לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

אודות הפורום תמיכה נפשית ביצירה

לצפיה ב-'יהי זכרם ברוך'
יהי זכרם ברוך
01/07/2014 | 00:04
1
26
יקירים, 

בשעות האחרונות התבשרנו בחדשות קשות על מציאת גופותיהם של גיל-עד שער (16) מטלמון, נפתלי פרנקל (16) מנוף איילון ואייל יפרח (19) מאלעד.
ליבנו עם משפחות הנרצחים, עם חבריהם ועם קהילותיהם- גם כאומה שעומדת נכוחה וגם כאנשים פרטיים שחשים את סבלם,  איש איש בדרכו ומהמקום האישי שלו.
אט אט, אנחנו עוברים מתקווה שהתנפצה לתחושות של ספק כעס עמוק ספק תסכול עמוק והעצב מחלחל ומתפשט בנו יותר ויותר.
ואנו עומדים עם פה פעור מול האלימות של רצחם, מבקשים לאפשר כאן מרחב שבו נוכל לחוות במשותף את כל מה שעולה, באופן פתוח ובטוח.
 
 
לצפיה ב-'יהי זכרם ברוך!'
יהי זכרם ברוך!
09/07/2014 | 00:45
7
לצפיה ב-'לאחות את השברים'
לאחות את השברים
21/06/2014 | 17:05
1
43
לאחות את השברים
לנסות לבנות מחדש את החיים
בין ערימת חורבות
בין בלאגן
בין הזנחה
לטפל בעצמי והפעם באהבה
בין צחוק לבכי
בין רגעי אהבה ושנאה
להתמודד עם החיים כמה שאפשר
ולא להקשות על עצמי יותר ממה שהם מקשים
לקחת את הטוב לגרש את הרע
לחיות בעולם בבריאות ובשמחה
להגיע בהדרגה על הפסגה
לסלוח על הטעויות
לצמוח ולעלות.
לצפיה ב-'לצמוח מהכאב'
לצמוח מהכאב
22/06/2014 | 22:06
19
קטרינה אהובה, מצטרפים מעומק הלב למשאלה שלך!
ורואים בה לא רק משאלה, אלא תוכנית פעולה, ייעוד, בחירה אישית שקיבלת..
ויודעים כמה שהבחירה הזו לא מובנת מאליה, וכמה שגם הדרך למימושה, עשויה להיות רצופת מכשולים..
אבל כשהמטרה עומדת לנגד העיניים, זה מאפשר לכולנו להמשיך גם בנפילות, גם כשעושים כמה צעדים מתסכלים אחורנית - עדיין רואים את היעד הגדול יותר ממולנו, ומוצאים את הכוחות להמשיך קדימה..
יקירה, יודעים כמה שהעבר היה מתסכל וקשה, כמה כאב וצלקות נפשיות אגרת בתוכך לאורך הדרך, ומחזקים אותך כל כך שיחד עם כל אלו, את מוצאת בעצמך את הכוחות והגבורה להמשיך הלאה, לאחות את השברים, להתמודד, לצמוח.
את מיוחדת ומדהימה, מחזיקים לך אצבעות ורוצים שתזכרי שאנחנו כאן בשבילך ואיתך, לאורך הדרך כולה
לצפיה ב-'משתף שיר יפה'
משתף שיר יפה
18/06/2014 | 23:06
2
34
אל נא תאמר: ראו, אדם צועד זקוף, בטוח
ינוד שמח במישעול.
את נטל יגוניו נשא הרחק הרחק הרוח -
ולא נותר מן האתמול.

אל נא תאמר, כי אנוכי היטב היטב יודע:
שאין מנוס מן העבר...
וכל אחד אך את נפשו מניס אל חוף רוגע,
בלילה אין סופי וקר.

כל אחד ממשהו בורח,
נס בסתר אל השחר, אל האור.
לכאורה בשביל צועד שמח,
אך בתוך חדרי ליבו לעד יזכור:
יום אביב אשר דעך,
צרור תקוות אשר נבל,
קבר - בור בודד, נשכח,
והרע בו מוטל,
ובלב כל איש ישכון
סוד עצוב, עצוב כל כך,
הד של קרב לא אחרון,
יעלה שוב, יתלקח.

אך אין לתהות ואין לשאול לאן האיש בורח
ואת שדהו לא תחרוש.
הלוך ילך לו בדרכו, שותק כמו ירח,
ואת גנו לעד יטוש.

צמא כמו מידבר ינוד האיש, ירצה לשכוח,
לנוס מציפרני הסוד.
אבל סודו כמו דרדר עולה, מוסיף לפרוח,
וגם האיש יוסיף לנדוד.

כל אחד ממשהו בורח...
לצפיה ב-'כל אחד ממשהו בורח'
כל אחד ממשהו בורח
18/06/2014 | 23:58
1
18
אין בכך כל ספק,
אך אין הבריחה מספקת את הבורחים לזמן רב,
אלו מוצאים עצמם עם סודם שמרחף איתם מקוטב לקוטב,
עד שאין מנוס אלא לפגוש את אותו סוד נורא וקשה מנשוא,
ולהוציאו מן הפנים אל החוץ, מהמעמקים אל פני השטח.
לא בשביל שייזכר ויחרוט בכאבו,ייתקע שם ברגע היוולדו המקורי,
ולא בשביל שיישחק וידהה, יישכח ויתכלה,
אלא בשביל שישתכלל מחדש,
ימצא את המקום המואר שלו, בנוכחי,
המקום שבו הוא נח ולא מטריד, קיים ואינו קיים.

