לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום ספרות לילדים ולנוער
אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

שני תפוחים
27/06/2014 | 09:32
3
20
"לפעמים אני רוצה
שכבר עכשיו יבוא הסתיו

שהכל הכל מאחורי הגב
ומעכשיו פשוט לשכב
בשקט על הגב "

והתפוחים בשלהם, ואנחנו בשלנו
והקיץ ביומיים הבאים  "יופיעו  במלוא חומם" .
ואנחנו ........נחכה לסתו .

שבת מתקרבת ולכם סוף שבוע נעים .
על הנעת הפורום והנאתו לכם חברי זר התודות .
חרצית 10 על הנושאים שהיו ויהיו, והעלאת נושא הפרידה כעת .אשלינג עם פלא הרשעות ,ליאני המקורי עם צוהר לעולם העובדים הזרים .
הזרה 111 המובילה בתחום הסרטונים הקישורים ,הערות והספרים , אשלינג ,ליאני המקורי , בעלות הידע הרב . יעל קר , טובה 53 ,דינה 136 , ההיא 333 שחרזדה ,חרצית 10 ,פסטרנק  
על ,הרצון,תשומת הלב , הנכונות והזמן .מקדישה את השיר "שני תפוחים"של צביקה פיק  .
"יש בספרים תכונות נעימות רבות לאלה היודעים כיצד לקרוא ולברור." מונטין


שולחת דרישת שלום של שבת: לריני חברתינו ,לזוהרה שעוד מעט תסיים את שנת הלימודים ,לג. רפאל ,לקושקוש שלרגע התגעגעה ,לפנינה ,לאימא של שירה היחידה ,ולכול הפוקדים והאוהבים את הפורום.
ממני .

כתובות אינטרנט מצורפות:
סוף שבוע נעים
27/06/2014 | 10:45
2
13
קראתי את  הספר  דברי המתיקה  לא כל כך  הבנתי את הסוף
נראה לי סוף מאוד לא הוגן
לספר כזה  יפה
אהבתי את האזכורים של ספרים אחרים בספר ואת המתח הרב
שבת שלום לכולם.
27/06/2014 | 11:13
1
5
סוף שבוע נעים!
27/06/2014 | 17:17
2
פרידות.
26/06/2014 | 16:10
16
23
תלמידי התיכון כבר נפרדו מבית הספר
ובימים הקרובים ייפרדו גם התלמידים הצעירים.
שירים וספורים על פרידות.
ההפלגה של יונתן/ליאורה גור אריה-כרמלי.
26/06/2014 | 16:14
15
9
אריק הור רב החובל של אנית המשא שרונה.
יונתן בנו, נער בגיל ההתבגרות, סובל מהפרידות
הממושכות מאביו שיוצא להפלגות ארוכות.
ואז מציע לו אביו להצטרף אליו להפלגה.
היידי/יוהנה ספירו.
26/06/2014 | 16:16
14
9
היידי מתגעגעת לסבא. להרים ולחבריה לאחר
שעזבה אותם.
ספורו של מרקו מתוך הלב /דה אמיצ'יס.
26/06/2014 | 16:35
13
9
מרקו נודד מאיטליה עד הרי האנדים בארגנטינה
כדי למצוא את אמו, לאחר פרידה ארוכה.
הארונית הקסומה של סבתא-פרידה מנכדים ...
26/06/2014 | 17:15
12
5
"מולי חתול שהיה לי" - מגי סמית
26/06/2014 | 17:50
11
5
יצא לאור ע"י הוצאת כנרת זמורה ביתן, בשנת 2003

"לחתול שלי קראו מולי, והוא היה אתי מאז שנולדתי. יחד טפסנו על עצים, יחד שחקנו בכדור, יחד התחבאנו מתחת לשולחן,ויחד התכרבלנו על הספה בסלון. מולי היה ממש כמו בן משפחה. אבל יום אחד מולי לא רצה לשחק אתי יותר. מולי התחיל להזדקן. מולי החתול שהיה לי הוא ספור נוגע ללב מאת הסופרת והמאירת האמריקנית מגי סמית,.שכתבה ואירה ספרי ילדים רבים. מולי החתול שהיה לי הוא ספור מרגש על פרדה מחית מחמד אהובה, המתאר דרך עיניה של ילדה קטנה.ספור שכולו עצב וגעגועים, אבל גם אופטימיות גדולה."

כריכה: http://simania.co.il/bookimages/covers4/41977.jpg
ילדי המסילה אדית נסביט
26/06/2014 | 18:27
10
6
בתחילת הספר  הילדים מאביהם שהולך לכלא אבל הם לא יודעים זאת הם נאלצים לעזוב  את ביתם
לבית קטן בכפר  ואז הם מצפים לו יום יום שיחזור עם הרכבת
פרידה/ביאליק.
27/06/2014 | 11:12
9
2
זהו שיר שביאליק מספר  בו על הפרידה מאמו,
לאחר מות אביו, והוא נשלח לבית סבו.

''ובבוקר אביב כליל בדולח, בעמוד העולם כולו
בחהרו ובזיוו הראשון, ובטרם יקיץ הפרבר
על המונו ואאונו לזהמו (אין זאת כי בבוקר כזה
השכים אברהם אבינו ויולך את בנו לעקדה)
קמה אמי, התפללה,ותצר את מעט בלואי.....''
באמיל והבלשים/קסטנר.
27/06/2014 | 11:15
8
3
אמיל נפרד מאמו ונוסע לברלין לדודתו.
באורה הכפולה/קסטנר.
27/06/2014 | 11:17
7
5
ההורים הפרידו בין הבנות לאחר הגרושין ורק
במקרה הן נפגשו.
דייוויד קופרפילד,דיקנס :
27/06/2014 | 18:06
6
7
אביו החורג, אדם אכזר, מתעלל בו, איש קר השולט ביחסים בין דיויד לבין אימו ודייוויד מופרד מאימו  ונשלח ללמוד בפנימיית "בית סאלם" בהנהלת מנהל חסר רחמים מר קְרִיקל.

תמונה: http://3.bp.blogspot.com/-Mlpi1ljN7iE/T7ECOJcyu6I/...
מתוך אל נא תאמר לי שלום. מילים ולחן:טולי רביב
29/06/2014 | 08:52
5
2
קדרו שמיים בבוקר קר,
גשם דופק על שמשות.
רטט שפתיים, חיוך כה מר,
צחוק בעיניים דומעות.
רציף רכבת, פנס חיוור,
בתחנה עזובה
אש ושלהבת בלב בויר,
כי הפרידה עצובה....
פיפ פעוט/צ'רלס דיקנס.
29/06/2014 | 09:14
4
5
''לאחר פרידה נרגשת מן הבית הנושן ובעקר מג' ומבידי, עלה
פיפ במרכבה ללכת לונדונה......''
אבא נסע לעבודה באווירון ביטרן, הדס
29/06/2014 | 09:21
3
1
ופרידות
29/06/2014 | 19:16
2
6
בספרים
"אבא יוצא למילואים" של יועז הנדל בהוצאת ידיעות ספרים /2012.
איור בפלסטלינה :אבי פרידמן
"כשאבא הולך למילואים ,המיטה הגדולה בבית נשארת כמעט ריקה ויש מקום לתבור ואפילו לבזי הכלבלב .
כשאבא במילואים ,סבא וסבתא באים לבקר כמעט כול יום מלא מתנות וחיבוקים שנועדו להחליף את הידים של אבא ."  


"אשכול נבו .איורים דיוויד הול בהוצאת זמורה ביתן/2010
"אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה "למחרת ,כשעמליה התעוררה ,אבא כבר לא היה בבית .במקום אבא ,אמא הכינה לה את השוקו של הבוקר
אבל לא היה לו אותו טעם בכלל ""
ובספר החדש
29/06/2014 | 19:20
1
5
החופש הגדול של ניקולא הקטן "
ז'אן זאק סמפה .רנה גוסיני .
את ניקולאי הקטן שלחו ההורים לקיטנה בסיום שנת הלימודים .התלבטות והתחבטות היתה רבה .
"מובן שזו תהייה הפעם הראשונה שתפרד מאיתנו ,ניקולא ,אבל זה לטובתך ."אמרה אימא . עמוד 79.
שבועת האדרה/ דורית אורגד.
30/06/2014 | 09:09
3
במסע לארץ נפרדים מחלק מהמשפחה.
סרטון נחמד של pixar יום ולילה:
25/06/2014 | 21:09
7
אוטובוס ושמו עדן "
25/06/2014 | 20:55
27
80
בוב גרהם
הסופר והמאייר של "איך לרפא כנף שבורה " בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר/2014 יצא לראשונה ב2012 .

לא מזמן עסקנו באהבה ובכבוד, לכלי עבודה /תחבורה שעשו את עבודתם והזדקנו . ורשימת הספרים והשירים היתה יפה .
ספר חדש של בוב גרהם ,בתרגומה של אירית ארב מאנגלית יצא "אוטובוס ושמו עדן" .
וכמו בסיפורים ...וברבות הימים לאחר שנים שבהם עשה את המוטל עליו היה בכבישים והוביל נוסעים, עדן נעצר.
"אוטובוס הופיע בוקר אחד
מתוך ים של מכוניות
ממש ליד הבית של סטלה .
האוטובוס היה "עייף ,זקן וחולה
.".
הראשונה שעלתה לאוטובוס היתה סטלה הקטנה . היא שמה לב שהאוטובוס עצוב ,היא ראתה את הלכלוך בתוך האוטובוס ומשהו ניצת בה.האוטובוס יהיה שלנו אמרה בליבה. ואחכ לחשה וברגע אחד בקול רם אמרה ..
ההורים רצו לסלק את האוטו ,ואפשר להבין הוא הווה מטרד,תפס כמעט את כול המקום בחצר הקדמית ו"גלגליו הקדמיים ",עמדו על המדרכה .
חלק ב' אוטובוס ושמו עדן
25/06/2014 | 21:03
26
20
סטלה לא הסכימה .
האוטובוס הסב את תשומת לב השכנים והאנשים שגרו בסביבה .הם התאספו בינהם ,שוחחו .ילדים מתחת לגלגליו שיחקו .
ברבות הזמן  האוטובוס קיבל חיים וצבע.  אנשים וילדים בילו בתוכו ,בעלי כנף קיננו במנוע הישן שלו, וחלזונות זחלו "והשאירו עקבות כסופים " .
עד הרגע בו הגיע הגרר.
מה עלה בגורל האוטובוס? האם נשאר בחצר הבית של סטלה ? האם המשיך להוות מקום חברתי ותוסס לאנשי השכונה ? ומה עוד ניתן לומר על ילדה דעתנית ונחושה כמו סטלה ..
בספר הנפלא "אוטובוס ושמו עדן "
על ילדה בעלת אופי ודעה
על החלטה ושיתוף פעולה של שכונה שלמה .
|אוטו |על חשיבות סביבה חברתית פעילה וחיונית .
ועל רעיון ליצירתיות לגבי דברים ,חפצים ישנים ומקולקלים.
    
"תינוקות זחלו " אנשים צחקו " סבים ליטפו כלבים " "פגישות תוכננו" "זוגות נפגשו " .
והפעם
25/06/2014 | 22:17
16
33
על נושא שכמדומני לא העלינו .
שיתוף פעולה בין  
אנשים ,בין בעלי חיים ,או בין האדם לבעלי חיים למען מטרה כולשהיא .
דוגמה :מרד,חרם או ביטול חרם,הצלה,הגשת עזרה ,בניה לצורך כולשהו ,החלטה מסוימת ,שיתוף פעולה בעת  מסע  טיול ועוד .
מחכה לכם.  
שיתוף פעולה בין בעלי-חיים
25/06/2014 | 23:26
8
26
"מקהלת החיות מברמן -  אגדה שנוצרה על ידי האחים גרים ומספרת על חיות שרצו להקים להקה משלהם.

העלילה מתחילה בחמור שבעליו לא רוצים אותו, הוא מחליט ללכת לעיר ברמן כדי להקים להקה משלו, בדרך הוא פגש כלב חתול ותרנגול שגם בעליהם לא רוצים אותם, הם הולכים איתו לעיר אבל בדרך היה בית ובו שודדים ונוכלים נהנים מהאוכל שלהם, החיות עומדות אחת על השנייה ועושים קולות משונים וכך השודדים בורחים.

בגרסאות אחרות אחד השודדים חוזר לבית כדי לראות מי פלש לביתם, החיות תוקפות אותו והוא וחבריו השודדים בורחים שוב, ומאז החיות לא היו צריכות לבוא לברמן אלא למצוא מקום טוב יותר לגור בו." (ויקיפדיה).

פסל בעיר ברמן המוקדש לאגדה: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thum...

והסיפור: http://www.2all.co.il/web/Sites/Bremen/PAGE1.asp

תמונה: http://www.dotbooks.co.il/sitefiles/images/file003...
רותי שמוטי מאת: רבקה קרן פרידלנדר:
26/06/2014 | 13:34
2
19
הוצאה לאור: מסדה.

"קרני מגיעה לכיתה ומגלה שאחיה התאום גיל יחד עם עוד כמה ילדים "מלמדים" את רות, העולה החדשה, עברית. כמו למשל, "נעליים הם משחת שיניים". קרני לא משתפת פעולה עם הילדים, היא "השתגעה לגמרי" ומחליטה להיות חברתה של רות.
קרני היא היחידה שאינה נכנעת ללחץ ומרגישה שכל עוד מכאיבים לרות מכאיבים גם לה. היא מחליטה להזמין לביתה את רותי למרות אחיה התאום גיל ומזמינה חברות נוספות כדי שיכירו אותה מקרוב. אך באמצע המסיבה הגיעו גיל ושני חברים נוספים, ואלה החלו בעלבונות, פגיעות וגידופים.

העימות בין גיל ורותי מגיע לשיאו במהלך הטיול השנתי. גיל לועג לרותי והיא בתגובה סוטרת על פניו.
אך באותו טיול קורה דבר שמשנה את הדברים. רותי נופלת ומתדרדרת מן המדרון התלול. ומי ממהר להציל אותה? גיל שיורד במדרון, אוחז בה ומטפס בחזרה יחד אתה. הוא אינו מוכן לעזוב את רות אפילו לרגע, מסדר את התרמיל מתחת לראשה, חובש את פצעיה ומנקה בעדינות את פניה.
כל ילדיה הכיתה  באו לבקר אותה בבית החולים באופן קבוע ובראשם קרני וגיל. מאותו יום ואילך היתה רותי אפופה כולה כבוד ואהבה." ('בין הצלצולים').

