לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום ספרות לילדים ולנוער
אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

חידון על הספר האקלברי פין
12/05/2015 | 11:22
15
ח
סרפינה -/2014
12/05/2015 | 08:13
19
23
עם בוא הדרקונים 
רייצ'ל הרטמן 
בהוצאת אוקינוס מודן /2014 
י
יצא לראשונה ב2012 
תרגום מאנגלית :קטיה בנוביץ .
בספר  333 עמודים .
צעדי במסע הקריאה 
זמן רב לקח לי לקרוא ולהכיר את הספר "סרפינה ".ולמרות הקריאה האיטית {הרי היה עלי לזכור,את מספרם הרב של הדמויות ,לזכור כללים שונים ,לזכור  מי נגד מי ,לא הנחתי את הספר מספר שבועות ,וקראתי בו עד לסיומו .
ומה משך בו את תשומת ליבי.הסקרנות לגלות מה מתרחש בממלכה המשונה הזו ,שבו מנסים:בני אנוש,דרקונים למחצה, ודרקונים ,לחיות :בהבנה ,לקבל את האחר,לגלות סבלנות וסובלנות .מה הם הקודים רציתי לדעת ,אלו אירועים דרמתיים עברו ,כיצד פתרו את בעיותיהם .האם היה מיעוט שהתנגדו {הכוונה בשני הצדדים}?מה עלה בגורלם .והרי זה המסר כך חשבתי לעצמי ,לבני האנוש ,לבני האדם ,באשר הם ,השונים אלו מאלו במחשבתם,בהרגלם ובתפיסתם .להבין אחד את השני,להמנע משנאה, דעה קדומה ,ממלחמות לקבל את האחר בדרך של הערכה . 
ואכן סיימתי לקרוא ולא התחרטתי .
חלק ב' קטע מהספר ציטוט : נצא למלחמה על השלום
12/05/2015 | 08:28
18
10
עמוד 308 ",קומונוט {דרקון} פנה אל נציגי ניניס וסמסם בעינים בורקות אך קול סמכותי ושלו : "האם אינכם רואים שלא מדובר
עוד בשאלה של דרקונים נגד בני האדם? החלוקה כעת היא בין אלה שמאמינים בשמירה על השלום לבין אלה שישמרו את מצב המלחמה עד להשמדתו של אחד מן הצדדים.
"יש דרקונים שמוציאים את הטוב בחוזה .הם יצטרפו אלינו .הצעירים התחנכו על אידיאלים של שלום. הם לא יתיצבו מאחורי גינרלים כסופי שיער שמעונינים להשיב לעצמם את מטמוניהם ואת שטח הצעד "
הוא פנה אל גליסלדה {הנסיכה} והחווה לעבר השמים דבר אחד שאנו הדרקונים למדנו מכם הוא שכוחנו טמון באחדותינו .אל לנו לכבוש את העולם כולו לבד .הבה נתייצב כעת יחדיו למען השלום. "
"נצא למלחמה על השלום . "
הנסיכה גליסלדה -בתה העליזה של הנסיכה דיון ,יורשת העצר השניה
קומונוט ארדמגאר -מנהיג עולם הדרקונים .  
חלק ג'
12/05/2015 | 09:03
17
8
ובספר דמויות מדמויות רבות ושונות, ובינהן -סרפינה גיבורת הסיפור. נערה רצינית בת 16 ,דרקונית למחצה קשקשי דרקון  על חלק מעורה .עמוד 256 "לא רק קשקשי עמדו ביניינו" 
שוליה מוסיקאלית בחצר הממלכה, מופיעה כדמות נבוכה בתחילה:הססנית,נרתעת,מפוחדת ,מאוימת ,ומסתתרת ,סובלת כול העת מבדידות ,יחס נוקשה מצד אביה,וחברה אנושית הרודפת את השונה .  
מגלה לקורא בהמשך העלילה המתפתחת את תכונותיה האמיתיות :כבעלת נחישות אחריות ואומץ, בעלת החלטה ונועזות , כשהאמת הפנימית מובילה אותה.ובעלת יכולות של ארגון  יצירה,ומוסיקאלית מעולה .
לוסיאן קיגס  בנה הממזר של הנסיכה לורל מפקד משמר המלכה וארוסה של הנסיכה גליסדה . בו היתה גם סרפינה מאוהבת . 
 אומר לה כך . -קיגס "דעי בבקשה שאני מחשיב את עצמי לידידך ...את טובת לב .את חוקרת נבונה ואמיצה ,וגם מורה טובה כפי ששמעתי " עמוד 257
בחצר המלכות בה היא חיה היא מוצאת את עצמה מעורבת בפרשיית רצח, ועושה ככול שיכולתה ,לתרום לפתרון .בפתרון הרצח , מניעי הרצח , ומעורבות של דמויות רבות מאירה העלילה על סרפינה וכך חודר  הקורא לנפשה , תחושותיה ,רצונותיה מאוויה ופועלה ויחסה, לדמויות הפועלות  מסביבה .
כדרקונית למחצה ,אביה האנושי נישא לאימה הדרקונית ,ידעה לקרוא מחשבות ולהתאימה לצרכה ובשלבים רבים בחייה היא נעזרת ,שוקעת בהם,נתמכת ,בדמויות שמעלה ומתיעצת .
ולסיום לאחר כול מה שעברה וחוותה מודיעה "אשקם ואחדש את מלוא היופי בעולם ".... אצרף את עצמי לתוכנית בכוונה תחילה מאחר שלוא יהיה עוד צורך להסתתר מעין הציבור ."אין עוד סיבה שלא אקום ואעניק את מה שיש לי להעניק
ממליצה על הקריאה בספר 
לאוהבי הפנטזיה 
לבני הנעורים 
וקרקיוס ריוויו בתמצית גב הספר ציין בהערכתו "משובח ראש וראשון לספרי הדרקונים " אכן .
ו 
 
 
הדרקונים
12/05/2015 | 09:05
16
14
מזמינה אתכם  להעלות את משפחת הדרקונים
מספרים ושירים שאתם מכירים .
הדרקון בקופסת השעון
12/05/2015 | 10:09
3
16
ספר מומלץ היה פעם ברגע עם דודלי
בארץ סין גר צן סולין
12/05/2015 | 19:07
2
12
הדרקון מפתיע בסוף השיר
דרקון-אין דבר כזה/ג'ק קנט.
13/05/2015 | 08:56
4
בוקר טוב
13/05/2015 | 08:59
13
והדרקונים שלי 
"המלך ג'ק והדרקון "של פיטר בנטלי הלן אוקסנברי .בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר /2012
"דרקון בארמון "של ג'ודי מור /2012
איורים :הוארד מקוילאם .בהוצאת אורים -כתר 
הנסיכה אנאבל והדרקון אמדאוס .אליזבת צלר ובריגיטה קולוך 
איורים :לולה רן 
בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר/2012
 
 
 
הנסיכה שלבשה שקית נייר מאת: רוברט מאנץ' איורים: מייקל מרצ'נ
13/05/2015 | 17:34
11
9
'בסוף הם לא התחתנו.'
מפתיע?
אם מדברים על סוף של מעשייה – סיום כזה בהחלט מפתיע; קוראי מעשיות מצפים ל'סוף טוב', ואם מדובר בנסיך ובנסיכה – ה'טוב' המצופה מתמצה בחתונה מלכותית מפוארת.
אבל לא כאן.
 
הנסיכה היפהפייה אליזבט עמדה להתחתן עם הנסיך רונלד. יום אחד הופיע דרקון, הרס את הארמון שלה, שרף את בגדיה וחטף את הנסיך. אליזבט לא ויתרה; היא מצאה שקית נייר ששרדה מן השרפה ולבשה אותה. אחר כך הלכה בעקבות הדרקון כדי להחזיר לעצמה את הנסיך שאהבה. משפטים אחדים של חנופה – תחבולה לא מקורית אך יעילה - נטרלו את הדרקון היהיר, ואליזבט עמדה מול הנסיך רונלד.
 
האם נשמעו שם דברי תודה נרגשים? אולי התפעלות מהאומץ שהוכיחה אליזבט ומנכונותה לסכן את עצמה למען אושרם המשותף? לא ולא.
לכן המשפט 'בסוף הם לא התחתנו' הוא סוף טוב, טוב בהחלט.
 
הנסיכה שלבשה שקית נייר התפרסם לראשונה ב- 1980, ובעברית ב- 1990 בתרגומו של שלמה סבירסקי. הספר היה בין הסנוניות הספרותיות הראשונות שייחסו לנסיכות (כמייצגות המין הנשי) תבונה, אומץ, אסרטיביות ודעתנות, קראו תיגר על תבניות סיפוריות ישנות שביטאו ושימרו הערכת חסר לנשים, והראו לקוראים צעירים שמוסכמות - בסיפור או במציאות - נועדו להשתנות.
ומי שיחזור ויביט בדמותו של הנסיך רונלד בכפולה הראשונה של הסיפור, ייווכח שסופו כבר חקוק על מחבט הטניס שלו.
 
הנסיכה שלבשה שקית נייר מתאים לבני ארבע עד שבע, לדרקונים,  ולנסיכים שעדיין לא הבינו מהן נסיכות אמיתיות.
הנסיכה הקסומה שלבשה שקית נייר - אריאנה מלמד, Ynet
13/05/2015 | 17:37
10
6
דרקון הארגמן הנעלם/אשכר ארבליך-בריפמן
13/05/2015 | 17:45
9
3
כשהנלי הטריקסונית נותנת לתיאו הקליק ליום הולדתו השלושה־עשר ביצת דרקון נדירה, הוא מיד מחליט שצריך להחזיר אותה לביתה. יחד יוצאים שני החברים למסע משעשע ומפתיע, שבמהלכו יצפו בפְלִיק מַפְלִיק, יפגשו סִירְחוֹפְלָץ טיפש ומסריח במיוחד, יתעמתו
עם דרקונית אימתנית וילמדו דבר או שניים על המקום שנמצא הכי קרוב ללב.
 
אֶשְכָּר אֶרְבְּליך-בְּריפְמן, סופרת ילדים ונוער, גרה עם משפחתה על גבול יערות הכרמל ואוהבת לשוטט ביער שעל-יד ביתה. בהשראתו היא בוראת בספריה עולמות פנטסטיים של נופי טבע מלאי יופי ושלל יצורים עתירי דמיון. סדרת הספרים שלה ווינטר בלו, ילדת-פיות זכתה למאות אלפי קוראים, וספריה היו לרבי-מכר.
בסדרה החדשה לנוער, סיפורים מווינְדידָסְט, היא מוכיחה שוב את יכולתה ליצור דמויות שובות לב, עולמות חדשים ומקוריים ועלילות הקוסמות לקוראים הצעירים.
 
 
"מלכת הרייטינג של הפיות."
מיה סלע, הארץ
 
"אל העולם המופלא שיצרה אשכר נמשכות כבמגנט המוני קוראות נלהבות (ויש גם קוראים)."
עלית קרפ, לאישה
 
"סופרת קסומה."
מאיה בניטה, מעריב לילדים
 
"כתיבה קולחת. חוויית קריאה נעימה, זורמת וסוחפת."
טליה דיסקין, הארץ
קני והדרקון כתב ואייר: טוני דיטרליצי מאנגלית: אסנת הדר
13/05/2015 | 17:49
8
6
 
את תפקיד הגיבור הראשי בסיפור הזה ממלאים שניים – אלה המופיעים בשם הספר: קֶנִי שהוא ארנבון-ילד, וגרהם הדרקון. חבריו של קני אמרו עליו שהוא 'מעופף'; ראשו היה תמיד תקוע בספרים, הוא אהב ללכת לבית הספר, ו'תמיד הכין את שיעורי הבית (בצירוף הערות שוליים ומקורות מידע)'. איזה מקרה מפגיש טיפוס כזה עם דרקון?
בהחלט לא מקרה. ערב אחד, כשאביו של קני חזר הביתה נרעש וסיפר על דרקון שהתנחל על הגבעה הסמוכה, קני התמלא סקרנות. 'דרקון אמיתי, אמר הארנב הצעיר לעצמו, ממש כמו דינוזאור חי. איזה רושם הוא יעשה אם אביא אותו לכיתה ליריד המדע'.
המפגש בין הארנבון (שהיה חמוש במחבת, במטאטא ובספר על דרקונים) לדרקון הענק היה מפתיע מכל בחינה. הדרקון היה הראשון שדיבר: 'נא לא לזרוק עלי אבנים, או לדקור אותי במקל, או לצרוח עלי, כי אני לא מוכן לסבול את זה. ואל תנסה לשפוך עלי מים כדי לכבות לי את האש, כי גם זה לא יצליח וסתם תבזבז את הזמן שלך'. הדרקון התעניין מאוד בספר שקני הציג בפניו - 'לקסיקון החיות המלכותי של המלך', והוכיח לארנבון המופתע שלא כל מה שכתוב בספר – גם אם מדובר בספר חשוב כמו 'לקסיקון המלך' – הוא אמת.
במהלך הימים הבאים למד קני עוד על בני אדם ועל האמיתוֹת שהם דבקים בהן. הוא גילה שרבים מדי יבחרו להתעלם ממראה עיניים מרענן ויעדיפו סיסמאות שחוקות של מנהיג קולני. הוא גילה שגם מבוגרים שהחשיב את דעותיהם עלולים לטעות, ובסופו של דבר גילה שאומץ, תושייה ודבקות במטרה יובילו למיגור דעות קדומות ולהחלפתן בנאורוּת.
שמות ופרטים אחרים בעלילה מבליטים את הזיקה המכוונת שבין קני והדרקון לסופר קנת גרהם וליצירותיו – הספר הנפלא הרוח בערבי הנחל וסיפור קצר שבמרכזו ידידוּת שבין ילד לדרקון.
דפיו הצהבהבים-במתכוון של הספר החדש מקנים לו ניחוח השמור לספרי מעשיות שדפיהם הצהיבו בידי דורות רבים.
הבחירה של דיטרליצי בבעלי חיים במקום בני אדם ורישומיו הנאיביים-אופטימיים בשחור-לבן מאזנים את קולותיה המתלהמים של שנאת חינם.
 
