לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
84718,471 עוקבים אודות עסקים

פורום אנדרגראונד ופסיכדליה

פסיכדליה היא קודם כל תופעה. כזו שמעמידה את החופש, השמחה וחקירת הנפש במרכזה אך מאפשרת גם צלילה למעמקים ההזויים והאפלים יותר של ההוייה. היא מעולם לא הייתה תפישת עולם ממוסדת או בעלת ערכים מוגדרים, וניתן להגדירה יותר מכל כהלך רוח או ליתר דיוק: "הלך נפש".הפסיכדליה כתופעה תרבותית/אמנותית, חייה לצד המיינסטרים של התרבות ב 50 השנים האחרונות וזכתה לפריחה קצרה בסוף שנות השישים. "הלך הנפש" הפסיכדלי מתקיים לעיתים בצורות כאלו או אחרות בתרבות, באומנות ובחברה. הפורום יעסוק בביטוי הפסיכדלי בכל התקופות, ויתמקד בעיקר בראשיתה של התרבות הזו, ובתקופת הזוהר שלה בשנים 1966-1968.מיני-יקום חופשי, שלכם, שמאפשר סקירות, דיונים, והרהורים על בביטויה השונים של הפסיכדליה על גווניה הפילוסופיים והחברתיים, מצבי התודעה שלה, ובעיקר האספקטים האומנותיים (מוסיקה, ספרות וקולנוע). לפסיכדליה דימוי הסטורי הקושר אותה עם שימוש בסמים. בשעה שזה אכן היה המצב בשנות השישים - אין הכרח לקשור תרבות-פסיכדלית עם שימוש בסמים. הפורום שלנו אינו מעודד שימוש בסמים לא חוקיים, ויתרה מזו, ההחגיגה הפסיכדלית עשוייה להתקיים גם מבלי להזדקק לסמים.הצטרפו למסע ההשתובבות ההזוי בקוסמוס של התודעה שלכם, או במילים אחרות...NOW'S THE TIME TO BLOW YOUR MIND

אודות הפורום אנדרגראונד ופסיכדליה

פסיכדליה היא קודם כל תופעה. כזו שמעמידה את החופש, השמחה וחקירת הנפש במרכזה אך מאפשרת גם צלילה למעמקים ההזויים והאפלים יותר של ההוייה. היא מעולם לא הייתה תפישת עולם ממוסדת או בעלת ערכים מוגדרים, וניתן להגדירה יותר מכל כהלך רוח או ליתר דיוק: "הלך נפש".הפסיכדליה כתופעה תרבותית/אמנותית, חייה לצד המיינסטרים של התרבות ב 50 השנים האחרונות וזכתה לפריחה קצרה בסוף שנות השישים. "הלך הנפש" הפסיכדלי מתקיים לעיתים בצורות כאלו או אחרות בתרבות, באומנות ובחברה. הפורום יעסוק בביטוי הפסיכדלי בכל התקופות, ויתמקד בעיקר בראשיתה של התרבות הזו, ובתקופת הזוהר שלה בשנים 1966-1968.מיני-יקום חופשי, שלכם, שמאפשר סקירות, דיונים, והרהורים על בביטויה השונים של הפסיכדליה על גווניה הפילוסופיים והחברתיים, מצבי התודעה שלה, ובעיקר האספקטים האומנותיים (מוסיקה, ספרות וקולנוע). לפסיכדליה דימוי הסטורי הקושר אותה עם שימוש בסמים. בשעה שזה אכן היה המצב בשנות השישים - אין הכרח לקשור תרבות-פסיכדלית עם שימוש בסמים. הפורום שלנו אינו מעודד שימוש בסמים לא חוקיים, ויתרה מזו, ההחגיגה הפסיכדלית עשוייה להתקיים גם מבלי להזדקק לסמים.הצטרפו למסע ההשתובבות ההזוי בקוסמוס של התודעה שלכם, או במילים אחרות...NOW'S THE TIME TO BLOW YOUR MIND

