זוכר-יהורם גאון

מקום שישי-עופרה-מוטי פליישר

מקום חמישי-שיר לשלום-להקת הנח"ל (סולנית: מירי אלוני)

מקום רביעי- אהבתה של תרזה די מון-אילנית

https://www.youtube.com/watch?v=OsbFy7lnO2Q
 
מקום שלישי-לצפון באהבה-להקת פיקוד הצפון (סולן: יגאל בשן)

מקום שני-למה לי לקחת ללב-אריק אינשטיין ושלום חנוך

מקום ראשון-פתאום עכשיו פתאום היום-שלמה ארצי

מצעדים שבועיים- קול ישראל

1969 המקבילה לתש"ל

אל תלחץ על הבננה-הגשש החיוור

לא לא לא-רן אלירן ורבקה מיכאלי

כשאת בוכה את לא יפה-אריק אינשטיין

ירושלים של אז-מוטי פליישר

סיגל-אריס סאן

אבשלום-אריק אינשטיין ושלום חנוך

שלום-דני גרנות

יש לי חלום-יהורם גאון

 
לצפיה ב-'המשך'
המשך
04/01/2019 | 14:52
14
1970
המתופף הקטן-רבקה זוהר

יידישע פיראטן-להקת חיל הים
https://www.youtube.com/watch?v=5Y0z4su9cCg

אברהם ושרה-אריק אינשטיין

כל היונים-יפה ירקוני

בשנה הבאה-אילן ואילנית

הנבל-להקת פיקוד הצפון (סולן: יגאל בשן)

הבן יקיר לי-להקת הנח"ל (סולנית: מירי אלוני)

להתראות-להקת פיקוד הדרום

ולא היה בינינו אלא זוהר-צילה דגן

אנחנו ואתם-להקת הנח"ל (סולנית: מירי אלוני)

רבי עקיבא-רבקה זוהר

מים לדוד המלך-הגשש החיוור

שמלת כלולות- שלישיית המעפיל

כוכבים בדלי-צילה דגן

מה יש לך קזנובה-צמד דרום

אני מת-להקת פיקוד הדרום

כל שהיה בינינו-צוות הווי נח"ל (סולן: יזהר כהן)

אולי על שפת הים-יהורם גאון

הבלדה על יואל משה סלומון-אריק אינשטיין

אהבת הגברים-רבקה זוהר

אליעזר בן יהודה-חוה אלברשטיין

איש הרחוב-לא אכפת להם

אנחנו לא צריכים-שלמה ארצי

יש לי אהוב בסיירת חרוב-להקת פיקוד המרכז (סולנית: שלומית אהרון)

מצעדים שבועיים-גלי צה"ל

1969 המקבילה לתש"ל

אחינועם לא יודעת-אריק אינשטיין

והאר עינינו-השלושרים

קרוסל-יהורם גאון

בת יחידה-גליה ישי

ארץ ישראל-אריק אינשטיין

המלח גבריאל-להקת חיל הים (סולן: שלמה ארצי)

כשאהיה גדול-להקת חיל הים (סולן: שלמה ארצי)

1970

לגבי רוב השנה לא היה מידע ורק זה המעט שנמצא:

זמר שלוש התשובות-רבקה זוהר

קח לך אישה ובנה לה בית-אריק אינשטיין ושלום חנוך
לצפיה ב-'קול קורא למחקר חדש שאני מתחילה על אי-הורות בגילים מבוגרים'
קול קורא למחקר חדש שאני מתחילה על אי-הורות בגילים מבוגרים
27/12/2018 | 10:05
2
121
היי לכן ולכם,
אחרי תקופה של "מנוחה" הגיע הרגע להמשיך; אני מתחילה מחקר חדש על אי-הורות בגילים מבוגרים ובזיקנה - ואיך לא אשלח לחמי גם בפורום.
* אם את/ה בגיל 60 ומעלה ואינך הורה*
* אם את/ה מכיר/ה מישהי או מישהו שהם בני 60 ומעלה שאינם הורים*
שיהיו מעוניינות/ים לשוחח עמי למען המחקר –
אשמח ביותר שתפנו אליי ב-orna.donath@gmail.com.
אני נותנת מילתי שכל הפרטים האישיים יישארו חסויים, ובנוסף – ניתן יהיה לקבל את תמלול השיחה כדי לוודא פעם נוספת שלא נאמר דבר שכלפיו מורגשת חרטה בדיעבד.
הפנייה מופנית לאנשים שאינם הורים מכל הקבוצות החברתיות באשר הן (למי שאינן/ם יהודים, ליהודיות/ים; למי שאינן חיות/ים בזוגיות ולמי שכן; למי שחיות בזוגיות שאינה הטרוסקסואלית/הטרונורמטיבית ולמי שכן בכזו; בכל מעמד כלכלי, בכל זהות אתנית ודתית ומכל זהות מגדרית שהיא).
 
(*) הדרכים לאי-הורות הנן רבות רבות. חלקן בלית-ברירה (לאור בעיות בפריון לדוגמא), חלקן במכוון וביודעין, וחלקן מצויות על קו הרצף שבין לבין.
הפנייה מופנית למי שמבחינתן/ם הייתה ברירה ושהיו להן/ם אפשרויות להפוך להורים – אולם הם אינם הורים.
תודה גדולה מראש על כל קשר שייווצר,
אורנה (דונת).
לצפיה ב-'בהצלחה!'
בהצלחה!
28/12/2018 | 23:29
1
63
הספר שלך ("ממני והלאה") עשה עימי המון חסד וסיפק לי המון תובנות.
תמיד מחכה לשמוע ממך עוד בעניין הזה שנקרא אל-הורות.
מרגיש לי שאת "הקול" "שלנו", לטובה ולחיוב. אפילו שאנו קבוצה מאוד הטרוגנית של אינדיבידואלים עם מכנה משותף מאוד בסיסי.
 
תודה רבה לך 
לצפיה ב-'תודה עצומה'
תודה עצומה
30/12/2018 | 09:18
52
מרגש אותי ביותר לקרוא את מה שכתבת ולדעת שהיו מי שעמן/ם הספר והספרים עשו חסד ואירחו לחֶברה טובה; לכך בדיוק ייחלתי.
אז ממשיכה:)
תודה - לך - מכל לבי 
לצפיה ב-'מצעדי הפזמונים העבריים תשכ"ט ( 1969)'
מצעדי הפזמונים העבריים תשכ"ט ( 1969)
28/12/2018 | 14:14
2
37
ו
זהו המצעד הראשון בו הייתה הפרדה בין מצעד עברי למצעד לועזי

מקום 22-חורשת האקליפטוס-צוות הווי נח"ל (סולניות: צילה דגן, אופירה גלוסקא)

מקום 21-ראיתי את הקיץ-אבי טולדנו

מקום 20-שיר בארבעה בתים-אילנית

מקום 19-רק בישראל-להקת חיל הים

מקום 18-על המשמר-להקת פיקוד הצפון

מקום 17-הפרח הלבן-עמי שביט

מקום 16-אני אצבע את השלכת בירוק-יורם ארבל

מקום 15-מרדף-חוה אלברשטיין

מקום 14-בעקבותייך- אילן ואילנית

מקום 13-פראג-אריק אינשטיין

מקום 12-אין לי יותר מה לומר-יגאל בשן

מקום 11-בשמלה אדומה-להקת הנח"ל

מקום 10-שיריונים 69-להקת גייסות השיריון

מקום תשיעי-קרנבל בנח"ל-להקת הנח"ל

מקום שמיני-עם רדת יום-אבי טולדנו

מקום שביעי-החיים היפים-להקת הנח"ל (סולן מוטי פליישר קולות אופירה גלוסקא)

