לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אם לאם - קישורי אימהות

קשורי אימהות הנה התארגנות אימהות ארצית.קשורי אימהות עם הקמתה שמה לה מטרות שונות אותן ניתן לתמצת לשתי מטרות עיקריותא. לחבר,להכיר,לשלב אימהות ביחד ליצירת קשר משמעותי לאורך זמן. ליצור קבוצת שייכות שבה כל אמא תחוש כי מצאה את מקומה הנכון. קבוצה או חיבור בין אימהות שמצד אחד יהיה הומוגני מספיק כדי שתהיה שפה משותפת ותחומי עניין משותפים ומצד שני החיבור הטרוגני מספיק על מנת שיהיה קצת גיוון וענייןב. ליצור הזדמנות לחשיפה של האימהות בפני רעיונות חדשים,דרכי חשיבה חדשות, שיטות תנועה,טיפול חדשות ושונות, לתת לאימהות הזדמנות להתנסות בסוגי חוויה והעשרה מגוונים, לחוות התנסויות מונחות ע"י מנחים שונים שכל אחד מהם/ן מביא/ה משהו משל עצמו/האנו מאמינות כי ככל שאמא "טועמת" ממגוון רחב יותר של ברירות והעשרה כך קל לה יותר לבחור את הדברים המתאימים לה ולמשפחתההחלטנו לפתוח פורום כללי שמחובר לפורומים של תפוז כדי באמת להיות נגישות לכל אמא באשר היא!!!...אז למי זה מיועד....לכל אישה לאחר לידה או הרבה שנים אחריה, לכל אמא באשר היא, שרוצה להכיר אמהות ;לילדים בגילאים דומים, מהאזור;לכל מי שמעוניינת לחלוק ולשתף.לכל מי שמעוניינת להעביר זמן איכות עם ילדה יחד עם אמהות אחרותומה זה חלופי אימהות...ממש כמו חליפין,חליפין - לכל אם הלומדת או עובדת במשרה חלקיתלכל אם העובדת במשרה מלאה וצריכה זמן פנוי, לכל אישה לאחר לידה הצריכה מעט זמן .בשביל עצמה, ולכל אמא, בכלל לפרטים נוספים והצטרפות ל"קשורי אימהות" באתרhttp://www.m4m.co.il

אודות הפורום אם לאם - קישורי אימהות

קשורי אימהות הנה התארגנות אימהות ארצית.קשורי אימהות עם הקמתה שמה לה מטרות שונות אותן ניתן לתמצת לשתי מטרות עיקריותא. לחבר,להכיר,לשלב אימהות ביחד ליצירת קשר משמעותי לאורך זמן. ליצור קבוצת שייכות שבה כל אמא תחוש כי מצאה את מקומה הנכון. קבוצה או חיבור בין אימהות שמצד אחד יהיה הומוגני מספיק כדי שתהיה שפה משותפת ותחומי עניין משותפים ומצד שני החיבור הטרוגני מספיק על מנת שיהיה קצת גיוון וענייןב. ליצור הזדמנות לחשיפה של האימהות בפני רעיונות חדשים,דרכי חשיבה חדשות, שיטות תנועה,טיפול חדשות ושונות, לתת לאימהות הזדמנות להתנסות בסוגי חוויה והעשרה מגוונים, לחוות התנסויות מונחות ע"י מנחים שונים שכל אחד מהם/ן מביא/ה משהו משל עצמו/האנו מאמינות כי ככל שאמא "טועמת" ממגוון רחב יותר של ברירות והעשרה כך קל לה יותר לבחור את הדברים המתאימים לה ולמשפחתההחלטנו לפתוח פורום כללי שמחובר לפורומים של תפוז כדי באמת להיות נגישות לכל אמא באשר היא!!!...אז למי זה מיועד....לכל אישה לאחר לידה או הרבה שנים אחריה, לכל אמא באשר היא, שרוצה להכיר אמהות ;לילדים בגילאים דומים, מהאזור;לכל מי שמעוניינת לחלוק ולשתף.לכל מי שמעוניינת להעביר זמן איכות עם ילדה יחד עם אמהות אחרותומה זה חלופי אימהות...ממש כמו חליפין,חליפין - לכל אם הלומדת או עובדת במשרה חלקיתלכל אם העובדת במשרה מלאה וצריכה זמן פנוי, לכל אישה לאחר לידה הצריכה מעט זמן .בשביל עצמה, ולכל אמא, בכלל לפרטים נוספים והצטרפות ל"קשורי אימהות" באתרhttp://www.m4m.co.il

