לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1405814,058 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'מרכז חדש לחדשנות או מרכז לחדשנות חדש?'
מרכז חדש לחדשנות או מרכז לחדשנות חדש?
25/08/2018 | 11:48
3
29
מה עדיף?
מבחינת התחביר שם התואר צריך להיות אחרי השם ולא באמצעו, נכון? אבל איכשהו נשמע לי פחות טוב.
לצפיה ב-'לי האפשרות השנייה לא נשמעת טוב בכלל'
לי האפשרות השנייה לא נשמעת טוב בכלל
25/08/2018 | 14:50
30
היא תישמע טוב יותר בלי הלמ"ד (כלומר כצירוף סמיכות) – "מרכז חדשנות חדש". אני מעריכה שהראשונה נשמעת לך פחות טוב בגלל החיבור של "חדש לחדשנות", ועדיין, זה לא גורם לשנייה להישמע טוב ממנה (עבורי). אם את ממש רוצה את השנייה עם הלמ"ד, שימוש במירכאות עשוי לעזור: "מרכז לחדשנות" חדש.
לצפיה ב-'לעניות דעתי, הצירוף 'מרכז לחדשנות' אינו מושג מִקְשתי (שהוא '
לעניות דעתי, הצירוף 'מרכז לחדשנות' אינו מושג מִקְשתי (שהוא
25/08/2018 | 16:43
28
מקשה אחת), או במילים אחרות אינו צירוף כבול, כך ש"פלישת" מילה לתוכו אינה מחבלת בו.
הוא שווה ערך מבחינת אי-הכבילות שבו ל'מרכז לתעשיות עור" או ל"מרכז להסבת אקדמאים". מה כאן ("מרכז חדש לתעשיות עור", "מרכז חדש להסבת אקדמאים") אין בעיה בנעיצת המילה 'חדש' בלב הצירוף, אף ב"מרכז חדש לחדשנות" אין בעיה, לדעתי.
 
לצפיה ב-'תודה לשניכם עזרתם'
תודה לשניכם עזרתם
25/08/2018 | 17:45
5
לצפיה ב-'תבשיליה או תבשילה (התבשילים שלה)'
תבשיליה או תבשילה (התבשילים שלה)
23/08/2018 | 17:29
3
21
לצערי לא מצאתי תשובה באקדמיה ללשון. לא ברור לי מה הנכון.
תודה למשיבים.
לצפיה ב-'תבשיליה'
תבשיליה
23/08/2018 | 21:01
7
לצפיה ב-'תבשיל + ה = תבשילה (התבשיל שלה); תבשילי + ה = תבשיליה (רבים)'
תבשיל + ה = תבשילה (התבשיל שלה); תבשילי + ה = תבשיליה (רבים)
25/08/2018 | 15:03
1
16
בדיוק כמו "בנה" לעומת "בניה" .
לצפיה ב-'תודה לעונים. '
תודה לעונים.
26/08/2018 | 07:01
3
לצפיה ב-'האם יש ביטוי נוסף עם המילה חלדו, כמו "אביב חלדו"?'
האם יש ביטוי נוסף עם המילה חלדו, כמו "אביב חלדו"?
23/08/2018 | 02:41
2
60
את אביב חלדו שמעתי בעקבות הספר על יגאל אלון (יגאל אלון - אביב חלדו).
השאלה היא האם יש את ההיפוך?
כמו האביב הערבי שהפך לחורף הערבי (לפחות שמעתי זאת בכמה הזדמנויות).
האם זה תקין לומר חורף חלדו או סתיו חלדו?
ראוי גם לציין שכשחיפשתי אביב חלדו הגעתי לביקורת על הספר של אניטה שפירה (על יגאל אלון) ב"הארץ" שמבקרת את הספר הזה וכותרתהּ היא: אביב בסתיו חייו.
זה אכן נשמע נעים יותר לאוזן מאשר סתיו חלדו.
 
