לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1400514,005 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'המאיר או שמאיר ? ה+ או ש+ לפני פעלים בהווה/ בינוני?'
המאיר או שמאיר ? ה+ או ש+ לפני פעלים בהווה/ בינוני?
21/08/2019 | 11:43
1
17
הי, 
 
אני מחפשת "אחת ולתמיד" מקור להסבר ממצה בנושא זה, ולא מוצאת כרגע דיונים קודמים וגם לא באתר האקדמיה, אולי לא יודעת איך לחפש. 
 
יש לי דיון מתמשך עם קולגות מתי לשים ש' ומתי ה' לפני פעלים בהווה ומה עדיף, יש כאלה שמעדיפים ש' בכל מחיר, בעוד שבעיניי ולמיטב ידיעתי הרבה פעמים עדיף וצריך לשים ה' ("האמור" ולא "שאמור", למשל). 
 
אשמח מאוד לקבל קישור למקור ממצה בנושא זה, אם מישהו מכיר כזה. 
 
תודה רבה וסליחה אם זו כפילות לדיון קודם שכאמור לא מצאתי. 
 
המשך יום נעים...
לצפיה ב-'אכן, ה"א הזיקה יכולה להחליף את שי"ן הזיקה לפני פועל בהווה'
אכן, ה"א הזיקה יכולה להחליף את שי"ן הזיקה לפני פועל בהווה
22/08/2019 | 01:01
14
כמעט תמיד, ואם זה לא מתאים כבר תרגישי לבד (ההחלפה תיכשל, אם בכלל תעלה בדעתך).
 
גם כשאפשר לא תמיד רוצים כי זה מגביה את המשלב או משדר מסר קצת שונה, אבל ברוב המקרים אין סיבה להימנע מעבר להעדפה סגנונית.
 
לצערי איני מכירה מקור לנושא... אם יש לך משפטים שאת מתלבטת בהם, מוזמנת להעלות אותם כאן.
לצפיה ב-'אשכול חדש:)'
אשכול חדש:)
18/08/2019 | 20:43
63
243
המשך>>
לצפיה ב-'שאלה על מילות קישור האם המילים'
שאלה על מילות קישור האם המילים
18/08/2019 | 17:42
6
32
"בלאו הכי"/ "בין כה וכה"/ ו"ממילא" יכולות להחליף במשפט את מילת הקישור "בכל מקרה"?

שמתי לב שאני משתמשת יותר מידי במילת קישור בכל מקרה באם תמיד ובכל מצב אפשר להחליף אותה במילות קישור שמניתי?

ולומר במקום בכל מקרה בלה בלה
בלאו הכי/במילא/בין כה וכה בלה בלה
?
לצפיה ב-'הן הופיעו לי כמילים נרדפות במילון באינטרנט אבל נראה לי שהן'
הן הופיעו לי כמילים נרדפות במילון באינטרנט אבל נראה לי שהן
18/08/2019 | 18:19
5
12
לא בדיוק אותו פירוש כמו בכל מקרה
לצפיה ב-'ובצדק; נראה לי שבד"כ אפשר להחליף ביניהן, אבל תני משפט ונבדוק'
ובצדק; נראה לי שבד"כ אפשר להחליף ביניהן, אבל תני משפט ונבדוק
18/08/2019 | 18:29
4
8
לצפיה ב-'משפט לבדיקתך:'
משפט לבדיקתך:
19/08/2019 | 14:48
3
21
נראה לי שבד"כ אפשר להחליף ביניהן, אבל בכל מקרה תני משפט ונבדוק.
לצפיה ב-'שהיא תיתן, לא אתה... אני לא הייתי שמה שם "בכל מקרה" בכל מקרה'
שהיא תיתן, לא אתה... אני לא הייתי שמה שם "בכל מקרה" בכל מקרה
19/08/2019 | 14:54
2
6
לצפיה ב-'נו, יש לי תשובה מתוקפת ומעמיקה.'
נו, יש לי תשובה מתוקפת ומעמיקה.
21/08/2019 | 21:23
1
13
אם רוצים לדעת ביטויים שמחברים בין משפטים, לאן נפנה?
אז ככה.
כל הפרופסורים והדוקטורים המכינים לפסיכומטרי יודעים על כל ההבדלים הדקים.
בקידום הישן - מרכזים את כל הביטויים הדומים על מנת להצליח בבחינה, אבל מעבר על הביטויים עם מילון אבן שושן מציגים דקויות. בתשובות לשאלות מצוינות הדקויות בין מילים דומות.
כמו כן בספר של אנקורי הישן (לא הספר הדק) אלא זה הבוחן אוצר מילים בעברית.
בכלל, עברית תקינה ובעיקר של מילות קישור חשובה לכל מאמר שכותבים באקדמיה ולהבנת משמעות עמוקה.
אינני יודע לאן שיפורי ותיקוני ספרי הפסיכומטרי הובילו - כי מחסירים שאלות ומוסיפים שאלות אחרות, בקיצור מיש-מש של עברית.
בקשר לשאלתך - מילון אבן שושן יראה את הדקויות (הניואנסינים) בין המילים.
לפי זכרוני מספר קידום:
בין כה וכה = על אחת כמה וכמה = קל וחומר = על כל פנים
עוד ביטוי שמצאתי בישראל היום:
קל וחומר בן קל וחומר
 
דומה נוספת שאני זוכר:
תזזית = שיגעון = טירוף = עועים.
מקווה שהעצה טובה.
סוף שבוע טוב.
לצפיה ב-'המשוואה הראשונה שכתבת אינה נכונה...'
המשוואה הראשונה שכתבת אינה נכונה...
22/08/2019 | 01:08
9
בין כה וכה = על כל פנים
 
על אחת כמה וכמה = קל וחומר
 
אגב, מצאתי בעבר טעויות ואי-דיוקים במילוני פסיכומטרי, לא הייתי ממהרת להסתמך עליהם כעל תורה מסיני.
לצפיה ב-'למישהו בא להחיות את האקדמיה החלופית ללשון העברית?'
למישהו בא להחיות את האקדמיה החלופית ללשון העברית?
18/08/2019 | 18:47
22
באקדמיה הרגילה ממש פישלו עם כמה מילים לאחרונה. חבל שהפורום ההוא לא פעיל. בסוף עוד יסגרו אותו.
לצפיה ב-'בַּטּוּחוֹת: שלושה מובנים אפשריים. האמנם?'
בַּטּוּחוֹת: שלושה מובנים אפשריים. האמנם?
18/08/2019 | 03:01
2
26
בשירהּ של צילה דראפקין שתורגם מרוסית לעברית בידי אורי ניסן גנסין מופיעה המלה בַּטּוּחוֹת.
האמנם למלה זו כשהיא עומדת בפני עצמה (שלא בהקשר) שלושה מובנים שונים: בנוסח הקדום (וגם בתרגום גנסין): בבִטחה; בַּכּליות (או בשימוש מאוחר: ביותרות הכליה); ערובּות ?
הנה השורה :
...
אֶת יָדוֹ הַחַמָּה, הַחוֹבְקָה וְדוֹחָה בַּטּוּחוֹת
.....
לצפיה ב-'בשורה שציטטת - המשמעות היא "בבטחה"'
בשורה שציטטת - המשמעות היא "בבטחה"
18/08/2019 | 07:42
1
20
בתחום העסקים, בטוחות הן בטחונות או ערבויות להלוואה או לכך שאחד הצדדים יקיים את חלקו בעסקה. זו בוודאי אינה המשמעות בשורה הנ"ל.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
18/08/2019 | 14:06
3
לצפיה ב-'דברים ל"ג ו: מֵתים ומְתים '
דברים ל"ג ו: מֵתים ומְתים
15/08/2019 | 13:28
9
24
דברים ל"ג ו:
יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר
האם זה משחק מילים מֵתים (אל ימות) ומְתים
או שזה שיבוש ואמור היה להיות: מֵתָיו  ?
תודה!

