לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום תרבות ומוזיקה ברזילאית

Quem nao gosta do samba bom sujeito nao eE ruim da cabeca ou doente do pe"מי שלא אוהב סמבה משהו אצלו לא בסדר. הוא דפוק בראש או שכואבות לו הרגליים"הפורום הזה קם מתוך אהבה גדולה למקצבים הקסומים של ברזיל בפרט ושל דרום אמריקה בכלל: סמבה, בוסה-נובה, באיאו, פוררו, אשה, סלסה, מרנגה... כל אותם מעשי-מרכבה מוזיקליים שמביאים שלוה לנפש ושמחה לגוף.מטרת הפורום היא לאפשר לאנשים שאוהבים את התחום ומתעניינים בו מקום מפגש וירטואלי בו יכולו לחלוק את אהבתם זו עם אחרים, להחליף אינפורמציה, להרחיב את ידיעותיהם או סתם לקשקש אלו עם אלו.אני באה מאהבה. אני לא מתיימרת להיות מומחית גדולה והידע שלי במוזיקה ברזילאית נרכש עם השנים תוך האזנה לעוד ועוד שירים וקריאת חומר בנושא בכל מקום בו יכולתי למצוא אותו.אני מקווה שביחד נלמד ונעשיר את ידיעותינו ובעיקר שיהיה לנו כיף ונעים. אני מבקשת מכולם בכל לשון של בקשה לשמור על התנהגות נאותה, תרבותית וחוקית.

אודות הפורום תרבות ומוזיקה ברזילאית

Quem nao gosta do samba bom sujeito nao eE ruim da cabeca ou doente do pe"מי שלא אוהב סמבה משהו אצלו לא בסדר. הוא דפוק בראש או שכואבות לו הרגליים"הפורום הזה קם מתוך אהבה גדולה למקצבים הקסומים של ברזיל בפרט ושל דרום אמריקה בכלל: סמבה, בוסה-נובה, באיאו, פוררו, אשה, סלסה, מרנגה... כל אותם מעשי-מרכבה מוזיקליים שמביאים שלוה לנפש ושמחה לגוף.מטרת הפורום היא לאפשר לאנשים שאוהבים את התחום ומתעניינים בו מקום מפגש וירטואלי בו יכולו לחלוק את אהבתם זו עם אחרים, להחליף אינפורמציה, להרחיב את ידיעותיהם או סתם לקשקש אלו עם אלו.אני באה מאהבה. אני לא מתיימרת להיות מומחית גדולה והידע שלי במוזיקה ברזילאית נרכש עם השנים תוך האזנה לעוד ועוד שירים וקריאת חומר בנושא בכל מקום בו יכולתי למצוא אותו.אני מקווה שביחד נלמד ונעשיר את ידיעותינו ובעיקר שיהיה לנו כיף ונעים. אני מבקשת מכולם בכל לשון של בקשה לשמור על התנהגות נאותה, תרבותית וחוקית.

בוסה נובה ישראלית: מוזיקה ברזילאית בישראל

מאת: גדי שבת  פורסם: 18/01/2004  עדכון אחרון: 23/05/2005  
 
ראשית, סלחו לי. זה התחיל במין ביקורת על הדיסק "בוסה נובה ישראלית", מעין חו"ד ראשונית כהגדרתה של שלי. אך זה התנפח לסקירה קטנה על המוזיקה הברזילאית בישראל.


בוסה נובה ישראלית: מוזיקה ברזילאית בישראל


זה יכול להיות בפורטוגזית (או פורטוגלית), אבל זה בהחלט עובד גם בעברית. הבוסה נובה היא דבר מופלא והקסם נשמר גם בשפת הקודש. האוסף "בוסה נובה ישראלית" מכיל 14 קטעי בוסה נובה בעברית, אגב - לא כולם ישראליים (שלושה שירים לא מקוריים: שניים ברזילאיים ואחד צרפתי), כמעט ללא נפילות.

מרבית השירים מוכרים מאוד, בוודאי לכל מי שאוהב בוסה נובה או מוזיקה ברזילאית. כתגליות אפשר לציין את "גבר ואישה" של בני אמדורסקי ורבקה מיכאלי. קטע שכוח נוסף הוא "בואי נטייל/ בוסה חיק צת", שני קטעים אינסטרומנטליים המופיעים ברצועה אחת, כאשר הראשון נכתב על ידי יוני רכטר (למרות שלא מצוין זאת על גבי העטיפה) והשני על ידי מתי כספי.

גם הפתעות גדולות לא נמצאו כאן, למעט אולי הכללתם של אולארצ´יק ופורטיס.

