לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1320513,205 עוקבים אודות עסקים

פורום אתאיזם

נהנה מדיונים עמוקים? את הבחורה בכיתה ששואלת את השאלות? יש לך שאלות אמונתיות? חושבת שיש לך תובנות על חיי הדת והחיים בכלל שפשוט חייבות להתפרסם?

הגעת למקום הנכון! הכנס לפורום והחל להשתתף באופן פעיל בו! כולנו מחכים לך!

מומלץ להסתכל בסקשן "מאמרים" שמתעדכן ומתרחב בימים אלו,כמו כן בסקשן "מילון מונחים" וב"שאלות נפוצות".

שימו לב להודעות הנבחרות המוצגות מעל דף הפורום! מומלץ לקרוא אותן!

כמו כן יש לקרוא את תקנון הפורום.

אודות הפורום אתאיזם

נהנה מדיונים עמוקים? את הבחורה בכיתה ששואלת את השאלות? יש לך שאלות אמונתיות? חושבת שיש לך תובנות על חיי הדת והחיים בכלל שפשוט חייבות להתפרסם?

הגעת למקום הנכון! הכנס לפורום והחל להשתתף באופן פעיל בו! כולנו מחכים לך!

מומלץ להסתכל בסקשן "מאמרים" שמתעדכן ומתרחב בימים אלו,כמו כן בסקשן "מילון מונחים" וב"שאלות נפוצות".

שימו לב להודעות הנבחרות המוצגות מעל דף הפורום! מומלץ לקרוא אותן!

כמו כן יש לקרוא את תקנון הפורום.

האישור ההלכתי לשקר.

מאת: ליאור הלפרין  פורסם: 22/09/2010  עדכון אחרון: 22/09/2010  
 
 
"גדולה עבירה לשמה ממצווה שלא לשמה" (הוריות י' ע"ב; נזיר כג' ע"ב),
מותר לשקר כדי להחזיר בתשובה:
 
הגמרא במסכת יבמות סה ע"ב כותבת: "אמר ר' אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון, מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום",
כלומר, שמותר לשקר כדי למנוע מריבה וכדומה. זה הבסיס לכל ההתפלפלות מה נחשב "דרכי שלום", וכמה רחוק ניתן למתוח את האישור לשקר.

הבן איש חי (ר' יוסף חיים מבגדד, 1909-1984) לקח את זה צעד קדימה: בשו"ת 'תורה לשמה' סימן שע', הוא קבע שמותר עקרונית לזייף מסמך כדי למנוע מאדם אחר לעבור על איסור שמן התורה. נידונו היה הצעה שהועלתה לבדות צוואה כדי למנוע חלוקת ירושה על פי הדין האזרחי, הסותר דין תורה. וזה מה שכתב:
"ואין בזה חשש 'מדבר שקר תרחק', דאמרו רבותינו ז"ל: משנים מפני דרכי השלום. והא עדיפא להקים דגל התורה, ואין לך שלום גדול מזה". כלומר, הבן איש חי הרחיב את דברי חז"ל המתירים לשקר מפני דרכי שלום גם על כל דבר שיסייע "להקים דגל תורה". בעמוד הבא בשו"ת זה, בסימן שעא', הוא כבר אמר זאת בבירור חד משמעי: "מותר לשקר כדי להעמיד דבר תורה".
יתכן ולקח סימוכין לפסיקה זו גם מהתלמוד הירושלמי במסכת ברכות, פט' ה"ד, שם נכתב: "כל פטפוטין בישין ופטפוטי דאורייתא טבין. כל כזבייא [=כזב, שקר] בישין וכזבייא דאורייתא טבין". כלומר, כל פטפוט הוא רע אבל כל פטפוט על דבר תורה הוא טוב, וכל שקר הוא רע, אבל כל שקר לשם התורה הוא טוב. על כן, אכן מותר לשקר כדי להעמיד דבר תורה.

