לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
86468,646 עוקבים אודות עסקים

פורום תרבות מרוקו

אהלן וסאהלן וברוך הבא ביקום, לפורום תרבות מרוקו. כאן המקום המאפשר לנו להתחבר לשורשים הנפלאים ולדבר עלההוואי המרוקאי המופלא והקסום.נדבר כאן על התרבות והמסורת העשירה והנפלאה של יהדות מרוקו, על בית אבא ואמא, על פולקלור מרוקאי, על מנהגים ואמונות, על "תרופות סבתא", נספר סיפורים ומעשיות ששמענו, נחליף מתכונים, על המוסיקה האותנטית והמיוחדת, על טקס החינההמסורתי, המחמם והמשמח כל לב אנוש מכל עדה. נדבר גם על מרוקו, נופיה ואנשיה. כל מי שנולד או טייל בה, מוזמן לספר במילים ותמונות. כל מי שמתעתד לטייל, מוזמן לשאול. כאן המקום לפגוש אנשים, לשוחח על שורשי האהבה, כילידי דור שני ונכדים, להורים, לסבים וסבתות ילידי מרוקו.על ההורים שלנו שדרכם הציונית הביאה אותם לארץ ישראל-ארץ הקודש.בני כל העדות מוזמנים לרב שיח איתנו, לשמוע ולהישמע.וכמובן באהבה ובניחוחות ובחמימות האופיינית לתרבות מרוקו. בלמחבא ובסלאמא ובל-פרחא או בל-סחא....עלמה ושרונהה

אודות הפורום תרבות מרוקו

אהלן וסאהלן וברוך הבא ביקום, לפורום תרבות מרוקו. כאן המקום המאפשר לנו להתחבר לשורשים הנפלאים ולדבר עלההוואי המרוקאי המופלא והקסום.נדבר כאן על התרבות והמסורת העשירה והנפלאה של יהדות מרוקו, על בית אבא ואמא, על פולקלור מרוקאי, על מנהגים ואמונות, על "תרופות סבתא", נספר סיפורים ומעשיות ששמענו, נחליף מתכונים, על המוסיקה האותנטית והמיוחדת, על טקס החינההמסורתי, המחמם והמשמח כל לב אנוש מכל עדה. נדבר גם על מרוקו, נופיה ואנשיה. כל מי שנולד או טייל בה, מוזמן לספר במילים ותמונות. כל מי שמתעתד לטייל, מוזמן לשאול. כאן המקום לפגוש אנשים, לשוחח על שורשי האהבה, כילידי דור שני ונכדים, להורים, לסבים וסבתות ילידי מרוקו.על ההורים שלנו שדרכם הציונית הביאה אותם לארץ ישראל-ארץ הקודש.בני כל העדות מוזמנים לרב שיח איתנו, לשמוע ולהישמע.וכמובן באהבה ובניחוחות ובחמימות האופיינית לתרבות מרוקו. בלמחבא ובסלאמא ובל-פרחא או בל-סחא....עלמה ושרונהה

