לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
96209,620 עוקבים אודות עסקים

פורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

לצפיה ב-'תמונת היום '
תמונת היום
18/04/2017 | 22:35
5
17
לצפיה ב-'אחת נוספת'
אחת נוספת
18/04/2017 | 22:41
2
12
לצפיה ב-'ספר ילדים>>>'
ספר ילדים>>>
18/04/2017 | 22:52
1
15
 
מאסטר טריוויה - זהו את ספרי הילדים הקלאסיים: https://www.youtube.com/watch?v=IsaLKOHcgHA
לצפיה ב-'אהבתי '
אהבתי
19/04/2017 | 12:19
3
בתמונה הראשונה העכברון  מרוכז כולו בספר. בתמונה השניה ,עדין לא החליט כך הרגשתי,האם להשאר עם אותו ספר או שמא להחליף
הסרטון על הספר המשנה צורות,היה נחמד, ואת החידון אל לפספס.
תודה הזרה   
לצפיה ב-''
19/04/2017 | 18:50
לצפיה ב-'חמוריקו חכם'
חמוריקו חכם
19/04/2017 | 20:20
2
לצפיה ב-'כלב קו '
כלב קו
18/04/2017 | 21:45
36
 חולם על ​ גלידה .
כתב טום ווטוסון
בהוצאת כתר.
כלב קו,מתאפין בתכונות של מנהיג:אמיץ,החלטי,דואג לחבריו ודובר אמת.ואכן חבריו
הכלבים:פו פו,מורב,קארן ופס פס,נשמעים לו.
כול חברי הקבוצה חיים ביחד ואחוות הכלבים נשמרת הדוקה ואיכפתית.
כשצריך לעודד מי מהם מעודדים,כך כלב קו שהחמיא לפו פו באמירת "כול הכבוד! "לאחר שפו פו ציין :"יש לי פשוט כשרון למצוא ככה פתרונות באמצעות חוש הריח".
כאשר מתהווה בעיה או קושי כדוגמת הצמא שתקף את הקבוצה,שיחות מתנהלות,רעיונות עולים,וביחד מנסים למצוא פתרונות.כך הדבר לגבי התרחשויות לא מוכרות,כגון ממטרה שהסתובבה ."הם לטשו מבט במשך כמה דקות בלי לומר דבר, כששלושת בני האדם הקטנים ניתרו אל זרם המים המתיזים ומחוצה לו". מהרהרים ביחד,מעלים הנחות,גם ספקות.
לגבי החלטות ומציאת פתרונות,הטון הסופי הוא בדר"כ של כלב קו.לדוגמה,בשעה שפס פס ומורב נרטבו עד לשד עצמותיהם במי הממטרה, כלב קו ידע איך לעזור  "הוא הסתכל ותזמן את תנועת המים."עכשיו!"הוא צעק לעברם"מורב פס פס! לכאן"​צעק  
והיה הענין עם אוטו גלידה,מרגע שהקבוצה טעמה משלולית הגלידה,"אני חושב ששלולויות האלה נוצרו מטיפות הגלידה של בני האדם" אמר כלב קו.
חשקה נפשם בגלידה קרה קרח ובטעמים ולא רק טעימה משלוליות.
מה עושים? איך מצליחים להכנס לאוטו גלידה מבלי שאיש הגלידה יבחין,ועוד במהירות לפעול,לזרוק את קרטוני הגלידה לחברים,ולצאת ללוא פגע.
מסובך! מרתיע! וענין לא פשוט,בעיקר אם נכשלים.צודקים הקוראים המזהירים.
אבל לא את כלב קו,המשימה כך החליט תתבצע.
כלב קו ,שקל,חשב,תיכנן,התיעץ ופעל  ....והכלבים התלקקו,התלקקו ועוד איך,כלב קו הוכיח:מנהיג הוא מנהיג .
ומה אמרה עליו קארן "ידעתי שאתה יכול לעשות את זה!ידעתי !
 על כלב קו וחבריו ,
על המעשה שעשה גניבת קרטוני הגלידה -בעד ונגד
על תכונות הכלבים,והכלבים כחבורה כקבוצה.
בספר "כלב קו חולם על גלידה "
​ ממליצה
 
ולמתעניינים הנה הכלבים בוידאו .
 
האתר של טום ווטוסון :www.stickdogbooks.com
 
 
לצפיה ב-'תעלומה בגן השעשועים/2017 .'
תעלומה בגן השעשועים/2017 .
18/04/2017 | 19:31
15
חבורה חבל על הזמן .
כתבה:עמי גדליה. אייר:ליאב צברי . 
בהוצאת הקיבוץ המאוחד/2017.
ספר יפה של תעלומה ומתח לילדים בכתות היסוד .
המקום גן שעשועים.המשתתפים:חבורת ילדים וכיינוים"חבל על הזמן":חצב עמית והדס.השלושה גרים בשלף הנמצא על "הר גבוה בגליל התחתון".אל החבורה מצטרף חבר  מהכפר הערבי השכן,עין תינה זוהיר .
מעט פרטים לזיהוי שלושת הילדים .
חצב: אוהב מחשבים קורא המון ספרים,אוהב לקטר.עמית הילד המספר,מנהיג החבורה.הדס אוהבת לרכב על אופנים ומתאמנת למרוץ האופנים.
מה שמשך את עיני הילדם בגן השעשועים הנמצא בתוך חרשת אלונים 
הוא הרס שנגרם למספר מתקנים.הילדים הגיעו לשם במטרה לחפש הרפתקאה.חיפשו האם מצאו ? ומה היה טיבה ?
"זה נראה כאילו שעשו את זה בכונה המהמתי".מי פגע במתקנים מי הרס את את סוסי העץ הקטנים?את הנדנדה?את המדרגות לפני גשר החבלים? את התעלומה הזאת שהלכה והסתבכה הם החליטו לפתור ויהי מה,ואמנם הרפתקאה חדשה חיכתה להם.
התכנון הצפיה,הגילוי,גרמו לקבוצה להתלבטויות תהיות,התרגשויות ומתח,וגם הפתעה.אבל היה כדאי.ותמיד טוב לשמוע בקול זוהיר,הילד הנבון בעל הידע הרב.
מי היו אלו שהרסו ופגעו במתקנים?.ומי פגע בציוד של הגננים?
 
"המבצע הפעם הצריך תכנון מדויק יותר מתמיד,כדי שכוחות האויב לא יחשדו בנו "
מתח,הרפתקה ,ענין,שיתוף פעולה, אכזבה והפתעה.בספר:"תעלומה בגן השעשועים " 
 ממליצה ..
לצפיה ב-'ערב טוב '
ערב טוב
17/04/2017 | 18:12
14
,עוד יום חופש לפנינו,אך סיום החג על כול הטוב שבו נראה כבר באופק ,פנינו לתקופה חמימה ונעימה,וכרגיל עשירה בספרים .
מברכת בחג מימונה מתוק ושמח .ממני .
 
לצפיה ב-'תיקון כותרת השאלה : *ספרי ילדים'
תיקון כותרת השאלה : *ספרי ילדים
16/04/2017 | 18:30
10
לצפיה ב-'האם יש ספי ילדים לאחוזת בית והספריה החדשה?'
האם יש ספי ילדים לאחוזת בית והספריה החדשה?
16/04/2017 | 18:29
2
13
היי
שאלתי בהודעה הקודמת על ספרי ילדים בלבד, אשמח לעזרה. התכוונתי שמצאתי רק ספרי נוער של שתי ההוצאות הללו , אבל זה לא מה שחפשתי.
מה שלא הצחתי לברר, גם לא באתרי הבית של ההוצאות, וזו השאלה שלי :                        האם אחוזת בית ו-הספריה החדשה, מוציאים ספרי ילדים   ?  ?                                          מכירים ספרי ילדים שלהן או לינק לרשימה בנושא ??
תודה מראש
לצפיה ב-'מצאתי את זה'
מצאתי את זה
17/04/2017 | 11:49
1
13
 
1.סיפורים בחיתולים/דבורה עומר
 
2.שקספיר לפני השינה/טל ניצן
 
 
חג שמח
לצפיה ב-'תודה רבה. מצטער שלא עניתי -'
תודה רבה. מצטער שלא עניתי -
02/05/2017 | 17:11
לא הרגשתי טוב הרבה זמן
זו תגובה לתשובתך מ ה 9 חלודש בערך- אז מקווה שאני יודע לכתוב כך שזה יופיע בסמוך 
לצפיה ב-'חברות טובות '
חברות טובות
16/04/2017 | 16:03
1
27
כתב :אברהם קנטור
איורים חמודים יחודיים ומעוררי ענין :של ענת פרי טל
בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספרית הפועלים /2017
לסבא יש שתי נכדות אהובות,בנות דודות.גפן ומיקה.אפשר להבחין בין השתים,שימו לב לאיור על העטיפה הקדמית,לגפן שער "כהה הגולש על הגב"
מיקה בעלת ה"שער המתולתל צהבהב "
מראה חיצוני שונה,גם האופי.גפן בעלת מרץ רב ואוהבת לרוץ,בעוד בת הדודה מיקה שקטה יותר,בריקוד מוצאת ענין גם בשירה.מבחינת הסדר בבית,שומרת ומקפידה,דרך אגב גפן בענין הסדר,יותר "לפזר"אוהבת.
האם להן תחומי ענין משותפים? בודאי! כמו לכול הבנות להיות מגונדרות,בגדים ומריחת לק,
וגם
"שתיהן אוהבות "ומאוד,"לקטוף פירות ולאכול ".
הערה נוספת לגבי מערכת יחסיהן,כמו כול בנות הדודות "לפעמים אוהבות לפעמים רבות"
באחד הימים,החליטו השתים לצאת לסבך הירוק,שם פטל בשל צמח,צמח וקרץ . 
והן לקטוף חשקו.
מה קרה שם בסבך הסבוך ששם אחת מהבנות הסתבכה,זאת בהמשך הקריאה . 
לאחר זמן מה לשגרה חזרו השתים,ומה שחשוב הערכה מהסבא האהוב קיבלו "אתן פשוט חברות טובות!"
חריזה יפה ,ומסר ערכי חשוב .
ממליצה
​ "חברה טובה בטיול גורמת שהדרך תראה קצרה יותר .{י. וולטון }
לצפיה ב-'אל הפטל '
אל הפטל
16/04/2017 | 16:06
6
"ללכת איתך לסבך הירוק
לחפש ולקטוף לנו פטל מתוק "
לצפיה ב-'לחרצית 10 '
לחרצית 10
16/04/2017 | 12:14
2
11
על הרעיונות היחודיים,שלא עולה על הדעת של אף אחת מאיתנו .
שולחת לך סל הערכה.
על האתגר,ההפעלה ,והענין שאת תורמת לפורום .היי ברוכה

לצפיה ב-'תודה חולית, אני פשוט נהנית.'
תודה חולית, אני פשוט נהנית.
18/04/2017 | 09:47
1
4
לצפיה ב-''
19/04/2017 | 17:22
לצפיה ב-'ה' הוציאנו ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה.'
ה' הוציאנו ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה.
16/04/2017 | 10:14
32
13
שירים וספורים על ידיים ועל זרוע.
לצפיה ב-'יש לי זרוע שעברה אלינו מאבי'
יש לי זרוע שעברה אלינו מאבי
16/04/2017 | 10:16
1
10
שכנראה הביאה מעירק,
יבשה ומצומקת אך משמשת אותנו שנים רבות בלילהסדר
לצפיה ב-'שחרזדה, זה מעניין ומרגש.'
שחרזדה, זה מעניין ומרגש.
16/04/2017 | 10:17
3
לצפיה ב-'ידיים למעלה על הראש, על הכתפיים אחת,שתיים,שלוש.'
ידיים למעלה על הראש, על הכתפיים אחת,שתיים,שלוש.
16/04/2017 | 10:16
4
75
לצפיה ב-'מתוך יום הולדת השמחה לילדים. מילים ולחן:עממי.'
מתוך יום הולדת השמחה לילדים. מילים ולחן:עממי.
16/04/2017 | 10:23
3
9
בידיים הך, הך, הך
וברגליים תך, תך, תך
לה לה לה לה...
'חת שתים שלוש!
לצפיה ב-'גברת ואדון '
גברת ואדון
17/04/2017 | 18:21
2
7
{מחזה לשתי ידיים} -דתיה בן דור 
 
"כשהיה להם מצחיק,
צחקו עד השמים:
כשהיה להם עצוב
שילבו חזק ידים."
 ובסוף ההצגה -מחאו כפים "
מתוך הספר לבני שנתיים . בהוצאת עם עובד/2005 
 
http://f.nanafiles.co.il//Upload/42007/Article/Article_Paragraph_1497681.JPG
לצפיה ב-'אוגי /נרי אלומה '
אוגי /נרי אלומה
17/04/2017 | 18:30
1
11
איורים :זוהר טל ענברבהוצאת ספרית הפועלים .
 
"רגע ,"אמרה ניבי, "אני רק רוצה לתת לו נשיקה ".
היא פתחה את דלת הכלוב,
הכניסה את ידה פנימה ותפסה באצבעותיה את האוגר הקטן."
ניבי לקחה את האוגר של הגן ללוא רשות,על המעשה האסור לא במהרה גילתה .  
לצפיה ב-'אז '
אז
17/04/2017 | 23:08
3
"אז אבא הרים
בחיבוק רחמים
את ביתו הטובה,הטובה .
בשמי לילה כחולים .
בשמי לילה צלולים ,
הירח חייך בחדוה "
 
כמעט ואין צורך לציין את שם הספר ,ובכול אופן "ויהי ערב" עפי אנדרסן -פניה ברגשטיין .
בהוצאת הקיבוץ המאוחד . 
לצפיה ב-'סדרת "יד הפלא" של זוהר אביב'
סדרת "יד הפלא" של זוהר אביב
17/04/2017 | 23:15
24
4
עוסקת בחבורת ילדים שעוזרת בעניינים שונים בזכות "יד הפלא" החזקה של אחד מהם
לצפיה ב-'שנים על אופנים '
שנים על אופנים
17/04/2017 | 23:28
23
6
אברם קנטור .
ציורים :הילה חבקין . הוצאת הקיבוץ המאוחד/2013
שני הנכדים נבו הבן והבת סהר רצו לטייל עם סבא על האופניים .
מקום לשנים לא היה.מה לעשות חשבו,והצעות זו אחר זו פסלו .
לבסוף
"קראו הנכדים בחיוך על שפתיים :
"סבא,בכלל לא צריך אופנים,
הרבה יותר כיף על הכתפים."
 
שמח סבא ,הושיט שתי ידים
ומיהר מיד להרים את השנים "
 
וכך שמחים ומרוצים יצאו עם סבא לטיול .
"סהר על כתף ימין ונבו על כתף שמאל"
לצפיה ב-'כשאמא ואני/מיכל סנונית.'
כשאמא ואני/מיכל סנונית.
18/04/2017 | 09:41
22
2
כשאמא ואני
הולכים סתם יד ביד,
 
נדמה לי שאנחנו
כמו אדם אחד.
 
הולכים לנו בשקט,
עוקבים אחרי שבלול.
 
