לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1279312,793 עוקבים אודות עסקים

פורום שורשים משפחתיים

גנאלוגיה. ככה קוראים לזה בעגה המקצועית. שם קצת מבהיל למי שלא מודע לנושא וקצת מרתיע את מי שכן... מאחורי המלה הזו, מסתתר עולם ומלואו - עולם שמי שנשאב אליו, יתקשה לצאת ממנו.החלטנו לקרוא לפורום "שורשים משפחתיים" ולא "גנאולוגיה - חקר תולדות המשפחה", כיוון שלא מדובר במחקר הסטורי מנוכר, אלא בבניית פאזל עצום בן מספר לא-ידוע-מראש של חלקים, שכל אחד מהם עוזר להשלמת התמונה, אך כל אחד מהם הוא גם תמונה בפני עצמה. והתמונה הגדולה, יש להניח, לעולם לא תהיה שלמה... מדובר גם בהרבה יותר מ"בניית אילן יוחסין משפחתי", ובגלל זה לא השמטתי את המילה "חקר" מהכותרת הפסולה.יש בנו מין דחף מוזר לחטט בעבר, לנבור ולחפש תשובה לשאלה: "מאיפה אני בא?". בלעדיה, לדעתי, לא תהיה תשובה לשאלה: "לאן אני הולך?". התופעה הזו, של חיפוש שורשים, הפכה לנפוצה בשנים האחרונות, כשאנשים שמו לב שאין להם תיעוד על מוצא משפחתם. ובמירוץ המטורף שלנו אחר החומריות, מישהו התעורר לפתע ושם לב שגילוי תמונה ישנה מהחתונה של סבא וסבתא, צילום בצבע חום עתיק עם מסגרת משוננת - פשוט עושה לו את זה... לנו, כיהודים אשר נפוצו והושמדו וחזרו - הדבר חשוב פי כמה.האינטרנט הוא מקור מצוין להתחיל (או להמשיך) את החיפוש, וכאן - בפורום הישראלי הראשון המוקדש כולו לחיפוש שורשים משפחתיים - ננסה לעזור האחד לשני במסע המופלא הזה. נוכל לשתף האחד את השני בחוויית הגילוי, לשאול, להתייעץ ו... סתם לדבר!נכון הוא, שעדיין עבודה רבה צריכה להיות מושקעת ב"שדות זרים" - באתרים ובפורומים מחו``ל, אך בואו נהפוך את פורום זה להיות הבית שלנו, ממנו נצא לחיפושים, ואליו נחזור עם תגליות.במרוצת הזמן בו הוא פועל, מיצב עצמו הפורום כמקום היחיד בעברית בו נפגשים המתעניינים בנושא. יצרנו קשר עם אנשים, ארגונים ואתרים רבים, כדי להגביר את המודעות לקיומו של הפורום החשוב הזה.להתראות בפורום ובהצלחה לכולם,ארנון

הנהלת הפורום:

