לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

לצפיה ב-'אמא'לה! נמר!! / דינה 136 '
אמא'לה! נמר!! / דינה 136
06/05/2016 | 11:16
4
17
אמא'לה! נמר!! / דינה וולוך
בְּיַעַר יָרֹק וְנִפְלָא וְרָחוֹק
נוֹלַד לַנְּמֵרָה בְּמַזָּל טוֹב תִּינוֹק
בְּצֶבַע כָּתֹם עִם פַּסִּים שְׁחוֹרִים,
"יָפֶה וְחָמוּד," כָּךְ אָמְרוּ הַהוֹרִים.
אַחֲרֵי שֶׁגָּדַל וְיָדַע כְּבָר לָרוּץ
וְגַם הִשְׁתּוֹלֵל מִדֵּי פַּעַם בַּחוּץ,
הֶחְלִיט יוֹם אֶחָד בְּלִי לִשְׁאֹל אַף הוֹרֶה
לָצֵאת לְסִיּוּר וְלִבְדֹּק מַה קוֹרֶה.
בְּאֶמְצַע הַיַּעַר שִׂחֵק גּוּר-אַרְנָב. 
מִיָּד הַנָּמֵר הַקָּטָן רָץ אֵלָיו.
רָאָה הָאַרְנָב נְמֵרוֹן מִמֶּרְחָק,
פָּתַח פֶּה גָּדוֹל וְצָרַח וְצָעַק:
"אוֹי, אִמָּא'לֶה, כַּמָּה מַפְחִיד הַנָּמֵר! 
הַצִּילִי אוֹתִי מַהֵר! מַהֵר!!"
חָשַׁב הַנָּמֵר: אֲנִי כָּל-כָּךְ קָטָן!
בִּכְלָל אֵין לִי כֹּחַ לִהְיוֹת מְסֻכָּן...
בִּמְקוֹם לְהַפְחִיד אַרְנָבִים, אִם אֶלְמַד
לִהְיוֹת כְּמוֹ גּוֹזָל אוֹ אֶפְרוֹחַ נֶחְמָד,
כֻּלָּם יִשְׂמְחוּ:"הוּא חֲמוּדִי כָּל-כָּךְ!"
וְאָז אַף אֶחָד לֹא יִבְרַח!
נִסָּה לְהַדְבִּיק לוֹ מַקּוֹר עַל הָאַף.
נִסָּה לְצַיֵּץ "צִיף צִיף צִיף", "צִיף צִיף צָף",
נִסַּה וְנִסָּה, בֶּאֱמֶת הוּא רָצָה, 
אַךְ שׁוּם "צִיף צִיף צִיף" לֹא יָצָא...
וְאָז בְּמִקְרֶה עָבַר דֻּבִּי שָׁחוֹר. 
הִבִּיט וְאָמַר:"זֹאת בִּכְלָל לֹא צִפּוֹר! 
כְּנָפַיִם, נוֹצוֹת וּמַקּוֹר אֵין לוֹ כְּלָל;
לָעוּף בְּוַדַּאי הוּא אֵינוֹ מְסֻגָּל.
אוֹי, אִמָּא'לֶה, בּוֹאִי, הֲרֵי זֶה נָמֵר!
הַצִּילִי אוֹתִי, מַהֵר! מַהֵר!!"
חָשַׁב הַנָּמֵר: אִם מְאֹד אֶשְׁתַּדֵּל, 
אוּכַל בְּדִיּוּק כְּמוֹ חָתוּל לְיַלֵּל.
בִּמְקוֹם לְהַפְחִיד דֻּבּוֹנִים כָּכָה סְתָם
אוּלַי אֲיַלֵּל רַק "מְיָאוּ" בְּקוֹל רָם?
מְשַׁכְנֵעַ כָּל-כָּךְ, אֶהְיֶה חֲתַלְתּוּל
וְאָז אַף אֶחָד לֹא יִבְרַח!
נִסָּה וְנִסָּה, בֶּאֱמֶת הוּא רָצָה
אֲבָל הַ"מְיָאוּ" לֹא יָצָא...
עָבַר גּוּר-שׁוּעָל שֶׁיָּצָא לְטַיֵּל; 
רָאָה נְמֵרוֹן מְנַסֶּה לְיַלֵּל.
"זֶה לֹא חֲתַלְתּוּל, זֶה לְגַמְרֵי בָּרוּר", 
הוֹדִיעַ לְאִמָּא בְּפַחַד הַגּוּר,
"אוֹי, אִמָּא'לֶה בּוֹאִי, הֲרֵי זֶה נָמֵר! 
הַצִּילִי אוֹתִי, מַהֵר! מַהֵר!!"
חָשַׁב הַנָּמֵר: אִם אֶהְיֶה כְּמוֹ כְּלַבְלָב,
אוֹתִי כָּל אֶחָד יְחַבֵּק וְיֹאהַב.
בִּמְקוֹם לְהַבְרִיחַ גּוּרֵי שׁוּעָלִים
אוּכַל סְתָם בִּצְחוֹק לְהַרְגִּיז חֲתוּלִים.
אֶהְיֶה מִין כְּלַבְלָב גַּם שׁוֹבָב, גַּם מֻצְלָח,
וְאָז אַף אֶחָד לֹא יִבְרַח!
לִנְבֹּחַ "הַב הַב" בֶּאֱמֶת הוּא רָצָה.
נִסָּה וְנִסָּה, אַךְ הַ"הַב" לֹא יָצָא.
הִגִּיעָה גִ'ירָפָה עִם בְּנָהּ הַגִּ'ירָף,
שֶׁרַק הִסְתַּכֵּל וְעִקֵּם אֶת הָאַף:
"אֲפִלּוּ נָמֵר שֶׁנּוֹבֵחַ "הַב הַב"
נִשְׁאַר נְמֵרוֹן וּבִכְלָל לֹא כְּלַבְלָב.
אוֹי, אִמָּא'לֶה, כַּמָּה מַפְחִיד הַנָּמֵר!
הַצִילִי
לצפיה ב-'המשך '
המשך
06/05/2016 | 11:28
13
 
 הצילי אוֹתִי מַהֵר! מַהֵר!"
חָזַר הַנָּמֵר הַקָּטָן לַהוֹרִים
עָצוּב וּמִסְכֵּן, בּוֹכֶה בְכִי תַּמְרוּרִים:
"מַדּוּעַ בּוֹרְחִים רַק מִמֶּנִּי תָּמִיד?
אֲנִי הַקָּטָן מְסֻכָּן וּמַפְחִיד???
זֶה כְּלָל לֹא נָעִים וּמַמָּשׁ מְאַכְזֵב,
שֶׁאוֹתִי אַף אֶחָד בָּעוֹלָם לֹא אוֹהֵב..."
לִטְּפָה הַנְּמֵרָה לַקְּטַנְטַן אֶת הָרֹאשׁ;
נָתְנָה נְשִׁיקָה וְעוֹד שְׁתַּיִם-שָׁלֹש;
וְאָז לָחֲשָׁה בְּאָזְנוֹ וְאָמְרָה:
"לִהְיוֹת קְצָת מַפְחִיד זֶה בִּכְלָל לֹא נוֹרָא,
וְאֵין כָּל סִבָּה לְיַלֵּל וְלִבְכּוֹת;
נָמֵר הוּא הֲרֵי הַנִּפְלָא בַּחַיּוֹת!
לְמִי יֵשׁ לוֹ פַּרְוָה בְּכָתֹם וְשָׁחוֹר?
וּמִי עוֹד כָּמוֹךָ אַמִּיץ וְגִבּוֹר?
פָּגַשְׁתָּ גּוּרִים שֶׁמְּאֹד פּוֹחֲדִים?
אֵין דָּבָר, עוֹד תִּמְצָא הֲמוֹנֵי יְדִידִים."
הִקְשִׁיב הַנָּמֵר עַד לְסוֹף הַנְּאוּם,
הִקְשִׁיב הוּא לְאִמָּא וְלֹא אָמַר כְּלוּם,
וְרַק לְעַצְמוֹ הוּא בְּשֶׁקֶט דִּבֵּר:
"בְּעֶצֶם, כְּדַאי לִי לִהְיוֹת נָמֵר!"
 
 
לצפיה ב-'"בְּעֶצֶם, כְּדַאי לִי לִהְיוֹת נָמֵר!"'
"בְּעֶצֶם, כְּדַאי לִי לִהְיוֹת נָמֵר!"
06/05/2016 | 11:31
2
13
לצפיה ב-'כרגיל, תודה רבה רבה!'
כרגיל, תודה רבה רבה!
06/05/2016 | 21:42
1
2
לצפיה ב-''
06/05/2016 | 22:06
לצפיה ב-' בעל חנות הספרים "מילתא" מיכאל, ממליץ על >>>'
בעל חנות הספרים "מילתא" מיכאל, ממליץ על >>>
06/05/2016 | 10:03
11
>>> "הסניצ'ים וסיפורים אחרים" מאת דוקטור סוס  (כתר, עברית: לאה נאור)
דרך 'קורא בספרים': "
מה הקשר בין דוקטור סוס, סופר הנונסנס הפרוע, ליום השואה? יש קשר.
בספר הזה, האהוב עליי מבין כל ספריו של דוקטור סוס, כל סיפור הוא פנינה של הומניזם.
לאחרונה מתנהל ויכוח ער בשאלה אם ניתן וכדאי לדבר עם ילדים צעירים, בעיקר בגיל הגן, על השואה.
גם אם לא מזכירים את מחנות ההשמדה או את המפלגה הנאצית – ודעתי הפרטית היא שאכן לא חייבים להזכיר אותם – בהחלט אפשר לדבר איתם על רעיונות מורכבים שנושקים לנושא:
"בארץ הסניצ'ים,
על החוף הרחב,
היו סניץ' בלי כוכב
וסניץ' עם כוכב."
"סניצ'ים קטנים משחקים בכדור.
מותר גם לסניץ' בלי כוכב? לא! אסור!
יכול לשחק רק סניץ' עם כוכב.
בלי כוכב – תסתלק! כי אתה לא נחשב."
מעניין – דווקא הסניצ'ים עם הכוכב הם העליונים, מלאי חשיבות עצמית. האם חשב דוקטור סוס על ה"כוכב"  הצהוב שלנו? עד כמה שהצלחתי לברר, התשובה היא לא. למעשה, מקור אחד מספר שכאשר דוקטור סוס הבין שהסיפור יכול להתפרש כך, הוא רצה לגנוז אותו והעורך שלו הוא ששכנע אותו לפרסם את הסיפור.
מכל מקום, לסיפור נכנס סילבסטר-קוף-בר, בעל מכונה שיכול, תמורת סכום צנוע, להוסיף כוכבים לסניצ'ים נטולי -הכוכבים, ולאחר מכן – להסיר מהסניצ'ים המכוכבים את כוכביהם, כדי ליצור שוב הבדל – ושוב ושוב, עד שלא נשאר לסניצ'ים יותר כסף כדי לממן את השינוי. הסניצ'ים למדו לקח חשוב:
"שום סניץ' מעכשיו
לא חשב על כוכב,
אם יש לו או לא
על הבטן שלו".
*
בסיפור הקצר ביותר בספר, "יותר מדי דייב", יש מוסר השכל שחוגג את האינדיבידואליזם – ושלא מוגש לקוראים בכפית, וטוב שכך, כי ספרים שעושים זאת הם פשוט לא מעניינים.
"סיפרתי לכם שלגברת מק-קייב 
יש עשרים ושלושה בנים ושמם דייב?
ובכן, זה היה מעשה לא חכם.
היא קראה "יו-הו-דייב", אז באו כולם.
לא הדייב המיוחד שאותו היא רוצה.
עשרים ושלושה באו לה בריצה."
גברת מק-קייב מתארת בנפשה מה היה קורה אילו הייתה נותנת לכל בן שם אחר ("אפצ'י בפצ'י", "מיץ מצמוצי", "אוליבר בוליבר בט" וכן הלאה), אבל היא "לא עשתה זאת בזמן ועכשיו מאוחר".
אי אפשר לתת את אותו שם לעשרים ושלושה אחים – פשוט כי הם שונים זה מזה, הם לא אותו אדם.
או, במילים אחרות – אהובות על ספרים דידקטיים – כל אחד הוא יחיד ומיוחד.
*
אבל הסיפור החביב עליי הוא "ממה כל כך פחדתי":
"היה לילה שקט.
טיילתי לי קצת.
אני לא פחדתי
בכלל. או כמעט
 
