לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
77717,771 עוקבים אודות עסקים

אודות הפורום תמיכה נפשית ביצירה

לצפיה ב-'תפילה לרפואה'
תפילה לרפואה
01/04/2016 | 02:16
4
20
רפואה

אנא אלי תרפאני-
רפואת הגוף ורפואת הנפש.
תקן את הגנים שלי.
תקן את נפשי החולה.
אל מלך רופא נאמן ורחמן אתה.
ואני עבדך המסכן
מייחל  שתרפא אותי.
רפאנו ה' ונרפא.
31.3.16
לצפיה ב-'תפילה...'
תפילה...
01/04/2016 | 11:52
1
7
עימך בתפילה...
   עימך בתקווה...
עימך ברצון...
    עימך בבחירה בטוב....
                      בחירה בתפילה...בתקווה....באופטימיות....  
לצפיה ב-'תודה'
תודה
01/04/2016 | 12:34
4
המילים שלך מעודדות מאוד
לצפיה ב-'לשאת תפילה'
לשאת תפילה
( לעמוד שלי בתפוז )
04/04/2016 | 13:08
1
10
קרנף יקר שלנו,
אני קוראת את התפילה שלך, תפילה שכולה תקווה ואמונה,
תפילה לשינוי במקומות בהם אתה אולי מרגיש חסר אונים, במקומות בהם אתה מרגיש שהבחירה נעשתה בשבילך, עליך, ולא בכוחך..
ומאחלת לך שתפילותייך יענו יקר, מקווה ביחד איתך,
ומאמינה בכוח שלך
לצפיה ב-'תודה - את נפלאה'
תודה - את נפלאה
13/04/2016 | 17:31
15
לצפיה ב-'שׁוּבִי'
שׁוּבִי
28/03/2016 | 14:51
17
52
לָרוֹב
אֲנִי אַדְווֹת
עַכְשָׁיו
אֲנִי גַּלִּים פְּרוּעִים
גְּבוֹהִים
סוֹחֲפִים אֶל הַסּוֹפִים
מַכְחִילִים אֶל סִימָנֵי
הַשְּׁאֵלָה שֶׁבַּתְשׁוּבָה
מִתְנַפְּצִים אֶל סֶלַע הַבְּרִיאָה.

עַכְשָׁיו
הַגַּלִּים
הָרִים
אוֹתִי,
וַאֲנִי נוֹצֶקֶת מֵחָדָשׁ
בְּאֶשֶׁד הַבְּחִירָה
בַּסִּימָן שֶׁהוֹתַרְתָּ
שֶׁהֻתַּר
לצפיה ב-'שיר יפה מאוד'
שיר יפה מאוד
29/03/2016 | 20:46
1
18
מקווה שהגל הזה יהיה איתן ושליו
לצפיה ב-'תודה על הגל האיתן :)'
תודה על הגל האיתן :)
31/03/2016 | 11:17
3
לצפיה ב-'יפה מאד. מיוחד.'
יפה מאד. מיוחד.
31/03/2016 | 10:05
10
6
לצפיה ב-'אוקי... תודה.'
אוקי... תודה.
31/03/2016 | 11:19
9
18
עוד משהו שהיית מוסיף?
לצפיה ב-'בגלים...בגלים...'
בגלים...בגלים...
31/03/2016 | 11:43
8
17
אוקיינוס החיים...
    לעיתים מחריד מפחיד...
אולם,
    הגלים הקשים לא לנצח !
מגיעים גלים טובים ...
    זמנים טובים....נעימים....
אדוות...
    רוגע...
        שלווה...
           שמחה...
              תחושת חיות...
 
חבקי את עצמך...
את ראויה לזה בכל קנה מידה !
 
איתך בגלים...
לצפיה ב-'כתבת מרשים :)'
כתבת מרשים :)
31/03/2016 | 12:28
7
16
ניכר שאתה שוחה באומץ באוקיינוס החיים, ער לכיווני הגלים
ולמקומות הנעימים שהם סוחפים :)
 
אכן,  חיבוק חשוב לכל שחיין ~~
 
מאד אהבתי את הכתיבה היצירתית שלך, גם בתוכן וגם בצורה
 
יומעולה :)
כּנרת נושבת~~
 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
31/03/2016 | 12:34
6
13
נמשיך לשחות..
             לעודד...
                לחבק...
                                                           יליד צפת
                                                           זכרונות ילדות נעימים מהכינרת...
לצפיה ב-'לגמרי :)'
לגמרי :)
31/03/2016 | 13:02
5
15
יפה לך לִצְפות מצפת על הכינרת,
שהיא סוג ימה אוהבת ומחבקת
 ממני רחוקה היא קילומטרים מאות
מן המכתש אותו אוהב מאד
 
בארור איש,  להמשיך ולא לחדול
~ִּ~ֶּ~ֶ~ 
 
לצפיה ב-'חן...'
חן...
31/03/2016 | 13:17
4
15
חן חן הצפיה הדרומית,
    מימין הירדן, ומשמאל התיכון, הימית...
צפיה וזכירה של היפה והנעים מאמש
     תתן לנו קרנים מלטפות וחיוך משמש...
לצפיה ב-'איך בשלוף'
איך בשלוף
31/03/2016 | 16:01
3
16
אתה מביא אותה בחרוזים, אז אולי תגלה את
מקום המסתור של השירים שלך? ;)
לצפיה ב-'שירת הלב...'
שירת הלב...
31/03/2016 | 16:27
2
12
"ויפח באפיו נשמת חיים"
     זה משותף לכל האנושות
אדוות הגלים, המים...
     הכמיהה לטוב, לחיים, זה עצם הישות...
 