תחילת שנת הלימודים ומעברים למסגרות חדשות

מאת: יעל עזרא  פורסם: 06/09/2007  עדכון אחרון: 06/09/2007  
 

 

אין לי שאלות

יש לי רק המון פחד, התרגשות, דאגה.....איך הגעתי להיות אמא לילד בכיתה א'. הצילו אני עוד לא  מוכנננהההההההה

 

אוסילה' ההרגשה שלך טבעית לחלוטין!!! בכור שעולה לכיתה א' זה צעד משמעותי ביותר. הוא פתאום כאילו גדל לנו בהמון.

הרבה פעמים הבכור גם מעלה זכרונות ילדות שלנו מבית הספר ולכן הרבה חששות מתלבשים על הזכרונות הפחות מוצלחים לנו מאותה תקופה. עם הבאים בתור כבר מכירים יותר טוב את המערכת ויודעים פחות או יותר למה לצפות. התרגשות תמיד יש, חששות לפעמים פחות (תלוי באופן אישי לכל ילד).
אני מצרפת לך מאמר קצרצר שלי בנושא העליה לכיתה א' - נותן המשגה בסיסית.

אוסילה'
שתפי אותנו קצת יותר בכל תהליך ההכנה לכיתה א': המפגשים עם המורה, רכישת הציוד, שאלות חמודות שהוא בטח שאל, התגובות של הסביבה (אחים צעירים אם יש...) ובכלל כל דבר חמוד ומעניין סביב הנושא.

שלום כיתה א' - מבט של גננת
שלום לכולם

אני גננת בגן
חובה (חנ"מ)
אנחנו בגן מאוד מכינים את הילדים לבית הספר

לקראת השליש האחרון
של השנה מספרים על בית הספר ומה שיש שם
בכל יום ו' עושים הדמיה

מביאים לוח
ומצלצלים בפעמון - והכל עם הסברים כשתהיו בבית הספר אז....
גם אתן האמהות (וגם
האבות) יכולות להכין את ילדכם.
לספר מה יראה ומה יהיה שם הגננת ולקחת אותו לסיור
במקום ולספר על הצילצולים ועל ההפסקות והשיעורים....
בהצלחה
!

 

דווקא לי יש המון שאלות
אנו עוברים דירה ביום רביעי ,בתוך פ"ת אבל
אזור שונה לחלוטין ,הגדולה עוברת לחטיבה.....?מה זה הדבר הזה,אני ממש לא יודעת איך  "לעכל" את הנושא,האמצעית ,כיתה ד עוברת בה"ס ולא מכירה אף אחד ,גם אני....והקטן נישאר באותו הגן,אממממה בתי הספר רחוקים (כ 1.3 ק"מ)וכל אחת בכיוון אחר אחת צפון ,שניה דרום,והקטן,איתו צריך לחתוך את כל העיר לצד השני ובנוסף צריך להגיע בזמן לעבודה שזה מחוץ לעיר וכרוך בנסיעה על כביש זבוטינסקי (פקוק תמידי).
חתיכת מעבר...ואני לא רגועה ,אים כי הילדים כרגע כן
.

