לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD
<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

קביעת אחוזי נכות
17/11/2014 | 15:33
16
179
שלום לכולם,
בננו בן ה 8 מוכר כאוטיסט ומקבל גמלה של 100 אחוז מזה כארבע שנים, נמצא בתפקוד בינוני נמוך. באחרונה פנינו לביטוח לאומי לקבלת אישור על אחוזי הנכות לצורך קבלת הנחה במס רכישה והובהר לנו שההכרה בקצבה אינה מהווה הכרה אוטומטית של 100 אחוזי נכות. הוזמנו לועדה רפואית בנוכחות הילד לקבלת ההכרה באחוזי הנכות ואנו ממתינים לתשובה מזה כמה שבועות. אנו מאד חוששים שלא יוכר ב 100 אחוז ונפסיד את זכויותנו. האם מישהו נתקל בבעיה דומה? נודה מאד על כל פיסת מידע.
בטל"א אלופים ב"לבלבל את האויב"
17/11/2014 | 16:47
15
131
יש אחוזי נכות ויש אחוזי גמלה ויש עוד אלף מונחים כדי להבטיח שהמבוטחים יתבלבלו ויתקשו להבטיח את זכויותיהם...
 
אולי זה יועיל לכם-
 
ובכל מקרה, אם אתם מרגישים לא בטוחים,
שווה להתייעץ עם 'בזכות' או 'קול הזכויות'.
ניסיתם להתקשר אליהם ולשאול מה מצב התיק ?
17/11/2014 | 22:03
2
45
למרות שגם זו משימה קשה בגלל המוקד המופרט שלהם 
למוקד שלהם יש רק יתרון אחד - הם עונים מהר.
18/11/2014 | 07:46
1
55
אבל מעבר לזה כלום. הם ממש לא יודעים כלום...
אם שואלים אותם הם מקריאים אותן תשובות שיש באתר שלהם באינטרנט...וזהו
חתיכת ייתרון ...
18/11/2014 | 14:30
17
תודה שלומית
18/11/2014 | 22:58
8
63
ואם במקרה נתקלת פעם במקרה שילד בספקטרום עלה לועדה ולא קיבל 100 אחוזי נכות אשמח לדעת.. תודה
 
לדעתי זה יכול לקרות רק כשאין שני איבחונים
19/11/2014 | 00:29
7
53
שכתובים לפי הדרישות שלהם.
במקרה שאת מתארת, הילד בכלל לא נחשב בספקטרום..
19/11/2014 | 08:10
6
32
במקרה המדובר כתוב
19/11/2014 | 10:12
5
47
'בננו בן ה 8 מוכר כאוטיסט ומקבל גמלה של 100 אחוז מזה כארבע שנים, נמצא בתפקוד בינוני נמוך.'. סימן שהוא כן בספקטרום (ובטוח שיש שני איבחונים).  לפי החוק כל אוטיסט מוכר כ 100 אחוז נכה. קצבה זה כבר פועל יוצא מהכרה בנכות.
אני מניחה שגם נכה מאה אחוז יכול לקבל פחות מ 100 אחוז קצבה (תלוי במצב) אבל זה לא משנה את מהות אחוז הנכות שנקבעה לפי החוק.
 
אז זהו שלא!
19/11/2014 | 11:40
2
49
מסתבר שכולנו סברנו לתומנו שילדינו שעל הספקטרום, שמקבלים 100 אחוז קצבה, מוכרים כנכים 100 אחוז, אך לא! כשבאנו לעמוד על זכותנו לקבל הנחה במס רכישה (הניתנת כחוק לנכים 100 אחוז), והיינו צריכים אישור מבטל"א על 100 אחוז נכות התברר שהילד לא מוכר כנכה אלא רק כזכאי לקצבה! כדי להיות מוכר כנכה צריך ועדה חדשה ואף אחד לא מבטיח שיוכר.
אם אין ברירה תעשו ועדה חדשה.
19/11/2014 | 12:47
24
אבל אם יש לכם שני איבחונים תקפים הם צריכים להכיר ב 100 אחוז נכות.
כי לדעתי החוק קובע 100 אחוז נכות (פסיקת בג"ץ קובעת  זכאות לקצבה , אבל ייתכן שאני טועה)
וגם אין לכם ברירה : עם ועדה יש סיכוי, בלי שתגשו לועדה אין סיכוי בכלל (ובכל מקרה זה נראה לי כמי שיטת 'מצליח' מצדם) .
 
בדקתי באתר של ביטוח לאומי. מתברר
19/11/2014 | 14:23
39
שבהגדרת 'ילד נכה' שלהם אין בכלל אחוזים. יש רק  רשימה איזו לקות מהווה 'ילד נכה' ועל כן זכאות לגמלת ילד נכה  (מעניין שלגמלה עצמה הם קוראים 'גמלת ילד נכה'  , סימן שהם מודים שהוא נכה)  http://www.btl.gov.il/benefits/Disabled_Child/Page...
לילד נכה גם מגיעה  תעודת נכה.
לדעתי  זה מוגדר כך בכוונה בצורה עמומה. וייתכן שעם התפלפלות משפטית אפשר להוכיח להם שזכאות לקצבת 100 אחוז זו נכות 100 אחוז.
ולמעשה לפי הגדרות שלהם ייתכן ששום ועדה לא תעזור , כי כאמור באף הגדרה שמתייחסת לילד נכה עצמו (לא לגמלה) לא כתובים אחוזי נכות
את כתבת על מקרה היפותטי שבו אין שני איבחונים הכתובים לפי
19/11/2014 | 14:04
1
24
דרישות.
אז עניתי לך שבמקרה הזה (היפותטי)
הילד בכלל לא נחשב בספקטרום.
 
כמובן זה לא המקרה של פותחת שירשור...כי בנה נחשב בספקטרום
אם כך ברור שהיפוטטי. במקרה כזה
19/11/2014 | 14:18
14
לא יתנו קיצבה ושום זכויות אחרות.
בדיוק כך. קראתי באתר של ביטוח לאומי
19/11/2014 | 22:57
2
24
את כל ההתייחסות ל`ילד נכה`. ומתברר שלילד נכה יש כל מני אחוזים של גמלת ילד נכה (זאת אומרת מכירים בעובדה שהוא נכה) אבל בשום מקום לא כתוב שיש לו אחוזי נכות.
רק מפורטות כל המגבלות שהופכות אותו ל`ילד נכה`.
ולדעתי אם אין אחוזי נכות הן יכולים לטעון
שלפי החוק לילד נכה אין שום זכויות כי אין לו אחוזי נכות. נשמע משונה אבל מתאים מאוד להתנהגות של הביטוח הלאומי.
 
 
 
נפלאות התפוז - לא יודעת מאיפה צץ
20/11/2014 | 21:00
1
19
הניק הישן שלי  
מ Cookies
22/11/2014 | 19:40
4
שניידר שואלת בשביל מישהי
17/11/2014 | 07:58
1
123
איך הם באבחון אוטיזם?גם לגבי התפתחות הילד וגם לגבי הרפואה הפסיכולוגית שם?
מקפיצה
17/11/2014 | 11:05
36
מ
ק
פיצה
אחד הפחדים של הורים לילדים קטנים
16/11/2014 | 23:00
32
354
(וגם לא כל כך קטנים) ולגשת לאיבחון (כשלילד יש מספיק קשיים שמתעורר הצורך האיבחון) זה הפחד מ`תיוג` עתידי. והעתיד שהוא באמת רחוק - 20 שנה לפחות.
בעוד 20 שנה הורים בני 30 יהיו בני 50 , והורים בני 40 יהיו בני 60. אף אחד בגילאי 30-40 לא מתאר את עצמו לעצמו בגילים `מתקדמים` האלה. אבל כן חושבים אם ה`תיוג` יפריע לגיוס, לרשיון נהיגה, ללימודים גבוהים ואפשרויות עבודה.
אז מה שצריך לחשוב עליו זה ההווה ולא העתיד הרחוק. אם לילד עש קשיים כאלה שהורים שוקלים האיבחון, סימן שהילד צריך עזרה עכשיו בהווה. פחד מתיוג עתידי לא מהווה עזרה.
למעשה הוא מהווה מכשול להגשת העזרה. קושי זה קושי ולא חשוב אם הוא נובע מאוטיזם או משהו אחר. לכן קיימים איבחונים כדי לתת אבחנות מבדלות ולתת שם לקשיים.
לוותר בכלל על איבחון (ולא מקרה של לאבחן ואז להחליט איך ממשיכים הלאה) בגלל פחד מ`תיוג` זה פספוס ענקי כי הילד גם לא מקבל עזרה בהווה ובהתאם גם העתיד לא יבטיח שום דבר טוב (חוץ מחוסר `תגית` רשמית שלא ידוע מבחינה עתידית אם זה טוב או רע)
אני אספר לך ממה אני מפחדת
17/11/2014 | 08:02
19
239
אני לא חושבת על עתיד כל כך רחוק.
אני חושבת על תיוג של היום.
איך היום אנשי מקצוע שעובדים עם ילד (בגן למשל) מחפשים לו תכונות אוטיסטיות רק כי יש לו תוית. הם פשוט לוקחים כל דבר שלא נראה להם וישירות משייכים לאבחנה שלו. לפעמים מגיעים פשוט לאבסורד (כמו למשל לוקחים משהו שהרבה ילדים נ''טים עושים)
אני לא יכולה להביא דוגמאות ספציפיות כאן כי זה פורום פתוח....
והשיקול שלהם ברור. כי במקום לחפש גישה לילד ולהיות יצירתיים. הרבה יותר קל להגיד, "לא מצליח לי עם הילד לא כי אני איש מקצוע לא יצירתי אלא כי פשוט ילד אוטיסט ויש לו בעיה.."
 
אשתמש בדוגמא שדיברו עליה בימים אחרונים: ילד לא יושב במפגש. אז בטח לגננת "תוית" של ילד היתה עוזרת לשכנע את עצמה ש"היא בסדר", זה "ילד שלא בסדר".
ואני מפחדת דווקא ממקרה הפוך.
17/11/2014 | 09:42
4
135
שיש תכונות טבעיות של ילד (שנחשבות 'לא תקינות' אפילו שהן לאו דווקא כאלה) והילד לא מקבל מענה נכון  כי אין 'תווית' (למעשה כי אין שם נכון למצב). הוא מקבל רק ביקורת על 'התנהגות לא תקינה' ומאמצים  נרחבים 'לתקן את ההתנהגות'.
ואם להשתמש במקרה של ישיבה (ניסיתי לא להתייחס למקרים פרטיים , אבל אמשיך את הקו שלך )
אם הגננת הייתה מקבלת הסבר נכון לחוסר יכולת של ילד בן שנתיים 'לשבת בשקט'  ייתכן שהיא היתה יותר יצירתית ולא פותרת את הענין עם ריתוק לכיסא. אני מניחה שאין לה בעיה בכלל  לחשוב על עצמה 'בסדר או לא'. היא מצאה פיתרון שעוזר לה אז היא מבחינתה 'בסדר' , מבחינתה מי שלא בסדר זה הילד ש'לא מעריך את הצורך לשבת בשקט בריכוז' (כנאמר מדובר בילד בן שנתיים  וילדים בגיל כזה לא מעריכים את המאמצים של הגננת או חשיבות של שקט או חשיבות של ריכוז ).
אז בכלל לא חשוב לי מה ה'תווית' (יש תוויות חוץ מאוטיזם)  , מה שחשוב זה לדעת את הסיבה. כי כשיש פתרונות שלא מתייחסות לסיבה , הם עלולים לגדום נזק.
אני משוכנעת שאותה גננת ניסתה הכל
17/11/2014 | 13:14
1
65
לפני "שיטת כיסא". פשוט לא עבד לה.
ואם היא היתה מקבלת ילד עם "תוית" היא אפילו לא היתה טורחת לנסות. היא מראש היתה יודעת שזה עבוד...
היא או שלא היתה מקבלת ילד או שהיתה דורשת סעיית כ"תנאי".
 