לקראת יום ירושלים

מאת: בן תרבות  פורסם: 24/09/2007  עדכון אחרון: 24/09/2007  
 

לקראת יום ירושלים


מחר, כ"ח באייר מציינים את יום ירושלים. וכי העיר ירושלים צריכה יום "מיוחד"?? הרי
היא בלבנו ובתפילותינו יומם ולילה, השכם וערב. אלא, לומר לך שהיא העיר היחידה בעולם, אשר יש לה יום מיוחד משלה. ואף אותו היום מעורר מחלוקות רבות
.
אין אני רוצה לדבר על "איחוד ירושלים", כי זה די מפחיד ואפילו מבהיל. די ואומר כי על שטח שני מ"ר צנוע וכמעט אינו ידוע, חלוקות שלושת הדתות. היהודים אומרים: כי בשטח זה, קבורה "חולדה הנביאה". הנוצרים אומרים: כי שם קבורה קדושה נוצריה מהמאה החמישית, ואילו המוסלימים אומרים: כי אותו הקבר, אינו אלא של אישה קדושה מוסלימית מהמאה התשיעית (ימי הכיבוש הגדול האיסלאמי). קבר אחד של אישה אחת, קבורה בו מסורת של שלושת הדתות. אינו ענין של מה בכך, כאשר שלושת הדתות טוענות לכתרה של ירושלים. שלא לדבר על "הגזלה" לאור היום של האיסלאם בהר הבית, ואיזה חומר נפץ "איסלאמי אפל" טמון בו, של למעלה ממיליארד מוסלימים עניים ומתוסכלים מדת האיסלאם, המובילה אותם למשטרים "אפלים" בלשון המעטה, עד אשר כל מה שנותר להם לעשות, אינו אלא להרוג, להשמיד ולאבד את עצמם ואת כל העולם.....בשם "אללה הוא אכבר"... (זו אינה אפוקליפסה, די ונעיין מעט מה מתרחש בעולם האיסלאמי, ומה מעוללים המוסלימים, למיעוטים החיים בתוכם או בקרבתם, או לאלה אשר נחשבים מעט מודרנים, אפילו אם הם מבני עמם.)
ירושלים, היא אחת מהקטליזטורים המתסיסים את הרחוב האיסלאמי, ליציאתו למלחמה. ואל נטמון את ראשינו בחול, אף מוסלימי ארץ ישראל, בתוך האיסלאם הקיצוני, אם לא הקיצוני ביותר. למשל, ערביי מזרח ירושלים, ישבו בשקט כי ראו את האמת המתחוללת בהר הבית לשם אחזקתו, ואילו מוסלימי ארץ ישראל, היו בין המתסיסים, לחינם ולשוא, כאשר חברי הכנסת הערביים ממשיכים להתסיס. עובדה – הסערה השקרית, חלפה בשקט לדאבת ליבם של חברי הכנסת וראאד סלאח. הם יודעים היטב, מה דעתה של ההלכה היהודית על "הר הבית" ובכל זאת הם מתסיסים, בשם האיסלאם הקיצוני ביותר.

לכל יהודי ויהודי,  יש את "הירושלים" שלו שהיא בעיקר בליבו, עד כדי כך כי בגלות הרבה ניסו לומר על העיר בה הם חיו, כי היא היא ".....ירושלים הקטנה שלהם. כלומר, ירושלים אינה רק מקום מצוין במפה, אלא סמל יהודי מבוהק. על כל פנים, על העיר "ספרו" בה נולדתי, יש מקרא מפורש המוכיח, כי היא היא "ירושלים הקטנה" דארץ מרוק, שנאמר: "סובו  ציון  והקיפוה  ס פ ר ו  מגדליה" (תהילים מ"ח 13. מה תגידו על זה??. לבטח אין העיר וילנה היא ירושלים דארץ ליטא. כי אין להם הוכחות מקראיות לדבר, כפי שיש לנו).  מה ירושלים הרים סביב לה, אף העיר ספרו הרים סביב לה (האטלס). אותם מספר עליות וירידות יש בעיר ספרו, כמספר אותם עליות וירידות שבעיר ירושלים (לא מאמינים לכו תספרו). מזג האויר של העיר ספרו, מושפע השפעה ישירה ממזג האויר של ירושלים (גשמים ושלגים בחורף, וקרירות בקיץ). שתי הערים, מוקפות חומה (האחת מימות יהושע בן נון, והשניה מימות סידי סלימאן, שחיו בהפרש של כמה מאות שנים זה מזה. ואין מדקדקים בקטנות...) רוב יהודי העיר ספרו, שאפו לבוא לגור רק בירושלים. אך, בתמימותם כי רבה היא בשנות העליה, נאמר להם כי כל ארץ ישראל המדברית, היא היא ירושלים.  במיוחד העיר אשדוד ומושב יד רמב"ם, שהיו בשבילם ירושלים (מחייך)