עכשו נחזור הביתה,
להתראות, טיול!
לצפיה ב-'יד הנפץ/ קארל מאי.'
יד הנפץ/ קארל מאי.
18/04/2017 | 09:43
21
3
לצפיה ב-'ידי זהב/ עשי וינשטין.'
ידי זהב/ עשי וינשטין.
18/04/2017 | 09:50
20
7
על הנסיך שלמד לארוג שטיחים ובזכות זאת ניצל לבסוף משביו.
לצפיה ב-'מתוך לאוירון/חינגה סמילר.'
מתוך לאוירון/חינגה סמילר.
18/04/2017 | 09:59
19
6
לשמים יד נושיט,
כוכבים משם נוריד,
מבריקים ורועדים
מתנות לילדים.
לצפיה ב-'בספר "הלב" / מאת אדמונדו דה אמיצ'יס'
בספר "הלב" / מאת אדמונדו דה אמיצ'יס
18/04/2017 | 21:23
18
19
דמות בולטת בספר: קרוסי - בן ירקנית, ילד בעל זרוע משותקת שאביו לכאורה באמריקה (בפועל הוא בכלא).
 
מעשה נדיב / אדמונדו דה אמיצ'יס(עמ' 46)
הספר הלב של אדמונדו דה אמיצ'יס נכתב במאה ה־19 ,כמעט מאה שנים לפני שהוחלט על קיומה של
אולימפיאדת נכים. אפשר ללמוד ממנו על מצבם היומיומי של נכים רבים בתקופות קודמות — וגם
בתקופתנו. על רקע זה מובנת יותר החשיבות העצומה של האולימפיאדה, המאפשרת גישה שונה לגמרי
לבני אדם בעלי מוגבלויות גופניות. לא רק שהם אינם מסכנים — האולימפיאדה מציגה אותם כראויים
להערכה בסטנדרטים שעל פיהם שופטים בני אדם רגילים.
טקסט נוסף במדור מתקשר לכאן: ר' נחמן וסיפור הלבנת הפנים ברבים. ההתעללות בילד בסיפור "מעשה
נדיב" נעשית בידי חבורה של ילדים, וזה הופך אותה למרושעת הרבה יותר. בסיפורו של דה אמיצ'יס גם
מוזכרים שני הצבעים שר' נחמן מתאר: הילד הקורבן יושב "חיוור כמת" או שהוא "מאדים מכעס".
סיפורו של דה אמיצ'יס מתאר התעללות של חבורת ילדים בילד יוצא דופן וחריג בכיתתם. החריגות של
הילד נובעת מסיבות אחדות:
— הוא ג'ינג'י
— הוא נכה (משותק בידו האחת)
— הוא עני, אולי יתום מאב
— אמו מסכנה: היא עובדת לפרנסתם במקצוע לא מכובד )מוכרת ירקות בשוק(, וכעת היא חולה
ההתעללות כוללת אלימות פיזית ונפשית:
— הילדים מכאיבים לילד הנכה (הם דוקרים את רגליו)
— הם משפילים אותו במעשים (זורקים עליו אשפה, מחקים את ידו המשותקת)
— הם משפילים אותו גם בדיבורים (מכנים אותו בעל מום ומפלצת)
המעשה הנדיב
ילד אחד, שמו גארונה, יוצא נגד מעשיהם של שאר הילדים. הוא אינו מעמיד אותם במקומם באמצעות
דיבורים אלא באמצעות מעשים. הוא לוקח על עצמו את האשמה במקום קרוסי, ומוכן לקבל עונש
במקומו. לפעמים מעשים מעבירים מסר ברור, הרבה יותר ממילים. גם כאן.
הערך העליון בסיפור — סליחה.
זהו סיפור שנכתב באיטליה, בידי דה אמיצ'יס, סופר נוצרי. הנצרות מחשיבה מאוד את נושא הסליחה.
בברית החדשה, הספר הקדוש לנוצרים, ישו דורש ממאמיניו להימנע לגמרי מאלימות, גם במקרים
קיצוניים. למשל, הוא דורש מהם להפנות את הלחי השנייה למי שמכה אותם. עד כדי כך. כתבי הקודש
הנוצריים מלמדים את המאמינים שכל אדם ראוי לסליחה.
גם "המעשה הנדיב" מבטא את חשיבות הסליחה כערך עליון. הילד הגיבור הנדיב גארונה מלמד את
המורה לסלוח. שימו לב שהוא מבקש ממנו לסלוח לא רק לילד המסכן, שחטא על לא עוול בכפו, אלא
גם לרשעים האמיתיים, לאלה שהתעללו בו.
דמות המספר
המספר הוא ילד נוסף, שגם הוא בדומה לגארונה, אינו מתערב בשעת ההתעללות עצמה — אלא אחר כך.
בניגוד לגארונה הוא אינו עושה מעשה בכיתה עצמה, אלא אחר כך: המעשה שלו הוא כתיבת הסיפור.
אנחנו יודעים שהוא ילד השייך לכיתה זו על פי תחילת הסיפור, ממש מהשורות הראשונות, המתארות
את כניסתו לכיתה.
מספר־עֵ ד: מספר המדווח על אירועים שהשתתף בהם או שראה אותם במו עיניו. המספר בסיפור שלפנינו
הוא מספר־עד שכזה. הוא היה במקום, ראה במו עיניו מה התרחש — והוא מספר לנו את האירועים כפי
שקרו.
מהם יתרונותיו של המספר־העד?
יתרונו המרכזי הוא אמינות. מכיוון שהיה במקום אנחנו סומכים עליו שהוא מספר את הסיפור כפי
שבאמת התרחש.
האם יש למספר־עד גם חסרונות?
החיסרון המרכזי שלו הוא שהוא מספר את הסיפור מנקודת מבט אחת ויחידה: נקודת המבט שלו. בסיפור
שלפנינו ברור שאהדתו נתונה לגארונה. אבל מה היה קורה אם הסיפור היה מסופר על ידי מספר־עד
אחר? למשל על ידי פראנטי? או על ידי גארונה עצמו? (מ'צועדים בדרך המילים
המדריך למורה').
 
מַעֲשֶֹה נָדִיב / על פי א. דה אמיצ'יס
מקראות ישראל כיתה ג'
 
-  הַבּוֹקֶר נִתְּנָה לִי הִזְדַמְּנוּת לְהַכִּיר הֵיטֵב נַעַר הַלוֹמֵד בְּכִיתָּתִי, יְהוּדָה שְׁמוֹ.
   בבוֹאִי לְבֵית הַסֵּפֶר לֹא הִגִיעַ עֲדַיִּין הַמוֹרֶה לַכִּתָה. וְהִנֵה, הִתְחִילוּ אַרְבָּעָה נְעָרִים לְהַצִיק    
   לִרְאוּבֶן הַמִּסְכֵּן. הוּא אֲשֶׁר שֵֵֹעָר אַדְמוֹנִי לוֹ וְיָדוֹ מְשׁוּתֶּקֶת וַאֲשֶׁר אִמּוֹ מוֹכֶרֶת יְרָקוֹת בָּעִיר.
   הַנְעֲרִים קָרְאוּ לו ֹ"בַּעַל מוּם", "מִפְלֶצֶת", חִיקוּ אוֹתוֹ וְעִיקְמוּ אֶת יָדָּם  כיָדוֹ הַמְשׁוּתֶקָת.
-  וְּהוא ,הַמִּסְכֵּן, עָמַד בִּקְצֵה הַסַּפְסַל לְלֹא מָגֵן, חִיווֵר וְשׁוֹתֵק, וְרַק מִסְתַּכֵּל בְּתַחֲנוּנִים   
   בַּנְעֲרִים שֶׁפָּגְעוּ בּוֹ. פַּעַם בַּזֶה וּפַעַם בַּזֶה כְּמִתְחַנֵן שֶׁיַנִיחוּ לוֹ.
   אוּלָם, כְּשֶׁאֵלֶּה הוֹסִיפוּ לִלְעוֹג לוֹ עוֹד וְעוֹד, אָדְמוּ פָּנָיו מִּכַּעַס וּפִתְאוֹם קָפַץ כְּנֶגְדוֹ שִׁמְעוֹן,  
   נַעַר חָצוּף וְרַע, עָלָה עַל הַסַּפְסַל וְהֶעֱמִיד פָּנִים כְּנוֹשֵֹא שְׁנֵי סַלִּים בְּיָדָיו, כְּאִמוֹ שֶׁל רְאוּבֶן   
   מוֹכֶרֶת הַיְרָקוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהִיא בָּאָה וּמְחַכָּה לִבְנָהּ בְּשַׁעַר בֵּית הַסֵּפֶר.
 
המשך>>>
לצפיה ב-'>>>>המשך הסיפור'
>>>>המשך הסיפור
18/04/2017 | 21:26
17
5
 
- לַמַרְאֶה הַזֶה פָּרְצוּ רַבִּים מִיַלְדֵי הַכִּתָה בִּצְחוֹק רָם. פָּנָיו שֶׁל רְאוּבֶן אָדְמוּ עוֹד יוֹתֵר, וְכוּלוֹ   
    רָעַד מִּכַּעַס. וּפִתְאוֹם, תָּפַס אֶת קַלְמַרוֹ וְהֵטִילוֹ בְּכוֹחַ רַב בְּפָנָיו שֶׁל שִׁמְעוֹן. אַךְ שִׂמְעוֹן,   
    הִיטָה אֶת רֹאשוֹ הַצִידָה מַהֵר, וְהַקַלְמַר פָּגַע בַּחֲזֵה הַמּוֹרֶה, שֶׁנִכְנָס בְּזֶה הַרֶגַע לַכִּתָה.
    כּוּלָם בָּרְחוּ לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם וְיָשְׁבוּ שׁוֹתְקִים מִפַּחַד וְאֵימָה.
    נִיגָשׁ הַמּוֹרֶה אֶל הַשֻלְחָן וְשָׁאַל בְּקוֹל זוֹעֵף : "מִי עָשָֹה זֹאת"? אַךְ אֵין עוֹנֶה.
- הֵרִים הַמּוֹרֶה קוֹלוֹ וְקָרָא בְּכַעַס גוֹבֵר : -" מִי"?
   נִכְמְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל יְהוּדָה עַל רְאוּבֶן הַמִּסְכֵּן, קָם מַהֵר מִמְקוֹמוֹ וְקָרא בְּעוֹז : "אֲנִי".
   נָתַן בּוֹ הַמּוֹרֶה עַיִן בּוֹחֶנֶת, הִסְתַכֵּל עַל פְּנֵי הַתַּלְמִידִים הַנִדְהָמִים וּבקוֹל רָגוּעַ אָמַר :
   "לֹא, לֹא אַתָּה עָשִֹיתָ זֹאת". וְאַחֲרֵי רֶגַע הוֹסִיף : "הָאָשֵׁם לֹא יִשָֹּא בּעוֹנֶש , עָלָיו לָקוּם".
   אָז קָם רְאוּבֶן מִמְקוֹמוֹ וּבְקוֹל בְּכִי אָמַר : "הִיכּוּ אוֹתִי, לָעֲגוּ לִי, לֹא יָדַעֲתִי אֶת נַפְשִׁי עוֹד   
- וְזָרַקְתִּי..." . "שֵׁב"! קָרָא הַמּוֹרֶה.- יָקוּמוּ אֵלֶּה שֶׁהִתְגָרוּ בּוֹ וְהֵבִיאוּהוּ לִיְדֵי כַּעַס".
   קָמוּ אַרְבָּעָת הַנְעָרִים וְהִשְׁפִּילוּ- רֹאשָׁם. "הִנֵה הִלְבַּנְתֶּם פְּנֵי חָבֵר" אָמַר הַמּוֹרֶה- "שֶׁלֹא   
   עָשָֹה לָכֶם כָּל רָע. לְעַגְתֶּם לַנַּעַר הָאוּמְלָל, הִכִּיתֶם בַּעַל- מוּם חֲסַר מָגֵן. מַעֲשֵֹה שָׁפֶל עֲשִֹיתֶם,   
   מַעֲשֵֹה שֶׁלֹא נִיתָן לִסְלוֹח עָלָיו".
   וּבְּאוֹמְרוֹ זֹאת נִיגָש אֶל הַסַּפְסָלִים, שָֹם יָדוֹ תַּחַת סַנְטֵרוֹ שֶׁל יְהוּדָה שֶׁעָמַד בְּרֹאש מוּשְׁפָּל,  
-  הִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו וְאָמַר לוֹ : "הִתְנַהֲגוּתְךָ רְאוּיָה לַשֶׁבַח".
   יְהוּדָה שָׁתַק רֶגַע וְאַחַר לָחַשׁ דְבַר- מָה עַל אוֹזֶן הַמּוֹרֶה. הַמּוֹרֶה פָּנָה אֶל אַרְבָּעָת הַנְעָרִים
   וְקָרָא בְּקוֹל : "סָלַחְתִּי לָכֶם!".
לצפיה ב-'"ידי הזהב של קלואי" / קלי דיפוצ'יו והתר רוס'
"ידי הזהב של קלואי" / קלי דיפוצ'יו והתר רוס
18/04/2017 | 21:37
16
7
מ'הפנקס'-ד"ר שי רודין: "קלואי היא ילדה-אמנית בעולם קפיטליסטי שנוהג בזלזול ביצירות בכלל, וביצירות של ילדים בפרט. היא בוחלת ב"תרבות הילד" בנוסחה הנוכחי, המציעה לה לבחור בין ספורט, משחקי מחשב וריקודי בלט ובוחרת בעולם היצירה, עולם אותו היא מעצבת ולה ניתנת השליטה על התוצרים, שלעתים, כפי שמבהירים האיורים, קוראים תיגר על תפיסות רווחות. לאחר משבר אמנותי קצר היא יוצרת מתנת יום הולדת לחברתה אמה, מעין הצהרת אי אמון במסרים הקפיטליסטיים המקיפים כיום ילדים מכל עבר. חברתה אוהבת את מתנתה ואהבת ה"קהל" גורמת לקלואי לחוש גאווה במעשה האמנות שלה, בעידן שבו קונים ולא יוצרים. הדיוקן המתוחכם של האמנית בהתהוות מבדיל בינה לבין סביבתה: לני, מי שהפגינה כלפיה תחושת עליונות וזלזול, אינה זוכה בנקמה או בשמחה לאיד; כיוון שהאמנות, לפי דיפוצ'יו ורוס, היא המכשירה את הילד (והאדם) לערך החשוב ביותר שעליו ללמוד – אנושיות. מה שמצטייר במבט ראשון כסיפור תמים, מלמד את הנמענים והנמענות שיעור חשוב בפתרון קונפליקטים ובמוסריות. קלואי דוחה את המסרים האלימים של התרבות הקפיטליסטית (תחרותיות, רזון, סגידה למותגים, התנשאות, הפיכת מסיבה משפחתית וחברית לקרקס ראוותני) ובוחרת בערכים אחרים, של נאמנות לעצמה ורגישות כלפי הזולת."
"סיפור המזכיר לנו את כוחה של ספרות הילדים לגיל הרך, במופעיה החשובים; סיפור הממזג בין עלילה מושכת לבין תפיסות ערכיות מגוונות המועברות לקוראים, חלקן יכולות להיקרא "דידקטיות" וחלקן "חתרניות", אולם השילוב הוא המבנה יצירה גאונית."
 