סופר מתוסכל יקר- לשנייה הפכת אותנו מתוסכלים לנוכח כשרונך המרובה, אבל בסה"כ גרמת לנו הנאה ומחשבה רבה ואנחנו מאוד שמחים בכשרונך לבטא ככה דברים מורכבים של הנפש, במילים כה עדינות ומיוחדות..

תודה אישית לך !


לצפיה ב-'רגע, זה לא שיר שלי!'
רגע, זה לא שיר שלי!
19/06/2014 | 11:25
20
מילים: אברהם בן זאב.
לחן: דוד זהבי.
ביצוע: דפנה זהבי.
ביוטיוב אין את הביצוע המדויק שהתאהבתי בו, לכן אני משתף כאן רק את המילים.
לצפיה ב-'לימודי משחק ככלי להתפחות'
לימודי משחק ככלי להתפחות
15/06/2014 | 08:49
2
28
חשבתי על זה..

סיימתי עכשיו קורס בתקשורת בין אישית באקסרה-סטודנט,
ויש להם קורס נוסף - משחק למתחילים עם שחקן מוכר ואהוב.
האקסית אמרה לי שהוא ממש טוב ועזר לידיד שלה.

אני בעד, כי אני מאמין שזה יכול לסייע לי לצבור ביטחון אישי וכדומה עם אנשים.
מה אתם חושבים?

(גם הפסיכולוג שלי בעד)
לצפיה ב-'לקבל החלטה'
לקבל החלטה
16/06/2014 | 23:15
1
13
סטורי יקר, נראה שבאיזשהו מקום כבר החלטת..
חושבים שמה שחשוב זה שאתה תהיה בעד ותראה בכך דבר שיכול לסייע לך

אם תרצה לשתף בלבטים ובשיקולים לכאן או לכאן, אנחנו כאן
לצפיה ב-'האמת'
האמת
17/06/2014 | 09:09
19
שזה בגלל האקסית..

מאז שהיא אקסית, שום דבר כבר לא אותו הדבר.
הכל השתנה...בחיים שלי שום דבר כבר לא ניצב כמו פעם,
היינו יחד שנה וארבעה חודשים, מתוכם כעשרה חודשים גרנו יחד,
בתקופה האחרונה של הקשר משהו דעך, לי היה קשה לקבל את הצדדים הקשים שלה,
ואני הייתי רך מדי, לא יכלתי לדבר על הרגשות שלי, על מה שאני מרגיש, לא להיות אותנטי..כמו שאני רוצה להיות.
הרגשות שלי תמיד עלו בדיעבד וכמעט אף פעם לא באותו הזמן, ואז נשפכו על הכתב, ואז נעלמו כלא היו.
זה לא היה בריא, אני יודע את זה, ועכשיו אני אוכל את עצמי על שאיבדתי אותה.
האישה היחידה שבאמת אהבתי, ושאהבה אותי גם. וזה כל כך כואב לי. כבר שלושה חודשים.

ואני כל הזמן מחפש דרכים להתקדם, להשתפר, בשביל עצמי. בשביל להיות יותר טוב בפעם הבאה,
אבל אני לא מסוגל לשחרר את האקסית מהמחשבות שלי, ולפני כשבוע נפגשנו בגלל דברים שנשארו ואולי בשביל לטפל בכלב שלה לתקופה מסוימת,
אמרו לי לא לעשות זאת, וזה לא יצא לפועל. הכלב נשאר אצלה. אמרו לי שזה יכאיב לי, במיוחד אם היא לא רוצה לחזור וכנראה שהיא לא.. (זה מה שהיא אומרת)
כך שהחלטתי לא לקחת אותו בכל מקרה. כי זה סוג של ניצול מצידה. אולי.

מאז אני ישן ואוכל פחות, המפגש איתה לא היה קל. כי בפגישה היא הייתה האישה הכי יפה בעולם עם הכי הרבה רוך. והכל היה נעים, ולא רציתי להרוס עם שאלה על לאן אנחנו הולכים מכאן, ועדיין היה חשוב לי לשאול. וזה אולי טיפה הלחיץ אותה. וכל הנסיעה הביתה כעסתי על עצמי שאפשרתי למישהי כמותה לחמוק מחיי..

למרות שבמבט לאחור, לא תמיד היה לי טוב, ומצאתי את עצמי בסטרס מדי פעם, תוהה איך לא להגיד משהו שיעצבן אותה. היא טיפוס חזק כזה, דומיננטי, אומרת כל מה שהיא חושבת, גם אם זה לא נעים. לעתים יכולה לרמוס מישהו בפומבי. לא נעים לאחרים, לא נעים כזה קרה לי.

אני רגיש יותר, אני לא יכול לרמוס מישהו מול אנשים. אני לא יכול תמיד להעמיד אנשים במקום, אני לא תמיד יכול לעמוד על שלי אם מישהו יכול להיפגע או לחוש לא בנוח...
ואלו דברים שהייתי רוצה לשנות בי...

אז בשיחה שהייתה לפני שבוע האקסית שמחה לשמוע שסיימתי קורס בתקשורת בין אישית, ואני חושב על משחק.. שזה עזר לידיד שלה.. קורס משחק עם שחקן ששנינו אוהבים.

אבל משהו בתוכי רוצה לשחרר אותה, ומשהו עדיין רוצה לאחוז בה בחוזקה...

:)

ואני קרוע בין זה לבין זה..

