לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
90799,079 עוקבים אודות עסקים

פורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

לצפיה ב-'אוצר '
אוצר
14/08/2016 | 20:18
4
10
ושם הכתבה "ישבו על אוצר"-
ומי ישב על אוצר -הזוג אנגוס מילנר בראון בן ה47  ואשתו אנג'לה בת ה50.
והיכן התגלה האוצר ? בכורסא ישנה שקנו במכירה פומבית בחמישה לישט. הכורסה היתה עלובה למדי,כסף לריפוד לא היה והשנים דחסו אותה לעלית הגג.
לאחרונה נזכרו בכורסה,והחליטו לרפדה וגם זה היה סיפור לא פשוט אבל... משתלם, והסיבה הם מצאו בכורסא שהסירו ממנה את  השכבות לצורךהריפוד ,אוצר יקר בדמות תכשיטים: טבעת, עגילים משובצים ביהלומים, וסיכה  ששויים הוערך ב5000 ליש"ט ......
  אני מתארת לעצמי את ההתרגשות הגילוי .שירות ידיעות אחרונות בריטניה
לצפיה ב-' בעקבות האוצר '
בעקבות האוצר
14/08/2016 | 20:22
2
8
בעלילות ספרים או בכותרות- היכן מתחבאים האוצרות  ?
מוזמנים ....
לצפיה ב-'יש כמה סיפורי על חלום עם אוצר'
יש כמה סיפורי על חלום עם אוצר
14/08/2016 | 22:44
5
לצפיה ב-'אוצר בשדה / רינת פרימו'
אוצר בשדה / רינת פרימו
15/08/2016 | 00:25
4
איור: מאיה איש שלום  כוכב הוצאה לאור: ידיעות ספרים .
 
"האם באמת טמון אוצר באדמת השדה? לבוש חדש לאגדת עם שבה אב מלמד את ילדיו שיעור חשוב: גם אם יש אוצר בשדה, רק עבודה קשה ומאמץ יביאו למציאתו. הסיפור מדגיש את ערך עבודה האדמה ומכיר לילדים את הפסוק "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (תהלים קכח ב)."
 
 
לצפיה ב-'איזה כיף להם'
איזה כיף להם
14/08/2016 | 22:43
4
לצפיה ב-'נורא...נשארנו עם 15 בלבד בגולן'
נורא...נשארנו עם 15 בלבד בגולן
14/08/2016 | 16:04
11
26
שני נשרים נמצאו מתים בגולן: "המצב קטסטרופה, חשש אמיתי שייכחדו"
שני הפרטים של העוף הנדיר התחשמלו כנראה מעמוד חשמל. לדברי מומחים, התערבות האדם בטבע מאיימת להכחיד את הנשרים מהנוף המקומי: "נשארנו עם 15 בלבד בגולן, התנאים בישראל כבר לא מאפשרים להם להתקיים"

http://news.walla.co.il/item/2988131


לצפיה ב-'ינוקא באי הנשרים/ דב אלבוים/הוצ. עם עובד'
ינוקא באי הנשרים/ דב אלבוים/הוצ. עם עובד
14/08/2016 | 16:06
לצפיה ב-'נְשָׁרִים בְּגַמְלָא – סוֹף אוֹגוּסְט 2002 מאת יוסי אלפי'
נְשָׁרִים בְּגַמְלָא – סוֹף אוֹגוּסְט 2002 מאת יוסי אלפי
14/08/2016 | 16:09
 
סִפְּרוּ לִי עַל
נְשָׁרִים דּוֹאִים
מֵעַל גַּמְלָא
 
רָאִיתִי אוֹתָם חָגִים
מֵעַל קִנֵּי הַגּוֹזָלִים
הַמַּמְתִּינִים וּמְיַחֲלִים
יָמִים וָחֳדָשִׁים
לְהַעֲלוֹת עַל גּוּפָם פְּלוּמָה
וְאַחַר כָּךְ נוֹצָה –
כָּנָף בָּהּ לְעוֹפֵף עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
 
וּכְדֵי לְחַזֵּק
אֶת עַצְמוֹת הַגּוֹזָלִים
הֵם דּוֹאִים לְמֶרְחַקִּים
וּמְחַפְּשִׂים עֲצָמוֹת
סִידָן לַגּוּף, וְלַשְּׁכָמוֹת
לְגָדְלָם, לַעֲתִידָם
שֶׁל גּוֹזָלִים בְּנֵי יוֹמָם
בְּנֵי שָׁבוּעַ
וּבְנֵי־חֹדֶשׁ
אוֹ עוֹנָה תְּמִימָה
 
סִפְּרוּ לִי עַל הַנְּשָׁרִים
שֶׁל גַּמְלָא.
כְּמוֹ בְּמַחֲזֵה תַּעְתּוּעִים
הֵם דּוֹאִים וּמְבִיאִים
בִּמְקוֹם רְסִיסֵי עֲצָמוֹת
שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים –
לְגוֹזָלִים רַכִּים
אוֹסְפִים הֵם רְסִיסֵי־בַּרְזֶל
שֶׁל פְּגָזִים מְרֻסָּקִים
לְהַאֲכִיל בָּהֶם אֶת הַפִּיּוֹת הָרְעֵבִים
שֶׁל בְּנֵי־גּוֹזָל...
 
סִפְּרוּ לִי עַל
הַנְּשָׁרִים הַדּוֹאִים
מֵעַל גַּמְלָא
 
אֵיךְ הֵם חוֹזְרִים בְּכֹחַ אַהֲבָתָם
אֶל הַקֵּן, אֶל הַגּוֹזָלִים פְּעוּרֵי הַמַּקּוֹר
וּמַלְעִיטִים אוֹתָם בְּאַהֲבָה וּבְרֹךְ
וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה
אֶת הַמַּתֶּכֶת הַחֲלוּדָה כְּמוֹ מֻגְלָה
 
וְהַגּוֹזָלִים פְּעוּרֵי הַמַּקּוֹר
חוֹסִים בַּקֵּן מֵרוּחַ וּמִקֹּר
סוֹמְכִים עַל הוֹרֵיהֶם –
גְּרוֹנוֹתֵיהֶם לִפְעֹר
לִשְׁבֹּר רְעַב־בִּטְנָם הַמְקַרְקֶרֶת
אָז הַמֵּעַיִם נִקְרָעִים
וּבְלִי רַעַשׁ וּבְלִי אֵשׁ וּבְלִי עָשָׂן
הֵם נִשְׂרָפִים כְּמוֹ בְּתוֹךְ כִּבְשָׁן
וְלַהַט שֶׁמֶשׁ מְכַלָּה אֶת הַנִּשְׁאָר.
 
הָיִיתִי פַּעַם גּוֹזָל רַךְ
הַיּוֹשֵׁב עַל צֶלַע קַנְיוֹן
אַבְנֵי בַּזֶּלֶת שְׁחֹרָה
גַּם הוֹרַי הֶאֱכִילוּ אוֹתִי בְּאַהֲבָה
אֶת סִפּוּרֵי־הַמִּלְחָמוֹת
וְדָחֲסוּ אֶל תּוֹךְ גְּרוֹנִי
קְרָעִים שֶׁל פְּגָזִים
שִׁבְרֵי־מַתֶּכֶת קַטְלָנִיִּים.
אֲבָל בָּגַרְתִּי וְנוֹתַרְתִּי בַּחַיִּים.
 
עַד שֶׁהָיִיתִי גַּם אֲנִי כְּנֶשֶׁר רְחַב־כָּנָף
דּוֹאֶה עַל גּוֹזָלָיו.
וּבְאֵין מָזוֹן אַחֵר
גִּזְרֵי מַתֶּכֶת לִי נִרְאוּ כַּעֲצָמוֹת
אֲנִי עוֹמֵד אֶל מוּל הַפִּיּוֹת הַפְּעוּרִים
וּמִתְיָרֵא לְהַאֲכִילָם:
זוֹכֵר אֵיךְ הֶאֱכִילוּ נִשְׁרֵי־הוֹרַי
אֶת מְצוּקַת־רַעֲבוֹנִי בִּנְעוּרַי.
 
גַּמְלָא, שֶׁבֶר הַר
עִיר שֶׁנֶּעֶטְפָה תַּבְלִין וְרֵיחַ
וְגַם רוֹתֵחַ הַיַּיִן הַמְשַׂמֵּחַ
וְהִיא צוֹפָה אֶל הַחַיִּים.
שֶׁהֲרָסוּהָ נִשְׁרֵי־רוֹמָא
שֶׁפָּלְשׁוּ לְכָאן מֵאֶרֶץ רְחוֹק&
לצפיה ב-'עּוף, נשר, עוף! אגדה אפריקנית '
עּוף, נשר, עוף! אגדה אפריקנית
14/08/2016 | 16:13
1
5
 
עיבֵּד: ּכְריסטופֶר גְֵרגֹורֹווְסקי
 
יום אחד יצא איכר לחפש עֵגֶל שהלך לאיבוד. עֶרב קודם חזרו הרועים בלעדיו,
ובאותו לילה הִתְחֹולְלָה סערה איומה.
הוא הלך לָעֵמֶק, חיפש על קְַרקָעית הנהר, בין קְנֵי–הסּוף, מאחורי הסלעים ובמים
הגֹועֲשים.
הוא טיפס על מִדרונות ההר הגבוה ועל הצּוקים הסַלְעִיִים שלו. הוא חיפש מאחורי
סלע גדול, אולי העֵגֶל נִדְחַק שָם ּכְדֵי להסתתר מִּפְנֵי הסערה. ובדיוק שם הוא נעצר.
שם, על מִשְטָח של סלע, הוא ראה מראֶה יוצא–דופן. גוזָל של נשר שבָּקַע מן הבֵּיצה
שלו לפני יום או יומיים, והּועַף מן הקֵן בעִקבות הסערה האיומה.
הוא הֵרים את הגוזל ועְִרסֵל אותו בשתי ידיו. הוא החליט לקחת אותו הביתה
ולטּפֵל בו.
כשהתקרב הביתה, הוא ראה את הילדים רצים לקראתו.
"העֵגֶל חזר בעצמו!" הם צעקו.
 
לצפיה ב-'תודה על הבאת סיפור מקסים..'
תודה על הבאת סיפור מקסים..
16/08/2016 | 15:52
לצפיה ב-'משל הנשר והתרנגולת מאת ג'יימס הנרי'
משל הנשר והתרנגולת מאת ג'יימס הנרי
14/08/2016 | 16:18
6
66
 
 
משל "הנשר והתרנגולת"
 
איש אחד שוטט ביער ומצא נשר צעיר פצוע. הוא לקח אותו לביתו,טיפל בו וריפא אותו ובינתיים הניח את הנשר בחצר,יחד עם התרנגולות.ברבות הימים הסתגל הנשר לחיות בין התרנגולות,למד לאכול מזון תרנגולות ולהתנהג כמותן ואכן האמין שהוא תרנגולת.
יום אחד עבר חוקר במקום ושאל את האיש :" איך זה,שנשר מלך העופות, נכלא בחצר עם תרנגולות?".  אמר האיש: "מכיוון שנתתי לו מזון תרנגולות ואילפתי אותו להיות תרנגולת, הוא מעולם לא למד לעוף. הוא חושב ומתנהג כמו תרנגולת,ולכן כבר איננו נשר".
"ובכל זאת", התעקש החוקר, "לבו של נשר ולבטח ילמד לעוף, אם תיתן לו ההזדמנויות". האיש חשב שהרעיון מגוחך, אולם שניהם החליטו לבדוק את הדבר. החוקר הרים את הנשר בעדינות, העמידו על הגדר ואמר לו: "מקומך בשמים,לא בארץ, פרוש כנפיך ועוף!" אבל הנשר התבלבל. הוא לא ידע את זהותו ואת מקומו,וחזר אל התרנגולות.
למחרת שב החוקר, הביא את הנשר אל גג הבית ושוב דחק בו : "נשר הנך פרוש כנפיך ועוף". אבל הנשר פחד ממה שנמצא מעבר לגג וחזר לטייל ולנקר עם התרנגולות. אולם החוקר לא ויתר. הוא חזר למחרת והעלה אותו אל הר גבוה ושוב שידל אותו : "נשר הינך. פרוש כנפיך ועוף!"
והנשר היסס, התבונן סביבו בחשש, אבל אט-אט פרש כנפיים ברעדה, עד שלבסוף התרומם בקריאת ניצחון ונעלם בשמים. ומאז הוא מתגורר בינות לצוקים ומתעופף לו בגאווה מעבר לעננים.
יתכן כי מפעם לפעם נזכר הנשר בגעגועים בחייו בתוך החצר עם התרנגולות ואפשר שמדי פעם אפילו מבקר אותן שם, אבל ככל הידוע לנו ,לעולם לא ישוב לחיות כמותן. אחרי ככלות הכול-הוא תמיד היה נשר.
 
לצפיה ב-'יעל '
יעל
14/08/2016 | 21:20
5
10
קראתי בענין את המשל של ג'יימס הנרי ושאלתי את עצמי, מה היה קורה אילו החוקר לא הזדמן למקום .
האם הנשר לא היה מגלה בעצמו את עוצמתו ?
או אז המשל כך הרהרתי לעצמי היה מקבל משמעות רבה יותר...
נשר תמיד נשר גם בלול תרנגולות ...
לצפיה ב-'מקן הנשרים '
מקן הנשרים
14/08/2016 | 21:30
1
8
"..והנה משק כנפי הנשרים עליה -העופות האכזרים מסתובבים על ראשה,מנמפנים עליה בכנפיהם וכבר רואה היא את עינהם הבוערות בזעם ורצח ".
של ש. בן ציון  
סיפור האם שנשר חטף את ילדה הרך.
לצפיה ב-'היונה והנשר /יהודה שטיינברג'
היונה והנשר /יהודה שטיינברג
14/08/2016 | 22:01
5
היונה חלתה בן זוגה התור דאג לה מאד,הרופא הציע לגמוע ביצת נשר או אז תרפא . כיצד ישיג התור ביצת נשר? ניגש לנקבת הנשר הנשרה והציע לה שתטרוף אותו תמורת ביצה עבור אשתו. סרבה הנשרה .
ואמרה שאינה רוצה לאמלל את היונה ,ולהפכה לאלמנה ,או אז הציעה הצעה שונה,   וביקשה תמורת נתינת ביצה ,לקבל אפרוח אחד שלהם ולגדלו כבן.
שמעה היונה על  המיקוח וסרבה. וכך אמרה
"מוטב שאמות ואל אתן מאפרוחי,שתגדל אותם אם זרה "
ועל כך נאמר גדולת אם .
שני הסיפורים נלקחו מתוך הספר "פרח לב הזהב "שכתב וערך רפאל ספורטה .
לצפיה ב-'אני חושבת שלמרות שהפוטנציאל, הכוח ,הכישרון ועוד'
אני חושבת שלמרות שהפוטנציאל, הכוח ,הכישרון ועוד
15/08/2016 | 09:02
2
6
 
 
טמונים בנו לפעמים אנחנו זקוקים להזכיר לנו מה אנחנו יכולים לעשות, להגשים , להיות עצמנו.
דחיפה קלה וזה מספיק. מאוד נוח לחיות כמו כולם הסביבה ,כמו התרנגולות ביחד,אבל להתבלט או להיות מה שאני באמת זה לפעמים קשה. צריך כוחות ולא לכולם יש........זו כבר החלטה פנימית, לדעתי לא קשורה בגורמים חיצוניים או סביבתיים.
קל יותר להיות תרנגולת מאשר נשר.כדי להיות נשר צריכים כוחות ואור לא תמיד  יש......לפעמים צריך לוותר.
 