שוב דוגמא עבור בני מאותו גיל :הוא היה לקראת שנתיים. הינו בתקופת איבחונים. בני התחיל גם פרטי. לא ישב במפגשים. גננת באה ואמרה שיש אולי בעיה. שווה ללכת לאיבחון (כמובן לא סיפרתי לה שאנו כבר באבחונים).
אחרי כמה שבועות שוב שאלתי "מה קורה?". אז היא ענתה שהכל הסתדר...
ההנחה שלי שהיא לא ניסתה את הכל
17/11/2014 | 13:40
32
וההנחה שלי שההנחה הבסיסית שלה: קודם כל כולם צריכים לשבת ואז אפשר לעשות את השאר שהיא מתכננת.
למשל היא כנראה  לא ניסתה לא לדרוש ממנו לשבת. ואם היתה לו 'תוית' כלשהי , ייתכן שהייתה עולה בעצמה או בעזרת אחרים על רעיון 'גדול' ומיוחד - לא לדרוש לשבת . כמו שלא היתה דורשת מילד עם משקפיים להוריד אותם - כי לכל הילדים האחרים אין משקפיים.
הבעייה ששתיכן צודקות, כל מי שחורג נדפק מ2 הכיוונים
19/11/2014 | 05:04
1
31
ממה שמחה וששון לילד רגיש ועדין וחכם שמצד אחד פוסלים אותו כל הזמן ולא מתייחסים אליו כי הוא אוטיסט ולכן כל מה שהוא עושה ואומר הוא לא בסדר
ומצד שני אינו מקבל שום מענה לצרכיו כי רק לאנשים "נורמלים", כמו אנשי החינוך המזניחים והפסיכולוגים הרשלנים והבטלנים, מגיעים מענים לצרכיהם וכבוד לקיומם ודרישותיהם
 
זו שערוריה מטריפה
ביחוד שהיא נעשית על חשבון ילדים מדהימים
ואולי רק אהבה של הורים לילדים יכולה לנסות לשבור את התבנית המטריפה הזאת
אם מישהו היה מתנהג ככה לילדה שלי הייתי הורס את הגן
האמת שבגלל שזה המצב אז אין שום סיכוי שאשלח את היצור הכי האהוב עלי לגהנום שאתן מתארות כאן
 
סיכמת בצורה מדוייקת
19/11/2014 | 10:03
10
היה לי מזל גדול, לא נתקלתי בזה...
17/11/2014 | 10:28
77
אפילו בגן שהיה מכוון מאד ABA, אמרו שלבן שלי יותר טוב למידה ספונטנית, וצריך לתת לו הזדמנויות "בתנאי חממה"
וגם הסבירו לי הרבה התנהגויות שלו (אפילו שלא ידעו שאלה התנהגויות בבית)
 
אני מאד מאמינה שאת הראש האוטיסטי צריך להבין! ולאותה תופעה יכולה להיות משמעות שונה בראיה נ"טית ובראיה אוטיסטית. ואז אותה פעילות של האדם יכולה להיות עוזרת ומקדמת, או מלחיצה ודורסת.
אולי להבדיל מכמה אנשי מקצוע, אני מאמינה שלא צריך להקחיד התנהגויות כאלה ואחרות, אלא לכבד...
מסכימה עם "מלאת תקוות"
17/11/2014 | 15:23
7
56
לגבי התיוג - הילדים שלי היו מספר שנים עם אבחון שגוי ולפיכך תיוג שגוי ולכן בבית הספר לא ניסו ממש לקדם אותם בקריאה, כתיבה וחשבון מההנחה שהם ממילא לא יצליחו ועכשיו במסגרת הנכונה הם פתאום מצליחים, לא יודעת אם הם יצליחו להשיג את הפערים העצומים שנגרמו מכך אבל לפחות אני יודעת שאת הבסיס שיעזור להם בחיים הם ידעו.
 
ולגבי המשיכה לתיוגים- פה אני חושבת שזה טבע האדם לעשות לעצמו סדר ולתייג גם אנשים, זה קיים גם בחינוך - הגדרות של אנשים לפי מוצאם ובבית או ברחוב לרוב יהיה מישהו שמתייג גם לפי דת או צבע עור או עיסוק.
 
ולגבי קשיים בקבלת רישיון, קבלה לצבא ותעסוקה - יש מי שיעזור (אבל גם הילד/הנער/האיש) צריך להיות בתפקוד המתאים.
לפי מה שאני רואה בתגובות ה'פחד מתיוג'
17/11/2014 | 21:55
5
36
זה למעשה הפחד שאיש מקצוע (בעיקר המורה) ירים מייד ידיים בהסתמך על ה'תיוג'.
אני מניחה שזה קורה הרבה. ואז במקרים האלה (כמו ברוב המקרים האחרים) ההורים צריכים לעמוד על המשמר וללמד את אותו איש מקצוע מה עליו לעשות (עשיתי את זה בעצמי ).
כי רוב הסיכויים שאותם אנשי מקצוע יעשו דברים לא נכונים (בלי תיוג -טיפול לא נכון, עם תיוג - ויתור והרמת ידיים). ואז כשלהורה יש אבחנה (ה'תיוג' המפורסם) הוא בעצמו יכול ללמוד מה שצריך וללמד את אנשי המקצוע (ואם הם מתנשאים שלא רוצים ללמוד מההורים - הם לא שווים את התואר 'אנשי מקצוע')
ולכן הפחד מהתיוג מוצדק
18/11/2014 | 09:19
1
23
כי באמת יש כאלה שבבגלל התיוג עושים טעויות לרעת הילד אבל ממה שאני רואה במרבית המקרים כשיש תיוג ויש טעויות יותר קל לכוון את הטועה או לפחות לעשות משהו, ללא תיוג הסיכוי לגישה מוטעת שתגרום איזה שהוא נזק לילד גדול בהרבה (לדעתי ומנסיוני האישי)
הפחד בהחלט קיים ואני לא מכחישה את זה.
18/11/2014 | 11:45
12
רק שאני מגדירה את זה כפחד מחוסר מקצועיותם של אנשי מקצוע.ואני עדיין בדעה שללא קשר לשום פחדים ולשום תיוגים ילד זכאי למקסימום עזרה שהוא יכול לקבל. אם עצם הפחד ימנע מילד משהו, אז הפחד הזה לא משיג שם מטרה. למעשה כנראה רק מפריע להשגת מטרה.
יחד עם "תיוג" נכון צריך להיות תהליך עלית מודעות מה זה אוטיזם
18/11/2014 | 11:27
2
24
לסמכויות מותר לטעות, לאוטיסטים לא
19/11/2014 | 11:18
26
לא זכור לי שמישהו מהאנשים המתהדרים בתואר של מאבחנים או פסיכולוגים או פסיכיאטרים או חוקרים עשה אי פעם חשבון נפש אמיתי על הטעויות שהם חוזרים ועושים ומאמללים רבבות אם לא מיליוני ילדים חפים
לעומת זאת
מספיק שאוטיסט יזוז קצת יותר מהרגיל
יסתכל בצורה קצת לא צפויה ויגיב קצת אחרת מהמקובל על מנת לסמן אותו כמישהו שלא ראוי להיחשב כאדם בכלל
המניעים שלא לא נספרים
אין שום נסיון לברר את הסיבות שגורמת לו להתנהג כך ולא אחרת כי הרי זה ברור הוא אוטיסט ולכן לא מבין כלום
 
כל טעות הכי קטנה שאוטיסט יעשה גוררת אחריה סנקציה של הדרה מהחברה ומתשתיותיה
לעומת זאת, טעויות שגם אנשי המקצוע מודים מהם בפה מלא לא רק שלא פוגעות להם בפרנסה או ביוקרה אלא שלהפך
כי המסכנות והאומללות שהם יוצרים דוחפים יותר ויותר הורים לשלם להם יותר ויותר על מנת שישחיתו את המעט שנותר מילדיהם

זה מצב שיתפוצץ בסופו של דבר כי המין האנושי הוא אמנם מנוול אבל יש גבול לכל דבר
וגם אלוהים
 
 
כל זמן שיהיה פחד מהתיוג עצמו, אין סיכוי
20/11/2014 | 21:11
7
שהמודעות תעלה, או שבכלל התהליך הזה יקרה.
הפחד הוא זה שמונע את התהליך. כדי שתהיה עליה במודעות קודם כל צריך להפסיק לפחד.
אם בגלל פחד מתיוג ההורים ימנעו מלאבחן, איך בכלל אפשר להגיע להעלאת מודעות ?
הגדרות, הכללות, הן חשובות, אי אפשר בלעדיהן
19/11/2014 | 05:07
27
בגלל זה צריך לעשות אותן כמו שצריך
 
קבלה לצבא, רשיון,תעסוקה... הן לא מטרות בעלות ערך להתפתחות האדם
להפך
 
כל כך נכון
19/11/2014 | 02:44
4
38
כל פעם שהלכתי עם בני לאבחון, המאבחנים מבקשים לקבל את כל הניירת שיש עד אותו הרגע , כלומר כל האבחונים הקודמים. תחילה באמת עשיתי את זה אך אחרי זמן מה שמתי לב שכל האבחונים הם בעצם copy paist של אבחונים קודמים. זה היה מגוחך שאיש מקצוע מציין באבחון שלו דברים שהוא לא ראה בעצמו אלא העתקה של אבחון אחר שבהרבה מקרים כבר היה לא רלוונטי לאותו רגע.אחרי זמן מה כבר סירבתי להביא אבחונים קודמים , דבר שלא התקבל יפה בלשון מעטה. באופן מפתיע (או לא) ברגע שעשיתי את זה , סיכומי אבחונים התחילו להשתנות פתאום . כך למשל לאבחון מוכנות לכיתה א , סירבתי להביא אבחונים קודמים כי רציתי דעה אובייקטיבית . הפסיכולוגית נלחמה ולבסוף הסכמתי להביא לה את האבחונים אבל רק אחרי שהיא תגיש לי את הסיכום שלה. אחרי שהיא סיימה והגישה את הסיכום שלה קראנו ביחד את האבחונים הקודמים - הגברת לא האמינה שמדובר בכלל על אותו ילד. היא בעצמה הודתה שאילו היתה קוראת את האבחונים הקודמים , כנראה שמסקנותיה היו שונות לחלוטין. בסופו של דבר ההמלצות האובייקטיביות שלה היו מדויקות ביותר .
גם לדעתי איבחון חדש זה נגזרת
19/11/2014 | 09:34
30
של איבחון קודם ותמונה נוכחית. (אחרת לא היו מבקשים איבחון קודם...)
זאת אומרת שאם נפלה טעות באיבחון הקודם אז זה גורר טעות גם לאיבחון החדש..
 
 
כנראה תלוי גיל
19/11/2014 | 10:22
18
אני בגיל 14 הגשתי למאבחנת לא רק 3 איבחונים קודמים (2 דידקטיים משנים שונות  ואחד פסיכולוגי)
וחוץ מזה חומרים כתובים של מורים ומטפלים (אנשים שלא ראו אחד את השני  ולא קראו דברים אחד של השני). המאבחנת קראה את כל החומר הכתוב אחרי שנפגשה עם כולנו ביחד ולחוד  והגיעה למסקנות שלה רק אחרי הפגישה השניה.
נכון שכולם כותבים מה שההורים מספרים (גם לי זה היה משונה בהתחלה ) אבל על סמך מה בכלל פונים לאיבחון ? על סמך הקשיים שההורים רואים. אז אם ההורה לא יספר את הבסיס , למאבחן (שהוא לא נביא) לא יהיה מאיפה להתחיל.
ואחרי שקיבלנו אבחנת אספרגר רשמית ולאחר שצברתי ידע  בנושא , קראתי שוב את האיבחון הפסיכולוגי הקודם והתברר שהוא נראה כהעתק של טבלה של טוני אטווד , רק בלי 'השם המפורש בסוף' .  מה שבטוח שאני לא ממליצה לחכות עם איבחונים עד גיל 14 , או אפילו עד גיל 12.
כמו שאני כותבת תמיד-תלוי מי
19/11/2014 | 12:22
1
24
כבר נתקלתי גם בכאלה שראו אבחונים ואמרו
"אני חושב אחרת"
וזה היה לשני הכיוונים
גם אבחון שטען שילד לא בספקטרום ואנשי מקצוע שהגענו אליהם לטיפול אמרו
"האבחון שגוי הילד כן בספקטרום"
וגם להפך.
מצד שני ראיתי לגמרי תופעה של "העתק הדבק" בדוחות.
כן מוכר מאוד
19/11/2014 | 14:09
8
יש תיוגים אחרים...
17/11/2014 | 10:45
11
82
אני רואה את זה על שני הקטנים שלי, אחד עם ADHD, שני "עדיין קטן". לשניהם יש קושי בתחום סנסורי, והם מוצאים דרכים "מוזרות" למלא את הצרכים שלהם. אז אפילו אני, שקצת מודעת לנושא, קודם כל כואסת וגוארת, ורק אחר כך, לפעמים רק בהדרכת הורים בעזרת איש מקצוע תופסת ראש שאלה ביטויים לצורך, ולא רק שובבות. ולפעמים ניתן לקבל את ההתנהגות, או למצוא דרך חילופית למלא את הצורך הזה... (מה שקורה לי הרבה יותר אוטומטי עם הבכור המאובחן)
אז בלי תיוג - הילדים שלי מופרעים, ברבריים ומנייקים
אני מעדיפה תיוג...
אני מדברת על כל תיוג שהוא
17/11/2014 | 10:54
10
50
ועכשיו בימינו משרד החינוך החליט להילחם בדרכו הדורסנית ב'תיוגים' .
קודם הם החליטו שהורים חמדנים עושים יותר מדי איבחונים דידקטיים.. ואז הם החליטו שיש רק 10 אחוז תלמידים לקויי למידה (אפילו בספרות מקצועית מדובר על לפחות 20 אחוז). ועכשיו הפתרון שלהם שאת אלה שעוברים 10 אחוז להשאיר מופרעים. ברברים ומנייקים
אולי אני מתייחסת כך בגלל שבני קיבל תיוג לא נכון
17/11/2014 | 11:16
7
57
אולי יש לו בעיה. אבל אחרת. ואם היו שמים לא תיוג שיותר מתאים לו אז אולי היתי פחות מתעצבנת על התיוג...
 
אם את חושבת שהאבחנה לא נכונה,
17/11/2014 | 13:30
6
38
למה שלא תעשי איבחון אחר ?
הרי 'תיוג' לא נכון  הוא הרבה יותר גרוע מ'תיוג' נכון .
כל דבר לא נכון מוביל לטיפול לא נכון.
כי יש לו כבר אבחנות סותרות
17/11/2014 | 13:45
5
61
פרופסור רופא התפתחותי ונירולוגי של ילדים אמר ש"לילד יש קווים אוטיסטיים אבל לא מספיק כדי להכניס לספקטרום". גם לי נראה כך..
 
