לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

לצפיה ב-'בדידות'
בדידות
24/01/2017 | 02:08
1
75
קשה לי מאוד להתחבר לאנשים עם בני גילי..
רובם רק יציאות ומסיבות טיולים ואקשן.. אני ההפך מזה,
גם בגלל הסיבות האלה מאוד התרחקנו, אני גם מחשיבה את עצמי יותר מידי נאמנה לחברות עצמה ובסופו של דבר תמיד הייתי נפגעת. יותר קל לי לחפש מכנה משותף עם אנשים יותר גדולים ממני, שיחות, ועוד...
תמיד מגיל קטן הייתי עם ראש קדימה ולא בשטויות כמו שער הנוער.
ולפעמים אני מרגישה שאני פספסתי בגלל זה את הילדות שלי כי לא מיציתי... ואני בזוגיות כבר המון שנים ככה שאני מרגישה מסגרת מסביבי גם ככה.. גם הדיכאון שיש לי ובגלל עוד המון דברים שמסביב... רוב הזמן זה בית עבודה, עבודה בית והמון שינה.. נקווה.. לטוב...
לצפיה ב-'שלום'
שלום
24/01/2017 | 18:36
18
אהבה רגש טבעי, וכולם יכולים לפתח רגשות אהבה כנים לאנשים. צריך למצוא אנשים שתכונות האופי שלהם טובות ונעימות להרגשתנו. ככל שיש התאמה רגשית, גם מבחינת דמיון וגם מבחינת שוני, חזקה יותר האהבה והקשר מתחזק. צריך להיות טוב ככל האפשר ולתת דאגה ומלים טובות וכנות. העניין המשותף חיוני בקשר, כדאי לדבר על דברים שמשפיעים על האדם וחשובים לו רגשית בחלקים שונים בחייו וגם להתעניין.
 
לצפיה ב-'הקהילה של ההומואים מחזירה אותי לבית ספר :('
הקהילה של ההומואים מחזירה אותי לבית ספר :(
22/01/2017 | 03:26
48
הם מקללם אותי באתרי הכרויות שאני מכוער = כמו בבית ספר.
הם עושים עליח חרם ומתקיימים מהקיום שלי = כמו בבית ספר.

אני מרגיש שאני בבית ספר אבל עכשיו זה לא עד הצהרים זה כל הזמן
נמאס לי אני רוצה למות
הם כל יום מקללים אותי שאני מכוער דוחה ועוד גם כשאני שולח תמונה שלי מעכשיו וגם מלפני 17 שנה.
נמאטס לייייייייייייייייי
לצפיה ב-'בטוח טריגר'
בטוח טריגר
22/01/2017 | 02:01
2
95
אני אנסה להיות עדינה

כבר לא רואה שום דרך אחרת. הכל קשה מדי, לא אפשרי.
משהו בי רצה עוד להישאר, לנסות אולי בכל זאת.
אבל אני לא יכולה יותר.
זה כבד מדי וקשה מדי

מרגישה כמו מחט שאבדה בערמה של שחט, והכל גדול וכבד עליי.
ניסיתי מה שידעתי. לא הצליח לי.
אני חושבת שלמרות מה שנראה לאנשים מהצד, אני עדיין הגיונית. לא מאמינה בלהסתפק.
בגלל הסתפקויות הגעתי לאיפה שאני נמצאת.
הלכתי לאיבוד, אתם מבינים? אני כבר לא שולטת, לא יודעת, לא מבינה, לא חושבת.
רק מרגישה. ומרגישה רע. רע מדי.
לפי חודשיים חשבתי שאין יותר נמוך.
מישהו שדיבר איתי אמר לי להיזהר שיש יותר נמוך.
אבל גם הוא הציע שאני אקח את עצמי בידיים.
אני לא יכולה לעשות כלום יותר.
חלשה מדי
מותשת

האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
צועקת, בלי קול.
אין מי ששומע.
או שיש?
אבל מה זה עוזר?
כלום לא עוזר. גם הצעקות לא עוזרות.
הבכי לא עוזר. להמשיך פה לא עוזר.
אני לא מאמינה בגורל, אבל אשתמש רגע במילה, כי אני לא מכירה מילה יותר מתאימה.
הגורל שלי לסבול, להיות פה, כמו סמרטוט של אלוהים. שהוא סוחט עוד ועוד ועוד ועוד..
לא יכולה יותר לבד, לא יכולה יותר למשוך את ההרגשה הזאת.
רוצה לנוח קצת
רוצה להפסיק לחשוב, להפסיק להרגיש, להפסיק לפחד, להפסיק לדאוג.

אין לי למי לפנות יותר. אני מחט, והכל סביבי שחט. אי אפשר להבין אותי. ספק אם אני מבינה אותי.

לא רואה דרך אחרת. לא רואה עוד דרך.
מפחדת גם מהדרך שלי, מעצמי, בעצמי.

לא יודעת מה לעשות יותר, אין מוצא מכאן. כל דקה פה, אני רק סובלת יותר ויותר.

דיי. איך אפשר שזה יפסיק?
לצפיה ב-'עליסה, את חייבת לחשוב על מצבך כול הזמן?'
עליסה, את חייבת לחשוב על מצבך כול הזמן?
22/01/2017 | 13:25
50
יש משהו שמעודד אותך? לקרוא, לשמוע מוסיקה, לטייל עם הכלב? פשוט להיות, להנות מדברים קטנים, לא חייבים לחשוב על כול דבר.
הבנתי שאת צעירה, ובריאה פיזית. לא כואב לך שום דבר פיזי. 
צאי מהבית. חפשי עבודה, אפילו פשוטה. להיות עם אנשים, להרוויח כסף. ותמשיכי לכתוב מה קורה איתך.
לצפיה ב-'להיות המחט שיוצאת מערימת השחט'
להיות המחט שיוצאת מערימת השחט
22/01/2017 | 21:14
28

 עליסה היקרה,
נראה שאת כל כך עייפה מהקשיים שנערמים עלייך בלי סוף... כאילו את כמו סוחבת תרמיל מלא באבנים כבדות על כתפייך יותר מידי זמן, בלי יכולת להוריד אותו מהכתפיים הדואבות.
אני מבינה שאת חסרת אונים מול העולם שסוגר עלייך, ואולי את מרגישה כמו טיפה בים שמטביע אותך בתוכו...  נשמע שהתייאשת מכל הדברים שניסית שוב ושוב- אך הם לא צלחו, ואת נותרת שבורה... ויתכן שעל סף קריסה.
נראה שאת זועקת את נשמתך... ומקווה שאולי מישהו ישמע אותה. יקרה, אנחנו איתך, שומעים את הזעקות המהדהדות ואת הטלטול בנשמה... מאוד אכפת לנו ממך ואנחנו דואגים לך... אנחנו עומדים לצידך, תמיד ובכל מקום, גם באמצע ערימת השחט. אני מקווה כל כך שתמצאי את הכוחות שנמצאים בפנים עמוק ואולי רק מחכים שתגלי אותם.
שולחת לך חיבוק חם ואוהב 
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'חרדה ודכאון'
חרדה ודכאון
21/01/2017 | 16:48
6
103
שלום רב,
 
תמיד סבלתי מחרדה ודכאון, לפעמים יותר, לפעמים פחות. לפעמים קיבלתי טיפול וזה עזר, ולפעמים זה לא עזר. 
 
כעת הדכאון שלי רב, והחרדה שלי אף יותר. כל זאת עקב נושא מסוים: אני בן 30, ואני פשוט פוחד להיכשל בחיים. לפני כשנתיים הוסמכתי כעורך דין, וניסיתי לעבוד בתחום, ופשוט לא הצלחתי בזה. פוטרתי משני משרדים, וכעת אני מצוי בחרדה גדולה להיות מפוטר שוב. אני עובד בעבודה זמנית כרגע, ופשוט משתגע לגבי הבחירות שלי בחיים. אני פשוט מרגיש שאני לא יכול להצליח, והחרדות הורגות אותי. אני נבוך מבת הזוג שלי ומן הסביבה. מתבייש לספר איך אני מרגיש, ואני גם חש שלא יבינו אותי. 
 
אני מרגי שממש אין לי כיוון ואין לי פתרון. אני מתכוון לפנות לטיפול פסיכיאטרי, אבל זה לא ממש עוזר. יתכן שאפנה לטיפול פסיכולוגי, אבל גם זה לא ממש עוזר.
לצפיה ב-'לא קל '
לא קל
21/01/2017 | 19:07
37
ואין מה להתבייש נשמע טבעי לגמרי 
להרגיש ככה . 
איך מתבטא הדיכאון שלך וחרדות ?
 
