לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
95059,505 עוקבים אודות עסקים

אודות הפורום משפחות מורכבות

 

לצפיה ב-'נפתח פורום שמאות מקרקעין'
נפתח פורום שמאות מקרקעין
21/07/2016 | 09:55
6
 האם אתם לקראת רכישה או מכירה של נכס? נמצאים בהליך לקיחת משכנתא וזקוקים לסיוע או הכוונה בהתנהלות עם שמאי הבנק?
 
בפורום שמאות מקרקעין בתפוז תקבלו תשובות לכל השאלות:
לצפיה ב-'לפרק בגלל ילדים'
לפרק בגלל ילדים
18/07/2016 | 21:28
11
526
שלום לכולם,
שאלה קצת כללית לי: האם נכון לפרק משפחה מורכבת כי הילדים של בעלי, שנמצאים בסופי שבוע (חמישי עד ראשון) ומדי פעם באמצע שבוע ובחופשות כמו עכשיו רוב הזמן  אצלנו בבית מאוד מעכירים לי את האוירה עד לרמה שלא נעים לי להיות בבית כשהם שם ואני סובלת בכל ארוחה משפחתית איתם, ולא רוצה לעשות עבורם דבר(בישול קניות כבסיות נקיון)כי הם מצהירים על שנאתם ומתייחסים בגועל נפש או התעלמות?
האופציה של הפרדת בתים לא ריאלית , בעלי צריך את אשתו איתו בבית.
אני אוהבת מאוד את בעלי אבל רע לי עם כל השאר בבית.
אין לנו ילדים משותפים.
לא לפרסום בעמוד הראשי בבקשה

לצפיה ב-'לפרק בגלל ילדים'
לפרק בגלל ילדים
18/07/2016 | 21:46
1
342
לא כתבת בני כמה הילדים וכמה זמן אתם נשואים והאם יש לך ילדים (לא משותפים) וזה מאוד חשוב. 
 
לצפיה ב-'עונה'
עונה
18/07/2016 | 21:52
326
הילדים הם תאומים בני 17.5. אנחנו יחד כ9 שנים. אין ילדים משותפים ולי ילד אחד צעיר יותר שגם סובל מהם.
לצפיה ב-'בעיני לא יכולה להיות כאן שאלה כללית'
בעיני לא יכולה להיות כאן שאלה כללית
19/07/2016 | 07:34
1
322
השאלה הזו היא תמיד הכי ספציפית שאפשר
ממה שאת מתארת זה נשמע חד משמעי שאי אפשר להמשיך ככה
אבל השאלה היא האם פירוק המשפחה הוא הפתרון היחיד שעל הפרק
לא בדיוק הבנתי את המשפט "בעלי צריך את אשתו איתו בבית" שהרי אם תפרדו אשתו כבר לא תהיה איתו בבית
איפה הוא בעניין הזה? מה עמדתו מולך? מה עמדתו מולם? האם ניסיתם להעזר באיש מקצוע?
לצפיה ב-'עונה'
עונה
19/07/2016 | 08:27
281
בעלי לא רוצה בת זוג שלא חיה איתו באותו בית.
הוא חושב שאני מגזימה וצריכה להתעלות מעל הילדים שלו, שגם כה עוד כמה שנים לא יהיו בבית.
שוקלים ללכת לטיפולץ אני סקפטית. לא נעים לי להיות בביתי שלי!!!
לצפיה ב-'לדעתי, קודם כל טיפול.'
לדעתי, קודם כל טיפול.
19/07/2016 | 09:21
2
298
מהדברים שתארת קשה לראות את התמונה הברורה ומתעוררות שאלות, כמו: האם כך זה היה מההתחלה, האם הייתם בטיפול בעבר, אילו פעולות עשיתם בעבר בכדי לשפר את הדברים, האם כיום מישהו מעיר לתאומים ומעמידם במקומם, כמו כן לא ברור אופי הקשר בינם לבין אביהם ואם הוא אב סמכותי ( או מנסה "לזרום" בכדי להיות "אבא קולי" כמו הרבה גרושים), וזה רק על קצה המזלג.
הגיל הוא גיל בעייתי מאוד. ברור ששילוב הגיל והמצב (גירושין, למרות שעבר זמן) הוא לא ממש אידאלי ויכולות להיות בעיות שנובעות מזה,
אבל
העוינות שקיימת, להבנתי, היא לא בפרופורציה, ואני מעריכה שמדובר במשהו שהצטבר במשך תקופה ארוכה.
ילדים זה לתמיד. הם תמיד יהיו שם, גם אם לא יתגוררו איתכם. אם קיימת עוינות, העוינות הזו תעכיר את המערכת שלכם גם בהמשך, בצורה זו או אחרת.
 
אם זה יגיע למצב כל כך בלתי נסבל, וגם טיפול לא יעזור, בעלך יהיה צריך יהיה להבין שאו שזה ייפתר או שזה ייגמר. אולי אז הוא יפעל.
אני נוטה לחשוב שהמפתחות בידיו.
 
 
 
לצפיה ב-'למה את מתכוונת?'
למה את מתכוונת?
19/07/2016 | 21:57
1
253
אך בעלי יכול לפעול?
הוא ניסה ומנסה להעמידם במקום, זה לא ממש עוזר לו.
הוא אב סמכותי. העוינות רק התפתחה עם השנים, ובשבילי מעכירה את החיים.
 
לצפיה ב-'להעמיד ילדים במקום – '
להעמיד ילדים במקום –
20/07/2016 | 09:57
256

התמונה המצטיירת שהוא מעיר להם כאשר לדעתו הם עוברים את הגבול.
ועוד בנוגע לתמונה המצטיירת – מהדברים שתיארת כאן, הוא לא בדיוק מבין את המצוקה שלך.
ולכן, להבנתי, הערה או נזיפה מאדם שאינו מבין את חומרת הפגיעה, אינה יכולה להיות מתאימה, לא ככה?
 
אבל התכוונתי לפעולות קצת יותר עמוקות מלהעמיד אותם במקום.
לאב עם קשר טוב לילדיו יש יכולת לשוחח איתם. להסביר להם, ולזכות בשיתוף פעולה.
ושיחות כאלו צריכות להתבצע לאורך זמן, לא די בשיחה אחת.
לדבר בזכותך, העיקר זה לא הכביסה הניקיון והבישול, אלא החברות הטובה שביניכם, המערכת הטובה שיצרתם ביחד, העולם המשותף שלכם והכבוד ההדדי ביניכם.
מכאן באים הדברים שאתם מוכנים ועושים זה למען זה באהבה, כולל עזרה בטיפול בילדיכם.
והוא אמור להגן על המערכת שלכם, להסביר להם שהיחס המזלזל והפוגע כלפיך מהווה פגיעה גדולה בו, באביהם, ובאיכות חייו, בנוסף לצער שנגרם לו מלראות כמה את פגועה.
הדברים היו אמורים להיעשות לאורך השנים כחלק מהתקשורת עם התאומים. מאחר ולא נעשו, יש צורך בטיפול,
והגורם הפעיל אמור להיות הוא, לפני כל אחד אחר.
 
אם כל מעשיו הינם להעיר להם ולנזוף בהם וגם את זה לעשות בערך כזה, כי הוא לא ממש רואה את הבעיה, אז אולי באמת כדאי לשקול משהו יותר דרסטי, כי בטוח שההערות והנזיפות ככה בפני עצמן לא יקדמו כלום.
 
כשהם יתגייסו לצבא אולי תהיה הפוגה בביקורים אבל היחס המזלזל, הטינה, אפילו השנאה, יישארו. ייתכן מצב בו הם יתרחקו ממנו כי ירצו להתרחק ממך, לא ממש יועיל למערכת היחסים שלכם.
לצפיה ב-'איפה בעלך בסיפור?'
איפה בעלך בסיפור?
19/07/2016 | 11:51
1
233
כמו שאמרה קודמתי, זה מאד חשוב.
האם הוא מוכן ללכת לטיפול איתך?
 
אגב, הם אוטוטו יוצאים לצבא. את לא חושבת שזה יקל על המצב?
לצפיה ב-'בעלי'
בעלי
19/07/2016 | 22:06
308
סופסוף מוכן לבוא לטיפול אחרי שהבין, ולא ממקום של איום, שאני לא יכולה יותר.
זה שהם יוצאים עוד אטוטו לצבא לא עוזר. כל סופ"ש  איתם הוא סיוט עבורי.
עשיתי כל כך הרבה למענם, כל כך נתתי מעצמי, ומכל הלב. נגמר לי. לא מסוגלת יותר.לא מסוגלת לעשות עבורם דבר. 
הם מתעלמים ממני וכל כך גסים אלי ולבני...ובעלי מרגיש באמצע.לא רוצה לקחת צדדים..וחושב שאני יותר מדי רגישה ולא צריכה להתרגש מהם. 
 
לצפיה ב-'אני חושבת '
אני חושבת
19/07/2016 | 12:51
279
שהקצר בתקשורת שלכם נובע מכך, שבעלך חושב שאת מגזימה בתגובה, אבל בעצם לא מוכן להבין שאת שונה ממנו, ואולי הוא לא היה כ"כ סובל מהתנהגויות כאלה אבל את סובלת מהן מאד. 
אני חושבת שכיוון שגם הילד שלך סובל מן הראוי להפריד כוחות. סביר ללעת לטיפול קודם, אם הקשר יקר לך (ובתקווה שהוא יקר גם לו. כי נשמע שהוא שם אולטימטום וזה בשבילי turn off)
לצפיה ב-'כ"כ מזדהה'
כ"כ מזדהה
30/07/2016 | 13:31
136
ככ מבינה אותך ומזדהה איתך. מה שאני מנסה כבר הרבה זמן לעשות זה פשוט להיות יותר בעדי ופחות נגדם. כלומר, בשלב מסוים החלטתי ששלוות הנפש שלי וטובתי האישית חשובים יותר מכל הילדים שלו. להבדיל מלהתאפק ולסבול, אני משתדלת ל"דלג" מעל המקרים. לא נעים לי ארוחה משפחתית? אני דואגת שיהיה אוכל אבל לא לארוחה המשותפת. לא נעים לי ההתעלמות? אני עסוקה בענייני ועושה מה שטוב לי ומעניין אותי. כביסות? אני מכבסת ושמה לכל ילד את הכביסה בגיגית משלו. מי שרוצה מקפל, מי שלא... שילבש בגדים ישר מהגיגית. הבית הוא שלי ואם מישהו צריך להרגיש לא נעים זאת בטח לא אני! תזכרי שגם הם בעדם ולא נגדך, (זה היה קורה עם כל אחת אחרת במקומך). אבל בגללם לפרק משפחה? ברגע שתשחררי אצלך, ותקחי שליטה על רגשותייך תראי שהתמונה משתנה. דרשי שיכבדו אותך! ואם לא... הפסיקי את שירותי המלונית שאת מספקת ושיפנו לאביהם אם צריכים משהו. תופתעי כמה מהר כולם יצטרכו אותך בחזרה. 
יכול להיות שזה נשמע קצת לוחמני אבל גבולות זאת מילת המפתח. לא להעמיד להם גבולות אלא לסמן איפה הגבול שלך ושיהיה אדום וברור.
תהיי חזקה
לצפיה ב-'הכינוי אמא'
הכינוי אמא
13/07/2016 | 23:59
3
321
שלום לכולם,
(סליחה מראש על האורך)
בעלי אלמן עם ילד מקסים בן שבע מנישאוים קודמים ופעוט מתוק משותף בן שנה ושבע.
אני מכירה את הבן כבר יותר משלוש שנים והיחסים בנינו מעולים, מבחינתי אני מתפקדת כ"אמא" שלו לכל דבר (וזה כולל חיבוקים ונישוקים, מקלחות, משמעת, אספות הורים וכיוצ"ב...) 
יש לציין שאמא שלו ז"ל היא כן חלק משמעותי מהמשפחה שלנו: אבא שלו (וגם אני) מדבר עליה בפניו, מראה לו תמונות ישנות ומספר לו סיפורים. הוא אכן מראה בד"כ עניין...אבל הזיכרונות המעטים שלו ממנה הם בעיקר עצובים וכאובים של אמא תשושה וחולה ולכן כנראה מעט קשה לו לקשר את הזיכרונות של אביו לזיכרונות שלו.
בין האחים יש אהבה עצומה: הגדול מאוד אוהב את העובדה שהוא אח גדול והקטן פשוט מטורף עליו 
 
הקטן שלי עכשיו בשלב שהמילה האהובה עליו היא "אמא".
לכן מאוד הגיוני לי שכשהגדול פונה אליו בקשר אלי הוא גם קורא לי"אמא" ("אתה רוצה את אמא?") אבל כשהוא פונה אלי אז הוא קורא לי בשמי הפרטי (כך היה מאז ומתמיד, אחרי הכול אמא יש רק אחת). 
 
לפני כמה ימים כשהקטן ישן, שמעתי פתאום את הגדול פונה אלי בדרך אגב כ"אמא"! הייתי בשוק! זה מעולם לא קרה לפני!
בכ"ז החלטתי להתעלם ולהמשיך כרגיל- הרי זה די הגיוני שהוא התבלבל לאחר יום שלם שבו קרא לי "אמא".
אך זה קרה שוב היום ושוב התעלמתי- בשתי הפעמים זה קרה בהיעדרות אביו. (עדיין לא שיתפתי את אביו - אני יודעת שזאת טעות).
 
 מצד אחד ממש לא רוצה לאסור עליו להשתמש במילה הזו- ממש כואב לי לעשות זאת, מצד שני יודעת שזה לא "תקין" ואביו לא יאהב או יאשר את זה, גם לי זה מאוד מוזר (אבל גם קצת נעים...) אולי בעצם אני סתם עושה עניין מכלום והוא לא מייחס לזה בכלל חשיבות, לכן עדיף בכלל לא להעלות את זה ולתת לזה לחלוף? אני מאוד מאוד מבולבלת. 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'בעיני הילד עושה את מה שנכון לו'
בעיני הילד עושה את מה שנכון לו
14/07/2016 | 00:59
209
ואני מקווה שבעלך וההורים של אשתו המנוחה יבינו את זה. 
לצפיה ב-'קשה לי קצת ל הגיב לא מנסיון'
קשה לי קצת ל הגיב לא מנסיון
14/07/2016 | 07:37
219
אני חושבת שבמקומך הייתי גם מבולבלת וגם מתרגשת מזה.
אני חושבת שהייתי מאפשרת לו לבחור כרצונו, ובמקביל הייתי מתקשרת גם מול אבא שלו וגם מולו. למשל:
"שמתי לב שאתמול קראתי לי אמא. אני יודעת וגם אתה יודע שאני לא אמא שלך, אבל מצד שני אני מטפלת בך כמו אמא ואוהבת אותך כמו אמא. מאוד התרגשתי מזה. זה היה לי נעים וזה היה לי גם מבלבל. אני רוצה להגיד לך שאתה יכול לבחור לקרוא לי איך שתרצה"
נראה לי שככל שתצליחי לנסח לעצמך את מה שאת מרגישה, ככה יהיה לך יותר קל לתקשר את זה מולו בשפה פשוטה שמתאימה לגילו.
לצפיה ב-'להעלות מול בעלך שהוא יחליט איך הוא פועל מול בנו'
להעלות מול בעלך שהוא יחליט איך הוא פועל מול בנו
15/07/2016 | 21:02
59
לצפיה ב-'עצה מנסיונכן'
עצה מנסיונכן
13/07/2016 | 18:14
2
458
הי
חוכמת ההמוניות :)
עזרו לי... לא מצליחה להתרגל גם אחרי כמעט 4 שנים של מגורים משותפים לפערים בין הימים שהילדים שלו נמצאים לימים שהם לא נמצאים. לא מצליחה להכיל את הרעש, הבלגאן, האכילה הבלתי פוסקת של הבנים הדיבור הקולני, השאלות, הבקשות והחפירות. אני יודעת שזה אצלי, בסהכ מדובר בילדים שמתנהגים כמו ילדים (הם לא מופרעים, הם עם טמפרמנט של בנים) ואילו ילדיי שלי ככ שקטים ושלווים ועצמאיים. כל פעם שהם נכנסים בדלת הם מביאים איתם "רוח סערה" ואני רק סופרת את השעות שילכו לישון ויחזרו לבית אימם.
אני באמת מבקשת עצה, אני רוצה להרגיש טוב שהם מגיעים, יש לי עוד הרבה שנים עד שיגדלו ולא בא לי לסבול. מבינה שזה המחיר שאני משלמת על הבחירה באהבת חיי אבל אשמח לשמוע איך אתן מצאתן את הדרך להתגבר. (מה גם שהסופש הזה כולם אצלנו ...) תודה
לצפיה ב-'להכין מה שאפשר מראש.'
להכין מה שאפשר מראש.
14/07/2016 | 12:33
280
כל מה שהם אוהבים לאכול, כך שיוכלו לקחת לעצמם את הרוב בלי להעסיק אותך. ולייעל את התהליכים, כמו למשל: מגשים חד פעמיים לפיצות, עוגות, כנ"ל לגבי כלי הגשה מרכזיים, בקבוקי שתיה אישיים במקום כוסות (אפשר גם למלא, לא חייבים כל פעם לקנות), וכך הלאה - לחשוב מה במיוחד מכביד עליך ולנסות למצוא דרך יותר קלה.
לשים להם סל כביסה מרכזי גדול כך שלא תצטרכו לזחול לאסוף כביסות מכל מיני מקומות.
להקפיד על פחי אשפה גדולים בחדרים...
בעניין הרעשים והטמפרמנט - לחשוב על הפעלות. כל אחד וענייניו, רק שיהיה מעניין ומשולב עם ילדייך, אם אפשר. זה כמובן תלוי בגילאים, ובהתאם ישנן המון תעסוקות יצירתיות אפשריות.
(לדוגמא? עם בני 13-16 עשינו פירות מרציפן, טיסנים, עפיפון, למדנו משחקי מחשב. וישנן גם תעסוקות מחוץ לבית, כידוע. כאן בסביבה ישנן הפעלות במוזיאונים, צריך לברר במקום מגורכם)
לדעתי אין פסול גם מידי פעם בלשבת ולצפות בתוכניות טלוויזיה, לא כתעסוקה אינטנסיבית.
מאחר ועכשיו קיץ, אפשר לשלב ארוחות בחוץ, כמו פיקניקים על שפת הים, ואז אין הרבה ליכלוכים בבית.
ועוד משהו -  יכול להיות מאוד נחמד אם אביהם ייקח אותם לתעסוקות אנרגטיות כמו משחקי כדור, ביחד איתו. זה גם מקרב וגם מעייף וגם בריא, להם ולאבא. ואם זה כולל מישהו מילדייך, זה יכול לקרב ביניהם.
 
אם הם מגיעים לכמה ימים, אני ממליצה לשלב עם לינה בחוץ,  אנחנו נעזרנו בזמנו בשכירת בונגלו בנחשולים, שהיה במחיר סביר ואיפשר לכולנו בילוי כייפי על שפת הים. זה הפך לחוויה משפחתית שדובר עליה רבות, משהו ששווה לחכות לו לקראת הקיץ. (כמובן, קשור לגילאי הילדים, כי מגיל 16 ואילך זה כבר לא ממש מעניין)
 
 
לצפיה ב-'אני מוצאת שהבנים הם הרעשניים ביותר בגילאים '
אני מוצאת שהבנים הם הרעשניים ביותר בגילאים
19/07/2016 | 12:55
180
8-12. אח"כ הם נרגעים. מתחילים עם שתיקות רועמות, אבל אין השתוללות. 
לצפיה ב-'פגיעה בתא המשפחתי שלי'
פגיעה בתא המשפחתי שלי
12/07/2016 | 21:14
12
1081

שלום,
אני קוראת קבועה של הפורום וכותבת לראשונה. אולי פה אמצא אוזן קשבת.
לבעלי יש שני ילדים מנישואים קודמים, כיום הם בני 16, 13 ויש לנו בת משותפת בת 8. אנחנו יחד 10 שנים.
מאז שהילדים קטנים ובעיקר עם הגעת הבת לעולם עשינו כל מאמץ ע"מ לייצר משפחה קוהרנטית. אין אצלנו מונחים כמו "חצי אח", "חורגת" או כל דבר כזה , הקשר ביני לבין ילדיו מעולה וגם ביני לבין גרושתו יש קשר טוב ולעיתים היא עוזרת לנו עם הבת המשופת. אני כמובן לא מתיימרת להיות אימם אבל הם בהחלט משמעותיים מאד בחיי ויש בנינו קשר עמוק.
הקשר בניהם מקסים וגם את משפחתי הם אוהבים מאד. הם קוראים לאמא שלי "סבתא" ולאחי "דודים" ועל פניו אידיליה. 
 
הבעיה: שלושת הילדים היו אמורים להתארח שבוע אצל אמי בחופש הגדול. בעלי ואני שנינו עובדים בעבודה עונתית ויש לנו לחץ עצום בעבודה דווקא בתקופה זאת כך שזו עזרה משמעותית מאד עבורנו. התכנית נרקמה לפני יותר מחודש בתאום כמובן עם אמי, מדובר בנסיעה מאד רחוקה כך שנרכשו כרטיסי טיסה יקרים והילדים מאד מצפים לזה.
היום אמי התקשרה אלי ואמרה לי שלא מתאים לה לארח אותם. היא יודעת שהיא התחייבה ושעשינו תוכניות אבל עכשיו זה נראה לה יותר מדי עבורה והיא מצטערת אבל היא ממש לא יכולה. בהמשך השיחה הסתבר שאין לה בעיה שהבת תגיע אבל היא לא רוצה לארח את הבנים. אמרתי לה מיד שזה לא יקרה, שהם אמורים לטוס יחד בשלישיה כאחים ושחלק מהרעיון היה שהם יבלו זמן משמעותי יחד בחופש. 
אני ממש כועסת עליה. אני מרגישה ממש עלבון בהתנהגות שלה כלפי המשפחה שבניתי. אין שום מצב שאני יכולה להסביר לילדים שהבת נוסעת לסבתא אבל הבנים לא יכולים. ברור לי שהם מאד יעלבו מכך ובעיקר הגדול שהוא רגיש יותר.
האם לדעתכם אני מגזימה בכעס שלי? מה לדעתכם נכון לעשות בסיטואציה שנוצרה?
תודה לכם 
 
לצפיה ב-'לא נעים'
לא נעים
12/07/2016 | 21:45
1
294
אמא שלך נוהגת בחוסר אחריות- מאוד מעצבן, אבל זה לא תלוי בך. 
אני מבינה שמדובר בחופשה מתוכננת לחו"ל- אולי יש אפשרות לשכור עבורם דירה באותה ארץ או להתארח אצל קרובים אחרים?
הייתי מנסה קודם כל לדבר עם האמא- ולעדכן אותה שאם כך היא בוחרת יותר אתם לא סומכים עליה כמשפחה ומתכננים ביקור אצלה רק ב"זמן פנוי".. ולא בצורה מתוכננת כי היא משנה את דעתה ואינכם יכולים להרשות לעצמכם חוסר וודאות אם אתה מזמינים כרטיסים ומעדכנים את הילדים שמצפים לכך.
יכול להיות שהאם דווקא תשמח מהשחרור מהבייביסיטר, לפחות לגדולים. אם הבכור יעלב כשיבין שאין מבחינתה שיוויון, יתכן ועדיף לוותר על עזרתה.
 
אולי היא מפחדת? אפשר להציע לה עזרה כלכלית, או עזרה בארגון לדוגמא להעזר בקייטרינג, להרגיע אותה שסביר שהילדים ימצאו מחוץ לבית 8 שעות ביום ( סביר להניח שהם יבלו בחוץ לא? לא טסים לחו"ל בד"כ כדי להיות ב4 קירות) ושמדובר בעיקר בשנת לילה, שימוש במקלחות וארוחת בוקר וערב.
מקווה שעזרתי.
לצפיה ב-'את רצינית? נער בן 16 ישמור על אחיו בן ה13 ואחותו בת ה8 בארץ '
את רצינית? נער בן 16 ישמור על אחיו בן ה13 ואחותו בת ה8 בארץ
12/07/2016 | 22:10
283
זרה? בדירה שכורה? הם יסתובבו 8 שעות ביום במקום זר ויגיעו לסבתא בזמן הפנוי?
אני לא הייתי נוסעת לחו"ל ומשאירה נער בן 16 לשמור על אחיו ואחותו, בגילאים המדוברים, בבית שלנו, במקום מוכר על אחת כמה וכמה לא הייתי שולחת  אותם לחו"ל לטייל לבדם.
לצפיה ב-' אין לי הצעות אבל את לא מגזימה בכעס שלך. היה אפשר לקבל'
אין לי הצעות אבל את לא מגזימה בכעס שלך. היה אפשר לקבל
12/07/2016 | 22:20
224
ולהבין אם מלכתחילה היתה אומרת שלא מתאים לה.
להסכים לעניין, לתת לכם לרכוש כרטיסי טיסה יקרים, ליצור ציפיה אצל הילדים ואצלכם ואז להתחרט - זה מעשה שלא יעשה ויותר מכך, זה חוסר אחריות ובכנות, לא הייתי רוצה לשלוח את ילדי לאדם שלא מגלה אחריות.
מקווה בשבילכם שתמצאו פתרון שיתאים לכולכם ולא יפגע באף אחד מכם.
לצפיה ב-'ובכן'
ובכן
12/07/2016 | 22:24
209
להגיד להם בפשטות: "סבתא שינתה את דעתה ולא יכולה לארח אותכם. אני מבינה את האכזבה וגם אני חושבת שזה לא בסדר, אבל זה מה יש" .
למצא לקטנה קייטנה ואם אין, לבקש מהם לשמור עליה עד כמה שאפשר, ממילא הם לא עשו תכניות לשבוע הזה. להשתדל ולהפוך את השבוע הזה לשבוע נחמד עבורם, הם יכולים ללכת יחד לקאנטרי יחד או משהו כזה ולהתגבש בצורה אחרת.
לספוג את ההפסד הכספי עבור הכרטיסים וללמוד לקח שלא מתכננים תכניות עם אמא שלך.  
לצפיה ב-'לדעתי את לא מגזימה '
לדעתי את לא מגזימה
12/07/2016 | 22:37
213
ממש לא. גם אני הייתי נפגעת וכועסת מאד. זה מרגיש כמו שהאדם שאת הכי בעולם אמורה לסמוך עליו, אכזב ואפילו בגד.
לא לעניין להתחרט אחרי שכבר השקעתם כ"כ הרבה משאבים מה עוד שזה כ"כ יאכזב את הילדים. 
אבל, ופה יש אבל גדול. לא שמעתי שהסיבה שהיא לא מסכימה שהם יבואו היא בגלל שהם לא הילדים הביולוגים שלך. סביר להניח, שגם אם שלושתם היו שלך, היא הייתה מודיעה שזה קשה מדי. ואפילו אם קל יותר להגיד את זה בגלל שהם לא שלך, היא כנראה לקחה על עצמה יותר ממה שיכולה להתמודד איתו .
ממש קשה לי להציע לך איך לנהוג, מה בעצם אפשר? יש בלל אפשרות שתבטלו ותעסיקו מישהי שתלווה את שלושתם בזמן שאתם עובדים? 
זה הפתרון שאני הייתי בוחרת בו אבל לא בטוחה שזו בכלל אופציה.
 
ללי
 
לצפיה ב-'כן - לדעתי את מגזימה...'
כן - לדעתי את מגזימה...
13/07/2016 | 07:20
221
אף אחד לא פוגע בתא המשפחתי שלך...
אם אין מצב מבחינתכם  שרק הבת תיסע, אז הבת לא תיסע.
האמת - לא רואה את הדרמה הגדולה. אכזבה כן. פגיעה בתוכניות שלכם, כן.
שוב דבר מעבר.
אפשר להבין שקשה יותר לשמור על שני מתבגרים
וילדה, מאשר על ילדה צעירה, וכמובן שזה מקשה מאוד שאמך הודיעה
רק ברגע האחרון, אבל עדיף על כך שהיתה מתקשה להתמודד עם
הדברים בפועל.
אז היא תפסה רגליים קרות רק סמוך להתממשות בפועל. קרה קורה
ויקרה.
כמובן שהייתי מנסה לדאוג לתוכנית אלטרנטיבית, שמצד אחד תהווה
עבורכם פתרון לחופש, ומצד שני תדאג לפצות את הילדים, כך שיהווה
בילוי מסויים...
 
סה"כ מדובר על שבוע - כך שבמילא אתם אמורים לדאוג לתוכניות אחרות
במהלך החופש...
 