מקום שישי-עץ האלון- יהורם גאון

מקום חמישי-אנחנו מאותו הכפר-להקת פיקוד המרכז (סולן: דני וסלי)

מקום רביעי- מה אברך-להקת חיל הים (סולנית: רבקה זוהר)

מקום שלישי- בדרך חזרה-אבי טולדנו

מקום שני-שירו של צנחן-להקת פיקוד המרכז

מקום ראשון-על כפיו יביא-רבקה זוהר

גלי צה"ל  (שירים שלא נכנסו למצעד השנתי בקול ישראל)

מקום 19-ערי הגדה-יגאל בשן

מקום 17-כבר אחרי חצות-אילנית

מקום 15-גשר אלנבי-יהורם גאון
לצפיה ב-'המשך'
המשך
28/12/2018 | 14:20
23

מצעדים שבועיים בקול ישראל (שירים שלא נכנסו למצעד השנתי):

אני שומעת צעדים-עופרה פוקס

בית הערבה-אריק אינשטיין

אני אוהב אותך-התאומים

אחרון אחרון חביב-להקת הנח"ל (סולנית: אופירה גלוסקא)

לילה של פריחות-יהורם גאון

ערב טוב-להקת גולני

יפות יפות-הגשש החיוור

אוריאנה-רבקה זוהר

העולם כולו נגדנו-להקת פיקוד דיזינגוף

עץ הכוכבים-חוה אלברשטיין

בלדה בין כוכבים-פופיק ארנון

נחל התנינים-חווה אלברשטיין

בלדה לזבוב-השלושרים

מצעדים שבועיים בגלי צה"ל

1968 בהקבלה לשנה העברית תשכ"ט

מכופף הבננות-אריק אינשטיין

המלח שלי-להקת חיל הים

בימים שכאלה-להקת פיקוד הדרום

רוח רוח-אריק אינשטיין

רוח שטות-יהורם גאון

יחד ולתמיד-אילן ואילנית

עלומים-להקת פיקוד הדרום (סולנים: מתי כספי ובהירה שלום)

1969

צמד חמד-רפי גינת

שיר אהבה ישן-צמד דרום

בוא לטבריה- חוה אלברשטיין

ניסע לים-התאומים

אוריה החיתי-שולה חן

לילי שלי-השלושרים

שלווה-להקת הנח"ל

האהבה
לצפיה ב-'עוד המשך'
עוד המשך
28/12/2018 | 14:36
11

האהבה היא פרח-להקת פיקוד הצפון

שיר ערש 1969-אלכסנדרה

נבל מזהב-הפרברים

איך עף הזמן-אבי טולדנו

הפכפך כאביב-צוות הווי נח"ל

אם תשוב-להקת פיקוד הצפון (סולנית: עדנה לב)

איזידור-שולה חן

מי מפחד מגברת לוין-השלושרים

ליידי מקבת-קובי רכט
לצפיה ב-'המחיר'
המחיר
21/12/2018 | 22:30
3
150
אינני הורה ואני חושב על המחירים. אני חושב על כך שמדובר בחיים שלמים של עבודה קשה. אני מצד אחד מאמין שכל עבודה קשה שאדם בוחר בה מרצונו החופשי והוא מודע מראש למאמצים ולכורח להתמיד בהם לאורך זמן רב, היא עבודה מתגמלת. מצד שני, הורות זה משהו שהגורם של אי-הוודאות שנמצא בו הינו גורם מכריע ולכן הסיכון הוא גבוה. 
זה בטח לא מחדש לכם כלום, מה שכתבתי ; אני יודע שהנושא ידוע ומדובר, אבל מבחינתי האישית כשאני עושה את השקילה של היתרונות והחסרונות של הדבר הזה בחיים שלי, שהם כרגע ללא זוגיות ובכל זאת... אני רואה בעיקר את החסרונות. 
כל פרוייקט וכל מפעל חיים וכל עבודה שהיא לטווח ארוך - כל אלה הינם סוגים של מסעות. כל מסע כרוך בסטיות מהשביל הראשי. כל מסע כרוך בחיפושים פנימיים. כל מסע כרוך בין השאר גם בפאשלות ובהחמצות. העניין הוא שהורה - בין אם הוא חלק מזוג הורים ובין אם הוא הורה יחיד, הטעויות שהוא עשוי לעשות ואכן עושה משפיעות על מישהו שבתחילת הדרך הוא חסר-אונים ומישהו שאין לו מילה. 
 
אותי , אישית, זה מרתיע, בפרט שאני מכיר את עצמי. אני לא יודע אם וכאשר אבחר להיות הורה, אם יתעורר בי אינסטינקט אבהי ובבת זוגי יתעורר אינסטינקט אימהי ונהיה הורים "למופת". הרי ברור שאין כזה דבר. פשוט בחרתי בביטוי הזה כי אני יודע שאני פרפקציוניסט וגם ככה החיים קשים לאנשים כאלה. 
לצפיה ב-'גם אני'
גם אני
22/12/2018 | 22:27
91
חושב על המחירים, ורואה יותר חסרונות מיתרונות.
הבעיה היא, שאת היתרונות קשה לנו לכמת כי אין לנו ילדים, ואנחנו לא יודעים להעריך מה זה שיש לך ילד. זה מתחבר למה שאמרת על חוסר הודאות.
 
אני חושב גם שזה מאוד קשור לאיך החיים שלך, לפני שיש לך ילדים. מישהו שיש לו חיים טובים ומלאי משמעות - לדעתי פחות משתלם לו לעשות ילדים, כי יש לו יותר מה להפסיד. לעומת זאת, מישהו שמרגיש שחסרה לו משמעות ושהחיים שלו לא מספקים - יותר כדאי לו לעשות ילדים, כי יש לו יותר מה להרוויח מאשר מה להפסיד.
 
לצפיה ב-'היי'
היי
30/12/2018 | 00:19
1
48
אני לא חושב לקחת משכנתא כי זה כרוך בהתחייבות ארוכה. גם להביא ילדים זה התחייבות ארוכה שקשה לעמוד בה או מחייבת התמדה וזה לא קל כי התרגלתי לחיות את הרגע. 
המון אנשים עושים ילדים כי הם פועלים מהרגש ולא מהשכל. אני מנתח כל דבר בשכל ולא פועל ריגשית. אין אנשים סביבי שיכולים להשפיע עליי לפעול מהרגש או מלחץ חברתי. 
לצפיה ב-'עצם זה שאתה לא רוצה '
עצם זה שאתה לא רוצה
06/01/2019 | 07:15
36
התחיבויות ארוכות נובע מרגש, אתה לא חושב? השכל לא מחיב שהתחיבויות ארוכות זה דבר רע או לא רצוי.
לצפיה ב-'מצעדי הפזמונים 1963-1968'
מצעדי הפזמונים 1963-1968
21/12/2018 | 15:10
1
43

בשנים אלה שודרו מצעדי פזמונים שהיו מעורבים בשירים עבריים ולועזיים הן בגל הקל והן בגלי צה"ל. להלן השירים העבריים שזכו במקומות הראשונים בשנים אלה.

