לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
98619,861 עוקבים אודות עסקים

פורום בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות

מה, אתם לא רוצים ילדים??? לא יכול להיות! כשתגדלו זה ישתנה על-בטוח! אבל זו מהות הנשיות! ומשמעות החיים! ילדים זה שמחה! לא שמעתי על דבר כזה בחיים! את לא נורמלית! שמעתם את המשפטים האלו כבר מיליון פעמים? לפעמים עוברת לכם בראש המחשבה שמשהו לא בסדר? המשפחה והחברים לא מבינים? כל נהג-מונית שני מנסה לשכנע שמדובר בטעות? איך בונים זוגיות שאינה מבוססת-ילדים?; מה המשמעויות הפוליטיות של הבחירה האישית הזו?; האם יש טעם בכל הטיעונים הדמוגרפיים, הפוליטיים, הפמיניסטיים, הפסיכולוגיים והאישיותיים או שפשוט נולדנו בלי הגן הנכון?; איך מתמודדים עם החברים שלא מפסיקים לדבר על ילדיהם הנפלאים? איך משפיעה הסוציאליזציה על האפשרות לבחירה חופשית? אתם אלהורים או בעצם מתלבטים? בת/בת הזוג רוצה ילדים ואתם לא?  ועוד ועוד מטרת הפורום היא להוות מוקד תמיכה חברתית לאנשים שבוחרים בחיים ללא ילדים. זה המקום להתלבט, לתהות, לחזק, ללוות ולתמוך באלהוריות ואלהורים;

הנהלת הפורום:

אודות הפורום בחירה בחיים ללא ילדים–אלהורות

מה, אתם לא רוצים ילדים??? לא יכול להיות! כשתגדלו זה ישתנה על-בטוח! אבל זו מהות הנשיות! ומשמעות החיים! ילדים זה שמחה! לא שמעתי על דבר כזה בחיים! את לא נורמלית! שמעתם את המשפטים האלו כבר מיליון פעמים? לפעמים עוברת לכם בראש המחשבה שמשהו לא בסדר? המשפחה והחברים לא מבינים? כל נהג-מונית שני מנסה לשכנע שמדובר בטעות? איך בונים זוגיות שאינה מבוססת-ילדים?; מה המשמעויות הפוליטיות של הבחירה האישית הזו?; האם יש טעם בכל הטיעונים הדמוגרפיים, הפוליטיים, הפמיניסטיים, הפסיכולוגיים והאישיותיים או שפשוט נולדנו בלי הגן הנכון?; איך מתמודדים עם החברים שלא מפסיקים לדבר על ילדיהם הנפלאים? איך משפיעה הסוציאליזציה על האפשרות לבחירה חופשית? אתם אלהורים או בעצם מתלבטים? בת/בת הזוג רוצה ילדים ואתם לא?  ועוד ועוד מטרת הפורום היא להוות מוקד תמיכה חברתית לאנשים שבוחרים בחיים ללא ילדים. זה המקום להתלבט, לתהות, לחזק, ללוות ולתמוך באלהוריות ואלהורים;

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
 
ברוכים הבאים לפורום, לשעבר פורום נשים שלא רוצות ילדים. נא לקרוא את תקנון הפורום לפני הכתיבה.
אמהות, סקרנים, אורחים, תחקירנים, חוקרות/ים ושאר מתעניינים - אנא לחצו על המשך...
לקישורים לקהילות נוספות לאנשים שלא רוצים ילדים   -   אנא לחצו על המשך...
אמהות מאושרות, סקרנים ואורחים לרגע: נא לעיין ב``שאלות נפוצות`` לפני הכתיבה בפורום 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'עמותה קיבלה פרטים של נשים שפנו למרפאה לבצע הפלה'
עמותה קיבלה פרטים של נשים שפנו למרפאה לבצע הפלה
20/02/2018 | 14:51
1
17
מתוך הכתבה -
"עמותת "הידברות" פונה לנשים שרוצות לבצע הפלה, מזמינה אותן לשמוע יעוץ - ואז מפעילה לחצים לא לבצע את ההליך. "
עד היום ידעתי שבישראל יש את "אפרת" עם שיטות פעולה דומות להפליא, רק שהם קיבלו את הפרטים על הנשים בצורה של מעקב על המרפאות. אז החדשות הלא כל כך מפתיעות הן שיש עוד עמותה דומה (טוב, זה אולי חדשות רק בשבילי), ושהיתה דליפת מידע חסוי שהקלה לזמן מה על העמותה הזו להשיג את הפרטים.
 
לצפיה ב-'זה כמובן חמור מאד שמידע אישי ורפואי דולף'
זה כמובן חמור מאד שמידע אישי ורפואי דולף
20/02/2018 | 16:08
11
 
על זה אין ויכוח.
רק אני לא מבינה את הנשים שבכלל מפתחות שיחה עם נציגי העמותות האלה, ועוד נעתרות להזמנה שלהם לייעוץ.
אני כשהתקשרו אליי טרקתי לה בפרצוף, לא אחרי שחילקתי לה כמה "ברכות" גסות במיוחד.
לצפיה ב-' אירוח בנושא קניות באינטרנט '
אירוח בנושא קניות באינטרנט
20/02/2018 | 15:15
2
 
 בזמן שרשתות אופנה בקניונים נקלעות לקשיים כלכליים, עולם הקניות ברשת לא מפסיק להתפתח!
לכן לא יכולנו שלא להביא לכם אירוח בנושא.
יש לכם שאלה על קניות באינטרנט? על האתרים השונים, הזמנות, מוצרים או רוצים טיפים לרכישה משתלמת? 
 
היכנסו עכשיו לשרשור האירוח
לצפיה ב-'בסוף היא עשתה את זה'
בסוף היא עשתה את זה
18/02/2018 | 18:28
4
70
רק לא ברור אם ממילא היא אינה האמא הביולוגית, מדוע בחרה הליך שנוי במחלוקת כמו פונדקאות ולא בחרה באימוץ.

mobile.mako.co.il/entertainment-celebs/local-2017/Article-2c95f6de229a161006.htm
לצפיה ב-'שיהיה להם במזל טוב'
שיהיה להם במזל טוב
18/02/2018 | 19:38
39
אני דווקא מבינה את הבחירה בפונדקאות (ומבינה גם את המורכבות המוסרית).
קודם כל יכול להיות שהיה חשוב להם שהצאצא יהיה ביולוגית שלהם. ושנית, באימוץ יש קשיים גדולים היום בהרבה מדינות, והרבה פעמים זה חתול בשק... מכירה מקרוב כמה מקרים של אימוץ שהתחילו באושר גדול ולאט לאט הפכו לסיפורים קשים מאוד.
המקרה הכי מפורסם זה של אריאנה מלמד ששני הילדים שלה עם תסמונת אלכוהול עוברי.
נכון שזה יכול לקרות גם בפונדקאות אבל הסיכוי נמוך יותר.
 
לצפיה ב-'דווקא ברור מאוד. אישה לא נשואה כמעט שאינה יכולה לאמץ בימינו.'
דווקא ברור מאוד. אישה לא נשואה כמעט שאינה יכולה לאמץ בימינו.
18/02/2018 | 20:16
43
עד לפני שנים מעטות עוד אפשר היה לאמץ בתור יחידנית מרוסיה, כיום רוסיה ביטלה את האפשרות הזאת. גם בארץ אם יחידנית נמצאת בעדיפות אחרונה וצריכה להמתין המון זמן וגם אז, אם יתמזל מזלה ויאפשרו לה לאמץ, זה יהיה כנראה ילד גדול או בעל צרכים מיוחדים כי העדיפות בארץ היא תמיד לתת ילדים לאימוץ לזוגות נשואים.
לצפיה ב-'לא נכנסתי לקישור'
לא נכנסתי לקישור
20/02/2018 | 09:42
1
19
אבל לא ברור לי מה שנוי במחלוקת בפונדקאות יותר מאשר באימוץ.
מודה שלא הסתובבתי ברחובות ושאלתי אנשים מה דעתם על זה ועל זה.
פונדקאות לפחות לי נשמע  די קרוב לאמא ביולוגית.
לצפיה ב-'אבל אימוץ גם.'
אבל אימוץ גם.
20/02/2018 | 09:51
16
יש לי כרגע רבע ילדה מאומצת בישראל.
לא אסביר מה זה רבע כי זה יחשוף פרטים אישיים רק אגיד שהצלנו אותה מרשויות הרווחה
והצלנו זה הביטוי הנכון.
הצלנו משמעותו שאני לא לבד בעניין, לכן אני רק רבע מאמץ. והמאבק מול רשויות הרווחה היה ארוך וקשה.
כידוע אני לא גר בישראל והיא כן כך שנדיר שאני רואה אותה אבל שוחחנו הלילה שעה. ילדונת חמודה.
לפחות אני מודע לכך שיש לי נטייה לסבך את חיי.
לצפיה ב-'אולי בגלל התרופות? '
אולי בגלל התרופות?
14/02/2018 | 13:38
1
84

ב- 1.1.17 פורסם באתר ואינט שאישה בת 36 וילדות בנות 11, 9, 4 ו-11 חודשים נמצאו ללא רוח חיים בדירה ברחוב דרך חברון בעיר ירושלים. המשטרה חושדת כי האם רצחה את בנותיה והתאבדה. 

על האירוע הזה כתב פסיכולוג קליני את הדברים הבאים ואני אצטט אותם בשם אומרם וכמו שנהוג לומר "אני רק אניח את זה כאן"

"אינני בקיא בפרטי הטרגדיה שקרתה בירושלים כאשר אם רצחה את ארבע ילדותיה ושמה קץ לחייה. אנו יודעים שהאישה הייתה בדיכאון והייתה בטיפול פסיכיאטרי. בדירה שהוצתה נמצאו שרידי כדורים פסיכיאטריים שהאישה נטלה, קרוב לוודאי. כל הפסיכיאטרים שהביעו דעתם על המקרה, דיברו על הצורך לפנות לטיפול מוקדם ככל האפשר. זה אמור, לדעתם, להפחית את הסיכון להידרדרות. בצדק. איש מהם לא הזכיר את האפשרות שטיפול בנוגדי דיכאון הוא בעל פוטנציאל סיכון משמעותי. מאחר שאיני מצוי בפרטי הפרטים של המקרה הטרגי, וגם לא בהשתלשלות שקדמה לאסון, איני מסוגל לקבוע שנוגדי הדיכאון הם הם שיצרו את הטרוף שאחז באישה. אבל האפשרות הזאת קיימת ובהסתברות גבוהה.

