לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
99919,991 עוקבים אודות עסקים

פורום בלשנות ושפות העולם

שלום לכם,פורום "בלשנות ושפות העולם" עוסק בכל הקשור לבלשנות - פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה וכדומה, אבל גם (ונראה שלפעמים הרבה הרבה יותר) בכל מה שקשור לשפות בכלל, איפיונים של שפות העולם וכו'.אנחנו עוסקים כאן בכל שאלה רלוונטית שמעניינת אתכם. בין אם אתם לומדים בלשנות ובין אם לאו, הפורום פתוח לכול: לאלו מאתנו שפשוט סתם מעריצים את טולקין כבלשן וכגאון; לאלו המתעניינים ב"איך אומרים" בשפות שונות; אלה התוהים מהי האטימולוגיה של "מחסן" ו-"מגאזין", ועוד ועוד.נשמח לעסוק כאן גם באינטרלינגוויסטיקה - בלשנות של שפות בינלאומיות (מתוכננות), כמו אספרנטו, לדוגמה. בתחום זה אנחנו משתפים פעולה עם פורום 181 - "אספרנטו - שפה ותרבות".תוכלו למצוא כאן תשובות לשאלות שונות, ואני בטוח שתתעניינו בשיח הפורה.אם תציעו קישורים מעניינים - נשמח להעלות אותם לקישורי הפורום, למאמריו וכו'. אתם מוזמנים לעיין מדי פעם בחומר שנצבר אצלנו מאחורי הקלעים בפורום, בטאגליינס, בקישורים וכו', ולטעום מן הדיונים המרתקים שהיו לנו בזמן האחרון.שלכם,אלדד

הנהלת הפורום:

אודות הפורום בלשנות ושפות העולם

שלום לכם,פורום "בלשנות ושפות העולם" עוסק בכל הקשור לבלשנות - פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה וכדומה, אבל גם (ונראה שלפעמים הרבה הרבה יותר) בכל מה שקשור לשפות בכלל, איפיונים של שפות העולם וכו'.אנחנו עוסקים כאן בכל שאלה רלוונטית שמעניינת אתכם. בין אם אתם לומדים בלשנות ובין אם לאו, הפורום פתוח לכול: לאלו מאתנו שפשוט סתם מעריצים את טולקין כבלשן וכגאון; לאלו המתעניינים ב"איך אומרים" בשפות שונות; אלה התוהים מהי האטימולוגיה של "מחסן" ו-"מגאזין", ועוד ועוד.נשמח לעסוק כאן גם באינטרלינגוויסטיקה - בלשנות של שפות בינלאומיות (מתוכננות), כמו אספרנטו, לדוגמה. בתחום זה אנחנו משתפים פעולה עם פורום 181 - "אספרנטו - שפה ותרבות".תוכלו למצוא כאן תשובות לשאלות שונות, ואני בטוח שתתעניינו בשיח הפורה.אם תציעו קישורים מעניינים - נשמח להעלות אותם לקישורי הפורום, למאמריו וכו'. אתם מוזמנים לעיין מדי פעם בחומר שנצבר אצלנו מאחורי הקלעים בפורום, בטאגליינס, בקישורים וכו', ולטעום מן הדיונים המרתקים שהיו לנו בזמן האחרון.שלכם,אלדד

לצפיה ב-'לטינית'
לטינית
21/09/2010 | 22:16
איך אומרים בלטינית "השכלתי" "למדתי"
לצפיה ב-'מה כתוב בדגל הזה?'
מה כתוב בדגל הזה?
21/09/2010 | 21:30
4
3
שלום וברכה,

מצאתי את הדגל שבתמונה המצורפת ומסקרן אותי לדעת לאיזה ארגון הוא שייך ומה כתוב בו.

אשמח אם תוכלו לעזור.

תודה רבה!
לצפיה ב-'הקהילה האזרחית הדמוקרטית'
הקהילה האזרחית הדמוקרטית
21/09/2010 | 22:32
1
כנראה ארגון בשם הזה...
לצפיה ב-'הכתובת אומרת "הברית או הליכוד הלאומי הדמוקרטי'
הכתובת אומרת "הברית או הליכוד הלאומי הדמוקרטי
23/09/2010 | 17:25
2
ומתחתיה: זהות לאומית, אזרחות מלאה.
לדעתי זה הדגל של תנועת בל"ד הישראלית
לצפיה ב-'נכון. זה הסלוגן של בל"ד'
נכון. זה הסלוגן של בל"ד
24/09/2010 | 12:04
1
למעשה, צריך לקרוא להם, כמו למפלגה של כצל'ה,  "האיחוד הלאומי"...
לצפיה ב-''
26/09/2010 | 02:51
לצפיה ב-'אימפליקטורות'
אימפליקטורות
21/09/2010 | 20:02
85
היי לכם,
1- תודה רבה למי שהגיב להודעתי הקודמת, ניגשתי לחומר שהפנתם אותי.
2- האם מישהו יכול להסביר לי את ההבדלים בין הדברים הבאים או להפנות אותי למקור שמסביר בצורה פשוטה:
אימפליקטורה קונבנציונלית, אימליקטורה לא קונבנציונלית (לפי מה שהבנתי זה בעצם אימליקטורה שיחתית), GCI, PCI ואקספליקטורה.

הרבה תודה,
הדס
לצפיה ב-'יצא הגליון הראשון של 'בבל' + קריאה לתרגומים'
יצא הגליון הראשון של 'בבל' + קריאה לתרגומים
20/09/2010 | 03:32
14
2
שלום,

אני שמח מאוד להודיע כאן על צאת הגליון הראשון של כתב־העת בבל.

בבל הוא כתב־עת חדש לתרגום מלשונות שונות בעולם שהתרגומים מהן לעברית מעטים. בבל  מהווה במה לחלוק בה עם הקורא העברי את עושר היצירה האנושית, ממקומות שונים ומתקופות ותרבויות שונות — עושר יצירה שלרובו המוחלט אין לדובר־העברית גישה באופן רגיל. בבל הוא הבמה היחידה בעברית המוקדשת לנישה הזאת.
(עוד תוכלו לקרוא באתר של בבל.)

אז מה יש בגליון הראשון? מכתב אחד ושלושה סיפורים.
* מכתב מארכיון אִלְתַּנִ מתל-רִמַח / לַמַסַּנִ מאשור; מבבלית עתיקה: קרן מלצר
* אֱמָאתְיַא (בן יחיד); מצ׳חא: יער חבר
* מציל־נפש / אלי סבהטין; מטורקית: שרון ש.
* אדון ”ראש־מלון“ / יוליו באגי; מאספרנטו: שאול שמר
עוד על הסיפורים — ואת הסיפורים עצמם… — תוכלו לקרוא בגליון.

איזה יופי! איך משיגים עותק?
עותק מודפס אפשר בינתיים (עד שאפיץ למקומות נוספים, בקרוב) להשיג רק בירושלים, באחד המקומות הבאים, או ישירות ממני: אדרבא, אוגנדה, הגלריה לספרות, המרקיה, ילקוט, לודוויג מאיר, עולם קטן, שטיין ספרים ותמול שלשום. בקרוב אפיץ במקומות נוספים, בירושלים ומחוץ לה. רשימה של כל המקומות, עם כתובות ומספרי טלפון, תוכלו למצאו בדף הזה.
דרך נוספת היא לקרוא מהמחשב, בחינם. הנה קישור ישיר.

הגליון הראשון יצא, והעבודה על הגליון השני בעיצומה. אתןם מוזמניםות להציע תרגום משפה מתאימה (תודה!). הגליון השלישי או הרביעי (בתלות בתרגומים שאקבל עד אז) יהיה בנושא קסם, כשף ועל־טבעי, כך שסיפורי פיות, רוחות, מכשפים ומחוללי־ניסים יתקבלו בברכה
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'איזה יופי! '
איזה יופי!
20/09/2010 | 17:03
1
3
ראיתי אותו על שולחן של מישהו באוניברסיטה היום, העיצוב מקסים. כל הכבוד על היוזמה
כשיהיה לי משהו טוב - אתרום בשמחה! (למרות שסינית זאת לא כזאת שפה אקזוטית... אולי משהו בקופטית? )
לצפיה ב-'זה נורא משמח לראות שיש לזה חיים משל עצמו… '
זה נורא משמח לראות שיש לזה חיים משל עצמו…
21/09/2010 | 01:56
3
זה מחדל שבכתב־עת שבסיס הבית שלו זה החוג לבלשנות עדיין אין תרגום מקופטית (או מצרית בכלל)…
לצפיה ב-'נפלא! '
נפלא!
20/09/2010 | 19:59
1
2
פחדתי כבר שזה לא יצא אף פעם, כך שטוב לשמוע שזה יצא.

יפנית זאת גם לא כזאת שפה אקזוטית (לפחות לא אם קוראים לך הארוקי מורקאמי), אולי כשאני אדע סוואהילי לפחות כמו שקרן יודעת בבלית עתיקה.
לצפיה ב-''
21/09/2010 | 01:58
1
אתה יודע, דברים כאלה מתנהלים לאט לאט. אני מניח שיהיו 3–4 גליונות בשנה.
לצפיה ב-'יש לי דז'ה-וו'
יש לי דז'ה-וו
21/09/2010 | 01:15
1
2
לא היתה הודעה כזו בדיוק לפני כמה חודשים?

בכל מקרה, הרעיון של כתב-העת נשמע לי מקורי ומעניין מאוד. ריפרפתי בכמה עמודים בגליון הראשון והתרשמתי ממנו. בהזדמנות אקרא אותו קריאה מעמיקה יותר
לצפיה ב-'היתה, אבל אחרת'
היתה, אבל אחרת
21/09/2010 | 02:03
1
היא היתה קריאה לתרגומים לגליון הראשון.
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'יש לי שאלה לגבי התרגום של המכתב הבבלי...'
יש לי שאלה לגבי התרגום של המכתב הבבלי...
21/09/2010 | 09:47
5
1
עד כמה התרגום נאמן למקור?
כלומר, עד כמה הוא שומר על המישלב (שפה "גבוהה" מול "נמוכה")?