 

הי הילה
המעברים אצלך כפולים ומכופלים ומפה הקושי לעכל...טבעי והגיוני
האם בתך שעולה לחטיבה עולה עם חברים מהיסודי? זה שלב שבו מאוד חשובה קבוצת השווים. שיא גיל ההתבגרות בשנים אלה, יחד עם המון שינויים פיזיולוגיים ורגשיים. כמו במעבר לכיתה א' גם פה הילדה פתאום ביום בהיר אחד הופכת ל"גדולה"!!!
האמצעית שעולה לכיתה ד' - האם היא מתחברת בקלות? אם היא רגועה, כנראה שהיא סומכת על הכישורים החברתיים שלה - זה נשמע נהדר.
הקטן עובר רק שינוי של בית - שגם יכול לפעמים להביא לתופעות רגרסיביות, אבל לא תמיד. לפחות הגן שלו נשאר קבוע.
לפי מה שאת מספרת ההתארגנות בבוקר תהיה מורכבת, אבל עם הזמן מתרגלים ומכירים את קיצורי הדרך התזמונים. אני מניחה לחטיבה יש הסעה??? גם מקל על העניין.

תודה על השיתוף, מקווה שעניתי על שאלותייך. אם יש עוד את מוזמנת בכייף להוסיף - אני פה

 

מעברים ומתגברים. האמנם?
גם אנחנו מצטרפים ל"מועדון ילדי כתה א
'"... ולומר את האמת - אני כנראה בהכחשה, כי אני ממש לא מתרגשת (אומרת שכן אבל לא מרגישה תחושות מיוחדות כמו שתמיד קורה לי כשמתרחשים דברים חדשים בחיי...), וייתכן שפרץ הרגשות הגדול יבוא ממש ביום הקובע, ה- 2 בספטמבר, היום הראשון ללימודים!!!!
אני
באופן אישי לא יודעת איך אתמודד עם הרעיון שלילד ינתנו מטלות ואני אצטרך להיות על המשמר ולדאוג שהוא מבצע אותן... בכלל, זה לא מוקדם מדי הסיפור הזה? למה בעצם אי אפשר לתת לילדים הרכים האלה להמשיך ולבלות בגן עד ש.... ירגישו מספיק בוגרים בעצמם ללכת לבית ספר? ...
אני מאמינה בגישה
שיש לתת לילדים בגיל הזה (לפחות עד גיל 9-10) להמשיך ולהתחנך במסגרת של גן (או משהו דומה), וללמוד תוך כדי משחק?... למה לקחת ילד רך בשנים, תמים, בעל דימיון מפותח ולשים אותו בתוך כתה, על כסא, ליד שולחן ולעצב אותו כמו שהחברה רוצה?...דומה למה שקורה במסגרת שקיימת בבית אורן, מיתר (מבית מדרשו של דני לסרי). בית ספר דומה יקום השנה גם בפרדס חנה, "ניגונים", ואני ממליצה בחום למי שגר בסביבה.

אלא
שהחלומות שלנו לוקחים אותנו בימים אלה הרחק מפרדס חנה, וגם מאלצים אותנו לעשות שינויים במסגרות החינוכיות. מקווים שמצאנו את המסגרת המתאימה לילדינו... נכון להיום היא נראית טובה ומזמינה.

אז שיהיה לכולנו בהצלחה, בגנים, בבתי הספר וגם בבית
עם הקטנטנים...

 

תודות ומחמאות ליעל עזרא
רוצה לנצל את הבמה הזו, ולספר על יעל ועל
המקצועיות הרבה שהפגינה בבואה לעזור לנו בהתמודדות שקשורה במעבר
שאנו עומדים
לעבור המשפחה כולה ביחד עם חווית המעבר לכתה א' של הבן הבכור.
לקחתי איתי צידה
מדהימה של הרבה תובנות, הסתכלות אחרת על סיטואציות, מילים ודרכים אחרות להגיד מה שרוצים. מתחילים לראות שינוי... לאט אבל בטוח!!!!

קבלי
ענק

איילת

 

הי איילת
תודה על המחמאות- אני אדומה כמו עגבנייה עכשיו

אני חושבת שזה נפלא שאת משקיעה מחשבה רבה מה הכי מתאים לילד שלך ולאיזה חינוך היית רוצה שיקבל, והולכת על זה עם כל הלב. את לא עושה לעצמך הנחות, מחפשת, מבררת ועושה שינויים משמעותיים בהתאם. אני מעריכה מאוד את האומץ שלך להתמודד עם שינויים!!!

