לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1867618,676 עוקבים אודות עסקים

פורום מכתבים ווידויים

לכל אחד מאיתנו יש דברים שמעיקים על הלב, 
דברים שיושבים ואין לאן להוציא, 
לפעמים אלו דברים שהיינו שמחים להגיד למישהו ולא מעזים, 
לפעמים המישהו הזה איזו זמין 
ולפעמים, אין מישהו ספציפי.
 
עצם הכתיבה, משחררת את הדברים, מאפשרת להם לצאת לעולם, 
גם האנונימיות של תפוז עוזרת פעמים רבות פשוט לשפוך את מה שמעיק על הנפש.
 
אפשר לכתוב דברים מעיקים או משמחים, 
לפעמים אנו רוצים לשמוע תגובות ולפעמים רק לכתוב
הכל מותר,
 
  שימו לב 
תגובה לפוסטים של אחרים חייבת להיות תומכת ורגישה, אין מקום לפגיעה.
 יש להקפיד על שפה ראויה ומכבדת.
לצורך הגנה על הגולשים הודעות שאינן ראויות ימחקו.
 

אודות הפורום מכתבים ווידויים

לכל אחד מאיתנו יש דברים שמעיקים על הלב, 
דברים שיושבים ואין לאן להוציא, 
לפעמים אלו דברים שהיינו שמחים להגיד למישהו ולא מעזים, 
לפעמים המישהו הזה איזו זמין 
ולפעמים, אין מישהו ספציפי.
 
עצם הכתיבה, משחררת את הדברים, מאפשרת להם לצאת לעולם, 
גם האנונימיות של תפוז עוזרת פעמים רבות פשוט לשפוך את מה שמעיק על הנפש.
 
אפשר לכתוב דברים מעיקים או משמחים, 
לפעמים אנו רוצים לשמוע תגובות ולפעמים רק לכתוב
הכל מותר,
 
  שימו לב 
תגובה לפוסטים של אחרים חייבת להיות תומכת ורגישה, אין מקום לפגיעה.
 יש להקפיד על שפה ראויה ומכבדת.
לצורך הגנה על הגולשים הודעות שאינן ראויות ימחקו.
 

לצפיה ב-'"חברה" לעבודה'
"חברה" לעבודה
28/12/2014 | 10:28
1
158

שלום לכולם... חיפשתי מקום בו אוכל לפרוק את מה שיש לי באמת להגיד, בלי שזה יעשה יותר מידי נזקים לחיי היומיום שלי, והנה - מצאתי את הפיתרון כאן, אז קודם כל תודה שיש מקום שמאפשר לי להוציא את כל הרעל בבת אחת. 
לענייננו- אני כותבת את המכתב הזה לך, שעובדת איתי כבר למעלה מ-3 שנים ויושבת איתי באותו החדר. את גדולה ממני ב-25 שנים כמעט וראיתי בך דמות אם מידי עם הגעתי למקום העבודה לראשונה. התחברתי אלייך ושמחתי להיות חברתך. 
אבל, לאט לאט גיליתי דמות שלא ממש אהבתי - דמות כוחנית, שמשפילה אחרים, חושבת שהיא יודעת יותר טוב מכולם אבל בפועל יודעת הכי פחות, חושבת שרק היא מבינה ורק היא עובדת הכי מהר והכי טוב, אבל בפועל עסוקה כל היום בלקשקש בטלפון, לרכל, לנהל את כל העולם מהפלאפון, לקבוע פגישות לציפורניים ופן, לצעוק ולאכול. 
את כלום ושום דבר ויחד עם זאת, אני בוכה בגללך לבעלי בלילה. 
את חייבת להיות בריב לפחות עם אחד מהעובדים במשרד בכל זמן נתון, ומידי פעם התור שלי מגיע. 
אמרת לי כמה דברים מאוד מאוד פוגעים בתקופה שאנחנו מכירות, למשל: אחרי שהציעו לי נישואין אמרת לי שלא חשבת שאני אמצא משהו ושעכשיו אני חייבת לעשות דיאטה ולא לאכול כלום, איחלת לי שלא יהיו לי הרבה אנשים בחתונה, בכל פעם שיש לי קושי בעבודה או שקורה משהו מרגיז ואני משתפת אותך את שותקת ולא מגיבה - אבל כשלך קורה משהו את דורשת שאתייחס ולא מרפה עד שאני מתייחסת ואומרת לך שאת צודקת, את לא עושה את העבודה שלך וכתוצאה מזה אני נאלצת לעשות אותה - למרות שזו בכלל לא העבודה שלי ולא קשורה אליי. 
את טוענת שאת עובדת פה הכי קשה אבל בפועל את עובדת פה הכי מעט - בואי אני אחדש לך משהו שאולי לא ידעת - להתכתב כל היום בווטס אפ, לדבר עם חברות ומשפחה, ללכת באמצע היום לקניות בסופר ולגלוש באינטרנט כל היום - לא נקרא לעבוד. 
אז די נמאס לי!!!!! עכשיו שוב אנחנו בריב, אין לי מושג למה וגם לא מעניין אותי - החלטת בוקר בהיר אחד שאת מתהפכת עליי וכבר כמעט שבוע את לא מדברת איתי, אבל בהחלט מדברת עליי... אז גברת יקרה - אני אומרת לך בקול ברור:
לכי חפשי מי ינענע אותך!!!!!!!
אני סיימתי עם המשחקים האלו, סיימתי איתך וסיימתי עם העצב שאת גורמת לי והדכאון שאת מכניסה אותי אליו. 
ובנימה זו - אני מאחלת לך שתתקדמי ולעצמי אני מאחלת שאמצא מקום עבודה טוב יותר!!
תודה על ההקשבה. 
 