בדיוק עכשיו אני בהשראה של חרוזים
     אז זה איכשהו יוצא לא רע, די טוב, ברך השם,
אבל אנו צריכים לעמוד על המשמר להיות זריזים
     לא להיסחף למחשבות הפוכות -  לא מידי להתרשם,
 
להשתדל להטות תמיד את המחשבה לכיוון השמחה
     הרי יש זמנים של תקווה, יש זמנים של פריחה, של אדווה נעימה...
בשביל זה כולנו פה, כאן בפורום תחת ניקך או ניקו, שמך או שימך,
     בדיוק בשביל שיתוף הלבבות של כולנו יש כאן את זו הבימה.....
לצפיה ב-'יפה שירת ליבך :)'
יפה שירת ליבך :)
31/03/2016 | 17:12
1
19
זו הפרטית וזו היקומית.
גם אזהרות בין לבין אתה יודע להשחיל ;)
אתה מיטיב לקרא בין פסיקים ונקודות
ואין ספק שבטוב אתה יודע לבחור חחחח אני לגמרי לא  חורזת בשירה שלי
אבל כנראה השפעת עלי מרוחך הטובה
 
ערביים קסומים
לצפיה ב-'תודה לךתודה'
תודה לךתודה
31/03/2016 | 17:24
3
לצפיה ב-'לחזור לעצמך'
לחזור לעצמך
( לעמוד שלי בתפוז )
04/04/2016 | 13:03
3
39
כנרת לי יקרה,
כעוף החול שבורא את עצמו מחדש, באש הלהבה,
בתהליך של בריאה מחדש, של התחדשות, של בחירה
במילים שנולדו מתוך גלים, ומכות גלים גם בלבבות שסביבך,
כך נשמע שעכשיו את בוראת את עצמך. נבראת בתוך עצמך.
נוצקת ויוצקת, את תוכן משמעותך, את משמעות קיומך,
בחשכה העמוקה ביותר שלפני עלות השחר,
בסערה הפרועה ביותר שלפני היות הים שלו
במין תמהיל של כורח ובחירה, של עשייה והיעשות,
צומחת ועולה, מהכאב המצלק,
הופכת אותו, באומץ רב,
לכוח.
לצפיה ב-'מה זה הדבר הזה :)'
מה זה הדבר הזה :)
04/04/2016 | 21:54
2
55
נדהמת אל מול ההתייחסות, ההתבוננות והתובנות.
גמני רוצה. איפה לומדים לקרא ככה? מעבר לגלים, למלים...
לצפיה ב-'תקראי את השיר שלך... הוא חזק לגמרי. '
תקראי את השיר שלך... הוא חזק לגמרי.
20/04/2016 | 21:07
1
8
לצפיה ב-'אהבתי :) תודה אופירה~~'
אהבתי :) תודה אופירה~~
21/04/2016 | 00:35
9
די שקט פה... אולי זה סימן טוב
לצפיה ב-'מסכות'
מסכות
23/03/2016 | 21:23
5
32
מסכות

לפעמים המסכה דרושה
שאני חסר אומץ
והפחד מכה בי.
ואני אוזר אומץ
ושם מסכה על פני
ומקווה שמתוך המשחק
אעזור אומץ באמת.
23.3.16

הסימפטום העיקרי שנשאר לי זה חרדה. ושהיא עוברת גם המחשבה שלי בריאה.
לצפיה ב-''מאמר החכם' :'
'מאמר החכם' :
25/03/2016 | 09:27
2
15
'אדם נפעל
     כפי הפעולה שהוא עושה'
 
פעולות של חבישת 'מסכת-אומץ'
משפיעה באיזשהו מקום על ההרגשה.
ובהמשך יבוא
גם אומץ אמיתי,
 
וגם החרדה, תחלוף.
 
הרבה בריאות.
 
מחבק...
לצפיה ב-'תודה'
תודה
25/03/2016 | 13:06
1
12
כך אני מקווה
לצפיה ב-'אכן,'
אכן,
25/03/2016 | 13:22
7
התקווה עצמה
היא גם 'מעשה' חשוב
שמשפיע על האדם,,,
לצפיה ב-'הגיבור שבך'
הגיבור שבך
( לעמוד שלי בתפוז )
30/03/2016 | 23:33
1
10

קרנף לבן
אולי כגיבור פורץ מחשיכה
את עוטה גלימתך
מחזק את רוחך         
להישיר מבט בעיני הפחד
לגייס את הכוח מתוכך
להחזיר מלחמה.
יקירי נשמע שאולי כוחך גדל ושהחרדה קטנה מפנה מקום למחשבות בריאות לעלות
 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
31/03/2016 | 09:21
10
עודדתם אותי מאוד
לצפיה ב-'לבד'
לבד
17/03/2016 | 22:29
6
34

לבד

תינוק לבד ביער
בין חיות הטרף
בכיו מגיע לאל-
לא עזוב הוא לבד.
העצים מטים בדיהם...
מסוככים עליו, מגנים.
כך היא ינקותי-
עת הקלגס פגע בי.
9.3.16

לצפיה ב-'צמרות'
צמרות
( לעמוד שלי בתפוז )
17/03/2016 | 22:39
3
30
תמונות היער האישי שלך שמצד אחד מגן וסוכך ומהצד האחר, רבות חיות שמשחרות בו לטרף , ממצות את מה שבליבך.. אפשר אולי לראות כבר ביער את הדואליות והאיום המרומז המקדם אולי את בואו של הרוע..  
התמונה מועברת בבהירות ומעוררת את החרדה גם בנו.. 
מאמינים שכבר כשהמילים נכתבות התמונה נבראת מחדש  ואפשר להרגיש איך המון רגשות מתרוצצות בך . נוטים להאמין בכוחה של הכתיבה כחיבוק מרפא מלטף צלקות וזיכרון. 
 
לצפיה ב-'תודה- תגובתכם נפלאה'
תודה- תגובתכם נפלאה
17/03/2016 | 23:28
2
30
לצפיה ב-''
( לעמוד שלי בתפוז )
18/03/2016 | 00:52
1
4
לצפיה ב-''
18/03/2016 | 11:37
3
לצפיה ב-'כואב ומרגש.'
כואב ומרגש.
04/05/2016 | 03:19
1
2
לצפיה ב-'תודה'
תודה
04/05/2016 | 03:45
לצפיה ב-'משאלה'
משאלה
02/03/2016 | 20:06
3
29
משאלה

תנו לי משאלה להגשים:
להיות בריא  לנצח.
לחיות וליהנות תמיד
וגם בגן העדן.
הרבה אני חושב על גן העדן...
לפגוש את קרובי שהלכו.
הרבה אני חושב על בריאות...
לא הייתי רוצה להיות חולה.
ובכלל להיות אופטימי
זה חשוב מאוד בחיים.
17.2.16

לצפיה ב-'בגן העדן'
בגן העדן
02/03/2016 | 20:44
2
16
    
בגן העדן
 
בגן העדן הקלגס לא ירדוף אותי.
בגן העדן אהיה בטוח.
בגן העדן אראה את קרובי .
בגן העדן אהיה בריא.
אבל פה בעפר בארץ
אני רדוף וחולה.
אבל יש מה לעשות:
כל עוד אתה חי לעשות מעשים טובים.
לזכך את מחשבתך.
לבקש מאלוהים ואדם סליחה.
ועתה אני נזכר שוב
אלוהים שומר עלי הרבה.
2.3.16
לצפיה ב-'כל הכבוד !'
כל הכבוד !
03/03/2016 | 19:06
1
13
על ההכרה במה יש לעשות כאן ועכשיו...
עוד לפני שמגיעים לגן העדן...
 
