לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום שורשים משפחתיים
גנאלוגיה. ככה קוראים לזה בעגה המקצועית. שם קצת מבהיל למי שלא מודע לנושא וקצת מרתיע את מי שכן... מאחורי המלה הזו, מסתתר עולם ומלואו - עולם שמי שנשאב אליו, יתקשה לצאת ממנו.החלטנו לקרוא לפורום "שורשים משפחתיים" ולא "גנאולוגיה - חקר תולדות המשפחה", כיוון שלא מדובר במחקר הסטורי מנוכר, אלא בבניית פאזל עצום בן מספר לא-ידוע-מראש של חלקים, שכל אחד מהם עוזר להשלמת התמונה, אך כל אחד מהם הוא גם תמונה בפני עצמה. והתמונה הגדולה, יש להניח, לעולם לא תהיה שלמה... מדובר גם בהרבה יותר מ"בניית אילן יוחסין משפחתי", ובגלל זה לא השמטתי את המילה "חקר" מהכותרת הפסולה.יש בנו מין דחף מוזר לחטט בעבר, לנבור ולחפש תשובה לשאלה: "מאיפה אני בא?". בלעדיה, לדעתי, לא תהיה תשובה לשאלה: "לאן אני הולך?". התופעה הזו, של חיפוש שורשים, הפכה לנפוצה בשנים האחרונות, כשאנשים שמו לב שאין להם תיעוד על מוצא משפחתם. ובמירוץ המטורף שלנו אחר החומריות, מישהו התעורר לפתע ושם לב שגילוי תמונה ישנה מהחתונה של סבא וסבתא, צילום בצבע חום עתיק עם מסגרת משוננת - פשוט עושה לו את זה... לנו, כיהודים אשר נפוצו והושמדו וחזרו - הדבר חשוב פי כמה.האינטרנט הוא מקור מצוין להתחיל (או להמשיך) את החיפוש, וכאן - בפורום הישראלי הראשון המוקדש כולו לחיפוש שורשים משפחתיים - ננסה לעזור האחד לשני במסע המופלא הזה. נוכל לשתף האחד את השני בחוויית הגילוי, לשאול, להתייעץ ו... סתם לדבר!נכון הוא, שעדיין עבודה רבה צריכה להיות מושקעת ב"שדות זרים" - באתרים ובפורומים מחו``ל, אך בואו נהפוך את פורום זה להיות הבית שלנו, ממנו נצא לחיפושים, ואליו נחזור עם תגליות.במרוצת הזמן בו הוא פועל, מיצב עצמו הפורום כמקום היחיד בעברית בו נפגשים המתעניינים בנושא. יצרנו קשר עם אנשים, ארגונים ואתרים רבים, כדי להגביר את המודעות לקיומו של הפורום החשוב הזה.להתראות בפורום ובהצלחה לכולם,ארנון

הנהלת הפורום:

אודות הפורום שורשים משפחתיים

גנאלוגיה. ככה קוראים לזה בעגה המקצועית. שם קצת מבהיל למי שלא מודע לנושא וקצת מרתיע את מי שכן... מאחורי המלה הזו, מסתתר עולם ומלואו - עולם שמי שנשאב אליו, יתקשה לצאת ממנו.החלטנו לקרוא לפורום "שורשים משפחתיים" ולא "גנאולוגיה - חקר תולדות המשפחה", כיוון שלא מדובר במחקר הסטורי מנוכר, אלא בבניית פאזל עצום בן מספר לא-ידוע-מראש של חלקים, שכל אחד מהם עוזר להשלמת התמונה, אך כל אחד מהם הוא גם תמונה בפני עצמה. והתמונה הגדולה, יש להניח, לעולם לא תהיה שלמה... מדובר גם בהרבה יותר מ"בניית אילן יוחסין משפחתי", ובגלל זה לא השמטתי את המילה "חקר" מהכותרת הפסולה.יש בנו מין דחף מוזר לחטט בעבר, לנבור ולחפש תשובה לשאלה: "מאיפה אני בא?". בלעדיה, לדעתי, לא תהיה תשובה לשאלה: "לאן אני הולך?". התופעה הזו, של חיפוש שורשים, הפכה לנפוצה בשנים האחרונות, כשאנשים שמו לב שאין להם תיעוד על מוצא משפחתם. ובמירוץ המטורף שלנו אחר החומריות, מישהו התעורר לפתע ושם לב שגילוי תמונה ישנה מהחתונה של סבא וסבתא, צילום בצבע חום עתיק עם מסגרת משוננת - פשוט עושה לו את זה... לנו, כיהודים אשר נפוצו והושמדו וחזרו - הדבר חשוב פי כמה.האינטרנט הוא מקור מצוין להתחיל (או להמשיך) את החיפוש, וכאן - בפורום הישראלי הראשון המוקדש כולו לחיפוש שורשים משפחתיים - ננסה לעזור האחד לשני במסע המופלא הזה. נוכל לשתף האחד את השני בחוויית הגילוי, לשאול, להתייעץ ו... סתם לדבר!נכון הוא, שעדיין עבודה רבה צריכה להיות מושקעת ב"שדות זרים" - באתרים ובפורומים מחו``ל, אך בואו נהפוך את פורום זה להיות הבית שלנו, ממנו נצא לחיפושים, ואליו נחזור עם תגליות.במרוצת הזמן בו הוא פועל, מיצב עצמו הפורום כמקום היחיד בעברית בו נפגשים המתעניינים בנושא. יצרנו קשר עם אנשים, ארגונים ואתרים רבים, כדי להגביר את המודעות לקיומו של הפורום החשוב הזה.להתראות בפורום ובהצלחה לכולם,ארנון

פנחס הורוויץ - פוסט חדש בגנאולוגיה רבנית
04/11/2015 | 17:38
2
124
להנאת המתעניינים -- פוסט חדש על מספר דמויות בשם "פנחס הורוויץ" החל במאה ה-16 -- מפרג, פולדא, קולין, הלישוי, וינה וכמובן קרקוב.  יעניין במיוחד את חוקרי משפחת הורוויץ, ומי שאילן משפחתו מגיע למי מה-"פנחסים" ... 
 
