לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום תרבות ומוזיקה ברזילאית

Quem nao gosta do samba bom sujeito nao eE ruim da cabeca ou doente do pe"מי שלא אוהב סמבה משהו אצלו לא בסדר. הוא דפוק בראש או שכואבות לו הרגליים"הפורום הזה קם מתוך אהבה גדולה למקצבים הקסומים של ברזיל בפרט ושל דרום אמריקה בכלל: סמבה, בוסה-נובה, באיאו, פוררו, אשה, סלסה, מרנגה... כל אותם מעשי-מרכבה מוזיקליים שמביאים שלוה לנפש ושמחה לגוף.מטרת הפורום היא לאפשר לאנשים שאוהבים את התחום ומתעניינים בו מקום מפגש וירטואלי בו יכולו לחלוק את אהבתם זו עם אחרים, להחליף אינפורמציה, להרחיב את ידיעותיהם או סתם לקשקש אלו עם אלו.אני באה מאהבה. אני לא מתיימרת להיות מומחית גדולה והידע שלי במוזיקה ברזילאית נרכש עם השנים תוך האזנה לעוד ועוד שירים וקריאת חומר בנושא בכל מקום בו יכולתי למצוא אותו.אני מקווה שביחד נלמד ונעשיר את ידיעותינו ובעיקר שיהיה לנו כיף ונעים. אני מבקשת מכולם בכל לשון של בקשה לשמור על התנהגות נאותה, תרבותית וחוקית.

אודות הפורום תרבות ומוזיקה ברזילאית

Quem nao gosta do samba bom sujeito nao eE ruim da cabeca ou doente do pe"מי שלא אוהב סמבה משהו אצלו לא בסדר. הוא דפוק בראש או שכואבות לו הרגליים"הפורום הזה קם מתוך אהבה גדולה למקצבים הקסומים של ברזיל בפרט ושל דרום אמריקה בכלל: סמבה, בוסה-נובה, באיאו, פוררו, אשה, סלסה, מרנגה... כל אותם מעשי-מרכבה מוזיקליים שמביאים שלוה לנפש ושמחה לגוף.מטרת הפורום היא לאפשר לאנשים שאוהבים את התחום ומתעניינים בו מקום מפגש וירטואלי בו יכולו לחלוק את אהבתם זו עם אחרים, להחליף אינפורמציה, להרחיב את ידיעותיהם או סתם לקשקש אלו עם אלו.אני באה מאהבה. אני לא מתיימרת להיות מומחית גדולה והידע שלי במוזיקה ברזילאית נרכש עם השנים תוך האזנה לעוד ועוד שירים וקריאת חומר בנושא בכל מקום בו יכולתי למצוא אותו.אני מקווה שביחד נלמד ונעשיר את ידיעותינו ובעיקר שיהיה לנו כיף ונעים. אני מבקשת מכולם בכל לשון של בקשה לשמור על התנהגות נאותה, תרבותית וחוקית.

חותמה החברתי של דת הפולחן האפרו-ברזילית

מאת: Giba  פורסם: 18/03/2003  עדכון אחרון: 23/05/2005  
 
במסגרת לימודים בחוג ללימודי אמריקה הלטינית בירושלים
נתקלתי לפני כמה שנים במאמר אקדמי מאלף ומעניין מאוד
שעוסק בתרבות אפרו-ברזילאית, כולל הרקע לחגיגות הקרנבל,
צמיחת תנועות השחורים בברזיל, שילוב האלילים האפריקניים
במסגרת הטקסים הקתוליים וההיבטים החברתיים של כל הפולחנים הללו.
למרוץ מאמץ רב מצדי ומצדה של שלי לא יכולנו להביא את המאמר
במלואו בפורום הזה, אך אני מביא כאן בקובץ המצורף
קטעים נבחרים ממנו. המאמר פורסם בגליון סתיו 1995
של כתב העת להיסטוריה "זמנים", בהוצאת אוניברסיטת תל אביב,
המחלקה להיסטוריה, בשיתוף עם זמורה ביתן. כל הזכויות שמורות.
אגב, גליון סתיו 1995 של "זמנים" הוקדש כולו לאמריקה הלטינית,
כך שאם ביכולתכם לשים את ידכם עליו, יש שם מאמרים מעניינים מאוד.
לי יש את החוברת בבית. אתם מוזמנים לקרוא את הקטעים המצורפים,
ולשלוח לי מסר אם יש לכם הערות, תגובות ונאצות...
תהנו

