לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
91609,160 עוקבים אודות עסקים

פורום ישעיהו ליבוביץ-הגותו

ברוכים הבאים לפורום "ישעיהו ליבוביץ- הגותו" שמטעם עמותת "לשמה". זהו גם המקום לעידכונים על פעילויות העמותה. מטרת הפורום היא לשמש במה ציבורית עליה יתקיימו דיונים הן אודות ליבוביץ והגותו והן אודות עינייני היום והשעה. פורום זה כפוף לתקנון הפורומים של תפוז ועל כן הכותבים בפורום מתבקשים שלא לחרוג ממנו. גלישה מהנה.                                

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ישעיהו ליבוביץ-הגותו

ברוכים הבאים לפורום "ישעיהו ליבוביץ- הגותו" שמטעם עמותת "לשמה". זהו גם המקום לעידכונים על פעילויות העמותה. מטרת הפורום היא לשמש במה ציבורית עליה יתקיימו דיונים הן אודות ליבוביץ והגותו והן אודות עינייני היום והשעה. פורום זה כפוף לתקנון הפורומים של תפוז ועל כן הכותבים בפורום מתבקשים שלא לחרוג ממנו. גלישה מהנה.                                

ליבוביץ ופלורליזם

מאת: nun  פורסם: 23/05/2005  עדכון אחרון: 13/12/2005  
 
התגובה שלהלן היא על הקטע המובא באתר מתוך עבודת הדוקטורט של גילי זיוון (שנעשתה באוניברסיטת בר-אילן, בהנחיית פרופ´ אבי שגיא) בו יש ניסיון לבחון את מידת הפלורליזם הנשקפת מהגותו של ליבוביץ על רקע תובנות העולם הפוסט-מודרני.


זיוון מנסה להראות כי הגותו של י”ל יכולה להוביל, בניגוד לדבריו בעניין, לתפיסה פלורליסטית  פוסט-מודרנית.

דבריה מתבססים על ההנחה של אבי שגיא שתורות המחזיקות בשלושת היסודות הבאים הנם מצע אפשרי לעמדה פלורליסטית ושהגותו של י”ל עונה על יסודות אלו:

 

(א) הדת היהודית היא מערכת ערכית שאינה טוענת טענות אמת על העולם או על האל, אלא מכוננת מערכת ערכית. (ב) משמעותה של המערכת היא פנימית במובן זה שאינה מותנית בעובדות שמחוצה לה. משמעות זו מוסקת מניתוח מכלול הנורמות והערכים שבאמצעותם הדת היהודית מכוננת. (ג) מחויבותו של האדם לדת משקפת את הכרעתו האוטונומית של מי שבוחר לממש עולם ערכי דתי זה.

 

וכיצד הם מובילים להשקפה פלורליסטית פוסט-מודרנית? על כך עונה שגיא:

 

במסגרת דת "מטאפיסית", הטוענת טענות על העולם ועל האל, אין מקום לתפיסת עולם פלורליסטית, היינו לתפיסת עולם המכירה בערכה הפנימי של השקפת עולם חלופית. שכן, אם טענותיה של הדת ה"מטאפיסית" נכונות, השקפות העולם האחרות שקריות. ואולם אם הדת היהודית היא מערכת ערכית, שמשמעותה היא פנימית, אין זה מן הנמנע שבצידה יתקיימו השקפות עולם אחרות, שאף משמעותן היא פנימית.

 

דהיינו שלילת האמת כקריטריון לערכים מאפשר את היכולת לקבל קיומם של ערכים אחרים.

