לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום עזרה בלימודים ושיעורי בית

שלום לכולם!‏
אני רוצה לברך את הגולשים החדשים, שהגיעו לתפוז בכלל ולפורום הזה בפרט ולאחל ולכם גלישה ‏נעימה. אני סבור שתמצאו עניין רב בפורומים השונים בתפוז (יש יותר מ 1000!!!) ותקבלו מענה לכל שאלה ‏שתשאלו או דיון שתפתחו.‏
 
אם יש לכם שאלה בקשר לשיעורי בית, תרגיל קשה במתמטיקה/פיזיקה שאתם צריכים לפתור ולא הצלחתם, התלבטות בקשר למקצוע הבחירה בתיכון/באוניברסיטה, רצון לפרוק את תסכולכם על מורה מסוים שקצת עצבן אתכם, או סתם בא לכם לראות משהו ממש מעניין – אז זה המקום בשבילכם!
 
באותו אופן שאנשים מקדישים מזמנם החופשי לענות על שאלות של גולשים – גם אתם מוזמנים להשתתף באופן פעיל בפורום אם אתם יודעים את התשובה לשאלה מסוימת, יש לכם תובנה בקשר ללימודים בתיכון או אם אתם רוצים להביע את דעתכם באחד הדיונים על נושא שאתם מכירים ממש מקרוב...
 
מטרת הפורום היא לא רק קבלת/מתן מענה לשאלות בקשר לשיעורי בית – אלא מרחב לדיונים שאתם מוזמנים לפתוח על כל נושא מסוים.

 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום עזרה בלימודים ושיעורי בית

שלום לכולם!‏
אני רוצה לברך את הגולשים החדשים, שהגיעו לתפוז בכלל ולפורום הזה בפרט ולאחל ולכם גלישה ‏נעימה. אני סבור שתמצאו עניין רב בפורומים השונים בתפוז (יש יותר מ 1000!!!) ותקבלו מענה לכל שאלה ‏שתשאלו או דיון שתפתחו.‏
 
אם יש לכם שאלה בקשר לשיעורי בית, תרגיל קשה במתמטיקה/פיזיקה שאתם צריכים לפתור ולא הצלחתם, התלבטות בקשר למקצוע הבחירה בתיכון/באוניברסיטה, רצון לפרוק את תסכולכם על מורה מסוים שקצת עצבן אתכם, או סתם בא לכם לראות משהו ממש מעניין – אז זה המקום בשבילכם!
 
באותו אופן שאנשים מקדישים מזמנם החופשי לענות על שאלות של גולשים – גם אתם מוזמנים להשתתף באופן פעיל בפורום אם אתם יודעים את התשובה לשאלה מסוימת, יש לכם תובנה בקשר ללימודים בתיכון או אם אתם רוצים להביע את דעתכם באחד הדיונים על נושא שאתם מכירים ממש מקרוב...
 
מטרת הפורום היא לא רק קבלת/מתן מענה לשאלות בקשר לשיעורי בית – אלא מרחב לדיונים שאתם מוזמנים לפתוח על כל נושא מסוים.

 

