לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1400514,005 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'האם יש תנועה לנרמול השפה העברית (בניגוד לאקדמיה)?'
האם יש תנועה לנרמול השפה העברית (בניגוד לאקדמיה)?
15/04/2019 | 20:25
1
38
אני מחפש להצטרף לתנועה חברתית אשר מטרתה להחזיר את יוצאי הדופן שבשפתנו לתלם. כגון סיומות של נקבה לזכרים - ארונים ומפתחים במקום ארונות ומפתחות או להיפך - ביצות ויונים במקום ביצים ויונים.
 
האם קיימת תנועה כזו?
לצפיה ב-'מציע לקרוא לתנועה לכשתוקם: תנועת דון קישוט.'
מציע לקרוא לתנועה לכשתוקם: תנועת דון קישוט.
19/04/2019 | 12:32
4
לצפיה ב-'אבא שלו, אבא שלה'
אבא שלו, אבא שלה
12/04/2019 | 22:55
1
32
סבא שלה: סבה. סבא שלו: סבו.
סבתא שלה: סבתה. סבתא שלו: סבתו.
אמא שלה: אמה. אמא שלו: אמו.

למה האב יוצא דופן? (אביה, אביו ולא אבה, אבו)
לצפיה ב-'ברור שההטיה לא באה ממילת אב אלא ממילת אבי או אחי'
ברור שההטיה לא באה ממילת אב אלא ממילת אבי או אחי
15/04/2019 | 20:07
15
ברור שההטיה לא באה ממילת אב אלא ממילת אבי או אחי
כמו שאומרים אבי האומה או אחי הדוב. וזה נשמע לי לשון יותר משנאית, למרות שהדבר כתוב בתורה - "ואביו שמר את הדבר".
לסבך את העניין עוד - לשון רבים תהיה אבותיו - מאין זה בא?
לצפיה ב-'למה "איבר" ולא "מימד"? על שאלה שמפריעה לי ולרבים...'
למה "איבר" ולא "מימד"? על שאלה שמפריעה לי ולרבים...
14/04/2019 | 12:21
33
בוקר טוב
ללקוחות רבים (וגם לי אישית) מפריעה ההתעקשות על איות ממד ללא י' (וכן מצר ולא מיצר וכיוב'), ואני לא מבינה למה בכללי הכתיב המלא החדשים עדיין אין שינוי ולגיטימציה ל"מימד" למרות שהמילים איבר, איבר, היכל, ... פיגם, פסיפס, צירי, קיסם, שיזף, (ראו מועתק מהכללים, למטה), שגם בהן אני לא רואה שהי' שורשית באיזושהי צורה, כן מקבלות לגיטימציה לרישום עם י'.  
 
מישהו יודע מה ההבדל בין איבר למימד מבחינה זו? למה איבר, היכל כן הולך עם י' וממד, מצר לא? 
 
כלל – תנועת e 1 .בדרך כלל אין כותבים יו"ד לסימון התנועה e ,כגון אזור, נכר )נ כ ר(, ממד )מ מ ד(, מרב )מ ר ב(, מצר )מ צ ר(,22 בהמה, זהה )ז הֶּ ה(, גאה )ג אֶּ ה(, לאה )ל אֶּ ה(, מרוץ )מ רו ץ(, מחוש )מ חו ש(, אפוא; זהות )זֶּהּות(; תצא, נדע; דקן )ד ק ן(, תזה, מתמטי. 2 .כותבים יו"ד במקרים האלה: (א) אם היו"ד היא חלק ממבנה המילה. למשל: יו"ד שורשית, כגון מיתר, תימן, הישיר; ריק, בין, ביצה , ביתו; אי וכן א י, ) איפה, אילו, כיצד וכיו"ב(; נהניתי, נאפית, םהראית , תבנינה; יו"ד המייצגת אל"ף שורשית: מהימן (מ ה ימ ן) , מימרה (מ ימ ר ה) , מירכה (מ יר כ ה) , רישה ;(ר יש ה) יו"ד בנטיית הרבים, כגון בני- בניך בניה בנותיָך בנינו בניכם בנותיכם, וכן שמימי, שתים-עשרה יו"ד ב ; נטיית מילות יחס על דרך הרבים: לפני- לפניך לפנינו לפניכם, בלעדי- בלעדיך בלעדינו וכן במילים ; איבר, היכל, עירז , כילף, םועיר , פיגם, פסיפס, צירי, קיסם, שיזף ; במילים לועזיות – יו"ד המייצגת את הדו תנועה ־ eu ביוונית, כגון ניטרלי, איקליפטוס, אירופה.
לצפיה ב-'שורשים שמתחילים בוי"ו'
שורשים שמתחילים בוי"ו
13/04/2019 | 20:06
29
אני לא מצליח להעלות על דעתי עוד שורשים שמתחילים בוי"ו חוץ מ וו ו ותר.
אילו עוד יש?
תודה מראש
לצפיה ב-'ברוח הבחירות הגיע הזמן להכניס קצת פוליטיקה לפורום'
ברוח הבחירות הגיע הזמן להכניס קצת פוליטיקה לפורום
12/04/2019 | 21:14
1
38
כשמישהו עוסק בנושאים כלכליים אומרים שהוא עוסק בכלכלה, כשמישהו עוסק בנושאים ביטחוניים אומרים שהוא עוסק בביטחון, מה אומרים על מישהו שעוסק בנושאים מדיניים? שהוא עוסק במדיניות? הרי מדיניות זה מושג כללי שמתאים לכל תחום.
לצפיה ב-'מדינאות, לא מדיניות.'
מדינאות, לא מדיניות.
25/04/2019 | 23:55
4
לצפיה ב-'מהן הדקויות בין מוזר למופלא?'
מהן הדקויות בין מוזר למופלא?
12/04/2019 | 14:47
3
25
מקווה שלא תענו לי שמוזר זה אחר
ומופלא = מעורר פליאה.

לצפיה ב-'במילון ספיר המקוון והחינמי כבר בדקת?:)'
במילון ספיר המקוון והחינמי כבר בדקת?:)
12/04/2019 | 16:50
1
26
לטעמי והבנתי מופלא הוא בהקשר חיובי בעוד שמוזר הוא בהקשר שלילי.
לצפיה ב-'תודה.'
תודה.
12/04/2019 | 17:18
21
אז בכל מקרה שאין הקשר - יש לפנות למילון ספיר?!
לצפיה ב-'מילים שונות'
מילים שונות
26/04/2019 | 00:01
10
וגם התרגום שלהן ללעז שונה כמובן.
אולי יעזור לך ללכת לתרגום ושם ההבדל יישמע לך יותר מודגש.
 
