לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום הורים למתבגרים
 שלום וברוכים הבאים
פורום הורים למתבגרים מיועד לדיונים "בין הוריים", לשיתוף בבעיות המאפינות את הגיל המיוחד הזה, שבו נדמה שילדינו ואנחנו מדברים שפות שונות...

התקופה הזו מאתגרת את הסבלנות שלנו, את היצירתיות שבנו, והיא בסופו של דבר השער של ילדינו לחיים שלהם כבוגר עצמאי.

נשמח לשתף ולדבר, להתייעץ, לתהות ולהתבלבל ביחד.  לשמוע גם על הקשיים וגם על ההצלחות ועל הדברים המקסימים שקורים. 

אנא זיכרו שהמשתתפים כאן מגיעים מרקעים שונים ומהשקפות עולם שונות, ודיון פורה ומלמד הוא דיון שכולל את כל הזויות שיוצרות יחד מעגל שלם שימרו על תרבות דיון, ושימו לב שהדיון כדיון יתייחס לנושא ולא יגלוש לגופו של גולש...

 לפורום יש תקנון אנא קיראו אותו לפני הכתיבה בפורום.

בבר כה

מנהלת הפורום,

אימם

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים למתבגרים

 שלום וברוכים הבאים
פורום הורים למתבגרים מיועד לדיונים "בין הוריים", לשיתוף בבעיות המאפינות את הגיל המיוחד הזה, שבו נדמה שילדינו ואנחנו מדברים שפות שונות...

התקופה הזו מאתגרת את הסבלנות שלנו, את היצירתיות שבנו, והיא בסופו של דבר השער של ילדינו לחיים שלהם כבוגר עצמאי.

נשמח לשתף ולדבר, להתייעץ, לתהות ולהתבלבל ביחד.  לשמוע גם על הקשיים וגם על ההצלחות ועל הדברים המקסימים שקורים. 

אנא זיכרו שהמשתתפים כאן מגיעים מרקעים שונים ומהשקפות עולם שונות, ודיון פורה ומלמד הוא דיון שכולל את כל הזויות שיוצרות יחד מעגל שלם שימרו על תרבות דיון, ושימו לב שהדיון כדיון יתייחס לנושא ולא יגלוש לגופו של גולש...

 לפורום יש תקנון אנא קיראו אותו לפני הכתיבה בפורום.

בבר כה

מנהלת הפורום,

אימם

הכסף כערך
10/09/2012 | 07:56
49
660
"הילד בן 18 וכבר מיליונר" - קראתי הבוקר בעיתון כותרת שמשכה את עיני, מיליונר בן 18. וואלה, איזה יופי. פתחתי את הכתבה והתחלתי לקרוא. ילד אכן מוכשר, מיוחד, יזם בנפשו, מזהה הזדמנויות ומנצל אותן בצורה טובה, מפתח את העסק שלו, בהחלט גאווה וכבוד. המשכתי לקרוא בהשתאות. ואז שורה קטנה "לצבא הוא... המשך>>
"הילד בן 18 וכבר מיליונר" - קראתי הבוקר בעיתון כותרת שמשכה את עיני, מיליונר בן 18. וואלה, איזה יופי. פתחתי את הכתבה והתחלתי לקרוא. ילד אכן מוכשר, מיוחד, יזם בנפשו, מזהה הזדמנויות ומנצל אותן בצורה טובה, מפתח את העסק שלו, בהחלט גאווה וכבוד. המשכתי לקרוא בהשתאות. ואז שורה קטנה "לצבא הוא לא יתגייס מסיבות רפואיות" ואזכתוב על כך שהוא רשמית מתגורר עם הוריו עדין אבל בעצם כבר שכר דירה בתל אביב שמשמשת גם למשרד והוא רוצה לקום בבוקר מוקדם בשקט בלי הרעש של הבית ולעבוד ומתכנן להרחיב את עסקיו וכו'... נתקעתי בשורה על השרות הצבאי. הכל טוב ויפה אבל!!! למה הנער לא יכול לקחת פסק זמן מעסקיו ולתרום שנה לפחות בשרות לאומי למדינה? ובין השורות אפילו אפשר להבין שגם אם יעשה שנת שירות הוא יוכל בערב להמשיך בעסקיו ולהמשיך להרוויח. למה המדינה צריכה לאפשר לנער עם ראש כזה על הכתפיים להמשיך בעסקיו כרגיל, להרוויח מליונים וזאת בעוד שנערים בגילו מסכנים את חייהם בשרות צבאי או אפילו סתם משתעממים במשך שלוש שנים באיזה תפקיד שהם לא בדיוק שמחים לעשות? מעבר לזה, לא ברור לי מדוע נער כל כך מוכשר, שכנראה גדל בבית טוב, לא מרגיש צורך לתרום מעט מזמנו לטובת המדינה בה הוא חי. האם הכסף הוא הערך היחיד שמענין אותו? אין עוד דברים חוץ מכסף? מאחר וזאת הייתה שורה אחת קטנה בכתבה של דף שלם שמהללת ומשבחת את פועלו, אני יכולה להניח (ואולי לקוות) שיתכן שאין הוא מרגיש בנוח עם המצב (בהחלט יתכן שאני מסיקה מסקנות לא נכונות על בסיס כתבה בעיתון) ויחד עם זאת, זה כנראה לא מספיק בשביל שיגיד לעצמו שעכשיו הוא נותן תקופה למדינה למרות הבעיה הרפואית. וחלילה, אני לא מזלזלת בבעיה רפואית, אני חושבת שלא כולם צריכים ויכולים לשרת בצה"ל ויחד עם זאת כולם צריכים לתת זמן למדינה, במסגרת שנת שרות, או במסגרת שרות לאומי או בכל מסגרת אחרת שמתאימה להם. אני יודעת שהכסף הוא חזות הכל והילד בוודאי מוערך בסביבתו ומביא גאווה רבה אך בעיני, ערכו ירד פלאים ולא משנה כמה כסף הוא שווה. ויש לי תחושה קשה שלהרבה מקומות שהוא יגיע עם התווית "מיליונר", הוא לא יישאל היכן היה בצבא כי אם הוא מיליונר, זה לא ממש חשוב מה הוא נתן למדינה.

(ציטוט מפוסט שפרסמתי הבוקר).

האם המדינה צריכה לאפשר לילדים מסויימים להמשיך בחייהם כרגיל בעוד שאחרים מתגייסים לצבא, עושים שרות לאומי, נותנים שנת שרות ועוד? איך נוצר פער כזה בין ילדים בצורך שלהם לתרום למדינה בה הם חיים?
הבת שלי עומדת להתגייס בעוד כחצי שנה;
09/09/2012 | 20:33
23
269
מפסח היא עובדת והרבה מכייפת. האם על הבילויים שלה אתם חושבים אני צריכה לשלם?
כי היא מבקשת כסף כשהיא יוצאת וזה ממש לא נראה לי ואני אומרת לה את זה.
על דלק (מאז הרישיון הכפלנו את עלות הדלק) היא לא משלמת, למרות שהיא בעצמה הציעה שתשתתף.

הבת שלך צריכה לשלם על היציאות שלה . יש לה כסף
09/09/2012 | 20:39
132
למה היא שומרת אותו ללימודי תואר?
שתגיד תודה שאתם ממנים לה דלק.
עליה לממן את הבילויים שלה.
09/09/2012 | 21:17
34
אולי כן ואולי לא
09/09/2012 | 23:12
19
163
אין לי מספיק אינפורמציה. אתם צריכים להחליט כמה אתם נותנים לה, והיא צריכה להחליט על מה ואיך היא מוציאה את זה. בגיל הזה לדעתי צריך לתת סכום גלובלי (או שלא) ולתת לה להחליט האם היא רוצה להוציא אותו לבילוי, לארוחת צהריים או לחסכון. גובה הסכום צריך להיות תלוי בכמה שאתם מוצאים לנכון ולא בכמה שהיא מוצאת לנכון. אפשר גם לדבר איתה על מגבלות התקציב שלכם.
מעניין מה שאת כותבת
10/09/2012 | 06:41
18
132
למה את חושבת שאני צריכה לתת לה סכום מסוים? לילדה בת 19 שכבר עובדת ויש לה כמה עשרות אלפים בחשבון?
אני שואלת ברצינות כי גם בעלי בדעה שצריך לתת לו  "דמי כיס" ואני לא חושבת שבגיל הזה זה נכון ודרוש.
אני לא נתתי.
10/09/2012 | 07:13
30
במצב כזה, אין שום סיבה בעיני לתת לבילוי
10/09/2012 | 07:23
2
114
גם לא לקניות של בגדים ושטויות. הרי זה שלא שהיא חוסכת את הכסף שלה למשהו מיוחד.
אני מכירה את המצב הזה שהיה גם עם דמי כיס- להם היה כסף, ואנחנו היינו בגרעון בחשבון
אני חושבת שכל עוד שהיא לא התגייסה, היא עובדת ומרוויחה- אין סיבה לדמי כיס. וגם- הייתי מבקשת שתמלא דלק פעם בחודש בסכום מסויים.
מסכימה איתך ועם האחרות, היא
10/09/2012 | 07:50
66
יכולה ואפילו צריכה כבר לשלם על הבילויים שלה ובהחלט יכולה גם להשתתף בהוצאות הדלק מידי פעם.
כמה מוכר
10/09/2012 | 09:43
55
לגמרי מזדהה עם מה שכתבת
אני אסביר את עצמי
10/09/2012 | 07:41
13
108
ראשית זה שיש לה כמה עשרות עלפים בחשבון זה מצויין. זה סימן שהיא חוסכת וצריך לעודד את זה. שנית, השאלה האם לתת או לא תלויה בין יתר הגורמים גם במצבכם הכלכלי. אם שם המשפחה שלך הוא "תשובה" למשל אז הילדה רגילה לאורח חיים שכמה עשרות שקל בבנק לא מספק. הדבר השני אלה הנסיבות. מצד שני אם אתם חנוקים בכסף בהחלט יש מקום להגיד לילדה את המצב היא כבר לא תינוקת וצריכה להתמודד עם זה.

אני אתן לך דוגמה מה אני עשיתי וזו וודאי דוגמא אחת מיני רבות אחרות. הבת שלי לא לקחה דמי כיס כל התיכון אלא עבדה ומימנה את עצמה. כשהיא התגייסה לצבא אני הודעתי שאני משלימה את המשכורת המצחיקה כי לא נראה לי הענין שהיא תכלה את החסכונות שלה בגלל שהצבא נותן משכורת מצחיקה וכי בסופו של דבר לי יש יותר ממנה ואני אמא שלה ואם מישהו צריך לשאת בנטל כלכלי בגלל הצבא זו אני ולא היא. דעתי היתה תמיד שאני כהורה מוכנה לתת דמי כיס לא גדולים עד סוף התיכון ומי שרוצה להגדיל את הכנסתו שיעבוד. אני חושבת שזה מחנך לחיסכון ולתקציב ולעבודה ויש לי ענין לחנך.

יש הבדל בין חיילת שעובדת מאד קשה
10/09/2012 | 07:53
12
117
ומרוויחה 400 ש"ח ואין לה אפשרות להרוויח.
לבין בת 19 לפני גיוס שמרוויחה יפה מאד..
ההכנסה שלה היא נטו לבילויים ,
בדיוק
10/09/2012 | 09:29
55
בצבא זה סיפור אחר.
נכון
10/09/2012 | 09:44
7
אולי. תלוי מה התקציב המשפחתי.
10/09/2012 | 10:41
8
20
אנו לא רעבים ללחם אם זה מה שאת שואלת
10/09/2012 | 13:28
7
73
מצד שני אין מאגרים כסף בבנק.
השאלה פה היא יותר של חינוך. תמיד קל לקחת ולבקש מאבא אמא כסף. אבל היא  כבר ילדה גדולה, והבילויים שלה רבים יחסית.
את לא מחוייבת לממן את כל הבילויים שלה
10/09/2012 | 13:32
6
68
או אף בילוי. אבל אם את נותנת דמי כיס לילדים האחרים למשל אני לא רואה למה יגרע חלקה. תחליטי איזה סכום את נותנת בלי קשר לבילוי זה או אחר. גם אפס זה מספר בסדר. זו החלטה שלך.
דמי כיס בגיל 9? למה?
10/09/2012 | 13:42
5
62
לאחיה הקטן בן ה- 15 רק החודש התחלתי לתת לו 100 ש"ח...
בגיל 19...
10/09/2012 | 13:43
2
18
בדיוק בגיל הזה כשיש זמן לעבוד
10/09/2012 | 15:18
1
56
והכסף מיועד לבילויים ומותרות, אין סיבה לממן אותם עם דמי כיס.
כשהיא תתגייס זה סיפור חדש.
אם מישהו מסיים יב' ומיד מתגייס, אז זה גם סיפור אחר.
המקרה הזה שיש חופש וזמן לעבוד, הוא מקרה שבו בעיני אין סיבה לדמי כיס.
מסכימה עם כל מילה
10/09/2012 | 16:28
12
את זה את צריכה לשאול את בעלך
10/09/2012 | 13:48
1
43
הוא מצדד בזה.
אני דנה בדברים האלה עם בעלי ואנחנו מחליטים בשביל עצמנו.
האם לבעלך יש סיבה טובה למה לתת דמי כיס?
הוא אוהב לתת. תמיד. אוהב לתת לכולם
10/09/2012 | 14:16
44
ובטח לילדיו. הוא לא רואה סיבה למה לא לתת לה כשהיא מבקשת.
נכון מאד
10/09/2012 | 13:44
10
זה בדיוק הזמן בו הבן שלי
10/09/2012 | 15:59
60
התחיל להפסיק לקחת מאיתנו כסף לבילויים.
הוא עבד לפני הצבא והרוויח סכום כסף ממנו הוא מממן את עצמו גם עכשיו כשהוא בצבא+משכורת צבאית+2000 שקל לרבעון שנותן לו סבא שלו.
דלק אני מממנת.
אני דוחפת לו מדי פעם כמה שטרות, עכשיו כשהוא בצבא. אבל הוא מתקומם ואומר שהוא מסתדר.
יש לי הרגשת אי נוחות כשהוא חוזר מהקניון עם בגדים שקנה לעצמו מהכסף שלו.
אני יודעת שהוא גאה בעצמו ומחשב את דרכו הכלכלית יפה, אבל קשה לי עם הזליגה החוצה מהילדות.

ולדעתי הברורה יותר. לא, אני לא חושבת שאתם צריכים לתת לה עכשיו כסף לבילויים.
פורומים חדשים ב|תפוז|
( לעמוד שלי בתפוז )
09/09/2012 | 17:51
11
|*|הוא אולי רוצח סדרתי, אבל אי אפשר שלא לאהוב אותו. אם גם אתם חלק מהמעריצים של הסדרה עטורת השבחים דקסטר בטח תשמחו לדעת שעכשיו אפשר גם לדבר עליה בפורום משלה|!|
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|טי-וי| דרמת הפשע הטלוויזיונית המשובחת, קאסל, עומדת לחזור למסכים ממש בקרוב. מכורים לעלילות סופר המסתורין ובלשית המשטרה|?| פורום קאסל הוא המקום בשבילכם|!|
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|צבע| אחת הלהקות המצליחות, האהובות והבועטות בעולם המוסיקה מגיעה לתפוז! פורום גרין דיי, הוא המקום לפגוש את כל המעריצים ולדבר על כל מה שקורה עם הלהקה|!|
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
הילדים שלכם לומדים חינוך פיננסי?
09/09/2012 | 17:08
7
194
המתבגרת, כיתה י, לומדת לפי תכנית אינטראטיבית של מט"ח. בושה וחרפה! משלבים להם קליפים למיניהם כאילו להיות מהחברה, בפרק שלמדה היה קטע מתכנית סטירה שלגמרי הוציא אותה מהפוקוס. והטיעון שהשכר ברוטו זה שכר בסיס... יש קישורים לאתרים שכבר נמחקו, הודעות שגיאה. השיטה הזאת התבררה כזוללת זמן רצינית. המתבגרת נהנתה מהצחוקיםו דילגה על הטקסט שהיה מאד מייגע לקרוא ע"ג המסך. בין השאר נדרשה למלא טבלת אקסל מכאן עד הודעה חדשה שהכילה מונחים שכלל לא נלמדו ושלא ניתן היה להתאימה למציאות התקציבית במשפחה שלנו.
את מתארת תערובת של
09/09/2012 | 19:20
2
126
מורה בורה עם תכנית גרועה. חבל.  המפקדת למדה תכנית כזו בכיתה ט שהיתה ממש מוצלחת.
המורה הבורה היא של מט"ח!
10/09/2012 | 08:07
1
30
היא עדיין בורה.
10/09/2012 | 08:31
24
לא זוכרת שלמדו אצלנו
10/09/2012 | 07:27
50
בכל מקרה, אפשר להתלונן בבית הספר, לא?
שלי לומדת את זה
10/09/2012 | 11:38
2
57
המורה לא ממש מלמד בכיתה

כל העבודה היא דרך האינטרנט ויש ציון ברגע ששולחים את העבודה.

