לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

אודות הפורום תמיכה נפשית ביצירה

לצפיה ב-'נשימה '
נשימה
28/12/2014 | 16:08
4
117
נשימה מעגלית נשימה בועית
הנשימה שלי שטוחה
לא נושמת
לא !
הזכרונות האלה
פלאשבקים
לא נותנים לנשום
לא!
כמו תפוח לוהט
ממדורה
הם מגיעים שורפים את הנשמה
לוכדים את הנשימה
ולא נותנים לנשום
לא!
וכמו תפוח לוהט
אף אחד לא רוצה לגעת
לקחת
את נשארת איתו לבד
שורפת הנשמה
ואין לך נשימה
לא!
 לא חיה לא מתה
קוראים לזה שורדת
נפגעת , רק מי ששם יודעת
שאין לך נשימה וגם לא נשמה
לא!
 
לצפיה ב-'אולי טריגר למעלה '
אולי טריגר למעלה
28/12/2014 | 16:09
23
לצפיה ב-'קשה לנשום'
קשה לנשום
30/12/2014 | 23:51
45
תל של זכרונות
כמו תל אבנים על החזה
לוחצים עד קוצר נשימה
לוחצים עד כלות הנשמה
 
אבנים שאיש לא רוצה
ולא מוכן לחלוק
אבנים של בדידות וכאב
אבנים של פגיעה איומה..
 
יקירה, אנחנו כאן איתך
רוצים לקחת כמה מהאבנים האלו,
להוריד מעט מהמעמסה שעלייך,
לחלוק את הכאב והפגיעה..
מזמינים אותך להמשיך ולשתף,
במילים, בשירים, בכל דרך שתרצי
ושולחים לך בינתיים,
חיבוק עוטף ומקבל, חיבוק שמבקש להזכיר לך,
שאינך לבד יקירה
 
לצפיה ב-'הי... מכירה את התחושה'
הי... מכירה את התחושה
03/01/2015 | 22:02
1
23
לפחות את זו שמתבקעת מהמילים החזקות
את עוד תצמחי שוב מהכאב
תזכרי זאת בעיקר ברגעים האלה עם התפוחים השורפים
הגלגל עכשיו נתקע קצת אבל הוא יסתובב ויתגלגל קדימה !
לצפיה ב-'תודה יקרה '
תודה יקרה
16/01/2015 | 16:12
11
אני צומחת כל חיי מתוך הכאב 
הכאב הוא המצע שלי 
תודה לך על היותך 
כואב שאת מבינה 
ואכן הגלגל קדימה מתגלגל ולפעמים קצת נתקע 
לצפיה ב-'היי'
היי
23/12/2014 | 18:18
1
42
 
שיהיה לילה טוב וחג שמח, כמה שנצליח
לצפיה ב-'ביקור של בוקר'
ביקור של בוקר
24/12/2014 | 10:12
25
היי יקרה,
 
ביקרנו וקראנו את הפוסט האחרון שלך בו את מספרת על מערכת היחסים מהעבר שלא מרפה, על הבחור ששב אל חלומותייך, עולה מתוך פנטזיה בלתי ממומשת..
 
חלום שהביא איתו אסופה של רגשות גנובים ומבעבעים, חלקם רגשות נעימים,תמימות, געגוע, חום ומגע, הכלה..
חלקם רגשות יותר כאובים, נובעים מתוך הפגיעה שהיתה לך ביחסים איתו, מהבלון שהתפוצץ, מהמציאות הכה שונה מהפנטזיה הראשונית. נשמע שמדובר בזכרונות כואבים שנגררים אל תוך חייך עד היום.
 
חושבים כרגע על הבוקר שאחרי.. על הקימה והניעור של שאריות הלילה..
על איך ממשיכים לנוע בהווה מבלי שהבעבוע יוצר הפרעה מרובה.
בהשאלה מטאפורית, נראה שיש רחש גחש של האדמה, לבה רותחת שמתפרצת לעיתים..  
חושבת שאולי שגרת בוקר של פעילות גופנית או מדיטציה או כל שגרה אחרת שמתאימה לך יכולה לעזור לרכך את ההתפרצות למימדיים שבהם היא תופעת טבע מרתקת אך לא דבר מסוכן. זאת לצד הכתיבה בבלוג, כתיבה שכנראה נותנת לך אפשרות לעיבוד החלום והרגשות שמתעוררים ממנו בשלב מאוחר יותר של היום.
 
מעבר לכך, בדברייך עולות גם מחשבות על הצד הנעים של החלומות.. על התקווה שהם מעוררים, על תחושת התום הישנה והנעלמת שהם מחזירים להווה שלך, יחד עם הניסיון שכבר צברת וההתבגרות שחווית בדרכך. מחשבות על הדיאלוג הזה שנע בין פנטזיה טובה מדיי לבין סוף רע מדיי ועל התנודות לקראת האמצע.. מעניין יהיה לשמוע אם יש עוד דבר מה בחייך שקשור לתהליך כזה של התבגרות ופיוס עם החיים ומה שיש בהם.. אם החלום הזה, שהוא גם נעים וגם מטריד, הוא חלק ממשהו רחב יותר. אם את מעוניינת, משאירים לך מקום לספר יותר עלייך ועל חייך כרגע, בזמנך שלך ואם בכלל..
שולחים חיבוקים בכל מקרה,
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'אתגר חודש דצמבר - אור וחושך'
אתגר חודש דצמבר - אור וחושך
19/12/2014 | 22:06
13
141
שלום חברים יקרים, וחג חנוכה שמח ומלא אור!
הגיע הזמן לאתגר החודשי הבא שלנו, ובתזמון זה - הנושא הפעם הוא אורות!
(תזכורת קטנה על שרשור האתר החודשי: אחת לחודש נציע כאן אתגר בנושא משתנה, ואתם מוזמנים במשך החודש ליצור יצירות בנושא זה ולהעלות אותן, או לשתף ביצירות קשורות שכבר יצרתם. היצירה יכולה להיות מכל תחום - ציור, שיר, סיפור, פסל, שיר, קולאז', וכל העולה על רוחכם).
 
האור הוא אלמנט כ"כ מרכזי בחיינו.. הוא מאפשר לנו לראות, את עצמנו ואת העולם
הוא נותן לנו תקווה, מהווה כמגדלור באפלה.. מגרש את החושך, ומשלים אותו..
הוא מאפשר לנו להגדיר מטרות ויעדים באופק המרוחק, וללכת אליהם בשבילים הנגלים לעינינו
הוא משרה בנו חמימות ונחמה, עוטף אותנו ברכות ובחום, מנצנץ לנגד עינינו ככוכב זוהר בשמיים האינסופיים, כוכב מרוחק אליו נוכל להפנות את משאלותינו..
ולפעמים, האור גם נחלש, השמש שוקעת..
ושעות בין הערביים מגיעות, אוספות את קרני האור הנותרות, כמו מפנות מקום לחושך שמתחיל להשתלט..
ולפעמים החושך הזה, נמשך זמן רב מידי, ועם שקיעת האור, גם אנחנו מתחילים לשקוע, עמוק יותר ויותר, אל תוך האפלה האופפת..
והפחד מתגבר, ואיתו גם הייאוש והבדידות.. כי כשחשוך, קשה לראות גם את היד הקרובה ביותר מושטת.. אפילו את ידנו שלנו..
 