Robert M. Levine:
The Social Impact of Afro-Brazilian Cult Religion
רוברט מ´ לוין:
חותמה החברתי של דת הפולחן האפרו-ברזילית

תרגמה מאנגלית: איה ברויר
מתוך: זמנים, רבעון להיסטוריה, מס´ 54, סתיו 1995, עמ´ 73-60
אוניברסיטת תל אביב והוצאת זמורה-ביתן ©

מספרם של ימי החופשה בברזיל הוא מן הגבוהים בעולם: החגים הקתוליים, הקרנבל וחגים דומים שמקורם דתי, חגיגות מקומיות ועממיות וימי הזיכרון האזרחיים, כמו גם הכדורגל, הספורט הלאומי, שמצוין כחג לכל דבר במסגרת משחקי הגביע העולמי. המוקד הלאומי בחגים אלה וכן היפוך הסדרים החברתיים המאפיין את הקרנבל וחגיגות נוספות, פועלים להרגעת קונפליקטים חברתיים עמוקים ולטשטוש, גם אם רגעי בלבד, של אופייה המקוטב של החברה הברזילית.
היום מתגברים עניי ברזיל על מצוקות חייהם באמצעות טכניקות הכוללות בצד הדרכים התמימות ורבות התושייה להגדלת הכנסתם, גם שימוש בתחבולות ובכלים פסיכולוגיים כדי להתמודד עם פרטים ומוסדות מן העולם המדיר מתחומיו את העניים. בני המעמד הנמוך, שהצורך להתפרנס מחייב אותם בעבודתם למגע הדוק עם בעלי הממון, ובהיותם נתונים לחסדיה של מערכת הנוהגת בהם בפטרונות, מסווים את רגשותיהם באמצעות התנהגות כנועה. לעתים קרובות הם ממלאים תפקיד במשחק תפקידים, מפגינים כניעות וצייתנות במקום העבודה, ומסירים מעל פניהם את המסכות עם שובם לעולמם-הם. לעתים מביא הדבר לתוצאות אכזריות: המתח המצטבר של התנהגותם הכנועה, יום אחרי יום, עלול להוביל לשתייה מופרזת או להתעללות בנשים ובילדים בבית, בעיקר כשאת תסכולם בשל התנהגותם הכנועה מאונס פורקים הגברים באמצעות התעמרות בכפופים להם פסיכולוגית.
בתקופת העבדות קטעו את המשטר האזרחי של עבודת הכפייה רק יום ראשון, שהיה יום המנוחה – שאף עליו לא תמיד הקפידו – וימים שיוחדו בלוח השנה לקיום מצוות שמקורן דתי, במיוחד החגיגה העולצת של הקרנבל (Carne-Vale, בלטינית ביניימית: "הפרדה מן הבשר") המקדימה את ארבעים ימי התענית שלפני חג הפסחא. בסוף המאה ה19- הורחבה תבנית זו לכלל האוכלוסייה, ומעתה היא הקיפה לא רק חגים קתוליים, אלא גם ימי זיכרון אזרחיים. במאה ה20- הוסיפה הפיכתו של הכדורגל לספורט לאומי את הימים שמתקיימים בהם משחקים מכריעים המשלהבים את העניין הלאומי כמעט בקרב כל הקבוצות החברתיות. במהלך משחקי הגביע העולמי הנערכים מדי ארבע שנים, מושבתת למעשה כל העבודה בזמן משחקים חשובים, וכאשר מנצחת הנבחרת הלאומית, מתקיימות חגיגות רחוב פרועות וגל אופוריה מטורפת שוטף את הכול.
