לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1147011,470 עוקבים אודות עסקים

פורום אקלים ואטמוספירה

ברוכים הבאים לפורום אקלים ואטמוספירה. הפורום עוסק בתחומים הבאים: *מידע על המתרחש באטמוספירה ובאקלים כדור הארץ. *מאמרים למתחילים ולמתקדמים בנושאי מדעי האטמוספירה. *מידע בנושאי גאוגרפיה. *תחזיות מזג האוויר. *מעקב ותחזית אחר מזג האוויר של השמש:סופות שמש,אורורה וכתמי שמש. *מחקרים חלוציים בתחום. *אסטרופיזיקה יחסותית (כל תחומי הפיזיקה המודרנית). *כל הקשור לגיאופיזיקה. חלק מהמידע מגיע ממקורות חיצונים כגון:לווינים,חלליות מחקר וכן אנשי מקצוע, והחלק השני מחובבים שמעונינים להביע את דיעותיהם וממצאי המחקר והעניין שלהם בתחום. ראיתם תופעה אטמוספרית שאין לכם עליה הסבר? רוצים להתעדכן על תחזיות מזג האוויר הצפויים ? בא לכם להביע דעה, או להשכיל בתחום? אנחנו כאן בפורום "אקלים ואטמוספירה " של תפוז נשמח לעמוד לרשותכם ולשירותכם.
אתר הפורום לזכרו של יריב: www.442.co.il

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אקלים ואטמוספירה

ברוכים הבאים לפורום אקלים ואטמוספירה. הפורום עוסק בתחומים הבאים: *מידע על המתרחש באטמוספירה ובאקלים כדור הארץ. *מאמרים למתחילים ולמתקדמים בנושאי מדעי האטמוספירה. *מידע בנושאי גאוגרפיה. *תחזיות מזג האוויר. *מעקב ותחזית אחר מזג האוויר של השמש:סופות שמש,אורורה וכתמי שמש. *מחקרים חלוציים בתחום. *אסטרופיזיקה יחסותית (כל תחומי הפיזיקה המודרנית). *כל הקשור לגיאופיזיקה. חלק מהמידע מגיע ממקורות חיצונים כגון:לווינים,חלליות מחקר וכן אנשי מקצוע, והחלק השני מחובבים שמעונינים להביע את דיעותיהם וממצאי המחקר והעניין שלהם בתחום. ראיתם תופעה אטמוספרית שאין לכם עליה הסבר? רוצים להתעדכן על תחזיות מזג האוויר הצפויים ? בא לכם להביע דעה, או להשכיל בתחום? אנחנו כאן בפורום "אקלים ואטמוספירה " של תפוז נשמח לעמוד לרשותכם ולשירותכם.
אתר הפורום לזכרו של יריב: www.442.co.il

הגדרות אקלימיות לעונות השנה

מאת: רונן רדיין  פורסם: 27/11/2005  עדכון אחרון: 11/05/2006  
 
27/11/05
הקדמה:
 
משחר ההיסטוריה – התבונן האדם בפליאה  על היקום  והטבע הסובב אותו:  השמש בשמים,  היום והלילה,  תופעות מזג האוויר  והשפעתם על החי והצומח .  מחזוריות היום והלילה הייתה קצרה מספיק  בכדי שיוכלו להבינה.  ואנשים החלו לקצוב את הזמן,  בעזרת מיקום  השמש בשמים. מאוחר יותר פותחו גם שעוני שמש. 
הבנת המחזוריות השנתית ארכה זמן רב יותר. עקב אורך המחזור נדרשה הבחנה טובה יותר של מחזוריות תנועת השמש והקשר בינה לתופעות מזג אוויר. השוני מבחינה מטאורולוגית, בין שנים עוקבות הקשה על ההבחנה.
מחזוריות השנה והתופעות האקלימיות שבה, הייתה בעלת חשיבות עצומה לאדם הקדום-  שחי על איסוף ירקות ופירות. ולאחר מכן למגדלי התבואה  ולרועה הצאן. ההכנות לעונה הגשומה והקרה:  מחסה, לבוש ומזון, הכנת השדה לזריעה - וזריעה בזמן הנכון לקראת הגשם (רובם של הגידולים היו גידולי בעל - לא מושקים), איסוף פירות אביב קיץ וסתיו בעונתם , ונדידה בעקבות המזון- העשב ומקורות המים עם הצאן. האדם החל להבחין בשינויים העונתיים המאפיינים את הצומח, התנהגות בעלי החיים, וההשפעה עליו עצמו.  האדם החל לחפש אחר סימנים  שיגלו לו את מהלך השנה  ואת הקרב לבוא.
בהתייחס לאזורנו, צפונית לקו הרוחב  30 צפון, התפתחו התרבויות הראשונות. כבר בתקופות הקדומות הסתכלו בני האדם לשמים הם הבחינו במערכות הכוכבים השונות שנעו בשמים במחזוריות שנתית (גלגל המזלות), ובמחזוריות בתנועת השמש -   מעבר לתנועה היומית – ובהתאמה בין גובה השמש בשמים  לטמפרטורות  ולמערכות המשקעים.   והחלו לתת שמות לתקופות בשנה , תקופות אלו לא חפפו את עונות השנה המוכרות כיום:  לעיתים נמצאה חלוקה לשתי עונות – עונת החמה ועונת הגשמים ולעיתים חלוקות חקלאיות המתייחסות  להופעה או איסוף של צמח או פרי  מסוים  או להליך חקלאי – זריעה וקציר.
 