לדעתי יש לו בעיה שבמקרים מסוימים נראת דומה לאוטיזם: בני מאוד דעתן.  זה לפעמים מקשה על מבוגר. כי מבוגר נדרש הרבה פעמים להסביר ולשכנע את בני לעשות משהו. לא מספיק לדרוש מהילד. צריך גם להסביר נכונות הדרישה... הוא מתנהג כילד בגיל התבגרות. מבוגר נדרש לדבר עם ילד בגובה עיניים. כשווה. אחרת בני יתעקש ויעמוד על שלו...
לדעתי מספיק 'קווים אוטיסטיים'
17/11/2014 | 21:58
3
45
אל מנת להסביר לו דברים בצורה שמתאימה לו. אין צורך בשביל זה להיות א"ס רשמי,
אבל יש צורך שאנשי מקצוע שמטפלים בו (בכל תחום) יידעו שה'קווים האוטיסטיים' קיימים.
קווים אוטיסטיים יש לרוב האוכלוסיה...
17/11/2014 | 23:51
2
29
ייתכן . אבל זה ילד אחד
18/11/2014 | 11:50
1
29
לא רוב האוכלוסייה.  והרופא בדק ילד אחד ולא את רוב האוכלוסייה. ואם לאותו ילד אחד יש קוים אוטיסטיים שהצדיקו פניה לרופא ובגלל אותם קווים הוא צריך עזרה מסוימת, מגיע לו לקבל את העזרה  הספציפית שהוא זקוק לה ללא קשר לרוב האוכלוסיה
אין קשר בין קווים אוטיסטים
18/11/2014 | 14:54
35
לפניה לרופא.
אני לא רוצה שוב לחזור על כל ההוסטוריה שלי שכבר כתבתי בפורום מספר פעמים..
בלי קשר אליי ספציפי - 
 
לרוב האנשים יש קווים אוטיסטיים. כלומר כמעט ואין אנשים שאין להם אף מאופין אוטיסטי מDSM5. כולם צריכים עזרה?
כולם צריכים אבחנה? טיפול?
אני משוכנעת שלא...
אם ילד מתעקש על יחס הולם, מכבד, חכם, ישר.. זה סימן שהוא לקוי
19/11/2014 | 04:55
32
כל הסיפורים כאן מעידים שכל הפסיכולוגים והמאבחנים הם חרטטנים שחבל על הזמן אבל אנשים בכלל לא מסוגלים לשמוע אפילו את מה שהם עצמם מספרים כי הדבקות והצורך בסמכות גובר על כל שיקול הגיוני אחר
 
רוב ההורים כאן היו קופצים מהגג אם הפסיכולוגית הייתה אומרת להם לקפוץ מהגג
הם מדמים בנפשם שהם נאבקים כי הם מנסים לשדל את המאבחנים לעבוד קצת תמורת הסכומים ההזויים שהם מקבלים על הקשקושים שלהם אבל מי שלא לומד מההיסטוריה חוזר עליה
אם לא יהיה אבחון - יהיה תיוג
17/11/2014 | 11:16
1
50
זה מה שאני אומרת!
אולי אני זו שברברית וחשוכה, אבל אם התנהגות של בן-אדם גורמת לאי-נוחות ופגיעה באחרים (או רכוש של אחרים), ואותו בן-אדם ממשיך במעשיו, לדעתי הוא לא בן-אדם טוב.
אלא אם יש סיבות אובייקטיביות שמונעות ממנו לשנות את התנהגותו...
אני לא מתווכחת . רק מציינת
17/11/2014 | 13:36
29
שאנחנו מדברות על אותו הדבר.
אבל אם כבר  מדברים על בני אדם, אני לא חושבת שיש ילדים רעים, שהם רעים מהיסוד .
אני מניחה שברוב המקרים התנהגויות שלהם הם תגובה  למעשים של  מבוגרים (הרי ילדים תלוים בכל דבר במבוגרים). ברור שאם הדברים הרעים מתקבעים וממשיכים בבגרות , שום דבר טוב לא יוצא מזה.
לכן חשוב למצוא את הסיבות האוביקטיביות כדי שתאור 'ברברי' למשל  לא יהיה נבואה שמגשימה את עצמה. ושוב זה לא ויכוח איתך , אלא הסכמה.
מחפשת מנתחת התנהגות שהיא גם מנחת שילוב
16/11/2014 | 22:16
2
89
באיזור השרון.
והיא צריכה להיות מנוסה מאד.
קיבלתי בעבר המלצות על:
17/11/2014 | 08:16
1
87
מירי ירדני (כפר סבא)
ואפרת בן יוסף (רעננה)
אני גם קיבלתי המלצה על מירי ירדני
17/11/2014 | 21:52
61
אספי שמסביר למה אסור ללמד אוטיסטים "כישורי חברה"
16/11/2014 | 16:42
10
237
מענין מאוד...
16/11/2014 | 17:29
53
הסבר יפה, וגם
17/11/2014 | 11:20
91
אם הבנתי נכון, הוא ועוד אספי עובדים כמדריכי הורים,
כלומר מצאו פתרון לקושי למצוא מקום עבודה ופרנסה,
הפכו את הקושי שלהם למשאב
הדבר שבגללו הם "לא עוברים מסך" (היותם א"סים)
הוא הדבר שבזכותו הם יכולים להיות מדריכי הורים מוצלחים.
זה לא למה אסור, אלא למה אין טעם ללמד את אספי כישורי חברה
18/11/2014 | 22:13
31
זה לא למה לא ללמד כישורי חברה
21/11/2014 | 06:00
6
21
זה למה לא להתחיל משם בלי להתייחס לקשיים אחרים, לפעמים כאלה שנמצאים בבסיס העניין.אגב, קשיים שהיוו את המקור הראשוני לבעיה לא תמיד קיימים בשלב שמגיעים להתייחס לבעייה.אני אתן דוגמא - נניח שביום שבו לימדו כדורגל לא השתתפתי בשיעור כי הרגל שלי הייתה שבורה או אפילו כי הגוף שלי היה חלש בגיל שבו עשו את זה (או משהו בסגנון - כלומר לא משהו חד פעמי אלא עניין של המצב באותו זמן, מסיבות התפתחותיות או וכו'). כעבור שנה הגעתי למצב שבו אני כן מסוגל לשחק כדורגל, אבל עכשיו אני בפיגור של שנה ואף אחד לא מסכים לשתף אותי במשחק, וכך לא מתאפשר לי לשחק כדורגל בכלל. בשלב הזה אני צריך שמישהו ייתן לי להיכנס למשחק באיזשהו אופן - ישים אותי בקבוצה שרק התחילה, יאמן אותי קצת באופן פרטי, וכו' וכו'.הרגליים שלי עכשיו במצב תקין לחלוטין - אין מה לעבוד עליהן, אבל כן צריך לאפשר לי איכשהו להשלים את הפיגור לעומת זאת, אם כעבור שנה אני עדיין חלש פיזית או שעדיין הרגל שלי שבורה - ברור שצריך לעבוד על העניינים האלה ולא יעזור לתת לי להיכנס למשחק או ללמד אותי.אני חושבת שלפעמים ילדים שהיו להם קשיים מסוימים, סנסורים ואחרים, שהיו קשורים להתפתחות האוטיזם, מגיעים לטיפול כשהקשיים האלה כבר לא שם, אבל הפיגור שנוצר בגללם עדיין קיים - ואז כן צריך להתחיל מהשלבים מעל - פשוט כי השלבים מתחת כבר לא בעייתיים ולא מהווים קושי. להפך - לפעמים אותם דברים שמהם הם סבלו או נרתעו כתינוקות מהווים מקור בלתי נדלה להנאה - אבל ההשלכות של מה שהן פספסו אז עדיין קיימות.
לא מסכים עם אף מילה
21/11/2014 | 07:47
5
12
אין ספק שיש לך טעות בסיסית נורא,אני גם לא מסכים עם מה שהוא מציג אלא רק חושב שעחסית לבורות השחצנית והאלימה שמאפיינת את הגישה לאוטיזם יש בעמדתו מעט פחות טמטום ממה שמקובל בדרך כלל ובמצב כל כך מזעזע ומחפיר גם זה משהו.אחזור על זה שוב, אין דבר יותר גרוע ומזיק ומטעה מגישתך, שהיא הגישה השגורה, הבנה מהותית של הסיבות להצפה הייתה חושפת את האמת על מה שנחשב בטעות לכישורי חברה, זו גם הסיבה שאין מי שעתייחס לזה ויחקור את זה וינסה לשם שינוי באמת לעזוג קצת לאוטיסטים.
מה הגישה שלי?
21/11/2014 | 08:25
4
8
גישה שמציבה "כישורי חברה" כמטרה ומודדת את הכל מולם
21/11/2014 | 14:04
3
6
גישה שמנתקת בין בעיות הוויסות האוטיסטיות לשונות זהותם ותפישתם 
זו גישה שפוגעת אנושות גם בפרט וגם בחברה
גם בנפש וגם בגוף
ומשמשת בסיס ליחס הרצחני שממשיך להטיל את האנשים הכי עדינים בעולם לתופת רק מחמת שונותם
בקיצור
גהנום מושלם
 
מבחינתך, ומבחינת יתר השרלטנים, חוסר ההתאמה של האוטיסט לתבניות החברתיות נובע ממשהו שעדיין לא התפתח בו, משהו שעדיין שבור, משהו שעדיין אינו תקין כמו אצלך ואצל שאר העדר הנורמטיבי
אלא שאוטיסט שמתפתח כהלכה יודע יפה מאוד למה ואיך כישורי חברה זה הדבר הכי מופרע ומפריע בשבילו
ועם הזמן יותר ויותר אוטיסטים יצליחו להתפתח למרות גישתך וגישת אנשי המקצוע שאינה מבוססת אלא על התנשאות חסרת בסיס במידה מטריפה
 
נדמה לך שצריך לחכות שהאוטיסט יבשיל וישתקם על מנת לגעת ביכולת להתנהג כמותך
וואוו
כמה שאת טועה
אוטיסט שישתקם ידע טוב מאוד למה עצם הנסיון לדחוק אותו לתבניות שמדברות אלייך ומשקפות אותך גמרו לו את החיים
 
טוב, שוב אתה מסווג
21/11/2014 | 14:25
2
6
אותי משום מה כנ"טית... בכל אופן אני מדברת על תהליכים שקורים במציאות לאנשים אמיתיים - שמשהו שהיווה קושי בעבר לאדם מסוים, ולכן לא אפשר לו להתנסות בדברים מסוימים, מפסיק להיות קושי, אבל עדיין חסרות לאותו אדם ההתנסויות שהוא פספס. אולי לך זה לא קרה - אולי כל מה להפריע לך כתינוק מפריע לך גם עכשיו. אבל לא כל אדם, ולא כל אוטיסט, זהה לך, ויש בהחלט כאלה שה-בוא נגיד הפרופיל הסנסורי שלהם, על אף שזה לאו דווקא מונח מאוד מוסכם - משתנה עם הזמן, גם בלי התערבות. אבל הם מתקשים להשתלב בכל מיני פעילויות בגלל מה שהם פספסו לאורך השנים.
סיווגך אינו עקרוני לעניין בכלל
21/11/2014 | 14:45
1
6
הגישה שלך כן
 
ויש המון תהליכים שקורים להמון אנשים נורא אמיתיים אבל זה לא אומר שבכל מקרה כל משל מתאים לכל נמשל
והמשל שלך הכי לא מתאים לנמשל האוטיסטי
 
את ממשיכה להתייחס לפרופיל הסנסורי האופייני לאוטיסטים כלקות ולדעתי זו גזענות מהסוג הכי נורא
את חושבת שאנשים צריכים להשתקם ולהתנער מהדרך שבה הם מחווטים
אני חושב שחברה שפויה צריכה לדעת לתמוך ולשקף ולעזור לאנשים גם אם וכשהם לא תואמים בדיוק לתבנית החברתית המקובלת
 
יש אין סוף התנסויות נורמטיביות שאני ואוטיסטים אחרים לא רק שהכי לא נהנים מהן אלא שהן עושות לנו את המוות
את ואחרים חושבים שזה בגלל שאנחנו לא מספיק מפותחים או פגומים ואני בטוח שזה ממש לא נכון בכלל
 
אוטיסטים תמיד יתקשו להשתלב בתבניות חברתיות כמו שהן נהוגות היום
אבל החברה תשתנה
גם בזכותם
 
