לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום ספרים וספרות
ברוכים הבאים לפורום ספרים וספרות
הפורום נועד לחובבי קריאה ולדיונים על סופרים, ספרים, וספרות בכלל. נשמח לשמוע את דעתכם על ספרים שקראתם, סופרים שאהבתם (או שלא), ועל כל נושא הקשור לתחום הספרים והספרות.
 
אנא שימו לב:
הפורום לא נועד לסיוע בהכנת שיעורי בית - יש לפנות לפורום "לימודים ושיעורי בית".
יש לשמור על תרבות דיון, שפה נאותה ויחס מכובד ומכבד כלפי הגולשים האחרים.
הנהלת הפורום שומרת לעצמה את הזכות להכניס את סקירות המתפרסמות בפורום למאמרי הפורום, תוך מתן קרדיט לכותב/ת.
אין להעלות הודעות בעלות תוכן פרסומי ללא אישור המנהלים.
הפורום אינו במה לפרסום אתרים אישיים ובלוגים. ניתן לפרסם קישור לרשומה/מאמר בנוסף לפרסום הנוסח המלא שלהם בפורום. כמו כן ניתן לפרסם קישור לאתר אישי או לבלוג בחתימה.
בכל בעיה הקשורה לגלישה בפורום ניתן לפנות למנהלים.
 
גלישה נעימה

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרים וספרות

ברוכים הבאים לפורום ספרים וספרות
הפורום נועד לחובבי קריאה ולדיונים על סופרים, ספרים, וספרות בכלל. נשמח לשמוע את דעתכם על ספרים שקראתם, סופרים שאהבתם (או שלא), ועל כל נושא הקשור לתחום הספרים והספרות.
 
אנא שימו לב:
הפורום לא נועד לסיוע בהכנת שיעורי בית - יש לפנות לפורום "לימודים ושיעורי בית".
יש לשמור על תרבות דיון, שפה נאותה ויחס מכובד ומכבד כלפי הגולשים האחרים.
הנהלת הפורום שומרת לעצמה את הזכות להכניס את סקירות המתפרסמות בפורום למאמרי הפורום, תוך מתן קרדיט לכותב/ת.
אין להעלות הודעות בעלות תוכן פרסומי ללא אישור המנהלים.
הפורום אינו במה לפרסום אתרים אישיים ובלוגים. ניתן לפרסם קישור לרשומה/מאמר בנוסף לפרסום הנוסח המלא שלהם בפורום. כמו כן ניתן לפרסם קישור לאתר אישי או לבלוג בחתימה.
בכל בעיה הקשורה לגלישה בפורום ניתן לפנות למנהלים.
 
גלישה נעימה

מה אתם אומרים על "רשימת מידע" בתחילת הספר
21/12/2015 | 18:58
3
80
בספר שקראתי בחודש האחרון, The Mote in God's Eye, יש מייד בפתיחת הספר רשימת תאריכים שמתקצרת אירועים משמעותיים בתולדות אימפריית האנושות עד ליצירת המגע הראשון עם חייזרים (המתואר בספר). בספרים אחרים נתקלתי ברשימת דמויות בתחילת הספר, כמו במחזה.
 
אני לא אוהבת במיוחד את הצורה הזו של מתן מידע בצורת רשימות בתחילת הספר, זה נותן לי תחושה שצריך לשנן את זה ויהיה מבחן אחר כך בעיני, אם הסופר צריך לתת מידע - שייתן אותו בגוף הספר בצורה כזו או אחרת, אבל לצפות מהקורא, שעוד לא יודע לאן הוא נכנס ולא קרא אפילו משפט אחד מהספר, לשנן רשימה של שמות, תאריכים או מקומות?
 
מה דעתכם?
תלוי
21/12/2015 | 19:15
32
בספרים ששזורים בהם ארועים היסטוריים המשמעותיים לעלילה, אני שמחה כשמצורפת רשימת תאריכים שעושה סדר בארועים. בספרים מרובי דמויות כמו "משחקי הכס" הייתי הולכת לאיבוד בלי רשימת המשתתפים.
 
המיקום של המידע בפתח הספר באמת נותן תחושה, כמו שתארת, של "עוד מעט יגיע המבחן". אני מעדיפה הערות ותוספות בסוף, ואני בוחרת מתי לעיין בהן.
מדלגת בקלילות
21/12/2015 | 21:24
39
אם צריך אני חוזרת לחפש את מה שאני צריכה
לרוב מדלגת, רק שמה לב שיש
23/12/2015 | 10:32
25
ואז חוזרת במקרה הצורך. לקרוא את זה ללא הקשר פשוט לא נותן כלום.
"מטווח קרוב" / גרג הורביץ
20/12/2015 | 23:46
3
49
"מטווח קרוב" / גרג הורביץ
They're Watching \ Gregg Hurwitz
 
הוצאת ידיעות ספרים, 2013, 430 עמודים, מאנגלית: יואב כ"ץ
 
הספר התקבל לסקירה מתפוז
 
פטריק דיוויס, המספר, הוקסם מהקולנוע עוד בילדותו. תמיד ידע שחלומו הגדול הוא לעשות סרטים, והוא אכן עמל ללא לאות על כתיבת תסריטים, עד שמזלו התמזל לו: תסריט מתח בשם "מטווח קרוב" על בנקאי אפור שנרדף על ידי ה-CIA, נקנה על ידי אולפן חשוב, שהחל להסריט אותו בכיכובו של קית' קונר, שחקן הוליוודי צעיר ולוהט. אבל כאשר פטריק, שמוצא את עצמו על תקן שמרטף לכוכב הקפריזי, מסתבך איתו – הוא נזרק מאתר הצילומים בליווי תביעה על סכום בן שבע ספרות. הוא חוזר לבית שעליו נאלץ לקחת משכנתא שניה כדי לממן את הגנתו המשפטית, למשרה עלובה של מרצה לתסריטאות בחוג לקולנוע, ולאישה שיחסיו עמה מתפוררים מבלי שיידע כיצד להציל אותם.
ואז מגיע הדיסק הראשון.
דיסק תמים למראה, לא מסומן, ומכיל קטע וידאו אחד בלבד – קטע קצרצר בו מצולם פטריק מבעד לחלון חדר האמבטיה שלו. מתיחה לא מוצלחת? תעלול אכזרי? הדיסק השני שפטריק מקבל כבר מראה אותו בוחן את המקום ממנו צולם הסרטון הראשון. יהיה גם דיסק שלישי. והדברים לא יסתיימו שם.
פטריק ואשתו הולכים ושוקעים לתוך מה שנראה כמו התסריט שלו: גורמים עלומים שעוקבים אחריהם בכל מקום, יודעים עליהם כל פרט, ולא בוחלים להשתמש בכך כדי להפעיל את פטריק למטרותיהם העלומות לא פחות. אבל פטריק נחוש להשיב מלחמה, והקרב שלו יוביל אותו לרשת של מזימות, בגידות ואינטרסים, בה כל צעד שגוי עלול להיות גם האחרון.
 
את גרג הורביץ לא הכרתי, וכנראה גם קוראי העברית לא ממש מכירים, מכיוון שזהו בסך הכל ספרו השני שתורגם לעברית (הראשון הוא "אבל מי זוכר"). באנגלית, לעומת זאת, "מטווח קרוב" הוא ספרו העשירי (יצא במקור ב-2011), ואחריו הגיעו עוד חמישה. ועל זה נוספים עוד קומיקסים שכתב עבור ההוצאות הידועות DC ומארוול, ותסריטים לקולנוע ולטלויזיה. כך שמדובר בסופר מצליח ומשופשף היטב. עם זאת, השפשוף הזה לא ניכר בספר בתחילתו. הספר פותח בקטע של "שיא המתח", משאיר את הקורא תלוי באוויר, וחוזר עשרה ימים לאחור, לתחילת הסיפור – שיטה שאני אישית לא מחבבת. שם הוא מתאר בעצלתיים את חייו של פטריק מילדותו עד הלום, במקביל לקורות אותו יום גורלי בו קיבל את הדיסק המסתורי הראשון. החלק הזה שופע מידע ולעתים אף מעייף, כאשר הורביץ מפר ברוחב לב את הכלל show, don't tell. אבל ברגע שהסיפור נכנס לקצב הנכון, העלילה מתחילה להתגלגל וקשה להניח את הספר מהיד. התחכום של הרשת בה מסתבכים פטריק ואשתו הרשימה אותי; על כל צעד ושעל פטריק מגלה עוד ועוד עד כמה המזימה סביבו עמוקה ומתוכננת היטב בידי אנשים שכלל הנראה לא סובלים משום מגבלה של כסף, זמן, איכות ציוד או מצפון. כמות הגילויים, תפניות העלילה והחשיפות שומרת על רמת מתח מהנה ועניין מתמיד. אמנם פטריק הוא בסך הכל מרצה מתוסכל ותסריטאי סוג ב', אבל כמו כל גיבור מזדמן של ספרי מתח הוא מפגין חדות אבחנה, תעוזה ורעיונות מקוריים לא פחות מכל כוכב של סרטי מתח הוליוודיים. ואם מזכירים את הוליווד – תעשיית הסרטים והשקרים משחקת כאן תפקיד לא קטן, כמו גם העיר לוס אנג'לס בה מתגוררים פטריק ואשתו, ובה מתרחשת רוב העלילה. יתר הדמויות צפויות בספרים מסוג זה, כולל אשתו של פטריק (יפהפיה, חכמה, שברירית-אך-חזקה) וחבריו (שוטר לשעבר אלכוהוליסט, עיתונאית חוקרת לשעבר עם קשרים וכדומה). יוצאי דופן מעט ומוסיפים ממד קומי היו הבלשית סאלי ריצ'רדס (לסבית חד-הורית מהירת-תפיסה בעלת חוש ציני ענק כממדי גופה) ומרצ'לו, חברו לסגל של פטריק, שקריין עשרות אלפי קדימונים לסרטים, ונוהג לקריין לא פעם גם את מעשיהם היומיומיים של מכריו.
 
סיכומו של דבר: למרות ההתחלה האיטית, מדובר במותחן מעניין מאוד, שופע רעיונות מתוחכמים, מזימות ותפניות, סוחף ובהחלט מומלץ.
 
לקריאת פרק לדוגמה
 
תודה
21/12/2015 | 06:50
11
רשמתי לי לתקופות שאני צריכה ספרים שישחררו לי את המח ממתחי היום. תמיד נעים לקרוא על מתחים של אחרים ולא להתעסק במתחים המציאותיים שלנו.
 
תודה, נשמע מעניין אף על פי שמותחנים אצלי
24/12/2015 | 19:53
5
אינם בעדיפות ראשונה. אשמור למועד שבו ארצה לשטוף את הראש.
dune
17/04/2016 | 18:17
2
חולית של פרנק הרברט זה הספר הכי טוב שיצא אי פעם 
המלצה על הספר:"הזמן שאבד לי" מאת פאביו וולו
20/12/2015 | 18:51
2
40
הזמן שאבד לי מאת פאביו וולו  סיפור מרגש העוסק בחיפוש אחר האהבה שאיננה יחד עם הזמן שברח לנו. ספר מלא כנות והתרגשות הכתוב בסגנון מעט משעשע. 237 עמודים.

"אני בן לאב שלא נולד מעולם. הבנת את זה כשהתבוננתי בחיים שלו. ככל שאני נובר בזיכרוני, אף פעם לא ראיתי בעיניים שלו זיק של אושר:כמה רגעי סיפוק, אבל שום רגש שמחה."
תודה
21/12/2015 | 06:46
15
הספר ממתין לי. השם שלו משך אותי בגלל הרפרנס לזמן האבוד של פרוסט.
תודה על ההמלצה
22/12/2015 | 20:09
3
סיפור שמתחיל בדמעות
20/12/2015 | 18:23
7
148
סיפור שמתחיל בדמעות
"לא שיש לי בעיה לבכות, ממש לא. במשפחה שלנו זה כמעט אינסטינקט להזדהות עד כדי דמעות כמעט עם כל דבר. גם לא בכיתי כיוון שהבנתי שאף אחד לא יכול לשנות את מצבנו הלאומי; את זה עוד לא הבנתי אז. בכיתי כי משהו בתוכי החליט למרוד". קטע מתוך ספרה של אושרת קוטלר, שחושף משבר בחייה האישיים והמקצועיים של העיתונאית ומגישת החדשות


אושרת קוטלרפורסם:  30.05.06

"זה קרה במהלך ריאיון עם דודתן של שתי פעוטות בנות שנתיים ושלוש, שמחבלים פלסטינים רצחו את הוריהן לנגד עיניהן במהלך נסיעה משפחתית שלווה .."
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3256077,00...

מסע הזיכרון: "אמא שלכן הצילה אתכן ממוות"
אפרת ושחר בן שלום (משה) היו תינוקות כשהוריהן נרצחו וכשאומצו על ידי דודתן. זה היה לפני 14 שנים, והן כמובן לא זוכרות דבר מהאירוע, לא זוכרות את הוריהן הביולוגים. המשפחה המאמצת היא היחידה שהכירו. אבל בזמן האחרון, בעקבות גל הפיגועים ובעיקר בגלל הטרגדיה של משפחת הנקין, הפצע נפתח והן החליטו לסגור מעגל
שי גל | חדשות 2 | פורסם 18/12/15 21:33

"אמא שלכן הצילה אתכן ממוות"
שי גל

הבן שלי ביקר אותנו בששי - ביקש את הספר הזה
היום הגעתי לתחנת הקריאה בפארק המסילה
והספר הביט בי - איך ידעת שאני בא?

הספר כעת אצלי - לא קראתי עדין מילה
בסוף השבוע הוא יגיע לבן בתל אביב
עד אז אדע מה הסיפור שלו
בשביל ירושלים
ללחוץ כדי לדעת
https://www.facebook.com/wapy.land
ש.ח. ירושלים

ספר מקסים!
21/12/2015 | 06:44
1
44
קוטלר מתארת את המהפך שעשתה בחייה וחלק מהפרקים הם ביוגרפים חלק מדברים על פילוסופיית החיים שלה. הזלתי דמעות בחלק מהפרקים.
"הזלתי דמעות בחלק מהפרקים".
21/12/2015 | 14:45
44
מסע הזיכרון: "אמא שלכן הצילה אתכן ממוות"
בסרט בדקה 3.40 סיפור הבכי
תודה על השיתוף
21/12/2015 | 18:53
1
33
באמת, איך הספר ידע לחכות לך? תחנה מופלאה!
"איך הספר ידע לחכות לך" יש לי קשר מיסטי למקום הזה
22/12/2015 | 21:58
27
"אני נולדתי בבית הנמצא 70 מטר מתחנת הקריאה
על פארק המסילה עם רעפים אדומים עצי תות וגינה
עבורי זאת הייתה סגירת מעגל והשלמת משימה

ממש ממול בפינת מסריק המסילה - יש מבנה מכללה
במקום הזה לפני 50 שנה במבנה שנהרס הייתה סיפרייה
שם, כילד , השאלתי את הספרים שלי לראשונה."
ללחוץ כדי לדעת
ניר ברקת,הודיע הבוקר על התפקדותו למפלגת הליכוד
22/12/2015 | 10:10
2
29

עשרת הדיברות של ח.נ. ביאליק לסופר העברי ולפוליטיקאי
ניר ברקת, הודיע הבוקר על התפקדותו למפלגת הליכוד
"היגדים נבחרים המבטאים את השקפותיו של המשורר הלאומי על עבודת הסופר וייעודו — אשר בהצטרפותם יחד כאבני פסיפס יכולים להעניק לנו את תמונת עשרת הדיברות שלו לסופר העברי"

הדיבר הראשון — רְאה בכתיבתך שליחות
הדיבר השני — דע את שקדם לך
הדיבר השלישי — כתוב כבן חורין
הדיבר הרביעי — פְּרוֹץ גדר וחדֵש
הדיבר החמישי — הקפד על קוצו של יו"ד
הדיבר השישי — לא תיילל לשווא
הדיבר השביעי — לא תגנוב דעת
הדיבר השמיני — לא תישא פנים
הדיבר התשיעי — לא תפרוש מהציבור
הדיבר העשירי — לא תעשה ספרים הרבה
http://www.haaretz.co.il/literature/study/1.279841...
ניר ברקת, הודיע הבוקר (שלישי) על התפקדותו למפלגת הליכוד. בסרטון שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו הוא קרא לתומכי המחנה הלאומי להצטרף יחד איתו לתנועה.
הוא גם רמז על אפשרות להתמודד על ראשות המפלגה, אך לא ציין מתי יעשה זאת: "בעתיד אקבל החלטה"
https://www.facebook.com/nir.barkat/
אם ניר ברקת רוצה להצליח - עליו לאמץ את
עשרת הדיברות של ביאליק לסופר העברי
 דיברות אלה טובות  לפוליטיקאים

היום עשרה בטבת החל המצור על ירושלים
אנו מתכוונים לכבוש את לשכת ראש העיר
אנו מתארגנים ומוכנים למועד פרישת ברקת
"בשביל ירושלים"
"אפשר לבחור אם להמשיך בשביל או לעלות במעלות השירה"
הצילום תחנת הקריאה פארק המסילה
ללחוץ כדי לדעת
https://www.facebook.com/wapy.land
ש.ח. ירושלים
 
עשרת הדיברות של ח.נ. ביאליק לסופר העברי
18/12/2015 | 16:30
1
44
עשרת הדיברות של ח.נ. ביאליק לסופר העברי
היגדים נבחרים המבטאים את השקפותיו של המשורר הלאומי על עבודת הסופר וייעודו — אשר בהצטרפותם יחד כאבני פסיפס יכולים להעניק לנו את תמונת עשרת הדיברות שלו לסופר העברי


מאה ארבעים ושלוש שנה ימלאו בימים אלה להולדתו של חיים נחמן ביאליק, אשר שימש בדורו מֵעֵין "אורים ותומים" לבני היישוב בארץ ולרבים מיהודי התפוצות; יעידו על כך הפניות שקיבל השכם והערב בשאלות ספרותיות ותרבותיות, בדילמות לאומיות ובנושאים אישיים. את המענה שלו לשאלות אלה ניתן למצוא במכתבי התשובה ששלח לפונים וכן בדברים שכתב, בנאומים שנשא ובשיחות שניהל. מתוך כל אלה, מלוקטים כאן היגדים נבחרים המבטאים את השקפותיו של המשורר הלאומי על עבודת הסופר וייעודו — אשר בהצטרפותם יחד כאבני פסיפס יכולים להעניק לנו את תמונת עשרת הדיברות שלו לסופר העברי.