לצפיה ב-'הרס'
הרס
13/06/2014 | 13:58
1
37
הרסתי מידי כדי לבנות
לבד בעולם
אין כוח לקום מהנפילות
לא יודע איך לא להחריב
איך לא להרוס
איך לחזור להיות אני.
לצפיה ב-'תחושה של חורבן'
תחושה של חורבן
13/06/2014 | 23:44
12
כמו בניין שמתמוטט, כמו בית שחרב
נשמע שכך גם את, קטרינה יקרה, מרגישה כעת..
כאילו היסודות נתלשו, הקירות התומכים והמגינים התפוררו,
והבפנים של הבית נותר חשוף ופגיע, לרוח, לשמש
ואין מה שיחזיק, אין מה שיגן,
וכמה שזה יהיה קשה, לבנות אותם שוב, מחדש..

אנחנו כאן איתך יקירה, גם בלמעלה, גם בלמטה, וגם בין לבין..
יודעים שלא תמיד יש תשובות להכל, ולא תמיד קל לראות את המשך הדרך.. גם לא תמיד קל למצוא כוחות, להמשיך וללכת הלאה, או לחזור לאחור, להתחבר למי שאת..
אבל אנו מאמינים, יקירה, שזה אפשרי, שאת יכולה..

קטרינה שלנו, לפעמים זה בסדר גם לנוח מעט, בין נפילה לנפילה..
לא למהר לקום, לא למהר לפעול, אלא לתת לעצמך מעט להתאושש, לאגור כוחות, לפני שמנסים לקום שוב..
לצפיה ב-'אני אנדרדוג...'
אני אנדרדוג...
12/06/2014 | 01:05
1
38
היי אני חדש כאן בתפוז... חיפשתי מקום לכתוב בו ולהתפרק... אשמח אם תכנסו לבלוג שלי ... כתבתי שם רשומה חדשה היום לגבי קשיים שכולם מכירים..
המטרה שלי היא לתת השראה ומוטיבציה לאנשים שהם מכירים את עצמם כאנדרדוג....
אשמח אם תכנסו ...
כל הזמן אעלה מאמר חדש ... שיעלה לי ולאחרים את הרצון להצליח ולהאמין.
                   http://imunderdog.blogia.co.il
לצפיה ב-'בהצלחה עפיפון יקר '
בהצלחה עפיפון יקר
13/06/2014 | 22:48
11
ותודה על השיתוף, נשמח להמשיך ולקרוא דברים שכתבת ותכתוב
לצפיה ב-'עייפה -טריגר'
עייפה -טריגר
10/06/2014 | 18:59
4
68
עייפה מעצמי
עייפה מלהלחם
עייפה מלהיות מי שאני
עייפה מלא לדעת מי אני

עייפה מזכרונות
עייפה ממלכות
עייפה מכאב
עייפה מהעבר

מפחדת מהההווה
מפחדת מהעתיד
מפחדת לחיות
מפחדת להיות

כל כך הרבה שנים
של חיפוש
של מאבק
של טיפול
של נסיונות
ועדין כל כך מפוצלת
כל כך מפחדת
כל כך לא יודעת מי אני

רוצה לצעוק מתוכי את כל הכאבים
את כל הזכרונות
את כל מה שעברתי ולא בגללי
מגיע לי שקט
מגיע לי מנוחה
מגיע לי שלווה