האכדית שלי לא משהו, אבל עד כמה שקראתי תרגומים לעברית של טקסטים מהתקופה ההיא - הניסוח היה הרבה יותר פומפוזי.
כאן הסגנון שונה מאוד ונשמע כעברית מדוברת.
האם לא נעשה כאן במכוון "תרגום" ללשון יומיומית של ישראל 2010?
(משהו בנוסח "תרגום" של טקסט שקספירי לאנגלית מדוברת או "תרגום" של התנ"ך לעברית מדוברת)

לצפיה ב-'זה מכתב, לא אפוס'
זה מכתב, לא אפוס
21/09/2010 | 17:19
2
2
אתה לא מצפה מגבירה נודניקית (ורעבה) לכתוב באותו משלב כמו סופר מלכותי, נכון?
לצפיה ב-'אז זה הענין...'
אז זה הענין...
21/09/2010 | 19:14
1
2
שאני לא יודע האם הנורמה באותה תקופה היתה שרק סופר מלכותי כתב במישלב גבוה.
לצפיה ב-'למה לא?'
למה לא?
22/09/2010 | 09:45
2
בכל מקרה, אל תשכח שחלק ממה שאתה קורא לו 'משלב גבוה' הוא טעות אופטית. השפה המקראית (וגם המשנאית, אם כבר) נראית לנו 'גבוהה' כי היא רחוקה מאתנו אלפים שנה. ולמען האמת, גם סופר (או עורך דין, לא עלינו) שירצה לכתוב היום ב'משלב גבוה' יעשה זאת בעיקר באמצעות שימוש ברכיבים ארכאיים. כך שאם אתה מתרגם מכתב בבלי מלפני שלשת אלפים שנה לעברית, ורוצה שדוברי עברית יקראו אותו כמו שהוא נקרא בזמנו, אני לא חושב שצריך לשמור על הריחוק הזה.
לצפיה ב-'ככל הידוע לי לא נעשתה הקצנה של המשלב'
ככל הידוע לי לא נעשתה הקצנה של המשלב
22/09/2010 | 17:29
1
1
לא לכזה עם פרסטיז' גבוה, פומפוזי עם ביטויים ארכאיים, ולא לכזה עם פרסטיז' נמוך. המכתב תורגם לעברית בת־זמננו רגילה של מכתבים. ככל הידוע לי, הוא גם נכתב במקור בצורה רגילה. אם אתה רוצה, אפנה את השאלה למתרגמת.
לצפיה ב-'תודה. אני סומך על דבריך.'
תודה. אני סומך על דבריך.
23/09/2010 | 19:38
לצפיה ב-'יודה, לא חזרת אלינו שוב, אז הִנֵּה '
יודה, לא חזרת אלינו שוב, אז הִנֵּה
22/09/2010 | 00:54
1
6
קישור למה שהגבנו שם בקשר ל"בבל", בפורום אספרנטו:

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

לצפיה ב-'ואגב, בועז, למה נעלמת לנו? '
ואגב, בועז, למה נעלמת לנו?
22/09/2010 | 09:16
2
לצפיה ב-'פורומים חדשים ב-'
פורומים חדשים ב-
19/09/2010 | 18:45
1

הלהקה האנונימית שהגיעה אלינו מנתניה מזמרת לעבר העונה השישית. בואו לדבר על הדמויות, הבדיחות והפספוסים בפורום הפיג'מות
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

הקומדיה המגוללת את סיפורו של טד במציאת אהבת האמת שלו בניו יורק נחתה בתפוז. עוד לא התמכרתם? הקליקו והכירו את פורום איך פגשתי את אמא
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

תושבים בעבר, הווה ועתיד וגם כאלו שסתם רוצים לדעת מתי השוק פתוח - מוזמנים לפורום רמלה- לוד החדש, בשיתוף המקומון "גל גפן"
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

העיר הכי ידידותית לילדים ולמבוגרים גם יחד זוכה לקהילה חמה משלה. כולם מוזמנים לפורום חולון, בשיתוף המקומון "גל גפן"
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
לצפיה ב-'עזרה בתרגום 2 ביטויים לרוסית'
עזרה בתרגום 2 ביטויים לרוסית
19/09/2010 | 00:27
שלום רב,

אודה מאוד על העזרה בתרגום 2 ביטויים הבאים לשפה הרוסית:

1) מבלי לפגוע בזכויות

2) למען הסדר הטוב (למשל: ,למען הסדר הטוב, אני מעלה על הכתב את בקשתך..,")


תודה רבה,
ושנה טובה
לצפיה ב-'מתלבט מה לעשות עם יכולת זו'
מתלבט מה לעשות עם יכולת זו
18/09/2010 | 18:57
אני מתלבט מה לעשות בחיי,בלי שום קשר לאבחון שעשיתי,שד"א עזר לי לראות את יכולת הגישה שלי לגביי שפות מגיל צעיר,כגון אנגלית עוד כמה מילים בשפות אחרות שלפעמים אני שומע ברחוב ומצליח לתרגם אותן.אני דובר אנגלית דיי בסדר,בעל 5 יח' באנגלית,יודע לתרגם יותר מאשר לכתוב,יש קצת עדיין מה לשפר בקטע הזה,אני מרגיש שנולדתי לתחום הזה.

לאחרונה בדקתי מה לעשות עם ה"מתנה" הזו שאלוהים נתן לי מגיל 6 בערך,האם ללכת לכיוון הוראות שפות,או שאפשר לעשות משהו אחר חוץ ממחקר בנושא השפות,או תרגום ועריכה?ולאילו עוד תחומים אפשר לפנות שקשורים לנושא השפות?

נ.ב אני גם קצת חובב היסטוריה :)

אשמח לתגובות!
לצפיה ב-'שתי שאלות?'
שתי שאלות?
18/09/2010 | 10:56
8
4
1 מה פרוש שם העיר כרמיאל? האם זה הכרם של אלוהים או אלוהים הכרם שלי?
2 בתפלת כל נדרי מופיעה הצורה הון. האם הכונה לכסף או לצורה דקדוקית?
לצפיה ב-'תרגום של כל נדרי'
תרגום של כל נדרי
18/09/2010 | 22:26
1
332
"כל נדרי" בנוסח האשכנזים

כָּל נִדְרֵי. וֶאֱסָרֵי. וּשְׁבוּעֵי. וַחֲרָמֵי. וְקונָמֵי. וְקִנּוּסֵי. וְכִנּוּיֵי. דְּאִנְדַּרְנָא. וּדְאִשְׁתַּבַּעְנָא. וּדְאַחֲרִימְנָא. וּדְאָסַרְנָא עַל נַפְשָׁתָנָא:
מִיּום כִּפּוּרִים זֶה. עַד יום כִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטובָה. בְּכֻלְּהון אִיחֲרַטְנָא בְהון. כֻּלְּהון יְהון שָׁרָן. שְׁבִיקִין. שְׁבִיתִין. בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין. לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין:
נִדְרָנָא לָא נִדְרֵי. וֶאֱסָרָנָא לָא אֱסָרֵי. וּשְׁבוּעָתָנָא לָא שְׁבוּעות:

תרגום: כל הנדרים והאיסורים והשבועות והחרמות והקונמות [=נדר שאדם אוסר על עצמו] שנדרתי ונשבעתי והחרמתי ואסרתי על נפשי, מיום כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא עלינו לטובה, בכולם אני מתחרט עליהם, כולם יהו מותרים, מחולים, בטלים ומבוטלים, לא מאושרים ולא קיימים. נדרי אינם נדרים, איסורי אינם איסורים, ושבועותי אינן שבועות.

שום קשר לממון
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'וכדי למנוע אי בהירות'
וכדי למנוע אי בהירות
19/09/2010 | 02:14
11
*הון - כינוי גוף חבור לנסתרים (בארמית כמובן). לצורה הזו אין מעמד עצמאי. הון = כסף היא מילה עברית מקראית.
לצפיה ב-'כרמיאל '
כרמיאל
18/09/2010 | 22:29
1
8
העיירה החדשה זכתה לשם "כרמיאל" בעקבות השם ההיסטורי של הבקעה בה הוקמה – "בקעת בית הכרם" הנזכרת במשנה ובתלמוד, ועל שום כרמי הזיתים המפארים אותה, "כרמי – אל".

חפש באתר של העיר
מצד שמאל "על העיר"-->היסטוריה
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'נכון'
נכון
22/09/2010 | 05:29
10
בספר "כרמיאל מנין? כפר תבור", מאת מרים סילבר, 2001

ע' 74: בישיבת ועדת השמות הממשלתית מס' 143 מ-27 בנובמבר 1960, נכחו: ... . ליישוב בנקודת ציון 3/178/257 ניתן השם "כרמיאל" בנימוק "בעקבות השם ההיסטורי בקעת בית-כרם, הנזכר במשנה, בתלמוד הירושלמי והבבלי" [112].
הערה 112: ראה: פרוטוקול מישיבת הוועדה, בתקיון ועדת השמות הממשלתית, משרד ראש הממשלה.

ע' 74: ביום 23 באוגוסט 1961 שיגר מזכיר ועדת השמות, בן-ציון אשל, תזכיר לשרי הממשלה, בו הוא מודיע כי
"המקום שאותר ליישוב תעשייתי על כביש עכו-כרמיאל, שמו, כפי שנקבע על-ידי ועדת השמות הממשלתית – כרמיאל."