פתאום, בין העצים
ראיתי אותם.
זוג מכנסיים
בלי כלום,
ככה סתם."
איזה פחד – מכנסיים מרחפים באוויר באמצע היער! כעבור שבוע – בשדה התרד ולמחרת – בסירה על הנהר.
אחרי כן, בשדה השקרקלים האפל, מופיעה הפסקה הנפלאה –
"אמרתי: אני לא אפחד
מזוג מכנסיים," אמרתי,
אמרתי, ושוב אמרתי.
אמרתי אבל שיקרתי."
לקראת סוף הסיפור המספר והמכנסיים נפגשים מקרוב, ואז –
"פתאום נשמע קול בכי.
בכו המכנסיים.
הם מעדו, רעדו, פחדו,
כמוני, אולי כפליים.
בכי כזה לא שמעתי אף פעם.
הבנתי סוף סוף שאולי
הייתי מפחיד ומוזר להם
כמו שהם היו בעיניי".
ההבנה הזו (שמזכירה מאוד את "איתמר פוגש ארנב" מאת דויד גרוסמן) לא מסתיימת בחברות קרובה ואמיצה – כי דוקטור סוס יודע שסיום כזה עלול להיות מלאכותי ולא אמין (איזה אמון הוא חש כלפי הקוראים הצעירים שלו!) – הרי זה לא תמיד כך בחיים, וגם לא צריך להיות. הסוף הוא קורקטי:
"אני והמכנסיים
מאז נפגשים בכל יום.
אנו לא פוחדים ולא רועדים,
מחייכים
ואומרים
שלום".
זהו. לא אהבה גדולה ולא הפרדה מוחלטת.
פשוט – כבוד."
 
 
לצפיה ב-'מגן מפני הבדידות המוחלטת / מור פוגלמן-דבורקין רשימת ביקורת'
מגן מפני הבדידות המוחלטת / מור פוגלמן-דבורקין רשימת ביקורת
04/05/2016 | 20:26
6

על ספרם החדש של איריס ארגמן ואבי עופר, "הדובי של פרד"

גם הבריחה והתנועה המתמדת המאפיינות ספרי שואה רבים נמצאות כאן בווליום נמוך. התנועה העיקרית המתרחשת בספר היא במעבריהם של פרד והדובי ממקום למקום במהלך המלחמה, מעברים המתוארים בקיצור, כמעט ביובש, כחלק מהגישה המינימליסטית." מור
פוגלמן-דבורקין בניתוח מרתק של הספר "הדובי של פרד" של איריס ארגמן ואבי עופר.

http://ha-pinkas.co.il/%D7%9E%D7%92%D7%9F-%D7%9E%D...

לאחר שחולית חשפה את הספר פנינו לא יכולתי לעמוד בפיתוי וקניתי אותו. נהדר. אני שמחה לקרוא את הכתבה היום בפינקס. היה שווה


לצפיה ב-'איך לספר לילדים על השואה מבלי לסדוק את מעטה התמימות ותחושת ה'
איך לספר לילדים על השואה מבלי לסדוק את מעטה התמימות ותחושת ה
04/05/2016 | 20:22
6
17
איך לספר לילדים על השואה מבלי לסדוק את מעטה התמימות ותחושת הביטחון היקרים כל כך?
בערב יום השואה וביום השואה תשדר החינוכית לראשונה בישראל את סדרת המופת הבריטית "ילדי השואה". שישה פרקי אנימציה יפים ועדינים המצליחים להעביר בצורה בהירה, רגישה ומלאת תבונה חינוכית את סיפורי הניצולים.
החל ממחר בשידורי החינוכית
 חינוכית מחר ישודר לראשונה ב 17:40, 18:00, 18:20 וכך הלאה עד השעה 19:30
 

17:41
ילדי השואה
רות רוגוף
פרק מס' 1
רות רוגוף ברחה בגיל חמש עם משפחתה מציפורני הנאצים מגרמניה לצ'כוסלובקיה, ומשם לאנגליה, אליה הגיעו ביום שבו פרצה מלחמת העולם השנייה. בריאיון מספרת רות רוגוף שתקופת השואה לא עזבה אותה מעולם, ומסבירה מדוע צריכים ילדים ללמוד על השואה.

17:51
הבובה הזאת הצילה אותי
מלכה שפרינגר
פרק מס' 1
"הבובה הזאת הצילה אותי", הכותרת לסיפורה של מלכה שפרינגר לבית צ'סר. הבובה אותה היא קבלה כילדה, לפני המלחמה, הבובה שהייתה חברתה הטובה ביותר ואשת סודה, הבובה שלוותה אותה בכל תלאות המלחמה, הבובה אותה תרמה למשמרת ב"יד ושם".
18:02
ילדי השואה
מרטין קאפל
פרק מס' 2
מרטין קאפל היה בן שמונה כשגורש מגרמניה לפולין במסגרת "אקציית פולין", ומשם הוא ברח לאנגליה. בסרטון מתאר מרטין קאפל את חוויותיו במסגרת "אקציית פולין" ואת חייו בתקופת הבליץ, ומסביר שחשוב ללמוד את ההיסטוריה ואת העבר על מנת לא לעשות את אותן הטעויות שוב.

18:11
הבובה הזאת הצילה אותי
דן גלס
פרק מס' 2
דן גלס מספר על משחק המונופול שהגיע אליו ואל אחיו כאשר היו עצורים בגטו טרזיינשטט, משחק שהוכן בסדנת גרפיקה של הגטו כחלק מהעבודה המחתרתית ונועד לשעשע את הילדים אך גם לספק להם מידע על החיים בגטו.
18:20
ילדי השואה
טרודה סילמן
פרק מס' 3
טרודה (גרטרוד) סילמן ברחה לאנגליה בתקופת השואה, שם ניסתה להבין מה עלה בגורל הוריה. בריאיון היא מתארת את חוויותיה כילדה בצ'כוסלובקיה הכבושה ואת בריחתה לבריטניה בשנת 1939.

18:30
הבובה הזאת הצילה אותי
נילי גורן
פרק מס' 3
נילי גורן נולדה בשם לינקה ואן דר הודן בהולנד. קצת לפני יום הולדתה השביעי כבשו הגרמנים את הולנד. אביה הסתיר אותה אצל ידיד, והקשר היחיד שהיה לה עם משפחתה היה דרך המכתבים והספרונים הקטנים שאביה כתב וצייר ושלח לה בעזרת חבריו למחתרת.
18:44
ילדי השואה
הינץ סקייט
פרק מס' 4
היינץ סקייט היה בן שלוש-עשרה כשחווה על בשרו את האנטישמיות הנאצית, הפוגרומים האלימים ואת החוקים שחוקקו הנאצים נגד היהודים בתחום החינוך, התרבות והרווחה. הוא מתאר את חוויותיו כילד בעיר המבורג שלפני מלחמת העולם השנייה, ואת הבריחה שלו בדרך נס.

18:54
הבובה הזאת הצילה אותי
קלודין רודל
פרק מס' 4
קלודין שוורץ-רודל נולדה בפאריס בשנת 1936. "קולט" הייתה הבובה שלה, שנתפרה בידי אמה, אירן שוורץ. שיער הבובה נלקח משערותיה של קלודין. עם פרוץ המלחמה אביה של קלודין בורח לצרפת החופשית. הבובה היתה הצעצוע היחיד שקלודין לקחה מביתה.
19:05
ילדי השואה
ארק הרש
פרק מס' 5
ארק הרש היה ילד בן ארבע-עשרה כשנשלח למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, אך הצליח לשרוד כנגד כל הסיכויים. בריאיון הוא מספר את סיפור בריחתו מהמחנה, מתאר מה הנאצים עשו לו ומסביר מדוע חשוב לספר את הסיפור לאחרים.

19:15
הבובה הזאת הצילה אותי
אורי אורלב
פרק מס' 5
אורי אורלב ואחיו יצרו לעצמם שלוש דמויות קטנות של יועץ סתרים-קוסם ושני גנרלים בהיותם במרתף במסתור בפולין . החיילים הללו "נלחמו" במבצרים ומבנים אותם בנו הילדים מהחמרים שעמדו לרשותם. במחנה ברגן בלזן אורי מצליח לרכוש חיילי משחק אמיתיים מעופרת ומפלסטיק.
19:30
ילדי השואה
סוזן ריפטון
פרק מס' 6
סוזן (ברטה) רפפורט-ריפטון הייתה ילדה בת שש כשהופרדה מהוריה בתקופת הכיבוש הנאצי בפריז. בריאיון היא מספרת על חייה במסתור בימי מלחמת העולם השנייה בצרפת הכבושה, מסבירה מדוע זה חשוב לזכור את השואה.