לצפיה ב-'מאמי יקרה -❢ שולח'
מאמי יקרה -❢ שולח
11/06/2014 | 11:23
1
20
(( (( ++ )) ))
שולח כוחות ותקווהה
לצפיה ב-'תודה יקר'
תודה יקר
11/06/2014 | 18:48
14
איך אני אוהבת דובים המון המון המון תודה על הדובי והחיבוק והלב
חיבוק ענק חזרה
אתה איש מיוחד
לצפיה ב-'מקסימה=]'
מקסימה=]
13/06/2014 | 00:09
15
שולחת המון חיבוקים.
לצפיה ב-'מקום של מנוחה'
מקום של מנוחה
13/06/2014 | 23:06
23
צומחת אהובה שלנו,
כל כך הרבה עייפות, וכ"כ מעט מקום לנשום ולהתרווח..
יקירה, אני שומעת כמה שאת כמהה לפסק זמן, מהכל, מכולם, מעצמך
פסק זמן שיאפשר לך פשוט לנוח, לקחת הפסקה מהמאבקים הבלתי פוסקים, לתפוס מרחק מהזכרונות והצלקות שבלב, מרחק שאולי יאפשר לך למצוא את הנתיב שלך, יאפשר למחשבות ולרגשות להתבהר, להבין טוב יותר מי את רוצה להיות, יאפשר לשברים ולקרעים להתאחות קצת יותר..
אני כ"כ מקווה, שתוכלי למצוא את המקום הזה בסביבתך (וגם בקרבך), מקום בו תוכלי לזעוק את הדברים שציינת,
מקום בו תוכלי להניח את הראש על כתפו של מישהו ולנוח, מקום שיהיה כולו של מנוחה, של התחדשות, של החלמה.
אנחנו אוהבים ומחבקים אותך יקירה, עוטפים ברכות, ומצרפים גם מנגינה קטנה של שקט, של שלווה..
לצפיה ב-'כשהעולם לא מאמין לך'
כשהעולם לא מאמין לך
08/06/2014 | 23:53
1
36
הי,
קוראים לי משה ואני שבר כלי.
אני תלוי בתרופה שנקראת ויאפקס ולא יכול להפסיק אותה, תרופה שנאמר לי שהיא לא ממכרת, ושאוכל להפסיק אותה מתי שארצה.
אני מרגיש שרימו אותי, שיקרו לי, בגדו באמון שנתתי ברופא, או ברופאים.
והכי גרוע?
שלא מאמינים לי. שלא מאמינים שהתרופה סיבכה את הבעייה, שהעובדות לא מבלבלות להם את התיאוריה גם אם צריך לדרוך על נשמות של אנשים חלשים, שהיו שמחים ומאמינים והפכו לשברי כלי בגלל התרופה. אבל אף אחד לא מאמין, קשה להאמין כנראה במשהו שמערער לנו תפיסות קדומות. זה מן הגנה ש "הרופא יודע" ו"יש על מי לסמוך", וכשהאדם נחשב לשקר במלוא מערומיו, ואף אחד לא מקשיב, אז הוא משתגע. כי בלי תמיכה אי אפשר, אם לכל הפחות היו מתיחסים להרגשה שלי ברצינות. לא נותנים לי את ההרגשה  שהפכתי לחולה נפש, שאני כלום, שאין לי כושר שיפוט. פסיכיאטרים ארורים. נותנים תרוםות שהופכות אנשים נורמטיביים עם קשיי יום יום לחולי נפש עם תעודה, ואז לא מקשיבים להם כי  מה כבר חולי נפש מבינים?
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאה
אני רוצה לצעוק, רוצה שמישהו ישמע אותי, שיהיה איתי שיאהב אותי כמו שאני שיאיר לי. אני לבדדדדדדדדדדדדדדדד. איבדתי את הדרך, התרופה שיקרה לי שאני מרגיש טוב, בזמן שהבעייה המשיכה מתחת לפני השטח. מתערבת לי במוח, מבלבלת את מרכז קבלת ההחלטות שלי, משאירה אותי בחוסר אונים ובכאב, אוי הכאב. מי שלא חווה כאב של תרופות שלוקחות ממך את עצמך לא יוכל להבין לעולם.
ואני צועק, כמו נביא משוגע עם שיער ארוך שעומד בשוק ומטשטש את הגבולות בשאלה מי הנורמלי ומי התמהוני. ועד כמה התואר נורמלי הוא מפוקפק, וזמני ומשתנה בהתאם לכיוון הרוח. ומי זה נורמלי, ותקוד על חשבון החיים והחיפוש העצמי, והחיבור לעצמי ולרגשות ולתובנות, שהוא ורק הוא יכול להביא לשלווה ושמישהו יקרא את זה פליז. כי נגמר לי הכוח, ואני לא  רוצה למות אני רוצה לחיות, אבל אני עעל סף איבוד שפיות, על פי תהום. והספק מנקר בכל הכוח, ואי אפשר לדעת מה יהיה, ואיך אני אחזיק מעמד בעולם שבו אין לי א-ף א-ח-ד שמבין אותי, שמרגיש אותי. בעולם שבנות מפחדות ממני. שהקשר שיהיה לי אי פעם עם בת נראה חלום כ"כ רחוק ולא מושג, וזאת על אף  שיש אלפי בנות שרק מחפשות, אבל אני, צריך לוודא שאני בטוח, שאין סכנה בלהיחשף והבלגן ניצח. אין יאוש בעולם כלל, אבל יש יאוש בליל ירח של סיוון שלא נותן מנוח והלוואי שהחלום יגמר ואני אתעורר לבוקר שהכל נעלם.
הלוואי.
לצפיה ב-'עַל רֹאשׁ יֵאוּשִׁי'
עַל רֹאשׁ יֵאוּשִׁי
09/06/2014 | 00:20
18
שחר-מריו מרדכי

עַל רֹאשׁ יֵאוּשִׁי

"כי עיקר החיות מקבלין מהתפילה, כמו שכתוב: 'תפילה לאל חיי',

ובשביל זה צריך להתפלל בכל כוחו"

(ליקוטי מוהר"ן ט, א)

שְׁמַע, יֵשׁ יֵאוּשׁ. יֵשׁ יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם.

וּמְצָרִים. עַד כְּדֵי כָּךְ מַגִּיעִים הַדְּבָרִים.

אֵיךְ יִקְרֹס הַר וְיַהֲפֹךְ שָׂדֶה? אֵיךְ

תִּגְבַּהּ תְּהוֹם וְתַהֲפֹךְ גֶּשֶׁר? וְאֵיך לִפְתֹּחַ?

צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל הַכֹּחַ.



וְיֵשׁ חִבּוּטֵי נֶפֶשׁ. מִתְגַּבְּרִים.

וְיֵשׁ נִמּוּקִים בְּעַד וְנֶגֶד. וְאוֹמְרִים:

"הָעִקָּר לֹא לְפַחֵד כְּלָל".

וְאֵיךְ יִצְלַח אֶת הַתְּהוֹם נָמֵר אֶחָד כָּחוּשׁ?

אַל תַּגִּיד שֶׁאֵין. יֵשׁ, יֵשׁ יֵאוּשׁ.



וְיֵשׁ גַּם עַיִט שֶׁמַּשְׁגִּיחַ בַּנָּמֵר וּמַגְבִּיהַּ עוּף

וְדַוְקָא מוּעָקַת הַלֵּב מוֹסִיפָה לְמִשְׁקַל הַגּוּף.

וְיֵשׁ שֶׁגַּם נָמֵר אֶחָד נָחוּשׁ לְוַתֵּר וּלְצַמֵּחַ כְּנָפַיִם.

עַד כְּדֵי כָּךְ. וַהֲרֵי מִצְוָה גְּדוֹלָה לִצְמֹחַ

צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל הַכֹּחַ.



