לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום ספרים וספרות
ברוכים הבאים לפורום ספרים וספרות
הפורום נועד לחובבי קריאה ולדיונים על סופרים, ספרים, וספרות בכלל. נשמח לשמוע את דעתכם על ספרים שקראתם, סופרים שאהבתם (או שלא), ועל כל נושא הקשור לתחום הספרים והספרות.
 
אנא שימו לב:
הפורום לא נועד לסיוע בהכנת שיעורי בית - יש לפנות לפורום "לימודים ושיעורי בית".
יש לשמור על תרבות דיון, שפה נאותה ויחס מכובד ומכבד כלפי הגולשים האחרים.
הנהלת הפורום שומרת לעצמה את הזכות להכניס את סקירות המתפרסמות בפורום למאמרי הפורום, תוך מתן קרדיט לכותב/ת.
אין להעלות הודעות בעלות תוכן פרסומי ללא אישור המנהלים.
הפורום אינו במה לפרסום אתרים אישיים ובלוגים. ניתן לפרסם קישור לרשומה/מאמר בנוסף לפרסום הנוסח המלא שלהם בפורום. כמו כן ניתן לפרסם קישור לאתר אישי או לבלוג בחתימה.
בכל בעיה הקשורה לגלישה בפורום ניתן לפנות למנהלים.
 
גלישה נעימה

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרים וספרות

ברוכים הבאים לפורום ספרים וספרות
הפורום נועד לחובבי קריאה ולדיונים על סופרים, ספרים, וספרות בכלל. נשמח לשמוע את דעתכם על ספרים שקראתם, סופרים שאהבתם (או שלא), ועל כל נושא הקשור לתחום הספרים והספרות.
 
אנא שימו לב:
הפורום לא נועד לסיוע בהכנת שיעורי בית - יש לפנות לפורום "לימודים ושיעורי בית".
יש לשמור על תרבות דיון, שפה נאותה ויחס מכובד ומכבד כלפי הגולשים האחרים.
הנהלת הפורום שומרת לעצמה את הזכות להכניס את סקירות המתפרסמות בפורום למאמרי הפורום, תוך מתן קרדיט לכותב/ת.
אין להעלות הודעות בעלות תוכן פרסומי ללא אישור המנהלים.
הפורום אינו במה לפרסום אתרים אישיים ובלוגים. ניתן לפרסם קישור לרשומה/מאמר בנוסף לפרסום הנוסח המלא שלהם בפורום. כמו כן ניתן לפרסם קישור לאתר אישי או לבלוג בחתימה.
בכל בעיה הקשורה לגלישה בפורום ניתן לפנות למנהלים.
 
גלישה נעימה

הסיכום השבועי
12/11/2015 | 11:33
32
37

 
אז מה היה לנו השבוע
 
איך מנקים ספרים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
ציטוטי שירים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
נועם פרתום – פרובוקציה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
כך הגיב ש"י עגנון על הזכיה בפרס נובל
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
קראתם את ה"מטמורפוזות"
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
הודעה למרסל פרוסט
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
חפש את האישה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
משחק העטיפות
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
מבצעים, מבצעים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
ספרים חדשים:
"שם בדוי, זואי"
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
"הממלכה"
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
"אישוליים" - ציטוטים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
חדשות ספרותיות
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
עמוס עוז השתגע לעת זקנה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
האם סופר צריך להתאים את עצמו לקהל
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
מה עם סקס ואלימות
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
 
ביקורות והמלצות
 
"הקומדיה האלוהים" / דנטה – nati6589884
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
ספרי בריג'ט ג'ונס / הלן פילדינג – KallaGLP
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
"הבית בקרן פו" / א. א. מילן – פנתרית סגולה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
 
 
תודה רבה לכל המשתתפים
 
 
 
אז מה אתם קוראים בשבת
 
עונה.
12/11/2015 | 12:20
31
אני קראתי :
1.   ביוגרפיה על פסואה מעניין מאוד ביוגרפיה לא שגרתית מרוכבת מהרבה ציטוטים, בעצם הכל ציטוטים כמעת. היה איש מרתק רב גווני, איש שבתוכו היו מלא אנשים. אני מזדהה עם התחושה הזו גם אני כזה. רק שהוא הצליח לבטא את זה כשירה וזה מדהים. חוץ מזה השירה שלו לא פואטית מאוד. ולא מרשימה, אלא פשוטה ומדברת ממש על היום יום. בפשטות. וזה טוב אבל לא מושך אותי כמו השפה הנשגבת
 
2. שיריו של ביאליק בפריוקט אבן יהודה עברתי על הכל ,הוא היה גאון קראתי את "מגילת האש" יצירת מופת לטעמ,י שפה מופלאה. מושפע ממנו הרבה. ומעריץ אותו מאוד. הרבה ערבוב של קבלה זה מעניין. ומצלול נדיר. קיצור חפרתי על יצירתו.
3.  כרתת ראש של חנוך לווין אהבתי יצירה מצחיקה אותי זה הצחיק.
4. " ליקוטי מהורן" " מעשיות רבי נחמן" מאוד אוהב את רבי נחמן וגם מושפע ממנו ומכתיבו ובכלל מעולם הפנימי הרחב כל כך שלו. הוא ממש גאון בעניי.
5. קראתי גם את מוליר  את המחזה " הקמצן" ממש מצחיק אחד הטובים, אני יגע גם " למזנטרופ" וגם ארכוש את כל כתביו אני מעריך מאוד את מוליר ולמדתי אותו מילדות.
6." האדונית והרוכל" אחד היצירות שאני הכי אוהב של עגנון ( שאני ממש אפילו מעריץ את עגנון ומת על שפתו המיוחדת). חוץ
7. וחוץ מזה קראתי שירים של משוררים כמו : בליק, קיטס, בירון, והתחלתי לקורא את יטס.הוא סך הכל טוב אבל לא מאוד התרשמתי. קראתי שירים מפוזרים ברשת ואין לי ספר.
 
ועכשיו מה אני אקרא בשבת:
1. " קיצור תולדות האנושות".
אני מתכנן לסיים אותו . למען האמת אני ראיתי את הרצאה לפני כמה שנים. ואני זוכר הכל. אז אני יודע בדיוק מה היה. אז דלגתי על 100 עמודים. כי לא כיף לקורא מה שאתה כבר זוכר. אבל בהחלט ספר מעניין...
 
היה שבוע מגוון
12/11/2015 | 14:32
18
52
בתחילת השבוע סיימתי ספר נפלא, "ים ביני לבינך" מאת נורית גרץ, אודות אהבתם של רחל המשוררת ומיכאל ברנשטיין, אותו פגשה בטולוז, שם השתלמה בחקלאות ובציור.
 
אחריו נטשתי בלי יסורי מצפון את "מתחת לקו העונג" מאת חגי דגן. על הכריכה הובטח הספר המצחיק ביותר שנכתב בעברית, ובפועל מדובר בשעמומון.
 
הבא בתור היה "פלפל חריף בשני גרוש", ספר זכרונות חביב מאת מנחם משגב. לא ספרות גדולה, אבל מעורר נוסטלגיה.
 
בהמשך השבוע שקעתי ב"במשעול הצר" מאת א.א. קבק, ספר משנות ה-30 על חייו ומשנתו של ישו. כתוב היטב.
 
כעת אני עם "מובי דיק" האלמותי. לצערי, התגלגל לידי התרגום החדש. התרגום עצמו לא רע, ונראה לי שהוא מעביר יפה את השטף והחן של המקור, אבל המתרגם הוסיף עשרות הערות שוליים מיותרות, שמעכבות את הקריאה ופוגמות ברצף, וחבל.
 
שבת שלום 
 
ספר גדול אחד את קוראת והוא "מובי דיק".
12/11/2015 | 14:49
2
36
אחד החזקים אני ראיתי גם את הסרט. סרט טוב. וספר עמוק מאוד.
בתרגומו של אהרון אמיר ?
12/11/2015 | 17:06
1
7
לא זוכר באיזה תרגום.
12/11/2015 | 17:30
16
הייתי נער צעיר לפני שנים קראתי.
קראתי את מובי דיק בתרגום החדש
12/11/2015 | 17:57
4
30
הוא היה בסדר. לא נהנתי כמו שציפיתי.
בגלל התרגום? או שהספר לא היה לטעמך?
12/11/2015 | 18:00
2
19
כי אני מאוד התלהבתי ממנו. וגם קראתי עליו חומר אקדמי וגם ראיתי הרצאות...
לא יודעת
12/11/2015 | 18:02
1
19
הוא היה משהו אחר ממה שציפיתי.
הבנתי היו לך ציפות והתאכזבת.
12/11/2015 | 18:06
19
זה מוכר לי זה קרה לי עם "האודיאסה" חשבתי בהתחלה שזו תהיה יצרת מופת לגמרי. ולא הבנתי ממש למה...
גם אני
12/11/2015 | 18:35
4
אנא כתבי (לפחות בתמצית) מה הנפלא שמצאת ב"מובי דיק".
12/11/2015 | 18:25
9
24
כי אני לא....
איפה ראית שכתבתי "נפלא"?
12/11/2015 | 18:41
8
9
כינית אותו "אלמותי" בגלל המוסכמות?
12/11/2015 | 18:56
7
7
כיניתי אותו אלמותי
12/11/2015 | 20:04
6
29
כי הוא נכתב לפני למעלה מ-160 שנים, ועדיין קוסם לרבים. "אלמותי" זו עובדה (גם אם במונחי הנצח 160 שנה הן הרף עין), "נפלא" זו חוות דעת שיפוטית.
"אלמותי" זו לא עובדה אלא שבח היסטרי.
12/11/2015 | 20:35
5
28
וכך משתמשים בו, בזמן האחרון בתקשורת זולה.
ולמה דעתך חשבו שהוא כזה אין סיבה?
12/11/2015 | 21:12
18
יש להבדיל בין דעתך האישית לבין דעת המבקרים. כמו שאמרת עם דניקסון אותו דבר פה. הבנה שלך שונה מהבנה של הממסד הס]רותי. אם את מכבדת או לא זו החלטה שלך...
היתה לי תחושה ששגיתי
12/11/2015 | 21:31
3
30
כשהתיחסתי לדברים שכתבת. אחזור להתעלם ממך, כראוי לך.
לא יודעת (ולא מעניין) מי את(ה), אבל "התעלמותך"
12/11/2015 | 21:44
2
30
מתקבלת על  ידיי בברכה. אחד כמוך - לא רוצה שום התייחסות מצדו (מצדה?)
בכדי להיות ברורה,
12/11/2015 | 23:36
28
אנחנו לא בתחרות מי יגיד את המילה האחרונה ומי יבקיע גול מנצח. התגובה הזו היתה מיותרת לטעמי. אני מבקשת לשמור על אוירה חיובית בפורום ולהימנע מתגובות קיצוניות ומעימותים מהסוג הזה, עימותים סיפרותיים זה כבר סיפור אחר וגם אז רצוי לשמור על טון רגוע ולא מתלהם.

רוני היא אישה היא לא גבר.
13/11/2015 | 14:31
18
את יכול להסתכל בניק פשוט כתוב אם המשתמש זכר או נקבה. ושנית דווקא רוני אישה מאוד נחמדה. לא חושב שהיא מנסה לריב. אף פעם לא ראיתי שהיא פועלת ככה. היא בסך הכל צינה את התואר הרשמי של הספר אלומתי זה הכל. אין בזה שום בעיה לטעמי.
מסיים את "סלולרי" / סטיפן קינג
12/11/2015 | 16:49
7
12
הוא גם ספר אימה?
12/11/2015 | 16:57
5
25
בגודרידס יש לסטיבן קינג קהל מעריצים אדוק. בחיי כל ספר שלו זוכה שם לכזו חשיפה שאני לא מבינה איך אנשים לא רועדים מהתכנים.
מי שקורא אותו רוצה לרעוד אחרת לא היה קורא.
12/11/2015 | 17:56
16
אני אוהב את סוגת האימה הסופר אוהב עלי הוא אדגר אלן פו אפל לגמרי. מאוד מתחבר עליו. לא מכיר את סטיבן. אבל שמעתי שהוא אולי הסופר אימה העכשווי הכי טוב. אני ארכוש את הספרים שלו מקווה בקרוב.
הוא משתייך לז'אנר
12/11/2015 | 17:59
3
17
בינתיים הוא לא כ"כ מפחיד אותי. נראה מה הולך לקרות שם בקאשוואק, אולי לקראת הסוף הוא יגביר את אלמנט האימה כמו ב-22.11.63 כשהאימה התגברה מעבר למה שציפיתי.
יש בספר גם איזה קטע שנראה קצת כמו התייחסות למובי-דיק, אבל אני לא אספר מהו.
מה יכול להיות אימה
12/11/2015 | 18:01
2
16
בתאריך הרצח של קנדי ? תספיילר חופשי ממילא כשאני קוראת ספר אני מתחילה בפרק האחרון ותכננתי לקרוא אותו.
זה מסע בזמן
12/11/2015 | 18:10
1
20
הגיבור נוסע בזמן לעבר כדי למנוע את רצח קנדי. נשאלת השאלה מה יקרה במקום ובתקופה שיחזור אליהם ועוד אחרי שינוי כ"כ מהותי בהיסטוריה.
מה?
12/11/2015 | 18:52
18
בטוח שלא יכול להיות גרוע יותר מסטאלין
אני חובבת קינג
12/11/2015 | 18:39
16
ו"סלולרי" הוא בעיני ספר חלש. מחכה לי כעת "החצי האפל".
שבוע שבו לא קראתי כל מה שתכננתי
12/11/2015 | 16:55
1
26
השבוע סיימתי את "מדוע טייסי קמיקזה חובשים קסדות" ספר מעולה, הבעיה היחידה היא ריבוי הנושאים והדוגמאות שאני לא זוכרת בסיום הספר.
 
סיימתי גם את "water for elephants "  חביב ואני מבינה את הנסיבות שהובילו אותו לרשימת רבי המכר.
 
סיימתי את "אושר בכל מחיר" הפרקים שונים מבחינת איכותם. חלקם מקסימים, חלקם סתמיים.
 
קראתי 230 עמודים מ "the eye of god" עד כה קישקוש מקושקש שמערבב היסטוריה עם מדע ומתח. מחבר בין אטילה ההוני וגינגס חאן ובין נבואה יהודית עתיקה. לא יודעת כמה סבלנות תהיה לי לסיים את הספר שמונה  615 עמודים.
 
סיימתי מחצית מ"אישוליים" זה ספר כל כך עצוב ומעיק על הנשמה בעצב שבו שהייתי חייבת הפסקה.
בקשר " לאישוליים" קראתי על הספר והוא מתאים לי.
12/11/2015 | 17:59
17
אני חושב שאני ארכוש אותו, הוא ממש מדבר עלי בתור אדם מאוד בודד. אני חושב שאני מאוד יתחבר עליו. וגם שיבחו אותו כל כך אז אני אנסה יאהב - יופי זכיתי לא יאהב - יפסק באמצע.
אצלי אין חדש.
13/11/2015 | 00:35
29
עדיין עם אותם שניים: "למען אהבת ילדי" ו"אלוהי הדברים הקטנים", אך כבר בשלב ממש מתקדם עם שניהם.
זאת כיוון שמרבית הקריאה שלי היא של יצירות הנשלחות לכתב העת.
 
אני עדיין עם The Mote in God's Eye
15/11/2015 | 22:06
5
מתקרבת לחצי, אבל בקצב שזה הולך כנראה שאצטרך לעשות העתק-הדבק על ההודעה הזו לעוד כמה וכמה סיכומים שבועיים
שיר: אל תדבר על אהבה.
12/11/2015 | 10:34
40
40

אַל תְּדַבֵּר עַל אַהֲבָה (ויליאם בלייק)
מילים:   ויליאם בלייק עברית: לאה נאור
 
 
עַל אַהֲבָה אַל תְּסַפֵּר לָהּ,
אַל תְּתָאֵר אֶת הַתְּשׁוּקָה.
הַנַח לָרוּחַ לְסַפֵּר לָהּ
לְלֹא מִלָּה. בִּשְׁתִיקָה.
כְּשֶׁנִסִּיתִי, כְּשֶׁסִפַּרְתִּי,
אֶת לִבִּי נָתַתִּי לָהּ,
אֶת אַהֲבָתִי תֵּאַרְתִּי -
הִיא הָלְכָה לְלֹא מִלָּה.
הִתְרַחֲקָה לָהּ לְבַדָּה.
אִישׁ זָר, נוֹדֵד, עָבַר מוּלָהּ.
הִיא נָתְנָה לוֹ אֶת יָדָהּ
בִּשְׁתִיקָה, לְלֹא מִלָּה.
 
עוד אחד:
 
מילים:   רואלד דאל,
מאנגלית: לאה נאור

האיש החשוב שאשיר לו כאן,
האיש השולט על הכל,
גם הוא היה פעם ילד קטן
חצי מטר בסך הכל.
 
הוא ישב על ברכי, התינוק הזעיר,
נדנדתי את הבכיין.
כל בוקר הושבתי אותו על הסיר,
ניגבתי לו את הישבן.
 
מחטתי לו את אפו המנוזל,
ניקיתי לו את האזניים,
סרקתי אותו, בדקתי משקל,
גזרתי לו צפרניים.
                                 
היתה לו ילדות – כמו של כל חבריו.
הוא שיחק, כמו כולם, ברחוב.
הכיתי אותו כשהיה קצת שובב.
הפסקתי – כשהיה ילד טוב.
 
עבר זמן והבנתי לאט לאט:
הוא קצת מטומטם, זה לא טוב.
הילד גדול, בן שלושים כמעט,
לא יודע לקרוא ולכתוב.
 
"מה נעשה?, התייפחו הוריו
"הילד הזה הוא אידיוט.
אפילו שליח הכי פשוט
הוא לא יוכל להיות."
 
"חה חה, " צחקתי, "זה הקטן
יהיה פוליטיקאי גדול."
"זה נכון! את גאון! זה ג'וב מצוין!"
קרא המטומטם בקול.
 
"גם עסקנות היא אמנות,"
אמרתי: "תלמד תחבולות:
איך מצליחים להחמיץ הזדמנות,
נכשלים, ופולטים קללות,
איך מפתים, איך מושכים בחוטים,
ואיך מושכים קולות."
 
"איך בנאום לא אומרים כלום
ואיך נקשרים קשרים,
איך מסדרים מתחרים אחרים
ואיך מספרים שקרים.
 
וחשוב כל כך שלא תשכח
לצחצח כל יום שיניים,
לשמור ידיים נקיות. 
גם הצפרניים".
 
 
עכשיו אני כבר בת תשעים,
מאוחר כבר להתחרט.
ורק בגללי, הטמבל שלי
הוא הנשיא כעת. 
 