זה מכבר קיימת ההכרה שנוגדי דיכאון מעודדי סרוטונין עלולים לגרום להחרפת הדיכאון ובמיוחד ליצירת או להחמרת דחפים אובדניים או אלימים. שורה של מחקרים בשנים האחרונות תיעדו זאת והובילו את ה-FDA לדרוש לכלול בעלון התרופות אזהרה בדבר מסוכנותן ובדבר הצורך לפקוח עין על המטופלים הנוטלים נוגדי דיכאון. זאת לגבי מטופלים צעירים עד גיל 24. אלא שבינתיים הצטברו עדויות מחקריות שגם מטופלים מבוגרים יותר עלולים להגיב רע לנוגדי דיכאון, בשיעורים לא מבוטלים. ה-FDA קובע בהודעה שפרסם כבר ב-2007 ש"כל המטופלים בנוגדי דיכאון חייבים בבקרה צמודה כדי לזהות מבעוד מועד הידרדרות קלינית, אובדנות ושינויים בלתי שגרתיים בהתנהגות, בעיקר בתחילת הטיפול התרופתי, וגם כאשר משנים מינון – מעלים או מורידים. קובע ה-FDA שצפויות תופעות כגון חרדה, אי שקט, חוסר שינה, רגזונות, עוינות, אימפולסיביות ואקטיזיה (חוסר שקט פסיכומוטורי קיצוני)". ה-FDA גם מנחה את המטפלים והמשפחות לפקוח עין מקרוב על המטופלים כדי לאתר תופעות כאלה, וזאת ברמה יומיומית, מאחר והשינויים עלולים להיות פתאומיים. יש להניח שאילולא גרס ה-FDA שהתרופות מהוות סיכון גדול, לא היה ממליץ על פיקוח כה הדוק. הסיבה שנדרש זמן רב על מנת שהמסוכנות של נוגדי הדיכאון תוכר ותזכה להתייחסות מטעם ה-FDA, היא שבמשך שנים עוותו יצרני התרופות במכוון את ממצאי המחקרים שנערכו על ידם. במקום לדווח על כל מקרי האובדנות והאלימות ככאלה, הם סווגו בקטגוריות הפחות מרתיעות של "אימפולסיביות" או "תנודות רגשיות". עד אשר חוקרים כמו הפסיכיאטר הבריטי דייוויד הילי ואחרים חשפו את המניפולציה והעובדות אט אט הועמדו על דיוקן. 

אזכיר כאן את מקרהו של הטייס הגרמני אנדראס לוביץ שריסק את מטוסו על הרי האלפים וגרם למותם של 149 נוסעיו בשנת 2015. בשרידי הרקמות שלו נמצאו עקבות של שני נוגדי דיכאון אותם נטל באותה עת. כל אחד מהם, לא כל שכן שניהם, יכול להוות סיכון. כמעט כל המקרים של הרציחות ההמוניות שהתרחשו בארה"ב בשנים האחרונות, בעיקר על ידי צעירים, קרו תוך התקפי טרוף תחת השפעת תרופות פסיכיאטריות שכללו נוגדי דיכאון. חקירות העלו שהמקרים קרו סמוך להתחלת הטיפול או בעת העלאת המינון. 

מסקנה? עם כל הזהירות הנדרשת שהרי כאמור איננו מכירים את פרטי המקרה בירושלים, אבל מתוך הכרת המציאות של טיפול פסיכיאטרי בישראל שמתמצה לרוב בטיפול תרופתי עם מראית עין של טיפול פסיכולוגי, אי אפשר שלא להזהיר מטפלים ומטופלים כאחד בדבר מסוכנותם של נוגדי הדיכאון. יאמרו פסיכיאטרים שאובדנות קיימת לעתים אצל הלוקים בדיכאון גם בלי נטילת תרופות. זה נכון, אבל מחקרים הראו בוודאות שהסיכון לפתח אובדנות ואלימות גובר באופן משמעותי אצל נוטלי התרופות. זאת ועוד, מה שמאפיין את האובדנות והאלימות בעקבות התרופות הוא האופי הבלתי צפוי של התופעות. מדובר באנשים שיום לפני הופעת הטרוף ולעתים אפילו שעה לפני כן נראו רגועים ובלתי מסוכנים. הסכנה שבנטילת נוגדי דיכאון הוכחה כיום מעבר לכל ספק. 

אנשים עם דיכאון, עדיף שיטופלו בטיפול פסיכולוגי שחייב יהיה להיות צמוד ואינטנסיבי, כאשר מדובר בדיכאון חריף. יש כיום בידינו הוכחות אמפיריות בדבר יעילותן של התערבויות פסיכולוגיות בדיכאון."
 
 
לצפיה ב-'ובאותו ההקשר'
ובאותו ההקשר
14/02/2018 | 16:55
51
"מדובר באנשים שיום לפני הופעת הטרוף ולעתים אפילו שעה לפני כן נראו רגועים ובלתי מסוכנים."
 
אז היום קראתי ב Ynet על השכן שלקח סכין, יצא החוצה ורצח בדיקרות סכין שכן אחר. מדוע? כי הוא שמע קולות שאמרו לו לעשות כן. זמן קצר טרם לכן, אותו שכן רוצח אובחן כפסיכוטי ע"י פסיכיאטר שהמליץ לאשפזו, אך הפסיכוטי טען שלא מעוניין. אז חזר לביתו ורצח שכן כי "שמע קולות". איזה מחדל נוראי.
לצפיה ב-'מה דעתכם על ההתנהגות של "אנה" מהסרט 50 גוונים של שחרור?'
מה דעתכם על ההתנהגות של "אנה" מהסרט 50 גוונים של שחרור?
11/02/2018 | 16:13
581
1070
ברור לי שרובכם לא ראיתם את הסרט, אז אתאר את ההתנהגות שלה:
 
(אני רק רוצה לציין שדמותה נבנתה ע"י כותבת הספרים לייצג את מודל האישה המודרנית האידיאלית: יפה, חכמה, שאפתנית, בעלת ביטחון עצמי, מודעות עצמית, מציבה גבולות, תקשורתית, הרפתקנית וכו').
 
כל...
המשך>>
ברור לי שרובכם לא ראיתם את הסרט, אז אתאר את ההתנהגות שלה:
 
(אני רק רוצה לציין שדמותה נבנתה ע"י כותבת הספרים לייצג את מודל האישה המודרנית האידיאלית: יפה, חכמה, שאפתנית, בעלת ביטחון עצמי, מודעות עצמית, מציבה גבולות, תקשורתית, הרפתקנית וכו').
 
כל הסרט (ובכלל בכל סדרת הסרטים של 50 גוונים) היא מטיפה לכריסטיאן (בן זוגה המיוסר) על החשיבות של תקשורת, כנות והבנה. 
 
לאחר החתונה, כשעולה שיחה ביניהם לגבי ילודה, כריסטיאן מבהיר לה שהוא לא מעוניין כרגע בילדים. הוא לא פוסל בעתיד, אך כרגע בהחלט לא מעוניין. ההסכם ביניהם הוא שהיא לוקחת זריקות למניעת הריון.
 
מה עשתה הבחורה? לא הקפידה על מועדי הזריקה, וכתוצאה מכך נכנסה להריון, וזה רק מספר שבועות לאחר השיחה בה הבהיר כריסטיאן שלא בשל להיות כרגע אבא. כריסטיאן כמובן כעס מאוד ולא הבין מדוע לא הקפידה על מועדי הזריקות בלי ליידע אותו, הוא סמך עליה.
 
עכשיו, תקשיבו לתגובתה כלפיו (שוב, אמורה לייצג את מודל האישה המודרנית המושלמת), וזו תגובה של אישה שהתחתנה עם בחיר ליבה, הגבר אולי הכי מבוקש בעולם המערבי, חתיך-על, עשיר-על, זיין-על: "אתה לא בוגר, אתה צריך לדעת לקחת אחריות בחיים, אני הולכת להמשיך עם ההריון הזה, איתך או בלעדיך!". 
 
סליחה??? האם זה מגיע מאותה בחורה "נאורה" שלא הפסיקה להטיף לתקשורת, כנות והבנה בקשר זוגי? מאיפה החוצפה שלך לזלזל באמצעי המניעה, להיכנס להריון, ולא להציע בכלל את האפשרות של הפלה? ככה את אוהבת את בן הזוג שלך? זה היחס שלך לבחיר ליבך? שברגע שנכנסת להריון (בניגוד לרצונו) בגלל חוסר אחריות שלך, דקה אחרי שהתחתנתם, מבחינתך שיעוף לך מהעיניים אם לא מוכן כרגע להיות אבא?
 
כמובן שבתסריט הפמינסטי של 50 גוונים, כריסטיאן כמובן מתרצה, ואנה הופכת לאישה וולדנית שמביאה ילד בכל שנה. 
 
פשוט כיעור שיש נשים שחושבות שזו התנהגות ראוייה. הקהל היה מפוצץ נשים צעירות, שקיבלו שיעור רע מאוד לגבי התנהגות מוסרית, לגבי אהבה ולגבי זוגיות.
 
 
לצפיה ב-'התראיינתי אתמול בתכנית של חצרוני'
התראיינתי אתמול בתכנית של חצרוני
12/02/2018 | 10:07
3
125
התראיינתי אתמול בתכנית של פרופסור אמיר חצרוני ובני ציפר. הנה קטע קצר, מתוך ראיון ארוך, שרלוונטי לקבוצה:

לצפיה ב-'תודה! מעניינות התובנות של חצרוני לגבי יציאה מהארון!'
תודה! מעניינות התובנות של חצרוני לגבי יציאה מהארון!
13/02/2018 | 09:45
2
65
ממש רעיון מהפכני ומתגלגל בראשי עכשו ועושה בו מהפכות! אם יותר אלהוריים יצאו מהארון האלהורות תהפוך ללגיטימית בהרבה. איך לא חשבתי על זה בעצמי?
וזה מחזיר אותי לשאלה כמה אנשים בישראל הם אלהוריים מבחירה חופשית חלוטין שאינה תלויית כסף, זוגיות, פוריות וכו'.
 