לצפיה ב-'למה לא עוזר?'
למה לא עוזר?
21/01/2017 | 20:22
37
תנסה...כדורים, שיחות, רק תנסה משהו.
לצפיה ב-'בחירות וחרדות'
בחירות וחרדות
22/01/2017 | 23:12
22

comer היקר,
אני מבינה שאתה עומד חסר אונים מול החרדה והדיכאון שלא מפסיקים לרדוף אותך...
נשמע שבגלל שפוטרת בעבר, אתה מבועת כעת, בהווה, מהמחשבה שתפוטר בעתיד... ואולי אתה דרוך באופן תמידי בגלל שהאפשרות הזאת קיימת באופק.
נראה שההרגשה שההצלחה לא תגיע לעולם מעיקה עליך מאוד ואתה נותר מבויש ולא מובן... כאילו איבדת את הדרך בחיים של עצמך.
יקר, אתה מוזמן להיכנס לצ'אט שלנו, בו תוכל לדבר עם מתנדב או מתנדבת, שישמעו כל מה שיש לך לספר, וינסו להבין ולהכיל כמה שאפשר... 
הצ'אט שלנו פועל כל השבוע, פרט ליום שישי, בשעות 21:00 עד חצות. וכמובן שתמיד נמשיך ונתמוך בך גם בפורום...
שולחת לך חיבוק חם ,
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
24/01/2017 | 18:59
2
6
לאדם יש הרבה כוחות פנימיים לפעול ולהתקדם אם ירצה ויחליט. חפש את הדרכים הנכונות ועשה באמונה. אם תפוטר, רק טבעי בחיים ומזה תרכוש כלים להמשיך בשוק העבודה ולהתקדם לעבודות מורכבות יותר. התייחס לעניין העבודה והלימודים כאל מחויבות כדי למצוא מסגרות, אל תפחד ואל תערב רגשות אלא שאף כל הזמן ללמוד ולהתקדם. עשה כל עבודה באופן הכי טוב שתוכל כדי שיעריכו אותך. מצא לך את המעשים שאתה חזק בהם, ולפיהם פתח לך מטרות.
לצפיה ב-'הבעיה היא שאני בכלל לא יודע אם '
הבעיה היא שאני בכלל לא יודע אם
25/01/2017 | 17:27
1
15
יש לי חוזקות. יש לי הפרעות קשב, והן מקשות עלי להתרכז. כמו כן, אני מתבלבל הרבה ולא שם לב לדברים. אין ממש דרך לפתור את זה...
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
26/01/2017 | 13:01
3
לכל אדם יש חוזקות, הוא צריך למצוא אותן. אולי תנסה למצוא את הפרטים החשובים יותר במידע שאתה קולט, ואולי גם את המעניינים יותר, ואז תוכל להתרכז יותר בקלות. חשוב לפי מה שאתה רוצה להגיע ומה שחשוב לך, ואולי אז פחות תתבלבל.
 
לצפיה ב-'אני די מבולבלת בחיים '
אני די מבולבלת בחיים
21/01/2017 | 16:08
3
100
 
כל חוסר צדק ובלבול 
כל דבר שאני עושה לא מצליח 
כאילו מישהו חתם למעלה 
ואז מתפעלים למה אני כבר לא עושה 
יש מקרים באמת כמו גזרה משמיים 
החלטו שהכל הסתבך לא יצליח .ואני תמיד ממשיכה לנסות . 
 
העיקר שחושבים שאני מרחמת על עצמי .  אילו אנשים חושבים שאני מרחמת על עצמי רק אותם אנשים שאין להם חמלה 
כאב לכאב שלך אחר .
מעניין הם אתם הייתם נכים בגלל רשלנות רפואית 
מעניין הם לכם פכיאטר החליט לרשום האבחנה מוטעת .
מורים שעילמו עין על אלימות ,חרם ,הצקות .
 
  
 
 
לצפיה ב-'בין הרצוי למצוי... '
בין הרצוי למצוי...
23/01/2017 | 12:19
26

יקירה,
אני שומעת בדברייך את הקונפליקט בין הרצון להמשיך להיאבק, להיאבק במכשולים בהווה ומהעבר, לבין הרצון להרים ידיים אל מול החוויה שלא ניתן להזיז אבנים כה כבדות...
אני שומעת את הכעס הרב על הגורל והסביבה שמאכזבת, כעס שייתכן שמעורר חיות, מעורר רצון לצאת למאבק ומנגד את החוויה הקשה של הבדידות, חוויה שאת לבד במלחמה... ואני יכולה להבין את הבלבול בעמדה הזו, בלבול בין המצוי לרצוי, בין מה שמרגיש אפשרי לבין הלא אפשרי, בלבול שרחל הטיבה בעיני להתייחס אליו בשירה "גן נעול":

גן נעול - לא שביל אליו לא דרך.
גן נעול - אדם. גן נעול. 
האלך לי, או אכה בסלע.
עד זוב דם. 

ואולי יקירה, עצם היכולת לזהות את הבלבול, את המלחמה בין הויתור למאבק, היא התחלה, צעד קטן לקראת הזדמנות להפוך את התמה של כאב לתמה של צמיחה... הזדמנות ללמוד כיצד להיאבק ובו זמנית למצוא חמלה כלפי עצמך ולשמור על עצמך מפני הגעה לזוב דם....
 
רוצה לסיים בכך שאינך לבד, אנחנו רוצים להיות איתך במאבק, לגלות יחד איתך מה ניתן ומה לא, ואיך ניתן בכל זאת אולי לכתוב סיפור אחר ושונה, סיפור שאינו חייב להמשיך את ההיסטוריה שאין ממנה מוצא...
 
שולחת לך חיבוק חם ומחזק,
 
לצפיה ב-'תמונה'
תמונה
23/01/2017 | 12:41
34
לצפיה ב-'שלום'
שלום
24/01/2017 | 18:50
6
החברה מסודרת מבחינה מוסרית, אבל יש בה מחדלים כי זה טבע העולם. לפעמים צריך להיאבק על זכויותינו. חפשי את אנשי המקצוע המהימנים, אבל גם כאלה שיהיו בני אדם טובים. אלימות פיזית אסורה בשום אופן, ופונים עליה למשטרה והיא מטפלת. אולי בכל זאת תשתדלי למצוא כוחות פנימיים לשנות, האמיני בעצמך. מצאי דרכים חדשות, למדי מטעויות העבר והתרכזי בשיפור העתיד ככל שתוכלי לשפר את איכות חייך.
 
לצפיה ב-'...'
...
20/01/2017 | 23:46
1
73
יש מישהו שאפשר לדבר איתו עכשיו?
אני בודד וצריך עזרה
לצפיה ב-'אנחנו פה... '
אנחנו פה...
21/01/2017 | 16:57
41
היי, 
אני שומעת את הרצון לפרוק, לדבר ולא להיות לבד עם הדברים המעיקים... מזמינה אותך להרחיב מעט יותר על ההתמודדות שלך כאן בפורום או להגיע היום בערב לשיחה עם אחד מהסייעים שלנו בצ'אט אישי ואנונימי שפעיל כל ערב בין תשע לחצות. (http://www.sahar.org.il/) 
 
אנחנו רוצים להיות כאן איתך ועבורך, 
בברכת שבוע אחר וטוב יותר
 
 
 
לצפיה ב-'לפני 3 וחצי שנים התחיל איתי גבר ואחכ אמר לי..'
לפני 3 וחצי שנים התחיל איתי גבר ואחכ אמר לי..
20/01/2017 | 19:36
3
88
לפני 3 שנים הייתי בגינה של הומואים בלילה בהתחלה הלכתי במקום מואר שיש מנורות והלך מאחורי גבר חתיך שרירי בערך בן 45 היה נראה קצת מסטול ואז נכנסתי שם למקום חשוך הוא נכנס אחרי ואז סימן לי לבוא אליו התחלנו להתנשק להתחבק וכו הוא כנראה ראה אותי בחוץ ונדלק וזה היה מקום של הומואים גן רכבת אחכ דברנו והוא שאל אם אני רוצה לבוא אליו אמרתי שכן הלכנו לאוטו של ההורים שלי ונסענו אליו אחרי דקה שהוא אמר לי שהוא בן 35 והיה נראה 40+ אמרתי לו שהוא לא נראה 35 אלא 40 + אחרי דקה של נסיעה שאנחנו נוסעים הוא ראה נער בן 16 חלק בהיר ואמר לי בוא נגיד לו שיבוא אלי גם אמרתי לו מה התחרפנת הוא נראה לי בן 16 הוא אמר לי מה פתאום אז הוא קרא לו והנער הזה אמר לו שהוא בן 16 והיה בהלם שידעתי את הגיל שלו המשכנו לנסוע לבית שלו וכשחניתי את האוטו הוא אמר לי שאני מבוגר מידיי בשבילו ושנוותר אמרתי לו אבל ראית אותי התנשקת איתי נסעת איתי למה אמרת לי לבוא לפה? הוא אמר לא יודע ככה, שאלתי אותו בן כמה אני נראה הוא אמר את הגיל המדויק שלי 35 (מה שמממממממממממממממממש לא נותנים לי) חטפתי עליו קריזה אמרתי לו לא שמת לב שאני לא הטעם שלך אתה הרי הלכת אחרי באור למקום החשוך הוא אמר לי לא שמתי לב.. וצרחתי עליו אחכ וכו.
הארוע הזה לא יוצא לי מהראש!~!
זה שהוא עקב אחרי בחוץ באור כשהיה אור של מנורות ואחכ נכנס אחרי למקום חשוך התנשק איתי ואחכ אמרתי לו שהוא נראה בן 40+ ואחכ שמייד אחרי שאמרתי לו שהוטא נראה 40+ הוא ניסה לצרף אלינו ילד בן 16
אני לא יודע אם הוא שיקר שאני נראה 35 כי כעס שאמרתי לו שהוא נראה בן 40+ ולא 35 כמו שאמר מה שבטוח שהארוע הזה עד עכשיו לא עוזב אותי!!!!
לצפיה ב-'העלתי לאתר הכרויות '
העלתי לאתר הכרויות
20/01/2017 | 19:46
1
42
לפני שנתיים העלתי לאתר הכרויות  של הומואים תמונות שלי משנת 2000 שהתמונות לא הכי ברורות והצילום עשה שאני נראה ילד ונמוך למרות שתמיד הייתי גבוהה עם מבנה פנים מאורך ובתמונה הפנים שלי נראות קצרות ואני נראה נמוך. פונים בניק הזה הרבה אנשים גם אנשים שלא מחפשים צעירים.
 