אֲבָל שְׁמַע, יֵשׁ תִּקְוָה בָּעוֹלָם. וְיֵשׁ אַהֲבָה.

גַּם מַדְקְרוֹת מַחַט יֵשׁ. וּשְׁאֵלָה מְנַקֶּרֶת מִתְלַוָּה:

לָמָּה זֶה נִגְמַר? וְאֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ? לָמָּה זֶה נִגְמַר? וְאֵיךְ?

תְּבוּנַת הַדְּבָרִים בַּכֹּל. אֲבָל קָשֶׁה שֶׁלֹּא לָחוּשׁ:

יֵשׁ יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם. יֵשׁ יֵאוּשׁ.



עַל כֵּן, אֵל חַיַּי, לא תָּמִיד יֵשׁ בִּי כֹּחַ לֶאֱחֹז בְּךָ

אֲבָל לֹא עָזַבְתִּי מֵעוֹלָם. וַאֲנִי מַבְטִיחַ לִשְׂמֹחַ

מִמָּחָר בַּבֹּקֶר. אֲנִי אֶתְפַּלֵּל עִם כָּל הַכֹּחַ.

אָנָּא, אַל תִּתְיָאֵשׁ מִמֶּנִּי.

וְאַל תָּבִין אוֹתִי שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה:



יֵשׁ בִּי שִׂמְחָה.

וְאַהֲבָה אַחַת גְּדוֹלָה אֲנִי הֵיטֵב זוֹכֵר.

שְׁמַע, אֲנִי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי;

רַק עָצוּב

בְּחֶלְקִי הָאַחֵר

https://www.youtube.com/watch?v=RIfocotryTc
לצפיה ב-'די'
די
08/06/2014 | 16:20
2
56
נמאס לי וכואב מבפנים
רוצה לתפקד רוצה לחיות רגיל
שוב ושוב אני נכנעת לחולשה
במקום להיות אני ולצפצף
לא רוצה להיות מושלמת לא רוצה להיות דקיקה לא רוצה כלום
רק רוצה להיות אני ולחיות עם עצמי בשלום.
לעשות כל יום את אותן פעולות.
מי שיאהב אותי יאהב אותי בזכות מי שאני
ונמאס לי שהשאיפה לשלמות מנתקת אותי מהעולם ומעצמי
והורסת לי את החיים.
רוצה להיות חלק מ
לא רוצה להיות בצד
רוצה להצליח
לא רוצה להיות ליד.
לצפיה ב-'למצוא את השלם'
למצוא את השלם
09/06/2014 | 21:58
1
18
רק להיות עצמך
רק להשלים עם מי שאת
רק להרגיש שייכת
שלמה עם עצמך ושייכת לסביבה

כמו במן מלחמה פנימית, נאבקת בשאיפה לשלמות שלא מאפשרת לך לחיות בשלום עם עצמך... מלחמת התשה כזו, דחף פנימי שכל הזמן רוצה עוד ועוד, ולא נותן מנוח...
זה בטח יכול להיות מתיש כל כך, לחיות בהרגשה כאילו את לא מספיק טובה, כאילו תמיד אפשר יותר, כאילו להשלים עם מי שאת זה באיזשהו מקום לוותר...

ואולי, יקרה, "מושלם" זה רק עניין של הגדרה, וכל אחד מאיתנו מושלם בדרכו שלו... אולי יש מי שהמראה שלו מושלם, ומישהו אחר שרוקד מושלם, ויש מי שיהיה חבר מושלם...

מזמינים אותך לספר לנו על הדברים בהם את מרגישה ביטחון, אותם הדברים בהם את מרגישה מושלמת - או לפחות קרובה לשלמות...
לצפיה ב-'תודה=]'
תודה=]
10/06/2014 | 12:30
6
יש דברים שבהם אני מרגישה ביטחון ואלה הדברים שאני טובה בהם.(גם דברים שאחרים מחמיאים לי עליהם- כמו שאני יפה,מוכשרת ,רגישה ועוד).
וזה מה שהכי כואב. שאני כל הזמן מתעקשת להסתיר את עצמי ולפעמים אפילו לנסות ׳׳לפרק לעצמי את החיים׳׳ כשבדיעבד יש לי את כל הסיבות שבעולם לאהוב את עצמי.
זה באמת מלחמה פנימית אבל לפעמים אני מוותרת מרוב שאני מרגישה שאף פעם לא אגיע למשהו... ואז זה עוד יותר קשה כי אז אני רק מרחיקה את עצמי מהעולם ומהמטרה שלי.
המלחמה היא על החיים שלי אבל לפעמים נורא קשה שלא לוותר עליהם רק כי אני מרגישה שאני לא ׳׳טובה מספיק׳׳...
אז במקום להתעסק בעולם ובמה שאני רוצה אני לאט לאט מוותרת על כל מה שאהבתי פעם לעשות...
זה מרגיז להרגיש כל כך חלשה ונכנעת לפחדים. במיוחד כשלא חסרים אנשים שאוהבים אותי ושאכפת להם ממני.
לצפיה ב-'ריקנות '
ריקנות
07/06/2014 | 19:18
1
25
איבדתי את עצמי מבחוץ
ואיבדתי את עצמי גם מבפנים
נותנת לעצמי ליפול
מזניחה הכל
המשפחה
החדר
העבודה
החברים
 עצמי
הסדר בחיים
אין לי את הכלים לצאת ואין לי את האנרגיות לעזור לעצמי
נמאס לבלות את כל חיי בשנאה
רוצים להיות בחברתי רוצים לעזור לי
מושטים לי ידיים ואני לא קמה
נשארת עם ההתבוססות והריקנות
עם השדים והמפלצות
במקום לבנות את עצמי מבחוץ לבנות מבפנים
להקשיב לעצמי
ונמאס עם הנדנדות הרגשיות
מתביישת ללכת ברחוב.
הורסת הכל מאבדת את הטעם לחיים
אני אהיה בשולי החברה אני אהרוס את עצמי
עד שיום אחד אולי אתפקח ואהיה שוב במרכז
אהיה שוב הבחורה היפיפיה והמטופחת.
אבל בינתיים.... אני עוד עמוק בבוץ.


