לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום בלשנות ושפות העולם
שלום לכם,פורום "בלשנות ושפות העולם" עוסק בכל הקשור לבלשנות - פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה וכדומה, אבל גם (ונראה שלפעמים הרבה הרבה יותר) בכל מה שקשור לשפות בכלל, איפיונים של שפות העולם וכו'.אנחנו עוסקים כאן בכל שאלה רלוונטית שמעניינת אתכם. בין אם אתם לומדים בלשנות ובין אם לאו, הפורום פתוח לכול: לאלו מאתנו שפשוט סתם מעריצים את טולקין כבלשן וכגאון; לאלו המתעניינים ב"איך אומרים" בשפות שונות; אלה התוהים מהי האטימולוגיה של "מחסן" ו-"מגאזין", ועוד ועוד.נשמח לעסוק כאן גם באינטרלינגוויסטיקה - בלשנות של שפות בינלאומיות (מתוכננות), כמו אספרנטו, לדוגמה. בתחום זה אנחנו משתפים פעולה עם פורום 181 - "אספרנטו - שפה ותרבות".תוכלו למצוא כאן תשובות לשאלות שונות, ואני בטוח שתתעניינו בשיח הפורה.אם תציעו קישורים מעניינים - נשמח להעלות אותם לקישורי הפורום, למאמריו וכו'. אתם מוזמנים לעיין מדי פעם בחומר שנצבר אצלנו מאחורי הקלעים בפורום, בטאגליינס, בקישורים וכו', ולטעום מן הדיונים המרתקים שהיו לנו בזמן האחרון.שלכם,אלדד

הנהלת הפורום:

אודות הפורום בלשנות ושפות העולם

שלום לכם,פורום "בלשנות ושפות העולם" עוסק בכל הקשור לבלשנות - פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה וכדומה, אבל גם (ונראה שלפעמים הרבה הרבה יותר) בכל מה שקשור לשפות בכלל, איפיונים של שפות העולם וכו'.אנחנו עוסקים כאן בכל שאלה רלוונטית שמעניינת אתכם. בין אם אתם לומדים בלשנות ובין אם לאו, הפורום פתוח לכול: לאלו מאתנו שפשוט סתם מעריצים את טולקין כבלשן וכגאון; לאלו המתעניינים ב"איך אומרים" בשפות שונות; אלה התוהים מהי האטימולוגיה של "מחסן" ו-"מגאזין", ועוד ועוד.נשמח לעסוק כאן גם באינטרלינגוויסטיקה - בלשנות של שפות בינלאומיות (מתוכננות), כמו אספרנטו, לדוגמה. בתחום זה אנחנו משתפים פעולה עם פורום 181 - "אספרנטו - שפה ותרבות".תוכלו למצוא כאן תשובות לשאלות שונות, ואני בטוח שתתעניינו בשיח הפורה.אם תציעו קישורים מעניינים - נשמח להעלות אותם לקישורי הפורום, למאמריו וכו'. אתם מוזמנים לעיין מדי פעם בחומר שנצבר אצלנו מאחורי הקלעים בפורום, בטאגליינס, בקישורים וכו', ולטעום מן הדיונים המרתקים שהיו לנו בזמן האחרון.שלכם,אלדד

עזרה בתרגום מילה
15/06/2010 | 17:09
14
4
אני אורח מפורום "שורשים משפחתיים" ונדרש לעזרתכם. המדובר במסמך שמצאתי ב"יד -ושם" בו מולאו (בין היתר) כנראה שני שמות פרטיים (הלה והלנה - Hella, Helena). בין שני השמות מפרידה מילה (או קיצור) שנראה כמו Qui או gui או משהו דומה. כל בירורי למצוא פשר המילה העלו חרס, אולם הועלתה האפשרות שהמדובר ב"מילת יחס" לטינית המראה את הקשר בין המילים.
כיוון שהלטינית אינה שגורה על פי, אודה לכל מי מיכול להאיר את עיני בנושא.
תודה וערב טוב, נתי.
לפי גוגל טרנסלייט
15/06/2010 | 23:20
2
3
שאמנם זה לא מקור אמין במיוחד,אבל זה גם משהו,המילה Qui בצרפתית זה מי,כאילו who. מקווה שזה איכשהו עוזר
qui
15/06/2010 | 23:55
1
4
תודה אפרתי, בדוחק זה יכול לעזור (באם לא תתקבל תשובה מתאימה יותר. כי משונה לי שהגרמנים כתבו במסמכיהם בצרפתית, הייתי מצפה לגרמנית או לטינית). יום טוב לך.
היה עוזר אבל לדעת מה הייתה המילה בדיוק
16/06/2010 | 11:00
2
ולא בערך!
אם תתן את כל המשפט, אפשר יהיה לתרגם בשבילך
16/06/2010 | 23:31
10
2
המילה QUI בלאטינית אכן דומה מאוד למילה המקבילה בצרפתית.
(או שאולי יותר מדויק להגיד שהמילה הצרפתית דומה למילה הלאטינית)
דהיינו כינוי השאלה או כינוי רומז ("מי"/"אשר").

ואל תרגיש רע, אני לא חושב שהלאטינית שגורה גם בפי אלו שיודעים אותה היטב.
לטינית? גרמנית?, פולנית?, אנגלית?
17/06/2010 | 00:27
9
5
שלום מרטין.  בשורה בה צריך למלא בטופס את השם הפרטי מופיע: Helene  Qui  Hella.  כלומר "הלנה  ???  הלה".  
הכל כתוב בכתב יד לא ברור ומטושטש ולכן עשוי להיות שהאות הראשונה איננה Q אלא G (בכתב-יד הן דומות).
היו מתאימות לי יותר המילים "או", "ו" (במקום "מי") כי אלה שני שמות של אותה הגברת. לחילופין, יתכן שזה קיצור
כלשהו (ואז הייתי מניח שהשפה היא פולנית, גרמנית, לטינית, או אנגלית במידה השמות נלקחו ממאגר נתונים באחד
ממחנות העקורים שנוהלו ע"י האמריקאים לאחר המלחמה.
מצורף הקובץ, ואודה מאד גם למי שיזהה אתהמילה הרשומה מימין לתאריך המחוק (שורה 4 משמאל) (אמור להיות שם מקום
ליד מינכן שבגרמניה.
כתב היד מאוד קשה לפיענוח
17/06/2010 | 01:36
2
אני די בטוח שהאות איננה q אלא g. שים לב לאופן שבו היא מתחברת לאות הבאה. החיבור נעשה מתוך ה"בטן" שלה, ולא מתוך ה"גב" כמו עם q.
ישנו איזה צ'ופציק לא מזוהה מעל האות הסופית, שיחד עם צורתה, גורם לי לומר בודאות שהיא u, שכנראה יש מעליו איזה אומלאוט (למרות שאני מטיל ספק בכך, היות וזה לא נראה כמו שתי נקודות רצופות אלא יותר כמו קירקומפלקסוס, לפי המילים האחרות, או סימן אורתוגרפי אחר).
דבר מוזר נוסף הוא שגם אם השפה היא גרמנית כמו בטופס עצמו, היות וכתוב : "Februar" פעמיים, גם בתאריך הלידה שלמעלה, וגם למטה, עדיין לא ברור למה הקירקומפלקסוס הזה מעל ה-u. בגרמנית כותבים בלי.
האות השניה שלאחר ה-g נראית לי הכי הרבה כמו i, גם אם נראה שחסרה הנקודה (אולי היא נבלעה ברקע המנוקד שמעל).

אני לא חושב שהמילה הראשונה היא Helene. האות הראשונה דומה מאוד ל-f ול-J (ומאחר והכותב מקפיד על ה-majuscules שלו בתחילת מילים, אני הולך על J). שאר האותיות נראות לי כ-eleue.
(אמנם לא שמעתי מעולם על שם כזה, אבל זה מה שרואות עיניי)

המילה היחידה שהצלחתי לזהות ללא שום קושי היא "Lodz", מתחת לתאריך התחתון (ה-5 בפברואר 1919)
ייתכן שזה קיצור של ...
17/06/2010 | 15:02
7
3
genannt ("מכונה", "ו" בשורוק).

נראה לי הכי הגיוני
17/06/2010 | 15:19
2
וגם מאד אופייני ליהודים באזור הדובר גרמנית בשנים שעוסקת בהן "יד ושם"...
ייתכן שזה קיצור של...
17/06/2010 | 20:47
5
4
אהבתי את הההצעה של אודי, והאישוש של ריגולטו 111 עודד אותי עוד יותר. אני מקבל ותודה לכולם.
אני יודע שהכתב קשה לפיענוח אבל מאמץ אחרון בבקשה : נסו לזהות/להציע את שם המקום הכתוב
מימין לתאריך המחוק (בשורה מתחת כתוב:  pegnitz והתאריך  12/5/46).
סוף שבוע נעים, נתי
אם העותק שבידך ברור יותר, העתק והעלה את
17/06/2010 | 23:38
4
3
שתי המילים הגרמניות בטופס משמאל ל-PEGNITZ ומה שמעליה. מדובר בפרטי המשרד (AMT) בו נערכו הנישואים, פגניץ היא העיר, אם אני אדע מהו סוג הפרט השני יהיה קל יותר לפענח את המילה.
אודי, מצורף העותק בלי ה"הלבנה"
18/06/2010 | 01:13
3
3
אין לי יותר אפשרויות. הבעיה אינה בהדפסה כי העותק במחשב של יד-ושם הינו כזה (שחור כבר על המסך) !
אכן זיהית נכון, זה רישום הנישואים בפגניץ ב- 12/5/46. לא ברור לי נושא ה- AMT.. למה אתה מתכוון
ב- "סוג הפרט השני"? הנחתי לתומי שאם המילה התחתונה היא "פגניץ" אז כנראה שגם המילה (המחוקה")
שמעליה היא שם מקום אךאינני יודע מה המילה מייצגת. השורה מיועדת למילוי פרטים העונים על השאלה:
"Ehe g?kll am".  מקום הרישום (והנישואים) כנראה פגניץ, אין סיבה להפרש של 6 החודשים בין התאריכים,
מעולם לטא שמעתי על המתנה כזו בין הרישום במשרד ובין הביצוע בפועל. ובכלל, למה התאריך נמחק ?
מצטער על ההטרדה ואבין אם לא אקבל תשובות. עניתם לי די והותר, ובעצם זו בעיה שלי ולא שלכם, למרות
שזה חשוב לי בעקביה אחר עברי.
סוף שבוע נעים. נתי      
לא ידעתי שמדובר בהלבנה, אם כך באמת אין צורך..
19/06/2010 | 08:39
1
בברור המילה בטופס.
ההלבנה עושה את הפענוח רק יותר קשה. אני אעשה עוד מאמץ ואחזור מחר.

ה-"Ehe g?kll am" הוא קיצור של "Ehe geschlossen am" - "הנישואין נערכו ב..." (מילולית "נסגרו") ולא נראה לי מוזר שיש "עדכון פרטים" של נכונות מקום ותאריכים, בייחוד לא בתקופה ההיא.
מצטער, לא הצלחתי לפענח, הראיתי גם לכמה אנשים
20/06/2010 | 19:16
1
2
ששפות האם שלהם משתמשות בא"ב הלטיני והם לא הבינו את הכיתוב.

בהצלחה בהמשך המחקר.
תודה על הנכונות
21/06/2010 | 18:28
4
שאלה באנגלית
14/06/2010 | 22:11
17
3
מישהו יכול להסביר לי מתי כותבים s' ומתי כותבים 's כשרוצים כינויי שייכות (כמו Craig's).
תודה
למיטב זכרוני
15/06/2010 | 07:21
9
ביחיד עם S וברבים בלי.
תקנוני אם טעיתי
התשובה
15/06/2010 | 09:11
15
5
למיטב ידיעתי, בשמות שלא נגמרים ב-S גם ככה - עם גרש לפני ה-S - יעני, craig הופך ל craig's

ואם השם הוא בריבוי או אפילו ביחיד אבל נגמר ב-S, הגרש אחרי ה-S, כמו נגיד... טוב, לא עולות לי דוגמאות, אבל אני בטוח שהבנת!
כן,זה מה שחשבתי. תודה
15/06/2010 | 11:09
13
2
כפי שהבנת, ברבים
15/06/2010 | 15:33
12
1
כותבים גרש אחרי ה-s (ולא מוסיפים s נוספת אחריו).
אבל הבעיה היא ביחיד, כאשר השם מסתיים ב-s. כמו שכתב GnomeBubble, לפעמים מסתיים השם ב-'s, ולפעמים ב-s's.

