לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום ישעיהו ליבוביץ-הגותו

ברוכים הבאים לפורום "ישעיהו ליבוביץ- הגותו" שמטעם עמותת "לשמה". זהו גם המקום לעידכונים על פעילויות העמותה. מטרת הפורום היא לשמש במה ציבורית עליה יתקיימו דיונים הן אודות ליבוביץ והגותו והן אודות עינייני היום והשעה. פורום זה כפוף לתקנון הפורומים של תפוז ועל כן הכותבים בפורום מתבקשים שלא לחרוג ממנו. גלישה מהנה.                                

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ישעיהו ליבוביץ-הגותו

ברוכים הבאים לפורום "ישעיהו ליבוביץ- הגותו" שמטעם עמותת "לשמה". זהו גם המקום לעידכונים על פעילויות העמותה. מטרת הפורום היא לשמש במה ציבורית עליה יתקיימו דיונים הן אודות ליבוביץ והגותו והן אודות עינייני היום והשעה. פורום זה כפוף לתקנון הפורומים של תפוז ועל כן הכותבים בפורום מתבקשים שלא לחרוג ממנו. גלישה מהנה.                                

מעמד המצוות בהגותו הדתית של אסא כשר – אמצעי או מטרה?

מאת: accurate  פורסם: 01/11/2011  עדכון אחרון: 14/11/2011  
 

 

במאמר זה אבקש לעמוד על סתירה מעניינת בהגותו הדתית של אסא כשר בסוגיַת מעמד המצוות, ולשרטט בקווים כלליים את נקודות הדמיון והשוני בין תפיסתו של כשר ותפיסתו של ליבוביץ בעניין זה.[1]  

בספרו "יהדות ואלילות",[2] בפרק הדן ב"משמעות המצוות", מציג כשר את המתודה הפרשנית המרכזית בהגותו, באמצעותה הוא מציע לפרש כל מצווה ומצווה ולהבינהּ. הוא מדגים את המתודה הזו בדיון על מצוות השבת:

" [...] כדי להבין את המצווה של שמירת השבת, עלינו לשאול את עצמנו כיצד מתבטא במצווה הזאת הרעיון של התנגדות פעילה לכל גילוי אפשרי של אלילות. ולאור ההבחנה ב"דרך האמצע" בתור ביטוי מובהק של הרעיון הזה, נוכל לשאול את עצמנו כיצד מצטיירת המצווה הזאת כגילוי של "דרך האמצע" [...]. התשובה מתבטאת בבהירות בנוסח הדיבר שלפנינו.[3] השבוע מתחלק בו לשני חלקים. מצד אחד "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" [...]; ומהצד השני "לא תעשה כל מלאכה" [...]. הצירוף של "עת לעשות" ו"עת לא לעשות" הוא הצירוף המאפיין את "דרך האמצע" [...].[4]  ההולך ב"דרך האמצע" אינו הולך ב"דרך הקצה". ההולך ב"דרך האמצע" באשר היא "דרך האמצע" מתרחק בכך מן הקצוות, מן הסכנה האורבת בהם, שהיא סכנת האלילות."  (שם, עמ' 60-59)   

כבר בשלב זה הקורא העירני יבחין כי כשר עושה שימוש בשני מושגים שונים בנוגע ליחס המתגלם במצוות כלפי האלילות: "התנגדות" ו"התרחקות". כשר – מסיבה לא־ ברורה – משתמש בהם באותו ההקשר כאילו הם היינוהך, אולם ברי שיש ביניהם הבדל. על ההבדל הזה ניטיב לעמוד כאשר נתבונן בקביעתו של כשר בראשית הספר, כי "השוני בין האלילות לבין היהדות יוצר ניגוד מהותי." (שם, עמ' 26); משוםכך, כדי שאדם ייחשב למחזיק ביהדות עליו להתנגד לאלילות, ואין די בכך שיתרחק הימנה. דבר זה, כשר מטעימוֹ וחוזר עליו פעמים רבות; מי שראוי להיחשב "מחזיק ביהדות", טוען כשר, הוא "הכופר באלילות". וכן "נאמנות לעיקרון המרכזי של היהדות" היא "כפירה בכל עבודהזרה" (שם).[5] על היהודי לכפור בעבודההזרה, להתנגד באופן פעיל לאלילות; ודבר זה אינו דומה להתרחקות מן האלילות גרידא:

"ההתנגדות של הדת היהודית לאלילות אינה התנגדות סבילה. [...]