 
 
לצפיה ב-'אני לא מכיר'
אני לא מכיר
23/08/2018 | 21:09
1
30
מכיר מהמקרא יושבי חלד או ימי חלדי. הפירוש המקובל הוא עולם או משך חיים.
 
 
לצפיה ב-'תודה איש.'
תודה איש.
23/08/2018 | 22:17
7
לצפיה ב-'זוגן'
זוגן
22/08/2018 | 18:32
4
43
האינטרנט שלי די מקרטע. ההודעה הזו היא הדבקה של הודעה שכתבתי מראש.
אני מחפש מידע המסביר מהו ההבדל בין צמחים עשבוניים לשיחים. אם אתם יודעים מה ההבדל בבקשה תרשמו ואם מצאתם קישור גם טוב.
 
זוגן, סוג של צמחים עשבוניים או שיחים ממשפחת הזוגניים. משפחה זו אופיינית מאוד לאזורי מדבר וערבה נמנים עימה כ-200 מינים, שאחדים מהם מצויים גם בארץ. מלבד הסוג זוגן ראוי להזכיר מבני משפחה זו את הסוגים קוטב, שבר, ימלוח, פאגוניה וזקום.
לצפיה ב-'שאלה הראויה לפורום בוטני'
שאלה הראויה לפורום בוטני
22/08/2018 | 18:38
28
אבל בגדול
 
שיח הוא כמו עץ הגבעול שלו קשיח- מעוצה והוא רב שנתי
 
עשב יכול שיהיה רב שנתי או חד שנתי אבל הגבעולים שלו רכים
 
 
 
לצפיה ב-'זו שאלה בבוטניקה ולא בלשון. נסה לשאול בפורום ביולוגיה/מדע'
זו שאלה בבוטניקה ולא בלשון. נסה לשאול בפורום ביולוגיה/מדע
22/08/2018 | 23:31
2
21
מילים משמשות אותנו לתקשורת בכל תחומי החיים, והמסקנה אינה שכל תחומי החיים = בלשנות. העיסוק בלשון העברית הוא מטא-לשוני, כלומר שימוש בשפה כדי לדבר על השפה. כשאתה משתמש בשפה כדי לדבר על תחומי דעת אחרים (שאינם השפה עצמה), עליך לפנות לעוסקים בתחום הרלוונטי.
 
אם תיכנס לחדר המורים בביה"ס ותרצה לשאול מורה מה ההבדל בין "חוק הפילוג" ל"חוק הקיבוץ" תשאל מורה למתמטיקה ולא מורה ללשון, נכון? ואם תרצה לדעת מה ההבדל בין חיידק לנגיף תשאל מורה לביולוגיה, ואם תרצה לדעת מה ההבדל בין תרכובת לתערובת תשאל מורה לכימיה (או למדעים). אף שכל אלה מילים בעברית, המילים כאן הן רק שמות, לא התוכן, לא המהות שעומדת מאחורי המונחים, והמהות הזאת אינה לשונית. לעומת זאת אם תרצה לדעת מה ההבדל בין משפט מורכב למשפט מאוחה, או אז תפנה למורה ללשון .
לצפיה ב-'יש מקרים, בהם הגבול אינו חד-משמעי.'
יש מקרים, בהם הגבול אינו חד-משמעי.
26/08/2018 | 12:50
1
16
למשל, בנושא האטימולוגיה של שמות צמחים או בעלי חיים: מתי מופיע לראשונה שם זה או אחר בעברית? מהי סבירות הזיהוי לפי השמות שבמקורות? מי זו "חבצלת השרון" המקראית - שאלה לשונית או בוטנית, או שילוב של שני התחומים?
לצפיה ב-'להפך, רק חיזקת את דבריי: אטימולוגיה היא תחום לשוני'
להפך, רק חיזקת את דבריי: אטימולוגיה היא תחום לשוני
26/08/2018 | 13:57
13
ואני לא מצפה מביולוג לדעת את האטימולוגיה של שמות בע"ח או מה היו השיקולים של מחדשי המילה וכו'. אבל זה לא המקרה כאן וזה לא המקרה ברוב הפעמים שאנשים שואלים על מינוח מקצועי. במכוון הדגמתי שאלות של מה הבדל בין מונח מקצועי א ל-ב.
לצפיה ב-'שתי שאלות כרוזים + בצרפא + היכלא'
שתי שאלות כרוזים + בצרפא + היכלא
22/08/2018 | 19:42
1
35
לוריא יצחק, האר"י הקדוש - החל לנהוג מנהג פרוש ונזיר, ולחיות חיי בדידות בוסכה על שפת, מקום שם הביאוהו התעמקותו ברזי הקבלה, חיי הבדידות והפרישות, וכן הצומות והסיגופים שגזר על עצמו, לידי ראיית חזיונות עליוניים ושמיעת "כרוזים" מן השמים....