דון קיחוטה דה לה מאנשה\ מיגל דה סרבאנטס

מאת: ישוע בן יהוה צבאות  פורסם: 23/05/2005  עדכון אחרון: 22/12/2006  
 
דון קיחוטה דה לה מאנשה\ מיגל דה סרבאנטס
הספר נכתב בשנת 1605 ע"י סרבנטס, בהיותו בן 58. סרבנטס נולד בספרד למשפחה ענייה, אולם זכה להטמיע בקרבו את ערכי תקופת הרנסאנס וכך היה לאדם משכיל מאוד. שימש כחייל בצבא ספרד, ואף נשבה ע"י האלג´רים למשך 5 שנים. חלקו הראשון של "דון קיחוטה" נכתב בכלא, ופורסם בספרד. הספר זכה להצלחה כה כבירה, עד כי מספר המשכים מזויפים נכתבו לו. מעודד מההצלחה, סרבנטס כתב בעצמו את חלקו השני של הסיפור, ובכך חתם אותו.
סרבאנטס יוצא נגד קונבנציות הכתיבה המקובלות של ימיו, אולם ביקורתו על כללים נוקשים אלה היא אלגנטית וחבויה, ורק בדרך מרומזת מעביר לנו המחבר כי הן למעשה שליליות, כפי שניתן לראות באקדמה לסיפור. דוגמה לקונבנציה מוסכמת היא תחיבת שירתם של אחרים (לרוב – סונטות) לתוך היצירה הספרותית, בצירוף ציטוטים, הערות שוליים רבות וביבליוגרפיה: יצירה ספרותית מעין זו הייתה בגדר עבודת מחקר יבשה ומנופחת. שינוי הקונבנציות ע"י סרבאנטס מתבטא פעמים רבות ביצירה, למשל – השירה שהוא תוחב היא אישית, והיא נכתבה על-ידו.
לאורך כל הספר מופיעה ביקורת; הספר מבקר את ז´אנר "ספרות האבירים", היינו ספרי מסעות בהם האביר חורט על דגלו מטרה מסוימת (לרוב – תיקון המעוות בעולם). האביר נשלח ע"י אהובתו-גבירתו להלחם בכוחות האופל והרשע, ולאחר שהשמידם הוא זוכה באהובה ובתהילה עולמית. ככל הנראה, המניע לביקורת "ספרות האבירים" הוא ירידת האימפריה הספרדית מגדולתה בזירה הבין-לאומית – כתוצאה מכך חלה התפכחות בקרב אנשים כמו סרבאנטס, אשר הבינו כי ספרד איננה בלתי-מנוצחת, וכי שקיעה בסיפורים אופוריים שכאלה היא בבחינת בריחה מהמציאות: סרבנטס חשב שהתעסקות בהנאה בלבד היא פסולה, וכי יש להחזיר את המציאותיות הן לחיי היומיום והן לספרות.
באופן כללי, "דון קיחוטה" מספר על אציל כפרי (הידאלגו), שהתמכר נואשות לספרי האבירים עד כי נשתבשה דעתו, והוא איבד כל קשר למציאות. זאת ועוד – הוא יצר לעצמו מציאות מדומה, שבה עולם האבירים שבספריו קם לתחייה, והוא – האביר הדגול דון קיחוטה דה לה מאנשה – מוכרח להגן על העולם ולתקנו באמצעות הזיה אבירית זו.

לספרות האבירים שנגדה יוצא סרבנטס יש נוסחה קבועה:
• עלילה פנטסטית.
• אביר, בן-אצולה ויפה תואר, עובר התפתחות מסוימת בדרך לאהובתו: אהבתם של האביר וגבירתו - אפלטונית.
• תפקידי האביר: א) להעביר את הרוע מן העולם. ב) לזכות במוניטין.
• עד שלא ירצה אותה בהישגיו בקרבות, יידחה האביר ע"י האהובה. האביר מנצח תמיד.
• העיקרון המנחה את הז´אנר: "עקרון העונג", כלומר המטרה היא ההנאה ולא המציאות והאמת: הטוב תמיד ינצח את הרע, והסוף יהיה אופטימי מאוד.
• סיווג ספרותי: אפוס, המבוסס על תרבות נוצרית (להבדיל מהאודיסיאה, שהיא אפוס הנשען על סיפורים עממיים בע"פ).