 
 
 
לצפיה ב-'קפטן הוק - "פיטר פן"'
קפטן הוק - "פיטר פן"
18/04/2017 | 21:43
11
7
" קפטן הוק הוא מנהיג שודדי הים ואויבו של פיטר פן. לפי הסיפור, כרת פיטר פן את ידו של הוק ונתן אותה (עם שעון היד שעליה) כמזון לתנין הגדול; מאז משתמש הוק בוו ברזל (באנגלית: הוק), במקום יד. התנין עוקב אחרי הוק במטרה לטעום שוב מבשרו, ותקתוקו של שעון היד שנשאר בקרבו מבשר על התקרבותו. הוק מבטא שנאה רבה לפיטר פן ואף אובססיביות כלפיו; הוא חולם לראות את פיטר פן ו"הילדים האבודים" צועדים על קרש לקראת מותם בסיפון הרוגר העליז.
לפי הספר "פיטר ולוכדי הכוכבים", כינויו המקורי של הוק היה "שחורשפם"." ('ויקיפדיה').
 
 
 
לצפיה ב-'שיר שימי ידך'
שיר שימי ידך
18/04/2017 | 21:50
10
14
מילים ולחן: עממי
 
חבורת השומר הצעיר - שימי ידך- 1963 https://www.youtube.com/watch?v=g0upwKI3jQM
 
שימי ידך בידי
אני שלך ואת שלי.
שימי ידך בידי
אני שלך ואת שלי.
הי הי גליה
בת הרים יפהפיה.
הי הי גליה
בת הרים יפהפיה.
 
לצפיה ב-'זרוע של מפלצת על פי נוסח מקורי רשמה ט.ה.ג'יימס:'
זרוע של מפלצת על פי נוסח מקורי רשמה ט.ה.ג'יימס:
18/04/2017 | 22:05
9
6
מ'סבא יוחנן': http://www.sefer-li.net/arm.pdf
לצפיה ב-'חרצית הזכירה:ידי זהב / בשקיריה'
חרצית הזכירה:ידי זהב / בשקיריה
18/04/2017 | 22:11
8
8
לצפיה ב-'צילום '
צילום
18/04/2017 | 22:22
7
9
לצפיה ב-'מתוך אני והגוף שלי/ מיכל סנונית.'
מתוך אני והגוף שלי/ מיכל סנונית.
19/04/2017 | 09:53
6
1
הידיים נפנפו באצבעות, כל העשר קראו ליתר:
כף, אמה, מרפק, כתפיים=
הרימו גבוה את הידיים!
לצפיה ב-'אחווה.נוסח עברי:אהרון אשמן.'
אחווה.נוסח עברי:אהרון אשמן.
19/04/2017 | 09:58
5
4
יד אל יד אחים נושיטה
למרומי האור נביטה,
מה יפה שעת רעות!...
לצפיה ב-'בסעודה אצל המלכה/רותו מודן.'
בסעודה אצל המלכה/רותו מודן.
20/04/2017 | 09:11
4
1
נינה אוכלת את הספגטי בידיים בסעודה בארמון.
לצפיה ב-'בספר חיבוקי הולך איתי לגן/סמדר שיר.'
בספר חיבוקי הולך איתי לגן/סמדר שיר.
20/04/2017 | 09:14
3
1
''בחנתי את הבובה. היו לה ארבי ידיים, שלושה תלתלים ופה אחד, רחב.''
לצפיה ב-'שאלות ותשובות/מיכל סנונית.'
שאלות ותשובות/מיכל סנונית.
20/04/2017 | 09:18
2
3
אפשר ללכת ברגל אחת? לא לא לא.
אפשר למחוא כף ביד אחת? לא לא לא...
לצפיה ב-'מתוך עצמאות/אמירה ברזילי.'
מתוך עצמאות/אמירה ברזילי.
20/04/2017 | 09:26
1
1
הך בתוף ובמצילתיים,
נשלבה יד ביד:
עם קרקע ועם שמים
ברית כרתנו עדי עד.
לצפיה ב-'מתוך הדחליל/לוין קיפניס.'
מתוך הדחליל/לוין קיפניס.
21/04/2017 | 10:00
3
''סבא העביר מקל דרך השרוולים שבצבץ משני השרוולים כשתי ידיים.''
לצפיה ב-'איזה ספר מקסים'
איזה ספר מקסים
21/04/2017 | 10:03
3
4
ידי הזהב של קלואי כיף להזכר
 
לצפיה ב-'היו לי עשרה פרפרים פרפרים עשרה'
היו לי עשרה פרפרים פרפרים עשרה
21/04/2017 | 10:05
2
4
שיר דקלום אצבעות
לצפיה ב-'מתוך במדינת הגמדים/אלה אמיתן.'
מתוך במדינת הגמדים/אלה אמיתן.
21/04/2017 | 10:37
1
2
ובראש הגדוד צועד
אצבעוני המפקד:
הוא חבוש קובע פלדה
ובידו סיכה חדה...
לצפיה ב-'מתוך אינני רודף לטאות/זאב.'
מתוך אינני רודף לטאות/זאב.
21/04/2017 | 10:41
6
יד פצעתי-
לא ידעתי,
יש דם, אין דם-
אני תופש
ואוחז...
לצפיה ב-'ספרות ילדים בספריה החדשה ובאחוזת בית?'
ספרות ילדים בספריה החדשה ובאחוזת בית?
13/04/2017 | 20:11
4
13
שלום
לא הצלחתי למצוא מידע על ספרי ילדים שהוצאו ע"י אחת משתי ההוצאות ( רק נוער , אבל לא ילדים) , ולא ידוע לי אם הן מוציאות ספרי ילדים. גם באתר הבית שלהן לא מצאתי דבר
שמח לעזרה בעניין , תודה
לצפיה ב-'לבני נוער מצאתי את הספרים הללו בהוצאת ''אחוזת בית'''
לבני נוער מצאתי את הספרים הללו בהוצאת ''אחוזת בית''
14/04/2017 | 07:01
1
16
 
1.מבצע מנהטן
2.מבצע ברלין
3.מבצע קהיר
 
כנס לקישור ותמצא עוד
 
 
 
לצפיה ב-'אני קראתי את שלושתם'
אני קראתי את שלושתם
14/04/2017 | 11:50
13
את האחרון לא מזמן ומאוד  נהנתי ממליצה בחום
לצפיה ב-'עבדים'
עבדים
14/04/2017 | 21:12
1
7
 עבדים
די לעבדות
אמרו בני ישראל לאלוהים
נחצה את הים ונהיה בני חורין
אמרו ועשו,  הגיעו למדבר

גם אותו רצו מהר לחצות
ולהגיע כבר לארץ המובטחת
שם קיוו לחיות בחופשיות
לגור בבתים במקום בחושות ובאוהלים
אותם יבנו אחרים,.
כי הרי די לעבדות.
עכשיו יהיו פקידים
ובעלי משרות נחשקות
יסעו במכוניות במקום על חמורים וגמלים

אך לקח להם המון שנים, ארבעים לא פחות ולא יותר
בהם אכלו מן ומצות
לבסוף הגיעו אך היו עייפים
והובאו ישר למעברות
שוב למחנות ולאוהלים
אך עתה הם בני חורין
 
לצפיה ב-''
15/04/2017 | 10:25
1
לצפיה ב-'קריאה חתרנית שני ספרי ילדים לא קונבנציונליים. אחד יעורר '
קריאה חתרנית שני ספרי ילדים לא קונבנציונליים. אחד יעורר
12/04/2017 | 20:01
17
סקרנות לגבי ההיסטוריה המשפחתית, ושני יעודד שאילת שאלות מעמיקות

 
הספר הפרויקט של מיכל

ביום ראשון (ל' בשבט) חל יום המשפחה - תמונות משפחתיות מחויכות קושטו בנצנצים/עלי שלכת/חלוקי נחל ונתלו בגנים ובבתי הספר על לוחות שכותרתם "משפחתי ואני". אלא שברוב המקרים התמונות הללו נותרות בגדר פוסטרים חינניים ויום המשפחה אינו משמש ליצירת דיון משמעותי עם הילדים על מהי המשפחה עבורם ועל מורכבות היחסים בין הדמויות השונות בה, האור, האפלה והדבק שביניהן.

דווקא מהחומרים הללו, שעליהם ממעטים כל כך לדבר עם ילדים, עשוי ספרה החדש של אורה קרופיק, "הפרויקט של מיכל". מיכל, תלמידת כיתה ז', מתמודדת עם סדר יום עמוס האופייני לבני גילה – לימודים, חוגים, משפחה, חברות ואהבה ראשונה. לכן כשהמורה מטילה עליה לכתוב עבודת שורשים משפחתית, היא רואה בכך מטלה נוספת וחושבת שזו תהיה עבודה קצרה ומשעממת. מה כבר יכול להיות מעניין במשפחה קטנה ורגילה כמו שלה? אלא שהמעבר של סבתהּ המזדקנת לדיור מוגן מעיר מרבצו סוד משפחתי אפל מן העבר, ודוחף את מיכל לחקירה מעמיקה המלמדת את כל בני המשפחה דברים חדשים ומפתיעים על עצמם ועל הקרובים להם, ואף משנה את חייהם. ממערכות יחסים שדומותיהן מתחוללות כמעט בכל בית, רקחה קרופיק סיפור מותח ומושך שבלבו הגילוי המסעיר שחווה כל אדם בראשית התבגרותו, עת הוא מבין כי הוריו וסביו אינם רק הורים וסבים, אלא גם אינדבידואלים עם פצעים, סודות וחלומות משלהם. זהו ספר שיסחוף את הקוראים הצעירים עד סופו המרגש, ויעורר בהם רצון לדעת יותר לא רק על משפחתה של גיבורת הסיפור, אלא גם על משפחותיהם שלהם.
"הפרויקט של מיכל" מאת אורה קרופיק, הוצאת דני ספרים, 140 עמ'.
לגילי 13-9.
78 שקלים.


"מאה ושש דרוריות חביבות" / סמואיל מרשק ודניאיל חארמס

האינדבידואליות ושימורה בתוך היחד העסיקו את סמואיל מרשק ודניאיל חארמס, סופרים  שפעלו ברוסיה בראשית המאה שעברה, שסיפורם לפעוטות "מאה ושש דרוריות חביבות" ראה אור באחרונה בעברית, בתרגומה של עינת יקיר. זהו סיפור מלא חן על מאה ושש ציפורי דרור החיות יחדיו בסימביוזה משפחתית מאושרת ועושות הכל יחד – מנקות, מבשלות, מנגנות, מטיילות וישנות, אך כל אחת מהן לוקחת חלק שונה בעשייה ועושה זאת בסגנונה היא: "זו מערבבת, זו מנגבת, זו מצננת, זו ממתינה. זו בודקת, זו מחלקת, זו מלקקת, זו מפנה". איוריה הצבעוניים ומלאי החיים של הילה חבקין מוסיפים עוד נדבך לאיזון בין הפרט לכלל שמבטא הספר, שכן בכל כפולת עמודים מצויירות הציפורים כשהן לבושות בבגדים באותם גוונים, אך כל אחת מהן לובשת אותם בדוגמה וסגנון אחרים, מה שיוצר הרמוניה וויזואלית, לצד מגוון חזותי מעניין ומעורר. התרגום של יקיר הוא חגיגה של עברית קלילה, עשירה ומחורזת היטב שתגרום לפעוטות להתאהב בציפורים הפעלתניות, ואילו העובדה ששיר הלל כזה ל"אני" שבתוך ה"אנחנו" נכתב תחת שלטונם של לנין וסטאלין מאיר את הספר באור חתרני ומסקרן, שימשוך גם את לבם של ההורים המקריאים.

"מאה ושש דרוריות חביבות" מאת סמואיל מרשק ודניאיל חארמס, תרגמה: עינת קידר, איירה: הילה חבקין, הוצאת עם עובד.
לגילי 4-2.
68 שקלים.

http://www.mouse.co.il/kids/books/1.3920251
לצפיה ב-' אנה פרנק בגובה העיניים הספר "אנה פרנק" יכול '
אנה פרנק בגובה העיניים הספר "אנה פרנק" יכול
12/04/2017 | 19:52
1
10
לפתור את אחת הדילמות שבהן נתקלים הורים ביום השואה - כיצד להסביר לילדים מושגים כמו מוות ורצח עם?

אמא, מה זה מת? פרצה בת הארבע דאז הביתה עם שאלת השאלות, בתקופת ימי הזיכרון של השנה שעברה. ניסיתי להסביר במילים פשוטות - מת הוא מי שכבר לא חי יותר, לא נושם בכלל ולא זז. "מה, ישן?" ראיתי בעיניה את הבלבול וחוסר ההבנה. ניסיתי להסביר במילים שונות אבל חשתי שהמסר לא מצליח לחלחל. כעבור שבוע נתקלנו ביונה מתה ברחוב. הילדה עצרה והתבוננה, נגעה בה בעדינות בעזרת ענף, "אמא, למה היא לא עפה?" היא מתה, הסברתי. "בגלל זה היא לא בורחת ממני? ומה קרה לקן שלה? היו לה גוזלים?" המטירה הקטנה. אני לא יודעת, עניתי, אבל את יכולה לדמיין איך היא הייתה כשחיה.

מוות הוא דבר שקשה לנו, המבוגרים, להסביר לעצמנו, לא כל שכן לילדינו הצעירים, שזקוקים לקרבה מוחשית, או לפחות לקרבה רגשית, כדי להפנים נושא כה משמעותי. הבעיה היא שטקסי יום השואה, אותם הם חווים החל מגן-חובה, הם לרוב ההפך הגמור מזה - מלאי פאתוס, אימה מעורפלת ועיסוק רחב ובלתי מוחשי במותם, ולא בחייהם, של מיליונים נטולי פנים, אליהם אין לילדים כל קשר רגשי. לכן, לספרי ילדים העוסקים בשואה יש תפקיד חשוב ביותר בתיווך הנושא הנורא והרחב הזה לקהל הצעיר. החשיפה לסיפורו של ילד אחד, בן גילו של הקורא, על חיי היומיום שלו בימי המלחמה, על פחדיו, כאביו, חלומותיו ושמחותיו, היא משמעותית מאין כמוה. ספרים דוגמת "הילד משמה" של תמר ברגמן, "האי ברחוב הציפורים" מאת אורי אורלב, "הנער בפיג'מת הפסים" שכתב ג'ון בויין ועוד רבים וטובים, הם צוהר ישיר ואינטימי אל חייהם של ילדים בעלי שם, פנים, אופי וזהות, איתם יכול הילד להזדהות, לצחוק, לבכות ועליהם הוא יכול להתאבל.
ספרה המחודש של סוזנה דייוידסון, "אנה פרנק", הולך צעד אחד קדימה ומצליח לחבר באופן בהיר ומעניין בין האישי לכללי. הספר מביא את סיפורה של אנה פרנק לילדים אשר עודם צעירים מכדי להפיק את המירב מקריאת יומנה המלא של הנערה המתבגרת. דייוידסון שוטחת את סיפורם של בני המשפחה, כאשר היא מתחילה אותו שלוש שנים לאחר מעברם מגרמניה להולנד, כשאנה כבת שבע - בת גילם של הילדים להם מיועד הספר (שיתאים לבני 6-10 בערך). היא מיטיבה לתאר בצורה חיה את אופייה השובב, מלא ההומור והדמיון של אנה, באופן היוצר חיבה מיידית וקשר רגשי בינה לבין הקורא הצעיר. בהמשך מספרת דייוידסון את השתלשלות קורותיה של אנה, כשהן מלוות בתמונות אמיתיות מחייה וכן בתמונות ממציאות חייהם של רבים בימי המלחמה: מפלישת הנאצים להולנד, דרך ימי המחבוא, הגירוש למחנות וסטרבורק וברגן-בלזן, חיי המחנה ולבסוף מותה של אנה ממחלת הטיפוס. האירועים הפרטיים בחייה של אנה מלווים בתיאורים קצרים של ההקשר ההיסטורי בתוכו קרו, כך שהילדים יכולים לקשר בין עלילותיה של הגיבורה לבין הנושא הכללי של השואה. כך, למשל, הקטע בו שומעים דיירי המחבוא על נחיתת בעלות הברית בנורמנדי מלווה בתמונה אמיתית של האוניות בחופי צרפת והסבר קצר על האירוע וחשיבותו, ואילו הקטע בו מתוארת הסלקציה בה מופרד האב מבנותיו ואשתו מלווה בתמונה ממשית של סלקציה כזו והסבר קצר בצידה. חשוב לציין כי התמונות אינן מחרידות ויזואלית וההסברים ההיסטוריים מותאמים לגילם של הילדים, ובו בזמן מצליחים להישאר אמינים וכנים ולא להסתיר מהם את האמת המכאיבה.סוזנה דייוידסון הצליחה ליצור ספר מעניין וקריא מאוד לילדים הנמצאים בגיל בו הם נחשפים לראשונה למונומנט ההיסטורי והתרבותי המכונה שואה. דרך סיפורה של אנה היא מצליחה לקשור את עולמה של דמות מובחנת אחת, בעלת שם, פנים ואופי, לסיפורם של המיליונים. בכך היא מציידת את הילד הצועד לראשונה בגיא האפל של זיכרון השואה - בחברה לדרך.
"אנה פרנק" מאת סוזנה דייוידסון, הוצאת דני ספרים, 64 עמודים.