Nederbeat פסיכדליה מארצות השפלה

מאת: Jflyaway  פורסם: 23/05/2005  עדכון אחרון: 29/06/2005  
 
כשאנחנו מתייחסים לסצנת ה Beat, Psych, ו Underground בהולנד של אמצע וסוף שנות הששים, מקובל להכליל בד"כ בשם : Nederbeat.
השמות העיקריים אשר עולים וצצים כוללים את  Q65, Outsiders, The Zipps, Bumble Bees, Shoes, Jay Jays, Golden Earrings, Tee Set,Les Baroques, Motions, Shocking Blue, Sandy Coast , ו De Maskersמבחינת חשיבות היסטורית, ובקונטקסט של איכויות ושל תוחלת החיים של התפוקה המוסיקלית לאורך ציר הזמן, ניתן לומר בוודאות שההרכבים החשובים של הגל המדהים הזה היו Outsiders, ו Q65
 
הסצנה ההולנדית הייתה אורבנית לחלוטין, ואפשר להגיד שהיא עגנה בעיקר במשולש הערים אמסטרדם, רוטרדם, ודן האך.
בתוך זמן קצר יחסית צצו מאות הרכבים, של צעירים שהושפעו מן הביט הבריטי, הגראז´ האמריקאי, מפולק רוק, מהביטלס, מהסטונז, ומסצנת ה  West Coiast  בארה"ב.
די מהר החל ה Nederbeat  לצמיח גם הרכבים אזוטריים יותר, כמו Zen,
Boudewijn De Groot,  
וכמובן ההרכב החשוב (והמצוין)  1850 Groep,  שניתן לשייכו לתקופת התפר בין Nederbeat  לבין הגל ה"מתקדם".   חשוב לי להזכיר את ההרכב הזה כאן, ולו רק בזכות האלבום הפסיכדלי הטריפי:
Agemos Trip To Mother Earth,
אלבום חשוב לכל חובב רוק הרפתקני, בעיקר עקב היותו אלבום קונספט פסיכדלי, לפחות בחציו, מעין Sf Sorrow של מדינות השפלה.
אגב, ניתן למצוא הוצאה מחודשת שלו עם לא פחות מ 13 בונוסים (!), כשהבונוסים עצמם לא נופלים כהוא זה משאר האלבום.

כשאני מנסה להסתכל על Nederbeat ולחשוב על הסממנים שהבדילו את התופעה הזו משאר היעדים בפלנטה,  המילה הראשונה שרצה לי בראש היא: חופשיות.
כוונתי לא רק לאמירה הלירית הפריקית, אלא גם לעושר עולם הדימויים המוסיקלי, ליצירתיות בעיבודים, לאקלקטיות, ולהמצאות של תת-ז´אנרים בתוך תת-ז´אנרים, בתוך תת-ז´אנרים, כמו סיפורים בתוך סיפורים.
כל אלו יצרו  Feel ייחודי לסצנה ההולנדית, משהו שההקבלה היחידה שאני עשוי למצוא לה -  קרתה דווקא בקצה העולם – בברזיל. האקלקטיות היצירתית הזו תישאר תמיד סממן ההיכר העיקרי של ההולנדים, ושל הברזילאים, להבדיל אלפי הבדלות... כמובן.

חשוב לומר, שהרכבים כמו  , Trace, Focus וכמו Super Sister לא נכללים בקבוצה הזו, שכן הם כבר שייכים לעולם אחר, זה הקשור לגל ההפקות בעלות היומרות ה"מתקדמות"  יותר, קרי: הפרוגרסיב של שנות השבעים.
זה לא לעכשיו.
   The Outsiders
 The Outsiders- CQהאלבום הראשון בא לאחר שורה של סינגלים, ומכר יפה, וב 1967,  הגיטריסט  Appie Rammers פרש בעקבות סכסוך עם מנהל ההרכב,  ואת מקומו תפס Frank Beek.  השינוי הזה הצמיח מספר שירים יפים שכתבו ביק וטקס, אך עדיין אפשר לומר שרוב השירים נכתבו ע"י וולי טקס לבדו.
לאחר האלבום הראשון המצויין, וסדרה נוספת של סינגלים בהם הוכיחו האאוטסיידרס שהם ראויים הן לחיבת הקהל, וכן לאהדת המבקרים, הוקלט האלבום Cq שהיה שונה מכל מה שה Outsiders  עשו עד לאותה נקודב בזמן, וכל שכן מה שנעשה בהולנד ואולי בכלל , עד לאותה נקודה בזמן (ונראה לי שאני מתאמן במשפטים ארוכים ומורכבים,  בנקודת הזמן של הרגע הזה....).
Cq
הוקלט בתוך שבוע על טייפ של 8 ערוצים, כאשר לרשות ההרכב היה בשלב זה מאגר  של...שימו לב: 150 שירים מקוריים (!) מתוכם היה עליהם לבחור כתריסר לאלבום הזה. אף אחד מן השירים לא היה "כתוב" , הם היו כולם קטעים שבוצעו בהופעות במוקדם או במאוחר לפני הקלטת האלבום, כמו שהגדיר את זה ספלינטר: "הם ישבו אצלינו בראש, וכל מה שנשאר היה לבחור".