כריכה: http://simania.co.il/bookimages/covers1/11302.jpg
שתוף פעולה ב'פטר והזאב' - סרגיי פרוקופייב:
26/06/2014 | 13:43
1
8
לאחר שהזאב רודף אחרי הברווז ובולע אותו, פטר מתכנן כיצד יציל את המצב. הוא מביא חבל ומטפס דרך חומת הגן אל העץ. הוא מבקש מהציפור לעוף סביב ראשו של הזאב כדי להסיח את דעתו, ובאותו זמן הוא מוריד את החבל כעניבת חנק ותופס את הזאב בזנבו. הזאב נאבק כדי להשתחרר, אך ככל שהוא נאבק החבל מתהדק סביבו.

כמה ציידים, שעקבו אחר הזאב קודם, יוצאים מהיער ומוכנים לירות בזאב. אך פטר מבקש מהם לעזור לו לקחת את הזאב לגן חיות. הזאב נלקח אחר כבוד לגן החיות במצעד ניצחון, הכולל את פטר, הציפור, החתול, הסב, והציידים המובילים הזאב. (ויקיפדיה).

תמונה: http://nurit-yuval.com/wp-content/uploads/2011/06/...
תמונה של שיתוף פעולה
26/06/2014 | 13:54
10
מנסה להעלות קישור על חברויות מפתיעות בין בע"ח
27/06/2014 | 23:16
4
9
מתנצלת. אנסה מחר שוב.
27/06/2014 | 23:18
1
מצרפת תמונות של כמה זיווגים מוזרים מאוד
28/06/2014 | 08:49
2
13
מקסיםםםםם
28/06/2014 | 16:14
1
2
28/06/2014 | 17:43
2
הרפתקאות דון והחיות הלבנות/ מאיר אשל
28/06/2014 | 15:28
5

גיבור הספר הוא ילד בן שש, דון ווייט, שמצטיין בתכונה מסתורית: מאז לידתו, נוכחותו מושכת חיות מכל מין, מחרקים ועד ליונקים. המספר הוא אבי המשפחה, ג'ק, הנאלץ להתמודד עם חדירת המוני חיות הביתה ועם ילד עצמאי ובוגר באופן בלתי טבעי. החיות לא רק מתאספות סביב דון אלא גם נחלצות לעזרתו ברגעי מצוקה ותוקפות את תוקפיו. חיות לבנות נמשכות אליו באופן מיוחד, ולכולן יש כתם לידה על הגפה הימנית הקדמית – כמו הכתם שעל כף ידו של דון. עם החיות האלה מצליח דון לתקשר בבהירות באמצעות קריאת מחשבות והבנת צלילים. יכולת מיוחדת זו מאפשרת לילד ללמוד על סבלן של חיות, הנסתר מעיני אנשים אחרים. בתור מי שמרגיש בבית בשני העולמות, החייתי והאנושי, דון מתגייס ללא היסוס לתפקיד שגריר החיות בעולמם של בני-האדם, ולוקח על עצמו מבצעים מתוחכמים והרואיים למען החיות.
החתול במגפיים והעזרה שלו ....
28/06/2014 | 15:35
5
האח הצעיר קיבל בירושה  חתול והתעצב. אך עד מהרה גילה כי החתול יודע לדבר, וכך החל החתול לעזור לאדונו בדרכים שונות ומחוכמות. הצעיר קנה מגפיים לחתול. החתול אף עזר לצעיר להינשא לבת המלך בכך שהרג מכשף כדי שיהיו לצעיר ארמון ושטחים שהיו שייכים למכשף, וכך הרשים את המלך עצמו.
כספיון הדג הקטן- פאול קור
28/06/2014 | 15:41
1
22
הלוויתן הציל את חיי כספיון .
סליחה לא ראיתי שהעלו כבר
28/06/2014 | 15:45
1
טרמפ על מטאטא-גיוליה דונלדסון
28/06/2014 | 15:56
8
 

''אז התנפנף לו העורב,
 נתרה לה הצפרדע,
 הכלב עוד פלט קצת בוץ,
 והחתול קרטע.
 ''תודה'' זמרה המכשפה
 ''מה שנכון נכון-
  בלעדיכם הייתי כבר
  בבטן הדרקון''
 שיתוף הפעולה של החיות הביא לכך שהדרקון ברח והמכשפה ניצלה
עזית הכלבה הצנחנית -מוטה גור
28/06/2014 | 16:29
1
7
עזית הכלבה הצנחנית היא גיבורת סדרת ספרי ילדים שכתב הרמטכ"ל מרדכי (מוטה) גור, בעיקר בעת ששירת כקצין בכיר בצה"ל. עזית היא כלבה עזת נפש, המסייעת לצה"ל בפעילויות שונות. הספר הראשון בסדרה אויר על ידי נחום גוטמן, והבאים אחריו על ידי שמואל כץ. הספרים זכו להצלחה גדולה .
זו הכריכה של עזית הצנחנית שזכורה לי מילדותי
28/06/2014 | 17:42
3
סרטון (באנגלית)-אוטובוס ושמו עדן:
25/06/2014 | 22:58
8
13
מרק דלעת/ הלן קופר
26/06/2014 | 16:05
7
8
השיתוף בהכנת המרק.
מרק אבן
26/06/2014 | 18:28
6
9
הזאב הוציא את האבן   והכניס לסיר עם מים וכל פעם באה חיה והציעה להוסיף ירק
הילדה שנשארה לבדה / ליסי רוזיה-פונטין
26/06/2014 | 21:06
1
15
"ספור נוגע ללב על ילדה שנשארה לבדה בפריס הגדולה, לאחר שאמה יצאה לקבל עבודה בעיר אחרת, רחוקה. האם ובתה קוו, כי הפרידה ביניהן תארך רק שנים - שלושה ימים, אך עברו ימים רבים והאם לא חזרה. במקום לעודד את הילדה בת העשר, שנשארה בודדה וכמעט בלי פרוטה, מציקות לה השכנות הרעות, יורדות לחייה ורוצות לגזול ממנה את חדרה הקטן בקומה העליונה של בית הדירות. אך נמצא לה ידיד נאמן, הלא הוא חברה פירו. אף על פי שהוא רק בן - גילה, הוא בא לעזרתה של חברתו הקטנה, מנסה לחלצה מצרה ולעודד את רוחה. שחק לה המזל לקליר, כי זה שמה של הילדה, והיא נפגשה במקרה עם מוכר צפורים, זקן בעל נפש של ילד, המכניסה לחנותו הקטנה, מאכילה ומשעשעה. אפילו לרגע אחד אין הילדה חוששת, כי אמה לא תשוב. ואכן, סוף - סוף שבה האם, לאחר שנעדרה ימים רבים מביתה, שלא באשמתה, והיא וקליר עוברות לבית מרווח יותר ואינן יודעות עוד מחסור.

מצרפת שוב את הקישור: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4072557,00...

צ"ל בנושא שחרצית העלתה על פרידות
26/06/2014 | 21:21
4
שיתוף פעולה
27/06/2014 | 20:06
3
8
הסרטון שהעלת הזרה עם פו הדוב .
הזכיר לי את הספר " אליעזר והגזר"  של לווין  קיפניס . "והגזר יצא" !!!
והעוזרים,מכול הלב ,{לסבא אליעזר },סבתא אלישבע,הנכדה אביגיל,הב הב הכלב,החתול מיאו ,והעכבר אפור השכם.

ומי הציל את כספיון הדג הקטן שהיה בסכנה ? מתוך הספר של פאול קור צייר וסיפר "כספיון בסכנה ".
היה זה הכריש שכמעט טרף את כספיון והלויתן
שבסיבה היה ,הכה בזנבו על ראש כריש
"היה זה זנבו של הלויתן .
הוא שמע את קריאתו המבוהלת
של חברו הקטן ומהר לעזרתו
"

ומי לא קיבל את "משהו אחר" שכול כך חיפש את קירבתם .
שאר החברים והיצורים המאוחדים  .
הם שיתפו פעולה ,ויחד הסכימו לדחות את "משהו אחר " וכך אמרו
"מצטערים .אתה לא משלנו
אתה לא כמונו
אתה משהו אחר
"
ולא היה אף אחד שקם והביע עמדה שונה .הם היו מרוצים מעצמם,ולא ידעו ולא הרגישו ש'משהו אחר' מבויש עצב וכואב .
בספר "משהו אחר "קתרין קייב
תמונת משתפי הפעולה והגזר
27/06/2014 | 22:24
2
11
הקוסם מארץ עוץ-ל. פרנק באום:
28/06/2014 | 21:01
1
5
"בדרכה אל הקוסם פוגשת דורותי בדחליל העשוי כולו קש שמשאלתו היא לקבל מוח, באיש-פח העשוי כולו פח שמשאלתו היא לקבל לב, ובאריה הפחדן שרוצה לקבל אומץ לב. הם מצטרפים אליה בתקווה כי הקוסם יוכל למלא את משאלותיהם. יחד הם מתגברים על מכשולים שונים בדרכם.

כאשר החבורה מגיעה אל עיר האזמרגד הקוסם מסכים להיפגש עמם, כל אחד בתורו במסדרון חשוך כאשר דמותו של הקוסם משתנה בכל מפגש – הוא פוגש את דורותי בדמות ראש ענק, את הדחליל בדמות פיה עדינה, את איש-הפח בדמות חיה אימתנית, ואת האריה בדמות כדור-אש. הוא אומר להם שהוא יעזור להם אך ורק אם הם יהרגו את המכשפה המרשעת מן המערב אשר שולטת בארץ הווינקים הצהובה.

בעקבות כך, החבורה יוצאת לארץ הווינקים במטרה להרוג את המכשפה המרשעת מן המערב. לאחר שהיא חשה כי החבורה מתקרבת ולאחר שהיא מוודאת זאת בעזרת ראי הקסם שלה, היא שולחת זאבים, עורבים וצבא חיילים שילכדו אותם אבל הם מצליחים להביס את כולם. בשל כך המכשפה משתמשת בפקודה האחרונה שנשארה לה מכובע קסם זהוב בעזרתו היא שולטת על הקופים המכונפים. המכשפה מזמנת את הקופים ומצווה עליהם שילכדו את כל החבורה. הקופים מצליחים לפרק לגורמים את הדחליל ואיש-הפח, וללכוד את האריה אבל הם לא נוגעים בדורותי וטוטו הודות לנשיקת הקסם של המכשפה הטובה מן הצפון.

המכשפה אשר חושקת בנעלי הקסם של דורותי מפחדת להתעמת עם דורותי בשל נשיקת הקסם של המכשפה הטובה מן הצפון על מצחה של דורותי ולכן היא מחזיקה בדורותי בתור המשרתת האישית שלה ומנסה בעורמה להשיג את נעלי הקסם שלה. לאחר שהמכשפה המרשעת מן המערב מצליחה לגנוב אחת מנעלי הקסם של דורותי, דורותי אשר כועסת מאד שופכת דלי-מים על המכשפה אשר גורם לה להתמוסס לחלוטין.

לאחר שהעבדים של המכשפה המרשעת מן המערב משוחררים מעבדות הם עוזרים לשקם את איש-הפח והדחליל. הווינקים אשר מעריכים מאוד את איש-הפח מבקשים ממנו שיהפוך לשליט שלהם, והוא מתחייב בפניהם לקחת על עצמו את התפקיד לאחר שדורותי תחזור לקנזס.

החבורה יוצאת חזרה אל עיר האזמרגד. דורותי משתמשת בכובע הקסם הזהוב בעזרתו היא יוצרת קשר עם הקופים המכונפים אשר מחזירים אותה ואת ידידיה לעיר האזמרגד.

בעיר האזמרגד הם מבקשים להיפגש עם הקוסם אשר להפתעתם מסרב להפגש עימם ולהגשים את משאלותיהם. טוטו מגלה לחבורה את מחבואו הסודי של הקוסם ולאחר שנתפס בשקרו, חושף בפניהם הקוסם את זהותו האמיתית – הקוסם הוא למעשה אדם זקן מאומהה אשר הגיע לארץ עוץ בעזרת כדור פורח.

הקוסם מחליט להגשים את משאלותיהם של החבורה. על מנת לסייע לדורותי ולטוטו לחזור לקנזס, הקוסם מתנדב לקחת אותם הביתה בעצמו בכדור פורח. כמו כן הקוסם ממנה את הדחליל כשליט של עיר האזמרגד במקומו בשל חוכמתו. לרוע מזלה של דורותי, לאחר שהקוסם מתחיל לחתוך את החבלים המחזיקים את הכדור הפורח, טוטו קופץ מהסל של הכדור הפורח במרדף אחרי עכבר ודורותי רצה אחריו בתקווה לתפוס אותו ולהספיק לחזור לכדור הפורח אבל בכך למעשה מפספסת את ההזדמנות שלה לחזור הביתה.

דורותי מיואשת ובעקבות כך ידידיה מנסים לעזור לה למצוא דרך אחרת לחזור הביתה. בתחילה דורותי מזמנת את הקופים המכונפים שישאו אותה ואת טוטו הביתה, אבל הם אומרים לה כי הם אינם מסוגלים לחצות את המדבר הסובב את ארץ עוץ. החבורה מחליטה לנסות לפנות אל גלינדה, המכשפה הטובה מן הדרום, בתקווה שהיא תהיה מסוגלת לשלוח את דורותי ואת טוטו הביתה. בדרכם אל גלינדה הם נאלצים לעבור בארץ החרסינה בו התושבים הזעירים עשויים חרסינה, כמו כן האריה מצליח להרוג עכביש ענק אשר השליט טרור על חיות היער. כאות הוקרה על גבורתו חיות היער מבקשות ממנו שיהפוך לשליט שלהם. האריה מסכים לחזור לאחר שדורותי תחזור לקנזס. דורותי משתמשת במשאלה השלישית והאחרונה שלה על מנת שהקופים המכונפים יקחו אותה ואת חבריה לארמון של גלינדה.

גלינדה מגלה לדורותי שלכל אורך הדרך לדורותי היה הכוח לחזור לקנזס בעצמה. נעלי הקסם אותם דורותי נועלת יכולות לקחת אותה לכל מקום בעולם אליו היא רוצה להגיע. דורותי נפרדת מידידיה ולאחר מכן גלינדה משתמשת בכובע הקסם הזהוב על מנת לשלוח את ידידיה של דורותי למחוז חפצם: את הדחליל היא שולחת לעיר הברקת, את איש-הפח היא שולחת לארץ הווינקים ואת האריה היא שולחת אל היער. לאחר מכן היא נותנת את כובע הקסם הזהוב למלך הקופים המכונפים ובכך מבטלת את ההשפעה שלו עליהם.

דורותי מקישה בנעלי הקסם שלוש פעמים ומבקשת שנעלי הקסם יקחו אותה ואת טוטו לקנזס. במהלך הטיסה לקנזס דורותי מאבדת את נעלי הקסם, אף על פי כן, דורותי וטוטו מגיעים בשלום לבית החווה בקנזס שם הם פוגשים בדודה אם ובדוד הנרי." (ויקיפדיה)
הפיל הסקרן/רודיארד קיפלינג.
30/06/2014 | 09:03
13
הנחש עוזר לפיל למשוך את אפו שהיה
בפי התנין.
כשמוגלי הופך לגבר מפוכח - 'הארץ':
25/06/2014 | 14:54
1
14
החלק הראשון במהדורה החדשה של "ספר הג'ונגל" הוא הסיפור המוכר על מוגלי הילד. אך בחלק השני מתברר שהגיבור מתקשה להסתגל לחיים בכפר...