מה זו התוכנית הזו? היכן היא משודרת? יש קישור לתוכנית המלאה?
לצפיה ב-'זו תכנית שמשודרת כל ראשון '
זו תכנית שמשודרת כל ראשון
13/02/2018 | 10:26
1
48
בפרופיל של חצרוני בפייסבוק.
התכנית המלאה כמובן בפרופיל שלו.
התכנית שעה וחצי, אך העלתי ליוטיוב רק את החצי שעה בה אני התארחתי.
אם מעניין אותך התכנית המלאה כנסי לפרופיל שלו.
אם מעניין אותך החצי שעה איתי בלבד כנסי לפה:
אבל הבאתי לפה רק 4 דקות כי רק הוא מדבר על אלהורות.
לצפיה ב-' נחמד !! , בסך הכל זורם כזה , למרות שבקטע השירה הם '
נחמד !! , בסך הכל זורם כזה , למרות שבקטע השירה הם
17/02/2018 | 18:58
17
היו נבוכים!
חשוב שיהיה שיתוףפעולה , אבל אין מה לעשות, הם קצת כבדים שם
לצפיה ב-'גואל רצון, חולה נפש שאסף נשים אבודות וחלשות?'
גואל רצון, חולה נפש שאסף נשים אבודות וחלשות?
09/02/2018 | 18:30
3
83
האם הוא השתמש בשיטות היפנוט וטיפול דרך הקבלה?
או שהוא סתם המציא לעצמו משהו שעובד לו כמו קסם, ופשוט ניסה את השיטה שלו על כמה שיותר נשים, עד שזה תפס?
והרצון העז שלו בלהפיץ את זרעו כמה שיותר, ולהשתמש בנשים כמכונת ילודה, רק בשביל להלל את שמו ואת כוח השפעתו?
מה הוא אל צ'אפו? שיגעון בצורה הכי מניפולטיבית שקיימת, כולל שימוש בשקרים ואלימות ומה לא, למה הן נשארו שם?

לצפיה ב-'אנשים אגואיסטים חסרי מצפון'
אנשים אגואיסטים חסרי מצפון
10/02/2018 | 21:24
51
מפיצים את זרעם בלי להבטיח חיים טובים לילדים. רק פרימיטיבים חושבים בצורה הזו. כמו בעלי חיים. ככל שהאדם יותר מסורתי/פרימיטיבי הוא יפיץ את זרעו
אבל איכות חיים לצאצאים זה לא מעניין אותו. 
 
לא מבין למה המדינה לא כונסת בכסף אנשים שמביאים ילדים בלי יכולת לפרנס אותם? אם היו עושים זאת לגואל רצון ועוד מפוקפקים אחרים אולי היה נמנע נזק.
לצפיה ב-'מתביישת בשם המין הנשי'
מתביישת בשם המין הנשי
11/02/2018 | 21:38
1
56
בדיוק יש עכשיו סרט על זה.
נורא איך נשים אינטליגנטיות הלכו אחריו כמו עיוורות או מכורות לסמים.
לצפיה ב-'סידרה מעולה "הרמון", זה מרתק, ולגבי הנשים זה לא מובן לי'
סידרה מעולה "הרמון", זה מרתק, ולגבי הנשים זה לא מובן לי
11/02/2018 | 22:08
50
כי גואל רצון הוא שרלטן בכל מובן, ולא מובן לי איך הוא הצליח ללכוד אותן ברשתו, ולגרום להן לאהוב את זה, ועוד להישאר שם, גם אחרי שידעו על מעלליו, ועדיין היללו אותו, כי פחדו ממנו פחד מוות, הוא סיפר להן שקרים.
 
נראה לי שכולם תוהים מה הוא עולל להן, ואיך זה יכול להיות, שהן היו כה אבודות שהלכו אחריו ככה בעיניים עצומות, ובאמונה שלמה שהוא "המשיח".
 
דרך אגב, זה מזכיר לי את הסיפור על "דן בן אמוץ", שהיה סופר נורא מוערך, שהצליח להסתיר כל חייו, את העובדה שהוא היה שוכב עם נערות צעירות, כשהיו באות לבקר אותו בביתו ביפו, הוא היה נותן להן לעשן סמים קצת, וגם הפעיל מין רשת קטנה של נשים מבוגרות יותר, שהיו מפתות נערות שנראות להן אבודות, ושמחפשות את עצמן ברחובות, שיבואו אליו הבייתה, ואז היה מבצע את זממו, בעזרת שיכנועים של אותן נשים מבוגרות שעזרו לו.
 
יש עוד המון גברים שהיו מוכנים לחיות ככה, עם המון נשים, שמאכילות אותו, דואגות לכלכלתו, ומלטפות לו את האגו, וכמובן נותנות לו את גופן, כאילו זה כלום.
 
בנאדם חוצפן ועלוב נפש, שאנס את בנותיו בנות ה- 14, גועל נפש ואכזריות, וזה המשיך עד שנעצר על האונס של ביתו.
לצפיה ב-'נתניהו, התקשורת ותאגיד השידור הישראלי'
נתניהו, התקשורת ותאגיד השידור הישראלי
07/02/2018 | 15:51
3
69

בפינת האוף טופיק הפעם יחסו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתאגיד השידור הישראלי. התאגיד "כאן" החליף את רשות השידור שנסגרה. התאגיד הוקם וקיים, אבל הרקע להקמתו לוותה בסאגה בלתי נגמרת שבה נתניהו גילה עניין רב. על כך ועל עוד כמה ספיחים הקשורים ליחסי תקשורת ופוליטיקה ועל נתניהו ומשפחתו כותב הדוקטור למדע המדינה משה הלינגר:

"בעקבות... והסאגה הלא נגמרת של התאגיד. חלמאות שמוציאה שם רע לחלם. האם במדינה נורמלית ראש ממשלה היה משקיע את ראשו ורובו בכל הסיפור הזה? כמה תקשורת אוהדת הוא צריך. יש לו עיתון בנוסח פראוודה, עיתונאים ימניים נכנסו לגלי צה"ל, ערוץ 20 שר את שבחיו ועכשיו גם רכש את ערוץ הכנסת ועדיין הוא באובססיה? ברור שבמשך שנים התקשורת השמאלנית ביקרה אותו בצורה לא פרופורציונאלית ולא פעם גם את רעייתו (אף שהיא כך נראה סיפור בעייתי במיוחד) והתעלמה מהישגיו הרבים בתחומים משמעותיים. אבל די, כל כך הרבה שנים בתפקיד ותמיכה ציבורית כל כך גדולה במשך שנים וקיבוע מקום בהיסטוריה של מדינת ישראל אמורים להחליש את תסביך הרדיפה, לא? לאור מה שמסתמן כקדנציה האחרונה של נתניהו, הייתי מציע לו להיות יותר מפויס ולהשאיר טעם יותר טוב בפה עם ירידתו מהזירה בעתיד הלא רחוק.

ערוץ 20 הוא ערוץ ימני לאומני מובהק. הוא כמעט לא מבקר את נתניהו. ישראל היום בוודאי שלא ואפילו פיטרו את העורך, עמוס רגב כי איפשר ביקורת מוגזמת. מטרת העלון הזה שאינו עיתון היא להוות שופר תרועה לנתניהו, במחיר של הפסדים עצומים לבעל העיתון, שעקב עושרו, זה לא מזיז לו. ב. הקדנציה האחרונה  תהיה ברגע שיוגש כתב אישום, גם אם הוא לא יורשע, העיטים בליכוד ימהרו לפשוט על הנבלה. ג. אשת ראש הממשלה היא לדאבוננו אדם עם בעיות לא פשוטות שמביאה עליה ביקורת קשה. דברים רבים ומזעזעים עוד יתפרסמו אחרי שביבי ירד מהבמה. אף אחד לא אומר שמי שמצביע ליכוד הוא בעל לקויות, ההצבעה היא בשל סיבות אידיאולוגיות או בשל שטיפת מוח ימנית שנתניהו אשף בה. אבל שטיפת מוח נעשית מכל הכיוונים. נתניהו פשוט הביא את זה לאמנות".
 
 
לצפיה ב-'צר לי לנבא'
צר לי לנבא
10/02/2018 | 14:49
2
38
ואשמח אם אתבדה.
כפי הנראה, רוב הסיכויים שנתניהו יכהן קדנצייה נוספת.
לצפיה ב-'אני לא אתנבא'
אני לא אתנבא
10/02/2018 | 17:25
1
33
אבל אותו מומחה למדע המדינה מעריך שזאת הקדנציה האחרונה של נתניהו. לדעתי זאת אפשרות סבירה למרות שאני לא טוען שזאת אפשרות ודאית או בטוחה. 
לצפיה ב-''
10/02/2018 | 17:35
4
לצפיה ב-'נילי מירסקי ז"ל על בחירתה לא ללדת ילדים'
נילי מירסקי ז"ל על בחירתה לא ללדת ילדים
05/02/2018 | 22:07
52
223
ההלוויה של נילי מירסקי היתה עצובה. בליל ה-30.1 נגאלה מייסוריה ואחרי הצהריים, עוד באותו יום, נקברה. מה שהחל כמלמול של הספדים ספונטניים נמשך עד איוולת ומישהו מן המספידים אמר בקול אבל: "נילי לא זכתה להביא ילדים לעולם". לעניין זה אצטט את דבריה בראיון האחרון שהעניקה ל"הארץ", לגילי איזיקוביץ': "בארץ יש... המשך>>
ההלוויה של נילי מירסקי היתה עצובה. בליל ה-30.1 נגאלה מייסוריה ואחרי הצהריים, עוד באותו יום, נקברה. מה שהחל כמלמול של הספדים ספונטניים נמשך עד איוולת ומישהו מן המספידים אמר בקול אבל: "נילי לא זכתה להביא ילדים לעולם". לעניין זה אצטט את דבריה בראיון האחרון שהעניקה ל"הארץ", לגילי איזיקוביץ': "בארץ יש כזה לחץ להביא ילדים, אם את אשה, לא מילאת את ייעודך ולא קיימת חיים מלאים של אשה. הלחץ הוא בלתי נסבל. לי אין בעיה כי לחצים מהסוג הזה פשוט לא פועלים עלי בכלל. כמו שאומרים ברוסית, נוטף ממני כמו מים מאווז. אבל מביאים פה נשים לסף ייאוש... אני מעולם לא רציתי ילדים. אמרו לי, 'את תצטערי'. אוי כמה שאני לא מצטערת, זה טוב ויפה אבל לא בשבילי. נורא משעמם אותי ואין לי חפץ בזה. זה לא נוגע בי בכלל". דברים דומים אמרה ליוֹני לבנה ב-"7 לילות" לפני כארבע שנים: "אני הרי התחברתי עם גברים הומואים עוד לפני שידעתי שהומואים קיימים בעולם. למה? קסמה לי העובדה שהם לא מחפשים את תחושת המישפוּחֶה כדי לתת משמעות לחיים".