עשיית מעשים טובים...
יש בדשביל מה לחיות...
לצפיה ב-'תודה'
תודה
04/03/2016 | 02:05
10
נכון- יש הרבה מה לעשות.
לצפיה ב-'כואב '
כואב
28/02/2016 | 17:46
2
53
ניפתחו הפצעים מדממים 
כואבים ושורפים 
הנפש צועקת 
הזיכרונות ,לא שלי 
לא 
לא יכולה ,להרגיש 
הכאב 
הבכי 
הרעש 
שוב שבוייה בים של כאב 
חונקת דמעות 
חונקת כאב 
לא מסוגלת להרגיש 
זה ככ שורף בנשמה 
הבור 
גדול  עמוק ללא סוף 
או תחתית 
שמישהו ייקח ממני את עצמי 
לצפיה ב-'תהום שפערו הזכרונות'
תהום שפערו הזכרונות
( לעמוד שלי בתפוז )
29/02/2016 | 13:15
33
הזכרונות נפערו,
כמו תהום מאיימת
כמו אדמה מדממת
והדחף להתגונן, להתנתק
כי זה כל כך כואב,
שכבר אי אפשר להכיל בבת אחת..
 
צומחת אהובה, זה כל כך קשה לגעת בפצעים, לגעת בכאב..
לפעמים האינסטינקט הוא לסגור אותם מיד, לחבוש ולהסתיר, לא לתת להם לדמם, לא לגעת בהם, לא לצלול ולהזכר בעומק הכאב, בעומק הפגיעה.. ולפעמים, זה גם בסדר, לעצום את העיניים, לקחת צעד לאחור, להחליט שאת לא רוצה להתמודד איתם עכשיו, לחוות את הכל מחדש.. ובמקום זאת, לנסות ולהיעזר בעוד מישהו, שיוכל לתווך, להכיל איתך ביחד, להחזיק את השברים והפירוק..
 
לצפיה ב-'כואב...כואב...'
כואב...כואב...
29/02/2016 | 13:38
16
לפחות לנסות להשתתף...
 
מעריך על השיתוף...
לצפיה ב-'צעקה'
צעקה
20/02/2016 | 18:07
3
52
צעקה
מתוך השקט
צעקה 
מתהומות הכאב
צעקה 
שלא נשמעת 
צעקה 
שלא יוצאת 
צעקה 
כמו נהמת חיה פצועה
מבטן מתפרצת
או נחנקת
לעולם
צעקה בתוך השקט
בשתיקה
צעקה כואבת
צעקה בוכה
צעקה שלי שלה .... 
לצפיה ב-'"מאמר החכם":'
"מאמר החכם":
21/02/2016 | 11:19
19
"כשאדם רוצה לצעוק
           ואינו יכול לצעוק
                זוהי הצעקה הכי גדולה..."
 
                                 (רבי מנחם מקאצק)
לצפיה ב-'צעקה עצורה'
צעקה עצורה
( לעמוד שלי בתפוז )
23/02/2016 | 00:02
34
צעקה שנתקעת
מקפיאה את הזמן
ואת החיים
בכפור ובחושך
צעקה מעומק כה רב
רב עד כדי שהיא אינה נשמעת
למרחקי הפתח של הבור
צעקה שחוזרת על עצמה
כאילו היתה צעקה בודדת ארוכה,
שאין לה סוף ולא התחלה
 
צומחת אהובה,
אני שומעת את צעקתך,
מצטרפת אליה,
וצועקת איתך,
כך שצעקתך לא תהיה עוד שקטה.
 
כשיסיימו מיתרי הקול את פועלם,
נוציא את השמיכה העוטפת והפנס
ונמצא מחדש את הסולם או הדרך .
 
 
 
לצפיה ב-'תצעק עד מחר ...'
תצעק עד מחר ...
06/05/2016 | 08:39
3
תצעק עד מחר השאלה למי ולאן אתה צועק ?
אם למקום הנכון - שהוא בורא עולם שירחם ויעזור ויוציא אותך מהצרה זה שווה הרבה...
אבל אם למקום אחר - תצעק עם מחר !!!
לצפיה ב-'התמכרות לעצבות'
התמכרות לעצבות
17/02/2016 | 00:27
2
62
אני לא מאמינה בשלמות אני מפחדת משלמות מפחדת מהמחסור בחסרונות.
אני מפחדת מאנשים טובים מדי מאושר גדול מדי ומעתיד זהר מדי
למה? כי זה משונה ולא רגיל. כי הפחד הוא לא מהצרות הוא ממה שאתה לא מכיר.
וכשזה בא וזה מלטף אתה מחכה שזה יכאיב. רק בשביל שתרגיש ביטחון רק כדי להרגיש יציב. כי התרגלנו לכמעט לבסדר לנבלע. מתי לאחרונה ענינו ש'שלומינו נפלא'?
אז אנחנו נדחה חלומות וננמיך ציפיות. נרחיק נשמות טהורות ונסגור חלונות ודלתות עד שניחנק עם הביטחון והדמעות. עד שלא נפחד וננשום. כי אין לך לאן לרדת כשאתה בתוך התהום. זה היצר ההרסני שלנו.
אז אם עד היום קוויתי להגיע אל האושר המוחלט, היום אני רוצה ממנו רק מעט.
לצפיה ב-'התבגרות...'
התבגרות...
21/02/2016 | 11:14
18
החיים מורכבים...
 
לא מכיר אחד או אחת שהגיע אל האושר המוחלט ולא עוברים עליו דברים עצובים בחיים...
 
