לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1405814,058 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'אחד עשר שחקנים או אחד עשרה שחקנים?'
אחד עשר שחקנים או אחד עשרה שחקנים?
30/10/2018 | 11:06
2
19
תודה
לצפיה ב-'אחד עשר שחקנים, אחת עשרה שחקניות. כל שילוב אחר שגוי.'
אחד עשר שחקנים, אחת עשרה שחקניות. כל שילוב אחר שגוי.
30/10/2018 | 12:26
1
11
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
30/10/2018 | 12:39
8
תודה
לצפיה ב-'נכון לרשום "ייתקע" בזמן עתיד עם שני יוד? למשל:'
נכון לרשום "ייתקע" בזמן עתיד עם שני יוד? למשל:
29/10/2018 | 03:46
1
24
הוא "ייתקע" בחוץ כל הלילה. הכוונה הוא הולך להיות תקוע בחוץ כל הלילה.
ה-"יתקע" זה עם יוד אחת או שניים?
 
לצפיה ב-'כן. לפי הכתיב המלא תנועת i נכתבת ביו"ד, למעט חריגים (לא זה)'
כן. לפי הכתיב המלא תנועת i נכתבת ביו"ד, למעט חריגים (לא זה)
29/10/2018 | 10:50
5
לצפיה ב-'הכפלת ו''
הכפלת ו'
24/10/2018 | 12:01
7
54
תקווה, בוודאות
ו' באמצע מילה מוכפלת, בעבר לא היה כך. מאיפה זה בא?
לצפיה ב-'תגדיר "עבר"... זה בא מכללי האקדמיה שפורסמו לפני 25 שנה'
תגדיר "עבר"... זה בא מכללי האקדמיה שפורסמו לפני 25 שנה
24/10/2018 | 12:38
37
הם נקראו "כללי הכתיב חסר הניקוד" ("הכתיב המלא" מאז העדכון בקיץ 2017, אבל הוא לא קשור לנקודה הזאת). ייתכן שההכפלה הייתה מקובלת גם לפני כן; לא בדקתי.
לצפיה ב-'וי"ו עיצורית מוכפלת'
וי"ו עיצורית מוכפלת
25/10/2018 | 01:46
5
37
היא תופעה בתר-מקראית קדומה. כך במקומות רבים בכתבי היד של המשנה, המדרשים והתלמודים, וכך אף בכתובות ארכאולוגיות מהמאות הראשונות. ומאז והלאה לאורך הספרות בכל הדורות.
אלא שזה לא היה אז תקן וגם לא בהכרח עקבי.
הסיבה מובנת - על מנת להבדיל בין וי"ו המתפקדת כאם קריאה ובין וי"ו עיצורית.
התקן נקבע ע"י האקדמיה ללשון בכתיב חסר הניקוד, כפי שציינה טריליאן.
 
הערה: על פי תקן האקדמיה וי"ו עיצורית בראש מילה אינה מוכפלת. במקורות מצאנו הכפלה גם של וי"ו זו.
לצפיה ב-'לאיזה צורך?'
לאיזה צורך?
25/10/2018 | 11:17
4
33
לא הבנתי למה צריך את זה. שומעים ואומרים וו אחת. כשאתם אומרים אם קריאה יש בוודאות ו' אחת שמתפקדת במקום ניקוד ואחת שהיא עיצור נכון? אבל הב' לא צריכה את הו' אין O U I . לעומת למשל הווה,  שהו' הראשונה עוזרת לה' הראשונה והשנייה מייצרת צליל משלה
לצפיה ב-'לא בטוח שהבנתי את השאלה עד הסוף'
לא בטוח שהבנתי את השאלה עד הסוף
25/10/2018 | 15:38
3
35
כשיש סימן גראפי שמייצג שני הגאים שונים או יותר, לפעמים מחפשים דרך לבדל ביניהם כך שיהיה פשוט יותר לפענח את הכתוב.
בזכות הכפלת הוי"ו אתה יכול לפעמים להבדיל.
לדוגמה:
ללא וי"ו כפולה: "הלכתי לשוק לשוק את הסחורה".
ולעומת זאת כשהוי"ו כפולה: "הלכתי לשוק לשווק את הסחורה".
לצפיה ב-'הבנת'
הבנת
27/10/2018 | 13:12
2
21
אבל חשבתי שיש סיבות יותר טובות לתוספת של אותיות מאשר הבידול הזה. אבל המילה ודאות לא דומה לאחרות (כמו שוק שוק). וגם תקווה. למה שם צריך להוסיף?
לצפיה ב-'בהקשר מסוים היא דווקא דומה לאחרות'
בהקשר מסוים היא דווקא דומה לאחרות
27/10/2018 | 19:33
1
25
ללא הכפלה: הודאות הפכה לנחלת הכלל לאחר שהתקבלו הודאות מפורשות מפי החשוד.
עם הכפלה: הוודאות הפכה לנחלת הכלל לאחר שהתקבלו הודאות מפורשות מפי החשוד.
 
אבל לגופה של שאלתך, ההכפלה קיימת גם במילים שאינן יכולות להיקרא בשתי צורות בגלל הצורך באחידות, וכדי לא להטריח את הכותב לבדוק בכל פעם אם יש כפל משמעות בקריאה או אין כפל.
עם זאת, האקדמיה ללשון קבעה שבתחילת מילה לא תוכפל וי"ו עיצורית, משום שבמקרים אלה לעולם לא ייווצר כפל.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
28/10/2018 | 01:24
5
לצפיה ב-'מישהו יכול לפענח את השורה השלישית'
מישהו יכול לפענח את השורה השלישית
23/10/2018 | 22:31
3
55
בתמונה המצורפת?
כפי שניתן לראות, מישהו ניסה כבר לפענח את כתב היד, אבל עדיין לא מובן מה זה כאן "לסדר והתחנן", ואם זה נכון בכלל.
לצפיה ב-'עד כמה הגיונית ההשערה הבאה'
עד כמה הגיונית ההשערה הבאה
23/10/2018 | 22:56
42
שכתב לי קרוב משפחה מאנגליה:

On this one it looks more like סדר ואתחנן. That's a little easier. (at least in Golus) that's שבת נחמו the Shabbos after תשעה באב. (I'm not yet 100% sure about what it would by in Israel. I think the same, but I shouldn't be more than a week off.)
In 1896 תשעה באב was on Sunday 19 July, so Wednesday or יום ד would be 22 July 1896.
 
?
לצפיה ב-'ביום'
ביום
23/10/2018 | 23:20
1
43
ביום ד בבוקר לסדר ואתחנן שנת ששו"ן לפ"ק.
 
סדר ואתחנן = פרשת "ואתחנן", היא פרשת השבוע של השבת שלאחר תשעה באב.
ששו"ן בגמטריה = 656 = תרנ"ו = בתאריך לועזי:  1896 (יש אי-התאמה לתאריך שכתוב בסוגריים בתמונה השנייה).
לפ"ק = לפרט קטן (הכוונה שבמספר השנה העברית הושמטו האלפים. במקום 5656, נכתב בגמטריה רק 656).
 
התאריך המצוין הוא: 22.07.1896 כפי שהשיבו לך
 
 
לצפיה ב-' רבה '
רבה
23/10/2018 | 23:30
23
בנוגע לשנים הגרגוריאניות השגויות, עליתי על זה מזמן
לצפיה ב-'שאלה על מילים שמסתיימות בתנועה eי'
שאלה על מילים שמסתיימות בתנועה eי
19/10/2018 | 06:06
22
74
שאלתי לגבי מילים שמסתיימות בסופית  ֵי כגון:
עשבי (בשמים), מיני (בשמים), עצי (פרי), בריחי (שערייך) וכן הלאה.
התופעה הנפוצה היא שאשכנזים הוגים אותה כ-ei (לדוגמה: isBEI) והספרדים ועדות המזרח (ואאל"ט גם התימנים) הוגים אותה כ-e בלבד ללא ביטוי היו"ד (isBE). מה עומד בבסיס מחלוקת זו? ובמי חוקי הלשון תומכים יותר? וכן איך האקדמיה ללשון מורה היום לבטא את התנועה הזאת?
ובכלל מבחינה היסטורית מדוע היה צורך בצירי מלא?
לצפיה ב-'ראה נא את הקישור שבפנים מאתר האקדמיה:'
ראה נא את הקישור שבפנים מאתר האקדמיה:
19/10/2018 | 09:37
41
לצפיה ב-'אני סבור'
אני סבור
19/10/2018 | 10:55
51
שצירה מלא מקורו בתנועה iy לעומת סגול מלא שמקורו בתנועה ay.
למשל המילה שדה (בסגול) בוטאה saday
בסמיכות (בצירה) sadiy
לצפיה ב-'מקשרת לך רשומה והסכת של ירעם נתניהו'
מקשרת לך רשומה והסכת של ירעם נתניהו
19/10/2018 | 12:15
3
66
אתם קופצים לאיEYלת או לאיEלת? תפנימו: אין צליל EY בעברית!
 
הנושא נדון והוסבר גם בהסכת עם ד"ר גבריאל בירנבאום מהאקדמיה ללשון העברית:
לצפיה ב-'תודה על כך שגרמת לי להכיר אתר שעושה רושם שהוא ברמה גבוהה '
תודה על כך שגרמת לי להכיר אתר שעושה רושם שהוא ברמה גבוהה
19/10/2018 | 23:25
1
36
וניתן להשכיל רבות מקריאה בו.
לצפיה ב-' יש עוד קישורים לבלוגים בנושאי עברית בקישורי הפורום'
יש עוד קישורים לבלוגים בנושאי עברית בקישורי הפורום
20/10/2018 | 14:28
17
לצפיה ב-'רשומה מצוינת שהבהירה את התשובה לשאלתי. '
רשומה מצוינת שהבהירה את התשובה לשאלתי.
21/10/2018 | 03:01
21
חוץ מזה, טוב להכיר את האתר הזה. מעניין בהחלט. עושה עבודת קודש לדעתי.
לצפיה ב-'מה המשמעות של הגיה מקורית? או נכונה?'
מה המשמעות של הגיה מקורית? או נכונה?
20/10/2018 | 05:07
15
39
בכתובות מתקופת בית ראשון, עבריות ושל עמים כנעניים אחרים, בכתב כנעני, אין אמות קריאה כלל, כך שאין אפשרות לדעת איך הגו את המלים.
המסמך הקדום ביותר כנראה הוא התורה, שנכתבה פחות או יותר בצורה המוכרת לנו, כנראה בתחילת ימי בית שני.
מסמכי מדבר יהודה מסוף ימי בית שני, מגילות ומכתבים, שמתבססים ככל הנראה על טקסטים קדומים יותר, עוקבים פחות או יותר אחרי הכתיב של התורה שכולל אמות קריאה.
למה כתבו למשל 'אין' ולא אן? כי כנראה זה שיקף צורת דיבור.
צריך לקחת בחשבון שעד שנכתבו הדברים היו השפעות ארמיות, אשוריות, בבליות ופרסיות, כך שזה לא משקף את צורת הדיבור בימי בית ראשון.
הניקוד הומצא מאות ואף יותר מאלף שנים אחרי שנכתבו טקסטים אלה ומשקף השפעות נוספות על ההגיה
והעובדה שידועות לנו 3 שיטות ניקוד שונות שמשקפות צורות הגיה שונות אומרת שכבר בשלהי התקופה הרומית ותחילת התקופה הביזנטית לא היתה הגיה אחידה של העברית.
ההחלטה השרירותית לבחור במבטא הספרדי לא הצליחה להשליט דיבור אחיד, אז מה? מה רע בכך?
אם תאזינו לעולים מארצות שונות שלמדו עברית כבר בחדר או במוסד מקביל, לכל עדה מבטא שונה לחלוטין וביטוי שונה של מלים שונות ואך טבעי שכולן ישפיעו על ההגיה העברית העכשוית, כפי שעל חכמי טבריה ושאר ממציאי הניקוד השפיעו המון העמים הכובשים והשפות הרבות שדוברו כאן.
אז למה לא להרגע ולתת לפלורליזם לחגוג? עוד לא הגענו למגדל בבל לשוני.
 