הגדרה מדויקת וחד משמעית של  עונות השנה קשה ויתכן שבלתי אפשרית. במאמר זה יבחנו גישות ושיטות שונות להגדרת עונות השנה – מועדי תחילה, סיום ואורך יחסי, על פי מאפייני מזג אוויר ועוצמות תאורה\מיקום השמש בשמיים .  ותיבחן התאמתן לאקלימה של ארצנו.
 

במאמר הראשון הראה אסף ב. את הגורמים הפיסיקליים (האסטרונומים) לעונות השנה כלומר סיבוב כדור הארץ סביב השמש וזווית נטיית כדור הארץ יחסית למישור המילקה (I) . חלוקה זו שרירותית ומחלקת את השנה לארבעה עונות בנות שלושה חודשים כל אחת. ישום הגדרה זו בעיתי בקטבים – שם בפועל יש שתי עונות: אור וחושך ולקו המשווה בו יש למעשה עונה אחת . למעשה המושג "עונות השנה" הינו מורכב יותר מאשר התייחסות קשיחה לזוויות קרני השמש , ויש לו הקשרים אובייקטיבים וסובייקטיבים למזג האוויר ,לנו ולטבע הסובב אותנו , ולמורשתנו הדתית חקלאית .

(I) בהזנחת מרחק כדור הארץ מהשמש ראה הסבר מפורט באתר הזה.

מטרה:

 להציג היבטים שונים של עונות השנה והשפעתם עלינו והסובב אותנו.
 להציע הגדרות חליפיות- מטאורולוגיות אקלימיות לעונות השנה.

במה מתאפיינות עונות השנה - גורמים ומשתנים משפיעים :
 מסלול השמש - גובהה של השמש מעל האופק הדרומי (בחצי הכדור הצפוני זווית יחסית לזנית בצהרים נוטה תמיד לדרום).
 עוצמת הארה תלויה בזוית השמש וגורמים בולעים באטמוספרה ( כאן נתייחס לעננות בלבד).
 משך הארה- אורך היום.
 טמפרטורות ממוצעות וקיצון.
 משקעים לסוגיהם או העדרם.

מיקום\ זווית השמש בשמים, עוצמת הארה ואורך היום גוררים את השינויים במערכות האקלימיות ובמשתני האקלים ומזג אוויר, אך משתנים אלו אינם עוקבים מידית לאחר השינוי בזווית מסוימת של השמש אלא בפיגור מסוים.

העונות שקל לאפיינן בארצנו הינן הקיץ והחורף :

  קיץ השמש מצויה במסלול גבוה ביותר ורחוק מפני האופק (זווית קרינה מקסימאלית 81.5 מעלות במרכז הארץ) ימים ארוכים לילות קצרים, (למעלה מ-14 שעות אור ופחות מ-10 שעות חשיכה ודמדומים) טמפרטורות גבוהות (ללא שינויים גדולים בין יום ליום ובין עונת קיץ אחת לרעותה) והעדר כמעט מוחלט של משקעים. 

 החורף השמש מצויה במסלול נמוך ביותר וקרוב לפני האופק -זווית קרינה מינימאליות 34.5 מעלות במרכז הארץ,עוצמת הארה נמוכה עקב הזווית (וכיסוי של עננים בחלק מהתקופה) הימים קצרים הלילות ארוכים -10 שעות אור ו-14 שעות חשיכה ודמדומים, הטמפרטורות מקבלות את הערכים הנמוכים של השנה (שינויי הטמפרטורות בין יום ליום גדולים מאלו שבקיץ אך נמוכים במקצת משינויי הטמפרטורה באביב) ובריכוז משקעים -כשני שליש מכמויות המשקעים השנתיות יורדות בישראל בחודשים דצמבר-פברואר- ערך חריג בגובהו לא רק ביחס לאזורי אקלים אחרים אלא גם ביחס לאזורים ים תיכוניים אחרים .

עונות האביב והסתיו קשות לאפיון במונחים אלו:

 סתיו - בתחילתו השמש מצויה (בצהריים) על קו המשווה השמימי ועם הזמן היא במגמת הנמכה מתקרבת עוד יותר לפני האופק. עוצמת הארה במגמת ירידה, הימים מתקצרים והלילות מתארכים בהדרגה. שינויי טמפרטורה גדולים ושינויי מזג אוויר גדולים יתכנו מערכות גשם לעומת מערכות שרב. המגמה הכוללת היא של התקררות ועליה בתדירות אירועי המשקעים. 

