לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום בלשנות ושפות העולם

שלום לכם,פורום "בלשנות ושפות העולם" עוסק בכל הקשור לבלשנות - פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה וכדומה, אבל גם (ונראה שלפעמים הרבה הרבה יותר) בכל מה שקשור לשפות בכלל, איפיונים של שפות העולם וכו'.אנחנו עוסקים כאן בכל שאלה רלוונטית שמעניינת אתכם. בין אם אתם לומדים בלשנות ובין אם לאו, הפורום פתוח לכול: לאלו מאתנו שפשוט סתם מעריצים את טולקין כבלשן וכגאון; לאלו המתעניינים ב"איך אומרים" בשפות שונות; אלה התוהים מהי האטימולוגיה של "מחסן" ו-"מגאזין", ועוד ועוד.נשמח לעסוק כאן גם באינטרלינגוויסטיקה - בלשנות של שפות בינלאומיות (מתוכננות), כמו אספרנטו, לדוגמה. בתחום זה אנחנו משתפים פעולה עם פורום 181 - "אספרנטו - שפה ותרבות".תוכלו למצוא כאן תשובות לשאלות שונות, ואני בטוח שתתעניינו בשיח הפורה.אם תציעו קישורים מעניינים - נשמח להעלות אותם לקישורי הפורום, למאמריו וכו'. אתם מוזמנים לעיין מדי פעם בחומר שנצבר אצלנו מאחורי הקלעים בפורום, בטאגליינס, בקישורים וכו', ולטעום מן הדיונים המרתקים שהיו לנו בזמן האחרון.שלכם,אלדד

הנהלת הפורום:

אודות הפורום בלשנות ושפות העולם

שלום לכם,פורום "בלשנות ושפות העולם" עוסק בכל הקשור לבלשנות - פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה וכדומה, אבל גם (ונראה שלפעמים הרבה הרבה יותר) בכל מה שקשור לשפות בכלל, איפיונים של שפות העולם וכו'.אנחנו עוסקים כאן בכל שאלה רלוונטית שמעניינת אתכם. בין אם אתם לומדים בלשנות ובין אם לאו, הפורום פתוח לכול: לאלו מאתנו שפשוט סתם מעריצים את טולקין כבלשן וכגאון; לאלו המתעניינים ב"איך אומרים" בשפות שונות; אלה התוהים מהי האטימולוגיה של "מחסן" ו-"מגאזין", ועוד ועוד.נשמח לעסוק כאן גם באינטרלינגוויסטיקה - בלשנות של שפות בינלאומיות (מתוכננות), כמו אספרנטו, לדוגמה. בתחום זה אנחנו משתפים פעולה עם פורום 181 - "אספרנטו - שפה ותרבות".תוכלו למצוא כאן תשובות לשאלות שונות, ואני בטוח שתתעניינו בשיח הפורה.אם תציעו קישורים מעניינים - נשמח להעלות אותם לקישורי הפורום, למאמריו וכו'. אתם מוזמנים לעיין מדי פעם בחומר שנצבר אצלנו מאחורי הקלעים בפורום, בטאגליינס, בקישורים וכו', ולטעום מן הדיונים המרתקים שהיו לנו בזמן האחרון.שלכם,אלדד

לצפיה ב-'תרגום'
תרגום
29/07/2010 | 15:03
יוניברסל תרגומים מספקת שירותי תרגום במגוון רב של שפות ותחומים (אתרי אינטרנט, טכני, רפואי, משפטי ועוד.. ) אנו מספקים את שירותי תרגום ממיטב המתרגמים בארץ ובעולם. שירותי התרגום שלנו כוללים: מנהל פרויקט מנוסה לכל פרויקט, בקרת איכות כפולה לכל תרגום, מהירות ועמידה בלוח זמנים, דיוק ושימוש נכון בטרמינולוגיה המתאימה...

http://www.u-translation.com/
לצפיה ב-'הגיית השם יונתן'
הגיית השם יונתן
29/07/2010 | 13:04
9
24
עד כמה תקני לקרוא בשם יונתן באותו משקל של השיר יונתן הקטן? או יונתן שפירא, הדגשה על יו?

עד כמה זה מבע קביל ונורמטיבי
לצפיה ב-'אם אתה שואל על תקני,'
אם אתה שואל על תקני,
29/07/2010 | 14:16
7
ההטעמה על יו היא לא תקנית, אלא דיבורית.
בהטעמה התקנית, למיטב ידיעתי, מטעימים את ה-תן.
לצפיה ב-'זה בדיוק כמו בכל שם אחר, שאינו אמור לקבל '
זה בדיוק כמו בכל שם אחר, שאינו אמור לקבל
29/07/2010 | 15:48
7
8
הטעמה מלעֵילית.

רוב השמות בעברית, מוטעמים במלרע. כלומר, בהברה האחרונה. הכוונה בעיקר לשמות בעלי שתיים או שלוש הברות.
כמו למשל:
יצחק, נורית, עודד, שלומית, ירון, יעל.
שולמית, דניאל, יהונתן, סיגלית, איתמר, אריאל.

יש גם שמות במלעיל, בעיקר שמות דו-הברתיים, כמו:
נטע, עופר, רותם, עומר, נוגה, ארז, גילי.

יש, כמובן, גם הרבה יוצאים מן הכלל.

איך קוראים לאדם בסופו של דבר "בשטח", זה עניין של הֶרְגֵל. יש גם אנשים שמקפידים לקרוא לאחרים, ולהיקרא בעצמם בהטעמה התִּקנית.

למשל אני, שמי מיכל. בילדותי ובנערותי, ברוב המקומות, חוץ מאשר בקיבוץ בו נולדתי, קראו בִּשמי במלעיל. נורא שנֵאתי את זה, אבל לא ידעתי איך להתמודד עם הבעיה. רק אחרי הצבא, הבנתי שעלי להציג את עצמי בכל מקום חדש, כשאני מבטאת את שמי במלרע. וזה עבד ועובד, ואני מרוצה.

"רצונו של אדם כבודו", למדנו.  אני פשוט שואלת אנשים עם שמות כמו יונתן, או איתמר, איך הם מעדיפים שאקרא להם. זה הכי פשוט.

לצפיה ב-'גם אני שונאת מיכל במלעיל'
גם אני שונאת מיכל במלעיל
29/07/2010 | 16:20
1
4
זה כאילו זלזול בשם היפה הזה..

פעם ביקרתי באיזה קבוץ של ליטאים , צ'כים ופולנים וכל  היצחק, נורית,עודד,שלומית,ירון,יעל, שולמית , דניאל, איתמר, אריאל שהיו שם נקראו בצורה מלעלית מחרידה.

אני לא בטוחה בהתפתחות של השפה, אבל יכול להיות שכשפרצה המדינה, או בשנות החמישים והשישים  שמות במלרע הראו על נחנחיות כלשהי ,למעט יהורם גאון כמובן.
לצפיה ב-' אז בקיבוץ שהִזכרתי, דווקא הקפידו ומקפידים'
אז בקיבוץ שהִזכרתי, דווקא הקפידו ומקפידים
29/07/2010 | 16:48
6
באמת לקרוא את השמות המלרעיים במלרע, וזה יפה מאד.

לא נראה לי שהסיבה היתה חשש מ"נחנחיות", או שאולי אז קראו לזה "יורמיוּת", וסביר יותר להניח: "סבוניות".
לדעתי הסיבה היתה שבאותן שנים רוב התושבים היו עולים חדשים, ובחלקם הגדול מאירופה. בשפות האירופיות הנטייה לבטא את רוב המילים במלעיל (הברה אזכנזית?), וכך הם קראו גם לנו, הילדים-הילידים.

לצפיה ב-'העניין עם שמות בעברית'
העניין עם שמות בעברית
30/07/2010 | 11:30
4
6
שלמרות שרובם אכן במלרע "לפי התקן" - בפועל הגייתם הופכת למלרעית, כאיזשהו סממן ייחודי לשמות, ובמיוחד כשמדובר באנשים קרובים. זה לא קורה בכל השמות כמובן, אף פעם לא שמעתי את השם מיכל במלרע :)

לצפיה ב-'רגע, נדמה לי שהתבלבלת. האם לא התכוונת לכתוב'
רגע, נדמה לי שהתבלבלת. האם לא התכוונת לכתוב
30/07/2010 | 12:57
3
6
שלמרות שרוב השמות מלרעיים "לפי התקן", בפועל הם נהגים במלעיל?
והאם לא התכוונת לכתוב שאף פעם לא שמעת את השם 'מיכל' נהגה במלעיל?

לצפיה ב-'כן'
כן
31/07/2010 | 15:42
2
3
בהתחלה התבלבלתי וכתבתי הפוך
ואז תיקנתי רק חצי כך שמלרע הופך למלרע.
לצפיה ב-' ועכשיו זה בסדר?'
ועכשיו זה בסדר?
31/07/2010 | 22:22
1
6
לצפיה ב-''
31/07/2010 | 22:35
2
:)
לצפיה ב-'participle'
participle
28/07/2010 | 12:19
39
2
שלום,

אני יודעת שמשום מה מקובל לתרגם את המונח participle לעברית כבינוני פועל או פעול. מישהו יכול להסביר על מה ולמה? כי למיטב הבנתי בינוני פועל הינה הצורה הפעילה בהווה של בניין קל, ובינוני פעול- הצורה הסבילה- אז מה הקשר ל- participle?

אני שואלת משום שאני צריכה לתרגם את המונח האיטלקי המקביל- participio. באיטלקית ישנה צורת הווה וצורת עבר. צורת העבר משמשת כפועל עזר בזמנים מורכבים וביצירת הצורות הסבילות (אך יש לה גם תפקידים נוספים, פועליים ולא פועליים)- אם כן המשמעות שלה לא תמיד סבילה; התפקיד הפועלי היחיד של צורת ההווה הוא היותה תחליף לפסוקיות זיקה. אני לא בטוחה שהתרגום המקובל משקף נכון את התפקיד של ה- participio.