לצפיה ב-'מעניין אם יש לזה קשר לסמיכות או אס"ף.'
מעניין אם יש לזה קשר לסמיכות או אס"ף.
15/08/2019 | 16:56
8
לצפיה ב-'מְתים'
מְתים
17/08/2019 | 20:33
3
28
מְתיו כאן משמעותו אנשים, וכדברי האבן עזרא הידועים: "מתים שוכבים מתים, מתים עומדים חיים" (בהתייחס לצורת הניקוד, צירי השוכב מול שווא העומד).
ולא מדובר כאן בשיבוש. הצירוף מְתי מספר במשמעות אנשים מועטים מופיע כמה וכמה פעמים במקרא, ןוכך גם כאן.
המילה אַל בפסוק זה נסבה על שני החלקים:  אַל-(ימות ויהי מְתיו מספר). שלא ימות ושלא יהיו אנשיו מועטים.
וייתכן באמת שיש כאן משחק לשון: יָמֹת - מְתָיו.
לצפיה ב-'שבוע טוב ותודה רבה!! שאלה והרהור מסוים'
שבוע טוב ותודה רבה!! שאלה והרהור מסוים
17/08/2019 | 22:25
2
32
שבוע טוב ותודה רבה!
שאלה: אם אמנם זה משחק לשון, האם יש דוגמאות במקרא למשחקי לשון, לבד ממדרשי שמות (אנשים, מקומות)?
והרהור: לאחרונה קיבלתי תרגום לאנגלית של שירו של ח.נ. ביאליק "ביום קיץ, יום חום" ובו השורה (מקור ותרגום) הנראית בצילום המצורף.
הנוסח האנגלי של המתרגם ל: ... הרחק מעיר וֹמִמְּתים  הוא:
far from mortals and town
ותהיתי כלום המתרגם טעה בהבנת "וממתים", או שהוא יודע נכוחה מה הפירוש
אך רצה להיות סוּפר-מתוחכם והתייחס למשחק הלשון המקראי מֵתים/מְתים.
תודה רבה!!
לצפיה ב-'במקרא'
במקרא
18/08/2019 | 00:13
1
27
יש לא מעט דוגמאות של לשון נופל על לשון, משחק צלילים וכדומה.
 
לגבי התרגום לשירו של ביאליק, אם אני מבין אותו נכון, הוא מוצלח למדיי.
הרי אם נתרגם בחזרה לעברית יתקבל:
רחוק מבני תמותה ומעיר נחבא תל.
כך שמצד אחד הוא מתרגם מְתים כאנשים (שהרי "בני תמותה" היא מילה נרדפת לאנשים), ומצד שני הוא שומר על הרמז העקיף למוות שמצטלצל בדמיון בין המילה מְתים למילה מֵתים.
לצפיה ב-'תודה גדולה!!!'
תודה גדולה!!!
18/08/2019 | 01:13
17
תודה.
לצפיה ב-'מתים בשווא -אנשים'
מתים בשווא -אנשים
18/08/2019 | 07:19
1
21
ככל הנראה המילה קשורה למילות השאלה מי/מה.
לצפיה ב-'יש מְתים בשווא ויש מֵתים לשווא'
יש מְתים בשווא ויש מֵתים לשווא
18/08/2019 | 17:53
7
לצפיה ב-'וגם מתושלח בתמונה'
וגם מתושלח בתמונה
19/08/2019 | 16:46
1
14
מְתים (בשווא) מופיע מספר פעמים במקרא במובן "גברים, אנשים", כמו בדברים ג: "הַחֲרֵם כָּל-עִיר מְתִם, הַנָּשִׁים וְהַטָּף", או בגירסה מתום, כמו בשופטים כ: "וַיַּכּוּם לְפִי-חֶרֶב, מֵעִיר מְתֹם עַד-בְּהֵמָה".
המילה מופיעה תמיד ברבים, ועפ"י קליין, צורת היחיד "מתו" שרדה בשמות כמו מתושלח ומתושאל.
המילה מוכרת גם באכדית (mutu) באוגריתית (mt) ובגעז (met) במובן "בעל". באכדית היא מציינת גם "גבר, לוחם, אמיץ", אך אין לי מושג מה היה המובן המקורי ומה המושאל. 
לצפיה ב-'חיים ומות (וגם מתושלח) ביד הלשון: בתחילה לא הבנתי לאיזו'
חיים ומות (וגם מתושלח) ביד הלשון: בתחילה לא הבנתי לאיזו
19/08/2019 | 23:48
15
תמונה אתה מתכוון... בסוף תפשתי: גם מתושלח בעניין
תודה רבה!
לצפיה ב-'חצבת'
חצבת
16/08/2019 | 17:51
1
25
לצפיה ב-'מה איתה? (נא לא להדביק סתם קישורים בלי תוכן )'
מה איתה? (נא לא להדביק סתם קישורים בלי תוכן )
18/08/2019 | 00:33
5
לצפיה ב-'שאלות תם:)'
שאלות תם:)
13/08/2019 | 06:49
73
273
המשך>>
לצפיה ב-'אי-אפשר, אי-שוויון ואי "בודד"'
אי-אפשר, אי-שוויון ואי "בודד"
14/08/2019 | 19:15
2
23
יש קשר בין אי שוויון, אי אפשר לאי שנמצא בים כיבשה המוקפת מכל כיווניה במי-ים.
?!
(דרך אגב, ביקשו ממני להגיב - עד בעוד מספר ימים אני אגיב להודעות שיגיעו להודעה זו).
לצפיה ב-'לא... ראה הסבר של האקדמיה ללשון: אי­ תנועה – איזה מין אי?'
לא... ראה הסבר של האקדמיה ללשון: אי­ תנועה – איזה מין אי?
14/08/2019 | 20:11
1
18
לצפיה ב-'תודה. קישור למאמר לקוני ומדויק.'
תודה. קישור למאמר לקוני ומדויק.
19/08/2019 | 18:51
3
לצפיה ב-'שאלה כיוּרי והערה שריפה'
שאלה כיוּרי והערה שריפה
13/08/2019 | 20:16
5
24
בכיתוב לתמונת היום בוויקיפדיה כתוב בין השאר כך:

... את הצורה מקנים ליצירה כאשר החומר כיורי (פלסטי) ולאחר ייבוש מלא מכניסים אותו לשריפה בתנור

שאלה: המונח העברי לפלסטי הוא כיוּרי (לא מצאתי מילון רב-מילים)? אם כן - הידד! מחוסר מונח מַתאים (למיטב ידיעתי או אי- ידעתי) רבים מתרגמים פלסטי ל: גמיש, שזה הפוך מפלסטי. כיורי, לפחות בעיניי, מעולה!

והערה בעלמא: שריפה בתנור משמשת כדרים וארכיאולוגים. וזה מונח - לפחות מבחינה כימית - שגוי. שריפה היא בדרך כלל הרס של חומרים ומבנים כתוצאה מחיבור עם חמצן. בקדרות וארכיאולוגיה הכוונה, לעניות דעתי, ל: קלייה (בתנור).
וביחס לארכיאולוגים זה באמת מוזר, כי הם גם מדברים על תכל'ס שריפות, כמו השריפה הידועה שכילתה את חצור.

