לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1817118,171 עוקבים אודות עסקים

פורום חינוך לגיל הרך

בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו ``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך. הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז. מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים. אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים לאה_מ

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חינוך לגיל הרך

בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו ``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך. הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז. מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים. אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים לאה_מ

חפץ מעבר מה הוא, מה יעודו ומה חשיבותו

מאת: דב דוברוב  פורסם: 27/03/2007  עדכון אחרון: 27/03/2007  
 

רבים מההורים מכירים את אותו שלב התפתחותי בו יש לילד צעצוע, דובי, בובה, פיסת בד או חפץ אחר שילדם קשור אליו, לוקח אותו לכל מקום, מתקשה להיפרד ממנו. חפץ שיש לו ייחוד ומשמעות בעיני הילד שאיננה לצעצועים או דברים או חפצים אחרים. לרבים מהילדים יש חפץ כזה הנקרא חפץ מעבר. השם חפץ מעבר ניתן ע"י הפסיכואנליטיקאי האנגלי דונאלד וויניקוט שעסק רבות בהתפתחותם של ילדים ובטיפול בהם. המונח חפץ מעבר שייך למושג רחב יותר הנקרא תופעות מעבר.

על מנת להבין מהן תופעות מעבר ומהו חפץ מעבר יש צורך להבין משהו על ההתפתחות הפסיכולוגית של תינוקות.

חישבו על תינוק הנמצא ברחם. הוא נמצא בסביבה מוגנת בתוך גוף האם, כחלק מגוף האם, הוא מקבל מזון וחמצן ישירות דרך הדם של האם, חילוף החומרים וחילוף ההפרשות הוא דרך ובתוך גוף האם. זה מצב של תלות מוחלטת וחוסר נפרדות. בשלב זה מדובר על ישות אחת הכוללת את האם ותינוק ברחמה. כשהתינוק נולד מתרחשת הפרדות פיסית בינו לבין האם. מעתה הוא נושם בכוחות עצמו, הוא זקוק לאוכל שיכנס דרך מערכת העיכול, הפרשות וחומרי הפסולת של חילוף החומרים מורחקים מהגוף החוצה. גם בשלב זה לתינוק תלות גדולה מאוד באם. הוא זקוק להרבה מאוד טיפול תמיכה והגנה על מנת שיוכל לגדול. הלידה הביולוגית וההיפרדות מגוף האם היא תהליך דרמטי המתרחש במשך מספר שעות (לעיתים ימים). לעומת זאת הלידה הפסיכולוגית היא תהליך ארוך המתרחש במשך מספר שנים.

יש מספר תיאורטיקנים בתחום הפסיכולוגיה שתארו את השלבים שעובר התינוק בלידה הפסיכולוגית מהשלבים הראשונים הינקותיים ועד לשלבים של ילד קטן עם זהות ראשונית ונפרדת. בכתבה זו אתייחס לנקודת מבטו של וויניקוט וכך גם נלמד על חפץ המעבר משמעותו וייעודו.

התינוק בשנותיו הראשונות עובר תהליך היבדלות מהאם ומיצוב כיישות נפרדת. או לפי וויניקוט, מעבר מתלות מוחלטת באם (הנתפסת באופן סובייקטיבי ע"י התינוק כחלק ממנו, חלק מהכל-יכולות, האומניפוטנציה שלו) - למצב של אי תלות יחסית באם (כאשר האם נמצאת מחוץ לטווח הכל-יכולות של הילד, והוא מפתח יחסים עם האם כמישהי נפרדת ממנו). על מנת שתהליך זה יתרחש יש צורך בתופעות מעבריות שיעזרו לילד ויקדמו אותו בנבדלות בנפרדות וביצירת הגרעין של העצמי שלו.

בתחילת החיים האם היא שמייצרת ביטחון, היא מרגיעה, היא משככת כאבים, מספקת את הצרכים הבסיסיים של מזון וחום, מווסתת ושומרת על איזון ושיווי משקל. אין ספק שתפקיד זה, של האם, הוא תובעני וזה אך טבעי שבמהלך הטיפול בתינוק ייווצרו מצבים בהם נפגע התפקוד המרגיע ונוסך הביטחון של האם. אז נוצרים אצל הילד אובדנים (לא טראומטיים) אך בהחלט מתסכלים. אובדנים כאלה מתרחשים בעת פרידה כאשר הילד הולך לישון או נישאר בגן או כאשר יש רעב או לחץ או אי נעימות שהתינוק לא יכול להשתחרר, זקוק לאם, והאם איננה, עייפה או תשומת הלב שלה במקום אחר. תסכולים מדורגים אלה דווקא מפתחים את התינוק. התינוק לא נשאר פאסיבי, הוא מתחיל להפנים את התפקוד המרגיע והמווסת של האם. הוא משתמש בדברים שלמד מהאם בזמן שהחזיקה אותו על הידיים, האכילה אותו בתשומת לב, שרה לו או נענעה ועירסלה אותו. התופעות המעבריות מתבטאות בהדרגתיות של הפנמות קטנות של הרגעה וויסות עצמי ויצירת ביטחון עצמי. ככה מתחיל להיווצר מבנה נפשי שהוא נפרד ועצמאי.