וואו, זה ממש לא מה שכתבתי
21/11/2014 | 16:31
6
או שהתכוונתי אליו. דיברתי על פרופיל סנסורי שמשתנה כמשהו שקורה. לא אמרתי שהפרופיל הסנסורי הקודם הוא פגם, אלא שהוא חסם בפני הילד התנסויות מסוימות - כאלה שאולי היום הוא מסוגל להן ומעוניין בהן, אבל מתקשה לקבל גישה אליהן. לעומת זאת, התנסויות אחרות בעייתיות עבורו גם היום, וחשוב לדעת מה כן ומה לא. אין משמעות ללמידה חברתית כמו שאין משמעות ללמידה של מדע - אפשר ללמוד תחומים ספציפיים בכל אחד מהם, וחשוב לדעת, כאמור, למה האדם מסוגל ובמה הוא מעוניין, ואם הוא נמצא מאחור בגלל שהוא פספס התנסויות שהאחרים עשו מזמן - לעזור לו להשלים אותן בצורה כזאת או אחרת.לעומת זאת, אם יש משהו שהוא סובל ממנו סנסורית גם היום, לחשוף אותו אליו כחלק מניסיון ללמידה חברתית יכול להיות הרסני, ואין סיבה לעשות את זה.אני אתן לך דוגמא אישית - אני מאוד סובלת מקולות של באסים ושל תיפוף. אם מישהו מחליט שכחלק מניסיון לחשוף אותי לתחומים חברתיים או משהו כזה כדאי לקחת אותי למופע של סטומפ או למעגל דרבוקות, סביר שמה שיקרה הוא שאני אברח, ואם ינסו לעצור אותי אני אקים מהומה כלשהי - אחרת יהיה לי כאב ראש נוראי במשך ימים, בנוסף לסבל בארוע עצמו. אם כל ההתנסויות החברתיות בעולם היו כוללות תיפוף, הייתי נאלצת לוותר על כל התנסות חברתית. אבל זה לא המצב, ואין בעייה שפשוט אמנע מהתנסויות שכאלה (או אצא החוצה אם זה רק חלק מהארוע - למשל בחתונות עם מוסיקה מאוד רועשת, וכו') ואפנה לאחרות. אם, לעומת זאת, מסיבה כלשהי הרתיעה מבאסים ומתיפוף הייתה נעלמת, לא הייתה לי בעייה להשתתף גם בארועים כאלה. במקרה הזה קשה לי לחשוב על התפתחות שפספסתי, כי ארועים כאלה הם נדירים יחסית, כך שזה לא שבני גילי מומחים לדרבוקות או באסים ותהיה לי בעייה להשתלב. הדוגמא של הכדורגל נועדה להמחיש תחום שבו כן מתרחשת התפתחות שכזאת. אני יכולה למצוא דוגמאות נוספות אם היא לא מצאה חן בעיניך. בכל מקרה לרגע לא ניסיתי לטעון שצריך "לרפא" את האוטיסטים מכל רגישות סנסורית, אלא דיברתי על כך שלפעמים חלים שינויים ברגישות כך שהגורם לרתיעה המקורית מפעילות מסוימת נעלם, אבל יש קושי להשתלב בגלל מה שפספסת. מקווה שעכשיו זה ברור יותר.
הזדמנות לעזור לתינוקות נטושים|נחמה|
( לעמוד שלי בתפוז )
16/11/2014 | 13:14
57
|בועית|מדי שנה ננטשים מאות תינוקות על ידי הוריהם בבתי החולים בישראל. התינוקות מאושפזים במחלקות השונות של בתי החולים, לעיתים למשך חודשים ארוכים, בלי מגע וחיבוק של אמא.
עבור כך הוקמה העמותה "חיבוק ראשון" ? כאשר תינוק ננטש מקבלת עמותת "חיבוק ראשון" פנייה רשמית מבתי החולים, ומארגנת בזריזות קבוצת מתנדבות המגיעות לבתי החולים ומייצרות עבור התינוק סביבה ביתית ומשפחתית ככל האפשר.

חברת האגיס יצאה בשיתוף פעולה עם עמותת חיבוק ראשון ותתרום 5 שקלים על כל תמונה של הורה מחובק עם תינוק/ילד שתועלה עם תיוג hugtag#!
העלו תמונה שלכם מחובקים עם הקטן או הקטנה שלכם, הוסיפו  את התגית ותתרמו 5 ש"ח לעמותה החשובה כמעט ללא מאמץ.


http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
תזונה ללא גלוטן
16/11/2014 | 13:12
22
182
לאחרונה ייצא לי לשמוע ולקרוא על כך שהגלוטן אינו מתאים לילדים עם אוטיזם ,
שגורם להם להיות עצבניים ולא מווסתים.
החלטתי לנסות להוריד ככל הניתן את הגלוטן ,
החלפתי את הדברים העיקריים שביני אוכל כמו לחם ,קורנפלקס , ביסקוויטים שניצל עם פירורי לחם ללא גלוטן ןוכו'
(הוא גם ככה לא אוכל מגוון רחב אז החלפתי את מה שהוא כן אוכל)
התחלתי את התהליך רק ביום שישי האחרון
שאלתי היא האם מישהו מכם ניסה ויכול להעיד אם יש שינוי או לא ?!
וגם אשמח לקבל מתכונים לעוגיות /עוגות / לחמים ללא גלוטן
תודה ושבוע מבורך לכלום
 
לא עברנו את השלב הראשון...
16/11/2014 | 13:38
6
132
בני היה מעוצבן מהחלפה בצורה יוצאת מן הכלל
ומכיוון שגם ככה מגוון שאוכל שלו היה מצומצם - לא היה לי לב להתעקש...
 
עדיין טוהה האם זה "חוסך ... שונא בנו"
אולי כדאי לעשות את ההחלפה בהדרגה ..
16/11/2014 | 14:30
4
86
זאת אומרת להחליף חלק מהדברים וגם זה בהדרגה
למשל לחם בגלל שרק עכשיו התחלנו אז אני נותנת לו בבית ללא גלוטן
ובגן עדיין לא שיתפתי אותם בתהליך אז הוא עדיין אוכל הכל כרגיל ...
ננסה מקסימום נחזור למתכונת הרגילה...
זה לא עובד ככה
17/11/2014 | 08:14
3
69
אפילו שהחלפה היתה הדרגתית - קודם מוצר אחד, אחר כך עוד אחד...
את לא תוכלי לראות תוצאות אלא אחרי סיום התהליך. אז לא תוכלי לראות אם זה עובד, ורק אחר כך להודיע בגן.
איזה גן זה?
בגן יש עוד עניין של שבתות וימי הולדת - יש הרבה כיבוד גלוטני... אלא אם את ממש נחושה בדעתך, ואלא אם כל הגן ישתף פעולה (אם זה גן תקשורת, אין מצב ש-35 אמהות יסכימו על גן נטול גלוטן בגלל התוויה לא ישירה), זה עשוי לעבוד.
אחרת זה מקור תמידי לתיסכול...
ואני מאד מאמינה שה-"תרופה" הכי טובה לילד שלי זה אושר
הגן הוא גן תקשורת עם 6 ילדים נוספים ..
17/11/2014 | 08:47
2
64
הרעיון מבחינתי שהתחלתי בהדרגה הוא כדי לראות אם הוא בכלל מתחבר לטעמים
כי גם אם מדובר בבמבה בייגלה ולחם ברגע שהוא ללא גלוטן הטעמיים הם שונים ..
אנחנו רק בהתחלה אם זה ילך טוב בבית נבקש את שיתוף הפעולה גם בגן
(אני מאמינה(ומקווה) שאם ניכנס לתהליך הם יהיו איתנו)
כמובן שאם אראה שזה לא מתאים וזה מתסכל אותו אפסיק מיידית
 
בהצלחה
17/11/2014 | 10:49
34
סליחה אם נשמעתי פסימית וקטרנית
לדעתי אין בעיה. כי יש מלא ילדים צליאקים בגני תקשורת
18/11/2014 | 09:14
38
אז הצוות מתורגל.
לדעתי אם ההחלפה מצליחה אז אפשר
16/11/2014 | 17:24
50
להמשיך. אבל אם זה במלחמות והמגוון בלאו הכי מצומצם - אז אין טעם .אם כבר כדאי להתאמץ על יותר גיוון - וגם זה בלי להגיע למלחמות. בלאו הכי יש לנו הרבה מלחמות בחיים :).למיטב ידיעתי זו רק הנחה סטאטיסטית. לא נראה לי שיש מחקרים שמוכיחים קשר בין גלוטן ואוטיזם.
לא ניסינו, אבל לגבי מתכונים
16/11/2014 | 16:59
73
בקישורים של פורום צליאק תוכלי למצוא לא מעט
(ניסיתי להעתיק לכאן קישור, משום-מה לא מצליח לי).
 
 
 
גם אני שמעתי את זה אבל לפני שהחלטתי לעשות
16/11/2014 | 17:33
86
שינוי כל כך גדול, הלכתי לרופא וביקשתי שיעשו לו בדיקה אם הוא צליאקי או חשוד בזה.
הוא לא.
אז לא שיניתי כלום.
גם לי ילדים אוכלים מגוון כל כך צר
17/11/2014 | 08:06
2
66
שאני כרגע לא הולכת להוריד להם גלוטן. (אבל כל הזמן מתלבטת..)
אבל השאלה עד כמה באמת הוא משפיע?  וכמה אנו באמת מפסידים שלא מורידים גלוטן....
זה משהו שגם לי תמיד היה במחשבה ..
17/11/2014 | 08:50
37
והעניין של המגוון המצומצם שהוא אוכל גרם לי כל הזמן לדחות את זה
אבל עם זאת המחשב שאולי זה יוכל לתרום לו מביחנה של ווסות ומבחינת רוגע ....
אני חושבת ששוה לנסות ואם לא הולך הכל בסדר חוזרים למתכונת רגילה ...
הרבה הורים מדווחים שיפור בפסח...
17/11/2014 | 10:52
48
כשיורד לחם...
מצד שני, גם יורדים שמרים, שגם הם חשודים
וגם לחצים של המסגרת - שזה לא חד-משמעי: יש ילדים שמגיבים טוב על הורדת לחצים, ויש שמגיבים רע מאד על שבירת מסגרת...
אמנם לא ניסיתי דיאטה זו או אחרת
17/11/2014 | 09:46
6
70
אבל שמתי לב שתזונה מאוד פחמימתית גורמת לי לשינויים בקצב (הרבה פירות, מתוקים, בצקים)
יש תקופות שהגוף שלי צועק לכך, מכל מיני סיבות, כמו בתקופות של התמודדות עם עומס מידע, גם כאשר אני זקוקה למן הגברה של מנוע פנימי
(לכן נראה לי שכיוון שצורך תזונתי קשור בדברים נוספים כמו הסביבה הרגשית שנמצאים בה, צריך להתייחס למכלול)
אבל היענות-יתר לצורך הזה כנראה גורמת לי להכנס למעגל שהגוף שלי ממשיך 'לבקש' עוד ועוד פחמימות, וזה גורם לתחושת קצב פנימי גבוהה מדי, ואז מקשה עלי סוג של וויסות רגשי.
עם פחמימיות זה קל יותר כי זה לא מזון ספציפי.
17/11/2014 | 22:07
3
35
סה"כ צריך לטפל בכמויות. פחות פחמימות פשוטות (פירות. מתוקים,בצקים) ויותר פחממות מורכבות. וגם אין צורך לוותר על פחמימות פשוטות, רק להמעיט בכמויות שלהם.
האינסולין יגיד תודה 
מצד שני - פחמימות ממכרות. אז קשה יותר לשלוט...
18/11/2014 | 08:34
1
13
לא התכוונתי ששליטה בפחמימות זה משהו קליל
18/11/2014 | 14:29
17
אלא שזה יותר קל מהעיסוק במזונות נטולי גלוטן.
כי  צריך  להתעסק במזונות תחליפיים, אלא לצמצם כמויות ו/או להחליף סוגי פחממות (שזה גם יותר קל מלהחליף מזונות עם גלוטן)
זה יותר קל בהיבט של חיפוש אחר תחליפים
18/11/2014 | 16:17
25
כמו במקרה של גלוטן, אבל נראה לי שיש בוויסות פחמימות את הקושי של תשומת לב להיבט תזונתי יותר רחב, שגם נוגע ברגשי, ובצרכים תקשורתיים שקשורים ברגישות לקצב, אז לא יודעת מה קל ממה.
בכל אופן, יוצא מהקשר הזה בין קצב ורגש ותזונה, שהגוף שלי מבקש לבד מתישהו לעשות את האיזון כפי שאת מציינת.
רק רציתי לציין את הנסיון שלי, שלא קשור לדיאטת גלוטן, כמתייחס לקשר בין תזונה ו"מזג".
(למשל, אני מרגישה גם את התזונה הפחמימתית הפשוטה, כגורמת להתכוונות קצבית למטרה, כקוויות ומיידיות תגובתית, ולמשל, ירקות מאוד מאזנים, ומאפשרים סוג של שהות)
מעניין לי מתוך כך לספר ולשאול על קשר שהבחנתי בו בין רגישות שאני חשה בה לקצבים, לבין מה שנדמה לי כתגובתיות גבוהה של המערכת המטאבולית, אם זה אינסולין, וגם בלוטת התריס.
 
 
 
תודה רבה.
18/11/2014 | 08:33
12
לי יש כזו תגובה מיידית גרועה לפחמימות שפעם רופא שלח אותי
20/11/2014 | 11:54
19
לבדיקת העמסת סוכר שבה לקחו לי דם כל רבע שעה במשך שעתיים
 
יצא תקין. לגמרי.
 
אבל אחרי זה שמעתי סברה - שנראית לי מדויקת במקרה שלי - שאנשים עם הפרעת קשב נוטים להגיב הרבה יותר בקיצוניות גם לשינויים נורמאליים ברמת הסוכר בדם. ולכן ההמלצה היא לאכול כמו סוכרתיים - יותר חלבונים, פחות פחמימות, ורק פחמימות מורכבות שמתפרקות לאט.
זה מאוד נכון במקרה שלי, וזו למעשה בדיוק המסקנה שהגעתי אליה בעצמי עוד לפני כן. כשיש לי אפשרות אני מנסה להיצמד לזה. בימינו פחות מצליחה וזה חבל בהחלט.
 
בקשר לגלוטן זו תמיד נשארת לי שאלה פתוחה, גם בקשר אליי וגם בקשר לילדה. תמיד אני תוהה אם בעצם לא שווה לנסות תזונה נטולת גלוטן על שנינו. אבל עצם הניסיון הולך להיות פחות או יותר בלתי אפשרי כרגע מבחינת הילדה. אפילו אם נוציא לחם ופסטה מהבית, בגן זה כל יום וכל הזמן וזה כמעט הדבר היחיד שהיא אוכלת שם, ולעצור אותה מלאכול משהו שהיא רואה ורוצה לאכול זה...
 
בגדול - מאמינים שיש שינוי מסויים
17/11/2014 | 11:53
1
78
יש לחמים ללא גלוטן בסופרמרקט ובחנויות הטבע. (סביב 14 שקלים לכיכר)
כמו כן אטריות אורז ,אורז , פריכיות אורז,, לחמית תירס. הכל ניתן לקנייה בקלות בסופר.
וכאמור - עושים זאת כבר 4 שנים. מקפידים פחות או יותר. וחושבים שיש שינוי.
הערה: בדיקת דם לצליאק אינה מאבחנת רגישות קלה יותר לצליאק, המשפיעה על הויסות.
ועוד הערה: אני רגיש לצליאק (ולא צליאקי) ומרגיש מאוד את ההבדל בין הזמן שאני אוכל לחם ובין זמנים שאיני אוכל.
 