קני והדרקון מתאים לבני שמונה עד אחת עשרה, ולאלה שדעותיהם החשוכות אינן מרפות מהם.
נירה לוין
דרקונים בעליית הגג רנית חמצני
13/05/2015 | 17:54
7
4
...אנדי מורגן ישב ליד שולחן הכתיבה בחדרו ועיפרון ירוק בפיו, לעוס בקצהו. הוא בהה בפיזור-נפש בגשם הזלעפות שניתך בעוצמה על שמשת החלון ובשמים האפורים שהשחירו בבת-אחת. לפניו הייתה מונחת מחברת חשבון פתוחה, עמוסה בבעיות ובתרגילים מייגעים ובלתי-פתורים, דבר שהיה חמור דיו, כיוון שבצד חיכו לתורן כמה מחברות נוספות, מלאות בהררי שיעורי בית שעליו להשלים.
 
תנועה חשודה ליד חלונו, כמו החזירה את ריכוזו באחת. הוא ניגב בשרוול חולצתו את האדים שדבקו לשמשה, כדי לנסות לראות מהו הדבר שמשך את תשומת לבו, אך לא הצליח לראות מאומה. לאחר מכן, תוך שהוא פולט אנחה כבדה ספוגת רחמים עצמיים, פנה למחברת החשבון.
 
כך נפתחת עלילת הספר "דרקונים בעליית הגג" מאת רנית חמצני, סופרת אלמונית ומוכשרת שפורצת כמטאור בשמי ספרות הנוער עם תחילת שנת 2009.
 
"דרקונים בעליית הגג" הוא ספר מתח בז'אנר הפנטזיה לבני הנוער, שגם מבוגרים ייהנו ממנו ונקרא כאילו תורגם מאנגלית.
 
רנית חמצני פורצת דרך בספרות הישראלית בז'אנר הפנטזיה לבני הנעורים. שפתה משובחת, העלילה מצמררת ומרגשת במובן החיובי של המלה, העושר הלשוני והעלילתי ראויים לכל השבחים האפשריים.
מאלף הדרקונים הקטן ג'אן פירנלי
13/05/2015 | 17:58
6
3
בום! טראחח! פלאחח!
פתאום הופיע דרקון!
הוא גדול, הוא עושה רעש - והוא רוצה את האוצר!
והוא יעשה הכל כדי להשיג אותו...
אבל הוא לא לקח בחשבון את התינוק. התינוק לא פוחד מהדרקון..
כל דרקון צריך חיבק/ג'יודית ל. רות'
13/05/2015 | 18:02
5
4
יֶלֶד קָטָן וְתָמִים שֶׁמַּאֲמִין שֶׁדְּרָקוֹנִים רַק צְרִיכִים חִבּוּק וְאַהֲבָה וּמִיָּד יַהַפְכוּ לְחַיּוֹת מַחְמָד שְׁקֵטוֹת וּכְלָל לֹא מַפְחִידוֹת, הוּא גִּבּוֹר הַסֵּפֶר הַמַּקְסִים הַזֶּה שֶׁכָּתְבָה ג´וּדִית´ ל. רוֹת´. סֵפֶר נִפְלָא לַגִּיל הָרַךְ, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, בְּהַשְׁרָאַת בְּנָהּ הַקָּטָן שֶׁמִּתְעַקֵּשׁ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ שֶׁדְּרָקוֹנִים הֵם הַרְבֵּה יוֹתֵר מְעַנְיְנִים מִכָּל חַיָּה "אֲמִתִּית" אַחֶרֶת.
אִיּוּרָיו הַקְּסוּמִים שֶׁל פַּסְקָל לְמַיְטֵר, מְלַוִּים אֶת הַסֵּפֶר וְכִשְׁרוֹנוֹ הֶעָצוּם בָּא לִידֵי בִּטּוּי כָּאן, בְּקֶשֶׁר יָשִׁיר וְהָדוּק עִם הַטֶּקְסְט אֲשֶׁר תּוֹרֵם רַבּוֹת לַתְּחוּשָׁה הַיְּדִידוּתִית וְהַחַמָּה שֶׁהַקּוֹרֵא הַצָּעִיר חָשׁ לְאֹרֶךְ הַסֵּפֶר בְּנוֹגֵעַ לַדְּרָקוֹנִים הַחֲבִיבִים שֶׁמּוֹפִיעִים בּוֹ.
אַל תִּתְפַּלְּאוּ אִם יַלְדְּכֶם יְבַקֵּשׁ מִכֶּם לְאַלֵּף וּלְגַדֵּל דְּרָקוֹנֵי-מַחְמָד, בְּסוֹף קְרִיאַת הַסֵּפֶר, בְּתוֹסֶפֶת כּוֹס שׁוֹקוֹ חַם!
מֻמְלָץ מְאוֹד לִילָדִים בְּגִיל 5-3.
האוצר של צ'מבלו/ רוני חפר
13/05/2015 | 18:05
4
4
הדרקון של צ'מבלו מאת רוני חפר:
בספרו של רוני חפר- הדרקון של צ'מבלו, גיבור הסיפור הוא דרקון אשר עושה את מה שדרקונים אמורים לעשות- לשמור על אוצר הנמצא במערה. צ'מבלו לא ממש מבין למה הוא עושה את מה שהוא עושה אך הוא בכל אופן מחליט לעשות זאת בצורה הכי טובה שאפשר. כאשר מגיע האביר הנס למצוא אוצר עתיק יומין במערה הוא פוגש את צ'מבלו ושניהם הופכים לחברים במקום ליריבים. סיפור הידידות המופלאה בין האביר והדרקון, שני יצורים שאמורים להיות אויבים, משאיר אותנו הקוראים ( הקטנים והגדולים) עם חיוך על הפנים.
להדליק את יולי/רוני גנור
13/05/2015 | 18:07
3
2
 
 
להדליק את יולי מאת רוני גנור:
סיפור הרפתקאות שבו גיבור הסיפור יולי, הוא דרקון אשר מתעורר בוקר אחד והולך לבקר את חברו המלך כדי לאכול איתו , כפי שהוא תמיד רגיל, ארוחת בוקר של חביתות. יולי אינו יודע כי שלושה עורבים עוקבים אחריו. שלושת העורבים של קליפתשום המכשפה, שפכו עליו שיקוי הגורם לו לרצות ענבים, והענבים היחידים שניתן להשיג נמצאים בממלכה רחוקה. יולי יוצא למסע על מנת להשיג את הענבים ובדרך נקלע לצרות, חוויות וים של הרפתקאות.
 
"הסערה השתוללה כל הלילה. בבוקר, כשנרגעה מעט, יצא יולי הדרקון את פתח המערה שלו, והלך לבקר את חברו, המלך פונפון השלישי. ארוחות הבוקר של הוד מעלתו היו מפורסמות בעיר כולו, וכשמדובר בביצים היה המלך אשף. הוא ידע להכין ביצת עין בדיוק כמו שיולי אהב: לא שרופה מדי ולא נוזלת מדי. יולי לא הבחין בשלושה עורבים שהופיעו מעליו. אחד מהם אחז במקורו בקבוק ירוק, וחברו חלץ את פקק השעם. העורב הנמיך עוף, היטה את הבקבוק, ושפך את תוכנו על הדרקון. הנוזל השפיע מיד: רעבונו של יולי לביצת עין התחלף ברעב לענבים. נמאס לי לאכול ביצת עין כל בוקר, חשב, והרחיב את צעדיו"
 
לסופר הילדים, רוני גנור, יש את היכולת המדהימה לערבב מציאות ודמיון בצורה כל כך מרתקת, פשוטה ומהנה. הסיפור מצחיק והעלילה שנונה. הקורא הצעיר נשאב מייד אל תוך ההרפתקה ומלווה את יולי במסע להשגת הענבים. בדרך הוא פוגש את הפיה לילי, את חץ לבן- ראש שבט הקצ'קצ'ופצ'יקים, את שלושת משרתותיה של המכשפה קליפתשום, סירפה ועוד דמויות רבות אחרות.
 
סדרת "קריאת כיף" של הוצאת הספרים הקיבוץ המאוחד מצויינת עבור קורא הצעיר.
מדובר בספרים הנותנים לקורא הצעיר תחושה שהוא קורא ספר של גדולים ממש, מבלי לאיים עליו עם יותר מדי מלל. פורמט הספר הוא לא גדול צבעוני או מושך את העין אלא קטן יותר. האיורים בשחור לבן הם לשם המחשה והשאר נתון לדמיונו של הקורא. הפרקים קצרים ובסוף הספר ישנו סדר פרקים. כייף לקרוא בו לבד או להקריא אותו בהמשכים בלילה במיטה אט במסגרת שיעור/הפסקה בכיתה.
 
ספרים נוספים של רוני גנור שחייבים לקרוא: שבלול מכוכב אחר, סיפורי הענק יונתן.
פעם הרגתי דרקון/שלומית כהן אסיף.
14/05/2015 | 09:03
2
4
פעם הרגתי דרקון
בלי חרב, בלי כידון.
 
אם אספר לכם
ודאי לא תאמינו,
איך אני והדרקון
נאבקנו שנינו.
 
לא אספר לכם
על הקרב הגדול בינינו,
ואיפה אני מחביא
את השן שלקחתי ממנו,
 
היה היה דרקון
עכשו הוא איננו.
'דרקולי של דותן
14/05/2015 | 15:59
1
3
כתבה :עדנה קרמר 
איירה לנה רבנקו
בהוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד/2001
"יום אחד ,דותן הגיע בריצה
אל השיחים שמאחורי הבית.
הוא נכנס למערה הסודית 
שלו שמתחת לשיחים .
"דרקולי ",הוא לחש,וניגב דמעה.
דרקון המערות של דותן יצא 
מבין הענפים הסבוכים ."
 
 
"מסעות הדרקונית הגנדרנית "ו
14/05/2015 | 16:16
4
של ליבי דאון ,רחלי שלו.
בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר/2012 
הספר שמוזכר אצלינו פעמים רבות ובהזדמניות שונות 
זאת הית דרקונית מאד גנדרנית ,לטיל אהבה במקומות רחוקים ואקזוטים ,וטבעת קסמים צבעונית את אצבעה עוטרת . 
טבעת קסם שאיתה היא מתעופפת :להודו ,צרפת ,הווי ברזיל ולאן לא  .ובעת מנוחה הביתה חוזרת כוחות אוגרת ושוב יוצאת לקצוות תבל . 
זוהר הילדה הזוהרת והנזהרת-סיפור שלי
10/05/2015 | 18:58
4
17

 
זוהר הילדה הזהירה
זוהר ילדה, כבת עשר, גינגית עם עיני תכלת זוהרות , וחמודה עד מאד,
כשמה כן היא, זורחת וזוהרת עם גומות כן וחיוכה המקסים.
עם זאת היא ילדה זהירה מאד, הייתי אומרת זהירות מוגזמת.,
תמיד ומכל דבר היא נזהרת.
מיום שנולדה אמרו לה -זוהר,היזהרי שלא תפלי, היזהרי שלא ושלא..
אז היא למדה שצריך להיזהר ולכן מהכול היא נזהרת,
כולם אומרים לה שהיא זוהרת אך היא לא מבינה ממה
ובכלל מה הקשר בין שמה-זוהר לבין זהירות?
למה קראו לה זוהר ? שם כזה זוהר העניקו לה ולא מבינה ,
האם בגלל הזהירות או בגלל הזוהר?
ומה גורם לה לזהור, האם זה השיער האדום שלה? היופי?
היא בכלל לא חושבת שהיא יפה, סתם ג'ינג'ית,
או אולי בגלל שתמיד היא צריכה להיזהר, כי יש לה מין אופי כזה זהיר?
ובכלל ,אני לא מבינה,, אמרה יום אחד זוהר לאמה זוהרה,
מה הקשר בין זהירות לבין זוהר? למה הם מאותו שורש?.
"הרי הירח זוהר בשמיים ואני מה ? אני כמו הירח?"
זוהר היתה מבולבלת ואז היא קמה לקחת לימונדה וכמעט מעדה-
היזהרי, קראה אמה בקול, שוב היזהרי?
די נמאס לי להיזהר ולהיות כל הזמן זהירה.
אז מה אם אפול? אני יכולה לקום בחזרה, כך ענתה זוהר בכעס לאמה..
זוהר הלכה לכיוון הדלת ואמרה -אמא, אני הולכת .
לאן? שאלה אמה. ליזהר, חבר מהכיתה , טוב ,ענתה אמה אך היזהרי בדרך,
עד מעט חושך ואל תחזרי מאוחר.
אל תדאגי, הירח יזהר ויאיר לי את הדרך,
זוהר יצאה וטרקה אחריה את הדלת, הפעם בחוזקה ,
הפעם היא לא נזהרה, שתשמיע רעש, חשבה, די עם ה-
זוהר תיזהרי, אני לא נזהרת יותר ודי.
לראשונה זוהר חזרה הביתה בחושך, בחושך לבדה,
לאור הירח והכוכבים שיחד זרחו ואת הדרך האירו לה.
ובדרך פגשה את הגחלילית שבחושך זהרה,
אני איתך זוהר, את לא לבד, אמרה וזרחה בחשיכה.
לשחרזדה
10/05/2015 | 20:07
3
9
עם זוהרה של הגחלילית החברה החדשה ,אני בטוחה שזוהר הקטנה תמשיך לזהור וזהירה להיות  .
 שחרזדה ,מחכים לשיר הבא.   
תודה יקירתי ,,זה לא ממש שיר ולא סיפור
10/05/2015 | 20:19
2
8
זה התחיל מהמילה  תיזהרי, שחברתי אמרה לי כשסדקתי את הרגל..והתגלגל לכאן
שחזרדה מאוד יפה
11/05/2015 | 15:08
1
5
אהבתי
תודה אשלינג,בכייף
11/05/2015 | 16:01
2
מיריק שניר
10/05/2015 | 18:12
1
16
שני ספרים חדשים  לפעוטות ,מסדרת הספרים "סיפורים שלולי אוהב" ,הוציאה זה עתה סופרת הילדים הידועה 
מיריק שניר .
הספר הראשון "הילד גדל בעציץ "
איורים חמודים מאירי עינים של המאיירת דנה נחום 
בהוצת כנרת זמורה ביתן /2015
ומה בספר 
תאורי עובדות  כדוגמת הדף הראשון .
המים 
יורדים בנהר .
הבית
עומד על ההר .
המילה הראשונה גדולה ומודגשת :המים , הבית 
הפרה 
לועסת קש.
וכן הלאה... בחלק השני, מזמינה מירק שניר את הקוראים הקטנטנים ,להתבלבל מעט :"נחמד להיות מבולבלים "
הבית 
יורד בנהר 
המים 
עולים על ההר 
ילדה
<font>אוהבת קש ,וכך הלאה .</font>
<font>והילדים הקטנטנים לבטח יהנו ,הן מהמלל והן מהתמונות ,</font>
<font>ולולי שלא הכרתי ,ועליו לא שמעתי ,כפי שנכתב בגב הספר,גיבור סדרת הטלויזיה האהובה לפעוטות ,ודאי  אף הוא, מחייך מפה לאוזן .</font>
<font>הספר מופיע בכריכה קשה. </font>
 