מצד שני במופלא יש משהו מוזר ובמוזר יש משהו מופלא.
לצפיה ב-'משפט ערטילאי'
משפט ערטילאי
13/04/2019 | 09:32
30
שלושה דגים; האם אני יכול לשים נקודה אחרי שתי המילים האלה? האם אולי זהו משפט ערטילאי שמני?
לצפיה ב-'באיזה תאריכים בשנה פסח אמור להיחגג?'
באיזה תאריכים בשנה פסח אמור להיחגג?
11/04/2019 | 21:50
16
35
כיום חוגגים פסח החל מט"ו בניסן ועד כא בניסן (כולל). 
זה מתבסס על פסוק בתנ"ך ואשמח לדון דוקא בצד הלשוני של הדברים.
שמות יב, 18:
בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב: שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ:
 
מה אתם מבינים מהפסוק הנ"ל?
 
להבנתי, מכיון שביהדות היום מתחיל מהלילה (לילה יום, לילה יום, ולא יום לילה, יום לילה), לכן זה היה אמור להיות מליל י"ד ועד ליל כ"א, ולא מליל ט"ו ועד ליל כ"ב. לא כך?
 
 
לצפיה ב-'שאלה יותר פרשנית מלשונית. ובכל זאת,'
שאלה יותר פרשנית מלשונית. ובכל זאת,
12/04/2019 | 00:25
3
24
ערב הוא הזמן שבו השמש פונה אל עבר המערב, כלומר מחצות היום,  ועד תום שקיעת החמה.
ואכן לפי המסורת ההלכתית החובה לכלות השאור מהבית חלה בחצות היום שלפני הפסח (ומדרבנן שעה אחת לפני חצות היום). כך השאור נעדר מהבית מתחילת הערב של יום הארבעה עשר, ועד סוף הערב של היום העשרים ואחד (סך הכול שבע ורבע יממות).
 
נ"ב, וכן ביום הכיפורים:
אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם....
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.
לצפיה ב-'הפסוק תחילה מדבר על אכילת מצה'
הפסוק תחילה מדבר על אכילת מצה
12/04/2019 | 07:07
2
20
בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב.
כולנו מסכימים שלא אוכלים מצה בערב פסח (בי"ד ביום), אלא בלילה שאחרי 14.
 
ההוכחה שלך מיום הכיפורים חותכת, ומראה שבאמת זו שפת התנ"ך (וכנראה באופן ישיר אנחנו מושפעים ממנה, כפי החילוק שטריליאן הציגה). תודה רבה
לצפיה ב-'טוב'
טוב
12/04/2019 | 14:24
1
15
אך מכיוון שלערב יש התחלה וסוף, תמיד אפשר לומר שבערב, עם תום הערב - לאחר ששקעה השמש במערב, השמש מעריבה מעבר לאופק, ואז אוכלים מצות (וכן מצאנו פסוקים שונים המתייחסים לערב כאל זמן החשכה שבא עם ערבו של יום:  וּבָעֶרֶב חָתַרְתִּי לִי בַקִּיר בְּיָד בָּעֲלָטָה או: בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה). אלה מונחים לא חתוכים - מחצות ועד השקיעה, ולעתים הלילה נגרר, אך המונח "ערב", גם כשהוא כולל את שעות החשכה, תמיד מתייחס אל היום שלפניו - ערבו של יום. וכשפסוקים שונים נוקטים בשיטת זמן שונה (וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל), כך היא דרכה של שיטת הפרשנות ההלכתית ביישוב פסוקים.
 
לצפיה ב-'תודה על ההסבר:)'
תודה על ההסבר:)
12/04/2019 | 16:41
4
לצפיה ב-' האם ידוע לכם על קשר אטימולוגי בין מוחק למוחה?'
האם ידוע לכם על קשר אטימולוגי בין מוחק למוחה?
12/04/2019 | 07:42
5
10
לצפיה ב-'דומני'
דומני
12/04/2019 | 14:29
4
31
שקראתי מאמר (או יותר נכון פרק בספר), שעוסק בקשר הזה (וכן בקשר ל"מחא" ואולי גם "למחץ" מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו). אך איני זוכר כעת היכן.
לצפיה ב-'קוטשר מתייחס לזה ב"מלים ותולדותיהן", עמ' 48 והלאה'
קוטשר מתייחס לזה ב"מלים ותולדותיהן", עמ' 48 והלאה
12/04/2019 | 15:10
2
11
לצפיה ב-'כנראה משם מוכר לי. תודה, ראובן.'
כנראה משם מוכר לי. תודה, ראובן.
12/04/2019 | 15:25
20
ואם אני זוכר נכון (ייתכן שלא) הוא לא מזכיר שם את הדמיון בין הצמד מחץ-מחק לצמד ארץ-ארקא (דמיון שנראה לי מתבקש).
לצפיה ב-'תודה ראובן '
תודה ראובן
12/04/2019 | 16:42
4
לצפיה ב-' תודה איתי'
תודה איתי
12/04/2019 | 16:42
7
לצפיה ב-'מה ההסבר למה שאירע בגזרת ל"ה (או ל"י) למילים מסוימות?'
מה ההסבר למה שאירע בגזרת ל"ה (או ל"י) למילים מסוימות?
12/04/2019 | 16:48
4
14
הודאה והודיה, מדובר באותם מילים בדיוק מאותם שורשים בדיוק, ואני לא מדבר על המשמעויות החדשות שניתנו מאוחר יותר בעקבות ההבדלים, אני מדבר על המקור שבו הן שוות וההבדל הוא בהשמה של יו"ד (הודיה) או בהשמה של אל"ף (הודאה). מה קרה שם? ומדוע דוקא במילים מסוימות משם (כמו הודיה) כנ"ל? (השוו: נחה, נחייה ונחיתה? לפה, לפִיתה לְפייה?)
ושאלת השאלות מה מבין הצורות נחשב לצורה מוקדמת יותר?
לצפיה ב-'הידמות חלקית'
הידמות חלקית
12/04/2019 | 17:55
3
22
לתנועה האחורית הנמוכה המסומנת בקמץ (היו״ד לעומת זאת הוא עיצור גבוה וקדמי).
יש מאמר של יוחנן ברויאר על הנושא, תוכל למצוא בדף הפרסומים שלו באתר האוניברסיטה העברית. דומני שיש גם מאמרון קצר המבוסס על כך באתר האקדמיה ללשון.
לצפיה ב-'תודה איתי'
תודה איתי
14/04/2019 | 23:55
2
12
ניסיתי לחפש את הדף הזה שבו מופיע הפרסום שלו ולא הצלחתי למצוא, אשמח אם תסייע לי להבין היכן זה נמצא בדיוק.
 
לצפיה ב-'כאן:'
כאן:
15/04/2019 | 01:03
1
14
 
ורשימת פרסומים ומאמרים של אותו מחבר:
 
לצפיה ב-'תודה רבה איתי!'
תודה רבה איתי!
16/04/2019 | 15:21
2
לצפיה ב-'אנחנו עושים בסדר בסדר...'
אנחנו עושים בסדר בסדר...
29/04/2019 | 12:17
6
נתחיל מן העובדות:
בפסח שני חגים.
א. חג הפסח. ביד' ניסן בערב (סוף היום). בו מקריבים את קרבן פסח.
ב. חג המצות. מליל טו' ניסן עד סוף כא'. בו אוכלים מצות.
זה ברור ב(ויקרא כג ד..): "ב14 לחדש בין הערביים פסח לה'. וב15 יום לחודש הזה חג המצות לה' שבעת ימים מצות תאכלו".
 
