לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

לצפיה ב-'עצוב לי'
עצוב לי
24/11/2016 | 12:01
16
98
עצוב לי מאוד.
מאוד עצוב לי.
הצינון הזה לקח לי את הבריאות, המצב רוח והתקווה.
דווקא כל כך השתדלתי, כל כך ניסיתי, כל כך קיוויתי.
מרגישה שהכל מתרסק, אני מתרסקת.
אין מי שיתפוס, ולי אין כוח לתפוס את עצמי.
בקיצור הכל אבוד והכל גמור.
 אני אבודה.
וכל כך כל כך עצוב לי.
לצפיה ב-'אני כזאת סתומה'
אני כזאת סתומה
24/11/2016 | 14:09
6
71
באמת סתומה.
כל כך ניסיתי, באמת כל כך ניסיתי.
הייתי כל כך אופטימית וראיתי תקווה, ראיתי עתיד.
ראיתי דברים טובים, רגעים טובים.
הייתי אני, יותר אני מתמיד.
עודדתי את עצמי, ניסיתי לעודד אחרים כי היה לי איכפת.
באמת איכפת.
התנהגתי כמו שרציתי שיתנהגו אלי.
אבל זהו, התרסקתי.
אני לא מסוגלת לעודד את עצמי יותר, רע לי כל כך שאני לא יכולה לנשום, 
אנשים כמובן שלא מתנהגים כמו שאני רוצה שיתנהגו אלי, כמו שאני התנהגתי אליהם, רק לי איכפת במידה כזאת, הם לא רואים אותי בכלל.
 
כן, יכול להיות שזה שכל כך רע לי מערפל לי את הראייה כרגע.
אבל ככל הנראה לא, זו המציאות.
בסופו של יום, במילא רק לי איכפת.
הרי אם זה היה אחרת, לא הייתי מוצאת את עצמי כותבת בפורום באינטרנט בתקווה אינסופית שמישהו יגיב ויגיד שאיכפת לו.
 
כן, רק לי איכפת, רק אני ארים את עצמי, רק אני רואה אותי.
רק שהפעם נראה לי שהכל אבוד כל כך.
 
אז כנראה שהכל באמת אבוד כל כך.
 
 
לצפיה ב-'לא אבוד!!!!יש מי שרואה ואכפת לו,גם אם זה לא נראה כך'
לא אבוד!!!!יש מי שרואה ואכפת לו,גם אם זה לא נראה כך
25/11/2016 | 05:21
2
63
האמת שנכנסתי לכאן כדי לכתוב כמה הכל נורא והכל סוגר עליי ואבוד,אבל אז ראיתי אותך ואת ׳כאב׳ ואני רוצה לזעוק מבעד למקלדת:אתן לא לבד!!!!!!ולא,לא הכל אבוד..גם אם אנחנו בטוחים בכך,לא הכל אבוד!!!

abc יקרה,אני רוצה לקוות בכל מאודי שהשמש עוד תחייך אלייך ושתזכי לאור גם ביום סגריר!!!

אולי דווקא כשנפסיק לקוות כ׳כ..דווקא כשלא נצפה לשינוי כלשהו,אולי דווקא כשנרפה(בעודנו בחיים!!!)אולי דווקא אז פתאום העולם ייראה בהיר מעט יותר.

הראייה שלי כרגע מאד מעורפלת..אבל אני רואה אותך ואני יודעת שיש מי שרואה אותך ויש מי שכן אכפת לו,גם אם לא תחושי בכך..ואת בוודאי שלא סתומה!!!

קבלי חיבוק וירטואלי מ׳יצורה׳׳ שלא מכירה אותך אבל כן רואה אותך ואת כאבך ובטוחה שיש בין מכרייך  ואוהבייך מי שרואה אותך ואת כאבך..גם אם את לא מרגישה שזה כך.

תמיד לשורש המלים יכולה להיות משמעות שונה: פחד-דחף,מחלה-החלמה ,לחץ-היחלצות והצלחה

מאחלת לך לחוות את המשמעות הטובה של המלים הללו:)
לצפיה ב-'אל תקראי לעצמך יצורה!'
אל תקראי לעצמך יצורה!
27/11/2016 | 18:17
1
26
אם טרחת לכתוב לי ולהגיב לי מכל הלב, זה אומר המון המון עליך
ואת לא! יצורה
לצפיה ב-'מקסימה שאת:)'
מקסימה שאת:)
27/11/2016 | 19:50
9
לצפיה ב-'שלום'
שלום
25/11/2016 | 12:24
16
בגלל הצטננות קלה לא צריך לאבד את כל התקווה. עצב מצב טבעי שיכול להשתפר במאמץ. חשוב שתעריכי ותאהבי את עצמך ולא תתייאשי.
 
לצפיה ב-'את לא לבד'
את לא לבד
26/11/2016 | 22:48
1
14
גם אם אנשים לא עונים, הם קוראים. מזדההים. 
מה לגבי לפנות לעזרה מקצועית? 
לצפיה ב-'תודה.'
תודה.
27/11/2016 | 08:46
19
זה בדיוק למה אני לא אוהבת לכתוב בפורום..
אני לא יודעת אם מישהו קורא, אם מישהו מזדהה, 
אני יכולה לראות רק תגובות.
אבל בסדר.
 
ואני נגד עזרה מקצועית, אבל זה כבר סיפור אחר.
לצפיה ב-'abcdefg איפה את?'
abcdefg איפה את?
26/11/2016 | 09:55
5
16
לצפיה ב-'תודה לךממ'
תודה לךממ
26/11/2016 | 18:08
4
26
ממש ממש ממש יפה מצידך להתעניין, מעריכה מאוד.
מרגישה רע פיזית ונפשית :(
ואין לי כוח להרים את עצמי.
תודה לך על התגובה וההתעניינות, זה מאוד חשוב לי.
לצפיה ב-'טוב לראות סימן,שלא נקרא ל'
טוב לראות סימן,שלא נקרא ל
26/11/2016 | 18:26
3
30
מקווה שהחיים יתבהרו ויהיו יותר נסבלים ובהמשך גם יחייכו אלייך...
 
תזכרי תמיד שלכל תהום יש גם את את חלקה העליון
לכל מנהרה יש פתח שבו מגיעה קרן אור.
סהכ גם הגוף שלך חלש לאחר הצטננות והתייסרות.
(אולי תקחי ויטמינים להתחזקות?)
ותשתפי גם כשתרגישי טוב יותר,בסדר?
שבוע טוב עם הרבה אור יום ללחיים..
לצפיה ב-'רצית לקרוא לפיראטים?:)'
רצית לקרוא לפיראטים?:)
27/11/2016 | 08:42
2
25
התחלתי לכתוב אתמול , אבל המחשב החליט שהוא חייב עדכון ונמאס לי להתעקש, אז כבר איבדתי את הפאונטה.
לוקחת ויטמינים.
וטוב?
לא מכירה..
:(
תודה.
לצפיה ב-'הכוונה היתה לכיבוי אש,חחח'
הכוונה היתה לכיבוי אש,חחח
27/11/2016 | 10:52
1
29
את לא צריכה להכיר את ׳טוב׳,הוא צריך להכיר אותך...ושיהיה שבוע טובבבבב על אף שאינכם מכירים.. עדיין;)
לצפיה ב-'תודה:)'
תודה:)
28/11/2016 | 10:15
3
לצפיה ב-'ביקור חולה'
ביקור חולה
26/11/2016 | 11:36
1
39
איך מרגישה מבחינת ההתקררות? שיפור קל?
 
ואיך מרגישה מבחינת הנפש?
 
ספרי קצת...
לצפיה ב-'תודה, מעריכה מאוד'
תודה, מעריכה מאוד
26/11/2016 | 19:05
29
מרגישה רע מכל בחינה אפשרית.
 
לצפיה ב-'להרגיש שהכל אוזל'
להרגיש שהכל אוזל
27/11/2016 | 17:27
16
היי יקירה,
אני מצטערת לשמוע שאת עדיין כאובה כל כך, שהמחלה לא מרפה.. מקווה להחלמה מהירה כמה שיותר, כל כך מגיעה לך הפוגה.
קראתי כמה מותשת, מרוקנת ונטולת כוחות את מרגישה עכשיו, כמה לא נראית ועזובה.. והלב באמת יוצא ממקומו, רוצה להצטרף אלייך אל השבר הזה, לשבת איתך יחד על גדותיו הסדוקות, עד שתרגישי שהכוחות שבך מתאוששים דיים כדי לנסות ולאסוף בזהירות, בחמלה, בעדינות משותפת, לאחות ביחד את השברים..
ab יקרה, אני מבינה כמה שהמחלה הזו מרסקת אותך, מותירה אותך סחוטה משארית הכוחות, מרגישה שכל מה שאת יכולה לעשות כעת הוא לשקוע, להתבונן בתקווה שאוזלת אל מול הכאב הגואה, וזה בסדר יקירה.. מבינה איך כל החלומות והשאיפות, התקוות – כולם מרגישים לך כאילו הם הולכים ומתרחקים, הולכים ומתרסקים, הולכים ונמוגים באופק הבלתי מושג, האבוד.. וזה גם בסדר יקירה, להרגיש ככה כשכל כך רע.. אני מקווה מעומק ליבי, שהדברים ישתנו, שהערפל הזה, כפי שתיארת אותו, יתפוגג עם ערפילי המחלה, יתיר לקרני שמש חדשות להכנס מבעד לעננים שממסכים עכשיו..
לצפיה ב-'יחס רע'
יחס רע
24/11/2016 | 10:40
7
89
אני סובלת לעיתים קרובות מדי מיחס רע של אנשים כלפי, ולא יכולה לעבור לסדר היום. הפעם זה מישהו לא משמעותי בחיי שכבר כתבתי עליו - המאמן בחדר כושר, אבל כול יחס רע, גם של מישהו שולי, מערער אותי ואני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה.
ה"מנגנון" שמתחיל את הסכסוך הוא דומה וחוזר על עצמו באופן מאוס - אני חריגה. ההתנהגות החריגה שלי בולטת. עוד לא הצלחתי "לפצח" מה בדיוק מפעיל את הטריגר. חוסר בטחון, תוקפנות, שילוב ביניהם, התמסכנות, יכולות נמוכות וביצועים נמוכים בהתאם, חוסר קריירה, כסף והישגים  (לא רלוונטי לחדר כושר אבל לדחייה במשפחה כן).
בקיצור - אותו מאמן כושר מתייחס אלי מגעיל. עד לרמה של להפנות את הראש ולא לענות כשאני אומרת שלום בכניסה וביציאה. או: לסרב להרים לי מכשיר כבד מהרצפה, ומתעמל אחר צריך לעשות את זה בשבילי. המאמן עשה את עצמו כלא שומע את הבקשה.
כשהתלוננתי עליו בעבר הוא איים עלי בתביעה משפטית. לא משנה שמבחינת הגיל אני יכולה להיות אמא שלו. זה לא מוריד מעוצמת הפגיעה.
אני לא נוהגת בגלל הבריאות ה"נפלאה" שלי, כך שזה בעייתי לעבור לחדר כושר אחר. מרכז הספורט הקרוב נמצא באיזור, שאם אחזור משם בלילה ברגל יש לי סיכוי טוב לחזור הביתה עם סכין בגב.

לצפיה ב-'אולי פשוט אל תפני אליו'
אולי פשוט אל תפני אליו
24/11/2016 | 17:41
1
46

** מוכר לי מאד מה שאת מתארת .

אגב אין לו הרי על מה לתבוע אותך במידה

ואת מתלוננת עליו . (כפי שעשית ). אבל

אולי פשוט תתעלמי ממנו , לא שלום לא להתראות

, אוויר . אל תבקשי ממנו כלום. תמיד הרי יש

כמה מאמנים בחדר כושר אז תפני למישהו אחר

, במידה ואין בדיוק מישהו ואת צריכה משהו

אז אכן עדיף מתעמל אחר מאשר לפנות אליו .

פשוט אוויר . לא יודעת גם להגיד לך מדוע זה

קורה לך , או שזה כפי שלי אומרים תמיד

"בראש שלך " . אני מאמינה לך .  

והכי טוב  , כמו אוויר .
לצפיה ב-'תודה, מילקי יקרה'
תודה, מילקי יקרה
25/11/2016 | 00:48
12
לצפיה ב-'שני דברים'
שני דברים
25/11/2016 | 12:31
2
35
אחד: את צריך לבדוק מה הוא חייב לך בתור מאמן ומה לא. הוא לא חייב לענות לך שלום, אבל אני מניח שהוא חייב לעזור לך עם המכשירים ואם הוא לא עושה זאת תוכלי להתלונן עליו. דבר שני: השתדלי להיות אסרטיבית. לא לתקוף כדי שלא תסתבכי בעימותים אבל לדרוש את זכויותיך, גם הבין אישיות, ולהתעקש עליהן.
 
לצפיה ב-'תודה פילוסוף'
תודה פילוסוף
25/11/2016 | 15:51
1
29
לכאורה המאמן אמור לעזור לכולם. בפועל- הוא עושה מה שבראש שלו, שזה: לדבר עם הבחורות הצעירות והיפות בלבד ולא לספור את כול היתר.
למנהל חדר הכושר לא אכפת מכלום. הוא לא מחזיר טלפונים.
או שאני מקבלת את המצב כמו שהוא או שאני עוברת למקום אחר.
לצפיה ב-'מצטער לדעת'
מצטער לדעת
25/11/2016 | 16:07
24
יש מחדלים ושחיתויות בכל מקום. לא תמיד שווה להסתבך עם תלונות ומאבקים. השתדלי להסתדר עם מה שיש. אם את חושבת שאת יפה לא משנה מה הוא חושב, ואם לא אז זכרי שהאופי וטוב הלב חשובים יותר והבליטי בחברה את מעלותיך הטובות.
 
לצפיה ב-'לקחת ללב אנשים שוליים'
לקחת ללב אנשים שוליים
26/11/2016 | 11:07
1
39
מממ זה מוכר לי מאיזשהו מקום....
 
זה נובע בגלל שזה מחזק את היחס הרע שמגיע מהאנשים הלא שוליים בחיינו (משפחה וחברים). את תיארת המון פעמים מקרים שמלמדים על היחס הלא סימפטי של בני המשפחה שלך ושל בעלך, תיארת ממש ניכור ואין ספק שזה כואב להרגיש יחס כזה ולא משנה עד כמה את מגדירה עצמך כחריגה בנוף הכללי.
 
היחס המזלזל מצד המאמן פשוט מעצים לך את תחושת הניכור מצד העולם ולא משנה בכלל שבמקרה הנ"ל הניכור מגיע מדמות שולית בחייך. קראתי גם על עלילות חדר הכושר והמאמן ואין לי שום ספק, שהוא נותן שירות לא נחמד ויותר מזה. באסה שאת לא יכולה לעבור למקום אחר, כי תכלס הוא לא ישתנה אז או שאת תעברי מקום או שפשוט אל תפני אליו בכלל, פשוט אויר.
 
בכללי, אני טיפוס שמאד דוגל בצדק, אבל לפעמים הצדק עלול לעלות לנו בבריאות ולא תמיד שווה להילחם עליו. צריך לחשוב מתי ללכת עם הצדק עד הסוף המר ומתי פשוט להרים ידיים, לנהוג בחוכמה, עבור שלוות הנפש האישית שלנו. ככל שאני מתבגרת, הנטייה היא לסגת מן המלחמה הצודקת והמוצדקת, ולא בגלל שאנלא מאמינה בצדקתה, אלא משום שאני מתעדפת את שמירת נפשי, שבלאו הכי חבולה מתלאות החיים, על פני צדקת דרכי.
 