תודה מראש,

נוריקטל
לצפיה ב-'בינוני הוא לא בדיוק 'הצורה בהווה''
בינוני הוא לא בדיוק 'הצורה בהווה'
28/07/2010 | 15:49
34
3
בינוני הוא צורה שמנית ששייכת למערכת הפועל, ולכל אחד מהבניינים, בכל נטיותיהם, יש (עקרונית) צורת בינוני מתאימה. התיאור הזה מתאים פחות או יותר גם לפרטיציפ בשפות אירופה, אם כי התפקידים שלהם שונים למדי, באופן לא מפתיע.
לצפיה ב-'אם כן,'
אם כן,
28/07/2010 | 16:35
33
3
המכנה המשותף שמצדיק את התרגום הוא בעצם שמדובר בצורה שיש לה גם תפקידים שמניים וגם תפקידים פועליים (במקרה של איטלקית- הפרטיצ'יפיו מתפקד גם כשם תואר)? ואולי גם בעובדה שאין הבחנה בין גופים גם בפרטיצ'יפיו וגם בבינוני (התכונה הזאת קשורה לרקע השמני?)?

עכ"פ, על מה מבוסס התרגום של past participle לבינוני פעול ושל present participle לבינוני פועל?

שוב תודה!
לצפיה ב-'אני משער'
אני משער
28/07/2010 | 19:35
31
3
שמתוך ההבנה שפאסיב מתייחס לעבר (בבינוני) ואילו הווה/עתיד מגלם את התפקיד האקטיבי, למה הכוונה? תחשוב על "פתוח" לעומת "פותח" הראשון פאסיבי ומסמל שהפעולה שנעשתה כבר נסתיימה.
לצפיה ב-'לא כדאי לערבב'
לא כדאי לערבב
28/07/2010 | 20:53
30
2
בין קטגוריית פעיל/סביל לבין קטגוריית הזמן לבין האספקט הפרפקטי (האם הפעולה הסתיימה או לא). אלו היבטים שונים ולא בהכרח חופפים.
לגבי השאלה של נוריקה:
א. כן, משהו כזה. אני מקוה שתלמידי הבלשנות כאן בפורום יוכלו לדייק יותר בהגדרה. (אגב, גם בעברית, יוונית וגרמנית [למשל] הבינוני/פרטיציפ יכול להחליף פועל או לתפקד כש"ע או כתואר).
ב. גם זה נכון, ונובע מהאופי השמני של הפרטיציפ; רק במערכת הפועל יש הבחנה בין גופים (לפחות בשפות שמיות והודו-אירופיות [שאני מכיר]).
ג. התרגום הזה לא מדויק. בינוני פועל הוא active participle ובינוני פעול הוא, בהתאם, passive participle. באנגלית (נו טוב, גם בגרמנית. אין לי מושג מה המצב בשפות גרמאניות אחרות), במקרה, הבינוני הסביל משמש לצירופים פעליים שמביעים עבר, והבינוני הפעיל מופיע בצירופים פעליים לציון הווה. אבל זה ממש לא השימוש היחיד שלהם. למעשה, לפי מה שתיארת גם באיטלקית אין התאמה כל כך מוצלחת בין הקטגוריות סביל/פעיל ועבר/הווה. ואם הפרטיצ'יפיו הסביל משמש בצירופים פעליים בעבר, מה בכך? הוא משמש בעוד תפקידים, כפי שאמרת.
לצפיה ב-'טוף אם אתה אומר'
טוף אם אתה אומר
28/07/2010 | 22:13
29
1
אני רואה הקבלה בין סביל/פעיל לבין עבר/עתיד בבינוני.
לצפיה ב-'אם אני רכוב על גבי בהמה'
אם אני רכוב על גבי בהמה
28/07/2010 | 22:17
28
2
האם כבר גמרתי לרכב?
אני מסכים שיש קשר בין פעולה שנגמרה (פרפקטית) לפעולה שנעשתה בעבר, וגם אין זה מקרה שדוקא הפרטיציפ הסביל משמש להבעת פרפקט בשפות גרמניות (ומסתבר שגם באיטלקית). אבל לא הייתי מדבר על הקבלה, לכל היותר על חפיפה חלקית.
לצפיה ב-'יש קשר חזק בין פרפקטיות לסבילות'
יש קשר חזק בין פרפקטיות לסבילות
29/07/2010 | 00:29
17
2
ובשפות רבות יש מקומות שבהן האספקט הפרפקטי הולך עם דיאתזה סבילה (או עם פעלים עומדים) יד ביד. זה טבעי למדי: ברוב המקרים אספקט פרקפטי משמש לתיאור מצב שאחרי פעולה, ואופייני יותר שהנושא של תיאור המצב הזה יהיה הפטיינס (המושפע) של הפעולה ולא היוזם שלה (אם הוא אינו זהה למושפע).

זה לא צריך כמובן לומר שקיימת זהות אוטומטית בין שתי הקטגוריות האלה. בעברית יש זהות כזאת (הבינוני הסביל הוא סביל ופרפקטי, והבינוני הפעיל פעיל ואימפרפקטיבי), ביוונית עתיקה אין (יש בינוני פעיל פרפקטיבי [אאוריסטי], אימפרפקטיבי [הווה], צפוי [עתיד] ופרפקטי, וכנ"ל גם לגבי הבינוני הסביל).
לצפיה ב-'אומנם יש לו נטיה חזקה לכך'
אומנם יש לו נטיה חזקה לכך
29/07/2010 | 01:35
16
אבל הוא לא לגמרי פרפקטי. יש לזכור שיש גם סבילים אחרים, לא רק פעוּל אלא גם נפעל מפועל ומופעל. במבנים הפרדיקטיביים אין מניעה משימוש פעלי לכל דבר - 'המטוס מורכב כעת במפעל', 'הדלת נפתחת כל חמש דקות' וכו'.
לצפיה ב-'אבל ראוי לציין'
אבל ראוי לציין
29/07/2010 | 18:38
1
שהניגוד (בעברית) מצוי רק בבינוני בניין קל, בשאר הבניינים לא קיים ניגוד שכזה.
לצפיה ב-'השאלה היא אם גם בתור בינוני זה קורה'
השאלה היא אם גם בתור בינוני זה קורה
29/07/2010 | 20:25
14
2
ולא רק כשיש לנו פה בעצם זמן הווה פיניטי (שרק מבחינה שטחית נראה כמו בינוני).

לפחות במופעל - נפעל מבחינתי הוא לא סביל (באופן כללי מדובר בבניין של פעלים עומדים, אבל ברוב המקרים הם עדיין לא סבילים).

נדמה לי שבאופן כללי האפיון הפרפקטי של הבינוני מופיע רק במופעל.
לצפיה ב-'*מופיע פחות בבירור במופעל'
*מופיע פחות בבירור במופעל
29/07/2010 | 20:27
מה לעזאזל אני כותב...

אז שוב:
נדמה לי שבאופן כללי האפיון הפרפקטי של הבינוני מופיע פחות בבירור במופעל, אבל עדיין לא מצאתי דוגמאות ברורות לאפיון אימפרפקטיבי.
לצפיה ב-'נפעל יכול להיות סביל של קל: "החלב נשמר בקרור"'
נפעל יכול להיות סביל של קל: "החלב נשמר בקרור"
30/07/2010 | 17:52
12
1
"החדר נפתח כל יום לשעתיים לצורכי ניקיון", "הארוחה נאכלת ברגעים אלה ממש".

לצפיה ב-'אפשר לסגור על מדיו-פאסיב אני חושב'
אפשר לסגור על מדיו-פאסיב אני חושב
31/07/2010 | 04:58
1
אלו פעלים שנעים בין עומדים לסבילים, עם קצת רפלקסיב באמצע.

ההבחנה של בועז נראית לי חשובה. בעברית לא סביר שנראה משהו כמו 'המטוס המורכב כרגע במפעל'. זה אומנם קיים בעברית הכתובה אבל בשפה המדוברת נאמר: 'המטוס שמורכב כרגע במופעל'. אומנם המבנה כולו משמש בכל מקרה כלוואי, אבל האם העובדה שאנחנו צריכים להוסיף לו 'ש' מלמדת על כך שהוא נתפס כפרדיקטיבי? (הגיוני במיוחד בהתחשב בכך שיש לו משלימים). בשפות אחרות נראה שימוש בבינוניים + משלימים גם כלוואי ולא רק בפרדיקציה. צריך לחשוב מה ההבדל 'ה' לבין 'ש', אם בכלל יש כזה, ולמה בכל זאת ההווה נתפס בעינינו כהווה פיניטי, אף על פי שהוא לא כזה (הרי אין לו סיומת גוף אלא רק מין ומספר, וזה די חשוב, לא?)
לצפיה ב-'לדעתי זה אכן פרדיקטיב'
לדעתי זה אכן פרדיקטיב
01/08/2010 | 02:37
וגם בעברית הכתובה זה בעצם סוג של פרדיקטיב, רק ששם ניתן להחליף את כינוי הזיקה "ש" (או "אשר") בה' הידיעה שמתפקדת בעצמה בתור כינוי זיקה. ולמה אני אומר את זה? כי ה'בינוניים' האלה יכולים ליצר פראזה שלמה, לכאורה, רק כששם העצם שאותו הם מתארים מיודע.

זאת אומרת, אנחנו יכולים לומר:
המטוסים המורכבים כרגע במפעל החדש פועלים על דלק ייחודי

שמתחלף בפרדיגמה עם:
המטוסים שמורכבים כרגע במפעל החדש פועלים על דלק ייחודי
המטוסים שהורכבו במפעל החדש פועלים על דלק ייחודי


אבל אי אפשר לומר או לכתוב:
*מטוסים מורכבים מורכבים כרגע במפעל החדש פועלים על דלק ייחודי

אלא רק:
מטוסים שמורכבים כרגע במפעל החדש פועלים על דלק ייחודי

שמתחלף בפרדיגמה עם:
מטוסים שהורכבו במפעל החדש פועלים על דלק ייחודי


בקיצור, הבינוני יושב גם בשפה הכתובה על הפרדיגמה של פסוקית זיקה.



לגבי פיניטיות, זאת שאלה מעניינת. אני חושב שזה תלוי איך מגדירים פיניטיות. אם הקריטריון שלנו הוא מורפולוגי בלבד (הבחנה בגוף ואולי גם בשפות מסוימות הבחנה בזמן), אז כן, ההווה בעברית לא פיניטי - וגם העבר ברוסית לא. השאלה היא אם זה באמת מה שמשנה? הרי לפי הרעיון הזה, גם הפעלים באנגלית הם פיניטיים רק בהווה וגם זה בקושי - והם לא בינוניים באופן היסטורי, אלא פשוט איבדו את הנטייה לשחיקה הפונולוגית. בשפות הסקנדינביות (מלבד איסלנדית) ובאפריקנס זה עוד יותר חזק, כי שם בכלל אבדה לגמרי הנטיה בגוף.