עתה לפסוק שלך. הוא עוסק בחג המצות.
אולם, זה החג הראשון הכתוב בתורה. לכן פה ה' כותב אם הימים של החגים הם כמו בריאת העולם- לילה ואז יום, או אולי כדרך בני אדם- יום ואז לילה.
 כתוב שני דברים:
א. "בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב:"
ב. "שִׁבְעַת יָמִים"
בלי א- לא נדע אם 'ימים' זה לילה ויום או יום ולילה.
בלי ב - לא אדע אם 'ערב' זה תחילתו או סופו. כתוב ימים אז אני יודע שמדובר בימים שלמים כלומר מסוף ערב 14 עד סוף ערב 21.
 
[לא ניתן לכתוב ב-א 'בלילה' כי גם אז נשאל 'מתי בלילה'. ולא כתוב 'מצאת הכוכבים' כי זאת עברית חדשה. גם התורה לא טורחת להאריך בהלכות שמבחינתה הן ברורות. עתה היא כתבה את זה בדרך שלא 'תהרוס' את הסיפור.]
 
מקוה שתשובתי מרצה.
לצפיה ב-'תנועה חוצצת'
תנועה חוצצת
11/04/2019 | 15:00
30
אני לא מוצא הגדרה מדוייקת לתנועה חוצצת. מישהו בבקשה יכול לעזור לי?
תודה רבה מראש
לצפיה ב-'חידושי מילים בעברית'
חידושי מילים בעברית
10/04/2019 | 10:27
2
46
שלום רב,
מאמר שלי על המילה פרפר.
https://hadarperry.wordpress.com/2019/04/07/פרפר/?fbclid=IwAR3oglGKM_CNt8gw8EihoUmTZmh4LPKCZGLwmK828U56I79WzERgDLze-SY#more-67151
לצפיה ב-'ויש גם'
ויש גם
11/04/2019 | 00:43
1
56
רפרפים שהם משפחה של פרפרים, והמילה "רפרף" מתכתבת כמובן גם עם "פרפר" וגם עם הפועל לרפרף.
אני לא מכיר מילה לפרפר בספרות העברית הקדומה, וזה תמוה בעיניי -
חרק בולט שכזה ואף לא מילה?
(ציפורת הכרמים שבחז"ל אינו פרפר, ורק בעת החדשה  קיבל משמעות זו.
יש כמובן "עש", אך זו אינה מילה כללית לפרפר ואף לא ברור כלל שהמילה "עש" בתנ"ך ובחז"ל משמעותה כבימינו).
 
לצפיה ב-'העש'
העש
30/04/2019 | 00:22
4
עש בתנ"ך זה חרק ההורס בגדים ולא פרפר. נראה לי זה גם מה שמתכוונים היום.
לצפיה ב-'מה פירוש המילה מיצוב שלא בהקשר פרסום מוצרי צריכה '
מה פירוש המילה מיצוב שלא בהקשר פרסום מוצרי צריכה
08/04/2019 | 00:26
2
30
נתקלתי במשפט הבא על נפש האדם בראי היהדות:" בגלל המיצוב שלה בין חומר לרוח היא גם ניזונה מדברים גשמיים ככתוב בתהילים:' ולחם לבב יסעד אנוש'.
 
מהמשפט הסקתי שמיצוב זה איפיון/ מיקום אבל לא מצאתי את הפירושים הללו במילון
 
לצפיה ב-'נשמע לי'
נשמע לי
09/04/2019 | 13:43
1
28
כמו מילה מנופחת שנועדה לנפח רעיון (אם כי לא מן החוכמה לבקר על סמך משפט אחד).
מן הסתם כוונת המשורר ל"מיקום" +  "מצב".
לצפיה ב-'כן זו בהחלט מילה שהוסיפה פלצנות למשפט:) תודה'
כן זו בהחלט מילה שהוסיפה פלצנות למשפט:) תודה
09/04/2019 | 14:04
8
לצפיה ב-'מספר שאלות '
מספר שאלות
07/04/2019 | 10:35
15
20
לצפיה ב-'"שלושה פעמים" האמנם פסול לחלוטין?'
"שלושה פעמים" האמנם פסול לחלוטין?
07/04/2019 | 10:42
2
30
נהוג לומר ש"פעם" היא נקבה, ולכן כשידיד טוב (דובר עברית מצוינת) שלח לי פעמיים הודעת Whatsapp שבה כתוב משפט עם "שלושה פעמים", והבחנתי שזה לא מקרי... שאלתי אותו אם הוא מודע לכך שפעם זה נקבה, הוא שלח לי צילום מסך מספרו של הרמב"ם (הלכות תפילין ומזוזה פרק שביעי) ששם כתוב "שלושה פעמים" והוסיף שכל הודעתו היתה להפנות אותי למה שחשף:)
 
אחרי בדיקות הבנתי שזו לא טעות דפוס אלא היא מופיעה כך בכמה מהדורות ובין היתר במהדורה שעורכה הראשי הוא יחיאל קארה מהאקדמיה. הייתי שמח לדעת ולהבין על מה מתבססת לשון חכמים שנוקטת "פעם" בלשון זכר כשבתנ"ך הכל מלא בלשון נקבה.
לצפיה ב-'זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה'
זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה
07/04/2019 | 17:17
1
14
לצפיה ב-' חזק! לא ידעתי שיש התייחסויות שונות בתנ"ך למילה פעם.'
חזק! לא ידעתי שיש התייחסויות שונות בתנ"ך למילה פעם.
07/04/2019 | 18:46
8
לצפיה ב-'כמה מכם יודעים שצריך לומר נְיַר ולא נִיַר?'
כמה מכם יודעים שצריך לומר נְיַר ולא נִיַר?
07/04/2019 | 10:45
3
28
מעולם לא שמתי לב שמישהו אמר נְיר (nyar) בדיפתונג של ני. תמיד השמיעה שלי הייתה נִיַר (niyar). לאחרונה נחשפתי במקרה דרך המילון לכך שצריך לומר נְיַר.
לצפיה ב-'ברור'
ברור
07/04/2019 | 21:14
1
24
אמנם קשה לבטא שווא בראש מילה, בייחוד לפני יו"ד, אבל המשקל די מוכר: כפר, שטר, קלף, גמר וכו' 
לצפיה ב-'אבל זה שווא נע (neyar)'
אבל זה שווא נע (neyar)
08/04/2019 | 06:52
19
האם לדעתך גם כזה שווא (=נע) קשה לבטא בתחילת מילה?
לצפיה ב-'מי בכלל אומר niyar?'
מי בכלל אומר niyar?
26/04/2019 | 00:13
5
לצפיה ב-'האם קיים שם עצם במשקל של דְּיוֹ או שזה משקל יחידאי? '
האם קיים שם עצם במשקל של דְּיוֹ או שזה משקל יחידאי?
07/04/2019 | 10:48
4
24
לצפיה ב-'בלו, תאו, לא בטוח שיש קשר ביניהן'
בלו, תאו, לא בטוח שיש קשר ביניהן
07/04/2019 | 21:08
2
17
לצפיה ב-' זה בהכרח אמור להעיד על כך שמקור המילה לא בעברית?'
זה בהכרח אמור להעיד על כך שמקור המילה לא בעברית?
08/04/2019 | 06:54
1
21
לצפיה ב-'"אם זה נראה מוזר, זה כנראה ממקור זר" (כלל שהמצאתי)'
"אם זה נראה מוזר, זה כנראה ממקור זר" (כלל שהמצאתי)
08/04/2019 | 17:04
10
לצפיה ב-'יש כמה'
יש כמה
30/04/2019 | 00:31
7
יש בתנך אבן שְׁבוֹ
באמת בהטיות זה מוזר בתכלית.
הדיו שלי... דיויי?
שלך... דיואך?
לצפיה ב-'האם יש מינוח והסבר לתופעה הבאה שבה היו"ד 'נחה'?'
האם יש מינוח והסבר לתופעה הבאה שבה היו"ד 'נחה'?
08/04/2019 | 07:00
19
"יְמוֹת המשיח הגיעו..."
אבל לעומת זאת:
"נשאיר את זה לִימוֹת" ו(לא לִיְמות המשיח).
 