חברים יקרים, אנחנו מזמינים אתכם להמשיך את האתגר החודשי, לספר לנו מה הנושא מעורר בכם, לאן הוא מתחבר.. אילו רגשות ומחשבות הוא מעיר (ומאיר), אילו זכרונות הוא מעלה.. שתפו אותנו במשמעות האישית של האור והחושך עבורכם, ספרו לנו מה עוזר לכם להאיר את יומכם, ואילו דברים מחשיכים עליכם את עולמכם.. תרגישו חופשי לקחת את זה לאן שתרצו, לאיזה מחוז שתרצו, ולפרש באיזו דרך שתרצו..
 
יצירה מרתקת ומלאת משמעות לכולנו!
לצפיה ב-'אור באפילה'
אור באפילה
19/12/2014 | 22:14
2
39

~ את החושך נגרש ~
כעת בתקופה זו של החורף
והלילות ארוכים והחושך הוא גדול
ורבה האפלה..
קשה.. צריך להחזיק קצת
עוד מעט חנוכה.
נדליק נר ואת החושך נגרש.
מצפה לנו אור גדול! אור נס ופלא!
ישועה קרובה לבא!
נ.ב.
  • נכתב בתחילת החורף לפני מס' שנים והוא חביב עלי
  • הופיע ב "שיר לעת"
     
לצפיה ב-'מגדלור מהבהב'
מגדלור מהבהב
25/12/2014 | 22:34
1
17
תאום יקר שלנו,
תודה על השיר והשיתוף!
אף פעם לא חשבתי על כך שחנוכה נחגג בזמן שעון החורף, כשמחשיך כ"כ מוקדם.. ממש כמו מגדלור שנותן עוד מעט כוחות, עוד מעט 'חיסכון' של אור, לרגעים הקשים..
יקירנו, איך עבר עליך החג? מוזמן לספר על האור של הימים הללו
לצפיה ב-'היה רגע קשה אך הרב היה טוב'
היה רגע קשה אך הרב היה טוב
26/12/2014 | 22:56
14
וזה השיא!!!
שהלחינו לי שיר והעליתי אותו ל-YOUTUBE 
 
לצפיה ב-'אני אוהבת את האור, וגם את האפילה. איני יודעת מי ואיך הוציאו '
אני אוהבת את האור, וגם את האפילה. איני יודעת מי ואיך הוציאו
20/12/2014 | 17:36
1
48
לאפלה שם רע. הלילה הוא קסום. חשיכה יכולה להיות חמה ועוטפת, כמו רחם. שלא כמו צהרי היום המסנוורים. אור הכסף של הירח מלמעלה הוא רך מסתורי וקסום.
איני יכולה לשלא לזכור שהלבנה היא דיאנה האלה. ושהלילה נחשב לסמל נשיות. אני מניחה שהוא היה נחשב מאד בתרבויות המטריארכליות.
הנה שיר שכתבתי בנעוריי:
 
יצאתי אל הלילה.
אופל לפניי נבקע.
וּבְרֶטֶט של תשוקה תוכו פסעתי.
הוא קרא לי,
כה שָלֵוו וכה עמוק.
הוא קרא לי: "היבָּלעי!"
בזרועותיו-קטיפה גָפַף גופי ולי לָחַש:
"בי היבלעי!"
ואני, שְֹׁכוּרַת-עֶרגה, הוספתי צַעַד,
ופסעתי תוך-תוכו, ובו שקעתי - - - -
 
עד עלה הסהר, וְהילה תכוּלה סביבו
גלימת-מַלכוּת.
וידעתי: מלך-לילה מִכִּסאו יָרַד.
 
לא עוד חֵלֶק מן האופל העמוק.
אדם בודֵד, בודד, על כביש חִווֵר.
בָּתֵי בֶּטון בָּאופֶק.
עוד מעט יַפציע שַחַר אפרורי של מֶלֶט - -
 
לצפיה ב-'אני מזמינה מכם תגובה, סה"ר.'
אני מזמינה מכם תגובה, סה"ר.
22/12/2014 | 21:58
15
לצפיה ב-'לא אור ולא חושך. בין לבין. הזריחה.'
לא אור ולא חושך. בין לבין. הזריחה.
20/12/2014 | 17:44
3
48
היום קמתי ב6 וראיתי את הזריחה מעבר לעצי החורשה. היא היתה ורודה וענוגה, פסי אורך שקופים עדינים מעל האופק. נזכרתי בשיח הוורדים העדין, עם פרחיו הוורודים בהירים שראיתי אתמול. עמדתי ואמרתי לנפשי את מילותיה היפהפיות, האלמותיות, של לאה גולדברג:
 
ומה מאד צחקתָּ בְּאומרִי
כי אל השחר הענוג כַּוורד
אֶקרָב ואֶקטפֵהוּ לְמזכרת,
ואשמרהו בין דפי סִפרִי.
 
 
על התפעמותי מן היופי הנהדר, העדין, בשורות האלה העיבה תמיד המחשבה על כך שה"מישהו" שלה צחק לדבריה. ציניות של נפש מכאנית?
הצחוק שלו עומד כמו קוץ במסכת המילים הנפלאות האלה.
לצפיה ב-'תגובתכם, סה"ר? הלא אתם הזמנתם אותנו לכתוב על הנושא פה.'
תגובתכם, סה"ר? הלא אתם הזמנתם אותנו לכתוב על הנושא פה.
22/12/2014 | 21:59
15
לצפיה ב-'כתם שחור על דף ורוד'
כתם שחור על דף ורוד
22/12/2014 | 23:10
1
40
כאילו אפילו בלב המראה הרגוע והשליו של הזריחה, כשהכל נראה ציורי כל כך, עד שמתחשק לקטוף את הרגע ולשמור אותו, יש משהו שעלול טיפה להעיב... מישהו שילעג, מישהו שיהרוס את הקסם, שיגרום לאותם הרגעים להראות כמעט סתמיים... כמו מן כתם שחום על דף ורוד... זה בטח מרגיז כל כך להרגיש איך כל כך בקלות משהו יפה כל כך יכול לההרס...
 
ואולי לפעמים אותו כתם שחור על פני דף ורוד יכול לעשות את הפעולה ההפוכה, ובמקום לכער את התמונה כולה, להדגיש את היופי שמסביב וכמה אותו הכתם מכוער... להזכיר שהכתם הוא רק כתם קטן בתוך תמונה שלמה שכולה ורודה...
 