לפני חודש העלתי תמונות משנת 2004 ששם הפנים כמו היום ארוכות ורואים שיש מצח גבוהה ולסת גברית ואני לא נראה ילד ורואים שאני גבוהה ואני כמעט בכלל לא מקבל פניות.
 
מה זה אומר????????????
לצפיה ב-'יש לי פנטזיה וחסכתי כבר את את הכסף'
יש לי פנטזיה וחסכתי כבר את את הכסף
20/01/2017 | 19:55
59
לעשות ניתוח פנים בקוריאה.
יש מספר דר שאני מפנטז לעשות הקטנת מצח שעושים מצח קצר ולא ארוך כמו שיש לי.
לסת הופכים לסת ממרובעת למעוגלת ונערית.
הצמד אוזניים
לחייים מלאות ומעוגלות.
שינוי אף למאוגל.
בכללי לשנות את מבנה הפנים ממאורך שעכשיו אני רואה שהיה לי גם בגיל 20+ לנערי בייבי פייס.
 
הבעיה ששלחתי תתמונה שלי אל איזו חברה שיראו לי איך האף והלסת ייראו אחרי הניתוח וראיתי את התמונה וזה ממש לא מה שדמיינתי זה היה נראה כזה מעוות ולא פרופורציונלי אבל אני עדיין הייתי רוצה שישםצו לי את כל הפנים.
 
תראו דוגמאות:
 
 
לצפיה ב-'קהילה מסריחה'
קהילה מסריחה
21/01/2017 | 09:42
47
הלוואי שהייתי במקום אחר בחיים
קהילה מסריחה גם חלק מהחיים
עלובים...
לצפיה ב-'פעילות מינית מסוכנת '
פעילות מינית מסוכנת
20/01/2017 | 11:44
1
112
1. האם קיום יחסי מין עם נערת ליווי ללא קונדום זה מצב הדורש אישפוז פסיכיאטרי?
2. האם רצון לקיום יחסי מין עם נערת ליווי ללא קונדום זה מצב הדורש אישפוז פסיכיאטרי ?
לצפיה ב-'לא'
לא
20/01/2017 | 13:17
74
התשובה לשתי השאלות היא לא.

יחד עם זאת יש שלל מחלות מין מעבר לאיידס שהן נוראיות ויישארו איתך לצמיתות ויטרידו אותך בשלבים בחיים כמו הרפס, עגבת, קונדילומה, כלימידיה ויש עוד כל מיני תחלואים מזעזעים...למעט איידס אמנם המחלות האלה לא יהרגו אותך אבל הם מחלות מאוד לא נעימות כרוניות!

השאלה האמיתית שאתה צריך לשאול זה למה אתה בכלל חושב שאתה צריך אשפוז? ...אם חשוב לך תמצא מסגרת שתטפל לך באספרגר וזהו זה.

בהצלחה ומקווה שתחליט להשתמש בקונדומים פשוט כי הסיכון למחלות מין הוא גבוה, קל וחומר עם נערות ליווי.
לצפיה ב-'קשה לי כל כך'
קשה לי כל כך
19/01/2017 | 20:31
4
103
הבדידות מחרפנת אותי.. הכל תקוע הכל לא זורם..בכל תחום כמעט בחיים
אני מוטרדת. מאד. הבטחון העצמי שלי צונח ואני מרגישה לפעמים שאת החיים שלי צריך לזרוק לפח ולהתחיל מהתחלה...
אני אובדת עצות..מתחילה לחפש כרגיל גרפולוגים, נומרולוגים, רבנים- שיגידו לי מה לעשות?איך לצאת מהמצב הזה
לפעמים מרגיש לי שהתשובה דוקא אצלם ולא אצל פסיכולוגים ואנשי טיפול..
זהו.
לצפיה ב-'זה גם נכון'
זה גם נכון
20/01/2017 | 11:27
47
פסיכולוגים לא בהכרח נותנים את המענה הנפשי שכל אדם זקוק לו. 
יש כאלו שנעזרים ברבנים, או באנשי מידע אחרים כמו שציינת.
יש גם שיטו טיפול אחרות מפסיכולוגים, כמובן אם יש לך אפשרות לממן אותם. 
זוכרת כשהייתי קטנה, הייתי בטיפול בשיטת אלכסנדר, שם הרגשתי שקיבלתי מענה לצרכים שלי. שיטת הטיפול אולי, המטפלת אולי. 
אז חשבתי שזה בכלל קשור ליציבות, כי עבדנו על הגב שלי, על יציבה נכונה. אבל עם הזמן הבנתי כמה שזה היה קשור. 
זה בסדר לרצות שיטות טיפול אחרות. הלוואי ואת יכולה להרשות לעצמך לבדוק מה מהכל יתאים לך ויתן לך מענה ראוי.
תהיי חזקה.
לצפיה ב-'להיאחז במשהו'
להיאחז במשהו
20/01/2017 | 15:46
33
מילי יקרה,
את מספרת שאת בודדה.. שכלום לא זורם.. נשמע שמאוד קשה לך..
אבל בתוך כל הכאב הזה, אני שומעת קול אחר.. שומעת קול שלא מוכן לוותר, לא מוכן להתייאש.. הקול הזה מנסה למצוא פתרונות.. נקודות אור.. נאחז בכל דבר שהוא יכול.. העיקר, לא לשחרר..
מילי אהובה, כולנו חווים בחיים רגעי משבר, בהם אנו מרגישים שהלוואי והכל יסתיים.. אמרת שאת מרגישה שצריך לזרוק את החיים שלך לפח.. אבל אולי במקום לזרוק לפח את החיים שלנו, נוכל באמת להפוך את המשבר לרגע של צמיחה מחדש.. לדעת שכל כישלון מקרב אותנו להצלחה.. ואולי, בין כל הפתרונות הקיימים, נקודת האור היא גם, ובעיקר, בתוכך..
מאחלת לך שתמצאי במהרה את נקודת האור הפרטית שלך, אבל עד אז, תדעי כמובן, שאנחנו פה, איתך, תמיד 
לצפיה ב-'...'
...
24/01/2017 | 01:38
9
מבינה אותך כלכך אני גם כזאת... רק מחפשת תשובות... 
קשה לי גם למצוא אדם שיכול להבין אותי...
 
היית פעם בפסיכותרפיה?
לצפיה ב-'שלום'
שלום
24/01/2017 | 19:09
6
החיים יפים, חשובים וערכיים. צריך לאהוב את עצמנו ואת החיים ולנצלם לטובה. את יכולה מאד לעזור לעצמך ולהפעיל כוחות מתוך החלטה עצמית כדי לשפר את איכות חייך, השתדלי להאמין בעצמך ובמקום להיות מוטרדת תעשי ותפעלי. מצאי דרכים חדשות. למדי מטעויות העבר והתרכזי בשיפור העתיד. בדידות אפשר לפתור כשמשתתפים במסגרות שמעניינות אותנו, שם מוצאים חברה. מצאי לך מגמות שחשובות לך ומעניינות אותך, דברים שאת אוהבת. העריכי את עצמך ודאגי תמיד שיהיה לך טוב. קשיים אפשר לפתור בעזרת החלטה ומציאת דרכים. אולי כדאי שתשתדלי פחות להשקיע רגשות ויותר לבדוק בהיגיון איך אפשר לשפר את המצב.
 
 
לצפיה ב-'אוף'
אוף
19/01/2017 | 19:19
3
90
שום דבר לא מסתדר
לצפיה ב-'הכי מכירה בעולם '
הכי מכירה בעולם
20/01/2017 | 10:10
43
מצטערת שכך יוצא 
מכירה את התחושה .
שולחת לך חיבוקים ואהבתי 
לצפיה ב-''
20/01/2017 | 12:19
29

היי עליסה יקרה,
כתבת "אוף", כתבת שכלום לא מסתדר.. לא רשמת יותר מדי, אבל אמרת הכל.. הייאוש שנשקף ממילותייך, מכאיב.. ישנם זמנים בהם אין כוח, להסביר, לפעול, לשנות.. כל מה שרוצים זה רק להרים ידיים.. להתייאש.. יקירה, נכון שלעיתים נראה שהסוף כבר כאן.. שאין יותר לאן לעלות.. אבל חשוב לזכור, שאחרי כל שקיעה- מגיעה זריחה חדשה.. הלוואי שהימים שיבואו יזרחו עלייך קצת יותר.. בינתיים, שולחת לך חיבוק ומזכירה שאנו תמיד כאן 
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
24/01/2017 | 19:13
4
לא כדאי להתייאש. אפשר לנוח קצת ולחשוב על דרכים חדשות, האמיני והמשיכי לנסות לעשות ולפעול.
 
לצפיה ב-'אני מרגיש תקוע בחיים (!!!)'
אני מרגיש תקוע בחיים (!!!)
19/01/2017 | 12:34
2
48
לצפיה ב-'שלום'
שלום
24/01/2017 | 19:11
9
אני מצטער לדעת. לא טוב להרגיש תקוע, השתדל להפעיל את עצמך ולהתקדם. אני מציע שתשתתף במסגרות עם אנשים שמעניינים אותך כמו מועדונים וחוגים, ושם תמצא עניין וחברה.
 