"מדינת יִשׂראל" וכן "חוזרים לְיִשׂראל" (ולא לִישְׂראל).
 
מה פשר הדברים?
לצפיה ב-'שאלה טכנית על ניקוד בחלונות למי שמתמצא'
שאלה טכנית על ניקוד בחלונות למי שמתמצא
08/04/2019 | 07:42
28
באתר השפה העברית יש הדרכה טובה איך לְנַקֵד בחלונות (ראו כאן: https://www.safa-ivrit.org/alphabet/howto_win.php). יש שם הסבר איך לנקד אות רפֿה (alt+0207). הבעיה היא שזה עובד אך ורק באותיות בֿכֿ"פֿ, בשאר האותיות, לא. (כמובן שזה לא שימושי לשפה המדוברת ביום יום, אבל יש לזה שימושים נוספים - כמו בטקסטים ערביים הכתובים בעברית ועוד). אולי אתם מכירים דרך לסמן רפה בחלונות?
לצפיה ב-' עֲבָדָה זו לא רוסית! '
עֲבָדָה זו לא רוסית!
08/04/2019 | 21:22
21
"אני רוצה עֲבָדָה" זה משפט תקין ודקדוקי לחלוטין. אין בו כל פסול!
המילון ההיסטורי מביא כמה וכמה מובאות המתעדות מילה זו. ולפי דבריו משמעותה "מלאכה / עשייה".
לצפיה ב-'בעל או עם צרכים מיוחדים'
בעל או עם צרכים מיוחדים
03/04/2019 | 15:23
25
שלום,
אשמח לדעת מה נכון לומר
בעל צרכים מיוחדים או עם צרכים מיוחדים.
תודה
לצפיה ב-'שלום איך אומרים לקרב או להקריב?'
שלום איך אומרים לקרב או להקריב?
03/04/2019 | 19:31
55
במשמעות של לצמצם מרחק ממשהו למשהו אחר
לצפיה ב-'מחקתיו ?'
מחקתיו ?
02/04/2019 | 20:04
31
קולגה אמרה לי  : 
"שלחתי את המייל. זה המייל שיאיר הגיב אליו ואז אתה הגבת עליו"
 
אז כתבתי לה : 
"יכול להיות שמחקתיו. סליחה"
 
ענתה לי : 
"אין כזאת מילה"
 
האמנם ?
 
אשמח לתשובה. האם אין מילה כזו ?
 
 

 
 
 
 
לצפיה ב-'שלום - שאלה בנוגע למילה מסויימת בעברית'
שלום - שאלה בנוגע למילה מסויימת בעברית
01/04/2019 | 23:11
40
אני מנסה לתרגם טקסט מצרפתית לעברית אבל צרפתית יש לה כמה מילים שבעברית נוכל למצוא אחת או שתיים שהן תרגום מילולי בלבד...אבל מה לגבי מילה שיש לה משמעות עמוקה יותר כמו הבנה?
 האם יש מילה בעברית שמביעה הבנה באופן עמוק? (לא מחושב ומנטלי - ההפך ממנה).
לדוגמא: Je réalise - התרגום המילולי יהיה "אני מבין", אבל מבחינת התוכן זה לא עובד.
תודה מראש לעונים
לצפיה ב-'שאלות (אני כבר מתבייש להטריד אתכם, אבל לא הביישן למד:)'
שאלות (אני כבר מתבייש להטריד אתכם, אבל לא הביישן למד:)
31/03/2019 | 00:18
26
160
לצפיה ב-' האם המילה "עמדי" יכולה להתרבות?'
האם המילה "עמדי" יכולה להתרבות?
31/03/2019 | 00:21
2
22
האם אפשר לרבות את מלת היחס "עמדי" בדומה ל"עִמִי" (=עִמָנו) אולי - עִמָדֵנוּ?
לצפיה ב-'יכולה. רק עם דגש במ"ם.'
יכולה. רק עם דגש במ"ם.
31/03/2019 | 18:03
1
10
לצפיה ב-'תודה. אגב במילון ההיסטורי מצאתי תיעוד להיקרות אחת בלבד!'
תודה. אגב במילון ההיסטורי מצאתי תיעוד להיקרות אחת בלבד!
31/03/2019 | 20:28
7
לצפיה ב-'מדוע 'פך' הופך ל'פכּים' ולא נשאר פכים?'
מדוע 'פך' הופך ל'פכּים' ולא נשאר פכים?
31/03/2019 | 00:24
14
מה הסיבה שהמילה פכּים עם כף דגושה בעוד שבצורת היחיד שלה היא פךְ?
אני פשוט מנסה להבין את ההיגיון של הכנסת הדגש, האם זה דגש משלים (פככים?)? האם אתם מכירים מילים אחרות דומות?
לצפיה ב-' קַרחי או קִרחי?'
קַרחי או קִרחי?
31/03/2019 | 00:27
4
21
האם אתם מבינים או יודעים על פי מה קבע מילון ספיר שהאיזכור מימי הביניים של המילה קרחי נוקדה בפתח ולא בחיריק? אולי על פי אנלוגיה למילים אחרות דומות?
 