התפרסם ב"הארץ" ברשימה של יצחק לאור (שזו כנראה ההזדמנות היחידה שאני אמחל על הגועל, ואצטט ממנו)
לצפיה ב-'"מוקדש לכולם בברכת 'חלאס'" '
"מוקדש לכולם בברכת 'חלאס'"
06/02/2018 | 13:53
3
105
לקוח מעמוד הפייסבוק של אנה, החתומה בתחתית התמונה. היא אמרה שאפשר לשתף. וזה נפלא בעיניי. 
לצפיה ב-'מצוין!'
מצוין!
06/02/2018 | 14:08
14
לצפיה ב-'אדיר!!!'
אדיר!!!
07/02/2018 | 23:41
40
נהניתי מכל מלה
לצפיה ב-'יפה מאוד, אך חבל שאין שמירה מוקפדת יותר על המשקל השירי.'
יפה מאוד, אך חבל שאין שמירה מוקפדת יותר על המשקל השירי.
08/02/2018 | 00:05
59
מבחינתי זה טיפה פוגם.
לצפיה ב-'למה אני לא יכולה להיות האימא המושלמת כמו זו שברכב לידי?'
למה אני לא יכולה להיות האימא המושלמת כמו זו שברכב לידי?
05/02/2018 | 21:31
2
109
 
אחלה טור, וגם הסרטון שבסוף
לצפיה ב-'הסרטון מצוין'
הסרטון מצוין
05/02/2018 | 22:12
13
לצפיה ב-'אבל מה יש להם משלמה בר'
אבל מה יש להם משלמה בר
06/02/2018 | 13:59
61
הוא רק הלחין את "ילדים זה שמחה". המילים של יהושוע סובול. וזה בכלל שיר ציני שמדבר על תופעת עידוד הבאת הילדים בחברה הישראלית. שיאשים רק את עצמו שלקח את זה מילולית!
לצפיה ב-'הדדליין של בג"ץ יכול להביא לשחרור של אלפי אסירים'
הדדליין של בג"ץ יכול להביא לשחרור של אלפי אסירים
23/01/2018 | 17:06
4
92

טור של מירב ארלוזרוב TheMarker 1.1.2018:

"העוצמה הנדירה של העליון ניכרת בפרק נוסף, רגיש וסבוך מאוד, שצפוי כרגע להיכלל בחוק ההסדרים — אלא אם משרד המשפטים ימנע זאת. זהו הפרק שדן ברפורמה חוקתית בזכויות האסירים בישראל, ושעל פי כל קנה מידה מקומו לא יכירנו בחוק ההסדרים. למרות זאת, הפרק נמצא שם בגלל השוט שהציב בג"ץ למדינה — דרישה חד־משמעית של בג"ץ להרחיב את שטח המחיה של האסירים בישראל, משטח תא ממוצע של 3.17 מ"ר לאדם כיום ל–4.5 מ"ר (מינימום) שמקובלים בעולם הנאור, וזאת עד סוף 2018.

מכיוון שבישראל יש 19 אלף אסירים — 11 אלף אסירים אזרחיים, 6,000 אסירים ביטחוניים וכ–2,000 מבקשי מקלט — המשמעות היא תוספת בנייה של בתי כלא בעלות של כ–5 מיליארד שקל, סכום אדיר לכל הדעות. אף שהסכום עצום, בפועל הבעיה אינה תקציבית — אין שמץ של סיכוי שמדינת ישראל תצליח לתכנן ולבנות אפילו בית כלא נוסף אחד בתוך שנה בודדת. זה פשוט לא מעשי.

אפשר להבחין בגדולתו של בג"ץ: אחרי שנים של סחבת מצד המדינה הציב בית המשפט העליון למדינה תנאי, שבפועל אין היא יכולה לעמוד בו. גם אם המדינה תשתגע ותשקיע 5 מיליארד שקל בבניית בתי כלא חדשים, היא לא תספיק לעשות זאת בזמן שהציב בג"ץ. לכן למדינה אין ברירה אלא לבחור בדרך החלופית — רפורמה במדיניות הכליאה של ישראל, או בחינה רצינית ראשונה של חלופות כליאה.

צריך להריע לבג"ץ על שהכריח את המדינה לבחון את מדיניות הכליאה שלה, שכן שזו היתה צריכה להגיע בעצמה כבר לפני שנים למסקנה שמדיניות הכליאה שלה מופרכת. שימו לב לנתונים: שיעורי הפשיעה בישראל נמוכים. למשל, שיעור מקרי הרצח הוא 1.8 ל–100 אלף תושבים, דומה לממוצע המדינות המפותחות (אבל הרבה פחות מהממוצע העולמי — 4.1). גם במספר מקרי התקיפה אנחנו הרחק מתחת לממוצע של המדינות המפותחות.

למרות זאת, ישראל היא שיאנית עולמית במספר האסירים שלה — על כל 100 אלף תושבים יש אצלנו 135–145 אסירים (תלוי איך סופרים את המסתננים), או 222 אם סופרים גם את האסירים הביטחוניים. לשם השוואה, הממוצע במדינות המפותחות הוא 125 אסירים לכל 100 אלף תושבים. למעשה, רק מדינות בודדות — שאנחנו לא רוצים להידמות להן (טורקיה, צ'ילה, מקסיקו) — כולאות יותר מאתנו, וכמובן גם המדינה עם מדיניות הכליאה הידועה ביותר לשמצה, ארה"ב.

הפרדוקס של שיעורי פשיעה נמוכים ושיעורי כליאה גבוהים היה צריך לזעוק לשמים כבר לפני שנים. גם המחיר שהמדיניות הקלוקלת הזאת משיתה עלינו — המדינה מוציאה 120 אלף שקל בשנה על כל אסיר, כ–3.5 מיליארד שקל בסך הכל — היתה צריכה לעורר אותנו. השיעור מתקציב המדינה המוצא על מדיניות הכליאה הוא ככל הנראה השני בגובהו בעולם המפותח, אחרי ארה"ב.

לא זו בלבד, אלא שמדובר מעבר לכל ספק בכסף מבוזבז. שיעורי הכליאה החוזרת בישראל גבוהים במיוחד. למשל, מתוך כ–10,000 אסירים שנכלאים לתקופות קצרות של עד שנה, 90% נכלאים בפעם השנייה או יותר. 44% נכלאים שש פעמים או יותר. במרבית המקרים, אגב, מדובר בעצורים — 70 אלף איש בשנה נעצרים ליממה, מה שמעלה שאלות קשות לגבי מדיניות המעצרים בישראל, ומה בכלל תורמים המעצרים הסיטוניים האלה.

בכל מקרה, אין כמעט עוררין בקרב אנשי מקצוע כי כליאה היא אמצעי ענישה מאוד לא אפקטיבי. בהתאם, הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, ועדת דורנר, המליצה כבר לפני כשנתיים לצמצם את היקפי הכליאה בישראל ולבחון חלופות ענישה ושיקום שאינן כליאה. הוועדה קבעה כי הכליאה אינה מרתיעה מפשיעה, ולכן אין טעם להחמיר את מדיניות הכליאה לעבירות נפוצות. עוד קבעה הוועדה כי "לכליאה השפעה הפוכה על רמת העבריינות. בזמן השהות בכלא מאבדים אסירים חלק גדול מהכישורים והיכולות להתפרנס באופן חוקי, ולא אחת המאסר מחזק דפוסי חשיבה והתנהגות עברייניים, כך שהסיכוי של אסיר לשעבר לחזור לבצע עבירות גדול מהסיכוי של עבריין שנידון לעונש מחוץ לכותלי הכלא".
המלצות ועדת דורנר אומצו בידי הממשלה, אבל בשנתיים שחלפו מאז לא קרה דבר — עד שהגיע בג"ץ מרחב המחיה של האסירים והוריד את הפטיש על ראשה של המדינה. בג"ץ הציב לה אולטימטום להגדיל את מרחב המחיה של האסירים בתוך שנה, כשבפועל מה שהוא מכוון לו הוא כנראה הפוך — לממש את המלצות ועדת דורנר, ולפתור את בעיית הצפיפות בבתי הכלא בישראל, לא באמצעות בניית בתי כלא נוספים, אלא באמצעות הקטנת מספר העצורים והאסירים בישראל.

כאן בדיוק נכנס חוק ההסדרים לתמונה. אף שמדובר במדיניות רגישה, שעוסקת בזכויות אזרח, חוק ההסדרים נדרש לסוגיה בגלל הצורך הבהול למצוא מענה לעלות התקציבית האדירה של בג"ץ מרחב המחיה — או הקצאת 5 מיליארד שקל על בניית בתי כלא חדשים בתוך שנה, או הקטנת מספר האסירים. החלופה הראשונה, כאמור, אינה רלוונטית, ולכן מנסה חוק ההסדרים לקדם בדחיפות את החלופה השנייה.

ועדת דורנר המליצה לשקול כמה חלופות כליאה מומלצות. בין אלה, בתי המשפט הקהילתיים — מערכת ששופטת עבריינים שמגיעים מרקע של מצוקה, ומציעה להם תוכנית שיקום בקהילה במקום מאסר. חלופה נוספת היא הרחבת השימוש בעבודות שירות, והארכת התקופה שלהן עד לתשעה חודשים, כולל שלב שיקומי.

חלופה שלישית היא זו של השימוש בזכות המוקנית לנציבת שירות בתי הסוהר לשחרר שחרור מינהלי מוקדם אסירים הכלואים לתקופות קצרות של עד חצי שנה, ולהאריך את זכות השחרור המוקדם לאסירים הכלואים עד שנה — בפועל, נציבת שב"ס כמעט אינה עושה כיום שימוש בזכות הזאת, בגלל המספר העצום של אסירים לתקופות קצרות (10,000 מתוך 12 אלף האסירים הפליליים בישראל).

בנוסף, ישנה אפשרות לחייב שופטים לנמק מדוע הם שולחים עבריין לכלא ולא בוחרים בחלופה אחרת, כדי לשנות את תרבות הכליאה המוגזמת בישראל. לבסוף, ישנה אפשרות לנקיטת צעד של חנינה לאומית, ולשחרר באופן חד־פעמי מחצית מהאסירים בישראל — בכל מקרה מרביתם כלואים לתקופות קצרות של כמה חודשים — כדי להצליח לעמוד בדדליין שקבע בג"ץ. על רקע חגיגות שנת ה–70 לעצמאות ישראל, יש גם התירוץ המושלם לכך.