1963

מקום שלישי-לוס לפיקודס צפונוס-להקת פיקוד הצפון

מקום שני-דבר אלי בפרחים-גאולה גיל
 

מקום ראשון-שיר השכונה-התרנגולים

1964

מקום ראשון-אהבת פועלי הבניין-גשר הירקון

1965

מקום ראשון-איילת החן-אריק איינשטיין

1966

מקום שלישי- סימן שאתה צעיר-גשר הירקון

מקום שני-שלגיה-התאומים

מקום ראשון-שיר הטלפון-הגשש החיוור
https://www.youtube.com/watch?v=fDrGcuuqZL4

1967

מקום ראשון-גשם בוא-להקת הנח"ל

1968

מקום שלישי-עמק דותן-להקת פיקוד הצפון

https://www.youtube.com/watch?v=c-yvk1G7XP0
 
מקום ראשון: מלכות החרמון- להקת פיקוד הצפון (סולן: מוצי אביב)
לצפיה ב-'מלכות החרמון-זה הקישור הנכון '
מלכות החרמון-זה הקישור הנכון
21/12/2018 | 15:33
18
לצפיה ב-'בעלי מקצוע/נותני שירותים ידידותיים לאל הוריים'
בעלי מקצוע/נותני שירותים ידידותיים לאל הוריים
16/12/2018 | 15:37
2
128
היי,
אני קוראת רבות בפורום. היום היתה לי חוויה לא נעימה אצל הספרית המי יודע כמה שהחלפתי לאחרונה. זה היה אל רקע אל הורות. היא שאלה אותי למה אני לא מעוניינת בילדים. "למה". אז עניתי שזה נושא שנוי במחלוקת בחברה הישראלית ושאני בדרך כלל עונה שבחרתי להתמקד בלימודים וקריירה, למרות שזה לא נכון ואני מכירה נשים עם קריירה כמו שלי שיש להן ילדים קטנים והן נשואות. 
אמרתי גם שבדרך כלל שואלים אותי את השאלה הזו אנשים רדנומליים כמו נהג מונית שמדבר איתי 20 דקות במהלך הנסיעה. שחברות וקרובי משפחה שמכירים אותי לא שואלים את זה כי אנו מדברים על נושאים רלוונטיים אחרים והם מקבלים אותי כפי שאני וגם לא חוקרים אותי "למה". ואז היא אמרה לי שאני אמורה להרגיש גאה בעצמי ולא להסתיר את זה. העניין הוא שזה שאני לא רוצה לדבר על חיי הפרטיים עם אנשים שלא קרובים אליי, זה לא אומר שאני מתביישת במשהו. לא כולם אוהבים לחלוק נושאים אישיים עם הסביבה. 
 
לאור העניין שנותני שירותים שונים (בעיקר קוסמטיקאיות וספרים וכו') הם אנשים שנאלצים לשהות במחיצתם כשעה-שעתיים באופן קבוע אחת ל- (חודש, שבוע וכו'). הייתי מעוניינת לדעת האם יש לכם רשימה מומלצת של אנשי מקצוע שכאלה שהם ידידותיים לאל הוריים. האופציה השניה היא ספרית-רובוט:). 
 
כי כל השאר: לקוחות, חברים, קולגות - דאגתי שיתאימו לי והם מכבדים אותי ואת פרטיותי. לצערי קשה להיות סלקטיבית לגבי נותני שירותים. 
לצפיה ב-'אל תדפקי להם חשבון בכלל'
אל תדפקי להם חשבון בכלל
17/12/2018 | 18:07
84
זה לא עניינם. מי הם בכלל שיפלשו לך ככה לחיים? חוצפנים.
את תמיד יכולה לשנות נושא שיחה או פשוט לענות משהו בסגנון "זה לא עניינך".
במאמרים\טאגליינס יש הצעות להתמודדות עם תוחבי-אף שכאלה.
 
אל תרגישי לא נעים, אלו הם שצריכים להרגיש לא נעים כי הם מפריעים לך.
לצפיה ב-'ואוו, איזה צרות יש לאנשים.'
ואוו, איזה צרות יש לאנשים.
29/12/2018 | 09:48
55
מה הבעיה פשוט להעביר נושא בנעימות, להתחמק באסרטיביות?
לדבר על דברים אחרים?
סליחה שאני אולי "לא מתחשב" ו"לא מפרגן", אבל הגישה שלך מקולקלת לטעמי.
למה ומאיפה מגיעה כל האימפוטנטיות הזו בכישורי החיים וממתי היא הפכה לפוסטים ברשת ותמונות באינסטגרם?
כשמתחילים להתעניין פשוט תעבירי הלאה. דפדפי. תתעלמי. תבחרי נושא אחר. תשתקי. אל תגיבי. תעשי גרעפס.
את מחפשת נותני שירות מיוחדים וספציפיים כל כך שהם אנטיפתיים למחצה שלא ידברו איתך תוך כדי שהם מספרים או מאפרים אותך, או שלחילופין ידברו על הכל חוץ מהורות וחתונה?
מה, את ילדה בת 6?
מה עם לתרגל ולשפר את כישורי הדיבור במצבים לא אידיאליים? את ההתחמקות משאלות שלך? את כישורי השיחה גם כשהיא לא הכי נעימה וזורמת? את כישורי התגובה אל מול אנשים שלא מלטפים ומפנפנים אותך?
הכל חייב להיות נעים וזורם?
אל ההורות שלך הופכת אותך לכל כך אנטי-סוציאלית שבמקום שתלמדי לדבר את עצמך ולהתמודד איתה אל מול אנשים את רק מחפשת לברוח ולהתחמק ולמצוא אחרים שהם צל של מה שאת חייבת?
את בוחרת בקל.
זכותך.
רק חושב שזו לא הגישה הנכונה.
הגישה הנכונה לדעתי היא לא לעשות עניין מכל דבר. פיל מזבוב.
חשוב מאוד לדעתי להיות במצבים לא אידיאליים, מציקים, מגעילים, שמקשים עלינו. מצבים של עקה ודחק. לתרגל קשיים, להתמודד מולם. להרים ראש במקום לכופף אותו. לדעת עד כמה חזק צריך להכות בנו לפני שהגב נשבר.
להתייחס אל אחרים כנותני שירות בתור מוצר שאמור רק להגיב אלייך נעים זה מוזר.
שיהיה לך בהצלחה.
לצפיה ב-'מאמרים אקדמיים בנושא אל הורות'
מאמרים אקדמיים בנושא אל הורות
06/12/2018 | 19:59
2
123
שלום, שמי ליפז ואני סטודנטית לעבודה סוציאלית. בחרתי לעשות עבודה על נשים אל הוריות בישראל, הנושא מאוד מסקרן אותי, אף אחד בלימודים שלי לא מכיר אותו ולכן החלטתי להנגישו. 
 
כבר הסתכלתי ברשימת המאמרים האקדמיים  אבל כמעט אף אחד מהם אינו זמין (ספרים או מאמרים שמותנים בתשלום). אשמח להפנייה שלכם למחקרים בעברית או באנגלית. (צריכה את המאמרים לקריאה)
תודה וסופש נעים :) ליפז
לצפיה ב-'הלכת לספרייה של המוסד בו את לומדת?'
הלכת לספרייה של המוסד בו את לומדת?
07/12/2018 | 14:15
75
שם תהיה לך גישה למאמרים ולספרים, ויכול להיות שיש גם אפשרות גישה מהבית - את יכולה גם לנסות להתקשר לספרייה ולשאול, או לשאול כשאת שם.
לצפיה ב-'בספריות של האוניברסיטה'
בספריות של האוניברסיטה
07/12/2018 | 17:02
69
יש להם גישה למאגרי מידע ומחקרים שכרוכים בתשלום. כשאני למשל רוצה לקרוא מחקר בתשלום ולא רוצה לשלם, אני הולך למחשב הספריה באוניברסיטה.  
לצפיה ב-'אירוח: טיפול במחלות חורף באמצעות תרופות הומאופתיות'
אירוח: טיפול במחלות חורף באמצעות תרופות הומאופתיות
05/12/2018 | 13:19
9
ביום ד', בין השעות 20:00-22:00, נארח בפורום את אבי לבנט, מומחה להומאופטיה
 
 
על האירוח
 
טיפול במחלות חורף כגון שיעול, שפעת והצטננות, באמצעות תרופות הומאופתיות.
ההומאופתיה היא שיטת ריפוי טבעית, עדינה, יעילה ובטוחה, אשר מותאמת אישית לכל אדם על פי המאפיינים הייחודיים שלו ברמה גופנית ונפשית. הטיפול ההומאופתי יעיל בפתרון של בעיות גופניות, רגשיות ומנטאליות ,הן כרוניות והן אקוטיות. הטיפול יוצר שינוי רחב היקף, שורשי ומעמיק אשר השפעתו ניכרת לטווח ארוך ברבדים שונים של חיי המטופל.
 
