לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום עזרה בלימודים ושיעורי בית

שלום לכולם!‏
אני רוצה לברך את הגולשים החדשים, שהגיעו לתפוז בכלל ולפורום הזה בפרט ולאחל ולכם גלישה ‏נעימה. אני סבור שתמצאו עניין רב בפורומים השונים בתפוז (יש יותר מ 1000!!!) ותקבלו מענה לכל שאלה ‏שתשאלו או דיון שתפתחו.‏
 
אם יש לכם שאלה בקשר לשיעורי בית, תרגיל קשה במתמטיקה/פיזיקה שאתם צריכים לפתור ולא הצלחתם, התלבטות בקשר למקצוע הבחירה בתיכון/באוניברסיטה, רצון לפרוק את תסכולכם על מורה מסוים שקצת עצבן אתכם, או סתם בא לכם לראות משהו ממש מעניין – אז זה המקום בשבילכם!
 
באותו אופן שאנשים מקדישים מזמנם החופשי לענות על שאלות של גולשים – גם אתם מוזמנים להשתתף באופן פעיל בפורום אם אתם יודעים את התשובה לשאלה מסוימת, יש לכם תובנה בקשר ללימודים בתיכון או אם אתם רוצים להביע את דעתכם באחד הדיונים על נושא שאתם מכירים ממש מקרוב...
 
מטרת הפורום היא לא רק קבלת/מתן מענה לשאלות בקשר לשיעורי בית – אלא מרחב לדיונים שאתם מוזמנים לפתוח על כל נושא מסוים.

 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום עזרה בלימודים ושיעורי בית

שלום לכולם!‏
אני רוצה לברך את הגולשים החדשים, שהגיעו לתפוז בכלל ולפורום הזה בפרט ולאחל ולכם גלישה ‏נעימה. אני סבור שתמצאו עניין רב בפורומים השונים בתפוז (יש יותר מ 1000!!!) ותקבלו מענה לכל שאלה ‏שתשאלו או דיון שתפתחו.‏
 
אם יש לכם שאלה בקשר לשיעורי בית, תרגיל קשה במתמטיקה/פיזיקה שאתם צריכים לפתור ולא הצלחתם, התלבטות בקשר למקצוע הבחירה בתיכון/באוניברסיטה, רצון לפרוק את תסכולכם על מורה מסוים שקצת עצבן אתכם, או סתם בא לכם לראות משהו ממש מעניין – אז זה המקום בשבילכם!
 
באותו אופן שאנשים מקדישים מזמנם החופשי לענות על שאלות של גולשים – גם אתם מוזמנים להשתתף באופן פעיל בפורום אם אתם יודעים את התשובה לשאלה מסוימת, יש לכם תובנה בקשר ללימודים בתיכון או אם אתם רוצים להביע את דעתכם באחד הדיונים על נושא שאתם מכירים ממש מקרוב...
 
מטרת הפורום היא לא רק קבלת/מתן מענה לשאלות בקשר לשיעורי בית – אלא מרחב לדיונים שאתם מוזמנים לפתוח על כל נושא מסוים.

 

העיוורת - יעקב שטיינברג

מאת: סתם עוד בחורה  פורסם: 21/10/2007  עדכון אחרון: 21/10/2007  
 
 
 

תפוחים מן המדבר-סביון ליברכט

תקציר העלילה

הסיפור מתאר מסע של אם חרדית מירושלים היוצאת לפגוש את בתה החיה בקיבוץ חילוני הנמצא בנגב ונקרא: "נווה מדבר", במטרה להחזירה הביתה, לעולם החרדי. בזמן המסע חל תהליך של התוודעות פנימית ביחסה של האם אל הסובב אותה ואל האנשים הקרובים לה.

פתיחה – הסיפור נפתח בנסיעתה באוטובוס של ויקטוריה אברבאנל משכונת "שערי חסד" בירושלים לקיבוץ "נווה מדבר" בנגב, על-מנת להחזיר את בתה הביתה. מלכתחילה ברור שמטרת הנסיעה היא להחזיר הביתה את הילדה ש"סטתה" מדרך הישר, הלכה ל"קיבוץ של חילונים" וחיה עם בחור ללא חופה וקידושין. בתחילת הנסיעה חושבת האם כיצד תחזיר את בתה הביתה: אפשר שתשוחח עמה בשיקול-דעת או "תאיר עיניה בדבר כבוד עלמה בעיני איש", ואולי תדבר איתה ב"ענייני צניעות", אפשר שתפרוץ בצעקות ותוכיח אותה על החרפה שתביא על משפחתם, אולי תחזיר אותה בעורמה או אף בכוח הזרוע – האופציות הן כולן מתוך העולם הדתי של האם, בו יש מקום לערכים כמו כבוד המשפחה, צניעות האישה, צייתנות. זהו עולם מסורתי ברור, חד-ערכי ונוקשה.

