לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1219812,198 עוקבים אודות עסקים

פורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

לצפיה ב-'מגורים עם החמות/כלה '
מגורים עם החמות/כלה
23/03/2016 | 12:21
4
210
לפעמים בחיים יש נסיבות שמביאות אותנו לדברים לא צפויים, כמו מגורים עם החמות/כלה.
זה יכול להיות בשל תקופת המתנה לפני מעבר לדירה אחרת, זה יכול להיות בגלל ענייני בריאות, זה יכול להיות בשביל חיסכון כספי, תקופת מעבר או משהו קבוע יותר.
 
האם גרתם פעם עם החמות/כלה אם כן-מדוע ולכמה זמן
האם זה גרם לכם למריבות או דווקא עזר לכם להתקרב
 
מהי הדרך הנכונה לדעתכם להצלחה של מגורים משותפים עם החמות/כלה
לצפיה ב-'גרנו ביחד'
גרנו ביחד
23/03/2016 | 14:26
173
וזה לא היה בעייתי במיוחד. לא זכור לי שרבנו אי פעם, גם כשכבר לא גרתי בבית שלה. אני הייתי החברה של הבן. רוב הזמן לא הייתי בבית, כי למדתי, והבית היה גדול מספיק שלא נתקלנו אחת בשניה יותר מידי. אני גרתי בקומה השנייה עם הבן והיא בקומה הראשונה.
בעיקרון חיים ממש ביחד, אפשריים כשכולם מסכימים על יחסי הכוחות, ומי מחליט את ההחלטות, ולמי המילה האחרונה בבית. זה אפשרי בחברות מאוד מסורתיות או במקום ממש פתוח, או כמו שהיה אצלנו, כשהבית ממש גדול ואין הרבה ציפיות לאינטראקציה.
לצפיה ב-'תודה לאל שהחיים עד עכשיו לא זימנו לי את ההתנסות הזו...'
תודה לאל שהחיים עד עכשיו לא זימנו לי את ההתנסות הזו...
23/03/2016 | 22:19
133
לא נראה לי שהייתי מצליחה להחזיק מעמד.
כלומר - אם לא הייתה לי ברירה והנסיבות היו עד כדי כך קשות שהיו מכתיבות מגורים משותפים, הייתי עושה את זה. אבל זה היה עולה לי בדמים, אין לי ספק.
לצפיה ב-'מניסיון, לא לעשות את זה'
מניסיון, לא לעשות את זה
29/03/2016 | 21:15
20
לצפיה ב-'מניסיון, לא לעשות את זה'
מניסיון, לא לעשות את זה
29/03/2016 | 21:21
57
גרתי עם חמותי חמי גיסתי וגיסי הרווקים אחרי לידה ראשונה ונכד ראשון וזאת הייתה טעות נוראית.  גרנו שם חודשיים וחצי כי חיכינו להיכנס לבית שלנו וחשבנו שזה יעזור לנו כי יש לחמתי ניסיון בשבועיים הראשונים זה אולי עזר באמת אך מאז זה הדרדר ונהיה פשוט סיוט הם היו נדחפים לכל דבר. נכנסים לחדר בכל הזדמנות שניסיתי להרדים, להאכיל או סתם לשחק ולהיות איתו לבד.  לא מכבדים בקשות שלי ושל בעלי כי מתלהבים מידי. הרגשתי שהם חושבים שהילד הוא שלהם ולא שלנו לא נתנו לנו פרטיות בכלל. לא הייתי אומרת כלום שם וסבלתי בשקט ורק חיכיתי שנצא משם. זה גרם לי להרבה ריבים עם בעלי.  מציעה לא לעשות זאת בכלל זה יכול רק להזיק עוד יותר למצב היחסים שגם ככה לא הכי טובים אחרי לידה. 
לצפיה ב-'מסיכות ביחסי חמות-כלה'
מסיכות ביחסי חמות-כלה
21/03/2016 | 11:38
15
294
שרשור מיוחד לחג פורים:
 
האם אתם מתנהגים באופן שונה כשאתם עם החמות/כלה לעומת כשאתם עם אנשים אחרים
במה זה מתבטא 
לצפיה ב-'קשה לי לדעת'
קשה לי לדעת
21/03/2016 | 12:48
162
אבל אם זה נכון...(אני בספק) אז הם שחקנים מעולים!!
כלתי וחתני מביעים כלפי תמיד יחסי אהבה...וזה מאד מחמיא לי...
ראשית זה הדדי...
שנית אני עושה הכל כדי שיגיע לי
שלישית, לא מתערבת בשום דבר...רק מחמאות!!!
לצפיה ב-'ברור שהייתי נשואה ונפגשת איתם'
ברור שהייתי נשואה ונפגשת איתם
21/03/2016 | 17:02
172
הייתי חוטפת עצבים בכל הגוף
משהו שאי אפשר להסביר
בשביל לשרוד שם, לא הייתה לי אלא ברירה אלא להעמיד פנים שאני מכבדת אותם
מפאת כבד הפורום לא אעלה על הכתב מה אני חושבת- עדיין עליהם
הם מצידם- נולדו עם מסיכה, חלילה לא מתקלפת ולא מתחלפת
צבועים
שקרנים- אף שריר בפנים לא זז להם שהם משקרים........
אני רק מברכת על כל יום שהתנתקתי מהם
 
לצפיה ב-'לגבי חמותי---'
לגבי חמותי---
21/03/2016 | 21:39
11
174
לא נראה לי שהיו מסיכות--היא שדרה זרות וניכור--והרבה קנאה.
ואי אפשר היה לפספס. וכל עוד לא נפגעתי בקיצוניות 'שרדתי' בכבוד.
ואפילו 'נהניתי' שאני מצליחה להיות משמעותית.
עד שאני נפגעתי מאוד וניתקתי. (היום בטוח הייתי עושה אחרת)
 
לגבי---אחת מהבעיות המרכזיות של חיי--שאני 'שקופה' 
מזהים אצלי את אי שביעות הרצון כמו את השמחה, מה שאני מרגישה רואים ומרגישים איתי. אז לא אצליח לעולם לעטות מסיכות.
הכלות שלי פתוחות איתי וגלויות ולא נראה לי שהן עם מסיכה.
ואם כן, לא מענין אותי כי זו מסיכה נפלאה--הן פשוט מדהימות.
 
לצפיה ב-'מה זה עושה אחרת? '
מה זה עושה אחרת?
22/03/2016 | 07:09
10
117
 
 
 
לצפיה ב-'אגיד לך,'
אגיד לך,
22/03/2016 | 07:35
9
130
(כבר כתבתי הרבה פעמים, ואינני מתעצלת לכתוב שוב כי למדתי מזה הרבה,
ואם עוד מישהו יקרא וילמד--אולי ירויח--ואינני צינית.)
 
אני נעלבתי מהתנהלות המשפחה של בעלי--מאוד מאוד מאוד,
כשאימי חלתה היא שכבה חודש וחצי בבי"ח בעיר אחרת ממקום מגורי--
היו י ילדים קטנים בבית הקטנות הו עם אבעבועות רוח--והמשפחה שלו (שכנים יחסית) התאדתה--נעלמה--לא עזרה בכלום וגם לא התענינה אצלי על אמא.
לא הגיעו להלויה, לא באו לנחם בשבעה. נכון היה רחוק--אז?
חשוב לציין שעד אז הייתי כלה למופת. ולא מפרטת.
 
אני נעלבתי--והחלטתי--לנתק מהם הכל.
לא הרחקתי את בעלי, כן בשלב הזה את ילדי שהגדול בהם היה בן 8 
והקטנה בת שנתיים. אמרתי כשיגדלו בבקשה. עכשיו הם אצלי. ולא מבקרים גם שם,
 
ומכאן ואילך הריני מודיעה בזה--טעיתי--טעיתי לכל אורך הדרך---
והנה מה שהייתי עושה אחרת--
בתקופה שאמא היתה בבי"ח הייתי צריכה להבין  שלא צריך לסמוך על רצונם הטוב,
הייתי אמורה לצלצל אליה ולומר לה--לכי לשמור עליהם,
תבשלי סיר מרק שיהיה להם אוכל חם,(עבדתי מעל משרה ושמרתי בלילות על אמא שלי בבי"ח. והיה חורף נוראי קר במיוחד וגשום מאוד)הייתי אמורה לחיב ולדרוש--לא בושה לבקש, בושה לסבתא--שלא מבינה שזו גם חובה למלא צורך.
אם לא באו להלויה ולנחם--
במקום לנתק--הייתי צריכה לנסע אליהם--ולומר להם תתבישו--ככה לא מתנהגים,
מה חשבתם לעצמיכם? להמשיך לבקר, להפסיק לתמוך ולעזור.
הייתי אמורה 'לרדוף' אותם על התנהגויותיהם--עד שהיו מתנצלים והיינו שומרים על יחסים קורקטיים. בשביל המשפחה שלי.
אני שילמתי מחירים לא מבוטלים על הנתק. אבל זה לפוסט אחר. אם בכלל.
לא מנתקים--יש דרכים אחרות. ולפעמים לריב מוביל קדימה--
ואני הייתי בת 32, ילדהמבית חם ועוטף, וחונכתי לשתוק--לא לריב.--אולי חבל.
לצפיה ב-'דווקא הניתוק עדיף בעיניי'
דווקא הניתוק עדיף בעיניי
22/03/2016 | 10:39
2
121
מה פתאום "לדרוש" מהם להכין אוכל?
מה פתאום "לדרוש" מה לשמור על הילדים?
הם לא חייבים
אם תתדרשי מהם - התוצאות יהיו בהתאם.
לגבי זה שהיית הולכת אליהם ואומרת מה שאת חושבת, זה כבר משהו אחר
לא בטוח שהתצאה שהיית מקבלת הייתה נוחה או מתאימה לך
ואולי בכלל היית נופלת על אוזניים ערלות
 
לצפיה ב-'אתחיל מהסוף'
אתחיל מהסוף
22/03/2016 | 14:34
1
129
לא בטוח, וזה היה נופל על אזנים ערלות--זו אופציה --
אבל, נראה לי שרב בני האדם אם מבקשים מהם נענים.
במיוחד שאלה הנכדים שלה, 
העובדה שהייתי משייכת לה אותם, ולא כפי שהיא תרגמה שהם רק ילדי--
אז היא הפסידה, כי הם לא הגיעו אליה.
ואולי לא רק אני אלא גם הבן שלהם--זה היה 'מזיז להם' והיו 'טורחים' למען.
 
נראה לי שדרישה בתוך המשפחה כשהמצב הוא חירום (אולי בכלל ביו בני אנוש)
האמירה הם לא חייבים--מקוממת אותי,
הם חייבים כי אלה נכדים שלהם--
הם חייבים כי בשעת מצוקה עוזרים (גם בלי שמבקשים ופה 'נפלתי')
הם חייבים כי מי שבן אדם מרגיש מחויבות--ברגע שהם בהמות --אני ניתקתי במקום לדרוש.
 
אני חושבת שהייתי אמורה להיות הרבה יותר יצירתית.
ולא לנתק.
המחשבה שלנתק פותרת--היא מוטעית.
כי מישחושב שהניתוק --"מנקה שולחן"
לא מבין כמה בעיות וקשיים המנתק חווה מהניתוק.
 
לצפיה ב-'היית גדולה. את גדולה. מסכימה אתך.'
היית גדולה. את גדולה. מסכימה אתך.
22/03/2016 | 15:37
99
הלוואי שהיינו יכולים לחזור אחורה לתקן...
לצפיה ב-'וואו. לא נעים!'
וואו. לא נעים!
22/03/2016 | 15:31
3
114
איזה דבר זה??? מכעיס ומעליב.
 
יש גבול להתנהגות כזו.
 
קשה  לחשוב שיש אנשים כאלה שמתנהגים באדישות וחוסר אכפתיות במיוחד כשמשהו מבני הבית זקוק לעזרה. מקבלים אולי כמובן מאליו? אולי היית טובה מידי ונצלו זאת.
 
לא הייתה לך ברירה אני מניחה אלא לנתק. גבה מחיר  אבל אם החלטת כנראה שהיה נכון .
 
מקווה שאת מאושרת היום עם משפחתך.
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'בשבוע הבא '
בשבוע הבא
22/03/2016 | 15:41
2
111
 תהיה אזכרה לאמא שלי--זו תהיה השנה ה--33 לפטירתה.
חמי וחמותי כבר לא בחיים.
שילמתי הרבה מחירים על ההחלטה הזו,
אמא שלי כבר לא היתה כדי לומר לי "תתרחקי ואל תנתקי, את לא צריכה אותם,
ועוד משפטי ויתור וסליחה--אז היא לא היתה ואני הייתי 'על הקרשים"
גם פיזית (עברתי הפלה בשבעה, וגם מנטלי--העולם חשך עלי)
אבל הכלות והחתנים הרויחו--אני למדתי איך לא להתנהג--
ואני שם בשבילם בכל ליבי ותמיד. 
וכן הרוחתי משפחה אוהבת ותומכת.
לצפיה ב-'מאחלת שתמשיכי להיות מאושרת כל חייך עם משפחתך הנוכחית.'
מאחלת שתמשיכי להיות מאושרת כל חייך עם משפחתך הנוכחית.
23/03/2016 | 04:22
1
25
לצפיה ב-'תודה. כולנו --כל אחת במקומה.'
תודה. כולנו --כל אחת במקומה.
23/03/2016 | 05:42
23
לצפיה ב-'מייקל, את לא טעית בניתוק'
מייקל, את לא טעית בניתוק
23/03/2016 | 15:41
1
84
כי יש אנשים ומקרים שאסור להבליג ולספוג.
 
את אומרת ששילמת מחיר על הניתוק, אז כדאי שתדעי שהיית משלמת מחיר יקר יותר על הקשר עם אנשים כאלה. היית נאלצת לספוג התנהגות לא ראויה במשך שנים והיית אוכלת את עצמך.
 
אז אל תצטערי על מה שקרה. להיפך, פעלת בצורה אסרטיבית ולא שתקת מול יחס נבזי.
לצפיה ב-'תודה על הארגעה ,'
תודה על הארגעה ,
23/03/2016 | 20:30
69
אני מניחה שזו אופציה שהיתה בהחלט יכולה להתרחש,
כי גם כשהיו נסיונות מלגשר ולהרגיע , ספגתי מילים לא נעימות,
אפילו מחמי שבטבעו היה שתקן.ויש משפטים שלעולם לא אשכח.
אבל חשוב לי להדגיש שהניתוק לא עזר לי ל'שקט' או ל'שקט נפשי'
זה לא פתר את הקושי.
והפסדתי מעבר לעלבון מהם--הרבה ימים של בדידות.
(שילדי ובעלי הלכו אליהם ואי נשארתי בבית.--לא שהשתעממתי,
אבל זו מציאות לא נעימה)
הפסדתי בזה שהחינוך לשמירת משפחה לא בריב, כי הנושא הזה 
צף בכל מיני מצבים אפילו בשמחות.
 
אז כן, הם היו אנשים לא נוחים--אגואיסטים, לא נעימים כלפי--
אבל את הניתוק יכולתי למנע--ולהשאר מרוחקת, לא נדיבה כלפיהם,
לחיות את חיי--מבלי לקחת אותם ללב,
זה כבר ממילא לא יקרה--הם אינם.
הלקח שלי--תחשבי פעמים לפניח שאי מחליטה לעשות משהו,
ולנסות לחשוב איך זה 'יתגלגל'.
לצפיה ב-'אני מתנהגת כרגיל עם כולם.'
אני מתנהגת כרגיל עם כולם.
23/03/2016 | 00:45
31
לצפיה ב-'שאלה מן העבר '
שאלה מן העבר
19/03/2016 | 15:50
3
293
בשיטוט בארכיון נתקלתי בשאלה הבאה שעלתה פה לדיון בפורום לפני מספר שנים:
 
איך מציבים גבולות לבן/ת משפחה שמגיעים באופן יומיומי בלי לדפוק חשבון ברמה שזה מפריע להתנהלות היומיומית
 
מעניין לראות אם ואיך הדיעות השתנו ומה הגולשים/ות החדשים/ות יותר חושבים
 
 
לצפיה ב-'השאלה "איך מציבים גבולות"?'
השאלה "איך מציבים גבולות"?
20/03/2016 | 06:37
144
היא שאלה עקרונית המלוה את חיינו כמעט בכל ענין.
לא אתיחס למקרה שהבאת--בגלל כמה סיבות.
1)משום שהוא אכן מתיחס לא לחמות וכלה אלא לגיסים וזו בהחלט
    אמורה להיות סאגה אחרת.
2)יש הבדל בין התנהלות של מציאות נורמטיבית, לבין מקרי חירום,
     בעיני המקרה שהבאת הוא מקרה חירום.
3)בסיפור ההוא יש הרבה דברים שהיו אמורים להעשות אחרת, אפילו בלי קשר
    להצבת גבולות.
 
מכאן אפנה לענין עצמו--
הבעיה העיקרית בהצבת גבולות--היא הפעם הראשונה שבה לא הצבנו גבול.
כי חשבנו זה חד פעמי ולא יקרה שוב.אז לא--בפעם הראשונה--שמשהו
מרגיש לא נכון, לא במקום, צריך שם באופן מנומס ובדרך נאותה לעצור את הענין.
אז אין עלבון, ואז אין טענה כאילו 'הכלה' או 'החמות' או כל אחד אחר השפיע
והוביל להתנגדות.
אלא בפשטות להגיד לנו כזוג לא מתאים.
או החמות--לנו כמשפחה לא נוח ש....
זה גבול ברור שלא מביא איתו משקעים. ובהחלט גם לא מעליב.
לצפיה ב-'בתחבולות תעשה לך מלחמה'
בתחבולות תעשה לך מלחמה
20/03/2016 | 08:50
130
מי שמגיע בלי לדפוק חשבון, אחרי שפעם פעמיים אמרו לו "לנו זה למתאים" והוא (היא) לא התיחס, צריך להסביר לו דרך הרגליים.
"אוי הרגע בדיוק עמדנו לצאת. חבל שלא הודעת"
"סליחה הלכנו לישון, אנחנו הרוגים. תבוא פעם אחרת"
או פשוט לא לפתוח את הדלת.
לצפיה ב-'לא יודעת מה הייתי עושה... אבל הזכרתי לי סיפור מהעבר הרחוק'
לא יודעת מה הייתי עושה... אבל הזכרתי לי סיפור מהעבר הרחוק
20/03/2016 | 14:46
128
כשהייתי ילדה, להורים שלי היו חברים שנהגו להגיע בשבת בבוקר (9 בבוקר, 10 בבוקר...) עם ילדיהם ללא שום הודעה מוקדמת. פשוט מגיעים ודופקים על הדלת. ככה כמעט שבוע אחרי שבוע. כל שבת.
ההורים שלי ניסו לרמוז להם בכל מיני דרכים שזה לא ממש מתאים. פעם אחת הם הגיעו כשהיינו באמצע ארוחת הבוקר . כשהם הגיעו, ההורים שלי השאירו אותם לשבת ולחכות לנו בסלון בזמן שאנחנו סיימנו לאכול בנחת את ארוחת הבוקר במטבח... גם אז הם לא הבינו. אני גם זוכרת שבפעם אחת כולנו היינו בשקט ולא פתחנו את הדלת כשהם צלצלו בפעמון לא כל כך ברור לי אם זה מה שסיים את הפרשה או אם ההורים שלי ניהלו איתם שיחה מפורשת. בכל מקרה, מאז אני לא יכולה לסבול אנשים שמגיעים אלי בלי שום הודעה מוקדמת.
לשמחתי הרבה במשפחה שלי אין אנשים שמגיעים ככה באופן יומיומי.
לצפיה ב-'שרשור הומוריסטי '
שרשור הומוריסטי
17/03/2016 | 03:46
11
233
לא להיפגע- השרשור הומוריסטי לגמרי ולא מכוון נגד חמות/כלות כאלה ואחרות.
מזמינה אותכם להצטרף לחגיגה .
 
 
לצפיה ב-'מבצע זיהוי '
מבצע זיהוי
17/03/2016 | 03:47
1
226
אם נכנסת למסעדה ומוצאת את בנה בחברת ארבע נשים. הוא אומר לאם: אמא, אחת מאלה היא אשתי לעתיד. נחשי מי היא. האם בוחנת את ארבע הנשים וממהרת להצביע על אחת מהן. הבן מופתע ושואל בתמיהה: איך ניחשת אמא?
 
והאם משיבה: מהרגע הראשון לא סבלתי אותה.
לצפיה ב-':)'
:)
18/03/2016 | 06:23
18
לצפיה ב-'בית קברות '
בית קברות
17/03/2016 | 03:48
187
איש אחד רואה את חמותו רוכבת על אופניים.
הוא צעק לעברה: “היי לאן את נוסעת?”
היא אומרת לו: “לבית קברות!”
אז הוא שואל אותה: “ומי יחזיר את האופניים?!”
לצפיה ב-'אפילו לא תישארי לקפה'
אפילו לא תישארי לקפה
17/03/2016 | 03:49
1
190
איש אחד נסע לשדה התעופה להביא את חמותו.
בנסיעה הביתה הוא שאל אותה, “כמה זמן את מתכוונת להישאר אצלנו?”
“כמה שתרצו”, השיבה לו חמותו.
“מה?!”, הוא שאל אותה בפליאה, “אפילו לא תישארי לכוס קפה???”
לצפיה ב-'אהבתי :) '
אהבתי :)
18/03/2016 | 06:24
23
לצפיה ב-'מתנה מהחמות '
מתנה מהחמות
17/03/2016 | 03:49
1
194
אישה אחת החליטה לבדוק את שלושת חתניה.
בוקר אחד היא הזמינה את אחד החתנים לטייל לאורך הנהר וכעבור זמן מה עשתה את עצמה מחליקה ונופלת למים.
החתן לא חשב פעמיים, הוא קפץ למים ומשה את החמות.
למחרת, כאשר יצא מהבית הוא ראה מכונית חדשה חונה בחניה עם שלט שכתוב עליו – “מהחמות האוהבת!”
אחרי זה הזמינה את החתן השני לטייל לאורך הנהר וכעבור זמן מה עשתה את עצמה מחליקה ונופלת למים.
החתן לא חשב פעמיים, הוא קפץ למים ומשה את החמות.
למחרת, כאשר יצא מהבית גם הוא ראה מכונית חדשה חונה בחניה עם שלט שכתוב עליו – “מהחמות האוהבת!”
יום אחרי זה החמות הזמינה את החתן השלישי ושוב הסיפור חזר על עצמו, רק לחוסר מזלה של החמות הוא לא ידע לשחות והיא טבעה.
למחרת כאשר החתן השלישי יצא מביתו בחנייה עמדה מכונית חדשה עם שלט – “מהחם האוהב!!!”
לצפיה ב-': )'
: )
18/03/2016 | 06:26
7
לצפיה ב-'עוד בדיחות תוכלו למצוא פה... '
עוד בדיחות תוכלו למצוא פה...
17/03/2016 | 03:50
155
לצפיה ב-' הצחקת אותי על הבוקר'
הצחקת אותי על הבוקר
17/03/2016 | 09:13
51
לצפיה ב-'אחד מתקשר לדוקטור'
אחד מתקשר לדוקטור
20/03/2016 | 02:13
1
151
ואומר לו: " דוקטור, חמותי שגרה אצלנו שברה את הלסת ולא יכולה לדבר. אם אתה מזדמן לפה עוד חודש-חודשיים...קפוץ תראה מה קורה איתה..."
 
ובאותה נימה:
 
-"חמותי בבית חולים"
-"כמה זמן כבר?"
-"עוד שלושה שבועות יהיה חודש"
 
ןעןד אחת
-"הכלה שלי התחילה ללכת לפסיכולוגית".
- "ומה את כל כך מרוצה מזה??"
- "תארי לעצמך, היא מוציאה ארבע מאות שקל לשעה, ועל מי היא מדברת כל השעה הזו? עלי!!"
 