מעטים הם האלבומים שזוכים להכרה
 אומנותית כל כך גורפת בקרב כל מבקרי הרוק, מקיר לקיר, ללא חילוקי דעות. האלבום הזה הנו אחד מאלו, ויש הטוענים – אחד מאלבומי הרוק החשובים בכלל, ולאו דווקא רק ביחס למה שנעשה בהולנד ו/או אירופה בסיקסטיז.
בשבילי, לכתוב על אחד האלבומים המוערכים ביותר עלי אישית זו קודם כל פריוילגייה גדולה, וראוי שאעשה מאמץ לתאר את היצירה הזו באופן אחראי ככל האפשר.
צעד ראשון יהיה לעשות הבהרה חשובה מאוד:
ה Outsiders מעולם לא היו להקה של רוק פסיכדלי, לפחות לא בקונטקסט החברתי / תרבותי / סגנוני שאפיין את ההרכבים הפסיכדלים.  יתרה מזו, ספלינטר טוען במפגין שעם תחילת התופעה של ה Flower Power עידן הזהב של המועדונים Milkey Way ו Paradiso  הוא איבד עניין ופרש מן ההרכב, מהלך שהיווה את תחילת ההתפרקות של ה Outsiders.וכאן אני גם נאלץ להוסיף הסתייגות קטנה להבהרה הזו, שכן, CQ מלא בניצוצות פסיכדליים עזים...
אבל זו לא הפסיכדליה של Peace And Love שאנחנו מכירים מארה"ב, וגם לא הטריפ הקוסמי של פינק פלויד, זה משהו כל כך אחר, מעין עוף מוזר שלא כל כך מתקשר סגנונית לשום דבר ששמעתי עד אז, ומאז, והאמינו לישמעתי אלפי אלבומים בחיי

בחלק הארי של השירים יש תחושה מוזרה של מתח,
של  "דחיפות" ו/או "מיידיות" שלא אופיינית כל כך לז´אנר הפסיכדלי. ייתכן שהמילה פסיכדליה תהווה במקרה זה בחירה סמנטית לא כל כך ראויה, ולכן לגבי CQ אני מרגיש נוח יותר להחליף את המונח פסיכדליה בתיאור: ריאליזם חודרני בעטיפת סוריאליזם הזוי.  כן אני יודע, זה נשמע לכם כמו גיבוב יומרני שחוק של מבקר בגרוש. האמינו לי חברים יקרים שישבתי דקות ארוכות עד שעלו לי חמשת המילים הללו, שמעו את האלבום והיווכחו שזה בדיוק מה שיש לנו שם.
ואגב, אני לא קורא ביקורות של אחרים לפני שאני כותב. לעולם לא.  

האלבום מתחיל בהתקף אדרנלין שנקרא Misfit, וכבר בהתחלה מתבהרת מעין תימה שחוזרת לעיתים קרובות באלבום הזה: התופים מושכים קדימה כמו רכבת, חזק, מהר, ובעוצמתיות, כאשר כל השאר "מתאמץ" להסתגל לקצב של התופים.
זה מוזר וזה מעניין.
יותר מכל – זו תפיסה אמיצה של יצירתיות מוסיקלית, ואולי אפילו תפיסה מניפולטיבית, שכן מיד עם פתיחת האלבום נולד המתח הזה, מתח שנמצא בעוצמה רבה לאורך רוב רובו של הדבר העוצמתי הזה שנקרא CQ, ושאחד מסממניו הברורים הוא השימוש בתופים ככלי מרכזי, וחוסר האיזון המכוון בין המהירות שבה סוחף הקצב לבין כל מה שמתלווה אליו.  

