לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1069910,699 עוקבים אודות עסקים

פורום משינה

<p align="justify">משינה היא ללא ספק להקת הרוק הישראלית הגדולה מכולן,לא היו דומים לה בארץ,הם תמיד נותנים טעם של חו"ל,בשנת 83' יובל שלומי איגי מייקל ואבנר שהשתתף מאוחר יותר ידעו את התהליך שהם הולכים לעבור הם לקחו את המשימה והפכו לסמל שלנו שהרוק חי ונושם פה,אז תמשיכו לשמוע משינה וזכרו "זה לא הסוף זו התחלה של משהו אחר" .</p><p align="justify"><img class="" height="120" alt="פורום משינה 333" width="120" src="http://forumsgallery.tapuz.co.il/ForumsGallery/galleryimages/333_090420065757.jpg" /></p>

אודות הפורום משינה

<p align="justify">משינה היא ללא ספק להקת הרוק הישראלית הגדולה מכולן,לא היו דומים לה בארץ,הם תמיד נותנים טעם של חו"ל,בשנת 83' יובל שלומי איגי מייקל ואבנר שהשתתף מאוחר יותר ידעו את התהליך שהם הולכים לעבור הם לקחו את המשימה והפכו לסמל שלנו שהרוק חי ונושם פה,אז תמשיכו לשמוע משינה וזכרו "זה לא הסוף זו התחלה של משהו אחר" .</p><p align="justify"><img class="" height="120" alt="פורום משינה 333" width="120" src="http://forumsgallery.tapuz.co.il/ForumsGallery/galleryimages/333_090420065757.jpg" /></p>

משינה,משינה,משינה

מאת: המקורית  פורסם: 26/09/2002  עדכון אחרון: 23/05/2005  
 
שלומי ברכה - תשובות נבחרות מהאירוח בפורום

משינה, משינה, משינה

לפי מה החלטתם שיובל בנאי יהיה הסולן המרכזי של משינה?

כשהייתי בצבא, יום אחד הגיע יובל לבסיס ושיבצו אותו בחדר שלי, שהיה בקצה השני של הבסיס, כאילו לא שייך לבסיס. היה שם מכסה של ביוב גדול מבטון מול צריח של מסגד שמואזין היה מנעים את זמננו שם. אני ויובל החלפנו בינינו מוסיקה. לי היתה גיטרה שם ולו היה "טייפ גטו" כזה. היינו עושים הקלטות ומערכונים. לי, שהיה כבר ניסיון, השתתפתי בכמה להקות וניגנתי בכל מני כנסים של הצופים ובכל מני הרכבים, זיהיתי בהקלטות שלי ושל יובל שהקול של יובל ביחס לשלי מעולה! היתה בעיה - כי הוא לא הבין כלום במוסיקה והוא היה זייפן נוראי. אז אמרתי לו "בוא נקים להקה" והוא הסכים. (תאר לך הוא היה אומר: "עזוב אותך"...). מאז הבנתי שאני צריך לטפח את יובל ובקומבינציה שלי ושלו הוא הסולן ואני עוזר לו להיות סולן. המשך יבוא...

כשעבדת במשינה והיה כתוב "לחן: משינה" - הכוונה לכל חברי הלהקה ביחד? איך עשיתם את זה?

בתקופת התקליט השני נכנסו לחדר חזרות והחלטנו לא להביא שירים מהבית, אלא לנגן כולם ביחד ולעשות מוסיקה ביחד. לכן כשלמשל הייתי מתחיל לנגן איזו מנגינה, החברים היו מצטרפים ומפתחים משהו משל עצמם. אי אפשר היה למדוד או לשקול את זה. ברור שתמיד היה משקל של מישהו אחד יותר מהשני, אבל בסה"כ זה היה מסע להקתי שהוליד את התקליט השני. אבל השאלה יפה וברורה וקשה לענות עליה בכל מקרה.

למה באלבום האחרון של משינה, להתראות נעורים שלום אהבה, יובל כתב את כל השירים? מדוע לא כתבת אתה את הרוב, כמו תמיד...?

שאלה טובה. קשה לי לענות עליה, אני יכול להגיד שהיו שירים שגם אני כתבתי לדיסק הזה. הם היו מאוד שונים מהשירים שיובל כתב ומבחינה קונספטואלית הם לא כ"כ התחברו. מכיוון שיצא לי לכתוב בהרבה תקליטים את רוב השירים החלטתי בתקליט הזה לקחת רוורס ולאפשר ליובל, שמאוד רצה, והוא חבר מאוד טוב שלי שאני מאוד אוהב, לתת לו לכתוב את כל התקליט.

איזה תקליט של משינה אתה הכי אוהב?