לצפיה ב-'השם כרמיאל ניתן ע"ש הכפר הסמוך מג'ד'
השם כרמיאל ניתן ע"ש הכפר הסמוך מג'ד
18/09/2010 | 23:26
2
3
אלכרום (תפארת הכרמים). יש רבים הטועים וכותבים מג'דל כרום.

יהודה
לצפיה ב-'אז למה התוספת "אל"?'
אז למה התוספת "אל"?
19/09/2010 | 14:38
1
4
אין הכונה לאלוהים?
לצפיה ב-'בסדר הבנתי'
בסדר הבנתי
19/09/2010 | 15:04
4
לצפיה ב-'כיכר מיאל'
כיכר מיאל
20/09/2010 | 20:03
2
לצפיה ב-'צרפתית או גרמנית?'
צרפתית או גרמנית?
16/09/2010 | 15:57
11
257
אני מתלבטת איזו שפה מבין השתיים ללמוד.
אני מאוד אוהבת את שתיהן,ואין לי ספק שאני אלמד את שתיהן,בין אם עכשיו ובין אם בעתיד,אבל אני מתלבטת עכשיו איזו שפה מבינהן ללמוד.
מישהו יכול לעזור בהחלטה?
לצפיה ב-'צרפתית, ללא ספק.'
צרפתית, ללא ספק.
16/09/2010 | 16:31
86
אולי תגידי איזה קריטריונים חשובים לך? האם את רוצה ללמוד לקרוא או לדבר? איזה רקע בשפות יש לך?
באיזו מסגרת את מעוניינת ללמוד?
לצפיה ב-'נראה לי שאם את אוהבת את שתיהן, זה כמו לבחור'
נראה לי שאם את אוהבת את שתיהן, זה כמו לבחור
16/09/2010 | 16:37
9
83
איזו חולצה ללבוש בבוקר- לכל זמן ומצב רוח מתאים דבר אחר- כלומר, תחשבי מה המוטיבציה שלך ללמוד שפה חדשה דווקא עכשיו, כמה זמן  תקדישי למשימה, ואילו אתגרים תציב בפניך כל אחת משתי השפות. הנושא האחרון קשור לדעתי גם בשאלה אילו שפות כבר למדת .
לצפיה ב-'תשובות לשניכם:'
תשובות לשניכם:
16/09/2010 | 17:19
8
79
ללא ספק יש לי מוטיבציה ללמוד,אני כבר בונה על זה בערך שנתיים.
אני עכשיו בי"ב,ואני דוברת רק אנגלית ועברית.
אני רוצה ללמוד גם לקרוא וגם לדבר - להגיע לרמה גבוהה כמה שיותר.
אם אלמד גרמנית,אלמד במכון גתה,ואם צרפתית - בשגרירות הצרפתית. כבר ביררתי עם שני המוסדות לגבי מחירים,קורסים,ימים והכל - רק לגבי השפה עוד לא הצלחתי להחליט.
מצד אחד,אני מאוד מאוד אוהבת גרמנית,מתה לדעת אותה,ובעיקרון גם מתה על התרבות הגרמנית (מה שנקרא - גרמנופילית),אבל מצד שני,מעצבן אותי שכשאני רואה מילים בצרפתית למשל,אני לא יודעת להגות אותן לדוגמא,שזה בניגוד לגרמנית,שאני כן יודעת להגות (קצת קשה להסביר,אבל זה כאילו שאם אני רואה מילה בגרמנית אני יודעת להגות,למשל שZ זה כמו צ',וsch זה כמו ש',אבל אם אני רואה מילה בצרפתית אני לא יודעת שום דבר בכלל).
לצפיה ב-'תלמדי גרמנית'
תלמדי גרמנית
16/09/2010 | 18:02
65
לצפיה ב-'על מה את מתה בדיוק בתרבות הגרמנית'
על מה את מתה בדיוק בתרבות הגרמנית
16/09/2010 | 19:19
4
78
רוב התרבויות באירופה היום הן לא שנתפס בדמיון, יש המון רבתרבויות היום ברוב המדינות אם להתנסח בלשון הפיסי.

לדבר ברמה גבוהה, או בכלל להבין מי נגד מי ,למה וכמה ,זה רק על ידי מגורים במקום.
לצפיה ב-'לא הבנתי מה קשור,ועל מה התקיפה והאגרסיביות.'
לא הבנתי מה קשור,ועל מה התקיפה והאגרסיביות.
16/09/2010 | 19:35
3
63
כמו שיש אנשים שאוהבים ומתעניינים בתרבות הצרפתית או האנגלית (וגם אני בינהם),אני מאלה שאוהבים גם את התרבות הגרמנית ומוצאים אותה מרתקת ומעניינת.
ואגב,לגור בגרמניה זו בהחלט אחת השאיפות שלי בעתיד,אל תדאג.
לצפיה ב-'אם את מתכננת לגור בגרמניה'
אם את מתכננת לגור בגרמניה
16/09/2010 | 19:42
63
אז אני באמת לא רואה מה ההתלבטות.

את רק בת 18, יהיה לך מספיק ללמוד את שתי השפות. אבל זה נשמע שעכשיו המוטיבציה שלך ללמוד גרמנית היא גבוהה מאוד.
לצפיה ב-'לא התכונתי לתקוף חלילה'
לא התכונתי לתקוף חלילה
16/09/2010 | 19:45
1
50
אם ככה זה נשמע אני מתנצלת בסגנון גרמני כמובן..
לצערי התרבויות שאנו למדים עליהם באירופה מהדמיון לא קיימות כמעט יותר. זה אני אומרת לך מניסיון וגם לגבי שפה זה מניסיון.
את רוצה באמת לשמוע על תרבות גרמנית לא פעם אני נתקלת בהם במקום מגורי כשאני הולכת לאתרי נופש תמיד אצלם הכל יותר גדול משל כולם: יש להם מוטורהום ענקי בכל מקום, אם מקומי יוציא טרמוס לקפה באותו אתר נופש אצלם זה יהיה 4 ליטר למרות שהם כולה 2 אנשים.
הכבישים אצלם תמיד שמונה מסלולים גם במקומות הכי נידחים והכי נורא זה הkultnacht ,אבל את בטח יודעת מה זה אם את מתכוונת לגור בגרמניה..
לצפיה ב-'שמונה מסלולים? ברוב האוטובאהנים יש שניים'
שמונה מסלולים? ברוב האוטובאהנים יש שניים
18/09/2010 | 21:19
38
וגם הם משובשים ופקוקים
הלאה המיתוס הכוזב של תחבורה בגרמניה
לצפיה ב-'כללי ההגייה בצרפתית הם לא כ"כ מסובכים'
כללי ההגייה בצרפתית הם לא כ"כ מסובכים
18/09/2010 | 19:01
1
63
הרבה יותר פשוטים מאשר הדקדוק הגרמני. למדתי את שתיהן, וצרפתית בהחלט יותר קלה.

היכן שתלמדי, ודאי לפני שתירשמי שהקורס כולל לימוד דקדוק באורח מסודר, ולא רק דיבור
לצפיה ב-''
18/09/2010 | 21:19
6
לצפיה ב-'שורש של הפועל הודייה'
שורש של הפועל הודייה
16/09/2010 | 14:45
2
12
שלום רב,
תהינו היום בעבודה
האם מישהו יודע במקרה מה השורש של הפועל הודיתי? (אודה, מודה וכו')
תודה על העזרה

לצפיה ב-'יד"ה'
יד"ה
16/09/2010 | 17:38
1
3
לצפיה ב-'בעצם יד"י'
בעצם יד"י
16/09/2010 | 20:01
הה"א נמצאת רק בצורת הנסתר-עבר ואיננה שייכת לשרש. שרשי נל"ה אמיתיים שומרים על הה"א בכל הנטייה (גבהתי, למשל. בניגוד לגביתי).
לצפיה ב-'ערבית מדוברת'
ערבית מדוברת
16/09/2010 | 12:34
10
20
שלום, אני חושב להתחיל ללמוד ערבית מדוברת, כאשר המטרות הן בעיקר לתקשורת בסיסית+, דיבור יום-יומי שכזה. הבנתי שגם כאן העסק לא פשוט כי יש ניבים שונים לא רק בין מדינות שונות וקרובות כמו סוריה ולבנון, אלא גם בתוך המדינה עצמה- למשל בישראל.

יש קבוצות בסביביתי הקרובה שמתארגנות ללימוד, אבל חשבתי קודם כל להתחיל ללמוד לבד ולראות איך זה. שמעתי על הספר "לדבר ערבית" של יוחנן אליחי, שעל פניו עושה רושם של מערכת מושלמת. האם נכון הדבר? במידה ולא- האם יש אלטרנטיבות שכדאי ללמוד איתן נוסף לספרים- אתרים כלשהם? ספרים אחרים? אודה לכל טיפ בנושא.
לצפיה ב-'אין כמו הספרים והקסטות של יוחנן אליחי'
אין כמו הספרים והקסטות של יוחנן אליחי
18/09/2010 | 09:57
9
13
לצפיה ב-'רכשתי פעם את המילון העברי-ערבי'
רכשתי פעם את המילון העברי-ערבי
18/09/2010 | 22:22
8
11
(כלומר, לערבית מדוברת) של אליחי (יוחנן אליחי, נכון?).
זה היה מילון מעולה. משום מה, לפני כמה שנים שני הכרכים נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה (אני לא זוכר שהשאלתי אותם למישהו, אבל כנראה זה מה שקרה). המילון הזה עדיין ניתן לרכישה בחנויות (נגיד, בדיונון)? ואם כן, האם העלות שלו סבירה?
לצפיה ב-'העברי - ערבי עוד מודפס'
העברי - ערבי עוד מודפס
18/09/2010 | 22:50
1
10
אני רואה עותקים שלו נמכרים כל הזמן בקמפוס הר הצופים, בדוכן של הוצאת מינרווה.
הסתכלתי עכשיו באתר של מינרווה, ואתה יכול להזמין אותו באינטרנט ב135 ש"ח. http://www.minerva-books.com/hebrew.htm
אני מסכים שזה מילון מעולה.