יש כמובן גם חלופה נוספת, זאת שמועדפת על שב"ס — להכין תוכניות בנייה לבתי כלא נוספים, חדישים ומרווחים, ולשכנע את בג"ץ שמדובר בכוונות בינוי רציניות, ולכן לבקש שייתן למדינה זמן להשלים את הבינוי. לאור המלצות ועדת דורנר, אפשר להתווכח אם זהו הפתרון המועדף לצפיפות הנוראה של בתי הכלא בישראל.
אפשר להבחין שהדיון בכל החלופות האלה מעמיק ורציני, ודורש ככל הנראה הקמת ועדה ציבורית נוספת — שתמשיך את עבודתה של דורנר על מדיניות הכליאה עם דיון על מדיניות חלופות הכליאה המועדפות. לחוק ההסדרים זה בטוח לא מתאים, וודאי שוועדה כזאת לא תצליח לתת מענה לדדליין הצפוף שקבע בג"ץ. ואולם, מכיוון שבג"ץ העמיד דדליין — וטוב שכך — המדינה תצטרך בכל מקרה למצוא מענה זריז למספר הבלתי־סביר של אסירים בישראל. חוק ההסדרים הוא כבר הזדמנות טובה להתחיל את הדיון הזה.

כ־3,000 אסירים ישוחררו וכ־2 מיליארד שקל יושקעו בשיפוץ ובבניית בתי כלא בישראל. תוכנית זו תוגש לממשלה בשבוע הבא בידי שרי המשפטים, האוצר וביטחון הפנים לקראת תקציב 2019. זו תהיה תוצאת פסק הדין שכתב המשנה לנשיאת בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין ביום פרישתו ביוני 2017, וכך הכניס את המדינה לסחרור. בג"ץ, בהרכב רובינשטיין והשופטים חנן מלצר ואורי שוהם, בחן את הצפיפות בבתי הסוהר ומצא ששטח המחיה לאסיר הוא בלתי אנושי — 3.16 מ"ר לאסיר, כולל שירותים ומקלחת. לכן קיבל בית המשפט את העתירות של האגודה לזכויות האזרח, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים רמת גן וארגון רופאים לזכויות אדם, והורו להגדיל משמעותית את השטח. יישום ההחלטה מתפצל לשתי אפשרויות דרמטיות: או שהמדינה תקצה סכומי עתק לשיפוץ ובניית בתי סוהר נוספים, או שמערכת המשפט תשנה מן הקצה את מדיניות הענישה — תשחרר יותר כלואים ותשלח פחות עבריינים למאסר בפועל.

ביום חמישי האחרון, הבהירה שרת המשפטים איילת שקד שהפתרון יהיה משולב: "אני חושבת שצריך לעשות זאת במקביל: קודם לצמצם את כמות הכלואים ואחר כך להרחיב את בתי הכלא.
 
 

 
לצפיה ב-'ב'
ב
23/01/2018 | 17:07
36

זה סיפור נפיץ של כליאה מול כלכלה, משפט מול תקציב, אוצר מול פרקליטות. סיפור שמתכנס כרגע לתוכנית שבה יוקצו בכל שנה, ובמשך תשע השנים הקרובות, 200 מיליון שקל להקמת מתקני כליאה חדשים שיכילו כ־5,000 מיטות נוספות. כן ישוחררו כ־3,000 אסירים על פי מספר מתווים וחלופות מאסר. כל זאת במאמץ לעמוד ביעדים שקבע בג"ץ.

השופטים הורו למדינה להרחיב את שטח המחיה בשתי פעימות. עד מרץ הקרוב יוגדל השטח מ־3.16 כולל שירותים ומקלחת ל־3 מ"ר "מינימום יבש", בעגת שב"ס, כלומר לא כולל שירותים ומקלחת. עד דצמבר 2018 על המרחב לגדול ל־4 מ"ר "מינימום יבש", או 4.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת. ללא בניית בתי כלא נוספים, דורשת עמידה ביעד זה שחרור של כ־6,300 אסירים מתוך 19 אלף הכלואים. המדינה החליטה לשחרר חצי מהמספר ולרווח את שטחי המחיה עבור היתר.
כבר עתה ברור שהמדינה לא תעמוד במועדים שקבע בג"ץ (מרץ ודצמבר השנה) ותסתכן בבזיון בית המשפט, שממנו תבקש להימנע באמצעות בקשת ארכה שתנומק בוודאי ברצינות התוכנית שתוגש לממשלה.

"היכולים אנו, שופטי ישראל, להתעלם מן המציאות בשטח ולהמשיך לשלוח את המורשעים בפלילים לתנאי כליאה שאינם ראויים למחייתו של אדם?" תהה רובינשטיין בפסק הדין שמעורר במלוא חריפותו את השאלה האם ראוי ששופטים יטילו על המדינה הוצאה כספית, שלהערכת האוצר מסתכמת בכ־5 מיליארד שקל — באלטרנטיבה שבה יש הרחבת שטח המחיה ל־4 מ"ר, בלא התחליף של שחרור המוני של אסירים ואימוץ מדיניות ענישה חדשה שהפרקליטות והמשטרה מתנגדים לה.
 
בספטמבר 2017 החליטה הממשלה להקים ועדה בראשות עו"ד עמית מררי המשנה הפלילי ליועץ המשפטי לממשלה שתמליץ על דרכים אופרטיביות להגשמת דו"ח ועדת דורנר שהציעה לבחון מחדש את מדיניות הענישה בכלים המקובלים בעולם לצמצום הכליאה.

 נימוקי בג"ץ נגזרו בעיקר מהפרת זכות יסוד: "כבוד האדם", ובכל זאת, כפייה שיפוטית של זכויות שעולות הרבה כסף מחייבת זהירות רבה, כפי שנהג בג"ץ בעתירות דומות שנגעו להגדלת סל התרופות או קצבאות הקיום לקשישים. ואכן, מותר יהיה לשאול מדוע רווחת האסירים קודמת לניצולי שואה, נכים, חינוך, קצבאות ותרופות".
 
 
 
לצפיה ב-'הלוואי......'
הלוואי......
23/01/2018 | 22:52
2
20
לצפיה ב-'ומענן תרד עלינו קשת'
ומענן תרד עלינו קשת
23/01/2018 | 23:41
1
61
לצפיה ב-'לא ממש מכיר את הנושא.'
לא ממש מכיר את הנושא.
27/01/2018 | 09:29
36
בכלא צבאי יצא לי לבלות, זה לא היה ממש נורא.
בכלא אזרחי רק קרה שביקרתי.
אני לא ממש זוכר מה ראיתי, זה לא היה נורא במיוחד, את זה אני זוכר.ההיתקלות שלי עם הנושא הייתה רק בגלל שאישתו של חבר הייתה קצינת חינוך באיזה שהוא כלא. יש דבר כזה מסתבר.
בכל מקרה זה היה מזמן. אני לא יודע להעריך מה החשיבות של עוד מטר. בבית שלי אני כן יודע. מירב ארלוזורוב כותבת חכם אבל אני לא מוצא בכתבה נתונים שיעזרו לי לגבש עמדה.
תנאי הכליאה בארה"ב אכן גרועים ממה שאני יודע. זה בידיים פרטיות. מזמן הפריטו שם את בתי הכלא.
בישראל המצב סביר יחסית אני חושב.
כמובן שלא לעצירים ביטחוניים או לפליטים. לאזרחים ישראלים.
 
לצפיה ב-'יום עיון על פוליאמוריה: האם יש חוקים לאהבה?'
יום עיון על פוליאמוריה: האם יש חוקים לאהבה?
15/01/2018 | 11:59
6
92

יום שני 19.3.18 בשעה 8:15 בבית ציוני אמריקה, תל אביב אבן גבירול 26, באודיטורייום

המזמינה: החטיבה הקלינית של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל

עלות ההשתתפות בהרשמה מוקדמת- 170 ₪

פוליאמוריה היא ריבוי מערכות יחסים המבוססות על אהבה רומנטית. יום העיון יעסוק במשמעויות הכלל אנושיות הנובעות מפוליאמוריה לגבי אהבה ויחסים רומנטיים מתוך פרספקטיבות תיאורטיות, מחקריות וקליניות וכן בהשלכות אפשריות על טיפולים פסיכולוגיים פרטניים, זוגיים או משפחתיים 

בתוכנית:

פוליאמוריה דרך פריזמה של פסיכואנליזה זוגית ומשפחתית- חגי מן שלוי

האמנם מונוגמיה? סקירה היסטורית ומחקרית-מאשה הלוי

דו שיח עם הקהל

הצגת מקרה-מחזיר האהבות הקודמות-תקווה, אבל ופוליאמוריה- עירא ענר

קנאה, אהבה ופוליאמוריה- דניאל היימן

הפסקת צהריים

תפסת, מרובה תפסת? פוליאמוריה באור המיניות הראשונית התסביך האדיפלי ותיאוריית ההתקשרות- דוד בנאי   

פאנל בהשתתפות המרצים
 
 
 
לצפיה ב-'יום חמישי הקרוב-מפגש עם אורנה דונת'
יום חמישי הקרוב-מפגש עם אורנה דונת
15/01/2018 | 13:38
78

יום חמישי 18.1.2018 אוניברסיטת תל אביב, בניין גילמן, אולם 496.

במסגרת מפגשי "מרחב משלנו" התכנית ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת תל אביב

במפגש תשוחח אורנה על מחקריה האקדמיים ועל פעילותה החברתית תוך התמקדות באימהות, חרטה על אימהות, הכרעת נשים שלא להיות אימהות אל מול הקביעה הנחרצת "את עוד תתחרטי על זה", כלי מרכזי בפוליטיקה של הרגשות בחברה פרו נטליסטית.