הדיבר הראשון — רְאה בכתיבתך שליחות
הדיבר השני — דע את שקדם לך
הדיבר השלישי — כתוב כבן חורין
הדיבר הרביעי — פְּרוֹץ גדר וחדֵש
הדיבר החמישי — הקפד על קוצו של יו"ד
הדיבר השישי — לא תיילל לשווא
הדיבר השביעי — לא תגנוב דעת
הדיבר השמיני — לא תישא פנים
הדיבר התשיעי — לא תפרוש מהציבור
הדיבר העשירי — לא תעשה ספרים הרבה

http://www.haaretz.co.il/literature/study/1.279841...

עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּו הֵן, פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת
בשביל ירושלים
"אפשר לבחור אם להמשיך בשביל או לעלות במעלות השירה"
ללחוץ כדי לדעת
https://www.facebook.com/wapy.land
ש.ח. ירושלים
ניר ברקת, הודיע הבוקר (שלישי) על התפקדותו למפלגת הליכוד
22/12/2015 | 09:33
10
עשרת הדיברות של ח.נ. ביאליק לסופר העברי ולפוליטיקאי
ניר ברקת, הודיע הבוקר על התפקדותו למפלגת הליכוד
"היגדים נבחרים המבטאים את השקפותיו של המשורר הלאומי על עבודת הסופר וייעודו — אשר בהצטרפותם יחד כאבני פסיפס יכולים להעניק לנו את תמונת עשרת הדיברות שלו לסופר העברי"

הדיבר הראשון — רְאה בכתיבתך שליחות
הדיבר השני — דע את שקדם לך
הדיבר השלישי — כתוב כבן חורין
הדיבר הרביעי — פְּרוֹץ גדר וחדֵש
הדיבר החמישי — הקפד על קוצו של יו"ד
הדיבר השישי — לא תיילל לשווא
הדיבר השביעי — לא תגנוב דעת
הדיבר השמיני — לא תישא פנים
הדיבר התשיעי — לא תפרוש מהציבור
הדיבר העשירי — לא תעשה ספרים הרבה
http://www.haaretz.co.il/literature/study/1.279841...
ניר ברקת, הודיע הבוקר (שלישי) על התפקדותו למפלגת הליכוד. בסרטון שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו הוא קרא לתומכי המחנה הלאומי להצטרף יחד איתו לתנועה.
הוא גם רמז על אפשרות להתמודד על ראשות המפלגה, אך לא ציין מתי יעשה זאת: "בעתיד אקבל החלטה"
אם ניר ברקת רוצה להצליח - עליו לאמץ את
עשרת הדיברות של ביאליק לסופר העברי
 דיברות אלה טובות  לפוליטיקאים
 
היום עשרה בטבת החל המצור על ירושלים
אנו מתכוונים לכבוש את לשכת ראש העיר
אנו מתארגנים ומוכנים למועד פרישת ברקת
"בשביל ירושלים"
"אפשר לבחור אם להמשיך בשביל או לעלות במעלות השירה"
הצילום תחנת הקריאה פארק המסילה
ללחוץ כדי לדעת
https://www.facebook.com/wapy.land
ש.ח. ירושלים
28 ספרים שיעובדו לקולנוע בשנת 2016
18/12/2015 | 18:53
9
119
בעקבות קריאה חוזרת של "pride and prejudice" צפיתי בעיבוד מקסים משנת 2005 לספר "גאווה וגעה קדומה" בכיכובם של קירה נייטלי ודונלד סטרלנד.

ראשית, כבר בקריאה המחודשת של הספר (אני מאזינה לאודיו שהקריינית שלו מצויינת Carolyn seymour) מצאתי את עצמי משועשעת מהאופן שבו הקריינית מבצעת את תפקיד האם. אבל גם אני מוצאת בו דברים שלא מצאתי בו בקריאה הראשונה שלי. זו כבר לא רק תחרות להגיע לקו הגמר של הנישואים, אולי בעקבות קריאת "אורלנדו" אני רואה את הדברים אחרת.

הסרט מצויין, מאוד נאמן למקור (דמות האם הקומית והמעורערת שהטאקט ממנה והלאה, דמות האב האירוני אבל שנותן מרחב לבנותיו) ובקיצור מומלץ בחום.

ואז נתקלתי בכתבה על 28 ספרים שיעובדו לקולנוע בשנת 2016:

http://www.popsugar.com/entertainment/Books-Being-Made-Movies-2016-38162734?stream_view=1#opening-slide

קראתם את הספרים? על איזה מהם אתם ממליצים?
איזה עיבוד הכי מסקרן אתכם?
איזה ספר לא הייתם רוצים שיעבדו לקולנוע?
איזה ספר מסקרן אתכם שיתרגמו?

ראיתי שמתוכנן המשך לאליס מבעד למראה עם ג'וני דפ. הסרט הראשון היה חביב. ציפיתי ליותר מג'וני דפ והתאכזבתי קמעה.

ראיתי שגם מתוכנן עיבוד ל"ללכת בדרכך" (Me Before You) מאת ג'וג'ו מויס. טרם הגעתי לספרים שלה אבל הבנתי שהיא היתה הצלחה מסחררת.

אותי מעניין העיבוד לספרו של רואלד דאל "The BFG". אהבתי את העיבוד לצ'ראלי בממלכת השוקולד ובאופן כללי אני מאוד אוהבת את הספרים שלו.

צפוי גם עיבוד ל"תופת" (Inferno ) מאת דן בראון אני חייבת לציין שהעיבודים לספרים שלו היו ממש מוצלחים ואני בטוחה שגם הספר הזה יהיה מוצלח.
 
מבין הסרטים הצפויים קראתי את הבאים:
 
את "הבחורה ברכבת" קראתי די מזמן אני חושבת שכשהוא יצא באנגלית. זה ספר מתח לא רע בכלל. מעניין לראות איך יעבדו אותו כי ישנם אלמנטים בספר שמאוד קשה להביא אותם לביטוי במיוחד החלק האחרון מעניין.
צפוי עיבוד ל"חיות הפלא והיכן למצוא אותם" (Fantastic Beasts and Where to Find Them by J.K. Rowling) קראתי אותו כשיצא ואני יכולה לאמר לכם הוא לא הארי פוטר!! אז לא ברור לי כיצד יעבדו אותו לסרט.

צפוי עיבוד ל"אור בין האוקיינוסים" (The Light Between Oceans by M. L. Stedman) הרבה אנשים מצאו אותו מרגש וקראתי ביקורות משתפכות. אני מצאתי אותו בסדר. נהנתי אבל הוא לא הוציא אותי מגידרי. היה לי קטע הזוי עם הספר הזה, רכשתי בקינדל את קובץ הספר אבל גם את קובץ האודיו (יש אפשרות להוסיף בין 1$ - 12$ לקובץ אודיו שמאפשר סינכרון עם ההתקדמות בקריאת הספר וכך לא להפסיק לקרוא גם בנהיגה). בד"כ אני מקשיבה לקריין לפני שאני רוכשת, הפעם משום מה לא הקשבתי והסתבר שזה קריין סקוטי! לא הצלחתי להבין מילה אחת

והאחרון שאני רוצה לדבר עליו הוא "מחפשים את אלסקה" מאת גון גרין. ג'ון גרין הוא תופעה ובכלל הוא מתחבר למגמה חזקה ששלטת עכשיו, הספרים שלו בכלל נועדו לבני נוער והם בקטגוריית YA. אבל המון מבוגרים קוראים אותם, הם הופכים לרבי מכר והסרט שנעשה על פי "אשמת הכוכבים" היה הצלחה מסחררת. אולי נמאס למבוגרים לחיות בעולם המבוגרים והם רוצים לחזור לעולם של בני הנוער והם חוזרים כך עם הספרים.
 
קראתי את "העיר האבודה Z"
18/12/2015 | 20:15
1
58
זהו ספר שניתן ליצור על פיו סרט מוצלח, אם כי על פי בחירת השחקנים נראה לי שצפויה חווה הוליוודית שלא תמשוך אותי לקולנוע. הנה פרטים על הספר המעניין הזה.
 
קראתי גם את "פסטורלה אמריקאית" של פיליפ רות. למותר לציין, את העומק שבספריו של רות אי אפשר להעביר לקולנוע. 
 
מסקרן אותי הספר של דייב אגרס, For the King. אני מקווה שיתורגם, ושהוא מהקליבר של "מהו המה" ושל "זייתון".
העיר האבודה z
19/12/2015 | 18:41
25
אכן נראה מעניין, אני אבדוק באמזון תודה!
קראתי את אור בין האוקיינוסים
20/12/2015 | 08:31
4
34
ספר מקסים, משערת שהסרט לא יגיע לקרסולי הספר. פוטנציאל לתמונות נהדרות של נוף ימי.
לא
21/12/2015 | 06:41
3
26
מצאת את דמות האישה מעצבנת ברמות על?
לא
21/12/2015 | 08:08
2
24
יש דמויות אחרות להזדהות איתן. והסיפור לוקח גיאוגרפית אל מקום שאף סיפור אחר לא לוקח. ובנוסף, אלה הנסיבות שלקחו את האישה להתנהגות הכה שגויה. בנסיבות "רגילות" היא היתה רגילה והגיונית. ושורש האשמה הוא בפורעים האלימים שתקפו את האב הביולוגי ותינוקתו.
את לא חושבת שיש לה אחריות? ספויילר!
21/12/2015 | 21:22
1
17
אומנם הם הרגו את האב הביולוגי, אבל היא חטאה, היא גנבה את הילדה מאמה שלה. גם כשהיא ידעה מי האם.
כמובן שיש לה. אבל לא התעצבנתי כי את ההזדהות היפלתי לא עליה
22/12/2015 | 08:04
14
בשעת הקריאה וכך נהניתי מהספר ולא יכלתי להניחו מהיד.
וואו, כל כך הרבה ספרים שלא קראתי
21/12/2015 | 19:06
31
קראתי רק את "מבעד למראה", אבל לא ראיתי את העיבוד לספר הראשון, אז למעשה אין לי מושג למה לצפות.
לגבי דן בראון - נכון, העיבודים לספרים שלו יצאו מצוין, לא קראתי את "התופת" (בטח אגיע אליו מתישהו), אבל כל עוד הוא יהיה בסגנון של הקודמים ההצלחה מובטחת.
מה שנראה לי מעניין הוא Silence על המיסיונרים ביפן של המאה ה-17. אני אוהבת סרטים תקופתיים, ועוד של יפן בתקופת הסמוראים - נראה שיש לזה בהחלט פוטנציאל. מזכיר לי שלא ראיתי את "שוגון"...
נחמד
22/12/2015 | 20:11
12
את אור בין אוקיינסים קראתי וממש התרגשתי ,אפילו בכיתי ,מחכה לסרט ,כנראה שאראה אותו.
 
הגעתי עכשיו
17/12/2015 | 12:31
5
100
הייתי רוצה המלצות לקריאה.
דון קיחוטה
17/12/2015 | 13:07
48
יוליסס/ג'ויס
התנ"ך
הברית החדשה
בעקבות הזמן האבוד/פרוסט
העולם מלא גברים נשואים/ג'ואן קולינס
ביל קרטר
כדור הרעם 007
הר הקסמים / תומאס מאן
יריד ההבלים / ויליאמס מייקפיס תאקרי
המדונה של הפרחים/ ז'אן ז'נה
הר ברוקבק
פאני היל
תלוי מה הז'אנרים שלך , ממלצה לתת כיוון כדי לדעת מה מבין
17/12/2015 | 14:20
45
ההמלצות הכי יתאים לך
ברוכה הבאה.
17/12/2015 | 19:11
28
אם תפרטי מעט על הטעם שלך או ספרים שאהבת בעבר, יהיה יותר קל להמליץ.
היי וברוכה הבאה
17/12/2015 | 19:32
26
מה הטעם שלך בספרים? מה אהבת לקרוא?
את לא ציינת איזה סגנונות את אוהבת אז אני ימליץ באופן כללי.
23/12/2015 | 22:31
6
כמה ספרים שהם בגדר חובה:
 
1. התנך.
2. קוראן.
3. ברית החדשה.
4. ספרות יוון : מחזות " אדיפוס המלך" , " אנטיגונה" , לקורא את כל המחזות. גם את האפוסים של הומרס , שירה ארוטית סאפפו ( לא נשאר קטעים שלמיםפ תורגמו שירה על ידי אמיר אור), משלי איזפוס ( משלים ידועים שאת בטוח מכירה " האריה והעכבר" " החסידה והשועל" " הנמלה והצרצר" וכו").
מתרגם טובים הם אהרן שבתאי שהוא גם משורר.
5. לעבור לספרות רומא : ואינאיס. של וירגליוס האפוס הלאומי של רומא, לאחר מכאן יש את אובדיוס " מוטרמופזאות" יצירה מאוד מאוד חשובה שבעצם מהווה את רוב המיתוסים היונים, חוץ מזה יש אולי את הורטיוס " השירים האודות"( לא קראתי אני בכלל לא יודע איך השירה שלו, קראתי אולי שיר אחד, לכן אני אומר מעכשיו יש ספרים שאני ממליץ עליהם לא מניסיון אישי אלא כי פשוט הם נחשבים ליצירות מופת). זה מה שאני מכיר ושמעתי.
6. לאחר מכאן תעברי לספרות ימי הביניים משוררים יהודים בולטים שכדי לקרוא : יהודה הלוי, שמאול הנגיד, שלמה אבן גביראול ( המשורר אוהב עלי משירת ימי הביניים), אלו בערך המשוררים שאני מכיר וכן קראתי.
 
משוררים אחרים שכדי לקורא מימי הבינים:
1. עומר כיאם " מרובעים" הספר תורגם אני לא קראתי אותו, קראתי כרמה שירים בפריוקט אבן יהודה ( כדי לך להיכנס לשם יש שם מבחר די רחב של שירה מתורגמת ושירה עברית גם).
 
וגם אפוסים שכדי לקרוא:
1. קלוולה שירה סראבית זו בעצם אגדה תרגום שכדי להשיג שאול טנשיחרובסקי.
2. שירת הניבלוגנים זה הוא אפוס גרמני מוכר מאוד שהשפיעה גם על המלחים ואגנר.
וגם עובד לקולנוע, א6ני ממליץ לקורא את האפוס כשירה, ולא לקורא כל מיני עיבודים לטעמי זה פיספוס של המטרה, ושירה צריכה להשאיר שירה. מתרגם : אריה סתיו.
3.כתר המלכים אפוס לאומי פרסי.
4. שירת קסבו.
5." הקומדיה האלוהית" יצירותו המופתית של המשורר הגדול דאנטה האלגיירי זו היא היצירה שהכי הרשימה אותי אי פעם, אני צריך לציין שהיא מאוד כבדה, וצריך לקרוא אותה בעיון, אבל השפה יפיפה, והתכנים מופלאים לטעמי, ממליץ בחום אני קראתי בתרגומו של ראובן כהן. ואהבתי.
6. גן העדן האבוד של גון מילטון אני לא קראתי אבל אני מאוד רוצה לקרוא מי שכתב את היצירה הוא גון מילטו משורר אנגלי שנחשב לאחד המשוררים האנגלים הגדולים ביותר.
כדי לקורא מידע על היצירה בווקפדיה.
7. פן טדאוש - זו פואמה/אפוס פולני אני קראתי את היצירה ואהבתי, היא כתובה היטיב, והיא זורמת, לא מסובך להבין, מאוד ממליץ לקרוא.
8. הנסיך איגור - זו פואמה קצרה ( 25 עמודים) את יכולה למצוא את היצירה בפריוקט אבן יהודה, תדבקי ותקראי.
9. סיפורי קנטרברי של צוסר שנחשב לאחד המשוררים האנגלים הגדולים ביותר, חוץ מזה היצירה היא מורכבת מסיפורים.
 