לצפיה ב-'כלומר המעתק הכנעני חל לאחר המצאת הכתב?'
כלומר המעתק הכנעני חל לאחר המצאת הכתב?
20/10/2018 | 09:19
2
52
כי לפי דבריך משתמע שהאל"ף ב"ראש" נהגתה.
 
 
לצפיה ב-'אל תשכח שזו תאוריה'
אל תשכח שזו תאוריה
20/10/2018 | 16:10
1
27
וכמו כל תאוריה ניתן לאשש אותה על ממצאים שונים, אך לא להוכיח אותה.
וכמו כל דבר בחיים, יוצאי דופן יש בכל תחום.
זה רק מחזק את טענתי שלא יודעים באמת ולא ניתן לדעת איך הגו את השפה.
הדיבור במיוחד דינמי מאד ומשתנה במהירות בהשפעת גורמים סביבתיים, במקרה זה שפות אחרות המדוברות באותו מקום.
לו היית מוצא ישוב מבודד מימי העליה הראשונה שהמשיכו לדבר שם כפי שדיברו אז, הם היו מתקשים מאד להבין את שפתנו, וגם רוב דוברי העברית המודרנית היו מתקשים במידה לא קטנה להבין אותם.
כל זה רק מעיד על חוסר התוחלת בקביעת מסמרות להגית השפה כפי שאני טוען, אז במקום להלחם בטחנת הרוח הזו, שהאקדמיה על פי דברי בר אשר ויתרה מזמן, אני מציע לתת לפלורליזם לחגוג.
לצפיה ב-'ועדיין ניתן להציג'
ועדיין ניתן להציג
20/10/2018 | 20:35
35
איזו כרונולוגיה יחסית של התופעות בשפה.
 
לצפיה ב-'כמה חידודים'
כמה חידודים
20/10/2018 | 14:35
11
43
א. יודעים על הגייה מרמזים שונים בכתב (התפתחות בתוך השפה), מהשוואה לשפות אחיות, וגם מתרגומים. בתרגומים אומנם ממירים מילה משפה לשפה, אבל שמות מתעתקים. התרגום הראשון והמוקדם למקרא הוא תרגום השבעים ליוונית (שקודם למגילות ים המלח) וביוונית יש אימות קריאה.
 
ב. המילה "אין" (כמו "אין ספר") היא צורת הנסמך של המילה "אַיִן" ("וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה") והיא נוהגת כמו מילים סגוליות מלעיליות אחרות מגזרת ע"י (השווה: בית, איל, חיל, עין וכו'). כלומר היו"ד בה שורשית, זו לא יו"ד שהתווספה לצורכי קריאה. בצורת הנפרד התווספה תנועת עזר (i, בגלל היו"ד), ובצורת הנסמך התרחש כיווץ דיפתונג ay ל-e, וכך קיבלנו: בֵית ספר, אֵיל הון, חֵיל רגלים, עֵין גדי או עֵין החורש, אֵין כניסה.
 
ג. שיטות הניקוד השונות שיקפו מערכות תנועות עם כמות תנועות שונה (מצרפת את החלק בסרטון שבו גבריאל בירנבאום מדגים אותן) אבל אין להן קשר לסוגיית ההבדל בין צירי חסר למלא.
 
ד. ההחלטה לבחור במבטא הספרדי לא הייתה שרירותית אלא אידאולוגית. היא מוסברת גם בהסכת (המלא) שצירפתי לעיל (בתגובתי הקודמת בדיון).
לצפיה ב-'א. לא יודעים, משערים'
א. לא יודעים, משערים
20/10/2018 | 17:40
2
32
תרגום השבעים נעשה ע"י אנשים ששפת אמם היתה יונית ולמדו עברית מסוף שרשרת של אנשים שלמדו עברית מדוברי יונית.
יעידו על כך שפע הטעויות הגאוגרפיות, בוטניות וזואולוגיות בתרגום זה וקרוב לודאי שיש גם שפע טעויות הבנה והגיה, חלקן מוסכמות על רבים.
כך שתרגום זה הוא לא אסמכתא חזקה.
ב. גם אם אין אינה דוגמא טובה, הובאו כאן אחרות שגם הן מופיעות בתורה.
ג. יש להן קשר להגיה.
ד. מהחלטה שרירותית ניתן להתעלם, כל שכן מהחלטה אידאולוגית שאינה משקפת הלכי רוח עכשויים.
 
לצפיה ב-'א. יודעים לא מעט, כאמור, לא רק ע"ס תרגום השבעים'
א. יודעים לא מעט, כאמור, לא רק ע"ס תרגום השבעים
20/10/2018 | 18:51
1
28
זו הייתה רק דוגמה.
 
ב. אילו דוגמאות? לא ראיתי כאלה, למעט צורות ריבוי נסמך זכר (שבהן היו"ד היא חלק מצורן הריבוי).
 
ג. והוא?
 
ד. אפשר להתעלם מכל דבר; אבל אין לי כוונה להתדיין על הרצוי אלא על המצוי.
לצפיה ב-'אני מציע לך לקרוא את'
אני מציע לך לקרוא את
20/10/2018 | 20:27
25
"האם אתה מתלוצץ מר פיינמן".
חוץ מצחוק והנאה מרובה מהספר, יש בו תובנות על מה באמת יודעים ומה לא וכמה מסוכנת התבססות על תאוריות מדעיות (למרות ש"מדעי" הרוח והחברה לא עומדים בקריטריונים מראש והשם אמנויות נאה להם הרבה יותר).
בעיקר הקטע על מחקר פסיכולוגי שהוא השתתף בו בקורנל.
לצפיה ב-'לגבי ב''
לגבי ב'
20/10/2018 | 20:42
6
41
אני לא בטוח שהיו"ד שורשית בכל המילים, למשל: דיש משורש דו"ש, המילה חיל/חל (בצירה-חומה)  שורש חו"ל, ייתכן שאיל כמו אל משורש או"ל...
 
לטעמי גם כאן התרחש כיווץ מדיפתונג iw>iy>e.
 
 
לצפיה ב-'גם יו"ד שמחליפה וי"ו שורשים נחשבת לשורשית למיטב ידיעתי'
גם יו"ד שמחליפה וי"ו שורשים נחשבת לשורשית למיטב ידיעתי
21/10/2018 | 00:19
5
29
יש ערבוב בין גזרות ע"י ל-ע"ו ובמקרים רבים יש יו"ד במשקלים מסוימים ובאחרים זו וי"ו (לפעמים עיצורית ולפעמים נאלמת), בלי שום קשר לצירי, ולפעמים שתיהם נעלמות (טייס, טיסה, טיס, טיסן, מטוס, לטוס, הטיס, טס, הטסה...).
לצפיה ב-'הבעיה שאם המשקל הוא qatl'
הבעיה שאם המשקל הוא qatl
21/10/2018 | 08:08
4
32
אז היינו מצפים למילים דוש,צוד במקום דיש וציד. גם במילים בית ועיר ככל הנראה היתה וא"ו לפי הרבים בתים,ערים.
 
 
לצפיה ב-'לא הבנתי מה ה"בעיה" וע"ס מה אתה קובע שהייתה וי"ו.'
לא הבנתי מה ה"בעיה" וע"ס מה אתה קובע שהייתה וי"ו.
21/10/2018 | 16:38
3
24
בעצמך אתה אומר שהיינו מצפים למילים "צוד" ולא "ציד", כלומר כן הייתה יו"ד שורשים... אז מה אתה מנסה להגיד ואיך אתה מסביר זאת, כרגיל, מתקשה לעקוב אחרי המחשבה שלך.
לצפיה ב-'הייתי מצפה גם'
הייתי מצפה גם
22/10/2018 | 00:49
2
27
לפועל שיר -shiyer ולא שורר אז אטען שהשורש הוא שו"ר או שר"ר?
ידוע לנו שפעלי פ"ו ול"ו התמזגו עם מקבילות בעלות יו"ד אולי כאן התהליך דומה?
איך אפשר להסביר מילים כמו: איד, ריק, חיק מדוע בהם הותר הדיפתונג בנפרד?
אני משווה את שורש צו"ד לשורש זו"ד ומסיק שהיו"ד אינה שורשית.
לא קבעתי דבר אמרתי ככל הנראה שבית ועיר הם מגזרת ע"ו לפי צורת הרבים. אב"ש ואלישע קמרון בספרו ארמית מקראית מביאים את השורש בו"ת- לן. מעבר לכך באוגריתית הריבוי bhtm- בתים אולי כפי שמשתרבבת לה ה"א בשורשי ע"ו לעתים: כוהן מכו"נ, קהל מקו"ל, נהרה מנו"ר...
 
וכדי להמחיש את מה שאני מכוון אליו אתן שתי דוגמאות:
צמד המילים: באר-בור (bor)משקל qatl. מול צמד המילים: באר (be'er)-ביר (bayir) משקל qitl.
למרות שנמצאת רק בספר משלי המילה ריש בחיריק, ריש בצירה וראש גם בצירה. הכתיב באל"ף מסגיר אולי משקל qitl כשהאל"ף איננה שורשית אלא תחליף לסימון דו תנועה iw/iy
לצפיה ב-'עדיין לא מבינה אותך'
עדיין לא מבינה אותך
23/10/2018 | 13:01
1
32
הפועל "שייר" היה רלוונטי בנטייה על דרך השלמים; אבל נטיית ע"י, ע"ו וע"ע בבניינים הכבדים זהה, וכן, אין ממש הפרדה מוחלטת בין ע"י לע"ו (ל"ו מקרה אחר, גזרה נדירה).
 
לא הבנתי למה צריך להסביר מילים שבהן "הותר הדיפתונג בנפרד". מישהו קבע שזה לא סביר או לא אמור לקרות? יש מילים שבהן זה כך ואחרות שבהן זה אחרת... כמו כן ידוע שהיו מבטאים שונים בישראל ויהודה, ויש תיעוד לכך, למשל, בספר עמוס (ח,ב): "וַיֹּאמֶר מָה-אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס וָאֹמַר כְּלוּב קָיִץ וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי בָּא הַקֵּץ אֶל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא-אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ". ע"ס הפסוק הזה משערים שעבורו המילה "קיץ" לא נהגתה בתנועת עזר בצורת הנפרד אלא בכיווץ דיפתונג, כמו המילה "קץ".
 