אני חושבת שלפעמים אנחנו תרנגולת ולפעמים אנחנו נשר...... לפעמים אנחנו גורמים לאחרים להיות תרנגולת ומצד שני גורמים לאחרים להיות נשר..........לפעמים מרוויחים ולפעמים מוותרים .מעניין......
 
לצפיה ב-'יעל '
יעל
15/08/2016 | 09:06
1
6
"אני חושבת שלפעמים אנחנו תרנגולת ולפעמים אנחנו נשר...... לפעמים אנחנו גורמים לאחרים להיות תרנגולת ומצד שני גורמים לאחרים להיות נשר..........לפעמים מרוויחים ולפעמים מוותרים .מעניין......"

גם כתבת ....מענין
ואת זה איתי לקחתי  
לצפיה ב-''
15/08/2016 | 10:16
1
לצפיה ב-'בוקר טוב '
בוקר טוב
14/08/2016 | 09:19
8
מה שלומכם?
יום תשעה  באב היום .יום אבל על חורבן בית המקדש הראשון והשני.  

שיר מרגש שמעתי שולחת קישור "את אחי אני מבקש "

ttps://www.youtube.com/watch?v=8LbPioCL0xg
לצפיה ב-'ואנחנו חשבנו שרק באגדות ובסיפורים........'
ואנחנו חשבנו שרק באגדות ובסיפורים........
12/08/2016 | 19:36
8
22

חוקרים טוענים שחדי קרן היו קיימים והסתובבו עם בני האדם
היינו בטוחים שחדי קרן, היצורים האצילים והקסומים קיימים רק באגדות, אבל מחקר חדש משנה הכול. לפיו, חד קרן התהלך על כדור הארץ לצד האדם, אולם כנראה שלא היה אלגנטי כל כך כמו החיה הקסומה שכולנו מכירים

כמו באגדות אבל לא בדיוק: חוקרים סוברים כי יתכן שיצור מוזר בשם "חד הקרן הסיבירי" התהלך על כדור הארץ לצד בני האדם הקדמונים. עד כה העריכו המומחים כי ה"קרנף המיופייף" נכחד לפני למעלה מ-350,000 שנים. אולם כעת החוקרים טוענים כי הוא התהלך בין בני האדם בתקופה שהם החלו לצייר במערות ולביית כלבי פרא.

קבוצהת חוקרים מאוניברסיטת טומסק, רוסיה, חפרה ומצאה גולגולת של חיה הנקראת אלסמוטריום סיבירי ונעזרה בתארוך פחמן על מנת לפענח את גילה. הם מצאו שהשרידים הם בני 29,000 שנים, דבר שהעלה את האפשרות שאבותינו נתקלו בחיה המשונה. אנדרי שפנקסי, חבר בקבוצה שמצאה את חד הקרן מסיביר, אמר שאת צעדיו האחרונים כנראה עשה בערבות רוסיה הקרה.

http://news.walla.co.il/item/2947899
לצפיה ב-'באותו נושא:לא רק באגדות: "חדי קרן" קיימים במציאות, אך נמצאים'
באותו נושא:לא רק באגדות: "חדי קרן" קיימים במציאות, אך נמצאים
12/08/2016 | 19:41
6
בסכנת הכחדה.סאולה, אחד היונקים הנדירים בעולם, נקרא גם "חד הקרן של אסיה". למרבה הצער, הוא נמצא בסכנת הכחדה חמורה ובטבע תועדו רק סאולים בודדים
 
הכירו את הסאולה, יונק יחיד במינו ונדיר במיוחד שנקרא גם שור וו קואנג. הסאולה הוא מין בקר שוכן יערות המצוי רק בוייטנאם ולאוס. למרות שקרנו אינה כסופה והוא אינו מתקיים ממי טל בלבד, הסאולה נחשב לחד קרן של ימינו ואף נקרא "חד הקרן של אסיה". למרבה הצער, היונק היפה הזה נמצא בסכנת הכחדה חמורה והוא צפוי להעלם מהעולם בשנים הקרובות.
סאולה יש לו אופי רגוע ולבבי והוא עדין מאוד, ממש כפי שחדי קרן תוארו באירופה של ימי הביניים וויליאם דבייס, שכתב את הספר "חד הקרן האחרון: חיפוש אחר אחד היצורים הנדירים ביותר בעולם", ביקר בלאוס כדי לנסות למצוא את הסאולה, שהתגלתה לראשונה על ידי חוקרים רק בשנת 1992. "יש לו שתי קרניים ארוכות ואלגנטיות וכשהוא עומד בפרופיל, הן מתמזגות ונראות כמו קרן אחת", כתב דבייס ב"האפינגטון פוסט".
 
"הסאולה נדיר מאוד, ורק אחדות בודדות ממנו נראו בטבע. אנחנו לא יכולים לדעת כמה כאלה קיימים בעולם וזה מה שהופך אותו למסתורי כמו חד קרן. יש לו אופי רגוע ולבבי והוא עדין מאוד, ממש כפי שחדי קרן תוארו באירופה של ימי הביניים", כתב דבייס.
 
הפעם האחרונה בה סאולה תועדה הייתה בשנת 2013, אז סיפר הסופר לנשיונל ג'אוגרפיק שמדובר בתעלומה של ממש. "אולי המסע צריך להתחיל בתקופה בה בני ישראל יצאו ממצרים. מצאנו יצור עם יופי פנימי עמוק, הגילוי הזה שינה את חיי. זה שילוב של אופטימיות ופטליזם, ולא ידעתי ששני הדברים יכולים להתקיים זה לצד זה". האם בעתיד החוקר הנמרץ ימצא הוכחות לקיומן של פיות? נמשיך לעקוב.
 
 
לצפיה ב-'חדי קרן'
חדי קרן
12/08/2016 | 19:54
1
5
 
 
גלרית התמונות יפה.
לצפיה ב-'חיה מדהימה ביופיה חבל שלא רואים '
חיה מדהימה ביופיה חבל שלא רואים
12/08/2016 | 23:06
2
לצפיה ב-'שלושה אגסים וחד קרן / נורית זרחי / מאייר תמרה ריקמן '
שלושה אגסים וחד קרן / נורית זרחי / מאייר תמרה ריקמן
12/08/2016 | 20:05
6
 
הוצאה לאור/גרף
 
באמצעות ציוריה הנפלאים של תמרה ריקמן ("מיץ פטל") מספרת נורית זרחי על אביתר, ילד בעל דמיון מפותח שאל עולמו חודרים שלושה אגסים שמשבשים את סדרי החיים בעולם המציאות. בסיפור משעשע וססגוני בוחנת זרחי את תפיסות המציאות והחלום בעולמם של ילדים.
לצפיה ב-' חד קרן/אנה הרמן/הןצ. הקיבוץ המאוחד'
חד קרן/אנה הרמן/הןצ. הקיבוץ המאוחד
12/08/2016 | 20:17
לצפיה ב-'מרגש מאוד: חד קרן מפורצלן - סיפור ליום השואה'
מרגש מאוד: חד קרן מפורצלן - סיפור ליום השואה
12/08/2016 | 20:26
2
28
 
חייבים לקרוא את הכתוב ואחר-כך  לרדת למטה כדי לראות את הסרטון הקצר.  מאוד מאוד מרגש.
 
סרטון מרגש ומקסים המספר על חבורת נערים מתנועת הנוער ההיטלראי בגרמניה בעת מלחע"ה ה-2 . הנערים "פולשים" לבית שננטש ע"י משפחה יהודית כדי לבזוז ו"להחרים" לטובתם כמה פריטים. יחידת חיילי גסטאפו שבאה כנראה לעשות בדיוק את אותו דבר או אולי "לבדוק" את הבית, נתקלת בחלק מהנערים שנסים על נפשם, פרט לאחד, שבחיפושיו אחרי "אוצרות" מגלה מחבוא, ובו ילדה יהודיה רועדת ומפוחדת. משהו קורה לאותו נער ובמקום להסגיר את הילדה לגסטאפו, הוא מאיץ בה שתברח על נפשה. הוא עצמו מגיח מתוך הארון המכסה את המחבוא היישר אל מול חיילי הגסטאפו כשבידו יוניקורן (חד-קרן) מפורצלן שקיבל מהילדה שזה עתה פגש.
 
קצין ה-אס.אס. לוקח מידיו את הפריט שהנער מציג כאילו גנבו, ומרסק אותו ברגל גסה.לאחר שזכה גם לסטירת לחי מצלצלת מהקצין (על הגניבה), הוא נשאר במקום וממתין. לאחר שהחיילים עוזבים, הוא אוסף את שברי היוניקורן ולוקח אותם עמו.   
 
הרבה שנים לאחר המלחמה, ה"נער" בשנות ה-60 לחייו מצליח לעלות על עקבותיה של אותה ילדה יהודיה, משיג את כתובתה, ומגיע אליה שברשותו היוניקורן (המתוקן) שקיבל ממנה. הסרט המקורי ארך כ-11-12 דקות ונעשה בדייקנות ובאיפוק ועל פניו, השתדל שלא לגלוש לאמוציות מיותרות.
 
יוצרי הסרט רצו מאד להגישו לפסטיבל לסרטים קצרים.
 
חוקי הפסטיבל הגבילו את אורך הסרט ל-3 דקות. צפו בסרטון הקצר הזה ותתפעלו כמוני מהחיתוך הברוטאלי ומהעריכה הגאונית שהשאירה אותו במסגרת 3 דקות בלבד.האם המח שלנו כ"כ משוכלל שיודע להשלים את החסר? http://www.porcelainunicorn.com
 
לצפיה ב-'לראות את הסרט דרך הקישור של הדף. '
לראות את הסרט דרך הקישור של הדף.
12/08/2016 | 20:29
1
לצפיה ב-'המוח הוא המכונה הכי משוכללת שנוצרה אי פעם'
המוח הוא המכונה הכי משוכללת שנוצרה אי פעם
12/08/2016 | 23:07
2
לצפיה ב-'מסיבת מילים- לשבת שלום'
מסיבת מילים- לשבת שלום
12/08/2016 | 15:33
3
11
אורחים
בבית אחד התארח אורח נכבד- שיר מוערך
ובבית אחר ארחו מילים לגיבוש והרצאה
המילה אורי  הגיעה ראשונה  והביאה עמה אורחת,
את המילה אור.
אור נכנסה ותפסה מקום ראשון בשורה
מיד האירה את המארח, את הסביבה ואת  האווירה
אפילו האריח שעל הקיר הואר.
האורחת הבאה היא המילה  רוח שהביאה עמה
את המילה ריח שהסתובבה מיד בין כול המילים.
המסיבה החלה, האורחים שמחים
שרים ורוקדים אך  המילה ריח התפשטה,
עד הים הגיעה והפריעה את מנוחת הגלים
למילים שבמסיבה קשתה הנשימה
החליטו  להעיף את הריח  החוצה יחד עם המילה חרם הנוראה
לא היה קל לבצע את המשימה

נשארה המילה   רוח  הסתובבה בין האורחים
והפיצה את תורת אירוח  המילים בין הנוכחים.
המרצה האורח היה אור המאיר
הוא הרצה  על המילים האדירות אורים ותומים ועל המאורים
ועל עוד מילים מאירות זורחות ובוהקות
. מאז עברו שנים ועדיין  תורתו נלמדת בכל בית אורחים ומארחי מילים.
לצפיה ב-''
12/08/2016 | 20:34
2
1
לצפיה ב-'תודה יעל '
תודה יעל
12/08/2016 | 23:07
1
1
לצפיה ב-'שחרזדה, נהנית מחדש כל פעם.'
שחרזדה, נהנית מחדש כל פעם.
14/08/2016 | 08:46
לצפיה ב-'אלוף אולימפי כתב בגיל שמונה "הלוואי ואשבור שיאים" - וכך עשה'
אלוף אולימפי כתב בגיל שמונה "הלוואי ואשבור שיאים" - וכך עשה
12/08/2016 | 15:12
4

אמו של השחיין האולימפי ריאן מרפי גילתה במקרה עבודה שלו מימי בית הספר היסודי, בה כתב שהוא חולם להיות אלוף. השבוע, כשהשיג מדליית זהב, הוא הגשים את החלום

http://z.ynet.co.il/long/content/2016/simaniyot/?&...
לצפיה ב-'אישה בריטית נעצרה בגלל ספר שקראה בזמן טיסה'
אישה בריטית נעצרה בגלל ספר שקראה בזמן טיסה
12/08/2016 | 15:11
1
8

פאיזה שאהין קראה להנאתה ספר על סוריה, בזמן טיסה מטורקיה לבריטניה. אחד מאנשי הצוות, שחשד בכוונותיה, סידר לה לילה במעצר וחקירה מקיפה
בפעם הבאה שאתם מתכוננים לחופשה, שקלו שוב איזה ספר לתחוב למזוודה. אם תשאלו את פאיזה שאהין, בריטית שרק רצתה לחזור בשקט מירח הדבש שלה בטורקיה, ההחלטה הזו היא גורלית. שאהין קראה ספר שדן בהחזרת האנושיות למשבר בסוריה, במהלך טיסתה לירח הדבש שלה, אותו בילתה בטורקיה. עובדה זו הספיקה לאחד הדיילים שהבחין בנושא הספר, כדי לקטלג אותה כאיום פוטנציאלי, והוא מיהר להודיע לשאר הצוות על "התנהגות חשודה" מצידה של שאהין, פזיותרפיסטית במקצועה.