19:40
הבובה הזאת הצילה אותי
נח שטרן
פרק מס' 6
נח שטרן והוריו החלו לנדוד בכפרים נידחים בסלובקיה בסתיו 1944. בכדי להעסיק את עצמם גילף האב כלי שחמט. "..בעזרת אולר כיס בגודל בינוני וחתיכות עץ רך שאסף בחצר הבית, הוא גילף דמויות למשחק שחמט, ומדי יום נוספה לאוסף דמות אחת או שתיים..."
19:52
תום ומובי מציגים
יאנוש קורצ'אק
פרק מס' 170
 
 
לצפיה ב-'בלי שחור לבן ובלי שיער שיבה: כך מעניינים ילדים בריטים בסיפור'
בלי שחור לבן ובלי שיער שיבה: כך מעניינים ילדים בריטים בסיפור
04/05/2016 | 21:45
5
14
בסיפורי הניצולים, מ'הארץ' הבי־בי־סי ביקש ממאייר ומפיקה בריטים ליצור סרט לילדים על השואה. לקראת הקרנת יצירתם, "ילדי השואה", בטלוויזיה החינוכית הם מספרים מדוע לדעתם אנימציה עדיפה אפילו על עדות מקורית של ניצולים
 
איתי שטרן: "שתף בטוויטרשתף בפייסבוקשלח במיילהדפס
הבי־בי־סי ביקש ממאייר ומפיקה בריטים ליצור סרט לילדים על השואה. לקראת הקרנת יצירתם, "ילדי השואה", בטלוויזיה החינוכית הם מספרים מדוע לדעתם אנימציה עדיפה אפילו על עדות מקורית של ניצולים
 
04.05.2016 06:00
איתי שטרן עקוב באתר   התראות במייל
שמורתגובות27שתף בפייסבוק
"אני אסיר תודה, ואני לא רוצה להישמע עצבני מדי, אבל עכשיו כש'מאוס' נמצא בכיתות בכל מקום, לפעמים משתמשים בו בצורה שמעוותת אותו. זה מין אושוויץ למתחילים". את המשפט הזה אמר ל"ניו יורק טיימס" לפני שלוש שנים יוצר הקומיקס החשוב, ארט ספיגלמן, על יצירת המופת שלו. "מאוס" שנחשב עד היום לאחד מעמודי התווך של הרומן הגרפי, השפיע על דורות של מאיירים ונהפך זה מכבר לקאנוני. למרות זאת, יש משהו במושג "אושוויץ למתחילים" שנשמע צורם אך מדויק. אחרי הכל, מיסחורה של השואה והפיכתה לעניין טרנדי, הוא לא עניין להתגאות בו.
 
עם אתגר זה ואחרים נאלצו להתמודד קת שקלטון וזיין ויטינגהאם, מפיקה ומאייר בריטים, שקיבלו הזדמנות חד פעמית: ליצור סרט אנימציה לילדים ובני נוער בנוגע לניצולי שואה למחלקה הלימודית של הבי־בי־סי. התוצאה: "ילדי השואה", סרט אנימציה מרהיב שבו מובאים סיפוריהם של שישה ניצולי שואה מנקודת מבטם כילדים.
 
סרטון מיוטיוב(ללא תרגום): https://www.youtube.com/watch?v=AAhFcf5uVr4
 
בין השאר נכלל בסרט, שישודר ביום השואה בטלוויזיה החינוכית, סיפורה של רות, שיחד עם אמה ואחיה, הצליחו להימלט מפראג דרך גרמניה והולנד, עד שהגיעו לבריטניה. סיפור נוסף הוא זה של היינץ שמצליח לברוח מהזוועות בגרמניה כשהוא בן 13, רק כדי להיעצר בבריטניה כמשת"פ של האויב. אחרי סרטון האנימציה, מתקיים ראיון עם היינץ בן ה–94, שמדבר על המשיכה של הצעירים בגרמניה לתנועה הנאצית בילדותו, ומדבר על הצורך לשמור על עירנות ולהתנגד לגזענות ואלימות.
 
האנימציה בסדרה מפתיעה: מצד אחד היא מטילת אימה, תוך שימוש באלמנטים גרוטסקיים וסיוטיים שמאשררים את המציאות האפלה ומצד אחר יש בה קריצה עכשווית מאוד, קומיקסית במובהק. במובן מסוים, ניכר כי שקלטון וויטינגהאם בחרו לא להתנתק לרגע מהעובדה שקהל הצופים שלהם הוא משכבות גיל מסוימות מאוד, כאלה שיכולת הריכוז שלהם מוגבלת ממילא.
 
 
"גילינו שיש דעה קדומה של תלמידים צעירים לגבי אנשים זקנים. ברגע שהם רואים אדם זקן הם מיד נעשים משועממים"
 
המאייר זיין ויטינגהאם: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2932949.146...
 
"באנגליה יש חוק שמחייב היום בתי ספר ללמד את כל התלמידים בני ה–14 על הנושא של השואה", אומרת שקלטון בראיון ל"הארץ". היא מוסיפה שהמפגש שלה עם ניצולי השואה היה הפעם הראשונה שפגשה יהודים, או לפחות הפעם הראשונה שהיתה מודעת לכך.
 
"המורים לא ממש ידעו איך להתמודד עם האתגר הזה של לימודי השואה. אנחנו גילינו שיש דעה קדומה של תלמידים צעירים לגבי אנשים זקנים. ברגע שהם רואים אדם זקן הם מיד נעשים משועממים, מה שיוצר חוויה מאוד לא מכבדת מן הסתם. בגלל המצב הזה, חשבנו שיהיה נכון להשתמש באנימציה ובכך לתפוס את תשומת הלב שלהם.
 
שקלטון: "אנימציה יכולה לבטא רעיונות אבסטרקטיים. זיין יצר ידיים נאציות ענקיות שחוטפות ילדים ממיטותיהם בשעת לילה או טנקים בצורת קסדות שפולשים לכיכר העיר"
מעבר לזה, רצינו להביא את הסיפורים של הניצולים דרך סיפור חייהם כאנשים צעירים, בכדי לגרום לתלמידים להזדהות בקלות. דבר נוסף שהאנימציה עזרה לעשות הוא לקחת את הדברים המפחידים והאפלים ביותר ולתת להם פרשנות גרפית שתהיה יחסית קלה לעיכול".
 
ויטינגהאם מוסיף כי "היינו צריכים לשמור על איזון עדין מאוד בכל הנוגע להצגת הדברים כי לא היינו יכולים להראות אלימות ממשית, כחלק מההוראות שקיבלנו מהבי־בי־סי. לכן הלכנו לאזור הקומיקסי שבו אפשר להעביר את האווירה האלימה מבלי לחשוף אותה בצורה מובהקת".
 
הצבתם לעצמכם גבולות בנוגע למה שאפשר להראות?
 
"לא הפעלנו על עצמנו צנזורה של ממש", אומרת שקלטון, "אבל בהחלט היתה לנו עבודת סינון קפדנית ולא פשוטה בכלל. היינו צריכים לברור בין המוני סיפורים טובים ולהכניס רק את חלקם ליצירה הסופית. עזרה לנו בעבודה הזאת גם מפיקה מטעם הבי־בי־סי שהגיעה עם רקע עיתונאי וציינה בפנינו מה בהיר מספיק מבחינה סיפורית ומה לא. "יותר חשוב מזה היה שהיינו חייבים להיות מאוד מדויקים מבחינה עובדתית והיסטורית. עבדנו עם עמותה של ניצולי שואה שבדקה לנו את כל המסמכים האפשריים בכדי להוכיח שהעדויות שהקלטנו אמינות ומדויקות מבחינה היסטורית".
 
 
מה היייחוד של האנימציה בהנחלת הזיכרון?
 
"אתה יכול להראות רגשות אבסטרקטיים באנימציה שלא היית יכול להראות באמצעים אחרים. הכל נהפך לוויזואלי: פתאום גם הפנטזיות, החרדות והמאוויים הכמוסים ביותר, מקבלים ביטוי גרפי".
 
האם הושפעתם מאנימטורים אחרים שעסקו בשואה דוגמת ארט ספיגלמן?
 
 
 
לצפיה ב-'המשך המאמר מ'הארץ' '
המשך המאמר מ'הארץ'
04/05/2016 | 21:51
4
8
"ג'ורג' גרוס היה אחד האמנים שהכי השפיעו עלי", אומר ויטינגהאם, "הוא פעל בשנות ה–20 של גרמניה, בתקופת רפובליקת ויימאר, והיה לאחד האמנים הגרפיים החשובים בכל הזמנים. גם האקספרסיוניזם הגרמני לימד אותי המון על אנימציה וגרפיקה, כמו על הדרכים להביא סיפור אפל בדרך גרפית שכזו.
 
עשיתי גם לא מעט שימוש בפוסטרים פולניים משנות ה–40 וה–50 וקיבלתי הרבה השראה מהצבעוניות שלהם. מה שמאוד אהבתי בהם זה שהם כמעט אף פעם לא היו בוחרים את הבחירות הברורות מאליהן. השמים לרוב לא היו כחולים והדשא כמעט אף פעם לא היה ירוק. הם עשו דברים הפוך וזה מאוד התאים לפרויקט הזה".
 
איך הגיבו בני הנוער שנחשפו לפרויקט?
 
"רובם היו בשקט מוחלט, מה שהגיע לנו בסוג של הפתעה", אומרת שקלטון, "יצא לנו לשמוע לא מעט בני נוער שהרגישו שהסרט מאד מעמיק. אני חושבת שאחת ההוכחות לכך שהסרט הצליח לגעת ברבים הוא שהחליטו לשדר אותו בשעת צפיית השיא, שעה שבה האנימציה היחידה שמשודרת בה בדרך כלל היא פרק של "איש משפחה". לא רק בני הנוער הגיבו בחיוב לפרויקט. הוא היה מועמד לפרס הבפאטא של האקדמיה הבריטית לטלוויזיה וקולנוע, והופץ במדינות שונות, בהן אוסטרליה, שווייץ ובדרום קוריאה.
 
מתוך "ילדי השואה". "המורים באנגליה לא ממש ידעו איך להתמודד עם האתגר הזה של לימודי השואה", צילום:Zane Whittingham
 
להראות ולא לספר
 
בקרוב יעובד הסרט גם לרומן גרפי שיאגד את העדויות המאוירות. לנוכח ההצלחה הזאת, ניכר כי הביקוש לתכנים נגישים בנוגע לניצולי שואה, היה גבוה מהצפוי. אנימציה שימשה מאז ומתמיד כר פורה להפרחתם של דימויים מעולמות הדימיון והרגש, אבל ניכר כי בשנים האחרונות היא נהפכה לאחד המדיומים השימושיים ביותר להמחזה יצירתית של טראומה וזיכרון. אחד הסרטים הבולטים שעשה שימוש כזה באנימציה היה "ואלס עם באשיר", סרטו של ארי פולמן, שהיטיב לבטא את טראומת מלחמת לבנון הראשונה בסרט מאויר שזכה בפרסים רבים, בהם גלובוס הזהב והסזאר, היה מועמד לאוסקר ויש לו מעמד איקוני בקרב חובבי אנימציה.
 