 
על המתארח
 
אבי לבנט, עוסק בתחום הטיפול על גווניו השונים מעל 20 שנה, ומתמחה בהומאופתיה יותר מעשר שנים. במהלך השנים הללו למדתי תורות ושיטות שונות במקומות שונים בעולם מטובי המומחים בכל תחום.
תחום זה של עיסוק הינו תהליך התפתחות אינסופי המוביל אותי כאדם, באופן מתמיד, לגבהים חדשים, תחומים מגוונים, דינאמיות רגשית ומנטאלית אשר ממנה אני יוצר תהליך אישי וייחודי, עבור כל אחד מהאנשים שמגיעים אלי לטיפול.
ניסיוני הרב, עם מגוון רחב של מחלות וקשיים בתחום הגופני והרגשי, מאות רבות של מטופלים, ארגז כלים רחב, ומסירות רבה לעבודה ולמטופלים שלי, מאפשר לי לעזור לאנשים שונים בהרבה מאוד תחומים.
 

העלו את שאלותיכם על גבי שרשור זה כבר עכשיו!
לצפיה ב-'"מאז שהפכתי להיות מורה אני לא רוצה להיות אמא"'
"מאז שהפכתי להיות מורה אני לא רוצה להיות אמא"
01/12/2018 | 11:51
2
197
לצפיה ב-'אני יכולה להבין אותה. אילו הייתי מורה הייתי פשוט משתגעת.'
אני יכולה להבין אותה. אילו הייתי מורה הייתי פשוט משתגעת.
04/12/2018 | 20:09
99
למען האמת, בשבילי זה בדיוק הפוך. התחלתי ללמוד הוראה ומהר מאוד הבנתי שזה ממש לא מתאים לי ושיניתי כיוון. בכלל, לטפל בילדים של אחרים זה בכלל לא בשבילי. מתאים לי לגדל ולחנך רק את הילדים שלי.
לצפיה ב-'תודה שהכרת לי את בלה רבוי '
תודה שהכרת לי את בלה רבוי
29/12/2018 | 09:50
23
היא כותבת ממש אחלה.
והחל מאתמול בגלל שקראתי את הכתבות שלך מהקישור פה אני יכול לומר שאני מאוהב בה 
חבל שהיא רוצה ילדים... ושהיא חרדתית...
נדמה שכולם היום על איזה כדור פסיכיאטרי מפחית לחץ מפחית חרדה נוגד דיכאון מקהה חיים כלשהוא. זה ממש כמו ממתקים.
לצפיה ב-'שלום לכל היפות והאמיצות '
שלום לכל היפות והאמיצות
15/11/2018 | 20:34
42
578
קודם כל ממש כייף שיש פורום כזה ושגיליתי אותו. בלי הרבה ברברת על עצמי, אז ככה אני בת 37 בזוגיות קרוב ל- 4 שנים עם גבר צעיר ממני בעשור, ללא רצון/חשק/ כמיהה/ ושאר הירקות לילדים לחתונה או אפילו למגורים משותפים. אני משערת שכמו רבות מהנשים כאן גם אני ידעתי מאז ומעולם שהורות זה משהו שלא מדבר אלי בלשון...
המשך>>
קודם כל ממש כייף שיש פורום כזה ושגיליתי אותו. בלי הרבה ברברת על עצמי, אז ככה אני בת 37 בזוגיות קרוב ל- 4 שנים עם גבר צעיר ממני בעשור, ללא רצון/חשק/ כמיהה/ ושאר הירקות לילדים לחתונה או אפילו למגורים משותפים. אני משערת שכמו רבות מהנשים כאן גם אני ידעתי מאז ומעולם שהורות זה משהו שלא מדבר אלי בלשון המעטה. שמעתי גם אני את האמירות המפגרות האלה של " עוד לא הכרת את האדם הנכון" או " את עדיין צעירה גם אני חשבתי ככה בגילך"  או משפטים בסגנון של " זה מהות הקיום שלנו" ושאר הבחילות שבוודאי כולכן נתקלתן. ויום אחד החלטתי שאני לא מאפשרת לאף אחד אבל לאף אחד לצייץ את תפיסת עולמו לגבי מה עלי לעשות עם הרחם שלי. התחלתי עם הסביבה הקרובה, חיכיתי להזדמנות שמישהו יזרוק איזו הערה לאוויר כדי לתקוף וזה לא איחר לבוא. עד אותו רגע עוד ניסיתי להסביר את עמדתי ואת עצמי כאילו אני חייבת דין וחשבון אך לא עוד. הראשונה שהעמדתי במקום הייתה אימא שלי, כאשר יום אחד ישבנו על בירה והיא זרקה לי משהו בסגנון של" תנסי מה איכפת לך " ועניתי לה תקשיבי טוב לי לא יהיו ילדים נקודה! זאת הפעם האחרונה שאת מציקה, מעירה, רומזת או חופרת על זה. יאמר לזכותה שהיא לא הציקה לי באופן כללי רק רמזה מדי פעם. אחריה כל מי שהיה במעגל החברתי שלי וזרק משהו נתתי שתי אופציות או שאתם מתעסקים בחיים שלכם או שאני יוצאת מהחיים שלכם, פשוט מאוד. וזאת גישה שאימצתי עם כל מי שחושב שהדעה שלו מעניינת אותי למרות שלא ביקשתי אותה, כל מי שחושב שהוא יודע יותר טוב ממני מה מתאים לי בחיים ואיך עלי לחיות עם או בלי קשר להורות. 
לסיכום המסר שלי הוא להציב גבולות, וגבולות מאוד ברורים, בצורה מאוד תקפה פעם אחת ולתמיד ולא משנה מי עומד מולכן, משפחה חברים או סתם כאלו החושבים שיש להם זכות להתערב בעניינים לא שלהם. זה יראה מאוד תוקפני ולא מנומס מהצד אבל תאמינו לי זה ישתיק אחד ולתמיד את הסובבים אותכם. מאחורי הגב שיגידו מה שבא להם מולי אף אחד לא מעז לצייץ בנושא. 
 