דוגמה נוספת למה שהוזכר לעיל היא שמו של ארגון חמאס באנגלית: Hamas. כאשר יש צורך להוסיף את השייכות יש הכותבים Hamas's, ויש רבים שכותבים אותו 'Hamas.
זה עניין של הרגל, של שימוש רווח וכו'.
אז זה לא ממש משנה אם אני כותבת 's או s's
15/06/2010 | 16:29
11
1
ביחיד שנגמר בs?
שאלה טובה, אני מודה.
15/06/2010 | 22:35
1
2
מעניין מה יש ל-Geek God להגיד עליה.
אני אחכה לתשובה
15/06/2010 | 23:18
2
מה שלא נגמר ב- S או ב- Z
15/06/2010 | 23:38
3
2
מוסיפים לו s':
John's car
the children's seats
the men's work
the women's job

אם זה כן נגמר ב- S:
היום, מוסיפים s'
Charles's throne (מעניין, בודק האיות שלי מסמן את זה כשגיאה. בעיה שלו! כשהלשנתי עליו, הוא התחרט)
St. James's Park (וגם את זה הוא מסמן כשגיאה, כנראה הוא מעדיף משהו בסגנון king James' bible או משהו)
The boss's letter
the witness's statement

במילים שיש בהן כמה הברות רצופות עם צלילי S או Z, לא שמים:
Jesus' cross (במקרים כאלה, בד"כ יבטאו שייכות באמצעות of כלומר: the cross of Jesus). זה פשוט לא נעים, לא לעין ולא לאוזן.

ברבים (בצורות שמסתיימות בצורת הרבים הרגילה - S) שמים ' בלי ה- S (זה קל)
The Joneses' house

בעיקרון, בשמות (קלאסיים) שנגמרים ב- S או מילים שמסתיימות ב- S (כמו boss) אפשר לשים רק גרש, אבל חייבים להיות עקביים בטקסט. היום מקובל מה שכתבתי לעיל.

אה, ולדבר הזה קוראים possessive S
15/06/2010 | 23:57
2
באמת שיצאתי יותר מבולבלת משנכנסתי.
אין מה להתבלבל
16/06/2010 | 09:36
2
ליחיד, מוסיפים s'
לרבים: אם הריבוי נגמר ב- S, מוסיפים גרש בלבד
אם הרבים צורה שלא נגמרת ב- S כמו children, men, women וכד' אז מוסיפים s'

פשוט
אוקי,תודה רבה רבה לכולכם!
16/06/2010 | 12:24
עניין של טעם
17/06/2010 | 18:40
4
הרוב כותבים s's ביחיד שנגמר ב-s, כמו שגיק גוד המליץ.
תודה אני חייבת לשאול אותך,
17/06/2010 | 20:19
3
מהצצה בפורום מדי פעם,אני חייבת לשאול - כמה שפות אתה מדבר?
זה נראה כאילו כולכם מדברים פה כ"כ הרבה שפות
אחת, עברית
18/06/2010 | 06:51
2
ברצינות, אין לי שום בעייה לדבר עברית או אנגלית, וכשאני מתאמץ אני גם יכול לדבר יפנית רצוצה (הרבה פחות טובה מהיפנית שאני כותב ), אבל כל השפות האחרות שלי הן יותר ברמת הבנה ובמקרה הטוב גם ברמת כתיבה. כדי לדעת לדבר כמו שצריך, צריך להתאמן, וכדי להתאמן אני צריך לגור בארץ המתאימה מספיק זמן.
אז איך אתם תמיד עונים על שאלות בכל מיני שפות?
18/06/2010 | 13:57
1
בד"כ אני יודע לקרוא את השפות האלה
19/06/2010 | 21:54
לא לדבר. לפעמים אני גם פשוט עונה שאלה על שפה שאני לא מכיר. בתור בלשן אני מסוגל, עם קצת השקעה, לתרגם כל טקסט. גם בשפה שאני לא מכיר.
'Charles נגיד
15/06/2010 | 11:52
4
אבל אפשר גם Charles's כשמדובר בשם עצם ביחיד (ברבים, כשהוא נגמר ב-s זה תמיד יהיה האפשרות הראשונה: נגיד The boys' book).
דובדבן
14/06/2010 | 20:42
39
51
מנין המלה דובדבן, ואיך אומרים דובדבן בסינית? אולי המלה דובדבן מסינית?
?!
14/06/2010 | 22:13
7
'דובדבניות' נמצאות כבר במשנה, אם כי שם הכונה כנראה למשהו שונה לגמרי (שלב מסוים בהבשלת הענבים, ככל הזכור לי). עם זאת, אני מניח שהשימוש המודרני של 'דובדבן' הוא מחידושי העברית החדשה.
שאלה נוספת על פירות וירקות,
17/06/2010 | 10:58
37
25
לא במובן הבּוֹטָני, אלא במובן הקוּלינָרי.
פירות: תפוח ואגס, בננה וגויבה. לרוב - פירות העצים.
ירקות: עגבניה ומלפפון, גזר וחסה. - פירות וחלקים אחרים של צמחים קטנים.

ברוסית יש גם סוג שלישי: ягоды (גרגרים?). זה כולל את גרגרי היער מסוג אוכמניות וכו', תות גינה ופטל, אך גם פירות קטנים הצומחים על עצים, כמו דובדבן ותות עץ אם אינני טועה. אבל מה שמשונה (גם לדוברי הרוסית עצמם!), זה שגם ענק כמו אבטיח כלול ב-yagody.

האם יש משהו דומה בעברית?
בעברית קוראים לזה בדרך כלל "פירות יער"
17/06/2010 | 11:33
35
9
ובאנגלית - berries.
והנה עוד מונח שבחיים לא שמעתי עליו:
17/06/2010 | 11:37
6
14
וראית שם שעגבניה היא פרי?
17/06/2010 | 12:33
5
3
כדי לראות שעגבניה היא פרי (מבחינה מדעית)
17/06/2010 | 12:59
4
5
אפשר פשוט לפתוח אותה ולראות את הזרעים...
בפירוש לא שאלתי על המונחים הבוטניים,
17/06/2010 | 16:05
3
5
אלא על הקולינריים. מבחינה זו, מעניין שהעגבניה אינה נחשבת לירק אלא ל"ענבה" (ול"פרי יער"???). אך מן הסתם המאמר בקישור מתייחס דווקא למונח בוטני, יעני "מדעי".

מה כלול ב-berries באנגלית, בנוסף לגרגרים המובהקים מסוג אוכמניה? באיזו מידה קיימת ההקבלה בין שפות שונות בעניין זה? למשל, מה בקשר לדובדבן ולאבטיח?
באנגלית berry זה גם גרגר של חיטה
17/06/2010 | 18:23
9
Wheatberry
אני מניח שמבחינה קולינרית
17/06/2010 | 22:33
1
2
החפיפה בין השפות די גדולה. זאת אומרת, מבחינה קולינרית אפשר להגיד שאבטיח הוא לא ממש "פרי יער", וגם לא berry.
זאת אומרת שהאבטיח
17/06/2010 | 22:42
3
הוא דוגמה לאי-חפיפה  בין  שפות.
והם ללא ספק תת-מחלקה של פירות
17/06/2010 | 18:20
27
1
אני לא יודע איך זה ברוסית, אבל בעברית הם כוללים גם את תותי-העץ, שדומים במראה שלהם מאוד לכל סוגי הפטל והחמוציות, אבל לא ממש קשורים אליהם (בטח שלא לחמוציות), והם כמובן גדלים על עצים (וצריך לטפס כדי לקטוף אותם).

זה המין היחיד של גרגרים/פירות-יער שאני מכיר בתור אחד שגדלים באופן טבעי בישראל ולא מגדלים אותם במיוחד למטרות קולינריות (כנראה שבכלל הביאו אותם במקור כדי לגדל תולעי משי ולא את הפרי). כשהייתי ילד, היינו מטפסים על עצים כאלה וקוטפים את הפירות, ומאז התרגלתי לקרוא לכל פירות-היער המתוקים והחמצמצים תותים. כמובן שבתור ילד, פטל בשבילי היה רק מיץ מתרכיז.
כן, אבל...
17/06/2010 | 22:28
6
1
אם פרי נופל ביער ואין מי שישמע, האם הוא בהכרח פרי-יער?
18/06/2010 | 01:17
1
無 כמובן!
18/06/2010 | 06:53
4
1
רק לי הפיקטוגראמה הזו
18/06/2010 | 13:21
3
3
מזכירה שור? אני מקווה ש 無
לי הסימניה מזכירה יותר סוס טרויאני,
18/06/2010 | 14:19
2
3
והקווים הקטנים למטה זה הרגליים של האנשים שמזיזים את הסוס, בדומה לאוטו של הפלינטסטונס.
התכוונתי לכתוב
18/06/2010 | 14:37
1
3
"בהמה כלשהי" אבל חששתי שזה יהיה קצת מעליב
היא עושה צליל דומה לפרה אם זה עוזר
19/06/2010 | 22:00
1
ונשארת השאלה מי זה "הם"
17/06/2010 | 22:49
19
4
כי החפיפה  בין  השפות בעייתית. אמנם גם  לדוברי הרוסית משונה שהאבטיח נחשב ליָגוֹדָה. וכנראה גם  הגבול בין המונחים ה"קולינריים" לבין המונחים הבוטניים אינו ממש גבול חד וברור.
אני חושב (אבל יכול להיות שאני טועה)
17/06/2010 | 22:58
18
4
שאם תשאל מספר דוברי רוסית ממוצעים שאלה כגון: "האם אבטיח זה ירק?" לפחות חצי מהם יענו: "לא, זה פרי" (פרוקט). אתה יכול גם לחפש בגוגל "полосатый фрукт" ולראות מה תקבל
דובדבן ברוסית.
18/06/2010 | 11:25
17
6
"מבחינה קולינרית" יש שני פירות שונים, אם כי דומים:
- вишня  - וישְנְיָה. חמוצים, כהים ועסיסיים. פריחת העץ נחשבת לקלסיקה בספרות, הן הרוסית והן היפנית. המחזה "גן הדובדבנים" מאת צ'כוב - Вищнёвый сад.
- черешня - צֶ'רֶשְנְיָה -  המתוקים, אלה שבדר"כ נמכרים בארץ. קצת יותר גדולים, ומופיעים בגוונים שונים.

אבל מבחינה בוטנית הצ'רשניה נחשבת סה"כ לאחד הסוגים של וישניה.
דובדבן בעברית
18/06/2010 | 13:16
16
6
זה החמצמץ.
המתוקים נקראים גודגדן אבל נראה אותך משתמש בזה... כנראה זו הסיבה שזה לא תפס.
אם כך, קיימת הקבלה מלאה
18/06/2010 | 15:03
4
בין שתי השפות בקטע  של הדובדבנים מבחינה בוטנית: משפחה, תת-משפחה, סוג, תת-סוג (דובדבן=вишня), מין (חמוץ, черешня=מתוק-גודגדן   שקצת מזכיר מילה אחרת, יפני ואחרים).