אדם יש לו זמנים שונים...
 
לוקח זמן לעכל את זה...
 
אולם זה שאת רוצה לפחות מעט מהאושר...זה דבר בריא מאד...אין לזה תחליף...
 
איחולים לרצונות טובים בריאים וכמה שיותר מאושרים...
 
עוד יגיעו זמנים טובים יותר !...
לצפיה ב-'הפחד מהטוב הלא נודע'
הפחד מהטוב הלא נודע
( לעמוד שלי בתפוז )
22/02/2016 | 23:49
19
מתבגרת ממוצעת,
הטבת לתאר איך חיים מושלמים ללא רבב הם משהו שנתפס אצלך כמאיים, לא הגיוני, זר.. אני מניחה שעבור רבים מהאשים זוהי התחושה.
אולם, גם היצמדות נוקשה להרס עצמי רק בגלל שהוא מוכר היא לא פתרון מוצלח.. לכל אדם, וגם לך- יש זכות לחיות את חייו בטוב ובנעימים כמה שיותר.
נראה שמה שכתבת בשורה האחרונה- לרצות רק מעט, הוא הדרך שלך להתמודד עם הטוב האפשרי "בביסים קטנים", לקחת כל פעם רק קצת מהטוב שיש לעולם להציע.. לא להחשף ליותר מדיי טריטוריות חדשות בבת אחת..
אני מאחלת רק, שעם הזמן, הטעם של הטוב יהיה הטעם המוכר והרגיל, ותרגישי שאת רוצה ויכולה לקחת "ביסים גדולים" מהחיים.
לצפיה ב-'שוב לא שקט'
שוב לא שקט
16/02/2016 | 17:20
2
52
שוב לא שקט
שוב הרעש שחונק
שוב געגוע 
שמסתיר כאב גדול
שוב זכרונות 
שוב לבד 
שוב מערבולת שרוצה להטביע
שוב ושוב ושוב ושוב 
אין סוף שוב 
ואין סוף כוחות 
אין סוף תקוות 
אין סוף 
מסע חיי
חיינו 
עייפה קצת מהדרך 
יודעת שכאן נחים :)
עטיפה ושמיכה יתקבלו בברכה 
לצפיה ב-'כאן לגמרי נחים'
כאן לגמרי נחים
18/02/2016 | 00:18
1
24
כי אף אחד לא שופט אותך כאן רק מבין.. שולחת לך חיבוק
לצפיה ב-'בהחלט..'
בהחלט..
21/02/2016 | 11:16
13
מנוחה...
תרפיה...
ספיגת כוחות להמשך...
לצפיה ב-'כעס ואשמה'
כעס ואשמה
15/02/2016 | 17:57
4
28
 
כעס ואשמה

אני מטפל עכשיו
בהרגשת אשמה וכעס.
עלי לשים את האשמה שלי בפרופורציה-
האשמה שלי קטנה יחסית.
עלי לא לכעוס על אלוהים...
הוא לא עינה אותי
ולא גרם למחלתי.
אני יודע זאת אך עלי להטמיע זאת בכל כולי.
עלי לכעוס על הקלגס
ולהביע זאת בדרך אסרטיבית.
עלי להאשים את הקלגס
ולא את עצמי בצורה מודגשת
ולא חפים מפשע.
ודרוש לחזור על זה רבות.
ויש עוד הרבה שקיללו ואיימו עלי
אני כועס עליהם מאוד
הם גרמו לי לפגיעה  עצמית
על רקע האשמה עצמית וכעס על עצמי.
ויש כאלו שהפנטו אותי בסתר
וגרמו להרבה פחד וחרדה
ולמעשה לפרוץ המחלה.
הם יודעים עלי יותר מאשר אני יודע על עצמי.
והם בלא כוונה פגעו בי רבות.
ולכן אני כועס עליהם מאוד.
ובכל זאת אני מטפל
בעזרת האל האהוב.
12.2.16

לצפיה ב-'האני והאחר'
האני והאחר
( לעמוד שלי בתפוז )
15/02/2016 | 23:27
3
18
למרות שלכאורה מדובר בדברים שונים, נראה שהרבה פעמים כעס ואשמה הולכים יחד, בייחוד כשהם מופנים פנימה, הם צועדים באותו כיוון, כעס עצמי והאשמה עצמית, כמו שתיארת..
וכשקצת נוצרת הפרדה בין האיח לאחר, גם הם מתחילים להיפרד, הכעס מופנה כלפי האחר הפוגעני, אז האשמה העצמית פוחתת והלב נפתח גם לאל האהוב, לחמלה.
יקר, נשמע שאתה בעיצומו של תהליך שעושה לך טוב.. תמשיך ותתן לחמלה להכנס ולהמיס את כל הרגשות השליליים שנמצאים שם.. ובתקווה הכיווץ והכאב שמתלווים לכעס יהיו קטנים קטנים..
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
20/02/2016 | 17:29
4
לצפיה ב-'איתך בתהליך המבורך...'
איתך בתהליך המבורך...
21/02/2016 | 11:08
1
4
לצפיה ב-'תודה'
תודה
24/02/2016 | 15:41
2
לצפיה ב-'כעס'
כעס
12/02/2016 | 02:51
4
26

כעס

כעס. אני בדרך כלל לא כועס
אבל הכעס מתבטא נגד עצמי.
ואני משתדל עכשיו לכעוס
על התעללות שעברתי.
וזה בדרך כלל קשה:
אני פוחד מהקלגס
ופוחד לכעוס עליו.
הוא מסוכן. הוא רשע. הוא חזק מאוד.
הוא פגע בי. הוא פגע במשפחתי. הוא פגע ברופאים שלי.
אבל צריך להביע כעס בדרך אסרטיבית
אחרת הוא מופנה נגד עצמך
וצריך לכעוס על מי שמגיע.
ולא לכעוס על תמימי דרך שעוזרים
ואני טועה בכל ופוגע בעצמי
עד שאצליח לטפל בכעס ואשמה.
12.2.16

לצפיה ב-'זיהוי הכעס'
זיהוי הכעס
12/02/2016 | 11:37
1
16
כל הכבוד על זיהוי הכעס השלילי והחיובי,
וההשתדלות לנתב אותו לאפיקים הנכונים !...
לצפיה ב-'תודה'
תודה
12/02/2016 | 21:41
4
לצפיה ב-'לתת מקום לכעס'
לתת מקום לכעס
( לעמוד שלי בתפוז )
14/02/2016 | 11:06
1
15
קרנף יקר, כעס הוא רגש כל כך עוצמתי, שיכול להיות כמעט מכלה, כשהוא מופנה אל החוץ, או אל הפנים. ואולי יש בזה משהו מפחיד, משהו שלפעמים גורם לנו לרצות להדחיק את הכעס, לא לבטא אותו – מתוך חשש של מה יקרה אם הוא יצא, כמו נחשול אדיר שישטוף ויטביע כל דבר בדרך, את הסביבה, אותנו..
 