הערה: אני מאוד אוהב את בלייק לטעמי הוא גאון, אוהב את שירי הגן עדן/גהנום שלו. מאוד אוהב לקורא אותם.
פנתרית את קראת?
12/11/2015 | 14:57
3
11
מה את חושבת על השיר השני?
עוד אחד לפנתרית של ביאליק" מגילת האש " שיר מופת.( שני בתים)
12/11/2015 | 18:05
2
13
כָּל הַלַּיְלָה רָתְחוּ יַמֵּי לֶהָבוֹת וְהִשְׁתַּרְבְּבוּ לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ מֵעַל הַר-הַבָּיִת. כּוֹכָבִים נִתְּזוּ מִן-הַשָֹּמַיִם הַקְּלוּיִים וַיִּתְּכוּ רְשָׁפִים רְשָׁפִים אַרְצָה. הֲבָעַט בְּכִסְאוֹ אֱלֹהִים וַיְּנַפֵּץ לִרְסִיסִים כִּתְרוֹ?
וְקִרְעֵי עֲנָנִים מְאָדָּמִים, טְעוּנֵי דָם וָאֵשׁ, תָּעוּ בְּמֶרְחֲבֵי הַלָּיְלָה. וַיְּתַנּוּ בֵין הֶהָרִים הָרְחוֹקִים אֶת-זַעַם אֵל נְקָמוֹת, וַחֲמָתוֹ בֵּין צוּרֵי הַמִּדְבָּר הִגִּידוּ. הֲקָרַע אֱלֹהִים אֶת-הַפָּרְפּוּרִיָּה וַיִּזֶר קְרָעֶיהָ לָרוּחַ?
וַתְּהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל-הֶהָרִים הָרְחוֹקִים וְחִיל אָחַז אֶת-צוּרֵי הַמִּדְבָּר הַזּוֹעֲפִים: אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ!
הִנֵּה הוּא אֵל נְקָמוֹת, הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. שָׁלֵו וְנוֹרָא הוּא יוֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא אֵשׁ בְּלֵב יָם הַלֶּהָבָה. מַעֲטֵהוּ שַׁלְהֶבֶת אַרְגָּמָן וַהֲדוֹם רַגְלָיו גֶּחָלִים בֹּעֲרוֹת. כִּתְּרוּהוּ דַּהֲרוֹת אִשִּׁים, מָחוֹל אַכְזָרִי  קוֹדֵחַ סְבִיבוֹ. עַל-רֹאשׁוֹ תִּשָּׁאֶה לֶהָבָה, גּוֹמַעַת בַּצָּמָא חֲלַל הָעוֹלָם. וְהוּא שָׁלֵו וְנוֹרָא יוֹשֵׁב וּזְרֹעוֹתָיו נְתוּנוֹת עַל-לִבּוֹ. מַרְחִיב לֶהָבוֹת בְּמַבָּט עֵינָיו וּמַעֲמִיק מְדוּרוֹת בְּנִיד עַפְעַפָּיו. הָבוּ לַיָי, דּוֹהֲרִים דּוֹלְקִים, הָבוּ לַיָי מְחוֹל לַהַט וָאֵשׁ!
ב
וּכְשֶׁנִּצְנֵץ הַשַּׁחַר עַל-הֶהָרִים וְאֵדִים חֲוַרְוָרִים פָּשְׁטוּ בָעֲמָקִים – וַיִּשְׁקְטוּ יַמֵּי הַלֶּהָבָה וַתִּשְׁקַעְנָה לְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ מֵהֵיכַל יְיָ הַשָּׂרוּף עַל-הַר הַבָּיִת.
וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נֶאֶסְפוּ כְּמִשְׁפָּטָם בְּמִקְהֲלוֹת קֹדֶשׁ לֵאמֹר שִׁיר שֶׁל-שַׁחֲרִית, וַיִּפְתְּחוּ אֶת-חַלּוֹנֵי הָרָקִיעַ, וַיִּשְׁלְחוּ רֹאשָׁם מוּל הַר-הַבַּיִת, לִרְאוֹת, הֲנִפְתְּחוּ דַלְתוֹת הַהֵיכָל וְאִם-עָלָה עֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת?
וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת עַתִּיק יוֹמִין יוֹשֵׁב עִם-דִּמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר עַל- הַמַּשּׂוּאוֹת. מַעֲטֵהוּ תִּימְרוֹת עָשָׁן וַהֲדוֹם רַגְלָיו עָפָר וָאֵפֶר. רֹאשׁוֹ שָׁמוּט בֵּין זְרוֹעוֹתָיו וְהַרְרֵי הַיָּגוֹן עַל-רֹאשׁוֹ. מַחֲרִישׁ וְשׁוֹמֵם הוּא יוֹשֵׁב וּמַבִּיט אֶל-הֶחֳרָבוֹת. זַעַף כָּל-עוֹלָמִים הִקְדִּיר עַפְעַפָּיו, וּבְעֵינָיו קָפְאָה הַדְּמָמָה הַגְּדוֹלָה.
וְהַר הַבַּיִת עוֹדֶנּוּ עָשֵׁן כֻּלּוֹ. עִיֵּי אֵפֶר, תִּלֵּי רֶמֶץ וְאוּדִים  עֲשֵׁנִים יַחַד נֶעֶרָמוּ, וְגֶחָלִים לֹחֲשׁוֹת, צִבּוּרִים צִבּוּרִים, נוֹצְצוֹת כַּעֲרֵמוֹת אֶקְדָּח וְכַדְכֹּד בְּדוּמִיַּת שָׁחַר.
וַאֲרִי הָאֵשׁ אֲשֶׁר-יִרְבַּץ עַל-הַמִּזְבֵּחַ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה – גַּם-הוּא דָעַךְ וְאֵינֶנּוּ. עוֹד תַּלְתַּל יָתוֹם אֶחָד מִקְצֵ
מגילת האש הוא ביאליק בשיאו. כמו
12/11/2015 | 18:34
1
15
"מתי מדבר", "הזוהר" ו"הבריכה". הגאונות המרהיבה שלו מלבלבת פה בכל עוצמתה.
אדיר, ואלוהי.
12/11/2015 | 18:35
14
השיר הזה הוא אלוהי זה המילה הנכונה, ערבוב של הקבלה מרשים ביותר. שיר בועט ,חזק וגאוני בטירוף, ביאליק הוא הגאון העברי..
היי, לאה נאור מתרגמת מצוין.
12/11/2015 | 18:32
9
14
אהבתי את שירו המצחיק והנבון של רואלד דאל.
מהשיר המסוים הזה של בלייק לא התרשמתי במיוחד. אם כי שוב: התרגום מצוין. גם המצב המתואר מעורר הזדהות עם הכותב.
אגב, הנה שיר קצרצר שלו גם הוא בנושא של אהבה נכזבת לאחר שהאוהב השקיע (כמעט) הכל:
 
פרח הוצע לי - כמוהו
שום מאי לא הביא לעולם.
אבל, "שיח וורדים יפהפה לי", אמרתי,
פניתי משם.
 
לשיח וורדיי אז הלכתי,
לטפחו ולשמרו לעד.
אך ורדי בקנאה ממני פנה,
ונותרתי עם קוץ ביד.
 
תרגום שלי. פנתרית.
 
שיר לא מרשים פשטני קצת.
12/11/2015 | 18:34
8
11
לא התלהבתי עדיף לו  היה לכתוב שירי גהנום/עדן שם הוא גאון. והתרגום מעולה.
לא, לא מרשים. קיבלנו אותו כתרגיל לתרגום
12/11/2015 | 18:36
3
13
בסדנת תרגומי שירה של מאיר ויזלטיר. אופייני כנראה לויזלטיר להציג אתגר של בינוניות....
הוא נחשב למגדולי המתרגמים בדור הזה לא?
12/11/2015 | 18:37
2
15
ועוד נחשב למשורר בכיר מאוד זוכה פרס ישראל. לא סובל אותו ואת שירתו.
מה פתאום?
12/11/2015 | 18:51
1
12
לדעתי ולהתרשמותי הוא מתרגם תמיד יצירות שוליות. למשל, בשייקספיר את "אנטוניוס וקליאופטרה". לעומתו ט. כרמי, לדעתי משורר בינוני כשלעצמו, התמודד עם "המלט" ועשה עבודה מבריקה. עם "המלך ליר" התמודד אהרון קומם. ד"ר יעל רנן התמודדה עם "יוליסס" של ג'ויס ועשתה עבודה מבריקה. רינה ליטוין עם "אליס בארץ הפלאות" ו"מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", של לואיס קרול, ועשתה עבודה מצוינת (ותרגומיה לשירי הנונסנס שם מבריקים). וכן הלאה.
זה מה שמעתי שהוא מבכרי המתרגמים והכותבים.
12/11/2015 | 19:12
7
אני למען האמת לא מכיר מתרגמים. אלא רק משוררים כמעת. ואת מי שאני מכיר נחשב למתרגם של ספרות קלאסית או אפוסים. כמו " אודיאסה" למשל או בסגנון הזה שתרגם דיקאמן או שואל טשנירחובסקי.
אבל הנה המקור, ושים לב
12/11/2015 | 18:37
3
22
לפתרון שמצאתי לשורה הסופית. ויזלטיר התלהב.....
 
A flower was offered to me
Such flower as May never bore.
But I said " I've a pretty rose tree"
And I passed the sweet flower o'er.
 
Then I went to my pretty rose tree
To tend her by day and night
But my rose turned away with jealousy
And her thorns were my only delight.
 
כפי שאפשר להווכח, המקור לא מלהיב במיוחד. מתאים לויזלטיר, בחיי.
את מכירה אותו?
12/11/2015 | 18:38
2
9
את בסדנה שלו? לא ידעתי. כי את די לא סובלת אותו אז למה בחרת לכתוב בסדנה שלו?
לא הכרתי את שיריו.
12/11/2015 | 18:54
1
8
אגב, כבר הבאנו פה משיריו, וכפי שכתבתי אז, יש לו טובים. לדעתי. אגב, את שירו המולחן "יש לי סימפתיה" אני ממש אוהבת, והלחן שחובר הוא מצטיין, וביצועה של נורית גלרון כנ"ל. שיר קשה מאד לזמרה, לדעתי. בגלל הלחן המיוחד.
הבנתי.
12/11/2015 | 19:16
5
אני מכיר את שיריו לא הרבה אבל מכיר ולא אוהב....
נתי אני מבקשת לכל ציטוט שאתה מביא
12/11/2015 | 18:40
25
39
לצרף את מראה המקור, קרי מהיכן העתקת את התרגום ואם קיים ברשת ומשם העתק, לצרף את הקישור.
סבבה.
12/11/2015 | 18:41
3
25
אני אשתדל לזכור.
לא
12/11/2015 | 18:48
2
20
 
אנחנו פורום שמכבד את היוצרים ואנחנו נותנים את הקרדיט הראוי להם כולל המקור ממנו העתקנו את החומר. מצטערת נתי אני אאלץ למחוק הודעות שלא יעמדו בכללים האלה.
בסדר
12/11/2015 | 19:13
1
19
אף פעם אף אחד לא אמר לי דבר כזה לפניך אז לא ידעתי אני אעשה כך.
תודה
12/11/2015 | 19:27
5
כל מה שאני מעלה קיים ברשת כי משם אני לוקח.
12/11/2015 | 18:42
20
22
והבאתי את מי שתרגם לכל השירים. אבל אם את רוצה מקור אין בעיה.
תקשר למקור ממנו העתקת
12/11/2015 | 18:50
17
21
בעיניי גם יותר טוב להעתיק רק את החלק שדיבר אליך ולציין מדוע הוא הטוב בעינייך במקום להעתיק את כל השיר.
אני רוצה שיראו את כל השיר ויביעו דעה.
12/11/2015 | 19:10
10
16
מה הבעיה לעלות לפה שירים? אני מעלה את כל השיר ומביע את דעתי. עשיתי את זה. אני לא מתכוון להתחיל לנתח אותו. אני מזמן עושה את זה. זה דווקא מצליח לעורר תגובות. וזה כיף.
הבעיה היא
12/11/2015 | 19:21
9
17
שיש זכויות יוצרים וגם אם אין זכויות יוצרים יש אתיקט של התנהגות ברשת.
 
אבל מה שאני עושה עשו גם לפני.
12/11/2015 | 19:30
2
16
לעולם לא שמעתי שיש בעיה. הראי גם את העלת ציטוטים. אני לא ממש מבין מה הבעיה. אני מעלה שירים שהם במילא ברשת וכל אחד יכול לראות. זה לא שאני פוגע בזכויות יוצרים. קיצור זה נשמע לי מאוד תמוהה...
נתי גם יש אנשים שרוצחים
12/11/2015 | 22:34
1
16
זה אומר שזה בסדר?
 
אתה לא יודע אם אתה פוגע בזכויות יוצרים כי יתכן שהן נמכרו או ניתנו לאתר המפרסם שממנו אתה מעתיק. עצם ההעתקה של יצירה שלמה, מבלי לקבל רשות מבעלי האתר או היוצר זו בעיה בעיניי.
 
מאחר שלא אתה ולא אני מומחים בדיני זכויות יוצרים אני מבקשת לנהוג לפי הכלל המינימלי של מתן קרדיט ליוצר ולאתר שממנו העתקת. אני גם מבקשת להשתדל ולא להעתיק יצירה שלמה אלא חלק שעליו תפתח דיון ואת היתר יקראו המשתתפים באתר שפירסם את היצירה במקור.
 
אלה כללים שאני יכולה לחיות איתם היטב, נוהגים בהגינות, ושממזערים את הסיכוי להפרה של הזכויות.
 
אני מקווה שבכך הצלחתי להבהיר את עצמי היטב ושתקבל את הדברים ברוח טובה ותבין שיש כאן הגנה גם עליך.
כן אני הבנתי אני אעשה כך.
13/11/2015 | 13:42
7
אני בכלל לא מתווכח איתך אני סך הכל מנסה להבין. תודה לך על הסבר.
ומה זה "אתיקט של התנהגות ברשת"?
12/11/2015 | 19:34
5
12
לא הבנתי מה את רוצה לומר, אשמח שתסברי.
אתיקה של התנהגות
12/11/2015 | 20:53
4
18
נהוג לתת קרדיט לאתר שממנו מעתיקים או מצטטים. זה נימוס בסיסי ברשת.
אם את אומרת...
12/11/2015 | 21:10
10
אני אעשה כך לא חשבתי אילו על זה....
אגב אף אחד לא נתן קרדיט לאתר אלא למתרגם עצמו.
12/11/2015 | 21:32
2
17
בזמנו ראיתי עוד כותבים מעלים בעיקר רפאל ולא אמרו לו כלום. גם ארנה לא אמרה כלום לי במשך חודשים. בגלל זה לא הבנתי מה הבעיה פתאום. כי זה ממש היה מקובל. ולא הפריע לאף אחד פעם ראשונה מערים לי על זה...
אני מבינה
12/11/2015 | 22:21
1
14
שהבקשה שלי הפתיעה אותך. אני מבינה שלא היית רגיל ושזה לא היה הנוהג בפורום. אבל עכשיו אני מבקשת לנהוג כך באופן גורף לגבי כל ציטוט שאתה מביא במיוחד אם זו העתקה של קטעים שלמים שהופיעו באתר אחר. זה אקט של נימוס ושמירה על זכויות יוצרים שיתכן שאותו אתר קיבל/ רכש ואנחנו לא.  וזה רק הוגן שאם מישהו טרח ועמל, נכבד את עמלו גם אם עמלו מסתכם בהעלאת שיר לרשת.
 
סבבה אני מבין.
13/11/2015 | 09:52
7
כך אני אעשה.
מה אני יעלה חלקים? לשם מה?
12/11/2015 | 19:20
5
16
איך יבנו על מה השיר? הדעה שלי היא לא מה שחשובה כל כך. אלא לחשוף אנשים לשירה, ולראות מה דעתם. אין דבר כזה לעלות בית אחד. זה לא שווה כלום. במיוחד שהשיר יותר קצר ולא צריך לחלק אותו.
אעלה חלקים
12/11/2015 | 19:25
4
22
הם יכנסו לקישור ויקראו
ויש דבר כזה להעלות בית אחד או שניים וליצור דיון.
שמעי זה לא שווה.
12/11/2015 | 19:29
2
27
צריך לקורא את היצירה במלואה. כדי  להביע ביקורת מלאה. שיר זה כמו סיפור. אי אפשר לקורא עמוד אחד ולקבוע אם הספר טוב או לא נכון?  ובאופן אישי אני לא רואה בזה בעיה. וגם ארנה לא ראתה בזה בעיה וזה מתנהל ככה כבר חודשים. אני גם לא מציף אלא משרשר לאותו אשכול אז זה לא אמור להפריע לאף אחד.
לי זה הפריע כבר הרבה זמן.
13/11/2015 | 13:22
1
15
כללי זכויות יוצרים אוסרים על העתקת יצירה שלמה ממקום אחד למשנהן. ברגע שעושים את זה זאת הפרת זכויות יוצרים. במידה והאדם או האתר ממנו נלקחה היצירה יהיה מודע לכך הוא עלול לתבוע את תפוז למשפט. כבר היו מקרים כאלה בעבר ואני בטו שאתה לא רוצה שזה יגיע לכדי כך.
יכול להיות ש Arana לא הייתה מודעת לכך. בכ מקרה עכשיו אתה מודע ושאר הפורום מודע לכך.
המקובל הוא להביא בית או שניים עם לינק לאתר בו נמצאת היצירה. זה יכול להיות גם תמונה או כל יצירה אחרת.
הכלל הזה לא חל על יצירות שכבר אין עליהן זכויות יוצרים. הזכויות פגות 70 שנה אחרי מות היוצר. לכן כל יצירותיו של ביאליק או טשרניחובסקי ניתנות לשימוש חופשי. באתר בפריקט בן יהודה יש אלפי יצירות חופשיות.
דרך נוספת היא לבקש רשות מבעל זכויות היוצרים לפרסם את יצירתו בפורום. כך עשיתי בזמנו בפורום אחר אותו ניהלתי ויכולתי להעתיק חלקים נרחבים מתוכו לטובת הגולשים שאין הספר נמצא תחת ידם.
עוד יוצא דופן הוא פרסום שהיוצר פרסם אותו מלכתחילה בצורה חופשית לכל המעוניין. כך למשל כל הערכים ויקיפדיה הם חופשיים. נהוג לתת לינק לערך אבל זה רק מטעמי אתיקה
אני עכשיו מבין.
13/11/2015 | 13:41
12
לא הייתי מודע לכך. אני אעשה בדיוק מה שאמרה לי המנהלת ויצרף את המקור.
אני אקשיב למה שאמרת ויוסיף קישור.
12/11/2015 | 19:33
14
זה מה שאני יכול לעשות.
אם בשיר רשום המתרגם הישראלי/יש זכויות קניין
13/11/2015 | 13:52
1
10
זה שטקסט מופיע באינטרנט זה לא אומר שמותר לקחת:היה אתר ספרים ידוע ש'בלע' אתר ספרים ידוע אחר ובגלל שבאתר הספרים היה טקסט מקורי של בעל האתר-האתר הבולע נלקח לבית המשפט:לכן זהירות נדרשת ובדיקה-בעל הקניין יכול לתבוע אפילו מבלי להוכיח נזק!
באמת שלא ידעתי את זה...
13/11/2015 | 13:54
8
אני פשוט אעשה מה שאמרה סיוון....
מה חשבתי שהלכתי אצל......המדבר / נעם פרתום
11/11/2015 | 23:58
36
73
מדובר בקטע שאמור להיות שיר שמכיל אלמנטים סקסואלים כך שאם יש מי שנרתע מתכנים בוטים מומלץ שידלג. כאשר הייתי נער היו מילים שלא השתמשו בהם במיוחד בנוכחות נשים,למשל כאשר דיברו על ספרים של דב"א כמו לא שם...

לפני מספר שבועות נתקלתי בחדשות בן עזר במה שאמור להיות שיר פרי עטו של אהוד בן עזר.מה שהיה אמור להיות שיר היה גיבוב מילים מלא גסויות.  במהלך הדיון הוברר שאהוד בן עזר שמחזיק עתון אינטרנטי עם גלריה של כאלה שיודעים לכתוב, נושא על גבו קופה של שרצים ביחסיו לנשים והשיא היה בהכחשת אונס של משה קצב.

נעם פרתום אינה מחדשת דבר בתכנים ,הדברים שהיא כותבת הם בבחינת כלב נשך אדם ולא אדם נשך כלב. החידוש הוא השפה שמאזכרת בצורה מוגזמת אברי מין של גברים ונשים.