http://www.mouse.co.il/kids/books/1.3155214
לצפיה ב-'בכל מה שקשור ליום השואה ויום הזיכרון'
בכל מה שקשור ליום השואה ויום הזיכרון
17/04/2017 | 23:24
1
אני תמיד משתדלת ללמד סיפור של אדם אחד. קשה לתפוס - גם אצל מבוגרים - את המספר "6 מיליון" ולכן כשמפרקים אותו לפרטים, לאנשים, מרגישים קרבה גדולה יותר לנושא כולו. אני אישית נגד טקסים שמעצימים את הזוועות, ובכלל חושבת שבתיכון לומדים על כך מספיק (והמסעות לפולין מעצימים זאת), אז לא צריך גם בביה"ס היסודי ואפילו בחטיבה לדבר על מקלחות גז וזוועות נוספות באופן גראפי. אני גם לא מאפשרת לילדים לעשות זאת. 
השנה, אגב, זה בדיוק הנושא של יד ושם - דפי עד - לתת שם ופרצוף לאנשים שמתו - הם לא רק מספר, הם בני אדם. יש הרבה מידע באתר שלהם.
לצפיה ב-'קראתי היום את הספר ''חנות הגלידה של פרנצסקו'
קראתי היום את הספר ''חנות הגלידה של פרנצסקו
12/04/2017 | 19:39
4
21
טירלי''/תמר מאיר. במילה אחת-מקסים.

חולית כבר כתבה עליו וציינו גם את הכתבה עליו. בדףדף מצאתי את זה-
הפורענות המתקרבת מסומנת באיוריה של יעל אלברט באמצעות שינוי מובהק בצבע הרקע של הדפים, מצהבהב אופטימי לגוני אפור וכחול קודרים. המופע הראשון של המילה 'מלחמה' מיוצג באיור בדגלי גרמניה הנאצית, בטנק ובחיילים חמושים, במגן דוד ובכיתוב Juden על חלון ראווה וכן בטלאי צהוב על מעיליהם של עוברים ושבים ברחוב. הטקסט אינו מזכיר מילים כמו 'נאצים', 'גזע', 'גטו', 'גירוש' או 'מחנה' ומסתפק בהסבר כללי: 'המשפחה של פטר כן פחדה. פחדה מאוד. הם היו יהודים, ובהונגריה, כמו בגרמניה השכנה, לא רצו בהם יותר, למרות שהם לא נלחמו באף אחד, ולא עשו רע לאיש'. ההחלטה של פרנצ'סקו טירלי מוצגת כפועל יוצא של היותו אדם: 'אבל מה יהיה עם השכנים שלי? מה יהיה עם המשפחה של פטר? [...] מישהו צריך לעזור להם. מישהו צריך לתת להם מחסה, לעזור להם להתחבא, [...] אני אעזור להם, אני המישהו!'. מתיקות הגלידה כמטפורה לאנושיות מיטיבה מופיעה שוב בסוף הסיפור: 'כך או כך, ידע פרנצ'סקו, מה שעשה גדול ומתוק יותר מכל כדור גלידה שמכר או אכל בחייו.'
הספר נחתם באחרית דבר, המציגה את העובדות ההיסטוריות לצד תצלומים של גיבורי הסיפור.

הסברים מאירי עיניים ,נפלאים לספר.

http://www.dafdaf.co.il/Details.asp?MenuID=1&SubMe...
שזה ספר נפלא כבר אמרנו ..לא?..

קראתי גם את הספר ''הבית ברחוב מיאו''/גיל חובב, על זה נאמר ''לא דיבר אלי...בכלל''.....
רציתי לקרוא את תמר וחידקונית הדקל האדומה אבל נאמר לי שטרם היגיע לחנויות. נחכה בסבלנות. המשך ערב נעים ואם אפשר קצת קריר....

לצפיה ב-'יעל מה אגיד'
יעל מה אגיד
12/04/2017 | 22:58
3
12
ומה אדבר,-כול הכבוד לך!  ,
באמתחת ספרים נוספים שהספקתי כבר לקרוא ,לאחר החג
הארוך,שבו הנכדים יחזרו למסלול,אחזור אף אני למקומי.
בינתים לילה טוב ותודה על ההתיחסות הרבה . ממני   
לצפיה ב-'ואני קוראת את הספר המזודה של גברת סנטקליר'
ואני קוראת את הספר המזודה של גברת סנטקליר
13/04/2017 | 10:43
2
18
ספר שפעם נטשתי  אבל הפעם   הצלחתי לקרוא בו
לצפיה ב-'המזוודה של גברת סינקלייר לואיז וולטרס'
המזוודה של גברת סינקלייר לואיז וולטרס
15/04/2017 | 15:04
1
12
רוברטה עובדת בחנות ספרים ישנה  ומידי פעם היא מוצאת מכתב אישי או אגרת שמצורפת לאחד הספרים
כל הפרטים אלה לא כל כך קשורים לספור האישי שלה שגם היא לא יודעת אותו
אנחנו מגלים איתה  לאט לאט שהחיים שלה במשפחתה הם לא בדיוק מה שחשבה.
האגרות המכתבים הלא קשורים   הם כמו ממתקים שמוסיפים לעוגה וזה מפליא כמה הם מרגשים. יחד איתם משולבים מכתבים שמתארים  את ספור האהבה של סבא שלה  לסבתה שהיא עכשיו בת מאה ועשר  ולא מתקשרת. ואז מתגלה סוד
מסעיר באחד המכתבים ובמשך רוב הספר אנחנו הקוראים 
לומדים איתה את הדמות  את הספור של הסוד המסעיר
ספר מרגש ומקסים
 
לצפיה ב-''
15/04/2017 | 17:37
לצפיה ב-'הספר שקבלתי: חיי בלול תרנגולות:נער יהודי במחבוא בהולנד '
הספר שקבלתי: חיי בלול תרנגולות:נער יהודי במחבוא בהולנד
11/04/2017 | 20:09
2
26
מאת: מקס עמיחי הפנר.
תרגמה מאנגלית: סמדר מילוא.
הוצאת יד ושם.
127 עמודים.

לגבי הספר חרצית כבר כתבה . אוסיף כמה דברים.
לא קל לקרוא ספר על השואה. מסופר על משפחה שעברה את זוועות השואה אך הוא אינו  ספר מפחיד. הוא אינו מתיילד, התיאורים העובדתיים והדברים הקטנים היומיים מתוארים על ידי הילד מקס בצורה מרגשת והוא מיטיב לתאר את האווירה של התקופה בצורה טובה מאוד. אהבתי מאוד את ציוריו של מקס בספר, חוויות ומראות החיים בחווה-ציורים שלווים ,בהם מצא מפלט בימי האימה והם למעשה מהווים ציר שסביבו מקס מספר את סיפורו.
הוריו של מקס עסקו באמנות, ואביו היה צייר מוכשר. מקס עצמו אהב לצייר מגיל צעיר. את סיפור השנים בלול התרנגולות כאמור, הוא מספר בעזרת הציורים. בהקדמה לספר (עמ' 9) הוא מסביר שהוא מייעד אותו לילדים ולבני נוער, והציורים יסייעו לרכך את האימה.
אהבתי את סוף הסיפור. מקס מוסיף לשמו שם עברי-עמיחי. למרות הכל עם ישראל חי .ספר מומלץ .
תודה לחולית  ולציפי לוין על הספר.



לצפיה ב-'תודה על ההמלצה'
תודה על ההמלצה
12/04/2017 | 09:26
1
3
לצפיה ב-''
12/04/2017 | 13:07
לצפיה ב-'חג '
חג
10/04/2017 | 08:59
2
12
לכול צוות הפורום היקר:שחרזדה,חרצית,זוהרה,יעל,דינה ,ריני,אשלינג,הזרה,
טובה
שולחת ברכת חג .
חג פסח נעים חג אביב שמח
לכן ולכול בני משפחותיכם .
לכול מבקרי הפורום ואורחיו חג מהנה
ולא שכחתי אותך ג. רפאל, חג שמח!.
 
לצפיה ב-'חג שמח והרבה בריאות לכולם.'
חג שמח והרבה בריאות לכולם.
10/04/2017 | 09:13
6
לצפיה ב-'חג שמח חברים וחברות יקרים'
חג שמח חברים וחברות יקרים
10/04/2017 | 13:40
3
לצפיה ב-'לפורום הנכבד,'
לפורום הנכבד,
10/04/2017 | 08:17
1
21

רוצה לאחל,

חג אביב שמח לכולם
חג של בשורות טובות לעולם
חג של התפתחות
חג של התפנקות
חג של פריחה
חג של מנוחה
חג של צחוק
ושל שמחה,
חג של "ביחד"
חג של נחת
חג של תקווה
חג של חום ואהבה
וכמובן חג של הרבה קריאה
ובקיצור  
שיהיה לכם החג - הכי נפלא!

https://www.youtube.com/watch?v=ydCddPTqZmo
לצפיה ב-'חג שמח לכל החברים'
חג שמח לכל החברים
11/04/2017 | 20:34
9
לצפיה ב-' סרט קצר מונפש בבימויו של דניאל מרטינז לארה ורפא קאנו>>>'
סרט קצר מונפש בבימויו של דניאל מרטינז לארה ורפא קאנו>>>
09/04/2017 | 23:47
6
8
לצפיה ב-'מדור חדש בשיתוף "עיניים", מגזין מבית קבוצת "הארץ" המיועד ל>>'
מדור חדש בשיתוף "עיניים", מגזין מבית קבוצת "הארץ" המיועד ל>>
10/04/2017 | 00:50
5
5
המיועד לילדים בני 13-6. הילדים שואלים ויועץ המגזין, הפסיכולוג נפתלי ישראלי, עונה:
 
שלומי, בן ½9
 
אני ילד דֵי מקוּבּל בַּכּיתה כי אני טוב בכדורגל, אבָל הילדים צוחקים לי בגלל שֵם משפחתי, וזה מֵציק לי. אני לא יודע מה לעשׂות. ואַל תציעו לי לדבֵּר עִם ההורים או עִם יַלדֵי הכיתה, כי זה לא עובד. אני זקוק לעזרתכם.
 
 
שלומי היקר,
 
בַּחיים יש דברים שאנחנו יכולים לִבחור בהם, ודברים רבּים אחֵרים שאֵינם נְתוּנים לִבחירָתֵנו. אנחנו יכולים לִבחור אֶת החברים שלנו, אֶת מה שאנחנו אוכלים או אֶת האוֹפֶן שבּו אנחנו רוצים לְבַלות אֶת שְעות אחַר הצהריים. אבָל דברים רבּים אחֵרים אֵינם נתונים לְשִיקוּל דעתנו: אנחנו לא בוחרים אֶת ההורים שלנו, אנחנו לא בוחרים אֶת השכונה או אֶת היִישוב שבו אנחנו גרים, וּמובן שאנחנו לא בוחרים אֶת השֵם שלנו. דַווקא השֵם שלנו, המְאַפיֵין היִיחוּדי שלנו, אֵינו נתון לִבחירָתֵנו.
 
זה יכול להיות מְתַסכֵּל מאוד. הֲרֵי לא אתה בָּחרת בְּשֵם המשפחה שלךָ, ואין לךָ שום שְליטה על כך, אבָל חבריךָ לַכּיתה לועגים לך בגללו, ואתה סובל. אמנם אתה מקובּל ואֵינךָ חושש לְמַעמָדְךָ החֶברתי בַּכּיתה, אבָל אתה לא אוהב שקוראים לך בְּשֵמות. בִּיקשתָ מחבריך לַכּיתה להפסיק, אך הם ממשיכים לִלעוג לך. גם פְּנִייה להוריךָ לא עָזרה, וזה מוּבן — הֲרֵי גם להם אין שליטה על ההִתנַהגוּת של הילדים בכיתתך, וּבְוַודאי לא בִּשעות הלימודים, כאשר הם לא בְּקִרבָתְךָ. המצב הזה יוצר תְחוּשה חזָקה של חוסֶר אוֹנים, של אי־יכולֶת להשפיעַ וּלשַנות אֶת המצב בְּכוחות עצמךָ. זה מוביל לְתִסְכּוּל גדול, ואולי גם לכעס וּלְרָצון לִפגוע באחֵרים, בְּאֵלֶה שפוגעים בך. מה, אִם כֵּן, אתה יכול לעשׂות?
 
לִפעמים פְּנִייה יְשירה וְכֵנָה לַלועגים עוזרת להפסיק הִתנַהגוּיוֹת כמו אלֶה שתֵיארתָ, אבָל כפי שנוֹכַחתָ לָדַעת בְּעַצמךָ — לא תמיד זה מצליח.
 
בְּמִקרים כמו שלך אני חושב שאֶפשָר לפעול בִּשתי דרכים. דרך אחת היא להרחיב אֶת מַעגַל ההַשְפָּעה. כלומר, לא לִפנות רק לחבריךָ או להוריךָ, אֶלָא גם לַמורים, ואולי אפילו לִמְנַהֵל בֵּית הספר, כדי שֶיִתעָרְבו בָּעִניָין. פעמִים רבּות ילדים נִסחָפים אחרֵי הִתנַהגוּיוֹת של ילדים אחֵרים וּמוצאים אֶת עצמם פוגעים מִילוּלִית בִּילדים אחֵרים בלי שבאמת יִרצו בכך. אִם מורים וּמְחַנְכים מִתְעָרְבים וּמַרְאים לַילדים מה הם עושׂים, זה עשׂוּי להפסיק אֶת ההִתנַהגוּת הפּוֹגְעָנית.
 