התקליט הראשון זה התקליט הראשון שכתבתי (ברובו). אז יש לי סנטימנט מיוחד אליו.
התקליט השני - ניגנו ביחד ויצאנו למסע קסם מסתורי ויצאה תוצאה שלעולם לא נוכל לחזור עליה. אני מאוד אוהב אותו.
השלישי - לקחנו מפיק מכיוון שהתחילו חילוקי דעות בהרכב. יש שם שירים שאני אוהב אבל את כל הדרך עבודה עליו - אהבתי פחות.
הרביעי - הוא אוסף, אבל הכרתי שם מפיק שנקרא יעקב גלעד שפתח לי את הראש מאד ובעצם דרך העבודה שלו הבנתי שגם אני יכול להפיק.
החמישי - הוא התקליט שגם כתבתי את כולו וגם הפקתי אותו בפעם הראשונה בחיי בעזרת חבריי. לכן אני מאוד אוהב אותו.
השישי - מאד מאד אוהב אותו. גם את דרך העבודה עליו, שהייתה דרך של חיפוש ושהייה ארוכה באולפן תוך כדי עריכת ניסיונות.
התקליט השביעי היה תקליט שנכתב סביב סיפור, שנקרא "פחי שואו והמופע של שיא הרגש". בקצרה: זה סיפור שעסק בקונפליקט בין מוסיקה שנקראה "אמצע הדרך" לבין רוק כבד. היו שם שני אנשים, אחד מהם נקרא פחי שואו והשני לוימטאל. לוימטאל היה רודן בעיר עתידנית שהקיף את העיר במערכת הגברה ושלט על התושבים באמצעות סם שנקרא "הרעש המטאלי". פחי שואו היה היחידי בעיר שהיה מסוגל לבטל את הרעש המטאלי במועדון בקצה העיר שנקרא "מועדון המרקיד". הוא היה מנגן וכשהגיע לשיא הרגש הרעש המטאלי היה מתבטל. ככה הוא נתן לאנשים לנוח מהרעש המטאלי וכמובן שהעריצו אותו מאוד. השירים בתקליט הם חלק מהסיפור של איך לוימטאל מנסה להרוס את מועדון המרקיד ואת פחי שואו. בסופו של דבר החלטנו, הלהקה, לא להשתמש בסיפור אלא לשיר רק את השירים. אפילו חשבנו להעלות אותו ב"הבימה", הם הסכימו אבל החלטנו שהשירים ידברו בעד עצמם והוצאנו אותו בתור תקליט רגיל. גם אותו אני מאוד אוהב.
השמיני - היה לי רעיון שההרכב כבר מספיק בשל ואנחנו יכולים להקליט אותו לבד. אז בנינו אולפן לצורך התקליט בלבד והקלטנו אותו לבד. את התקליט הזה כתב יובל בנאי לב. גם לי היו שירים אבל אני שמתי אותם בצד ונתתי לו לעשות את התקליט. באותו זמן החלטתי לתעד את עשיית התקליט והבאתי מחברת סוני מצלמה באיכות שידור, למדתי לצלם בעזרתו של במאי שנקרא שחר ברלוביץ´ ועשיתי ניסיונות באולפן, תוך כדי שאני מתעד את עשיית התקליט. מאוד נהניתי מעשיית התקליט. באופן אישי-חסרות לי קצת גיטרות שם, שלא הספקתי לעלות. אבל אני מאוד אוהב אותו.
מה שאני רוצה להגיד, כפי שאתה רואה זה שכל תקליט מציין דרך המוסיקה תקופה, שימחה וכאב במהלך החיים שלך ולכן אני אוהב את כולם. הם כמו ילדים ואין לי אפליה לגביהם.

שיר אהוב
"למה לי פוליטיקה עכשיו". זה שיר שיצא בזרימה אחת. זה השיר אחד הבודדים שכתבתי טקסט לפני שכתבתי מנגינה. עד היום אני מנסה לפענח בן כמה זה שכתב את השיר הזה. השיר הוא ציון דרך לתקופה מסוימת ולדברים שקרו באותו זמן מנקודת מבט אישית של המחבר שבמקרה הזה זה אני והסובבים אותי. כמובן בדרך הביטוי שלי שלפעמים מסתירה בתוכה כל מני מצוקות אישיות שמתחברות תוך משפטים שטסים בחלל הקיצון.
אתה מוכן לאמת את הסיפור שהשיר "למה לי פוליטיקה" כמעט נזרק לפח?
זה נכון. בזכות יובל השיר קיבל התייחסות ונכתב לו לחן.

האם הבנין המצולם באלבום השלישי ברוטשילד 96 אומר משהו?

הבניין ברח´ רוטשילד 96 שייך לסדרת עבודות שצילם האמן ברי פרידלנדר. במקרה של התקליט הזה דפדפנו בעבודות שלו והבניין הזה הקרין משהו שנתן תחושה שכאילו התקליט נעשה בתוכו. בטח יובל יגיד משהו אחר אבל הכל חוקי.

מה פירוש שם השיר "שלמונזה"?

את הכינוי שלמונזה המציא יובל בנאי. אני חושב שזה אסוציאציה ישרו-צרפתית ללשם של רחוב שיהיה מספיק רומנטי כדי שיהיה טעם לשיר עליו שיר.

השיר "כל יום אני בולש", האם הוא נכתב על מישהי אמיתית, ואם כן ותוכל להגיד, אז על מי?

כעקרון, תמיד בשיר שלי יש משהו אמיתי ויש איזה משהו שהוא מחוץ למציאות. בשיר הספציפי הזה - הוא בעצם בא בהפוכה על סיטואציה שהייתה לי במערכת יחסים שבלשו אחריי. הייתה לי חברה שאם נניח היינו עומדים בתמרור עצור מול כביש ראשי והייתי צריך לפנות ימינה - אז הייתי מסתכל שמאלה שלא מגיע רכב והייתה עוברת בחורה יפה, נניח, אז החשד היה עולה ואז היה נפתח לי סרט של שבוע של קנאה וטירוף. אז...היינו ילדים וזה היה מזמן. על זה כתבתי את השיר, רק בצורה הפוכה.

השיר "הנסיכה", נכתב על מישהי מסויימת...? ואם לא, מדוע כתבת אותו?

רגע, אני צריך להעלות באוב... איפה הכדור בדולח? אוי, הוא נפל! נשבר
השיר "הנסיכה" הוא אגדה והוא משקף את מצוקותיו עם אהבותיו של המחבר.

נכון שאת זה לא יכול להיות ישן כתבת כפרודיה על שיר ישן של אתניקס?

האמת שהייתי רוצה לסגור איזה מעגל עם אתניקס. אני חושב שהייתה סוג של תחרותיות לא מוצדקת בין משינה לבין אתניקס. האש הזו התלקחה בעקבות כתבה בעיתון עם זאב נחמה ששם שאלו אותו על משינה ואז הוא אמר משפט שאני לא אשכח אותו: שאלו אותו מה דעתו על משינה והוא ענה?: "משינה זה מייד אין טאייוון". מה שאני חושב היום זה שזה דווקא שם מגניב לתקליט ואני קצת מצטער שלא השתמשנו בזה. הם הצליחו להעיר אותנו ואז הגבתי אני בפסטיבל ערד בביצוע מול 17 אלף איש ל"כתם הפרי". האמת שזה היה ביצוע מעליב ואולי מיותר ומה עוד שהוא הועבר בשידור חי אחרי הבחירות שהציגו את השרים בממשלה, בשידור חי בטלוויזיה עם פול רייטינג. אתניקס מאוד נעלבו. אם הם נעלבו - אני מתנצל.
"זה לא יכול להיות ישן" - אם זה פרודיה, אני לא יודע בעצמי. יש בזה משהו, זה בא מהתת מודע. אבל לא התכוונתי באופן מיוחד להתייחס אליהם.