ושלא יפחיד אותך עם איומי תביעות, את בהחלט רשאית להתלונן עליו בהנהלה, כיוון שהוא עובד אצלה ואת משלמת כסף בעבור שימוש במקום. לא את עובדת אצלו ואם את מקבלת יחס לא ראוי מצד עובד במקום את בהחלט רשאית להתלונן מהיום עד מחרתיים.
לצפיה ב-'תודה רבה, גלי יקרה'
תודה רבה, גלי יקרה
27/11/2016 | 11:35
25
כתבת דברים כל-כך נכונים. ולגבי חדר הכושר השכונתי - אין למי להתלונן. המתנ"ס משכיר את החדר לגורם פרטי, שלא שייך לשום רשת. מהמתנ"ס אמרו לי חד וחלק שלא מעניין אותם מה קורה בחדר כושר. (מצידם שיהיו שם אסיפות של דאע"ש...). האחראי, אדם פרטי ולא נחמד, יושב בחדר כושר בשכונה אחרת ושם ק... על העובדים והלקוחות ביחד.
בדיוק שוחחתי עם המשרד של חדר הכושר במרכז הספורט שנמצא באיזור המסוכן. הסנובים לא מקבלים לקוחות חדשים, ורק אחרי תחנונים והסברים שבדיוק סיימתי תואר שני באוניברסיטה שחדר הכושר משתייך אליה, הם אישרו ברוב חסדם שאגש לקחת טפסים. 
לצפיה ב-'ביום ראשון יש לי תור להתחלת טיפול'
ביום ראשון יש לי תור להתחלת טיפול
24/11/2016 | 05:29
5
65
זה מרגיש לי כ"כ פתטי, להתחיל שוב לדבר על עצמי, שוב ושוב לחזור על אותם דברים, על הילדות המסריחה, על הדכאון שמלווה אותי שנים ובעיקר על אישי אהובי שמת לו לפני שנה וחודש.
הפסיכיאטר אמור לעשות לי מיון. אצל איזה רופא להיות, מי תהיה העו"ס שלי .בקיצור סיוט.אין לי כח בשביל זה .אני צריכה ממכם המון עידוד ותמיכה כדי שבכלל אקח בכח את הרגליים העצלות שלי ואלך לשם.ובעיקר שאצליח להאמין שזה יעזור לי.
לצפיה ב-'לפעמים פוגשים אנשים נחמדים על הדרך'
לפעמים פוגשים אנשים נחמדים על הדרך
24/11/2016 | 10:15
40
יכול להיות שתפגשי איש/אשת מקצוע קשוב וסימפטי. ואולי - להדגיש את הרצון שלך בשינוי ולא לומר משהו בנוסח 'אני בטוחה שלא תוכלו לעזור לי'.
בהצלחה
לצפיה ב-'שלום'
שלום
25/11/2016 | 12:33
14
אם הפסיכולוג טוב וחכם וגם אדם טוב, הוא יכול מאד לעזור וכדאי להשתדל להשתמש ביכולותיו. לא צריך להיות פתטי, זה רק מטפל ויש התנהגות שונה עם חבר ועם מטפל.
 
 
לצפיה ב-'שיהיה המון בהצלחה ותדווחי גם על התקדמות קלה'
שיהיה המון בהצלחה ותדווחי גם על התקדמות קלה
26/11/2016 | 10:12
6
לצפיה ב-'בהצלחה אהובה! '
בהצלחה אהובה!
27/11/2016 | 16:44
7
צעד לא מובן מאליו כלל הירושימה שלנו, וממש ראוי להערכה.
כולי תקווה ואמונה שיחד עם הקושי, ויחד עם הפצעים שחוזרים לגעת בהם כדי לעזור להם להרפא, ויחד עם הכאב והחרדה שמאפשרים להם לצוף אל פני השטח כדי לא לאפשר להם לשוב ולשקוע, ויחד עם הדאגות והאנרגיות והעבודה שזה יצריך ממך - תוכלי למצוא בעצמך את הכוחות לתהליך הזה, את המקום של התקווה בתוכך, את היכולת לעזור לעצמך ולהיעזר כפי שמגיע לך.
אנחנו כאן איתך לאורך כל הדרך, על פני המהמורות, החששות, התקוות והפוטנציאל לשינוי
מחכים גם ל איך היה!
לצפיה ב-''
28/11/2016 | 14:40
7
שיעבור בקלות. את יכולה לשתף כאן את כל מהלך הטיפול. ולהרגיש הקלה. לי, באופן אישי, כיף להיות פה עם מוסיקה ברקע ... (we are the champions...). לא רק R.E.M. ...
 
 boy 
לצפיה ב-'מקום חצי ריק'
מקום חצי ריק
24/11/2016 | 04:46
4
59

אז המקום חצי ריק , אנשים עוד לא עזבו

, רק בחודש הבא . כאשר מפטרים אז נותנים חודש .

ביומיים האחרונים ובמיוחד אתמול שמתי לב שהיינו

מעט מאד אנשים .  שמחתי לראות אפילו את המבוגרת

. ונכון מה שהכי חשוב זאת העבודה עצמה , ותודה לאל

אני טובה בזה , זה לא מובן מאליו בכלל , שאני טובה במשהו

, ש"מרוקנים" מקום ואני מאלה שמשאירים אותם , לא מובן מאליו


בכלל .  נהייה שם משעמם , הדתייה למשל לא הגיעה כבר

יומיים . ( היא לא עזבה עדיין כמובן ) . האווירה במקום

השתנתה כמובן .  

תראו גם לעבוד במקום ארבע שנים ולראות אנשים יום יום ,

ואז הם עוזבים זה לא קל .  עדיין לא עזבו כן ? מהחודש

הבא זה יתחיל . אבל  למשל החברה השנייה שלי משם זאת

שאוהבת בע"ח שגם אותה פיטרו . וכן אני משערת שנדבר

בוואטסאפ , אבל זה לא יהיה אותו דבר . היא גם אחת שכיף

לדבר איתה על דברים , הכי קרובה אליי בדעות בכל מיני דברים

וכמובן בנושא של בע"ח . עדיין לא ברור מה יהיה , אבל

מה שבטוח המקום שינה את פניו , זה ללא ספק .

מי שנשאר ולא קיבל הזמנה לשימוע אולי אמור לשמוח ,

להרגיש הקלה , אבל בגלל שמדובר בחברים שלנו אז

אין תחושה של שמחה .

נ. ב אין לי ספק שאם אכן נצטרך לעזוב שם , אני אמצא

עבודה אחרת .  כנראה באותו תחום , כי אני טובה בזה וגם

אוהבת את זה . גם אם זה ייקח זמן אני אמצא עבודה אחרת.

( כרגע זה לא עומד על הפרק כן ? אבל  אני לא אחת שיושבת

בבית , אני אוהבת לעבוד. וגם כמובן אני צריכה כסף לשלם

חשבונות . ולמחייה והכל . ולא אבא שלי לא ייתן לי , אולי

הוא יכול קצת לעזור אם יהיה מצב שאהיה ללא עבודה

כמה זמן  . למרות שאז יהיו לי פיצויים וגם משכורת . אבל

הוא לא נותן לי כסף , ובמיוחד אם אשב בבית אז הוא לא

נותן . גם אני עצמי מעדיפה להיות עצמאית , ולחיות מהכסף

שלי .
לצפיה ב-'מילקי, ודאי שתמצאי עבודה אחרת'
מילקי, ודאי שתמצאי עבודה אחרת
24/11/2016 | 10:18
1
31
את עובדת כקלדנית, אם הבנתי נכון? זה מקצוע שיש לו ביקוש, ואולי אם יסגרו את המקום, תמצאי את עצמך בעבודה עם שכר גבוה יותר. אולי השינוי יהיה לטובה. זו אכן הרגשה טובה להיות מקצועית ודרושה.
לצפיה ב-'תודה מישהי . היום היה מאד נחמד'
תודה מישהי . היום היה מאד נחמד
24/11/2016 | 17:56
36


כי הדתייה הגיעה . רק בנוכחות שלה נהיה יותר נחמד .

כאשר מפטרים אנשים אז המשמעת שלהם לעבודה

מתרופפת . ונכון שיש את עיניין הפיצויים וחייבים

להגיע . עדיין מתחילים לבוא , ואז לא לבוא יומיים

כפי שהיא עשתה . אנשים מתפטרים מעצמם וגם

באים , ולא באים .לכך התכוונתי שאתמול המקום

היה כמעט ריק .

** ישבנו במטבח בצהריים , הדתייה אמרה לנו שהיא

רוצה שנצטלם לפני שהיא תעזוב .

** ואיזה מדהימה זאת שאוהבת בע"ח , מסתבר שהייתה

חתולה (יש שם בחוץ חתולים קבועים ) שעלתה ונתקעה

על הגג,אז היא הגיעה במיוחד מהבית , מוקדם בבוקר

כאשר היא עצמה עובדת אחה"צ בשביל לעזור לה .

והיא הצליחה . איזו מסירות לבע"ח פשוט מדהים .

** אני מקנאה בה שיש לה מטרה בחיים , יש לה טעם .

היא פעילה , היא עושה דברים בשביל מה שהיא

מאמינה בו . גם אני אוהבת בע"ח אבל אני לא כמוה

וגם לא אוכל להיות .מדהימה.
לצפיה ב-'שינוי לא נעים'
שינוי לא נעים
27/11/2016 | 16:07
1
7
"הנדנדות עומדות בין העצים הגבוהים
והפרחים כאלה נמוכים ובלי צבעים
כי הגן שלנו סגור
.. זה לא כל כך נעים לראות גן סגור"
 
מילקי יקרה,
זה בטח מוזר לראות את המקום משנה ככה את פניו בתקופה האחרונה.. מעין הרגשה כזו של סוף שמרחף, של חלל כזה שנותר, ושאותו ממלאות תחושות חוסר הוודאות, החשש..
ועכשיו הכל מרגיש שונה, משתנה, לא נינוח, מעין הרגשה של פרדה, של ניתוק קשרים, של שינוי מבלבל.. ואולי גם חשש על מה יעלה בגורל המקום בהמשך, איך תשתנה הדינמיקה בין האנשים, איך תרגישי עם השינוי..
יקירה, אומנם תחושת ההקלה מהולה בעצב, אך לצד התחושות הלא נעימות טוב שיש גם את תחושת ההערכה על העבודה שלך, את התחושה שאת טובה במה שאת עושה, ובמקרה הצורך גם תוכלי למצוא עבודה חדשה.
ואולי בכל שינוי יש משהו מפחיד קצת, משהו שמצריך הסתגלות - אבל לפעמים יש בו גם הזדמנות, גם פתח לשיפור ושינוי לטובה.. אני מקווה שכזה יהיה התליך בסופו עבורך
 
לצפיה ב-'תודה. ואכן שינויים הם לא קלים , אבל בסוף הם לטובה'
תודה. ואכן שינויים הם לא קלים , אבל בסוף הם לטובה
28/11/2016 | 20:53
6


ניתוק קשרים : אני מאמינה שבטח בהתחלה

בטח הדתייה , פה ושם נדבר במסרונים , אבל

לאט לאט זה ידעך , כי כפי שנאמר פה

לפעמים עבודה , לימודים מחברת בין אנשים

ואחרי זה כל אחד הולך לדרכו .

* אכן זה נעים לקבל כמו פידבק על העבודה שלי,

אבל יהיה עצוב להיפרד מהאנשים .הדתייה

וזאת שאוהבת בע"ח.

** וללא ספק אמצא משהו אחר במידה ויסגרו את

המקום .


עבורי שינויים הם לא קלים אבל בסוף הם לטובה.

למשל המקום הזה , לא משלמים שם הרבה ,

פעם היה שם שעות נוספות אבל הורידו את זה.

** גם אם משהו הוא רע עבורי , קשה לי לעשות שינוי.

למשל עם העוזרת . העוזרת הקודמת הכוונה לזאת שהייתה איתי

בדירה הקודמת , לא הייתי הכי מרוצה , ועדיין לא עשיתי כלום .

כיום יש לי עוזרת מדהימה , כך שזה היה לטובה ( בלשון המעטה ).

** הספרית שהייתה גם עושה לי ציפורניים , גם רציתי לעזוב

כבר כמה זמן . גם זה יחסית רחוק מהבית , בעלה שוחט .כן כן .

והיה לי מאד מאד קשה עם זה . וגם פעם היא התבטאה כנגד

הומואים ולסביות , והדבר שאני הכי שונאת זה הומופוביה .

ואני מבינה אותה כי כך חינכו אותה , אבל עדיין . ובנוסף

הציפורניים היו נשברות לי .

לפני כמה שבועות  סוף סוף מצאתי מישהי של ציפורניים

עשר דקות הליכה מהבית שלי . ממש טובה . וגם היא המליצה

לי על ספר גם בסביבה , והוא מעולה . אני מרוצה מכל הבחינות.

** כך שכן בכל מיני תחומים זה קשה לעשות שינוי אבל בסוף זה

משתלם .  

אנשים אחרים לא ככה : למשל בעבודה כל אלה שפוטרו


: הדתייה למשל " הכל לטובה " ככה היא אומרת ,בגלל הגבר

המגעיל שם , היא אמרה לי " ברוך השם אני יוצאת מפה "

היא לא מודאגת בכלל   .

החברה שלה המבוגרת , בהתחלה אולי קצת חששה אבל גם

לא דרמה גדולה . והיא גם מבינה בצורה בוגרת שהיא לא מגיעה

להספקים שהם דורשים , אז אין מה לעשות .

** זאת  שאוהבת בע"ח , הראש שלה שקוע עם בע"ח .

בהתחלה כאשר היא קיבלה את המכתב אז היא התבאסה , אבל

לא בכתה או משהו . ואני בטוחה שהיא תסתדר .

וכן לראות אנשים יום יום במשך כמה שנים , יהיה לא קל להיפרד

אבל אלה החיים .מה לעשות .

** חבל שהפחד לפעמים מנהל אותי , ואני לומדת דברים בדרך

הקשה , ובסופו של דבר אני גם סובלת מזה . ובסוף כזה כיף

ויש תחושה של הקלה , ואז תמיד אני מסתכלת אחורה

וחושבת " למה עשיתי את זה לעצמי ?" למה ?"

כמו עם העוזרת , שכיום הבית מבריק . למה לקח לי כל כך

הרבה זמן להחליף את הקודמת ?

וגם בעוד דברים . וחבל . חבל על עצמי , שבגללי נגרם לי צער

וסבל ועוד כל מיני דברים . אבל כן למדתי , אי אפשר לומר שלא .


לצפיה ב-'דף חדש'
דף חדש
23/11/2016 | 18:12
2
76
שלום לכם
אני עובד 2+ שנתיים במפעל  אי שם  בתחום ייצור  עם שכר לא  משהו
אני מרגיש חנוק כמו עכבר בתוך קוספאה  ללא מוצא
אני כל הזמן מחפש אך לצאת
ממנה אבל אני מפחד שאני יעזוב מקום נוכחי וימצא את העצמי
באותה מצב וממש לא באה לי לעשות את זה
 
ומחר יש לי שני ראיניות עבודה  ואני ממש מפחד
לצפיה ב-'להשתחרר'
להשתחרר
23/11/2016 | 22:12
30

ורוי יקר,
נשמע שאתה מרגיש כלוא בשגרת עבודה מחניקה, ורוצה כבר להשתחרר ולנשום. אני מבינה שהעבודה הנוכחית לא נותנת לך מקום להתבטא, ושאתה מרגיש תקוע ולא ממומש. ומחר יש לך שני ראיונות ואתה מפחד, אולי לא רק מהראיונות עצמם, אלא גם משינוי שלא יהיה באמת שינוי. כלומר, אתה מפחד לעזוב עבודה משמימה אחת רק כדי לגלות ששום דבר לא השתנה ואתה תקוע שוב באותו מצב.
ורוי, יכול להיות שהמצב לא ישתנה. במקרה זה, מה שאתה מסכן הוא היציבות של מקום העבודה. יכול להיות גם שהמצב ישתנה לטובה, ובמקרה זה זכית. אולי כדאי לך לבדוק אילו סוגי תפקידים אתה יכול לבקש לעצמך, שיתנו לך סיפוק גדול יותר, ולחפש אחרי עבודות מתאימות, כדי שלא תמצא את עצמך כלוא בתוך עבודה שכובלת אותך שוב ושוב. 
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
25/11/2016 | 12:36
10
עבודה עיסוק חשוב, שמאפשר לתרום לחברה ולהתקדם בחיים. כדאי להשקיע ככל שאפשר בכל עבודה שנמצאים בה וזה יעזור להתקדם גם מבחינת הערכות וגם מבחינת יכולות ומבחינות אחרות.
 