יש משהו מאוד נוח במוכר, ובכל שינוי יש תמיד סיכון וסיכוי. סיכון של משבר, קושי וכד', אבל יחד עם זה גם סיכוי להתגבר על המשבר ולצאת ממנו מחוזקים וסיכוי לעתיד טוב יותר (ואולי גם בלי משבר...). התמודדות מוצלחת עם מעבר/משבר/קושי היא המקור לצמיחה והתפתחות אישית.

לגבי העובדה שאת לא מתרגשת...אני לא מודאגת סביב המעבר מאיזור פרדס חנה יש גם הרבה מה לעשות ולארגן ברמה הטכנית (doing) וזה לפעמים יוצר עומס משל עצמו. לעיתים רק כמפתנים מהעשיה יש מקום לרגש (being). מאוד יכול להיות שזה אכן יבוא, כפי שאמרת, בשלב מאוחר יותר. אני מקווה שאת לא מגישה "לא בסדר" עם זה שאת לא מתרגשת.


יעל

 

חזרה לגן
נתאי בן שלוש יחזור לגן שבו היה שנה שעברה
לקבוצת הבוגרים עם גננת חדשה (שהוא מכיר היטב אבל אף פעם לא היתה באמת הגננת שלו)
איך אני מקלה עליו את המעבר ואיך אני משלבת אותו בצורה טובה
?

 

שלום שלום
נשמע שבסה"כ נתאי במקום טוב. הוא התמודד בשנה שעבר עם מעברים משמותים שלעומתם המשכיות באותה מסגרת עם אותם ילדים, אבל עם גננת שונה - זה חתיכת מה גם שהגננת לא לגמרה דמות חדשה...

ובכל זאת מה כדאי לעשות - להיות שם, ללוות, לשמוע איך הוא מסתדר, להתייחס לדברים שמספר. להתפלל שתהיה לו כימיה טובה עם הגננת, ולסמוך על היכולות שלו.
בעיקר חשוב שירגיש שאת מאמינה בו ובכוחות שלו להתמודד, ושתמיד תמיד תמיד את שם לצידו - כרגיל, לא???

המון הצלחה!!!
יעל.

 

אצלנו- מעברים בחזקת שלוש...
הבכור עולה לחטה"ב (יו...ממש בחור
... ), השני עובר לבי"ס חדש וגם למסגרת חינוכית חדשה- כתת תקשורת-משלבת (עד כה היה בכתה רגילה), השלישי עובר מהחממה שהיה בה שנתיים לגן עירייה.
הרביעי נשאר עם אמא,אבל בגיל 5 חודשים כל יום הוא מעבר

ואני חוככת בדעתי איך אתארגן לגייס את
האנרגיה, כדי להיות עם כולם, כדי להעניק לכל אחד מהם את התמיכה שיהיה זקוק לה...
ברור לי שבסופו של דבר אתמודד עם האתגר, פשוט כי אין ברירה, אבל טוב
לאוורר קצת

 

תודה על השיתוף
נשמע שכל המשפחה במעבר...אבל כשיש בסיס קבוע ויציב כמו הורים קשובים ומערכות יחסים טובות איתם, הכל הרבה יותר פשוט ממה שזה נראה.

כפי שכתבתי להילה - המעבר לחטיבה הוא מעבר מאוד משמעותי בתקופה מאוד משמעותית בחיים של בנך. הוא אכן יצטרך המון תמיכה, גם אם זה לא יבוא לידי ביטוי ממש בהתחלה.

ספרי לי קצת יותר על הכיתה של תקשורת משלבת - מה המשמעות האישית של המעבר הזה? מה התהליכים שהביאו לבחירה לשנות?

גם מעבר לגן עיריה הוא באמת הרבה פעמים מעבר מחממה למשהו אחר...זה מאוד תלוי בגננת ובגן החדש וכמובן גם בחוזקות האישיות של הילד. האם הוא עולה עם עוד חברים לגן? איך היתה פגישת ההכרות עם הצוות החדש (אם היא התקיימה כבר...)?