שבועיים לאחר מכן, כאשר זו שבה מהחופשה הרומנטית, כבר חיכו לה קציני משטרה בשדה התעופה שליד לידס, בו נחתה. שאהין נחקרה תחת סעיף 7, שהוא חשד לפעילות טרור. אגב, אחד התפקידים של שאהין בעבודתה הוא מניעת הדרדרות של נערות צעירות לקיצוניות. כי לפעמים החיים אירוניים יותר מהספרים


http://z.ynet.co.il/long/content/2016/simaniyot/?&...
לצפיה ב-'סיפור מדהים והזוי'
סיפור מדהים והזוי
12/08/2016 | 15:33
3
לצפיה ב-'מתכננים ביקור בחנויות ספרים בלונדון? תשכחו מגלישה סלולרית או'
מתכננים ביקור בחנויות ספרים בלונדון? תשכחו מגלישה סלולרית או
12/08/2016 | 15:10
5
מקפה
יותר ויותר בעלי חנויות ספרים בבירה הבריטית מבקשים לתת ללקוחות שלהם חוויה שמתמקדת בספרים עצמם. וויי פיי וקפה? סתם הסחות דעת מבחינתם
מי שייכנס בימים אלה לכמה מחנויות הספרים האיכותיות ביותר בלונדון, יכול לצפות לחוויה מנותקת משהו. טרנד חדש שצובר תאוצה בקרב מנהלי חנויות הספרים, בא למגר שני הרגלים שהשתרשו אצל הלקוחות: בר קפה וגלישה סלולרית. מה הקשר בין השניים, אתם בוודאי תוהים. התשובה נעוצה בחוויה שמציעות החנויות, טוען רואן סילבה, הבעלים של Libreria Books, שנפתחה בפברואר באיסט אנד של לונדון. "רצינו לאפשר לאנשים להשתמש באינטואיציה שלהם כשהם תרים אחר ספרים", אומר סילבה בראיון ל"ניו יורק טיימס", "אפשר להשיג רשת אלחוטית בכל מקום כיום. אין צורך בה בחנות ספרים".

ניתן להניח שלפחות חלק מההחלטה להשאיר את הלקוחות מנותקים, ממש כמו לפני המהפכה הסלולרית, נובע מהרצון של בעלי החנויות להילחם בהסחת הדעת המתמדת שמביא האינטרנט. ולגבי הקפה? אפשר לחיות עם זה, נראה אותם לוקחים לבריטים את התה.

http://z.ynet.co.il/long/content/2016/simaniyot/?&...
לצפיה ב-'שלא תגידו שלא אמרנו.....מחקר חדש קובע: אנשים שקוראים ספרים ח'
שלא תגידו שלא אמרנו.....מחקר חדש קובע: אנשים שקוראים ספרים ח
12/08/2016 | 07:26
7
חיים זמן רב יותר מאלה שלא קוראים

חוקרים בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת ייל מצאו שלאנשים שקוראים ספרים יש "יתרון הישרדות משמעותי" על אלה שלא קוראים. המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי " Social Science & Medicine", עקב במשך 12 שנים אחרי 3,635 אנשים מעל גיל 50, והשווה בין קוראי הספרים לקבוצת ביקורת שלא קראה ספרים כלל, תוך התייחסות למשתנים כמו גיל, מגדר, מוצא, בריאות, מצב נפשי, מצב כלכלי ומצב תעסוקתי.

מהנתונים עולה שלאנשים שקוראים עד 3.5 שעות בשבוע יש 17% פחות סיכוי למות, לעומת מי שלא קורא ספרים בכלל; הנתון הזה עולה ל-23% בקרב מי שקורא יותר מ-3.5 שעות בשבוע. "אפילו למי שקורא רק חצי שעה בשבוע יש יתרון הישרדות משמעותי על מי שלא קורא", אמרה פרופסור רבקה ר. לוי, מעורכי המחקר, "והיתרון הזה נשמר גם כשמתאימים את הנתונים למשתנים כמו השכלה, יכולות קוגניטיביות וכו'".

http://e.walla.co.il/item/2986782
דרךhttps://korebasfarim.com/2016/08/11/%D7%9C%D7%99%D...
לצפיה ב-'ציירו לי סיפור:התערוכות שמוכיחות-ספרי הילדים לא הולכים להעלם'
ציירו לי סיפור:התערוכות שמוכיחות-ספרי הילדים לא הולכים להעלם
11/08/2016 | 23:46
7
לצפיה ב-'ממתקים בסיפורי ילדים-סוכריות'
ממתקים בסיפורי ילדים-סוכריות
11/08/2016 | 14:57
18
20
סוכריות
חלמתי שאני שוחה בים מסוכר בסוכר לבן וחום
גשרים מקרמל חוצים את הים מחוף לחוף
והסכרים עשויים מסוכריות טופי שיהיו במעבר נמתחים
חלמתי שאני צוללת עם דולפינים מפרלינים
מסביבי המוני דגיגים מסוכריות גומי
ובנות ים מלוות אותי,שערותיהן כשערות סבתא לבנות חלקות  ומתוקות
ואנחנו יחד צוללות למעמקים שם צללנו למערבולת  שוקולד
חלב לבן ומריר מתערבלים  ומתערבבים  אלה באלה
באה המוקה נמהלת בהם  ואז הצטרף הקקאו ואמר גם אני פה
ושם  בקרקעית  הים  מתחת למערבולת  בין  הררי  אגוזים מכל הסוגים,
יושב מלך הסוכריות והממתקים על כיסא מלכות  מאגוזי קוקוס גדולים
ומצידיו שומרים אגוזי המלך  ואגוזי פיקן.
שערות המלך ממרמלדה ולגופו  גלימה משוקולדה
התקרבתי אליו כולי מסוחררת מהמערבולת המתוקה
עמדתי מולו והושטתי יד לראשו  לקחת מרמלדה
אחז לי את היד והרגשתי שאני הופכת לעוגת שוקולד
כשעלי מפוזרות סוכריות צבעוניות
בטעם מנטה ,מסטיק חמוצות ומתוקות
רציתי לצעוק, אני לא עוגה- אך  התעוררתי,
מצאתי עצמי במיטה ולידי פרוסת עוגה משוקולד ומרמלדה
ומעליה סוכריות מתוקות- מי שם ולמה?
לצפיה ב-'תום ועץ הסוכריות האדום סיפור ילדים כתבה: ריקי זקן'
תום ועץ הסוכריות האדום סיפור ילדים כתבה: ריקי זקן
11/08/2016 | 16:07
13
לצפיה ב-' הילד המתוק של השכונה'
הילד המתוק של השכונה
11/08/2016 | 16:10
3
"כמה סוכריות אספת?" שאל דני את אבי בסוף התפילה. בשבת עלה שאול לתורה לרגל הגיעו למצוות. האחיות שלו ואמו זרקו מעזרת נשים המון סוכריות לכוון הבימה לאות שמחה. זהו יומם של הילדים. הם רצים לכוון הנחיתה של הסוכריות כמו דבורים לפרחים, עטים עליהם וממלאים בידיהם חופנים רבים של סוכריות. הם יוצאים מאירוע זה בשלל רב. יש לפעמים ששקית הטלית של אביהם כבר לא מספיקה להכיל את כל אשר אספו, ומראש מצטיידים הם בשקית נוספת…
"אספתי…לא כמוך, אבל זה מספיק לי לחודשיים הקרובים."
תראה לי כמה אספת…ממש מעט. אתה רואה את השקית הזאת? זאת השקית השניה שלי" התפאר דני.
"טוב, תהנה עם זה. אני לא רוצה יותר ממה שאספתי. זה מספיק לי"
כשחזרו כולם הביתה מבית הכנסת פתח אבי את השקית וחילק לאחיותיו הצעירות שלא היו בעליה לתורה הבוקר, ושיתף אותן בשללו. במשפחתו של אבי אוהבים ממתקים, אבל הרבה פחות מאחרים. הם מקפידים מאד מגיל צעיר למעט בכל דבר מתוק, מאכל או משקה. כשצמאים- שותים מים. בשולחן שבת הם מגישים שתיה במתיקות מעודנת, לכבוד שבת.
"אמא, מתי החוג היום?" שאל אבי על חוג "שעת סיפור" המתקיים בשבת אחר הצהריים.
"הסיפור שלנו היום הוא על תקופת ה'צנע' שהיתה בשנותיה הראשונות של המדינה", פתח יוסי אביו של דני, את סיפור השבוע. "בתקופה זו היתה מסיבת יום הולדת לאחד מילדי שכונת 'התקוה', ולא היה להורים במה לכבד את ילדי השכונה שבאו לחגוג עם ילדם את המסיבה. האמא נאלצה להסתפק בעוגה אחת שהכינה לכבוד האירוע, קישטה אותה יפה ובתום המסיבה חילקה פרוסה אחת לכל משתתף".
יוסי המשיך את הסיפור ובסוף שאל את הילדים:
"מה אתם אומרים, ילדים, על המסיבה? האם הייתם מסתפקים היום בעוגת יום הולדת במסיבה שלכם?"
היו כמה תשובות. המיוחדות שבהן הן אלה:
"הייתי מרגיש עצוב קצת, אילו היתה זו השמחה שלי"
"יוסי, אני חושב שצריך לומר 'כל הכבוד' לילד שלא התלונן על הכיבוד הדל שהיה שם"
"אני חושב שכדאי לנו להתחיל לחשוב על המסיבות שלנו, אולי נוותר על חלק מהממתקים ששופעים בשולחן האירוח"
"אני בכלל לא מבין על מה אתם מדברים" הגיב אבי "אצלנו בבית, בכל המסיבות מגישים רק עוגת יום הולדת מקושטת יפה ושתיה במתיקות מעודנת"
"מה, אתם לא מחלקים שקית לכל ילד בסוף המסיבה?!" התפלא דני וחברים נוספים
יוסי הרגיש שעומד להתחיל וויכוח בין שתי קבוצות, כשבעמדתו של אבי תומכים רק שלושה ילדים…הוא החליט להפסיק את הוויכוח וסיכם את המשאל הקצר:
"תודה לכל הילדים שהשיבו לשאלתי. לא התכוונתי לקיים דיון בנושא מסיבות בימינו. אנחנו רוצים רק להתיחס למסיבת יום ההולדת שבסיפור. צודקים אותם ילדים שהביעו הערכה לילד ולחבריו שידעו לשמוח גם עם עוגת יום הולדת בלבד. השמחה היא על זה שילד זוכה לגדול בשנה והכיבוד הוא הפחות חשוב באירוע כזה. כעת אומר גם אני תשובה לשאלה שהצגתי בפניכם. אני חושב שצריך להעריך מאד גם את ההורים של אותו ילד שקיימו מסיבת יום הולדת בתקופת ה'צנע', כשמוצרי מזון לא היו בשפע כמו בימינו, ובכל זאת התאמצו לשמח את ילדם ולא ויתרו לעצמם".
"אבא, אני שומע מדי פעם את אבי וחושב שבעצם הוא צודק. נראה לי שגם אני אתחיל להפחית מהממתקים שאני אוכל…" הפתיע דני יום אחד את אביו יוסי.
"וואו. כל הכבוד לך דני. אתה משמח אותי. מקווה שתעמוד בזה. אבל עצם ההחלטה היא כבר טובה. גם אם מדי פעם יתחשק לך לגשת לשקית הסוכריות משבת ה'בר מצוה', אל תרגיש אכזבה מכך"
"תודה לך אבא על העידוד. אתה יודע, אבא, אני חושב עכשיו שאם היתה תחרות בשכונה תחת הכותרת 'הילד המתוק של השכונה' אבי היה זוכה בתואר הזה…"
"אתה צודק, דני חמודי, הוא כנראה לא צריך ממתקים כי הוא עצמו מתוק כל כך…"
 
 
לצפיה ב-'סיפורים ללא מנגינה | סוכריות'
סיפורים ללא מנגינה | סוכריות
11/08/2016 | 16:15
3
 
סוכריות קופצות להן באוויר
נוחתות ברכות על סלסילה מקושטת.
לך נותר רק לבחור
את הסוכרייה שאת הכי אוהבת.
 
מיליוני סוכריות מותאמות לכל יום,
לפי הטעם, תבחרי מה לקחת.
בין המתוק לחמוץ יש המון טעמים,
רק לבחור מצב בו תהיי מוצלחת.
 
טעמים לפי מצב רוח,
טעמים מותאמים במיוחד,
טעמים שמחממים את הלב
כדי שאף פעם לא תהיי לבד.
 
תיהני מסלסילה ענקית,
שלא תגמר לעולם.
שהטעם יהיה תמיד מתוק,
ואל תשכחי לחלק קצת לכולם.
 
לצפיה ב-'סיפור מקסים .... יש סוכריות...'
סיפור מקסים .... יש סוכריות...
11/08/2016 | 16:18
8
 