אירועים אלה, קובע רוברט דה מאטה (Da Matta), מתחוללים באזורי מפגש ומיצוע, שבהם מושהה הזמן התבוני הרגיל, וניעור הצורך לכונן שגרה חדשה ולחזור עליה; אזורים שבהם נשכחות הבעיות או מחייבות התמודדות. העולם החברתי הברזילי מיתרגם לפולחן בתקופת הקרנבל, בזמן שנבחרת הכדורגל הלאומית משחקת, וכאשר תהלוכות (או מצעדים צבאיים) צועדות ברחובות הערים. לוח השנה מעגן אירועים אלה, ששלושה מהם נמשכים כמה ימים: הקרנבל לפני תענית הארבעים; השבוע הקדוש שלאחר פסחא, ויום העצמאות (7 בספטמבר), הנחוג בעיצומו של שבוע חגיגות אזרחיות וצבאיות, ה-Semana da Pátria (שבוע המולדת). המוקד הלאומי בחגיגות אלה הופך לגורף, ומשהה, אם כי לרגעים חטופים, את התחושה החריפה של הפיצול החברתי המאפיינת את החברה הברזילית, הגם שהאירועים נחגגים אגב הקפדה מלאה על כל גינוני ההיירארכיה. ספק אם דרך זו של לחם ושעשועים, שהתירה לברזילים, עשירים כעניים, לנוח ולשחרר קיטור לפי לוחות השנה הדתי, האזרחי והספורטיבי, היתה שסתום ביטחון מודע, שהמציאו מנהלים ופקידי ממשל. מכל מקום, הם קידמו בברכה את התוצאה. חגיגות ברזיליות, פולחנים לאומיים שופעי חיים, ליכדו היסטורית את חבריהן של קבוצות חברתיות נפרדות, וביטלו, אם כי זמנית, את הכללים הלא-כתובים הנוקשים של החברה הברזילית המפוצלת, שהכתיבו את התנהגותו ואת שפתו של עולם, שכל אחד ידע בו את מקומו.
תנו דעתכם לסלוואדור, בירת באיה (Bahia), אחד מן המרכזים העירוניים העניים ביותר במדינה. בבאיה חזקה ביותר מורשת העבדות האפריקנית, ודת הרוחות האפריקנית שרדה בה בעיקשות רבה יותר מבכל פולחני הקנדומבלה (Candomblé) האפרו-ברזיליים (הקשורים לסנטריה [santeria] של קובה ודרום פלורידה ולוודו [voudou] של האיטי). כאן, tambor de minas, jurema, xangó ודתות אחרות שמקורן אפריקני מקנות לעובדים במשרה מלאה יותר ימי חופשה מאשר בכל מקום אחר על פני האדמה.
בשבוע הראשון של חודש פברואר חל חג ימנז´ה (Festa da Iemanjá) לכבוד "אם הימים", ומוסיקת קרנבל נשמעת מכל עבר. ימים אחדים לאחר מכן נערך קרנבל זוטא לכבוד כנסיית איטפואה, בפראסה דוריוול קאיימי. חגיגה דומה מתחילה באיגרז´ה דה נוסה סניורה דה לוז כשבועיים לפני יום הקרנבל הראשון. אחר כך, בתאריכים המחושבים לאחור מפסחא, מגיע מועד הקרנבל עצמו, האירוע החשוב ביותר בלוח השנה הברזילי. הקרנבל נחוג בבאיה בחיות כה רבה, עד כי מאז ימי שלטונו של אנטוניו קרלוס מאגאליאס (Magalhães; 1982-1979) מעניקה המדינה חמישה ימי חופשה, בניגוד לשלושת הימים המוקצים רשמית בשאר חלקי הארץ.
כשהקרנבל נחוג באמת, ואינו רק אירוע תיירותי, הוא משחרר גברים ונשים ממגבלות היומיום. שוטים מתלבשים כאנשים חכמים; משרתים כאדונים; חוגגים מכל המעמדות החברתיים מתחככים זה בזה ברחוב, מוסתרים במסכות. זוהי התמכרות רגעית לדמיון, ביטול שבשתיקה של הסטטוס-קוו.