במהלך נסיעתה נזכרת ויקטוריה כיצד החל הרומן של רבקה בתה עם דובי: הוא היה קצין בצבא שהביאוהו להסביר בפני בנות על שירות בנות דתיות בצבא. הם שמרו על קשר עד שהייתה רבקה "בת שמונה-עשרה קמה ונסעה אליו אל המדבר".

האם אינה יודעת את פרטי הרומן מפי רבקה עצמה, אלא מפי אחותה, שרה, המבקרת את אחייניתה אחת לחודש, וכנראה מערכת יחסיהן טובה יותר מזו של האם ובתה.

תחנה ראשונה במסע: המפגש עם רבקה – הזרות והריחוק בין השתיים בולטת עם הגיעה של ויקטוריה לקיבוץ. היא חשה "כמי שהגיעה לארץ זרה". רבקה בתה הולכת בשביל מולה לבושה במכנסיים קצרים וקצוצת שיער – האם אינה מזהה את בתה, לאחר פרידה של חצי שנה, ונדהמת מהופעתה הנערית.

   לאחר פגישתן מגיעות השתיים לחדרם של רבקה ודובי. ויקטוריה פוגשת את הגבר עמו גרה בתה, ומגלה שהוא ענק ג'ינג'י חביב: נותן לה לשתות, מביא לה אוכל בצלחת פלסטיק (מתוך כבוד לשמירתה כשרות), קורא לה "אמא" ונוהג בה באדיבות, עד שהיא מגלה כי "חרונה הולך ומסתלק ממנה".

   כאשר יושבות האם ובתה בחדר בקיבוץ, לבדן, מבחינה ויקטוריה ש"טוב מראה פני בתה", ולמעשה היא נראית יפה מאי-פעם. האם מבינה שהיא מאושרת בזוגיות ובעולם החדש שנפתח בפניה. בשיחתן האינטימית מטיחה רבקה באמה: "מה את יודעת על אהבה?" וחושפת את מחשבותיה ביחס לאביה, שאול אברבאנל, על כי לא אהב אותה, את בתו, ואף את אמה לא אהב: "את לא אהבת את אבא והוא לא אהב אותך ... אני בבית לא הייתי שווה הרבה".

תחנה שנייה במסע: ויקטוריה לבדה בחדר – ויקטוריה מנסה לשים "סדר בלבה" לאחר הדברים ששמעה מרבקה. כעת היא שוהה לבדה בחדר שהכינו עבורה, מודעת פתאום לשיממון שבחייה, ולבסוף: "היא כבר ידעה, בשערותיה לא תביא את בתה לירושלים".

תחנה שלישית במסע: השיחה עם דובי בחדר האוכל וזיכרון מהעבר – דובי מגיע לחדרה של ויקטוריה לקחתה אל חדר האוכל. הוא מספר לה כי הוא נקרא על שם סבו שנרצח בשואה, מספר בפירוט רב על עבודתו במטע התפוחים, ואף מתוודה שרבקה סירבה להצעת הנישואין שלו. באותה עת נזכרה ויקטוריה באירוע מימים רחוקים, בהם הייתה ויקטוריה בת 15. בשבתות בבית-הכנסת הייתה מחליפה מבטים עם משה אלקיים בן הצורף, אך בשל שאיפתה לרצות את אביה נאלצה להתחתן עם תלמיד חכם, שאול אברבאנל. זיכרון זה הוא הפעם הראשונה שוויקטוריה חושבת במודע ובגלוי על אהבה. פה מתגלה מקור צערה – נישואיה לגבר שמעולם לא אהבה.

תחנה רביעית במסע: שיחה שנייה עם רבקה והחלום – רבקה מלווה את אמה לאחר הארוחה אל חדרה, ומספרת לאם שאיננה בטוחה עדיין שהיא רוצה להינשא לדובי, משום שהיא אינה רוצה לחיות ללא אהבה כמו הוריה.

באותו לילה ויקטוריה חולמת חלום. בחלומה של ויקטוריה מתחברים משה ודובי לדמות אחת. בחלום רואים גב של אדם, הנמצא בגן-עדן. בגן זה ישנם תפוחים וגם זבל אורגני (כמו במטע של דובי). האיש ניגש לעץ התפוחים, התפוח נושר אל תוך ידיו, "ולפתע קטן הפרי והיה לגלעינים". ויקטוריה מסתכלת ומגלה כי אלו אבנים טובות, זהב וכסף. לפתע מסתובב האיש והנה זהו משה אלקיים, בן הצורף.