ובשקט בשקט אפשר ללחוש שאולי אמנם בסתר ליבה (כי אסור לפרק
את האידיליה שלכם) אמך אמנם אוהבת יותר את נכדתה הביולוגית הקטנה,
שנולדה לבתה, והיא יותר מחוברת אליה... אז מה ? (ושוב - ללא קשר לכך
שהודיעה ברגע אחרון על שינוי בתוכניות)...
הייתי כן משוחחת עם האמא, ומנסה לבדוק את הדברים (אמנם קצת יותר
קשה כשהיא לא נוכחת בארץ...)...
לצפיה ב-'אני חושבת שאת זו שעשתה טעות'
אני חושבת שאת זו שעשתה טעות
13/07/2016 | 07:44
221
האידליה המשפחתית היא אצלך.
את מרגישה אותה
לך נוח לחשוב ככה.
את נשואה סך הכל 10 שנים, אימך חיה בחו"ל בכלל, כמה היא כבר הצליחה להקשר לשני הילדים האלו?
מביקור פה ושם?
ואת מחליטה לשלוח אותם אליה כי ככה נוח לה.
לה בטח לא היה נעים להגיד לך שלא מתאים לה כל הסיפור הגדול הזה.
אז היא אמרה כן.
נכון, לא יפה שהיא אמרה לא ברגע האחרון, אבל יודעת מה, גם לא כל כך יפה שביקשת ממנה את הבקשה הזו מלכתילה והעמדת אותה במצב לא נעים
לצפיה ב-'צריך להפריד בין כמה נושאים'
צריך להפריד בין כמה נושאים
13/07/2016 | 08:40
191
אמא שלך הבריזה לך בגדול, ועל זה מותר לך לכעוס. אחרי שקניתם כרטיסים וסמכתם על העזרה שלה, זה לא יפה לסגת ומותר לך לכעוס על זה.
פגיעה באידיליה משפחתית? זה קצת פחות... נפלא שאת מרגישה מחוברת לבנים, אבל אפשר להבין שאמא שלך מרגישה הבדל ביניהם לבין הבת שלך. מותר לה לפנק את הנכדה שלה בנפרד מאת הבנים. אם זה היה התכנון מלכתחילה זה היה לגיטימי לגמרי. הילדים הם לא "חבילה" שלא ניתן לפרק.
במצב שנוצר לא הייתי שולחת רק את הילדה כי זה ייצור תחושה של אפליה קשה וזה יכול לעשות נזקים. תתמודדו עם החופשה בדרכים שנוצרו ובעתיד תחשבו איך מתאים לכם לנהל את הקשר עם הסבתא. 
לצפיה ב-'קודם כל: שאפו ! '
קודם כל: שאפו !
13/07/2016 | 14:04
207
 
שאפו על הקשר העמוק עם הילדים. הקשר שלך איתם ניכר בכתיבה שלך ועצם הבעיה שאת נמצאת בה מעידה עד כמה את אמא טובה. 
 
במקרה הזה, עליך לבטל את הטיול לכולם. 
כמובן שאין זה אומר שהילדה לא תוכל לטוס לבד לסבתא שלה בעתיד אבל במקרה הזה, מכיון שנאמר כבר שכולם נוסעים יחד, זה עלול להרחיק בין הילדים כאחים וחבל שזה יקרה.  
לצפיה ב-'האם ניתן לגייס עזרה לאימך? כי אם הבעיה '
האם ניתן לגייס עזרה לאימך? כי אם הבעיה
14/07/2016 | 10:49
192
היא חשש מפני האחריות והעומס - יכול להיות שמטפלת, שתהיה עזרה לאימך במשך הימים, תוציא את הילדים לפעילויות שונות, כך שתקל על אימך את האירוח, יכול להיות שתהיה פיתרון שישכנע את אימך.
האם יכול להיות מצב בו לחלק מהימים הללו תצטרפי לילדים - עם כל הקושי בכך שעבודתך עונתית, נניח שלושה או ארבעה ימים מתוך השבעה? בכל מקרה מדובר כאן על הפסד כספי, אבל אולי אפשר לצמצם את האכזבה של הילדים.
 
אם אין כל אפשרות הייתי מבטלת את הכרטיסים ומנסה למצוא בילוי מפצה לילדים. מתעניינת אם עדיין יש מקומות במחנות קיץ בחו'ל, או קייטנות אטרקטיביות.
בשום פנים ואופן לא שולחת את הקטנה לבד בסיטואציה הזו.
אבל...
בכל מקרה, נסי להסתכל על נקודת הראות של אימך - ייתכן שכל כך רצתה להקל עליך עד שהסכימה לקחת את שלושתם בלי לחשוב יותר מידי, וברגע שחשבה נבהלה... אז נכון שהייתה צריכה לחשוב קודם, אבל בכל זאת, זו לא בדיוק פגיעה בתא המשפחתי. זה מעצבן, זה לא אחראי, יותר אל תבני עליה, אבל די בכך...
לצפיה ב-'סליחה, אבל את אינפנטילית'
סליחה, אבל את אינפנטילית
20/07/2016 | 23:55
1
250
החל מבחירת הכינוי הילדותי שלך (סוסת פוני קטנה),  הכותרת הדרמטית שלך, הציפיה המוגזמת שאמא שלך (בוודאי לפחות בגילאי ה- 60) תארח 3 ילדים מתוכם רק 1 היא הנכדה שלה.
נכון, אמא שלך מאוד לא בסדר בכך שהסכימה בהתחלה ובכך גרמה להוצאות מרובות. אבל... ילדים בני 13 ו-16 לא צריכים שמישהו ישגיח עליהם במשך היום והיא כן הציעה שהילדה תבוא אליה. כלומר, זה לא שהיא תקעה אתכם בלי סידור.
כמו כן, יש הבדל בהוצאות אם ה"נסיעה הארוכה" היא ארץ אחרת או אולי אילת, ואם אפשר להחזיר את הכרטיסים.
 
על ההתנהגות שלה אין לכם שליטה, אבל על ההתנהגות והציפיות שלכם יש גם יש. לא מבינה איך העזתם לבקש ממנה דבר כזה. לארח 3 נכדים לשבוע זו טירחה גדולה מאוד, אבל 3 ילדים כשרק 1 הנכד ועוד 2 בני נוער? פשוט לא עושים דברים כאלו, למרות שלכם היה רעיון שהילדים יבלו את השבוע יחד כאחים. אם זה כל כך חשוב לכם, אחד מכם אמור לקחת חופש מהעבודה ולהיות איתם, ולא להפיל את האידיאלים היפים שלכם על אשה לא צעירה. 
אני חושבת שילדים בני 13 ו-16 בהחלט מבינים שהאשה הזו היא הסבתא של אחותם ולא הסבתא שלהם, ואני לא רואה שום רע בכך שרק הבת תסע. ביננו, לא בטוח כמה אטרקטיבי לבני 13 ו-16 להיות תקועים עם סבתא לא שלהם ועם אחות בת 8. תני להם לבלות עם חבריהם בגילאים שלהם, ולא לתקוע אותם כמבדרים לבת שלך במשך שבוע. 
לצפיה ב-'למסגר ולשמור - מילים חקוקות בסלע'
למסגר ולשמור - מילים חקוקות בסלע
23/07/2016 | 02:09
42
לצפיה ב-'יום הולדת לגרושה - מה הייתן עושות'
יום הולדת לגרושה - מה הייתן עושות
06/07/2016 | 16:04
5
435
שלום - לא לראשי
אני במשפחה מורכבת - בן גדול מפרק א של בעלי ובת קטנה משותפת.
את הבן של בעלי אני אוהבת מאוד, הוא ילד מקסים. היחסים עם הגרושה היום טובים. היו שנים שלא אבל דווקא מאז שנולדה המשותפת השתפרו מאוד. אבל לא הייתי אומרת שאנחנו קרובות.
יש לה יום הולדת בקרוב. לה אין בן זוג.
הבן הגדול רוצה שנחגוג יחד במסעדה. כולנו. הבעל הגרושה אני הוא והקטנה.
בעלי לא כל כך מתלהב. לא נשמע לו כמו בילוי ללכת עם הגרושה למסעדה ולשלם עליה.
אני חושבת שדווקא כן צריך ללכת כי הילד ביקש. הוא ילד צנוע ולא מבקש הרבה.
מה הייתן עושות? איך משכנעות את הבעל שזה לטובתו?
תודה
לצפיה ב-'בגדול זה לא כזה נורא אבל גם לא כזה להיט'
בגדול זה לא כזה נורא אבל גם לא כזה להיט
06/07/2016 | 16:20
218
מה שלא אהבתי זה שמפריע לבעלך לשלם עליה........כאילו לא מדובר באם בנו אלא באיזו אישה מהרחוב....... 
לצפיה ב-'מה היה נהוג עד עכשיו ? '
מה היה נהוג עד עכשיו ?
06/07/2016 | 18:32
196
האם בימי הולדת ואירועים משותפים כולם נפגשים יחד ? 
ביום ההולדת האחרון של הילד חגגתם כולכם יחד ? 
אם התשובה היא כן, והכל זרם אז אני לא רואה מדוע לא.
כמובן שזה תלוי האם הגרושה בכלל רוצה לחגוג אתכם במשותף ...
 
לצפיה ב-'לא נראה לי מתאים'
לא נראה לי מתאים
06/07/2016 | 19:22
1
213
לי זה מרגיש לא מתאים. אם היה אירוע משפחתי רחב וגם כולכם הייתם נוכחים - אולי זה בסדר. רק אתם והיא - נשמע כמו פתח לבעיות. אתם משפחות נפרדות שצריכות לשמור על גבולות ברורים. אני לא יודעת בן כמה הילד. אם הוא צעיר, אולי זה קצת משקף פנטזיה שלו על איחוד משפחות ונראה לי מבלבל לזרום עם זה. גם אם הוא בוגר - זה מרגיש לי כמו עירבוביה לא נכונה לכל הצדדים.
לצפיה ב-'משפחות נפרדות'
משפחות נפרדות
06/07/2016 | 19:26
211
אני כבר מזמן לא יוזמת דברים מהסוג הזה. 
את לא אחראית לאושר של האמא ואם בעלך מסתייג תסמכי עליו ותתחשבי ברגשות שלו. הילד יכול לחגוג עם האמא ואם את ממש ממש רוצה תקנו מתנה משותפת . 
לא הייתי ממליצה לך להכנס למצבים שאת לא יכולה לדעת מה תהיה התוצאה שלהם. 
לצפיה ב-'גם אני חושבת שזה לא רעיון מוצלח'
גם אני חושבת שזה לא רעיון מוצלח
06/07/2016 | 19:49
200
אני מבינה שאת רוצה לשמח את בנו וזה נפלא. אני בכל זאת חושבת שהבקשה של הילד באה מאותה פנטזיה של איחוד משפחות, להענות לה זה בעצם להמשיך להוליך אותו שולל. עצוב אבל המציאות היא שההורים שלו לעולם לא יהיו משפחה שלמה, אין טעם להשלות אותו.
אני גם לא חושבת שיש מקום להזיז הצידה את איך שבעלך מרגיש.
אפשר להגיד לילד בדרך הכי רגישה בעולם שזה לא משהו שיגרום לכם הנאה, יתכן שגם לאמא שלו לא, ולכן תשמחי לעזור לו לקנות לאמא מתנה מיוחדת ויפה אבל לא תחגגו כולכם ביחד.
 
ללי
לצפיה ב-'מבט לעתיד'
מבט לעתיד
04/07/2016 | 14:54
8
417
הי
אשמח לשמוע אם יש כאן אמהות שהיו במשפחות משולבות והילדים שלו ושלה כבר גדלו. איך היחסים הם היום כשהילדים בוגרים?  איך היה בילדות לעומת היום? שתפו כדי שנדע מה מצפה לנו...

לצפיה ב-'זה לגמרי תלוי באיזה גיל'
זה לגמרי תלוי באיזה גיל
05/07/2016 | 09:19
201
משלבים את המשפחות.
ולדעתי גם אם מדובר במשפחות עם הורה ביולוגי נוסף בשטח או לא
וככל הנראה גם בעוד המון מרכיבים....
לצפיה ב-'רק על עצמי לספר ידעתי'
רק על עצמי לספר ידעתי
05/07/2016 | 23:35
1
216
סתתתתם
מסכימה שיש המון גורמים שמשפיעים ולכן זה שונה, בכל זאת יש משהו בסיסי שלדעתי תמיד יקרה והוא שאם המצב לא פשוט, הזמן לא יתקן. אולי יהיה פחות חיכוך שיהפוך את החויה היומיומית לפחות מעיקה אבל מתחת לפני השטח, הכל נשאר כפי שהיה.
אנחנו יחד 17 שנים. תמיד היה פחות פשוט עם הבן שלי (בעיקר כי הוא בן), הבעיה תמיד הייתה מצידו של הזוגי (הבן שלי מגיב אבל הוא היוזם). היום הבן כבר איש ועדיין לזוגי תמיד יש משהו מיותר להגיד, היחס שלו לבני אדיב מנומס ומקבל אבל אין שם שום סימפטיה. אם הבן שלי צריך משהו, הזוגי תמיד יעשה ויתן אבל זו המסירות שלו אלי. גם הבן שלי בסדר גמור כלפיו ושוב, לדעתי זו המסירות של בני כלפי. 
אז למה לצפות? לבדיוק אותו דבר כמו שיש עכשיו רק שזה נהיה פחות צפוף ומעיק.
 
מקווה שעזרתי, ללי
לצפיה ב-' את רוצה להגיד שהם עוזבים מתישהו??'
את רוצה להגיד שהם עוזבים מתישהו??
06/07/2016 | 09:34
177
לפעמים אני חולמת על בית קטנטן עם חדר שינה אחד (שלנו)
ויחידת אורחים (גם קטנה) בצד השני של הגינה.
לצפיה ב-'היום הרבה יותר רגוע'
היום הרבה יותר רגוע
06/07/2016 | 11:15
1
181
אם לפני מספר שנים, היה סופ"ש בו הבית היה הופך לסיר לחץ,
היום ממש כיף.
בזמנו, פעם בשבועיים היה מפגש של חמישה מתבגרים קרובים בגיל אחד לשני, כל אחד עם הרצונות שלו, שלא תמיד עלו בקנה אחד עם רצונות האחרים,  עם החינוך שמקבל בבית בו מבלה את עיקר זמנו וכו'.
היום הם כבר גדולים, נפגשים פעם ב... לארוחת צהרים בשבת אצלנו ובחגים.
מפגש קצר יחסית לעומת 48 שעות שהיו פעם.
היחסים הרבה יותר רגועים, המון צחוקים, ואווירה טובה של חבר'ה צעירים מסביב לשולחן.
כיף גדול 
לצפיה ב-'מעודד משהו'
מעודד משהו
06/07/2016 | 13:23
145
נחמד לקרוא.... מחכה לרגיעה המיוחלת, מקווה לקצור את פירות ההשקעה של הרכבת המשפחה.
היום יש בעיקר תחושה של "השרדות". לשרוד את סופי השבוע ביחד, לשרוד את החופשים ביחד, לשרוד את הבדלי החינוך, הבדלי התרבות של שני הבתים וכמובן לשרוד את כל הרגשות הלא נעימים שנלווים לכל הסיטואציה הזאת. 
אז שיישר כוחנו לעוד הרבה שנים.
:)
 
 
 
לצפיה ב-'חצי תשובה'
חצי תשובה
06/07/2016 | 19:33
146
אצלנו רק חלק מחוץ לבית וחלק עדיין עמוק בתוך גיל ההתבגרות ה"נפלא".
מתוך אלו שמחוץ לבית, חלק מחוברים אלינו מאוד יפה, וחלק קצת מנותקים וקצת כועסים. למעשה הדפוסים שהיו כשהם היו בבית די נשמרו, אבל יש הרבה רגיעה כשהם עוברים את גיל 22-23, ומתחילים לבנות את החיים שלהם. קשה לדעת לאן זה יתפתח ואיך יהיה כשיגיעו הנכדים...
לצפיה ב-'אחרי 25 שנים יחד'
אחרי 25 שנים יחד
10/07/2016 | 10:57
1
171
הילדים שלו בני 30 ו- 26
שלנו בני 22 ו- 18
 
כשהם היו קטנים היו תקופות שהכל זרם על מי מנוחות, והיו תקופות שהיה לי קשה להכיל אותם. אני חייבת לציין שבעלי הבין את המורכבות ואת הקשיים שלי, ועשה הכל שיהיה קל לכולם.
היום, אחרי 25 שנים יחד, כל מפגש הוא חגיגה. לפחות פעם בחודש אנחנו עושים מפגש משפחתי, הם מגיעים עם בני/בנות הזוג שלהם, אוכלים יחד, לפעמים יוצאים להופעות, לחדרי בריחה להצגות. בקרוב נסע כולנו לחו"ל כולנו יחד. אידיליה משפחתית אמיתית!!!
לצפיה ב-'וואו - זה נשמע נפלא'
וואו - זה נשמע נפלא
10/07/2016 | 13:32
109
אצלי לפחות, תמיד טענתי שאם יש קושי או בעיה, זה קשור לאיך שהזוגי מתייחס לדברים או איך שהוא מתנהג אלי, אל הבן שלו ואל הילדים שלי. נראה לי שמה מאשרר מחזק את התחושות שלי.
 
ללי
לצפיה ב-'אממממממ... בואו נדבר רגע על צוואות...'
אממממממ... בואו נדבר רגע על צוואות...
03/07/2016 | 14:05
6
310
כשהילדים היו קטנים יותר, ביליתי פה הרבה.
קיבלתי פרופורציות, קיבלתי חיזוקים ולפעמים קיבלתי "על הראש".
עכשיו אני פה לנושא אחר לגמרי...
צוואות, נושא שלאחרונה עלה במשפחה המורכבת שלי, אני די בהתלבטות מה לעשות עם החלק שלי, האם לחלק אותו גם עם ילדיו (וככה למנוע ריבית, ויכוחים על כסף, עלבונות וכו'), או ללכת לפי הספר - מה ששלך יתחלק בין ילדיך (4 מתוכם 2 משותפים) ומה ששלי יתחלק בין ילדי (2).
חשבתם על זה? יש רעיונות? תובנות מהחיים? כיוון?
 
תודה,
מיקה
לצפיה ב-'מה ששלך לילדייך מה ששלו לילדיו. זה ימנע מריבות וויכוחים. '
מה ששלך לילדייך מה ששלו לילדיו. זה ימנע מריבות וויכוחים.
03/07/2016 | 14:40
2
202
ואם יש משהו משותף אז שווה בשווה בין כולם.
אין שום סיבה הגיונית לשתף את כולם בהכל, כי זה תמיד יגזול מהצד היותר אמיד 
לצפיה ב-'לפי מיטב הבנתי ילדיה הם גם ילדיו'
לפי מיטב הבנתי ילדיה הם גם ילדיו
05/07/2016 | 09:17
1
147
ולכן זה נראה לי פחות פשוט ממה שאת חושבת...
לצפיה ב-'במקרה כזה - שלו נחלק בין הארבעה, שלה רק בין השניים המשותפים.'
במקרה כזה - שלו נחלק בין הארבעה, שלה רק בין השניים המשותפים.
06/07/2016 | 11:15
135
מכירה מאוד מקרוב מקרה בו האב היה איש אמיד מאוד והאם הרבה פחות.
האם נפטרה ולא היה לה מה להוריש. האב נפטר אחריה והוריש שווה בשווה לילדיו ולילדיה.
הנושא הוליד התמרמרויות והתחשבנויות שקשה היה לצפות, לאור העובדה שכולם בוגרים, עובדים ומתפרנסים, עומדים על רגליהם בזכות עצמם. 
 
אולי זה היה יכול להימנע לו האב היה חושב ונוהג אחרת.
אגב, חייבת לציין שכולם שומרים על קשר ביניהם, גם אחרי המריבות. כנראה שהתשתית היתה טובה.
לצפיה ב-'צוואות הדדיות'
צוואות הדדיות
03/07/2016 | 14:52
169
אני ובעלי ערכנו צוואות הדדיות. 
במקרה שלנו הכל משותף. לו יש בית ש ולי יש בית.  
לו יש ילדה אחת וכנראה לא יהיו לא אחים מצד האמא ולנו יש ילד אחד משותף. 
 
הכל תלוי במערכות היחסים ביניכם. אנחנו החלטנו לחלק שווה בשווה את הכל ובעזרת השם אם יהיה לנו ילד נוסף אז הכל יחולק שווה בשווה. 
אם היחסים בין האחים חשובים לך לאחר מותך, אם את רואה אותם בקשר קרוב - הייית מציעה לך לעשות זאת אבל שוב, הכל תלוי כמה אתם קרובים. 
כמובן, לא לעשות דבר בלי ייעוץ של עו״ד לענייני משפחה. 
לצפיה ב-'בסיטואציה שאת מתארת זה די פשוט'
בסיטואציה שאת מתארת זה די פשוט
03/07/2016 | 20:16
192
שלך לשלך ושלו לשלו. הבעיה תהיה אם וכאשר אחד מכם ילך לעולם שכולו טוב, נניח חו"ח את, אז שלך ילך לילדיך ומה על הזוגי? ואם זה הפוך?
 
לא נותנת דוגמא שלי כי המצב אצלי שונה לגמרי.
 
שתזכו לחיים ארוכים ובריאים, ללי
לצפיה ב-'תודה על התשובות'
תודה על התשובות
10/07/2016 | 11:01
100

 
לצפיה ב-'אמא תמיד מנצחת '
אמא תמיד מנצחת
03/07/2016 | 11:05
35
457
 
יצא לכם לקרוא את הפוסט האנונימי שפורסם בסלונה ?
 
עשה לי צמרמורת.
 
כמסו לקרוא - אמהות חורגות וביולוגיות.
 
אשמח לשמוע מה אתן מרגישות
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'תגובה בעייתית. '
תגובה בעייתית.
03/07/2016 | 13:32
3
310
עד כדי פקפוק ביציבותה הנפשית של הכותבת.
 
ציטוט: "אין יותר נופשים עם הילדה, אין יותר מסיבות יומולדת, טיולים לפארקים, אין יותר צחוק ומוזיקה וריקודים בבית. יש רק ילדה אחת שמגיעה פעם בשבועיים לבית רדום ורובוטי"
וזה בא על מנת לרצות את האם...
מצטערת... אבל זה לגמרי לא תואם התנהלות של אנשים יציבים...
 
עוד ציטוט:  "לא תהיה לילדה אהבה גדולה מלבד האהבה שלך, כי אין אהבה כמו אהבה של אמא."
הרושם המתקבל הוא שהאהבה הגדולה של הילדה מלבד האימא שלה, הייתה אמורה להיות הכותבת...
נו, די.
 
הייתי ממליצה לכותבת הרשומה לטפל בעצמה, לפני כל דבר אחר.
 
לצפיה ב-'לגמרי'
לגמרי
03/07/2016 | 14:32
2
188
בדיוק בגלל זה הפוסט הזה העביר בי צמרמורת. 
אין ספק שלא כל הנשים מתאימות לתפקיד הזה כשברקע יש אמא קנאית שמונעת מנקמה. 
אני חויתי על בשרי מסע נקמה שהוא כאילו אישי נגדי אבל הוא לא, ועדיין, אני מבינה לליבה לגמרי. 
 
לגבי הציטוט - האחרון - הוא קיצוני אין ספק, אבל הפרשנות שלי אחרת לגמרי. 
דווקא בגלל הנסיון שלי עם האמא הזו שתעשה הכל כדי להרחיק ביני לבין הילדה שלה, אפילו שהמחיר הוא בעיות נפשיות של הילדה, דווקא בגלל זה למדתי שלילד שלי אאפשר מערכות יחסים אוהבות וטובות ואני לא אהיה זו שאחליט עבורו וגם אם חלילה אתגרש, לעולם ארחיק בינו לבין הילד שלו. גם אם בעלי יתחתן שוב, אטפס על קירות ולא יעביר את האשה מרורים רק בגלל שהיא האשה החדשה. 
 
לשמחתי הרבה אחת החברות הטובות שלי היא אמא ביולוגית בדיוק במצב של האקסית של בעלי.  אם לא החברות שלי איתה סביר להניח שהייתי מתגרשת. 
לצפיה ב-'יש אבא והתפקיד לפעול רק שלו. הפוסט הזה לגמרי לא לעניין.'
יש אבא והתפקיד לפעול רק שלו. הפוסט הזה לגמרי לא לעניין.
03/07/2016 | 14:56
1
47
לצפיה ב-'יש אבא '
יש אבא
03/07/2016 | 15:06
157
מהתגובות שלך אני מבינה שיש לו מקום, אחרת לא היה כה מעצבן אותך. 
 
כל פוסט שמדבר על מצוקה ריגשית יש לו מקום. 
 
לא משנה כמה אני חושבת שלילי על האמא, תמיד יהיה מקום למצוקות שלה אצלנו בבית.  אנחנו לא שונאי אדם אחרי הכל, במיוחד לאמא של הילדה. מה לעשות, זה המצב. 
לצפיה ב-'הפוסט אכן מצמרר'
הפוסט אכן מצמרר
03/07/2016 | 20:20
170
לחשוב על הילדה האומללה שמצד אחד יש לה 'אולי' אמא שלא מסוגלת להתמודד עם הגירושים ומצד שני לאבא שלה יש בת זוג בעייתית משהו (!)
 
לא יודעת איך הייתי מרגישה אם ילדי היו חיים בשני בתים ושייכים לשתי משפחות, אולי היה לי קשה להשלים. מאמינה שהייתי מסוגלת להתעלות ולחשוב נטו על טובתם, הלוואי.
 
ללי
לצפיה ב-'לשמוע את הכאב'
לשמוע את הכאב
04/07/2016 | 09:54
2
147
בואו ננסה אמפתיה.
אני לא יודעת מה קרה שם בפועל, אבל אני שומעת המון כאב, החמצה, יאוש.
יש כאן אישה שמרגישה עוינות, מרגישה שהיא רוצה לאהוב את הילדה ולהראות לה את זה, ומרגישה שקושרים לה את הידיים, ואת הפה, ואולי אפילו את המחשבות והרגשות.
להיות אשתו של אבא זה קשה. להיות אמא גרושה כשהילדים חוזרים מאבא הנשוי מאושרים - זה קשה. הכל קשה.
אני לא יודעת אם הבית באמת "רובוטי", זה לא אפשרי... אבל אני בטוחה שיש כאן אישה מאוד כואבת ומיואשת.
לצפיה ב-'הפוסט לגמרי לא משדר תחושה של אמפטיה !'
הפוסט לגמרי לא משדר תחושה של אמפטיה !
05/07/2016 | 09:55
1
114
הרבה יותר מתאים - תחושת כעס...
יש כאן אישה עויינת פאסיב אגרסיב ,
שמרגישה שהאהבה של האמא קושרת לה את 
הידיים - לגמרי לא את הפה והמחשבות -
היא מיטיבה להביע את אומללותה, תוצאה
מהאמא הביולוגית המכשפה...
לא אתפלא אם כותב הפוסט הוא בכלל האבא,
שלא מכיר במקומה של האמא בחייה של בתו..
אנע לא נמצאת במקום של אמא גרושה , אבל מניחה
שכל אמא שמחה כשהילדים חוזרים מאושרים, לא משנה
מאיפה, ואם לא - היא צריכה חזק לעבוד על עצמה...
אני נמצאת במקום של אם חורגת ובטוחה שלא אני ולא
בעלי היו חולמים לנהל בית רובוטי, ואם כן - היינו עובדים
על עצמינו חזק...
 
בקיצור - הזוי !
לצפיה ב-'תתפלאי'
תתפלאי
05/07/2016 | 13:32
96
אוהו תתפלאי מה אמהות ביולוגיות מסוגלות לעשות, החל מהסתה, וכלה בתלונות שוא במשטרה... לצערי הרב אלו מקרים שחוזרים על עצמם השכם וערב...
 
לא פשוט להתמודד מול אם ביולוגית שחיה לה באיזה סרט שפוגעים בילד שלה... ואני חושבת שאם כותבת הפוסט אמיתית וכותבת ממקום אמיתי- הביולוגית פשוט סובלת מבעיה נפשית.
 
אל תשפטו את הרצון של ה"חורגת" לעצור הכל ולהפסיק- צריך להגיע לפגיעה מאוד דרמתית בשביל להתנהל ככה וכנראה שזה מה שקרה שם.
 
 
לצפיה ב-'וכך צריך להיות! (שאמא תמיד תנצח)'
וכך צריך להיות! (שאמא תמיד תנצח)
05/07/2016 | 09:31
3
157
בתור "הגרושה" אני מודה על כך שזוגתו החדשה של האקס תמיד ידעה מהם הגבולות, ומעולם לא ניסתה להתנהל כאילו היא אימם של ילדיי.
בתור "האשה החדשה" אני נזהרת מאד בכבודה של אימם של הילדים של בנזוגי, היא תמיד תקבל זכות ראשונים לכל דבר, ואני לא אציע, לדוגמא, ללכת איתם לבד לקניות או לשבת בבית קפה, אלא אם אביהם מצטרף או שהם מבקשים ממני מפורשות.
 
