לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1095810,958 עוקבים אודות עסקים

אודות הפורום תרופות סבתא

דמעות לבריאות

מאת: דלית וולאך  פורסם: 11/07/2015  עדכון אחרון: 12/07/2015  
 
גוף האדם הוא מכונה משוכללת ומיומנת ואין אף פעולה שמתבצעת מבלי שיש לה סיבה
טובה ונכונה עבורנו. לכן, לבכי יש משמעות! משמעות גדולה וחשובה לבריאותנו.
אנחנו בוכים מסיבות רבות חלקן פיזיולוגיות כגון: ליחוח העין, אם נכנס משהו זר לעין
או כשאנחנו חותכים בצל, הפרשת, קולות הבכי של התינוק
גורמים להפרשת חלב אצל האם. זאת ‏בעקבות מסלולים עצביים המובילים
מאזורי השמע אל תאים ‏במוח המפרישים את ההורמון אוקסיטוצין,
שהוא ‏הורמון המכווץ את השרירים בדפנות צינורות החלב שבשָד. ‏
לאוקסיטוצין יש גם השפעה מוחית-התנהגותית, והוא מכונה ‏גם "הורמון אהבת האם" וכו'.
חלקן רגשיות, מתוך עצב, תסכול, כעס, מצוקה, שמחה, התרגשות וכו'.
זה יכול לקרות בעת שאנחנו צופים בסרט שמח או עצוב, שזו סוג של חוויה רגשית,
מפגש עם אדם שלא ראינו הרבה זמן, צפייה בקומדיה וכו'.
כל מה שמעורר את הרגש שלנו יכול לגרום לנו לבכות.
 
בכי
כל הזכויות שמורות לאתר shutterstock
 
הפרשת הדמעות הקבועה-המתמדת, כמו גם הפרשת הדמעות ‏
תגובה לגירוי פיזי של העין, נמצאות תחת בקרה של החלקים ‏ה"עתיקים-פרימיטיביים"
של המוח, גזע המוח, והן ‏מתרחשות גם באנשים הלוקים בפגיעות מוח קשות.
לעומת ‏זאת הפרשת דמעות על רקע של סערת רגשות נמצאת תחת ‏בקרה
של אזורי מוח גבוהים יותר, הממוקמים בקליפת המוח ‏הגדול (הקורטקס).
ואולם מרכזים אלה שבקליפת המוח ‏הגדול
מתַקשרים עם ‏מרכזים פנימיים יותר, שפעילותם קשורה ‏למצב הרוח,
וכן עם המרכזים בגזע המוח האחראים לעצם ‏הפעלת בלוטות הדמעות.
במחקרים שנעשו נמצא כי הדמעות מסלקות חומרים מהגוף שבאופן טבעי
ובריכוזים נאותים הם תורמים לגוף ולתפקודו, אולם כאשר רמתם עולה
על המסוגלות של הגוף לשחררם בקצב שמתאים לו כדי לאזן את עצמו, ועל מנת לסלק
את החומרים המגבירים את התחושות ‏הקשות, מופעלת פעולת הדמעות.
שבאופן מידי ובלתי אמצעי מורידה את ריכוז החומרים בגוף ויוצרת הקלה מידית גדולה...
רובנו זוכרים את התחושה שאנחנו חווים אחרי בכי הגון, שמיד אחרי שאנחנו
מסיימים לבכות ובעוד עינינו אדומות וצורבות אנחנו חווים תחושה של הקלה
והתרוממות רוח.
החוקר ששמו קשור קשר אמיץ לתיאוריית הדמעות ‏כמסלקות מן הגוף
חומרים בלתי רצויים הוא הביוכימאי ‏ויליאם פריי (‏Frey‏).
 
כל הזכויות שמורות לאתר shutterstock
 
 
אחד החומרים, ואולי החשוב שבהם, שהדמעות מסלקות החוצה, נקרא קורטיזול...
 
בתנאים רגילים, רמת הקורטיזול משתנה במחזוריות יומית: בבוקר,
עם ההתעוררות עולה רמת הקורטיזול, ובשעות הערב, לקראת השינה
ובתחילתה - רמת הקורטיזול יורדת. רמת הקורטיזול עולה גם במקרים
אחרים שבהם יש צורך באספקה מוגברת של מקורות אנרגיה לתאי הגוף,
כמו במצבי סטרס של פעילות גופנית מוגברת.
ההורמון הזה מופרש גם במצבי דחק - סטרס
מערכת הדחק פועלת בגוף ע"י ציר מוח ובלוטת יותרת הכליה
(בלוטה שיושבת על הכליה), כשהתוצר הסופי הוא הפרשה של קורטיזול
מבלוטת יותרת הכליה.
 