ספר הג'ונגל

רודיארד קיפלינג. תירגם מאנגלית: אוריאל אופק. הוצאת כתר.

לילך הדר: "על האקלים החברתי והמדעי שבו נכתב "ספר הג'ונגל" כבר דובר הרבה. הגילויים של צ'רלס דרווין על מוצאו החייתי של האדם היו השראה לסופרים נוספים באותה תקופה לחקור בעצמם את החייתי שבאדם ואת האנושי שבחיה. אפשר להזכיר בהקשר הזה את ג'ק לונדון ועיסוקו בביות העומד כנגד הטבע הפראי ואת "טרזן" של אדגר רייס בורוז, שמספר גם הוא על ילד שחיות גידלו אותו. אצל קיפלינג קיימת הייררכיה בין בני אדם לחיות, אך היא לא תמיד חד־משמעית. יש בני אדם חייתיים ויש חיות אנושיות להפליא, ועדיין מוגלי מוכתר כמלך הג'ונגל מפני שהוא ניחן בערמומיותו ובחוכמתו של האדם. אותם יחסים הייררכיים קיימים בספר גם בין הילידים לבין האדם הלבן, שמצטייר כנעלה מוסרית וכשליט טבעי.

המהדורה החדשה שיצאה לאחרונה בהוצאת כתר היא חיבור בין שני הספרים של "ספר הג'ונגל" שתירגם אוריאל אופק בשנות ה–80. העריכה אינה זו של קיפלינג אלא של אופק, וסיפורי מוגלי מופיעים פה כרצף, כמין רומן. הסיפורים הקצרים מסודרים אף הם לפי היגיון עריכה מעניין; סיפור אחד מסופר מנקודת מבט אנושית והבא אחריו - מנקודת מבט חייתית. למרות שינוי הסדר המקורי של הסיפורים לא נשברת תחושת האחידות של הטקסט. התרגום עצמו נעים וסוחף ואינו ארכאי אף על פי שעברו כ–30 שנה מאז יצא לראשונה. זה התרגום היחיד לעברית של ספר המשך לספר הג'ונגל.

החלק הראשון במהדורה העברית הוא הסיפור המוכר על מוגלי הילד, שחיות הג'ונגל גידלו אותו עד שבגר ועזב אל כפר בני אדם. רובם הגדול של העיבודים מתמקד בחלק הזה, וההבדלים בין העלילות קיימים אך אינם מכריעים. החלק השני עוכר שלווה בהרבה, ואין בו הנאיביות הרומנטית הקשורה לילדותו של מוגלי. בני האדם מקבלים את מוגלי בחשדנות והוא עצמו מתקשה להסתגל לחיים במבנה סגור ומסרב להשאיר מאחוריו את חיי הג'ונגל.

תמונה: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2356035.140...

אחרי שמוגלי נוקם בשֶרֶה־חַן הנמר (למעשה טיגריס בנגלי), צייד הכפר נתקף קנאה ומוקיע אותו כמכשף או שד. מוגלי מנודה מהכפר ומגייס את הג'ונגל כולו לנקמה בבני האדם. בהמשך, מוגלי פוגש בנחש קוברה ששומר על אוצר שהיה שייך לעיר שנהרסה. הנחש מזהיר את מוגלי שהאוצר הוא מוות ומעניק לו פריט אחד מתוכו: דורבן פילים מוזהב ומשובץ אבנים. מוגלי לוקח את הדורבן אך משליך אותו במהלך ויכוח עם בַּגירה ועוקב אחר החפץ המסוכן.

הדורבן המוזהב אכן גורם לסדרת רציחות. כל מי שהוא נופל לידיו מת באלימות בידי מישהו החושק בחפץ היקר לעצמו. בסופו של מסלול הדמים הזה מוגלי משיב את הדורבן לנחש הקוברה המופתע. זה שיעור בטבע האדם, שהיה נחוץ למוגלי כדי להבין את בני מינו, חולשותיהם ואכזריותם טוב יותר לפני שיחזור לחיות בקרבם כמבוגר. אחריו, מוגלי שוב אינו הפרא התמים שהיה בפעם הקודמת שבה ניסה לחיות עם אנשים אלא גבר מפוכח.

הסיפורים העוקבים מנותקים זה מזה. אין בהם דמויות חוזרות, ובשניים מהם קיפלינג אף עוזב את הג'ונגל ההודי ומגיע לשדות הקרח והאינואיטים (או אסיקימואים, כפי שהם מכונים בספר). בין שני סיפורים יוצאי דופן אלה קיים מתח מעניין, שכן הראשון שבהם הוא על כלב ים צעיר שרואה את בני שבטו נטבחים על ידי ציידים. הוא יוצא למסע חיפוש אחר מקום שאליו יוכלו כלבי הים לעבור כדי להיות בטוחים מפני בני האדם. הסיפור השני הוא על נער אינואיטי שכפרו גווע ברעב והוא יוצא למסע חיפוש אחר מקום מסתור של כלבי ים שבשרם יציל את הכפר.

האיזון העדין בין טורף לנטרף הוא מוטיב חוזר בלא מעט מהסיפורים. בדרך כלל, למי שמפר אותו, לא חשוב אם הוא אדם או חיה, מצפה גורל עגום. בניגוד לשני סיפורי ההישרדות העדינים על הצפון, עומד הסיפור "רודפים ונרדפים", שמסופר בו על שלישיית טורפים: תן, עגור־חסידה ותנין זקן. הם נפגשים לילה אחד ודנים בציד ובהישרדות. בעוד התן והציפור מסתפקים בתפקידם הטבעי בשרשרת המזון, התנין פיתח העדפה לבשר אדם. מי שחומק משיניו מסומן אצלו כלווייתן לבן, קורבן שהוא מצפה לנעוץ בו את שיניו יום אחד. התנין מתאר איך האנשים בכפר סוגדים לו ומעניקים לו מנחות של זרי פרחים ולפעמים עז גדולה, אבל הוא אינו מסתפק בהם או בדגים, כמו התנינים האחרים בנהר. מי שאינו לוקח חלק בסגידה הוא האדם הלבן, שאינו מהסס לפגוע בתנין ברובים. נראה שגם הצייד וגם הטורפים האחרים חושבים שהעונש ראוי. התנין לא צד מתוך מניעים לגיטימיים, כמו רעב או נקמה, אלא לשם השעשוע.

בסיפורי מוגלי, שרה־חן הנמר חוטא בהיבריס דומה. הוא צד בני אדם למטרות כבוד והנאה וגורלו נחרץ בשל כך. כך גם בולדאו, הצייד מהכפר, שרוצה לצוד את שרה־חן לשם הספורט, הכבוד והכסף. לפי קיפלינג, ציד שכזה הוא חריגה מהזכויות הטבעיות של אדם וחיה כאחד, ולכן הוא מפלצתי. באופן אירוני, הסוג הזה של ציד איפיין דווקא את האדם הלבן בהודו, אבל קיפלינג אינו מתאר ציידי ספורט אירופים בכלל בספר זה. נראה שבעיני קיפלינג, האדם הלבן הוא מעל הטבע ואינו כפוף לחוקיו.

למרות פגמיו האתיים והאתנוצנטריות שהוא לוקה בה, קיפלינג הוא מספר סיפורים מענג. הספר מטריד לעתים, רומנטי ונאיבי לפרקים, ועם זאת כל סיפור סוחף בדרכו שלו. סידור הסיפורים במיוחד מעורר תחושה שגם אם הסיפור כבר מוכר, עכשיו הוא מסופר מחדש באופן מדויק יותר".

סרטון: http://www.youtube.com/watch?v=ytpwzj6Ldo8
המלצה על "סדרת מגלים וממציאים",מאת תמר כוכב:
25/06/2014 | 15:00
12
חוות דעת - אי הדולפינים מאת סקוט או'דל
24/06/2014 | 20:44
8
22
שלום רב,

בחודשים האחרונים הקראתי לבתי, בת 11, את אי הדולפינים הכחולים מאת סקוט או'דל.

אני: מה התרשמותך מן הספר בגמר הקריאה?
בתי: הספר די יפה.

אני: אהבת את הדמות הראשית, הגיבורה שנשארה לבדה על האי?
בתי: היא הייתה אמיצה. אינני יודעת האם אני הייתי מסתדרת במצבה. במיוחד לחיות על אי זה קשה.

אני: האם היה רגע בסיפור שאהבת במיוחד, שרגיש אותך במיוחד, שזכור לך במיוחד?
בתי: הקטע שרונטו, הכלב שלה, מת. וזה שבו המשפחה שלה עזבה ואחותה אולפה נופפה לה לשלום. אני גם זוכרת מהסיפור שאח שלה מת.

אני: היית ממליצה לילדות/לילדים אחרים לקרוא את הספר?
בתי: תלוי אם הילדים אוהבים ספרי מתח, וספרים על גיבורים אמיצים, וספרים שהגיבורה בהם היא בת.

דבר האב:
הגעתי לספר הזה כשנואשתי מלמצוא ספרים בלי אינסוף סטריאוטיפיים על בנות. כך הגעתי לרשימה של ספרים פמיניסטיים, ובה מצאתי את הספר הזה. אכן יש גיבורה. אכן הספר מצביע על האומץ שלה, ועל היכולת המדהימה שלה להתמודד במצב שבו היא לבדה באי. אבל גם בספר זה (שסוף כל סוף נכתב לפני כחמישים שנים, נדמה לי) מועברים המון מסרים על התפקיד המסורתי של אשה בחברה (שירות הגברים, נישואים, ילדים). בנוגע להנאה בקריאה: הספר מעניין, והתרגום עובר יפה בקריאה בעברית. לא מעט אלימות.

נ.ב.
עם תום הקריאה בספר הזה אני חותם כמעט אחת עשרה שנים של הקראת סיפורים לבתי לפני השינה. בשנתיים האחרונות העומס המתגבר בלימודים שלה - הצורך להתכונן למבחנים, להכין עבודות, לחזור על החומר -  הוא כמו צל מאיים על עשרים הדקות המשותפות של ההקראה בכל ערב. ואכן לפעמים אנחנו כבר לא מגיעים לזה. ועתה אני עומד בפני הכרעה האם לסתום את הגולל על הפרק הזה בחיינו.

כל טוב










איזה יופי של סקירה
25/06/2014 | 04:31
3
19
    נהנתי לקרוא  ספר מסקרן
 אני חושבת שכמוב ן לא  כדאי לך  להפסיק להקריא
יש דברים יותר חשובים מבית ספר  
תוכל לשים פה קישור לרשימה של הספרים
אני מאוד אוהבת  רשימות ואולי גם קראתי משהו מהרשימה ואוכל להמליץ

תודה על השיתוף המקסים!
25/06/2014 | 08:37
2
5
אני מאד אוהבת את הספר המעניין הזה.
25/06/2014 | 09:08
1
8
corshido
25/06/2014 | 20:08
10
כך גם אני .הספר הולך איתי לכול מקום .את הספר "אי הדולפינים הכחולים ",אני משתדלת להמליץ למבקשים.
ומה עוד שהסיפור מבוסס על מקרה אמיתי .
ולך כבר אמרתי,וחוזרת ואומרת  ישר כוח ! דוגמה להורים .
ומזמינה אותך לספר על ספרים נוספים שהבת קוראת כבוגרת ועצמאית .
תגובה מאוחרת
30/06/2014 | 22:09
3
8
אני מאוד מתנצל על האיחור בתגובה!
תודה רבה על כל הערותיכן!
אני עדיין מתלבט איך להמשיך מכאן בנושא ההקראה בערבים ...
הבת התחילה לקרוא את "הסייח השחור" ולא גילתה עניין. היא מתחילה עכשיו את "המהלכים בקצוות" ונראה אם ימצא חן בעיניה.
הנה קישור לאתר עם רשימת הספרים הפמיניסטיים:
http://www.dyellin.ac.il/library/childliterature/b...
כל טוב
מתוך הרשימה
01/07/2014 | 07:12
2
26
אני
ממליצה  על האקדמיה לנסיכות המלצתי עליו בעבר בפורום  ספר מצוין  כתוב   טוב בלי הגזמות מיותרות ורגשנות  שאופיניות לספרי פנטזיה.  מתורגם טוב
אם זה נקרא פמינסטי  זה פמינסטי במסגרת הספר והמסר
 כמובן שאני ממליצה על דבורה עומר וספריה  לא קראתי עוד  בדהרה אבל אני גם רוצה לקרוא אותו
הספר  של רות בקי קולודוני מסקרן אותי  כי קראתי  ספרים אחרים שלה  
ונהנתי
יש ברשימה
01/07/2014 | 07:27
1
8
לפחות שני ספרים על השואה
אז יש  הרבה ספרים  על נערות שלחמו במחתרת
ממליצה על הצבעונים הם אדומים של  לישה רוז
קראתי גם את הבלדה על מרגריט
02/07/2014 | 03:54
2
אני זוכרת שאהבתי
שקשוקה ושוד הלימונים הגדול .
24/06/2014 | 19:00
4
29
גליה עוז .
ראשית קריאה בהוצאת כתר /2014 . יצא לראשונה ב2005

שריקה חלום מוטיבים שהופיעו בספר הקודם שעליו המלצתי "נדודי שינה "של מיכאל עומר
הערה :את השריקות בספר "נדודי שינה "אמנם לא הבלטתי, אבל שריקות מעוררי אימה היו גם היו .
ובחזרה לספר של גליה עוז "שקשוקה ושוד הלימונים הגדול " .
עמוד 47 "אז מי שקונה משרוקית קונה שריקה "
הזמן החופש הגדול ,חבורת ילדים צעירים מחפשים רעיונים יצירתיים לתעסוקה .הדבר האחרון שבהם התעסקו מכירת לימונדה שהכינו בעצמם.
ומדובר ביולי גיבורת הסיפור, אפי בת דודתה, הבנים אופק ואביב כולם גרים בקרבת מקום .
יולי ואפי חברות טובות ומבלות הרבה ביחד.מצטרפים הבנים :אופק, ואביב .אביב בולט בסיפורי בעלי הדמיון  ומשלב בתוכם שדים, סירים וזיקוקים .
חלק ב' "שקשוקה ושוד הלימונים הגדול "
24/06/2014 | 19:06
3
12
ונחזור ללימונדה .
מכירת הלימונדה נקטעה האשם הנער הצעיר דותן שזרק אבנים קטנות לתוך הקנקן .ודותן אף הוא בן גילם שמשפחתו מתכוננת לעבור לחוץ לארץ לשנה שנתיים. בין דותן ויולי שוררים יחסים של קרבה וריחוק , הם מדברים ,ומבינים אחד את השני ומאידך כועסים ופוגעים אחד בשניה .מה היו הסיבות שגרמו לו להתנהג כך ,אשאיר לקורא .בכול אופן המתח והכעס בין יולי ודותן הלכו וגברו.  
וקרה שיולי בחלומה שמעה שריקות ורעשים .הסתבר שמישהו פגע בלימוני העץ  שעדין ירוקים היו, בחצרה של יולי ,מישהו קטף וזרק את הלימונים ,עקר את הנענע  ונעלם .
  