על פי תוצאות בדיקת ה - DNA שלי
05/11/2015 | 00:11
1
124
ועל פי דבריו של בן-דוד-גנטי שהינו מומחה בנושא הרבה יותר ממני - אני צאצא של משפחת הורוביץ. עד כה, לא הצלחתי למצוא לכך שום ביסוס בשיטות מחקר מסורתיות...
מעניין ..
08/11/2015 | 17:14
33
ומכיוון שאני לא מבין כלום באגף הגנטי של מחקר גנאולוגי -- מה זה אומר ? האם זה מתבסס על קו פטרנלי, מטרנלי, או בדרך אחרת? 
חקר משפחה ליוצאי רומניה הגדולה
04/11/2015 | 11:20
158
ביום רביעי, 25 בנובמבר שעה 18:30 מתכנסים בסניף פתח תקווה והסביבה בקריית המוזיאונים להרצאתו של סורין גולדנברג על פרויקט איתור והנצחה בצפון מזרח רומניה, ולצוות חוקרי משפחה שיענה על שאלות הקהל. חברי הפורום מוזמנים. משה גולן, יו"ר העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה
 
חיפוש מידע אחרי שם משפחה מרוקאי
04/11/2015 | 10:09
86
היי כולם
במסגרת עבודת שורשים .אני צריכה להתחקות אחרי מקורות שם המשפחה "אבו " (ABU)
אין לי כל כך זקנים רלוונטיים לשאול את המקור ואני גם די בטוחה שמהם אקבל תשובה שכוללת את חצר המלך
בקיצור ,יש למישהו מושג מאיפה מתחילים או מושג מה השפ משפחה אבו אומר ?!?

הזדמנות קצרת מועד לחפש ברשומות צבאיות של 2 מלחמות העולם
03/11/2015 | 06:09
10
228
הודעה שהיתה היום באנססטרי קום:
To honour this year’s Remembrance commemorations we’re offering  f r e e   a c c e s s  to  a l l  our military records – from around the world – from 6 11 November.
יש להם, כך כתוב, 200 מיליון רשומות צבאיות.. שווה לנסות...
טוב... לא מגיבים אז אני אגיב
07/11/2015 | 10:42
9
80
חיפשתי היום 4 אנשים שאני מתעניין בקורותיהם ושירתו בצבא הפולני, הרוסי (צבא הצאר, הצבא האדום) ואחד שנפל בשבי הצבא הגרמני במלחהע1.
סיכום:היה צורך בהרשמה חינמית; החיפוש היה מייגע במידת מה, המסכים השתנו לי במהלך החיפוש וכמה פעמים צצו לי מסכים שביקשו להירשם בכסף; רוב רובן של התוצאות היו של מסמכים צבאיים של ארה"ב ושל אנגליה ושל CWGC. לא נתקלתי בשום מסמך פולני או רוסי. 
השלמה למה שכתבתי
07/11/2015 | 10:56
8
65
בחיפוש אחר אבי אליעזר לזר קוזקובסקי מצאתי אחד טוראי ארון קוזקובסקי מלונה אזור גרודנו, רוסיה ששירת בצבא ארהב ונפצע קשה ב-21.10.1918 . אין לי דרך לקשרו למשפחתי.
לא מגיבים כי עובדים בפרך...
07/11/2015 | 12:48
7
76
מתוך רצון להספיק להוריד את כל האזכורים הרלוונטיים. העבודה לא מאד נוחה ודי סיזיפית, גם לאור האזכורים הרבים שצצו בעיקר בהקשר של הצבא האוסטרו-הונגרי, והקצינים לבית ברד"ש. השמות היו מוכרים לי, וגם חלק מהמקומות אליהם התגלגלו במסגרת הקריירה הצבאית שלהם, אך צצו כאן דברים חדשים ומעניינים. 
 
המציאה האמיתית נוגעת לסבא של סבתי, דר' מוריץ (מאיר) ברד"ש. בעבר גיליתי שבאמצע שנות ה-60 של המאה ה-19 היה צוער, אך לא ידעתי עד כה היכן בדיוק. והנה, צצו להם כעת אזכורים, שמלמדים אותי שסופח ליחידה ששהתה בקושיצה (אז בהונגריה, כיום בסלובקיה), ושנה לאחר מכן עבר לוורונה, ממש כמו הדוד שלו, דר' יצחק ברד"ש (שביחס אליו ידעתי שהיה בוורונה ובפדואה, קושיצה היתה חדשה לי.).
 
תודה על הפניית תשומת-הלב למאגר שנפתח, זאב 
שמחתי לשמוע (לקרוא)
07/11/2015 | 14:24
6
29
האם ידוע לך עד מתי המאגר פתוח לצפייה?
07/11/2015 | 17:00
5
44
אגב, מההודעה שפרסמת כאן אפשר לראות שכל הרישומים הצבאיים פתוחים לצפייה, ולא רק אלה הקשורים ב-2 מלחמות העולם.
עד 11 לנובמבר
07/11/2015 | 18:28
4
34
שזה יום ההולדת שלי.
ו-
07/11/2015 | 18:44
3
11
תודה שרי על האיחולים, תוכלי
07/11/2015 | 19:00
2
29
תוכלי לשלוח דוגמא של מסמך מעניין שמצאת ? ככה, לשם ההשכלה הכללית וכדוגמא למה שניתן למצוא באתר ואיך הוא מתחבר לסיפור המשפחה.
מאגר-המסמכים הצבאיים באנססטרי
08/11/2015 | 18:59
1
64
מחיפושים בעבר וגם כעת, המאגר מכיל מגוון רחב של מסמכים. לדוגמא, מצאתי שם מסמכי-חיול ממלחמת-העולם ה-II. קרוב-משפחה שהיגר לארה"ב חויל, וכרטיסי-החיול שלו היו אלה שהיוו מבחינתי פריצת-דרך, כי עם השם פישל לא הצלחתי למצוא תיעוד מתאים. ניסיתי גם עם השמות אפרים וירוחם, "שהולכים" יחדיו עם פישל במקרים רבים, והנה, כרטיס-החיול שלו צץ עם השם אברהם פישל, ולצד זה המון פרטים אישיים. בנוסף, ראיתי שם מסמכים של וטרנים, שכללו פרטים אודות שירותם הצבאי. חשוב להדגיש, שרבים מהמסמכים הללו מצויים גם באתר של FamilySearch ׁ(קישורים בהמשך).
 
מופיעים גם נתונים אודות אנשים ששהו במחנות-ריכוז. כשניסיתי לבדוק, ראיתי שהמדובר אך ורק באינדקס, והוא מבוסס על ג'ואישגן, כך שאנססטרי אינו מוסיף בעניין זה. הסיבה שאנשים אלה כלולים במאגר של מסמכים צבאיים, ע"פ מה שראיתי עד כה, היא שהיו חיילים או שהיו מוגדרים כאסירים פוליטיים. עם זאת, מידע אודות אנשים אלה (כולל מסמכים מקוריים) מצאתי בשעתו באתר Fold3, שהוא אתר בתשלום, אך גם הוא פותח מידי פעם חלק מבסיסי-הנתונים שלו לצפייה חינמית. 
 