יקר, זה טבעי ואנושי לכעוס, ולכעס יש מקום, כמו לכל הרגשות האחרים. אני מבינה את החשש שנלווה לביטוי הכעס, חשש מההשלכות שלו, מהתגובות של האחרים, ממה שהתמסרות לכעס אולי יכולה לעשות לך עצמך.
ולכן אולי אפשר למצוא את הדרך, לבטא אותו בצורה מתונה, מבוקרת, וכך גם לתת לו מקום וביטוי, וגם לא להשאר איתו לבד, לא לתת לו לתפוח כבסיר לחץ, לא לתת לו לפנות כנגד עצמך..
לצפיה ב-'תודה'
תודה
14/02/2016 | 23:31
1
לצפיה ב-'אחריות כוללת'
אחריות כוללת
05/02/2016 | 20:27
5
20

אחריות כוללת

יש לאלוהים אחריות כוללת
על כל הנעשה בעולם
בין טוב ובין רע.-
אבל על תאשימו את אלוהים.
כל דבר רע וחריג לנגד עיניו
והוא מטפל בו בעזרת מלאכיו.

וגם אני אשם על חטאי
פותיתי ואכלתי סוכריית רעל
אך האשמה העיקרית היא על הקלגס.
שעינה אותי רבות.
ויצר את סוכריית הרעל.

אודה לאלוהים כל יום
אודה לאלוהים שלגן העדן אגיע
שיוציא את הרעל מנשמתי.
שאפגוש שם את כל משפחתי.
1.2.16
לצפיה ב-'אלוהים מאוד, מאוד חזק'
אלוהים מאוד, מאוד חזק
06/02/2016 | 10:55
4
12
אלוהים מאוד, מאוד חזק

אל תאמרו שאלוהים לא מטפל באלצהיימר!
אל תאמרו שאלוהים לא מטפל בפרקינסון!
ואל תאמרו שאלוהים לא מטפל בשיגעון!
אל תאמרו שהסרטן לא לנגד עיניו!
ומי פוקח את עיני הציבור לדעת
שמדובר במחלות העולם המודרני
שנובעות בעיקר מחומרים לא ראויים בטיפולי השיניים
וריסוסים בחקלאות המכילים רעלים.
תוספי מזון לא ראויים,
תרופות בעת ההיריון.
ופגיעות שאיש עושה ברעיהו-
פגיעות בעיקר בילדות ובינקות.
מלאכים לאלוהים חזקים מאוד גם כן
יבוא יום וכל אדם ידע.
אלוהים מאוד, מאוד חזק.
6.2.16
http://www.hugginsappliedhealing.com
http://www.schizophrenia.com/family/misdiag.html
http://health.insights2.org/Dental.html

לצפיה ב-'גבולות העזרה'
גבולות העזרה
( לעמוד שלי בתפוז )
07/02/2016 | 13:21
3
17
קרנף יקר,
אתה משתף במחשבות על אלוהים, על המקום, האחריות והכוח שלו בחיי האדם, וגם על מגבלותיה.
ואני חושבת, תוך כדי קריאה, כמה חמלה יש בך, כמה אמפטיה, שהינך מסוגל להודות כך על הטוב, אך לא להאשים מיד על הרע, לקחת גם מידה של אחריות, ולשמר מקום של אופטימיות ואמונה, בתוכך. זה לא מובן מאליו!
לצפיה ב-'תודה'
תודה
07/02/2016 | 14:37
2
3
לצפיה ב-'באמת ראיה רחבה .'
באמת ראיה רחבה .
09/02/2016 | 22:17
1
3
לצפיה ב-'תודה'
תודה
10/02/2016 | 09:37
4
לצפיה ב-'שלכת'
שלכת
04/02/2016 | 14:42
3
55
עוד מעט אביב
ואצלי שלכת
עוד מעט שלווה
עוד מעט בטוחה
עוד מעט רגועה
עוד מעט החלמה
ועכשיו ,עכשיו
זה רגע כזה של לפני..
רגע של מבוכה
רגע של בלבול
רגע של דאגה
רגע של פחד
ויודעת כל כך טוב
עם מה צריך
להתמודד
ויודעת שהגיע הזמן
שאי אפשר להמשיך
להסתיר
ויודעת שברגע שאנסה לטפל
כל השדים יצאו מקברם
וזה כל כך מפחיד
זה צעד מטורף
למקום חדש .
אבל משהו בי אומר שזה נכון
ישר לאש ,ישר ללהבה
להתמודד איתם מול העיניים
ולשחרר...
לצפיה ב-'הטיפול הוא חשוב מאוד'
הטיפול הוא חשוב מאוד
05/02/2016 | 20:41
15
והשיר נפלא
לצפיה ב-'ניצנים של אביב'
ניצנים של אביב
( לעמוד שלי בתפוז )
07/02/2016 | 13:26
1
24
צומחת אהובה,
גם בעת שלכת, לפעמים אפשר לראות שקדיות, חצבים, רקפות, כלניות..
שצומחות דווקא אז, מכל התקופות, ומזכירות שגם בעת שלכת, יש חיים וצמיחה
וכמו שאמרת, יש בהן משהו של רגע לפני, משהו שעוד לא שם, עוד לא באביב,
אבל אולי גם זה בסדר, כי גם בכמעט, גם בעוד מעט, יש הרבה יופי שאפשר לנצור,
אולי גם בבלבול ובחרדה, גם בחוסר הוודאות, יכול להיות הרבה מרחב של צמיחה, ובעיקר – הרבה מאד אומץ,
הרבה כוחות וניצנים, שעוד ינצו לבטח, רק עוד קצת, והשמש תבוא איתך, תזרח, ותלווה את צמיחתם
לצפיה ב-'צמיחה צמיחה...'
צמיחה צמיחה...
09/02/2016 | 22:30
18
השלב שלפני הצמיחה
על קשייו ותקוותיו
עוצמתי מאד.
 