בהיותו אוסף נושאי, נכון היה לגוון ולהציג את שלל פניה של הבוסה נובה הישראלית. ואכן, האלבום מציג יפה את התפתחות הז´אנר במתכונת העברית, החל משנות השישים וכלה בשנות האלפיים. מורגשת השאיפה של העורך, ליאור מזרחי, לגוון ולמתוח את האוסף לתקופות שונות, יוצרים מגוונים, ולגישות שונות. כך לצד "בתי את בוכה או צוחקת" שנכתב ובוצע לאחר מלחמת ששת הימים מופיע ברזילרה (אחד הקטעים הטובים באלבום, אם לא הטוב שבהם) משנות האלפיים.

לצד בוסה נובה קלאסית כמו "בואי לאילת" או "מות הפרפר", מופיעים גם בוסה נובה רוקית של רמי פורטיס, בוסה של אולארצ´יק עם סאונד מסונתז ומחוספס מעט, ובוסה בעיבוד ג´אזי מקסים של יוני רכטר ("מי לאהבה" של יהודית רביץ). אך למרות הרצון לשלב מספר גדול של יוצרים, עדיין נשמרת הדומיננטיות הברורה של מתי כספי. בדיקה סטטיסטית פשוטה מציגה ארבעה שירים (כמעט שליש) שנכתבו או עובדו על ידי כספי.

בדיקה נוספת מראה שבסה"כ שישה שירים (כ- 40%) הוקלטו בין השנים 1978 ל- 1982, שנות הגל הברזילאי הגדול (וחבל שלא נוספו פרטים על השירים בחוברת הדיסק - היכן הופיעו במקור מה שנת ההוצאה). ארבעה שירים הוקלטו בסוף שנות השישים ועד 1970 (הגל הברזילאי הראשון?) וארבעה מאז 1993 ועד היום.

ניתוח זה מוביל אותי לטיעון שאולי יעורר מחלוקת: למרות הרושם שנוצר לעיתים, המוזיקה הברזילאית לא היתה מקור השפעה משמעותי על המוזיקה הישראלית. המוזיקה הברזילאית חלחלה למוזיקה הישראלית במידה מוגבלת בלבד. בשנות הגל הברזילאי היה אולי רושם שגדולה ההשפעה הברזילאית - אך זו נותרה שטחית, לא העמיקה ולא האריכה ימים. אם אפשר לדבר על השפעה ברזילאית משמעותית, ארוכת טווח ובעלת המשכיות, הרי היא מוגבלת ליצירתו של מתי כספי בעיקר ולא אומנים נוספים. המוזיקה הברזילאית נותרה אהובה אולי על קהל רחב יחסית, אך כמעט ולא מצאה ביטוי ביצירה מקורית ישראלית.


מוזיקה ברזילאית בישראל - עד אמצע שנות השבעים

עוד בתחילת שנות השישים, בעקבות ההצלחה העולמית של הבוסה נובה בשנות החמישים ותחילת שנות השישים, נמצאו הביטויים הראשונים של מוזיקה ברזילאית בעברית. כבר ב- 1960 מקליט בני אמדורסקי ביצוע בעברית לשיר של ז´ובים - "הנערה מאיפנמה" שמופיע באלבומו הראשון. גם שותפו לדודאים, ישראל גוריון, באלבום הסולו שלו מ- 1966 מבצע שיר של ז´ובים - Samba de uma note או בעברית "אהבה באלחוט".

לקראת סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים התרבו ההשפעות הברזילאיות וניתן היה להיתקל בתדירות רבה יותר בשירים המושפעים מהמוזיקה הברזילאית.באוסף "בוסה נובה ישראלית" יש ייצוג לארבעה שירים משנים אלו, שנות גל ההשפעה הברזילאית הראשון: "גבר ואישה" (בני אמדורסקי ורבקה מיכאלי), "בתי את בוכה או צוחקת" (עליזה רוזן ורבקה דותן), "מות הפרפר" (חוה אלברשטיין) ו"בואי לאילת" (ליאור ייני), שהיה אחד הדוגמאות המוצלחות והמצליחות של בוסה נובה בעברית.

מלבדם ניתן לציין גם דוגמאות נוספות. שלמה ארצי ("פעם אהבתי אותך" מהאלבום "את ואני"), מתי כספי ("כלבלב הו בידי בם", "איך זה שכוכב", "הנה הנה" ואחרים), כוורת ("העולם שמח") בחרו לאמץ מקצבים ברזילאים בשירים מקוריים. כמו כן, בוצעו בעברית גם שירים ברזילאים מוכרים "ילדה על נדנדה" של קאימי, "שובה שובה" של ז´ורז´ בן (שני השירים בביצוע של חוה אלברשטיין) "ספינתי" או "מארש הדייגים" של קאימי (שוקולד מנטה מסטיק).