מאחלים לכולנו שנצליח להתרכז בורוד הענוג של הזריחה, גם אם לצידו ישנו כתם שחור קטן... שהאור בחיינו יהיה תמיד גדול מהחושך, ושנדע להתרכז בו גם כשיש מי או מה שיוצר צללים באותו האור...
לצפיה ב-'היצור המכאני, הציני, לא הצליח להרוס את הרגע הרומנטי המופלא, '
היצור המכאני, הציני, לא הצליח להרוס את הרגע הרומנטי המופלא,
23/12/2014 | 15:55
22
לא למשוררת, ולא לי, הקוראת.
לצפיה ב-'האור והחושך'
האור והחושך
26/12/2014 | 00:30
3
29
אור מגרש את אפלה 
האפלה מגרת את האור 
אור קטן מגרש חושך גדול 
חושך גדול לא יכול לגרש אפילו את האור הכי קטנטן 
 
אוהבת אור 
מפחדת מהחושך
חושך מזכיר לי 
עכברים , 
מפלצות,
שדים
ותהומות
חושך מזכיר לי 
את מה שאני רוצה לשכוח 
 
אור חזק 
מסנוור וכואב בעיניים
אור חזק 
משנה את המציאות
 
הרגעים הכי יפים ביום 
זה כשהשמש שוקעת 
וכשהיא שוב זורחת
מחפשת בליבי
את האיזון 
בן החושך לאור 
 
 
לצפיה ב-'שולח לך מאמי זריחה של אהבה'
שולח לך מאמי זריחה של אהבה
26/12/2014 | 21:05
1
7
לצפיה ב-'תודה איש יקר'
תודה איש יקר
28/12/2014 | 16:01
5
לצפיה ב-'אור של תקווה'
אור של תקווה
06/01/2015 | 23:01
16
למרות שבחושך יש משהו מפחיד
משהו שחור שרוצים לשכוח
באור יש כ"כ הרבה טוב,
כ"כ הרבה כוחות לצמיחה..
 
ובמאבק הין האור והחושך
נראה שמספיק אפילו אור קטן
לנצח אפלה גדולה..
 
וזה כשלעצמו, יכול לתת תקווה ברגעים שחשוך מידי
להזכיר, שיש נקודת אמצע, בין לבין
והרגעים היפים ביותר
קורים בה..
 
יקירה שלנו, שולחים לך חיבוק גדול ומואר
לצפיה ב-'הרגעים האלה'
הרגעים האלה
19/12/2014 | 18:06
2
59
שבא לך לשקוע ולתת לעצמך להיות בתוך הדיכדוך ובתוך מחשבות
עם שירי דיכאון
רגעים קלים של ייאוש במהלך היום
של שיעמום, של ייאוש
רק רוצה שיעזבו אותך ויתנו לך לשבת עם האוזניות
מבלי שיפנו אליך
מבלי שתשמעי את הרעשים מסביב
מבלי שהמחשבות הטורדניות יקננו בראשך
ההורים מתעלמים ואף אחד לא מבין
ואת ברגעי הייאוש לא רוצה עוד כלום
לא ברור לך בשביל מה את חיה
ואין עם מי לדבר
אף אחד לא מקשיב
ואת היית רוצה אולי שישימו לב
לא רוצה אפילו לסעוד עם המשפחה בשישי
לא רוצה לצאת
לא להיות בבית
לא רוצה כבר כלום.
לצפיה ב-'רק לנוח'
רק לנוח
19/12/2014 | 21:41
22
לא להאבק, לא להלחם
לא להתאמץ להחזיק מעמד
לא לרכז את כל כוחותייך במלחמות ומאבקים פנימיים וחיצוניים גם יחד
 
רק להתכנס לשבלול, לתוך בועה שקטה
פנימה, לתוך עצמך, לתוך מעטפת מוגנת
בלי שאף אחד יוכל להציק ולהטריד, בלי שאפילו המחשבות הפנימיות יצופו בניגוד לרצונך
 
רק לנוח, לנוח מהכל, ולו לכמה רגעים, כמה רגעים של שקט מנחם..
רגעים של שקט, בהם תוכלי להיות את עצמך, ותוכלי להיות עם עצמך, בשלווה..
רגעים שלא צריך לעשות דברים כי צריך, ולא צריך לקבל החלטות, ולא צריך לצאת, וגם לא להשאר.. רגעים שאפשר פשוט להניח את הראש על כתף אחרת לשם שינוי, להתרפק, להתפרק, להיות בכאב, ולהיות עם מישהו ששם לב לכאב שלך, שרואה אותו, מכיר בו, מבין את מצוקתך..
 
יקירה, אם תרצי, אנחנו כאן כדי להוות את הכתף הזו, בצ'ט שלנו שפעיל כל יום בין 9 בערב לחצות, וגם בפורומים.. אנחנו כאן כדי להזכיר שזה בסדר להרגיש מיואשת לפעמים, וזה בסדר לרצות ולהרים ידיים, לא להאבק ולא להלחם ולא לעשות כלום, כי לפעמים זה מצריך כוחות שאינם פנויים עכשיו..
 
 
לצפיה ב-'כל כך מבינה את זה...'
כל כך מבינה את זה...
02/01/2015 | 22:25
8
כהעולם הפנימי שלך מציף ואתה רק רוצה שקט
נותנת לך חיבוק מרחוק
לצפיה ב-'אחיין שלי המתוקק'
אחיין שלי המתוקק
19/12/2014 | 13:26
2
33
לצפיה ב-'מקסים מקסים!!'
מקסים מקסים!!
19/12/2014 | 21:16
1
16
הלוואי וכולנו נדע כאלו רגעים קטנים-גדולים של שמחת חיים ואושר, ונמצא אותם בפינות חיינו, גם כשאיננו מצפים להן!
רק בריאות ואושר לקטנטן!
לצפיה ב-''
20/12/2014 | 04:25
1
לצפיה ב-'מוקדש כתזכורת שהכל יחלוף'
מוקדש כתזכורת שהכל יחלוף
17/12/2014 | 11:23
1
53
כשאחזור להזדקף
אביט עליכם מקרוב
תראו אותי, אני אתכם
אוכל לנוע ביניכם
 
כשארים את מבטי
ואחייך, באמיתי
תראו אותי
אני אתכם
ואוכל להתקדם
 
כשאחזור, עם עצמי להתאחד
לא יהיה מה לפחד
וכשלם אפגוש אתכם
והפרק יסתיים
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'חלום נכסף'
חלום נכסף
18/12/2014 | 21:05
28
 
“We live as we dream--alone....”
 