היא אומרת שזה סתם בזבוז זמן אבל מוציאה ציונים ממש גבוהים וזה עושה אותה מאושרת

לדעתי מט"ח הוא לא הגוף הנכון
10/09/2012 | 14:52
1
40
נכון היה לפנות למערכת הבנקאות שכבר פיתחה מדריכים למיניהם להתנהלות פיננסית. זה יכול להיות פרוייקט לכל המשפחה כאשר להורים תפקיד לא מבוטל. ובכלל אין צורך בציונים. זה אמור להיות חלק מכישורי החיים.
אני לא יודעת מי מפעיל את זה אצלנו
10/09/2012 | 15:58
31
לא ביררתי
התייעצות
09/09/2012 | 13:00
20
379
שלום לכולם,
בתי בת 17 , יש לה חבר כבר חצי שנה. לפני מספר ימים היא הסתגרה עמו בחדר בצהריים , עשו חושך והלכו לישון.
לי זה נורא הפריע, אני מגיעה מבית שמרני וחינכתי אותה כך. אך היא חושבת שאני ובעלי פרימיטיבים.
קראתי לה לסלון ואמרתי לה שלא מקובל שילכו לישון. אין לי בעיה אם הם שוכבים על המיטה עם דלת סגורה ורואים טלויזיה
אך שינה זה קצת צרם לי. בנוסף אני מרגישה שאנו מתרחקות , היינו בעבר מאוד קרובות אך היא נורא אוהבת רוק כבד,
החליטה שהיא לא מאמינה באלוהים, רוצה לעשות פירסינג באוזן בגבה ובלשון.!
דווקא החבר שלה בחור מאמין ואני מקווה שיוכל להשפיע עליה לטובה.
לי מאוד מפריע גם הקטע שהיא אתאיסטית. אני לא דתיה אך באתי מבית מאמין וכו'.
איך אפשר לנסות להשפיע על הבת שלי בלי שזה יהרוס את היחסים ביננו? מצד אחד אני לא רוצה לאבד אותה אבל מצד שני חשוב לי שהיא תחזור להיות "הילדה הטובה" שגידלתי. (וכנראה נכשלתי ..)
תודה על כל עצה,.
לא נכשלת,
09/09/2012 | 13:20
1
246
היא בוחרת את דרכה ואת העצמאות שלה ואת היותה מי שהיא.
בבית שלך את קובעת את הכללים - אבל אם תקשי אותם ותקשיחי אותם - היא תמצא דרך למרוד בהם אם תרצה בכך.
היא שומעת מוזיקה שאת לא אוהבת - את יכולה  לבקש שתשמע בקול נמוך ולא בקול רם.
רוצה לעשות פירסינג? בעוד שנה היא אפילו לא תצטרך רשות שלך.
אתן מתרחקות? כן, כי כל אחת חושבת אחרת ושומעת מוזיקה אחרת ומאמינה או לא מאמינה באלוהים.
איך לקרב אותה? לנסות לראות אם היא מאושרת - ולשמוח מזה, לנסות להבין את הבחירות שלה ולכבד אותן  - גם אם הן שונות משלך וןנוגדות את האמונה שלך.
לקבל אותה כפי שהיא ובתוך זה למצוא חיבור .
09/09/2012 | 13:23
17
לא נכשלת
09/09/2012 | 13:22
167
לדעתי יש לך ילדה טובה.

את צריכה לכבד את הבחירות שלה, ולבחור את המלחמות שלך.
כן, זה כואב שאת מאמינה והיא לא, אבל האם אפשר לכפות אמונה בכלל? האם סנקציות ומריבות יעזרו לה ויגרמו לה להאמין? לדעתי לא.

לגבי התבודדות בחדר - אם הדלת סגורה, אני לא ממש מבחינה בין "לשכב ולראות טלויזיה" ו"לשכב לישון". מה הבדל?הטלויזיה?!

אם היא רוצה לקיים יחסי מין, הטלויזיה הדלוקה לא תעצור את זה... גם לא האמונה של החבר.

לדעתי , למרות הקושי והמבוכה, את צריכה ליזום שיחה על יחסי מין, קודם כל לגרום לכך שהיא תהיה מוגנת מהריון וממחלות ושתדע שהיא יכולה לפנות אליך גם בנושא אמצעי מניעה,
ואח"כ לדבר על הבחירה. שתדע שיש לה אפשרות לבחור מתי לאמר שזה מוקדם בשבילה ולא מתאים לה.
מבחינת האמונה..
09/09/2012 | 13:23
145
קבלי אותה כמו שהיא,ככה.היא אדם בוגר,והיא כבר מספיק
גדולה בשביל לפתח אישיות משל עצמה ודעה אישית.את מרחיקה אותה עם כל ה"לא" שלך.
אז צורם לך שהיא לא מאמינה,זה לא הופך אותה לאדם פחות טוב,וזה גם לא אומר שאת נכשלת כאם.
קבלי אותה ככה..אז היא אוהבת רוק כבד.מה בדיוק הבעיה בזה?למה אכפת לך איזו מוזיקה הבת של שומעת?
זה מעיד עליה כאדם?
אמונה וסגנון מוזיקה לא יגרמו לה לשנות את התנהגותה.אם חינכת אותה להיות אדם טוב,היא תשאר כזאת
בין אם היא שומרת כשרות ובין אם היא אוכלת צ'יזבורגר.

בנוגע לעניין השינה,את צריכה להסביר שאלו חוקי הבית,ומבחינתך זה לא ראוי.אבל כמובן,שימי לב באיזו
גישה את באה.כשאת באה בגישה של "אסור",זה יאטום אותה לחלוטין ויגרום לעוד ריחוק ביניכן.
הריחוק יעלם ברגע שאת תביני אותה,ברגע שתביני שיש לך ילדה שהיא אוטוטו בת 18,והיא יכולה כבר להחליט בעצמה
במה להאמין ובאיזו דרך חיים לבחור.ברגע שאת כופה דבר מסויים על מישהו,ואוסרת עליו,את אוטומטית מרחיקה אותו ממך.
תהיי חכמה,דעי באיזו גישה לבוא אליה.סמכי עליי,שבסוף היא עוד תכבד אותך ותקשיב לך.
תתחילי לכבד את ההעדפות שלה
09/09/2012 | 16:38
98
היא בת 17, היא עוד שנה בעלת זכויות מלאות מבחינת החוק. דברי איתה על אמונה, ותקשיבי במקום לדבר. דברי איתה על המוסיקה שלה. אל תנסי להשפיע עליה.

היא בגיל שבו היא בודקת איפה היא מתחילה ומסתיימת, במפרד ממכם. ככל שתנסי להגביל אותה יותר, ולהחזיר אותה יותר להיות אחת מהם, היא תלחץ יותר להתרחק.

תני לה להיות היא.
ככל שיפריע לך יותר...ככה תרחיקי אותה יותר
09/09/2012 | 17:00
86
היא לא תחזור להיות ה"ילדה הטובה" במובן שאת רוצה. את צריכה לעבור תהליך קבלה שת הבת שלך כפי שהיא.
עם האתאיסטיות, עם זה שהיא כנראה מקיימת יחסי מין עם החבר ואת דורשת דלת פתוחה כאילו את נאיבית (מקוה שהיא לוקחת גלולות והוא קונדום), עם הפירסינג (חוץ מאשר לגבי הלשון זה נורא מסוכן!)
את צריכה לראות את הדברים בפרופורציה הנכונה! היא בת 17 וההתנהגות שלה מאוד טבעית לגילה ואת צריכה להשלים עם זה.
רק ברגע שתשלימי עם זה ולא תראי התנגדות (מנסיון) היא תראה שהיא יכולה אולי לשתף אותך יותר ואת תקבלי אותה כמו שהיא.
ועוד משהו, מלחמות בוחרים. לי לדוגמא, יותר חשוב שהבת תשמור על עצמה ממחלות ומהריון. כל השאר פחות חשוב....

לדעתי, גם אנשים שמקיימים יחסי מין
09/09/2012 | 23:34
121
וגם אנשים שאינם מאמינים באלוהים, עדיין יכולים להיות אנשים טובים, לא? (ובת 17 כבר שייכת לקבוצת ה"אנשים" ואיננה ילדה).
את שולחת לא מעט מסרים כפולים.
10/09/2012 | 01:08
10
164
רוב בני התשחורת חושבים שההורים שלהם שייכים לתקופת האבן וזה גם במקרה הטוב. אני לא הייתי מתרגשת מזה.
אם את ובתך הייתן קרובות לפני גיל המרד, אם תעבדי נכון, אתן תמשיכו להיות קרובות אחרי ששנות הסערה יעברו. בתכלס, זה תלוי בך ובתגובות שלך למעשים שלה.
תחשבי טוב טוב איזה דברים הם מבחינתך קו אדום ועליהם תקפידי. לדעתי, אם לא תילחמי איתה בקטע של הכן/לא אמונה, פשוט תניחי לה ואם ייצא לדבר על זה, תגידי לה בפשטות שאת מכבדת את דרכה גם אם את אוכלת את הלב בגלל זה.
היא קיבלה ערכים בבית והם לא הלכו לשום מקום. אם חוסר האמונה שלה נובע ממשובת נעורים (יש כאלו שמפסיקים להאמין באלוהים, חלק הופכים לצמחונים וכו'), אזי תני לזה לעבור. אם זו באמת האמונה שלה, תצטרכי ללמוד לחיות עם זה.
אל תנסי לערער על חוסר האמונה שלה בדיק כמו שלא היית רוצה שהיא תערער על האמונה שלך.
לא ברור לי מה העדפת מוזיקה מסוימת משנה משהו בקשר ביניכן. היא נחשפה לדברים נוספים ממה שראתה ושמעה בבית ובחרה מה שמדבר אליה. אני לא רואה בזה שום דבר רע.

אם לאבד אותה פירושו מבחינתך שהיא תעשה רק מה שאת רוצה שתעשה, זה לא יקרה. היא אדם בפני עצמו עם רצונות ואהבות ועדפות משלו והיא לא המשך ישיר שלך.
את הענקת לה ערכים ודרך והם שלובים בתוך ההוויה של מה שהיא. אם תביטי טוב תראי את הילדה הופכת לאשה צעירה שבוחרת נכון עבור עצמה.
אין מה להוסיף.
10/09/2012 | 07:44
16
אני חושבת שכולן כאן התעלמו מסולם הערכים
10/09/2012 | 09:32
8
125
של השואלת.
אצלה זה לא משהו פשוט לראות את הבת מורדת גם בערכי האמונה וגם בערכי הצניעות המקובלים.
הבת שלה עוברת כאן על כמה וכמה קוים אדומים אש.
חינוך לערכים
10/09/2012 | 10:39
79
כמה הערות.
חינוך לערכים מתחילים בגיל חודש. בגיל 17 מה שנשאר לך לעשות זה להתפלל שחינך טוב ושהנושא הוטמע.
דבר שני תמיד כשאנחנו מחנכים יהיו דברים שלא יתקבלו על דעת הדור הצעיר. ביחוד שכאן יש כנראה מסרים סותרים ("אני מאמינה אבל לא דתיה" מה בדיוק המצוות עשה פה?).
ודבר שלישי. אין לאמא כרגע שום יכולת לגרום לבת להאמין באלוהים (כמו שאין לה יכולת לגרום את ההיפך). היא כן יכולה לקבוע את חוקי הבית (לא נוגעים בחבר בבית, אסור להיות עם החבר בחדר סגור, לא מדליקים טלויזיה בשבת וכו). אמונה או אי אמונה זה משהו שבלב. זה לא קו אדום אכיף.
אלו לא הערכים שבעייתיים כאן.
10/09/2012 | 17:56
6
89
לא ברורים לי גבולות הצניעות של האמא, למשל. היא מרשה להם להיות במיטה, דלת סגורה ולצפות בטלויזיה אבל לא מרשה לכבות את האור ולישון.
האם אפשר לישון כשהטלויזיה פתוחה? איפה הגבול כאן? מאיפה האמא ידעה שכיבו את האור והלכו לישון?
האמא חילונית מאמינה. הילדה חילונית לא מאמינה. הילדה חילונית על פי דרכה והאמא לא מקבלת את זה.
הילדה שומעת מוזיקת רוק אבל (כנראה) לא את הגבעטרון שזה בהחלט דיל ברייקר ביחסים שלהן.
האמא רוצה שהילדה תחזור להיות מה שהיתה, ז"א, שעושה מה שאומרים לה כל עוד זה לא קורה, האמא מדווחת על כשלון.

מה שאני רואה כאן הוא שהאמא לא מכבדת את הילדה ואת הרצונות שלה. אני רואה אמא שמצפה שיעשו בדיוק מה שהיא רוצה וכל עוד זה לא קורה, היא לגמרי לא מאושרת.
אם נחצו כאן קווים אדומים, הם ע" האמא ולא הבת. אם מישהו צריך להתבגר כאן זו האמא, לא הבת.
מה זה "חילונית מאמינה"?
10/09/2012 | 18:22
2
72
אם "מאמינה" אז לא יכולה להיות חילונית, לא?
אבל כנראה ההגדרה שלך ל"חילוני" היא אחרת.

יש לי בעיה גדולה עם ההגדרות האלה של חילוני-מסורתי-דתי.... ועם הכנסה למשבצות והגדרות . כבר היה פה שרשור על זה.
היא כתבה שהיא
10/09/2012 | 18:33
1
68
לא דתייה אבל מאמינה.
כשאומרים דתי/ה, זה אומר ששומרים שבת והולכים לבית כנסת בכל שבת, למשל.
אני מניחה שהיא נוסעת בשבת ומדליקה אש, קרי, היא חילונית.

אני בעד שכל אחד יעשה כטוב בעיניו. הכללים האלו על התנהגות כלפי חוץ שדרכה אדם נבחן על אמונתו, זה נורא. אין יותר ציד מכשפות מזה.
כמו שכתבתי
10/09/2012 | 18:44
57
ההגדרות שלך ושלי ל"חילוני" הן שונות.
כמותך, גם אני בעד שכל אדם יעשה כטוב בעיניו וגם אני נגד ציד המכשפות, ונגד "בחינה" של מישהו אחר בכלל.
פיספסתי את ה*לא* בלא דתיה
10/09/2012 | 20:16
2
59
אני קראתי שהיא דתיה מבית מאמין, ולכן דיברתי על סולם ערכים של דתיים (כפי שאני יכולה להבין כמה שאפשר להבין, שזה משהו ללא גמישות כמו אצל חילוניים).
בקיצור, מישמש רציני של ערכים יש כאן.
ומסרים סותרים..
12/09/2012 | 15:08
1
23
קשה להבין איך הילדה לא מכבדת כאן את הערכים של האמא. נשמע לי שהיא מתנהגת בהתאם למערכת בה היא התחנכה. גיל 17 זה לא קצת מאוחר להגיד "אופס, בעצם רציתי לשלוח אותך לגן חב"ד"?..
אופס...
12/09/2012 | 20:33
5
תעשי רשימה מה חשוב לך
10/09/2012 | 10:32
63
המון דברים מפריעים לך אצל הבת שלך.
ולא רק ההתנהגות שלה מפריעה לך, אלא גם המחשבה... מפריע לך שהיא אינה מאמינה כפי שאת מאמינה.

כשהמסר שלך לבת הוא "נכשלתי בחינוך שלך, את חושבת לא נכון ומתנהגת לא נכון" - קשה להאמין שתצליחי להביא לשינוי.


אז תחליטי מה הכי חשוב לך - ועל זה תפעלי. אם המסר הכללי שתעבירי לבתך הוא שאת אוהבת אותה ומכבדת אותה ומעריכה אותה - היא תסכים ללכת לקראתך בכמה תחומים.

אני מציעה לך לקרוא שוב את המשפט - "היינו בעבר קרובות אבל היא עכשו אוהבת רוק כבד".

