לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
70427,042 עוקבים אודות עסקים

פורום ערן צור

ערן צור הוא אחד מיוצרי הרוק המוצלחים בימינו, עם סגנון שנע בין זמר רוק מסורתי לבין משורר של ממש.
 
בפורום תוכלו לדון על יצירותיו של ערן, הופעות, חדשות וכל מה שתרצו שנוגע לערן ולהקות טאטו וכרמלה גרוס ואגנר, בהן היה חבר בעבר.
 
אלכס

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ערן צור

ערן צור הוא אחד מיוצרי הרוק המוצלחים בימינו, עם סגנון שנע בין זמר רוק מסורתי לבין משורר של ממש.
 
בפורום תוכלו לדון על יצירותיו של ערן, הופעות, חדשות וכל מה שתרצו שנוגע לערן ולהקות טאטו וכרמלה גרוס ואגנר, בהן היה חבר בעבר.
 
אלכס

ערב ב` כסלו - ניתוח השיר

מאת: 1Reebok  פורסם: 14/10/2005  עדכון אחרון: 14/10/2005  
 
בשנת 1993 ערן צור פנה לכתוב את אחד השירים הטובים שלו, אם לא אחד הטובים במוזיקה הישראלית מאז תחיית המדינה: ערב ב` כסלו.
את השיר ניתן לסכם במשפט אחד פשוט, כפי שרוב האנשים ששמעו את מילות השיר נוטים לסכם אותו: "השיר מדבר על התאבדות". ההתאבדות המתוארת בשיר מתוארת בסוציולוגיה כ"התאבדות אגואיסטית": התאבדות ממניעים אישיים בלבד, בניגוד להתאבדות אנומית (קשיים בהסתגלות לחברה, נראית בחברה של היום בקרב עולים מחבר העמים לישראל) או התאדבות אלטרואיסטית (התאבדות למען החברה, נראית בחברה של היום בשאהידים-מתאבדים, ובעבר בטייסי הקאמיקזה היפנים).
אבל השיר טומן בחובו הרבה יותר מכך.

נתחיל בהסברה מופשטת של המושגים בשיר:
כשכתב ערן צור את השיר, מונח היה לידו עיתון יומי, כשהתאריך "ח` בכסלו" כתוב בראשו. ערן אימץ את התאריך והפנה אותו לשיר, כאשר הוא משנה את התאריך ל-ב` בכסלו. שינוי תאריך זה נעשה מכיוון שהמספר 2 אוצר משמעות רבה ביהדות, ונחשב למספר טיפולוגי, אשר חוזר פעמים רבות בתנ"ך:
"ומכל-החי מכל-בשר שנים מכל תביא אל התבה" - בראשית ו` י"ט
"ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה" - ירמיהו ג` י"א
כמו כן, על התלמוד נאמר שאם תעזבהו יום, יעזבך יומיים - משפט הזכור לכולנו לטובה מהשיר "נשל הנחש" של מאיר אריאל.

הביטוי "טרפתי את נפשי" הוא ביטוי מקראי:
"טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק-צוּר ממקומו" איוב י"ח ד`
בפסוק זה נכתב "טורף נפשו באפו", אך הציטוט בשיר ערב ב` כסלו הוא "טורפי נפשם בכפם".
המשך ביטוי זה נאמר:
"הנה שמעה שפחתך בקלך ואשים נפשי בכפי ואשמע את דבריך אשר דיברת אלי" שמואל א` כ"ח כ"א
הדבר האחרון שנשאר לנו לברר במשפט זה הוא משמעות המילה "טרפתי". במילון אבן-שושן החדש נכתב, בין היתר, הערך הבא למילה:
"דרס והמית, שיסע וריטש בשיניו ובציפורניו".
מכיוון שמשמעות המילה "כף" ברורה ל"יד", ניתן להסיק שמשמעות הביטוי "טרפתי את נפשי" היא "התאבדתי": המתתי את הנפש שלי, ושמשמעות הביטוי "טורפי נפשם בכפם" היא "האנשים אשר המיתו את נפשם-שלהם במו-ידיהם".

הביטוי הבא שנראה בשיר הוא "יצאתי את ביתי". הסיבה לכתיבת הביטוי בצורה זו, במקום בצורה השגורה "יצאתי מביתי" היא ספרותית, למען יצירת שפה מליצית יותר משפת היום-יום, וגם ניסיון כלשהו לדמות לשיר גוונים של שירת ימי-הביניים ושירת הטרובדורים, אשר השתמשו בשפה גבוהה משפת היום-יום.

מכאן נראה הרבה ביטויים שקשורים למאגרי מים. מאגרי המים בשיר זה נמשלים לחיים עצמם: ככל שמאגר המים יהיה גדול יותר וסוער יותר (ים, מערבולות) - כך חייו של הדמות בשיר יהיו סוערים וקשים יותר ברגע הדיבור, וככל שמאגר המים יהיה קטן יותר ודומם יותר (אגם שקט), כך חייו של הדמות יהיו רגועים וקלים יותר.