שלל שאלות על שלג צח

אני מניח שלא תענה, אבל האם השיר "שלג צח" והשיר "נגעה בשמיים" קשורים בצורה מסויימת לסמים מסויימים? אני יודע שיובל כתב את נגעה בשמיים, אבל אולי על שלג צח תוכל לפרט יותר.
שני השירים האלה באמת שייכים לתקופה שהיינו מנגנים כשהיינו תחת השפעה של סמי הזיה כמו lsd והרואין.
עכשיו ברצינות: השיר "שלג צח" נכתב על אמן ישראלי שהכרתי שאני שומר על זהותו חסויה. אכן הוא מדבר על סוג מסוים של סם, בין היתר. כמו שאני אוהב - כי אני תמיד משתמש בשירים בכפלי משמעויות. כמו למשל: "אני ואני אשיר לא אני".
לגבי "נגעה בשמיים" - זה שיר שיובל כתב אבל אני עזרתי לו בכמה שורות שם. אני יכול להגיד לך לשאול אותו, אבל הוא בטח לא יענה לך.

בחזרה כ-15 שנה אחורה, אתה יכול לספר איך נולדה ההדבקה של אז הם אמרו לו מנוגן אחורנית לתחילתו של שלג צח?
כן. בתקליט השלישי עבדנו עם טכנאי שנקרא ראובן שפירא. באותה תקופה יצא מכשיר שנקרא סמפלר לראשונה לשוק, שבו אתה יכול להקליט אל תוך הסינטיסייזר שלך צליל ואת הדגימה הזו לנגן. עשה זאת ראשון פיטר גבריאל. באולפן שהיינו היה מכשיר כזה וגם לאבנר, הקלידן שלנו, היה מכשיר כזה. הemax הראשון. אם אני לא טועה - זה היה רעיון של מיסטר שפירא, שגם הפיק את התקליט הזה, לנגן את זה הפוך. כמובן שמאוד אהבנו את זה אבל אולי אני טועה... זה היה מזמן. אולי בכלל בנסון הציע את זה?

ובאותו נושא: אמרת שלעולם לא תסביר מה הפירוש של השמש שהחום פסק מזמן מלהעיק על מצפונה, ובכל זאת?
הרבה פעמים אנשים דקלמו את הטקסטים שלי בלי שהם ניסו להיכנס לעומקם. יש עניין שברגע שחולפת מחשבה כמו מטאור שחוצה את החלל ואתה מצליח ללכוד אותה באותו רגע אתה מרגיש כמו מיליונר. מיליונר לא בכסף, אלא בחיים. אז ההסבר המילולי להרגשה לא יצליח להעביר את התחושה של העומק, הזמן והמרחב של מה שהרגשת באותה השניה. אבל מה שכן - יכול להצית את זה אצלך. לכן העדפתי לא לפרש את השורה הזו.

על "תן לי את הלבן בגב" (רעיון לסרט בכיכובה של הלהקה שמעולם לא יצא לפועל)

לגבי "תן לי את הלבן בגב" - זה קרה בין האלבום השישי לשביעי ("מפלצות" ל"שיא הרגש", אם אני לא טועה). ואז היינו באולפני טריטון. הקלטנו את השיר "אל תגיד מישמיש רק תגיד משמש" שזה הפך להיות "אני אוהב אותך מישל". באותו זמן היה לנו מנהל הצגה מיוחד שקראו לו איציק ליכטנפלד, שיותר מאוחר הפך להיות המפיק של זקני צפת ושל שב"ק ס´ המקורית. איציק היה יוצא מהטאולפן, מביא לנו דברים וחוזר. הוא היה דואג לצרכינו בזמן שהקלטנו את השיר. בין היתר הוא היה תופס לו כל מני זולות בים ומסתלבט מהחיים. באותו יום הוא הלך לים, נשכב על החול, זה היה חודש אוגוסט. הוא נשכב על החול עם הבטן ונרדם.
zzz zzz zzz zzzz (נחירות..)
כמובן שהשמש שרפה אותו והוא נהיה אדום בז´. הוא התחיל להתקלף ולא יכל לשים על עצמו חולצה. הוא הגיע לאולפן ואז מישהו זרק שלבן עוזר נגד כוויות. אז איציק צרח בקולו הרועם: "תן, תן לי את הלבן בגב!".
לא משנה שהוא קיבל אותו לתוך הראש. מפה התחיל התסריט המטורף של איציק שבינתיים הספיק לחזור בתשובה, להתחתן ולהוליד שלושה ילדים שיהיו בריאים. עד היום אני רואה אותו על אופניים, לבוש כדת וכדין, נוסע כשיש לו שקית על הכידון ובתוכה לבן.

למה התפרקתם, והאם יצא אוסף קטעים נדירים של הלהקה?

להקת משינה התפרקה מכיוון שהתחלנו להרגיש שהמתח והריגוש נעלמו. עמדנו כמו רובוטים על במה וביצענו את השירים. לכן החלטנו לפרק את הלהקה למרות שהיא הייתה בשיא ההצלחה והכסף זרם, ולרדת כל אחד לדרכו כדי להתרענן ולהתגעגע. כשיהיה געגוע אמיתי אני מאמין שזה יקרה וב-ג-ד-ו-ל.
לגבי האפשרות של להוציא אלבום של אאוט-טייקס ונדירים, כמו פוליאנה פרנק (שהיא מדליקה. אהבתי את השיר שלה "זיוה".): יכול להיות שזה יקרה יום אחד. במידה ומשינה תתאחד ונחליט לאסוף את כל החומר שנאגר ולא הונצח בשום תקליט. יתכן...

האם חברי משינה בקשר היום כמו שהיה אז למרות שהלהקה לא פעילה?

חברי הלהקה בקשר חברי. אני ויובל מדברים כמעט כל יום ומתייעצים אחד עם השני וחולקים את החיים. בנסון מנגן איתי, אז אני בקשר איתו מחוסר ברירה... עם איגי אני מדבר מדי פעם שיחות ארוכות בטלפון ונפגש איתו בהופעות של יובל. הוא גם בא להופעה שלי. עם אבנר אני מדבר מדי פעם בטלפון, מייקל ואבנר מדברים בטלפון קשר רציף. יובל ואבנר מדברים מדי פעם ומייקל ויובל לא מדברים בכלל, לפעמים.
איגי ואבנר גם לא מדברים אבל עושים סימנים אחד לשני. מייקל ואיגי מתקשרים בצורה ביו-אנרגטית.