היפ הופ פה תם
10/05/2015 | 19:20
8
כתבה  מיריק שניר 
איורים חיננים במיוחד של שירה אבני .
מסדרת הספרים "סיפורים שלולי אוהב "
כנרת זמורה ביתן /2015 
ידידינו לולי ,מבקר בסאפרי /גן חיות והגיע לפינת ההיפופוטמים .
לולי מתרגש ואת שמם רוצה לומר,אולם הוא מצליח להוציא מפיו את המילה תם, ואימו כמו כול האמהות, 
ממהרת לציין בפניו את המלה הנכונה -ומדגישה זהו היפופוטם. לולי מקשיב ומיד חוזר פה תם .אימא ואבא מבהירים בשנית ללולי את שם
החיה היפופוטם  .
ולולי הוא מגיב בשמחה פופו תם,אומר הוא. וכמו בסיפור אליעזר וגזר גם כאן ,סבתא לתמונה אף היא נכנסת ,ההורים וסבתא
בשלישית בפני הרך חוזרים ומדגישים ... היפופוטם  
ולולי מרגיש שהנה זה בא -  פי פי פו תם ,כהד הוא עונה .
האם לבסוף הצליח ?בספר החמוד  היפ הופ פה תם 
הספר בכריכה קשה לקטנטנים 
 
|רמקול|המשפיענים של |תפוז| אנשים
( לעמוד שלי בתפוז )
10/05/2015 | 12:39
6
יש לכם דעה? בואו להשפיע!

קבוצת המשפיענים של תפוז אנשים, מחפשת אתכם.
הצטרפו אלינו ותהנו מחוויית צרכנות שונה ומעניינת עם מגוון הטבות וצ'ופרים.. וזאת, הרבה לפני כולם!

לחצו על הלינק הבא וצרפו עצמכם לקבוצה.
אנחנו כבר נדאג לאשר אתכם ;)
https://www.facebook.com/groups/613058758781259/

איך נכנסים לסיפור: ציפור הדרור למה הוא אפור
10/05/2015 | 12:05
2
13
למה אני לא מצליחה להכנס לסיפור : ציפור הדרור למה הוא אפור, מאת שחרזדה?
אשלח לך במסר ככקובץ?
10/05/2015 | 17:04
1
5
ציפור הדרור
10/05/2015 | 17:17
8
לזכרו של האמן קדישמן
09/05/2015 | 12:08
27
24
"עשרות דיוקנאות הכבשים שיצר, היו ברבות השנים לסימן ההיכר של יצירתו, כמו גם מוטיבים אחרים הקשורים לחווית הלידה והמוות ונושא העקידה בסיפור היהודי".
לזכר האיש והיצירה .
מזמינה להעלות ספרים ושירים בנושא "כבשים "
"יש בדיר טלה קטן 
וכולו לבן לבן 
רק שחורות הן שתי אוזניו 
ושחור הוא הזנב "
פניה ברגשטיין -חרוזים 
ציורים :אלזה קנטור .
מתוך הספר "בוא אלי פרפר נחמד " 2010
הדפסה ראשונה 1945 
מיצירתו
09/05/2015 | 12:14
10
 
וספר "שרלוטה והזאבים "
אנו שטונר .הנריקה וילסון .
בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר/2013
מגרמנית טלי קונס 
וכך זה מתחיל 
"שרלוטה היתה תמיד שונה מכול הכבשים האחרים .היא אהבה לטפס על עצים ולרחוץ במפל ,ולפעמים היא אפילו עלתה על שן הסלע התלולה ששום כבש לא הגיע לפניה . " 
הכבש השישה עשר / יהונתן גפן
09/05/2015 | 12:48
2
9
צמריקו Woolbur כתבה: לזלי הלקוסקי איורים: לי הרפר
09/05/2015 | 12:56
8
 
בכל קבוצה תמצאו את האחד שלא הולך עם העדר. בסיפור הזה – הטָלֶה צֶמֶרִיקוֹ לא הולך עם העדר. פשוטו כמשמעו ואף תרתי משמע!
צמריקו קשוב לעצמו, לתחושותיו, להתפעלותו ולרגשותיו: משתולל עם הכלבים, מגדל את שערו-צמרו על אף בוא האביב, מסתובב בעצמו על גלגל הטווייה, אורג בעצמו את צמרו לתסרוקת מיוחדת כשראשו בתוך הנול, ועשה עוד ועוד מעשים שאף אחד מהטלאים לא מעז לעשות.
'לא בא לי שיגזזו לי את הצמר,' אמר צמריקו, 'זה נעים כשיש הרבה צמר.'
'אבל הגיע האביב!' אמר אַבָּאאא (אתם שומעים את הפְּעִיָה?)
'אני יודע,' אמר צמריקו, 'נכון שזה נפלא?'
'הצמר שלך כל כך ארוך!' אמרה אִמָּאאא.
'אני יודע,' אמר צמריקו, 'נכון שזה נפלא?'
הוריו של צמריקו אינם יודעים את נפשם. הם 'מורטים לעצמם את הצמר מרוב דאגה', אבל הצאצא האינדיבידואליסט שובר בחדווה את המוסכמות של חברת הכבשים ועושה מה שמוצא חן בעיניו.
רק סבא שומר על שלוותו. בכל פעם שצמריקו מחריד את הוריו בהתנהגות לא צפויה, בסרבנות וברעיונות מפתיעים – ההורים מספרים לסבא, אך זה חוזר ואומר:
'אין מה לדאוג.'
 
התבוננות קצת יותר מדוקדקת בדמותו המאוירת של סבא מספקת את ההסבר לשלוותו, ורומזת לאהדתו הלא מועטה לנכדו בעל החשיבה הלא-קונבנציונלית: על ראשו של סבא אפשר לראות שרידי תלתלים מרדניים; הוא עושה מדיטציה ובחדרו מוצב פסל בודהה; המצעים שלו מקושטים בדוגמת יין-יאנג בעוד שעל מצעיהם של אבא-אמא אפשר לראות עוד ועוד כבשים, והוא מנציח במצלמתו את נכדו, הנהנה מכל דקה בחייו.
בסופו של דבר, על אף דברי ההרגעה של סבא (לעיתים קרובות, גם בקרב בני אנוש, סבים כאלה אינם זוכים להערכת צאצאיהם ה'מרובעים'...), ההורים מחליטים לשים קץ לאנדרלמוסיה: 'מעתה והלאה תישאר עם העדר כמו כולם. תגזוז את הצמר כמו כולם. תסרוק את הצמר כמו כולם...' וכן הלאה.
נראה לכם שטלה כצמריקו יוותר על חירותו?
 
הוריה של הכותבת לזלי הלקוסקי היו ככל הנראה שונים בתכלית מהוריו של צמריקו; בילדותה, כשהיה לה רעיון מיוחד או כשחלמה לעשות משהו, נהגו לומר לה: כמובן שאת יכולה לעשות זאת!
 
צמריקו מתאים לבני ארבע עד שבע, ולמבוגרים שעדיין לא העזו להפליג אל מחוץ למי החופים של השמרנוּת
זוהרה
09/05/2015 | 18:53
7
ברשותך ,מוסיפה  את המילים לשיר שהזכרת
"כבש ראשון וכבש שני 
כבש שלישי ורביעי,
כדורים של צמר ,
כולם דומים,
עוברים כבש שמיני
וכבש תשיעי."
בשיר "ערב מול הגלעד" שכתבה לאה גולדברג - כבשה פועה..
09/05/2015 | 12:51
22
8
האילנות כל כך כבדים, 
כופף הפרי את הבדים, 
זו השעה המרגיעה, 
בה נרדמים הילדים. 

אל הבקעה מן הגלעד 
טלה שחור ורך ירד, 
כבשה פועה בוכה בדיר - 
זה בנה הקט אשר אבד. 

ישוב טלה אל חיק האם, 
ישכב בדיר וירדם 
והכבשה תישק אותו 
והיא תקרא אותו בשם. 

נסתר הליל בין הבדים 
והנביא הגלעדי 
יורד דומם אל הבקעה 
לחזות בשנת הילדים. 
למה רק כבשים? אלינוער קלר
09/05/2015 | 12:59
21
10
למה רק כבשים? שאל הצב שנעלב."גם ג´ירפות אפשר לספר לפני השנה," טענה הג´ירפה בפה מלא עלים "אני לא זז מפה עד שסופרים גם אותי!" דרש הפיל והתישב. "מה עושים?!" חשב טל. הוא בסך הכל נסה להרדם, ויצא לו סיפור שלם. למה רק כבשים? הוא סיפור לילדים שרוצים לחיך לפני השנה (או בכל זמן אחר) אלינור קלר, קופיריטרית בעברה , עוסקת כיום בהדרכה לגיל ההתבגרות. ועוד משהו: היא מאוד אוהבת לישון ולחלום ופחות לקום בבקר. חוץ מזה היא אוהבת להמציא סיפורים, לרקוד, לצחוק ולשחק מטקות. וגם חיות כמובן. נעמה פלג-סגל אירה את ספרי הילדים: הכי הייתי רוצה להיות אפצ´י מחפש אף ומעשה בחרשה ובקרנף מרשע. ועוד משהו יש לה כלב _יוליוס) ושני חתולים (גרי וגרי), והיא מאכילה כל יום את כל החתולים ברחוב שבו היא גרה מכל החיות בספור למה רק כבשים? היא הכי נהנתה לציר את הכבשה הראשונה. מרגישים?
גדר, כבשה ואיש עם בעיה יעל בירן
09/05/2015 | 13:02
20
17
הרבה כבשים זה עדר/לוקה אור
09/05/2015 | 13:04
19
8
הרבה כבשים זה עדר. הרבה עצים זה יער. מבחר צירופים של יחיד ורבים המציגים לפעוט את העולם סביבו תוך כדי הנאה ושעשוע
ענני כבשים /רוני לוי
09/05/2015 | 13:06
18
6
יום אביב אחד נשא אפרים, הכבש המתלתל, את ראשו והנה ברקיע כבשים - עדרים עדרים רועים בשמי התכלת. ``מי הכבשים הלבנבנות האלה?`` חשב אפרים והחליט לצאת ולחפש אחריהן. עם ידידיו שבחצר טוה ענן צמר לבן ועל כנפי הרוח נשא אל על. הרפתקאות רבות עברו עליו, ולבסוף פגש את עדרי הכבשים הרועים במרום וגלה את סודם. יפה ומרתקת היתה דרכו - אבל אין טוב מלשוב בקץ כל מסע הביתה. ואתם, ילדים, אם תרצו לדעת מי הן הכבשים הרועות בשדות התכלת, הצטרפו אל הכבש אפרים במסעו ויחד תגלו את הסוד.
סופרים כבשים /עודד בארי
09/05/2015 | 13:07
17
7
יעל הילדה מתקשה להירדם ומבקשת את עצתו של אבא שלה לפתרון אפשרי לבעיית השינה, האבא כמובן אוחז ברעיון ה"מקורי" בעולם- לספור כבשים, רק שכל כבש הוא אחר מקודמו וכדי שלא נשכח כמה ומה ספרנו עד כה, חוזרים כל פעם גם על הכבשים שקדמו לכבש הנוכחי כשהפזמון החוזר טמון במשפט "מה עושים? סופרים כבשים.".
סיפורי כבשים/עשי וינשטיין
09/05/2015 | 13:08
16
15
חיות קטנות וגדולות: כבשים, אוזים,פר,תרנגול ותרנגולת
09/05/2015 | 13:10
15
3
עטרה אופק
הכבשה שבאה לארוחת ערב/סטיב סמולמן
09/05/2015 | 13:18
14
4
כַּאֲשֶׁר אֶל זְאֵבִיק הַזְּאֵב מַגִּיעָה אוֹרַחַת לֹא צְפוּיָה — הַכִּבְשָׂה הַקְּטַנָּה — הוּא מַתְחִיל לַחְלֹם עַל שַׁוַארְמָה עֲסִיסִית. אֲבָל לַכִּבְשָׂה הַקְּטַנָּה יֵשׁ חֲלוֹמוֹת מִשֶּׁלָּהּ — הִיא רוֹצָה לִהְיוֹת חֲבֵרָה שֶׁל זְאֵבִיק... זְאֵב עַרְמוּמִי אַךְ שׁוֹבֵה לֵב וְכִבְשָׂה עֲדִינָה אַךְ נְחוּשָׁה, מְכַכְּבִים בְּסִפּוּר מַצְחִיק וּמַפְתִּיעַ, עַל נִצְחוֹן הַלֵּב עַל הַבֶּטֶן וְעַל כּוֹחָהּ שֶׁל חֲבֵרוּת. "הַכִּבְשָׂה שֶׁבָּאָה לַאֲרוּחַת עֶרֶב" הוּא פְּרִי עֲבוֹדָתָם הַמְּשֻׁתֶּפֶת שֶׁל שְׁנֵי יוֹצְרִים אַנְגְּלִים יְדוּעִים: סְטִיב סְמוֹלְמֶן וְג´וֹאֶל דְרֵיְדֵמִי. "פָּשׁוּט לְהִתְפַּקֵּעַ מִצְּחוֹק.
בבה כבשת המסעות/אפרים סידון
09/05/2015 | 13:26
13
6
יום אחד שאלו הבבות בקול: "האם יש עוד כבשים בעולם הגדול?"
אז קמה ואמרה בבה הכתומה (שהייתה הכבשה הכי חכמה):
"כדי לדעת אם יש כבשים בארצות אחרות, איך הן חיות ואיך הן נראות,
עלינו לשלוח מן העדר כבשה, שלכל יבשות העולם היא תיסע,
תחפש עוד כבשים, תברר ותחקור, ועם התשובה היא אלינו תחזור".
 