הקורטיזול, היות שהוא משפיע על המטבוליזם בגוף, מעודד עליה ברמת הגלוקוז בדם,
מסייע בפירוק של גליקוגן בכבד, מעלה לחץ דם ומפחית את
תגובות מערכת החיסון, כל זאת כדי לאפשר לגוף האדם להתמודד
בצורה יעילה יחסית עם מצבי דחק.
 
הפעלת מערכת הדחק בגוף קשורה במצבים של הריון, דיכאון,
שימוש כרוני באלכוהול, תסמונת קושינג (מחלה בה יותר הכליה
מפרישה את הורמון הקורטיזול בעודף), פעילות מאומצת לאורך זמן,
וכן כמובן סטרס כרוני. במצבים אלו, קיימת הפעלה של המערכת
ויש עידוד להפרשה של קורטיזול.
 
מכל מקום הסבר השחרור ממועקה קשה מתיישב עם הטענה
‏המאוד מקובלת שלפיה בכי מהווה פורקן, ולאחר הדמעות ‏מרגישים יותר טוב.
במהלך שנות עבודתי כמטפלת ברפואה אלטרנטיבית,
ראיתי שאנשים שדיווחי לי שבתום תקופת סטרס ארוכה,
בין אם היא רגשית (כדוגמת: מות אדם יקר, יציאה של ילד מהבית, פרידה מחבר/ה וכו')
ובין אם היא פיזית, כלומר, עבודה קשה ומאומצת לאורך תקופה ארוכה,
מחלה ממושכת, הרגישו צורך ודחף עז לבכות...ולאחר שבכו תחושת הלחץ והמועקה
הוקלה בצורה משמעותית.
 
קיים גם הסבר אחר, שמתייחס יותר למנגנון. לפי הסבר ‏מוצע זה,
מצב קשה, של כאב למשל, מופעלת מערכת ‏העצבים הסימפָּתֶטית,
המערכת המעוֹררת - מאיצה את הלב, ‏מגבירה לחץ דם וקצב נשימה,
מגבירה הפרשת זיעה. והנה, ‏כדי להחזיר את הגוף לשיווי-משקל צריכה
להיכנס לפעולה ‏המערכת המרגיעה. ואולם מאחר שהמערכת ‏המעוררת,
שרויה בפעילות גבוהה, נכנסת ‏המערכת, המרגיעה, לפעולה "בכל הכוח".
כך ‏נוצר לזמן מה עודף של חומרים מרגיעים, והדבר מתבטא בין השאר ‏
בהפעלת בלוטות הדמעות על ידי המערכת המרגיעה. ‏הסבר זה מתייחס
למנגנון עצבי, ולמעשה מצביע על הפרשת ‏הדמעות כעל תופעת לוואי
של ניסיון להחזיר את ‏תפקוד הגוף לשיווי משקל על ידי הפעלה
מוגברת של מערכת ‏העצבים המרגיעה.
 
גישה שונה במובהק מהגישה הביוכימית-החומרית להסבר ‏דמעות הצער
באדם היא הגישה החברתית, הבין-אישית. ‏חוקרים רבים מצביעים
על דמעות עצב כעל שידור מצב ‏מצוקה כלפי הסובבים,
שידור שנועד לעורר בסובבים רצון ‏לסייע. לפי גישה זו הדמעות רחוקות
מלהיות תופעת לוואי ‏חסרת חשיבות: היפוכו של דבר, הן תופעה
בעלת חשיבות ‏הישרדותית רבה, שהרי קבלת סיוע מצד הזולת
בעת ששרויים ‏בעקה יכולה להיות - פשוטו כמשמעו - ההבדל שבין מוות ‏לבין חיים.
יש חוקרים המציינים כי עצם מראה הדמעות גורם אי-שקט, ‏תחושה רעה,
אצל המתבונן, ולפיכך הוא משקיע מאמצים ‏בניסיון למנוע את מראה הדמעות,
וזאת בדרך של סיוע וניחום ‏הבוכה.‏
 
מחקרים מוכיחים כי הרכב הדמעות משתנה בהתאם לסיבת הבכי, כלומר,
אם אנחנו בוכים מתוך שימחה ההרכב אחר מאשר אם אנחנו בוכים מעצב
או מסיבה פיזיולוגית.
 