 אביב -. השמש מצויה (בצהריים) על קו המשווה השמימי ועם הזמן היא מתרחקת עוד יותר מפני האופק (ומתקרבת למרכז הרקיע). עוצמת הארה במגמת עליה, הימים מתארכים והלילות מתקצרים, שינויי טמפרטורה גדולים ושינויי מזג אוויר גדולים יתכנו מערכות גשם לעומת מערכות שרב. המגמה הכוללת היא של התחממות וירידה בשכיחות אירוע המשקעים.
הלחות תלויה מאוד בקרבה לגופי מים ובצמחיה המקומית ועשויים לחול שינויים גדולים בין יום ליום (פרט לאזור החוף שם קימת לחות די קבועה בקיץ). ולכן, מבלי להיכנס לערכים מוחלטים, ניתן לראות כי מקסימום של הלחות מתקבל בחורף, מקסימום קטן יותר מתקבל בקיץ והערכים הנמוכים מתקבלים בעונות המעבר.
* במאפיינים נוספים של מערכות אקלימיות המאפיינות את העונות נדון מאוחר יותר.

תופעות טבע  הקשורות לעונות השנה

אנו יודעים כי  חילופי העונות משפיעים על  התנהגות הצמחייה בעלי החיים ובני האדם  אולם בתרבותנו קימת לעיתים התייחסות הפוכה – החצב מביא את הסתיו הנחליאלי את החורף ו"סנונית אחת לא מביאה את האביב ...."

הצמחייה ועונות השנה:

צמחים עונתיים מגיבים לשינויים  במשקעים  טמפרטורה ושעות אור.

לרובם של צמחי ארצנו יש מחזור  עונתי והם יפרחו-יניבו פרי בעונה מסוימת. יש כאלו הפורחים  בשלהי הקיץ ובסתיו על מנת שזרעיהם יתפזרו ממש לפני הגשם, ישנם  פרחי החורף והאביב  המשקיעים את מרצם בגידול ופריחה במהלך העונה הגשומה, ומעט פרחי קיץ – ילידי הארץ.  עצים המבשילים בקיץ-תאנים  וכאלו המבשילים בסתיו ותחילת החורף -  תמרים ופרי הדר. לעונתיות זו חשיבות חקלאית  שנדון בה מאוחר יותר.

השפעת האור: האור הינו גורם חשוב במעלה בצמחים, בעזרת פיגמנט הכלורופיל  ומנגנונים בתא, מפרקים הצמחים את הפחמן הדו חמצני לפחמן המשמש לבנין הצמח ולחמצן שברובו משתחרר לאטמוספרה.  ישנם צמחים שמחזור החיים שלהם תלוי במשך זמן האור שהם מקבלים ביממה . לצמחים אלו יש  מעין תאים "פוטואלקטריים" אשר מסוגלים לחוש את כמות ומשך האור ולהבחין בין חושך לאור. על סמך משך האור הניתן להם הם  מבחינים במגמת שינוי התאורה "ומבדילים" בין  ימים ארוכים לימים קצרים. לאורך היום השפעות מרובות על התנהגות הצמח, בנוסף על התמיינות הפריחה. אורך היום קובע את התפתחות הגבעול, גורם ליצירת ניצני פריחה, גורם לשינוי עמידות בפני קור, גורם ליצירת איברי אגירה כמו בצלים, פקעות, ושלוחות. 

טמפרטורה: הצמחים שונים בעמידותם לטמפרטורות גבוהות או נמוכות ועברו התאמה לאזור האקלים בו הם צומחים. לצמחים מנגנונים שונים התלויים בטמפרטורה לדוגמה:  בצלי פרחים של סוף קיץ  (חצב) דורשים מנת חום מסוימת על מנת ולהתעורר. בצלים של אביב (צבעוני תרבותי) דורשים לעיתים מנה מסוימת של קור ושינוי הטמפרטורה מעיר אותם – התאמה לארצות בהם הקרקע קפואה ונדרשת התעוררות  לאחר הפשרת האדמה. עצי פרי נשירים  דוגמת דובדבנים דורשים מנת קור  על מנת להנץ .

התאמת עצים לאזורים קרים ותרדמת חורף – באזורים קרים משירים העצים את עליהם ועומדים בשלכת.

מאחר והטמפרטורה משתנה עם העלייה לגובה.  ניתן לראות בחורש הטבעי, הצומח ברום הנמוך , כי ירוקי העד הם הדומיננטיים בשל הטמפרטורה בחורף שמאפשרות צימוח וזמינות המשקעים. אחוז העצים הנשירים עולה עם העלייה בגובה בשל הירידה בטמפרטורות. 

צמחים רבים אינם מסוגלים להתפתח כיאות בתנאי סביבה – תאורה – אורך יום וטמפרטורה- קבועים. קביעות תנאים תמנע, למשל, יצירת ניצני פריחה, נשירת עלים, יצירת איברי אגירה וכד`, ותביא תוך שנים מספר לתמותת הצמח.