עם המילון הערבי - עברי של אליחי יש בעיה, כי הזכויות יוצרים שלו שייכות למשרד בטחון, והפסיקו להדפיס אותו בינתיים.
לצפיה ב-'אהה, חבל.'
אהה, חבל.
19/09/2010 | 00:25
9
עכשיו אני מבין ששני המילונים שהזכרתי לא היו שני כרכים של אותו מילון, אלא כל אחד בכיוון אחר. שניהם השלימו זה את זה די יפה.

אני תוהה אם כדאי לי להזמין רק את המילון העברי-ערבי (אולי כן).

תודה על המידע!
לצפיה ב-'כיום המילון נדפס בכרך אחד.'
כיום המילון נדפס בכרך אחד.
18/09/2010 | 23:22
5
6
המחבר, יוחנן אליחי, הוא כומר בעל ביוגרפיה מרתקת. במסדר שאליו הוא משתייך דוגלים בעבודה יצרנית; הוא ערך והדפיס אפוא את המילון במו ידיו.
פרופ' בלנק המנוח "גילה" את אליחי, והוא שעודד אותו להוציא את המילון.

שנה טובה,
יהודה
לצפיה ב-'מסך הפורום אצלי כנראה לא היה'
מסך הפורום אצלי כנראה לא היה
19/09/2010 | 00:28
4
4
עדכני - רק עכשיו ראיתי את הודעתך. אתה אומר שכיום מדובר על כרך אחד, המכיל את שני הכיוונים?
ידועים לך פרטים נוספים?

עד כמה שזכור לי, המילון שראיתי בעבר (הרחוק) היה מודפס די יפה, לא כעבודת יד. אבל אולי זה היה יותר מדי מזמן, ואני כבר לא זוכר בדיוק את הפורמט.
לצפיה ב-'המילון שמודפס עכשיו'
המילון שמודפס עכשיו
19/09/2010 | 00:32
3
7
הוא רק עברי - ערבי.
לצפיה ב-'אני זוכר שראיתי משהו חדש לא מזמן'
אני זוכר שראיתי משהו חדש לא מזמן
19/09/2010 | 00:45
1
7
אבל זה אולי לא היה המילון של יוחנן אליחי. בכל מקרה, יש לו גם מילון ערבי-אנגלי. לא ממש השוותי, אבל נראה לי שגם המילון הזה טוב.
לצפיה ב-'נדמה לי שאני מכיר את המילון'
נדמה לי שאני מכיר את המילון
19/09/2010 | 01:01
3
האנגלי-ערבי שלו (ושם רואים שמדובר במילון עבודת יד, ולא בהדפסה של בית דפוס רציני).
לצפיה ב-'תודה, אתעניין '
תודה, אתעניין
19/09/2010 | 01:02
4
בקרוב בדיונון - בעצם, הצעת לי לברר במינרווה.
לצפיה ב-'עזרה בשיפוט משפטים'
עזרה בשיפוט משפטים
16/09/2010 | 12:33
22
3
מה מהשניים נשמע לכם יותר טוב?

"טיגריס סיבירי מוגן ע"י החוק"
"טיגריס סיבירי הוא חיה מוגנת ע"י החוק"

והאם אחד מהמשפטים האלה נשמע פשוט מוזר או לא נכון?

תודה!
לצפיה ב-'לדעתי הראשון נשמע תקין וטוב, בעוד השני ישמע'
לדעתי הראשון נשמע תקין וטוב, בעוד השני ישמע
16/09/2010 | 17:12
1
2
מוזר אלא אם הוא חלק כלשהו ממשפט אחר
לצפיה ב-'אופס.. אנא החליפי בין "הראשון" ו"השני" בהודעת'
אופס.. אנא החליפי בין "הראשון" ו"השני" בהודעת
16/09/2010 | 17:18
1
בהודעתי
לצפיה ב-'לדעתי שני המשפטים סבירים לגמרי'
לדעתי שני המשפטים סבירים לגמרי
16/09/2010 | 19:56
2
1
המשפט השני מסורבל קצת, אבל זה עודף ניסוח שמתאים לטקסטים 'מכובדים' (כלומר, פלצניים במידה כזו או אחרת). אגב, בשני המשפטים העשר היידוע של 'טיגריס סיבירי' קצת צורם (לי), כיון שכך  הוא נשמע כמו שם פרטי ולא כשם סוג.
לצפיה ב-'עלית על זה בול'
עלית על זה בול
16/09/2010 | 20:23
1
6
זה בדיוק מוקד השאלה שלי, היעדר היידוע.
בשני המשפטים אין אותו, שזה תקין בעברית, אבל מה מהם נשמע יותר טוב?
לצפיה ב-'נראה לי שיש כאן פיל כבד של משלב בחדר'
נראה לי שיש כאן פיל כבד של משלב בחדר
16/09/2010 | 21:22
2
במשלב המדובר העדר ידוע של שמות עצם גנריים דווקא נפוץ הרבה יותר מיידוע של שמות עצם כאלה - אבל (וזה אבל די גדול) המשפטים בדרך כלל יהיו מנוסחים אחרת. המשפט השני היה מנוסח "טיגריס סיבירי זה/זאת חיה מוגנת ע"י החוק".

המשפט הראשון הוא בכל מקרה בעייתי, כי יש כאן העדר בולט של הקשר. בהקשרים מסוימים זה אולי נשמע סביר למדי בשפה המדוברת: "ברוסיה, טיגריס סיבירי מוגן ע"י החוק", אבל נראה לי שהרבה יותר הגיוני שניתקל בניסוח "ברוסיה, טיגריסים סיבירים מוגנים ע"י החוק".

במשלב הכתוב יש לעניות דעתי וריאציה סגנונית מאוד גדולה במקורות מוקדמים יותר (במיוחד אלה מן החצי הראשון פלוס של המאה ה-20), אבל בעברית הכתובה הבינונית והגבוהה שמקובלת היום, הייתי אומר שנהוג להשתמש בצורת הרבים (לרוב בלי יידוע) או בצורת היחיד המיודעת, כאשר לאחרונה יש גוון משלבי מעט יותר גבוהה.

גם כאן בטח צריכות לבוא הסתייגויות שונות ומשונות, אבל נראה לי שכל הנושא הזה סבוך נורא לא רק בגלל שהעברית (או "שעברית"? ) מאפשרת לנו בחירות רבות, אלא גם בגלל שיש ציר משלבי שמבלגן את זה עוד יותר.
לצפיה ב-'לי אין עכשיו זמן לבדיקות מעמיקות. אבל'
לי אין עכשיו זמן לבדיקות מעמיקות. אבל
17/09/2010 | 09:53
1
מתוך התחושה הלשונית שלי, אני יכולה לומר לך ששני המשפטים נשמעים בסדר מבחינתי. אני מעדיפה את השני, כיוון שבראשון, טיגריס סיבירי נשמע כמו שם של מין (או סוג?) שמוגן על-ידי החוק. ומהמשפט השני, אני מבינה שאת מתכוונת לחיה מסויימת.

אז בקיצור, אני מעדיפה את המשפט השני, הברור!

לצפיה ב-'יש בעיה עם המשפט השני'
יש בעיה עם המשפט השני
17/09/2010 | 12:09
13
3
תראי, המשפט הראשון נראה סביר ביותר, למרות שההעדפה האישית שלי (עניין סגנוני בלבד) היא להוסיף יידוע (זה סוג של אמיתה).

עכשיו, במשפט השני יש בעיית יידוע ב"מוגנת". מכיוון ש"על ידי החוק" מתאר את הפועל מוגנת (ולא מתאר את "חיה" או כל חלק אחר) אי-אפשר להותיר את "מוגנת" ללא יידוע, מכיוון שהפועל הזה מתחיל פסוקית זיקה. אני אסביר: צריך שיהיה קשר של פרדיקציה בין "חיה" ל"מוגנת" כדי ש"על ידי החוק" יתאר את הפועל או הפרדיקציה, אולם מכיוון שאין יידוע, ה"מוגנת" הוא בבחינת תואר של "חיה". ולכן "על ידי החוק" אינו מתקשר לשום דבר.


אפשר, עם זאת, לומר: "...הוא חיה מוגנת, על פי החוק".

גמר חתימה טובה!
לצפיה ב-'הה"א שאתה רוצה להוסיף לפני 'מוגנת''
הה"א שאתה רוצה להוסיף לפני 'מוגנת'
17/09/2010 | 16:25
12
איננה ה"א יידוע אלא תוית זיקה (והקשר בינה לבין כינויים רומזים ותויות זיקה הוא נושא לברור אחר; בעברית מודרנית, לפחות, אין ספק שמדובר ברכיבים שונים). לפי דבריך, אם הבנתי נכון, יש כאן בעצם משפט אסינדטי. זה לא דבר כ"כ רע בפני עצמו. אבל לטעמי הניתוח כולו שגוי, כיון ש'מוגנת' איננו פועל אלא בינוני, ומבחינה תחבירית הוא לואי של 'חיה'. נכון ש'על ידי החוק' הוא אדברביאלי, אבל לא ברור שהוא יוצר משפט זיקה (יחד עם 'מוגנת'). אפשר להוסיף תוית זיקה, אבל אין בכך הכרח ולטעמי היא גם תנמיך טיפטיפה את המשלב הלשוני.
לצפיה ב-'אכן'
אכן
18/09/2010 | 12:31
11
הה"א איננה ה"א היידוע, עמכם הסליחה, לפעמים אני לא חושב על כל דבר שאני כותב.