אף כי חגים כה רבים קוטעים את יצרנות השכירים, מצב זה אינו נטול יתרונות. אחד ההבדלים בין הגישות של השחורים הברזילים לאלה של אחיהם מצפון אמריקה טמון אולי במה שהזמר ז´ילברטו ז´יל כינה "המרחב התרבותי" המוענק לאפריקנים בברזיל, ההסכמה שבשתיקה להתיר להם לקיים את דתם, לשמור על עולמם הפסיכולוגי. "אל תמנעו מהם לבחור לעצמם מלך ולשיר ולרקוד כאוות נפשם בימי חג מסוימים בשנה" – דברים אלה אמר, על-פי הסברה, נזיר ישועי פורטוגלי בן המאה ה18- על העבדים שראה. הקרנבל בברזיל, השופע חיים וגיוון, מוסיף להיות האירוע היחידי, בצד הכדורגל, שבו עשירים מתערבים בעניים בשיטה מאורגנת להפליא של חוסר ארגון והיפוך סדרים חברתיים. מרבית הזרים (וכמה מבני המקום) מתייחסים אליו כאל אירוע תיירותי אקזוטי, אך בשנים האחרונות הביעו מוסיקאים בין-לאומיים את הערכתם למורשתו העממית בדמות הסמבה פאגודה (שפיתחו העבדים בריו דה ז´אנירו רבתי), הפורו הצפון-מזרחי וההכלאה בין סמבה לרגאיי מסלוואדור.
בתגובה על מחאתם המתגברת של אזרחים הגונים נגד מה שהגדירו כאופיו הלא-תרבותי והברברי של הקרנבל, פרשה העילית לאולמות תיאטרון ולמועדונים פרטיים. שם היא קיימה בבטחה את נשפי המסכות הבזבזניים והיקרים שלה, הרחק מפשוטי העם שנותרו ברחובות הרועשים יחד עם רבבות חוגגים שהגיעו לבירה מחלקי המחוז השונים.
לאחר ביטול העבדות ב1888- מילאו מועדוני רחוב שחורים של הקרנבל תפקיד כה מכריע, עד שהעילית התלוננה על כי הם משתלטים על החגיגות.
עורכי עיתונים שיבחו מועדונים אלה על ארגונם היעיל ועל ההתנהגות הטובה של חבריהם. במשך כמה שנים לאחר מכן היה הקרנבל בבאיה בחינת מופת לשאר הארץ: שופע חיים, פתוח לכול ומתנהל באורח שוויוני, במסגרת החוקים הלא-כתובים של החגיגות (לבנים בתחפושות אירופיות; שחורים מחופשים לאפריקנים "פראיים").
בתי הספר לסמבה ואיגודי קרנבל אחרים שהיו מודעים לשורשיהם האפריקניים נתקלו כל העת בבעיות, לא רק בתקופות של משטר אוטוריטרי. פעילים פוליטיים שחורים זכרו מורשת זו של הפליה נגד ארגוני קרנבל בעלי התכוונות אפריקנית, ובכמה מקרים ביטאו את זעמם על אמצעי הדיכוי שננקטו במהלך השנים נגד הביטוי העצמאי השחור. ברם, המחאות היו קצרות, ובמקרה של סלוואדור, העיר בעלת השיעור הגבוה ביותר של אוכלוסייה שחורה, הוגבל תחילה המאבק להשגת חופש ביטוי לשחורים רק במהלך הקרנבל.
השינוי התחולל לאיטו. ב1938- ביטל הדיקטטור ז´טוליו וארגאס את האיסור להשתמש בתופים אפריקניים, הודות להשתדלותו האישית של עוזרו הראשי, לבן ששימש כסגן-כומר של mãe-de-santo השחור בריו דה ז´אנירו. ב1949- הקימה קבוצה של סטוודורס את ה-afoxé הראשון במאה ה20- שנועד לשחורים, והעניקו לו את השם "בני גאנדי". הסטוודורס היו מאורגנים יותר מקבוצות פועלים אחרות ומילאו תפקיד חשוב בכלכלת העיר. הבחירה במנהיג ההודי כסמלם היתה נוחה, מאחר שהיא אפשרה לחברי הקבוצה ללבוש את בגדי הלבן הגאנדיים, צבע שהיה גם בבחינת מחווה לאושאלה, אבי כל הרוחות ומשכין השלום.