ב Zsarrahh  השיר השני, מתגלה העולם החדש של האאוטסיידרס במלוא הדרו.
 How Are You
שואל אותך קול מקפיא שיורד אליך מן השאול
 What Do You Want
לוחש לו המענה האנושי
וזה חוזר מספר פעמים

How Are You
What Do You Want

How Are You
What Do You Want
וטקס האניגמטי מתחיל לשיר:
See, I’m Different, I’m Not Your Kind. I Got No Reason To Be Kind At All”
האווירה היא זו של פראנוייה סוריאליסטית, איטית, עוצמתית, חוויתית. ייתכן שתחוש רתיעה, וייתכן שתישאב  לתוך העולם הזה כמו גרגר חול לתוך שואב-אבק מפלצתי. אני נשאבתי.

האלבום ממשיך עם הקטע ההזוי CQ שהדרך היחידה לתאר אותו תהיה אולי: תחנת זברה אינה עונה  כי מכשיר הקשר שוכב בתוך שלולית סגלגלה בתוך סופת רעמים של מערבון ספגטי. לא יודע.  אין דרך להסביר מה קורה שם, אבל זה עובד.

הליריות האפלה של האלבום הזה באה לידי ביטוי בחלק גדול מן השירים, כגון
 Daddy Died On Saturday,  ו Prison Song  המהמם, שבו יסופר על אסיר שהשתחרר זה אתה מן הכלא. התיאור הדרמטי / מוזיקלי של שובו הביתה מהמם ומלחיץ באותה המידה. ה"דחיפות והמיידיות" שאופייניים כל כל לאלבום הזה בולטים כאן במיוחד בזמן שטקס מספר בגוף ראשון על אירועי אותו היום, יום השחרור מן הכלא. אני לא רוצה לספר לכם מה קורה בשיר הזה, כי זה יהיה כמו לספר סוף של סרט טוב למישהו שעדיין לא ראה אותו.

יש באלבום הזה גם שני שירים שדומים יותר ל Outsiders הישנים.
Your Everything On Earth
ו Love Song Number Two נשמעים כאילו נלקחו מן הרפרטואר הישן של ההרכב, ושניהם מהווים מעין "תחנות מנוחה" של האלבום הזה.

אבל מה אני עושה? מתאר את השירים? האמת שאין לי עניין לסקור את שירי האלבום הזה, בסך הכל – זו מוסיקה, ומה שיש לי הם המילים.  
אני מקשיב וכותב, ואני מרגיש שככל שאנסה לבטא יותר, אני אחטא יותר.
למה? בעיקר בגלל שכשזה מגיע ל CQ יש קושי עצום במציאת הקבלות מוסיקליות, ובהיעדר Reference Points  נשאר רק עולם הדימויים האישי שלי, עם כל מוגבלויותיו וכפועל יוצא של ההשפעה של האלבום הזה עלי אישית.  ומכיוון שאת הסופרלטיבים שלי שפכתי כבר, כל שנותר לי להגיד לכם זה:
אם אתם מעונינים בחוויה אמיתית, ואם אתם מסוגלים להתמודד עם סלעים ונוצות בעת ובעונה אחת,  רוצו לחנות, שלמו כסף בשביל האלבום הזה, והרוויחו

השמועה על ה Outsiders ועל ה"סאונד החדש של הלהקה בקפה לאס-וגאס" החלה להתפשט בעיר, ועד מהרה ההופעות הפכו לאטרקציות פופולאריות שמשכו אליהם לא פחות תיירים מאשר מקומיים.
השם  Outsiders החל צץ ברחובות, במודעות, בגרפיטי, ובשיחות בככרות בהן הסתובבו הצעירים.
נערים ונערות מערי השדה שמסביב למטרופולין החלו באים להופעות, שבשלב זה החלו חורגות מעבר לקפה לאס וגאס.
בראיון הבלעדי שערך  המגאזין Ugly Things (מגזין חשוב שגם כותב שורות אלו זכה לכתוב בו) עם רוני ספלינטר גיטריסט ההרכב, לפני כשנתיים, ספלינטר טוען שההצלחה באה במהירות שלא ניתנה בכלל לעיכול.  הפופולאריות של ההרכב הצעיר הייתה פועל יוצא מיידי של מקוריות ושל הופעת במה מחשמלת, במקום הנכון ובזמן הנכון.
בשנת 1966 היו ה Outsiders  להרכב הפופולרי ביותר באמסטרדם,  במקביל להרכב Golden Earrings  בבירת המדינה, דן-האך. אלו היו שתי סמנות שונות, לכל אחת מהן היו אגדות הרוק של עצמה. לקראת סוף השנה ההיא, ההרכב החל להתפרסם בכל אירופה, והאאוטסיידרס מצאו את עצמם פותחים הופעות של הסטונז, מודי בלוז, ואייקונים מפורסמים אחרים, בהופעות ראוותניות ובפסטיבלים.
Nederbeat חלק ב´- The Outsiders