"מוגנת" אמנם בסטטוס של תואר, אך הה"א הופכת אותו לפועל בהווה.

במקרה דנן, "על ידי החוק" מחייב את הה"א ב"מוגנת" בעברית גם של היום. נכון, יש מקרים שבהם יש לתואר ערכיות משלו, אך "על ידי החוק" הוא קודם כול מיודע (ואם הוא לא היה מיודע, המשפט היה אפשרי), ושנית הוא מציין עושה פעולה במשפטים סבילים, כך שנוצר הרושם שיש משפט סביל שמתחיל עם "מוגנת".

דבר נוסף אחרון - למה אי-אפשר אחרי ששלחנו תגובה, לשנות אותה?

יש פונקציות כאלה בפורומים בכל העולם, למה פה אין?
לצפיה ב-'לגבי ההערה האחרונה, פנה לפורום משוב'
לגבי ההערה האחרונה, פנה לפורום משוב
18/09/2010 | 19:34
1
לא שיעזרו לך, אבל לפחות שם המקום הרשמי לתלונות כאלה.
לעצם העניין, אני לא חושב ש'על ידי' מציין כאן את עושה הפעולה. הוא כמובן מאפיין את 'מוגן' (מעיקרו עונה על השאלה 'מי מגן'), אבל לטעמי הוא מציין את סוג ההגנה - נניח, הגנה חוקית-פורמאלית ולא הגנה שנובעת ממוסכמות לא מחייבות - ולא את מבצע הפעולה. ועדיין אני עומד על דעתי שהמשמעות הפעלית של '(חיה) מוגנת' קלושה ביותר ועדיף לראות כאן תואר.
לצפיה ב-'תרשה לי לחלוק על דעתך'
תרשה לי לחלוק על דעתך
18/09/2010 | 21:01
1
גם אם "על ידי החוק" משמעו "באמצעות החוק" זה עדיין מחייב, לעניות דעתי, הוספת ה"א הזיקה.

"טיגריס סיבירי הוא חיה מוגנת על ידי החוק", גם עם הפרדה זה נשמע לי צורם!

זה נשמע לי כמו השמטה במשלב דיבורי, בשל דיבור מהיר.

ייתכן שהייתה כאן התחלפות בין "על ידי החוק" ובין "על פי החוק".

לכן זה אולי נשמע לכמה מכם סביר. אני רואה בזה בעיה, האוזן שלי צריכה או להסיר את היידוע מהמילה חוק (על ידי חוק), שמשום מה הופך את המשפט לפחות צורם, או להוסיף ה"א לפני "מוגנת".

לצפיה ב-'אני חושב שעדיין יש סוג של נזילות בין בינוני'
אני חושב שעדיין יש סוג של נזילות בין בינוני
18/09/2010 | 21:06
8
4
לפועל בהווה בעברית החדשה. אחת התוצאות של זה הוא שאנחנו בהחלט רואים בינוני שבהחלט מתפקד בתור זמן הווה ומקבל את הערכיות המלאה של הפועל שממנו הוא נגזר, אבל עדיין לא בא בשום פסוקית זיקה (גם לא כזאת שנפתחת עם ה"א-הידיעה-לכאורה).

אני לא בטוח עד כמה משפטים כאלה נחשבים לתקניים (אני מניח שכן, שהרי כבר בתנ"ך זה מופיע), אבל הם בהחלט קיימים בשימוש. נסה למשל את חיפוש הגוגל הזה:
http://www.google.com/search?ie=UTF-8&oe=UTF-8&q=%...
לצפיה ב-'קראתי את מה שגוגל הציע'
קראתי את מה שגוגל הציע
18/09/2010 | 21:18
7
ואני מתרשם שזה הפך למכה, משהו שהוא בגדר מוסכמה כללית.

וזה לא הופך לי את זה לפחות צורם. זה בעייתי שם וזה בעייתי פה.

"מקום מוגן על ידי ..." זה לא תקני.

מבחינתי זה משלב דיבורי.
לצפיה ב-'נראה לי שזה דווקא יותר עניין של שפה כתובה'
נראה לי שזה דווקא יותר עניין של שפה כתובה
18/09/2010 | 21:50
6
מאשר דיבורית. ושוב, אני לא יודע מה התקן הרשמי (מה גם שהוא לא מעניין לי אפילו את האיבר שעליו אני יושב ), אבל בתנ"ך זה בהחלט היה קיים, ובמשנה ובתלמוד זה נפוץ במיוחד, כך שלא סביר שהאקדמיה פסלה את זה. אם כבר מישהו פסל את זה, זה היה בוודאי עוד איזשהו מתקן לשונות ועולמות מטעם עצמו, דוגמאת יעקב בהט או ראובן סיוון.
לצפיה ב-'אני לא בטוח בקשר לתנ"ך'
אני לא בטוח בקשר לתנ"ך
18/09/2010 | 22:50
5
6
אני לא חושב שתמצא משפטים שיש בהם "על ידי" בתנ"ך. בכל מקרה התקניות של המשפט אינה נובעת ממה שאומרים באקדמיה, אלא דווקא מהדגם הבסיסי בעברית, שבו אדוורב מתחבר לפועל. "על ידי החוק" הוא אדוורב ולא שייך לערכיות התואר, מכיוון שהוא מתקשר למבני סביל, שבהם הוא מציין את האגנס. זה משהו בסגנון של משפט כמו "הוא ילד הולך מהר".

אם המשפט המומצא הזה הוא בסדר, אז כאן נגמרים טיעוניי.

שינוי של המצב, כפי שאתם טוענים כאן, יגרור שינוי בתפיסה של משפטים סבילים, כי אז הם יוכלו להיות משפטים אסינדטיים, שבהם ציין האגנס הוא חלק מסינטגמה תוארית (אנגלוז של הפסוקיות).

זה שאומרים כך, זה שכותבים כך, עדיין לא הופך את זה למשפט!
לצפיה ב-'לא רק על-ידי'
לא רק על-ידי
19/09/2010 | 00:41
יש גם ארגומנטים פעליים אחרים.

ע"י החוק הוא אדוורב... זה תלוי באיך אתה מגדיר אדוורב. אני הייתי אומר שהוא במעמד אדוורביאלי (כלומר במעמד של תיאור הפועל), אבל בוודאי שהוא אינו אדוורב יותר מש"לי" או "את הכסף" ב"תביא לי את הכסף" הוא אדוורב.

"הוא ילד הולך מהר" זה אולי לא משפט תקני (וכנראה גם לא משפט קיים), אבל "הוא ילד שונא לימודים" זה כן. וגם "הוא ילד אהוב על חבריו".
לצפיה ב-'או! תודה על הדוגמא'
או! תודה על הדוגמא
19/09/2010 | 02:05
3
נדמה לי שהיא מבהירה יפה את ההבדל בין בינוני פעלי לבינוני תארי. אני לא חושב שאיזשהו דובר ילידי של עברית ייצור משפט כזה, משום שברור לו ש'הולך' הוא פועל. זה בדיוק מה שחסר ל'מוגנת' במשפט הנזכר לעיל. שם אין שום פעולה ממשית. 'מוגנת' לא מציין מה שהטיגריס עשה או שעשו לו אלא את הסטטוס המשפטי שלו - מוגן ע"י החוק.
לצפיה ב-'אני חושב שההבדל במקרה זה אינו רלוונטי'
אני חושב שההבדל במקרה זה אינו רלוונטי
19/09/2010 | 06:18
2
מכיוון שבמקרה הזה "מוגנת" היא פועל, כך אני טוען לפחות, בהיות "על ידי החוק" חלק מהסינטגמה הפועלית הזו (שמתחילה ב"מוגנת").

מה באשר לדוגמה "זו מכונית מותנעת על ידי דלק"???

באשר ל"הוא ילד אהוב על חבריו" - לא אבוש לומר כי אכן אני שמעתי דבר כזה כבר, אבל אני לא בטוח בקשר למשפט הזה. ה"על חבריו" יכול בהחלט להיות ערכיות של "אהוב".

אני חושד שהפועליות של ה"תואר" אהוב (על) היא נמוכה יותר (מפני שה"על ידי" הוא סמן האגנס), אבל זה דרוש הוכחה, בכל מקרה, אלה התחושות שלי, והסברתי על מה הן מתבססות. (אני מודע לכך שאלה שהילד אהוב עליהם הם אלה שאוהבים אותו, אבל עדיין, זה פחות פועלי בשל ההתכוונות שיש בפועל "להגן").

אני חוזר ואומר שלדעתי "טיגריס סיבירי הוא חיה מוגנת על ידי החוק" נשמע לי (מודגש) דיבורי ולא תקני בעליל, בשל המחסור בה"א הזיקה לפני "מוגנת", או בשל ה"על ידי החוק", שאפשר במקומו לשים את "על פי החוק".



לצפיה ב-'הערה קטנונית: עדיף 'על פי חוק''
הערה קטנונית: עדיף 'על פי חוק'
19/09/2010 | 08:59
אבל זה כבר נוגע למשמעוויות השונות של 'חוק' בעברית (תקנה ספציפית או המערכת החוקית בכלל), כלומר זה עניין מילוני ולא תחבירי.
דוגמת המכונית שקולה, מבחינתי, לדוגמת הטיגריס*. אני חושב שאנחנו מסכימים שאיננו מסכימים אבל תקניות בצד, לפחות במקרה הזה אני מניח שבשפה מדוברת דוקא יוסיפו תוית זיקה (מן הסתם 'ש-').