הדברים דומים למטאפורות העלובות של רועי חסן דוגמת שריפת ספריו של נתן זך. הדברים שאני כותב לא היו נכתבים אילו נעם פרתום היתה מוציאה ספר שירה בכוחות עצמה, ספרה של נעם פרתום יצא בהוצאת חרגול/עם עובד. לא די שנעם פרתום הוציאה ספר/ספרי שירה בהוצאה מכובדת,היא קיבלה את פרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם.

לדעתי השופטים הלכו רחוק מידי במתן הפרס לנעם פרתום ורועי חסן,ובכך הם נותנים לגיטימציה לכתיבה לא ראויה.

כמו במקרה הקודם אני לא מעלה נושאים שכאלה בלא להתייעץ,וקיבלתי אישור כדי לא לגרום מבוכה.

את ה"שיר" של נעם פרתום עם תגובות אפשר לק...

נעם פרתום פירסמה בהעוקץ "שיר" נוסף שכתוב עם הרבה מילים

תמיד אפשר להפסיק באמצע, לקריאה כאן
נו, כנראה זה מה שדרוש כדי לזכות בפרסים היום.
12/11/2015 | 02:22
2
36
להיות כמה שיותר סנסציוני, פרובוקטיבי ומזעזע. עצוב שזה לא רק המסר מלמטה, מה"עמחה", אלא גם מלמעלה, מקובעי האג'נדה התרבותית.
אני מציעה שהפורום הזה יתרום למאבק בתופעה הזאת. בואו נביא לכאן דברים ראויים מבחינה ספרותית, ולא דברים שכל "ערכם" הוא בפרובוקציה ובזעזוע שהם מעוררים.
אני יודעת שזה לא קל, זו אחת הסיבות שהקמנו את "בגלל" - כדי למחות ולהכריז שאנחנו לא רוצים ללכת בדרך הזאת, גם אם פירושו שנהיה פחות פופולאריים. למען האמת, לא היו לנו שום ציפיות, אך הפלא ופלא - בניגוד לכל החששות התברר שאנחנו ממש ממש לא לבד.
מה שאני רוצה להגיד הוא שלא חסרים כאלה ששוחים נגד הזרם העכור הזה. כל מה שצריך הוא לתת להם להישמע, לקדם אותם. לתת להם כמה שיותר במות. אז כל מי שמביא לפה ציטוטי שירה בת זמננו, כדאי שיחפש אנשים כאלה וייתן להם קדימות. לכל אחד מאיתנו יש אפשרות להשפיע בדרכו הקטנה והרבה טיפות בסוף יהפכו לים.
היא סך הכל חיקוי זול.
12/11/2015 | 09:28
25
ולא יפה של יונה וולך להזכיר אותה ואת יונה באותה נשימה זו בושה. היא לא משוררת ממש לא היא לא יודעת לכתוב. אני שמעתי ראיון איתה ברשת א. אני הייתי עוד חצי יושן. עד עכשיו אני זוכר את דברי הבל שנכנס לי לראש. בקשר ל" בגלל" אתם כתב העת שאני קורא בו הכי הרבה. אני מאוד אוהב לקורא  בכתב העת למשל  אלי בר יהלום שהוא אחד המשוררים וגם אחד מהנהלים כותב נפלא, ומשעשע. או " בית אור" ויש עוד שאני לא זוכר את שמם. אבל מה שהיא כתבה זה חרא וזבל טהור. קשקוש. מקווה שתופעות כאלו יעלמו מעולם. אבל נראה שזו הדרך היום עלק " משוררת" על מי אתם באים לעבוד?
ני לחלוטין מסכים איתך ואני מביא רק טובים.
12/11/2015 | 09:37
16
כמו שמת לב אני מביא את גדולי המשוררים. שירים נפלאים. לא מביא אף פעם שירים כאלו. גם לא מביא בדרך כלל שירים של משוררים צעירים. א. כי אני לא ממש מכיר ב. אני מעדיף להביא של משוררים מוכרים ומעורכים.
זו
12/11/2015 | 07:18
27
לא שירה בעיניי. זה ביוב שעלה וצף והבאיש את השכונה בגלל חוסר טיפול בתשתיות.
 
לא מדהימה אותי העובדה שהשיר פורסם, או שהגב׳ הוציאה ספר שירה בהוצאה מכובדת. מדהימה אותי העובדה שיש כאלה שחושבים שזו שירה ראויה ואיכותית. משהו השתבש אצלנו בתודעה התרבותית הקולקטיבית אם זה המודל הראוי לפרסים. משהו השתבש קשות אם זו הירושה שהתרבות שלנו רוצה להותיר אחריה.
 
וזו אחת הבעיות של העידן הנוכחי, כל אחד יכול לפרסם ברשת, בטוויטר, פייסבוק, בלוגים ולקבל אלפי לייקים. אנחנו מוצפים במליוני בייטים של כתיבה בלתי ראויה. לכן התפקיד  של מובילי התרבות הופך קריטי יותר. אלה אמורים לסנן ולהציף את השמנת, והם חוטאים לתפקידם. גם הם נופלים במקסם השווא של אהבת ההמונים.
אני סבור שהיא כותבת שירה לא מוצלחת מסיבה אחרת.
12/11/2015 | 08:27
3
37
פרתום בעלת כשרון מילולי-ניסוח וניכר שיש לה כח הבעה לא מבוטל. עם זאת, החולשה של היא בכך שהיא ״מתענגת״ על השפה, לשה אותה באמצעות כשרונה ולא נותנת לשיריה צורה, ואיננה מודעת לעוצמת הצמצום. זו לוליינות. יש לקוות שהיא תתקדם הלאה מהמקום הזה.
יש לה יכולת אחרת לקחת את הרגיל ולשנות אותו.
12/11/2015 | 09:31
25
להתחרע עליו זה מאוד יפה. אבל שהכל בוטה וחסר תוכן זה לא שווה כלום, אפילו שכמו שאתה אומר יש לה יכולת הבעה. אני מסכים אבל התוכן זבל בעניי.
יש לה כישרון, אך כנראה הלייקים יותר חשובים.
13/11/2015 | 00:14
1
8
אני לא מסכים.
13/11/2015 | 14:01
16
אני לא חושב שיש לה כשרון אני חושב שי לה פה ענק, וראש פורה ויצרתי. ושילוב של פה גדול ויכולת לשבש הכל ולהשתגע על המילים מוצא חן בעניי המבקרים המודרנים. כי מה לעשות השירה שאני מחשיב לטובה מיושנת. ולטעמי אי אפשר להשוואות בין השירה ההיא לשירה העכשווית. שחלק - גדול זה פח אשפה גדול.
ארשה לעצמי להביע דיעה מנוגדת לאלו כאן
12/11/2015 | 19:27
22
35
ראשית לא הזדעזעתי, אני גם סבורה שהמחזור הנשי הוא נושא לגיטימי בספרות, באמנות בכלל, ובכלל הגיע הזמן שיוצף בשיח החברתי, ולא יישאר בבחינת "טאבו" מסוים. מבחינה זו, השיר תורם לשחרור הרוח בחברה.
ובכלל, זהו שיר פמיניסטי, לדעתי. היא יוצאת נגד אשה מגעילה בשמרנותה החושבת שכביסה זהו תפקידה של בת, לא עולה בדעתה לתחוב לבן שלה את הסדין שיכבס, וכמו כן מה היא בכלל מתערבת בחיי המין של הבחור והבחורה, וכי הם נתונים למרותה? כמוכן היא מגרשת את הבחורה מביתה, את הבן כמובן לא , כאילו הבחורה היא האשמה במין בין שניהם. האשה עושה את הבחורה לקרבן (גישה נפוצה בשכבות חברתיות שבאו מארצות מוסלמיות).
בקיצור, לדעתי זהו שיר מחאה בעל ערך, וגם כתוב היטב.
אפשר ורצוי לכתוב על הכל, השאלה איך.
13/11/2015 | 00:13
21
29
התוצאה המתקבלת דוחה. וזה חבל כי יש כאן כישרון ופוטנציאל, אך הכל מתבזבז למען יצירת זעזוע ורייטינג.
במה היא כ"כ דוחה?
13/11/2015 | 02:03
20
29
זה לא כמו תיאורים פורנוגרפיים בוטים של כותבים גברים מסויימים.
נו, אז גם הם דוחים. מה זה קשור למגדר?
13/11/2015 | 04:08
18
31
תיאור דוחה רק למען התיאור והפרובוקציה, שאין לו ערך בפני עצמו, לא אהבתי וכנראה לעולם כבר לא אוהב.
פורנו? כדי מאוד.
13/11/2015 | 14:03
16
30
קשור איך סאפפו המשוררת הגדולה כתבה שירה ארוטית מופלאה. איפה היא ואיפה היא? כתוב " מים שקטים חודרים עמוק" עדיף לכתוב שקט ורגוע, ולא לצעוק בכולי קולות. פרובקציות לא עובדות עלי. לא קשור גבר או אישה.
אין לי שום דבר נגד אירוטיקה, יש לי משהו נגד לכלוך מילולי.
13/11/2015 | 14:06
14
13
בדיוק, ממש מזדהה שירה צריכה להיות נעימה וחודרת.
13/11/2015 | 14:08
13
24
לטנף את הפה בשירה זה דרעק, תראי את שירה של סלאביה פלאת " אבא "שיר מזעזע, מצמרר, מעורר. יש קצת קללות אבל השירה שלה אולי הכי נוגעת וכואבת. השיר הזה שלה הוא גאונות. וזו יצירת מופת. ובגלל זה מעריך את סליבה.
שירה לא צריכה להיות נעימה
13/11/2015 | 17:31
12
35
היא יכולה ורצוי שתהיה לא נעימה, שתהיה מטלטל, גורמת לחוסר נוחות אצל הקורא.
 
הדבר הזה לא שירה בעיניי. סתם פורנוגרפיה זולה.
אני לא בטוחה שבהכרח רצוי שתהיה "לא נעימה".
13/11/2015 | 18:02
3
26
בשביל זה צריך להגדיר מה זה בדיוק "לא נעימה". בכל מקרה, אין בעיה שתהיה גם לא נעימה אם זה משרת את המטרה, אך לדעתי שירה טובה יכולה גם להיות נעימה. נעימה, הכוונה לא צורמת לאוזן מבחינת הלשון. התוכן יכול להיות מטלטל, אך גם תיאור טבע או מצב רוח טוב, למשל, יכול להיות שירה טובה. הכל תלוי בשיר הספציפי. 
 
אני לא יודעת מה הערך
13/11/2015 | 18:05
1
19
בשירה שהיא נעימה, מתחנפת לקורא, שאינה מוציאה את הקורא מהמקום הנח והנעים שלו.
 
אני לא מבינה גדולה בשירה ובעצם לא מבינה בכלל.
זו לא הכוונה.
13/11/2015 | 18:46
14
הכוונה היא לצורה תקראי לזה אסתטיקה השיר הזה הוא לא כזה, הוא מלא יותר מידי, גס לא רק התוכן אלא הצורניות. שירה צריכה להיות אסטטית. ונעימה, ויפה וגם חודרת, זה לא קשור להתחנפות, הראי אני מעריץ של בודלר אבי שירת הזוהמה שקראתי את " פרחי הרע, נכנסתי לעולם של חולה רוח, ואיש בעל עולם אפל מאוד אותו דבר פו. הבדל הוא הדרך. ולה אין את זה זו פרוזה זו לא שירה פרוזה פרונגרפית בוטה.
בדיוק לזה אני מתכוון.
13/11/2015 | 18:44
9
מבחינת הלשון, שירה היא משחק בלשון, ופה זה מתפספס.
למשל, אם ניקח את השיר המפורסם של פרוסט
13/11/2015 | 18:05
3
29
The Road Not Taken - הרי שאין שום שום דבר לא נעים בשיר הזה, משום בחינה, ובכל זאת זה שיר גדול.
כן
13/11/2015 | 18:10
1
19
למעט הנושא שגורם אי נוחות גם אם רק פסיכולוגית, המחשבות על האופציות הלא ממומשות בדרך שלא נבחרה.
אם לזה לקרוא אי נוחות או אי נעימות - אז כן.
13/11/2015 | 18:14
23
הכוונה שאין שום דבר צורם או לא נעים לאוזן בשיר. יחד עם זאת יש הרבה סוגים של שירים טובים לדעתי, אין נוסחה אחת. אפשר גם לכתוב שיר אהבה או תיאור טבע, כאמור, ושיהיה שירה גדולה.
 
אני מסכים איתך.
13/11/2015 | 19:27
9
שיר אהבה יכול להיות הדבר הכי מרגש בעולם, וגם שיר טבע...
שירה נעימה מבחינה לא ש" לעשות לי נעים בלב".
13/11/2015 | 18:43
9
זו לא הכוונה שלי אני קורא שירה קשה מאוד ,אלא לא שירה כזו בוטה וגסה כמו שאת אומרת ללא תכלית רק כדאי לעורר כעס או תגובות מה שנקרא  פרובוקציה . ואני מסכים לגמרי שזו לא שירה.
מסכימה חלקית
18/11/2015 | 10:17
12
אם הכוונה היא להעביר מסר כלשהו, אז יש יתרון ב"טלטול" הקורא כדי לגרום לו להתבונן. אבל אני לא רואה רע בשיר (או ביצירת אמנות אחרת) שרוצה להציג יופי ואסתטיקה. גם הנאה לשמה היא מטרה ראויה בעיני.
הנה דוגמה לשירה גדולה שאין בה שום דבר בלתי נעים,
19/11/2015 | 04:37
1
17
תרגום לסונטה 16
19/11/2015 | 10:02
5
קולי*
13/11/2015 | 14:28
5
הם בכ"ז כותבים אחרת. יותר אלים יותר רע וגס יותר מנוכר.
13/11/2015 | 19:23
4
השימוש שלה בשפה דוחה.
13/11/2015 | 14:06
18
שפה נמוכה לא רק מבחינת משלב אלא מבחינת תוכן, שילוב אחד בשני שהוא לא רע אבל סך הכל די מחקה את יונה וולך שעולה עליה באין שיעור. תיאור מגעיל ודוחה של השפרצת הדם עם הזרע. זה דחה אותי. זו לא שירה. זה גועל נפש. שרוצה לעורר אש. בדיוק כמו רועי חסן והשטויות על אשכנזים. אין פה שום ערך לטעמי. חוץ מהיכולת שלה לשבש את השפה ולהשתגע שזה יפה אבל לא ברמה מספקת וכזו שאני אכתיר אותה כמשוררת טובה, היא פשוט גרועה לגמרי.
והנה פרסמו ב ynet תרבות שהיא זכתה
13/11/2015 | 20:59
4
27
בפרס תרגום וזה רק מלמד אותי שהשיר הזה ודומיו הם בגדר פרובוקציה. לשעתי מיותרת.
 
 
לקח לי זמן למצוא אז
13/11/2015 | 22:23
1
18
כן אין קישור ישיר לכתבה
13/11/2015 | 22:41
14
היא נמצאת בתוך המגזין בחלק של חדשות
הרושם הוא שפשוט מרעיפים עליה כל פרס אפשרי, ללא אבחנה.
13/11/2015 | 22:48
1
11
כתבה על נעם פרתום ותירגומה.
14/11/2015 | 05:16
27
אני אישית לא יכול לשפוט אם מתרגמת טובה או לא. כי אני לא קראתי. לכן  אני לא בטוח אם היא לא קיבלה את הפרס בצדק. כי פשוט לא קראתי. את שירתה אני שונא. לא מכיר את תרגומיה.
תיעוד נדיר! - כך הגיב ש"י עגנון כשבישרו לו שזכה בפרס נובל,
11/11/2015 | 21:05
2
50
תראו איזה יופי. ממש אהבתי לשמוע אותו 
סרט על הרמבם.
11/11/2015 | 22:45
25
אני מאוד אוהב אותו ובעני הוא גדול פוסקי הלכה וגאון. למדתי את " משנה תורה" " מורה נבוכים" ואהבתי.https://www.youtube.com/watch?v=fH1vc9iRiQc
שמעתם? אם לא כדי לכם.
12/11/2015 | 14:56
20
אפילו הדיבור היום יומי שלו מיוחד כזה, גבוהה מזכיר לי את הדודים שלי מבני ברק. באמת זה הזכיר לי....
שאלה קראתם את " המטמורפוזות"?
11/11/2015 | 19:01
16
29
אני זוכר שבתקופה שמאוד התלהבתי מהתלוגיה היוונית קראתי אותו. הייתי אז נער צעיר. לפני כמה זמן ראיתי הרצאה מעניינת על היצירה  ודי השכלתי ופתחתי את הראש. אני באופן אישי רוצה לקורא את הספר שוב. אוהב את הסיפורים. אשמח לשמוע מה דעתכם.
קראתי חלקים
11/11/2015 | 19:07
11
30
זה אחד מהכתבים החשובים כי הוא השפיע עמוקות ברעיונות שלו על סופרים שונים.
עוד אגיע אליו
כדי לך הוא מרתק.
11/11/2015 | 19:20
10
20
הוא השפיע עמוקות על דנטה מזכיר אותו הרבה "בקומדיה האלוהית". חוץ מזה אני ממליץ לקורא גם את שאר ספרות יוון " אנטיגונה" " אדיפוס המלך" וכולי אלו יצירות מכוננות. ממליץ מאוד להתעמק בספרות יוון בעיני היא מופלאה.
כתבתי לך הודעה ארוכה והתפוז קרס לי
11/11/2015 | 20:29
9
28
קראתי את אנטיגונה ואדיפוס וכן את האודיסאה. בנוסף מאחר ואני בוגרת תואר בפילוסופיה כשהתמחתי בפילוסופיה מדינית, קראתי את כל כתבי אפלטון, אריסטו. כהקדמה למדתי את. את הפרגמנטים שנותרו מהפילוסופים הקדם סוקרטים: פיתגורס, הרקליטוס, זנון אנקסגורס.
גם אני שהייתי נער.
11/11/2015 | 20:37
16
התחלתי לקורא את המיתולוגיה - היוונית שהייתי בן 10 גם את רוב כתבי שקספיר. מאוד אהבתי ללמוד על אגדות והיצירה שהכי אהבתי בתור ילד הייתה " אגדות האחים גרים".
פילוסופיה למען האמת לא למדתי חוץ מיהודית " מורה נבוכים" וכל מיני כתבים קבלים.
וחסידות לא מעט. אני מתכנן לקורא את יצירות המופת בפילוסופיה החל מהעת העתיקה עד עכשיו. הספר האחרון שקראתי היה של הרחמל " מסילת ישרים". אני מתמד בעיקר ביהדות.
בדגש על הקבלה.
אגב אני מאוד מתרשם מרוחב השכלתך.
11/11/2015 | 21:01
7
21
הייתי חייב לומר לך את זה ואני לא מתרשם בקלות, אבל לפי מה שאני רואה קראת המון. וזה מרשים אותי. אז רציתי לומר לך שזה מאוד יפה.
תודה
11/11/2015 | 21:19
6
20
מאחר ואני בערך במחצית חיי, היה לי זמן להשקיע בקריאה ולימודים.
אני מקווה שגם מחצית חיי השניה תהיה פוריה כמו הראשונה.
 