לצפיה ב-'היי נייק'
היי נייק
25/01/2017 | 13:43
10
לדעתי אתה מרגיש מתוסכל, מכיוון שאתה לא מקבל את התקיעות שבה אתה מרגיש שאתה נמצא.
לדעתי עליך להשתדל לא רק לקבל את המצב שבו אתה נמצא אלא לקבלו בשמחה
ואז-
כשההרגשה שלך תהיה בהרמוניה עם המציאות תוכל גם לפעול.
אבל להיות תקוע לפעמים זה הרבה יותר חכם
לחשוב לפני שפועלים. 
לחשוב לפני שמשקיעים.
שתי דקות של מחשבה יכולות לחסוך שנים של תסכול.
כך שלפעמים לא לעשות כלום זה הדבר הנכון ביותר 
לצפיה ב-'אני חייבת להגיד '
אני חייבת להגיד
18/01/2017 | 22:34
7
98
על אחד הפוסטים שרשמו שדיכאון בא מאנכויות אגואיסטים.
לדעתי זה אחד הדברים המטופשים ששמתי 
הסבל שלא לתפקד הכאב 
ממש לא הנאה לא כייף להיות בדיכאון 
במיוחד שזה בא גם גופנית וגם נפשית .
אנו סובלים ואין פה שום רחמים עצמיים 
מי שיודע את הסיפור שלי יודע טוב מאוד שאני כל הזמן עשיתי למען אחר .
אנו מאבדים את החיים מול העיניים זה הכאב הכי גדול .
ואף אחד לא אשפוט אותי כי אף אחד לא היה במקומי וחווה את הכל .
ואני אמשיך לכתוב גם אם זה מדכא חלק מהאנשים אל תקראו .
ולדעתי אנכוי לכתוב לאנשים שהם סובלים שהן מרחמים על עצמם .
אני פשוט לא מבינה מאיפה הלב הזה לפגוע באנשים ככה 
ציניות 
ממש כייף לנו לסבול להחמיץ את החיים 
איזה זה הכי אנוכי להרוס את עצמך .
עוד מעט יגידו שכייף לנו .
 
לצפיה ב-'מממ'
מממ
18/01/2017 | 23:08
1
47
מי שלא טוב לו, שלא יקרא. 
אי אפר להגיד לחולה בדלקת ריאות להתחיל לנשום רציף.. ככה אי אפשר להגיד לך כאלו דברים. (את כדוגמה, הכוונה כוללת). 
תהיי חזקה. תכתבי מה שיעזור לך. מה שתרצי.
 
 
לצפיה ב-'כן גם כהה '
כן גם כהה
18/01/2017 | 23:30
46
יש הרבה סטיגמה על חולי דיכאון 
שאנו מרחמים על עצמינו וכל זה .
אין שום דבר אנוכי בסבל הנוראי הזה . נראה את מי שכתבה את זה עוברת את כל מה שאני עברתי אבל הכל יום יום של סבל ואז תתדבר .
וברור שאני אמשיך לכתוב מה שבא לי .
בכלל למה אני מתעסקת עם זה .
כי זה כואב .
לצפיה ב-'תמונה'
תמונה
20/01/2017 | 11:09
1
34
לצפיה ב-'תודה '
תודה
25/01/2017 | 00:54
3
תמונה יפה 
חלום להרגיש את החופש מכל הכאב הנפשי והפיזי 
 
לצפיה ב-'צודקת......... '
צודקת.........
24/01/2017 | 01:24
1
15
עד שאותו בן אדם   ידע מה אחר מרגיש או חושב הוא לא יבין לעולם!!!! 
 
 
לצפיה ב-'בדיוק'
בדיוק
25/01/2017 | 00:49
1
לצפיה ב-'שלום'
שלום
24/01/2017 | 19:15
4
יש אנשים רעים, ויש שמדברים ומתנהגים לא יפה. למי שרע אלינו לא צריך להיטיב, אבל חשוב להיות טובים באופן כללי. אני מסכים אתך שלא צדקו במה שאמרת על דיכאון וזה לא יפה, אבל יהיה מי שיבין אותך ויעזור לך.
 
לצפיה ב-'אני כל יום יישן מעל 11 שעות ועוד מתעורר עייף'
אני כל יום יישן מעל 11 שעות ועוד מתעורר עייף
18/01/2017 | 02:16
2
66
עד שאני חולם חלום נוראי שמחייב אותי לקום אבל אני לא רוצה לקום רע לי בעולם שאני חי. המצב מחמיר עד לפני כמה חודשים הייתי קם ב 14:00 ויישן 8 שעות וזה היה מספיק לי :((((
לצפיה ב-'תבקש הפניה למעבדת שינה'
תבקש הפניה למעבדת שינה
18/01/2017 | 10:01
49
מרופא המשפחה. יש אפשרות לעבור את הבדיקה הזו גם בבית עם מכשיר ניטור מיוחד. ייתכן שיש לך הפרעות בשינה שאתה לא מודע להן כמו הפסקות נשימה או התעוררויות רבות במהלך הליליה שאתה לא זוכר כשאתה קם. כל דבר כזה פוגע ברצף השינה. היום קל מאוד לאבחן את הדברים הללו ולטפל בהם. זה עשוי לשפר את איכות החיים שלך.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
18/01/2017 | 19:13
32
צריך לישון מסודר 8 שעות בלילה. אם אתה ישן כה הרבה, אין פלא שאתה קם עייף. אי אפשר להימלט מהחיים, החיים חשובים וצריך לדעת לנצל את מעלותיהם. חשוב על דברים יפים ונעימים לפני השינה ואז לא יהיו לך חלומות רעים.
 
לצפיה ב-'אין לי את מי לשאול'
אין לי את מי לשאול
17/01/2017 | 18:55
5
114
יש מישהו שלדעתי הוא חבר שלי, אבל לדעת ההורים שלי הוא פושע שמנסה להשתלט עליי.
אימא אמרה שאם אני אתן לו לישון אצלי הוא עלול "לתפוס חזקה" על הדירה שלי ולהשתלט עליה. זה נראה לי מופרך אבל אין לי את מי לשאול.
בנושא השני, אימא גם אומרת ששתיית משקה קר עם אוכל חם עושה "מרגרינה בבטן". גם זה נראה לי מופרך וגם בזה אין לי את מי לשאול.
לצפיה ב-'תהיות'
תהיות
18/01/2017 | 18:04
39
שלום לך יקר,
אתה שואל שאלות קונקרטיות שקשה לנו ממקומנו לענות עליהן, מהצד.. ולמרות שלצערי לא נוכל לדעת או לענות על השאלות שאתה מעלה, כן הייתי רוצה להזמין אותך לספר קצת יותר על החוויות שמאחורי השאלות.. על תחושת הרמייה והניצול האפשריים, על התחושה שאחרים מחזיקים במידע ואתה נותר חסר אונים, תלוי באחרים האלו..
וזה בטח לא קל להרגיש שיש לך הרבה שאלות, אבל אין את מי לשאול. מעין תחושה כזו של בדידות, של רצון להאחז ולהישען על משהו, על מישהו - שלא בנמצא..
אנחנו כאן איתך אם תרצה לספר עוד על מה שהוביל לשאלות האלו יקר
לצפיה ב-'שלום'
שלום
18/01/2017 | 19:16
25
נסה לברר עם אמך למה היא חושדת שחברך פושע, אם אפשר לאושש את זה בדרך סבירה, בדוק והיזהר. על האכילה היוועץ בתזונאי. אדם שלא הכרנו זמן רב ובמסגרת, לא רצוי מיד לשמור אתו על קשר חזק.
 
 
לצפיה ב-'על איזה סוג אירוח מדובר?'
על איזה סוג אירוח מדובר?
18/01/2017 | 19:58
2
46
האם מדובר על לילה אחד  פעם ב... או שמא מדובר במישהו שיכנס כשותף מלא בדירה ובכך גם בהוצאות השוטפות?
האם הדירה שבה אתה מתגורר היא בשכירות או בבעלותך?
האם יש אפשרות שתחתמו על "דף הבנות" בכל מה שקשור למעמדו בדירה?
האם אמך נימקה את חששה זה?
היכן הבחור הזה מתגורר בד"כ?
ברור שמעל הכל יש להיזהר. אולי אמך לא טועה גם אם לא ניתן כרגע לגבות את תחושותיה בהוכחות חותכות.
 