*מבחינה זו ש'מותנעת' הוא תואר יותר מאשר פועל. אבל שים לב שכאן 'מכונית' מיודעת למעשה בגלל הכינוי הרומז.
לצפיה ב-'גם אני הייתי אומר "על פי החוק"'
גם אני הייתי אומר "על פי החוק"
19/09/2010 | 10:48
2
אבל כמו שסוריאל אמר, זה לא קשור להיותו של "מוגן" בינוני או פועל אלא פשוט ל"חוק". אבל אני לא הייתי אומר "מקום מוגן על-פי מוקד אבטחה", אלא "מקום מוגן ע"י מוקד אבטחה".

דרך אגב, גם אדוורבים יכולים לבוא עם עם בינוני במקרים רבים: "מקום מוגן היטב", "חומר משתמר היטב", "חומוס עשוי באהבה" וכו'. חלק מן המקרים טבעיים יותר וחלק פחות. נגיד, "חומר משתמר היטב" נראה לי בסדר, אבל הייתי מצפה לראות יותר "חומר שמשתמר היטב".

לכן אני חושב שהבחירה של המשלימים והמתארים השונים שיכולים לבוא עם בינוני לעומת אלה שיכולים להופיע רק עם פועל היא עסק מורכב בהרבה ממה שאתה מציע. היא תלויה בפועל הספציפי (ובאופן יותר פרטני, באם הוא פועל יוצא או עומד, במידת האגנטיות שלו ובוודאי בעוד כל מיני עניינים נוספים) וגם באופי של המשלים והמתאר שאנחנו מוסיפים.
לצפיה ב-'לדעתי'
לדעתי
18/09/2010 | 17:34
את המשפט הראשון מוטב להגיד כך: הטיגריס הסיבירי מוגן ע"י החוק.
לצפיה ב-'גם אני בעד "על פי חוק".'
גם אני בעד "על פי חוק".
20/09/2010 | 15:25
מוגן ע"י החוק זה ברור, אבל לא מדויק מספיק לתחושתי. התחושה היא כאילו החוק הוא המגן (בשעה שהחוק רק קובע את הסטטוס - מוגן, ויש רשויות אכיפה שתפקידן, בשאיפה, לפקח על קיומו).
לצפיה ב-'לשבור רגל'
לשבור רגל
16/09/2010 | 10:40
15
85
בכניסת יום כיפור אני מתכוון לבקר את ידידי בעיר הקודש ומשם להתגלגל במורדות כביש אחד לעיר החטאים
המסלול שהפך למסורת אצלנו פה בת"א בכל שנה קשה ומפרך.

מה זה קשור?
בגלל הברכה המפורסמת "שבור רגל" שאני מניח בא מאנגלית אבל באמת שאני לא יודע.

העניין הוא שהברכה הזו, נאמרה עד כמה שידוע לי בהקשר של הצלחה בהצגות ובמופעים ולא באירועים ספורטיביים (שוב אולי אני טועה) וכשאומרים אותה באירועי ספורט זה נשמע די רע...

מאיפה הביטוי הזה צץ? איך ביטוי כזה נוצר בכלל?
לצפיה ב-'סביר להניח שהגיע מ- Break a leg'
סביר להניח שהגיע מ- Break a leg
16/09/2010 | 10:52
12
13
ועד כמה שידוע לי, מדובר על תיאטרון או לפחות שחקנים והאמונות התפלות שלהם.

תקרא פה: http://www.phrases.org.uk/meanings/break-a-leg.htm... מעניינות שתי הפסקאות האחרונות...
לצפיה ב-'הכל תמיד חוזר אלינו הא? LOL'
הכל תמיד חוזר אלינו הא? LOL
16/09/2010 | 11:05
1
5
לצפיה ב-'ראבאק'
ראבאק
16/09/2010 | 11:13
5
צולבים יהודי לפני איזה אלפיים שנה ולא יכולים לשכוח לנו את זה? ROTFLMAO
לצפיה ב-'אני דווקא מכירה את זה כברכה בגרמנית'
אני דווקא מכירה את זה כברכה בגרמנית
16/09/2010 | 18:33
2
8
שכל יקה אוהב לגלגל על לשונו מדי פעם (הלצה כזו של יקים...), ולברך בה את מי שעומד לבצע משהו מיוחד (לנגן, לנצח, לשחק בהצגה; ואפילו לפני סתם מבחן).
לצפיה ב-'דווקא נשמע כמו ברכה פולנית'
דווקא נשמע כמו ברכה פולנית
16/09/2010 | 19:12
1
11
לצפיה ב-''
16/09/2010 | 19:16
בפולנית זה לא יהיה הראש?
לצפיה ב-'באמת מעניין...'
באמת מעניין...
18/09/2010 | 19:03
6
3
שמעתי פעם הסבר שלשבור רגל קשור להכנס לCAST (באנגלית- גם גבס וגם קאסט השחקנים). אני מניח שההסבר הנ"ל איננו נכון, ע"פ הקישור שלך
לצפיה ב-'אפילו זו אטימולוגיה עממית, זה'
אפילו זו אטימולוגיה עממית, זה
18/09/2010 | 19:10
5
11
רעיון מעניין. למרות שלא נראה לי שהשחקנים היו מוכנים להיכנס דווקא לגבס, ואל תשכח שאת הברכה מאחלים לרוב כבר אחרי שהם חלק מן הקאסט.

מה שלא יהיה, לשחקנים יש לא מעט אמונות תפלות, בין אם משותפות ומאורגנות ובין אם פרטיות ומבולגנות...
לצפיה ב-'כן, בגלל זה אני נוטה להאמין'
כן, בגלל זה אני נוטה להאמין
18/09/2010 | 20:37
3
שזו אטימולוגיה עממית, בגלל שהם  כ ב ר   חלק מהקאסט

לא שמעתי על אמונות תפלות של שחקנים... אני מודה... חוץ מכך שחלקם מקפידים לא להופיע באריאל...
לצפיה ב-'בשבוע שעבר הייתי בכנס ישראלי-גרמני'
בשבוע שעבר הייתי בכנס ישראלי-גרמני
19/09/2010 | 00:36
3
7
ולמדתי מבחור גרמני עוד כמה מילים שנכנסו מיידיש\עברית לגרמנית:
מלאכה [MALOCHE ] = עבודה קשה

שלימזל [הרכיב הראשון הוא גרמאני במקור , כמובן]
לצפיה ב-'אבל זה עדיין כלום לעומת אנגלית אמריקאית'
אבל זה עדיין כלום לעומת אנגלית אמריקאית
19/09/2010 | 00:43
2
3
ובמיוחד ניו-יורקית. לפעמים אני ברושם שחצי מהמילים שלהם באות מיידיש, או לפחות שיש אצלם הרבה יותר מילים מיידיש מאשר אצלנו (וגם אצלנו יש בוירך השם הרבה).
לצפיה ב-'בחייך, ב- NYC חצי מהמילים הן אכן יידיש'
בחייך, ב- NYC חצי מהמילים הן אכן יידיש
19/09/2010 | 01:01
1
14
חצי עברית וחצי אנגלית. האנגלית הכי מוזרה ששמעתי, אבל עם שני חצאים הסתדרתי יופי. רק עם היידיש הייתה לי הרגשה שהגויים מסתדרים טוב יותר ממני
לצפיה ב-'אם מצאת שם שלושה חצאים'
אם מצאת שם שלושה חצאים
19/09/2010 | 01:23
5
אז אני באמת מבין איך היה לך קשה להסתדר.
לצפיה ב-'ככל הידוע לי'
ככל הידוע לי
20/09/2010 | 20:55
1
7
מקור הביטוי דווקא בצרפתית
לג בצרפתית הנה הידית המגלגלת את המסך מעל הבמה
והאיחולים הם בעצם שההצגה תעלה הרבה פעמים עד שתישבר הלג ("רגל").

לצפיה ב-'יש איזה קישור ברשת לזה?'
יש איזה קישור ברשת לזה?
21/09/2010 | 15:30
2
לצפיה ב-'עזרה בטרמינולוגיה'
עזרה בטרמינולוגיה
15/09/2010 | 20:41
7
1
מי מכם יודע איך אומרים בעברית bare plural או bare singular?
מדובר בביטויים כמו "נמר הוא ממשפחת החתוליים", או dogs are barking outside.

תודה!|
לצפיה ב-'גם אני חיפשתי פעם, ולא מצאתי מונח עברי לזה'
גם אני חיפשתי פעם, ולא מצאתי מונח עברי לזה
15/09/2010 | 21:08
3
אז פשוט השתמשתי ב-"שם עצם ערום"... לא מוצלח במיוחד,
אבל לא הצלחתי לחשוב על משהו טוב יותר.
לצפיה ב-'אז אולי תוכל\י לעזור לי למצוא'
אז אולי תוכל\י לעזור לי למצוא
15/09/2010 | 21:11
2
2
מאמרים בעברית בנושא?
אני כותבת סמינר על bare singular וכמובן שרוצה גם להשתמש בנתונים מהעברית, שם זה הרבה יותר נפוץ
תודה!
לצפיה ב-'מאמרים בעברית בנושא? אני בספק אם יש.'
מאמרים בעברית בנושא? אני בספק אם יש.
15/09/2010 | 22:57
1
3
אם מישהו חקר את הנושא בעברית, רוב הסיכויים שהוא
כתב את המאמר באנגלית (כדי שקהל הקוראים הפוטנציאלי יגדל
מ-3 אנשים לכמה עשרות...). בכל מקרה לא עולה לי עכשיו משהו בראש.
לצפיה ב-'הגיוני ביותר, תודה בכל מקרה!'
הגיוני ביותר, תודה בכל מקרה!
16/09/2010 | 00:45
לצפיה ב-'סליחה על ההתפרצות'
סליחה על ההתפרצות
16/09/2010 | 20:56
2
אבל מה זה בדיוק bare singular או bare plural?
אני מניח שלא מדובר על שם עצם גנרי?
לצפיה ב-'אלה מונחים שפשוט מציינים שם-עצם (יחיד/רבים)'
אלה מונחים שפשוט מציינים שם-עצם (יחיד/רבים)
16/09/2010 | 22:48
1
2
שמופיע במשפט ללא תוית, כמת או מיידע מסוג אחר.

dogs are barking outside
לעומת
some dogs are barking outside

או

אריה הוא יונק
לעומת
האריה הוא יונק
לצפיה ב-'אז בעברית זה בסך הכל הסטנדרט'
אז בעברית זה בסך הכל הסטנדרט
18/09/2010 | 21:52
כי אין לנו תוית מסתמת.