אודות הפורום שורשים משפחתיים

גנאלוגיה. ככה קוראים לזה בעגה המקצועית. שם קצת מבהיל למי שלא מודע לנושא וקצת מרתיע את מי שכן... מאחורי המלה הזו, מסתתר עולם ומלואו - עולם שמי שנשאב אליו, יתקשה לצאת ממנו.החלטנו לקרוא לפורום "שורשים משפחתיים" ולא "גנאולוגיה - חקר תולדות המשפחה", כיוון שלא מדובר במחקר הסטורי מנוכר, אלא בבניית פאזל עצום בן מספר לא-ידוע-מראש של חלקים, שכל אחד מהם עוזר להשלמת התמונה, אך כל אחד מהם הוא גם תמונה בפני עצמה. והתמונה הגדולה, יש להניח, לעולם לא תהיה שלמה... מדובר גם בהרבה יותר מ"בניית אילן יוחסין משפחתי", ובגלל זה לא השמטתי את המילה "חקר" מהכותרת הפסולה.יש בנו מין דחף מוזר לחטט בעבר, לנבור ולחפש תשובה לשאלה: "מאיפה אני בא?". בלעדיה, לדעתי, לא תהיה תשובה לשאלה: "לאן אני הולך?". התופעה הזו, של חיפוש שורשים, הפכה לנפוצה בשנים האחרונות, כשאנשים שמו לב שאין להם תיעוד על מוצא משפחתם. ובמירוץ המטורף שלנו אחר החומריות, מישהו התעורר לפתע ושם לב שגילוי תמונה ישנה מהחתונה של סבא וסבתא, צילום בצבע חום עתיק עם מסגרת משוננת - פשוט עושה לו את זה... לנו, כיהודים אשר נפוצו והושמדו וחזרו - הדבר חשוב פי כמה.האינטרנט הוא מקור מצוין להתחיל (או להמשיך) את החיפוש, וכאן - בפורום הישראלי הראשון המוקדש כולו לחיפוש שורשים משפחתיים - ננסה לעזור האחד לשני במסע המופלא הזה. נוכל לשתף האחד את השני בחוויית הגילוי, לשאול, להתייעץ ו... סתם לדבר!נכון הוא, שעדיין עבודה רבה צריכה להיות מושקעת ב"שדות זרים" - באתרים ובפורומים מחו``ל, אך בואו נהפוך את פורום זה להיות הבית שלנו, ממנו נצא לחיפושים, ואליו נחזור עם תגליות.במרוצת הזמן בו הוא פועל, מיצב עצמו הפורום כמקום היחיד בעברית בו נפגשים המתעניינים בנושא. יצרנו קשר עם אנשים, ארגונים ואתרים רבים, כדי להגביר את המודעות לקיומו של הפורום החשוב הזה.להתראות בפורום ובהצלחה לכולם,ארנון

המפגש השלישי, 2.12.02, פתח תקוה ובני ברק

מאת: ארנון הרשקוביץ  פורסם: 03/12/2002  עדכון אחרון: 23/05/2005  
 
שני המפגשים שנערכו עד כה - הראשון, מפגש ההיכרות בזכרון, והשני, הסיור בראש פינה - הותירו אותי עם טעם של עוד. כמה שמחתי שתחושת ה"תנו לי עוד" היתה חזקה כל כך בסיומו של הערב, סיומו של המפגש בביתו של א77.

האמת, לא הייתי מוכן. חשבתי שאני יודע לאן אני מגיע. חשבתי שאני יודע למה לצפות. ולא כך הדבר. אבל בל אקדים המאוחר...


הסיור במוזיאון פתח תקוה

בשעה 15.30 התאספנו ברחבת הכניסה למוזיאון בפתח תקוה: ornan עם אדר ביתה, כוכה, hannab73 עם שני שני נכדיה: תכלת ודביר ועם דני לא רופא ולא מטפל ואנוכי עם הוריי חברי הפורום: הרשקו ו(לצורך העניין נקרא לה) - הרשקה. חני, האחראית על ההדרכה במוזיאון, קיבלה את פנינו בשמחה ולאחר הסברים קצרים אך מעניינים על מבנה המוזיאון ועל תכולתו, הובילה אותנו אל מבנה "זכר ראשונים, בו נמצאת תערוכת המשחקים, "מְשחקים במושבה".

בחדר פנימי, התיישבנו על כסאות עץ וצפינו בסרט קצר, אשר משלב תמונות נדירות שצולמו במסרטת 8 מ"מ בשנות ה - 30 עם תמונות "סטילס" מתקופות שונות ועם מוסיקה נפלאה. הסרט מכניס את הצופה בו, בקלות, לאוירה של משחקי הילדות של פעם. סוסעץ ובובות מצטרפים ללקרוסלה עם חוטים, לקורקינט, לאומגה ולעוד מחבריהם. אחרי ההקרנה, אנו עוברים לחלל התערוכה.