[אלא] זו אמורה להיות התנגדות פעילה, מעשית, לכל גילוי אפשרי של אלילות [...]" (שם, עמ' 40)  

יוצא, שיש הבדל עמוק ומהותי בין התרחקות מן האלילות ובין התנגדות לה. אדם יכול שלא לעבוד אליל, אולם אין זה אומר שהוא בהכרח מתנגד באופן פעיל לעבודתאלילים.

בקטע שלפנינו תיאר כשר את מצוות השבת כאמצעי: השבת אינה אלא כלי להתרחקות מן האלילות, מכשיר לסיכול סכנותיה. ואמנם, כך ממשיך כשר לתאר את מצוות השבת, כבעלת מטרה ותפקיד:

"בכוחה של שמירת השבת לסכל גם את הסכנה של אלילות נוספת, רווחת כל כך עד שאין היא בולטת לעין: זוהי האלילות האורבת בתוך שגרת החולין."(שם, עמ' 62).

[6]

אולם, בהמשך מביע כשר  תפיסה שונה לגמרי באשר למעמדה של מצוות השבת:

"מצוות השבת אינה באה לשרת שום תכלית. יש לה משמעות, אבל אין לה תכלית. היא אינה עומדת להערכה במונחי התקדמות כלשהי, אלא במונחי הביטוי שיש בה להתנגדות הפעילה לכל גילוי אפשרי של אלילות." (שם)

ו־"מכיוון שאין למצוות השבת שום תכלית", טוען כשר, "הרי שמירתה היא ביטוי מוצלח של התנגדות לאלילות של התכליתיות השגרתית." (שם)

בדברים אלו טוען כשר טענה  מרחיקת־לכת: אין למצוות השבת שום תכלית(!) זוהי סתירה רדיקלית, האומרת דרשני; היא מזמינה אותנו לנסות ולהבין מה פשר הניגוד הקיצוני הזה בתיאורים השונים של מצוות השבת.  

הסתירה מתעצמת עוד יותר כאשר שמיםלב לעובדה כי המשמעות שמייחס כשר למצוות השבת – ההתנגדות לאלילות של התכליתיות השגרתית, מופיעה בתחילה כתכלית שכשר קובע למצווה – סיכול הסכנה של "האלילות האורבת בתוך שגרת החולין". יתרעלכן: כשר מגיע למסקנה כי השבת ממלאת תפקיד של סיכול סכנת "האלילות של התכליתיות השגרתית", על יסוד זה שאין לה תכלית.[7] אולם בטענה זו סתירה ברורה ומובהקת: אם למצוותהשבת תפקיד, הרי שיש לה תכלית – למלא את תפקידה. ואם יש לה תכלית, הרי שהיא יכולה להשתבץ במסגרת השגרתית התכליתית, וממילא אין בכוחה לסכל את סכנת האלילות הזו.  

רק אם נתבונן מראש במצוות השבת כנעדרת־תכלית, כי־אז נוכל לראותהּ כבעלתמשמעות של התנגדות לאלילות של התכליתיות השגרתית.

בהמשך, בתוך דיונו של כשר בהבחנה בין "לשמה" ו"שלא־לשמה", אנו מוצאים הערה מעניינת:    

"מי שמקיים את המצווה "לשמה" מביע בכך שלילה של העבודה הזרה, אולם גם מי שמקיים אותה "שלא לשמה" מתרחק בכך מן העבודה הזרה. הגם שאינו פועל "על פי" הרעיון של שלילת העבודה הזרה, הוא פועל "בהתאם" לרעיון הזה, באופן המרחיק אותו מן העבודה הזרה שהמצווה מכוונת נגדה." (שם, עמ' 68)

זוהי אמנם הערה קצרה, שכשר מעיר כבדרך־אגב, אולם גלומים בה רעיונות עמוקים מאוד.    