זאת אומרת, אנחנו אומרים גם "ראיתי אריה", בעוד שבאנגלית אומרים I saw a lion.
לצפיה ב-'שתי שאלות ברשותכם'
שתי שאלות ברשותכם
15/09/2010 | 16:15
14
4
לצפיה ב-'כינויי שייכות במשפט עם נושא סתמי'
כינויי שייכות במשפט עם נושא סתמי
15/09/2010 | 16:17
1
38
שלום לכם,

שוב אני עם שאלות שצצות מתוך השוואה בין עברית לאיטלקית. הפעם בנוגע לשימוש בכינויי שייכות במשפטים שבהם הנושא הוא סתמי.

באיטלקית במקרים אלה ניתן להשתמש בכינוי שייכות מיוחד, proprio. אני מתלבטת איך לתרגם דוגמאות לעברית, שואלת אילו פתרונות העברית מציעה.

למשל:

Come scrivere il proprio nome in giapponese.
"איך כותבים את השם [את שמך???] ביפנית" - עדיף לוותר על כינוי השייכות במקרה זה? יש רעיונות יותר טובים?

Tutti difendono i propri interessi.
"כולם מגינים על האינטרסים שלהם [האינטרסים העצמיים???]"

תודה מראש,

נוריקטל


לצפיה ב-'לדעתי מומלץ לוותר על הכינוי'
לדעתי מומלץ לוותר על הכינוי
15/09/2010 | 23:38
8
למרות שלפעמים עלולה להגרם דו-משמעות, בעברית זה לרוב ברור - 'כולם מגינים על האינטרסים שלהם'. אפשר גם 'על האינטרסים של עצמם' - או אפילו 'כל אחד מגן על האינטרס שלו'. אם חשובה הבהירות.

לצפיה ב-'determiners'
determiners
15/09/2010 | 16:18
11
6
ועוד שאלה:

בדקדוק האיטלקי מקובל להבחין בין שמות תואר מאפיינים (יפה, אמריקאי....) לשמות תואר המכונים determinativi (מילות שייכות, שמות מספר, מילות רמז...) . אני מבינה שבדקדוק האנגלי לא מקובל כיום להתייחס לקבוצה השנייה כאל שמות תואר והיא מכונה בהכללה determiners. אני רוצה לתרגם לעברית את המונח aggettivi determinativi והשאלה היא, האם יש מונח מקובל בעברית לקבוצה שכזאת או ל- determiners? אם לא, איך הייתם מתרגמים?

שוב תודה,

נוריקטל
לצפיה ב-'המונח המקובל ל-determiners בעברית'
המונח המקובל ל-determiners בעברית
15/09/2010 | 19:37
9
52
הוא "מיידעים" (ביחיד - מיידע).

זה מונח שמקובל בחוגים לבלשנות גנרטיבית. אני לא בטוח, אבל, אם זה המונח
שאת מחפשת. כדי להבין את הקטגוריה הזאת של "מיידע" הנה מספר דוגמאות:

the boy
a boy
every boy
most boys
three boys

המילה הראשונה בכל אחד מהצירופים לעיל שייכת לקטגוריה determiner, וכל מילה שתתאים בפוזיציה ההיא, למשל few , גם תשוייך לקטגוריה הזאת.
לצפיה ב-'אצלנו לא משתמשים בזה כמובן'
אצלנו לא משתמשים בזה כמובן
16/09/2010 | 21:09
3
13
אבל משתמשים במונחים ספציפיים יותר כמו כמתים ("ילד אחד", "שני ילדים", "רוב הילדים") ותוויות (בעברית יש כמובן רק תווית ידוע) לתיאור הדברים שכללת בקטגוריה. בכל מקרה, נראה לי שהיא בהחלט לא מחפשת קטגוריה שכוללת את התוויות, אלא קטגוריה שכוללת כמתים וכינויים מתארים (כמו this, his וכו' באנגלית). השם הכי קולע שאני יכול לחשוב עליו לקטגוריה הזאת היא "מתארים", אבל באיטלקית נראה לי שמתכוונים באופן אפילו יותר ספציפי למתארים כאלה שמתנהגים (מבחינה מורפולוגית, כלומר נטייה והכל) כמו תארים. אם אני מבין נכון, מספרים דווקא לא נכללים בדרך כלל בקטגוריה הזאת בשפות רומאניות (רק חלקם נוטים במין ובמספר, ורק לאחד, שהוא ממילא מיוחד, יש נטייה תארית מלאה). אז אם שמים את המספרים בצד ויוצא שהקטגוריה הזאת כוללת רק כינויים, אולי אפשר לקרוא לה פשוט "כינויים תאריים".
לצפיה ב-'באיטלקית מדובר בסוג של שמות תואר'
באיטלקית מדובר בסוג של שמות תואר
20/09/2010 | 14:32
2
1
סליחה על השתיקה ותודה על התשובות.

אני מחזירה את הדיון קצת אחורה...

כאמור, בדקדוק האיטלקי מדובר בסוג של שמות תואר, המכונים  determinativi (או indicativi). הקטגוריה הזאת כוללת:תארי שייכות (לא כינויים כמו בעברית), תארי רמז, תארים סתמיים, וגם "תארי מספר" למרות שהם לא נוטים במין ובמספר.

הקטגוריה זאת עומדת בניגוד לקבוצת ה- aggettivi qualificativi שהינם שמות התואר הרגילים- יפה, אמריקאי, צהוב...

בתיאור קטגוריית ה- determinativi נאמר לרוב ששמות תואר אלה מסייעים לצמצם את טווח המשמעות של שם העצם, בניגוד ל- qualificativi שמאפיינים אותו (גם אם ברור שבהקשרים מסוימים ה- qualificativi מצמצמים וה- determinativi מאפיינים). אז אם אני מתרגמת את ה- qualificativi כשמות תואר מאפיינים, איך מתאים לתרגם את ה- determinativi? בוודאי לא כמיידעים- תוויות היידוע כלל לא נכללות בקבוצה; ו"מצמצמים" אולי לא מספיק ברור.מה אתם אומרים?
לצפיה ב-'כל התארים שאת מפרטת כאן'
כל התארים שאת מפרטת כאן
20/09/2010 | 19:54
1
3
מלבד המספרים (שהשיוך שלהם לקבוצה הזאת קצת תמוה - לא שמעתי על דבר דומה בשפות רומאניות אחרות) הם כינויים במובן זה שהם עושים רפרנס למשהו: אני, אתה, קרוב, רחוק וכו'. מבחינה דיאכרונית, בלטינית הנטייה שלהם (או של אלה מביניהם שהתקיימו בלטינית לפחות) הייתה נטייה מעורבת: חצי-תארית/שמנית וחצי-כינויית, ועד היום אפשר לקשר לפחות חלק מהם לאיזשהו כינוי.

בכל מקרה, אין לי שם מושלם לזה בעברית כי אין דבר כזה בעברית. בעברית אין קטגוריה של דברים שיושבים על הגדר בין כינוי או כמת לתואר. אם משהו נוטה כמו תואר אז הוא בעצם תואר לכל דבר ועניין. את יכולה לנסות לקרוא להם "תארים מאייכים" או משהו כזה.
לצפיה ב-'טוף, אצטרך עוד לשבור את הראש. '
טוף, אצטרך עוד לשבור את הראש.
21/09/2010 | 15:57
1
הבעיה היא כרגע לא איך לתרגם aggettivi- אם בדקדוק האיטלקי המקובל הם נתפסים כשמות תואר, כך אני מציגה אותם. הבעיה היא עם ה- determinativi, שלא מוגדרים דווקא כמאייכים (מה שעושים בעצם ה- aggettivi qualificativi). כאמור, כקטגוריה הם אמורים להצביע על האוביקט ביתר דיוק, לכן הם "מצמצמים" או "מצביעים" (אבל זה כבר דומה מדי ל"רומזים"- תת-קבוצה שנכנסת לקטגוריה).

תודה בכל מקרה!
לצפיה ב-'אבל מה עם fat boy?'
אבל מה עם fat boy?
17/09/2010 | 16:33
4
לפי התיאור הזה, מה ההבדל בין מיידע למתאר?
לצפיה ב-'מן הסתם זה היה תיאור חלקי'
מן הסתם זה היה תיאור חלקי
17/09/2010 | 18:15
3
אתה יכול להגיד every fat boy
אבל לא every the boy

החלוקה לקטגוריות (ע"פ עיקרון התפוצה התחבירי) לא נקבע
ע"י מבדק בודד... וחוץ מזה יש גם קריטריונים מורפולוגיים
לצפיה ב-''
18/09/2010 | 19:35
לצפיה ב-'זה דווקא לא עובד בעברית'
זה דווקא לא עובד בעברית
18/09/2010 | 21:10
1
וכמובן לא עובד באנגלית עם מספרים, אז אני מניח שזה לא הקריטריון היחיד שלכם לקביעת המחלקה הזאת של חלקי דיבר.