  דֶרך שנייה היא להחליט שאתה מקבּל על עצמֵךָ להִתמודד עִם הפגיעוֹת הלָלו. פגיעות כאלֶה שְכִיחוֹת מאוד בְּחֶברת הילדים, ולכן יש היגיון בהצעתי שתְנַסֶה ללמוד להַפסיקָן. כדי לעשׂות זאת עלֶיך לאַמֵץ עֶמדה בטוחה, ולא לפחֵד מֵעִימוּת וּמִיְשִירוּת. למשל, אִם ילד צוחק לךָ, תוּכל לומר לו "יש לך בעיה עִם זה?" או "מה בְּדִיוק הסיפור שלך?" לִפעמים תשובות כאלֶה מצליחות להפסיק אֶת ההצקות, ואין סָפֵק שֶהן יעזרו לך להרגיש שאֵינךָ חֲסַר אוֹנים.
 
ואוּלָם, אִם הדרכים האלֶה אֵינן עוזרות וההצקות נִמשָכות או מַחריפוֹת, חשוּב שתִפְנה לְאַנשֵי מִקצוע בְּבֵית הספר (יועצת, מורים וכדומה) וּתְעָרֵב אותם בַּבּעיה. זה לא המצב כָּרֶגע, ולכן אני לא ממליץ על כך. נסֵה לִפעול בַּדרכים שהִצעתי, ואני מקוֶוה שהן יעזרו לךָ לשַנות אֶת המצב.
 
לילך, בת ½11
יש לי שתי בעיות: הבעיה הראשונה היא שאני רגישה מאוד בְּמה שֶקָשור בְּבַעלֵי החיים, אבָל רוב הילדים בַּכּיתה מְנַצְלים אֶת זה כדי להציק לי בְּאַכְזָרִיוּתָם: הם רוצחים נְמָלים. (רוב האנשים לא מְיַיחֲסים לכך חשיבוּת.) כשהילדים יודעים אֶת חוּלְשָתי, הם דורכים בְּכַוָונה על נמלים בְּנוֹכְחוּתי. הִתיַיעַצתי עִם אימא שלי ועִם המְחַנֶכת שלי, וּמִשתֵיהן קיבלתי אֶת אותה תשובה: “תְנַסי להסתיר אֶת הרְגָשות שלָך”, אבָל אני לא מסוּגֶלת, ואני חושבת שלא נכון לעשׂות אֶת זה. להֶפך, אני רוצָה לִגרום לַילדים להפסיק לִנהוֹג כך. מה אני יכולה לעשׂות?
 
והבעיה השנייה: לעוּמַת הרבּה ילדים, אני אוהבת לִקרוא סְפרים קְלָאסִיִים יְשָנים, אבָל הרבּה ספרים מהסוג שאני אוהבת עצובים מאוד, וְלִפעמים אני מַפְסיקה לִקרוא אותם בָּאֶמצע. קשֶה לי לקרוא על מָוֶות של גיבורים אהובים. איך אֶתגַבֵּר על זה?
 
לילך היקרה,
 
שתי הבעיות שתֵיאַרְת קשורות לִרְגישוּת היֶתר שלָך לְמָוֶות או לעֶצֶב של אחֵרים — בעלי חיים וּבנֵי אדם כאחד. הבעיה הראשונה קשורה לַהִסְתַגְלוּת החֶברָתית שלָך. אַת רגישה הרבּה יותר מאחרים לְהֶרג של בַּעלֵי חיים, אפילו חרקים קטנים כמו נמלים. איך תצליחי לשַכנֵע אֶת כולם שצריך לשמור על בעלי חיים ולא לִפגוע בהם? איך תסבּירי לְכל הילדים שֶהם עושׂים מעשֶׂה רע? אולי תִתְנַחְמי לָדַעת שֶיש צִמְחוֹנים וטִבְעוֹנים שֶשוּתָפים לְרִגשוֹתַַיִיך, וְכָמוך, גם הם חושבים שאסור לִפגוע בְּבַעלֵי חיים, ו’
לצפיה ב-'המשך מגזין "עיניים" מ'הארץ'>>>'
המשך מגזין "עיניים" מ'הארץ'>>>
10/04/2017 | 00:55
4
3
וְכָמוך, גם הם חושבים שאסור לִפגוע בְּבַעלֵי חיים, וּבְוַודאי אסור להרוג אותם. אבָל לא כולם חושבים כמוך ולא כולם רגישים כמוך. הם סְבוּרים שצָריך לְכַבֵּד אֶת דַעתָם ולא להַטִיף להם איך לִנְהוֹג.
 
לְדַעתי, אַת צריכה לִמצוא אִיזוּן נכון יותר בין עמידה על דַעתֵך וּבֵין הִתחַשבוּת בִּרְצוֹנָם של אחֵרים. אִם כל הזמן תוכיחי לאחֵרים שֶהם טועים, סביר להניח שֶהם יִיפָּגעו, ירגישו שאַת מַאשימה אותם ואז יִרצו לִפגוע בך בחזָרה, למשל על ידי הֶרג של נמלים לְנגד עֵינַיִיך. דרך טובה יותר בְּעֵינַיי היא לאמֵץ גישה שאומרת "כך אני חושבת וכך לדעתי צריך לנהוג. אני עומדת על דעתי ואנסה להראות לכם שאתם טועים, אבָל לא אכריח אתכם לִנהוג אחרת." אִם אַת מְאַמֶצת גִישה כזאת, זה אומר שאֵינֵך צריכה להסתיר אֶת רִגשותַיִיך, אבָל עלַיִיך גם להִתאַמֵץ כדי לאַפשֵר לאחֵרים לִחיות אחֶרת מִמֵך.
 
דֶרך טובה לבַטֵא אֶת האִכפָּתיוּת שלָך כְּלַפֵּי בעלי חיים היא לִמצוא שוּתָפים לִתְחוּשוֹתַיִיך וְלִפעול איתם. למשל, להִתנַדֵב בָּאגודה לְצַעַר בַּעלֵי חיים, או לִפעול בְּמִסגֶרת עֲמוּתה שמְקַדֶמת צִמחונוּת או טִבעונוּת. כך תוּכלי לסייע בְּיֶתר יעילוּת לְבַעלֵי חיים, בלי לשלֵם על כך מחיר חֶברָתי. כאשר תִפְגְשי שוּתָפים לְדֵעוֹתַיִיך וְלַעֲרָכַיִיך תוּכלי לחשוֹב איתם כיצד אֶפשָר להשפיע על אחֵרים כדי שלא יִפְגְעו בְּבַעלֵי החיים.
 
הבעיה השנייה שכתבת עליה היא הרגישוּת שלָך לְמָוֶות של גיבורי סִפרוּת. באמת לְעיתים קרובות יש בִּספרים יפים רגעים עצובים וקשים. אך נִדמֶה שכְּמו בָּעִניָין הרִאשון, הרגישוּת שלָך לְצַער וּלְעֶצב חֲרִיגה. אַת מִזְדַהָה עִם העֶצב עד כדי כך שהסיפור 'לוֹפֵת' אותָך ועלַיִיך להפסיק לקרוא. מדוע אַת רגישה כל כך לַצעַר וְלָעֶצב שֶיש בָּעולם? זאת שאלָה שכדאי לָך לברר עִם עצמֵךְ, אולי בְּעֶזרת חבֵרה טובה וגם בְּשׂיחה עִם הורַיִיך. אִם תְגַלי שהעֶצב אֵינו מוּגבָּל רק לִסְפרים קְלָאסִיִים, אֶלָא קשוּר גם לְמַצב רוּחֵך הכְּלָלי, כדאי לָך לִפנות לְאיש מקצוע וּלבָרֵר מדוע אַת עצובה, ואיך אֶפשָר לעזור לָך להרגיש טוב יותר. אולי חֵלק מהכְּאֵב שלָך קשוּר בַּשוֹנוּת שלָך מִשְאר הילדים ואֶת זה כדאי לברר לָעומֶק.
 
אלדד, בן 13
 
לִפנֵי שנתיים באה ילדה חדשה לְבֵית הספר והִתאַהַבתי בה. בְּכל יום וּבְכל ערב חלמתי עליה. כל הזמן רציתי שיבוא יום שֶבּו אגיד לה שאני אוהב אותה. לאחַר שנה ביקשתי מִמנה אֶת מִספַּר הטלפון שלה והיא נתנה לי אותו. שָׂמחתי וכתבתי לה כל מִינֵי הודעות, למשל, שָלום, אַת פֹּה? וּמה קורה, איפֹה אַת? כעבור שבועיים הייתי מטורף עלֶיה והֶחלטתי לִכתוב לה שאני אוהב אותה. הִרגשתי לָחוּץ מאוד כי לא ידעתי איך היא תגיב, וחשבתי על זה הרבּה. לאחַר חצי שעה היא שלחה לי הודעה והיה כָּתוב בה: "תודָה שאתה שָלחת לי הודעה מקסימה כזאת אך אֵיני מְעוּניֶינת בך, אני מעוניינת בְּמישהו אחֵר". הִרגשתי פגוע מאוד וּבָכיתי בַּלֵב בְּשֶקט. בַּהתחלה לא סיפרתי אֶת זה להורַיי אבָל בַּסוף סיפרתי להם וזה עודֵד אותי קצת. לפני שבועיים ראיתי אותה מְנַשֶקת אֶת הֶחָבֵר הכי טוב שלי בַּכּיתה. הלכתי לְמָקום שָקט וּבָכיתי בְּקוֹל. אני רוצֶה שאני והיא נִהיֶה ידידים, אבָל היא לא שָׂמה לב אליי בִּכלל. מה לעשׂות? ואַל תִכְתְבו לי לנסות שוב.
 
אלדד היקר,
 
אתה כותב בְּכֵנוּת רבּה על כְּאֵב שמְלַוֶוה אותךָ בַּזמן האחרון, כאב על אהבה נִכזֶבת. הנערה שהִתאַהַבת בה כל כך דָחתה אותךָ. אולי עברו בְּרֹאשְךָ מחשבות כמו "מדוע היא לא רוצָה בי?" "איך יכול להיות שאני מאוֹהב בה כל כך, והיא לא רוצָה בְּקֶשר איתי?" השאלות האלֶה קשות, ואין עליהן תשובה ברורה. למרות הַחֲשָש, אני חושב שטוב שדיברת על כך עִם הוריךָ, ואכן חַשְתָ הקלָה מסוּיֶמת.
 
לדעתי לא עשׂיתָ טעות. אִם אתה מאוֹהב במישהי, הדבר הנכון לעשׂות הוא לנסות לִיצוֹר איתה קֶשר, כפי שאתה עשׂיתָ, אף על פי שהדָבר כָּרוך בסיכון מסוים, כמו שֶקָרה לך. אבָל זאת גם יכולה להיות הִזדַמנוּת נפלאה לְיַחסֵי אהבה הֲדָדִיִים וּמְתַגְמְלים.
 
מה שֶקָרה לִפנֵי שבועיים טִלטֵל אותךָ מֵחדָש. הידיעה שהיַלדה שדָחתה אותךָ אוהבת אֶת הֶחָבר הכי טוב שלךָ בַּכּיתה היא ידיעה מַרְעישה, שגוֹרֶמת לְבִלבּול רב. אולי חשבת בְּליבּךָ: "מדוע הֶחָבר שלי לא סיפר לי על כך?" "מדוע היא אוהבת דַווקא אותו, מִכּל הבנים בָּעולם?" אולי ציפיתָ שחברךָ הטוב ביותר יהיה לְצידךָ בַּשעה הקשָה שלךָ, ועכשיו התברר לךָ שהוא 'לְצִידה', וזה מַכאיב מאוד.
 
עִם כל הצַער שבַּדָבר, אֵיני חושב שעליךָ לנסות להתקרב אֶל הילדה שוב. היא ענתה לךָ בְּנימוּס אך בְּהֶחלֵטִיוּת. חשוּב שתְנַסֶה להִתאוֹשֵש. בַּלֵה עִם חברים ועֲסוֹק בִּפעילוּיוֹת שגוֹרמוֹת לךָ הֲנָאה. לאחַר זמן, כאשר הביטחון יחזור אליךָ, תוּכל לְנַסות להִתקָרֵב לִילָדוֹת אחֵרות שיִמְצְאו חֵן בְּעֵיניךָ.
 
ואשר לחבֵרךָ הטוב, אני חושב שכדאי שתדבּר אית
לצפיה ב-'לצפיה ב-'המשך מגזין "עיניים" מ'הארץ'>'
לצפיה ב-'המשך מגזין "עיניים" מ'הארץ'>
10/04/2017 | 00:59
3
2
 
אני חושב שכדאי שתדבּר איתו על מה שֶקָרה. אִם הוא חבר טוב באמת, תוּכל להבהיר לו מה אתה מרגיש, וּלהסביר לו מדוע המצב הזה רגיש כל כך בִּשבילך.
 
שני, בת 11
 
אני פוחדת מִכּלבים מאז שאני זוכרת אֶת עצמי. כשהייתי קטנה פחדתי כל כך מכּלבים עד שלא יכולתי לִראות כלב אפילו מֵרָחוק. היום זה פחות מפחיד אותי, אבָל בכל פעם שאני רואָה כלב אני נִרתַעת קצת. זה מאוד לא נעים לי כי לִפעָמִים אפילו לועגים לי בגלל זה. איך אני יכולה להִתגַבֵּר על הפַּחד?
 
שני היקרה,
 
נשמע שהפַּחד שלָך מִכּלבים גורם לָך לְמוּעקה וְלִמצוקה, וטוב עשׂית שהֶחלַטת לחפּשׂ דרך להִתגַבֵּר עליו. פחד מִכּלבים נפוץ מאוד בְּקֶרב ילדים, וגם בְּקֶרב מבוגרים. אמנם רבּים יותר מְפַחדים מִנְחשים או מעכבישים, אבָל סָביר הרבּה יותר שתִיתָקְלי בְּכלב ולא בנחש, ולכן הפַּחד הזה מַפריע יותר מִפּחדים אחֵרים לִחיות חיים רגילים וטובים.
 
קל יחסית להִתגַבֵּר על פחד מִכּלבים, אבָל רוב האנשים שֶיש להם פחד כזה אינם יודעים זאת. הם ממשיכים לפחֵד רוב חַיֵיהם, וּבְדֶרך כלל מִשתדלים לִשמור על כך בסוד. אבָל איך אֶפשָר לִשמור על פחד כזה בסוד? כדי לעשׂות זאת הם מִשתַדלים להִימָנע מִלִראות כלבים אפילו מֵרָחוק, וכמובן מִלהִתקָרֵב אליהם. אנשים כאלֶה לא יסכימו לבקר בְּבַית של חברים שֶיש להם כלב, ואִם הם יִראו כלב בָּרחוב הם יְשַנו אֶת מסלול ההליכה רק כדי לא להיתָקֵל בו. אֶפשָר לִחיות כך, אבָל אלֶה חיים מְצוּמצמים מאוד, מְלֵאים בְּמֶתח וּבחֲרָדה.
 
