לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
71907,190 עוקבים אודות עסקים

אודות הפורום גירושין

מה הכי חשוב לדעת על ההליכים לפי החוק החדש בסכסוכי משפחה? רמז: לא להיות שם לבד

מאת: עו"ד אילן יעקובוביץ  פורסם: 12/02/2017  עדכון אחרון: 12/02/2017  
 

לפני כמה ימים התקשרה אלי אישה בלחץ, על סף היסטריה. היא ביקשה פגישה דחופה

ואמרה שאני חייב לעזור לה: ״הלכתי לבית המשפט להגיש תביעה נגד בעלי ולא נתנו לי. אמרו

לי שיש חוק חדש ואי אפשר להגיש תביעות. אני בלחץ כי בעלי עלול להגיש תביעה לבית הדין

הרבני ושמעתי ששם יהיה לי פחות טוב, מה עושים?!״ 

 

היא לא הבינה למה לא מאפשרים לה להגיש תביעה ומה זה החוק החדש הזה. היא לא

היחידה שבלחץ ומבולבלת בגלל החוק החדש. הרבה אנשים מבולבלים ולא מבינים מהו החוק

החדש, מה ההשלכות שלו, והכי חשוב – איך נכון וכדאי להתנהל במציאות החדשה שיצר

החוק. 

 

ביום 17 ליולי 2016 נכנס לתוקף החוק החדש בדיני משפחה שכולם מדברים עליו (שמו

הרשמי – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה). בעיתונות, הכתירו אותו בשם ״חוק

גישור חובה בדיני משפחה״. רבים מעורכי הדין העוסקים בתחום, יצאו נגדו בטענה שהוא חוק

בעייתי שמונע גישה לבתי המשפט. מנגד, נשמעו טענות בעד החוק לפיהן הוא יביא לפתרון

סכסוכי גירושין ללא מלחמות מיותרות. 

 

חשוב להבין, שלא מדובר בחוק שכופה גישור ואין דבר כזה ״גישור חובה״. גישור, הוא הליך

ששני הצדדים צריכים להשתתף בו מרצון ובהסכמה. גישור הוא למעשה משא ומתן שיתופי –

כזה שמבוסס על הבנת האינטרסים והצרכים של שני הצדדים ושואף להביא את הצדדים

להסכמות בנושאים השנויים במחלוקת ביניהם.  

 

מניסיוני כמגשר, אני יודע שלא כל תיק ולא כל סכסוך מתאים לגישור. גישור מתאים לזוגות

שלמרות המחלוקות ביניהם, שניהם רוצים וגם מסוגלים לשבת יחד בחדר אחד וללבן את

המחלוקות בדרך  של הידברות. יש זוגות שעוצמת הקונפליקט ביניהם כל כך גבוהה, עד כי

הדבר בלתי אפשרי. 

 

לכן עצם הרעיון של ״גישור חובה״ או כפיית גישור, הוא מופרך ולא ניתן ליישום. לגבי גישור,

נכון הפתגם השחוק ש- ״צריך שניים לטנגו״. 

 

החוק החדש לא מדבר על גישור חובה והעובדה שכך הוא הוצג בתקשורת היא מצערת ומהווה

הטעיה של הציבור. החוק לא נועד לכפות גישור. אך זו לא הטעות היחידה שרווחת בציבור

לגבי החוק החדש. קיימת טעות חמורה יותר, עליה אצביע בהמשך, לאחר הסבר קצר לגבי

מהותו של החוק החדש.

 

מה קובע למעשה החוק החדש?

הרעיון של החוק החדש הוא לאפשר לבני זוג מסוכסכים פסק זמן, לפני שהם מידרדרים

לסכסוך משפטי שכולל הליכים משפטיים ממושכים ויקרים שגם עלולים להסלים את הסכסוך

ביניהם. במסגרת פסק הזמן  הזה, הרעיון הוא לאפשר לבני הזוג לשקול אפשרויות חלופיות

להליכים משפטיים, כגון גישור, ייעוץ, טיפול וכד׳. 

 

החוק קובע שלא ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני כל תביעה

שהיא בענייני גירושין, כגון בנושאי רכוש, מזונות, , משמורת  וכו׳, אלא יש להגיש תחילה

בקשה שנקראת ״בקשה ליישוב סכסוך״.  בקשה ליישוב סכסוך  אינה כוללת את פירוט

הסכסוך בין הצדדים.