לצפיה ב-'כיוּרי (פלסטי) קיים כמונח ממונחי האקדמיה משנת 1950.'
כיוּרי (פלסטי) קיים כמונח ממונחי האקדמיה משנת 1950.
13/08/2019 | 22:38
4
15

כִּיּוּרִיּוּת*
* במילון המקורי כתוב: כִּיוּרִיּוּת
plasticity
מילון קדרות > מונחי החומרים ומצביהם
קדרות (תש"י, 1950)
כִּיּוּרִי
plastic
מילון קדרות > מונחי החומרים ומצביהם
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה! מעניין שאת התואר כיורי לא מצאתי לא ברב-מילים ולא'
תודה רבה! מעניין שאת התואר כיורי לא מצאתי לא ברב-מילים ולא
13/08/2019 | 22:51
3
13
באבן-שושן.
תודה רבה!
לצפיה ב-'לא בטוח עד כמה קשור למונח שציינת, אבל ראה גם בספיר המקוון'
לא בטוח עד כמה קשור למונח שציינת, אבל ראה גם בספיר המקוון
14/08/2019 | 17:36
2
16
מכַייר, מְכַיֵּר
 
1. [עח] יוצר (כֵּלים או צוּרות) מטיט וכד': הפסל מכייר דמות אדם בחֵמר
2. [תמ] חורת צוּרות על קירות לשֵם נוי: סיידו וכיירו (את הבית) לעבודה זרה וחדש - נוטל מה שחדש (עבודה זרה ג, ז); בעל הבית הזמין אמן אשר כייר את קירות ביתו
 
 
מכוּיָר, מְכיָּר
 
1. [עח] (כלי, צורה) נעשֶה מטיט: בתערוכה הוצגו כלים ופסלים קטנים מכוירים בחומר
2. [תמ] מצוּפֶּה בּצוּרה אָמָנוּתית בצבע או בחומר
3. [תמ] חורתים בו צוּרות בּולטות או שקערוּריות: חצר מסוידת מכוירת מפויחת (בבא בתרא ס:)
לצפיה ב-'תודה רבה לך! והזדמנות להכות על חטא באיות'
תודה רבה לך! והזדמנות להכות על חטא באיות
14/08/2019 | 17:50
1
13
מודה לך מאד!
********
בלי קשר: בהודעה הראשונה שלי עשיתי, לצערי ולבושתי, טעות: כתבתי כדרים וארכאולוגים. התכוונתי קדרים וארכאולוגים.
נראה שהכד משך את אצבעי באלכסון מה-ק' למטה וימינה לעבר ה-כ'.
לפחות תירוץ...
סליחה מבאי הפורום
לצפיה ב-'בשמחה רבה:)'
בשמחה רבה:)
15/08/2019 | 03:05
1
לצפיה ב-'שאלת ניקוד: עם או בלי אמות קריאה?'
שאלת ניקוד: עם או בלי אמות קריאה?
13/08/2019 | 14:00
1
19
חבר שכתב ספר ילדים קיבל את הטקסט ערוך ומנוקד. יש שם מילים שכתובות בלי אמות קריאה שאמנם זו צורה נכונה בספר מנוקד אבל בצורה הזו הטקסט נראה מאד מיושן וגם בחלק גדול מספרי הילדים ובשימושים אחרים אונליין ואופליין, כן ראינו שמשתמשים באמות קריאה. המילים המצורפות נוקדו בלי אמות קריאה אך זה מרגיש קצת מנותק מהשימוש העדכני היומיומי של אנשים בשפה: אדם (אדום), צהב (צהוב), ירק (ירוק), רטב (רטוב), מאחר (מאוחר), טפות (טיפות), יעבר (יעבור), בץ (בוץ), אפלו (אפילו), למשך (למשוך). העורכת אמרה שזו הצורה הנכונה אבל זה מרגיש ונראה מיושן ולא מתכתב עם מה שאנחנו חווים כיום כצרכני תוכן בפלטפורמות שונות. אשמח לקבל חוות דעת נוספות.
לצפיה ב-'זה לא מיושן כלל, זה הסטנדרט בטקסט מנוקד'
זה לא מיושן כלל, זה הסטנדרט בטקסט מנוקד
13/08/2019 | 14:09
17
למעט בספרי לימוד לעולים חדשים וכו' או במקרים מיוחדים (למשל שם פרטי). צרכני תוכן לא מקבלים הרבה טקסט מנוקד מלכתחילה, אז אין סיבה שיחוו זאת.
לצפיה ב-'האם תקני לומר "האיש החל משוטט"? '
האם תקני לומר "האיש החל משוטט"?
10/08/2019 | 15:00
7
39
במקום "האיש החל לשוטט"? קיים הבדל כלשהו בין שתי צורות הניסוח, או שהמשמעות זהה?
לצפיה ב-'כן. המשמעות זהה, ההבדל סגנוני.'
כן. המשמעות זהה, ההבדל סגנוני.
10/08/2019 | 19:03
3
17
לצפיה ב-'לא בטוח שזה תקין'
לא בטוח שזה תקין
13/08/2019 | 12:03
2
20
"להתחיל" הוא בד"כ פועל יוצא שדורש מושא. לא נראה לי שאפשר לומר "הוא החל מדבר עברית" או "הוא החל עובד", או "החל משוטט".
לצפיה ב-'תקין בהחלט (אם כי שייך ללשון חז"ל): "התחילו גשמים מנטפין"'
תקין בהחלט (אם כי שייך ללשון חז"ל): "התחילו גשמים מנטפין"
13/08/2019 | 17:30
1
7
לצפיה ב-'והרחבה:'
והרחבה:
13/08/2019 | 17:44
21
"התחיל" כאן הוא פועל-עזר, שמקנה מעין אספקט לפועל העוקב.
כלומר "דוקר" את נקודת ההתחלה של פעולה מתמשכת.
לכן אי אפשר לומר "סוף סוף התחלת מבין" (זה לא כמו "סוף סוף התחלת להבין" התקין) כי "מבין" זו לא פעולה מתמשכת, ואי אפשר לדקור את רגע ההתחלה שלה.
כך גם אי אפשר לומר "הוא התחיל עובד בעבודה חדשה", כי כאן גם לא מדובר בפעולה מתמשכת רציפה, אלא במצב.
 
 
 
 
לצפיה ב-'אורי ניסן גנסין: בינותיים: התחילו מהלכים כתמים ;'
אורי ניסן גנסין: בינותיים: התחילו מהלכים כתמים ;
13/08/2019 | 22:47
2
10
אז התחילו רוקדים בלבבות ; והתחילו מוצצים אותו חלומות ; וימים התחילו שוטפים ; התחילו השמַים מיטהרים ; התחילו מבהירים כתמים יבשים ; וכשהתחילו גידי רקותיו משׂתרגים ומבהיקים ולסתותיו התחילו מוורידוֹת חוֹלנית  - וכל זה בעמוד אחד.
ואם אצל גנסין, אולי גם אצל ברנר.
ואיכשהו נדמה לי שאני שומע זאת אצל עגנון, אבל אינני יכול להיזכר היכן.
(גנסין בינותיים נמצא כטקסט מלא ברשת בפרויקט בן-יהודה)
לצפיה ב-'מפרויקט בן יהודה:'
מפרויקט בן יהודה:
13/08/2019 | 23:15
12
 
שמעון גמל / שלמה צמח - פרויקט בן־יהודה

https://bybe.benyehuda.org/read/12297הכעס הֵחֵם את לבּוֹ ודמו פרץ ועלה והיכּה ברקותיו. כוס עמדה קרובה לו – תְפסהּ והשליכה לפניו והיא התפוצצה לרסיסים, ואחר התחיל מהלך בחדרו כחיה פצועה בסוגרה, ומלמל לעצמו:.
 
 
אירע / ישעיהו ברשדסקי - פרויקט בן־יהודה

https://bybe.benyehuda.org/read/948כשהגיע בשלום עד החצר המפולשה מספר שבעה, עבר אותה בחפזון ונכנס לרחוב שוקט, שלא ידעו שם, כפי הנראה, משׁום דבר; ופה התחיל מהלך במנוחה, במתינות, כאילו לא קרה דבר.
 