אבל לא, אני לא חושב שזה העניין. אני חושב שמה שעושה פועל לפיניטי זאת לא הצורה המורפולוגית, אלא העובדה שבאופן עקרוני תמיד עומד מאחריו גוף (כל עוד הוא לא אימפרסונלי או כלל-פרסונלי או משהו כזה, שבעצם גם זה סוג של גוף). הגוף הזה בדרך כלל מופיע באופן אנליטי בתוך התחביר עצמו, אבל גם אם הוא מובלע והוא לא מופיע בתור שם עצם או כינוי גוף נפרדים, אפשר לדבר על קשר שקיים בינו לבין הפועל. נראה לי שהשמיטיסטים והמצרייסטים אצלנו יגדירו את זה כ"קומפלקס", אבל זה לא תיאוריה שאני חזק בה.

מצד שני, אני לא חושב שבכל שפה יש טעם לדבר על הבחנה של פיניטיות. ביפנית למשל, זה מיותר לגמרי. לא רק שהפעלים ביפנית אינם נוטים בגוף, אלא שאין ביפנית שום גוף דקדוקי. כל הנסיונות להגדיר גוף דקדוקי ביפנית שראיתי הם בסופו של דבר נסיונות נואשים של בלשנים דוברי שפה זרה להלביש גופים על שאין בה שום דבר כזה. ביפנית אין שום בינוניים, אלא רק הבחנה מורפולוגית (בעיקר ביפנית קלאסית, אבל יש לה גם שרידים בשפה המודרנית בכל מיני מקרים) בין צורה של הפועל שעושה פרדיקציה במשפט הראשי לבין צורה שעושה פרדיקציה משועבדת. יש גם צורות שמניות גזורות מן הפועל, אבל זה קצת מצחיק לדבר כאן על פיניטיות, כי אלה לא צורות בינוני או אינפיטיב, אלא שמות דה-וורבליים לכל דבר, כלומר, אין להם שום תיפקוד שנגזר מן המערכת הפועלית.
לצפיה ב-'יכול להיות סביל, אבל לא בינוני סביל'
יכול להיות סביל, אבל לא בינוני סביל
01/08/2010 | 02:12
9
אתה אומרת "מצה שמורה" ו"מקומות שמורים" ולא "מצה נשמרת" ו"מקומות נשמרים", נכון? זה העניין לדעתי.
לצפיה ב-'כפועל כן, כתואר לא (אבל כן בינוני פעיל כתואר)'
כפועל כן, כתואר לא (אבל כן בינוני פעיל כתואר)
01/08/2010 | 09:58
8
לצפיה ב-'כאמור, כשהוא פועל הוא פשוט לא בינוני'
כאמור, כשהוא פועל הוא פשוט לא בינוני
01/08/2010 | 17:11
7
1
זה כמובן די מבלבל, אבל אנחנו צריכים פשוט להכיר בזה שלבינוני בעברית יש תפקוד דואלי, בתור פועל ובתור בינוני. זה נכון לא רק לעברית של היום אלה גם ללשון המשנה. זה שמבחינה היסטורית (בלשון המקרא) הוא היה בינוני ולכן בלשון המשנה (ובלשון הכתובה הגבוהה של היום) הוא נשלל עם "אין" לא עושה אותו לבינוני מבחינה סינכרונית. גם הציווי נשלל לרוב עם צורת עתיד ו"אל", וזה לא עושה אותו לא לעתיד ולא לשם עצם.
לצפיה ב-'מממ, רגע! יש לי: אסקופה נדרסת. בינוני סביל.'
מממ, רגע! יש לי: אסקופה נדרסת. בינוני סביל.
01/08/2010 | 17:18
6
1
לצפיה ב-'רגע... מה?! '
רגע... מה?!
01/08/2010 | 18:20
5
לצפיה ב-'מה מה? '
מה מה?
01/08/2010 | 23:22
4
לצפיה ב-'היית יכולה לבחור מילה קצת יותר ברורה, לא?'
היית יכולה לבחור מילה קצת יותר ברורה, לא?
05/08/2010 | 00:15
3
1
אני שומר את האסקופה שלי קשורה במלונה, ולכן היא אף פעם לא נדרסת!
לצפיה ב-'אני לא בחרתי, תאשים את חז"ל! '
אני לא בחרתי, תאשים את חז"ל!
05/08/2010 | 11:39
2
לצפיה ב-'ואני חשבתי לתומי שאנחנו מדברים על עברית'
ואני חשבתי לתומי שאנחנו מדברים על עברית
05/08/2010 | 16:53
1
1
של היום.
לצפיה ב-'הביטוי קיים גם בעברית של היום. '
הביטוי קיים גם בעברית של היום.
05/08/2010 | 18:22
לצפיה ב-'אגב הדוגמא שלך '
אגב הדוגמא שלך
01/08/2010 | 20:19
9
1
איננה מענייננו. "רכוב על גבי בהמה"= רוכב על גבי בהמה בדומה ל"חלוק על חברו"= חולק על חברו- משמע מדובר כאן בוריאנט סגנוני ולא בשינוי דקדוקי.
לצפיה ב-'אכן וריאנט סגנוני'
אכן וריאנט סגנוני
01/08/2010 | 22:08
2
2
אבל זה לא אומר שאין שינוי דקדוקי. או לפחות, שלא היה כזה דיאכרונית - זה בכל זאת לא סתם במקרה בצורת הסביל, אף על פי שהמשמעות אקטיבית
לצפיה ב-'המשמעות היא העיקר ולפיה נגזר'
המשמעות היא העיקר ולפיה נגזר
01/08/2010 | 22:54
1
1
תפקיד הצורה "רכוב/ רוכב על גבי בהמה" - לדעתי, זה שרוב צורות קטול מורות על סביל לא מחייב שזה תפקידה במשפט שהובא.
לצפיה ב-'זה נכון, זה מה שזה אומר'
זה נכון, זה מה שזה אומר
02/08/2010 | 23:07
1
אנחנו לא שואלים מה תפקיד הצורה - אנחנו שואלים למה יש שימוש בצורה הזאת ולא אחרת. אתה יכול לקרוא לזה סגנון, אני קורא לזה דקדדוק
לצפיה ב-'אם כך, זה בדיוק ענייננו'
אם כך, זה בדיוק ענייננו
02/08/2010 | 01:05
5
צורות סבילות שתפקידן איננו סביל. אני לא מבין באיזו זכות אתה פוסל אותן לשימוש, ביחוד כשהתופעה נפוצה כל כך בלשון חכמים.
לצפיה ב-'ורכבת היא לא מחלה'
ורכבת היא לא מחלה
02/08/2010 | 19:54
4
אין קשר לצורה- המשמעות היא הקובעת ולא פסלתי את השימוש בצורת ההתבטאות הזו אלא הניתוח:  משקל פעול- סביל ולפיכך הפעולה שהוא מייצג נשלמה והרי לא כך בדוגמא שהבאת ובעצם אין כאן סביל.

אם אתה מתכוון למשמעות סבילה הרי היפוך הדבר לא נעשה בבניין קל אלא בבניין הפעיל: דני מרכיב את דנה על גבי חמור> דנה רכובה על גבי חמור. לפיכך הפעולה האמיתית (הגרימה) בוצעה ונשלמה ומה שנותר הוא תיאור המצב של דנה.
לצפיה ב-'אל תערבב את משקלי השם ונטיות הפועל'
אל תערבב את משקלי השם ונטיות הפועל
03/08/2010 | 17:44
3
השאלה אם לכל משקל יש משמעות סבוכה ומעורפלת. לא כן לגבי הבניינים - לפחות לא כולם. ואין שום ספק שפעול הוא הבינוני הסביל של קל (בניגוד לנפעל, שהוא בניין אחר שרק לפעמים מתפקד כסביל של קל). כך שיש ויש קשר לצורה. ולמען האמת במקרה הזה גם משמעותה סבילה לגמרי, ולעומת זאת כלל וכלל לא פרפקטית (אדם רכוב איננו מי שהרכיבו אותו, כפי שאדם חלוק איננו מי שחילקו אותו [או חלקו עליו]). מה נעשה שבמקרה הזה אין הבדל משמעות בין נושא סביל לנושא פעיל. בכל מקרה האדם למעלה והחמור למטה.
בנין הפעיל איננו סביל אלא גורם (ויש לו בנין סביל משלו, כמובן). קצת קשה לי להבין למה אתה מתכוון ב'היפוך הדבר'.
לצפיה ב-'כנראה שלא הבנתי את דבריך'
כנראה שלא הבנתי את דבריך
04/08/2010 | 20:09
2
1) אם אין הבדל משמעות בין נושא סביל לנושא פעיל כפי שרשמת איך אפשר לדעת בדוגמא שהבאת שהמשמעות סבילה לגמרי?!
2) אתה טוען שבמקרה שהבאת המשמעות סבילה ובהמשך בסוגריים מציין ש" אדם רכוב איננו מי שהרכיבו אותו" איך ייתכן הרי זה דבר והיפוכו?
3) אתה מערבב שני דברים: אדם חלוק (בדעתו למשל) הקשר לסביל ברור, מנגד אדם חלוק על חברו -משמעות פעילה. ובכלל סביל לא משתתף עם מילת יחס על המורה על פעולה חיצונית (עד כמה שהרהרתי בדבר).
4) כתבתי בקיצור יתר: אם במשפט "דני רכוב על גבי חמור" אתה מתכוון לכך שרכוב מבטא סבילות, אזי הפך המשפט יהיה "דנה הרכיבה את דני על גבי חמור" למרות שלכל בניין פעיל יש סביל משל עצמו אין מניעה שבינוני פעול יבטא סביל לבניין הפעיל במקרה שהובא כפי שאין מניעה שבניין גורם יבטא פעלים עומדים או יעמוד כמקבילה זהה בשימושיה לבניין קל.