אם את חושבת שיש ריחוק רק כי אתן כבר לא חולקות אותו טעם מוסיקלי - זו בעיה.
מחזקת אותך
( לעמוד שלי בתפוז )
10/09/2012 | 21:07
61
תהליך לא פשוט. גם אני עוברת משהו דומה/שונה. דיברתי פה כבר על החבר המבוגר. לצערי, הקשר רק הולך ומתהדק. ובסופו של דבר לעניות דעתי, הלא קובעת היא תיפגע, מאוד תיפגע. אבל, הבנתי לאחרונה (ממש אתמול שלשום). שאין לי מה לעשות יותר. אמרתי את שלי. לקחתי אותה עד חו"ל לבילוי משותף. ואני מאמינה שהיא יודעת שיש לה בית חם ואוהב. היא מחוסנת נגד סרטן צוואר הרחם. שיחות על אמצעי מניעה נעשו באופן שוטף. ובאמת, כרגע, רק נשאר לי להחזיק לה אצבעות.
אגב, אני מתלבטת במה לעשות אם היא תרצה שאבוא איתה לרופא. האם עליי ללכת למרות שאני בלב חושבת שזאת טעות? בבקשה, אל תשפטו אותי. אני מוכנה וחושבת שאני צריכה להיות שם עבורה. אין לי ספק בכך. אבל, האם ללכת איתה לרופא הוא חלק מהתפקיד שלי ? אני לא בטוחה. היא הריי הולכת לרוב הרופאים לבד. מדוע שאהיה שם בכלל ? הריי ברור שלא אהיה בבדיקה. ואם אהיה ואחשוב שהיא טועה האם יש טעם שאגיע ? לא פשוט העניין הזה. לא פשוט לראות ילדים שלנו שעושים לדעתינו טעות כזאת או אחרת. החיים הם לא שחור/לבן. אני כל כך מבינה את מהשאת כותבת גם בין השורות.
אשר לפירסינג: האם יש לכם חבר רופא שיניים ? פירסינג בפה מאוד לא מומלץ. אולי שיחה עם איש מקצוע יכולה לגרום לה לשנות את דעתה. ואגב, האם יש גם אחים קטנים ? אולי לא נעים לך שלידם הם יסגרו את הדלת. ואשר ללאבד אותה, אני מאמינה שלמרות כל המריבות (והיו אצלנו המוןןןןןןןן), בסופו של דבר הבסיס טוב וזה מה שינצח. יש לה לאן לחזור. וחברים כנראה יהיהו לה כמה. אמא יש לה אחת! בהצלחה!
פרידה קצרה
09/09/2012 | 12:53
10
374
הגדולה נסעה עם כל השכבה לגדנע בשדה בוקר. ארזה את כל הבית במזוודה גדולה כולל אוכל כי השמועות אומרות שהאוכל שם מגעיל ברמות.
וזה התחלתי לדאוג, איך היא תסתדר? אולי מישהו יציק לה? איך היא תישן באוהל כשהיא מפחדת מחרקים? מה היא תאכל? (נורא מפונקת באוכל).

ובהמשך - יו, איך פינקתי אותה. מה עשיתי? איך היא תסתדר.
התקפת חרדה קטנה שכמובן לא שיתפתי אותה.
ואז תראי שהיא מסתדרת נהדר
09/09/2012 | 13:21
1
126
והכל יהיה חוויה (כולל החרקים...).
ככה זה, ככה מתאמנים על לשחרר.
כמו שאמרו לך, היא תסתדר פחות או יותר. אבל מה
11/09/2012 | 14:39
47
יקרה אם היא תסתדר היטב ופתאום לא תצטרך כנף מגוננת? מה תעשי אז? תתני לנוצות לנשור אט אט מהכנף המושטת עד בוש?
התבגרות
09/09/2012 | 13:27
98
גם שלה , וגם שלך .
שתיכן צריכות את זה, זה רק לטובה, והכל יהיה בסדר.

היא לא לבד, היא עם חברים, כולם איתה באותו מצב ב-ד-י-ו-ק. היא לא תמות ברעב, החרקים לא יטרפו אותה, אולי היא "תמות" קצת מעיפות - בגלל החגיגות בלילה, ובכלל נראה לי שהדבר הכי שקה יהיה הכובד של המזוודה

אני שחררתי את הילדים שלי החל מכיתה ג' ללילות במחנות. גם אותי שחררו לטיולים של הצופים. מזל שבימינו כשאין תנועות נוער פעילות לפחות יש גדנ"ע...
תכנית מילוט
09/09/2012 | 14:15
101
יש טלפונים סלולארים? יש. יש כבישים טובים? יש. במקרה הגרוע ביותר תמיד אפשר לבוא ולקחת אותה הביתה.
הצעיר שלי תמיד אוהב לדעת שיש תכנית פעולה למקרה הגרוע ביותר. מעולם לא השתמשנו בתכנית הפעולה אבל היא מרגיעה גם אותי וגם אותו.

אל תדאגי לפני שתספיקי להגיד פוף היא תחזור ותהיה גאה בעצמה על זה שהיא עמדה במשימה.
היא תסתדר וכל הכבוד לך על חוסר השיתוף.
09/09/2012 | 19:29
29
פעם ראשונה שהיא עוזבת את הבית?
09/09/2012 | 19:37
30
אז טוב שבאת לשתף אותנו תהיי חזקה
11/09/2012 | 19:57
16
עדכון
13/09/2012 | 15:34
2
44
הנסיכה חזרה.

בערב הראשון היא התקשרה בוכה שהיא לא מרגישה טוב ושהיא רוצה שאני אבוא לקחת אותה. אמרתי לה שאני רוצה לדבר עם המחנך שלה (שהוא גם רכז השכבה ואחראי עליהם) ואז היא אמרה - לא משנה. אחרי יום היא בכתה שכואב לה האוזן, אז אמרתי לה שתבקש לראות רופא.

ואחרי היום השלישי היא נהייתה מבסוטית, חזרה מלאת חוויות והתגעגעה מאוד לבית ולתנאים הנהדרים שיש לה בבית.

כמו שאומרים - כוחותינו שבו הביתה בשלום ורצו למקרר...
גם הנסיך שלי חזר עכשיו
13/09/2012 | 16:02
40
קיטורים על שינה בחוץ? בטח שלא הוא...
להיפך. מהרגע הראשון היה נלהב, וחזר מאושר עד הגג, לא הרשה לי לנשק אותו עד שיתקלח.

היו לילה אחד בחוץ, בנו אוהלים מסדינים  ומוטות (אסרו עליהם להביא אוהלים מוכנים) . היו אמורים לישון בשק"שים.
הוא כמובן לא ישן אפילו לא שניה אחת... קשקשו כל הלילה. התגבשו.

יופי של רעיון להוציא אותם כך מיד על ההתחלה בבית הספר החדש. מעולה!
אני בטוחה שעכשיו היא מאושרת שעברה את החוויה
13/09/2012 | 17:16
32
והכל ירשם כהצלחה בהיסטוריה המשפחתית
בעיות חברתיות לבת 13
09/09/2012 | 06:44
16
619
שלום רב,
הגעתי אליכם בעקבות בעיה חמורה ואשמח לעזרה.

ביתי בת 13, לומדת בכיתה ח'. ילדה מקסימה וחכמה באופן בלתי רגיל.

מאז המעבר לחטיבת ביניים אין לה חברות וחברים, היא הולכת לבית הספר בתחושת בדידות.
לדבריה הכל הבנות הן "פקצות" ואין לה על מה לדבר איתן.

אז היא מעדיפה להיות לבד. מעבירה את ההפסקות בשמיעת מוסיקה באוזיניות....ביתי היא מסוג הבנות שלא מתאפרות, שונאות עקבים, הולכות עם נעלי אולסטר ולא שמות לק....

היא ילדה עמוקה שאפשר לדבר איתה על הכל. ביסודי היא הייתה  בין הבנות המקובלות...והיום היא לבד.

המורים יודעים ורוצים לעזור לה..זה מגיע למצבים בהם היא מביימת מחלות כדי לא ללכת לבית ספר.

היא ילדה מאוד סגורה, ואומרת שאף אחד לא מתעלל בה או מציק לה...היא מסרבת לדבר עם מורים ו עם היועצת כי יש לה פחד תהומי מאנשים בעלי סמכות.
היא אף פעם לא תתחצף ושמורה מדבר איתה היא משתתקת...

זה הגיע למצב בו היא רוצה לעבור בית ספר.
אני רוצה שהיא תהיה מאושרת אבל אני לא יודעת אם בבית ספר אחר המצב לא יהיה דומה.

אין לי מושג מה לעשות....
אשמח לדעתכם...

תמי
ברוכה הבאה
09/09/2012 | 07:32
3
278
מאחר ובבית הספר הקודם היו לה חברות, אז מאוד יכול להיות שמעבר לבי"ס חדש יפתור את הבעיה- יש כזו אופציה?
אולי תבדקו איך המקום נראה ואיך נראות לה הבנות שם.
דרך אגב, אני לא יודעת אם רלוונטי עבורכם, אבל יש בית ספר תיכון מדעים בלוד שנחשב מאוד מוצלח (ואם היא חכמה אז ממש מתאים לה ויכול להיות שהחבר'ה שם יותר יתאימו לה) ומגיעים אליו מערי המרכז. לפי מה שכתוב - הרשמה פתוחה לתלמידי כיתות ח' ו-ט', בעלי השגים גבוהים.
http://www.atidlod.org.il/
בגלל שזו בעיה שכבר יושבת אצלה לפחות שנה, ובנוסף יש את הפחד התהומי הזה מבעלי סמכות, אני הייתי חושבת על טיפול רגשי כדי לפתור את הקושי.
לא הייתי מתעלמת מהתופעה
09/09/2012 | 09:35
2
257
זה מאוד לא טבעי לגיל הזה
הייתי משתפת את המחנכת והיועצת בשלב ראשון.

יש לתת על כך את הדעת
כי זה יכול להקצין עם הזמן

חבל.
הגבת אלי, אז אני לא כל כך מבינה
09/09/2012 | 10:52
1
193
כי לא כתבתי להתעלם.
מתנצלת
09/09/2012 | 11:28
175
זה היה אמור להיות משורשר להודעה הראשית
אבל קראתי אותך אחרונה ומכאן הטעות.
אפשר לחתוך ולהדביק? או שתמחקי
אשרשר נכון.

תודה סליחה
היא מזכירה לי את עצמי בגיל שלה...
09/09/2012 | 10:45
244
אני סבלתי ככה לאורך כל החטיבה. אני חושבת שכדאי לך באמת לחפש לה בית ספר אחר, אולי מסגרת לילדים מחוננים או משהו בסגנון. זה סבל מאוד גדול לבלות ככה שנים בבידוד חברתי, וההנחה שלי היא שאם ביתך היא שם מעל לממוצע אולי גם הלימודים לא ברמה שמתאימה לה.
לא הייתי מתעלמת מהתופעה
09/09/2012 | 11:29
1
179
זה מאוד לא טבעי לגיל הזה
הייתי משתפת את המחנכת והיועצת בשלב ראשון.

יש לתת על כך את הדעת
כי זה יכול להקצין עם הזמן.

חבל.
תודה רבה לכולכם.
09/09/2012 | 15:07
158
הכיתה היא סוג של כיתת מחונננים, הבת שלי אומרת שאותן פקצות נוהגות להעתיק והיא לא מבינה איך עדיין לא תפסו אותן.

קבעתי פגישה עם המורה ועם היועצת....אני יודעת שהן ילחצו עליי לא להעביר את הילדה בית ספר או כיתה...

אבל הילדה ממש רוצה ולי מאוד חשוב שתהיה מאושרת.

אני אתחיל לעבוד גם על מציאת טיפול רגשי מתאים...

זה מאוד קשה כי כשהם קטנים את יודעת עליהם הכל, וברגע שמישהו פוגע בהם הם רצים ומספרים לך...ובגיל ההתבגרות באופן טבעי מסתירים דברים ולא הכל פתוח וידוע....

קשה קשה קשה...והכי חשוב לי האושר שלה.

אעדכן בהמשך

תודה

תמי
דעתה של אישה צעירה (22) שהייתה שם
09/09/2012 | 16:11
2
297
לפני שנים לא כ"כ רבות.

גם אני עברתי לסוג-של-כיתת-מחוננים עם המעבר לחטיבת הביניים. בדיוק באותו גיל, בכיתות ז'-ח', סבלתי מאוד והתנהגתי בדיוק כמו בתך. הייתי ילדה מאוד מאוד עמוקה וסקרנית, ולא מצאתי את עצמי שם בכיתה הספציפית מבחינה חברתית. לפני כן, ביסודי, הכל היה בסדר. הייתי אהובה ואוהבת. אבל שם? משהו לא עבד. הרגשתי שהסביבה לא מתאימה לי. לא התחברתי לבנות, לחשיבה שלהן (או יותר נכון - לחוסר החשיבה, בהכללה גסה). גם התחרותיות שמאפיינת כיתות כאלו נורא מקשה על מי שלא מוצא שכל הוויתו מתבטאת בציונים. ההתעסקות הזו במאיות ולא בדברים שמעבר פשוט גמרה אותי.
גם אני, כמו בתך, הייתי ילדה טובה ולכן כששעמם לי או לא מצאתי את עצמי בשיעור, פשוט קראתי ספר מתחת לשולחן. לא רבתי עם אף אחד. ככה גם בהפסקות, העדפתי להעשיר את העולם הפנימי שלי מלהתעסק בשטויות האלו.

אני מזהירה אותך שלא רק בגלל זה, אבל גם בגלל זה, חלה אצלי התדרדרות מטורפת במצב הנפשי עם הזמן והתחלתי להזיק לעצמי. זה מאוד קשה לבחורה שרגילה להיות חברותית ואוהבת מאוד חברה לחוות כזאת בדידות מתמשכת, ולהיות מוקפת במשך תקופה ארוכה יום-יום באנשים שמדכאים אותה. התחלתי להחסיר ופשוט לא להגיע, התדרדרתי בלימודים והייתי במצוקה קשה. זה גרם לי להרגיש שמשהו לא בסדר *איתי*, והלקיתי את עצמי בלי הרף.

בסוף כיתה ח' עשיתי מעשה ועברתי לבי"ס אחר, לכיתה רגילה, שבה למדה חברה טובה שלי מהיסודי.
למזלי, אמא שלי הייתה שם לצידי, הייתה קשובה לצרכים שלי ולתחושה שכלו כל הקיצין מהמצב - והייתה מאוד בעד.
זה היה הצד הכי חכם שעשיתי בתקופת ההתבגרות שלי.
פשוט פרחתי שם.
אני לא אומרת לך מה לעשות, רק משתפת בחוויה שלי. אני כ"כ מזדהה עם הבת שלך,
ולא הייתי רוצה שהיא תעבור את מה שעברתי. היא לא פגומה בשום צורה. היא פשוט בסביבה שלא מתאימה לה, ונשמע שבדיוק כמוני אז - היא נובלת.

יום נעים
נסיכונת
09/09/2012 | 19:12
1
196
מאוד כאבתי לקרא את מה שעברת...מצד שני עודדת אותי לעשות את מה שנראה לי נכון לעשות עבור ביתי.

הראית לי את האמת הקשה ממנה לא ניתן להתעלם.