מכא אפשר להסיק שלא מדובר בצורת דיבור (כפי שציין ספן לעיל ואליו הגבתי במקור, ואז הגבת לי) כי אז אין צורך ביו"ד, והיא שם בכל זאת. היו"ד נחשבת שורשית אף שאינה עיצורית בהכרח בכל הנטייה. זה יכול לקרות גם לאות וי"ו, כידוע, ויש תחלופה רבה בין יו"ד לוי"ו שורשיות, במקרים רבים בגזרות האלה (בד"כ כתלות במשקל) הן נאלמות או נעלמות.
 
זה כל מה שרציתי לומר; מה אתה מנסה לטעון, כרגיל, התקשיתי להבין.
לצפיה ב-'בקיצור:'
בקיצור:
24/10/2018 | 19:16
18
טענתי היא שמילים כגון ציד (חלק לא מבוטל בכל אופן) במקור היו במשקל qitl ולכן תנועת iw  הפכה אוטומטית ל- iy משם הונמכה התנועה הקצרה i ל-e ומשם הותר הדיפתונג לצורה המוכרת לנו כיום. מסלול דומה למשקל qitl בשלמים ההבדל היחיד הוא שסיבת ההחלפה בין וא"ו ליו"ד נעוצה (לדעתי) במשקל כפי שרשמת בנוגע להיעלמותן.
לצפיה ב-''
21/10/2018 | 03:03
8
לצפיה ב-'שגיאה או לא'
שגיאה או לא
19/10/2018 | 17:01
4
53
בערך פתפותי ביצים בויקימילון יש כמה דברים שלא הבנתי:
1. מדוע בהגייה מופיע i הרי במילה ביצים הי' בכלל לא מנוקדת ולכן אינה נהגית?
2. במילון ספיר אומרים שמדובר בביצים (eggs) ואילו בויקימילון מצוין שמקור המילה הוא בכלל ביצות (כמו בביטוי ביצות טובעיות)?
האם יש כאן שגיאות או שאני טועה?
3/ ב-1 יכול שאני טוען כי ההגייה של ie היא צירה מלא.
מחכה להסברים,
תודה ויום טוב.
לצפיה ב-'כשאתה מתייחס למידע באתר אינטרנט, אנא פרגן לנו קישור ישיר'
כשאתה מתייחס למידע באתר אינטרנט, אנא פרגן לנו קישור ישיר
19/10/2018 | 17:36
2
47
 
1. לא הבנתי לאיזו i בהגייה אתה מתייחס.
אוקיי, הוספת את 3 (אבל למה בסעיף נפרד? ) וכן, יש שם ei, כלומר דיפתנוג (דו-תנועה) ey. זו אינה תנועת i, אלא הגייה (אשכנזית) של צירי מלא. ראה דיון בנושא שנפתח היום בפורום:
 
2. בוויקימילון מביאים דברים בשם אומרם ומציינים את הפרשנות של הרב דוד פרנקל. כדרכן של פרשנויות, היא לא בהכרח מקובלת על כולם; אחרים יכולים לפרש אחרת.
לדוגמה, הסבר באתר "השפה העברית":
לצפיה ב-'נו, אז למה כותבים את 2 דרכי ההגייה?...'
נו, אז למה כותבים את 2 דרכי ההגייה?...
19/10/2018 | 19:18
1
21
מדוע לא מצוינים 2 האפשרויות?!
לצפיה ב-'אילו שתי דרכי הגייה?'
אילו שתי דרכי הגייה?
20/10/2018 | 01:07
4
לצפיה ב-'פתפותי ביצים'
פתפותי ביצים
21/10/2018 | 00:26
21
הוא צירוף שמקורו בתלמוד הירושלמי ומשמעותו עמומה.
אם אני זוכר נכון, הרב פרופ' שאול ליברמן טען שהצירוף המקורי הוא "פתפותי בצים" (ולא "ביצים". אין קשר לבֵיצה).
בכל אופן, לשאלתך על ויקימילון, אתה בוודאי יודע שהערכים שם נכתבים על ידי הציבור. אז מי שכתב את הערך הזה, תיעתק את ההגייה כפי שהוא רגיל לומר. מן הסתם אתה עצמך יכול להוסיף את ההגייה האלטרנטיבית אם אתה רוצה.
לצפיה ב-'ה' במקום ש' לפני שמות תואר בצורת הבינוני'
ה' במקום ש' לפני שמות תואר בצורת הבינוני
18/10/2018 | 09:39
3
36
בוקר טוב, אודה מאוד לקישור להסבר מסודר וברור בנושא זה (למה נכון יותר השומרים ולא ששומרים... ), משום מה אני מתקשה למצוא כזה אם כי אני זוכרת בבירור דיונים בפורום זה ותרגום ועריכה בנושא זה.

אני יודעת שהסיבה היא שפעלים בהווה הם למעשה גם שמות עצם, וגם מבינה אינטואיטיבית את העניין, אבל אשמח למקור ברור שגם מרחיב בנושא, גם עבורי ועבור עוד קולגה.

בתודה רבה למי שיכול לעזור




לצפיה ב-'ה"א הזיקה יכולה להחליף את שי"ן הזיקה לפני פעלים בהווה בלבד'
ה"א הזיקה יכולה להחליף את שי"ן הזיקה לפני פעלים בהווה בלבד
18/10/2018 | 17:17
2
28
לא בינוני שהוא שם תואר אלא פועל. אם זה שם תואר זו ה"א הידיעה ולא ניתן להחליפה בשי"ן:
 
ישבנו במסעדה המומלצת.
ישבנו במסעדה שמומלצת. מצלצל מוזר ולא טבעי (כי זה שם תואר). השי"ן הופכת את זה לפועל ואז חסר משלים, מתקבלת תחושה שהמשפט קטוע.
 
אבל ברגע שנוסיף משלים פועלי וזה יהיה פועל:
ישבנו במסעדה המומלצת ע"י כל מבקרי המסעדות
ישבנו במסעדה שמומלצת ע"י כל מבקרי המסעדות
 
הפסוקית המתקבלת היא פסוקית לוואי המתארת את שם העצם שלפניה באמצעות פועל בהווה, כלומר משהו שהוא עושה ברגע זה ("דיברתי עם החיילים השומרים בפתח הבסיס") או הרגלי, הווה כללי ("דיברתי עם החיילים המשרתים בבסיס"). הה"א לא "נכונה" יותר, היא רק מייצגת משלב מעט גבוה יותר.
 
לא מכירה מקור בנושא, את מוזמנת לחפש ה"א הזיקה בגוגל... ואם יש לך שאלות לשאול כאן.
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
18/10/2018 | 21:02
13
זה הסבר עוזר מאוד, קולגה ביקשה ממני מקור לנושא או הסבר ממצה אז זה עוזר מאוד ותודה רבה.
בשאלה שלי לא התכוונתי להגיד שמשתמשים בה"א הזיקה לפני שמות תואר, אלא שההסבר שקיבלתי פעם היה שהסיבה להחלפת ש' הזיקה בה"א הזיקה קשורה לכך שהפעלים האלה יכולים להיות גם שמות. אבל אולי בלבלתי משהו בהסבר הזה. 
אישית, ברור לי מתי ואני משתמשת בזה קבוע, רק לא ידעתי איך להסביר את זה בדיוק. 
בקיצור, המון תודה! 
 
לצפיה ב-'במקרא קצת גם לפני פועל בעבר'
במקרא קצת גם לפני פועל בעבר
18/10/2018 | 21:21
12
לצפיה ב-'על גלגיליות נוסעים/רוכבים/גולשים?'
על גלגיליות נוסעים/רוכבים/גולשים?
17/10/2018 | 18:17
4
31
מהו הפועל הנכון?: 
רכבנו על גלגיליות
גלשנו על גלגיליות
נסענו על גלגיליות
התגלגלנו על גלגיליות
פועל אחר?
לצפיה ב-'אליבא דמילון רב מילים, מחליקים.'
אליבא דמילון רב מילים, מחליקים.
17/10/2018 | 18:41
1
23
(ממילון רב מילים):
 
הסבר מלא למילה סְקֶט  שֵם ז' 

[מאנגלית skate]
סנדל או נעל שלסוליה שלהם מחוברים ארבעה גלגלים קטנים, שניים מלפנים ושניים מאחור, ואפשר להחליק בהם על המדרכה, על הכביש או על משטח מיוחד. בעברית: גלגילית.
לצפיה ב-'גם לפי האקדמיה ללשון העברית:'
גם לפי האקדמיה ללשון העברית:
17/10/2018 | 18:45
20
(ציטוט מאתר האקדמיה):
 
גַּלְגִּלִּיוֹת – roller skate
סקטים; סנדלים בעלי ארבעה גלגלים המשמשים להחלקה על משטחים חלקים או בחוצות הערים.
גַּלְגִּלִּיוֹת לַהַב – rollerblades
רולרבליידס; נעליים בעלות גלגלים המסודרים בשורה לאורך הסוליה ומשמשות להחלקה מהירה על משטחים מיוחדים או בחוצות הערים.
לצפיה ב-'בגלגיליות מחליקים (על השביל) כפי שבמחליקיים מחליקים על הקרח'
בגלגיליות מחליקים (על השביל) כפי שבמחליקיים מחליקים על הקרח
17/10/2018 | 18:56
1
17
באנגלית אותו הפועל/שם – skate.
לצפיה ב-'מחליקים רק כאשר לא יודעים איך, אח"כ זה עובר'
מחליקים רק כאשר לא יודעים איך, אח"כ זה עובר
18/10/2018 | 23:52
4
לצפיה ב-'עניין של ניקוד....'
עניין של ניקוד....
16/10/2018 | 03:50
2
26
בוקר טוב לכל העמלים, 
איך נכון לנקד את המילה חייה במשמע החיים שלה HER LIFE?
תודה רבה מראש
לצפיה ב-'חַיֶּיהָ'
חַיֶּיהָ
16/10/2018 | 10:28
1
12
לצפיה ב-'המון תודה!'
המון תודה!
16/10/2018 | 12:26
20
לצפיה ב-'איך נקרא יום חתונה?'
איך נקרא יום חתונה?
14/10/2018 | 14:10
5
33
איך אני מתייחס ליום-תאריך בו התחתנתי (בזן עבר)? יום נישואים חוזר כל שנה, כמו יום הולדת (?) היום בו נישאתי צריך להיקרא יום חתונה או יום כלולות? האם אלה מושגים מקובלים?
לצפיה ב-'אולי השאלה לא מובנת - הנה המיקוד שאני מחפש:'
אולי השאלה לא מובנת - הנה המיקוד שאני מחפש:
15/10/2018 | 09:46
3
23
בהתייחס ליום בו התחתנתי (למשל בדיוק אז הייתי מצונן) - האם תקין לאמור:
"ביום כלולותי/נישואי/חתונתי הייתי מצונן"
האם ישנם ביטויים אחרים במקורות?
 
לצפיה ב-'אם זה היום '
אם זה היום
15/10/2018 | 13:06
2
30
שבו ממש התחתנת אז יום חתונתי (ליל כלולותי או יום חתונתי אם את אישה).
 