ואחרונה:
ילד חוזר מהגן ושואל את אמא שלו- "אמא, מי היתה חמותה של האשה הראשונה?".
"אי, בן חכם שלי", אומרת האמא, "היא היתה בגן עדן... לא היתה לה חמות"
לצפיה ב-''
20/03/2016 | 02:40
7
לצפיה ב-' נפתח פורום שי חי '
נפתח פורום שי חי
15/03/2016 | 16:20
15
פחות מחודש אחרי שהחלה העונה הנוכחית של "האח הגדול" של זכיינית ערוץ 2 קשת, היה ברור כי מדובר בדמות ריאליטי שלא ראינו כמוה.
כשיצא בסופ"ש האחרון מבית האח הגדול העניין במתמודד השנוי במחלוקת הלך וגדל הרבה יותר מאשר בתוכנית עצמה.
 
אנחנו מזמינים אתכם להתעדכן במתמודד האהוב עכשיו בפורום שי חי:
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2563

ביקשתם - קיבלתם!
לצפיה ב-' יום המעשים הטובים '
יום המעשים הטובים
15/03/2016 | 12:38
6
88
היום ממש היום מציינים את יום המעשים הטובים.
אני חושבת שיש משהו יפה ביום הזה , למרות שאין ספק שצריך להיות אנשים טובים בכל יום אבל לפעמים במירוץ החיים זה לא מסתדר.
 
האם אתם מתנדבים/התנדבתם איפה ובתור מה איך הגעתם לזה
 
האם הייתם שוקלים התנדבות יחד עם בן/ת משפחה של בן/ת הזוג
לצפיה ב-'לא מתנדבת אבל תורמת... זה מה שמצליחה לעשות '
לא מתנדבת אבל תורמת... זה מה שמצליחה לעשות
15/03/2016 | 17:41
102
קשה נורא לג'נגל בין עבודה, בית ו-2 ילדים עם מליון חוגים. לא ממש נשאר זמן ומגיעים לשישי עם הלשון בחוץ. אז בינתיים, עד שנגיע לפנסיה (או עד שהילדים לא יצטרכו הסעות כל יום הלוך ושוב לאינספור חוגים) מסתפקים בזה.
מה שכן, הבכור שלי בן 11. הרהורים בנוגע לשנת בר המצווה שלו כבר עלו אצלי. בתור משפחה אתאיסטית, אישית אנחנו לא ממש מתחברים לכל עניין העלייה לתורה, ואני רוצה מאוד להפוך את שנת בר המצווה שלו לשנה משמעותית יותר, באמצעות התנדבות משפחתית, יחד איתו, בכמה מקומות. תקופה בכל מקום. זו רק התחלה של חשיבה, אבל זה הכיוון...
לצפיה ב-'סליחה, מגוחך משהו'
סליחה, מגוחך משהו
16/03/2016 | 04:52
125
ההחלטה של יום המעשים הטובים,
קצת מזכיר את העגלה של האבטיחים שהאיש צועק למטה "בואו לקנות רק היום
רק היום על הסכין"
אז מה ביום כזה נעזור לזקנה לחצות את הכביש אפילו אם לא צריכה לחצות אותו?
 
ולשאלותיך-
האם אתם מתנדבים/התנדבתם ? איפה ובתור מה?  איך הגעתם לזה?
כל חיי התנדבתי בהרבה דברים 
חלקם השתיקה יפה להם, ולא אפרט ואספר. נראה לי שנתינה הצניעות וההסתר יותר מתאימים,
משום מה תמיד דבקו בי התפקידים האלה.
באופו גלוי אני הייתי רכזת של מחויבות אישית, והלכתי עם התלמידים בעיקר של כיתות י' למקומות ההשמה, ועודדתי ולא רק התנדבתי אלא חינכתי לתרומה בקהילה ולהתנדבות.
היום אני מטפלת בבת חולה ובמשפחתה, והורדתי הילוך לעזור בחוץ,
גם אין כח ליותר, וגם זה חוסך מתנדבים אחרים.

האם הייתם שוקלים התנדבות יחד עם בן/ת משפחה של בן/ת הזוג?
לא--בכלל לא, ראשית כי נראה לי שלכל אחד יש תחומי ענין ויכולות שונות.
ושנית--אני חושבת שבזוגיות לא הכל חייב להיות יחד,
לפעמים מענין יותר הלחוד וההתכנסות אח"כ בבית וסיפורי החויות יש להם תרומה חשובה, ליחסים קרובים.
 
 
 
לצפיה ב-'אולי אם הבנק של שרי המתוקה היה מתנהל אחרת היו פחות '
אולי אם הבנק של שרי המתוקה היה מתנהל אחרת היו פחות
16/03/2016 | 08:37
3
116
אנשים שצריך לעשות להם מעשה טוב?
 
 
נקודה לחשוב עליה
לצפיה ב-' או לחליפין ששרי המתוקה'
או לחליפין ששרי המתוקה
16/03/2016 | 16:54
2
102
במקום לתמרץ את כולם לעשות מעשים טובים תתרום 10% רק 10% מרווחיה השנה מהבנק. זה לא יביא אותה לפת לחם ובאמת יהיה מעשה שהיא עושה בעצמה. וכן אני עושה מעשים טובים כל הזמן. אני לא צריכה את שרי אריסון שתגיד לי.
לצפיה ב-'בדיוק!'
בדיוק!
16/03/2016 | 21:09
11
לצפיה ב-' וכל מילה נוספת מיותרת'
וכל מילה נוספת מיותרת
17/03/2016 | 08:05
10
לצפיה ב-'מבלים ונהנים עם החמות'
מבלים ונהנים עם החמות
13/03/2016 | 21:39
11
191
כותבת בנקבה בגלל שרוב הכותבים פה הן כותבות:
 
האם יוצא לכן לבלות עם החמות/כלה אחת על אחת
האם יש משהו קבוע משותף שאתן עושות ביחד- חוג/סדנא/מפגש קהילתי/אחר
 
איך הגעתן לזה מי יזם
לצפיה ב-'ראשית משהו כללי ליחסים'
ראשית משהו כללי ליחסים
14/03/2016 | 07:24
4
177
בילוי משותף מתאים לחברות, 
לא נראה לי להיות חברה עם כלותי ולא עם בנותי,
זה לא פוסל קשר קרוב ופתיחות ויחסים טובים--שאני המבוגרת,
והן הצעירות (גם אם הן בוגרות עדין ההפרש הוא דור).
 
לשאלותיך--
הכלות שלי גרות רחוק ממני, האחת במרחק שעה וחצי והאחרת שעתים וחצי.
אז כדי לבלות במשותף--סדנא/חוג וכד' זה כמעט בלתי אפשרי,לפחות מבחינה טכנית.
מה גם כשהן באות אלי או אני אליהן--אני מאפשרת להן לצאת עם הבעלים שלהם,
ובשמחה אני שמרטפית.
 
אז מה כן---
אנחנו משוחחות הרבה, בטלפון או במפגשים--
אני עוזרת הרבה בלימודים שלהם/עבודות סמינריוניות וכד'.
אנחנו מחליפות דיעות על ספרים שאנחנו קוראות.
פעם אמרה לי אחת מהכלות--רוצה להכיר אותי טוב יותר
אומר לך מהם ספרי הנעורים שלי--וקראנו בהתאמה (במקביל) את הספרים.
וכמובן שוחחנו וניתחנו יחד.
אנחנו כן מחפשים ימי חופשה ויוצאים עם כל הנכדים, שמשחקים ביניהם
וזה זמן בשבילינו.
אוהבת אותן מאוד. והן נשים מדהימות. (ובטוח שכחתי חלק מהעשיה המשותפת).
לצפיה ב-'בקשר למה שכתבת '
בקשר למה שכתבת
14/03/2016 | 12:29
3
153
אני חושבת שבילוי משותף כדאי ורצוי לעשות גם עם בני משפחה- זה עושה bonding טוב ליחסים וזה מוסיף ותורם להם המון.
 
אני כשעברתי לגור קרוב יותר לחמי וחמותי התחלנו לבלות המון ביחד וממש נהניתי מזה. הכרתי צדדים אחרים בה והיא הכירה צדדים אחרים בי ועם זה שאנחנו מאוד שונות הצלחנו למצוא שפה משותפת ותחביב משותף וזה היה מאוד מעניין.
 
אני גם מאוד התרגשתי והתמלאתי בכבוד מזה שהיא הכניסה אותי למעגל שלה כשהצטרפתי ללמוד יחד איתה עיסת נייר- זה באמת ובתמים ריגש אותי , כי זה לא ברור מאליו.
לצפיה ב-'שמחה בשבילך '
שמחה בשבילך
14/03/2016 | 19:46
90
התמזל מזלכן, שהצלחתן כך.
מאחלת לה בריאות טובה ולך הרבה טוב.
לצפיה ב-'שתהיי לי בריאה'
שתהיי לי בריאה
18/03/2016 | 18:48
1
53
נחמד שביליתם המון יחד ונהנית מזה, אבל זה גם קצת עצוב כי בעיני זה מראה שכדאי לעבוד על הרחבת המעגל החברתי. חמות היא חמות, והיא יכולה להיות הכי מקסימה ושיהיה ביניכם קשר מצויין, אבל לא כדאי שהיא תהווה תחליף לחברה. 
לצפיה ב-'היא לא במקום חברות אחרות '
היא לא במקום חברות אחרות
18/03/2016 | 21:06
15
לצפיה ב-'התוודעות והיכרות'
התוודעות והיכרות
14/03/2016 | 17:01
106
היי
בעבר החמים שלי התגררו בחול והגיעו לביקורים בארץ=
האירוח התקיים בביתנו - תוך ניסיון להנעים את שהותם (כ4 שבועות בכול פעם).
,יצא לי פעם אחת לצאת עם החמות לבד והיא בקשה ממני להלוות לה כסף- הבטיחה כשנחזור הביתה תחזיר את ההלוואה. (באותה עת היינו במצב כספי דחוק והאירוח היה עול כלכלי לא פשוט עבורנו) הלוותי לה -היא רכשה מתנות יקרות לבעלה וכשהגענו הביתה-
היא הצהירה כי קניתי לבעלה מתנות אלו.
הפעם הראשונה והאחרונה...
ציינתי בפני הבעל כי לא רכשתי אלא זאת הייתה הלוואה- התנהגות זו לא התאפשרה בשנית כי חסמתי יכולת שלה לפנות אליי- גם כשניסתה עניתי בשלילה.
אני חושבת כמו מייקל כי חמות כלות  אינן חברות, גם אם מתקיימת מערכת יחסים מופלאה.
באותה הקבלה -אני חושבת שגם הורים אינם חברים של ילדהם...
עם זאת אכן חשוב להתוודע,להכיר ולהוקיר אחד את השניה.. בכול מערכת יחסים
ואכן כשיש רצון נכון וטוב לכך -2 הצדדים ברווח.
אירית
 
לצפיה ב-'לא '
לא
14/03/2016 | 19:19
105
עם חמותי והבת שלה (גיסתי) אין לי רצון לבלות אחד על אחד. סליחה אם זה נשמע מגעיל, אבל ברמה האישית זה לא מסתדר ולמען שלום בית ושלום המשפחה, עדיף שהמפגשים בינינו יהיו במעגלים רחבים ככל האפשר.
את גיסתי השנייה (אשתו של אחי) אני מאוד מאוד אוהבת. לצערי הרב הם גרים בקנדה בשלוש השנים האחרונות. עד שנסעו דווקא יצא לנו מדי פעם לבלות אחד על אחד, למרות שגם אז הם גרו רחוק מאיתנו (הכול יחסי, כן? הם גרו במרכז ואנחנו בצפון הארץ).
מאז שנסעו הגעתי פעם אחת לבקר אותם ודווקא יצא לנו לא מעט לבלות רק אני והיא והיה נחמד כרגיל. גם בגלל הסיבה הזו מאוד מאוד חבל לי שהם בחרו לעזוב את הארץ.
לצפיה ב-'אף פעם לא ביליתי עם חמתי ובטח לא ניהנתי'
אף פעם לא ביליתי עם חמתי ובטח לא ניהנתי
15/03/2016 | 16:49
111
אמא היא אמא
חמה היא חמה
וחברה היא חברה 
לכל אחת יש מקום בחיים שלנו
חמתי- כבודה במקומה מונח
מה לי ולה?
לאן נצא? לסרט?
לבית קפה?
 
לצפיה ב-'כן'
כן
19/03/2016 | 09:15
2
50
חמותי היא בת הזוג שלי למנוי להצגות תיאטרון.
שתינו נהנות מהבילוי המשותף.
 
זה התחיל ביוזמתה.
שני בני הזוג שלנו לא מעוניינים ללכת להצגות אז זה פתרון מעולה לשתינו.
לצפיה ב-'איזה כיף! '
איזה כיף!
19/03/2016 | 09:18
1
52
איפה עשיתן מנוי?
אנחנו גם חשבנו לעשות בזמנו כשהיינו בארץ כדי לספוג קצת תרבות כי אהבנו לצאת מפעם לפעם להצגות אבל מפה לשם יצא שויתרנו על זה.
האמת שאם היה פה מנוי כזה לברודווי שואוז- הייתי הולכת על זה. בנתיים היינו רק באיזה 3 הצגות. זה די יקר...
לצפיה ב-'המנוי בהיכל התרבות ליד הבית'
המנוי בהיכל התרבות ליד הבית
19/03/2016 | 17:36
31
הם מביאים הצגות טובות מכל התיאטרונים בארץ.
המנוי נותן 7 הצגות בשנה.
 
הלואי שהיו מביאים גם סדרה של קונצרטים.
לצפיה ב-'התמודדות של הורים טריים עם חמה חולת סרטן '
התמודדות של הורים טריים עם חמה חולת סרטן
13/03/2016 | 08:35
68
767
אני כל כך שמחה למצוא שיש פורום כזה להתייעצות בנושא מאוד רגיש. חמותי גילתה שהיא חולה בסרטן השד לפני חודשיים. לפני שבועיים התחילה בטיפולי כימו אחרי כריתת שד, ומיום ראשון עד שלישי הייתה מאושפזת בבית חולים עם חום, שלשולים והקאות אחרי הטיפול הראשון. המצב אצלנו במשפחה הוא שאני ובעלי הורים טריים, והבת...
המשך>>
אני כל כך שמחה למצוא שיש פורום כזה להתייעצות בנושא מאוד רגיש. חמותי גילתה שהיא חולה בסרטן השד לפני חודשיים. לפני שבועיים התחילה בטיפולי כימו אחרי כריתת שד, ומיום ראשון עד שלישי הייתה מאושפזת בבית חולים עם חום, שלשולים והקאות אחרי הטיפול הראשון. המצב אצלנו במשפחה הוא שאני ובעלי הורים טריים, והבת הבכורה שלנו חגגה חודש ימים אתמול.

עכשיו, מה שקרה הוא שההורים של בעלי אמרו שהם באים בשבת (דיי קבעו עובדה..). בהתחלה הסכמנו, אבל בשישי הייתי אצל רופאת ילדים לבדיקה שגרתית של חודש, ושאלתי אותה על הימצאות תינוקת ליד מטופל בכימו. הרופאה אמרה שבגדול כדאי לא להמצא קרוב כמה ימים אחרי כל טיפול, אבל גם בגלל שהקטנה רק בת חודש כדאי גם לשים מסכה, לרחוץ ידיים טוב ובכלל להזהר. היא ציינה שאם הילדה הייתה יותר גדולה אולי היה פחות בעייתי, אבל שכדאי להיות זהירים יותר כי היא פצפונת. כשאמרתי שהחמה הייתה מאושפזת בתחילת השבוע עם כל תופעות הלואי של השלשולים, חום וכו, אמרה שאולי כדאי לוותר על הביקור הנ"ל ולנהוג ביתר זהירות. אחרי הביקור אצל הרופאה התקשרנו וביקשנו בנימוס שלא יבואו, שאנחנו חוששים בתור הורים טריים וחושבים פשוט שכדאי לדחות ביקורים בינתיים לתקופה.  
  
באופן כללי יש לנו יחסים טובים עם החמות והמשפחה של בעלי, אבל חייבת לציין שיש לה נטיה להיות מאוד לוחצת בנושאים מסויימים. כך למשל בחתונה שלנו מאוד התעקשה (היה ממש ריב) שהחתונה תהיה במקום שהיא רוצה. מיותר לציין שבסוף התחתנו במקום בו אני ובעלי בחרנו. אחרי שסיפרנו למשפחה על ההריון ואמרנו שבינתיים רק המשפחה יודעת ואנחנו מחכים עד שנספר לכולם, היא כל יום שאלה מתי אפשר כבר לספר. למרות שבלידה ביקשתי שלא יגיעו לבית החולים כי אני רוצה פרטיות בזמן צירים (אמרתי שזה בסדר כמובן שיגיעו אחרי), הגיעה ברגע שהתקשרנו להגיד שאנחנו בבית החולים... כל זאת ועוד המון אירועים פחות או יותר משמעותיים פה ושם.  
 
מה שקרה הסופש אחרי שביקשנו שלא יבואו היה ריב גדול. חמותי נעלבה ממש מהבקשה שלנו, אמרה שתוקעים לה סכין בגב, לא מתחשבים בה בתור חולת סרטן, לא מכבדים ולא אוהבים וכל זה. אמרה שהדאגות שלנו מופרכות ושאני כנראה סובלת מדכאון אחרי לידה כי יש לי פחדים לא מוסברים.. בעלי ממש מבואס מזה, גם אני.. וכרגע היא מחכה שנודיע לה מתי היא יכולה לבוא, לא מסכימה לשמוע כלום ורק טוענת שהיא סבתא וצריכה לראות את הנכדה שלה.  
 
אני ממש אובדת עצות. קרובים וחברים שלי שדיברתי איתם תומכים בי בזה שבגלל שהילדה רק בת חודש, ואנחנו כל יום מדברים עם החמה בסקייפ, שולחים תמונות, וידאו ושואלים לשלומה, אין צורך אמיתי מבחינתה לבוא ואפשר להתאפק ולהפגין קצת דחיית סיפוקים ולהקשיב לבקשה שלנו. מצד שני החמה אומרת לנו שנדבר עם החברים שלה, שכולם אומרים שיהיה בסדר, וכבר סיפרה לכל מי שרק אפשר כמה אנחנו (ובעיקר אני) לא מתחשבים ומשוגעים.
איך אתם מציעים להתמודד עם המצב?  
 
  
 
 
     
לצפיה ב-'ימי הולדת משפחתיים'
ימי הולדת משפחתיים
13/03/2016 | 05:38
4
168
מה נהוג אצלכם במשפחה מבחינת מתנות להורים ואחים בימי הולדת
 
האם יש מנהג/מסורת לכבוד יום ההולדת של אחד מבני המשפחה
 
במידה ויש הבדל בין המשפחות של בני/ות הזוג- איך התגברתם על הפער: האם קונים מתנות וחוגגים או לא
לצפיה ב-'בבית בו גדלתי'
בבית בו גדלתי
13/03/2016 | 08:18
144
לא היה מושג של ימי הולדת.
לא חגגנו, לא קנו מתנות, קנו לנו מה שהיינו צריכים בלי קשר לימי הולדת.
 
בבית שלי, לילדים שלי--יש איזו פשרה--
חגגנו בגדול בגנים ובבית הספר, משבגרו אפיתי והכנתי משהו מיוחד לכל אחד מה שבחר, והזמינו מתנות.
 
אצל ילדי הנשואיםחוגגיםימי הולדת--אנחנו משתתפים--הם קונים 
מתנות שיתאמו ורוצים לילדיהם--אני משלמת ואני נותנת.
 
הסיפור שמלוה אותי הוא בית הורי בעלי--שם חגגו ימי הולדת--
וגם אני חגגתי איתם ולהם--אפיתי,קניתי מתנות והבאנו כמשפחה,
לחמי ביום שלו ולחמותי ביומה.
רק אחרי שניתקתי (זה קרה כ-8 שנים מהחתונה)
פתאום קלטתי כמה אני טפשה--כי גיליתי בדיעבד שמעולם לא התיחסו בשום צורה 
ליום ההולדת שלי--לא מתנה ולא ברכת מזל טוב ובעצם כלום,
אוליחשבו שלא נולדתי?!
 
לצפיה ב-'שונא מתנות יחיה..'
שונא מתנות יחיה..
13/03/2016 | 10:43
106
בביתי בכל יום הולדת  נוהגים לצאת למסעדה ביחד-שהבת בוחרת וכמובן מתנה ...
מה נהוג אצלכם במשפחה מבחינת מתנות להורים ואחים בימי הולדת
 במשפחת המוצא שלי חגגו ימי הולדת בילדות במסגרת גן/בית הספר.. ובגיל ההתבגרות הייתה מתנה אישית.לא היה סיפור יוצא דופן..
במשפחת הבעל היה תכונה ואירוע רק ביום ההולדת של החמות - 
היא דרגה לוודא שכולם זוכרים ורוכשים מתנות כראות עיניה.


במידה ויש הבדל בין המשפחות של בני/ות הזוג- איך התגברתם על הפער: האם קונים מתנות וחוגגים או לא
נושא המתנות עם משפחת המוצא של בעלי הוא נושא לספר עב כרס.
בשל היותנו גרים שנים רבות במדינה שונה מהם-
בכול ביקור שלהם אותנו או להיפך התבקשנו ברשימת מתנות.
והרשימות היו לנו עול כבד מנשוא.
לכן החלטתי להפסיק לחלוטין מנוהג נוראי זה.
ובימי הולדת של החמות היא זוכה לזר פרחים מלבב.
וכעסיה נשמעים במחוזות אחרים.
אני סגרתי לפני כמה שנים את התקשורת איתה, ובעלי הוא אחראי על ההתנהלות מולה.
 
 

 
לצפיה ב-'יש קצת פער, אבל לא מפריע'
יש קצת פער, אבל לא מפריע
13/03/2016 | 17:21
93
במשפחה שלי, לא כל שנה עושים מסיבה, אבל אם כן - מי שבא מביא מתנה.
ואם אין מסיבה אבל במקרה נפגשים בסמיכות ליום ההולדת (נניח - מגיעים לסבים לסופ״ש, ויום ההולדת הוא כמה ימים אחרכך) - אז סבתא נותנת מתנה וסבא אומר  מזל טוב ועושים לחיים.
אבל אם לא נפגשים אז מטלפנים, אומרים מזלטוב, וזהו. אין מתנה.
 
 אצל משפחת בעלי - הקטע של המתנה הרבה יותר חשוב. אם לא נפגשנו ביום ההולדת, אז יכולים לפעמים חודשים אחרכך פתאום לתת מתנה או כסף. אותי זה קצת מצחיק, אבל זה לא מפריע אז שיעשו מה שמתאים להם. 
 