מכאן הדברים רק התדרדרו:
"מהו אמת ומהו שקר? בתחילת חינוכנו הבנו, שאמת הוא כשמספרים עובדות כמו שאירעו; ושקר, כשמשנים זאת. אך זהו רק באופנים פשוטים, אבל למעשה יש הרבה אופנים שבהם אין הדבר כן. לפעמים אסור לומר דברים כמו שהם... בלי תועלת והכרח, ולפעמים צריך דווקא לשנות, כשהאמת לא יועיל אלא יזיק, כי אז מה שנראה כאמת הוא שקר, שמוליד תוצאות של רע, ומה שנראה כשקר מביא לתכלית של אמת. נמצא, שאמת הוא מה שמביא לטוב ולרצון הבורא, ושקר הוא מה שנותן הצלחה לעסקיו של שר השקר, הסטרא אחרא (השטן)".
ר' א. אליהו דסלר, 1953-1892, שו"ת מכתב מאליהו, כרך א, עמ' צד.

"ואם כן, כיוון שעל ידי טעות זו אדם מכיר את השם-יתברך – מה איכפת לן שזה טעות? ... וכיוון שתכלית היוצא מטעות זו הוא אמת, ובאופן אחר בלעדיו אי אפשר שתצא ההכרה [של האלוהים], נמצא שטעות זו היא האמצעי היחידי להשיג התכלית האמיתית, ואם כן – הרי הוא באמת הדרך הנכון, ואי אפשר לקראו בשם "שקר". ההבדל בין שקר לאמת נמדד על-ידי תוצאת הדברים הנולדת מזה, ואם התוצאה אמת, גם האמצעים הממציאים אמת זו הם אמיתים".
ר' ירוחם ממיר, 1936-1873, שו"ת דעת חכמה ומוסר, כרך א, עמ' קיג.

המשמעות החמורה של זה היא שקודם כל אנשי התורה מגדירים מהי אמת: כל דבר שמקרב לעבודת האל, בלי קשר לעובדות בשטח. ואחר כך קובעים אם אמירה מסוימת היא אמת או שקר רק בהסתמך על השלכותיה: אם האמירה הזאת מובילה למסקנות שמרצות אותנו, או לא.
הרבנים שצוטטו לעיל מדברים על עיקרון. זהו עיקרון שעל-פיו יש להתייחס לשקרים כאל אמת, אם הם מובילים לתוצאה הרצויה, ורבנים אלו נחשבים גדולי-תורה ודמויות מופת עבור יהודים רבים בדורות האחרונים.
"ההבדל בין שקר לאמת נמדד על-ידי תוצאת הדברים הנולדת מזה, ואם התוצאה היא אמת, גם האמצעים הממציאים אמת זו הינם אמיתיים". מדובר כאן ממש ב"המטרה מקדשת את האמצעים", ואם עליך לומר ביודעין דברים שהם אינם נכונים עובדתית (כלומר לשקר) לאדם חילוני כדי לגרום לו לחזור בתשובה (ולעשות את רצון האל, שאוטומטית הופך כל דבר שתגיש ל"אמת" מבחינת ההלכה), הרי זה מותר, ואף מומלץ!

הרב דב שטיין, שעושה כיום מאמצים אדירים למנוע יציאה לשאלה בציבור החרדי, מתיר גם הוא לשקר לחילונים ולדתיים כאחד על מנת להחזיר אותם בתשובה או להשאירם בדת. אין לו מעמד של פוסק הלכה, אבל הוא ראש ישיבה מכובד לכל הדעות, ואין ספק שצאן מרעיתו מתחשב בקביעה הזו:
"כנראה אין הדבר ידוע, שקר אינו עבירה מן התורה. בשום מקום בתורה לא נאסר לשקר (למעט בבית דין בעת מתן עדות או שקר שהינו מירמה בעלת משמעות ממונית) .... האם יש ולו גם אדם אחד שלא שיקר במהלך חייו?! ברור כשמש שיש מקרים בהם מותר ומצוה לשקר... וכן ניתן לשאול [האם מותר לשקר] לכל פרט ופרט בעם ישראל שנשבה בקונספציות של גויים שונאי ישראל עקב כפיה האוסרת או מגבילה את היכולת לגבש כלים תרבותיים עצמאיים בגולה. מובן שאין להאמין למי שמנסה למצוא בקעים בתורת ישראל בבואו להאשים רב בשקרים [כי הם באו ממניעים טהורים].... שיקול הדעת לשקר כדי להחזיר בתשובה או למנוע התנבלות צריך להישקל לפי גנותו של השקר לפי התועלת הטקטית וההפסד האסטרטגי".
(הרב דב שטיין, קונטרס בענין דילוגי אותיות כתשובה לקונטרסי דעת אמת, ע"מ 2, שנת 1990)