תחנה חמישית במסע: השיבה הביתה – ויקטוריה חוזרת לירושלים, ושוב מתוארות מחשבותיה בעת הנסיעה באוטובוס. היא אוחזת היטב את שק התפוחים הטובים שקיבלה מדובי, תוהה מה תספר למשפחתה וכיצד תסביר שאינה שבה הביתה עם רבקה. היא מחליטה לדבר בגלוי רק עם אחותה: "בתי הקטנה לימדה אותי דבר". היא נזכרה כיצד חשבה את רבקה "קצת מפגרת" ואיך הייתה בוכה עליה שאין לה חן ובינה, והנה היום היא נראית מאושרת ונאה. לבעלה, שמעולם לא הבין ללבה ולא הייתה ביניהם קרבה, החליטה רק לומר משפט עמום: "בקרוב נשמע ממנה דברים טובים". היא תגיש לו תפוחים בדבש, אלו התפוחים שהביאה מן המדבר.

שם היצירה:

בשם תפוחים מן המדבר ישנו ניגוד בסיסי שלפיו לא יתכן גידול תפוחים בתנאי אקלים מדבריים בשל מחסור במשקעים וחום רב. למרות זאת התפוחים של דובי גדלים ונותנים פרי- "פרי גן עדן" ומהווים הצלחה גדולה. במישור הסמוי גם רבקה היא הצלחה גדולה בקיבוץ. בעזרת תמיכתו של דובי הוא מאפשר לה למצוא לעצמה את מקומה בעולם שונה לחלוטין מהעולם בו גדלה, מהמנטאליות החברתית, מדרישות המשפחה, מערכי הדת ומתפקידה הבסיסי של אישה בחברה החרדית. כיומם של שני דברים סותרים יחדיו מעיד על הזולת לעשות את הבלתי אפשרי בעזרת פרשנות, פתיחות ואהבה.

 

הרעיון המרכזי של הסיפור

היצירה מתארת את מסעה של ויקטוריה אל המדבר לפגוש את ביתה רבקה אשר עזבה את הדת ואת אורח החיים החרד, ועברה לגור עם חברה דובי בקיבוץ חילוני שבמדבר, בזמן שהם חיים ביחד כבעל ואישה ללא נישואין.

לאורך הסיפור עוברת הגיבורה, ויקטוריה אברבאנל, תהליך של שינוי, אשר מתחיל מהרגע בו היא נוסעת מביתה בשכונה הדתית בירושלים לקיבוץ של בתה, הנמצא במדבר. ויקטוריה יוצאת למסע, וזהו מסע במובן הפשוט של המילה, אך גם במשמעות המטפורית, מסע אל עברה, אל נבכי נפשה, אל סודותיה הכמוסים ביותר.

העלילה עוקבת שלב אחר שלב אחר תהליך השינוי. במהלך השיחות הנרקמות בין האם לבתה ולדובי, היא נזכרת בנעוריה ופוקחת עיניה אל מול מציאות נעימה וזוגיות פתוחה, שמעולם לא האמינה בקיומה. השינוי מתחולל בתפישת העולם של ויקטוריה. היא מגיעה לבתה כאשר בעולמה השמרני מוצבים גבולות ברורים ביותר. המפגש עם רבקה ובחיר לבה, שמתייחסים אליה בדאגה, בכבוד ובחום, מפיג את כל כעסה, והיא מבינה מהר מאוד כי שליחותה להשיב את בתה הביתה כבר לא תצא לפועל.

במהלך הביקור היא משחררת קצת את הגבולות האלה, ובסיום הסיפור, כאשר כבר חדרו אל לבה דבריה הקשים והכואבים של רבקה, היא נזכרת בעברה ובנעוריה ונפרצים הגבולות. עולמה של ויקטוריה, שהיה צר – מתרחב. בסיום, היא מפנימה נורמות שונות מאלו שחוותה בחייה, כגון: פתיחות, חום ואהבה.

ויקטוריה מאפשרת לביתה לבחור באהבה ובאורח החיים המתאים לה כדי לעשות "תיקון". ויקטוריה משנה את גישתה כלפי ההחלטה של רבקה לעזוב את הבית, לעבור לגור בקיבוץ  בשל הבנתה כי רבקה מתאימה למקום ואישיותה האמיתית באה לידי ביטוי במקום זה. דובי מתגלה לוויקטוריה כאדם טוב המטפל בביתה כמו אם ואף שואף לשמור על קשר עם המשפחה בירושלים מתוך דאגה לרווחתה של רבקה (בניגוד למחשבותיה בתחילת הנסיעה). בעקבות הבנות אלה ויקטוריה שמחה על מצבה של רבקה ולכן בוחרת לאפשר לה להמשיך לחיות בקיבוץ ואינה מנסה לקחת אותה חזרה הביתה לירושלים. ויקטוריה מבינה שהיא עצמה עשתה טעות בצעירותה בכך שבחרה לרצות את אביה ולא נלחמה על מימוש אהבתה למשה אליקיים בן הצורף, ולכן היא פועלת בכדי לאפר לרבקה לדבוק באהבתה גם במחיר של התרחקות מאביה.