ובפרוזה:
1. דקאמרון של בוקאצו ( אני קראתי חלקים ואהבתי הוא בהחלט משעשע).
2. רבלה גרגנטואה ופנטגרואל סיפור אבסורדי על זוג ענקים,לפי מה שהבנתי היצירה נחשבת ליצירת מופת היא מצחיקה,וגסה,ואבסורדית, אני ממליץ לקרוא את הגרסה המלא.
יש גרסה מעובדת. אבל אני מעדיף כמו במקור.
3. דון קחוטה של סרוונטס אני מודה לא קראתי אני מתבייש, אבל זה בהחלט ספר שראוי להמלצה. נחשב לאחוד הרומנים הטובים ביותר.
4. רובינזון קרוזו אני אהבתי את הספר,
5. מסעות גוליבר זה ספר ממש חובה, ספר סטירי, אני מאוד אהבתי את הספר בעיני הוא ספר מופתי בהחלט, משלב הרפתקה, הומר, וביקורת, אני מאמין שאת תהני ממנו.
6. מובי דיק של מלוויל אני קראתי את הספר שהייתי נער צעיר, אני בטוח שלא הבנתי אותו בטח לא כמו שהייתי מבין היום, אז אני רוצה לחזור עליו יש כמה מתרגמים טובים: אני קניתי את התרגום החדש.
7." מלחמה ושלום " " אנה קרנינה" של לב טלסטוי .
8. " שדים " " החטא ועונשו " וכל שאר הספרים של דוסוייסקי.
9..צכוב כל המחזות וגם את סיפוריו הקצרים אני מאוד אוהב אותו והוא בעצם הסופר הרוסי היחיד שקראתי.
10. את ספריו של דיקניס אחד מהסופרים האנגלים הגדולים ביותר קראתי את " אוליבר טוויסט" ואהבתי מאוד יש לו עוד כמה פנינים לפי מה שהבנתי אני לא קראתי אז לא יכול להמליץ מניסיון.
11. מארק טווין " תום סיור" אחד הספרי שהכי אהבתי לקורא ראיתי גם את הסדרה, את שאר הספרים אני לא מכיר.
יש עוד המון ספרים אבל קשה לי לשלוף מהראש מצטער
 
הנה כמה ספרים מודרניים דכדי לקרוא:
1. 1984 ספר מומלץ מאוד
2. " בית הבובות" ספר ק קטצטניק סופר ניצול שואה לטעמי זה ספר חובה, הוא טילטל אותי לגמרי.
3." אהבה בימי כולרה" מארקס " 100 שנים של בדידיות". לא קראתי הזמנתי את הספר "100 שנים של בדידות".
4. טולקין " שר הטבעות" כל הסדרה "ההוביט" חובה לקורא את הספר הזה הוא מדהים ראיתי גם הסרט שהוא משובח לטעמי.
5. "שיר של אש ושל קרח" לא קראתי אבל הזמנתי את הספר הראשון.
6. סיפורים אדגר אלן פו ( אני מעריץ של אדגר אלן פו הוא מדהים בעיניי). תרגמו גם את כל שיריו אני מאוד ממליץ לקורא את "העורב" מאוד אוהב את הפואמה.
7. " בעקבות הזמן האבוד" של פרוסט לא קראתי אבל נחשב לאחד מפסגות הפרוזה במאה העשרים יש לציין שהספר הוא רחב ירעה כ3000+ עמודים והוא תורגם במלאו.
8. לוליטה.
 
יש עוד המון אני לא יכול לשלוף עכשיו מהראש.
 
מחזות:
1. שיקספייר מחזאי ענק בעני אני מכנה אותו " אריטקט של נפש האדם והפאוזיסט הגדול בהיסטוריה" יש לו מנלוגים מעלפים, בלתי נשכחים, משפטים שאי אפשר לא להתמוגג מהם, אני ממליץ לקרוא את כל המחזות מחזוות מומלצים במיוחד : " המלט, מקבת, אותלו המלך ליר , רומיאו ויולה מחזה בלתי נשכח שנצור בליבי והקומדיות : " חלום ליל קיץ".
2. מוליר גם כל המחזות מה שאני מאוד אוהב " הקמצן " " והמיזונטרופ" שנחשב לפי ידעתי לפסגת יצירתו.
3. ראסין לא קראתי אבל יש מחזה שתורגם " פדרה" שנחשב ליצירת המופת שלו כדי לבדוק אני גם רוצה לרכוש אותו.
4. לופה דה וגה אחד המחזאים הספרדים הגדולים מחזה שתורגם " מעיין הכבשים".
 
מחזות מודרניים:
1. חנון לוין חובה אני קראתי את רוב המחזות שלו הם מבריקים, מצחקים, באמת תענוג ממליץ במיוחד על " קרום" , ומחזה אגדה בלהות שאהבתי "כרתית ראש" התעסקות של חנוך עם המוות היא מרשימה, מאוד אוהב את המחזות שלו.
2. בקט " מחכים לגודו" אחד היצירות הגדלות במאה העשרים שייך לזרם האבסורד.
 
שירה:
1. שירה צרפתית משוררים מומלצים: בודלר אני מאוד אוהב אותו " פרחי הרע" לטעמי יצירת מופת מתחבר מאוד, ארתור רמבו תורגם שירתו " שירה, מכתבים, פרוזה" על ידי משה בן שאול, פול וראלן "67 שירים" שתרגם עמדיב דיקמן , " הצווה הגדולה" פףרנסואה ווין קראתי חלקים יש גם הרצאה על היצירה " בספרות מופת עולמית" תכתבי ככה ביוטיוב וזה ימצא לך. ויש עוד ועוד שאני לא זוכר.
2. שירה אנגלית : בלייק ( נשואי גן העדן גהנום יצירה מדהימה לטעמי) אני מאוד אוהב את בלייק, שייקספר הסונטות, קיטס ( את יכולה למצוא ברשת את "אודה לזמיר" שנחשבת לאחת היצירות מופת שלו), גון מילטון " גן העדן האבוד" ( כמו שהזכרתי", ויש עוד ...
3. שירה איטלקית : דנטה ( הקומדיה האלוהית), פטררקה ( סונטות תרגמה לאגה גולדברג מבחר משיריו),
4. שירה אמריקאית וולט ויטמן " עלי עשב" יצירה מעולה קראתי אותה בתרגום של הלקים נהנתי אבל הוא קצת חוזר על עצמו, דינקסון ( תרגמו מבחר משירה אני לא קראתי אלא כמה שירים בפריוקט אבן יהודה).
5. שירה רוסית : פושקין, לרמנטוב ( גיבור דורנו ,פואמות, ושירה לירית תוכלי למצוא במחיר זול בגלריה לספרות), ויצוקי ( משורר אוהב עלי נחשב לאחד המשוררים הפולטים והבועטים של רוסיה במאה ה20 אני לא חושב שתרגמו את שירי וכללו אותם בספר, אני לא מצאתי) אנה אחמטובה אחד משוררת הבולטות בתור הכסף יש ספר שתורגם על ידי מרי לטוויסק, יש עוד משוררים רוסים שהיא תרגמה אבל אני לא מכיר את שירתם.
6. שירה פורטוגלית - פסואה " חנות הטבק" או ספר " אי הנחת" שנחשב לאחד מספרי הפרוזה הטובים ופסואה נחשב למשורר גדול מאוד בפורטוגל וגם בשירה העולמית, הוא התפרסם, אחרי מותו, כתב הרבה מאוד ,אבל ל
הסיכום השבועי
17/12/2015 | 11:31
31
72

 
אז מה היה לנו השבוע
 
 
מה דעתכם על אגתה כריסטי
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17975813...
 
מחפשת ספרי דרמה לא עצובים
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17978720...
 
ספר חדש "דז'ה וו"
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17978997...
 
השקת שטר חדש עם דמותו של אלתרמן
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17978888...
 
ציטוטי שירים
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17975765...
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
 
צנזורה לגיטימית
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17978441...
 
על התאמת ספר לטעם הקוראים
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17977928...
 
צ'ינואה אצ'בה – גדול סופרי אפריקה
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17977090...
 
מי קרא את "פשר הלילה"
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17976211...
 
שמעון בוזגלו מכה את המומחה
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17976874...
 
מה חשבתם על "פנטום האופרה"
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17976057...
 
כמה מרוויח סופר על ספרים הנמכרים בחנויות
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17975760...
 
ביקורות והמלצות
17/12/2015 | 11:32
13
55
 
"כשהקיסר היה אלוהי" / ג'ולי אוטסוקה – קליספרה
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17979195...
 
"לפעמים רגע אחד מספיק" / מיה סביר – siv30
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17979036...
 
"פשר הלילה" / מייקל קוקס – Arana
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17977373...
 
"מי יתנני במדבר מלון אורחים" / פדרו זוניגה – מרקש7
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/276/17976181...
 
 
תודה רבה לכל המשתתפים
 
 
אז מה אתם קוראים בשבת
 
"ארוחת בוקר תמימה", יהודית הנדל, מחזור סיפורים
17/12/2015 | 14:46
12
58
לאחר קריאה של 4 מספריה, אני שמחה לקרוא את הקובץ המאוחר יחסית הזה, כשהייתי בטוחה שזו קריאה שניה אבל לא זכרתי כלום. ואחרי קריאת שניים מהסיפורים ברור שלא קראתי, כי קשה לשכוח אותם.
 
אלה סיפורים שבמרכזם אקט בסיסי של רוע. שמוביל לשינוי מהקצה אל הקצה של הדמויות (הנשיות). הנדל מספרת את הסיפורים מנקודה של מי שהיא שם לצד האירועים, מלווה את הגיבורה. והכל באינטנסיביות עצומה ולכן קשה. הסיפורים זורמים וקריאים מאוד, אני אוהבת הדימויים, לא רבים ולא מוגזמים, את השפה הפשוטה. את זה שהסיפורים - אולי מטבע כתיבה של אישה בשנות ה-70 לחייה - עוסקים בדמויות נשיות מבוגרות.
 
ולמרות שהספר קצר, הוא מחייב מנוחה בין לבין, השתהות. יפה במיוחד התיאור של גינת דובנוב בתל אביב בלילה, תיאור בן 20 שנה. אבל אני תוהה אם אכן נכרת שם עץ אורן, יש לי איזשהו זיכרון מאורן קיים שם היום. אלך לבדוק.
 
חוץ ממנו אני קוראת בצורה איטית את "תת הכרה נפתחת כמו מניפה", מאת יונה וולך.
 
בתחילת השבוע בלעתי את ספרו המרתק של פרופ' צבי טריגר, "פשעים נגד הפטריארכיה", על ניאוף, הפלות והומוסקסואליות במשפט ובתרבות. החל ביוון וברומי וכלה היום, במדינת ישראל.
אני מאוד רוצה לקרוא את הספר של הנדל.
17/12/2015 | 19:06
7
42
שמעתי עליו טובות מיותר ממקור אחד.
דרור בורשטיין הזכיר אותו בהספד שכתב עליה בשנה שעברה
18/12/2015 | 04:31
6
37
ואחרי שני הסיפורים הראשונים, שתופסים את רוב הספר אפשר לומר, הוא מדכא. לא דבר חדש אצלה. האינטנסיביות גדולה ולכן אתמול, לאחר קריאה של שעה בבוקר, עשיתי הפסקה ממנו ואמשיך היום. אבל שווה לסבול את הכאב הזה למען הכתיבה שלה, כולל הביזאריות שבה והדמויות האירעיות שמצטרפות לעלילה, שהן על הקצה, בין שפיות לבין אובדנה.
הזכרתי את גינת דובנוב כי שם גרה, מסתבר. יש איזשהו אלמנט אוטוביוגרפי בסיפור שעל שמו הספר, "ארוחת בוקר תמימה". אולי.
כן, תיאורך מאוד מזכיר לי את אופיו של קובץ סיפורים אחר שלה
18/12/2015 | 09:03
1
24
שקראתי, "כסף קטן". גם אז חשבתי ששווה לסבול.
אחרי השניים האלה זה נהיה קצת יותר קל
20/12/2015 | 09:29
14
ואז שוב לא קל, אבל בכל אופן, זה רציני. וכדאי, כי היא נוגעת ברגשות עמוקים, גם בחוויות חיים דומות לאלה שלי (באחד הסיפורים) ולמרות שזה כואב, שוב, המאמץ כדאי.
גם בקובץ הסיפורים שלה, "המקום הריק",
18/12/2015 | 09:08
3
30
היא מזכירה את גינת דובנוב. הסיפור שעל שמו נקרא הספר מספר על גבר ששומר מקום על הספסל בגינה עבור אשתו שמתה. קובץ עצוב מאוד.
נזכרתי שכתבתי עליו סקירה
18/12/2015 | 09:10
1
27
ובה כללתי ציטוט שמתייחס למקום: 
אני גרה ברחוב דובנוב מול גן דובנוב, שיש הקוראים לו גן-האהבה, כי זוגות נאהבים עושים בו אהבה על הדשא בצל העצים הגבוהים, ויש הקוראים לו גן-הבדידות, כי אנשים בודדים מתהלכים בו תמיד, ולרוב זקנים בודדים, שלפעמים בחורף, בקור, נשארים לישון על ספסל, ובבוקר מוצאים אותם עובדי העיריה על הספסל קרים ומתים.
 
אולי. הוא עבר שיפוץ מסוים, היום יש בו גינת כלבים
20/12/2015 | 09:33
17
שיעורי כושר, קבוצות מתגודדות, תיירים. אני אוהבת את המקום כי הוא מציע אוויר נקי יותר בעיר מזוהמת. והוא יפה.
לזה עוד אגיע, אני צריכה לפני כן לקרוא את "הר הטועים" ואת
20/12/2015 | 09:31
23
"טירופו של רופא הנפש", אני מנסה לשמור על איזושהי כרונולוגיה, אם כי כאן הפרתי אותה. בעבר קראתי את "כסף קטן" וגם את הסוג של ממואר שכתבה על חייה עם מאירוביץ, "הכח האחר". וגם את קובץ סיפוריה הראשון, "אנשים אחרים הם", שיצא לאור ב-1948 והיה לי קשה לעבור את המשוכה. אז. היום אולי היה אחרת, לשמחתי אחד הסיפורים ממנו מופיע בקובץ שיש לי בבית, "שאני אדמה ואדם", סיפורים של סופרות נשים לפני קום המדינה. אז תהיה לי חוויה שניה.
 
הספר פשעים נגד הפטריאכיה
17/12/2015 | 20:49
3
40
נראה מעניין מאוד. תודה על האיזכור
הוא באמת מעניין. וצנום. פרופ' טריגר הוא פמיניסט
18/12/2015 | 04:29
2
31
וחידד לי דברים. אני מודה לו על כך.
 
ואפילו במסגרת הדיון המצומצם האפשרי בנושאים - ובאמת, לא תמיד הספרים של אונ' משודרת כל כך צנומים, כך שהיה שם פוטנציאל להרחבה ולעיבוי, תרתי משמע של הספר - זה היה מאוד מעניין. לקרוא מה באמת משמעותה של ההומוסקסואליות ביוון העתיקה, למשל (המושג עצמו, אפילו, מטעה, כי החשיבה היתה שונה לגמרי). ולהתוודע לתרבויות עתיקות וכל כך שונות מזו שלנו. (וטוב שאני, אישה, חיה היום ולא אז, לא ביוון ולא ברומי).
מצאתי את הספר ב icast
19/12/2015 | 18:38
1
18
 
יש לי מנוי אבל נראה לי שאפשר להקשיב לכל הפרקים בסטרימינג בכל מקרה.
יכול להיות. לי קל יותר להתרכז מול טקסט כתוב, ובספר.
20/12/2015 | 09:38
6
Although of Course You End Up Becoming Yourself-David Lipsky
17/12/2015 | 13:44
3
37
ספר שהוא בעצם ראיון מוקלט ב1996 כאשר עיתונאי הרולינג סטון דייויד ליפסקי התלווה לדיוויד פוסטר וואלס ל Book Tour בעקבות ספרו וההייפ הבלתי רגיל. אני מוצא שזה ספר נפלא למי שאוהב לשמוע את DFW מדבר. הוא מדבר על נושאים מהרומן שלו כך שזה יכול להיות רמפה למי שרוצה לגשש קצת לפני שהוא ניגש לIJ. ספר פשוט וקל לקריאה, ישר ולעניין. לי פשוט כיף לשמוע אותו. הוא מדבר בין השאר על לאן הספרות הולכת לצד עליית הטלויזיה והקולנוע וחוזר שוב ושוב על ההשוואה בין טלויזיה כדברי מתיקה לעומת ספרות כמזון בעל ערכים תזונתיים.
 