 
לצפיה ב-'הסבר ועדכון'
הסבר ועדכון
19/01/2017 | 14:01
1
49
אתמול דיברתי עם אימא על העניין הזה. היא ירדה מהרעיון של תפיסת החזקה אבל מצאה תירוץ אחר: "מי שגנב פעם אחת, יגנוב שוב". החבר הזה, שאני מכיר כבר שנים, באמת גנב לי משהו פעם אחת, אבל אני טוען שההתנהגות שלו השתפרה מאז.
בכל מקרה, אימא איימה שאני לא אוכל להמשיך לגור בדירה הזאת, שהיא בבעלות שלה ושל אבא, אם אני אתן לו לישון פה. אמרתי לה כמה פעמים שאם אני אצטרך לגור שוב אתה ועם אבא אני אשתגע, והתגובה שלה הייתה: "אם אתה לא רוצה להשתגע אל תיתן לו לישון אצלך". את כנראה לא היית פה כשהתלוננתי על השליטה הגדולה של ההורים שלי בי. איומים כאלה הם מהדברים שגורמים לי להרגיש את השליטה הזאת. את בטח תכתבי שאני יכול למצוא עבודה, להרוויח כסף ולשכור דירה שלא שייכת אליהם, אבל גם אם אני אצליח בתהליך החיפוש אני לא רוצה שוב לעבור דירה. החבר הציע לי לאיים שאני אעבור לגור אתו אבל גם חשבון הבנק שלי ושל אימא משותף, אז היא עלולה לבטל את כרטיס האשראי. היא יימה פעם לעשות את זה בגלל משהו אחר, ואולי אני סתם ראיתי באיזה סרט איך מישהו עושה את זה לבן משפחה ומאז זה מפחיד.
הפסיכיאטר שלי אמר כמה פעמים שיכול להיות שיש לי צורה קלה של אספרגר, אבל חוץ מלהגיד את זה הוא לא עשה שום דבר פרקטי. אני מזכיר את זה כאן כי קראתי שלאנשים עם הבעיה הזאת באמת קשה למצוא עבודה. אני כבר הלכתי לכמה ראיונות שהייתי בטוח שעברתי, אבל לא יצא מהם כלום. בזמן האחרון לא התקדמתי בשום מקום מעבר לשליחת קורות חיים. לפעמים אני מרגיש כאילו משחקים בי. קורות חיים ששלחתי לעירייה בשביל תפקיד של ספרן גרמו למישהו שאחראי לתעסוקת אקדמאים לקבוע אתי פגישה. אחרי הפגישה לקח לי הרבה זמן לתפוס אותו בטלפון ואז הוא אמר שבשביל לעבוד בספריות אני צריך ידע באיזו מערכת שאין לי. אימא הציעה ללכת לספריה שכונתית שאני מכיר ולבקש ללמוד שם את המערכת הזאת, אבל שם אמרו לי שאין להם אותה בכלל. הם גם נתנו לי מייל של אחראית כוח אדם בספריות והיום היא ענתה לי שיש להם עבודות רק לסטודנטים שעדיין לומדים. כל זה רק מקרה אחד שהתחיל מקורות חיים. פעם גם הגשתי מועמדות לתפקיד סוקר בנציבות שירות המדינה, וענו לי שלא נשלחו המסמכים המתאימים. עד שלמדתי איך לשלוח אותם הזמן כבר אזל, וגם זה בהנחה שבאמת ככה היה צריך לשלוח.
בקיצור, נגררתי קצת, לא?
לצפיה ב-'לפי מה אני מבינה,'
לפי מה אני מבינה,
19/01/2017 | 15:34
42
יש לו איפה לגור (אמרת שהציע לך לעבור לגור איתו), אז למה להיכנס עכשיו לכל מיני התכתשויות עם המשפחה?. אתה לא חייב לענות, אבל תשאל את עצמך ״למה״.
לצפיה ב-'אחרי '
אחרי
17/01/2017 | 09:50
3
67
יומיים כמעט 
שלא קמתי מהמיטה בלי שתיה ואוכל 
מרגישה רע
ביותר . נזק עצמי מרגישה רע ביותר 
אבל היה לי רע בנפש 
ועכשיו מרגישה חולה 
סוג של הרס עצמי 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/01/2017 | 14:26
16
חשוב לאהוב את עצמנו ולדאוג לשלומנו, לפני כל דבר אחר. כל אדם הכי קרוב לעצמו והכי יודע מה טוב לו. נסי לעזור לעצמך למרות הקשיים, הילחמי וחשבי חיובי. חבל שתסבלי ותרגמי לך נזקים שיהיה אחר כך קשה לתקן.
 
לצפיה ב-'שלחתי לך מסר'
שלחתי לך מסר
17/01/2017 | 14:27
12
לצפיה ב-'חיבור בין גוף ונפש'
חיבור בין גוף ונפש
17/01/2017 | 20:59
18

כאב 8 היקרה,
נשמע שלאט לאט, את כמו נשאבת לתוך מערבולת של הרס עצמי שמשתלטת עלייך, ומושכת אותך פנימה עוד ועוד... מערבולת שממשיכה ואולי סוחטת את הכוחות שנותרו בפנים מבלי לרחם... יכול להיות שקודם הנפש הרגישה מרוקנת, ועכשיו גם הגוף נותר חסר אנרגיה. ונראה שכעת את מרגישה שלאחרונה איבדת שליטה על שניהם.
יקרה, למרות שאני מבינה שעכשיו את נמצאת בחושך- יתכן שלאט לאט תצברי את הכוחות שנראה שאינם ותחזרי לחייך מחוזקת... ותצאי בחזרה לאור.  לבינתיים תדעי שאנחנו כאן איתך- לחזק, לתמוך ולעמוד מאחורייך בכל עת ובכל שעה... מוזמנת להמשיך ולשתף בתחושות...
שולחת לך חיבוק חם ואוהב 
שלך,
מתנדבת סה"ר 
 
לצפיה ב-'קטני שלי'
קטני שלי
16/01/2017 | 20:05
2
88
מביטה בעיניך, מתחילה לבכות. אוי קטני שלי, כמה אהבה נתת לי. היית לי לחבר, לפעמים קצת מעצבן, אבל כזה שתמיד מחבק וחוזר.
אתה באת אליי, כשהכל התחיל לחזור, ברחת מכולם, וחיכית לי כל הזמן, ליד הבית. עד שהכנסתי אותך לביתי, וגם לליבי.
בני אדם לא עברו את המחסום הזה, כבר כמה שנים לפניך.
כמה אהבה נתת לי, עברת איתי המון. היית פה כשצחקתי, כשבכיתי, כשכעסתי.
תמיד הסתכלת עליי במין מבט פולני דואג, וכולך 6 ק"ג של פחד מכל מה שמרעיש וגדול. מכלב חששן, מוכה ופחדן, הפכת לרכושני, עם ביטחון, ולפעמים קצת תוקפני. ותמיד אהבת אותי, לא משנה מה היה. כשהייתה לי זוגיות, במשך בערך שנה, ישבת על הספה לידנו, עם מבט מקנא, רק מחכה לאישור להתחבק גם.
כמה שנים כבר, שכל לילה, אתה לא נרדם עד שאתה מרגיש בטוח איתי מתחת לשמיכה.

כבר כמה חודשים שאתה נשאר. אולי כי אין לך ברירה כרגע, ואולי כי אתה פשוט חיה נאמנה. קטני שלי, כמה שנים שתרגלת אליי. אני מסתכלת עליך והדמעות לא מפסיקות. אתה יודע טוב מכולם כמה אני סובלת, ואתה לא מבין למה אתה גם צריך לסבול. פעם היית רואה את העולם לפחות שלוש פעמים ביום. דאגתי שתיפגש עם חברים, תריח צמחים, ותסמן את כל השטחים. וכל החודשים האחרונים, אתה בקושי רואה את הבחוץ. כלוא בכלא הבית, סובל איתי ברגשות. חסר אונים מול התחושות.
ראית אותי משפילה את עצמי כדי לדאוג לך לאוכל, נותנת לך הכל. וגם לא מסוגלת לתת לך עוד כלום.
קטני שלי, אני מצטערת. רציתי שיהיו לך חיים יפים, מגיע לך להיות מאושר, ואולי גם קצת פחות נבחן.
מלטפת את פרוותך, החומה, הנעימה. הפכת להיות כמוני, אתה מסתגר בתוך עצמך, ובמבט שלך יש מין עצב או דאגה.
קטני שלי, אני אוהבת אותך, בזכותך נחשפתי לעולם אחר. עזרת לי הרבה פעמים גם להרגע.
אתה יצור מיוחד, אוהב את כולם חוץ ממי שלא צריך. יודע לדאוג לעצמך. אני מקווה שידאגו לך.
אני באמת מצטערת שאתה כל כך סובל, מצטערת שאתה לא מאושר יותר. זה הדבר שהכי קשה לי לעשות. להיפרד ממך. אבל אין לי מה לתת לך. אולי גם מעולם לא היה. הצלחת לייצר יש מאין. אבל גם האין נגמר.
קטני שלי, בקרוב זה יגמר, ימצאו לך בית, תהיה מאושר יותר. תקבל טיולים וחום ואהבה, חיוכים ואילופים, וצ'ופרים טעימים.
קטני שלי, זה כואב לי כל כך. אני מצטערת, באמת שרציתי לתת לך יותר. קטני שלי, הלוואי ותשכח אותי כשהכל יגמר. וכשתהיה בבית טוב יותר, תזכה לעוד הרבה שנים מאושרות. אולי תתחיל לאהוב יותר כלבות...



לצפיה ב-' () מחזיקה אצבעות לשינוי חיובי'
() מחזיקה אצבעות לשינוי חיובי
17/01/2017 | 02:20
15
לצפיה ב-'חבר קטן מסוג אחר'
חבר קטן מסוג אחר
17/01/2017 | 23:38
32

עליסה היקרה,
נשמע שהכלב האהוב שלך הוא כל כך קטן- אבל בכל אופן הלב הענק שלו גורם לכך שהוא תופס כל כך הרבה מקום בלב שלך... אני מבינה שאת התמיכה והאהבה הבלתי מותנית שהוא מעניק לך לא ניתן להחליף  בכסף או בשום דבר נוצץ.
ואולי- כמו שאת הצלת אותו- גם הוא, בדרכו המיוחדת, עזר לך מאוד... וכשהיית צריכה יד, הוא הושיט לך את כפו.  נראה שכשהוא כואב- את כואבת וכשאת מרגישה, הוא מרגיש גם הוא... מן קשר שלא ניתן לתאר במילים, אלא רק בכמות אהבה. אני שומעת שאת מיוסרת וחסרת אונים מול העובדה שאין לך יותר מה להעניק לו... והוא כבר לא שמח, כמו שנדמה שאת כל כך רוצה שהוא יהיה.