"קַרְחִי:
כּמו קֶרַח: המֵימות הקַרחִיים והשִלגִיים הם עָבים (ספרות ימי הביניים)"
לצפיה ב-'כמו מלך - מלכי, כלב -כלבי'
כמו מלך - מלכי, כלב -כלבי
31/03/2019 | 18:15
3
9
תלוי במשקל הקדום: מַלכי אבל סִפרי.
לצפיה ב-'המילה קרחי שעליה כתבתי אינה עם כינוי הקניין'
המילה קרחי שעליה כתבתי אינה עם כינוי הקניין
31/03/2019 | 20:33
2
12
קרחי הוא תואר במובן של icy
"המימות הקרחיים..."
האם אתה מתכוון לומר שניתן לעשות אנלוגיה בין שמות תואר למילים עם כינויי הקניין?
לצפיה ב-'רק רפרפתי על דבריך ולא שמתי לב שדיברת על שם תואר.'
רק רפרפתי על דבריך ולא שמתי לב שדיברת על שם תואר.
01/04/2019 | 00:11
1
14
אבל כן. ניתן להשוות ש"ע + כינוי חבור לשם תואר מהבחינה הזו. כי שניהם בסופו של דבר הם מילים בנטייה של צורת היסוד.
לצפיה ב-'תודה איתי:)'
תודה איתי:)
01/04/2019 | 03:11
3
לצפיה ב-' למה מסך > מַסַכּים, ולעומת זאת כרך > כרכים?'
למה מסך > מַסַכּים, ולעומת זאת כרך > כרכים?
31/03/2019 | 00:57
11
מה ההיגיון העומד מאחורי ההבחנה בין שני המקרים?
לצפיה ב-'השוא בציווי "שְנִי!" (sleep!) הוא נע או נח?'
השוא בציווי "שְנִי!" (sleep!) הוא נע או נח?
31/03/2019 | 09:16
14
21
לפי השיטה ששמעתי בעבר אם רוצים לדעת אם זה נע או נח מה שצריך לעשות זה להטות את הפועל לזמן עבר, ואם יש באות הזאת תנועה אז זה שוא נע. האמנם? במקרה הזה, זה יישמע קצת מוזר לומר שְׁנִי (כי זה נשמע כמו שֵׁנִי- second). 
לצפיה ב-'שווא נע'
שווא נע
31/03/2019 | 18:16
10
24
שווא בתחילת הברה הוא שווא נע, שווא בסוף הברה הוא שווא נח.
כאן זו תחילת הברה.
לצפיה ב-'זאת אומרת '
זאת אומרת
31/03/2019 | 20:34
9
17
ששוא בתחילת מילה הוא תמיד נע?
יחד עם זאת אני מסתפק אם במילה "קצת" או "מעט" האות הראשונה בכל אחת מהן נחשבת תחילת הברה כדי שיהיה אפשר לקרוא אותן בשוא נע. (ketsat vs. ktsat)
לצפיה ב-'בהחלט'
בהחלט
01/04/2019 | 00:16
8
15
שווא בתחילת מילה תמיד פותח הברה ותמיד נע.
כך גם במילים "מעט" ו"קצת" (בעברית המודרנית אנחנו נוטים להניע את השווא במילה "מעט" בגלל האות הגרונית העוקבת, להניח את השווא במילה "קצת". אבל במקור בשתי המילים באה תנועה אחרי השווא,ולכן הוא מוגדר כשווא נע.) 
לצפיה ב-'אם ככה'
אם ככה
01/04/2019 | 03:20
7
23
צריך לומר:
דברים קטנים ודברים גדולים מצטרפים- dEvarim gEdolim udEvarim Ketanim
כלום, כלומר פְּסוק פְּסוּקך - kElum, kElomar, pEsok, pEsukkha
שְׁנתך עריבה- shEnatkha
 
הבנתי אותך נכון?
לצפיה ב-'כן, אך השמטת מעט'
כן, אך השמטת מעט
01/04/2019 | 03:58
4
17
השמטת את השווא הנע השני שב"פסוקְך" וב"שנתְך".
לגבי "ודְברים" זו שאלה אם מדובר בשווא נע או אולי נח (שווא נח מהסוג המכונה "מרחף", שאחריו באה בי"ת לא דגושה, שריד לתנועה שהייתה שם בתקופות רחוקות יותר) .
השאלה מהי חלוקת ההברות:
u-de-va-rim או שמא: ud-va-rim.
לצפיה ב-'מדוע'
מדוע
01/04/2019 | 04:48
3
17
השוא השני הוא גם כן שווא נע במילה פסוקך ובמילה שְנתְך? (pEsukEkha, shEnatEkha)
כלומר, את הסיבה לראשון הבנתי, אבל מה הסיבה לשני?
 
בנושא של המילה דברים ייתכן שזה עניין של מסורת ודיאלקט, אני יודע למשל שבקרב עדות המזרח קוראים את זה כשוא נע ("והיו הדברים") ולמיטב ידיעתי -על סמך הקלטות ישנות ששמעתי- כך היא בעברית הקלאסית הישנה שהייתה בתחילת היישוב. ראה כאן לדוגמה: "והיו הדברים"- https://youtu.be/u4CmxOxX31k?t=51, וכן נוסח תימני כאן- https://youtu.be/4hN9_oRyq0U?t=22. לעומת זאת, לפי הרושם האישי שלי, בקרב עדות אשכנז המשמרים את ההגיה האותנטית השוא באופן כללי תמיד היה נח, לפחות בקרב הציבור הכללי (ולא על 'דקדקנים' נקודתיים). מאידך גיסא - ראה כאן http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song/pages/son... נוסחאות קריאה שלכאורה מתיימרות להיות נוסח אשכנז (אשכנזי-ישראלי?) וקוראים את זה כשוא נע. אשמח אם תתקן אותי אם לדעתך טעיתי בדבריי.  
לצפיה ב-'כי'
כי
01/04/2019 | 13:21
1
19
הוא בא בתחילת הברה ʃĕna-tĕxa. אתה יכול לראות שהנו"ן במילה "שנָתך" מנוקדת בקמץ, וקמ"ץ בא בהברה לא מוטעמת רק אם היא הברה פתוחה. ואם ההברה פתוחה, הרי הנו"ן פותחת את ההברה העוקבת.
אם תסתכל על צורת ההפסק גם תראה תנועה מלאה במקום השווא: וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.
גם ב"פסוקך" השווא בא במקור בתחילת הברה pĕsu-kĕxa, תוכל לזהות זאת על סמך השורוק (לו ההברה הייתה סגורה, הניקוד היה קובוץ ובכתיב חסר לא הייתה נכתבת וי"ו). ועל סמך היעדר הדגש הקל מהאות "ך" העוקבת. גם כאן צורת ההפסקה העקרונית היא פסוקֶך בתנועה מלאה.
לא דיברתי על "הדברים" ששם השווא נע ללא ספק, אלא על "וּדְברים" (אם תעיין בתנ"ך תמצא מקומות שבהם במקרים כאלה בא מתג-געיא לסמן הנעת השווא, ומקומות אחרים שבהם לא מסומנת הנעה כזו).
לצפיה ב-'תודה רבה! השכלתי. אני מודה לך על הסבלנות ועל ההסברים.'
תודה רבה! השכלתי. אני מודה לך על הסבלנות ועל ההסברים.
01/04/2019 | 23:28
10
לצפיה ב-'מסתפרדים'
מסתפרדים
30/04/2019 | 02:04
4
דוקא האשכנזים הם אלו שלא שמרו היטב על ההברה המקורית.
כי השפה העברית היא 'חברה' של הארמית והערבית (ודומיהן), ולא חברה של היונית הלטינית האנגלית הגרמנית (ודומיהן).
לכן גם ההברות בעברית דומות לחברותיה ולא לאחרות. אין ח' באנגלית ולא ע' ולא ר' כשלנו ולא הברות כשלנו.
האשכנזים דברו במקביל עברית ושפה אחרת וכן הספרדים, אבל אצל הספרדים ההברות והאותיות בכל זאת היו דומות.
לכן אצל האשכנזים ח=כ ו-א=ע.
היום יש מגמה של אשכנזים שבקריאה בתורה קוראים אותיות והברות כמו ספרדים.
לעניות דעתי בעניין שוא נע הם צודקים אולם אלו שמעתיקים את ה-ח' וה-ע' הספרדיים עושים עוול לעצמם. ובעיקר לציבור המסכן....
 