זה לצד זה, מוצגים בחדר המואר משחקים וצעצועים של פעם. בין ה"מוצגים" המוסתרים, ישנם גם כאלה שאפשר להשתעשע איתם, וביניהם: שחזור של משחקים-של-פעם המוצגים לצד המקור. אדר ניסתה להרכיב מה"מכנו" פג´ו 206 (ללא הצלחה יתרה); hannab73, הרשקו, הרשקה וכוכה שיחקו מסביב לשולחן נמוך במשחק קלפים (לא שמתי לב מי ניצח); ומדי פעם, בקעו מ"מכשירי הרדיו" המאולתרים אשר חיכו ללחיצת כפתור שירי ילדים מושרים ע"י זקני המושבה בקולם היום.

אחת האטרקציות אשר מוצגות בתערוכה היא תמונתה של נורית. מי היא נורית? זוהי אותה נורית מן השיר "בובה זהבה" למרים ילן-שטקליס. ובכן, תמונתה של נורית הילדה עם הבובה-זהבה המקורית מוצגת בתערוכה ובהחלט מרגשת מאוד.

תמונות מן המושבה פתח תקוה, דגמים של בתיה הראשונים וכמה מוצגים הסטוריים הוסיפו לאוירה רבות ותרמו בכך לתחושה הנוסטלגית אשר חווינו בביקורנו במוזיאון.

חני ובעלה, דדי הצטרפו אלינו להמשך הסיור, וכעבור דקות אחדות מצאנו את עצמנו ליד המכוניות, מתלבטים האם להיכנס כבר לביתו של א77, למרות שהקדמנו מעט.


החויה בביתו של א77

avitalit יורד לקבל את פנינו, להבהיר כי זהו אכן המקום הנכון, ויחד אנו עולים במדרגות. ובשנייה שנכנסנו בדלת ביתו של א77, פגו באחת כל חששותינו. בחיוך, בעליצות ובכמעט היפר-אקטיביות (רק לא להיעלב...), קיבל את פנינו זאב. בתוכו, כבר היו חנה גונן, Sender sin Hersch ו - avitalit, ובהמשך יצטרפו לחגיגה גם שרי סילבר, EYהודית ובני הרשקוביץ עם רעייתו, מירה. וגם שרוליק, חברו של א77 בחור צעיר וחביב להפליא. זאב מתקשה להאמין כי אני הוא אני: "אם הייתי צריך לנחש, הייתי אומר שאתה הנכד של ארנון,"... מתחילים, כמו תמיד, בהיכרות של מי שאינו מכיר, ומהר מאוד גולשת ההיכות לתת-שיחות של קבוצות קטנות יותר. הנה הספר של בית רוז´ין שhannab73 קוראת בו על אביה וסבה, הנה דני לא רופא ולא מטפל מציג את "דיליז´אנס לשנים ראשונות" אשר הבטיח להראות; הנה חנה גונן מעלעלת בספרים אשר הוכנו מבעוד מועד על השולחן; הנה, עץ הפורום הכמעט-מעודכן (המון תודה לא י י ב י אשר לא יכול היה להגיע, אך הדפיס עבורנו את העץ!) תלוי על הארון, מושך אליו מבטים ואצבעות - וחני לא מבינה איך מגיעים לדבר כזה. ואיך מציירים את העץ? אני מבטיח לה שאסביר לה בהמשך; הנה, חני המומה ממה שקורה מסביבה; והנה, דביר ממשיך לצלם ולתעד את כל המפגש, כפי שעשה עד כה.

בכניסה, שולחן ערוך לתפארת עם סלטים, קרקרים, לחמניות ועוד הפתעות. וכמובן, סופגניות אשר מחכות בשקט בשקט לרגע שיגיע תורן.

אנחנו מתחילים בהדלקת נר, כולם עדיין עומדים ומתרגשים.א77 מברך, ובחלוף זמן מה כולנו מתיישבים וה"טקס" מתחיל...