DFW: Y'like candy?
Lipsky: Yeah. Of course.
DFW: What if you ate it all the time? What would be wrong with that?
Lipsky: Bad for teeth and very fat very quick.
DFW: Real pleasurable, but it dudn't have any calories in it. There's somethin' really vital about food that candy's missing, although to make up for what's missing, the pleasure of masticating and swallowing goes way up. There seems to me to be some analogy to what--I'm talking about very seductive commercial entertainment. There's something sinistar about it is that the pleasure that it gives you to make up for what it's missing is a kind of ... addictive, self-consuming pleasure. And what saves us is that most entertainment isn't very good. (Laughs)
 
וזה עוד לפני נטפליקס.
 
זו השוואה תקפה. הקריאה אמנם דורשת יותר
18/12/2015 | 04:36
2
21
אבל בעיני ההשקעה כל כך משתלמת. אני לא יודעת איפה הייתי ללא ספרים. דווקא בעת הזאת, של הצפת המידע. היכולת להתנתק, להתרכז לזמן ארוך, ללמוד, להשכיל, אני מקווה שלעולם לא תאבד לי. ובאמת, כבר 5 שנים ויותר אין לי טלוויזיה וגם כשהיתה השתמשתי בה ללימוד שפה ולצפיה בקונצרטים ולא יותר מכך.
הוא מדבר בעיקר על מינון
19/12/2015 | 17:04
1
17
לא שהטלוויזיה היא רעה בפני עצמה אלא שאם זה הופך להיות המרכיב המרכזי בדיאטה הרוחנית שלנו, אנחנו נמות. כי כל הפסיביות הממכרת הזו משאירה אותך ריק, חלול.
 
בשלב מסויים בחיים שלו הוא הוציא את הTV מהבית כי הוא לא יכל לייצר את המשמעת הנדרשת. הוא אומר בספר שאם היתה לו, הוא פשוט היה משאיר אותה דלוקה כל הזמן, כמו אח דולקת, לחימום. זה יוצר את האשליה שאתה חלק משיחה. סוג של אינטימיות מזוייפת.
נכון. מוות רוחני. זה גם מה שאני מרגישה בקניון (מרכז קניות,
20/12/2015 | 09:38
17
לא תופעת הטבע). היום, עם האינטרנט בכל מקום, עוד יותר קשה להתנתק. וקריאה אכן מחייבת שעות של ריכוז. לכן טוב לי בחיי כרגע, שכדי לגשת לאינטרנט אני צריכה מחשב. והמאמץ שכרוך בכך עוזר לי לשמור על מינון נכון.
 
עוד תרגיל הוא להפעיל מחשב ולגלוש באתר אחד מוגדר, למשך כמה שעות. להקשיב לאופרה אחת. או לקרוא כמה מאמרים באתר אחד. ולא יותר.
 
וכן, נכון שהטלוויזיה מייצרת אינטימיות מזויפת, כשהייתי ילדה, נערה, הייתי צריכה אותה לפעמים כדי להרגיש ביחד.
שבוע שרובו נשימה עצורה
17/12/2015 | 14:52
67
בשל הטלטלות שעוברים גבורי "שיר של אש ושל קרח". קראתי השבוע את שני חלקיו של "עימות המלכים", וכעת אני עם חלקו הראשון של "סופת החרבות".
 
ספרו החדש של נתן שחם, "סיפור הכיסוי הכפול של אמא שלי", פיתה אותי לזנוח את רוחות הרפאים ואת זאבי הבלהות ולחזור למציאות. לא היתה לי סיבה להתחרט על שנכנעתי לפיתוי. נתן שחם מציב יד זכרון לאמו בספר רגיש וחכם, שאינו מסתגר בדלת אמות המשפחה, אלא פורש את סיפורה על רקע התקופה ועל רקע עולם הספרות העברית של המחצית הראשונה של המאה ה-20.
 
שבת שלום 
tbh עם "נדמה לך שאתה צודק" / ג'ון לויד וג'ון מיצ'ינסון
17/12/2015 | 16:26
4
32
הרבה דוגמאות שמה שאנחנו יודעים ושלמדנו אינו נכון.
מה זה tbh?
17/12/2015 | 20:51
3
15
אני
17/12/2015 | 21:15
2
36
לפעמים המחשב מגיב קצת באיחור להחלפת שפה, ואני לא שם לב לזה. בטח לא בכותרת כשאין בדיקת איות).
אה
17/12/2015 | 22:38
1
32
חשבתי שזה עוד ביטוי שאני לא מכירה. היום יש הרבה אנשים שמדברים בביטויים שהם תוצר של ראשי תיבות או במילים מקוצרות. לפעמים אני מוצאת את עצמי בשיחה לא מובנת לי בעליל. במיוחד בתחום שאני עוסקת בו יש כל כך הרבה כאלה גם שמות של מוצרים, שאפילו לא חשבתי על לנסות להסתכל על האותיות במקלדת.
יצא כאן במקרה אבל זה To be honest
17/12/2015 | 23:16
14
התקדמתי מאוד בספרי הקריאה שלי, אך טרם סיימתי.
17/12/2015 | 20:24
2
69
נהננית מאוד גם מ"אישוליים" וגם מ"צריך סוף לסיפור אהבה". אך עדיין עסוקה בעיקר בעיון בחומרים שנשלחים אלינו.
מצד שני, עונת הכדורגל של בני נכנסה לשיאה,
17/12/2015 | 20:32
1
48
מה שאומר שצפויות הרבה נסיעות למשחקים והמתנות, אז אולי אצליח לסגור קצת פערים. מצד שלישי, יש בקרוב חופשת חורף ואנו מתכננים לצאת לטיול ארוך, אז אולי לא...
כדורגל זה 11 חולגינים רודפים אחרי כדור ישיעיהו ליבוביץ.
23/12/2015 | 18:12
8
יש לי הערכה עמוקה מאוד עליו, ונראה שהוא לא אהב כדורגל כמוני.....
שבוע של בעיקר עבודה
17/12/2015 | 21:01
62
סיימתי את "איים בזרם" של המינגווי , ספר שפורסם לאחר מותו וכולל 3 סיפורים שיש בהם אלמנטים ביוגרפים מסויימים.  זה לא ספר שמומלץ להתחיל איתו למי שרק מתוודע להמינגווי.
 
סיימתי גם את "לפעמים רגע אחד מספיק" שפירסמתי עליו המלצה כאן.
 
אני במחצית אורלנדו בתרגום לעברית. ספר מקסים ומרענן. כתיבה משעשעת ואירונית של וולף.
 
והתחלתי שוב את pride and prejudice הפעם אני מקשיבה לאודיו ממש מוצלח שלו.
קראתי את: ספינות טרופות / אקירה יושימורה
20/12/2015 | 08:18
11
הידד! סיימתי את The Mote!
20/12/2015 | 23:37
23
וגם את "מטווח קרוב" - מותחן מהנה ביותר, שקיבלתי מתפוז ואעלה לגביו ביקורת.
 
שבוע טוב לכולם
פגשתי רומנטיקן איטלקי שעדיף על רומנטיקן אנגלי.
23/12/2015 | 18:09
14
היה שבוע לא רע ( לא קראתי הרבה אין לי עצבים לזה לא מרוכז). אבל מה שקראתי בהחלט היה טוב אז הנה:
 
1. פאטררקה שתרגמה מבחר סונטות שלו הגברת לאה גולדברג , אני יכול לומר שבהחלט אהבתי את הכתיבה שלו, היא בהחלט יפה קראתי גם על האיש הוא היה טיפוס מעניין, את שירתו כתב לאורה ( שאותה פגש לא הרבה והופה הטיפוס מתאהב בקלות כמובן כמו אצל דנטה אהבה לא התמששה אבל עדיין הוא והקדיש לה מאות סונטות שכמובן לא תורגמו כולם אני יאלץ ללמוד איטלקית אבל אני בהחלט יכול לומר שהסיפור חיים שלו מעניין). כמובן שהסגנון שירה שלו מצועצע כיאה " לרומנטיקן אף גבר לא מתאר את
 
האישה כמו השייקספיר " כשמש" או כמו אני באופן אישי לןא מזדהה עם השירה שלהם באופן אישי, היא לא " אותנטית" אני רואה את השירה כנפוחה, ולא אמיתית אבל עדיין מבחינה טכנית, רעיונית, אני מודע לכך שני החברה האלו ידעו לכתוב שירה. אני קראתי את שייקספיר שהייתי נער צעיר גם אז לא מתתי עליו, וגם עכשיו לא, אבל יש ספרים "שחובה" לקורא אז זה מה שאני עושה. קיצור היה חוויה נעימה.
 
2. " נישואי גן העדן והשאול" של בלייק, אני מת על המשורר הזה, גאון, אחד בדרה, אבל באמת חבל שהיצירה כל כך קצרה כולה כמה עשרות עמודים, רציתי יותר אני מאוד ממליץ לקורא את היצירה ומלליץ לקורא את בלייק אני חושב שהוא היה כשרון מהלך, מתחבר מאוד עליו,קיצור מומלץ.
 
3. ואחרון ארתור רמבו ( הילד לא רק היה ילד יפה ומוכשר בטירוף הוא גם ידע לכתוב) לצערי אין לי ספר שלו רציתי לרכוש את " פרוזה, שירה, ומכתבים" שתרגם משה בן שאול. שמעתי ביקורות מעולות על הספר, שהוא די מקיף כ244 עמודים, אבל זה יאלץ לחכות. אני קראתי מספר שירים שמצאתי ברשת, ואהבתי הוא אמר משפט יפה " אני חושב שאני בגיהנום לפיכך אני בגיהנום" זה משך אותי, זה תיאור נכון מאוד, מי שלא חווה דיכאון קליני, לא יכול להבין את מה שהוא אמר. מזדהה מאוד, ומחכה בקוצר רוח לקורא את ספריו.
המלצה על הספר "כשהקיסר היה אלוהי"
17/12/2015 | 01:05
10
81
ג'ולי אוטסוקה, ידיעות, 2015, 211  עמ
תרגום: רחל פן

ספר שמשקף עוד מציאות, והפעם פחות מוכרת בימי מלחמת העולם השנייה.

בלשון מאופקת מספרת לנו אטוסקה את סיפורה של משפחה יפנית אחת שחיה בארצות הברית ערב הפלישה לפרל הארבור, מזווית הראיה של כל חלקיה - אבא, אמא, בת ובן .
הספר מתחיל בהודעה על צו הפינוי שרואה האם בסניף הדואר המקומי ומרגע זה אנחנו עוקבים אחרי בני המשפחה בכל תהליך הגירוש המעבר, ההתמקמות במחנה ועד החזרה הביתה .
למרות שהסופרת נולדה בקליפורניה הספר מאוד יפני כמו שאני תופסת את התרבות הזאת - מאופק, מנימליסטי וכמעט אינו חושף רגשות ובזאת גדולתו.

את הספר קיבלתי לקריאה מתפוז. ולשמחתי אני יכולה להמליץ עליו בפה מלא.

הנה הסקירה הרחבה כפי שנכתבה בבלוג שלי
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=6786638
תודה על ההמלצה. נשמע ממש טוב.
17/12/2015 | 09:02
2
10
מאוד מיוחד - ואחר
17/12/2015 | 10:00
1
27
ואני מאלה שאוהבים כתיבה רחבה ותיאורית.
מומלץ
אני אוהבת גם וגם.
17/12/2015 | 10:33
24
אני מאוד מעריכה את אמנות הכתיבה באיפוק, של להעביר הרבה משמעות במעט מילים.
ספר נוגע ללב
17/12/2015 | 14:45
1
30
מצטרפת להמלצה. הנה מה שחשבתי עליו.
17/12/2015 | 21:27
11
רשומה מעניינת - תודה
תודה על ההמלצה
17/12/2015 | 19:36
2
24
העותק שלי מחכה לי
זה באמת נושא מעניין. בספר unbroken הוא מספר שהיה להם שכן יפני שהם לא יחסו לו כוונות רעות, ואז כשהוא היה במחנה השבויים הוא גילה שאותו השכן הוא למעשה חייל בצבא היפני וחלקו היה לשכנע את הגיבור לשדר ראיונות עם מסרים מדכדכים לציבור האמריקאי.
לא מכירה
17/12/2015 | 21:26
1
14
של מי הוא? תורגם לעברית?
נדמה לי שהוא תורגם
17/12/2015 | 21:45
13
היה סרט מאוד מצליח, לכן אני מניחה שהוא גם תורגם. אולי כבלתי שביר? vxpr bf,c gh  Laura Hillenbrand
22/12/2015 | 20:55
1
4
היחס של ארה"ב לאזרחיה ממוצא יפני בזמן מלחמת העולם השניה הוא עדיין כתם מטריד מאוד בהיסטוריה שלה.
 
תודה על הסקירה
 
ויש גם פרק לקריאה ב-Ynet:
תודה לך
22/12/2015 | 22:41
2
המלצה "לפעמים רגע אחד מספיק"
16/12/2015 | 19:41
5
90
מיה סביר, כנרת זמורה ביתן, 2013, 288 עמ

את הספר קיבלתי לקריאה מתפוז.

עמרי, רות, אלכס, גיל ויואב מתמודדים כל אחד בדרכו עם קשיי המעבר מהילדות לבגרות.

הספר מגלם בתוכו מעין תעלומה, יואב בורח מהבית ונעלם. ההעילמות שלו משפיעה על כל אחד מארבעת החברים האחרים בצורה שונה. לכל אחד מהם היה מגע וממשק עם יואב. לכל אחד מהם היתה מערכת יחסים איתו (טובה או רעה).

העלילה מתקדמת בפרקים שכל אחד מהם מסופר מנקודת מבטו של ילד אחר וכך נוצרת התמונה הפנורמית של העולם הפנימי והחברתי של הילדים.

יחד עם זאת, מאחר וזה ספר נוער, אין בו את העומק המספק ויש בו סטריליות מסויימת.

קראתי את ספרה "הדיקטטורה של העדינות", ספר חזק ומטלטל. סביר יודעת לעצב את הדמות ולייצר אווירה מתאימה. יתכן שכתיבה לנוער שונה שכן לא מצאתי בספר הזה את האיכויות שמצאתי בספרה "הדיקטטורה של העדינות". יחד עם זאת הספר מומלץ לבני נוער. הוא נעים לקריאה ומדבר אליהם בגובה העיניים.


תודה. נשמע שכבר עברתי את הגיל.
17/12/2015 | 09:05
4
37
וגם לילדים שלי יש עוד הרבה מה לקרוא לפני שיגיעו דווקא לספר הזה, כנראה.
זה ספר חביב סהכ
17/12/2015 | 19:31
3
22
אבל את צודקת הוא פחות מתאים לבוגרים.
היי סיב לא חבל לבזבז את הזמן על חביב? למה לא להתמקד במופת?
23/12/2015 | 18:30
2
6
אני יכול לחשוב על הרבה דברים חביבים שאני אוהב לעשות, להסתכל על בחרות כוסיות ברשת, לצאת עם אחי שגם הוא יש לו טעם טוב ומסתובבים עם אחלה בחורות ( הבעיה שהוא התמסד והוא נהיה רך לב ורגיש ומה לא הבחורה שיגעה אותו פשוט גועל נפש) ועוד ועוד דברים, שהם הרבה יותר מעברים את הזמן בכיף מאשר ספרים.
 
ועכשיו ברצינות: אני כמובן לא בא בטענות לאף אחד, כל אחד שיקרא מה שבא לו, ושיעשה מה שטוב לו. אבל אני כועס על עצמי, שאני בזבזתי את הזמן שלי וקראתי בחודשים האחרונים עשרות ספרים, וחלק לא קטן מהם הם " גוד טיים זול" כל מיני ביוגרפיות של צפלין, הצקוק, ואפילו של בינגימין פרנקלין אני חייב להשתחרר.
מהרדיפה שלי אחרי דמויות מופת זה לא טוב בכלל, אבל מה לעשות אני אוהב
מאוד לקורא עליהם. אבל אני מבזבז את הזמן שלי שיש לי כל כך הרבה ספרים לקרוא.
שראויים הרבה יותר, אז אני כמובן מדבר על בעיה חמורה שיש לי, אז אל תיקחו את
הדברים שאמרתי למקומות שלא צריך....
 
