לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
88308,830 עוקבים אודות עסקים

פורום שואה - דור שני ושלישי - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום.

שמש ציירתי  השמש שולחת קרניים  אל הקצוות האפלים
 
 המילה גיבור   נשלחת עם הקרניים
 
סימני שאלה מרחפים בחלל החדר. 
 
 ציירתי בית עם גג אדום,
 
שם מתגוררת משפחה אחרת
 
כולם  נושאי החותם. 
 
 
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום שואה - דור שני ושלישי - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום.

שמש ציירתי  השמש שולחת קרניים  אל הקצוות האפלים
 
 המילה גיבור   נשלחת עם הקרניים
 
סימני שאלה מרחפים בחלל החדר. 
 
 ציירתי בית עם גג אדום,
 
שם מתגוררת משפחה אחרת
 
כולם  נושאי החותם. 
 
 
 

לאבא יש אחות

מאת: אילת אסקוזידו  פורסם: 27/04/2003  עדכון אחרון: 23/05/2005  
 
באחד מימי אוגוסט הגיעה לביתם נערה זרה, בהירת שֵער ונאה. היא הייתה בת עשרים, פניה רחבות, לבושה בפשטות אבל מסודרת ומסורקת, ועקבות הדרך הארוכה שעשתה אינם ניכרים בה כלל. היא ירדה מהאוטובוס ואישה אחת כיוונה אותה אל בית משפחת נישטיין. שתי דלתות הכניסה היו נעולות, אחר כך למדה כי הן מובילות לשני חדרים מושכרים. היא נכנסה לחצר. ריחו המחמיץ הלא נעים של החלב שהתגבן בשק קידם את פניה. דבורים חגו סביב. בחצר התרוצצו תרנגולות חומות דלילות נוצה וחיטטו בבוץ, וברווזים קרקרו בקולי קולות. בפינה נערמה גבעה רוחשת של זבל פרות וסוסים, פִּרדה שעירה ומטונפת בטשה בקרקע וגירשה מעליה את הזבובים, ובין שני עמודים נמתח חבל שעליו הועמסה כביסה לעייפה. לא כך תיארו לעצמם חיה וולף נישטיין את אחוזתו של בנם, כשנודע להם על נישואיו, בעולם ההוא שלפני המלחמה.

אז – בטרם נֶצַח שנמשך עשור שנים – הגיע המכתב המיוחל, המבשר, מטוביה, וצורף לו מכתב נוסף בעברית מהמחותנים. פסח וינקלר, בשם הורי הכלה, סיפר בכתב ידו המוקפד וברשמיות הראויה את קיצור תולדות משפחתם, והוסיף שהם מבקשים לדעת ולהכיר מי ומה היא משפחת נישטיין שבתם עתידה לשאת את שמה. הדף הדקיק עבר מיד ליד, נקרא והושמע בכל הזדמנות עד שחיה כבר ידעה אותו בעלˉפה. התייעצויות ודיונים, משאים ומתנים, הביאו לכך שאריה שרייבר, החתן המלומד של דודה פיניה, נבחר לנסח בעברית רהוטה ולכתוב בכתיבה תמה את תשובתם ששוגרה אחר כבוד לנתניה. שנים לאחר מכן נודע לאטקה שהמכתב ההוא סחט מידה לא מבוטלת של התפעלות אפילו מהציניקנים ומהספקנים שבבני משפחת וינקלר.

כעת, במטולה, ילדה דקיקה בת תשע כרעה וכיבסה בגדים בפיילה גדולה על גבי קרש כביסה. שׂערה הכהה והמסולסל נתון היה בסרטים כחולים בתוך שני קשרי פרפר גדולים. לידה שיחקה פעוטה בת שלוש.