יקרה, את מוזמנת להמשיך ולשתף איתנו כל מה שרק תרצי... בין אם סיפורים על חיות או על אנשים, על רגשות, או על מחשבות... בכל אופן, אנחנו תמיד כאן כדי לשמוע ולהכיל...
שולחת לך חיבוק חם
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'לחיות'
לחיות
16/01/2017 | 13:37
2
74
אין איכות חיים, הכל בגלל המחלה הזו, הראש לא עובד,לא יודעת מתי אני "אזכה" ללמוד לימודים אקדמאים...
בשביל מה לחיות? התרופות יעזרו עוד הרבה זמן..
לצפיה ב-'לחיות ולא להרים ידיים'
לחיות ולא להרים ידיים
17/01/2017 | 00:28
34
היי יקרה,
 
לא פירטת על המחלה, אבל נשמע שהיא מאלצת אותך לוותר על הבחירות שלך, משנה את סדר העדיפויות, לא משאירה לך הרבה ברירות, כנראה לוקחת לא פעם את השליטה מחייך, ואני מתארת לעצמי שרוב האנרגיה שלך, אם לא כולה, מנותבת למאבק, להחלמה. זה כאילו שאת מתנהלת בתקופה זו כמו בובה על חוט, (אולי) מונעת על ידי המחלה, במקום להפך. אני בטוחה שהימים שאת עוברת אינם פשוטים בכלל, נשמע שהמחלה סוחטת אותך, ושאת מותשת. זה נראה כאילו את כ"כ עייפה, שלא נותרו לך אפילו מילים או כוחות לתאר יותר בפירוט מה עובר עלייך...
האם יש דברים נוספים שיש ביכולתך לעשות לצד התרופות, עד שאלו יתחילו להראות השפעתן? האם את נמצאת בטיפול, דואגת גם לנפש ולא רק לגוף?
 
נשמח לשמוע ממך עוד, על ההתמודדות, על הקשיים. תוציאי הכל.
שולחים לך אנרגיה וירטואלית מרחוק יקירה. 
 
"המטרה נותנת משמעות לחיים"  (צ'ארלס ה. פארקהסט).
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/01/2017 | 14:24
11
חשוב להילחם ולחיות, ולו כדי שפעם תירפאי ותוכלי לחזור לחיות היטב. יש הרבה דברים יפים שאפשר לעשות, כמו ליצור, לקרוא ועוד. לימודים יכולים מאד לפתח את הידע ואת החשיבה.
לצפיה ב-'חבל שכבר אי אפשר לכתוב כאן כמו בעבר'
חבל שכבר אי אפשר לכתוב כאן כמו בעבר
16/01/2017 | 11:12
12
176

לפרוק .

אין ספק שטוב במיוחד עבורי שאין בי כבר

את הצורך להגיב נניח לפוסטים  שאני

לא מסכימה איתם ,או שלא מוצאים חן בעיניי.

נחמד להתעלם , ולהילחם  בדחף  להיכנס  באנשים  .

להוציא את האגרסיביות  והכעסים  על אחרים זה דווקא לא משחרר

בכלל. אין ספק שיש אנשים שמוציאים ממך את כל החרא,

וגורמים לך להתנהג בדרך שלא חשבת שיש בך כאלו דברים.

גם אין לי כוח.  צריך גם לדעת להתווכח עם אנשים שאפשר

לשוחח איתם ואז יש דיאלוג  . כמו למשל האוחצ'ה  בעבודה

זה ידוע וברור שכל  דבר שהוא לא מסכים , כל דבר ,

בין אם זה ערוץ בטלוויזיה שהוא לא אוהב, זמרים ,וכל

דבר ,אז אין טעם לדבר איתו בכלל, כי זה פשוט סתם מתסכל

ומביא עצבים . אז פשוט או שלא מדברים איתו כמו מה שרבים

פה עושים , או כאלה שדיברו איתו וכבר לא ! ויש לא מעט .

או שנניח אם הוא מתערב בשיחה אז פשוט מוותרים מראש

וזהו . לא מגיבים. לא עונים וזהו.  שיחשוב מה שהוא רוצה .

נחמד לשוחח  כאשר יש דיאלוג  , וכל אחד מביע את דעתו.

אולי גם לי קשה לקבל דעות של אחרים. זה כמובן תלוי

באיזה נושא .בכל מקרה אין כוח .חסר טעם .

חבל לבזבז  את האנרגיות על אנשים לא ראויים,לא חשובים,

רעים. ואני לא חושבת שהוא רע בגלל הטעמים השונים

שלנו בדברים . פשוט אדם שיש בו רוע  . לא רבנו או משהו

פשוט ככה הוא.  ואגב הוא בעצמו חושב על עצמו דברים

שליליים  וכנראה שמשם זה נובע.  מאיפה בא רוע ,וביקורת  

על כל דבר ? מתוך חוסר ביטחון ,תסכול ,ומזה שחרא  בחיים.

מאיפה האגרסיביות  שלי ? והכעסים ? מתוך תסכול ללא ספק.

מכל מה שהיה בעבר הצטברו אגרסיות  וכעסים.

אנשים שטוב להם בחיים וראיתי כאלה לא מתנהגים כך .

It  takes  one  to know  one.  .

הכי עצוב זה החסרי  מודעות ,כאלה שכולם עוזבים אותם

והם מאשימים אחרים במקום להסתכל פנימה . אומנם

הם סובלים פחות .אבל עדיין נשארים לבד  .אז מה יוצא

להם מזה ?
לצפיה ב-' רוצה להגיב ולא יודעת מה'
רוצה להגיב ולא יודעת מה
17/01/2017 | 10:09
1
69
למה קשהלכתוב פה?
לצפיה ב-'בגלל שכבר אין לי פה אנונימיות '
בגלל שכבר אין לי פה אנונימיות
18/01/2017 | 18:57
72

* וזה מטריד ומעורר חרדה שאנשים מסויימים  יידעו

עליי דברים  (גם ככה הם כבר יודעים עליי יותר מידי

ממה שהייתי רוצה  .וזה באשמתי כמובן ).

לי באופן אישי מספיקה התגובה עצמה זה בסדר

גם אם  את לא יודעת מה להגיד  זה בסדר גמור.


תודה.
לצפיה ב-'מבינה אותך'
מבינה אותך
17/01/2017 | 10:33
1
68
גם לי יש אגרסיות שפתאום יוצאות.
הייתי הבוקר בבית מרקחת. הייתי צריכה לקנות מכשיר כלשהו וניגשתי לרוקחת רק לברר אם מוכרים אותו שם, לפני שאני מתחילה את התור.
מישהי בתור התחילה לצעוק, וצעקתי עליה כהוגן.
לא הבנתי מאיפה זה יצא ממני.
לצפיה ב-'במקומות ציבוריים זה לא קורה לי'
במקומות ציבוריים זה לא קורה לי
18/01/2017 | 19:07
52

לעולם לא קרה לי שאצעק  על אנשים  .

קרה לי כן שאם אנשים מנסים להידחף  בתור

למשל בסופרפארם  (מעולם לא הבנתי את הדבר

הישראלי  הזה להידחף  בתור .מה יש לאנשים עם

הקטע הזה ?). זה למשל מאד מעצבן.  אני כמו כולם

עומדת בתור ואז לפעמים אנשים מנסים להידחף

אז כן יצא לי להעיר בעדינות.  אבל לעולם לא בעצבים

.אפילו בקופה מהירה של עשרה פריטים בלבד,

וכמובן שיש תמיד אנשים שבאים עם יותר (ולא אחד

או שניים יותר ) אני חוששת דווקא להעיר לאנשים .

(תמיד בסוף יש אנשים אחרים שמעירים  להם .
עוד תכונה ישראלית ,הרצון להתווכח  כל הזמן ).

אין לי כוח להתווכח  עם אנשים.   

תודה .
לצפיה ב-'לתת מקום לדיאלוג'
לתת מקום לדיאלוג
18/01/2017 | 18:32
41
מילקי יקירה
מקריאת הכותרת שלך את נשמעת לי מאוכזבת שאת לא יכולה לכתוב פה כמו בעבר ולפרוק את מה שאת מרגישה.
ולאט לאט ככל שאני קוראת אותך יותר אני מוצאת אותך מפוכחת ומבינה ששחרור כעסים על אחרים לא באמת שיחרר אותך.
את לא רק מוותרת על "זכות התגובה", את אפילו מגלה אמפטיה למי שמעצבן אותך ומנסה להבין את המניעים שלו וגם כלפי אלה שנשארים לבדם ללא תגובה, כי לאחרים פשוט נמאס.
אני רואה את החיפוש שלך אחר דיאלוג, כשאת לא מוותרת, תוך כדי כך, גם להתבונן בעצמך, מחפשת את המקום המתאים לתגובה שלך, לא בכל מחיר ולא בכל דרך.
האכזבה שעלתה בתחילה מתפוגגת מעט, ועם זאת מרגיש לי שאת רוצה למצוא בחזרה את המקום, שתוכלי לפרוק בו את רגשותייך מבלי להתמקח עליהם.
אני גם מתחברת לשאלה שלך על אלה שמאשימים אחרים ונשארים בסופו של דבר לבד,וזה באמת מעניין מה יוצא להם מזה?
מעניין מה את חושבת, וגם אם היית רוצה לשתף אותנו במקרים דומים שנתקלת בהם..
לצפיה ב-'מילקי '
מילקי
18/01/2017 | 22:07
5
50
למה את חושבת שלא אנונימי פה ?
ומבינה אותך בכל השאר 
לצפיה ב-'ברגע שמכירים מפה אנשים'
ברגע שמכירים מפה אנשים
19/01/2017 | 22:33
4
69
אז זה כבר לא אנונימי  .(עבורי ). את בחורה חכמה כך
שלא אפרט .