ואחרון תודה רבה על המלצה.
כי אף פעם אי אפשר לדעת לפני שקוראים
23/12/2015 | 20:27
1
8
ובשביל שלוש ארבע שעות קריאה שלי זה לא אובדן נוראי
כן יש מה במה שאת אומרת.
23/12/2015 | 20:32
3
אבל אני יכול לומר לך שאני מנסה לקורא כל מיני ספרים קלילים ( בעבר הצלחתי) היום אני רואה כמה הם נחותים מבחינה ספרותית ואני נוטש אחרי עשר עמודים, זה קרה לי עם כמה ספרים. ועוד דבר שאולי יפתיע אותך אני לפעמים מרגיש אותו דבר עם ספרות מופת שכולם מתלהבים ממנה ואני אומר לעצמי " או שאני אידיוט ולא הבנתי מילה או שבאמת הספר הזה הוא לא מה שחשבתי"? זה קרה לי וזה תמיד מאכזב. בגלל זה אני משתדל לקורא ספרים שכבר אמרו עליהם שהם טובים כדי לא ליפול. זה טוב לקרוא סקירות, או ביקרות, אבל כרגע אני בקטע של ספרות כבדה יותר. קיצור את צודקת שאי אפשר לדעת אבל אני חושב שיש ספרים שכנראה הם טובים יותר, אבל שוב ספרות זה עניין אישי. ואתה יכול להתאכזב מהספר שכולם אהבו ....
כמה מילים מסופרת
16/12/2015 | 18:34
14
147
שלום,
 
שמי מיכל הרטשטיין וממש לאחרונה יצא ספרי "ד'זה וו".
דה ז'ה וו זה הספר השלישי שלי. אחרי הראשון ("וידויה של עגונת היי טק") והשני ("משפחה הורגת") החלטתי לאפסן את מכונת הכתיבה ולצאת לגמלאות. כתבתי את מה שרציתי (בכל ספר יש איזשהו מסר שהיה לי חשוב להעביר), עשיתי הרבה נחת לאמא ואבא שלי והוצאתי מהסיסטם משהו שהיה חייב לצאת.
למעשה לא היו לי מעולם תוכניות לכתוב ולא חלמתי, כמו סופרים רבים אחרים, להיות סופרת – גיליתי את האהבה לכתיבה בגיל יחסית מאוחר ולכן הפרישה המהירה הזו היתה די פשוטה מבחינתי. הסיבה שהחלטתי לפרוש היתה שמעבר לשלוש הסיבות שציינתי קודם לא ראיתי טעם להמשיך ולכתוב כשקוראים לא היו לי. כלומר היו, אבל לא מספיק. לא מספיק בשביל ההשקעה הנפשית והכספית הזו. נקודת השיא שהביאה אותי להחלטה היתה שבוע הספר בשנה ש"משפחה הורגת" יצא לאור. הייתי בכיכר רבין והבנתי שאין עתיד בתחום כי פשוט אין שוק. השוק הישראלי מאד מאד מאד מצומצם ובעייתי ולכן עם כל ההנאה מהכתיבה ומהפידבקים שאני מקבלת מקוראים – אני גם רוצה לקבל החזר בעד ההשקעה ואולי גם (אלוהים ישמור) להרוויח! כרואת חשבון (זה המקצוע שאני מתפרנסת ממנו - אני יודעת לא קשור ) הנתונים היו לי ברורים ולכן ההחלטה היתה כלכלית גרידה. שקלתי לשוב ולכתוב בלוג ואף פתחתי בלוג חדש באתר סלונה.
ואז פגשתי את אדון לירון פיין שבזכותו – ממש בזכותו – יש כאן היום ספר שלישי ואני אגלה לכם סוד – מתבשל לי כבר במחשב ספר רביעי (שיהיה המשך ל"משפחה הורגת").
לירון גילה לי את השוק האמריקאי. הייתי צריכה להתבשל המון זמן עם הרעיון כי לא חשבתי שהספרים שלי יתאימו לקהל אמריקאי שלא מכיר את החיים בישראל. חשבתי שזו פרוצדורה מסובכת ושטכנופובית שכמוני בחיים לא תצליח להסתדר.
אז חשבתי...
קודם כל אמריקאים (גם לא יהודים) מאד מאד מסתקרנים מהחיים בישראל וזה רק נותן טוויסט נוסף לספר. לעניין הטכנופוביה – אני לא אומר שזה פשוט. כי זה לא. אבל אם אני הצלחתי – אז יש סיכוי סביר שכמעט כל אחד יכול...
מאז ש"משפחה הורגת" בגרסתו האנגלית עלה לאמזון (תחת השם "Hill of Secrets" הוא נמכר באלפי עותקים. אני לא בדיוק סופרת של רב מכר אבל אני מוכרת ספרים ואפילו מגיעה לרווחים קטנים. דבר שבחיים לא הייתי יכולה לומר על ספר בארץ.
כעת גם וידויה של עגונת היי טק עלה לאמזון ואני עובדת במרץ על הרצתו באתר.
גיליתי שאפשר להמשיך ולכתוב וגם לקבל תמורה על ההשקעה. למעשה ככל שאכתוב יותר כך אגדיל את הכנסותיי מכיוון שקורא פוטנציאלי יעדיף בדרך כלל לרכוש ספר של סופר שכתב מספר רב של ספרים מאשר ספר של סופר שכתב רק ספר אחד. את דה ז'ה וו כבר תרגמתי לאנגלית והוא עובר כעת עריכה סופית באנגלית לקראת השקתו באתר אמזון בשבועות הקרובים. אגב גם ספציפית לגבי דה ז'ה וו אני חייבת תודה ללירון פיין. הוא אמנם הצליח לשכנע אותי להמשיך ולכתוב, אבל אם זה היה תלוי רק בי היה לוקח לי המון זמן... הוא גרר אותי בכח לתוך תחרות ננו ריימו הישראלית שהוא הפיק, שכלליה היו להגיש טיוטא של ספר בן 35 אלף מילים לפחות בתוך 30 יום (של נובמבר 2014). בנובמבר 2014 לא היו לי חיים... בכל ערב הייתי חוזרת הביתה אל מכסת המילים היומית שלי... חוץ מלעבוד, לכתוב, לאכול ולישון לא עשיתי כלום (ושוב תודה לבעלי ובני על ההתחשבות הרבה). רבים מכם בטח יחשבו שמסגרת כזו לוחצת עלולה להפיק מוצר לא איכותי – אני חושבת שאין לשפוט. לי היה ספר בראש והייתי צריכה את מגבלת הזמן הזו כדי להוציאו. למיטב זכרוני הנס פאלאדה כתב את "לבד בברלין" בתוך 24 ימים (כלומר היה יכול להשקיע עוד שבוע בעריכה...) שרה גרואן כתבה את "מים לפילים" במסגרת התחרות. אגב את שני הספרים הללו אני אישית לא סבלתי – אבל הם רבי מכר עולמיים שנחשבים לספרי איכות.
כלומר אל תשפטו את זמן הכתיבה מה גם שזמן העריכה היה ארוך פי כמה (בעיקר כי כבר לא היה לי דד-ליין). את הטיוטא הגשתי לתחרות יחד עם עוד מספר עשרות מתמודדים, בודדים הצליחו לעמוד ביעד שזה כשלעצמו הישג בעיני. לשמחתי אני אף זכיתי בתואר הספר בעל הסיכויים הטובים ביותר להצליח בחו"ל. ולא בכדי – אמנם עלילת הספר מתרחשת בארץ ולהערכתי אני אמשיך למקם את עלילות הספרים שלי בישראל – אך הפעם כתבתי את הספר מתוך ידיעה ברורה שהספר יתורגם לאנגלית. אני לא חושבת שמדובר בספר איכות – מי שמכיר את ספריי יודע שיש לי סגנון פשוט וקולח (אם כי לא רדוד) ואני בהחלט מקווה שהשופטים צדקו וכי הספר הזה יצליח בחו"ל. הספר מספר את סיפורה של ורד שמתעוררת בגיל 16 בבית חולים ללא שום זיכרון מעברה. הספר מתאר את קורות חייה עד גיל 32. כשורד מגיעה לגיל 32 (כלומר כאשר היא שוב בת 16) חייה מקבלים תפנית מפתיעה – עד כאן אספר על מנת שתוכלו להנות גם מהספר ומהסיפור, שיש בו מספר טוויסטים נחמדים.
אמנם כתבתי את הספר עם המבט מערבה (וגם מזרחה – כי גם באוסטרליה ובהודו... קונים אותי ) אבל הרגשתי מחוייבות כלפי לא מעט קוראים שרכשתי בישראל עם שני ספריי הקודמים והחלטתי להוציא את הספר גם בעברית. ניתן להוריד את הספר כקובץ דיגיטלי באתר של הוצאת סגול ואולי גם יהיה ניתן בעתיד באתר "עברית" (אני מעדיפה שתכנסו לסגול – אני מקבלת ממנו יותר תמלוגים ). ומכיוון שאני יודעת שהקורא הישראלי (ואני ממש חלק ממנו) מעדיף עדיין את הספרים שלו מנייר החלטתי להדפיס 200 עותקים. חמישית ממהדורה מודפסת רגילה. הפעם בחרתי שלא לקחת מו"ל (הוצאת סגול עשתה עבורי הפקה בלבד קרי הכינה את הספר להדפסה ושלחה להדפסה) ולא לנסות בכלל להיכנס לחנויות. כל העותקים בידי לרבות כל הזכויות, דבר שלצערי אני לא יכולה לומר על הוצאת ספר דרך מו"ל. רק כדי לסבר את האוזן נכון לרגע זה הזכויות לשני ספריי הראשונים בעברית אינן שלי עדיין (הם יהיו במהלך שנת 2016 למרות שיצאו ב- 2011 ו- 2013) ואני שילמתי כ- 25 אלף ₪ (פר ספר) עבור העונג להוציא כל ספר לאור כשקיבלתי חזרה בערך עשירית מההשקעה. הפעם אגב אפילו לא שלחתי את הטיוטא להוצאות לאור הגדולות שמפיקות את הספר על חשבונן – אני רוצה את הספר שלי אצלי. על כל הזכויות הכרוכות בכך.
היחס שסופר מקבל מגופים שונים הוא פשוט מחפיר, והבעיה לדעתי קשורה בעיקר בדואופול של סטימצקי וצומת ואני אתן שתי דוגמאות:
1. מספר עותקים של וידויה של עגונת היי טק חזרו מהחנויות אל ההוצאה ובסופו של דבר אלי בלויים כלומר ממש לא במצב חדש. בכל שוק אחר היית מצפה שהחנות שלא שמרה על המוצר (אפילו אם היה בקונסיגנציה) תשלם עבור המוצר – אך לא כך הדבר בכל הקשור לספרים ונאלצתי לקבל ספרים (שאמנם ממילא לא הצלחתי למכור) כשהם ממש לא חדשים.
2. את הספר השני – משפחה הורגת רציתי מראש לתמחר במחיר של כ- 30-40 ₪. זה לא היה אפשרי מכיוון סטימצקי וצומת בחיים לא היו מקבלות את הספר במחיר הזה (כי אז המחיר הזה מרוקן מתוכן את כל מבצעי ה- 4 ב- 100 למיניהם שמהם אגב גם סופר שהוציא ספר בהפקה פרטית מקבל פרוטות). זה היה אגב לפני שחוק הספרים החדש יצא – כיום מראש ספרים כבר יוצאים במחירים נמוכים יותר מבעבר – אם כי עדיין לא במחיר הנכון שהוא לדעתי 30-40 לספר בכריכה רכה.
אנשים כל הזמן אומרים שהם רוצים שהכסף יגיע לסופר – אז הנה ההזדמנות שלכם... כל שקל שתתנו יגיע ישירות אלי (פחות מע"מ ומס הכנסה כמובן...).
מתוך מאתיים העותקים שהדפסתי קומץ של ספרים יועבר כמתנה למשפחתי הקרובה והאהובה ועוד כחמישים עותקים אני מתכוונת לתרום לספריות שונות בארץ. אשתדל לפרוס את החלוקה על פני כל הארץ תוך התמקדות בערים גדולות.
מי שמעוניין לרכוש ספר דיגיטלי יכול להכנס לעמוד הספר באתר של הוצאת סגול.
מי שמעוניין לרכוש עותק מנייר יכול לפנות אלי למייל:
מחיר הספר באיסוף אישי: 35 ₪.
מחיר הספר פלוס משלוח בארץ: 50 ₪.
מחיר הספר פלוס משלוח לחו"ל: 60 ₪.
מי שמעוניין יכול להוסיף עותק של "משפחה הורגת" בתוספת של 5 ₪ בלבד.
הספר יעלה בקרוב לאתר אמזון בגרסה האנגלית שלו (תחת השם: Déjà vu).
אין לי מסלקה של כרטיסי אשראי ואני לא מקבלת שיקים בסכומים הללו (אם מישהו יהיה מעוניין במעל ל- 5 עותקים אז אסכים לקבל שיק) ולכן התשלום יכול להיות מזומן בלבד באיסוף אישי או תשלום דרך פייפל.
 
 
תודה לכם,
מיכל
 
 
בהצלחה
16/12/2015 | 19:21
1
43
וגם תודה על השיתוף מיד ראשונה. אכן מטריד ומעורר אי נחת המצב גם לנוכח העובדה ששילמת על הפקת 2 הספרים הראשונים שלך. בכלל לקרוא על המצב שהספרים חזרו אליך מעצבן וגובל בחוצפה לדעתי.
תודה
18/12/2015 | 18:14
13
לצערי זה רק סיפור אחד מני רבים...
אני למדתי את הלקח שלי ואני מודה שקל לי כי אני במקצועי רואת חשבון אז יש לי גם גישה ניהולית.
כואב לי על אומנים שמגיעים לפת לחם בגלל המצב ובגלל חוסר יכולת לנהל את עצמם.
(הדוגמא הכי קשה מבחינתי היא מצבו של יצחק קלפטר שהוא אחד היוצרים האהובים עלי שצריך להתחנן לאנשים שיקנו את הדיסקים שלו כשהיום בודדים בכלל קונים דיסקים...)
מיכל
17/12/2015 | 08:30
1
32
הכנסת אותי  לעולם שלא הכרתי
תודה על השיתוף , את כותבת יפה  וחכם
לא קראתי ספר שלך - אך לפי הנ"ל
- בהצלחה
תודה
18/12/2015 | 18:15
3
בהצלחה
17/12/2015 | 10:17
1
35
את "משפחה הורגת" קראתי לפני מס' שבועות ואהבתי, מחשבותי עדיין מהרהרות מדי פעם בסיפור המטלטל... תודה.
וואו תודה
18/12/2015 | 18:15
19
איזה כיף לשמוע...
בהצלחה
17/12/2015 | 12:28
1
9
תודה
18/12/2015 | 18:16
4
מי מתרגם לאנגלית?
17/12/2015 | 17:10
1
46
ומי עורך?
ומי משווק ?
 
לא נעים לי לכתוב שמות מבלי לשאול קודם
18/12/2015 | 18:24
37
אם תרצה/י שמות ספציפיים את/ה מוזמנ/ת ליצור איתי קשר במייל שציינתי בהודעה המקורית.
 
את התרגום עושה לי בחורה ישראלית. זה תרגום של דוברת אנגלית ברמה גבוהה אבל לא שפת אם.
 
אני עושה שתי עריכות - שולחת לעריכה ראשונה לבחורה באנגליה ועריכה שנייה לבחורה בארה"ב.
יוצאת תוצאה טובה למדי.
אין לי אנגלית מספיק טובה כדי לדעת האם התרגום הזה מעולה. גרוע הוא ממש לא - אחרת לא הייתי מצליחה למכור ולגרוף ציונים גבוהים.
פה ושם יש כל מיני עורכים לשוניים שקוראים את הספר והם מעירים לפעמים שיש בעיות עריכה - יש לי תחושה שזה טיפטיפה טרחני. אני לא עורכת לשונית בעברית ואני יכולה לומר שאין כמעט ספר שקראתי (בטח לא מתורגם) שאין בו שגיאות כתיב ותחביר. ואני לא מתאמצת לחפש - אם אתאמץ אין לי ספק שבכל ספר מתורגם שאפתח אמצא טעויות.
מרבית הקוראים הם לא עורכים לשוניים ולכן האנגלית מספיק טובה .
 