לצפיה ב-'הלוואי שאני אמות!!! באתר של ההומואים כל הזמן מקללים אותי'
הלוואי שאני אמות!!! באתר של ההומואים כל הזמן מקללים אותי
23/11/2016 | 16:39
11
56
ואני עושה שם מנוי בכסף ואנשים מתלוננים עלי ולא עשיתי כלום ומעיפים אוי מהאתר, ועכשיו העלתי תמונות עדכניות ושוב פעם מחקו אותי מהאתר בטענה שאני לא אמין מה לא אמין? כי אני משקר בגיל, אבל כולם שם משקרים בגיל ומורידים הרבה שנים, אז הם תפסו להם אותי בתור שעיר לעזאזל וכל הקהילה ההומואית שונאת אותי ורוצה שאני אמות.
לצפיה ב-'מגמה'
מגמה
23/11/2016 | 21:38
27

Aeoliah,
אני מבינה שאתה מתוסכל מאד וכועס על האופן בו מתייחסים אליך באתר ההיכרויות. זה מרגיש כמו חוסר צדק שנטפלים דווקא אליך בעניין התמונות והגיל, כשכנראה אתה לא היחיד שמוריד שנים. מדבריך משתמש שאתה מרגיש שכל הקהילה נגדך, שכולם מכירים אותך ורוצים ברעתך. אתה בוודאי מרגיש כמעט, אם לא לגמרי, נרדף, שמה שלא תעשה יחפשו אותך, ושהעולם הוא מקום לא הוגן לחיות בו, במיוחד בשבילך.
האם יכול להיות, שיש אחרים שנמצאים במצב דומה לשלך? האם יש לך דרך לדעת את זה? האם יכול להיות שיש אנשים נוספים בקהילה, חוץ ממך, שסופגים קללות, או שמעיפים אותם מהאתר או חוסמים אותם בטענה שהם לא אמינים? או שאתה מכיר את כולם ויודע בוודאות שלא זה המקרה? כי יכול להיות שמדובר במגמה, ולא בהכרח במשהו אישי דווקא נגדך. וגם אם אתה באמת שעיר לעזאזל, עדיין יכול להיות שאתה לא היחיד. אולי עדיין תרגיש רע עם מה שעושים לך, אבל לפחות לא תחשוב שהקהילה כולה נגדך.
 
לצפיה ב-'לא ידעתי שאפשר להסיר משתמש על שקר בגיל. זה משהו חדש לי.'
לא ידעתי שאפשר להסיר משתמש על שקר בגיל. זה משהו חדש לי.
24/11/2016 | 03:45
2
30
אני יודע שיש הרבה שמשקרים בגיל...
צר לי על הדברים הקשים שאתה עובר בפרט שאתה מנסה להלחם בכל כוחך כדי הכרה וחיבה וזה לא המקרה...
 
אני פה לבנתיים בשבילך
לצפיה ב-'כדי לקבל הכרה'
כדי לקבל הכרה
24/11/2016 | 03:45
7
לצפיה ב-'יש שם בני 50 שרושמים שהם 30 והם נראים 50'
יש שם בני 50 שרושמים שהם 30 והם נראים 50
24/11/2016 | 20:44
24
ואני הורדתי פחות שנים בגיל ואני כן נראה צעיר.
 
לצפיה ב-'אל תרצה למות, חבל'
אל תרצה למות, חבל
25/11/2016 | 12:27
14
אתה טוב מהאתר והאינטרנט באמת מערכת מסואבת וגם אני סבלתי ממנה בעבר. קשה לדעת מה אפשר לצפות מזרים.
 
 
לצפיה ב-'זהו העיפו אותי מאתר הכרויות של גייז אטרף דייטינג'
זהו העיפו אותי מאתר הכרויות של גייז אטרף דייטינג
24/11/2016 | 20:49
5
47
ניסיתי לדבר עם מנהל האתר אבל הוא חיה רעה רובוטית חסרת רגשות.
כל פעם שאני נכנס ונרשם גם עם גל אמיתי ותמונות עדכניות יש עלי  תגית שאני בן אדם לא אמין, אני לא יודע מה לא אמין היו מיקרים שניפגשתי עם אנשים ולא רציתי אותם אז כדי להעיף אותם אמרתי להם שאני קטין והם כעסו והתלוננו עלי בפני האתר והיו מקרים הפוכים שאמרו שאני יותר גדול ממה שאני רושם אבל כולם שם משקרים בגיל האתר הזה הוא סרטן ואני מקווה שמנהל האתר של אטרף ייקבל סרטן בעיניים! אין לי בחיים כלום חוץ מזה אין לא חברים לא כלום.
ואיןם לי שום מקום שאני יכול להכיר גברים חוץ משם, אני רציתי לתבוע אותו פניתי לעורכי דינים והם לא ממש מתלהבים כי אין לי ממש CASE

האתר הזה הוא חרא!!!
ככי האנשים שם חרא כולם משקרים בגיל שם כולם שמים תמונות ישנות כולם מגעילים אבל אותי תצפסו בתור השעיר לעזאזל אולי זה עדיף אני מכיר את האתר הזה הרבה שנים ולא יצא ממנו שום דבר טוב אולי עדיף שאני יעזוב אותם והלוואי שהייתי הופך לסטרייט וכל העולחם ההומואי היה נראה כמו סיוט לילה ארוך!!!
לצפיה ב-'סתם סקרנות '
סתם סקרנות
24/11/2016 | 22:34
3
39
מה המטרה של האתר הזה ?
 
לצפיה ב-'להכיר..אבל יוצא משם רק סקס והאנשים שם רעים.'
להכיר..אבל יוצא משם רק סקס והאנשים שם רעים.
25/11/2016 | 04:53
2
30
הגעתי למסקנה שעדיף לי בלי האתר הזה..
לצפיה ב-'נכון'
נכון
25/11/2016 | 09:23
33
האתרים האלה לרוב מובילים איתם שקרים (ושקרנים). העולם הוירטואלי, הוא לא אמיתי. והרבה אנשים משתמשים בזה כדי לחיות את האשליות של עצמם. 
(כמו גבר בן 50 שאומר שהוא בן 30).
יש דרך לפתור את הבעיה שלך, אם בכל זאת תרצה להיות באתר. הייתי פונה למנהל האתר/לתמיכה. אומרת שאין סיבה לשקר ומצרפת תעודה מזהה שמוכיחה שאתה אמיתי.
הבעיה תתעורר שוב כשאתה תפגוש מישהו לא אמיתי. 
כל הזמן אני קוראת שאתה כותב על זה שאתה פוגש אנשים ומגלה שהם משקרים ואתה לא רוצה בהם. זזו מגמתיות באתרי הכרויות (גם של סטרייטים). 
אתה צריך לחשוב אם אתה רוצה את עולם השקר שנראה כל כך זמין. 
כל כך זמין אבל מזמין צרות. מזמין שקרים, מזמין סוטים. 
לדעתי, אין כמו מפגש פנים מול פנים. בעיניים, לרוב, אנחנו מזהים את יש חיבור ורצון, אם יש כימיה. 
אולי במקום להיכנס לאתר, תלך לפאב גאה? או למסיבות, או לקבוצות כלשהן.
ככה הכל מול העיניים, לא יגידו לך שאתה דומה או לא לעצמך בתמונות- כי המציאות לא משקרת. 
 
הייתי בכמה אתרי הכרויות, של סטרייטים. לא חוויתי כמוך. אבל הולכתי אליי הרבה גברים סוטים. לרוב אני מזהה עוד בהתחלה. ולמען האמת, אחרי שהייתי בשוק מהאין בושה של אנשים באתרים האלה. הקלות של הכתיבה במקלדת, גורמת לאנשים להיות חסרי בושה ומעצורים. 
יצא לי גם כמה מפגשים מהנים עם גברים. לא מבחינת סקס, אני לא מחפשת את זה באתרים. בסוף, אני עיין לבד, אבל זה טבעי,  לא כל מפגש צריך להסתיים בחברות. 
יש המון כללי זהירות שצריך לנקוט באתרים כאלה. אולי תחשוב אם זה בכלל מתאים לך. כי אם זה יוצר אצלך אנטי וחשדנות, אם זה פוגע בך, זה יותר פוגע מאשר מועיל. 
דברים יגיעו מעצמם כשנהיה מוכנים. כל עוד לא נפתור את הבעיות של עצמנו, רוב הסיכויים, שלא נמצא מי שיהיה איתתנו בתקופה הזאת, ובטח לא נמצא מי שיעזור לנו. רק אנחנו יכולים לעזור לעצמנו.
(כותבת, ועדיין לא מסוגלת לבצע, אבל יודעת שזו המציאות).
 
תהיה חזק
 
נ.ב.-
שאלת אותי באחת ההודעות על הבדל בין דיאטנית לתזונאית.
אני לא טובה בהגדרות מקצועיות. אבל מאמינה אין באמת הבדל. בתפיסה שלי יש הבדל- דיאטנית מתקשר לי עם המילה דיאטה, זה משהו מלחיץ. תזונאי- מדבר על תזונה, שאמורה להיות מותאמת לציפיות שלך ולפעילות שלך. משהו שהוא יותר המשכי, אורך חיים. דיאטה זה תקופתי. אבל אין לי מושג אם אני צודקת או לא. ככה ההגיון מראה לי. מי שיגיד לי שהוא תזונאי-הגיוני שארצה יותר להקשיב לו מאשר למי שעוסק בדיאטות...אולי זה פסיכולוגי וכוחה של מילה.
 
לצפיה ב-'תאמין כל מקום יש אנשים רעים '
תאמין כל מקום יש אנשים רעים
25/11/2016 | 16:08
32
אולי תחפש באתר אחר בדרכים אחרים 
אולי בפייסבוק יש תחפש 
לפעמים יש קבוצות בפייסבוק שנפגשים 
אולי יש קבוצה היכרויות 
אולי גם מסיבות או ערבים מיוחדים 
יש המון דרכים 
מקווה שתמצא בן זוג מתאים ולטעמך .
 
לצפיה ב-'מצטער לדעת'
מצטער לדעת
25/11/2016 | 12:22
18
האינטרנט לא מערכת מסודרת וגם לי עשו בו עוולות מכוערות. אני לא יודע אם היית אמין, אולי חשבו שזה ששיקרת בקשר לגילך עשה אותך לא אמין. מקווה שתצליח במקום אחר.
 
 
לצפיה ב-'יו איזו קריזה לא עצמתי עין כל הלילה'
יו איזו קריזה לא עצמתי עין כל הלילה
23/11/2016 | 08:43
17
123
שונאת את זה שהבוקר מגיע ואני עדיין בערות אחרי עוד לילה ללא שינה של מחשבות טורדניות. אני חצי עייפה, לא לגמרי, וזה בעייתי להירדם בצורה כזו.

כעת כבר יש רעש בבית ובכלל לא ארדם.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
23/11/2016 | 13:34
4
44
חשוב לישון, אבל צריך לישון בלילה ולא ביום. כדאי להשתדל לא לישון ביום וגם אם עייפים להקריב יום אחד ולהתאמץ להישאר ערים וערניים, ואחר כך לישון מסודר בלילה.
 
לצפיה ב-'מה שאתה מציע זה מתאים לאדם שבריא'
מה שאתה מציע זה מתאים לאדם שבריא
25/11/2016 | 16:51
3
27
כזה שיש לו סדר יום, משמעות לחיים, שיגרה. אדם בדיכאון ישן כמה שיותר ובורח מלהרגיש. אם אני אשן בלילה ואקום בבוקר יהיה לי יום ארוך של דיכאון לפניי והמטרה שלי היא לקצר כנה שיותר את היום שמדכא אותי יותר. בלילה יותר קל לי להיות ערה, אבל אני אוהבת להירדם לפני זריחת האור.
 
 
לצפיה ב-'תשובה לך'
תשובה לך
25/11/2016 | 18:50
2
18
דיכאון מצב של התעסקות בדברים רעים ועצובים שמונעת התעסקות בדברים טובים ומשמחים. את תקועה במצב הרגשי הזה. השתדלי להשתחרר מהדיכאון. לקראת השינה בלילה חשבי מחשבות נעימות, על דברים שאת אוהבת, שאת אוהבת לעשות, שמעניינים אותך. אולי תתכנני לך מה תעשי ביום למחרת לפי מה שאת אוהבת, וגם תחשבי על מה שעשית ביום הקודם ועל דברים יפים שקרו לך. עשי גם דברים שישמחו אותך, מצאי לך תחביבים יפים ועיסוקים שמעניינים אותך. אולי זה ישמח אותך.
לצפיה ב-'מצב של דיכאון וחרדה'
מצב של דיכאון וחרדה
26/11/2016 | 11:30
1
24
לא מאפשר לנו להנות מדברים שפעם נהננו מהם. במצב נפשי שכזה לא מעניין אותנו פשוט כלום. הדיכאון משתלט עלינו לגמרי, התפקוד יורד ויורד, העשייה לא קיימת, העצבות נעצמת ומתעצמת. הלוואי שהייתי יכולה לעשות את מה שאתה מציע. תלוי גם מהי רמת הדיכאון, כשמדובר בדיכאון גדול שנמשך המון זמן, המצב הופך לסטטי וקבוע והאדם משתנה לגמרי. אני ממש לא האדם שהייתי לפני שנים, את האדם ההוא השארתי בעבר הרחוק.
לצפיה ב-'אני לא מבין בזה אבל'
אני לא מבין בזה אבל
26/11/2016 | 12:21
14
לפי מה שנשמע הפתרון הוא אולי פשוט לנוח. כמן זמן הפסיקי לעשות דברים שמתישים ומעייפים אותך, קחי לך מנוחה נעימה ובה חשבי מחשבות נעימות ועשי דברים שנעימים לך. אחר כך אולי תוכלי לחזור בכוחות מחודשים יותר לעבודה ולחיים. חרדה יכולה להיות לדעתי מחוסר ביטחון לגבי עתיד לא ידוע, ואם מתכננים את הצעדים ואת העתיד החרדה פוחתת כי מרגישים בטוחים ושלווים.
 
לצפיה ב-'מקווה שהלילה הזה יהיה לילה טוב'
מקווה שהלילה הזה יהיה לילה טוב
23/11/2016 | 17:01
1
19
לצפיה ב-'תודה מותק'
תודה מותק
25/11/2016 | 16:46
7
לצפיה ב-'מחשבות טורדניות'
מחשבות טורדניות
23/11/2016 | 21:14
1
35

זה באמת נשמע מעיק לא לישון כל הלילה, ואני יכולה לדמיין שאת מוצפת מאד בכל מיני דברים שמטרידים אותך, עד כדי כך שאת לא מצליחה לאפשר לעצמך את המנוחה שאת זקוקה לה. האם זה קורה לך הרבה? אם זה נמשך כבר זמן רב, אולי כדאי שתפני לקבל סיוע רפואי כלשהו. ובכל מקרה, אל תישארי לבד עם מה שמטריד אותך.
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה '
תודה על התגובה
25/11/2016 | 17:02
22
זה דבר שנמשך יותר מידי שנים, המצב הנפשי. יכולתי לחיות לנצח עם הפרעות שינה, אבל שיקחו ממני תדיכאון הזה לעזאזל. בסופו של דבר זה גם לא שאני ישנה מעט, להיפך. הבעיה היא הדיכאון, לא השינה, כשלא ישנים ובנוסף גם בדיכאון חמור זה מעצים את התחושות הרעות, המח פשוט נטרף ומתחנן להרפיה.
 
כשעוצמת הרגשות השליליים במקסימום ונמשכת על פני הרבה מאד זמן גם הנפש הכי חזקה בעולם מתפרקת.
לצפיה ב-'צודקת. תנסי ללכת לישון רק כשאת עייפה.'
צודקת. תנסי ללכת לישון רק כשאת עייפה.
24/11/2016 | 01:30
11
לצפיה ב-'מקווה בשבילך שתשני טוב הלילה'
מקווה בשבילך שתשני טוב הלילה
24/11/2016 | 10:20
1
42
נסי לעשות התעמלות לפני השינה. אולי תקני לך הליכון ביתי?
 
לצפיה ב-'איזו התעמלות ממי?!'
איזו התעמלות ממי?!
25/11/2016 | 16:45
36
אין לי כח לנשום אפילו. גם כשאני שוכבת במיטה ולא עושה כלום כל היום אני מרגישה עייפות פיזית. רק שינה מאלחשת לי תכאב היותר גדול, הכאב הנפשי ואז כשאני לא נרדמת וקודחת עם המחשבות הטורדניות של החיים העצובים שלי זה פשוט בלתי נסבל. קודחת גם ביום וגם בלילה, המח לא נח לשניה וכל מה שאני רוצה זה להיעלם לבור של שיכחה
לצפיה ב-'מכירה את זה '
מכירה את זה
24/11/2016 | 17:12
4
33
שמגיעה הבוקר ולא שהצלחתי להרדם 
לצערי זה קורה לי המון זה מעצבן 
מקווה שתצלחי לישון טוב היום 
 
לצפיה ב-'יודעת שאת מכירה את זה גם'
יודעת שאת מכירה את זה גם
25/11/2016 | 17:04
3
30
חיי סיוט יש לנו מותק. מה קורה בגזרת ההוא?
לצפיה ב-'את מתכוונת למבוגר '
את מתכוונת למבוגר
25/11/2016 | 22:53
2
27
אני לא בקשר איתו 
מאז שאמרתם לי לא התקשרתי אליו הוא התקשר כמהפעמים ואז לא עניתי ואז יום אחד התקשרתי אליו ואז נפל לי אסימון 
אני מרגישה בלי עין רעה שהפרק של ההוא נגמר בחיים שלי .
מצד אחד  הרגשה של חוסר התושמת לב ואני זקוקה לה שבנאדם היה מרעיף עלי .אבל די חלאס זה לא מתאים . מאז גם הוא לא התקשר 
אפילו אין את התחושה שוויתרו עלי בקלות כי אני הבאתי את זה לעצמי מקבלים אותי מובן מאליו .
מקווה לא לשבור את הנתק .וכן הביטחון העצמי ירד שוב ברמות אבל ביטחון עצמי צריך להשקיע דברים לא באים בקלות .
מסר לאלוהים :
ואלוהים פעם הבאה שאתה שולח לי מישהו לעזור לי תשלח בנאדם רגע רגע אל תשלח אף אחד  
תן לי את הכוח לנהל את החיים שלי .
וזה לא קל בגלל המון דברים 
ותודה גלי אני מרגישה שמאז שבאת לפורום יותר טוב לי פה . וזה עוזר קצת .
 