* היום דיברתי עם אחת מהחברות שפוטרו והיא אמרה
שהיא בדיוק בדרך לעבודה החדשה שלה .
מצד אחד מאד שמחתי בישבילה  .אבל זה גם כאב כי זה
כמו משהו שהופך את זה למוחשי  ,זהו ,נגמר .
בעבודה נורא משעמם ,מאד שקט שם ,וגם עזבו  עוד אנשים.
אני רוצה בסופ"ש לעבוד על קו"ח  ואולי לחפש מקום אחר.
כמובן שעד שלא אמצא לא אעזוב שם.
גם זאת שיודעת הכל אמרה לאחמ"ש  שנהיה משעמם ושאין
חשק כבר לבוא לעבודה,והוא אמר לה שלעבודה באים לעבוד.
גם זאת שיושבת על ידי אמרה את זה לא מזמן.
אמרתי לאחמ"ש שגם הוואי זה דבר חשוב במקום עבודה,והוא
הסכים איתי .
אני גם רוצה עוד כסף כי זה ממש לא מספיק לי ,בעבר היום שם שעות
נוספות ,ועכשיו כבר אין .
זאת שדיברתי איתה היום מצאה עבודה בתחום שלנו (וכן שאלתי אותה
איפה ואיך והיא סיפרה לי ) כך שהנה זה אפשרי לצאת מהמקום הזה.
ושוב כמובן שעד שלא אמצא משהו אחר לא אעזוב .
גם לבוא מידי יום למעין חלל הזה שנפער שם (אצלי לפחות .וגם
זאת שיודעת הכל אמרה שגם לה הן חסרות ) באמת כבר אין חשק
לבוא לשם .
לצפיה ב-'ימי שישי , עד שכל הסידורים לא בוצעו אין לי שקט'
ימי שישי , עד שכל הסידורים לא בוצעו אין לי שקט
20/01/2017 | 10:52
3
41

בימי שישי אני עושה קניות , לא רק בסופר לפעמים

אני גם צריכה דברים מהסופרפארם.  

היום בערב אנחנו יוצאים אז גם הייתי חייבת לעשות כביסה היום.

תמיד בלילה שבין חמישי לשישי יוצא לי להתעורר כמה פעמים . זה לא מלחיץ

אותי לעשות קניות ,אבל פשוט בגלל שזה משהו שאני צריכה לעשות כי

אם לא ,אז פשוט לא יהיו מצרכים. וכן אני יודעת שניתן להזמין

באיטנרנט  אבל נראה לי שזה יותר יקר ,וגם מבחינת טריות של

דברים אני לא בטוחה .לא כל כך שמעתי המלצות על זה (גם לא דברים שליליים אין לי

מושג איך זה ).

בכל מיקרה ביום שישי תמיד עדיף ללכת כמה שיותר מוקדם כי אחרי זה

צפוף ויש מלאאא  אנשים .וגם בגלל שידעתי שאצטרך לעשות כביסה היום (בד"כ

קובעים בדקה התשעים ,וגם לא היה לי כוח לעשות אתמול ).

וזהו רק עכשיו כאשר אני אחרי הקניות ,והבגדים במכונה אני יכולה לנוח קצת .

אם אני צריכה לעשות משהו ,אז עד שזה לא מתבצע אז זה כזה יושב

עליי ,ומטריד . אפשר לנסות לעשות קניות ביום חמישי ,למרות שגם בימי

חמישי עמוס .וגם  תמיד אחרי העבודה בימי חמישי אין לי כוח ,אבל

נראה אולי אצליח להרגיל את עצמי לימי חמישי ,ואז אהיה יותר רגועה .


לצפיה ב-'תמונה'
תמונה
20/01/2017 | 11:10
28
לצפיה ב-'מילקי, בהצלחה עם העבודה'
מילקי, בהצלחה עם העבודה
20/01/2017 | 16:27
1
31
העיקר שיש לך מקום עבודה. הרבה יותר קל לחפש עבודה כשעדיין עובדים. גם המעסיקים מסתכלים עליך אחרת.
חשבת על קורס במקביל - למשל מזכירה רפואית? שיהיה לך עוד מקצוע.
לצפיה ב-'קורס זה רעיון טוב ,אבל. '
קורס זה רעיון טוב ,אבל.
20/01/2017 | 16:41
37
מזכירות רפואית לא . בעבר חשבתי על זה ,

ולא נראה לי שזה מתאים לאנשים רגישים .

אחשוב על משהו אחר אולי הנה"חש הבנתי שיש  לזה

ביקוש .נראה .

תודה מישהי
לצפיה ב-'כן '
כן
21/01/2017 | 19:13
23
כן אבל 
אנו טיפוסי חברתיים
והרצון לעזרה גדול מאיתנו 
זההנ בעיה שמכירים אנשים
ואת כבר לא יכולה לכתוב הכל מכל הלב והנשמה 
ועל כל נושא ודבר שבא לך לפרוק
לצפיה ב-'להודות על מה שיש '
להודות על מה שיש
16/01/2017 | 00:19
5
109
זו לא רק המלצה אלא 
דרך לחיות
 
האם אפשר לסמוך על בני האדם?
-לא!
תיקחו בחשבון שהם לא יחיו לנצח
הם לא יכולים בוודאות לקיים את מה שהבטיחו
והם לא יכולים לשלוט בדברים רבים שהיו רוצים בעצמם.
 
מטפל הוא בן אדם
כל אחד יאמר לכם מה אתם צריכים לעשות כדי להיות מאושרים
מדריך כושר יציע לכם אימון אישי כי רק כושר זו התשובה
רופא יציע בדיקות דם והשלמה תזונתית
מאמן אישי יציע אימון אישי
פסיכולוג יציע טיפול פסיכולוגי 
 
הם יכולים להיות נפלאים אבל אתם יכולים להצליח גם בלעדיהם, אם תרצו,
עליכם להאמין בעצמכם
לדעת מה אתם רוצים
להגדיר לעצמכם יעדים המתאימים לאישיותכם, 
לסדרי העדיפויות שלכם
חפשו אנשים שיתמכו בכם בדרך
לא חסר
בחינם
 
זוגיות לא תתן לכם אושר אם בפנים אתם מרגישים אפסים
תארים לא יתנו לכם ביטחון עצמי ולפעמים גם לא ביטחון כלכלי
חפשו אנשים שבחברתם תרגישו חזקים
כאלו שיכבדו אתכם
ראשית עליכם לכבד את עצמכם
להעריך את עצמכם כשווים 
 
אם אתם חייבים לזלזל, תזלזלו בקושי
קטן עליכם!!
אף אחד לא יכול לנבא לכם את העתיד, אבל כשאנשים רוצים וודאות
הם משלמים לאסטרולוגים, למנבאי נבואות
ואם תרצו מספיק תמצאו מי שיבטיח לכם הבטחות
 
אבל אין הבטחות
מה שכרגע ודאי הוא המוות
צריך לשמוח עכשיו עם מה שיש
אין דרך אחרת
השינוי מתחיל בראש, בעצמינו
השינוי יתאפשר כשנסכים לקבל את הטעויות שלנו כחלק בלתי נמנע
מהחיים
 
האשמות לא יעזרו 
צריך להשלים עם מה שיש כדי לשנות אותו
צריך להתאבל על טעויות ולנסות להמשיך
אם המטרה היא להרגיש טוב
ראשית צריך להסכים להרגיש גם רע
 
אין מוות בלי לידה
אחדות
שלווה
ואמונה
יכולה להוביל לשמחה
 
כעס
האשמות
ובכיות על העבר
לא יועילו לעתיד
הם לא נעימים להווה
ואם רוצים לשנות אותם- יש להכיר בהם ולהכיל אותם.
תמצאו לעצמם סביבה שתאפשר לכם להיות מי שאתם
 
ואם אינכם יכולים 
נסו 
להודות על מה שיש
ממש לשנות את זוית הראיה על אותה המציאות!
כל הבעיה נוצרת מהכעס שמגיע כתוצאה מרצון שהמציאות תהיה מה שהיא לא
זאת המציאות:
גם אם זה לא מוצא חן בעיני
יש לי מטרות
אני מציבה לעצמי מטרות-משנה, ממש קלות ופשוטות שאפשר להשיג לבד בכל יום. 
אני מזכירה לעצמי שיש צעדים קטנים שמתווספים אחד לשני ועם הזמן יצטברו
אני משתפת במטרות האישיות שלי אך ורק אנשים שמסכימים עם כל מטרה שהיא מטרה ראויה כלומר שיתוף סלקטיבי מחושב. לשם כך עלי לשתוק לא מעט ולהיות מודעת לעצמי על חולשותי ויכולותי.
אני משתדלת להיות בסביבה של אנשים שמעודדים אותי להשיג אותן ומכבדים את דעתי גם כשלא בהכרח זהה לשלהם
 
אני שותה משקה חם ומקשיבה למוזיקה כשאני קוראת את הפוסטים בפורום הזה
יותר נעים כאן- קצת פחות מדכא לקרוא אתכם. 
כשאני נפגעת ממשהו או ממישהו אחרי שאני קצת נרגעת אני מנסה לחזור אחורה
ולנסות להבין אולי אפשר לעתיד לפעול אחרת כדי לא להיפגע או להיפגע פחות
הבנתי שטעיתי
הכרחתי את עצמי לסלוח לעצמי 
הפסדתי קצת זמן, קצת כסף, קצת מצב רוח..
הגיע הזמן אולי לשינוי
הגדרתי מטרות חדשות, דרכי פעולה חדשות, 
סביר להניח שאני אטעה שוב ואחווה שוב הפסדים
וגם אם זה יקרה - אז מה?!?
הולכים לישון וקמים ומנסים שוב, לפעמים נחים, לפעמים משנים את המטרה, לפעמים את הסביבה, עבודה שכלית ממוקדת על קבלה של המציאות באהבה עם אמונה שהכל לטובה ולטובתי גרמה לי לשמחה גדולה -
אולי תתרום במשהו גם לכם?
 