עד כמה שאני יודע בינוני סביל מורה על פעולה שנעשתה בעבר על גורם מסויים והמצב ממשיך גם ברגע הדיבור אך הפעולה נשלמה. לעומתו בינוני פועל מורה על פעולה מכאן ולהבא או מצב מתמשך כאשר נקודת המבט היא הנפש הפועלת על גורם מסויים.
לצפיה ב-'1) לפי הצורה כמובן'
1) לפי הצורה כמובן
04/08/2010 | 21:58
1
לצפיה ב-'אוף.'
אוף.
04/08/2010 | 22:16
1) הצורה סבילה. דלת סגורה היא אכן דלת שסגרו אותה, ודג שחוט הוא דג ששחטו אותו. אבל כשהיא משמשת לפועל עומד הרי אין משמעות לחילוף פעיל/סביל.
2) כיון שמי שרכוב על בהמה הוא מי שרוכב על בהמה, אין הוא (לפחות לא בהכרח) מי שהרכיבו אותו. ר' ס' 1 לעיל.
3) אין שום הבחנה בין חלוק, רכוב, סבור וכד'. כולם פעלים עומדים שניתן להשתמש בבינוני הסביל או הפעיל שלהם ללא שינוי משמעות (החל מלשון חכמים והלאה). הניתוח שהצעת מסובך מדי, ומכל מקום לא מסביר את התופעה אלא מקרה יחיד. (ההנחה שלך לגבי 'על' שגויה)
4) אינני יודע מהו 'הפך המשפט'. על ציר פעיל/סביל המשפט ההפוך ל'אדם רוכב על גבי בהמה' הוא 'אדם רכוב על גבי בהמה'. על ציר פועל/נפעל אולי 'בהמה רכובת אדם.' המשפט שהצעת בכל מקרה איננו 'הפך' כיון שהוא מכניס גורם חדש לגמרי (מי שהרכיב את הרוכב).
4*) אם כבר העלית את הנושא, לא לכל בנין פעיל יש בנין סביל. לבנין הקל, למשל, אין. לפחות לא בלשון חכמים. נפעל מתפקד כסביל שלו, וכידוע הוא כשלעצמו איננו דוקא סביל.
5) בינוני סביל יכול להורות כל מיני דברים, לפי ההקשר. חבל לכפות עליו את הפרפקט היווני הקלאסי, הוא פשוט לא מתאים (כלומר, לא תמיד).
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
29/07/2010 | 00:13
1
א-ב. כמו שסוריאל כבר ענה - כן. זה בדיוק מה שמאפיין את הבינוני, בהגדרה בלשנית: צורה שיש לה מאפיינים פעליים ומאפיינים שמניים גם יחד. באופן ספציפי יותר, בינוני אמיתי הוא צורה פעלית לא-פיניטית (ללא נטייה של גוף, בשפות שיש בהן נטייה כזאת) שנוטה באופן דומה לתואר (אם יש נטייה לתארים), מתפקדת באופן דומה לתואר (מבחינת התחביר, סדר מילים וכו') ויכולה לתאר שמות עצם. יש גם סוג נוסף של בינוני, שנקרא בינוני אדוורביאלי או גרונדיום, והוא יכול לתפקד כתואר-הפועל ולתאר פועל או משפט שלם. בדקדוק המסורתי של חלק מן השפות לא תמיד מגדירים את הבינוניים האלה כבינוני. באיטלקית למשל, הוא נקרא gerundio, וכמו שאני רואה את לא כללת אותו בספירה שלך של הבינוניים.

ומה לגבי התפקידים הנוספים של הבינוני? בעברית הוא מתפקד גם כזמן הווה פיניטי (שלא מבחין בגוף), ברוסית הוא מתפקד בצורה דומה בתור זמן עבר, ובאיטלקית ובאנגלית הוא משמש לכל מיני צורות מורכבות עם פעלי עזר. דברים כאלה קורים ברוב השפות שיש בהן צורות בינוני (בין אם אלה שפות שמיות או הודו-אירופאיות). העניין הוא שהצורות האלה הן לא מה שעושות את הבינוני לבינוני, אלא נחשבות לתפקידים תחביריים נוספים של צורת הבינוני. בניגוד לשימוש התארי או האדוורביאלי בבינוני, שעובד בצורה דומה בכל השפות, התפקידים האלה משתנים משפה לשפה.

ג. התרגום הזה נובע מהמצב באנגלית - שם בינוני העבר הוא (לגמרי במקרה) גם סביל ובינוני ההווה (שנקרא לרוב gerund) הוא פעיל. למעשה, באנגלית, כמו בעברית, הניגוד בין שני סוגי הבינוניים הוא בדיוק כמו בעברית: ניגוד בין פעיל (בפעולה מתמשכת) ובין סביל (בפעולה שהושלמה) ולא ממש ניגוד של זמנים. המינוח הלא מדויק נובע בעיקר מהשוואה ליוונית ולטינית.

המצב באיטלקית, עד כמה שאני יודע, דומה למצב באנגלית ובעברית. הניגוד הראשי הוא בדיאתזה (סביל ופעיל) ובאספקט (פעולה מושלמת או פעולה בעיצומה) ולא בזמנים. לכן את יכולה לתרגם את ה-participio passato ל"בינוני סביל" ואת ה-participio presente ל"בינוני פעיל". לחלופין, את יכולה לשמור על מינוח שיותר קרוב לשמות המקוריים ולקרוא להם "בינוני עבר" ו"בינוני הווה". אני אישית מעדיף את האופציה האחרונה, כי עד כמה שזה לא מדויק, המונחים "בינוני עבר" ו"בינוני הווה" כבר השתרשו בשפות האלה.
לצפיה ב-'בינוני הוא המונח העברי לפרטיציפ, אין מה לעשות'
בינוני הוא המונח העברי לפרטיציפ, אין מה לעשות
28/07/2010 | 21:14
17
אבל התרגום הוא בהחלט מדויק. הבינוניים בעברית הם פרטיקיפיה (פרטיציפים) לכל דבר - הם יכולים לשמש כשמות תואר ('השמש היוקדת', 'האוניברסיטה הפתוחה'), כשמות עצם (שומר, מורה, פועל, לצערי אני לא מצליח לחשוב על דוגמאות סבילות. אולי 'שתוּל', כלומר סוכן כפול. הנה גם 'כפול' הוא בינוני), וגם כתארים פרדיקטיביים במבנה שאותו אנחנו תופסים כפעלי - כלומר מה שנקרא אצלנו זמן ההווה. כך: 'אני הולך' = 'i am walking', ובעברית לא תקנית במיוחד אפשר גם: 'הוא היה הולך/מהלך' - 'he was walking / used to walk' להבעת עבר מתמשך. נכון שההקבלה בין השפות היא לא מושלמת (בעיקר מפני שבאנגלית המבנה משמש לאספקט המתמשך, ובעברית אין זה המצב, אבל אני משער שמתישהו בעבר זה היה כך גם בעברית).

כדאי לשים לב שבשפות שמיות יש שני זמנים משותפים - העבר והלא עבר (מה שאצלנו הוא זמן עתיד). ההווה העברי כשימוש בבינוני כפרדיקט) הוא יצירה שלנו.
לצפיה ב-'תודה לכולם ושאלה נוספת לגבי gerundio/gerund'
תודה לכולם ושאלה נוספת לגבי gerundio/gerund
29/07/2010 | 11:25
2
רב תודות על התשובות, השתכנעתי בצדקת ההקבלה בין הפרטיסיפל לבינוני.

כעצת Bubblegnome, אתרגם את ה- participio passato כ"בינוני עבר" ואת ה- participio presente כ"בינוני הווה". אלא שבאמת נשאלת השאלה לגבי ה- gerund, או ה- gerundio באיטלקית. גם במקרה זה ישנם שני זמנים, עבר והווה. האם הג'רונדיו גם הוא אכן עונה להגדרת הבינוני? תפקידים שמניים אין לו (בשונה מאנגלית), ולגבי תפקידים אדוורביאליים אני לא לגמרי בטוחה.

אחד משני תפקידיו העיקריים באיטלקית המודרנית הוא החלפת פסוקיות מפורשות (כלמר, אם משתמשים בו, לא צריך מילת שעבוד ופועל נטוי). אולי ניתן לאפיין את הג'רונדיו כבעל תפקיד אדוורביאלי בחלק מהמקרים הללו- תגידו אתם. למשל, הוא יכול להחיליף פסוקית אופן (מקווה שזהו המינוח הנכון במקרה הבא):

Si puo' costruire il quartiere usando risorse locali

"ניתן להקים את הרובע בהסתמך על משאבים מקומיים". (usando הוא הג'רונדיו)

האם במקרה זה מדובר אמנם בתפקיד אדוורביאלי?

ואם הגענו למסקנה שגם באיטלקית ה- gerundio הוא סוג של בינוני, איך מומלץ לתרגם אותו באופן שישמר את ההבחנה בינו לבין ה- participio?

שוב תודה,

נוריקטל
לצפיה ב-'ה-usando risorse locali'
ה-usando risorse locali
29/07/2010 | 20:33
1
זה בדיוק תפקיד אדוורביאלי. יש כאן תיאור של נסיבות שבהן ניתן להקים את הרובע.

לצערי אין מונח עברי מקבלי ל"אדוורביאלי", ו"בינוני [של] תואר הפועל" נשמע כמו תרגום מסורבל.

האופציות שלך הן:

1. להשאיר את הג'רונדיו ג'רונדיו (או לחלופין להשתמש במונח הלטיני המקובל יותר גֶרוּנְדְיוּם).

2. למצוא איזשהו תרגום שבכל זאת הולך. אולי תתפשרי ותקראי לזה בכל זאת "בינוני אדוורביאלי", אולי תקראי לזה בינוני מצב, ואולי תמצאי איזשהו מונח אחר.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
01/08/2010 | 09:42
נראה לי שאשאר עם "ג'רונדיו" במקרה הזה, כי מדובר בטקסט לקהל רחב וחשוב לי לא ליצור בלבול עם הפרטיצ'יפיו.
לצפיה ב-'האל גאנש בסנסקריט'
האל גאנש בסנסקריט
27/07/2010 | 23:14
1
באיזה אתר אני יכול למצוא איך כותבים את האל גאנש בשפת סנסקריט של הודו?
לצפיה ב-'בויקיפדיה'
בויקיפדיה
28/07/2010 | 23:57
ממש כאן
לצפיה ב-'"דבר דבור על אופניו" - לא מסתדר לי הפתגם הזה.'
"דבר דבור על אופניו" - לא מסתדר לי הפתגם הזה.
27/07/2010 | 11:32
4
5
מישהו מוכן להסביר לי אותו...?