לצפיה ב-'נפילה ללא שליטה'
נפילה ללא שליטה
07/06/2014 | 21:56
14
תחושת הקריסה שמחלחלת
אט לאט בהתחלה מהסביבה
ובהמשך חודרת לבפנים
ומשאירה אותך מנותקת וחסרת אונים מול השדים
שניצבים מולך..תוך כדי הנפילה שנראית לעתים
חסרת שליטה צצה אשמה למראה של האלה
שמנסים לתמוך ולחלץ..אפילו מהקול בתוכך
שזועק ליציאה מהתהום..
קטרינה היקרה,למרות האתגרים שניצבים מולך ישנו ניצוץ
של תקווה לחזור לאותה מציאות שקטה ומאוזנת..ובכל מצב
טוב או רע אנחנו פה בפורום כדי להקשיב ולתמוך מתי שצריך
לצפיה ב-'dont belong'
dont belong
07/06/2014 | 02:25
1
38
אני לא יודעת אם יצא לכם פעם לראות את סידרה סקינס אבל הדמות של אפי (זאת שבתמונה ) מדברת אחד לאחד אליי .
לצפיה ב-'מציאות מקבילה'
מציאות מקבילה
07/06/2014 | 23:38
15
"אם הסרט טוב, הקול יכול להיעלם ולקהל הצופים עדיין יהיה מושג ברור על אודות המתרחש"
שיר היקרה,נדמה שלעתים ההתמודדות עם המציאות והקשיים שממול מכבידה וכאשר הסביבה אינה מעניקה תמיכה וחום..ישנו עולם שלעתים נותן הזמנות לא לשתף את הריחוק והכאב מצטברים בפנים לאורך השנים..
לצפיה ב-'סה"ר..'
סה"ר..
06/06/2014 | 14:18
2
37
ססססססססהההההההה"רררררררררררררררררררר
אני חנוקה מדמעות ומאוויר..
לצפיה ב-'אנחנו כאן.. :('
אנחנו כאן.. :(
06/06/2014 | 23:11
1
25
כתבי לנו למה ככ עצוב לך..
דואגים
לצפיה ב-'לא יכולה סה"ר..לא יכולה '
לא יכולה סה"ר..לא יכולה
06/06/2014 | 23:16
31
אני מיואשת,
לצפיה ב-'לעלות ולצמוח'
לעלות ולצמוח
05/06/2014 | 22:43
22
מנקודת השפל אפשר רק לעלות.
כל חיי שמתי את עצמי בצד
אולי עדיף מאוחר מאשר לעולם לא
נמאס לי לוותר
רוצה לצאת מעצמי
להפוך לאדם אחר
לא משנה כמה הזדמנויות פיספסתי
לא משנה כמה החמצתי בדרך
לא חשוב כמה נפלתי ולא קמתי
לא משנה כמה אי סדר יש
לא משנה כמה פעמים ניפצתי ולא טיטאתי את השברים
רוצה לשאוב כוחות מהעולם מעצמי
רוצה לעלות ולעלות מבלי יכולת לחזור אחורה או ליפול
רוצה להיות במרכז, רוצה שיראו אותי
רוצה להפוך לאדם שאני.
לצפיה ב-'מתפרקת'
מתפרקת
04/06/2014 | 15:38
1
33
מתפרקת למיליוני רסיסים
לא מצליחה לחבר את עצמי מחדש
לא מצליחה לכתוב כל מה שעל הלב
לא מצליחה להגיד
לא מצליחה דבר
וקשה, כל כך קשה
וצריכה להאמין, כל הזמן צריכה להאמין
כי מה עוד נותר לי מלבד האמונה ומלבד עצמי
וכל הזמן מרגישה שזה הסוף
הגעתי לסוף הדרך
זה המקסימום שלי
וכל כך מפחדת
וכל כך נשברת
וכל כך מתפרקת
הלוואי ומישהו היה יכול להציל אותי
בינתייים לא מצליחה להציל את עצמי
בינתיים...
השאלה אם אי פעם כן.
לצפיה ב-'לאחות את השברים'
לאחות את השברים
04/06/2014 | 22:33
14
אהובה,
נראה שאת מחזיקה בידיים רועדות
את הרסיסים
מנסה להרכיב את עצמך מחדש,
בכוח האמונה שלך,
הכוח הנחישות וההתמדה..

מנסה להדביק ולאחות את השברים
אך זה לא תמיד מצליח..
ואת מרגישה חלשה ועייפה,
נקרעת בין תחושת האמונה והרצון לקוות לטוב
לבין הפחד , החשש שזה סוף הדרך והתחושה שלא יהיה יותר כוח..

יקירה, אני רואה מבעד לכאב שלך את קרני האור של האמונה,
אמונה שלך בעצמך ובכך שימים טובים יותר יגיעו..