פרק א´
הפרק עוסק בהצגתו של אלונסו קחאדה, אציל כפרי קטן-חשיבות, ובאיבוד שפיות דעתו. לשים לב - ההנמכה של הדמות מתחילה כבר במשפט הראשון. אנו למדים מהפרק כי האציל משתגע עקב קריאה מופרזת של ספרי אבירים למיניהם, שהתרחשה בשל שעמומו העז. כל עניינו הוא בקביעה שבינו לבין עצמו: מיהו הגדול שבאבירים? האיש אינו מסוגל להבחין בין האגדות הדמיוניות שבספריו לבין המציאות היומיומית, ולפיכך הוא קובע כי כעת הגיע זמנו להיעשות לאביר דגול.
סרבאנטס יוצר דמות, שבפאטתיות החביבה שלה מתחבבת היא עד מהרה על הקורא: כך הביטוי: "הידאלגו שלנו" נועד להמחיש את הקרבה שבינינו, הקוראים, להידאלגו, כמו גם השימוש בגוף רבים. לשים לב לגילו המופלג (50) של האציל, דבר המרמז על רמת שגעונו.
הבט בדרך בה סרבאנטס לועג לספרות האבירים כבר בקטע זה- לא זו בלבד שמי שקורא את הספרות מאבד את שפיותו – הז´אנר רווי בביטויים בומבאסטיים וקישוטיים, כגון: "התבונה שבחוסר התבונה המתראה כתבונה…", כלומר – הטיפש המעמיד פני חכם איננו כה טיפש, אולם העמדת הפנים מתישה את מעט החכמה שיש לו. שמות האבירים המפורסמים מוזכרים כאן לשם העמקת הלעג מצד המחבר.

מעבר בין מציאות לדמיון + דון קיחוטה כמייצג ספרות האבירים

אם כן, תהליך הפיכתו של אלונסו קיחאדה מהידאלגו עלוב השקוע בספרי אבירים לאביר הנודע דון-קיחוטה מתפרס על שני שלבים:
השלב המנטלי: קריאה אובססיבית של ספרות האבירים, הנובעת משעמום כבד, משפיעה על ההידאלגו עד כדי טשטוש הגבולות שבין המציאות לדמיון, שמתערבבים זה בזה: ההידאלגו הזעיר משכנע עצמו בדבר הצורך העז בהפיכתו לאביר דגול, שיחווה את המציאות ההרפתקנית-דמיונית שבספריו.
השלב הפיזי-מעשי: חשוב לציין, שבתקופה המדוברת כלי נשק על בסיס אבק שריפה (רובים ואקדחים פרימיטיביים) נמצאים כבר בשימוש. ההידאלגו ממרק ומתקין מחדש את ציודו הקדום, המורכב ממגנים, חנית וחרב; בכך יש פארודיה אכזרית על קחאדה, על כך שהוא מנסה באופן פתטי לחקות את המקור. למרות שקובעו (קסדת הברזל שלו) עלוב וחלש, בעיניו ההזויות הרי שהוא "...משובח במשובחים". לאחר שהתקין את ציודו, קורא הוא לסוסו העלוב "רוסיננטה", כלומר – "..ראש וראשון בין סוסי העולם" = גם כאן, אותו עיקרון. העלוב נראה לקחאדה כמשובח. אחר כך משנה הוא את שמו שלו, כסמל המובהק ביותר למטמורפוזה (שינוי טוטאלי מן הקצה אל הקצה) שהוא עובר – מהידאלגו קטן לאביר גדול. השם, "דון קיחוטה (מגן הירך) דה לה מאנשה", מכיל בתוכו את עיקרון הפטריוטיזם שאפף את האבירים האגדתיים, שצירפו לכינויים האבירי את מקום מוצאם. לבסוף בוחר דון קיחוטה בגבירה שלמענה יילחם: אישה פשוטה בשם אלדונסה, שבעבר אהב אותה, נבחרת לכהן כערך העליון של האביר הטרי, שמשנה את שמה לדולסינאה דל טובוסו. חשוב להדגיש כי אין כל קשר ממשי בין השניים, ו"אהבתם" היא בקושי אפלטונית: בחירת הגבירה היא בגדר הכרח, משום שללא גבירה אין טעם בחיי אביר!
המחבר מכוון את הקורא להכיר בעובדה שמדובר בפנטזיה הזויה של אדם בודד, בעוד שדון קיחוטה עצמו אינו מודע לכך – הדבר גורר יחס מזלזל מצד הקורא כלפי האביר: הקורא מבין את הלעג על האיש ואת התנתקותו מהמציאות.
המעברים החדים בין מציאות לפנטזיה וטשטוש ההבדלים ביניהם בסיפור כולו הם בבחינת פארודיה ספרותית – סוג של מהתלה, יצירה שלמה או התבטאות מוגבלת השמה ללעג יוצר ויצירתו (הכוונה היא לספרות האבירים). אמצעי הפארודיה הם חיקוי מנופח ומוגזם של סגנון, טון, מקצב, דמויות וכיו"ב, או סירוס מוצלח של ביטויים מקוריים.