"מנהרת הזמן" מאת חנה אלג'ם
הוזמנתי להשתתף במסיבת יום הולדת שלוש של נכדתי, בגן הילדים.
היא פוסעת לידי, טופפת ברגליה הקטנות, מדלגת בשמחה על אבני המרצפת כשהיא מניחה את ידה הקטנה בידי. שמחת החיים שלה מבעבעת מתוכה. היא מדברת, שרה וצוחקת, ילדה קטנה שבפשטות מאושרת לחיות. אני מהדקת את אחיזתי ביד הקטנה ומשהו מתעורר ממעמקי הזיכרון.
יום ההולדת השלישי שלי. סבא שלי איש ענק, צועד לידי בצעדים ארוכים וגדולים. הוא מושיט את ידו, ומיד היד הקטנה שלי נעטפת אל תוך המנהרה החמה של אצבעותיו ונחה שם בבטחה.
כל יום אימא מביאה אותי מוקדם בבוקר לגן, לפני שהיא הולכת לעבודה. אבל היום סבא לוקח אותי. אני עצובה כי אני רוצה שאימא תיקח אותי. בבוקר כשהתלבשתי, היא הסבירה לי שהיא לא יכולה לאחר שוב לעבודה. בכיתי קצת, אולי זה ישנה את דעתה. אימא הסתכלה עלי במבט חד ואמרה, "לפני שבוע כשהיית חולה ולקחתי אותך לרופא, איחרתי. ואז כשלקחתי אותך לעשות בדיקת דם, גם איחרתי. אני לא יכולה לאחר שוב." אני לא מצליחה להסתכל בעיניים שלה כשהיא מדברת ככה, המבט שלה דוקר לי בעיניים.
"אבל את צריכה להיות שמחה היום, יש לך יום הולדת. למה את לא שמחה? הנה, תראי איזו חצאית חדשה סבתא סרגה לך, ואיזה נעליים חדשות ויפות יש לך. חומות, גבוהות וחזקות שאני קניתי לך. את צריכה להיות היום שמחה כי סבא ייקח אותך לגן, והילדים ישירו לך ויברכו אותך. ובטח יהיו ממתקים ועוגת שוקולד. את לא צריכה לבכות."
הסתכלתי למטה על הנעליים החדשות, קשורות בשרוכים חזקים עד למעלה. ובדיוק כאלה היו לי גם קודם, אבל אלה גדולות עלי, ולא נוח לצעוד בהן.
סבתא לוחשת משהו באוזן של סבא, הוא פונה אלי, "כדאי לך להפסיק לבכות. אני מכין לך הפתעה. בואי נלך לחנות, ואני אקנה לך מתנה."
אני מסתכלת מלמטה למעלה על הסבא הענק שלי, עם הקול הרועם, ולא מצליחה להגיע עם המבט שלי אל העיניים שלו. אני מושכת לו קצת במכנסיים והוא מתכופף אלי. עכשיו אני רואה את העיניים מעל האף הבשרני. יש לו עיניים שמבטיחות לקיים. אני מפסיקה לייבב ועוזרת לו להכניס את היד לשרוול המעיל, "כי קר נורא בחוץ".
סבא ואני צועדים בדרך אל הגן שלי ברחוב בלפור בתל אביב. הוא בצעדיו הענקיים ואני ממהרת אחריו עם הנעליים החדשות והגדולות בשתי מידות לפחות. כל צעד שלו זה אולי פי שלושה משלי.
אני כבר מכירה את הדרך, כי אני הולכת לגן הזה כבר יותר משנה. ופתאום עולה לי מחשבה בראש, "הרי אין ברחוב הזה שום חנות צעצועים. אז איפה סבא יקנה לי את המתנה שהבטיח?"
אני מסתכלת עליו, "סבא, איפה תקנה לי את המתנה שהבטחת?" קשה לי לראות את העיניים שלו, אבל הצעדים מתקצרים, ואני כבר לא צריכה לרוץ כדי ללכת איתו באותו קצב. הוא עוצר. "את יודעת, שכחתי שאין ברחוב המלך ג'ורג' בכלל חנויות צעצועים. אבל בסוף, לפני רחוב בעלי המלאכה, יש חנות לממתקים, ניכנס לשם ואני אקנה לך את הסוכריות שאת הכי אוהבת."
אכזבה גדולה מציפה אותי. נכון שאני אוהבת מאוד ממתקים, אבל הם לא במקום מתנה אמיתית. הם לא ההפתעה שהבטיח. אני מכינה את עצמי לבכי עמוק ומתמשך.
סבא מרים אותי על ידיו ונכנס איתי לבית קפה של גדולים, שמוכרים שם גם ממתקים. אף פעם לא הצלחתי לראות את כל הממתקים שהיו שם, כי הם מונחים על מדפים גבוה מעל לראשי. ועכשיו, בפעם הראשונה, אני רואה את מה שנמצא במדפים – מלמעלה. העולם מסתחרר ואני מתרגשת, ריח העוגות והעוגיות כל כך נעים וחזק. וכל הממתקים האחרים שיש מסביב ממש משמחים אותי.
סבא אומר: "תבחרי מה שאת רוצה. אבל רק אחד." אני מתפתלת בתוך זרועותיו, במאמץ לראות את כל מה שהחנות המופלאה הזו מציעה.
כל דבר שאבחר יגרום לי לוותר על משהו אחד אחר לפחות. קשה כל כך לבחור רק דבר אחד. לקחת עוגת שוקולד? אימא אמרה שבמסיבה תהיה עוגה כזו. סוכריות טופי? סוכריות צבעוניות? אולי סוכריות שוקולד בכל מיני צורות? פתאום אני רואה סלסילת קש עגולה וחמודה עם מכסה, מרופדת בבד תחרה לבן, ובתוכה המון סוכריות צבעוניות קטנטנות, עד למעלה. אני מצביעה ואומרת לסבא: "את זה. את זה אני רוצה." סבא מסתכל ובוחן את המחיר שעל הסלסילה, "זה קצת יקר. רק רגע, נשאל את המוכרת." הוא מוריד אותי לרצפה, ניגש אל המוכרת ומתלחש איתה. ואז חוזר ומחייך אלי. הוא אומר, "שנבקש לעטוף לך?" "לא. לא לעטוף. אני רוצה להחזיק בידית כמו ארנק של גברת."
אנחנו יוצאים מן החנות כשאני מחזיקה בידית הסלסילה, מרגישה מאוד גאה ובוגרת. סבא הולך לידי, מושיט יד ואומר: "תני לי יד שלא תפלי כשנחצה את הכביש." אני שוב מרגישה כמה לא נוח לצעוד בנעליים הגדולות, אבל זה חשוב כדי שיהיו טובות גם לשנה הבאה.
אני מדלגת מהכביש אל המדרכה, מנסה לחמוק משלולית מים, ופתאום הרגל שלי מחליקה ופוגעת בשפה. אני נופלת על הברכיים. הסלסילה נפתחת, ונהר של סוכריות בכל מיני צבעים זורם החוצה, ומכסה את פינת הכביש כמו שטיח צבעוני מעורב בבוץ.
אני מנסה להתאפק ולא לבכות. אבל הברך פצועה וכואבת, האצבעות שלי מאובנות ועדיין מחזיקות חזק בידית הסלסילה. אני מתחילה לבכות על הסוכריות שנשפכו, על הכאבים, על אימא שלא באה ליום ההולדת שלי.
סבא כועס עלי, הוא מושך אותי בידו, מרים אותי מהרצפה, ואז בודק את הברך הפצועה. לא יודע מה להגיד ושותק. הוא מתחיל לצעוד בצעדים גדולים לעבר הגן, ואני מדדה אחריו. ברחוב בעלי מלאכה כל הבניינים נמוכים וקרובים אחד לשני עם חנויות דהויות ועלובות. רחוב יוחנן הסנדלר מטפס בעלייה עד שהוא מצטלב עם רחוב בלפור. שם אנחנו עוברים על פני הכניסה לבית הספר, ואחריו יש בניין ענק ולבן של הגן שלי.
הפנים שלי נפוחות מהבכי, העיניים שלי אדומות והאף נוזל. אבל כשאנחנו נכנסים בשער הגדול הירוק אני מתחילה להתרגש לקראת היום הולדת.
כל הילדים כבר בגן. אני שומעת את הקולות שלהם אפילו שהדלתות סגורות כשאנחנו בדרך לכיתה שלי.
סבא לוחץ על הידית ופותח את הדלת כדי שאוכל להיכנס לפניו.
אני מציצה פנימה ורואה את הגננת פאני שאני מאוד אוהבת. מסביבה כל קבוצת הגן שלי. כשהיא רואה אותי היא מיד מחייכת חיוך גדול, קמה ומקבלת אותי בחיבוק.
"כבר התחלנו לדאוג לך. הכנו את הכול ליום ההולדת, ואת לא באת." היא רואה את עקבות הבכי שעל פני, ופונה לסבא. "מה קרה? למה היא עצובה?"
אני לא ממתינה לתשובתו, מרימה את הסלסילה המעוקמת והכמעט ריקה ואומרת, "תראי, תראי סבא קנה לי סוכריות.." יותר אני לא מצליחה להגיד כלום כי הבכי חונק לי את המילים.
הגננת מחבקת אותי חזק ולוחשת: "בואי איתי. בואי נכין אותך לחגיגה." היא עוטפת אותי בזרועותיה ואומרת לסבא: "אני אטפל בה, אל תדאג." סבא מסתובב ויוצא בלי להגיד מילה.
פאני מובילה אותי לחדר השירותים. בין האסלות והכיורים שתמיד יש שם ריח חזק של שתן. היא מנחמת אותי, שוטפת לי את הפנים ומביאה לי מהמחסן הסמוך לוח מוכסף בצורת לב מקרטון, ועליו המספר שלוש מצויר בצבע אדום בולט. כך מציינים בגן שלנו את הגיל של הילד שחוגג יום הולדת. היא שמה על החזה שלי את הלב הכסוף. קושרת את השרוכים מסביב לעורף  ואומרת, "מזל טוב, חמודה שלי. שתהיה לך שנה נפלאה."
אני מסתכלת בפניה. פאני הוא גם השם של אימא שלי, אבל העיניים של זאת יותר רכות. הרבה יותר נעים לי להסתכל עליה. אנחנו יוצאות אל החדר המרכזי, שם כבר יושבים הילדים על ספסלים נמוכים בחצי עיגול. פאני לוקחת אותי ומושיבה אותי במרכז, כולם מתחילים לשיר שירי יום הולדת. אנחנו מתכבדים בממתקים, ואני עדיין עצובה בפנים, אפילו כשמגיע הצלם, אני לא מצליחה לחייך בשביל הצילום.
הנכדה שלי מדברת אלי, "סבתא, סבתא את לא שומעת? שאלתי אותך מה תקני לי מתנה?"
"יש משהו מיוחד שאת רוצה? אחרי המסיבה נלך ביחד לחנות הצעצועים ותבחרי."
"באמת סבתא? אני יכולה לבחור איזו מתנה שאני רוצה? ואת לא תגידי שזה יקר מדי?"
"כן, חמודה שלי. היום תוכלי לבחור כל מה שתרצי. אבל רק דבר אחד."
לאחר מסיבת יום ההולדת של נכדתי, אני בבית, מפשפשת באלבומים ישנים ומצהיבים, בתחתית ארון הספרים.
תמונות מרובעות קטנות, בשחור לבן. הנה, תמונה של ילדה וגננת. לילדה עיניים עצובות, עקבות דמעות על הלחיים, ולב גדול מקרטון כסוף על חזה. במרכז הלב – הספרה שלוש בצבע אדום כהה כדם.
 
לצפיה ב-'סוכריה על מקל/דליה פרידלנד'
סוכריה על מקל/דליה פרידלנד
11/08/2016 | 16:23
19
לצפיה ב-'עץ הסוכריות - קובץ שירים אביטל כהן / הוצאת אחיאסף'
עץ הסוכריות - קובץ שירים אביטל כהן / הוצאת אחיאסף
11/08/2016 | 16:26
10
 
4 סיפורים מקסימים מאת סופרת שגדלה בין עציהאורן שבכרמל, על ילדים בעולם של הרבה עצים,פרחים, בעלי חיים ומעל הכל - דימיון. הסיפוריםקולחים ומיועדים לגיל 5 ומעלה. מצוייר בידיאיריס דה-בוטון
 
לצפיה ב-'סוכרייה על מקל נ. נוסוב '
סוכרייה על מקל נ. נוסוב
11/08/2016 | 16:35
3
7
סוכרייה על מקל
נ. נוסוב
אמא יצאה לשוק אבל קודם אמרה למישה:
- אני יוצאת עכשיו ואתה, מישונקה תתנהג יפה.
אל תתרוצץ בדירה ואל תקלקל דברים. אם
תתהג יפה אתן לך סוכרייה על מקל כשאחזור.
אמא הלכה ומישה תחילה ישב בשקט, לא רץ
בדירה ולא נגע בכלום. אחר כך רק הזיז את
השולחן אל המזנון, עלה עליו ופתח את דלת
המזנון. הסתכל פנימה וחשב:
- לא אגע בשום דבר, רק אסתכל.
ובמזנון עמד כלי הסוכר. הוא לקח אותו והוריד
לשולחן.
חשב.
- רק אסתכל פנימה, לא אגע בדבר –
הוא הוריד את המכסה וראה שם דבר מה אדום.
אמר לעצמו –
- אהא. הנה סוכרייה על מקל –
כנראה זו שאמא הבטיחה לי.
הוא הכניס יד לכלי והוציא את הסוכרייה.
ובוודאי גם מתוקה.
אמר –
- היא גדולה –
הוא ליקק אותה וחשב:
- אלקק קצת ואחזיר אותה למקום.
התחיל ללקק. מלקק, מלקק ומדי פעם מביט כמה
עוד נשאר. וכל פעם נראה לא שעוד הרבה. בסוף
הסוכרייה על מקל נעשתה קטנה, קטנה כמו
גפרור. ואז מישה שם אותה חזרה לכלי הסוכר.
הוא עמד וליקק את שפתיו, הביט על הסוכרייה
וחשב:
- אוכל את הכל. ממילא אמא תיתן לי אותה. הרי
אני מתנהג יפה ולא עושה שום דבר רע.
הוא הוציא שוב את סוכרייה על מקל, שם בפה
ורצה להחזיר את כלי הסוכר למקום. לקח אותו אך
זה החליק מידיו ונפל על הרצפה. נשבר לשניים
והסוכר נשפך.
מישה נבהל:
- מה אמא תגיד עכשיו?
הוא לקח את שני החצאים של הכלי ושם זה לזה.
הם התאימו יפה והחזיקו ביחד. לא נראה כלל
שהכלי שבור. הוא החזיר פנימה את הסוכר, כיסה
במכסה ובזהירות שם חזרה למזנון.
אמא חזרה מהשוק ושואלת:
- איך התנהגת?
- יפה.
- אתה ילד נבון! תקבל את הסוכרייה על מקל
היא פתחה את דלת המזנון, לקחה את כלי
הסוכר... אוי!.. הכלי התפרק וסוכר נשפך על
הרצפה.
- מה קרה פה? מי שבר את הכלי?
- זה לא אני. הוא בעצמו..
- אהא... נשבר בעצמו! טוב, הבנתי. וסוכרייה על
מקל איפה היא?
אכלתי
- סוכרייה על מקל? סוכרייה על מקל?...
אותה. התנהגתי יפה אז אכלתי אותה. כך.
 
לצפיה ב-'ממתקים רבים בעמי ותמי.'
ממתקים רבים בעמי ותמי.
11/08/2016 | 16:38
2
3
לצפיה ב-'הבית מספר 15. מתוך ידידי מרחוב ארנון/לאה גולדברג.'
הבית מספר 15. מתוך ידידי מרחוב ארנון/לאה גולדברג.
11/08/2016 | 16:48
1
12
רותי ויונה אהבו סוכריות. הם מצאו כסף וקנו סוכריות. רותי ויונה זרעו את הסוכריות כדי שיהיו להם הרבה סוכריות.
לצפיה ב-'מדהים כמה ספרי ממתקים'
מדהים כמה ספרי ממתקים
11/08/2016 | 22:49
5
לצפיה ב-'שחרזדה יקרה, אוהבת להסחף לעולם הדימיון שלך '
שחרזדה יקרה, אוהבת להסחף לעולם הדימיון שלך
11/08/2016 | 23:05
6
7
לצפיה ב-'עשרה ממתקים טעימים/נעמי בן גור'
עשרה ממתקים טעימים/נעמי בן גור
11/08/2016 | 23:24
2
44
"יאיר הביא לגן צנצנת ובה עשרה ממתקים, הניח אותה על מדף ויצא לשחק עם הילדים.
כשנכנס מן החצר נגד לצנצנת וראה שהיא ריקה..."
 
סיפור מתוק על ממתקים ועל איפוק, האם נצליח להתאפק כשמדובר בממתקים?
 