 

מבנה הסיפור 

"תפוחים מן המדבר" הוא סיפור מעגלי, המתחיל ומסתיים בנסיעתה של ויקטוריה באוטובוס ובחיקה תפוחים. עם זאת, ברור כי בדרך חזרה זו כבר אינה אותה ויקטוריה כנועה ופסיבית, ואלו כבר אינם אותם תפוחים רקובים, שמקורם בחיים מרירים. הסיפור מתחיל בנסיעה עם תפוח מורעל ומסתיים עם שק תפוחים שיוגשו בדבש.

 
הסיפור בנוי במבנה הקלאסי של הסיפור הקצר:

אקספוזיציה ~ סיבוך ~ התפתחות עלילתית ~ נקודת מפנה ~ נקודת שיא ~ התרה ~ סיום.

אקספוזיציה:

האקספוזיציה היא הפתיחה של היצירה, מדגישה לפנינו נתונים קבועים המאפשרים לנו להשתלב ביצירה על מנת שנוכל להתקדם אל המטרה הסופית שהיא "פתרון" הבעיה המסתמנת

נותני האקספוזיציה הם שישה:

1)      המקום ביצירה- הוא נתיב המעבר מירושלים אל הנגב. העיר ירושלים מסמלת את עיר הבירה, עיר הקיימת 3000 שנה, בעלת אורח חיים דתי ועירוני. לעומתה הקיבוץ הוא יישוב חדש וצעיר שאורך החיים בו חילוני מובהק והוא מבוסס על עבודה חקלאית. מתוך ההבדל בין שתי המקומות בניהם עוברת ויקטוריה ניתן להבין את ההבדלים בין שני העולמות, האחד ממנו היא באה והוא מנחה את אורך חייה והשני עליו היא נוסעת ובו היא תיחשף לעולם חדש ובו אורח חיים ומטליות שונים לגמרי.

2)      זמן ההתרחשות- הוא אי שם לאחר הקמת המדינה בתקופה בה קמו קיבוצים חדשים באזור הנגב בתקווה לפיתוחו. גם כלי התחבורה מעידים על הזמן.

3)      הדמות הראשית- ויקטוריה אברבאנל, אישה חרדית מבוגרת היוצאת משכונתה האדוקה בירושלים  בפעם הראשונה מזה שנים רבות אל עולם שאינה מכירה כלל.

4)      דמויות המשנה- רבקה ביתה של ויקטוריה. מוזכרת גם שרה אחותה שאינה מוצגת בסופו של דבר כדמות פעילה.

5)      סוג המספר- הוא יודע כל אשר מצווח לנו על מחשבותיה רגשותיה ואף יודע דברים שטרם ידועים לנו.

6)      הבעיה המסתמנת- אנו מבינים כי הנושא המטריד את ליבה של ויקטוריה אינו בהכרח עזיבת הדת אלא העובדה כי היא חייה עם גבר ללא נישואין כאילו הייתה אשתו.  ויקטוריה כמו כל אמא אחרת דואגת לשלמות ליבה של הבת וחוששת מפגיעה ברגשותיה בשל חוסר המחויבות של הבחור כלפיה על פי אורח החיים שבו הם חיים בשלב זה.

סיבוך: הקונפליקט בו נתונה ויקטוריה בדרכה לקיבוץ. מקור הבעיה בהתנגשות בין שתי תפישות העולם השונות: העולם החרדי הסגור והשמרני מול העולם החילוני הפתוח והמודרני. האם נוסעת מתוך כוונה להחזיר את בתה אל דרך הישר, אך עד מהרה תגלה, שדווקא היא כנראה סטתה מדרך ההיגיון והשכל הישר.

התפתחות עלילתית: הפגישות שמקיימת ויקטוריה האם עם רבקה בתה ועם דובי בן-זוגה. פגישות המערערות את השקפת עולמה.

נקודת מפנה: ויקטוריה נוכחת שטעתה באשר לבתה. לא רק שבתה אינה מפגרת ואומללה, אלא שהיא מתגלה כחכמה, נאה ומאושרת.

נקודת השיא: ויקטוריה שומעת את האמת הכואבת שהתרגלה להדחיק, מפי בתה. היא ויתרה בעל-כורחה על הערך המשמעותי ביותר בחיי האדם – האהבה! החלום שחולמת בלילה ממחיש בעיניה את צדקת בתה. היא חיה עם אדם שמעולם לא אהבה ושמעולם לא אהב אותה (שאול אברבאנל), משום שנכפה עליה לוותר על האדם שאהבה באמת בנעוריה (משה אלקיים). זהו גילוי שמטלטל לחלוטין את עולמה הפנימי של ויקטוריה.