הרומאן המודרני
היצירה "דון קיחוטה" היא בבחינת "רומאן מודרני", חרף העובדה שסרבנטס כלל לא התכוון ליצור אחד כזה; הקביעה הנ"ל נעשתה רק במאות האחרונות. עד לכתיבת היצירה, הז´אנר הספרותי המקובל היה האפוס, ולמעשה "דון קיחוטה" שברה מוסכמה זו.
כשמדובר על רומאן מודרני, נתקלים לרוב בבעיות המאפיינות את הז´אנר, כגון דמות הגיבור ברומאן: נושא הבדידות של הגיבור, המנהל את חייו ע"פ ערכים אחרים, בבועה, באופן הנבדל משמעותית מהחברה הסובבת, נמצא ביצירות מודרניות כדוגמת הולדן התפסן או נורה המורדת, שם הופכת הבדידות למאפיין של הגיבור, העומד לבדו כיחיד לעומת החברה.
הדבר אינו שונה בדמותו של דון קיחוטה – אדרבה, הוא רק מועצם בה, ומגיע לכדי טרגדיה: לא משנה עד כמה יתאמץ, לעולם לא יצליח דון קיחוטה לשנות את החברה בעזרת הערכים שבהם הוא דוגל, וזאת בניגוד למה שהוא מאמין; הטרגדיה היא בכך שהוא לעולם יישאר בשלו – בעולם האגדתי וההרואי של ספרות האבירים, והחברה תישאר בשלה – תמשיך לנסות ולהתקדם; מסיבה זו בדיוק כל מה שייעשה אבירינו ההוזה נידון לכישלון מועד מצד החברה, שפשוט לא מקבלת את תפיסותיו, לדוגמה "מלחמתו" של הדון בתחנות הרוח או בנזירים התמימים. בדידותו של דון קיחוטה מתבטאת גם בקשריו עם אחייניתו או עם נושא הכלים שלו, אולם גם יחסים אלה אינם אמיתיים, משום שהם מבוססים על דמיון.
נקודה נוספת הקשורה בייחודיות הגיבור המודרני היא העובדה, שאין כל דמות אלוהית או כוח עליון מאחוריה: הגיבור לבד לגמרי, ברשות עצמו, בניגוד לגיבור האפוס, היודע כי תמיד יוכל לסמוך על האל שמגבה אותו. הגיבור המודרני יכול לסמוך אך ורק על עצמו, כי אין לו אף אחד אחר. בשל עובדה זו נוצר מצב של הטלת ספק, שבו הגיבור שואל את עצמו שאלות שאין עליהן מענה חד-משמעי. אין כוח מנחה כלשהו, ולכן הכללים אינם ברורים – הגיבור פועל על סמך דעתו שלו, והוא לעולם אינו בטוח למה לצפות ואם דרך פעולתו נכונה או לא. ואכן – דון קיחוטה טוען, בשלב מסוים בסיפור, כי הוא רואה מכשפים בתוכנו, כלומר אנו – בני האדם – הגורמים לרוע ולסבל בעולם: הוכחה לבלבול העצום שבו הוא שרוי. מאחר שהגיבור עצמו הוא שמניע את העלילה, ולא האל, המציאות הופכת לבלתי צפויה.
להבדיל מהאפוס, הרומן המודרני רווי גילויי אירוניה והומור – האפוס אינו יכול להרשות שימוש באלמנטים אלה משום שמטרתו העיקרית היא לחנך. ברומן המודרני, האירוניה היא אמצעי להעברת ביקורת, וניתן למצוא גילויים רבים של העניין בדון קיחוטה (כל ההתנגשויות בין סנצ´ו פנצ´ו הריאליסט לדון קיחוטה ההוזה).