 
לצפיה ב-''פיקניק הגלידה של ג'ק'-מאת מגי ביגהם (1903)'
'פיקניק הגלידה של ג'ק'-מאת מגי ביגהם (1903)
11/08/2016 | 23:30
1
4
לצפיה ב-'אולי בשבת יזרקו סוכריות/ אורי אורבך.'
אולי בשבת יזרקו סוכריות/ אורי אורבך.
12/08/2016 | 10:26
5
לצפיה ב-'תודה הזרה משמח אותי לשמח-שבת שלום מקסימה'
תודה הזרה משמח אותי לשמח-שבת שלום מקסימה
12/08/2016 | 15:34
2
2
לצפיה ב-'לבנות היקרות '
לבנות היקרות
14/08/2016 | 09:25
1
7
על עולם עשיר של יצירה,רעיונות,ספרים,שירים, סיפורים,מאמרים קישורים שהעליתן בסוף השבוע, בכזאת עוצמה ואהבה , גאה בכן. בכולכן - מחבקת
לצפיה ב-''
14/08/2016 | 10:13
לצפיה ב-'זכרונות- האם יש יש ספרי ילדים בנושא?'
זכרונות- האם יש יש ספרי ילדים בנושא?
10/08/2016 | 13:19
13
23
זכרונות מכל הזנים  במוח מסודרים  
כמו בארון בגדים
מונחים במגירות , חלקן נעולות וחלקן לרוח פרוצות
אך לעתים הזכרונות  החוצה מתפרצים
צפים ועולים, מרחפים מתעופפים
ואז  את הראש תוקפים   ועל המחשבות משתלטים  
כל זן  ממוקם  במקום ובזמן הנכון מהיום ועד אחורה בימים רחוקים .
רונן הזכר מזכרון יעקוב, זוכר הכל, ממיין זכרון זכרון
מניח  אחד אחד במקום של כבוד
ומזכיר אותן  לעצמו בכל הזדמנות
מדליק נורות וברון הן מהבהבות
פוצח בשיר כאומר אני פה החשוב ביותר
הוא ברוך כישרונות ומשמש כרכז  זיכיונות
ורעיונות וכן ממונה  על שימור הזכרונות
לצפיה ב-'זכרונות נווה צדק/דוד א. מרום'
זכרונות נווה צדק/דוד א. מרום
10/08/2016 | 15:25
10
 
זהו ספר על ילדות ונעורים בשכונת נווה צדק של תל אביב, החל משנות החמישים וכלה בשנות השבעים. אנשים ממגוון ארצות - שונים בשפתם, מנהגיהם ומאכליהם - חיים בה יחדיו בשכנות נפלאה. הספר מחיה את השכונה אשר בנייניה היו חלק חשוב מעושרה הרוחני של תל אביב, ונהרסו במהלך השנים או נעלמו עם הזמן.אלו הם חוויותיהם של ילדים בזמן הפיכתם לנערים. ילדים שחוו חיים מעניינים, חיים של עשייה, מרגע השכמתם בבוקר ועד לכתם לישון, כל יום ויום מחדש. הספר מתאר את זיכרונותיו של אחד מילדי השכונה.אלו חיים ללא טלוויזיות, ללא כסף לאוטובוס או לכרטיס קולנוע, עם עגלות קרח וטיפוסים צבעוניים. ילדי שנות האלפיים יתקשו להבין אורח חיים זה. אופניים נחשבו למוצר מותרות. למרות כל זאת, ילדי השכונה ומשפחותיהם חיו באושר ובשמחה, הסתפקו במועט ולא חסר להם דבר.אלו היו החיים המעניינים של פעם, במלוא יופיים, מיוחדותם ושקיפותם. זו שכונת נווה צדק של פעם, מקום משכנם של אנשים פשוטים שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם. אך כל פינה ופינה בשכונה הצטיינה בעושר תרבותי ורוחני, ובעיקר ברוח השכנות טובה. אחווה ורעות מילאו את סמטאותיה.איורים יפים של השכונה הוותיקה, מעשי ידיו של המחבר, שזורים לאורך הספר ומשלימים את שפתו העשירה והצבעונית, כדי להעניק לנו תמונה אותנטית של השכונה הוותיקה.זו נווה צדק, נוף ילדותו ופנינת חייו של מחבר הספר. זו נווה צדק, תבנית חייו וראשית מאווייו. הוא חוזר אליה דרך זיכרונותיו, באהבה אין קץ ובגעגועים בלי די.
 
 
 
לצפיה ב-''
10/08/2016 | 15:48
5
2
לצפיה ב-'על החלון ישבתי וזיכרון לך כתבתי ..:על ספרי הזכרונות שלנו'
על החלון ישבתי וזיכרון לך כתבתי ..:על ספרי הזכרונות שלנו
11/08/2016 | 01:19
4
6
המולטי יקום של אלי אשד: https://no666.wordpress.com/2010/03/18/%D7%A2%D7%9...
לצפיה ב-'גלי אוספת זכרונות | סמדר שיר'
גלי אוספת זכרונות | סמדר שיר
11/08/2016 | 01:24
3
8
"הי, זו אני! מה, כבר הספקתם לשכח אותי? אתם כבר לא זוכרים איך נפגשנו בכתה ג', ואיך יצאנו לטיולים, ואיך נסינו לשגע את המורים, ואיך פגשנו תלמיד חתיך, ואיך הברחנו אורחים-פורחים, ואיך... המון חוויות צברנו ביחד, נכון? אז לספר הזה אספתי את הזכרונות הכי יפים: תעלול רטוב, שבוע של דממה, מבחן העגיל, הכפיל של הכדורגלן, הפתעה לשבת, מפקח מהמאדים ועוד המון ספורים מהחיים."
 
 
לצפיה ב-'נעם מחפש זכרונות - מם פוקס'
נעם מחפש זכרונות - מם פוקס
11/08/2016 | 01:28
2
5
"ספר מרגש שמעמיד במרכזו מערכת יחסים ייחודית בין ילד וקשישה שאינה סבתו. נעם גדעון מלאכי פרקש מתגורר ליד בית אבות. הוא ודיירי בית האבות מיודדים מאוד והוא נהנה לשוחח עמם, לשמוע את סיפוריהם, לעזור ולשחק אִתם. הוא מחבב במיוחד את גברת חנה אסתר כרמלי קופר, שכמוהו, היא בעלת ארבעה שמות. כאשר נעם שומע שגברת חנה איבדה את זיכרונה, הוא יוצא למסע חיפוש אחר הזיכרון שלה, אותו הוא מוצא באמצעות הזיכרונות שלו עצמו.
למרות שכביכול אין קשר בין נעם וחנה, הם מוצאים מכנה משותף בלתי צפוי. החברות שנרקמת בין השניים מעוררת מחשבה על ההדדיות שמתקיימת כאשר  אנחנו נותנים כבוד ואמפתיה למישהו אחר ושונה מאתנו. קסמו של הספר הוא בין השאר באיוריה של ג'ולי ויוס ובאפיונם של הקשישים, לא כמקשה אחת של "זִקנה", אלא כבני אדם מגוונים וייחודיים." ('הפנקס').
 
 
לצפיה ב-'שחרזדה, נושא מעניין.'
שחרזדה, נושא מעניין.
11/08/2016 | 16:40
1
4
לצפיה ב-'זכרונות מאפריקה/ איסק דינסן.'
זכרונות מאפריקה/ איסק דינסן.
12/08/2016 | 10:25
לצפיה ב-'ספר זכרונות חוה אלברשטיין מילים: לאה נאור לחן: מוני אמרילי'
ספר זכרונות חוה אלברשטיין מילים: לאה נאור לחן: מוני אמרילי
12/08/2016 | 11:02
3
 
מזמן, כשהייתי ילדה קטנה,
כמו כל הילדות הקטנות,
היה לי תמיד עמוק בילקוט,
ספר זכרונות.
 
מלא לבבות ושבועות אהבה,
זה כמו אצלכם, אני מקווה,
 
אהבתי גם לחם, אהבתי גם פול,
אך אותך אהבתי יותר מהכל,
נ.ב, אהבתי גם מלח ומים,
אך אותך כפל כפליים.
מאת חברתך האוהבת אותך,
לעולמים לנצח וגם לעד
שרה בלומנטרנס.
 
אהבנו פרחים ואהבנו סודות,
וגם כמה בנים,
לכל אהבה היה לב עם חץ,
או זר שושנים.
אך מכל אהבות הילדות הקטנה,
המולדת הייתה אהבה ראשונה,
 
ספרים לא קראתי, לכתוב לא ידעתי,
על כן אכתוב רק שלוש מילים:
היי נערה נאמנה לעמך,
תפארת לארצך,
והיי מוכנה למות למען מולדתך,
שרה אלפנדארי.
סוד - מי שפותח את הסוד,
נותן שני שקלים לקרן היסוד.
 
מאז כבר הפכנו הרבה דפים,
גדלו הילדות הקטנות.
אבל עד היום יש עמוק במגירה,
ספר זכרונות.
 
ביום קשה, או בערב עייף,
נעים לפעמים ככה סתם לדפדף.
 
שערה צומחת, שערה נושרת,
אך הידידות לעולם נשארת.
ליבי - ליבך, נפשי - נפשך,
ולעולם לא אשכחך.
מאת חברך, בן כיתתך,
גדעון מורגרנשטיין.
 
הכתב כבר דהה במקומות אחדים,
וגם הפרחים כבר דהו.
אבל העצות הטובות עוד טובות,
כמו בזמן ההוא.
 
מדוע כבר אז לא הקשבנו להן,
לכל העצות הטובות ההן,
 
עשי הרבה, דברי מעט,
ועם בנים - לאט לאט.
סוד כמוס, היזהרי מחתן שמח,
עגול קטן וקירח.
החברה הכי טובה שלך,
יפה יפימובסקי.
 
כל יפה הפכה כבר מזמן ליפית,
וכל רוזנבורגרן הוא רז.
אין זמן כבר לכתוב שמות ארוכים,
השמות של אז.
 
הימים אחרים, הסגנון השתנה,
עכשיו המולדת כבר לא באופנה,
 
בים בם בום, פתחי את האלבום,
שם תמצאי שתי מילים -
שתצליחי בחיים!.
 
אבל הילדות שלכם ושלי,
כמו כל הילדות,
כבר יש להן, או יהיה להן,
ספר זכרונות.
 
עם לב ועם חץ באדום וכחול,
בלי לב גם היום אי אפשר לגדול,
בלי לב אי אפשר לגדול.
 
זכרון קטנטן על דף גדול,
זכרי אותי, וזה הכל.
 
 
מקסים
לצפיה ב-'מספר הזכרונות מנדלי מוכר-ספרים'
מספר הזכרונות מנדלי מוכר-ספרים
12/08/2016 | 11:03
1
לצפיה ב-'ספרי זיכרונות של ילדים מתקופת השואה '
ספרי זיכרונות של ילדים מתקופת השואה
12/08/2016 | 11:09
2
 
תכשתפתחו את הקישור  ראו את ספרי הזכרונות
 
 
לצפיה ב-'זכרונות הוורד | קונסואלו דה סנט-אקזופרי/הוצ. כרמל'
זכרונות הוורד | קונסואלו דה סנט-אקזופרי/הוצ. כרמל
12/08/2016 | 11:15
2
 
קציר
230 עמודים. יותר מחמישים שנה אחרי שחזרו מניו יורק לצרפת, נפתחו סוף סוף הארגזים ששמרו עד כה בקנאות את חייהם המשותפים של סנט-אקזופרי ושל אשתו קונסואלו, והמסתורין שבהם התגלה. היעדרותם הארוכה השאירה פתח לאגדות, לשקרים, להכחשות. השושנה מ"הנסיך הקטן", שזכתה להערצה מצד אחד וביחס לא הוגן מצד שני, ידעה לספר סיפורים כמו שחרזאדה.
 
 
פה אפשר לקרוא פרק 1
 
לצפיה ב-'מי שמתעניין בהיסטוריה.... זכרונות חניבעל‏ /צבי הרמן '
מי שמתעניין בהיסטוריה.... זכרונות חניבעל‏ /צבי הרמן
12/08/2016 | 11:18
1
זכרונות חניבעל הוא רומן היסטורי בו "מספר" לנו את קורות חייו המצביא הגאון של קרתגו, אחד משלושה-ארבעה האסטרטגים הגדולים ביותר בהיסטוריה. החינוך, ההתלבטויות הנפשיות והאינטלקטואליות שפיעמו בו, הפערים שנתגלו לו בין מסורת ואהבה, סימני השאלה שהטרידו אותו אחרי הניצחונות הצבאיים הגדולים, הבנתו את הניגודים בין שאיפותיו של עם קטן לבין יכולתו – כל אלה מתוארים מתוך התעמקות במאורעות, בנפש הגיבור ובהתפתחות המתמדת במחשבותיו וברגשותיו. חניבעל לא היה "מכונת מלחמה" עילאית; שונה הוא לחלוטין מאותו חניבעל שתואר בכתבי האויבים-ההיסטוריונים של רומא. ברומן היסטורי זה הוא מתגלה כאדם "מודרני". בעיותיו הפוליטיות והצבאיות, התחבטויותיו הדתיות, המוסריות והאתניות – אפשר להעתיק את כולן לדורנו אנו.
 
כפי שמעיד על עצמו מחבר הספר צבי הרמן – אחד הדחפים העיקריים לכתיבת הרומן על חניבעל היה בעקבות שיחה עם דוד בן-גוריון, שהציע לו לכתוב ספר על "חניבעל, המצביא העברי הגדול ביותר." אמנם חניבעל ב"זכרונותיו" שונה מכפי שבן-גוריון היה רוצה לראותו, אך הוא מואר באור חדש, מקורי ומעניין.
מחבר הספר, צבי הרמן, מומחה בתולדות הספרות מימי הפיניקים ועד ימינו, כבר פירסם חמישה ספרים על הספנות ועל תרבות הים, כתב מסות, ספר ילדים וכמה רומנים היסטוריים על ג'ורדאנו ברונו ועל פרנסואה ויון. צ. הרמן היה ממייסדי קיבוץ כפר גליקסון, חר הנהלת המוסד לעלייה ב', חבר הנהלת הסוכנות ומנהל חברת 'צים'. כיום הוא משמש מרצה באוניברסיטת חיפה.
לצפיה ב-'אחד הספרים שקיבלנו...בעיני ילדה בת שתים-עשרה /ינינה השלס'
אחד הספרים שקיבלנו...בעיני ילדה בת שתים-עשרה /ינינה השלס
12/08/2016 | 11:24
3
הוצאה לאור: פרדס הוצאה לאור
 
ספר זיכרונות של ניצולת שואה
 
לצפיה ב-'בוקר טוב, לא ספר אבל הסבר מעניין..היכול לשמש כסיפור'
בוקר טוב, לא ספר אבל הסבר מעניין..היכול לשמש כסיפור
10/08/2016 | 09:29
17
28
החגב המכונה בעברית "גְּמַל שְׁלֹמֹה" מכונה ברוב שפות העולם על שם תנוחתו בעת שהוא אורב לטרפו. אז מניין הגיע שמו העברי, ומה הקשר לשלמה המלך? על כך כותב פרופ' דוד טלשיר, פרופסור אמריטוס במחלקתנו וחבר האקדמיה ללשון העברית, באיגרת המידע שלנו.