 
לצפיה ב-'"רגע רגע אל תשלח אף אחד תן לי את הכוח לנהל את החיים שלי"'
"רגע רגע אל תשלח אף אחד תן לי את הכוח לנהל את החיים שלי"
26/11/2016 | 10:46
1
35
וואו ריגשת כפרה עלייך. הבקשה הכי טובה שאפשר לבקש לעצמנו זה כח פנימי לנהל את חיינו ולא משו חיצוני לנו בדמות אדם, טוב ככל שיהיה. זה כמובן עוזר מאד, אבל רק כתוספת, לא כבסיס לחיינו.
 
אני מבינה טוב מאד, שחוסר תשומת הלב לא נעימה וחסרה לך ושהוא היה זה שסיפק לך אותה, אבל עשית מעשה אמיץ, כי זה מה שהיה צריך לעשות, את היית נכנסת לסערות רגשיות והרגשת לא מכובדת על ידו. הקשר הזה איתו היה לא בריא עבורך, קשר במסווה של חיזוק הביטחון עצמי שלך. עם כל הקושי שבדבר, כל שנותר להמשיך להתפלל שהניתוק אכן יישמר מצד שניכם.
 
תודה על החום במילותייך ממימשמח אותי לדעת שטוב לך פה יותר בזכותי, זה המשפט הכי יפה שיכולתי לשמוע...
לצפיה ב-'גלי היקרה שלי '
גלי היקרה שלי
28/11/2016 | 19:43
12
אמת רווח לי הניתוק הקשר 
כמו שמישהי אמרה הוא בעל אופי בעייתי 
וממש זלל אנרגיה .
 
מה שנותר למצוא את הכוחות בתוכי 
 
 
 
שמחה שרגשת אותך ועשית לך קצת טוב בנפש הכל אמת ומהלב יקרה .
אני בעצמי זקוקה לשינה 
תעכני מה מצבך .
 
 
לצפיה ב-'מתאושש'
מתאושש
22/11/2016 | 21:56
4
54
עברתי יומיים לא קלים לגוף ולנפש שלי. עכשיו אני מתאושש. מקווה שזה יקח כמה שפחות זמן ושהגוף והנפש יחזרו לשגרה שלהם. גם אם השגרה רעה אני מעדיף אותה מאשר את הבעיות האלה.
זהו אני לא רוצה לכתוב כמה רע לי כדי לא להרגיש רע מידי, אני כותב רק כדי לשתף ולהרגיש חלק, אני רוצה להרגיש שיש לי מקום, גם אם המקום הזה הוא פורום תמיכה נפשית. ככה אולי תיהיה לי סיבה להרגיש פחות לבד אם ארגיש ככה.
לצפיה ב-'להתאושש זה טוב... מעיד על שיפור'
להתאושש זה טוב... מעיד על שיפור
23/11/2016 | 08:51
7
לצפיה ב-'לצלול אל הנפש'
לצלול אל הנפש
23/11/2016 | 20:46
13

אם תרגיש לבד, טנזניה, אתה באמת יכול להרגיש פחות לבד, כי המילים שלך מגיעות אלינו, אליי ואל חברי הפורום. אני מבינה שאתה מעדיף שגרה רעה על פני הבעיות שהיו לך בימים האחרונים. אולי יש משהו שקט, שלו בשגרה, תהיה אשר תהיה השגרה הזו, לעומת בעיות מסויימות שמטלטלות את החיים ואת הרגשות, ושגורמות לנו להרגיש בסערה וללא עוגן, ללא מקום מבטחים לסגת אליו, ולפי מה שקראתי אתה צללת לתוך הנפש שלך ומצאת כוחות להתמודד. הצלילה הזו היא לא דבר של מה בכך. מצד אחד כשעומדים לטבוע, אפשר לגלות כוחות אדירים בתוכנו. מצד שני, במצב כזה גם קל יותר לאבד את העשתונות, ואתה לא עשית זאת. אני מקווה שעם הזמן תמצא דרכים לייפות את השגרה שלך, ולהפוך אותה משגרה נסבלת לכזו שמחזקת אותך.
 
לצפיה ב-'יש לך מקום פה '
יש לך מקום פה
24/11/2016 | 22:27
12
אתה יכול לשתף תמיד 
לצפיה ב-'שמח לדעת'
שמח לדעת
25/11/2016 | 12:26
6
בחיים יש כל הזמן הרעות והטבות. וצריך לדעת לזרום עם החיים, להתמודד עם השינויים ולהתגבר על הרע למען הטוב. יש לדעת ליהנות מהחיים. השגרה טובה אם היא מורכבת מאירועים טובים.
 
 
לצפיה ב-'מישהו זוכר אותי ? ....'
מישהו זוכר אותי ? ....
22/11/2016 | 21:38
13
86
היי לכולם. הייתי פעיל מאד כאן לפני כמה שנים. אני מאמין שהתחלופה אדירה, יש לי כל מיני התלבטויות שאני חווה כרגע ואשמח לשמוע דעות. חוץ מזה, מקווה שהפעם כן אוכל להתמיד ... 
 
שלכם. 
boy in the well 
לצפיה ב-''
22/11/2016 | 22:16
14
לצפיה ב-'להפוך מזבוב פיל ... '
להפוך מזבוב פיל ...
23/11/2016 | 19:04
1
47
שלום לכולם. הבטחתי שאחזור ואני מתכוון להישאר. אני חושב שאחת הבעיות הקשות יותר שלי היא הרגישות יתר. אני נוטה להיכנס לבהלה בקלות, וכל דבר מפחיד אותי. ממש "הופך" זבוב לפיל. דבר זה מאד מפריע לי לתפקוד, ואני סובל מזה. דבר שני, למרות הרגישות החלטתי שאני לוקח את עצמי בידיים, ואתמיד במסגרת שאני נמצא בה כרגע (שזה מועדון לנכי צה"ל), ואשקיע. סה"כ יש לי שם סוג של תפקיד - מדריך מחשבים (משהו שאפשר להתגאות בו). חשוב לי נורא "מה להגיד ..." למרות שיש שיפור גם עם זה. סה"כ אני רגיל להיות בטוב, ותראו זאת בהמשך, יש לי כל מיני טכניקות ושיטות להתגבר. אבל החרדה קשה, אבל כמו שהיא קשה היא גם כך עוברת ...
 
ביי בינתיים.
 
boy in the well  
לצפיה ב-''
23/11/2016 | 22:55
9
לצפיה ב-'חרדות.'
חרדות.
24/11/2016 | 16:01
26
אני סובל מחרדות. לעיתים נתקל בפחדים בלתי מוסברים. אני רגיל לחיות ב"טוב ...", ועל כן כל חרדה קטנה מורגשת. הייתי רוצה שזה ייעלם. 
 
boy  
לצפיה ב-'זוכרת רק את הכינוי '
זוכרת רק את הכינוי
24/11/2016 | 17:14
12
לצפיה ב-'שלום! אני זוכר אותך'
שלום! אני זוכר אותך
25/11/2016 | 12:34
1
23
ושמח שחזרת. בזמן האחרון התעניינתי מה קרה ליוס'לה, כותב שמאד אהב אותי ואת עצותיי והיינו מתקשרים היטב.
 
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
27/11/2016 | 21:04
3
לצפיה ב-'היי בוי יקר '
היי בוי יקר
27/11/2016 | 15:43
1
13
כמובן שזוכרים!
שמחים לראות אותך בין שורותינו כתמיד.
 
הרגישות שאתה מתאר, נשמעת מצד אחד כמו ברכה, אך מצד שני כמו סוג של קללה.. משהו שמצד אחד הופך אותך לאדם הרגיש והמקסים שאתה, שמקשיב מהלב, בפתיחות, בעדינות. אדם שחשוב לו להיות בהתפתחות מתמדת, במודעות, בהקשבה.. ומצד שני, גורם לך להרגיש כאילו כל הזמן משהו מזמזם שם ברקע, לא מספיק שקט.. וזה וואי מתיש ביותר, להרגיש את הדריכות הזו, את החרדה שצריך להשקיט.. את המחשבות שכאילו עובדות שעות נוספות והמחיר שלצידן..
בוי יקר שלנו, טוב לשמוע שסיגלת לעצמך דרכים וטכניקות שונות שמצאת מועילות עבורך, אין חכם כבעל נסיון. מההיכרות איתך, אין ספק שגם תמשיך לרכוש ולפתח כלים נוספים עם הזמן.
 
ורק תזכורת קטנה, לעכשיו ולתמיד - הבית הזה תמיד פתוח עבורך יקר שלנו משאירים לך כאן מקום, מרחב ומצע רכים לחזור ולשתף בהווה ובעתיד במה ומתי שתרגיש שנכון לך - באתגרים, בכלים, בחששות ובתקוות
לצפיה ב-'וואו, תודה. אני אכן רוצה לחזור! '
וואו, תודה. אני אכן רוצה לחזור!
27/11/2016 | 21:00
8
לא הגדרתם את זה טוב יותר לגבי הרגישות. גם קללה וגם ברכה, אחרת בלי הרגישות לא הייתי יכול מאד להתרגש מהמוסיקה שאני כ"כ אוהב. להקת REM, למי ששכח. ואכן אני "רגיל" להיות בטוב. רגיל שטוב שלי, שאני שמח, שאני בעל סיפוק גבוה. אמנם אני לא עובד כרגע בשוק החופשי, אלא נמצא במועדון יומי לנכי צה"ל, ובשעות הערב יש לי תעסוקה נוספת (פיתוח קול + גיטרה), כתיבה יוצרת וקבוצת תמיכה וגם שיעורי אנגלית למתקדמים (בבית הלוחם). אז כן, יש לי טכניקות, יש לי שיטות ומנטרות. וצורות חיים לחיות בתפקוד גבוה.
 
אני שמח שאתם מחבקים אותי שוב. במהלך השבוע הקרוב לא אהיה כאן מפאת חופשה בטבריה. אבל אחרי זה אני מתכוון לחזור, לתרום ולהיתרם בשיא הכוח ...
 
אוהב אתכם ...
 
boy   
לצפיה ב-'אני רוצה עזרה '
אני רוצה עזרה
27/11/2016 | 21:20
3
15
היי ..., כידוע לכם אני מנגן בגיטרה. ולצערי אני לא תמיד מוצא את הדרייב להתאמן. משהו עוצר בעדי. מצד אחד זה ממש ממש מדליק אותי, לדעת בסופו של דבר סולואים של פינק פלויד לדוגמא, או סתם stairway to heaven, או עוד קלאסיקות, זה הכי מגניב שיש, ויש גם קשר ישיר בין מידת ההספק והשיפור בגיטרה לאושר, וזה מוכח. מצד שני יש לי שירים שלי מקוריים, אבל תמיד יהיו אלו שיגידו "תנגן שירים מוכרים ..." לכן צריך לצבור רפרטואר של שירים (אפילו ישראליים) כדי "להרשים", לעשות טוב, אני גם לומד פיתוח קול במקביל ומאמין שתוך כמה שבועות יהיה שינוי גם בזה. בקיצור, חבריי ... מה שאני מבקש זו דרך או שיטה "להכריח" את עצמי להתאמן ולא לוותר, כי זה חשוב לי מאד. תעזרו לי. 
 
תודה. 
לצפיה ב-'יאיי,אתה ׳חייב׳ להתאמן על שדות ירוקים של 4האחים..'
יאיי,אתה ׳חייב׳ להתאמן על שדות ירוקים של 4האחים..
27/11/2016 | 22:17
2
18
אז מה אם זה ישן נושן,זה קלאסיקה וזה שיר יפהפה..לפחות לדעתי(שיר באנגלית)
בהצלחה במטרות:)
לצפיה ב-'greensleeves ? ...'
greensleeves ? ...
28/11/2016 | 14:37
1
8
לצפיה ב-'GREENFIELDS של ארבעת האחים'
GREENFIELDS של ארבעת האחים
28/11/2016 | 17:44
21
שיר מתאים מאד לניגון בגיטרה..אני חושבת;)
אחת המנגינות שאני אוהבת
לצפיה ב-'אני חושב שאני יודע מה חלק ממה שגרם להזדקנות אצלי'
אני חושב שאני יודע מה חלק ממה שגרם להזדקנות אצלי
22/11/2016 | 01:31
8
55
אני כמעט ולא אוכל חלבון ממקור טוב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4427333,00...
לצפיה ב-'פשוט שאר הדברים ברשימה אני כן משתדל לעשות'
פשוט שאר הדברים ברשימה אני כן משתדל לעשות
22/11/2016 | 03:44
7
26
וחלבון זה משהו שבתקופה האחרונה פחות צרכתי מבעבר.
חשבתי אולי אצליח להפטר משרירי הכתפיים והגב (אני יודע שאני בור בנושא הזה) אבל כמובן ידעתי מזמן שהעדר חלבון טוב גורם להאיץ הזדקנות. ידעתי את זה ואני מצטער שלא היה לי מספיק ביטחון לפני שנתיים לתת למאמן כושר את ידידה שלי בטלפון שתשאל אותו איזה גוף הוא רוצה שיהיה לי. התפדחתי לתת לה לשוחח איתו. בסך הכל עוד מאמן צעיר בתחילת הדרך...
לצפיה ב-'והוא נתן לי תרגילי ניפוח שעשיתי'
והוא נתן לי תרגילי ניפוח שעשיתי
22/11/2016 | 03:51
6
33
ובגלל מחשבה שהגיעה כנראה גם מחוסר ידע שאם לא מתאמנים השרירים יורדים עשיתי זאת. כבר שנתיים לא בחדר כושר והשרירי כתפיים וגב מנופחים ברמה שלא הייתה לי בחיים. יש לי גם רוחב של שרירים וגם רוחב של שומן ובנוסף בטן מתנפחת.
 
חשבתי לעצמי בתמימותי שאולי גוף שרירי יהיה יפה לי וטעיתי.
לפני כן היה לי גוף שרירי ורזה אבל שרירי במקומות שעוד יכלו להחמיא לי.
ואמרו לי שאני חתיך בזמנו אבל זה לא מספיק סיפק כי רציתי להראות עוד יותר חתיך.
וחבל.. נראתי הרבה יותר טוב מכל הגוף הזה הנוכחי גם אם אוריד את השומן בבטן עדיין הרוחב שנהיה לי בגוף מבאס.
ו... יכול להיות שהגוף הפך לרחב ובצורה בוגרת כי אולי הזדקנתי? לא עמדתי מספיק על המשמר? לא יודע... לא יודע לענות בדיוק על זה.
 
שימו לב: יש בחורות שהן צעירות ובאיזה שלב הגוף שלהן מקבל צורה של אישה ולא של צעירה. גם מי שעברה לידה אבל לא כולן פשוט הגוף מזדקן ואני יודע שיכולתי למנוע את זה. אני מנעתי את זה המון שנים אבל לא עמדתי מספיק על המשמר.
 