 

ברצוני לחלוק על ההנחה שיסודות אלו כפי שהם מובילים או יכולים להוביל לפלורליזם נוסח הפוסט-מודרניזם. (זאת מבלי להיכנס לשאלה עד כמה ניתן לתאר את הגותו של י"ל כעונה בבירור על שלושת היסודות הללו, הבעיה עולה לגבי היסוד הראשון דווקא לנוכח דברי זיוון בפרק על "מציאות" האל בהגותו של י”ל, כפי שהיא עצמה מעירה [הערה 9]) הם יכולים להוביל לכך רק אם נניח הנחות נוספות שהפוסט-מודרניזם מניח, הנחות שהגותו של י”ל איננה סובלת. טענתי תהיה שהפוסט-מודרניזם איננו כלל אפשרי אליבא די”ל הוא בנוי על כשל קטגורי כמו גם הנסיונות ליחס לו אותו.

 

הטיעון שלי הוא פשוט: הגותו של י”ל מבחינה בין ערכים לבין עובדות, בין היכולת הרצונית ובין היכולת השכלית. ומאחר והיחס לאחר שייך לתחום הערכים, מידת ה"לגיטימיות" של האחר בעיני האדם תהיה אשר תהיה (חוסר סובלנות, סובלנות, פלורליזם חלש או חזק) היא שייכת לעולמו הערכי של האדם והיא איננה ניתנת לכל ביסוס עיוני. מכאן שכל שיטה המבססת באופן עיוני פלורליזם או כל עמדה ערכית אחרת, היא יצור בלתי אפשרי. אם ישנו פלורליזם כלשהו בעולם הרי זה בגלל שאנשים מעונינים בכך כאמצעי לתכלית או כתכלית לא מנומקת, ולא בגלל השקפת עולם מסוימת הנוגעת לשאלת היש לשאלת האמת למטאפסיקה וגבולותיה וכדו'. י”ל מנתק את עולם הערכים מכל הכרה כל שהיא של האמת תהיה אפלטונית תהיה אריסטוטלית תהיה ויטגנשטיינית או תהיה פוקויאנית, האנשים רוצים דברים כי הם רוצים. אריסטו בכללם, ויטגנשטיין בכללם, פוקו בכללם וי"ל בכללם. (הפילוסופיה של המוסר היא אינדפרנטית מבחינה ערכית, אלא אם כן היא מבארת מהו הערך וכיצד יש לממשו, כמו שקאנט מבאר מהו לדעתו הצו הקטגורי של התבונה בו הוא רוצה ללכת וכמו ששפינוזה מבאר מהו הטבע שברצונו להיות חלק ממנו וכיצד יעשה זאת, אך את רצונותיהם אלו עצמם לא ניתן לנמק אליבא די"ל, ואם יש ניסיון במשנתם של הללו ושל אחרים לנמק זאת, הרי שזהו ניסיון כושל)

בהפרדה בין עובדות וערכים אם כן יש די בשביל לבטל כל זיקה בין טענותיו להשקפת הפוסט-מודרניזם ותפיסת האמת שלו ו"משנתו" הערכית. הפוסט-מודרניזם מנסה לתת צידוק עיוני לרצונו הבלתי מנומק בפלורליזם, ניסיון בלתי מתקבל על הדעת לשיטתו של י”ל.  הרי שהיא נכשלת בהבנת ההבחנה בין עובדות וערכים. כי שום ערך לא צומח משום שיטה.

אמנם ניתן היפותטית לומר שהדת היהודית היא פלורליסטית, אך זאת ניתן לעשות רק על ידי כך שנראה שהתביעה עצמה של היהדות היא פלורליסטית, דהיינו לא על ידי שנבנה מערך עיוני המצדיק את הפלורליזם על בסיס יסודות היהדות אלא על ידי שנצביע על הערך של היהדות עצמו כדורש פלורליזם. זאת ניתן לעשות באחת משלוש דרכים: 1. או להראות שזהו הערך העליון שלה (מה שנשלל חד משמעית ע"י י”ל). 2. או להראות שיש מידה של פלורליזם לו זקוקה התביעה של היהדות כאמצעי. 3. או להראות שהיהדות מתירה פלורליזם מסוים כאינדפרנטית לתביעה שלה.