למקרה שתבקש נפשך הארכתי. (אם לא סלח נא...)
 
אני עצמי אשכנזי, ובקשתי לדעת איך לקרוא. אז לעניין שוא נע- התבוננתי כי גם אצל האשכנזים זה לא שאין שוא נע ולא קיים. אלא המושג קיים רק בפחות מקרים. אין מי שיאמר 'לדבר' עם שוא נח ב-ל'. לכן הבנתי שאת זה האשכנזים 'שכחו' ואף הם צרכים לומר.
לעומת זאת התבוננתי לעניין ח ו-ע, ואין את זה כלל וכלל אצל האשכנזים. אם ה-ח' וה'ע שלהם היו כמו של הספרדים, לא ניתן היה לטעות כך ולשכוח (מי ששמע ספרדי אמיתי מבין אותי...). ובכל זאת סביר להניח שאמור להיות איזה הבדל כי אלו אותיות שונות ובשפות החברות הן אכן שונות. אז היה לי ברור שלעשות ח,כ,ע כמו הספרדים לא נכון (כ של ספרדים גם שונה). אז תמיד בקטנותי כששאלתי את אבי על מילה עם ע' והוא רצה להדגיש הוא עשה הבדל. אז יש לי ע'. זאת לא ה-ע' הספרדית.
ח ו-כ היה לי קשה יותר, כי אבי אמר שאין לו הבדל. אך פעם שמעתיו אומר מילה שלא היתה עם ח' רגילה, אלא רפויה יותר (זה קרה כי הוא לחש). אז אמרתי אמנם אין הבדל מוצהר אך ידעתי שצריכה להיות ח', ואיני יודע איזו, לכן אולי זאת היא ומוטב כן מלא כלום. אז כך אני מדבר ביום יום, ולא מפריע לאנשים כי הח' והכ' יוצאים שונים אך מעט. זה גם יתרץ למה שכחו אותם.
 
לסיכום ה-ע' שלנו היום היא ה-ע' שלי, ה-כ' של הספרדים היא ה-ח' שלי, וה-כ' שלנו היום היא ה-כ' שלי. 
ע- אני לא בטוח. אולי זה
ואולי בעצם כן כמו הספרדי
כ- 
ח-
לצפיה ב-'הנה קישור (בִּפנים) לאתר שיש בו גם התייחסות ל-ו' החיבור; אתר'
הנה קישור (בִּפנים) לאתר שיש בו גם התייחסות ל-ו' החיבור; אתר
02/04/2019 | 00:54
1
12
נחמד להשכיל (בטוחני שגם בעיניך ימצא חן):
לצפיה ב-'תודה '
תודה
02/04/2019 | 08:52
7
לצפיה ב-'הכי הטוב תגיד "תשני"!'
הכי הטוב תגיד "תשני"!
31/03/2019 | 19:52
1
18
סתאם (חל גם על הכי הטוב)

אותה תהייה יכלה להיות לך לגבי שְלי (נעלייך מעל רגלייך), שבגלל נעוּת השווא נשמעת כמו שֶלי (mine).
יש ויש מקרים כאלה, שהגייה נכונה היא זו שעלולה להביא לידי הבנה לא נכונה, אלא מאי? ההקשר מיישר את ההדורים.
לצפיה ב-'יש צורה נוספת כשרה: יִשְׁנִי! (לפי לוח הפעלים של האקדמיה)'
יש צורה נוספת כשרה: יִשְׁנִי! (לפי לוח הפעלים של האקדמיה)
31/03/2019 | 20:30
24
ואתה צודק שהכל לפי הקונטקסט.
לצפיה ב-'שוא נע ואינו כסגול. והספרדים הם ששמרו.'
שוא נע ואינו כסגול. והספרדים הם ששמרו.
30/04/2019 | 01:19
3
שוא נע כי בתחילת מילה כשאמרו.
אולם אין שוא נע כסגול שהשוא הנע הוא חצי תנועה והסגול ארוכה (וצירי יותר מן הסגול).
לדוגמה כְלֵב לעומת כֶלֶב. ובמילה הראשונה גם תרגיש בהבדל בין השוא לצירי.
לצפיה ב-' יָפָה שלי= יפתי. יָפֶה שלי=? '
יָפָה שלי= יפתי. יָפֶה שלי=?
02/04/2019 | 08:56
12
את צורת הכינוי של יפה נקבה כולנו מכירים, יפתי. אך מה צורת הכינוי של יָפֶה שלי (זכר)?
 
כמו כן אשמח לדעת מה צורת הכינוי הן של זכר והן של נקבה במילה "נָאה"
 
אם אתם מכירים פתרון אינטרנטי בדמות לוח עם נטיית כינויי השייכות אשמח לדעת. כרגע הפתרון לפעלים אפשר לומר מושלם  מאז השקת לוחות הפעלים של האקדמיה ללשון.
לצפיה ב-'צריכה עצה מהירה - אלרגי מול אלרגני'
צריכה עצה מהירה - אלרגי מול אלרגני
01/04/2019 | 13:18
22
"התסמינים האלרגניים השונים" - לדעתי צ"ל ."התסמינים האלרגיים השונים" או "תסמיני האלרגיה השונים" ולא נכון אלרגניים כאן, שמתייחס לחומרים ולא לתסמינים. 
 