​גמל שלמה ומקור שמו
מאת פרופ' דוד טלשיר

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חגב טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה ניתנו לו בלשונות אחדות שמות הקשורים לתפילה: שמו המדעי הוא mantis (religiosa), ופירוש המילה ביוונית ובלטינית הוא 'נביא'; באנגלית הוא נקרא praying mantis, ובדומה לכך בצרפתית – mante religieuse; ברוסית bogomol, כלומר 'מתפלל'; בגרמנית יש לו שני שמות: Gottesanbeterin – 'מתפללת לאלוהים', Nonne – 'נזירה'; בערבית הוא מכונה 'סוס הנביא' או 'סוס השטן' (פַרַס א-נַבִּי, פַרַס א-שׁיטַאן).
יוסף שיינהאק קרא לו בספרו "תולדות הארץ" (1841) בשם המבקש – על פי הגרמנית (Gottesanbeter), ומלך זגורודסקי בספרו "מלון כל-בו לחקלאות" (תרצ"ט) קרא לו נזירה (תרגום של Nonne). לעומת זאת ישראל אהרוני בספרו "תורת החי, חלק ב: חסרי חליות" (1949) קרא לו טַרְפִּיָּד, כי ידיו משמשות לתפיסת הטרף.
בכיוון שונה במקצת הלכו בשנת תרע"ב מחברי ספר הטבע הפופולרי "שעורי הסתכלות" – אוזרקובסקי, קרישבסקי ויחיאלי – בהציעם את השם שהתקבל בסופו של דבר: גְּמַל שְׁלֹמֹה. החֶרֶק שבערבית דימוהו לסוס נדמה להם לגמל בגלל צווארו הארוך, ועל פי "סוס הנביא" או "פרת משה" – הציעו את הצירוף "גמל שלמה". שלמה נשא את כפיו בתפילתו המפורסמת עם השלמת הקמתו של בית המקדש: "ויעמֹד שלמה לפני מזבח ה' נגד כל קהל ישראל ויפרֹש כפיו השמים [...] ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' את כל התפלה והתחנה הַזאת קם מלפני מזבח ה' מכרֹע על ברכיו וכפיו פרֻשות השמים" (מלכים א ח, פסוקים כב, נד).
בעקבות המורים לטבע, מחברי "שעורי הסתכלות", הלכו יהודה אבן-שמואל קופמן במילונו האנגלי–עברי (תרפ"ט) ובמיוחד יהושע מרגולין בספר הזואולוגיה הנפוץ "תורת בעלי החיים" (תש"ה), וכך התקבע גמל שלמה בעברית.


התפרסם באתר האקדמיה ללשון העברית.

פרופסור דוד טלשיר, חבר האקדמיה ללשון העברית, היה חבר סגל במחלקנו במשך שנים רבות, ולפני שנים אחדות פרש מהוראה. תחומי המחקר שלו הם לשון המקרא, לשון מגילות מדבר יהודה, לשון חז"ל, לשון התחייה, הארמית לניביה, מילונות שמית ולשון הראליה (חי, צומח וחקלאות).

http://in.bgu.ac.il/humsos/heblang/Pages/3-gamalsh...


לצפיה ב-'סיפורים או ספרים עליו אין לי מושג.....'
סיפורים או ספרים עליו אין לי מושג.....
10/08/2016 | 09:32
11
8
לצפיה ב-''למה אין טלוויזיה בג'ונגל?' מאת: ציון מוצפי '
'למה אין טלוויזיה בג'ונגל?' מאת: ציון מוצפי
11/08/2016 | 00:03
10
7
איור: איל אילת | הוצאה: אופיר ביכורים | הומור , פעוטות וילדים |
 
"בעיצומה של הסערה נחת גמל שלמה המלך על הקרקע והניח את הטלוויזה בעדינות לצדו....
צעדה פרת משה רבנו קדימה, התישבה מול הטלויזה ואמרה : "אם לגמל שלמה יש טלויזה ולגי'רפה תהיה כרזה נוחה , גם אני רוצה. ...
נטשו החיות את הויכוח על הכנסתה של הטלויזה לג'ונגל ודחפו זו את זו כדי לחזות בפלא".
למה אין טלוויזיה בג'ונגל הוא ספר ילדים עתיר דמיון ורוח שובבות הכולל שלושה סיפורים : "הזיקית ועץ התות שלא היה", "מאבק הקיפודים בחתול" ו"למה אין טלוויזיה בג'ונגל".
בכישרון ובהבנה עמוקה לנפש הילד מקשר המחבר בן עולמן הפנימי של ילדים ובין שאלות ואתגרים שנקרים בדרכם. הסיפורים הקולחים וכובשי הלב הם הזמנה עליזה להמריא ביחד על כנפי הדימיון , כדי לשוב ולנחות ניתה רכה על קרקע המציאות.
המחבר, ציון מוצפי, הוא יליד פתח תקווה , גדל והתחנך החיפה . שימש קרוב לארבעים שנה כמורה להיסטוריה ולאזרחות בבית הסר התיכון וכמורה למתמטיקה בחטיבת הביניים.
ספרו הקודם של המחבר, "סבא בלגן" התקבל בקרב הקוראים הצעירים בהתלהבות רבה, ואף זכה לתהודה חיובית בגני הילדים ובמוסדות חינוך ברחבי הארץ.
כמו כן, כתב ביחד עם אשתו רבקה, ספרי לימוד בהיסטוריה , ובאזרחות ובמורשת ישראל, וכן ערכה לימודית בנושא קידום תרבות שלום ומניעת אלימות , המלווה במשחקי שולחן משעשעים."
 
 
לצפיה ב-'פורטרט של גמל שלמה. צלם: נדב בגים'
פורטרט של גמל שלמה. צלם: נדב בגים
11/08/2016 | 00:16
9
9
צילום מאקרו חרקים:
 
 
לצפיה ב-' גמל שלמה/ אפרים סידון'
גמל שלמה/ אפרים סידון
11/08/2016 | 00:30
8
6
גמל שלמה/ אפרים סידון
 
"גמל שלמה קרא בעיתון ושם נאמר
שגמלים חוצים בלי בעיות את המדבר
חשב אותו גמל שלמה :
לא רק גמל גדול יכול לחצות את המדבר – גם אני יכול.
קנה ציוד אסף כספים וגם מזון אגר
ניגש לאיש: "עלה עליי וחצה את המדבר ".
האיש עם הציוד כולו מזון ומי שתייה
עלה על הגמל ולאחר שנייה.... פלאף
כל הגמל נמעך ונמרח על הרצפה .
"חוצפה", אמר האיש, "זה לא בסדר !
במקום לחצות את המדבר עכשיו אני צריך לשטוף את החדר "
לצפיה ב-'קונג פו וגמל שלמה>>>'
קונג פו וגמל שלמה>>>
11/08/2016 | 00:32
7
13
גמל שלמה – "אגדה סינית קדומה מספרת על בחור צעיר וצנום בשם ואן לאן  שהפסיד בהרבה קרבות
עד שייסד את סגנון הלחימה של הגמל שלמה. האגדה מספרת כי במהלך נדודיו  לחיפוש מורה לאומנויות לחימה ראה קרב בין גמל שלמה לבין (נחש קטן) сicada. עמידתו היציבה של הגמל שלמה ותנועת הגפיים העליונות הדינמית של החרק עניינו את הבחור והוא החל לעקוב אחרי צורת הלחימה של גמלי שלמה. לאחר שראה כי גמל השלמה מנצח ברוב המקרים בהם הוא מותקף או צד,הוא התחיל לפתח בסתר את סגנון הלחימה של הגמל שלמה. לאחר שסיים לפתח את הסגנון,הוא ניצח כבר בקרבות הראשונים בהם השתתף ובחן את סגנונו .
 
הסגנון מתאפיין: בהרבה שבירות ובריחים,מכות המושכות את היריב,טכניקת בעיטות מיוחדות, בעזרת יכולת קפיצית וגמישה של הגוף מאפשר הסגנון להגיע ליכולת מרבית של הלוחם. כמו כן,בסגנון משתמשים בתצורה מיוחדת של כף היד,המדמה את זרועו של הגמל שלמה."
 
גמל שלמה – סגנון עתיק במיוחד
גמל שלמה הוא אחד מסגנונות הלחימה העתיקים ביותר. בשל כך התקשו חוקרים למצוא עליו מידע כתוב. בטבע גמל השלמה הוא חרק קטן, ולכן כוחו הרב מפתיע את היריב. לוחם המשתמש בסגנון לחימה זה מרבה לקפוץ לגובה, ממש כמו גמל שלמה.
לצפיה ב-'גלריה: גמלי שלמה הנדירים בעולם'
גלריה: גמלי שלמה הנדירים בעולם
11/08/2016 | 00:48
6
8
לצפיה ב-'הסיפור של גמל שלמה מסביר למה נשים גורמות לגברים לאבד את הראש'
הסיפור של גמל שלמה מסביר למה נשים גורמות לגברים לאבד את הראש
11/08/2016 | 00:58
2
7
"רובנו מוכנים להקריב הרבה כדי לפגוש בן זוג מתאים. אבל אין ספק שההקרבה האולטימטיבית שייכת לגמל שלמה שחיי המין שלו קטלניים במיוחד. ראשית, הזכר צריך להסתנן אל הנקבה בזהירות מרבית אחרת היא תטרוף אותו עוד לפני שיגיעו לעיקר. אם הזכר היה "בר מזל" והצליח לקפוץ על גב הנקבה בלי להיטרף הרי שהנאתו תהיה קצרת מועד שכן במהלך ההזדווגות הנקבה מסתובבת ומורידה לזכר את הראש, פשוטו כמשמעו. למרבה הפלא, הורדת הראש לא רק שאינה מונעת את המשך ההזדווגות אלא מייעלת אותה שכן הראש הוא מקור לגורמים מעכבים שמפריעים לתהליך הרבייה. בסוף הזיווג, הנקבה מקנחת בשאר גוף הזכר שמהווה מקור חלבון חשוב לה ולצאצאיה."
 
(ד"ר עדי ירון / מרפאה וטרינרית).
 
סרטון,מדוע אוכלת נקבת גמל שלמה את ראשו של הזכר?: https://www.youtube.com/watch?v=_yWNZnMjG0c
 
 
לצפיה ב-'הסוד של גמל שלמה - קונג פו פנדה.'
הסוד של גמל שלמה - קונג פו פנדה.
11/08/2016 | 01:10
7
לצפיה ב-''
11/08/2016 | 07:28
לצפיה ב-'הזרה ואווווווווווווווווווווו לא יכול להיות שיש דברים כאלה הם'
הזרה ואווווווווווווווווווווו לא יכול להיות שיש דברים כאלה הם
11/08/2016 | 08:36
2
8
 
מקסימים
לצפיה ב-'התכוונתי לגלריה..............'
התכוונתי לגלריה..............
11/08/2016 | 11:57
1
4
לצפיה ב-'כן גם אני לא הכרתי, מדהים '
כן גם אני לא הכרתי, מדהים
11/08/2016 | 23:00
2
לצפיה ב-'החגב- באמת מענין'
החגב- באמת מענין
10/08/2016 | 13:17
2
11
גם חיפושית משה רבינו-תהיתי מאין שמה
לצפיה ב-'שחרזדה קבלי...........'
שחרזדה קבלי...........
10/08/2016 | 15:10
1
10
 
מדוע זכתה פרת משה רבנו לשם זה?
 
החיפושית הידועה בשמה כפרת משה רבנו למעשה קרויה בעברית מושית השבע.
מושית על שם משה (מייד ניגע בנקודה זו) ושבע על שם 8 הנקודות המצוירות לה על הגב.
כן, לא התבלבלתי! לחיפושית יש 8 נקודות שחורות על הגב (4 על כל חיפוי כנף) אך מכיוון שיש חפיפה מסוימת בין 2 נקודות סמוכות נראה כאילו יש לחיפושית רק 7 נקודות.
 
נחזור לשאלה מדוע מושית או משה?
מספר מקורות כבר נדרשו לשאלה זו (למשל ראובן מירקין ב"לשוננו לעם" בשנת תשנ"ג) ומסתבר שהשם "נגזר" משמה של החיפושית בשפות אחרות:
 
בספרדית היא קוריה "הפרה של אנטוניוס הקדוש".
בגרמנית היא קוריה "חיפושית מרים" (על שם אימו של ישו).
בשפות סלאוויות שונות היא קרויה "פרת האלוהים הקטנה".
בהונגרית היא קרויה "חיפושית קטייה הקטנה".
בפורטוגזית היא קוריה "ג'ואנינה" (Joaninha) על שמו של קדוש נוצרי.
כל השמות הנפלאים הללו לחיפושית כל-כך קטנה הם מכיוון שהיא נחשבת למועילה מאוד כמדבירה של כנימות וטפילי צמחים אחרים.
באופן כללי פרת משה רבנו נחשבת כמביאת מזל בתרבויות רבות.
 
ביידיש היא קוריה "משה-רבנו'ס-קיעלע" או "משה-רבנו'ס-פערדעלע" (פרה קטנה או סוסון של משה רבנו).
השם בעברית הוא תרגום ישיר מיידיש.
ההנחה היא שהשם משה נבחר כתחליף לשמות הקדושים הנוצריים.
 
לגבי השימוש במילה "פרה" לא הצלחתי למצוא מקור מהימן ולכן היא נותרה תעלומה ואשמח אם אחד מהקוראים יוכל לפתור אותה. באחד המקורות ברשת מצאתי קישור בין פרת משה רבנו האדומה לפרה האדומה שהייתה מיועדת לטיהור הטמאים, אך אין לי כל סימוכין לכך.
 