התרה: האם זכתה בהבנת בתה. הקונפליקט נפתר – היא יודעת שבתה נמצאת במקום הנכון. היא אמנם נכשלה במשימת החזרת בתה, אך זכתה בתובנה חדשה ומשמעותית.

סיום הסיפור: ויקטוריה אמנם לא תוכל לשנות את אורח-חייה, אך האכלת בעלה בתפוחים מן המדבר, תהיה בבחינת סמל לתיקון שעברה. הוא כמובן לא ידע את פשרם הסמלי של התפוחים המתוקים, אך היא – בכוחה של הידיעה החדשה, תוכל לשוב בכוחות מחודשים ובתחושת ניצחון לחיי העבדות שלה.

 

אפיון דמויות

ויקטוריה

אישה דתייה, שנסערת מעזיבתה של בתה ומחייה בקיבוץ במחיצת גבר שאיננו בעלה. היא דמות עגולה העוברת שינוי מהותי במהלך העלילה.

מראה חיצוני- מקפידה על הופעה דתית שמרנית. לראשה מטפחת המכסה את שיער ראשה. בנסיעתה באוטובוס, מקפידה לכסות את ראשה בשעה שהרוח פורעת את מטפחתה.

הרהורים ומחשבות- בנסיעתה לקיבוץ, ניכרת ההתלבטות בין האופציות השונות כיצד להחזיר את בתה. כל האופציות מסגירות את עולמה המסורתי-שמרני המחייב את האישה לנהוג בצייתנות ובכניעות.

עולמה הפנימי-

 א) מחשבותיה באות לידי ביטוי בנסיעותיה באוטובוס. בדרכה לקיבוץ, הן בולטות בהססנות, חוסר-ביטחון ומחויבות להיענות באופן טוטלי למוסכמות העולם הדתי. בדרכה חזרה לירושלים, מחשבותיה מפוכחות, החלטיות ומשדרות אופטימיות.

ב) זיכרון אהבת נעוריה – ויקטוריה נזכרת בערגה באהבתה אל משה אלקיים, שלא התממשה, בשל רצונו של אביה לחתן אותה עם תלמיד חכם.

 ג) בחלומה בלילה רואה ויקטוריה את אהובה של בתה (דובי) ההופך לאהוב נעוריה (משה אלקיים). החיבור בין שתי דמויות הגברים מלמד על הבנה, הזדהות והתפכחות בעולמה של ויקטוריה. דרך ההתאהבות הטהורה שלה במשה אלקיים היא מתחברת לרגשות האהבה שחשה בתה רבקה כלפי בן-זוגה דובי.

התנהגות-בתחילת הסיפור ניכרת ויקטוריה בפסיביות. מסתבר שמטרת נסיעתה נעשית בשליחות בעלה. העובדה שלא ביקרה את בתה, נובעת אף היא מהיותה תחת מרות בעלה שהתנגד לכך. משאלת בתה: "ואת, אין לך רצון בעצמך?", היא מבינה כי חייה הכנועים הכתיבו לה משמעת עיוורת. בסיום היצירה ניכרת אקטיביות בהתנהגותה העתידית.

ויקטוריה שוקלת מה תספר לבעלה ולאחותה ובאילו מניפולציות תשתמש לשם התחמקות נאותה מהאמת. היא מתכננת להאכיל את בעלה בתפוחים ובהקבלה "להאכיל" אותו בדברים שנוח לה לומר. היא שבה לביתה החלטית ונמרצת – יודעת את רצונה וחותרת להשיגו בנחישות.

משמעות השם- ויקטוריה = VICTORY (ניצחון). הסיפור מסתיים בניצחונה של ויקטוריה, בכך שהיא חוזרת לעולמה הקודם, אך כשבאמתחתה הארה ותובנה שלא הייתה לה קודם לכן. הניצחון שלה בא לידי ביטוי בפעולה החתרנית של "האכלת בעלה" בתפוחים שהביאה מן הקיבוץ, והם מסמלים כעת את עץ הדעת.

ויקטוריה מגיעה משכונה חרדית הנקראת "שערי חסד" – שם אירוני נוכח העובדה ששכונה זו לא ממש עושה חסד עם הנשים המתגוררות בה. הן כפופות להחלטת השלטון הגברי, אינן יכולות לגלות רצונות והעדפות, ונידונות לחיים ללא אושר ואהבת-אמת.