ושאלת השאלות, החוזרת ונשנית: יש סיכוי שמשינה תתאחד?
- כן. כן. כן. כן. כן. אבל לא בטוח.

אסון ערד

האסון השפיע עלינו מאוד מאוד לרעה. אנחנו לא יצאנו מהבית שלושה חודשים. לא ענינו לטלפונים, הייתה התנפלות היסטרית עלינו מצד כל אמצעי התקשורת כשעוד לא הבנו בכלל מה קרה. בשנים שקדמו לאסון הפיק את הפסטיבל משרד ברשותו של שוקי וייס שהביא הרבה להקות מחו"ל לארץ והבין איך בונים הופעה בקרנה מידה גדול.
באותה שנה שקרה האסון לקחו על עצמם גורמים חדשים את הניהול של הפסטיבל וזאת הייתה הפעם הראשונה שלהם בניהול כזה דבר.
אנחנו באנו לבמה ולאצטדיון מוכן, עם הציוד של הבמה שלנו. באנו להופיע וללכת. קרו שני דברים שלא נצפו מראש: האחד הוא שאף אחד לא תיאר לעצמו בעקבות זה שזאת הופעה אחרונה של משינה - במקום 15000 איש (שהאמת שלא האמנו שיגיע מספר כזה) הגיעו 40000 איש שצבאו על הגדרות והפילו אותן על קהל שהיה כבר בתוך המקום.
המעקב שלנו אחרי ההליכים היה צמוד. בעוד שאני ויובל יצרנו קשר עם המשפחות של ההרוגים, כולל ביקור מאוד מאוד קשה בבית של איטן פלד, אחד ההרוגים, בבאר שבע. כאשר ישבנו בחצר ביתם, מול הכיתה שלו ומשפחתו. כאשר הם שאלו אותנו את כל השאלות שעלו על דעתם ואנחנו ענינו להם. לאחר האסון החלטנו להופיע מכיוון שלא רצינו שאסון כזה יסגור את האפשרות של מופעים פתוחים בארץ ורצינו להיפרד מהקהל שלנו ולתת להם אפשרות לראות אותנו בפעם האחרונה. זאת לאחר שבתיאום עם בני משפחתו של איטן פלד ז"ל, שאמרו שחבל שבגלל שקרה כזה אסון ובגלל שאנשים לא אירגנו את ההופעה בערד בצורה מסודרת-יפגע הנוער בארץ. האסון גרם ללהקה להישאר זמן נוסף ביחד מעבר למתוכנן וכבר היינו עמוסים גם ככה מעצמנו והאסון הזה פגע בנו בהפתעה קשה. תחשוב על זה שאתה בלהקה שעושה 8 תקליטים ואני לא יכול לספור כמה הופעות עשינו. בהופעה האחרונה האחרונה בחיים שלך קורה לך כזה אסון. זה גם לי וגם ליובל, וגם לשאר חברי הלהקה - עשה נזק ולקח לנו הרבה זמן לעלות על במה חזרה.
לגבי האשמים - התנהל משפט ארוך והייתה ועדת חקירה שתחקרה את כל התהליך שבו התנהלה ההופעה מהשניה הראשונה ועד לאחרי האסון. הם הגיעו לממצאים ומצאו את האשמים והיו משפטים ומי שהיה צריך להיענש - אני מקווה שנענש. אין ספק שבלי שום קשר של אשמה בנו לקחנו על עצמנו עול מאוד כבד, כיוון שהשם שלנו היה מחובר לאירוע שבו מתו שלושה ילדים ואין דבר יותר גרוע מלאבד ילד. אני יכול להגיד לך שהאסון הזה עד עכשיו תלוי לנו כמו אבן על הלב.
אני חושב שנלמדו לקחים, למרות שאם נסתכל החוצה לעולם הגדול נראה שבהופעה של rem ובהופעה של הסטונס קרו גם כן אסונות שאין שליטה, כי כשהמון נכנס לסוג מסוים של טירוף יכול לעשות נזק בלתי הפיך ואי אפשר לשלוט על כל אדם ואדם.
לגבי "הדרן" - בזמן שהופענו בפארק הירקון עוד לא היו תוצאות של המשפט ולא היו אשמים וזה המערך הלוגיסטי שבו עבדנו ועדיין לא הוכחה אשמתם או אשמתו של מישהו אחר באותו השלב.

לרוץ על הקצה עם פורטיס

פורטיס זה אלוהים. לפני 20 שנה היו קוראים לפורטיס "הנה אלוהים". פורטיס הרשה למוסיקאים שלא ידעו לנגן טוב לעלות לבמה ולהופיע. הוא בעצם עשה בקטן את מה שקרה בגדול באנגליה בשנות ה70, כשקרתה מהפכת הפאנק. אבל פה זה יותר קשה, כי פה האנשים יותר שמרנים, יותר צפופים. אתה לא יכול להיות סופרסטאר שסגור בטירה שלו. אתה קונה במכולת עם השכנים שראו אותך בטלוויזיה מתפרע יום לפני. לכן אני מעריץ את פורטיס. הוא אמן גדול ולא צפוי, סקרן ומפתיען. אמנם יש לו הפרעה קשה שאותה אני הכי אוהב מהכל. יש לו בעיה של "אנטי מחיקה" לתוך המוח. הוא מתאדה מהחיים לעשיריות שניה לפעמים. זה קורה לפעמים על הבמה, שהוא נעלם ולא חוזר בקצב. אני חושב שיש לו קשר עם חייזרים שחוטפים אותו לעשיריות שניה שהן שנות אור שלמות ומחזירים אותו בחזרה בריא ושלם, לאחר שערכו בו ניסויים בתור בן אדם נבחר ומייצג את האנושות כולה. לכן הוא זה ששר בדיסק! (חוץ מזה - אני מפחד מהחייזרים האלה).