אפשרות 1 היא כמובן בלתי אפשרית אליבא די”ל, והאפשרויות 2 ו-3 אינם "פלורליזם" נוסח הפוסט-מודרניזם שכן   2 מצביעה על "פלורליזם" המקבל את האחר רק כאמצעי לקיום תביעת היהדות ובכך הפלורליזם הופך להיות תלוי ערך עליון מסוים וזאת בניגוד למגמה הפוסט-מודרנית לבסס את הפלורליזם על היות כל הערכים "שווים". ו- 3 איננה מחייבת פלורליזם כלל אלא רק מתירה אותה - היא אדישה לגבי ערך הפלורליזם.  

אם כן ההנחה הנוספת הדרושה בכדי לגזור משלושת היסודות ששגיא עומד עליהם בכדי להגיע ל"השקפה" פלורליסטית, היא ההנחה שאין הבדל בין ערכים ועובדות. דהיינו ההנחה שיש דבר כזה בנמצא "השקפה" פלורליסטית.

 

חוסר הבחנה זו בולט מאוד בדברים של שגיא המצוטטים לעיל:

 

א. "אין מקום לתפיסת עולם פלורליסטית" – לפי י”ל אין בנמצא "תפיסת עולם" כאשר מדובר בערכים.

 

ב. "אם טענותיה של הדת ה"מטאפיסית" נכונות, השקפות העולם האחרות שקריות" – זהו כאמור גוף הטיעון. טיעון זה שולל את ההבחנה שבין עובדות לערכים שכן בשביל לטעון ששלילת האופי האובייקטיבי העיוני של הכרעות גוררת אחריה פלורליזם יש להניח מראש תלות של עמדה ערכית כתלויה באמת שכלית.  מדברי שגיא עולה שאם הדת היא כן "מטאפיסית" הרי שאין פלורליזם מן אפשר, כאילו ערכים תלויים בהכרה שכלית.  דברים אלה באים לידי ביטוי מפורש בדברי זיוון:

 

 כאמור, ליבוביץ מדגיש (וכמוהו גולדמן) כי היהדות כמערכת נורמטיבית אינה מתבססת על טענות אמת כלפי העולם. מכאן שהמאמין נתבע להכרעה בין מערכת התורה והמצוות למערכות אלטרנטיביות אחרות, מבלי שלאחת תהיה עדיפות על רעותה בקרבתה לאמת. עמדה זו זהה עם העמדה הפוסט--מודרנית, הגורסת כי אין סולם ערכים עליון לפיו ניתן לדרג מערכות ערכים שונות.

 

" מבלי שלאחת תהיה עדיפות על רעותה בקרבתה לאמת" – האמת היא הקריטריון!

 

אך אפילו אם היינו מקבלים את הטענה הלא ליבוביצ'ינית הזו עדיין לא היינו יכולים לגזור ממנה עמדה פוסט-מודרנית. כי בשביל להגיע אל "שוויון הערכים" כתלוי בקריטריון הקרבה לאמת עלינו קודם להניח משהו לגבי מושג האמת.  והמהלך צריך להיות כך:

 א. תוקף של ערך נמדד על פי קרבתו אל האמת. ב. אמת היא דבר יחסי  ג. מכאן נובע  ששום ערך לא קרוב לאמת יותר מערך אחר. ד.מכאן נובע שתוקף כל הערכים זהה.

אך ספק גדול האם ניתן לייחס לי”ל תפיסת אמת שכזו (ב.), על כל פנים אין זיוון נזקקת לבירור העניין, שכן לדבריה ולדברי שגיא מספיק המהלך הבא:

א. תוקפו של ערך נמדד על פי קירבתו לאמת. ב. עולם הערכים איננו תלוי באמת. (עמדתו של י”ל) ג. מכאן ששום ערך איננו קרוב לאמת יותר מערך אחר.

 

טיעון זה הוא אבסורדי שכן למעשה ב. סותר את א. 