מה פירוש המילה כרוזים בהקשר זה?

הוא חיבר זמירות אחדות לשבת בארמית - "אזמר בשבחיך," "בני היכלא" ו"אסדר לסעודתא בצפרא דשבתא".
מה פירוש המילים "היכלא" ו"בצפרא" ופירוש הביטוי כולו "אסדר לסעודתא בצפרא דשבתא"?
לצפיה ב-'כרוז'
כרוז
22/08/2018 | 21:46
33
כרוז = מי שמכריז הודעות או ההודעה המוכרזת. בהקשר שלך, מלאך המכריז / הכרזה היוצאת מן השמים.
היכלא = היכל, ארמון.
בצפרא = בבוקר
והמשפט כולו - אערוך את הסעודה בבוקר השבת.
 
לצפיה ב-'עת רבה ?'
עת רבה ?
12/08/2018 | 07:52
27
70
בטקסט שאני עוברת עליו לשונית מופיע הביטוי עת רבה בצורה שלא פגשתי, הטקסט בניחוח דתי מסורתי. שאלתי היא האם הוא מופיע כאן תקנית ואפשר להשאיר אותו - ואם לא, במה להחליף אותו?
 
לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר עת רבה, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה.... (הטקסט שונה קצת מטעמי פרטיות)
 
תודה רבה מראש לעונים!
לצפיה ב-'אינני רואה בעיה. עת היא נקבה (העת העתיקה"). זמן רב = עת רבה'
אינני רואה בעיה. עת היא נקבה (העת העתיקה"). זמן רב = עת רבה
12/08/2018 | 11:20
1
40
לעניות דעתי אין בעיה.
אולי (?) רק המשלב של "רכילות" לא לגמרי תואם ל "עת רבה". אך אינני יודע
 
א. הוז-חטי
 
לצפיה ב-'תודה רבה, פשוט חשבתי שהמשמעות היא "מזה זמן רב"'
תודה רבה, פשוט חשבתי שהמשמעות היא "מזה זמן רב"
12/08/2018 | 13:09
22
ונראה לי שלכן חסר משהו בשימוש כזה בביטוי לצורך אמירה זו, כלומר חסר לי ה
"מזה..."
לצפיה ב-'גם אני לא הכרתי, מתברר שהוא מופיע בספרים במשמעות "זמן רב"'
גם אני לא הכרתי, מתברר שהוא מופיע בספרים במשמעות "זמן רב"
12/08/2018 | 12:57
3
26
חפשי בגוגל "עת רבה" במירכאות ותראי את המופעים.
לצפיה ב-'תודה רבה, אז זהו שחסר לי מה שאמור לבטא "מזה" או "מאז..."'
תודה רבה, אז זהו שחסר לי מה שאמור לבטא "מזה" או "מאז..."
12/08/2018 | 13:11
2
23
לכן המשפט נשמע לי מוזר כל כך. נראה לך שהוא בכל זאת בסדר ככה? כלומר בעברית "רגילה" הייתי אומרת מזה זמן רב, או זה זמן רב, ואילו עת רבה משמיט את ה"מזה" כביכול... 
לצפיה ב-'אין צורך; הכוונה פשוט למשך הזמן, תקופה ארוכה.'
אין צורך; הכוונה פשוט למשך הזמן, תקופה ארוכה.
12/08/2018 | 14:39
1
28
"לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר עת רבה, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה..."
"לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר זמן רב, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה..."
"לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר תקופה ארוכה, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה..."
 