לגבי שיווק - אני אשת השיווק של עצמי. עשיתי קורס אצל לירון פיין ולמדתי.
אני רחוקה מלהיות כרישת שיווק - אבל מספיק טוב בשביל מה שאני רוצה ומחפשת מהתחום. הכוונה אגב לשיווק של הספרים באמזון.
פה בארץ אין לי בכלל תקציב שיווק ואין לי כוונה להוציא תקציב כזה.
נראה שדי הצלחת להתגבר על המחסום. בהצלחה!
17/12/2015 | 18:47
1
16
תודה
18/12/2015 | 18:28
25
מחסומי כתיבה אף פעם לא היו לי...
רק שיתנו לי לקשקש...
 
אבל אני בהחלט עברתי דרך מאד ארוכה ומעניינת בתחום.
היתרון שלי הוא שאני בהכשרתי רואת חשבון - יש לי גם ראייה עסקית וכלכלית וזה מאד עזר לי והביא אותי למקום שאני נמצאת בו.
ככה שבאופן די פרדוקסלי דוקא המקצוע האפור כל כך (לכאורה!!!!) שלי שלא מתקשר לאף אחד עם תחום יצירתי הוא זה שסייע לי לא מעט להמשיך ולכתוב.
אגב ורד, גיבורת דז'ה וו, היא רואת חשבון
תודה על השיתוף, שיהיה בהצלחה רבה
22/12/2015 | 20:12
3
בהצלחה לך.
23/12/2015 | 18:13
2
היום יושק שטר 200 ש' החדש - נתן אלתרמן, שיר בוקר
16/12/2015 | 15:03
3
102

היום יושק שטר 200 ש' החדש - נתן אלתרמן, שיר בוקר.

למטה היצירה שאליה אני מחובר - במיוחד לגיבור חננאל
איזה יצירות של אלתרמן השפיעו עליכם ביותר?

השטר החדש בצבע כחול נושא עליו את דמותו של המשורר נתן אלתרמן
בנק ישראל צפוי לחשוף היום בצהריים את שטר 200 השקלים החדש בטקס פנימי צנוע ולהודיע על מועד הכנסתו למחזור.

נגידת בנק ישראל הודיעה היום כי החל ביום רביעי, י"א בטבת התשע"ו, 23.12.15, יופץ לציבור השטר החדש בעריך 200 ₪

"אנו אוהבים אותך מולדת. בשמחה, בשיר ובעמל", נכתב על השטר, ציטוט מתוך השיר "שיר בוקר", שכתב המשורר

"אין זה סופו של הסיפור. מכאן חוזר הוא

תמיד אל ראשיתו, על מנת לשוב

בחילופי שמות ומעשים, שכך טיבו

להיות הולך וסובב, להיות מתחיל

כל פעם מחדש. אין תקנה לו.

כך נשארים דבריו לא חתומים

כי לא לחתום אותם נועד הוא, רק לשיר

אותם ולספר אותם בדרך"
מתוך המחזה פונדק הרוחות
בשביל ירושלים
ללחוץ כדי לדעת
https://www.facebook.com/wapy.land
ש.ח. ירושלים
 
השטר יפה ואני אוהבת גם את הצבע שלו
16/12/2015 | 19:22
1
29
אבל לא היה כבר שטר של 200 ש"ח? ובכלל למי הוא נדרש? לרוב אנשים זקוקים לשטרות של 20 ש"ח אותם מאוד קשה להשיג במכונות הכספומט.
זה לא רק צבע הכסף - מעניין שאף אחד לא בחר
17/12/2015 | 08:56
41
צד הפנים של השטר נושא את דיוקנו של אלתרמן ואת מילות השיר "פגישה לאין קץ", המופיע בכיתוב זעיר. השיר זכה לפרשנויות רבות בשל עמימותו ומופיעות בו פסקאות המאזכרות את איתני הטבע, הליל והירח. אלה היו מקור ההשראה לעיצוב שטר ה-200 ₪, שילובם של עלי השלכת בצד הפנים של השטר והצמחייה בליל הירח בעיצוב גב השטר
פגישה לאין קץ
אריק איינשטיין
מילים: נתן אלתרמן
לחן: נעמי שמר
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&...
 
האמת, אני לא מסתובב עם כסף בארנק - ואם יש הוא נגמר מהר
הכל בכרטיס - אפילו קופיקס . דלק לרכב כרטיס אשראי בהנחה
נסיעה ברכבת הקלה - רב קו בטעינה עם כרטיס אשראי
 
ולמי שטרם ענה תזכורת בקישור
 
תודה על העדכון. שטר יפה.
17/12/2015 | 09:07
10
מחפשת המלצה לספר...
16/12/2015 | 11:23
9
101
אני לא קוראת הרבה, כי אני לא מוצאת ספרים שאני אוהבת. ומה שלא "תופס" אותי ב-3 העמודים הראשונים, סביר להניח שיוחזר.
 
הסגנון האהוב עליי הוא דרמה (דרמה זה לא בהכרח רומנטיקה קיטשית).
 
אבל אני לא אוהבת ספרים עצובים - עם סוף עצוב או שלכל אורך הספר יש אווירה עצובה, של מחלה, מלחמה או התעללות.
למשל ספרים כמו שומרת אחותי/ג'ודי פיקו, אלף שמשות זוהרות/חאלד חוסייני, פרחים בעליית הגג/ו. ס. אנדרוז. הספרים האלה מדכאים מאוד, והשאירו אותי בהרגשה לא טובה...
 
ספרים שכן אהבתי, שנכנסים לקטגוריית "דרמה לא עצובה", היו: נערה עם עגיל פנינה/טרייסי שבלייה, הגבירה והחד קרן/טרייסי שבלייה, שושנים/ליילה מיצ'אם.
ספרים שמשלבים מעט פנטזיה כמו משחקי הרעב/סוזן קולינס גם נחמד מבחינתי.
 
אשמח להמלצה על ספרים בסגנון הזה.
 
"פרחים לגברת האריס" של פול גאליקו.
17/12/2015 | 11:08
49
הרומנים של ג'יין אוסטן.
ג'יין אייר של שרלוט ברונטה והרומן האחר שלה וילט
17/12/2015 | 14:18
2
38
- חייה השניים של אליס  - מארק לוי
-  רומן ביער - אן רדקליף
-  זאב הים - ג'ק לונדון
- אי המטמון - רוברט לואיס סבינסטון
- המתיקות שבשכחה -  קריסטין הרמל
 
 
 
 
דווקא הייתי אומרת שהספרים של ברונטה
17/12/2015 | 19:18
1
48
בעלי אווירה עצובה וקשה למדי.
נכון ,יש דרמה בשניהם.
17/12/2015 | 23:50
28
והרבה אבל הסיום שלהם לא טראגי ביותר,לפחות בג'יין אייר לא.
ספר טוב לא עצוב " מסעות גווליביר"
23/12/2015 | 18:16
10
זה ספר מופת בהחלט הוא לא עונה על הגדרה של דרמה כל כך אבל הוא בהחלט ספר מומלץ, למען האמת אני לא קורא ספרי דרמה כל כך אבל כאלו שאהבתי והם מופתיים " עלובי החיים" מומלץ בחום הוא עצוב אבל לא יכניס אותך לדיכאון והוא מדהים מדהים מדהים.
 
תודה חברים
23/12/2015 | 19:52
3
12
האמת שספרי רומן קיטשיים גם פחות מדברים אליי (לדוגמא קראתי את ג'יין אייר וממש לא אהבתי אותו), וספרי הרפתקאות גם לא כל כך...
 
אני יודעת אוהבת דברים בסגנון ימי הביניים, כל מיני סיפורים על מלכים, מלכות, אצילים, אהבות אסורות, וכאלה...
את יכולה לקורא אולי אפוסים.
23/12/2015 | 21:22
12
אני חושב שאפוס "קלוולה" יכול להתאים לך יש שם התעסקות עם : אבירים, עולם קסום וכל מיני דברים שכאלו, אבל זה יותר אגדה, זה ממש לא רומן זו היא שירה. אני לא יודע אם תתחברי אליה אבל אם את אוהבת דברים שכאלו אולי האפוס" אבירי השולחן העגול" יכול להתאים לך, אני למען האמת לא יודע אם את קוראת שירה או שזה מעניין אותך. אבל יש כמה אפוסים שיכולים להתאים לך. חוץ מזה יש את " עמודי תבל" המליצו לי על הספר אבל לא קראתי העלילה מתרחשת בתקופת ימי הביניים וזה רומן, זה אולי יכול להתאים לך..
לא מסכימה שג'יין אייר זה קיטשי.
24/12/2015 | 19:57
1
7
אני פחות מתחברת לאלמנים הגותיים בו, כמו הקריאהה שהיא כביכול שומעת שמסדרת את העניינים בסוף, אך אלה חלקים משניים שהם סימן התקופה ויש ברומן הזה הרבה מעבר לזה, כולל אלמנטים פמיניסטיים שצריך לדעת לזהות. אבל צריך להיות ג'יין אוסטן כדי להתעלות מעבר לסגנון המקובל ולצחוק על מה שהיה כל כך נהוג בזמנה. 
וזה עוד מבלי להזכיר את תיאורי הפנימייה שנשלחה אליה.
24/12/2015 | 19:59
1
צנזורה לגיטימית?
15/12/2015 | 19:45
13
115
החלטה תמוהה של מדינת פילדלפיה להוציא את האקלברי פין מתוכנית הלימודים בגלל השימוש במילה 'כושי' (באנגלית ניגרו).

ספרו של טווין נחשב לקלסיקה אמריקאית, אך לטענתם החסרונות בקריאת הספר לקהילה, עולה על היתרונות.

הזוי. תקינות פוליטית לא ברורה ומוגזמת לדעתי. כמו שיחליטו לצנזר מתוכנית הלימודים ספרים שעוסקים בערבים...

http://www.theguardian.com/books/2015/dec/14/schoo...
הספר הזה היה מוחרם מהרגע שיצא לאור.
15/12/2015 | 21:26
2
67
עד שהחזירו אותו לרשימת המקובלים, אז שוב פעם לחזור אחורה? אוי.
נראה לי
15/12/2015 | 21:40
1
47
שדווקא חרמות ואיסורים מייצרים עיניין גדול יותר בספרים האלה. זה סוג של פסיכולוגיה הפוכה, ידוע אצל ילדים לפעמים באמת שאין בהם שום דבר סנצציוני למעט החרם עצמו.
לגמרי
15/12/2015 | 22:19
8
לאחר קריאת הכתבה
15/12/2015 | 21:41
8
59
זו לא החלטה של מדינת פילדלפיה, אלא של בית ספר אחד, אשר is guided by Quaker philosophy. נדמה לי שאם כבר, זה מקביל ל"צנזורה" של ספרים מסוימים במגזר הדתי/חרדי. אם זו החלטה בית ספרית נקודתית, נראה לי שזה פחות בעייתי מאשר החלטה של מדינה. בכל זאת, הורים ששולחים את ילדיהם לבית ספר שדוגל בראיית עולם מסוימת, מצפים גם שבית הספר יתאים את התכנים שהוא נותן לאותה ראיית עולם. אני מניחה שהורים ששלחו את הילדים לבית הספר הזה ככל הנראה דוגלים בדעה דומה למנהל.
 
בכל אופן, בהתייחסות כללית לנושא נדמה לי שפעם עלה הנושא של ספרים שנכתבו בעבר בתקופות בהן היו נורמות חברתיות שאינן מקובלות היום בחברות מודרניות (שוביניזם, הכאת ילדים, עבדות, מעמדות חברתיים מובחנים), וכיצד אנחנו מתייחסים אליהם כקוראים מודרניים, האם צריך "להחרים" אותם. לדעתי הפתרון הוא קריאה ביקורתית - אין טעם לדון לחומרה את הסופר שתיאר את המציאות בזמנו כפי שהכיר אותה, אבל לא בהכרח להזדהות ולהסכים עם דברים שבעינינו הם פסולים.
בכתבה הנילווית שאליה הם מפנים
15/12/2015 | 21:52
5
42
The Wynnewood school isn't alone. Finn has sparked controversy at American high schools in recent years, and in 2011 a publisher made waves when it released a modified edition that removed all instances of the N-word.
 
בכל אופן, אולי זו לא מדיניות מכוונת אבל כאשר יותר חשים עצמם נפגעים ממילה מסויימת ורגישים אליה, בלי טעמים אמיתיים, אלא רק פרשנות,  זו בעיה בעיניי.
 
איך השימוש במילה ניגרו, שהיתה נכונה לזמנה, פוגעת ברגשותיהם של החותרים לאמת, לפתרון קונפליקטים וכו? הדברים האלה היו קיימים בעולם ועדין קיימים, אין טעם להעלים אותם.
בארה"ב יש נטייה להגזים עם ה-PC
15/12/2015 | 22:04
4
41
ויכול להיות שבגלל שהמתח הבין-גזעי שם עדיין קיים, גם אחרי כל כך הרבה שנים, אולי הם מנסים פשוט לסלק מה שהם רואים כ"מוקשים", כמשהו שילדים אולי לא יצליחו לשפוט בצורה נכונה.
זה שקיימים דברים בעולם ואין טעם להעלים אותם זה נכון, השאלה היא מעיני מי להעלים אותם; לא הייתי ממהרת לחשוף לפני ילדים את נושא הסחר בבני אדם למטרת זנות, למשל, למרות שזה משהו שקיים. אני זוכרת שקראתי פעם איזשהו מאמר על הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה בארץ לעומת הגזענות כלפי השחורים בארה"ב (זה היה לפני שנים, הרבה לפני ההפגנות שהיו השנה), ואני זוכרת משם את הטענה שהגזענות בארץ, עד כמה שהיא קיימת, שונה מהגזענות בארה"ב מכיוון שבישראל חסר לנו המטען הכבד והמאוד נפיץ של תקופת העבדות של השחורים (וכל תקופת חוסר שיוויון הזכויות שאחריה) שעדיין עומדת ברקע בארה"ב. כנראה שלכן זה גורם להם להיות אובר-רגישים לכל הנושא.
 
יש כאן מישהו שלא קרא את "סיפורי ערש פוליטיקלי קורקט" של ג'יימס פין גארנר?
נדמה לי שמדובר בתלמידי כיתה יא
15/12/2015 | 22:09
2
29
אולי הם פשוט לא רוצים להתאמץ וללמוד אותו. בכל זאת ספרים קלאסיים לא עוסקים בנושאים שהיו מטרידים את הנוער וסליחה על הציניות, אולי הם מעדיפים ערפדים וסקס במקום... מזה הם בטוח לא נפגעים כי הספרים האלה מככבים במצעדים של הספרים.
לא יודעת אם בבי"ס קווייקרי
15/12/2015 | 22:14
1
35
יתנו לבני הנוער לקרוא על ערפדים וסקס
חבל שלא ציינו את שם ביה"ס, היה מעניין לחפש מה באמת רשימת הקריאה שלהם.
בכל מקרה, ברור שיכולים לצנזר לילדים בבית הספר את הספרים עד מחר, הם יגיעו אליהם (אם ירצו) או אחרי הצהריים או בעוד שנה-שנתיים כשיסיימו את הלימודים ואף אחד לא יישב להם על הראש.
 
נראה לך ש"האקלברי פין" זה ספר שמצריך מאמץ? אני זוכרת אותו בתור ספר הרפתקאות קליל.
16/12/2015 | 03:41
18
גם אני זוכרת אותו ככזה, אבל לכי תדעי מה השתנה ויתכן שהוא באמת בלתי ניסבל עבורם (אם כי אני לא יכולה באמת לתפוס את זה נניח בהשוואה למשחקי מחשב שקיימים כיום שהתכנים שלהם מזעזעים ) אני מוצאת את הפערים בין הדור שלנו לנוער הרבה יותר קיצוניים. אצלנו הרוב קראו או שיחקו ברחוב. לא היו אופציות אחרות. אני כמעט בטוחה שהיום הרוב אינם קוראים. ואני לא מדברת על תופעות יחודיות ונקודתיות כמו הארי פוטר או משחקי הרעב. ככלל נראה לי שהרוב לא קוראים, אם בגלל השפה שקשה עבורם ואם בגלל קשב נמוך ואם בגלל שיש דברים מעניינים יותר ופיתוייםמגדולים יותר.
אני קראתי. ספר חמוד מאוד.
16/12/2015 | 00:00
34
בארה"ב יש הרבה טמטום ומרובעות שקשה אפילו לדמיין, לא רק בתחום הזה. אפשר לכתוב על זה רומנים שלמים. לפעמים אני צריכה לשפשף עיניים ואוזניים - עד כדי כך קשה למישהו שמגיע ממדינה כמו ישראל להשלים עם העובדה שיש אנשים שחושבים רק בצורה סכמטית ומקובעת, אם בכלל. וזה, אגב, נכון בכל תחום פרט לכסף - שם האמריקאים הופכים לפתע לשדים ערמומיים וממציאים loopholes כל כך מתוחכמים כדי להגן על הכסף מפני מיסוי או לעשות רווחים ממש מכלום שקשה להאמין.
ועוד נקודה למחשבה
15/12/2015 | 22:04
1
55
האם בתרבות שבה אלימות ופרנוגרפיה  הם לא מחזה נפרץ יש טעם בכלל לדבר על רגישות למילה מסויימת? או בכלל לספרות.
יש, גם כי זו מילה מאוד טעונה
15/12/2015 | 22:31
38
וגם כי ספרות עדיין יכולה לעשות דברים ששום מדיום אחר לא מסוגל לעשות.
אין שום בעיה בזה לטעמי.
23/12/2015 | 18:32
2
על התאמת הספר לטעמם של הקוראים
14/12/2015 | 22:21
12
106
מה אתם אומרים על ביצוע "התאמות" בספרים לצורך משיכת קהלים שונים? למשל - עידון סצנות מין למשיכת קוראים דתיים/שמרניים, פישוט רעיונות כדי להתאים את הספר לבני נוער, הוספת דמויות של נשים / להט"בים / אתניים מסוגים שונים כדי לקרוץ יותר לקהל שירצה לראות דמויות כאלה בספר? לא מדובר על ספר שמראש נבנה רק סביב אותו אלמנט באופן מובהק, וכמו כן לא מדובר על ספר שכבר יצא ולאחר מכן עבר עריכה והתאמה לקהל יעד אחר, אלא על סופר שבאופן מודע כותב בצורה שאולי לא "נשפכת מהעט" שלו באופן טבעי (ואולי שונה מסגנונו הרגיל), אבל מבחינתו עשויה להגדיל את כמות הקוראים.
 