בשנת ייסודה קיימה הקבוצה מצעד פומבי, שהתנהל לאורך ארבעה קילומטרים ללא אירועים מיוחדים, הגם שהעילית הלבנה של העיר נתקפה חרדה, חרף ההסברים של מנהיגי הקבוצה, שהמצעד נערך במחווה לתורת האי-אלימות של מהאטמה גאנדי.
אגודת "בני גאנדי" התקיימה במשך עשרים שנה, עד סוף שנות הששים. היא קמה לתחייה אחרי הענקת החנינה לגולי המשטר הצבאי בשנות השבעים. עתה החלה לפעול כקבוצת אינטרסים המייצגת את השחורים במגעיהם עם מנגנון השליטה הלבן. סידור קליינטליסטי זה, בניסוחו של כריסטופר דאן (Dunn), הקנה ל-afoxé יתרונות חומריים (בניין במרכז השחור של העיר העתיקה, פלוריניו, על חשבון התחייבות של המושל אנטוניו קרלוס מאגאליאס לשיקום היסטורי ובנייה מחדש בסך 30 מיליון דולר) בתמורה לתמיכתם הפוליטית. הסמליות שנכרכה בכינוי האגודה על-שם אביה ההודי של ההתנגדות הסבילה, התפוגגה. "גאנדי היה ראש שבט אפריקני", השיב אחד מחברי האגודה לשאלה על מקור שמה; "אני חושב שהוא היה איזשהו אל", אמר אחר.
ב1974-, שנת ייסוד "אילה אייה", שיקפה הצלחתן של קבוצות הקרנבל השחורות תגובת התגוננות להפרדה הפיסית, שהטילו זה עתה שלטונות העיר על הקרנבל. בהנחייתן הוקפו בטבעת ביטחון המשאיות המיוחדות שנשאו בימות תזמורת בחלקים שונים של העיר, במטרה למנוע את כניסתם של גורמים לא-רצויים. בניגוד לריו דה ז´אנירו, ששחוריה העניים נהגו לבזבז את כל חסכונותיהם כמעט על חיקוי הלבנים בכלל ודמויות היסטוריות בנות המעמד הגבוה הלבן בפרט, החלו עתה קבוצות של מתופפי הקרנבל בסלוואדור ללבוש תלבושות בסגנון אפריקני ולהפגין את שורשיהן האפריקניים.
מבחינה מוסדית היו עתה קבוצות אלה מבודדות בקרנבל לא פחות מאשר ביתר חמישים ואחד השבועות בשנה. חשובות יותר מן ההתייחסויות הלא-מדויקות של קבוצות הקרנבל השחורות להיסטוריה האפריקנית היו השלכותיהן של התייחסויות אלה. הן יצרו גאווה ודימוי עצמי אתני חיובי, בהציען חלופה נועזת להיסטוריה הברזילית החסרה לחלוטין דגמי חיקוי שחורים, למעט האזכור הפטרוני בספרי ההיסטוריה של עובדת בנייתה של ברזיל בידי עבדים. אולם ניצחונן לא היה שלם. התודעה השחורה צריכה עדיין להתפשט מן הקרנבל לחיי היומיום, ואפילו ה"בלוקוס אפרוס" דלי התקציבים מפסידים בתחרות עם ה"טריוס אלטריקוס" – משאיות של מוסיקה אלקטרונית רבת עוצמה – השולטים בקרנבל בעיר.
"אולודום" חנך בית ספר להוראת הערכה עצמית ותרבות ברזילית-אפריקנית לילדים שחורים; נלסון מנדלה ביקר בו ב1991-, והוא הפך לנדבך, שעליו נבנית מודעותו השחורה של דור חדש. "אולודום" ו"אילה אייה" מייצגים הלכה למעשה את הדור הבא אחרי הססנותם של "בני גאנדי". "אילה אייה" אינו מקבל לשורותיו חברים לבנים, אף כי יש בסלוואדור ארגון "אפושה" אחר, "ארה קטו", המקדם בברכה חברים לבנים.