יחס הדמויות האחרות לוויקטוריה-

 א) הבעל שאול אברבאנל אינו מתייחס לאשתו כאל אישה / בת-זוג. מערכת היחסים ביניהם אינה מושתתת על חום ואהבה.

ב) האחות שרה – יחסי קרבה הדדיים.

ג) הבת רבקה – יחס חם, אוהב, אכפתי. מתוך אהבה ורצון לפקוח את עיניה, היא מוכיחה את אמה על נישואיה שלא נעשו מתוך אהבה.

 ד) דובי – מתייחס בחמימות ובידידותיות לאמה של חברתו. הוא מביא לה מזון ושתייה, מחבק אותה בלבביות, קורא לה "אמא", מספר לה על עבודתו ומתוודה בפניה על הצעת הנישואין לבתה.

יחס הדמויות כלפיה מעצב את השקפתה בנוגע לשני העולמות הקורעים את חייה.

אנלוגיות-

א) ויקטוריה – רבקה. שתיהן התאהבו בצעירותן, בעודן חיות במסגרת שמרנית. האם נכנעה לאביה ולמוסכמות החברה ולכן נאלצה להתפשר על חיי-נישואין ללא אהבה. הבת עמדה על שלה, מרדה ופעלה למימוש רצונותיה.

ב) משה – דובי. שני הגברים הם אהבתן הראשונה של האם ובתה. הראשון הוחמץ בשל אותן מוסכמות כובלות ושרירותיות ואילו השני זכה בזכות גישה חופשית ומשוחררת הדוגלת בחירות הבחירה האישית. שילובם של השניים בחלומה של ויקטוריה, ממחיש את העוול שנגרם לה ואת התיקון שנעשה בחיי בתה.

יחס המספר לוויקטוריה- המספר נכנס לתודעתה של ויקטוריה ומתאר את האירועים בשפתה ומנקודת מבטה. מהלך השינוי וההתפכחות המתחוללים בנפשה זוכים ביחס של הזדהות ואהדה.

 

רבקה

בתה של ויקטוריה. עזבה את ביתה בגיל 18 ועברה לגור בקיבוץ עם דובי, החבר שהכירה שנתיים קודם לכן. היא מייצגת בסיפור את העמדה התבונית והרגשית המונעת מהשקפת-עולם חופשית ומשוחררת ממוסכמות מסורתיות כובלות של עולם הדת. היא מודעת להחמצת חייה של אמה ודרכה למרוד, כדי לשנות את גורלה שלה.

 

דובי

דמות חביבה וידידותית, מתייחס בחום ובכבוד לוויקטוריה, גורם לכעסה להתפוגג מהר. הוא מייצג את העולם החילוני-המודרני, על חיי השיתוף והאחווה כמקובל בקיבוץ. הוא מציע לרבקה אלטרנטיבה הוגנת ומושכת לזו הרקובה שמאפיינת את בית הוריה. כמו שמו הוא גם חם אוהב ועוטף.

 

שאול אברבאנל

בעלה של ויקטוריה, היה תלמיד חכם בעבר ושקוע בעולם הספרים והתפילות בהווה. דמותו מוציאה שם רע לעולם החרדי. נאמנותו הבלתי-מתפשרת לקב"ה מבטלת לחלוטין את מחויבותו המוסרית לאשתו ולבתו.

 

מוטיבים וסמלים בסיפור

מוטיב התפוח:

מוטיב היינו מילה, מושג או עצם החוזר על עצמו מספר פעמיים ביצירה באותו אופן או בצורות משתנות, והוא מסמל את הרעיון המרכזי או חלקו ביצירה.

המוטיב הוא אמצעי אומנותי, כלומר הוא סמל ביצירה ותפקידו לשקף את אופן תפיסתה של ויקטוריה את ביתה רבקה. ויקטוריה משנה את אופן ראייתה את מצבה של רבקה לאורך היצירה:

בתחילה רבקה היא "פגומה. היא עזבה את הבית, הדת, ופגעה במשפחתה. התפוח המוצא מתוך סל הרשת הוא רקוב בליבו. בנוסף על כך התפוח מסמל את הרגשתה העכורה, המרירה של ויקטוריה ביחס לחייה ולגורלה (נישואיה הרקובים ואבדן בתה).