חלק ג' ואחרון
24/06/2014 | 19:06
2
8
יולי  כועסת זועפת , אינה יכולה להרגע וכול העת מחפשת סימנים מרשיעים, עוזרים לה בהשערות קבוצת החברים . האם זה 'תה עם נענע' המוכר בעל המשאית ,האם  דותן האשם ,ואולי ציקי וונוני שתי החברות .
ומי עוד בתמונה שקשוקה הכלבה האהובה ,שלה חלק בלתי מבוטל במציאת האשם ....שלבסוף... הודה גם הודה .  
על "שוד הלימונים הגדול" האם היה או לא היה בספר של גליה עוז .
מתח ,והומור ,ומערכות יחסים בין קבוצת נערים ילדים ,ואשמה והתנצלות וחברות עוטפת .
ממליצה .
בוסטלגיה. יום אחד מופיע השכן שלנו ומספר לנו
25/06/2014 | 09:06
1
11
שבני הצעיר, שהיה אז בתיכון, מוכר עם חבריו,ברחוב, לימונדה
לעוברים ולשבים. הייתי ממש המומה.
צ''ל כמובן נוסטלגיה.
25/06/2014 | 09:07
4
דרושה כתבת שטח לארמניה!
( לעמוד שלי בתפוז )
24/06/2014 | 13:59
1
Magma Challenge הוא מסע שטח המיועד לנשים שרוצות להתמודד עם אתגרים ומאמינות שהן יכולות.


המסע הקרוב יצא אל הנופים הנפלאים של ארמניה בין התאריכים 19-26/8/2014.


ספרי לנו בפורום שיחת נשים למה את צריכה להיות שם ואולי נשלח אותך למסע שטח נשי על חשבוננו.

הזוכה תצא בחינם למסע מאגמה צ'אלנג 2014 לארמניה ותכתוב בלוג על חוויותיה מהמסע!


|*| המסע הבא צפוי להתרחש בקוסטה ריקה. גולשות תפוז אשר ירשמו אליו יקבלו הטבה מיוחדת.
כדי להירשם למסע בקוסטה ריקה הקליקי כאן.
היורשים של חסמב"ה הם עיתונאים חוקרים:
24/06/2014 | 10:22
11
מ'הארץ': הספר השלישי בסדרת "המערכת", שבה כתבי עיתון בית ספר פותרים תעלומות, קליל ומותח, אך הגיע הזמן שהדמויות יגבשו אישיות מורכבת יותר
המערכת: בעקבות שוד האמנות הגדול

עודד שלום. איורים: גיא מורד. הוצאת ידיעות ספרים.
מאיה לוין: "עיתונים נסגרים על ימין ועל שמאל, אבל "המערכת" פורחת. "בעקבות שוד האמנות הגדול" הוא כבר הספר השלישי בסדרת ספרי הנוער מאת עודד שלום על מערכת עיתון בית ספר בתל אביב, שחבריה מסקרים תעלומות במרץ וגם פותרים אותן על הדרך. הקוראים הצעירים אהבו את הספרים הקודמים והשני שבהם – "נסחפים בזרם" – אף נבחר למצעד הספרים המומלצים של משרד החינוך (זו מחמאה או עלבון?)

בספר הנוכחי אלדד, רוני, תמר, שירה ועדן, חברת מערכת חדשה שנדחפה למורת רוחה, נקלעים בשלישית לכתבה שמתגלגלת לחקירה בלשית. אחרי שני פיצוחים מוצלחים שהפכו אותם לכוכבים מקומיים, הם אינם יכולים להסתפק עוד בדיווח עיתונאי בגיליון בית הספר. החמישה, שאיבדו אמון במשטרה, חייבים לגלות בכוחות עצמם מי שדד מהמוזיאון את אוסף האמנות של הטייקון אדם קורדובה.

אפרופו אמנות, האיורים של גיא מורד בשחור־לבן סתמיים למדי, מיושנים ולא תורמים הרבה להנאה מהספר. העלילה, לעומת זאת, קלילה, קצבית, קולחת, עכשווית (לכל בלשון יש טלפון סלולרי) ומותחת למדי. שלום בהחלט יודע כיצד לפנות לקהל היעד של הספר, אך לכתיבתו אין הפעם ערך מוסף. נדמה שאחרי שני ספרים מצליחים, מגיע לדמויות הצעירות שלו לגבש אישיות מורכבת יותר.

תמונה: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2349693.140...

חבורות ספרותיות של ילדים בלשים מדגישות בדרך כלל את הייחוד של כל משתתף. אצל שלום ומורד, לעומת זאת, יש קושי מסוים להבחין בין הדמויות. אמנם לא בטוח שספרות הנוער הישראלית זקוקה לעוד חסמב"ה, אבל קוראים מתבגרים מרגישים לא פעם שונים ומחפשים מודלים להזדהות.

מעבר לכך, נערים ונערות שכותבים בעיתון בית הספר בדרך כלל מפצים על ביישנות, שנאה עצמית ושאר תחלואי הגיל בעזרת כישרון כתיבה. בספרה של פילאר לוזאנו־קרבאיו, "שבעה ילדים ועיתון" (מספרדית: מיכל גרסטנר, הוצאת שוקן, 2008), הדמויות עגולות ונבדלות זו מזו. אחת שמנה, שני מעצבן, שלישי "מלא שיגעונות", רביעי לא מתעניין בכלום וכך הלאה. ואילו אצל שלום כולם נאים, רזים, אמיצים, חכמים ומגיעים ממשפחות מבוססות כלכלית – בקיצור, לא מעניינים.

שלום אמנם יוצר כמה קונפליקטים זעירים, אבל ממהר לפתור אותם חיש קל כדי שלא יפריעו יותר מדי לעלילה הבלשית הבסיסית. כך, למשל, האמביוולנטיות המסקרנת של שירה כלפי עדן מסתיימת מבלי שהספקנו לעסוק בה. רגע אחד "כולה בוערת מתסכול, מקנאה, ממה לא" - במשנהו היא מפויסת.

אפילו ניצנים של משיכה מינית (אלדד ושירה) לא מתפתחים אל מעבר לרמיזות תמימות. הלא הוא בכיתה ה' והיא בכיתה ו' "והוויות לא שמות על ההאים". אם שלום מעוניין להמשיך את סדרת "המערכת" - החלטה שתשמח רבים - על גיבוריה להתבגר יחד עם הקוראים. אמנם 159 עמודים הם גודל אידיאלי, אבל גם 200 עמודים באים בחשבון לבעלי סבלנות קצרה.

גם התעלומה המרכזית שטחית למדי. החמישה מפענחים אותה בקלות בלתי נסבלת בזכות קשרים ענפים עם כל המקורות הרלוונטיים. אין ספק כי שלום – עיתונאי חוקר ב"ידיעות אחרונות" - למד על בשרו כי במציאות שמחוץ לספר כתבי פלילים שופכים דם ויזע כדי ליצור קשרים עם שוטרים וגנבים. עם זאת, בספר הזה נראה שכל הדמויות המעורבות בשוד, כולל הפושע עצמו, נמצאות במרחק נגיעה ונלהבות באופן תמוה לשתף פעולה עם חבורת הבלשים הקטנים."

כתבה נוספת באותו נושא (2011): http://www.haaretz.co.il/literature/1.1180218
כבר ראיתם את ספר הילדים
24/06/2014 | 09:35
10
46
"הנסיכה וסוד הבאר"?  העובדה שאני ממליצה, זו לא חכמה. אבל הוא קיבל 5 כוכבים באתר האינטרנט של צומת ספרים.http://www.booknet.co.il/subc.asp?c=2111&t=2
ההיא333, ברכות חמות להוצאת ספריך החדש:
24/06/2014 | 10:11
2
16
ברכות גם ממני לההיא והצלחה
24/06/2014 | 18:36
4
תודה רבה
25/06/2014 | 09:43
5
על הברכה ועל התוספת.
מזל טוב לך ולספרך החדש! בהצלחה!
24/06/2014 | 10:31
6
7
מזל טוב בהצלחה
24/06/2014 | 10:34
5
17
נראה נהדר
ברכות והצלחה ותזכי להוציא לאור ספרים נוספים.
24/06/2014 | 10:57
2
8
לההיא 333
24/06/2014 | 18:28
1
16
הפתעת אותנו עם ספר חדש .ברכות לרוב .
השם מעורר לקריאה והאיורים שבהם התבוננתי {תודה לזרה }חמודים במיוחד . ישר כוח!
הנה המקום ואת מוזמנת לספר על תהליך הכתיבה או כול דבר אחר הקשור להולדת הספר .
ושוב מזל טוב.  
אני מקבלת את ההזמנה
25/06/2014 | 13:50
11
יש אומרים שמרגישים כאילו נולד ילד נוסף לאחר שכותבים ספר והוא יוצא לאור.
בכל מקרה צריך לתהליך שותפים טובים.
במקרה של הספר היה לי שותף נפלא: הוצאת אוריון. אני מודה להם מאד.
לאורלי, לענת, לתמר העורכת לאיה המאיירת ולכל האחרים שהיו מעורבים בהפקת הספר.
כל הליווי היה מעצים ונעים.

בספרי הילדים האחרים שכתבתי, היה משהו נוסף לסיפור:
מידע על גידול זיתים ב"זות ולום"
מידע וחוויות ב"סבא לא חינוכי"
קשר מיוחד בין בוקר לכלבו ב"בילי הכלב הגיבור"
טיפוח דמיון ב"העץ שצימח עלים של כסף"

הפעם ב"הנסיכה וסוד הבאר" הכוונה העיקרית שלי הייתה לספר סיפור.
אם תקראו את הספר תשימו לב שהוא מוגדר על ידי כספר בנות...
באיזה שהיא תחושה הקדמתי את המאוחר:
כנראה שספור על נסיכה, מסייג אותו לסיפור בנות.
לפחות בעיני הנכד של שכנתי. כשהיא בקשה מהילד (כבן 7) לקרוא אותו בקול כדי שאחותו הצעירה תשמע, הוא לא הסכים. 'בנים', אמר 'לא קוראים ספרים על נסיכות.'

כנראה שלא כל מוכרות הספרים יודעות על כך..
הסיפור נכתב בעקבות הצעה שאכתוב על נסיכה, כי זה מה ש'הולך' נאמר לי....


אני מסכימה
25/06/2014 | 09:47
11
האיורים של אינה קצב. כל ההפקה של הוצאת 'אוריון' אהבתי.
תודה
25/06/2014 | 09:54
8
חשוב שבספרי ילדים יהיה איור מזמין.
"נדודי שינה" /2014
24/06/2014 | 08:36
27
ספרו של מיכאל עומר .

בהוצאת כתר זמורה ביתן דביר /2014
ענת רוצה מאוד להרדם לעזור כוחות ,אבל מאז מעבר הדירה מחיפה לכפר שרה ,עוברים עליה משברים לא מעטים .
בין החברות עדין אינה מוערכת ,בחומר הלימודים היא אינה מרוכזת,הבית אינו ערוך לנוחיות ,ומעל לכול המזגן שחסר בימי הקיץ הבוערים גורם לחוסר מנוחה ושוטטות בלילות .
הסביבה זרה מנוכרת,פחדים צצים בשעה שנתקלת באנשים די מוזרים .
שמועות שחולפות ,מעצימות את הפחד .חלומות קשים ומעוררי אימה לא נותנים לה מנוח.תחושה מוזרה עוטפת אותה בלילות,בלבול,הזיה,טשטוש חושים,הרגשה של חוסר שליטה חווה הנערה הצעירה בכפר שרה .
עד לאותו רגע בו היא מתחברת עם אלמוג,בת כיתתה, ועם תום נער המצלמה. השלושה מנסים לפתור את התעלומה המוזרה שאותה חווה על בשרה ענת .
מה היא אותה תחושה קשה המופיעה בחלומותיה וחלקים ממנה בעירותה ?
בלוג כותבת ענת ברגעי אמת ומעלה "סרטונים ופוסטים " האם יכולים הם להקל עליה,לעזור בשעת מצוקה אמיתית .
מזמינה אתכם להכיר ספר חדש ,ספר מתח מעורר חושים ,המתרחש בכפר שרה עם סוף ...תגלו בעצמכם .
שולחת קישור גם לבלוג של ענת .   
מיכאל עומר .
ספר לנוער."נדודי שינה "
כתובות אינטרנט מצורפות:
ספר בשם אמא את אוהבת?
23/06/2014 | 18:24
2
10
שלום רב,
שמי שיר ואני מחפשת נואשות ספר בשם אמא אוהבת לעולמים שבכריכה שלו מצוייר ברווז גדול ,לא זוכרת את שם המחבר/ת וזה מאוד חשוב לי למצוא את הספר הזה שוב בכל מחיר
אמא אוהבת לעולמי עולמים - ננסי טפורי?
24/06/2014 | 00:29
1
5
נסיון נוסף לתמונת הכריכה הראשונה:
24/06/2014 | 00:35
8
ספרים מרושעים
23/06/2014 | 14:54
20
45
קראתי כמה ספרים כאלה
את חלקם אהבתי מאוד   כי הם היו מצחקים ומשעשעים  או סתם כתובים  טוב   את חלקם ממש לא כי זה נראה לי מוגזם
הכונה לספרים  שפלא   איום ונורא מתחולל  בחיי הגבור
הנעלים המדברות אניד בליטון
23/06/2014 | 14:59
4
15
זה על ילדה שהולכת  ביער
נעליה נרטבות בגשם  ואשה מבית קטן   מציעה לה נעלים  חלופיות
הילדה לוקחת בשמחה ורצה  לבית ספר  אבל האשה קוראת אחריה בקול משהו לא ברור
שהיא מגיעה לכיתה  פתאום היא שומעת קול קטן  שאומר עליה כל מיני דברים מרושעים ואז נשמע עוד קול שאומר דברים עוד יותר מרושעים
לוקח זמן עד  שהיא מבינה  שאלה הלשונות של הנעלים  מדברות  ובנתים כולם שומעים בכיתה את דברי הנעלים
הספור  לא תורגם  
פינוקיו
23/06/2014 | 15:01
3
11
האף שלו גדל הוא כמעט הופך לחמור
סטנלי השטוח
23/06/2014 | 15:22
2
4
על ילד שנעשה שטוח וההורים שלו שמו אותו במעטפה ושלחו לחבר
לא אהבתי את הספר למרות שזה משעשע
המכשפות רואלד דאל
23/06/2014 | 15:24
1
10
ספר מצוין  אני כבר לא זוכרת   לאיזה  יצור  המכשפות הופכות  את הגבור   אחרי  שהן תופסות  אותו על חם
מציץ לאספה שלהם
המכשפות הופכות את הגיבור לעכבר
23/06/2014 | 23:50
3
"ילד אנגלי, שהוריו נהרגו בתאונת דרכים, עובר לגור עם סבתו, מומחית למכשפות, בנורבגיה. צוואת הוריו מציינת שהילד אמנם יגור עם סבתו, אך באנגליה. הילד והסבתא נוסעים לאנגליה למלון "מקסים", טרם המעבר לביתם, שם ללא ידיעתם מתרחש כנס מכשפות. המכשפות מתכננות להפוך את ילדי העולם לעכברים בעזרת שיקוי שאותו יכניסו לממתקים. הילד מגיע לאולם הכנס בטעות, שומע על תוכניותיהן, נמצא ונהפך לעכבר. הילד, ביחד עם סבתו, מנסה להביס את המכשפות, ולבסוף מצליח על ידי הכנסת השיקוי של המכשפות לאוכל שלהן, וכך הוא הופך אותן לעכברים." (ויקיפדיה)

מהסרט: https://www.youtube.com/watch?v=fz63MfhUK9g

מסע הפלאים של נילס הולגרסון
23/06/2014 | 19:44
6
(שבדית: Nils Holgerssons underbara resa genom Sverige, בעברית: "המסע המופלא של נילס הולגרסון ברחבי שבדיה") הוא ספר ילדים מאת הסופרת השבדית סלמה לגרלף שיצא לאור לראשונה בשני חלקים ב-1906 ו-1907.