 
הדורך / שמחה בן-ציון - פרויקט בן-יהודה

https://bybe.benyehuda.org/read/2062שותקים – ועליהם קול מן “המקום הקדוש” התחיל מהלך. – בבית-התפילה הדל של ה“שומרים לבוקר” התחילו אומרים תהלים בניגון. ניגון מני קדם, אשר מדור לדור בנעימתו ילך, נעימה נוהמת ...
 
 
בבית סבא / אורי ניסן גנסין - פרויקט בן־יהודה

https://bybe.benyehuda.org/read/3205... קרע לו במתינות פּיסה קטנה, הישיר את קצותיה בדיוק, ובשעה שאצבעותיו הוציאו בזהירות קמצוץ־טבק צהוב־טהור מהחבילה האדומה, התחיל משורר חרש בקול נפוח מעט, כאילו מן הלחי ...
 
 
עלילות זאכי ויוליה / בנימין תמוז - פרויקט בן-יהודה

https://bybe.benyehuda.org/read/9164החל מהלך בחדר, כמחפש דבר שאבד והיה ממלמל: ״אולי אני אעשה לך קפה, או משהו?״. ״לא רוצה״, אמרה יוליה. ״אולי שאני אהרוג אותו בסכין?״ נאנק זאכי. ״אוי״, יבבה יוליה, ״יקחו אותך ...
 
 
שונא הנסים / שולמית הראבן - פרויקט בן־יהודה

https://bybe.benyehuda.org/read/12017ידע בלבו שלא יוכל להתרחק יתר על המידה מעמוד העשן ועמוד האש, אבל ניסה. החל מהלך במדבר מַהלך של יום, יומיים, לראות מה ימצא. מצא עמקים רצופים משטחי סלע עצומים, דרכי-מלך; ...
 
 
מזמור שיר ליום השבת מופיע בפרויקט השו"ת המקוון – מאגר ספרות ...

https://www.responsa.co.il/searchg/מזמור%20שיר%20ליום%20השבת_page2.aspxמזמור שיר ליום השבת – מקורות נבחרים מתוך פרוייקט השו"ת המקוון של אוניברסיטת בר אילן - מאגר ... אמר ר' ברכיה כיון שראה אדם שבחו של שבת שהמביא קרבן מתכפר לו התחיל משורר עליה ... ר' יהודה בר' סימון ותני לה בשם ר' יהושע בן לוי אלו שבעה הבלים שאמר קהלת, כנגד ...
 
 
על הנשפים שהתקיימו בגן האחוזה של עשירי... - שמואל הנגיד אבן ...

https://www.facebook.com/ShmuelHanagid/posts/17143... Pages. פרויקט בן-יהודה. Non-Governmental Organization (NGO) ... בעל כורחו התחיל משורר בערבית: הַאִם שַׂמְתֶּם פְּנֵיכֶם אֶל צֶאֱלִים וְעוּגָבִים? אֵין לִבִּי ..
 
לצפיה ב-'וברוח הימים האחרונים:'
וברוח הימים האחרונים:
13/08/2019 | 23:30
14
 פעם אחרת היו עולין לירושלים הגיעו לצופים וקרעו בגדיהם. הגיעו להר הבית וראו שועל אחד יוצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הם בוכים ורבי עקיבא משחק.....
לצפיה ב-'שלום עליכם בשיר ימים לבנים משתמשים'
שלום עליכם בשיר ימים לבנים משתמשים
10/08/2019 | 15:59
10
46
בדקים לתיאור דקה ברבים שאיני בטוחה שהיא צורה תקנית
אשמח למתן הסבר:
מהשיר:
"הן עיני למדו לחייך וחדלו משכבר
לזרז על לוח שעון את מירוץ הדקים"
לצפיה ב-'אין לי שום תשובה ספציפית, אלא רק זאת: מהי צורה'
אין לי שום תשובה ספציפית, אלא רק זאת: מהי צורה
10/08/2019 | 18:30
1
26
תקנית? - צורה שבני אדם קבעו שהיא תקנית.
רוב בני האדם מיישרים קו, מטעמי נוחות, עם התקן.
למשל, שאורך החדר הוא כך וכך מטר.
אבל יש מיעוט שקובע מהו התקן, כמו למשל היחידה מטר.
לאה גולדברג נמנית עם הקבוצה שקובעת מהי עברית. אז גם אם זה לא הפך נפוץ, ולא נמצא במילונים העבריים הרגילים, והמורה תמחק באדום ותוריד ציון, לאה גולדברג היא הרבה-הרבה מעבר לכך. אם היא כתבה דקים, וחזרה על כך גם בהוצאות הבאות, הרי שזה דקים, ולו כצורה יחידאית.
כשראוי היה לדעתה לשנות היא אכן שינתה. למשל, במקור, שנכתב בגרמניה ב-1932, ופורסם בספרה הראשון ב-1935, היא כתבה (בית שלישי) "ולמתק הריתמוס". בספרה שפורסם ב-1959, שינתה זאת ל: "ולמתק הקצב".
אבל דקים נשארו דקים.
ואפשר לסכם הכל בשתי מילים: ליצנציה פואטיקה, חירות המשורר(ת)
לצפיה ב-'תודה רבה כנראה היא באמת לקתה בליצנציה :)'
תודה רבה כנראה היא באמת לקתה בליצנציה :)
10/08/2019 | 20:00
6
לצפיה ב-'חירות המשוררת'
חירות המשוררת
10/08/2019 | 20:16
1
22
חוץ מהנימוק המתבקש הזה, המילה דקה היא תרגום של minute בלועזית (=פעוט, קטן..), כלומר- חלוקה של השעה ליחידות קטנות.
החליטה המשוררת לחלק את השעה לדקים (ביחיד דק). זה לא מה שכתוב במילון, אבל זו לא בדיוק שגיאה. החליט מי שהחליט אי פעם להעדיף דווקא את צורת הנקבה (דקה-דקות) ולתפארת מליצת השיר נעשה כאן שימוש בצורת הזכר (דק-דקים).
לצפיה ב-'תודה:)'
תודה:)
11/08/2019 | 00:33
4
לצפיה ב-'יותר משזו חירות המשורר(ת), פשוט פעם ה'דקה' הייתה 'דק' '
יותר משזו חירות המשורר(ת), פשוט פעם ה'דקה' הייתה 'דק'
10/08/2019 | 23:00
2
28
ובריבוי דקים.
וראו נא כאן (באתר האקדמיה):
לצפיה ב-'תודה פתרת לי את התעלומה!!'
תודה פתרת לי את התעלומה!!
11/08/2019 | 00:35
4
לצפיה ב-'תודה רבה! למדתי! '
תודה רבה! למדתי!
11/08/2019 | 11:11
4
לצפיה ב-'ואם כבר משוררת...'
ואם כבר משוררת...
13/08/2019 | 11:57
2
15
זמר נוגה, רחל (התשמע קולי):
תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רַב,
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
לצפיה ב-'צודק ומרשים! '
צודק ומרשים!
13/08/2019 | 12:26
1
3
לצפיה ב-'לא נורא, אבל ציטוט זה כבר הופיע במאמרון של האקדמיה שהבאתי'
לא נורא, אבל ציטוט זה כבר הופיע במאמרון של האקדמיה שהבאתי
13/08/2019 | 23:02
10
 לעיל קישור אליו. הנה העתק-הדבק משם:
 
"...מילה נוספת שיוחדה לציון אחד משישים של שעה היא דַּק. מילה זו מצאה את דרכה אל השירה העברית:
תבל זו רבה ודרכים בה רב / נפגשות לדק נפרדות לעד (רחל, זמר נוגה)
הֵן עיניי למדו לחייך וחדלו משכבר / לזרז על לוח שעון את מרוץ הדקים (לאה גולדברג, ימים לבנים).
בעת החדשה החלה לשמש לצד המילה דַּק צורת הנקבה דַּקָּה. שתי הצורות הן ביסודן שמות תואר, ושתיהן נבחרו..."
לצפיה ב-'"אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת"'
"אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת"
12/08/2019 | 17:39
3
22
שאלה קצת ברוח שאלת הקוסמת הורודה:
ביאליק כותב:
אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת...