סיפור נוסף מעניין נקשר בשמה של פרת משה רבנו.
שמה המדעי/לטיני של פרת מזה רבנו הוא "Coccinella septempunctata" ובתרגום לעברית 'קוקסינלה בעלת שבעת הכתמים או הנקודות". Coccineus הוא הצבע ארגמן המזוהה עם צבע חיפוי כנפי החיפושית.
אם השם נשמע לכם מוכר אתם לא לבד, הוא בוודאי מוכר לרוב הישראלים, אך לאו דווקא מהסיבה הנכונה.
בשנות ה 60 הופיע בישראל (מועדון לילה "אדריה") גבר שעבר ניתוח שינוי מין לאישה (שנת 1958, הצרפתי/צרפתייה הראשונה שעברה ניתוח מסוג זה). שם הבימה שלה היה קוקסינל על שם גלימת ארגמן עם נקודות שחורות שלבשה במופעים שלה (ממש כמו חיפושית פרת משה רבנו).
מאז ועד היום מזוהה בישראל המילה קוקסינל עם אדם בעל זהות מינית מגדרית השונה מזהותו המינית הפיזיולוגית.
 
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
 
 
לצפיה ב-'זה מאד מענין תודה לך ולפרת משה רבינו העשירה בפרשנות'
זה מאד מענין תודה לך ולפרת משה רבינו העשירה בפרשנות
10/08/2016 | 23:42
3
לצפיה ב-'חיות סמליות -גמל שלמה/חיפשית או נכון יותר מושית'
חיות סמליות -גמל שלמה/חיפשית או נכון יותר מושית
12/08/2016 | 11:47
13
 
שלמה- כוחה של הדממה, ע"י השקטת המוח והתבוננות פנימה, אנו דולים מתוכנו כוחות
                  גדולים פיזיים רגשיים, מנטליים רוחניים. ניצול הדממה בדרגות שונות ליצירה או
                  ריפוי
 
חיפושית -   התחדשות, סמל לאלי השמש ולחיים חדשים. מסמלת את הצורך להגן על עצמנו,
                  או את היותנו סגורים מידי
 
 
 
לצפיה ב-'בחלק מספרות 'המפגשים עם חייזרים''
בחלק מספרות 'המפגשים עם חייזרים'
14/08/2016 | 12:58
מתוארים דמויות דמויי גמל-שלמה ענקיות ואינטילגנטיות.....
לצפיה ב-'דוד אריה מגיע לבמה.'
דוד אריה מגיע לבמה.
10/08/2016 | 09:09
6
במסגרת הרפרטואר החדש של תאטרון חיפה תעלה הצגת נילדים''הרפתקאות דוד אריה,'' המבוססת על סדרת הספרים המצליחה של ינץ לוי.
כתבה של מאיה כהן בישראל היום.
לצפיה ב-'ט''ו באב ספרותי בתל אביב.'
ט''ו באב ספרותי בתל אביב.
10/08/2016 | 09:07
9
ביום חמישי הבא יתקימו בתל אביב ארועי תרבות תחת הכותרת''אהבה בעיר הגדולה.'' בארועים הגדולים מופע הקראה ''הנערה במרפסת ממול''המבוסס  על ספרה של נאוה מקמל עתיר, שיתקיים בבית בן גוריון. הארוע ''אשירה לך, תל אביב'' סביב שירי האהבה של המשורר שלמה סקולסקי.
מתוך ישראל היום.
לצפיה ב-'שלושה גני ספור חדשים בחולון.'
שלושה גני ספור חדשים בחולון.
10/08/2016 | 08:58
1
6
הם נחנכים בימים אלה ברחבי חולון. ''גן המלך מחפש חבר'' המבוסס על ספר מאת יוסי אלפי. גן''עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור'' המבוסס על ספר מאת אפרים סידון ויוסי אבולעפיה. וגן''הצל של יואב'' המבוסס על ספר מאת יאיר לפיד.
מתוך ישראל היום.
לצפיה ב-'הלוואי עלינו גני סיפור זה נהדר'
הלוואי עלינו גני סיפור זה נהדר
10/08/2016 | 13:18
2
לצפיה ב-'דני אלוף העולם '
דני אלוף העולם
09/08/2016 | 14:09
4
20
 
רואלד דאל כתב.איורים :קוונטין בלייק.
מרגנית ספרי מופת לילדים ונוער.בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר/ 2016 . הספר יצא לאור בשנת 1984 .ומה בספר .
אהבת אב ובן -מערכת יחסים חמה תומכת קשובה ומעודדת. .
 האב וילאם ודני הבן, חיים בקרוון הצמוד למוסך מכוניות,התנאים דלים,העבודה לא פשוטה ,אבל האווירה ,השוררת בינהם של רעות מיטיבה דאגה כנה ועזרה בשעת הצורך.  
הבדלי המעמדות -פשוטי העם ומולם- המורמים מעם:לורדים, אדונים, אצילים וכו,ניתן להבחין בחצי לעג של רואלד דאל, כלפי מנהגי האצולה ותרבות הציד.כדוגמא שולח זרקור אור על דמות האיש הרע ואורח חייו בעל היער,מר האזל .
הפסיונים -אורח חייהם,מחיה,מזון,מבנה וצורת הגוף  
ובנוסף מובאים פרטים מעניים על בעלי חיים שונים כדוגמת דגי השמך ,הצרצרים , החרגול הצפרדע ועוד .
ציד -תאור שמחת צייד הפסיונים ,ההכנות ודרכי הצייד או סחיבה .ציטוט
עונת הציד של הפסיונים מתחילה בשבת .ידעת את זה ? שואל האב את הבן ."לא אבא, לא ידעתי ". היא תמיד מתחילה באחד באוקטובר סיפר  "
קשר בין חברים -המעניק תמיכה,עידוד עזרה בשעת הצורך ובעיקר הרגשת שיכות והבנה . כדוגמא העזרה שהגישה קבוצת החברים לוילאם ודני אחרי טשטושם של הפסיונים ..
ומעט על העלילה
זהו סיפור על וילאם אביו של דני,שאהבת הסחבנות בציד הפסיונים טמון בדמו ,זרע הסחיבה עבר מאביו ומסבו המומחים,באחד הימים זה עלה לו בפגיעה פיסית,אך לותר לא רצה ולקח ללמד את בעל היער החליט. אבא לא אהב בלשון המעטה את מר האזל ....  אבא סיפר לדני על ההשקעה הרבה בגידול ופיטום פסיונים לשם ציד "ואתה יודע למה ? כי זה מאפשר לו להרגיש חשוב" .הכוונה למר האזל  עמוד 100
דני הבן עומד לצד האב ,ויחד עם קבוצת חברים בעלי קשרים חברתיים  הם עושים מעשה . לא לחינם קראו לו דני אלוף העולם ,הוא בהחלט הוכיח את עצמו . 
 
רק יש לשים לב שאז באנגליה עברו גיבורי הסיפור על החוק ,לנו אסור
אין לנהוג ברכב ללוא רשיון ,אין להכנס לשטח פרטי,ובעיקר לנהוג במידת הרחמים בציד שלפי החוק מותר אך מעצבן ומכעיס .
כנראה שבלי אלמנטים אלו סיפור לא היה ...
.מתח וענין ,פחד ואומץ ,הומור, ותוכנית שמעט השתבשה . ממש ממליצה.
כתוב נפלא .   
לא רק לילדים גם למבוגרים .
לצפיה ב-'דג השמך '
דג השמך
09/08/2016 | 14:15
2
43
"איך אפשר לתפוס דג שמך בלי להשתמש בחכה ?
"איך"? "מדגדגים אותו " "מדגדגים אותו ? "כן השיב הרופא ."דגי שמך אוהבים לשכב קרוב לגדת הנהר .לכן זוחלים לאורך הגדה עד שרואים דג גדול. באים מאחוריו ,שוכבים על הבטן ,ואז לאט ,לאט לאט ,מכניסים את היד למים מאחוריו...מחליקים את היד מתחת לבטנו ....מתחילים ללטף את הבטן ,מעלה מטה בקצה האצבע.....עמוד 88
 
מתוך הספר :"דני אלוף העולם"
 
 
לצפיה ב-'דגי שמך פגשתי בספר טירת הכובען'
דגי שמך פגשתי בספר טירת הכובען
09/08/2016 | 17:19
1
4
את העלילה משום מה שכחתי 
אבל  האוירה הקסומה בתחילת הספר
 של הנהר הזורם ודגי השמך משתכשכים והנערה שמחכה בקוצר רוח לבוא היריד
העירה  אותה  אזכור
לצפיה ב-'דג השמך/מילים: כריסטיאן פרידריך דניאל שוברט :'
דג השמך/מילים: כריסטיאן פרידריך דניאל שוברט :
09/08/2016 | 17:34
15
 
תרגום/נוסח עברי: אפרים דרור (טרוכה)
לחן: פרנץ שוברט
 
 
מתוך מימי הפלג
כחץ מקשת גח
אותו שובב השמך
עליז והפכפך
 
בנועם רב ניצבתי
מביט בתעלול
למשובתו השקפתי
בפלג הצלול
 
עלי גדה ינוח
דייג ____ חכה
ממתין בשוויון רוח
לצוד את הדגה
 
כל עוד צלול הפלג
אמרתי אין כל רע
חכה זו הנואלת(?)
עד אין אינה צדה
 
אך רוח עף מיעל(?)
קצר ו_________
_____________
לרגע לא עבר
 
 
פתאום משך בשבט
נצודה נצודה הדגה
בנפש מתעצבת
אף היא בה נלכדה
 
לצפיה ב-'באמת ספר נפלא ומיוחד'
באמת ספר נפלא ומיוחד
09/08/2016 | 17:22
2
יפה איך שמראים  איך שהאב זקוק לילד ואיך הילד באמת עוזר ומוצא בעצמו כוחות
שלא יאמנו  כדי לעזור  לאביו
לצפיה ב-'תשעים שנה להולדתו של ע' הלל '
תשעים שנה להולדתו של ע' הלל
09/08/2016 | 09:32
4
13
מזמינה להעלות שירים אהובים שלו .

יוסי ילד שלי מוצלח " מה לא נאמר על השיר הנפלא -הפעם נסתפק רק
בלהקשיב . ההנאה מלאה .

https://www.youtube.com/watch?v=Z3mPxW55Opk

לצפיה ב-'לקשר בין ע. הלל לחתולים....שיר החתולים מילים: ע. הלל '
לקשר בין ע. הלל לחתולים....שיר החתולים מילים: ע. הלל
09/08/2016 | 15:29
7
לחן: סשה ארגוב
 
מנד'לה שבעים ותשע בחצר,
ארבעה פחים של זבל
נשענים על הגדר,
מכל פח מציץ זנב -
מחובר חתול תחתיו.
 
'איבן האיום' הוא זה
השרוט והרזה,
'לולה' חתולה שרמנטית,
חייכנית, קצת נימפומנטית.
'פרידה שוברט' הגרושה-שה,
יש לה רגל קצת קרושה-שה.
 
'אבו-ג'ילדה השודד'
מכלבים לא מפחד.
זנבות ארבעה מציצים,
כיתת חתולים אמיצים.
 
מנד'לה שבעים ותשע בחצר,
לארבעת יקירינו
כל מאומה לא חסר,
פח-אשפה בולעים, שובעים,
ישמרנו מכלבים!
 
'איבן האיום' סומר:
"סכנה, אני נמר!"
'לולה' אז נמתחת קצת רק,
כל כולה כה קליאופטרה.
"אז אני נורא דלידה!"
- מענטזת 'שוברט פרידה'.
 
'אבו-ג'ילדה' מתרתח:
"זהירות, אני נוש-אך!"
ארבעה חתולים אמיצים
בפחי האשפה משוויצים.
 
מנד'לה שבעים ותשע בחצר,
זוללים, נוגסים החברה,
אין אונס ואין עוצר.
זה בזו מאוהבים,
ישמרנו מכלבים!
 
'איב' את 'לולה' כה אוהב,
בזנבה זנבו שולב,
מחייכת, מתחתכת -
'לולה' באוזנו נושכת,
עד ש'פרידה' מקנאה לה,
בזנב טונה מפליקה לה.
 
'אבו-ג'לדה' כה נדהם,
על גבו נופל נרדם.
ארבעה חתולים אמיצים
אוהכים, מקפצים וניצים.
 
מנד'לה שבעים ותשע בחצר,
מהומות עושים החבר'ה,
אין מזהיר ואין עוצר.
מרעישים, שורטים, נושכים,
מפילים את הפחים.
 
'איבן' מילל איום:
"לולה, נתחתן היום!"
'פרידה' בחימה היסטרית
לחי צרתה סור-טרת.
'אבו-ג'ילדה' הנרדם-דם
בשנתו צורח "דם, דם!"
 
פתע הס, נפל דבר,
בחצר כלבלב עבר
בחצר עבר כלבלב
ונבח לו: "הב, הב, הב!"
 
ארבעה חתולים נפלצים
לכל הרוחות נפוצים.
 