לצפיה ב-'קראתי את זה כבר בבוקר'
קראתי את זה כבר בבוקר
28/12/2014 | 15:55
63
אבל לא יכולתי לענות לך.
תראי, כשיושבים עם מישהו באותו החדר כל כך הרבה שעות, מן הסתם כדאי להתסדר איתו,
מכיוון שכנראה להסתדר איתה לא בא בחשבון, כדאי אולי לבקש לעבור חדר.
אם גם האפשרות לעבור חדר לא אופציונלית, אני מציעה שלא רק תתעלמי ממנה אלא גם תפסיקי לחשוב על זה ולאכול את הלב.
ברור לך שהיא תנסה לדבר איתך כשהיא תראה שלא אכפת לך. נכון?
מה את מתכוונת לעשות במקרה כזה?
לצפיה ב-'אז.. עוד מכתב פרידה'
אז.. עוד מכתב פרידה
26/12/2014 | 21:12
4
156
שנה אזרחית עומדת להסתיים ולהפרד מאיתנו ולפנות את מקומה לשנה אזרחית חדשה.. ונראה שהפורום בסימן פרידות ומכתבי פרידה. וזה בלתי נמנע שגם אני אשאיר כאן על דפי הפורום המתחלפים את מכתב הפרידה שלי, הפרידה המשמעותית ביותר שעברתי השנה ואולי גם בחיים בכלל.. 
 
אז..
כבר יותר מחודש, יותר מ-5 שבועות בלעדיך. 
קשה להאמין, אבל בסוף עשיתי את זה, נפרדתי ממך, אחרי התלבטויות רבות ומחשבות ופחדים. 
אחרי עשרות שנים שגרמת לי לכאבים והרבה דם. 
אחרי שחשבתי הרבה על איך לרפא אותך ולתת לך הזדמנות להישאר. 
והשיחה הגורלית הזאת אז עם הרופא בבית החולים שהופניתי אליו, שהציע לי להיפרד ממך. וכמה הזדעזעתי מהמחשבה על כך. 
ואחרי מחשבות ארוכות ולבטים שבסופן הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת: כאשר אני עדיין רווקה ובת 39.. והשעון הביולוגי מתקתק.. הגיע הזמן להודות ולהתוודות שילדים כבר לא יהיו לי ממך. שמה שאתה יכול להציע לי זה רק עוד כאבים ודימום שהולכים וגוברים עם הזמן, שגורמים לי לחיות על תוספים והורמונים.. וככל שאתה הולך וגדל כך גם הכאבים והדימומים גדלים איתך.. 
בסופו של דבר החלטתי את ההחלטה הלא פשוטה בכלל והחלטתי להיפרד ממך ולתת להם להוציא אותך מגופי. 
 