אני רוצה לספר לך על "רץ על הקצה" קצת:
לפני כמה שנים פגשתי את פורטיס. באותו זמן הוא עבר למשרד שייצג גם אותי, ששייך לשוקי וייס. שם בחורה בשם רונית קיבלה אפשרות לשלוח אמנים לספרד כדי לבדוק שם כמה סוויטות אם הן עונות על צרכים של ישראלים מפונקים. היא הציעה את זה גם לפורטיס וגם לי, בנפרד. אמרתי לו: בוא ניסע לספרד ביחד. לא הכרתי אותו לפני זה טוב והוא התלבט ובסוף הוא הסכים. אז נסענו ביחד, אני שכרתי אוטו סיטרואן 18i עצבנית ובקושי היינו בחדר במלון. טיילנו ועשינו 1000 קילומטר ביום הראשון. פורטיס הוא הנווט ואני הקברניט. יש לפורטיס ניסיון רב בניווט, כיוון שבמינימל קומפקט הם חרשו את כל אירופה ופורטיס, שיש לו חוש התמצאות מאוד חד, היה בד"כ שולט בחומר ומביא אותם בול למקום. הוא גאון!
ככה התחברנו, תוך כדי שאנחנו גומעים קילומטרים ועוברים חוויות, הרפתקאות והופעות (פלמנקו כפרי). רקדנו למבדה סוערת. אז דיברנו, כשחזרנו ופורטיס הציע שנתחיל להיפגש ולנגן ביחד. היה לו חדר קטן בצפון ת"א שהוא חלק עם ציירת ואני הגעתי אליו לשם ושם התחלנו לנגן ולעשות מוסיקה. יצאו לנו חמישה קטעים שכל אחד היה כ15 דקות. היה מרתק ומעניין. מאוד התרגשנו. לאחר מכן עברנו לאולפן שלי והתחלנו לכתוב שירים אחרים לגמרי, לשבת ביחד ולהתעסק ביחד בשירים ובטקסטים. כשכותבים ביחד שירים יש משהו מאוד כייפי מצד אחד ומהצד השני יותר קשה להיכנס לעומק כמו שבן אדם שוחה בתוך מסתורי קולות נפשו. לכן ההרגשה הכללית היא כשאתה כותב שיר בעצמך לעצמך היא יותר עמוקה בד"כ. התקליט הזה סייע גם לי וגם לפורטיס להבין שכל אחד מאיתנו צריך לעשות תקליט לעצמו. שנינו מאוד פחדנו מהצעד הזה כי פורטיס תמיד היה מגובה במוסיקאי לידו או בהרכב שעטף אותו. לכן זה היה תקליט מאוד חשוב וחלק מדרך שנראה אותה יותר מאוחר בעתיד. אני אוהב את הדרך ואת התקליט ותכננו בהופעה לעשות את "רץ על הקצה" אבל מקוצר זמן לא הספקנו להושיב את השיר הזה, שלא ניגנו אותו הרבה זמן ביחד. פורטיס, שלא יושב לו טקסט בראש באופן שהוא זוכר אותו בקלילות - הוא נכנס ללחץ. באופן עקרוני אני די אוהב את הלחץ הזה. כשהיינו ביחד נהגתי לטפח את הלחץ. לכן לא הצלחנו להביא את השיר הזה ("רץ על הקצה") לבמה למרות שאנחנו מאוד אוהבים אותו שנינו.


סולו

למה לקח כל כך הרבה זמן מפירוק משינה להוציא תקליט משלך?

כשהלהקה התפרקה הייתי בתקופה מטורפת. באותו זמן גם פירקתי את הבית, הייתי נשוי וחרשתי את העיר והסתובבתי עם ג´ריקן סולר ושרפתי שטחים. לא הבנתי מה קורה איתי בדיוק ולא הייתי מכוון לכתיבה. לא היה לי כיוון ולכן לא כתבתי 6 שנים. לפני כן לא שרתי כי לא היה לי אומץ וחשבתי שיש לי קול של עורב צרוד סודני עתיק. כל דבר קורה נכון בקצב ובזרימה שלך לחיים. לכן פתאום התחילו לצאת לי שירים חדשים שהתאימו לגיל שלי ולשידרוג שעברתי בחיים. אני מרגיש שאני בתחילת דרכי ויש לי המון רעיונות להמשך, כולל פתרון לבעיה הפלסטינאית ישראלית.

אמרת בהופעה שנעלמת מהשטח אחרי פירוק משינה כי לא האמנת בעצמך כאחד שיכול לצאת בסולו ושמי ששכנע אותך לעשות את זה הוא שחר אבן-צור, המתופף של מוניקה סקס. מה זאת אומרת שכנע? הוא פשוט בא ואמר לך : "שלומי אתה גדול, יש לך את זה?" תפרט בבקשה...

אני מתלבט בערך 5 שנים אם לשיר או לא לשיר. תוך כדי זה בניתי לעצמי אולפן והתחלתי ללמוד לעשות סאונד לבד. לפני זה תמיד הייתי באולפנים גדולים שעולים הרבה כסף והיה שם טכנאי ואסור היה לגעת בשולחן בד"כ, היה בן אדם שלמד בד"כ בחו"ל הנדסת סאונד וידע לטפל ב"מטוס" הזה. אז הקלטתי שירים ובאו חברים כמו נושי פז, ג´נגו, שי ברוך, פיטר רוט והיו שירים מוקלטים על הטייפים ולא היה מי שישיר אותם. בהתחלה ניסיתי לשיר אותם ונשמעתי לעצמי על הפנים ברובם. אז התייעצתי עם כל מני חברים. חלק אמרו שאני צריך להשתפר, חלק אמרו שאולי צריך להקים הרכב, אקח זמרת כוסית ואעשה את מה שאני יודע לעשות הכי טוב - לכתוב שירים ולעמוד מהצד ולהניע את העניין. בסוף החלטתי לשיר חלק מהשירים אבל לא הצלחתי לשיר את כולם, כי אני כותב שירים יותר מדי מורכבים ליכולת הקולית שלי, בינתיים. אז בא שחר. הוא התאהב בשירים והתאהב בקול שלי. הוא אמר לי: בן אדם, אתה זמר גדול, יש לך קול מקסים ואני מאוד מעוניין לעבוד איתך. כשבאים אליך ככה, דבר ראשון בביטחון וברצון חזק לעשות ולהיות חלק - אני עושה את זה הרבה לאנשים אחרים בתור מפיק. תאמין לי שזה עובד מצוין. זה נתן לי הרבה כוח והרבה חשק והעלה לי את הערך העצמי. את השאר תוכל לשמוע בקרוב. חוץ מזה, ששחר ביקש ממני את הטראקים, העלה אותם למחשב אצלו בבית וניסה בעצם למקסס אותם כמו שעושים באולפן גדול. תוך כדי שהוא התחיל לעבוד הבנו שזה זה זה. הוא ישב לילות שלמים עד הבקרים ומיקסס את השירים באהבה רבה ויצאה תוצאה מדהימה. אני מאוד שמח על עזרתו.