אריה, אתה כנראה רגיש לגלוטן-לא לצליאק.
19/11/2014 | 07:55
40
צליאק היא מחלה גנטית, ולכן בבדיקת דם וביופסיה של המעי רואים נוגדנים לגלוטן.
רגישות לגלוטן היא רגישות בלבד ולא נראית בבדיקות.
נכון שיש צליאק עם סימפטומים חזקים או חלשים ואפילו סמוי- אבל צליאק מאובחן חייב דיאטה נטולת גלוטן לחלוטין!
ברגישות לגלוטן נמנעים על פי התחושה האישית. לא כך בצליאק.
 
חושבת על זה מדי פעם, אבל כמעט בלתי אפשרי לנסות...
20/11/2014 | 12:42
14
התייעצות
16/11/2014 | 12:01
16
268
שלום,
בתי בת שנה וארבעה חודשים (ילדה שלישית לשני אחים בני 11,9) מדאיגה אותנו בהתפתחות ונקבעה לנו יחד איתה פגישה אצל נוירולוגית .
בתי היא היפוטונית ולכן היא בעלת התפתחות מוטורית איטית (זוחלת על 6, נעמדת על יד כל מקום והולכת לאט בעזרת משהו יציב-אך לא הולכת בצורה עצמאית עדיין).
מה שמטריד אותנו והדליק לנו נורה אדומה:
1. היא לא מצביעה על דברים שרוצה, היא לא אומרת "את זה" (למשל:שואלים איפה אור-היא תסתכל אבל לא תצביע)
2. היא לא מחקה אותנו-לא מוחאת כפיים, לא חוזרת אחרי תנועות ידיים למעלה,על הראש...
3. שהיתה קטנה יותר מחאה כפיים וזה נעלם.
4. כשהיא מאושרת היא מנופפת בידיים בשמחה (יש לה הרבה נפנופי ידיים)
5. היא לא בונה מגדל מ 2 קוביות, לא שמה טבעות על חישוק-מכניסה כל דבר לפה.
6. היא לא אוכלת מוצק בכלל-רק טחון (מרק,פירות וכמובן דיסות)
 
 
מצד שני:
1. היא יוצרת קשר עין איתנו כל הזמן, קשר עין עם משחק משותף.
2. היא משתמשת במחוות כמו:הטיית הגוף שהיא רוצה משהו (נניח נדנדה בגינה), היא באה ודורשת תשומת לב-נעמדת עלינו ורוצה שנרים אותה.
3. היא מחבקת, אוהבת התרפקויות, צוחקת ומחייכת כל הזמן כשיש דברים שמשעשים אותה.
4. היא יודעת מספר מילים (אבל חוזרת רק אחרי ההברה האחרונה של המילה)
5. היא מביעה רגשות כמו- כשאני מלטפת בובה-היא מקנאה,בוכה זוחלת עד אלי "מעיפה " את הבובה ונצמדת אלי.
6. היא מקשיבה לסיפורים, מסתכלת בעין (לא מצביעה) כשמראים חתול,כלב...
 
אנו מתחילים תהליך של אבחון,נשמח לשמוע כל דבר שהוא ממי שמכיר , עבר דברים דומים
תודה רבה.
 
טוב שאתם בתהליך איבחון. יש לכם מספיק סיבות
16/11/2014 | 12:31
2
137
לפנות לאיבחון , כולל אלה של 'צד שני'.
התייעצות
16/11/2014 | 12:39
1
115
תודה דינה על ההתייחסות.
למה את מתכוונת -כולל אלה של צד שני?
הכוונה שגם את הרשימה הרשימה השניה
16/11/2014 | 13:38
106
צריך להראות למאבחן.למשל עם מי היא יוצרת קשר עין במשחק : האם רק עם מבוגרים? האם רק עם מי שהיא מכירה? או עם כולם ? גם לגבי הדוגמה של הנדנדה: האם היא רק נעמדת לידכם? האם היא לוקחת את היד ומובילה לשם?  כי זה למעשה תחליף הצבעה.
כמה שאלות
16/11/2014 | 15:55
2
126
היא עונה לשמה?
היא משחקת עם ילדים בני גילה? האם היא נמצאת בגן\מעון? איך היא מתפקדת במסגרת? 
איך השפה שלה? תקינה לגיל?
תשובה
16/11/2014 | 16:36
1
115
כן היא מגיבה לשמה
היא יוצרת קשר עם ילדים- נוגעת, מסתכלת
היא במשפחתון ואין לה התנהגות חריגה
השפה שלה בנויה מהרבה מלמולים ויש לה מילים בהם היא מציינת הברה אחרונה( בה, מה, לישון- שון, נדנדה- דה ועוד כולל שמות האחים שלה)
זה נראה לי כמו עיכוב התפתחותי
16/11/2014 | 17:04
101
אבל אני לא מאבחנת וגם לא פגשתי אותה...
שלום לך
16/11/2014 | 16:47
8
109
מעבר לכל הסימנים והנורות, יש תחושת בטן הורית,
ואם תחושת הבטן שלכם אומרת לכם שיש טעם לפנות לתהליך בירור ואיבחון,
כנראה שיש טעם לפנות לתהליך בירור ואיבחון
 
מה שנראה לי חשוב לזכור, זה שמדובר באפרוחית קטנטונת,
בניצן שעדיין לא נפתח,
ולכן א)חשוב שהמאבחנים יהיו מיומנים, מנוסים, רציניים ורגישים
וב)לא משנה מה הם יגידו, הכל פתוח.
כלומר, אם היא אכן על הספקטרום, אזי זו מי שהיא, זה לא ישתנה,
אבל איבחונים בגיל כ"כ צעיר מתבררים לעיתים כעבור שנים כלא מדוייקים,
וגם מי שכן על הספקטרום יכול לחיות חיים מלאים, שמחים, לפרוח ולתרום גם לסביבתו
גם ממי שמאובחן על הספקטרום לא בטעות
19/11/2014 | 13:19
7
51
יש יציאה של כ- 20%.
תזכרו את זה.
ראית נתונים שמתייחסים לאנשים שאובחנו מעל גיל 5?
19/11/2014 | 13:45
1
42
כשמדובר במי שאובחן לפני גיל שנתיים, אי-אפשר להוכיח שהאיבחון הראשוני לא היה טעות.
זו כבר שאלה של השקפה
לי נראה יותר הגיוני שהאיבחון הראשון, כאמור בגיל ינקות, היה שגוי.
ראו שהתינוק לא מתאים לסטאטיסטיקות, לסרגל ההתפתחות הנורמלי,
ופירשו כך את השונות שלו,
הסתבר אח"כ הפרשונות הזאת היתה מוטעית.
כן
20/11/2014 | 14:06
13
לא היה מדובר במאמר על אבחון פעוטות.קראתי מזמן.נראה לי שגיל האאבחון הראשוני הממוצע היה חמש ואבחון חוזר בממוצע בגיל שמונה לאחר טיפול.ד"ר קסוטו שהוא הרופא של התוכנית של צמיחה שזה ילדים שאובחנו קטנטנים אומר שאצלם הוא רואה יציאה של יותר מעשרים אחוז.
איך מוכיחים יציאה ?
20/11/2014 | 12:17
4
28
אם מלמדים את הא"ס (ולא"סים יש יכולת ללמוד) ואז הוא לומד מה שמלמדים אותו , ובאיבחון נוסף כבר לא ממלא את 'דרישות הספקטרום' (כי לימדו אותו 'להתגבר על זה' והוא עושה את זה בהשקעה לא ידועה של אנרגיה , מי פחות , מי יותר ) האם זה אומר שהוא 'יצא מזה' ?  לדעתי הוא א"ס שלמד בצורה מובנית מה שהנ"טים תופסים מהאוויר.
אני חושבת שאפשר להוכיח 'יציאה' רק אם לא השקיעו בילד השקעה מיוחדת, והוא עדיין השלים בשלב מסויים  'פער עם הני גילו'. אבל הרי אף הורה לא יוותר על השקעה , אם הילד שלו אובחן בספקטרום.
ואם התנאי הנדרש בכל האיבחונים זה לא להוכיח 'התקדמות'  , אלא דווקא המשך המצב המקורי - אז למה בכלל צריך להשקיע ?  הרי כל הטיפולים התפתחו רק בגלל היכולת של הא"ס ללמוד.
כי לא כל א''סים גם אחרי למידה יכולים להראות "רגילים"
20/11/2014 | 14:04
2
18
(למרות שכולם יתקדמו)
וכן בהחלט קיימת אפשרות של לפצות על החוסר בתקשורת. אם ילד חכם ו"ליקוי תקשורתי" היה קטן מההתחלה..
 
"הוא עושה את זה בהשקעה לא ידועה של אנרגיה"
זה בכלל אי אפשא למדוד. מי יודע מי עשה בהשקעה גדולה או קטנה? במה זה נמדד? בהרגשה סוביקטיבית של אותו בן אדם? אז אי אפשר להשוות את זה בין בן אדם אחד לאחר... 
מה שחוזר לחוסר טעם להשקיע.
20/11/2014 | 21:06
1
80
אם מי שלומד 'יוצא מזה' , מה הטעם להשקיע במי ש'לא יוצא'?.
אני יודעת שאני מקצינה, אבל זאת התוצאה ההגיונית של כיוון המחשבה הזה.
ולדעתי אפשר לראות מי שמשקיע יותר מדי אנרגיה (לא למדוד). אלה שמפתחים כל מני 'התנהגויות לא תקינות' כתוצאה מלחצים (לא חייב להיות מיידי, יכול לקרות אחרי שנים)
משקיעים בכולם כי כולם מתקדמים
21/11/2014 | 00:18
13
כל אחד יחסית לנקודה שהיה בה.
לחצים יכולים להיות מכל מיני סיבות, לא בהכרח מטיפולים  או ניסיון לפצות...
יחד עים זאת מניסיון לפצות לא חייב להיות לחץ...
 
 
שני דברים
22/11/2014 | 19:32
9
1) לפעמים הילד לומד יותר ממה שמלמדים אותו.
כלומר הוא למד משהו ומשתמש בו בתור קרש קפיצה ומתקדם עוד.
2) מוכיחים יציאה כמו שמוכיחים כניסה. יש מספר קריטריונים שצריך לעמוד בהם.
ויש מי שצריך להשקיע יותר כדי להגיע לאותו מקום.
כמו שאם לילד שלך קבעו בגיל חמש אי קיו שישים ושמונה, והשקעת בו מון ובגיל שמונה היה לו שבעים וחמש את לא תתעקשי שהוא עדייןמפגר רק כי הוא היה זקוק להשקעה.
וזה למרות שהוא עדיין יהיה ילד עם בעיות שעדיין יהיה זקוק להרבה השקעה כדי לתפקד סביר בחיים.
שימי לב ל"תחושות הבטן" שלך גם אחרי האבחון
17/11/2014 | 14:46
66
במיוחד בגיל הזה, ובמיוחד שאין סימנים מובהקים לגבי משהו מסוים, סמכי על עצמך כאמא, אם הילדה תאובחן ותקבל כותרת כלשהי וזה לא נראה לך מתאים, אז רוב הסיכויים שהאבחון לא מתאים לילדה, גם אם תלכי למומחה הכי גדול - בגיל הזה קשה מאוד להצביע בכיוון מסוים, שלא לדבר על כך שמי שיאבחן את הילדה הוא אדם שרואה אותה פעם אחת או פעמיים במשך שעה או שעתיים, זה כמו לצלם תמונה ולהחליט ממנה מה אופי האדם שבתמונה, להחליט משהו על סמך זמן מאוד מוגבל זה קשה.
 
הרבה דברים שכתבת קטן נראים לי תוצאה ישירה של היפוטוניה, כשיש היפוטוניה באחד מהגפיים בדר"כ יש היפוטוניה גם בשרירים אחרים כגון שרירי הפה - מרפאה בעיסוק יכולה לעבוד איתה על זה.
 
אבל שוב, כמו שנכתב בהתחלה, סמכי על תחושות הבטן שלך, אילו עצות נראות לך מתאימות ואלו לא, כי גם אני איני מאבחנת מקצועית.
ואגב אם תרצי קצת תמיכה - ראי את ה"חתימה" שלי (השורות שמתחת להודעה זו), הקומונה שלי (כמו פורום קטן אבל לא פתוח לכל משוטט אקראי באינטרנט) מורכבת מהורים לילדים עם קשיים מכל מיני סוגים.
אוטיזם ותעסוקה
16/11/2014 | 00:36
5
151
אני רוצה לפתוח עסק שבו רק אנשים על הספקטרום האוטיסטי יעבדו.
כמו כן יהיו להם דירות מעל אותו העסק.
לכן רציתי לדעת אם מגורים ללא מטפל צמוד זה אפשרי? והאם הם יכולים להשתלב בעבודה עם אנשי מקצוע שמבינים את המצב וכמובן שיעזרו להם בעט הצורך.
למטרת רווח או התנדבות ? ההתנהלות תהיה שונה...
16/11/2014 | 07:12
45
הספקטרום מאוד רחב, יש ויש.
16/11/2014 | 07:36
88
אתה צריך לבדוק כל מקרה לגופו. 
למה?
16/11/2014 | 21:57
68
מה יציע העסק הזה? מה מיוחד בו? למה לדעתך הוא מתאים רק לאנשים על הספקטרום האוטיסטי?
 