לצפיה ב-'אצלנו'
אצלנו
14/03/2016 | 19:24
64
לצד שלו אין מנהגים. מתקשרים לאחל מזל טוב וזהו פחות או יותר. פעם בן זוגי היה קונה פה ושם מתנות יום הולדת להורים שלו או לאחותו, אבל זה דעך מאוד מזמן. לפני שאבא שלו נפטר אמא שלו נהגה להזמין אותנו לארוחות ערב לכבוד יום ההולדת שלה ושל חמי ז"ל, ולפעמים גם של גיסתי. מאז שהוא נפטר גם זה לא מתקיים יותר.
בצד שלי - יש ארוחת ערב קבועה ביום ההולדת של אבא שלי, ולאמא שלי איכשהו זה תמיד מתפספס כי זה נופל בגדול עם ליל הסדר. אחי בחו"ל כבר כמה שנים אז אי אפשר ממש לחגוג לו
בקיצור, חוץ מימי ההולדת של הילדים שלי, לא ממש עושים עניין מימי הולדת אצלנו, וטוב שכך.
לצפיה ב-' לשבת '
לשבת
12/03/2016 | 02:40
3
27
לצפיה ב-'איך היה השבוע שלכם'
איך היה השבוע שלכם
12/03/2016 | 02:41
64
ספרו דבר טוב, דבר רע,דבר לא נורא
לצפיה ב-'שרשור המלצות '
שרשור המלצות
12/03/2016 | 02:42
53
אשמח אם תכתבו על מוצר/מסעדה/ספר/סרט שאהבתם במיוחד
לצפיה ב-'פינת "שמח במטבח" '
פינת "שמח במטבח"
12/03/2016 | 13:39
42
ידעתי ששכחתי משהו
 
אני מזמינה אותכם לשתף במאכלים ומטעמים שהכנתם במהלך השבוע האחרון או לכבוד הסופ"ש
לצפיה ב-'מם מצחיק שמצאתי-מתאים לפורום '
מם מצחיק שמצאתי-מתאים לפורום
10/03/2016 | 13:58
28
469
מה דעתכם
 
כלות/בעלים- החמות עשתה עבודה טובה עם הבעל/אישה שלכם האם אתם מרגישים שהחמות מתערבת לכם
 
חמות- האם אתן מרגישות מתערבות לבן/ת ומשפחתו מה לדעתכם הכלה/בעל חושבים עליכן
לצפיה ב-'ולכן התחתנה איתו? :)'
ולכן התחתנה איתו? :)
11/03/2016 | 06:22
58
לצפיה ב-'ועכשיו ברצינות, כל עניין לגופו. גם הצד השני '
ועכשיו ברצינות, כל עניין לגופו. גם הצד השני
11/03/2016 | 06:33
201
לא צריך להיות עם האובססיה של אנטי. הרי לרוב לא אוהבים לשמוע את החמות (כך מי שאני מכירה לפחות) אבל את האימא כן למרות שהיא יכולה להיות באותו גיל, פחות מהגיל של אימה או פחות "יודעת"....
 
והכלה?  עם כל הכבוד לגילה הצעיר איננה ילדה (עובדה שיכלה להתחתן וללדת ולהקים בית) ועם קצת מתינות ומחשבה תתחשב דווקא באישה המבוגרת ותכבד (ובתנאי שההיא לא מגזימה וגם לה צד של התחשבות והבנה)  דהיינו תקבל או לא אבל אפשר להקשיב ולעשות מה שמתחשק או להגיד שלא מתאים בצורה שלא תעליב.
 
אנו כבני אדם, יש לנו את הגן להראות מה שאנחנו יודעים, לא לשבת בצד או להראות שאנו ודואגים ומעורבים לעתים גם להתחבב...אבל  הכל שאלה של מינון. במינון נכון של שני הצדדים הכל יכול להסתדר. (אם אין טינה או שנאה או רוע לאחד מהם....).
לצפיה ב-'דעתי בענין'
דעתי בענין
11/03/2016 | 14:00
25
170
גם ככלה וגם כחמות--וכמה מסקנות
1)בעיני צריך להבחין בין שני מושגים,
     התערבות ומעורבות---אם יש עיצות שהן התערבות בחיים של מי שמולך,
     זה רע וגם לא מתקבל, אם העיצה היא בעצם מעורבות, שיחה על התנהלות 
     שכל צד מביע את דעתו, צרכיו רעיוותיו. ושומע גם דברים אחרים ויכול לבחור,
     נראה לי שזה מבורך ומעשיר.
2)חשוב איך הדברים נאמרים--אם בשיחה סתמית או בהוראה,
     אם בהתנשאות--אני יודעת מה נכון, אז ברור אין קבלה. אבל אם
      בשיתוף בנתינת כבוד לצד שכנגד, כל אמירה ועיצה היא מבורכת.
 
ומשהו אישי--שסיגלתי את עצמי אני לא מיעצת לכלותי מעצמי שום דבר,
שואלות מבררות--עונה ברצון--ומיד מסיגת "זה מה שאני הייתי עושה" את/ן תבחרו מה שנראה יותר לכן.
לצפיה ב-'את צודקת אבל לי למשל קשה לראות חוסר הגינות'
את צודקת אבל לי למשל קשה לראות חוסר הגינות
11/03/2016 | 23:22
152
לשמוע שקרים או להרגיש עיוות של מעשה, אפליות ... לפעמים אני מבליגה  ולפעמים מנסה להעיר בדרך נינוחה אבל נדמה לי שלא תמיד מצליח לי. ..אולי...לדעתי ו לצערי האופציה היחידה שיש לי היא "לאכול את הלב" בשקט ולו כדי לא להפריע לזוגיות שלהם .
לצפיה ב-'לגבי מה שכתבת-העניין נכון לגבי כל אדם ולא רק כלה חמות'
לגבי מה שכתבת-העניין נכון לגבי כל אדם ולא רק כלה חמות
12/03/2016 | 06:36
23
139
קראתי או הבנתי כאן בפורום אם נכון, חמות אמורה להכיל כלה.
 
ועל כך שאלה:
האם לדעתך בכל מחיר ומצב? עניין של אופי, חינוך, אינטרס מסוים כלפי הצד השני לא משנה? האם העובדה שהיא צעירה "פותחת" בפניה דרך לנהוג בהתאם לרצונותיה בלבד?
 
דעתי:
ההפך נכון.  היא זו שבאה למשפחה קיימת,  יש זוג הורים ומשפחה שלמה שבנו (לבנות) חיים שלמים ותפיסת עולם משלהם.  האם לכשתגיע כלה צעירה ההורים ישנו סדרי חיים למענה?
 
הורים מבוגרים במיוחד קשה להם פתאום ללכת בין הטיפות כל הזמן, לשנות סדרים ואם  הזוג התחתן משום שהרגיש מספיק בוגר להקים בית או להתנהג כלפי צד אחד (בדרך כלל הוריה) בכבוד ויפה הוא מספיק בוגר ויכול לנהוג בכבוד ולהכיל גם את הצד השני.
 
זה יפה שחמות מנסה להיות נעימה ולא מתערבת,  זה יפה שצד אחד מתחשב ומוותר ולפעמים גם יותר מידי אבל בעיני ראוי לקבל יחס מקביל והשאלה כמה הרבה הם עושים זאת למען...
לסיכום, לא מתכוונת לחמות או כלות בעלת מזג רע או אופי שלילי ויש כאלה .
 
לצפיה ב-'לדבריך,'
לדבריך,
12/03/2016 | 08:16
3
101
לגבי המשפט-- חמות אמורה להכיל כלה.
ושאלת האם בכל מחיר? אגיד לך, אני כחמות--מוכנה 
להכיל הרבה כי חשוב לי שלבנים /בנות שלי יהיה רגוע,
אני לא רוצה להיות הטריגר לאי נוחות וריב ביניהם.
אני המבוגרת מביניהם, ואני יכולה להתמודד עם כל קושי,
הם צעירים בונים את חייהם, מתמודדים עם העולם בפנים ובחוץ.אז לא 
אכפת לי להעלים עין ולא להתעמת/להעלב בקול וכו'.
אבל זו החלטה שלי--ורצון שלי---כדי שלא אגיע למצב שאני הייתי בו שניתקתי מחמותי.
 
לגבי הראיה--שהיא נכנסה למשהו קיים--נכון,
לא שיניתי אף פעם אורחות חיי, לא חושבת שיש ציפיה כזו, כן,ויתרתי 
בכל מיני דברים ושכנעתי עצמי שזה לא אכפת לי, ולא שווה לי להיות הנעלבת.
 
אבל, לי היתה(ויש) תקשורת זורמת פתוחה ורק עם הבנים (ביחס לכלות)
ושם בדרך נעימה התיחסתי לדברים שהיו לא נוחים.
ובחכמתם 'סידרו' מול נשותיהם, כאילו זה מהם לא ממני.
בינתיים זה מתפקד נכון ונוח בד"כ.
נראה לי--שחשוב שתפתחי ערוץ עם הבן, לא ברמת תלונות על אשתו, (כי זה מיד 
יעורר מתנגדות) אלא בשאלה? בנסיון לתקן את שלך (כביכול, תאמיני לי הוא יבין)
בשיח של אמפטיות ולא של התנצלות או התגוננות. נראה לי שזו הדרך לשינוי.
 
ועוד עיצה קטנה--תפסיקי להשוות את ההתנהלות של הכלה כלפיך מול התנהלותה
להוריה.ברור ששם היא מרגישה יותר משוחרר ונוח. זה לא נגדך.
תמצאי את הדרך להיות מספיק בטוחה ומשמעותית בלי ההשואה.
כשתרגישי טוב--לא תראי רק את ההתנהלות הלא נעימה.
 
מתנצלת עם הגזמתי ב'חפירה'.
לצפיה ב-'לא ,לא הגזמת. להפך אני אוהבת לשמוע דעות. '
לא ,לא הגזמת. להפך אני אוהבת לשמוע דעות.
12/03/2016 | 11:34
2
99
מפנימה ולוקחת בחשבון שאנחנו יכולות להיות שונות וכך גם הילדים והכלות...
אבל אוקיי, אם הדברים מוגזמים? אם רטנתי על משהו מול הבן תמיד היה מה שאני הרגשתי וחשבתי. ושתדעי שגם השבוע לא יכולתי לעלות אליה הביתה רק נתתי משהו שהבן ירד לקחת. מעליב אותי ברמות. קצת נימוס לא יזיק...ההשוואה נועדה להבין קצת אם אני במקום שאני ראויה לו. לצערי לא. לא מתלוננת בפניהם אבל פה בפורום כן מרשה לעצמי.
לצפיה ב-'אבל יש משהו'
אבל יש משהו
12/03/2016 | 13:54
1
83
שאני לא מסכימה איתו--
אני לעולם לעולם לא הייתי עושה משהו שהייתי מרגישה איתו נעלבת
למה את מביאה לשם דברים?
הם צריכים שיבואו לקחת. בלי הפגנה, בלי כעס, בלי הטחת דברים,
אהה בסדר היום ב...תוכל לבוא ולקבל את..... 
בכלל לא הייתי מעמידה עצמי עוד פעם ועוד פעם במקום שלא נעים לי.
אם הם מותרים על הדבר---זו בחירה שלהם,
אם הם 'מתאימים' לדרישה שלך, סבבה.
אם זה יגרום לבן לשאול, "אבל אתמול ושלשום ולפני שבוע הבאת..
מה קרה הפעם"  הייתי עונה נדבר על זה לא עכשיו
ואז בהדמנות אומרתלו אינני נערה שליחה--זה שאסור לי לעלות אליכם
מביך --לא נעים--אולי היית יכוללהסביר לי למה?
אבל זה בסדר--תבואו אלי.
תאמיני לי זה יותר נכון מלפתח כעסים, וזה לא נקרא להכיל ולהבין אותם,
את לא טובה במעשה הזה שאת טורחת ומתבזה (בהרגשה שלך).
לא לא היתי עושה זאת.
לצפיה ב-'תודה mykal'
תודה mykal
12/03/2016 | 14:28
17
לצפיה ב-'יקירתי - את לא צד בעניין'
יקירתי - את לא צד בעניין
12/03/2016 | 08:29
10
144
את לא צריכה להכיל אף אחת, ואף אחת לא צריכה להכיל אותך.
את שואלת האם כשמגיעה כלה צעירה, ההורים צריכים לשנות סדרי חיים בשבילה? התשובה היא לא, התשובה היא שהבן הנשוי לה אמור לשנות סדרי חיים בשבילה, וכפועל יוצא מזה, משתנים גם הסדרים של ההורים - תרצי או לא.
לא מעוניינת להכיל? לא חייבים. מערכות יחסים בתוך המשפחה המורחבת לא חייבים להיות קרובים. אפשר לשמור על נימוס מרוחק, אפשר יותר ואפשר פחות, הכל בהתאם ליחסים המתפתחים בין הצדדים.
לצפיה ב-'נכון ברמה העקרונית'
נכון ברמה העקרונית
12/03/2016 | 08:36
85
קצת פחות נכון ברמה הפרקטית.
כלומר--יש ציפיה (לטעמי הדדית) של התחשבות,
בסדרי עבודה, אולי במה אוהבים יותר לאכול ומה ממש לא,
קצת ברמת הבילוי המשותף.
כלומר--יש פרמטרים של חיים אפילו של שגרת החיים שמתבקשת התאמה.
אפילו ליחסים קורקטיים. 
השאלה--איך פותרים את זה מבלי להתנגש. ושם נכנסת מערכת היחסים בהתנהלות.
לצפיה ב-'לא הבנתי את הכוונה "את לא צד בעניין" '
לא הבנתי את הכוונה "את לא צד בעניין"
12/03/2016 | 11:39
8
111
האם בן/בת נשואים לא אמורים להיות בקשר מסוים?
לצפיה ב-'את מדברת על המקרה שלך? הם נמצאים איתך בקשר מסוים'
את מדברת על המקרה שלך? הם נמצאים איתך בקשר מסוים
12/03/2016 | 17:26
7
123
את פשוט מעוניינת בקשר מסויים אחר, אולם זו כבר לא החלטה שתלויה רק בך, אלא גם בהעדפות שלהם.
 
נראה שאת לא מכירה בעובדה שבשלב מסוים, אנשים מתבגרים, בוחרים בני זוג, ועוזבים את הבית. וכן, בשלב הזה דברים בהחלט משתנים. כי עכשיו המשפחה הגרעינית של הבן שלך היא לא אמא שלו, אבא שלו והאחים, אלא אשתו וילדיהם.
 
את מבקשת שהוא יעמיד את ההעדפות שלך ושל משפחת המוצא מעל ההעדפות של המשפחה הגרעינית שלו (כולל שלו עצמו!!), בעוד שהוא מבהיר לך שסדרי העדיפויות עכשיו הם שונים. אולי זה לא נעים לך, וקשה לך, ואף אחד לא מפקפק שמדובר בקושי אמיתי, זה לא קל להתרגל לשינויים, במיוחד אם את מפרשת אותם לרעה - אבל זו המציאות, והיא גם די נורמטיבית, אז עדיף שתכירי בה.
לצפיה ב-'וואוו, הופתעתי '
וואוו, הופתעתי
12/03/2016 | 18:57
5
113
מהפסקה האחרונה שלך,
את מבקשת שהוא יעמיד את ההעדפות שלך ושל משפחת המוצא מעל ההעדפות של המשפחה הגרעינית שלו (כולל שלו עצמו!!), בעוד שהוא מבהיר לך שסדרי העדיפויות עכשיו הם שונים. אולי זה לא נעים לך, וקשה לך, ואף אחד לא מפקפק שמדובר בקושי אמיתי, זה לא קל להתרגל לשינויים, במיוחד אם את מפרשת אותם לרעה - אבל זו המציאות, והיא גם די נורמטיבית, אז עדיף שתכירי בה.
 
ואתיחס לדבריך--איזה העדפות היו לה שהיא בקשה שהבן יעשה לאימו
במקום לאשתו? 
הם בקשר שנוח להם ושמעליב את האם--אם הייתי מבקשת משהו ממישהו--
הייתי משאירה אותו מחוץ לבית? הסבתא/החמות מביאה מה שהם כזוג בקשו
אז היא תשב במכונית ותחכה שיואילו לקחת ולא תיעלב--היא מפרשת לרעה?
באמת? את מקבלת קשר התנהלות כזו כנורמה? והפרשנות שלה שגויה?
 
אם הם לא רוצים שתכנס לבית--שיבואו לקחת ממנה, או שיותרו--
הם גדולים עצמאיים--בנו יחידה נפרדת?
את יודעת --גם לנער שליח מותרלדפוק בדלת ולהביא את החפץ ולמרות שמקבךל שכר נותנם לו טיפ, אז אמא אסור לה והיא סתם מפרשת לרעה?
קצת מוגזם.
 
מותר להעלב כשמתנהגים לא יפה--
הבחירה אם להראות, או לשתף, או להתרחק, או להמשיך לעשות ולהמשיך להעלב
זו בחירה ---אבל המשפט שלך מפרשת לרעה---לא נכון כאן .
לצפיה ב-'התייחסתי לכך שהם באים לבקר אותה פעם בשבוע לארוחות קבועות'
התייחסתי לכך שהם באים לבקר אותה פעם בשבוע לארוחות קבועות
12/03/2016 | 19:32
3
100
בעוד שהיא היתה מעוניינת במפגשים על בסיס יותר אקראי, לקפוץ אליהם כשתרצה לראות את הנכדים, לאסוף מהגן, וכולי. שזה כנראה בניגוד למה שהם מעוניינים.
 
את משייכת לדברים שלי את ההתכתבות בין שתיכן על עניין אחר, בעוד אני התייחסתי כאן נטו לטענתה מההודעה הקודמת שלא שומרים איתה על קשר.  
לצפיה ב-'או.קי.'
או.קי.
12/03/2016 | 19:59
2
67
 
אני מיחסת בעיקר למשפט שהדגשתי--שהיא מפרשת לרעה.
אני גם לא ראיתי שהיא מבקשת יותר מפגשים, או יותר אקראי,
היא התיחסה רק לענין של הם מבקשים דברים היא נענית ברצון אבל משאירים אותה
מחוץ לבית, לא מאפשרים לה לעלות. 
היא לא מבינה למה, כי הם כן מגיעים אליה. זה הכל.
ואת ההעלבות הזו אני מבינה.
 
לצפיה ב-'שוב, אנחנו לא מדברות על אותם דברים'
שוב, אנחנו לא מדברות על אותם דברים
12/03/2016 | 20:11
1
75
הנושאים שאת מדברת עליהם הם לא אלה שאני מדברת עליהם (זה עוד ממשיך מהשרשור הקודם שהיא פתחה).
לצפיה ב-'סבבה'
סבבה
12/03/2016 | 20:14
13
לצפיה ב-'תודה רבה mykel'
תודה רבה mykel
13/03/2016 | 22:48
11
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
13/03/2016 | 22:45
7
לצפיה ב-'מבקשת לומר עוד מילה על הכלה.'
מבקשת לומר עוד מילה על הכלה.
12/03/2016 | 09:10
1
148
להכיל מישהו --זה לא אומר לבטל את עצמי.
להכיל מישהו זה לא אומר "הוא כלום ואני 'חזק' ומכיל.
 
בעיני ההכלה אומרת--האדם מולי טועה במעשה כזה או נאחר-
ואני יכול להבין למה הוא מתנהג כך, ו/או אני מספיק בטוח בעצמי שאצליח
להבליג הפעם--אבל אם זה יחזור על עצמו אני אבדוק מולו ואסביר לו
גם מה זה עושה לי.
 
בהכלה אין ביטול עצמי--כי בטול עצמי מאפשר למתנהל מולי 
להמשיך להסלים את המצב.
לצפיה ב-'אוקיי, אז הסברתי. לא עוזר החלטתי להפנים, לקבל וזהו. '
אוקיי, אז הסברתי. לא עוזר החלטתי להפנים, לקבל וזהו.
12/03/2016 | 14:50
86
אני פה לשמוע דעות ומה לעשות איתן זו החלטה שלי ותודה לכולכן.
לצפיה ב-'היא לא באה למשפחה קיימת'
היא לא באה למשפחה קיימת
12/03/2016 | 12:39
5
104
היא התחתנה עם אדם עצמאי ובוגר, שגם לו, כמו לה, יש משפחת מוצא.
 
היא לא חיה על חשבונך, כנתינה ב"מדינה" שלך.
לא את גידלת אותה. לא את מפרנסת אותה.
גם אם היית מפרנסת אותה, עדיין מותר לה לחשוב, לרצות, לא להסכים איתך.
 
את זו שבאה לזוג ומנסה להיכנס באמצע ולדרוש הכרה, כבוד ומעמד.
 
את אפילו תוהה אם יש לה זכות לנהוג בהתאם לרצונותיה בלבד.
התשובה היא כן. בוודאי. למה לא? ולמה את חושבת שאין לה את הזכות הזו?
לצפיה ב-'לא חושבת שאדם משנה סטטוס '
לא חושבת שאדם משנה סטטוס
12/03/2016 | 16:16
4
101
אמור להתרחק או להרחיק את המשפחה השורשית של בן בת הזוג.
 
משפחת המוצא בנתה את האישיות של בן בת הזוג. דרכה מתקבלת ההתנהגות והערכים...
 
המשפט הנוקשה הזה שאולי מפריע לך נאמר מתוך כתיבתך בלבד. בלי קשר למה שנותנים או לא, יש "חוקים" של בני אדם מתוך התפתחות אנושית וערכית שכל מי שיש לו לב, שכל, רגש, חינוך ונימוס-מקיים. בלי קשר לנתינה וקבלה. ובוודאי כשלא עושים לך משהו רע לפחות במכוון.
 
גם אם הכלה לא גידלה את הבן שלי אבל הבן שלי מתנהג אליה בהתאם למה שחונך, מכבד עד מאוד ולזה יש כינוי.
 
את, לא יודע מה היא הם מקבלים ממני. אז אני לא חושבת שאת יכולה לכתוב עובדות לא מבוססות על כלום.  
ההערה שמותר לה, האם ראית באיזה מקום שכתבתי שאסור לה? מה קשור מה מותר לה או אסור  למקרה שכתבתי? היכן ראית שאני תוהה אם יש לה זכות.
בין השורות אני מרגישה שאת לא יכולה להכיל את המושג כבוד ואולי לכן.
 
אני עושה למענה/מענם יותר משאת חושבת. יותר מהצד שלה ויותר מחברותיי לכלותיהן. תחשבי שאולי זה עניין אחר?
 
על כל פנים תודה שניסית להביע את דעתך וזו דעתך בלבד.
לצפיה ב-'הגבתי לשתי אמירות שלך:'
הגבתי לשתי אמירות שלך:
12/03/2016 | 19:21
3
74
האם העובדה שהיא צעירה "פותחת" בפניה דרך לנהוג בהתאם לרצונותיה בלבד?
 
היא זו שבאה למשפחה קיימת,  יש זוג הורים ומשפחה שלמה שבנו (לבנות) חיים שלמים ותפיסת עולם משלהם.  האם לכשתגיע כלה צעירה ההורים ישנו סדרי חיים למענה?
 
ולדעתי, לא, את לא אמורה לשנות סידרי עולם *בבית שלך*.
בדיוק כמו שהיא לא צריכה לשנות דברים בשבילך בבית שלה.
 
זכותה לנהוג כרצונה.
ולא.
אתם לא חיים בחמולה.
היא חיה עם בן הזוג שלה.
הוא גר איתה, לא איתך.
 
ברור שסדרי החיים השתנו ועוד ישתנו בהמשך.
ברור שזה כבר לא אותו סדר יום כמו בתקופה שהוא היה ילד וגר בבית.
הוא לא ישן אצלך בבית.
הוא לא גר אצלך.
הוא לא נמצא אצלך כל יום.
הוא חי עם אישתו ומשפחתו.
וככה זה צריך להיות.
לצפיה ב-'נכון אבל היכן את מבינה שחייבתי?'
נכון אבל היכן את מבינה שחייבתי?
13/03/2016 | 07:05
2
75
ראשית, כתבתי זאת משום התגובות שהיו כאן לא אחת על כך שחמות משום גילה יכולה להכיל יותר. אני לא חושבת כך וכוונתי בכתיבתי שגם הכלה שלקחה על עצמה אחריות להקים בית ומשפחה יש לה יכולות לחשוב ולהתאמץ לא פחות למען...(וזה לא רק לחמות. בחברה שאת אמורה להיות בתוכה ובכלל...)
 