סרטים נוספים באותה הקטגוריה כוללים את "פרספוליס" על ילדותה של מרג'אן סטראפי על אודות התבגרותה בצל המהפכה האיראנית ואת "הרוח העולה" של היאו מיאזאקי על אודות מלחמת העולם השנייה מנקודת מבט יפנית. בטקסט שכתבה שקלטון לאתר המדיה הבריטי "פרוליפיק נורת'" לכבוד הקרנת הסרט, ציינה כי העיקרון שהנחה אותה ואת ויטינגהאם בבואם ליצור את הסדרה היה "להראות, ולא לספר".
 
 
"לא היתה לנו יומרה לייצג את המלים שיוצאות מפי גיבורי הסרט. הכוח של האנימציה טעון בכך שהיא יכולה לבטא רעיונות אבסטרקטיים. כך למשל, זיין יצר ידיים נאציות ענקיות שחוטפות ילדים ממיטותיהם בשעת לילה או טנקים בצורת קסדות שפולשים לכיכר העיר. דרך הדימויים האלה ביקשנו לבטא את חוסר האונים של הילדים האלה, שחייהם השתנו לעד בעקבות מעשי הנאצים".
 
כשהיא נשאלת כיצד היה הקשר עם נותני העדות שנהפכו לגיבורי הסרט, היא משיבה בחיוך. "היינו מרותקים מהם ולא ידענו איך להתמודד עם העושר הסיפורי. היו כל כך הרבה סיפורים שנאלצנו להשאיר בחוץ וכל פעם מחדש עמלנו שעות כדי לבחור מה ייכנס ומה יישאר מחוץ לסטודיו. מה שכן, היינו צריכים להיות מאוד עדינים אתם. הם אנשים מאוד דעתניים ולא היה כדאי להרגיז אף אחד מהם. בסופו של יום, האנשים האלה שרדו בגלל שהיה להם מה להגיד. הם הפתיעו אותנו ברמת האסרטיביות שלהם".
 
שקלטון מוסיפה כי הניצולים שלקחו חלק ביצירת הסרט, התנדבו כנותני עדות עוד לפני הצילומים. "אריק הרש נכנס לאושוויץ בירקנאו בבגדיו בלבד, כשהוא מחזיק בשש תמונות של בני משפחתו. הרכוש המועט שהיה לו נלקח ממנו עם הכניסה למחנה, יחד עם 81 בני המשפחה שלו שנרצחו במחנות.
 
"הוא, יחד עם שאר הניצולים המתועדים בסרט, הקדישו את חייהם הבוגרים כדי להסביר מה עבר עליהם בצעירותם. בעזרת הסרט ביקשנו להעניק להם מעין קול חדש שיפנה לקהל צעיר, שטרם נחשף לזוועות של רצח העם ובתוך כך ללמד על שלום, צדק וסובלנות".
 
מתוך "ילדי השואה". אלמנטים גרוטסקיים וסיוטיים: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2932942.146...
 
 
לצפיה ב-'סיפרתי את אין פרחים בגיטו'
סיפרתי את אין פרחים בגיטו
05/05/2016 | 10:32
3
10
הם צבעו פרח מקרטון פשוט,
חיברו לסיפור ולקחו הביתה
וכן הצלת ילד עי כלב עם הדגמה איך יצא מהמלונה
שיש עם זה פעולה והפעלה קלה יותר קל
וגם בעיקר סיפורי הצלה
לצפיה ב-'סיפור אמיתי מהעבר הלא רחוק:'
סיפור אמיתי מהעבר הלא רחוק:
06/05/2016 | 12:26
2
11
מ'המחברת הגאונית' בפייסבוק
 
מנהל בית ספר כתב לכל מורה שהתקבל לעבודה:
"מורה יקר,
אני ניצול שואה וראיתי במו עיניי מה שאף בן אדם לא צריך לראות בחייו:
- איך מהנדסים מלומדים בונים תאי גזים
- איך רופאים מרעילים ילדים
- איך אחיות מוסמכות רוצחות תינוקות
- איך בעלי השכלה גבוהה ויוצאי אוניברסיטאות הטובות באירופה יורים ושורפים ילדים ונשים...
משום כך, אני לא סומך על השכלה.
אני מבקש ממך: תעזור לילדים לגדול כבני אדם. ההשקעה שלך צריכה למנוע התהוות בהמות מלומדות, פסיכים מאומנים ואייכמנים חדשים.
קריאה, כתיבה, חשבון חשובים רק בתנאי אחד, אם הם תומכים בילדים שלנו להיות בני אדם בעלי לב טוב!
****
 
 
לצפיה ב-'כמה נכון ואותי זה ריגש-תודה לך הזרה'
כמה נכון ואותי זה ריגש-תודה לך הזרה
06/05/2016 | 12:31
5
לצפיה ב-'מרגש'
מרגש
06/05/2016 | 14:44
1
לצפיה ב-'בעתון ישראל היום יש היום ספורים מענינים בנושא השואה.'
בעתון ישראל היום יש היום ספורים מענינים בנושא השואה.
04/05/2016 | 10:34
1
12
ריגש אותי לקרוא על מתנות בסתר. כשהנאצים עשו הכל כדי לשבור את רוח היהודים, היהודים הקפידו על מחוות אנושיות זה כלפי זה . הם העניקו מתנות שהעידו על רוחב לב, אצילות ונדיבות. אחת המתנות היתה מסרק. לכבוד יום הולדת 21 קיבלה רולה סוחצ'בסקי בגטו לודז' מסרק מתנה מאחיה. שערה גולח ולכן השתמשה בו כסכו''ם. באוגוסט 1944 נשלחו האם ובנותיה למחנה אושוויץ. הבנות חילצו את אמן שנשלחה שמאלה לצד המיעד לתאי הגזים. הם עבדו בעבודות כפייה ואח''כ הועברו לברגן-בלזן ושם שוחררו. המסרק שימש כלי אוכל ועזר להוציא חתיכות מזון מסיר המרק.''המסרק הזה הציל אותנו. כל אחת דחפה קצת לפה וככה גמרנו את המרק.''
 
מתוך ישראל היום. מאת:יורי ילון.
לצפיה ב-'קראתי והתרגשתי'
קראתי והתרגשתי
04/05/2016 | 12:35
2
לצפיה ב-'ספרים לילדים -השואה '
ספרים לילדים -השואה
03/05/2016 | 18:38
8
26
ביום השואה אציג לילדים
שני ספרים
"יומנה של בלומקה" של איבונה חמילבסקה
תרגום מפולנית אורי אורלב
בהוצאת צלטנר/2011
בלומקה חיה בבית היתומים שניהל יאנוש קוראצק ,קרעי ניר קרעי מחברות ישנים התגלגלו ,את מה שנכתב שם אספו לכדי יומן .
******************
 
לצפיה ב-'המחבוא '
המחבוא
03/05/2016 | 19:00
7
19
יהיה הספר השני
סוג הספר קומיקס- המתאר את דרכי השרדותה של אזלה, ילדה צעירה,החיה  בתקופת השואה.המקום צרפת
ציטוט "המחבוא מתאר ברגישות רבה את קורותיהם של אלפי ילדים צרפתיים יהודים תחת משטר וישי,באסתטיקה השמורה לקומיקס ומתאים לגיל הצעיר"
על הספר המלצתי בזמנו.
חברו לכתיבת הספר שלושה אנשים :לואיק דווילייה *מארק ליזנו * גרג סלסדו.
בהוצאת כנר זמורה ביתן דביר /2014
לצפיה ב-'מ'עכבר העיר' - ספר ילדים: השואה דרך "הסודות של סבתא":'
מ'עכבר העיר' - ספר ילדים: השואה דרך "הסודות של סבתא":
04/05/2016 | 21:59
6
7
ספר שיפגיש את הקטנטנים עם הסיפור הקשה של העם היהודי במלחמת העולם השנייה, מבלי לייפות אותו אך גם מבלי להפחיד - תוך שימוש בלשון נגישה ואיורים המייצרים הזדהות בין הילדים לדור של ניצולי השואה: http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,608,209,80...
לצפיה ב-'יום הזכרון לשואה ולגבורה '
יום הזכרון לשואה ולגבורה
05/05/2016 | 08:08
5
8
וזה השיר שהולך איתי 
"מזמור שיר לפרטיזנית" .
"כסות פרווה לה ומצנפת, 
רק אקדוח בידה, 
ילדה שסמקה לחיה - אורבת 
לבואה של שיירה. 

אש נפלטת מן הנשק, 
אש אל לב המכונית, 
חרוך עד שלדה מוטל הרכב, 
שוב לא יתנכל שנית." 
 
מילים: הירש גליק
לחן: דימיטרי פוקרס
תרגום: אמיתי נאמן
 
לצפיה ב-'מספר על היד / אלה דור - און '
מספר על היד / אלה דור - און
05/05/2016 | 08:23
3
9
מספר על היד - אלה דור - און
 
פעם בקיץ, כשנשארו לבד ,
ראיתי לסבתא מספר על היד .
הייתי פעוט – סקרן וחוקר –
שואל ומשיב מבלי לדבר .
הנחתי ידי הרכה על זרועה
ורציתי לתלוש כל ספרה ממקומה .
וסבתא חבקה ונשקה –
בלי הסבר .
רק אמרה חרישית –
כשתגדל אספר .
ספרה על תקופה קרובה רחוקה ,
על עם בגולה, על שואה וגבורה ,
על קר ורעב, מחנות עבודה ,
וכיצד דרך נס ממות נצלה...
פעם בקיץ, כשנשארנו לבד ,
נשקתי לסבתא חז ק על היד
לצפיה ב-'אבא ואימא הלכו לקולנוע / מאיר ויזלטיר'
אבא ואימא הלכו לקולנוע / מאיר ויזלטיר
05/05/2016 | 08:25
2
10
אבא ואימא הלכו לקולנוע / מאיר ויזלטיר
 
אבא ואימא הלכו לקולנוע, אילנה יושבת לבד
בכרסה ומעיינת בספר אפור
היא מדפדפת, דודים ערומים
רצים ערומים ורזים כל כך
וגם דודות עם הטוסיק בחוץ
ואנשים בפיז'מות כמו בתיאטרון
ומגני דוד מבד .
וכולם כל כך מכוערים ורזים ,
ועיניים גדולות כמו לעופות .
 