כאמור, הפעם איתרתי מידע אודות קצינים ממשפחת ברד"ש, ששירתו בצבא האוסטרו-הונגרי. צירפתי כדוגמא מסמך ובו פירוט, הקשור בגדוד שהצוות שלו היה ממוקם בקאשאו (קושיצה), הונגריה, נכון לשנת 1867. בדף הימני אפשר לראות מסומן בחץ אדום את מוריץ ברד"ש, הסבא של סבתי, שהיה אז צוער. בהמשך אפשר לראות סימון בחץ אדום לצד שמו של דר' יצחק ברד"ש, ששימש אז כרופא של הגדוד. יצחק היה דודו של מוריץ (האח של אביו, דר' הרמן ברד"ש). 
 
ככלל, כדאי לחפש באתרים שונים, ולא להסתפק באנססטרי, שכן גם בהם יש מצאי של מסמכים צבאיים כמו גם אזרחיים, המכילים מידע רב. חלק מהאתרים בתשלום, אך פותחים לעיתים חלק מבסיסי-הנתונים לצפייה חינמית. אחרים סגרו את הצפייה במסמכים עם הזמן. לעיתים יש תצוגה מקדימה, שמכילה אף היא מידע חשוב, גם אם אין גישה אל המסמך עצמו. 
 
אתרים רלוונטיים:
1. האתר של המורמונים: https://familysearch.org/#form=catalog
 
2. אתר דומה לאנססטרי (הצפייה בחלק מהמסמכים חינמית): https://www.fold3.com/
 
3. הספריה הלאומית הצ'כית (יש כאן, בין השאר, מדריכים אודות בעלי-תפקידים בצבא, רשימות של פצועים והרוגים ממלחמת העולם ה-I, עיתונים ישנים, ועוד כהנה וכהנה): 
 
4. מדריכים של בעל-תפקידים באתר ALEX (חלק מהספריה הלאומית של אוסטריה): 
 
מקווה שהאתרים יהיו לעזר. 
 
מאגר צבאי ב אנססטרי קום
08/11/2015 | 19:22
26
מרשים ומעניין. רושם לעצמי את הטיפים.
שווה שלהכניס את הדברים  שכתבת לויקיגניה או למאגר דומה.
תודה.
עזרה במידע אודות שינוי שם משפחה "כהן, Cohen" לשם "קוליןKOLIN
02/11/2015 | 15:33
66
חברי הפורום שלום רב,
 
האם ידוע לכם אודות שינוי שם המשפחה "כהן Cohen" לשם "קולין KOLIN"?
 
משפחתי, אב סבתא רבה שלי, הוא נחמן קולין, NACHMAN KOLIN, אשר השתקע בעיר Košice, שבסלובקיה (נולד בשנת 1860 לערך ונישא ל Fanny (שרה) לבית לנגר Langer)..

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A9%D...

יש מצב ששם המשפחה, KOLIN, הגיע מעיר בשם זה - הנמצאת בצ'כיה, זאת לאחר שנאסר על היהודים להירשם ולהיקרא בשמות עבריים לאחר חוקי נפוליאון ב-1808. לפני שנה זו לא נתנו שמות משפחה מלבד ייחוס משפחתי. להלן החוקים:
http://www.napoleon.org/en/reading_room/articles/f...

להלן העיר קולין שבצ'כיה: https://en.wikipedia.org/wiki/Kol%C3%ADn

הנה משפחתי המורחבת הנמצאת בארכיון יד ושם:
 
בת דודה של סבי אמרה לי ששם משפחתנו היה "כהן" אך שונה ל KOLIN.
עם זאת רציתי לשמוע אם מי מכם שמע על שינוי שם משפחה שכזה?
 
אני שמעתי על השם COLLIN ששונה מ "כהן" בפרשה המספורסמת של Frank Collin שאביו נולד כ- מקס כהן MAX COHEN ושינה את שמו..
 
 
 
בברכה,
 
מתן.
תעודות זהות של יהודים גרמנים מ1939 הועלו לרשת
01/11/2015 | 21:05
153
בסי"ג הגרמני של הג'ואישג'ן פורסם היום שלמעלה מאלף תעודות זהות (KENNKARTEN) של יהודים מאיזור מיינץ/דארמשטאדט הועלו לאתר של אונ'
היידלברג
מתוך סקרנות נכנסתי לחפש אולי יש  KOENIGSBUCH(משפחת אמי) ואכן מצאתי.הכנסו ונסו,אולי גם לכם המזל יאיר פניו.
יעקב רוזן
נעתקו המילים. מרגש כ"כ
31/10/2015 | 18:21
2
218
העקשנות היא שם המשחק. 
מערבולת של רגשות - לא להאמין!!!
לאה
 
לאה -- פרטים בבקשה!!!
31/10/2015 | 18:44
1
68
מנפלאות "תפוז" - הכוונה - תגובה ליעקב 1948.
31/10/2015 | 18:56
78
Solotvino - האם יש להם ארכיון משלהם?
31/10/2015 | 12:25
10
104
ברצוני לבקש מסמכים בני פחות ממאה שנים וגם יותר ממאה שנים
אשמח לקבל ממי שיודע את כתובת הארכיון והעירייה
תודה מראש ושבת שלום לכל החברים
האם ערכתה חיפוש באתר ROUTS TO ROOTS?
31/10/2015 | 17:13
6
90
האתר מאפשר חיפוש לפי עיר ומציין את שם הארכיון
תודה רבה על הקישור, עזר מאוד, אך האם יש אתר שאפשר למצוא בו
01/11/2015 | 22:16
5
56
כתובות גם בארצות אחרות?
אני לא כ"כ מבינה את שאלתך
02/11/2015 | 20:08
4
54
האם אתה שואל איך ניתן למצוא את הכתובת של ארכיון מסוים? 
שערכתי חיפוש באתר הנ"ל מצאתי מספר עיירות בשם דומה אך לא באיות שכתבתה. יעזור אם תכוון אותנו לעיירה אותה אתה מחפש.
סמדר תודה רבה מראש, באתר שקישרת אותי אליו מצאתי את העיירה
03/11/2015 | 19:13
3
38
אותה אני מחפשת והאיות הנכון שלה היום הוא SOLOTVYNO שנמצא היום באוקריינה טא הסביר נכון את מיקום העיירה
השאלה שלי אם אני רוצה למצוא ארכיונים לערים נוספות איך אני מוצאת, כי לפי הקישור זה לא מכסה למשל את רומניה שאני חוקרת את ORADEA
שוב תודה וערב טוב ושקט
האם בדקת בויקיגניה? כמדומני שבעבר ראיתי שם
03/11/2015 | 21:44
2
30
התייחסות לארכיונים שונים ברומניה, כולל כתובות. 
 