ועל כך מאוד מודה לך :)

מסכימה הם נסיכונת
10/09/2012 | 19:58
64
בצעירותי חששתי לעבור לבית ספר אחר, והיום אני יודעת שזו היתה טעות.
לא כדאי לחשוש משינויים. בהצלחה!!!
שלום תמי
10/09/2012 | 03:11
134
הבת שלך היא מאה אחוז בסדר. היא נאמנה לעצמה ולא מוכנה להתפשר רק כדי להיות מקובלת על ידי בנות שהיא לא מעריכה ושאין לה בהן ענין. כל הכבוד לה
אל תתני לה הרגשה שיש לה בעיה. להיפך, את צריכה לשבח אותה על מי שהיא ולתמוך בבחירה שלה. ואם היא רוצה לעבור לבית ספר אחר, כדאי להעביר אותה, גם אם סגל ביה"ס שלה יתנגד.
הבת שלי בגילה גם כן היתה בררנית מאוד ולא הסכימה להתחבר עם פקאצות למיניהן, גם אם המחיר היה לבלות לבד בהפסקות. היא מצאה חברה אחת כלבבה בחטיבה, ועוד שניים-שלושה בתיכון ולאט לאט התגבשה חבורת נערים ונערות אינטילגנטים ומקסימים, שעד היום [כבר אחרי צבא] כולם בקשרים נפלאים.
בעיות בעיות..
10/09/2012 | 17:12
92
הבן שלי היה במצב דומה.
הוא היה אמנם בבית ספר פרטי מעולה אך לא מצא את מקומו והמצב החברתי שלו התדרד עד שגם הוא כמו נסיכונת התחיל להזיק לעצמו פיסית.
הוא היה בטיפול רגשי מספר שנים. בסופו של דבר הבנו כולנו - אנחנו, בית הספר והמטפל הרגשי שהבעיה היא לא בהכרח בילד.
לא תמיד ניתן לשנות דינמיקה של כיתה / שכבה או בית ספר.
לפעמים - הילד פשוט לא נמצא במקום הנכון למרות שהוא קיבל את כל התמיכה הנכונה והכלים הנכונים - "משהו" פשוט לא הסתדר. משהו פשוט לא היה נכון.
היתה לי האפשרות להעביר אותו לבית ספר אחר (פרטי גם כן ומעולה קצת יותר) ועשינו את זה.
לא אומר שהוא פורח. אבל הוא בהחלט מרגיש שהוא חי. חיוני. חיובי. פתאום - יש לו חברים
הוא עכשיו - תודות למעבר - נמצא חברתית במקום הרבה יותר טוב מהמקום בו הוא היה בבית הספר הקודם.
איך אמרו זקנים מאיתנו - משנה מקום, משנה מזל. צריך רק את האומץ לעשות את השינוי.
מכיר, מכיר
10/09/2012 | 18:39
67
אני אאוטסיידר בחברת הנערים וטוב לי כך.
לא להיות מעורב בשטויות המשמימות שלהם.
רוב הקשרים שלי נמצאים באינטרנט ועם המטופל השותף שלי אצל קלינאית התקשורת (איתם קל לי יותר לתקשר ולדבר על הנושאים שמעניינים אותי מאשר עם נ"טים בגילי), וטוב לי עם זה.
אני אישית מאובחן עם ASC.
לא חוויתי התעללות קשה בחיי.
בשמחה וללא חשש לעבור לבית ספר אחר
10/09/2012 | 19:53
65
נשמע לי שהיא יודעת בדיוק מה היא רוצה, וזה נהדר.
היא לא מרגישה מושפלת, אלא יודעת שעם הבנות הללו היא
לא מעוניינת להיות, ורוצה חברה מסוג אחר.
בתך נשמעת לי מאד חזקה ואופטימית. החרדה היא אצלך,
לא אצלה. לכי איתה במסלול שהיא מציבה לעצמה. הבעיה לא
תחזור על עצמה. בכלל, תמיד כדאי לנסות. מה יכול להיות?
יותר גרוע לא יהיה.
לא לפסול אפשרות של מעבר בית ספר
10/09/2012 | 19:54
149
מסכימה איתך שלא תמיד זה פתרון קסמים אבל יש פעמים שכן.
יש בית ספר מסוים אליו היא רוצה לעבור ?
לחפש לה חברה עם שפה משותפת
10/09/2012 | 22:13
47
אני גם חושבת שכדאי לנסות בית ספר אחר, במיוחד אם היא מעוניינת בכך. אבל לא סתם להעביר אותה למקום אחר בו היא עלולה להיות באותו מצב. את אומרת שהיא חכמה באופן בלתי רגיל - אולי בבית ספר למחוננים היא תמצא עוד בנות ובנים שיש לה על מה לדבר איתם. מה מעניין אותה - מדעים, אומנויות, ספורט? יש בתי ספר שמתמחים בתחום מסוים, גם שם היא תוכל  למצוא חברה.

אבל בכל מקרה חשוב להיות עם היד על הדופק. אם בבית ספר החדש היא מוצאת חברים והמצב משתנה לטובה, תדעו שהיא פשוט היתה צריכה להגיע למקום הנכון. אבל אם לא, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי כיוון שאם היא מביימת מחלות ומפחדת ממורים באמת לא טוב לה.
להשכיב את הילדים לישון
09/09/2012 | 06:03
18
325
החברה שלי בני 13 ו-10... הגדולה מתבגרת לכל דבר (עם קריזות וטריקת דלתות וכ"ו), הקטן צועד בצעדי ענק אחריה. אבל נשאר מנהג מהילדות שלא נעלם ואני שואלת את עצמי עד מתי הגיוני לשמר את זה והאם זה מנהג יפה או שבגילם המתקדם זה כבר פסיכי...
בקיצור, אני משכיבה אותם לישון כל ערב... דקה של חיבוקים, נשיקות, שיחה על היום, השלמה אם היו מריבות, אני מחבקת, מנשקת, מכסה, מכבה את האור והם הולכים לישון. הבעל טוען שזה פסיכי והיה צריך להעלם מזמן... שאלתי את הבת עד מתי נמשיך עם זה והיא טענה שעד שהיא תעזוב את הבית...

יש פה עוד משהי שמשכיבה בני נוער לישון?
איך נגמלתם מהמנהג ובאיזה גיל?
לילדים שלי הטקס הזה מאוד חשוב, אם אני מדברת בטלפון בשעה שהם הולכים לישון או חוזרת מאוחר הביתה, הם מחכים לי ולא הולכים לישון בלי ה"השכבה" הזאת

נורמאלי או מטורף?
לא נוהגת כך אבל נשמע לי חמוד מאד ואוהב
09/09/2012 | 06:14
180
ואם מתאים וכיפי לשני הצדדים, למה להפסיק?
האמת שאני מאמינה שבסופו של דבר (ועוד לפני שהיא תעזוב את הבית) זה יפסק.
נורמאלי ומקסים!
09/09/2012 | 06:49
135
אני ממשיכה לחבק ולנשק אותם לפני השינה, וכמה מילות לילה טוב, כל עוד הם מאפשרים זאת.
אין טקס מיוחד, רק מין זמן קצר ויקר ערך שהכל יותר רך וקרוב.
הגדול (17) כבר מזמן לא מאפשר... האמצעי והקטן בני 14 ו-9, מאפשרים בכיף.
השכבה לישון
09/09/2012 | 06:53
1
177
למה לגמול? נשמע מנהג מוצלח. אני השכבתי לישון כל עוד היתה דרישה  (בגיל 10 לבטח. בגיל 13 זה הדרדר ללילה טוב). הבעיה היחידה בעיני היא שהם לא הולכים לישון כשאת לא בסביבה. את זה אתם צריכים לפתור בדרך זו או אחרת.
זה גם מה שאני חשבתי עליו
09/09/2012 | 07:22
101
מנהג מקסים ועד שמתאים זה מתאים.
הבעיה היחידה היא מה קורה אם האמא לא נמצאת, זה נראה מאוד מגביל ומפריע.
הכל דבש
09/09/2012 | 07:24
91
חוץ מהקטע שאת צריכה להיות שם כל פעם.
לדעתי צריך להיות שינוי במקום הזה- או להגיד להם לילה טוב כשאת יוצאת, או לסמס נשיקה ולילה טוב בטלפון.
אידאלי..
09/09/2012 | 07:59
66
הזכרת לי עכשיו קטע ב"נשים קטנות", כשג'ו ואיימי הולכות להחלקה על הקרח.
יש חסד בשעה הזאת של הולכים לישון.. ובמיוחד איך שתארת. לא כדאי לוותר על זה.
נשמע נהדר
09/09/2012 | 09:32
52
אני עשיתי זאת עד מאוחר...
היום הם משכיבים אותי
מקסים
09/09/2012 | 09:35
42
עם הקטן (13) עדיין יש טקס קצרצר של חיבוק ונשיקת לילה טוב כשהוא כבר במיטה. הבנות (17,15) אם הן הולכות לישון לפני נוהגות לבוא אלי ולתת לי נשיקה. ואפילו הגדול (18) אם הוא הולך לישון לפני אז לפעמים מתפלקת לו נשיקת לילה טוב
מה זה חשוב איך זה אצל אחרים?!
09/09/2012 | 09:43
63
בזכות המנהג הזה יש לך קשר נהדר עם ילדייך! נשיקות, חיבוקים,ערוץ תקשורת...זה מקסים בעיני!
המגע הפיזי והתקשורתי הזה בינך לבינם אין לו תחליף... אבל זה גיל התגברות בחיתוליו ולכן אני בספק אם זה יימשך לגילאי 15-16....
אני מאוד מקוה בשבילך שזה לא ייעלם לעולם! למה להגמל מל"השכיב" אותם אם זה לא מגיע מצידם?!

נורמלי לגמרי ותלוי ילד
09/09/2012 | 10:07
53
אני יושבת עם החיילת בערב אצלה בחדר כשהיא כבר בדרך לישון ואנחנו משוחחות - זו ההזדמנות שלנו בלי לדבר בלי הפרעות מהאחים הקטנים.
המתבגרת מעדיפה להסתגר לפני השינה כך שאין עם מי לדבר, רק זורקת 'לילה טוב' לפני שסוגרת את הדלת.
אצל המתבגר (11) זה תלוי מצברוח - בד"כ  הוא מעדיף לקרוא לבד בלי הפרעות, אבל לפעמים אני מוצאת את עצמי יושבת איתו עד שנרדם.
הצעיר (בן 8) עדיין מקבל השכבה קלאסית עם סיפור ואני יושבת לידו עד שנרדם.
חמוד ומעורר קנאה
09/09/2012 | 16:35
54
תמשיכי!
אני שמחה לדעת שזה
09/09/2012 | 18:25
67
לא רק אצלנו כך..
Two down, one more to go.
העוד מעט בר מצווש נגמל רק בחופש האחרון ורק כי לא היתה לו ברירה..
חמוד.נשמע שזה אפילו לא מורח לך זמן.
09/09/2012 | 19:24
41
נראה לי שהם ירצו להפסיק עם זה תוך שנה שנתיים.
מקסים בעיני- תמשיכי כמה שאת יכולה
09/09/2012 | 20:28
15
מקסים וכייף. גם אצלי עדיין כך
09/09/2012 | 22:49
34
הבנות בנות 15, ו-13 ועדין אוהבות שאני באה להגיד להן לילה טוב ולכסות ולפעמים לדבר מעט.

בלי קשר שאח"כ הן ממשיכות להיות ערות.
אם הלכתי למיטה לפניהן הן באות אלי להיפרד.
אצלנו אין מנהג כזה.
10/09/2012 | 09:18
59
אבל כל אחד מהם מדי פעם מבקש ממני לשבת לידו לפני השינה לקצת פיטפוט נשיקות וליטופים (כן, גם בן ה 15.5)
למה להפסיק אם זה נעים לכל הצדדים ? כמו שכתבה
10/09/2012 | 19:53
34
לך חני ,בכל מקרה זה כנראה יפסק מתישהוא מצד הילדה כשהיא תתבגר קצת.
קשה לי להאמין שהיא תרצה שהטקס הזה ימשך גם כשתהיה בת 18 . אבל בנתיים - נשמע כיף !

הגדול שלי (כיתה י') לפעמים מבקש ממני שאשב איתו קצת בחדרו לפני שאני פורשת לישון.
לצערי אין חיבוקים ונשיקות (הייתי מתה.) אבל אנחנו יושבים ומפטפטים קצת וזה מאוד נעים לי ,אז למה לא ?
ועם הצעיר (כיתהו') אני יושבת כל לילה לבקשתו ,לפני שהוא נרדם. זמן נפלא לדבר באינטימיות על כל נושא בעולם
מקסים ומבורך
11/09/2012 | 05:04
9
כריתת רחם בטנית
08/09/2012 | 09:09
3
155
אמנם זה לא הפורום המתאים, אבל אשמח להעזר במי שיודעת/ שמעה/ תמכה שמישהי שעברה.
אני אמורה לעבור ניתוח כריתת רחם בטנית ומעוניינת לשמוע המלצות על רופאים טובים (אם הם עובדים עם מאוחדת - מה טוב) שמנתחים ושניתן לסמוך עליהם. (ולחילופין - למי לא להתקרב).



תודה מראש.
שיהיה בהצלחה ובריאות
08/09/2012 | 09:52
20
ד"ר פיינשטיין מפתח תקוה
09/09/2012 | 12:53
1
72
עברתי אצלו כריתת רחם ביטנית לפני כשלושה חודשים. עשה עבודה טובה. עברתי עקב ריבוי שרירנים ברחם.היה לי רחם ממש גדול.
אותו סיפור היה לאחותי לפני 5 שנים וגם הוא ניתח אותה.
שווה לך לבדוק.
שיהיה בהצלחה
תודה דנה. שלחתי מסר
09/09/2012 | 15:44
17
מעברים-מיסודי לחטה"ב
07/09/2012 | 15:18
2
62
מעברים- זה לא קל לקטנים ולגדולים.
הפעם כמה מילים על המעבר מכתה ו' לכתה ז' מהיסודי לחטה"ב.
נכון שהשינוי רב? ב"יס חדש, זה אומר מיקום גיאוגרפי חדש, מבנה אחר שצריך ללמוד ולהכירו, חברים חדשים, מורים חדשים, מנהלת חדשה, התארגנות חדשה, ולפעמים הילד שואל איך מסתדרים כאן? היכן השרותים בכלל?

אך השינוי הגדול מכולם הוא התארגנות הלימודים בחטיבה לעומת היסודי. לכל מקצוע יש מורה חדשה לעומת 2-3 מורות ביסודי פוגש הי...לד לפעמים 10 דמויות חדשות. כל מורה מלמדת אחרת, לכל מורה דרישות ייחודיות, כל מורה מעריכה אחרת, וכל מבנה שיעור הוא אחר, ופתאום יש לוח מבחנים, אוף זה מלחיץ, משגע,
גם אני כאדם מבוגר מרגישה במצבים אלה, הולכת לאיבוד.

טיפ להורי הילדים שכך מרגישים.
צמצום והתיידדות במנות קטנות: למה הכוונה?
שבו עם הילדים והקטינו את המערכת החדשה, צמצמו למנות קטנות: עשו עימם מיון והפרדה, וחיפוש מכנה משותף. לדוגמא: המורים לתנ"ך ולספרות-מקצועות עתירי מלל, מה דומה ומה שונה? כמה שעות לומדים כל מקצוע, ומכאן כמה זמן מתאים על מנת להשקיע.
אנגלית ולשון- מה דומה ומה שונה? זאת שפה וזאת שפה, איך להשקיע? כמה להשקיע. וכך הלאה. כמו תכנית עבודה.
הסדר והחלוקה למנות קטנות מעוררים התמצאות, וזו מעירה בחזרה את הביטחון של הילדים, שמאפשר לשחרר לחצים.
אז בהצלחה בחטה"ב לכל הילדים שהתחילו השנה כתהז'.
שבת שלום
אור 53
הזדמנות טובה לעשות בדיקת מצב למתחילי חטיבה
07/09/2012 | 18:08
1
33
בנתיים עוד לא הרגשנו את הבלבול לגבי המקצועות, אלא להפך, כל מורה מביא איתו יתרונות משלו ובנתיים שמעתי רק על היתרונות.
מבחינת שעורי בית, זה בדיוק כמו ביסודי (כמובן שבהמשך הרמה תהיה יותר גבוהה), אין מקצועות חדשים באופן שיצור בלבול לגבי מה שהם, מלבד לימוד של ערבית שזה משהו שבאמת שונה, אבל מסתבר שנחמד
הנושא השונה ביותר הוא שהילד נוסע באוטובוס, והיום הראשון היה מאוד מעייף ומבלבל במיוחד, בגלל שביום הראשון כולם סיימו ללמוד באותה שעה והיה נורא צפוף. נראה לי שזה היה סוג של הכנה, כי בהמשך הוא מסתדר ממש טוב, כך שזה היה לטובה
בנתיים
אכן כל שינוי הינו הזדמנות מצויינת לבדיקת מצב.
08/09/2012 | 12:35
5
פינת סופ"ש על כוס בטעם
07/09/2012 | 07:33
25
52
זאת הפינה! מה השאלה
זה המקום לכתוב על כל מה שבא- כל מיני   וגם
איך עבר השבוע, חוויות, מה מתבשל במטבח, מקומות בילוי מועדפים , תוכניות לשבת ובכלל.
אפשר לשתף בכל מיני דברים נחמדים (או לא נחמדים ) שלא קשורים למתבגרים.