לצפיה ב-'עזרה חשובה להשתתף בראיונות לעבודת סמינריון'
עזרה חשובה להשתתף בראיונות לעבודת סמינריון
16/11/2018 | 15:26
8
195
שלום,
שמי שי, ואני גרה בקיבוץ גונן שבצפון הרחוק. נשואה ואמא לשלושה.
במסגרת לימודיי בתחום הפסיכולוגיה והמגדר, אני מתחילה לכתוב בימים אלה את עבודת הסמינריון שלי בנושא שתמיד העסיק אותי, עוד טרם הפכתי לאמא בעצמי: הבחירה באל-הורות ובהחלטה שלא להפוך לאם, בחברה כמו שלנו שכל-כך מעודדת ילודה, גם כלכלית, גם חברתית וגם הכרתית. מה מביא את האישה להחלטה כזו? איך מתמודדים עם תגובות המשפחה והסביבה – קרובה כרחוקה – לבחירה הזו? מה היא מעידה עליי, כאישה? האם ישנן חרטות? אלו קשיים נחשפים מול בן הזוג (במידה וקיים)?
מנגד – בחרתי להביא את הנשים העקרות – אלו שכל מהווייהן וחלומותיהן מתנקזים לרצון להביא ילד לעולם, אך גופן אינו מאפשר להן זאת והן נזקקות לפנות לערוצי עזרה שונים בכדי לממש את כיסופי האימהות. אלו תחושות מתלוות לתהליך הזה? בגידת הגוף? גזירת גורל? אובדן הנשיות? מה מידת ההשפעה של המשפחה והסביבה הקרובה על ההחלטה כיצד להמשיך? רגעי משבר? רגעי עצמה?
אני פונה אליכן בבקשה שתסכימו לצאת יחד איתי למסע המרתק והפרטי הזה, בתקווה שנצליח יחד, בהשראת הסיפור האישי והמיוחד של כל אחת מכן, להבין טוב יותר מה קורה שם, בנבכי הנפש, כשמגבשת החלטה שלא להביא ילד, או כשמחלחלת ההבנה שהגוף אינו ממלא את ייעודו הביולוגי ובוגד בנו.
ברור לי שכל סיפור הוא עולם ומלואו, פרטי ואינטימי, חלק מבשרכן ומדם ליבכן. אני מבטיחה שכך גם אתייחס לכל פרט ופיסת מידע שתסכימו לחלוק איתי, ללא שום שיפוטיות, בעילום שם וכל פרט מזהה אחר ובמרחב בטוח ומוסכם על-ידכן. אעשה כמיטב יכולתי כך שבסופו של התהליך המשותף, החוויה תהיה מעצימה וחיובית.
קבלת היתר על נושא העבודה יהיה תלוי במספר המרואיינות שאצליח לגייס, ולכן היענותכן היא קריטית עבורי ונדרשת בהקדם האפשרי (עד סוף נובמבר).
אשמח לשמוע מכן. מצפה לכך בכל ליבי.
מייל שלי: shaial@telhai.ac.il
לצפיה ב-'נראה לי שאת ממש לא בפורום הנכון '
נראה לי שאת ממש לא בפורום הנכון
16/11/2018 | 20:35
2
130
 
כאישה בת כמעט 40 שבחרה במודע שלא להביא ילדים, אני לא רואה שום קשר ולו הקלוש ביותר בין נשים או גברים עם כמיהה גדולה לילד ועם זאת אי יכולת ללדת ילד ביולוגי לבין נשים או גברים שהרצון שלהם הוא לחיות חיים ללא ילדים.
 
אשמח לדעת מה הקשר שעשית ואיך הוא בא לידי ביטוי?
 
בהצלחה עם הסמינריון.
 
 
 
לצפיה ב-'הסבר'
הסבר
17/11/2018 | 17:29
1
122
היי,
הקשר בין אל הורות מבחירה לאי הורות מכפייה, וההכרח לחפש אלטרנטיבה להבאת ילד, אינו ברור אולי בהתבוננות שטחית על ההגדרות. אני מנסה לחפש במחקר שלי נקודות דימיון בין שני המצבים, מנקודת הראות של האישה: דימוי הגוף הנשי, הגשמת הנשיות דרך הבאת ילד לעולם, הביקורת מהמשפחה והסביבה, הרהורי חרטה וכד'. כמובן, שלא בהכרח כל אלה קיימים בכל מקרה.
אשמח לשמוע את דעתך. תודה על ההתייחסות.
לצפיה ב-'למה את צופה שלמי '
למה את צופה שלמי
18/11/2018 | 12:47
108
שלא רוצה ילדים תהיה בעיה עם אי הגשמת נשיות באופן הזה? נראה לי סביר שאם מישהי גם מיחסת להגשמת נשיות משמעות רבה וגם הקישור בין הגשמת נשיות לילודה חזק מאוד אצלה,  היא לא תבחר מרצונה לא להביא ילדים.

וסתם מסקרן, למה את מנסה לחפש נקודות דמיון בין שני המצבים?
לצפיה ב-'אולי אני סתם מציק אבל משפט אחד הטריד אותי...'
אולי אני סתם מציק אבל משפט אחד הטריד אותי...
29/12/2018 | 09:56
4
27
"או כשמחלחלת ההבנה שהגוף אינו ממלא את ייעודו הביולוגי ובוגד בנו".
אז לא.
בתור ביולוג - זה בדיוק מה שהגוף העקר מסוגל לו. וכנראה שלא סתם הוא עקר.
הוא ממלא את ייעודו הביולוגי - להיות עקר ולא בוגד באף אחד.
זה רק אנחנו שמצפים כל חיינו לדברים שיפעלו כמו שצריך ומדביקים להם תוויות של מסוגלות או יכולת.
המכונה הביולוגית העקרה היא מכונה מושלמת לא פחות מזו הלא עקרה.
 
בהצלחה עם למצוא אל הוריים מבחירה.
לגבי עקרים, אני לא חושב שההגדרה המתאימה להם היא "אל הוריים שלא מבחירה" אלא יותר חשוכי ילדים.
אל הורות היא מעצם הגדרתה בחירה. היא לא מצב שנכפה עליך בגלל חוסר מסוגלות.
לצפיה ב-'אם יש יעוד אז מי המיעד?'
אם יש יעוד אז מי המיעד?
03/01/2019 | 08:18
3
14
אולי במקום לומר שגם הגוף העקר ממלא את יעודו יותר נכון לומר שאין לגוף יעוד נפרד ממה שאנשים קובעים או רוצים?
לצפיה ב-'אין לגוף "ייעוד" בכלל. זו דעתי.'
אין לגוף "ייעוד" בכלל. זו דעתי.
04/01/2019 | 20:30
2
11
לא אי הגשמת ייעודו ולא מילוי ייעודו... ייעוד הוא השלכה פסיכולוגית שלנו האנשים בעלי התודעה על מכונה ביולוגית שמתפקדת.
יש תודעה שחושבת שמשהו צריך ואמור שיקרה. ויש מכונה ביולוגית שלא מתייחסת למה צריך או רוצים או חשוב שיקרה.
ואז מחברים את התודעה שחושבת שדבר אחד רצוי עם הגוף שלא מבין מה זה רצוי בכלל.
רצייה זו תכונה אחרת.
הכוונה שלי היא שכשגוף ביולוגי לא מסוגל להתרבות, ברור שזו תקלה. לא אמרתי שזו לא תקלה. הרי המשכיות היא תכונה שהיא כמעט default בכל אורגניזם וכשהיא לא פועלת זו תקלה.
אבל משם ועד ל"ייעוד" זו לקיחה של מושגים מעולם הרוח והרצון והתודעה ולהדביק אותם על עולם השכל. לא מחבב את זה במיוחד.
זה כמו שניקח רכב ונאמר עליו שהוא רוצה להגיע לאילת. הרכב הוא מכונה, הוא לא רוצה כלום. הוא רק מתפקד או לא מתפקד.
הגוף העקר, בעל אי היכולת להתרבות, הוא לא ממלא ייעוד ולא לא ממלא ייעוד.
לצפיה ב-'סבבה, פשוט בתגובה הקודמת'
סבבה, פשוט בתגובה הקודמת
05/01/2019 | 17:26
1
8
כתבת שהגוף העקר גם ממלא את ייעודו.
לצפיה ב-'נכון מאוד, זה מה שכתבתי.'
נכון מאוד, זה מה שכתבתי.
05/01/2019 | 19:05
9
בהתאם להגדרות של הכותבים מעליי ולשיח שלהם. שלגוף יש "ייעוד".
אז רשמתי שגוף עקר, ממש כמו גוף פורה, שניהם ממלאים את ה"ייעוד" שלהם.
גוף בריא, ממש כמו גוף נכה, שניהם ממלאים את הייעוד שלהם.
גוף תקין, ממש כמו גוף פגום, שניהם ממלאים את הייעוד שלהם.
ייעוד אינו דבר שקיים להבנתי כי הוא ממלא מטרה שהגדיר אדם שמחזיק בתודעה שהולכת לכיוון של מה רצוי, ומה נורמלי ומה אמור להיות... ומי בכלל קובע את הדברים הללו? הסביבה? "הטבע"? שלטון? הממשלה? הדת?...
לאנזים אין ייעוד. יש לו תפקיד.
לאיבר כמו כליות אין ייעוד לסנן נוזלים. יש לו תפקיד.
לגוף אין ייעוד להיות פורה. הוא ממלא תפקיד.
למה אני חופר על זה?
כי אם מישהו עקר נניח, אז אני מקווה שהוא לא יושב עם עצמו ברגעים הכי גרועים שלו בחיים ואומר לעצמו שהוא לא ממלא את הייעוד שלו. שהוא מבין שייעוד זה דבר שאנחנו קובעים. שמישהו אחר קובע בשבילנו.
שהגוף הלא פורה שלו, הוא לא גוף פגום. הוא לא גוף שלא ממלא את הייעוד שלו.
שהמחשבה הזו על גוף שלא ממלא את "הייעוד" שלו היא מחשבה מקולקלת לדעתי ולא נכונה.
 