תודה.
לצפיה ב-'כל פרשן של ספר משלי'
כל פרשן של ספר משלי
27/07/2010 | 15:32
ישמח להסביר לך אותו.
לצפיה ב-'בבקשה:'
בבקשה:
28/07/2010 | 15:42
2
לצפיה ב-'יה, איזה חמוד'
יה, איזה חמוד
28/07/2010 | 17:20
לצפיה ב-'אה, כי אני חשבתי שהכוונה למשהו כזה:'
אה, כי אני חשבתי שהכוונה למשהו כזה:
28/07/2010 | 19:46
לצפיה ב-'תרגום לגרמנית'
תרגום לגרמנית
26/07/2010 | 10:21
מחפשת מתרגם מקצועי למאמר מעברית לגרמנית בתחום הספרות. מתרגם שעובד עם ספרי חשבנות מסודרים ומוכן לעבוד בתנאי התשלום האוניברסיטאיים של שוטף+60.
לצפיה ב-'ספרים משומשים'
ספרים משומשים
25/07/2010 | 23:18
2
2
מישהו יודע במקרה איפה אפשר לקנות ספרים משומשים ללימודי שפות (איטלקית, צרפתית, גרמנית וכו') - דקדוק, אוצר מילים, וכמובן עם הרבה תרגול?
אשמח מאוד אם תעזרו לי.
לצפיה ב-'נצל"ש '
נצל"ש
26/07/2010 | 22:23
1
מישהו יודע איפה אפשר להשיג
את הספר החדש (יחסית) של
ד"ר רונן כהן לפרסית? (ספר-מילון כזה)

קישור למי שלא יודע על מה אני מדבר:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1135810.htm...

לצפיה ב-'ניסית לברר דרך המכללה באריאל?'
ניסית לברר דרך המכללה באריאל?
27/07/2010 | 09:13
לצפיה ב-' עבודות תחזוקה באתר - יום שבת'
עבודות תחזוקה באתר - יום שבת
( לעמוד שלי בתפוז )
24/07/2010 | 20:51
1
גולשים יקרים,

בימים האחרונים אנו חווים תקלות רבות באפליקציות השונות באתר, החל מעמוד הבית והעמודים הראשיים, דרך הפורומים וכלה בבלוגיה ובפליקס.
הגורם לתקלות אותר וכעת כל משאבי הצוות הטכני מופנים לתיקון התקלות.

כחלק מתהליך הטיפול, הלילה, החל מהשעה 1:00 למשך כשעה, תבוצע השבתה יזומה של האתר לצורך עבודות תחזוקה.

אנו מקווים כי הטיפול בתקלות יסתיים בימים הקרובים ולאחריו הגלישה תחזור להיות קלה ונעימה.
לכל שאלה או הערה בנושא, אתם מוזמנים לפורום משוב:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

לילה טוב והמשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'גם הלילה עבודות תחזוקה באתר,'
גם הלילה עבודות תחזוקה באתר,
25/07/2010 | 00:42
שיביאו גם להשבתתו.
לצפיה ב-'סדרה מאוד מומלצת! על השפה העברית'
סדרה מאוד מומלצת! על השפה העברית
23/07/2010 | 22:38
1
אולי שמעתם עליה או ראיתם אותה, אבל למי שלא, אז באמת זה מאוד מומלץ:

http://yes.walla.co.il/?w=2/7974

הסדרה (6 פרקים) היא סדרת תעודה על השפה העברית מכל מיני נקודות מבט: בפרק אחד זו הטהרנות, בפרק אחר זה הגוונים של השפה, ויש עוד. ירון לונדון הוא תמיד כיפי (אבל קירשנבאום יותר). הוא לא תמיד שואל את השאלות הנכונות, ויש לו כמה הנחות בסיס בעייתיות בחקר שהוא עושה.. אבל זה בסך הכל מאוד מעניין ומגוון.
לצפיה ב-'תודה רבה על הקישור!'
תודה רבה על הקישור!
24/07/2010 | 00:31
בזמנו השתדלתי לעקוב אחרי הפרקים, אבל כמה מהם "נשמטו" עקב אילוצים אחרים.
יש שם כמה אפיזודות שרציתי לראות שוב, ועכשיו אוכל.
חן חן!
לצפיה ב-'מחפש מתרגמ/ת מנוסה מעברית לערבית. מי מכיר?'
מחפש מתרגמ/ת מנוסה מעברית לערבית. מי מכיר?
23/07/2010 | 21:40
6
שלום,

אני מחפש מתרגמ/ת עם ניסיון בתרגום מסמכים מעברית לערבית.
מישהו מכיר?

מירון,

miron@addvantage.co.il
לצפיה ב-'שאלה בעברית'
שאלה בעברית
23/07/2010 | 18:39
5
2
אני לא יודע האם זה הפורום הנכון, אבל התעוררה במשפחתנו שאלה שאשמח אם תוכלו לסייע לנו לפתור אותה.

הצירוף "מכאן ומכאן": כיצד יש לבטא את הכ' במילה השנייה? הרי ברור שבכ' במילה הראשונה יש דגש, השאלה שלי היא לגבי השנייה (ו' החיבור לא משנה משהו?).
לצפיה ב-'אין לי כל אסמכתא. לדעתי'
אין לי כל אסמכתא. לדעתי
23/07/2010 | 18:52
(ואני בטוחה בכך), יש דגש גם בכ"ף השניה. כלומר: מִכּאן וּמִכּאן. (ואין קשר לו"ו החיבור, שכלל אינה צמודה לכֿ"ף, אלא למ"ם).
אף שהייתי מעדיפה לומר: מכאן ומשם, כי הרי הכוונה לשני מקומות שונים.

(אומרים גם: מפּה ומשם. אז אם היינו הופכים את הסדר, היינו אומרים: משם ומפּה (פ"א דגושה). ולא: משם ומפֿה (פ"א רפֿה...).

שבת שלום,
מיכל.

לצפיה ב-'קודמתי, מיכל, כבר ענתה, אבל'
קודמתי, מיכל, כבר ענתה, אבל
23/07/2010 | 19:52
אסביר:
במילה השנייה, ומכאן, ה-כ' דגושה גם כן. אחרי מ' השימוש ("מכאן", "משם" וכו') יש דגש באות הבאה, ולכן יש דגש ב-כ' שאחרי המ"ם.

אומרים "מפֹּה" (mi-PO) ולא "מפה" (mi-FO).
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
23/07/2010 | 20:08
לצפיה ב-'והסיבה - חשובה מכול'
והסיבה - חשובה מכול
28/07/2010 | 00:07
1
מִ - היא קיצור טבעי קדום מהמילה "מן" ("באתי מן הבית").
הנ' נשמטה ולכן אנו שמים דגש אפילו במילים שאינן מתחילות בדגש:
קרוב - [מִנְקרוב] - מִקּרוב.
לצפיה ב-'כן, נכון. '
כן, נכון.
30/07/2010 | 13:09
לצפיה ב-'כמה לינקים לסופ"ש'
כמה לינקים לסופ"ש
23/07/2010 | 18:28
לצפיה ב-'יפהפה - אטימולוגיה'
יפהפה - אטימולוגיה
22/07/2010 | 15:41
46
18
שלום רב!

אני מחפש את מקור המילה "יפהפה". חיפוש בקונקורדנציה העלה אפס תוצאות, כך שהמקור הוא ככל הנקרא מתקופה מאוחרת מתקופת המקרא.

אם מישהו מכם יודע את המקור, או ברשותו יש נגישות למקור מידע אמין, תבוא עליו הברכה.

תודה רבה וסוף שבוע נעים לכולם!
נדב.
המשך>>
שלום רב!

אני מחפש את מקור המילה "יפהפה". חיפוש בקונקורדנציה העלה אפס תוצאות, כך שהמקור הוא ככל הנקרא מתקופה מאוחרת מתקופת המקרא.

אם מישהו מכם יודע את המקור, או ברשותו יש נגישות למקור מידע אמין, תבוא עליו הברכה.

תודה רבה וסוף שבוע נעים לכולם!
נדב.
לצפיה ב-'שאלה לחברי הפורום'
שאלה לחברי הפורום
22/07/2010 | 10:47
6
מכר שלי, שיש לו ידע נרחב בהיסטוריה ובלשנות(לא פורמאלי) טען בפניי שמייסד האלפבית הקירילית הוא יהודי במוצאו ושמו קיריל. לא מצאתי עדות לכך, מה שמצאתי הוא שמייסד הכתב, שמו קירילוס והוא היה מסיונר.  מישהו יכול לשפוך אור על נושא זה.
תודה.
לצפיה ב-' שאלה אחרת'
שאלה אחרת
22/07/2010 | 10:56
1
אהלן אנשים,
תגידו - איפה ואיך אפשר לרכוש את הספר
החדש (יחסית) של ד"ר רונן כהן ללימוד
פרסית? (טוב זה למעשה ספר-מילון כזה)
אשמח אם תוכלו לעזור לי
תודה!
לצפיה ב-'שלום לך, infinity: אין צורך לנצל"ש'
שלום לך, infinity: אין צורך לנצל"ש
22/07/2010 | 20:34
אצלנו. אתה יכול לפתוח הודעה נפרדת, בשרשור נפרד משל עצמך. אשמח למחוק אח"כ את ההודעה הזאת מן השרשור הנוכחי (יש אצלנו די מקום לכל דיון, בניגוד לנוהג הרווח בפורומים אחרים).
לצפיה ב-'תשאל את החבר מאיפה הידע שלו...'
תשאל את החבר מאיפה הידע שלו...
22/07/2010 | 21:50
3
על כל פנים לפי ויקיפדיה הממציא הוא אכן קירילוס
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'אם קולומבוס יכול להיות יהודי'
אם קולומבוס יכול להיות יהודי
23/07/2010 | 02:41
2
למה לא קיריליוס?
הסיפור הזה כנראה צמח מאותו מקור (פסיכולוגי) שממנו צמחה האגדהעל הפגישה בין אפלטון וירמיהו, שמוכיחה אחת ולתמיד שכל הפילוסופיה היוונית היא גניבה וסילוף זדוני של חכמת היהודים.
לצפיה ב-'מצד אחד כולם יהודים מצד שני כולם אנטישמים '
מצד אחד כולם יהודים מצד שני כולם אנטישמים
23/07/2010 | 18:21
1
2
לצפיה ב-'ודאי! הרי יהודים הם האנטישמים הגדולים ביותר'
ודאי! הרי יהודים הם האנטישמים הגדולים ביותר
24/07/2010 | 10:30
לצפיה ב-' התקלות באתר והשבתה יזומה'
התקלות באתר והשבתה יזומה
( לעמוד שלי בתפוז )
21/07/2010 | 23:10
גולשים יקרים,

בימים האחרונים אנו חווים תקלות רבות באפליקציות השונות באתר, החל מעמוד הבית והעמודים הראשיים, דרך הפורומים וכלה בבלוגיה ובפליקס.
הגורם לתקלות אותר וכעת כל משאבי הצוות הטכני מופנים לתיקון התקלות.