צמחים עלולים לשלם מחיר יקר עבור "חיזוי" מוטעה של  עונה. לעיתים מתרחש אירוע של רצף ימים חמים ללא משקעים בחורף  ונראית הנצה בעצים – פקעי פרחים או התחלת גדול עלים. לאחר מכן מגיעים ימים קרים המשמידים את הניצנים והצמח סובל. אירוע כזה של התחממות ואחריו קור + ברד באביב עשוי לגרום נזק רב לחקלאי ולהשמיד את רוב הפרי. 

משקעים: כל הצמחים תלויים בצורה זו או אחרת במשקעים. כאן אני מתייחס לצמחים שהמשקעים " מעירים" אותם  דוגמת הסתוונית  המתעוררת לצמיחה מואצת לאחר הגשם הראשון.

נדידת ציפורים:

קרוב לחצי מיליארד ציפורים חוצות את ישראל, כל אביב וסתיו, בדרכן מאתרי הקינון באירופה ואסיה לאתרי החריפה שלהן באפריקה ובחזרה. הנדידה מוזכרת  במספר מקומות בתנ"ך  ותצפיות על הנדידה נעשו כבר ביוון העתיקה. הנדידה בארץ נעשית בשתי עונות סתיו ואביב.  הנחליאלי והחסידות הן מסמלי הסתיו הבולטים בארץ. באירופה הסנונית "מביאה" את האביב.

הגורמים המשפיעים על  תחילת הנדידה:

 אורך היום.
 טמפרטורה.
 במינים מסוימים סוג מזון.
לכל מין הרגלים משלו יש כאלו הבוחרים ביום מסוים  ויש כאלו המחכים לתנאים אקלימים שיתקיימו או לזמינות של מזון מסוים.

שינויי האור גורמים לשינויים בהפרשת ההורמונים:  אכילת יתר של הציפור לפני הנדידה בנית תאי שומן וערנות יתר.
נדידת הסתיו  בארצנו מתחילה ב 1.8 ומסתימת ב 25.11   עם שיא עונה בין 31.8 ל 21.9
נדידת האביב: 1.3 עד 25.5
לקריאה נוספת השפעת האקלים על הנדידה.

בעלי חיים
תגובת בעלי החיים  לשינויים בעונות השנה תלויה  באזור האקלים בו הם חיים מהאזור הטרופי שם אין  משמעות לשינויים העונתיים לאזורי הסוואנה  שם התלות בעיקר בעונות הגשמים וזמינות המזון ועד לאזורים הקרים  בה נכנסים חלק מהחיות לשנת חורף או נודדות לאזורים חמים יותר.

בהתייחס לאזורנו  נמצא את התופעות הבאות:
לקראת חורף – אגירת מזון , בניית תאי שומן , החלפת פרווה לפרווה עבה יותר.
שינויים הורמונאליים התקצרות שעות האור  משפיעה על יצור הורמון המלטונין  וירידה בערנות ישנם מינים כמו העטלפים הנכנסים לתרדמת חורף.
לקראת קיץ  החלפת פרווה  לקצרה וייחום .  שבלולים נכנסים למעין תרדמת קיץ עולים על צמחים ואוטמים את הקונכייה.

עונת הייחום:  האור משפיע במינים רבים על עונת הייחום  ישנם מינים המכוונים את עונת הייחום לתחילת הסתיו כך שההמלטה תתרחש באביב וישנם מינים המכונים את עונת הייחום לתחילת האביב והמלטה באביב  לקראת קיץ . ציפורי ארץ ישראל נוטות לגדל את גוזליהן בתקופת האביב.  בארצות קרות  ישנם בעלי חיים המכוונים את ההמלטה דווקא לחורף במאורה והאם מטפלת ומניקה את הגורים במהלך החורף מתוך מאגרי השומן שלה כך שבתחילת האביב הם גדולים מספיק להתחיל לחפש מזון ולצוד ביחד עם האם.
אזורנו  מאופיין על ידי שונות אקלימית גדולה מדרום לצפון  ונמצא בו בעלי חיים שתגובתם לשינויי עונות שונה, ולעיתים באסטרטגיות הפוכות, כלומר בעלי חיים המותאמים לסביבה קרה וכאלו המתאימים לסביבה ממוזגת – חמה.

בני אדם
כמו בעלי החיים הירידה במשך שעות האור משפיע על יצור הורמון המלטונין . ירידה בערנות ונטייה לדיכאונות בחורף. כמו כן יש נטייה להשמנה בעונת החורף . עלית שעות האור משפיעה על הגדלת יצור ההורמון  ועל ההתנהגות - עליה בערנות והשתפרות מצב הרוח .
 