הגל הברזילאי - 1974

הפעם הראשונה בה נוצר פרויקט שלם המוקדש למוזיקה ברזילאית היה ב- 1974, בתוכנית רדיו המוקדשת לשירי דוריוואל קאימי. התוכנית נקראה "הים" ובה שרו מתי כספי, הדודאים, מיכל טל וניצה שאול את שירי דוריוואל קאימי, מתורגמים לעברית על ידי יעקב שבתאי. שני שירים בוצעו בפורטוגזית על ידי אנה מריה פרננדז ולהקת הפלטינה ליוותה את הפרוייקט וניגנה קטע נוסף. בין היתר בוצעו בפרויקט, שיצא על גבי אלבום ב- 1975, שירים כמו O Vento ("הרוח" בעברית בביצועו של מתי כספי), O "Bem" do Mar ("לדייג שתי אהובות", מתי כספי), Historia de Pescadores ("מארש הדייגים", הדודאים), Coqueiro de Itapoan ("געגועים לאיטפואן", מיכל טל), Maracangalha ("אלך למאראקאנגליה", ניצה שאול).

שלוש שנים מאוחר יותר הוקלטה תוכנית רדיו אחרת המוקדשת למוזיקה ברזילאית. הפעם הוחלט להרחיב את המעגל למגוון גדול יותר של יוצרים: וינסיוס דה מוראיס, טוקיניו, מרטינו דה וילה, שיקו בוארקה ואחרים. לתוכנית קראו "ארץ טרופית יפה". מאוחר יותר, הוקלטה התוכנית לטלוויזיה ולאחר שידורה הפכה להצלחה מסחררת. האלבום המתעד נמכר היטב ומשתתפי התוכנית יצאו אף למסע הופעות בעקבותיו. בין המשתתפים היו מתי כספי (שגם עיבד והפיק מוזיקלית), יהודית רביץ, קורין אלאל, יוריק בן דוד, צילה דגן, הפרברים ולהקת הבטוקדה של קיבוץ ברור-חיל.

הצלחת "ארץ טרופית יפה" הייתה נקודת השיא במפגשים בין המוזיקה הברזילאית והמוזיקה הישראלית והחל למעשה את "הגל הברזילאי" השני של סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים. כאמור, באוסף "בוסה נובה ישראלית" נכללים שישה קטעים מתקופה זו, מתוכם שניים מ"ארץ טרופית יפה". לרגע היתה המוזיקה הברזילאית הדבר החם ביותר במוזיקה הישראלית.

רבים ביצעו שירים ברזילאים בעברית (מתורגמים או לטקסטים מקוריים). מלבד שירי "ארץ טרופית יפה" אפשר להזכיר גם את יעל לוי ("גבריאלה") או גידי גוב ("הו מה יהיה" ב- 1985). הגדילו לעשות הפרברים ויהודית רביץ שהקדישו אלבומים שלמים למוזיקה הברזילאית - הפרברים באלבום המוקדש לשירי ויניסיוס דה מוראייס ("פרברים טרופיקל", 1980) ויהודית רביץ באלבום המוקדש לשירי ז´ורז´ בן ("בוא לריו", מ- 1983).

המימד השני של ההשפעה הברזילאית היה עיבודים ברזילאים ושימוש במקצבים ברזילאים בביצוע של שירים מקוריים. גם כאן הדוגמאות רבות ונזכיר את יהודית רביץ ("מי לאהבה", "לקחת את ידי בידך"), אריק לביא ("שיר ערב"), מיקי גבריאלוב וקורין אלאל ("סמבה אבן גבירול"), להקת ששת ("סמבה ברגל שמאל"), אריק איינשטיין ויצחק קלפטר ("בשבחי הסמבה"), גרי אקשטיין ("סמבה שמש"). אפילו שלום חנוך עושה סלסה ("היה כדאי")

המוזיקאי המשמעותי ביותר בהקשר זה (ובכלל) היה כמובן מתי כספי. ההשפעות הברזילאיות של מתי כספי שניכרות כבר מההקלטות הראשונות בקריירה שלו באו לידי ביטוי חזק יותר בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים, הן בעיבודים ובהפקות לאומנים אחרים (הפרברים, אריק לביא יהודית רביץ) והן באלבומיו ("סוף היום" ו"מתי כספי שר סשה ארגוב") . כספי גם ניהל מוזיקלית את תוכנית הרדיו "שיר לדרום אמריקה" (עם ריקי גל, רותי הולצמן, מירי אלוני והפרברים), הופיע עם הפרברים במופע "שיר אהבה רחוק - שירים מדרום אמריקה", שהועלה ב- 1982 והוקלט לאלבום בהופעה חיה ב- 1983.