כלומר, לפי ויקיפדיה, דובדן "מבחינה מדעית" זה בדיוק כמו וישניה ברוסית, זה כולל את כולם, וזה תת-סוג, שיש בו מספר מינים, חמוץ, מתוק ובכלל לא אכילים.
גודגדן?!
19/06/2010 | 22:01
14
4
תמיד טוב לדעת, אבל כן...
מעניין, מהי "האטימולוגיה האנליטית והסינטטית"
20/06/2010 | 08:22
13
4
של מילה מצחיקה זו. מהמילה האנגלית good? או רמז למילה אחרת בחילוף האותיות?
לדעתי, שילוב של המילים דובדבן ומגדנים
20/06/2010 | 10:59
9
4
מגדנים = דברי מתיקה. ממילה זו נגזרה גם המילה מגדניה (=קונדיטוריה).
כך כנראה חשב גם מי שהחליט
20/06/2010 | 19:24
8
5
לקרוא לדובדבנים מתוקים גודגדנים. אבל מההקשר בתלמודים (בבלי עירובין כח ע"א, ירושלמי פאה ח ה, כא ע"א, ברכות נז ע"ב) נראה שמדובר במשהו שבקושי נחשב ראוי למאכל אדם, ואני בכלל לא בטוח שהוא מתאפיין במתיקות דוקא. אולי הוא קשור דוקא לגד? נדמה לי שהצמח הזה מזוהה עם הכוסבר, ובאמת גם רש"י (פרשן צרפתי מהמאה הי"ב, ואני לא יודע כמה הוא ידע על פלורה תלמודית) תירגם כאן גודגדניות - אליינדרא, כפי שתרגם גם 'כוסברתא' (בבלי שבת קט ע"א).
לפי הירושלמי גודגדניות הן הנדקוקי (אם הנוסח איננו משובש). יש למישהו רעיו מה זה?
אכן, זכרוני לא הטעני
20/06/2010 | 20:03
5
למען האמת, ייתכן שהזיהוי גודגדניות = כוסבר מבוסס באמת על ה'גד' המקראי, לא על היכרות ממשית עם הצמח. כך מפורש בספר הערוך* בערך 'גדגדניות': 'יש מפרשים קוליינדרו, כמו כזרע גד'.
ועוד צריך לציין שבברכות תרגם רש"י 'גודגדניות' - צירישיש, כלומר דובדבנים.


*מעין מילון לתלמוד (כנראה הראשון מסוגו בעברית), נתחבר ע"י ר' נתן בן יחיאל מרומי במאה הי"א, למיטב זכרוני, ורש"י השתמש בו לא פעם.
ע"פ די לונזאנו:
20/06/2010 | 21:00
6
5
גדגדניות פי׳ הערוך הן הינדקוקי עשב שאוכלין
הגמלים עכ׳׳ל . ובירושלמי דפיאה ריש דף כ״א משמע נמי
שהן מין ירק . ו״ימ ציריאש וכן פרש״י בברכות דף נ״ט ב׳ .
ופי׳ הנדקוקי נ״ל שהוא גרגירי הינדיא בלשון יוני ועיין בפרק
בכל מערבין בבלי ויחש' . וכתב מטיאולו בדף תק״ס טועי'
כל המפרשי׳ הנדקוקא טריפוליו והוא פירש לוטו די איגיטו.

"גרגירי הינדיא" זה אולי אגוזי קוקוס?
אגוזי קוקוס מוצאם בהודו?
20/06/2010 | 22:00
5
11
מבחינה אטימולוגית הפירוש הזה (זרעי הודו) אפשרי: אכן ביוונית kokkos = חיטה, זרע. אבל זה לא ממש עוזר להבין באיזה צמח מדובר. חבל שאני לא יודע איטלקית.
אגוזי קוקוס גדלים באקלים טרופי...
21/06/2010 | 00:48
3
2
ביוונית חדשה (וגם בטורקית) הם נקראים (מילולית) "אגוזי הודו"...
מה שלא אומר הרבה על יוונית קלאסית
21/06/2010 | 15:30
2
5
או גם על קוינה. בכל אופן, בדקתי בלידל-סקוט הגדול ולא מצאתי משהו שמזכיר את הצירוף 'זרעי הודו'. גם בספר של לב (Loew) על פלורה תלמודית לא מצאתי שום התייחסות.
אתה יודע, אני סתם השתעשעתי מאלמנט
21/06/2010 | 16:00
1
3
ה"קוקוס" והקשר להודו...
בסך הכל, יש הרבה תבלינים שהגיעו למערב מהודו
21/06/2010 | 17:18
2
אני מניח שהכוונה היא לאחד מהם, אבל באמת קשה לדעת.
פירוש המילים האיטלקיות:
21/06/2010 | 00:54
6
טריפוליו - trifoglio - תלתן
loto di Egitto - לוטוס (מ)מצרים
20/06/2010 | 14:29
2
3
זה נראה כמו דובדבן עם חילוף אותיות וגימ"ל במקום בי"ת, אבל מסתבר (לפחות עפ"י אבן-שושן) שגם דובדבן וגם גודגדן (או למעשה גודגדנית) לקוחים מן המקורות. דובדבן מן המשנה וגודגדנית מן התלמוד - באף אחד מן המקרים לא ברור כמובן לאיזה פרי הם מתייחסים בדיוק.
Good God!!!
20/06/2010 | 15:28
3
נראה לי שזה המצב הנפוץ...
21/06/2010 | 02:02
4
אני לא חושבת שהתפוח המקראי הוא התפוח של ימינו (מה שבטוח הוא שזה לא היה פרי עץ הדעת); התירס המקראי בטוח לא היה התירס שלנו (שהגיע מדרום אמריקה); הקישוא בכלל היה מלפפון והמלפפון היה קישוא (ויש עוד איזה ירק דלוע שהשתתף בהחלפה, אאל"ט) וכו' וכו'...

יש מצב ששבעת המינים הם (פחות או יותר) אותם מינים, כי אלה באמת פירות ארץ-ישראליים אותנטיים.
רבה לכל המגיבים
21/06/2010 | 15:21
2
היה מעניין מאוד לקרוא את כל התגובות!
מאיפה מגיע המשפט "מה זאת אומרת" או בלשון העם
12/06/2010 | 23:04
20
5
"מז'תומרת" ?
מה זאת אומרת?
12/06/2010 | 23:15
1
מה זאת אומרת "מה זאת אומרת"?
"מה" זאת אומרת "מה", "זאת" זאת אומרת "זאת", "אומרת" זאת אומרת "אומרת".
זאת אומרת "מה זאת אומרת".
'זאת אומרת' נמצא כבר בלשון התלמוד
13/06/2010 | 00:00
18
1
אינני בטוח שהבטוי השלם 'מה זאת אומרת' נמצא (אם אזכור - אבדוק מחר), אבל זו התפתחות פשוטה.
אבל למה המשפט בלשון נקבה?
13/06/2010 | 18:55
17
1
בדיוק בגלל שזה מגיעה מלשון התלמוד
13/06/2010 | 19:07
1
1
בלשון חז"ל (משנה, תלמוד) היה מקובל להשתמש במין נקבה כדי לתאר רעיון כללי חסר מין (במונחים בלשניים מדויקים, הכינוי האנאפורי היה ממין נקבה, אבל זה בטח לא אומר לך כלום).

בקיצור, במקום לומר "זה אומר", הם היו אומרים "זאת אומרת".
אולי
21/06/2010 | 19:07
1
כמו שכתוב בתורה: "מה זאת עשית", שאמר ה לאשה, ו"כי עשית זאת", שאמר לנחש.
למה אתה סבור שהיה נכון יותר להשתמש בלשון זכר?
14/06/2010 | 00:44
2
אתה אומר בעברית מודרנית "אכלת אותה". נכון?
אתה אומר "ובכל זאת". שוב נקבה.
יש עוד דוגמות רבות לשימוש "סתמי" בלשון נקבה.

יהודה
וזה לא יחודי לעברית
14/06/2010 | 01:23
13
2
בספרדית "דבר" זה cosa (ש"ע בנקבה)
במצרית קדומה אומרים set שזה כביכול נטראלי אבל מקבל הטיה כמו להטיות בנקבה ולמעשה גם משמש לנקבה פרופר לפעמים
כן, אבל שים לב שהשאלה האמיתית היא על כינויים
14/06/2010 | 10:05
12
1
בספרדית דווקא לא מקובל להשתמש בכינויים ממין נקבה כאשר הרפרנט הוא איזשהו תוכן. במקרה הזה יש לך כינוי מיוחד ממין ניאוטרום (שלא קיים בשום מקום אחר בספרדית), כלומר הסדרה של esto, eso, aquello ו-lo.
נכון נכון אני התכוונתי
14/06/2010 | 10:34
שבהרבה שפות יוצא שיש כל מני שמות עצם סתמיים בנקבה (כשלדוברי עברית נתפס כאילו הם צריכים להיות בזכר כי הם נטראליים כאלו - כמובן שמבחינה דקדוקית מאחר ומדובר במשהו שרירותי אז זה חסר משמעות)
זה נכון, אבל
14/06/2010 | 13:46
10
2
גם בספרדית כמו בעברית אפשר למצוא כל מיני מקומות שבהם משתמשים בנקבה דווקא ולא בזכר או סתמי, סתם בשביל הכיף.

למשל, יש פעלים אחדים שלוקחים מושא בנקבה בלי שום קשר לכלום (כמו בביטוי העברי "אכלת אותה"), לדוגמא arreglárselas.

כמו בעברית גם בספרדית יש תיאורי אופן שהם בנקבה:
Youtube subtitulará automáticamente los vídeos
יוטיוב יוסיף אוטומטית כיתוביות לסרטוני הווידאו

ויש גם תיאורי אופן שהם מהצורה הבאה:
a solas (לבד)
a ciegas (באופן עיוור)
a oscuras (בחשכה, באפלה)
וכו'.

וכמובן גם הצירוף הידוע a la + adj, למשל a la francesa.
זה משהו קצת שונה כאן
14/06/2010 | 13:54
9
5
כמובן שכמעט בכל שפה שיש בה מינים דקדוקיים, אפשר למצוא כל מיני שימושים שונים שלהם בביטויים שונים. אני דיברתי ספציפית על כינויים.

גם המקרה של תיאורי אופן בנקבה בספרדית לא זהה לעברית, כי בספרדית זה לא באמת התואר בנקבה, אלה צורת נקבה יחיד של התואר + סיומת מיוחדת. יש לזה גם הסבר דיאכרוני מצויין, כי מה שיש כאן זה בעצם שריד מלטינית, שם automaticā mente (ביחסת אבלטיב) היה משהו כמו "עם מחשבה אוטומטית". המין הדקדוקי של mens הלטיני (שממנו יצא mente הספרדי) הוא נקבה, בדיוק כמו בספרדית. בספרדית (ובשאר השפות הרומאניות) הביטויים האלה התאחדו והפכו להיות הדרך הרגילה לגזור תארי-פועל.

הדוגמאות האחרות הן כבר יותר רלוונטיות.
נו, לפחות זה מסביר לי דבר אחד או שניים
14/06/2010 | 16:28
8
על סיומת ה-mente...

זה מסביר את הכלל התמוה שאומר שאם יש שני תוארי-הפועל או יותר ברצף, אז הסיומת mente- נדבקת רק לשם התואר האחרון ברשימה (למשל parcial o totalmente), ואת העובדה שהמילים עם הסיומת הזו הן המילים היחידות בספרדית בעלות הטעמה כפולה (כלומר שתי הברות מוטעמות, אחת בשם התואר המקורי ואחת בסיומת: ligeramente).
אני לא יודע אם ההטעמה קשורה לכאן
14/06/2010 | 18:47
7
זאת אומרת, יכול להיות שזאת פשוט הטעמה משנית בגלל שהמילים האלה ממש ארוכות. אתה בטוח שבמילים אחרות זה לא קורה? אני אף פעם לא בדקתי את זה, אבל תמיד היה לי הרושם שבספרדית יש הטעמה כזאת.

נראה לי שבכל מקרה ההטעמה הזאת תמיד נופלת שתי הברות לפני הטעם של ה-mente, לא? נגיד generalmente או mágicamente.

בין שתי הברות מוטעמות
14/06/2010 | 19:58
1
4
תבוא לפחות הברה לא מוטעמת אחת. הכלל שהביא איל הדור נובע מאריכות המילה כפי שציינת ולא משום סיבה אחרת. אגב magicamente (לא יודע איך להוסיף סימן הטעמה ) הטעם מלעיל דמלעיל ונשאר כך איני יודע מדוע שינית, בדוגמא השניה הטעם מוסט באופן טבעי מפני דבק ההטעמות.
זה אכן עניין מקובל כשמדובר בטעם משני
14/06/2010 | 20:14
1
אבל לא כאשר יש שני טעמים ראשיים במילים נפרדות.