בשלב הבא לאחר שוויקטוריה מכירה את אורח החיים של רבקה, מכירה את דובי החביב והאבהי ונוכחת כי רבקה מאושרת ושמחה במקום החדש ובדמותה החדשה, התפוח מקביל גם הוא למצבה של רבקה. בשלב זה דובי מספר לוויקטוריה את סיפור המטעים שהוא מגדל באופן מיוחד ובטיפול אינטנסיבי. דובי מתאר לוויקטוריה דרך הטיפול בעצים את דרכו לטפל גם ברבקה השונה והמיוחדת. גם רבקה, כמו התפוח, זקוקה לטיפול מסור לעזרה בהשתלבות בחברה השונה ובמנטאליות החילונית ומעל לכל זקוקה לשלב בין משפחתה ובין דובי ובחירותיה. דובי מאפשר לרבקה לקבל את כל תנאים הללו בשל אישיותו הסבלנית, הפשרנית, החמה והאוהבת. כמו התפוח גם רבקה מנותקת מהמקום הטבעי שלה ו"מושתלת" במקום זר, במדבר, בקיבוץ בעולם חילוני שערכיו שונים ואף מנוגדים לערכים שעליהם גדלה.

בפעם השלישית בה מופיע התפוח הוא לוקח חלק בחלומה של ויקטוריה. בחלום זה התפוח הוא פרי עץ הדעת בתוך גן העדן עליו היא מובלת על ידי משה אליקיים בן הצורף ששערו אדום כשערו של דובי. התפוח מאכזב ומתגלה כגלעין בתחילה אך עד מהרה הוא הופך לזהב כסף ואבנים טובות. במישור הסמוי ויקטוריה רואה את רבקה כפי שהתפוח מתפקד בחלום- רבקה היא הבטחה שאינה מתממשת ובתחילת היצירה מאכזבת את ויקטוריה בבחירתה לעזוב את הדת ואת הבית אך בסופו של דבר לאחר הביקור וההכרות עם דובי והחיים בקיבוץ היא מבינה שרבקה הצליחה למעשה להוציא מעצמה את האיכויות שלא באו לידי ביטוי בחייה בקהילה החרדית בירושלים. רבקה מהווה עבור ויקטוריה דוגמה להצלחה ולהשגת שאיפות ורצונות ללא התחשבות בחברה ובמשפחתה, והיא יודעת כי גם היא עצמה הייתה מאושרת יותר אם הייתה הולכת לאחר אהבתה ונישאת למשה אליקיים בו הצורף.לא רק שהיא כבר לא התפוח, אלא שהיא אף הדבר הטוב ביותר (מבחינה פיסית) שאדם יכול לקבל והוא עושר רב.

המקום הרביעי בו מופיע התפוח הוא שק התפוחים אותו לוקחת ויקטוריה חזרה אל ירושלים. במקום תפוח אחד ורקוב היא חוזרת עם מספר תפוחים הקשים כמו אבן. ההיפוך במצבם של התפוחים הוא כמו ההיפוך בדרך שבה ויקטוריה רואה את רבקה- בתחילה היא פגומה ובסוף היא הבטחה לעתיד טוב יותר ואפילו לנכדים ולהמשכיות לעצמה ולמשפחתה האצילית.

במקום החמישים בו מופיע התפוח הוא משופר על ידי הדבש שבו מגישה אותו ויקטוריה לבעלה. כפי שמגישה ויקטוריה את התפוח כך היא מגישה את "מצבה של רבקה" לבעלה. ויקטוריה מכסה ומוסיפה על התפוח על ידי הדבש המוסיף לו מתיקות כפי שהיא עונה על שאלת בעלה ומה עם רבקה, ובו היא מספרת את סיפור המטעים של דובי. ויקטוריה, שהיא אישה חרדית, אינה יכולה לשקר אך היא בוחרת להשתמש ב"דעת" שקיבלה בעת ביקורה בקיבוץ, מבתה, כדי ליפות את האמת ולהימנע מהצגת הדברים כפי שהם במציאות. ויקטוריה יודעת שהצגת הדברים כפי שהם במציאות- חייה של רבקה בקיבוץ ללא נישואים לדובי- יגרום לבעלה להתנתק מהבת ולהוציאה מהמשפחה. במעשיה בסוף הסיפור היא בוחרת לקחת אחריות, לשמור על הבת בתוך המשפחה ולאפשר לרבקה לחיות את חייה בשמחה ובאושר ללא התסכול שיכל להיות מנת חלקה אם הייתה נשארת במשפחה תחת אורח החיים החרדי. ויקטוריה לומדת לקח חשוב לגבי הדברים החשובים בחיים בשל המסע לקיבוץ, ומחליטה ליפות את האמת על ידי סיפור ה"מטעים" לבעלה כאשר סיפור זה משמש מטאפורה לסיפור חייה של רבקה בקיבוץ כפי שעושה הדבש לתפוח המסמל את רבקה. 

מוטיב הלב

ויקטוריה מתוארת באמצעות מוטיב הלב.

הלב הוא מוטיב חוזר לאורך הסיפור ומבטא את תחושותיה הפנימיות של הדמות הראשית ואת המהפך שחל בה: ממורת-רוח נוכח עזיבת בתה את הבית ובחירתה בחיי הפקרות עד קבלתה המלאה את אורח-חייה המשוחרר של בתה וחזרתה הביתה מפויסת.