במציאות האפורה שבה לעמוד כשווה
בין כולם נראה לעתים כחלום רחוק
שמעורר תקווה שיום אחד הם יוכלו לראות
את האישיות הייחודית שמתחבאת מבפנים..
ואולי ברגע שזה יקרה השקט יחזור ותחושת האשמה תעלם..
זקוקה לחיבוקים יקרה אנחנו רוצים לחזק אותך על כך ששיתפת איתנו ביצירה
המדהימה שכתבת, וגם בהמשך הדרך אנחנו כאן בפורום ובצאט כדי לתמוך ולהקשיב 

 
לצפיה ב-'חג חנוכה שמח לכולם ומלא באור יקרות!!!'
חג חנוכה שמח לכולם ומלא באור יקרות!!!
17/12/2014 | 06:27
14
כד קטן יאיר
אך אין בנמצא
אין

טיקסו עלינו עיצה
להחשיך
שנחדל מלהמשיך
ואין אפילו כד אחד
קטן
אין

כי אפילו כד קטן יאיר
נראה שאין מפלט באופל המוחלט
ובזו העת האור ניצח
כי אפילו כד קטן יאיר

נעשה נס ונמצא פח שמן קטן
המספיק ליום אחד
ונס שני ונתברך הכד
ודלק שומנת ימים באור איתן ומיוחד

////|\\\\
חג אורים שמח  []
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?Ent...
לכולם חג מלא אור
לצפיה ב-'כואב כואב ולא נגמר - טריגר '
כואב כואב ולא נגמר - טריגר
15/12/2014 | 17:10
1
75
בשקט בעננים של פוך 
עוטפת את עצמי 
וגם שם בתוך השקט הבדידות 
של נשמתי 
כואבת לבדי 
הנשמה מדממת על השלג הצחור 
ואיש לא רואה 
ואיש לא יכול 
לקחת 
את הכאב העוצמתי 
והיד שלו ממשיכה להרוג את ליבי 
ונשמתי החלולה 
מתפצלת לאלפי פצלים כמו אמא עכבישה 
אני לא עומדת בכאב
וכל כך רוצה להכאיב לעצמי 
מחזיקה 
וכותבת 
וצועקת לתוך הדממה 
וגם לצעקה אין קול 
בקושי למילה הכתובה ...
לצפיה ב-'למצוא את הכוחות'
למצוא את הכוחות
16/12/2014 | 23:31
28
כל כך כואב
ונראה שאיש לא שומע
כל כך כואב
ונראה שאיש לא מבין
כל כך כואב
עד שמתעורר רצון להכאיב לעצמך
כל כך כואב
עד שגורם לך להתכנס לתוך עצמך
 
כמה זה בטח מעיק ומתיש להתמודד כל יום עם אותם הזכרונות, עם תחושת הכאב הכל כך ממשית... להרגיש איך הכאב שואב ממך את כולך עד שכמעט ולא משאיר כלום בפנים... להרגיש איך הוא מבודד אותך מהסביבה, כמו מאלץ אותך להתמומדד איתו לבד...
 
ולמרות כל הכאב, למרות הקושי, למרות הבדידות, בכל זאת את מצליחה למצוא איזה כוח בעצמך... כוח שלא לפגוע בעצמך... כוח שגורם לך לכתוב את הכאב, במקום לדמם אותו... ממשיכה לכתוב, למרות שלפעמים זה יכול להרגיש כאילו לצעקה אין קול ולמילה הכתובה אין כוח...

ואנחנו פה, רוצים להקשיב, רוצים להיות שם איתך ברגעים הקשים, ודרך המילים שאת כותבת, אנחנו ממש יכולים להרגיש את כל הכאב שחי בתוכך, את הרעש הזה שיש בליבך בתוך אותה דממה של הבדידות, ואת הרצון להמשיך להלחם ולא לוותר... לא לתת לאותה היד להמשיך לפגוע, לא להכאיב לעצמך, ולהמשיך לצמוח, גם אם זה מתוך כאב...
לצפיה ב-'אנסה'
אנסה
14/12/2014 | 11:30
1
48
אנסה עוד לכתוב
לשחרר ולעזוב
את כל העצור
המטושטש לא ברור
 
אנסה עוד לפרוט 
במילים מתכבסות
את כל מה שבוער
וכל מה שחסר
 
אנסה להרכיב
את הכד היקר
שנופץ ונשבר
נהרס אך נשאר....
 
אנסה למלא 
את מה שקיים 
אנסה לקבל גם 
את הנעלם  
 
 
לצפיה ב-'פה איתך..'
פה איתך..
14/12/2014 | 23:22
19
לשיר את הכאב, לפתוח את הלב
לנסות למצוא את הדרך חזרה
אל מן "בית" מוכר – אל הכד שנשבר
כד שהכיל ביטחון ושלווה

נרצה לתת לך פה מקום, להחלים וגם לחלום
לאסוף את השברים שהיו פעם כד
להרגיש שוב חזקה, להגשים האהבה
לומר לך שאיתנו, את לעולם לא לבד

שולחים לך חיבוק גדול גדול יקרה


 
לצפיה ב-'חלום'
חלום
14/12/2014 | 10:44
30
חלום אחד קטן
על אח אפוף עשן
על הרים גבוהים ונשימה
על המילה הזאתי
הגשמה
 
חלום קטן מתוק רחוק
על לדבר ולא לשתוק 
על להיות קרוב צמוד היטב
על להחזיק את כל מה שבלב 
 
על חבל טוב רק לקפיצה
על המילה הזאתי
אהבה
 
 
 
 
לצפיה ב-''
13/12/2014 | 19:39
4
52
אני לא יכולה למשוך את עצמי יותר למעלה ,
אין לי כח , אין רצון , אין בשביל מה , בטח לא בשביל עצמי ,
אני יצור , אני צריכה להיכחד .
לצפיה ב-'מ ת ו ק ה'
מ ת ו ק ה
14/12/2014 | 11:00
20
היי... אני מרגישה שאני מכירה אותך, את המילים שלך , את התחושה....
זכרי והזכירי לעצמך כמה את ראוייה, גם אם כרגע לא רואה....חיבוק
לצפיה ב-''
15/12/2014 | 00:02
18
כמה שזה יכול להיות שוחק ומייאש.. להרגיש כאילו כל הזמן צריך להילחם כדי להחזיק את הראש מעל המים.. לפעמים זה גם נמשך ונמשך.. וכבר נהיה כל כך כואב להרגיש שזה מתחיל להיראות לא הוגן.. כאילו אף פעם לא באמת ניתנה לנו הזדמנות להרגיש אחרת.. כאילו נועדנו לכאוב, להרגיש לבד...

רוצים להיות פה איתך קיפודה שלנו.. לתת לך מקום לנוח מהקשיים האלו שמסרבים להרפות..  