זה נורא משונה וכל כך אפור .
ואילנה יש לה עפרונות אדומים
וכחולים וירוקים וצהובים וורודים .
אז היא הולכת לחדר שלה
ומביאה את כל העפרונות היפים
ומציירת בחשק גדול
לכולם משקפים ופרצופים מצחיקים .
ובייחוד לילד הקרח הרזה
היא עושה לו שפם ענקי אדום כזה
ובסוף השפם עומדת ציפור
לצפיה ב-'תחת זיו כוכבי שמיים /מלים: אברהם סוצקובר. לחן: אברהם ברודנא.'
תחת זיו כוכבי שמיים /מלים: אברהם סוצקובר. לחן: אברהם ברודנא.
05/05/2016 | 08:32
1
6
 
 
מילים: אברהם סוצקבר
תרגום/נוסח עברי: יצחק כפכפי
לחן: אברהם (אברהמל) ברודנו (ברודנא)
כתיבה: 1943
 
תַּחַת זִיו כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם
שִׂים עָלַי אֶת כַּף יָדְךָ!
כָּל מִלָּה שֶׁלִּי דִּמְעָה הִיא:
נָא קַבְּלֶנָּה אֶל חֵיקְךָ!
 
כּוֹכָבֶיךָ זִיו יַטִּילוּ
אֶל מַרְתֵּף אִישׁוֹן עֵינַי:
אַךְ קַו אוֹר אֵין בִּי אֲפִלּוּ
לְהָשִׁיב בּוֹ עַל הַשַּׁי.
 
הֵן עַל מִי, אִם לֹא עָלֶיךָ
עוֹד אַשְׁלִיךְ אֶת יְהָבִי?
אֶת יָמַי כֻּלָּם לִחֵכָה
זוֹ הָאֵשׁ שֶׁבִּלְבָבִי.
 
נָח בַּמַּרְתְּפִים הַשֶּׁקֶט,
דְּמִי הָרֶצַח מְחַלְחֵל:
אֶל גַּגּוֹת נַפְשִׁי חוֹמֶקֶת,
מִתְחַקָּה: אַיֶּךָּ, אֵל?
 
נִשָּׂאוֹת בִּיבַב פָּרוּעַ
סִמְטָאוֹת וַעֲלִיּוֹת,
וַאֲנִי מֵיתָר קָרוּעַ
שָׁר אֲנִי לְךָ עוֹד זֹאת:
 
תַּחַת זִיו כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם
שִׂים עָלַי אֶת כַּף יָדְךָ!
כָּל מִלָּה שֶׁלִּי דִּמְעָה הִיא:
נָא קַבְּלֶנָּה אֶל חֵיקְךָ!
לצפיה ב-'החיים יפים - אחינועם ניני'
החיים יפים - אחינועם ניני
05/05/2016 | 08:43
6
 
 
החיים יפים
אחינועם ניני
מילים: אחינועם ניני וגיל דור
לחן: ניקולה פיובאני
 
 
 
סתם, חיוך ללא סיבה
תום, ימים של אהבה
שיר ישן לאור ירח
וריח משכר שלך
וכך אותך אני זוכר
 
גל שוטף את העולם
חום הולך ונעלם
צחוק מאיר את השמיים
מזכיר שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל כך
 
לה לה לה....
 
בך אסתכל מתוך עיניו
אחבק אותך ויחד ננצח במשחק
בין מציאות לחלומות
בין האושר לדמעות
תמיד אוהב אותך מאוד
 
עם הקסם שבלב
בוא נשכח את הכאב
רק עוד רגע ובינתיים
נזכור שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל כך
 
לה לה לה...
 
רק עוד רגע ובינתיים
נזכור שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל כך.
לצפיה ב-'חיים על קו הקץ '
חיים על קו הקץ
05/05/2016 | 08:43
12
בין כול ספרי השואה, לילדים נוער ומבוגרים, נמצאת אצלי חוברת מצמררת
של ציירת הגטו אלה ליברמן.
שם החוברת "על קו  הקץ" ובו רישומים של אלה ליברמן שיבר,מהאירועיים הנוראיים שחוותה וראתה במחנה המוות אושוויץ בירקנאו .
וכך כתבה בתחילת החוברת
"כול מה שהרגשתי וראיתי בנעוריי ואשר החשיך עלי את עולמי, ניסתי לבטא בציורי,
כעדת ראייה לכול הדברים הנוראיים הללו.אין זה אלא נסיון דל בלבד ,כי לדעתי ,אין כול אפשרות לבטא בציור,או בכול צורת ביטוי אחרת את הזוועות שעברו עלינו."
"ישבתי לציי ,לרשום את אשר פלטה נפשי קווים אפורים על נייר דהויי .
"כול תמונה שוחזרה על ידי סמוך לשחרורי ...בידים רועדות התחלת  לשחזר את הגיהנום ממנו יצאתי רק בנס אימי ואני ...".
חייה ואימה של אלה ליברמן ניצלו תודות לכשרונותיה בציור .היא מועסקת ע"י הגרמניים בציור דיוקנאות .
את החוברת "חיים על קו הקץ "קיבלתי מבני משפחתה,באחת ההרצאות שהעברתי למורים בנושא השואה החוברת למשמרת אצלי וכך תעבור היא מדור לדור .
לזכור ולא לשכוח
מעלה את אחד הציורים שבחרתי לאחר התלבטות .ואת הצילום  שלה ,לאחר שיחרורה ממחנה המוות של גרמניה הנאצית נוישדט גלווה ליד המבורג 2/5/1945  
לזכרה של אלה ליברמן שיבר
 
לצפיה ב-'לדינה ולשחרזדה '
לדינה ולשחרזדה
03/05/2016 | 18:24
9
על העלאת השירים המביעם את הכאב
תודה .
לצפיה ב-'בון - כרכים מעל 12'
בון - כרכים מעל 12
03/05/2016 | 17:21
3
14
שלום קוראים,
לראשונה פה בפורום
בני בן התשע אוהב את הסידרה בון.
מישהו יודע האם ניתן להשיג בארץ כרכים מהסידרה של בון מכרך 13 ומעלה?
תודה,
לצפיה ב-'לאוגיטוס '
לאוגיטוס
03/05/2016 | 21:47
2
12
תשובה אין בידי ,מציעה שתתקשרי להוצאה
אבל "גילית" אותנו ואת מוזמנת לפורום .
לצפיה ב-'תודה'
תודה
04/05/2016 | 00:05
1
6
לצפיה ב-'אפשרי להתייעץ גם עם מיכל פז-קלפ, עורכת ספרי הילדים והנוער של'
אפשרי להתייעץ גם עם מיכל פז-קלפ, עורכת ספרי הילדים והנוער של
04/05/2016 | 21:14
15
הוצאת כנרת זמורה דביר.
 
" 'ספרן לילה' מפרגן להרצאה של מיכל פז קלפ על בון:
אירוע נוסף שראוי לציין לטובה, הוא הרצאתה של מיכל פז-קלפ, עורכת ספרי הילדים והנוער של הוצאת כנרת זמורה דביר. לא רבים יודעים זאת, אבל מיכל היא אחת הנפשות הפעילות ביותר בקידום מעמדו של הקומיקס בישראל. החלטותיה האמיצות כעורכת אחראיות, במידה רבה, על הבאתם של כמה מן הכותרים המובילים בעולם הקומיקס אל קוראי העברית. עם כותרים אלה ניתן למנות את "סנדמן", "באטמן", "שאזאם", "סופרמן", "סנופי" וכמובן "בון". לא קשה לראות שמיכל לא מעמידה פנים – היא באמת ובתמים חובבת קומיקס, ואפילו הגיעה להרצאה עם חולצת "באטמן נגד סופרמן" (ונניח לרגע בצד את דעתנו לגבי הסרט).
הרצאתה של מיכל הזמינה את מבקרי הכנס הצעירים והוריהם להצצה מאחורי הקלעים של "בון". כמבקר ותיק בכנסים, למדתי שלא להתייחס לכך בקלות ראש, ולכן אציין שההרצאה עשתה בדיוק מה שהבטיחה וחשפה המון מידע מרתק על הקומיקס בישראל, מראשיתו ועד היום ועל תהליך ההפקה שבסופו של דבר מביא את ספרי "בון" האהובים אל קהלם הנרגש. אם למישהו היה ספק לגבי בחירת האירוע לכנס, כל שהיה עליו לעשות הוא להציץ פנימה אל ההרצאה. הכיתה בה הועבר האירוע הייתה מלאה עד אפס מקום בילדים נרגשים ובהורים ועוד ועוד הוסיפו להיכנס במשך חלק נכבד מן ההרצאה.
פה כנראה טמון גם הסייג היחיד שהיה לי מן ההרצאה. התנועה הבלתי פוסקת והמאחרים הרבים הקשו על המרצה לשמור על חוט המחשבה (למרות שעשתה עבודה מעוררת הערצה) ועל הקהל ליהנות מדבריה. בכל מקרה, פניהם של הילדים, בזמן שמיכל שטחה בפניהם את יסודות השפה והחוקים של הקומיקס, אמרו את הכול! בקול בוטח, חיוך גדול ועיניים בורקות מיכל הקסימה את קהלה ודביקה אותו בהתלהבותה, ומעתה, אני יודע שאם ישאלו אותי הורים על תכנים מומלצים לילדים, אוכל להמליץ על אירוע של מיכל בפה מלא."
לצפיה ב-'ליום השואה'
ליום השואה
03/05/2016 | 16:18
4
14
ליום השואה

מילה כל כך נוראה.
היא טומנת בחובה כל כך  הרבה צער,
הרבה אובדן, הרבה בכי ועצב,
שואה ,מילה איומה,
מילה שיש בה מראות זוועה,
מילה שאומרת העולם נורא,
אבל למה? למה קיימת בכלל כזאת מילה?
אולי אם לא היו ממציאים אותה ,
אז לא היו משתמשים בה?   שואה,
נשאלת השאלה, האם בני אדם נולדים עם כזה רוע ?
ואם לא נולדים כך,
מה גורם לרוע לפרוץ החוצה ולגרום לשנאה שגורמת לשואה?
לאלוהים פתרונים או לאדם? מי יידע?
שואה- מי המציא את זו המילה האיומה?
מי נתן לה משמעות כזו גרועה ונוראה?
שואה ,הלוואי ולא היתה קיימת  זו המילה
לצפיה ב-''
03/05/2016 | 16:35
לצפיה ב-''
03/05/2016 | 18:52
2
2
לצפיה ב-'שחרזדה, התרגשתי. שואה באמת מילה נוראה.'
שחרזדה, התרגשתי. שואה באמת מילה נוראה.
04/05/2016 | 10:19
1
2
לצפיה ב-'יפה כתבת '
יפה כתבת
04/05/2016 | 20:39
לצפיה ב-'שיר ילדים שלי יום השואה:'
שיר ילדים שלי יום השואה:
03/05/2016 | 15:48
4
13
שֶׁקֶט      /    דינה וולוך

בבית שלנו יש שקט מכל המינים:
יש שקט כשאבא ואימא ישנים,
ויש שקט כשצריך לישון, כשמאוחר,
ויש שקט כשבחוץ כבר כמעט מחר,
ויש אפילו  קצת שקט כשאחותי הקטנה
מפטפטת בעריסה מתוך שינה.
אבל השקט הכי הכי שָׁקֵט
שהוא השקט הכי מטריד באמת
הוא השקט של סבא שלנו היקר,
כשאנחנו שואלים אותו על מה שהוא עבר.