אני זוכר שלפני שנים היה לי פחד שמשהו בגוף השתנה לבוגר, שכל איזור הכתפיים ובכלל האיזור התרחב לבצורה בוגרת ואני זוכר שהייתי מורח כמויות של קרם הגנה מתחת אפילו לבגדים ואפילו בחורף אז למה כמו מטומטם הלכתי וניפחתי שרירים לפני שנתיים? איזה דביל אני. פחדתי מגוף גברי ובידיים שלי עשיתי זאת. אני יודע למה... למה זה קרה כי כמו מטומטם פרסמתי ברשת תמונה של הגוף שלי וכתבתי שאני מתכוון ללכת לאימונים שיהיה לי מראה גוף יותר טוב ומהעיניים של אנשים זה נהרס. אסור לספר לאנשים תוכניות. פשוט אסור! צרי עין דוחים..
לצפיה ב-'מנסה להבין'
מנסה להבין
22/11/2016 | 10:52
5
35
אפשר לשאול בן כמה אתה?
הכל אפשר לשנות, זה תלוי בך ובעבודה שלך.
גם צורה של גוף. יהיה לך יותר קשה "להצר" את הגוף שלך עכשיו. אבל זה אפשרי אם זה מה שאתה רוצה.
חלבונים עוזרים לבניית שריר. פחממות סותרות את זה- וביחד זה הופך לשומן. 
תזונה נכונה ומותאמת לצרכים שלך, בשילוב עם פעילות (לדעתי רק אירובית, כדי לשרוף שומן ולא לבנות עוד שכבות של שריר) נכונה, וזמן- יתנו את המענה שאתה צריך.
אני מאמינה שאנחנו בוחרים לתת מקום ל"עיניים" של אנשים. מחשבה יוצרת מציאות. 
מה איכפת לך מה אנשים חושבים? איכפת מאנשים שקרובים אלינו, אנחנו רוצים סה"כ להתחבב ולהיות נאהבים על ידם. אז איכפת לנו מה הם חושבים, איכפת לנסות לרצות אותם. אבל באיזה מחיר? אל תוותר על עצמך בשביל הסביבה. היא משתנה והולכת. אתה נשאר עם עצמך.
בעברי, היו לי הפרעות אכילה, כי היה איכפת לי מהסביבה, מזה שקראו לי שמנה,, מכוערת. היה לי הקשר ישיר בין הגוף שלי ליופי שלי.
הרסתי לעצמי את הגוף, עד היום אני סובלת מבעיות בעיכול, הפרעות בתזונה, ולעיתים, כשאני חלשה, שוב נאחזת בהפרעות האכילה שצצות. אני כבר לא אובססיבית כמו בעבר, אבל כל מילה שאומרים על המראה שלי, מחזירה אותי לגיל 16 המפוחד. 
ההבדל שהיום אני יודעת שאני יפה, נדרשו הרבה שנים שאני אלמד את זה. ולדעתי גם נהייתי יפה יותר עם השנים. ככל ששמעתי את זה יותר, ככל שהרגשתיאת זה יותר- הצורה שלי השתנתה. היום כמעט לכל מקום שאני הולכת, אנשים מחמיאים לי על המראה. 
המראה זו ההרגשה שלנו. החיוך שלנו. הביטחון. 
כמה אנשים יפים, עם גוף יפה ראית - וחשבת שהם מכוערים? ולהפך?
זה הרגשה ותשדורת. 
היום כבר לא מעירים לי על המשקל (חוץ מאמא, זה לא נחשב). נכון, אני לא שמנה כמו פעם, אבל גם לא רזה. אף אחד לא אומר לי יותר "יש לך פרצוף יפה, אם רק תורידי במשקל...." או דברים דומים.
לא אומרים כי אני לא מאפשרת, כי אני כבר יודעת שאני יפה. ויודעת שליופי שלי יש קסם, אם אני רוצה. 
שמת לך יעד שחשוב לך כרגע. אתה יכול להעזר במאמן כושר ותזונאי שיתנו לך את הדרך להגיע לאותה מטרה. שיהיה לך נוח עם עצמך, זה הכי חשוב.
 
בהצלחה
לצפיה ב-'חשוב להזהר מאירובי מוגזם כי הוא פוגע בקולוגן של עור הפנים'
חשוב להזהר מאירובי מוגזם כי הוא פוגע בקולוגן של עור הפנים
22/11/2016 | 15:48
3
30
אימון מוגזם של אירובי יכול לפגוע בקולוגן של עור הפנים והגוף ולהוריד שם נפח דבר שלא כדאי לעשות כי אז הוא יוצר מראה בוגר.
לצפיה ב-'נו באמת'
נו באמת
22/11/2016 | 16:53
2
39
אין לי מושג מאיפה הבאת את זה. זה פשוט לא נכון.

ולמה שמישהו ירצה אירובי מוגזם.

די אתם עושים עבריינות ובריונות מקלדת בפורום הזה. אני מקווה שמישהו יגיד לשניכם כבר משהו כי זה יוצא מכלל שליטה!
לצפיה ב-'אירובי = הורדת שומן מהגוף שזה כולל שומן שבפנים'
אירובי = הורדת שומן מהגוף שזה כולל שומן שבפנים
22/11/2016 | 20:22
5
לצפיה ב-'וזה נאמר לאחר התיעצות עם מנתחים פלסטים..'
וזה נאמר לאחר התיעצות עם מנתחים פלסטים..
22/11/2016 | 20:24
9
לצפיה ב-'היי לך...'
היי לך...
23/11/2016 | 00:26
34
תודה שהגבת לי.
המטרה שלי היא בעיקר לפתות בחורים.
גם הסביבה חשובה אך הסיבה העיקרית היא בשביל בחורים צעירים ואני חושב שמראה נערי זה מה שיכול לעשות את זה למרבית הבחורים.
 
נכון שחיוך וביטחון מסייעים אבל מה לעשות שאני לא אדם עם הרבה ביטחון? אבל כן הייתי רוצה .. נראה לי.
 
אני גם הייתי בסוג של הפרעות אכילה בגיל 17 ועד היום יש לי בעיות בגוף שנשארו לי מזה.
לשאלתך - אני באמצע שנות העשרים +-
 
אני רק בשנים האחרונות הבנתי שאני לא מכוער ויותר מכך גם נאה בפנים.
בשנותיי הצעירות הייתי מאוד יפה אבל הערך העצמי שלי היה כה נמוך שהרגשתי כל כך מכוער למרות שבפועל הייתי נראה מאוד אטרקטיבי ואפילו שרבים אמרו לי שאני חתיך , כוסון ודוגמן.
 
אני שם לב שבחורים שולחים לי מביטים אבל אני חושב שעובדת איתי הצליחה לומר לי מילה עליי שהיא נכונה ואני המון פעמים אומר מלא דברים אבל המילה הזאת מאוד יכולה להתאים: היא אמרה לי שאני ביישן.
באיזה מאמן כושר ותזונאי אני אקח? יש הבדל בין דיאטנית לתוזנאית?
 
יש לי גם בעיה שאני עם עודף שיער בגוף ואני רוצה לעבור הסרת שיער בלייזר אבל יש משהו שחוסם אותי - אם  תסכימי להקשיב לקושי שלי ולסייע בהקשר ללייזר תני סימן ואכתוב לך בפרטי. תודה.
נ.ב
יש לי עוד פאקים בגוף.
לצפיה ב-'אובדן'
אובדן
21/11/2016 | 11:42
6
148
היא התאבדה, אחרי שניסו להציל את חייה, היא לא רצתה עוד. שבוע הייתה בלי הכרה. עד שנשמה את הנשימה האחרונה.
לא כואב לי עליה
זה מה שהיא בחרה.
כואב על עצמי, שנשארת עם התחושה
עם הפספוס
ואני רציתי למות,
ואולי עכשיו זה לא זמן טוב לכולם. יהיה להם קשה להכיל
היו לי תוכניות
והיא הגשימה אותן
ועכשיו? צריכה לחכות עוד, כדי שלא יכאב להם
צריכה לחכות עוד כדי שהם לא ישברו
ואולי זה בכלל לא משנה,
מי ששביר ישבר, לא משנה מה יקרה
מי שחזק ישרוד.

אני חזקה, ואפילו מאוד. ואולי בגלל זה מבינה שאני לא רוצה.
אני יכולה לעבור הכל, ובשביל מה?
בשביל מי?
למה?
יותר שאלות, פחות תשובות.
ככה זה כשאין כבר כוחות
מנותקת מעצמי, מהמחשבות והרגשות
לא ישנה ולא באמת ערה
כמו זומבי מסתובבת
וכבר אין לי מטרה.
פעם כתבתי פה שעד גיל 30 אני אחליט.
הייתי בת 15.
לא זכרתי שזה מה שכתבתי. פעם חשבתי שזה מספיק זמן לניסיון בחיים פה.
בלי להרגיש בשנתיים האחרונות הרחקתי ממני את כולם.
שלא יכאב להם, שלא יקשרו.
פחדתי שגם לי יכאב, פחדתי גם אני להיקשר.
וניסיתי, ניסיתי הרבה, ניסיתי כל מה שיכולתי וידעתי.
ועדיין מצאתי את עצמי לבד,
לבד מול ים של רגשות ומחשבות.
לבד בחוסר אונים, בלי כוחות.
מקנאה שהיא הצליחה, ידעה מה לעשות.
גם לה כנראה, כבר לא היו כוחות
משהו זדוני בי אומר, חבל שלא ידעתי, הייתי מצטרפת
עכשיו זה בעייתי יותר
גם עכשיו אני מתחשבת באחרים, לא למדתי שאני קודם.
אוף
מעלה בראש זכרונות מכל מי שהכרתי והתאבד, כולן היו בנות. צעירות ויפות. מחייכות וחכמות.
זה לא מעשה אנוכי, זו בחירה כי לא יכלו עוד.
לשאת את הסבל, בחיים המבולבלים. בחיים שלא לכולם מאירים.

הייתי חייבת לפרוק
רעות
לצפיה ב-''
21/11/2016 | 22:13
1
30
אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע, האם הוא באמת נפל?
רעות יקרה,
אם תיפלי זה יכאב, זה יכאב לעולם,
זה יכאב גם אם אף אחד לא ישמע.
ההחלטות והבחירות בחייך הם שלך, רק שלך.
אבל אני מרגיש שאני רוצה  לומר לך:
בבקשה אל תיפלי! בבקשה תהיי חזקה!
בבקשה חפשי את המשמעות, את מה ששווה לחיות למענו.
 
את כותבת שאת מנותקת מעצמך.
האם יש דרך חזרה?
האם יש סדק בחומת הריק והבדידות?
משהו להתחיל, לעבוד איתו?
 
שולח לך חיבוק וכח
מקווה שיהיה אור בחייך.
 
משה
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/11/2016 | 09:33
18
אני בספק אם יש באמת רעש..
אם אין מי שישמע אותו, הוא לא קיים. 
בדומה לאלוהים.
עד לא מזמן חשבתי שיש דרך חזרה. היום זה מצריך עבודה רבה מדי בשבילי. אין בי כוחות יותר.
ברור שהייתי רוצה שדברים יהיו אחרת, אבל הנשמה שלי פצועה מדי, כואבת מדי.
מצאתי הרבה משמעויות לאורך השנים- וכולן התנפצו לי בפנים. וכל ניפוץ רק שבר יותר ויותר.
ואני מתרחקת מכל משבר, כבר לא מסוגלת להסתכל לו בעינייים.
נהיית יותר ויותר בודדה ועצובה.
והרי אף אחד לא יכול לעזור לי במילא, הכל צריך להיות החלטה שלי.
ולי אין כוח יותר, לחשוב או להחליט. אין כוח יותר להרגיש.
 
תודה 
לצפיה ב-'טוב שפרקת והצלחת לגעת וגם לזעזע את הנשמה|'
טוב שפרקת והצלחת לגעת וגם לזעזע את הנשמה|
22/11/2016 | 08:46
1
37
אני מצטרפת לכל מלה שכתב משה ומקווה בכל מאודי שתצליחי כן לראות מעט אור בחייך וכן להיאחז בחיים ולהגיע למצב שתגידי לעצמך שטוב שבחרת להשאר בעולם הזה.
לא מכירה אותך אישית,אבל מחבקת אותך על כל אובדן שחווית ומקווה שכן  תבחרי בחיים וכן תזכי למעט שלווה שמגיעה לך.
חיבוק  עוטף ומכיל
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/11/2016 | 09:45
6
לצפיה ב-'שלום'
שלום
22/11/2016 | 14:08
14
מוות בדרך כלל עצוב ולא טוב, כי החיים מתנה מקודשת ויקרה שניתנה לעולם ואם מבטלים אותם לא יוכלו אף פעם להחזיר שום דבר מהעולם הגדול שהם מכילים. עצוב גם לאבד מישהו שאהבנו ולדעת שמת ושנאלץ להתאבד. בכל-זאת, חשוב להמשיך לשמור על החיים שלנו ולהשקיע בהם באהבה. היא סבלה וחבל עליה, אבל לפחות את מצדך השתדלי לשמור על עצמך ולמנוע ככל שתוכלי את הסבל שלך למען הטוב שבחיים.
לצפיה ב-'החלל שנשאר'
החלל שנשאר
23/11/2016 | 11:03
42
עליסה יקרה
את נשמעת מותשת, עייפה מהחיפושים אחר משמעות החיים, מתקשה למצוא תכלית.. ואני מתארת לעצמי כמה שאת מרגישה אבודה כתוצאה מכך, עדיין מחפשת את הזהות של עצמך בייאוש הולך וגדל.
 
את מביאה בהשלמה כמעט נטולת כאב התאבדות של מישהי קרובה אליך וחזק מאוד עולה מדברייך האכזבה מהחברה שהקדימה' אותך וקילקלה לך תוכניות, ואולי גם קצת כעס כלפיה על ש'הצליחה' להתאבד, ו'גנבה' לך את ההתאבדות, ובגללה נכפה עליך עכשיו לחכות עוד... עד שתגיעי גם את להחלטה שמרגישה לך בלתי נמנעת כרגע..
 
אם אני מבינה נכון, את גם מאוכזבת מעצמך ואולי מרגישה שנכשלת, כי בגיל 15, היה לך ברור שעד גיל 30 כבר תגיעי להחלטה הנכונה, והנה את פה, 15 שנה אחרי, מרגישה חסרת ערך על כך שלא הצלחת למצוא משמעות ועניין בחיים האלה שלך וגם לא לשים להם סוף.
אבל את לא מוותרת.
 
ואולי הקונפליקט בין הרצון שלך למות, לבין האכפתיות שלך כלפי הסביבה - הוא סוג של שחקן חדש במגרש של מי שאת, קול נוסף שלך שאומר שחלק בך גם כן רוצה לחיות, כן רוצה לנסות לבנות זהות גם לא רק סביב המוות.. לנסות להגדיר את עצמך אחרת, למצוא את המשמעות לחייך גם במנותק ממנו. המאבק הזה להיות גם פה וגם שם, בין החיים למוות, בין הרצון לחיות לרצון למות, גם לרצות וגם להתנגד ולשמוע ולתת לזה מקום כל כך מרכזי בחייך במשך כל כך הרבה שנים, זה מתיש ומייאש לכשעצמו.
 
אני מרגישה את הבדידות שלך מהסביבה, את ההתרחקות והפחד מהכאב, את ההתנתקות שלך מהחברים ושלהם ממך, רק לא להרגיש,  לא להיפגע, לא לכאוב.
אבל את למעשה לא לגמרי לבד, האובדנות שלך לא עוזבת אותך, היא נמצאת בך ואיתך, מלווה אותך כמעט כמו חברה, ומקיימת איתך דיאלוג ונוכחות.
 
זה יכול להיות מפחיד לנסות לחשוב על להגדיר את עצמך במונחים אחרים, ולבסס את הזהות שלך סביב מוקדים נוספים להשען עליהם.  
ובדיוק בשביל זה אנחנו פה, לשמוע ביחד איתך את כל הקולות שבך - גם אלו הרוצים במוות, וגם אלו השקטים יותר, הרוצים בחיים.. לתת להם ולך מקום, את המקום שמגיע לך.
 
את מעידה על עצמך שאת בן אדם חזק, וזה ניכר בכתיבה שלך ובדברים שאת מעלה, זו פתיחה נהדרת להדגשים נמוספים בחיים. אני רוצה להזמין אותך לראות בנו פרטנר לכל המחשבות, הרגשות והפחדים שמציפים אותך, שתדעי שאת לא צריכה להישאר יותר לבד.
אנחנו נמצאים באתר לצ'אט מדי ערב בין השעות 21:00 לחצות  ותוכלי לשוחח איתנו שם בשיחה אנונימית של 1 על 1, או להמשיך ולכתוב כאן בפורום ולהרחיב את התחושות והמחשבות שלך.. אנחנו כאן איתך יקירה, בכל דרך שתבחרי
 
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
20/11/2016 | 19:59
1
44
הלוותי לאחותי כסף והיא מדברת אליי מגעיל מילים כמו 'חפרן' וכד'.
זה לא נותן חשק לסייע לה אך מצד שני עדיף לי לסייע לה כי היא מסייעת לי המון בכל מיני מצבים. אני פשוט מרגיש יותר בנוח לדבר איתה או במילה אחרת 'לחפור' כי זה משפחה ולא אנשים בחוץ..