אם זהו רק התאריך בשנה אחרת אז יום נישואין.
לצפיה ב-'זאת אומרת שהמונח 'כלולות' הוא לאישה בלבד'
זאת אומרת שהמונח 'כלולות' הוא לאישה בלבד
15/10/2018 | 14:41
1
19
ובהקשר של 'ליל כלולות' ולא 'יום כלולות' (?)
לצפיה ב-'שורש המילה כלולות כשורש המילה כלה'
שורש המילה כלולות כשורש המילה כלה
15/10/2018 | 15:33
18
אני מכיר ליל כלולות. לא יודע לומר עד כמה נפוץ יום כלולות בכל אופן אין פה עניין של תקינות רק מה שמקובל, ומכיוון שרוב החתונות נערכות לאחר השקיעה אז ליל כלולות מתאים יפה.
לצפיה ב-'..בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו (שיר השירים)'
..בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו (שיר השירים)
15/10/2018 | 20:33
9
לצפיה ב-'שרשור שאלותיי '
שרשור שאלותיי
09/10/2018 | 22:37
31
20
לצפיה ב-'איך להסביר לזרים שלומדים עברית איך להשתמש במילת היחס "את"?'
איך להסביר לזרים שלומדים עברית איך להשתמש במילת היחס "את"?
09/10/2018 | 22:49
2
34
אולי למי מכם יש עצה איך להסביר לזר הלומדים עברית על השימוש של מילת היחס "את" כשבשפתו אין מילה פונקציונלית דומה / מקבילה? המקרה הספציפי הזה נראה קשה יותר להסברה מאשר מונחים אחרים שאין כמו למשל ה' הידיעה שלא נמצא בכל השפות.
 
נוצר הרושם אצלי שכדי ללמוד איך ומתי להשתמש במילת היחס "את", תחילה על הלומד לדעת מה זה נושא, נשוא, ומושא, מושא ישיר ומושא עקיף וכו' באופן שכבר לא יישאר לו חשק ורצון ללמוד עוד... אשמח לראות את עצתכם המועילה.
 
 
* חשבתי לומר ש"את" מתחברת לש"ע מיודע כאשר קיים פועל מקדים שעליו נשאלת השאלה "מה". לדוגמה: "הוא ראה." השאלה על כך היא "מה" או "מה הוא ראה" והתשובה תהיה "את הספרים". "הוא לקח": "מה" או "מה הוא לקח?" והתשובה "את התיק שלו". איך השיטה הזאת בעיניכם, נכונה או שגויה? 
לצפיה ב-'זו שאלה שכדאי להפנות למורים המלמדים עברית כשפה נוספת / עולים'
זו שאלה שכדאי להפנות למורים המלמדים עברית כשפה נוספת / עולים
10/10/2018 | 01:04
1
33
יש ודאי חומרי לימוד בנושא. נסה לבחון בקישורי הפורום את הקטגוריה הרלוונטית:
 
התיאור שלך לשימוש ב"את" נכון – לפני מושא ישיר מיודע. זה בפני עצמו עניין טכני (שדווקא לא מצריך בהכרח שימוש במונחים תחביריים). הקושי הוא לדעת מהם הפעלים המצריכים מושא ישיר...
 
השאלה "מה" נכונה, אבל היא נכונה גם בהקשר למושאים אחרים שמצריכים מילה יחס – במי/מה, למי/מה וכו'. כלומר אתה נשאר באותה בעיה בעצם, כי כדי לשאול את השאלה בצורה הנכונה אתה צריך לדעת מהי מילת היחס המוצרכת, ואם אתה לא מכיר את השפה ולא יודע אותה, אתה תקוע באותה נקודה.
 
לימוד של מילות יחס מוצרכות הוא אחד הדברים הקשים, מאחר שבמקרים רבים הן שרירותיות ושונות בין שפות. למעשה גם בעברית יש לך "לראות את" אבל "להתבונן ב", "להסתכל על" (בדרך כלל; חז"ל הסתכלו בקנקן), "להביט ב/על/אל וכו'"... או "לשמוע את" לעומת "להאזין/להקשיב ל".
 
אולי הדרך הפשוטה יותר (יחסית, אבל אני לא יודעת עד כמה היא באמת עוזרת למי שלא מכיר את השפה) היא הבנה של פועל יוצא ושל סביל. מאחר שמושא ישיר אפשר להפוך לנושא במשפט סביל (בדרך כלל) ומושא עקיף בד"כ לא (אם כי מטפלים במטופלים, לדוגמה). לרוב הפעלים שיוצאים למושא ישיר הם גם הפעלים הבסיסיים יותר.
 
אבל האם מי שאינו דובר עברית ידע שאם שמעתי צליל הוא נשמע, אבל אם האזנתי לשיר הוא לא "הואזן" או אם הקשבתי לשיחה היא לא "הוקשבה"? (תאורטית כן, אבל לא משתמשים באפשרויות האלה). שוב מגיעים לנקודה שבה צריך פשוט להכיר את השפה... ואני לא בטוחה שיש דרך אחרת. למיטב זיכרוני גם בלימוד אנגלית בביה"ס היו לנו הרבה הכתבות, ואלה שכללו פעלים כללו גם מילות יחס... והיה צריך פשוט לזכור אותן (משינון, מחשיפה, עם הזמן וכו').
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
10/10/2018 | 02:55
15
ניסיתי להשתמש בנדון בפועל יוצא ופועל עומד (סביל?) בעבר, ואני לא זוכר למה לא זה לא היה קל. האם את מכירה רשימות המקטלגות פעלים על פי יוצאים ועומדים?
 
 
אני מוכרח לציין שהקישורים ממש מועילים לנושא של לימוד עברית כשפה שניה! תודה רבה על כך.
לצפיה ב-'קושי בהבנת מטבע הברכה הבסיסי'
קושי בהבנת מטבע הברכה הבסיסי
09/10/2018 | 22:55
13
157
מטבע הברכה הנפוץ הוא:
  • ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם... וכו'
בנוגע לכך יש לי קושי בהבנת הדבר הבא:
הפנייה היא בלשון נוכח ביחיד (ברוך אתה), והיא עוברת ללשון נוכח ברבים (אדוני) עם כינוי הקניין ליחיד (אדוני= אדונים שלי) ואז היא עוברת ללשון נוכח ברבים (אלוהים) עם כינוי הקניין לרבים (אלוהינו= אלוהים שלנו). 
 
בסופו של דבר יש לנו כאן ארבעה התייחסויות שונות במשפט אחד! (יחיד ורבים, שלי ושלנו). מה ההסבר הלשוני לכך? 
לצפיה ב-'כי'
כי
10/10/2018 | 00:40
12
47
"אדוני" הוא שם פרטי וכינוי השייכות בו אינו מתפקד ככינוי שייכות (שים לב ש"אֲדֹנַי" במובן "האדונים שלי" מנוקדת בפתח תחת הנו"ן בצורות ההקשר, מה שאין כן שם אדנות המנוקד בקמץ תמיד).
ו"אלוהים" בהקשר הזה אינו רבים אמיתי, אלא הוא ריבוי של כבוד הקיים בכמה מילים (וכמו שאתה אומר: "הבעלים של הרכב מכר אותו").
לצפיה ב-'לא הבנתי כל כך'
לא הבנתי כל כך
10/10/2018 | 00:48
11
33
קודם כל תודה רבה על כל התשובות שאתה כותב לי. אני באמת מחכים ממך המון.
 
בנוגע למה שכתבת, לא הבנתי כל כך את התשובה.
שנינו מסכימים שאדונִי הוא האדון שלי ואדונַי הם האדונים שלי.
אם אדונָי הוא שם פרטי אז זה אומר שאין לו משמעות?  
 
ולגבי אלוהים, אם נכונה הטענה שהיא ריבוי של כבוד, מדוע אפוא במקומות רבים באותו ספר שבו נכתב אלוהים אפילו אנחנו מוצאים אֵל* או אלוה (שמות קודש ולא חול כמובן)? על כרחך לומר שבאותם מקומות אין ריבוי של כבוד וזה בעצם זלזול, לא כך? מה הסיבה שבמקום אחד נהגו בריבוי של כבוד ואילו במקום השני כבר לא?
 
ראה למשל
בראשית א, 1: בראשית ברא אלוהים
בראשית יד, 22:הֲרִימֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְדוָד֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ
 
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
10/10/2018 | 01:18
10
44
יש כאן כנראה כמה שלבים.
בשלב ראשון "אדוני" בקמץ = אדונים + כינוי קניין (גוף ראשון), בין כשהוא מופנה לבני אדם, בין כהשוא מופנה לאלוהים (כשהוא מופנה לאלוהים היחיד, גם זה ריבוי של כבוד כמובן).
בשלב שני "אדוני" כשהוא מתייחס לאלוהים החל לשמש כשם פרטי לכל דבר (ולא כש"ע + כינוי חבור).
בשלב שלישי "אדוני" כשהוא מתייחס ל"אדונים שלי" ולא לאלוהים, התקצר בקונטקסט של הקשר.
 
כבר דיברנו כאן בעבר שכך קרה בתקופה הרבה יותר למילה "רבי", שבמקורה הייתה "הרב שלי" ואחר כך הפכה לתואר עצמי, ולכן אפשר לשמוע היום:  "הרבי שלהם".
 
לגבי שאלתך האחרונה, ריבוי של כבוד אינו שימוש מחייב (כמו שאתה אומר: "בעלֵי הבית" או "בעל הבית" ואתה יכול להתכוון לאותו הדבר). ועוד שריבוי הכבוד במשפט המשמש בצורות יחיד דקדוקיות בא גם כקונטרה מכוונת כנגד עובדי האלילים שהיו משתמשים באותו שם ("אלוהים") במובן של ריבוי אמיתי.
לצפיה ב-'את השלב הראשון והשני'
את השלב הראשון והשני
10/10/2018 | 01:44
9
31
הבנתי. את השלישי, לא.
לא הבנתי את ההבדל בין השלב השלישי לראשון...  
 
לגבי הפיסקה האחרונה, קצת קשה לי עם זה, כי כבוד כלפי אלוהים מחייב כל אדם מאמין, ואם קיים של ריבוי של כבוד הוא צריך להיות קיים לא רק במילה אחת. וזה מה שהיה קשה למינים ששאלו את ר' שמלאי לגבי  בראשית ברא אלוהים ולא בראשית בראו אלוהים. ושנית, משתמע שפנייה בצורת היחיד היא לא צורה מכובדת ולכן הצורות האחרות לא מסתדרות עם ההסבר הזה.     ההסבר המחודש שמדובר בקונטרה מכוונת כלפי עובדי האלילים, לא מובן מכיון שהוא סותר ייחוד השם בדיוק בדרך שבה התורה מנסה להימנע מההפף.
לצפיה ב-'צורת'
צורת
10/10/2018 | 02:07
8
30
צורת ההפסק היא הצורה המלאה והבסיסית. אילו היו נכתבים מילונים באותה תקופה שמות הערכים היו "אָבן" (ולא "אֶבן"), "אֶחָת" (ולא "אַחַת").
בשלב מסוים הצורות המלאות השתנו כשהן באות בשטף הדיבור (צורות הקשר).
וזה מה שקרה בין שלב 2 לשלב 3 בתגובה הקודמת שלי - כינוי הקניין השתנה בצורת ההקשר (מתנועה ארוכה לקצרה. לכן הפתח), אבל כש"אדוני" תפקד כשם פרטי (שכבר אין בו כינוי קניין אמיתי) הוא לא השתנה בשטף הדיבור.
 