האדם יוצא מבטחון ביתו, על מנת לצאת אל הים ולבצע את מעשה ההתאבדות. ערן צור מדגיש את הגבול הדק בין החיים והמוות במשפט "ביתי אשר אל מול הים": החיים והמוות מקבילים אחד לשני.

צורת ההתאבדות של הדמות בשיר היא באמצעות הטבעה, אך פרטים נוספים מסופרים לנו על אופן ביצוע ההטבעה העצמית: "הכנסתי אבן אל הכיס/קשרתי חבלים/נכנסתי אל הים/נלחמתי בגלים". במשפט זה נאמר לנו שהדמות בשיר הטביעה את עצמה על ידי קשירתה והכנסת אבן כבדה אל כיסה. כתיבת שורות אלו הושראה מאופן התאבדותה של הסופרת וירג`יניה וולף, אשר התאבדה על-ידי הכנסת אבנים אל מעילה והליכה אל תוך נהר.

בחלק זה של השיר הדמות כבר החלה במעשה ההתאבדות, ומסופר שם שהים ממשיך ונהיה יותר ויותר סוער, וכאשר הוא מגיע למצב מקסימלי של סערה במערבולות, נפשו מבקשת: רחם!
משמעות המילה "נפש", על פי מילון אבן-שושן החדש, היא, בין היתר:
"נשמה, רוח-החיים שבכל חי".
רוח החיים שלו יודעת שהיא הולכת לגווע, ומבקשת ממנו לרחם עליה, להפסיק במעשה זה, אך הוא לא מפסיק מהסיבה הבאה: "נפשי ביקשה רחם/בתוך מערבולות/אבל אני חולם/אני בתוך חלום/ובחלום אגם שקט/בין העצים/ובחלום אגם/ודגי זהב שטים".
הדמות בשיר מאמינה באמונה אחת, חלום כלשהו, שלאחר שחייו הסוערים ומלאי המערבולות יסתיימו, הוא יחייה בתור דג זהב, יצור הרבה יותר פשוט ורגוע מהאדם, חסר כל רגשות וכאבים, שכל מה שיש לו לעשות בחיים זה לפתוח ולסגור את פיו, בתוך אגם שקט ורגוע. אך הדמות לא יודעת את מה שעתיד לבוא עליה.

השורה "יום אסוני הוא יום ששוני/ויום ששוני הוא יום אסוני" היא שינוי של שורה מתוך שיר-התלונה "נחר בקראי", של הרבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג), משורר מימי הביניים:
"כי יום ששוני - אסוני, וביום אסוני - ששוני".
ערן צור שינה את סדר המילים ואת משמעותן לסדר הקיים בשיר, ובעשותו זאת הוא מסכם את כל השיר למשפט אחד - אותו ניתן יהיה להבין בהמשך. זוהי לא הפעם היחידה בה ערן הושפע ממשורר זה: ציטוט מהשיר "נחר בקראי" מצא דרכו לשיר "די כבר" שנמצא באלבום "תכלית בתחתית", וגם שיר קינה על מות יקותיאל (ראה שמש) שונה והותאם לעלילת הספר "בית אשמן", אותו כתב ערן צור, והוכנס לספר עצמו. שימוש בשיר "נחר בקראי" מדגיש את הכאב הרב שייגרם בהמשך השיר לדמות, מכיוון שהשיר כולו עוסק בכאב הרב שהרגיש אבן גבירול בזמן כתיבתו.
במופע "מים גנובים" של ערן צור ויובל מסנר ובמופע "רביעיית מסנר", ולעתים נדירות בהופעותיו של ערן צור לבדו, הוא מוסיף ציטוטים מחלקים שונים של השיר "נחר בקראי" ברצף הבא:
"נחר בקראי גרוני
דבק לחכי לשוני
היה לבבי סחרחר
מרוב כאבי ואוני
נקבר - אבל לא במדבר
כי אם בביתי ארמוני
אולי מגלה עמוקות
יגלה תבונה בעיני
כי יום ששוני - אסוני
וביום אסוני - ששוני"

השורה "עיוור בלב ים/מי אותו יציל" היא הטייה של השורה "עיוורים בלב ים מי יעלה", אשר גם אותה כתב אבן גבירול. שורה זו מקבילה לשורה שכתבה המשוררת דליה רביקוביץ` ז"ל בשירה "אם אדם נופל ממטוס": "אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה רק אלוהים יכול להציל אותו". משמעות השורה היא, שכשאדם שלא מסוגל לראות שרוי בלב ים סוער וגועש, אין מי שיציל אותו, והדמות בסיפור בהחלט מתאימה להגדרה של אדם עיוור: הוא אינו רואה את האמת, אלא רק את האמונה שהחיים לאחר המוות יהיו שליוים. הוא לא רואה את האמת.

הבית הבא מתאר תמונה מתוך הכרך הראשון של הספר "הקומדיה האלוהית", יצירתו הגדולה ביותר של משורר ימי-הביניים דנטה אליגיירי, הוא "התופת" (Inferno). בספר זה מתואר מסעו השמיימי של הסופר דנטה אליגיירי דרך שלושת ממלכות השמיים: התופת, הפורגטוריון (המקום לחוטאים שמקומם אינו בגיהינום) וגן העדן. בשיר שלושה-עשר בספר מתואר הדור השני בחוג השביעי של הגיהינום: עבי-חורשה שבתוכה נמצאות נפשות הטורפים נפשם בכפם.