שנית, מותר, אפשר , נורמאלי ואף רצוי להתאמץ למען אנשים שעוזרים לך. אנשים שאת מקבלת מהם בהתאם לרצונותייך ואת זקוקה להם בידיעה. גם אני כאישה מבוגרת שעשיתי כברת דרך של חיים לא תמיד עושה מה שבא לי. לדוגמא, חמותי הייתה בחיים ולא היה מי שיחגוג אתה חגים מסורתיים וחשובים לה, ויתרתי על תוכניות ואת זה לא ביקשתי מכלתי. דברים קטנים שאפשר....לא תמיד...סבירים...אין חובה כלום. גם לקום באוטובוס לאדם זר ומבוגר לא חובה אבל זה מגעיל כשרואים שצעיר מתעלם.
 
יחסים של נתינה חד צדדית (לא מדברת על חומריות אלא גם הערכה וכבוד בלי קשר שלעיתים מדגישה לעיתים הנתינה מרצוני אבל לרוב גם מתבקשת על ידם). . ואני לא מרחיבה מסיבות שונות וברורות...
 
לגבי החיים עם בן זוגה אשאל שוב, האם העובדה שהתחתנה עם הבן של חמותה והחמות "מכשפה" באופן סביר אינה ראויה ליחס הוגן מינימאלי?
 
גם סדרי חיי השתנו. יש לי חיים מלאים ועושר פנימי שאני יכולה ורוצה להיות לבד. כמעט שאין לי זמן לאיש. את שלי עשיתי על הצד המצוין שיכולתי אבל מאחר שזהו בני והורים וילדים לא נעלמים ולא מעלימים את רגשות ההורה והילד ברגע הנשואים,  יש ללכת מעט נגד הרצון ולאפשר גם מחוות קטנטנות. אם אני מתאמצת לקחת ימי חופשה על חשבון פרצופים מהבוס  כדי לשמור על הילדים שהצד השני לא מוכן לעשות את זה אני אמורה לקבל טיפה הערכה ויחס של כבוד וזו דוגמא אחת מאלפים...
 
אני לא ביקשתי ממנו דבר. לא מפריעה לו לעבוד ולעשות ולחיות  למרות שיש מקרים שרק הוא יכול ואני כדי שלא יהיה פתחון פה שוכרת שירותים חיצוניים יש שיגידו שזה לא בסדר. בעצם רוב האנשים (חברתי נעזרת בבנה עורך הדין ואני לא מעזה לגזול מזמנו של בני...) אבל את לא חושבת שצריך להתנתק אני מקווה.
 
מי אמר שהוא לא ישן אצלי בבית? עשיתי לפני שנה משהו שהוריה לא רצו בשום פנים ואופן לעשות...
 
אני אסכם שוב ואכתוב וזו דעתי, את מתכוונת לכך מפורשות כמעט  שאסור לגעת בזוג שעוזב את משפחתו ומתחתן, יהיר ופלצני קצת.
לצפיה ב-'הדדיות'
הדדיות
13/03/2016 | 11:05
1
50
היי
מילה על ההדsיות בקשר -
כולנו מעניקים לאהובינו ומצפים לתמורה הולמת/סימטרית..
ציטטתי ברשותך מספר משפטים משקפים-
"רצוי להתאמץ למען אנשים שעוזרים לך.
"אנשים שאת מקבלת מהם בהתאם לרצונותייך ואת זקוקה להםבידיעה..
 "יחסים של נתינה חד צדדית (לא מדברת על חומריות אלא גם הערכה וכבוד בלי קשר שלעיתים מדגישה לעיתים הנתינה מרצוני אבל לרוב גם מתבקשת על ידם). . 
"לגבי החיים עם בן זוגה אשאל שוב, האם העובדה שהתחתנה עם הבן של חמותה והחמות "מכשפה" באופן סביר אינה ראויה ליחס הוגן מינימאלי?"
 
את חוששת לאבד את המקום שבו את נותנת /תורמת/יוזמת/פועלת ללא ליאות לרצונות בנך וכלתך והמשוואה לא משתנה.
אם תעבירי את חלק מהאנרגיות /כוונות /עשייה לכיוון אחר-
יכולת הזמינות תרד.
אולי גם קצת ההתעניינות
העשייה /הפעילות..
יתכן ותצליחי לצור שינוי?
חשבי מהם הגבולות שאת יוצרת עם בכלל ואיזה גדרות או גבולות בנך וכלתך יצרו..
חשבי כפי שהציעה מייקל - לצור גבולות בהירים ושונים ממה שהיו עד כה.
את לא מוותרת על מהותך - רוצים שאני אכין לכם..=תגיע לקחת.
מקום שלא מכבד אותך את לא שם.
שינוי קטן מוביל לשינוי תגובתי מהצד השני..
את לא יוצרת שינוי בהתנהגות שלך ומצפה לשינוי בהתנהגות של בנך וכלתך.
האחריות התורמת שלך למצב חייבת לעלות על פני השטח ובה לערוך שינוי.
ההתייחסות שלך לעצמך מקבלת הדדיות בהתייחסותם אלייך.
חשבי לעומק על התשובות שעלו פה מהפוסט הראשון שהעלית קראי שוב ונסי להתבונן לעומק לא ממקום שמישהו מכוון לפגוע בך.להיפך.
בהצלחה
אירית שעל
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
13/03/2016 | 15:38
10
לצפיה ב-'מתייעצת יחד איתכם '
מתייעצת יחד איתכם
08/03/2016 | 13:44
16
366
חמותי נפלה לפני כחודש וקצת ומאז בקושי יכולה לדרוך על הרגל ומאדם מאוד עצמאי שדואג ומטפל בכולם, פתאום היא זקוקה לעזרה ויושבת בבית כי קשה לה להתנייד.
אני גרה בחו"ל והיא בארץ ויודעת שלא פשוט לה ומנסה לחשוב על משהו שיכול לשמח אותה גם מרחוק.
יכולה להזמין כל דבר מהארץ, לא ממתקים כי היא סוכרתית...
רעיונות
 
מאוד עצוב לי שאני לא שם לעזור לה וגם לנו יש את העניינים שלנו כך שלא ממש יכולתי לתמוך רגשית בחודש הזה וזה עוד יותר עושה לי רע, כי מאוד אוהבת אותה .
לצפיה ב-'ראשית מאחלת החלמה מהירה.'
ראשית מאחלת החלמה מהירה.
08/03/2016 | 14:18
3
139
רעיונות--בעיני מה שהיא צריכה זו תעסוקה.
היום הטרנד הוא --חוברת צביעה. עם צבעים טובים.
וזה מעסיק וזה יצירתי ואפילו מענין.
אולי איזה ספרים טובים?
האם היא אוהבת תשבצים?
אם זה הכיוון תגידי ואתן עוד רעיונות אם לא---נחשוב על משהו אחר.
לצפיה ב-'חברה וקרובת משפחה מביאות לה ספרים מהספריה'
חברה וקרובת משפחה מביאות לה ספרים מהספריה
08/03/2016 | 14:29
2
146
לא נראה לי שהיא בעניין של חוברות צביעה, אבל אולי באמת אמצא מקום שעושה משלוח של דברים כאלה.
 
הממ... היא מאוד אוהבת לקרוא, פחות אדם של מגזינים וכו' (כבר חשבתי לעשות לה מנוי בהפתעה ללאישה, אבל היא לא מאלה שמתחברים לזה).
אוהבת לבשל ועכשיו בזכות המולטי קייק היא מבשלת...
היא עושה הכל בישיבה כי קשה לה מן הסתם לעמוד והיא לרוב במצב של ישיבה-שכיבה, מה שמחרפן אותה.
לצפיה ב-'אם כך אולי'
אם כך אולי
08/03/2016 | 14:40
1
102
כסא יותר גבוה, שתוכל לבשל/לגהץ/לאפות בישיבה?
אגב, אילו עבודות יד היא כן אוהבת?
אולי דיסקים של סדרות או סרטים?
לצפיה ב-'היא לומדת עיסת נייר בחוג, אבל כרגע לא הולכת אליו.'
היא לומדת עיסת נייר בחוג, אבל כרגע לא הולכת אליו.
08/03/2016 | 14:44
98
היא רואה סדרות וסרטים בלי סוף- אין בעיה של מאגרים.
 
רהיטים אני לא אזמין מרחוק, זה עניין של טעם אישי.
 
תוהה אם יש איזה אתר כמו של אתרי פרחים שאפשר לשלוח מעין ערכה כזו שתעודד את רוחה
לצפיה ב-'מה שלי היה עוזר במצב כזה, זה לקחת ״פרויקט״'
מה שלי היה עוזר במצב כזה, זה לקחת ״פרויקט״
08/03/2016 | 15:55
1
144
למשל - לסדר את כל התמונות באלבום (סטייל לופה).  
למשל - להציע לה שזה הזמן אולי לכתוב ״ספר זכרונות״. ואולי, אם אפשר טכנית - בשיתוף שלכם. נניח - אתם שואלים שאלות (בשיחת סקייפ, או במייל), והיא תענה בכתיבה (קצת כמו שעושים בעבודת שורשים. לספר על ילדותה, וכולי).
 
זו יכולה להיות גם חוויה רגשית, וגם - תעסוקה מאד ארוכה (כשאני יושבת על לופה, אני לא שמה לב איך הזמן טס)
 
 את רוצה לתמוך בה, אז תציעי שיתוף פעולה. להתקשר לברר איך הולך, להציע עזרה,...
לצפיה ב-'כן, משתדלת '
כן, משתדלת
08/03/2016 | 17:40
101
האמת שהרעיונות שלך מעניינים, אשקול זאת תודה!
לצפיה ב-'שיהיה החלמה מהירה'
שיהיה החלמה מהירה
08/03/2016 | 19:01
1
115
אני הייתי חושבת על משהו מאוד פרקטי..מי עוזר לה בארץ? אולי תשאלי אותו כרגע בשל המצב מה היא צריכה שאת יכולה לעשות ...כי לסוע לעזור לה אני מניחה שאת לא יכולה כרגע....
 
אבל אם יש סחורה שהיא זקוקה לה לטיפול נוכחי בזה את כן יכולה לעזור...יש איזה בן משפחה שעוזר לה ? אולי לתרום מעט כסף לאוכל או כל מה שהיא זקוקה לו כרגע אולי מוניות או תשלום למי שעוזר לה אני לא יודעת..אני הייתי הולכת לכיוון הפרקטי
לצפיה ב-'לא חסר מי שיעזור לה '
לא חסר מי שיעזור לה
09/03/2016 | 17:16
69
לכן חיפשתי משהו שהוא יותר לנפש .
לצפיה ב-'טאבלט? סטרימר? מנוי לנטפליקס?'
טאבלט? סטרימר? מנוי לנטפליקס?
08/03/2016 | 21:13
3
77
שתהיה לה אפשרות לצפות בסדרות..
לצפיה ב-'המבחר בנטליקס בארץ ממש לא מרשים, אבל המלצה לסדרה טובה..'
המבחר בנטליקס בארץ ממש לא מרשים, אבל המלצה לסדרה טובה..
09/03/2016 | 10:59
1
68
.. זה רעיון טוב.
לצפיה ב-'תודה לאל על חסדים קטנים'
תודה לאל על חסדים קטנים
16/03/2016 | 17:01
24
hola - ומקבלים את המבחר של חו"ל
לצפיה ב-'יש -לא חסר לה במה לצפות'
יש -לא חסר לה במה לצפות
09/03/2016 | 17:17
16
לצפיה ב-'החלמה מהירה לחמות'
החלמה מהירה לחמות
08/03/2016 | 23:30
66
פרפרי אהבה-
להביע בפניה את כנותך ואהבתך- חצי הדרך להחלמה.
לשוחח ולפתוח תקשורתית מה יכול לסייע "מרחוק"..
לעניין אולי בהובי חדש.
אצלי תמיד עוזר ביצירת סקרנות מספרים שאני קוראת מספרת חלק מהסיפור..
ויוצר רצון להמשיך-
בהצלחה לך והחלמה מהירת לחמות.
אירית
לצפיה ב-'תודה על הרעיונות המקסימים, אין עליכם! '
תודה על הרעיונות המקסימים, אין עליכם!
08/03/2016 | 23:30
28
לצפיה ב-'איך האנגלית שלה?'
איך האנגלית שלה?
09/03/2016 | 16:56
1
89
יש מצב שאם היא צריכה להיות הרבה בבית עכשיו תעשי לה מינוי לנטפליקס?
לצפיה ב-'אין לה בעיה עם אנגלית '
אין לה בעיה עם אנגלית
09/03/2016 | 16:57
119
לא חסר לה מה לראות/לקרוא.
 
בסוף קניתי לה כמה הפתעות ואני אצרף עוד הפתעות מתוקות שמתאימות לה ואשלח לה.
 
ורק נקווה שהיא לא קוראת פה והרסתי לעצמי את ההפתעות
לצפיה ב-'החמות הגיעה לחתונת בנה בשמלה לבנה'
החמות הגיעה לחתונת בנה בשמלה לבנה
06/03/2016 | 00:20
13
338
שמעתי אתמול סיפור הזוי על חמות לעתיד שהחליטה ללבוש שמלה לבנה ביום החתונה של בנה.
היא התריעה על כך וחשבו שהיא סתם מקניטה את הכלה לעתיד, ופתאום היא הופיעה לחתונה בשמלה לבנה.
 
לא בטוחה עד כמה מדובר בסיפור אמיתי או אולי סתם מעשייה אבל אין ספק שזה מעלה שאלות מעניינות:
 
לכלות- מה החמות ואמא שלכן לבשו ביום חתונתכן
לחמות/חותנת- מה לבשתן/מתכננות ללבוש ביום חתונת בנכם/בתכם
 
איך הייתם מתנהלות בסיטואציה כזו שהחותנת/חמות/כלה עושות מעשה בכוונה כדי להתריס
 
לצפיה ב-'נראה לי שהאימהות לובשות'
נראה לי שהאימהות לובשות
06/03/2016 | 07:48
245
מהששייך לאופנה בתקופת החתונה.
כשאני נישאתי הצבע החגיגי המקובל הי בז' לגוניו,
 כהה או יותר בהיר , כזה שנוטה ללבן וכזה שנוטה לכסף או לורוד,
אריג ברוקט שהיה גם כבד וגם בעל תבליטים בולטים  מאוד.
ואכן שתי האימהות לבשו בדים די דומים. 
 
כשהשאתי את אחותי כמה שנים אח"כ והובלתי לחופה כי לא היתה לנו אמא,
לבשתי בגד ברוקר עדין באופנה עם תבליטים שטוחים --בצבע ירוק כהה.
ואת ילדי--הראשונה לבשתי כחול ים.
ואח"כ האופנה היתה ונשארה נדמה לי עד היום שחור עם תוספות בצבעים שונים.
 
לגבי האמא בלבן--לא יודעת אם זו התרסה, (הבן שלה שם לא?)
כמו סתם איזה גימיק מטורף שאף אחד לא בלם.
עצוב כשעושים טעויות שיש להן מחיר אח"כ ותוהים--איך זה קרה לי?
 
לצפיה ב-'לא רואה בזה התרסה. '
לא רואה בזה התרסה.
06/03/2016 | 08:16
180
בכלל לא זוכרת אם היו עוד נשים בלבן בחתונה שלי וזה לא עניין אותי.
אמי וחמותי (עד כמה שזכור לי) לבשו שחור כי ככה היה באופנה.
לצפיה ב-'אני בטוחה שבתור הכלה זה היה מאוד מעצבן אותי אבל במבט'
אני בטוחה שבתור הכלה זה היה מאוד מעצבן אותי אבל במבט
06/03/2016 | 09:07
182
מבחוץ זה בעיקר נראה פאתטי מאוד.
בחתונה שלנו אמא שלי ואמא שלו לבשו שמלות בצבעים שונים (האחת בורדו, השנייה כחול). אמא שלו לא ממש טרחה להחמיא לי או להגיד משהו על איך נראיתי, אבל מאוד התלהבה מהתיק התואם שמצאה לשמלה שלה והתלהבה מזה שוב ושוב לאורך כל הערב בזמנו זה מאוד עצבן אותי. היום גם זה נראה לי מאוד פאתטי, ובאופן כללי מתאים לאופייה המאוד מרוכז בעצמה.
לצפיה ב-'אותי זה היה ממש מרגיז...'
אותי זה היה ממש מרגיז...
06/03/2016 | 13:46
182
חמותי לבשה שמלה מהממת . היא כל הזמן איימה עליי בצחוק שתקנה מהשמלות המזעזעות האלה עם מלא פייטים ונוצץ- זה הפך להיות הבדיחה שלנו. הייתה עוברת ליד חנויות כאלה ומצלמת ושולחת לי
 
אמא שלי לבשה גם שמלה מאוד יפה ומושקעת אבל למרות שעברו 5 שנים מאז אני עדיין זוכרת כמה התבאסתי שהיא החליטה בסוף לא ללבוש מחטב והשמלה נראתה לא טוב, אבל זוהי כמובן החלטה שלה.
 
אם היה לי מקרה כזה, הייתי שולחת את הבעל להתמודד עם החמות. לי באופן אישי היה חשוב לדעת מה בני המשפחה הקרובים לובשים-לא בקטע של לקבוע להם, אלא סתם לדעת מי מה מו והאמת שכולם היו לבושים באמת יפה ומכובד.
לצפיה ב-'אני כל פעם מופתעת מחדש לגלות על מה אנשים בוחרים לריב '
אני כל פעם מופתעת מחדש לגלות על מה אנשים בוחרים לריב
06/03/2016 | 15:45
170
וכנראה סביב חתונות יש אמוציות בעוצמות חזקות במיוחד.
 
 
לצפיה ב-'הייתי אומרת לה שהיא נראית שמנה ושהשמלה ממש לא מחמיאה לה'
הייתי אומרת לה שהיא נראית שמנה ושהשמלה ממש לא מחמיאה לה
06/03/2016 | 22:27
51
לצפיה ב-'יש סרט כזה. נקרא לדעתי "חמות בהפרעה"..'
יש סרט כזה. נקרא לדעתי "חמות בהפרעה"..
07/03/2016 | 07:54
146
על חמות שעושה הכל כדי למרר לכלתה לעתיד את החיים, ובסוף מגיעה לחתונה בלבן...
 
בכל מקרה, חמותי לבשה משהו בצבע אדום יין. לא חושבת שהיה מזיז לי אם היא היתה בוחרת ללבוש משהו בלבן.. היתה אורחת אחת שהגיעה לחתונה שלי בשמלה לבנה אבל שמתי לב לזה רק בדיעבד, וזה כל כך לא הזיז לי... היה לי שמח וכיף ונהניתי מהחתונה שלי, הדבר האחרון שאכפת לי זה צבע הבגדים של שאר המשפחה והאורחים.
לצפיה ב-'מצחיק ופטתי...'
מצחיק ופטתי...
07/03/2016 | 09:47
2
196
היי
 
יש הסכמה חברתית שבחתונה הבמה = תשומת הלב -היא של החתן והכלה.
בהסכמה זו ישנם קודי לבוש - ידוע כי בחתונה אין נוהגים ללבוש לבן..
ואף שנים רבות האמהות מ2 הצדדים הקפידו על שמלות ערב שחורות/כהות.
חלק עקרי היה =כדי להבליט את הכלה ויחודה.
לחמות שיש קושי בהכלה/הבנה/קבלה של נשואי בנה/ביתה תנסה ל"גנוב" את ההצגה.
ראיתי דוגמאות לכך בהמון חתונות ולא רק..
הכרתי כלה שלפני חתונתה החמות העתיקה את המראה שלה - כולל שינוי דרסטי בצבע השיער= משחור לבלונדיני..דיאטה חריפה/סגנון לבוש..
ואף ביום החתונה בכול דרך אפשרית העבירה את כובד משקלה למרכז הבמה..
מסכימה שכדי להפנים ולהתגבר על חששות ופחדים של החמות המשפחה הקרובה אמורים לסייע ולצור הבנה שלא מאבדים בן/בת להיפך מקבלים למשפחה תוספת אהובה..
לצערי רואים זאת גם ביחסים בין אם/אב לילד- אמהות שמתנהגות כמו נערות טיפשעשרה מנסות להיות קוליות ויוצרות טשטוש מכוון לתפקיד אמא ולובשות תפקיד של חברה "קולית" ואף גרוע מכך. האפקט לטווח הבינוני והארוך חמור.
 
אירית שעל
מאמנת אישית
 
[תוצאת תמונה עבור חמות מהגיהנום]
 
 
 
לצפיה ב-'הזכרת לי במה שכתבת את הסיפור של אירית רחמים'
הזכרת לי במה שכתבת את הסיפור של אירית רחמים
07/03/2016 | 12:49
1
168
חגגה בר מצווה לבנה ועשתה את כל האירוע סביב עצמה, החליפה שמלות בזמן האירוע ולבשה שמלה מאוד מאוד חשופה כך שכל תשומת הלב הייתה עליה. הועברה על זה המון ביקורת לפני כמה חודשים.
לצפיה ב-'אכן דוגמא עצובה להפקה נרקסיסטית'
אכן דוגמא עצובה להפקה נרקסיסטית
08/03/2016 | 23:31
18
לצפיה ב-'הזכרת לי את חמותי בסיפור הפוך'
הזכרת לי את חמותי בסיפור הפוך
07/03/2016 | 20:29
2
185
לפני החתונה שלי היא מאוד דאגה שמא היא ואמא שלי יגיעו באותה שמלה ומה אם אמא שלי תפגע מזה ולא נעים, אז היא ניסתה להוציא ממני איזה שמלה אמא שלי קנתה ואיפה. אני יודעת שאמא שלי לא אוהבת שמדברים עליה אז לא נידבתי מידע ורק אמרתי לה שלא תלבש אדום יין, ויהיה בסדר. כשבאתי עם אמא שלי לחנות למדוד את השמלה שלה המוכרת סיפרה לנו שהאמא של החתן גם הגיעה וניסתה להוציא ממנה איזו שמלה אמא שלי קנתה אבל המוכרת לא היתה מוכנה להגיד. כצפוי אמא שלי קצת התעצבנה שדיברתי עליה אבל בסוף היה בסדר, הן לבשו שמלות שונות ושום דבר לא קרה.  
לצפיה ב-'מוזר שהן שתיהן הלכו לאותה חנות......אתן גרות באיזה כפר נידח?'
מוזר שהן שתיהן הלכו לאותה חנות......אתן גרות באיזה כפר נידח?
08/03/2016 | 17:32
1
32
לצפיה ב-'לא, היא הוציאה את המידע מבעלי '
לא, היא הוציאה את המידע מבעלי
08/03/2016 | 21:11
134
היא הלכה לחנות רק כדי לברר לגבי השמלה של אמא שלי
לצפיה ב-'שלום לכולם וסליחה מראש על פיזור או אורך ההודעה...'
שלום לכולם וסליחה מראש על פיזור או אורך ההודעה...
05/03/2016 | 06:10
24
436
עכשיו תורי למשהו אישי :)

ראשית רוצה לשתף שההודעה של "בעלה של אישתי " השפיעה עלי מאוד. ברור לי שיש הורים לא ראויים ברמות שונות וכן גם כלות אבל המחשבה של הורה אוהב ומכיל שגידל והזיע והשקיע בגידול ילדו ובשם "אהבה" של זיקוקי דינור טריים וצעירים  ("אשתי יפה וחכמה ושכח לכתוב ילדותית שמחליטה עבורי בלי שום רגש ואמפטיה לצד שלי...) מגיעים להחלטה של ניתוק קשר ולו בשל דעה כזו או אחרת מנוגדת לשלהם, היא מחרידה בעיני. אני מבוהלת מהמחשבה שיום אחד יקרה גם לי. יום אחד הבן שלי ואשתו עם או בלי מילים יתרחקו עד שייעלמו כליל וירחיקו גם את ילדיהם.