  הכניסה חופשית
 
 
לצפיה ב-'נשמע מאד מעניין. האם מתוכנן יום עיון דומה בחיפה?'
נשמע מאד מעניין. האם מתוכנן יום עיון דומה בחיפה?
24/01/2018 | 12:51
4
12
לצפיה ב-'לא ידוע לי אבל'
לא ידוע לי אבל
24/01/2018 | 12:57
2
28
מאשה הלוי נותנת הרצאות ברחבי הארץ. אפשר לפנות אליה ולשאול האם יש לה בתוכניות הרצאה בחיפה.   
לצפיה ב-'תודה. אכנס לאתר שלה,'
תודה. אכנס לאתר שלה,
24/01/2018 | 13:23
1
20
אם כי עניין אותי יותר הקונספט הכללי של יום העיון ולווא דווקא הרצאתה.
יצא לי לשמוע אותה קצת בתקשורת.
תודה בכל אופן על התשובה.
לצפיה ב-'אפשר גם לפנות אליה דרך דף הפייסבוק שלה '
אפשר גם לפנות אליה דרך דף הפייסבוק שלה
24/01/2018 | 21:41
14
שם היא משוחחת עם גולשות וגולשים רבים, בדף הפומבי או בפרטי. 
לצפיה ב-'היי לולי מתוכננת הרצאה בחיפה '
היי לולי מתוכננת הרצאה בחיפה
03/02/2018 | 15:43
15
יום שני 26 פברואר‏‏ ‏בשעות ‏‏21:15‏‏ - ‏‏22:45 בסינקופה-בר "בין מונוגמיה לפוליאמוריה" 
לצפיה ב-'"נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס"'
"נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס"
13/01/2018 | 21:21
1
104

כתבתו של נדן פלדמן המוכתרת בכותרת הפוסט  TheMarker   Markerweek) 12.1.18 כותרת נוספת: "תינוקות יוצאים מהרחם ומקבלים תרופות פסיכיטריות") על מה שמכנים "טירוף התרופות הפסיכיאטריות" כתבה הכוללת ראיון עם רוברט וויטאקר מחבר הספר "אנטומיה של מגיפה" (Anatomy of an Epidemic), שיצא לאור ב–2010 וטילטל את ענף הפסיכיאטריה. הספר, שנהפך לרב־מכר ופורסם בעשרות מדינות ובהן ישראל (בהוצאת פוקוס), זכה בפרס איגוד העיתונאים החוקרים בארה"ב (IRE) לספר הטוב ביותר ב–2010. הטענה המרכזית שמציג וויטאקר בספר היא שהגישה הפרמוקולוגית לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות,  לסובלים מהפרעות נפשיות שונות, נכשלה.

הכתבה

הכתבה מופיעה גם בבלוג של חברתנו דליה "עולם כמנהגו נוהג" תחת הכותרת "המהפכה האנטי-פרמקולוגית" . ניתן לראות שם צילום של דליה עם רוברט וויטאקר.

נושאי הכתבה +ציטוטים נבחרים מהכתבה:

סיפור על תינוק בן 18 חודשים שרשמו לו תרופה אנטי פסיכוטית

קהל היעד החדש של שוק התרופות הפסיכיאטריות-פעוטות

" ויטאקר טוען כי אף שתרופות פסיכיאטריות עשויות להיות יעילות בטווח הקצר, ואף שחלק מהמטופלים עשויים להפיק מהן תועלת לתקופות ארוכות יותר, במבט כולל התרופות האלה מחמירות בטווח הארוך את המצב של ההפרעות הנפשיות העיקריות, מגדילות את הסיכוי שהמטופל ייהפך לחולה כרוני ואף יסבול מתסמינים חדשים וחמורים יותר. 

הכדורים הפסיכיאטריים הפכו לתעשיית ענק שמגלגלת בעולם הכנסות של יותר מ–40 מיליארד דולר בשנה, תוך שיתוף פעולה של הממסד הפסיכיאטרי והרשויות הרגולטוריות.

איך ייתכן שדווקא בקרב חולים שלא נוטלים תרופות, שיעורי ההחלמה ממחלות פסיכיאטריות גבוהים יותר? מדוע חולים הסובלים מסכיזופרניה מבריאים בשיעורים גבוהים יותר במדינות מתפתחות, שבהן רוב המטופלים לא מקבלים תרופות, בהשוואה למדינות מפותחות, שבהן מספקים תרופות שנחשבות מתקדמות ויעילות? ואיך קרה שמספר הסובלים מהפרעה דו־קוטבית גדל ב–50 השנים האחרונות פי 100 בעולם המערבי — אף שהשימוש בתרופות לטיפול בהפרעה זינק?

פרופ' חיים בלמקר, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, מחזק את הגישה של וויטאקר ומדבר במונחים של מהפכה בעולם הפסיכיאטריה. "וויטאקר הוא איש מחדש, איש שעוזר לקהילת הפסיכיאטריה לערוך חשבון נפש, איש עם המון רצון לעזור למטופלים בעולם, וכשפגשתי אותו אני יכול לומר שהגישה שלו כלפי פסיכיאטרים חיובית. הוא לא אנטי־פסיכיאטרים, הוא בעדנו והוא בא בדיוק בזמן הנכון לעזור לנו. בזכות העבודה שלו, יש שינוי בגישה המדעית בעולם הפסיכיאטריה. המחקרים באמת מראים שתרופות נוגדות פסיכוזה ונוגדות דיכאון פחות יעילות ממה שחשבנו פעם. ובמשך הרבה שנים הסתמכנו על מידע מקצועי שהיה ממומן על ידי חברות התרופות, ושהראה את היעילות של התרופות".

"החברה האמריקאית ביססה את הדאגה לחולים על בסיס הנרטיב השיווקי, ולא על בסיס הנרטיב המדעי", אומר וויטאקר. "גרמו לנו לחשוב שהנרטיב השיווקי הוא המדעי, וזה לא המצב. חברות התרופות משלמות לפסיכיאטרים ולאקדמאים כדי שיספרו לנו סיפור שאינו מותאם לתוצאות של מחקרים. בדרך הזאת, כוחו של הנרטיב השיווקי בארה"ב התחזק".

אבל הרבה מאוד אנשים יכולים לומר שתרופות פסיכיאטריות עזרו להם. אולי אנחנו פשוט צריכים לתת את הטיפול הנכון לכל מטופל?

"זה בדיוק מה שאני אומר בפרק הראשון של ספרי. עכשיו, בוא נאמר שאתה עורך מחקר לסובלים מדיכאון שבו קבוצה אחת נוטלת כדורים אנטי־דיכאוניים, וקבוצה שנייה לא נוטלת כדורים. בקבוצה הראשונה, 50% מהאנשים שנוטלים תרופות אנטי־דיכאוניות מרגישים שזה עוזר להם, אבל בקבוצה השנייה אתה מגלה ש–60%–70% מהאנשים מתפקדים טוב בלי תרופות. כך שהמסקנה היא שקבוצת האנשים שנטלה תרופות היא במצב גרוע יותר מאשר הקבוצה שלא נטלה תרופות".

וויטאקר מספר על מחקר חדש שממצאיו פורסמו לפני כחודש תחת הכותרת "כדורים אנטי־דיכאוניים מחמירים את הדיכאון בטווח הארוך". המחקר, שפורסם בכתב העת לפסיכיאטריה "Psychotherapy and Psychosomatics", נמשך תשע שנים ומציג ממצאים שלפיהם הסיכוי שסובלים מדיכאון הנוטלים תרופות ימשיכו לסבול מדיכאון אחרי תשע שנים כפול לעומת אלה שלא נטלו תרופות. מחקר שפירסם באחרונה המכון האמריקאי הלאומי לבריאות הנפש (NIMH), שנערך במשך שש שנים, הראה שאנשים שלקחו תרופות אנטי־דיכאוניות היו בעלי סיכוי גבוה פי שבעה להיות במצב לא תפקודי בשל דיכאון, ולא מסוגלים לעבוד לפרנסתם.

"השאלה היא אם התרופות האנטי־דיכאוניות מגדילות את הסיכוי שאחרי חמש שנים של נטילתן האדם עדיין יהיה בדיכאון, ויש הרבה מחקרים שמראים שכן", אומר וויטאקר. "אני לא אומר שלא צריך לקחת תרופות, אני פשוט אומר שצריך לקחת אותן באופן סלקטיבי. בגדול, הספרות המחקרית בנושא מראה שרוב האנשים שלוקחים תרופות פסיכיאטריות ייהפכו לחולים כרוניים, ושרק מיעוט מהאנשים שנוטלים כדורים פסיכיאטריים מושפעים באופן חיובי לטווח הארוך".

אם אתה פסיכיאטר שרושם תרופות למטופלים, למי תאמין? אתה תרצה להאמין שהתרופות עוזרות. ואם אתה בגילדה המקצועית של פסיכיאטרים, מה המוצר שאתה משתמש בו? התרופות. אתה תרצה להגן על השימוש בהן, ויהיה לך מאוד קשה להודות שהן גורמות נזק. חלק ממה שקרה הוא כשקיבלו תוצאות לא טובות במחקרים, פשוט לא פירסמו אותן. הדוגמה הטובה ביותר היא מחקר ארוך טווח על סכיזופרניה בארה"ב מ–2008, הטוב ביותר שנעשה אי־פעם. המחקר הזה הפיק תוצאות מפתיעות מאוד: אנשים שסבלו מסכיזופרניה ולא נטלו תרופות היו בעלי סיכוי גבוה פי שמונה להשתקם לעומת אלה שנטלו תרופות. הממצאים היו כל כך מפתיעים, שאיגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA) העדיף לא לפרסם את המחקר הזה, כי הוא סותר את כל מה שהם האמינו בו".

בכתבה רשימה נבחרת של מחקרים שפורסמו ב–25 השנים האחרונות המערערים על יעילותן של תרופות פסיכיאטריות. וויטאקר טוען כי הממסד הפסיכיאטרי הצליח להסתיר את כל המידע הזה מהציבור באופן יעיל, וכי אף לא אחד מהם זכה לסיקור בעיתונים גדולים.

פירוט על בתי סוטריה: החלופה לאשפוז פסיכיאטרי ולטיפול תרופתי סוטריה (גאולה ביוונית) הוא מודל שפותח בארה"ב בתחילת שנות ה–70 על ידי פרופ' לורן מושר, שכיהן כראש המחלקה לסכיזופרניה במכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH). מושר הקים את סוטריה כמודל אלטרנטיבי לגישה הקונבנציונלית של שימוש בתרופות פסיכיאטריות.