לצפיה ב-'טוב.. חשבתי שכבר אתרגל לזה.. אבל מסתבר שלא'
טוב.. חשבתי שכבר אתרגל לזה.. אבל מסתבר שלא
10/11/2018 | 00:13
209
774
הלכתי עם אמא שלי לקניות בסופר. כשסיימנו את הקניות עמדה הבודקת ביציאה שאנחנו מיודדות איתה בזה שאנחנו שואלות לשלומה ומברכות לשלום כך כבר כמה שנים ופתאום הפתיעה בשאלות:
הבודקת: את נשואה?
אני: לא
הבודקת: בת כמה את?
אני: כמה חושבת?
הבודקת: 25..
אני: 41
הבודקת: לא נכון! את...
המשך>>
הלכתי עם אמא שלי לקניות בסופר. כשסיימנו את הקניות עמדה הבודקת ביציאה שאנחנו מיודדות איתה בזה שאנחנו שואלות לשלומה ומברכות לשלום כך כבר כמה שנים ופתאום הפתיעה בשאלות:
הבודקת: את נשואה?
אני: לא
הבודקת: בת כמה את?
אני: כמה חושבת?
הבודקת: 25..
אני: 41
הבודקת: לא נכון! את לא נראית. נווו יאללה מהר להתחתן!!
אני:  מחייכת.
הבודקת: פונה לאמא שלי: נו יאללה מהר מהר להתחתן!!!
אני: מחייכת
הבודקת: יש לך ילדים?
אני: לא.
הבודקת: פונה לאמא שלי: נו.. את לא רוצה נכדים??
ואז פונה אליי" נו.. לפחות תביא ילד!
אני: בציניות: כן בטח שניים!
הבודקת: מה לא?
אני: כן.. בטח  ישר שניים.
הבודקת: יאללה בעזרת השם.

הייתי בטוחה שאני כבר אתרגל לשיחות כאלה עם אנשים זרים שלא מכירים אותי וזורקים לאוויר עצות. מסתבר שלא..
 
לא לפירסום בכללי!!!
לצפיה ב-'קבוצה המשכית לנשים אלהוריות'
קבוצה המשכית לנשים אלהוריות
07/10/2018 | 00:06
6
301
היי.
פוסט הצגה עצמית, אבל לא רק.

ותקי הפורום מכירים אותי כ-Gלולוגית, ממשיכה באותו כיוון ובוחרת ניק שקשור לעיסוק שלי.

הנה זה בא -
אני אורנה, אוטוטו בת 46, ואני אלהורית מאז שאני זוכרת את עצמי.

עוד כשחשבתי שילדים זאת חובה (כמו בית ספר, וכמו צבא), וחשבתי שפשוט אדחה אותם כמה שאפשר.
עוד לפני שהיה אינטרנט (מאמינים שהיה זמן כזה?) ובטח ובטח לפני פייסבוק.
כשהייתי בטוחה שאני היחידה בעולם (מוזמנים להוסיף את שם התואר המתאים - המוזרה, השונה, החריגה, הנורמלית... ).

אחרי הצבא, ברגע שהפנמתי שילדים זאת לא באמת חובה, ואני מחליטה מה יהיה ולא יהיה בחיי, חשבתי שנידונתי לחיות עם השונות שלי בבדידות..
לא אספר את כל סיפור חיי (ויש סיפור...), אבל כן רוצה לשתף בשתי נקודות משמעותיות:
 
הראשונה -
כשגיליתי את הפורום הזה בתפוז, שאז נקרא "נשים שלא רוצות ילדים",
זה היה בשנת 2004, שלושה חודשים אחרי שהוא נפתח.
גיליתי אותו במקרה, ואז ביליתי לילה לבן בקריאה של כל הדיונים אחורה עד להתחלה, בתחושה כל כך חזקה ש"הגעתי הביתה" ו..."אני לא היחידה בעולם!!".
להכיר עוד נשים כמוני - עשה לי משהו כל כך חזק בחיים, שממש קשה לי לדמיין את החיים שלפני.
 
נקודה שניה -
הייתי בזוגיות עם בן זוג הורי (שרוצה להיות אבא).
זוגיות שתוכננה להיות לכל החיים (בפועל היתה 17 שנה).
ולא רציתי לוותר על עצמי, ובמקביל לא רציתי שבן זוגי יוותר על משהו כ"כ מהותי עבורו כמו הורות.
אז שנים לפני שנושא ההורות המשותפת היה מוכר בכלל ומקובל בפרט, הצעתי זאת לבן זוגי.
זה היה כ"כ פורץ דרך בזמנו, שאפילו רואיינתי על כך לכתבה בהארץ (אותה כתבה שיצאה עם ספרה הראשון של דר' אורנה דונת - "ממני והלאה - הבחירה בחיים ללא ילדים בישראל").
*וחשוב לי לציין שהזוגיות הסתיימה בגלל נושא אחר, כשהיינו בעיצומו של החוזה להורות המשותפת של בן זוגי דאז והפרטנרית שמצא.
 
האלהורות לקחה ועדיין לוקחת מקום נכבד בחיי.
עברתי איתה לא מעט, ואני חלק מהזירה האלהורית מאז גילוי של הפורום הזה, בשנת 2004.
שנים רבות זה היה הבית שלי, בשנים האחרונות פעילה הרבה יותר בפייסבוק.