אין לי יקר יותר מילדי,  גם אני עברתי חיים לא קלים בחיי רווקותי ובנישואיי  ואולי לכן נשבעתי שאעשה הכל לא לכבות את המתגים שעשו לי אור חיים כולל להיות זהירה ולא להתערב בחיי הזוגיות שלהם גם אם דברים לא יראו ברוח שאני אוהבת. כל עוד אין דברים חריגים.

וזה מביא אותי לדבר הבא, השני:
כן יש דברים חריגים. גם בזוגיות שלהם וגם איתי. לא התערבתי ולא מתכוונת להתערב... אבל מרגיש לי לא טוב וכאן אשמח לדעה או עצה:
בזוגיות שלהם לא אתערב גם אם הבן שלי לא נראה (ולא מדאגה אלא עובדות שאני רואה) כמעט קורס. יש דברים שם לא טובים שאני יודעת עליהם אבל בעיה שלו ושלה. שיתמודד. כל עוד לא מערבים אותי אני בצד (ברור שכואבת ככל אימא אבל לא מערבים לא מתערבת. הם מספיק גדולים...) לגבי מה שקשור אלי אני כן רוצה לדעת  מה לעשות כי קשה לי עם זה. רוצה להגיד מפורשות אבל פוחדת מתגובה לא ראויה וסכסוך לבלוע אני כבר לא רוצה כי זה פוגע לי בבריאות וגורם לי מורת רוח.

כל חיי חלמתי שכלתי תהיה מעין חברה אם לא כמו בת או לפחות בת משפחה עם יחסי כבוד הדדיים. זה לא קרה. (עשיתי הכל. התחנפתי, כיבדתי, ביקשתי, קניתי ועשיתי לה מחוות אין סופיות שפעם הבן שלי פלט שאני  סבתא קולית שהנכדים אוהבים  ועושה יותר מהצד שלה כי להם פחות אכפת) מיום ליום יש הוכחות עובדתיות שהמרחק הולך וגדל והניתוק איטי וחכם. לפני ימים כתבתי כאן שהיא מתחמקת מביקוריי. חודשים רבים לא מצליחה לבוא אליהם גם שאני מתגעגעת לנכדיי. גם הצהרה של אבוא לחצי שעה שעה (ואני עומדת בזה) לא עוזרת. הביקורים הפכו למאולצים. תחילה הגיעו פעם באמצע שבוע ופעם בשבת. אחר כך בשבת ונשארו עד חצות והשעות משבוע לשבוע ירדו. עכשיו הם מגיעים באיחור (מוזמנים לקידוש) אוכלים, הולכים. הנכדים מקטרים שרוצים להישאר והם מושכים אותם. הבן שלי מניח ראש על הספה או על שמיכה שאני פורסת על השטיח היא מיד מזהירה שאם הוא מניח ראש מיד ילכו והוא פולט "אני הרוג מעייפות" וקם. אני עם פלסטר. הנכדים לא יכולים לזוז כי כל לכלוך קטן (יש לי בגדים שקניתי להחליף להם) גורם לה ללכת באיפולס. אני תחת זכוכית מגדלת על כל פעולה. אמת? נגמרה לי הסבלנות.

היא אומרת "לא מוכנה שהילדים יקשרו לסבתות. לא רוצים שהסבתות יביאו מהגן את הנכדים? הייתי בהלם ונתתי דוגמאות ואמרתי שזה לא מקובל ונכדים שמחים אבל גיליתי שהצד שלה תוקע יתד שמה. יום יום אחותה הרווקה שם והוריה יום כן ויום לא. גיליתי שאימה כן מביאה את הנכדים מהגן. לא אלאה בעוד דוגמאות אלא אכתוב דבר אחרון, הם קנו בית צמוד מאוד להוריה. בקרוב יעברו אליו. מרחק רבע דקה. אולי שם המחק יעשה את מלאכתו עד הסוף והדף מבחינתה יהיה נקי...
כואב.
מה הייתם עושים חמיות או כלות שיכולות לייעץ?

לצפיה ב-'אני אגיד לך את האמת, אני לא חושבת שיש לך מה לעשות'
אני אגיד לך את האמת, אני לא חושבת שיש לך מה לעשות
05/03/2016 | 10:18
4
258
תחילה, אני חושבת שחסר מאוד לשמוע את הסיפור גם מהצד שלהם. ברור שאת לא זו שיכולה להביא אותו, אבל עדיין, בלי הבנה של המוטיבים שמביאים להתנהגות הזו, קשה להציע לך על דרך פעולה שתביא לתוצאה שבה את מעוניינת.
 
ומעבר לכך, אני מאילו שחושבים ששם הפורום כאן הוא מטעה, ואין באמת דבר כזה ״חמותי ואני״. כל הנושאים כאן בעיניי הם נושאים של ״בן/בת זוגי ואני״. המשפחה המורחבת מן הסתם קיימת, אבל היא לא צד בתא המשפחתי שמכיל את הזוג הצעיר ואת ילדיהם. כל ההחלטות שלהם תלויות אך ורק בהם, ולא בגורמים מבחוץ. הן אולי מושפעות מהגורמים מבחוץ (ועל כן התחושה לעיתים שהבעיה היא החמות או הגיס או האח), אבל הן עדיין החלטות בלעדיות של בני הזוג.
 
ולכן, לצערי, לפי דעתי אין לך יותר מדי מה לעשות - פשוט מאוד כי זו לא ההחלטה שלך! ההתנהלות של בנך ובת זוגו היא לא משהו שאת שולטת בו. בדיוק, אגב, כמו שצריך להיות - הוא אדם בוגר, ולדעתי את לא אמורה לשלוט ולהתערב ביחסיו עם זוגתו.
 
ובכל זאת, הייתי רוצה לתת לך זווית אחרת לעניין, על מנת לשפר אולי את האופן שבו את מסכלת עליו:
 
אני למשל חושבת שלהגיע לארוחת ערב פעם בשבוע זו ממש לא ההגדרה שלי לנתק.
את מדברת על זה שפעם הם הגיעו פעמיים בשבוע, או שנשארו בכל ביקור שעות על גבי שעות, אבל את צריכה להבין שלהורים עם ילדים, והאמת שגם לזוגות צעירים בלי ילדים - זה פשוט *המון* זמן וחלק ניכר משעות הפנאי שלהם, ולא כולם הם כאלה ״משפחתיים״ ורוצים לבלות את *כל* זמנם הפנוי עם המשפחה המורחבת. יש כאלה שמעדיפים את הנחת בבילוי עם התא המשפחתי המצומצם, ופשוט לנוח. וזה בסדר גמור!!
אז יתכן וכלתך ובנך הם אנשים כאלה. ועדיין הם מקפידים לבוא אליך כל שבוע לארוחת ערב. ולכן אני חושבת שאת יכולה להעריך את זה, ולתת להם תחושה שהם מוזמנים ואת שמחה בביקורם, מבלי להתעכב על מה עוד הם היו יכולים לתת - יתכן בהחלט וזה באמת כל מה שביכולתם לתת!!
 
בהצלחה!!
לצפיה ב-'מסכימה מאוד'
מסכימה מאוד
05/03/2016 | 10:32
152
רק חידדת לי את מה שכתבתי, שיש פער בין הפנטזיה שלה למציאות.
היא מתארת תחושה של קונספירציה של נתק איטי והדרגתי, ומול זה יש ביקורים עובדתיים של פעם בשבוע.
פעם בשבוע זה המון!
לצפיה ב-'התנצלות על התגובה המאוחרת...'
התנצלות על התגובה המאוחרת...
10/03/2016 | 06:02
2
93
 
אני מודעת לכך שאני מספרת רק את הצד שלי והתחושות שלי ועל כן מבינה שהתגובות מתייחסות בהתאם ומנסה לקחת בפרופורציה הנכונה. לעתים מרגישה צורך סתם לשתף ולפרוק ולשמוע עוד דעה (גם לאזן חשיבה מרגש כלשהו).
 
בקשר לביקורים, הם מגיעים מרצונם ולא מעניינת אותי הסיבה,  העיקר שאני זוכה לראות את נכדיי בזמן שהם מחליטים. מבחינתי,  אם היו מאפשרים לי להרגיש נוח ל"קפוץ" לשעה כשאני מתגעגעת ולא היו מגיעים לביקורים קבועים הייתי מסתפקת בכך. אני מכירה זוגות שמתייחסים באופנים שונים לעניין,  כאלה שמגיעים בכל שבוע ויותר וכאלה שבקושי מתראים, לא פעם שמעתי במו אזניי כלות ממקום העבודה שמתלוננות על החמיות שלא מוכנות לשמור, לארח ועסוקות יותר מידי בחייהן. אציין שגם לי לא תמיד נוח לקבלם ויש לי חיים מלאים אבל משום שאני אימא, סבתא וגם רצונותיי מובלים בהתאם ליכולותיהם וחשקיהם,  דלתי תמיד פתוחה.
תודה על העצות :)
 
 
לצפיה ב-'קראתי את כל התגובות שלך בשירשור'
קראתי את כל התגובות שלך בשירשור
10/03/2016 | 08:28
1
93
ואני רואה שאת חוזרת על כך שמבחינתך היית מוותרת על הביקורים שלהם אצלך אם היו מאפשרים לך לקפוץ לראות את הנכדים כשאת מתגעגעת אליהם. מהאמירה הזאת נובעים מספר דברים:
 
א. תדירות המפגשים היא לא מה שמפריע לך. את הרי מוכנה להמיר מפגש של שעה-שעתיים בשבוע אצלך במפגש של שעה אצלם.
 
ב. העניין שלך הוא שיהיה קשר עם הנכדים, ונראה שפחות מפריע לך הנתק האפשרי מבנך ומכלתך.
 
ג. את פחות מעוניינת לארח אותם בזמנים קבועים שנוחים להם, והיית מעדיפה לקפוץ אליהם (או לאסוף מהגן) בזמנים אקראיים שנוחים לך.
 
אז על זה יש לי להגיד כמה דברים:
מהבנתי מהדברים, בסיס המחלוקת הוא שאת מבקשת מערכת יחסים יותר פתוחה, והם מעדיפים שגרה. או במילים אחרות, את מבקשת שמערכת היחסים הזאת תתנהל על פי החליל שלך, ואת מתקוממת על כך שהיא מתנהלת על פי החליל שלהם. אבל צר לי להגיד לך שאת טועה פה, וזהו בדיוק החליל שהמערכת הזאת אמורה להתנהל לפיו. כי הם ההורים כאן, הם מנסים לחנך את הילדים וזמנם יותר מוגבל, ולכן מה שהם מעדיפים בסופו של דבר יקבע. ובנוסף, גם באופן פרטני יותר, הם אילו שמנסים ליצור סדר בחיים של כולם, ולבסס את המפגשים בין כל הצדדים למפגשים קבועים, בניגוד מוחלט למה שאת אומרת ולטענות הנתק שלך, בעוד שאת מעדיפה לפרק את המבנה הנ״ל בעיקר בשל תחושת כבוד ושלא ״קובעים״ עבורך.
 
חשוב שתביני -- הורים לילדים (והאמת שגם אנשים שהם לא הורים) מעריכים מאוד שיש להם שגרת יום, ואפילו שגרת שבוע. ולכן אני מציעה, ולטובתך באמת, שתרדי מהנושא הזה שיתנו לך לקבוע. ללהטט בין ילדים, עבודה, בית, ומה לא, זה עבודה קשה מספיק לזוג צעיר. הם לא צריכים ללהטט גם יחסים עם חמות שלא משנה מה יתנו לה, תרגיש שהיו יכולים לתת לה יותר (בנינו, אם המצב הזה בדיוק הפוך, ומה שאת מבקשת, היית מתלוננת על כך שהם לא באים לארוחות ערב קבועות, לא?). תביני שכרגע הם הצד היותר מוגבל, ושיותר קשה לו, ורוצה שגרה לצורך חינוך או תכנון או סתם בשביל שלוות הנפש של עצמם ושל כולם, ופשוט תוכירי תודה על כך שהם מקפידים להגיע אלייך, על אף שלא נראה מדברייך שאת ממש מעוניינת בנוכחותם, ושהם רק מפריעים לך. 
 
לסיכום, יש הרבה צדדים טובים ביחסים שאת מתארת, בעוד שאת מקפידה להסתכל בעיקר על הרע -- אני מציעה מאוד שתנסי לאמץ גישה קצת שונה לאופן שבו את מסתכלת על הדברים. אני מאמינה שזה גם יפתור לך את בעיית הריחוק שאת חשה. 
 
המון בהצלחה!
לצפיה ב-'היי sweetdreams'
היי sweetdreams
11/03/2016 | 07:42
70
אנסה לענות לפי הסדר שכתבת:
 
כשאני חוזרת על מילותיי, זה  לרוב כדי לבנות משפט ברור ומובן שלא  בטוח שיזכר תמיד את  שכתבתי לעיל (אולי יהיה מי שלא יקרא עד הסוף וכו'...) גם מתוך סדר מסוים  בראשי.....
 
שנית,  ברור  שאני מעוניינת שיגיעו  ומצדי כל יומיים אבל מדגישה, מצדי לא חייבים בתדירות קבועה ואם רצונם לא להגיע לא יכולה להכריח. אז כן, אם הם לא מעוניינים או יכולים, שיאפשרו לי לראות את הנכדים. ברור שלבי יתעצב מגעגוע אם זמן יעבור ולא אראה אותם אבל אין לי מה לעשות עם בוגרים, עסוקים ועצמאיים.
 
וזה לא להמיר שעה שעתיים במקום שהם יבואו. הם לא באים. לכלתי אין מה לעשות איתי ובני עובד גם עד חצות אזאבל אין לי מה לעשות עם בוגרים עצמאיים.
אינני רוצה להמיר שום כלום. לא חובה לבוא אליהם אבל אם הם לא יכולים ואני רוצה לבוא כי התגעגעתי או להביא משהו שהם צריכים (שכחו, קניתי כי ביקשו, להביא עוגה ליום הולדת של אחד מהם, לעבור כי התגעגעתי ואני בסביבה-תמיד יש תרוץ וזה ברור כשמש שאלה תירוצים).
 
האם יש פשע שסבתא רוצה להיות בקשר עם הנכדים ולהקשר אליהם? אני לא קרצייה אבל בסבירות הוגנת (לכל הדעות והדוגמאות אני פחות:( ).
 
את כותבת נתק והמילה ממש מטעה. נתק? חלילה!!! אילו לא היה אכפת לי נתק מזמן הייתי מעירה על דברים מגוחכים ולא ראויים (שלא אפתח שרשור כאן) אני מכילה את הזוג הזה בכל מצב עם או בלי רצון נהנית ומוותרת מרצוני או לא,  עם או בלי יכולת אז לא אכפת לי נתק זו לא המילה הנכונה.
 
הם מעדיפים שלא אגיע אליהם (ואני מכוון כותבת ברבים מחמת הספק) אבל כן מקבלים צד אחר (מוכח) בתדירות גבוהה מאוד. אילו הייתי רוצה רק לפי החליל שלי הייתי עוצרת אותם או אומרת להם אבל ממש לא. אדם שנחרד מבקשה ועושה תרגיל לסבתא שרוצה לבוא פעם אחת (הדגשתי) לראות את הנכדים כשיוצאים מן הגן עם ההורים אחר כך מגלה שהצד האחר מביא חופשי, מעליב ביותר. בחיים לא ניסיתי להתערב בחינוך למרות ששלי היה שונה מאוד (וכן תודה לאל מוצלח בגדול כי אין מושלם) לא משנה אם הם רוצים שגרה או שאני רוצה להפר קביעות, נכדים לא מדירים רגליהם מסבתא ובוודאי לא מצד אחד. אני לא רוצה לקבוע שום דבר. יש לי חיים משלי אבל גם ילד שילדתי וילדים שילד עם אישה בה בחר וקיבלתי וכהורה, מותר לי לבקש לראות את נכדי אם התגעגעתי אליהם. מותר לי לבקש מהבן לקפוץ בדרך מן העבודה להגיד שלום אם לא ראיתיו ואם כלתי לא מעוניינת אלו חייה.
 
ולגבי השגרה:
חשוב שתהיה שגרה אבל שתתאים לשני הצדדים. גם לי במיוחד בגילי (לצעירים קל יותר) קשה לשנות אבל מתגמשת לאור עובדת היותם משפחתי. כשהורה מבקש לעזור וליהנות על הדרך זה לא כי הוא אנוכי וחושב לטובת עצמו אלא משום שהוא רוצה לעזור ופשוט ליהנות מכך. כשהם מבלים עם חברים ואני מבקשת לשמור על הילדים זה אומר גם ליהנות וגם לעזור. כשאין כוח לבשל (נאמר לי מפורשות) ואני שולחת אוכל מיוחד לכל אחד מהם ומיוחד לילדים עם הסירים ממתינה למטה שאחד מהם ירד ולעולם לא "את למטה. תעלי שנייה" זה נקרא חוסר כבוד או לא הגיוני ומעליב כי אני אומרת: "אני כבר למטה. אעלה". הם אומרים: "הנה, יורד, יורדת". אני נעלבת וממתינה ונותנת ומחייכת ואומרת שלום יפה אבל תוהה כל הדרך איזו אטימות זו.... ועל זה אני כותבת.
 
לידיעה כי לא הובנתי נכון אולי: בימים שהם אצלי אני עורכת ומכינה כאילו איזה משפחת נשיאים מגיעה. היה חג שוויתרתי על תשלום למלון בלי החזר למה? כי לא היה להם היכן לעשות חג למרות שבהתחלה תכננו לעשות אצל הצד שלה אבל ברגע האחרון החליטו לחגוג אצל קרובים ללא ילדים אז מי שוויתר אני. לכן לא מסכימה עם מה שכתבת על הרצון החד צדדי שלי לוותר עליהם. זה הבן שלי!!! אלו נכדי האהובים!!!!
 
לסיכום:
מפריע לי  שלא אני ולא שאר בני ביתי יכולים לעלות אליהם. גם לא בנותי ובני השני. (כן גם הם מדברים על כך) אבל הצד השני כן מגיע חופשי.
מדגישה שכשם שאני בגילי עם עיסוקיי ואילוצים שונים יכולה לקבלם כשהם רוצים, מותר גם להם כי הרי עם כל הכבוד לשיגרה מותר לשבור אותה לפעמים. (עובדת גם בשבת ומסדרת את המשמרות בהתאם לביקוריהם).
מפריע לי שצד אחד יכול להביא נכדיו מן הגן וצד אחר לא.
מפריע לי שהבן שלי לא ביקר מחוץ לשגרת הפעם בשבוע אפילו פעם אחת (שש שנים נשוי)! אבל שם יש ביקורים חופשיים.
 
מקבלת את דברייך ושוקלת אותם ותודה על הניסיון. יש דברים נכונים ויש ניואנסים קטנים שרק הצד של המקום מבין ועל כן מודה. המקום כאן להתייעץ ולענות כל איש כהבנתו וזה בסדר.
שבת שלום :)
לצפיה ב-'אני חושבת שהמוקד'
אני חושבת שהמוקד
05/03/2016 | 10:26
131
בסיפור שלך הוא הפער בין הפנטזיה למציאות. ציפית וקיווית לבת נוספת/חברה וקיבלת משהו אחר לגמרי. זה מבעס ומאכזב, אבל תביני שלא כל אחת בנויה לזה ויש כאלה שצריכות את המרחק שלהם. וזה בסדר.
ברגע שתשחררי את הפנטזיה זה יקל עליך לראות דברים בצורה קצת אחרת.
את כותבת שאת לא נכנסת לזוגיות שלהם, מצד שני יש לך המון ביקורת ורק מהפוסט שלך רואים כמה את מחזיקה דברים על הזוגיות שלהם. אולי דברים יוצאים לך בלי שליטה ובלי שאת שמה לב שגורמים למרחק?
ממה שכתבת עולה איזו קונספירציה על נתק שנוצר לאט לאט, לא יודעת, לא מכירה אתכם, אבל אולי זה עניין של תחושה. זה שלא נשארים לישון זה לא מעיד על נתק, אלא על רצון בפרטיות ובבית.
 ולחלק האחרון- בעיני, מקסים מצידך שאת רוצה לעזור עם הנכדים ולהיות איתם. קצת לא ברור מה קורה שם? נשמע שיש שם מערכת ענפה של אנשים שמטפלים בנכדים, למה לא מאפשרים לך להיכנס שם? ואני תוהה האם את לא יכולה לתאם את זה מול בנך, לראות איפה את יכולה להיכנס?
לצפיה ב-'יש פה פער בין הרצונות שלך לרצונות שלהם. מאבק כוחות. '
יש פה פער בין הרצונות שלך לרצונות שלהם. מאבק כוחות.
05/03/2016 | 10:40
1
114
הם רוצים לחיות בזוגיות, במשפחתם הגרעינית.
שזה אומר אמא + אבא + ילדים.
 
את רוצה לחיות בחמולה. את + הם והנכדים.
 
הם מודעים לרצונות שלך, ושמים לך גבולות.
כמה שתנסי לפרוץ אותם, ככה הגבולות יהפכו לגבוהים יותר ומבוצרים יותר.
 
את צריכה לקבל את הגבולות הללו.
זו זכותם לנהל את חייהם כרצונם.
 
נ.ב.
כשהורה מותש אומר לילד שלו בוא, הולכים הביתה, והנכד לא רוצה (כי זו דרכם של ילדים), אל תעשי את הטעות של להגיד מילה.
 
נ.ב. 2:
פעם בשבוע, כל שבוע הם אצלך?
מאיפה יש להם כוח?
אנחנו ביום שישי אחרי שבוע של עבודה מטורפת והתרוצצויות, קורסים למיטה בצהריים וישנים עד הערב.
וזה עוד בלי ילדים.
לצפיה ב-'היי, הם עושים זאת גם עם הצד השני וזה מגיע '
היי, הם עושים זאת גם עם הצד השני וזה מגיע
10/03/2016 | 06:13
49
מרצונם בלבד ואני שמחה וטוב שכך אחרת לא הייתי רואה את נכדי חודשים (אמיתי לגמרי). על כן גם שיש לי תכניות אני תוקעת יתד וממתינה בקוצר רוח.
לצפיה ב-'נבואה שמגשימה את עצמה.. וטקטיקת הפחד.'
נבואה שמגשימה את עצמה.. וטקטיקת הפחד.
05/03/2016 | 10:52
118
היי
מתחילה בציטוט מהפוסט שלך-
"  תחילה הגיעו פעם באמצע שבוע ופעם בשבת. אחר כך בשבת ונשארו עד חצות והשעות משבוע לשבוע ירדו. עכשיו הם מגיעים באיחור (מוזמנים לקידוש) אוכלים, הולכים. "
את חוששת שמערכת היחסים בהדרדרות ועלולה להגיע לנתק.
פחד גורם לנו להמון דברים שלא התכוונו אליהם מבחינה תוצאתית.
 
ההתייעצות שלך פה מאפשרת לך לעצור רגע את העשייה הרבה -
ולנתח אפשרויות.
את מרגישה תחושות רבות וחונקת את הרגשות שלך עם ראציונליזציה.
רגשות אלו צפים באמצעות אובר דואינג שגורם לריחוק.
 
עומד בינך לכלתך ובנך פיל וירטואלי ולך קשה לראות אותו.
נראה לי שיש בינך לבין כלתך רגשות הדדיים של אי נוחות ואף יותר מכך.
חוסר הרצון של כלתך ובנך להזמינך או לשהות יותר זמן איתך נובע מהבנה או פרשנות שגויה של תקשורת והתנהגות שלך.
לדעתי לאחר שקראתי חלק מהתגובות שלך - כדי לשפר עלייך ראשית לרוקן את הכאב שיש בך. 
להבין שהחיזור שלך אותם נתפס שגוי.
למצוא דרך אחרת להבנה את חייהם לקבל ולהכיל שונה.
לשפר את מערכת היחסים עם הכלה .
 