ראשית, יש בה הבחנה בין שלילתעבודהזרה ובין התרחקות ממנה. אם בדיון על מצוות השבת נדמה היה שכשר אינו מודע להבחנה הזו, הרי שדברים אלו מוכיחים בדיוק ההיפך. שנית – וזהו העיקר – היא מסמנת כ־"לשמה" את ראיית המצווה כשלילתעבודהזרה, וכ־"שלא־לשמה" כל ראייה אחרת של המצווה.

אולם, טוען כשר, קיוםמצווה "שלא־לשמה" עדיפה על אי קיוםהמצווה, שהרי המצווה בכל־אופן מרחיקה את השומר עליה מפני עבודהזרה, במידה כזו או אחרת.   

מכל־מקום, שונה מי ששולל את העבודההזרה – ובכך מקיים את המצווה "לשמה" – מן המתרחק ממנה, המקיים את המצווה "שלא־לשמה"!   

    באופן אבסורדי, מסמן בכך כשר את מרבית תיאוריו את המצוות כ־"שלא-לשמה". אולם במקביל הוא מציג לנו פַּן אחר בהגותו, אשר אני מעוניין לאפיין אותו כפן ליבובצ'יאני משוכלל. פן ליבובצ'יאני – משום שהוא מדבר על המצווה כביטוי ערכי; המצווה איננה אמצעי להשגת מטרה, אלא היא ביטוי מעשי של ערך מסוים, וככזו היא תכליתלעצמה. משוכלל – משום שכשר מתאר את המשמעות הערכית של המצווה כהתנגדות לאלילות, רעיון שיש לו יסודות מסוימים בהגותו של ליבוביץ, אולם דווקא בכיוון ההפוך, משום שאליבא  דליבוביץ:

"על־ידי ההבדלה בין קודש לחול ההלכה נעשית תריס בפני עבודהזרה בכל גילוייה וצורותיה [...]."

[8]

בדברים אלו מצוי דווקא היסוד של התרחקות מפני האלילות, שההלכה יכולה לשמש אמצעי לה.[9] חידושו של כשר הוא דווקא ברעיון ההתנגדות לאלילות, קרי: בראיית המצוות כביטויערכי של יחסשלילי כלפי האלילות. וחרף היות הרעיון הזה מופיע במקומות מועטים בלבד בהגותו של כשר, הרי זהו בכל־זאת פן מסוים של הגותו, הראוי להיחשב ולהערך כגישה עצמאית.

 
 


[1] משנתו הדתית של כשר מושפעת במידה ניכרת ורחבה מהגותו של ישעיהו ליבוביץ ז"ל. כך גם מעיד כשר על עצמו:

במאמרו "פרשנות פילוסופית מחודשת לכתביהקודש" (הופיע בספר "ישעיהו ליבוביץ – עולמו והגותו"), כותב כשר: 

    "המכירים היטב את כתביו של ישעיהו ליבוביץ לא יתקשו לגלות את השפעתו העמוקה ורבת השנים על תפיסתו של מחבר מאמר זה בדבר הפרשנות הפילוסופית המחודשת של היהדות."

    ובפתיחה לספרו "יהדות ואלילות" (ראו עליו להלן, הערה 2), מעיד כשר על עצמו:

"בין השורות של דבריו [של ליבוביץ] מצאתי את השאלה. בתוך השורות מצאתי את תשובתו, ככל שהבנתי אותה. הספר הזה הוא תשובתי שלי, שאולי לא היתה באה לעולם אלמלי הכרתי את תשובתו שלו." (עמ' 8)

    ליבוביץ, בתגובה למאמר של כשר על־אודות היבט מסוים בהגותו ("פאראדוכס, סימן שאלה"), מצביע על "יסוד גדול, המשותף לו ולי בתפיסת היהדות." [ מאמרו של כשר ותגובתו של ליבוביץ עליו, מופיעים בעיון 26 (1975), עמ' 241-236 ]    

[2] לשם הקיצור והפשטות, אעסוק כאן אך ורק במשנתו הדתית של כשר כפי שבאהלידי ביטוי בחיבורו המרכזי והמקיף בתחום פרשנותהדת, "יהדות ואלילות". מעניין להשוות חיבור זה עם מאמרים אחרים שכתב, ולעמוד על ההבדלים בין התפיסות העולות מהם. אולם לא נעסוק בזה כאן. למעוניינים נזכיר שני מאמרים שכתב: "צללים תיאולוגיים" (הופיע ב"ספר ישעיהו ליבוביץ") ו"פרשנות פילוסופית מחודשת לכתביהקודש" (ראו הערה 1). והשוו גם ראיון שנערך עִמו בנוגע להשקפתו הדתית, שהופיע בספר "17 שיחות עם אסא כשר" (ורד לוי־ברזילי), הפרק על "האמונה".  