שיר:
לצפיה ב-'אם זה מדכא אותך'
אם זה מדכא אותך
16/01/2017 | 02:58
68
אז למה את קוראת פה ?
לא מבינה את הקטע הזה 
ויש לך כוונות טובות אבל הגישה שלך 
לצפיה ב-'אהבתי גם את הפוסט הזה '
אהבתי גם את הפוסט הזה
16/01/2017 | 04:05
48
אני דווקא בעד הפוסטים האלו שלך
 
לצפיה ב-'אבל, סליחה שאני מקשה'
אבל, סליחה שאני מקשה
16/01/2017 | 10:12
2
63
נניח שנולדים באמת לא מוצלחים - 
יש דבר כזה שנקרא בריאות, יכולת חברתית, כשרון. אנשים לא נולדו אותו הדבר.
ואין שום דבר מאף אחד מהנ"ל.
וזה לא בדמיון, זה אמיתי. ואי-אפשר להשלים עם זה, בשום אופן.
מה אז?
לצפיה ב-'מישהי, השאלה שלך מאוד חשובה'
מישהי, השאלה שלך מאוד חשובה
16/01/2017 | 22:17
1
47
והבעיה שהעלית לדעתי מתרחשת כתוצאה מהפרשנות שלנו את המציאות!
חוסר ההשלמה, היא התחושה הנוראית שכולם מכירים של תסכול
מה זאת בריאות? בריאות לדעתי זו הסכמה לקבל את המציאות..
לקבל ש"זה מה שיש"! 
ברור שאנשים נולדו שונים. 
הבעיה מתחילה שמתחילים עם השוואה. ומגדירים מהו "טוב". 
אם להיות צעיר יפה ועשיר זהו הטוב אז באמת אדם מבוגר עני ומכוער סיים את תפקיסו והוא 'יכול ללכת'.. האמנם ??
ומי מחליט מהו "יפה"? ומיהו זה שיחשב "עשיר" מספיק בעיני עצמו??
מישהו אחד טוב במתמטיקה והאחר גרוע בזה, אז מה, הוא שווה פחות?
האם גבר "שווה פחות" מאישה כי הוא נולד בלי רחם? נדמה לי שהנקודה ברורה.
 
 
דבר ראשון חשוב הוא להבין את המציאות והשני הוא להסכים לקבל אותה!
התובנה שלנו גם אם אינה משפיעה על המציאות במיידית גורמת לשינוי בהרגשה. לרוגע, ליכולת לחשוב וללמוד מהטעויות, ולבחון את המציאות.
וכשאנחנו רגועים ומכירים במציאות - איך שהיא , עם החסרונות שבה - אפשר לחשוב על דרכים לשפר אותה.
כשאנחנו מגדירים את עצמנו לפי ציונים, לפי זוגיות, המקצוע או סכום הכסף שלנו בבנק, אנחנו נדונים לכישלון!
מכיוון שאנחנו חשובים ויקרים ללא כל תנאי.
כמובן שעל ידי מעשים אפשר לשפר מה שאפשר
ובמקביל חשוב לזכור שהתנאי שבכלל נוכל לעשות משהו הוא אמונה שניתן לעשות שינוי!
ושזה גם בסדר לא להיות מושלמים. כי לעולם לא נגיע למושלם
תמיד יהיו עוד מטרות
וגם האדם הבריא ביותר, בדרך כלל, מת, בסופו של דבר.
האם זו סיבה מספקת כדי לא לנסות לשמור על הבריאות, או לשפר אותה?
האם האפשרות שניכשל היא סיבה מספקת כדי להתייאש?
האם ניתן בידיהם של אנשים ביקורתיים את היכולת לייאש אותנו מלנסות?
מי מחליט מהו המוצלח?
אני אומרת, כל אחד מאיתנו.
מי שרוצה לחיות בשלווה, מלמד את עצמו לאהוב את מי שהוא.
הרי המציאות בין כה-וכה קיימת
הסירוב שלנו להכיר בה, אמנם נותן לנו רווחים כגון- סיבה להתייאש ולוותר ולישון ולבכות, אולי, על כתף של מישהו, זו סיבה "לגיטימית" לחוסר עשייה שכל כך קשה לנו איתו מכיוון שאנחנו ביקורתיים כל כך כלפי עצמנו, לפעמים!
 
אבל אחרי כל הדמעות, והימים המבוזבזים במיטה,
תחושת הייאוש היא המכשול שלנו. 
ולעומת זאת קבלה, אמונה בעצמנו ומעשים גם קטנים אך ממושכים
עם הזמן - יתנו תוצאות
 
את יודעת, לפעמים התקדמות קטנטנה במשהו, גורמת להרגשה נפלאה
לא כל דבר אפשר לשנות- אבל השלמה עם המציאות, היא דבר שבידינו ובכוחנו.
(הרבה פעמים כעס נוצר כתוצאה משיקופים כך שלפעמים האנשים שהכי מכעיסים אותנו מהווים לנו "מראה" נהדרת.. הקושי שלנו לא עם הידיעה של המציאות אלא עם הביקורתיות שלנו על עצמינו. הכאב הוא משיקוף, מחוסר הקבלה של המציאת כפי שהיא. לדוגמא, אילו אדם היה אומר למישהי "שמנה" בעוד היא מאמינה שהיא רזה וחטובה, זה לא היה מפריע לה כלל. אמונתינו בנכונות הביקורת של אחרים, כלומר - הביקורתיות שלנו על עצמינו, היא שמכאיבה לנו).
לצפיה ב-'תודה בילי'
תודה בילי
20/01/2017 | 16:25
20
לא מצליח לי עם הכתיבה היוצרת ואני מתוסכלת נורא. קצת עודדת אותי.
לצפיה ב-'מדכא אותי , מדכא אותי שרוב הבני50 מחפשים עד גיל 30 '
מדכא אותי , מדכא אותי שרוב הבני50 מחפשים עד גיל 30
16/01/2017 | 05:04
5
81
וחצי מהם מחפשים עד גיל 20.
אני מדוכא מאוד היום ישנתי 17 שעות כי לא היה לי חשק לפתוח תמחשב ולראות אותם אני נכנס ושוקע בדכאון שאף אחד לא חושק בי שאני מבוגר לבני 50+- למרות שאני צעיר מהם בהרבה.

לצפיה ב-'זה עולם חולני. אתה בסדר.'
זה עולם חולני. אתה בסדר.
16/01/2017 | 11:15
2
23
לצפיה ב-'זה ממש לא עוזר לי שאני תקוע בתוך עולם חולני...'
זה ממש לא עוזר לי שאני תקוע בתוך עולם חולני...
16/01/2017 | 16:41
1
18
לצפיה ב-''
16/01/2017 | 16:44
13
לצפיה ב-'לקחת עוד צעד'
לקחת עוד צעד
17/01/2017 | 23:46
1
31
היי AEOLIAH היקר...
אני מבינה שאתה מרגיש חסר אונים בגלל חוסר ההתעניינות של בני החמישים באתר... נראה שאתה פגוע מהם, כי כל יום הם מסרבים לראות את מי שאתה ואת מה שיש לך להציע- ומסתכלים אך ורק על הגיל- דבר שאינך יכול לשלוט בו באמת... ונשמע שבגלל זה אתה נותר מתוסכל ומיואש.
יקר, לפעמים נראה שלא נותרת לנו מספיק תקווה כדי להמשיך ולהתקדם לדבר אותו אנו רוצים... אבל בסוף מתברר שאם נמשיך וניקח עוד צעד ועוד צעד- בסוף נגיע לפסגה. מוזמן להמשיך ולפרוק את מה שעל הלב... אנחנו כאן, איתך, כדי להקשיב, להכיל ולתמוך...
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
"אנשים רבים התייאשו בלי לדעת כמה קרובים היו להצלחה"
-תומאס אדיסון
לצפיה ב-'בן 50 זה מבוגר מאוד בשבילי כי הם מבוגרים ממני בהרבה'
בן 50 זה מבוגר מאוד בשבילי כי הם מבוגרים ממני בהרבה
18/01/2017 | 02:15
40
אבל זה שאני בוגר בשבילהם? זה פשוט מגוכח זה פטתי זו קהילה דוחה ואני מרגיש שזה כמו מחלה ודיבוק

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום הפסיכולוגית
פורום הפסיכולוגית
 ורדה צדיק - מאמנת NLP בקריות לשינוי איכות החיים
מרגישים תקועים?
חלי שניר - פסיכולוגית קלינית ורפואית
חלי שניר

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