 
 
הדמעות האמוציונליות עשירות ביוֹנֵי מַנגָן - יוני המנגן ‏בדמעות אלו
יכול להיות מרוכז פי- 30 מריכוז יונֵי המנגן ‏בדם! יתר על כן, מתברר
כי ריכוז יוני המנגן במוחותיהם של ‏אנשים הסובלים מדיכאון
גבוה יותר מאשר באנשים שאינם ‏בדיכאון. לפיכך הטענה כי
הגוף מסלק באמצעות הדמעות ‏חומרים המגבירים דיכאון
נראית סבירה לגמרי ואולי אפילו ‏מתבקשת. ואף זאת:
בין החלבונים שדמעות-סערת-הרגשות ‏עשירות בהם יחסית נמצא גם הקורטיזול,
שכמו שציינתי קודם לכן הינו הורמון שמופרש מיותרת הכליה בעת מצוקה .
עלייה ברמת הקורטיזול‏ בדם היא עדות חזקה למצב של סטרס.
מרטין ‏וברֶנן (‏Martin, Brennan‏) מצאו גם כי ריכוז הסֶרוֹטוֹנין
בדמעות אמוציונליות גבוה בהרבה ‏מהריכוז שלו בדמעות שהופרשו
כתגובה לגירוי העין. ‏
 
לאחרונה, אני שומעת מיותר ויותר אנשים עד כמה קשה להם לבכות,
והם מציינים כי הם שכחו מתי הם בכו בפעם האחרונה...אנשים אלה מדווחים,
בדרך כלל, גם על סטרס גדול, הן בתחום האישי והן המקצועי...הם מדווחים
גם על ירידה בקשת הרגשית החיובית שלהם, פחות, צחוק, שמחה, התלהבות...
ובשורה תחתונה פחות כייף. לא קל להם להתחבר אל פעולות שמחות,
שקודם לכם הם מאוד נהנו מהן...הם חווים את התחושה של "משהו לא בסדר"
אבל הם לא יודעים להגדיר מה.
כאשר הנחיתי אותם לשחרר את הכובד הזה ע"י בכי הגון, הם גלגלו עיניים.
השאלה מה קשר עלתה כמעט מיד. הנחייתי אותם לעשות מקלחת הגונה,
לקחת את הזמן ולא בלחץ, ולתת לבכי לצאת באופן יזום. כולם, דיווחו
על הקלה בתפקוד ושיפור בהתנהלות עם עצמם וסביבתם.
 
מאז ועד היום במצבי סטרס מתמשך, ולא משנה מה סיבתו, כולל דיכאון
אני ממליצה לעשות מקלחת הגונה, לתת לבכי לצאת החוצה באופן יזום...
ולהחזיר את האיזון אל הגוף הנפש והרוח שאנחנו כל כך זקוקים לו.
במיוחד בקצב החיים המטורף שכולנו חיים.
 
אז לא משנה אם אתם גברים או נשים, אל תהססו מדיי פעם לבכות בכי הגון,
לא חייבים בציבור, אפשר במקלחת, כי הבכי טוב לבריאות!
תנו לבכי לצאת כדי שתוכלו להמשיך לחוות את ההתלהבות, השמחה, הכיף,
כי הדמעות מרפאות!
 
כל הזכויות שמורות לאתר shutterstock
 
 
אין תגובות

מנהל/ת הפורום

אודות:
את/ה מוביל/ה בתחומך? אנו מזמינים למשרדינו בימים אלו בעלי מקצוע המתאימים לנהל פורום מקצועי באשכול המומחים של אתר הקהילות המוביל תפוז אנשים. מנהל/ת פ
עוד...

הודעות אחרונות

11:43 | 14.06.19 דנטיסט
23:08 | 27.03.19 גורדיאן
01:28 | 17.03.19 אורחים בפורום
10:10 | 01.03.19 ronenrii
16:24 | 01.02.19 thekunefa
14:16 | 07.10.18 דודידוב
20:09 | 10.08.18 אורחים בפורום
16:59 | 30.05.18 דלית וולאך
17:31 | 23.05.18 אורחים בפורום
10:08 | 03.05.18 מנשה הכהן
12:37 | 23.04.18 אורחים בפורום
12:12 | 27.03.18 אורחים בפורום
13:08 | 05.03.18 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