ובסופו של דבר, אחרי התלבטויות וחששות, נקבע התאריך, לראשונה בחיי חוויתי אשפוז וניתוח.. שבו נפרדתי ממך לשלום. 
חתיכת טראומה הגוף עבר. לקח לו זמן להתרגל למצב החדש, בלעדיך. לא מעט כאבים וזיהום שהביא לאשפוז נוסף ועוד כאבים וסחרחורות ועוד.. 
 
ועכשיו, יותר מחמישה שבועות הגוף כבר מתאושש ומתחזק. הכאבים נעלמו כמעט כליל ופתאום אני קולטת: כבר יותר מחודש עבר מאז.. אילו היית עדיין בגופי, אילו לא הייתי נפרדת ממך, בזמן הזה כבר היית אמור לעבור מחזור נוסף ועוד כמה ימים חודשיים של דימום מוגבר וכאבים.. וזה לא היה. פתאום אני קולטת שנפרדתי ממך לצמיתות, מאותם ימים "הימים האלה של החודש", וביחד איתך נפרדתי סוף סוף מההורמונים שהכנסתי לגופי בצורה הנקראת "גלולות" ומתוסף הברזל שבגללך לקחתי באופן קבוע. פתאום כבר לא צריכה את כל אלה. מדהים איך כבר שבוע אחרי הפרידה ממך ההמוגלובין עלה בצורה מדהימה שהפתיעה אותי ואת הרופאים כאחד. וזה בלי לקחת תוספים כלשהם או אפילו להקפיד על תזונה מיוחדת. פשוט כי אתה כבר לא שם כדי לדמם ולגרום לאנמיה. 
 