לגבי השאלה האחרונה שלך, עובדה שהיא שמאמיני הייחוד השתמשו, ועדיין משתמשים, בשמות "אל" ו"אלוהים" אף על פי שאותם שמות בדיוק שימשו ובמידה רבה עדיין משמשים גם ככינוי לאלילים בפי עובדיהם, וחששך לא הציק להם.
לצפיה ב-'נראה לי שהבנתי כעת'
נראה לי שהבנתי כעת
10/10/2018 | 03:14
7
26
אתה בעצם מתכוון לומר שהתהליך היה כזה:
1. אדונָי - אדונים שלי > 2. אדונָי - שם פרטי > 3. אדונַי אדונים שלי.
בין שלב 2 ל-3 נוצר תהליך שאנשים רצו להבדיל בין השם הפרטי לבין לשימוש הראשון וכך יצרו בידול באמצעות תנועה קצרה ותנועה ארוכה. את התנועה הארוכה 'השאירו' לשם ואת התנועה הארוכה השאירו למשמעות הותיקה. תיאוריה מעניינת. תודה.
 
 
העובדה שמאמיני הייחוד השתמשו ומשתמשים בשמות אל ואלוהים לא בהכרח מעידה על כך שהפרשנות לגבי הכבוד (שנזכרת על ידי לא מעט מפרשים בתחילת בראשית) היא הנכונה, מן הסתם יש פרשנויות אחרות נוספות ומיישבות יותר לנדון הזה. אני בכל אופן לא מכיר.
לצפיה ב-'לא בדיוק'
לא בדיוק
10/10/2018 | 11:10
6
24
  1. התקצרות התנועה התרחשה בכל כינוי חבור (דרכַי, בנַי, אלהַי), ההתקצרות לא חלה במה שלא נתפס עוד ככינוי חבור אלא כשם פרטי  (זו תופעה המותנית במורפולוגיה). לאו דווקא שישבו אנשים ותכננו לבדל בין המילים.
  2. נראה שהמונח "ריבוי של כבוד" עלול קצת לבלבל. הכוונה היא שבמילים כמו "אדון", "בעל", "אלוה" מכיוון שהיו רגילים בחלק מהתקופות להשתמש בהם לפנייה של כבוד בלשון רבים, לכן נוצר מצב דקדוקי חדש שבו המילים האלה יכולים לשמש ליחיד גם בצורות הרבים שלהם (רבים מדומה), אפילו לא בסיטואציות של כבוד. כשהתנ"ך  אומר: יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְעַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִין לִכְמוֹשׁ אֱלֹהֵי מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן, הוא לא מתכוון לכבד אותם כמובן, אלא משתמש בריבוי המקובל במילים כאלה.
לצפיה ב-'הפרשנות'
הפרשנות
10/10/2018 | 12:09
19
במתכונת הנוכחית שהצגת נראית משכנעת יותר. תודה!
לצפיה ב-'מאיזו סיבה יש לחשוב שבזמנים ההם דיברו בלשון רבים כי זה כבוד?'
מאיזו סיבה יש לחשוב שבזמנים ההם דיברו בלשון רבים כי זה כבוד?
02/01/2019 | 02:07
4
7
אני מנסה להבין מה הכבוד בלדבר בלשון רבים... (אני לא מדבר על מצב שבו נקבע שלשון רבים הוא לשון של כבוד ואז אלה שנוהגים כך נחשבים למכבדים, שזה מעין מה שקורה בחלק מהמקומות בימינו).
לצפיה ב-'אולי'
אולי
02/01/2019 | 09:36
3
19
אולי תמצא עניין בדיון קודם http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/1072/1470853...תרבות_ואמנות/השפה_העברית
לצפיה ב-'תודה. עיינתי בפוסט ההוא אך לצערי לא מצאתי רמז לתשובה לשאלתי.'
תודה. עיינתי בפוסט ההוא אך לצערי לא מצאתי רמז לתשובה לשאלתי.
02/01/2019 | 15:22
2
15
לצפיה ב-'וכי'
וכי
02/01/2019 | 20:20
1
8
וכי לא ראית שם שגם היום יש שפות שמשתמשות בלשון רבים לפנייה מנומסת? או  ש-pluralis majestatis היא תופעה של הרחבה - המלך ככולל את העם?
ותופעה זו קיימת בשפות רבות. ועיין עוד בוויקפדיה ערך Royal we.
 
לצפיה ב-'זה שהיא נמצאת בשפות אחרות ידוע לי'
זה שהיא נמצאת בשפות אחרות ידוע לי
03/01/2019 | 00:50
19
וזה עדיין לא מסביר לי את התופעה מדוע אנשים חשבו שצורת רבים תכבד את הדובר היחיד שנמצא מולם.
 
לאחר חיפוש ובדיקות רבות מצאתי שהערך שעוסק בזה בהרחבה נקרא  T–V distinction (from the Latin pronouns tu and vos)
 
"plurality is a very old and ubiquitous metaphor for power"
 
לצפיה ב-'מה הסיבה למחלוקת סביב הגיית המילה "בריותיו"? '
מה הסיבה למחלוקת סביב הגיית המילה "בריותיו"?
10/10/2018 | 00:37
2
37
חלק (הרוב) הוגים את המילה בריותיו (בריות שלו) כ-בְּרִיּוֹתָיו וחלק (התימנים בוודאות) הוגים את המילה הזאת כ-בִּרְיּוֹתָיו.
 
לסיכום:
בריות שלו= בְּרִיּוֹתָיו (bERIotav) או בִּרְיּוֹתָיו (bIRiotav).
האם הגייה נחשבת נכונה יותר או שלאלו ולאלו יש הסבר?  
לצפיה ב-'יש'
יש
10/10/2018 | 17:30
1
41
מאמר של קוטשר:
 
(גוגל ספרים)
לצפיה ב-'תודה. '
תודה.
11/10/2018 | 13:48
25
מכיון שזה גוגל ספרים ולא תמיד יש גישה למאמרים המלאים (כמו במקרה הזה), חיפשתי ומצאתי שם מעט יותר מידע לגבי זה בספר פרקים בתולדות הלשון העברית: https://books.google.ro/books?id=Y63sv-CkSi8C&...
לצפיה ב-'מה זה "מגדול" ישועות מלכו? '
מה זה "מגדול" ישועות מלכו?
12/10/2018 | 00:41
4
40
מה היא הצורה הזאת ומה משמעותה?
האם ייתכן שהיא הצורה של "מגדיל" (מפעיל)?
לצפיה ב-'מִגדול ישועות = מִגְדַל ישועות (מִגדל הוא ש"ע).'
מִגדול ישועות = מִגְדַל ישועות (מִגדל הוא ש"ע).
13/10/2018 | 19:50
3
17
לצפיה ב-'אז המקבילה שלו בתהלים (מגדיל) גם כן שם עצם? '
אז המקבילה שלו בתהלים (מגדיל) גם כן שם עצם?
13/10/2018 | 20:17
2
13
לצפיה ב-'קודם כול'
קודם כול
13/10/2018 | 20:40
1
28
אין צורך להגיע לתהלים, שהרי מסורת הכתיב בספר שמואל גם היא "מגדיל" (ועוד ביו"ד, בניגוד לתהלים שם הכתיב הוא "מגדל").
ולפי דרך זו פשוט יותר לפרש את המילה כפועל (מגדיל, שורש גד"ל, בניין הפעיל, בינוני).
לצפיה ב-'תודה'
תודה
13/10/2018 | 21:46
8
לצפיה ב-'רצה והחליצנו...'
רצה והחליצנו...
12/10/2018 | 00:50
5
27
מה המשמעות הלשונית של "החליצנו", האם זה קרוב לחילוץ או חָלוּץ?
לצפיה ב-'חזקנו'
חזקנו
13/10/2018 | 19:55
4
25
חזקנו (כמו וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ, מלשום חלוץ, נחנו נעבור חלוצים)
או: חלץ אותנו מהצרות (כמו בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ אם כי בבניין אחר).
לצפיה ב-'תודה. כלומר חלוץ זה חזק?'
תודה. כלומר חלוץ זה חזק?
13/10/2018 | 20:16
3
24
ומה לגבי ההסבר של רש"י בדברי הימים א' (יב, 27)  ויש אומרים חלוצים כמו זריזים כמו רצה והחליצנו". משתמע שהוא פירש את המילה חלוץ כזריז.
האם אין הבדל בין זריזות לחוזקה?
לצפיה ב-'חלוץ'
חלוץ
13/10/2018 | 20:33
2
30
חלוץ הוא מי שחלציו חגורים בחגור מלחמה, כלומר גיבור וחזק.
וייתכן שאף לכך כיוון הפירוש המיוחס לרש"י על דברי הימים (שכידוע לא נכתב על ידי רש"י), שהרי גם המילה "זריז", עשויה להתפרש כבעל כוח (וכבר אמרו חז"ל: ויצו את יהושע - אין ציווי אלא לשון זירוז שנאמר ויאמר עליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ, חזק - בתורה, ואמץ - במעשים טובים).
לצפיה ב-'השכלתי, תודה!'
השכלתי, תודה!
13/10/2018 | 21:46
1
7
לצפיה ב-'אגב,'
אגב,
13/10/2018 | 22:49
22
ראה כיצד תרגם אונקלוס את הפסוק:
וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם -
וּמְזָרְזִין סְלִיקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם
 
וראה איך הוא תירגם:
נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים -
נַחְנָא נִעְבַּר מְזָרְזִין
 
=> חלוצים = מזרזין = חמושים
לצפיה ב-'כמה שאלות עריכה'
כמה שאלות עריכה
08/10/2018 | 13:13
23
54
במשפט 
שני הזרמים ממשיכים במקביל, ובשלב מסוים נוצרים מפגש, או אפילו סינתזה בין הזרמים.
האם הוא מנוסח בסדר, או שיש בעיה עם המילה "הנוצרים" ברבים? 
בתודה רבה מראש
ת.
לצפיה ב-'"ברישומן" או "מבחינת הרישום שהותירו על..."'
"ברישומן" או "מבחינת הרישום שהותירו על..."
08/10/2018 | 13:17
4
39
לפעמים אני מתלבטת אם מה שנראה לי על פניו כשגיאת ניסוח בולטת, הוא למעשה רק העדפה אישית שלי לניסוח שנראה לי מהוקצע יותר. 
מה דעתכם על החלק המודגש במשפט הבא - זה ניסוח שגוי או לא?
התמקדותו של X דווקא בדמותו של Y מעוררת תמיהה, היות ומולו ניצבות דמויות גדולות מ-Y ברישומן על ההיסטוריה
 
הנטייה שלי היא לתקן את הביטוי המודגש למשהו כמו "... מבחינת הרישום שהותירו על ההיסטוריה", אבל אפילו זה מרגיש לי עילג, משום שלרוב מותירים חותם ולא רישום. 
 
מה הייתם מציעים כאן?
לצפיה ב-'לטעמי המשפט בעייתי לכל אורכו'
לטעמי המשפט בעייתי לכל אורכו
08/10/2018 | 23:19
3
27
אני לא כ"כ אוהבת את "התמקדותו של" ואחריה "בדמותו של"...
"היות ו" לא תקין, צריך להיות "היות ש" (רק הואיל ו);
למה הכוונה ב"מולו ניצבות דמויות..." מי זה "הוא" בתחילת המשפט? המתמקד? למה הדמויות "ניצבות מולו"?
וגם לא ממש ברור לי באיזה רישום היסטורי מדובר, אני לא יכולה לשפוט במנותק מההקשר.
לצפיה ב-'אני לגמרי מסכימה איתך שהמשפט בעייתי כפי שהוא'
אני לגמרי מסכימה איתך שהמשפט בעייתי כפי שהוא
09/10/2018 | 12:52
2
27
נדרש ממני איזון בין התחשבות בניסוחי הכותב (שברובם יחסית טובים) לבין תיקון מה שפשוט לא יכול להיות כפי שהוא.
 