כתב: אפרים סידון
אייר בפלסטלינה: איתמר טל
קורא: יהורם גאון
הכבשה רחלי איור: רוב סקוטון מאת: רוב סקוטון
09/05/2015 | 13:33
12
7
 
זאת רחלי.
לפעמים רחלי לא ממש צועדת עם כל העדר.
כל הכבשים כבר נרדמו - חוץ מרחלי.
מה כבר יכולה כבשה לעשות?
רחלי מנסה הכל... עד שלבסוף היא נרדמת.
לילה טוב, רחלי!
הכבשה רחלי גרה בשדה צפרדעולה. בסוף יום ארוך ומלא פעילות היא מנסה ומנסה ומנסה להירדם ולא מצליחה. בניסיונותיה להירדם היא מחפשת מקום אחר לישון, לספור כל מיני דברים, כמו כוכבים וכבשים, ולחשוב. עם הספר המקסים הזה יוכל כל אחד להזדהות!
איפה הכבשה הירוקה? מם פוקס. איירה: ג'ודי הורצק, הוצאת מודן,
09/05/2015 | 13:37
11
9
"איפה הכבשה הירוקה" סופר כבשים, ובכך מסמן את עצמו כספר לפני השינה. עילתו הרשמית היא חיפוש אחר הכבשה הירוקה. כך, למידת שמות הצבעים מתרחשת באמצעות מה שאיננו. בדרך אנחנו פוגשים, באמצעות מלים ספורות וציורים קריקטוריסטיים מינימליסטיים ומלאי הומור ותנופה, הרבה צבעים אחרים, וגם כמה שמות תואר מרתקים: "הנה הכבשה הכחולה, והנה הכבשה האדומה. הנה הכבשה הנקייה (מצוירת כבשה שרה בהנאה באמבטיה), והנה כבשה חכמה (קוראת ספר בעניין), אבל איפה הכבשה הירוקה?" וכך הלאה, דרך כל מיני כבשים מפתיעות ומשעשעות, עד הכבשה הירוקה שישנה לה בנחת בסוף הספר, בדיוק כמו שיעשו עוד מעט הקוראים הצעירים. עילת "דג לבן קטן" גם היא חיפוש, אבל הפעם זהו חיפוש הרבה יותר אמוציונלי: "דג קטן שוחה ובוכה. את אמא שלו אינו מוצא". באמצעות ציור נאיווי, מפעים בצבעוניותו, אנחנו מלווים את הדגיג הלבן בחיפושיו, ופוגשים אתו בעלי חיים מימיים שונים, בעלי צורה, גודל וצבע שונים ומגוונים. האי-צבע של הדג הלבן בולט על רקע הצבעים העזים של כל מי שהוא פוגש בדרך. הסוף הטוב הוא במציאת אמא-דגה, שכמו כל אמא, יש בה הכל. במקרה שלנו - שלל צבעי הקשת שפגשנו בדרך
 
ואיך אפשר בלי זה?אנטואן דה סנט-אכזופרי: הנסיך הקטן
09/05/2015 | 14:18
10
11
בלילה הראשון ישנתי על החול, מרוחק אלפי מילין מכל יישוב של בני אדם. הייתי בודד יותר ממלח שספינתו נטרפה והוא שט על גבי רפסודה בלב האוקיאנוס, לכן תוכלו לשוות בדמיונכם את תמהוני, כאשר עם עלות היום העיר אותי קול קטן ומשונה, ואמר:
"בבקשה, צייר לי כבשה!"
"הה?"
"צייר לי כבשה!"
קפצתי על רגלי כאילו ברק היכה אותי. מצמצתי בחוזקה בעיני, אימצתי את מבטי, וראיתי איש קטן, מוזר למראה, עומד מולי ובוחן אותי ברצינות גדולה.
הנה לפניכם הדיוקן הטוב ביותר שלו אשר הצלחתי מאוחר יותר לצייר. הציור שלי לאין ערוך פחות שובה־לב מן המקור, אך זו איננה אשמתי. המבוגרים ריפו את ידַי מלעסוק בציור כשהייתי בן שש, ומעולם לא למדתי לצייר דבר, פרט לנחשי בואה מבחוץ ומבפנים.
הנסיך הקטן
הבטתי בהופעה הפתאומית הזאת, כשעיני כמעט יוצאות מחוריהן בהשתאות. זיכרו, מטוסי התרסק במדבר, אלפי מילין מכל מקום מיושב, ובכל זאת, לא נראָה שהאיש הקטן הזה תועה בחולות. גם לא נראה שהוא רעב, או צמא, או מפוחד. לא היה בו דבר שיעיד עליו שהלך לאיבוד באמצע המדבר, הרחק מיישוב בני־אדם.
כשלבסוף אזרתי בי די כוח לדבר, אמרתי לו:
"אבל... מה אתה עושה פה?"
בתשובה הוא חזר על דבריו לאט, כאילו הנושא הוא בעל חשיבות עליונה:
"בבקשה, צייר לי כבשה..."
כאשר ההפתעה היא כה מוחלטת, אנחנו נוטים לציית. מופרך ככל שזה נראָה לי, אלפי פרסה מיישוב אנושי, הוצאתי מכיסי פיסת נייר ועט־נובע. אבל אז נזכרתי שלימודַי התרכזו בגיאוגרפיה, היסטוריה, חשבון ודקדוק, ואמרתי לבחור הקטן (קצת בטרוּניה) שאינני יודע לצייר.
הוא ענה:
"לא חשוב. צייר לי כבשה..."
בְּרם אנוכי מעולם לא ציירתי כבשה, לכן ציירתי עבורו אחד משני הציורים אשר ידעתי לצייר. היה זה הציור של נחש בריח מבחוץ, ונדהמתי לשמוע את הברנש הקטן אומר:
"לא, לא! אינני רוצה פיל בתוך נחש בריח. נחש בריח הוא יצור מסוכן מאד, ופיל הוא מגושם. במקום בו אני גר הכל קטן מאד. נחוצה לי כבשה. צייר לי כבשה."
אזי, ציירתי ציור.
הנסיך הקטן
הוא התבונן בו בקפידה, ואמר:
"לא. כבשה זו חולה. צייר לי אחרת."
ציירתי תמונה נוספת.
הנסיך הקטן
חברי הקטן חייך ואמר לי בסלחנות:
"אתה רואה בעצמך", הוא אמר, " זו איננה כבשה כלל. זה כבש. יש לו קרניים."
ציירתי ציור נוסף, וגם הוא נדחה, כמו האחרים.
הנסיך הקטן
"זו זקנה מדי. אני רוצה כבשה שתחיה שנים רבות".
לאחר זאת פגה סבלנותי, והיה עלי לשוב בדחיפות לפירוק המנוע. שרבטתי את הציור הזה, והסברתי לו: "זו תיבה. הכבשה אשר ביקשת נמצאת בתוכה."
הנסיך הקטן
להפתעתי אורו פניו של שופטי הצעיר:
"זה בדיוק מה שרציתי! אתה חושב שהכבשה הזאת תזדקק להרבה עשב?"
"למה?"
"כי במקום בו אני גר הכל מאד קטן..."
"לבטח יהיה שם די עשב בשבילה", אמרתי, "נתתי לך כבשה מאד קטנה."
הוא רכן על הציור: "לא כל כך קטנה... תראה, היא הלכה לישון..."
וכך התוודעתי אל הנסיך הקטן.
 
שם עמ' 9-12
מוזאון ישראל ירושלים
09/05/2015 | 15:27
9
16
נפרדים מהאמן מנשה קדישמן שנפטר היום...
ליעל
09/05/2015 | 18:48
8
8
על שפע החומר חן חן .
ולגבי הספר "צמיקרו" העברתי ,סדנאות על הספר, והספר מוביל למחשבה ושיחה על רווחים והפסדים ,דרך העדר ,היציאה מהעדר , קבלת האחר במשפחה בסביבה ,דור הצעיר מול הדור השמרני ועוד ועוד .
וספרים רבים שציינת כמו "הכבשה רחלי","כבשה לארוחת הערב" ,"בבה הכבשה", רבים רבים אוהבים  .
 
כבשה שחורה
09/05/2015 | 19:01
7
4
את השיר לא הכרתי 
וזה מה שקראתי בויקפדיה .בהחלט מענין .
מזמינה לקרוא .
 
ובהזדמנות זו ראיתי שרם אורן כתב ספר בשם זה "כבשה שחורה " 
ומן המקורות
09/05/2015 | 19:03
6
5
"וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת-שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן־לְבַדְּהֶן. וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל-אַבְרָהָם: מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה. וַיֹּאמֶר כִּי אֶת-שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה-לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת-הַבְּאֵר הַזֹּאת. עַל-כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע"(בראשית כ"א ,כ"ח-ל"א)
צירופים
בגליל
09/05/2015 | 19:09
5
5
מילים: אברהם ברוידס
לחן: נחום נרדי, עממי ערבי
עלֵי גִּבְעָה שָׁם בַּגָּלִיל
יוֹשֵׁב שׁוֹמֵר וּבְפִיו חָלִיל.

הוּא מְחַלֵּל שִׁירַת רוֹעֶה
לְשֶׂה, לִגְדִי, לִסְיָח תּוֹעֶה.
 
הערה:"שׂה – על פי המקרא, שה הוא כל מי ששייך לצאן: כבש או עז, צעיר או מבוגר."
 
כבשה קטנה/שלומית כהן אסיף.
11/05/2015 | 10:21
4
3
כבשה קטנה חיפשה לה צל,
כבשה לבנה הרחיקה לטייל.
עלתה הרים, טפסה וטפסה
עד שהלכה לאבוד.
 
פעם הסתכל הרועה בשמיים
ראה כבשה לבנה משוטטת.
עכשו הרועה יודע:
כל כבשה אובדת
מטיילת בשמיים
ואינה יורדת.
מתוךמפלצת סגולה/רינת הופר.
14/05/2015 | 08:37
3
2
העפיפון נתקל בענני כבשה
שטיילו על חוט כביסה.
מתוך בוא אלי פרפר נחמד/פניה ברגשטיין.
14/05/2015 | 08:40
2
3
יש בדיר טלה קטן
וכולו לבן, לבן.
רק שחורות הן שתי אזניו
ושחור הוא הזנב.
מתוך שיר הנוקדים. מילים:משה דור.
14/05/2015 | 08:45
1
3
עוד נגיע אל מימי הנחל,
הכבשים צמאו בין ההרים,
מה ירוק הדשא-כאן פורחת
השיטה אל מול העדרים.
הרועה/פניה ברגשטין.
15/05/2015 | 10:17
4
על ראשי מגבעת,
על שכמי תרמיל,
במטי אלך לי,
ובידי חליל.
 
עם חמה אשכימה,
ואוציא עדרי,
הכבשים תרעינה,
ואנוח לי.
 
ועם בוא הערב
שב עדרי לדיר,
ואני לי אחללה,
אחלל לי שיר.
בוק של שבת
09/05/2015 | 08:37
1
14
והשבת יפיפיה 
שבת שלום שבת של טיולים והנאה .
"קח תרמיל קח מקל "
 
 
בוקר של שבת -
09/05/2015 | 08:42
9
בוא איתי אל הגליל 
מילים: אהוד מנור
לחן: יאיר רוזנבלום
קח מקל, קח תרמיל, 
בוא איתי אל הגליל, 
בוא איתי ביום אביב 
נהלך סביב, סביב. 