הוא אמר, אמנם, לפני כן, כי אינו יודע להרצות, אך ברגע שפתח את פיו, התחיל א77 להיסחף בלהט הדיבור ואנו נסחפנו בלהט ההקשבה. תוך כדי סיפוריו על האמנות שלו, שמענו הסברים וסיפורים מאלפים, לא רק על בתי הכנסת אשר מופיעים בציוריו, אלא גם על דרך ציורם. "אני לא יודע לצייר," הוא אמר, ומי שנוכח אתמול ושמע את הפרשנות שמאחורי משפט זה - הוא כלל לא תמוה. הרגש הרב והעוצמה אשר מושקעים בכל ציור, הופכים את בית הכנסת שבתמונה לבניין חי וקיים, גם אם נהרס או הושמד לפני עשרות ומאות שנים. חוית הצפיה בציורים אינה משתווה לחוית שמיעת הסיפורים העומדים מאחוריהם: מאחורי בתי הכנסת ומאחורי הציורים. אנו עפים למחוזות רחוקים, מדלגים בין אירופה ובין ירושלים, בין המאה ה - 19 למאה ה - 18, משוחחים עם הקיסר פרנץ יוזף ועם החסידים באוקראינה, זוכים לבקר במדינות בהם לא היינו או להיזכר במקומות בהם ביקרנו.

הזמן עובר כמעט בלי להרגיש, ואנחנו מרותקים. מדי פעם, עולה שאלה אשר מסקרנת את אחד החברים, ועל הכל עונה א77 באדיבות, בסבלנות ובמידה בלתי מבוטלת של ידע.

בחלוף שעה(!) ויותר, אנחנו עושים הפוגה. מתכבדים בסופגניות, יוצאים לעשן (למרות האזהרות על הבריאות), משוחחים, מחליפים חוויות על מה שראינו בינתיים, עדיין לא מוכנים להמשך. כן, יש המשך. מי שרוצה להתשבם מעט מניחוחות אותה "הרצאה", מוזמן לקרוא את החומר אשר חילק לנו א77, בו מסופר מעט על בתי הכנסת אשר צייר, ומובאים הקטנות של הציורים.

החלק השני של ה"הסבר", עוסק בפריטי לבוש ויודאייקה אשר מבדילים בין חצרות רבנים, בין זרמים שונים בחברה החרדית ואפילו בין מקומות יישוב שונים. ההסבר מתחיל בשטריימל - ה"כובע" אותו לובשים החסידים. אני בטוח שאף אחד מן הנוכחים לא יקרא לשטריימל "כובע" מעתה ואילך. מתי לאחרונה רכשתם כובע ב - 2500$? כן, לכך עשוי (או עלול) להגיע מחירו של שטריימל איכותי, עשוי מפרוות צובל (מינק) אמיתית, בגובה הנכון ובצפיפות הנכונה (ואולי אף ליותר מזה). ההסבר מקיף סוגים שונים של שטריימלים בחסידויות שונות וברמות שונות, והתהייה העיקרית ב"קהל" היא לגבי המחיר. 2500$ ל"כובע"? כשא77 הולך לחדר השני ומוציא ממנו שתי קופסאות אשר בתוכן שטריימלים, ההתרגשות מתחילה לצוץ. בתחילה, הוא מדגים לנו שטריימל "פשוט", ואז ניגש לקופסה ה"אמיתית", בה נמצא השטריימל היוקרתי.




רגע הצגת השטריימל האיכותי. המתח בעיניים. מימין: תכלת, ornan, הרשקה והרשקו. (מוסתר מאחורי הזקן: Sender sin Hersch)



השקט שמשתרר בחדר - מוחלט, אך לאחריו, אחרי שהשטריימל מוצג בזהירות בפנינו - מתחילות קריאות התפעלות.

אנו זוכים לראות כמה פריטים אשר הוצלו מאבדון ודאי בעת ביקורים באירופה. עטרת ופרוכת וספרים ועוד, אשר היו זרוקים בבית קברות אי-שם או בחצר במקום אחר, נלקחו למשמרת, כדי שיהיה מי שישמור, יזכור וינציח.

הזמן חולף בלי להרגיש וההסברים המאלפים מסתיימים. מתחיל ה"טקס" הרשמי...