אני יודעת שיהיו שיתרעמו על דעתי, אבל לעיתים יש לבנות זוג ללא ילדים נטיה להתלהב יתר על המידה מהקטע של להיות אמא לילדים "מוכנים מראש", ולשכוח שיש בסיפור גם עוד אדם, שמקומה בחיי הילד הוא החשוב בעולם, ובעיקר אם הילדים אינם במשמורת משותפת.כאשר הקשר בין בן הזוג לאשתו-לשעבר לא טובים, הבעיה בד"כ חמורה עוד יותר, ובת הזוג החדשה נכנסת לסיפור עם דעה שלילית על האם מבלי להכיר אותה, רק על בסיס ההטייה הברורה של בן-הזוג/הבעל לשעבר.
לצפיה ב-'מסכימה איתך לחלוטין !'
מסכימה איתך לחלוטין !
05/07/2016 | 10:01
1
109
גם אני נכנסתי לנישואין עם בעלי כאישה רווקה ללא ילדים...
גם אני רציתי לקחת את תפקיד האמא, ובפרט שבעלי מאוד 
עודד אותי לכך...
מהר מאוד למדתי, שעם כל הכאב (אין הרבה כאב, כי לילדים
יש אמא חמה ומסורה ואוהבת), אני לא אמא של הילדים,
אלא אשתו של אביהם...
פחות מהר, ובכל זאת למדתי לתת מקום לכל אחת מהנפשות מהסיפור,
כולל אותי...
מחליאה אותי האגוצנטריות של החורגת, הרוצה לנכס לעצמה תפקיד
לא לה, תוך קטילת האמא...
לטובת הילדים ? לא ממש - או - ממש לא !
לצפיה ב-'אכן, גם לבן הזוג תפקיד בסיפור'
אכן, גם לבן הזוג תפקיד בסיפור
05/07/2016 | 10:09
100
אני מזכירה לבנזוגי לא מעט שלילדים יש אמא, ואולי הוא לא ממש מחבב אותה (בלשון המעטה), אבל היא בהחלט אמא לא רעה ועושה לא מעט בשביל ילדיה.
לצפיה ב-'הפתרון הוא תמיד לשמור חסד ! קצת ארוך'
הפתרון הוא תמיד לשמור חסד ! קצת ארוך
05/07/2016 | 10:21
131
לפני שילדתי, גם אני עשיתי את הטעות הזו. במשך חמש שנים, רציתי תמיד להיות עם הילדים של בן זוגי. הם היו פיציים בני שנה וחצי בסך הכל ומתוקים מתוקים מתוקים.  הייתי מכורה לריח שלהם וזה עשה אותי מאושרת עד שילדתי. 
לא ממש חשבתי על האמא שנשארת בבית ומתפוצצת מקנאה ועצב אבל מצד שני, אהבתי את הפיציים האלה ברמות גבוהות מאוד. 
גם אני עברתי מסכת יסורים קשה מול האמא ולא הבנתי אז מה הקטע. הרי אתם כבר לא ביחד - זה כבר נשבר, עכשיו יש לו בת זוג והיא אוהבת את הילדים שלך, אז למה? ? למה לקטוש אותי על עצם המשבצת הזו שהחיים זרקו אותי אליה ״אמא חורגת״. הייתי אדם טוב בתוך סיטואציה לא טובה ואף אחד לא לימד אותי מה אפשר ומה אסור. ברור שטעיתי אבל גם היה ברור שהטעויות היו תמימות, מתוך רצון טוב והרגשה טובה. אפשר היה לפתור את זה במסרים פשוטים ומכבדים  כמו ״זה גרם לי לעצב רב שהרופאה בטיפת חלב אמרה לי שהצטרפת לבדיקה וזה הכעיס אותי, בבקשה המנעי מזה״. במקום ״אשתך כלבה ! מנסה לקחת לי את המקום בחיים של הילדים כאמא ! ״  האמא תמיד , תמיד נתנה לזה פרשנות שלילית והפכה אותי לשטן, בדיוק כמו שהכותבת בפוסט מרגישה.  אני החלטתי להתרחק, לשבור מערכות יחסים שהיו חשובות לי ואהובות עלי, כי לא יכולתי להתמודד עם האמא והרגשתי שאני הופכת לאדם שלילי כמו האשה שבן זוגי התגרש ממנה ופחדתי מאוד לאבד את אהבת חיי.  הוצאתי אותם **בכוח** מהלב שלי. עד היום אנחנו מדברים על זה, כמה הייתי דרמתית וכמה בכיתי. 
 
היום יש לי שני ילדים משלי והם ביחסים טובים עם האחים שלהם אבל , מה שנשבר בינינו לא תוקן ונעשה קבוע. יחס ראוי וזהו.    אז גם אצלי האמא ״ניצחה״ . בעלי חושב שהיום אני כביכול יותר חכמה וצוחקת על איך שלקחתי קשה כל דבר, אבל משהו בפנים נחמץ לפעמים  כשאני רואה אותם, יכול היה להיות להם בעולם הזה עוד אדם שאוהב אותם אהבה גדולה.
אני עשיתי טעות שלא הלכתי לייעוץ בזמנו כי איך שלא נסתכל על זה במצב כזה יש יותר הפסד ורווח.   בהחלט הייתי שולחת אותה דחוף לטיפול וגם את האמא. 
 
ואני לא מסכימה לתגובה שיש אבא - האבא לא קשור כאן בכלל. זה עניין של מערכות יחסים מחוץ לקשר הביולוגי שאנחנו מונעות מהילדים שלנו בגלל בורות ריגשית. 
 קחו דוגמא -  הילד שלי אוהב את השכנה שלנו אהבה הזויה ממש. הוא תמיד רוצה להיות איתה, הוא אוהב את הבישולים שלה וכנראה יש שם קשר קוסמי או לא יודעת מה, אז ברור שאני קצת מקנאה (קצת הרבה לפעמים  ״אמא תבקשי משוש שתגיד לך איך עושים פירה טעים״) אבל אני יודעת שהוא בר מזל כי הוא מקבל אהבה יוצאת דופן ממנה . אני לא נכנעת לקנאה שלי.   הלוואי שכולנו היינו פוגשים בחיים אנשים שהיו מעיפים אותנו ומרחיבים לנו את הלב מעבר לקשרי הדם שלנו, רק אלוהים יודע שזה לא תמיד מספיק. לפעמים זה בא בצורה של מורה, לפעמים זה בא בצורה של מדריכה בצופים ולפעמים (גם אם זה נדיר) זה בא בצורה של אם חורגת.   תגובות כמו ״ יש אבא זה התפקיד שלו״ מפספסות מה יש לעולם הזה להציע לנו.   יש אמא ויש אבא ברור. תמיד. אין לי תחליף, הרי הוא מעריץ אותי הקטנצ׳יק הזה.  אבל יש גם צורות אחרות של אהבה גדולה . אנחנו לא מושלמות .  תמיד יש מה לשפר והילדים תמיד יוצאים עם איזו שריטה ולמנוע מהם לקבל איזון מבחוץ זה עוול גדול לילדים.
אמא שלא רואה את זה וחושבת רק על האהבה שלה היא אמא שצריכה טיפול. 
 
 
**טיפול** **טיפול** **טיפול**
 
 
לצפיה ב-'אמהות ביולוגיות שדופקות לעצמן כדור ברגל'
אמהות ביולוגיות שדופקות לעצמן כדור ברגל
05/07/2016 | 11:08
10
150
לצערי אני קוראת כאן את כל התגובות- והן ממש לא של "אמהות חורגות"... הטקסטים כאן מעידים שמי שקוראת כאן לא קולטת בכלל מה עובר על מי שנקראת "אמא חורגת"...
מנסיון מר אני מעידה שלא רק שאותה אם נכשלה בנסיונותיה - היא גם גרמה לנזק בלתי הפיך לילדתה... שעד היום לא רואה את אביה.
 
הקנאה הזו שאוכלת את אותן אמהות ביולוגיות דופקת רק אותן... כי בסופו של דבר- הילדים לומדים להכיר באמת- ובסופו של דבר נופל להם האסימון מי היה שם בשבילם ומי לא. מי ניסה לסכסך ומי עודד לקשר בריא. אי אפשר להסתיר את האמת ובזה ניתן להתנחם... פשוט צריך קצת סבלנות. זה יגיע.
 
בסוף- האמת יוצאת לאור...
לצפיה ב-'תגדירי "קשר בריא"'
תגדירי "קשר בריא"
05/07/2016 | 13:45
9
96
יש הבדל גדול בין להיות בת הזוג של האב לבין לנסות להיות תחליף אם.
 
 
לצפיה ב-'בעיני זה מאוד פשוט להגדיר'
בעיני זה מאוד פשוט להגדיר
05/07/2016 | 15:56
8
103
טוב לילד שם ? הוא מקבל את כל מה שצריך שם ?   הילד **מאושר שם*** ? 
הקשר בריא ! 
אני בכוונה כותבת ״שם״ כי יש הרבה מאוד ילדים (יותר מדי לצערי) שגם אם הם באמת מאושרים בבית השני, הם לעולם לא יראו את זה לאמא כי הם מרגישים את הסבל שלה. 
 חייבים להבין את זה -  מספיק שהאמא סובלת , גם אם היא לא אומרת כלום ומאפשרת לחורגת קירבה - מספיק שהיא סובלת - הילד מרגיש את זה וגם ככה קשה לו.  חיבור של אמא אי אפשר להחליף !! 
אמא שגם מסיטה את הילד שלה - היא בעצמה פוגעת בו פעמיים וגורמת לו לסבל פנימי שהוא לעולם לא יוכל להבין בעצמו כילד. 
 
אהבה נמצאת בכל מקום בכל מיני צורות !!! אל תמנעו מהילדים שלכם אושר במיוחד במצב כזה מחורבן של גירושים מכוערים. 
לצפיה ב-'תגדירי "מקבל כל מה שהוא צריך"'
תגדירי "מקבל כל מה שהוא צריך"
05/07/2016 | 21:10
7
87
וגם "מאושר".
 
ילד *צריך* אוכל ומחסה ואהבה.
יש ילדים, רובם, שרוצים יותר.
אני מכירה לא מעט מצבים שממש "קונים" את הילדים, במתנות יקרות ובילויים מפונפנים ושאר פינוקים.
הילד בטוח שהוא הכי מאושר בעולם, ולא ממש מענין אותו מה עומד מאחורי השפע שמוענק לו.
לצפיה ב-'לא הבנתי'
לא הבנתי
05/07/2016 | 21:31
6
78
באמת שלא.  הילד בטוח שהוא מאושר כנראה שהוא מאושר לא ?  
 
בכל מקרה, אני אומרת לך גם בתור אמא וגם בתור ילדה לשעבר :) - ילד לא מאושר לא יהיה מאושר גם אם יביאו לו את כל החומר שבעולם .  ילדים אי אפשר לקנות בכסף.  לא באמת.  (לפחות לא שלי) 
 
 
 
 
לצפיה ב-'לא מסכימה איתך'
לא מסכימה איתך
05/07/2016 | 22:18
5
79
אולי בדיעבד, כשיתבגר, הוא יבין שקנו אותו.
אבל יש ילדים, ובעיקר בני נוער, שמאד מאד קל לקנות אותם בכסף.
לצפיה ב-'ברור שיש אנשים שמנצלים כסף לרעה'
ברור שיש אנשים שמנצלים כסף לרעה
05/07/2016 | 23:00
2
77
כדי לקנות את הילדים שלהם אבל חשוב לזכור שלא כולם כאלה . 
 
באופן אישי אני יכולה להעיד שאצלנו זה לא היה ככה בכלל ובכל זאת הואשמתי ב״שוחד״ כי אני נתתי דברים שהאמא לא הסכימה וכאן אולי עשיתי טעות.  
צריך להבין שהילדים האלה גם יודעים יפה מאוד ״לנצל״ את המעמד המיוחד שלהם. ולבקש מאבא (או מאשתו של אבא) דברים שהאמא מסרבת לקנות. 
עד היום זה נשמע לי מפגר שגם אם אני רוצה לקנות - אני חייבת להתאפק.
אם להם אני לא קונה ולילדי אני קונה יוצא שאני מקפחת.  היה עדיף אם היה מתאפשר לי לתת מהלב באופן חופשי אבל המציאות הזו היא לפעמים קפקאית.  
כשאת נותנת - את משחדת 
כשאת לא נותנת - את קמצנית וחושבת רק על הילדים שלך. 
 
נו שווין. 
 
 
 
לצפיה ב-' הזכרת לי...'
הזכרת לי...
06/07/2016 | 09:28
1
81
כשרק עברנו לגור ביחד, הבת של הזוגי היתה בת 16.5 וביקשה מהגדולה שלי (שהיתה מעל 18) לקנות לה אלכוהול. הבת שלי סירבה, בנימוק של "לא רוצה להסתבך עם אמא שלך". מאז כמובן נודע לנו שאמא שלה היתה בד"כ קונה לה את האלכוהול, אבל מכיוון ששני ההורים לא מדברים ואי-אפשר לתאם עמדות, התגובה הזו הפכה להיות די נפוצה אצלנו, והילדים יודעים שאי אפשר להתווכח עם זה.
לצפיה ב-'יפהההההה !!!!! '
יפהההההה !!!!!
06/07/2016 | 12:58
15
לצפיה ב-'בעצב רב אני כותבת שלדעתי אין בעולם ילד שאי אפשר לקנות אותו '
בעצב רב אני כותבת שלדעתי אין בעולם ילד שאי אפשר לקנות אותו
05/07/2016 | 23:25
1
36
לצפיה ב-''
06/07/2016 | 09:28
9
לצפיה ב-'האנונימית הזו נשמעת רעה, מרחמת על האמא'
האנונימית הזו נשמעת רעה, מרחמת על האמא
05/07/2016 | 13:13
8
56
לצפיה ב-'את אמיתית?'
את אמיתית?
05/07/2016 | 13:25
7
149
הביולוגית מונעת מהילדה צחוק, שמחה, מתנות ועוד אהבה מעוד צד והיא לא נשמעת לך קצת בעייתית?! את צריכה לעשות עם עצמך חושבים...
 
אם כל מה שהבנת מהפוסט הזה שהאמא הביולוגית בסדר וה"חורגת" מכשפה... אז או שיש לך בעיות בהבנת הנקרא או שאת בעצמך כזו... אני לא אתפלא אם תתגלי כאם מסיתה... זו שכל מה שהיא רואה זה ש"לוקחים לה את הילד" ופוגעים בו.
 
כמה מעוותת צריכה להיות בת אדם בשביל שתבין הפוך ממה שכתוב בכתבה?
 
יש פה כאב אמיתי של אישה שכל חטאה היה להיות שם בשביל הבת של אביה=לשמור על שלום בית ולתת לילדה בית חם ואוהב, ובתמורה מה קבלה?
 
תתחילו להפנים בננות- אמהות חורגות לא נעלמות- הן נשארות שם ויש סיבה שהאקס כנראה בחר בהן... אל תשכחנה -הוא כבר מלומד נסיון מהאישה הראשונה.
לצפיה ב-'מונעת ממנה צחוק שמחה ומתנות? את אמיתית?'
מונעת ממנה צחוק שמחה ומתנות? את אמיתית?
05/07/2016 | 21:00
5
125
יש פה אישה שררוצה לקחת את מקום האם נקודה.
ועושה זאת עלפי דברייך בשיחוד הילדה במתנות, אולי כאלו שהאם לא יכולה להרשות לעצמה.
 
תתחילי להפנים בננה, אמא זו אמא זו אמא ושום חורגת לא צריכה לנסות להיות יותר מהאמא ויש סיבה שאת  צריכה להסתפק בגבר יד 2 ולא הצלחת להשיג משהו לא משומש
 
 
 
 
נ.ב
מקווה שהבת את הציניות, כי השורה האחרונה שלך חשפה את האמת, את הקינאה שלך באמא האמיתית
לצפיה ב-'נו אז .... '
נו אז ....
05/07/2016 | 21:25
1
101
אם אני קונה להם בגדים או אם אני מצרפת אותם לחופשות משפחתיות זה בגלל שאני רוצה לשחד אותם ?  בטוח ? אין אפשרות אחרת ? ?  
 אם לאמא אין אפשרות לצאת לנופשים אז אני גם לא צריכה לבלות עם הילדים ?   
 
יש מצבים שהאשה השניה היא כל מה שהאשה הראשונה לא היתה.  
יש מצבים שהאשה השניה גרועה יותר.... 
זה ממש לא הנושא. 
 
מה שאת חושבת זה בדיוק מה שהגרושה של בעלי חושבת ואני אומרת לך שלפחות במקרה שלנו זה ממש לא נכון. לא הייתי רוצה להיות אמא שלהם בחיים. 
זה כזה הזוי שלפני שהיו לנו ילדים היא הרגישה בדיוק כמוך (במקום לעבוד על חוסר הבטחון שלה כאמא)  ואחרי שילדתי היא אומרת שאני חושבת יותר על ילדי מאשר על הילדים שלה. . . ושאני עושה איפא ואיפא. נו באמת. הרי בגללה הפסקנו להזמין את הילדים איתנו, הרי היא זו שגרמה לריחוק בינינו.ֿ
 יש נשים שתמיד ימצאו משהו רע להגיד ולא משנה מה עומד מולן. בדרך כלל הנשים האלה גם לא מצליחות להתקדם בחייהן ונשארות לבד. 
 
אנחנו (בעלי ואני) כל כך רוצים שהיא תמצא אהבה ויהיה לה טוב וכך גם אולי לנו יהיה טוב יותר.   אני מבינה את הכותבת במאה אחוז !!! לא הגעתי למצב שלה לשמחתי כי בעלי לא איפשר לי בכלל להיות חלק מהטירוף אבל אני ממש מבינה מאיפה זה בא וגם מבינה את הסיכון הגדול שאמהות כאלה לוקחות   - מישהי כאן כבר רשמה שהאבא ניתק קשר על הילד .  פשוט עצוב. 
 
בינינו, לפעמים נדמה לי שהגרושה של בעלי רוצה שהקשר ינותק רק כדי שהיא תוכל להיות ״האחת והיחידה״ לילדים שלה. לפעמים באמת נדמה לנו שהיא לא חושבת בכלל (אבל בכלל) על טובת הילדים. 
לצפיה ב-'אמא באמת יש רק אחת ויחידה'
אמא באמת יש רק אחת ויחידה
06/07/2016 | 16:03
81
ואגב, קחי בחשבון שאת יכולה להיות רק השניה ואחריך תהיה השלישית
כי מאוד יכול להיות ששכחת אופציה אחת.....
והיא שאולי לא הראשנה גרועה יותר ולא השניה אלא דווקא הבעל היה בעל ממש חרא.
 
ואת כל מה שכתבי לך כתבתי מהצד, אני לא גרושה והמשפחה שלי מורכבת בצורה אחרת לחלוטין (ילד מאומץ מהמשפחה המורחבת)
לצפיה ב-'מזל כתבת את כל הפוסט הזה- עכשיו הכל ברור'
מזל כתבת את כל הפוסט הזה- עכשיו הכל ברור
06/07/2016 | 13:05
2
99
מכל מה שכתבת- ניסית להסיט את מבטנו ל.נ.ב שלך שפשוט זועק לשמים.
הבטחון העצמי שלך שואף לאדמה...וחבל - תתקדמי- יש לך ילד- תגדלי אותו ותפסיקי לנבור בעבר. 
תמשיכי להכנס לאתרי הכרויות ולפורומים בשביל לקבל תמיכה... מקווה שזה עוזר לך. את צריכה את זה עפ מה שכתבת פה.
 
 
לצפיה ב-'סליחה'
סליחה
06/07/2016 | 20:15
1
59
 
אבל לא הבנתי מילה ממה שכתבת
לצפיה ב-'לא נורא'
לא נורא
06/07/2016 | 20:59
25
לצפיה ב-'דמות הביולוגית לגמרי לא ברורה, הדברים שנכתבו הם שצף קצף של '
דמות הביולוגית לגמרי לא ברורה, הדברים שנכתבו הם שצף קצף של
06/07/2016 | 11:04
90
התלהמות לא מובנת, במובן שלגמרי לא ברור איך כותבת הפוסט בסלונה הגיעה להתנהלות כל כך לא מאוזנת ואיפה בכלל האבא של הילדה, ואיך הוא מאפשר את זה.
כי ברור שהתגובות של הכותבת הן לגמרי לא מרוסנות, כנראה מתחילת הקשר, אחרת מהיכן הציפיות הללו להפוך לאהבה הגדולה של הילדה, בסדר גודל של אהבת אם, תאור הסבל שעובר עליה כי אסור לה לגעת בילדה בציבור... לא ברור לי איך את לא רואה שיש כאן משהו מעוות מאוד.
וחוסר הריסון הזה צריך היה להיבלם על ידי האב. ברגע שראה את התגובות המוגזמות היה צריך להתערב.
כשהכותבת היא כל כך לא יציבה, התיאור שלה לאם הביולוגית הופך ללא אמין לחלוטין.
 
יש חשיבות רבה לבית חם, מסגרת יציבה, כל זאת בתוספת להתחשבות והתייחסות להורים הביולוגים, ושמירה על המקום במערכת הזו.
גם אני אם חורגת. אני יודעת בדיוק במה מדובר.
 
לצפיה ב-'במקרה שלנו היא לא הצליחה לנצח '
במקרה שלנו היא לא הצליחה לנצח
06/07/2016 | 09:07
2
125
מהרבה מאוד סיבות. 
יש לבעלי 2 ילדים. כשהכרנו הם היו 13, 8. 
 
האמא לא קיבלה טוב את הגירושין ולא את הקשר החדש. 
בעלי הוא ממש אמא, בכל רמח איבריו והתנהגותו. לחלוטין. 
 
והם עם השנים, לא יכלו לשאת את המרירות שלה, את העלבונות, ומה לא. 
והחליטו על הרקע הזה לעבור אלינו. 
זה לא היה קל. גם לי. 
 
אבל גם נולד לנו ילד, והאחים היום (19,14) מכורים אליו ברמות הכי הכי קשות. 
הם לא מוכנים לחשוב על להתרחק ממנו. 
הבית המרכזי הוא שלנו. 
 
היה קושי על רקע הלידה, של האמא במיוחד, שלא יכלה לקבל את זה, 
ואמרה להם שאבא לא יאהב אותם יותר וכל השטנצים. 
התגברנו. עוד מתגברים. 
והקשר בין האחים קשה לתיאור. אין מי שלא מרים גבה באיזור :) 
הם מטיילים איתו, עושים איתו, השומרי מסך בנייד הם תמונה שלו. 
הוא מרעיף עליהם אינסוף אהבה והם מחזירים. 
הם גם אומרים, אם יהיה לכם עוד אחד, איך נצליח לאהוב אותו כמו את הקטן? 
הגדול מהצבא שואל עליו אינספור פעמים. אם לא שכח אותו. וכשהוא חוזר,
זה לזרועות של הקטן. 
 
וזה, מה אגיד לכם? ניצח המון המון את הקושי השני. 
הם לא יכלו לחיות בבית שכל היום מסיתים אותם, אבא שלכם ככה וככה וככה. 
לא יכלו. ומנגד, לעולם לא נאמרה מילה רעה על האם בבית שלנו ואף עודדנו את הקשר איתה. עד לגבול הפגיעה. 
 
אני לא אמא שלהם. אבל איכפת לי מהם. אני עושה בשבילם. 
אין כעסים בבית. אין מריבות. אין מלחמות. 
יש אבא מאוד מאוד פעיל. מאוד!!!, ריגשית, מעשית ומה לא. 
 
ויש חיים די טובים. ולדעתי הרבה בזכות בעלי שיש לו נפש טיפולית והוא נותן את כולו. 
והרבה בגללי, שאני מחליקה על הכל, שלא איכפת לי מהרבה דברים, ואין לי המון ענייני כבוד. וזה יכול לעשות חיים טובים. 
 
יש לנו נופשים. חופשים. טיולים. והאמת? סבבה. אני חופשיה והאחים איתו :) 
 
יש עוד סיפורים טובים אי שם. לא הכל חייב להיות רע. 
לצפיה ב-'אני נפלתי איפה שאת לא וכנראה שזה עושה את כל ההבדל'
אני נפלתי איפה שאת לא וכנראה שזה עושה את כל ההבדל
06/07/2016 | 13:06
1
119
1. יצא לי כבר לזרוק ״חסר לה בורג״  או ״גהה דחוף״ ליד הילדים (אומנם רק לאחרונה לאחר כמעט 10 שנים של שתיקה, אבל זה עשה לא טוב לילדים. מייד ראיתי)
 
2. קשה לי מאוד ״להעביר״ דברים (טלפונים באחת בלילה על בגדים מלוכלכים או על גרב שנכחה אצלנו (כן, כן, גרב ! ) הקפצות על לבתי חולים על פריחה בטוסיק הדוגמאות רבות מאוד) - כל פעם שהיה קורה מקרה כזה הייתי מתעצבנת וישר מגיבה. היום הרבה . עובדת על זה ובאמת מסכימה שכאן תפקיד האבא הוא חשוב ביותר - גם לו קשה להתמודד מולה עד היום אבל הוא בהחלט עושה עבודה. 
לצפיה ב-'לא, '
לא,
06/07/2016 | 14:10
102
לא יצא לי להגיד מילה רעה אחת אפילו בפניהם. גם האבא לא אמר. אף פעם.
 
אני חזקה מאוד מאוד מאוד בלוחמה פסיכולוגית :) אני תמיד נותנת הרגשה שכלום לא מזיז לי.
ובעלי שיחיה, אף פעם לא נכנס איתה לריב למרות השיחות והבקשות שלה.
 
פשוט תקופה ארוכה ענינו כן לכל שיגעון שלה. כל שיגעון. כל ניסיון לפגוע נענה בחיוך.
זה לדעתי שבר אותה ממש. הביא אותה לקצה. היה להם טוב אצלינו כשעוד לא גרו איתנו.
 
כשראתה שאנחנו לא נבהלים ולא כועסים מכלום. פשוט כלום (בפנים מתנו לגמרי, אבל
חפיף) וכשראתה שהילדים מבסוטים ולא רבים איתי או עם אבא. ושהם נקשרים יותר ויותר אליו... הסיבוב הגיע... והיא התחילה לפגוע בהם ישירות. חריף. חד. בלי רחמים.
 
והם, כבר לא אני, הם ילדים. רחמנות. הם ברחו מהבית. נסו על נפשם.
ועד היום... הקשר איתה ועם הילדים או לא קיים, או מאוד שיטחי.
 