הספר מתאר את קורותיו של נילס, ילד שובב החי בחווה בשבדיה. נילס הוא עצלן וחסר כל התחשבות בזולת, המתאכזר לחיות בחווה של הוריו. כעונש על מעלליו הוא מכווץ לגודל של ננס (על ידי גמד בו התעלל) ומקבל גם את היכולת לדבר עם בעלי החיים. נילס מצטרף בעל כרחו לאווזי הבר למסע הרפתקאות ברחבי שבדיה, במהלכו הוא רוכב על אווז בשם מרטין (בסדרה המצוירת האווז כונה "מולי" ולנילס צורף אוגר בשם אוגי שלא הופיע בספר). במהלך המסע אופיו של נילס משתנה והוא הופך לידיד החיות. בסוף הסיפור חוזר נילס להיות כאחד האדם, אך מזגו שהשתנה לטובה מלווה אותו בהמשך חייו
דנידין הרואה ואינו נראה נכתב על ידי שרגא גפני
23/06/2014 | 20:07
3
11
דנידין (בהתחלה: דני תפוחי) היה ילד רגיל שגר ברחוב שמשון מס' 6 בשכונת הברושים, תל אביב. בפתיחת הספר הראשון בסדרה, ב-1965, שותה דנידין הצמא נוזל סגול שהניח פרופ' קתרוס לרגע על אדן החלון, והופך מאותו רגע לרואה ואינו נראה.
ראיון עם הערפד / אן רייס :
23/06/2014 | 22:56
2
8
" ספר זה פתח את כרוניקת הערפדים המצליחה. הספר מספר את סיפורו של עלם צעיר ההופך לערפד ועוסק בחיי אלמוות, אובדן, מיניות, רעב וכח. הספר הפך לפופולרי ביותר בקרב חובבי הערפדים והתרבות הגותית והניב מספר ספרי המשך.
על סמך הספר נוצר בשנת 1994 סרט קולנוע בכיכובם של טום קרוז, בראד פיט, אנטוניו בנדרס וקירסטן דאנסט. הסרט זכה להצלחה רבה.

הספר מתאר כתב צעיר (המותאר כ"הנער") המראיין את לואיס דו פואנט די לאק, גיבור הספר, על עברו.
עיקר העלילה מתוארת מנקודת מבטו של לואיס, שהיה עלם צעיר בן 24 אמריקני,  בן המאה ה-18 אשר מאס בחייו בגלל מותו של אחיו הצעיר, פול.
לואיס נפל קורבן בידי ערפד בשם לסטט דה ליונקורט, אשר הופך אותו לערפד בשנת 1791.
לסטט מנסה להדריך את לואיס להיכנע ליצרו הקורא להריגת בני אדם על מנת למצוץ את דמם, אך לואיס המצפוני מתנגד לו.
לואיס מנסה לכבוש את הרעב שלו לדם אנושי שכן איננו מעוניין לנצל ולהרוג על מנת לספק את עצמו, על כן הוא שותה רק מדמן של חיות (עכברושים, חתולי אשפתות).
לסטט איננו מוותר ומנסה לגזול את לואיס מאנושיותו. לואיס, מאידך, מנסה לחקור מהיכן הגיעו הערפדים, אך תמיד נותר ללא מענה, מה שיוצר אף יותר מתיחות בין השניים.
לילה אחד לואיס, אשר בורח מלסטט, מגיע לשכונה נגועה במגפה ומגלה את קלודיה- ילדה בת 6, יפהפייה אשר אמה נפטרה בגלל המגפה ואביה עזב אותן.
לואיס שותה ממנה, לאחר ארבע שנים שניזון רק מדמן של חיות.
לסטט, אשר מגלה אותם, הופך את קלודיה לערפדה על מנת שלואיס יישאר איתו ובכך יוצר לו וללואיס מעין משפחה.
לואיס, ההופך מאוהב בקלודיה, נאלץ להתמודד עם רעבונה של הילדה הערפדה אשר איננה מהססת לרצוח כדי לשבוע.
קלודיה, אשר עם השנים הופכת להיות אובבסיבית לגבי השאלה 'מדוע אינה גדלה', משכנעת את לואיס לעזור לה להרוג את לסטט על מנת לברוח ממנו. הם יוצאים לאירופה בחיפוש אחר מורשת הערפדים. במהלך נסיעותיהם מתואר השעמום שהם חווים עקב חיי הנצח שלהם. דבר אינו מרגש אותם יותר והם מחפשים למצוא דבר מה שיוכל לעורר את סקרונתם.

לבסוף הם מחליטים לנסוע לפריז, אמה של ניו אורלינס. הם פוגשים שם בערפד ארמנד, ערפד בן 400 המתיימר להיות הערפד הזקן ביותר שקיים, ובתיאטרון הערפדים שפועל תחת ניהולו.
לואיס מתאהב בארמנד, אשר כלוא בתוך גוף של נער בן 17 יפהפה, הטוען כי יש לו את התשובות לשאלותיו הרבות של לואיס.
מאידך, הערפדים בתיאטרון הערפדים מתחילים לפתח רגשות שליליים כלפי לואיס ובעיקר כלפי קלודיה, מפני שאין זה מקובל ליצור ערפדה בגיל צעיר כל כך.
בין לואיס וארמנד נוצרת כימיה אשר קלודיה מרגישה בה, ובכך מביאה אל לואיס את מדליין- יוצרת בובות אשר ביתה מתה, על מנת שיהפוך אותה למלוותה של קלודיה.
מדליין לא מספיקה לחיות עם לואיס וקלודיה זמן רב, מפני שהערפדים מהתיאטרון חוטפים אותם על פי בקשתו של לא אחר מאשר לסטט.
קלודיה ומדליין נכלאות בתוך מגדל, שם נשרפות על ידי אור השמש ומתות. לואיס, לעומת זאת, נכלא בתוך ארון קבורה עד שארמנד מחלץ אותו.
לואיס פוגש בלסטט המתחנן אשר יחזור אליו, אך לואיס מסרב לו.
כנקמה על מותה של קלודיה לואיס שורף עד עפר את הערפדים יחד עם התיאטרון ולאחר מכן יוצא למסע יחד עם ארמנד. ארמנד לבסוף עוזב אותו, ואף אומר כי הפך ל"שושנה מיובשת" לאחר מותה של קלודיה.
לואיס חוזר לאחר מכן לניו אורלינס ובזה תם סיפורו.

הנער, המראיין, אשר נרעש כולו מהסיפור שלואיס גולל בפניו מפציר בלואיס להפוך אותו לערפד אך לואיס משיב בשלילה ונעלם.
הספר נגמר בכך שהנער הולך לחפש אחר לסטט." (ויקיפדיה)

כריכה: http://simania.co.il/bookimages/covers0/3358.jpg

הכריכה המקורית של הספר: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/8/8...
היפה והחיה
23/06/2014 | 23:12
1
10
מעשייה עממית צרפתית אודות צעירה יפה המתאהבת בחיה בודדה שנמצאת תחת קללה, הכולאת אותה בטירתה.

"הנסיך מספר לבל כי לפני זמן רב פיה הפכה אותו לחיה אימתנית לאחר שסירב לתת לה מחסה, וכי רק אם ימצא אהבה אמיתית, למרות כיעורו, יוכל לשבור את הקללה. "

היפה והחיה, ציור מאת וולטר קריין, 1874: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thum...
איך העצלן הפך לעמוד-קירגיזיה
23/06/2014 | 23:35
6
אשלינג, איזה נושא מיוחד תודה!
24/06/2014 | 00:00
7
הדובון לא לא / יצחק אבנון
25/06/2014 | 08:10
8
11
מלאך גורם לדובון שלא יוכל לומר דבר מלבד: "לא".
נסיך צפרדע.
25/06/2014 | 09:02
7
6
נסיך צפרדע
25/06/2014 | 11:48
6
8
לא נחשב כי רק בסוף אנחנו מגלים את האמת
היפה והחיה כן  
כי כבר על ההתחלה  הקבצנית הופכת אותו לחיה   
בת הים הקטנה
25/06/2014 | 11:49
6
זה מאוד מרושע מצד הקוסמת לתת לבת  הים הקטנה  רגלים ולקחת ממנה את הקול
סליחה נסיך צפרדע כמובן שנחשב
25/06/2014 | 11:58
4
9
שכחתי את  הבעיה של הנסיכה האם לנשק את הצפרדע  ולהכניס אותו  לחייה  או לקבל את הכדור זהב
אשלינג
25/06/2014 | 19:47
3
8
הנושא מיוחד ומאתגר .ובספרים שאביא אגע כמעט בנושא אבל  לא בדיוק .
וחשבתי על הסיפור בחרוזים "ציפ ציפורה הציפור" .
שם היה משהו דומה לא מרושע אבל בהחלט אכזרי. הסיפור הנמצא בספר "המלך צב צב וסיפורים אחרים" של דר' זויס .
ציפ היתה ציפור חמודה דבר לא היה חסר לה,מאושרת היתה.
עד שראתה את דרורית דרורי דרו "מגונדרת כנפים ,והיו לדרורית מאחור נוצותיים "
התרופה שהציע הדוד הרופא ,לאכול גלולת גפן מצמחת נוצה, וזה ניתן לה לאחר שהציקה לדוד והוא לא יכול היה לעמוד בנדנודיה .וכך היה גלולת גפן אכלה ציפ .נוצה צמחה הפלא ופלא .
אולם עינים גדולולת לציפי היו ,וגלולות לרוב בלעה- נוצות צימחו. לזוז שלא נדבר על לעוף לא יכלה גופה קטן והנוצות מרובות ומשקלן היה רב.ברירה לא היתה לחזור הביתה רצתה, וחברותיה ישבו ומרטו ישבו  ומרטו ,כן זה היה סבל ,זה היה אכזרי ....

  
"לואיז
25/06/2014 | 19:57
1
5
חיים של הרפתקאה "
קיט די קמילו הארי בליס .
בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר .
לואיז היתה תרנגולת שונה ,הרפתקנית היתה .החווה שבו היתה גרה היה מקום נעים , מוגן בטוח .אבל ללואיז זה לא הספיק וכך ללוא ידיעת בעלי החווה או חברותיה למסע יצאה .לואיז היתה מאושרת. אבל כבר במסעה הראשון   שודדי ים רשעים עלו והשתלטו על האוניה . את לואיז תפסו ובאכזריות כול שודד הכריז,כיצד היה רוצה לאכול אותה .
"לצלות אותה !""לצלות אותה"! צעק שודד בעל שער מטונף במיוחד" .
ולואיז המסכנה חסרת אונים היתה .
סוף טוב להרפתקאה ראשונה .     
"מי מפחד
25/06/2014 | 20:01
3
מהספר הרשע ?"
לורן צ'יילד .
בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר.
ומתמצית גב הספר "אם אתם חייבים ליפול לתוך ספר ,עדיף לא דוקא לספר אגדות קלסיות .בכול האגדות הרי תמיד יש מישהו מרושע ,או מישהו רע ,או מישהו שמתחשק לו לאכול אותך ."
ואם כבר הוזכרו נוצות,נחמד לראות שוב את הסרטון
25/06/2014 | 20:54
11
הרצאה - ספרים דיגיטלים במרכז פנורמה
23/06/2014 | 11:21
10

ביום שלישי ה 24.6 וביום חמישי ה 26.6 בשעה 18:00 תתקיים הרצאה של Helicon Books במרכז פנורמה בחיפה על ספרים דיגיטלים בישראל. Helicon Books " החברה המובילה בישראל לטכנולוגיות וספרים דיגיטלים מסייעת ליזמים, בעלי חנויות והוצאות לאור להכנס לעולם הדיגיטל, מפתחת מוצרים, חנויות, אפליקציות קריאה, לוקחת חלק בפיתוח תקן ה EPUB ומפתחת ספרים מתקדמים כמו ספרי ילדים ושילוב טכנולוגיות מתקדמות. ההרצאה תעסוק במשמעות הכניסה לעולם הדיגיטלי, תקנים, שוק הספרים בארץ ובעולם, כיצד נראה הספר העתידי, שיווק, ועוד. בנוסף נציג ספרים שעשינו החל משעה 16:00. מוזמנים.
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1015225926...
צילום וספר
23/06/2014 | 07:27
3
18
במוסף מסלול המצורף היום, לעיתון "ידיעות אחרונות " מופיעה תמונה גדולה מאוד וברורה  של העצלן.
החי בספארי בתל אביב
היצור מרתק, כשמו כן הוא עצלן .את רוב חייו מעביר כמעט בחוסר תנועה או מעש . תלוי על עצים ואת מזונו הצמחוני  משיג כשהוא מושיט יד ונהנה מהעלים הירוקים  .
פרוותו חומה ירוקה .הירוק צבען של האצות החיות בתוך פרוותו  וצבע זה משמש לו הסוואה במקום מחייתו .
ופרטים חדשים לי שקראתי מהכתבה "עצלנים וחיות אחרות " של מרים קוץ .
שמביטים בעצלן מבחינים "בפרצוף אנושי "למדי ו"בעבר נחשב למפלצת ". {אישית דוקא לא חשבתי עליו כעל מפלצת }
בכול אופן גם העצלן מצטיין במשהו ,ניחתשם ?הצטינותו באה לידי ביטוי בתחום השחייה  .{לא ידעתי } .
והמשך חיים נעימים לעצלן.