את ההטעמה סימנתי בעזרת התגים | הדגש | ו-| סדגש | של תפוז (בלי הרווחים)
לפחות בתיאוריה ככה אמורים לבטא את המילים האלו
14/06/2010 | 22:00
4
1
זה הכלל שתמיד קראתי בכל מיני מקומות, שאת המילים המסתיימות ב-mente מטעימים כאילו הן היו שתי מילים נפרדות, למרות שהוגים אותן כמילה אחת.

בדקתי שוב ב-DPD (מילון התקן של האקדמיה המלכותית הספרדית), וזה מה שהיה כתוב בערך ACENTO סעיף 1.1(a):

Los adverbios terminados en -mente son las únicas palabras que se pronuncian, de manera natural y no enfática, con dos sílabas tónicas: la que corresponde al adjetivo del que derivan y la del elemento compositivo -mente, cuya primera sílaba es tónica: HÁbilMENte, aLEgreMENte [...].

זה התקן הרשמי לגבי המילים האלו, אין לי מושג איך דוברי ספרדית הוגים אותן בפועל. לפי התקן צריך להגות generalmente ו-gicamente.
אני אנסה להקשיב שוב ואראה איך
15/06/2010 | 00:45
2
מתבצעת ההגייה בפועל. אני צריך גם להשוות את זה לשפות רומאניות אחרות (שהן לא צרפתית ).
אשמח מאוד אם תשתף אותי בממצאיך, לכשיהיו
15/06/2010 | 16:59
1
1
אם אני אמצא סאונד של דבר כזה
17/06/2010 | 18:41
די מתמיה מה שכתב באבל
16/06/2010 | 19:27
1
ב- magicamente הרי אם הטעם בפועל היה עובר להברה gi ולא נשאר על ma הרי הטעם (הסימן) היה צריך להיעלם כמו למשל בהקבלה ל- caracter-caracteres.  
תרגום/הקבלה בלטינית
12/06/2010 | 12:33
2
שלום רב,
ברצוני לדעת האם יש משפט/פתגם בלטינית בעל המשמעות "על טעויות משלמים"
ואם אין האם מישהו יכול לתרגם אותו
תודה מראש
המילים הארוכות בצרפתית
11/06/2010 | 23:58
17
15
לא מזמן קראתי על כך שהמילים בצרפתית כמו renault (רנו) ו-Baguette (בגט) לא סתם ארוכות.
בעבר, כששלחו מכתבים, התשלום על שליחת המכתב נמדד לפי כמות האותיות. ולכן, הוסיפו סתם אותיות למילים בשביל לייקר את שליחת המכתבים.

האם הדבר נכון או סתם הבל הבלים?

תודה
הבללללל הבללללללליייייםםםםםםםםם
12/06/2010 | 00:19
14
7
(משלמים לי על פי אותיות)
12/06/2010 | 00:37
12
7
שמעתי סברה לא בטוח שזה נכון ,שאלו שכתבו בצרפתית או כל שפה לא פונטית היו מהאצולה והרבה מילים הגיעו מלטינית וגרמנית אלו שדיברו לעומת זאת, עשו זאת לפי שמיעה ולכן היו זיופים בהגיית המלה.

גם בשפות סקנדינביות זה כך הרבה מאות מילים נהגות לגמרי אחרת מאיך שהן נכתבות. ואולי השפה המדוברת מתפתחת מהר יותר מהכתובה ואין זמן לבטא את כל האותיות .
האמת גם באנגלית זה כך כתוב good ומבטאים גUד אבל למשל המלה blood שגם בה יש o מוכפלת מבטאים בלAד.
מה אומר המומחה?
באנגלית היה את
12/06/2010 | 13:39
4
סיבוב התנועות הגדול של המאה ה17 (אם אני לא טועה זה קרה אז)
כל התנועות נעו כאילו בסיבוב על טרפז התנועות
ולכן o נקראת כמו a ו- a נקראת כתנועה קדמית, וe נקראת כמו i וכו' וכו'
שים לב שזה לא קרה בכל הניבים של האנגלית ויש מקומות שבהם מבטאים good כ- god וblood כ- blod (לא בדיוק אבל בערך)
האורתוגרפיה הצרפתית נקבעה מזמן
12/06/2010 | 15:29
5
אבל השפה השתנתה. כמו מערכת התנועות בעברית שלא מייצגת ת`מצב היום
בצרפתית, כמו בשפות רבות אחרות
12/06/2010 | 22:09
9
5
יש קטגוריה של מילים שנקראת "שאילות מלומדות" (מלטינית בעיקר - המילים הגרמאניות זה סיפור אחר, והם פשוט הגיעו מהשבטים הגרמאניים שפלשו). למרות שצרפתית היא בעצם ההמשך של הלטינית (או אחד ההמשכים שלה), המילים האלה הן לא מילים ששרדו מלטינית, אלא שאילות מאוחרות מהשפה המקצועית. לפעמים יש להן מקבילות עממיות שעברו תהליכים שונים. למשל chose (דבר) לעומת cause (סיבה) - שתיהן באו מן המילה הלטינית causa, רק ש-cause התחילה בתור מילה מקצועית יותר ו-chose תמיד הייתה מילה יומיומית לגמרי.

לגבי האיות, נו, ההסבר הוא ברור:

א. האיות בצרפתית (כמו בכל שפה) הוא שמרני. אם בעברית אנחנו משמרים הבחנה בין אותיות כמו ט' ות' שכבר ממזמן אין שום הבדל בהגייה ביניהן, אז בצרפתית משמרים את בכתב אותיות בסוף המילה שפעם ייצגו עיצורים ותנועות שבאמת הגו, והיום כבר לא.

ב. יש בצרפתית (כמו בהרבה שפות אירופאיות אחרות) נסיון מכוון להלביש מילים צרפתיות בלבוש לטיני, כלומר לנסות להראות בכתב את המקור הלטיני של מילים צרפתיות. נראה לי שזה מה שקורה למשל ב-temps (זמן) שנהגה היום בכלל "טוֹ" (עם אינפוף). כבר בצרפתית עתיקה ההגייה הייתה tenz (והכתיב היה tens, לפחות בחלק מן המקרים) וככה זה באמת הגיע לאנגלית (tense, הזמן של הפועל). באיזשהו שלב, היה נסיון ללטן את המילה הזאת, וקיבלנו temps, שמראה כביכול על ה-tempus הלטיני. לכן גם את שוֹ(נ)ז אליזה (שאנז אליזה, כמו שהוא מוכר אצלנו) כותבים Champs Élysées.
אוסיף ממה שהוסבר לי
13/06/2010 | 00:04
8
3
אני שמעתי גרסה שגורסת כי הצרפתית הייתה שייכת לכנסייה ושרק כמרים ידעו קרוא וכתוב וכשבני העם ביקשו ללמוד זאת הכמרים חייבו אותם בתשלום בעבור כל אות ומכאן ההגייה, גם אני קיבלתי את תגובת ה"הבל הבלים" (אבל עם פחות אותיות כפולות)

ההסבר שאני קיבלתי הוא שפעם בהחלט היה נהוג לבטא כל אות ואות בשפה הצרפתית רק שעם השנים ההגייה המסובכת התפשטה עם השנים (בגלל השימוש בשפה באופן יומיומי, שחיקה לשונית אם תרצו) אך צורת הכתיבה נשמרה ממש כפי שהייתה, במקרים מסוימים ישנן אף מילים שלא הוגים את סופן כיוון שהמונח היה ארוך ולא נוח, דוגמה למילה ארוכה ומסורבלת שלא נוח להגיד את סופה היא "Vois" שנהגית כ־"Vu"

מה שאני לא הצלחתי להבין זה מדוע ההשרשה עברה גם למילים מודרניות, המוסכמות האלה ממש לא מובנות לי...
המילה היא vous
13/06/2010 | 18:16
7
3
והיא באמת נראית לך כמו ארוכה ומסורבלת? זה כולה 4 אותיות. אם זה ארוך ומסורבל בשבילך, מה תגיד על arrondissement?

אנשים עושים מזה יותר מדי עניין - בטח דוברי עברית, שאלוהים יודע שהאיות בשפתם גרוע עשרות מונים מן האיות הצרפתי (בצרפתית יש אותיות בסוף שלא הוגים, אבל לפחות כמעט תמיד אפשר להבין איך הוגים מילה על פי איך שהיא נכתבת, בעברית יש בדרך כלל רק 30 אפשרויות שונות ).

בסך הכל, ברוב השפות יש דברים כאלה, והכתב הוא תמיד שמרני יותר מן ההגייה. מה שקרה בצרפתית הוא שמה שנשחק זה הצלילים בסוף המילה (במקום הבחנות בין טי"ת לת"ו נגיד), ושהאליטה הצרפתית לא ממש ששה לעשות רפורמה בכתב כדי לשקף את זה. כדאי גם לדעתש חלק מן העיצורים האלה שנעלמים בסוף המילה כן נהגים במקרים מסוימים, במיוחד בהגייה יוקרתית:
http://en.wikipedia.org/wiki/Liaison_%28French%29

13/06/2010 | 23:39
5
הצלחתי להפיל אותך עם הציניות הפעם, תיקו על הכספומטים
כן, זאת המילה, אני לא סובל צרפתית וזאת אחת השפות שיש לי המון אופציות ללמוד וחוסר רצון מוחלט (למדתי את ימות השבוע בצרפתית למעלה מ־5 פעמים וכל פעם אני משתדל לשכוח מחדש ומצליח, אל תנסה אפילו זה חסר טעם אני באמת לא מעוניין לדעת את השפה הזאת)

מקבל את התיקון וסחה על ההסבר, זה ממש מה שהסבירו לי רק שלא התעמקתי בפרטים הקטנים אלא רק בהסבר הכללי...
יש הבדל בהגייה
13/06/2010 | 23:54
4
2
בין vous ל- vu
ובכלל, בצרפתית יש הרבה (נדמה לי 13) צורות שונות ל- E ובאיזה ויכוח עם צרפתיה, היא הצליחה להוכיח לי שכל הצורות אכן נשמעות אחרת
נראה לי שקצת הגזמת עם ה-13
14/06/2010 | 00:57
3
3
אבל יש הרבה מאוד צורות של e, אם אתה מנסה לספור את הכל בצורה מקסימלית (הניגודים האלה לא קיימים בכל הסוגים של הצרפתית). ה-e יכול להיות גבוה או נמוך, מעוגל (עם שפתיים מעוגלות) או שטוח וגם מאונפף. 2 כפול 2 כפול 2 = 8 אפשרויות. יש גם עוד אפשרות אחת של e שהוא שווא (כמו ה-a של about באנגלית נגיד).

להם יש
14/06/2010 | 16:49
2
2
עשרות ואני הגזמתי?
טוב, אולי הפרזתי
למה, אין לך חומה?
14/06/2010 | 18:37
2
הלו הלו, זו הפרזה שלנו!
14/06/2010 | 23:01
2
באמת מה שטוב בצרפתית זה שההגייה היא
14/06/2010 | 07:47
5
דטרמיניסטית. בניגוד לאנגלית, כשרואים מילה חדשה בצרפתית ומכירים כמה כללים בסיסיים, אפשר לדעת ב-99% מהמקרים איך הוגים אותה (יש יוצאי דופן פה ושם, אבל ללא כל פרופורציה לכמות שלהם באנגלית). מה גם שלא עולה שאלת הטעם - הוא תמיד בסוף. ולכן דווקא הקריאה בצרפתית קלה.
אגב, המילה שנתקלתי בה ביחס הכי קיצוני בין כמות האותיות לכמות ההגאים היא houilles (פחמים) - שמבוטאת UY. והכל לפי החוקים.
מר באבל!
21/06/2010 | 19:08
2
שטויותיך לא מענינות ולא מלהיבות פה אף אחד, מוטב שתפסיקן כדאי שתראה יותר בוגר ויתיחסו אליך בהתאם.
אהבתי. ואם כבר צרפתית, מישהו יכול אולי
13/06/2010 | 02:05
1
3
לעזור לי עם זה :

les vieux etaient contents. quand on est sept autant etre huit, carrement. ils allaient pouvoir continuer les traites de la voiture.