אגב אם אתה מתעניין בקבלה, מומלץ לקרוא את כתביו של גרשום שלום.
אני אגיע עליו.
11/11/2015 | 21:22
4
13
בנתיים אני קורא בעיקר " כתבי הארי " "בעל הסולם"  וכתביו של רבי נחמן מברסלב. אגב את מזכירה לי מאוד את אמי: היא הייתה קוראת כל יום ספר אחד לפעמים יותר. אישה מאוד משכילה. זוכרת בעל פה. למדתי ממנה שהיתי ילד. היא דחפה אותי ללמוד. והיא הושפע מאביה שהיה הרבה יותר משכיל ממנה וידע עשרות שפות. והיה איש באמת מלומד . אז אני הושפעתי מאמי והיא הושפעה מאביה. אני למשל יכול לומר שהייתי ילד היא  רצתה שאני אלמד את פושקין ושנאתי אותו. עד היום אני לא אוהב אותו. אבל היום היא מרוצה כי אני קורא שירה. אני בעצם רוב היום לומד כי אין במילא מה לעשות. אז גם אני מבין את הרצון שלך שתהיה לך לימדה פוריה. רק שאני לומד הרבה יותר לאט ממך. וזה מבאס...
תנסה גם את מרטין בובר
11/11/2015 | 21:37
3
20
הגותו עסקה בעיקר במקומו של האני בחברה וגם עסקה במשיחיות ובחסידות. בספרו גוג ומגוג הוא מציג את העולם של החסידות כשהוא מציב את החוזה מלובלין מול היהודי הקדוש מפשסיחא. מרטין בובר השפיע רבות על ההגות היהודית. אפשר למצוא את השפעותיו גם היום בספר של חיים באר אל המקום שהרוח הולך.
 
גרשום שלום, חוקר קבלה מהידועים בעולם מתח ביקורת על התפיסות של בובר.
קראתי כמה טקסטים שלו.
11/11/2015 | 21:38
2
11
אני אקרא אותו תודה על המלצה.
איזה טקסטים קראת?
11/11/2015 | 22:12
1
4
כבר לא זוכר.
11/11/2015 | 22:13
11
זה היה מזמן אבל קראתי על הגות שלו.
אני לומד קבלה כבר 8 שנים.
11/11/2015 | 21:24
18
אני יכול לומר שרוב הלימוד הקבלי שלי הוא מתורתו של בעל הסולם. אני הייתי לומד פעם כל היום. היום כבר פחות. התחלתי להתעניין גם ברבי נחמן מברסלב אבל הוא קשה ולא תמיד מבין אותו " ליקוטי מהורן" ספר מורכב אבל אני מתאמץ ומבין. את
 
אהבה שלי לקבלה/לתורה קבלתי מהבית, אני יכול לומר שגם בדור הזה, יש לי  במשפחה בני משפחה שהם תלמדי חכמים גדולים. הבולט ביותר הוא דוד של סבתי. שיש בביתו הרבה מאוד ספרים, אני מאמין יותר מכמה אלפים , רובם קבלה/הלכה/חסידות.
 
והיא בקיא גדול מאוד. ויצא לי לראות אותו מלמד, היה גאון גדול בתורה מצטט ספרים בעל פה. בעל רוחב ידעה עצום. והוא בא משורשים מאוד עמוקים  ביהדות משפחה מאוד מיוחסת.גם מצד סבא( מצד אמי אבל הם יותר חילונים חזרו בשאלה אחרי השואה). אז אני מתחבר לעולם הזה מהבית. זה מה שאני מנסה לומר שיש לי משיכה מהבית.
הפתיחה "בריאת העולם".
11/11/2015 | 19:25
3
27
בריאת העולם
5             טֶרֶם יַבֶּשֶׁת וְיָם יִבָּרֵאוּ וּשְׁחָקִים מִסָּבִיב,
אֶחָד אַךְ הָיָה וְיָחִיד יְסוֹד הַיְקוּם עֲלֵי-תֵבֵל, –
כָּאוֹס זֶה שְׁמוֹ, וַיְהִי אַךְ גֹּלֶם אֵין תֹּאַר וּפָנִים,
נֵטֶל לֹא יָמוּשׁ מִמְּקוֹמוֹ, מוּצָק, בּוֹ נִקְבְּצוּ בָאוּ
זֶרַע וִיסוֹד לְכָל דָּבָר, נִפְרָדִים וְשׁוֹנִים גַּם יָחַד.      
10           טֶרֶם עוֹד יִתֵּן הַטִּיטַן אֶת אוֹרוֹ לַתֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ;
טֶרֶם גַּם תַּעֲלֶה פֶבֵּי לְחַדֵּשׁ חֲלִיפוֹת קַרְנֶיהָ;
טֶרֶם הָאָרֶץ, נְשׂוּאַת כֹּבֶד מְטִילָהּ, תְּרַחֵף
תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה בָאַוִּיר; גַּם אַמְפִיטְרִיטֵי לֹא שָׁלְחָה
עוֹד זְרוֹעוֹתֶיהָ לְחַבֵּק יַרְכְּתֵי גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ.                                  
15           אָמְנָם גַּם אַוִּיר וָיָם גַּם אַדְמַת יַבֶּשֶׁת שָׁם הָיוּ,
אָכֵן אֵין עֶמְדָה בָאָרֶץ, הַגַּלִים לֹא יִשְּׂאוּ הַשֹּוֹחֶה,
תֹּהוּ הָאַוִּיר אֵין אוֹר; גַּם טֶרֶם תְּכוּנָתָם נָכוֹנָה:
אֶחָד בְּאֶחָד נִפְגָּשׁוּ, וּבְתוֹךְ גּוּף אֶחָד יִלָּחֲמוּ
חֹם – בְּצָרָתוֹ הַקָּרָה, לֵחַ – בְּחֹרֶב יַבֶּשֶׁת,
20           קָשָׁה – בָּרַךְ, וְהַכָּבֵד בַּאֲשֶׁר כָּבֵד אֵינֶנוּ.
יָד אֱלֹהִים בַּיְקוּם הִיא כוֹנְנָה הַשָּׁלוֹם וַתַּבְדֵּל
בֵּין הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, בֵּין אֶרֶץ וּמִקְוֵה-הַמַּיִם,
גַּם בֵּין הַשַּׁחַק הַזַּךְ ומַעֲבֵה הָאַוִּיר, וַתּוֹצֵא
אוֹתָם מֵעֵרֶב הַתֹּהוּ: הִפְרִידָה בֵינֵיהֶם, אַף שָׁבָה
25           יַד אֱלֹהִים וַתְּקַבְּצֵם וַתְּכוֹנֵן בְּרִית-שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם.
אֵשׁ מִשָּׁמַיִם פָּרָצָה, אֵשׁ חִדְלַת-מִשְׁקָל מִכִּפַּת
שְׁחָקִים, וַתַּעַל אֶל מְרוֹמֵי-שִׂיאָם – שָׁם אִוְּתָה לָשֶׁבֶת.
כָּבֵד מֵאֵשׁ הָאַוִּיר – וַיָּבֹא וַיִּשְׁכֹּן עַל יָדָהּ;
עָבָה מֵהֶם הָאֲדָמָה, וְכָל יְסוֹד עָצוּם וְכָבֵד
30           בָּהּ הוּא, וַתִּכְרַע תַּחְתֶּיהָ וַתַּשְׁפֵּל לָשֶׁבֶת, וְנִקְּוּוּ
בַּיַּרְכָּתַיִם הַמַּיִם וּגְבוּל לַיַּבֶּשֶׁת הִצִּיבוּ.
אָז אֵל פַּלְמוֹנִי – יְהִי אֲשֶׁר יִהְיֶה, שְׁמוֹ לֹא יָדַעְנוּ –
יָבֹא וְגָזַר אֶת כָּל הַקְּבוּצָה הַזֹּאת לִגְזָרֶיהָ:
רֵאשִׁית מַעֲשֵׂהוּ וְצָנַף אֶת הָאֲדָמָה לִצְנֵפַת
35           כַּדּוּר, לְמַעַן הֱיוֹתָהּ שָׁוָה אֶל כָּל עֲבָרֶיהָ;
יָפִיץ אֶת מִקְוֵה-הַמַּיִם וְהָיוּ לְיַמִּים, יַקִּיפוּ
רַחֲבֵי אֲרָצוֹת וְסַעַר מִתְחוֹלֵל מַכֶּה גַּלֵּיהֶם;
גַּם הַמַּעְיָנוֹת יָפֻצוּ, הַיְּאוֹרוֹת וְאַגְמֵי-הַמָּיִם;
שׁוֹטְפִים הַנְּהָרוֹת גַּם הֵם, עֲקַלְקַלּוֹת יִלָּפְתוּ דַּ
המשך.
11/11/2015 | 19:28
9
 
דַּרְכֵיהֶם
40           יֵשׁ וְאֶל חֵיק הָאֲדָמָה יִשָּׁפְכוּ וּבְלָעָם עֲפָרָהּ,
יֵשׁ וְעַד מֶרְחַקֵּי יָם זֶה רְחַב-הַיָּדַיִם יָבֹאוּ,
יִשְׂאוּ שָׁם דָּכְיָם וּלְחוֹף הַסֶּלַע יְנֻפְּצוּ גַּלֵּיהֶם.
צִוָּה הָאֵל וַיִּשְׂתָּרְעוּ הַשָּׂדוֹת, עֲמָקִים הֶעֱמִיקוּ,
עָטְפוּ יְעָרוֹת עֲלֵיהֶם וְהַרְרֵי-סְלָעִים הָגְבָּהוּ.
45           אָזַר הַשַּׁחַק אֲזוֹרָיו – שְׁנַיִם יְמִינָה וּשְׁנַיִם
שְׂמֹאלָה, וְלֹהֵט מְאֹד הָאֵזוֹר הַחֲמִישִּׁי בַתָּוֶךְ.
כֵּן גַּם בִּצְנֵפַת הָאָרֶץ רַבַּת-הַכֹּבֶד הִבְדִילָה
זְרוֹעַ הָאֵל אֲזוֹרֶיהָ וַיִּהְיוּ גַם הֵמָּה חֲמִשָּׁה;
שָׁמֵם הָאֵזוֹר הַתִּיכוֹן מִשָּׁרָב, לֹא יֵשֵׁב שָׁם אָדָם,
50           שֶׁלֶג יְכַסֶּה הַשְּׁנַיִם, וּשְׁנַיִם אֲשֶׁר בֵּינוֹתֵיהֶם
מָזְגוּ קָרָתָם וְחֻמָּם חֵלֶק כְּחֵלֶק גַּם יָחַד.
יַעֲטֶה אַוִּיר אֶת כָּל הָאֲזוֹרִים, וְהָיָה מִשְׁקָלוֹ
כָּבֵד מֵאֵשׁ, כִּכְבֹד הֶעָפָר מִכֹּבֶד הַמָּיִם.
יִדַּע הָאֵל לַעֲרָפֶל מְקוֹמוֹ וּמִשְׁכָּן לֶעָבִים,
55           דֶּרֶךְ לְקוֹלוֹת וּבְרָקִים כִּי יִתְּנוּ חִתִּיתָם בָּאָדָם.
אָז גַּם לְרוּחַ וָסַעַר, מְחוֹלְלֵי שֹׁאָה וְקָרָה,
יִיעַד אָרְחוֹתָם, לְבִלְתִּי יִפְרְצוּ פֶּרֶץ בָּאַוִּיר,
כִּי גַּם כָּעֵת, אַף אִם יֵדַע רוּחַ וָרוּחַ נְתִיבוֹ,
אַךְ בְּדֵי-עָמָל יֵעָצֵר שֶׁטֶף זִרְמָתָם, הַשּׁוֹאֵף
60           לַעֲרוֹץ אֶרֶץ ומְלוֹאָהּ, כִּי רַבָּה מַשְׂטֵמַת הָאַחִים:
אֶוְרוּם בִּזְבוּלֵי אוֹרוֹרָה יִשְׁכֹּן וַיֵּט עַד מַמְלֶכֶת
פָּרַס וּבְנֵי-הַנְּבָטִי וְהַרְרֵי בֹקֶר זוֹרֵחַ;
זָפִיר יְבַקֵּשׁ אֶת קִרְבַת וֶסְפֶּר וְאֶרֶץ נוֹשֶׁקֶת
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בְּבֹאוֹ; יַרְגִּיז בּוֹרֵיאַס הַזּוֹעֵם
65           סְקִתְּיָה וּמִשְׁכְּנוֹת עַיִשׁ, וְאוֹסְתֵּר בְּיַרְכְּתֵי תֵימָן
יַעַל נְשִׂיאִים וָעָנָן וְהִמְטִיר רְבִיבֵי נְדָבָה.
מָרוֹם מִמַּעַל לָאַוִּיר שָׁם שַׁחֲקֵי-הָאֶתֶּר נִטָּיוּ,
חִדְלֵי-הַכֹּבֶד וּשְׁקוּפִים וּטְהוֹרִים מֵחֶלְאַת אֲדָמָה.
כָּכָה יְחַלֵּק הָאֵל וַיַּצֵּב לַכֹּל אֵת גְּבוּלוֹתָיו.
70           אָז גַּם הֲמוֹן הַכּוֹכָבִים יִתְפָּרְצוּ מִתַּחַת מַשָּׂאָם,
הִכְבִּיד עֲלֵיהֶם הַתֹּהוּ, וְהִבְרִיקוּ בַשָׁחַק.  וַיִּתֵּן
יוֹצֵר הָאֵלִים גַּם נֶפֶשׁ חַיָּה לְכָל מֶמְשְׁלוֹתָיו:
אֵלִים וּצְבָא הַכּוֹכָבִים יִזְבְּלוּ אֵת הַשָּׁמַיִם,
דְּגֵי קַשְׂקֶשֶׂת נוֹצֵצָה יֶחֱצוּ הַגַּלִים, וְתִשְׁכֹּן
75           חַיַּת הַשָּׂדֶה בָאָרֶץ וְעוֹף בָּאַוִּיר יִתְעוֹפֵף.
כל מיתוס טוב חייב להתחיל בבריאת העולם
11/11/2015 | 21:27
1
15
זו התשתית האונטולוגית ליצירת היש מתוך האין או הכאוס. אחר כך אפשר להמשיך ולספר סיפורים על העולם והיצורים החיים בו. אבל קודם חייבים ליצור את העולם
לכל תרבות ישנו המיתוס שלה. רובם דומים בתמות המרכזיות שבהם.
כן זה מאוד מזכיר מיתוסים אחרים.
11/11/2015 | 21:31
10
את קוראת אפוסים? אני ממליץ לך מאוד לקורא. זה מרתק.
שימו לב שימו לב
11/11/2015 | 16:45
1
41
היום הוא יום השופינג ברשת המאפשר קניית מוצרים בהנחות גדולות.
גם evrit אתר הספרים הדיגיטליים הצטרף ומציע מבחר ספרים דיגיטליים ב- 20 שח לאחד.
 
 
המבצע עד מחר, אז מהרו והיכנסו
 
רכשתי את: אהבת שאול, המרדף אחר המת, הנערה מתחת לרחוב, אותי אתם מחפשים, אהובת הטמפלר מעמק הרפאים.
 
ממתין לי לקריאה ומעניין אותי "סודותיו של מורה נבוכים" - https://www.e-vrit.co.il/%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%...
 
קראתי את
 
"המורה לאנגלית" - שמומלץ בחום ספר מרתק על הביון הישראלי ועל המוסד למרות שהוא בדיוני לכאורה - https://www.e-vrit.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A8%...
 
"מפגש עם חוליית הבריונים" - אהבתי מאוד והוא ראוי לפוליצר שקיבל - https://www.e-vrit.co.il/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9_...
 
"משחקי הרעב" - לא ספר לילדים!! אהבתי את הכרכים הראשון והשני בסידרה למרות שקטניס מסתובבת כאילו תקעו לה מטאטא בתחת - https://www.e-vrit.co.il/%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%...
 
"גן נעמי" - מפוספס לטעמי ולא אהבתי - https://www.e-vrit.co.il/%D7%92%D7%9F_%D7%A0%D7%A2...
 
"למאטיס יש את השמש בבטן" - נחמד ובסדר לא יותר מזה - https://www.e-vrit.co.il/%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%98%...
 
"תיק נעדר" - אני אוהבת את הסידרה של דרור משעני הבלש איטי ולא תזזיתי, תיק נעדר הוא הספר הראשון ולדעתי הוא חימום ליתר הסידרה המעולה הזו - https://www.e-vrit.co.il/%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%A0...
 
"קיצור תולדות האנושות" - התחיל מעולה ומבריק ונגמר בקול ענות חלושה ומאכזבת, עדין כדאי לפחות עבור החלק הראשון של הספר שהיה ממש מבריק בעיניי - https://www.e-vrit.co.il/%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%...
 
 
והנה מאינדיבוק שגם היא יוצאת במבצעים
11/11/2015 | 16:53
18
 
טרם יצא לי לרכוש באינדיבוק והם דורשים התקנת אפליקציה יעודית לספרים אלקטרונים מהאתר שלהם אבל המבחר מרנין וחלק מהספרים קראתי.
ספרי ברידג'ט ג'ונס / הלן פילינג
10/11/2015 | 20:00
22
62
Bridget Jones's Diary / Helen Fielding
יומנה של ברידג'ט ג'ונס / הלן פילדינג
תרגום מאנגלית: דנה אליעזר
בהוצאת זמורה ביתן, 1999
269 עמ'
 
Bridget Jones: The Edge of Reason / Helen Fielding
ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים / הלן פילדינג
תרגום מאנגלית: מרינה גרוסלרנר
בהוצאת זמורה ביתן, 2002
 
***הערה: הספרים נקראו באנגלית, ועל כן אין ביכולתי לתת חוות דעת על הגרסה המתורגמת. אך לנוחיותכם, הובאו לעיל פרטים שהצלחתי למצוא על הספרים בעברית.
 
זהו אחד המקרים הנדירים יחסית שבהם ראיתי את הסרטים לפני שקראתי את הספרים. זהו גם אחד המקרים הנדירים יחסית שבהם נהניתי למדי לצפות בקומדיות טיפשיות ומופרכות לכאורה, אבל יחד עם זאת חביבות ומשעשעות. לא הזיקה גם הידיעה שהן נוצרו בהשארת ספרי האהוב גאווה ודעה קדומה. כך שהסרטים בהחלט עוררו בי את הרצון לקרוא מתישהו את הספרים, אף כי לא ממש בעדיפות עליונה. לא ברור מתי, אם בכלל, הייתי ממששת את הרצון הזה אילולא תקופה מסוימת שבה חשתי מותשת פיזית ונפשית וחיפשתי חומר קליל לקריאה.
 
אז הספרים בהחלט רעננים ומבדרים ביותר, ומפעם לפעם אפילו מצחיקים. יש משהו שובה לב באישיות הגיבורה הראשית אף על פי שנראה שהיא רחוקה מלהיות הגרסה המודרנית של אליזבת בנט חריפת השכל ושופעת הקסם: היא פתטית, רדודה ושטחית למדי, וכל מה שמעסיק אותה בחיים זה בחורים, מראה חיצוני ובגדים. יתר על כן, בניגוד לבת דמותה הפרוטוטיפית, לא נראה שהיא מתפתחת או לומדת משהו מחוויותיה הרבות והמגוונות, כי היא ממשיכה לחזור על אותן טעויות שוב ושוב. אבל איכשהו היא מצליחה לעורר אהדה והזדהות חרף כל המגרעות המאוד משמעותיות שלה.
 