תרצי לספר קצת יותר, מדוע את מרגישה כה שבורה?
אנחנו כאן אהובה, תומכים ומלווים אותך,
מקווים שתמצאי את הכוח לאחות את השברים..
לצפיה ב-'חשבתי על רעיון'
חשבתי על רעיון
01/06/2014 | 14:16
4
46
שלום,

לאחרונה חשבתי לעצמי שבכדי לנסות לשפר את היכולות המילוליות שלי, אחת האפשרויות היא להקליט את עצמי מדבר...במשך כמה דקות.. מפתח שיחה או עמדה לגבי דבר מה... ולאחר מכן להקשיב להקלטה לנסות ללמוד ממנה.

באופן כללי, אני אדם די מופנם.. קצת סגור. לא הייתי אומר שתקן.. זה תלוי בסיטואציות.. אך מה שגורם לי לפחד לדבר זה ה"ידע" שקשה לי לנהל שיחות, להביע את עצמי, לעמוד על מה שאני חושב ולהישאר נאמן. מאוד קל לשבור את הדעה שלי.. כלומר, אני נשבר...ברגע שמישהו מביע התנגדות..אז אני מתקפל.
אני וידע שזה גם קשור לביטחון עצמי ואולי ניסיון.. כי אפשר ללמוד איך לא להתקפל, ולמען האמת.. זה אולי יותר פשוט ממה שזה נשמע.

ההקלטות האלו שכן עשיתי, נותנות לי מקום בטוח ללמוד להתבטא ולהתנסח.. לפעמים זה גם מגיע לכדי עשר דקות.. רק צריך למצוא "תבנית" יעילה. לאורך זמן, אני חש שזה כן סייע לי לפתח מיומנות דיבור.

אני יודע שאולי אחד הדברים היותר יעילים זה למצוא מישהו ולערוך איתו סימולציות של מקרים שקורים...כמו שעשיתי עם פסיכולוג.. זה קצת יותר מביך.  

מעבר לכך, אני כותב המון. יכולות ההתבטאות שלי בכתב עולות בעשרות מונים על היכולת בהתבטאות מילולית. על הכתב אני שופך הכל.. הכל. שופך ושוכח..

העניין הוא לא לשמור כעסים בבטן, לא לצבור תסכולים... כשמשהו מפריע, להגיד שמפריע. לי מאוד קשה.. עד כמה שזה נשמע פשוט, זה לא. ההקלטות האלו מאפשרות לי לחזור לאחור, לסיטואציות, ולנסות לערוך תיקון של בדיעבד...

מה דעתכם?

לצפיה ב-'זה נשמע מעניין'
זה נשמע מעניין
01/06/2014 | 16:23
2
9
אך חשוב לזכור שאין עניין בפרפקציוניזם
לצפיה ב-'אמת'
אמת
01/06/2014 | 23:25
1
9
אבל יכולת להיות יותר אותנטי ואני...מאשר להתבטל לחינם. :)
לצפיה ב-'ברור הוא'
ברור הוא
02/06/2014 | 10:24
10
שלא לבטל את עצמך, חלילה
וכפי שכתבת "אבל יכולת להיות יותר אותנטי ואני...מאשר להתבטל לחינם." :)
לצפיה ב-'להשמיע את קולך'
להשמיע את קולך
03/06/2014 | 22:44
23
היי סטורי יקר,
ראשית, רוצים לומר שזה נשמע רעיון מעולה! השיטה הנ"ל משמשת בין היתר כהתערבות טיפולית, ויכולה להוות דרך נפלאה עבורך לאמן מיומנויות שאתה מרגיש שהינך מתקשה בהן. ואולי, בהמשך, היא תוכל להיות גם פתח לעליית מדרגה שיאפשר לך לתרגל יותר בקלות את הסימולציות במסגרת הטיפול..
כמו כן, זו נשמעת תוכנית מאד מוצלחת לנסות ולבטא את עצמך כמה שיותר, בין אם בכתיבה ובין אם בע"פ.. להתאמן קודם בסביבה בטוחה וחסרת שיפוט - בינך לבין עצמך, ובהמשך אולי גם מול אנשים אחרים.. (ואולי, בתור התחלה, אפשר להתחיל מפורומים כמו הפורום הזה, שיהווה מקום וירטואלי אנונימי ובטוח בו אפשר גם להשמיע את קולך היחודי, וגם לקבל פידבק תומך ואמפטי מאחרים..
יקירנו, נראה שיש הרבה מאד בתוכך, הרבה מאד רגשות, מחשבות, חוויות, תובנות.. והעושר הפנימי הזה יכול בטח גם להכביד לפעמים, כמו סכר שעולה על גדותיו ולוחץ להשתחרר החוצה..
אתה נשמע בחור מאד מיוחד ורגיש, ואנחנו והפורום נשמח להמשיך ולהכיר אותך, לשמוע עוד עליך, להחשף לתכנים שמעסיקים אותך.. מזמינים אותך להשאר כאן איתנו, לכתוב במילים את מה שעולה מבפנים.. לשתף אותנו בתסכולים ובכעסים שמתעוררים, וגם בהתקדמות ובתהליך שאתה עובר..
לצפיה ב-'אור '
אור
01/06/2014 | 02:56
3
50
חושך
ואלומת אור קטנה
מעירה לכל עבר