היצירה נחשבת כרומן מודרני גם בכך שהיא מהווה מודל לרומאנים עתידיים – סרבנטס לא עשה זאת במכוון, אולם סגנון הכתיבה שלו שונה מאוד מהמקובל בזמנו, במיוחד ביחס לדמויותיו.

סנצ´ו פנצ´ו – נושא בפני עצמו וגם חלק מהמודרניזם (דמות משנית מודגשת)

בהנחה שהסיפור היה מושלך במלואו על תבנית ספרות האבירים, הרי שדון קיחוטה היה אז לגיבור נאצל ועליון, בעוד שנושא הכלים שלו היה נחות וכמעט חסר חשיבות. אלא שבהתחשב בעובדה שמדובר ברומן מודרני, זוכה דמותו של נושא הכלים, סנצ´ו פנצ´ו (להלן – ס"פ) לתשומת לב רבה, עד כי ס"פ מהווה למעשה את קולו של המחבר. ס"פ הוא דמות מאוזנת בכך שהוא מסוגל לראות את המציאות לאמיתה, אולם לעתים קרובות אנו רואים כי הוא מסגל עצמו לדמיונו המופרע של אדונו האביר, ו"משחק" את תפקיד נושא הכלים הצייתן והנאמן. פיתוח דמותו המורכבת של ספ כדמות משנית היא חשובה וחדשנית מאוד (לא רק בהיותו נושא כלים עלוב לכאורה, אלא גם במידת תשומת הלב שהוא מושך יחסית לדמות משנית): נושא-הכלים המציאותי מתפתח ועובר מעין "מסע אודיסיאה" משל עצמו – דוגמה לשיא התפתחותו זו היא בקטע בו שולט הוא, כביכול, על אי שלם: על אף היותו בור מוחלט, אופי השלטון שלו הוא צודק וליברלי – ספק אם היה מסוגל להקנות שלטון שכזה לולא יצא למסע יחד עם דון קיחוטה. חכמתו הנרכשת של ס"פ משנה את דמות "שוטה הכפר הכסיל" מן הקצה אל הקצה. עוד נקודה המעידה על התפתחותו של האיש היא ביכולתו להפריד בין מציאות לדמיון – יכולת הנבצרת, כאמור, מדון קיחוטה, "העליון" מבין השניים, ובכך הפאראדוקס האדיר – בעוד שדון קיחוטה, האציל האבירי, מעופף לו בעולם הפנטזיה, סנצ´ו פנצ´ו העלוב יודע להסתגל לסביבה, לבחון את המציאות ולהפנימה בעין שקולה. הפשרנות שבאופיו של ספ, התנהגותו הנורמטיבית והיותו "איש קונצנזוס" מדגישות כולן את הנון-קונפורמיזם שבאופיו של אדונו.
לאורך כל הסיפור, משתמש סרבנטס בסנצ´ו פנצ´ו כאמצעי להעברת ביקורת בנושאים ספציפיים על התקופה שבה הוא חי, לדוגמה נגד עשירי החברה:
א. "העשיר יכול לדבר הרבה דברי הבל שיתקבלו"
ב. "אי אפשר לנקום בעשיר"
ג. "נושא הכלים לא יזכה בשלל גם אם יעשה את כל העבודה".
סרבנטס מוסיף לספ פן של כיבוד ושוויון ערך חיי האדם באמירות המודרניות והאמיצות הבאות (יש לזכור כי סרבנטס פעל בספרד הקתולית, ובכך תעוזתו הרבה) היוצאות כנגד הדת הנוצרית:
ד. "גופת האפיפיור אינה תופסת יותר מקום מזו של הכומר כי אפילו אם הוא יותר חשוב, כשנכנסים לבור אנו מצטמצמים ומתכנסים או שמצמצמים אותנו על אפינו ועל חמתינו ולילה טוב לכולם".
ה. "מאחורי הצלב השד אורב".