בריג'ט היא רווקה בשנות השלושים המוקדמות, הכותבת יומן על חייה. היא מגושמת, היא מלכת הפשלות, היא מתוסכלת ומתוסבכת בעקבות מחסור חמור במערכת יחסים יציבה ואינה מפסיקה להתלונן על מר גורלה. היא סופרת באובססיביות קלוריות, סיגריות ומנות אלכוהול שהיא צורכת, אך אינה מפסיקה לזלול, לעשן ולשתות, ואחר כך להיות בדיכאון מזה. יש לה חברות רווקות כמוה והן אינן מפסיקות לרכל ולקשקש בלי סוף על גברים ועל מערכות יחסים שאין להן או שיש לאחרים. ואם לא די בכך יש לה אמא איומה אפילו יותר ממרת בנט ואבא חסר אונים ועלוב אפילו יותר ממר בנט, אשר לפחות כיפר על אי מסוגלות הורית בחוש הומור סרקסטי משובח. בשלב כלשהו ברידג'ט פוגשת את מארק דארסי (כן, שם המשפחה אינו מקרי), עורך דין מפורסם ועשיר העוסק בזכויות אדם. כצפוי, בתחילה שניהם אינם מתרשמים אחד מהשני לטובה, בלשון המעטה, אך אסור לשכוח בהשראת איזה ספר נכתבו שני הרומנים הללו. וכמובן שאי אפשר ללא איזה ויקהאם אחד מרושע שיטרוף את כל הקלפים עוד יותר, ולכן את תפקידו ממלא בהצלחה מסחררת עמית של ברידג'ט לעבודה, דניאל קליבר. קליבר הוא נבל טיפוסי של "דפוק וזרוק", שברידג'ט כרוכה אחריו מסיבה בלתי ברורה כלשהי, שכן בניגוד לוויקהאם המתחזה והמתוחכם, אופיו הבוגדני, קל הדעת והלא אמין של דניאל גלוי וידוע מלכתחילה.
 
אם הרומן הראשון עוסק בדרך החתחתים שברידג'ט עוברת כדי להתקרב לדארסי, הרי שהרומן השני מתמקד במשבר ביחסים ביניהם. למען האמת, הרקע למשבר הזה מעט מעורפל ולא ממש אמין, אבל הספר עדיין משעשע וברידג'ט אינה מפסיקה להיות מגושמת, חסרת ביטחון, מתוסבכת ומתוסכלת כדרכה בקודש.
 
למרות נקודות הדמיון בין הספרים של פילדינג ל"גאווה ודעה קדומה" ואפילו ל"הטיית לב", ואף על פי שבשניהם יש כמה קטעים המועתקים כמעט אחד לאחד מהמקור הקלאסי, הם בכל זאת עומדים בזכות עצמם, גם מבחינת העלילה וגם ובעיקר מבחינת סגנון הכתיבה. למען האמת, העלילה פחות מעניינת ומשכנעת. הצורה המיוחדת והמשעשעת שבה כתוב היומן, המתובלת בהומור אבסורדי ומגוחך, היא הדבר העיקרי ההופך את הספר הזה למושך וראוי לקריאה בעיניי. איני יודעת אם וכיצד הצליח התרגום לשמר את הקסם הזה, שחלקו הגדול נובע משימוש ייחודי בשפה, אך כדי שיהיה עם מה להשוות אצטט כאן הדגמה קצרה מאחד הקטעים שאהבתי במיוחד, שנכתב על רקע יום הולדתה ההולך ומתקרב של ברידג'ט (המכיל מעין סתירה פנימית משעשעת מהסוג הכה אופייני לה):
Also worried about how to celebrate birthday... Oh God. What to do? Wish had not been born but immaculately burst into being in similar, though not identical, manner to Jesus, then would not have had to have birthday. Sympathize with Jesus in sense of embarrassment he must, and perhaps should, feel over two-millennium-old social imposition of own birthday on large areas of globe.
 
הספר נוגע בצורה קלילה והומוריסטית בכמה נושאים כאובים באמת: במעמד החברתי של רווקים בכלל, ונשים רווקות בפרט, במגבלות שחיי המשפחה והאמהות מטילים על נשים, בהתערבות הסביבה בחיי הפרט, בחוסר נאמנות, בצביעות וכד'.
 
לסיכום, הרומנים רחוקים מלהיות ספרי מופת או חובה, אך הם חביבים ומומלצים למי שמרגיש חשק לשטוף את הראש ולהשכיח מעצמו את צרותיו באמצעות שקיעה בבעיותיה ודאגותיה המגוחכות והמבדחות (או שלא, תלוי בנקודת מבט) של ברידג'ט. ולמקרה של ספק כלשהו, אני עדיין מעדיפה לאין שיעור את העומק, האינטליגנציה וההומור האירוני המעודן, המתוחכם והמשובח בהרבה של אוסטן, שיצירתה באמת גאונית בעיניי.
 
קראתי את הספר הראשון
10/11/2015 | 20:12
2
36
אני חושבת שהוא התחיל גל של ספרות נשים רווקות מתוסכלות שמחפשות את האביר ומקומן בחברה. אחריו קראתי שלל ספרים שיצאו בעברית שמאוד דמו לבריגיט אבל אף אחד לא היה משעשע ורווי סרקזם מוצלח כמוהה.
 
אני באמת חושבת שהוא הצליח כי הוא נוגע באחת הרעות החולות של החברה המערבית הלחץ למצוא זוגיות ובגיל צעיר מ 30.
וסליחה
10/11/2015 | 20:15
1
34
מרוב התלהבות, תודה על ההמלצה פתאום בא לי לקרוא את הראשון ולהיזכר ולהמשיך לשני.
בכיף. לדעתי מאוד מתאים לשטוף את הראש בין דברים.
10/11/2015 | 20:21
15
*מממשת
10/11/2015 | 20:19
1
9
מה יהיה? מקלדת דפוקה. בכותרת היה צריך להיות: הלן פילדינג
10/11/2015 | 20:41
7
תודה
10/11/2015 | 20:54
1
21
לא אהבתי.
אף על פי שנהניתי, אני בהחלט יכולה לראות
10/11/2015 | 20:59
27
איך אפשר לא לאהוב. סך הכל הספרים רחוקים מלהיות יצירות מופת והם לחלוטין עניין של טעם ומצב רוח. אני גם בדרך כלל לא מתה על ספרים בסגנון הזה, בנוכחיים בכל זאת מצאתי משהו טיפה מעבר.
אני קראתי את הספרים לפני שראיתי את הסרטים...
11/11/2015 | 09:25
3
30
הספר השני היה דווקא חביב - אם כי הראשון היה הרבה יותר טוב.
לעומת זה הסרט המבוסס על הספר השני היה נוראי ביותר - גם לא אהבתי את זה שהדמות אותה גילם יו גרנט קיבלה המון זמן מסך - בעוד שבספר עצמו הוא הוזכר בערך בכמה עמודים בודדים...
יו גרנט
11/11/2015 | 10:02
25
אני יכולה להבין אותם
 
 
מה לעשות, הוא שחקן נהדר. הסרט ניתן בצפייה במידה רבה בזכותו.
11/11/2015 | 10:18
1
16
אבל עשו את זה בהגזמה....
11/11/2015 | 12:13
19
הסרט עצמו היה גם לגמרי מוגזם... מאד בוטה.
מישהו יודע איך הספר השלישי
11/11/2015 | 15:28
5
16
של הסדרה ?
 
האם הוא מומלץ ?
לא יודעת איך הוא, וגם לא דחוף לי לקרוא.
13/11/2015 | 04:34
4
16
והביקורת הזאת שמצאתי עליו לא מוסיפה חשק. נראה, לפחות מהביקורת, שברידג'ט איבדה חלק גדול מקסמה.
ההתלבטות אם לקרוא
13/11/2015 | 15:15
3
14
היא בעקבות כך שעתיד לצאת סרט ע"פ הספר...
 
ממה שהבנתי רנה וקולין אמורים לשחק בסרט - כאשר יו גרנט לא ישתתף בו ובמקומו לוהק פטריק דמפסי...
לא יודעת אם פטריק ישחק את התפקיד שיו גילם בסרטים הקודמים או שהוא יגלם דמות אחרת...
מעניין. למיטב הבנתי שני הגברים (ולכן גם שחקניהם)
13/11/2015 | 18:09
2
16
לא אמורים בכלל להיות רלוונטיים בחלק הזה.
קראת את הספר השלישי ?
15/11/2015 | 10:09
1
7
לא, כאמור לא דחוף לי לקרוא,
15/11/2015 | 20:14
5
במיוחד לאור הביקורת שאליה קישרתי. רק קראתי על הספר ומשם הבנתי בכללי את התוכן.
11/11/2015 | 15:48
13
קראתי את הראשון לפני שיצאו הסרטים, והוא היה נחמד ומצחיק, אבל לרוב אין לי סבלנות ל"צ'יק-ליט"בסגנון הזה, אז לא המשכתי לספר השני (ויש גם שלישי). בזמנו לא קראתי עדיין את "גאווה ודעה קדומה", כך שלא היה לי את הבסיס לסיפור, והתייחסתי אליו as-is.
 
אגב, הסרט תמיד יזכיר לי את "רנה" המשעשע של אריאל הורוביץ
תודה על המלצה היפה.
11/11/2015 | 20:26
6
נשמע ספר שהוא שעשוע ולא יותר..
12/11/2015 | 10:41
2
25
לא ספר שניתן ממש ללמוד ממנו או להתעמק. לפי מה שהבנתי הספר קליל ומשעשע. אולי אני ארכוש אותו. נראה כבר....
הבנת נכון. גם לספרים כאלה יש מקום.
13/11/2015 | 04:27
1
34
במיוחד כשנמאס מהכל ורוצים לשטוף את הראש.
כן ברור.
13/11/2015 | 10:06
13
שהייתי נער צער הייתי קורא רומנים כאלו דברים פשוטים שמעברים את הזמן. אבל קראתי גם יצירות מופת. היום אני כבר לא כך. אבל לא יודע אולי אתם צודקים וכדי לןקורא ספרים כאלו ופשוט להנות...
חפש את האישה
10/11/2015 | 18:18
43
86
הניו יורקר מפרסם כתבה על ספר מכתבים חדש שכתב נבוקוב לאישתו ורה. הספר מגלה את האינטימיות העמוקה ששררה בין בני הזוג ושהיא היתה הקוראת הראשונה שלו, הסוכנת שלו, הקלדנית שלו, הארכיברית שלו, המתרגמת שלו, מנהלת הכספים שלו, המוזה שלו, שומרת הראש שלו (היא נשאה אקדח בתיק היד שלה), אמא של הילד שלה ולאחר מותו...
המשך>>
הניו יורקר מפרסם כתבה על ספר מכתבים חדש שכתב נבוקוב לאישתו ורה. הספר מגלה את האינטימיות העמוקה ששררה בין בני הזוג ושהיא היתה הקוראת הראשונה שלו, הסוכנת שלו, הקלדנית שלו, הארכיברית שלו, המתרגמת שלו, מנהלת הכספים שלו, המוזה שלו, שומרת הראש שלו (היא נשאה אקדח בתיק היד שלה), אמא של הילד שלה ולאחר מותו היא הפכה לאפוטרופוס של מורשתו.
כל חובבי הספרות צריכים להודות לורה שהצילה את ספרו המפורסם "לוליטה" משריפה בפח אשפה כשרצה להשמיד אותו.
בשנה שעברה אתר האטלנטיק פרסם שזה מזל גדול עבור סופר להיות נשוי ל"ורה", מן בן זוג כזה שמשחרר את האמן מכל המחוייבויות הארציות שלו.
 
 
אתם מכירים עוד זוגות ספרותיים כאלה?
שם בדוי, זואי
10/11/2015 | 10:47
9
65
אם הייתי צריכה לבחור מילה אחת כדי להגדיר את חיי, סביר להניח שהייתי בוחרת במילה "שעמום". הייתי רוצה להיות מסוגלת להגדיר אותם באופן אחר לגמרי. הייתי רוצה לספר שהיו לי חיים סוערים, שכל חיי הייתי מוקפת באנשים עם שמות אקזוטיים כמו אמילי או מרי או אליזבט, שנסעתי למקומות מעניינים, פגשתי אנשים מרתקים והזדיינתי עם גברים מדהימים. הלוואי שיכולתי לספר ששתיתי אספרסו בבית קפה קטן בפירנצה, שאכלתי קרואסון ברובע האמנים בפריז, שטיילתי ברחובות ברצלונה עם כובע לבן ושמלת פרחים אביבית ושהתגוררתי כמה שנים בדירת סטודיו במנהטן,
כך התחילה יעל שני את רומן המתח ההגיגי שלה, "סגול". יעל הייתה בטוחה שהיא חיה חיים כמעט מושלמים. היא הייתה עקרת בית לא נואשת, נשואה לרוני – מבקר ספרות מהמוערכים בארץ, וגבר שכל אשה חלמה שיהיה לצדה. תאונת דרכים שעבר בעלה שינתה את חייה מהקצה לקצה, והיא מתחילה את חייה מחדש וכותבת רומן מתח אפל בעילום שם, שהופך לרב מכר. מה יקרה כשרוני יגלה שהסופרת שכל כך הילל היא בעצם אשתו לשעבר? שם בדוי, זואי הוא רומן סינדרלה מודרני, שכולל בתוכו שני ספרים: סיפורה של יעל ורב המכר שכתבה.
קוראים לי שׂרי שיין אני כותבת סיפורים מגיל שש. איכשהו, בין גיל 18 לגיל 56 הם לא מצאו את דרכם מתיקיות המחשב שלי אל העולם. עכשיו הגיע הזמן.  שם בדוי, זואי הוא רומן הביכורים שלי. הוכחה ניצחת שגם אחרי גיל 50 אפשר להתחיל מחדש. את הספר בשלב זה אי אפשר למצוא בחנויות ספרים, אך ניתן להשיגו באתר
http://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=2147
גם כספר דיגיטלי וגם כספר מודפס הבייתה.

בהצלחה
10/11/2015 | 18:07
21
בהצלחה. רק להבא, אין צורך לפתוח שני שרשורים נפרדים
10/11/2015 | 19:16
4
21
באותו עניין. אפשר לשרשר את ההודעות אחת לשנייה, וכך לא לדחוק הודעות אחרות לדף הבא.
זה כנראה
10/11/2015 | 19:25
3
30
פאשלה שלי, תכף אראה איך משרשרים הודעות בתקווה שכלום לא ישתבש
אני דווקא יודעת איך לעשות זאת מניהול פורום אחר,
10/11/2015 | 19:26
2
34
אבל זה לא עוזר כאן .
מסתבר שהצלחתי
10/11/2015 | 19:33
1
24
אפילו דרך הסלולרי ))))
 
10/11/2015 | 19:37
8
הוצאת ספר
10/11/2015 | 10:41
44
היי קוראים לי שרי שיין בגיל 56 החלטתי להתחיל לממש את חלומי מגיל שש ולפרסם ספרים. הראשון "שם בדוי זואי", יצא ממש עכשיו. אפשר להשיג אותו רק באתר נט בוק.
http://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=2147
והנה אמא שלי ממליצה עליו
בהצלחה.
11/11/2015 | 18:02
6
אהבתי את מה שהקראת.
14/11/2015 | 05:31
10
בעניי זה דווקא טוב.
סקירה על ספר הילדים הקלאסי "הבית בקרן פו". א.א. מילן.
09/11/2015 | 17:35
28
55
תענוג לכתוב על סידרת "פו הדוב". פה בחרתי ב"בית בקרן פו", משום שהמקור המקסים לפני, לא רק תרגומו של אהרון אמיר.
 
"הבית בקרן פו", כמו כל ספר ילדים טוב באמת, יכול לדעתי להיות מוערך במלואו רק ע"י מבוגר: ההומור הדק, השנון, איפיון הדמויות (כל אחת ואחת מהן – "טיפוס" בפני עצמו) וגם התחשבותו המחויכת של האב ברצונו של הילד, שעל פי צעצועיו נכתב הסיפור, להיות הגיבור הראשי שכל החיות מכירות במנהיגותו. ולבסוף – אהבת-ילדים טובת לב המתבטאת במשפטים האחרונים של הספר.
 
רק חיסרון אחד פוגם לדעתי בסיפור הנפלא הזה: חסרון דמויות נשיות, לבד מדמותה של קנגה, שהיא, למרבה הצער, סטראוטיפ של אם, "מטפלת מקצועית", עסוקה כל הזמן (בטרחנות) בבנה ומגישה טיפול גם לאורח(נמיר). לא אהבתי את המשפט: "מפני שהיא ידעה מיד כי עם כל שנמיר גדול למראה, זקוק הוא לחסד וטוב לב לא פחות מרו". כאילו תפקידן המולד של נשים הוא להעניק "חסד וטוב לב" לגברים, שזקוקים לכך "לא פחות" מילדים. רגע, אנחנו לא זקוקות לחסד וטוב לב?
 
לבד מחסרון זה, הספר כאמור שובה לב. הנה דוגמה ראשונה להומור הדק וכן לאיפיון הקולע של פו הענוו, "הדוב שאין לו שכל בראשו", גם לדעתו וגם לדעת שאר החיות, משום שאינו מכיר מלים גבוהות, אך כשצריך הוא מתגלה כבעל השכל והיצירתיות העיקרי בין החיות . ולעומתו ינשוף, הבור המתנשא, החשוב בעיני עצמו, שקנה לו בין החיות התמימות שם של "אינטליגנט" משום שהוא מדבר במלים גבוהות – אלא שהקורא מבחין מיד שה"אינטליגנט" משבש כל מלה שהוא משתמש בה, וכן, גם כשאין לו מושג על מה מדובר הוא בכל זאת "מפיק" תשובה, העיקר להיראות כיודע, וכך הוא מטעה ומבלבל. כל האיפיון הזה מצד א.א. מילן אינו חריף ורע אלא עטוף בטוב לב וסלחנות לחולשותיהן של הבריות.
 
הנה הקטע המשעשע, מתוך ההקדמה. אני מצטטת בשפת המקור, כי כך הטקסט במיטבו:
 
 
 
An Introduction is to introduce people , but Christopher Robin and his friends, who have already been introduced to you, are now going to say Good bye. So this is the opposite. When we asked Pooh what the opposite of an introduction was, he said , The what of what? Which didn’t help us as much as we had hoped, but luckily Owl kept his head and told us that the Opposite of and Introduction, my dear Pooh, was a Contradiction;and, as he is very good at long words, I am sure that that’s what it is.
 
המשפט האחרון הוא לדעתי הומור אנגלי, ובמיטבו.
 
 
 
העלילות בספר הן מעולם הילד, אך החינניות וההומור ואיפיון הדמויות והיחסים ביניהן שובים את לב המבוגר. למשל, הפרק הראשון, בו ערמת זרדים מגובבת המשמשת לא-יה כבית נלקחת בטעות ע"י פו וחזרזיר למקום רחוק, וממנה הם בונים שם לא-יה בית נאה.
 
כל משפט בפרק משעשע: הוא מאפיין בהומור את פו, חזרזיר וא-יה.
 
הפתיחה:
 
One day when Pooh Bear had nothing else to do,he thought he would do something, so he went round to Piglets house to see what Piglet was doing.
 
או:
 
But the more he looked inside the more Piglet wasn’t there.
 
He s out, said Pooh sadly. That’s what it is. He s not in. I shall have to go a fast Thinking Walk by myself. Bother!
 
ובהמשך:
 
But first he thought that he would knock very loudly just to make quite sure...
 
And while he waited for Piglet not to answer, he jumped up and down to keep warm, and a hum came suddenly into his head, which seemed to him a Good Hum, such as is Hummed Hopefully to Others..
 
נוסיף לכך את השיר המשעשע ש"הופיע לפו בראש", והקטע ממש מסכם את פו, אורחו וטיבו.
 
וחזרזיר? חזרזיר הוא "חי קטן"- קטן מאד – זו עובדת-חיים בשבילו - והוא מאד מפוכח, ובעל הגיון- ברזל. הגיון יבש מאד. פו וחזרזיר הם, אם כך, שני הפכים. מה שלא מפריע לכך שתשרור ביניהם ידידות מיוחדת.
 
נראה קטע קצר:He (מדובר בפור)
 
hurried back to his own house; and his mind was so busy on the way with the hum that he was getting ready for Eeyore that, when he suddenly saw Piglet sitting in his best arm-chair, he could only stand there rubbing his head and wondering whose house he was in.
 