לא צריך להוסיף "מזה" או "מאז" כי הן משמשות לרוב מנקודה מסוימת בזמן ועד עכשיו, וכאן מדובר פשוט בפרק זמן (שכבר הסתיים בעבר). כלומר "זה שנתיים" = "כבר שנתיים" (מלפני שנתיים ועד עכשיו, עדיין). לעומת זאת "הם יצאו יחד שנתיים / זמן רב / תקופה ארוכה" – מרגישה שאין צורך להוסיף? זה בדיוק ההקשר שיש לך בטקסט. הם היו פיסת רכילות למשך תקופה ארוכה, והיא הסתיימה (כנראה) עם נישואיה.
 
ושימי לב, אם וכשאת מוסיפה, הצורה שנחשבת תקנית היא רק "זה", בלי מ"ם (ההערות במקור, ההדגשות שלי).
 
ראי למשל במילון ספיר:
4. [תנ] להדגשת ציון זמַן מסוּיָם עד עכשיו, כגון: זֶה שנָתַיים (לא מזה שנתיים!) זֶה לא כבר - לפני זמַן לא רב; זֶה שלוש פעמים, התַלתָ בי (שופטים טז 15); כי זה שנתיים הרעָב בקֶרב האָרץ (בראשית מה 6) 
 
וב"רב מילים":
9. א. (לפני מילים המציינות פרקי זמן, לעיתים בתוספת 'ש__') מילה המשמשת לציון זמן שחלף, לעיתים תוך הדגשה על היותו ממושך; במשך הזמן הנזכר (ולא פחות); כבר.
• זה שבועיים ימים שגשם יורד בלי הרף.
• זה עידן ועידנים שלא ראיתיך.
• קרוביהם החיים זה שנים בחו"ל עדיין מחכים להם.
• זה שנה ויותר שהדירה הזאת עומדת ריקה.
ב. זה היום השני, זה השבוע השלישי וכד' (ש__) משהו נמשך ברציפות כבר למעלה מיום, למעלה משבועיים. בלשון הדיבור ובכתיבה העיתונאית מתחלפת לעיתים ב'מִזֶּה' (הנחשבת לא תקנית) 
 
כך גם אצל אבא בנדויד (עמ' 214) וודאי במקורות נוספים.
לצפיה ב-'לטעמי, הצירוף "עת רבה" הוא נטע זר מבחינה סגגנונית במשפט '
לטעמי, הצירוף "עת רבה" הוא נטע זר מבחינה סגגנונית במשפט
12/08/2018 | 23:40
5
32
שהבאת.
אני הייתי משנה זאת ל-:
לאחר נישואים לא מוצלחים, שהיו פיסת הרכילות החמה ביותר במשך זמן רב, נישאה שרה בגיל 27 לבנו של אדון אחד מעיר הבירה....
 
לצפיה ב-'מבחינה סגנונית'
מבחינה סגנונית
12/08/2018 | 23:42
9
לצפיה ב-'שעוד/שבעוד'
שעוד/שבעוד
10/08/2018 | 03:52
4
45
נניח רוצים לומר "תאמר לו ש_עוד 3 שעות הרכבת יוצאת" יש לומר שבעוד או שעוד? 
תודה
לצפיה ב-'בעוד'
בעוד
10/08/2018 | 12:52
2
50
לצפיה ב-'ואם זה לא זמן קצוב אלא "עוד מעט"?'
ואם זה לא זמן קצוב אלא "עוד מעט"?
12/08/2018 | 04:24
1
16
לצפיה ב-''
10/08/2018 | 15:26
24
לצפיה ב-'שאלות של DavidRefaeli'
שאלות של DavidRefaeli
10/08/2018 | 00:28
20
99
היי דוד, אם מצטברות לך כמה שאלות בטווח של יום-יומיים אנא רכז אותן בהודעה אחת או בשרשור אחד (אם כבר פרסמת שאלה אחת, שרשר אליה את הבאה). אם אתה מעריך מראש שיהיו לך כמה שאלות תוכל לפתוח שרשור ייעודי עם כותרת בלבד ולשרשר אליו את שאלותיך בצורה מסודרת, אפשר גם להשתמש באייקון בולט לכל שאלה. אם השרשור כבר התארך או הפסיק לקפוץ (קורה אחרי 72 שעות) פתח חדש, כמובן.
לצפיה ב-'זכריה'
זכריה
10/08/2018 | 00:18
14
41
האם מקור השם נובע מהשורש זכר במובן לזכור או מהמלה זכר במשמעות בן זכר (male)? האם יש אפשרות לדעת על פי הניקוד?
 