בני המעמדות הנמוכים בברזיל, ובעיקר צאצאיהם של העמים הילידים ושל העבדים שנחטפו מאפריקה, לא היו מעולם נוצרים מונותיאיסטים אדוקים. אכן כך, אף כי כדי להימנע מדיכוי, אימצו כיתות לא-אירופיות סמלים קתוליים חיצוניים, בעיקר את הייצוגים של קדושי הברית החדשה. העבדים האפריקנים הביאו עמם תערובת של אמונות ונהגים דתיים שסבבו סביב פטישים, חפצים מעשה ידי אדם, שלפי האמונה מחוננים היו בכוחות מאגיים.
הפולחן היורובי, הבכיר בפולחנים האפרו-ברזיליים, וצורות אחרות של ביטוי ספיריטיסטי אפריקני ומקומי לא רק המירו באורישות את הקדושים והאיקונינים הרומיים-קתוליים, אלא גם הציגו עצמם כמחוננים בשתי רמות של הבנה: האמונה שאוחז בה המאמין, והידע החבוי, העמוק יותר, שמגינים עליו כוהנים, כוהנות, מנחשים והרבאליסטים. ידע מקנה עוצמה לפולחן. הספיריטיזם, על הידע החבוי, המוגן, שלו, מקנה לחברים בקהילייתו כוח טמיר חסר-תקדים.
הספיריטיזם היה במקורו גחמה של המעמד הגבוה ונכרך גם ברפואה הומיאופתית. בהדגישו את שיטות הריפוי באמצעות מדיומים, הוא משך אליו את אש הכנסייה הקתולית, אך בסופו של דבר מצא את מקומו בין הקתוליות הרשמית לבין מה שנחשב בעיני האליטות לדתות ה"נחותות" של האפרו-ברזילים. שאלה חשובה לגבי השפעת הדת האפרו-ברזילית על העניים, הלא-לבנים ברובם (או בכינוים הרווח יותר ויותר בברזיל, שחורים – negros), היא אם צורות אלה של ביטוי דתי מעכבות את פיתוחה של גאווה גזעית עצמאית (או תורמות לה). הספרות המסורתית עונה על כך בחיוב, בטענה שנפוצות כיתות ספיריטיסטיות אפרו-ברזיליות כגון האומבאנדה, בצד שרידי הגישות התרבותיות המכפישות אפיונים גזעיים לא-לבנים, מסייעות לפיאור הלובן ולכינון כלי לשליטה לבנה.
הקנדומבלה, להבדיל מהקתוליות, ממקד את תשומת לבו בחיי ההווה ומסייע למאמיניו להגשים מטרות ארציות ולשפר את חייהם, ולאו דווקא עוסק בשאלות של מוסר, חטא וחיי העולם הבא. בניגוד לפנטקוסטליזם, הקנדומבלה אינו כופה צורת התנהגות או אוסר מעשים הנחשבים למזיקים; הוא אינו מתעקש על צניעות ואינו פוריטני. מאחר שזהו טבעו, הוא מציע למאמיניו מערכת יחסים טבעית וזורמת המחזקת את הערכתם העצמית ומביאה להם תחושת הקלה.
המאפיין הבולט ביותר אולי של הדת העממית בברזיל הוא גישתם הלקטנית והפתוחה של המאמינים. אנשים רבים מיטלטלים מדת אחת למשנה או משלבים אותן. רבים מחשיבים עצמם לקתולים נאמנים (אם כי לא בהכרח אדוקים), ובה בעת פוקדים מרכזי קנדומבלה. אחרים שואלים יסודות מכמה דתות שונות, ובוחרים בדברים הנוחים להם או ההולמים את מטרותיהם.
  תגובה אחת
מאמר מדהים!  
גלעד סבחו | 01/02/2005 03:25:28

הודעות אחרונות

19:04 | 25.02.13 uma cuica
12:57 | 18.02.13 פ ר י א ו ר
12:50 | 17.02.13 Liza Listvinsky
22:18 | 13.02.13 uma cuica
18:48 | 13.02.13 bethania
08:50 | 12.02.13 shellyland

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