אני צודקת או שאפשר גם כך וגם כך?
לצפיה ב-'כתיב חסר או מלא'
כתיב חסר או מלא
29/03/2019 | 17:07
35
את המילה שניים תקין לכתוב כך כאשר מנקדים אותה האם תקין לכתוב כך שְׁנַיִים? או חובה להשמיט י?
לצפיה ב-'מִצרָף שאלות'
מִצרָף שאלות
19/03/2019 | 20:16
29
19
לצפיה ב-'מחפש דוגמה תנ"כית להשמטת מ' השימוש (from) '
מחפש דוגמה תנ"כית להשמטת מ' השימוש (from)
19/03/2019 | 20:20
1
49
מחפש דוגמה תנ"כית או אפילו משנאית להשמטת מ' השימוש (from) במקום הטבעי לו.
בינתיים מצאתי "וַיִּשְׁמְעוּ אֶל חֲמוֹר וְאֶל שְׁכֶם בְּנוֹ כָּל יֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ וַיִּמֹּלוּ כָּל זָכָר כָּל יֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ" (בראשית לד, 24)
אבל זו דוגמה לא כל כך טובה, כי המילים כאן נסמכות, וייתכן שזו השמטה נורמלית. האם קיימ/ותת דוגמ/אות בלי נסמכים? 
לצפיה ב-'אולי כמה'
אולי כמה
30/04/2019 | 02:20
4
וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא העיר [חָצֵר] הַתִּיכֹנָה וּדְבַר יְהוָה הָיָה אֵלָיו לֵאמֹר׃
חסר 'מן העיר' ו- 'מחצר' אולם סביר שזאת השמטת 'אל' שזה נפוץ.
עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה׃
חסר 'מן השדה' אולם אולי זה חילוף של 'היוצא בשדה'.
 
לצפיה ב-'דוקא או דווקא'
דוקא או דווקא
19/03/2019 | 20:24
4
36
במילון מצאתי את שתי האפשרויות. מהי האפשרות הקמאית מבין שתיהן?
 
אם לשפוט לפי המילה מצוה, שבימינו אאל"ט נכתב בעיקר מצווה בעוד שבתנ"ך היא כתובה מצוה, הרי שהדוגמה הקמאית היא דוקא ולא דווקא. אך מכיון שאני לא בטוח שאפשר להשוות בין המילה העברית למילה הארמית במקרה הזה (דוקא), לכן אני שואל.  
 
ככלל, ממתי כפל העיצור וו משמש כסימן לעיצור (ולא לתנועה), ומה הם כללי האקדמיה ללשון בנושא זה?
לצפיה ב-'תוספת לשאלה שבסוף הודעה זו'
תוספת לשאלה שבסוף הודעה זו
20/03/2019 | 14:20
32
כתבתי "ככלל, ממתי כפל העיצור וו משמש כסימן לעיצור (ולא לתנועה), ומה הם כללי האקדמיה ללשון בנושא זה?"
 
אילו הייתה לי אפשרות הייתי עורך ומוסיף את אותה שאלה לגבי כפל העיצור "יי"
 
ככלל, ממתי כפל העיצורים וו או יי התחיל לשמש כסימן לעיצור (ולא לתנועה)?
 
 
לצפיה ב-'מכיוון '
מכיוון
21/03/2019 | 10:23
2
31
מכיוון שהשורש הוא די"ק/דו"ק (ומכאן המילים והביטויים "לדייק", "דייקנות", "דוק ותשכח", "לא דק") ברור שהצורה היסודית היא בוי"ו אחת, והוי"ו הכפולה היא רק לסימון שיש להגות כעיצור (ודוק, כתבתי כאן על הצורה היסודית לא הראשונה. אבל מכיוון שהמילה "דווקא" מוכרת לנו רק מתקופה שבה כבר היתה שיטת כתיבה שמכפילה, לא ניתן לדעת אם אדם הראשון שכתב את המילה "דווקא" איית אותה בו' אחת או שתיים).
 
לצפיה ב-'תודה. ופורים שמח'
תודה. ופורים שמח
21/03/2019 | 11:47
1
7
לצפיה ב-'גם לך '
גם לך
21/03/2019 | 12:53
5
לצפיה ב-'איך לנקד את המילה "מצאתו?" (=מָצָאתָ אותו?) '
איך לנקד את המילה "מצאתו?" (=מָצָאתָ אותו?)
19/03/2019 | 20:34
6
33
איך לנקד את המילה "מצאתו?" במובן של "מָצָאתָ אותו?"
 
האפשרות שחשבתי עליה היא: מְצַאֲתּוֹ. נכונה?
 
ניסיתי לבדוק בלוחות נטיית הפועל של האקדמיה ללשון אבל מצאתי שהם לא כוללים נטיות עם כינוי חבור.
לצפיה ב-'לא יבוא דגש באות שאחרי חטף (ובאמת אין שם לא חטף ולא דגש).'
לא יבוא דגש באות שאחרי חטף (ובאמת אין שם לא חטף ולא דגש).
21/03/2019 | 10:24
5
11
לצפיה ב-'איך זה יכול להיות? '
איך זה יכול להיות?
21/03/2019 | 11:50
4
21
ארְבּע (צריך להיות אַרְבַע?), לסְתּוֹר (צריך להיות לסתור?), וכך דוגמאות בלי סוף שבהן יש חטף ובכל זאת האות שאחריה דגושה קל. ייתכן שלא הבנתי את דבריך.
לצפיה ב-'במילים שציינת אין חטף אלא שווא נח.'
במילים שציינת אין חטף אלא שווא נח.
21/03/2019 | 12:53
3
10
לצפיה ב-'האם "חטף" לא נרדף ל"שווא"? תמיד הנחתי בפשטות שכן.'
האם "חטף" לא נרדף ל"שווא"? תמיד הנחתי בפשטות שכן.
21/03/2019 | 20:56
2
9
לצפיה ב-'לא. '
לא.
22/03/2019 | 02:58
1
25
חטף הוא המקבילה של שווא נע באותיות הגרוניות.
חטף, כמו שווא נע, מסמן תנועה חטופה, ולעולם לא יבוא דגש לאחר תנועה חטופה.
  • דגש קל לא יבוא, כי דגש קל לא בא לאחר תנועה.
  • דגש חזק לא יבוא, כי דגש חזק סוגר הברה, ובעברית הברה חייבת לכלול תנועה מלאה (אין הברות הכוללות רק תנועות חטופות).
לצפיה ב-'תודה. השכלתי'
תודה. השכלתי
23/03/2019 | 22:43
2
לצפיה ב-' כינוי חבור, כינוי דבוק, וכינוי שייכות'
כינוי חבור, כינוי דבוק, וכינוי שייכות
19/03/2019 | 20:42
4
34
לפי מה שידעתי עד היום,
כינוי חבור זה פועל + נושא / מושא. (דוגמה: ראיתיו. ראי+ אני+אותו)
כינוי שייכות זה ש"ע + מושא. (דבָרִי= הדבר שלי)
 