לצפיה ב-'אם מותר להעלות השערה ללא ביסוס: בן זכר מותיר לך זכר'
אם מותר להעלות השערה ללא ביסוס: בן זכר מותיר לך זכר
10/08/2018 | 01:03
10
34
כך שהמוצא משותף.
ייתכן מאד שטעות בידי.
לצפיה ב-'אני חושב שאתה צודק, אבל זה עדיין לא עונה על השאלה'
אני חושב שאתה צודק, אבל זה עדיין לא עונה על השאלה
10/08/2018 | 09:49
25
למה המשמעות הספציפית בשם זכריה. למה התכוון המשורר (או ההורים).
 
לפחות לפי הויקיפדיות והאתרים השונים באנגלית נראה שהכוונה היא לזכרון. אבל ראיתי שבחלק מהאתרים מפרשים את זה כ-"יזכור אותך ה'" ובחלק אחר "זכור את ה'". 
 
לא ראיתי שום מקום שמדבר על זכר (male) למרות שגם זה אפשרי לדעתי (אם מקשרים בין זכר לחזק וכו'). 
לצפיה ב-'ולמה בת לא מותירה זכר הרי צריך שניים לטנגו...'
ולמה בת לא מותירה זכר הרי צריך שניים לטנגו...
10/08/2018 | 13:18
8
23
ואם לבן הזה תיוולדנה רק בנות איזה זכר נשאר?
 
אם זכר ונקבה הפכים הם אז הזכר הסגור/סכור הוא הפך הנקבה הנקובה.
 
 
לצפיה ב-'ברוב התרבויות שם המשפחה עובר דרך הזכרים. יהודים רצו בן זכר'
ברוב התרבויות שם המשפחה עובר דרך הזכרים. יהודים רצו בן זכר
10/08/2018 | 14:33
7
29
שיאמר עליהם קדיש ויזכיר את שמם.
יהודים אפילו קראו לבן "הקדיש שלי"
הדעה האישית שלי לא נוגעת כמובן לעניין.
 
לצפיה ב-'זה קצת רחוק'
זה קצת רחוק
11/08/2018 | 22:36
4
31
זה קצת רחוק ומופשט, אף על פי שאין דרך לשלול זאת.
סברה מקובלת יותר, גורסת שהמילה "זכר" נגזרת ממילה קדומה לאיבר המין הזכרי או לתכונותיו, כפי שהמילה "נקבה" נגזרת מהמילה "נקב". ואז אם יש קשר לזיכרון הוא עקיף יותר, והוצע שהפועל לזכור נגזר ממילה פיזית, משהו מעין לדקור או לנעוץ או לחדור (המחשבה דוקרת אותך, הזיכרון ננעץ בך וחודר אל תודעתך). כמובן גם לכך אין ראיות ברורות אבל זה תהליך קצת יותר פשוט מההשערה שלך.
לצפיה ב-'יש להניח שאתה צודק. מכל מקום במניית הדורות נמנים הזכרים'
יש להניח שאתה צודק. מכל מקום במניית הדורות נמנים הזכרים
12/08/2018 | 12:30
3
21
ויולד אלף את בית.
עד כדי כך שהאימהות של חלק ניכר מאישי המקרא המרכזיים ביותר כלל אינן נזכרות, ואם כן - חלקן נזכרות רק כאשת - ....
האבות נזכרים, כמובן.
המקרה אולי הכי קיצוני הוא שושלת האבות (רק האבות) של יוסף, שהוא לפי גישות מרכזיות בנצרות בכלל לא אביו של ישוע...
אבל אני מניח שבסך הכל הצדק אתך
לצפיה ב-'שם משפחה זו המצאה חדשה יחסית'
שם משפחה זו המצאה חדשה יחסית
12/08/2018 | 07:13
1
22
לדעתי המילה בן מתאימה יותר לתיאור זה מאשר מילה המתארת את סיווג המין.
לצפיה ב-'קרוב לוודאי שאתה צודק. בעניין שם המשפחה - חד משמעית אתה צודק'
קרוב לוודאי שאתה צודק. בעניין שם המשפחה - חד משמעית אתה צודק
12/08/2018 | 12:33
17
מכל מקום, הבן נקרא על שם אביו, ושם המשפחה בשלב מסוים התקבע גם הוא על שם האב.
 