האם התבנית "האם יש את" הייתה מוכּרת לפניו?

ושאלה משנית: מהו הניתוח התחבירי של  אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת ?
לצפיה ב-'1. כן.'
1. כן.
12/08/2019 | 22:33
1
18
כבר אברהם אבינו אמר: אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר.
2 . זה חצי משפט בלבד - היינו תיאור התנאי. אבל אם נתייחס אליו כמשפט, הנושא יהיה "לדעת" ואילו "נפשך" יהיה מושא עקיף (המילה "את" כאן משמעותה "עִם").
לצפיה ב-'מעניין מאוד'
מעניין מאוד
12/08/2019 | 22:56
6
לצפיה ב-'הסבר בהיר ומבריק!'
הסבר בהיר ומבריק!
12/08/2019 | 22:59
11
תודה רבה!
לצפיה ב-'לפני 22 שנים או 22 שנות או שנה?'
לפני 22 שנים או 22 שנות או שנה?
12/08/2019 | 07:22
2
17
עליתי לארץ לפני 22 שנים או שנות או שנה?
 
תודה.
לצפיה ב-'22 שנים או שנה (אפשר ביחיד מ-11 ומעלה)'
22 שנים או שנה (אפשר ביחיד מ-11 ומעלה)
12/08/2019 | 10:54
11
"שְנות" היא צורך הנסמך, כמו "אלפיים שנות גלות".
לצפיה ב-'להשלמת התמונה, דברי האקדמיה בנושא:'
להשלמת התמונה, דברי האקדמיה בנושא:
12/08/2019 | 14:48
11
לצפיה ב-'האם מבחינה פורמלית נכון לטעון ש- אי שקט'
האם מבחינה פורמלית נכון לטעון ש- אי שקט
09/08/2019 | 21:57
5
24
ניתן להבין בשני אופנים: חוסר שקט ואי (של) שקט
(כמו שבעצם אי תנועה)?
לצפיה ב-'לא יודעת למה הכוונה ב"מבחינה פורמלית"'
לא יודעת למה הכוונה ב"מבחינה פורמלית"
10/08/2019 | 01:26
4
18
"אי" הוא גם שם עצם (אי שקט = סמיכות, אי של שקט) וגם תחילית שלילה (אי-שקט = חוסר שקט) ואז יש להשתמש במקף, לפי כללי האקדמיה. בסמיכות אפשר להשתמש במקף, אך מאוד לא מקובל בימינו (אלא במקרים מיוחדים). בכל מקרה, בתוך הקשר אין הרבה סיכוי להתבלבל.
לצפיה ב-'תודה רבה! הבעיה שלי לא לוודא שאין בלבול, אלא להפך:'
תודה רבה! הבעיה שלי לא לוודא שאין בלבול, אלא להפך:
10/08/2019 | 02:21
3
17
האם ככה, לא כל הקשר (למשל, ככותרת) זה יכול להיות (בכוונה) דו משמעי, או שיכולים לומר: לא, מה פתאום. אי-שקט, זה חוסר שקט, ואילו  אי שקט משמעו אי של שקט. לכן הכותרת  אי שקט  היא חד משמעית, והניסיון ליצור כותרת דו משמעית נכשל
לצפיה ב-'אפשר לראות בזה דו-משמעות'
אפשר לראות בזה דו-משמעות
10/08/2019 | 14:02
2
10
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
10/08/2019 | 16:27
1
5
לצפיה ב-'לפי אותו היגיון, אי הבנה = קובה '
לפי אותו היגיון, אי הבנה = קובה
13/08/2019 | 12:07
3
לצפיה ב-'בננה- במלעיל או במלרע?'
בננה- במלעיל או במלרע?
05/08/2019 | 13:56
15
62
לכאורה ברור שבמלעיל: כך כולם אומרים וכך זה בשפת המקור (זו אינה מילה עברית),
אך מדוע האקדמיה ובעקבותיה ויקימילון טוענים שזה במלרע?
לצפיה ב-'גם גלידה ותירס (מילים עבריות) כולם הוגים במלעיל, אף שהן מלרע'
גם גלידה ותירס (מילים עבריות) כולם הוגים במלעיל, אף שהן מלרע
05/08/2019 | 14:28
10
29
ואין כאן חשיבות להגייה בשפת המקור, גם טלפון או אוניברסיטה אמורים להגות במלרע (ובחדשות תשמע שבד"כ מקפידים על כך).
 
מקדישה לך את התשדיר האלמותי:
לצפיה ב-'הפתעת אותי..'
הפתעת אותי..
05/08/2019 | 20:55
9
33
אז גם ארגנטינה, אינפורמציה, מדונה, כריזמה, אמריקה?
אם לא- מה הכלל?
אם כן- מה הקטע? הרי כשם שפילדלפיה או פסטיבל נשארים עם פ' רפויה בראש מילה, הדעת נותנת שהבננה תישאר במילעיל.
בדוחק רב הייתי מבין אם היו קובעים שבננות זה במלרע בתואנה שאם כבר יצרנו את צורת הרבים כדת משה וישראל (השמטת הקמץ והאות ה והחלפתם בחולם מלא) אז נלך עד הסוף ונטעים את סוף המילה..
לצפיה ב-'רגע רגע; רוב הרשימה שמנית כרגע היא שמות פרטיים'
רגע רגע; רוב הרשימה שמנית כרגע היא שמות פרטיים
05/08/2019 | 22:22
8
32
אינפורנציה או כריזמה – בעיקרון כנראה כן, בפועל לא. אלה מילים לועזיות וארוכות מדי.
 
ויש הבדל בין התאמה להטעמה. את הצליל f לא מתאימים, את ההטעמה כן, בעיקרון.
לצפיה ב-'אלא שדין בננה כדין שם פרטי'
אלא שדין בננה כדין שם פרטי
06/08/2019 | 19:19
7
19
אני מבין שקובעים כלל: האם יש לומר אינפורמציה או אינפורמיישן או אינפורמסיון (ובאופן דומה לגבי רגולציה, אמנציפציה, ריאקציה וכו').
בננה, לעומת זאת, היא שם. אין כאן משקל או גזרון או סיומת אופיינית לפירות וכו'. היא עומדת בפני עצמה, לא נגזרת משום דבר, כך היא נקראת.
לצפיה ב-'לא, היא אינה שם עצם פרטי אף שהיא מילה שאולה.'
לא, היא אינה שם עצם פרטי אף שהיא מילה שאולה.
07/08/2019 | 00:45
6
21
וגם בשפות זרות שמשתמשות במילה "בננה" לא מבטאים את המילה בדיוק אותו הדבר; כל שפה והכללים שלה.
 
למשל, בספרדית הוגים במלרע:
וכך גם בצרפתית:
 
אז להם מותר לא להגות כמו באנגלית? (שאגב, אינה מקור כל מילה לועזית שחדרה לעברית, למען הסר הספק). לפעמים אני מקבלת תחושה שאם זה באנגלית זה "נורמלי" ו"תקין" וכך הדברים "צריכים להיות" ואם לא מיישרים קו עם דוברי האנגלית (שגם להם, אגב, יותר ממבטא אחד) אנחנו ה"מוזרים" ואין עוד שפות אחרות בעולם... אגב, זה בסדר מבחינתך שאנחנו הוגים "מלון" במלרע אף שבאנגלית הוגים "מלון" במלעיל?
 