האמת שאיני יודעת היכן מצוי הקישור לויקיגניה כעת, עם המעבר לגרסה החדשה של תפוז, אבל מן הסתם יהיה מי שיוכל לסייע בכך.  
בינתיים גיליתי את מיקומה של הויקיגניה
03/11/2015 | 21:49
1
31
בראש-הדף יש שורה כחולה, שמתחילה עם "הודעה מהנהלת הפורום". בקצה השמאלי של השורה מופיע "המשך". אם תלחצי שם, השורה תתרחב, ותוכלי לראות קישור אל הויקיגניה. נסי לבדוק מה קיים שם ביחס לארכיונים ואיתור-תעודות ברומניה. 
אתר עם ריכוז של מידע אודות הקהילות היהודיות ברומניה
03/11/2015 | 21:57
26
אני מקווה שהמידע עדכני, שכן אני עצמי לא התכתבתי עם הארכיונים הללו. 
 
בנוסף, כדאי לקחת בחשבון שעלולה להיות מגבלת-שפה, ולכן עדיף להיעזר בדובר-רומנית, שיוכל לתרגם עבורך דוא"ל/מכתב ו/או לשוחח טלפונית. מקווה שיוכלו להיות לך שם לעזר, ותוכלי להבין היכן מרוכזים המסמכים הרלוונטיים עבורך, ולמי צריך לפנות.
 
הנה הקישור:
 
בהמשך לתשובות של סמדר - האם כוונתך לסולוטבינו במרמרוש,
03/11/2015 | 15:36
2
38
הסמוכה לסיגט - מעבר לנהר הטיסה? בשמה ההונגרי Aknaszlatina.
אם כן אז השגתי משם רישומים.
קהילה נוספת עם שם דומה היתה באוזר סטניסלבוב - לא הרחק ממרמרוש, אך בגליציה (פולין לפני מלחמת עולם שניה).
 
אכן הכוונה היא ל AKNASZLATINA , אשמח אם תוכל לשתף כיצד השגת
03/11/2015 | 19:15
1
34
מהם את הרישומים
תודה רבה וערב טוב ושקט לכולנו
רישומים מאקנסלאטינה / solotvyno
03/11/2015 | 20:06
42
לפני כשנתיים, השגתי רישומים מהשנים 1910 ואילך ממשרדי הרישום בעיר (עירייה). עשיתי זאת בסיוע של חוקר אוקראיני, ולא פניתי ישירות אליהם.
רישומים מוקדמים יותר מוחזקים בארכיון בבאיה מארה ברומניה. פרויקט המיפתוח של ספרי הרישום מבאיה מארה אמור היה להקיף את כל ספרי הרישום ששרדו, ואפשר לחפש במאגר הונגריה. כפי שתראי בקישור, הרישומים עבור סולוטבינו מפוזרים על פני ספרים רבים, והחיפוש מאד קשה. אני לא מצאתי את הרישומים המבוקשים במאגר הדיגיטלי.
 
בהצלחה,
 
אורית
 
יעקב רוזן-מצאתי שמות אחיותי שנספו בשואה
31/10/2015 | 12:09
20
373
אבי המנוח אריה ליאון רוזנר (1903-1999) ,כמו רבים בני דורו מילא פיו מים לגבי מה שקרה למשפחתו בשואה.הוא התגורר בקרקוב וידענו רק שהיו לו אח וארבע אחיות אך את שמותיהם לא ידענו.את שם אביו ידענו כי אני קרוי על שמו.גם את שם סבתי ידענו.אנו הילדים למדנו לא לשאול.שמענו ממישהו שפלט שאבי היה נשוי לפני המלחמה ושהיו לו שתי בנות.
לפני כעשור,לאחר ש"היכל השמות" ב"יד ושם" עלה לאוויר ואיפשר חיפוש מתקדם ובשילוב עם JRI-POLAND הצלחתי לגלות בן אחות של אבי ולאחר מכן בן אח של אבי(בני דודים) ששרדו וחיים האחד ברחובות והשני בפלורידה.גם הם לא ידעו אחד על השני וסברו שניספו.מהם קבלתי שמות חלקיים של דודותי מכיון שהם לא זכרו את שמות המשפחה שלהן אחרי נישואיהן. בן הדודה הצעיר(יליד 1926)זכר שאבי היה נשוי אך לא זכר שמה של אישתו מכיון שקרא לה תמיד "דודה".אבי ברח לרוסיה ב1939 ואחת מבנותיו עברה לגור בביתו של בן הדודה מכיון שהאימא שלה נפטרה.הוא זוכר עד היום את השירים ששרה אך שמה נשתכח ממנו.לדבריו היתה כבת 10 בשנת 1942.לגבי הבת השנייה לא ידע דבר.
לפני זמן מה החלטתי לנסות ולפצח את התעלומה ולגלות את שם אשתו הראשונה של אבי ובנותיו שהן בעצם אחיותי העלומות.חזרתי ל"היכל השמות" ובחיפוש מתקדם לא גיליתי אפילו קצה חוט.
JRI-POLAND  המעולה גם הוא לא הוסיף דבר. בלית ברירה פניתי לחוקר פרטי בקרקוב. מסרתי לו כל הידוע לי כולל כתובת אבי בקרקוב כפי שהיא מופיעה בפנקס הבוחרים של העיר ב 1929.גם החוקר התברבר.ואז קראתי שוב את זכרונותיו של בן דודי המבוגר (יליד 1920) שכתב שאבי התגורר עם "רעייתו החמודה "ב PODGORZE שהינה שכונה של קרקוב על הגדה השנייה של נהר הויסלה החוצה את העיר (המפעל של שינדלר היה ממוקם שם). זה היה רמז המחץ לחוקר הפרטי שייתכן ואבי גם התחתן שם ושיש לחפש רישומים שם ולא ברובע הראשי של קרקוב(קז'ימיז'). ואכן חושיו לא הטעוהו ורישום הנישואין של אבי משנת 1930 נמצא שם כולל כמובן שם רעייתו ושמות הוריה. מיד נכנסתי להיכל השמות של יד ושם אך אין לגביהם שם דפי עד.מה שכן גיליתי שבמוזיאון השואה בוושיגטון (USHHM) ישנם העתקים של מירשם האוכלוסיה היהודית בקרקוב שערכו הנאצים ב1940 ושם גיליתי שאחד מאחי רעיית אבי החזיק במשמורת את שתי בנותיהם בציון ההערה שהן יתומות מאם ושם אביהן רוזנר. לאחיותי העלומות קראו LUSIA ילידת 1931 ו IDA ילידת 1937.עד כאן.

רבותי,תארתי בקצרה את התהליך וגם גיליתי על הדרך שיש משפחות שלמות שממש נמחקו  ושאין להן דפי עד.אעשה זאת בקרוב.מה שכן,אסור לוותר ולהרים ידיים.
יעקב רוזן



כל הכבוד על העקשנות וגילוי המעניין
31/10/2015 | 15:04
49
מרגש.
31/10/2015 | 17:43
36
כל מה שאמרתי לך בטלפון ואף יותר
31/10/2015 | 20:03
2
110
סגירת-מעגל כל כך חשובה וכל כך מרגשת, גם אם באיחור, אחרי שאביך כבר לא יזכה לפתוח את סגור-ליבו. 
 