והספר לילדים
23/06/2014 | 07:39
2
15
מהנה ומרתק
"לאט
לאט
לאט "
אמר העצלן
"
של אריק קרל .בהוצאת ספרית פועלים הקיבוץ המאוחד /2002
ויש גם תשובה
ולחלק מטענות החברה
"למה אתה עצל כול כך ?" היתה זו שאלתו של היגואר .
ענה העצלן
"אני ישנוני ,נינוח ומדבר לאט ,
נמנן, שאנן ואכן, עושה מעט
איני ממהר לשום מקום
ואני אוהב לחיות בשלום.
אבל אני לא עצל .
"

וכעת אתם הקוראים תחליטו בעצמכם.
בוקר טוב עם עצלן ויום פעילות מהנה לכולנו.
כתובות אינטרנט מצורפות:
ובכתבה
23/06/2014 | 07:43
1
12
"עצלנים וחיות אחרות " של מרים קוץ בידיעות אחרונות "
מופיעות תמונות בלויי הסבר על חיות נוספות ,החיות בספארי ,מוזרות,נדירות .
מקבילה להן בספרות הילדים לא מצאתי ,לא לכולם
האם תוסיפו
ואלו הם קוזאר , בטונגיה ,דוב נמלים , מרה , זאב טלוא ,טמרין קיסרי, ודיקדיק.

וביקור בספארי בודאי שווה.  
מידע על החיות השונות:
23/06/2014 | 10:09
7

1. בטונגיה: http://www.safari.co.il/article.php?id=65

2. דב נמלים ענק: http://www.safari.co.il/article.php?id=362

3.טמרין רעמתי מוזהב ראש: http://www.safari.co.il/article.php?id=371

4. מרה: http://www.safari.co.il/article.php?id=141

5. זאב טלוא: http://www.safari.co.il/article.php?id=83

6.דיקדיק: http://www.safari.co.il/article.php?id=399
   דיקדיק ושמו נאו – 1.3 קילוגרם של חמידות: http://hazanav.co.il/%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%93%D7%9...

7.   
"ילד יום ילד לילה"/2014
23/06/2014 | 00:12
25
169
ספרה :עדנה מזי"א
איורים מושקעים ו'מחוייכים' של המאיירת אורנה סמורגונסקי .
בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר /2014
והפעם מציץ אלינו מתוך העטיפה הקדמית נונו הילד. כילד של יום ,אין יותר נוח ממנו ,"ממס לבבות "כך בני המשפחה מספרים.
בבוקר קם מחויך וזורח ,בצהרים "מתגלגל מצחוק "וההורים את נונו שלהם עד בלי די אוהבים.גם בגן נונו  ילד אהוב, מנומס וממושמע ,עוזר לחבר שנקלע לצרה ודי כועס , ובכלל  מה יש לדבר ,כבר ציינו ונחזור ,נונו ילד לדוגמא
ומגיע הלילה ונונו ישן ? ממש לא .וכאן מקבל הסיפור צד של זווית שונה.כול לילה,אבל כול לילה את אבא נונו מעיר . אבא עייף מיום עבודה ולחזור לישון במיטה רוצה הוא ומהר.
ובעיפות רבה מטושטש למחצה, כול בקשה של הבן הנוח נונו מיד מתמלאה  .נונו דורש מים ואבא מציית ,ולא רק מים נונו דורש בלילה .הוא גם צועק וגם צורח ובני הבית מתעוררים, שקט מבקשים ואין עם מי לדבר. כי בלילה
"נועם המכונה נונו,
הוא ילד חמוץ ועצבני במיוחד
"

"ילד יום ילד לילה "-חלק ב'
23/06/2014 | 00:20
24
26
יותר אי אפשר לסבול אמרו ההורים, ההתמודדות האין סופית כול לילה וחוסר השינה, משפיעים לרעה .נכנס ישיבת משפחה  אמרו ,אולי משם תבוא הישועה .החליטו והזמינו את סבתא עדנה ואת הדודה אלישבע והן הגיעו.
מה כול אחת מהן שם הציעה ,והאם הצעה אחת התקבלה ואולי השתיים ?ומה לבסוף החליטה אמא לעשות ,{קל בטוח לא היה לה ,אבל כי יש ברירה } .ומה היתה התוצאה ?.
וכדי לדעת, וכדי לגלות את הקוראים אני מזמינה, להכיר מקרוב את המשפחה, וביחוד את נונו הילד הנבון.
ועוד דבר רציתי לומר ..שאלה אחת ,לאחר שהכול נרגע נשארה ללוא תשובה .
"ולפני שעיניו יעצום ,
חושב לעצמו
איך בנונו אחד גר
גם ילד לילה וגם ילד יום
".

ממליצה לקרוא את הספר "ילד יום  ילד לילה ",עם חיוך של הזדהות וקריצה של הבנה  .
עדנה מזי"א.
אורנה סמורגונסקי.  
ועל בעיות שינה
23/06/2014 | 00:26
36
יתכן שכבר העלינו .
לא נורא .
ספרים ותיקים לצד ספרים חדשים ובכול ספר פיתרון שונה אחר ויצירתי  .
עד ללילה טוב האחרון.
לילה טוב.  
אהבתי את ספרה
23/06/2014 | 05:05
22
37
על התאטרון     נראה גם זה ספר  יפה
אינני נרדם/אלי רוה.
23/06/2014 | 10:22
11
18
השעון פה בחדר כבר צלצל חצות
כבר ספרתי ערים והמון ארצות
כבר מניתי שמות של בנות ובנים
וזמזמתי שירים ישנים נושנים......
הכבשה רחלי/רוב סקוטון.
23/06/2014 | 10:25
10
15
הכבשה רחלי אינה מצליחה להרדם.
צפרדע פוחד
23/06/2014 | 10:30
14
חנה בננה
פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו
ויהי ערב
העץ של תמי
אין אני רוצה לישון/מרים ילן שטקליס.
23/06/2014 | 10:30
8
14
הספור 12
23/06/2014 | 10:31
2
12
הבובה שמבטיחה בסוף הספור לבוא לבקר את הילדה כל לילה
12 מרים ילן שטקליס
23/06/2014 | 10:32
1
12
אבל יש גם את האגדה הנפלאה  12 הנסיכות
אבא אופה עוגה סודית דיויד כריס
23/06/2014 | 10:35
28
ספר מקסים ביותר וגם מיוחד כי נראה לי שהוא יחיד לסופר
יש כמה ספורים בניהם  על הילד טלטל שלא רוצה לישון
פעם בגלל תנין ענק  פעם בגלל יצורים  שנקראים חדחדים
האיורים הנפלאים של אלישבע געש
אבא, אני לא נרדם/מייקל פורמן.
23/06/2014 | 10:33
4
13
לפנדה קשה להרדם. אבא מציע לו לספור כבשים, אח''כ פילים
ואח''כ היפופותמים ועוד המון חיות.
פחדרון בארון מאייר
23/06/2014 | 10:38
1
14
לא הכרתי את הספר
  אני ממש לא אוהבת  שנותנים שמות שכאלה שמסבירים משהו  בספורים לדעתי זה הורס
 אבל  הספר ממש נפלא גם האיורים וגם הטקסט

ארץ יצורי הפרא
23/06/2014 | 10:40
5
כפתורים של חושך/עדולה. מתוך העפרון שלי הוא
23/06/2014 | 10:41
1
9
אניה.

ילד וילדה לא רצו לישון
כדי לראות איך מתחיל החושך
ונולד כוכב ראשון..

ושיר נוסף מאותו ספר.
ספור ערש

עכשו, אם אלך
לישון
אני לא ארדם

כי כל מיני
חוטים
רוצים להרקם...
נדודי שינה/אפרים סידון. מתוך שירים במיץ.
23/06/2014 | 10:51
18
דב שמן שטייל לו ביער
הביט בשעון מהורהר
וציין לעצמו כבר בצער:
''מה חשון כבר? נורא מאוחר
ואם זה ראש חודש חשון-
לשנת חורף הגיע הזמן:
רק אזמין השכמה לניסן,
אכבה את האור-ואישן.''

אבל עד שנרדם עוד היו בעיות.
הוא שכב חצי ער כשלושה שבועות,
ואחרי שנרדם, חש ברגל כאב.
שוב קם, ונרדם רק בחודש כסלו....
הספר על חנה בננה
23/06/2014 | 10:44
9
15
נקרא לילה חשוך אחד  אורה אייל
אליוט פוחד בלילה אנדריאה בק
23/06/2014 | 10:49
8
16
ספר מקסים ביותר מתוך סדרה
האיורים נהדרים  וגם הספור
דובי של סבתא יוצא לצפון ימימה אבידר טשרנוביץ
23/06/2014 | 10:53
7
7
תמר ברקיע השביעי לוין קיפניס
23/06/2014 | 11:07
6
11
איזה ספר נהדר  
אמא של תמר אמרה לה   שגלעין התמר גודל כי בלילה בא מלאך ונותן לו מכה קטנה
בלילה בא המלאך תמר חכתה לו היא חטפה את המקל  והגלעין התחיל לגדול והפך לעץ
תמר טפסה על העץ ועברה מרקיע לרקיע
"הכרית של יולילה" - רונית מאירי פלד
24/06/2014 | 00:40
5
12
תמונה:
24/06/2014 | 00:44
4
12
לאשלינג , הזרה וחרצית
24/06/2014 | 07:47
3
15
על ספרים ,סיפורים ושירים כה יפים  וחלקם לי בהחלט לא מוכרים .
אין עליכן .
והתמונות הזרה חמודות .
ויש עוד ועוד

"אני לא רוצה לישון
אני לא רוצה לישון "
ג'וזי כץ
24/06/2014 | 07:51
2
8
בשיר "לא רוצה לישון "
מילים ולחן :דליה כהן

"למה כל ערב בדיוק כמו שעון
אמא מכריחה אותי ללכת בשמונה לישון
ולא לראות את קוז'אק הגדול?
אני לא רוצה לישון
לא רוצה לישון
לא רוצה לישון בכלל!
"

כתובות אינטרנט מצורפות:
בונבי בארץ הדמיון/עינת גז.
24/06/2014 | 11:00
1
7
בונבי מנסה לדחות את שעת השינה.
ועוד
24/06/2014 | 18:23
11
"הילד שלא רוצה לישון ".
כתב ואייר :מיכאל רייט.בהוצאת עופרים/2007 .
נרדם לבסוף אכן כן .לא לפני שטלטל את הוריו כול הלילה בנסיון למצוא מקום נוח לשינה .

"הילדה שלא ידעה לישון"
אורית אבני בר און. איורים :דני קרמן בהוצאת כתר /2013 .יצא לראשונה ב2005
"היה היתה ,מזמן מזמן
בכפר אחד {רחוק מכאן }
ילדה אחת שהצטיינה
בכול דבר -רק לא שינה "

האם סוף סוף הילדה המצטיינת בכול נרדמה ? בספר "הילדה שלא ידעה לישון"

והסיפור של מרים ילן שטקליס "טול טול בעל החול ומיק מהוק בעל הפיהוק ".
והשיר  המלווה .
"פיהוק אני ,ושמי פיהוק .
בבוא "הליל אני עסוק .
מציץ אני אל כול חלון-
אני משכיב הכול לישון .

בכול העיר סובבתי ,
כול הילדים השכבתי ...
נשאר אחד ,זה דני-
אוי כמה הטרידני !
עמוד 89 מתוך "שיר הגדי "מרים ילן שטקליס בהוצאת דביר.  
האם אפשר ללמוד להיות סופרי ילדים?
22/06/2014 | 16:59
3
13
מ'הארץ': מאות ספרי ילדים רואים אור בכל שנה. מה הופך ספר ליצירה ראויה? והאם זו מלאכה שאפשר ללמוד?

תמר רותם: "המשפט הכי אלמותי אולי בספרות הילדים לגיל הרך – הפיקצ'ר בוקס - הוא די פשוט בעצם. הכוונה למשפט המסיים את "ארץ יצורי הפרא" מאת מוריס סנדק. הספר מספר על מקס, הילד שעבר קצת את הגבול ואמו שלחה אותו לחדרו. מקס יוצא למסע מדומיין ומגיע לארץ היצורים המשונים, יצורי הפרא, מתפרע אתם כהוגן וחוזר הביתה, לחדרו ולגבולות שלו. "ושם", בלשונו של מוריס סנדק (ובתרגומו היוצא מן הכלל של אוריאל אופק), "מצא את ארוחת הערב שלו מחכה לו". כאן הופכים דף – המתח בעיצומו - ומצדו השני מתוארת הארוחה. במלות הספר - "והיא היתה עוד חמה".

המשפט המינורי הזה לא רק חותם את הסיפור, או שם סוף למסע, אלא טומן בחובו אפשרות להתרגשות חדשה ובעיקר מציע נחמה. הצלחת החמה מסמלת שאמא דואגת ואוהבת למרות הכל, למרות ההתרחקות והכעס של הילד. הקורא הצעיר ששומע את הסיפור בפעם הראשונה יבקש כמובן שיקראו לו את הספר שוב ושוב, רק כדי להגיע לשורה הזאת ולקתרזיס שבסופה.

סופרת הילדים דפנה בן צבי, שזכתה באחרונה בפרס דבורה עומר על ספרה "זוזי שמש", מאפיינת ספרות ילדים טובה ביכולת שלה להיות פשוטה ועם זאת להכיל ולהעביר מורכבות. היא מציינת את השורה בסוף שיר הפעוטות "בוא אלי פרפר נחמד" של פניה ברגשטיין כדוגמה נוספת. לדבריה, "שב תנוח, אל תירא ותעוף בחזרה" מעבירה תובנה ש"פרפר הוא פרפר, כי הוא יכול לרפרף, לשבת ולגעת ולעוף בחזרה". כלומר, משפט אחד שמספר סיפור שלם על פרידה מאהובים, על היכולת להיפרד, על תלות ועצמאות.
שבוע הספר האלטרנטיבי בירושלים. צילום: חיים יפים ברבלט:http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2353869.140...


  לצוד את הקשת

מאות ספרי ילדים רואים אור בישראל מדי שנה בשנה, ומתוכם נתח גדול שייך לספרות הילדים המאוירת. הם מגיעים למדפי הספרים, יפים, מושקעים ומאירי עיניים, ונעלמים בתוך זמן קצר בתהום הנשייה. אולי כי הורים וסבים ממשיכים לרכוש את נבחרת הספרים שבהם "פרפר נחמד" ו"ארץ יצורי הפרא", "מיץ פטל", "דירה להשכיר" ואחרים. בספר "100 ספרי ילדים אהובים" שראה אור באחרונה (סטימצקי), העורכת תמי הראל מנסה לעשות סדר בתחום ומונה כ-80 ספרים מאוירים שהיו לפריטי חובה על מדף ספרי הילדים (מינקות ועד גיל 6). זהו מפרט נדיב למדי שכולל לצד קלאסיקה וספרים מוכרים ואהובים גם ספרים לא מוכרים כלל, כמו "ברמלי" מאת קורני צוקובסקי (ותירגם מרוסית נתן אלתרמן), או ידועים פחות כמו "מרים והים" של מיריק שניר. אולי כמשאלת לב או קביעה שהם ראויים להיכלל ברשימה.