האם האלבום שלך כבר גמור? ואם כן, מתי הוא צפוי לצאת? ואיזה סינגלים מתוכו אמורים לצאת לרדיו?

נשארו לי עוד שני שירים לסיים ואז אני אוציא סינגל לרדיו. כרגע אין לי אף חברת תקליטים מאחורי. אני מתחיל מההתחלה ועשיתי את הכל בעצמי. גם את ההופעות אנחנו (אני ושירה, שעוזרת לי למכור את ההופעות והיא חברה שלי) - מוכרים מהבית בלי שום גוף רציני שעומד מאחורנו. אני חייב להגיד שאחרי הרבה זמן שאני נמצא במרכז התעשייה אני מאוד נהנה להיות בשולי השוליים ולצמוח משם. אני מרגיש רענן, סקרן ומלא אנרגיה. משם אני אצמח לאט לאט למקום שאליו אני צריך להגיע.

מתי ההופעה הבאה שלך באזור המרכז?

לא ידוע. על כל הופעה שאני עושה בבארבי אני משלם מכיסי כדי לעמוד על הבמה. לכן כרגע אני מתרכז בלסיים את הדיסק שלי ואז אני אוציא שיר לרדיו ואני מאמין שיגיעו יותר אנשים ויכירו יותר את השירים החדשים. כרגע אני מופיע בעצם הופעת טרום תקליט. זו פעם ראשונה שאני שר ואני עושה בעצם סוג של ניסוי כלים באש חיה.

למה הפסקת בהופעות לשיר את "שלומיי ברייכיי"?

יש שירים שבמרחב הזמן פתאום אתה מתחבר אליהם פחות ופחות בא לך לבצע אותם. מה שכיך זה שיש לי מספיק שירים שיש לי גירוי עצמי ואני יכול לבחור. אני משחק עם הפאזל הזה איך שאני רוצה. בכל מקרה, לגבי שלויימיי ברייכיי - השיר הזה הוא שיר בעייתי כי הוא נדבק לי למוח שבוע אחרי שאני מפסיק לשיר אותו, והוא לא מפסיק להזדמזם לי בראש. אני מננן אותו (מלשון מינון) כצורך.
שיי דיי פייק אייפ.

על "מחמיץ"

את השיר "מחמיץ" כתבתי ביום שהכל נראה לי שחור והייתי די מדוכא מהחיים. הסתובבתי בלי מטרה והלכתי לים בחוף הקבוע שלי. נכנסתי למים איפה שהם נפגשים עם החול ושכבתי עם הפנים לכיוון החוף והסתכלתי על האנשים. אמרתי לעצמי: מה אני מחמיץ? אז השיר התחיל להתבשל בראש והאמת שרציתי לבדוק איך הקול שלי נשמע ברדיו. הקלטתי אצלי באולפן את השיר במהירות, הבאתי את ג´נגו לנגן בס, נושי בגיטרות, יובל עשה קולות וצורי (אייל אבן צור) שהוא גם הסולן של "נעליים" - עשה לזה מיקס.
הרגשתי שלא סיימתי לכתוב אותו בעצם, ולכן הייתה לי הרגשה מוזרה לגבי השיר ולגבי הביצוע שלו. אבל ככל שעובר זמן אני מתאהב בו מחדש ונראה לי שמדי פעם, לפי הכיף וההרגשה, אני אבצע אותו.

איך ולפי מה, האם זה רק עניין של מוזה באותה הרגע שלמרות ששיר מסוים נכנס לפלייליסט כמו "ריקוד המכונה" בבארבי ולבסוף לאחר צפייה הוא לא מבוצע, זה הכל עניין של מוזה או ששיקולים אחרים נכנסים תוך כדי המופע?

סוף סוף כל מערכת ההחלטות הן בידיים שלי ומותר לי על במה להחליט לעשות מה שמתחשק לי באותו הרגע. לפי המצב רוח , האנרגיה של הקהל וההרגשה שלי מה בא לי לעשות באותו הזמן. זה כיף לא להיות תחום במסגרת ולהיות דינאמי ולעשות רק מה שמתחשק לך ולהיות שלם עם עצמך. אז יפה מצדך שהצצת ברשימת השירים. מעכשיו אני עלול לייצר רשימות פיקטיביות שלא ישקפו את השירים שאני עומד לבצע במהלך ההופעה. רק בשביל לעשות לך את החיים הרבה יותר מעניינים ובשביל שתמשיך לשאול שאלות טובות

למה אתה והנגנים מופיעים בישיבה?

במקור תכננתי שאנחנו נשב והקהל יעמוד, כי תמיד עמדתי בהופעות והקהל ישב והסתלבט. חוץ מזה, לא ראיתי הופעות שבהן ההרכב יושב והקהל עומד. עכשיו מה שנותר זה להעמיד את הקהל. אם יש לך רעיונות איך אני אצליח להעמיד את הקהל, אשמח שתעזור לי. חוץ מזה, זה נוח מאוד. יכול להיות שזה ישתנה בעתיד, כי זה לפעמים מרגיז לשבת בלי יכולת לזוז וזה מבשל אותי על אש קטנה. בקרוב המפץ הגדול!

האם אתה מתייחס לעצמך בתור זמר? (למה לא?)

לאט לאט, כן, ואני רק בתחילת דרכי. די תפוס, קצת לחוץ והרבה פחוס.