קטע ממש בלתי נסבל
צריך הקשר, אחרת אפילו המילה הפשוטה voiture...
14/06/2010 | 07:39
3
היא כבר לא כל כך פשוטה.

העלה את כל הקטע.
האם לקחנו את זה מהפולנית?
11/06/2010 | 21:32
7
1
שבת שלום, פורום יקר!
ניסיתי לחשוב על מה מתבסס התעתיק של מילים לועזיות בעברית, כגון: אירופה, אמנציפציה, קואליציה...
ונראה לי שהמועמד המוביל הוא פולנית. גרמנית לא באה בחשבון כי הרבה דברים בה שונים - "קואליציון", "קומוניזמוס". רוסית דווקא די דומה, אבל יש בה הבדלים מסוימים, כגון "יברופה". בצרפתית ובאנגלית מלים בכלל נשמעות שונות מאד, בין השאר הן חסרות את ההגה צ.
האם אני צודק? אני תוהה מתי זה קרה - באיזה שלב הוחלט שהפולנית היא זו שתשמש סטנדרט לעברית.
וגם - למה שינינו את הדיפטונג EU דווקא ל-אֵי? סתם כי זה די קרוב או שיש לכך סיבה עמוקה יותר?
נראה לי שזה תלוי במילה
11/06/2010 | 23:34
3
או בעצם בצורני הגזירה, כי אנחנו לא מדברים פה על מילים שהושאלו ישירות משפה מסוימת, אלא בסטנדרטים קבועים למדי של שאילת מילים יווניות ולטיניות.

בהרבה מאוד דברים אנחנו הולכים לפי הדגם הפולנים (למשל הסיומת cja), אבל לא בהכל: הסיומת izm בפולנית למשל היא הברה אחת, והטעם הוא כרגיל במלעיל, ככה שאומרים בפולנית socjalizm עם הטעם על ja ולא על soc כמו בעברית.

יש גם כל מיני דברים לא רגולריים במערכת שלנו. למשל ה-c הרך של הלטינית מתועתק לרוב בתור צד"י (כמו בהגייה הפולנית או הגרמנית), אבל לפעמים יש ויכוח אם לתעתק אותו בתור צד"י או סמ"ך (כאשר בעבר צד"י הייתה מקובל יותר, אבל היום הסמ"ך מנצחת). למשל במילים כמו אמנסיפציה או קונספט. בחלק מהמקרים זאת אולי השפעה של האנגלית (או בשלבים מוקדמים יותר הצרפתית), אבל בחלק מהמקרים כמו אמנסיפציה זה גם תואם למה שקרה ברוסית (שגם בדרך כלל מתעתק בתור ц).

בקיצור, אני מאמין שפולנית באמת הצליחה איכשהו להשפיעה על הסטנדרטים של הגזירה יותר מרוסית, אם כי זה די מוזר (בדרך כלל אפשר למצוא יותר השפעה רוסית מאשר פולנית בסובסטרט של העברית).

לגבי הדיפתונג eu, אני חושב שההגיה שלו בפולנית היא [ewropa] למשל, שזה לא בדיוק זה. בתעתיקים ישנים יותר ליוונית (שמציגים מודל רוסי יותר, שבמקרה תואם גם את היוונית החדשה) אפשר למצוא גם את הדיפתונג הזה מתועתק כ"אֶבְֿ". נדיר מאוד למצוא אותו במילה אירופה עצמה (למרות שגם זה מופיע), אבל הכתיב הזה אפילו השתמר בכמה מקרים עד היום, למשל "פסבדו".

התעתיק שניצח בתחרות הוא כמובן בתור e/ey*, ואני מניח שהמוצא שלו הוא מיידיש. למה דווקא [ɛj] ולא [ɛw] או [ɛv]? שים לב שגם בגרמנית קיבלנו כאן דיפתונג קצת מוזר [ɔɪ] (נגיד: אוֹירופה). אני מניח שיידיש הלכה באותו הכיוון רק שהתנועה הראשונה בדיפתונג קצת השתנתה.



* יש בעברית מחלקה שלמה של ארכי-תנועות וריאנטיות שלא באמת אכפת לדוברים איזה תנועה תהיה שם - אנחנו מבחינים למשל בין bey (כמו מפרץ באנגלית) ל-be (ב' השימוש), אבל לא בין beyn ל-ben כשמדובר במילה "בין". המילה "בן", כמובן תמיד תהיה ben, חוץ מאצל אשכנזים בני 80. תנועות וריאנטיות נוספות הן e/i (בעיקר בבניין הפעיל: הIסביר/הEסביר) ואולי גם a/e (במספר מוגבל של מקומות: מAכיר/מEכיר, מAבין/מEבין) ובדוחק u/o (למרות שכאן יש יותר בלבול מאשר וריאציה).
תודה על התשובה המפורטת והמחכימה.
14/06/2010 | 07:40
2
הדוגמה עם "פסבדו" מאד מעניינת. אם אני לא טועה, נתקלתי גם ב"פסאודו".
האם בעברית הסיומת -יזם נחשבת לשתי הברות? הרי ה-ז מנוקדת בשווא, לא כן?
פסאודו זה איך שאני כותב
14/06/2010 | 10:01
1
נראה לי שבמילה הזאת איכשהוא יצא שכמעט כל האפשרויות שרדו.

לגבי יזם, אני לא בטוח איך "נכון" לנקד את זה (וזה גם לא ממש משנה, כי סימן של שווא יכול לסמן גם שווא נע שנהגה בתור תנועת /e/ בפועל), אבל בפועל כולם הוגים את הסיומת הזאת באופן דו-הברתי [izem] והטעם הוא על התנועה i.

לשם השוואה, ההגיה הפולנית והעברית ב-IPA) נראות ככה:

פולנית:
[sots'jalizm]

עברית:
[sotsja'lizem]

לשאלתך – בשווא בזי"ן.
14/06/2010 | 23:03
eu זה אחד הדברים הכי לא סדירים
12/06/2010 | 10:05
1
וזה פשוט תלוי מאיזו שפה זה הגיע, אני מניח, ובאיזה שלב.
יש לנו אקליפטוס ואירופה, לצד נוירולוגיה, יש ראומטיזם (אבל גם רמטיזם) ויש גם יופמיזם, וגם פסבו לצד פסאודו.

מהגרמנית לקחנו המון
12/06/2010 | 15:33
1
את החודשים , למשל. ו `אקווריום `
akvarium זאת גם ההגייה הפולנית
12/06/2010 | 21:47
והיא מקובלת גם בעוד כמה שפות סלאביות מזרח-אירופאיות אאל"ט. ככה שבמקרה הזה אי-אפשר לומר בוודאות שזה בא מגרמנית.

החודשים באמת נלקחו מגרמנית, ויש גם מונחים מתחומי הרפואה (ה-EU בנוירולוגיה שפטרוס ציין למשל) והמדע שנלקחו מגרמנית. למיטב הבנתי, בתחילת הדרך רוב הספרות המדעית תורגמה לעברית מגרמנית, ורוב המורים למדעים בארץ (למשל בטכניון הצעיר) למדו במקור בגרמנית.
מרחבי כתב חסרים ביוניקוד
11/06/2010 | 17:50
11
שלום רב, עקב תרגום התכנה gucharmap למיזם GNOME עלי לתרגם לעברית את שמות טווחי צורות הכתב/צורות

כיוון שלא הצלחתי למצוא את התקן במלואו נעזרתי בוויקיפדיה שמציגה את רשימת שמות הטווחים באופן חלקי (חלק מצורות הכתב נוספו במרווחים שנוצרו במהלך כתיבת התקן הראשון)

הרשימה העברית מופיעה בוויקיפדיה העברית בכתובת: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93

לרשימת הטווחים המלאה באנגלית יש כמה גרסאות:
קיבוץ לפי תחומים - http://www.alanwood.net/unicode/fontsbyrange.html
לפי תחומים ושפות - http://en.wikipedia.org/wiki/Summary_of_Unicode_character_assignments

לא מצאתי סידור לפי מיקום הרצף ההקסדצימלי כמו בוויקיפדיה העברית (בטוח יש אני פשוט לא מוצא)

בכל אופן חסרים לי השמות של הטווחים הבאים:
N'Ko
Samaritan
New Tai Lue
Buginese
Tai Tham
Balinese
Sundanese
Lepcha
Ol Chiki
Vedic Extensions

אחרי שנהיה בטוחים באלה אני אפרסם שמות נוספים (יש בערך עוד 50 כאלו שלא ממש מצאתי תרגום הולם עבורם בעברית)

למי שיודע להתעסק בכלי PO יוכל להוריד את הקובץ המדובר מכאן: http://l10n.gnome.org/POT/gucharmap.master/gucharmap.master.he.po
מי שמעוניין ללמוד איך להשתמש בכלי PO מוזמן לפנות אלי בלקבלת עזרה בהתקנת התוכנות הנדרשות (Poedit למי שמתעניין)

בכול מקרה אני מודה מראש לכול העוזרים
אני לא בטוח אם יש סטנדרטים לכולם
12/06/2010 | 00:11
10
1
לגבי השפות שאני מכיר יותר - טאי לוּ זאת שפה שמדברים מיעוט שקשור לתאילנדים בסין, תאילנד, לאוס ובורמה. הכתב החדש הוא בעיקר כתב שמשמש את המיעוט הסיני שנקרא לפעמים גם "דאי". בכל אופן, אני מציע לך לתעתק ל"טאי לו חדש".

Samaritan - שומרונית מן הסתם. זה הכתב של השומרונים (קשור לכתב העברי/כנעני הקדום).

Tai Tham - אאל"ט זה בעצם הטאי לו הישן, או כתב שמאוד קרוב אליו. זה במקור הכתב של ממלכת לאן-נה שהייתה פעם בצפון תאילנד. נראה לי שהתעתיק הנכון הוא "טאי תאם" (או "טאי טאם" - תלוי איך אנחנו בוחרים לתעתק את הט' הנשופה).

Lepcha - אני מכיר את זה בתור "לפצ'ה".

Balinese - מקובל בקרב מי שמטייל בבאלי לקרוא לזה באלינזית, אבל אני מאמין שהתעתיק הטוב יותר הוא "באלית". מצד שני, יכול להיות שזה כבר קרב אבוד.

Sundanese - כנ"ל, הייתי אומר סונדית, אבל זה בטח גם קרב אבוד.

Vedic Extension - פשוט "הרחבות לוודית" (וֶדִית = הסנסקריט של הוודות ההודיות).