נראה שבאיזה מקום היא ויתרה עליהם גם. עצוב. חבל. לא כולם מצליחים להיות הורים.
לצפיה ב-'בעקבות סוגיית חזקת הגיל הרך: חשוב לזכור כי משמורת אצל...'
בעקבות סוגיית חזקת הגיל הרך: חשוב לזכור כי משמורת אצל...
26/06/2016 | 15:41
1
245
זכרו: משמורת אצל האבא = משמורת אצל האמא החורגת!!!
1992-1996פקידת הסעד אמרה לבתי בת ה-5: יש לך  בובות יפות.
בתי השיבה בתקווה: אני אתן לך איזו בובה שתרצי אם לא תיקחי אותי מאמא שלי.
ומה עשתה פקידת הסעד? היא הוציאה את בתי ואת שני אחיה והעבירה אותם לבית אביה בו התעללו בהם נפשית ופיזית.
קראו קטע המתאר מה ילדי היקרים חוו בבית  עליו המליצו עובדי הרווחה ותשפטו.
אני אמא לשלושה ילדים בוגרים. את ילדי קרעו ממני, כן ממש קרעו, באכזריות שלא ניתן לתאר כאשר הם היו קטינים ורכים בשנים. העבירו אותם לבית בו התעללו בהם פיזית ונפשית באופן מזעזע. ה"אמא" החורגת בבית, אליו הועברו בצו שיזמו העוה"ס, דרכה על כף הרגל של בני הקט והרזה, כאשר רגלו הייתה נתונה בתוך נעל בית, 4 פעמים, אך ורק בגלל שבמקום להכניס את הבגדים המלוכלכים לגיגית הוא הכניס אותם למכונת הכביסה, שלא הייתה ריקה. לפני כן היא דחפה את ה"אבא" והרביצה לאבא, לעיני שלושת ילדי כאשר ניסה לחסום את המעבר כדי שהיא לא תרביץ לילדי הקט. ואני בכל הזמן הזה נאבקתי להחזיר אלי את ילדי. ובינתיים להוסיף ביקורים לביקורים הספורים שניתנו במשורה.
2014-2016 כלתי מספרת ש"האמא החורגת" כלל איננה מתייחסת לילדיה כאשר היא ובני מתארחים בביתם. הסברתי לכלתי כי ילדיה אינם באמת נכדיה ולכן אין לה את האהבה הטבעית שיש לסבתא ביולוגית. מיותר לציין, שאני יושבת עם נכדי היקרים, שרה להם שירים, מדריכה אותם במשחקים, מרחיבה את אופקיהם וזמינה להם במשך הביקורים.
זכרו: משמורת אצל האבא = משמורת אצל האמא החורגת!!!
פקידות הסעד העלילו עלי עלילות קפקאיות מזוויעות וניהלו נגדי הליכים חסויים לחלוטין.
אני מאחלת להם כי כל הסבל שהם גרמו למטופליהם יחזור אליהם ולילדיהם כבומרנג.
פקידת הסעד מציגות מיצג שווא ונשבעות לשקר כדבר שבשגרה, בחסות החיסיון.
פקידות הסעד פוגעות באלפי ילדים והורים וזקנים.
פקידות הסעד מעלילות עלילות קפקאיות מזוויעות, דברים שלא היו ולא נבראו ומנהלות הליכים חסויים, במטרה לפגוע בזכויות הבסיסיות של אנשים טובים וישרים, שלא חטאו ולא פשעו.
מה דעתכן על ההחלטה שהתקבלה היום?
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?blogid=13...
לצפיה ב-'נו אז...'
נו אז...
13/07/2016 | 08:13
39
את מספרת את הסיםור שלך מתאים לספר... יש גם מקרים אחרים שבכלל מראים שהאם היא המזעזעת בסיפור ולא האבא...
האם המסיתה שחושבת שאם היא תאיים על האבא באי שליחת הילדים אליו יצייר אותה כאם אחראית ואכפתית מהאב. האם ההסטרית שלא רוצה לשלוח את הילד שלה הקטן לבית האב כי "מתעללים " בו שם.
 
האם שלא הקשיבה לפקידת הסעד או המטפלת הרגשית כי היא מרחיקה את אב הילדים מילדיהם וגורמת לנתק בין הילדים לאב- כאלו אמהות לא נקראות אמהות בעיני, כאלה אמהות צריכות לאבד את המשמורת שלהן על ילדיהן כי הן אלו שגורמות לנזקים עצומים לילדיהן.
והכי עצוב- כאלה אמהות לא מבינות בכלל או לא מוכנות לקבל את העובדה שהן צריכות עזרה נפשית. כי הן לא אמהות- הן תירוץ עלוב לאמהות. לשאת ילד 9 חודשים בבטן לא הופך אותך לאמא אוטומטית- את קשורה לילד ביולוגית אבל ההתנהלות שלך מולו ואיתו מראה שאמא לעולם לא תהי. גם אם תקראי לנסיךשל" כל החיים...
לצפיה ב-'רוצה למצוא לאמי בת ה-70, שותפה לדירה.. יש דבר כזה?'
רוצה למצוא לאמי בת ה-70, שותפה לדירה.. יש דבר כזה?
25/06/2016 | 21:41
2
206
אמי בת 70, עצמאית אך מאד בודדה, והשהייה בבית ריק עושה לה לא טוב. אני מנסה למלא לה את הזמן בבילוי עם הנכד, אך אינני זמינה 24 שעות.. ואיתנו היא לא רוצה לגור.

חשבתי להביא לה שותפה, בגילה או קצת יותר צעירה. לא סטודנטית או מישהי ממש צעירה כי נראה לי שיש להם את העולם שלהם, ואמי זקוקה לחברה ולא רק למישהו שישן בבית.

יש לכם מושג מאיפה אפשר להתחיל לחפש?..
לצפיה ב-'את יכולה לפרסם או לחפש'
את יכולה לפרסם או לחפש
26/06/2016 | 12:33
127
ביד 2, אתר הומלס, אתרים למחפשי עבודה, לשאול במועדונים לקשישים.
 
דוגמאות (אני לא יודעות אם הן אקטואליות):
לצפיה ב-'הנה כמה הצעות'
הנה כמה הצעות
27/06/2016 | 22:19
145
אני לא יודעת איזו מן אישה אמא שלך אבל זה שהיא תגור עם מישהו לא בהכרח יהפוך אותה לפחות בודדה. השלב הראשון הוא לחפש משהו שמעניין אותה ולהתחיל ללמוד/לעסוק בו : חוגים חוגים חוגים. שם פוגשים אנשים שמתעניינים בדברים דומים ואז יש כבר משהו משותף.
אמא שלי שחקנית ברידג' מאז שהתאלמנה בערך בגיל 50. היום כשהיא בת כמעט 90 (555) היא עדיין משחקת לפחות 5 פעמים בשבוע, בשבילה זה עולם שלם: נסיעות למועדון (ושם יש גם קצת כושר, סאונה וכד'), משחקים אצלה (ואז היא גם אופה ומכינה לפעמים אוכל), משחקים (ואז צריך לקנות משהו להביא), חופשות בארץ ובחו"ל. קל לקנות לה מתנות כי תמיד אפשר לקנות או להכין משהו שקשור לקלפים. בקיצור עולם ומלואו.
תתחילי מלחפש חוגים לאנשים בגיל שלה, לא רחוק ממקום מגוריה.
 
בהצלחה, ללי
 
לצפיה ב-'שמות משפחה שונים לי ולבני בדרכון'
שמות משפחה שונים לי ולבני בדרכון
24/06/2016 | 13:14
5
263
אני נשארתי עם שמי, ובני קיבל את שם משפחתו של אביו.
וכך גם בדרכון שהוצאנו (לבן שלנו) לא מזמן.
כשנהיה בחו"ל, במידה ואהיה עם בני לבד  - איך ידעו הרשויות שזהו בני?
האם ניתן להוציא ממשרד הפנים מסמך כלשהו באנגלית המעיד על כך? אולי אצל עו"ד נוטריון?
מטריד אותי העניין כי אנחנו מתכננים לטוס בחופש
לצפיה ב-'מנסיוני'
מנסיוני
24/06/2016 | 20:59
184
אין להם עניין בשאלה הזו. אנחנו נוסעות (מעט) עם שמות משפחה שונים ולא אומרים לנו מילה. 
לצפיה ב-'יש סיבה מסוימת שבגללה את חוששת שהנושא יעלה מול הרשויות?'
יש סיבה מסוימת שבגללה את חוששת שהנושא יעלה מול הרשויות?
25/06/2016 | 20:36
137
במדינות מערביות סבירות (ולמיטב ידיעתי אפילו במדינות לא-מערביות, כאלה שהשלטון בהן יציב, יש קשרים דיפלומטיים עם שאר העולם, ואין כאוס) לא נוטים להתערב בשאלה הזו בכלל. אתם תיירים רגילים ונחמדים שעוסקים בענייניהם - למה שיטרידו אתכם?
 
המצב היחיד שבו רשויות מקומיות בכלל יתהו, לדעתי, בשאלה הזו וישאלו מה הקשר ביניכם - הוא אם וכאשר את ובנך תיתפסו עוברים על החוק.
אם ימצאו שני ישראלים שעברו על החוק, אני מניחה שיידעו את השגרירות או הנציגות הישראלית במקום, ולהם כבר יהיה את המידע על הקרבה המשפחתית וכל מה שמשרד הפנים הישראלי יודע.
 
זה לא עד כדי כך חריג שקטינים נוסעים בליווי מבוגר שאינו בעל אותו שם משפחה - סבא וסבתא, נניח. עוד לא שמעתי על מקרה שבו שואלים את הסבתא "מה את עושה עם הילד הזה? איך נדע שהוא באמת הנכד??"
 
אני לא עורכת דין וגם לא שר החוץ, אבל בהנחה שאתם לא נוסעים לחופש ברפובליקת בננות מושחתת אי שם בקצה העולם, ובהנחה שאתם נוסעים בשביל לבלות ולנפוש כמו תיירים נורמליים, ולא בשביל להסתבך בפלילים - הסיכוי שתזדקקו למסמך כזה הוא מאוד מאוד מאוד מאוד קטן. ואסתכן ואומר גם - זניח.
 
 
לצפיה ב-'אין בעיה עם שמות משפחה, אבל יש בעיה'
אין בעיה עם שמות משפחה, אבל יש בעיה
26/06/2016 | 10:07
164
עם נסיעה עם הורה אחד.
כשעוד הייתי נשואה טסתי פעם עם הילדים לבד, ובכניסה לקנדה עצרו אותנו, לקחו אותנו לחדר צדדי ותיחקרו את הילדים איפה אביהם ולמה הוא לא טס איתנו. לי אמרו לשתוק. למזלנו הילדים שלי הם דוברי אנגלית, ולכן לא הייתה בעיה.
מאז תמיד הצטיידתי עם מכתב מהאקס.
לצפיה ב-'בעיה אמיתית עם פתרון פשוט'
בעיה אמיתית עם פתרון פשוט
27/06/2016 | 17:11
161
אני אגב השארתי את שם המשפחה של אבי בתי הראשונה כדי להיות יחידה אחת מגובשת.
לעניינך - דווקא במדינות מערביות כן מתערבים בסוגיה אבל רק אם את טסה לבד.
אם את עם האבא של הילדה אז לא תהיה בעיה בכלל.
אבל אם את לבד - יש במקומות מסויימים טפסים מיוחדים שאפשר למלא בו האבא חותם שהוא מסכים שהאשה הזו עם השם הזה (האמא) תקח את הילדה לחו"ל.
שימי לב שהכל יהיה באנגלית כמובן.
במקרים רבים, אם את לא יודעת מה הטופס של איזו מדינה וכו, מה שעושים זה צילום דרכון של האבא עם כיתוב שלו וחתימה שלו (כמו בדרכון) שהוא מסכים לנסיעה.
 
הבעיה כמו שאת רואה היא לא רק עניין השמות, הבעיה שלך אם את טסה לבד יכולה לצוץ גם כששני השמות שלכן זהים אבל את טסה בלי אישור רשמי מהאבא.
בארץ לא מתרגשים מזה בד"כ כי כל עוד אין עיכוב יציאה אז לכאורה מותר לך לקחת את הילדה לחו"ל ולא נחוץ אישור מיוחד.
בחו"ל, בייחוד במדינות מערביות שם יש להם נסיון עם זרים שנשואים למקומיות ולפעמים לוקחים את הילדים איתם לארץ הולדתם המקורית בלי האמא ולא חוזרים - שם מבקשים אישור להוציא ילד מחו"ל.
 
בקיצור - הבעיה שלך קיימת, נתקלתי בה אישית המון פעמים - אבל זה פתיר גם בלי נוטריון. שיכתוב בכתב ידו ויחתום על צילום הדרכון ויכתוב את שמך ושם הילדה ומספרי הדרכונים שלכם. ויציין מספר טלפון. (גם את זה ביקשו ממני פעם כדי להתקשר אליו לוודא).
לצפיה ב-'תשובות.....'
תשובות.....
28/06/2016 | 21:58
112
אז ככה, לא הבהרתי את עצמי בצורה נכונה. אני לא מתכוונת למצב רגיל ופשוט שבו הכל מתנהל על מי מנוחות.
אני מתכוונת למצב בו נצטרך להיות במגע עם רשויות: חלילה קרה משהו ונאלצנו להגיע לב"יח/ למשטרה ומסיבה כלשהי בעלי לא נמצא איתנו - כאלה סיטואציות........
אנחנו מתכננים חופשה כולנו יחד אבל שוב למקרה ולא נהיה שם יחד בגלל סיבות כאלה ואחרות. (שלא קשורות בנו)
וכמובן שמדובר עלמדינה מערבית או מזרח אירופאית (קרואטיה/ רומניה וכאלה....) ולא רוסיה או סין
 
לצפיה ב-'ושוב מתעלמים מקיומי'
ושוב מתעלמים מקיומי
21/06/2016 | 16:43
7
461
אני מכירה את הבת שלו מאז שהיא הייתה בת 15.
תמיד הייתה לי איתה בעיה שבעלי קרא לה "קטנונית". היא לא העריכה שום דבר שעשיתי ולקחה הכל כמובן מאליו. 
לעומת זאת כשזה היו ההורים שלה שעשו היא העריכה ועוד איך.
לדעתי זה דפוק. אני תמיד מסבירה לבת שלי שמה שאני ואבא שלה עושים זה מתוקף תפקידנו כהוריה וכמובן שיהיה נחמד שהיא תעריך את זה אבל בני הזוג שלנו לא חייבים לה כלום ולכן היא צריכה להעריך פי כמה וכמה מה שהם עושים.
 
מעשה איקס כמו לתת לה את האוטו בסופש זכה להמון תודה אם זה היה הרכב של אמא או אבא שלה ולסתם תודה קרירה אם זה היה שלי.
הרכבים של ההורים היו חוזרים סופר נקיים ובשלי היו פרורי צ'יפס. הרכבים של ההורים היו חוזרים אחרי שהיא מלאה דלק ושלי לא.
 
זאת רק דוגמה קטנונית אחת אבל זה היה ככה בכל דבר הכי קטן. היא אף פעם לא העריכה שום דבר שעשיתי עבורה.
 
לפני כמה שנים היא החליטה שהיא רוצה ללמוד בחול וזה מאוד יקר. למרות זאת שילמנו לה על הלימודים והדיור חצי חצי עם אמא שלה. כשחבר שהיא הייתה איתו שנתיים עזב אותה שם והיא שקעה בדיכאון מטורף דאגנו שתקבל עזרה. בכל המסע הזה שלה שנקרא לימודים בחול היו מליון בעיות ותמיד עזרנו לה גם כספית וגם מעשית בלמצוא פתרונות.
אני לא חושבת שאני נתתי פחות מההורים שלה. הכסף הוא משותף לי ולבעלי וכשהיה צריך למצוא פסיכיאטרית שתגיע עד אליה כי היא לא קמה מהמיטה ולא יצאה מהפיג'מה זאת אני שהפכתי עולמות כדי למצוא מישהי.
 
עכשיו ברוך השם היא סיימה את הלימודים. היא אמרה שהיא מעדיפה שלא נגיע לשם רק בשביל הענקת התואר ושהיא גם לא מצפה לשום מתנה כי היא יודעת כמה אמא שלה ואנחנו הוצאנו על הלימודים שלה.
 
עד פה הכל טוב ויפה. אבל הנה הסכין ללב.
הילדה שלחה זר פרחים מדהים עם בונבוניירה לאמא שלה בצירוף מכתב סופר מרגש על כמה שהיא מודה לה על הכל ושבזכותה היא סיימה את התואר.
לבעלי היא שלחה עם שליח וויסקי מאוד טוב וסיגרים וגם מכתב סופר מרגש שבלעדיו התואר לא היה קורה.
היא לא שלחה שום דבר עבורי (היא יודעת היטב שאני לא שותה ולא מעשנת) והמכתב היה ממוען נטו אל אבא שלה ובכל המכתב הארוך פעם אחת היא לא הזכירה אותי.
 
אני לא קיימת. אני אוויר. הכסף שבעלי שילם על הלימודים חצי ממנו הוא שלי. כל הלילות ללא שינה בגלל הבעיות שהיו לה גם אני לא ישנתי. כל הדברים המעשיים אני עשיתי כי אני מדברת את השפה המקומית ( שוב כמו למצוא פזיכיאטר ועוד) והיא יודעת את כל זה ולא אמרה מילה.
 
כשהחבר שלה שם זרק אותה אחרי שנתיים היא לא יצאה מהמיטה ומהפיג'מה.
כל הפסיכיאטרים דרשו שהיא תגיע אליהם. היה נראה שהלימודים הולכים לפח. הפכתי עולמות למצוא מישהי שתגיע אליה. איך היא הייתה מסיימת תואר בלי זה? ובכל זאת אפס תודה.
 
אם היא הייתה סתם כפויית טובה מילא אבל היא לא וההפלייה נורא כואבת. בסוף יולי היא מגיעה לארץ ואני רוצה לדבר איתה. נמאס לי ש11 שנה אני עושה ונותנת והיא מתעלמת. בעלי מבקש ממני לא להגיד כלום אבל אני מרגישה שאני חייבת. אחרת אני חוששת שאני אתחיל לשנוא את הבת שלו ולא אהיה מוכנה לעשות עבורה כלום.
האם אתם הייתם פותחים את זה לשיחה מולה?  בלי צעקות כמובן אלא פשוט להסביר איך אתם מרגישים? למרות ההתנגדות של הבעל?
לצפיה ב-'תפקיד כפוי טובה'
תפקיד כפוי טובה
21/06/2016 | 20:43
1
230
תפקיד האם במשפחות מורכבות הוא תפקיד כפוי טובה. כשאת עושה למען ילדים לא שלך זה נתפס בעיניהם כמובן מאליו אך כשאת לא עושה או לא מסכימה או מציבה גבול את ישר "המרשעת" התורנית.
אבל את יודעת מה, את מאד פגועה (בצדק) ומתנהלת מהרגש. עד סוף יולי סביר להניח שקצת תירגעי ואני מציעה לך לפעול מהשכל.
אם תמצאי לנכון להגיד לה משהו, הייתי משתפת אותה ברגשות שלך בלי קשר אליה. להסביר לה שמעבר להיותך האשה של אבא שלה את גם אדם פרטי וכשבן אדם עושה משהו למען מישהו זה מאד נעים ומכבד להוקיר תודה, להראות שמעריכים, להבין שאכפת (היא כבר ילדה גדולה, היא תוכל לספוג את זה). זה הכל, בלי להאשים, בלי לסגור חשבונות של 11 שנה. תהיי עניינית ולא רגשית (יודעת שקל להגיד וקשה לבצע אבל רק ככה "ננצח")
בהצלחה ואל תשכחי לעדכן מה היה
לצפיה ב-'אכן תפקיד כפוי טובה, אבל'
אכן תפקיד כפוי טובה, אבל
22/06/2016 | 13:02
167
יש גבול לכמה שאנחנו טומנים את הראש בחול.
נכון שילדים לא אמורים לאמר תודה על כל פיפס שאנחנו עושים עבורם, אם כי זה נחמד להתנהג בנימוס אלמנטרי, (לומר תודה על מכונית שהושאלה ולהחזיר אותה כפי שמחזירים מכונית לאחד מההורים..). יש הבדל בין "מובן מאליו" לבין זילזול. לשלוח פרחים ומתנות עם מכתבי תודה, לבין התעלמות מוחלטת כלפי בת הזוג. זה גם חוסר כבוד כלפי האב. היא יודעת שבת הזוג לא חייבת לעשות את מה שעשתה. 
במקרה כזה - לא הייתי מדברת עם הילדה על עלבוני והציפייה שלי לתודה כלשהי. היא בחורה עצמאית שחיה הרבה זמן לבד, למדה, עברה משברים ויצאה מהם, היא יודעת מצויין לאמר תודה ובחרה שלא לעשות כך כלפי בת הזוג.  כן הייתי לוקחת מעתה צעד אחורה, נוהגת בה בנימוס אבל משאירה את הטיפול והדאגה להורים בלבד. הרי הילדה אמרה את דברה - לא מעריכה ואולי גם לא רוצה עזרה מבת הזוג, אז להבא - לא צריך. ואני לא מדברת על גרימת "פיצוץ" כשהיא תבוא לביקור - פשוט להוריד הילוך בטיפול בה. קצת קשה לעשות את, בעיקר כי תחושת ה"ביחד" הזוגית נפגמת,אבל זו האמת. הילדים לא משותפים והם אמיתיים בהתנהגותם יותר מאיתנו. אז בואו נתנהג בהתאם - כל אחד ידאג לילדים שלו, במלוא הכוחות, ובני הזוג יתנהגו לילדים כבני זוג - מנומסים,חמים, נחמדים ותו לא. 
 
 
 
 
לצפיה ב-'למה הפכת עולמות למצוא לה פסיכאטר?'
למה הפכת עולמות למצוא לה פסיכאטר?
22/06/2016 | 10:07
2
189
ההורים שלה מוגבלים ורק את דואגת לה?
לצפיה ב-'היא הסבירה שהיא דוברת את השפה המקומית, וההורים לא'
היא הסבירה שהיא דוברת את השפה המקומית, וההורים לא
22/06/2016 | 10:59
1
58
לצפיה ב-'אז מה? זו פשוט התנהגות קורבנית'
אז מה? זו פשוט התנהגות קורבנית
23/06/2016 | 14:12
150
הבחורה מצפצפת עליה והיא למרות זאת ממשיכה לעזור לה ואז באה לבכות על זה.
אם היא לא שמה עליה שתנתק את עצמה ממנה, שאמא שלה תרים את הטוסיק מהכסא ותטוס לחו"ל לעזור לבת שלה. 
סביר להניח שהפסיכאטרים גם במדינה שאינה דוברת אנגלית מסוגלים להבין אנגלית ברמה מסויימת ויוכלו להבין מהאם את הבעיה
ואם היא  מחליטה למרות שלא שמים עליך קצוץ לעזור, אז שתבלי את הגלולה המרה, אף אחד בפורום לא יכול לשנות את ההתנהגות של הבת
לצפיה ב-'"הילדה" בת 26!'
"הילדה" בת 26!
22/06/2016 | 13:14
231
היא כבר לא ילדה.
אני מותפעת שאת "חוששת שאתחיל לשנוא אותה", אני ממזמן הייתי נמנעת ממנה בכל דרך.
 
אבא שלה תמיד יהיה אבא שלה, תמיד ירצה להגן עליה בכל מחיר ותמיד יחשוב עליה כעל הילדה הקטנה שלו. אבל היא כבר לא ילדה קטנה, היא אישה בוגרת, ולדעתי את בהחלט יכולה לנהל איתה שיחה ישירה.
ויכול להיות שזה מה שהיא רוצה - אחרת מדוע להמשיך ולנהל פרובוקציות שלא יובילו אותה לשום מקום? אני מאמינה שלפעמים הפרובוקציות הללו הן דרך להגיד "אני רוצה לדבר על זה, יש לי הרבה מה להגיד, אבל אני לא יודעת איך, אז אני מחכה שאת (או אבא) תתחילו את השיחה הזו".
 
בהצלחה
(ממני, הסנדלרית שהולכת יחפה )
לצפיה ב-'לא!'
לא!
27/06/2016 | 23:42
111
שום שיחה. אז מה אם מצאת לה פסיכיאטר?? וכמה פעמים טרחת לציין את העובדה הזאת. את מציגה את הילדה באופן נורא "החבר שלה זרק אותה..."
גלי קצת חמלה, טיפה אהבה, מדובר בילדה שהשקיעה כסף ותשומת לב בשביל להודות להוריה, היא לא כפוית טובה בכלל. תפקידך יהיה תמיד שולי, את לא אמא שלה. את יכולה לבחור אם להיות קרובת משפחה חמה ואוהבת ותומכת או שלא. אף אחד לא כיוון אקדח לראשך ואם לא עשית מה שעשית למען הילדה, אז חבל מאוד. כי זה מה שהיית צריכה לעשות.
לצפיה ב-'מתנה לסיום התואר'
מתנה לסיום התואר
20/06/2016 | 17:08
8
376
כולנו גרים בחול - אני ובן זוגי, ילדיו וילדיי, האקסים של שנינו. לפני כחודש הבת של בעלי סיימה תואר ראשון. הצענו לעשות לה מסיבה לרגל המאורע אבל היא לא רצתה. הצענו סתם ללכת למסעדה לציין את האירוע וגם לזה היא סרבה. 
 
היא למדה באוניברסיטה קרובה לבית. מסיבות שלה היא בחרה שלא להזמין אף אחד לטקס חלוקת התארים , לא אותי ואת אבא שלה, לא את אמא שלה, אף אחד מהמשפחה.
 
שבוע לאחר מכן ראינו אותה והכל היה בסדר ומאז היא התחילה לסנן את אבא שלה בשיחות ובהודעות בלי שום הסבר וכשהוא התקשר לגרושתו כדי לראות אם היא יודעת מה קרה והוא הבין שהבת מאוד נעלבה מכך שאבא שלה ואני לא נתנו לה שום מתנה לרגל סיום התואר וכאילו התעלמנו מהאירוע הגדול והאמא הצדיקה אותה וגם רתחה על בן זוגי ועלי כמה שאנחנו לא בסדר.
 
העמדה שלי היא פשוטה - אם מישהו לא מזמין אותי לחתונה אני לא גם לא נותנת לאותו מישהו מתנה.
 
לטענת האם הבת התאכזבה שלא נתנו לה כלום לכבוד המאורע הגדול. אם בעיני הבת זה אכן מאורע גדול (וברור שכן) למה היא סרבה לציין אותו איתנו במסיבה קטנה או סתם במסעדה? הרי ברור שהיינו משלמים על המסיבה או המסעדה והיא הייתה רק צריכה להגיע ולבלות איתנו אבל היא בחרה שלא להקדיש לנו מזמנה.
 
הבת שלו סיימה שלב חשוב בחייה וקיבלה תואר ועצוב לי מאוד שזה לא אירוע שהיא רוצה לציין אלא רק אירוע שבו היא רוצה לקבל מאיתנו כסף או מתנה. עוד יותר עצוב לי שאמא שלה מאמינה שאנחנו היינו לא בסדר ושלבת מגיעה מתנה בכל מקרה, גם אם לא מכבודה לבלות איתנו ערב נחמד.
 
אנחנו עשינו לא מעט ועזרנומלה לא מעט בדרכה אל התואר וכן רצינו לחגוג את האירוע הזה איתה. בנוסף אני לא חושבת שמתנות אפשר לדרוש או לחילופין לנתק קשר רק כי מתנה לא ניתנה.
 
מתנה זה משהו שאמורים לתת כשזה נובע מרצון. אני ובעלי נפגענו מכך שהיא חיפפה אותנו ולא מצאה זמן לשבת איתנו לארוחת ערב במסעדה. מן הסתם בהמשך היינו מפשירים וברור שהיא הייתה מקבלת מתנה אבל מאיפה החותפה לדרוש ככה.
 
כשראינו אותה שבוע אחרי קבלת התואר גם אני וגם אבא שלה אמרנו לה מזל טוב ושוב הצענו לציין את זה במסעדה והיא שוב סרבה וזה פוגע אכל למרות הפגיעה בטח לא היינו מנתקים איתה קשר כמו שהיא עשתה.
 
בעלי ואני היינו בטוחים שהיא תירגע אבל כבר מעל שלוש שבועות שהיא בנתק. מהשיחה של בעלי עם גרושתו די ברור שהאמא מוסיפה שמן למדורה. עכשיו בעלי כבר די נואש ורוצה להשלים איתה לפני שזה יחמיר. אותי המילה להשלים מחרפנת כי לא עשינו שום דבר רע. הוא רוצה ללכת אליה ולתת לה מתנה ולהמשיך הלאה. אני מתנגדת. היא התעלמה מכל העזרה שלנו בזמן שהיא למדה ולא חשבה להזמין אותנו לחלוקת התארים או איכשהו לציין איתנו את האירוע. אנחנו נפגענו ולא נתנו מתנה כי חשבנו שניתן לה באירוע חגיגי במסעדה ולא סתם ככה. עכשיו היא מחרימה אותנו ובעלי רוצה ללכת להתרפס. אני לא יכולה להגיד לבעלי איך לנהוג עם הבת שלו אבל אני מפחדת שאם הוא ילך אליה עם מתנה אז מעכשיו נהיה בני ערובה שלה. כל דבר שהיא תרצה היא תצטרך להחרים אותנו והיא תקבל אותו.
 
מה דעתכם?
 
לצפיה ב-'לדעתי עדיף להיות חכם מאשר להיות צודק'
לדעתי עדיף להיות חכם מאשר להיות צודק
21/06/2016 | 01:22
177
זה נשמע קצת כמו מי התחיל קודם. גם אם היא לא הייתה 100% בסדר ועכשיו עושה ברוגז לא בצדק, אפשר לדבר איתה, להסבר שהתאכזבתם שלא הוזמנתם לטקס הסיום, שמאד רציתם לציין את המאורע בארוחה ושאתם פגועים. זה לא קשור לכך שאפשר לקנות לה מתנה, להגיד מזל טוב ולהמשיך הלאה בחיים.
ברור שאם זה יהפוך לדפוס, אפשר יהיה לבדוק איך מתמודדים, ועדיין לא נראה לי שיש כאן התנהגות סחטנית, יותר ילדותיות וניסיון למשוך תשומת לב.
 