לצפיה ב-'נפלא.. אין מילה אחרת...'
נפלא.. אין מילה אחרת...
09/08/2016 | 15:50
2
11
אחד השירים האופייניים לע. הלל - שהוא כולו שיר הלל לשכרון הנעורים ולארצישראליות
 
בסיבוב כפר-סבא/ע. הלל
 
וּבַחֲמִישִׁי לְחֹדֶשׁ אֲדָר פָּרַח עָלַי הָעוֹלָם בִּסְעָרָה,
וַאֲנִי זֹרַקְתִּי אֶל כֹּתַרְתּוֹ צָלוּף בַּבְּשָׂמִים הַשְּׂמֵחִים,
וְשָׁמַעְתִּי אֶת כָּל פִּרְחֵי-הָאוֹר וְאֶת צִלְצוּלֵי-הַמַּיִם קוֹרְאִים לִי בִּשְׁמִי:
הֵנָּה, הֵנָּה!
– אֵין סָפֵק שֶׁחֲשָׁבוּנִי פַּרְפָּר, אוֹ אֶפְשָׁר הִתְכַּוְּנוּ אֶל נִשְׁמָתִי בִּלְבַד,
מֵילָא, יְהֵא כָךְ.
וְהָעוֹלָם הָיָה צָלוּל כָּמוֹנִי, אֲבָל מַבְרִיק מִמֶּנִּי הַרְבֵּה,
כִּי אֶתְמוֹל נִרְטַב בַּגֶּשֶׁם עִם כָּל אַנְקוֹרֵי הַדְּרוֹר
וְזֶה הָיָה בַּחֲמִישִׁי בַּאֲדָר, שָׁמָּה בְּסִבּוּב כְּפַר-סָבָא,
אוֹ אוּלַי בְּשָׁנָה אַחֶרֶת, אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁמְּצַלְצֵל אַחֶרֶת – – –
הַפַּרְדֵּסִים הַנּוֹסְעִים פָּרְחוּ הֲלָצוֹת-הֲלָצוֹת שֶׁל תַּפּוּזִים,
                                               כִּי אָמְרוּ לְשַׁגְּעֵנִי מִצְּחוֹק.
אַךְ אֲנִי בָּרַחְתִּי לִי הַשָּׁמַיְמָה אֶל הַמְּחוֹלוֹת הַתְּכֻלִּים-
הַשְּׁקוּפִים-רְבָבָה!
אֲבָל כָּל הַפְּרָחִים הוֹשִׁיטוּ לִי יָד – לָרֶדֶת.
                                               – כַּנִּרְאֶה הָיִיתִי אִישׁ-חָשׁוּב! – הוֹ-הוֹ!
אֲבָל אֲפִלּוּ תַּרְנְגוֹל טִפְּשִׁי הָיָה שָׁם מֶלֶךְ,
אֶלָּא שֶׁאֲנִי הָיִיתִי אֱלֹהִים! כִּי מְאֹד צָחַקְתִּי עָלָיו,
                                               הוֹי, חֲסַר-שַׁחַר צָחַקְתִּי!
וְגַם צָחַקְתִּי עַל חֲמוֹר אֶחָד שֶׁהָלַךְ בַּדֶּרֶךְ וְהָיָה עִקְבִי.
שָׁאַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי: אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עִקְבִי בְּיוֹם סְחַרְחַר כָּזֶה?
"צָרִיךְ לִהְיוֹת חֲמוֹר כְּדֵי כָךְ" – חִיְּכָה אֵלַי נַפְשִׁי מִבִּפְנִים.
וּכְשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי הַחוּצָה, דִּמִּיתִי פִּתְאֹם שֶׁהָאָרֶץ כֻּלָּהּ רָצָה לָהּ,
כְּפָרָה אֲבוּדַת-עֶשְׁתּוֹנוֹת.
אַךְ לַאֲמִתּוֹ, אֲנִי הוּא שֶׁרַצְתִּי לִי עִם שְׁתֵּי פָּרוֹת לִכְפַר-הָרוֹאֶה
– אַחַת הוֹלַנְדִית וּשְׁנִיָּה דַּמֶּשְׂקָאִית,
אַךְ בְּסִבּוּב כְּפַר-סָבָא תָּקְפָה עָלֵינוּ פְּרִיחַת הָעוֹלָם,
וְהַפַּרְדֵּסִים בִּלְבְּלוּנוּ בְּרַעַם רֵיחוֹתָם
הַמְּתוּקִים-הַמְּתוּקִים-הַמְּתוּקִים –
גַּם לַהֲקַת סְנוּנִיּוֹת רָאִיתִי שָׁמָּה, שֶׁנִּטְרְפָה בְּעַנְנֵי הַבֹּשֶׂם
וּמְאֹד הִשְׁתּוֹלְלָה עַל כָּךְ.
מִיָּד הֵבַנְתִּי, שֶׁהָיְתָה זוֹ לַהֲקַת רִגְשׁוֹתַי,
הוֹי, אֵיזוֹ לַהֲקָה סְחַרְחֶרֶת!
 
שְׁתֵּי הַפָּרוֹת שׁ&
לצפיה ב-'המשך'
המשך
09/08/2016 | 15:52
1
6
 
שְׁתֵּי הַפָּרוֹת שֶׁאֵרְחוּנִי לְחֶבְרָתָן, גָּעוּ מְאֹד לָעוֹלָם,
                                     חֲסֵרוֹת כָּל נִימוּס הָיוּ.
מַה קָּשֶׁה,
מַה קָּשֶׁה הָיָה לִי שֶׁלֹּא לַעֲנוֹת לְעֻמָּתָן בִּגְעִיָּה,
הוֹי-הוֹי, כִּי כַמָּה רָצִיתִי לִגְעוֹת לָעוֹלָם שָׁמָּה, דַּוְקָא שָׁמָּה,
                                    קְצָת אַחֲרֵי סִבּוּב כְּפַר-סָבָא.
כִּי שָׁמָּה בְּאֶחָד מֵאַגְמֵי הַגֶּשֶׁם, שָׁטָה בַּרְוָזָה גְּאוֹנִית
וְהָיְתָה מְלַעֶגֶת לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁנָּפְלָה לָאֲגַם,
                                     כִּסְבוּרָה הָיְתָה שֶׁכְּבָר צָדָה אוֹתָהּ בְּכַפֶּיהָ!
כָּמוֹנִי כָּמוֹהָ, גַּם אֲנִי סָבוּר הָיִיתִי כָּכָה.
וְזֶה הָיָה נִפְלָא. לִהְיוֹת טִפְּשִׁי וְלָדַעַת זֹאת מְאֹד.
וְלָדַעַת אֵיזוֹ אִוֶּלֶת עֲצוּמָה וְנִפְלָאָה הוּא הָעוֹלָם שֶׁאָנוּ
מְקַפְּצִים בּוֹ.
 
הִרְגַּשְׁתִּי מִבְּלִי-מֵשִׂים שֶׁמִּישֶׁהוּ מְחַיֵּךְ אֵלַי.
אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתִי אֲנִי זֶה, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה זֶה הָעוֹלָם,
וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּתְעַרְבַּבְנוּ שְׁנֵינוּ.
 
אָז רָצִיתִי כָּל-כָּךְ לִנְשֹׁךְ אֶת הַכֹּל,
אֶת עֵינַי הָרוֹאוֹת, אֶת הָאוֹר הַנּוֹגֵן, אֶת הַבְּשָׂמִים הַקּוֹלְחִים,
אֶת הַקּוֹלוֹת, אֶת נִשְׁמָתִי!
 
הוֹי, כַּמָּה הָיָה הַכֹּל אֶפְשָׁרִי! כָּל-כָּךְ אֶפְשָׁרִי!
בֶּטַח נִרְאֵיתִי מְגֻחָךְ בְּעֵינֵי הַסְּפָרִים שֶׁבְּיַלְקוּטִי
אֲבָל מַה יּוֹדְעִים הַסְּפָרִים עַל הָעוֹלָם בַּחוּץ, בַּחֲמִישִׁי בַּאֲדָר,
בְּסִבּוּב כְּפַר-סָבָא!
 
 
מַה יּוֹדְעִים הֵם עַל תַּחֲרֻיּוֹת הָרִיצָה בֵּין הַקְּרֶפִּיסִים הַצְּהֻבִּים
וְהַכַּלָּנִיּוֹת הָאֲדֻמּוֹת,
בְּשׁוּלֵי מִגְרְשֵׁי-הַסְּפּוֹרְט הָרְטֻבִּים?!
מַה יּוֹדְעִים הֵם עַל מַסַּע הַחַשְׁמַל שֶׁפָּרַץ מִחוּטָיו הַדַּקִּים הַחוּצָה,
                                               כִּי חֲסַר-סַבְלָנוּת הָיָה!
 
הוֹי, כַּמָּה מְגֻחָךְ לִהְיוֹת סְפָרִים בְּיוֹם כָּזֶה,
בְּיוֹם כָּזֶה נִפְלָא לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ.
וְנִפְלָא לִהְיוֹת טֶרֶף לַפְּרִיחָה הַמִּסְתָּעֶרֶת,
לִנְשֹׁם בִּמְאוֹת הַחוּשִׁים הַנִּבְהָלִים אֶת פִּתְאֹם-עֲנוֹת-הָךְ!
– כָּל מְצִלְתֵּי הָעוֹלָם!
 
 
הוֹי, בַּחֲמִישִׁי בַּאֲדָר, בְּסִבּוּב כְּפַר-סָבָא, נִפְלָא לִהְיוֹת!
                                     וְכָכָה לִהְיוֹת,
                       &nbs
לצפיה ב-'מה קורה לי היום?..........שכחתי לצרף קישור'
מה קורה לי היום?..........שכחתי לצרף קישור
09/08/2016 | 15:54
6
לצפיה ב-'רק השירים '
רק השירים
09/08/2016 | 07:16
7
12
"רק השירים חוזרים אל עצמם,
כי השירים תמיד הם צעירים
והגלים חוזרים אל הים
והרוחות אל ההרים."

 
מתוך השיר "שדות ירוקים"
יורם טהר לב
נחצ'ה הימן
בוקר של יום שלישי עם כתבות וספרים ,בוקר של שיר לכול חברי לפורום .
 
 
 
לצפיה ב-'רעב לקרוא '
רעב לקרוא
09/08/2016 | 07:30
6
8
מכונה הוצבה במרכז ההיסטורי של מקסיקו הבירה,מכונה שמקבלת רק מטבעות .
המכונה הוצבה עלידי חברי "האות המודפסת", אגודה אזרחית ששמה לעצמה מטרה
"לעודד קריאה של קלאסיקות ספרותיות,במחיר סמלי" . 
ובין הספרים אפשר למצוא את ספריו של "פרנץ קפקא,פאבלו נרודה ועוד "
************
הרעיוןלעידוד הקריאה מצוין, והוא מצטרף לאותם רעיונות ,שסיפרנו על כך בהתרגשות ,הקמת  ספריה בתחנות רכבת, השארת ספרים בתחנת אוטובוס,העמדת ספריה בים ,שימוש חוזר בדלפקי הטלפון של ימים עברו,להעמדת ספרים ,רכבי ספרים נודדים וכן הלאה.
לכולם בהצלחה.
מתוך המדור מסביב לעולם "רעב לקרוא " של ביאטריס אוברלנדר מונטווידאו. 8/8/2016  
 
לצפיה ב-' "רעב לקרוא" מי? -לא תאמינו '
"רעב לקרוא" מי? -לא תאמינו
09/08/2016 | 07:45
5
6
בספר "סיפור על נסיכה ועכבר "של שוושי ולמן .איורים שירז וולמן .בהוצאת
 שוקן לילדים/2005 .
מופיע עכבר וכן לא תאמינו ,אבל הוא רעב לקרוא :
 
"ובינתיים ,עמוק בשידת הספרים ,
התהלך העכבר בין דפים מוכרים ,
הוא זקף את שפמו וחידד שתי אוזניו
 ובחן כול עמוד בעיניו ושיניו "
כול מילה הוא בדק ובחן טעמה
והחליט :"זו טובה -אשאירה במקומה ,
אך את המילים הקשות,הרעות,
אטחן בשיני -אות אחר אות ."
ו
כך בזריזות הוא חיפש וגילה
כול מילה "מכוערת "כרסם ובלע ,
על הספר עבר הלוך וחזור
וניקב בו חור ועוד חור ועוד חור"
 
לצפיה ב-'נגע במדליה '
נגע במדליה
09/08/2016 | 08:01
4
7
הכתבות הבוקר בתחום תחריות האולימפידה מספרות בגאוה על הג'ודוקא הישראלי שגיא מוקי.על המאמץ העצום שהשקיע בתחרות ,הרצון הכביר לנצח ,ההתעלות הגופנית למרות הפציעה,והתוצאות המדהימות ,שגיא מוקי :
"נגע במדליה"  . 
ידיעות אחרונות מתוך שלל הכתבות .לשגיא אני מאחלת רק הצלחות .
 
לצפיה ב-'ומי עוד נגע במדליה '
ומי עוד נגע במדליה
09/08/2016 | 08:21
3
3
בספרו של יוסי גודארד "המרוץ אחר המדליה ההודית "
מספר יוסי גודארד על אביו שיצא בדרך לא דרך במרוץ כדי להספיק להשתתף במשחקי אליפות אסיה .
את המדליה שקיבל מהשחיין הבריטי החזיר האב ,ואלו הם פני הדברים .ציטוט מעמוד 75
"אתה באמת ג'נטלמן ",אמר אבא שלי לשחיין הבריטי  "אבל קח את המדליה בחזרה .היא שלך.זכית בה ביושר בתחרות הרשמית.אני יכול לחיות גם בלעדיה.די לי שאני השחיין הכי טוב."
והוא ענד את המדליה לצווארו של השחיין הבריטי "
סיפור אמיתי .
 
לצפיה ב-'הצלת בעלי חיים '
הצלת בעלי חיים
09/08/2016 | 08:40
2
5
"הפעם הצלת קיפודה.מתוך הכתבה "מבצע קיפודה . 9/8/2016 של צחי דבוש .
 היה לה מזל לקיפודה שאותה ראתה דפנה טלמון צלמת מרמת גן ואשת בעלי החיים.
 בעת שדפנה טילה עם הכלבה שלה היא הבחינה בקיפודה "שמתי לב שיש לו קולר " וברגישותה הרבה,דפנה טלמון  לו הרפתה ולקיפודה דאגה גזרה את הרצועה ביחד עם חברה רופאה וטרינרית,הזעיקו את המפקח הוטרינרי בשעת לילה מאוחרת.
אבי ירקוני המפקח הוטרינרי ,העביר אותה ל טיפול בבית החולים,כעבור יום או יומים ,קיבלה דנה את הקיפודה בריאה ושלמה ושיחררה אותה בהתרגשות רבה לטבע .
לדפנה טלמון על האיכפתיות הרגישות תשומת הלב לקיפודה,בהחלט  לא מובן מאליו.לך התודה וההערכה  .
אני בטוחה שהקיפודה {כך התברר מאוחר יותר }יצאה בריקוד ואפילו לבד .
אנדה עמיר
לצפיה ב-'הצלת הקיפודה '
הצלת הקיפודה
09/08/2016 | 08:43
5
לצפיה ב-'איך לרפא כנף שבורה "'
איך לרפא כנף שבורה "
09/08/2016 | 09:00
3

ספר העוסק בהצלת בעלי החיים הפעם מעולם הכנף .
הוא הספר "איך לרפא כנף שבורה",המיוחד בספר הוא תשומת הלב של הילד הקטן
למראה הציפור השכובה על הרצפהו,לעומת אדישות העוברים ושבים,לאף אחד אין זמן הכול ממהרים ועסוקים בעיניינהם."איש לא הבחין בה"
"רק ביל" מרגע זה הוא ידע מה עליו לעשות "והוא לקח אותה הביתה "
בה טיפל באחריות,מכול הלב,ובשיתוף עם בני המשפחה, וכשהציפור התרוממה אל על ואל החופש לבטח נופפה לביל לשלום ולאבא ואימא שלו לאות תודה . ​
 
לצפיה ב-'כנרת '
כנרת
09/08/2016 | 09:22
10
הכנרת מתיבשת והלב כואב ,עד כדי כך שנפלה החלטה לא להשתמש יותר במוביל הארצי , הסיבה "אין מספיק מים בכנרת "
מתוך הכתבה של עמיר בן דוד "סוף הזרם ההיסטורי "עיתון ידיעות אחרונות מהיום .
ואולי נמשיך  לשיר ולאהוב את עין התכלת שלנו או אז אולי העננים והרוח את ליבם יפתחו.
מזמינה לשיר ....

 ועוד https://www.youtube.com/watch?v=-HkWyPsQp08

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

הכח לשמוח- בוקר קסום של מיקסום
הכח לשמוח

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