הטיעון בנוי על חוסר הבחנה בין עובדות לערכים (הנחה א.) וכמו כן הוא מבטא את חוסר ההבנה של המושג "ערך" בהגותו של י”ל (הנחה ב.). שכן לדידו של י”ל תוקפו של ערך איננו באובייקטיביות אלא בסובייקט השופט. יש לערך את מלוא התוקף, אך תוקף זה לא מגיע מהכרת היש אלא מהרצון הסובייקטיבי. הטיעון מקבל כתוקף רק את האמת העיונית ואילו אצל י”ל יש תוקף גם לערכים. י”ל מבחין בין תוקף לתוקף בין מקור סמכות אחד (השיפוט השכלי) למקור סמכות אחר (השיפוט הערכי) הטיעון לעומת זאת מניח מראש שתוקף יש רק לשיפוט השכלי ובכך מטשטש את ההבדל הקטגורי שי”ל חוזר עליו שבין אמת וטוב. חוסר הבנה של מושג הערך בהגותו של י”ל בא לידי ביטוי גם בדברים אלה של שגיא:

 

ג. "מערכת ערכית שמשמעותה היא פנימית, אין זה מן הנמנע שבצידה יתקיימו השקפות עולם אחרות, שאף משמעותן היא פנימית" – יש להתעכב על הביטוי "משמעות פנימית"  הדגש אצל שגיא הוא כמובן על התואר "פנימית"  שכן העובדה שערכים מקבלים את משמעותם מ"בפנים" (סובייקטיביים) ולא "מהחוץ" היא שמאפשרת לכאורה לטעון לכך שלצד ערך "פנימי" אחד יתקיימו לצידו ערכים "פנימיים" אחרים. אך למעשה טענה זו מתעלמת מהוראתה של המילה "משמעות" ומתייחסת אליה כאילו היא דבר ריק, את הריקניות מעניקה לה היותה פנימית ולא חיצונית אובייקטיבית. אך אין הדבר כן, לפחות לא לפי י”ל, "משמעות" כשמה כן היא מציינת בדיוק את ההפך מחוסר עדיפות, בדיוק את ההפך מריקנות, היא מציינת שלדבר מסוים יש משמעות בעיני ולדברים אחרים אין. אמנם המשמעות היא סובייקטיבית אך היא מבטאת עמדה שיפוטית.  ועל כן היא מעצם מהותה מונעת ערכים אחרים, שכן הם בעיניה חסרי משמעות – פשוטו כמשמעו. (בקורת זאת תקפה לדעתי גם לגבי הניסיון להציג את מושג האמת העיונית כיחסית. טענה זו גם היא מתעלמת מהיות האמת מושג שיפוטי, כמו שכאן יש התעלמות מפעולת השיפוט הערכית שם יש התעלמות מפעולת השיפוט השכלית).

 בשביל לטעון אחרת יש להציג את האמת כקריטריון למשמעות, הפך מעמדתו של י”ל, ורק אז ניתן לדבר על "המשמעות הפנימית" כמאפשרת קיומם של ערכים אחרים, שכן היא איננה הקריטריון  אלא האמת האובייקטיבית. ואז לכאורה ניתן להגיע לעמדה הפלורליסטית הפוסט-מודרנית וזאת כאמור גם רק על ידי תקיפת האמת כיחסית (אעיז ואומר: הפך מחשבתו של י”ל, שהיא לדעתי בעניין זה "מודרנית" במובהק)  

 

ד.  "אין זה מן הנמנע שבצידה יתקיימו השקפות עולם אחרות" – למה הכוונה? האם הכוונה לעובדת קיומם של השקפות אחרות, או שמא הכוונה ללגיטימיות של השקפות אחרות. אם הכוונה היא לעובדת קיומם הרי שלא ניתן לגזור אליבא די”ל כל עמדה ערכית לגביהם, שכן הוא מבחין בין עובדות וערכים, אפשר להודות בקיומם של רצונות אחרים אך לא ניתן להסיק מעובדה זו משהו על ערכם של רצונות אלו. ואם הכוונה כאן ללגיטימיות שלהם הרי ש"קיומם" הוא כן מן הנמנע. אחרת, כאמור לעיל, יש כאן הרקה מתוכן של מושג הערך (אלא אם כן אנו רואים באמת האובייקטיבית כנותנת התוקף).