הידיעה שאני הולכת להמשיך את הצמיחה
מעודדת...
לצפיה ב-'כיתה א''
כיתה א'
04/02/2016 | 00:59
5
44
לא חשבתי
שאראה אותך שוב,
כך הרגשתי בכיתה א'.

ואולי,
ידעתי על הגיהנום
שעתידה אהיה לעבור.

ואולי,
החבל היה תלוי
ומתנדנד
כבר אז.

ואולי,
שיערתי בנפשי
שהגיהנום שכבר עבר עלי
ילך ויתגבר.

ואולי,
תמיד ידעתי
שאצטרך להתאמץ
קצת יותר מכולם.

אני חושבת
שלא האמנתי בעצמי
שאני יכולה לסיים זאת אחרת.
לא חשבתי
שאראה אותך שוב,
כך הרגשתי בכיתה א'.
אבל טעיתי.
לצפיה ב-'לחזור'
לחזור
( לעמוד שלי בתפוז )
07/02/2016 | 13:14
4
25
סימנים לעתיד לבוא, רמזים ובלבול
ניצנים של הבנה, נבטים של נבואה
ושאלות של גורל מול בחירה, תקוות וחששות..
 
פיינטבוקס אהובה, ספרי לנו עוד מי שחשבת שלא תראי עוד,
על המקום שלו או שלה בחייך, ועל המשמעות של המפגש המחודש הזה..
 
לצפיה ב-'כיתה א'
כיתה א
09/02/2016 | 22:24
2
19
הזכרונות מכיתה א...
הגורל בהמשך החיים...
 
הגורל מפתיע...
 
מפתיע לרעה...
 
אבל !
הגורל מפתיע גם לטובה...
 
ללא ספק,
יהיו הפתעות טובות בחיים !...
 
המשיכי לשתף.
 
מזדהה מאד.
לצפיה ב-'קלעת בול'
קלעת בול
10/02/2016 | 17:20
1
13
מדהים איך אפשר לתאר יותר מעשר שנים בכמה שורות קצרות...
תודה רבה.
לצפיה ב-'תודה. מצפה לכתיבה בהמשך גם על ההפתעות הטובות...'
תודה. מצפה לכתיבה בהמשך גם על ההפתעות הטובות...
10/02/2016 | 19:52
2
לצפיה ב-'תודה, סה"ר '
תודה, סה"ר
10/02/2016 | 17:18
6
לצפיה ב-'כאב'
כאב
31/01/2016 | 06:42
4
55
כאב שלא נגמר
הגעתי אלייה
מהוססת נבוכה
פותחת את תיבות,חיי
והיא באהבה בסבלנות
עוזרת, מתירה קשרים
לא נבהלת מהתוכן
של התיבות
מהמפלצות שקופצות
עד שנגמר כוחה
עכשיו מגיעה
לאחרת
נבוכה מבויישת
כואבת
תיבות חיי פתוחות
כאילו נירמסו
כבר לא נבהלת ממפלצות חיי
כואבת ,מדממת
ננטשת בשל מסעם
בשל החותם שנשאר בי
כל כך מתגעגעת
ליד למילה לחיבוק
ילדה בת ארבע ועוד אחת
בוכות בלי הפסקה
מקוות שתחזור
נערות מפוחדות
חשדניות
מבוגר שמנסה להתרגל
למורה חדש
פנימייה שלמה מובסת
מותשת
כבר לא מאמינה
שמישהו
באמת
יצליח
להציל אותה מעצמה
טובעת בים געגועים
נאחזת בתקווה
כי אין דרך אחרת
להציל את הנשמה
שלה
לצפיה ב-'כאב. נאחזת בתקווה.'
כאב. נאחזת בתקווה.
31/01/2016 | 12:49
11
הזדהות בכאב העצום. הטראגי.
בגעגועים האין סופיים...
הערכה גדולה להתמודדות..
הערכה עצומה להיאחזות בתקווה...
לצפיה ב-'להאמין ולקוות'
להאמין ולקוות
( לעמוד שלי בתפוז )
31/01/2016 | 13:47
1
32
צומחת אהובה,
זה לא מובן מאליו, להפתח, לשתף, להעז..
ובעקבות זאת להרגיש מוכלת, מוחזקת, עטופה, מובנת
להרגיש שיש לך מקום, להרגיש שאת בסדר..
וזה עוד יותר לא מובן מאליו, להבחין באלו, להצליח להכיר ולהוקיר אותם, להסתכל בכזה אומץ על הדרך שעשית..
אך לאט לשים לב לשחיקה, להרגשה שאולי אחרי כל ההכלה והתמיכה, לצד השני כבר נגמרים המשאבים לתת, ואני מניחה שהדבר מעורר הרבה תחושות מורכבות, געגוע ושמחה, נטישה והערכה, פגיעה ואכזבה, ייסורים ותקווה, שגואים זה לצד זה..
המשיכי להאחז בתקווה יקירה, המשיכי לצמוח לך, ילדה אמיצה בת ארבע, ועוד אחת
לצפיה ב-'תודה '
תודה
31/01/2016 | 22:14
189
על הדיוק כל פעם מחדש 
מרגשת /מרגשים אותי בתמיכה ובליווי 
בזכותכם מאמינה שהפרידה וההתחלה החדשה יהפכו לאחד בתהליך ריפוי מופלא 
בהשקה וחיבור בנימים הדקים ...אז פשוט תודה על היותכם חלק מהדרך מהתהליך הארוך הזה ...תודה שאתם כאן תמיד לקלוט לאסוף להכיל אותי שבורה ומפוצלת  מהבורות והקוצים  שמחביאה  הדרך ...

"כשאדם עולה במעלה ההר לא די שיראה מרחוק את הפסגה הגבוהה ויישא תמיד את עיניו לקראתה, עליו לראות את השבילים ולבדוק אם אין בדרכים פתחים ובורות או חיות טורפות. ואם ישנם, עליו להתגבר עליהם או לעקוף אותם אחרת לא יגיע לפסגה." - דוד בן-גוריון
 
תודה שאתם עוזרים לי להגיע לפסגה ...
 