"סבא, מה קרה לך במלחמה?"
סבא עוצם עיניים. דממה.
"סבא, היו לך פעם אחיות ואחים?"
סבא לוחש: "לכו מכאן, פרחחים."
ושוב: "אבל סבא, למה אי אפשר לדַבֵּר,
הרי עבר המון זמן. עברו שנים!"
סבא: "זה לא עִנְיָן לילדים קטנים."

שאלנו את אימא, שהיא גם הבת של סבא:
"למה את ואבא  לא מדברים על מה שסבא עבר?
הרי הוא לא אומר לנו שום דבר!"

ואחרי שאימא מספרת לנו קצת על מה שהיה בזמן השואה,
בתקופה ההיא המפחידה, הנוראה,
אנחנו כבר לא שואלים את סבא על המשפחה,
אלא רק אומרים לו:
"אנחנו אוהבים אותך!"


לצפיה ב-'נפלא ומרגש..קצת מזכיר לי את המגירה הסודית של סבא'
נפלא ומרגש..קצת מזכיר לי את המגירה הסודית של סבא
03/05/2016 | 16:19
4
מרשה לי להקריא אותו לילדים?
לצפיה ב-''
03/05/2016 | 18:47
2
6
לצפיה ב-'דינה, מרגש מאד.'
דינה, מרגש מאד.
04/05/2016 | 10:15
1
5
לצפיה ב-'מאוד יפה ומרגש '
מאוד יפה ומרגש
04/05/2016 | 20:36
לצפיה ב-'תמונת היום בהשראת החבובות והבחירות המתקרבות'
תמונת היום בהשראת החבובות והבחירות המתקרבות
03/05/2016 | 12:59
2
9
לצפיה ב-'נהדר!'
נהדר!
03/05/2016 | 13:38
1
לצפיה ב-''
03/05/2016 | 13:46
לצפיה ב-'מ'עכבר העיר'-ספרי ילדים: ההומור שמרכך את הכאב>>>'
מ'עכבר העיר'-ספרי ילדים: ההומור שמרכך את הכאב>>>
03/05/2016 | 11:58
2
11
 שני שירים ארוכים ומצחיקים מגוללים עלילות אבסורדיות, ולוקחים עד הסוף את הפנטזיות והחששות האפלים שחבויים במערכות יחסים בתוך המשפחה - קישור: http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,608,209,80...
לצפיה ב-'למה רבים כל כך כותבים שירה לילדים ולמה מעטים כל כך ספרי>>>'
למה רבים כל כך כותבים שירה לילדים ולמה מעטים כל כך ספרי>>>
03/05/2016 | 12:15
8
ספרי השירה שרואים אור?
 
לצפיה ב-'עושה רושם נהדר. אני הולכת לקנות לי.'
עושה רושם נהדר. אני הולכת לקנות לי.
03/05/2016 | 12:52
3
לצפיה ב-'נפטר ''יוסף הקטן'' מכיכר שלושת הצלבים.'
נפטר ''יוסף הקטן'' מכיכר שלושת הצלבים.
03/05/2016 | 10:11
2
24
בספר ''מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים'' הוא מוזכר בכינוי''יוסף הקטן''. לפני שבוע נפטר יוסף שפירא. בגיל 9 נלקח עם משפחתו לגטו ורשה. הוריו ושני אחיו נספו, הוא הצליח להמלט מהגטו עם שתיים מאחיותיו. הם התחזו לילדים גרמנים. הם הצליחו להבריח מזון מידי לילה לאחות הגדולה שנשארה בגטו. כשהתגלתה זהותו היהודית חזר לגטו ושם הצטרף לחבורת הנערים''מוכרי הסיגריות''.
מתוך ידיעות אחרונות. מאת:מאיר תורג'מן.
לצפיה ב-'השיר ''מוכר הסיגריות'' ''פפירוסן'''
השיר ''מוכר הסיגריות'' ''פפירוסן''
03/05/2016 | 11:22
1
12
 
מזכיר לי את אבי ז''ל שהיה שר את זה באידיש.  גם השנה הכנסתי את השיר לטכס יום השואה שהדגש  השנה הוא ילדים בשואה. אני תמיד אומרת שכך אני מזכירה אותו ואני עושה זאת כבר כמה שנים.
יש את הביצוע
 
 
אני אוהבת את הביצוע הזה ובטח אתם  מבינים מדוע
 
 
 
 
לצפיה ב-'עצוב זוכרת שקראתי'
עצוב זוכרת שקראתי
03/05/2016 | 15:18
5
ספר מרתק
לצפיה ב-'סרטון אבן, נייר, מספריים...'
סרטון אבן, נייר, מספריים...
03/05/2016 | 01:08
7
לצפיה ב-'יום שלישי '
יום שלישי
02/05/2016 | 22:25
18
14
ומחר,יעלה לטובה היום השלישי בשבוע.
כנאמר בתורה "פעמים כי טוב" .
והאות ל' מתנוססת בגאון,וגאה היא,על כי שותפה 'ליום השלישי' .
לכבוד ה- אות ל' התמירה,מזמינה להעלות שמות ספרים שהאות ל' פותחת את שמם .
ומתחילה
"לחלום  עם נמרים "/כתבה :תמי ארד בהוצאת כתר//2010  .
ולהמשך מחכה לכם ....
לילה טוב
 
לילה לילה:נתן אלתרמן
מרדכי  זעירא
לצפיה ב-' "לא רעב ולא אוהב" מאת ד"ר סוס, בתרגום לאה נאור'
"לא רעב ולא אוהב" מאת ד"ר סוס, בתרגום לאה נאור
03/05/2016 | 01:20
17
6
לצפיה ב-'לילה טוב גורילה - פגי רתמן'
לילה טוב גורילה - פגי רתמן
03/05/2016 | 01:25
16
8
"לילה טוב, גורילה לילה טוב, פיל. הגיע הזמן לישון ובגן החיות כולם ישנים. או שאולי לא? מיהו היצור הקטן והשעיר הזה המחזיק בידו את מפתח הגן ועל פניו חיוך ערמומי קטן? פגי רתמן נבחרה על - ידי ה"פבלישרס וויקלי" לסופרת המבטיחה ביותר, בזכות ציוריה המופלאים והספור מלא ההומור שהיא מספרת דרכם."
 
 
לצפיה ב-'למי צלצלו הפעמונים/ ארנסט המינגוויי '
למי צלצלו הפעמונים/ ארנסט המינגוויי
03/05/2016 | 01:43
15
3
"ספרו של ארנסט המינגוויי מ-1940 המספר את סיפורו של רוברט ג'ורדן, אמריקאי בשורות הבריגדות הבינלאומיות המצטרף ללוחמי גרילה אנטי-פשיסטיים במלחמתם במהלך מלחמת האזרחים הספרדית. שם הספר נלקח מפואמה מאת המשורר ג'ון דאן."(ויקיפדיה).
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'לראות בעיניים עצומות - ענת ישראלי'
לראות בעיניים עצומות - ענת ישראלי
03/05/2016 | 01:48
14
40
"כמו שקורה במשפחות רבות, הוריה של אביגיל רבים כל הזמן. יום אחד החליטה אביגיל שנמאס לה והיא רוצה לשוחח על כך עם אמה. היא עלתה לאוטובוס שיוביל אותה לבית המשפט, מקום עבודתה של אמה. בעוד היא מדמיינת את המפגש , נשמע פיצוץ עז. מחבל שעלה לאוטובוס פוצץ אותו...למחרת מתעוררת אביגיל בבית חולים כשתחבושות עוטפות את עיניה. היא אמנם ניצלה מפיגוע חבלני, אך נכנסו לה רסיסים לעיניים . ליד מיטתה שוכבים זוהר ויוני שאף הם נפגעו בעיניהם. הילדים צריכים להתמודד עם מצב חדש של חוסר וודאות, האם יחזרו לראות או לא? שבועיים מורטי עצבים יעברו על אביגיל וידידיה החדשים, בהם ילמדו להתמודד עם חוסר היכולת לראות והפחד שאולי יישארו עיוורים לכל חייהם. ומה עם הוריה של אביגיל? בינתיים היחסים ביניהם עדיין מתוחים , אך אצל אביגיל מתעוררת אהבת נעורים ראשונה המסיטה את מחשבותיה מצרות היום יום."
 
 
לצפיה ב-'למד עברית! - כרזה מרשימה - האחים שמיר - שנות ה-50'
למד עברית! - כרזה מרשימה - האחים שמיר - שנות ה-50
03/05/2016 | 01:56
13
5
"כרזה הקוראת להורים להירשם לשיעורי ערב בעברית.
האחים גבריאל ומקסים שמיר היו מעצבי גרפיקה שעבודתם שזורה בהיסטוריה של ארץ ישראל ומדינת ישראל בדור האחרון. הם לקחו חלק בעיצוב השטרות הראשונים של המדינה, בעיצוב בולים ובעבודות "ציוניות" שונות. עבודתם הידועה ביותר היא סמל מדינת ישראל.
בין היתר, עיצבו כרזות יפהפיות. מן המיוחדות והיפות שביניהן היא הכרזה שלפנינו, "למד עברית!".
בכרזה איור דמות פועל חסון יושב ומקשיב לילדה קטנה העומדת מולו ובידה דף ללימוד עברית.
הנחלת הלשון העברית למבוגרים נחשבה למשימה לאומית, והייתה חשובה גם בשל העובדה כי ילדיהם שלמדו בבתי הספר כבר קלטו את השפה."
 
 
לצפיה ב-'"לילי הפרועה" מאת רבקה קרן'
"לילי הפרועה" מאת רבקה קרן
03/05/2016 | 02:03
12
6
מ-ynet "לילי הפרועה, שהיא בכלל לא כזאת פרועה, אלא יותר, חדה, מצחיקה ומרגשת, היא ילדה משכונה קשת יום בתל אביב, בת לאם חד-הורית ואחות של יואב המגניב. היא ואחיה נשלחים איש איש לפנימייה משלו, ומגיל צעיר מוצאים את עצמם אנשים עצמאיים בעולם מורכב. ביומן שלה, הבנוי מקטעים-מקטעים של הווי חיי הפנימייה, לילי מספרת על שותפותיה לחדר והקונצים שהן עושות (בייחוד על לונה חברתה היוונית), על שימי המדריך שתומך באלפי החיות שהיא מאמצת, על החבר הראשון שלה, אמנון השקט, ועל השיער המתולתל שלה, שאף פעם לא באמת מסתדר.
הספר רווי בהומור, בסלנג מקורי שמרשים גם את הקורא של שנות האלפיים, ובאיורים משעשעים - מעשי ידיה של קרן - שמלווים את הסיפורים הכנים של לילי. השתולליות איומות, תקליטים משמחים, חברות אמת ואהבה ראשונה מוטמנים כמו קסמים בהוויה המתוקה והאמיצה של הגיבורה, שלוקחת בסיבוב הרבה "קולות" של כותבות יומן מוכרות הרבה יותר.
 