עמעום אורות
ובחלון מתגלה יונה
שולתת שלום לכל איבר

לפתע יד
בלחיצת כפתור עדינה
ושוב חשוך בחדר
-------
שיר שנכתב כמטאפורה לחיי הבדידות שנעלמים וחוזרים.
לצפיה ב-'את כותבת נפלא'
את כותבת נפלא
01/06/2014 | 16:18
1
17
מקווה שתראי אור
לצפיה ב-'תודה רבה.'
תודה רבה.
01/06/2014 | 17:20
8
באמת מקווה לראות קצת אור נוסף בחיים.
לצפיה ב-'מגדלור מקוטע'
מגדלור מקוטע
03/06/2014 | 22:21
17
ההרגשה המתעתעת, חסרת האונים הזו,
של חמימות מתקרבת, אור שנוגע - ואז נלקח. נעקר מהאופק..
ההרגשה המתסכלת והמכאיבה הזו,
של תקווה שניטעת, כמו כדור של אור שגורם לך להעז ולהאמין
ואז מושחרת בבת אחת, ללא כל סימן מקדים, כמו בידי קוסם ששולט בתיאטרון הבובות שלו..

פישר יקרה, כתבת כה יפה, כה נוגע.. על חוויה כה כאובה של קרקע שאינה יציבה, אינה צפויה.. של כאב שבא והולך.. ואולי דווקא הטלטלה שבמצב מכאיבה פי שתיים, כי כל פעם תולשת אותך מתחושת האור החמים, אל הקור הבודד..
לצפיה ב-'מחפשת ריק'
מחפשת ריק
31/05/2014 | 01:03
2
37
מחפשת,
אחר הטהור
אחר המושלם
ולא מוצאת

בין ארבע קירות
בין עולם ובין
כלום.
מחפשת

כה חד וברור
כה מלא,  
שוב בדד
מחפשת

הריק יישאב?
החסר ימצא?
הטמא יטהר?
עוד, מחפשת.
לצפיה ב-'שיר נפלא (ככה הם שירי כאב בדרך כלל) נפלאים'
שיר נפלא (ככה הם שירי כאב בדרך כלל) נפלאים
01/06/2014 | 16:17
59
לצפיה ב-'מקום להתמלא'
מקום להתמלא
03/06/2014 | 22:03
13
פישר יקרה
ברגעים של בין לבין, של כמיהה, של מעבר
ברגעים של חיפוש, של משאלה, של שאלה
ברגעים של שחור ולבן, וגם ברגעים של גוונים שונים -
נשמע שמצד אחד הכל מרגיש לך פתוח, אפשרי,
אך מצד שני גם מוטל בספק, לא וודאי, ומעורר חשש..

יקירה, ספרי לנו עוד על החיפוש שלך, על הדרך שאת עוברת.. דרך שכוללת בתוכה גם בדידות וגם תקווה, גם חלל וגם שאיפה..

לצפיה ב-'הנסיכה בחצר'
הנסיכה בחצר
28/05/2014 | 19:44
2
46
כשביחד המרחק נראה כנמוג
ואיתו הדמעות, והכאב הפיזי.
כמו הכמיהה ללילה, מלאה קסם ותפילה
אהבה פוגשת ילדונת, והיתר - אגדה.
 
אבל לכל סיפור יש סוף, וגם פה הנסיכה תישאר
בבוץ לבדה, עם הינומה בחצר.
והנסיך שלה כבר מזמן, על הכרכרה שלו רחוק נודד,
לא אומר מילות אהבה, לא לוחש מילות שלום ועזיבה.
 
היא מתגעגעת אליו תמיד, במחלה בבריאות,
מחפשת סימנים, לראות שגם אצלו חי כאב.
לבד היא תישאר, במבט לאחור על הימים
שבהם הסתכלה בעיניו, וראתה שם חבר.
לצפיה ב-'יש בשיר הזה עוצמה '
יש בשיר הזה עוצמה
30/05/2014 | 11:30
6
את כותבת יפה
לצפיה ב-'אחרי פרידה '
אחרי פרידה
30/05/2014 | 22:03
9
אחרי פרידה בא געגוע למה שהיה פעם . גם אם ידוע שהזמן ההוא כבר עבר נותר חלל בין לבין..
בשבילנו הנסיכה חשובה בשבילנו היא נותרת זו שזקוקה.. הנסיך כבר רחב לו הלאה וקדימה  ..
היא זקוקה לנחמה..
ועדיין, הלילה ,התפילה, הבקשה, החלום ... האחרים שמסביב מלווים אותה בדרך החדשה.
קדימה.
לצפיה ב-'רע רע רע.'
רע רע רע.
31/05/2014 | 00:18
2
49
אני רוצה להתאבד.
לצפיה ב-'מציע שתדברי איתנו'
מציע שתדברי איתנו
01/06/2014 | 16:14
31
וננסה לתמוך ולמנוע
שתפי..
לצפיה ב-'הרגשת מחנק...'
הרגשת מחנק...
01/06/2014 | 20:56
27
katarina שלום יקרה,
נראה שאת מרגישה שאין דרך לשפר את מצבך, האופק נעלם הכל מרגיש אותו דבר, ויאוש שמשהו לא יכול להשתנות.
לפעמיים עם עזרה ויעוץ מקצועי, אפשר להתקדם צעד אחר צעד לעתיד שאולי היית רוצה עבור עצמך שבו את יכולה לחיות בו בשלווה.
אנו מזמינים אותך לצא"ט של סה"ר שם יש תמיד מישהו שיקשיב, ואולי יקל טיפה וייתן עצה.
אנו מזמינים אותך לשתף אותנו כאן בפורום איך את מתקדמת ומה את מרגישה בכלל.
שולחים לך חיבוקים, ותרגישי טוב..

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה
אמת הנפש
אמת הנפש

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