 
לצפיה ב-'שולח לך חיבוק של תקווה'
שולח לך חיבוק של תקווה
16/12/2014 | 19:15
4
לצפיה ב-'תודה לכם על התגובות...'
תודה לכם על התגובות...
16/12/2014 | 20:09
12
אני מרגישה דרוכה.
מצטערת
לצפיה ב-'לבד'
לבד
11/12/2014 | 13:54
2
52
כן זו ההיא
שמחייכת ברחוב 
וממשיכה לעבור לא רוצה לעצור
 
זו ההיא שלוקחת את הילדים לאן שצריך
ובורחת 
משיחות כאלה של הורים
על כל מיני דברים
 
זו ההיא שאוהבת אותם
ורק רוצה לתת עוד אהבה
וריקה
כמן דלי בבאר שנתקע ונתקע 
לא מצליח להוציא את המים
מתוך המועקה
 
כן זו ההיא זו אני
שהולכת אובדת בין הטיפות
שצריכה הרבה גשמי ברכה כדי שאוכל למלות
 
שאבדה את הקשר לעצמה וצריכה תזכורות
עד כמה היו בה את כל העוצמות
שרוצה להיות לחיות ולחוות 
 
זו ההיא שכותבת תמיד למגירה
לשידה הזאת הארורה
ורוצה לקבל את עצמה בחזרה
 
כן זו אני שכותבת לכם
ואולי קצת היום פה פגשתי אתכם
במילים או ברחוב או פעמיים כי טוב
 
וצריכה תגובתכם ואהבתכם כה חזק
כי זה בעצם כל המשחק
 
ובדרך כלל לא כותבת בחריזה
והנה כך לפתע היתה תעוזה 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'בלתי נראית'
בלתי נראית
11/12/2014 | 19:56
35
לעמוד בדרישות המכבידות שלהם של הסביבה- ההורים,חברים, מורים..
רק כדי להתחמק מאוחר יותר למרחב השקט והפרטי..
שמה האשמה ותשומת הלב המעיקה פחות רועשת..
ותהליך ההישרדות שמשמעותו למצוא את האיזון הנכון בין הניסיון "להיות כמו כולם"
לבין ביטוי השונות והכישרון הנסתרים שמתחבאים מבפנים..
אך ההשלכות הם לעתים קרובות היא בדידות ואפלה
שלוקחת את הדמיון שלך למקומות ורודים ושמחים יותר בהם לא היית צריכה
להתמודד עם השדים הלה שבתוכך, למקום שבו לא יהיה כל כך קשה להיות מאושרת..

זקוקה לחיבוקים יקירה, אנחנו רוצים להודות לך שמצאת את הכוח להיחשף מולנו ולשתף אותנו בכתיבה המדהימה שלך..ואם תרגישי בנוח את מוזמנת להמשיך ולשתף איתנו בעתיד את שירי המגירה שלך 

 
 
לצפיה ב-'את כותבת ממש יפה'
את כותבת ממש יפה
19/12/2014 | 18:07
2
לצפיה ב-'שיר שפשוט תפס אותי חזק... ולא עוזב'
שיר שפשוט תפס אותי חזק... ולא עוזב
11/12/2014 | 01:20
3
58
זה חלק מהשיר Iris של goo goo dolls. אתם מוזמנים לחפש ביוטיוב,המנגינה עושה אותו יותר חזק אפילו :
 
And i don't want the world to see me
'Caus i dont think that they'd understand
when everything's ment to be broken
I just want you to know who i am
 
And you can't fight the tears that ain't coming
Or the moment of truth in your lies
When everything feels like the movies
Yea you bleed just to know you're alive
לצפיה ב-'תודה על המילים החזקות'
תודה על המילים החזקות
11/12/2014 | 13:59
16
נתפסתי גם...
לצפיה ב-'מציאת מקום משלנו'
מציאת מקום משלנו
11/12/2014 | 20:41
20
some1lse יקירה, זה אכן שיר עוצמתי שמתאר את המצבים הבודדים שבהם
הסביבה או האנשים הקרובים אליך לא מבינים אותך ותחושת החום והתמיכה חסרה יותר מתמיד ..
 
לצפיה ב-'ממש מזדהה!'
ממש מזדהה!
11/12/2014 | 22:16
7
לצפיה ב-'שוב אותה תחושה בגרון '
שוב אותה תחושה בגרון
10/12/2014 | 21:37
2
50
זה חוזר אליי, המחנק הזה בגרון 
ההפצלות
בין מי שבחוץ לבפנים
הריק השבור הלא מחובר האבוד 
ווווווו.... עוד לנשום... להתקדם...להחביא, לבטל
 
מכירה בעל פה את כל התורות
 הדמיונות המודלים החסימות הפחדים
נכון אסור לתת להם לפחדים להוביל
ומחשבה יוצרת מציאות
והנה מחשבה טובה ויפה אבל שיט....
איפה לעזאזל לשים את ערימת הבגדים הזו עכשיו? ומה לעשות קודם? 
ומה אני עושה מחר? בעוד שעה?
וחוסר ביטחון אינסופי מול העולם הגדול
כל נמלה עובדת, ואני לידה קטנה
 
מגדלת משקיעה מתאמצת מחביאה
אבל בפנים כל כך כבוייה
כד קטן יפה ומיוחד
מנופץ לאלפי רסיסים
מחכה ליום שיידבקו היטב ויבריק מחדש, עם הפגמים
 
אך שני חלקים מתחברים ולא מוצאים את השאר
ואיו לנוזלים שלי  כלי קיבול מתאים 
 
וזוכרת את הימים , את התקופות האחרות, וגם יש תמונות
ועכשיו יש חלומות עם ערפל ועטלפים סביבו
 
אין הרבה מקום לטייל ימין ושמאל 
כמו האיש שבקיר
כן אני מכירה את האיש שבקיר....
 
ובפנים זה עצור ואסור לשחרור 
שלא להדאיג להמאיס להפחיד
שלא ליצור נקודת אל חזור
 
תודה על הנסיונות על הדאגות והפחדים
תודה אבל גם בבקשה אם לא קשה
רק שלווה 
וזהו, מבטיחה
 
 
שלום אני חדשה כאן מקווה להפיג אצלכם את הבדידות ולמצוא מקום מפלט לתחושות הקורעות...
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'וואו זה מקסים!'
וואו זה מקסים!
11/12/2014 | 00:48
6
את העלית בדיוק כמה תחושות שהרגשתי, ולא ידעתי איך לתאר..
תודה ששיתפת
לצפיה ב-'מדהים!'
מדהים!
11/12/2014 | 22:19
2
לצפיה ב-'סליחה, התבלבלתי בפורום '
סליחה, התבלבלתי בפורום
08/12/2014 | 17:30
15
לצפיה ב-'מה דעתכם על השיר הזה שאני שר?:)'
מה דעתכם על השיר הזה שאני שר?:)
03/12/2014 | 05:42
6
44
תלחצו על הלינק ותשמעו אותי שר:)
לצפיה ב-''
03/12/2014 | 23:45
1
22
נשמע מקצועי ביותר, כל הכבוד!
לצפיה ב-'עלק מקצועי:)'
עלק מקצועי:)
04/12/2014 | 00:05
22
אאבל תודה
לצפיה ב-'וואוו!!!'
וואוו!!!
04/12/2014 | 11:25
1
27
יש לך קול ממש יפה !!
איך קוראים לשיר הזה?
זה נשמע באמת יפה!
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
04/12/2014 | 20:08
18
תודה.
 