לצפיה ב-'מהשוואה לשמות אחרים בעלי אותה תבנית: נְתניה, סְעדיה,'
מהשוואה לשמות אחרים בעלי אותה תבנית: נְתניה, סְעדיה,
10/08/2018 | 09:47
2
31
גְאליה, גְדליה, נְחמיה, פְתחיה, נראה לי שניתן להסיק שהם נוצרו ע"י חיטוף ההברה הראשונה של הפועל, והוא הדין בשם זכריה - הפועל זכר (ולא השם זכר (היפוכה של נקבה)).
לצפיה ב-'מעולה, תודה!'
מעולה, תודה!
10/08/2018 | 09:50
7
לצפיה ב-' וכן מהמשמעות:'
וכן מהמשמעות:
10/08/2018 | 11:54
24
זכריה הוא מי שאלוהים זוכר ופוקד אותו (או אולי מי שזוכר את אלוהים).
אין משמעות למין זכר בהקשר זה.
לצפיה ב-'הכדור פילח את גופו'
הכדור פילח את גופו
10/08/2018 | 00:19
3
29
האם הפועל פילח נכון (או מדויק יותר) רק למקרה שבהם נוצרים פלחים נפרדים, ועל כן המשפט שבכותרת אינו מדויק? 
אם כן, מהי המילה הנרדפת המתאימה להחליף את הפועל פילח?
לצפיה ב-'לדעתי אם משהו לא הכי מדויק בביטוי "הכדור פילח את גופו" הרי '
לדעתי אם משהו לא הכי מדויק בביטוי "הכדור פילח את גופו" הרי
10/08/2018 | 00:59
1
27
שזה הכדור (מדויק יותר: הקליע) ולא פילח. "עַד יְפַלח חֵץ כבֵדוֹ" (משלי, ז כ"ג)
לצפיה ב-'ידוע לי השימוש הנרחב - השאלה אם השימוש הוא אכן "נכון"'
ידוע לי השימוש הנרחב - השאלה אם השימוש הוא אכן "נכון"
10/08/2018 | 09:56
20
שכן הפועל לפלח מרמז על חלוקה לפלחים, לחלקים שונים. לכן אם קליע או חץ או כל דבר אחר רק מנקב ועושה חור בגוף שלם אך אינו מחלקו, הפועל - לפחות על פי משמעותו היותר עמוקה - כנראה אינו מתאים במיוחד. 
לצפיה ב-'1. על פי סקר קטן שעשיתי באינטרנט - "הכדור פילח את גופו" תקין'
1. על פי סקר קטן שעשיתי באינטרנט - "הכדור פילח את גופו" תקין
10/08/2018 | 09:36
23
2. משמעות הפועל פילח היא רחבה יותר מ"יצר פלחים נפרדים".
מילון רב מילים:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה פִּלֵּחַ  פ' פיעל 