Hallo, Piglet, he said. I thought you were out.
 
No, said Piglet, it s you who were out, Pooh.
 
או למשל:
 
Nearly eleven o clock, said Pooh happily, You re just in time for a little smackerel of something, וכאן הוא תוקע ראשו לתוך ארון צנצנות הדבש שלוPiglet, and, And then we llgo’ sing my song to Eyore.שעל כך שואל מיד חזרזיר ההגיוני, Which song, Pooh? ופו "מסביר": The one we re going to sing to Eyore
 
אפשר לצטט את כל הפרק, כולו מלא משפטים וקטעים מצחיקים, אך אפסיק כאן, כדי שלא יאמרו שכל מה שאני עושה הוא להעתיק את הספר.
 
נמיר (Tigger) הוא חיה ספורטאית, רבת-מרץ וצוהלת, לא חכמה במיוחד, ומשתוללת, לעתים תוך גרימת נזק קל לאחרים, דבר שמותח בסופו של ענין את עצביהם. המאכל החביב עליו הוא.....תמצית לתת.בפרק בו הוא מופיע לראשונה ביער, כל חיה בתורה (פו, חזרזיר וא-יה) משתדלת לארח אותו ולהגיש לו ארוחת בוקר, כמצוות השכנות הטובה, אבל שמחה מאד בסתר לבה שאין הוא אוהב, ומסרב לאכול, את המאכל העדיף עליה.
 
שפן הוא קצת גס רוח וישיר, יצור שאוהב להנהיג – דהיינו לומר לכל אחד מה עליו לעשות. ולארגן "עשיה קבוצתית". הנה קטע שמלמד על אפיו:
 
Hallo, Pooh, said Rabbit.
 
Hallo, Rabbit. Fourteen, wasn t it?
 
What was?
 
My Pots of honey what I was counting.
 
Fourteen, that’s right.
 
Are you sure?
 
No, said Rabbit. Does it matter?
 
ואח"כ,כשפו מתרפק על נושא צנצנות הדבש שלו, קוטע אותו שפן,
 
Well, let s call it sixteen. What I came to say was: Have you seen Small anywhere about?
 
כשפו שואל בהמשך השיחה הזאת:
 
Di d you want him for anything?
 
תשובתו של שפן היא:
 
I don’t want him--- but it s always useful to know where a friend-and relation is, whether you want him or whether you don’t.
 
ולמשל,
 
Anyhow, he went on importantly, I promised Christopher Robin I d Organize a Search for him, so come on.
 
שפן הוא גם זה שמנסה לארגן את החיות כדי ללמד לקח את נמיר הקופצני, לקח אכזרי למדי, אך הוא בא על ענשו ונופל בבור אותו כרה, וזה למעשה המסר החינוכי של א.א. מילן האנושי וטוב הלב לבנו.
 
 
 
רו הקטן, בנה של קנגה, הוא ילד כל כולו, כל דבר נראה בעיניו כמשחק והוא שש לנסות הכל.
 
א-יה (Eyore) שהוא,כפי ששמו מעיד עליו, חמור, הוא חיה משעשעת במיוחד. אירוני-עד סרקסטי כלפי הבריות, פסימי עד כלות, ומניפולטיוי: הדרך שבה הוא משתדל לחלץ מן האנשים הערכה אליו היא גרימת רגשי אשמה. וכל האופי הזה עלה בדעתו של מילן משום שחמור-הצעצוע של כריסטופר רובין הוא חיה סמרטוטית ושמוטת אזניים! מדהים.
 
א-יה נפל לנחל. החיות היו משחקות במשחק שהמציא – מי אם לא פו – ופתאום ראו את א-יה צף ומתקרב אליהן.
 
Eeyore! Cried everybody.
 
Looking very calm, very dignified, with his legs in the air, came Eeyore from beneath the bridge.
 
It s Eeyore! Cried Roo, terribly excited.
 
Is that so? Said Eeyore, getting caug
לרוב הצער התוכנה לא מאפשרת להעלות את כל הקובץ
09/11/2015 | 17:44
21
ואין ביכולתי גם להשלים עם הפיסקות הסופיות.
תודה על ההמלצה היפה
09/11/2015 | 17:52
3
23
קראת את הספר של חיים שפירא "על הדברים החשובים באמת"? בספר הוא מקדיש מספר פרקים לחבורת פו הדב ובעיקר לפילוסופיית החיים של פו, האושר מצויי כאן ועכשיו.
 
מקסימים הציטוטים ולא אחת אני מוצאת תובנות מעמיקות בספרים שנועדו לילדים.
לא קראתיי את חיים שפירא, יש לי ספר שלו בנושא מתמטיקה
09/11/2015 | 19:14
2
26
(אמור לדון באינסוף). אינני אוהבת אנשים שהם "מומחים לכל דבר" ועל כל נושא יכולים להפיק הרצאה.  בספרו המסוים חיים שפירא לא הרווה אותי הרבה נחת .
סדרת "פו הדוב" של א.א. מילן מדברת בעד עצמה, היא מביאה לקוראת/לקורא הנאה מרובה, בחוכמה בחן ובהומור שלה. הקיצור , אין לי צורך במליצי יושר, ודאי לא כאלה עם יומרות "פילוסופיות".
הוא מאיר זוית אחרת ומעניינת
09/11/2015 | 19:44
19
והוא עושה את זה בחן וביופי משלו. בכלל, אני בדעה שכל זוית מעשירה אותנו, לא מעוניינת? לא חובה.
אני אוהב אנשי אשכולות הבעיה שאין הרבה כאלו אם בכלל...
15/11/2015 | 14:41
5
אני מתכוון לאנשי אשכולות גדולים כמו לאונרדו דה וינצ'י או דוגמה אחרת מזמננו הוא פרופ ישיעהו ליבוביץ שהיה אחד האנשים הכי משכלים ובהמון תחומים מדע עד מדעי החברה ובעוד הרבה. אני מאוד מתרשם מאנשים כאלו. אבל לפעמים עדיף להתמקד בתחום אחד וממש להתעמק בו ולא לגלוש להמון תחומים. אני לא יכול. אני סקרן מאוד ובעל הרבה תחומי עניין.
תודה רבה. כתבת יפה וטוב היה להיזכר בסיפור הקסום.
09/11/2015 | 19:07
21
9
מעצבן שהתוכנה לא איפשרה לי להביא את הפיסקה האחרונה בסקירה.
09/11/2015 | 19:15
20
8
את יכולה להביא את הקטע האחרון בהודעה נפרדת,
09/11/2015 | 19:18
19
18
ולציין שזה ההמשך של ההודעה הקודמת. בתפוז יש הגבלה על מספר התווים שאפשר להכניס בהודעה אחת.
תודה על ההצעה. אי אפשר, בתפוז.
09/11/2015 | 21:16
18
9
לא הבנתי למה אי אפשר. עשיתי זאת בעבר.
09/11/2015 | 21:23
17
12
איך? "העתק הדבק" לא אפשרי. גרירת טקסט
09/11/2015 | 21:30
16
16
לא מסתדרת לי (כשמנסה, אתר הפורום נעלם מהמסך). אפשרות אחרת היא העלאת קובץ - והתוכנה דורשת את כל הקובץ. לא חלק.
לא אמורה להיות שום בעיה לעשות "העתק הדבק" מקובץ וורד, למשל,
09/11/2015 | 22:03
15
23
לתוך חלון התגובה של תפוז. אני עושה זאת כל הזמן.
ואם רוצים לצרף קובץ, אפשר ליצור קובץ נוסף ולתוכו להעתיק רק את החלק הרלוונטי, ואז לצרף אותו. אבל תמוה בעיניי שאת לא מצליחה להעתיק את הטקסט. לא אמורה להיות שום בעיה עם זה.
"הבית בקרן פו", קטע סופי
11/11/2015 | 00:54
14
22

everybody.
Looking very calm, very dignified, with his legs in the air, came Eeyore from beneath the bridge.
It s Eeyore! Cried Roo, terribly excited.
 Is that so? Said Eeyore, getting caught up by a little eddy, and turning slowly roud three times. I wondered.
I didn’t know you were playing, said Roo.
I m not, said Eeyore.
Eeyore, what  are you doing there? Said Rabbit.
I ll give you three guesses, Rabbit. Digging holes in the ground? Wrong. Leaping from branch to branch of a young oak-tree? Wrong. Waiting for somebody to help me out of the river? Right. Give Rabbit time, and he ll always get the answer.
כל הקטעים בהם מופיע א-יה הם באותה רוח, והקורא המבוגר "נקרע" מצחוק ולומד על טיבו של "מיסטר סרקזם" בהנאה, ומרבה חכמה.
עם זאת, שוב מראה א. א. מילן בטוב לבו כיצד החיות (וכריסטופר רובין) מקבלות את א-יה שכנן כפי שהוא ואינן נוטרות לו טינה.
משהו על התרגום של אהרון אמיר: במקומות רבים הצליח אמיר היטב להעביר את רוח המקור, ויש מקומות עם פתרונות יצירתיים, כמו למשל המשפט האלמותי של חזרזיר, "יותר משאני רועד, אזני רוחפות".אבל בכללו הספר כתוב בשפה לא מודרנית, לא מעודכנת, ויש שם ביטויים ארכאיים ממש הזקוקים לשחזור בשפת ימינו. "השלג שנלאה מהצטנף כדור בנסיונותיו לעצור את עצמו".אם כי הילד יכול אולי לנחש מתוך זרימת הקטע את הכוונה הכללית, עדיין אין לתקוע לו לתוך גרונו ביטויים כמו "מהצטנף כדור".
גם את השירים הנחמדים של פו לא הצליח אמיר לתרגם בקלילות. שפתו מסורבלת.
האיורים של שפארד הם ממיטב איורי ספרות הילדים. חינניים ופיוטיים.
הספר הזה, המשעשע ומושך את לב הגדולים, לקטנים הוא מעניק חינוך אנושי מעולה – מלמד על עזרה הדדית בין הבריות, התחשבות, חושף רגשותיהם של אנשים. והכל – באורח טבעי וקליל, בלי טיפה של דידקטיות מעיקה.
ואם לא אמרתי  כבר, אומר עתה: אני אוהבת מאד ספרות ילדים טובה – היא רווית חכמה ועם זאת כתובה בסגנון קל וספוג הומור. סידרת "פו הדוב" היא מספרי הילדים הטובים ביותר שקראתי.
                                                              
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  
  
 
 
  
תודה קאלה, הנה הוספתי את הקטע הסופי, מקווה שתיהנו.
11/11/2015 | 00:55
9
גם בעיניי התרגומים של אמיר כבדים ומסורבלים מדי.
11/11/2015 | 10:31
12
21
נתקלתי בזה כבר כמה פעמים. התרגום היחיד שלו שבאמת אהבתי עד כה הוא לספר "בשם כל בני ביתי" מאת ניצול השואה מרטין גריי.
אני צריך לקנות את הספר הזה.
11/11/2015 | 18:05
10
16
לפי הבנתי ספר מופת והסיפור נוגע ללב מתאים לי.
אני חושבת שיצא אד מהסידרה
11/11/2015 | 18:41
7
15
של הספרים בתגום רנה ורבין והיא פשוט מתרגמת מצויינת
אחד
11/11/2015 | 18:42
1
11
המקלדת לא תמיד ממושמעת
אצלי המוח לא תמיד ממושמע.
11/11/2015 | 19:18
12
זה הרבה יותר גרוע מה שמכנים דיסלקט.
אני אבדוק.
11/11/2015 | 18:43
4
12
את הספר הזה אני חייב לקנות אני גם ארכוש את ספרו של גויס" יוליסס ". אני מתעניין בזרם התוודעה וקראתי כמה ספרים ואהבתי מאוד למשל "חוג הסרטן" ספר אדיר וגאוני מת על הנרי מילר.
אל תרכוש את יוליסס
11/11/2015 | 18:48
3
19
אני מוכנה לתת לך את העותק שלי במתנה. זה רק יקח זמן כי הספרים שלי ארוזים כרגע
 
איך הספר הזה? הבנת אותו?
11/11/2015 | 18:50
2
15
כל הזמן מלחצים שהוא בלתי ניתן להבנה. וזה מוריד מהחשק. ותודה על העצה.
קראתי את החלק הראשון
11/11/2015 | 19:05
1
20
הפרקים הראשונים היו מעניינים ואז הוא הפך לכל כך משמים ומשעמם שהפסקתי. לא הצלחתי להשאיר את עיניי פקוחות בכדי לצלוח אותו.
הבנתי כמו שחשבתי.
11/11/2015 | 19:06
10
תודה על התשובה.
בהחלט ספר שכדאי מאוד לקרוא.
12/11/2015 | 04:28
1
28
סיפור בלתי רגיל, נורא ונותן השראה בו זמנית. אולי את הסקירה הבאה כאן אפרסם עליו.
כן אני אשמח שתפרסמי פה.
12/11/2015 | 09:24
10
מאוד סבלתי מהתרגומים של אהרון אמיר
11/11/2015 | 18:39
16
שהפסקתי לקנות ספרים שיצאו בתרגומו. ממש הרגשתי שאני גורסת חצץ
תודה על הסקירה פנתרית.
11/11/2015 | 17:59
9
והרי הודעה למרסל פרוסט:"לא הזמן הוא אבוד
09/11/2015 | 13:01
16
88
אנחנו אבודים!" הוצאת נהר
חחחחחח. טוב.
09/11/2015 | 14:38
45
אני זוכרת, כשהתחלתי לקרוא את הספר (כרך ב' למיטב זכרוני, ובתרגומה של הילית ישורון) הרגשתי שאני אוכלת דייסה צמיגה, ולמעשה טובעת בה. אודה על הכשלון: לא צלחתי אפילו את חצי הדף הראשון.
קראתי את הספר לפני כשלושה חודשים
09/11/2015 | 16:20
49
הספר הראשון נפלא, ציני ומשעשע.
 
קראתי את הכרך הראשון (מתוך 16 ?) של בעקבות הזמן האבוד
09/11/2015 | 17:26
4
39
בתרגומו של ישראל זמורה מייסד מחברות לספרות (שקרסה)
 
כמי שלא מחפש את העלילה אהבתי
 
סיפרו לי שז'ולייט חסין שמכירה את פרוסט היטב לא האמינה בתרגום של הלית קתמור
באנלית מדובר ב 7 כרכים
09/11/2015 | 17:59
3
36
כל כרך מאגד 3 חלקים וכ 650 -700 עמודים.
קראת את איה ספר?כי בחלק הראשון באנגלית מאוגדים למעשה 3 סיפורים.
הכי אהבתי את החלק השני סוואן מאוהב.
אנגלית
09/11/2015 | 18:00
26
ואיזה
המקלדת עושה בעיות
במחוז של סבאן / קומברה
09/11/2015 | 18:13
1
27
[..]בעקבות הזמן האבוד (חלק ראשון:"בצד של סוואן", פרק ראשון:"קומברה"), תרגם ישראל זמורה, מחברות לספרות, 1967[..]
כן זה החלק הראשון מתוך שלושה
09/11/2015 | 18:18
22
בספר הזה. הוא יותר הגיגי לעומת החלק השני והשלישי שכבר נכנסים לאנקדוטות דמויות ואירועים.
 
עדין יש בו יופי, התיאור של הילד מחכה לאמא שלו לנשיקת לילה טוב הוא אחד מהיפים והנוגעים ללב שקראתי.
קראתי בזמנו קטעים מהספר בשפת המקור (כשלמדתי צרפתית),
09/11/2015 | 19:10
1
32
אבל איכשהו טרם הבאתי את עצמי לחזור לספר ולקרוא מהתחלה עד הסוף. צריך לעשות זאת מתישהו.
הוא אחד הספרים היפים שיצא לי לקרוא
09/11/2015 | 19:46
28
החלק הראשון אומנם איטי אבל בחלק השני והשלישי הפאזל מתחבר. החלק השני בכלל מצויין בחדות האבחנות שלו על גברים מאוהבים
אני הולך לקנות את הספר.
11/11/2015 | 18:00
6
12
7 חלקים כ3000 עמודים מקווה להנות ולהשכיל.
לעברית לדעתי לא תורגם הכל
11/11/2015 | 18:50
5
12
אבל תורגם חלק ניכר.
לא טוב בכלל.
11/11/2015 | 18:52
4
11
אני אוהב שכל החלקים אצלי. אני יודע שתורגם 7 חלקים כ3000 עמודים. אם הוא כתב יותר הוא בהחלט אדיר. בשביל ספר אחד עם קו עלילה אחת זה ממש פריוקט רחב ירעה.
החלקים לא ליניאריים
11/11/2015 | 19:03
3
13
והם מחולקים לקטעים שיכולים לעמוד בפני עצמם.
כן חשבתי שזה ככה.
11/11/2015 | 19:05
2
14
אני בדקתי היצירה עצמה במקור היא 3200 עמודים היצירה שתרגמה הלית ישורון היא 3000 חסר רק 200 עמודים.
200 עמודים
11/11/2015 | 20:09
1
10
זה פער סביר במעבר בין שפות
כן זה סבבה לגמרי.
11/11/2015 | 20:15
10
אני ארכוש את הספרים בקרוב.
"תולעת משי" מאת רוברט גלבריית'‏
09/11/2015 | 10:42
3
50
ידוע למישהו האם לספר "תולעת משי" יש תרגום לעברית?
(ספר ההמשך של "קריאת הקוקייה" - ג'יי קיי רולינג המקסימה)
תודה מראש לעונים
לדעתי הוא עוד לא תורגם
09/11/2015 | 16:22
2
30
הוא מספק חוויה שונה מהספר הראשון והעלילה יותר מתוחכמת לדעתי
אוף :( המון תודה!
10/11/2015 | 09:08
1
9
אין בעד מה
10/11/2015 | 19:01
17
לא עזרתי כל כך. הבנתי שאמור לצאת הספר השלישי בסידרה. היא טובה רולינס. טובה מאוד
מזמן לא היה לנו משחק העטיפות
08/11/2015 | 19:14
66
88
בבקשה לענות בתוך ההודעה
המשך>>
בבקשה לענות בתוך ההודעה
חדשות ספרותיות
08/11/2015 | 18:23
8
60
צ'ילה מודה כי יתכן שבמוות של המשורר זוכה פרס נובל, פאבלו נרודה, היו מעורבים צדדים שלישים - כלומר הממשל הציליאני מודה שיתכן שנרודה לא מת מסרטן הערמונית אלא מישהו רצח אותו

מזעזע בעיניי במיוחד לנוכחמספריו של רוברטו בולניו למי שקרא. כוכב רחוק מספר את סיפורו של משורר ציליאני החי בגלות באירופה ומספר את מעלליו של אמן הזוכה להצלחה בחסות הגנרל פינושה. ספר שיש בו אווירה ותיאורים די מזוויעים.

גם את נוקטורנו בצילה קראתי שבו הקשר לפבלו נרודה גלוי.

http://www.theguardian.com/books/2015/nov/06/chile...

תקראו את התגובות העצבניות על האמריקאים. אני לא זוכרת אם האמריקאים היו מעורבים בתמיכה במשטר פינושה (בדרך עקיפה אפילו ) אבל התגובות בהחלט קשות ולא מחמיאות.
אני אוהב את המשורר הזה.
08/11/2015 | 18:24
4
17
אני גם קראתי על הפרשיה. הוא לטעמי משורר מעולה. עם הרבה רגש.
אם לא קראת את בולוניו
08/11/2015 | 18:30
3
27
אני ממליצה לך למהר ולקרוא.
הוא סופר מחונן שתיאר את הסצנה התרבותית בצ'ילה באופן מטריד.
דווקא נראה לי שתחת שלטון איימים הספרות והשירה פורחות במחתרת.
לא קראתי.
08/11/2015 | 19:14
2
15
אני אחפש מידע עליו. ואקרא אותו בהזדמנות.
מאוד מומלץ
08/11/2015 | 19:23
1
13
הוא אחד הסופרים החזקים שיצאו מצ'ילה
אני אקרא אותו.
08/11/2015 | 21:48
6
מי צריך ספרים כשיש מציאות?
08/11/2015 | 18:44
18
מזעזע
08/11/2015 | 21:18
1
24
והוא עמד כבר לעזוב את צ'ילה...
 