מה שברור הוא שמבחינת הקטגוריות הדקדוקיות שתקפות כאן לכל הפראזה הנומינלית, ידוע יכול לבוא ביחד עם מספר או אפילו כמתים מסוג every, בהתאם לשפה.
לצפיה ב-'יש אכן בלשנים גנרטיביים שמתייחסים '
יש אכן בלשנים גנרטיביים שמתייחסים
18/09/2010 | 23:00
2
למספרים כשמות תואר (בדיוק בגלל the 3 boys). יש כאלה ששמים את המספרים בקטגוריה
משלהם. מבחינתי אין שום בעיה שמילה כלשהי תהיה שייכת ליותר מקטגוריה אחת...
לצפיה ב-'באיטלקית מדובר בשמות תואר'
באיטלקית מדובר בשמות תואר
20/09/2010 | 14:33
1
אני מדביקה שוב את ההודעה במיקום בולט יותר.

סליחה על השתיקה ותודה על התשובות.

אני מחזירה את הדיון קצת אחורה...

כאמור, בדקדוק האיטלקי מדובר בסוג של שמות תואר, המכונים  determinativi (או indicativi). הקטגוריה הזאת כוללת:תארי שייכות (לא כינויים כמו בעברית), תארי רמז, תארים סתמיים, וגם "תארי מספר" למרות שהם לא נוטים במין ובמספר.

הקטגוריה זאת עומדת בניגוד לקבוצת ה- aggettivi qualificativi שהינם שמות התואר הרגילים- יפה, אמריקאי, צהוב...

בתיאור קטגוריית ה- determinativi נאמר לרוב ששמות תואר אלה מסייעים לצמצם את טווח המשמעות של שם העצם, בניגוד ל- qualificativi שמאפיינים אותו (גם אם ברור שבהקשרים מסוימים ה- qualificativi מצמצמים וה- determinativi מאפיינים). אז אם אני מתרגמת את ה- qualificativi כשמות תואר מאפיינים, איך מתאים לתרגם את ה- determinativi? בוודאי לא כמיידעים- תוויות היידוע כלל לא נכללות בקבוצה; ו"מצמצמים" אולי לא מספיק ברור.מה אתם אומרים?
לצפיה ב-'זקוקה לעזרה בארמית'
זקוקה לעזרה בארמית
15/09/2010 | 12:55
3
אני מנסה למצוא מילון שיאפשר חיפוש של תרגום ארמי למילים באנגלית, או לחילופין אם מישהו יכול לכוון אותי: אני מנסה לברר מה המילים בארמית (עדיף עתיקה) למנהרה וסוללה.
תודה!
לצפיה ב-'כאן תראי את המילון המפורסם של Jastrow '
כאן תראי את המילון המפורסם של Jastrow
15/09/2010 | 14:46
1
1
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
15/09/2010 | 14:51
1
לצפיה ב-'עמדתי לכתוב שאין דבר כזה'
עמדתי לכתוב שאין דבר כזה
15/09/2010 | 18:32
אבל הנה מתברר שהאתר של Comprehensive Aramaic Lexicon דוקא מכיל פונקציה כזו: בתפריט משמאל יש לבחור Search the CAL textual databases ואח"כ את האופציה Search for English Glosses.
שתי הערות: ראשית, האתר הזה כשמו כן הוא, מילון מקיף. עקרונית הוא מכיל ערכים מכל רובדי הארמית, החל מהכתובות העתיקות ביותר הידועות עד חיבורים מאוחרים מימי הביניים (אבל הוא לא כולל ארמית חדשה). שימי לב מאיזה דיאלקט את לוקחת את התרגום.
שנית, המילון באתר הוא בעצם טיוטה של מילון (ולמרבה הצער, בגלל העדר מימון  לא ממשיכים לפתח אותו). כדאי לבדוק את התוצאות במילונים נוספים.
לצפיה ב-'הייתי כמעט בטוחה ש...'
הייתי כמעט בטוחה ש...
15/09/2010 | 02:47
המילה THAULUS איננה מילה גרמנית במקורה. אם כן מה מקור המילה ומה פירושה?
תודה ויום נעים
אביבית
לצפיה ב-'עזרתכם בשני משפטים בלטינית'
עזרתכם בשני משפטים בלטינית
14/09/2010 | 21:29
10
236
רצופים בזאת שני משפטים בלטינית - תרגומים שונים לאותו פסוק עברי:

donec veniat qui mittendus est

donec veniat ille, cuius est

כיצד הייתם מתרגמים כל אחד מהם?
לצפיה ב-'ראיתי שתרגמו לך בסוף'
ראיתי שתרגמו לך בסוף
16/09/2010 | 20:51
8
31
אבל בכל מקרה:
עד שיבוא זה אשר נשלח
עד שיבוא זה ש[משהו כלשהו] שלו.

לצפיה ב-'תודה רבה. '
תודה רבה.
17/09/2010 | 01:22
7
10
המשפט של "עד שיבוא זה ש[משהו כלשהו] שלו" נראה די מבולבל...
אני לא תמיד מסתדר עם ה-cujus בלטינית...
לצפיה ב-'ההשמטה מקשה כאן'
ההשמטה מקשה כאן
17/09/2010 | 07:09
6
8
אבל הכינוי הזה מקביל לכינוי האנגלי whose
כלומר: till come he whose [wing is broken]
לצפיה ב-'כן, זה אכן מקביל'
כן, זה אכן מקביל
17/09/2010 | 11:30
5
4
ל-whose, אבל המשפט נראה חסר. כמו שכתבת, ההשמטה מקשה כאן.
לצפיה ב-'זה מה שקורה'
זה מה שקורה
17/09/2010 | 16:30
4
למי שמנסה לתרגם שירה באופן מילולי (לא אתה, כמובן. המתרגם הלטיני). אגב, התרגום השני מייצג פרשנות/קריאה שמתועדת כבר בקומראן ('עד כי יבא שֶלּוֹ'). תוכל לציין מאיפה התרגומים?
לצפיה ב-'יש כאן השמטה'
יש כאן השמטה
18/09/2010 | 21:43
3
4
זה אולי משהו שאמור להיות ברור מן ההקשר. בגרסת התנ"ך שלי, כתוב בפסוק הזה בכלל "שִילֹה", אבל לפי האפארט הקריטי שבדקתי, בכתבי יד רבים (לא מנוקדים) כתוב "שלה", כך שאפשר לקרוא את זה בתור "שֶלָה" או אפילו שֶלוֹ. אם אתה קורה את זה ככה, אז גם בגרסה העברית "חסר משהו", שניתן אולי (אני לא הצלחתי ) להבין מן ההקשר "עד כי יבוא שלו, ולו יקהת עמים". אפילו אם תתרגם את זה לעברית חדשה בתור, נניח: "עד שיבוא שלו, שלו כל העמים מחכים").

אם תסתכל על גרסאות שונות, אז בקינג ג'יימס זה תורגם ל:
The sceptre shall not depart from Judah, nor a lawgiver from between his feet, until Shiloh come; and unto him shall the gathering of the people be.

ובעוד שבגרסת הוולגטה שיש אצלי (נראה לי המהדורה הביקורתית של שטוטגרט) כתוב:
non auferetur sceptrum de Iuda et dux de femoribus eius donec veniat qui mittendus est et ipse erit expectatio gentium

בגרסה החדשה יותר של הוולגטה (Nova vulgata) כתוב:
Non auferetur sceptrum de Iuda
et baculus ducis de pedibus eius,
donec veniat ille, cuius est,
et cui erit oboedientia gentium;

אפשר לראות שהגרסה החדשה של הוולגטה שונה באופן מהותי מהמהדורות הקודמות לא רק בעניין הקטן של שילה-שלה-שליח.

מה שכן, ה-cuius הזה הוא בהחלט לא תרגום מוצלח של ה"שלו" בעברית, אלא אם אחרי ה"שלו" אמור לבוא איזה מושא (נגיד "שלו יקהת עמים" ). אבל במקרה שה"שלו" הוא סתם כינוי שמציין משהו ששייך למשהו אחר, אז מדובר כאן ב-his ולא ב-whose, ובלטינית אמורים היו להשתמש ב-eius.
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
18/09/2010 | 22:20
2
3
איזה ניתוח מקיף!
זהו, ה-cuius הזה כאן נראה קצת מוזר. אתה אומר שדווקא eius היה אמור להיות כאן, בתפקיד his. תודה!
לצפיה ב-'טוב, יש כאן הרבה דברים מוזרים '
טוב, יש כאן הרבה דברים מוזרים
19/09/2010 | 00:41
1
4
לצפיה ב-''
19/09/2010 | 01:02
לצפיה ב-'עד כי יבא שילה?'
עד כי יבא שילה?
17/09/2010 | 16:26
4
לצפיה ב-'פורומים חדשים ב-'
פורומים חדשים ב-
12/09/2010 | 17:13
2

כשעל הדשא באוניברסיטה חם מדי, אפשר להיפגש ולקשקש אחרי השיעור בפורום החדש של אוניברסיטת בן גוריון
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

אול טיים לואו - להקת הפופ פאנק האמריקאית הגיעה לפורומים של תפוז! הקליקו והצטרפו לקהילת המעריצים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

תושבי נווה מונוסון - התאחדו! הפורום החדש ליישוב הקהילתי קורא לכם
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

העיר הדרומית מקבלת בית משלה: הכירו את פורום רחובות החדש
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
לצפיה ב-'בקשה להמלצות לגבי מילונים ערבית-אנגלית'
בקשה להמלצות לגבי מילונים ערבית-אנגלית
14/09/2010 | 16:36
8
שלום לכולם.
האם תוכלו להמליץ לי על מילונים טובים מערבית לאנגלית?
אני משתמש במילון של האנס ווהר כמובן, אבל אני מחפש גם מילונים מקצועיים, בתחומים כמו כלכלה, טכנולוגיה וכולי.
אם אפשר, אמרו לי גם היכן ניתן להשיג אותם.
شكرا جزيلا !

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