קח מקל, קח תרמיל... 


עם השמש הזורחת בחניתה 
ושוקעת באכזיב. 
כי השמש, כן השמש, 
שבת ברוכה
08/05/2015 | 19:24
3
17
 
שלום לחברי: ריני , ליאני המקורי , חרצית , הזרה , שחרזדה , אשלינג , יעל קר , טובה 53 ,ג רפאל ,זוהרה ,דינה 136 ,פנינה ,קושקוש 
אתם המושכים בהנאה את עגלת הספרים ומאירים את  הכתוב באותיות . לכם כותב  עגנון
"הרי אתם יודעים כוחם של ספרים טובים,לעולם אין יוצאים מהם ריקם. כול ספר שפותחים מוצאים בו מה שלא מצאו בו קודם.ואפילו קראו בו פעמים הרבה ,ואפילו יודעים אותו על פה כיוון שחוזרים וקוראים בו מגיד לך חדשות .בין שכיוון להם המחבר בין שלא כיוון להם מקופלות הן באותיות" . עגנון שירה 
ולכם חברי רציתי לומר תודה, ואת הוקרתי לכם שולחת 
שבת נעימה 
אני עושה לי מנגינות
08/05/2015 | 19:34
2
11
מקדישה לכם את השיר 
חיים חפר דובי זלצר
אני עושה לי מנגינות מן התפילות. 
מן התפילות האצילות 
אשר בשערים עולות, 
נושאות תודה, נושאות תחינות. 
אני עושה לי מנגינות 

מן התפילות. 
 
 
 
שבת שלום חולית וכולם
08/05/2015 | 19:54
1
7
שבת שלום שחרזדה
09/05/2015 | 08:19
5
קראתי את השיר שלך על האש .
תודה על שירים היוצאים מהלב . 
דובי זלצר
07/05/2015 | 21:16
1
16
ערב מחווה לפועלו  של דובי זלצר האיש והלחן , יתקים במסגרת פסטיבל פליצטיה בלומנטל לרגל 50 שנה למחזמר קזבלן .
דובי זלצר כתב מוסיקה למחזות זמר רבים ,ולשירים רבים ביניהם: הכותל ,הורה האחזות ,רוזה רוזה ועוד ועוד
 ומדבריו "ביטאתי במוסיקה את כול הדברים שקרו אז בארץ וריגשו אותי "
ועוד על דובי זלצר בכתבות הרבות .
בחרתי את השיר "לא נפסיק לשיר "לחן דובי זלצר 
מילים :חיים חפר 
"מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה 
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה 
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר 
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר
"
ברכות לדובי זלצר .
מזמינה להעלות שירים שדובי זלצר הלחין ואהבתם . 
 
יהורם גאון - כל הכבוד
07/05/2015 | 23:50
7
 
הבחירה קשה מאוד מכיוון שאני אוהבת מאוד את שיריו. דובי זלצר מייצג  כפי שנכתב בנימוקי השופטים להענקת פרס התרבות בתחום הזמר העברי ומפעל חיים:''הוא ידע לשקף את ההוויה המקומית של ארץ ישראל בלחנים מקוריים ובשירים המושרשים היטב בנוף חיינו. שיריו נושאים חותם ישראלי מובהק הקשור למקום והזמן בו הם נכתבו.'' מקסים.
 
נוסיף לזה את יהורם גאון שהיה זמר נפלא ויש לנו  הרכב  מנצח שאני כאמור, מאוד מאוד אוהבת.
בחרתי בשיר מכיוון שאני מקווה , מאמינה, רוצה באמת  להאמין שזו תהיה המלחמה האחרונה וסוף סוף נזכה לחיות בארצנו בשקט ובשלווה וכמו שכתוב בשיר ''זוהי ארצנו היחידה''.
מים
07/05/2015 | 21:02
16
22
השבוע קראתי כתבה הפעם לא שמרתי עליה כראוי כך שאכתוב מזכרוני .
באחת הארצות האסיתיות נכנס פיל לאחד הצימרים  בה עמד אמבט מבעבע ,ג'קוזי.
הפיל  היה צמא עד למאוד,שמח במציאה ,נעמד ליד האמבט ותוך זמן לא רב ....על כך נאמר.... "היו מים "
הפיל נשם לרווחה ,את המים שתה לרוויה ,ויצא מאושש להמשך יומו ..
 פיל -מים- ואמבט מבעבע 
 
ובענין שלנו . .שלום לאש שלום לעשן ,המים גיבורי היום 
מזמינה לשירי ילדים וגם אחרים העוסקים במים . 
חולית זו בטח לא הכתבה כי התאריך לא מתאים לא?
07/05/2015 | 23:25
10
16
ליעל
08/05/2015 | 06:42
9
19
בוקר טוב .
ממש דומה ,הופתעתי .כמעט אותה כתבה בהבדל שנים 
פילים .....פילים  
 
הסבון בכה מאוד
09/05/2015 | 08:22
8
8
והמים, מים, מים 
צר להם על האוזניים 
הם שרים, שרים, שרים, שרים 
שורום זורום זורום רים 
שורום זורום זורום רים 
שורום זורום זורום רים 
הם שרים, הם שרים, הם שרים 
שאבתם מים
09/05/2015 | 08:35
7
8
מן המקורות 
שְׁאַבְתֶּם-מַיִם בְּשָׂשׂוֹן
מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.

מַיִם, מַיִם, מַיִם, מַיִם,
הוֹי מַיִם בְּשָׂשׂוֹן!
לחן: עמנואל עמירן (פוגצ'וב)
 
יופי של שיר
09/05/2015 | 11:24
6
8
אני תמיד שמחה לשמוע אותו
באחד הספרים של אדית נסביט
09/05/2015 | 11:28
5
9
אני חושבת שזה חמישה ילדים וזהו   מתוארת המזרקה   בלונדון  שאליה מחוברת כוס ברזל
 כדי שאנשים ישתו  מהמזרקה
תמיד אהבתי לדמין   את הסיטואציה הזאת
לאשלינג
09/05/2015 | 11:48
4
6
 מענין ...האם כך זה גם במציאות ...?
זה היה כתוב בספר
09/05/2015 | 14:14
3
12
שכך היה נהוג בתחילת  המאה  20
לאשליג
09/05/2015 | 20:32
2
7
כן אני מתארת לעצמי .תודה
שיר מים לדוד המלך.
10/05/2015 | 09:17
1
3
"לאן כנרת ממהרת "/2015
10/05/2015 | 17:36
7
נתי בית .איורים יערה עשת, הקיבוץ המאוחד .
"אז אמרה לי הכנרת :
"רב תודות לך, ילדתי!
מה אביא לך, מה אתן לך,
את הרי הצלת אותי !?"
ואמרה :"אתן לך מים,
מים -מי מעמקים,
הם הכי טובים שיש לי 
טעימים ומתוקים ."
 
מים, שמים
10/05/2015 | 20:29
4
9
מים.
מים נמצאים בתוך השמים,
מסקרן אותי לדעת ,איך הגיעו מים לשמים?
הם אפילו קיבלו את אותו הצבע בציורי ילדים.
האם הם עלו בחבלים או טיפסו בסולם?
מעניין מאד איך דברים או מקומות מקבלים שמות,
למה הרקיע קיבל גם את המילה שמים?
האם הוא מהווה רקע למשהו? אולי תפאורה?
ואם  כן אז למה?
אולי פעם לא היה שמיים והכל היה מים וכשהפרידו השאירו חלק מהשם?
מי הפריד למה ומתי?
בכלל המילה מים יפה ומיוחדת , יש בה ים,
ויש בה -מי, מילת שאלה. היא נקרת משני הצדדים גם הפוך,
מים, והיוד הקטנה היא  אות האלוהים והוא שגרם לכל זה לקרות
אז מי היה בים?
אולי השמיים וזה מסביר הכל..
למי שיש הסבר אחר שיסביר,אשמח לשמוע.
שחרזדה, כל הכבוד על הרעיונות.
11/05/2015 | 10:06
3
6
מתוך הילדה איילת/קדיה מולודובסקי.
11/05/2015 | 10:07
1
4
צריך לשאוב דלי מים,
צריך לתלות כתונת וגרביים.
משרוקית במים/שלומית כהן אסיף.
11/05/2015 | 10:26
4
המשרוקית שלי נפלה למים
ירדה עמוק לים.
שם תשרוק לדגים, ללויתן,
תשרוק בתזמורת המים
שירים של שמים.
ולמלך הים תשיר בלחישה
שירים על יבשה.
חרצית יקרה הרעיונות ממכם, אני רק מעלה על הכתב
11/05/2015 | 10:44
3
תודה לך על פירגון תמידי, חברה נהדרת
ספר ילדים לסיור
07/05/2015 | 12:24
9
25
היי חברים וחברות,
מישהו מכיר אולי סיפורי ילדים (לא מנהרת הזמן),שמתרחשים בערים שונות בארץ? או קשורים להיסטוריה של ארץ ישראל?
 
אני רוצה ללמד את הספר ולהכין בעקבותיו סיור. לדוגמה, כשלמדנו את מנהרת הזמן, הלכנו למוזיאון הלחי.
 
אשמח לשמוע הצעות.
 
דניאל
טיול בעקבות שרה גיבורת נילי/דבורה עומר
07/05/2015 | 12:40
1
21
שרה, גיבורת ניל"י, ספרה הקלאסי של דבורה עומר, הוא סיפור שיש בו הכול: אהבה חסרת גבולות, מתח, הרפתקאות ריגול מסמרות שיער ואומץ לב - אך מעל הכול זהו סיפור חיים אנושי ומרתק. זהו ספר הנקרא בנשימה עצורה, בצחוק ובדמעות - על נערה אחת, שלא הניחה לאיש להרחיק אותה מהאמת והערכים שלה, על נערה שהיא מודל להערצה עבור רבים: שרה אהרונסון, שרה גיבורת ניל"י הספר שרה, גיבורת ניל"י נכתב ב-1967, והוא מרגש, מרתק ומקסים גם היום. הוא מספר את סיפורה של שרה אהרונסון, אחת המנהיגות של ארגון ניל"י - ארגון ציוני, גאה ואמיץ, שבמלחמת העולם הראשונה שם לו למטרה לעזור לאנגלים במלחמתם נגד התורכים. דבורה עומר, כלת פרס ישראל, היא סופרת אהובה. היא כתבה ספרי ילדים ונוער רבים, שעם השנים הפכו לקלאסיקות ונמצאים על מדפיהם ובלבותיהם של בני נוער כבר עשרות שנים. בין ספריה הידועים: לאהוב עד המוות, צוללים קדימה, אני אתגבר ודמעות של אש.
 
טיול לזיכרון יעקוב ביקור בבית אהרונסון במדרחוב סיפור  המחתרת , ביקור בבית הקברות בזיכרון.
טיול מרתק ממליצה מאוד.
מצרפת קישור גם לספרים אחרים.
 
 
טיול נעים
תודה רבה!!! אחשוב על זה. אשמח לעוד רעיונות :)
07/05/2015 | 12:46
4
מצרפת לך חוברת בה תוכל למצוא כל מיני רעיונות
07/05/2015 | 12:44
6
17
וואו יעל תודה רבה
07/05/2015 | 12:48
5
7
07/05/2015 | 14:33
4
6
לדניאל
07/05/2015 | 20:31
3
11
על הרעיון הנפלא ודרך יחודית נוספת לעידוד הקריאה שולחת לך ישר כוח!
בשבוע שעבר המלצתי על הספר "ניסים ונפלאות "של לאה גולדברג . .לבקר במקום המגורים של לאה גולדברג  ,לקרוא קטעים קצרים מהספר ,או לספר בע"פ ,במקומות הנוספים המוזכרים בעלילה ,אין חוויה גדולה מזו .
ובנוסף אפשר לחשוב על לשלב מקום נוסף בתל אביב והפעם ,מהספר "אין אריות בתל אביב " של תמר אדר אהובה דורון .
סיפור בעקבות מעשה שהיה חלקו אמת ,חלקו בדיה . 
  
ועוד
07/05/2015 | 20:41
2
12
לדניאל .
כול ספר שתבחר ,ומסלולו יהיה מתוכנן כראוי , תהייה עבורך הצלחה ודוגמא ראויה למורים נוספים.
ומכאן נחכה בסבלנות לשמוע על מה שהיה .בהצלחה .
הערה :לענוס בר יש סיפור יפה הקשור לירקון .ושמו  "והיה כעץ שתול על פלגי מים "
וכן כדאי לחזור ולקרוא את הסיפור של נחום גוטמן שביל קליפות התפוזים .
 