דרכה של העברית היא שמילה ממין נקבה המסתיימות ב-םָה נהגית במלרע ועל כן זו ההטעמה התקנית. אתה לא חייב לעשות זאת כמובן; סביר שכולנו, או לפחות רובנו, נמשיך להגות "בננה" במלעיל (כי כך מקובל בציבור ואנחנו רגילים לזה) וזו פשוט תהיה עוד מילה שבה יש פער בין השפה התקנית לשפת הדיבור (וכאמור, למעשה הבננה אינה חריגה במיוחד, ולצידה עוד שמות עצם עבריים לפירות וירקות בפרט ולמזון בכלל שנהגים במלעיל אף שהם מלרע – פלפל, תירס, משמש, גלידה, טחינה...).
לצפיה ב-'...'
...
07/08/2019 | 08:33
5
21
בננה בספרדית היא במלעיל, גם אם בהקלטה זה נשמע אחרת; אבל זה לא מעלה ולא מוריד מהטיעון.
לכל שפה יש את הכללים שלה, את הקשיים שלה ואת המסורות שלה; בצרפתית נוטים למלרע מילים, באנגלית למלעיל, ודווקא בעברית הייתה להערכתי נטייה כללית להיצמד להגייה המקורית (לא ברמה של החלטת אקדמיה) וכיום הולכים יותר בעקבות ההגייה האמריקאית (שוב- בבחינת "השבט אמר את דברו").
 
אם האקדמיה החליטה שיש להגות במלרע מילים לועזיות המסתיימות בקמץ+ה, הייתי מצפה שהכלל יחול לא רק על שמות פירות וירקות (בטטה, גויאבה, פפאיה), אלא גם על שמות מדינות (ארגנטינה), נהרות (דנובה, וולגה), עצים (קזוארינה), חומרים (פלטינה, נירוסטה), בעלי חיים (פומה, ממותה) וכך הלאה.
החלטה כזו לא מומשה ולא תמומש בשטח, אבל זה לא משנה כרגע. אני מנסה להבין על מה ההחלטה חלה ועל מה לא.
נניח- על שמות פרטיים לא, ושם מדינה הוא בבחינת שם פרטי (ארגנטינה יש אחת אבל בננות יש הרבה)?
לצפיה ב-'אם בהקלטה מייצגת היא נשמעת אחרת, אולי זה לא עד כדי כך'
אם בהקלטה מייצגת היא נשמעת אחרת, אולי זה לא עד כדי כך
07/08/2019 | 10:33
4
14
חקוק באבן כפי שנדמה לך...
 
בעברית הקלאסית הנטייה היא למלרע מילים וזה מה שהאקדמיה ללשון מנסה לעשות – לשמור על דרכה של העברית. אם אתה מחזיק בגישה (שבלשנים רבים מחזיקים בה) ש"כל מה שדוברים ילידיים אומרים הוא בהכרח נכון" – מה אכפת לך מה פוסקת האקדמיה ללשון?
 
כפי שניסיתי להבהיר, יש הבחנה בין מילים לועזיות לשמות פרטיים. אכן, שמות מקומות הם שמות פרטיים. אני מצטטת לך מתוך ההקדמה לכללי התעתיק מלועזית לעברית: "כללי התעתיק שלהלן מכוּונים לשמות של אנשים, של מקומות, של מוסדות וכיו"ב מלשונות זרות שאינן שמיות, והם אינם חלים בהכרח על מילים שאולות מן הלעז."
לצפיה ב-'לדוברי ספרדית החיים קלים..'
לדוברי ספרדית החיים קלים..
07/08/2019 | 15:58
3
17
Banana נהגית במלעיל.
אם היו רוצים שתהגה במלרע היו כותבים bananá.
 
צודקים אלו הטוענים שהשפה החיה היא זו המדוברת בפי דובריה,
וצודקת גם האקדמיה שקובעת כללים המגדירים מהי השפה התקנית.
כך להבנתי.
 
הבנתי את גישתה של האקדמיה, הופתעתי כי לא ידעתי על כך, לי זה נראה מיותר.
תודה על ההסברים!
לצפיה ב-'מי "רוצים" שתיהגה במלרע ומי היו כותבים כך? יש אקדמיה? '
מי "רוצים" שתיהגה במלרע ומי היו כותבים כך? יש אקדמיה?
08/08/2019 | 00:38
2
17
או שכל דובר מחליט בעצמו? שלא לדבר על כך שספרדית מדוברת בכמה וכמה ארצות, במבטאים שונים... ולכן יכולים להיות הבדלים. אז מי אמור "לרצות" ו"להחליט" איך "נכון" לכתוב או להגות מילה מסוימת? או "לנזוף" בגבר דובר ספרדית (אני מניחה) שהעז להקליט את המילה "בננה" בהטעמה שאינה מלעילית? (ודאי שלא במובהק).
 
ואולי, רק אולי, יש עוד שפות שבהן קיים פער מסוים בין השפה הכתובה לדבורה (רמז: כולן, למעט שפות שאין להן כתב) ובין הביצוע ה"תקין" לביצוע המצוי בפועל בפי רוב הדוברים? ואולי ההטעמה במילים כאלה (שבהן היא אינה פונמה, כלומר לא יוצרת הבדל סמנטי*) אינה כה מהותית ולכן גם אינה בהכרח מוקפדת? (מאחר שהיא אינה יוצרת אי-הבנה).
 
רק זורקת לך נקודות למחשבה...
 
__________________
* כלומר אין כאן "זוג מינימלי" כמו ב֫וקר לעומת בוק֫ר
לצפיה ב-'יש האקדמיה המלכותית הספרדית (RAE) והכללים חד משמעיים..'
יש האקדמיה המלכותית הספרדית (RAE) והכללים חד משמעיים..
08/08/2019 | 18:18
1
16
..אבל לא בטוח שזה קשור לפורום
(אלא אם כן רוצים לדעת "איך זה אצלם" )
לצפיה ב-'וראה זה פלא: אפילו בספרדית לא כל הדוברים מצייתים לה... '
וראה זה פלא: אפילו בספרדית לא כל הדוברים מצייתים לה...
10/08/2019 | 01:37
2
לצפיה ב-'דיון מעניין ביותר בנושא זה נערך באקדמיה כבר בשכבר הימים. '
דיון מעניין ביותר בנושא זה נערך באקדמיה כבר בשכבר הימים.
05/08/2019 | 23:55
1
27
תוכל לראותו כאן.
 
לצפיה ב-'זה באמת היה מזמן..'
זה באמת היה מזמן..
06/08/2019 | 19:12
20
.. קשה לי להאמין שהיום היו טורחים לנהל דיון כזה.
לצפיה ב-'שאלה כללית'
שאלה כללית
07/08/2019 | 11:48
1
16
למה האקדמיה בכלל מתערבת בשאלות כאלה? מישהו יודע שאברהם אבינו קרא לאישתו "שרה" במלעיל ולא במלרע? לדעתי שאלת ההגיה צריכה להשאר ללא תקן, זה בדיוק המקום בו אפשר לתת לחוכמת ההמונים לקבוע מה טוב בלי שיש בכך שום פגיעה ביסודות השפה וחוקיה.
לצפיה ב-'למען האמת אברהם, יצחק, יעקב, שרה, רבקה וכו' נהגים במלרע'
למען האמת אברהם, יצחק, יעקב, שרה, רבקה וכו' נהגים במלרע
07/08/2019 | 13:33
17
בקרב כל הציבור (לפחות ממה ששמעתי עד היום) כשמדובר בדמויות מהתנ"ך. כך מלמדים בשיעורי התנ"ך וכך כולם רגילים. כך גם בהגיית שמות אישים מכובדים בנסיבות רשמיות, בדרך כלל.
 