בישראל נפתח בית סוטריה הראשון בספטמבר 2016, במרכז ירושלים, על ידי הפסיכיאטר פרופ׳ פסח ליכטנברג, לשעבר מנהל מחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי הרצוג וראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטה העברית. ליכטנברג הקים את בית סוטריה במסגרת עמותה ציבורית, לאחר 12 שנה של מאמצים כושלים להקימו במסגרת המערכת הציבורית. הוא הקים את הבית לאחר שחיפש מודל המאפשר קשר אישי יותר עם המטופל בסביבה מכילה ושוויונית. בשנה הראשונה לקיומו עברו בבית כ–70 דיירים, שהיו נאלצים לפנות לאשפוז פסיכיאטרי בהיעדר חלופת האשפוז כסוטריה.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'אין חדש תחת השמש'
אין חדש תחת השמש
03/02/2018 | 16:13
25
"החברה האמריקאית ביססה את הדאגה לחולים על בסיס הנרטיב השיווקי, ולא על בסיס הנרטיב המדעי"
זה נכון לגבי רוב התרופות שחברות התרופות מפתחות.
לצפיה ב-'הגרוש סירב - וביהמ"ש אסר על אישה להשתמש בביציות שהקפיאה'
הגרוש סירב - וביהמ"ש אסר על אישה להשתמש בביציות שהקפיאה
09/01/2018 | 00:48
2
136
לצפיה ב-'תודה, פסיקה הגיונית ומתבקשת.'
תודה, פסיקה הגיונית ומתבקשת.
09/01/2018 | 09:52
89
מזכירה פסיקה הפוכה במקרה שונה לגמרי שהסעיר את המדינה בשנות התשעים, פרשת נחמני.
 
לצפיה ב-'הפסיקה נראית הגיונית על פניה (בלי לקרוא את פסק הדין) '
הפסיקה נראית הגיונית על פניה (בלי לקרוא את פסק הדין)
09/01/2018 | 11:32
88
מזכיר מאוד את פרשת נחמני שהייתה בשנות התשעים. יש גם הבדלים בפרטים לגבי הפרשה ההיא. פרשת נחמני עוררה פולמוס שהתבטא גם בכתיבה הפילוסופית בין שני פילוסופים ישראלים שאחד טען שצריך לפסוק לטובת דני והשני לטובת רותי. גם משפטנים נדרשו לעניין. זה היה מסוג ההליכים המשפטיים שיש להם השלכות פילוסופיות מובהקות. הליך משפטי שבו התבטאה בצורה מובהקת הסוגיה של הקשר או היעדר הקשר בין משפט לבין צדק. 
 
 
לצפיה ב-'יעל לא רוצה להביא ילדים לעולם ושואלת למה זה מפריע לאנשים? '
יעל לא רוצה להביא ילדים לעולם ושואלת למה זה מפריע לאנשים?
06/01/2018 | 15:22
5
261
לצפיה ב-'היא די ממחזרת'
היא די ממחזרת
07/01/2018 | 23:18
4
157
את כל הטיעונים הידועים.
איכשהו נראה לי שככל שמייחצנים את הנושא והסיבות, כך העניין נראה פתטי יותר ואיתו התגובות הלא נעימות.
שורה תחתונה, כל אחד מסיבותיו הוא בחר שלא להביא ילדים. זה משהו מאד אישי ואצל חלק מהאנשים גם די מורכב. לא רואה טעם לסרטונים מהסוג ה'מסביר' או יותר גרוע ה'מצטדק'. אני חושבת שבאופן טבעי, ככל שיתהלכו בחברה יותר אנשים שאינם הורים, יקבלו את העניין כדבר לגיטימי ויפסיקו לחפור. בדומה למה שמתרחש עם אנשים להט"בים. 
לצפיה ב-'אבל יש אנשים שעוד לא נחשפו לטיעונים'
אבל יש אנשים שעוד לא נחשפו לטיעונים
08/01/2018 | 18:14
3
88

אז עבורם היא לא ממחזרת.

אחד הטיעונים למה בכלל מוצדק שיהיה לאנשים חופש ביטוי הוא בכך שחופש הביטוי תורם לגילוי האמת. הפילוסוף המזוהה ביותר עם הטיעון הזה הוא ג'ון סטיוארט מיל אם כי הוא לא היה הראשון שטען זאת. מילטון טען זאת לפניו.

לפי הטיעון שיח חופשי ופתוח תורם לגילוי האמת. נכון שיש בני אדם שבתגובה לטיעון האמת ינסו לקדם דווקא את השקר אבל מיל טען שהאמת מתחזקת מתוך מאבקה עם השקר. אם יש ביטוי שקרי [נניח שאסור לא להיות הורה מתוך בחירה] אז האמת שמותר לא להיות הורה מתוך בחירה תתחזק דווקא תוך כדי מאבקה בשקר. זאת ע"י כך שמצביעים ומראים מה לא נכון בביטוי השקרי.

אבל אם לא נותנים לביטוי השקרי להתפרסם אז אנשים שחושבים מחשבות שקריות לא ייתקלו בטיעונים שמנמקים למה המחשבה שלהם שקרית וכך יישארו במחשבתם השקרית בלי להיתקל בטיעוני נגד.

כאשר האמת לא נאבקת בטיעוני נגד אז האמת מאבדת את כוח השכנוע שלה כי האמת לא מראה למה היא יותר טובה ויותר מוצלחת מטיעון אלטרנטיבי ומה לא טוב בטיעון האלטרנטיבי  ומה כן טוב בטיעון שלה.

כלומר, לפי הטיעון של מיל כדי להשיג את האמת דרוש מה שמכנים כיון  "סיעור מוחות"

הדבר קיבל ביטוי במטפורה של אוליבר וונדל הולמס הבן שופט בית המשפט העליון של ארה"ב "שוק הרעיונות" כאשר ביטויי אמת וביטויי שקר נסחרים יחדיו בשוק הרעיונות, אז יד נעלמה תגרום לכך שיד האמת תהיה על העליונה.

 [גיא פסח, הבסיס העיוני של עקרון חופש הביטוי ומעמדה המשפטי של העיתונות, משפטים לא, עמ' 897]

מעניין שאת דווקא לוקחת את חופש הביטוי וטוענת שהוא מזיק לאמת. לדעתך למען האמת עדיף לשתוק?

אם אנחנו נחשוש לפרסם ביטויי האמת מפחד שזה יעורר דעות שקריות ואנשים ישתכנעו יותר מהדעות השקריות אז לא ברור מה הועלנו בזה. אם לא נפרסם ביטויי אמת אז ממילא רק ביטויים שקריים יתפרסמו. אם רק ביטויים שקריים יתפרסמו, אז ממילא יש סיכון שאנשים ישתכנעו מהם.

כך אם לא נפרסם שמוצדקת אלהורות אז בשיח יהיו רק טיעונים שמוצדקת רק הורות. אם בשיח יהיו רק טיעונים שמוצדקת רק הורות אז ממילא יש סיכון שאנשים ישתכנעו מטיעונים שמוצדקת רק הורות.

אם בשיח יהיו רק טיעונים שמוצדקת רק הורות ויהיו אנשים אלהוריים אבל שלא יצדיקו את עצמם למה זה ימנע ממתנגדי האלהורות לפרסם ביטויים שקריים לפיהם תופעת האלהורות היא רעה?

ככל שיהיו יותר אלהוריים גם אם הם לא יצדיקו את עצמם אולי זה יאיים יותר על ההורים הנטליסטים והדבר יעורר אותם להתנגד עוד יותר לאלהורות? אולי ככל שתופעה שהם רואים אותה מאיימת הולכת וגדולה כך הם יהיו יותר נמרצים להתנגד לאלהורות?

בכל אופן לא ברור למה שתיקה והימנעות מלהגיד את האמת מזיקה יותר לאמת? כדי שזה יקרה אז צריך להניח שכל משתתפי השיח הם לא רציונאליים עד כדי כך שאם הם ישמעו טיעון אמת ובעקבות ישמעו טיעון שקר אז הם ישתכנעו מהשקר והדרך היחידה לגרום להם  להיות משוכנעים באמת היא שהם כבר עכשיו משוכנעים מהאמת ולכן כדי לא לחשוף אותם לשקר צריך לשתוק כי הדיבור בזכות האמת יתמרץ את השקרנים לדבר את דברי השקר שלהם וכך האנשים הלא רציונלים יושפעו  לרעה מהשקרנים ויעברו מעמדת אמת אל עמדת שקר.

הטיעון הזה מניח מספר הנחות:

([1] שאנשים הם לא רציונלים במידה שתוארה לעיל או שמספר הלא רציונלים במידה שתוארה לעיל גבוה ממספר האנשים שאי הרציונאליות לא מגיעה עד כדי כך.

[2] שהאנשים הלא רציונלים האלה מחזיקים כבר עכשיו באמת לפיה מוצדקת אלהורות. כלומר רק לגביהם הטיעון חל 
 
[3] שהאנשים הלא רציונלים האלה יפסיקו להחזיק באמת [לפיה מוצדקת אלהורות] ויעברו להחזיק בשקר [שלא מוצדקת אלהורות] אחרי שייחשפו לטיעוני שקר ולא יועיל שהם יחשפו גם לטיעוני אמת כי הם ישתכנעו יותר מהשקר [או שמספר המשתכנעים מהשקר יהיה רב יותר ממספר הלא משתכנעים מהשקר]

ההנחות האלה הן הנחות אמפיריות, עובדתיות ולא ראיתי ראשית ראיה לנכונות ההנחות האלה.

הסיכון כאן הוא ששתיקה תגרום לאנשים שמחזיקים בדעות שקר [שאלהורות לא מוצדקת] להמשיך להחזיק בהם בלי שהם ייחשפו לטיעוני אמת וסיכון נוסף הוא שאנשים שמחזיקים בדעת אמת [שאלהורות מוצדקת] ישתכנעו מביטויי שקר לפיהם אלהורות לא מוצדקת מבלי שהם ייחשפו לדעות אמת שאלהורות מוצדקת.
 
מה לגבי הסיכוי שאנשים שמחזיקים בדעת שקר לפיה לא מוצדקת אלהורות ישתכנעו מטיעון האמת לפיו מוצדקת אלהורות או שאנשים מתלבטים ואגנוסטים ישתכנעו מטיעון האמת לפיו מוצדקת אלהורות ודווקא בגלל השתיקה וההימנעות מטיעון האמת  אז האנשים האלה לא ישתכנעו?  

לא ברור למה הסיכון הזה יותר נמוך מהסיכון שאת הצבעת עליו

בל נשכח שהמצב לפיו אלהורות פסולה כלומר דעה שקרית היא המצב הנוכחי ההתחלתי שרוב האנשים מאמינים בו. אם נשתוק אז המצב הזה יימשך עוד. הסיכוי היחיד שהמצב הזה ישתנה הוא שאנחנו נפרסם ביטויים לפיו מוצדק מצב אחר.

איך יהיו עוד אלהוריים אם אנשים לא ייחשפו לגישות לפיהן אלהורות מוצדקת? כדי שיהיו עוד אלהוריים צריך שאנשים יהיו בגישה שאלהורות מוצדקת וכדי שיהיו בגישה כזאת הם צריכים להיחשף לרעיונות כאלה. לכן, צריך סרטונים?