לאחר כמה מילים שלי, אני מעניק ל - א77 מתנת חברי הפורום: ספר העוסק באומנות ארמנית עם מוטיבים יהודיים אשר נעשית ע"י 3 דורות של אמנים בירושלים. וכך, שילבנו בספר אחד גנאולוגיה, אמנות ויהדות. פרט לכך, זוכה א77 למתנה אשר ארגן לעצמו, פחות או יותר: אוסף "הסיפור לשבת" - חוברת כרוכה ובה כל הסיפורים שפרסם עד כה בפורום, מוקדשים לו שחור על גבי נייר. הגשת החוברת מלווה בדברים אשר הקדשתי לו בשם כל חברי הפורום, וביניהם:
"... כשהידע העצום שלך נפגש עם הרצון לעזור, ואלו יחדיו חוברים לצניעותך הרבה - לא פלא שמתקבלת נוכחותך בפורום בחמימות ובהערכה אין-קץ. לטענתך, אתה מקבל מן הפורום הרבה יותר מאשר אתה נותן לו. ובכן, מדובר במצב או יש רק מרוויחים...
... בחלוף זמן מה, התחלת להעשיר אותנו בסיפורים מרתקים, המשלבים ידע רב עם חכמת חיים ומוסר ועם מסורת שעוברת מפה לפה. ´הסיפור לשבת´ הפך לפינה קבועה ואהובה, לה מחכים חברי הפורום בשקיקה מדי שבוע. כנראה, הרוח של המסורת היהודית הנושבת מהם, הפכה אותם לאהודים ביותר על כולם. לכל אחד מזכיר מוסר ההשכל או ההומור המיוחד איזה סיפור ששמע מאביו או מסבו, או אולי סיפור שהוא עצמו חווה.
... אני תקווה שתספק לנו חומר לעוד אוספים רבים שכאלה, אך חשוב מכך: שתמשיך לסייע בידינו להתקרב למחוזות נפלאים שמשלבים שורשים, יהדות ואמנות עם הסגנון המיוחד שמאפיין אותך כל כך."

המשכנו לשוחח עם דקות ארוכות, להתבונן בעץ הפורום, לנשנש עוד קצת לפני הנסיעה הביתה, ובעיקר לשתף את האחרים בתחושות החזקות שחשנו. אני לא שוכח את הבטחתי לחני ומסביר לה כיצד התחברנו כולנו לעץ אחד ועד כמה המשימה הזו - כמו יתר המשימות בהן אנו עוסקים - היא מרתקת. חני המומה.

הפרידה היתה קשה אך הכרחית. שוב כולם מודים ל - א77 ושוב הוא מודה לכולם ומתוודה כי הוא נהנה פי כמה: "ההנאה היא כמים פנים אל פנים. הלא, אם היו כאן 20 איש היום וכל אחד נהנה - אני נהניתי מן ההנאה של כל אחד מכם, ולכן נהניתי פי 20 מכל אחד מכם!".

ולפני היציאה, אני שואל את חני מה דעתה על מה שראתה והאם היא חושבת שאנחנו חבורה פסיכים? התשובה שלה לא מפתיעה אותי, והיא מסכמת בצורה הטובה ביותר את מה שקרה שם, בביתו של א77, ובעצם את מה שקורה בפורום שלנו, אותו זר לא יבין. אני מרגיש צורך לסיים בדבריה, ולכן קודם עליי להודות לזאב על האירוח הנפלא ועל ערב מדהים.

"אני מרגישה," אומרת חני, "כאילו נסעתי לכמה שעות למקום שבכלל לא נמצא בעולם הזה".
אין תגובות

הודעות אחרונות

22:44 | 20.10.19 מירונו
19:11 | 20.10.19 אורחים בפורום
16:35 | 20.10.19 אורחים בפורום
05:13 | 19.10.19 assafni
11:28 | 18.10.19 שרי סילבר
17:16 | 15.10.19 מר נבו
13:39 | 15.10.19 גדילב
20:04 | 14.10.19 krabchevsky
13:13 | 14.10.19 אורחים בפורום
09:50 | 14.10.19 deebeebee
19:42 | 13.10.19 ארנון הרשקוביץ

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