עונות השנה במקרא
המקרא מתייחס לשתי עונות שנה: הצמדים קיץ וחורף חום וקור קציר וזרע הלא הם ימות החמה וימות הגשמים הינם צמדים שקולים ובדרך כלל מופיעים יחדיו:
בראשית ח כב - לאחר המבול נזכרים לראשונה הקיץ והחורף "....עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבתו.". ישעיהו יח ו - ".. ויקץ עליו העייט וכל בהמת הארץ עליו תחרף". זכריה יד ח - "... בקיץ ובחורף..." תהילים עד יז - "... קיץ וחורף אתה יצרתם.." עמוס ג` טו- "..והכאתי בית החורף על בית הקיץ...."
בשמואל ב` טז א - משמש קיץ במובן תאנים " ...וצמד חמורים חובשים ועליהם מאתים לחם ומאה צימוקים ומאה קיץ ונבל יין :" ובפסוק ב ". והחמורים לבית המלך לרכוב ולהלחם והקיץ לאכול.....". ישנה סברה שהשימוש במילה קיץ הורחב מתאנים לתקופת קטיף התאנים ומשם לציון הקיץ כולו.
חורף בא כנראה מבבלית - harapu ומארמית חרפא המורים על דברים המקדימים לבוא ובדומה לפועל הערבי חרף - בערבית עתיקה : א) שהה במקום מסוים בימי הח`רִיף - היורה ב) היה מרווה על ידי היורה.
הרחבה של עונות השנה לשש עונות נעשתה בגמרה ושם ההתייחסות היא חקלאית - " חצי תשרי מרחשוון וחצי כסלו זרע , חצי כסליו טבת וחצי שבט חורף וכו` (ב"מ קו, ע"ב) ההרחבה לארבע עונות שנה מטאורולוגית הכוללת את האביב והסתיו נעשתה בתקופה מאוחרת יותר.
סתיו (שמשמעותו בארמית -סתוא -הוא חורף!!) מופיע בשיר השירים ב יא "כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף עבר לו" והאביב הוא תבואה- שעורה לפני הבשלתה , שמות ט לא "...השעורה אביב והפישתה גבעול." ויקרא ב יד "....מנחת ביכורים לה` אביב קלוי באש..." ומכאן חודש האביב חודש ראשית קציר השעורים - " ...שָׁמוֹר את חודש האביב ועשית פסח לה` אלוהיך כי בחודש האביב הוציאך ה` ממצרים לילה" (דברים פרק טז פס` 1.(. חודש זה הינו הראשון לחודשי השנה " .. החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות יב ב).
בהיות עמנו בראשיתו עם חקלאי התייחסותו לעונות השנה שונה לחלוטין מההגדרה האסטרונומית הרווחת כיום. ותפישתנו כעם את עונות השנה הייתה אקלימית-חקלאית ללא התייחסות ישירה למיקום\זווית השמש או לימי השוויון או ההיפוך שבאה מאוחר יותר סביב המאה החמישית לספירה: תקופת תשרי - סתיו , תקופת טבת - חורף, תקופת ניסן -האביב ותקופת תמוז הקיץ .

עונות השנה חקלאות וחגים חקלאים:
עבור החקלאים הקדומים להתחלפות עונות השנה הייתה משמעות חשובה - זמינות המזון , בתחילה היו מלקטים ואוגרים מזון מהטבע והייתה חשיבות למועדי הבשלת הפירות או הופעת צמחי השדה ולאגירתם . עם התפתחות החקלאות עונת הסתיו קבלה משמעות חשובה נוספת - זריעה במועד הקרוב לעונת הגשמים לא מוקדם מידי ולא מאוחר מידי. החקלאים הקדמונים הבחינו בשינויי העונות על פי השמש ושינויי מזג האוויר ובהרבה עמים היו נהוגים חגים המציינים את העונות. חג האביב, חג תחילת הקיץ - חג הקציר, הסתיו - גמר האסיף וחג אמצע החורף שחל ביום ההיפוך. במקרא נזכרים שני חגים חקלאים במפורש חג הקציר (שבועות) וחג האסיף (סוכות) - שמות כג טז - "וחג הקציר ביכורי מעשיך, אשר תזרע בשדה; וחג האסיף בצאת השנה, באוספך את מעשיך מן השדה". וההרחבה בוויקרא פרק כג - מועדי ישראל. וכן גם חג הפסח נקשר לחודש האביב ראשית הקציר.

סקירת הגדרות שונות לעונות השנה
ישנן שתי גישות להגדרת עונות השנה הגישה האסטרונומית המבוססת על תנועת כדור הארץ - מיקום השמש בשמיים והגישה המטאורולוגית אקלימית .