את הכנוי הדבוק הכרתי היום דרך מילון ספיר:
"כּינוּי דָבוּק
כינוי מחובר למילה, כגון -וֹ במילים ספרו (כנגד: הספר שלו), שְמָרוֹ (כנגד: כינוי פרוד - שמר אותו)"
לפי הבנתי כינוי זה כולל שני כינויים: כינוי חבור + כינוי שייכות, ובעצם הוא שם כללי יותר. הבנתי נכונה?
לצפיה ב-'כיוני חבור - לאו דווקא מושא אלא כל כינוי מצטרף.'
כיוני חבור - לאו דווקא מושא אלא כל כינוי מצטרף.
21/03/2019 | 10:25
3
19
לצפיה ב-'תקלה - צ"ל: כינוי'
תקלה - צ"ל: כינוי
21/03/2019 | 11:33
6
לצפיה ב-'לא הבנתי את ההערה שלך לגבי כינוי חבור'
לא הבנתי את ההערה שלך לגבי כינוי חבור
21/03/2019 | 20:57
1
6
לצפיה ב-'כינוי חבור הוא כינוי המצטרף למילה (לאו דווקא כינוי מושא).'
כינוי חבור הוא כינוי המצטרף למילה (לאו דווקא כינוי מושא).
22/03/2019 | 03:00
13
לצפיה ב-' האם באמת ההבחנה בין "הדיוט" ו"אידיוט" - מבוססת? '
האם באמת ההבחנה בין "הדיוט" ו"אידיוט" - מבוססת?
20/03/2019 | 15:20
5
41
בימינו מקובלת ההבחנה בין אידיוט (idiot) לבין הדיוט (simple). קשה להתעלם מהדימיון בין המילים, אך בכל זאת מקובל לחשוב שאלה מילים שונות לחלוטין זו מזו. כאשר המילה הדיוט במשמעות של אידיוט מקורה בעברית החדשה, כך לפחות לפי מילון ספיר שאצטט מיד:
 
"הֶדְיוֹט
1. [תמ] אָדם פָּשוּט שאינו מומחה: ההדיוט תופר כדרכו והאוּמן מכליב (מועד קטן א, ח); אפילו עשרה והן הֶדיוטות, פסולין מדיני קנסות אלא מומחין (סנהדרין ח); אל תהי ברכת הֶדיוט קלה בעיניך (מגילה טו)
2. [עח] (בגלל דמיון הצליל) שוטה, אידיוט, חסר שֵׂכל (עממי) (תן דעתך להבדל בין הֶדיוט ובין אידיוט): פלוני הוא במחילה הֶדיוט גמור"
 
 
ההבחנה הזאת התעררה אצלי כשנחשפתי לציטוט מהתלמוד הירושלמי (שבת פרק א, משנה ב): "ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט.". לפי הבנתי המשמעות כאן דומה לאידיוט, אולי שוטה, טיפש או כל דבר אחר בסגנון. אם ההבנה שלי נכונה, הרי שההבחנה הנ"ל אינה מבוססת, והקביעה שהמשמעות של הדיוט כאידיוט נוצרה בעברית החדשה, אינה נכונה כנראה. 
 
אשמח לראות את דעתכם בנושא.
 
לצפיה ב-'האקדמיה ללשון:'
האקדמיה ללשון:
21/03/2019 | 10:27
4
45
לצפיה ב-'זה מדהים איך האקדמיה חזרה על הטעות הזאת'
זה מדהים איך האקדמיה חזרה על הטעות הזאת
21/03/2019 | 11:43
3
43
הצגתי הוכחה שסותרת לכאורה את מה שכתבה האקדמיה. על זה בדיוק נסבה השאלה. ובהדבקת הקישורים האלה למעשה הוספת חיזוק לטענה שהדעה הרווחת מוטעית לכאורה.
לצפיה ב-'זו לא הוכחה'
זו לא הוכחה
21/03/2019 | 12:52
2
37
מי שפטור מהדבר ועושהו נקרא הדיוט. כלומר אדם פשוט שאינו מתלמידי החכמים. אבל לא בהכרח טיפש.
לצפיה ב-'אציין כאן למה שכתב הרמב"ם בפירושו על המשניות'
אציין כאן למה שכתב הרמב"ם בפירושו על המשניות
21/03/2019 | 20:55
1
32
מעניין לציין שהרמב"ם במקרה מציין את ההדיוט בהקשר של חסיד שוטה.
"חסיד שוטה, אמרו בתלמוד שענינו ההגזמה בזהירות ובדקדוק עד שנמאס בעיני בני אדם, ועושה מעשים שאינו חייב בהם, וכאלו אמר שוטה בחסידותו. ואמרו בגמר שבת ירושלמי כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט."
 
משום מה אני משער בזהירות שהוא דוקא כן פירש את המילה הדיוט כמו אידיוט.
לצפיה ב-'לא בהכרח'
לא בהכרח
22/03/2019 | 03:02
26
למושגים "פשוט" ו"שוטה" יש תחום חפיפה, אז לא פלא שאתה מוצא מקומות שבהם אתה יכול לפרש כך או כך.
(כמו שאתה אולי מכיר מהמילה "תם" שגם היא מתפרשת לכיוונים שונים).
לצפיה ב-' "חוצה לארץ" לעומת "חוץ לארץ" '
"חוצה לארץ" לעומת "חוץ לארץ"
21/03/2019 | 22:06
3
20
בשפת המשנה, תוספתא, תלמוד בבלי, ירושלמי, ושאר ספרי חז"ל יש אין ספור איזכורים ל-"חוצה לארץ" במקום המקובל: "חוץ לארץ". מה ההסבר לכך?  מה התפקיד של האות ה"א במקרה זה? (הרי ברור לכאורה שזו לא ה"א המגמה). האם יש לזה היגיון?
לצפיה ב-'המשמעות אותה משמעות'
המשמעות אותה משמעות
22/03/2019 | 03:07
1
31
מדובר כנראה בה"א המגמה ש"קפאה" בביטוי.
ודיון קודם בנושא:
לצפיה ב-' תודה'
תודה
23/03/2019 | 23:03
6
לצפיה ב-'חוצה = אל חוץ'
חוצה = אל חוץ
30/04/2019 | 02:33
8
כמו הלכתי הביתה ובאתי שמה= הלכתי אל הבית ובאתי אל שם, אף פה חוצה לארץ= אל חוץ לארץ.
אך למיטב הבנתי מדובר בביטוי שנכנס לדיבור ותוכל למצוא 'יוצא אל חוצה לארץ'.
כי בזמן חז"ל לא השתמשו בצורה הדקדוקית הזאת שנפוצה בתנ"ך (אל שם=שמה).
אעיר שבנוסף לזאת בזמן חז"ל גם שינו את דרך הביטוי ובמקום "הלכתי אל הבית ובאתי אל שם" אמרו (וגם היום אומרים) "הלכתי לבית ובאתי לשם". לכן יכלו לזנוח את 'שמה' שלפני זה היה הכרחי (כי מוזר לומר באתי אל שם).
בתנ"ך ל' במקום אל זה די נדיר.

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