נשמע לי שקצת כמו שהאמא מחממת את הילדה, את מחממת את בעלך, יותר משנפגעתם - את נפגעת וכו'. שימי לב שזאת הבת של בעלך, את יכולה להתנתק, הוא לא. אל תוסיפי שמן למדורה.
 
ללי
לצפיה ב-'הצעתם יופי של מתנה בילוי יחד במסעדה.'
הצעתם יופי של מתנה בילוי יחד במסעדה.
21/06/2016 | 08:15
148
בשביל רוב האנשים זו מתנה מקסימה. משום מה הבת חושבת שזו לא מתנה . לא מבינה אותה אבל כדי לשמור על יחסים סבירים קנו לה עגילים יפים ותסגרו את הענין.
לצפיה ב-'הייתי מביאה לה מתנה.'
הייתי מביאה לה מתנה.
21/06/2016 | 09:49
162
בלי כל קשר לכיצד חוגגים.
כי היא סיימה את התואר, היא רשאית לא לרצות לחגוג במסעדה, והיא רשאית לא להזמין משפחה לטקס. עדיין, היא סיימה את התואר וזה הישג שלה.
לכבוד ההישג הזה הייתי קונה לה מתנה.
 
במקומך, הייתי מביאה לה מתנה, ולא הייתי מתערבת מעבר לזה. זו הבת שלו והוא צריך להתנהל מולה, לא את. 
לצפיה ב-'דעתי שהבת צודקת'
דעתי שהבת צודקת
21/06/2016 | 10:24
3
254
את ובעלך עזרתם לה להשיג את התואר והיא השיגה אותו.. זו לא סיבה לצ'פר אותה?
לפי מה שכתבת היא לא רצתה לחגוג במסעדה לא רק איתך ועם בעלך גם עם אמא שלה ו"אף אחד מהמשפחה". זה לא אישי..
לא מדובר על כבוד, אולי יש לה חרדה או בושה או סתם אופי אחר משלכם.
(לדוגמא היא אולי מעדיפה בכסף הזה לקנות בגדים או רכב יש אנשים שמסתכלים פרקטית ולא מעוניינים לשלם על טוסט במסעדה ואוכל פשוט מאות שקלים. אולי חבל לה על הכסף?)
 
מהניסיון שלי מהתחשבנויות, גם כשהן צודקות, לא מרוויחים!!, להיפך.
וצודק בעלך שרוצה להשלים איתה. היא הבת שלו !
לא ברור לי מאיזה תקדים את חוששת, שהוא יתן לה עוד מתנה לסיום התואר השני? זה הישג משמעותי נקודת ציון בחיים שראויה למתנה בפרט אם הבת רוצה ומעוניינת בה. וזה בכלל לא קשור למסעדה או לא, לחגיגה איתכם או שלא.
זו היכולת שלכם לשמוח בשמחתה ולפרגן להצלחה שלה בעין טובה ללא קשר אליכם וללא כל תמורה מצידה!
בבסיס הבעיה נמצא חוסר הסכמה שלך עם בעלך לגבי התנהלותכם מול הבת
זה משהו שאם יש לכם צורך צריך להיפתר לא על גב הילדה (ואפשרות של הרס היחסים ביניכם) אלא בצורה מסודרת על ידי יעוץ מקצועי.
 
לידיעתך - אפשר לדרוש מתנה ואפשר לאיים בנתק וגם לבצע אותו. (ויש הורים שבנתק עם ילדיהם עשרות שנים- האם זה לא עצוב?)
במיוחד ילדים להורים גרושים שמרגישים מקופחים לפעמים ומתנה היא קשורה בכסף ולרגשות.... ולפעמים דרך עקיפה להביע מצוקה או אכזבה מההורה ה"נסחט"
ויש הורים שמעדיפים לתת כסף לילדיהם מאשר לברר מה עומד בבסיס של הצורך.
גם טיפול משפחתי הוא לא זול  או מוצלח תמיד. 
ויש אנשים שמעדיפים להוציא קצת כסף בשביל להימנע מויכוחים מסוימים.
אם בעלך כזה כל עוד לא תפתרו את הבעיה מהשורש זה כנראה יקרה שוב בנסיבות עתידיות אחרות, הבת והאמא יתעקשו, הוא יוותר, את תתרגזי.. 
חבל מאוד שאת מתרגזת כי כרגע זה הבעל שלך. הוא (כנראה) לא ישתנה מעצמו.. יש לך כוח לרתום אותו ואותך לטיפול?
 
לצפיה ב-'וואו...תגלה לי איפה קונים אוטו במחיר של ארוחה במסעדה'
וואו...תגלה לי איפה קונים אוטו במחיר של ארוחה במסעדה
23/06/2016 | 14:16
2
145
או במילים אחרות......איך בדיוק חשבת שבמקום ארוחה במסעדה היא היתה מעדיפה לקנות אוטו?
על איזו מסעדה בדיוק חשבת, שיטיסו אותה לצרפת במחלקה ראשונה  אירוח בריצ  הוטל וארוחה  במסעדת שלושה כוכבי מישלן שאותם היא היתה מעדיפה להמיר בקניית רכב?
לצפיה ב-'הסבר'
הסבר
23/06/2016 | 20:13
1
151
הכוונה הייתה שיתכן והיא לא מעוניינת להוציא כסף על אוכל - מכיוון שהיא יכולה לאכול בבית. 
יתכן שזו הסיבה שהיא בחרה ללמוד באוניברסיטה שקרובה לבית. כך היא אולי חוסכת גם נסיעות, גם עלויות שכירות, ושאר הוצאות אם היא גרה עם אחד ההורים.
יכול להיות שגם היום אין לה הרבה כסף והיא הייתה מעדיפה לקבל במקום ארוחה לשלושה אנשים שעולה נניח מאתיים, את אותם המאתיים ולקנות בהם עגילים, או חולצה - או לחסוך אותם לדבר אחר, לדוגמא רכב.
נניח שגם אמא שלה תתן לה כסף, בנוסף למתנה, ועוד כמה קרובי משפחה, לפעמים במצטבר מדובר בסכום משמעותי.
אבל לא בהכרח. לפעמים לאנשים כואב להוציא כסף שנראה להם בזבוז.. גם אם לא מדובר בכסף שלהם.
ובפרט אם אין להם כסף בעצמם... מהסיבה הזו, בחלק מהמשפחות נוהגים לפעמים להביא כסף בתור מתנה.
כך המקבל בטוח יהנה ממנו. 
 
אבל בכלל כל הפגיעות הזו לא במקום לדעתי.
מי שרוצה לשמח מישהו, צריך לעשות מה שישמח את מקבל המתנה...
אני לא מבינה מה הרצון לאלץ מישהי לאכול כשהיא לא מעוניינת, אי אפשר להכריח מישהו לרצות ומה הטעם שהוא יגיע כשהוא לא מעוניין, ועם פרצוף חמוץ.
 
היא רוצה מתנה, קונים לה מתנה, אומרים לה מזל טוב, קיווינו שתאכלי איתנו ולתת לך את המתנה בזמן הארוחה, הבנו שאת לא מעוניינת אז אנחנו מביאים לך את זה בלעדיה..
עגילים יפים או מתנה אחרת תעלה פחות מארוחה, 
גם לי יש חברה שלא תמיד רוצה לאכול איתי אז מה
אני אכעס עליה? 
יש לה את הבעיות שלה, כשהיא תרצה, אנחנו ניפגש
אין לי שום כוונה לגרור אותה למפגש בכוח
אני לא אהנה מזה
אני מנסה לקבל מאנשים מה שהם רוצים ויכולים לתת
ולקבל שיש דברים שאני רוצה שהם לא מוכנים לתת או לא יכולים או לא רוצים. 
אם לא הייתי עושה כך, הייתי בנתק עם מחצית מהאנשים הקרובים אלי כנראה.
לצפיה ב-'זו גישה מאוד נצלנית, הורים הם לא כספומט'
זו גישה מאוד נצלנית, הורים הם לא כספומט
23/06/2016 | 20:45
134
הם רצו להזמין אותה לארוחה/מסיבה  היא לא רצתה נגמר הסיפור.
אז הם לא חשבו על מתנה, היא ילדה קטנה ומפונקת?
לא קנו לה מתנה או נתנו לה כסף אז היא ברוגז?
אני נורא מקווה שילדי לא יגדלו להיות חזירים כאלו
לצפיה ב-'שחררי'
שחררי
27/06/2016 | 23:33
92
היא רק ילדה. אל תתחשבני על מה נתת ומה עשית. עם ילדים הנתינה היא לשם נתינה. זה שהיא סיימה את התואר זאת התמורה היחידה לנתינה. והיא לא חייבת לשבת איתכם במסעדה, כבדו אותה על זה. לכי תדעי מה הסיבות שלה.
עם ילדים, לדעתי, המסר צריך להיות אחיד - אנחנו אוהבים אתכם ונעשה כל שביכולתנו בשבילכם. זה קשה כשהם לא ביולוגיים, אבל אפשרי.
ועוד דבר, מיד החלטת שהיא עושה מניפולציה. תנסי להכנס לראש שלה, אולי היא באמת ציפתה למתנה ונעלבה? אולי בהשוואה לחברות שלה אבא שלה מזניח אותה?
לצפיה ב-'בכנות'
בכנות
20/06/2016 | 13:43
4
342
הי
קוראת הרבה את הפורום ומזדהה.
לי יש 3 ילדים, לבעלי יש 4 בנים (2 מתבגרים ו-2 תאומים) וביחד "חגיגה" אמיתית של 7 ילדים.
אנחנו 5 שנים ביחד, גרים 3.5 שנים ביחד. .
חייבת לציין שלמרות כל ההשקעה והעבודה הקשה שאנחנו עושים עבור כל ילדינו אני חווה קושי רב ביותר בעניין היחס של הילדים הביולוגיים להורים הלא ביולוגיים.
הילדים שלי לא אוהבים את בן זוגי וילדיו ולהיפך. זה בא לידי ביטוי בדברים הקטנים כמו לא להגיד שלום כשנכנסים הביתה, כמו לעשות פרצוף אם אחד מאיתנו מסיע לחוג ילד שהוא לא שלו, כמו לא להתקשר להגיד מזל טוב ביום הולדת לילד שהוא לא האח הביולוגי, לא להזמין את ההורה הלא ביולוגי לאירועים בביה"ס ועוד ועוד.
פעם היינו עושים דברים משותפים ביחד, הולכים לים ביחד, לפיקניקים, טיולים וכל שנה שעוברת פחות ופחות ילדים רוצים להצטרף אלינו. מבאס לאללה.
אשמח לשמוע איך אתם הצלחתם לרכוש את לב הילדים הלא ביולוגיים שלכם ואיך בני הזוג שלכם הצליחו לרכוש את ליבם של הילדים שלכם.
ושנהיה חזקים, כי אנחנו עומדים באתגרים שהם לא נורמאליים.
 
לצפיה ב-'בעיני יש הרבה דברים מעורבבים בהודעה שלך'
בעיני יש הרבה דברים מעורבבים בהודעה שלך
20/06/2016 | 15:24
169
ראשית, אני פרידה בין כבוד לבין אהבה. אי אפשר להכריח ילדים לאהוב מישהו, אבל בהחלט פשר לדרוש מהם לכבד.
לעשות פרצוף כשהנהג לא לרוחם? סליחה???? חוצפנים יש להעמיד במקומם. להציב גבול ברור לגבי מהי התנהגות מקובלת בסטנדרטים של הבית שלנו.
 
מצד שני, יש דברים שבעיני הם אחרים. אני חושבת שזה טבעי גם במשפחות "רגילות" שככל שילדים גדלים הם פחות מצטרפים לפעילויות משפחתיות, וכאן בעיני עדיף לא לעשות דרמה. זה לא נגד אף אחד, זה בעד עצמם
כאן לדעתי אין מה להכריח. אפשר לשוחח, להבין מה מפריע, לנסות להתאים את הפעילות, ולשחרר אם לא.
 
לגבי היחסים בין הורים וילדים לא ביולוגיים - זו רקמה עדינה, עשויה פרטים פרטים. צריך להבין מה מקור הקשיים, ולנסות לעבוד ולשפר כמו בכל יחסים. אין כאן אהבה מובנת מאליה, צריך ליצור אותה ובמובן מסויים צריך ליצור אותה כל הזמן מחדש. ובמיוחד בגיל ההתבגרות, כשהם כועסים על כל העולם.
מרגישה שאת הנקודה הזו לא הבהרת מספיק בפוסט שלך, אם תתני עוד דוגמאות אולי אפשר יהיה לעזור יותר.
 
יכולה להגיד לך שאני מרגישה שמהרגע שהילדים של בעלי נכנסו לגיל ההתבגרות משהו השתנה. למשל, כשהם היו ילדים זה היה יותר מובן מאליו שאני אומרת להם מה לעשות בתוך ההתנהלות השוטפת של הבית (נניח - לך להתקלח עכשיו). והיום זה פחות מובן מאליו ויותר תלוי ביחסים שביני ובינם.
 
ומסכימה לגמרי עם המשפט האחרון שלך....
לצפיה ב-'יש מרכיבים נוספים'
יש מרכיבים נוספים
20/06/2016 | 22:49
122
לדוגמא, הצד השני.
לילדים שלי אין כמעט קשר עם אבא שלהם, ולכן הם קיבלו את בן-זוגי בקלות רבה יותר. מעבר לכך שהוא האיש הכי נחמד שאני מכירה
האקסית של בן הזוג גרה לידינו, הילדים במשמורת משותפת, והם (הזוגי האקסית) בסכסוך שלא נגמר. היא טורחת לחמם ולסכסך באופן קבוע, ולכן לי היה הרבה יותר קשה ליצור קשר עם ילדיו. עם שניים הצלחתי. עם השלישית כנראה שאבוד.
 
וסבלנות. המון המון המון סבלנות.
וחוש הומור.
והמון המון הקשבה הדדית בין בני הזוג.
חוש הומור כבר אמרתי?
לצפיה ב-'כגודל הציפיות גודל האכזבות'
כגודל הציפיות גודל האכזבות
21/06/2016 | 00:54
1
144
לא תמיד בני הזוג מצליחים לרכוש את ליבם של הילדים, אם הפנטזיה היא משפחת בריידי, ברור שתתאכזבו. מצד שני אין סיבה שלא תחיו באוירה נעימה ולכן שניכם חייבים לדרוש מהילדים התנהגות מכבדת ונעימה, לדעתי זה חינוך אלמנטרי שלא קשור לפרק ב'.
לא להגיד שלום כשנכנסים זה חוסר נימוס ולא משנה מי הנמצאים ומי הבאים, לעשות פרצופים זה חוסר נימוס. 
ברור שעם הגיל מבלים פחות כמשפחה, אני עדיין הקפדתי על פעילות משפחתית חובה - הילדים מעולם לא התנגדו. 
יכול להיות שאתם בעמדת התנצלות ופועלים מתוך רגשות אשמה, ואזא אולי שהילדים מתפעלים אתכם כי הם יודעים שזה מפריע לכם - שחררי ותתחילי להתנות נתינה בקבלה. משהו שחשוב להם תמורת משהו שחשוב לכם.
 
בהצלחה, ללי
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
21/06/2016 | 20:29
95
תודה רבה על התגובות המעודדות. זה נותן קצת פרופורציה.
אני בהחלט מתעצבת (ונלחצת) מהעובדה שהילדים שלי לא אוהבים את הימים בהם הילדים שלו מגיעים. ולא רק זה, הם  אוהבים את הילדים של בת הזוג של הגרוש. עכשיו כשהתחיל החופש הם מבקשים להישאר שם כי "כיף עם הילדים שלה" מה שעוד יותר משקף לפרצוף כמה לא כיף עם הילדים שלו.
אכן מדובר בהתנהגות ותרבות אחרת לגמרי, מדובר בבנות ובנים שלא מתחברים ורע לי על הלב שזה המצב.
נותר לי לקוות שאולי פעם, כשיהיו בוגרים המצב ישתנה.
לצפיה ב-'דיאטה אחרי לידה והבת שלו מפרק א''
דיאטה אחרי לידה והבת שלו מפרק א'
19/06/2016 | 16:46
12
411
אני בת 27 נשואה לגבר שיש לו ילדה בת 12 (עוד מעט 13).
לפני 8 חודשים אני ילדתי תינוק מקסים (ראשון עבורי) ומאז אני לא עובדת מבחירה (מתכננת לחזור לעבוד כשהוא יהיה בן שנה).
הבת של בעלי נמצאת אצלנו המון. גם כי היא מתלהבת מאחיה ומאוהבת בו, גם כי אני בבית והיא מעדיפה הרבה פעמים לבוא אלינו מאשר לבית ריק (כי אמא שלה עובדת), ובכלל טוב לה אצלנו.
לי זה לא מפריע ואני אוהבת את הבת של בעלי, תמיד אמרתי לו שכל עוד אני אוכל להיות מי שאני ומה שאני לידה אין לי בעיה שתהיה פה כמה שהיא רוצה.
***
עד ההריןן אף פעם לא היו לי עניינים עם המשקל שלי. השתדלתי לאכול בריא, לעשות ספורט, אבל אף פעם לא היתי בדיאטה ולא הייתה לי בעיה עם לאכול פיצה וכו'.
אחרי הלידה העליתי 18 קילו וזה מאוד תסכל אותי.
ראיתי את כל הנשים האלה בפייסבוק שחזרו לגזרה שלהם ולסקיני ג'ינס שלהם כל כך מהר אחרי הלידה.
כולן אמרו שזה בזכות ההנקה וההליכות עם העגלה והתינוק.
אז אני גם מניקה וגם יוצאת להליכות עם העגלה והתינוק אבל איכשהו 5.5 קילו ירדו ואת ה 12.5 הנותרים אני לא מצליחה להוריד כל כך.
***
זה מאוד הטריד אותי וביאס אותי.
הייתי מקטרת על זה המון בנוכחות של הבת של בעלי וגם בפניה.
המשקל שהיה לפני ההריון קראתי לו המשקל האידאלי ודיברתי לא מעט על השאיפה לחזור אליו והרבה פעמים הבת שלו שמעה את זה.
כשהיו מעירים לי שעליתי במשקל (למשל במכולת השכונתית) הייתי לוקת את זה ממש קשה וכן לפעמים הבת שלו הייתה עדה לזה.
הרגשתי ממש רע עם עצמי בגלל המשקל וזה הפך לעניין גדול עבורי ובגלל שהבת שלו הייתה אצלנו המון היא ידעה מזה.
לא חשבתי שיש מה להסתיר והיא גם לא עיוורת וראתה שהשמנתי.
***
יום אחד קרה פיצוץ גדול מול בעלי לאקסית שלו.
מסתבר שהילדה התחילה להיות יותר מודעת לגוף שלה ולהגיד שהיא שמנה והיא צריכה דיאטה (היא ממש לא).
היא התחילה לאכול פחות ולשנות הרגלי אכילה.
האקסית זעמה ואמרה שזה השפעה שלי ושאני הורסת לבת שלה את הדימוי גוף ושבגללי הילדה עוד תהיה אנורקסית.
בעלי הסביר שמעולם לא דיברתי עם הילדה על המשקל שלה והילדה פשוט שמעה פה ושם תסכולים שלי לגבי עצמי.
האקסית התנתה את המשך הביקורים התכופים של הילדה אצלנו בכך שאני לא אדבר לידה על ענייני המשקל שלי.
הסכמתי ואפילו עשיתי שיחה עם הילדה שבה הסברתי שאין לה שום בעיה עם המשקל ודיאטות זה רע וגם אני אף פעם לא הייתי רזהנוזה בסדר פשוט שאצלי המצב הוא שהשמנתי בהריון ואני רוצה להיפטר משומן ההריון הזה וזהו אבל שחוץ מזה אנחנו צריכים לקבל את עצמנו כמו שאנחנו ולאהוב את מי שאנחנו.
מאז הקפדתי לא לדבר לידה על שום דבר שקשור במשקל.
***
עניין המשקל העודף שלי המשיך להכאיב לי. 
הדבר האחרון שאני רוצה זה להיתקע עם עודף המשקל הזה מההריון.
אני רוצה להרגיש טוב לגבי עצמי.
לא רוצה שכל חוויית ההריון תתקשר אצלי למשקל.
***
בגלל שהעניין כבר ממש הפריע לי קבעתי תור לרופא משפחה שלי.
רציתי להתייעץ איתו איך לרזות כדי לא לפגוע בהנקה וכו'.
הוא שלח אותי לבדיקות כדי לוודא שהכל תקין.
כשהסתבר שהכל תקין הרופא שלח אותי לתזונאית שמתמחה בנשים אחרי לידה וכמו כן המליץ לי על מנוי לחדר כושר עם מאמן אישי.
נפגשתי עם התזונאית ונרשמתי לחדר כושר וזה חתיכת אתגר וחתיכת קושי אבל אני מאוד מקפידה על התזונה והאימונים.
מהרופא הבנתי שחשוב להוריד במשקל לא רק למען היפי אלא כי קודם כל זה עניין בריאותי.
***
הבת שלו שנמצאת פה המון יודעת על החדר כושר כי היא רואה אותי הולכת ואני לא חושבת שיש פסול בספורט.
היא גם יודעת על התזונאית כי היא רואה שאני אוכלת שונה ורושמת מה אני אוכלת אבל אני מקפידה לציין בפניה שזה עניין בריאותי ולא חיצוני והמטרה היא לא לרזות ולהיות רזה אלא רק להוריד את מה שעלה בהריון ולא קילו מעבר.
***
לאחרונה קרו שני אירועים מאוד לא נעימים:
בערב שבועות היינו אצל חמותי עם הבת של בעלי.
אני חששתי שכל ההשקעה שלי בתזונה ובחדר כושר תרד לטמיון אחרי ארוחה מפוצצת גבינות שמנות ועוגות.
בעלי ביקש שאני אסביר לאמא שלו שאני אוכלת מעט כי אני כרגע בתהליך הרזייה כדי שהיא חלילה לא תחשוב שזה משהו נגדה ושלא טעים לי כי היא נורא רגישה.
הסברתי והקפדתי לאכול מעט ומהדברים הפחות משמינים.
חמותי אמרה לי כל רגע נו תאכלי עוד זה לא משמין וכל פעם נאלצתי להסביר לה כמה אחוזי שומן יש בגבינות וכו'.
הילדה הייתה עדה לזה.
חוץ ממני בארוחה היו עוד 8 נשים בוגרות וכולן אכלו הכל מהכל.
יום למחרת הילדה הייתה בארוחת חג עם האמא ומסתבר שהיא התחילה לחזור שם על דבריי לגבי גבינות עם אחוזי שומן גבוהים וכו' ואכלה בערך חצי ממה שהיא תמיד אוכלת ובעיקר את הדברים הלא משמינים.
האמא שוב התפוצצה על בעלי באיומים שהיא לא תתן לבת שלה ללכת למקום שעושה לה שטיפות מוח.
איזה שטיפות מח????
חמותי נסתה לדחוף לי אוכל ומתוך נימוס הסברתי לה למה אני מסרבת זה הכל.
כל הזמן הדגשתי במיוחד בשביל הילדה שברגע שעודפי ההריון ירדו אני אשמח לאכול הכל מהכל כרגיל.
איכשהו הרוחות נרגעו.
***
ביום שישי הילדה הייתה אצלנו ויצאנו לסרט.
אחרי הסרט כולנו ישבנו לגלידה. 
הנה דוגמה שאני לא מטורפת וכן מפנקת את עצמי מידי פעם.
בשבת בבוקר (אתמול) אני והבת שלו הכנו עוגיות ואני אכלתי רק אחת.
כשהבת שאלה האם לא טעים לי הסברתי לה שיש לי תפריט תזונה מהתזונאית ומותר לי לפנק את עצמי מידי פעם אבל בגלל שבשישי בערב כבר פינקתי את עצמי בגלידה כרגע אני אסתפק רק בעוגיה אחת.
הבת שלו אכלה כרגיל ואני לא רואה שום הפרעות אכילה אצלה.
במוצש אמא שלה אספה אותה ובדרך הם עצרו בגלידריה.
הילדה בחרה סורבה דל שומן וציטטה אותי " x אמרה שמותר להתפנק לפעמים אבל אחר כך צריך לשמור ואני כבר התפנקתי בגלידה בשישי ובעוגיות היום"
האמא חטפה קריזה והודיעה לבעלי שאני השפעה רע על הילדה ושעד שאני לא אפסיק עם שטויות התזונה שלי הילדה תבוא רק לפי הסדרי הראייה הרשמיים. אמרה שמצידה אני קודם ארזה וכשאני אסיים עם זה אז הילדה תוכל שוב לבוא אלינו מתי שבא לה.
***
אני אמרתי לבעלי מהיום הראשון שהכרנו לפני מעל 4 שנים שאני מה שאני ומי שאני והילדה תמיד מוזמנת אלינו אבל אני לא מתכוונת להשתנות בשביל אף אחד.
עכשיו בעלי רוצה שבנוכחות הילדה אני אוכל רגיל.
בעיניי זה הזוי.
א'. כי ביקשו ממני להפסיק לדבר על המשקל שלי והבאסה ממנו והפסקתי.
ב'. הילדה שלו אצלנו המון ואם כל פעם שהיא פה אני אצטרך לאכול רגיל אין בכלל טעם בתזונאית.
ג'. אני מניקה אז ברור שאני לא עושה דיאטה דרסטית אלא פשוט מקפידה על תזונה בריאה.
ד' מה רע שהילדה תקבל דוגמה לכך שמשהו מפריע לי (המשקל מההריון) והנה אני לא סתם מקטרת אלא פועלת לשנות את זה ובעבודה קשה.
ה'. מה רע שהילדה תקבל הרגלי תזונה בריאים.
ו. אני לא מוכנה בבית שלי לעשות הצגות ולא להיות מי שאני רק כי גרושתו של בעלי מטורפת.
ז. יש דרך שבחרתי ללכת בה של כושר ותזונה בריאה למה אני צריכה לסטות ממנה.
ח. כמו שאמר הרופא זה גם עניין בריאותי אז תנו לי לחיות בריא.
***
עכשיו בעלי אומר שבגלל הרצון שלי לחזור למשקל הקודם שלי הבת שלו לא תוכל לבוא אלינו כמו פעם מתי שבא לה ושבגללי הוא יראה את הבת שלו פחות.
איך הוא לא רואה שהוא נובח על העץ הלא נכון.
למה אני צריכה לדחוף לתוכי עוגיות רק כדי שהבת שלו תמשיך לבוא אלינו.
אולי מחר יהיה לי אסור להתאפר כי הבת שלו תרצה גם ועוד מוקדם לה.
אולי מחר אני לא א
יש לי בית ויש לי רצון ןהוריד כמשקל ולמה אני צריכה לוותר על זה במיוחד שאני כבר לא מדבר על כמה המשרל מבאס
***
אני כאמור אמא טריה ורציתי לשמוע מאימהות מנוסות האם האמא שם צודקת ויש לי השפעה רעה על הילדה או שהיא מגזימה.
אם האמא צודקת אז מה אני יכולה לשנות כדי להמשיך לרזות ולא לגרום נזק לילדה?
אם האמא טועה מה אפשר לעשות במצב הזה? האםמ
לצפיה ב-'אם אתם ממציאים סיפורים'
אם אתם ממציאים סיפורים
19/06/2016 | 19:37
3
259
לפחות נסו להקפיד שהסגנון והמבנה של הפסקאות יהיה שונה. ליאנה ועגלגלה וכל השאר, שברור שהן אותה אחת או אותו אחד, בין אם הסיפורים הם יוזמה אישית מיותרת ובין אם התפוז מנסה להחיות את הפורום הזה ונוספים, נסו לא להעליב יותר מדי את האינטלגנציה של הקוראים. סדרו פסקאות בצורה שונה, משהו.  
לצפיה ב-'הסבירי ונמקי - מדובר ב?'
הסבירי ונמקי - מדובר ב?
19/06/2016 | 22:04
2
68
לצפיה ב-'למילה טרול יש קונוטציה שלילית'
למילה טרול יש קונוטציה שלילית
20/06/2016 | 20:03
1
162
אז אני לא יודעת איך לקרא לכותבת. אבל, לדעתי, אכן מדובר בסיפורים מומצאים, גם זה וגם הסיפורים הנוספים שאפילו כתובים באותו סגנון. 
לצפיה ב-'ונניח שכן, אז מה? כך או כך זו בעיה שיכולה להיות, לא?'
ונניח שכן, אז מה? כך או כך זו בעיה שיכולה להיות, לא?
21/06/2016 | 11:22
36
לצפיה ב-'אופפפ - קשה לקרוא מגילות "כ ארוכות'
אופפפ - קשה לקרוא מגילות "כ ארוכות
19/06/2016 | 23:14
190
בשורה תחתונה את אדם בוגר: כנראה שאין לך הפרעת אכילה, את קצת באובססיה על המשקל שלך אבל לא נשמע לי שזה אישוי נוראי - מותר לך.
נשמע לי שהילדה מצאה את המיתר שמפעיל את התיבה המוסיקלית, היא מדליקה את אמא שלה, אמא שלה מתעצבת על אבא שלה, אבא שלה מתעצבן עליך וכולם למחוא כפיים.
מה שטיפונת מדאיג זה שנשמע לי שאת עושה משהו די דומה: ממתי צריך להתעסק עם 'דיאטה' באופן כ"כ אינטסיבי שכולם בצלחת שלך?
תחליטי שאת אוכלת בריא נקודה. לא רואה מה רע בזה שגם הילדה תאכל בריא. לא בא לך עוד עוגיה - פשוט אל תאכלי אותה, הילדה שואלת למה: תגידי שלא מתחשק לך וזהו. כיף לך ללכת לחדר כושר? סבבה, מה זה קשור ספציפית להרזיה?
פשוט תשני הרגלי אכילה והמשקל ירד לאט ובטוח.
 