כי לי זה נשמע כמו עוד מתכון בטוח לגטו שינצל אותם למטרות רווח....
למה?
19/11/2014 | 12:31
1
21
אם אתה רוצה עסק שיעסיק אוטיסטים עצמאיים,
זה מקסים,
והם גם לא צריכים דירות מעל העסק.
כל אחד מהם יוכל להמשיך לגור בבית שלו.
ואתה תצטרך לשלם להם שכר הוגן-לא פחות משכר מינימום.
וכתלות בתפקיד גם יותר מזה כדי שלא יהיה ניצול.
אם אתה רוצה להקים מין הוסטל עם מרכז תעסוקה
לאנשים בתפקוד נמוך יותר אז בוודי שצריך מדריכים,
וגם לעשות את זה בצורה רצינית ולדבר עם עמותה מהתחום איך מוציאים דבר כזה לפועל.
באמת?
20/11/2014 | 11:31
8
למה?
"תפקוד נמוך" הם לא בני אדם?
להם לא מגיע לחיות חיים מלאים ומאושרים?
הם חפצים או חיות מחמד שצריך לכנס אותם במוסדות סגורים ולהרחיק אותם מהחברה?
How Autism Can Help You Land a Job
15/11/2014 | 17:42
1
79
"Some employers increasingly are viewing autism as an asset and not a deficiency in the workplace."
 
משהו מתחיל לזוז...
מוזר...כשאני נכנסת לקישור
15/11/2014 | 19:03
46
לא רואה את הסרטון ואת הכתבה...
אפשר לעשות העתק-הדבק לכותרת, ולחפש בגוגל,
משם הצלחתי לראות הכל.
גמילה מחיתולים
15/11/2014 | 14:05
5
148
בני בן השלוש נגמל לפני כחודש ועד היום מסרב לעשות קקי באסלה. גם לא בתחתון או בטיטול. הוא פשוט לא מוציא את הקקי אלא בהתערבות של נר או תרופה מרככת צואה. הוא כל הזמן מכווץ מסוגר ובוכה. מתלונן על כאבי בטן ולא נינוח.

מה עליי לעשות?
נראה לי שהתיאור שלך מרמז
15/11/2014 | 17:11
102
שהעניין מלחיץ אותו, לכן לדעתי הכיוון צריך להיות להרגיע.
אולי להזמין אותו כמה פעמים ביום "סתם" לשבת על האסלה/סיר,
לשבת לידו, לשיר יחד/ לספר סיפורים/ לשמוע שירים-
כל דבר שיעודד אוירה רגועה.
לא לדבר כלל על ה"תוצרת", לא לצפות ממנו שיעשה קקי,
פשוט לצור הקשר בין ישיבה על האסלה/סיר לבין אוירה רגועה ומשוחררת.
 
האם העניין התחיל רק מאז הגמילה?
גמילה
15/11/2014 | 23:12
59
באותו גיל במנו עברנו גם קושי עם הבן שנגמל מחיתולים. הוא היה עושה רק פיפי. בקקי היא מתאפק נורא ומשחרר פעם בשבוע בתחתון גמילה לאחר יסורים ארוכים....
מנתחת ההתנהגות בזמנו בגן המליצה לנו לתת לו כל מיני דברים מרכחים אבל זה לא עזר.
לאחר מכן שמתי לבשהוא משחרר בייתר קלות כאשר הוא מרוגש... (לקחתי אותו לבאולינג במיוחד).
ניסינו גם לבלות איתו בשירותים בכל מיני הזדמניות גם בלי קשר עם ספר או אייפד. אבל גם זה לא עזר.
מה שכן עזר... שפשוט שזה הגיע לקחתי אותו לשירותים בכוח למרות התנגדותו העזה. הושבתי אותו חיבקתי אותו ועודדתי אותו תוך כדי שאני נלחם בו שלא יקום... אחרי 3 פעמים כאלו הוא כבר התחיל ללכת לשירותים לבד ללא בעיה וכן גם עניין היציאות הסתדר ל יציאה כל יום יומיים.
בכל מקרה אני ממליץ לך לקחת ליווי של מנתחת התנהגות בנושא זה ובכלל.
בהתלחה.
לפי התיאור נראה כאילו ילדי בלחץ מכל הסיפור הזה...
16/11/2014 | 06:13
2
51
יש פגלאקס peglax לילדים. הוא נמכר ללא מרשם ונחשב למשלשל הלא מזיק כי הוא לא נספג בגוף בכלל. וגם יחסית לא גורם לתלות (לעומת נרות ושאר משלשלים) היתי נותנת לו כמה ימים.
ואז היציאות שלו יהיו יותר קלות, וזה יעזור לו להצליח.
אחרי תקופה של "הצלחה" הילד יהיה יותר משוחרר ופחות לחוץ. ואז אחרי זה יצליח גם בלי עזרה של peglax.
תקראי כאן:
אפרופו גמילה,אשמח ליעוץ
23/11/2014 | 13:49
1
8
האפרוחית שלי בת שנתיים ו-10 חודשים,ניסינו חודש שעבר לגמול אותה,כשעוד היה ממש חם.
הורדנו לה את החיתול ובמשך מס' שעות היא לא עשתה כלום,גם לא פיספוס קטן,פשוט לא עשתה,לקחנו אותה באופן יזום לשירותים,היא אמרה "פיפי פיפי צא",אבל כלום.
מס' שעות,החזרנו את החיתול,והילדה פשוט "השתחררה",במשך כ-3 ימים זה חזר על עצמו,פחדתי לעשות לה נזק כלשהו,ולאחר הנחתי לה עם הגמילה.
מה עושים?איך גומלים?
אני אמורה ללדת בעוד 4 חודשים,ומאוד חשוב לי לגמול אותה לפני הרגרסיה(שמקווה שלא תגיע)של האח החדש.
 
עדיף שתפתחי שירשור חדש שאנשים יראו את ההודעה, בהצלחה!
23/11/2014 | 14:16
4
איזו נערה מקסימה
15/11/2014 | 13:05
1
200
סרטון שיכול לשמש את מי שמחפש "חומר הסברה"
 
באמת מקסימה
17/11/2014 | 10:14
39
והסרט מסביר יפה.
בפורום הורים לילדים מיוחדים
15/11/2014 | 10:50
91
יש אירוח של גליה בוקצין ואפשר לשאול אותה שאלות,
מעתיקה את תוכן ההודעה:
ביום ראשון 16.11 בין השעות 20:00-22:00 נארח בפורום את גליה בוקצ'ין   MSW.
שתשיב לשאלות בנושא תחנות חיים לאחר גיל 18. 
גליה בוקצ'ין  הינה לשעבר ראש מדור בריאות הנפש בלשכת הגיוס בתל השומר-המדור בו מתקבלות ההחלטות לגבי שירות/התנדבות/פטור של מועמדים לגיוס על הספקטרום האוטיסטי
מקימה ומנהלת של מרכז BE  בקהילה של בית אקשטיין.
מקימה, בעלים ומנכ"ל משותף של "צעד קדימה" חברה העוסקת במתן שירותי עבודה סוציאלית, המתמחה בין היתר בבניה והנחיה של תכניות שיקום מותאמות אישית למתמודדים עם אוטיזם /אספרגר ולקות בתפקוד חברתי בתפקוד גבוה.
מכיוון שזה אירוח ראשון בפורום, אני מזכירה את הכללים: אין להגיב על השאלות לפני שהמומחית ענתה.
ציבור הגולשים המעוניין לברר סוגיות בנושאים של צבא, דיור, לימודים ותעסוקה  מתבקש לשרשר מהודעה זו.

בשם ציבור הגולשים אנו מברכים את הגברת גליה בוקצ'ין  על נכונותה לסייע לנו.

בברכת אירוח מוצלח.
 
 
יש פה הורים עם נסיון בשילוב
14/11/2014 | 13:16
1
115
בבית ספר הדמוקרטי ברעננה או בתל"י רעננה?
הורים משלבים מרעננה
15/11/2014 | 20:22
44
עידכון מאמר
14/11/2014 | 12:15
65
הזדמנות טובה להזכיר לכולם את מאמרי הפורום שלנו
תמצאו אותם בתוך לשונית 'כלים ומידע' שבראש העמוד.
 
אתמול ענת שמר שלחה לי מאמר מעודכן על RDI ועכשיו העליתי אותו.
הוא נמצא בסעיף 'שיטות אחרות' שבתוך סעיף 'מאמרים טיפוליים' .
לענת!
חוכמה , השכלה, ידע , זיכרון - כל אחד
14/11/2014 | 08:46
15
168
מתייחס אליהם בצורה שונה. יש גם יחס כללי של חברה מערבית שאלה הדברים הכי חשובים בחיים , הכי חשובים להצלחה בחיים (כשבאותה חברה גם 'הצלחה בחיים' נחשב חשוב ).
אז קודם כל הם לא מבטיחים אושר , וגם לא הצלחה בחיים וגם 'הצלחה בחיים' לא בהכרי מביאה אושר.
יש עוד דברים אצל  אנשים שלא בהכרח 'מעשיים בחיים'  אבל אלה רגשות, כישרונות, תחומים לא 'ריאליים' ששם אין מדידה כמותית של ידע והשכלה. הדברים הכי מיידיים הם אמנויות (מוסיקה, ציור, מחול , פיסול) אבל יכולים להיות עוד המון תחומים שלא בהכרח 'נחשבים' או בכלל ידועים. גם בכל התחומים האלה יש חכמה, השכלה, ידע וזיכרון - רק לא כאלה שנמדדים במדד הכמותי המקובל בחברה מערבית. ולדעתי יש סיכוי שאם הדברים האלה לא מביאים 'הצלחה בחיים' יש להם יותר סיכוי שאדם יהיה יותר מאושר (אפילו בקצת  )
כל זה נכון ויפה אבל אני לא רואה סיכוי
14/11/2014 | 19:08
14
65
לאדם להפיק אושר מכשרונותיו ועולמו אם אין לו היכן לגור ומה ללבוש,ואוכל לאכול.
סולם הצרכים של מסלאו הוא תיאוריה שאפשר להתווכח עליה אבל הבסיס שלה לגמרי מהותי.
אולי בהודו אם אתה סדו אתה יכול לחוש אושר רק מעצם המחשבה (וגם שם יש מי שישים אוכל בכלי שלך) פה זה לא עובד.
אבל לצורך הדיון (נגיד שמדובר באדם שצרכיו הבסיסיים מולאו) אני חושבת שכדי להפיק אושר ממה שכלל לא נחשב באיזה מדד חברתי יש צורך ליהיות אדם מאוד שלם וקרוב אל עצמו לפני כן ואם אתה שלם,די סביר שגם מאושר בכל מקרה חלק ניכר מהזמן.
מדובר על מצב בו הצרכים הבסיסיים מסופקים
14/11/2014 | 22:03
12
44
פשוט אני מדברת על מצב בו מהללים את הידע הריאלי או למעשה היכולת להשתמש בידע הריאלי בעולם שלנו בצורה שהעולם הזה מחייב (לכן אני מדגישה מערבי ולא הודי)
וממש זונחים את כל היכולות האחרות.
ולא פלא שמתפתחות הרבה קבוצות של תרפיות למיניהן שהבסיס שלהם זה רגש והן בהחלט מתבססות על תורות המזרח כמו יוגה ומדיטציה.
אז כנראה במערב לא הכל מושלם 
 
הבנתי
14/11/2014 | 22:31
11
38
אבל אני לא מכירה הרבה אנשים שמורידים מערכם של פועלי ייצור או עוסקים בעבודות כפיים ועל כל מי שחושב אחרת,את יודעת מה הפתגם אומר,הפוסל במומו פוסל. אישית תמיד נהנתי והייתי מאושרת יותר בעבודות פיזיות. כשישבתי במשרד ממזוג ,גם במשרה מאוד חשובה הפכתי ברוב המקרים לאדם מרוגז ומתוח. משרדים הופכים אנשים ליהיות פוליטיקאים. בשדה למשל אין מושגים כאלה. יש רק שניים: עובד ועצלן.
צר לי על מי שמייחס חשיבות למה שהרבה מזה קיים בדמיון. בכל מקרה,מי שחושב דרך דרגות והיררכיות הוא אדם שנראה לי שלעולם לא יהיה מסופק.
 
לדעתי הבעיה הכי חמורה שמלמדים לחשוב כך.
14/11/2014 | 22:43
4
18
אני מכירה יותר אנשים שמצרים על כך שלא משלמים בעבודות האלה
15/11/2014 | 07:44
3
24
מספיק כי אז היו קופצים על העגלה ...
אולי זה העניין
15/11/2014 | 11:06
2
21
אילו החברה המערבית היתה מתייחסת לצרכי הרוח והנפש כחשובים לא פחות מכלמיני דברים אחרים,
והיתה רואה גם את הערך והמשמעות הרוחנית בעבודת כפיים,
היא היתה משכילה לקיים מערכת שתדאג שגם המשוררים, הפילוסופים, העובדים בשדה ובבית המלאכה
יוכלו לחיות, תהיה להם תשתית קיומית אוכל, בית וכד').
 