המשפט באמת מבלבל בלי הקשר רחב יותר אז סליחה, זה מטעמי חסיון לקוח.
אנסה למלא אותו בפרטים בדויים שדומים יותר להקשר המקורי: 
התמקדותו של החוקר דווקא בדמותו של יהודה המכבי מעוררת תמיהה, היות ומולו ניצבות דמויות גדולות מיהודה המכבי ברישומן על ההיסטוריה.  
 
בשבילי, הדבר הכי צורם היה ה"ברישומן על ההיסטוריה", ובעניין ההיות ו... תודה ואציע לשנות. האם הקשר המשפט ברור יותר עכשיו? מה היית מציעה?
 
לצפיה ב-'כאמור, לא ברור לי למה הכוונה ב"ניצבות מולו"'
כאמור, לא ברור לי למה הכוונה ב"ניצבות מולו"
09/10/2018 | 13:47
1
21
אולי פשוט "מכיוון שיכול היה לבחור דמויות שהשפיעו יותר על ההיסטוריה"? משהו כזה...
לצפיה ב-'זה כיוון טוב, אלך על משהו כזה, תודה רבה '
זה כיוון טוב, אלך על משהו כזה, תודה רבה
09/10/2018 | 14:16
9
לצפיה ב-'האם תקניות צורות כמו "בלהכיר את... בלהבין את..." ?'
האם תקניות צורות כמו "בלהכיר את... בלהבין את..." ?
08/10/2018 | 13:32
2
26
אלה היו אנשים שבעברם היו חסרי עניין עמוק בלהכיר את העולם.
 
אני צודקת שהביטוי המודגש מנוסח באופן שגוי, ויש לומר "חסרי עניין עמוק בהכרת העולם"?
 
יש עוד אפשרות שלא חשבתי עליה לנסח מחדש?
לצפיה ב-'בלהכיר'
בלהכיר
09/10/2018 | 00:14
1
33
נחשב לא תקין וכמשלב לא גבוה.
אפשר לנסח:
אנשים שבעברם לא גילו עניין עמוק בהכרת העולם
לצפיה ב-'מסכימה אתך לגמרי, מאמצת את הנוסח שלך ותודה רבה !!'
מסכימה אתך לגמרי, מאמצת את הנוסח שלך ותודה רבה !!
09/10/2018 | 12:45
7
לצפיה ב-'ליותר מאשר ל... או ליותר מאשר.... ?'
ליותר מאשר ל... או ליותר מאשר.... ?
08/10/2018 | 13:36
2
30
האם צורת הביטוי הבאה נכונה?  
 
אתה זקוק ליותר מאשר לנטייה מוזיקלית ...
 
או שאין עם זה בעיה גם במשלב עיוני/ גבוה.?
לצפיה ב-'לא יודעת אם "נכונה" אבל אני ממש שונאת את "מאשר" '
לא יודעת אם "נכונה" אבל אני ממש שונאת את "מאשר"
09/10/2018 | 13:49
1
28
"אתה זקוק ליותר מנטייה מוזיקלית" הוא הניסוח שהייתי בוחרת בו.
לצפיה ב-'פתרון יפה, מאמצת, תודה !'
פתרון יפה, מאמצת, תודה !
09/10/2018 | 14:21
5
לצפיה ב-'מכול וכול? או מכל וכול?'
מכול וכול? או מכל וכול?
09/10/2018 | 12:54
2
13
איך נכון מבחינת כללי הכתיב המלא? לא ברור לי ה"מכול" הראשון. תודה מראש !
לצפיה ב-'שניהם בוי"ו: מכול וכול'
שניהם בוי"ו: מכול וכול
09/10/2018 | 13:48
1
7
לצפיה ב-'תודה '
תודה
09/10/2018 | 14:13
6
לצפיה ב-'מנוסח בסדר, אני חושבת, אבל לא מוצלח... גם לי זה מציק'
מנוסח בסדר, אני חושבת, אבל לא מוצלח... גם לי זה מציק
09/10/2018 | 13:55
8
32
אבל לא רק הפועל אלא כל הניסוח, לא ברור... למשל מה הקשר בין זרמים לממשיכים, מהו השלב ה"מסוים" (מילה שיש להיזהר בה), למה הכוונה ב"מפגש" ואיך הוא מומר לסינתזה וכו'. אני מבינה שאת מציגה ניסוחים עמומים כדי לא לחשוף את הטקסט, אבל קשה עד בלתי אפשרי להתרשם מצורכי הטקסט בצורה הזאת. אי אפשר לשפוט משפט או להציע תיקון בלי להבין במה מדובר, צר לי.
לצפיה ב-'במקרה הזה דווקא הציטוט מדויק ולא שיניתי בו כלום.'
במקרה הזה דווקא הציטוט מדויק ולא שיניתי בו כלום.
09/10/2018 | 14:28
7
17
העמימות נובעת מהטקסט עצמו והיא הסיבה שבגללה העליתי את השאלה. לא היה ברור לי אם עדיף לשנות ללשון יחיד - נוצר ולא נוצרו. השאלות שלך לגיטימיות לגמרי, וסליחה אם העליתי טקסט לא שלם (פיסקה שלמה) אבל המשפט לגמרי אותנטי. נראה לי שאבדוק הכל לפי השאלות שהעלית ואסתדר עם זה, תודה רבה !
 
לצפיה ב-'גם לי לא ברור אם עדיף לשנות ללשון יחיד, זו בעיה'
גם לי לא ברור אם עדיף לשנות ללשון יחיד, זו בעיה
09/10/2018 | 14:32
6
12
ולכן במקרה כזה כששתי החלופות לא מצלצלות טוב, מוטב לנסח מחדש. אבל אם מנסחים מחדש צריך לדעת במה מדובר... מצבים כאלה בד"כ גורמים לי לשים לב לבעיות אחרות במשפט, מה הוא בעצם מנסה לומר. כאן אין לי מושג (וזו בעיה הרבה יותר גדולה).
לצפיה ב-'את צודקת, תראי עכשיו (בתוך הקשר רחב יותר). '
את צודקת, תראי עכשיו (בתוך הקשר רחב יותר).
09/10/2018 | 14:38
5
17
לגבי היחסים בין זרמים דתיים ורוחניים שונים, המחבר מסביר שכאשר זרם חדש מתפתח, מתפשט ותופס שליטה, לעתים קרובות הזרם השליט הקודם ממשיך להתקיים, אבל כאילו יורד למחתרת. שני הזרמים ממשיכים להתקיים במקביל זה לזה, ובשלב מסוים הם נפגשים, ולעתים אף נוצרת סינתזה ביניהם. 
 
תיקנתי את הסיום, שלדעתי עכשיו טוב יותר, אני הרבה יותר מרוצה ממנו עכשיו. בדיוק האף-חלופה-לא-טובה שיגע אותי...  
 
(עם השאלה של מהו השלב ה"מסוים" אני לא מתעסקת - לספר יש עורכת תוכן שעבדה עם הכותבת ואני "רק" אחראית ללשון. אני כן מתריעה בפניהן על מקומות שאי אפשר להבין בהם כלום ומציעה שיפורים, אבל במקרה כזה לא אכנס מדי למסוים כן/לא, אם כי את צודקת שזו מילה שיכולה להיות בעייתית), כי אחרת יתכן שנמצא עוד הרבה כאלה, זה שייך קצת לאופי הטקסט כולו...)  
לצפיה ב-'אני מקווה שזה רק ההסבר שלך ולא השפה שהוא השתמש בה...'
אני מקווה שזה רק ההסבר שלך ולא השפה שהוא השתמש בה...
09/10/2018 | 15:04
3
27
גם במשפט שהצגת, לדוגמה, עדיף לא "במקביל" אלא "זה לצד זה" או "בד בבד", "בעת ובעונה אחת" ושלל ביטויים יפים שהעברית יכולה להציע. אם המשפטים שהבאת מאפיינים את הספר, המשלב שלו די נמוך... בספר עיוני רצוי להשתמש במשלב גבוה יותר משל YNET. צריך להיזהר מאוד בשימוש במילים כמו "מסוים" או "שונים".
 
החלופה שהצגת פותרת את הבעיה ששאלת עליה, אבל עדיין התוכן לא לגמרי ברור לי. למה הכוונה בזרמים "נפגשים"? זו מטאפורה, אבל מה היא מייצגת? האנשים ששייכים לכל זרם נפגשים ביניהם? אני מניחה שלא... זרמים דתיים לא נפגשים; הם מתקיימים בנפרד או מתנגשים ואם אין פיצוץ אולי מתמזגים.
 
העבודה על התוכן צריכה להסתיים לפני עריכת הלשון, אבל אם היא לא נעשתה היטב זה גם התפקיד של עורך הלשון להעיר על כך. במקרים רבים קשה להפריד בין התוכן ללשון, הם שלובים זה בזה. עבודה על הלשון מציפה לא מעט בעיות בתוכן, נדיר שלא. בספר האחרון שערכתי היה שילוב בין השניים... לרוב קופצות בהתחלה לעין הבעיות הלשוניות השטחיות, וברגע שמסקלים את האבנים מהשביל נשארים עם השביל עצמו, ולא פעם מגלים שהוא לא מוביל למקום הנכון...
לצפיה ב-'תודה, למדתי הרבה מהערותייך'
תודה, למדתי הרבה מהערותייך
10/10/2018 | 11:41
2
19
הספר בכיוון שדומה לרוחני ניו-אייג'י ולכן חלק מהניסוחים שנשמעים עמומים לספר אקדמי, לצערי הם כאן חלק מן הז'אנר... לא אומרת שאני אוהבת את זה, אלא שמהיכרות לא קצרה עם הז'אנר, אפשר לשפר רק עד מידה מסוימת. 
 
בכל אופן למדתי ואני לומדת הרבה מהערותייך !
 
המשך יום נעים, 
ת.
לצפיה ב-' לכבוד הוא לי. ניו אייג' זו אכן בעיה... '
לכבוד הוא לי. ניו אייג' זו אכן בעיה...
10/10/2018 | 12:07
1
17
לצפיה ב-'בדיוק '
בדיוק
10/10/2018 | 12:56
6
לצפיה ב-'שני זרמים מקבילים'
שני זרמים מקבילים
11/10/2018 | 11:14
17
ניקגדה ייפגשו.
לצפיה ב-'פירוש המילה שאנטאז''
פירוש המילה שאנטאז'
10/10/2018 | 06:52
2
28
שלום,
בספר עדות חורבן של קורץ, עמ 133,למשל.
מה פירושה?
לא להתבלבל עם שעטנז.
תודה
לצפיה ב-'לא מכיר את הספר'
לא מכיר את הספר
10/10/2018 | 14:59
1
23
אבל אולי משאנטה- מזוודה. שאנטאז' =כבודה.
 