אני יודעת שיש כאלה שאולי יזדעזעו מהמכתב הזה. אחרי הכל אני עצמי בהתחלה הזדעזעתי מהרעיון של להיפרד ממך ועוד בגילי הצעיר יחסית. 
אבל עכשיו כשאני מתאוששת וחוזרת לשגרת החיים, אותה שגרה רק בלי אותם "הימים של החודש" אני יודעת שזאת הייתה החלטה נכונה. החלטה קשה אך נכונה. 
הייה שלום רחם.. (יקר? שלי? אף אחת מהמילים כבר לא ממש מתאימה.. אתה הרי כבר לא בגופי ולכן קשה לומר.. שלי). 
והיו שלום גם אתם הגלולות וכדורי הברזל. כבר אין לי בכם צורך יותר. 
לצפיה ב-'מכתב מיוחד ללא ספק'
מכתב מיוחד ללא ספק
26/12/2014 | 23:54
1
58
וכתוב בחוש הומור משובח.
רפואה שלמה ובריאות טובה
לצפיה ב-'תודה '
תודה
27/12/2014 | 10:20
14
לצפיה ב-''
27/12/2014 | 04:21
1
6
לצפיה ב-''
27/12/2014 | 10:20
5
לצפיה ב-'מכתב פרידה'
מכתב פרידה
26/12/2014 | 20:04
4
246
האמת שמוזר לי ההחלטה לכתוב לך פה... אבל אני זוכרת שכתבת קצת לפורום מכתב שלא נשלח וזה הדבר הכי קרוב שמצאתי לזה.
האמת היא שגם מוזר לי לכתוב לך את המכתב הזה, פשוט 30 שנה נלחמתי כי רציתי לאהוב אותך ולא הרגשתי שאני מסוגלת. במשך עשרות שנים חייתי עם תחושת חוסר הנוחות שבי, ניסיתי להבין איך אפשר להפסיק לסבול, להפסיק לכאוב.
ופתאום החלטתי לכתוב לך... ודווקא פה.
זאת תקופה מספיק ארוכה, כדי שאבין שהגיע הזמן. הבנתי שאני מוכנה להיפרד מהחלק הקורבני, הכועס, המתוסכל, השונא, הכאוב, הסובל. 
כל כך הרבה פעמים בעבר ניסיתי להיפרד ממך, וכולן באו ממקום שסלד ממך, מתסכול, מרצון להיות מישהי אחרת. שאולי אם הייתי באה ממשפחה אחרת, מהורים אחרים, אז היה לי יותר קל. האמת, שברור שהיה לי יותר קל....
א-ב-ל לא היית את. את מבינה, אני אוהבת אותך. את העקשנות שלך, את הנחישות הבלתי נגמרת, וכל מה שהופך אותך לדבר המיוחד הזה שיוצר אותך.
ואת נוצרת מכל מה שעברת. ואלוהים, מה שעברת. לא עברת דברים מזעזעים, אבל היה לך לא פשוט נפשית ורגשית, אני יודעת.
כן, אני יודעת שגם פגעת באנשים והם בך, אני יודעת שאת מקבלת החלטות שאת לא מרגישה איתן הכי נעים בעולם. ואני יודעת שאחד הדברים שהכי חשובים לך בעולם זה להפוך לבן אדם טוב יותר.
אני יודעת שכל מה שאת עושה את עושה לא ממקום של רצון לפגוע, אלא מתוך הרגשה שזה מה שהכי נכון כרגע.
כל כך הרבה שנים שנאת את עצמך. אני זוכרת את היום שהרגשת שאת לא מסוגלת לנשום יותר, שאת לא יכולה יורת עם הכאב הזה שאוכל אותך מבפנים והחלטת להילחם. אבל ממש. כי הרגשת שאם לא יהיה פתרון, את פשוט תפסיקי לנשום.
אני זוכרת שחיפשת שעות על גבי שעות פתרונות, ולא בחלת בשום פתרון. היום, אני חושבת כמה שזה מדהים בך. שנים על גבי שנים שאת מחפשת פתרונות ועושה עבודה עם עצמך, ומעולם לא ויתרת. מעולם.
אני רואה אותך היום מאמינה בעצמך, וזה מדהים אותי. בעיקר כי אני יודעת באיזו סביבה של חוסר אמונה גדלת. אני יודעת כמה היה לך קשה להאמין בעצמך, לסמוך על עצמך. אני יודעת אלו מחירים שילמת, איזה שטויות עשית ואיזה כאבי לב עברת.
ואני מתאהבת בך, אני מודה. כן, גם בחלק הזה שעשה שטויות ופגע באנשים, כי אני יודעת מאיפה זה הגיע. אני מתאהבת בך כשאני רואה את הרעב שלך לצמוח ולגדול. אני מתאהבת בך כשאני רואה אותך מתעקשת ליצור את החיים המדהימים שמגיע לך לקבל.
אני מתאהבת ברצון שלך ללמוד מכל מה שקורה לך. 
וכל כך מוזר לי להסתכל עלייך ולאהוב אותך.
במיוחד שאני זוכרת שנים על גבי שנים של תיעוב עצמי. שהיית מסתכלת על עצמך במראה ואומרת "אני אוהבת אותך". מצחיק. זה תרגיל שעשית מתוך תסכול, ורצון לצאת מהלולאה של ההתפשרות על החיים, ופשוט כל כך שנאת את עצמך שלא באמת היית מסוגלת להגיד את המשפט הזה ולהתכוון.
בגלל זה אני אוהבת אותך, בגלל העקשנות שלך לעשות את התרגיל הזה, העקשנות שלך על החיים שלך. המלחמה שלך על עצמך.
זאת מלחמה שלא חשבתי שתיגמר אי פעם. 
והיא נגמרה. אני מסוגלת לשמוע את הספקות וחוסר האמונה של המשפחה שלך בך, ולחייך בשקט לעצמי, בידיעה ברורה שאני מסוגלת ושאני יכולה.
אני שומעת את הספקות שיש בך על הדרך שלך, על הרגעים שאת מבקרת את עצמך ולחייך- כי את מתעקשת לצמוח כל יום.
אני רואה את הדרך שעשית עד היום ואני המומה ממך, אני מתרגשת לחשוב על המקומות שעברת בהם, גאה במקום שבו את נמצאת היום בחיים ויודעת שהשמיים הם לא הגבול בשבילך.
יקירתי, בקשה לי אלייך, תמשיכי לאחוז בתכונות המדהימות האלו ולטפח אותן, ותמשיכי להיות מי שאת.
אני
 