(אולי אלדד יתקן אותי, יכול להיות שהתקן זה לכתוב "לודית" ולא "לוודית", אבל אני לא רוצה שהחבר'ה שלך מהלינוקס יחשבו שהוודית עומד לשבור להם את המחשב )
המון תודה
12/06/2010 | 02:37
9
1
עדכון קצר בנוגע למונחים הנבחרים
לא התכוונתי לשאול על השומרונית אבל הייתה לי התלבטות קטנה עם שומרית (למרות שבדיעבד חיפוש קטן היה מונע את ההתלבטות)
נוסף על כך בחרתי את:
באלית
סונדית
הרחבות לוודית (הסבר בהמשך)
לפצ'ה
טאי תאם

נותרו:
N'Ko
Buginese
Sundanese
Lepcha
Ol Chiki

באומרך דברים אלו כבר ראיתי כמה חובבי לינוקס שמעצם המחשבה על לוד כבר קפצו לקנות לעצמם גז מדמיע וחלונות ממוגנים לבית
התקינה אכן אומרת לוודית (הכפלת וי"ו עיצורית בראש מילה לאחר אותיות השימוש מש"ה וכל"ב, הווי"ו לא תיכפל במידה שכבר הוכפלה או שנוספה לפניה וי"ו החיבור בין כה וכה יען כי אם המילה נכתבת במקור עם וי"ו בודדה בהתחלה ושום וי"ו נוספת לאחריה אין סיבה שלאחר הוספה כלשהי יופיעו שלושה וי"וים ברצף, מקרה נדיר הוא המילה וווו)

ידידי, תרגיש חופשי להיות כמה שיותר בלשן, המונחים האלה צריכים להיות כמה שיותר בלשניים, המטיילים לבאלי יוכלו להתמודד עם תקינה שמחסירה להן שתי אותיות מלבד זאת אני נוטה להאמין שיותר בלשנים יעשו שימוש בטווחים המיוחדים האלה מאשר מטיילים ולכן הם מקבלים עדיפות בעיני באופן טבעי לחלוטין

תודה לך ואני מקווה שיבואו עוד בעקבותיך, בינתיים אוסיף כמה מונחים לעיונך:
Tifinagh
Vai
Bam
Phags-pa
Glagolitic
Rejang
Tai Viet
Meetei Mayek

ועוד דבר שרציתי לשאול, מה שם השפה הנהוגה באיי ג'אווה? ג'אווית? (באנגלית זה נראה כמו יפנית אבל בדקתי קצת ומסתבר שהקשר הוא לאיי ג'אווה ואז הבנתי שבעצם זה רק נראה דומה אבל אין שום קשר)

שוב המון תודה
נראה לי שהשארת בטעות כמה שכבר פתרת
12/06/2010 | 22:21
8
Sundanese - סונדית
Lepcha - לפצ'ה

חוץ מזה, אני חשבתי על לודים קצת אחרים, ולמרות שגם הנוכחיים נשמעים מאיימים מספיק, הם לא מפנים את האלימות שלהם כלפי מכונות (מלבד כספומטים):
http://en.wikipedia.org/wiki/Luddites

אבל גם אני רוצה לומר עכשיו וווו.

Tai Viet
טאי וייט (כמו ההתחלה של וייטנאם)

Glagolitic
כתב גלגוליטי
ראה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7...

נראה לי ש-Vai צריך לתעתק בתור ואי.

ולגבי Phags-Pa זה נראה לי צרה צרורה. השם הוא בטיבטית, וזה אומר כמובן שכל קשר בין איך שהוא נכתב לבין ההגיה שלו הוא מקרי בהחלט, אז לא ברור לי איך ראוי לתעתק אותו.
בהחלט יתכן...
12/06/2010 | 22:51
7
7
אהבתי את הפער בעולם המונחים, המשמעות המשתנה מאיימת בכל צורה

זה מצחיק שהזכרת כספומטים כי גם לזה יש כפל משמעות כשמדברים על לוד והאמת שבהגדרה היותר עממית לא ממש מדובר במכונה...

אין שספק ש"וווו" ממכר בטירוף, ממש מכת מדינה

תודה על הנוכחיים, רציתי לשאול באשר ל־Phags-Pa, מה הטעם בתעתיק שאינו מחקה את תנועות המקור? זה אחד הדברים שאהבתי ברוסית, ההיגיון שלי תמיד אמר שהמילה "עברית" ברוסית צריכה להישמע בערך כמו "Ibriski" ולהפתעתי גיליתי שברוסית אומרים פשוט "Ivrit", אילו מקורות יש לנו לחפש בהם מלבד ויקיפדיה האנגלית (ואלו שכתובות שם ברשימת השפות בצד)?

באשר לכתב הגלגוליטי אני מופתע על עצמי, ידעתי את זה אבל משום מה חשבתי שזה נקרא גלגותי ושזה בכלל כתב אחר...

אז לקחנו מכאן:
ואי
גלגוליטי
טאי וייט (המילה השנייה היא תחילת השם וייטנאם)
לא, אתה לא רציני?
12/06/2010 | 23:42
6
ברור שאם הזכרתי כספומטים ולוד באותה הנשימה, התכוונתה למכונה בהקשר המטאפורי...

אין מה לעשות, ברוב השפות בעולם, גם ברוסית, מנסים לאזרח מילים ולא לנסות להעביר את ההגייה שלהם אחד לאחד. המונח המקורי ל"עברית" בשפה הרוסית היה למיטב ידיעתי evraysky - כלומר כמו בכל שפות העולם בערך. רק מאוחר יותר (אולי בהשפעת הקהילה היהודית ברוסיה או העולים בארץ) תפס השם הפמיליארי יותר ivrit. בם בארצות הברית יש יהודים שמדברים על Ivrit במקום Hebrew.

13/06/2010 | 00:14
5
1
הסקתי כך בגלל שקישרת משהו על אלימות כנגד כספומטים, בלוד ה"כספומטים" יותר מטופחים ממכונות המשיכה של הבנק (בשפת העם הלא לודאי - כספומט)

אני התפלאתי לראות את זה בוויקיפדיה, הייתי משוכנע שזה שם שנפוץ רק בארץ...

נראה לי אני אייצא HTML של הטקסט שדורש תרגום מקובץ ה־po שברשותי, הבעיה היא שפעם אחרונה שעשיתי את זה אף אחד לא התייחס ברצינות ואני חושש שכך גם יהיה הפעם...

מונחים נוספים שאני צריך אתם עזרה עם דווקא בתחום הכלכלה והם נחוצים לצורך השלמת gcalctool שכרגע עומד על אחוזי תרגום נכבדים (אבל נראה לי שאלך עם זה לפורום כלכלה או תרגומים, אין טעם להטריח)

המטרה שלי היא ליצור תרגום שבאמת יודע לדבר עם המשתמשים, סביר להניח שמשתמש מתקדם בכלי gucharmap הוא בהכרח בלשן, בגלל זה העדפתי את ההסקה הבלשנית שלך לשם לשפה "באלית" על פני המונח העממי לדבריך "באלינזית"

שיתופי הפעולה הקודמים שאני ראיתי היו בין קהילת מזג האוויר בתפוז לבין אחד המתרגמים של KDE לעברית, שיתופי פעולה כאלה מולידים תרגומים מאוד יעילים ומאוד שמישים
אני גם פועל כרגע לשפר את התקינה (מקף עליון וכו') אבל אלו תהליכים שלוקחים המון זמן עד שהם תופסים תאוצה של ממש
בהצלחה בהמשך
13/06/2010 | 18:17
4
עם מונחים בכלכלה לא נראה לי שאנחנו יכולים לעזור לך.
תודה על ההצעה בכול אופן
13/06/2010 | 23:40
3
מה באשר לשאר השפות שציינתי?
יש כיוון? יש לך המלצה למי כן כדאי לפנות?
תודה מראש!
לא יודע... אולי תבקש מדוברי אנגלית שמבינים
14/06/2010 | 00:58
2
בזה תעתיק ב-IPA?
N'Ko דווקא מתועדת
14/06/2010 | 14:40
1
יש אפילו מכון אמריקאי לחקר השפה
לכתבה בוויקיפדיה:
http://en.wikipedia.org/wiki/N'Ko

בערך הזה נמצאים כל הקישורים כולל הקישור לקוראן שנכתב בצורת הכתב הזו

מופיעים כאן מקרים שכתבתי שפה אבל התכוונתי לסוג כתב, יוניקוד לא מתעסק בשפות עצמן אלא בצורות הכתב בהן השפות נכתבות (ישנן שפות שלהן מספר צורות כתב מקובלות, תלוי בהשפעה חברתית/גאוגרפית וכו')

על Ol Chiki אין הרבה מידע, מצאתי את הכתבה הזו בוויקיפדיה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Ol_Chiki_script
יש איזה משהו אינפורמטיבי בכתובת http://wesanthals.tripod.com/id45.html

על Buginese מצאתי את http://en.wikipedia.org/wiki/Buginese_language
מקור השם הוא אנשי ה־Bugi ולכן אולי המוסכמה של לקרוא לשפה בוגית תתאים גם כאן
וזה קישור לוויקיפדיה ה"בוגית" - http://bug.wikipedia.org/wiki/%E1%A8%92%E1%A8%9B%E...

התעתיק המדויק של Tifinagh ב־IPA הוא: [tifinaɣ] (לפי ויקיפדיה)

על השפה Bamum מצאתי מעט מאוד חומר: http://en.wikipedia.org/wiki/Bamum_script

על Rejang מצאתי קצת חומר בוויקיפדיה, יש שם הצעה לאופן ההגייה, לא בטוח שזה מסייע כל כך: http://en.wikipedia.org/wiki/Rejang_script
(האותיות אצלם שמקבילות לאותיות ג ו־ק בעברית ממש מזכירות את האותיות המקבילות בקוריאנית, יתכן שלקוריאנית יש השפעה פיניקית/פרוטו כנענית?)

על Meitei Mayek מצאתי רק את החומר הבא בוויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Meitei_Mayek_script
לא נותן כלום...

מקווה שכיוונתי קצת יותר ותודה שוב
לא חשבתי לרגע שהן לא מתועדות
14/06/2010 | 18:58
אם הן לא היו מתועדות, הן לא היו ביוניקוד.

אני פשוט לא מכיר אותן בכלל ואין לי מושג איך השם שלהן נשמע. זה שכתוב אות מסוימת לא אומר לי איך קוראים אותה.

Tifinagh
לפי התעתיק שהבאת לי, אפשר לקרוא לכתב הזה טיפינאג או טיפינאע' (על פי הסטנדרט של תיעתוק הע'ין בערבית, שיש לה צליל דומה).

לגבי הבוגית, שוטטתי בעצמי קצת ומצאתי שהם בכלל קוראים לעצמם Ugi, בעוד שהשם שלהם באינדונזית הוא Bugis ולא Bugi (ה-s זאת כנראה לא סיומת רבים, כי זאת אינדונזית ולא אנגלית ). נראה לי שזה אומר שהגיוני יותר לקרוא לשפה בוגיסית או אוגית, לא? אולי יש לה שם, אבל זה סיכוי די קלוש שכתבו עליה הרבה בעברית.

לגבי הכתיב הקוריאני - לא, הוא פיתוח עצמאי בגדול, והוא לא קשור לכתבים אחרים. זה אחד האלפבתים הבודדים שבאמת נבנה מראש על פי עקרונות פונולוגיים של השפה ולא הושאל משפה אחרת והותאם אד-הוק לצרכים של שפת-היעד (תוך כדי שהוא יוצר מלא בלאגן).

מחפש ספרי לימוד משומשים
11/06/2010 | 17:33
1
1
מישהו יודע במקרה איפה אפשר לקנות ספרים/חוברות משומשים ללימוד שפות - צרפתית, גרמנית, איטלקית וכו'?
אני מתכוון לספרי דקדוק וגם אוצר מילים, לא ספרי תיכון.
ניסית בחנויות לספרים יד שנייה?
11/06/2010 | 19:41
1
יש לא מעט כאלה, גם פיזיות וגם וירטואליות (לרוב חנויות הרשת הן סניף מקוון של חנות פיזית) וגם אתרים שמוקדשים למכירת ולקניית ספרים יד שנייה (תיווך בין אנשים פרטיים).
שאלה לגבי שפות איראניות ו- שפות קווקזיות
10/06/2010 | 22:44
27
21
נורא מסקרן אותי ,
האם השפות האיראניות
הם קרובות של השפות הקווקזיות   ?  .........

קראתי באיזה ספר על שפות ש-השפה הגרוזינית
היא ניב של פרסית עתיקה

ככה גם שמות משפחה של הארמנים
דומים מאוד לשמות משפחה של האיראנים
ממש לא נכון
10/06/2010 | 23:03
26
12
מה שנכון, זה שהשפה הארמנית היא משפחה נפרדת של השפות ההודו אירופיות, אם כי אפשרית השפעת המשפחה האירנית נניח בגלל הקרבה הגיאוגרפית, ואני מודה שאין לי שום ידע נוסף על מידת הקרבה בין הארמנית לשפות האירניות.

מה ששייך  בקווקז למשפחת השפות האירניות זו  השפה הטטית (שהיא גם שפת היהודים ההרריים), וגם האוסטינית שייכת לענף רחוק של משפחה זו. ובזאת סיימנו.

יש בקווקז שפות טיורקיות רבות כמו אזרבייג'נית, קוּמיקית, קרצ'ייבית.