אני מאמינה בבחירה חופשית.
ומאמינה שכל אחת ואחד צריכים לבחון לעומק את הבחירות שלהם בחיים, בעיקר אלו הבלתי הפיכות, ו"להסתכל בלבן של העיינים" - גם לרווחים וגם למחירים שיש בכל בחירה.
בדיוק בגלל סיבות אלו, ובגלל המשמעות שהיתה ויש בחיי לקשרים שלי עם נשים אלהוריות - אני פותחת את קבוצת "אלהוריות או לא להיות".
קבוצה אינטימית, בהנחייתי, שתיפגש אחת לשבוע למשך 12 מפגשים,
בסביבה לא שופטת, אך כנה ומאפשרת, ותחקור לעומק את האספקטים השונים של הבחירה באלהורות, הן פנימית והן חיצונית.
 
מזמינה אתכן להעמיק במשמעויות האמיתיות של הבחירה באלהורות.
החל מהבחירה הפנימית, דרך הזוגית ועד המשפחתית והחברתית.
מזמינה אתכן להתבונן באומץ ברווחים ובמחירים של בחירה זו.
התבוננות זו תיתן אפשרות לעשות הפרדה בין הקולות החיצוניים, לרצון הפנימי האותנטי של כל אחת ואחת
 
כמו כן הקבוצה תאפשר לפגוש נשים שחושבות כמוך, שלא לוקחות את הבאת הילדים כמשהו שחייבים לעשות.
והיא תיתן במה ליצירת קשרים עמוקים שיוכלו להמשיך מעבר לקבוצה עצמה.
הקבוצה בתשלום.
כל הפרטים - הימים, השעות המיקום והעלות - בקישור המצורף.
♥ ♥ ♥ אשמח לפגוש ולהכיר לעומק כל אחת מכן ♥ ♥ ♥
מזמינה אותך לדבר איתי, בכל שאלה.
אורנה - 053-3314335

https://www.facebook.com/events/671549569844881/
לצפיה ב-'הסבר קצת יותר עמוק על מהות הקבוצה ולמי היא מתאימה'
הסבר קצת יותר עמוק על מהות הקבוצה ולמי היא מתאימה
07/10/2018 | 00:12
1
185
התשובה מורכבת מכמה חלקים -
שבמהות הקבוצה היא בראש ובראשונה לאלהוריות שיודעות שהן כאלו.
אכן יש בקבוצה מקום גם למתלבטות, כי התהליך יאפשר להן להתחבר לרצונן הפנימי, וגם להביט על המחירים והרווחים.
אבל בואי נדבר שניה על נשים כמוני וכמוך - שיודעות, בטוחות ושלמות עם הבחירה (אני אוהבת להגיד שהבחירה - היא להיות נאמנה לעצמי, למהות הפנימית שלי).
ועדיין יש לנו, כאלהוריות, דילמות שונות, שעולות בחלקים שונים של החיים ובמקומות שונים כגון -
זוגיות (החל ממתי מספרים, דרך האפשרויות השונות בזוגיות מעורבת של הורי ואלהורית),
חיפוש עבודה והתנהלות בעבודה (החל מיתרונות, חסרונות וחוקיות בלספר זאת בראיון עבודה ועד חופשות ושעות סיום בעבודה מול הורים וצרכיהם).
התמודדויות שונות מול החברה, החברים, המשפחה ועוד.
הזדקנות.
חיי חברה.
ועוד כהנה וכהנה נושאים שמלווים את הבחירה שלנו.
עד כאן נושאים שאפשר לדון בהם בפורום ובכל קבוצת פייסבוק.

אז מה הערך המוסף שאני מביאה?
זה כבר קשור לחלק השני, ולטכניקת העבודה בקבוצה.
הקבוצה תערך בפורמט של מעגל נשים.
פורמט שנכנס לעומק של כל הרבדים שלנו.
ברוב החיים אנחנו מתנהלים ברמת השכל, הראש, ההיגיון.
ומאפשים פחות מקום לרבדים אחרים של עצמנו - הרגש והגוף.
בניסיון שלי אני רואה הרבה קונפליקטים בין הרבדים השונים של עצמנו.
והרבה מהם לא גלויים לנו.
וכאן שיטת העבודה של מעגל הנשים מאפשרת הנכחה של המקום בו כל אחת נמצאת, בראש ובראשונה בלי לשנות אותו, אלא להביא אותו למודעות.
וכאן יכול להתחיל תהליך של השכנת שלום גם אם ברבדים שונים שלנו יש נקודות מוצא שונות.
אני מתארת לעצמי שזה קצת לא ברור, ואכן אחד החלקים המאתגרים שלי הן להבהיר את המתנות שמעגל נשים מעניק.

החלק השלישי קשור למהות שבטית.
ליצירת שבט נשי עם קשרים עמוקים שיכולים ללכת איתנו לאורך שנים.

מצרפת פה תירגום של מאמר שחברתי ליפז נוי תירגמה וערכה על שבטיות נשית וחשיבותה בחיינו:
(בתגובה הבאה, כי ממש ארוך)
לצפיה ב-'תרגום מאמר על המהות השבטית'
תרגום מאמר על המהות השבטית
07/10/2018 | 00:13
87
למה נשים צריכות שבט?
 
בימי קדם נשים חלקו הרבה יותר מאשר היום. הן טיפלו בתינוקות שלהן, אספו אוכל ובישלו יחד. הנשים והילדים חלקו את חייהם באופן אינטימי, והיוו מקור של כוח ונוחות זה לזה מדי יום.
 
מסורות כמו האוהל האדום, שבו נשים הגיעו יחד במהלך הווסת להיות יחד, כיוון שפעם היו כולן מסונכרנות עם המחזוריות שלהן ביחד, היו זמן טוב להזנה, שיתוף העסק של נשים ושמירה על כל אחת אחרת מאושרת ושמחה.
כיום, נשים הן הרבה יותר מבודדות בביתן וחיות בנפרד זו מזו.. ההזדמנויות להתראות יחד הן הרבה יותר מצומצמות והזמן שהן כן מבלות יחד מופחת במידה ניכרת. בגלל זה נשים מחמיצות את הריפוי וההזנה שמקורה בלהיות אחת עם השניה.
 
~יצירת מעגל הזנה~
 
נשים הן במרכז חיי המשפחה, מעמודי התווך של המשפחה, המספקות טיפול לילדים ולעתים קרובות לקהילה הרחבה. נשים אחרות ממלאות את הפערים הרגשיים במרחבים, בזכות האינטימיות החברית שיש להן. הן מחזקות את היחסים האלה, כתמיכה ובטחון שאדם אחד לא יכול להיות לך הכל. להיות עם נשים אחרות עוזר לך להיות אמא טובה יותר, אישה טובה יותר. לקבל תמיכה. תמיכה פיזית, רגשית ומנטלית מה שעוזר ליצור סביבה הרמונית לשגשוג הילדים והקהילה.
 
נשים הן מטפלות טבעיות והטבע שלהן הוא אמפתי. זה חיוני עבורן לקבל הזנה, וכיום ההזנה שנשים מקבלות היא דלה, שגורמת לבעיות בריאותיות יותר ויותר. נשים באופן אינסטינקטיבי יודעות איך להזין זן את זו, ורק להיות אחת עם השניה זה משקם.
 
~כוחה של חברות נשית~
 
היתרונות האמיתיים של חברות הן לאין שיעור. חברות עושים את חיינו טוב יותר ומחקרים מראים כי לחברות יש השפעה גדולה יותר על הבריאות הפיזית והפסיכולוגית שלנו מאשר על יחסים משפחתיים.
לנשים יש קשר מיוחד. הן מרעיפות את נשמתן זו לזו. תומכות ומעודדות זו את זו. הסופרת לואיז ברניקוב אמרה: "חברויות נשיות שעובדות הן יחסים שבהם נשים עוזרות זו לזו להשתייך לעצמן."
כוחן של חברויות נשיות מבוססות גם מדעית. חוקרים מצאו כי ההורמון אוקסיטוצין, במיוחד עבור נשים, הוא תרופת החברות , ובהרחבה – גם בסיס לבריאות.
 