לצפיה ב-'כמה מודעות'
כמה מודעות
26/12/2014 | 23:55
58
לעצמך ולאנשים הסובבים אותך. יפה!
אגב, זה אותו הפורום שהיה פעם "מכתב שלא נשלח"
לצפיה ב-'מקסים.'
מקסים.
27/12/2014 | 02:23
26
לצפיה ב-'גרמת לי לדמוע'
גרמת לי לדמוע
02/01/2015 | 00:23
1
51
כתבת מרגש וכל כך טוב 
מראה על כמה אהבה יש בך 
ואכפתיות לאחר 
אין לי מילים
מרגש.....
אם חברה טובה היית כותבת לי דבר כזה
הייתי שמחה לקבל את הפידבקים האלה ולדעת
שיש מישהו בצד השני שמבין את הדרך שעברתי
כיף גדול לה שאת מחבקת אותה בצורה כזאת.
שאפו
לצפיה ב-'במקומך'
במקומך
02/01/2015 | 01:04
38
הייתי אומרת לה את כל אותם הדברים שכתבת (אם זה לא לעצמך)
כי זה יכול להיות מכתב פרידה למי שהיית עד היום 
היא בטוח היתה שמחה לדעת שאת מעריכה אותה
אם לחשוב שאני במקומה רק אחת יודעת את הדרך שעברתי
ולמה פרידה ?
לצפיה ב-'אחרי המון זמן שלא כתבתי.. זה הוידוי הראשון שלי'
אחרי המון זמן שלא כתבתי.. זה הוידוי הראשון שלי
24/12/2014 | 13:05
1
145

ואז א' נולד, עוד נשמה שיצרנו ביחד ברגע שנראה כל כך רחוק, עם אדם שהיה אז  כל כך שונה. וכמה שאהבתי את שניהם יותר משאהבתי אי פעם וכמה שרציתי בשבילם את כל העולם, רציתי גם רק לרגע לחזור להיות נאהבת על ידו. להרגיש  את הקסם הזה באויר, לראות את המבט הזה בעיינים שכבר שנים לא ראיתי ולחוש את השפתיים האלו בנשיקה אמיתית.
רציתי גם לחזור לאהוב את עצמי, את אותה בולמית חובבנית שהייתי רואה במראה עם הסקיני והידיים השריריות. כן זו שהייתה עומדת בפיתויים שסלט היה טעים עוד בתקופה שאוכל היה השרדותי ולא מאהב שלא צועק עליה.
אני מסתכלת עלייך א' ואנחנו מתאהבים ול' שלי,  האור של חיי, המאהבת הקטנה שלי שגורמת לי להרגיש יותר פופלרית מג'סטין במופע מלא נערות טיפש עשרה. כמה אושר אתם יכולים לעורר בי במבט אחד, כמעט כמו הכאב שהוא יכול ליצור בי במבטיו. ובשבילכם אני הכי טובה וזה כל כך טהור כמו שהייתי פעם אצלו, הכי מוצלחת , הכי יפה גם שאני לא הרגשתי כך וכל האחרות לא היו קיימות והיום פתאום הן נוכחות כל כך בחיו . ואני , אף פעם לא אהבתי תחרויות ואני פשוט מוותרת מראש. כי אין לי כוח למלחמות, היום נשאר לי כוח רק בשבילכם וגם הוא לפעמיים תש.
 