 

לאחר הגשת הבקשה, בני הזוג מופנים לגוף שנקרא יחידת הסיוע. החוק קובע שתוך 45 יום

מהגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אמורות להתקיים ביחידת הסיוע עד 4 פגישות בין בני הזוג

לבין עובדת סוציאלית. הפגישות האלו נקראות פגישות מהו״ת (ראשי תיבות של מידע, היכרות

ותיאום). לא מדובר בפגישות גישור, אלא בפגישות שמטרתן לאפיין ולאבחן את הסכסוך בין

בני הזוג, את עוצמתו ואת הסיכוי ליישב את הסכסוך ללא הליכים משפטיים. כמו כן בפגישות,

ניתן לבני הזוג מידע ומוצעות להם הדרכים החלופיות ליישוב הסכסוך כגון גישור וכו׳. 

 

התקופה הזאת של 45 יום, נקראת גם תקופת עיכוב ההליכים – הכוונה היא שבתקופה זו לא

ניתן להגיש לבית המשפט או לבית הדין תביעות כלשהן. כל אשר ניתן להגיש, במידת הצורך,

הן בקשות בנושאים דחופים כגון מזונות זמניים, צו לשמירה על מצב קיים בנושא מסויים כגון צו

עיקול למניעת הברחת נכסים וכד׳. 

 

כל אחד מבני הזוג יכול לבחור מה ברצונו לעשות – האם ברצונו להסכים לגישור, ייעוץ וכד׳, או

האם הוא מסרב לכך ומתעקש על הגשת תביעות. כאמור, מספר הפגישות הוא לכל היותר

ארבע וכולן צריכות להתקיים בתוך מסגרת זמן של 45 יום. נדגיש שוב – שני בני הזוג צריכים

להסכים לתהליך ובמידה ואחד מהם מסרב לכך, ההליך מסתיים והזוג עובר למסלול של הגשת

תביעות. הפגישה הראשונה היא רק בנוכחות בני הזוג וללא עורכי דין, אך לשלושת הפגישות

הבאות רשאי כל אחד מבני הזוג לבוא לפגישה עם עורך דין מטעמו. 

 

 

Thinkstock by Getty images

 

 

אם שני בני הזוג, לאחר שקיבלו את המידע, בוחרים לקיים הליך של גישור ביניהם, הם מופנים

לגישור חיצוני – לא ביחידת הסיוע. בני הזוג יכולים לבחור מגשר מתוך   רשימת מגשרים

שמוצגת להם ביחידת הסיוע, או במגשר פרטי אחר, לפי ראות עיניהם. במקרה כזה, מסכימים

בדרך כלל בני הזוג על הארכת תקופת עיכוב ההליכים כדי לתת סיכוי לתהליך הגישור. 

 

במקרים בהם שני בני הזוג או אחד מהם, מסרבים לכל ההליכים החלופיים ומתעקשים לברר

את עניינם בבית המשפט או בבית הדין, או במקרה שבו הליך הגישור לא צלח ואין ביניהם

הסכמות, מודיעה יחידת הסיוע לבית המשפט שהליך יישוב הסכסוך לא צלח ותיק יישוב

הסכסוך נסגר. 

 

וכאן הנקודה שחשוב מאוד להבין: מרגע זה, פתוחה הדרך להגשת תביעות לבית המשפט

לענייני משפחה ולבית הדין הרבני, כפי שהיה בעבר לפני חקיקת החוק. אך מי רשאי להגיש

תביעות ולאן? בעניין זה החוק קובע שמי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, בידיו הבחירה

אילו להגיש תביעות ולאן. ללא קשר לשאלה לאן הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך, יכול אותו צד

לבחור להגיש תביעות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. 

 

מדוע זה חשוב? 

זה חשוב בגלל מה שנקרא ״מרוץ הסמכויות״:  החוק בישראל קובע שנישואין וגירושין של

יהודים נערכים על פי דין תורה והם בסמכות השיפוט הייחודית של בתי הדין הרבניים בלבד. 

 

אך נושאים אחרים שקשורים לגירושין, כגון חלוקת הרכוש בין בני הזוג, משמורת לגבי הילדים

הקטינים של בני הזוג, מזונות הילדים הקטינים ומזונות אישה – כל הנושאים האלו נמצאים

בסמכות שיפוט מקבילה – הן של בית הדין הרבני והן של בית המשפט לענייני משפחה.

כלומר, גם בית הדין יכול לדון בהם וגם בית המשפט. אם כך איך קובעים איזו ערכאה תדון

בנושאים האלה? 