כחלק מתהליך הטיפול, הלילה, בין השעות 1:00-1:30, תבוצע השבתה יזומה של האתר.

אנו מקווים כי הטיפול בתקלות יסתיים בימים הקרובים ולאחריו הגלישה תחזור להיות קלה ונעימה.
לכל שאלה או הערה בנושא, אתם מוזמנים לפורום משוב:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

לילה טוב והמשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'nonrecoure loan'
nonrecoure loan
21/07/2010 | 09:49
7
במונח sub debt או subordinated debt או subordinated loan השתמשנו בקורס מסוים כדי לתאר הלוואת בעלים בחברה (בעל מניות) לחברה כהלוואה נחותה יחסית ל senior debt שהיא הלוואה בכירה שנותן הבנק כתנאי שהלוואת הבעלים תהיה נחותה יותר (כדי שכאשר החברה תקלע לקשיים אז הבנק יהיה נושה מובטח).

במונח nonrecoure loan נון ריקורס, השתמשנו כדי לתאר הלוואה שבה המלווה מוותר על זכותו לחזור ללווה, שהיא בדרך כלל נעשית בין אנשים מאוד מאוד אמידים (כמו שרי אריסון ונאמר שבישראל יש בקושי 20 אנשים כמוה) שהמלווה (בדרך כלל הבנק) סומך עליהם שיחזירו את הכסף ולכן מוותר על זכות לחזור לווה. ממש כרגע בדקתי בגוגל לראות איך מפרשים ישראלים את המונח nonrecoure loan וגיליתי שתי פירושים עבריים (שימושיי) בגוגל (לחצתי על "דפים בעברית") ואז גיליתי שהישראלים קוראים לנון ריקורס "הלוואה עומדת". עד עכשיו הכל טוב ויפה, אבל רשמתי הלוואה עומדת (בעברית) כדי לגלות איך ישראלים מתרגמים זאת לאנגלית ואז גיליתי שהם מתרגמים הלוואה עומדת כ standing loan . ונשאלת השאלה מה ההבדל לדעתכם, אם כן, ביןloan standing לבין nonrecoure loan ?
לצפיה ב-'שימושיי = שימושיים'
שימושיי = שימושיים
21/07/2010 | 10:13
לצפיה ב-'אני באופן אישי'
אני באופן אישי
21/07/2010 | 20:53
עובד בחברת אשראי ועדיין אין לי מושג על מה אתה מדבר
אני חושב שאתה צריך לבדוק את זה בפורום בנקאות או חשבונאות או משהו כזה.
לצפיה ב-'אני חושב שאתה מתבלבל קצת..., אני חושב שאתה מת'
אני חושב שאתה מתבלבל קצת..., אני חושב שאתה מת
21/07/2010 | 23:20
3
הלוואה עומדת היא לא נון-ריקורס. הלוואה עומדת היא אם אני לא טועה מה שקרוי "הלוואת בלון". כלומר, ניתנת הלוואה ללווה, כאשר את הקרן להלוואה מחזירים רק לאחר תקופה מסוימת (אם איני טועה מתחילים מהריבית ולבסוף גם הקרן). ההיגיון הוא לאפשר ללווה תקופת חסד עד שיתאושש, ובדר"כ סומכים על היכולת הכספית העתידית שלו, כתלות בהיסטוריה הבנקאית שלו.

לגבי נון-ריקורס - זה אכן מה שאתה מתאר (ולא הלוואה עומדת, שזה מה שתיארתי למעלה). אמנם לא ניתן לחזור לבעלים, אבל כן יש בטוחות בדמות מניות או משהו בסגנון, אבל במקרה של נון ריקורס, במידה והמניות אינן מכסות על ההלוואה לא ניתן להמשיך הלאה לבעלים (וצריך להודות שממילא אם מדובר על עסקה מול האישיות המשפטית של החברה, לא ניתן לחזור לבעלים, אא"כ ניתנה בטוחה אישית בחוזה ההלוואה).



לצפיה ב-'הכותרת הכפולה היא באדיבות תפוז...'
הכותרת הכפולה היא באדיבות תפוז...
21/07/2010 | 23:21
לצפיה ב-'העיסקה תמיד מול מלווה'
העיסקה תמיד מול מלווה
22/07/2010 | 07:38
1
תודה רבה.

אפשט, מדובר בעיסקה בה המלווה (בנקים ו/או קרנות פנסיה וגמל וביטוח) נותן מימון לזכיין שמזמין קבלן משנה שיבצע פרוייקט תשתיות.  הנושא הוא מימון פרוייקט תשתיות בניה (למשל; זכיתי במכרז שהממשלה פרסמה לבנות מתקן להתפלת מים, וכזכיין הזמנתי מקבלן מבצע שירותי בניה וכדי לשלם לו ביקשתי מהבנק הלוואה).  הבנק מאמין בפרוייקט, ולצורך אירגונו הקמתי חברה מיועדת רק למטרה הזאת, ולחברה הזאת נקרא Special purpose company והיא החברה הזכיינית שבונה (על חשבונה, אבל לוקחת את המימון הזה מהבנק שסומך עלי כבעל המניות בחברת ה SPC שאחזיר את הכסף, והבטוחה היא הפרוייקט עצמו וההלוואה היא נון ריקורס כלפי) באמצעות קבלן משנה (הקבלן מקבל במזומן ישירות מהבנק שאני התחייבתי להחזיר את הכסף בהלואת הנון ריקורס) את מתקן ההתפלה ומצפה למכירת התוצרת (מים מותפלים) שהממשלה התחייבה לקנות ממני כל שנה על לסיום תקופת הזיכיון (בעוד 25 שנה).
הבנק שרוצה לקבל את כספו בחזרה לקח את הבטוחות הבאות מחברת ה SPC להבטחת פירעון ההלוואה:
1. דאג שכבעל מניות בחברת ה SPC אחתום על ערבות אישית כלפי חברת ה SPC
2. כמו כל הלוואה בפרוייקט בניה, תמיד הקבלן רואה רווחים לעמלו רק לאחר שיחזיר את השקל האחרון לבנק, ובתשתיות זה יקרה רק בתום תקופת הזיכיון שהיא ארוכה מידי (לרוב 25 שנה) אז הבנק המלווה מאפשר לחברת ה SPC הלווה לנשום ולחיות קצת (למשוך מזומנים על חשבון רווח עתידי) ומבטיח שהכסף הזה יחזור (אם יסתבר שהפרוייקט לא הניב רווח) על ידי התחייבות של בעלי מניות חברת ה SPC להחזיר את הכסף וקוראים לזה clawbacl ("קלובק").
3. מנגנון רזרבות - מנגנון רזרבות מבטיח לבנק המלווה שחברת ה SPC לא תיתקע בלי מזומנים אז הוא מחייב את חברת ה SPC (הזכיינית) להשאיר רזרבות מזומנים שיהיה לשלם לכל ספק ולכל קבלן משנה.
4. אי אפשר למשכן את הנכס כי הוא לא בבעלות חברת ה SPC המלווה אלא בבעלות המדינה (תשתית לאומית) אז בטוחה נוספת לבנק היא STEP IN RIGHT כלומר אם חברת ה SPC הזכיינית תפר התחייבות יסודית אז המלווה יוכל להיכנס בנעליה, לגבות את הכסף מהמשתמשים ולתפקד כמזמינת שירותי הבניה מקבלני המשנה ולשלם לספקים (להיכנס בנעלי הזכיין).


הבנק יסכים להלוות לזכיינית רק בתנאי שהבנק יכתיב את ההסכמים בין הזכיינית לספקים ולקבלני המשנה, והוא הכוח החזק, ההלוואה שלו היא בדרגה בכירה מבחינת עדיפות ונקראת SENIOR DEBT, וזאת להבדיל מההון העצמי שנותן בעלי מניות ה SPC לקופת חברת ה SPC שחייבת להיות נחותה יותר מבחינת הנשיה כלפי חברת ה SPC. כך שאם החברה הזכיינית תהפוך לחדלת פירעון ותהיה חייבת לכל הספקים שלה ולקבלני המשנה שלה כספים, ותהיה חייבת לבעלי המניות שלה כספים (כי הם הזרימו אליה את הונם העצמי על ידי נתינת הלוואה נחותה) אז הבנק הכתיב זאת מראש כדי שבמצב של חדלות פירעון יוכל הבנק להיפרע מחברת ה SPC והבנק יקבל את כספו בחזרה הראשון כי הלוואתו היא הלוואה בכירה. אחרי הבנק בסדר העדיפות, יהיו בעלי המניות של חברת ה SPC שנתנו הלוואה לחברת ה SPC אבל הלוואתם היא בסדר עדיפות נחות מהלוואת הבנק.  (הספקים וקבלני המשנה הנושים הם בסוף).
לצפיה ב-'מתוך מה שרשמתי יש למחוק את הבטוחה הראשונה'
מתוך מה שרשמתי יש למחוק את הבטוחה הראשונה
22/07/2010 | 08:17
כי אם המלווה מקבל ערבות אישית לטובת החברה אז כבר לא מדובר על נון ריקורס אלא על full recourse וזה מה שעושה את ההבדל. הסיבה שכתבתי בטעות היא מפני שרציתי להדגים מהי הלוואה פול ריקורס ובניסוח שכחתי להיות עקבית.
לצפיה ב-'אני גם תירגמתי פעם את המונחים האלו'
אני גם תירגמתי פעם את המונחים האלו
22/07/2010 | 21:40
לא נעים בכלל

standing loan זו הלוואה שבתקופת ההחזרים משלמים בה את הריבית בלבד - ורק בסוף התקופה מחזירים את הקרן
זה לא מה שרצית
מה שאתה מדבר עליו זה משהו אחר. אני לא יודע אם המינוח בעברית הוא שגוי או שהתרגום שמצאת לאנגלית הוא שגוי, אבל איפשהו בדרך הלכת לאיבוד. אני יכול להמליץ על המילון הזה אם אתה לא מכיר אותו:

http://www.yediothsfarim.co.il/lex7/glosMarkersEng/glosItems1.asp

וגם זה
http://www.cfb.co.il/homex/0,1357,311,00.html
לצפיה ב-'פסיכובלשנות'
פסיכובלשנות
20/07/2010 | 23:20
4
1
שלום,

לאחרונה נתקלתי בהמון שמות לתחומים העוסקים בחקר התהליכים הקוגנטיביים והעצביים שמאחרי שפה, ונתקפתי בלבולת. מישהו יכולעשות לי קצת סדר?