 
לצפיה ב-'מצרפתית chantage סחיטה באיומים'
מצרפתית chantage סחיטה באיומים
10/10/2018 | 20:59
9
לצפיה ב-'שאלות בפרשת השבוע (אבל לא רק...)'
שאלות בפרשת השבוע (אבל לא רק...)
07/10/2018 | 14:39
66
273
המשך>>
לצפיה ב-'פירוש המילה שאנטאז''
פירוש המילה שאנטאז'
10/10/2018 | 06:58
3
9
לצפיה ב-'אולי שעטנז? אם משהו אחר, נשמח להקשר.'
אולי שעטנז? אם משהו אחר, נשמח להקשר.
19/10/2018 | 12:20
2
7
לצפיה ב-'שאנטאז''
שאנטאז'
19/10/2018 | 16:35
1
7
כנראה מילה מפולנית, הציעו כאן מזוודה.
סלנג מורשה 1940.
לצפיה ב-'אכן, ללא ספק מילה לועזית... וחייבים לספק הקשר לשאלות כאלה'
אכן, ללא ספק מילה לועזית... וחייבים לספק הקשר לשאלות כאלה
19/10/2018 | 17:00
7
אם כי במקרה הזה אני לא מכירה את המילה וההקשר לא עוזר לי. בפורום תרגום ועריכה יש מתרגמת מפולנית (זו שפת האם שלה), כדאי לשאול שם.
לצפיה ב-'אבד/ה לי גרב'
אבד/ה לי גרב
04/10/2018 | 20:48
21
54
עד שהפנמתי שגרב זה זכר, אז לצרפתים (דקטלון) מותר לשגות?
או שאני טועה?
 
לצפיה ב-'"גֶרֶב" היא נקבה (כמו "חֶרֶב").'
"גֶרֶב" היא נקבה (כמו "חֶרֶב").
04/10/2018 | 23:36
20
52
אמנם האקדמיה ללשון והמילונים החליטו שהיא זכר, אבל אין לכך הצדקה מספקת, והציבור מצביע ברגליים.
לצפיה ב-'סתירה בתשובה'
סתירה בתשובה
05/10/2018 | 08:09
19
47
בכותרת נתת קביעה, פרטית שלך הסותרת את האקדמיה
בתוכן כתבת שהאקדמיה והמילונאים קבעו שזה זכר, משמע שזה זכר (הם הקובעים, לא?)
זה שהציבור מצביע ברגליים וטועה לא הופך את מינו של הגרב, להבנתי.
 
בדיוק כמו עם אופניים, רובם אומרים חשמליות, רגילות...מצביעים ברגליהם
אז זה הופך את מינם של האופניים?
 
אשמח לדעות מנומקות יותר
או שפשוט דקטלון טעו (כמו בהרבה אתרי סחר שמוכרים גרביים)
לצפיה ב-'דעה אישית, אבל בלי סתירה פנימית'
דעה אישית, אבל בלי סתירה פנימית
05/10/2018 | 09:06
8
45
לדעתי במקרה זה דווקא האקדמיה ללשון היא שטעתה בהחלטתה. מתי יש מקום לקבוע תקן שמנוגד לרווח בציבור? כאשר יש לכך סיבה. לדוגמה, מטרת התקנים בין השאר לשמור על זיקה לעברית שבמקורות או לדקדוק העברי הקלסי (גם במקרים אלה יהיו שיתווכחו אבל יש צד מסוים לתקן תקנים בניגוד לנהוג בציבור כדי לנסות לשמור על הזיקה להיסטוריה של השפה). אבל בנדון הנוכחי מדובר במילה מחודשת שאינה במקורות, וגם אין בעיה דקדוקית בהיותה נקבה, לכן אין סיבה לקבוע תקן מנוגד לרווח בציבור, והמתקננים טעו בשיקול דעתם (לכן כדאי להתעלם מהתקן המיותר).
לעומת זאת, בדוגמה הנוספת שהבאת ״אופניים״ היא צורת זוגי של ״אופן״ שהוא זכרי במובהק, לכן יש צד הגיוני בהחלטה להתייחס אל אופניים כזכר.
לצפיה ב-'זאת עמדתך גם בנוגע ל"צומת"?'
זאת עמדתך גם בנוגע ל"צומת"?
05/10/2018 | 10:06
1
17
לצפיה ב-'צומת '
צומת
05/10/2018 | 11:12
44
ל״צומת״ יש לפחות הצדקה כלשהי לתקן, כי המילה ״צומת״ היא זכר בלשון חז״ל. ואף על פי כן, היה אפשר גם כאן להחליט שהיא נקבה לאור השימוש הרווח (מה עוד שמינה הפך לנקבה כבר לפני מאות רבות של שנים וכך הוא בחלק מכובד מהספרות העברית בימי הביניים).
 
לצפיה ב-'תודה על ההבהרה שזו דעתך'
תודה על ההבהרה שזו דעתך
05/10/2018 | 11:12
5
41
זה לא נקרא כך מהכותרת ובטח מהתוספת "חרב", שחוץ מזה שזה חרוז זה לא דומה.
 
כשאני רוצה ללמד את ילדיי עברית תקנית, אני תופס מהתקן ופחות מהציבור, אפילו שזה לא נח (ובאמת זה מבלבל מאוד ולא נח)
 
אגב אותה טעות נפוצה עם סנדל ומגף
גם כאן אתה מציע להתעלם?
 
 
לצפיה ב-'למה לא דומה ל״חרב״? המשקל זהה.'
למה לא דומה ל״חרב״? המשקל זהה.
05/10/2018 | 11:18
4
39
שיקול שלך איך אתה רוצה שילדיך ידברו.  אני לא יודע למה חשוב לך להיצמד לתקן רק מפני שקבוצה קטנה של אנשים נבחרים קבעה אותו, אבל זה שיקול שלך.
סנדל ומגף הם זכר גם בלשון הרווחת. הרוב יאמרו: ״הסנדל שלי נקרע״ ולא ״הסנדל שלי נקרעה״.
לצפיה ב-'הבנתי, לדבר כמו הרוב'
הבנתי, לדבר כמו הרוב
05/10/2018 | 11:21
3
41
טוב שלא אמרת לכתוב כמו הרוב...
 
אגב, בדוגמה שהבאתי לרוב הטעות קורית בריבוי...סנדלים יפות ומגפיים גבוהות...ולכן ממשיכים לטעות עם הגרביים
אבל לא לעולם חוסן, אוי לנו אם נזרום עם הרוב.
 
אז דקטלון טעו בשילוט?
 
לצפיה ב-'מה כל כך'
מה כל כך
05/10/2018 | 11:35
2
42
מה כל כך ״אוי״ בזרימה עם הדיבור הטבעי?  איזה נזק ייגרם? ולחלופין מה הרווח בהתייחסות ל״גרב״״ כאל זכר בניגוד לאינטואיציה? ולשאלתך, הם טעו אם אתה מודד טעות ביחס לתקן של האקדמיה ללשון. לא טעו אם אתה מודד ביחס לשימוש המקובל.
 
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
05/10/2018 | 11:40
1
38
משפט הסיכום שלך ענה לי במדויק.
 
ואתה בטח יודע על השימוש המקובל לדבר (וכתוצאה מכ גם לכתוב) אני יבדוק, אני יבוא, אני ידליק וכו' וכו'....ונכון שזה נשמע כך בגלל הי' של המילה "אני", אבל עדיין ניתן לומר בהדגש את הא' בהתחלה.
גם כאן ניתן לוותר ולזרום עם הרוב בשימוש המקובל
לא ממש אוהב את השימוש המקובל....
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'כאן זה שונה'
כאן זה שונה
05/10/2018 | 12:22
48
  1. עדיין יש לא מעט שבשפה הטבעית שלהם משתמשים בתחילית התקנית (אני אלך).
  2. הצורה התקנית שומרת על זיקה לעברית ההיסטורית וגם בכך יש רווח.
לעומת זאת, אין שום רווח בצמדת המין הזכרי למילה ״גרב״ - אין שמירת הזיקה ההיסטורית, ולא זרימה עם השפה הטבעית ולא קביעת הכללה דקדוקית. במילים אחרות: 0 רווח.
לצפיה ב-'אני לא יודעת אם הרוב עוד אומרים "חשמליות". כיום פחות ופחות.'
אני לא יודעת אם הרוב עוד אומרים "חשמליות". כיום פחות ופחות.
05/10/2018 | 16:17
4
41
ואגב, הכתיב בעברית אמור להיות דקתלון, למיטב ידיעתי (ובעניין הגרביים, לא נראה לי שאכפת להם... למה זה משנה?).
לצפיה ב-'לא ספרתי כמה זה רוב, באמת'
לא ספרתי כמה זה רוב, באמת
05/10/2018 | 17:50
3
35
אבל עם כל הרעש לאחרונה, אפילו אצל רזי ברקאי בבוקר שמתראיינים כל הנוגעים בדבר, יש בהם שחוטאים, זה נפלט להם באופן טבעי כנקבה כשם שגרב נפלט כנקבה
ותעשי חיפוש לאופניים חשמליים ביד 2 ותראי איך העם מדבר וכותב, באמת רובם שוגים...
 
לגבי הכתיב לשם בעברית, הלכתי לפי גוגל, אם גלובס, כלכליסט רושמים כך...נחה דעתי
מה גם שגוגל מציע לי תיקון מדקתלון לדקטלון.
לצפיה ב-'גם אני לא, אבל יותר ויותר אני שומעת "חשמליים". זה מחלחל...'
גם אני לא, אבל יותר ויותר אני שומעת "חשמליים". זה מחלחל...
05/10/2018 | 18:23
2
34
בגוגל יש גם לא מעט "דקתלון" (וכשאני מחפשת "דקתלון" הוא דווקא לא מציע לי "דקטלון", להפך, יש לא מעט קישורים לאתרי חדשות שבהם כתוב כך) וכידוע לך, המצוי אינו הרצוי (או התקני ), בדיוק כמו בדוגמאות האחרות שהבאת.
 
עדיין לא הבנתי מה זה משנה איך חנות כותבת מילה מסוימת. אתה יודע מה פסקה האקדמיה ללשון, אתה יודע מה כתוב במילונים, אתה גם יודע מה רוב האנשים אומרים. מה החידוש ומה השאלה, בעצם?
לצפיה ב-'אכן יותר ויותר מחלחל'
אכן יותר ויותר מחלחל
05/10/2018 | 18:30
1
38
ואכן מצאתי בגוגל גם וגם
האתר הרשמי (אם זה נקרא כך) מה שבצד שמאל בחיפוש מופיע ב ט'
 
השאלה בעצם נענתה היטב ע"י איתי שלר, כעת אפנה אליהם שיתקנו, כמו שוואלהשופס שינו את הכותרות לזכר
אבל בפירוט/תיאור למטה הם שוב שוגים וחוזרים ללשון נקבה, לעיתים ממש באותו משפט שני תיאורים בשני המינים.
לצפיה ב-'באתר הרשמי הם כותבים את השם באותיות לטיניות בלבד, ממה שראיתי'
באתר הרשמי הם כותבים את השם באותיות לטיניות בלבד, ממה שראיתי
07/10/2018 | 04:21
24
(וממה שראית הם לא חזקים בעברית ). למען האמת אולי הצרפתים מבטאים את השם כך שה-TH פחות בא לידי ביטוי... אבל מכיוון שזו מילה בינ"ל (ולא צרפתית במקור) והתעתיק המקובל של TH לעברית הוא ל-ת' בדר"כ, מתבקש יותר שזה יהיה דקתלון (ככה זה בקרב 10). נזכרתי בזה עכשיו כי בדיוק ראיתי כתבה ב-YNET:
אם אפילו הם מאייתים בתי"ו... 
לצפיה ב-'חזלינו החליפו זכר ונקבה הלוך וחזור ולהיפך'
חזלינו החליפו זכר ונקבה הלוך וחזור ולהיפך
06/10/2018 | 05:54
4
35
בלי להתבלבל כלל, כך הם דברו וכך גם כתבו.
לא ברורה לי ההתעקשות הזו על צורה תקנית לשמות עצם שאין להם צורות זכר ונקבה שונות/ים.
לצפיה ב-'לא ממש נכון'
לא ממש נכון
06/10/2018 | 20:21
3
33
אמנם חלק מהמילים המקראיות שינו את מינן בלשון חז"ל (בעיקר בהשפעת השפה הארמית), אבל לא מכון לומר שהם "זכר ונקבה הלוך וחזור ולהיפך". הייתה שם די עקביות בשימוש במין הדקדוקי.
לצפיה ב-'בתלמוד, שמות עצם רבים מופיעים הן בזכר והן בנקבה'
בתלמוד, שמות עצם רבים מופיעים הן בזכר והן בנקבה
06/10/2018 | 20:54
2
29
והחרו אחרי חזלינו משוררי ימי הביניים, בד"כ לצורך חריזה או משקל.
גם סופרי ומשוררי ההשכלה והתחיה בחרו לפי טעמם, חלק כך וחלק אחרת.
 