בהנחה שהיתה טיוטה בה לא היו "התאמות" כאלה (למשל, קטעים אירוטיים יותר מפורשים) היה מעניין אתכם לקרוא אותה?
אז הוא לא סופר, הוא איש שיווק
14/12/2015 | 22:35
3
19
לא יודעת אם זה כל כך חד משמעי
14/12/2015 | 23:52
2
49
נניח שכתבת ספר שיש בו קטע מיני בוטה, או קטע עם אלימות גרפית מאוד, ואתה יודע שאם תעדן מעט את הקטע הזה (לא תמחק לגמרי, רק תעדן) - יש סיכוי לא רע שיהיו לספר הזה עוד כמה קוראים שלא היו ניגשים אליו מראש אם יזהירו אותם שיש בו תוכן שכזה.
האם שינוי כזה הוא משהו עד כדי כך בלתי מתקבל על הדעת?
מבחינתי זה חד משמעי ולא מתקבל
15/12/2015 | 00:32
1
46
אני מחוייב לשמור על the integrity of the piece כפי שהיא נבראת אצלי. ברגע שאני מתעסק ב"איך זה יתקבל" אני מפסיק להיות סופר והופך להיות איש שיווק. ברור שאמנות היא מעשה של תקשורת. אך היא קודם כל אקט של ביטוי עצמי. וכשמצנזרים את הביטוי העצמי הזה בגלל ישות חיצונית, זה מפסיק להיות אמנות והופך להיות משהו אחר. זו דעתי בכל אופן. אני יכול לספק שלל דוגמאות של יצירות בכל המדיומים שהן לא נעימות בלשון המעטה ולא היה לי קל או פשוט לראות, לשמוע, לקרוא אותן ואף על פי כן לא עלה בדעתי לרגע לומר עד כאן, יש דברים שאי אפשר לעשות אותם. כי אם משנים דבר אחד, משנים את הכל. התפקיד של האמן הוא ליצור ולהיות נאמן ליצירה שלו. הקוראים זה ממנו והלאה.
הוצאת לי את המילים מהפה.
23/12/2015 | 18:18
6
מאוד מזדהה איתך, גם אני חושב בול כמוך סופר צריך לכתוב כל מה שעולה במוחו, הקונה צריך להיות מודע אם סופר כזה או אחר מתאים לו, יש אנשים שלא יכולים לקורא ספרים כמו "בית הבובות" גם לי היה קשה, אבל זו חוויה עוצמתית ולא הייתי רוצה שק קצטניק ישנה כלום. וגם בגלל זה החרימו אותו וקיבל ביקורת גם לא נעימות בכלל, אבל לטעמי הוא סופר אמיתי וכנה.
זו בעיה בעיניי
15/12/2015 | 07:46
41
מילא התאמות עבור בני נוער, אותן אני מבינה אבל את היתר? אני לא מבינה את הצורך למעט שיקולי כסף, גרידיות בכדי להרוויח יותר.
אני חושבת שבין אם במודע או לא
15/12/2015 | 10:38
6
51
מרבית הסופרים, גם הטובים ביותר, כותבים עבור קהל ומתחשבים במידה זו או אחרת בקהל. למשל, לא יעלה על הדעת שבתקופה ובסביבה של אוסטן או האחיות ברונטה הן היו מכניסות לספרים תיאורי מין גרפיים אפילו אילו היו רוצות. ואיך אנחנו בכלל יודעים שהן לא רצו? ובכל זאת הספרים שלהן נחשבים למופת עד היום. גם סופרים ואמנים לא חיים בוואקום. לדעתי אם הסופר בסך הכל נאמן לעצמו, אך גם מתחשב בקוראים ובנורמות בדברים מסוימים, זה אך טבעי ויכול אפילו לפעמים לתרום לאיכות, כי למען האמת לא כל מה שבא לאדם באותו רגע לכתוב ולבטא הוא בהכרח איכותי וראוי וטוב לאדם לפעמים שיש כוחות חיצוניים המרסנים או המכוונים אותו מעט. אגב, סופרים טובים בדרך כלל לא נשארים בסופו של דבר עם "מה שנשפך להם מהעט". אחרי סיום הכתיבה היא לרוב עוד עוברת הרבה עריכות ושינויים על ידי הסופר עצמו ועל ידי עורכיו, ומה זה אם לא צורה של בקרה וצנזורה עצמית וחיצונית, ריסון הלהט וההשתפכות הראשוניים ומחשבה קצת יותר קדימה מעבר למה שהתחשק לשפוך באותו רגע, יותר דרך הפרימה של קורא במחוץ? אני חושבת שבסופו של דבר הכל תלוי וכל מקרה לגופו, ולא ניתן להגיד באופן גורף אם זה רע או טוב. יש לבדוק כל מקרה פרטי לגופו ולבדוק אילו שינויים אכן נעשו ואיך השפיעו, והאם בהכרח השפיעו לרעה.
נכון, בכלל שכחתי את נושא העריכה
15/12/2015 | 21:52
4
33
ואני מאוד מסכימה עם מה שכתבת - "מרבית הסופרים, גם הטובים ביותר, כותבים עבור קהל ומתחשבים במידה זו או אחרת בקהל". הסופר יכול ללכת עם האמנות שלו "עד הסוף" (מה שזה לא יהיה), אבל בסופו של דבר ספר נועד לקריאה. איזה קיום יש לספר ללא קוראים?
 
אגב, התייחסו בשרשור לנושא של המכירות - למען האמת, לא חשבתי דווקא על הרחבת קהל הקוראים כשווה ערך לרווח כספי; נראה לי (או אני מקווה) שהשיקול הראשון של סופרים הוא שיקראו אותם ושיכירו אותם, לא בהכרח "למכור" ויהי מה. האם סופר שפוגש אדם ברחוב לא ישמח לשמוע "קראתי את הספר שלך" גם אם זה לא בהכרח אומר "קניתי את הספר שלך"?
בהחלט.
16/12/2015 | 08:33
7
זה נכון. בימינו סופרים ומשוררים רבים
17/12/2015 | 19:26
2
22
מתפרנסים חינם ולא מקבלים גרוש על הפרסום בכתבתי עת, למשל, אך חשוב להם עצם הפרסום. רבים מוציאים הון על הוצאה לאור פרטית של ספרם ולא מחזירים את ההוצאות אפילו. לדעתי, אגב, לגיטימי לרצות להרוויח מכתיבה, כמו מכל עיסוק, אך אני מאמינה שמי שרווחיות בראש מעייניו לא יילך להיות סופר דווקא.
אוף, מתפרנסים = מתפרסמים, בכתבתי עת = בכתבי עת
17/12/2015 | 20:11
3
אני מציע לא להוציא ספר.בהתחלה
23/12/2015 | 22:46
3
אני חושב שהיום מה שהולך זה פרסום ברשתות חברתיות ( למשל כמה משוררים שפרסו ביוטיוב או בפייס וקיבלו הרבה ליקים ותגובות הוציאו גם ספר ושחו גם לביקורת חיוביות) נראה שזה מה שהולך היום. יש היום כל מיני דרכים להתפרסם, וכתב עת היא דם דרך. אבל אני חושב שמשורר כיום יש לו סיכוי להתפתח מהמידה הזו, אף אחד לא מתעשר משירה, גם מפרוזה בעיקר בארץ אולי סופרים גדולים ומוכרים כמו עמוס עוז, אב יהושע גרוסמן, וכל מיני שמות כאלו. בעולם זה דווקא אחרת יש סופרים מאוד עשירים, אבל פה אני אומר שאין באמת סיכוי להרוויח ממש טוב. תמיד צריך שתהיה לך עוד עבודה, כתיבה פה זה לצד, זה כמו תחביב שנהפך למקצוע, כותבים בשעות פנאי. וגם אני חושב שסופר צריך להרוויח. אבל כל אדם שמתחיל לכתוב שידע שהתחום הזה קשה מאוד, ולא מפרגנים, וממש צריך להלחם, יש ממש קרבות אני קורא ביקרות וזה זוועה קוטלים, ברמות אכזריות.
אז כנראה הם לא סופרות " מהפכניות" כי היו אחרים.
23/12/2015 | 18:23
4
למשל המרקיז דה סאד שכתב ספרים מאוד בוטים ומאוד אפלים עם תיאור מינים בוטים מאוד הוא גם נאסר על כך והכניסו אותו לבתי משוגעים ומה לא. אבל מה שאני כן מסכים איתך, שבאמת יש עריכה מסיומת יש כאלו שעורכים באופן יותר בולט וכאלו שפחות, אבל לפי דעתי סופר צריך לכתוב כל מה שיוצא לו מהלב, זה לא קשור לעריכה, זה נכון שסופר טוב עובר על החומר הרבה מאוד פעמים ומשנה, אבל הקו צריך להיות ברור, אני לא בעד להנגיש ספר לקהל, או להתחבב על קהל הקוראים, אבל באופן כללי אני מסכים איתך שזה לא כל כך פשוט. ו'קל להכריע אבל אני בגישה שלcatch 2 2 שעדיף שסופר יכתוב ויעבר במדויק את מה שהוא מרגיש, ומי שמתאים לו שיקרא ומי שלא שיקרא ספרים אחרים. זו היא דעתי.
על גליונות אמנות ברמה גבוהה כאן מציאות ישראלית באמנות
14/12/2015 | 18:13
2
40
המלצה על גליונות אמנות ברמה גבוהה כאן מציאות ישראלית באמנות החל מ-2008 ועד היום בעריכת חנה ברק אנגל:אמנות ישראלית בארץ ובחו"ל, גלריות, תערוכות, מאמרים, ניתוחי יצירות, ביקורות ועוד. שווה הצצה
תודה על ההמלצה. מדובר על אמנות פלסטית?
15/12/2015 | 23:16
1
6
כל האמנויות
17/12/2015 | 11:49
3
המלצה: צ'ינואה אצ'בה - גדול סופרי אפריקה
13/12/2015 | 13:52
12
98
לפני כחצי יובל שנים קראתי במקור האנגלי את Things fall apart של גדול סופרי אפריקה ואבי הספרות האפריקאית צ'ינואה אצ'בה. כמו כל מי שקרא את הספר הזה, נשארתי פעור פה מהעושר הסיפורי, הכשרון התיאורי, המודרניות והעממיות, הביקורת והאהבה שיש בספר המופלא הזה. הספר יצא לאור ב 1958 סמוך לשחרורה של ניגריה מעול הבריטים, והתרגום העברי המעולה של מרים זליקסון לא איחר לבוא ויצא ב 1965 בספרי עם עובד תחת השם הלא מוצלח "מפולת באומואופיה". השנה תורגם הספר מחדש בידי אביעד שטיר ויצא לאור בשם המוצלח יותר "הכל קורס". קראתי כעת את הספר בעברית כאשר אני מדלג בין שני התרגומים, הישן והחדש. שניהם טובים בעיניי, נאמנים למקור, קולחים וקריאים להפליא. אני מעדיף במעט את התרגום הישן שהוא בעל משלב טיפה יותר גבוה.
 
צ'ינוא אצ'בה כתב חמישה ספרים, כולם מומלצים לעילא. בנוסף לספר הנ"ל, תורגם לעברית גם ספרו הרביעי "איש העם". ספריו אלו התוו את הדרך לכל הספרות האפריקאית המודרנית אם בשפות הקולוניאליות (אנגלית, צרפתית) ואם בשפות המקומיות (קיקויו, סואהילי וכו'). מצער מאד שהמבחר בעברית של סופרים אפריקאים (מחוץ ל"אירופאים" של דרום אפריקה) הוא לא יותר מאשר דל מאד.
ספר טוב מאוד
13/12/2015 | 14:24
44
מצטרפת להמלצה
טריסטיס: המלצה טובה ובמקום-חבל שלא תס טוב בארץ-הוצאת עם עובד
13/12/2015 | 14:53
23
תודה על ההמלצה
13/12/2015 | 17:34
29
אני מקווה להגיע אליו גם ואני שמחה שיצא תרגום חדש.
קשה לי עם התרגומים הישנים בפונט זערורי
לא מזמן KallaGLP המליצה על "מפולת באומואופיה"
13/12/2015 | 22:20
4
40
והוא אכן נשמע מסקרן. בכלל, אני לא זוכרת שראיתי הרבה מהתרבות האפריקנית ה"אותנטית", לא זאת שמגיעה דרך המסננת של הקולוניאליזם הלבן או של סופרים לבנים. נדמה לי שכיום יש כבר יותר נכונות לתרגום של סופרים אפריקניים מודרניים כמו צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה ולולה שוניין.
 
ומצאתי רשימה מעניינת על הנושא:
את צודקת. כמעט ואין בעברית.
13/12/2015 | 23:07
2
34
כמעט ואין ספרות אפריקאית "שחורה ואותנטית" בתרגום עברי.
שתי הסופרות הניגריות שהזכרת התחנכו בניגריה אבל גם בעולם המערבי. צ'יממנדה בכלל לא רעה והתרגומים לעברית טובים אבל משנות העשרים שלה היא חיה בארה"ב. לולה שוניין שבילתה בניגריה עוד פחות שנים כתבה ספר משעשע על משפחה ניגרית על אף שרוחו לא ממש אפריקאית.
משל הסופר הקנייתי המהולל נגוגי וא ת'יונגו תורגם ספר אחד "מטיגארי" - חלש מאד יחסית לספריו האחרים.
דווקא שני דברים נחמדים מאד ועכשויים  שתורגמו והם בעלי רוח אפריקאית כנה ואמינה מאד הם מאת סופרים לבנים:
1. "מדריך לציפורים של מזרח אפריקה" מאת ניקולאס דרייסון אשר מתאר נאמנה גם את האוכלוסיה ההודית של קניה.
2. רבי המכר המהוללים בסדרה "סוכנות הבלשיות מספר1" מאת אלכסנדר מק'קול סמית, סקוטי שגדל והתחנך בבולאוויה (כן, כמו של לובנגולו).
מדריך לציפורים של מזרח אפריקה
14/12/2015 | 09:03
27
הוא ספר כל כך חמוד ומלבב.
 
והנה עוד כמה תרגומים לעברית:
14/12/2015 | 11:54
27
תודה שהזכרת אותי. הנה ההמלצה שלי:
14/12/2015 | 05:02
26
בבלוג (שם יש גם ציון)
 
 
האם אתה קורא צרפתית? אלן מבנקו, לאונורה מיאנו, טיירנו
14/12/2015 | 11:11
3
27
מוננמבו?
תודה. חלקם תורגמו לעברית
14/12/2015 | 11:42
2
29
אלן מבנקו (כוס שבורה, זכרונותיו של דורבן) וגם טיירנו מוננמבו (בכור היתומים, פלוריניו).
הנה כתבה הסוקרת תרגומים נוספים לעברית:
תודה, אם כבר אקרא בצרפתית. גם אם אני קצת חוששת
14/12/2015 | 11:45
1
26
מהקשרים לא ידועים ומהשימוש בשפה. ניסיתי לקרוא אחד מספריה של לאונורה מיאנו, שפעם כשהיתה לי טלוויזיה היתה המלצה עליו באחת מתוכניות האירוח של יום א' בערב ("ככוכבים כבים"), והוא קשה מדי. יותר מדי סלנג פרברי, ועוד אני מניחה כזה של יוצאי אפריקה, אבל אנסה שוב.
 