ואכן את צודקת, בגיל 5 חודשים כל יום הוא מעבר - שמח ומרגש.

ההתארגנות להעניק לכל אחד את המקום שלו היא באמת מורכבת עם 4 ילדים. אבל מה שונה ממה שהיה עד כה? תמיד צריך למצוא לכל אחד את המקום שלו. זה מתחיל מהרגע שהם נולדים ולא נגמר לעולם חשוב לדעת לקחת גם אויר מידי פעם ולהטעין את המצברים של עצמך. לדעת לקבל/לגייס תמיכה כשצריך ולעשות המון המון המון ג'אגלינג
באופן טבעי, יש תקופות שכל אחד מגייס אותך באופן אינטנסיבי יותר והאחרים הרבה פעמים "מרגישים באויר" שעכשיו הם צריכים טיפה לחכות...מתפנים מאחד ועוברים לשני....הכי חשוב להנות תוך כדי

בהצלחה!!!

 

 

נכון, לגדל 4 ילדים זה ג'אגלינג
רק שעכשיו, כשכולם ברגע קריטי כזה, אי-אפשר
להשאיר אף אחד באויר, וזה האתגר המיוחד לתקופה הקרובה.
כתת תקשורת-משלבת, היא
כתה לילדים על הספקטרום האוטיסטי (הבן שלי אספי=בעל תסמונת אספרגר), המשולבים בהדרגה ועפ"י תכנית אישית, בכתות המקבילות, הרגילות.
בשנה שעברה הוא למד בכתה ב
' רגילה, עם סייעת, אלא שלצוות ביה"ס לא היתה הפתיחות להכיל את השונות שלו, ולא המקצוענות כדי לראות בעבודה עם ילד שונה אתגר מרתק.
הם ציפו וניסו כל הזמן להביא
אותו אליהם, ולא השכילו ללמוד אותו, את עולמו המופלא.
לכן החלטנו להרים ידיים
ולוותר בינתיים על השילוב היחידני (ילד עם צרכים מיוחדים בכתה רגילה), ולפנות לשילוב מדורג, דרך כתת תקשורת, בתקוה ששם יש צוות שמבין ומעוניין יותר בעולם הקסום של ילדי הספקטרום האוטיסטי.

לגבי אחיו
הקטן- פגישת ההכרות עדיין לא התקיימה, ואינני יודעת אם יהיו איתו ילדים מוכרים. אבל הוא ילד כ"כ חברותי, שבכל מקרה בעוד שבועיים יהיו לו חברים בגן
אני רק מקוה שהוא לא ייעלם שם, כי הוא
ילדון עדין כזה, שלא עושה רעש או בעיות, ובקבוצה גדולה לפעמים הגננת לא מבחינה בילדים השקטים שאין להם קשיים מיוחדים.

ג'אגלינג
תודה על ההסבר. מכירה את נושא השילוב אבל עדיין לא שמעתי את המושג "כיתת תקשורת". את מוזמנת לספר קצת יותר על מה מייחד את שיטת העבודה בכיתת התקשורת.
צר לי לשמוע שהתאכזבת מהמסגרת ה"רגילה". מקווה מאוד שאכן כיתת התקשורת תענה על הצרים והציפיות שלכם - שאכן תהיה מכילה, מבינה ומקדמת. אני בטוחה ששם יש גם מקצועי שמתמחה בספקטרום האוטיסטי ולכך יש יתרון משמעותי ביותר.
לגבי הקטן - זה מפתיע לפעמים לראות איך בשקט בשקט הילדים העדינים תופסים את מקומם גם חברתית וגם בלב הגננת.
בהצלחה!

פרידה נכונה - שאלות ודמעות
יעל יקרה, שלום לך ותודה על הזמן והאנרגיה
שאת מקדישה לנושא החשוב הזה.