ללי
לצפיה ב-'פיייייי כל המשפחה בצלחת שלך?'
פיייייי כל המשפחה בצלחת שלך?
20/06/2016 | 14:17
154
את צריכה לתת הסבר לחמתך למה את לא אוכלת?
 
איך יש לך כוח לכל השגעון הזה מסביבך
לצפיה ב-'בעיני יש מצב שהאמא צודקת'
בעיני יש מצב שהאמא צודקת
20/06/2016 | 15:33
163
הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות זה ממש מסוכן
ואם רואים שלילדה יש נטיה לזה, לא הייתי מקלה ראש בכלל
אני מאחלת לך שגם את תהיי יותר סלחנית כלפי הגוף שלך וכלפי עצמך, את רק ילדת ואת מניקה, הגוף שלך עסוק בדברים ממש חשובים כבר שנה וחצי וזה נורמלי שעדין לא התאזן.
ויחד עם זה, אני חושבת שיש כאן גם מחמאה בשבילך שאת כל כך חשובה בעיני הילדה שהיא מנסה לחקות אותך
את ממש לא צריכה לדחוף עוגיות, את יכולה להגיד "אני שבעה" או "לא בא לי יותר" או "זה לא בריא לאכול הרבה ממתקים". בלי לדבר על השמנה. בנוסף, במיוחד בגיל הזה חשוב לדבר איתם על מה *כן* לאכול, על זה שחשוב שהגוף יקבל מספיק ויטמינים ומינרלים ואנרגיה על פי הצרכים שלו, שחשוב לאכול פירות וירקות וכו'.
 
יש דברים שמבוגרים עושים שהם לא בעיה בשבילם, אבל הם כן בעיה לילדים, ולכן לא בכל הדברים מעולם המבוגרים אנחנו משתפים את הילדים.
וכנראה שגם במקרה הזה זה ככה.
 
לצפיה ב-'לא פשוט לך'
לא פשוט לך
21/06/2016 | 21:49
135
האמא לא מרוצה ממך. והבעיה היא שהיא לא קובעת עם מי הגרוש שלה התחתן. היא לא יכולה לקבוע לך איזו אשה את אמורה להיות כדי שתהיי ראויה להיות השפעה על הבת שלה.
זו החלטה של הגרוש.
כל ההתנהלות הזו היא בין הגרוש לבין האמא.
מה שאת עוברת הוא נרמלי וראוי ובריא ושפוי.
מה שהאמא צריכה לעשות זה להסביר לבת שלה שלכל אחד יש גוף אחר ולא כל מה שאחד עושה לעצמו גם האחר צריך.
את בדיאטה. היא לא צריכה.
פה זה נגמר.
 
העניין הוא שבגלל שהילדה חיה אצכלם הרבה, היא מושפעת ממך.
וזה נורמלי וראוי.
לו הייתה מושפעה מכך שאת משתמשת בסמים או אוכלת רק שטויות או מעשנת בבית או מקללת את השכנית או מתעללת בבעלי חיים - הייתי מבינה למה היא לא מוכנה שהשפעה כזו תהיה בקרבת הבת שלה.
 
אבל מה שאת עושה אין בו כלום. במיוחד שזה לא כלפיה. היא פשוט בסביבה והיא אמורה בגילה להבין גם את ההבחנה בין מה שאת עושה עבורך לבין מה שאת עושה בשבילה.
 
האמא לא מבינה את זה והאבא צריך להסביר לה.
 
מה שאני בטוחה בו, זה שאת בשופ פנים ואופן לא תתחילי לשנות את הרגלי התזונה הבריאים שלך - רק כדי שהאמא של הילדה הזו תרשה לבת שלה לבקר.
 
כאילו את מבינה מה קורה פה?
זה לא שהיא רוצה שתתחילי לאכול בריא כדי שהיא תבקר.
זה שהיא רוצה שתתחילי להרוס את עצמך בשביל שהילדה תבקר.
נו באמת.
לצפיה ב-'את לגמרי צודקת'
את לגמרי צודקת
27/06/2016 | 23:51
56
דבר ראשון, מקסים בעיני שהבת שלו כל כך קשורה אליך, מבלה איתך ומכינה איתך עוגיות ואח"כ מצטטת אותך. אין ספק שאת דמות חשובה בחייה.
דבר שני, המודעות שלך לעצמך טובה ובריאה ואת לא חייבת להצטדק בפני אף אחד.
דבר שלישי, בעלך צריך להעמיד את גרושתו במקומה. הבת אוהבת לבוא אליכם, היא נהנית איתך ועם אחיה הקטן, אין סיבה שהיא תפסיק את הביקורים. אם לאמא שלה נראה שהיא מפתחת בעיות אכילה, שתעשה משהו בנידון. בינתיים לא נראה שמתפתחת שום בעיה, רק מודעות לבריאות וחיקוי התנהגות של דמות אהובה. הלוואי וכל האמהות החורגות היו כמוך.
ולסיום, יפה שאת עושה עבודה על הגוף שלך, אבל דעי לך שהרבה פעמים הקילוגרמים פשוט מתאדים מעצמם שנה אחרי הלידה. 8 חודשים זה מעט זמן.
 
לצפיה ב-'לדעתי יש פה שני נושאים שונים...'
לדעתי יש פה שני נושאים שונים...
02/07/2016 | 10:46
1
60
האחד - הדיאטה שאת עושה, והשני - ההתערבות בחייך...
 
כעקרון אני חושבת שהאמא צודקת - הפירוט שאת נותנת באוזני הילדה
לכל פירור שאת מכניסה לפה, בהחלט יכול להשפיע על ילדה בגיל 
ההתבגרות... זהו גיל של התפתחות מצד אחד, ומצד שני מודעות
לגוף, לשינויים בו ועוד ועוד - בקיצור - גיל "מועד לפורענות"...
 
לפי התאור שלך את מאוד לא גמישה לגבי אורח החיים והתזונה שלך,
ונמצאת אפילו בחרדה... זה מאוד יכול להשפיע על ילדה בגיל זה.
 
גם אני, אולי כמוך, נמצאת כך ביחס למשקלי, אבל מאוד משתדלת
להתמודד עם זה גם ביני לביני, ובעיקר בנוכחות הילדה שלי (שהיא בגיל דומה).
לכן, הייתי מאוד משתדלת לשנות גישה, לא בגלל שהגרושה ביקשה / דרשה
אלא בעיקר בגלל שהגישה הזאת לא בריאה לך ולילדה... 
 
הפירוט שאת נותנת לגבי כל ביס שאת מכניסה לפה יוצר תחושה של
מחשבון המתנהל תדיר בתוכך, ולא נותן פתח להתייחסות לאורח חיים בריא
נטו... זה מאוד מדבק, בעיקר לילדים בגיל זה... הפוקוס משתנה וההתיחסות
לאוכל הופכת להיות מדבר חיובי התורם להתפתחותינו ולבריאותינו, לאוייב
שיש להיזהר ממנו...
 
לכן הייתי מנסה להקפיד על אורח חיים בריא, תוך גילוי גמישות והתייחסות
בריאה הן בפני הילדה והן בפני עצמך... 
 
הנושא השני הוא התערבות בוטה ברגל גסה של האמא - זה דבר שאני בטוחה
שקורה לא רק בנושא מסויים אחד... את אומרת שהגבולות לגבי מתי הילדה
מגיעה אליכם הם לא ברורים, דבר שמצד אחד משמח אתכם ואת הילדה,
אבל מצד שני משליך על הגבולות של הכניסה לחייכם בכלל - ותורם 
להתערבות בחייכם בכלל... היום זה מה שאת אומרת לילדה, מחר זה
לאן מותר לכם ללכת עם הילדה ומתי...
 
אז - מצד אחד הייתי לוקחת לתשומת ליבי את הנושא שהאמא העלתה, ללא קשר להתניות שלה, ומצד שני כדאי שתבדקי עם בעלך איך אתם מנהלים את
הגבולות עם הגרושה, כדי שלא "תחדור לכם לוריד"...
 
לצפיה ב-' ניסחת יפה.'
ניסחת יפה.
03/07/2016 | 14:09
7
לצפיה ב-'תפסיקי לפרט את כל שיקולי הדיאטה שלך ליד הילדה - ובכלל'
תפסיקי לפרט את כל שיקולי הדיאטה שלך ליד הילדה - ובכלל
03/07/2016 | 13:58
56
גם לאנשים אחרים שנכנסים לך לצלחת.
 
כן, לפי הסיפור את מהווה השפעה שלילית על הילדה ואני מסכימה עם האמא שלה.
 
את לא חייבת לאכול שום דבר שאת לא רוצה - אבל את גם לא חייבת לפרט "היום אכלתי גלידה אז מותר לי רק עוד פינוק של עוגיה אחת", או כמה אחוזי שומן יש בכל עוגת גבינה.
אלו דיבורי דיאטה שיש בהם אומללות, שעדיף לילדה מתבגרת באמת לא לשמוע.
 
מילא אם היית אומרת יותר דברים בסגנון חיובי, "אני מעדיפה לאכול ירקות כי זה יותר בריא מעוגיה".
 
לא רק בשביל הילדה - גם לטובתך עדיף לך להפסיק לתת דין וחשבון לאנשים כמו חמותך שמנסים להכנס לך לצלחת. את בנאדם מבוגר ושיקולייך מה לאכול וכמה ומתי הם פרטיים.
 
 
(האמת, אני גם חושבת שהסיפור מומצא ממחלקת הקריאייטיב של תפוז, אבל נהנה מהספק)
 
לצפיה ב-'מימון תואר ראשון לילד ממשפחה מורכבת'
מימון תואר ראשון לילד ממשפחה מורכבת
18/06/2016 | 16:16
11
301
הבן של בעלי החליט שהוא רוצה ללמוד משפטים. 
שאל אותנו האם אנחנו מוכנים לשלם לו חצי מהלימודים והמעונות כשאת החצי השני אמא שלו תשלם.
אמר שהוא יעבוד קצת במקביל ללימודים וככה יפרנס את עצמו.
הסכמנו.
הבעיה שאמא שלו לא הסכימה.
עיקר הטענה שלה הייתה שהיום השוק מוצף בעורכי דין וזה טעות ללכת ללמוד את זה.
אולי יש צדק בדבריה אבל מי אנחנו שנחליט בשביל הילד מה ללמוד.
הילד ביקש שנשלם את מלוא סכום הלימודים והמעונות וסרבנו.
למעשה הוא ביקש שנשלם גם את החלק של אמא שלו וזה כבר מוגזם.
לבעלי יש עוד בן ולי יש בת וצריך לדאוג גם להם.
בסוף סוכם שאנחנו נשלם חצי מהשכר לימוד והממעונות והוא יעבוד במקביל ללימודים כדי לשלם את החצי השני ולפרנס את עצמו.
שנתיים הוא עבד ולמד.
אפשר להגיד בכנות שהוא נקרע.
בין ההרצאות והעבודה והכנת העבודות והלמעדה למבחנים ושינון החומר בקושי היה לו זמן לישון.
במהלך השנתיים האלה לא פעם הוא התלונן שקשה לו ושהוא נופל מהרגליים וביקש שנשלם את מלוא שכר הלימוד והמעונות.
תמיד סרבנו כי יש לו גם אמא ואני חושבת שזה שהסכמנו לשלם חצי זה גם לא כל הורה עושה.
עכשיו הוא מסיים שנה שנייה והלימודים הופכים ליותר ויותר קשים ויותר ויותר קשה לו לשלב את זה עם עבודה.
יש לו גם הפרעת קשב וריכוז קלה שלא תורמת למצב.
אתמול הילד ( שכבר לא כל כך ילד ועוד מעט יחגוג 27) הודיע שהוא לא חוזר לשנה שלישית.
אמר שהוא בקושי מסוגל להתמודד עם העומס של הלימודים וכשצריך גם לעבוד הוא לא מספיק כלום ועייף כל הזמן ונכשל וכו'.
אבא שלו קיבל את זה רע והתחיל לצעוק שסתם שילמנו לו שנתיים לימודים ומעונות.
ואז הבן הפיל את הפצצה.
הוא מוכן להמשיך בלימודים בתנאי שנשלם את כל השכר לימוד והמעונות.
אני בשוק.
זה פשוט סחיטה.
בעלי רצה להסכים אבל אני סרבתי בתוקף.
יש לילד הזה גם אמא אז שתשתתף גם.
בסוף הילד הציע פשרה.
שנשלם הכל אבל החצי השני יהיה כהלוואה וכשהוא יסיים את התואר ויתחיל לעבוד הוא לאט לאט יחזיר לנו.
על פני זאת אכן פשרה רק שאני לא מאמינה שנקבל את הכסף חזרה.
לא כי הילד משקר.
פשוט עד שהוא ימצא עבודה ואז הוא יתחתן וילדים ומשכנתא ואבא שלו כבר יוותר לו.
לי אין בעיה עם הילד.
לי יש בעיה עם הבן השני של בעלי ועם הבת שלי שמן הסתם ירצו את אותם התנאים ואנחנו לא מליונרים.
לי יש בעיה גם עם גרושתו שפשוט התנערה מכל הסיפור.
ובעיקר לי יש בעיה עם זה שזה נעשה קצת בצורה של סחיטה.
הילד הזה חלם מאז ומתמיד על לימודי משפטים ואני לא מאמינה שהוא יעזוב.
מרגישה שזה איום סרק להפעיל עלינו לחץ.
לי ולבעלי חשבון משותף וכסף משותף ולכן ההחלטה צריכה להיות משותפת.
בעלי בפאניקה שהילד יעזוב את הלימודים אבל אני טוענת שזה רק איום.
אני גם אומרת שאולי באמת כדאי שיעזוב ויעבוד שנתיים יחסוך כסף ויחזור ללימודים.
לא יודעת מה לעשות.
 
 
 
לצפיה ב-'אני חושבת שהוא צריך להוריד את העומס'
אני חושבת שהוא צריך להוריד את העומס
18/06/2016 | 19:08
1
175
לא יקרה שום דבר אם הוא יוריד חלק מהעומס ויפרוש את הלימודים על שנתיים נוספות. 
מעבר לזה, השאלה כמה אתם משלמים. אם הוא לא לומד במכללה, אז שכר לימוד הוא 14000 ש"ח בשנה והמעונות בערך סכום דומה. כלומר, אתם משלמים 14,000 ש"ח בשבילו. אם הסכום הוא בערך כזה, הייתי בהחלט נותנת לו את הסכום להשלים את השנה, לא בגלל שהוא סוחט אתכם אלא כדי שיסיים. לעומת זאת, הייתי מתנה את זה בכך שתשלום ההלוואה יהיה תוך חצי שנה וזהו. מצדך, אם לא ימצא עבודה כעו"ד, שיעבוד במלצרות. 
אני חושבת שהעובדה שהגיע עד כאן היא כזו שהוא ראוי להערכה. ממש מעטים הסטודנטים שעושים את זה היום, ואני חושבת שהוא מרגיש מאד דפוק. אני לא מתווכחת עם הדברים שאמרת, שיש עוד ילדים, שהאמא לא תומכת (ואני דוקא חושבת שיש צדק במה שאמרה, למרות שאני לא יודעת מה הייתי אומרת בפועל). אני גם מבינה את תחושת השחיקה והסחיטה. 
 
לכולנו יש חלומות, ולכולנו יש קשיים. העובדה שהילד התמיד זמן לא קצר בלחץ הזה, עומדת לזכותו. ואם הבן היה מבקש הלוואה למשהו אחר, כשאתם חושבים שהוא במצוקה? אם היית אומרת לי שהסכום עצום, הייתי אולי עונה משהו אחר. אם אתם לא יכולים לתת לו את ההלוואה הזו, לכו לבנק ותעזרו לו לקבל הלוואה כדי לסיים את הלימודים. לא גדולה, כזו שמסיימים לשלם בשנה או שנתיים אחרי סוף הלימודים. אני מניחה שרוב החברים שלו מקבלים תמיכה הרבה יותר גדולה, ושאם הוא יעזוב את הלימודים יהיה לו קשה לחזור. בסך הכל, הייתי אומרת לו שאלווה לו את הכסף, שיוריד בבקשה את עומס הלימודים ויפרוש אותם לעוד סמסטר או עוד שנה (לעתים קרובות העלות היא לא כפול שכר לימוד, אלא משלמים פר קורסים, תלוי כמה קורסים יקח כל סמסטר). כך יוכל גם לעבוד, גם לחיות וגם ללמוד. 
 
אני גם חושבת שזה לא הוגן להתחשב כל הזמן במה שאמא שלו עושה או לא עושה. גם כשהילדים מבוגרים זה לא נראה לי לענין להריץ אותם בין שני ההורים. הייתי נותנת לו מה שאני יכולה באמת, בלי התחשבנות. 
לצפיה ב-'larryfox2016@hotmail.com'
larryfox2016@hotmail.com
10/07/2016 | 14:18
25
<font><font>Have you tried to obtain loans from banks without success? </font><font>Urgently need money to get out of debt? </font><font>Need money for expanding or setting up your own business? </font><font>Get a loan from one of the UK's leading lenders. </font><font>For more information, please contact email: Larryfox2016@hotmail.com</font></font>
לצפיה ב-'לדבר עם האמא'
לדבר עם האמא
19/06/2016 | 09:09
118
הפיתרון היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא ללכת לדבר עם האמא.
הבן צריך תואר. כלשהו.
מצד אחד, הרבה לא עובדים במקצוע אותו למדו, מצד שני בהרבה מקומות טובים לא מעסיקים עובדים חדשים חסרי תואר או שחוסר בתואר מונע להתקדם מעבר לנקודה מסויימת.
אז אם מה שעוזר לו להשקיע זה החלום להיות עו"ד שתלך עם זה.
דרך אגב, הרבה מהיזמים של תמ"א שרואים עכשיו הם עו"ד שעשו הסבה לנדל"ן או מתווכים שהחלו ללמוד משפטים.
 
גם אני חושבת שאם תתנו לו את הכסף לא תקבלו אותו בחזרה, ותצרו ציפיות עבור הילדים האחרים.
מה הוא עשה בין הצבא לתחילת הלימודים? לפי החישוב שלי היו שם 3-4 שנים. לא ידע שהוא צריך לעבוד ולחסוך אם הוא רוצה ללמוד?
עכשיו הוא בן 27, יסיים לימודים בגיל 29-30. יצטרך לעשות סטאג' תמורת שכר רעב = יצטרך כסף, ירצה להתחתן = יצטרך כסף. חס וחלילה האישה מאבדת את העבודה = יצטרך כסף. יהיו ילדים = יצטרך כסף. ירצה בית = יצרך כסף.
האמא חכמה, היא ממצבת את עצמה במקום של "אם אמרתי לא זה לא!". אז כל פעם שלא יעמוד בעומס הוא ירוץ אליכם כי עם קצת מאמץ אתם נכנעים.
 
עכשיו גם הלוואות סטודנט לא יעזרו כי גם צריך להחזיר אותם וגם עמלות וגם ריבית וגם הצמדה. ואין לו איך להחזיר אז אתם תשלמו פי כמה וכמה.
 
מה שמחזיר אותי לכך שהכי טוב לדבר עם האמא שתעזור לו, העיקר שיהיה תואר ויוכל להתחיל בעבודה טובה.
ולדבר איתו שאם כל כך קשה לו אז שימרח את הלימודים אל תוך שנה נוספת,
 
לצפיה ב-'אני חושבת '
אני חושבת
19/06/2016 | 09:43
108
שאם יש לכם את הכסף, כרגע, בלי עקרונות מיותרים, הייתי מציעה לו יותר. כן.
 
בכל זאת את אומרת שהוא כן נקרע, שהוא כן רוצה, שהוא כן מוכן, אולי תציעו שבחופשות יעבודויחזיר כבר אז, או יחסוך לפעם הבאה.
 
שבי עם בעלך ותחשבו איך אתם מתכוננים ליום שגם האחרים ירצו. כבר עכשיו.
לא כולם יצטרכו את אותה העזרה בהכרח.
 
אני לא באה בטענות או ביקורת, וברור שזו החלטה קשה מאוד, אבל אם הילד ממש בעניין,
הייתי עוזרת לו. בהחלט. ולא לוקחת בחשבון מה האמא עושה או אומרת.
ככה זה אצלינו כי הדעות של האמא מוזרות ככ... שאי אפשר להתחשב בהן.
 
אין ספק שזה מורכב. אין ספק. בהצלחה :)
לצפיה ב-'האמא לא קשורה פה לסיפור'
האמא לא קשורה פה לסיפור
19/06/2016 | 10:38
128
היא אמרה את שאמרה, הודיעה מראש מה המדיניות שלה, ולכן היה על הבחור להיערך בהתאם.
יש סיבה שבגינה מזונות הם רק עד סוף הצבא.
אמרת וחזרת שאת מרגישה שהבן מנסה לסחוט אתכם. לטעמי, בגישתכם אתם מנסים לסחוט את האם. משהו בנוסח "בגללך הילד לא יסיים את לימודיו, וכל הכסף שנתנו לו אנחנו ירד לטמיון". והיא הרי אמרה שהיא לא נותנת, לא היה פה מצג שווא או אשליה!
 
לדעתי אין מנוס מהלוואה - או שאתם תלוו לו את הכסף, הוא ימשיך לעבוד משמרת או שתיים, ויתחיל להחזיר לכם כבר עכשיו, או שייקח הלוואה מהבנק - שגם אותה הוא יתחיל להחזיר במיידי. אפילו אם זה אומר שהוא צריך לרדת לחצי מערכת - העיקר שכבר עכשיו יחזיר.
ולגבי הילדים האחרים - כן, יתכן שיהיה תקדים.
רק שהפעם תהיו יותר חכמים, תשבו עם כל ילד, תשלחו אותו לחשב ב-ד-י-ו-ק כמה כסף הוא או היא יצטרכו ללימודים ולחיים הסטודנטיאלים, ואז כולכם יחד תעשו את החישובים והתכנונים מראש.
 
ואני כותבת מנסיון - הראשונה שלנו (מתוך 5) מסיימת שנה א', וסביר להניח שתוך שנתיים יהיו לנו עוד שני סטודנטים
 
 
לצפיה ב-'תקשורת שלילית'
תקשורת שלילית
19/06/2016 | 10:58
106
זה מה שאני שומעת
גם ביניכם לבין האמא, גם ביניכם לבין הילד
היא סוחטת אתכם
הוא סוחט אתכם
הוא מציב אולטימטומים
לא יכול לצמוח שום דבר טוב מסוג תקשורת כזה
 
אני חושבת שלגיטימי שכל אחד יציג את הצרכים והרצונות שלו, בשביל זה לא צריך לאיים ולא להעלב ולא לתקוף
ואחר כך צריך לחשוב ביחד מה הדרך הכי טובה לענות על צרכים ורצונות (ובכוונה לא כתבתי על *כל* הצרכים והרצונות כי זה כנראה בלתי אפשרי)
 
קודם כל את ובעלך - בלי קשר לאמא, תחשבו מה אתם רוצים ומוכנים לעשות. האמא אמרה את שלה וזו זכותה, אין חוק שמחייב הורים לממן את הלימודים של הילדים. כמו שכתבו לפני, היא לא שיקרה והיתה ברורה וכנה מהרגע הראשון.
יש המון אפשרויות לפתור את המצב הזה:
למשל, כמו שהוא הציע, שהוא ייקח מכם הלוואה
למשל, כמו שהציעו כאן שהוא יפרוס את הלימודים על יותר זמן
למשל, כמו שאת הצעת שייקח הפסקה, יעבוד ואז יחזור
למשל, שיחזור לגור בבית וככה יחסך התשלום של המעונות (לא יודעת אם זה אפשרי)
ואני בטוחה שיש עוד חלופות.
 
אתם יכולים לדבר עם הילד ממקום כנה, ולהגיד - יש לנו עוד 2 ילדים לפרנס, אנחנו חושבים שמי שצריך לפרנס אותך הוא רק אבא שלך ולא אשתו, ולכן בעינינו סביר שנממן חצי כמו שהבטחנו
עכשיו בוא נחשוב ביחד מה עושים כדי שתצליח לגמור את הלימודים שאתה כל כך רוצה
בלי איומים ובלי אולטימטומים. באהבה.
לצפיה ב-'מאוד מכעיס כל הסיפור שלכם!'
מאוד מכעיס כל הסיפור שלכם!
19/06/2016 | 11:16
2
168
אני לא הייתי משלמת לו על הלימודים מראש. יש הרבה מאוד אנשים שנאלצים לכלכל את עצמם בזמן הלימודים ואין להם עזרה מצד ההורים.
מה לעשות הוא נפל על הורים שהם לא מלייאנים, וגם גרושים שזה עוד יותר מסבך את העניינים.
 
האמא שלו לדעתי חוצפנית שבסוף תחטוף את זה בפרצוף כי הנכדים יגיעו בסוף והוא יזכור בדיוק מי עזר לו כשהיה צריך ומי לא.
 
גם אמהות עושות טעויות, במויוחד של הילד הזה ויש פה בעצם מצב שחייבים לשוחח איתה.
בכלל מנסיוני המר- יש נטייה לאמהות שמקבלות מזונות לבצע מעין סחיטה או איומים על חשבון היד- אם לא תשלם או לא יקבל ככה וככה... או אם לא תעביר לי את הסכום הזה הוא לא יוכל לצאת לטיול וכן הלאה...
מה לעשות- בחרת להביא ילד לעולם- את צריכה להתמודד עם הכלכלה שלו גם אם הוא בן 27 ... 
אני לא הייתי מוותרת- אתם תמשיכו לעמוד על שלכם ואל תסכימו לשלם לו את המשך הלימודים.
הכסף שכבר שולם- כפרה... הוא צריך ללמוד שככה לא מתנהגים ולא סוחטים אנשים שיקרים לו ומסתבר גם אוהבים אותו יותר מהאנשים הביולוגיים שגידלו אותו...
לצפיה ב-' ואם האמא באמת לא יכולה לעזור כלכלית?'
ואם האמא באמת לא יכולה לעזור כלכלית?
19/06/2016 | 11:47
126
אני מכירה לא מעט אנשים שהוריהם לא יכלו לסייע להם והם נאלצו לממן את לימודיהם לבד.
אוי ואבוי אם הקשר שלי עם הנכדים שלי יהיה מותנה בכסף שאני נותנת להוריהם.
לצפיה ב-'הייתי עוברת איתו על כל המלגות הקיימות'
הייתי עוברת איתו על כל המלגות הקיימות
19/06/2016 | 18:49
96
כולל מלגת פר"ח ומנסה למצוא מימון אחר ללימודים.
לצפיה ב-'האמא באמת לא קשורה'
האמא באמת לא קשורה
19/06/2016 | 21:34
1
155
והלוואי שכל ילד היה 'סוחט' את הוריו לקבל כסף ללימודים וכלכלה... לי נשמע נוראי שאתם לא מכבדים ומעריכים כמה הוא משקיע בכדי ללמוד. את כותבת שהוא הוכיח מעל ומעבר שהוא נקרע בשביל ללמוד וזה למרות שקשה לו, איך את יכולה להאשים אותו שהוא עושה מניפולציות??? ומה שמטריד את אבא שלו זה שהוא בזבז שנתיים ש"ל לחינם???
על אמא שלו אני אמנע מלדבר (!!!)
בלי קשר לזה שאם משפחה מורכבת, בלי קשר שיש לכם עוד שני ילדים, כרגע יש בחור שנקרע בשביל השכלה גבוהה - אני הייתי הולכת לנקות חדרי מדרגות בשביל ילד כזה.
 