שרונה ויהודית הובילו את הנערה הזרה אל אמם, וזו הבינה מיד שהצעירה שהופיעה בחצרה היא גיסתה. באותו יום שבה מרים מבית החולים עם חיה, תינוקת בת יומה, שחומה ויפה מאוד שנולדה אף היא, כאחיותיה לפניה, בחום הקיץ. מרים לא הכינה עצמה למעמד הזה ולא ידעה כיצד עליה לנהוג. היא לא נטלה את ידה של הנערה בין כפותיה העמלות, ואף לא עלה בדעתה לקרבה אליה לחיבוק ידידותי או לנשיקה על הלחי. אטקה נבוכה, ואף האישה כבדת המשקל בשמלה המהוהה, שׂערה השחור פרוע, עיניה עייפות, לא ידעה מה לומר. אטקה ניסתה לשאול היכן אחיה, והבינה מיד שהשפות בהן שלטה, יידיש, פולנית או רוסית, הן בלתי שמישות. מרים הביטה בנערה והתקשתה לעכל את העובדה שלטוביה יש בת משפחה כה קרובה, שארת בשר, אחות. "טוביה עובד," ניסתה להסביר. היא נכנסה הביתה ומזגה לה כוס מים קרירים מהג´רה. "תה?" אטקה הנידה בראשה, לא, היא לא רוצה תה. מרים הציעה לה לאכול, אטקה לא הצליחה להבין את אופן דיבורה השונה של מרים, לקוית השמיעה. היא אחזה בכוס המים מבוישת ורעבה. בבית עמד ריח עובש וגבינות קשות. מרים מצדה לא ניסתה לשכנע או לדובב את הנערה הזרה, אלא המשיכה בענייניה. אטקה נעלבה מהכנסת האורחים הלאקונית. זהו? אין לה מה לומר לי? אין לה מה לשאול? בחוסר מנוחה חיפשה לעצמה מקום שבו תוכל לחכות כשבעצם רצתה פשוט לברוח, לחזור לחברים – קבוצת הצעירים שהיו זה לזה כמשפחה, ולמקום המוכר שהפך לבית אחרי שנים של נדודים. שנה תמימה עברו יחדיו דרך ארוכה לארץ ישראל, שנה של הכנות, של עצב עמוק ושל שמחת נעורים. רוב בני החבורה נותרו בודדים ממשפחותיהם הענפות, והיא, שפר מזלה, יש לה אח ואחיינים. איך תוכל לחזור באותו היום? מה תאמר? לא הסתדרתי אתם? הם לא הבינו אותי? לא שמו לב אליי? היא צריכה להודות שיש לה אותם.

מרים החליפה כמה מילים עם שרונה, והילדה ניגשה אל אטקה ונטלה את ידה בפשטות. צמרמורת עברה לאורך גווה. המחווה האגבית מצד הילדה כמעט שגרמה לה לבכות. במצוות אמה לקחה אותה שרונה לרובינקה כדי לשאול האם יוכלו להלין את דודתה, מכיוון שאצלם היו מושכרים שני החדרים בקנטרה לקצינים אנגלים. רובינקה, שושנה רובין, הייתה אישה שיכלה להתחרות עם מרים בממדי הגוף, והן אכן עסקו רבות בהשוואות ובשיחות על דיאטות. אבל בתחומים אחרים לא היה מקום להשוות ביניהן, בעיקר לא ברמת החיים. שושנה, שנישאה לבן המושבה, הגיעה מפתח תקווה מצוידת בגינונים ובהרגלים עירוניים. כאישה מלומדת, רחבת אופקים ובעלת אפשרויות פיננסיות, היא הייתה למשל מנויה על ז´ורנלים, חוברות צבעוניות שעיניה של מרים טרם שזפה כמותן. לאחר הקריאה העבירה אותן כמובן לחברתה הפרובינציאלית.

שושנה פתחה לפני אטקה את ביתה בחום וברצון, ואטקה מצאה שפה משותפת עם אחת מבנותיה, שהייתה בת גילה. הן פטפטו בעליזות עד שטוביה חזר הביתה והיא נקראה להצטרף למשפחתה לארוחת הערב. אחרי שהתעודדה בחברתן של רובינקה ובנותיה, נראה היה לאטקה שמסביב לשולחן משפחת נישטיין המצב ודאי ישתפר. המילים העבריות הראשונות שהיא הספיקה לקלוט בארץ היו לה לעזר. היא סיפרה קצת ביוזמתה על קיבוץ רמת השופט שאירח את הקבוצה שעמה הגיעה ארצה, על לימודיה ועל העבודה בענפי המשק. אבל יותר מכל האזינה ללהגם הקליל של הילדים. כשסיימו לאכול והילדים הלכו לישון, עברו טוביה והיא לדבר בשפת אמם. המילים ביידיש חלפו מעל לראשה של מרים. בעייפותה היא גם לא הצליחה לעקוב אחר הנימה והטון שבהם נאמרו, ולכן קמה והפטירה "לילה טוב" לעברם.

החשמל כבה, המנוע עבד עד השעה עשר. שני אנשים זרים זה לזה שתקו זה מול זה לאורה של עששית נפט. על הקירות נראו צלליות נוגות, על השולחן ספלי תה ריקים. היא הפכה מילדה לאישה צעירה, והוא מבחור צעיר לאדם זקן. איך יגשרו על פער של שתיםˉעשרה שנות ריחוק וניתוק? כשדמיינה את פגישתם המחודשת בישראל היא ראתה את עצמה מספרת לאחיה על המוצאות אותה בזמן המלחמה האיומה שהציתה את אירופה. הוא ימצא בוודאי את עדותה מזעזעת וידרוש ממנה לספק לו עוד ועוד פרטים. לפי התסריט שלה היא תתאר לאחיה את גלגוליה בין הכפרים בפולין הרדופה בחסות איכרים גסים, בצל איום המוות שריחף מעל לראשה כל העת. בגרון חנוק היא תספר על פרֵדתה מאחותם ועל מר גורלם של הוריהם, אחֵיהם ומשפחותיהם. הוא ישאל אותה לפרטים, היא תספר ותדבר, ושניהם יבכו כל הלילה.