בין כך ובין כך  יש כאן חוסר הבחנה בין עובדות וערכים.

 

 

שימוש לא נכון זה במושג הערך בעולמו של י”ל גורר טעות בהבנת מושג הקונפליקט:

 

ליבוביץ, כידוע, מניח קיומם של קונפליקטים אמיתיים. כמו למשל, הקונפליקט בין דת למוסר, המגולם לשיטתו בסיפור העקדה,  או הקונפליקט הערכי-מוסרי, שהוא מרבה להזכיר, בין כוס החלב של אלינור רוזוולט לבין האידיאל המוסרי של הגנרל היפני טוג'ו, מוות למען הקיסר ולמען הכבוד (קונפליקט שיסודותיו התרבותיים ברורים)

          העמדה הטוענת כי יש קונפליקט אמיתי בין מערכות ערכים שונות, נובעת מההכרה במערכות ערכים אינקומנסורביליות, שהרי אם ניתן למדוד מערכות ערכים אלו ביחס למערכת עליונה או להעמיד את הערכים המתחרים על ערך שלישי משותף להם ועל ידי כך להכריע - יתברר כי הקונפליקט היה מדומה בלבד. במקרה זה, מערכות הערכים רק נראו כסותרות, אולם לאמיתו של דבר ניתן להכריע ביניהן. הווה אומר, רק אם נניח כי ישנם ערכים (או מערכת ערכית) אשר תוקפם אינו מותנה בערך אחר, וכי לא ניתן לדרגם זה מעל לזה - יתקיים קונפליקט אמיתי. לפיכך מי שמצדד כמו ליבוביץ בקיומם של קונפליקטים ערכיים... לשיטתו, קונפליקט ערכי מוכרע רק על ידי הכרעתו החופשית של האדם, ולא על ידי צידוקים רציונליים (לשיטתו של ליבוביץ, אף אוניברסליים) הנכפים עליו.

 

ראשית כל יש להבחין בין שתי משמעויות שונות של המילה קונפליקט: א. עימות בין אנשים בעלי ערכים שונים. דהיינו קונפליקט בין שני סובייקטים שונים. ב. התלבטות של אדם בין אופציות שונות.

על כן לא ניתן להשוות בין הקונפליקט של סיפור העקידה ובין הקונפליקט שבין הגנרל טוג'ו ובין אלינור רוזוולט.

 מהמשפט "קונפליקט ערכי מוכרע רק על ידי הכרעתו החופשית של האדם" אני למד שהכוונה היא בעיקר למשמעות השניה של "קונפליקט".

אשר לכך: אינני מבין מהו קונפליקט בין ערכים כלל! אני לא מצליח לתאר לעצמי את הסיטואציה התודעתית בה נמצא אדם כשיש לו קונפליקט בין ערכים בטרם הוא הכריע. הרי אם מדובר בהתלבטות, הרי שלא מדובר בקונפליקט בין ערכים אלא בקונפליקט בין אמצעים, (דהיינו בשאלה מי מהם יממש את התכלית שכבר הצבתי לעצמי) שכן הרי ערכים אינם תוצר של שיקול דעת. שכן אם אני נשאל לא לגבי אמצעים כי אם לגבי ערכי: "האם אתה מעוניין בערך השלום או בערך המלחמה?" הרי שאין אני יכול להתחיל להתלבט, כי התלבטות (שהיא פעולתו של השכל ולא של הרצון) מניחה כבר שיש לי ערך על בסיסו אני שופט את המלחמה והשלום. אני חייב פשוט לומר מה אני רוצה.   אז איפה הקונפליקט בכל הסיפור הזה?!  