השפות הקווקזיות "נטו" הם "גזע" נפרד לחלוטין, לא הודו-אירופי, לא אלטאי-אורלי, לא חמי-שמי. אמנם מחטטים ומחפשים בלי סוף קרבה בין שפות אלו, למשל הגרוזינית, למשל לשפה הבסקית.

בשפות הקווקזיות  יש שלוש או ארבע משפחות:
1. השפות הקרטוליות - גרוזינית וקרובותיה (מנגרלית, סוונית).
2. השפות האדיגיות - אבחזית וצ'רקסית (קברדינית, אדיגאית).
3. השפות הדגסטניות - אוורית, לקית, לזגינית, סה"כ הרבה מאוד שפות.
4. השפות הנחיות - צ'צנית, אינגושית, שיש המחשיבים אותן כמשפחה נפרדת, ויש המכלילים אותן בשפות הדגסטניות.
השפה הגרוזינית דומה לשפה האיראנית
10/06/2010 | 23:41
17
53
ישנה  גם  קירבה  גיאוגרפית  אל  תישכח  
בין  הרי  קווקז  לבין  איראן .

גם  הכתב  הגרוזיני  דומה  לכתב  של  פרסית  עתיקה

גם  לפי  היהדות  בני  איראן  ובני  קווקז  הם  צאצאיו  של
יפת  בן  נוח  מספר  בראשית .

ובאמצע  יש  לך  את  כורדיסטן  
שהם  מאוד  מאוד  קרובים  אל  איראן  בתרבות  שלהם  
ויחד  עם  איראן  הם  היו  בני  דת  "  זראוסטרה  "
שהיתאסלמו  על  ידי  הכיבוש  הערבי  

אז  ככה  שאני  ממש  לא  מאמין  שאין  ביניהם  קירבה  מסויימת
לא ממש הבנתי
11/06/2010 | 11:42
13
4
מה הקשר ליפת בן נוח? (מבחינה מדעית כמובן)
העמים בני יפת
11/06/2010 | 11:53
12
3
עמי  ארופה  +  עמי  קווקז  +  איראן  +  הודו  
אלה  הם  הצאצאים  של  יפת  בן  נוח  .

בניגוד  לערבים והיהודים
שהם  בני  שם  בן  נוח .

לכן  ניראה  לי  שיש  איזשהו  קשר  
בין  שפות הקווקז  לבין  איראן  והשפות  ההודו-אירופאיות
הבעיה היא
11/06/2010 | 12:11
11
4
שמדובר פה באגדה ולא במשהו סביר כלל...
לא אגדה בכלל
11/06/2010 | 12:32
10
4
זה  מופיע  בספר  בראשית  ,  בתורה  .

גם כיפה אדומה מופיעה בספר של האחים גרים
11/06/2010 | 13:43
6
4
שבניגוד לאלוהים, היו אפילו בלשנים ידועים ומכובדים.
מה השטויות שאתה מדבר ?
11/06/2010 | 13:56
5
3
בלשנות  זה  "  מדע  "
ובניגוד  לתורה  המדע  תמיד  יכול  להפריך  
עובדות  קיימות  .  
ולגלות  תאוריות  חדשות  שהם  מוחקות  תאוריות  ישנות .
התורה  היא  נצחית  וכל  אות וכל  מילה  קיימים  לנצח
אני לא חושב שהמדע יכול להפריך עובדות קיימות
11/06/2010 | 14:22
4
3
זאת אומרת, הוא יכול להפריך אותן, אבל הן כנראה עדיין ישארו קיימות. ואכן יש מדי פעם מדענים שלא נותנים לעובדות לבלבל אותם, אבל בדרך כלל זה נחלתם של אנשים מתחומים אחרים.

למיטב הבנתי (לצערי אני לא מנהל איתו שיחות על בסיס קבוע), אלוהים דווקא היה מדען, אבל הוא התעסק בעיקר באסטרופיזיקה ובגנטיקה נסיונית ולא בבלשנות.
הבנת לא נכון
11/06/2010 | 15:35
3
3
אלוהים הוא הבלשן הגדול מכולם (תחשוב על זה קצת ואולי תבין :))
בבריאת העולם היו 70 עמים עם 70 שפות
11/06/2010 | 18:19
2
3
אחר כך שהגיע אברהם אבינו
מספר העמים הוכפל לעשרות אלפים
וככה גדל מספר השפות בעולם
אני מבקש בלי לערב הורים
11/06/2010 | 20:04
3
ומספיק להציג השערות מגוחכות וחסרות קשר למציאות
אנחנו אנשי מדע פה, זה לא פסטיבל מספרי סיפורים.
בפעם האחרונה שאני ספרתי
11/06/2010 | 23:40
3
זה היה 77 עמים עם 596 וחצי שפות (אספרנטו עוד לא נחשבה אז לשפה אמיתית, מצטער אלדד ).

מה שמוזר ביותר בכל העסק הזה, זה שאת כל השפות האלה דיברו בדיוק אחד וחצי אנשים (אישה עוד לא נחשבה אז לבן-אדם אמיתי, מצטער מיכל ).

משמע, אם תכניס לחדר אחד שני יהודים, תמיד תקבל לפחות 3 דעות שונות, אבל מסתבר שלפני שהיה אברהם אבינו שעשה לכולם מיטוזה זה היה אפילו יותר גרוע.
כן זה בדיוק מה שאמרתי
11/06/2010 | 15:32
2
2
סיפור אגדה
ברגע שתמצא את הקבר שעליו רשום "יפת" (לאו דווקא באותיות אשוריות) אני אתחיל לחשוד...
עד כה כל קונספירטור שניסה למצוא את מרכבות פרעה בים סוף, את תיבת נוח בהרי אררט וסימן לעשרת המכות במצריים התגלה כנוכל ושרלטן....
ומה זה קשור לסיפור שלנו
11/06/2010 | 16:22
1
2
חוץ מזה אם אתה אומר שזה אגדה
אז מדוע את מיתעניין בזה כל כך  ?  ..............
אני מתעניין במקורות השפה
11/06/2010 | 16:59
2
ניסיתי להבין איך אגדה מופרכת קשורה לזה
והבנתי שהקשר זה הדמיון הפרוע של מישהו...
לא הבנתי
11/06/2010 | 13:36
2
2
בגלל שהן קרובות הן דומות? בדרך כלל הטיעון הזה עובד הפוך...
תשים לב ותיראה שיש פה ושם דברים דומים
11/06/2010 | 13:59
1
3
למשל  ארמנית  יש  הרבה  מילים  דומות  לפרסית  .
לגבי  הגרוזינית  -  
"  השפה  הגרוזינית  "  נישמעת  מאוד  דומה  
לפרסית  עתיקה

ולגבי  עמי  הקווקז  האחרים  -  
"  העמים  הטורקיים  "  של  הקווקז  
אלה  עמים ש-  סטאלין  הביא  אותם  ממקומות  אחרים .

בהרי  קווקז  ישבו  בדרך  כלל  שבטים  פרסיים
ובעברית יש הרבה מילים שדומות לאנגלית
11/06/2010 | 14:25
2
נו, מה לעשות, לפעמים שפות לוקחות מילים אחת מן השנייה.
אוסטינית = אוסטית
11/06/2010 | 09:38
7
8
   הערבים  קוראים  לאזור  הקווקז  בשם  :  
"   הר   הלשונות   "
אני מניח שטלמון מכיר את השמות האלה מרוסית
11/06/2010 | 13:42
6
2
אז הוא מתרגם אותם לעברית על בסיס הרוסית. בעברית אנחנו אומרים "אוסטית" ובאנגלית אומרים Ossetic. גם גרוזינית נקראה לרוב באופן רשמי "גרוזית" (ואאל"ט הרבה לפני-כן גורג'ית, והיום כמובן גיאורגית) וחלק מן השפות כאן נהוג לאיית באופן שונה (נגיד, "קרטוולית" עם שני ו"וים), אבל זה לא באמת קריטי.
חחחחחחח
11/06/2010 | 14:02
5
2
אפשר  לשאול  אותך  שאלה  ?  ..............

מדוע  בירושלים  קוראים  :

ל- "  גרוזינים  "    "  גורג'ים  "
"  כורדים  "    "  אורפלים  "
"  פרסים  "    "  ג'רמוקלים  "


אני  אשמח  עם  תיתן  לי  תשובה  אחי  ,
אתם?
11/06/2010 | 14:24
4
2
אני חושב שאף אחד כבר לא קורא להם ככה, בטח שלא אני. אולי פעם קראו להם ככה. למה? ככה. כי זה השם שתפס. למה באסיה (בעברית, ערבית, הודית וכו') קוראים ליוונים "יוונים" ובאירופה קוראים להם גרקים? (היוונים עצמם מכנים את עצמם הלנים)
אוקיי
11/06/2010 | 16:22
3
1
გამარჯობა
11/06/2010 | 22:09
2
5
יפה ! למדת לקלל
14/06/2010 | 20:13
1
1
15/06/2010 | 23:03
1
בפרסית  זו אולי קללה, בגרוזינית כמובן לא
שאלה על מילה באמהרית, זקוקה לעזרתכם!
10/06/2010 | 10:55
11
היי לכולם!

אני מנסה לברר אמיתות משהו שסיפרו לי אבל לא מצאו הוכחה -

האם באמהרית המילה "שקד" או מילה דומה לה בשורש הזה, משמעותה "מטה אהרון",
או משהו שקשור איכשהו במסורת שלה למשמעות הזו?

ממקור שלא ידע להוכיח את זה נאמר לי שהמילה "שקד" מקורה בסיפור קדום מאוד שהתגלגל לאתיופיה והעניק למילה הזו את המשמעות התנ"כית של "מטה אהרון".

תודה לכל מי שיכול לעזור בהוכחה או שלילה!

תנקס!
יעל.
שאלה בערבית
09/06/2010 | 17:44
1
אהלן אנשים,

הייתי שמח שמישהו יפנה אותי לאתרים/מאמרים/ספרים
שיש בהם התייחסות אנליטית רחבה לגבי המשקלים של
הבניין הראשון (פַעַלַ) ומשמעויותיהם.

תודה!
תומר
לצערי אין לי הפניה למעט לספרי
09/06/2010 | 21:31
לימוד רגילים. אתה ודאי מתכוון לניקוד עה"פ בערבית, שלה שלושה מופעים: הרווח ביותר הוא עם פתחה ולרוב בפעלים עומדים (אם כי יש חריגים). שני המופעים האחרים (עם דמה וכסרה) משמשים בעיקר לפעלים עומדים (+חריגים ) המופע בכסרה מציין לרוב מצב חולף ואילו המופע בדמה- תכונה. יש פעלים בשני מופעים ואאל"ט יש גם בשלושה מופעי עה"פ.

עד כאן בזמן עבר. כדי להפיק את הנטייה בעתיד ראוי לזכור כי הפעלים בעה"פ כסרה בעתיד ינוקדו בפתחה. הפעלים בעה"פ דמה ינוקדו בעתיד בדמה גם כן. פעלים בפתחה יבואו בעתיד בשלושה מופעי עה"פ ויש לשננם...

מקווה שהועלתי
תרגום שמו של נשיא איראן - אודה מאוד למי שיודע
08/06/2010 | 23:13
46
39
שלום וברכה,

אני צריכה לצורך הרצאה שאני מעבירה באקדמיה (בכלל לא בעניין הזה, אבל סביר מאוד שהנושא יעלה, ולכן כדאי שאתכונן מראש) לדעת מהו פירוש השם "אחמדינז'אד". אודה מאוד למי שיודע, ויכול לעזור.

דבר אחר - אני מחפשת גופן עברי שנראה בסגנון ערבי. האם מישהו מכיר? גם זה לצורך ההרצאה....
המשך>>
שלום וברכה,

אני צריכה לצורך הרצאה שאני מעבירה באקדמיה (בכלל לא בעניין הזה, אבל סביר מאוד שהנושא יעלה, ולכן כדאי שאתכונן מראש) לדעת מהו פירוש השם "אחמדינז'אד". אודה מאוד למי שיודע, ויכול לעזור.