בתהליך זה ניתן לראות בברור את הדבר שקוראים לו חפץ מעבר. חפץ זה מסמל ומסמן את ההפנמות הראשונות והיציאה מהסמביוזה (מאי הכרה בנבדלות) לנבדלות.
תהליך ההפרדות והנבדלות מהאם וההכרה שאיננו חלק אינטגרלי מהאם, כרוך בתסכול גדול ולעיתים גם בחרדה. בכוח ההפנמות הראשוניות שרכש הוא נוטה לאמץ לעצמו חפץ המסמל את הנוכחות המרגיעה ונוסכת הביטחון של האם. על החפץ הזה הוא ישליך את הרגשות שלו כלפי האם. היכולת לעשות זאת מצביעה על הפנמה של האם ומאפשרת את התרחקותה מהתינוק במציאות. כל תינוק בוחר לעצמו את חפץ המעבר. הוא ייבחר משהו מהסביבה הקרובה לו. אפשר להציע לילד הרבה אפשרויות אבל את המשמעות לחפץ המסוים רק התינוק נותן. לעיתים קשה להבחין מהו חפץ המעבר. לעיתים לילדים אין חפץ מעבר והם משתמשים בחלקים של גופם או בתופעות מעבר אחרות על מנת להפנים את דמות האם. מה שמאפיין את חפץ המעבר בשלבים הראשונים והינקותיים הוא שהחפץ הוא של התינוק אבל יש לו ידיעה שזה לא הוא. זו היא תחילתה של היכולת ליצור קשר ויחסים עם הזולת. התינוק / הילד רוכש לעצמו דברים / חפצים שהם שלו אבל הוא מודע שהם לא "אני".

באמצעות חפץ המעבר התינוק מממש את הצורך שלו בחווית הכל-יכולות שהלכה לאיבוד עם ההכרה שהאם היא משהו חיצוני. מעתה הילד יכול לשלוט בחפץ המעבר והדבר מחליף את החשיבה הראשונית שלו שהוא שולט באם (כשחשב שהיא חלק אינטגרלי ממנו).

מה שוויניקוט חידש והוסיף לעולם הפסיכולוגיה (בעניין זה), הוא שחפץ המעבר מאפשר לתינוק לפתח התייחסות סימלית לחיים והוא מהווה בסיס ליצירתיות ולמשחק. הוא מהווה בסיס להנאה מהתווך הנמצא בין המציאות והדימיון.

התינוק והילד נזקקים לחפץ המעבר בהתמודדות עם מצבים מעוררי חרדה כמו פרידה בעת ההליכה לישון, במצבי עייפות, במצבי לחץ ומתח, בזמנים של אי וודאות, וגם בזמנים של געגועים לאם נוסכת הביטחון (לעיתים כאשר האם כועסת על הילד הוא יחפש להחזיק את חפץ המעבר). גם התינוק וגם הילד יודעים בדיוק מתי הם זקוקים לחפץ המעבר, מה הסיבות ולכמה זמן. בשלב זה חשוב שהוויסות בשהייה עם חפץ המעבר יהיה בידי התינוק או הילד. קיומו של חפץ המעבר בחיי הילד מציין שלב בהתפתחות שלו. בד"כ אין צורך להאיץ לא את תחילת השלב (אימוץ חפץ מעבר) ולא את סיומו (פרידה מחפץ המעבר).

קשה לציין גיל מסוים בו התינוק רוכש ונפרד מחפץ המעבר. באופן מאוד סכמטי ניתן לומר שרכישת החפץ היא מגיל חצי שנה ועד שנה וחצי שנתיים. ההפרדות מהחפץ היא גם בשלבים (למשל הילד מפחית באינטנסיביות של ההצמדות לחפץ או נצמד אליו בשעות מסויימות או במקומות מסויימים). יש ילדים שנשארים עם חפץ המעבר גם בשנים הראשונות של בית הספר (בד"כ זה בלילה בעת השינה). יש אנשים שנשארים עם חפץ המעבר גם בבגרותם. המצופה הוא שתהיה פרידה טבעית מהחפץ ושההפנמה של יכולת ההרגעה והוויסות העצמי תהיה באמצעים אחרים.
חפץ המעבר הוא טוב וחשוב להתפתחות הפסיכולוגית התקינה של הילד. חשוב לכבד את הילד והחפץ שהוא בחר. חשוב לאפשר לו להשתמש בחפץ לפי רצונו, לכן חשוב שהחפץ יהיה זמין עבורו בכל שעות היום (לכל צרה שלא תבוא....). מעטים המקרים שיש בעיה חריגה בהתנהלות סביב האימוץ והפרידה מחפץ המעבר.

קשה לענות להורים על השאלה שלעיתים קרובות מטרידה אותם, מתי השימוש בחפץ המעבר הוא חריג, מוגזם, מצביע על בעיה שיש להתייחס אליה ולטפל בה.
פעם קראתי באיזה מקום תשובה שמצאה חן בעיני -
אם הילד לא נפרד מחפץ המעבר והוא עולה לכיתה ד', כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.
 

אין תגובות

הודעות אחרונות

16:18 | 20.08.19 אורחים בפורום
10:31 | 08.07.19 אורחים בפורום
15:20 | 29.05.19 אורחים בפורום
16:01 | 23.05.19 פיקוס123
04:12 | 24.02.19 מיטל בר אילן
09:43 | 15.02.19 סתיו7337
17:11 | 09.01.19 חולית 10
10:34 | 15.10.18 יום טוב22
06:18 | 19.05.18 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