אז שיהיה סופ"ש נעים
השבוע שהיה
07/09/2012 | 07:49
7
100
קיבלנו מקרר חדש אחרי שבוע בלי מקרר במטבח אני מעריכה את החיים היפים שבהם אפשר לעשות כוס קפה עם חלב בחמש דקות בלי אקרובטיקה מיותרת. הפעם הקודמת שבה קנינו מקרר חדש היתה לפני יותר מ-20 שנה...לאור זאת אני אבשל היום ארוחה כהלכתה!
תתחדשי!
07/09/2012 | 08:06
4
59
איזה מקרר קנית? גם אנחנו קנינו לא מזמן מקרר חדש אחרי 21 שנה....קנינו מקרר 2 דלתות של HAIER בצבע נירוסטה. אני מאוד מרוצה.
תתחדשי גם את
07/09/2012 | 08:12
37
קניתי מקרר סמסונג הכי גדול שנכנס לגודל של הגומחה במטבח, עם מקפיא תחתון שכבר עכשיו אני רואה שיתאים לי. אני אהיה מרוצה אחרי שיבוא הטכנאי ויתקין לי את הידיות (אסור לבד).
ותתחדשו שתיכן
07/09/2012 | 08:22
1
11
תודה!
07/09/2012 | 09:57
5
תתחדשו גם אתם.
07/09/2012 | 13:52
4
תתחדשו, שתיכן.
07/09/2012 | 13:05
4
תתחדשו ותהנו מהאוכל.
07/09/2012 | 13:52
2
סופ"ש לפני "סופ"ש ראש השנה"
07/09/2012 | 08:29
38
סוף שבוע רגוע לפני הבלאגן וההתארגנות.
בחיי שאני רואה את ההגיון להתחיל ללמוד ב-27 לאוגוסט
מפגש שכונתי של ארוחת בוקר והרמת כוס יין
07/09/2012 | 13:04
1
54
לכבוד השנה החדשה. מפגש שהוא כבר סוג של מסורת.
היה מאד נעים, טעים ומהנה ביותר, מדובר בחברים קרובים מהשכונה, אנשים שתמיד כיף להיפגש עמם, חלקם כבר מכירים שנים, חלקם חדשים. מפגש מבורך, שמזכיר לנו עד כמה התברכנו, מזכיר לנו להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולראות עד כמה היא מלאה בכל טוב. שרק ימשיך כך.
נשמע נחמד מאוד
07/09/2012 | 13:30
9
שבת שקטה. שתי הבנות בחו"ל, (לא ביחד) ואנחנו
07/09/2012 | 13:51
3
73
חזרנו מבילוי זוגי בארוחת בוקר בתל-אביב במלון מונטיפיורי. היה חביב ביותר.
איזה כייף שבת שקטה
07/09/2012 | 15:21
1
40
ילדים גדולים
הבית מתרוקן
זמינים בחזרה את הרומנטיקה
איזה כייף
תהנו מהיחד שלכם
שבת מבורכת
אור 53
תודה.
07/09/2012 | 16:58
11
כן, זה ממש מרגיש בילוי עצמאי
07/09/2012 | 17:33
22
אצלנו יעבור עוד הרבה זמן עד שיהיה לנו שישי שקט.
לקראת החג - הבית של סוזן
08/09/2012 | 04:54
5
101
לקראת החג - הבית של סוזן
תוכן:

לכבוד החג המתקרב ובא, הבית של סוזן מציע מבחר כלי זכוכית יפהפיים,
מעוטרים בהדפסים מיוחדים ברוח צעירה ותוססת. פרחים, צורות גיאומטריות, צבעים ודוגמאות מיוחדות,
מודפסים על כלי הזכוכית ויעניקו חיים, צבע ויופי לשולחן החג. הכלים יצעירו את האווירה בשולחן החג,
שיכולה להיות לפעמים כבדה ... ובעיקר יעשו לכם טוב על הלב ביודעכם שבקניית צלחת לשולחן הח
או קערת ההגשה עזרתם ותמכתם בנער או נערה בסיכון, אשר יצרו במו ידיהם את אותו פריט יפה שרכשתם.


את המוצרים ניתן לרכוש בחנות המפעל של הבית של סוזן (רחוב יד חרוצים 19, תלפיות, ירושלים)
ובחנויות מובחרות ברחבי הארץ. כמו כן אפשר לרכוש דרך אתר "הבית של סוזן" susanart.org.il.

הבית של סוזן מתמחה בשליחת מוצרים ברחבי הארץ ואף לחו"ל.
עבור מוצרי הבית של סוזן עוצבו אריזות מיוחדות, קלות ומונעות שבירת תכולתן.

אתם יכולים להזמין מוצרים עבורכם או לקנות מתנה למישהו אחר ולשלוח ישר אליהם - בכל הארץ ובכל מקום בחו"ל.

תודה


בתצלום - מלבנית כתומה 85 שקלים
כתובות אינטרנט מצורפות:
אלו מוצרים יפים
08/09/2012 | 09:56
1
15
מסכימה
08/09/2012 | 12:25
10
יקירתי, המוצרים שלהם מקסימים, תודה
( לעמוד שלי בתפוז )
08/09/2012 | 17:16
17
דברים מקסימים
08/09/2012 | 20:13
1
32
אבל. רציתי לקנות כמה דברים כמתנות לחג. דברים קטנים של תשומת לב לאנשים שונים. אנחנו לא גרים בירושלים אז צריך משלוח. המשלוח לא זול, 35 ש"ח ועל כל צלוחית לוקחים את הסכום הזה. כלומר, גם אם הזמנתי 10 צלוחיות ב 15 ש"ח כל אחת, שילמתי בפועל 50 ש"ח על כל אחת וזה לא הגיוני. אז ויתרתי. אני מקווה שבהמשך המשלוחים יהיו יותר סבירים ואוכל לקנות את המוצרים שלהם שהם מאוד יפים.
בנתיים הכנתי ריבת אתרוגים וזאת מתנתי לחג. ללא הצלוחית.
שנה טובה, יעל
נושא המשלוח באמת לא הגיוני
08/09/2012 | 21:03
29
והופך את הקניה ללא משתלמת בכלל.
אממממ אז השבוע שחלף
( לעמוד שלי בתפוז )
08/09/2012 | 17:24
3
95
אז תחילה אומר שזו הפעם הראשונה שלי כאן, נעים מאוד- שמי סימה
אמא לשלושה מהממים - נועה בת 12, עומר בן 9 ואורי (עם חולם) בן שלוש ותשעה חודשים.

השבוע התחדשנו בסלון שזלונג מהמם ביופיו, הגיע גם השידה המטריפה שמצאתי
זרוקה בפינת רחוב (שידה עתיקה) ששופצה ונצבעה בצבע בהיר, יצא מדהים ואני מרוצה.
הבית נצבע, הסרתי תמונות ישנות וכל מיני, בעיקר רוקנתי אותו מחפצים ישנים שהכבידו אנרגטית
והמרחב קיבל צורה ונפח חדש, כיף!

בסופ"ש האחרון הכנתי עוגיות טעימות , אתן מוזמנות להתכבד. עוד אחד מהאהבות הגדולות שלי הוא המטבח,
אני כותבת בלוג של אוכל בפרדס שלנו שנקרא "האור שבמטבח", לא יוצא לי לעדכן אותו לאחרונה
מפאת חוסר זמן, אך משתדלת מדי פעם להעלות מתכונים חדשים על פי דרישה בפייסבוק...

ברוכה הבאה גם פה
08/09/2012 | 17:45
1
37
שמות מקסימים לילדים שלך.
תודה חני
( לעמוד שלי בתפוז )
08/09/2012 | 17:57
10
נעים מאוד
08/09/2012 | 19:21
23
ותתחדשו.
התייעצות
06/09/2012 | 18:24
25
379
מבקשת לא לקדם לראשי

רקע - הבת שלי עזבה את הבית "באופן רישמי", בניגוד לדירת השותפים בה גרה קודם, וממנה היתה מגיעה לסופי שבוע ומביאה כביסות וכד', היא גרה עם החבר - באה לארוחת שישי וחוזרת לישון "בבית" - שנמצא במקום אחר.
החדר שלה עם מרפסת צמודה ששימשה אותה כסטודיו - עומד ריק לגמרי. אפילו לא "עוברת" בו בביקורים שלה.

היום נשאלתי על האפשרות שנשמש משפחה אומנת לנערה מתבגרת. מהתאור נשמע שנוכל להועיל שם, וגם לילד שלנו, בן 15 שנשאר "לבד" עם שני זקנים, כי הבן בצבא והבת בענייניה - זה יכול להיות טוב.

וכאן ההתלבטות - מצד אחד עומד חדר ריק וחסר שימוש, מצד שני מרגיש לי כאילו אני חוסמת את אפשרות החזרה של הבת שלי הביתה. ומה אם יפרדו? ומה אם סתם תרצה לחזור?
למרות שלא הייתי מעלה בדעתי להשתמש בו, החדר שלי בבית הורי עומד פנוי עד היום, ואני כבר בת....

ברור שאשאל אותה, זו החלטה שמחייבת דיבור של כולם מהרבה נקודות, אבל אני שואלת על הנקודה הספציפית של החדר, כי זו הרי נקודה שגם היא לא יכולה לצפות מראש - שפתאום יווצר מצב שתרצה / תצטרך לחזור.

מה אתם אומרים?
יש לה מקום שתוכל להיות בו בבית?
06/09/2012 | 19:15
198
שאפשר יהיה לארגן עבורה בעת הצורך, אם תחזור?
היי. כשקראתי את שאלתך, אני חשבתי על
06/09/2012 | 19:16
207
כך שאתם רוצים להשכיר את החדר. בהמשך השאלה, הבנתי שזה לא העניין.כמה זמן היא כבר גרה עם החבר? עם זו תקופה של כמה חודשים ואת ובעלך רוצים להיות משפחת אומנה, אני מציעה לכם ללכת על זה.
בדיוק עמדתי לכתוב
06/09/2012 | 19:30
173
שקודם כל צריך לשאול אותה. אבל גם אם היא תיפרד מהחבר, סביר להניח שכבר לא תרצה לגור בבית, לא?
ואתם עומדים לעשות מעשה מאד יפה!!
עצם הנכונות שלכם פשוט מקסים.
06/09/2012 | 19:31
48
שהייתי שואלת אותה ועושה מה שהיא מרגישה
06/09/2012 | 19:34
112
אם היא תתן לך את ברכת הדרך, אז בכייף.
כמו שאמרת היא עדיין צעירה, ומה יקרה אם יפרדו? האם תרצה לחזור הביתה?
אולי היא בכלל תרצה לגור עם שותפים ולא בבית?
והשאלה, כמו שכתבה נושיתי- כמה זמן היא עם החבר?
עפרה
06/09/2012 | 19:58
124

אשרייך על החשיבה הכפולה.
הייתי משתפת את הבת בשאיפה שלכם "לאמץ" את אותה נערה ולשאול אותה אם זה בסדר
שהחדר שלה ישמש את הנערה.
מכאן, היא כבר תוביל את השיחה למקום שהכי נכון לה בתוך תוכה וכך תדעו מה להחליט.
בהצלחה.
מי ישן במיטה שלי- נוסח זהבה
06/09/2012 | 20:07
141
ושלשת הדובים.

היות והיא כבר לא גרה בבית באופן פורמאלי

וגם אם היא תפרד ממנו לא בהכרח תחזור הבייתה

מציעה לנהל איתה שיחה בעניין שימוש בחדר שלה (אולי גם פינוי יתרת חפציה שם)

ואם ואם היא תחליט מכל סיבה שהיא לחזור הבייתה, תתמודדו בבוא העת....-

אבל כמובן שתוך כדי שיח איתה, כדי שלא יהיה כמו שלשת הדובים שתמצא מישהו ישן במיטה שלה
מה קורה אם הבת שלכם נפרדת מהחבר?
06/09/2012 | 20:52
119
כיום יש שתי משכורות שמממנות לה דירה - מה יקרה האם הדבר ישתנה? האם תסייעו לה במימון הדירה?

עקרונית - מחשבה יפה, אבל לא הייתי עושה את זה ללא הסכמתה.
אישית הייתי שומרת עבורה את החדר
06/09/2012 | 21:08
113
גם הייתי מתחילה עם להיות משפחה מארחת כדי לברר לעצמי ולבן מה זה בפועל. מכירה משפחות שהבנות שלהן חזרו הביתה אחרי משבר בחייהן הזוגיים ועצם העובדה שהמקום נשמר מאד עזר רגשית.
שיתוף והתייעצות-זה המפתח
( לעמוד שלי בתפוז )
07/09/2012 | 08:05
90
לדעתי כדאי לשוחח עם הבת שלך כמו שאת הצעת ולהתייעץ איתה. אין טעם לגנוז רצון או חלום פן משהו יקרה ו....
זה נראה לי רעיון מעולה להיות משפחת אומנה לילד שזקוק לבית חם והזדמנות למודל מדהים עבור ילדייך לתרומה חברתית וקבלת השונה.
אני אישית אימצתי בעבר ילד בן 12 (בנוסף לילדיי הבילוגיים) וזו הייתה חוויה שנמשכת עד היום.
כן ירבו .

תודה לכולכם
07/09/2012 | 08:16
14
194
וכמה תשובות / הבהרות:
אנחנו משפחת אומנה כבר הרבה שנים, מכירים היטב את ההיבטים השונים של הנושא הזה (וכך גם הילדים) - ולכן מיקדתי את השאלה בנושא החדר.

ברור לי שהבת שלי לא תחזור לגור בבית, אבל בסיטואציה שונה מהיום אולי כן יהיה לה נכון להגיע לסופי שבוע, ואת זה קשה לי לחסום.

שוב תודה וההחלטה כנראה תיפול בעקבות השיחה איתה.



אם היא מגיעה לסופ"ש
07/09/2012 | 08:57
13
153
אולי אפשר להסב את ה"סטודיו" שלה לפינה שלה בבית כשתגיע לבקר?
עם כל הדברים שחשוב לה לשמור, מיטה (כמובן).
ובאמת כל הכבוד לכם
מעדכנת
07/09/2012 | 17:10
6
243
הרבה יופי יש בגיל הזה, של תחילת שנות ה20, שמתערבבים בו ראיית עולם אידיאליסטית עם התחלה של בגרות.
סיפרנו על עצם הרעיון, וקבלנו ממנה תגובה מאוד אוהדת.  אני אומר כאן רק, שהילדים שלי למדו גם לומר לא בתחום הזה, והגבולות שלהם ברורים יותר משלנו.
אחרי שאמרה שנראה לה שזה משהו שנכון שנלך עליו, התחלתי לשאול בעניין החדר, ובהברה הראשונה בערך של השאלה אמרה שברור שתוכל לקבל את החדר. וכששיתפתי בהתלבטות ובקושי שלי בא החלק הבוגר בקול שאמר ש: זה תמיד יהיה הבית שלה, ותמיד תרגיש שהיא יכולה לחזור אליו, ולמקום הפיסי הרי נמצא פתרון.
והקול האידיאליסטי שאמר ש היא לא צריכה שתי מיטות כשלמישהי אין אפילו אחת.
נשאר לדבר עם החייל

שבת שלום
מקסימה
07/09/2012 | 17:27
86
מעניין מה הוא יגיד.
אלה השיחות
07/09/2012 | 18:34
95
שבהן אנחנו מרגישים שכהורים עשינו משהו נכון.
הרבה נחת
איזו ילדה מקסימה
07/09/2012 | 19:20
73
איזו נחת
גאווה
08/09/2012 | 08:04
9
מקסימה
08/09/2012 | 19:47
5
גרמת לי לדמוע
09/09/2012 | 09:42
37
פשוט נהדרות. יישר כח גדול
וואוו איזה נחת איזה ילדים
07/09/2012 | 19:38
5
113
ואיזה אנשים נפלאים אתם .

אשירכם שנפלה בזכותכם האפשרות הרצון והיכולת למשפחה אומנת.

כל הכבוד לכם, לבת ולשאר ילדכם.
תודה ובהזדמנות חגיגית זו .....
07/09/2012 | 21:15
4
179
הוותיקים כאן אולי זוכרים מקרים אחרים בהם כיכבה זו הזדמנות לומר להורים שמתמודדים ומתמודדים ומתמודדים שיש הרבה אור בקצה המנהרה
בדיוק חשבתי על זה כשקראתי את ההשתלשלות
07/09/2012 | 22:11
112
אכן, הרבה אור
חשבתי על זה לאור השרשור הנוכחי.
08/09/2012 | 08:28
30
זה ידוע אבל הדרך לעתים קשה
08/09/2012 | 19:49
70
ומייאשת, וגם קשה לקרוא מה אחרים עוברים.
זוכרים גם זוכרים.
אני זוכרת
09/09/2012 | 07:47
53
באמת מעודד הסיפור שלכם
שיעורים שיעורים
06/09/2012 | 12:56
33
312
רק שבועיים מתחילת הלימודים, כבר 2 הערות שהילד לא הכין שיעורים.
טיפים?
איך אני גורמת לו לרצות להשקיע יותר?
להתפדח מהמורה מאי הכנת שיעורים?