אבל השאלה שמתעוררת למראה רשימת הזהב היא בכלל מה גרם להם לספרים האהובים בה להיות כאלה; האם זו איכותם, או שמא זו נוסטלגיה של הרוכשים, הורים שזוכרים אותם מילדותם. האם אפשר להגדיר את האיכות החמקמקה שלהם ולקבוע מדוע אלה נכנסו לקלאסיקה ולא מאות האחרים?

אם נדמה שהשוק מוצף בספרי ילדים, אלה הם רק מעטים מתוך תועפות כתבי היד של ספרי ילדים לגיל הרך שמציפים את הוצאות הספרים. כותביהם הם לעתים סבים והורים ו"כל אחד שחושב שהסיפור לפני השינה שסיפר לילד ראוי לספר", כפי שאומרת רחלה זנדבנק, עורכת ספרי הילדים בכתר. לדבריה, הכמות פוחתת בכל הנוגע לכתבי יד של ספרים לילדי בית ספר. אורכם של הספרים והמאמץ שצריך להיות מושקע בהם מן הסתם מרתיעים את הכותבים. הטעות הנפוצה, אומרות בן צבי וזנדבנק, היא שלכתוב ספרות ילדים זה קלי קלות, כי השורות קצרות, בעוד שזה בדיוק להיפך. "חבל לי שזה מה שאנשים חושבים", אומרת בן צבי. "לילדים צריך להגיד דברים מורכבים. זו ספרות מעניינת, המעבירה בצורה פשוטה כל רעיון או מחשבה. זו משימת חיים".

"אחד הדברים הקשים הם לכתוב את הטקסטים הקצרים האלה", אומרת זנדבנק, "כי הם צריכים להיות מדויקים. לייצר עלילה בטקסט כזה שתיקח את הילד לטיול, שלא לומר מסע רגשי - זו חוכמה ענקית".

היא עצמה, שעברה בחייה על אלפי ספרי ילדים וכתבי יד, מתקשה להגדיר מהו אותו קסם חמקמק שעושה ספר ילדים למה שהוא. ולדבריה, הוצאות ספרים ועורכי ספרות ילדים מתלבטים ודנים בה כל הזמן. "אנחנו עדיין בתהליך למידה של מה עובד ומה לא עובד". ובכל זאת היא מציינת ש"ספר טוב מעביר את הילד תהליך רגשי מספק ביותר, שבסופו של דבר מזקק תובנה אצל הילד – כלל לא מודעת או מנוסחת – כלפי עצמו, ההתפתחות שלו ויחסיו עם הסביבה". הקריאה החוזרת גורמת לילד להפנים את התובנה הזאת. "לכן יצירה של ספר ילדים אוצרת בחובה כל כך הרבה וכל כך מעט בו בזמן".

בכתר הוציאו באחרונה את ספרה של צרויה שלו "תראו את הילד". אבל לא תמיד סופרים למבוגרים מצליחים לכתוב ספרים לילדים. "אנחנו בוחנים ספרים כאלה ברצינות, כי ההנחה היא שלכותב מיומן יש בהחלט נקודת פתיחה טובה והוא עשוי להצליח גם בספר ילדים. אבל לא תמיד זה עובד", אומרת זנדבנק. יש גם כתבי יד שהוחזרו לסופרים בצער רב.

מתי זה לא עובד? "בדרך כלל כשהחריזה איומה", אומרת זנדבנק בחיוך. "זו מלכודת. אנשים חושבים שאם יחרזו, זה יישמע כמו ספר ילדים. חריזה טובה היא נדירה". ובמחשבה שנייה היא מוסיפה, ש"לפעמים חריזה טובה ונדירה מבלבלת כי זה לא הדבר היחיד שעושה ספר". מכל מקום, בכתר, היא אומרת, נזהרים מאוד בהוצאת ספרים מאוירים. פרויקט המשלב גם איור נמשך זמן רב, עלותו גבוהה ויש בו סיכונים. "אנחנו בוחרים בפינצטה", היא ממשיכה. "משקיעים מחשבה אם הקהל יהיה מוכן לקבל את הספר. מעט מאוד ספרים הם פורצי דרך".

וישנו גם הצד השני של המטבע. עניין ההתקבלות בקרב הקוראים לא תמיד עושה חסד עם ספרים טובים. אחרי הכל, ספרים שהצליחו להפוך לקלאסיקה כ"מיץ פטל" או "דירה להשכיר" השתרשו בתרבות כשלא היו כמעט גירויים אחרים לילדים. "אני רואה גם דברים נפלאים שפוספסו", אומרת זנדבנק. "יש גם שמרנות וסגירות. ספר ילדים כיום נלחם על מקומו בשוק רווי, כמעט היסטרי. הילדים גדלים היום בסביבה דיסנית מושכת, מופצצים על ידי מסכים. ולכן לספרים חדשים, גם אם הם טובים, קשה להתקבל.

"האם אתן לצרכן הקטן שלי לבחור בין 'דורה' ל'מיץ פטל'?" שואלת זנדבנק. "תלוי מה הצרכים. ממוצר אחד הוא מקבל תובנה של מסטיק בזוקה וממוצר אחר תובנה לחיים. ועם זאת, יש גם תקווה שבמבחן מול הילד הקורא – בתקווה שיתרחש - משהו יקרה. תהיה כימיה. כפי שקרה ל'ארץ יצורי הפרא' בתחילת דרכו". וזו מן הסתם המחשבה שהובילה את כתר להוציא לאור ספר נוסף ופחות מוכר של סנדק בשם "במטבח הלילה" בתרגום יהודה אטלס. פנטזיה על ילד שנופל למטבח ואופים אותו, שממשיכה להרפתקה גדולה. "ילדים תופשים מה העניין בספר מהר מאוד. הם הראשונים להבין", אומרת זדנבנק ומוסיפה ש"להבין מה עובד זה כמו לנסות לצוד את הקשת".
דפנה בן צבי. צילום: דניאל בר און: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2353844.140...

   הילד הוא השראה

אם כך, האם אפשר ללמד כתיבה לילדים? לפני שבוע וחצי, באירוע שבוע הספר האלטרנטיבי שהתקיים בבית הנסן בירושלים, לימדה בן צבי סדנת כתיבה למבוגרים שעסקה בכתיבת ספרות לילדים. ספריה של בן צבי מעידים על אמות המידה המחמירות שלה בנוגע לאיכות הכתיבה, בכתיבה שלה יש סגנון ייחודי (מוזיקה ובמיוחד קצב), והדרך שבה היא מבטאת עצב אינה שגרתית. האם אפשר ללמד את התורה שלה על רגל אחת?

בן צבי מקיימת דרך קבע סדנאות, שמגיעים אליהן לעתים סבים וסבתות שרוצים לכתוב לנכדים. היא מסכימה ש"כתיבה לילדים היא מתת, או שיש או שאין, אך אפשר לפתוח את הדלת לשם". לדבריה, חלק ממשתתפי הסדנאות הם אנשים שניחנו בכישרון בפואטיקה ייחודית אבל סובלים ממחסום כתיבה. הסדנה מספקת להם כלים להתמודדות. "אני סבלתי שנים ממחסום כתיבה. לקחתי ספרים ופשוט הדפסתי אותם במכונת הכתיבה שלי. למדתי את הקצב. וישנם גם כל האחרים שבאים לשחק עם הכתיבה, להעשיר את עצמם.

"בספרות ילדים, הילד הוא השראה", אומרת בן צבי, שעובדת כיום על ספר המשך, "זוז שמש, ככה ככה". "בגיל שנה ושנתיים המלים חיות מבחינת הצליל והמוזיקה. הילדים לא איבדו את התחושה שהשפה היא חומר. בסדנה אפשר לשחק עם זה, להחזיר את התחושה הזאת שהלכה לאיבוד".

תמי שם טוב, הכותבת ספרים לגילאי בית ספר ואף היא מעבירה סדנאות (בחוג לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה ובאופן פרטי), מוסיפה ש"דווקא מפני
המשך הכתבה
22/06/2014 | 17:02
2
11


תמי שם טוב, הכותבת ספרים לגילאי בית ספר ואף היא מעבירה סדנאות (בחוג לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה ובאופן פרטי), מוסיפה ש"דווקא מפני שהתחום כל כך רחב ומגוון ויש בו פרוזה, שירה, מתח, הרפתקאות ויש קהלים שונים, יש המון מקום לכוון ולעזור לאנשים לשכלל ולדייק את הכתיבה".

לדבריה, "בכתיבה לילדים, לעומת כתיבה למבוגרים, אתה יודע תמיד מה הגיל של הקהל שלך. כשמשורר כותב שיר, הוא לא יכול לדעת מי יקרא אותו. אבל כשאת כותבת לילד, את צריכה לדעת בן כמה הוא, מה היכולות הרגשיות והשכליות שלו, איזו מורכבות נדרשת מבחינת שפה וסגנון. יש אפשרות לעזור לכותבים לדייק ולשכלל את הכתיבה שלהם".

עניין נוסף שניתן ללמוד הוא לחדד את נקודת הראות של ספר ילדים. סנדק אמר, "הסגולה המיוחדת ביותר שבי היא שהאני הילדי שלי עדיין חי וקיים ומרגיש טוב. אני לא זוכר את ילדותי יותר משאתם זוכרים את שלכם. אבל יש בי היכולת לזכור ולהחיות את האיכויות הרגשיות של הילדות. הילד שהייתי אז עדיין חי ומוחשי בעבורי. אני חש כלפיו דאגה ואחריות. אני מנסה לתקשר אתו כל הזמן. ההנאות שיש לי כמבוגר מועצמות על ידי העובדה שבו בזמן אני חווה אותן גם כילד". שם טוב מציינת, כי "בספר ילדים, הגיבורים הם תמיד ילדים או חיות. המחבר כותב מנקודת המבט של ילדה בת 12 למשל, אבל הוא לא ילדה בת 12. צריך להתחבר למקום של הילדה הזאת ולא לזייף, למצוא את הטון הנכון. זה דבר שניתן לעזור לכותבים לדייק בו, שלא לדבר על חריזה נכונה ועל כלים שונים של כתיבה, כמו בכתיבה למבוגרים".

זנדבנק סבורה שניתן ללמוד להימנע מדידקטיות, רעה חולה של ספרות ילדים, ושבספרי פעוטות, "הכתיבה צריכה להתחשב בקצב של הדפדוף של הדפים". בן צבי מספרת שכשברגשטיין היתה חולה ורתוקה למיטתה, בסוף חייה, היא נהגה לומר שהיא "אוספת את ניצוצות האורה". "נראה לי שהיתה אשה אופטימית מטבעה. ואפשר ללמוד לאסוף רגעים כאלה ולפתח אותם, או להיפך. כל אחד על פי נהייתו. מרים ילן שטקליס כתבה מתוך אכזבה - נורית זורקת את הפרח - ואצלי העצב הוא ההשראה לכתיבה. אפשר לעזור לאנשים למצוא את מקורות ההשראה. אנשים לא רוצים לפחד מהכתיבה".


דפנה בן צבי מציעה כמה תרגילים למבוגרים הרוצים לכתוב לילדים:

השראה מהזיכרון: העלו בעיני דמיונכם זיכרון ילדות משמעותי שלכם. נסו להחיות את הזיכרון בדמיונכם, להיזכר בדמויות הקשורות בו. ברגשות שעלו בכם. באווירה. במקום.

כתבו את הזיכרון בפרטי פרטים, לא באופן ספרותי.

הפכו את הזיכרון לסיפור ילדים קצר, המסופר מנקודת מבט של ילד או ילדה.
שנו את נקודת התצפית של הסיפור - כתבו אותו סיפור מנקודת תצפית של מספר כל יודע או של דמות נוספת.

השראה מספר: בחרו באקראי ספר ילדים מהספרייה שלכם. פתחו אותו בעמוד אקראי. כתבו פתיחה של סיפור ילדים, המתחילה בשורה שבה פתחתם.

השראה מעצב: אמא הלכה. הילד או הילדה נשארו לבדם. עצובים. תארו שיחה בין הילד או הילדה לבין הדובי שלהם. מה הם אומרים לדובון? מה משיב להם הדובון - והאם הוא משיב? נסו לא לומר מה הילד או הילדה מרגישים, אלא הראו זאת דרך השיחה עם הדובון.

השראה מגעגוע: כתבו אסוציאציות חופשיות למלה געגוע. כתבו את הריח שלו, את הצבע, את התחושות השונות, את הזיכרונות שלכם ממנו. כתבו כל מה שעולה בראשכם כאשר אתם חושבים על המלה געגוע.

כתבו שיר קצר, של ארבע עד שש שורות, על געגוע של ילד או ילדה למשהו מסוים. השתמשו בשלוש מלים לפחות מרשימת האסוציאציות שלכם.

השראה מהיום-יום: מה עשיתם אתמול בשעה תשע בערב? היזכרו בפרטי הפרטים של הסיטואציה.

כתבו את הסיטואציה באופן ישיר, לא ספרותי.

בנו על בסיס הסיטואציה סצינה מסיפור ילדים, המסופר מעיניים של ילד או ילדה.

השראה משיר: "בוא אלי פרפר נחמד, שב אצלי על כף היד, שב תנוח על תירא, ותעוף בחזרה" (פניה ברגשטיין). כתבו את השיר מנקודת המבט של הפרפר.
10 דברים שמורים בישראל היו רוצים לומר להורים
22/06/2014 | 17:12
1
15
והם לא יכולים, ולהיפך...
מה מורים היו אומרים להורי התלמידים שלהם, לו יכלו להתבטא בחופשיות? מה היו אומרים ההורים בחזרה?

רותה קופפר / 'הארץ': "בתחילת השנה, בפגישה המרוכזת השנתית של הורי התלמידים עם המורה, שבה ההורים יושבים בכיסאות של ילדיהם, כאילו היו תלמידים, לחשה לי חברתי לשולחן הלימודים הזמני, "תראי מה יקרה עכשיו. המורה תודיע שמורידים שעת אזרחות שבועית ובמקומה יוסיפו עוד שעה של תנ"ך ואף אחד לא יגיד כלום; יודיעו שהוחלט להשקיע כסף בתגבור של כיתת מצטיינים במתמטיקה במקום להשקיע בכיתת מתקשים וגם על זה לא יגידו מלה; ואז יגיעו לשלב השיחה על מתנות יום ההולדת – אם קונים אחת משותפת לכל ילד או כל אחד מביא מתנה משלו – ותפרוץ מהומה". ואכן כך קרה.