אשמח לסייע
אירית שעל
 
 
 
לצפיה ב-'קודם כל אני רוצה להרגיע אותך'
קודם כל אני רוצה להרגיע אותך
05/03/2016 | 13:37
1
137
מה שאת מתארת קורה אצל רבים ולא נשמע שיש פה איזה מגמה שמטרתה ניתוק. פשוט, הם עשו בהתחלה דברים שבכנות, אני לא יודעת איך הם הצליחו ואני בחיים לא הייתי מסוגלת לבצע כאלה מעשי גבורה. למשל, להגיע פעמיים בשבוע עם ילדים קטנים, זה משהו שבחיים לא עשיתי ולי תמיד היו יחסים ממש טובים עם חמי וחמותי, הם אנשים מדהימים.
הגענו תמיד פעם בשבוע, בימי שישי לארוחת ערב ובחיים לא נשארנו עד חצות, אלא כמו שאת מתארת, אוכלים והולכים. זה אולי פחות נעים לך אבל להורים אין כח, הם מתים להגיע הביתה, להשכיב את הילדים לישון ולקבל איזו שעה לעצמם. זה לא משהו נגדך, זוהי שגרה מעייפת והרצון לתפוס איזה שעה של מנוחה.
דרך אגב, חמותי אף פעם לא לחצה שנגיע אפילו בחצי מילה ואם היינו מבטלים, לא הייתה לה שום בעיה עם זה. דווקא בגלל זה הקפדתי להגיע אליהם תמיד גם במחיר וויתור על תכניות וגם אם בעלי היה אומר לפעמים שלא נורא אם לא נבוא פעם אחת . העניין הוא שהויתור וההחלטה היו שלי וזה חשוב מאוד.
אני גם יכולה להבין את כלתך שרוצה לזוז כשהיא רואה את בנך נרדם, הוא לא בא אליך לישון ולה אין כח להתעסק עם הילדים ואחר כך לגרור ילדים עייפים ובעל הרוג הביתה. וכשהילדים מתחילים להתווכח שהם רוצים להשאר עוד, חבל שתשדרי "אנטי", להפך יש לך הזדמנות לעזור להם. תגידי לנכדים "עכשיו אתם הולכים כי כך אבא ואמא אומרים ובשבוע הבא שוב יהיה לנו כיף", תראי שאת מכבדת את ההחלטה של הבן והכלה כי אחרת הם (ובמיוחד היא, אין מה לעשות) ירגישו מתגוננים ויתעצבנו שאת חותרת תחת סמכותם. 
עצם העובדה שאת כותבת שאת "עם פלסטר" מראה שאת מאוד נגד וכל הזמן רוצה להגיד משהו אבל מתאפקת, הבעיה היא שהיא מרגישה את האנטי שאת משדרת וחבל.
לא הבנתי את העניין של הביקורים אצלם, זה באמת נשמע מוזר. אם את אומרת משהו כמו "אני אקפוץ אליכם לאיזו שעה מחר אחרי צהריים לשחק עם הילדים, האם זה נוח?" ופעם אחרי פעם מקבלת תשובה שלילית, זה באמת משונה. הייתי מציעה לחכות איזו תקופה ואז לשאול שוב וכאשר את מגיעה לשם להקפיד לא לשדר ביקורת גם אם תראי משהו שבעינייך יהיה מזעזע. אנשים לא אוהבים ביקורת.
את נשמעת אדם מלא כוונות טובות ורצון למשפחה חמה, העניין הוא שלפעמים הרצון הזה מתנגש עם רצונם של אחרים ועם ההעדפות שלהם ואופיים. לפעמים גם מעודף רצון טוב אנו נוטים להפעיל לחץ בלי לשים לב ואז מקבלים ריקושטים.
אין ברירה אלא להבין שהמצב הוא לא בדיוק כפי שחלמת אבל עדיין הוא לא רע וצריך לעשות מאמץ ולהתגמש.
לגבי  האיסוף מהגן, פשוט תגידי שאת זמינה ושמחה לעזור כשצריך ושהם ידעו שהם יכולים לפנות אליך וזהו. אני בטוחה שעם הזמן ואם הם לא יראו לחץ מצדך, הם ייעזרו בך יותר.  
אני יודעת שזה מאוד קשה, אבל נסי להציע את עצמך ואת עזרתך בלי לערוך השוואות ובלי לחוש מירמור כי הדברים האלה פשוט בולטים. עם כל הקושי, נסי למצא דרך להרגע ולא לפחד כל כך.את תראי שהדברים ישתפרו. 
 
 
לצפיה ב-'תודה ויקה ושאלה בתום לבב, אם כך '
תודה ויקה ושאלה בתום לבב, אם כך
10/03/2016 | 06:37
53
מתי הסבים והסבתות ייהנו מהנכדים? הרי לרוב זה מגיע דרך עזרה ונתינה באופנים שונים...הרי סבתא אינה רק כותרת. האם המחשבה שלי נכונה כאן?
כשהם מגיעים הם חופשיים לחלוטין. אני הופכת גננת וסבתא וההנאה של כולנו מרובה.
 
אינני רוצה לכתוב דברים מפורשים מסיבות ברורות אבל עניין "הפלסטר" קיים משום שמרגע הכניסה יש מיד חוקים שמטילים עלי כפרוטוקול רשום,  כאילו אני סבתא "מסוכנת" (טוב אולי לא זו המילה הנכונה אבל על כל תנועה שלי יש ביקורת). זה קורה גם כשאני מקריאה להם סיפור לדוגמא, שרה או רוקדת אתם או נותנת משהו מיוחד שהכנתי עבורם,ואפילו מתנות תמיד יש מורת רוח גם אם הסתובבתי שעות להתאים לכל אחד בלי לעשות חשבון למחיר והעיקר שיתאים וישמח.  תמיד יש ביקורת...אמרתי פעם, "אוקיי, אהיה קרה ומרוחקת ואביט בהם כילדים זרים וחמודים (לבן שלי). ייגשו אלי? אחייך ואמשיך הלאה". שעה שעתיים והביקור אצל האישה הנחמדה שהואילה לארח הסתיים.
 
כנראה שאין לי מה לעשות אלא להחליט איך לקבל את זה,. לזרום ולסתום (סליחה). לפתח אדישות (שאין לי אבל הכל בראש לא?) ולהבין שיש לי חיים משלי והנכדים והבן והכלה צד משני בהם (לצערי אבל אם זהו רצונם זה מה שיהיה). או לדבר אתם שוב מפורשות בנועם ובלי לכפות דעה אלא לנסות להבין ולהסביר. מה דעתך?
לצפיה ב-'איפה הבן שלך בסיפור הזה?'
איפה הבן שלך בסיפור הזה?
05/03/2016 | 14:06
1
127
אני הייתי מתנהלת מולו ומנסה להבין למה עושים את ההדרה הזו שלכם מהבית ומהחיים שלהם בכלל. משהו פה נשמע לא הגיוני...
 
כתבת שניסית מאוד להתקרב אליה ולא להתערב וכו'- יכול להיות שלחצת יותר מידי בלי כוונה ולכן זה השיג את התוצאה ההפוכה? לפעמים כשמנסים יותר מידי- מקבלים תוצאה הפוכה ממה שתכננו. לא מאשימה או מעבירה ביקורת, סתם מעלה כיוון חשיבה
 
נשמע שהם מאוד רוצים להיות כיחידה אחת משפחתית שרק הם והילדים כלולים בה ואת רוצה משהו אחר מהם.
 
אני באופן אישי הייתי מנסה לשוחח עם הבן שלך ב-4 עיניים, לא ממקום של לתקוף אותו אלא ממקום של להבין מה קורה שם ולומר שהיית שמחה לקחת חלק בחיים שלהם יותר ממה שעכשיו מתוך המקום של לבלות איתם ועם הילדים ולעשות תיאום ציפיות כך שזה יתאים גם להם וגם לך כסבתא ואמא.
לצפיה ב-'היי פרפרי אהבה'
היי פרפרי אהבה
10/03/2016 | 06:41
57
עשיתי זאת. הוא אמר שאני מדמיינת אבל שאר בני הבית באותה דעה שלי. העובדות גם מדברות. דווקא מצדם יש הכחשה וזה קצת לא נעים משום שאדם שמכחיש עובדות (שוב, בני הבית מודעים להם) אין לך מה לעשות יותר...
 
אגב, אני לא בעד להתנהל רק מול הצד של הבן או הבת. לפעמים צריך ששניהם ישמעו (בנועם ובלי לפגוע כמובן) את הצד שהרי ברור שלא תמיד דברים נאמרים מגורונו של זה או זו...
לצפיה ב-'הבעיה אולי מתחילה ב״כל חיי חלמתי...״. הפתרון - בנך'
הבעיה אולי מתחילה ב״כל חיי חלמתי...״. הפתרון - בנך
05/03/2016 | 14:53
8
153
את חלמת שכלתך תהיה חברתך. מה לעשות - היא לא חלמה על זה. היא לא רוצה בזה. ואולי אין לזה שום קשר אליך.
יכול להיות שאת הלחצת אותה, וזה רק גרם להתרחק.
אז דבר אחד - תעשי כיוונון ציפיות. אתן לא צריכות להיות חברות. אל תלחצי עליה.
 
דבר שני - הפתרון הוא מול בנך. הוא רוצה לבוא ולהניח את הראש בזמן שהילדים משחקים איתך? שיבוא עם הילדים. למה להכריח אותה לבוא, בזמן שהוא מנמנם, והיא צריכה להעביר ערב עם חמות שהיא לא מרגיש קרוב אליה? 
 
את רוצה להוציא את הילדים מהגן? דברי עם בנך. הם גם הילדים שלו. ואם צריך - שהוא ייצא מהעבודה מוקדם כדי לבוא איתך ולהוציא את הילדים.
 
 
לצפיה ב-'קצת התהפכו היוצרות, לא? '
קצת התהפכו היוצרות, לא?
05/03/2016 | 16:27
6
142
ההורים מבקשים מסבא וסבתא להוציא את הילדים מהגן כדי לעזור להם  (להורים)  ולא סבא וסבתא מבקשים להוציא את הילדים מהגן כדי להרגיש טוב..
זה קצת מוזר שהאבא ייצא מהעבודה וילך להוציא את ילדיו מהגן יחד עם אמו, הייתי אומרת שמפספס את המטרה. חוץ מזה,זו דרך די כוחנית שלא תקדם כלום ותעורר תגובת נגד אצל האמא ובצדק. את הדברים האלה כדי לסגור בדרך שלום, למשל האבא יכול לנסוע בערב עם ילדיו לבקר את הסבתא.
לצפיה ב-'אני לא רואה את זה כמשהו כוחני'
אני לא רואה את זה כמשהו כוחני
05/03/2016 | 18:36
4
134
ההצעה שהאבא יגיע באה מתוך מחשבה שאולי האמא לא סומכת על הסבתא, ואז האבא הצעיר, שרוצה לשמח את אמו - שיציע שהוא ואמו יגיעו ביחד אל הגן.
 
אני פשוט מדברת מנסיון. היתה תקופה שחמותי ״עזרה״ לנו בלקחת את הילדה מהגן. לא היינו באמת זקוקים לעזרה אבל היא רצתה, אז בכיף. אבל מה? התיק נפל עליי. אני זאת שדאגתי לנקות את הבית בבוקר בשביל לא לקבל הערות אחרכך (וכן, גם הערות של ״לא נורא, כשהייתי צעירה גם אצלי היה מלוכלך״ לא נעים לשמוע). ואני קיבלתי טלפונים לעבודה של ״מותר לתת לה ארטיק״? ו״איפה הבקבוק מים?״. ואני חזרתי מהעבודה ובמקום לנוח - ישבתי בסלון וארחתי את חמותי (מה, אחרי שעזרה לנו - אשלח אותה היישר הביתה?). בקיצור - אחרי כמה פעמים כאלה אמרתי לבעלי שחלאס, ואם הוא רוצה שאמא שלו תעזור לנו - שהוא יהיה איש הקשר מולה, לא אני. לי יותר נוח לקחת את הילדה בעצמי, מאשר להתעסק עם אמא שלו.
לצפיה ב-'ואו, כל הכבוד לך על הסבלנות. באמת.'
ואו, כל הכבוד לך על הסבלנות. באמת.
05/03/2016 | 19:23
2
39
לצפיה ב-'תודה. לא בטוחה שזו סבלנות, זה קצת חוסר עמוד שדרה....'
תודה. לא בטוחה שזו סבלנות, זה קצת חוסר עמוד שדרה....
05/03/2016 | 19:47
1
40
לצפיה ב-'ברשותך עוד משהו, לפעמים מתחשק לי '
ברשותך עוד משהו, לפעמים מתחשק לי
10/03/2016 | 07:12
65
להדיר את רגלי באופן קצת קיצוני ולהתנהל מול חיי בלבד. (יש לי שני ילדים רווקים בבית...) ויש לי עיסוקים משלי וזמן פנוי מעט. כי אי אפשר שרק צד אחד ירצה ולהם חיים משלהם אבל פתאום הם צריכים משהו והם מבקשים יפה (לא קשור לילדים ...:(  ) המחשבה חולפת עד לפעם הבאה...
לצפיה ב-'אז תלוי מי החמות והכלה והבן ותלוי איך'
אז תלוי מי החמות והכלה והבן ותלוי איך
10/03/2016 | 07:03
50
מסתכלים על זה. וכמו שאומרים, הכל במינון הנכון. לא ביקשתי להגיע בכל יום או אפילו פעם בשבוע. הפעם הראשונה הייתה מתוך התלהבות (הם בגנים קרובים זה לזו) ורצון לראות את הגנים וכן, הזדמנות לראותם. בפעם הראשונה שצץ הרעיון ורגע של רצון אמרתי לבן שלי,  "אני רוצה לראות את הגנים פעם אחת שלו ושלה, אפשר? י". אמר כן. קבענו ולא הגיע וכשאשר שאלתי שמעתי את המשפט שחזר על עצמו. ירדתי מזה כאמור (כותבת כאן אבל אף מילה מולם. אמרו לא פעם אחת , פעמים וזהו) והבנתי שלמרות הגיחוך לדעתי הם הורים אבל הגילוי שאסור לסבתא אחת , מקומם בפנים...
 
גם אני שואלת אם מותר ואסור. האם היית מסכימה שתתנהל כראות עיניה? אולי זה בא מתוך רצון להראות שהיא מתחשבת (נקודת מבט שלי).
לצפיה ב-'ויקה, אני לא ביקשתי להוציא איתו כי גם לי'
ויקה, אני לא ביקשתי להוציא איתו כי גם לי
10/03/2016 | 06:51
46
לא תמיד יוצא בשעה מסונכרנת. ימים שאני שבה מן העבודה שעות אחרי שהגן סגור. הצעתי להוציאם במקומם כשהם נתקעים ואני יכולה. התגובה הייתה שהסבתות לא אמורות להוציא את הילדים מהגן בשום פנים ואופן. ברור שלא מקובל עלי אבל קיבלתי את דעתם אבל אופס, הצד השני עושה זאת :(...מעליב קצת לא?
לצפיה ב-'אני ממש לא מכריחה אותה לבוא'
אני ממש לא מכריחה אותה לבוא
10/03/2016 | 06:45
51
ואף אמרתי זאת מול שניהם. גם הצעתי לא פעם במשפט דומה: "אין לי בעיה לא לבוא אליכם. יש לי בית וחיים אבל כסבתא אוהבת רוצה לראות את נכדי פעם בשבוע שבועיים ואם לא בא לכם להגיע, זה בסדר. אתם יכולים לשים לי את הילדים לשעה שעתיים שלוש של כיף ובינתיים לנוח ולעשות את הסידורים שלהם ולבוא לקחת יותר מאוחר". תמיד יש תשובות לא הגיוניות....
לצפיה ב-'ניסיתי לקצר ולערוך את ההודעה ולא הצלחתי. מתנצלת שוב. אז אלו '
ניסיתי לקצר ולערוך את ההודעה ולא הצלחתי. מתנצלת שוב. אז אלו
05/03/2016 | 06:32
178
רוח הדברים. סליחה על הסרבול. 
לצפיה ב-'אני מסכימה עם כל מה שאמרו לך לפניי'
אני מסכימה עם כל מה שאמרו לך לפניי
06/03/2016 | 09:16
136
בעלי ואני ממש לא מגיעים אחת לשבוע לחמותי. אנחנו עייפים ורוצים לנוח ביום שישי. גם לה אין כוח לבשל ולארח אותנו כל שבוע וגם אנחנו ממש לא רוצים.
את הבעיה של לראות את הנכדים פתרנו בכך שבימי שישי אחה"צ הם הולכים אליה לשעתיים-שלוש. הם מרוצים כי הם מקבלים פינוקים, היא מרוצה כי היא רואה אותם ולא צריכה לארח אותנו, אנחנו מרוצים כי יש לנו כמה שעות של שקט בשישי (או שבת) אחה"צ לשכב על הספה, לקרוא עיתונים ולנוח.
אגב, מעולם לא היינו מגיעים אליה פעמיים בשבוע. לא בלי ילדים ובטח לא מהרגע שהילדים נולדו. זה קשה מאוד. וגם לארח את החמות באמצע השבוע זה מאוד קשה - לילדים יש חוגים, הילדים הולכים לחברים, מארחים חברים, ואנחנו ההורים מתרוצצים ועובדים ונופלים מהרגליים. על כל זה עוד לארח חמות זה ממש לא מתאים.
לדעתי את צריכה להבין שהתמונה שאת מתארת היא מאוד שכיחה, ולא לפרש אותה כנתק ממך.
לצפיה ב-'פינת לסופשבוע '
פינת לסופשבוע
04/03/2016 | 13:46
13
65
נא שרשרו לפה דברים שאינם קשורים בצורה ישירה לנושא הפורום.
שרשור זה יפתח בנתיים פעם בשבוע ובמידת הצורך אפילו יותר
 
 
לצפיה ב-'פינת "שמח במטבח" '
פינת "שמח במטבח"
04/03/2016 | 13:47
4
76
מה הכנתם במהלך השבוע האחרון
מה תכינו לכבוד הסופשבוע
 
בתאבון
לצפיה ב-'דווחתי בפורום "שלי" אבל אשמח לדווח גם כאן '
דווחתי בפורום "שלי" אבל אשמח לדווח גם כאן
04/03/2016 | 18:21
93
היום בצהריים היה:
סלט סלק, קציצות טונה אפויות, ירקות כתומים בתנור בניחוח תפוזים ותבלינים, אורז אדום עם אטריות, וגם מיקס אורז (שחור-אדום-מלא-פרא) לבכור, שלא אוהב אורז לבן.
לקינוח - עוגת שוקולד וריקוטה. מתכון חדש, הכנתי פעם ראשונה ויצא מעולה.
מחר בצהריים אוכלים בחוץ אחרי טיול קליל, אבל לארוחת ערב תכננתי להכין ניוקי ברוטב פטריות וערמונים.
 
במהלך השבוע אני בד"כ לא מבשלת. אוכלים לארוחת הצהריים שאריות מסוף השבוע + אני מפשירה במהלך השבוע מאכלים שונים שאני מראש מכינה להקפאה ומקפיאה במנות קטנות (בולונז, קציצות, צ'ילי בשרי, לזניה בשרית וכו').
לצפיה ב-'האמת שהשבוע לא ממש יצא לי לבשל '
האמת שהשבוע לא ממש יצא לי לבשל
05/03/2016 | 13:57
1
78
הכנתי אבל בראוניז נוטלה שהבחור מטורף עליהם.
 
בין היתר הייתה גם שעועית ירוקה, תפוחי אדמה קטנים בתיבול שמן זית ומלח גס, כרעי עוף במרינדה בסגנון הוואי(משהו קנוי ).
 
עכשיו בסופשבוע נראה לי שאני אכין מהעוף הטחון  "אצבעות עוף".
יש לי סיפור מצחיק בקשר לאצבעות עוף- הכנתי פעם לבחור לארוחת הצהריים וכולם היו בטוחים שזה קנוי ולא האמינו שאני הכנתי את זה וכשנתן להם לטעום -ביקשו שיביא יותר בפעם הבאה  
 
האמריקאים האלה כל כך לא מורגלים לתרבות של בישול והכנה בבית שזה הזוי
לצפיה ב-'בגלל זה הם כל כך נוטים להשמנה, ובגלל זה כל כך הרבה תוכניות'
בגלל זה הם כל כך נוטים להשמנה, ובגלל זה כל כך הרבה תוכניות
06/03/2016 | 08:41
53
אוכל אמריקאיות עוסקות בללמד אותם איך לבשל בבית (ע"ע רייצ'ל ריי ודומיה). אצלנו זה די ברור מאליו, ורוב האנשים מבשלים בבית והרבה פחות אוכלים בחוץ.
לצפיה ב-'מה שהכנתי בימים האחרונים:'
מה שהכנתי בימים האחרונים:
06/03/2016 | 08:24
41
לשבת:
חלות, סלטים למיניהם עם רטבים נהדרים, מיונז ביתי, מושט בתנור, בקר, שניצלים לילדים, קוגל תפוחי אדמה, חמין, כבד קצוץ, מוס שוקולד.
חוץ מזה הכנתי לאחי עוגת גבינה עם פסי שוקולד כי הוא עשה קידוש בשבת לרגל הולדת בתו.
אתמול בערב הכנתי בראוניס שוקולד גבינה לכבוד יום הולדתה של הבוסית שלי והבוקר אנחנו במסיבונת ספונטנית.
אתמול בישלתי מרק כתום לימים הקרובים.
לצפיה ב-'פינת ההמלצות'
פינת ההמלצות
04/03/2016 | 13:49
7
76
סרט שראיתם ואהבתם/לא אהבתם, ספר שקראתם והתחברתם או לא, וכל דבר שעשה לכם כיף ותרצו להמליץ עליו
לצפיה ב-'לאחרונה החלטתי לחזור'
לאחרונה החלטתי לחזור
04/03/2016 | 14:16
76
לספרים שכבר קראתי ומשהו היה לי לא 'סגור' בהם.
ממליצה על הספר תרה/לצרויה שלו.
 
ולהתמקד בהשפעה של הבית שבו גדלו הדמויות,
אמנם זה לא הדגש בספר, אבל בעיני משמעותי מאוד.
קריאה מהנה.
לצפיה ב-'כרגע קוראת את "שיר לאיזי ברדלי" כשיעורי בית '
כרגע קוראת את "שיר לאיזי ברדלי" כשיעורי בית
05/03/2016 | 14:01
2
65
אני במועדון קוראות כך שנחשפת להמון ספרים שכנראה לא היה סיכוי שאבחר מיוזמתי כי אני מאלה שכן שופטים ספר לפי הכריכה שלו והנושא של הספר מאוד מאוד כבד, אבל יש משהו מאוד מעניין בספר הזה שמושך אותי לקרוא עוד ועוד...
 