לפני שנה היו יותר מ20 הערות בכל שנת הלימודים והציונים בתעודה ירדו קצת והילד לקח קשה.
אך שכח....
אולי אפשר להזכיר לו
06/09/2012 | 14:58
1
107
מה קרה בשנה שעברה?
תשאלי אותו מה לדעתו אפשר לעשות כדי לא להגיע למצב של שנה שעברה.
אני מזכירה לו הרבה
07/09/2012 | 11:09
50
עובד רק במשך דקה (סתם, 10 דקות)
ואח"כ כבר שוכח.
יש חוגים?
( לעמוד שלי בתפוז )
06/09/2012 | 14:59
4
140
(אני מקוה בשבילך שהתשובה שלך תהיה כן)
כי אז- אין חוגים.

הבן שלי נכנס לכתה א השנה והוא יודע מראש שזה הסידור:
קודם שיעורי בית
אח"כ חוגים.

יש זמן התאקלמות והכרות עם המערכת והכל בסדר וברוגע ובנואם, אבל הגבולות ברורים.

ואם אין חוגים בטוח יש משהו אחר שעושים בזמן הזה, נכון?
אז תשכפלי את ה"אין חוגים" לפריבלגיה התורנית.
את תגלי תוך כמה שנים
06/09/2012 | 15:52
2
134
שלא כל מה שעובד על ילדים בכיתה א, עובד על מתבגרים.
ועוד איך תגלה...
06/09/2012 | 16:07
25
אולי. אבל לא חחייבים לקחת את דברי "כפשוטו"
( לעמוד שלי בתפוז )
09/09/2012 | 12:40
43
ממרומי גיל ההתבגרות של ילדיך
אני בטחה שיש דברים שהבן שלך נהנה מהם
וכמו שאותי גידלו לדעת שאין לקבל בלי לתת
ככה אני מעבירה הלאה לילדים.

אני בטוחה שהפורמט שונה כשמתקדמים בגיל
אבל משהו בבסיס לא שונה
ילדים בכל גיל נהנים מהטבות כלשהן
אני מאמינה שאם מגיל צעיר הם מודעים לכך שההטבות לא "ימשיכו לזרום בכל מקרה"
ההתייחסות למה שאני אומרת/מבקשת/מעמידה כגבול תהיה בהתאם.
זה לא עובד,
07/09/2012 | 11:08
58
לא מפריע לו אם אגיד לו שלא יילך לחוג...
מה שאני עושה
06/09/2012 | 15:10
94
זה לשאול כשהם באים הביתה, ולעקוב. כיתה ט', ואני עדיין בודקת שעורים. הוא מנסה, אבל שוכח. זו אפילו לא מלחמה, אני פשוט מזכירה.
יש תכנית שבועית?
06/09/2012 | 15:21
2
81
לא כתבת באיזו כתה הוא.
אם את רוצה להיות רס"ר, תבקשי שיוציא את הכל מהתיק ותבדקי מקצוע מקצוע.
אם את רוצה להעביר אליו את האחריות, תפסיקי לשאול למעט תזכורת פעם אחת. שהוא יקבל עונש מהמורה כשמגיע ללא הכנת שעורים. את גם יכולה לאמר לה שהיא יכולה להשאיר אותו בהפסקות כדי שישלים את השעורים.
כיתה ו, שנה הבאה חטיבה
07/09/2012 | 11:12
1
63
אני כן מוכנה להיות הרס"ר, זה מה שעשיתי בשנים הקודמות,
כי יש לו בעיות באירגון וסדר.
הבעיה היא שהוא בד"כ אינו רושם ביומן שיש שיעורים, ומסתמך על הזכרון והרבה פעמים הוא מרים טלפון לחבר לשאול מה השיעורים ואז מתחיל.
אין להם פורום כיתתי?
08/09/2012 | 12:19
43
בשנה האחרונה כל השיעורים נכתבו יום יום בפורום וזה עזר המון גם לי לדעת ולהיות בבקרה בנוגע למה היו השיעורים
מוסיפה על מה שכבר כתבו לך...
06/09/2012 | 16:13
3
89
מנסיון ילד שלא אוהב להכין שיעורים....אבל כשהוא מקבל עידוד חיובי מהמורה כשהוא כן מכין ש.ב זה עושה את העבודה (לשבוע-שבועיים הבאים)
עונשים לא עוזר ולא כדאי
להזכיר זו עצה טובה במיוחד אם את נמצאת בבית (אני לא נמצאת)
שיחה טובה עם הילד. מה שאחרים קוראים שיחת מוטיבציה...לשאול אותו מה הוא רוצה לשפר לעומת שנה שעברה...(מאחלת לך שיגיד הכנת שיעורי בית)
אצלנו זה בכלל לא מושלם אבל הבן החליט שהשנה הוא יעמוד במשימה ולפעמים אני קצת "מזכירה" לו להתמיד...
אבל למרות כל העצות לעיל, יש מצב שעלולה להיות בעיית ריכוז או להיפך שהוא מבין את כל החומר וקשה לו לחזור עליו....
בהצלחה! אם תמצאי שיטה טובה ספרי עליה...

כן, יש בעיית ריכוז
07/09/2012 | 11:16
2
50
אך זו לא הסיבה, יש לו אפשרות לקחת ריטלין ולעשות שיעורים,
אם הוא היה רוצה להכין שיעורים בצורה מסודרת.
האחריות היא שלו.

הבעיה היא המוטיבציה, איך אני עובדת איתו על זה???
אני בודקת מחברות, מבררת אם יש שיעורים (זה מה שעשיתי בשנים הראשונות) אך הפסקתי, הוא גדול דיה כדי להרים טלפון לבד, לא נראה לי נכון לפדח אותו ולהתקשר בעצמי לחבריו לשאול.
ממה שאני יודעת ומבינה הדחיינות היא חלק מהענין
07/09/2012 | 12:16
43

כך שזה לא בדיוק "יש לו בחירה אבל אין מוטיבציה", המוטיבציה תגיע עם הריטלין, שיתן את הריכוז ואת האפשרות לעשות מה שצריך בלי להאבק בעצמו כל הזמן.
חשדתי שיש בעיה כזו
07/09/2012 | 14:03
32
זה לא עניין של רצון. זה עניין של אי יכולת אירגון.

אצלנו לבית הספר יש אתר שבו הם כותבים מה השעורים, אז עד שנה שעברה בדקתי שם באופן קבוע. השנה בתיכון היועץ מקפיד שכל הילדים עם ADHD יכתבו ביומן, אז בינתיים הוא כותב ביומן.

היות ואין לך יכולת כזו מצאי סדור, עם חבר שלו, או עם המורות, שבו את יודעת מה השעורים. תשאלי אותו מקצוע מקצוע מה היו השעורים. אח"כ תשאלי אותו מקצוע  מקצוע אם הוא עשה.

בשל הADHD ממש אין לו את היכולת בכיתה ו' לעשות את מה שאת מבקשת.
הזכירי לו ואולי
06/09/2012 | 18:10
12
64
גם שיראה לך שהכין.
את לא יכולה לגרום לו לרצות להכין שיעורים, את כן יכולה לעודד אותו להכין.
את יכולה ליצור מצב ששניכם יחד באותו חדר, הוא מכין שיעורים ואת עסוקה במשהו אחר ו/או עוזרת לו בשיעורים.
תזכירי לו שבשנה שעברה הוא לא קיבל יפה את הערות וכדאי לקחת את עצמו בידיים.

אם הוא לא יכין שיעורים, הוא לא ירגיש לא נעים מול המורה, אבל לא בהכרח יתפדח. לדעתי, ההקשר של השרש 'פ.ד.ח' אצל ילדים, עלול לגרום לחוסר בטחון.
ז"א, שאם תגידי לו שהוא יתפדח מול המורה ו/או החברים, זו גישה מוטעית. נסי להסביר לו שהוא אמור להכין שיעורים לטובתו ולטובת העתיד שלו ושהוא לא מכין שיעורים עבור המורה, הוא מכין שיעורים עבור עצמו גם אם זה לא ממש נראה כך.
רוצה לאמר, תגבירי את המודעות שלו לגבי חשיבות הלימודים בהקשר החיובי והתוצאות הטובות שהוא יפיק אם ישקיע ויכין שיעורים ולא בהקשר שלילי, יען כי יתפדח מהמורה.
איך אני מגיברה את המודעות שלו לגבי חשיבות
07/09/2012 | 11:18
11
40
הלימודים?
הוא גם לומד בנוער שוחר מדע, הוא מודע לחשיבות הלימודים לדעתי.
אך יש לו מוטיבציה אפסית...

אחת המגיבות כתבה על חיזוקים חיוביים מצד המורים, אהבתי את הרעיון. אולי זה מה שיתמרן אותו.
למה באמת הוא צריך שיעורי בית?
07/09/2012 | 11:57
4
56
אני מניחה שהוא משועמם עד מוות. יודע את החומר בלי בעיה ונושא השיעורים הוא בשביל שהמורה לא תוריד בציון. לילד כזה הייתי מחפשת מסגרת אקסטרנית שבה המורים בטוחים בעצמם.
יש מקצועות שחייבים לתרגל
07/09/2012 | 13:19
3
36
כגון מתמטיקה שבגלך שהבן שלי שנא להכין שיעורי בית אז שכח ולקחתי לו מורה בקיץ שעזר לו לרענן את החומר...הוא קולט מהר ומשתעמם מהר...
עד היום אצלי זה מלחמה על שיעורי בית ובמבחנים תמיד הצליח.
יש אנשים שחייבים לתרגל
07/09/2012 | 18:15
2
32
לא מקצועות. יש אנשים שבשבילם התרגול ברמת התיכון מיותר לגמרי. אני מכירה כמה כאלה. יש אנשים שצריכים יותר תרגול ויש כאלה שצריכים פחות תרגול.

אני חושבת שחובה לעשות שיעורי בית כאשר הם מחייבים עבודה רצינית של הילד עם החומר הנלמד. זה אומר שכתיבת חיבורים ועכנת פרוייקטים חובה לכולם לעשות. אבל תרגול?? יש כאלה שצריכים ויש שלא. בטח ביסודי והכיתות הנמוכות של החטיבה כשכולם לומדים עדיין ביחד חשבון, יש מקום לא לחייב.
במתמטיקה כולם צריכים תרגול
10/09/2012 | 09:44
1
9
לראייה הבן שלי שמעולה במתמטיקה בגל שלא תרגל, לקראת החטיבה יש דברים שהוא פשוט "שכח"...אז לקחתי לו כמה שיעורים פרטיים להזכר בחומר
גם המורה הפרטי למתטיקה אמר לו שחשוב לתרגל.
זה לא מספיק לקלוט מהר.
אני התחלתי לתרגל מתימטיקה
10/09/2012 | 10:49
8
כשלמדתי באוניברסיטה חשבון אינפיניטיסימאלי. וגם בכיתה ההיא שבה באמת הרבה אנשים מתרגלים, ישב בקצה הכיתה ילד בן 14 ותפס זבובים. אז.... לא. יש מי שצריך יותר, יש מי שצריך פחות ויש מי שלא צריך.
תיור, האם הצלחה בלימודים היא אג'נדה של הילד?
07/09/2012 | 15:33
4
11
ממתי יש לילדים אג'נדה?
07/09/2012 | 17:21
2
14
אג'נדה לילדים
08/09/2012 | 12:39
1
36
מהרגע שילד עומד על דעתו יש לו אג'נדה
אלא שהמבוגרים לא מייחסים לה חשיבות
לילדים- תלמידים מצטיינים, מצליחים, שיש להם תכניות  יש אג'נדה שקשורה להצלחה בלימודים
והיא וקודם כל היא מייצרת מוטיבציה.
כל דרך אחר לעורר מוטיבציה הינה קצרת טווח.
חשוב "להעיר" את הילד, במיוחד זה שאינו מגיע להישגים מיטביים ביחס ליכולותיו לזהות את האג'נדה שלו לגבי הצלחה.
השקעה מצויינת.
כל טוב
אור 53
אני חושבת אחרת.
09/09/2012 | 18:19
17
רוב הילדים לא אוהבים ללמוד ולא להכין שיעורי בית. אם זה היה תלוי בהם, הם היו מוותרים על התענוג הזה בשמחה גדולה.
נכון שאם תשאלי ילדים מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים, הם יענו תשובות מעניינות ואם תחקרי טיפה, הם יודו שכדי להגיע למשהו בחיים, הם יודעים שהם צריכים לעבוד קשה.
כל זה לא אומר שבתור ילדים בא להם לעבוד קשה עם שיעורי בית.
האג'נדה שלהם כילדים היא לשחק כדורגל ולא ללכת לשיעורים פרטיים ולהכין שיעורים כשאפשר לבלות עם חברים.
בדיוק בשביל זה אנחנו כאן. להזכיר להם ושוב להזכיר להם.
מצד שני יש ילדים שכן אוהבים ללמוד והכנת שיעורים זה כייף גדול עבורם (הבת שלי כזו) וזה לא האג'נדה שמובילה אותה, אלא הרצון שלה ללמוד.
אגב, רוב ההורים שאני מכירה, מאוד קשובים לילדים שלהם ולרצונותיהם.
בגיל הזה זה לא בהכרח משהו שצריך לקבוע
07/09/2012 | 18:21
24
אם כהורה את מחליטה שזה נושא חשוב, אז האג'נדה היא כרגע שלך.
תראי למשל במשפחות רוסיות (אני מכלילה קצת אבל אני פוגשת את זה המון), נושא ההשכלה הוא משמעותי מאוד. זה מגיע מההורים ולילדים ברור שזה כיוון חשוב. כיון שזה סוג של ערך בבית, בשלב מסויים זה מוטמע והופך לאג'נדה של הילד.
הכי מעניין זה שאת רואה ילדים שטובים בלימודים ובכל זאת יקחו שיעורים פרטיים כדי לחזק את הידע.
התמונה קצת שונה..
07/09/2012 | 17:30
26
ממה שכתבת בהמשך להודעה הפותחת שלך אפשר להבין שהמצב לא כזה נורא. נסי לעבוד איתו על הרגלי עבודה כיון שלדעתי שם הבעיה (זה אחד הדברים הכי קשים להקו"ר), לא שאין לו מוטיבציה. לא נראה לי שאני טועה שאני חושבת שהוא ילד חכם שהולך לו מאוד בקלות עם הלימודים ולכן לא רואה בעיה במוטיבציה.
אני מכירה את הקטע הזה של קל בלימודים וחוסר רצון להכין שיעורים מהבנים שלי, אז אני יושבת להם על הזנב עם זה ומזכירה עד שמכינים.
שיעורים שיעורים לתיור היקרה
07/09/2012 | 15:30
44
למה צריך הערות כבר עכשיו? מה זה יגביר מוטיבציה? את האהבה לש. בית? חבל.

שיעורי הבית יושבים בבסיס על הרעיון שחזרתיות הינה אם המיומנויות, מכאן בעצם נולד התרגול, שמשעמם את רוב הילדים.

הייתי בוחרת לידד את הילד עם השיעורים באופנים הבאים:
1. מקדימה שיחה על הנושא, מה הרווחים של הילד שלך מהכנת שיעורי הבית. לא לסקור בפניו את הרווחים אלא לתת לו למצוא אותם. המודעות לרווחים יכולה לעורר מוטיבציה.
2. עוזרת לו לחלק את ש. הבית למנות קטנטנות על מנת למנוע את אפקט ה fligth
3. מתגמלת על הכנת ש.בית ומבקשת מהמורה לתגמל גם כן.

בהצלחה לך תיור
כייף לילד שלך שאת אמא שלו.