המקור זה זה:
 
אבל היא נתנה לי את ההשארה חח
לצפיה ב-'שהשיר יפה '
שהשיר יפה
11/12/2014 | 22:57
1
15
וגם אתה שר לא רע בכלל
הקלטת את זה מקצועי? כי זה ממש נשמע ככה. מאיפה הכלים? אתה מנגן או שזה מהאינטרנט?
ואם אתה רוצה ביקורת בונה:
אבל זה נשמע שאתה קצת... לא נותן לעצמך ללכת עד הסוף עם השיאים של השיר. כאילו, זה די העדפה אישית שלי-אבל אני אוהבת כאילו לשמוע את הזמר מתפרק (בקול), פחות שומר על שליטה עם הקול-כמו שאתה עשית. אבל-וואו, זה ממש מגניב איך הורדת את הטונים של השיר במלא! כאילו, העברת אותו מסופרן ל(בריטון?, אם אני לא טועה-אני לא בטוחה בשמות של הקולות). אני מתכונת-הורדת את הטונים *ממש*, אבל שמרת על דיוק בתווים. סחטיין לך זה ההפך ממה שאני בד"כ עושה..
אני ממש אשמח אם תנסה לבדוק איך אתה עם השירים האלה:
 
בהצלחה! אני ממש אשמח אם תעלה עוד דברים שאתה עושה!
לצפיה ב-'תודה'
תודה
12/12/2014 | 20:24
10
אהבתי יותר את השיר השקט ששמת
לצפיה ב-'התחלה וסוף'
התחלה וסוף
01/12/2014 | 22:32
2
36
בשנת 2003 היה חייל. הוא היה חייל טהור שטרם באה סיגריה אל פיו. אבל בעשרים ושמונה בנובמבר 2014 אפשר היה למצוא אותו בפאב "החבית" בירושלים, גבר שמן, מקריח, מעשן בשרשרת ושותה כוס אחר כוס של בירה מסוג מרדסו טריפל עם 10% אלכוהול, כדי להבריח, ולו לכמה שעות, את המחשבות שאוכלות לו את הראש, מחשבות על החיים שיכלו להיות לו, על העתיד שמעולם לא היה.
לצפיה ב-'החיים בשתי שורות'
החיים בשתי שורות
03/12/2014 | 23:42
26
חיים שכאלו, כמו זרימה של נחל, אך נחל ששינה את מסלולו,
נחל שאיפשהו בדרך הרגיש שהוא הולך ומתדלדל, מתמעט, מאבד מעצמו.. נחל שחושש שלא יגיע ליעד שציפה להגיע אליו, בהתחלה..
 
חיים שכאלו, כמו צמיחה של עץ, אך עץ שמרגיש שיבש טרם זמנו,
עץ שאיפשהו בדרך הרגיש שהוא הולך ונחלש, שורשיו לא הצליחו להזינו כבעבר, גזעו כבר לא היה יציב כשהיה, ענפיו כבר לא הצליחו להגיע אל על.. נחל שחושש שפירותיו יחלו לנשור בטרם הבשלתם, בטרם יגיעו למימוש לו הוא ציפה, בהתחלה..
 
ואולי, גם לנחל וגם לעץ הללו, עוד יש תקווה
לא לחזור אחורה בזמן ל2003 אולי, אבל עדיין להשפיע על ההווה, על העתיד..
לכוון את כיוון זרימת הנחל, לבחור באילו שורשים העץ רוצה להשקיע את מאמציו..
 
לצפיה ב-'וואו. תמציתי, מדויק וּמַכֶּה בַּלב.'
וואו. תמציתי, מדויק וּמַכֶּה בַּלב.
20/12/2014 | 17:48
11
לצפיה ב-'שרשור אתגר חודשי - והפעם בנושא הסתיו.'
שרשור אתגר חודשי - והפעם בנושא הסתיו.
02/11/2014 | 22:05
15
106
שלום חברים, אלו שפעילים ואלו שפחות, אלו שרק קוראים מהצד ואלו שמשתפים בשירים, ציורים וסיפורים מעמוק עמוק בפנים
בגלל שהפעילות בפורום הולכת ויורדת עם הזמן (כן כן, אנחנו יודעים, פורומים זה כבר לא כזה אופנתי - אבל עדיין אחלה פלטפורמה לשתף ביצירות!)
רצינו להציע פעילות חדשה שאולי קצת תעורר את הפורום:
אחת לחודש נציע כאן אתגר חודשי בנושא משתנה, ואתם מוזמנים במשך שבוע מהעלאת השרשור ליצור יצירות בנושא זה ולהעלות אותן, או לשתף ביצירות קשורות שכבר יצרתם. היצירה יכולה להיות מכל תחום - ציור, שיר, סיפור, פסל, שיר, קולאז', וכל העולה על רוחכם היצירתית.
 
והחודש, הנושא הוא - הסתיו!
הוא מהווה עונת שינויים ומעברים, מלווה אותנו לאורך שינוי מהותי בין החום לקור, לאורך תקופה של תנודות חסרות יציבות..
מביא איתו גשמי ברכה, אך גם גשמי זלעפות.. יש בו משהו חסר וודאות ויציבות, ובכל רגע הכל יכול להשתנות, מיום בהיר למעונן, משמש למבול..
הוא יכול להיות סוער וגם רגוע, יציב בחוסר יציבותו, ולשקף גם את הבלבול וחוסר היציבות שאנחנו חווים לפעמים מבפנים.. את איך שזה מרגיש כשמתלבטים, ועומדים בפני דרך לא נודעת, או החלטה לכאן או לכאן.. את איך שזה מרגיש, כשהכל סוער ומשתנה במהירות, ואנחנו לא תמיד מספיקים להבין ולארגן את המחשבות והרגשות בראשנו ובליבנו, ברגעים הללו..
 
אז חברים יקרים - יש לכם שבוע להעלות כל יצירה שתעלה בדעתכם הקשורה לנושא זה, תרגישו חופשי לקחת את זה לאן שתרצו, לאיזה מחוז שתרצו, ולפרש באיזו דרך שתרצו.
בהצלחה, ויצירה מרתקת לכולנו!
לצפיה ב-'היה זה יום סתוי'
היה זה יום סתוי
04/11/2014 | 05:51
6
56
הלכנו לבקר את אבא. ואני כבר הייתי נרגש, כי הרבה זמן לא ראיתי אותו.
יותר משבוע, יותר משבועיים. הייתי קטן מכדי למנות יותר מזה.
 
השמים היו מעוננים, והגשם טיפטף, אבל אני הייתי שמח וקצר רוח.
כשיצאנו מהמונית ונכנסנו בשער רצתי קדימה ולא הבטתיי לאחור.
והיו עצים ירוקים והכל ירוק , והיו שבילים, ואני בחרתי אחד מהשבילים והתחלתי לרוץ כמו הרוח.
אבל חיש מהר איבדתי את דרכי, והייתי לבד. אבל לא ממש פחדתי.
אלך עד שאמצאנו.
 