לצפיה ב-'תאחזי בתיקווה'
תאחזי בתיקווה
01/02/2016 | 01:45
9
יש מה לקוות כי יש אלוהים
לצפיה ב-'כל הקללות- אולי טריגר'
כל הקללות- אולי טריגר
30/01/2016 | 10:55
6
27

כל הקללות

כל הקללות פוגעות בי:
כל מחלה קשה
קדמה לה קללה.
והדבר נובא מתחושת אשמה גדולה
מועצמת בהתעללות הגדולה
אותה עברתי בעבר.
ואני מנסה לעבוד על האשמה:
אני מנסה להבין שסבלתי כבר מספיק.
אני תופס שהאל לא גרם למחלותיי.
אני יודע שהאל לא התעלל בי.
אני מתחרט על חטאי
ומבקש סליחה  ומחילה
מאדם ומאל אוהב.
ומצבי משתפר ואולי אבריא.
30.1.16

לצפיה ב-'תהומות הלב'
תהומות הלב
31/01/2016 | 06:49
3
14
או תעצומות הנשמה
קרנף אל תאבד אמונה
שדברים יסתדרו
כי אכן האל לא פוגע
האל מנסה
הוא נותן מכה וכוח
אנחנו בוחרים במה להאחז
מושיטה לך יד
האחז בה עד שיחזרו כוחותייך
שלך
איתך בשקט בדממה בתוך הכאוס והבהלה
לצפיה ב-'הלב והאל.'
הלב והאל.
31/01/2016 | 12:58
9
קרנף מתוק.
 
כל מילה של צומחת מכאב צודקת.
הבלבול ש"האל נגדי" - הורג כל אדם שפוי.
 
הבהירות ש"האל בצד שלי" היא האמת.
והיא הנחמה הגדולה. המלטפת.
 
הבחירה בטוב, לאחוז בכוח ולא במכה - היא ההערכה הגדולה ביותר
של האדם עלי אדמות.
 
מעריך ומחבק.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
01/02/2016 | 01:38
2
לצפיה ב-'תודה'
תודה
01/02/2016 | 01:39
4
לצפיה ב-'להרגיש אשם'
להרגיש אשם
( לעמוד שלי בתפוז )
31/01/2016 | 13:38
1
20
קרנף יקר, זה בטח כל כך מתיש להרגיש ככה פגיע, חשוף, כאילו העור חדיר במיוחד, וקל לדברים רעים לעבור דרכו, לדבוק בו..
ונראה שלפעמים, אתה גם מרגיש שאולי דברים רעים קורים, כמעין עונש על חטא שביצעת, מעין תחושת אחריות ונשיאה באשמה שמתרחבת ומתפשטת גם לדברים שלא בהכרח בשליטתך.
יקר, לפעמים דברים רעים, קורים גם לאנשים טובים – ומאיך שאנחנו קוראים אותך בפורום, ניכר כי ליבך מלא טוב, ועל כן עוד יותר מעציב לחשוב שתאשים את עצמך כשדברים רעים קורים.. מאחלת לך ימים של טוב, של בריאות ושל חמלה – גם כלפי עצמך
לצפיה ב-'תודה'
תודה
01/02/2016 | 01:40
2
לצפיה ב-'געגועים'
געגועים
27/01/2016 | 14:07
3
41
געגועים
שורפים את הלב
געגועים
כואבים ,מדממים בלב
נוגעים בקצוות חשופים .
ילדה בת ארבע ועוד אחת
שלא מבינות למה ???
מסרבות להאמין
שנעזבו בשם אהבה
השאירה שיר ומכתב
ועזבה ...
נערה עצובה ועוד אחת כועסת
מרגישות נבגדות
מאשימות את עצמן
שבגללן היא איננה
ומבוגר שמבין שיודע
שברורה לו הדרך
שברור התהליך
פנימייה שלמה מבולבלת
תרה אחרי הדרך..
ותקווה אחת קטנה קטנטונת
תמונה של דרך
בצבעים חמים כתומים ירוקים
ממקום חדש .שונה אחר
ובכל זאת האחזות
בתמונה בדרך החדשה
שנטעה ..
געגועים ותקווה
תהליך .
לצפיה ב-'גם אני מתגעגע מסיבות אחרות'
גם אני מתגעגע מסיבות אחרות
28/01/2016 | 09:32
8
לאימי שמתה במחלה קשה. את יום מותה אני זוכר היטב.ואת סבלה בשנים האחרונות לחייה
אך עזיבה מסיבות שאת תארת היא קשה מאוד גם.
לצפיה ב-'לשאוב תקווה מהגעגוע'
לשאוב תקווה מהגעגוע
( לעמוד שלי בתפוז )
28/01/2016 | 10:26
31
צומחת אהובה,
כמה נורא לחשוב על תחושת נטישה כה צורבת, עזה, ועוד דרך עיניה של ילדה קטנה..
תחושה של היעזבות, של חוסר מוגנות, של בלבול,
מכה בפנים כרוח חורפית שמצליפה בכל כוח אכזריותה, בצינה.
בחוסר ביטחון גדול שמתעורר, של ספק עצמי, ואולי גם של אשמה, כי אין דרך אחרת להבין – לא בגיל ההוא, ולא באף גיל, געגוע כזה, תחושה כזו של בגידה, של אכזבה ושל פגיעות..
 
יקירה, זכרונות מוקדמים כאלו יכולים להפוך הרבה פעמים למעין מוקשים, שאנחנו נושאים איתנו ומשפיעים על כל המשך החוויות שלנו, מנסים מאד להיזהר שלא לדרוך בטעות על אותם קצוות עצבים חשופים – למרות שאולי הדריכה הזו היא גם הדרך היחידה לרפא את הפצעים, דריכה שתאפשר גפ את סלילתה של דרך חדשה, בתמונה חדשה, בתהליך חדש, ששואב מהגעגוע והכאב – גם תקווה..
לצפיה ב-'געגועים. תקווה. תהליך.'
געגועים. תקווה. תהליך.
28/01/2016 | 13:13
12
כעוצמת הגעגועים השורפים...
כן עוצמת ההערכה על ההיאחזות בכל זאת בתקווה !!!
 