אני תוהה, כבר כמה שנים, מאז שכל שנה בערך אני
קולטת את ילדי במסגרות שונות,
מדוע אנשי החינוך (במקרה שלי גננות לילדי הגיל הרך
וכעת טרום-חובה ) משננות באוטומטיות, ובאטימות
טוטלית (לדעתי) שהליך הפרידה הוא
כזה ולא אחר (בוורסיות שונות כמובן אבל המודל הבסיסי זהה):
יום ראשון עם אמא
בגן, היום השני אמא יוצאת לחצי שעה,
היום השלישי אמא יוצאת לשעה ומהיום הרביעי
הילד כבר צריך להשאר לבד.

??????????

למה ילד בן שנה, וזה במקרה
הטוב, או בן 3 חודשים, או בן שנתיים צריך להסתגל למקום זר בתוך יומיים?
למה אנשי
החינוך שוטפים להורים את המוח עם המנטרה: "הנוכחות שלכם רק מקשה עליו"?

הרי
פרידה היא תהליך. כמו בחיים, יש תהליך של לידה, תהליך של מחזור, תהליכי אבל, תהליכי התפתחות, תהליך של גירושין,
תהליך של נישואים, העונות מתחלפות ולא תוך יומיים
, לפני שמגיע הבוקר עולה השחר וכו' וכו' .

אחרי שעברתי תהליך קליטה מזעזע של
הבן שלי שהיה בן 1.5 בזמנו עפ"י מודל משרד החינוך או השד יודע מי, ואחרי שעד היום הילד לא יודע להפרד ולדעתי הרבה הרבה שייך לאותם ימים ארוכים של בכי היסטרי כאשר אני יוצאת מהגן מבלי להסתכל אחורה, כי אני רק מפריעה ...ואחרי שאת ביתי קלטתי אח"כ בתהליך מדורג ונעים של כ-10 ימים....ואחרי שהייתי עדה באותם ימים באופן פיזי לתינוקות שצרחו את נישמתם במשך שבוע שלם והצוות לא הרים טלפון לפחות לידע את ההורה או לבקשו להגיע לגן (כי זה יחבל בתהליך הקליטה) - אחרי כל זה - אני שואלת - למה, למה זה צריך להיות ככה?

האם אני מפספסת כאן משהו כאשר ליבי נקרע כאשר אני
חושבת על כל אותן תינוקות רכים ולידים קטנים שיבכו את ליבם במשך ימים ע"ג ימים?

ושלא תביני אותי לא נכון, אם לרגע נראה שאיבדתי כאן
פרופורציות...אני  יודעת ש:
זה מאד תלוי באופי של הילד - יש ילדים שנקלטו מדהים
אחרי יומיים שלושה של קיטורים
יש הורים שלא יכולים לשבת עם הילד שבוע בגן. אני
מבינה וזו בשום אופן לא ביקורת.חלילה.

אני בעצם שואלת, מדוע לא מציגים
להורים עוד זוויות של פרידה-קליטה?
ואולי אני רק מבקשת לגיטימציה מהאקדמיה
להרגיש את הרגשות הללו? אולי?

במקצועי אני עובדת עם ילדים כמאבחנת ומטפלת
בשיטות שונות (אלטרנטיביות). הקטנים הללו הם בנפשי ובדמי,
גם אם הם לא שלי
:)

אשמח לשמוע את חוות דעתך
.

תודה,דור


שלום דור
אכן ניכר הרגש הרב שמלווה אותך בתהליך הזה, ואת שואלת שאלות מאוד לגיטימיות.
כפי שציינת - לכל ילד ולכל הורה יש צרכים שונים. חלק נקלטים מהר מאוד ולפעמים הקושי מתחיל רק אחרי שבועיים שלושה כשה"אסימון יורד", חלק מתקשים תקופה ארוכה יותר וכבר מההתחלה, חלק מההורים מודעים לקשיי הקליטה של הילדים אבל חיים גם באילוצים קשים (אחרי חופש גדול לקחת עוד שבוע חופש לצורך התאקלמות זה עשוי להתקבל מאוד לא טוב במקומות עבודה מסויימים)....לסיכום - יש מגוון רחב של אפשרויות קליטה פוטנציאליות.