 

לפני החוק החדש, המצב היה שמי שהיה מגיש ראשון תביעה בנושאים אלו, היה מקנה את

הסמכות לערכאה שאליה פנה. 

 

האם החוק החדש ביטל את מרוץ הסמכויות? ממש לא. להיפך – הוא רק החריף אותו. במצב

החדש, כאמור, אם הליך יישוב הסכסוך לא הצליח, מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך

מחליט איזה תביעות הוא מגיש ולאיזו ערכאה. מרגע זה, יש  לו פרק זמן קצוב בו הוא  יכול

לבחור אם  הוא  רוצה להגיש את תביעותיו לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה

– לפי העדפתו. בן הזוג האחר לא יכול להגיש תביעות כלשהן בפרק זמן זה. כלומר, במצב

החדש, מי שמנצח במירוץ הסמכויות הוא מי שהגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך, צעד פשוט

שניתן לבצע בקלות ובמהירות כאמור. 

 

 
לסיכום התהליך לפי החוק החדש הוא: 

שלב א׳: הגשת בקשה ליישוב סכסוך, לבית המשפט או לבית הדין (לא משנה לאן, כן משנה

להגיש ראשון). 

 

שלב ב׳: תקופת עיכוב הליכים בת 45 יום במהלכה אמורות להתקיים 4 פגישות מהו״ת ביחידת

הסיוע. כאמור, יתכן וכל התהליך יסתיים בפגישה הראשונה, אם אחד מבני הזוג מסרב

להמשיך בתהליך. 

 

שלב ג׳: החלטה של בני הזוג – האם להסכים להליך חלופי כגון גישור (הארכת עיכוב הליכים)

או לסרב. בשלב זה נקבע האם הליך יישוב הסכסוך יצליח או לא.  

 

שלב ד׳: 
אפשרות 1: אם יישוב הסכסוך הצליח, התנהל גישור והצדדים הגיעו להסכם – בית המשפט

יאשר את ההסכם ובכך הסתיים התהליך. 


אפשרות 2: אם הליך יישוב הסכסוך לא הצליח או לא הגיעו להסכמות, מי שהגיש את הבקשה

ליישוב סכסוך חופשי להגיש תביעות לבית המשפט או לבית הדין – לפי בחירתו. 

 


עד כאן לגבי החוק ״היבש״. ומה המצב בשטח מאז כניסת החוק החדש לתוקף? 

החוק מנוסח באופן לא ברור בנקודות רבות ויש החלטות סותרות של בתי המשפט בנושאים

שונים שנוגעים ליישום החוק. קיים בלבול רב איזו בקשה להגיש, לפי איזה טופס, מה עושים

כשצריך להגיש בקשות לקבלת צווים דחופים או זמניים, מזונות זמניים זה צו זמני או צו דחוף,

ודילמות נוספות.  למרות שלכאורה החוק אמור להיות פשוט, בפועל מדובר במבוך שמצריך

הרבה ניסיון וידע מקצועי כדי להתנהל בו בחוכמה וביעילות. 

 

גרוע מכך, המצב בשטח הוא שיחידות הסיוע ברוב המחוזות, בפרט בת״א ובאזור המרכז,

כורעות תחת העומס. אין מספיק עובדות סוציאליות והיומן מלא. במקרים רבים, בשל העומס

הרב, פגישת המהו״ת הראשונה נקבעת לתקופה ארוכה ממה שמותר בחוק. כאמור, כל

הפגישות אמורות להתקיים בתוך 45 יום מיום הגשת הבקשה. בפועל, במקרים רבים הפגישה

הראשונה נקבעת לעוד 60 ימים, או לעוד 75 ימים או לפעמים למעלה מכך. 

 

מדובר בפרק זמן בלתי סביר, בו הצדדים תקועים – לא מתקיים הליך יישוב סכסוך וגם אי

אפשר להגיש תביעות. בכמה החלטות שניתנו לאחרונה על ידי בתי המשפט השונים, נפסק

שמדובר בהפרה של הוראות החוק, שאין ליחידת הסיוע סמכות להאריך את תקופת עיכוב

ההליכים ובמקרים בהם אכן נקבעו מועדים לפגישה ראשונה לתקופה העולה על 45 יום מיום

הגשת הבקשה, בית המשפט הורה על קיצור תקופת עיכוב ההליכים ולמעשה אישר לצדדים

להגיש תביעות.

 

בהינתן כל זה – איך להתנהל במסגרת החוק החדש ואיך לנצל אותו לטובתך?