בעקבות '' שביל קליפות התפוזים''
07/05/2015 | 23:12
1
14
סיור בעקבות תל אביב הקטנה
07/05/2015 | 23:14
14
בוקר טוב .היום
07/05/2015 | 09:39
11
סדנאות כתיבה לנוער ולילדים בקיץ - 2015 - בהנחיית ליאור גרנות
06/05/2015 | 12:48
13
משחקי כתיבה וסדנת כתיבת מסע - סדנאות כתיבה בקיץ לילדים ולנוער
הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט דיבר גם על משחק וגם על כתיבה כשייכים ל'מרחב פוטנציאלי': מרחב ביניים בין מציאות לבין פנטזיה המכיל בתוכו משהו משתיהן. קשר עמוק קיים בעיני בין כתיבה ובין משחק. 
בחודש יולי אקיים שתי סדנאות כתיבה רעננות, מפולפלות ומשחקיות לילדים ולנוער במשך שבוע אחד של יצירה, דמיון כתיבה ומרחבים: 
סדנת "משחקי כתיבה" המיועדת לבני נוער (גילאי 13-17), שתבקש להדגיש הן את המשחקיות שבכתיבה והן את הכתיבה כמשחק; כל הפרטים בקישור הזה:http://tinyurl.com/nbvkmdm
וסדנת "כתיבת מסע" המיועדת לילדים (9-12) שבה יכתבו הילדים סיפור מסע מתמשך של דמות במשך שישה ימים; כל הפרטים בקישור הזה:http://tinyurl.com/lren5um
הסדנאות מיועדת לבני נוער ולילדים שמתעניינים בכתיבה ובקריאה. 
בואו לשחק! 
פאקס מוט הקללה
05/05/2015 | 21:21
34
אוסה לארסון ואינגלה קורסל 
הנריק יונסון 
בהוצאת מודן 
משבדית :יעל צובארי 
בהוצאת מודן /2015
יצא לאור לראשונה ב2014  .
המקום עיירה בשם מריפרד. דמויות ראשיות : אלריק בן 11 יגו בן ה9  ילדי משפחה אומנת.שמות בני המשפחה 
האם האומנת ליילה.שם האב אנדרס.
הדמויות הנוספות המשתלבות בעלילה,אח ואחות מבוגרים בשמם מאנגר ואסטריד ,כאמור חיים ביחד,בעיירה מריפרד. השנים שומרים על  ספרית כשפים  סודית מפני כוחות החושך .
הספר פאקס מספר את סיפורם של אותם אח ואחות ,זה במעגל האחד. ובמעגל השני את סיפורם  של שני ילדים שהזכרתי ,החיים בביתם של ליילה ואנדרס ,שעברו לגור באותה עיירה .האחים שעברו בעבר ,בתי אומנה רבים משתדלים בכל כוחם לשמור על התנהגות נאותה ומיטיבית ,כדי לפתוח בדרך חדשה .ולמרות השתדלותם והערכתם הרבה לבית המשפחה להורים ליילה ואנדרס הדואגים להם ומטפלים בהם באהבה רבה , אחד הבנים  אלריק נקלע למריבה בבית הספר .המריבה לא היתה באשמתו, אבל הסטיגמה שאין סיכוי ממנה להשתחרר נדבקה ,הכעס חוסר האונים והתיסכול ,על אי הצדק שנגרם לו ,ועל האמת שלאור אינה יוצאת ,עושים את שלהם ואלריק בורח. 
כך קרה שבבריחת הנער הגיע לחווה ושם פגש לראשונה באח ולאחר מכן באחות המוזרים במקצת .מאנגר האח היא הראשון שראה את אלריק בשעת כעסו וכך פנה אליו "די די .אני לא רוצה להרע לך .רק מבקש שתפסיק לזרוק אבנים על החממה לגידולים אקזוטיים ."השנים האח והאחות המבוגרים עבדו כגננים בטירת גריפסהולם 
האחות הלוא היא אסטריד ,אותה אשה המבוגרת הפותחת בקלפים ורואה את הנולד ,לה התברר שהשנים שני האחים ממשפחת האומנה ,הם אלו ,בעלי יכולת לשמור על ספרייתם מפני כוחות שרוצים להשתלט על הידע והכוח בספרייה ,אותה ספריה ציטוט מגב הספר "שאוצרת בתוכה ידע ועוצמה מעבר לכול דמיון"
אבל הדרך להוכיח שהאחים מתאימים לשמור על ספרית הכישוף הסודית היא ארוכה ,גם החיבור לא פשוט בין האחים הבנים לאח והאחות המבוגרים .ברגע ששני האחים הצעירים נכנסו לספרית הכישוף  מתגלגלים הדברים במתח רב,קשיים מתגלים, ובנוסף כאשר מוט הקללה נעלם ואחכ הסתבר שנתקע בחצר בית בתוך גן מסוים, על הילדים לעשות כול מאמץ למצוא את המוט המכושף וסלקו .
כיצד פעלו הילדים האם גילו חכמה ואומץ ,ולאן נעלם מוט הקללה , האם הצליחו הילדים במשימתם ,האם קיבלו את התפקיד שיועד להם. בספר שפחד ומתח והרפתקאה שזורים בו    
 
|*|נפתח פורום לימודי תקשורת|*|
( לעמוד שלי בתפוז )
05/05/2015 | 11:48
5
|טי-וי|תמיד רציתם להופיע בטלוויזיה? לשדר ברדיו? להיות היחצנים של המדינה? היכנסו עכשיו לפורום שיעזור לכם להפוך לכוכבי התקשורת הבאים של ישראל....

היכנסו לפורום לימודי תקשורת:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...


|דושיח|אתם מוזמנים לעזור לגולשי הפורום ולצופים להכריע. מי היא מגישת החדשות של ישראל - תמר איש שלום או יונית לוי?
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

סיפור עם סיני..
04/05/2015 | 11:23
8
41
הסיפור על צאן לי שקנה סנדלים חדשות וזרק את הישנות לנהר.
האם מוכר למישהו?
 
מכירה רק סיפור הודי עממי על סנדלים.....:
06/05/2015 | 18:09
3
14
סנדל אבוד
 
"כל מי שנוסע ברכבת הודית יודע עד כמה הן עמוסות. יום אחד איבד נוסע שישב על גג הקרון את אחד מסנדליו. הסנדל נפל מרגלו ונחת לצד המסילה. האיש חלץ במהירות את הסנדל מרגלו השניה והשליך גם אותו מטה אל המסילה, בטרם תחלוף הרכבת.
נוסע שישב לידו התפלא ושאל אותו על מעשיו.
´ממילא אין לי מה לעשות עם סנדל אחד בלבד´, ענה האיש, ´לי הוא כבר לא יביא תועלת, אך אם ימצא מישהו את הסנדל שנפל מרגלי, עדיף שימצא זוג סנדלים´."
סנדלים קרועים / לאה נאור
06/05/2015 | 18:15
1
7
 
בסנדל הימני של אוריה
נפתחה הסוליה
זה קרה לו לא בכוונה
באמצע המשחק בגינה.
הסנדל נתקל במדרכה,
והסוליה קצת נפתחה,
"סליחה," אמרה המדרכה
"הכאבתי לך?"
"לא כואב לי בכלל,"
ענה הסנדל.
"נעים להכיר. קוראים לי סנדל"
"בשמחה, ואני מדרכה."
 
החול שבין סדקי המדרכה
הצטרף לשיחה:
"עכשיו, עם סוליה פתוחה,
אתה חבר של החול.
לדבר עם כל גרגר אתה יכול,"
 
באה רוח והעיפה את החול.
"עכשיו אתה סנדל פלאים עם לב פתוח,"
אמרה הרוח,
ומיד יצאו לכבודו במחול
של רוח וחול.
 
פתאום שמע אוריה
קרוב מאד לסוליה
קול חלש
לחש:
"אולי ראית נקודה?
אבדה לי נקודה."
זאת הייתה פרת משה רבנו, אדומה וחמודה.
הסנדל מצא את הנקודה.
פרת משה רבנו אמרה לו תודה.
 
חיפושית שחורה אמרה:
"ילד רע!
אולי
לא תדרוך עלי?"
 
הנמלים גילו לו סוד של נמלים.
חרגולים
קפצו לגובה בדיוק על יד הסנדלים
וצעקו: "הי סנדל פלא
ראית פעם קפיצות אמיצות שכאלה?"
צְרָצר
צירצר לו שיר קצר:
 
"לסנדל שפתח את הלב לכולם
בוקר טוב מאחל לך כל העולם."
 
סנדל שמאל
שמע הכל
וחשב: הי, גם אני יכול.
גם אני אפתח את הסוליה. מה הבעיה?
הוא בעט באבן, ונפתחה גם לו הסוליה.
 
ושני סנדלים אחים
בפעם הראשונה התחילו משוחחים -
שני אחים עם לבבות פתוחים,
היו כל כך שמחים
התנגשו והתחבקו,
והתרגשו והתנשקו,
סנדל ימין וסנדל שמאל
פתחו את לבם ודיברו על הכל:
כמה קשה המדרכה וכמה רך החול,
שיקח אותו הרוח.
ולמה אוריה לא נותן להם לנוח.
ואיזה מזל שפתאום הלב שלהם פתוח.
 
פתאום אמא אמרה:
"אוי, מה עשית, אוריה,
נפתחה לך כל הסוליה."
"גם הסוליה השנייה."
אמר אוריה:
 
אמא אמרה:
איזו צרה, אך אין ברירה.
צריך לקנות עוד סנדלים."
 
אורייה לא ענה.
יש דברים שאי אפשר להסביר לגדולים.
תודה לעונים אך מדובר בסיפור עם סיני
06/05/2015 | 18:29
7
ומשהו על נעליים, על עשיר ועל עני
08/05/2015 | 17:10
5
מעשה בעשיר שקנה זו געלים חדשות -בעשרים דינר.
נעל אותם במשך שנה -ואז פנה לשכנו העני בהצעה
 קנה ממני את הנעלים -אני שילמתי 20 דינר -רק בעשרה
 העני הסכים. שילם עשרה דינר וקיבל את הנעליים
הלך העשיר, לקח את עשרת הדינר של העני, הוסיף עשרה דינרים מכיסו
וקנה נעליים חדשות לעצמו.
 וככה כל שנה ושנה חזרו על העיסקה.
 העני שילם 10 דינר וקיבתמיד נעלים משומשות, העשיר שילם 10 דינר ונעל תמיד נעלים חדשות
 שעלו גם לו ב10 דינר.
 
 
אולי אפשר עוד פרט אם זכור לך
06/05/2015 | 18:53
6
יש סיפור שנקרא-נעליים לטיפש
07/05/2015 | 00:06
2
12
עיבוד שלאמנון בוים. מתוך סיפורי גאו שו.
כתוב בחרוזים
ועוד אגדה עממית רוסית על סנדלים>>>הסנדלים המופלאים:
07/05/2015 | 11:05
1
12
הזרה תודה על סיפור מקסים
08/05/2015 | 22:50
8
השבוע נחגוג את ל''ג בעומר. הילדים כבר אוספים עצים
04/05/2015 | 11:10
28
27
למדורות. על עשן ועל אפר בשירים ובספורים.
מתוך החייל שלי חזר/ נעמי שמר.
04/05/2015 | 11:12
10
8
שמור עליו בתוך
האפר והפיח,
בענן אבק אי שם.
מתוך מדורת ל''ג בעומר שלנו/ יפה האוזר.
04/05/2015 | 11:15
9
11
''הרוח שבאה מהים הסיטה את העשן מאיתנו והלאה וציננה
את גופנו, שספג לתוכו את חומה של האש כל הערב.''
עשן כיסה את הגולן/ אוריאל אופק.
05/05/2015 | 08:39
8
6
איתן בן 10 שגר בחווה מבודדת בנאות גולן מספר על
החוויות המרתקות והמרגשות שעברו עליו במלחמת
יום הכפורים.
אני זוכרת שיר יפה של הפלייטרס עשן חודר לעיניך.
05/05/2015 | 08:40
3
8
אין עשן בלי אש מסיפורי סמי הכבאי
05/05/2015 | 09:05
1
6
אין עשן בלי אש על רבי טוביה והמפלצת
05/05/2015 | 20:50
8
מתוך דוד ירח בשמיים/אנדה עמיר פינקרפלד.
06/05/2015 | 08:50
3
דוד ירח בשמיים
לא עצם את העינים.
כל הלילה לא ישן,
במקטרת מעשן.
והעשן עף לו עף
לכוכבים אל תוך האף.
איזה יופי של ספר ממליצה למי שלא קרא
05/05/2015 | 10:27
3
10
שלום לכולם
05/05/2015 | 13:12
2
12
ובינתים עשן ואפר עוד לא מצאתי 
אבל שיר חמוד של סבינה מסג הלוא היא עדולה אהבתי 
 