ללי
לצפיה ב-''
19/06/2016 | 22:29
13
לצפיה ב-'עזרה בחתונה לבת עוינת'
עזרה בחתונה לבת עוינת
17/06/2016 | 07:11
29
360
יחסית לא מזמן אני קיבלתי הצעת עבודה בחול ואני ובעלי עברנו למדינה אחרת. 
מדובר במשרת מורה בבית ספר יהודי. מכיוון שאני עובדת חדשה אני לא יכולה לקחת ימי חופש מי יודע מה בקלות ובטח לא בתחילת שנת הלימודים. כשעזבנו לחול הילדים שלו והילד שלי (כולם כבר גדולים) ידעו שאני אוכל לבקר בארץ רק בחופשות שיש בבית ספר.
לא מזמן הבת של בעלי הודיעה לנו שהיא מתחתנת.  שאלנו איך היא ובן זוגה מתכוונים לשלם על החתונה והבת של בעלי אמרה שהם מקווים שהמתנות יכסו את ההוצאות ואולי עוד ישאר להם קצת. בהמשך הבנו שהזוג הצעיר מצא אולם שהוא מאוד אוהב אבל אין שם קייטרינג וצריך להביא קייטרינג מבחוץ. אחרי שאני ובעלי דיברנו בנינו אמרנו לבת שלו שהחלטנו לשלם על הקייטרינג וזה חוץ מהמתנה לחתונה. אנחנו רצינו שיאשאר להם כמה שיותר כסף מהמתנות לתחילת חייהם המשותפים. הבת של בעלי כמובן מאוד שמחה. 
בשלב הזה עדיין לא היה תאריך לחתונה. בוקר בהיר אחד הבת של בעלי מתקשרת להודיע שהם סגרו על תחילת ספטמבר וזה בלי לדבר איתנו קודם. היא ידעה שאני לא אוכל לטוס לארץ בתחילת שנת הלימודים ובכל זאת סגרה על תאריך בלי לבדוק איתי קודם.
בעבר הבת של בעלי כבר עשתה דברים אחרים שפגעו בי. בגלל ההיסטוריה שלי איתה אני די בספק שזאת טעות שנעשתה בתום לב ואני די בטוחה שהיא בכוונה לא בדקה איתי לפני שהיא סגרה תאריך לחתונה.
כשניסיתי לדבר על כך עם בעלי הוא הגיב די בעוינות. הוא תמיד נהיה עוין כשאני אומרת שהבת שלו לא בסדר במשהו וכו' אז התגובה שלו הייתה די צפוייה.
לאור איך שהדברים התפתחו אני כבר לא רוצה לשלם על הקייטרינג של החתונה. 
אני ובעלי גרים יחד מעל עשר שנים ותמיד היה לנו חשבון משותף ונתנו המון כספים לבת שלו וקשה לי להביןנאיך בעלי לא רואה כמה היא לא בסדר.
אני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד כבר סיכמתי עם בעלי והבטחתי לבת שלו שנשלם על הקייטרינג. מצד שני אני ממש לא רוצה לשלם לאור ההתנהגות שלה. היא יכלה לדבר איתנו לפני שסגרה תאריך. 
האם לדעתכם אני ובעלי צריכים לשלם לה על הקייטרינג בכל זאת? הוא יהיה בחתונה שלה ואני לא בגלל העבודה.
בעלי אומר שאני מוציאה דברים מפרופורציה אבל אני טוענת שהבת שלו פשוט לא רצתה אותי בחתונה שלה. הרי אם הנוכחות שלי הייתה חשובה לה היא הייתה מדברת איתי לפני סגירת התאריך. 
בנוסף לאורך כל השנים היא קיבלה גיבוי מאבא שלה גם כשהיא הייתה לא בסדר ואני מרגישה שעכשיו היא כנראה לא חשבה לשאול לגבי התאריך כי היא בטוחה שכרגיל יהיה לה גיבוי מאבא שלה ולא יהיו שום סנקציות.
אני אמרתי לבעלי שלאור המצב שנוצר שאני לא רוצה לשלם על שום חלק מהחתונה הזאת. שהוא יתן לה את המתנה הכספית שסיכמנו עליה אבל שלא נשלם על הקייטרינג. 
בגלל שבעלי מרגיש שהוא כבר הבטיח לה אז הוא חייב אני מוכנה להתפשר ושישלם חצי מעלות הקייטרינג אבל לא מעבר לזה. אני אומנם מאחלת לה חיים ארוכים ומאושרים עם בעלה אבל בעקבות היחס שלה אני כבר לא רוצה לעזור לה ולבן זוגה כמו שרציתי בהתחלה כשהיא הודיעה שהיא מתחתנת. מאוד נפגעתי. אז בשורה התחתונה אני לא רוצה לשלם על הקייטרינג בכלל אבל חוכנה להתפשר ולשלם חצי שזה כאילו החצי של בעלי ובעלי רוצה לעמוד בהבטחה ולשלם את כל הסכום. מה דעתכם?
לצפיה ב-'יש לך זמן קצר, אבל מאד חשוב'
יש לך זמן קצר, אבל מאד חשוב
17/06/2016 | 09:30
10
202
להבין וליישם ש -
***לא***  את !!!!       היא מרכז הענינים כאן.
הבת ובן זוגה הם גרעין הענין, הם בונים את ציון איחודם (ובמאמר מוסגר-ולא משנה מה דעתי האישית על מידת השקעת המוני הכספים על הארועים הללו) ,הם רוצים במקום מסויים ובזמן מסויים שמסתדר (גם זה תלוי בהמון גורמים שלא בשליטתם) , ולמרות שניתן להבין את תחושתך ברצון שלך להתחשבות בך איבדת לחלוטין פרופורציה במידת הציפיה שלך מהם ובתגובתך לאי מימוש הציפיה.
בנוסף- אם הובטח מימון של הקייטרינג, ממש לא מתאים לבטלו (בטח ובטח לא בגלל ציפיה לא פרופורציונלית שלך), ועוד יותר לא מתאים שתצאי מול בעלך בטענות על בתו ולא תביני למה זה מרגיש לו לא נעים ולא נוח.
 
תתבגרי, זה חשוב.
לצפיה ב-'מסכימה איתך מאד - הזוג הצעיר הוא המרכז ולא אשתו השניה של האב'
מסכימה איתך מאד - הזוג הצעיר הוא המרכז ולא אשתו השניה של האב
17/06/2016 | 11:31
52
לצפיה ב-'אם היא כל כך לא חשובה אז גם הכסף שלה לא חשוב....'
אם היא כל כך לא חשובה אז גם הכסף שלה לא חשוב....
17/06/2016 | 14:03
7
60
לצפיה ב-'האבא של הבחורה הבטיח סיוע '
האבא של הבחורה הבטיח סיוע
17/06/2016 | 14:45
6
169
הבחורה לא בחרה בבת הזוג של האב.
ניתן לומר עליהם שהם בחרו לגור בארץ אחרת מהבת שלהם (לי למשל זה נראה הרבה יותר חמור מאשר לקבוע תאריך לחתונה שבו בת הזוג של האב אינה יכולה לקחת חופשה) 
לצפיה ב-'קודם כל זה שלא שהאבא הבטיח סיוע אלא הבטחנו ביחד'
קודם כל זה שלא שהאבא הבטיח סיוע אלא הבטחנו ביחד
17/06/2016 | 15:13
2
156
אני בחיי הבת שלו כבר עשור והיא יודעת היטב שאני ואבא שלה יחידה כלכלית אחת ושהחלטות מתקבלות ביחד וברוך השם היא קיבלה לא מעט כל השנים.
דבר שני היא יכלה להתנצל ולההגיד שהיא מצטערת שזה יצא ככה שאנימלא אוכל להגיע. היא לא עשתה זאת. בעיניי זה המינימום הנדרש.
דבר שלישי מה כל כך חמור בלעזוב את הארץ לחמש שנים כדי להתקדם מקצועית?
מבחינת ילדיו יש להם אם מקסימה והם כבר ילדים גדולים. הבן שלו כבר אבא בעצמו ויש לו משפחה משלו והבת גרה עם בן זוגה כשעזבנו. 
מבחינת הבת שלי גם לה יש אבא שדואג לה וההורים שלי שמכרכרים סביבה נון סטופ ובעיקר בן זוג מדהים שניא גרה איתו.
כשהיינו בארץ הילדים היו עושים טובה אם הם היו מוצאים פנאי (והם באמת מאוד עסוקים) להחפגש איתנו אחת לחודש.
אז לא רואה מה כל כך נורא במעבר
לצפיה ב-'הקשר היחידי שלך עם הבחורה הוא דרך האבא'
הקשר היחידי שלך עם הבחורה הוא דרך האבא
17/06/2016 | 23:05
1
119
אם לא היית בת זוגו מן הסתם לא היית עוזרת לה. את עוזרת לה מתוקף היותו אבא שלה ומתוקף היותך בת זוגו.
בעיני לעזוב את הארץ ולהשאיר ילדים מאחור זה הרבה הרבה יותר גרוע ממה שהבת עשתה.
היא לא הבת שלך ואולי היא מעדיפה שלא תבואי? 
עדין  רוב הורים מסייעים לילדים שלהם בלימודים, בחתונה בדירה , עד כמה שהמצב הכלכלי מאפשר.
זה שהאב התגרש מאשתו לא הופך אותו לאב שלא צריך לסייע.
והאב לא צריך להתנות את העזרה בכך שהארוע יתאים גם לך .
אם יש אידאליה בין בת הזוג של האב לילדיו זה נהדר, אם אין אז חבל , עדין האב נשאר אב ואם יש לו אפשרות לסייע את לא צריכה לעמוד בדרכו.
לצפיה ב-'בדבר אחד את צודקת'
בדבר אחד את צודקת
19/06/2016 | 23:04
83
האב נשאר אב ואם יש לו אפשרות לסייע הוא צריך לעשות זאת, ולכן את חלקו - 50% מהסכום מקורי, אכן ראוי לתת, גם הכותבת חושבת כך מראש.
הכותבת אכן 'רק' זוגתו של האב. עכשיו, כשהילדים גדלו ויש להם משפחות וחיים משלהם, היא בעצם כמעט כל עולמו, חבל לדעתי שהוא לא מבין את זה..
אני מסימה שהכותבת לא צריכה לעמוד בדרכו, לעומת זאת חושבת שאין שום סיבה בעולם שהיא תממן בחורה שמזלזלת ומעליבה אותה.
 
ללי
לצפיה ב-'אאוץ'. '
אאוץ'.
18/06/2016 | 19:22
1
123
אני ממש לא חושבת שיש איזו בעיה בלגור כמה שנים בארץ אחרת, כאשר הילדים כבר מבוגרים בעצמם ומתחתנים. אני מכירה כמה וכמה מקרים כאלה, של הורים לילדים מבוגרים שחיכו כל השנים שהילדים יגדלו ואז נסעו לחו"ל לכמה שנים, בדרך כלל לצורך התקדמות מקצועית או השתלמות (אחד רופא מנתח, השני מדען, השלישי שליחות של משרד ממשלתי). למה זה דבר כל כך חמור? 
לצפיה ב-'לרוב מתקיים המצב ההפוך'
לרוב מתקיים המצב ההפוך
18/06/2016 | 21:04
97
ילדים יורדים מהארץ ומשאירים את ההורים מאחור. אני לא חושבת שעשינו משהו נורא בכך  שעזבנו ילדים גדולים שבונים משפחות משלהם לכמה שנים. לעומת זאת מכירה אנשים מבוגרים שהילדים שלהם עוברים לתמיד ומשאירים אותם לגמרי לבד. זה בעיני לא יפה במיוחד אבל משום מהנאף אחד לא מבקר אותם
לצפיה ב-'אבל הכסף יגיע גם מאישתו הלא חשובה'
אבל הכסף יגיע גם מאישתו הלא חשובה
18/06/2016 | 19:32
95
לבחור לגור בארץ אחרת מאשר בה חיים ילדים בוגרים זה חמור? LOL את לא רצינית נכון?
לצפיה ב-'בשני מצבים הייתי מסכימה שאני מאבדת פרופורציות'
בשני מצבים הייתי מסכימה שאני מאבדת פרופורציות
17/06/2016 | 15:07
126
א'.  אם זה היה אירוע חד פעמי. הבעיה שלאורך השנים היו המון דברים לא יפים שהיא עשתה והמון חוסר הערכה למה שעשינו וזה קצת כמו הקש ששובר את גב הגמל.
ב'. אם היא הייתה מתקשרת ואומרת שהיא מתנצלת אבל הם סגרו את החתונה לתחילת ספטמבר מסיבות כאלה ואחרות והיא מתנצלת שלא אוכל לקחת בה חלק לא היתה לי בעיה כי ברור שיש אילוצים בחיים. אבל זה לא היה המצב. היא פשוט התקשרה הודיעה על התאריך וזהו.
לגבי בעלי  - אני מכירה את הבת שלו כבר 11 שנה. לא משנה מה תמיד יש לה את הגיבוי שלו. אולי עם מההתחלה הוא לא היה תופס את הצד שלה אוטומטית והיה נותן לה להבין שלמעשים לא יפים יש השלכות לא יפות אז אולי לא הייתי צריכה לכתוב את הפוסט הזה בכלל. 
ברור שכמו שכתבת לבעלי לא נעים ולא נוח אבל גם לי לא נעים ולא נוח ש על לעשור לא משנה מה ואיך הבת שלו עושה הכל בסדר
לצפיה ב-'רגשות לגיטימיים'
רגשות לגיטימיים
17/06/2016 | 10:35
8
158
אני לא מסכימה עם זו שכתבה מעלי.
אני חושבת שמה שאת מרגישה יכול להיות אמיתי, ודורש תגובה. לא בטוח שהיא קבעה את התאריך ממש כדי שאת לא תהיי שם (ספטמבר הרבה יותר זול מאוגוסט, זה גם שיקול), אבל היא ודאי לא עשתה מאמץ שתהיי שם.
מצד שני, אני לא בטוחה שקיצוץ הסיוע הכלכלי זו התגובה המתאימה. אני חושבת שבראש ובראשונה היא צריכה לדעת שאת לא תגיעי, שאת מאוכזבת ממנה, ושאת ציפית שהיא תעשה מאמץ כדי שאת תוכלי להיות נוכחת בחתונה.
המסר הזה יכול לעבור ישירות ממך או דרך בעלך, במייל או בעל פה, איך שנוח. בהתאם לתגובה שלה תחשבי אם את רוצה "להעניש" אותה על כך.
לצפיה ב-'אני מאד מסכימה'
אני מאד מסכימה
17/06/2016 | 11:54
6
128
ברור שלא נעשה מאמץ לכלול אותך בחתונה. זה לא פשע, דרך אגב. אני חושבת שגם ברור שאת מאוכזבת ועצובה, אבל את לא יכולה לבטל הבטחה שנתתם. 
זה לגמרי לגיטימי שתביעי את העלבון, ואפילו שתבקשי מהם לבדוק תאריך אחר וכמה יעלה לשנות את התאריך, אבל אין הרבה מה לעשות. 
במבט לאחור, אני חושבת שהיה צורך לומר לילדה המתחתנת, בלי קשר למתנה, שאתם מבקשים שהחתונה תהיה בזמנים מסוימים שתוכלו כולכם להגיע. את אולי חושבת שזה ברור ומובן, אבל אני בטוחה שאת לא בראש מעייניה של הילדה ואם לא אמרת מפורשות, יש לך בעיה לצפות שהיא תזכור את זה. 
 
אני אספר לך שלי קרה הפוך - אבא שלי קבע את החתונה שלו, לפני שלושים שנה, בתאריך מסוים בחופשת הקיץ. זה היה תאריך שבו בפעם הראשונה נסעתי לחו"ל עם אמא שלי ובן הזוג שלה. אבא שלי היה מעורב בפרטים, נסיעה לחו"ל היתה ענין יקר מאד והתכוננתי אליו במשך כל השנה. גם התבקשתי לעבוד ולממן חלק מהטיול, כי זה היה קשה לכולם. והנה, חודשיים לפני הנסיעה, אבא שלי הודיע שהוא והחברה שלו מתחתנים ברבנות, בדיוק בזמן שבו אני אמורה להיות בחו"ל. הוא בסוף שינה את תאריך החתונה, אבל אני עד היום מופתעת שהוא בכלל לא הצליח לקשר בין הכרטיסים שעזר לי לקנות, ההכנות (שדיברנו עליהם בפרטי פרטים) והחתונה שלו. 
לצפיה ב-'אני ממש לא מתכוונת לבקש ממנה שהיא תבדוק אופציה לשינוי תאריך'
אני ממש לא מתכוונת לבקש ממנה שהיא תבדוק אופציה לשינוי תאריך
17/06/2016 | 15:27
5
140
הם סגרו תאריך והודיעו לנו למחרת בבוקר. אני אמרתי במיידי שאני לא אוכל להגיע. אם היא הייתה אומרת משהו כמו "יואו איזה מבאס הלוואי והיה אפשר להזיז את התאריך אבל סגרנו כבר עם האולם" אז אולי הייתי מבקשת ממנה לבדוק אלטרנטיבות ואפילו להציע לה כסף על כל "נזק" שיגרם לה. אבל  היות והיא לא הביעה צער אני בטח לא הולכת לכפות את הנוכחות שלי עליה. 
יותר מזה למה שהיא תחשוב על שינוי תאריך עם אבא שלה אפילו לא אמר לה כלום. אם הבת שלי הייתה עושה דבר כזה לבעלי הייתי מאוד מתאמצת לשנות את זה אבל בעלי מקבל כל מה שהיא עושה אז אם זה בסדר מבחינתו למה שזה לא יהיה בסדר מבחינתה.
עוד עניין הוא שהיינו בחול בסך הכל שלושה חודשים כשהתאריך נקבע. לפני הצעבר דיברנן המווווווון על איך שבהתחלה אני אהיה קבולה ללוז של החופשות פה. מהסיבה הזאת לא חשבתי שיש צורך להזכיר לה וכמו כן כשהיא סיפרה לנו שהיא מתחתנת עוד לא היה תאריך והייצי בטוחה שהיא תבדוק קודם איתנו לפני הסגירה הסופית.
לא אני ולא בעלי לא העלינו על הדעת שצריך לדבר על זה ופה באמת פישלנו
לצפיה ב-'זה אמנם לא פשע, אבל מריח רע!'
זה אמנם לא פשע, אבל מריח רע!
17/06/2016 | 16:18
4
141
את חלק מהחיים שלה למעלה מעשר שנים, חיה עם אביה ואתם יחידה אחת לדברייך. נשמע שהילדה לא ממש לא סופרת אותך בלשון המעטה. בחורה שעומדת להתחתן, עורכת ארוע כל כך משמעותי, ולא מתחשבת בבת הזוג של אביה?...אני לא אומרת שצריך להתחשב בכל הקרובים אבל את לא השכנה ממול...גם אם היחסים בינכן לא מציאה גדולה יש מינימום של התחשבות. באביה ובך...
אני לא מבינה את זה...
המינימום זה לשבת עם ההורים מכל צד ולדעת שיש זוג הורים שלא חיים בארץ, ולקחת את זה בחשבון, או לפחות שיהייה איזה ידאלוג על זה.  אז מה אם זה הארוע שלה? זה גם ארוע שלך, את לא שולית כאן, ובמיוחד שאת מממנת חלק נכבד מהארוע!
בעיני זה חוסר נימוס ולא התנהגות יפה. 
לא יודעת מה הייתי עושה במקומך.סביר להניח שהייתי הופכת עולמות וכן מגיעה לחתונה, למרות הכל, זה נשמע לא סביר שלא תהיי נוכחת בחתונה.
ועוד דבר - איך בעלך מקבל את העובדה שלא תהיי? בשיוויון נפש? הוא עומד לחתן את בתו. הוא לא רוצה אותך לצידו בארוע ?
 
לצפיה ב-'ועוד משהו'
ועוד משהו
17/06/2016 | 16:23
1
112
לדעתי, גם אם את לא מגיעה לחתונה (מה שפשוט נשמע לי הזוי), כן תממני את המתנה שהבטחת. אחרי החתונה - תעשי החלטות אחרות לעתיד. הבת, בקביעת התאריך הכריזה למעשה שאת לא חשובה לה כלל, ונוכחותך לא מעלה ולא מורידה אז קחי צעד אחד אחורה בעתיד.
לצפיה ב-'זה שאני לא מגיעה לחתונה זה כואב'
זה שאני לא מגיעה לחתונה זה כואב
17/06/2016 | 17:03
124
אבל זה לא נורא ומעולם לא הייתי חושבת לא לממן קייטרינג בגלל זה.
מאוד נפגעתי מזה שהיא לא דברה איתנו על התאריך לפני שסגרה ובעיקר מה שריסק אותי שכשנודע לה שאני לא מגיע היא לא הביעה שום צער ושום כלום.
האאב הוא לא מזה שלא אהיה בחתונה אלא מהתגובה שלה לכך שלא אהיה שם. למעשה לא הייתה שום תגובה
לצפיה ב-'אם הייתי יודעת בוודאות שהיא עשתה טעות בתום לב'
אם הייתי יודעת בוודאות שהיא עשתה טעות בתום לב
17/06/2016 | 17:00
1
106
הייתי הופכת עולמות לנסות להגיע. אבל בחורה שמודיעה על תאריך חתונתה ושומעת שאני לא אוכל להגיע ואפילו לא מתבאסת או לא מתנצלת גורמת לי להרגיש כאילו זה נעשה בכוונה.
אני מרגישה לא רצויה שם ואני לא אעשה שמיניות באוויר עבור מישהי שלא רוצה אותי שם.
לגבי בעלי כמובן שהוא התבאס אבל הוא חלילה לא יעשה מזה סיפור כי כל מה שהבת שלו עודה זה בסדר. 
אחת הסיבות שלדעתי היא הרשתה עצמה לעשות את זה זה כי במשך שנים היא עשתה לי דברים מאוד לא יפים ויחד עם זאת סה לא מנע ממנה לקבל המון עזרה מאיתנו ואבא שלה מעולם לא העמיד אותה במקומה
 
לצפיה ב-'יצא המרצע מן השק'
יצא המרצע מן השק
20/07/2016 | 23:22
17
את יכולה לבוא, אבל לא בא לך להתאמץ. 
כנראה הבת כבר מכירה את השטיקים שלך, ולכן לא מגיבה למניפולציות שלך. אותו הדבר בעלך. את עושה מלחמת כוח עם הבת, ואין מה לעשות, היא תמיד תזכה, היא הבת והיא חשובה לו יותר. 
לבת חשוב שההורים שלה, הסבים והסבתות, הדודים ושאר בני המשפחה יהיו. את לא באמת דמות חשובה לה. את בת הזוג שאביה בחר כשהיא היתה בגיל מבוגר יחסית. אם נדמה לך שיש לך הזכות לעשות דרמה כי את לא באת במערך השיקולים שלה, את טועה, וכל הנסיונות לסכסך בינה ובין בעלך יתנקמו בך. 
לגבי המתנה, בוודאי שאביה יתן לה את כל מה שהבטיח. אין שאלה בכלל. 
לצפיה ב-'את כל זה היא כבר יודעת'
את כל זה היא כבר יודעת
17/06/2016 | 15:19
108
היא יודעת שאני לא מגיעה כי זה נאמר ביום שהיא הודיע  על התאריך ולא היא לא הייתה בשוק. 
הובהר לה שאני מאוכזבת ופגועה כי אירי כל השנים כן ציפיתי שהיא לפחות תבדוק איתי את התאריך לפני הסגירה.
התשובה שלה הייתה שזה ברח לה מהראש...
אז נכון זה אפשרי אבל יש שני דברים שמפריעים לי
1. לא ראיתי איזשהו התבאסות או צער מצידה שככה זה יצא
2. היא לא התנצלה על כך שזה יצא ככה
אם זה היה רק הסיפור הזה הייתי מתעלמת ממנו לגמרי הבעיה שלאורך השנים הבת שלו עשתה המון דברים פוגעים ולכן זה לגמרי מתאים לה שזה לא נעשה בטעות אלא בכוונה.
האמת לפני העזיבה שהייתה לא מזמן דיברנו המון על העבודה שלי וכל הילדים ידעו טוב טוב שאני כבולה ללוח החופשות בהית הסםר, לפחות בהתחלה
לצפיה ב-'אני מאוד מבינה אותך, התנהגות ממש מכוערת אבל'
אני מאוד מבינה אותך, התנהגות ממש מכוערת אבל
17/06/2016 | 14:07
1
145
אולי תנסי להסביר בבית הסםר כבר מעכשיו שתצטרכי שלושה ארבעה ימי חופש בספטמבר בגלל חתונה שלך בתך שנקבעה במפתיע לספטמבר?
לא מאמינה שלא יכולים למצוא סידור, אותו סידור שהיו מוצאים לו חלילה היית חולה בשפעת
לצפיה ב-'לצערי זה לא אופציה'
לצערי זה לא אופציה
17/06/2016 | 15:30
126
אני חתומה על חוזה שלא ממש מאפשר לי לעשות את זה.. בנוסף אני רק מתחילה שם ולא רוצה ישר ליצור בעיות ובקשות חריגות וכו'..
ואולי אם הבעת שלו הייתה מצטערת שזה יצא ככה אז אולי אולי הייתי עושה את זה אבל כשהיא אפחלו לא התנצלה וכשזה מרגיש לי שזה נעשה בכוונה כדי שאני לא אהיה שם אני לא מתכוונת לכפות את עצמי
לצפיה ב-'אני כנראה לא אהיה מאד פופולרית כאן'
אני כנראה לא אהיה מאד פופולרית כאן
17/06/2016 | 23:09
132
כמוך אני חושבת שלא במקרה התאריך של החתונה נקבע לזמן בו לא תוכלי להגיע, מהדרך בה את מתארת את הדברים, נשמע שבעלך חושב שזה לגיטימי שהיא לא תתחשב בך או תתייחס אליך בכבוד. שניכם הבטחתם לשלם על הקייטרינג ולתת מתנה אבל ההתנהגות שלה פשוט לא לגיטימית. 
מאחר והכסף אינו של בעלך, הוא של שניכם (תקני אותי אם אני טועה) אני חושבת שאת צודקת ב-100% ושאתם צריכים לתת חצי מהסכום המובטח - שבעלך יגיד לביתו שאת לא רואה סיבה לתת את החלק שלך - אם את לא מספיק חשובה להיות מוזמנת לחתונה, אין סיבה שתממני אותה.
אני לא רואה איפה זה קשרור לזה שהחתונה היא לא שלך כי אם של הבת. אם לא תדרשי שיתנהגו אליך בכבוד הראוי לך, אף אחד לא יעשה את זה בשבילך.
 
ללי
לצפיה ב-'רק אני חושבת שהבת היא בכלל לא האישיו?'
רק אני חושבת שהבת היא בכלל לא האישיו?
18/06/2016 | 12:32
3
163
לפי תאורייך, הבת נוטה להשאיר אותך מחוץ למשחק ככל שהיא יכולה.
מי שאמור לשים לה גבולות הוא אבא שלה, ונשמע כי הוא לא נוטה לעשות זאת, מסיבותיו שלו.
זו לא הפעם הראשונה שביתו מתנהלת כך, וכככל הנראה זו לא תהיה הפעם האחרונה.
ולכן מי שאת צריכה לעבוד מולו זה בנזוגך.
זה ממש לא משנה אם הוא חושב שאת מוציאה דברים מפרופורציה (ואת לא, אבל מנסיוני זו דרכם של אבות לא להודות בכך שהם לוקים בהשמת גבולות לילדיהם), אלא באיך שאת מרגישה אובייקטיבית. ומכיוון שזו לא בעיה חדשה ביניכם, וכנראה גם תחזור, אני הייתי בודקת אפשרויות להתייחס לנושא, בלי לתת לו להתחמק, בין אם בסיוע צד שלישי ובין אם לאו.
ולגבי הכסף - לגמרי רק לתת חצי, ולהסביר בדיוק למה. לא נעים לו לעמוד מול הבת שלו ולהגיד לה שהתמיכה קוצצה? בעיה שלו. הרי זה שלא נעים לו לשים לה גבולות זה מה שאיפשר את המצב מלכתחילה.
לצפיה ב-'לא, גם אני חושבת ככה'
לא, גם אני חושבת ככה
18/06/2016 | 19:17
1
111
אני בכלל חושבת שכל ההתנהלות הזו היתה צריכה להיות בין האב לבין הבת שלו, מצד אחד ובין הכותבת ובין בן הזוג שלה, מצד שני. אם בן הזוג לא חושב שמה שחשוב לה חשוב גם לו, אזי יש כאן בעיה רצינית מאד. אי אפשר לבקש מהילדה הזו לעשות מאמצים עבור מישהי, שאבא שלה משדר במקביל שזה בסדר לא להתאמץ יותר מדי בשבילה. 
אני רק לא בטוחה שהייתי נותנת לילדה רק חצי מהכסף. זה בגלל שאני חושבת שיש להם איזה סוג של אשמה תורמת, לשני ההורים האלה: אם יש לכותבת בעיות בלהגיע ארצה בחלק גדול מימות השנה, אני חושבת שהיה צורך לעלות איכשהו שהתזמון של החתונה צריך להתאים ללו"ז הזה. העובדה שלאורך זמן דוברו דברים ולא נאמר דבר היא מאד בעייתית. כמו שכתבו כאן, לעשות חתונה בזמן חופשות וחגים זה דבר מאד בעייתי שנקבע חודשים רבים מראש, וגם מייקר משמעותית את כל האירוע. אם הייתה ציפיה כזו, היה צריך לשבת ולדבר ולהסביר בדיוק מתי יכולים להגיע, מה זה אומר מבחינת הזוג הצעיר והתוכניות שלו. אם שני הצדדים לא מתקשרים כמו שצריך, אני ממש לא בטוחה שהתשובה הנכונה היא לתת חצי מהכסף. 
 