הסיבה העיקרית לַפּחד שלָך נובַעת מהתְחוּשה העמוקה שכּל מִפגש עִם כלב, אפילו מֵרָחוק, עלול לסכֵּן אֶת חַיַיִך. כשהיית קטנה ניסית להימָנע מִכּל מפגש כזה כדי להציל אֶת עצמֵך. עכשיו, כשאַת גדולה יותר, הֵבַנת שהתְחוּשה הזאת מוּגזֶמת ואַת מצליחה להִתקָרֵב יותר לכלבים. אבָל לא לָמַדת עדיין עובדה חשוּבה אחת, שהיא התרופה לַפַּחד: נכון, יש כלבים שעלולים להיות מסוּכּנים ולכן כדאי להתרחק מֵהם, אבָל לא כל כלב מסוכּן. כדי ללמד אֶת הגוף שלָך אֶת העוּבדה הזוֹ, אַת צריכה להפסיק להימָנע מִמִפְגש עִם כלבים וּלהתחיל לַחשׂוף אֶת עצמֵך אליהם. רֵאשית, כדאי שתֵיחָשׂפי לִתמונות של כלבים, לִסרטים על כלבים, לנביחות של כלבים וכדומֶה. לאחַר מִכּן תִתבּונני בִּכלבים מרחוק. וּבְשָלב מתקדם יותר תִתְקָרְבי לִכלבים, תבואי איתם בְּמַגע וּתְלַטפי אותם.
 
תוּכלי לְתַכנֵן תכנית פעולה כזוֹ עִם הורַיִיך וּלבצע אותה בְּעֶזרתם. אִם זה נשמע לכם מסובך מדי, אֶפשָר להֵיעָזר באיש מקצוע (כמו מטפל קוֹגְנִיטִיבִי־הִתנַהגוּתי), שֶיִבנה איתכם אֶת התכנית ויַנחֶה אתכם בְּיִישׂוּמה. הטיפול בְּפַחד מִכּלבים הוא בְּדֶרך כלל קצר (חודשיים-שלושה) ויעיל מאוד. כדאי לך לנסות! כך תוּכלי לִחיות חיים מלאים יותר, חופשיים וּשׂמחים יותר. אִם הטיפול יצליח, אולי אפילו תחליטי לגדל כלב...
 
עינת, בת 11
 
יש לי שתי בעיות: 1. הרבּה ילדים בַּגיל שלי כבר שומרים על האחים הקטנים שלהם, וגם ההורים שלי רוצים שאני אֶשמור על אחַיי הקטנים, אבָל אני לא מרגישה מוכנה וגם מְפַחֶדת, אפילו לעשׂר דקות. מה לעשׂות? 2. בַּזמן האחרון, בעיקר בִּשעות הערב, אני מרגישה כל מיני פחדים, למרות הידיעה שרוב הדברים המפחידים האלֶה לא יִקרו. אני לא יודעת איך להסביר אֶת התְחוּשה, אבָל זה מֵציק לי מאוד. אני חושבת שזה קשור לַמצב הביטחוני. ניסיתי לדבּר עִם ההורים, אבָל הם חוזרים מאוחר ואין להם כוח. אֶשׂמח אִם תעזרו לי.
 
עינת היקרה,
 
כָּתבת על שתי בעיות, וּשתיהן קשורות לִפחדים. אַת מפחדת לִשמור על אחַַיִיך הקטנים, אפילו לכמה דקות; ואַת מפחדת מִדְבָרים שעלולים לקרות, אף על פי שאַת יודעת שאין סיכוי רב שהם אכן יקרו. מה אֶפשָר לעשׂות? כיצד להתמודד עִם דאגות המופיעות מאליהן? איך להצליח לשמור על אחַיִיך, כפי שעושׂים ילדים אחֵרים בגילֵך?
 
אני חושב ששתי הבעיות שכָּתבת עליהן קשורות זוֹ לָזוֹ. אַת מודאגת, ולכן אֵינך מרגישה בטוחה לשמור על אחַיִיך. אולי מִתְגַנְבות לִליבך מחשבות כמו מה יקרה אִם הם יִבכּו? מה אֶעשׂה אִם מישהו מֵהם יִיפָּצע? איך אוּכל להִתמוֹדד עִם בעיה לא צְפוּיה שֶעֲלוּלה לָצוּץ? המחשבות האלֶה נוטות לחזור על עצמן שוב וָשוב, וּבְדֶרך כלל הניסיון להִתעַלֵם מֵהן לא עוזר. המצב הביטחוני רק מַחריף אֶת המחשבות מהסוג הזה, מִשום שהוא מַעלֶה חֲשָשות נוספים: מה יקרה אִם תִהיה אזעקה? מה יקרה אִם יהיה אֵירוע ביטחוני בַּשכונה שלי? וּמתי כל זה כבר יִיפָּסֵק וְנוּכל לחזור לִחיות בשלום וּבְשַלְווה? שְעות העֶרב מַגְבִּירוֹת אֶת המחשבות האלֶה. בָּעֶרב שָקט יותר וחשוּך, ויש זמן לחשוֹב וּלהַרהֵר. אנחנו עסוקים פחות בִּדברים אחֵרים, ולכן הפחדים מצליחים לָצוּף וּלהִתגַנֵב אֶל המחשבות שלנו.
 
כדי להִתגַבֵּר על הפחדים וּלהצליח לִשמור על אחַיִיך, חשוּב שקודֶם כול תִתני ביטוי לַמַחשבות וְלַהרגשות שלָך. אֶפשָר לעשׂות זאת בִּדרכים רבּות: אֶפשָר לִכתוב רשימה ארוכה של דאגות וּפחדים וּלעדכן אותה מִדֵי יום; אֶפשָר לצייר אֶת התחוּשוֹת שלָך; אֶפשָר לַעסוק בִּסְפּוֹרְט כדי לִפְרוֹק אֶת המֶתח שבַּגוף; אֶפשָר כמובן לדבֵּר עִם חבֵרה טובה על כך — אבָל הדבר הטוב ביותר הוא לדבֵּר על כך עִם הורַיִיך.
 
אַת מרגישה שלְהורַַיִיך אין זמן וכוח לדבֵּר איתָך. האִם אַת בטוחה שזה המצב? אולי בָּעֶרב, כאשר הם חוזרים מהעבודה, הם כבר מוּתָשים ולכן חַסרֵי סבלנות. נסי לדבּר איתם בְּשַבּת
לצפיה ב-'המשך>>>'
המשך>>>
10/04/2017 | 01:01
2
4
נסי לדבּר איתם בְּשַבּת בַּבּוקר, כשהם פְּנוּיִים יותר. אֶפשָרוּת אחרת היא לבקש מֵהם שיְפַנו זמן לְשׂיחה איתָך, ואז לדבר על הפחדים שלך. ואִם כל זה לא מצליח, אֶפשָר לכתוב להם מכתב וּבוֹ להסביר להם מִמה אַת חוששת, וּלבקש מֵהם שיַקדישו לָך זמן רב יותר. אני חושב שאִם תעשׂי אֶת כל אלֶה, הורַיִיך יוכלו להִתפַּנוֹת וְלַעזור לך. אִם זה לא יקרה, כדאי שתִפני למישהי בְּבֵית הספר (כמו מורה שלך או יועֶצת בית הספר) וּתְשַתְפי אותה בַּמְצוּקה שלָך. אולי בְּעֶזרָתה תצליחי לגייס אֶת הורַיִיך לִתמוך בך.
 
אייל, בן 12
 
אני מרגיש שָמֵן. אמנם זה לא מה שאומרים לי, אבָל בכל זאת בכל פעם שאני אוכל משהו שֶיש בו הרבּה שומנים אני מרגיש שאני ממש שמן בגלל זה. דיברתי על כך עִם חברים ועִם בן דוֹדי, אבָל זה לא עזר לי. אֶשׂמח אִם תִתנו לי עֵצה שתעזור לי. תודה רבּה.
 
אייל היקר,
 
מַראֵה הגוף שלנו משפיע מאוד על הדִימוּי העצמי שלנו — האִם אנחנו גבוהים או נמוכים? האִם אנחנו רזים או שמנים? האִם יש לנו פָּנים יפות? רגליים ארוכות? האִם אנחנו חטובים?
 
המַגע שלנו עִם העולם ועִם אנשים אחרים נוצָר בְּאֶמצָעוּת הגוף, ולכן חשוּב לנו מאוד איך הוא נִראֶה וְנִתפָּס, הֵן בְּעֵינֵי האחרים והֵן בְּעֵינֵינו.
 
בִּתְקוּפָתנו הגוף הרזֶה נֶחשב לַגוף האִידֵאָלי והרָצוי. בכל מקום — בפרסומות, בְּסִדרות טלוויזיה, בִּסְפרים — מעבירים לנו אֶת המֶסר שחָשוּב להיות רזים. לכן מי שאֵינו רזה מרגיש שהוא פחות טוב, ואפילו פחות חכם או פחות מוצלח מאחֵרים. זה כמובן אֵינו נכון. האנשים בָּעולם שונים זה מִזה, והעובדה שאֵינם רזים או שאֵינם חטובים אֵינה מְעידה על בעיה כלשהי אֶצלם. כך טוב לַגוף שלהם להיות. וּמי שסוֹבֵל מִמִשקַל יֶתר חַיָיב לטפּל בכך לא מִשום שזה צַו האופנה, אֶלָא מִשום שעודֶף מִשקָל עלול לִגרום לִבעיות רפואיוֹת ואחֵרות.
 
מִמִכתַבךָ לא ברור לי אִם אתה סובל מִמשקַל יֶתר או שאתה רק מרגיש שמן. בין כך ובין כך, אני ממליץ שתִתיַיעֵץ עִם דִיאֵטָנית, כי תפקידה להעריך בעיות כאלֶה וּלטפל בהן. פְּנֵה להוריךָ או לְיועצת בית הספר וּבַקֵש מֵהם לְהַפנוֹת אותךָ לדיאטנית שעובֶדת עִם ילדים ונועַר. שׂיחה איתה תוּכל לסייע לךָ לדעת אִם עלֶיך להפחית בַּמִשקל או להבין מדוע אתה מרגיש שמן אף על פי שאֵינךָ שמן כְּלל. אִם יתברר לךָ שֶהַרגָשתךָ קשורה לִתפיסוֹת לא מְצִיאוּתיוֹת שֶיש לךָ בְּנוֹגֵעַ לְמִשקַלךָ או לגופךָ, כדאי שתִפנֶה גם לְאיש או אשת מקצוע בִּתְחום הנֶפש, והם יוּכלו לסייע לך. חשוּב מאוד שתְעָרֵב גם אֶת הורֶיךָ בַּבּעיה שלךָ, כי התהליך הטיפּולִי כָּרוּך גם בְּשינוי הֶרגֵלֵי התְזוּנה של המשפחה כולה.
 
בהצלחה!
לצפיה ב-'פסח 2017: פיות, חייזרים ועוד המלצות קריאה לילדים בחופשה - ..'
פסח 2017: פיות, חייזרים ועוד המלצות קריאה לילדים בחופשה - ..
10/04/2017 | 01:20
1
15
משך>>>>מ'הארץ': שתף בטוויטרשתף בפייסבוקשלח במיילהדפס
כישוף על ים כנרת, ילדה שנשלחת למאדים ואסטריקס במסע לירושלים: שבע המלצות לספרים לילדים שייקחו אותם לעולמות אחרים....
מאשה צור-גלוזמן: "מה נקרא בחופשה? עבור מבוגרים, יש לעתים מדפים שלמים בחנויות הספרים (בעיקר אלה הנמצאות בנמלי תעופה) המיועדים לענות על שאלה זו בדיוק. עבור ילדים — פחות. על כן לפניכם שבע המלצות לספרי חופשה לילדים, כמספר ימי החג.
 
 
ספרים, כידוע, הם שער הקסמים הנגיש ביותר לעולמות אחרים. גם הפיזיקאים כבר מדברים לפעמים, בזהירות רבה, על יקום רב־ממדי, אבל עבור מי שאוהב לקרוא, אין צורך בשום הוכחות נוספות: ספר טוב יכול לקחת אותך לממד מקביל כל כך רחוק, שתצטרך לעבור שליש ספר עד שתבין את חוקיו של העולם בו מצאת את עצמך. ספר טוב אחר עשוי לקחת אותך לממד מקביל ממש מעבר לפינה: רק כמה שינויים קלים — בזמן, במרחב, או בחוקי הפיזיקה, והכל כל כך דומה אבל שונה.
 
לפניכם, אם כן, כמה פורטלים ישירים לחופשה בעולם אחר לגמרי, לפעמים קרוב ולפעמים רחוק, אבל כזה שאם תיהנו בו, תרצו לחזור אליו שוב ושוב. חלקם התפרסמו לראשונה לפני יותר ממאה שנה, חלקם יצאו בשנים האחרונות. את חלקם כבר אי אפשר למצוא בחנויות הספרים, אבל את כולם אפשר למצוא בספריות ובחנויות יד שנייה.
 
 
הוצאת רוני גלבפיש
"אגם הצללים", מאת רוני גלבפיש, הוצאת דג זהב, 2015
הספר "אגם הצללים" הוא דוגמה נהדרת למציאות מקבילה: הוא ספר פנטזיה המתרחש בישראל של ימינו, אבל ברובד נסתר וסוחף של קסמים וכישוף. המציאות הישראלית קצת פרוזאית וצעירה מדי בדרך כלל בשביל לשמש מצע אמין ומשכנע לספרי פנטזיה, אבל אפילו בתרבות הישראלית התזזיתית יש שעות דמדומים — הזמן הטוב ביותר לסיפורי פיות — והסופרת רוני גלבפיש תפסה את הרגעים האלה עם לאסו פלאי. "אגם הצללים" מספר על מאבק רב שנים בין שני שבטים של יצורי קסם עבריים — בני סהר ובני רשף, שלתוכו נקלעות שתי תאומות, מנוגדות לחלוטין באופיין, יערה ותמר, בנותיה של מלכת בני סהר הקשוחה, נגה. מלבד ההרפתקאות המרתקות והכתיבה המעולה, יש עונג מיוחד בכך שהעלילה מתרחשת סביב אגם הכנרת, עם הטבע וההיסטוריה שלו, ושמערכת לחשי הכישוף בספר מבוססת במידה רבה על השירה העברית. "אגם הצללים" הוא ספר מושלם לחופשת אביב ארצישראלית, על שעות הקסם הממהרות לחלוף של הפריחה והלבלוב. הוא מעניק את היכולת להסתכל מחדש על הארץ שבה אנו חיים, בלחש עתיק של כישוף התפעלות.
 
"שורדים על מאדים", סופיה מקדוגל, מאנגלית: נעה שביט, הוצאת עוץ, 2016
כמה מספרי המדע הבדיוני הטובים ביותר במאה ה–20 ניבאו לא רק את ההתפתחויות הטכנולוגיות שאכן התרחשו מאוחר יותר, אלא גם שאלות מוסריות וחברתיות שאותן התפתחויות מזמנות. "שורדים על מאדים" הוא ספר מד"ב לילדים (אבל לא רק), מהז'אנר הזה בדיוק. הגיבורה שלו היא אליס דר בת ה–12, והוא מתרחש במציאות שבה חייזרים בלתי נראים כבשו את כדור הארץ אך בני האדם עדיין נלחמים בהם. אמה של אליס היא טייסת מלחמה מהוללת, מה שיוצר לאליס בעיות חברתיות מסוימות ומחסור חמור בהורים (גם אביה, כמו כל המבוגרים, משרת בצבא ומוצב בצוללת רחוקה). אליס ועוד 300 ילדים נשלחים לבסיס אימונים במאדים, שם ישמשו כצוערים עד שיגיעו לגיל המתאים לשרת בצבא הנלחם בחייזרים. בעוד הילדים מתרגלים לחיים המונוטוניים ובכל זאת מרתקים על מאדים, התרחשות בלתי צפויה גורמת לאליס ולחבריה לצאת למסע הרואי, מלווים ברובוט דג זהב טרחן אך מלא נשמה.
 