 

אז האם החוק החדש טוב או רע? תלוי למי ותלוי את מי שואלים. בכל מקרה, מנקודת מבטי

כעורך דין מייצג בדיני משפחה ובהליכי גירושין, השאלה החשובה היא כיצד אני יכול לנצל את

החוק החדש לטובת לקוחותי?

 

כאן אני חוזר למה שאמרתי קודם – קיימת  טעות חמורה שטועים בה לגבי החוק החדש, והיא

הטעות של ציבור המתגרשים. הטעות היא של אלו שחושבים שבגלל החוק החדש והדרך

הפשוטה לפתוח בהליך על פיו, כדאי או אפשר לגשת ולפתוח בהליך הזה לבד, ללא עורך דין

וגרוע מכך – להתנהל במהלכו ביחידת הסיוע ללא ליווי, ייעוץ או ייצוג מקצועי. זו טעות קשה

שעלולה לעלות לך ביוקר רב. מדוע?

 

כי יש בחוק החדש הזדמנויות רבות שניתן לנצל לטובתך, וכן סיכונים רבים שאינך מודע להם

ושעלולים לגרום לך לנזק. 

 

כך למשל, פגישות המהו״ת הן הזדמנות מעולה לאיסוף מידע חשוב שעשוי לשמש אותך

במידה ונגיע להליכים משפטיים. בהקשר זה חשוב לדעת איך להתנהל במהלך פגישת

המהו״ת, גם כדי לאסוף את המידע האמור וגם כדי להימנע ממסירת מידע שכזה לצד השני וכן

להימנע מטעויות וקשיים נוספים שהפגישות האלו עלולות לעורר. 

 

כמו כן, פגישת המהו״ת אכן יכולה בהתנהלות נכונה, לאפשר הגעה להסכם עם הצד השני,

ולעיתים אפילו למניעת הגירושין ושיקום הנישואין. אם מתחיל משא ומתן לקראת הסכם, ודאי

שכל צד זקוק לייעוץ משפטי עצמאי כדי לדעת מהן זכויותיו ולוודא שהן מוגנות ושמורות במשא

ומתן ובהסכם המתגבש. 

 

בנוסף, אם אכן מגיעים להסכם, כמובן שצריך לקבל ייעוץ משפטי לגבי ניסוח ההסכם והכנתו,

כדי לוודא שההסכם ערוך ומנוסח באופן מקצועי ונכון ובאופן ששומר על הזכויות והאינטרסים

שלך. 

 

לגבי הסיכונים, די בכך שנאמר שלא היית רוצה  להקלע למצב של  100 ימים ללא יישוב סכסוך

מצד אחד וגם ללא גישה לבית המשפט מצד שני. יש דרכים שונות לצאת מהמלכוד הזה וזו

כבר המיומנות של עורך הדין המייצג.  כמו כן, יש דברים שרצוי לא לומר בפגישות המהו״ת

שעלולים לפגוע בזכויות שלך מבחינת חלוקת הרכוש וכן מבחינת היכולת להשיג גט בבית הדין

הרבני. 

 

המסקנה המתבקשת היא שחשוב לקבל ייעוץ משפטי, הדרכה וליווי לאורך תהליך יישוב

הסכסוך, בין אם הוא מוביל למשא ומתן ולהסכם ובין אם הוא מוביל להליכים משפטיים. רצוי

לקבל את הייעוץ המשפטי מראש, לפני ההחלטה לפעול ולפתוח בהליכים, בבחינת ״סוף

מעשה במחשבה תחילה״. 

 

החוק החדש פשוט לכאורה, אך מורכב ומסובך בפועל. כמו כן הוא רק שלב אחד מתוך תהליך

שאמור להוביל לתוצאה המבוקשת על ידך. אפשר בקלות להסתבך ולהיקלע למלכודות ללא

ליווי משפטי מקצועי. בין אם זה חוק טוב או חוק רע, הרי זה חוק קיים ואם ניתן לזקק את כל

מה שנכתב כאן להמלצה אחת, הרי היא – לא להיות שם לבד אלא לקבל ליווי, ייעוץ וייצוג

מקצועי במהלך התהליך הזה, מלפני ראשיתו ועד סופו. 

 

אין תגובות

מנהל/ת הפורום

אודות:
את/ה מוביל/ה בתחומך? אנו מזמינים למשרדינו בימים אלו בעלי מקצוע המתאימים לנהל פורום מקצועי באשכול המומחים של אתר הקהילות המוביל תפוז אנשים. מנהל/ת פ
עוד...

הודעות אחרונות

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