לצפיה ב-'רחוק'
רחוק
06/10/2018 | 23:15
1
37
זה רחוק מלהיות חופשי וגמיש כפי שאתה מתאר.
בתלמוד, שפת האם הייתה שפה שמית ובה מערכת יציבה הכוללת מין דקדוקי, ואם אתה מוצא שם מיעוט מילים דו-מיניות או מילים שמינן הדקדוקי השתנה עם התקופות, אין זה אלא מיעוט.
לצפיה ב-' או לחלופין'
או לחלופין
07/10/2018 | 16:00
28
מקורם בטעויות סופרים במשך הדורות כשהתלמוד הועתק שוב ושוב וקיצורים נפתחו על ידי כאלה שדקדוק לא היה הצד החזק שלהם. העברית המשנאית היא עקבית להפליא וצחה מאוד כשבודקים כתבי יד משובחים ומהימנים, אמנם היא משקפת תהליכים בשפה מהימים ההם אך זה לא נכון לומר שהם החליפו זכר ונקבה 'הלוך וחזור' כהגדרתך; כבר נכתבו בנושא לא מעט מאמרים ואף ספר שלם בנושא על ידי נשיא האקדמיה ללשון העברית משה בר אשר, ראו כאן: https://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBook...
לצפיה ב-'"בשותפות"'
"בשותפות"
06/10/2018 | 17:27
2
30
יש מילה כזו בשותפות?!
למשל: אני וחבר שלי קנינו במשותפות את הקניות.
אני חושב שאין מילה כזו, והמילה התקנית היא במשותף.
אני צודק/טועה?
יש הסבר מה ההבדלים בין במשותף לבשותפות?
לצפיה ב-'אם כוונתך לתואר הפועל (אופן הקנייה), גם בעיניי עדיף 'במשותף''
אם כוונתך לתואר הפועל (אופן הקנייה), גם בעיניי עדיף 'במשותף'
06/10/2018 | 17:47
20
אבל שם העצם 'שותפות' קיים, כמובן, וכמו כל שם עצם אפשר להוסיף לו אותיות יחס (מש"ה וכל"ב), לכן אפשר ליצור גם "בשותפות" ועושים זאת (למשל "הם התאגדו בשותפות רשומה") ומקובל גם השימוש בתואר הפועל "בשותפות עם", אף שהניסוח הזה אינו חביב עליי. אין כאן תקן ולא סביר שיהיה, זו בחירה סגנונית. לעומת זאת 'משותפוּת' היא לא מילה מוכרת לי ו'במשותפות' מיותר וצורם.
לצפיה ב-'שותפות היא הסכם'
שותפות היא הסכם
06/10/2018 | 17:55
16
פורמלי או א-פורמלי לעשות משהו יחד.
שותפות עסקית למשל מבוססת על חוזה ויכולה אף להיות גוף משפטי, בין חברה רשומה ובין שותפות רשומה.
אבל שותפות יכולה להיות גם א-פורמלית, הסכם ג'נטלמני בין חברים לעשיית פעילות או פעילויות מוגדרות יחד.
אז כן, עשיה בשותפות היא זו שבגדר השותפות המוסכמת.
במשותפות מכילה אות שימוש מיותרת.
לצפיה ב-'תגידו בבקשה יתד זה זכר או נקבה (יתדות של אוהל למשל)'
תגידו בבקשה יתד זה זכר או נקבה (יתדות של אוהל למשל)
04/10/2018 | 19:49
11
31
לצפיה ב-'נקבה. אתה לא צריך שנגיד לך, תוכל לבדוק בעצמך במילון'
נקבה. אתה לא צריך שנגיד לך, תוכל לבדוק בעצמך במילון
04/10/2018 | 21:37
5
42
לדוגמה במילון ספיר, פתוח חינם לכולם (קישור בראש הפורום). המין הדקדוקי מופיע בלשונית "דקדוק" (נ' = נקבה).
לצפיה ב-'אני מנחש שהשאלה היא בגלל "יתד נאמן" - העיתון החרדי'
אני מנחש שהשאלה היא בגלל "יתד נאמן" - העיתון החרדי
05/10/2018 | 13:54
4
15
לצפיה ב-'ייתכן. מעיון בוויקיפדיה למדתי ש:'
ייתכן. מעיון בוויקיפדיה למדתי ש:
05/10/2018 | 18:33
2
37
א. מדובר בראשי תיבות: יתד = יהדות תורה דת (שלושתן מילים ממין נקבה, אגב...).
ב. למרות המין הדקדוקי, התואר 'נאמן' בלשון זכר בהקשר לפסוק "וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד לְבֵית אָבִיו" (ישעיהו כב, כג).
לצפיה ב-'בקיצור: נסמך וסומך (ולא שם עצם ותואר השם)'
בקיצור: נסמך וסומך (ולא שם עצם ותואר השם)
05/10/2018 | 18:40
1
8
לצפיה ב-'לא. במקרה כזה שם העיתון היה אמור להיות יְתַד-הנאמן'
לא. במקרה כזה שם העיתון היה אמור להיות יְתַד-הנאמן
05/10/2018 | 18:52
8
לצפיה ב-' איך אף פעם לא חשבתי על זה.'
איך אף פעם לא חשבתי על זה.
09/10/2018 | 18:20
10
אז בעצם מדובר בשימוש שגוי.
לצפיה ב-'שניהם. לרוב נקבה'
שניהם. לרוב נקבה
07/10/2018 | 17:56
4
5
לצפיה ב-'מתי והיכן זכר?'
מתי והיכן זכר?
09/10/2018 | 15:57
3
5
לצפיה ב-'"יתד לתלות עליו כל כלי" יחזקאל טו3'
"יתד לתלות עליו כל כלי" יחזקאל טו3
09/10/2018 | 20:56
2
7
לצפיה ב-'כלומר פעם אחת במקרא?'
כלומר פעם אחת במקרא?
10/10/2018 | 01:05
1
4
לצפיה ב-'אכן'
אכן
10/10/2018 | 07:22
4
לצפיה ב-'חזה של גבר, איך כותבים חזו או חזהו??'
חזה של גבר, איך כותבים חזו או חזהו??
03/10/2018 | 18:09
3
243
לצפיה ב-'שתיהן תקינות. אני הייתי מעדיף 'חזהו' (כי רואים בה את המילה '
שתיהן תקינות. אני הייתי מעדיף 'חזהו' (כי רואים בה את המילה
04/10/2018 | 00:06
31
'חזה' בשלמותה).
לצפיה ב-'כן'
כן
04/10/2018 | 00:51
34
כלל ו – שמות המסתיימים ב־ֶה
שמות מלרעיים המסתיימים ב־ֶה – נסמכָם בצירי, והם נוטים בצורת היחיד בשתי דרכים כמודגם להלן.
דוגמאות:
מוֹרֶה, מוֹרֵה־, מוֹרִי, מוֹרְךָ וגם מוֹרֶךָ, מוֹרוֹ וגם מוֹרֵהוּ, מוֹרָהּ וגם מוֹרֶהָ, מוֹרֵנוּ, מוֹרְכֶם־ן וגם מוֹרֵכֶם־ן, מוֹרָם־ן, וגם מוֹרֵהֶם־ן;
מַעֲשֶׂה, מַעֲשֵׂה־, מַעֲשִׂי, מַעַשְׂךָ וגם מַעֲשֶׂךָ, מַעֲשׂוֹ וגם מַעֲשֵׂהוּ, מַעֲשָׂהּ וגם מַעֲשֶׂהָ, מַעֲשֵׂנוּ, מַעַשְׂכֶם־ן וגם מַעֲשֵׂכֶם־ן, מַעֲשָׂם־ן וגם מַעֲשֵׂהֶם־ן;
שָׂדֶה, שְׂדֵה־, שָׂדִי, שָׂדְךָ וגם שָׂדֶךָ, שָׂדוֹ וגם שָׂדֵהוּ, שָׂדָהּ וגם שָׂדֶהָ, שָׂדֵנוּ, שַׂדְכֶם־ן וגם שְׂדֵכֶם־ן, שָׂדָם־ן וגם שְׂדֵהֶם־ן.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
04/10/2018 | 19:13
2
לצפיה ב-'כפתור חסר ...'
כפתור חסר ...
03/10/2018 | 00:54
3
45
לכתיבת שיר/סיפור: 
מי משתי האפשרויות הבאות נכונה/תקינה ?
 
א) חולצה שבה היה חסר כפתור.
ב) חולצה שלה היה חסר כפתור.
 
אני "חייב" שזה יהיה "...חסר כפתור" ולא "...כפתור חסר" ,אלא אם יש כאן שגיאה לשונית...
 
 
?
לצפיה ב-'אם כך למה לא'
אם כך למה לא
03/10/2018 | 11:45
2
141
חולצה שחסר בה/לה כפתור?
לצפיה ב-'אני "חיב" בלשון עבר.'
אני "חיב" בלשון עבר.
03/10/2018 | 20:55
1
31
אני "חיב" בלשון עבר (סליחה שלא ציינתי) והמשקל של האפשרויות שלי מתאים לי יותר. 
האם אחת משתי האפשרויות הבאות נכונה/תקינה?:
המשפט השלם הוא:
1) הוא לבש חולצה שבה היה חסר כפתור.
או
2) הוא לבש חולצה שלה היה חסר כפתור.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'מה שכתבתי יכול להיות בלשון עבר, הרי לא ניקדתי...'
מה שכתבתי יכול להיות בלשון עבר, הרי לא ניקדתי...
03/10/2018 | 23:00
27
חָסַר בעבר, חָסֵר בהווה. קצר ואלגנטי יותר. באשר לשאלתך, אם לא היה ברור מתשובתי, שתי מילות היחס תקינות (למיטב ידיעתי). מבחינת סדר המילים, בעיניי עדיף "שהיה חסר לה/בה כפתור".

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