שבת מבורכת

אור 53
תמיד צריך לזכור ששיעורים זה דבר טורדני וגועלי
08/09/2012 | 09:15
2
65
ולכן ממש לא רוצים להתקרב לזה. זה משהו כמו שטיפת כלים ופנלים.
זה גם מה שאתה מעביר לבנותיך?
08/09/2012 | 12:20
1
18
בהחלט. אני שקרן גרוע ומתקשה לספר לילדות
08/09/2012 | 15:23
46
שהשיעורים זה יופי טופי, כיף חיים, עונג שבת.
תראי אני אומנם לא אמא, אבל קצת צרם לי.
09/09/2012 | 15:35
50
תשמעי, מה הבעיה עם אי הכנת השיעורים באופן עקרוני? מה נקודות החוזק והחולשה של הילד שלך? איך הוא מטיב ללמוד?
התפקיד בסופו של דבר של שיעורי הבית הוא לפחות בעיני להכנות הרגלי למידה נכונים לילד שלך. זה משתנה מילד לילד. לצערינו מערכת החינוך שלנו לא מדהימה, יכול להיות שהשיעורים קשים או לא מותאמים לו, או שהם משעממים אותו כי בשבילו הם מיותרים, פשוט חבל ליצור כזה אנטי לילד בגיל צעיר.
אני מציעה שתשבי איתו, תנסי לראות איך הוא לומד וכוני אותו. לא לעשות שע"ב אלא ללמוד, ויש הבדל.
אם אנני טועה, לפי מחקרים שנעשו ילד צריך לעשות שיעורי בית חמש דקות על כל כיתה שלו. (או שמא שתי דקות..לא סגורה על זה).
בהצלחה.
פחות מבחנים
06/09/2012 | 07:25
14
337
מהפכה יסודית: בוטלו המבחנים בכיתות א'
במשרד החינוך ביטלו את המבחנים בכיתה א' וצמצמו אותם בשאר הכיתות מתוך אמונה שכך התלמידים יפגינו יחס חיובי יותר ללימודים. בחלק מהשכבות הציונים יהיו מילוליים בלבד

משרד החינוך הורה באחרונה לבתי הספר היסודיים לצמצם את כמות המבחנים בכל השכבות, לרבות ביטולם המוחלט בכיתות א'. דרישה נוספת קובעת כי בכיתות א' עד ו' לא ייערכו בחינות פתע מכל סוג שהוא.

בשנים האחרונות נשמעו טענות בדבר כמות המבחנים שעוברים התלמידים במהלך שנה אחת. בעוד שלנושא התיכונים הוקמה ועדה בראשות מנכ"לית משרד החינוך, שבוחנת את צמצום מספר הבגרויות בתיכון, עבור אלה שהתחילו את שנת הלימודים הנוכחית בבתי הספר היסודיים יש כבר בשורות משמחות.

מה דעתכם?
הרגשתם שיש יותר מדי מבחנים אצל הצעירים?
נראה לכם שזה יעשה שינוי? (ובאיזה כיוון?)
איך אני אוהבת את השפה שלהם
06/09/2012 | 07:33
2
222
איך אומרים כלום בצורה שיחשבו שאת  מאוד רצינית?
"יש לכוון את בתי הספר למבדקים פרטניים וחלופות איכותיות למבחנים". חרטטים.
שלא לדבר על
06/09/2012 | 07:40
1
148
בכיתות ה-ו מבחן אחד בשבוע.
על כמה מדובר עכשיו? בסך הכל מדובר על תקופה מצומצמת יחסית של מבחנים ולכן זה נראה שיש צפיפות, אז פשוט ירווחו את זה על פני כל השנה...
דוקא עם הרעיון של פחות מבחנים
06/09/2012 | 08:59
367
אני מסכימה. אין שום סיבה בעולם לעשות בגילאי היסודי יותר משני מבחנים בקריאה ושניים בחשבון.  בכל התחומים האחרים שהם לדעתי הנושאים ללמוד עליהם הבנת הנקרא ושיטות ניתוח ולמידה, אפשר ורצוי לתת פרוייקטים, עבודות יצירה, וכדומה. הרבה יותר כתיבת רעיונות וטקסטים וחיבור אינפורמציה ממקורות אחדים. דברים המדגישים יותר את צורת הטמעת החומר מאשר את השאלות הגורליות "כמה פעמים הקיף יהושוע את חומת יריחו ומה אמר על המספר הזה רבן ברבריה בן קשקשיה".
לדעתי צריך לשים דגש על אסטרטגיות
06/09/2012 | 11:17
1
130
ללמוד איך מתכוננים ואיך נגשים, איך מנהלים זמן, איך מתמודדים עם לחץ וחרדות. בצמצום מבחנים לא רואה איזה שוס גדול.
מסכימה
07/09/2012 | 23:31
17
ובכלל, על איך לומדים נושא בדרך יותר מתאימה לתקופה זו, בה כל המידע נגיש באינטרנט.
חשוב ללמוד איך לאסוף, למיין להפיק ידע ולהסיק מסקנות מתוך אין ספור המידע הנמצא ברשת.

בשונה מתקופתנו שהיה צורך ללמוד ולזכור את כל או רוב המידע .
כל עוד אין פרמטר חליפי
07/09/2012 | 05:40
3
67
זה עשוי לעורר קושי. (אני בעד... )
ילדי למדו בבית ספר ללא ציונים עד כיתה ב'
זה היה המוטו לאורך שנים רבות
בסוף כיתה ו' הם קבלו את הציונים בדרך לחטיבה.
לא לכל תלמיד זה התאים...


לימדתי בבית ספר שבמשך שנים מתן הערכות
לא המורים ולא התלמידים הבינו בשורה התחתונה בה הילד יודע...
טעיתי עד כיתה ו' בלי ציונים.
07/09/2012 | 05:41
33
מדובר בפחות בחינות
07/09/2012 | 07:22
1
45
לא בהשמטת הערכה. הינן להעריך תלמידים (כפי שאת וודאי יודעת) בהרבה שיטות, חלקן וודאי מתאימות יותר ממבחנים בנושאים מסויימים.
לכן ציינתי שאני בעד!!!
07/09/2012 | 09:27
10
אני בעד!!!
( לעמוד שלי בתפוז )
07/09/2012 | 07:57
1
60
שמעתי את הבשורה החיובית והמשמחת.
מזכרוני כילד הייתה לי חרדת מ בחנים שדרסה לי שנים רבות של למודים ודימוי עצמי !
כאבא אני  נחשף ללחץ והחרדה ומתעוות לפעמים מהנזק.
אני שמח מאוד ומעודד את ביטול המבחנים ומקווה שי מצאו דרכים אחרות לבדיקה והטמעת הילד כמו עבודות,מערקב שוטף בכיתה,שאלוני מחשב ועוד..
אני לא מסכימה איתך
07/09/2012 | 09:39
289
למרות שבכיתה א אני חושבת שההחלטה נכונה.
מדוע אני לא מסכימה ?
בגלל שאני חושבת שכל עוד המערכות בהמשך ,
צבא (מבחנים בקורסים) , מכללות ואוניברסיטאות משתשמשות בשיטת המבחנים ,
חשוב לתרגל  לאורך שנים  ולפתח מיומנות ויכולת התמודדות עם לחצים לפני מבחן ובמבחן.
צעד חשוב בדרך לביטול המבחנים בחטיבה
09/09/2012 | 16:35
2
18
ובתיכון ובאוניברסיטה.

מי אנחנו שנשפוט ילדים? ציונים רעים עלולים להזיק להערכה העצמית שלהם וציונים טובים עלולים לפתח בהם את חטא הגאווה.

יש רק שאלה קטנה - איך הם יהיו מוכנים לחייםש אחרי הלימודים. אבל זה לא כל כך חשוב. הם יכולים להמשיך לחיות על חשבון ההורים.

(במילים אחרות - אני נגד. )
למה אתה עוצר בכיתה א?
10/09/2012 | 08:40
1
7
אני מציעה להתחיל את הבחינות בגן טרום חובה! מוכרחים להכין אותם לחיים. בוא נתחיל ביחד תנועה לבחינות בגן טרום חובה!
כל אחד והקיצוניות שלו
10/09/2012 | 09:16
5
עזרה דחופה בנושא עברין מין
05/09/2012 | 19:10
5
235

 אנחנו מפעילים בהתנדבות מועדון שחמט שבו משחקים אנשים מכל הגילאים לרבות קטינים .

 לאחרונה, החל לפקוד את המועדון עבריין מין שהורשע באונס ילדה וישב בכלא תקופה ארוכה מאוד.

 אילו צעדים אנחנו צריכים ויכולים לנקוט כדי למנוע את כניסתו למועדון.

 לפי הידוע לי החוק מדבר על איסור העסקה בעבודה בשכר או בהתנדבות אך לא עוסק במי שבא לשחק
 
 נא עזרתכם.
שאלה טובה- זה מקום פרטי או ציבורי?
05/09/2012 | 19:44
44
אה, יתכן שיש פתרון פשוט
05/09/2012 | 19:46
129
בדר"כ לעברייני מין יש הגבלות שחלות עליהם עם שחרורם, בין היתר - שמירת מרחק מגני ילדים/בתי ספר/מקומות בהם שוהים קטינים.

תפנו דבר ראשון למשטרה, ותבדקו האם הוא מפר את תנאי השחרור שלו.

החוק אומר
05/09/2012 | 21:02
125
http://mops.gov.il/CrimeAndSociety/ProtectionFromS...

"חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006


החוק (אשר שמו שונה מ"חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006" ל-"חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006") מבקש לקבוע הסדרים שמטרתם למנוע, להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות בידי עברייני מין.

לצורך הגשמת תכלית זו, בבסיס החוק עומדת התפיסה כי קיים צורך בשלושה נדבכים המשולבים זה בזה, על מנת לבסס מנגנון יעיל ומידתי למניעת עבריינות מין:
נדבך אחד - הוראות בדבר ביצוע הערכות מסוכנות לגבי עברייני מין בשלבים שונים של ההליך המשפטי, בטרם מתקבלות החלטות שונות לגביהם, על מנת לאפשר התחשבות במידת המסוכנות ומאפייניה טרם קבלת החלטות אלו;
נדבך שני – הוראות בדבר הטלת הגבלות שונות ופיקוח על עבריין מין, לאחר שחרורו מהכלא, או לאחר מתן גזר דין בעניינו. לפי הוראות החוק, בית המשפט מוסמך לקבוע בצו תנאים בדבר הגבלות ואיסורים שונים שיוטלו על עבריין המין, כאשר יחידת הפיקוח על עברייני מין המוסמכת על פי חוק, תפקח ותעקוב אחר מילוי התנאים.

בהתאם למנגנון התחולה ההדרגתית שנקבע בחוק, החל מיום 2 אוקטובר 2011 החוק חל על כלל עברייני המין.

תיקון מס' 3 לחוק אשר פורסם ברשומות בימים אלה, קובע, בין היתר, את הנדבך השלישי - הוראות שונות לעניין מתן "שיקום מונע" לעברייני מין בבית סוהר ובקהילה, אשר נועד להפחית את רמת הסיכון לביצוע עבירות מין נוספות.

השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט פרק ב' (אשר באחריות שר הבריאות) וסימנים א' ו-ג' בפרק ג'1 ופרק ד'2 (אשר באחריותו של שר הרווחה).

חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון מס' 3), התשע"א- 2011"

אני גם מציעה לפנות למשטרה.
איך אתם יודעים שהוא עבריין מין?
שאלה להבהרה
06/09/2012 | 08:29
1
120
בן כמה הוא היה כשנאשם באונס קטינה?
אם הוא היה בן 16 והיא חברתו בת ה-15, אז לא מדובר בפדופיל או אדם חולה אלא "סתם" אנס.  איש אלים שהשתמש במין ככלי. זה אמנם פשע איום ונורא, אבל זה שהוא לא פדופיל מאפשר להוריד את מפלס החרדה והחשש לכל ילדה באזור.

אל תשכחי שהאנסים הכי מסוכנים ביותר הם אלא שלא חוששים מפניהם. אנס פוטנציאלי יכול להיות כל אחד מחברים במועדון, בכל גיל.
האונס הכי נפוץ הוא אונס מאדם מוכר. לא מאיש זר ברחוב.

אם זה מקום ציבורי, והוא ריצה את ענשו והשתחרר, אז לא נראה לי שתוכלו למנוע ממנו להיות שם. צריך לדאוג שלעולם לא ישאר לבד עם אשה בחדר סגור.

לא ניתן להאשים בן 16 בבעילת קטינה של בת 15
06/09/2012 | 13:34
100
מעל גיל 14 של הקטינה, יש מה שנקרא יחסי רעות - מותר לנער שמבוגר ממנה עד 3 שנים לקיים איתה יחסי מין אם הוא חבר שלה, וזה לא יחשב כאונס וגם לא כבעילת קטינה.

ויש הבדל גדול בין "בעילת קטינה" לבין אונס של ילדה - בעילת קטינה זו עבירה סטטוטורית. בן 18 שיקיים יחסי מין עם בת 15  עשוי להיות מואשם בבעילת קטינה אם הוריה יתלוננו, למרות שהוא ביב', היא בט', והם אוהבים מאוד.

לעומת זאת, יחסי מין עם ילדה צעירה מ-14 הם אונס ולא בעילת קטינה.
מה העונש הראוי?
05/09/2012 | 14:07
57
449
היי,
אחי בן 16 נתפס כבר לא בפעם הראשונה שהוא מעשן בפנימיה שבה הוא לומד/בחדר שבו הוא יושן בפנימיה וכו'.
כל פעם יש לו תירוץ אחר וגם הפעם תפסו אותו שהיה ריח של סיגריות בחדר והוא אומר שלא הוא עישן אלא זה שגר איתו בחדר.
ברור לי שזה לא נכון והוא גם בכלל מכחיש שהוא מעשן.
החוק בבית ספר זה להוציא...
המשך>>
היי,
אחי בן 16 נתפס כבר לא בפעם הראשונה שהוא מעשן בפנימיה שבה הוא לומד/בחדר שבו הוא יושן בפנימיה וכו'.
כל פעם יש לו תירוץ אחר וגם הפעם תפסו אותו שהיה ריח של סיגריות בחדר והוא אומר שלא הוא עישן אלא זה שגר איתו בחדר.
ברור לי שזה לא נכון והוא גם בכלל מכחיש שהוא מעשן.
החוק בבית ספר זה להוציא אותו מבית ספר החוצה ולשלוח להורים.לא נראה לי שזה עונש ראוי,הרי הכי כיף זה להיות בבית ,לראות טלויזיה,אינטרנט.חופשי.

אמרתי לאמא שלי שכעונש לא תתן לו כסף לבזבוזים.יש לו 300 ש"ח כל חודש ושיסתדר איתם.

האם זה עונש ראוי?האם יוכל להפנים שצריך להקפיד על משמעת בגבולות בית הספר/פנימיה.
יש רעיונות לעונש אחר?
אשמח לעצות
תודה
החגים והמצב הכלכלי
05/09/2012 | 13:41
47
317
פוסט שכתבתי אתמול, אני מביאה לכאן תקציר שלו. איך אתם חוגגים השנה? מה חשוב יותר, הארוחה או הארוח?

"אמרנו לנכדים: אל תבואו לחג, אין לנו כסף".  זאת הכותרת הראשית, ולדעתי המקוממת, בעיתון ידיעות אחרונות היום, יום ג' 4.9.12 , כשבועיים לפני ראש השנה התשע"ג. למה מקוממת? גם בגלל...
המשך>>
פוסט שכתבתי אתמול, אני מביאה לכאן תקציר שלו. איך אתם חוגגים השנה? מה חשוב יותר, הארוחה או הארוח?

"אמרנו לנכדים: אל תבואו לחג, אין לנו כסף".  זאת הכותרת הראשית, ולדעתי המקוממת, בעיתון ידיעות אחרונות היום, יום ג' 4.9.12 , כשבועיים לפני ראש השנה התשע"ג. למה מקוממת? גם בגלל הניסוח, גם בגלל מיקום הפרסום, כותרת ראשית לעיתון חדשות וגם ובעיקר כי זאת בעצם בחירה של הזוג.

בראשית הדברים אני רוצה להבהיר שאני מבינה את בני הזוג הזה מאוד. החיים בארץ הופכים יקרים והאור לא נראה באופק (אלא אולי אם מסתכלים אחורה…). באמת מאוד מאוד קשה לקיים משפחה ממשכורת ועוד יותר קשה לעשות זאת ממשכורת של פנסיונרים. מעבר לזה, החגים בארץ (ובעיקר ראש השנה ופסח) נתפסים כארועים רבי משתתפים ורבי מזון. אם תסתכלו בפורומים, בכתבות ובמאמרים לפני החג או תקשיבו לשיחות של מבשלים ומבשלות תראו שארוחה ממוצעת של ערב חג אמורה לכלול מנות ראשונות, סלטים, כמה מנות בשריות, כמה תוספות וכמובן שלל קינוחים וזה בנוסף לפירות הטריים והיבשים, בקבוקי היין והשתיה הקלה ועוד ועוד ולפני שדיברנו על המתנות למארחים, למתארחים, לילדים ולנכדים. ובשנים האחרונות קשה מאוד לעמוד במעמסה הזאת.