זהו ספר על הדת המורמונית. משפחה שמאבדת ביום אחד את הבת שלה ממחלה קשה ורואים את דרך ההתמודדות או חוסר ההתמודדות של בני המשפחה ואיך הדת משפיעה עליהם ועל ההתמודדות.
לצפיה ב-'היי בדיוק לקחתי את ספר הזה מספרייה . עוד לא התחלתי אותו '
היי בדיוק לקחתי את ספר הזה מספרייה . עוד לא התחלתי אותו
05/03/2016 | 22:07
1
46
אבל טוב שכתבת שאת קוראת אותו כי הרבה פעמים אני קוראתספרים ומתבאסת שאין לי עם מי לדבר עליהם 
 
 
מה שכן אני בכלל לא ידעתי על מה הוא מדבר עד עכשיו 
 
 
לצפיה ב-'חחח אני לרשותך כשתרצי לדבר על זה '
חחח אני לרשותך כשתרצי לדבר על זה
05/03/2016 | 22:28
37
אני באמצע הספר בערך כי קוראת קצת כל פעם- "גונבת" כמה דקות כל בוקר לפני שמתחילה להתארגן
לצפיה ב-'הנערה שהשארת מאחור'
הנערה שהשארת מאחור
06/03/2016 | 08:25
1
57
ספר שסיימתי אתמול. מטלטל, נוגע, מעורר השראה.
לצפיה ב-'כל כך '
כל כך
09/03/2016 | 12:31
4
לצפיה ב-' הסופרג'סטיות'
הסופרג'סטיות
09/03/2016 | 12:25
18
סרט משובח.
בלי קשר לנושא שלו - עשוי טוב, שחקנים מעולים.
 
ועם קשר לנושא (וליום האשה הבינלאומי שחל אתמול) - כל המצקצקים על ה"פמינאציות" הלוחמניות,
הסרט הזה הוא התשובה הניצחת למי שלא מבין למה צריך להילחם על שוויון זכויות.
לצפיה ב-'אגב הוריך לא צריכים בכלל להתנצל בפני אישתך'
אגב הוריך לא צריכים בכלל להתנצל בפני אישתך
04/03/2016 | 09:50
6
227
זה שהם חושבים אחרת ממנה לא עושה אותם הורים פחות טובים, מותר שיהיו חילוקי דעות.
 
מה שהם יכולים לעשות זה במפגש השלמה להגיד שהם חוזרים בהם  ממה שאמרו  במידה ואמרו דבריפ פוגעניים, ובהחלט להסביר שדרך החשיבה שלהם היא שונה וזה לגמרי בסדר שלא כל האמשים חושבים אותו הדבר.
לצפיה ב-'ההודעה כמובן לבעלה של אישיתי, תפוז עושה'
ההודעה כמובן לבעלה של אישיתי, תפוז עושה
04/03/2016 | 09:52
87
בעיות.
לצפיה ב-'מה הבעיה בלהתנצל?'
מה הבעיה בלהתנצל?
04/03/2016 | 11:40
4
97
גם אם הם חשבו לטובתו,והוא איננו תינוק בן יומו שלא מבין מה רצו,
הוא אמר שהוא חושב ובוחר אחרת--אז?
למה הפרת הבטחה לא ראויה להתנצלות?
על אמירות פוגעניות לא ראוי להתנצל?
האם זו בושה להתנצל? עם הסבר בלי הסבר.
כשבוחרים לשנות מתחרטים על הקודם ומתנצלים.
 
אני רואה בהתנצלות מעלה גדולה ודרך ראויה לבנית יחסים חדשים נעימים יותר.
לצפיה ב-'הדיון פה הוא לא על להתנצל או לו ! ! !'
הדיון פה הוא לא על להתנצל או לו ! ! !
04/03/2016 | 12:19
1
84
ואם בכל זאת את רוצה לדעת מה דעתי , אז מותר להורים  להגיד שהם חוזרים בהם, הם לא עשו שום פשע או עוון.
 
הם רצו לעזור לילדים סדרכם שלהם, ואם זה לא מקובל על הילדים אז למה ההורים צריכים להתנצל, מה זה פה כל דבר צריך להתנצל, נו באמת את ההתנצלות שישמרו למקרים באמת שדורשים סליחה ומחילה, זו דעתי הבלעדית והבלתי קובעת, זכותך לחשוב אחרת .
לצפיה ב-'אני לא חושבת אחרת,'
אני לא חושבת אחרת,
04/03/2016 | 12:53
52
להורים מותר אפילו נכון וצריך וטבעי שתהיה להם דיעה משלהם,
ורצון משלהם.
אבל שני דברים עקרוניים--
האחד--הם גם אמורים להבין שלבוגרים שלהם יש גם רצון וצורך ומחשבה עצמאית.
            נכון שזכות כל צד, לכלכל עניניו ע"פ דיעותיו --מבלי לפסול דעה אחרת גם אם 
           לא מסכימים.
 
השני--הם אמורים להתנצל על שני דברים שפגעו--1)הפרת הבטחה. 2)אמירות                   פוגעות. אלה התנהגויות לא יפות שפגעו גם בבן לא רק בכלה.
         
 ונכון שהדיון איננו על התנצלות כן או לא--אבל, קרו כאן דברים שרוצים לשקם.
אם תהיה אמירה מתנצלת על הדרך והדברים המכאיבים יש סיכוי גדול יותר לשינוי.
 
 
 
לצפיה ב-'אין שום בעיה להתנצל'
אין שום בעיה להתנצל
04/03/2016 | 13:05
1
69
כאשר יש בזה צורך. במקרה הזה, ההורים חשבו ישי פה רודפת בצע (ולדעתי צדקו) והתנו עזרה כלכלית בהסכם ממון. על כך לא צריכים להתנצל. 
לצפיה ב-''
04/03/2016 | 16:54
7
לצפיה ב-'ניתוק קשר עם ההורים - חייב עצה'
ניתוק קשר עם ההורים - חייב עצה
04/03/2016 | 09:06
29
810
התלבטתי ארוכות אם לכתוב את המכתב הזה ואם כן אז באיזה פורום. מכיוון שאני במילא משוטט פה הרבה בסוף לא רק שאני כותב, אני עושה זאת כאן.
והסיפור: היו לי הורים טובים ומטפחים לאורך שנים והקשר איתם היה טוב במשך כל חיי הציעירים. לפני שלוש שנים התחתנתי ואחרי כמה זמן הם התהפכו עליי ועל אישתי. אני בא ממשפחה שלא חסר לה ממון ( לא מנסה להשוויץ ) ואחרי החתונה הורי שעד לאותו רגע נתנו ודאגו פתאום רצו הסכמי ממון כי הם דואגים מה יקרה אם נתגרש. אני ואישתי מאוד נעלבנו מהעלאת נושא הגירושים ומכך שאינם סומכים על אישתי. הם הפרו כמה הבטחות בנושאים כלכליים שהבטיחו לפני החתונה ( כולל עזרה עם משכנתא ) ואנחנו הרגשנו מושפלים, מבוזים וניבגדים. נהלנו איתם ויכוח מר שכלל נתק כמעט מוחלט של 9 חודשים ולבסוף הם חזרו בהם מהפרת ההבטחה ועזרו ולא חתמנו הסכם ממון. אבל הלב שלנו נשאר שבור בעיקר לאור כל מיני עקיצות קטנות שהם שלחו פה ושם. אישתי בטראומה מוחלטת, הפעם האחרונה שראינו את הורי הייתה באוקטובר. היא דרשה נתק של חצי שנה כדי להתאושש ( גם החלה ללמוד תואר שני והייתה צריכה שקט ) ועכשיו הודיעה שהיא רוצה ניתוק לצמיתות. צריך לציין שהיא בעצמה באה ממשפחה עם היסטוריה ארוכה של כאב. סבא וסבתא שתלטנים שמאוד פגעו בהוריה ובה ובאחיותיה ויחסים עכורים בין ההורים ושאר צרות. היום יחסי המשפחה שם טובים הרבה יותר, אנחנו ביחסים טובים עם הוריה ( שעדין נשואים ). הרעיון לנתק את היחסים משמשפחה שלי מחריד אותי. לאחרונה הם הפסיקו עם כל העקיצות וההטפליות ואני מאמין שאפשר לחזור להיות משפחה אבל אישתי לא מאמינה להם כבר ולא מוכנה לשמוע על פגישה נוספת, אפילו לא אחת. אותי הרעיון לא לראות יותר את אחיי הקטנים, את המשפחה המורחבת ואת ההורים משתק מעצב. מה לעשות ? איך להתמודד ? מה לבחור ( מבחינתה של אישתי או נתק או גירושין ) ? אני כועס על הורי, פגוע אבל נורא רוצה לנצל גם את הפתח הצר שפתחו כדי לתקן. מה לכל הרוחות אני עושה ? איך מתקנים לב שבור של כלה יפה ( אישתי ) וחתן חרד (אני ) ? 
תודה מראש לכל הקוראים והמגיבים...
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'אני צריך לציין שאני מאוהב באישתי'
אני צריך לציין שאני מאוהב באישתי
04/03/2016 | 09:22
371
היא בן אדם נפלא. חכמה ומוכשרת. אין לנו ילדים עדיין למי ששאל את עצמו.
 
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
04/03/2016 | 09:25
1
413
תראה , בגלל שההורים שלך חזרו בהם מהחלטתם והבינו שאתה חשוב להם -הם היו מוכנים מצידם להתפשר ולוותר על עניין הסכם הממון. ולדעתי בגלל שהם עשו את ההתפשרות הזאת אני לא רואה סיבה למה לוותר על הקשר איתם במיוחד עוד שהם הפסיקו עם ההתנקטנויות שלהם.
 
בקשר לאשתך אם היא מכופפת לך את היד ושמה לך גירושין או תוותר על המשפחה זה אומר דרשני...אולי אז היה להם מקום טוב לבקש הסכם ממון.
אני מציעה שתפנו לייעוץ מקצועי ותראו איך אתה נשאר בקשר עם המשפחה ועם אשתך.
 
מאוד תמוהה לי העניין שהיא עושה לך מעין קונצים כאלה במיוחד אחרי מה שההורים שלך העבירו אותך.
לצפיה ב-'מסכימה בהחלט '
מסכימה בהחלט
04/03/2016 | 13:43
110
לצפיה ב-' '
04/03/2016 | 09:29
1
209
סיפור קשה ועצוב.
אני מציעה לך, ללכת איתה ליעוץ--
שם תקבל במה שהיא תצטרך להקשיב לך בלי לחץ של מריבה,
ולומר להממש כו שכתבת--אוהב אותך, פגוע כמוך,
אבל זו המשפחה שלי--בסוף הם תיקנו במשהו--
ניתן הזדמנות לחיים קורקטיים--אבל אני מבקש שפעם ב... נהיה איתם.
 
מצד שני הוריך אמורים להתנצל בפניה--ואולי ללהסביר שזה לא היה נגדה
אלא אגנדת חיים שלהם. ומשהבינו שזה לא העיקר חזרו בהם.
 
אישית כמי שיצרה נתק--אני מתנגדת לזה ממש עקרונית.
ולא אכפת לי להפגש עם אשתך, ולהראות לה למה נתק מביא בהמשך.
מותר לטעות ומותר להתנצל על טעות. הוריך יכולים? מוכנים? מבינים לאן זה מוביל?
 
 
לצפיה ב-'שתדע לך תמיד, בעל המאה הוא בעל הדעה,'
שתדע לך תמיד, בעל המאה הוא בעל הדעה,
04/03/2016 | 09:47
271
מכיוון שההורים שלך דואגים לכם כלכלית יש להם בהחלט מה להגיד, הם דואגים לך לטווח הארוך, הם מזרימים לכם כספים ולא רוצים שהכסף שלהם יירד לטמיון, מהימים
והשנים האחרונות ידוע הוא שזוגות ממהרים להתגרש ואז אם מישהו הביא יותר רכוש וזה לא נרשם הרכוש מתחלק חצי חצי ואז זה שלא נתן יוצא נשכר, אילו אתם הייתם משלמים את המשכנתא כל הבית אני מבינה שמגיע חצי לאשתך וחצי לך, אך מכיוון שההורים שלך משלמים את המשכנתא אז יש להם מה להגיד בנדון והם גם צודקים,
לידיעתך בתי התחתנה עם איש שהקים כבר עסק והוא ביקש הסכם ממון מה שנראה לנו טבעי לחלוטין, לא התערבנו בכלל, לא תמיד הורים צריכים להתערב בשיקולי הזוג הצעיר, אך אם בקביעות הם מזרימים כספים אז בטח שיש להם מה להגיד, אילו אלו היו הכספים שלך היית יכול להגיד להם לא להתערב.
 
תשב עם אשתך ותעשו דיון האם יש אפשרות לא לקבל מהוריך כספים ותשלימו כי לימים אם יקרה משהו לאחד ההורים ואתה לא מדבר אתם עדיין, לא תסלח לאשתך ותרגיש רגשי אשמה כלפיה וצער רב על ניתוק הקשר מההורים, כסף זה לא הכל בחיים, צעירים צריכים לדעת לחיות על חשבונם ולא על חשבון ההורים לאורח השנים.
 
ייעוץ לא יוכל לעזור הרבה, מה היועצת תגיד לך לדעתך??????
לצפיה ב-'זה קצת מורכב.'
זה קצת מורכב.
04/03/2016 | 10:42
4
333
אתחיל בכך שאני בעד הסכמי ממון, נגד נישואין ויוצאת מנקודת הנחה שהכוונה של ההורים שלך היתה טובה (כלפיך), רק שהדרך שבה התבצעו הדברים היתה מכוערת ורק עשתה נזק.
 
מצד אחד - אישתך צודקת.
ההורים שלך התייחסו אליה (וגם אליך) באופן מחפיר.
התערבו בעניינים לא להם.
זכותם לתת או לא לתת כסף (אם היה לכם שכל, לא הייתם לוקחים שקל).
קילקלו לך את מערכת היחסים עם אישתך.
 
היא צודקת שהיא לא רוצה קשר איתם.
תכלס מה הם אמרו בעצם?
שהיא גולד דיגרית?
שהיא איתך בגלל הכסף שלהם?
זה מעליב ומשפיל.
תכלס, היה עדיף שלא היו מציעים ולא נותנים כלום.
אתם ילדים גדולים ואין סיבה שלא תסתדרו לבד.
 
מצד שני, ההורים שלך רק רצו בטובתך.
 
מצד שלישי, ההחלטה אם לשמור או לנתק קשר עם ההורים זה החלטה שלך.
לגביך בלבד.
אם אשתך לא רוצה להיות איתם בקשר, זו זכותה ואין לך זכות להחליט עבורה.
 
מה שאני חושבת, זה שצריך לשים גבולות מחדש.
שכל אחד ידע את מקומו.
במה מותר לו להתערב ובמה לא.
 
הקשר איתם יצטרך להשתנות ולהצטנן לפחות בתקופה הקרובה.
הזוגיות שלכם אינה עניינם.
אל תשתף אותם במה שקורה אצלכם.
החלטות לגבי החיים המשותפים שלכם צריכות להקבע בינך ובין אשתך.
לא צריך לערב הורים.
 
אני מציעה שבשלב הזה, אם אתה נפגש איתם, שזה לא יהיה בתוך הבית.
אל תפיל את הנוכחות והאירוח שלהם על אשתך
לצפיה ב-''
04/03/2016 | 11:01
25
לצפיה ב-''
04/03/2016 | 14:05
16
לצפיה ב-'אני מתנצלת על המילה שאכתוב אבל אין לי משהו טוב יותר '
אני מתנצלת על המילה שאכתוב אבל אין לי משהו טוב יותר
04/03/2016 | 22:15
296
אישה שמבקשת מבן זוג אהוב לנתק קשר עם משפחתו, לדעתי זה קצת מרושע. זו לא אהבה מבחינתי. ואולי זה אומר דרשני. לאף אדם אין זכות לנתק אותי מאוהביי גם אם אני מאוהבת עד כלות בבן זוגי. ומה כבר ביקשו הוריו של הבעל הצעיר שנגזר דינו להחליט לאן? הסכם ממון על רכושם?  עם כל הכבוד לרומנטיקה שמתקלקלת כשעושים צעד כזה, המציאות גוברת על הכל...זכותם לבקש וזכות בני הזוג לא לקחת.
לצפיה ב-'הוריו לא אמרו שהיא גולד דיגרית '
הוריו לא אמרו שהיא גולד דיגרית
06/03/2016 | 22:22
68
לצפיה ב-'תמיד, כשאני קוראת הודעות כאלה, אני תוהה אם הן אמיתיות'
תמיד, כשאני קוראת הודעות כאלה, אני תוהה אם הן אמיתיות
04/03/2016 | 13:02
11
328
כלומר, כמה האדם יכול להיות עיוור? 
ההורים שלך שהבינו מהר מאוד עם מי התחתנת, דרשו הסכם ממון כי היה להם חשש שאישתך יכולה לנסות להתגרש ממך אם הדרישות הכספיות שלה מהם לא ייענו. בינתיים הם אכן צדקו והמצב אפילו יותר גרוע ממה שהם חששנו ממנו כי לאחר שאישתך ואתה קיבלתם מה שרציתם בלי לחתום על הסכם ממון, אתם בכל זאת מתכוונים לנתק את הקשר. הרי  סחטתם מה שאפשר , אז בשביל מה לשמור על הקשר?
אכן לא הייתה שום סיבה מצדם לא לבטוח באישתך התמימה וטובת הלב והבכלל לא חמדנית ולחשוד שהיא עלולה לדרוש גירושין, בצדק נעלבתם.
אישתך באה ממשפחה עם מערכת יחסים גרועה מאוד ועד שגם אתה לא תגיע למצב כזה (וכבר הגעת למרבית הצער) היא לא תרגע. מה שמפחיד זה ההתנהגות שלך, בכנות, כבר מזמן לא קראתי הודעה כך כך ברורה שממנה עולים שני צדדים: צד אחד הוא טוב והוא הקורבן (אלה לא אתה ואישתך) וצד שני הוא הצד הרע והפוגע ואלה הם אישתך ואתה שנכנעת לה.
אם אתה באמת שואל לדעתם של אנשים, הנה דעתי: תבקש סליחה מהוריך ותלך לטיפול שבמהלכו תצטרך להבין איך יכולת לתת לאישתך (שבה אתה מאוהב, אבל זה לא תירוץ) לשכנע אותך להתנהג בצורה כה גרועה כלפיך הורייך. האולטימטום, אם חייבים, צריך להיות מופנה כלפי אישתך, או פרידה או שהרעיון של ניתוק מהורייך נעלם לתמיד.
 
לצפיה ב-'עניתי לך, משום מה זה קפץ'
עניתי לך, משום מה זה קפץ
04/03/2016 | 15:29
6
257
לשרשור של הסדרה על הפגישה הראשונה,
בתגובה ל"הפוך עם ראש כפול"
לא מבינה איך.
לצפיה ב-'לא מבינה איך? אנסה להסביר.'
לא מבינה איך? אנסה להסביר.
04/03/2016 | 16:40
5
265
לבחור היו הורים טובים ומטפחים במשך שנים והיה לו קשר טוב איתם. הם הבטיחו לעזור כלכלית והתנו את העזרה בחתימה על הסכם ממון. הבחור ואישתו מאוד נעלבו, ניהלו ויכוחים מרים עם ההורים, ניתקו איתם את הקשר לתשעה חודשים ובסוף קיבלו מה שרצו ללא חתימה על הסכם ממון.
הבחורה, שבאה ממשפחה עם היסטוריה ארוכה של יחסים כואבים, החליטה שאחרי העלבון הגדול, חייבים לנתק את היחסים עם ההורים והמשפחה של הבחור והעמידה  אולטטימטום של ניתוק או גירושין.
היא מוכנה לגרום לבעלה שאותה היא אמורה לאהוב כאב לב נוראי כשהיא יודעת שהרעיון של לא לראות יותר את משפחתו ואת אחיו "משתק אותו מעצב" וזה ציטוט שלו. וכל זה בגלל שניסו להתנות עזרה כלכלית בחתימה על הסכם ממון ובנוסף השמיעו "כל מיני עקיצות פה ושם" וגם זה ציטוט מדבריו. אכן סיבה לנתק את היחסים ולגרום לכאב שאני אישית לא מצליחה אפילו לתאר אותו. היא לא מוכנה לשמוע אפילו על פגישה אחת נוספת, רק ניתוק מוחלט ירפא את ליבה השבור.
כל מה שכתבתי עכשיו נלקח מהפוסט שלו. לא הוספתי דבר.
בכל זאת אוסיף הערה אחת של פרשנות אישית וזו דעה של כלה, אני לא חמות והרבה פעמים אני מזדהה עם הכלות דווקא, רק לא הפעם. ניתוק זה עסק מאוד מאוד כואב (אני מניחה שאת יודעת את זה ) וזה שכלה צעירה וחסרת ניסון שמושפעת מניסיון משפחתי כואב מחליטה לעשות שרירים גם במחיר גרימת כאב לבעלה, אני עוד יכולה להבין, אבל זה שבחור שנשמע נורמטיבי וגדל במשפחה שנתנה לו אהבה (גם עזרה כלכלית ללא תנאי כנראה מתוך חשש לאבד אותו וגם ניסיון לשנות התנהגות שנראתה לבחור ואישתו התנהגות פוגעת) מסכים לנתק קשר עם הוריו בגלל כסף והשפעתה של אישתו לתשעה חודשים וגם שוקל לנתק יחסים לתמיד בגלל אולטימטום מצדה, זה מזעזע בעיני.
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה ויקה. אני מבוהלת מעצם המחשבה וזה גורם לי'
מסכימה עם כל מילה ויקה. אני מבוהלת מעצם המחשבה וזה גורם לי
04/03/2016 | 18:52
215
להיות   "הפודל" של כלתי כדי שחלילה לא תגרום לנתק ביני לבין הבן שלי. 
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה ויקה.'
מסכימה עם כל מילה ויקה.
04/03/2016 | 19:12
68
לצפיה ב-'אינני רוצה לדוש יותר,'
אינני רוצה לדוש יותר,
05/03/2016 | 18:53
2
191
אבל בפסקה האחרונה שלך--'קפצתי'.
אני אשה שמסתדרת עם כל העולם ואשתו.לר רבתי מעולם ויש 'טונות' של קשרים מכל מסגרת.
ואני הייתי כלה נאמנה ומסורה, עשיתי מה שאולי לא מקובל אפילו מבחינת נתינה ומבחינת בנית קשר----נעלבתי עד עמקי נפשי---וניתקתי--כן לגנמרי ניתקתי.
כן, (שילמתי גם מחירים לא פשוטים)אבל--כלה היא בן אדם עם רגשות וצרכים--
וחמות אמורה להיות שם בשבילה. כן להיות המבוגר האחראי --ולהיות זהירה.
 
ובדבריך את מעמידה כלה כזו--כעושה שרירים, כלא מעריכה, ועוד---למה? למה?
 
אגב, אני חברה וקרובה לכלותי וחתני מאוד. ואעשה הכל כדי שיהיה להם טוב,
ולו עבור ילדי.
ובדבריך הפכת אותי רעה, ולא מתחשבת--וזה לחלוטין לא נכון.
 
וכנראה זו הדרך שלך לראות את המקרה של פותח ההודעה. ככשל של הכלה.
בעוד אני רואה את הכשל של הוריו ולו בעובדה--שגם הוא נעלב.
 
לצפיה ב-'לא מדברים עליך ולא על המקרה שלך'
לא מדברים עליך ולא על המקרה שלך
05/03/2016 | 19:21
1
151
ואולי היתה לך סיבה לנתק יחסים אבל גם במקרה זה, את זו שניתקת את היחסים ואילו בעלך שמר על קשר עם אימו (כמדומני ).
בכל מקרה, זה לא עליך ואני לא יכולה להפוך אותך לרעה וכמובן גם לא מעונינת בכך.
מדברים על המקרה שהבחור הציג ובמקרה שלו (רק שלו), כפי שהוא מציג אותו אכן הכלה עושה רושם של אדם רע שעושה שרירים ומתאכזרת לבעלה ולהוריו מתוך רדיפת בצע ואגו מנופח. לחלוטין.
לצפיה ב-'ברור לי לגמרי '
ברור לי לגמרי
05/03/2016 | 20:01
105
שלא מדברים עלי.
אבל בפסקה האחרונה של הפוסט הקודם,
את כתבת שאת לא חמות ומזדהה עם הכלות--ואז העמדת את הכלה הזו--
כמי שעושה שריר ועם אגו מנופח.
ואני--רואה כאן כשל הורי גדול מאוד--גם אם האג'נדה שלהם אומרת הסכם ממון,
זה בעיני בסדר, אבל לא מבטיחים קודם סכום ואז מבקשים הסכם ממון.
אגב, הבן ניתק בגלל עלבון שלו ולא בגלל אשתו,
אלה הוריו אז הוא מוכן, היא עדין נשארה בעלבון.
לו אני במקומה גם הייתי נעלבת. 
למה הבטיחו? למה הפרו? למה יצרו משבר אמון--אי אפשר להטיל את האחריות 
למצב עליה, והם 'יצורי עליון' צודקים וטובים.
טעו--קורה--יש דרך להתנצל--יש דרך להתפייס. ובכלל להבין שיש מי שפגוע.
 