לעומת זאת, הייתי רותחת מכעס על בן הזוג שלי, שלא נראה שמזיז לו כמה נפגעתי ולא מזיז לו ללכת לחתונה משפחתית עם כל המשפחה מלבדי. לא הייתי מוציאה את זה על הבת שלו, אבל משהו ביחסים בינינו היה נפגע משמעותית. 
לצפיה ב-'אכן את צודקת'
אכן את צודקת
18/06/2016 | 22:41
88
ככל הנראה ברגע שעלה הנושא היה צריך להבהיר שיש מגבלות מסויימות, ורצוי היה שהאב יבהיר לביתו שיש לוודא שהתאריך תואם גם את המגבלות של זוגתו.
לצפיה ב-'את צודקת'
את צודקת
19/06/2016 | 08:45
77
קראתי את המשך השרשור ואני מבינה עכשיו שהבעיה כנראה לא מול הבת אלא מול הבעל. הבת כנראה עושה את מה שמצופה ממנה, היא שומרת נאמנות לאמא שלה. קטנוני אבל צפוי. בעלך, לעומת זאת, אמור לעמוד לצידך ולשים גבולות לבת שלו כאשר היא מתנהגת בצורה כזו. הבעיה שלך היא מולו ואת השיחה הנוקבת את צריכה לנהל מולו. 
לצפיה ב-'באיזה תאריכים את כן יכולה לבוא?'
באיזה תאריכים את כן יכולה לבוא?
18/06/2016 | 17:05
121
האם מדובר רק על חגי ישראל ויולי אוגוסט? אם כן את בטח יודעת שהמחירים בזמנים האלה גבוהים משמעותית וסיכוי גבוה שהם גם נסגרו יותר מחצי שנה מראש. מכיוון שהזוג מתכוון לשלם על האולם בעצמו סביר להניח שהם ירצו לחסוך איפה שאפשר ולא להתחתן דווקא בשיא העונה או שהם לא רוצים לדחות את החתונה בעוד שנה כי כל התאריכים שמתאימים לך כבר תפוסים השנה.
אם אני מסתכלת על העניין מנקודת מבטה של הבת נראה שבהתחלה את לקחת את אבא שלה למדינה אחרת (עברתם בגלל העבודה לך) ועכשיו את דורשת שהיא תתאים את היום החשוב ביותר בחייה אליך ואפילו תדחה את החתונה שלה עד שלך יהיה מתאים. אני יכולה להבין למה היא לא תרגיש אשמה. 
הכסף הוא משותף של שניכם וזכותך המלאה להיות שותפה בהחלטה מה לעשות איתו, אבל קחי בחשבון שאם תתעקשי מבחינתה את לא רק לקחת את אבא שלה, את גם מונעת ממה את העזרה שלו. במקרה הזה את תהיי צודקת בדרישה שלך אבל התוצאות בהחלט לא יהיו טובות. 
לצפיה ב-'גם אני חושבת שזו התנהגות לא סבירה'
גם אני חושבת שזו התנהגות לא סבירה
19/06/2016 | 11:11
122
שהיא היתה צריכה לתאם את זה אתכם
ושבטוח שאפשר למצוא אלטרנטיבות
(למשל בימי חגים מקומיים בארץ שאתם בחו"ל)
 
מבחינת התגובה שלכם:
1. כמובן שהשיחה הראשונה שלך צריכה להיות עם בעלך שצריך להבין שזה לא סביר, ולגבות אותך
2. הוא צריך לנהל את השיחה מולה, שצריכה להתחיל בלהסביר את עומק הפגיעה, את זה שאתם לא מקבלים את זה ומצפים ממנה לשנות את התאריך. ורק אחר כך לחשוב אם אתם רוצים להפעיל סנקציה (לשלם חצי נשמע לי סביר)
לצפיה ב-'צרות של עשירים'
צרות של עשירים
14/06/2016 | 16:49
12
373
אולי זה קצת צרות של עשירים ובכל זאת..
אני אלמנה ואמא לילדה..
חזרתי לעולם הדייטים שנה אחרי שבעלי נפטר וזה היה סיוט בגלל הבת שלי..
היא לא קיבלה שום גבר שיצאתי איתו..
לשמחתי הגדולה היא מקבלת ואוהבת את בן זוגי הנוכחי..
סוף סוף..
אני והוא יחד שנתיים וחצי והיא מכירה אותו שנתיים..
אנחנו לא גרים יחד אבל לעיתים קרובות הוא נשאר לישון פה והבת שלי לגמרי בסדר עם זה..
הוא מתייחס לבת שלי יפה והבעיה היחידה היא שלו ולבת שלי יש טעם שונה לגמרי בענייני עיצוב הבית/החדר שלה..
במקביל לעבודה הרגילה שלו הוא גם אוהב ליצור דברים מעץ או חימר וכו'..
הרבה פעמים הוא מביא לבת שלי במתנה משהו ממה שהוא עשה והיא אומרת יפה תודה אבל זה לא הטעם שלה והיא לא שמה את זה בחדר שלה..
לפעמים הוא גם קונה לה במתנה כל מיני דברים שבעיניה הם קיטשיים וגם אז היא אומרת יפה תודה אבל לא שמה אותם בחדר..
אנחנו גרות בדירת ארבעה חדרים כשחדר שינה אחד הוא פנוי והארון שם כבר מלא בדברים שהוא הביא לה והיא לא רוצה..
בן זוגי יודע שמצבי הכספי טוב ושכל מה שהבת שלי רוצה לחדר שלה ובכלל אני יכולה לקנות לה ואני קונה לה..
לאחרונה הוא הביא לה שתי מתנות שהוא קנה באחת החנויות והן חדשות והכל אבל הבת שלי מרגישה שהן לא מתאימות לה ולטעם שלה ולמי שהיא..
אני מאוד מעריכה את זה שהוא חושב על הבת שלי והכל אבל לא מבינה למה הוא ממשיך לעשות את זה..
כשהוא נמצא אצלינו הוא לפעמים צריך מחשב והמחשב נמצא בחדר של הבת אז הוא כן נמצא החדר שלה לא מעט ויכול בקלות לראות שהדברים שהוא קנה לה לא מוצגים בשום מקום מה שאמור לרמוז לו על כך שהיא לא אהבה את מה שהוא הביא לה ולא רצתה את זה..
חשוב לי לציין שהאיש הזה הוא לא קמצן..
הוא הרבה פעמים לוקח אותי ואת הבת שלי לקולנוע ולארוחות במסעדה והוא מביא לילדה שוקולדים שהיא אוהבת ובכל כל מיני דברים טעימים..
הפחד הכי גדול שלי זה שאם אני או הילדה נגיד לו משהו זה יפגע ברגשותיו וזה הדבר האחרון שאני רוצה..
כרגע הבת שלי מקבלת את המתנות שלו ומעמידה פנים נלהבות אבל אני לא יודעת אם זה רעיון טוב להמשיך ולבקש ממנה לזייף ככה..
אני מפחדת שאם הבת שלי תהיה כנה איתו הוא יחשוב שהיא מפונקת או כפויית טובה והיא ממש לא כזאת..
הוא אדם עם לב מדהים והוא מאוד נדיב ועד שסוף סוף הבת שלי מסתדרת עם הבן זוג שיש לי אני מאוד מפחדת להרוס את זה..
אז להמשיך לבקש מהבת שלי לזייף או לאפשר לה להיות כנה ולהסתכן בכך שזה יפגע בו ויהרוס את הקשר ביניהם??
הבת שלי מרגישה לא נעים שהוא מבזבז כסף על מתנות שהיא דוחפת לארון והיא חוששת שיום אחד הוא ישנא אותה על זה שהיא שתקה ונתנה לו להוציא טת על הכסף הזה..
היא רוצה לדבר איתו..
רוצה להגיד לו שהיא מאוד מעריכה את זה שהוא חושב עליה ומשקיע בה אבל שלצערה יש להם טעם שונה..
היא רוצה להציע לו שבפעם הבא  שהוא ירצה לקנות לה משהו שהם יבחרו את זה ביחד..
האם זה לא נשמע קצת חוצפני להגיד דבר כזה??
בקיצור איך יוצאים מהמצב הזה בלי להרוס את היחס היפה של בן זוגי לילדה שלי??
לצפיה ב-'בת כמה הבת שלך?'
בת כמה הבת שלך?
14/06/2016 | 17:25
1
151
היא נשמעת מאד בוגרת, והיא צודקת לגמרי.
אבל אם את חוששת, אולי תנהלי איתו שיחת הכנה קודם?
 
אגב, גברים די גרועים בלשים לב לדברים כאלה.
מליון פעמים אמרתי לזוגי שלי שאני שונאת ריחות מתוקים וריח וניל בפרט, וליום הולדתי קיבלתי אריזה יפה מ"סבון של פעם", שכל כולה... ריחות וניל. "כי המוכרת אמרה שנשים הכי אוהבות את זה". גברים...
 
לצפיה ב-'הבת שלי בת 17'
הבת שלי בת 17
14/06/2016 | 18:13
159
מה ואיך היית ממליצה לי להגיד בשיחת הכנה??
החשש הכי גדול שלי זה שהוא יחשוב שהיא מפונקת או כפויית טובה והיא ממש לא כזאת..
עברתי שנים מאוד קשות אחרי שאבא שלה נפטר כי כל גבר שהבאתי הביתה היא מיררה לו ולי את החיים..
עם הנוכחי יש כימיה מדהימה ואני כל כך מפחדת להרוס..
הפעםצלא מפחדת מהבת אלא מפחדת מהתגובה שלו..
שהוא יפגע..
לצפיה ב-'צרות מאוד נפוצות'
צרות מאוד נפוצות
14/06/2016 | 18:13
2
189
שנתיים הבת שלך שיקרה בידיעתך? 
אי אפשר לצאת מהמצב הזה בלי להרוס כי היא שיקרה לו
נתתן לו להוציא כספים ואת האשליה שאתן אוהבות מה שהוא נותן בשביל לא לפגוע ברגשותיו אבל פגעתן באמון שלו בכן. זו פגיעה גם כלכלית (כי הוא הוציא כספים) וגם קצת מעליב.. 
אם אתן רוצות שהוא ישנה את התנהגותו זה רק בשיחה
ובשיחה תצטרכו לומר ששיקרתן.. (אלא אם כן הוא יניח שאת לא בקשר טוב עם הבת שלך הרי שגם את ידעת והעלמת ממנו את העובדה שהיא לא אוהבת את המתנות שהוא מביא).
ובוודאי הוא יכעס ויתאכזב והיחס כלפיכן יורע לתקופה
אבל אם הוא אוהב אתכן, אני מאמינה שיעבור לו
רצוי שתיזמי את שיחה רק איתו, שהבת לא רצתה לפגוע ולכן לא אמרה ולהסביר את האיכפתיות ממנו ומרגשותיו
לדעתי הבת שלך באמת מפונקת אם כל מה שהיא רוצה את קונה לה
קשר אמיתי כולל גם חיכוכים... 
בהצלחה!
לצפיה ב-'חבל מאוד שאת שופטת ילדה בלי להכיר אותה '
חבל מאוד שאת שופטת ילדה בלי להכיר אותה
14/06/2016 | 18:20
1
147
היא מאוד לא מפונקת..
הכוונה הייתה שיש דברים שהיא רוצה והיא מבקשת ממני ומקבלת אותם..
ניסיתי להגיד בזה שיש לה כל מה שהיא צריכה והמתנות שלו הן אקסטרה..
ניסיתי להסביר שיש לה את הטעם שלה בעיצוב החדר ובמה היא תולה על הקירות ומה שהוא קונה לה היא לא אוהבת..
לא היה פה ממש ממש שקר כי אף פעם היא לא אמרה לו שהיא אוהבת את מה שהוא מביא או שהיא משתמשת בזה וכו'..
היה סוג של שקר לבן בכך שהיא תמיד חייכה ועשתה את עצמה שמחה לקבל את המתנה..
זה רק חצי שקר כי היא כן שמחה מנתשומת לב שלו רק לא מהמתנה עצמה..
היא גם תמיד הודתה לו אבל להודות זה נימוס ולא שקר..
זה התחיל מכמה מתנות בודדות פה ושם והיא לא אמרה כלום כדי לא לפגוע בו..
אבל אז זה צבר תאוצה..
הילדה כבר די מזמן רצתה להגיד משהו ואני זאת שביקשתי ממנה שלא תדבר איתו..
פחדתי שהוא יפגע ויעלב..
הבעיה שלאחרונה הוא מביא יותר ויוצר דברים ואין ברירה אלא להגיד משהו..
מפחדת שזה ישנה את היחס שלו כלפי הבת לרעה..
אםם היחס ישתנה לרעה כלפיי לא נורא נוכל להתמוד עם זה ולעבור את המשבר הזה..
אבל אם זה ישתנה לרעה כלפיה היא יכולה לקחת את זה קשה והסופו של דבר הקשר שלהם עלול להיהרס ואני הכי מפחדת מזה
לצפיה ב-'אני לא מכירה אתכן וגם לא שופטת'
אני לא מכירה אתכן וגם לא שופטת
14/06/2016 | 19:24
115
ככה זה נשמע לי מתוך מה שתארת, יכול להיות שאני טועה
אולי תוכלי להסביר זאת לבן זוגך. 
שהייתה לך כוונה לשמור על הקשר שלהם כי בדרך כלל הבת שלך לא הייתה מסתדרת עם בני זוגך, והיה לך חשוב שיסתדרו ואת רוצה לתקן את הרושם ולשפר את היחסים.
וזה סיכון מסוים את צודקת השאלה אם את מעדיפה להמשיך ואולי זה יתגלה שלא ביוזמתך, הוא ישאל פעם והבת תספר ויהיה לא נעים. 
הבת הייתה יכולה גם להגיד בדיוק מה שכתבת כאן שהיא מעריכה ושמחה על תשומת הלב אבל מעדיפה שבפעם הבאה יקנו יחד או שלא יקנה לה 
 
כתבת כבר פעמיים על הפחדים שלך אולי כדאי לך לשקול טיפול כי נשמע שהפחד הזה מניע את היחסים שלך ושל הבת שלך בשנתיים האחרונות והוא משמעותי
אני לא מכירה קשרים שלא מתווכחים בהם. לא רק עם בני זוג, עם חברות, משפחה ובפורום, ויש תמיד סכנה של פרידה, ולפעמים מאכזבים - זאת לא סיבה שיפרדו ממך. 
השאלה היא מה הסיבה שאת מעדיפה לשקר בתוך קשר מאשר להיות לבד
מהי אינטימיות בשבילך
כמובן זו רק הצעה שלי. יש לך בת חמודה ונשמע שיש לך מה לתת בקשר גם אם 'תתלונני' אין סיבה שיברחו ממך, זו נראית לי חרדה פנימית שלך שהיא לא מבוססת וחבל שתסבלי. לשיקולך
לצפיה ב-'אכן צרות של עשירים '
אכן צרות של עשירים
14/06/2016 | 23:43
1
132
ואני באמת מפרגנת לך מכל הלב, יש זוגיות, הילדה והוא מחבבים אחד את השניה, הכל דבש ובעברית הלוואי עלי...
נקודתית למה שהעלית: אני מאמינה גדולה בשקרים לבנים, לטעמי קוראים לזה נימוס או טאקט ולכן ההתנהגות של הבת שלך תקינה לגמרי.
בן זוגך קונה לה מתנות והוא מבסוט לתת, נשמע לי שהיא גם מעריכה את הנתינה, הדבר האחרון שהיא רוצה זה לפגוע בו וזה אחלה.
תגידי לו בצורה עדינה שהבת שלך נורא 'קשה' במתנות ושהיא אוהבת רק את הטעם המדוייק שלה, את יכולה לתת דוגמא של משהו שאת (או אמא שלך או אחותך) קנית והיא לא ממש אהבה, את יכולה להגיד שהרמת ידיים והחלטת שאת נותנת כסף (או תלושים) או מבקשת הנחיה ברורה של מה לקנות. מפה, שהוא יעשה מה שהוא מחליט כי אם הוא ממשיך לקנות זה בידיעה שהיא לא בהכרח תאהב, וזה בסדר גמור.
ככה זה עם הבת שלי שכבר בת 27. ממש קשה עד בלתי אפשרי לקנות לה משהו, היא אוהבת רק את מה שהיא אוהבת נקודה. אני בטפשותי עדיין מנסה מדי פעם ואם זה לא משהו שהיא אמרה בפירוש שהיא רוצה, אני כמעט תמיד נופלת. 
הזוגי בכלל לא קונה מתנות, לא לה, לא לי ולא לאף אחר. זה בכלל לא קשור.
 
בהצלחה, ללי
לצפיה ב-' זה הוצג פה בצורה קצת דרמטית של שחור ולבן'
זה הוצג פה בצורה קצת דרמטית של שחור ולבן
15/06/2016 | 02:12
110
דווקא לדעתי האינטואיציה של הבת היתה נכונה ולא היה צריך למנוע ממנה לומר משהו כשחשה צורך.
גם אני אחרי כמה פעמים שדודה שלי נתנה לי במתנה חולצות עם מחשוף זרקתי כבדרך אגב תוך כדי תודה שחולצות כאלה פחות מתאימות לי ומאז אכן קיבלתי לחגים בעיקר חולצות סגורות וכך כולם מרוצים כפליים.
כעת הדרמה היא בגלל ההסתרה והסיפור שנהיה ממנה ולא בגלל המתנות עצמן.
נראה לי שעצם ה"הושבה לשיחה" בנושא כזה היא מה שעלולה להעליב.
כדאי להעיר כבדרך אגב שהטעם קצת שונה וזה לא מפחית מהבעות הכרת התודה.
זה לא משנה מי ירמוז, הבת, האמא, שתיהן, כל עוד עושים את זה בנימוס.
זה באמת לא משהו שיפה להגיד באופן מפורש, חותך ובצורה של "שיחה".
לצפיה ב-'דברים שהוא עושה מחימר ומעץ...'
דברים שהוא עושה מחימר ומעץ...
15/06/2016 | 07:45
111
האם זה דברים שגם את לא אוהבת ?
כי אם את אוהבת, את יכולה לשים את זה ברחבי הבית...
לגבי יתר הדברים - האם כולם קישוטיים, או שגם שימושיים ?
 
בכל מקרה אפשר למקד את ההתלהבות באמת מתשומת הלב
ולא מהחפצים עצמם, להגיד משפט כמו: תודה, אבל החדר שלי כבר מפוצץ
מחפצים ...
בכל דרך שתעשו, חובה להפסיק את ההתנהגות הזו שלכן !
 
והעיקר "לא לפחד כלל" !
אני מתחברת למגיבה שאמרה לך שיש כאן בעיה.
את מפחדת שאם... אז בן הזוג לא ירצה אותך
ואת בתך...
זה מסר חמור לעצמך, מסר חמור לבן זוגך ובעיקר
לבתך !
אם רוצים אותנו רק אם אנחנו משקרים ולא אנחנו -
מה זה בעצם אומר על עצמנו ועל העולם (במקרה הזה על
בן הזוג) ? ולא, זה לא שקר לבן - זה שקר מאוד שחור - שקר
שאומר שהאמת שיש לנו להציע היא לא טובה מספיק....
 
לגבי בני הזוג שאמרת שבתך לא אהבה - שוב הנושא של פחד -
את פוחדת מבתך...
את לחלוטין לא תלוייה בבתך בבחירות שלך !
אם את אוהבת מישהו, ובתך לא מתחברת, את יכולה בהחלט
להמשיך ולהתחבר אליו, ופחות לשתף את בתך, עד שתתרגל...
תתרגל לכך שלאמא יש חבר שהיא אוהבת... (כמובן בהנחה שבן
הזוג מכבד ולא פוגע בך או בבתך בדרך כלשהי)...
הכוונה היא לא להסתיר, חלילה, את בן הזוג מבתך, אלא לנסות
שהמפגשים לא יהיו בהתחלה משותפים, אלא בהדרגה...
 
ובאמת כדאי שתבררי עם עצמך (ואולי בעזרת מטפל) ממה נובע
הפחד הזה שלך, ואיך ניתן להתגבר עליו, כי הוא לא בריא ומועבר
לילדה....
לצפיה ב-'סיטואציה מעולה!'
סיטואציה מעולה!
15/06/2016 | 11:11
118
כשהייתי קטנה, בערך לפני שלושים ומשהו שנים...  שאל אותי פעם מישהו איך אני מגדירה חבר טוב.
ואמרתי את כל הדברים שכולם אומרים שאפשר לפנות אליו תמיד וגם בלילה ושהוא יעזור תמיד וכו וכו.
והוא אמר ככה: חבר טוב, הוא מי שאת יכולה לומר לו לא.
וזה כל כך נכון! זה ליווה אותי מאז כל חיי.
מישהו שהרגשתי שהוא באמת איתי ומבין ומקבל אותי כמו שאני וכו וכו... חבר או חברה זה לא משנה...
אם יכולתי לומר לא למשהו, לבקשה שלו או למתנה שלו או לא משנה מה... זה היה בשבילי סימן שהיחסים פה באמת אמיתיים.
 
וזה מעולה בשבילכם.
כי עד שלא תנסו - לא תדעו איך הוא יקבל את ה'לא' שלה.
אולי הוא יעריך את הכנות שלכן? אולי אפילו יתבאס שלא אמרתן לפני...
 
אבל אני תמיד בעד אמת.
זה לא חצוף אם זה לא נעשה בחוצפה.
אבל לומר לו תשמע - אני ממש ממש מעריכה את ההשקעה שלך.. אבל לצערי הטעם שלנו כל כך שונה שאני ממש אשמח לבחור איתך משהו ביחד! כי ממש כיף לי לקבל ממך דברים אז אני אשמח להמשיך לקבל! אבל - אולי אני יכולה להציע משהו שאני רוצה לחדר ואתה תעצב לי בסגנון שלי? או שנחלך יחד פעם ואני אראה לך מה הייתי רןצה..
משהו כזה. להראות הערכה אבל לא להראות התבטלות עצמית או התחנחנות. כי זה יהיה מלאכותי ומעצבן.
כנות.
זה המפתח.
לצפיה ב-'מסכימה עם הרוב'
מסכימה עם הרוב
15/06/2016 | 13:38
72
בעיני חשוב למצוא דרך עדינה אך ברורה להעביר לו את המסר
אני חושבת שלקבל מתנה אחת לא מתאימה ולא להגיד כלום זה שקר לבן, אבל כשזה קורה מספר פעמים זו כבר בעיה
אני חושבת שמערכת יחסים טובה וחזקה היא כזו שמסוגלת להכיל גם אי הסכמות, ורגשות פחות נעימים
ובנוסף, אני חושבת שיש כאן מסר חשוב לבת שלך כנערה מתבגרת לגבי אופן ניהול מערכות היחסים שלה בעתיד: עדינות והתחשבות - כן, שקר עקבי כדי לא לפגוע - לא. היא צריכה לראות שאפשר לריב, שאפשר להפגע, שקורה שאנחנו פוגעים (לעיתים בלי כוונה, ולעיתים ביודעין כי העמדות שלנו שונות משל הצד השני), והעולם לא מתמוטט. שאהבה אמיתית, היא כמו שאומרים בטוב וברע.
לצפיה ב-'מקווה שזה בסדר'
מקווה שזה בסדר
15/06/2016 | 20:55
92
נזכרתי בסיפור שקראתי פעם הבז / ג'ובאני בוקאצ'ו
למי שמעוניין מצורף קישור
והמסר הוא דוגמא למה שעלול לקרות כשאין תקשורת ישירה.
לצפיה ב-'הייתי מנסחת את זה בצורה הבאה'
הייתי מנסחת את זה בצורה הבאה
16/06/2016 | 14:51
96
הייתי מפרידה בין לא לאהוב לתלות או להציג את הדברים, לבין ההערכה והשמחה שלה שהיא זוכה לתשומת הלב שלו. הייתי מדברת איתו בעצמי, ומספרת לו כמה שהילדה שלי נהנית מהיחסים הטובים שלהם. הייתי אומרת שאני רואה, שלמרות שיש להם טעם שונה, שהילדה נהנית מהעובדה שהוא חשב עליה ויצר בשבילה, ומספרת לו כמה שזה נעים לי לראות את היחסים שלהם. אחר כך הייתי אומרת לו, שלמרות שהטעם שלהם שונה, והבת לא תלתה את הדברים בחדר, היא שמרה עליהם בתשומת לב מתוך הערכה לרוח שבה ניתנו לה המתנות. 
אחר כך הייתי מחכה לראות מה עולה ממנו. בסופו של דבר כנראה שהייתי שואלת איך הוא מרגיש בקשר לזה והאם הוא רוצה להמשיך ולנסות לקלוע בדיוק לטעמה או שנתינת המתנות היא מה שעושה לו טוב. 
(חמותי לשעבר אהבה נורא לתת מתנות ובכלל לא היה אכפת לה מה נעשה איתן אחר כך. זה היה נורא מוזר בעיני)
לצפיה ב-'החג עבר בשלום'
החג עבר בשלום
15/06/2016 | 04:44
4
220
לאחר דרמה קצרה בימים לפני...הבהרנו שזה בסדר אם הילדים ירצו להשאר עם אמא אבל אז הם יהיו איתה מיום שישיעד שני בערב ....(חג שני של גלויות).האמא נבהלה והודיעה שלא יקום ולא יהיה היא לא מוכנה שהילדים  ישהו אצלה כל כך הרבה (הפסד שלה) והילדים היו איתנו כל החג. היה נהדר. הבן שלי וחברתו יחד עם חברים טובים בלילה הראשון (מוצ"ש). הבת שלי בני וילדיו  בלילה השני. ובאמצע בית כנסת כמובן צהריים אצל חבריםבשכונה עם ילדים והרבה מנוחה וכיף.....
ביום שני אחרי צאת החג הלכו ללשעבר.. חזרו ביום שלישי בבוקר לפני בית ספר עקומים קצת אבל ניתן לסבול...
עכשיו נכנסים לישורת האחרונה שלפני בר המצווה.
חמותי מגיעה בעוד שבועיים..הבית כבר מוכן למסדר המפקדת....
האמת היא שאני מאוד אוהבת אותה ומצפה לבואה רק עדיין חרדה וחכה שהנעל השניה תיפול.......
לצפיה ב-'לא מבינה אותה'
לא מבינה אותה
15/06/2016 | 11:14
1
132
איך זה שהיא לא רוצה את הילדים ליותר מיומיים. לא ברור לי בכלל.
חבל לי עליהם.
לצפיה ב-'ההפסד שלה'
ההפסד שלה
15/06/2016 | 13:20
114
ואכן כואב הלב על הילדים. לא רק בחג אלה בכל ההתיחסות שלה אליהם .
לצפיה ב-'טוב לשמוע!'
טוב לשמוע!
15/06/2016 | 13:32
34
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
15/06/2016 | 22:32
77
לבר המצווה - בסופו של דבר הוא העניין פה.
אני חושבת שזה נפלא שאת סופרת את מה שיש בלי להתמקד במה שלא. בטוחה שחמותך מעריכה אותך אחר הנסיון הקודם.
 
נשמע שהיה לכם יופי של חג שמח ומשפחתי!
 
ללי

מנהל/ת הפורום

אודות:
את/ה מוביל/ה בתחומך? אנו מזמינים למשרדינו בימים אלו בעלי מקצוע המתאימים לנהל פורום מקצועי באשכול המומחים של אתר הקהילות המוביל תפוז אנשים. מנהל/ת פ
עוד...

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