מסכימה בהחלט עם המסקנות שלך: בהחלט מרגישה שזה התפקיד שלנו להיות אלה שינציחו ביד ושם את אלה שלא זכו לפחות לדף-עד. כמוך, אומרת גם כן: אסור אף פעם להרים ידיים. "להפוך כל אבן" אני קוראת לזה.
מאוד מאוד מרגשת, סגירת המעגל שלך
31/10/2015 | 22:09
67
וגם אני חושבת כמו שרי.
דווקא כי אנחנו פה (עדיין) במדינה שלנו - חזקים,
יש לנו חובה לדורות הקודמים ולאלה שאין להם שמות,
אין להם תמונות, אבל הותירו את הזכרון.
להמשיך ולזכור.
יישר כוח.
איך מברכים על ממצאים טרגיים שכאלה? מצמרר.
03/11/2015 | 13:45
28
כל הכבוד על ההתמדה,
31/10/2015 | 22:08
6
90
כמו תמיד לחזור על החומר מפעם לפעם ושוב במסננת עד שמוצאים קצה חוט נוסף...
 
אשתו הראשונה נפטרה ב1939 בהקשר של המלחמה או בנסיבות פרטיות?
מה עלה בגורל 2 הבנות (אחיותיך)?
האם ניסית להזכיר לבן הדודה (יליד 1926) את השם לוסיה? שכן היא ילידת 1931 וזה מסתדר עם מה שסיפר "בערך בת 10 בשנת 1942".
מה עלה בגורל אחיותי?
31/10/2015 | 22:22
5
118
אשתו הראשונה של אבי נפטרה/נהרגה אחרי שהגרמנים כבשו את פולין.בן דודי בן ה 90 עימו שוחחתי היום חושב שהיא חלתה אך אינו בטוח.הזכרתי לו את שם אחותי ששהתה עימם.לא זכר.לעומת זאת זכר(נזכר) את שמה של אשת אבי אבל בגירסתה הפולנית/חילונית-קרולה.ברישום הנישואין היא נקראת KEILE שזה שם אידישאי.
החלטתי לא ללחוץ עליו "יתר על המידה".אני מקווה שבפעם הבאה עוד כמה פרטים ישובו אליו.מדובר בדברים שקרו לפני 75 שנה וזה לא פשוט.
הלקח שלי הוא כפי שכתבת: לעשות כל כמה זמן REVIEW .
יעקב
אם אני מבין נכון אז המחקר לא נעצר מבחינתך,
31/10/2015 | 22:37
4
104
א. אפשר לחפש בני משפחה של האשה הראשונה של אביך, אולי יידעו משהו על אחיותיך.
ב. אם ב 1942 לוסיה שהתה בבית בן דודך, הרי שהוא אולי היחיד שאמור לדעת מה עלה בגורלה לאחמ"כ.
ג. הרישום שמצאת במוזיאון, אני מבין שהוא מפקד תושבים אך לא מעיד על פטירה או חיים של האחיות. האם אכן?
ד. אם אביך ברח לרוסיה ב 1939, ייתכן שלקח עמו את אידה הבת השניה, אולי שם תמצא רישומים כלשהם.
תשובה לדונקישוט1
31/10/2015 | 22:59
3
117
א.אני מנסה לאתר בני משפחה של האישה.צריך סבלנות ומזל.
ב.בן דודי סיפר שיום אחד היתה אקציה ואחותי לא הצטרפה אליהם.מששבו לא מצאוה.
ג.הרישום במוזיאון מציין את שמות האנשים שהתגוררו בכתובת מסוימת.לא מעבר לכך.
ד.כמו הרבה גברים אבי ברח לרוסיה עם אחיו המבוגר ובנו(בן דודי בן ה95) כי הם חששו מהנאצים אך סברו שהם לא יפגעו בנשים ובילדים.בכל מקרה כפי שציינתי בסעיף ג' האחות הקטנה רשומה ב1940 בבית דודה מצד האם יחד עם האחות הגדולה שבשלב מסוים  ב 1941-2 עברה לדודה מצד האבא.
יעקב
מה שם של אבא שלך? אולי אני אחפש ברשימות ברוסי
01/11/2015 | 20:06
1
45
תודה לך לובה
01/11/2015 | 20:56
65
אבי LEON ROSNER  מופיע באינדכס הפולנים שישבו בבתי הכלא הרוסיים.ניתן לראותו באתר  http://ipn.gov.pl/indeks_represjonowanych/indeks
(נקרא בעבר KARTA).
אם את מכירה אתרים נוספים אשמח לדעת.
יעקב רוזן
מרגש ומזכיר את סיפור משפחתי
02/11/2015 | 00:01
76
סיפורך מעורר בי צמרמורת שכן יש בו קוים רבים משותפים לסיפור משפחתי. גם אבי מקרקוב, אף לו היו ארבע אחיות (ואח נוסף שגיליתי את קיומו אחר כך) גם הוא היה נשוי ואב לבת שגורלה לא ידוע (אמה נרצחה באחת האקציות ברחובות קרקוב, ולא ידוע מה קרה לרחל אחותי ילידת 1937). גם הוא הבריח את הגבול למזרח, נאסר ונשלח למחנות בהרי אוראל. תמיד תמהתי איך השאיר אבי את אשתו ובתו והוריו הזקנים לבדם וההסבר היה אותו ההסבר - שחשבו שסכנה נשקפת רק לגברים ולא לנשים, ילדים וזקנים. אינני זוכרת מה מקור ההסבר הנ"ל אבל ברור לי שהוא לא הגיע מאבי שלא דיבר מאומה על הנושאים הכאובים אם כי ידע שאנו יודעות. הייתה לו חוברת שירים שכתב בתקופה זו ובה מוזכרות האישה והבת וכאב הפרידה והוא ידע שאני קוראת בה שוב ושוב ואף כתב  לי שיר נוסף למרות שמאז לא כתב, כיון שראה שאני מתעניינת, אבל שפתיו נותרו חתומות ואנחנו לא העזנו לשאול.
מרגש מאוד. כל הכבוד על הנחישות
31/10/2015 | 22:31
80
אני משוכנע שיש בגילוי הזה סגירה של מעגל עצום שהיה פתוח במשך הרבה מאוד זמן, ובטח לצד הסיפוק יש גם תחושת החמצה על שהן לא הונצחו עד כה.
 