לעומת זאת ביחסים בין-אישיים ולא-רשמיים המלרע נוטה להתמלעל. זאת ועוד, כל אחד בוחר איך הוא מעדיף שיקראו לו, והכי טוב לברר. הכרתי בנות ששמן "שירה" שהעדיפו מלרע ואחרות שהעדיפו מלעיל. אני מכירה גם "אדם" שמקפיד על מלרע והכרתי פעם "אבי" שביקש מלרע, אבל זה קצת חרפן אותי, כי בכל פעם שאמרתי "אבי" זה נשמע לי כמו פנייה לכומר ("אבי, חטאתי" ). למרבה המזל היה בינינו קשר מועט מאוד...
לצפיה ב-'מנתה... נמנו עם..'
מנתה... נמנו עם..
05/08/2019 | 10:43
14
39
לא חושבת שתקני אבל מוודאת: 
האם הצורה "משפחת כהן מנתה את X, Y ו-Z" היא תקנית? 
או שיש לתקן למשל ל- עם משפחת כהן נמנו Y, X ו-Z?
 
מה הצורה הכי יפה? מדובר בפסקה עם חברי משפחה רבים כך שההחלטה צריכה להתאים לכך. 
לצפיה ב-'שתי האפשרויות תקינות; כדי להכריע ביניהן נדרש הקשר מלא'
שתי האפשרויות תקינות; כדי להכריע ביניהן נדרש הקשר מלא
05/08/2019 | 13:23
9
לצפיה ב-'על פי טעמי האישי (ישראלי, דובר ילידי, קורא די הרבה)'
על פי טעמי האישי (ישראלי, דובר ילידי, קורא די הרבה)
05/08/2019 | 18:03
5
17
עדיפה האפשרות השנייה: עם משפחת כהן נמנו Y, X ו-Z.
ואף יותר עדיף (לימור... ), לטעמי, להפוך את הסדר, כלומר: Y ,X ו-Z נמנו עם משפחת כהן.
לצפיה ב-'אני העדפתי את הראשונה, ואחרי הניסוח שלך גם הבנתי למה'
אני העדפתי את הראשונה, ואחרי הניסוח שלך גם הבנתי למה
05/08/2019 | 18:23
4
23
אם רוצים למנות את בני המשפחה, מוטב לטעמי ניסוח כמו "המשפחה מנתה את..." – ישיר וברור. לעומת זאת כשמשתמשים בניסוח כמו "... נמנו עם בני המשפחה" זה אומר (מילולית) שמנו אותם כשמנו את בני המשפחה, ולכן מעביר לי תחושה שאולי הם לא חלק ישיר מהמשפחה (או לכל הפחות לא מהמשפחה הגרעינית). לכן דרוש כאן הקשר מדויק.
לצפיה ב-'התחושה התחבירית שלי בדיוק הפוכה'
התחושה התחבירית שלי בדיוק הפוכה
06/08/2019 | 11:06
3
13
"נמנו עם.." משאיר את האפשרות שהיו גם בני משפחה אחרים נוסף לאלה עליהם המשפט מדבר. נראה שגם "המשפחה מנתה.." משאיר את האפשרות הזאת אבל לפחות אצלי, כשהנושא הוא המשפחה הפירוש המיידי שעולה במוחי הוא שזאת המשפחה כולה.
 
 
לצפיה ב-'זה לא הפוך, לזה (בערך) התכוונתי. לכן כתבתי מראש שדרוש הקשר.'
זה לא הפוך, לזה (בערך) התכוונתי. לכן כתבתי מראש שדרוש הקשר.
06/08/2019 | 13:46
2
5
לצפיה ב-'הפוך על הפוך'
הפוך על הפוך
07/08/2019 | 11:42
1
8
את הצבעת על האפשרות שאלה שנמנו עם אותה משפחה אינם באמת בני משפחה, ואני הצבעתי על האפשרות שהם אינם המשפחה כולה. לפי הפרשנות שלך המשפחה אולי קטנה יותר, ולפי שלי גדולה יותר.
 
(לא שזה ממש משנה...)
 
 
לצפיה ב-'זה פשוט אספקט אחר של אותו עניין'
זה פשוט אספקט אחר של אותו עניין
07/08/2019 | 13:24
12
והעניין הוא ש"מונים עם" מעביר לי (ולהבנתי גם לך) תחושה שמונים אותם עם, יחד, לצד וזה לא בהכרח ה-דבר עצמו או כולו. כלומר יש עוד בני משפחה, או זו לא בהכרח הצגת המשפחה או כל המשפחה. אולי הם ספיחים, אולי לא בהכרח המשפחה הגרעינית וכו'. הפרשנות שלי לא הייתה שהמשפחה קטנה יותר, ממש לא. אם זה מה שהבנת מדבריי כנראה לא הבהרתי אותם כהלכה.
לצפיה ב-'עדכון: מתברר ש"המשפחה מונה" זה תרגום מגרמנית ולכן יש מתנגדים'
עדכון: מתברר ש"המשפחה מונה" זה תרגום מגרמנית ולכן יש מתנגדים
05/08/2019 | 20:27
6
19
לשימוש בו... (אף שבפועל הוא נחשב עברית יפה) והם כמובן מעדיפים את הניסוח השני. אני מודה שגדלתי לתוכו (ואיני דוברת גרמנית) והוא מצלצל לי מצוין...
לצפיה ב-'לא זאת אף זאת, למיטב הבנתי, ניתן למצוא צידוד ב"נמנה עם"'
לא זאת אף זאת, למיטב הבנתי, ניתן למצוא צידוד ב"נמנה עם"
05/08/2019 | 22:13
5
35
 
שנאמרו בו, בין היתר, דברים שלא רק שאינם מוצאים פסול במניית הפרטים עם הקבוצה, אלא שהם מביאים ציטוט שעליו מתבסס הצירוף ואשר עוסק במנייה כזו.
 
ומן העובדה שלא מוזכרת כלל במאמרון זה החלופה "מונה את", שבאופן טבעי הייתה יכולה למצוא לעצמה מקום לצד "נמנה עם"  אני (לפחות) לומד על היעדרה של חלופה זו במתחם "הכשרות" הלשונית.
לצפיה ב-'א. תודה לכולכם/ן! שנית, מעניין מאוד המאמר ומסקנתך, '
א. תודה לכולכם/ן! שנית, מעניין מאוד המאמר ומסקנתך,
10/08/2019 | 10:03
4
8
אני מודה שלי יש הרגשה אוטומטית שמשהו לא בסדר עם הניסוח "המשפחה מנתה את..." במובן של מניית החלקים בה. 
להבנתי, מנתה זה פועל פעיל ולכן פירוש הביטוי הוא "המשפחה ספרה...." ואם היא "סופרת את" מישהו, זה לא אומר שהוא "נמנה עמה"
כלומר סמנטית, אני מרגישה שהביטוי בכלל לא אומר את מה שהוא אמור להגיד. 
ולכן מזדהה עם האפשרות שביטוי כלל לא קיים או לא תקני בעברית ושיש לומר נמנו עם... וכולי. 
גם מעניין מאוד מה שנכתב באחת התגובות, שבעצם הביטוי בא מגרמנית ונחשב יפה אבל לא באמת קיים... 
 