נזכרתי במקרה הזה כאשר קראתי את המכתב האנונימי שהתפרסם ב"גרדיאן" בשבוע שעבר וכותרתו "עשרה דברים שמורים רוצים לומר להורים ולא יכולים", ובין הדברים שנמנו שם ריחפה עצה כללית של "לקחת דברים בפרופורציה".

בין הדברים שהמורים הבריטים ביקשו לומר להורים אך אינם יכולים היה: "ילדיכם אינם החברים שלכם" (אז תפסיקו לשתף את בנכם בן התשע בעניינים כמו מחלוקת שיש לכם עם אמו של חברו); "לא במקרה למשחקי וידיאו יש מגבלות גיל" (אל תתפלאו אחר כך שעולם המושגים שלהם כולל ירי על חבורה של חפים מפשע דרך מכונית); "צר לי, אבל הילד שלכם פשוט עצלן" (קשה ללמד מישהו שלא רוצה ללמוד, כמעט בלתי אפשרי ללמד מישהו שחושב שהוא יודע הכל כבר. אולי תחשבו איך תוכלו לעודד אותם להתמודד עם זה?); "אוקי, אז שלא יכינו את השיעורים" (המאבק בין הורים למורים על עניין זה תמידי. הורים רבים מתלוננים שאין מספיק, אחרים שיש יותר מדי. שהם קשים מדי או קלים מדי. אתם מתלוננים כשהורים אמורים לעזור ומתלוננים כשהילד אמור להתמודד עם זה לבד ומתקשה. אעביר את כל התלונות והעצות שלכם להנהלת בית הספר שקבעה את הדרישות בקשר לשיעורי הבית, ובינתיים אקרא את ערימות השיעורים ואתן להם ציונים), וגם "אני רוצה עזרה אבל לא ממך" (אמירה בוטה זו מיועדת להורה שחושב שהוא יבוא לעזור בכיתה כדי לדאוג לאינטרסים האישיים של הילד שלו, יפקח מקרוב על הנעשה בכיתה וגם יציץ על העבודה של הילדים האחרים).

צילום אילוסטרציה.:http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2353917.140...

המכתב זכה להרבה תהודה באתר של העיתון הבריטי וההורים לא נשארו חייבים ופירסמו מכתב אנונימי משלהם, ובו גם כן רשימה של עשרה דברים שהיו רוצים לומר למורים ולא יכולים. בין הדברים שהם מונים במכתב גלוי זה: "אל תגרמו להורים עסוקים להרגיש אשמים" (אולי תיתנו לנו רשימה בתחילת השנה ואנחנו נתנדב למשהו שנוכל לעמוד בו); "תחפושות ממלאות אותנו בחרדות" (לאלה מאתנו שלא התברכו ביצירתיות ובכישורים עילאיים במכונת תפירה שיגרמו לכל האחרים לקנא, האתגרים היצירתיים האלה גורמים לבולמוסי הזמנות תחפושות ואביזרים נלווים באינטרנט); "אנחנו לא מצליחים להבין את שיטת הציונים"; וכן "בתי ספר לא אמורים להיות התיאטרון הלאומי. לא מעניין אותנו לראות הצגה מהוקצעת המשקפת את כישורי הבימוי של מנהל מגמת הדרמה, אנחנו רוצים לראות את הילדים שלנו על הבמה", ולבסוף "אל תתייחסו אלינו כאל מקשה אחת".

בעקבות המכתבים האלה התבקשו מורים מכמה בתי ספר בישראל, וגם הורים מבתי ספר במקומות שונים בארץ, לארגן רשימות דומות של דברים שהיו רוצים להגיד אלה לאלה ומרגישים שאינם יכולים.

חדרי המורים שהשתתפו בגיבוש השאלון הם מבית ספר תיכון בירושלים שקולט הרבה תלמידים שהמסגרת פלטה; בית ספר תיכון מוביל בראשון לציון ובית ספר יסודי וחטיבת ביניים ייחודי בתל אביב. הפניות להורים היו שונות – היה פער מסוים בין הבקשה של המורות בבית הספר בירושלים שההורים יגלו עניין במשימות של הילדים לבין אלה של בית הספר בתל אביב שביקשו מההורים להתערב הרבה פחות. אך בסך הכל היו גם עניינים חופפים ואלה מופיעים ברשימות להלן.

עשרה דברים שמורים רוצים להגיד להורים:

1. אל תצפו מאתנו להצליח במקומות שאתם לא הצלחתם, או לשים גבולות במקומות שאתם לא שמים.

2. הימנעו כמה שאפשר מלדבר רעות על המורים ועל המערכת בכלל באוזני הילדים. זה הורס הכל. שתפו אתנו פעולה, אל תשימו מכשול.

3. שימו את עצמכם במקומנו.

4. כשאתם מחפשים רחוק את הסיבות לכל מיני קשיים של ילדיכם, התשובה קרובה משנדמה. או במלים אחרות – אמא, אם את מציעה לסדר בטבלת אקסל את כל השירים שהורי הוועד ישירו במסיבת סוף השנה, אל תתפלאי שהבת שלך לחוצה ממשימותיה.

5. זכרו שמסיבות וטקסי סוף השנה מיועדים לילדים ולא לכם. אם במשך כל השנה לא עשיתם שום דבר, לא בטוח שדווקא ברגע הסיום צריך לגנוב את ההצגה.

6. באתם לאסיפת הורים לשמוע או להשמיע? אם גם וגם, אז תשמעו גם.

7. אל תשתפו אותי בתחרויות בין ההורים, בבקשה.

8. זכרו שמה שהילדים שלכם מספרים לכם על הנעשה בכיתה הוא נקודת מבט אחת – אם, למשל, הוא אומר שלא מלמדים כבר כל החודש, זה לא בהכרח נכון.

9. אל תיכנסו למגננה כשמציעים לשלוח את ילדיכם לאבחון.

10. וגם – לקראת סוף השנה, כשאתם מתווכחים ביניכם בקבוצת הווטסאפ מי יודה למורים  בטקס הסיום וזורקים זה על זה את המטלה הזאת, תוציאו אותי בבקשה מהקבוצה.

את הדברים שרוצים הורים להגיד למורים סיפקו יותר משתתפים, מעוד יותר בתי ספר בארץ, והמשותף לכולם, עד האחרון שבהם, היה הבקשה מהמורים שיראו את הילדים, וגם שיפסיקו לתת כל כך הרבה שיעורים.

דברים שהורים היו רוצים להגיד למורים:

1. השתדלו לא לתת הרבה שיעורי בית. זה בדרך כלל מעיק, מכניס הרבה מתח בין הילד להורים ובין התלמיד למורה, יוצר צורך ברמאות, העתקה וגם דורש מההורים לעשות את השיעורים.

2. וגם אפשר להמעיט במבחנים, במיוחד בסוף השנה, כשהתעודות כבר כתובות ואין שום ערך למבחן חוץ מלחץ.

3. מה זה כל הנתונים האלה – כמה קיבלה במיצב, כמה במתכונת, כמה בתעודה. אל תלעיטו אותי בערכים מספריים, ספרו לי על הילדה. שיהיה ערך מוסף לפלט הנתונים הזה.

4. אם הערכים מלמדים כי מדובר בילד עם יכולת גבוהה, אולי תכוונו אותו לכיוונים שיתאימו לו מחוץ לבית הספר.

5. הקשיבו יותר – תהיו קשובים לקשיים הרגשיים של הילדים בשלבים השונים של ההתבגרות. אל תשאירו ילדים מאחור.

6.       אנחנו רוצים לא רק להשמיע אלא גם לשמוע, אבל אם אפשר לא יותר מדי על חייכם הפרטיים.

7. למה העוגה צריכה להיות לא קנויה, למה?

8. תאהבו את הילדים. כי הילדים הם העבודה שלכם, והחוכמה היא לאהוב גם את המתקשים והשובבים. כשתפסיקו לאהוב אותם צאו לפנסיה.

9. אל תפחדו כל כך מהאינטרנט, הוא לא נגדכם.

10.   לסיום, אחת המורות גם פנתה בתור אם למורים האחרים והציעה שיחייכו ויצחקו בכיתה. "לפני כמה שנים, בשעת מחנך ביום הזיכרון, הקראתי קטע מהספר של עמוס עוז 'סיפור על אהבה וחושך' ודמעתי , ואפילו קצת יותר מזה", היא מספרת. "בסוף השיעור בא אלי תלמיד ואמר לי שמעולם לא ראה מורה בוכה, והוסיף שכשאני צוחקת בכיתה בקולי קולות זה עושה את השיעור והלמידה לגמרי אחרים. זה נכון גם בשבילי".
הטלויזיה והאינטרנט ניצחו-צעירים בארה"ב קוראים
22/06/2014 | 18:36
14
קוראים פחות מ-10 דקות ביום.
האמריקאי הממוצע קורא 19 דקות ביום; בני נוער מבלים פחות מ-4 דקות בממוצע ביום בקריאה.
'Themarker'-סוכנויות הידיעות: "המחשבים ומסכי הטלוויזיה הביסו את הספרים בארה"ב. האמריקאי הממוצע קורא 19 דקות בלבד ביום, וככל שהגיל יורד כך זמן הקריאה פוחת, כך לפי מחקר חדש של לשכת הסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקאי.

הצעירים בארה"ב מבלים פחות מעשר דקות ביום בחברת ספרים, בעוד שבאופן לא מפתיע, מי שמעלה את הממוצע הם בני 75 ומעלה, אשר קוראים יותר משעה בכל יום. בני 25-34 קוראים רק שמונה דקות ביום בממוצע, ובני 20-24 קוראים עשר דקות ביום. אצל בני נוער המצב אף חמור יותר – בני 15-19 קוראים 4.2 דקות ביום בלבד.

דו"ח של חברת Common Sense Media מהחודש שעבר מצא כי 45% מבני ה-17 קוראים לשם ההנאה רק כמה פעמים בשנה לכל היותר. זוהי עליה לעומת 19% שהשיבו כך ב-1984, לפני עידן האינטרנט והסמארטפונים. גם כשבני נוער מתיישבים לקרוא, הם עושים זאת במקביל לפעולות אחרות ואינם מקדישים לקריאה תשומת לב רבה. "בפלטפורמות אלקטרוניות שבהן ילדים קוראים יש מגוון רחב של הסחות דעת במרחק של הקלקה בלבד, והן מתחרות על הזמן ותשומת הלב של הילדים", נכתב בדו"ח.

האמריקאים מעדיפים לבלות את הזמן הפנוי מול מסך הטלוויזיה. האמריקאי הממוצע מבלה שלוש שעות לפחות בצפיה בטלוויזיה, לפי המחקר. זה זמן ארוך יותר מפי שלושה מאשר הפעילות השניה הפופולרית ביותר, שהיא בילוי בחברת אנשים."

חנות ספרי ילדים בלוס אנג'לס
צילום: בלומברג - http://www.themarker.com/polopoly_fs/1.2355562.140...
"אולימפידת החיות "
22/06/2014 | 13:17
1
16
כתב :אסף הראל
איירה :איורים מקסימים עינת צרפתי .
בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר /2014 .
באחד המאמרים שקראתי,לפני כחודש ,בעיתון "ידיעות אחרונות "נאמר ,כי בספרות הנכתבת חסרים איפיונים מסוימים ,ובין השאר ציינו שההומור נעלם מהספרות האיכותית .הכוונה היתה לספרי מבוגרים .
הספר "אולימפיאדת החיות" שלדעתי מתאים לכול גיל ,יוצא מהכלל מבחינה זו ,והומור יש בשפע .כך שההמלצה על הספר לכול מי שאוהב לצחוק בראש וראשונה וכמובן אולימפיאדות .היא מכול הלב .
ואני מזמן לא נהנתי כול כך
ובכן בעטיפה קדמית מופיעים ברורים ודי בולטים שדרני התחרות. הכירו את אטילה הגורילה ,וגם את דובי .
הם משלימים אחד את דברי השני: בפרטים,הערות,בפרשנות עובדות בענין התחרות ומשתתפיו ,והכול לנוחות הקהל.
שם התחרות ה"חיה המהירה בעולם".
 

חלק ב' -אולימפיאדת החיות
22/06/2014 | 13:21
5
אטילה הגורילה נראה שקול דעת,בטוח בעצמו,די ממוקד,מקצועי ובעיקר מרוצה. והרי הרוזמה שלו למי שעדין לא יודע בעברו "אלוף בהטלת בננה" .
מימינו יושב דובי מנצח על האירוע ביד רמה,מנצל כול רגע לטובת הסבר מקצועי ,כולו נחרץ ומלא באנרגיות ספרוטיביות .
והמשתתפים:"הטיגריס מומבסה דומבסה ","הקונגרו סידני עלי","הנשר דון וושינגטון "הכריש המפורסם מר שפיץ ", "הסוס הערבי הגזעי אל אכבר"," והצב אריק מקיבוץ עין זוחל" מישראל.
ומרגע שהחיות מוכנות כול אחת מהן במקצע שלה מודיע דובי "מרוץ מאה מטר חופשי לחיות יוצא לדרך ".
על המרוץ ותוצאותיו ,על המשתתף אריק וזהותו ,על קבלת המדליה ,על ההתרגשות והמעריצה אלמונית שלפתע הפתיעה את אטילה הגורילה.
בספר המצוין של אסף הראל
וההזדהות לכול אורך התחרות רבה  "איזו דרמה. איזו הפתעה .איזה מזל שזכינו לשדר את זה" .
תודה לאטילה ותודה לדובי.
מחפשת ספר (אולי של אבנר כץ?)
20/06/2014 | 19:52
1
36
אבנר כץ היה אחד הכותבים או המאייר (לא זוכר לי מי השותפ\ה לכתיבה). ספר חמוד  ומצחיק שמתאר מצבי בריאות שונים, מיועד לילדים צעירים מאד.
ניסיתי לחפש בגוגל בעזרת צירופים שונים, לשוטט באתרי ספרים ישנים ולא נמצא.
נקרא מוּכָּר?
גמאני ניסיתי ולא מצאתי,יש פרטים נוספים?
22/06/2014 | 10:15
8
שבת שלום
21/06/2014 | 11:14
1
14
סיפורים כבני אדם .
"אספר לכם סיפור ששמעתי כאשר הייתי ילד קטן,
ובכול פעם שהרהרתי בו מאז ,מצאתי אותו יפה משהיה בתחילה ,שכן סיפורים כמוהם כבני אדם מסויימים ,שככול שהם מזקינים נעשים הם יפים יותר, וזה משמח כול כך את הלב".
הנס כריסטאן מתוך הזקן צודק תמיד .

ספרים וסיפורים משמחים את הלב. כול כך נכון .

שבת שלום
21/06/2014 | 11:42
7



מקסים
חם בפורומים של תפוז
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
"טובים השניים"
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