"לבה סוער בה", "כאילו אין בלבה עליו", "כשבא דובי לקחתה לחדר האוכל... לבה כבר הלך אחריו", "הקשיחה לבה לעומתו", "ולבה תפח בה פתאום", ו"לבה כבר מפויס".

מוטיב המהפך  

השורש: ה.פ.ך. חוזר בסיפור ומדגיש את המהפך שהתרחש בלה של ויקטוריה, היא באה לקיבוץ כועסת, אך חוזרת הביתה שונה - משהו התהפך בה. לבה מפויס ואוהב כלפי רבקה וכלפי בחירתה באורח-החיים ה"נכון".

"הפכה במוחה", "ומה אם תהפוך לה רבקה גבה", "כל הדרך הפכה בדעתה".

מוטיב המהפך מתקשר למוטיב התפוח. התפוח ביסודו אינו גידול מדברי - הוא זקוק למים, לקור ולהשקעה מיוחדת במשאבים כדי לקבל תוצאות מוצלחות. כך גם ההיפוך ביחסי האם אל בתה. רק במקום המדברי, המרוחק, שבו חיה הבת חיים מופקרים כביכול, נוצר ההיפוך ביחסה של האם אל בתה וביחסה והבנתה את חייה שלה ואת חיי משפחתה.

 

סיכום

ויקטוריה, גיבורת הסיפור "תפוחים מן המדבר" זוכה בחירות מיוחדת, בעקבות הבנתה את בתה. בדרך חתרנית, היא מכניסה אל תוך עולמה הישן משהו חדש – "תפוח מן המדבר", המסמל סוג של ידיעה שתעניק לה את הכוח להמשיך לחיות בעולמה החשוך והמדכא.  

ויקטוריה כלואה – היא באה מעולם דתי שוביניסטי, בו האישה נחותה. היא יוצאת למסע להשבת בתה, שסרחה בקיבוץ חילוני. לנסיעתה מטרה ברורה: הצלחה תיחשב אם תחזור לירושלים עם בתה רבקה. בפועל, היא חוזרת עם פרי ניצחון מסוג אחר – הכרה והבנה!

ויקטוריה משתנה. הדבר מתבטא בתהיות באשר לממסד הגברי ממנו צמחה. שלושה מרכיבים הובילו לביסוס השינוי:

א) זיכרון פתאומי העולה במוחה אודות אהוב נעוריה שנדחה על-ידי אביה.

 ב) חלום שהיא חולמת, בו משתלבים דמויותיהם של דובי – אהוב בתה ומשה אלקיים – אהובה מן העבר. זהו חלום הממחיש בעיניה את משמעות האהבה בחיים.

ג) רעיון האכלת התפוחים מן המדבר את בעלה. בשבילו מדובר בסתם תפוחים, עבורה, זהו סמל לניצחון ההכרה המוארת על ההכחשה החשוכה.

רבקה החליפה טריטוריה ותרבות בכדי לממש ולהבין את המושג: "מה זאת אהבה?" ויקטוריה אמנם לא יכולה להצטרף אל בתה, אך יכולה להבין אותה בזכות המהפך שעברה. צירופם של הזיכרון, החלום וההחלטה לא לספר לבעלה את האמת – אלא "להאכילו" בתפוחי המדבר, מביא את ויקטוריה אל המרד, השינוי וההכרה בעולמה של בתה. התרחש בה שינוי ערכים שהביא אותה לאשר את פעולת הבת. היא "גונבת" טריטוריה קטנה בעולם הגברי בו היא חיה, מבלי לנסות לשנות עולם זה. בטריטוריה קטנה זו היא המנצחת!

סיפור זה מנסה להעביר מסר חד וברור חשוב יותר האושר בחיי הזוגיות, מאשר לחיות בזוגיות ללא אהבה.

 

אין תגובות

הודעות אחרונות

19:57 | 06.01.20 Bensal1992
16:40 | 31.12.19 אורחים בפורום
10:03 | 13.12.19 אורחים בפורום
10:42 | 27.09.19 jana bdr
14:59 | 14.09.19 מיגומלא
09:35 | 25.06.19 אורחים בפורום
23:44 | 11.04.19 אורחים בפורום
23:43 | 11.04.19 אורחים בפורום
20:11 | 08.04.19 אורחים בפורום
21:23 | 26.02.19 אורחים בפורום
10:55 | 20.02.19 מיגומלא
16:28 | 04.02.19 אורחים בפורום
13:57 | 04.02.19 אורחים בפורום
17:29 | 29.01.19 אורחים בפורום
10:40 | 07.01.19 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