"אימא מנקה בפסח
ואני ?בל"ג בעומר!
מנקה את כול השטח -
את הבית קל וחומר .
כורסאות שכבר צולעות -
מי מוציא מן המחסן?
מזוודות שלא נוסעות -
מי שולח לדרכן ?
שלושה בתים ראשונים מתוך החמישה 
אמנם עשן לא הוזכר
05/05/2015 | 13:41
1
10
אבל אש שרפה  פרצה וכמו שנאמר אין עשן בלי אש 
בספר הנפלא הים שר בלבן יוהנס ברהמס . ניצה שאול איורים :יונת קציר .
יום אחד הנס חזר הביתה ושמע את הקולות "שרפה בהמבורג !שרפה ענקית בהמבורג! כולם לצאת מהבתים ולעזוב את העיר !!.
הנס היחף החל לרוץ ברחובות. הוא הבחין בלשונות האש הגדולים שהתקדמו במהירות לעבר השכונה שלו ........נחשולשל אש התקרב לבנין ואז כבמטה קסם ,משב רוח חזק נשא את האש למקום אחר .לבית משפחת ברהמס לא קרה דבר....משאר העיר לא נותר הרבה .
אין עשן אך יש אש
06/05/2015 | 00:19
9
אש אש מדורה
אבל האש נועדה גם לגדולה,
משמשת היא לבישול, לצלייה ולאפיית פיתה מיוחדת במינה,
ישר על האש צורבים אותה, והאשה מגישה לאיש שלה  לאכול אותה,
כשהיא טבולה בשמן זית וזעטר.,
והערמונים שמתפצחים על האש ..טעם גן עדן להם..
הנער מפצח לאהובתו לקול פיצפוצי האש
ועוד ועוד מיני מאכלים, מעדנים שהאש משפרת ומשבחת אותם.  
ולא לשכוח את הקפה לאירוח שמתבשל בפינג'ן ישר על האש הוא מונח .
אחד מסמלי האירוח של הבדוואים והדרוזים.
וכמובן האש  היא שדואגת לחימום הדירה וביערות משמשת להברחת חיות טרף..
מה עוד יש בה באש  שכל כך מושך?
"אני והסבתא, ישבנו בצוותא ליד המדורה בחצר".
,כך היו שרים פעם סביב המדורה, כשלתוכה זרוקים בצל ותפוחי אדמה.
כן, יש בה הרבה  יחד.
יש בה אור, חום ואוירה
יש בה רומנטיקה,
האש נמצאת  באישון, בבת העין,
גם באיש וכמוהו היא חזקה.
האש נמצאת באישה לכן יש בה נחמה,.
כן, היא מנחמת כמו אם, מחממת כאשר קר בלב ובנשמה
.היא בוערת באש תשוקה
עם זאת, זהירות,  היא גם מסוכנת
היא חורכת היא שורפת,
לצער ועגמת נפש היא גורמת כאשר היא משתוללת.
אש חייבת שליטה, חייבת להיות מרוסנת.
ל"ג עומר שמח וזהירות מהאש
במגבעתי כמשבית שמחות אם יש חג שאני סובל בו - זהו ל"ג
05/05/2015 | 14:08
5
11
בעומר. מחר בצהרים נסגור את הבית הרמטי, תריסים חלונות.אין יוצא ואין בא. נפעיל מזגנים. ונחכה עד עבור זעם ועשן.
מבינה ללבך
05/05/2015 | 18:58
4
12
ג. רפאל  ואמנם עשן המדורות מקשה על הנשימה ,במערכה הזאת אתם לא לבד ..וגם זה יעבור .
עשן לבן
05/05/2015 | 20:27
3
9
משמעות הביטוי "עד שיעלה עשן לבן "-להמתין בדריכות עד שתיפול החלטה . המקור הוא בוותיקן :כשבוחרים אפיפיור ,מועצת הקרדינלים מדליקה מדורה שחורה .כשישנה הסכמה על האפפיור הבא ,נהוג להדליק מדורה שיוצא ממנה עשן לבן ,וכך יודעים כול המאמינים שנפלה החלטה בוותיקן לגבי האפפיור החדש . .מתוך ספרו של יאיר מחט שולמן ישלם בתרפפ"ו 
והביטוי "מעלה עשן"-  מתאר אדם כועס רוגז.ומאידך גם משל לאדם חלש נטול תקווה. 
ומהו העשן במהותו - תערובת של גז ואפר העולה מחומר בוער 
ושני ביטויים  נוספים   התנדף כעשן משל לדבר שחלף חיש מהר ואיננו .
מוציא עשן עובד קשה מתאמץ .
וגם אנחנו כהרגלינו נמשיך להוציא עשן מהספרים תוך הנאה גלויה ומחויכת .
עשן .... 
 
שחרזדה, יופי. כרגיל נהניתי.
06/05/2015 | 08:53
2
7
מתוך משיח חולם במירון/אפרים צורף.
06/05/2015 | 09:15
5
''בדוחק רב עלתה האם עם בנה על גג הבנין. כבר יצקו שמן לקערות האבן
הגדולות שבראשי העמודים והטילו בהן בגדים. יהודי שזכה בהדלקה הצית
בהן אש. שלהבות אדירות בקעו מתוך הקערות. לשונות ארוכות מתפתלות
ותימרות עשן שחור דהרו אל על. כל הסביבה נראתה כמדורת אש, קול כרעם
פרץ מפי הקהל:''בר יוחאי. נמשחת. אשריך!''
תודה חרצית , חג שמח ומהנה
06/05/2015 | 16:15
3
יהודה פוליקר - אפר ואבק
06/05/2015 | 12:45
4
מסך עשן אריאל זילבר
06/05/2015 | 12:56
5
כף יד רשעה / דליה רביקוביץ'
06/05/2015 | 13:02
8
כף יד רשעה / דליה רביקוביץ'
א
קַוִּים שֶל עָשָן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן
וְאַבָּא שֶלִּי הִכָּה אוֹתִי.
כָּל הָעוֹמְדִים צָחֲקוּ לַמַּרְאֶה,
מַה שֶּסִּפַּרְתִּי אֱמֶת וְיַצִּיב.
ב
קַוִּים שֶל עָשָן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן
אַבָּא הִכָּה עַל כַּף יָדִי.
הוּא אָמַר שֶהִיא כַּף יָד רְשָעָה.
מַה שֶּסִּפַּרְתִּי אֱמֶת וְיַצִּיב.
ג
קַוִּים שֶל עָשָן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן
אַבָּא חָדַל מֵהַכּוֹת אוֹתִי.
הַיָּד הָרְשָעָה צִמְּחָה אֶצְבָּעוֹת
וְכָל מַעֲשֶיהָ שָרִיר וְקַיָּם.
ד
קַוִים שֶל עָשָן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן
פַּחַד לוֹחֵךְ אֶת הַכַּף הָרְשָעָה
אַבָּא חָדַל מֵהַכּות אוֹתִי
אַךְ הַפַּחַד הַזֶּה שָרִיר וְקַיָּם.
מתוך סיכומונה
 
שיר מאורגן היטב מבחינת הבתים והשורות, אך רק לכאורה.
מה שעושה אותו לשיר מודרני הם בעיקר: נושא השיר, הלשון המטאפורית, תיאור החוויה והאווירה שתיאורים אלו יוצרים בשיר.
כמקובל במאפייני השירה המודרנית, נושא השיר לקוח מעולמו החוויתי האיש של המשורר, ואם נוסיף לכך את ביטול החריזה, החזרות בשיר, היוצרים מקצב ומצלול במקום החריזה, ונעקוב אחר המבנה הסגור של ארבעת הבתים (שורה ראשונה ואחרונה בשינויי ניסוח, חוזרות על עצמן – "קַוִּים שֶל עָשָן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן" ו – "מַה שֶּסִּפַּרְתִּי אֱמֶת וְיַצִּיב.") נקבל שיר מודרני לכל דבר.
 
נושא השיר: תיאור טראומטי של אירוע מתקופת הילדות של הדוברת.
האב הכה בכף ידה של הילדה הקטנה לעיני אנשים.
האירוע נעשה, כנראה בחדר אפוף עשן.
מעורר את האוסוציאציה של חדר מלא אנשים מבוגרים המעשנים סיגריות וקרני האור החודרים מבעד לתריסים או חריצי חלון, יוצרים תמונה ציורית של קווים אלכסוניים של קרני-אור ספוגי עשן.
"קַוִּים שֶל עָשָן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן" ובאמצע ילדה קטנה שבתעלוליה ככל הנראה, הרגיזה את האב וזה הכה אותה על כף ידה.
 
גבעת התחמושת/יורם טהרלב
06/05/2015 | 13:05
3
חָזַרְנוּ עַל הָעִיר שִׁבְעָה מִגִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. חָזַרְנוּ אֶל הָעִיר שִׁבְעָה עָשָׁן עָלָה מִן הַגִּבְעָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּמִּזְרָח גָּבְהָה עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.
אין עשן בלי אש נכתב על ידי: יהודה עצבה
06/05/2015 | 13:14
1
9
 
מוסא מוחמד מוסטפה אבו ליל היה פלאח זקן שכל חייו עבד את האדמה. את פרנסתו עשה בקושי שכן השנים האחרונות לא הטיבו עמו ועבודת האדמה קשתה עליו. הלך למי שהלך והתייעץ עם מי שהתייעץ וביום בהיר אחד נראה מוסא מוחמד מוסטפה אבו ליל רוכב על חמורו  לעבר המחסום לכיוון לבנון. שוטרי המשמר מיהרו לעוצרו ולבדוק אותו ולאחר שהראה אישורי כניסה ויציאה מסוריה ללבנון ובחזרה מסוג אותם רשיונות שצוידו בהם עובדי האדמה לצורך שווק סחורתם, הרשו לו לעבור, לא לפני ששקל לידם חפיסות סיגריות וירג'יניה משובחות תוצרת חוץ כדמי 'לא ייחרץ'
 
למחרת עם שחר נראה שוב מוחמד מוסטפה אבו ליל רכוב על החמור מקדם בברכת 'צבאח אל ח'ייר' את שומרי החסום הסורי וזכה לקבל את הברכה המסורתית כשגרה ברוכה 'צבאח א (ל ) נור'
גם הפעם לאחר בדיקת המסמכים והמטען הורשה מוחמד מוסטפה אבו ליל לעבור את הגבול תוך תשלום מס הסיגריות המשובחות לשומרי הגבול.
כך הלכו ונשנו יציאותיו וכניסותיו של מוסא מוחמד מוסטפה אבו ליל מדי יום ביומו ואף בימי שבת וחג. מדי בוקר הוא נכנס רכוב על חמורו ובערבו של יום בשובו זוכים שומרי המחסום חבילת סיגריות משובחות.
כך היה העניין יכול להמשך להנאתם של כל הצדדים שנים רבות. עד אשר ביום מן הימים התחלף מפקד המחסום. לרוע המזל מפקד זה סיים תקופת גמילה מסיגריות וביקורו של הפלאח הזקן הביא אלא שמפקדנו הקשוח הזה החל חושד, משהו נראה לו תמוה בכל העניין הזה.
איך ייתכן? שאל את עצמו, שפלאח זקן ועני ישחד את שומרי מדי יום ביום בחבילת סיגריות משובחת שערכה מגיע לחמישה דינר החפיסה.
החליט מפקד המחסום לבדוק את העניין לעומק, ציווה לקרוא אליו את מוסא מוחמד מוסטפה אבו ליל להתייצב בחדר. ואכן בשעה היעודה נראה הפלאח הזקן כשהוא רכוב על חמורו והוא מיד הוכנס לחדרו של המפקד.
 
- מה קורה כאן? רעם קולו של המפקד הקשוח.
- לא קורה דבר, השיב הפלאח הזקן בהשתוממות.
 
- לא איכפת לי שאתה מצליח לשחד את אנשי, אך בשם אללה, ספר לי מה הסיבה שפלאח עני כמוך יחלק חפיסות סיגריות חדשות ועוד מטבק וירג'יניה משובח.
ספר לי מה קורה כאן, או שפה תהא קבורתך.
 
- יא סידי, מה לא מובן כאן, אני מבריח חמורים. מוציא מפה חמור צעיר וחזק שקניתיו כאן בלבנון בעשרה דינר ומוכר אותו מעבר לגבול בחמישים דינר,  לאחר מכן אני מסתובב בשוק הבהמות בחלב וקונה חמור זקן שימיו ספורים ומוכר אותו כאן בשוק הבשר.
 
מתוך הרווח אינני חוסך וקונה את הסיגריות מהטבק המשובח ביותר לשומרים הננאמנים שלך. וככה כולנו מבסוטים.
 
ולנגד עיניו הנדהמות של המפקד הקשוח,שלף הפלאח הזקן מבין קפלי העבייה שלו, חפיסה חדשה של סיגריות שלף מתוכה סיגריה, הצית אותה והגיש למפקד ההמום.
 
מבלי יכולת לשלוט בעצמו אחז המפקד בין אצבעותיו את הסיגריה הריחנית ינק מתוכה את עשן הוירג'יניה החריף, והוא חש כי נעוריו חוזרים אליו ותוך כדי כך דובב בשפתיו אל הפלאח הזקן: אללה יעתיק אל עפייה. ( האל ייתן לך בריאות )
 
'כול מה משיית אל ג'אגה חפייה' ( כל זמן שהתרנגולת יחפה ) השיב הפלח בברכה המסורתית של הפלחים עובדי האדמה.
 
מכאן ואילך נראתה מדי בוקר בבוקר משך שנים רבות דמותו של הפלאח הזקן נכנסת ויוצאת אל המחסום וממנו ושיירת חמורים בעקבותיו, אלא שהפעם לא חבילה אחת כי חפיסות סיגריות הושארו בידי מפקד המחסום הקשוח שלא התגבר על ייצרו וחזר להיות מעשן כבד.
 
עמוד עשן הסיגריות שהיתמר דרך קבע מעל תחנת הגבול אל על, בישר לכל כי עם קצת רצון ותושיה ניתן להגיע לכל הסדר של שלום אפילו בין פלאח זקן ועני לבין איש צבא שהוא מפקד קשוח.
 
אכן כל דבר ניתן לקנות בכסף אפילו שלום.
 
 
מתוך הספר
06/05/2015 | 13:21
5
"סרפינה עם בוא הדרקונים"
בהוצאת אוקינוס מודן /2014
עמוד 31 "כולנו הכרנו את הסיפורים -כיצד כפרים שלמים נשרפו לאפר ,כיצד מי שהעז להסתכל לדרקון בעיניים הפך לאבן ,ואיזו גבורה גילו האבירים לנוכח סיכוייהם הקלושים "
ריצ'ל הרטמן .
על ממלכה שבה חיים בני אדם ודרקונים .
עד שיצא עשן סיפורים: דורית אורגד
06/05/2015 | 13:20
5
הסופרת דורית אורגד, שרבים מעשרות הספרים שכתבה תורגמו לשפות שונות, סופרת שזכתה בפרסים ספרותיים רבים ונחשבה עד לאחרונה כסופרת לבני הנעורים, שינתה כיוון, והחלה לכתוב למבוגרים.
הספר "עד שיצֵא עשן" הוא אחד הספרים הראשונים שלה בשינוי כיוון זה.
"עד שיצֵא עשן" בנוי ספורים סיפורים, כל סיפור נטוע במציאות שונה, בכל אחד מככבות דמויות מתרבויות אחרות, שלכאורה אין ביניהן שום קשר: ג'נטלמן אנגלי קשיש, צעירה מסתורית, פילגש ישראלית צעירה ללא שם, גביר אפריקני שחולם על נעוריו, תאומים שאחד שחור ואחד לבן, אך כלן נוגעות בתחושות האנושיות הבסיסיות ביותר בחיינו: אהבה, כיסופים, אכזבה, תקוה - החמרים שמרכיבים את חיי הנפש של כולנו. כל סיפור מעניק לקורא סוג מיוחד של תובנה ביחסי אנוש.
הספר נוצר בדרך מאד בלתי מקובלת: סידרת תמונות שמן מרשימות של צייר קנדי יליד ניגריה, אשר מתארות דמויות אפריקניות מסוגננות, הדליקו את דמיון הסופר של אורגד, ובהשראתן נכתבו הספורים. שני היוצרים, הסופרת והצייר, מעולם לא ראו זה את זו, אך הדיאלוג שמנהלות יצירותיהם על גבי דפי הספר יוצר אלבום מורכב שכולו חויה נדירה.
 