הפקות וחברות התקליטים

חברות התקליטים לדעתי האישית יצרו בעיה בארץ. הן היו גרידיות ומכרו דיסקים במחירים מופקעים. בעצם הצרבנים שאני כעקרון לא בעדם, אבל יכול להבין את האנשים שקונים צרובים שאין להם כסף לרכוש מוסיקה כי דיסק עולה 90 שקל וככה ב20 ש"ח הם יכולים ליהנות ממוסיקה.
הם לימדו אותנו בעצם זה שהם גרמו לחברות התקליטים להוריד את המחירים, שהיה אפשר למכור את הדיסקים קודם במחיר נמוך יותר ואז לא היה משתלם לצרוב דיסקים ולמכור, כי זה לא היה חוקי והיית מעדיף לקנות את המקורי. לכן כל חברות התקליטים נמצאות כרגע במשבר פיננסי מאוד מאוד כבד ואין באפשרותן להמר על אמנים שעושים מוסיקה אולי פחות מסחרית אבל הרבה יותר מעניינת. גם עם "נושאי המגבעת", כשבאתי להפיק אותם, הציעו לי סכום כסף מצחיק שהייתי יכול לקנות איתו נייר טואלא לנגב איתו את התחת...
בעקבות תרגיל מכירות קטן שעשיתי הצלחתי לחמש את הסכום הזה ולגרום להם להיכנס לאולפן כמו שמגיע להם ולהנציח את השירים שהם הסתובבו איתם כבר כמה שנים לפני כן. את הדיסק הזה עשינו בשבועיים כדי לחסוך כסף.

כרגע אני באמת מאוד עסוק בעצמי ומרוגש מההתעסקות הזו. אני לא ממהר להפיק להקות משתי סיבות: א. כשאתה מפיק להקה שיש בה, נניח, חמישה אנשים - כל אחד יש לו דיעה, רצון, פחדים ומאוד קשה להשביע את רצון כולם. יש במקצוע מפיק משהו מאוד תובעני וגם יכול להיות מתסכל קצת. לכן במקרה של נושאי המגבעת אני פשוט פגשתי חמישה אנשים שכל אחד מהם היה מאוד מאוד מעניין בכלי שלו ואני יכול להגיד שזה מאוד גירה אותי לעבוד איתם וגם למדתי מהם הרבה, מעבר למה שנתתי להם. למצוא הרכב כזה היום להפקה זה די קשה, כי הם היו באמת ברמה מאוד גבוהה.

אני לא שלם ושלם (על הפקות בכלל) כי תמיד אחרי שאני מסיים הפקה אני מרגיש הייתי יכול לעשות עוד דברים או להיכנס אחרת לעניין. אני פרפקציוניסט וכמו שאתה מבין - אין לזה סוף. הייתי רוצה להפיק את שלמה ארצי אבל רק בתנאים שלי ולעשות לו תקליט אלטרנטיבי ולא מצליח. לשבור לו את הנוסחה הידועה שלו לעצמו ולנסר לו את האונה הימנית

בתרי זוזי
רם אוריון הגיטריסט המדהים של נושאי המגבעת הקים הרכב טריו שנקרא "בתריי זוזיי". הוא פנה אלי כדי להפיק את הדיסק. הקליט את הדיסק רונן טל, טכנאי שעבד בתור עוזר טכנאי בלונדון וסייע לטכנאים ברמה בינלאומית כמו the flood, שהפיק את u2, ניק קייב, pj הארווי, אלן מולדר - שהפיק את smashng pumpkins והקליט את 9 inch nails. לקחנו את אולפני זאזא ויצאנו למסע מכוסח ברחבת האולפן. היה כיף ומעניין ואני מאוד שמח שהשתתפתי בהפקת הדיסק הזה. גם עם רונן וגם עם רם ועם סטיב המתופף האנגלי ועם ספי הבאסיסט. שתינו הרבה אלכוהול ופתחנו קירות של מגברים כדי לייצר סדקים לקירות האולפן.


על חברי משינה היום

איך אתה סובל כל כך הרבה זמן את בנסון?

מה שמחורבן בלהיות על במה זה שתמיד אתה חשוף ולא יכול לראות פנימה את האנשים שרואים אותך. כמו שכרגע הגדרת אותי והכנסת באופן חלקי לתוך הנשמה שלי. חלקי כחלקי כי בחלק קלעת ובחלק לא. כי אני הרבה יותר מטורף ובעייתי ממה שאתה יכול לדמיין. בכל אופן, בנסון - אני לא סובל, ולכן הוא איתי על הבמה.

אתה לא יכול להגיד לאיגי לעשות משהו בנוגע לשיער?

איגי חי בדיליי. במוסיקה הדיליי זה אפקט מאוד משמעותי, כי הוא מחזיר את הקול שלך כמה פעמים שאתה רוצה ובאיזה מהירות שאתה קובע. לכן לאיגי נתקע המכשיר בתוך הראש ונעצר בתקופה לא ברורה. דרך אגב, איגי אף פעם לא הולך לספר. הוא יושב מול הראי עם מספריים ומספר את עצמו.

מתי אתה שוב מופיע ביחד בצמד עם אח שלך יובל?

יש ליובל הופעה שבה הוא מופיע לבד עם הגיטרה, יחד עם נושי פז, שהוא גם לבד עם הגיטרה. מדי פעם אני מצטרף אליו לכמה שירים וזה כיף מאוד. זה קורה בד"כ בקמלוט הרצליה. אם תשים לב לשילוט ותיכנס בפניה הנכונה - אולי תצליח להתנגש בהופעה הזו.

מה אתה אומר על העיבודים לשירי משינה בהופעות האחרונות של יובל (שלג צח קאנטרי למשל) והאם היה לך איזה קשר אליהם?

קשר שהיה לי זה רק שיובל השמיע לי את זה. יובל עשה צעד מאוד משמעותי מבחינת עצמו בזה שהוא לקח גיטרה ליד והחליט שהוא מנגן. בעצם ההופעה הזאת מבחינתי יובל עשה קפיצה מאוד גדולה ממה שהיה חסר לו. זה היה להתמודד מקרוב עם קהל ולתקשר איתו. לכן הרווח הגדול הזה מבחינתי עולה בהרבה על התייחסות נקודתית לעיבוד קאנטרי לשיר "שלג צח". חוץ מזה בביצוע הזה הטקסט יוצא מאוד חזק החוצה. באופן אישי - אני הייתי לוקח אותו אחרת.