בעניין אחר אני נגעל מהגוף שלי שהשתנה כתוצאה מפיתוח שרירי כתפיים וגב לפני שנתיים. כרגע לא יכול להרשות לעצמי לקחת שירותי הרזיה ולא מעוניין ללכת לדיאטנית כי העבודה במשרה מלאה מקשה עליי התחבויות אחרות (עובד ערב וקשה לי ללכת לדיאטנית בבוקר\צהריים).

בעניין אחרון - המטפלת שלי לא כל כך מועילה לי ומתיש לחפש מטפלת אחרת בפרט שאני בטיפולים מגיל כל כך צעיר ועברתי המון מטפלים.
בסכום נמוך שאני משלם זה מה יש - לא יכול להרשות לעצמי לשלם סכום של כמה מאות לפגישה.
לא מעוניין בשירותי טיפול נפשי בתב"ן עקב שירות דוחה שקיבלתי משם בעבר ומעוד סיבות שאין לי זמן לפרט כרגע.

קצת תקוע..
לצפיה ב-'תב"ן בחינם אך לא מעוניין.'
תב"ן בחינם אך לא מעוניין.
20/11/2016 | 20:00
13
לצפיה ב-'אני קורא פה את ההודעות של כמה אנשים פה סובלים ופשוט בא '
אני קורא פה את ההודעות של כמה אנשים פה סובלים ופשוט בא
20/11/2016 | 19:21
3
88
ופשוט בא לי לבכות.
כמה הרבה אנשים סובלים יש בעולם הזה, פשוט לא פייר .
לצפיה ב-'נכון'
נכון
22/11/2016 | 10:55
27
רציתי להגיב, אין לי כל כך מה להגיד... חוץ מנכון. לא פייר.
לצפיה ב-'נכון'
נכון
22/11/2016 | 14:10
28
העולם לא הוגן, אבל זה העולם. העולם הוא מערכת שיש בה איזון בין טוב לרע, ותפקידנו בו להתגבר על הרע ולהגיע לטוב.
 
לצפיה ב-'מקום לשינוי'
מקום לשינוי
23/11/2016 | 20:54
7

נכון, Aeoliah, יש הרבה אנשים שסובלים בעולם... וחלק מהם הגיע לפורום הזה. זה יכול להיתפס כחוסר צדק, ולהוביל לשאלות על מהות החיים: למה כל כך הרבה אנשים צריכים לסבול בחיים האלה? מה המטרה של כל זה? ואלה שאלות כבדות מאד, כי מצד אחד זה נראה מקומם אם אין סיבה, ומצד שני, קשה לנו, אולי, לחשוב שיש היגיון שעומד מאחורי כל כך הרבה כאב. ובאמת, התפיסה שאתה העלית היא שאין היגיון, ושזהו פשוט מצב נתון. אולי היגיון אפשרי לכאב יכול להיות, שבמקום שיש כאב, אנחנו נחפש את הדרך להפיג אותו. שבמקום שבו אנחנו חווים רע, אנחנו ניאלץ לעשות משהו כדי למצוא טוב כלשהו, שיהווה משקל נגד לרע שפקד אותנו. כשאתה משתף בכאב שלך, אתה פותח פתח לאנשים אחרים להגיע אליך ולנסות להקל. ואתה חווה זאת גם מהצד השני, כשכחבר בפורום, אתה מנסה לעזור למישהו אחר. אם הפורום הוא מיקרוקוסמוס, עולם קטן בפני עצמו, אני מקווה שכל השותפים לו מרגישים שהוא מקום שיכול להכיל כאב, מקום גדול יותר מהעצמי הסובל, שיכול להכיל את הסבל, ואולי, בהדרגה, לשנות אותו.
 
לצפיה ב-'אני סובל'
אני סובל
20/11/2016 | 19:16
7
74
אני פשוט סובל.
סבל טהור. נפשי.
אני אפילו לא ממש יודע למה.
משהו רוצה לצאת אבל לא מצליח.
הגוף שלי כנראה כבר מבולבל לגמרי. נלחם בעצמו.
אבוד...
לצפיה ב-'מרגיש קצת יותר טוב..'
מרגיש קצת יותר טוב..
20/11/2016 | 22:41
4
11
לצפיה ב-'הלוואי שתרגיש טוב יותר,הסבל רק יחזק את הטוב שיבוא'
הלוואי שתרגיש טוב יותר,הסבל רק יחזק את הטוב שיבוא
20/11/2016 | 23:05
2
10
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
21/11/2016 | 10:15
1
31
אני מקווה שזה באמת נכון...
לצפיה ב-'זה נכון,תאמין לי'
זה נכון,תאמין לי
26/11/2016 | 10:05
4
לצפיה ב-'שלום'
שלום
22/11/2016 | 14:16
16
סבל מצב טבעי, כמו שהנאה טבעית. כל אחד לפעמים סובל בחייו במידות שונות, אבל בדרך כלל אחר כך המצב משתפר וזה העיקר. כאב גופני בדרך כלל קשה להתמודדות יותר מסבל נפשי, אבל גם סבל נפשי הוא קשה וצריך לדעת להתמודד אתו בגבורה.
 
לצפיה ב-'תרגיש טוב, משה ...'
תרגיש טוב, משה ...
23/11/2016 | 20:05
3
לצפיה ב-'לתת מוצא לרגש'
לתת מוצא לרגש
23/11/2016 | 20:50
6

שלום משה,
החוויה של הסבל היא חוויה כואבת מאד, וגם כאשר הכאב הוא נפשי, לפעמים הוא יכול להיעשות חזק כל כך שאנו ממש מרגישים אותו גופנית, ואתה באמת מתאר ש"משהו רוצה לצאת, אבל לא מצליח", ושהגוף נלחם בעצמו. נשמע שאתה רוצה להילחם, להתנגד, אבל מפנה את המאבק כלפי פנים, וכך יוצר כאב. כי אתה לא מביא לידי ביטוי חיצוני את מה שאתה מרגיש. אתה רוצה לבטא, אבל מרגיש כלוא בתוכך, ואולי אתה לא מרגיש שיש לך יכולת או נתיב או מוצא לפעול בעולם, אולי אתה מרגיש חסר אונים מול הנסיבות החיצוניות, ולכן כולא את רגשותיך בפנים ויוצר מצב שאין לך לאן להימלט מהכאב. ייתכן ואתה לא מרגיש בטוח מספיק מול העולם, או שאתה מרגיש שאין לך עם מי לדבר. כך או כך, התוצאה דומה. אולי תחשוב אם יש משהו בחיים שעוצר אותך מלהיות אתה, מלבטא את עצמך באופן מלא. בכל מקרה, אתה מרגיש טוב יותר כעת, אולי תחשוב מה הביא לך הקלה ותגביר את העוצמה של אותו דבר בחיים שלך, או, לחלופין, אפשר לחשוב על כך שהסבל הגדול ביותר אינו יכול להתקיים לעד, וככל דבר רגעי, סופו לחלוף ולפנות מקום לדבר אחר, או להרגשה אחרת...
 
לצפיה ב-' פינת המטרות הקטנות '
פינת המטרות הקטנות
20/11/2016 | 10:19
4
59
שלום חברים יקרים!
 
התחלנו שבוע חדש וזאת הזדמנות נהדרת לשתף במטרות שהצבתם לעצמכם לשבוע. 
.
גל, פילוסוף, נייק, הירושמיה וליאורה היקרים - נשמח אם תשתפו אותנו על מה היה/התחדש/השתנה עם המטרות שכתבתם בפינה של שבוע שעבר, איך היתה החוויה, האם נתקלתם בקשיים ואיך התמודדתם איתם, מה אתם לוקחים איתכם הלאה לשבוע החדש? 
 
 ולכל יתר החברים, כל אחד מוזמן לכתוב על מטרה אחת (או יותר) שהוא מציב לעצמו השבוע ומתחייב להגשים אותה.
 תוכלו לפרט גם מה הצעדים שאתם מתכננים לעשות כדי להגשים אותה, או באילו כלים תשתמשו.
  זו יכולה להיות מטרה זמנית ונקודתית, כמו לסיים עבודה, מטלה מסויימת, או מטרה יומיומית וקבועה כמו להתעורר בזמן.
  זו יכולה להיות מטרה שהיא צעד קטן שמהווה חלק ממשהו גדול יותר, או מטרה שעומדת בפני עצמה.
 כל מטרה היא מטרה טובה, גם אם נדמה לכם שאולי מדובר במשהו מובן מאליו או קל מידי לאחרים.
  מה שחשוב, זה שהמטרה תהיה ממוקדת וברת ביצוע, ככה שאם לנגד עיניכם מטרה גדולה או לטווח ארוך מאד, חלקו אותה ל'מטרות קטנות' וספציפיות, כולל הצעדים הקונקרטיים שתוכלו לנקוט כדי להגשים את המטרה הנוכחית.
 
בשבוע הבא, תוכלו לעקוב ולעדכן איך היה לכם, האם הגשמתם ומילאתם את מטרתכם, ומה המטרה שלכם לשבוע החדש 
 
שבוע נפלא לכולם 
 
לצפיה ב-'אולי אפרוש מהתחרות'
אולי אפרוש מהתחרות
21/11/2016 | 00:23
76
דווקא מאז שהתחלתי את התחרות - שבוע שעבר
בעיקר היו לי קשיים לבצע בשונה מתקופות אחרות שלא השתתפתי
אני לא יודע אם עשו לי עין או אני מהפחדים של העיניים עשיתי עין לעצמי
אבל מה שקרה יצאתי להליכה אך בעיקר בשעות מאוד מאוחרות
 
אני קצת חושש לשתף בפורום במטרות שלי כי אנשים שרע להם למה שיפרגנו לאחר שיצליח? לצערי אני משתף המון בפורום אבל אני חושב שזה לא הכי מקדם... מבחינה מיסטית.
 
אני לא יודע אם בגלל הסרטים שאכלתי שעושים לי עין אז אני לא יוצא להליכה או באמת בגלל שעשו לי עין. תסלחו לי שאני נשמע עתיק ופרימיטיבי אבל מה אני יעשה
 
לצפיה ב-'מטרה'
מטרה
22/11/2016 | 10:41
51
ניסיתי לחשוב, ניסיתי לשתף פעולה.
איבדתיאת היכולת לחשוב על מטרות.
אני חייבת עוד כסף, עוד מעט יחזור הצק של השכר דירה, ואני אמצא את עצמי כנראה ברחוב... אולי מטרה למצוא עוד עבודה.
אבל זו מטרה שאני לא יכולה להגשים. אין לי באמת כוח לחיפוש הזה. כבר עשיתי את החיפוש, והוא לא צלח לי. קבעתי פגישות, התקבלתי לכמה מקומות. והברזתי. לראשונה בחיי הברזתי. משני מקומות שונים. לא יכולתי להתנהל ככה יותר. 
היו לי אפילו מחשבות רעות על דרכים להשיג כסף מהיר. שללתי אותן. אני לא מסוגלת, אין לי אומץ. 
פתחתי כרטיסים בכל האתרים של חיפוש העבודה. פשוט איןלי כוח. 
לפי מה שתכתבם צריך מטרה שיהיה אפשרי להגשים. אז אני לא יודעת. ניסיתי, לא יודעת איך. אין לי כוח לאיך.
לצפיה ב-'אני אוהב את זה'
אני אוהב את זה
22/11/2016 | 21:49
42
דברים שיקומיים זה מה שאני צריך.
 
המטרה היא להמשיך לחפש דבר אחד משמח אחד שאני יכול לעשות כמעט כל יום ואפילו כל יום. יכול להיות שהמטרה הזאת תמשך כמה שבועות אבל זה שאני מניח אותה כאן זה כבר מספיק כדי להניע את התהליך. אני מחפש מצב רוח טוב ואני אמצא אותו!
לצפיה ב-'יופי'
יופי
23/11/2016 | 13:39
25
בתחילת השבוע קניתי אוכל לדירה ואני מחסל אותו במשך השבוע. קיבלתי כמה נזקים גופניים לא נעימים מגורמים שונים, וגם הייתי קצת חולה לפני כמה בקרים. החלטתי להפחית ככל האפשר את שתיית הקולה כדי שלא אקבל סכרת. הגשתי את המטלה הראשונה ללימודים וכמעט גמרתי את השנייה, עליי לענות רק עוד על שאלה אחת לפי קטע מתלמוד בבלי עד יום ששי. אני קצת מודאג מהזמן, נקווה שיהיה בסדר. ידידה אחת מבוגרת יחסית הזמינה אותי לנסוע לבלות אתה בעיר מחר, אבל היא לא בטוחה שתוכל. היום היה לי שיעור פיתוח קול, שמענו שירים שלי שהקלטנו בטלפון שלו לפני שנים רבות ושלחתי לאימייל שלו כמה תרגומים שלי לשירי פופ. בפעם הקודמת שר לי שיר באינדיאנית כי יש לו להקת זמר, משחק ונגינה והוא יודע לשיר בכל מיני שפות אבל לא מבין אותן.
לצפיה ב-'-טופיק'
-טופיק
20/11/2016 | 09:31
9
32
בוקר טוב ושבוע טוב חברים,
נא לרכז לכאן את כל הנושאים שאינם קשורים ישירות למהות הפורום,
תודה 
 
 
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
18/11/2016 | 17:55
1
55
איך שולחם הודעה לתיבת המסרים?
לצפיה ב-'באמת תיבת המסרים לא לחיצה,אז אני העתקתי את הכינוי שלך ושלחתי'
באמת תיבת המסרים לא לחיצה,אז אני העתקתי את הכינוי שלך ושלחתי
18/11/2016 | 18:00
16
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
17/11/2016 | 20:55
49
מה קורה עם יוס'לה? חודשים לא ראייתי אותו פה.

לצפיה ב-'לאיילת 30105'
לאיילת 30105
18/11/2016 | 13:39
3
81
קראתי את דברייך בהתרגשות עצומה. תודה מעומק הלב על הכל.
לצפיה ב-'כפי שכבר כתבתי לך,תגובתך נגעה בי מאדשבת שלום'
כפי שכבר כתבתי לך,תגובתך נגעה בי מאדשבת שלום
18/11/2016 | 17:41
2
11
לצפיה ב-'גם לך, איילת.'
גם לך, איילת.
18/11/2016 | 17:53
1
10
לצפיה ב-''
18/11/2016 | 17:58
12
לצפיה ב-'המלצה על ספר : בחירתו של רפאל פ. '
המלצה על ספר : בחירתו של רפאל פ.
21/11/2016 | 14:12
9

סיימתי אותו אתמול .

ספק מדהים .

מספר על בחור

כמונו . לא אפרט

יותר מידיי .

רק אומר שזה ספר טריגר

אבל לדעתי ספר מדהים.


לצפיה ב-'כנס בנושא דכאון,כנראה בעיקר לאנשי מקצוע23.11'
כנס בנושא דכאון,כנראה בעיקר לאנשי מקצוע23.11
22/11/2016 | 19:38
14
לצפיה ב-'יום קשה וכבד'
יום קשה וכבד
20/11/2016 | 01:50
8
90
אני מרגיש שהגוף שלי כבד ובמיוחד העיניים שלי כבדות כאילו מלאות במים כבדים שרוצים לרדת, סוג של עצב שזורם מטה בגוף.