[3] שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי—שַׁבָּת [...]: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה [...]. (שמות כ', ח'-י')

[4] כך מפרש כשר את הרעיון המרכזי של פרק ג' בספר קֹהלת – לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם, ואת הדיכוטומיה הבאה אחריו – [...]עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. [...] עֵת לִפְרוֹץ  וְעֵת לִבְנוֹת. [...]  עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ, עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, [...] עֵת לֶאֱהֹב  וְעֵת לִשְׂנֹא [...], וכן הלאה וכן הלאה. אליבא דכשר, הדיכוטומיה הזו היא נורמטיבית־ערכית ביסודה ולא אינפורמטיבית־עובדתית; היא אינה מתארת נסיבות אנושיות רווחות, אלא מציגה נורמות שעל האדם לנהוג על־פיהן. 

    לשיטתו של כשר, ביסוד הנורמות הללו עומד עיקרון אנטי־אלילי: ראוי לתת עת לכל דבר, ולא להתמסר באופן קיצוני להיבט כלשהו של העולם, שהרי דבר זה פירושו כינונו של אליל, יצירתה של עבודהזרה. 

    והשוו פרק שלישי ("עת לכל חפץ") בספרו של כשר.

[5] ההדגשים אינם במקור.

[6] "[...] אדם יכול להיות מסור לשגרת חייו ולא להניח לעצמו לסטות ממנה ולו כמלוא הנימה, מפני שהיא שגרה תכליתית. עבודתו יכולה להשתבץ בתוך מסגרת שגרתית שכזו, לשרת את תכליתה, בלי לעמוד במרכזה. העבודה יכולה להיות חלק בלתי נפרד מן המוקד הערכי של האדם, לא כשהיא לעצמה אלא כשהיא חלק מהותי של שגרת החולין התכליתית. האלילות האורבת לאדם בתוך שגרת החולין שלו היא אלילות התכליתיות, שהיא השתעבדת להיבט התכלית של הפעילות האנושית השגרתית – מסירות מוחלטת לריצה, לחתירה, לטיפוס, להתקדמות באשר היא התקדמות לאור התכלית הנתונה, השגרתית." (שם)

[7] "אדם אינו סוגד לאלילות הזאת ["אלילות התכליתיות השגרתית"] אם מופיעים בה שוב ושוב זמנים שאינם עומדים בסימנה של התכליתיות. שמירת השבת היא הפקעת זמנה משגרת החולין התכליתית, מסכנת האלילות שבשגרה זו." (שם)

[8] "יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל", עמ' 34 (בתוך המאמר "מצוות מעשיות").

[9] אמנם ליבוביץ  מדבר כאן על המצוות כאמצעי, אולם תפיסתו העקרונית היא כי מן הראוי הוא לקיים את המצוות "לשמן", ז"א כתכליתלעצמן. "תריס בפני עבודה זרה" הוא מין "תופעת לוואי" למצוות, לשיטתו של ליבוביץ, ואין זה מן הראוי שיהיה הטעם לקיומם. דבר זה דווקא יכול לעלות בקנה אחד עם תפיסתו של כשר, מן ההיבט שחשפנו זה עתה.

    מכל מקום: בתפיסתו העקרונית של ליבוביץ, של המצוות כתכלית, אין הוא מייחס להן משמעותערכית של שלילת עבודהזרה. וכאן חידושו של כשר. 

 

 
אין תגובות

הודעות אחרונות

20:01 | 17.07.20 יורם771
21:19 | 18.06.20 נחמדה וחכמה
20:14 | 14.06.20 ד.ר. דוליטל

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