הדרך התארכה, הרוח התחילה לקפוא.
אני הלכתי הלכתי , הלכתי, רעדתי, פחדתי.
הגשם הפך לפתיתי שלג שכיסו את הכל במרבד לבן,
נהיה קר , הרוח התגברה.
הבנתי שאבדתי.
 
המצבות בבית הקברות הפסיקו להראות מסבירות פנים.
עכשיו הכל נהנה קר , מפחיד.
הלכתי בלא מטרה. דורך על השלג הנערם בשביל,
פחדתי לשבת על מצבה כזאת או אחרת.
אבל לא היה מקום לנוח.
קפאתי.
 
ואז שמעתי קול קורא מרחוק.
אחי, אחותי, אימי קראו בשמי שוב ושוב ושוב.
הסתכלתי מאין בא בקול, ופתחתי בריצה. ראיתי את דמויותיהם מרחוק
ורצתי בכל כוחי. בכיתי.
הם חיבקו אותי ולקחו אותי לביתן בכניסה לבית הקברות.
מצאתי אותם והם מצאו אותי.
 
אבל איבדתי את אבא, סוף סוף הבנתי.
בפעם הראשונה פקחתי את העיניים שלי.
הן היו דומעות אבל הן היו פקוחות.
לא אסגור אותן יותר, כך הבטחתי לעצמי אז.
 
והנה אני יושב כאן ועכשיו, שנים רבות מאוחר יותר.
יושב לי בחדר החמים. שותה כוס תה חם וממותק.
אבל אני משאיר פתח קטן בחלון לרוח הקרה שתכנס.
להרגיש את הצינה.
זה עושה לי טוב, לא יודע למה.
 
חושב על מה שמצאתי ועל מה שאיבדתי
על מה שאמצא ואאבד היום, מחר, עוד שנה.
נושם נשימה ארוכה ועמוקה.
מנסה לרוקן את הראש מהמחשבות
 
סוף.
 
 
 
לצפיה ב-'לחזור מהאבדון'
לחזור מהאבדון
06/11/2014 | 20:14
3
38
יש מקומות כאלו, שכשחוזרים מהם הם מותירים בנו שארית..
אנחנו כבר לא שם- יצאנו מהם למקום אחר, מוגן ובטוח יותר,
אבל הם שם ברקע, לא נעלמים, לא מתפוגגים לגמרי..
ולפעמים שגם משהו בנו מסרב לשחרר,
נצמד לזיכרון של השממה,
אולי כדי לשים מולו את הדברים הטובים,
וכדי למצוא בהם יותר הערכה והכרת תודה,
אולי מהחשש שאם נסגור את החלון,
הרוח הקרה תיכנס דרך הדלת.
 
 
 
לצפיה ב-'כמו חוט שחור בתוך אריג צבעוני'
כמו חוט שחור בתוך אריג צבעוני
08/11/2014 | 19:17
2
22
אי אפשר להוציא אותו מבלי לפרום את האריג. אי אפשר להלבין אותו
מבלי לגרום גם לכל שאר החוטים לדהות. הוא הופך לחלק מהמרקם ולחלק מהתבנית.
ואולי הוא פשוט אמור להיות שם , כי גם הוא אחד הצבעים.
הוא לא צריך להיות היחיד כמובן.... אבל יש לו מקום.
 
 
 
לצפיה ב-'איזיגו1'
איזיגו1
15/11/2014 | 08:03
1
49
מדהים מרגש כואב 
וההסבר על האריג ללא מילים 
לכל אחד מאיתנו כמה חוטים שחורים באריג 
והאמת שבדרך כלל הוט השחור מעצים את הצבעוניות של הבד 
תודה לך 
לצפיה ב-''
26/11/2014 | 13:43
13
לצפיה ב-'ואוו איש יקר! אתה כותב נהדר ונוגע'
ואוו איש יקר! אתה כותב נהדר ונוגע
26/11/2014 | 13:41
17
לצפיה ב-'אוי, זה מקסים!'
אוי, זה מקסים!
11/12/2014 | 01:32
4
זו הייתה התגובה הראשונה שלי, וא ז הגיעו עוד כמה..
זה  יפה-איך שהלמצוא גרם לך להבין מה איבדת. את הלאיבוד יותר מההימצאות. והסיום..
זה יפה,אם  לסכם  במילה אחת. השיר שלך יפה מבפנים.
לצפיה ב-' לאיזגו על ההיענות הראשונה לאתגר!'
לאיזגו על ההיענות הראשונה לאתגר!
06/11/2014 | 20:18
32
תודה  יקירנו
 
חברים, אנחנו מחכים לכם, 
הבמה פתוחה
לצפיה ב-'סה"ר אתם גדולים מהחיים'
סה"ר אתם גדולים מהחיים
15/11/2014 | 08:32
2
53
ניכנסתי כי מזמןןן לא הייתי כאן 
מעניין שגם שממש כאב לא ניכנסתי ודווקא כן נעזרתי בצאט 
אוהבת את הסתיו והחורף מן תחושת נקיון בנשמה באויר 
ומאוד אוהבת את הפורום הזה ...אז נהנית לאתגר למרות שהיצירתיות נעלמה נאלמה ממני בתקופה האחרונה ....
 
סתיו שמים תכולים ,שמש נחבאת מתביישת מאחורי ענן.אני בדרך לבית ספר ילדה קטנה תיק על הגב 
בדרך נעצרת על יד תלולית החול .מחפשת ,נוברת בן רגבי האדמה ומוצאת חלזונות ושלשולים להביא לכיתה .
כל שנה אותו הדבר הרי המורה ביקשה מי יכול להביא מסימני הסתיו לפינת הטבע . הרצון להיות זאת שתביא שהמורה תגיד מילה טובה אולי ליטוף על הראש . התמונות של הנחליאלי והחצב כבר בתיק .
סתיו פרות ההדר מתחילים לצמוח ולהתמלא שעות של בילוי עם עצמי בפרדס בחוץ לא בבית בטבע ..הנפש סופגת מראות וריחות ונירגשת כי שם בחוץ בטבע אני לא לבד אני עם הצמחים ובעלי החיים והם אוהבים ושמחים בי כמו שאני ..בלי שיפוטיות וביקורת בלי הערות והעיקר אני לא צריכה להשתנות אני יכולה להיות אני ...לבכות לצעוק לצחוק לשמוח ...
כותבת את הזכרון הזה הראשון שעלה לי בראש שקראתי על האתגר והעיניים מוצפות בדמעות ההבנה עד כמה התאמצתי שיראו אותי שיגידו מילה טובה שיחבקו ...ואף אחד לא שאל אותי היי ילדה מה שלומך באמת .
אף אחד לא התאמץ להבין למה כל כך מרצה את כולם . יודעת היום שגם אם היו שואלים לא הייתי עונה כי אסור לענות לשאלות..
והיום עדין נירגשת שמגיע הסתיו רואה חצב ושמחה הנפש צוהלת כמו אותה ילדה  ,הסתיו מביא איתו חיים וירוק וטבעעעעע שמציל את הנשמה ...אוהבת את הטבע המתחדש חייבת לו את שפיות חיי
 
 
 
 
לצפיה ב-'להתחבר עם הילד/ה שבפנים'
להתחבר עם הילד/ה שבפנים
18/11/2014 | 07:45
32
זה שרוצים להגן עליו, להיטיב עימו. לנחם אותו. ואז פתאום מגלים שזה הוא שמגן עלינו ומיטיב עימנו.
כי זה הוא שנותן לנו כח להמשיך ולשמוח.
 