לא קראתי את בולניו, ספריו עשו עליי רושם של "פרוייקט" לא קטן.
חלקם קצרים יחסית
08/11/2015 | 22:03
21
אבל הם כמו מכה לסרעפת
כוכב רחוק היה ממש מזעזע ממש. ואין שם תיאורים בוטים.
אשמח לעצתכם
07/11/2015 | 15:20
2
53
שלום,
ספרים שעמדו על מדפים זמן רב במקום שאינו סגור (כלומר לא מוגן מאבק ומזיקים) ועכשיו זקוקים לאריזה ושינוע - 
מן הסתם צריך לנקותם לפני כן. מהי הדרך הטובה והבטוחה ביותר לעשות זאת?
תודה מראש.
בבקשה עצות שמצאתי:
07/11/2015 | 19:40
1
37
 
הברשת עובש שטחי ופיזור עמילן תירס או טלק למניעת רטיבות.
 
ועוד עצה: ניקוי בספירט נקי {לא רפואי} לכריכה כשזה כרומו, ייבוש בעזרת פן ובין הדפים לפזר קצת טלק, שהדפים לא ידבקו.
יש להבריש את דפי הספר {כשזה סגור} במברשת שיניים ישנה - יש שם אבק של העובש.
 
בהצלחה!
 
תודה לך
08/11/2015 | 16:41
5
המלצה "הקומדיה האלוהית" תרגום ראובן כהן.
07/11/2015 | 12:41
7
95

המלצה "הקומדיה האלוהית" תרגום : ראובן כהן.
 
לכתוב סקירה על יצירה שכזו זה לא דבר פשוט כלל, להיות מוכן להביע את דעתך על יצירה כה גדולה. מורכבת. שאין כמותה. דורשת קצת אומץ? ואולי עזות מצח?: כי מי אני שאכתוב על יצירה. שנחשבת לפאר היצירה העולמית. שנחשבת לאחד היצירות המורכבות ביותר. השלמות ביותר. המופלאות ביותר. אני חשבתי הרבה לפני שהתחלתי להקליד. לא פשוט להוציא מן הלב ולכתוב מה אני מרגיש שאני קורא את היצירה "הקומדיה האלוהית". ראשית אני אומר שאני תכננתי לקורא את היצירה לא מעט זמן. אבל אמרתי לעצמי " האם אני יכול כרגע להתמודד מול יצירה שכזו" לא פחדתי ואמרתי אני אנסה. התחלתי לקורא ביצירה והפתיחה קסמה לי ברמות שקשה לתאר אותם, אמנם התרגום נופל מתרגומו של זבוטניסקי האגדי. אבל הרגשה הכללית על היער השחר האפל שאותו דנטה שלנו נמצא בו. שהוא בעצם אלגלוריה לכולנו. " באמצע נתיב של חינו" הוא כותב לא סתם. כלומר הוא לא בודד אלא זה קולקטיביות. היצירה מדברת עלינו ,לא עליו על כולנו. המסע המרתק ביותר שחוותי אי פעם. החל מפגש עם אותם יצורים שכמובן הם סמלים, סימבוליות היא אחד הדברים. הכי בולטים ביצירה הזו. היא מלאה בסוד . שקשה להבין אותו ללא הפירוש. אז התחלה הייתה נפלא. עכשיו כל המסע בתופת הוא מרתק לחלוטין (החלק הכי חזק לטעמי משלושת החלקים). יש ערבוב שלם עולם שלם, שהוא גם כמובן נשען על המתלוגיה היוונית, על הנצרות, התנ אבל כפרי דימנו של המשורר אלוהי. השפה שלו במהלך התופת היא מפותית, כל מילה נשקלת. אין שום דבר מיותר. אני יכול לומר שינם קטעים שהאירו אותי פעור פה. שנדהמתי מהיכולת הפואטית, מהחריזה, מהטכניקה. מהגאונות. יש בתופת לא מעט אופל. אבל גם הומר מצאתי בו מעט, הריכלות.

הדיבורים על מה שהיה. בעצם התופת הוא מעין פתח לעולם שלא הכרנו. להבין מי היה עם מי, מי עשה למי. הצד השני הוא הפוליטיקה. דנטה מערבב הרבה פוליטיקה את המלחמה בין שתי המשפחות. את הגלות שנכפתה עליו. את מורה הדרך שלו. את גדלותו כמשורר וזה חשוב. כי הוא חושב שהשירה היא כוח ולא מעט. יש אין סוף איזכורים לברית החדשב ,למתלוגיה היוונית, הרבה איזכורים "למטורפמאזות" של אובדיוס. סיפורים שלא ממש הרכתי שהוא לקח ולטיש אותם מחדש הרגשה של הייתה שמצד אחד הוא משורר טכני ענק, בעל שפה גאונית. אבל הוא לא הכי מקורי נשען יותר מידי על קודמיו וזו הביקורות שלי כלפי.ו אני יודע שזה היה חשוב ליצירה. אבל זה היה אובר. אי אפשר להבין מילה ללא פירוש. והצד היפה בסיפור הוא כמובן אהבו לבטאריצה. אהבה גדולה אותה ילדה שהכיר בעודו ילד, והחליט לכתוב את אחד היצירות הגדלות ביותר ובו היא היא הכוכבת, השמש הזורחת. היא בעצם חלק בלתי נפרד מהיצירה, היא מצילה אותו בתופת בהתחלה. היא מדברת איתו,מסבירה לו לפעמים כמו לילד, נוזפת בו. ממש מקסים, אהבה אחרת, אלוהית, רוחנית ללא
 
מגע ללא פוזה, ללא מין, אבבה עם הרבה שתיקה וכבוד ויראה. שני החלקים האחרים לא משכו אותי כמו התופת. החלק השני שעממם אותי מעט. לא התרגשתי מאוד ממנו אבל בכל הפואמה הזו נשמרה איכרות השירה. המילה, הגאונות של לחבר מילה למילה ,המשחק. חוץ מזה יש ביצרה הזו גישה פילסופית שהיא גם כן נשענת על אריסטו. ההוא מתאר הרבה דברים מכנים כל מיני תופעות בגרמי השמים. דווקא את החלק הזה פחות הבנתי לכן קשה לי להסביר אבל העולם שלו כל
 
כך מדיוק. גם וזאולית. שממש הוא צייר אותו. יש התחל,ה יש סוף, יש צורה. לא הצלחתי ממש לצלוח את יש תמונות אבל התרכזתי יותר בדברים העסיסים. שיותר ענינו אותי. שנית דנטה לא ממש מפתח הגות משלו הוא נשען על הגוים מימי הביניים, על אריסטו, על היהדות, על הנצרות, וזה אכזב אותי. כל היצירה שלו בנויה מציטוטים אבל שנכתבו בשירה. אומרים שהוא מקורי אבל לא הצחתי לבין למה הוא כזה מקורי. כי ממש המון לקוח מכל מיני ספרים והוא פשוט עיבד את לשירה. לכן אני לא יודע עד כמה הוא היה מקורי. אבל הוא בהחלט היה אחד המשוררים הגדולים מבחינה טכנית. בנוגע לתרגום: אני קראתי את תרגמו של ראובן כהן .אני לא קורא אטלקית כמוב,ן לכן הפסקתי את הצליליות, ובכלל לתרגם אותו לעברית זה קל בכלל. ראובן כהן שמר על החריזה פחות או יותר. השפה היא כמובן לא אותו דבר. אבל הוא מנסה לשמור על הצליליות ( ובהחלט יש כזו) ועל התוכן עצמו. אני ממליץ לקנות את הספר בתרגמו אני ממש נהנתי. זה בערך הסקירה שלי.
 
אני מצטער על הסקירה הצולעת. אני יש לי הכל בראש. אני מתרגש ולא יודע איך לכתוב את זה יפה. הכל מבולבל. מקווה שתצליחו להבין 
תיקון.
07/11/2015 | 12:56
29
המלצה "הקומדיה האלוהית" תרגום : ראובן כהן.
 
לכתוב סקירה על יצירה שכזו זה לא דבר פשוט כלל, להיות מוכן להביע את דעתך על יצירה כה גדולה. מורכבת. שאין כמותה. דורשת קצת אומץ? ואולי עזות מצח?: כי מי אני שאכתוב על יצירה. שנחשבת לפאר היצירה העולמית. שנחשבת לאחד היצירות המורכבות ביותר. השלמות ביותר. המופלאות ביותר. אני חשבתי הרבה לפני שהתחלתי להקליד. לא פשוט להוציא מן הלב ולכתוב מה אני מרגיש שאני קורא את היצירה "הקומדיה האלוהית". ראשית אני אומר שאני תכננתי לקורא את היצירה לא מעט זמן. אבל אמרתי לעצמי " האם אני יכול כרגע להתמודד מול יצירה שכזו" לא פחדתי ואמרתי אני אנסה. התחלתי לקורא ביצירה והפתיחה קסמה לי ברמות שקשה לתאר אותם, אמנם התרגום נופל מתרגומו של זבוטניסקי האגדי. אבל הרגשה הכללית על היער השחר האפל שאותו דנטה שלנו נמצא בו. שהוא בעצם אלגלוריה לכולנו. " באמצע נתיב של חינו" הוא כותב לא סתם. כלומר הוא לא בודד אלא זה קולקטיביות. היצירה מדברת עלינו ,לא עליו על כולנו. המסע המרתק ביותר
 
שחוותי אי פעם. החל מפגש עם אותם יצורים שכמובן הם סמלים, סימבוליות היא אחד הדברים. הכי בולטים ביצירה הזו. היא מלאה בסוד . שקשה להבין אותו ללא הפירוש. אז התחלה הייתה נפלא. עכשיו כל המסע בתופת הוא מרתק לחלוטין (החלק הכי חזק לטעמי משלושת החלקים). יש ערבוב שלם עולם שלם, שהוא גם כמובן נשען על המיתלוגיה היוונית, על הנצרות, התנך אבל - משנה את הטקסט כפרי דימנו של המשורר אלוהי. השפה שלו במהלך התופת היא מופתית, כל מילה נשקלת. אין שום דבר מיותר. אני יכול לומר שינם קטעים שהשאירו אותי פעור פה. שנדהמתי מהיכולת הפואטית, מהחריזה, מהטכניקה. מהגאונות. יש בתופת לא מעט אופל. אבל גם הומר מצאתי בו מעט, הריכילות.
 
הדיבורים על מה שהיה. בעצם התופת הוא מעין פתח לעולם שלא הכרנו. להבין מי היה עם מי, מי עשה למי. הצד השני הוא הפוליטיקה. דנטה מערבב הרבה פוליטיקה את המלחמה בין שתי המשפחות. את הגלות שנכפתה עליו. את מורה הדרך שלו. את גדלותו כמשורר וזה חשוב. כי הוא חושב שהשירה היא כוח ולא מעט. יש אין סוף איזכורים לברית החדשב ,למתלוגיה היוונית, הרבה איזכורים "למוטורפזאות" של אובדיוס. סיפורים שלא ממש הכרתי שהוא לקח ולטיש אותם מחדש הרגשה של הייתה שמצד אחד הוא משורר טכני ענק, בעל שפה גאונית. אבל הוא לא הכי מקורי נשען יותר מידי על קודמיו וזו הביקורות שלי כלפי. ואני יודע שזה היה חשוב ליצירה. אבל זה היה אובר. אי אפשר להבין מילה ללא פירוש. והצד היפה בסיפור הוא כמובן אהבתו לבטאריצה. אהבה גדולה אותה ילדה שהכיר בעודו ילד, והחליט לכתוב את אחד היצירות הגדלות ביותר ובו היא היא הכוכבת, השמש הזורחת. היא בעצם חלק בלתי נפרד מהיצירה, היא מצילה אותו בתופת בהתחלה. היא מדברת איתו,מסבירה לו לפעמים כמו לילד, נוזפת בו. ממש מקסים, אהבה אחרת, אלוהית, רוחנית ללא
 
 
מגע ללא פוזה, ללא מין, אהבה עם הרבה שתיקה וכבוד ויראה. שני החלקים האחרים לא משכו אותי כמו התופת. החלק השני שעממם אותי מעט. לא התרגשתי מאוד ממנו אבל בכל הפואמה הזו נשמרה איכות השירה. המילה, הגאונות של לחבר מילה למילה ,המשחק. חוץ מזה יש ביצרה הזו גישה פילוסופית שהיא גם כן נשענת על אריסטו. ההוא מתאר הרבה דברים מכנים כל מיני תופעות בגרמי השמים. דווקא את החלק הזה פחות הבנתי לכן קשה לי להסביר אבל העולם שלו כל
 
 
כך מדיוק. גם וזואולית. שממש הוא צייר אותו. יש התחל,ה יש סוף, יש צורה. לא הצלחתי ממש לצלוח את יש תמונות אבל התרכזתי יותר בדברים העסיסים. שיותר ענינו אותי. שנית דנטה לא ממש מפתח הגות משלו הוא נשען על הוגי דעות מימי הביניים, נשען הרבה על אריסטו, על היהדות, על הברית החדשה וממשיכה, וזה אכזב אותי. הרבה מאוד מהיצירה שלו בנויה מציטוטים אבל שנכתבו בשירה. אומרים שהוא מקורי אבל לא הצלחתי לבין למה הוא כזה מקורי. כי ממש המון לקוח מכל מיני ספרים והוא פשוט עיבד את לשירה. לכן אני לא יודע עד כמה הוא היה מקורי. אבל הוא בהחלט היה אחד המשוררים הגדולים מבחינה טכנית. בנוגע לתרגום: אני קראתי את תרגמו של ראובן כהן .אני לא קורא אטלקית כמובן. לכן הפסדתי את הצליליות, ובכלל לתרגם אותו לעברית זה קל בכלל. ראובן כהן שמר על החריזה פחות או יותר. השפה היא כמובן לא אותו דבר. אבל הוא מנסה לשמור על הצליליות ( ובהחלט יש כזו) ועל התוכן עצמו. אני ממליץ לקנות את הספר בתרגמו אני ממש נהנתי. זה בערך הסקירה שלי.
 
 
אני מצטער על הסקירה הצולעת. אני יש לי הכל בראש. אני מתרגש ולא יודע איך לכתוב את זה יפה. הכל מבולבל. מקווה שתצליחו להבין
תודה
07/11/2015 | 14:55
3
28
לא קראתי את הקומדיה האלוהית, ראיתי שיצא תרגום חדש ותכננתי לקנות אותו באלקטרוני.
 
בגלל שיש בספר 3 חלקים אני מסיקה שיש בו סוג של מסע רק לא ברור לי איזה מסע ובכדי לגלות צריך לקרוא
 
אני מבינה שהתחברת לחלק הראשון במסע, החלק של הגהנום והחטאים שהוא חלק שהכי קל לנו להתחבר אליו. כולנו חוטאים וכולנו זוכים בסיכוי שווה להגיע לגיהנום.
 
דנטה אליגיירי סיים את הקומדיה האלוהית במשפט האהבה מניעה את השמש ויתר הכוכבים. לפי חיים שפירא בפרק האחרון של ״על הדברים החשובים ביותר״ דנטה אהב כל ימי חיו את ביאטריצה. חיים שפירא מספר שדנטה פגש אותה רק פעמיים במרוצת 9 שנים ובפגישה השניה הוא כמעט מת מאושר.
 
דנטה היה נשוי וגם ביאטריצה היתה נשואה והוא אהב אותה גם לאחר שמתה בגיל 26. לפי מה שמתאר חיים שפירא, דנטה הבין שהאהבה הבלתי ממומשת היא האהבה הגדולה ביותר כי היא משאירה לדמיוןן מקום. דנטה לא היה אוהב כך את ביאטריצה לו היה זוכה לממש את אהבתו.
 
דנטה הבין שעדיף להיות עם מישהו שאוהב אותך בגהינום מאשר להיות בגן עדן עם מישהו שלא אוהב אותך.
 
כן יש בו סוג של מסע התופת לאלוהים.
07/11/2015 | 15:43
2
26
אני לא התחברתי רק לחלק הראשון במסע אלא לכולם. אבל הכי הרבה אהבתי את הראשון. יש בו הכי הרבה אקשן. השני קצת מעיק. שמה זה יותר רוחני כדאי להטהר ולעלות לעדן. כמו שאמרתי בעניי התופת הכי מרתק. בקשר לאהבתו לבטראציה. אני יודע את זה. ובגלל זה כזה יפה.
 
כי אהבה היא רוחנית. זו לא תאוות בשרים. אהבה עמוקה בטירוף. מרשימה בטירוף ,התאהבות רוחנית מרשימה ביותר. אני ממליץ בחום לקורא את היצירה אך כשירה. לא עיבוד לפרוזה את תאבדי את היופי. את את קוראת איטלקית אז תהני מאוד. אם לא אז או עברית גם גרסה דיגטלית הוצאת "מאגנס" תרגום ראובן כהן. או באנגלית שאני לא מכיר.
 
והיצירה הזו ענקית, מורכבת. שקשה למצוא יצירות כאלו. היא אדירה. וכבדה מאוד. אבל מאוד אהבתי אותה. בעניי זו היצירה הכי גדולה שקראתי .ולטעמי דנטה המשורר הגדול ביותר. וקראתי את שיריו של הומרוס. זה בכלל לא אותו דבר הומרוס יותר הרפתקה. זה ספר אנטלקטאולי מאוד.
לא ממש לאלוהים אבל הוא רואה את הנקודת אור שהיא בעצם.
07/11/2015 | 15:46
17
האל.
מההרצאות של חיים שפירא
07/11/2015 | 16:00
23
הבנתי שהאירועים המתוארים בתופת מבוססים על אירועים אמיתיים.
 