יישר כח,
ארנון
כל הכבוד מרגש מאוד ובהצלחה בהמשך
01/11/2015 | 00:00
33
מפיח בי תקווה
01/11/2015 | 04:49
80
תודה!
מרגש מאוד!
01/11/2015 | 18:14
22
מדהים ומרגש
03/11/2015 | 22:48
16
מרתק ומרגש!
04/11/2015 | 17:39
13
יעקב היקר, כל הכבוד על הנחישות
07/11/2015 | 12:25
20
והלוואי שהמציאות הבאות יהיו של קרובים חיים.
 
 
חוה
מרגש.
22/11/2015 | 14:38
16
חקר המשפחה
30/10/2015 | 11:28
197
שלום לכולם
אני מחפש שני חוקרים, אחד דובר גרמנית והשני דובר הונגרית שיחפשו מידע על משפחתי בגרמניה לטביה והונגריה. אם אתם מכירים כאלה, אשמח שתקשרו בינינו. החיפוש כרוך בנסיעות לאירופה ואני מודע לכך.
בברכה ושבת שלום.
זאב אברהמי גוטליב. 050-7416186 תבורי 8 פ"ת.
 
עזרה בפענוח-תאריך
28/10/2015 | 22:28
5
189
איתרתי רישום-פטירה של מישהי, והתאריך בו נפטרה הוא 16 באפריל 1900.

ברישום המקורי נרשם לצד התאריך הלועזי גם התאריך העברי, אך מופיעה גם שעת-הפטירה 1/2 8. האותיות לצד השעה נראות כמו V. M., כשהכוונה מן הסתם ל-Vormittag (בוקר).

מהו התאריך העברי המופיע ברישום?

היום נראה כיום ב', וזה אכן מתאים. ה-16 באפריל 1900 יצא בתאריך י"ז ניסן תר"ס.

גם אם נניח שברישום כתוב י"ז ניסן (למרות שדומה יותר ל-י"ג), איך זה מסתדר עם הכיתוב לפני התאריך, א' חה"מ פסח? א' של חול-המועד פסח אינו נופל על י"ז בניסן.


אשמח לתובנותיכם.

יום טוב שני
28/10/2015 | 23:53
1
77
היות ובחוץ לארץ נוהגים שכל חג הוא בעצם יומיים, יוצא שהיום הראשון של חול המועד הוא י"ז בניסן, כלומר אחרי ט"ו וט"ז שהם ימי חג.
וכמו שזה נראה זו רשומת פטירה שלא נכתבה בארץ.
מנפלאות התפוז... כששלחתי תגובתי מטה, שלך טרם הופיעה.
29/10/2015 | 00:21
59
העיקר שכל הנהרות מובילים אל הים....
 
יום טוב שני
29/10/2015 | 00:17
62
את צודקת שברישום זה נראה י"ג, אבל כל שאר הנתונים שציינת מאששים את י"ז.
כנראה התחלף לכותב ג' ב ז' שהן די דומות. טעות סופר.
 
לגבי א' חוה"מ פסח, רק עכשיו עולה בדעתי שייתכן ומדובר על יום טוב שני של גלויות.
כלומר, ב 14/4/1900 נחגג ברחבי העולם היהודי יום טוב ראשון של פסח, למחרת 15/4/1900 לדרים בארץ ישראל התחיל חול המועד, אולם לבני חו"ל ביום זה של 15/4/1900 המשיך החג ליום נוסף במתכונת מלאה כפי היום שקדם לו.
ממילא, כלפי בני חו"ל, חול המועד נדחף קדימה והתחיל רק ב 16/4/1900 שאכן כפי הרישום המופיע לפנייך - הוא היה א' של חול המועד פסח.
 
זו נקודה למחשבה שייתכן ומשפיעה על רישומים חו"לניקים נוספים המתוארכים ע"פ הלוח היהודי,
לכל הפחות בתאריכים הסובבים את החגים וחוה"מים.
 
תודה רבה, מפני שבזכותך הענין צף ולכל הפחות עבורי הוא די חידוש.
א' חול המועד
29/10/2015 | 08:31
1
47
בחוץ לארץ נהגו/נוהגים בכל יום טוב לחגוג אותו כפול, מטעמים הלכתיים. לכן, ט"ו ניסן נחשב יום טוב ראשון וט"ז ניסן יום טוב של גלויות, כך שי"ז ניסן הוא א' דחול המועד בחוץ לארץ. המנהג הזה ב"ה עם שובנו לארצנו פחות מוכר  לנו.(נשאר לנו זכר לזה רק בראש השנה שהוא כפול).
תודה למגיבים
29/10/2015 | 16:40
42
אכן, נשכח ממני יו"ט של גלויות. במקרה הנוכחי המדובר בתעודת-פטירה מווינה. כל שאר התעודה בגרמנית, ורק ביחס לתאריך הופיע התאריך העברי (לעיתים מופיעים גם השמות העבריים בתעודות-החיים מווינה, שהן אוצר בלום בפני עצמו על שום כמות-הנתונים שבהן). 
 
התאריך נראה כמו י"ג ניסן, אך מסתדר יותר י"ז ניסן, גם בחיפוש בלוחות המתאימים. 
 
 
האם למישהו כאן יש ניסיון עם הזמנת רישומים מארכיון שדליץ?
28/10/2015 | 09:24
3
99
הם מבקשים מקדמה בהעברה בנקאית, אבל לא הצלחתי להבין על איזה סכום.
מי יכול לתרגם לי מפולנית על איזה סכום מדובר, מה כתוב בסוגריים? -
30 PLN (slownie: trzydziesci 00 / 100 PLN)
 
ע"פ גוגל טרנסלייט, זה הסכום במלים: שלושים זלוטי, אפס גְרוׂשׁ
28/10/2015 | 09:57
2
77
(גרוש היא יחידת ה"אגורות" של המטבע הפולני.)
 
 
תודה ארנון
28/10/2015 | 12:21
1
80
גוגל טרנסלייט שלך צריך ללמד את גוגל טרנסלייט שלי פולנית 
אצלי הוא מתרגם לאנגלית כך -   thirty 00 hundredths PLN
ולעברית כך - PLN שלושים 00 מאיות

מה אני מפספסת? 
את לא מפספסת כלום...
28/10/2015 | 13:22
109
הנה מה שקיבלתי בגוגל טרנסלייט - כך הבנתי מהי הכוונה הכללית של האמור בסוגריים. אם יחידת הכסף הקטנה יותר מצאתי בחיפוש המשך בגוגל...
 