  זה מסע מפחיד ולעתים מצחיק, קצבי ומלא הרפתקאות, והוא מסתיים בכך שהילדים מצליחים לפתור מה שהמבוגרים לא הצליחו. ב"שורדים על מאדים" יש אלמנטים של "אי הילדים" ו"בעל זבוב" (אם כי הוא לא עד כדי כך מפחיד), אבל הוא גם רומן חניכה ומסע הרפתקאות. וכמו כל ספר מדע בדיוני שמכבד את עצמו, הוא מטפל בצורה מלאת חיים ומעניינת גם בשאלות חברתיות בתוך החברה האנושית, וגם ביחסי הגומלין בין בני אדם לחייזרים תבוניים, בין בני אדם לרובוטים המשרתים אותם וגם בין בני אדם ובעלי חיים. אליס וחבריה הם ילדים עכשוויים, משכנעים ומעוררי הזדהות, שמלבד השאלות הרות הגורל שעליהם לפתור, מתמודדים עם בעיות חברתיות, פופולריוּת וגיקיוּת, נאמנוּת ואינדיבידואליזם. אם חשקה נפשכם בחופשה עם חברים על כוכב אחר, בעתיד שנראה לא מאוד רחוק, זהו הספר בשבילכם.
 
"חבורת חצות", ג'ון מייספילד, מאנגלית: גדעון טורי, סדרת "מצפן לנוער" של הוצאת מסדה, 1971
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהחזקתי בידי את "חבורת חצות", למרות שזה קרה לפני שלושים שנה בערך. הייתי בנהריה עם סבא וסבתא שלי, בדרכנו לחופשת הקיץ השנתית על חוף הים, וסבא שלי החליט שצריך לצייד אותי בעוד כמה ספרים לקראת החופשה. עיינתי בכל מיני אפשרויות, וברגע שפתחתי את ספרו של ג'ון מייספילד — משורר החצר האנגלי שהתפרסם בתחילת המאה ה–20 (אז כמובן לא ידעתי את זה ולא היה לי אכפת) — נשאבתי עד כדי כך שאי אפשר היה לנתק אותי מהספר. עד שהגענו לדירה השכורה הקרובה לחוף הים וסבא פרק את המזוודות וסבתא הכינה את ארוחת הצהריים, כבר סיימתי אותו והתחלתי אותו מחדש.
 
 
הוצאת מסדה
גיבורו של "חבורת חצות" הוא ילד אנגלי בשם קיי הרקר, יתום ממשפחה עשירה, שחי עם המחנכת הקשוחה שלו, צוות משרתים וכמה חתולי בית. סבו של אביו של קיי הופקד על אוצר עצום שאיבד, וקיי חש מחויבות להחזיר את האוצר האבוד. בלילות נלקח קיי להרפתקאות מדהימות הכוללות מכשפות וחתולים מדברים, מטאטאים מעופפים ואבירים מהשולחן העגול, שועלים תחמנים אך ידידותיים והרבה מאוד תככים. מי שיש לו חולשה מיוחדת למסורת הפיות האנגלית והקלטית, ישאב עונג רב מהרפתקאותיו של קיי, ומי שיקרא את הספר בלי להכיר את המסורת הזו, בהכרח יתאהב בה. קיי עסוק גם בעניינים ארציים יותר מעולמם של ילדים מלפני מאה שנים — גודל הפשטידה שיקבל, האם יישלח למיטה ללא ארוחת ערב אם יתחצף יותר מדי, שינון פעלים בלטינית ובהייה בסדקי הקיר בכנסייה בדרשת יום ראשון. "חבורת חצות" הוא מסע אל עבר כפול: גם לעבר הממשי של ילדות אנגלית בסוף המאה ה–19, וגם לעבר המופלא של עולם הכשפים הבריטי.
 
"היה היה פעם", מאנגלית: כרמית גיא, א. א. מילן, הוצאת כתר, 2005
קשה לדמיין בתקופתנו ילד שלא מכיר את עלילותיו של פו הדב וחבריו כריסטופר רובין, חזרזיר, ארנב, אי־יה, קנגה, רו ונמרור. אבל א. א. מילן, יוצרו של פו הדב, כתב ספרים נוספים, שבעיניי (ולפי מקורות מוסמכים גם לדעת מילן עצמו) הטוב שבהם הוא "היה היה פעם" (ובתרגום ישן יותר "מעשה במעשה"). תקרית דיפלומטית חמורה מתרחשת בארוחת הבוקר בארמונו של המלך בלוריטוב — שכוללת מעוף של מלך שכן ב"מגפי שבע ליגאות" (המעניקים את היכולת לעבור בקפיצה מרחקים גדולים), חץ מכוון היטב ושפם מלכותי פגוע.
 
 
הוצאת כתר
האירועים האלו מובילים למלחמה בין ממלכות אוראליה וברודיה השכנות, בתפאורה של מעשייה קלאסית — עם מלכים ונסיכות, קוסמים ורוזנות, פיות ומשאלות — אבל בהומור אנגלי משובח, יבש ועוקצני, שגורם לקורא מושבע בכל גיל להתגלגל מצחוק. מבוגרים שיקראו את הספר הזה יראו בו אולי ביקורת פוליטית מושחזת ומוסווית היטב, אבל גם ילדים שיקראו אותו יפתחו חוש ריח מועצם לצדדים המטופשים והמבדחים של ענייני ניהול ממלכות. "היה היה פעם" יוצא לחופשה מהמסתורין והאימה המלווים בדרך כלל כל אגדה, והוא מזכיר יותר קרנבל ססגוני של ליצנים משובחים.
 
"האבן הלבנה", גונל לינדה, משבדית: בשמת אבן זהר, סדרת אופיר של הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989
"האבן הלבנה" הוא ספר שלכאורה אין בו קסמים וכשפים. הגיבורים שלו הם הילדה פִיָה והילד הַאמְפּוֹס: היא בת של מורה לפסנתר — עיסוק מגוחך ומיותר בעיירה קטנה בשוודיה של שנות ה–30, והוא אחיין של סנדלר נודד עני במשפחה מרובת ילדים שזה עתה הגיעה לעיירה. אבל כשהאמפוס ופיה מכירים לראשונה, מבעד לגדר הסורגים באחוזתו של השופט אצלו מתגוררות פיה ואמה, הם לא יודעים כלום זה על זו. היא לא יודעת שהאמפוס הוא עושה צרות סדרתי שמסולק מכל מוסד חינוכי בו דורכת רגלו, והוא לא יודע שכל הילדים האחרים צוחקים על פיה ועל המקצוע המשונה של אמה.
 
 
לצפיה ב-'המשך'
המשך
10/04/2017 | 01:29
5
זו חופשת הקיץ, על כן שני הילדים יכולים לחיות בזהות הבדויה שהם מאמצים זה כלפי זו — היא בתור פידלי המסתורית, והוא בתור "נסיך הסכנות", אקרובט מהקרקס שהגיע לעיירה. פיה והאמפוס מחליפים ביניהם אבן לבנה שהם מאמינים שיש לה כוחות קסם, במחיר משימות מטורפות שהם מטילים אחד על השני.
החברות ביניהם עוזרת לפיה להתחזק ולעמוד כנגד הילדים המציקים, ולהאמפוס לרצות להישאר במקום שבו הוא נמצא, לראשונה בחייו, ולהכות שורש. למרות שזה לא ספר פנטזיה, "האבן הלבנה" מלא בקסם שמתרחש דווקא בין הסדקים של היומיום — בין העוני והעצב, בין הבדידות והחלומות על עולמות מרגשים יותר — והוא עושה זאת בדרך מלאת הומור ואהבה לדברים הקטנים אך החשובים בחיים. כספר חופשה, הוא ייקח אתכם לקיץ השוודי הקריר, עם תופינים ומגדניות, צללים ירוקים של צמרות ענקיות והצצה לעבר יומיומי מאוד, אבל רחוק מאוד.
 
"קרלסון על הגג", אסטריד לינדגרן, משוודית: דנה כספי, סדרת "מרגנית" בהוצאת זמורה ביתן, 2017
עוד ספר שמגיע אלינו משוודיה, בתרגום חדיש ומחודש, הוא "קרלסון על הגג" של הסופרת האהובה אסטריד לינדגרן ("בילבי", "מדיקן", "רוניה בת השודד" ורבים נוספים). הכרתי את קרלסון כסדרת סרטים מצוירים ברוסית — בברית המועצות עשו בזמנו עיבוד מופלא בהנפשה לאיוריה המקוריים של אילון ויקלנד (שגם מופיעים בתרגום החדש), וקרלסון הוא גיבור תרבות ידוע לכל מי שגדל שם, או על ברכי האנימציה הרוסית. גיבור הספר הוא קטני, האח הצעיר והחמוד במיוחד במשפחה של הורים נחמדים מאוד ועוד שני אחים גדולים, נחמדים גם הם אבל קצת פחות. קטני משתוקק לכלב משלו אבל המשפחה לא מסכימה, ובעודו מנסה לכבוש את יגונו, קטני מתוודע לשכן מסתורי ומפתיע: קרלסון — מין גוץ שמנמן שמעופף באמצעות מנוע המחובר לגבו ומופעל מטבורו, שגר בעליית הגג של הבית שלהם.
 
קרלסון הוא פי אלף יותר מכל אחד אחר, בכל תחום שהוא: הוא מתנהג כמו הילד הכי מפונק בעולם, אבל הוא גם הברנש הכי מצחיק בעולם, והשקרן הכי דגול בעולם, ולטענתו — הוא הכבאי הכי טוב בעולם, מכונאי הקטרים הכי טוב בעולם, הצייר הכי טוב בעולם וכולי. קטני שם לב שקרלסון קצת גאוותן ורגזן, אבל לא אכפת לו — גם כי קטני הוא באמת הילד הכי חמוד בעולם, וגם כי הוא עושה כזה כיף חיים עם קרלסון. השילוב האורגני, הייחודי כל כך לאסטריד לינדגרן, בין מציאות יומיומית של ילדים — על טרדותיהם האמיתיות מאוד, גם אם לעתים בלתי נחשבות בעיני המבוגרים — ובין קסם ופנטזיה, מתרחש גם כאן. הוא מזמן חופשה ייחודית בדמיון המתפוצץ מצחוק של אחת הסופרות האהובות בעולם.
 
"אסטריקס וירושלים של זהב שחור", אלברטו אודרזו, מצרפתית: דורית דליות־רובינוביץ', הוצאת דליה פלד בשיתוף מודן, 2008
כל קומיקס של אסטריקס הוא חופשה מושלמת בכפר הגאלי הקטן מלפני כ-2,000 שנה, הנלחם בשלטונות הרומיים, בעיקר באמצעות שיקוי פלא והמון מכות וצחוקים. בעברית יצאו כ–12 ספרים מתורגמים של הקומיקס המופלא והנצחי של רנה גוסיני ואלברטו אודרזו, וכולם משובחים, מצחיקים ומחכימים, מלאי הרפתקאות בכל העולם העתיק (בבריטניה, יוון, מצרים, הודו ועוד). ב"אסטריקס וירושלים של זהב שחור" יוצאים אסטריקס הקטן והנמרץ ואובליקס הגדול וחובב המכות למסע אל המזרח התיכון. שם הם מחפשים אחר שמן הסלע (שאנחנו קוראים לו נפט) הדרוש לקוסם הכפר אשפיקס על מנת לייצר את שיקוי הפלא, שמבטיח את יתרונם של בני הכפר הגאלים על פני כל איום פוטנציאלי או ממשי. מלבד התענוג המוטמע ממילא בכל הרפתקה של אסטריקס ואובליקס, הסיפור מלא במחוות לג'יימס בונד ולהרפתקאותיו (אחת הדמויות בו נקראת אפס־אפס־ששיקס) ובעיקר ישנו קסם מיוחד במסע שבו נפגשים הגיבורים האהובים עם נופי הסביבה שלנו, העמים העתיקים ששכנו כאן פעם ועם אנשים עבריים שעוזרים להם."
לצפיה ב-' חג שמח מתפוז '
חג שמח מתפוז
09/04/2017 | 17:01
2
חג פסח שמח וכשר לכולם 
 
בברכה,
תפוז אנשים
לצפיה ב-'אגדה של הגדה.'
אגדה של הגדה.
09/04/2017 | 09:04
15
הספריה הלאומית חושפת את אחד משני העותקים ששרדו של הגדת פראג היחודית. יצאה לאור בשנת 1556. רק שני עותקים שרדו מאותה הגדת פראג. האחד נמצא בספריה הבריטית בלונדון והשני הגיע לירושלים לספריה הלאומית.
יורי ילון, מתוך ישראל היום.
לצפיה ב-'בערב חג הפסח מצווה לחפש חמץ כדי לבערו מהבית.'
בערב חג הפסח מצווה לחפש חמץ כדי לבערו מהבית.
09/04/2017 | 09:11
31
24
כמו כן בסיום הסדר הילדים מחפשים את האפיקומן.
שירים וספורים על חיפושים למיניהם. אחר דברים שאבדו. לגלות דברים חדשים. חיפושים אחר אנשים. חיות, צמחים או חפצים שונים.
לצפיה ב-'מר ארנב מחפש עבודה/ לאה עיני.'
מר ארנב מחפש עבודה/ לאה עיני.
09/04/2017 | 09:12
2
5
לצפיה ב-'המלך מחפש חבר/ יוסי אלפי.'
המלך מחפש חבר/ יוסי אלפי.
09/04/2017 | 09:14
1
6
לצפיה ב-'ליאת מחפשת חבר/ נורית יובל.'
ליאת מחפשת חבר/ נורית יובל.
09/04/2017 | 09:15
9
לצפיה ב-'מרקו הפליג לארגנטינה לחפש את אמו, וילד הלך לחפש '
מרקו הפליג לארגנטינה לחפש את אמו, וילד הלך לחפש
09/04/2017 | 10:30
15
6
את פרח לב הזהב שיציל את אמו החולה.
לצפיה ב-'לולי השבלול מחפש מקום לגור / יניב שלום'
לולי השבלול מחפש מקום לגור / יניב שלום
09/04/2017 | 23:54
14
9
"בארץ רחוקה רחוקה חי לולי שבלולי, שבלול מבולבל שאף פעם לא זכר היכן הוא גר. ספור הרפתקאותיו של לולי בחפושו אחר ביתו עד לסוף המשעשע, שהפתיע מאוד גם את השבלול עצמו. הספור מלווה בתצלומים מרהיבים, המשלבים דמויות פלסטלינה. יניב שלום – עתונאי ותסריטאי, כתב טור קומיקס מחייהם של ילדים, שהתפרסם ב``מעריב לילדים``. גיא גזית – מאיר ואנימטור, בוגר החוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב."
 