וכדי לסבר את האוזן--הורה יכול הרבה דברים לילדיו ולכעוס וזה נשכח,
אם מורה או שכן/נה יאמרו אותם משפטים זה עלול להביא לריב.
 
אז כן הבעל--רוצה לארגן מחדש את המערכת--מה חלקם של ההורים?
 
וחוזרת אלי--אם היו באים ומתנצלים ומשכנעים ומסבירים--אולי היה אפשר
לותר ולו במעט---וככה זה נשאר ככעס ועלבון--גם כשמתו. כמה חבל!
לצפיה ב-'אגב, אני בגיל שכל חברותי מחתנות ילדים וכמעט'
אגב, אני בגיל שכל חברותי מחתנות ילדים וכמעט
04/03/2016 | 18:49
1
282
כולם עושים הסכם ממון. אני בעד. היום הגרושים נפוצים מבעבר. זכותם של ההורים לדרוש זאת כי הורים רואים מציאות ללא רגשות. הילדים בשלב של רומנטיקה וכשמציעים הסכם זה קצת מעליב כי לא מבינים את האופוריה אבל זו המציאות ולא מכירה אדם אחד שנותן דירה היום ולא עושה הסכם ממון.
בקשר להודעות כאלה, גם אותי מחריד. אני מבוהלת מהיכולת, אילוץ  של הילדים לנתק קשר עם הורים.
לצפיה ב-'יותר מזה '
יותר מזה
06/03/2016 | 12:03
145
כשהחבר הציע להתחתן שאלתי אותו מיוזמתי אם הוא רוצה לנסח הסכם ממון כי ראיתי שהוא חשש מחלוקת רכוש אם נתגרש(אני באה ממשפחה ללא שום כסף וחסכונות...משפחה קשת יום באמת,כל החיים שלי עד שעזבתי את בית הוריי נאלצתי לנקות חדרי מדרגות להשלמת הכנסה עם הוריי) הוא אמר שהוא לא מעוניין וההורים גם חשבו שלא צריך.(הוא בניגוד אליי אמיד) אבל גם אם היו מבקשים ממני לחתום על הסכם כזה לא הייתי נעלבת ...לגיטימי לחלוטין...
לצפיה ב-'אין מה להוסיף. כל מילה! '
אין מה להוסיף. כל מילה!
04/03/2016 | 19:15
53
לצפיה ב-''
08/05/2016 | 22:25
1
לצפיה ב-'עיצוב מערכת יחסים'
עיצוב מערכת יחסים
04/03/2016 | 18:52
169
היי לבעל של ..
מבקשת לעלות את פנייתך בנקודות עם ציטוט מהפוסט-
אין פה שיפוט מי צודק אלא ציטוט מפנייתך-

1." היו לי הורים טובים ומטפחים .. והקשר איתם היה טוב במשך כל חיי הציעירים. 2.לפני שלוש שנים התחתנתי
3.ואחרי כמה זמן הם התהפכו עליי ועל אישתי.
4.אני בא ממשפחה שלא חסר לה ממון
5.ואחרי החתונה הורי שעד לאותו רגע נתנו ודאגו פתאום רצו הסכמי ממון .
6.אני ואישתי מאוד נעלבנו מהעלאת נושא הגירושים ומכך שאינם סומכים על אישתי.
7.הם הפרו כמה הבטחות בנושאים כלכליים שהבטיחו לפני החתונה ( כולל עזרה עם משכנתא ) ו
8.אנחנו הרגשנו מושפלים, מבוזים וניבגדים.
9.נהלנו איתם ויכוח מר שכלל נתק כמעט מוחלט של 9 חודשים
ו10 .. הם חזרו בהם מהפרת ההבטחה ועזרו ולא חתמנו הסכם ממון.
11. הלב שלנו נשאר שבור בעיקר לאור כל מיני עקיצות קטנות שהם שלחו פה ושם.
12 אישתי בטראומה מוחלטת, הפעם האחרונה שראינו את הורי הייתה באוקטובר. 13היא דרשה נתק של חצי שנה  )
14 ועכשיו הודיעה שהיא רוצה ניתוק לצמיתות. ,
15אנחנו ביחסים טובים עם הוריה ( שעדין נשואים ).
16הרעיון לנתק את היחסים משמשפחה שלי מחריד אותי. "
 
המצב כפי שתיארת - 
אתה מעוניין בבנייה/שיפור/שינוי  מערכת יחסים עם ההורים שלך ואיתכם כזוג,
ואישתך לא רוצה ומעמידה אולטימטום.
מצב ביניים בו אתה נפגש בנפרד עם הורייך ומשפחתך נראה שאינו עומד על הפרק..?
אני חושבת שיש לך קונפליקט עם בת זוגתך שאתם מתקשים לנהל אותו ולהגיע להחלטה של WIN-WIN/ והקושי מורכב לא רק מסיפור המעשה..
לאישתך יש יתרונות רבים בהיותה כועסת פגועה או בלתי סולחת.. ויתכן שהיא בסוג של פחד ממשפחתך.כדי לרתום אותה להבנה עלייך לפעול שונה ממה שעשית עד כה.
התקשורת בינכם הגיעה למבוי סתום עם העמדה של אישתך 1 או אפס.
ממליצה בחום להתייעץ יש פתרונות אפקטיביים לשניכם לפתרון הפלונטר.
בהצלחה
אירית שעל

 
 
 
 
 
לצפיה ב-'לא נעים, אבל הוריך צודקים'
לא נעים, אבל הוריך צודקים
05/03/2016 | 15:04
208
אנשים רבים עושים הסכם ממון. לא היתה סיבה שתיעלבו או תרגישו מושפלים בגלל הצעת ההורים.
סרבתם להצעה, והוריך סרבו לתת לכם כסף לקניית דירה. מתוך חשש שבגלל שאין הסכם ממון - הכסף יגיע אל זוגתך.
הם קיבלו החלטה שהם חושבים שהיא נכונה כלכלית. אתה יכול לחשוב שהם טועים כי אתה וזוגתך תישארו ביחד לנצח נצחים, אבל זו זכותם. זה הכסף שלהם.
 
והחרם שרעייתך החליטה עליו - מראה שהם צודקים. נראה שהיא יותר מדי רוצה את הכסף שלהם. מענישה אותם בגלל שלא רוצים לתת כסף.  
 
(אסור לך להיפגש עם ההורים שלך כי היא לומדת לתואר שני ונורא עסוקה???? זה נראה לך הגיוני באיזשהו עולם? )
 
לצפיה ב-'תודה לכולם'
תודה לכולם
06/03/2016 | 18:44
2
241
ראשית חשוב לי לציין : אישתי לא גולד דיגרית. מהכרות של הרבה שנים. היא לא ביקשה מההורים שלי דבר ולא ביקשה ממני שאבקש מהם. אנחנו מדברים רק על דברים שהם הבטיחו, בלי שנבקש, ואז חזרו בהם.
חוץ מזה שאישתי באה מבית פי 4 יותר אמיד ממני ( עם כל הצרות ).
 
תודה על התייחסות. חיממתם לי את הלב. בלי ציניות.
 
ננסה לפנות לטיפול כלשהו כדי להרגיע את הרוחות ולהחזיר את היחסים למוטב.
 
רוצה לציין לטובתה של אישתי : אפילו שהיא באה מבית שלא נתן תחושת משפחה שנים רבות, מהרגע שהכירה אותי עשתה הכל כדי להתקרב למישפחתי, הקרובה והרחוקה. למה ? כי היא רצתה משפחה ותיקון. לפני שהתחתנו היו לנו יחסים נפלאים עם המשפחה, כולל מפגשים דו שבועיים למרות מרחק של 80 ק״מ.
 
לצפיה ב-'מאחלת לך הרבה טוב,'
מאחלת לך הרבה טוב,
06/03/2016 | 19:35
136
בהצלחה. 
מקוה שהכל יגמר בטוב.
לצפיה ב-'לא הבנתי, אם אתם שניכם מבתים ממש עשירים.....'
לא הבנתי, אם אתם שניכם מבתים ממש עשירים.....
06/03/2016 | 22:24
205
למה שההורים לא יתנו אותו דבר ושניכם תדעו שיוצאים מהנישואים עם מה שהבאתם שזה.................אותו דבר?
לצפיה ב-'היא דרשה נתק של חצי שנה כדי להתאושש...פה חשדתי'
היא דרשה נתק של חצי שנה כדי להתאושש...פה חשדתי
06/03/2016 | 22:20
219
איך ידעה שיקח לה חצי שנה להתאושש?
הוריך צדקו בגאונות יתרה שדרשו הסכם ממון, הם לא טרחו ועמלו כל חייהם בשביל שאם בעוד חצי שנה תתגרש הם יממנו את אישתך.
אין שום דבר משפיל בהסכם ממון והוריך לא חייבים לפרנס אותך.
אישתך נשמעת כמו אישה מעצבנת ודרמטית....ליבה שבור......היא בטראומה כי הוריך רצו הסכם מממון?
איזו טרגדיה יוונית...ממש איום ונורא....זוועה....לגרדום
 
ועכשיו אחרי שזינבתם מהוריך ממון רב היא רוצה לנתק איתם קשר...במקום הוריך לא הייתי חוזרת להיות איתך בקשר.......
לצפיה ב-'אתם ילדים קטנים ומפונקים!'
אתם ילדים קטנים ומפונקים!
08/03/2016 | 05:43
211
אם מישהו מציע לתת לכם כסף ואתם מסכים לקבל אותו, אפשר וצריך להיענות לבקשה סבירה והגיונית של הסכם ממון. לא רוצים? אומרים תודה, בל לא תודה וממשיכים בחיים בלי העזרה הזאת.
עם כל הכבוד לאהבת נצח, אחוזי הגירושין היום מאוד גבוהים וכל אחד עלול ליפול לסטטיסטיקה (הינה... אפילו אתם, הזוג המושלם בדרך לשם), מסתבר שההורים שלך לא כל כך טיפשים ואתם ממש כמו 50% מהזוגות... רק נתקלתם במהמורה הראשונה בחיי הנישואין וכבר אתם בדרך לפרק. 
אגב, בעיני מי שמפחד מהסכם ממון כנראה יודע למה הוא מפחד ממנו... זוג שבטוח בזוגיות שלו, לא אמורה להיות לו בעיה לחתום על הסכם ממון.
ובאשר למה עליכם לעשות עכשיו כדי להציל את המצב?
למכור את הדירה, להחזיר להוריך את כספם ולהתחיל מחדש בלי תלות, בלי מחוייבות, בלי הסכמי ממון וכמובן בלי תנאים דרקוניים כמו לנתק קשר עם המשפחה. (ואם הנסיכה שלך לא מוכנה לתנאי האחרון, להחזיר אותה לביצה שלה עם כל הצפרדעים... לעניות דעתי ניתוק קשר עם משפחה זה לא משהו שעושים בגלל כמה העלבות או עקיצות קטנות).
לצפיה ב-'לסדרה דוקומנטרית חדשה בערוץ 10 בת שלושה פרקים על אימהות'
לסדרה דוקומנטרית חדשה בערוץ 10 בת שלושה פרקים על אימהות
03/03/2016 | 11:57
47
לסדרה דוקומנטרית חדשה בערוץ 10 בת שלושה פרקים שתעסוק באימהות, בהנחייתה של אושרת קוטלר ובבימויה של שרית חיימיאן, אנו מחפשות אישה בהריון ראשון שעתידה ללדת בחודשים מרץ/אפריל/מאי והיא יתומה מאם. המטרה לעמוד על חשיבותה ומהותה של האם, בייחוד בצומת בה אנו זקוקות לאמא יותר מכל. 
לפרטים נוספים ויצירת קשר: אפרת 'ארצה הפקות' 0504402965
לצפיה ב-'הפגישה הראשונה'
הפגישה הראשונה
02/03/2016 | 11:13
6
245
כלות/חתנים- ספרו על הפגישה הראשונה עם משפחת בן/ת הזוג-איך זה היה? אהבה ממבט ראשון/שנאה ממבט ראשון/מביך/אחר. ספרו איפה, מה, מי יזם וכו'
 
חמים/ות- ספרו על הפגישה הראשונה עם הכלה/חתן המיועד/ת- איך זה היה האם עשיתם הכנה מראש מה אהבתם בו/ה במבט ראשון ומה פחות
לצפיה ב-'היה מוזר ומביך'
היה מוזר ומביך
02/03/2016 | 16:53
189
בכל זאת הייתי צעירה..
תאמת שלא ממש רציתי ללכת, כנראה ידעתי למה
לא הרגשתי שם נוח, הם לא אנשים חמים
ולא הרגשתי רצויה
כנראה ציפו לראות כוסית על, משכילה ומליונרית
כגודל הציפייה גודל האכזבה.....לשני הצדדים
 
לצפיה ב-'אז ככה'
אז ככה
02/03/2016 | 19:40
155
את המפגש הראשון שלי איתם כבר לא זוכרת, היה באמת מזמן.
אבל כן זוכרת את כל המפגשים של ילדי עם בני/בנות הזוג ואח"כ עם ההורים--
מפגש מביך--כי לא מכירים ורוצים שיהיה נעים ולהשאיר טעם טוב
ואוירה נינוחה. אבל גם רוצים להיות פחות רשמיים,
אז כן, קצת הולכים בין הטפות.
אבל לא זוכרת איזו טראומה מיוחדת. הסתדרנו עם כולם די בנחמדות.
עם הורי הכלות הפכנו להיות ממש חברים.
לצפיה ב-'אני מוכרחה להודות שאני לא זוכרת... בכל זאת זה היה לפני '
אני מוכרחה להודות שאני לא זוכרת... בכל זאת זה היה לפני
03/03/2016 | 22:40
3
183
21 שנים.... זה היה בשלבים המאוד ראשונים של החברות בינינו. בכל זאת, היינו רק בני 20 וקצת, ושנינו עדיין גרנו אצל ההורים, כך שאני נפגשתי עם הוריו ובן זוגי נפגש עם הוריי מאוד מוקדם, ממש בתחילת היחסים. בגדול אני חושבת שהמפגשים הראשונים היו חיוביים, לי עם הוריו ולו עם הוריי.
לצפיה ב-' באמת?'
באמת?
04/03/2016 | 14:23
2
135
כ"כ מכשפה הבחורה?
לידיעתך, אני נשואה 43 שנה.
כשנעלבתי עשיתי תנאי--אני מנתקת את הקשר עם הוריך,
ואם זה ייכפה עלי אני מתגרשת.
מה לעשות--כשהורים (לא משנה מאיזה צד) פוגעים יש לזה מחיר.
מאיפה הבאת שהיא 'סחטה' אותם? מי אמר שהכסף שלהם היה תנאי לחתונה?
 
יש כאן סיפור שאת מספרת ולא מה שהבחור מספר.
 
יש לי בת שאומרת שלא תתחתן בלי הסכם ממון.
ואני טוענת שזה מתכון ללהתגרש.
מוכרחים לחשוב זהה?
לצפיה ב-'סליחה, מה קורה? זה היה אמור להיות תגובה לויקה.'
סליחה, מה קורה? זה היה אמור להיות תגובה לויקה.
04/03/2016 | 15:27
97
לכותרת--"תמיד כשאני קוראת הודעות כאלה, אני תוהה אם הן אמיתיות..."
 
לא מבינה איך זה הגיע לכאן.
לצפיה ב-' באמת לא קשור במילה למה שאני כתבתי '
באמת לא קשור במילה למה שאני כתבתי
04/03/2016 | 18:16
34
לצפיה ב-'האם הייתם לוקחים 100,000 ש"ח מהחמה?'
האם הייתם לוקחים 100,000 ש"ח מהחמה?
02/03/2016 | 17:51
9
275
שמח שקיים פורום שכזה,
מקווה שתוכלו לעזור.
אנחנו זוג+1 פיצפון שכרגע מחפשים בית, לצערנו התקציב שלנו לא מאפשר לנו דירה באזור נורמלי בעיר בה אנחנו מחפשים (אנחנו מחפשים 4 חדרים כדי שהחמות תוכל להתארח מידי פעם כי היא לבד, בעלה נפטר השנה, פרט לבת השנייה שגרה לידה בצפון אך היחסים ביניהם לא משהו).
החמה הציעה לתת לנו 100,000 כדי שנוכל לקנות דירה באזור שאנחנו רוצים וגם שתהיה עם מעלית כך שיהיה לה קל להגיע.
על פניו, פנטסטי
הבעיה- החמות היא פולניה, ואני לא מתכוון במובן ההומוריסטי,
אלא שהיא בכל רמ"ח איבריה פולניה באקסטרים, היא לעולם לא מרוצה, תמיד תמיד עושה ריגשי לילדיה וגם לא מתנהלת כלכלית הכי נכון, מתערבת ושתלטנית (זו הסיבה שהיא לא מסדרת עם הבת השנייה)
אישתי בגלל שיש לה לב רחב ומכיוון שהיא "תוכנתה" מגיל צעיר לרחם על האם ולנסות לרצות אותה כל הזמן כן בקשר טוב איתה ומוכנה לקבל את המתנה.
זה אמנם מפצה להשתדרג אך הבעיה-
אני חושש ממצב שבו היא תגיד משהו לגבי זה שהיא שמה לנו כסף ואנחנו "כפוי טובה"
או לחילופין תרגיש שזכותה להתארח מתי שבא לה או תרצה לעבור לגור איתנו
או כל דבר שקשור לבקשת עזרה כספית או משהו בסגנון בעתיד.
ברגע שהסכמתי ל"דיל" הזה, הנושא שהיא עזרה תמיד יהיה באוויר וגם אם היא לא תגיד על זה משהו אישתי תרגיש עוד יותר מחוייבת לכל מילה שהחמות תגיד או תרצה.
ואני? מה אני אוכל להגיד אחרי שהסכמתי לקבל ממנה כסף? 
אני מגזים? מה אתם הייתם עושים?
לצפיה ב-'משהו שלמדתי מאחד מבני '
משהו שלמדתי מאחד מבני
02/03/2016 | 19:34
227
לא רוצים לקבל--כי לא רוצים להיות מחויבים--
ואז שאלתי "מישהו חייב אתכם במשהו?" ועוד שאלה--ואם נצטרך לא נוכל לחייב?"
וקיבלתי תשובה--אני ארגיש מחויב שבן להוריו לא בגלל....שום דבר אחר.
 
ולכן, אם חמותך נדיבהויש לה הסכום, שתרכוש דירה קטנה סמוך אליכם,
בנפרד, שלא כל מה שקורה בבית הא שותפה,
ותקנו משהו יותר צנוע, ואם תרצה לעזור בגדר הסביר--תגידו יפה תודה.
 
אתם כבר רואים איך זה עם גיסתך--למה לטעות באותו ענין?
יש חשיבות לעצמאות משפחתית, ולעצמאות שלה.
אל תיקח ואל תהיה מחויב.
לצפיה ב-'דעה אחרת'
דעה אחרת
02/03/2016 | 19:39
3
180
קניית דירה היא נטל רציני. כל תרומה הייתי מקבלת בברכה. שלא לדבר על זה שצריך לשקלל גם בתי ספר טובים בבחירת הדירה וגם זה מייקר. זה לא סותר את זה שאתם צריכים לשבת עם החמות לתיאום ציפיות וגם במקרה הצורך להגיד לה לא.
לצפיה ב-'נכון---אבל'
נכון---אבל
02/03/2016 | 19:42
2
130
מי שבאופיו 'עושה רגשי' לא מועיל תיאום ציפיות,
תיאוום הוא מקום של הגיון, של ארגון --
בעוד רגשי מגיע מהרגש שב"כ יש לו דינמיקה מעיקה.
אז בהחלט ראוי להזהר.
לצפיה ב-'ואם לא יקחו את הכסף?'
ואם לא יקחו את הכסף?
02/03/2016 | 19:44
1
115
היא לא תעשה ריגשי? היא כן. מי שבאופיו עושה ריגשי ימצא על מה לעשות.
אין ברירה. אנשים צריכים להתבגר ולגדל ביצים.
לצפיה ב-'נכון--אבל המינון יקטן'
נכון--אבל המינון יקטן
02/03/2016 | 19:47
112
וגם המחויבות תקטן.
ויש עוד שתי נקודות חשובות בדבריו--
1)המגורים יחד זו צפיפות רגשית מעיקה. ואני חושבת שקרוב זה מספיק טוב.
2)הוא הדגיש את התנהלות אשתו--שבעיניו כנראה לא תצליח להתבגר ולגדל ביצים מול האם. אז עוד כזאת מחויבות?
לצפיה ב-'נשמע מתכון לאסון'
נשמע מתכון לאסון
02/03/2016 | 22:31
135
גם אופי לא נעים.
גם התנהלות כלכלית לא הכי נכונה
וגם אתם מתכננים להכין לה חדר לאירוח...
 
מה לדעתך יקרה בסוף?
ייגמר לה הכסף, והיא תעבור לגור אצלכם.
 
בקיצור, כמו הבדיחה על השש בש.
למה לטרוח?
תתגרשו כבר מעכשיו
לצפיה ב-'מאוד תלוי בחמות הספציפית '
מאוד תלוי בחמות הספציפית
03/03/2016 | 01:12
142
במקרה שלך ולפי התיאורים שכתבת- לא הייתי נכנסת לזה כי נשמע שתרגישו מחויבות ואולי היא תשיג סוג של שליטה עליכם.
 
ומצד שני, אולי אפשר לעשות את זה בצורה מסודרת וכהלוואה וככה פשוט תחזירו לה לפי מה שתחליטו מראש וזה גם יעזור לכם.
 
ומצד שלישי, היא אמורה להתארח שם כנראה בתדירות גבוהה אם ייעדתם לה חדר-אז אולי לא יהיו לה ציפיות ברמה שאתה חושב שיהיו.
לצפיה ב-'לא ולא, גם אם אצטרך לעבוד 24/7'
לא ולא, גם אם אצטרך לעבוד 24/7
03/03/2016 | 08:45
129
כמה נחמדים שיהיו
תמיד יזכרו ותמיד יזכירו לכם
לא הייתי גם עוברת לגור עם החמים בשביל לחסוך לבית
את הדברים אני כותבת, אומרת או חושבת בלי קשר למה שעברתי עם המשפחה של האקס
 
לצפיה ב-'לא הייתי לוקחת את הכסף'
לא הייתי לוקחת את הכסף
03/03/2016 | 14:12
119
פשוט מניסיון..אמא שלי גם פולניה פסיכית שכזו 
 
ובגלל מריבות על כסף לדוגמה היא החליטה להתאבל עליי ולשבת עליי שבעה וניתקה אותי..על כסף...
 
תעשה לך ולה ולעצמכם טובה , אל תקחו ממנה כסף זה רק מקור לצרות ממקור ראשון אומרת לך 

חם בפורומים של תפוז

המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום תביעות ביטוח סיעודי
תביעות סיעוד
פורום דיני עבודה ופנסיה
פורום דיני עבודה ופנסיה
חגית רון ביטוח ופיננסים
זקוקים לתכנון פנסיוני?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