 הגדרות אסטרונומיות:
ההגדרה "הרשמית" האסטרונומית לעונות השנה מבוססת על מסלול כדור הארץ סביב השמש וזווית נטייתו ביחס למישור המלקה .
יתרונה: נקודות התחלה וסיום "מוצקות" לכל עונה, תקפות לכל מקום על פני כדור הארץ.
חסרונותיה:
1) עוצמת התאורה ואורך היום במגמת שינוי לכל אורך התקופה (ירידה בעוצמה לכל אורך הקיץ והסתיו ועליה לכל אורך האביב והקיץ) שהרי תקופה מתחילה בנקודות ההיפוך - היום הארוך והקצר ביותר או ימי השוויון של האביב והסתיו.
2) מהיבט האקלימי: אילו רק קרינת השמש הישירה הייתה קובעת את העונתיות הרי שימי ההיפוך היו שיאם של החורף והקיץ וימי השוויון היו חלים באמצע עונות המעבר. התופעות האקלימיות (טמפרטורה משקעים ומערכות מזג האוויר האופייניות) מפגרות אחרי ימי ההיפוך ויש איחור בין ימי ההיפוך לשיא עונות הקיץ והחורף. מאחר שהגופים הימיים בכדה"א הם בעלי קיבול חום הרי שככל שאזור קרוב יותר לים ומושפע ממנו יותר כך האיחור בהגעת שיא העונה רב יותר. לפי החלוקה האסטרונומית מניחים שרירותית שהאיחור בין יום ההיפוך לשיא העונה הוא בדיוק חודש וחצי ולכן ה-21 ביוני הוא יום תחילת הקיץ בחצי הכדור הצפוני ולא יום שיא הקיץ ואילו יום שיא הקיץ לפי חלוקה שרירותית זו חל ב-6 באוגוסט. בפועל בישראל נמצא ע"י פרופ` יאיר גולדרייך כי שיא עונת הקיץ (מבחינת טמפרטורה ממוצעת) חל בפנים הארץ בשבוע האחרון של יולי ובמישור החוף בימים הראשונים של אוגוסט.

הגדרה על פי עוצמת קרינה\זווית השמש:
ניסיון להגדרה על פי ממוצע בעוצמת הארה\זווית השמש: הינו חלוקה שווה של העונות סביב ימי השוויון וימי ההיפוך (היום הקצר והארוך ביותר) לדוגמה קיץ יתחיל בשישי במאי ויגמר בשביעי לאוגוסט סתיו יתחיל ב7 לאוגוסט ויגמר ב8 לנובמבר וכן הלאה . ישנם מקומות באירופה ויפן שהגדרה זו מקובלת במקביל לראשונה.
יתרונות: עוצמות תאורה ממוצעת מקסימאלית בקיץ וממוצעת מינימאלית בחורף . עוצמת תאורה בעליה באביב וירידה בסתיו .
חסרונות: אין נקודות התחלה וסיום "מוצקות " כבקודמת.
אין התאמה אקלימית בעיקר בסיום הקיץ\תחילת הסתיו סיום החורף \תחילת האביב .
שיטה זו נראית רעועה במיוחד בהתאמתה האקלימית ולא אדון בה יותר במאמר זה.

      הגדרות מטאורולוגיות – אקלימיות:
ההגדרה מטאורולוגית הסטטיסטית:
מחלקת את השנה לארבע עונות  באורך שווה . עונת  הקיץ: יוני- אוגוסט, סתיו: ספטמבר- נובמבר, החורף: דצמבר -פברואר והאביב : מרץ - יוני.  הגדרה זו למרות היותה שרירותית ואינה תואמת את התופעות האקלימיות  באזורים השונים בעולם, שימושית ויעילה כשעובדים עם ממוצעים חודשיים. מבחינת טמפ` שזה הקריטריון הבסיסי להגדרת עונה, הגדרה זו מקדימה במעט את מהלך הטמפרטורות השנתי. מבחינת משקעים חלוקה זו מאוד מוצלחת עבור ישראל והיא מחלקת את עונת הגשמים לשלושה חלקים, כאשר שליש מהמשקעים מתחלקים באופן פחות או יותר שווה בין חודשי הסתיו וחודשי האביב ושני שלישים יורדים בחודשי החורף.
 
הגדרה על פי מחזור טמפרטורות באזור נתון.
הגדרה של עונות ע"פ המחזור השנתי של טמפרטורת האוויר באזור נתון (Trenberth 1).  . מחזור  הטמפרטורה מפגר אחר מחזור קרינת השמש (המחזור האסטרונומי). בארה"ב ההפרש הנו בממוצע 27.5 יום. נקבע  את יום המקסימום או המינימום  של הטמפרטורה (היום הממוצע בו חל השיא)  כיום שיא העונה ונפלג את העונות באופן שווה 3 חודשים כ"א. ההגדרה של Trenberth מראה  ארבע עונות שוות המתחילות על פי הטמפרטורה  בארה"ב כ- 17-20 יום קודם להתחלה על פי ההגדרה האסטרונומית. כך, החורף מתחיל בארה"ב בממוצע ב- 3 לדצמבר והקיץ ב- 4 ביוני.
 בישראל הציעה צ`צ`יק (2) ב 1989 חלוקה המתבססת על טמפרטורות יומית ממוצעת. הספים הם  15 מ"צ ו20 מ"צ.  מתחת ל 15 מ"צ חורף, מעל 20  מ"צ קיץ וביניהם האביב והסתיו. העונות בשיטה זו תלויים מאוד באזור האקלימי (רצועת החוף, ההרים או הערבה).  הקיץ ארוך מאוד  הסתיו והאביב קצרים וארכו של החורף משתנה בין 5 חודשים  בצפון לכמעט 0 בערבה.
עובדיה וגולדרייך (2) נתחו את עונות השנה בישראל  ע"פ  שיטתו של Trenberth ובחנו את  מחזורי טמפרטורת האוויר ב- 22 תחנות מטאורולוגיות. הם מצאו כי בישראל החורף מתחיל בממוצע ב- 12 בדצמבר (ומסתיים ב- 14 למרץ) והקיץ מתחיל ב- 13 ביוני (ועד 12 בספטמבר). בשיטת Trenberth אורך העונות משתנה מאזור לאזור., קרוב לים ההפרש בין ההגדרה האסטרונומית להגדרה המטאורולוגית  גדול יותר עקב ההשפעה הממזגת של הים על טמפרטורת האוויר. עובדיה וגולדרייך מצאו, למשל, שמספר הימים בין היום שבו הקרינה מרבית (22 ביוני) ליום החם ביותר הוא 42 בתל-אביב, 37 בירושלים ו- 30 יום באילת.