הבעיה מתחילה בעיני כשיש מערכת נוקשה שלא פתוחה להתמודדות שונה וצרכים משתנים של כל ילד/משפחה. זה אכן לא קל למערכת להתמודד עם גיוון. עבודה עם ילדים בגיל הרך היא עבודה מאוד אינטנסיבית ולא פשוטה גם כך. חשוב לדעתי לגייס את המערכת לטובת המשפחה. אם המטפלות מרגישות שההורים מבינים אותן ואת קשיי המערכת, הן יהיו רגישות יותר להבין ולקבל את הצרכים האישיים של המשפחה. הרי בסה"כ לכולנו יש את אותה מטרה - שלילד/ה יהיה טוב. כלי מאוד חשוב בחיים זה לדעת לגייס מערכות גדולות ונוקשות לעבוד עבורך. אפשר לעשות זאת בנחמדות

לסיכום, אני לא יכולה לדבר בשם האקדמיה, אבל בשם הפרקטיקה אני מציעה למערכות להיות יותר מכילות ותומכות ופחות נוקשות, ולהורים להיות יותר פתוחים להבין גם את מגבלות המערכת ולנסות לעבוד יחד איתה למרות המגבלות.

אשמח לשמוע את תגובתך בנושא...
יעל.

מסכימה עם כל מילה
הבן שלי בן 10.5 חודשים ולשמחתי יש לי את
הפריבילגיה להשאירו בבית עם אחותי- שהיא המטפלת שלו, ועדיין אינני צריכה להכניסו למסגרת, אולם ממה שאני שומעת מחברות, והדברים גם עולים חד משמעית מדברייך, למערכת יש שבלונות ושטאנצים לגבי איך דברים צריכים להתבצע. לדעתי חשוב שכל הורה יישאר מחובר לעצמו ולאני מאמין שלו ולאינטואיציות שלו. עם כל הכבוד לכל הגננות למיניהן, על כל כישוריהן וכולי, אסור להיכנע להן, בטח לא במחיר של לתת לילד לצרוח במשך שבוע שלם ! הילד היה X חודשים איתנו בבית, ועוד לפני כן איתנו ברחם (!!) ועכישו פשוט דורשים ממנו להתנתק תוך יום-יומיים כאילו כלום ?!
חזק ואמץ
...

מאוחר מידי לשאול?
עברנו דירה לעיר אחרת. בעיר הקודמת הבן שלי
היה ראשון בכיתה (עכשיו כיתה ז') וקיבל את היחס הכי מכבד שאפשר לקבל ממוריו.
במקום החדש הכיתה גדולה והמורה - שהזהירו אותנו מפניו - קשוח, לא מכבד
, עם פנים אטומות או כועסות, לא מפרגן, לא מעודד וגורם לבן שלי לא לרצות להגיע לכיתה. מה לעשות? איך לגרום לו לעבור את השלב הזה שאולי יכול להיות לטובה ולהתחשלות..

דבר שני- יש לי עוד ילדה שעולה לכיתה ג' וילד שעולה לגן חובה
- איך לעזור להם להסתגל בקלות? הם מתרגשים מאוד מהשינוי
תודה
מראש.


הי טלילה
מודע הבן שלך כבר לא רוצה להגיע לכיתה עוד לפני שהוא פגש את המורה? ממי שמעתם שהמורה קשוח ולא מכבד? כלי חשוב בחיים הוא לא להסתמך על שיפוט של אחרים ולתת צ'אנס לאדם ולשפוט אותו בעצמך. הייתי מציעה לך ללמד את בנך להיות פשוט ולסמוך קודם כל על השיפוט העצמי שלו (במיוחד בגיל ההתבגרות). יכול להיות שדווקא הבן שלך כן יציח לגייס את המורה לצידו. יכול להיות שהשד לא נורא כל כך. ויכול להיות שכן - אבל אז אפשר לנחם את בנך שזה לא אישי נגדו, אלא כלפי כולם ושבחיים אנחנו צריכים ללמוד להסתדר עם מגוון רחב של טיפוסים שלא כולם תמיד נעימים לנו. מצד אחד להכיל את התסכול שלו, אבל מצד שני לכוון אותו ללמידה חיובית באשר למפגש עם אישיות שונה.