הנה מה שמבלבל אותי:

פסיכובלשנות, נוירובלשנות, בלשנות קוגנטיבית, בלשנות תיאורטית, מדעי המוח הקוגנטיביים של בלשנות...

עד כמה כל אחד מהתחומים האלה עוסק בטיפול בהפרעות תקשורת? אילו עוסקים בחקר תיאורטי בלבד? כמה קשר יש לכל אחד לחקר המוח?
בקיצור, מה ההבדלים בין השמות האלה?

תודה מראש :)
לצפיה ב-'קצת סדר'
קצת סדר
20/07/2010 | 23:56
3
3
אפשר להגיד שגם פסיכובלשנות וגם נוירובלשנות עוסקות בעיבוד שפה במוח
אבל בשיטות מחקר שונות. בנוירובלשנות משתמשים בהדמיות מוחיות, שיטות
אלקטרומגנטיות ("גלי מוח") וכו', בעוד שבפסיכובלשנות משתמשים בשיטות
"מסורתיות" יותר - מדידת זמני תגובה, תנועות עיניים וכו'. אולי אפשר להגיד שנוירובלשנות
מתרכזת בתהליכים במוח הפיזי, ואילו פסיכובלשנות בתהליכים ב"מיינד".

בלשנות תיאורטית (גנרטיבית) מנסה לתת לך מודלים מתימטיים של איך שפה עובדת.

בלשנות קוגניטיבית זה שם של אסכולה ספציפית בבלשנות.

"מדעי המוח הקוגניטיביים של בלשנות" - מעולם לא שמעתי על זה...

הפרעות בתקשורת זה תחום מאוד מאוד רחב, ושנלמד בנפרד מבלשנות (אבל אני יודע
שבמסגרת הלימודים שלהם הם מקבלים רקע די נרחב בבלשנות תיאורטית).
לצפיה ב-'הבנתי. האם'
הבנתי. האם
21/07/2010 | 02:28
2
2
יש לך המלצות על ספרי מבוא לנוירו- ופסיכובלשנות?
לצפיה ב-'אני מקווה שאתה קורא אנגלית'
אני מקווה שאתה קורא אנגלית
21/07/2010 | 10:35
1
2
כי בעברית אין כלום.

ספר מבוא לנוירובלשנות:

the neuroscience of language
מאת:
Friedmann Pulvermuller

בפסיכובלשנות אפשר להתחיל מספרים של סטיבן פינקר:
The language instinct
ו:
words and rules
(שני אלה למעשה נכתבו כ"מדע פופולארי", אבל הם
רציניים, והיתרון הגדול שלהם שהם קריאים ונגישים מאוד,
ולכן מצוינים כנקודת פתיחה לאנשים ללא שום רקע).
לצפיה ב-'תודה שוב :)'
תודה שוב :)
21/07/2010 | 11:22
1
מן הסתם אני קורא אנגלית.
את הספר של פינקר כבר יש לי.
לצפיה ב-'הגיה בספרדית'
הגיה בספרדית
20/07/2010 | 15:58
4
בשיר viva espana המפורסם (ראו קישור: http://www.youtube.com/watch?v=4y1Quy06U9I)
בשורה האחרונה יש את המשפט:
y lloran cuando tienen que marchar (והם בוכים כשהם צריכים ללכת (מספרד))

המילה האחרונה marchar "אמורה" להגות כמו שהיא נכתבת - כלומר הצירוף ch שבספרדית תמיד נכתב יחד משמש לייצוג הפונמה המחוככת tS (טש).
נסו להקשיב לקישור ולהקשיב היטב לאופן שבו הזמר הוגה את המילה הזו.

ואנא הסבירו את התופעה הפונולוגית המתרחשת כאן
(10 נקודות)

(מה דעתכם? אני יכול להיות מרצה באוניברסיטה? :))
לצפיה ב-'לא יודע למה זה קורה'
לא יודע למה זה קורה
20/07/2010 | 16:53
3
אבל הזמר הזה מפגין תופעה דומה כבר במילה הראשונה של השיר.
לצפיה ב-'ועוד דבר אחד'
ועוד דבר אחד
20/07/2010 | 20:11
2
בעברית ובאנגלית יש לנו "לה לה לה" כשלא יודעים ת'מילים
אבל בצרפתית יש להם גם "בה בה בה"
ובספרדית פתאום אני שומע "להרה להרה" (lara lara)
מישו מכיר עוד כאלו?
לצפיה ב-'ביפנית יש rarara'
ביפנית יש rarara
21/07/2010 | 19:07
1
נחש למה.
לצפיה ב-'זה אומר שהם עושים ROR?'
זה אומר שהם עושים ROR?
22/07/2010 | 16:56
לצפיה ב-'למי שיש שאלות בערבית...'
למי שיש שאלות בערבית...
19/07/2010 | 12:34
אני יכול לנסות לענות
שרשרו פה!
לצפיה ב-'גזרת פ"נ הפועל , בניין קל- זמן עתיד'
גזרת פ"נ הפועל , בניין קל- זמן עתיד
19/07/2010 | 15:31
27
110
מישהו יכול בבקשה להסביר לי- מה קורה כשמדובר ב גזרת פ"נ הפועל בניין קל, זמן עתיד ?
שמתי לב שבחלק מהמקרים, הנ' נעלמת ומוחלפת ב ' ובחלק אחר של המקרים, ה נ' נותרת כפי שהיא.
האם יש כאן חוקיות?
לא מבין...
יש כאן כמה דוגמאות לשורש ולהטיה שלו בבניין קל עתיד גוף שלישי.
למה יש שונות בין המקרים? תודה מראש
נפל - ייפול
נסע - ייסע
נדר - יידור
נפח - ייפח
נגע - ייגע
נקע - ינקע
נער - ינער
נבח - ינבח
נחל - ינחל
נשך - ינשוך
לצפיה ב-'צ"ל- נ' מוחלפת ב י''
צ"ל- נ' מוחלפת ב י'
19/07/2010 | 15:33
5
4
לצפיה ב-'הנו"ן נשמטת ובמקומה'
הנו"ן נשמטת ובמקומה
19/07/2010 | 17:47
13
בא דגש חזק בעיצור הבא אחריה. במקרה של עה"פ גרונית הנו"ן נשארת ככל הנראה למען קלות ההגיה ושנית בידול מצורת *יֵעַל* (היו"ד בצירה כתשלום דגש) כמו העתיד של חלק מפה"פ יו"ד: יֵקַד, או בניין נפעל בגזרת ע"ע כגון יֵחַם.
מבחינת ההבדל בין יפול ויסע, הסיבה ודאי הגרונית הסופית ובכלל גם בשלמים יש שתי צורות לנטייה בעתיד: ילמַד לעומת ישמֹר.
לצפיה ב-'הנו"ן נשמטת ובמקומה'
הנו"ן נשמטת ובמקומה
19/07/2010 | 17:48
1
11
בא דגש חזק בעיצור הבא אחריה. במקרה של עה"פ גרונית הנו"ן נשארת ככל הנראה למען קלות ההגיה ושנית בידול מצורת *יֵעַל* (היו"ד בצירה כתשלום דגש) כמו העתיד של חלק מפה"פ יו"ד: יֵקַד, או בניין נפעל בגזרת ע"ע כגון יֵחַם.
מבחינת ההבדל בין יפול ויסע, הסיבה ודאי הגרונית הסופית ובכלל גם בשלמים יש שתי צורות לנטייה בעתיד: ילמַד לעומת ישמֹר.
לצפיה ב-'הבנתי '
הבנתי
19/07/2010 | 18:53
3
לצפיה ב-'הנו"ן לא מוחלפת אף פעם ביו"ד.'
הנו"ן לא מוחלפת אף פעם ביו"ד.
19/07/2010 | 23:32
1
10
לעתים היא נשמרת ולעתים היא חסרה כי חלה תופעה של הידמות מלאה (ואז יש דגש באות שאחריה, ראה בהודעה הקודמת שכתבתי).
הסיבה שאתה רואה שם יו"ד היא שלפי כללי הכתיב חסר הניקוד תנועת החיריק מסומנת ביו"ד (למעט סייגים מסוימים שאינם רלוונטיים למקרה הזה). במילים אחרות, היו"ד היא פשוט חלק מהכתיב המלא, בכתיב המנוקד אין יו"ד נוספת, אלא רק היו"ד של גוף שלישי (אית"ן).
לצפיה ב-'התכוונתי למה שאמרת בדרכי הנלוזה'
התכוונתי למה שאמרת בדרכי הנלוזה
19/07/2010 | 23:53
4
לצפיה ב-'דבר האקדמיה:'
דבר האקדמיה:
19/07/2010 | 23:28
9
9
גזרת פ"נ: הבלעת הנו"ן או קיומה
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarD...

גזרת פ"נ: צורות בבניין קל
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarD...

לִנְסֹעַ או לִסֹּעַ?
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/...

גזרת פ"נ: פעלים שונים
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarD...