      הגדרה אקלימית חדשה לעונות השנה
(ראה מאמר בפסיקה פלוס " הגדרה חדשה לעונות השנה" מאחר והמאמר בעברית זמין ברשת האינטרנט לא אחזור עליו כאן  במלואו)
החוקרים הציעו הגדרה מטאורולוגית  חדשה לעונות אשר התבססה על המצבים הסינופטיים הייחודיים  השולטים ("מערכות מזג אוויר") ששררו בעונות השונות בטווח השנים 1948-2000.

המערכות המטאורולוגיות שנבחרו בעבודה זו :
קיץ  מאופיין על ידי האפיק הפרסי בקרקע והרמה הסובטרופית ברום מדרום ומערב לו.
החורף מאופיין  על ידי שקעים סינופטיים שחודרים למזרח הים התיכון ורמות לחץ ביניהם.
בסתיו שכיח אפיק ים סוף מדרום .
אביב שקעים שרביים.
על מנת להגדיר היטב את הכניסה והיציאה של העונה בחרו החוקרים  לבדוק עבור כל יום בשנה את מספר הימים (הממוצע ל- 53 שנה) מכל מצב סינופטי ב- 11 הימים שסביב אותו יום (5± ימים).  רוב של X ימים מתוך 11 יום מגדיר כניסה ויציאה של העונה  ורוב של Y ימים מתוך 11 מגדיר את שיא העונה. (אין הסבר במאמר מדוע נבחרו דווקא 11 יום  כמרווח הדגימה)  ואביא את תוצאותיו בלבד.

הקריטריונים להגדרת העונות:

הקיץ
רוב של 6 מתוך 11 ימים של אפיק פרסי יגדיר את הקיץ, וזה תואם לתקופה 31 במאי - 22 ספטמבר (115 יום). בהתאמה רוב ניכר/חזק של 9 מתוך 11 ימי אפיק פרסי (כ- 82%) יגדיר את שיא העונה וזה תואם לתקופה 25 יוני - 7 ספטמבר (72 יום).
להשוואה ההגדרה של העונות ע"פ הטמפרטורה (עובדיה וגולדרייך) המכתיבה 3 חדשים לכל עונה נופלת ב- 13 יוני - 12 ספטמבר, עם אורך של כ 91 יום, ובדיוק בין שתי תקופות הקיץ אותן הציעו החוקרים. בעונות האחרות ההבדלים בין ההגדרות משמעותיים יותר.
חורף
 בעונת החורף בולטת השליטה של השקעים החורפיים הים-תיכוניים. כאשר  3 ימים נשלטים מתוך 11  יקבעו את תחילת העונה.  שכיחותם של השקעים החורפיים גבוהה יותר - בסוף ינואר ובפברואר - ומגיעה ל- 4 מתוך 11 ימים (37%), וזו נמוכה כצפוי בהשוואה לשכיחות האפיק הפרסי בקיץ.
סתיו
סתיו נופל בין עונת הקיץ לחורף ונשלט על ידי אפיק ים סוף שמגיע לשיאו בסוף אוקטובר ומרבית נובמבר (5 מתוך 11 ימים, כ- 46%).
אביב
האביב הינו התקופה הקצרה ביותר יחסית לאחרות הוא נופל בין חורף לקיץ . המערכות האופייניות  לשיטה זו הינם שקעים שרביים הבעיה בספירת ימים נשלטים על ידי שקעים שרביים היא קצב ההתקדמות המהירה של השקע וחליפתו לעיתים קרובות בשעות הלילה .

 

יתרונות השיטה:
1)       מאפשרת הגדרה על בסיס אקלימי,  תופעות מזג אוויר המותאמת לאזורנו,   והתקפה לכל אזורי האקלים במדינה (להבדיל משיטת הטמפרטורה).
2)       גמישה מאוד לשינויים אקלימים על פני תקופות קצרות או ארוכות (חישוב ממוצע מחדש).