יוסף נפתלי ליפשיץ מירושלים (עזרה באיתור)
27/10/2015 | 21:18
2
184
אבקש את עזרתכם באיתור יוסף נפתלי ליפשיץ.
בצוואה משנת 1983 הוזכר אדם בשם יוסף נפתלי ליפשיץ. כתובתו צוינה: בלוק 2, שיכון קרית משה, ירושלים.
בשנת 1984 הובאה המנוחה לקבורה. ברישומי חברה קדישא נרשם שיוסף ליפשיץ טיפל בקבורתה. כתובתו רח' בן דור 11, ירושלים.
אינני מצליח לאתר אותו או את בני משפחתו. אשמח לעזרה.
תודה,
רוני
 
הארה
29/10/2015 | 11:38
1
145
'בלוק 2' מתייחס כנראה לשיכון ותיקי ההסתדרות בקרית משה.
רחוב יצחק בן דור כיום נמצא בכלל ליד תלפיות אבל רחוב הרב צבי יהודה בקרית משה היה נקרא פעם רחוב בן דור.
כל הנ"ל מחיפוש בגוגל, לצערי את ליפשיץ לא מצאתי.
אכן הרחוב בקרית משה
29/10/2015 | 17:16
96
ואכן מדובר באותו שיכון וותיקים. אם זו משפחה דתית, בתי כנסת בסביבה יוכלו לסייע.אולי רב השכונה. אגב, זו שכונתו של מאיר שלו...
"ספר-פטירות-ישראל " (=יהודים) .....USC.....כשאנוב , פולין
27/10/2015 | 19:21
117
סבתי, טובה-גיטל הולנדר , בת סיני קורץ  , נפטרה בביתה בכשאנוב = Chrzanow  אשר בפולין , בשנת  1940 .
עד כה לא  גיליתי הייכן היא נקברה .
 
לאחרונה , נתקלתי במאמר כלכלי על העבר, בו צויין כי היא ירשה עסק  מבעלה  שי  ( יהושע) , אך נפטרה ב 1940 " , לפי  רישום  מפורט של ספר-פטירות-ישראליות אשר ניצל ממשל שרות ציבורי USC  בכשאנוב " .
 
* הייכן אפשר למצוא עותק מ''ספר''  זה , לעיון ?
תודה .
בקאו רומניה
27/10/2015 | 01:09
85
מתכננת לנסוע לבקאו, רומניה. יודעת ששמות הרחובות הוחלפו. מי יכול לעזור?
כמו כן מתכננת ביקור שרשים בבית הקברות היהודי. אין לי אפילו לא קצה חוט..
יש כאן מתמחים בנושא?
אשמח ואודה.

החסיד ר יצחק שלמה ליברמן מאוזרקוב.
26/10/2015 | 12:03
98
החסיד ר' יצחק שלמה ליברמן מאוזרקוב היה מורו של רבי דוד בורנשטיין
האדמור השלישי מסוכטשוב.
האם יש אפשרות למצוא פרטים נוספים על יצחק שלמה?
 
תודה.
מישהו מבין בחסידות ויז'ניץ?
25/10/2015 | 05:53
2
116
אז אחרי תקופה ארוכה שהזנחתי את העץ המשפחתי, עכשיו אני חוזר.
אח של סבתא שלי ביקש שאני אחקור את המשפחה של אבא/סבא שלו.
 
הנה הסיפור:
סבא של סבתא שלי הוא שמואל/שמלקה פרנקל גדל (נולד?) כנראה בלינסק (lesko/lisko)בפולין אני מניח בערך בשנת 1840-1860 (סבתא שלי נולדה ב-1924, ואבא שלה בערך 1888. אז הגיוני ששמואל נולד 20-40 שנה לפני כן). הוא היה שוחט במקצועו. הוא התחתן עם רבקה/שיינדל רוזנר. האדמו"ר מויז'ניץ ביקש ממנו לעבור לויז'ניץ להיות שוחט בקהילה. כשסבא רבא שלי (אברהם אביש הכהן פרנקל) היה בערך בן 3, אבא שלו, שמואל טבל בנהר הקפוא, חלה ונפטר (כלומר בערך 1891). אמא שלו התחתנה שוב.
 
עכשיו, אני קראתי על אדמורי ויזניץ, ומצאתי את האדמו"ר השני של ויזניץ(רבי ברוך הגר) שהיה האדמור מבערך 1884 ועד בערך 1893. שזה בערך התקופה בה סבא של סבתא שלי היה בויזניץ.
עכשיו, מצאתי את הסיפור הבא בויקפדיה:
"כאביו וכזקנו המשיך בפיקוח הדוק על מצב הדת בכל האזור. הוא אסר את שחיטתו של שוחט מסיגט, דבר שגרם למחלוקת חריפה עם רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט שבהונגריה (כיום ברומניה), בעל ה"קדושת יום טוב" (אביו של רבי יואל טייטלבוים מחסידות סאטמר). לימינו של הרב מסיגט עמדו רבני הונגריה, ולימינו של הרבי מויז'ניץ עמדו גדולי הרבנים, בהם: רבי יצחק אהרן איטינגא מלבוב, רבי משולם יששכר הורביץ מסטניסלב, רבי יצחק שמלקיס מלבוב, הנצי"ב - רבי נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוז'ין, רבי משה תאומים מהורודנקא, רבי שלום מרדכי מבראד, רבי אריה לייב ברוידא מלבוב, רבי אברהם בנימין קלוגר מבראד, רבי יהודה מודרן מסיגוט (תלמיד של החת"ם סופר) ורבי פייבל מברדשין. אגב, אותו שוחט גרם למחלוקת נוספת בין בנו של ה"קדושת יום טוב", ובין בנו של הרבי, רבי ישראל מויז'ניץ. מחלוקת זו הונצחה בספרים מלחמת מצווה מצד רבה של סיגט, ואוהב משפט מצד ויז'ניץ."
 
עכשיו, אני יודע שהאדמו"ר מויז'ניץ ביקש מסבא של סבתא שלי לעבור לקהילה שלו להיות שוחט. כנראה ששחיטה היה משהו מאוד חשוב אצלו, אם הוא ייבא מישהו מבחוץ. 
 
סבא רבא שלי (אביש פרנקל), אחרי זה עבר ללייפציג, מבערך מלחמת העולם הראשונה עד ממש לפני מלחמת העולם השניה.
 
הבעיה שלי היא שפרנקל זה שם משפחה די נפוץ. גם רוזנר אני מניח שלא נדיר במיוחד. לכן אין לי ממש מידע חוץ מהסיפורים למעלה. 
יש למישהו רעיונות?
 