זה היה טוב לכולם, גם לא"סים.
גם לדעתי המאבק על מה חשוב יותר הוא הבעייתי
15/11/2014 | 11:22
19
והמאבק הזה מנציח את חוסר היכולת להבין איך הדברים תלויים ומשלימים אחד לשני
 
אני מאוד נהניתי לעסוק גם בעבודה שנחשבת כצווארון לבן כמו פיתוח תוכנה וניתוח מידע וגם בעבודות כפיים כמו חקלאות ובניין
הדברים מתחברים ומאפשרים אחד את השני
ואולי גם בגלל זה מי שמרגיש אותם כך נוטה פחות לחשיבה היררכית
וזקוק לקיום קצת פחות עימותי וקצת יותר כנה ואמיתי גם במישור הבין אישי
 
עבודת כפיים לא מפריעה לפילוסופיה וגם לא להפך
אנשים חושבים אוהבים לנוע (אפשר לראות את זה על אוטיסטים במיוחד וגם את זה כמובן מנסים להכחיד כחוסר שקט תנועתי)
החברה במקרה זה מייצגת אינטרסים שאינם ממין העניין בכלל
אלא כאלה שיותר נועדו לשרת מנגנונים מושחתים
ולכן לא רואה מה הטעם לקדם את התפישות האלה כאילו היו המציאות
הן לא
 
אכן בדיוק העניין . למשל אוניברסיטאות סוגרות
15/11/2014 | 12:00
24
את פקולטות מדעי הרוח (בעיקר) ומדעי החברה כי אין מספיק נרשמים.
ואין מספיק נרשמים כי אי אפשר להתפרנס. ז"א לא רק שאין תשלום הוגן, אפילו אין עבודה. ואז כולם מתרכזים בדברים 'מעשיים' (כי כאמור צריך להתפרנס) ולא רק שלא מאושרים אלא מפתחים ממש הפרעות רגשיות, כי צרכים רגשיים לא מסופקים. ואני מדברת כללי, ללא קשר לאוטיזם.
זהו שעבודת כפיים אינה נחותה מעבודת ראש ולכן מסלו הוא קשקשן
15/11/2014 | 04:02
5
16
את מסלו ציינתי בהקשר לזה שצרכים בסיסיים גופניים
15/11/2014 | 07:43
4
29
שאותם פרטתי ימולאו על מנת שאפשר יהיה להחליט כיצד ליהיות מאושר.
את זה הוא שם בבסיס הפרמידה שלו. אני מאוד מסכימה עם זה. לגבי שאר השכבות שהוא תיאר,כבר התווכחו איתו הרבה על זה אבל אם אתה מוצא דרך איך לממש את עצמך ללא תשתיות אלו בבקשה,בוא ספר עליה .
אני לא רואה איך אפשר להתחיל לחשוב על שאלת האושר לפני שאתה אוכל משהו באופן סדיר,מוגן מפגעי מזג אויר והחוץ ולובש בגד מתאים לעונה.
כמו שהסברתי אני מאוד לא מסכים עם ההיררכיה שלו
15/11/2014 | 07:59
25
וברור לי לחלוטין למה במקרה של אוטיזם היא הכי מטעה
בכל המובנים
גם של הבנת העניין וגם של ישום הפתרון
 
לא כתבתי שאפשר לחיות בלי תשתיות
כתבתי שעצם היררכיית הקדימויות שהוא יוצר היא לא רק פגומה לחלוטין אלא שהיא שורש הבעייה
כדי לפתור את בעיות הקיום החומרי צריך לפתור את בעיות הקיום הרוחני והנפשי והרגשי
הדברים הולכים יד ביד
הדדי
אמנם התפתחנו מהקוף אבל לפחות חלקנו כבר לא רק קופים אלא גם קצת משהו אחר
 
זה בסיס להשרדות בחיים אבל זה לא בסיס לאושר.
15/11/2014 | 12:15
2
18
רק מי שחי יכול לשאוף לאושר. זה לא מעניין את מי שמת .
ואני לא מפרידה בין הייטק לעבודת כפיים. הם עדיין בתחום 'מקצועות מעשיים'. אני מדברת שלאנשים יש הרבה תחומי עניין וכישרונות
שלא מוערכים בחברה מערבית כי הם 'לא מעשיים'
נקודה חשובה מאוד, ביחוד בהקשר האוטיסטי אבל לא רק
15/11/2014 | 12:40
1
27
משער שאם לא היו מזלזלים כל כך במדעי החברה ובפילוסופיה אז היו מגלים בלי שום בעייה שעצם ההגדרה של המעשי ומה שמביא תועלת משתנה כל הזמן
ובצורה שאפשר ללמוד ממנה הרבה
ולשפר על סמך הידע הזה המון דברים גם איכותית וגם כמותית
 
ובלווא הכי
גם במדעי הטבע ובמדעים המדוייקים
הרבה פעמים בדיוק מה שנחשב כלא מעשי וחסר תועלת מתברר בסוף כדבר הכי חשוב
 
 
מזכיר לי את עניין צינור הדם מחיפה לאשדוד
16/11/2014 | 12:29
25
אנשים 'מעשיים' בונים את הצינור בצורה מושלמת. .
אנשים 'לא מעשיים' שואלים מי צריך את זה, של מי הדם הזה ולאיזו מטרה הולך הדם הזה. שאלות 'לא מעשיות' למהדרין , כי הן לא תורמות כלום לבניה הפיזית של הצינור.
פירמידת מסלו לא רלוונטית, אפילו מטעה ומזיקה
15/11/2014 | 04:01
44
אם אפשר וצריך להתווכח על תיאוריה מסויימת אז מוטב לא להציב אותה כמהותית לחלוטין
כנראה שהיא לא
ומסיבותו רבות וטובות ומעניינות
שנוגעות במיוחד לתופעה שעדיין לא מוסברת ולא מוכרת כמו אוטיזם
 
כי חלק מהשונות האוטיסטית מתבטאת דרך העובדה שהם הרבה יותר תקשורתיים מאנשים נורמטיבים
ותקשורתיות היא ביטוי של זהות הנובעת מרגישות למרכיב ההדדי של המציאות
ורגישות זאת מתבטאת גם כשיוויון בין צרכי הגוף והנפש
מה שמוביל הרבה אוטיסטים לתעב אינטואטיבי כלפי סמכות ולא להתחבר לתפישות ההיררכיות והמונוליטיות והחד ערוציות המקודשות על המרחב החברתי הנ"ט

כך שמה שמסלו מתאר מתאים כמו כפפה ליד לאנשים נורמטיבים ששמים את ההישרדותי לפני המוסרי אבל בשביל אוטיסטים סולם העדיפויות שלו מצייר בדיוק את הסיוט המושלם בשבילם
הדדיות פירושה הדדיות בין הפיזי לרוחני, בין הגוף לנפש, בין המוסרי להישרדותי, בין החוץ והפנים והאני והאתה, בקיצור, תקשורת במקום שבו תפישות שגורות כמו של מסלו מציבות מחסומים דרך קביעת סדרי עדיפויות שאמנם מדברים יפה מאוד את השפה של הפרות והקופים אבל קצת פחות מתאימים לאנשים
 
הישרדות לא חייבת להיות כחנית
אין ספק שבבוא הזמן גם אנשים נורמטיבים יבינו זאת
והצבת הצורך הפיזי לפני הרוחני זה הבסיס לכחניות
ויש קשר ברור ומובהק בין המוסכמה הזאת , זאת שאת וכל האנשים הנורמטיבים טוענים ומרגישים שאין אפילו טעם לערער או להרהר עליה, לבין חוסר ההבנה לגבי הצורה שבה ערוצי התקשורת והחברה מתפתחת, ולמה
מכאן שאני גם לא לגמרי מסכים עם דינה
כי אם מסתכלים בהיסטוריה אז מתברר שרוב ערוצי המימוש העצמי והתרומה והמקצועות של היום בכלל לא התקיימו בעבר, גם אף אחד לא ידע לצפות את קיומם
אף אחד בימי הביניים לא תאר לעצמו שעוד כמה מאות שנים רוב האנושות תרוויח את לחמה דרך בהייה במסכים מוארים
אבל זה מה שקורה
ומה שיקרה בעתיד יהיה עוד יותר מוזר
מוזר לכאורה
 
יש סיבות מאוד ברורות, ומאוד מסריחות, למספר המאוד מסויים של ערוצי המימוש העצמי וצורתם, המספר הזה משתנה כל הזמן, בדיוק כמו גם הצורה, ובבוא הזמן האדם ידע לקיים את עצמו דרך מספר ערוצים הזהה למספרם של האנשים
כל אחד יעשה בדיוק את מה שהוא אוהב ואיך שהוא אוהב ומתי שהוא אוהב וזה,ורק זה, יחבר את הכל לשלמות אינסופית, שבה אין מחסור וכאב
וכל הנסיונות לתקוע את הרגליים בבוץ המצוקה והכיעור והטיפשות לא יצליחו להכשיל את הקידמה
למה ?
לא ברור
וגם לא חשוב
אפשר לקרוא לזה אלוהים או אהבה או אבולוציה
השם לא משנה
מה שמשנה זה המציאות
והמציאות מספרת לנו שככל שיותר ערוצים נפתחים לתקשורת ולמימוש עצמי ככה הדברים מתחברים יותר טוב
לכולם
 
כשהייתי ילד היה רק ערוץ אחד
והיית יכול לראות את התכניות שיש בו רק ביחד עם כולם
באותה השעה
היום יש אלפי ערוצים
למעשה, בזכות הרשת אנחנו מתקרבים למצב שבו כל אדם יכול לפתוח כמה ערוצים שהוא רוצה ולמי שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה
ולראות ולהראות בדיוק מה ומתי שבא לו ואיך שבא לו
תוך כמה עשרות שנים השתנו כאן דברים בצורה כל כך קיצונית וברורה ועדיין אנשים ממשיכים לדבר כאילו אנחנו חיים במצריים של ימי הפרעונים
 
על מנת שאדם יוכל להיות שלם עם עצמו צריכים להתקיים כל מיני תנאים
בעניין זה מסלו צדק לחלוטין
ההתניות שהוא תיאר הן טעות של אדם מקובע
וחבל להטעות אחרים דרכן
 
 
אפשרות לקבלת פטור מקבלת צו ראשון ומשרות ביטחון
13/11/2014 | 16:04
4
99
פיילוט שנערך בין אלו"ט ושלטונות צה"ל, במהלכו נבחנת האפשרות לקבלת פטור מקבלת צו גיוס ראשון וכמובן מגיוס לצה"ל,
עבור תלמידים המאובחנים על הרצף האוטיסטי
 
אנחנו קיבלנו צו ראשון
13/11/2014 | 20:19
2
89
שלחנו איבחון והמלצה של פסיכיאטרית בלבד, בו כתבה שהיא ממליצה מזימון ללשכת הגיוס ולועדה רפואית, אישור מביטוח לאומי על כך שהילד מוכר כנכה ואחוזי הנכות, מכתב מבית הספר על כך שהוא לומד בחינוך המיוחד וזה הספיק.  כשבועיים לאחר מכן קיבלנו מכתב עם אישור לחתימה על כך שאנחנו מסכימים שתערך ועדה רפואית מבלי שעומר יהיה נוכח בה. חתמנו , שלחנו, וכעת מחכים לעדכון. 
 
 
בדיוק כמו שהיה אצלינו
13/11/2014 | 22:05
53
תקבלו פטור בדואר.
בהצלחה 
שיהיה בהצלחה
14/11/2014 | 08:43
43
גם אנחנו שלחנו הכל, קיבלנו זימון לצו ראשון כולל לפסיכיאטר שלהם.
זה היה לפני שנתיים.
אולי כמו בבטל"א, גם בצבא, לכל לשכת גיוס המדיניות שלה...
ואולי יש התקדמות וקצת יותר הבנה משנה לשנה
15/11/2014 | 11:08
7
|*|פורומים חדשים בתפוז|*|
( לעמוד שלי בתפוז )
13/11/2014 | 11:31
11
|קדימה|הוא פרץ לתודעה הציבורית בעונה השנייה של  "האח הגדול".  ב-4.3.10 זכה אלירז בתוכנית ומאז ממשיך לעבוד כל הזמן בטלויזיה, ברדיו ואף בקולנוע .
מוזמנים להיכנס כבר עכשיו לפורום ולהמשיך לתמוך, לאהוב וגם לבקר. תוכלו לחלוק איתנו מידע, תמונות , יצירות מעשי ידיכם.... הקשורים לאלירז.

היכנסו כבר עכשיו לפורום אלירז שדה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|קדימה| הוא הגיע למקום השני בעונה האחרונה של האח הגדול והצליח לצבור קהל מעריצים גדול ורחב!
אתם מוזמנים לבקר בפורום אלדד גל-עד בפורום תוכלו לשוחח ולדון בכל נושא שקשור באלדד - על כתבות של אלדד, עדכונים, תמונות וכל מה שתרצו.