הדבר היחיד שיש לי זאת אמונה, הצלחתי שהיום הדיכאוני הזה לא יפיל אותי למחשבות אובדניות וזה הישג בפני עצמו. יש לי אמונה גדולה בכוחות רוחניים, אני פשוט לא יודע את הדרך. הניסיון הרע שהיה לי במשך ה24 השעות האחרונות והיה בשיא שלו באמצע היום גורם לי לחשוב מחדש על איך שאני חי ומה אני לא עושה נכון. אני מסתכל על תקופות שיותר הצלחתי להשיג בהן מה שרציתי ואני מצליח להבין את ההבדל. אני אנסה ליישם את זה. הפחד שלי הוא להתאכזב יותר ממה שאני מאוכזב היום, איזו תחתית יותר נמוכה עוד יש?זה מפחיד. מצד שני אולי זה ירים אותי סוף סוף למקום אחר. מקווה שהתקווה תנצח.
ואולי כתבתי באופטימיות אבל יש בי המון כאב המון כאב, כל כך הרבה כאב, רק חיבוק אוהב יכול להציל אותי. גם זה בספק. לילה טוב.
לצפיה ב-'קרני שמש מבעד תריס מוגף'
קרני שמש מבעד תריס מוגף
20/11/2016 | 12:50
1
28

טנזניה9 היקר,
 
אני שומעת שגודש כבד של עצבות וייאוש הצטבר בך, כמו מים עכורים וצפופים שלא מצליחים להשתחרר החוצה מתעלת הדמע הכאובה. גודש כבד וצפוף של רגשות, שחונקות וממלאות את הגוף והנפש.
ונשמע כי בתוכך הידיעה שלחיים יש משמעות גדולה ונשגבת, ידיעה שנראה כי היא מחזקת אותך ברגעים של בדידות, בלבול וייאוש ומחזיקה אותך שלא תדרדר אל תוך תהום. ויחד עם זאת היא מרגישה לך רחוקה ואולי בלתי מושגת, כאילו אין בידיך את המצפן שיוביל אותך אליה. והיא כמו קרני שמש המסתננות מבעד לתריסים, אל החדר הסגרירי והקר ומאירות אותו ואותך באור חם, רך ומנחם.
 
אני מבינה שאירועי היום האחרון גרמו לך לערוך עם עצמך חשבון נפש ולשאול שאלות מהותיות עבורך, על איך אתה בוחר ונכון לך לחיות...ולצד הטלטלה הגדולה אני שומעת את הרצון והכמיהה שלך לימים בהם תרגיש הקלה, שמחה ותחושה שדברים מונחים במקום הנכון. יקיר, כמה תקווה ואמונה בחיים יש במילים שלך, כמה מאירות ומאפשרות הן.
 
אני מזמינה אותך להמשיך לחלוק איתנו את החוויות שמטלטלות אותך, את הכובד שחונק ואת האופק שאתה מצליח לראות מבעד לתריסי העיניים. 
 
 
לצפיה ב-'תודה סהר'
תודה סהר
22/11/2016 | 21:43
3
לצפיה ב-'איך אתה היום? המצב משתפר?'
איך אתה היום? המצב משתפר?
20/11/2016 | 17:09
1
20
טוב שיש בך קצת אופטימיות. צריך להיאחז בזה.
לצפיה ב-'תודה על התגובה'
תודה על התגובה
22/11/2016 | 21:42
15
הבעיה הוקדמת נפתרה עכשיו יש בעיות חדשות.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
22/11/2016 | 14:19
3
21
ייאוש הוא לא דבר טוב. אסוף כוח מתוך עצמך ופעל באמונה לשיפור מצבך ככל האפשר. עשה דברים לטובת עצמך, אהוב את עצמך יותר מכל דבר אחר. אתה מכיר את עצמך ויכול יותר מכל אחר לעזור לעצמך.
 
לצפיה ב-'שתי האפשרויות הקיצוניות:'
שתי האפשרויות הקיצוניות:
22/11/2016 | 18:32
22
או שאוהבים אותנו כמו בשיר "אפילו ששריפות", או שהטילו עלינו קללת פולסא דנורא.
 
לצפיה ב-'אתה צודק פילוסוף'
אתה צודק פילוסוף
22/11/2016 | 21:44
1
10
לצפיה ב-'לא יודע למה שמו את זה פה'
לא יודע למה שמו את זה פה
23/11/2016 | 10:54
13
זאת הייתה תגובה להודעה על השריפות.
 
לצפיה ב-''
19/11/2016 | 18:54
9
102
מצוננת, מאוד מצוננת  ומרגישה צורך כמעט בלתי נשלט לרחם על עצמי.
להגיד כמה אני מסכנה ואומללה ובודדה וולא אהובה.
לא בא לי להחזיק את עצמי, בא לי שירחמו עלי, מותר לי ברגע זה.
שונאת אנשים, הם אף פעם לא רואים אותי ולא מעריכים אותי, טיפשים, ההפסד כולו שלהם.
אני סיימתי את השטות הזאת, סיימתי להשפיל את עצמי.
נמאס להרגיש רע פיזית, כאילו נפשית זה לא מספיק.
אני חזקה יותר מזה, אני אעבור את זה.
רק לא יודעת איך, בינתיים מתפוצץ לי הראש.
לצפיה ב-'חיבוק בדרך אלייך… '
חיבוק בדרך אלייך…
20/11/2016 | 00:21
30
משום מה לא הצלחתי להיכנס לפורום היום ורק עכשיו זה עבד אבל אני כבר חצי רדומה.
מקווה שמצב הבריאות ומצב הרוח השתפרו. אשתדל לכתוב מחר.
תרגישי טוב
לצפיה ב-'תרגישי טוב'
תרגישי טוב
20/11/2016 | 00:42
34
טיפשים לגמרי. מי שלא מעריך אותך או לא רואה אותך אכן טיפש וטיפש לא שווה כלום ושום דבר. ואל תתביישי לחבק את עצמך אם אין מי שיחבק אותך, מגיע לך חיבוק וזה גם הכי בסדר לרחם על עצמנו. רחמים זו לא מילה גסה.
 
תרגישי טוב
לצפיה ב-'תרגישי טוב.'
תרגישי טוב.
20/11/2016 | 00:51
22
מקווה שאנשים יעריכו אותך כמו שמגיע לך.
לצפיה ב-'מזדהה'
מזדהה
20/11/2016 | 01:58
21
גם אני מרגישים שלא רואים אותי, שאני שקוף. התרגלתי לזה.
לצפיה ב-'תודה לכם אנשים'
תודה לכם אנשים
20/11/2016 | 14:09
14
בינתיים מרגישה די מגעיל
תודה על התגובות
לצפיה ב-'היי חמודה'
היי חמודה
20/11/2016 | 17:08
1
13
איך מרגישה?
גם אני מרחמת על עצמי כשאני לא מרגישה טוב. אני מניחה שזה נותן סוג של נחמה מסויימת.
מקווה שתמצאי דרך להקל על המכאובים השונים ותמשיכי להיות חזקה כמו שאת יודעת.
 
חיבוק גדול
לצפיה ב-'תודה'
תודה
20/11/2016 | 17:25
14
מרגישה אותו דבר....
כנראה שבאמת מנחם לרחם על עצמו.
היום חשבתי שכל כך פחדתי להיות חולה, שנהייתי.
אז אולי זה נכון, שאם אני פוחדת ממשהו אני חושבת עליו כל הזמן ובסוף זה קורה.
סתם מחשבות...
תודה שקראת לי חזקה :)
לצפיה ב-'לשקוע'
לשקוע
21/11/2016 | 13:51
9
היי יקירה, החלמה מהירה ורפואה שלמה!
אני תוהה, האם הצורך לרחם על עצמנו חייב תמיד להיות נשלט..?
אומנם רחמים – גם כשהם יוצאים מאיתנו וגם כשהם יוצאים מאחרים - הם לא בדיוק חמלה או אמפטיה שהם אולי עדיפים, אבל הם גם קרובי משפחה, אולי אפילו המדרגה הראשונה בדרך הזו – והרי אלו מבנים כל כך חשובים בחיים שלנו, אולי לא כדאי למהר לוותר או לנסות לצמצם אותם..
וברצינות יקירה, אני קוראת את תחושת חוסר הנראות שאת מרגישה, את ההרגשה הזו כאילו את נטמעת ברקע או הופכת לשקופה מול אחרים וכמה שזה מעליב, התחושה שכל כך מעט רואים את הצרכים שלך, שלא לדבר על מתחשבים בהם..
ואולי, היכולת לומר שעצוב לי עכשיו, שאני מרגישה בודדה, שאני כמהה לאהבה וחום סביבי, שאני זקוקה להרגיש שמבינים אותי, שרגישים אלי (וגם היכולת לסמן לעצמך, כפי שעשית, מה לא מתאים לך לספוג) – היא יכולת כל כך חשובה, מגדלת, משמעותית. וכשהערפל של המחלה שממסך עכשיו יתפזר ויפוג, אני מקווה שהכוחות האלו ימשיכו ויתחזקו בך
לצפיה ב-'שלום'
שלום
22/11/2016 | 14:13
6
בעיות רפואיות אפשר לפתור בעזרת המטפלים המומחים ובעזרת דרך חיים נכונה, והצטננות בדרך כלל לא מחלה רצינית. אסור לרחם על עצמנו, אדם צריך לאהוב את עצמו ולפעול באמונה לשיפור מצבו וגם לעזור לאחרים. תמיד יש מי שיאהב אותנו וידע להעריך את מעלותינו. באנשים יש הרבה תכונות יפות ונהדרות, ואם תתני להם אהבה יחזירו לך אהבה וינסו לעזור לך. מקווה שתחלימי.
 
לצפיה ב-'מייק אפ'
מייק אפ
19/11/2016 | 09:23
10
94
אני עם מייק אפ ושפתון לחות ורדרד.
זה נראה כל כך לא מתאים לי. בעבר כן התאים לי. אולי. כיום לא.

הקול הגברי, המרמור בחיי שנגרם מהבית יחד עם הבגרות הנפשית שלי: לא מתאים לי לצאת מאופר ולענות לסטרואטיפ של גיי ולחוות הומופוביה. זה קרה לי בשנה שעברה כשהגעתי מאופר למתחם ומאבטח אמר לי 'איכס. זה לא יפה לך. הומו. איך אתה לא מתבייש?'  אבל כמה חודשים לפני אותו יום של איפור הייתי יוצא מהבית עם BB CREAM שזה מייק אפ מאוד קליל שנראה יותר טבעי וזה דווקא יותר ישב עליי יפה: גם בגלל שהייתי נראה צעיר ונערי יותר וזה גם ישתלב יותר יפה עם הרזון ועוד דברים בי (לא שכמלא יותר זה לא אמור להחמיא, אבל לי באופן אישי אני חושב שגם הרזון וגם הביבי קרם נתן אפקט חזק יותר של יופי . לי. לא יודע לגבי אחרים).  אני לא חי בדמיונות : לפני שנה, כשהייתי רזה יותר ומגיע לעבודה עם ביבי קרם: מוכרים מחנויות התאהבו בי. הם אמרו לי את זה שהם מעוניינים בי ורוצים אותי. ובנוסף, גם עובדת סיפרה לי שהמון בחורים מסתכלים עליי ורוצים אותי. וגם, לא יודע אם שקר או אמת, ידיד שלה בן ה-18-19 שיקר לי שהוא בן 23 רק בגלל שהוא רצה אותי. אמת שהוא שיקר לגיל, שקר או אמת שהוא רצה אותי: אני לא יודע. הוא טוען שכן וגם היא. גם עובד חתיך בחנות אחרת גם אמרו לי שמעוניין בי.

כשהתאפרתי לפני שנים בגיל 20 זה לא היה נראה טוב. אז לא היו את הBB CREAM הקליליים ומה שכן היה זה הרבה מייקאפים כבדים שפחות אהבתי אבל זה מה שהמון דיילות הביאו לי.
מה שכן, האופי הילדותי והנערי שלי השתלב יופי עם הידידות הצעירות שרואות גיי מחמד ומתלהבות. לא הייתי כל כך מרמר ובוגר. זה הלך סבבה. וגם עם חבר'ה מהקהילה. אבל זה בכלל לא השתלב עם הסטרייטים הצעירים החארות שהיו מתנכלים אליי גם באלימות. ושנה לפני גיל 20 לא הייתי מתאפר אבל כן הייתי לובש לא מעט בגדי נשים והיה לי סטייל מיוחד והייתי יפה במיוחד והיו זורקים עליי אבנים ברחוב ומציקים לי בכל מיני מקומות.

כיום, אני גברי יותר מהמון שנים אחורנית. מאוד גברי (יחסית).
אנשים זרים לא מרגישים צורך להעיר הערות שלא במקום, ואני לא מרגיש צורך להחצין. והכל בסדר.
אז לא אלך לעבודה עם מייק אפ אבל כן אמשיך לנסות לרדת במשקל ולראות איך אני מפסיק עם הפיצות והבורקסים שמלבד השמנה גם מזקינים את עור הפנים, כן אשתדל להמשיך לאכול ירקות, כן אשתדל לחזור שוב להוסיף סרום לתפריט הטיפוח ואולי בעתיד לחזור לאימונים לשרירי הפנים וכן מקווה שבעתיד הלוואי שאצליח להחזיר מכשירי כושר אירוביים לחורף לימי החורף הקרים שהליכה בשכונה תהיה בעיה (כרגע לא מתאים לי חדר כושר מכל מיני סיבות).

לפני כמה ימים ביום ספציפי השיער שלי היה מסופר ומעוצב יפה,העור פנים שלי היה יפה מאוד גם באותו יום ספציפי (וגם עובדת אמרה לי את זה) ועובד בחנות אחרת אמר עליי שאני 'הורס' (חתיך). אז אפשר לשאוף לשם. לא בהכרח להראות גיי אבל כן להראות חתיך כבחור. וזהו. לא אלך לעבודה עם איפור ומקווה שחברות הקוסמטיקה ייצרו ביביקרם שמתאים לגוון עור שלי כי כשאני מערבב לייט ומדיום זה לא בהכרח קולע לגוון שלי ואלו הגוונים היחידים שיש לביבי המחמיא והטבעי.
תכף אלך לישון. ממני, הבחור הבוגר , האפור, הלא עונה לסטריאוטיפ של גיי ויותר עונה למאכזב ומעצבן. ככה זה נראה לפי תגובות של אנשים אליי בכל מיני מקומות. בלי שיגידו לי בפנים מספיק לשמוע את הטון דיבור והיחס. נראה לי . ביי.
לצפיה ב-'קצת תוספות'
קצת תוספות
19/11/2016 | 09:32
28
בגיל 20 לא שמתי רק מייק אפ אלא גם פודרה, אודם, מסקרה, הצללות והארות, עפרון בעיניים, סומק ועוד... רציתי שזה יהיה טבעי אז הלכתי על צבעים יותר נייטרלים (הייתי קורא על איפור לגברים ברשת אבל זה פשוט לא יצא טבעי) אבל זה לא הלך. אבל רק חשוב לי לעדכן שהאיפור אז לא היה מייק אפ בלבד. וככה יצאתי כל יום מהבית.
 
וזהו, אני מרגיש עכשיו בן אדם מרמר מעייף,מאכזב ומעצבן.
 
אני לא אותו בן אדם קליל של גיל 19 שזורם צוחק וכו'.. עם כל הסבל שעברתי אז היה לי המון חוויות כיפיות. ורע לי בחיים. ויש עוד המון דברים טובים בחיי אך כמו בשיר של נתן גושן אני רק 'עוד'...
 
אוף /:
לצפיה ב-'אוף'
אוף
19/11/2016 | 09:36
2
30
אני כל הזמן בסרטים שהמעסיקים שלי קוראים פה וקשה לי לכתוב בטבעיות.
איי.
איזה חיים עלובים.
 
אבל תודה לפחות שיש מקום עבודה... זה באמת מבורך. מקום עבודה מעולה.
ומקווה שהחיים התשתפרו. הלוואי.
בן אדם ממורמר כמוני. זה מגיע מהבית מהאבא החרא הזבל הזה שבכל הזדמנות פנויה מקלל ומשמיץ. חרא זבל. בן אדם זבל הפסיק את רוב הילדים שלו. כולם פה בקשר עם אמא נראה לי שאף ילד\ה בחיים לא פנה אליו כ'אבא'. הוא פשוט בן אדם מסכן שהביא את זה על עצמו. ואני גם לא מעוניין לשפר את הקשר איתו רק מקווה שיום יבוא ואוכל לעוף מפה למקום טוב יותר. סעמק.
לצפיה ב-'הפסיק-הפסיד'
הפסיק-הפסיד
19/11/2016 | 09:37
7
לצפיה ב-'אגב'
אגב
19/11/2016 | 10:15
15
גם אמא ממרמרת לי את החיים ולא מקבלת המון דברים בי ומנסה לשנות אותי אבל ההבדל בינה לבינו שלאמא יש לי יותר אמפטיה ואהבה ולחרא הזה סלידה.
לצפיה ב-'לגבי השורה השלישית'
לגבי השורה השלישית
19/11/2016 | 09:40
30
הכוונה שעם איפור אנשים טועים לחשוב שאולי אני גיי מחמד מצחיק וכיפי\מסתלבטים עליי ואני לא ממש לא, אני כבר בן אדם בוגר, אפור, ממורמר וזה כל כך לא יתאים לי לצאת מאופר כיום מהבית.
לצפיה ב-'בשנותיי הצעירות'
בשנותיי הצעירות
21/11/2016 | 00:05
1
17
הדיבור והשפת גוף הייתה נשית גם
היום היא יותר גברית
ואני בסדר עם זה ואפילו מעדיף כך
לצפיה ב-'מסתבר שאני לא הבנתי נכון את הודעותיך הקודמות,מתנצלת..'
מסתבר שאני לא הבנתי נכון את הודעותיך הקודמות,מתנצלת..
21/11/2016 | 18:41
15
היי שוב
רק עכשיו אני מבינה שכתבת שלא תלך לעבודה מאופר..וגם כנראה התבלבלתי בין הודעותיך ובין הודעות של אחר.
נראה לי שכל דרך שתגרום לך להרגיש טוב יותר ושלם יותר..היא הנכונה..
בהצלחה בכל התנהלות שתבחר... :)
לצפיה ב-'לא מקצועית לייעץ אבל אולי תחשוב על תכונת אופי שאתה אוהב בך?'
לא מקצועית לייעץ אבל אולי תחשוב על תכונת אופי שאתה אוהב בך?
21/11/2016 | 00:09
1
36
היי נייק:)
אני קולטת הרבה סבל בנפשך וכעס רב על העולם
מאמינה שאם תמצא את הדרך לנסות לאהוב מעט יותר את עצמך..כך הכל יקרין החוצה ואז גם יאהבו את הפנימיות שבך ופחות תצטרך להתעסק בחיצוניות שלך.
מאמינה שפנימיות יפה גם מקרינה החוצה ומבלי הצורך להתעסק במחשבה על מייק אפ וקוסמטיקה כלשהי.