אגב, גם בדבריו של שטיין וגם בדבריהם של דסלר וירוחם ממיר שלושת הנקודות [...] הבאים בין המשפטים הם מקומות בהם מביאים הכותבים דוגמאות פושרות שירחיקו מהם ביקורת, הנוגעים לעניינים פחותים של בין אדם לחברו (כמו למשל האם יעליב אדם בדבריו, מתוך דבריו של דסלר) או עניינים רגשיים סוחטי דמעות כמעט (לשקר כדי "להציל" מהנוצרים ילדה ניצולת שואה שגדלה במנזר, מתוך דבריו של שטיין) – אך כמו שניתן לראות מדבריו האחרונים של שטיין, בהחלט ניתן לעשות שימוש בשקרים כדי להחזיר בתשובה או למנוע יציאה לשאלה.
"שיקול הדעת לשקר כדי להחזיר בתשובה או למנוע התנבלות צריך להישקל לפי גנותו של השקר לפי התועלת הטקטית וההפסד האסטרטגי".
אני מניח שזה שם בסימן שאלה רציני כמעט כל דבר שמחזירים בתשובה אומרים, ועליך לקחת זאת בחשבון כשאתה חושב האם להאמין לדבריהם בסופו של דבר.



ונסיים במאמר פרי עטו של הרב יצחק בלומנטל, שהתפרסם באתר "כיכר השבת – האתר החרדי", בתאריך ה-23.9.2009, וכותרתו: "מותר להמציא סיפורי ישועות?". המאמר מדבר על המצאת סיפורי בדים הן לצורכי שנור כספי והן לצורכי כל אינטרס דתי אחר, לרבות החזרה בתשובה. כמו למשל בפסקה הבאה:
"מעניין לדעת שהגאון רבי שלמה זלמן אויערבך נשאל שאלה דומה, והשיב אותה תשובה. הוא נשאלהאם מותר לדרשן להמציא סיפורים, כדי לעורר את הציבור לתשובה? הגרש"ז ענה שמותר. הואהוכיח זאת מכך, שבשותי"ם של הראשונים, כגון 'תרומת הדשן', נכתבו מעשים שלא היו, כדילבסס עליהם תשובה הלכתית."
את המאמר נביא ככתבו וכלשונו, ללא כל תוספת או הערה. הדברים בהחלט מדברים בעד עצמם.
 
מותר להמציא סיפורי ישועות?
האם גם אתם כבר קראתם את "הבטחתי ונושעתי 2"? ובכן, מה דעתכם: הסיפורים היו או לא היו?

בשבוע שעבר דוו ב-'כיכר השבת', שבעיתון 'בקהילה' נאלצו לגנוז מהדורהשלימה ולהדפיס אותה מחדש, מכיוון שב-'ועד הרבנים לענייני צדקה' כעסו על כתבה שהםהכניסו. ומה היה כתוב שם? פסק הלכה של הגרי"ש אלישיב, שמותר להדפיס סיפורים שלאהיו, כדי לעורר אנשים לתרום צדקה. המו"ל של העיתון צוטט כמי שאומר, שמערכת הביקורתשל העיתון הבינה, שלא ייתכן שכך אמר הגרי"ש.

אז מה האמת: היה פסק כזה או לא?  לא יודע. אבל לעצם השאלה: האם מותר לפנטז סיפורים כדי להרבות צדקה, או לא? עיתון  'בקהילה' שווה משהו, או שאפשר לעטוף בו דגים? בואו נברר את העניין.

מענייןלדעת, שהגאון רבי שלמה זלמן אויערבך נשאל שאלה דומה, והשיב אותה תשובה. הוא נשאלהאם מותר לדרשן להמציא סיפורים, כדי לעורר את הציבור לתשובה? הגרש"ז ענה שמותר. הואהוכיח זאת מכך, שבשותי"ם של הראשונים, כגון 'תרומת הדשן', נכתבו מעשים שלא היו, כדילבסס עליהם תשובה הלכתית.