ואחרי שזה נאמר, אני חוזרת להתחלת דברי, זו כותרת מקוממת לדעתי בעיקר בגלל שזו הבחירה של בני הזוג. נכון, המצב הכלכלי קשה אבל נשאלת השאלה, מהי המטרה של התכנסות כדי לחוג ערב חג. אם המטרה היא להגיע, לאכול, להחמיא למבשלת ולחזור הביתה מפוצצים אחרי שאכלנו הרבה יותר מדי, אז כן, הבחירה של הזוג אכן נכונה, שהנכדים לא יבואו. אבל, וזה אבל גדול, ערב ראש השנה, כמו גם כל חג אחר, ביהדות (ולדעתי גם בדתות אחרות) המטרה שלו היא להיות ביחד. משפחה... התכנסות בני המשפחה, המפגש, כיבוד אם ואב, להיות ביחד – זאת המהות של ערב החג ולא כמה שולחן החג עשיר, כמה מנות הצליחו המאחרים להתקין ומי אוכל יותר הרבה. בכתבה עצמה אומרים בני הזוג שהם אינם נזקקים אך ארוח 16 בני משפחה לערב החג עולה 2000 ₪ וזה הרבה מדי כסף. מסכימה. אך עולות בי כמה תהיות: האם בני המשפחה האלה נפגשים רק בערב החג? אם לא, היכן ומתי הם נפגשים בדרך כלל, מי מארח וכמה זה עולה? ובגלל שאני מניחה שהתשובות לתהיות הללו הן שהם נפגשים מדי פעם לערב שישי או לשבת בצהרים, שהם אוכלים בצוותא ארוחה נחמדה ובכל פעם מישהו אחר מארח, בגלל שלדעתי אלה התשובות, הכותרת מקוממת אותי. כי במקום "להודיע לנכדים" שלא יבואו, אני חושבת שמן הראוי היה שיתקיים שיח, עם הילדים, הנכדים יכולים להיות שותפים בשיח, ידברו שם המצב הכלכלי של כולם, על עלות החג, על עושר הארוחה, על ויתור על מתנות ועל כך שהעיקר בערב החג ובכלל זה מפגש משפחתי. את השיחה הזאת יכולים בני הזוג (אלה שבכתבה וגם משפחות אחרות) לערוך עם בני משפחתם במפגש שישי בערב, בשבת בצהרים או אפילו בטלפון (הסלולרי או הקווי), לשוחח על הקשיים ולהציע פתרונות. למשל, ההורים מארחים אך כל משפחה מביאה איתה כמה מנות. למשל שהשנה מוותרים על מתנות יקרות ומיותרות ואולי אפילו מוותרים בכלל (שהרי אם הנכדים לא באים לחג הם לא יקבלו מתנות אז הם לא מפסידים כלום). למשל שארוחת ערב חג לא צריכה לכלול כמה מנות של בשר, עוף ודגים אלא מסתפקים במנה בשרית אחת (אם בכלל, זה הרי ערב, בארץ ברוב הבתים לא נוהגים לאכול מנה בשרית בערב אלא בצהרים), מנת תוספת אחת, 2-3 סלטים וקינוח אחד. אין חובה לשתות משקאות קלים, אפשר לשתות מים. הרי גם בני הזוג שביקשו מהנכדים לא להגיע וגם 2 משפחות הילדים שלהם יאכלו משהו באותו היום. אז משקיעים קצת יותר, כל משפחה מכינה מנה או שתיים מושקעות יותר ומגיעים לאכול ביחד ובעיקר להיות ביחד. לראות אחד את השני ולשמוח על מה שיש  במקום לשבת בערב החג לבד (בחושך על פי מנהג עדות מסויימות) ולחשוב על מה שאין.

לסיום פוסט די עצוב זה, שהרי המצב הכלכלי באמת לא פשוט, ועצוב לי לקרוא כתבה כזאת לקראת ערב החג, ...... שתפו את בני משפחותיכם בקשיים, שוחחו על המצב והגיעו לפתרונות יצירתיים ומשותפים. אין בושה בארוח עם ארוחה מצומצמת, זה מגבש ונחמד אם כל המשפחה שותפה להכנת הארוחה, העיקר זה להיות ביחד..... היפגשו, חגגו ביחד ואז לפחות פתיחת השנה תהיה טובה ושמחה ואם ראש השנה יהיה משפחתי ושמח, יש תקווה לשנה טובה, משפחתית, מפרגנת ואוהבת. שיהיה חג שמח לכולם
ועוד גישה בהורות לגידול ילדים מוצלחים
05/09/2012 | 08:08
3
102
מתוך כתבה על גישה בחינוך ילדים להורים.
"ספר חדש בשם "למד את ילדיך היטב: הורות להצלחה אותנטית", של ד"ר מדלין לוין, פסיכולוגית ילדים אמריקנית, מראה שהכוונה שלנו להצלחה היא יפה וחיובית, אך על מנת שהילד יגיע להצלחה אמיתית, יהיה עליו לעבור בדרכו כמה וכמה כשלונות של ממש.
מחמאות יוצרות לחץ
ד"ר לוין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד מביאה בספרה החדש עצות להורים בעקבות מחקרים שונים שערכה, והמסקנה העליונה המרחפת מעל היא ש"ההורה האופטימלי הוא מעורב ומגיב אל ילדו, מעמיד לו רף ציפיות גבוה, אך מכבד את האוטונומיה שלו ולא חודר אליה".

נזכרתי ששמעתי על הגישה הזו, לא לתת מחמאות בגלל נושא של חיזוקים פנימיים וחיזוקים חיצוניים. מאחר ואם הילד מקבל את כל אותם חיזוקים חיצוניים הוא בעצם עושה את הדברים עבור אותן מחמאות ולא מתוך דחף פנימי.
וכל אותן מחמאות על כל הדברים שהוא עושה במשך היום, החל מ"איזה ציור יפה" על כל חתיכת יצירה שהוא עושה מגיל שבו הוא לומד להחזיק צבע ביד, כביכול עושות שרות דוב.
מה אתכם?
עד כמה אתם הורים מחמיאים?

ומשהו נוסף, (בדרך לחישול)  שבעצם מתנגד לכל אותם מוסדות חינוך אקסקלוסיביים מגיל צעיר-
"ד"ר לוין, שמלווה משפחות כבר 25 שנה, מצאה שהילדים שהפכו למבוגרים המאושרים והמצליחים ביותר הם אלה שהוריהם לא ביצעו עבורם משימות אותן הם מסוגלים לבצע בעצמם או כמעט מסוגלים להן. "כדי להיות הורה כזה יש לקחת כמה צעדים אחורה, גם כשמאוד מתחשק להתערב ולעזור, ולתת לילד לעשות טעויות. אי אפשר ללמוד בלי ליפול ולטעות, והורים מוכרחים להבין את זה. הצלחה אמיתית היא רצופת מכשולים וכשלונות. כמו שאנו לא מצפים מילד שילמד ללכת בלי למעוד וליפול, כך צריך להיות בכל החזיתות. צריך לעודד את הכשלונות על מנת שיקרו שוב ושוב. רק כך תתבצע למידה והתחסנות אמיתית. מצאנו שילדים שלמדו בגנים פרטיים יוקרתיים המכוונים ללמד את הילדים מעבר למה שהם מקבלים בגנים רגילים, למעשה למדו בהמשך לאט יותר מאחרים כי ההתערבות הלא טבעית יצרה בלבול וציפיות לתוצאות, במקום שיתרגלו את הדברים החשובים שעליהם ללמוד, בכוחות עצמם"."

כביכול, כל אותם ניסיונות לתת לילד יותר, בעצם לא מפתחים אותו?
האם הילדים שמגיעים מאזורים שבהם אין גנים שמנסים לפתח אותם, הם ילדים שמצליחים יותר, שבאמת לומדים בעצמם?
ואני אומרת שכאן נכנסת הכתבה הקודמת לגבי הורות יותר מגוננת (אני מדביקה אותה בהמשך), לגבי מה בעצם מתאים לכל ילד.


זוכרים את הביקורת על "הורי ההליקופטר"?
03/09/2012 | 14:08
2
141
"הפסיכולוגית ד"ר שרון זיו-ביימן מציעה כיוון שונה ושואלת האם זהו אינו הכרח של המציאות המודרנית
כתבה שפורסמה לאחרונה ב"כלכליסט" על הנושא סקרה את ההיסטוריה של המושג ואת המחקרים התומכים בטענה כי ההורות העכשווית מאופיינת בהגנת יתר על הילד ובתיווך בינו לבין מוסדות חברתיים גם כשהוא כבר בשנות ה-20 לחייו. הכותבת טענה שמחקרים מצביעים על כך ש"הורות ההליקופטר" מובילה להתעצבותם של אנשים מוצלחים פחות, מאושרים ועצמאיים פחות.
כמו במקרים רבים בעולם המחקרי גם במחקרים שהובאו באותה כתבה יחסי הסיבה והתוצאה אינם ברורים, ולכן פירוש הממצאים עלול להטעות. לא ברור האם הילדים הופכים למבוגרים מוחלשים בגלל ההתנהגות של ההורים מגוננים או שקשיים של הדור הנוכחי ושל ילדים מסוימים הופכים את ההורים שלהם למעורבים יותר, כדי לסייע לילד להתמודד עם בעיותיו ולהתקדם בכל זאת. קריאה שונה של הנתונים מעלה אפשרות שהתערבות ההורים יכולה להיות תוצאה של קשיי הילדים ולא הגורם להם – פירוש כזה שומט את הקרקע מתחת לטענה העולה כנגד ההורות המגוננת.
העמדה החד משמעית המגנה את "הורות ההליקופטר" והתחלואים להם היא גורמת, לא רק מתעלמת מאפשרות לקריאה אחרת של הממצאים ומחשיבות הבנתם בהקשר היסטורי תרבותי, אלא מתעלמת מהעמדה הפוסט-מודרניסטית, המאפיינת את העידן הנוכחי. עמדה זו, מנסה לקדם מגמה לפיה אין דרך אחת נכונה ובכל מצב יש לשקול את הדרך המתאימה ביותר לנתונים הספציפיים."

בקיצור, הכל תלוי במינון, וברקע, וכמובן שחלק מהדוגמאות בכתבה המקורית היו מוגזמות לגמרי (המעורבות עם הבוס וכו') ופרופורציות הן שם הסיפור.
הזכיר לי איך הייתי שומעת את העצות "לשחרר את הילד" ולהעביר אליו אחריות, כשלפעמים הילד לא היה בשל "לתפוס" את המסירה...והאחריות היתה נופלת באמצע...
חשבתי גם על הנושא שהיום מאוד קשה לצעיר להתחיל את החיים מבחינה כלכלית ולא פעם צריך יותר עזרה, שפעם אפשר היה להסתדר גם בלי כזו עזרה, מה שמשאיר את הצאצא מחובר יותר להורים בגלל צורך כלכלי.
לסיכום היא מתייחסת למציאות הישראלית וכותבת-
"החשש שאבקש להעלות הוא שהגינוי של ההורות המגוננת והתומכת יחזק את המגמות השליליות המאפיינות את החברה הישראלית. הביקורת הקשה על "הורות ההליקופטר" היא ביקורת כנגד הצדדים שלנו המבקשים לתמוך, לקבל, להגן, להרגיש ולשמור על מנת ליצור איזון עם המגמות המנוגדות. צריך לנופף לשלום ל"הורי ההליקופטר" ולהשקיע בהבנה של הצרכים שהם מבטאים במקום לגנותם."
מה דעתכם?
תגדירי עכשוית
03/09/2012 | 16:42
1
77
אמא שלי היתה מתערבת בשבילי פי 10 ממה שאני בשביל ילדי (וזה היה די... מזמן).
ואני פגשתי בדרכי המקצועית הורים מגוננים על בני 20+ כבר לפני 20 שנה. אגב היום אני פוגשת פחות.
ואפרופו אמהות, אמא שלי כסבתא
03/09/2012 | 16:59
79
מגוננת הרבה יותר, משתדלת לתת, רק שהנכדה שלה לא תתאמץ קצת (אפילו לא כמו שאני התאמצתי...), באופן שנראה קצת מוגזם בעיני.
בנוסף, זה בטח גם ענין של אופי של אותו הורה בסיטואציה של הורות לפני 20-30 שנה והיום.
|*| פורומים חדשים ב-|תפוז| |*|
( לעמוד שלי בתפוז )
04/09/2012 | 16:20
1
|תו| בואו, תנו לנו יד ונלך לפורום של אחד היוצרים האהובים והמצליחים בארץ|!|
הפורום החדש של הפרויקט של עידן רייכל הוא המקום לכל קהל המעריצים ואוהבי המוסיקה של הפרויקט והיוצר המוכשר שמאחוריו.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|תו|יש לכם בלוז בנשמה? אתם לא לבד|!|  בואו לפגוש חובבי בלוז אחרים, שלא יכולים לפתוח את הבוקר בלי המוסיקה.
פורום בלוז החדש מחכה לכם ממש כאן:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
אשמח להמלצות...
04/09/2012 | 20:03
6
246
בכורתי מגיעה לגיל בת מצווה ואשמח ל 2 המלצות.

1 . מחפשת מקום  לאירוע קטן , גן  או מרפסת קטנה( 50 אנשים). חשוב לי שהמקום יהיה בחוץ, בטבע או עם נוף .המקום צריך להיות בין עמק חפר צפונה לירושלים דרומה.

2 . האם מישהו יכול להמליץ (אפשר במסר אם יותר נוח) על חברה לביצוע קליפ לנערה

תודה רבה למסייעים
מקום קטן
04/09/2012 | 20:55
101
בירושלים יש ליד מושב אורה
04/09/2012 | 21:51
97
משתלה פתוחה. עושים שם ארועים וזה מקום מקסים. לא זוכרת את השם.
מקום נחמד
04/09/2012 | 22:07
75
בקיבוץ פלמחים, מקום שנקרא 'אל מול הים'. הינו שם בשתי מסיבות בר מצווה והיה מקסים ורגוע.
איזה סוג של אירוע? ארוחה או מסיבה?
05/09/2012 | 22:05
38
יש את זינגרס במושב בורגתא.
אחותי עשתה ארוחת בת-מצווה למשפחה בזינגרס בבורגתא, והיה מאוד נחמד. יש להם מרפסת מרווחת, ומסביב יש מדשאות שבהן ילדים קטנים יכולים לפרוק כל עול.
עוד מקומות:
תפוז בבצרה
גוז' ודניאל בבני ציון
אנאמרו בבית יצחק
משק ברזילי - ירקונה
05/09/2012 | 22:43
46
אני לא בטוחה אם המיקום עונה על הדרישה אבל הייתי שם בדיוק לפני שנה, בספטמבר 2011 באירוע של תפוז ונביעות ומאוד נהניתי מהמנות שהוגשו ומהמקום עצמו, מהאווירה.
האוכל במקום הוא אורגני והכל על טהרת הצמחונות, ללא מנות בשריות.

באופן אישי מאוד אהבתי את המקום.
כתובות אינטרנט מצורפות:
תודה לעונות. בודקת את כל האתרים
06/09/2012 | 18:22
11
חם בפורומים של תפוז
מסגרת החינוך שמתאימה לילדיך
מסגרת החינוך שמתאימה...
אז איך עושים את זה בצורה נכונה? ועל מה חשוב לשים...
מסגרת החינוך שמתאימה לילדיך
מסגרת החינוך שמתאימה...
אז איך עושים את זה בצורה נכונה? ועל מה חשוב לשים...
אירוח בנושא חיסכון פנסיוני
אירוח בנושא חיסכון...
מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את מצבנו...
אירוח בנושא חיסכון פנסיוני
אירוח בנושא חיסכון...
מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את מצבנו...
הקשר בין טראומה והתמכרות למין
הקשר בין טראומה...
איך טראומה יכולה ליצור התמכרות? אתם מוזמנים כבר...
הקשר בין טראומה והתמכרות למין
הקשר בין טראומה...
איך טראומה יכולה ליצור התמכרות? אתם מוזמנים כבר...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
ד
ד"ר יעקב הימן
מחסני ממונעים
מחסני ממונעים וקארטינג
פורום מערכות אבטחה
פורום מערכות אבטחה
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