חסרונות:
1)       אין  נקודות התחלה וסיום ברורות  התלויות בתופעות אסטרונומיות  כמו בשיטה הראשונה.

סיכום
מאמר זה מציג חמש שיטות לקביעת עונות  השנה  ועונות השנה אינן " נכנעות" לאף אחת מהן.
הצגתי במאמר את הגורמים והמשתנים המשפעים על שינוי העונות  - הקרינה (עוצמה זווית ואורך יום) ואת מאפייני מזג האוויר  (טמפרטורה ומשקעים ) ואת השפעת משתנים אלו עלינו ועל הסובב אותנו.
רוב מיני הצמחים בעלי החיים  ובני האדם מושפעים  ממכלול הגורמים האקלימים  שצינתי ולא רק מהגורם הראשון -מאפייני הקרינה.

 

אם נבחן את עונות השנה על פי הפרמטרים שהצגתי ניתן לאמור כי הגדרת עונות השנה על פי השנה האסטרונומית היא המתאימה פחות מכל השיטות האחרות לתאר את עונות השנה ותכונותיהם מהנימוק שאין התאמה בין מערכות מזג האוויר על משתניהם לחלוקה שרירותית זו.
ברוב ארצות העולם  נוטים  להשתמש בשיטה זו להגדרת עונות השנה ובפרט בארה"ב .
הסיבה לכך ששיטה זו הינה קלה ליישום משום שהינה מספקת לבני האדם סימנים ברורים להבחנה בשינויי העונה – "תנועת השמש". וכבר בימי קדם נבנו מתקנים פרימיטיביים שאפשרו הבחנה בימי השוויון או ההיפוך (אורך וזווית צל, חריץ שבו הייתה השמש נראית ביום מסוים   וכדומה).
השיטה המטאורולוגית הסטטיסטית מכניסה תיקון מסוים שרירותי לשיטה האסטרונומית. תיקון זה אינו מדויק ואינו מיצג נאמנה את שינויי הטמפרטורה והאקלים ואת אורך העונה בפועל. נוחה לשימוש לצורך חישובים סטטיסטים חודשיים של טמפרטורה ומשקעים.
 שתי השיטות האחרונות המבוססות על תופעות מטאורולוגיות- אקלימיות, מייצגות טוב יותר את כלל מאפייני הקרינה ומזג האוויר. השיטה לפי טמפרטורה רגישה לאזור האקלימי ולקרבה לים ולכן לא ניתן לקבוע לפיה הגדרה התקפה בו זמנית לכלל ארץ ישראל.  השיטה האקלימית נותנת לדעתי את הפתרונות הטובים ביותר להגדרה  מטאורולוגית אקלימית של עונות השנה,  המתאימה בו זמנית לרוב אזורי האקלים של ישראל. והחורף בהגדרתה כולל את רוב תקופת המשקעים. לתחושתי חולשה היחידה של שיטה זו בקביעת סוף החורף ותחילת האביב (מתחיל מאוחר יחסית לכל השיטות האחרות).
ההגדרה האחרונה הינה הגמישה ביותר ליישום   עבור תקופות קצרות או ארוכות שבהן  מגמת מזג האוויר משתנה.

תודה לאסף ב` ולטל שמאי שאפשרו העלאת מאמר זה ולנועם חלפון על הערותיו המועילות.

מקורות ולינקים

1)Soc., vol. 64, no. 11, 1276-1282 Trenberth K. E., 1983: What are the seasons? Bull. Amer.  Meteorol
2) צ`צ`יק פ` 1989 : על עונות השנה , מטאורולוגיה בישראל
3) אלפרט פ., אוסטינסקי א., זיו ב. ושפיר ח., 2003: הגדרה חדשה לעונות השנה על פי המצבים הסינופטיים והדגמתה לישראל. מחקרי יהודה ושומרון - קובץ י"ב, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל,.
4) עובדיה ע. וגולדרייך י., 1997: חלוקת השנה בישראל על פי נתוני הטמפרטורה. מחקרי יהודה ושומרון - הכנס השישי, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל,. 
5) גולדרייך י. האקלים בישראל תצפיות חקר וישום הוצאת אוניברסיטת בר אילן.
6) האנציקלופדיה המקראית 

אין תגובות

הודעות אחרונות

06:36 | 13.11.18 Fast Kars
06:52 | 12.11.18 מינגוס
08:46 | 10.11.18 איל פורת
08:23 | 10.11.18 צחי פלג
11:06 | 09.11.18 גלעד שביד
18:08 | 08.11.18 ניצן חזר הבייתה
16:06 | 08.11.18 guprnds
07:01 | 08.11.18 אסף עטר
12:18 | 07.11.18 גלעד שביד
08:59 | 06.11.18 גולן שלגcom
05:05 | 05.11.18 ר ו פ ן

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