 הדיבור על "קונפליקט בין מערכות ערכים" מכיל אם כן סתירה, הנעוצה בהלבשת תפיסה שלא מבדילה בין עובדות לערכים על תפיסה שכן מבדילה, הוא מחד מדבר על קונפליקט שהיא פעולה רציונלית ומאידך הוא מדבר על "פתרון" הקונפליקט כלא רציונלי.

הנה דברי י”ל עצמו באחת משיחותיו:

 

תלמיד: כלומר, בפני ריצ'רד השלישי עומדות שתי האפשרויות הבאות: להיות טוב או להיות רע, והוא שוקל ומחליט לבחור באפשרות השנייה.

י”ל: אתה משתמש במילה לשקול ואינני מבין מה יש כאן לשקול! אתה יכול לומר בפשטות רצונו להיות רע, ואינני מבין מה עושה כאן המילה לשקול כשהוא למעשה רוצה.   (שיחות על תורת הנבואה של הרמב"ם ע' 116)

 

 [כמו כן לא הבנתי מה הוא הפשר בין קונפליקט מדומה ובין אמיתי. הרי אם אנו מניחים כמו שי”ל מניח שפעולת השיפוט היא סובייקטיבית (וקונפליקט הוא סיטואציה שיפוטית), אז כיצד הקטגוריות מדומה ואמיתי, שהן בעליל קטגוריות אובייקטיביות, נכנסות לתמונה? ]

 

מאחר וערך הוא שיפוט ולא רק בחירה, יכול להיות מצב שבו אדם שופט בצורה אחת ועושה מתוך רצונו דבר אחר. ערך לא שווה תמיד רצון שכן הרצון יכול להענות לדרישת היצר ולא רק לשיפוט הערכי, מפער זה נולדים הן ההתגברות (יסוד מרכזי בהגותו של י”ל) והן תודעת החטא. תפיסת הערכים הפוסט-מודרנית איננה מאפשרת זאת כביכול, שכן מהו המדד שבו אשפוט האם בחירה X היא ערך ובחירה Y היא סתם רצון, הרי מלכתחילה ערך אינו אלא בחירה. שכן אם נאמר שאדם בוחר לעצמו מטרה שלה הוא מחויב תמיד (וזו היא מן הסתם הקריאה הפוסט-מודרנית את המונח ערך) ולמחרת הוא בוחר לעשות ההפך מהתחייבות זאת כי תקף אותו יצרו והוא נתפתה, מדוע שנקרא לבחירה הראשונה 'ערך' ולבחירה השניה 'חטא', הרי שניהם חסרי ביסוס רציונלי באותה מידה?

   

גם אינני מבין את הנאמר בסוגריים: "קונפליקט שיסודותיו התרבותיים ברורים"?

 

אם הכוונה שהתרבות היא גורם המוביל להכרעה, דהיינו היא סיבת הרצון, הרי שיש כאן אמירה אובייקטיבית בדבר שאלת חופש הרצון, ובין אם י”ל שולל אותה ובין אם הוא מקבל אותה ובין אם הוא סובר שלא ניתן להכריע בשאלה זו, הרי שהיא לא רלוונטית כלל לשאלת הערכים – שכן אלה יצירים סובייקטיביים ולא אובייקטיבים. לא משנה איך ומנין הם צמחו הרי מנקודת מבטו של האדם הרי שהם לעולם שיפוטים לא מנומקים, שכן המשפט "אתה רוצה בכך כי אתה בן תרבות יהודית" או כל משפט אובייקטיבי אחר המסביר את הרצון כנגזר ממכניזם פסיכולוגי או פיסי וכדו', לעולם הם עונים על שאלתו של השכל ולא על שאלתו של הרצון "מה אני רוצה להשיג?". ועל כן לא ניתן להסיק מהיותו של האדם יצור תלוי תרבות על היות ערכיו יחסיים. שאלת התרבות שהיא בהכרח שאלה פסיכולוגית הנוגעת למצוי לא נוגעת לשאלת  הערכים העוסקים בראוי. 