(גם: פִּלַּח)
1. א. (כשנאמר על חץ, כדור וכד') ניקב, חדר לאיבר בגוף וחתך אותו.
• החץ פילח את גופו, והוא נפל ארצה מייד.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
מילון ספיר:
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
מְפַלֵּחַ1
| טעות \ הערה
1.[תנ] בּוקֵעַ וחותך: צעקות הפצועים מפלחות את האוויר
2.[תנ] (דָבָר חַד) חודר, מבַתֵר: עד יפלַח חץ כבֵדו (משלי ז 23); פגזים פילחו את קירות הבית
3. [תנ] מַפריד לִפלָחים: ויפלַח (את פקועות השדה) אל סיר הנזיד (מלכים ב' ד 39); הנערה פילחה את התפוז לפלחים
4. [עח] חורֵש: המחרשה מפלחת את השדה
5. [תנ] יולֵד, מוציא מֵהרֶחֶם: תכרענה ילדיהן תפלחנה (איוב לט 3)
https://www.milononline.net/do_search.php?Q=%EE%F4...
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
לסיכום, הצירוף "הכדור פילח את גופו", לדעתי, תקין ואין צורך למצוא לגביו חלופה לפועל פילח.
לצפיה ב-'סבבה '
סבבה
10/08/2018 | 09:46
8
לצפיה ב-'לגרום נזק או לגרום לנזק ?'
לגרום נזק או לגרום לנזק ?
11/08/2018 | 21:33
2
56
בהנחה שהשימוש במילה "לִגְרוֹם" הוא הכרחי בכתיבת סיפור/שיר.
מהו השימוש הנכון?: 
לִגְרוֹם נֶזֶק
או
לִגְרוֹם לְנֶזֶק
?
 
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'נראה לי ששניהם נכונים.'
נראה לי ששניהם נכונים.
11/08/2018 | 22:37
10
לצפיה ב-'למיטב ידיעתי שניהם נכונים; אלא אם יש מושא נוסף, ואז גם וגם'
למיטב ידיעתי שניהם נכונים; אלא אם יש מושא נוסף, ואז גם וגם
12/08/2018 | 00:11
24
כלומר: לגרום נזק / לגרום לנזק
אבל
לגרום למישהו נזק / לגרום נזק למישהו
 
כלומר אם צריך את המושא העקיף למקבל הגרימה, התוצאה תהיה מושא ישיר. אישית אני תמיד מעדיפה מושא ישיר (לגרום נזק, בלי למ"ד) כי זה קצר יותר וגם מתקשר טוב יותר לסביל הנפעל (גרמתי נזק >> הנזק נגרם).
לצפיה ב-'שלום. כיצד בודקים מתי התחילו להשתמש במילה?'
שלום. כיצד בודקים מתי התחילו להשתמש במילה?
09/08/2018 | 09:26
2
49
אני מתעניינת במילה "תיעוד" .
עריכה של תצלומים ותרשימים של פריטים ומבנים.
תודה לעונים.
לצפיה ב-'במקרה זה'
במקרה זה
09/08/2018 | 15:07
1
47
עייני בזיכרונות ועד הלשון, תש"ך (1960), הישיבה ה-38. דיון וויכוח על אישורה של המילה תיעוד . וראי שם "המילה אינה חידוש הוועדה. המלה קיימת בשימוש בעלי המקצוע, ובשתי הוועדות ראו צורך במלה עברית אחת לעניין זה".
 
אם את רוצה למצוא מקור קדום יותר, הייתי מציע שתחפשי בעיתונות ההיסטורית:
 
תבחרי "חיפוש מתקדם" (בצד שמאל), תחפשי "תעוד" או "תיעוד", תגבילי תוצאות עד שנת 1960, תסדרי מהישן לחדש, ותתעלמי מתוצאות מדומות (מכיוון שמדובר בטכנולוגית OCR, והדפוסים הישנים לא היו כל כך איכותיים, יהיו בוודאי הרבה תוצאות דמה).
לצפיה ב-'אנסה. תודה רבה רבה על העזרה.'
אנסה. תודה רבה רבה על העזרה.
09/08/2018 | 15:32
10

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