"לילי הפרועה". עותקים מתפוררים מרוב קריאה: http://images1.ynet.co.il/PicServer3/2013/01/17/44...
 
אי אפשר שלא להזדהות עם לילי, ולו משום שהקול הנעורי שלה צלול ומשכנע. הפלוס בספר הזה, הוא היותו מאוד ישראלי: הנופים הם נופי תל אביב וירושלים, השפה מחייה מחדש את הבדיחות של שנות ה-70, הים הוא הים התיכון, והגלידה בטעם שוקו-וניל. בעזרת ריענון עריכה והדפסה מחודשת, אין ספק שהספר הזה יוכל בעתיד לדבר גם לקוראים וקוראות עכשוויים. או לפחות להפוך לאפליקציה ממש פרועה בפייסבוק."
 
איור מתוך "לילי הפרועה". מלווה את הסיפור: http://images1.ynet.co.il/PicServer3/2013/01/17/44...
לצפיה ב-'לקיים הבטחה '
לקיים הבטחה
03/05/2016 | 06:57
11
1
מסעו של ספר התורה .
כתבה  תמי ליימן וילציג בהוצאת ספרית הפועלים/2004
 ספר התורה המדובר היה שיך לרב שמעון דסברג מהולנד.רב בית הכנסת הגדול,.רב כאחרים עם עלית הנאצים הועבר למחנה ההשמדה, ברגן בלזן,על ספר
התורה היקר לו שמר מכול משמ, בזמנים פנויים ונדירים ,התפלל וקרא "בספר התורה שלו ".
נער היה במחנה,והרב לאחר שיחת הכרות הכינו לבר המצוה, לילה לילה לימד הרב את הצעיר עד למועד חגיגת בר המצוה שלו. .
לאחר ההתרגשות,הציפייה,המתח,העביר הרב דסברג את ספר התורה הקטן כמתנת בר מצוה לנער. הנער הוא פרופסור יואכים יוסף .
בביקור בביתו התבונן אילן רימון ארוכות בספר התורה הקטן,
והשאר הרי ידוע .
"אילן רמון וששת אנשי צוות ספינת החלל קולומביה ניספו ב1 בפברואר כשרכב החלל התפרק בדרכו חזרה לכדור הארץ
ספר התורה לא נמצא "
 
 
לצפיה ב-'לארי סופרסטאר '
לארי סופרסטאר
03/05/2016 | 07:01
10
1
לי הודג'קינסון
בהוצאת כנרת זמורה ביתן ואיגואנה/2010
להיות סופרסטאר ....באור הזרקורים ...ולבד בלי קהל ...השלכות
השאיפה "להשויץ להתנוסס על שני עמודים שלמים!"
לצפיה ב-'ליליאן בגן של מונה '
ליליאן בגן של מונה
03/05/2016 | 07:11
9
3
בין התמונות המופיעות  אפשר לראות תמונות של ציורי מונה .
למטה צירפתי קישור לעטיפה הקדמית של הספר שבידי.
כתבה :כריסטינה ביורק .
ציורים לנה אנדרסון
בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר/2009
ספר יפיפיה מסע בעקבות הציר המפורסם קלוד מונה, "הידוע בציורי הפרחים הנפלאים שלו "
"עמדנו מול ציור של שתי חבצלות מים לבנות. התקרבתי קצת לציור והתבוננתי בו,ואז שמתי לב שהחבצלות הן בסך הכול גושים וכתמים של צבע .כשהתרחקתי שוב מהציור,הן הפכו לחבצלות מים אמיתיות שצפות על הים -ממש קסם ! "
 
 
לצפיה ב-'לסי חוזרת הביתה/אריק ניט.'
לסי חוזרת הביתה/אריק ניט.
03/05/2016 | 09:58
8
1
לצפיה ב-'למי אבד דבר?/יוסי מרגלית.'
למי אבד דבר?/יוסי מרגלית.
03/05/2016 | 09:59
7
1
לצפיה ב-'לאן נעלם קפיטן קוק/דבורה עומר.'
לאן נעלם קפיטן קוק/דבורה עומר.
03/05/2016 | 10:00
6
6
לצפיה ב-'לכלוכית.'
לכלוכית.
03/05/2016 | 10:00
5
1
לצפיה ב-' לקוף יש בעיה - ג'וליה דונלדסון'
לקוף יש בעיה - ג'וליה דונלדסון
03/05/2016 | 12:23
4
3
"אבדתי את אמא!" "אל תבכה קופיף," אמר פרפר נחמד. "נמצא לך אמא תיכף ומיד. בוא נחשוב ביחד. תגיד לי, מה גודלה?" "גדולה יותר ממני - איזו שאלה!" הקופיף הקטן נותן לפרפר סימנים כדי שיעזור לו למצוא את אמו, אבל הפרפר מתבלבל ומתבלבל. האם הם יפגשו בין כל החיות את אמו האמיתית של הקופיף?....
 
סרטון לקוף יש בעיה: https://www.youtube.com/watch?v=IPogvmS7-rs
לצפיה ב-'לוְיתן קטן בכנרת / יונה טֶפֶּר'
לוְיתן קטן בכנרת / יונה טֶפֶּר
03/05/2016 | 12:27
3
2
איורים: וָלי מינְצי
"עומר ומשפחתו יצאו לפיקניק על שפת הכנרת. "בתוך המים, קרוב לגדה, צף גזע עץ צר וארוך./'זאת הסירה שלי!' קרא, [...] 'אני אשוט רחוק-רחוק עד הצד השני' ". עומר מפליג ללב ים, פוגש גור לוויתנים ביישן, משחק ומשתולל עמו ומאבד את דרכו. מי שעוזר לו למצוא את הדרך חזרה הם הדגים והציפורים שאתם חלק את הכריך שלו בתחילת ה"מסע", מוטיב מוכר מסיפורי עם שמעניק לסיפור רובד נוסף.
כשחוזר עומר ממסעו הדמיוני, מחכה לו שחייה ריאליסטית על גב לוויתן "אמיתי" – אבא שלו.
סיפור הרפתקה פיוטי ונפלא המראה לנו, בתוך העולם הדיגיטלי המרצד, כמה מעט נחוץ לילד כדי לברוא עולם ומלואו: ים, שמים, ציפורים, דגים, גזע-עץ וענף.
 
איוריה של וָלי מינצי מבטאים את האווירה המשפחתית החמימה, מנכיחים את נופי הכנרת, מחזקים את תום הילדות המשוך על הסיפור ומסייעים לשאוב את הקורא/המאזין אל עולמו הדמיוני-משחקי של עומר.
יונה טפר כתבה עשרות ספרים לילדים ולנוער וזכתה בפרסים רבים. לאחרונה זכתה בפרס שרת התרבות על מפעל חיים על שם דבורה עומר.
ולי מינצי היא מאיירת ומעצבת. כלת פרס בן יצחק לאיור מטעם מוזיאון ישראל. "
 
 
לצפיה ב-'לביאת | טל ברייר בן מוחה'
לביאת | טל ברייר בן מוחה
03/05/2016 | 12:35
2
3
"יש הרבה סיפורים על אריות, אבל קשה למצוא סיפור על לביאה. כשרונה הילדה מגלה שיש המון ספרים על אריות אך קשה למצוא סיפור על לביאות, היא יוצאת יחד עם ענת הגננת שלה, למסע נחוש ויצירתי לשינוי המציאות בגן והמציאות בכלל.
כתבה טל ברייר בן מוחה, מייסדת מנהיגותה- פיתוח מנהיגות חינוכית מודעת מגדר. אמא לעידן רז וליאור. מנחה סדנאות ומרצה על נושאי חינוך ומגדר בארץ ובעולם. איירה - תהילה גולדברג."
רוֹנָה שָׁתְקָה. הִיא לֹא יָדְעָה מַה לּוֹמַר.
 
"אַתְּ לֹא אוֹהֶבֶת אֶת הַסֵּפֶר? בּוֹאִי נַחְלִיף וְ־נִגְמַר."
 
"אוֹהֶבֶת, אוֹהֶבֶת," הִשְׁפִּילָה רוֹנָה מַבָּט,
 
"הַבְּעָיָה הִיא שֶׁנָּתַתְּ לִי אַרְיֵה,
 
אֲבָל... צִיַּרְתִּי אַרְיֵה בַּת."
 
בספר "לביאת" מאת טל ברייר בן מוחה ענת הגננת מחלקת לילדות ולילדים ספרים לפי החיה האהובה עליהם. רונה הדמות המרכזית בוחרת ב-"אריה בת" ומקבלת את הספר "אריה הספריה".
 
 
 
לצפיה ב-'לולו התרנגולת הקטנה הגדולה - פּוֹלֶט בוגן :'
לולו התרנגולת הקטנה הגדולה - פּוֹלֶט בוגן :
03/05/2016 | 12:40
1
2
לצפיה ב-'לאן נעלם המסרק הורוד של זוהר? מאת שי אנגלר.'
לאן נעלם המסרק הורוד של זוהר? מאת שי אנגלר.
06/05/2016 | 23:31
1
איורים: אירקה. הוצאת 'אוריון'
 
"ספר המלמד את הילדים הקטנים בצורה משעשעת ומרתקת ,מהו סדר וכיצד צריך לשים כל דבר במקום כדי למצוא אותו .....
 