דבר אחר - אני מחפשת גופן עברי שנראה בסגנון ערבי. האם מישהו מכיר? גם זה לצורך ההרצאה.



תודה רבה!
מזל טוב לאלדד!
08/06/2010 | 14:36
12
3
המון הצלחה בניהול הפורום (ובכל יתר תחומי החיים ), ועד 120!
מאחל לך הצלחה בכל תחום
08/06/2010 | 14:38
לשוני או לא לשוני שתעסוק בו השנה...
הרבה-הרבה מזל טוב אלדד
08/06/2010 | 15:12
מזל טוב
08/06/2010 | 17:46
וכל מה שתבקש
יומולדת שמח! עד 120!
08/06/2010 | 18:36
מזל טוף!
08/06/2010 | 19:06
otanjoubi omedetou gozaimasu אלדד!
08/06/2010 | 20:11
והייתי מוסיף עוד אלף שפות אחרות, אבל אתה בטח כבר יודע איך אומרים מזלטוב בכל השפות האלה.

תמשיך לנהל את הפורום במקצועיות מושלמת.
08/06/2010 | 20:30
08/06/2010 | 21:29
מזל"ט
08/06/2010 | 21:44
מזל טוב,אלדד
08/06/2010 | 22:50
, תודה, לכולכם!
09/06/2010 | 00:21
1
מזל טוב!!!
11/06/2010 | 21:35
איות מילה בצרפתית - דחוף!!!
07/06/2010 | 23:46
8
463
היי,
אני צריכה עזרה לאיית את המילה יקירתי בצרפתית - שרי
זה מאוד חשוב זה עומד להיות השם של העסק החדש שלי - נא לדייק
תודה רבה
נתלי
mon cheri
08/06/2010 | 00:42
7
48
cheri זה פשוט יקיר, mon הופך את זה ל"שלי"
mon chéri זה לזכר (יקירי), ma chérie זה לנקבה
08/06/2010 | 09:36
67
(יקירתי).
זה לא דובדבן?
08/06/2010 | 11:59
5
11
זה כמו capcake או pumpkin באנגלית

אידיום שהפך ליקירי עם התוספת של "שלי"
אאל"ט דובדבן זה cerise
08/06/2010 | 12:08
4
13
ו- cheri מגיע מ- cher, יקר.
ואגב, cupcake
יכול להיות שהכוונה למשהו כזה:
08/06/2010 | 14:39
3
15
08/06/2010 | 17:45
2
מאיפה אתה תמיד מביא את התמונות האלה?
08/06/2010 | 20:26
1
6
GIYF
09/06/2010 | 19:06
6
שלום אנשים
07/06/2010 | 16:51
19
איזה פורום מקסים... חבל שרק עכשיו גיליתי את קיומו!
אני צריכה את עזרתכם, אם אפשר ולא קשה ותוכלו בבקשה...

אז ככה, אני סטודנטית לעיצוב וכפרויקט גמר עליי "להקים" סופרמרקט בעל שם בעברית בלבד, וכמובן לייחד לו קונספט פרסומי כלשהו... מאחר ואני חובבת עברית אדוקה, חשבתי ללכת לכיוון מרכול עברי אמיתי, לקרוא לו למשל "הָמְזָוֵה" ובכל פרסומת להציג מוצר קיים בשמו העברי ואולי אפילו מנוקד- כמו מתוך מילון.
וכאן אני צריכה את עזרתכם.. אם תוכלו להציע כמה מוצרים עם שם יוצא דופן כמו "גלנטריה", "מיני סדקית", "תקרובת", ושאר מילים עם ניחוח עתיק מקסים שכזה...

אודה על כל רעיון והצעה!
תודה מראש
הנה אחד מגניב במיוחד
07/06/2010 | 19:00
5
המכולת השכונתית

שמח לעזור
כנראה שהייתי אוואנגרדי מידי
08/06/2010 | 12:55
4
או חסר כישרון פרסומאי
סתם טיפה ציני מדי עבורי...
08/06/2010 | 20:29
3
החלטתי שכנראה הפרעתי לך בבואי... אז לא רציתי להמשיך
בכל מקרה!
אוי ואבוי
09/06/2010 | 00:06
2
ממש לא טוב לי לקרוא שזה מה שהתפרש. אומנם לא הייתי רציני, זו הייתה הלצה, אבל ממש לא משהו ציני (סרקסטי). סליחה
אני לא בא הרבה לפורום, ובכל מקרה, אני שמח שאת או כל אחד אחר בפורום המצוין הזה, נוכח.
ממש צר. אני צריך להתעדן עם השטויות.

לילה טוב
מתנצלת ששפטתי אותך לא נכון
09/06/2010 | 12:41
1
זה בא גם מניסיון עבר שלי, יש פורומים שאנשים לא אוהבים ש"נדחפים" להם בבקשות עזרה. אז ו
תודה לך :)
09/06/2010 | 19:04
המלצה: חפשי במאגר המונחים של האקדמיה
07/06/2010 | 20:43
12
4
זה באינטרנט וזה בחינם: http://hebrew-terms.huji.ac.il/
בסרגל בצד ימין יש אפשרות "הצגת מילון", ואז את יכולה לבחור "מילון" (רשימת מונחים) מתוך רשימת המילונים, ממיונת אלפביתית לפי נושאים.
יש בו, למשל, כמה מילונים בנושא "כלכלת בית", חלקם מתחילת המאה הקודמת (נכתבו, כמובן, ע"י ועד הלשון ולא ע"י האקדמיה) והם מלאים במילים ישנות...
בהצלחה!



היי תודה רבה
07/06/2010 | 21:06
1
שימושי בהחלט, ולא רק לפרויקט הנ"ל.
המון תודה
`הנחתום ` `מן היקב`
07/06/2010 | 22:48
10
1
`מן הגורן ` `הגת`
תודה רבה
07/06/2010 | 23:12
9
חשבתי על אלו אבל החלטתי ללכת על "המזוה" בסופו של דבר.
לגבי מוצרים ספציפיים אני מתלבטת מה כדאי.
אגב, מאגר המונחים של האקדמיה שהוצע פה ממש הועיל! אז שוב.
בכיף!
08/06/2010 | 09:14
2
ואני גיליתי ש"כרוכית", שעשתה דרכה מהקונדיטוריה אל סימן ה-@ בכתובות דואל, היא לא חידוש של האקדמיה אלא של ועד הלשון, ומאחר שהיא כלולה כבר במילון "כלכלת בית תרע"ג(!) הרי שמדובר במילה כבת 100 שנה! כבוד!
גמני שמתי לכך... משעשע
08/06/2010 | 20:26
1
לא חשבתי שהיא מילה כל כך ותיקה..... כבוד לכרוכית
לב*
09/06/2010 | 12:55
שמח שעזרתי! אולי תנסי למצוא
08/06/2010 | 09:46
5
מילים מקראיות, בספרים על החי והצומח במקרא, ואפילו לטייל בשמורת נאות קדומים, לראות מונחים בהם משתמשים שם
המון תודה!
08/06/2010 | 20:28
4
לגבי המקרא אין ספק שאני הולכת להישען עליו לא מעט..... מקור יקר ערך!
מה יש בשמורת נאות קדומים? אני מניחה באופן כללי מדבריך שהם עוסקים ב"קדומים" למיניהם.. אבל מה הרעיון בגדול?

זו שמורה שמנסה לשחזר
09/06/2010 | 12:12
3
את חיי היומיום בתקופת המשנה והמקרא.
איזה יופי....
09/06/2010 | 12:43
2
נשמע לי מקסים. אברר את הנושא.
תודה ויום טוב!
מצויין - אשמח לראות פה בהמשך
10/06/2010 | 11:43
1
כמה פרטים על איך התקדמת עם הפרוייקט...
בשמחה בע"ה..מקווה שיהיה מה להראות
11/06/2010 | 11:00
תיעתוק
07/06/2010 | 11:34
4
איך אני מתעתק לעברית את העיר המרוקאית عرباوة
זה תעתיק מדוייק , כן?
07/06/2010 | 11:52
3
אין לי מושג איך מבטאים את זה , אבל התעתיק הוא

ערבאוה
תודה רבה. העתקתי את זה מכאן
07/06/2010 | 13:10
2
http://www.google.co.il/search?hl=&q=arbaoua&sourc...
Arbaoua הוא השם המופיע בספר אותו אני מקטלג
אם אתה מוכן להיות "חופשי" מעט,
07/06/2010 | 13:21
1
היות ששמות מרוקניים גובלים גם בשמות צרפתיים, אולי עדיף לתעתק את זה עם קריצה קטנה לעברית (קרי, לתעתיק מצרפתית), ופחות לערבית:

הייתי מציע להוסיף ו', כדי להראות את העיצור W בשם: ערבאווה.
תודה רבה
07/06/2010 | 13:38
אנגלית - מהי מילת היחס הנכונה?
07/06/2010 | 11:29
3
The Film ...  will be shown on Thursday

או שבמקום - on - עלי לכתוב משהו אחר?
תודה מראש.
on
07/06/2010 | 11:40
ימים - on
07/06/2010 | 11:48
1
שעות - at
חודשים/שנים - in
חן חן. כנראה שהייתי עם שפעת כשלימדו
07/06/2010 | 12:16
את זה בביצפר. אשים לעצמי איזה פתק על הפריז'ידר בעניין... (:
לימוד ספרדית - מספר שיעורים ברשת
06/06/2010 | 13:51
1
לפני זמן מה העלתה אצלנו גולשת קישור לשיעורים בספרדית.
ביצעתי בירור נוסף, ומתברר שנפלה טעות בקישור. הנה הקישור המתוקן:
http://www.learnspanishtoday.com/ms_vls/index.html
תודה אלדד :)
06/06/2010 | 15:25
השיעורים מיועדים לח'ברה מתחילים - הייתי שמחה לשמוע פידבקים על התוכנה ועל הדרך שהספרדית מועברת בה.

תהנו!
עזרה-תרגום ללטינית.
07/06/2010 | 11:22
3
5
איך אומרים בלטינית:
שברו (בציווי)
זרקו (ציווי)
אל תתעלם
בנה (ציווי)
אני אוכל
אני קורא (למישהו)
הובילו (ציווי)

אני יודע שזו רשימת מילים לא קטנה אבל אודה לכם אם תוכלו לעזור לי, תודה!
יש אחלה מילונים ברשת
07/06/2010 | 18:19
2
דווקא לא
07/06/2010 | 22:52
1
המילונים שהשתמשתי בהם על הנט היו גרועים בכל מה שקשור בנטייה של פעלים.. לכן שאלתי
זה מיותר למצוא מילים אקראיות לפי רשימה כזאת
08/06/2010 | 19:38
מן הסתם אין הרבה מילים שיש להן רק מקבילה אחת, לא כל שכן בלאטינית.
אם המטרה שלך היא לחבר אותן למשפט, עליך לתת לפחות את כל המשפט.
מה גם שלאטינית לא נועדה לכך, זו שפה שלומדים אותה בעיקר לצורכי מחקר ולא לתרגום של טקסטים אליה.
חם בפורומים של תפוז
זוכים בספר צביעה
זוכים בספר צביעה
שתפו אותנו ביצירות שלכם עם הילדים ותוכלו לזכות...
זוכים בספר צביעה
זוכים בספר צביעה
שתפו אותנו ביצירות שלכם עם הילדים ותוכלו לזכות...
מזונות לילדי
מזונות לילדי
מה שיעור המזונות שעלי לדרוש מבעלי אחרי 27 שנות...
מזונות לילדי
מזונות לילדי
מה שיעור המזונות שעלי לדרוש מבעלי אחרי 27 שנות...
מרגיש הורה רע
מרגיש הורה רע
עכשיו בפורום, ``אני נתקל במצבים שגורמים לייאוש...
מרגיש הורה רע
מרגיש הורה רע
עכשיו בפורום, ``אני נתקל במצבים שגורמים לייאוש...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
הודעות נבחרות
Flix וידאו
לירז בנגו יחסי ציבור
עד כמה העסק שלך מוכר?
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