והוא הדין אם הכוונה ב"יסודות תרבותיים" לכך שהתרבות היא בבחינת "שפה" אותה בן התרבות מכיר, דהיינו מכלול הנורמות שהאדם נחשף אליה, כלומר מושאי הרצון של האדם הנם תלויי חוץ ותלויים בהכרתו האובייקטיבית - בסופו של דבר ההערכה עצמה היא סובייקטיבית. 

אם ברצוננו לדון במידת "תוקפם" של ערכים עלינו לשאול על אופי הפעולה הסובייקטיבית של ההערכה, כאשר שאלת "החומר" של ההערכה איננה מעלה או מורידה. ומאחר ופעולת ההערכה  כשמה כן היא: "הערכה" - היא שופטת דברים! הרי שלא ניתן להגיע לידי עמדה פוסט-מודרניסטית אלא אם כן אנו בוחרים להתעלם מהסובייקטיבי ולהעמידו על האובייקטיבי.

 

הערה אחרונה על חטא דור הפלגה:

 

יש לדעתי לשים לב לכך שי”ל אומר בדבריו על מגדל בבל - "הקונפורמיזם המלאכותי". הניסיון לעשות אידאליזציה של האנושות כגוש אחד ללא דיפרנציאציה וללא קונפליקטים, הוא ניסיון להתעלם מהיות האדם יצור סובייקטיבי בפועל.  הבעיתיות בכך איננה הרעיון שכולם הולכים אחר ערך אחד - היעלה על הדעת שאין זה כוונתו של כל הומניסט שכל האנשים יחיו בשלום? האם אין היהודי רוצה ש"כל בני בשר יקראו בשמך"? האם אין אלינור רוזוולט רוצה בכוס חלב לכל ילדי העולם? הרצון שהערך שלך יתממש בכללותו הוא חלק בלתי נפרד מהיותו ערך בעיניך, זה שייך למהות פעולת ההערכה באופן אינטנציונאלי – לכך היא מכוונת! ועל כן "על ערכים נלחמים" בלשונו של י”ל. הבעייתיות היא בכך שאדם הרואה ב"מגדל בבל" אידיאל רוצה בעצם להתעלם מהיות האדם סובייקט בעל שיפוט סובייקטיבי, ועל כן זהו ניסיון "מלאכותי". כל אדם החרד לערכיו (המוחלטים) איננו יכול שלא לראות באידאליזציה זו  דבר איום, שכן הוא שולל את היקר לו מכל – את ערכיו, את הסובייקט.   הפוסט-מודרניזם הוא בדיוק מגדל בבל מלאכותי ואיום שכזה, שכן הוא מבטל את הערכים, הוא מבטל את הסובייקטיבי ודן אותו ואת ערכיו כפרט חסר משמעות בעולם חסר משמעות, הפוסט-מודרניזם הוא כולו מלחמה נגד מושג "המשמעות". אם הולכים אחריו באופן עקבי הרי שהוא מוביל לאידיאולוגיה מלאכותית המשליטה אדישות באופן טוטלי, הניגוד הגמור לאנושות כפי שהיא בפועל, שבה, בלשונו של י"ל שם: "מוטל על בני-האדם להיאבק על ערכיהם, על מגמותיהם ושאיפותיהם השונות זו מזו". יש אולי להקל ולומר שבפועל אין האידאולוגיה הזו כי אם ניסיון לא מוצלח לתת תוקף רעיוני למה שאיננו צריך תוקף כזה - לאהבת האדם.

אין תגובות

הודעות אחרונות

20:01 | 17.07.20 יורם771
21:19 | 18.06.20 נחמדה וחכמה
20:14 | 14.06.20 ד.ר. דוליטל

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