בטרם מלחמת ששת הימים, היינו צופים מהר ציון על ירושלים העתיקה, במיוחד בשלושת הרגלים. דמיוננו היה פורח ועף עד ירושלים של מעלה, והיינו מתווכחים היכן בדיוק היה בית המקדש, אשר על שטחו בנויים בימינו שני המסגדים (עומר ואלאקצא). ואני כבן לוי, הייתי מדמיין בלבי, כיצד אני שר ומשורר כלווים של ימים ההם בדוכנם. הרי בתפילה של כל יום אומרים מזמור מיוחד לאותו היום, שיר שהיו הלווים אומרים על הדוכן. (במקרה היום יום שלישי, והמזמור של היום הוא: "מזמור לאסף אלהים ניצב בעדת אל"...ואסף, לוי היה).
עוד זוכר אני, את אותה קריעה אשר קרע אבי ז"ל, בראותו את "הר הבית" בחורבנו כבוש בידי האיסלאם. עד ימינו אנו, החרדים האשכנזים עולים לפסגת הר הזיתים, צופים על הר הבית וקורעים את קריעתם... מהותית, הדברים לא השתנו, עדיין יש לנו את אותה ערגה וכיסופים לירושלים הבנויה והשקטה ממלחמות הדת. אם ארץ ישראל נקנית ביסורים, הרי ירושלים נקנית ביסורי יסורים, של שבעת מדורי הגיהנום. עיר קשה ביותר, שקשה לחיות בה.

אף אני הקטן "ניסים בן יקוט", כתבתי לה שיר,  שאינו מגיע לקרסוליהם של המשוררים האחרים, אך לבטח מושפע מהם. שיר אישי ביותר, בעקבות השנים הרבות שאני חי בתוכה, וכל "הפיגועים" הרבים. לשירי, קראתי : "ניסיונות האחזות", כאחד המנסה לאחוז באהובתו, אך אינו יכול לה.

נסיונות האחזות. (בירושלים)
ניסיתי לתפוס את ירושלים בקצה זנבה, בקצה לבה, בהרים אשר סביב לה,
באיזוב ובעדנת כתליה, בחגורת הרכבת שבשולי יריכיה,
בבגדיה ניסיתי, ניסיתי בשדיה, מגדליה, כילד רץ אחרי אמו לשאף מסתרי כנפי עדניה.
לגרות אותה כשושבין כלולותיה החוטא,
ניסיתי למשוך לה באזניה, צמותיה כבישים בעורף,
איזוביה על אבני עתיקותיה.
ללחוש לה סוד מתחת לכנפיה, להתלות בעגיליה בגלריותיה....
והיא תפשה אותי בשעת מעשה, והיא מנסה אותי יותר מכפי כוחי.
אבניה מנערות אותי עד בסיס דמי.
לבסוף ניסיתי גם לשתוק לה, עד משכנות שאננים....
כספוני המשוררים השותתים לה שירים,
על משכבם בלילות במשכנות שאננים.

מי יתן ונחיה שאננים בתוככי ירושלים בפרט, ובארצנו הקטנה בכלל.
בברכה!

 

אין תגובות

הודעות אחרונות

15:39 | 17.10.12 אורחים בפורום
11:49 | 03.09.12 אורחים בפורום
15:21 | 17.06.12 אורחים בפורום
15:26 | 12.06.12 אורחים בפורום
16:41 | 08.06.12 אורחים בפורום
13:40 | 03.06.12 אורחים בפורום
12:29 | 16.05.12 אורחים בפורום
15:17 | 05.05.12 אורחים בפורום
18:32 | 31.01.12 charlyknfon
12:47 | 10.12.09 בן תרבות
17:03 | 09.12.09 אלי פילו
20:23 | 07.12.09 אלי פילו

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