לפחות אפשר לומר אולי שגם אם לא ברור שחופש הביטוי מועיל לאמת לפחות אין ראיות שחופש הביטוי מזיק לאמת ואין ראיות ששתיקה והימנעות מחופש ביטוי מועילים לאמת.

לכן, גם אם טיעון גילוי האמת להצדקת חופש הביטוי לא משכנע עדיין לא משכנע הטיעון שחופש הביטוי מזיק לאמת. אבל ייתכן שחופש הביטוי לא מועיל לאמת במקרה הזה ומועיל  לאמת בנסיבות אחרות שבהן לא ברור מאליו מהי האמת.
 אבל לחופש הביטוי יש גם הצדקות שלא קשורות לגילוי האמת: שחופש הביטוי הכרחי לדמוקרטיה, שחופש הביטוי הוא ביטוי לזכות לאוטונומיה אישית, לכבוד האדם, לחופש וחירות.
 
 
 
 
לצפיה ב-'אבל זו הנקודה'
אבל זו הנקודה
08/01/2018 | 19:56
2
74
לא שייך מוצדק או לא מוצדק לעניין הזה.
אלהורות זו עמדה או תחושה אישית שאינה צריכה שום הצדקה.
ככל שתנסה להצדיק כך יהיו אנשים שיסתרו את ההצדקה.
הרי זה כמו שתנסה להצדיק למה אתה אוהב חורף ושונא קיץ או הפוך. אין לזה שום טעם ועצם הצורך בהצטדקות מציבה אותך בעמדת חולשה.



לצפיה ב-'מה שמוצדק הוא שאלהורות תהיה לגיטימית'
מה שמוצדק הוא שאלהורות תהיה לגיטימית
08/01/2018 | 21:26
1
72

אני לא מדבר על ההצדקה להחליט להיות אלהורי. אני מדבר על ההצדקה לכך שיש לבני אדם זכות ולגיטימיות להחליט שהם אלהוריים אם הם רוצים בכך.

אני חושב שעל זה מדבר הסרטון. לא לשכנע אנשים להיות אלהוריים, אלא שמי שרוצה להיות אלהורי אז לא מוצדק לגנות אותו על כך או לחשוב שהוא החליט החלטה בלתי מוצדקת או פסולה. 
 
לצפיה ב-'אני לא מאמין שצריך לעשות אישיו מהנושא'
אני לא מאמין שצריך לעשות אישיו מהנושא
23/01/2018 | 20:08
22
מישהו או מישהי לא רוצים להביא ילדים? בסדר. אני גם לא חושב, שהורים הם אנשים רעים. הם פשוט יותר מסוגלים להעניק מעצמם לדורות הבאים וזה בסדר. רק שלא יכריחו אותנו להיות כמותם. אגב, הייתי חבר של בחורה אלהורית. היא מאוד אהבה את האחיינים שלה, כאילו היו הבנים הביולוגיים שלה. תמיד שמרה עליהם ודיברה עליהם טובות. 
לצפיה ב-'סיפור על יד קלה על מרשם התרופה הפסיכיאטרית '
סיפור על יד קלה על מרשם התרופה הפסיכיאטרית
08/01/2018 | 13:07
2
79
את הסיפור הבא אני מביא כציטוט שכתב פסיכולוג שהוא עצמו קרא את הסיפור  באתר האינטרנט  mad in america. זהו אותו אתר שדליה כתבה בו את הטור שלה.  
 
"סיפורו של אב שמספר כיצד בתו בת ה-16 בישרה לו שהיא במשבר עקב פרדה מבן זוגה, אבל עומדת להתחיל בנטילת פרוזק ומקווה שזה יועיל לה. האב הגיב בתדהמה - למה צריכה בתו לקחת פרוזק בגלל משבר נורמלי ולא חריף במיוחד, כאשר הנערה ממשיכה להצטיין בלימודיה ומנהלת חיי חברה אינטנסיביים. הורי הנערה גרושים ולהם משמורת משותפת עליה. עמדת האם היתה שכדאי שהבת תעזר בפרוזק כדי להאבק במצוקתה. האב לא וויתר ויצר קשר עם הרופאה המטפלת כדי לברר את הסוגיה. התברר שרופאת הילדים שאבחנה חרדה קלה עד בינונית סברה שעל הנערה לעבור טיפול CBT ואם טיפול זה לא יועיל מספיק, אזי ייבחנו חלופות נוספות. התברר גם שהמטפלת כלל לא רופאה אלא אחות מטפלת (יש דבר כזה בארה"ב - אחיות שהוסמכו לאבחן ולרשום תרופות) עם מעט נסיון בתחום הנפשי. למשל, האחות כלל לא הייתה מודעת לסיכונים, בעיקר אצל מתבגרים, הכרוכים בנטילת פרוזק. כמו כן היא לא ראתה שום בעיה בכך שהמלצתה על הפרוזק היא בעצם מחוץ להתוויות שאושרו על ידי הFDA למתבגרים. כידוע, פרוזק אושר כתרופה לדיכאון ולא לחרדה. אמנם, לא נדיר שמטפלים רושמים פרוזק מחוץ להתוויות אבל אצל מתבגרים זה עלול להיות מסוכן. הסיכון הוא בעיקר ביצירת דחף אובדני או הגברתו של דחף כזה. גם מתברר שחלופת הCBT לא באמת נוסתה ולכן "זמנה" של התרופה טרם הגיע. הרופאה האחראית הגיבה על כך בטענה שהיא עדיין חושבת שעל הנערה להתחיל בנטילת פרוזק. כאשר האב ביקש להעביר את בתו מטיפולה של הרופאה הנוכחית לטיפולה של רופאה אחרת, הגיבה הרופאה באומרה שהיא אינה מעונינת להמשיך בטיפול בנערה. 

בשלב הזה הועברה הנערה לבדיקה של פסיכיאטר מומחה שסבר שאכן בהינתן האיבחון, אין צורך בתרופה. הוא גם סבר שכל התהליך לא היה תקין. 

הסיפור אולי ייראה כפרשיה נדירה. כלל וכלל לא. בימנו סיפורים כאלה שכיחים ביותר. היד הקלה על התרופות היא מחזה נפוץ. קשה לך בלימודים? קח תרופה. קשה לך בעבודה? קח תרופה. קשה לך כי אדם שיקר לך הלך לעולמו? קח תרופה. אנחנו שבויים בידי מקצוע - הפסיכיאטריה - שאיבד את ערכיו ומצפנו ובידי יצרני תרופות שהחמדנות היא אשר מנחה אותם."
 
לצפיה ב-''
12/01/2018 | 02:32
4
לצפיה ב-'נטילה ממושכת של התרופה ממשפחת פרוזאק יכולה'
נטילה ממושכת של התרופה ממשפחת פרוזאק יכולה
28/01/2018 | 21:53
22
לגרום לתופעות לוואי כמו אנמיה. זה מקטין את כמות הדם בגוף עד שהאדם
מקבל סחרחורת והקאות.
לצפיה ב-'מזמן לא ביקרתי כאן'
מזמן לא ביקרתי כאן
07/01/2018 | 20:54
9
233
הפורום הזה מילא תפקיד חשוב בחיי לפני כעשור, ופה הכרתי שתיים מחברותיי הטובות. שמחתי לראות שעדיין הפעילות פה רוחשת. רואה פה רק מעטים מתקופתי.
האמת היא שבאתי גם לשתף במאמר שכתבתי באתר אמריקאי חשוב.
מקווה שזה בסדר:
לצפיה ב-'וירצייייי '
וירצייייי
07/01/2018 | 21:21
1
102
שנים :)
משלומך?
לצפיה ב-'היי! יש כמה דברים יציבים בחיים האלה'
היי! יש כמה דברים יציבים בחיים האלה
07/01/2018 | 21:49
105
כל חיי פרושים כספר הפתוח בבלוג שלי ובפייס. כיף להיפגש :)
לצפיה ב-'ועכשיו אחרי שקראתי - מחזקת את ידייך במאבק החשוב.'
ועכשיו אחרי שקראתי - מחזקת את ידייך במאבק החשוב.
07/01/2018 | 21:28
1
49
לצפיה ב-'תודה רבה! '
תודה רבה!
07/01/2018 | 21:50
25
לצפיה ב-'אהלן דליה'
אהלן דליה
07/01/2018 | 21:33
1
84

מאמר חשוב באתר חשוב האתר  Mad in America  של רוברט וויטקר שהתארח בישראל והיינו בכנס שנערך לכבודו ולכבוד הפרסום של המהדורה העברית של ספרו "אנטומיה של מגפה".  

יישר כוחך במאבק הצודק 
 
לצפיה ב-'תודה, חבר! שמחתי להכיר אותך יותר בעוד ממד '
תודה, חבר! שמחתי להכיר אותך יותר בעוד ממד
07/01/2018 | 21:52
30
לצפיה ב-'שלום דליה, נהניתי מאוד להאזין לך בראיון אצל קרן נויבך'
שלום דליה, נהניתי מאוד להאזין לך בראיון אצל קרן נויבך
08/01/2018 | 09:10
2
76
לפני כמה שבועות. נוקב וחזק מאוד.
לצפיה ב-'אורלנדה! יקרה. גם אותך אני זוכרת היטב '
אורלנדה! יקרה. גם אותך אני זוכרת היטב
08/01/2018 | 09:20
1
72
תודה רבה על מה שכתבת.
נראה לי שאשאר פה שוב.
כל כך נעים לקבל פרגון ותמיכה.
לצפיה ב-'זה היה סופר חשוב. גם העניין של ההסתכלות'
זה היה סופר חשוב. גם העניין של ההסתכלות
08/01/2018 | 09:30
65
גם זה שאמרת שהמערכת עושה הכל כדי להעמיק סבל, נתת את הדימוי ההוא מעולם אחר, על במקום לעזור, רק מקשים. נורא. אלה דברים שכלל לא הייתי מודעת להם.

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא קניות באינטרנט
אירוח בנושא קניות...
מומחית לקניות ברשת עונה לכם על כל השאלות הנוגעות...
אירוח בנושא קניות באינטרנט
אירוח בנושא קניות...
מומחית לקניות ברשת עונה לכם על כל השאלות הנוגעות...
אירוח בנושא התמודדות ההורים עם ילד רגיש
אירוח בנושא התמודדות...
פסיכולוגית ומדריכת הורים מייעצת ועונה על שאלות...
אירוח בנושא התמודדות ההורים עם ילד רגיש
אירוח בנושא התמודדות...
פסיכולוגית ומדריכת הורים מייעצת ועונה על שאלות...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