"הדרדרה נפשי/לבור שביעי/ושם תפשה את מקומה/ביער אומללים/טורפי נפשם בכפם/הופכים כאן לעצים/חיות רעות/שוכנות בענפים".
ערן צור החליט, מסיבה כלשהי, לקרוא לדור השביעי "בור". ייתכן וזה נגרם עקב תרגום מהשפה הצרפתית, השפה בה קרא ערן את הקומדיה האלוהית.
נפש הדמות הגיעה באופן מיידי לבור השביעי, ותפשה את מקומה (משמע, התשקעה שם באופן קבוע לנצח. זהו המקום שלה, והיא לא תנוע משם) ביער האומללים, שם המתאבדים הפכו לעצים.
החיות הרעות אשר מצויות הענפים הן ההרפיות, חיה מיתולוגית אשר מתוארת בספר "התופת" כלהלן:
"מנאות אנוש חיה בינות קורנטו
לצ`צ`ינה! פה קיניהן תבנינה
אל ההרפיות-שיקוץ, אשר הניסו
מעל הסטרופדים את-פליטי-טרויא
בכרוז עגום על פיד נכון לפרוע.
כנפן רחבה, ראש אנוש תרמנה,
כרסן נוצות, רגלן ציפורני טרף;
בצמרות המוזרות תנהינה"
 
לא רק את התיאור לחיים אחרי המוות של הדמות שאל ערן צור מספרו של דנטה אליגיירי.
סיפור השיר מסופר כולו בגוף ראשון, ולא שלישי, כמו בספרו של דנטה.
כמו כן, החריזה גם היא שאולה מהספר בעתים מסוימות:
החריזה בספר הקומדיה האלוהית מקובעת בטרצות רימה, הן שיר במבנה הבא: אבאבגבגדגדהדהוהו...
מבנה זה נהגה על דנטה אליגיירי.

החריזה בבית השני, לדוגמה, בשיר ערב ב` כסלו, היא הבאה: אבאבגדהד.
הדמיון בחריזה ניכר מאוד בין שתי היצירות.
בנוסף לזאת, הקומדיה האלוהית בנויה משורות, שכל אחת (פרט לבודדות שמסתיימות בצורה שונה) מורכבת מ-11 הברות.
ערן צור השתמש בעניין של מבנה לטובתו, ונתן לשיר מבנה כמעט-קבוע של 6 הברות לשורה, ומדי פעם שורות שמספר ההברות בהן מתחלק ב-4. יוצאי הדופן הם השורות "יום אסוני הוא יום ששוני/ויום ששוני הוא יום אסוני/עיוור בלב ים/מי אותו יציל", והשורה "טורפי נפשם בכפם". הסטה של של השורה מרצף ההברות הרגיל בשיר מדגיש אותן מעל שאר השורות בשיר ונותן להן גוון שונה, חזק יותר.

השורות המסכמות של השיר הן "יום אסוני הוא יום ששוני/ויום ששוני הוא יום אסוני".
האדם התאבד. כל התאבדות היא אסון, ויום ההתאבדות שלו הוא יום אסוני.
מצד שני, הוא מאמין שהיום האסוני יהפוך ליום ששוני, ליום שמח, מכיוון שהחיים לאחר המוות יהיו טובים יותר, אך לא לזמן רב, מפני שהיום הששוני, היום שבו החיים שלו היו אמורים להתחיל מחדש, טובים יותר, הופך ליום אסוני, יום שבו כל החלו חייו החדשים - והרעים יותר.

מבחינה אישית השיר הזה הוא נקודת המפתח שלי למוזיקה של ערן צור. הכרתי אותו דרך האלבום של רביעיית מסנר, אותו קניתי בשביל העיבודים של השירים של אלונה דניאל ושל טאטו, והשיר הזה הוא ששבה אותי לקנות את האלבום "פרפרי תעתוע", ומשם להמשיך לשאר העולם המוזיקלי של ערן.
כמו כן, השיר הזה, עד כמה שהנושא בו קשה, הוא לפי דעתי שיר אופטימי. כל מי שמקשיב לשיר מבין שלא משנה עד כמה המצב שלו בחיים רע, ועד כמה שכואב לו - תמיד יכול להיות יותר גרוע.

אין תגובות

הודעות אחרונות

10:34 | 12.08.09 עירן אוסטרוביצקי
13:37 | 02.08.09 תמר לשם
10:04 | 29.07.09 Zidan de Toledo
21:51 | 21.07.09 gellerj
08:41 | 16.07.09 כמה שיותר המקורית
15:59 | 12.07.09 חומר מקומי לא ירד
09:15 | 11.07.09 כמה שיותר המקורית
10:22 | 09.07.09 עירן אוסטרוביצקי
22:44 | 29.06.09 כמה שיותר המקורית

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