~איך חברויות מפחיתות מתח?~
 
מחקר היסטורי מצא כי נשים מגיבות ללחץ בצורה שונה מזו של גברים. לעובדה זו יש השלכות בריאותיות משמעותיות. כאשר אנשים חווים מתח, תגובת הfight אוflight מופעלת ומשחררת הורמונים כגון קורטיזול. אוקסיטוצין - הורמון שנחקר בעיקר עבור תפקידו בלידה - הוא הורמון נוסף שמופרש על ידי גברים ונשים כאחד בתגובה ללחצים. אצל נשים, תגובת הflight או fight נעלמת ומעודדת אותם להגן על ילדיהם ולטפח אותם ולהתאסף עם נשים אחרות כהגנה.
 
ד"ר לורה קליין ושלי טיילור מתייחסות אליו כאל דפוס "דאגה לזולת וחברות". וזה קורה לא אצל בני אדם, אלא גם לנקבות של מינים רבים. כאשר אנחנו באמת עוסקות בדאגה לזולת או בחברות יותר אוקסיטוצין משתחרר, וזה עוזר להפיג סטרס ולהרגיע אותנו. עד לא מזמן מחקרים רבים על לחץ התמקדו בגברים, אומרת טיילור. "לא ייחסו חשיבות לשוני של נשים במחקרים, משום שחוקרים רבים האמינו שהתנודות החודשיות בהורמונים והמחזוריות של האישה יצרו תגובות מתח שגויות מדי מכדי להיחשב תקפות מבחינה סטטיסטית".
 
גברים מייצרים רמות גבוהות של טסטוסטרון כאשר הם נמצאים תחת לחץ, ועל פי ד"ר קליין, זה מקטין את ההשפעות המרגיעות של אוקסיטוצין. לכן הם נוטים יותר להתמודד עם מתח בfight or flight . לעומת זאת, אישה מייצרת אסטרוגן המגביר את ההשפעות של אוקסיטוצין וזה מחייב אותן לחפש תמיכה חברתית.
 
תוקפנות ונסיגה (fight or flight) גובים מחיר פיזיולוגי, בעוד החברות מביאה לנחמה שמפחיתה את השפעות הלחץ. "הבדל זה בחיפוש אחר תמיכה חברתית בתקופות מלחיצות הוא אחד ההבדלים הבסיסיים ביותר בהתנהגות גברים ונשים", אומרת ד"ר טיילור. הבדל זה לבדו תורם להבדל המגדרי באריכות ימים.
 
מחקר שנערך בשנת 2006 בנושא סרטן השד מצא כי נשים ללא חברות קרובות היו בסבירות גבוהה פי 4 למות מהמחלה, לעומת נשים עם עשר חברות או יותר. ובמיוחד, קרבה וכמות האינטרקציה במגע עם חברה, לא היו קשורים להישרדות. רק זה שיש חברים זה מספיק כדי לייצר הגנה.
 
~אחוות אחיות / סיסטרהוד~
 
ג'יין פונדה, פעילה ושחקנית אומרת: "חברות בין נשים שונה מאשר חברות בין גברים. אנחנו מדברות על דברים שונים. אנחנו מתעמקות, גם אם לא ראינו זו את זו שנים. ישנם הורמונים שמשתחררים מאישה לאישה והם בריאים לחסל את הורמוני הסטרס. אלה החברות שלי שממשיכות לשמור על עמוד השדרה שלי זקוף וישר. בלעדיהן, אני לא יודעת איפה אני אהיה. אנחנו צריכות להיות ביחד ולעזור אחת לשניה.
 
פונדה וחברתה הקרובה לילי טומלין ביצעו שיחת TED על חשיבותן של חברויות נשיות, וקישרה בין קשרי החברות של נשים למקור כוח מתחדש:
"זה בגלל החברויות שלנו - חברויות נשיות זו מקפצה לאחוות אחיות (סיסטרהוד), ואחוות אחיות יכולה להיות כוח חזק מאוד לתת לעולם את מה את הדברים שבני אדם זקוקים לו נואשות.
לצפיה ב-'קישור ישיר לאירוע בפייסבוק - אלהוריות או לא להיות'
קישור ישיר לאירוע בפייסבוק - אלהוריות או לא להיות
07/10/2018 | 00:22
103
לצפיה ב-'אם יש שאלות, רצון להבהרות או כל דבר - אני כאן :)'
אם יש שאלות, רצון להבהרות או כל דבר - אני כאן :)
09/10/2018 | 11:08
2
33
לצפיה ב-'כמה זה עולה ומדוע יש עלות כספית?'
כמה זה עולה ומדוע יש עלות כספית?
21/11/2018 | 00:54
1
20
לצפיה ב-'תודה על שאלתך '
תודה על שאלתך
21/11/2018 | 09:57
42
שלום אנונימית,
המעגלים שאני מעבירה מבוססים על הנחייה וליווי צמודים שלי. אני מביאה אליהם ידע רב בהנחיה של קבוצות יחד עם תוכן מעמיק, מעשיר ומרחיב לב.

לצד זה, הניסיון מראה שקבוצות שבהן למשתתפים יש מחויבות עמוקה לתהליך (והתשלום הוא ביטוי אחד למחויבות הזו) הן הרבה יותר יעילות מקבוצות מפגש בחינם, שבהן השיח והמעורבות של המשתתפים שונים מהותית מהמעגלים שלי.

לכן, המעגלים מתומחרים בצורה ידידותית ונגישה של 120 ש"ח למפגש של ארבע שעות. וסה"כ 1440 ש"ח לתהליך כולו (ניתן לחלוקה לשלושה תשלומים).

אם תרצי לשאול שאלות נוספות, אשמח לענות להכל כאן או בפרטי, אם תעדיפי מענה אישי ❤️
לצפיה ב-'מחפש להכיר מישהי שלא רוצה ילדים'
מחפש להכיר מישהי שלא רוצה ילדים
06/10/2018 | 16:25
1
264
שלום לכולם.
 
אני בן 34, גר באיזור נתניה. בחור משכיל, נראה טוב, עם ראש על הכתפיים.
 
רק מה? לא רוצה ילדים. יותר מדי פעמים זה מנע ממני להיענות לשידוכים או חיזורים פשוט כי התוצאה ידועה מראש.
 
ניסיתי באפליקציות היכרויות והכרתי אחלה נשים אבל כולן פסלו אותי בגלל העניין הזה.
 
אז.. אשמח להכיר מישהי שלא רוצה ילדים .
 
 
לצפיה ב-'הי, שולחת לך מסר...עבור אחותי...'
הי, שולחת לך מסר...עבור אחותי...
25/10/2018 | 20:15
74
לצפיה ב-'עיצרו את מכונת ההזרעה/עפרי אילני, הארץ.'
עיצרו את מכונת ההזרעה/עפרי אילני, הארץ.
30/09/2018 | 14:16
1
270
כתבה על התופעה מעיתון הארץ, מלפני כחודשיים

https://www.haaretz.co.il/magazine/underthesun/.pr...
לצפיה ב-'מאמר נכון מאוד בעיניי'
מאמר נכון מאוד בעיניי
02/10/2018 | 13:27
151
כבר שנים שאני טוען שבמדינה שלנו, אנשים שלא עושים ילדים תורמים למדינה בכך.
דרך אגב, הדברים אמורים לגבי ישראל. לגבי אירופה - המצב שונה.

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