היכנסו כבר עכשיו לפורום אלדד גל-עד
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
כתבתי על נער בן 15 שיש לו כל הזמן התקפי זעם,
12/11/2014 | 23:04
8
125
שהיה מאושפז כמה פעמיים ושטופל באין ספור תרופות פסיכיאטריות. התלונה של ההורים שלו שההתנהגות שלו לא תקינה והם חסרי אונים.
כאן בפורום הייתה הודעה על ילד בן שנתיים שהגננת מרתקת אותו לכיסא אוכל  על מנת ללמד אותו 'התנהגות תקינה'. והכוונה שלה שהוא צריך 'ללמוד לשבת' כי זה מה שכולם עושים.
לי אישית ההקשר 'ללמוד לשבת' עושה הרגשה רעה. צריך ללמד ילדים הרבה דברים, בטכניקות לימוד שונות רק שלדעתי 'לשבת בשקט' זה לא נושא לימוד. ילדים לומדים לזחול, לשבת וללכת לבד ברוב המוחלט של המקרים אך אחד לא מלמד אותם. זו התפתחות טבעית.
ותנועה של ילד זה דבר הכי טוב שיש לו. משום מה רוב המורים והגננות עוסקים במניעת תנועה כתנאי ללמידה, הדרישה תמיד 'לשבת וללמוד' (ואז לא מבינים למה יש להם תלמידי תיכון 'בטטות כורסה'. הרי זו סופר הצלחה - 'בטטת כורסה' תמיד אבל תמיד יושבת בשקט).
בקיצור אני רוצה להגיד שמניעת צורך גופני בגיל שנתיים (כשממש קל להפעיל כח על ילד) עלולה לגרום לתגובת נגד שתתבטא בהתקפי זעם בגיל 15 ואז המבוגרים מתייאשים כי הילד חזק פיזית (והם בעצמם כבר לא מסוגלים להפעיל כח עליו). וכל זה מתנהל בשם 'התנהגות תקינה' ובכלל לא חייב להיות קשור לספקטרום האוטיסטי.
בלי קשר לנער בן ה-15, שאני לא יודעת מה
13/11/2014 | 05:26
1
61
קרה במקרה שלו - אני מסכימה איתך לגבי זה שלא צריך לשים דגש על לשבת בשקט, וכן צריך למצוא פתרונות שיאפשרו גם לילדים שזה קשה להם לשבת בשקט ללמוד בלי להפריע לאחרים - כמו הפסקות של חמש דקות מדי פעם כדי להוציא אנרגיה בחוץ, או לתת להם לשבת מאחורה כדי שהעובדה שהם זזים הכסא לא תפריע לילדים האחרים (או למורה) להתרכז, או לתת להם כסאות שמתאימים להם יותר, וכו'. הדרישה להגבלת תנועה במשך 45 דקות ברצף כל פעם היא משהו שלא מאוד קל לעמוד בו - ולמעשה אפילו מהמורה לא דורשים את זה והיא רשאית לעמוד ולהסתובב בכיתה כרצונה. גןם באוניברסיטה אפשר להימרח על הספסלים או לצאת כשמתחשק. ורק הילדים חייבים לשבת בלי לזוז כל היום. די אבסורדי...
נער בן 15 זה מקרה קיצוני שראיתי בטלויזיה (ללא קשר.
13/11/2014 | 12:56
39
לפורום שלנו) פשוט  חשבתי  שעלולים להגיע למצב חמור  מה סוג  הזה כשמתחילים את ההגבלות בגיל מוקדם. את נתת דוגמא של בית ספר  ששם נדרשים לשבת 45 דקות  (וחפעמים 90 דקות כשהשיעור כפול). . כשכל זה חמור מבחינת עצמו.
אבל  כאן בפורום היה על תלונה של גננת שילד בן שנתיים לא יושב בריכוז  (איך ילד בן שנתים  לא מעריך מה זה 'ריכוז'  - נאמר בציניות)  והפיתרון שלה זה לרתק אותו לכיסא אוכל.  אז היא מקבלת את השקט שלה  'להעביר את מה שהיא רוצה ללמד'. אז במקרה הטוב האם הילד הספציפי הזה לומד משהו  שמאלצים אותו לשבת בכח  ובמקרה הגרוע  כל הצרכים הגופניים שמדכאים בהווה עלולים להתפרץ בעתיד. ואז שוב מה שיהיה הבעיה זה  'התנהגות לא תקינה' של הילד.
מכריחים ילד לשבת
13/11/2014 | 08:39
2
53
לא כי זה "בריא" לו.
אלא כי זאת הדרך היחידה ללמד בו זמנית 10-40 ילדים (במפגש ).
 
את מתארת לעצמך צורה אחרת של למידה של כמות הילדים הזאת כאשר כולם זזים?
כן, להתאים את אורך המפגש
13/11/2014 | 08:45
36
לזמן שבו הילדים מסוגלים לשבת בשקט יחסית, או לעשות יותר הפסקות באמצע. וכמובן, לעשות שיעורים שכוללים גם תנועה ופעולה.
אכן זו הדרך הכי קלה למבוגר ללמד.
13/11/2014 | 13:04
21
אבל האם זו הדרך הכי טובה ללמוד ?  הרי מי שקשה לו לשבת האנרגיה של תבוזבז על המאמץ לשבת ולא על למידה.
לגבי   30-40  תלמידי אין שום דרך למידה טובה. זה שלפי החוק צוברים אותם בחדר אחד לא עושה טוב לאף אחד.
לגבי פחות מזה הדרך הכי טובה  ללמוד זה ללכת בצורה איו סופית  (ספרה  8).  מפעיל את שתי עונות המוח  והכי טוב לקליטה.
והסיבה שכתבתי את ההודעה זה לא כדי להגיד שזה המצב  של המבוגרים המלמדים  שנאלצים ללמד קבוצות גדולות של ילדים בישיבה  (זה דבר מוכר וידוע ובכלל לא חדש ) אלא שבצורה כזו  מי שלא מתאים  ל'נורמה'  (במקרה הספציפי  'לשבת בשקט' ) במקרה הטוב לא ילמד כלום  ובמקרה הגרוע יפתח הפרעות  גופניות..  עד כמה ידוע לי מטרת כל המוסדות חינוך זה שילדים ילמדו. ואם המטרה הזאת לא מושגת מה הטעם  שלממבוגר שמשלמד  יש מצב ש'נוח לו  ללמד' ?
בגן של הבת שלי מצאו פיתרון אחר
13/11/2014 | 09:07
1
73
נתנו לה לעשות עבודה קוגניטיבית תוך כדי פעילות גופנית (הילדה מחפשת תנועה כל הזמן)
כך שהיא תצליח לבצע את המשימה טוב יותר.
צריך לתת להם מדליה
13/11/2014 | 13:07
30
על זה שהם לא מקובעים ש'צריך לשבת כדי ללמוד'
שקט תלמידים!
16/11/2014 | 12:46
8
אני ממש מתפלא עליך .
כל מורה וגננת מלאים ידע ורצון ללמד. אלא שהרבה יותר קל לעשות את זה כשהתלמידים אינם זזים ו/או מצפצפים.
לכן בכדי שהמורה/גננת תהה מאושרת ותגשים את עצמה מקצועית כל דרך כשרה לעצור/לקשור/להוציא/להעניש.
וזאת למרות שהמודלים העכשוויים בחינוך מריעים לשעורים המתקיימים אחרת .
כשהתלמיד בתנועה /בעשייה מחוץ לכיתה
שאלה עבור הורים המשלבים סייעת בתשלום בביה"ס
13/11/2014 | 08:22
21
181
שלום לכולם
אם הילד שלכם חולה מס ימים ואפילו יום אחד
הבנתי שהסייעת צריכה להגיע כרגיל לכיתה
האם אתם משלמים לה כרגיל על אותו יום או לא ?
האם היא צריכה לעבוד יום מלא או רק השעות שמדווחות לעיריה ?
אמנם עוד לא קרה לנו שהילד היה חולה מאז שאובחן...
13/11/2014 | 08:29
8
123
אבל אם יהיה חולה אני אבקש ממנה שתודיע גם היא על יום מחלה.
כמובן שאי אפשר יעשות את זה לעיתים קרובות כי זה יהיה שקוף מידי
אבל יום מחלה אחד - יורד מהשכר שלה, לא?
13/11/2014 | 16:08
2
47
המממ.. נכון
13/11/2014 | 16:37
71
אני כל כך רגילה לעבוד בחברות שנותנות ימי מחלה מהיום הראשון ששכחתי שזה לא מובן מאליו
המממ.. נכון
13/11/2014 | 16:41
30
אני כל כך רגילה לעבוד בחברות שנותנות ימי מחלה מהיום הראשון ששכחתי שזה לא מובן מאליו.
אולי אפשר שהיא תבוא ביום שישי (אם היא עובדת פחות משישה ימים בשבוע) במקום היום חסירה, אם החסירה רק יום אחד?
אני ממליצה לך לא לעשות את זה.
13/11/2014 | 21:24
4
106
שתנהל היא את ימיי המחלה שלה לפי הצורך. מנסיוני, לעבוד בביה"ס כשהילד חולה אולי קצת משעמם אבל זה יום משכורת ולפחות על שיעמום לא גוזלים את המשלבים.
אני לא אעשה שום דבר שיפגע בשכר של המשלבות שלי
13/11/2014 | 22:09
3
85
כמו שכתבתי למעלה - שכחתי שבהרבה מקומות עבודה לא משלמים על כל ימי המחלה.
רק מבאס אותי לשלם על שעות שהבן שלי לא מקבל...
לקראת השנה הבאה תפתחי מחדש את ההסכמים ביניכם
14/11/2014 | 06:48
2
62
תגידי בדיוק למה את מוכנה ולמה לא. אבל אני הייתי משאירה את הנושא הזה כמות שהו. אם לא מדובר בילד שמבלה בבית הרבה עם מחלות,(שאז ניתן למצוא הסדר אחר ביניכם שיכול להועיל גם לילד וגם למשלבת) אני חושבת שמכובד להשאיר את המצב על כנו. הרי היא באה לעבודה. אם המשלבת בוחרת לקחת יום חופש ביום המחלה אז אפשר להתייחס לזה כדין יום שהילד לא קיבל שירות (היות ומקבל תיאורתית גם כשחולה). אבל רצוי לדבר על כך באופן מסודר.
אין לנו הסכם (חוץ מהסכם על גובה השכר לשעה וספר שעות שבועיות)
14/11/2014 | 13:48
1
51
ולמזלי הילד לא נוטה לחלות.
אני אשלם לה כרגיל גם על ימים שהוא חולה - התכוונתי רק שזה יבאס אותי (אני אשמור את באסה לעצמי).
אז בשנה הבאה זכותך לגמרי ליצור הסדר שתואם את ערכייך
14/11/2014 | 18:40
44
הרשויות אולי גוזלות את המשלבים היטב אבל הכרתי לא אחת כאלה עם אספירציות לבנות בלקונט מכספי ההורים.
כשהבת שלי עבדה כמשלבת
13/11/2014 | 13:04
10
163
היא הגיעה לבית של הילדה בימי מחלה, וקיבלה תשלום. 
אצלנו בית הספר מחייב את המשלבת להגיע לכתה
13/11/2014 | 14:14
74
מבחינתם היא סייעת של הכיתה...
 
מה באמת אומר החוק בנושא הזה?
בית ספר ועיריה הדגישו במיוחד שאסור
13/11/2014 | 16:12
8
119
להגיע לבית של הילד.
אפילו שלנו יש צורך: התחילה בניה בסביבות בית הספר וילד שלפי החוק יכול כבר להגיע הביתה לבד (ובני כיתתו כן הולכים לבד) - מסתכן יותר, ולא מסוגל להגיע לבד. לדעתי, זו אחת העזרות שהילד זקוק לה בקשר לבית ספר. אבל אסור...
האיסור טיפשי ביותר.
13/11/2014 | 16:33
2
67
הרי כל מהות קיום משרת הסייעת זה לתת לילד  את עזרה שהוא זקוק לה
טיפשי אבל קיים...
14/11/2014 | 21:05
1
16
לא מפתיע אותי . בעולמינו קיימים הרבה
14/11/2014 | 22:05
25
דברים טפשיים ומשרד החינוך הוא בכלל אלוף בהם.
האם ביקשתם שהיא תלווה אותו?
15/11/2014 | 11:11
4
33
נראה לי שיש הבדל בין להגיע אליו הביתה, לקיים פגישה בבית,
לבין ללוות אותו הביתה כשיש סיכון בטיחותי בדרך וצורך ברור.
נראה לי שהם אסרו אפילו את זה.
15/11/2014 | 12:26
22
וזו הסיבה שהאיסור טפשי, כי מדובר על עניין בטיחותי , למעשה ממש פיקוח נפש.
לא ביקשנו, זה די משתמע מהדברים...
17/11/2014 | 11:19
2
2
אני הייתי מבקשת
17/11/2014 | 11:24
1
8
מה יש לך להפסיד?
הייתי דגישה שאין הכוונה להגעה הביתה,
אלא רק לליווי,
ומסבירה את החשיבות הבטיחותית
והחשיבות מבחינת בניית העצמאות שלו
(מניחה שכעת אחד ההורים מלווה אותו,
יש הבדל מבחינת בניית האמון שלו ביכלתו לעצמאות
בין מצב שהורה מלווה אותו- מה שמחזק את תחושת התלות בגלל הקשר הרגשי,
לבין מצב שאדם אחר, הסייעת, מלווה אותו, שזה "ליווי מרוחק" יותר.)
תודה. האמת, אני קצת פוחדת גם מתלות בסייעת
17/11/2014 | 11:33
10
הוא גם כך די מסתמך עליה בכל מיני דברים
הסייעת אמורה להגיע למוסד הלימודי בו היא עובדת
13/11/2014 | 19:53
76
כאשר הילד חולה כי היא כביכול שייכת לאותו מוסד ומצוותו.על יום זה משלמת הרשות כמו על כל יום אחר.לגבי תשלומים נוספים בינה לבין ההורים,תלוי מה נסגר בין הצדדים.
חם בפורומים של תפוז
מסגרת החינוך שמתאימה לילדיך
מסגרת החינוך שמתאימה...
אז איך עושים את זה בצורה נכונה? ועל מה חשוב לשים...
מסגרת החינוך שמתאימה לילדיך
מסגרת החינוך שמתאימה...
אז איך עושים את זה בצורה נכונה? ועל מה חשוב לשים...
אירוח בנושא חיסכון פנסיוני
אירוח בנושא חיסכון...
מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את מצבנו...
אירוח בנושא חיסכון פנסיוני
אירוח בנושא חיסכון...
מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את מצבנו...
הקשר בין טראומה והתמכרות למין
הקשר בין טראומה...
איך טראומה יכולה ליצור התמכרות? אתם מוזמנים כבר...
הקשר בין טראומה והתמכרות למין
הקשר בין טראומה...
איך טראומה יכולה ליצור התמכרות? אתם מוזמנים כבר...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
יורה דעה- הכנה למבחנים מחוננים ופיתוח חשיבה יצירתית
יורה דעה- הכנה למבחנים
פורום קלאב פוט
פורום קלאב פוט
מרכז קוגנטיקה - מרכז טיפול קוגניטיבי התנהגותי
הגיע הזמן להרגיש חופשי
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