"עשן" (קובץ סיפורים), עכשיו - 1962 /אהרן אפלפלד
06/05/2015 | 13:23
3
6
ועשן
07/05/2015 | 08:16
2
7
יכול גם להועיל 
כך בכתבה של היום מעיתון "ידיעות אחרונות " 
"הכלב גרם לשריפה בבית" אנגליה העיר שירנס. בשעה שבעלת הבית יצאה לסידורים ,נשאר הכלב שסטנלי לברדור ,שחור חמוד בבית. וכמו כול גור שובב ,בן ארבע חדשים חיפש מה לעשות .או אז קפץ על התנור,הפעיל את הכיריים. שרפה פרצה ומהבית עשן היתמר . שכנה עירנית הבחינה בעשן המתפרץ מחלון המטבח, הזעיקה את הכבאים . הכבאים את מלאכתם עשו נאמנה, הצילו משרפה את הבית ואת הכלבלב . מה אמרה גברת האג לכלבלבלאחר שראתה את ההמולה מסביב לביתה ,ולאחר שהצליחה להרגע ,ומה הוא ענה לה בשפתו הנבחנית , נוכל רק לשער.
 
תודה לכולם על שפע חומר.
07/05/2015 | 11:20
1
7
מתוך כשקבלו את התורה/ לאה נאור.
07/05/2015 | 11:37
5
מן ההר עלה עשן,
זה היה כמו מכבשן.
רעם וברק היה וחרדה וקול שופר,
והעם עמד בצד,
כי העם כל כך נחרד.
כל העם נסוג אחור, ורק משה ניגש להר.
שבוע טוב
02/05/2015 | 19:43
2
23
והפעם הנכדים תופסים את מקום הספרים .
יקח עוד יום יומים ואתפנה .
תודה לכולכם על הענות היפה .
מכירים את זה תהנו ושבוע טוב
02/05/2015 | 23:15
8
יש ספר על זה:
04/05/2015 | 08:55
10
סבתא עוד פעם / עדנה מזיא.
עם איורים נהדרים של אורנה סמורגונסקי.
הספר שילמד אתכם מה לומר לילדים אחרי שהשלכתם יצירות שלהם לפח:
04/05/2015 | 10:09
24
מ'הארץ': 
פעילות יצירתית עם הילדים היא דבר מבורך, אבל מה עושים עם התוצרים שמצטברים בבית? ספרו החדש של ארז הימן, "ארץ היצירות האבודות", הוא גלגל הצלה לכל ההורים שהשליכו לאשפה עבודה אומללה, ונאלצו לספק על כך הסברים
מאשה צור-גלוזמן: 
איור של מורן ברק בספר "ארץ היצירות האבודות": http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2625871.143...
 
"כל הורה לילד בגילי הגן ומעלה מכיר את הנוהל: בפרוס החגים, בצאת החגים, בתחילת השנה ובסופה, והאמת גם כשסתם משעמם ביום של חול – ילדים, בואו נעשה יצירה!
יצירת יצירות נהפכה לתו תקן גם להורות מכילה, איכותית ומשתתפת: הורה שלא מכין עם ילדיו הקטנטנים יצירה לפחות פעם בשבוע נדון לייסורי מצפון ותחושת נחיתות קשה בשל כישוריו המוגבלים וחוסר השקעתו כהורה.
מאז שהמיחזור נהפך לערך עליון במערכת החינוך הממלכתית – ואל תבינו אותי לא נכון, זה ערך צודק וחשוב בהחלט, אבל לעתים נדמה שהוא נהפך לכזה בעיקר כי הוא לא מעורר שום התנגדות פוליטית – הסלימו פעולות היצירה. עם מטען ויזואלי ורגשי מופנם היטב מתוכניתה של בתיה "במקרה הכינותי מראש" עוזיאל, נהפכו העפרונות הצבעוניים התמימים עם דפי הנייר הפשוטים לחטיבה אימתנית ואינסופית של מכלי מזון ומשקה ממוחזרים, ניירות אריזה וניירות עיתון, וכל חפץ ביתי שאיבד את יעילותו בבית (מאטבי כביסה ועד אניצי שטיח מתפוררים). לעתים, בהשפעתה של גישה זו לאמנות, עטים הילדים גם על חפצים שעוד לא סיימו את שירותם במשק הבית, וגוזלים גם אותם לצרכיהם היצירתיים.
איור של מורן ברק בספר "ארץ היצירות האבודות": http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2625875.143...
השאלה הגדולה היא אף פעם לא "איך ומדוע לעשות יצירה". השאלה היא תמיד מה לעשות באינסוף היצירות האלה אחרי שיוצריהן באים על סיפוקם. היכן לאחסן את המספר הגדל והולך של הציורים, הפסלים, החנוכיות, הסצינות מחיי משה, פרחי הפלסטיק מבקבוקים ממוחזרים וכל הגווארדיה האימתנית הזאת? לאט לאט, תחילה בבושה ובהסתר פנים ולאחר מכן בתחושה גוברת של הקלה, היצירות מושלכות כלאחר כבוד לשקיות האשפה ולפחי המיחזור, תוך מלמול תפילה קטנה: "אנא, אלוהי ההיפראקטיביות והיסח הדעת, מנע מילדיי להיזכר אי פעם שוב בתפלצת הפלסטיק וצבעי הגואש הזאת ולשאול מדוע אינה מוצגת על מדף הקישוטים המיותרים שבסלון".
זה גם הנושא של "ארץ היצירות האבודות", ספרו החדש של ארז הימן (הוצאת מטר, איורים של מורן ברק). הימן מפגיש בין מועקת ההורים הנזכרת לעיל עם התלהבות הילדים הידועה, וממציא את "ארץ היצירות האבודות" – המקום שאליו הולכות כל אותן מאות אלפי יצירות שילדי ישראל יוצרים בכל שנה, ומעניק להן את חיי הנצח הראויים להן בממלכת הדמיון.
לומר את האמת, כשקיבלתי את הספר וקראתי את התקציר – לא התלהבתי מאוד. יש לי קצת רתיעה מהטרנד הפסיכולוגוסטי בספרות ילדים, שבמסגרתו מתמודדים עם קשיים ובעיות בחיי היום־יום על ידי מציאת פתרון פלא כלשהו, בדרך כלל מתחום הדמיון הפרוע. אבל טליה חיפשה משהו לקרוא, אז הצעתי לה את הספר. האור במיטתה דלק זמן ארוך מהרגיל, ובבוקר היא קיפצה מהמיטה בהתלהבות, סיפרה שקראה עד שנרדמה וכשהתעוררה סיימה אותו.
"מה, זה ספר כל כך טוב?" שאלתי, מנסה לא להסגיר את חוסר האמון בקולי. "מעולה!" היא ענתה מיד בהתלהבות. "זה ספר מעולה ממש! יותר טוב מ'מתילדה'! יותר טוב מ'העי"ג'".
דברי כפירה כאלה אומרים דרשני. החלטתי שגם אני אתן לספר צ'אנס. אמנם אי אפשר לומר שאחרי שקראתי הסכמתי עם טליה שזה ספר טוב יותר מ"מתילדה" ו"העי"ג" של רואלד דאל, שעומדים בעיני בפסגת ספרות הילדים ויכולים לתת נוק אאוט גם לספרי מבוגרים רבים, אבל נאלצתי להודות שהוא באמת חינני למדי. אלונה מגלה אי נחת הולך וגובר כשיצירות שלה אינן נמצאות בשום מקום בבית, וחשד קל מתחיל לקנן בה. כשחבריה בגינה משתפים אותה בכך שגם הם איבדו את יצירותיהם האהובות ביותר, מתחוללת סופה מיסטית, שזורקת את כולם למקום מפליא ומשונה, שמתגלה בתור "ארץ היצירות האבודות".
כמבקרת ספרים קשוחה, איני יכולה שלא לציין שהעלילה צפויה למדי, ושהכל מתרחש בה מהר מדי – החשד בהורים, ההבנה המתגבשת ואפילו ההרפתקאות בארץ היצירות האבודות. עם זאת, התיאורים של היצירות השונות מצחיקים ומדויקים, על רמות החירפון הגבוהות שלהן ועל מרכיביהן המופרכים ועם זאת לגמרי משכנעים - כמו נהגת אוטובוס עם אף קישוא, שערות ביסלי ואוזן מצנצנת ריבה; או היצירה שהציתה את כל המסע: חנוכייה מביסקוויטים מוזהבים, עם שַמָש ממברשת שיניים חשמלית ישנה. גם היחסים בין ההורים לילדים מתוארים בצורה עדינה וריאליסטית, מלאת רצון טוב אבל גם הבנה לטבעם של בני אדם, ילדים ומבוגרים כאחד, שאינו חף מפגמים.
 
איוריו של מורן ברק יפים ומתאימים מאוד לנושא, רק קצת חבל בעיניי שהם בשחור־לבן. כשעוסקים ביצירות של ילדים, ויתור על כתמי צבע פרועים הוא משמעותי למדי.
ונקודה מסתורית אחת לסיכום: בכל פעם שרציתי לקרוא או לכתוב על "ארץ היצירות האבודות" הוא הלך לאיבוד - היה צריך לחפש אותו זמן רב, בבית שיש בו ספרייה שבעליה גאים בסידור הקפדני שלה. אני נוטה לזקוף זאת לזכותו של הספר, שנוכחותו הגשמית מיישרת קו בצורה כה נאמנה עם תוכנו הרוחני.
טליה, 8.5:
זה ספר על כל מיני יצירות שהולכות לאיבוד לארץ שלהן (ארץ היצירות האבודות) וגם כמה ילדות וילד שנורא חשוב להם היצירות שלהם. ואז הם משחקים בגינה ואז נופלים עליהם כמה פתקים. הם מרכיבים את המשפט "ארץ היצירות האבודות" ואז הם מגיעים לארץ הזו ומחפשים את היצירות שלהם, מוצאים אותם וחוזרים הביתה, ותוך כדי נתקלים בכל מיני דברים משונים. האיורים מאוד חמודים בעיני.
הוא נורא ריתק אותי והצחיק אותי וריגש אותי לפעמים. נורא הצחיק אותי ששולה טרנטולה, אחת היצירות של הבנות, התחילה לרקוד סטפס. וגם הצחיק אותי שגיבור העל של הילד חוטף להורים של הילד כל הזמן את הפלאפון. וזה בגלל הילד, כי הוא לא אוהב שההורים שלו כל הזמן בפלאפון.
[עטיפת הספר]
עטיפת הספר
אני עדיין חושבת שהוא יותר טוב מ"מתילדה" ו"העי"ג". הוא יותר טוב בבדיחות, זה סוג הספרים שאני יותר אוהבת - כמו יומן על מישהו שלא באמת קיים.
אני מאמינה שיש ארץ של יצירות אבודות, והאמנתי בזה עוד לפני שקראתי את הספר. דימיינתי אותה פשוט כארץ עם כל מיני יצירות אבודות שלא באמת זזות. דימיינתי אותה איפשהו באוקיינוס השקט. הייתי רוצה מאוד לבקר בארץ היצירות האבודות, זאת שבספר.
אני חושבת שהורים צריכים לשמור את כל היצירות של הילדים שלהם, בעיקר אם זה חשוב לילדים. אני איבדתי יצירה שלי שמאוד אהבתי – ציור מאוד גדול ומפואר שהשתמשנו בו כבית בובות. פשוט יום אחד לא מצאתי אותה. מה קרה לה? היא הלכה לארץ היצירות האבודות. ההורים שלי לא היו זורקים אותה לפח, בעיקר אם זה כל כך חשוב לי.
מוסר ההשכל הוא לשמור על הדברים שלך טוב טוב.
 
חם בפורומים של תפוז
מסגרת החינוך שמתאימה לילדיך
מסגרת החינוך שמתאימה...
אז איך עושים את זה בצורה נכונה? ועל מה חשוב לשים...
מסגרת החינוך שמתאימה לילדיך
מסגרת החינוך שמתאימה...
אז איך עושים את זה בצורה נכונה? ועל מה חשוב לשים...
אירוח בנושא חיסכון פנסיוני
אירוח בנושא חיסכון...
מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את מצבנו...
אירוח בנושא חיסכון פנסיוני
אירוח בנושא חיסכון...
מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את מצבנו...
הקשר בין טראומה והתמכרות למין
הקשר בין טראומה...
איך טראומה יכולה ליצור התמכרות? אתם מוזמנים כבר...
הקשר בין טראומה והתמכרות למין
הקשר בין טראומה...
איך טראומה יכולה ליצור התמכרות? אתם מוזמנים כבר...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
"טובים השניים"
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