 
לצפיה ב-'אפצ'י מחפש אף / נוגה אלגום'
אפצ'י מחפש אף / נוגה אלגום
09/04/2017 | 23:57
13
8
"אפצ'י שמנמן מצחיק ושובב אורז בתרמיל את כל נכסיו ויוצא למסע מסביב לעולם בחפוש אחר האף המושלם. מנחיר לנחיר מתעטש לו ועף אך היכן מסתתר לו האף הנכסף? * נוגה אלגום, יוצרת רבת פעלים, מתמחה בכתיבה לילדים ולנוער. תסריטיה ושיריה הרבים מוכרים לנו ממיטב תוכניות הטלוויזיה לילדים (רחוב סומסום, פרפר נחמד, דפנה ודודידו, סיפורים לנימי, כן - לציפור ועוד). יוצרת התכנים של פרויקטים מגוונים, כגון: מוזיאון הילדים הישראלי חולון, קלטת הווידאו "הדוד פומפה" ומשחקי המולטימדיה של "קומפי". * נעמה פלג סגל, מאיירת, בוגרת "ויטל", בית - הספר לעיצוב ולאיור. איוריה מתפרסמים בספרים ובעיתונים."
 
 
לצפיה ב-'הצב אפריים מחפש כנפיים / דנה גת'
הצב אפריים מחפש כנפיים / דנה גת
10/04/2017 | 00:04
12
21
"סִפְרָהּ שֶׁל דָּנָה גַּת חָזוּת ״הַצָּב אֶפְרַיִם מְחַפֵּשׂ כְּנָפַיִם״ מְסַפֵּר עַל צָב בּוֹדֵד שֶׁחַי בְּשִׁרְיוֹנוֹ חַיִּים מְשַׁעְמְמִים.
אֶפְרַיִם יוֹצֵא לְמַסָּע מֻפְלָא לְחִפּוּשׂ אַחַר זוּג כְּנָפַיִם שֶׁיַּחְלִיפוּ אֶת הַשִּׁרְיוֹן הַמַּכְבִּיד שֶׁעַל גַּבּוֹ.
בַּדֶּרֶךְ פּוֹגֵשׁ פֵיָה יְפֵהפִיָּה עִם כְּנָפַיִם גְּדוֹלוֹת וְנוֹצְצוֹת, הַמַּגְשִׁימָה אֶת חֲלוֹמוֹ.
בִּמְעוּפוֹ בַּטֶּבַע נִרְטָב מֵהַגֶּשֶׁם וְלֹא מַצְלִיחַ לְהִדָּחֵס חֲזָרָה לְשִׁרְיוֹנוֹ וְלִתְפֹּס מַחֲסֶה.
זֶהוּ סִפּוּר מַקְסִים וּמְשַׁעֲשֵׁעַ עַל צָב שֶׁלּוֹמֵד לְהַעֲרִיךְ וּלְקַבֵּל אֶת עַצְמוֹ כְּפִי שֶׁהוּא."
 
 
 
לצפיה ב-'עכבר מחפש בית '
עכבר מחפש בית
10/04/2017 | 00:09
11
3
לצפיה ב-'מחבואים - נעמי שמר '
מחבואים - נעמי שמר
10/04/2017 | 00:16
10
8
מילים ולחן: נעמי שמר
 
 
ביצוע נוסף>>אפרים ואסתר שמיר - חפש אותי: https://www.youtube.com/watch?v=3PTF6PfVrN0
 
חפשי אותי
בתוך בנין נטוש בכפר
ובדרכים הנסתרות
חפשי אותי
בין השיחים על חוף נהר
ובנקיקים ובמערות
 
חפש אותי
אולי אני בראש מגדל
יושבת לי על פי תהום
חפש אותי
מאחורי עמוד חשמל
חפש אותי בכל מקום
 
חפשי אותי
בתוך חורשה כחום היום
אולי אני אילן עבות
חפשי אותי
ועל ליבי תוכלי לרשום
את שמנו בראשי תבות
 
חפש אותי
בבוסתנים העזובים
אולי אני חית בר
נזלול יחדיו
אבטיחים וענבים
ואז נברח עד ראש ההר
 
חפש אותי
אני גרה בדפנה שש
היום אני נראית נורא
חפש אותי
ותוכח לדעת ש -
בתוך ביתי - אני גבירה!
 
חפשי אותי
אני נראה תמים כזה
אני נראה כמו סתם חייל
חפשי אותי
תראי שבחזה הזה
פועם ליבו של גנרל!
 
חפש אותי
במשחקי המחבואים
נמאס לי לשחק לחוד
 
חפשי אותי
ואחרי שתמצאי
נלך ביחד לאיבוד
לצפיה ב-'שיר - חפש תמיד רק את הטוב'
שיר - חפש תמיד רק את הטוב
10/04/2017 | 00:22
9
7
השיר - משתתפי המחזמר ספר הג'ונגל
מילים ולחן: Terry Gilkyson: https://www.youtube.com/watch?v=usNv99ANlVE
 
חפש תמיד רק את הטוב
שבאמת נחוץ לדוב
ושכח את הצרות שבחיים
דברים פשוטים יש פה לרוב
הטבע הוא נדיב וטוב
הוא מספק לנו את הצרכים
בבוקר, בערב, בגיא או בהר
דבר לא חסר לי
אם חם ואם קר
דבורים יעופו מסביבי
יכינו דבש לי כלבבי
מתחת לסלעים גדולים
יש מושבות של נמלים
אולי כדאי לך לטעום?
תראה שהדובים זקוקים רק למעט
(באמת?)
לכלום כמעט
חפש תמיד רק את הטוב שבאמת נחוץ לדוב
ושכח את הצרות שבחיים
כדאי לראות מה יש קרוב
את כל היתר לעזוב
לכן לדוב כה טוב וגם נעים
אם אתה רואה צמח
אשר יש בו קוצים
(אאווו)
להבא תלמד לקח
גם לחשוב כשרוצים
אל תקטוף את הפרי
בלי לנקוט זהירות
כדי לאוכלו השתמש בשיפוד
וגם דחיפה כאן תעזור
הפרי חיש לידך ינשור.
האם למדת משהו?
אם תסתפק רק במעט שטוב לדוב
(זה מה שאעשה)
אז תחיה בטוב.
 
או, כמה טוב לחיות
אז קח את העניינים בקלות, כן
הרגע, שמח בחלקך
צפצף על העולם
שמע מה שאגיד לך, פשפש קטן,
אם תעבוד כמו הדבורה הזאת כאן
אה אה, תתאמץ לחינם
ואל תבזבז את זמנך בחיפוש עקר
על דבר שרצית אבל הוא מיותר
בסוף יתברר שאפשר בלעדיו
ואתה כבר מזמן ויתרת עליו
אז כדאי לך לחשוב
שגם לך נחוץ רק מה שטוב לדוב.
 
חפש תמיד רק את הטוב
שבאמת נחוץ לדוב
ושכח את הצרות שבחיים
(א-מ-ן)
דברים פשוטים יש פה לרוב
הטבע הוא נדיב וטוב
הוא מספק לנו את הצרכים
(כן)
הוא מספק לנו את הצרכים
(א-מ-ן).
לצפיה ב-'מיכל מחפשת את האביב / טפר יונה'
מיכל מחפשת את האביב / טפר יונה
10/04/2017 | 00:28
8
3
לצפיה ב-'הגרב מחפש חברים / דן מה-יפית'
הגרב מחפש חברים / דן מה-יפית
10/04/2017 | 00:37
7
8
"ביום חרפי אחד, מוקדם בבוקר, לפני שעמרי התעורר, הסתדרו הבגדים על הכיסא. רק גרב קטן אחד חיפש מקום חדש..."
 
 
 
 
לצפיה ב-'בפרח לב הזהב.'
בפרח לב הזהב.
10/04/2017 | 16:06
6
4
חיפושים אחר הפרח כדי לרפא את האם.
לצפיה ב-'מתוך גבעת המפתחות/שלומית כהן אסיף. מהספר:לפעמים בגשם לפעמים '
מתוך גבעת המפתחות/שלומית כהן אסיף. מהספר:לפעמים בגשם לפעמים
10/04/2017 | 16:10
5
3
בלב.
והיום שוב זה קרה
המפתח איננו והדלת סגורה.
חפשתי בדשא ובחול
חפשתי פעמיים לפחות
והגעתי לגבעת המפתחות...
לצפיה ב-'מתוך מפתח קטן, מפתח גדול.'
מתוך מפתח קטן, מפתח גדול.
10/04/2017 | 16:22
4
3
אבדנו את המפתח הגדול
אולי בשלולית המים
אולי בגבעת החול.
חפשנו גם בעשב
בין עלה לגבעול...
לצפיה ב-'הפרפר שחיפש לו חבר /אורית רז / הוצאת דני ספרים,'
הפרפר שחיפש לו חבר /אורית רז / הוצאת דני ספרים,
11/04/2017 | 08:29
3
5
לצפיה ב-'מי ימצא את הקול של מימי?/ כרמי כץ-בק איירה: ליאת אלוף '
מי ימצא את הקול של מימי?/ כרמי כץ-בק איירה: ליאת אלוף
11/04/2017 | 08:32
2
2
 
איירה: ליאת אלוף
הוצאת ענבים
 
"מִימִי גַּנֶּנֶת בְּגַן "עֲרָבָה", לֹא גַּנֶּנֶת שֶׁצּוֹעֶקֶת אוֹ צוֹרַחַת
הִיא תָּמִיד מְדַבֶּרֶת בְּשֶׁקֶט, בְּנַחַת. בְּבֹקֶר אֶחָד, שֶׁהָיָה קַר בִּמְיֻחָד,
הִתְיַשְּׁבָה מִימִי לְהַקְרִיא לַיְּלָדִים סִפּוּר. אֶת הַסֵּפֶר פָּתְחָה וְ...לֹא יָצָא לָהּ שׁוּם דִּבּוּר!
הִתְגַּיְּסוּ כָּל הַיְּלָדִים וְיָצְאוּ לְמַסַּע חִפּוּשִׂים. הַאִם יַצְלִיחוּ לְהַחְזִיר לְמִימִי אֶת הַקּוֹל?"
 
לצפיה ב-'כספיון, הדג הקטן /פאול קור / הוצאת דביר,'
כספיון, הדג הקטן /פאול קור / הוצאת דביר,
11/04/2017 | 08:36
1
8
 
כספיון עוזר ללוויתן לחפש ולמצוא את הוריו
 
 
 
לצפיה ב-'טיטי מחפשת בית עמי גדליה'
טיטי מחפשת בית עמי גדליה
11/04/2017 | 20:50
1
ספר מקסים על ילדה שבורחת מבית יתומים ואוכלת עוגת שוקולד ענקית בבית קפה
פוגשת חברים חדשים
לצפיה ב-'חמץ-חמוץ'
חמץ-חמוץ
10/04/2017 | 16:56
11
6
 חמץ מהו?
חמוץ ומכאן נגזר שמו,

לגויים הרי אין חמץ ,האם אין להם כלום חמוץ?
יתכן שזה בגלל שהבצק החמיץ בזמן ,
שהיה צריך להתפיח אותו ולא מלשון חמיצות אלא מלשון החמצה- פספוס
, הרי למצות אין טעם חמוץ

חומץ הוא חמוץ זה ברור והאם החמץ חייב להיות חמוץ גם?
ומחומץ מכינים חמוצים נהדרים.
,
הלימונים חמוצים אז למה הם לא נקראים חמציצים?
והחמציצים שהילדים כל כך אוהבים צומחים בשדות ,
האם הם חמוצים יותר מהלימונים?
אין לי מושג,האמת אף פעם לא טעמתי..
פרצוף חמוץ, נאמר על אדם עם פני תשעה באב,
האם האדם מחליף פרצופו ממתוק לחמוץ דווקא אז ביום זה?
ומה עם הגויים שלהם לא היה בית מקדש שנהרס,
האם להם אין אנשים עם פרצוף חמוץ כמו תשעה באב?..
ולאישה כעוסה אומרים למה את חמוצה..זה ממש עלבון ללימון.
אבל אם על לימון מדברים - אז תוסיפו אותו לסלט
ולרוטב כי הלימון הופך אותם לטעימים יותר.
והכי טעים הוא בלימונדה. כי לימון מוסיף המון
אז אם יש ימים שהם חמוצים כמו לימון עשו מהם לימונדה-
בואו לא נהיה חמוצים,נוסיף מעט סוכר ,
נהיה מתוקים זה יותר טעים ויותר נעים וכולם יוצאים מורווחים
אז חג שמח ומתוק
 
לצפיה ב-''
11/04/2017 | 09:29
10
1
לצפיה ב-'שחרזדה, נהניתי.'
שחרזדה, נהניתי.
12/04/2017 | 11:06
9
2
לצפיה ב-'אגדה על עץ הפלאים/ דינה דז'טלובסקי.'
אגדה על עץ הפלאים/ דינה דז'טלובסקי.
12/04/2017 | 11:08
2
3
ענת מחפשת תרופה לאמה החולה.
לצפיה ב-'מתוך אלרגיה/יהונתן גפן.'
מתוך אלרגיה/יהונתן גפן.
12/04/2017 | 11:11
1
4
הילדה ורד נעלמה וכולם מחפשים אותה וגם קראו למשטרה.
לצפיה ב-'מתוך אבד לי כדור/זאב.'
מתוך אבד לי כדור/זאב.
12/04/2017 | 11:21
5
בבוקר חפשתי לשוא
במיטה, בארון, בשולחן
ותחת כל שיח בגן-
לא היה הכדור.
לצפיה ב-'תודה חרצית וחג שמח-'
תודה חרצית וחג שמח-
12/04/2017 | 13:27
5
1
לצפיה ב-'מתוך מפתחות הקסם של דידי/ליאור אבורמן עידן.'
מתוך מפתחות הקסם של דידי/ליאור אבורמן עידן.
13/04/2017 | 09:35
4
7
''מצטערת, דידי, ענתה קלימבה, כדי להחזיר את אמא אליך, עליך להכנס בעצמך לתוך משחק ארץ הקסמים ולחפש אותה שם. דע לך, ששום ילד עוד לא הצליח לסיים משחק זה.''
לצפיה ב-'בספור על שבעת העורבים, האחות מחפשת את אחיה כדי'
בספור על שבעת העורבים, האחות מחפשת את אחיה כדי
13/04/2017 | 09:53
3
1
להצילם מגורלם המר.
לצפיה ב-'מעשה באפרוח שהלך לחפש אם אחרת/ לוין קיפניס.'
מעשה באפרוח שהלך לחפש אם אחרת/ לוין קיפניס.
14/04/2017 | 10:13
2
2
לצפיה ב-'הצב של אורן/ מירה מאיר.'
הצב של אורן/ מירה מאיר.
14/04/2017 | 10:18
1
1
''אבא תביא לי צב,'' בקש אורן מאבא שלו. ''אבל אין לי צב,''ענה אבא,''אז בוא צלך לחפש,'' אמר אורן.
לצפיה ב-'שאול והשרוול/מיכל סנונית.'
שאול והשרוול/מיכל סנונית.
18/04/2017 | 09:46
4
שאול אבד שרוול.
חפש, חפש בלי הרף
מהבקר עד הערב.
לבסוף לחש לו גיל,
שהוא פשוט
את השרוול
הפשיל.

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא קניות באינטרנט
אירוח בנושא קניות...
מומחית לקניות ברשת עונה לכם על כל השאלות הנוגעות...
אירוח בנושא קניות באינטרנט
אירוח בנושא קניות...
מומחית לקניות ברשת עונה לכם על כל השאלות הנוגעות...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