האמת היא, שבשאלה הזו עסק כבר האדמו"ר מראדומסקבעל 'תפארת שלמה' (לליטאים שבינינו: הוא חי לפני קרוב ל-200 שנה. מגדולי החסידות). ומעניין: לא רק שהוא מתיר, אלא הוא כותב זאת בתור עצה טובה לכל דרשן. שאם הוא רוצהלספר איזה מעשה שלא היה, שלא יאמר זאת כ"משל", אלא יאמר "מעשה שהיה", משום שבאופןכזה הציבור מתעורר יותר. ושואל הראדומסקער על עצמו, איך מותר לשקר. והוא משיב: הריהגמרא מביאה דעה שכל ספר איוב מבוסס על מעשה שלא היה ולא נברא, אלא משל היה. מישקרא פעם את ספר איוב ראה, שלא מוזכר שם אפילו ברמז שמדובר במשל! אז מה שהיה מותרלמשה רבנו שכתב את ספר איוב, מותר גם לנו. (הוא הביא עוד כמה ראיות, ולא נאריך).

והאמת שמעשה כזה כבר מובא בפירוש בגמרא. במסכת יומא מסופר סיפור מזעזע: שניכהנים היו רצים בכבש (- עליה) שבמעלה המזבח, כדי לזכות בתרומת הדשן, (היא אותה מצווהשל הרמת חלק מן האפר שנמצא על המזבח, בכלי שבידי הכהן). ראה אחד מהם שחברו מקדים אותו, לקח סכין ותקע לו בליבו. עמד רבי צדוק על המדרגות של האולם בהר הבית, ואמר: אחינו בני ישראל שימעו. כתוב בתורה, שאם מוצאים אדם מת ולא יודעים מי הרג אותו, צריכים זקני העיר הקרובה להביא עגלה ערופה. ועכשיו, מי יביא עגלה ערופה? אנשי העירירושלים, או רק הכהנים?! געו כל העם בבכי.

הגמרא מקשה על הסיפור הזה, הריהדין הוא שבירושלים לא מביאים בכלל עגלה ערופה, ומדוע אמר רבי צדוק כך? ומשיבה הגמרא, שרבי צדוק ידע שלא מביאים בירושלים עגלה ערופה, ובכל זאת אמר כך, כדי להרבותאת הבכי. כלומר, שרבי צדוק אמר דבר שאינו נכון, כדי לעורר את העם. אז למה שנתלונןעל הפסק של הרב אלישיב?

האם ב-'ועד הרבנים' משתמשים בהיתר הזה? לא יודע. אבלמה שלא מובן זה, למה נלחצו כל כך ב-'ועד הרבנים' מכך שגם אנחנו נדע את האמת? האומנםהם רוצים חלילה למנוע תורה והלכה מכלל ישראל?
דרך אגב, נכדו של התפארת שלמה מספר שם סיפור יפה מאוד על סבו: פעםאחת ישב לנוח מעט, וביקש מהמשמש שיביא לו את הספר 'שבחי הבעל שם טוב'. ועיין בוהרבה זמן, עד שהמשמש לא היה יכול להתאפק, ושאל אותו: ילמדנו רבנו, האם כבודומאמין בכל הסיפורים המוגזמים האלה שהם אמת? השיב לו האדמו"ר: שוטה שבעולם, אף שיכוללהיות שכל המעשיות הללו לא היו באמת, אבל הרי בכוחו של הבעל שם טוב היה לפעול את כלהנפלאות והנוראות הללו, ואם כן מה זה משנה אם הם היו בפועל או לא?!
 
אין תגובות

הודעות אחרונות

22:35 | 22.05.19 CANADA101010
09:01 | 10.05.19 BravoMan
00:27 | 09.05.19 ברוך השם אין מלבדו
09:23 | 03.05.19 שפיפון ים סינגפורי
22:31 | 30.04.19 nחפש תשובiת
10:18 | 30.04.19 שפיפון ים סינגפורי
00:35 | 23.04.19 מחפש תשובiת

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