לצפיה ב-'התחלה של צמיחה'
התחלה של צמיחה
28/11/2014 | 00:14
26
צומחת אהובה, אם ככה את כשהיצירתיות נעדרת
כמו שתיארת, הסתיו ממש יכול להיות כהתחלה חדשה, כזו שמביאה איתה רוחות של שינוי ותקווה, היטהרות והתחלה נקייה..
אולי התחלה של ביטחון עצמי שיתחזק, אולי התחלה של תחושה שאנחנו בסדר, שעשינו טוב, שאנחנו ראויים להכרה והוקרה..
אולי התחלה של קרבה אל הטבע והאדמה, כזו שנותנת תחושת משמעות ומחזקת, כזו שמאפשרת להיות קרוב ליסודות ולבסיס ובמקביל לרחף בקלילות על גבי עננים
אולי התחלה של ביחד, כזה שמקטין את הבדידות, התחלה של מעין התרחבות של הלב והנפש, התחלה של קבלה וצמיחה..
 
לצפיה ב-'סתיו-שיר. אם לא מאוחר מדי '
סתיו-שיר. אם לא מאוחר מדי
24/11/2014 | 00:18
3
23
סתיו
העלים היבשים נושרים מן העצים
כמו שערות שבורות
שנשכחו ברוח
 
סתיו
אני מאווררת את הכל מחדש
מוציאה מהארון בגדים
ומסיכות ששכחתי מזמן
 
סתיו
והאוויר עוד מפכה בעלומיו
עוד מבכה על שפע תפארתו
מצמיח את שיבת ראשו
 
סתיו
והעולם כולו קופא בשלהבות קרחים
מטיל חימת הזעם מעננים קרחים
השופכים דמעות של אש על לחיי האוהבים
 
סתיו
והעולם כולו קופא סביבנו
אורז מיטלטליו ומתכונן
למוות
 
סתיו
והעולם כולו הולך לישון
אך הזרעים המוסתרים תחת רגבי האדמה
שוחקים סודות דממה
חיה
לצפיה ב-'some1Lse יפהה אחלה שיר'
some1Lse יפהה אחלה שיר
26/11/2014 | 13:39
1
12
לצפיה ב-'תודה '
תודה
26/11/2014 | 16:48
8
לצפיה ב-'ימים של בין לבין'
ימים של בין לבין
28/11/2014 | 00:23
18
סתיו
בין לבין, מטושטש, רדום אל מול החיי
משהו מתייבש, נמק ומתכווץ
אך גם מתאוורר, נפתח, נושם..
 
סתיו
מזכיר את העבר
על תפארתו, על כאביו
כמראה צלולה בפני טיפה שקופה..
 
סתיו
חד וקר
אכזרי כמעט
אך במקביל, אולי משהו בצינה הזו גם מחמם מעט..
 
יקירה, במילותייך המדויקות, הרגישות והמרגישות,
תודה ששיתפת אותנו בחוויית הסתיו שלך..
שמזכירה מעט גם את השיר שמצוטט בחתימתך,
מילים של בין חשכה לאור, של קור שמתחלף בחמימות מתפשטת..
לצפיה ב-'הי'
הי
19/10/2014 | 19:15
1
119
ילדות טובות לא מתאבדות.
אולי לפעמים הן רוצות
גם ילדות טובות כועסות
על עצמן.
 
ילדות טובות לא שונאות
אחרים.
 
ילדות טובות שותקות
אפילו הן לא שומעות
את הזעקה.
 
ילדות טובות לא מראות
את הפחד
מהדממה.
 
ילדות טובות לא קוראות
לעזרה.
הן יכולות לבד.
כל כך לבד.
 
ילדות טובות לא מכבידות.
ילדות טובות לא מתאבדות.

 
לצפיה ב-'בלתי נראית'
בלתי נראית
20/10/2014 | 19:12
47
'לא אומר לכם לא להזיל דמעה, משום שלא כל הדמעות רעות הן'
 
הנורמות החברתיות בחיינו הנם מתעתעות במקרים רבים:
 
ישנם אלה שעוזרות ותורמות להתנהלות תקינה
אך ישנם נורמות כאלה שמשתיקות ופוגעות באותם אנשים שהיא אמורה לשרת-
באותם אלה שנפגעו ולא מצליחים להתנגד או לקרוא לעזרה..
באותם אלה שמוצפים ברגשות ומרגישים אשמים מידי כדי לפרוק..
באותם אלה שמפחדים להכביד על אנשים אחרים בצרות שלהם..
 
יקירה האם תוכלי להרחיב ולספר על אותם רגשות מכבידים?
 
לצפיה ב-'הלוואי שהייתי יכולה לצאת קצת מעצמי.'
הלוואי שהייתי יכולה לצאת קצת מעצמי.
27/10/2014 | 01:07
2
88
....
הרגעים האלה שהכל נהיה בלתי נסבל והכל מציף.
בא לי כבר לסיים עם הכל.
לצפיה ב-'התנתקות'
התנתקות
28/10/2014 | 19:48
46
כאשר אותה הרגשה של תסכול וכאב נהיית כמעט בלתי אפשרית להכלה
וכל אתגר שניצב בדרך הופך למכשול בדרך למציאות שקטה ויציבה יותר..
קטרינה אהובה, אנו שומעים את צעקתך לעזרה ואת המצוקה שאת מרגישה
האם תוכלי לספר על הסיבה שלדעתך גורמת להרגשה זאת?
וכמובן אנחנו פה בפורום ובצ'אט כדי להכיל,להקשיב ולתת כתף תומכת כשצריך 
לצפיה ב-'היי קטרינה'
היי קטרינה
11/12/2014 | 22:25
7
תמיד יש רגעים קשים.. תזכרי תמיד דבר אחד! את מסוגלת! את מסוגלת להתמודד איתם ולעבור אותם! לצמוח מהם!
יש תקווה;)
אני ממליצה לך לעשות משהו שאת אוהבת.. או שמרגיע אותך.. ו"לשכוח את העולם" בזמן הזה..

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

אמת הנפש
אמת הנפש
פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