* ממליצה לך לקרוא את החלטות האקדמיה בדקדוק המופיעות באתר (יש גם חוברת שניתן לקנות, אם אתה חובב נייר).
* אם אתה מתעניין במערכת הפועל ובנטיותיה, כדאי לך להיעזר ב"לוח הפעלים השלם" של ד"ר שאול ברקלי - ספרון זול ויעיל (קצת מיושן ולכן כדי להצליב עם החלטות האקדמיה, אבל מקיף מאוד ולא מצאתי לו תחליף).
* מוזמן לבקר גם אצלנו, בפורום השפה העברית (חלק ניכר מחברי הפורום לא גולשים בפורום זה ותשובותיהם עשויות לסייע לך בעתיד בשאלות ותהיות הנוגעות לשפה העברית).
לצפיה ב-'תודה, אבל שאלתי על החוקיות ונעניתי'
תודה, אבל שאלתי על החוקיות ונעניתי
20/07/2010 | 00:09
8
7
אני הרי מכיר את השפה את העברית... רק שהכללים אינם תמיד ברורים לי.
אני כבר קופץ לעיין בפורום שפה עברית. לא ידעתי על קיומו.
לצפיה ב-'ועיינתי גם בקישורים '
ועיינתי גם בקישורים
20/07/2010 | 00:25
3
לצפיה ב-'לא נענית לגבי חוקיות כי אין כאן חוקיות.'
לא נענית לגבי חוקיות כי אין כאן חוקיות.
20/07/2010 | 00:49
6
4
כפי שקראת באתר האקדמיה, יש מקרים שבהם הנו"ן נבלעת וכאלה שבהם לא, ואין איזשהו אפיון כזה או אחר (זה קורה בשורשים עם עיצורים שונים, אין אחידות). התשובה העיקרית שניתן לתת היא "ככה זה במקורות". כיום (בשורשים חדשים) הגזרה נוהגת על דרך השלמים, כלומר לא נהוג להבליע את הנו"ן.

עיצור גרוני בע' או ב-ל' הפועל יכול להשפיע על המשקל (יפעול או יפעל, אם כי האקדמיה אישרה את שניהם, הנקודה הוזכרה בשרשור הקודם שפתחת) אבל אין לו קשר למה שקורה עם פ' הפועל נו"ן (ותוכל להיווכח בכך בקלות בעיון ברשימות ובכללים באתר האקדמיה).
לצפיה ב-'אבל הסברתי לו'
אבל הסברתי לו
20/07/2010 | 17:42
5
5
על המקרים בהם עה"פ היא גרונית (אולי למעט רי"ש) בהם הנו"ן מופיעה בעתיד:
נא"מ- ינאם, נא"פ- ינאף, נא"צ- ינאץ, נא"ק- ינאק, נח"ל-ינחל, נע"ל-ינעל, נע"מ- ינעם, נה"ג- ינהג, נה"מ- ינהֹם, נה"ר- ינהר.

השורשים הם מלשון המקרא, היוצא דופן היחיד (אליבא דאבן שושן) הוא נח"ת שצורת העתיד היא ינחת/ יֵחַת. לדעתי זהו משגה שהוסק ע"י משמעות וקיום שורש נח"ת במשמעות זו, כמו שאפשר להבחין בהרבה מקרים במקרא שורשים בעלי דמיון דו- עיצורי קרובים גם במשמעותם לכן ייתכן ולפנינו שורש מגזרת הכפולים (חת"ת). בחלק מהמקראות נחלקו המפרשים אם מלשון נח"ת או חת"ת, בכל אופן היום הוגים ינחת.
לצפיה ב-'אכן, אבל הוא שאל על חוקיות באופן כללי, ואין.'
אכן, אבל הוא שאל על חוקיות באופן כללי, ואין.
20/07/2010 | 17:54
4
4
אמנם, כשעה"פ גרונית הנו"ן מתקיימת, אבל זה המקרה היחיד שבו ניתן לדעת. בשורשים אחרים הנו"ן נבלעת או מתקיימת בלי קשר לעה"פ, וצריך פשוט להכיר את השורשים.
לצפיה ב-'ניחא, אגב למה'
ניחא, אגב למה
20/07/2010 | 19:30
3
4
יִסְעוּ לעומת יִפְּלוּ? (אני מדבר כמובן על הדגש) אנלוגיה לל"ה/י?!
לצפיה ב-'אפילו לא הייתי מודעת לזה עד עכשיו...'
אפילו לא הייתי מודעת לזה עד עכשיו...
20/07/2010 | 22:15
2
4
ברקלי מציין את כל הנטייה בדגש בסמ"ך פרט ל"יסעו" וכותב בהערות "כשהאות היא שוואית יש שהדגש החזק נשמט".
חיפוש מהיר במקרא העלה שבהפסק ("יִסָּעוּ") הדגש לא נשמט.

עכשיו גרמת לי להתחיל לשיר את "ויסעו ויחנו".
לצפיה ב-'מה שהרגל גורם...'
מה שהרגל גורם...
21/07/2010 | 17:19
1
4
אגב בדקתי ובשיר הם לא מבטאים את הדגש בסמ"ך...
לצפיה ב-''
21/07/2010 | 19:34
לצפיה ב-'נצלש ----מילון א.שושן'
נצלש ----מילון א.שושן
20/07/2010 | 00:47
10
5
שואל - האם רק לי מפריע שמילון אבן שושן לא הודפס על דיסק ולא הועלה לאתר אינטרנט כלשהו?
יש לי מילון אבן שושן ישן ואני מאוד מרוצה ממנו. זה רק שיותר יעיל לעיין במילים מול המסך...
מאוד מאכזב... אני ממתין כבר שנים... לעתים אני מקליד ומזין מילים למחשב כדי שהן תהיינה יותר נגישות ולעתים צריך גם לנקד. אוי, מאוד לא נוח...
יש למישהו מושג למה אבן שושן נותר רק בגרסה מודפסת? מה הסוד?
לצפיה ב-'כן, כי רק אתה חושב שזה נכון... '
כן, כי רק אתה חושב שזה נכון...
20/07/2010 | 00:52
6
5
בבקשה:
http://hebrew.babylon.com/dictionary/even-shoshan/

409 ש"ח ובבילון 8 + מילון אבן שושן המלא שלך ברישיון לכל החיים (וזה אפילו זול יותר מלקנות את המילון המרוכז, אאל"ט).
לצפיה ב-'סליחה, המילון נטו (בלי בבילון) 159 ש"ח בלבד.'
סליחה, המילון נטו (בלי בבילון) 159 ש"ח בלבד.
20/07/2010 | 00:55
5
3
אגב, אלה המחירים המלאים; הבנתי שיש כל מיני הנחות לוועדי עובדים (חברות הייטק למשל), מוסדות, תלמידים ומדי פעם יש מבצעים מוזלים יותר (לצערי עוד לא נתקלתי בהם אישית, אבל כך מספרים...).
לצפיה ב-''
20/07/2010 | 00:58
לצפיה ב-'המילון נטו, בלי בבילון?'
המילון נטו, בלי בבילון?
20/07/2010 | 13:21
3
2
כלומר, אפשר לרכוש את המילון כחבילה נפרדת, ולהשתמש בו כמילון המותקן במחשב? לא הייתי מודע לאפשרות הזאת.
לצפיה ב-'יש כזו אפשרות ברכישה, מסתבר.'
יש כזו אפשרות ברכישה, מסתבר.
20/07/2010 | 14:03
2
2
ראה כאן.
מצד שני, אולי זה אפשרי רק למי שכבר מותקנת לו איזושהי גרסה של בבילון במחשב...
לא יודעת, לא קראתי את האותיות הקטנות.
לצפיה ב-'הכוונה רק למילון'
הכוונה רק למילון
20/07/2010 | 14:41
1
2
ללא רישיון של התוכנה. וזה כמובן טוב רק למי שכבר שילם על רשיון לבבילון.
לצפיה ב-' תודה לשניכם. '
תודה לשניכם.
20/07/2010 | 16:30
לצפיה ב-'ועוד כמה טיפים לגבי ניקוד:'
ועוד כמה טיפים לגבי ניקוד:
20/07/2010 | 01:03
2
3
א. מורפיקס, מילון אינטרנטי חינם (שנקנה לאחרונה ע"י מאקו) לא רק מתרגם מעברית לאנגלית ולהיפך, אלא גם מנקד את כל המילים שהוא מציג (את צורת הבסיס המילונית שלהן, כמובן; זה לא יעזור לך בנטיות).

ב. מאגר המונחים של האקדמיה ללשון - גם הוא חינם, וגם בו המונחים מנוקדים.

הושט היד והעתק הדבק אותם!

ג. גם למילון "רב מילים" יש גרסה מקוונת (רק שהיא לא בתשלום חד פעמי אלא במנוי חודשי, ולצערי הוא לא כ"כ זול) ו"מילון ספיר" קיים בתקליטור שניתן להתקין במחשב (אני לא יודעת אם הוא עדיין נמכר; קיבלתי במתנה לפני שנים).

ד. מציעה לך לעבור גם על קישורי פורום "השפה העברית" ("קישורים" בסרגל הכחול בראש הפורום). יש קטגוריות של ניקוד, מילונים ושל אתרי תרגום ברשת.
לצפיה ב-' על שלל העצות'
על שלל העצות
20/07/2010 | 01:22
לצפיה ב-'יש אפילו כל מיני תוכנות ואתרים שמנקדים'
יש אפילו כל מיני תוכנות ואתרים שמנקדים
20/07/2010 | 14:49
2
טקסט בצורה אוטומטית (ונותנים לך לבחור בין אלטרנטיבות שונות כמובן, כשיש כאלה). אני לא בטוח מה האיכות שלהם, אבל אם מדובר בטקסט ארוך זה בוודאי הרבה יותר נוח מניקוד ידני מתיש:

הנה דוגמה לאחד:
http://www.snopi.com/ptp/ptp.asp

ועוד אחד:
http://www.melingo.com/nakdan/naerr.asp

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא זכויות הקשישים
אירוח בנושא זכויות...
שירות הייעוץ לקשיש של הביטוח הלאומי פועל למיצוי...
אירוח בנושא זכויות הקשישים
אירוח בנושא זכויות...
שירות הייעוץ לקשיש של הביטוח הלאומי פועל למיצוי...
במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