מעריך מאד.
לצפיה ב-'במחסן של הדוד ואליק.'
במחסן של הדוד ואליק.
26/01/2016 | 19:39
4
38
 ילדים רצים אל תוך קירות
לבנים כמו דוהרים אל תוך
שמים קפואים והחדר כולו
מרושת ברזלים.
 
ויביטו ילדים מבעד הסורגים
ויאמרו " אין סוד לבור" ותאמר
תמר " הבור יתמלא ויציף הדמעות".
 
ודוד ויאליק עדיין דופק בפטיש.
מסייד הקירות, משפיך חומר
לבן וסמיך, צובע חדרי ללבם.
ובפינה תמר רועדת כולה .
 
והוא ,שחור כולו ועל ידו חותם
הברזל, וידו מעוקלת קלות " וירד
אל תוך תוכה". ויבט בה במבט כה
חודר ולו שן מבצבצת בוהקת יורקת
מילים כה נשגבות.
 
" ואני רואה את מה שהיה
 רואה את מה שהיה", וכעיט
ממריא אל שמי לבונה ומסמיק, 
ואני כד מזכוכית שהעלה כבר
נובל הוא כמלאך המוות בשעון
הזמן מתקתק " תק תק תם
המשחק"
 
ואני לא ירקתי מלב, שפתי דוממות
מחרישות הביום כיפורים מחילה אבקש?
ואלוהים התמחאה הדמעה?, ויאמר תודה
אבא,תודה.
לצפיה ב-'נתנאל אתה מוכשר , ולא רק.'
נתנאל אתה מוכשר , ולא רק.
27/01/2016 | 00:37
1
25
מוכשר, עם לב ענק !!!
לצפיה ב-' תודה רבה.'
תודה רבה.
27/01/2016 | 09:28
3
לצפיה ב-'להשתחרר מכבלי המחסן (ט')'
להשתחרר מכבלי המחסן (ט')
( לעמוד שלי בתפוז )
28/01/2016 | 10:15
1
23
נתנאל יקר,
אני שומעת את מילותיך הכואבות, ובתוכן את המילים של הילד הפגוע שהיית בעבר,
הילד שידע וספג כל כך הרבה כאב שלא הגיע לו, כל כך הרבה סבל ממבוגרים שבמקום להגן רק פגעו וניצלו, איכזבו, שללו ממנו את הילדות והתום, ובמקומם הותירו אותו באותו מחסן, של סודות, של כאב, של פחד מציף וחוסר אונים.
של רגעים שמרגישים מחד כאילו הזמן עצר בהם מלכת, שלא יגמרו לעולם, ומאידך כמו פצצה מתקתקת, של זמן שאוזל, של תחינה להחזיק מעמד, לעוד קצת כוחות שיאפשרו לשרוד את הסבל, להשתחרר מכבלי המחסן..
מחבקים אותך
לצפיה ב-' תודה.'
תודה.
28/01/2016 | 10:37
15
אני רק אציין שאכן עברתי התעללות מינית בתור ילד אבל לא על ידי דוד אלא על ידי חבורת נערים, אבל רציתי לנסות לתאר נאת הכאב מנקודת מבט הזאתי, פשוט מבחינה אומנתית היה לי רעיון כזה שההתאים...
לצפיה ב-'הפחד היכה בי קצת'
הפחד היכה בי קצת
22/01/2016 | 13:32
2
32

הפחד היכה בי קצת

הפחד היכה בי קצת-
אבל עכשיו הכל עבר.
אמשיך להיגמל מנס הקפה המרגיע-
אבל לאט לאט.
בימים שקטים אני לא זקוק לו-
אבל בימים לחוצים הוא עוד דרוש.
והיום ניסיתי ולא הצלחתי
מחר רגוע- אנסה ואצליח מיד.
22.1.16

לצפיה ב-'קרנף היקר'
קרנף היקר
22/01/2016 | 13:58
1
13
המבט המרגיע והאופטימי על ההיגמלות מהקפה מחר - לאט לאט - מרשים ומעורר השראה.
שאתה מבן ומחבק את עצמך - שהיום אתה עדיין הוצרכת לזה, ללא רגשות אשם והלקאה עצמית - זה דבר גדול .
איתך בהתמודדות המרשימה
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/01/2016 | 14:54
4
לצפיה ב-'עצירות חשיבה'
עצירות חשיבה
25/01/2016 | 20:02
4
250

עצירות חשיבה

סבלתי מעצירת חשיבה
זה יכול לנבוע מפסיכוזה, מטראומה וחרדה.
וכבר הרבה זמן אין עצירת חשיבה.
עם או בלי תרופות.
במקום זה אני ממלמל או חושב עם הנשימה
נוקש בשיניים או מעביר רוק בפה.
ואם אני משתדל מאוד אני חושב.
הדבר מוחמר בלחץ ובחרדה.
ולפעמים דווקא מוקל.
ולפעמים המחשבה נעשית זמזומית
ואני לא סובל את זה
ואני בטוח שהאל הטוב ירפא אותי  מכל זה
26.1.16
לצפיה ב-'קרנף יקר'
קרנף יקר
27/01/2016 | 00:34
1
9
אם בתוך כל המצב הזה,
אתה עם מחשבות ש"האל הטוב ירפא אותי"
אתה ראוי לכל הערכה וההוקרה שבעולם !
אוהב אותך.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/01/2016 | 03:19
2
לצפיה ב-'לשחרר את הפקק'
לשחרר את הפקק
( לעמוד שלי בתפוז )
28/01/2016 | 09:22
1
13
קרנף יקר, עצירת המחשבה שאתה מתאר נשמעת כל כך לא נעימה, מעין תחושה חסרת אונים של תקיעות, חוסר זרימה, תחושת חסימה מתסכלת.. מה שבטח יכול להיות די מפחיד ומבלבל.
ומצד שני גם נשמע שלמרות הקושי שזה יוצר, יש בך את הכוחות לנסות ולהתמודד עם התופעה, שפיתחת דרכים להתמודד עם העצירה הזו, לעבור אותה ולהתגבר עליה – וזה ממש לא מובן מאליו!
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
28/01/2016 | 09:25
6
לשמחתי העצירה היא גם לא בדיבור בכתיבה ובקריאה.
 

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