וכן זה נראה מהדברים שלך כמו מסע לגילוי האהבה השמימית. אהבה נטולת גופניות ברמ אחרת עליונה יותר. מזכיר קצת את פיידרוס של אפלטון
תודה רבה על ההמלצה המעמיקה.
07/11/2015 | 18:05
1
36
בזמנו קראתי חלקים מהיצירה. זה בהחלט מרשים ולא פשוט. יש הרבה קלאסיקות שקראתי מזמן מדי והיה רצוי לחזור עליהן או, כמו במקרה הזה, להשלים את קריאתן, אבל אני לא בטוחה שיהיה לי זמן לממש את כל התכניות ויש לי כבר כמה בתור. אבל בהחלט עשית חשק.
אני שמח שעשית חשק.
07/11/2015 | 19:09
15
בהחלט היצירה הזו שווה קריאה נוספת.
'בימת שיר' לשבוע זה - 8/11-14/11
07/11/2015 | 10:26
1
30
מבחר ספרי שירה חדשים:
 
רשת א' - ימי א'-ה' 15:50

יום א': 'מחילת הארנב' – אביטל הררי
יום ב': 'ויהי ערב – ויהי תוהו' – מאיה טבת-דיין
יום ג': 'ציפור שונה' – דניאל סנד
יום ד': 'התהפכתי וקמתי' – אווה מורסיאנו
יום ה': 'בפגיית התכלת השמיימית' - גד קינר
 
קה"מ - ימי א'-שבת 11:55

יום א': 'ניסוח לב פתוח' – יעל זילבר-כהן
יום ב': 'ויהי ערב – ויהי תוהו' – מאיה טבת-דיין
יום ג': 'בפגיית התכלת השמיימית' - גד קינר
יום ד': 'התפוררות קוהרנטית' – רונית לידרמן-ורדי
יום ה': 'התמרות' – תמרה אור-סלילת
ימי ו'-שבת: 'התהפכתי וקמתי' – אווה מורסיאנו
(ייתכנו שינויים)
 
קה"מ ימי א'-ב' 21:55, ימי ג'-ה' 22:55 ויום ו' 20:05
 
שידורים חוזרים של פינות השבוע החולף -
מבחר ספרי שירה חדשים:

יום א': 'הגוף היחיד' – רות נצר
יום ב': 'מדריך למבקר בבינרקנהאו' – שמואל רפאל
יום ג': 'לשון שבורה' – אירנה בלייר-לוינהוף
יום ד': 'ציפור שונה' – דניאל סנד
ימי ה'-ו': 'מחילת הארנב' – אביטל הררי
(ייתכנו שינויים)

פירוט הפינות מובא באדיבות עורכת הפינות, אורלי מורג, והוא מתפרסם בפורומים האלה:
'ספרים וספרות' (276)
'שירה ופרוזה' (33)
08/11/2015 | 22:13
2
אישוליים - ציטוטים
07/11/2015 | 10:12
48
91
התחלתי לקרוא את הספר ״אישוליים״ מאת אלי שמואלי
והוא כתוב כל כך יפה, כל שורה שניה פנינה ראויה לזיכרון ולציטוט:

״לפעמים ניסיתי לזכך אותה. להניח את הבדידות מולי, צלולה וברורה, כך שאוכל להבין.״

״גירדתי בבשר הנפש והרהרתי בבדידות, חיטטתי בה כמו בפצע.״

״אם...
המשך>>
התחלתי לקרוא את הספר ״אישוליים״ מאת אלי שמואלי
והוא כתוב כל כך יפה, כל שורה שניה פנינה ראויה לזיכרון ולציטוט:

״לפעמים ניסיתי לזכך אותה. להניח את הבדידות מולי, צלולה וברורה, כך שאוכל להבין.״

״גירדתי בבשר הנפש והרהרתי בבדידות, חיטטתי בה כמו בפצע.״

״אם לקינת הגוף שלי היה קול, היו זגוגיות החדר השקוף מתנפצות ואזני העובדים באולם למטה היו מתפוקקות.״

ציטוט מתוך: שמואלי‏, אלי. ״אישוליים.״ פרדס הוצאה לאור, 2015-10-11. iBooks. ‫

נפלא ויפיפה.
שיר של גאורג טראקל:י תרגום יצחק עקביהו
07/11/2015 | 09:27
20
46
שיר ערב
 
בָּעֶרֶב, שָׁעָה שֶׁנֵלֶך בִּשְׁבִילִים אֲפֵלִים,
תוֹפַעֲנָה דְמוּיוֹתֵינוּ הַחִוְורוֹת לְפָנֵינוּ.
שָׁעָה שֶׁנִצְמָא,
נִשְׁתֶה אֶת מֵימֵי הַאֲגָם הַלְבָנִים,
אֶת מְתִיקוּת יַלְדוּתֵנוּ הַעֲצוּבָה.
נִפְטָרִים נַנוּחַ תַחַת שִׂיחֵי הַסַמְבּוּק,
נִתְבּוֹנֵן בַּשְׁחָפִים אֲפוֹרֵי-הַכָּנָף.
עֲנְנֵי אָבִיב יַעֲברוּ עַל הָעִיר הַקוֹדֶרֶת,
הַשׁוֹתֶקֶת אֶת הָעִידָן הָאֲצִיל שֶׁל יְמֵי נְזִירִים.
כַּאֲשֶׁר נַטָלְתִי יַדָיִיך דַקוֹת-הַגִזְרָה
פַּקָחְת עֲדִינָה אֶת הָעֵינָיִים הָעֲגוּלוֹת;
זֶה הָיָה מִזִמָן.
אַךְ בִּפְקוֹד נוֹעַם צְלִילִים אֲפֵלִים אֶת הַנֶפֶשׁ
אַת, כּוּלֵךְ לְבָנָה, מוֹפִיעָה בַּנוֹף הַסְתָוִוי שֶׁל הרֵעַ
בירון : תרגום זאב בן יוסף. כאשר נפרדנו שנינו
07/11/2015 | 20:33
17
33
 
 
כאשר נפרדנו שנינו בדממה ובדמעה, הן נשבר
אז לבבנו כפרידה לשנות מאה. הן לחייך חיוורה,
צוננת, חורף חורב בנשיקה; לו העת
עמדה מלכת! כל דקה מרבה עקה. טל חורף צונן
שירד ליחלח גביניי שרטבו כמו חזו את מראית הנולד
ותחושת הבאות הן רוו. לנדרייך כולם כבר מחלתי אוי
לשמך שהיה לשימצה! מחמת הכלימה נעגמתי כאילו
פגע ב י חיצה. עת שמך הם יזכירו אוזניי תצילנה. בי
רעד יעירו איך ירדת עדנה?! אכירך, ולא הם, גם לפנים,
גם לחוץ, וליבי הדומם בו גוש דמע לחוץ. נפגשנו בסתר,
בדממה כאובה. מליבך פס הזכר ונפשך נעווה. לו עוד
אראך כחלוף שנות מאה, במה אקדמך? בדממה ודמעה
לא יודע אם זה זו אשמתו של בירון.
07/11/2015 | 20:35
14
29
או של מתרגם גרוע, אבל בשיר לא משך אותי,בכייני מידי. שימוש בשפה לא הכי טובה. יותר מידי אובר מילצי לא במקומות הנכונים. אבל שוב אולי המתרגם גרוע. וזו לא אשמתו של בירון. אני לא מת על התרגום הזה.  אבל אני אוהב מאוד את בירון.
שיר של טינסון:
08/11/2015 | 10:20
11
33
בִּדְעֹךְ אוֹרִי – הֱיֵה אִתִּי.
בִּסְמֹר דָּמִי בְּלֵב דָּוַי,
בְּהִתְעַקְצֵץ קְצוֹת עֲצַבַּי,
כְּשֶׁגַּלְגַּלִּי יָסֹב אִטִּי.
 
הֱיֵה אִתִּי בְּהִתְיָאֵשׁ
חוּשַׁי בִּכְאֵב. בַּהֲפֹךְ הַזְּמַן
פִּתְאוֹם לִמְטֹרָף פַּזְרָן
וְהַחַיִּים – לְאֵשֶׁת אֵשׁ.
 
הֱיֵה אִתִּי כְּשֶׁיִּכָּזְבוּ
אֱמוּנוֹתַי: כְּשֶׁאֲנָשִׁים
רַק מְבַיְּצִים וְרוֹחֲשִׁים,
עוֹקְצִים וּמִתְפַּגְּרִים – כַּזְּבוּב.
 
 
הֱיֵה אִתִּי בְּהִתְאַבְּכִי
עַל גְּבוּל מַסַּת חַיֵּי אָדָם,
סַף אַפְלוּלִי אֲשֶׁר נֶחֱתַם
בְּשַׁחֲרוֹ שֶׁל יוֹם נִצְחִי.
 
הערה: אני לא מאוד מכיר אותו, אבל הבנתי שהוא אחד המשוררים האנגלים הגדולים ביותר. אני בסךהכל התרשמתי אבל לא מאוד.
וויי, לא הבנתי כלום ו.....
08/11/2015 | 15:36
10
32
מה זה "אנשים מבייצים"?"הברקה" של המתרגם?
כנראה מתרגם דפוק.
08/11/2015 | 15:48
23
גם אני לא הבנתי....
משום מה הוא כתב כך במקום "מטילים ביצים"
08/11/2015 | 22:02
4
36
זה המקור:
 
Be near me when my light is low,
      When the blood creeps, and the nerves prick
      And tingle; and the heart is sick,
And all the wheels of Being slow.
Be near me when the sensuous frame
      Is rack'd with pangs that conquer trust;
      And Time, a maniac scattering dust,
And Life, a Fury slinging flame.
Be near me when my faith is dry,
      And men the flies of latter spring,
      That lay their eggs, and sting and sing
And weave their petty cells and die.
Be near me when I fade away,
      To point the term of human strife,
      And on the low dark verge of life
The twilight of eternal day.
המקור מדהים.
08/11/2015 | 22:05
1
34
כנראה המתרגם נטל לעצמו חירות פואטית כדי לשמור על המבנה והרוח של המקור, אבל הוא שכח שבמילים צריך להיות גם היגיון.
אני לא מכיר את המקור.
08/11/2015 | 22:25
15
לכן אני יכול לומר שהתרגום הזה לא טוב : אם את אומרת שהשיר במקור מדהים. אז את כנראה יודעת על מה את מדברת. אני לא קורא אנגלית אז לא יודע. וחוץ מזה  ככה זה שמתרגמים. זה מלאכה לא פשוטה בכלל...
איזה שיר יפה!
09/11/2015 | 14:32
1
15
תוכן נאצל, וצלצול נהדר.
תמיד אהבתי את טניסון.
אכן שיר נהדר.
11/11/2015 | 17:57
5
פנתרית קבלי שיר של קיטס " את בשבילי השער לגן עדן"
11/11/2015 | 18:47
3
11
 
הייתי יכול למות למענך
האהבה אמונתי ואת עיקרה היחיד
את מפעימה אותי בעוצמה
שאיני יכול לה איני יכול לנשום בלעדייך
 
בשבילי את השער לגן עדן
למענך אוותר על התהילה על היצירה על הכל
 
הייתי יכול למות למענך
האהבה אמונתי ואת עיקרה היחיד
את מפעימה אותי בעוצמה
שאיני יכול לה איני יכול לנשום בלעדייך
 
בשבילי את השער לגן עדן..
 
אני נמנה על אוהבי קיטס יש לו שירה יפה, אוהב את השיר "אודה לזמיר" בעניי יצירת מופת. ובאופן כללי מעריך מאוד את המשוררים הרומנטים. ורוצה שיקמו משוררים כמוהם.
מה שלא קורה.
מה יש בו?
12/11/2015 | 14:46
2
9
טוב, גם אמנים מעולים לעתים משרבטים....
תשמעי את הביצוע.
12/11/2015 | 14:47
7
לאחר מכאן תביעי דעה, יש שירים שצריכים להיות מושרים. גם שאני קורא את הטקסט הוא לא עושה לי כלום. שאני שומע זה די מרגש אותי. וכן לכל אמן יש יצירות פחות טובות. כמו שאמרתי אף אחד לא כותב רק מופת...
אולי תעלי את?
12/11/2015 | 14:54
6
אני לא מוצא ברשת יותר מידי. אולי תעלי שירים מתורגמים? משלך?: הרבה זמן לא עשית. ואת יכולה כי את פרסמת בכתבי עת. אז זה לא עובר על החוקים. מה את אומרת? אני מרגיש בזמן האחרון שהשירה לא תופסת מקום בפורום. לפני שבועיים השירה תפסה מקום מאוד מכובד. אני מרגיש שהשירה נדחקת לצד מה את חושבת? ובעניי זה מאוד חבל..
מסכימה, מתרגם גרוע, מליצי נוקשה.
08/11/2015 | 15:32
1
24
והמשפט "כל דקה מרבה עקה" עולה על כולם: נשמע כמו בדיחה.....
ממש צודקת !
08/11/2015 | 15:49
22
מזה הדבר הזה בכלל? ממש נקושה וחבל. אפילו שבירון כתב בשפה מליצית. אבל לא עד כדאי כך...
לדעתי דווקא תרגום מעולה. קריא, ברור, פיוטי, אמנותי, מתנגן.
08/11/2015 | 19:04
1
17
לי הוא הרגיש מאולץ.
08/11/2015 | 19:15
13
עצוב ויפה. תודה
08/11/2015 | 21:31
1
7
אין בעד מה.
08/11/2015 | 21:44
14
כל השירים שלו הם כאלו הוא משתייך לזרם אקספרסיוניזים שמבטא את העצב/היאוש בשירה עם הרבה רגש..
שאלה בנושא סקס ואלימות
07/11/2015 | 09:38
11
76
בתגובה קודמת שלי על המלצה לספר, סטיתי למחשבה ואני מביאה אותה כאן לדיון.  אני זוכרת שקראתי את הציפור הצבועה של יז'י קוז'ינסקי בגיל 14 והאכזריות המתוארת בו טילטלה אותי. גם אם הספר שבה אותי, לדעתי הוא היה מוקדם מידי בשבילי. יחד עם זאת לא יכולתי להניח את הספר. כ
תבתי כאן  על הספר הממלכה שמביא את סיפורו של דויד המלך בשפה עכשווית כעל ספר שיכול לקרב את בני הנוער לסיפור מקראי כשהדמויות הן בשר ודם ומדברים בשפתנו. אבל אז חשבתי על תאורי הסקס שנקראים כאילו הקורא צופה בסרט כמו גם כל האקשן החזק שלא חוסך בפרטים, ותאורים מקרוב של שחיתת הקורבנות לאלים. אז השאלה שלי היא כזאת: בהנחה שאני צודקת והספר יכול לקרב את בני הנוער לסיפור המקראי  האם זה מוסרי בכלל להמליץ להם על הספר? נכון שהם חשופים היום בקולנוע ובטלויזיה לאלימות אכזריות סקס והכל אבל האם זה אומר שגם אפשר להמליץ להם על ספר שבעיניי הוא ספר מופת אבל יש בו מכל אלה. מה דעתכם?
אני חושב שכן.
07/11/2015 | 09:42
2
29
הנוער של היום נחשף לדברים רבה יותר מזעזעים. מספר שכזה. הם ממש לא תמימים. מניסיון שלי. הסרטים שהם רואים בגיל יותר צעיר הוא מעל או מעבר. אם הספר הוא טוב .כתוב היטיב וקולע למטרה. שיחשפו לסיפור אז בעניי זה טוב. אבל ממה שהבנתי הספר לא עוקב אחרי באמת מה שקרה אלא ממש עיבוד חופף לגמרי. אז עד כמה הם יבינו מי היה דוד?המלך והמלכות? כי הבנתי שהוא לוקח את למחוזות אחרים לגמרי. לכן לא יודע כמה עושר היסטורי הם יקבלו. אולי יקבלו קווים כללים. אבל לא יותר. לסיכום: אני לא נגד להראות לנוער אלימות בספרים. זה לא ילדים. הם יודעים בדיוק מזה סקס, אלימות, וכולי. תאמיני לי הכל הם יודעים. ...
אדייק בשאלתי
07/11/2015 | 09:58
1
21
ברור לי שברמת החשיפה שלהם לסקס ואלימות הם יקראו את הספר והוא עוד יחשב עדין כי הוא לא ספר תועבה והם רואים היום...שלא נדע מה שהם רואים היום....אבל כשמורה לספרות הביא לכיתה שיר של יונה וולך, (נדמה לי שזה השיר בוא תשגב איתי כמו אלוהים) היה רעש גדול בארץ. חשבתי לעצמי אם מורה לתנ"ך היה מביא את הספר לתלמידיו  אם זה היה בסדר. ( ואם הספר מדויק או לא מדויק אני לא יודעת מספיק ולא בקיאה בסיפור התנכי, אבל לדעתי חוץ מהפנטזיה, עם הנינג'ות, המכשפות, וכאלה, הסיפור המקראי לגמרי שם).
שוב אני לא יודע.
07/11/2015 | 10:00
16
זה קשור מי קורא אותו .קריאה היא דבר אישי. אני לא מכיר את הספר לכן לא יכול לענות. לא יודע מה כל אחד ירגיש. נראה לי שבאופן כללי זה בסדר. אין לי ממש תשובה.
נורא קשה לענות על השאלה בצורה גורפת.
07/11/2015 | 09:57
1
26
לדעתי ספר כמו "הציפור הצבועה" הוא באמת ספר חריג במידת האלימות הגרפית בכלל והאלימות המינית בפרט שהוא מתאר. אני חושבת שבמקרה של ספר כזה כדאי להכיר את הנער או הנערה לפני שממליצים, את טעמם, את הרגלי הקריאה שלהם, את מידת הרגישות שלהם. יש אפילו מבוגרים שמאוד קשה להם עם ספרים כאלה (אם כי עבורי אישית אין עם זה שום בעיה). באשר לספר השני שהזכרת, לא קראתי ולכן לא אוכל להביע דעה, אבל אם יש שם מידת אלימות המתקרבת לרמה שב"ציפור הצבועה", הרי שהתשובה שלי תהיה זהה.
גם לי אין בכלל בעיה עם כל אלימות שהיא.
07/11/2015 | 09:58
12
זה מאוד תלוי בסוג הספר
07/11/2015 | 10:29
4
29
ובצורך בתיאורים הגרפיים.
בדרכ אני מעדיפה ספרים שחוסכים בתיאורים ורק מרמזים עליהם
אבל לדוגמא בספר "a little life " היו תיאורים כל כך מזעזעים והם שירתו מטרה מסויימת. ספר כזה בהחלט לא הייתי ממליצה לבני נוער למרות שזה בעיניי אחד הספרים המרגשים שקראתי.
הספר הזה תורגם?
07/11/2015 | 10:46
3
20
חיפשתי מידע עליו ולא מצאתי . אשמח לפרטים עליו, תודה מראש. בברכה נתנאל.
a little life
07/11/2015 | 11:15
1
23
גם אני לא מכירה. של מי הספר?
כתבה אותו מישהי עם שם קצת מסובך: Hanya Yanagihara
08/11/2015 | 03:11
51
גרה בניו יורק, במקור מהוואי.
לא שאני יודעת
07/11/2015 | 15:10
53
הוא היה מוועמד לפרס בוקר השנה והוא טרם תורגם לדעתי
הרבה פסיכופתים מילוליים מצויים היום על האקרנים
08/11/2015 | 15:41
102
בתקשורת בתיאטרון (אמנם לתיאטרון לא ראיתי שבני נוער הולכים....). כולנו כולל בני הנוער הנוחים להתרשמות חשופים לכמויות האשפה האלימה. למה להוסיף עוד ע"י המלצה לקרוא ספרים עם חומר כזה?
. את טוענת שהספרים אליהם התייחסת הם ספרות טובה, ביסודה. יש הרבה ספרות טובה. אם לא יקראו את 2 אלה, מה יפסידו??
חם בפורומים של תפוז
עוסק מורשה או חברה בע``מ
עוסק מורשה או חברה...
עכשיו בפורום הלוואות לעסקים, דיון בנושא עוסק...
עוסק מורשה או חברה בע``מ
עוסק מורשה או חברה...
עכשיו בפורום הלוואות לעסקים, דיון בנושא עוסק...
זוכים בספר צביעה
זוכים בספר צביעה
שתפו אותנו ביצירות שלכם עם הילדים ותוכלו לזכות...
זוכים בספר צביעה
זוכים בספר צביעה
שתפו אותנו ביצירות שלכם עם הילדים ותוכלו לזכות...
מזונות לילדי
מזונות לילדי
מה שיעור המזונות שעלי לדרוש מבעלי אחרי 27 שנות...
מזונות לילדי
מזונות לילדי
מה שיעור המזונות שעלי לדרוש מבעלי אחרי 27 שנות...
מרגיש הורה רע
מרגיש הורה רע
עכשיו בפורום, ``אני נתקל במצבים שגורמים לייאוש...
מרגיש הורה רע
מרגיש הורה רע
עכשיו בפורום, ``אני נתקל במצבים שגורמים לייאוש...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
Flix וידאו
סולו עיצוב גרפי לימודים אונליין
עיצוב גרפי בלי לצאת מהבית
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