אבל לא כך היו פני הדברים. הוא אמר משהו על העבודה שמצפה לו למחרת השכם בבוקר, והיא לא ידעה האם זה אותו כאב שעולה מן הפצע הפעור בנשמתה, או שמא מדובר בחבטה חדשה נוספת, והפעם בבטן הרכה, במקום שבו אמורה הייתה לבוא הנחמה. גם בעבור טוביה לא היה זה מפגש קל. הזיכרונות שעלו עם חזרתה של אחותו לחייו פגעו בו ישירות בנקודת החולשה שלו. שנים הוא השתדל לטשטש את געגועיו במסך כבד של עבודה מאומצת. מעולם לא ישב שבעה על הוריו וקרוביו. במטולה לא נערכו עצרות זיכרון ולא הוזכרו השואה וקורבנותיה.

מאז שאטקה הגיעה – החל טוביה לציין באחד מימי חודש אלול כל שנה את יום הזיכרון להוריו. באותו יום הוא הדליק נר זיכרון, הביא לבית הכנסת בקבוק שתייה ועוגה, ובשבת התפלל לפני התיבה.

בבוקר שלמחרת, כשאטקה שטפה את פניה תחת זרם המים המגמגם, התברר לה שהמים כאן "זורמים" תמיד בקילוח דק ובמשך כשעהˉשעתיים ביום. אחר כך הברז יבש. לא, רדיו איˉאפשר לשמוע בבוקר, משום שאספקת החשמל אינה סדירה. עיתון? יגיע רק בשעה שתיםˉעשרה בצהריים. לעומת הקיבוץ שממנו באה כאן שררו דלות ומחסור. הקצינים האנגלים יצאו מחדריהם המושכרים והביטו על אחותו הצעירה של טוביה בסקרנות גלויה, והיא הישירה מבטה.

"שלא תעזי להתקרב אליהם," התרה בה טוביה.

אטקה פרצה בצחוק: "אל תדאג, אני עברתי את הגרמנים ולא קרה לי שום דבר. תסמוך עליי, אני אסתדר."

כעבור יומיים במחיצתם נפרדה אטקה ממשפחתה. שרונה התחבבה עליה, היא חיבקה את הילדה בחום, הוציאה את המעות הבודדות שהיו לה בארנקה והגישה לה אותו. היא לא רצתה להיפרד מאחייניתה בלי להשאיר לה מתנה, מזכרת. התלאות שעברה לימדו אותה לחיות את הרגע, והיא הייתה צריכה להזכיר לעצמה שעוד תתראה עם אחיה ומשפחתו. איך היא יודעת שהארנק מצא חן בעיני? השתוממה הילדה, עיניה הנוצצות הביטו בארנק הקטן המכוסה חרוזים קטנים צבעוניים. היא הייתה נרגשת מאוד מהמחווה הבלתי צפויה. הארנק הצבעוני היה כל רכושה של אטקה באותה עת. טוביה נתן בידה את סכום עַלוּת כרטיס הנסיעה חזרה. הם לא יכלו לעזור לה כספית, אלא במוצרי מזון בסיסיים שגידלו במשקם. מרים צררה למענה גבינות, תפוחים ותירס, למרות מחאותיה של אטקה שאמרה שבקיבוץ היא מקבלת כל צורכה. טוביה לא יכול היה להציע לאחותו לבוא לגור אצלם, אך ממילא היא לא העלתה בדעתה להישאר. חייה החדשים החלו במקום אחר, והיא התגעגעה כבר לחבריה. אחיה, אשתו, תינוקת בזרועותיה, וארבעת ילדיהם ליוו אותה, אטקה עלתה לאוטובוס ונפנפה להם מהחלון האחורי עד שנעלמו מעיניה.









אין תגובות

הודעות אחרונות

16:36 | 08.01.18 המקום לדור שני
21:38 | 01.01.18 אורחים בפורום
18:02 | 07.12.17 אורחים בפורום
09:22 | 02.12.17 אורחים בפורום
09:48 | 26.10.17 אורחים בפורום
10:24 | 23.10.17 קתרין צנסלר
08:53 | 20.09.17 קתרין צנסלר
16:24 | 24.08.17 קתרין צנסלר
14:14 | 24.08.17 musicman87
12:06 | 06.08.17 אורחים בפורום
00:05 | 03.08.17 אורחים בפורום
11:03 | 18.07.17 קתרין צנסלר

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא תזונת ספורט
אירוח בנושא תזונת...
אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית ונטורופתית, מייעצת לכם...
אירוח בנושא תזונת ספורט
אירוח בנושא תזונת...
אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית ונטורופתית, מייעצת לכם...
אירוח בנושא טיפולי פוריות
אירוח בנושא טיפולי...
ד``ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא...
אירוח בנושא טיפולי פוריות
אירוח בנושא טיפולי...
ד``ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