הגל הברזילאי אופיין גם בהשמעות רבות של שירים ברזילאיים ברדיו. בשעות שיא ההאזנה אפשר היה לשמוע את גל קוסטה או ז´ילברטו ז´יל בתדירות גבוהה יחסית. וכאן המקום להזכיר את אלי ישראלי שהפך את term da onze לאחד השירים המושמעים ביותר בישראל באותם שנים.

היבטים נוספים של שנות הגל הברזילאי היו הביקורים הרבים של מוזיקאים מברזיל (בין היתר קאייטנו ולוזו, אלבה רומאליו, דז´אבן, ניי מאטוגרוסו, ז´ורז´י בן, גל קוסטה, ז´ילברטו ז´יל או מריה בטאניה) והוצאות תקליטים ברזילאים בהדפסה ישראלית (שהוזיל את עלותם והגדיל את זמינותם) ובהצלחה יחסית של מכירות אותם אלבומים. עד היום בחנויות תקליטים יד שנייה קל יחסית למצוא אלבומים בהדפסה ישראלית של גל קוסטה או ז´ילברטו זי´ל מסוף שנות השבעים או תחילת השמונים, מאשר אלבומים ברזילאים מתקופות אחרות.


דעיכת הגל הברזילאי - אמצע שנות ה-80

לקראת אמצע שנות השמונים – והייתי מציין את השנים 1982-1983 כשנים קריטיות בהקשר זה, חלה ירידה בפופולאריות ובעניין במוזיקה הברזילאית. אינדיקציה לכך אפשר לראות באלבום "ארץ טרופית משגעת", שלמרות ההשקעה ההפקתית והאיכות, האלבום והמופע זכו להצלחה מתונה.

בישראל של סוף שנות השמונים הרוק החל לתפוס תאוצה וירד הביקוש לסמבה, בוסה נובה כמו גם לסגנונות מוזיקליים אחרים שאינם רוק. הסיכוי לשמוע ברדיו הישראלי שיר בשפה שאינה אנגלית או עברית קטן מאוד בהשוואה לשנות שישים והשבעים וזה השפיע גם על ההשפעה הברזילאית על המוזיקה הישראלית.

מכיוון אחר, לאחר הוצאת "האישה שאיתי" ב- 1982 (שההנחה המוקדמת שיש לאלבום זה סיכוי י הצלחה גבוהים התבססה גם על הגל הברזילאי), החל גל של אלבומים אתניים מגוונים (יהודה פוליקר, מיקי גבריאלוב, שלמה יידוב ואחרים). יתכן ובמידה מסוימת הם היוו תחליף והרחבה של הגל הברזילאי.

מאז תחילת שנות השמונים מספר השירים המבוצעים בהשראה ברזילאית הצטמצם מאוד מבין האמנים שהקליטו מוזיקה ברזילאית אפשר לציין את גידי גוב, מיקה קרני, אילנית, מתי כספי ולאחרונה גם שרון רוטר. באוסף "בוסה נובה ישראלית" ניתנות דוגמאות גם לביצועי בוסה נובה בשיריים עבריים מקוריים ("מחכה לו" של דנה ברגר, "החיים קשים" של אלון אולארצ´יק, "אולי" של האחים פורטיס, "ברזילרה" של האנשים). הביטוי הברזילאי בישראל מובע בהרכבים ומוזיקאים המופיעים, מקליטים ופועלים בשולי המוזיקה הישראלית – ממוקדים בסגנון הברזילאי, מוגבלים למועדונים מסוימים ופונים לקהל יעד ספציפי וממוקד השוחר מוזיקה ברזילאית. כאן נזכיר את את סילבינה, פרננדו סאנשז, אליזט, טנירה, טוקאן טריו, ריו סול ולהקות בטוקאדה שונות.

לסיכום, נדמה כי המוזיקה הברזילאית לא הצליחה לחלחל משמעותית למוזיקה הישראלית. הבוסה נובה, על אף קסמה (גם כשהיא מושרת בעברית), לא הצליחה להותיר רושם עמוק, למעט בתקופה ספציפית ועל אומנים מסוימים. לדעתי זה לידי ביטוי גם בדיסק האוסף "בוסה נובה ישראלית".
אין תגובות

הודעות אחרונות

19:04 | 25.02.13 uma cuica
12:57 | 18.02.13 פ ר י א ו ר
12:50 | 17.02.13 Liza Listvinsky
22:18 | 13.02.13 uma cuica
18:48 | 13.02.13 bethania
08:50 | 12.02.13 shellyland

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