ההתרגשות שלהם חיובית מאוד וטבעית מאוד. אם הם ילדים חברותיים אז את בעיקר צריכה להיות שם עבורם עם אצבע על הדופק, מעורבת אבל לא מתערבת ולתת להם את התחושה שאת מאמינה ביכולות שלהם.
הרבה פעמים עוזר להכיר חברים חדשים באמצעות חוגים - לברר עם הילדים מי מהילדים בכיתה/גן הולכים לאיזה חוג ועם מי הם היו רוצים להיות בחוג? כמוכן גם ליזום ולהזמין למפגשים של אחר הצהרים.
בהצלחה!!!


לא הבנת..
הבן שלי כבר לומד שבועיים עם אותו מורה
. והוא ניתקל בתופעות לא נעימות שמוכרות לסביבה של המורה אותו אי אפשר לפטר  ואפילו ההנהלה לא יכולה לגעת בו- ככה הבנו ממורה אחר.חוסר בשלות רגשית. הוא אמר לאותו מורה שהוא חושב שהבן שלי מיוחד
אז המורה יעץ להגיד לבן ישירות והוא
התחמק...

שאר העיצותת נהדרות ומקווה להצליח ליישם אותם
.


חושבת שעכשיו הבנתי
אבל עדיין לא הכל...על מה הבן שלך מתלונן? האם ההסבר על כך שלפעמים צריך ללמוד להסתדר גם עם אנשים שלא הכי אוהבים לא מתאים כאן?
ועוד שאלת תם...מדוע חשוב כל כך לבן שלך להרגיש שהוא מיוחד עבור המורה?


יותר חשוב לבן שלנו כמו לנו שמורה שנמצא איתו
רוב היום והוא גם מחנך למידות לא יכשל הבהן
בעצמו- ז"א אם משפיל ילד - איך ילמד תלמיד לכיבוד הבריות? מזה הבן שלי זועזע. ולא בטוחה שזה עניין של להרגיש מיוחד כמו שידע את ערכו. הוא מרגיש שהוא מבין ושולט אבל שאין לו דרך ביטוי שם.


 

לא נעים...
באמת לא נעים וחשוב להכיל את התיסכול של הילד שלך, אבל במקביל גם לחזק אותו.
אין לנו שליטה על התנהגותם של אחרים, אבל יש לנו שליטה על הדרך שבה אנחנו בוחרים להתייחס בעצמנו להתנהגות הזו.
דברי עם הבן שלך על האופציות שיש לו לבחור מתוכן באשר להתמודדות שלו מול המורה. איזה אופציה הכי מוצלחת בעיני - כלומר, לאיזה אופציה יש את המקסימום רווח ומינימום מחיר בעיניו?
תחזקי אותו שהוא תמיד בעל ערך, גם אם המורה הספציפי הזה לא מפגין זאת כלפיו - אתם כהורים מאמינים בו וגם  מורים אחרים, אבל הכי חשוב שהוא יאמין בעצמו. תבררי איתו- אילו מקומות אחרים הוא מרגיש שהוא כן יכול לבוא לידי ביטוי בהם?
את הערכים הבן שלך ילמד מכם ומדמויות משמעותיות נוספות בחייו. ומהמורה הספציפי הזה הוא גם יכול ללמוד איך הוא לא רוצה להיות.
בהצלחה!


המון תודה. ארגנת במילים את ההרגשות שלנו

 

אין תגובות

הודעות אחרונות

19:03 | 22.08.18 אורחים בפורום
16:05 | 05.09.17 שירית נוי
23:25 | 16.06.13 עדיה26
12:22 | 05.10.12 אורחים בפורום
12:15 | 24.09.12 No clue
08:55 | 10.05.12 אורחים בפורום
09:48 | 27.11.11 gigit2
19:45 | 24.11.11 yoolapin
12:02 | 22.11.11 אפרתשפירא
11:55 | 20.11.11 מיכל קנדל

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