ספרו של מוננמבו, מלך קאל, זכה בפרס רנודו באחת השנים האחרונות.
ומי שעוד ינסו להגיע למכירה היום בבית ציוני אמריקה, יום אחרון
14/12/2015 | 11:47
24
"זכרונותיו" של דורבן" מאת אלן מבנקו, מוצע בו (נכון ליום ו' האחרון).
 
שמעון בוזגלו מכה את המומחה
13/12/2015 | 08:38
3
99
בראיון רווי אמירות נוקבות, מכה שמעון בוזגלו - מתרגם ומשורר מוערך- את הימין, את השמאל, את האמנות, התאטראות והשירה. גם ממירי רגב הוא לא חוסך שבטו.

http://www.haaretz.co.il/gallery/literature/.premi...

תגגלו בנייד ותוכלו לקרוא את הכל. אבל הנה כמה ציטוטים:

התרבות שנעשית כיום בארץ, בתחום השירה למשל, ראויה בכלל לתקצוב?

"כל אמנות ראויה לתקצוב. שירה חייבת לקרות גם אם היא גרועה, כדי ליצור את הקרקע העתידית הפוטנציאלית בשביל אותו אחד שיקום בעתיד ויעשה את המשהו האחר. כל ההשקעה הזאת שווה בשביל האחד הזה שיקום פעם".

בימין טוענים שהאמנות שנוצרת כיום בארץ משמשת שופר פוליטי. תעמולה שמאלנית שלא ראויה לתקצוב ממשלתי. מה דעתך?

"דיברנו על אוקסימורונים. אמן ימני זה אוקסימורון בעיני. כי מה שעומד בבסיס האמנות זה מה שעומד בבסיס התרבות, הספק. מה שעומד בבסיס האדם הימני השמרני בכל המקומות בעולם זו הוודאות".

השמאל לא טוען באותה הוודאות את הטיעונים שלו? לא בונה פולחן לערכיו?

"אני לא טענתי לרגע אחד שכל מי שנמצא בשמאל נשען על קרקע הספק, אבל אני אומר שהמהות הימנית איננה יכולה לאפשר בכלל אמנות ופילוסופיה במובן האמיתי והיסודי של המלה. בפילוסופיה אני מתכוון לאהבת החוכמה במובן העמוק; לניסיון להבין באמת את המציאות ואת מרכיביה השונים".

פינג־פונג תרבותי

לא רק הימין, גם קובעי הטעם בעולם התרבות ניצבים על הכוונת של בוזגלו. "אני רוצה לחיות בחברה שיש בה פינג־פונג תרבותי", הוא אומר. "הבעיה היא כשאין 'שוערים תרבותיים' מספיק טובים ואז הפופוליזם פשוט חוגג. קח למשל את המקרה של 'ערספואטיקה'. בני ציפר הוא פושע בעיני. הוא מועל בתפקידו. במקום לנצל את הבמה החשובה הזאת (מוסף 'תרבות וספרות' של 'הארץ' בעריכתו, ד"ב) לאירועים תרבותיים פינג־פונגיים אמיתיים, הוא מנצל את זה לפופוליזם. הפונקציה שלו כעיתונאי פופוליסט משתלטת על תפקידו כעורך ספרותי" (ציפר מסר בתגובה: "אני גאה להיות פושטק ספרותי ומעריך מאוד את עבודתו של שמעון בוזגלו כמתרגם מהקלאסיקה, גם אם קצת יותר צניעות לא תזיק לו").

רשימת ה"פושעים" התרבותיים של בוזגלו לא מסתכמת בזה. נדמה שאם זה היה תלוי בו, היו בונים בכלא מעשיהו תא מטאפורי שלם המיועד למשחיתי תרבות. עם אלה הוא מונה, בין השאר, את המנכ"לים של כמה מהוצאות הספרים הגדולות ובעיקר אלה הציבוריות. לעומתן, הוא טוען, הוצאת אבן חושן, שבה הוציא עתה את תרגומיו, מהירה, יעילה ואינה זונחת את המשורר גם בשלב יחסי הציבור וההפצה.

לדעתו, הן בהוצאות הספרים והן בתיאטראות דרוש רענון בצמרת: "קח את עמרי ניצן: 20 שנה המנהל האמנותי של הקאמרי. גם אם מדובר במאורות דור שלא נבראו כדוגמתם, אני חושב שניהול אמנותי של מקום אפשר להאריך בקדנציה אחת אבל לא יותר. אחרת זה נותן במה לכיוון אחד בלבד. ובקאמרי, הבימה, בית לסין — מדובר בכל דבר שבעולם חוץ ממאורות דור. מדובר באנשים מאוד חלשים".

אז הנה, השרה מירי רגב רוצה לקצר את הקדנציות ולעשות סדר.

"לא... (צוחק) מירי רגב רוצה את זה כדי להפחיד את האינטלקטואלים בישראל, כדי להטיל פחד ואימה, לשתק כל שיח חופשי, כל שיח ליברלי, כל מה שמאפיין בעבוע אמיתי של תרבות. היא רוצה לשתק את כל המקורות האלה וליצור סטגנציה".

עד מירי רגב היה שיח חופשי?

"גם זאת שלפניה לא היתה מציאה גדולה. לימור לבנת, שהגתה את הדבר המגוחך והנורא הזה שנקרא 'פרס הציונות'. הרי איזה מין דבר זה פרס לציונות באמנות? באמנות יש פרס אחד בלבד - כישרון. או שיש לך את זה או שאין לך את זה. איך אמר יגאל תומרקין כשהוא קיבל את פרס ישראל והאשימו אותו בכל מיני דברים שעשה? - 'אני לא מקבל את פרס ישראל להתנהגות טובה'. אתה אמן! ולאמן יש מדד אחד בלבד - אתה שווה או שאתה לא שווה. כל השאר - לא כלום".

בוזגלו אמנם מדבר בזעם תובעני על "השוערים התרבותיים" שלדעתו מועלים בתפקידיהם, אך הוא עצמו חבר במדור ספרות של מינהל התרבות, הגוף האחראי על תקצוב מוסדות ועמותות הספרות בארץ.

"מדינה בלי אמנות, איך אומר את זה במונחים מודרניים, זה רובוט בלי תוכנת הפעלה. מה שהופך ארץ לארץ זה האנשים שלה. ומה שהופך את האנשים שלה לאנשים שלה - זו התרבות. מה שהופך אותך מסתם חתיכת שק בשר שמהלך על האדמה הזאת לבין אדם שראוי לשמו, זו התרבות".
למען האמת, הקביעות המוחלטות והבוטות שלו אינן צביעות על כך
13/12/2015 | 09:23
2
63
שהוא עצמו "עומד על קרקע הספק". עדיף שיעסוק במלאכתו.
האמירות הקשות שלו זיעזעו אותי
13/12/2015 | 16:58
49
מילא מחאה, אבל לשפוך את המים עם התינוק?
זה אכן מה שצרם לי, הנחרצות הזו
13/12/2015 | 22:25
30
זה דומה למקרים האלה בהם אנשים שמחשיבים את עצמם "פלורליסטים" לא מסוגלים בעצמם לקבל קבוצות מסוימות אחרות (כמו חרדים או ערבים).
 
ומה זה המדד הזה לאמן - "אתה שווה או שאתה לא שווה"? מי קובע מה זה "שווה"?
מישהו קרא את פשר הלילה של מייקל קוקס ?איך הוא ?
11/12/2015 | 13:28
11
48
ספר מעולה
11/12/2015 | 16:30
3
51
זו עלילת מסתורין אפלה, כתובה היטב ומרתקת. קראתי אותו בשקיקה.
תודה רבה ♥ הוא כתוב בשפה גבוהה שיאה לספר שמבוסס על תקופה
11/12/2015 | 18:55
2
37
קלאסית ?
לא מדובר בתקופה הקלאסית
11/12/2015 | 19:19
1
35
אלא בתקופה הויקטוריאנית ולמיטב זיכרוני הגיבור המספר הוא בוגר אוניברסיטה כך שברור שהשפה תהיה גבוהה.
כן ,לכך התכוונתי . התבלבלתי,לרגע לא מצאתי את המילה המתאימה-
11/12/2015 | 20:05
26
וייקטורינית
תודה
ספר טוב בהחלט. לא הייתי אומרת שמופת, אבל מרתק.
11/12/2015 | 20:23
14
עוד ביקורת שכתבתי וטרם פרסמתי...
13/12/2015 | 22:29
19
כבר מצרפת אותה לשרשור הזה. שורה תחתונה - בעיני מומלץ
"פשר הלילה" / מייקל קוקס
13/12/2015 | 22:32
3
37

"פשר הלילה" / מייקל קוקס
The Meaning of Night" \ Michael Cox
 
הוצאת עם עובד, 2008, 731 עמודים (כולל הערות), מאנגלית: מיכל אלפון
 
"אחרי שהרגתי את אדום השיער הלכתי לי ל"קווינ'ס" לאכול ארוחת ערב", כך פותח את וידויו אדוארד גלייבר. על מה ולמה רצח את האיש הזר בסמטה לונדונית אפלולית יספר לנו גלייבר בהמשך הספר, שיפרוש את סיפור חייו – מילדותו בעיירה קטנה לחוף הים, דרך הגעתו לאיטון והעתיד המזהיר שציפה לו עד שמזימה מכוערת של חברו ללימודים אילצה אותו לפרוש מבית הספר היוקרתי, הנקמה שתכנן במשך שנים כנגד אויבו המושבע, הגילויים המדהימים על אודות מוצאו, והאהבה שלא העז לצפות לה. במונולוג אשר נכתב לכאורה במאה ה-19 ונתגלה ונערך במאה ה-20, גלייבר (האם זהו באמת שמו?) טווה עלילה מרתקת של אדם שהקדיש את חייו להשיג את מה שנלקח ממנו בטרם נולד, אולם במהלך מסע הנקמה שלו הוא עלול לאבד את הכל.
 
ל"פשר הלילה" הגעתי בעקבות ההמלצות החמות בפורום, ולא התאכזבתי. ראשית, הכתיבה – היא מחקה בכישרון רב את הסגנון הויקטוריאני שהכרתי ב"האישה בלבן" ו"אבן הירח", אבל ההצגה של הספר כטקסט שנערך על ידי פרופסור לספרות ויקטוריאנית (כך בהקדמה) מאפשרת לסופר עצמו להוסיף הערות שוליים בשם העורך, שמתייחסות לדמויות הבדיוניות כדמויות היסטוריות אמיתיות ומשלבות אותן בחיי המאה ה-19. יש גם הערות של המתרגמת, שמגיעות בסוף הספר – דבר שבאופן אישי די שנוא עליי. מזל שהן לא רבות. הסיפור עצמו מרתק, זורם, מלא תפניות שחלקן צפויות וחלקן לא. זהו ספר מתח, אבל לא בדיוק בתבנית ספרי המתח המודרניים, והוא כתוב, כאמור, בסגנון ויקטוריאני, אבל כזה שמצליח לשלב עומק ותחושה עכשוויים יותר (למשל בדימוי של לונדון ל"לווייתן-נחש-בריח" ותיאור הדופק הפועם שלה) ולשבור פעם אחר פעם את התבניות המקובלות והסטריאוטיפים של אותה כתיבה. התוצאה היא ספר שקשה להניח מהיד לאורך כל מאות העמודים שלו.
מומלץ בחום.
תודה על ההמלצה. היא בהחלט משקפת את מה שאני חושבת.
14/12/2015 | 04:38
5
מצטרפת להמלצה
14/12/2015 | 18:28
1
7
הממ....
14/12/2015 | 21:08
17
נשמע נהדר ! במיוחד שקראתי את כתביו של וילקי קולנס אז אם הוא ניסה להידמות לסגנון שלו אז מה טוב,כי את ספריו של קולינס ממש אהבתי. יפיפיים אחד -אחד.
 
אני כנראה היחידה שממש לא אהבה את הספר
24/12/2015 | 23:15
3
רוב הזמן זה היה שיעמום ועלילה לא מתקבלת על הדעת. היו פרטי עלילה שפשוט שאלתי את עצמי, איך אנשים אשכרה בולעים את זה?
נכון, שבעים העמודים האחרונים היו מעולים ומותחים ממש! אבל הם היו בערך 10% מסך הספר המייגע והמעצבן הזה. 
קראתם את פנטום האופרה ? איך הוא ?
10/12/2015 | 23:27
6
25
ומאיפה השגתם ?
 
לא התלהבתי בכלל.
11/12/2015 | 02:21
5
29
נדמה לי שנקנה בשבוע הספר לפני המון שנים.
מדוע ?:(
11/12/2015 | 13:12
4
9
למיטב זיכרוני, הוא היה קצת משמים וטרחני
11/12/2015 | 20:28
3
26
ולא הצליח ליצור את אפקט האימה הגותי בצורה מוצלחת. ספר כזה אמור לגעת ולצמרר, כמו "פרנקנשטיין" או "אנקת גבהים" או יצירות של אדגר פו, ואלו הספר הזה השאיר אותי אדישה ומעט משועממת. אולי גותיקה זה לא הצד החזק של הצרפתים ואולי התרגום לא היה מוצלח, אבל בכל מקרה זו התוצאה.
ערב טוב,,,ושלום לכולם...
11/12/2015 | 21:55
2
32
ובכן,פעם שנייה שאני כותבת לכם,,
והלצה חמה,חמה..על הספר :  נשות הניחומים
סופרת : רות הלו
ואני כותבת מה שיש על הכריכה האחורית..
ספר הופך קרביים,המשמיע את קולן של נשים שהושתקו במשך עשרות שנים.
קורותיה הבדויים של מיאן מבוססים על עדויותיהן של נשים שנפגעו מאחד הפשעים הקשים של המאה ה-20 ושרדו.
הסופרת,רות הלו נולדה בתל אביב ב-1957 ומתגוררת בגרמניה..
בקיצור,,
ספר נהדר,
וקשה,אני מידי פעם עשיתי הפסקה,כי קשה להאמיו,
אבל זו האמת....
נהדר,מקסים,ומהמם.
וחג שמח על כולנו..
המלצה,,טעיתי בהקלדה.
11/12/2015 | 21:56
10
אכן הוא ספר מטלטל וראוי לקריאה
11/12/2015 | 22:00
29
הוא חושף פרטים על נושא שלא כל כך מתעסקים בו וגם לא התעסקו בו פה בישראל.
תודה
המלצה על: מי יתנני במדבר מלון אורחים ד"ר פדרו זוניגה
11/12/2015 | 12:00
24
שני ספרים במתכונת אלבומית מהודרת הסוקרת את כל תולדות בתי המלון וההארחה בארץ ישראל מהתקופה האיסלאמית והעות'מאנית
הספרים כוללים תיאורי וההיסטוריה של הח'אנים וההוספיס, האירוח בירושלים במאה התשע עשרה, המלונאות היהודית בירושלים, חברון, השער המרכזי לארץ ישראל, רמלה, בני ההיכל הטמפלרים, סופה של אימפריה תחילת המאבק, ירושלים, תל אביב, מושבות המרכז, חדרה, בנימינה, ראשון לציון, גן יבנה ואשדוד, גדרה, מרים החנוכי אשת חיל, מעיירת הקיט הראשונה עד בירת השומרון, נתניה, זכרון יעקב בירת השומרון, חיפה וסביב לה מישור החוף הצפוני, עכו נהריה, טבריה, עפולה, כפר תבור, נצרת, צפת, ראש פינה ומטולה,באר שבע עזה והמום הנמוך בעולם, מדינה צעירה מלונאות ותיקה, לפטיט פרי דרך שמרגנדורף, הרצליה, כפר שמריהו, נתניה, רשת מלונות ישאלית בניחוח צרפתי, ירושלים הבירה, מישור החוף הצפוני זכרון יעקב נהריה, חיפה, הקריות, שולמית והבלוכים סיפור אהבה מלונאי , זכרון יעקב חיפה נהריה עכו ממעלות עד הכינרת דרףך צפת ונצרת, צפת, מטולה, טבריה, נפינת הנגב, באר שבע והסביבה, אשקלון, ערד באר שבע גוש קטיף מים המלח לאילת עדריר השמש הנצחית, אילת, מלכת שבא, רשת שרוטל מלונאות אחרת, הכל מתחיל מהמלך, נספחים: לוחות סטטיסטיים, מפתח שמות, ביבליוגרפיה, ראיונות אישיים. 950 עמודים
חם בפורומים של תפוז
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
"טובים השניים"
סולו עיצוב גרפי לימודים אונליין
עיצוב גרפי בלי לצאת מהבית
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