לאן נעלם המסרק הורוד של זהר. במקום לחפש בכל מקום בבית ולבזבז זמן ואנרגיה מיותרת, הכי קל לשים את המסרק הורוד האהוב במקום ואז גם יימצא ברגע. עד אז התגייסה כל המשפחה כדי לחפש את המסרק של זוהר בכל פינה "
 
 
לצפיה ב-'המצויר או המצולם – הג'ונגל החדש / סיון דוידוב רשימת ביקורת '
המצויר או המצולם – הג'ונגל החדש / סיון דוידוב רשימת ביקורת
02/05/2016 | 20:41
6
על העיבוד הקולנועי של "ספר הג'ונגל" מבית ההפקה של "דיסני"

"אם עד לא מזמן השאלה הרלוונטית במקרה של עיבוד הייתה 'הספר או הסרט', נראה כי בעשור הנוכחי, בז׳אנר סרטי הילדים תתקבע שאלה חדשה – המצויר או המצולם." סיון דוידוב ברשימת ביקורת מרתקת על קלאסיקה, קולנוע חדש ושינויים תרבותיים בעקבות צפייה בסרט "ספר הג'ונגל". היום ב"הפנקס"

http://ha-pinkas.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7...
לצפיה ב-' היום לפני 69 שנה (02.05.1947):'
היום לפני 69 שנה (02.05.1947):
02/05/2016 | 19:52
13

נהרג לוחם הפלמ"ח שמוליק קופמן.
קופמן הונצח בתודעה הישראלית כארוסה של הטייסת זהרה לביטוב. השניים הכירו בעין חרוד, יצאו ביחד לקורס מפקדי כיתות והוצבו כמפקדי כיתות בפלוגת הפלמ"ח בעין חרוד. לאחר מספר חודשים התארסו השניים והחליטו להשתחרר מן הפלמ"ח, להתחתן ולנסוע יחדיו ללימודים בארצות הברית.
ביום שחרורם מהפלמ"ח, ב-2 במאי 1947, כשבאו להשתתף במסיבת פרידה לכבודם, נקרא קופמן להחליף מפקד כיתה אחר, שהיה חולה, באימון השלכת רימוני נפץ חיים. במהלך האימון התפוצץ רימון בידי אחד הלוחמים, שלושה לוחמים נהרגו ובהם קופמן. קודם למותה הספיקה זהרה להשתתף בעריכת ספר זיכרון לקופמן, הכולל את כתביו, אולם נהרגה קודם ליציאתו לאור.
את סיפור אהבתם ומותם הטרגי של לביטוב וקופמן מתארת הסופרת דבורה עומר בספרה "לאהוב עד מוות", שיצא לאור בשנת 1980.

לקוח מיום בהיסטוריה

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=9119

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%94%D7%A8%D...
http://cafe.themarker.com/post/997267/

ויש את ההצגה הנפלאה ''שמוליק של זוהרה''

https://www.youtube.com/watch?v=H-1u0QrbhFM



לצפיה ב-'"הכותלי "/2016 - הקדמה '
"הכותלי "/2016 - הקדמה
02/05/2016 | 07:36
2
10
נל זינק -כתבה
מאנגלית מיכל שלו .
בהוצאת לוקוס ./2016
יצא לראשונה ב2014
הקדמה :הנה הוא הכותלי על כתמי השני בכנפיו .
הכותלי שיך לציפורי השיר, מידע נוסף עליו למי שמתענין בוויקפדיה .
כך פיענחתי  לעצמי בסקרנות  את שם הספר.
 
  
לצפיה ב-'הכותלי '
הכותלי
02/05/2016 | 08:45
1
3
"הכותלי",ספר קריאה מענין,המוביל את הקורא,לפינות שונות בחיים,מספר עלהתמודדויות ומצבים שונים בחיי הפרט,מאבקים על רעיונות,
יחסים וקשרים -בין דמויות שונות מתפתחים ומתפרקים .
הספר המאתגר בהסברים שונים בשינויים אקולוגיים ,ובתיאורי פעולה ,ממחיש את  מאבקם של אנשים שהטבע, הסביבה ,איכות הסביבה ,יקרים לליבם והם פועלים ללוא לאות למען השמירה והאיזון הנדרש להחזיר את הטבע למה שהיה .
שתי דמויות ראשיות בסיפור ,בעל ואישה טיפאני וסטיבן,הזוג מלווה אותנו בכול העת.זוג החי בפתיחות,בחופש,אך גם בקשר מתמיד.חיי הזוג יודעים מורדות ועליות,והתנסויות שונות הן לגבי הגבר,הן לגבי האישה המובים לריחוק וכמגנט גם לקירוב.
סטיבן שחי ונושם את הסביבה ולמענה מנהל מאבקים לשינוי,צפר חובב ובעל ידע רב משקיע בצפיה בציפורים בזיהוי ובספירתם שעות רבות ומבודדות ,
טיפאני אינה עוסקת בדבר,היא המספרת לנו על ההויה בהם הם כזוג  נמצאים , שיחות,החלטות,מעברים,תחושות,ויכוחים,האשמות,קינאה,אהבה, אכזבה לאחר ההפלה כתוצאה מתאונה,וכול העת רצון לילד במיוחד מצידו של  סטיבן .
חיי בן הזוג פנימה בביתם ,נפרשים לפני הקורא, כך גם אישיותם,יחסיהם ותחושתם  ,ברקע  זורם כול העת מידע שופע,על מיני וסוגי ציפורים ואורח חייהם ,וזאת במקביל לאירועים ושינויים אקולוגיים,במקומות שונים באירופה ותגובות של עשיה או תכנון .
התזוזה,המעוף,הזרימה של המים, והרצון להשיג את תמונת טבע הבראשיתי שיד אדם לא נגעה בו ,ומאידך חיי הדמויות ודעותיהם לגבי הדרך שצריך לחיות,הנבלעים בתככים,מאבקים, ומובילים למעורבות ,גם לשינוי לטובה במיוחד אצל הדמות המספרת .
מובילה להתבוננות,למחשבה,להרהורים נוספים על הספר. 
והכותלי הוא שחי תקופת מה בביתם של טיפאני וסטיבן,והם שיצרו עבורו בביתם מקום נוח למחיה ,עקבו אחרי מעשיו והתלבטויותיו בחיבה ודאגה ,ולבסוף שחררו אותו ,לבטח ממעל מתבוונן הכותלי בהנאה בזוג שידע תהפוכות ונרגע. ממליצה למבוגרים .
 
 
לצפיה ב-'חלק ג' תיקון וקטע מתוך הספר '
חלק ג' תיקון וקטע מתוך הספר
02/05/2016 | 08:57
2
המשך המשפט ...{לפני הממליצה למבוגרים } 
כול אחד מפינתו שלו .{ואולי לא ?}
עמוד 196
"טיפאני .תפסיקי לציית לפקודות .תעשי מה שאת רוצה .תעבדי באנוכיות .מבלי לחוות שליטה לעולם לא תחווי יצירתיות . תפסיקי לתת את עצמך במתנה ,ותוכלי להציע יותר מגוף ונפש. תשמרי עליהם ותפתחי אותם . תלמדי ,תלמדי ,ושוב תלמידי "!"
מדבריו של גרנוט . דמות משמעותית בסיפור .
לצפיה ב-'איור הנסיך הקטן-למכירה פומבית.'
איור הנסיך הקטן-למכירה פומבית.
01/05/2016 | 17:14
1
12
ציור מקורי בצבעי מים של ''הנסיך הקטן'', עומד בימים אלה למכירה. הציור שצויר בידי סנט-אכזיפרי, מתאר את הנסיך עומד בלב המדבר כשצעיפו נישא ברוח. נראה שצויר על ידי המחבר בשנת 1942 כשנה לפני יציאת הספר לאור ושנתיים לפני מותו המסתורי. האיור נמסר ע''י צאצאיו של סנט-אכזיפרי. הוא יוצג בבית מכירות בניו יורק במשך שבוע ובסוף מאי יוצא למכירה פומבית .
מתוך ישראל היום.
לצפיה ב-'האיור'
האיור
01/05/2016 | 17:38
8
לצפיה ב-'"הסיפור המענין '
"הסיפור המענין
01/05/2016 | 23:32
1
39
על שאול ומפלץ החשמל ".
סיפר:יניב הלר
אייר:אביאל בסיל
עזר ויעץ: עידו הלר הבן  
בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר /2016
סיפור חמוד עם מסר,הרעיון מקורי ומאתגר .
המשתתפים שאול הילד ומנחם.שאול בן שמונה וחצי ילד סקרן ונעים,חי עם אימו בדירה שכורה,בבית דירות.מה שמעיב ומעיק על ליבו של שאול הוא געגועיו לאביו שעזב את הבית.  
 מנחם הוא מפלץ מפלצת ממין זכר,לרוב חי בתוך שקע החשמל בחדרו של  שאול.בזמן הפסקת חשמל מנחם המפלץ נח.מטבעו המפלץ אוהב להתבטל ושמח לכול הפסקת חשמל בבית הדירות.
באחד הימים,מתוך השקע שממנו התבונן המפלץ ,הוא שם לב ששאול עצוב, המפלץ לקח ללב והחליט לשמח את הילד.
מנחם יצא מהשקע והחל לרקוד,שאול לא נבהל מהמפלץ להפך הוא נהנה מהריקוד, והציג את עצמו לפני מנחם וכך גם מנחם עשה .
לאחר הריקוד החלו השנים לשחק.היוזם היה שאול שהציע משחק וחוקיו. 
אחד מבין שני המשתתפים מעלה זוג מילים,שאפשר לנמצוא קשר בינייהן.המשתתף  השני "צריך למצוא מילה שלישית המקשרת בינהן " מילה שלישית שהיא הקשר ביניהן
כדוגמא :
נעל וספר הכריז  שאול לפני מנחם המפלץ,חפש מילה המהווה את הקשר בינייהן, ובכך גם תיווצר מילה חדשה.הסביר שאול למנחם .
מנחם גרד בראשו,חשב מעט ומיד ענה ,בית-   .והתוצאה :
נעל בית, ובית ספר.שאול היה מרוצה .
והמשחק המשיך,פעם מנחם העלה זוג מילים,ושאול היה צריך למצוא את התשובה המתאימה ולהפך .והיו שם זוגות המילים מכה ועמוד....... שעון ורימון .....  {תנסו גם אתם לחפש מילת קשר }
המשחק התנהל כסדרו עד להפסקה,מן הסתם מנחם התעיף .
לאחר מספר ימים שמנחם לא הופיע,שאול החל בחיפושים, וגילה אותו בחדרו,ישן בתוך השקע,לאחר שמנחם יצא מהשקע,עדין מנומנם ,שאול שאל אותו לגבי התשובה לזוג המילים שמנחם העלה צלחת ופינגווין .
מנחם שהעלה כאמור את זוג המילים,לפני שנעלם לשלושה ימים,לא זכר את התשובה,שאול רק לבסוף תשובה מצא,מנחם הסכים.   
אהבה .
 אהבה קשורה לצלחת ופינגווין,ודאי תביעו אי הסכמה.מבינה את תגובתכם
ובטוחה שאת דעתכם, תשנו עם תמשיכו להכיר את המשך הסיפור ותקשיבו למחשבותיו של שאול .
ממליצה!
שאול מנחם ומה שבינהם .
בספר "הסיפור המענין על שאול ומפלץ החשמל "מלווים באייורים המעניינים של המאייר אביאל בסיל  
 
לצפיה ב-'בהחלט ספור מעניין.'
בהחלט ספור מעניין.
02/05/2016 | 11:48

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

הכח לשמוח- בוקר קסום של מיקסום
הכח לשמוח

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