תודה!
עניין שחיטה וחסידים
30/10/2015 | 07:03
1
40
אחד המאפיינים הבולטים השונים בין חסידים ל"מתנגדים" הוא עניין השחיטה. אינני בקיאה בפרטי ההבדל ולמתבונן מהצד זה יראה משהו זערורי ודקדקני, אבל ההבדל משמעותי מאוד לשני הצדדים.
בתחילת דרכה של החסידות, כאשר החסידים עדיין היו מפוזרים בין הקהילות השונות, פוטרו שוחטים רבים, בחשד שהם חסידים.
כשהתחזקו חצרות האדמו"רים וגדלו סביבן קהילות של חסידים בעיקר, הם פיטרו שוחטים שבהם חשדו שהם מתנגדים ולא חסידים ולכן אינם מדקדקים במה שחשוב לאדמורים.
השחיטה היא אכן דבר חשוב מאוד לאדמורים.
מה שאומר שהסב של סבתך היה חסיד מובהק ולכן הוזמן להיות שוחט אצל האדמור מויז'ניץ. מקווה שזה עזר לך במשהו
תודה על התשובה
31/10/2015 | 22:20
21
אם אדמו"ר מבקש משוחט לעבור ממדינה אחרת, כנראה שזה היה מאוד חשוב בשבילו.
השאלה היא איך אני מוצא עוד מידע?

מחפש גנאולוג המתמחה בקהילה הפורטוגזית בטוניס
24/10/2015 | 22:55
60
מחפש גנאולוג המתמחה בקהילה הפורטוגזית בטוניס
סרטיפיקטים
23/10/2015 | 18:53
7
146
שלום
איך אפשר למצא סרטיפיקטים מ1918
בדקת בארכיון הציוני?
24/10/2015 | 08:10
5
53
סרטיפיקטים
24/10/2015 | 09:28
4
90
זה על גבול התחלת הארכיון הציוני הם שומרים מ1919
בדקת שאכן הבריטים
24/10/2015 | 11:08
77
העניקו סרטיפיקטים לפני כן? אולי אלה, אם בכלל, אישורי כניסה מהעותומנים בכלל.
אם אלה סרטיפיקטים בריטיים
24/10/2015 | 11:36
2
81
כדאי לפנות לארכיונים הבריטיים לתקופת המנדט על פלשתינה.
סרטיפיקטים
24/10/2015 | 16:06
1
61
מישהוא יודע על ארכיון כזה
ניסת בארכיון המדינה, יש להם חומרים
24/10/2015 | 19:32
65
הן מימי העות'מנים והן מימי הבריטים, ראי באתר שלהם.
 
אריה
הסרטיפיקטים
31/10/2015 | 18:42
30
ניתנו רק אחרי מאורעות  שנות השלושים.
ה"ספר הלבן" של 1930 קבע מכסה. לא כ,כ התייחסו אליה. לא אנחנו ולא הבריטים.
החל מהספר הלבן של 1939 שבו היו הוראות ושימוש במספרי  העולים עפ"י תכנית  "השדיול" - schedule . עפ"י התכנית אמורים היו לעלות כל שנה 75,000 עולים.
ברגע שעלו אנשים ללא סרטיפיקטים ונתפשו - ירדה "המכסה".
הסרטיפיקאט - תעודת עלייה /אישור עלייה עלה 1500ליש"ט וזאת בכוונה לא לאפשר ליהודי לעלות.
 
לפני שנות השלושים אין סרטיפיקטים וההגבלות על העלייה אז היו מסיבות שונות שכאן אין מקום לפרטן.
לכן, אל תפנה לארכיון הציוני ו/או לגנזך המדינה.
לאה
מהו Schematism?
24/10/2015 | 11:33
4
154
אם זו חזרה על שאלה שכבר נדונה כאן, עימכם הסליחה.
בתוצאות חיפוש באתר www.genealogyindexer.org מתקבלות תוצאות גם מספרי שמטיזם. לדוגמא: Galicia Schematism 1870 .
על מה הם מלמדות [התוצאות]? מהו שמטיזם?
 
תודה.
Schemastism / Szematism
24/10/2015 | 15:11
3
123
אלו הם מעין מדריכים של בעלי-תפקידים. ר"ל: אלה לא מדריכי-כתובות, כך שלא כל התושבים של עיר/עיירה מסוימת ייכללו בהם עם כתובת-מגורים. מה שמופיע מסודר ב"ד ע"פ המקצוע/התפקיד. למשל: רשימה של רופאים במחוז של לבוב. במקרה כזה יופיעו קודם כל הרופאים בלבוב עצמה, ובהמשך תופענה רשימות של רופאים בערים ובעיירות ספציפיות שבאותו מחוז.  
 
מניסיוני (ארוך-הימים, שכן "חגגתי" המון על השמטיזמים הללו) נכללים בהם בעלי-תפקידים מטעם הקיסרות של ירום הודו, החל ממי שעומד בראש עיר מסוימת וצוות בעלי-התפקידים באותה עירייה, וכלה במקצועות כמו עו"ד, רופאים, מיילדות, וכו'. 
 
את השמטיזמים הללו איתרתי הרבה לפני שהם הועלו לאתר של הגנאלוגי אינדקס, ואחד היתרונות שלהם הוא שהם בד"כ כוללים בסוף כל מדריך אינדקס שמות מסודר אלפאביתית ע"פ שמות-משפחה, מה שהקל עלי מאד על החיפוש.
 
עקרונית, לכאורה אין כאן פרטים גנאלוגיים "קלאסיים", אך כשמורידים את כל הדפים הרלוונטיים עבור אדם מסוים, אפשר בהחלט לעקוב אחר הקריירה המקצועית שלו, אם מבחינת ההתקדמות המקצועית בתפקידים השונים שמילא ואם מבחינת המקומות בהם הוצב ובאילו שנים, שזה מבחינתי בהחלט גנאלוגיה!
ב"ד צ"ל בד"כ / גנאלוגי אינדקס צ"ל גנאלוגי אינדקסר
24/10/2015 | 15:14
67
שרי. ידעתי שאקבל תשובה אינפורמטיבית מקיפה
24/10/2015 | 15:26
59
אני אכן שמחה לצרף לאוסף מקור להוספת מידע על מרכיבי עץ המשפחה, פרט לרישומי חיים.
מידע שכזה מעשיר את עץ המשפחה ו 'מחייה' את פרטיו.
24/10/2015 | 16:46
6
חם בפורומים של תפוז
מסגרת החינוך שמתאימה לילדיך
מסגרת החינוך שמתאימה...
אז איך עושים את זה בצורה נכונה? ועל מה חשוב לשים...
מסגרת החינוך שמתאימה לילדיך
מסגרת החינוך שמתאימה...
אז איך עושים את זה בצורה נכונה? ועל מה חשוב לשים...
אירוח בנושא חיסכון פנסיוני
אירוח בנושא חיסכון...
מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את מצבנו...
אירוח בנושא חיסכון פנסיוני
אירוח בנושא חיסכון...
מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את מצבנו...
הקשר בין טראומה והתמכרות למין
הקשר בין טראומה...
איך טראומה יכולה ליצור התמכרות? אתם מוזמנים כבר...
הקשר בין טראומה והתמכרות למין
הקשר בין טראומה...
איך טראומה יכולה ליצור התמכרות? אתם מוזמנים כבר...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