גבירותיי ורבותיי (או: אוסף שאלות מעורבב)

אתה מאמין באלוקים?

לא. לא. לא. לא. לא. אבל באלוהים-כן!

מי האמן שאתה הכי אוהב?

בארץ: אני חושב שברי סחרוף הוא שילוב של מוסיקאי ברמה מאוד גבוהה עם הרבה ניסיון ועם גובה רוחני ושילוב של יופי פנימי שמוצא את הדרך שלו החוצה דרך המוסיקה.
בעולם: זה קשה...בכל תקופה יש את ה\הבולטים בה. קורט קוביין.

האם אתה מרגיש שהשנים וההתבגרות תורמות ליצירה שלך? או שיותר קשה לך להוציא דברים החוצה?

אני מרגיש שזה תורם לי מכיוון אחר. כמובן שהיה משהו בבעיטה שבעטתי בגיל 20 אבל אני מרגיש שאני יותר מחובר ועמוק היום ולמדתי לבעוט בעיטה מסובבת (בננה

אתה כותב הרבה? יוצר הרבה? יותר מפעם ? פחות מפעם?

אני כותב מתי שיוצא לי. אני מנגן הרבה ונשאב לתוך עולם פנימי קסום. כשיוצא שיר מתוך העולם הזה זה עושה לי מאוד טוב ולקח לי זמן מהכתיבה הישנה שלי לשדרג את עצמי להיום. זה לקח לי חמש שנים של שתיקה.

חשבת פעם לשנות את השם שלך? שלומי ברכה זה בכלל לא שם של כוכב רוק.

כן. חשבתי ככה: שלושי ברנז´ה, שלמייזל, שלומי סרנגה, שלומי שבק, שבק ד´ ומוחמד עלי. האמת ששם מכוער כמו שלי בולט בצורה כזאת שמדגישה אותו יותר משם כמו חנן גלעדי.

ציוד

זה תלוי על איזה גיטרה אני מנגן. כשזה פנדר סטרטוקסטר אז אני אוהב להשתמש בדיסטורשן שנקרא "ביג מאף" ובמטאל זון. כשאני מנגן על גיבסון sg אני מנגן על דיסטורשן של בוס ומטאל זון, ועל שניהם בבת אחת. אני משתמש בדיליי של איבנז בריברב של המגבר הטווין שלי, במיקרו פלנג´ר של mxr, בפלנג´ר של בוס ועוד פטנט זה אובר-דרייב בוסטר פאז שבנה לי עוזי לוי, שהוא גם גיטריסט וגם אלקטרונאי. אני חושב שיש אחד או שניים כאלה בעולם. הוא פרק את הדיסטורשן של הנדריקס ובנה לי אותו אחד לאחד. חוץ מזה יש לי wah wah 66 ישן, יש לי פאז של רוג´ר מייר שבנה את האפקטים של הנדריקס ואני משתמש במגברים קטנים שאני מכניס אותם לפול ווליום לדיסטורשן. ג´ימי הנדריקס היה שם את כל הכפתורים במגבר שלו על פול וסוגר את הווליום בגיטרה. כשהוא היה יוצא לסולו הוא היה פותח את הווליום עד שהמגבר היה בוכה. זה פטנט שעובד יפה.

מוזיקה ישראלית

בד"כ אני עוקב די בקפידה אחרי מה שקורה במוסיקה בארץ. את "האחר" של סחרוף אני מכיר ואוהב. את "דנה ראתה עב"מ" של פונץ´ - אין לי אותו ולא שמעתי אותו. לעומת זאת, אני מקפיד לראות הרבה הופעות ויש לי דיסקים חדשים של להקות ישראליות אלטרנטיביות כמו "פאנקייק", "אסטרוגליידס", "הפוסי של לוסי" וכיוצא בזה.

הישרדות כלכלית ועצה לאמן מתחיל

אני, שלומי ברכה, לא שורד כלכלית באופן כללי. אבל מכלכל את עצמי בכבוד ממוסיקה מקורית (שאני ממציא בעצמי) שמשביעה את רעבוני. בתיאבון ובהצלחה. מקווה שתעשה דברים שמעניינים אותך ושתרוויח מהם כסף טוב. אולי סע לניו יורק, אם אין לך משפחה. בהצלחה עוד פעם.

ולסיום – קבלו את מילות השיר צ´פלין צ´ארלי:

הייתה אחת כל כך יפה עד שלא יכולנו לשכב
ליד עמד גמד עם הפנים שלי אמר יחזיר אותה מחר

אני רזה והחיים כל כך כבדים
אני כזה אולי אלך להסתפר
אני בוהה והוא גוזר

אבל זה לא נראה לי
קטעים אינסטורמנטליים
אני רק מנגן לא שר
אבל זה לא נראה לי
אני זה צ´אפלין צ´ארלי

אני סוסופרמן והחיים כמו דיו כחולים
אני לא מתלונן אבל וידוי קטן עוזר
שבלי גלימה אני עיוור

אבל זה לא נראה לי
קטעםי אינסטרומנטליים...

סופרמן עכשיו ישן תכסו אותו עם הגלימה
אבל זה לא נראה לי
קטעים אינסטורמנטליים
אני רק מנגן לא שר
אני רוכב על הארלי
אני וצ´פלין צ´ארלי
אני רק מנגן לא שר
רוצה רק סקס ענה לי
אמר לי צ´פלין צ´ארלי
אני רק מנגן לא שר













  5 תגובות למאמר
כג  
מרטין אוהבת רק מיןו | 22/06/2007 16:26:06
כג  
מרטין אוהבת רק מיןו | 22/06/2007 16:26:06

הודעות אחרונות

18:22 | 24.03.18 אורחים בפורום
19:36 | 14.06.11 האוקינוס השקט
02:12 | 14.06.11 הגיטריסט המהולל
16:41 | 10.06.11 האוקינוס השקט
01:25 | 09.06.11 האוקינוס השקט
21:40 | 08.06.11 הגיטריסט המהולל
12:58 | 07.06.11 משינה בדם1
21:36 | 06.06.11 האוקינוס השקט
10:24 | 06.06.11 האוקינוס השקט
19:11 | 04.06.11 משינה בדם1
02:51 | 02.06.11 האוקינוס השקט
09:46 | 01.06.11 אלדד הארנב

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