ממליצה(המלצה שאינה מקצועית)קודם כל לנסות לקבל ולאהב את עצמך(תכונות אופי)ואת חלק מהאנשים שסביבך ואז אני מאמינה שהעיסוק בחיצוניות והצורך באישורים על מראה החיצוני..כבר יהיה הרבה פחות ׳אישיו׳ כי אתה פשוט תרגיש יפה יותר(חיצונית ופנימית) וכשהרגיש יפה יותר..אל תעוף על עצמך;)... כדי לא ללקות ב׳חטא היוהרה;)

בהצלחה.החיים יקרים..חבל לפספס את הטוב שבהם... :)


לצפיה ב-'אני חושב שהמגורים בבית'
אני חושב שהמגורים בבית
21/11/2016 | 00:16
28
אולי גורמים לי להיות מדוכדך
ואולי בגלל זה קשה לי לאהוב את עצמי פנימית ולפעול לשנות חיצונית
כי לפעמים מדברים אליי פה לא יפה
אבל אני לא בטוח בזה.
 
אני לא יודע.. לא חושב שלאהוב את הפנימיות זה מה שישיג לי זיונים עם חתיכים... אני כן חושב שלנסות לשנות את החיצוניות ואחר כך לשנות במוח את הפחדים וכן לזרום עם מי שרוצה לשכב איתי ... כי מבחינה פנימית אני בן אדם סבבה בן אדם טוב רק יש לי קשיים...
 
דברתי עם המטפלת שלי והבנו שאני נמצא במלכודת בכל דרך שאני רוצה להתקדם יש משהו שחוסם ותוקע
לצפיה ב-'ביטוי עצמי'
ביטוי עצמי
21/11/2016 | 17:28
14
נייק יקר,
 
נשמע שמצד אחד, אתה שלם עם הבחירה שלך, לא חש צורך להחצין את מי שאתה, מרגיש שאתה מותאם לאורח החיים שלך מבחינת עבודה, הסובבים אותך, המשפחה. הרי לגיטימי שתקופות שונות בחיים גורמות לך להרגיש צורך לבטא את עצמך באופן שונה. מצד שני, נשמע שהבחירה הזו נובעת מאירועים בעבר שהיו שכרוכים בהצקות, אי קבלה מצד הסובבים אותך, מצד ההורים, אולי גם בושה או אשמה, שגרמו לך להצטנע ולהיסגר יותר, ולהחצין פחות. וכמה שזה קשה ומבלבל, אולי גם מאכזב, כשהבפנים והבחוץ לא נמצאים בהרמוניה, לא חיים כאחד...
אז זה מרגיש רע, ואתה מרגיש שאתה רוצה לפרוק. אל תתנצל על זה. אנחנו כאן, גם בשבילך, רוצים לשמוע אותך, גם כשאתה חושב שאתה מעייף, מאכזב ומעצבן. אל תישאר לבד עם התהיות והמועקה. תזכור שהפורום שלנו אנונימי, שאתה יכול לבחור את רמת החשיפה שלך, ואנחנו מנסים לייצר מקום שהוא כמה שיותר בטוח לחברי הפורום.
 
"הקסם, שלא כמו יופי, אינו מתגלה ברגע הראשון. אבל סוד ייחודו בכך שהוא הולך ומתעצם מרגע לרגע" (מתוך הספר "אין לי כוח להיות עייפה).
 
לצפיה ב-'ושוב משברון'
ושוב משברון
19/11/2016 | 14:08
9
182
כל  כך לא מוצאת את עצמי בחיים האלה. לא יודעת ליצור חברויות ולא יודעת לשמור עליהן כשכבר יש. פשוט  אין לי את זה. ואני כועסת על עצמי כי אין לי איזה גורם חיצוני שאני יכולה להאשים. לא חוויתי טראומות או משהו. סתם בעייה פנימית שלי עם עצמי ועם  החיים.

אני כמעט ולא נכנסת לפייסבוק כי זה תמיד עושה לי רע. היום נכנסתי כדי  לבדוק משהו ספציפי ולא החזקתי את עצמי אז דפדפתי בפוסטים השונים. הגעתי לדף של בחורה שאני די מעריצה. אין לי קשר איתה. היתה הכרות די שטחית בעבר והיא "חברה" שלי בפייסבוק כי בזמנו ניסיתי לעזור לה במשהו אבל בזה מסתכם הקשר. בכל מקרה- היא אם יחידנית ופעילה חברתית ולמרות שיש לה הרבה קשיים, היא ממשיכה לפעול ולעשות. ולי לא נותר אלא לקנא. הלוואי שיכולתי להיות כמוה, אפילו חלקית. ליזום ולעשות ולא לפחד ממאבקים. אבל אני ההפך הגמור. כל הזמן חושבת ומנתחת דברים ואז מוצאת סיבות למה אני לא יכולה לעשות ולמה לי זה לא מתאים. אני פשוט פחדנית ואני נרתעת ממאבקים אז מלכתחילה לא מנסה.

והשבוע היה לי ראיון עבודה. הגשתי קו"ח לתפקיד שהוא כנראה די גדול עלי אבל אמרתי לעצמי- נראה.. אם יזמנו אותי אז אולי התפקיד כן יכול להתאים. אבל בשיחה הם הבינו מהר מאוד שאני לא מתאימה. היו די נחמדים למען האמת ואני לא כועסת עליהם, אבל למה לא קראו את הקו"ח שלי לפני שזימנו אותי? היו חוסכים לי עוד מפח נפש. מרגישה סתם מטומטמת שבכלל חשבתי על זה.
ועוד יומיים יש לי עוד ראיון, אבל הפעם לתפקיד שדורש הרבה יצירתיות ואני צריכה להכין תוכנית לצורכי הראיון. ושוב אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי. אני הרי לא יצירתית ועכשיו גם אין לי בכלל רצון להשקיע בזה. אולי עדיף שאני אבטל את הראיון הזה.
אם לא החשש הכלכלי, אני חושבת שכבר עדיף לי להישאר בבית ולא לעבוד בכלל.
לצפיה ב-'את'
את
19/11/2016 | 15:35
3
50
את לא נשמעת מטומטמת . למה את אומרת על עצמך את זה. 
נשמע שיש לך הרבה חרדה ופסימיות,  לדעתי תנסי להתכונן לראיון הקרוב ויהי מה. אני מבין את הקושי והסטרס שבסיטואציה - כשבוחנים אותך ומעריכים אותך, אבל ככה זה בראיונות. רוצים לבדוק בזמן קצר ועם אינטרקציה מינמלית אם את מתאימה לתפקיד מאוד ספציפי. 
אם את לא מתאימה לתפקיד מסויים , זה לא אומר שאת לא מוצלחת או לא שווה. זה פשוט אומר שאת לא מתאימה לאותו תפקיד. 
בהצלחה בראיון
 
לצפיה ב-'תמיד גם יש עוד אפשרות'
תמיד גם יש עוד אפשרות
19/11/2016 | 16:48
2
58
והיא,שזה שערך את הראיון ופסל אותך - טעה והעריך אותך לא נכון. תמיד קורה שפוסלים אחד ומקבלים אחר ואז, תוך כדי עבודה, רואים שהוא לא מתאים. אל תשכחי שעל כל משרה מתמודדים עשרות ולעיתים יותר (יש כאלה שקורות החיים נזרקים לפח מבלי שיוזמנו כלל לראיון), שגם אם תקבלי תשובה שלילית, את לא תהיי היחידה.
זה לא אומר כלום לגבי האדם שאת או כלל הכישורים והיכולות שלך.
מכל מקום, שיהיה בהצלחה  והלוואי ותקבלי את מה שאת רוצה.
 
הצעה אישית: הגיעי כשעה קודם למקום והתרשמי מהמקום עצמו (סביבת העבודה הפיזית), מהאנשים שעובדים שם (נסי לפתח סמול-טוק עם מי שתוכלי) ומעוד דברים שחשובים לך כעובדת על סמך עבודתך במקומות אחרים. אחרי הכל, אם תתקבלי, תעבדי שם שנים. בלי לפרט, יצא לי לעבוד במקומות עבודה שסביבת העבודה הפיזית היתה בלתי אפשרית. במצב כזה, לא ניתן לשרוד לאורך זמן.
עוד לא היית שם ויש סיכוי שאת תתאכזבי מהמקום.
לצפיה ב-'לא מומלץ לבוא שעה מראש ולנהל פלברות עם העובדים'
לא מומלץ לבוא שעה מראש ולנהל פלברות עם העובדים
20/11/2016 | 00:37
1
30
אין צורך להגיע שעה לפני הראיון. בהחלט די בלהגיע רבע שעה לפני ולהמתין בנינוחות בקבלה לשעת הראיון. כן חשוב להיכנס ולהיות נחמדה לעובדים ולאלו שמקבלים אותך, אבל בטח לא לפתוח איתם בדו שיח.
 
אל תשכחי, שאת במבחן מרגע כניסתך למקום החדש תחת עיניהם הבוחנות של כולם במקום, ולכן לא רצוי להיכנס לשיחות חקר שעלולות להתפתח לסיטואציות מביכות. לעיתים, גם יכול לחלוף במקום המראיין (שאת בכלל לא יודעת שזה הוא) ולשמוע אותך מרכלת וחוקרת. הפלברות עם הצוות יכולות רק להזיק, אחכ עוד ירכלו בינם לבין עצמם על העובדת החדשה שרמתה לשמוע ריכולים עוד בטרם התקבלה לעבודה.
 
אני בגישה שאת הדיבור צריך להשאיר לשעת הראיון. את הבחינה שלנו ניתן לעשות מצפייה ושמיעה אקטיבית למתרחש במקום בזמן ההמתנה לראיון. לא כדאי להציג אופי רכילותי על ההתחלה. לעיתים, זה בלבד יכול לפסול מתמודד פוטנציאלי מלקבל את המשרה.
לצפיה ב-'מסכימה עם גלי,'
מסכימה עם גלי,
21/11/2016 | 10:48
16
רבע שעה קודם זה מספיק, חוץ מאם הראיון נמצא באיזור שאת לא מכירה ויכול להיות שייקח לך זמן למצוא את המקום, אז כמובן כדאי אפילו לקחת יותר זמן בחשבון. אבל לא הייתי נכנסת לבניין של החברה שבה הראיון יותר מרבע שעה לפני הראיון.
לצפיה ב-'ואולי'
ואולי
19/11/2016 | 15:41
41
אולי זה לא עבודה שאת ממש מתחברת אליה? בגלל זה החרדה הנוראית מהראיון? 
חושבת שבראיון לעבודה אחרת לא תהיי בחרדה?
לצפיה ב-'ראיונות'
ראיונות
20/11/2016 | 00:23
27
אין דבר יותר מבאס מזה. דחייה בקבלה לעבודה היא לעולם דבר לא פשוט, אנו מציגים את עצמנו למכירה מול אדם שבוחן אותנו תחת זכוכית המגדלת שלו ומחליט ״מי לחיים ומי לתלייה״. גם אם את אומרת שאת הולכת לשווא לתפקידים שלא מתאימים לך ולכישורייך ולא מקבלים אותך, תחשבי על זה, שבראיונות האלה את צוברת שפשוף, ידע ונסיון, את לומדת להיות יותר מנוסה מראיון לראיון, את מתמקצעת בלהתראיין ולשבת מול מראיין. עד כמה שזה קשה לקבל ״לא״ תחשבי על היתרונות הגדולים שהצגתי לך, אין לזלזל בהם בכלל!
לצפיה ב-'וירג'יניה, ונניח שאת בינונית, אז מה?'
וירג'יניה, ונניח שאת בינונית, אז מה?
20/11/2016 | 00:47
30
מכירה כל-כך את ההתחבטויות האלה, את ההרגשה שכולם יותר טובים.
זו טעות וזו הרגשה משתקת.
ונניח שאת לא גאונה, כמו שרובנו לא (רוב האנשים לא נולדו באך או איינשטיין). האם אין לך זכות קיום?
כאשר תפסיקי לייסר את עצמך, יגיעו הרעיונות לראיון.
בהצלחה.
לצפיה ב-'תודה לכולכם. עונה לכולם במרוכז:'
תודה לכולכם. עונה לכולם במרוכז:
20/11/2016 | 17:03
35
Rebel- זו לא חרדה מהראיון הספציפי אלא מהצורך שלי להאמין שאני מסוגלת לעשות את זה. ואני לא באמת חושבת שאני יכולה. בתוך תוכי אני בעצם חושבת שהפיטורים שלי כנראה היו מוצדקים ומאוחרים מידי. אני לא מתאימה לתחום שעבדתי בו למרות העניין שלי.
הלוואי שהייתי מצליחה להרגיש שאני לא מטומטמת אבל זו ההרגשה העיקרית שלי.
 
במבי- אני מסכימה עם גלי.. לא מתאים לי לבוא מוקדם יותר ולדבר עם אנשים. אולי זו שיטה טובה אבל זו לא אני..
 
גלי- את צודקת גם ביתרונות שאת מראה לי, כמו שבמבי כתבה, אבל אני מרגישה שאני נמצאת בתהום שהולכת ומעמיקה ואני לא מצליחה למצוא יתרונות למצבי.
 
מישהי יקרה- בראש, אני יודעת שאת צודקת. אבל בלב זה אחרת. אני רוצה לחשוב שאני טובה במשהו אחד לפחות בחיים האלה. בינתיים לא מצאתי שום יתרון בי.
לצפיה ב-'למצוא את הכוחות שפנים'
למצוא את הכוחות שפנים
20/11/2016 | 22:38
24
וירג'יניה היקרה, 
נשמע שאת מרגישה כאילו נאבדת בחיים של עצמך, ולפעמים היית רוצה שיהיו לך שלטים שיכווינו אותך ויגידו לך מהי הדרך הנכונה- מבחינה חברתית ויכול להיות שגם בעבודה. 
ואולי את מתוסכלת מהבדידות, מרגישה שהסיבה לכך היא את עצמך- כאילו האויב נמצא מבפנים, ובחוץ אין לך את מי להאשים... 
נראה שפעמים רבות את נשאבת לתוך הרהור תמידי, כמו בתוך מלכודת שמונעת ממך לצאת אל העולם ולהתקדם, חוששת לצאת מהבועה הזו, אך גם מרגישה שאת מפספסת משהו שמחכה לך ממש מעבר לפינה... 
יכול להיות שאת אולי מיואשת מהמעגל האינסופי של חיפוש העבודה- ואולי לפעמים שנראה שהוא לא מגיע לסופו... אבל יתכן שלאט לאט תמצאי את הכוחות שנמצאים בפנים ודוחפים אותך הלאה, למקום טוב יותר, אליו את רוצה להגיע... 
יקרה, את מוזמנת לספר ולעדכן איך הלך בראיון...
בנוסף, תרצי לספר עוד על הקושי בביסוס חברויות בחיים שלך? אנחנו תמיד כאן, איתך...

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ענת בן דוד- סקסולוגית
חשים חוסר סיפוק מחיי
פורום התמכרות למין
פורום התמכרות למין
פורום תמ
פורום תמ"א 38

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