שני ההרכבים הללו עשו את המהלכים האבולוציוניים הטיפוסיים מ Beat ו R&B דמוי Garage ליצירתיות מורכבת יותר, ושניהם עשו זאת מבלי לחטוא בפומפוזיות ויומרנות.
ה Q65 , לפחות בתחילת הדרך, התאפיינו בסאונד "נע" (Raw ) בדומה ללהקות גראז´ אמריקאיות,  ובמידה מסוימת עלו על ההרכבים ההם, הן באיכות והן בתעוזה.  מילת המפתח שלי בתיאור המוסיקה של 65Q תהיה מן הסתם ´תשוקה´ . וכשאני אומר ´תשוקה´ (במירכאות) אני לא מדבר על האלמנט הארוטי, אלא על המחויבות הברורה ליישם את תאוות החיים בכל צליל וצליל.
עכשיו הקשיבו, והקשיבו טוב! זה הרכב ששווה לחפור לחפש דיסקים שלו בהוצאות מחודשות, ויש.  אם אפשר - רצוי כמובן ליפול על החומר המוקדם, שכן החומר המאוחר פחות ´הדוק´ ואין בו את אותה ´תשוקה ´ שהייתה ללהקה בתחילת הדרך.

Outsiders
נעו על ציר דומה לזה של Q65, אלא שבדומה ל Animals, האקט שלהם נבנה סביב דמותו הכריזמטית, אישיותו האניגמטית, וכישרונו יוצא הדופן של אדם אחד.  
Wally Tax  
היה לגבי ה Outsiders מה ש Eric Burdon היה בשביל ה Animals, ואולי ג´אגר היה בשביל ה Stones   - המגנט. 
  
                              The Outsiders
 
מן הסתם הכל התחיל בבית הספר, בשנת 1964 .
Wally Tax  
לעתיד סולן האאוטסיידרס, ו Ronnie Splinter, לעתיד הגיטריסט של ההרכב, למדו באותה הכתה (כתה ט´) בתיכון באמסטרדם. רוני ישב על הכסא שמאחורי וולי, ובאחד השיעורים הסתובב וולי לאחור ולחש : "היי רוני, שמעתי  שאתה מנגן גיטרה... אכפת לך ללמד אותי קצת?"
די מהר שני בני ה 15 התחילו לג´מג´ם להם בשביל הכיף,  אבל הם רצו יותר מזה, מה שהוביל אותם לשים מודעה בחלון בית הקפה השכונתי: "דרושים בסיסט ומתופף ללהקת קצב".
כך גוייסו להרכב  Leendert Busch   ו  Appie Rammers, ומאוחר יותר גם Tom Krabbendam ומכאן החלו הדברים להתגלגל.
במשך תשעה חודשים ניגנו הילדים בבית קפה פינתי באמסטרדאם אשר נקרא Las Vegas, בימי רביעי, ששי, וראשון משעה שמונה בערב ועד שלוש אחר חצות.  ההופעות כללו קאוורים של הביטלס, הקינקס, והסטונז, ושירים מקוריים שהנערים כתבו בהשפעת ההרכבים הללו.
מן הסתם, החלו לצוץ בעיות בבית הספר, ועד מהרה נשר ספלינטר , ובעקבותיו האחרים, אחד אחד, מה ששינה את חייהם באופן דראסטי.  הפעילות היומיומית כללה חזרות זריזות וקצרות, הופעות בבית הקפה, ורביצה בפיאנו בבר  שבכיכר  Wetering,  מעוז הג´אז המקומי, מקור משיכה למוזרים ולמוזרות, והחממה הראשונית של כר הגידול של דור המריחואנה של אמסטרדם.
אין תגובות

הודעות אחרונות

14:12 | 12.05.14 TakeCtrl
06:50 | 11.05.14 modulo1000
01:42 | 07.05.14 KFir R
15:19 | 04.05.14 modulo1000
22:14 | 03.05.14 KFir R
17:32 | 03.05.14 modulo1000
13:55 | 03.05.14 modulo1000
15:38 | 01.05.14 modulo1000
20:11 | 30.04.14 modulo1000
21:34 | 29.04.14 modulo1000
17:01 | 28.04.14 modulo1000

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