סנצ´ו פנצ´ו מתגלה מספר פעמים כערמומי וממזר ביחס לאדוניו, אולם למרות זאת הוא נאמן לו מאוד ולמעשה מהווה את הדמות הקרובה ביותר לדון קיחוטה.
לסיכום: דמותו מורכבת מאוד בהשוואה לנושאי כלים אחרים מספרות האבירים או לדמויות משניות בנושא זה.

דמותו של דון קיחוטה

• אציל ממעמד נמוך – הידאלגו.
• משועמם וקורא ספרי אבירים.
• אינו מבחין בין פנטזיה למציאות.
• עומד לבדו מול העולם, דבר המעיד על אומץ אווילי.
• הופך מדמות קומית לסמל רוחני מוסרי – בהתחלה אנו לועגים לדמותו הגרוטסקית ומעוררת הרחמים. אולם לאחר שאנו מבינים את הערכים שלמענם הוא נלחם = שימור הטוב ומיגור הרשע בעולם, אנו מתחילים להעריכו: מדובר באידיאליסט מבולבל, הנלחם למען עקרונותיו – המניע לפעולותיו הוא אמיתי, משהו שהוא מאמין בו בלב שלם, ולכן הוא זוכה להערכתנו.
• דמות טראגית – נלחם על דבר מה שפג תוקפו מזמן: הבדידות [על כל פניה] אופפת אותו.
• נשאר נאמן לערכיו עד יומו האחרון.
• חי בעולם נטול חסדים, להבדיל מהאפוסים האביריים המקוריים. עולמו נטול נסים ומופתים, והיחיד שיכול לעזור לו זה הוא עצמו.

במהלך הדו-קרב שבסוף הסיפור עובר דון קיחוטה תהליך של התפכחות, של ראייה לאחור: "אני כבר לא דון קיחוטה". הוא מודה כי הסיפורים שעליהם חי פג תוקפם, והם חסרי תכלית ותוכן, וכמו כן הוא משנה את שמו חזרה ומסתגר שנה שלמה בביתו.
סנצ´ו פאנצ´ו הוא צדו השני של דון קיחוטה, מעין "פסיכולוג" שלו, שאיתו חולק דון קיחוטה את מחשבותיו ובעיותיו המטורפות. תפקידו של ספ מזכיר את תפקיד המקהלה בטרגדיות הקלאסיות, אלא שהיחסים כאן בין הגיבור ל"פסיכולוג" קרובים יותר ופחות פורמליים. סנצו פנצו מתקשר עם דון קיחוטה בשיחה ישירה, ובכך מסוגל האחרון לנסות ולהבין דברים בצורה אחרת.
סרבנטס יצר חידוש ספרותי מעניין, בכך שלקח אנטי-גיבור כמו דון קיחוטה, והכפיל אותו: הכפל בא בליכודו של סנצ´ו פנצ´ו כחלק מאופיו של דון קיחוטה, כמעין "קול היגיון", מה שמאשש את אישיותו המורכבת של דון קיחוטה, שנוצקה משתי דמויות שונות בעליל. (ההתלכדות מתבטאת בסיפור בכך שכמעט בכל אירוע נשמעות שתי דעות שונות: קול ההיגיון לעומת קול הדמיון, וכך נוצרת אשליה של דמות מתלבטת אחת).

טוב!

אין תגובות

הודעות אחרונות

09:35 | 25.06.19 אורחים בפורום
23:44 | 11.04.19 אורחים בפורום
23:43 | 11.04.19 אורחים בפורום
20:11 | 08.04.19 אורחים בפורום
21:23 | 26.02.19 אורחים בפורום
10:55 | 20.02.19 מיגומלא
16:28 | 04.02.19 אורחים בפורום
13:57 | 04.02.19 אורחים בפורום
17:29 | 29.01.19 אורחים בפורום
10:40 | 07.01.19 אורחים בפורום
08:07 | 05.01.19 אורחים בפורום
20:00 | 23.12.18 אורחים בפורום
10:47 | 10.12.18 אורחים בפורום
19:57 | 30.11.18 אורחים בפורום
06:25 | 26.11.18 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