לצפיה ב-'זה לא בהכרח עובד כך בשפה; גם "מכיל" או "כולל" פעלים פעילים'
זה לא בהכרח עובד כך בשפה; גם "מכיל" או "כולל" פעלים פעילים
10/08/2019 | 14:13
3
8
ולכן המשמעות של "תכולת" המשפחה אינה בהכרח סבילה. גם אם מדובר בייבוא מגרמנית (יש לנו לא מעט כאלה בשפה, המוכר ביותר הוא "גן ילדים") אי אפשר לומר שזה לא "קיים" בעברית (הרי לא לחינם שאלת עליו). בעניין "תקני" – תלוי את מי שואלים, כאמור .
 
מילון ספיר (המבוסס על מילון ההווה התקני) מסווג זאת "עממי", מילון "רב מילים" (הפלורליסטי יותר) לא מציין דבר; באתר האקדמיה ללשון (שהוטמע בו בשנה האחרונה מילון ההווה משודרג) המשמעות הזאת כלל אינה מוזכרת, התעלמות מוחלטת .
 
ספיר:
2. [עח] מִספָּרו הוא, מגיע לסך-הכול של (עממי)
 
רב מילים:
2. כָּלל, הגיע לסכום כולל של; מספרם הכולל של המשתתפים בו או של השייכים אליו היה.
• צוות ההקמה של המוזיאון מנה עשרים איש, בהם כמה תורמים ידועים.
 
לסיכום: הואיל ויש כאן הסתייגויות ברורות (בהן שלך) לא הייתי משתמשת בזה בכתיבה שההקפדה על תקינות חשובה בה. עם זאת, השימוש ב"נמנה עם", משדר לי (ולא רק לי, מתברר) הקשר קצת אחר. בסופו של דבר לא ציינת מהו ההקשר הנחוץ לך...
 
אם מדובר בהצגת בני המשפחה הייתי כנראה עוקפת את הנושא ולא משתמשת בפועל אלא במשפט שמני כמו "בני המשפחה היו/הם..." וכיו"ב.
לצפיה ב-'את צודקת שלא נתתי הקשר רחב...'
את צודקת שלא נתתי הקשר רחב...
10/08/2019 | 16:00
2
8
וכל הדיון מעניין, תודה רבה על ההשקעה בתשובות! ספציפית, ואינטואיטיבית, מצלצל לי שונה (ונכון יותר) לומר "המשפחה מנתה עשרים איש" מאשר "המשפחה מנתה את אבא, אמא ושלושת ילדיהם..." 
אבל זה נכון שעם ביטויים חצי עממייים, ההרגל משחק תפקיד חשוב. 
אז לעניין ההקשר, זה מתוך קטע כתוב היטב שכתב אקדמאי משכיל כהקדמה היסטורית לספר סיפורת. לכן היססתי מאוד לשנות, זה היה בערך המקום היחיד שהפריע לי בכל ההקדמה. גם עורכת התוכן לא שינתה מאותה סיבה, ואחרי שראיתי כאן שהעניין לא כזה חד משמעי, השארתי את הניסוח המקורי, משיקול של לא להתערב לו וסתם לעצבן...  
 
אבל הדיון הזה יתן לי הרבה יותר רקע להחלטות כאלה בעתיד. אז שוב תודה רבה!
לצפיה ב-'אולי כי היידוע מיותר (ולהערכתי גם שגוי)'
אולי כי היידוע מיותר (ולהערכתי גם שגוי)
10/08/2019 | 19:18
1
9
המשפחה מנתה אב, אם ושלושה ילדים (אפשר גם אבא ואימא, אני לא כ"כ אוהבת).
לצפיה ב-'את צודקת, היידוע הזה הוא גם מה שהפריע לי בעצם יותר מכל...'
את צודקת, היידוע הזה הוא גם מה שהפריע לי בעצם יותר מכל...
12/08/2019 | 23:37
5
וזו אולי בעצם הייתה הבעיה העיקרית - שהנפשות הפועלות כבר הוצגו במבוא הזה, וכשהן "נמנו" ככה, היה כבר מדובר באנשים "מיודעים" ולכן הכותב כתב "את ה..." - אני שוקלת להציע לו לשנות בכל זאת באופן כלשהו, 
 
תודה רבה!
לצפיה ב-'אלוהים עצמו, הייחודי ט' אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים ('
אלוהים עצמו, הייחודי ט' אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים (
05/08/2019 | 16:57
1
17
אילו כל הישויות היו מאבדות את חוקיהן, הן היו חדלות להתקיים. אילו אבדו החוקים של כל הישויות, אזי היצורים החיים בין כל הישויות לא היו יכולים להמשיך הלאה.
לצפיה ב-'הוא גם המקור של כל הניגוס הזה?'
הוא גם המקור של כל הניגוס הזה?
06/08/2019 | 11:09
21
אם כן, הוא יצטרך לענות על כמה שאלות נוקבות שיהיו לי אחרי מאה ועשרים.  הראשונה:
Haven't the Jewish people suffered enough?
לצפיה ב-'אני מפנה כאן לשאלה ששאלתי בפורום "שאלות קטנות"'
אני מפנה כאן לשאלה ששאלתי בפורום "שאלות קטנות"
04/08/2019 | 23:01
4
79
על מקור ומשמעות הביטוי "שמעתי את משק כנפי העיט מעל ראשי"
לצפיה ב-'מאחר שהיינה והרצל כתבו גרמנית, ראשית צריך לוודא שהתרגום עיט'
מאחר שהיינה והרצל כתבו גרמנית, ראשית צריך לוודא שהתרגום עיט
05/08/2019 | 11:31
2
34
אכן מבטא את שם העוף בגרמנית. כי אם הכוונה בכלל לנשר, למשל, המחשבות מופנות לכיוון אחר. רק אם הכוונה אכן לעיט צריך לבדוק מה מבטא עיט בתרבות הגרמנית, או איזו משמעות העניק לו היינה לפי ההקשר בטקסט שלו.
וגם אם לא רוצים אי אפשר להימנע מלהיזכר ב"עַיִט! עַיִט עַל הָרַיִךְ" של טשרניחובסקי, 1936
לצפיה ב-'כן, טשרניחובסקי, אולי יש בזה רמז'
כן, טשרניחובסקי, אולי יש בזה רמז
05/08/2019 | 15:19
1
30
ויש לי עוד אחת:
ein problem mit hörnern - בעיה עם קרנים(מתוך "הולדת הטרגדיה")
האינטואיציה שלי אומרת שזה דומה ל-"לתפוס את השור בקרניו", כלומר סוג של בעיה קשה שאפשר יהיה לפתור רק אם נתקוף אותה מהחלק הקשה שלה, משהו כזה.
אבל גם כאן אין לי איך לדעת בביטחון.
 
אם היה כאן פורום גרמנית, היה אולי את מי לשאול.
לצפיה ב-'יש פורום בלשנות ושפות עולם, אולי יש בו דוברי גרמנית'
יש פורום בלשנות ושפות עולם, אולי יש בו דוברי גרמנית
05/08/2019 | 15:34
9
לצפיה ב-'מעתיקה לכאן את השאלה במלואה (עדיף כך, במיוחד בימים אלו)'
מעתיקה לכאן את השאלה במלואה (עדיף כך, במיוחד בימים אלו)
05/08/2019 | 15:13
28
כאשר הרצל תיאר את כתיבת "מדינת היהודים"
הוא אמר שחש כמו היינה שהעיד שבעת שהיה כותב את שיריו היה "שומע את משק כנפי העיט מעל ראשו".
הכוונה הכללית היא לרוממות רוח, השראה,
אבל מה המשמעות המדויקת של הביטוי הזה שהיינה השתמש בו? למה דוקא עיט?
(אני מניח שמן הסתם זה ביטוי גרמני, האם הוא שגור עד היום?)

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