לצפיה ב-''
24/12/2014 | 22:50
26
למרות שאת כותבת במרומז ולא הכל ברור לי, יש המון כמיהה ורגש במה שאת כותבת.
לצפיה ב-'היי'
היי
23/12/2014 | 18:22
11
162
התחלת להופיע בחלומותיי לפני שנים, ביום בו שכחת אותי והמשכת בחייך בלעדיי. מאז אתה שב ומבקר אותי בין הצללים, תמיד אותו חיוך, אותן עיניים מהפנטות. תמיד אותו ילד-פיטר-פן שאני לא יכולה לעמוד בפניו. תמיד מושלם.
לפעמים אנחנו יוצאים למסע ביחד ולפעמים אני פוגשת אותך במקרה. לפעמים אני שלך ולפעמים של מישהו אחר. לפעמים רוצה, ולפעמים מפחדת.
בכל החלומות הללו אתה גורם לי להרגיש כמו שתמיד גרמת. מן תחושה שאתה קורא את כולי. יודע על מה אני חושבת ולמה מייחלת. מכיר את החולשות שלי ויודע איך לנגן עלי. כמו תמיד, יש לך מעין השפעה אל-טבעית עלי, מן כישוף שכמו עוצר את הזמן ומצמק את כל העולם סביבך.
בכל בוקר לאחר חלום שכזה, אני נזכרת בעמימות החלום והבושה עולה בי. איך יכול להיות שכל כך הרבה שנים הכוח שלך עלי לא נעלם? אני יודעת שלך האמיתי אין מושג ששוב ביליתי איתך את הלילה, ששוב מילאתי את הפנטזיות שלי בך. יודעת שזה סוד שיישאר רק איתי ובכל זאת, אני מסמיקה כולי כאילו נתפסתי על חם מכניסה לחדרי בחור שלא צריך להיות בו.
בכל בוקר מחדש, אני יודעת שהבחור שביקר אותי אמש, הוא לא אתה. הוא לא יהיה אתה לעולם ולמעט מראהו, אין בינו לבינך דבר. הבחור ההוא בחלום רוצה בי. הוא מודע לקיומי וחושק בתשומת ליבי. הבחור בחלום לעולם לא ינסה לפגוע בי, הוא רק ינסה לעשות אותי מאושרת. הבחור בחלום רגיש ואמפאטי, בתוך העיניים הירוקות והעמוקות שלו מופיעה חמלה וכאב. ובשלך, מה מופיע?
הייתי צעירה ותמימה ואתה היית ההתאהבות הראשונה שלי. ראיתי איך הסתכלת עלי, הפשטת אותי במבטך המלגלג, צוחק לי. מבחין בכל אי נוחות שחשתי עם הגוף שלי. מבחין כמה אני אבודה, כמה אני נבוכה מהשינויים שחלו בי. החזה שהופיע פתאום, הילדה-אישה שהפכתי להיות והמיניות הבתולית שלי. גרמת לי להרגיש קטנה. ראית ילדה יפה ומבולבלת והבדיחה הייתה על חשבוני. שיחקת בי.
אבל היום אני כבר במקום אחר. אני כבר לא כזאת תמימה. חוויתי ועשיתי וידעתי. אני כבר לא נרתעת מבחורים, לא חוששת מהמבטים. כבר לא נבהלת מתשוקה ולא פוחדת להשתמש בה. אבל החלום עדיין פועם בי. חלום שיום אחד תרצה בי. שיום אחד אהיה חזקה מולך ואהיה מסוגלת להראות רק מה שארצה להראות. ואז אהיה אני זאת ששולטת, אני אכתיב את הקצב ואני אקבע את התנאים. ואתה תהיה המום מהבחורה שאף פעם לא טרחת להכיר. ואתה תצטער שפגעת בי, ותתחנן למחילה כי סוף סוף תבין מה היה לך בידיים ומה השלכת בהתנשאות.
אני יודעת שהחלום הזה שייך לי והוא יתגשם רק בעולם שלי. אני יודעת שאני צריכה לשחרר אותך כי אתה שייך לחיים אחרים. אני יודעת שמה שאתה חושב או עושה כבר לו נוגע לי. אבל בלילה כשאני קבורה מתחת לשמיכה, אתה מצליח להסתנן לתת הכרתי. והכעס והכאב שגרמת ניצתים מחדש.  הלוואי שיום אחד אצליח לכבות את הגפרור שמשאיר אותך דולק ואמחק אותך מחיי. בינתיים אמשיך לאחל לך ערב טוב, כבכל לילה.
 
לצפיה ב-'לילה טוב'
לילה טוב
23/12/2014 | 23:08
41
קראתי יותר מפעם.
הצלחת לגעת בי ולרגש אותי מאוד.  אני חושבת שאין בחורה או אישה שלא הרגישה כך באיזושהי תקופה בחייה
ואת כתבת את זה נהדר.
 
לצפיה ב-'אקסים מיתולוגיים'
אקסים מיתולוגיים
25/12/2014 | 08:55
9
55
הם כאלו בדיוק בגלל זה- כי הם מיתולוגיים. דמויות אגדתיות גדולות מהחיים ומושלמות.
הרבה מאוד אנשים סוחבים איתם אקסים מיתולוגיים- לחלקם זה עובר עם המפגש עם האהבה האמיתית והגדולה שגם נשארים איתה- לחלקם זה לא עובר אף פעם והם תמיד משווים את ההווה הפגום עם העבר הנוסטלגי והמושלם- ותמיד ההווה יוצא נפסד מההשוואה הזו.
מאחל לך השתחררות מהירה מהאשליה, ופתיחות למה שהעולם (הלא מושלם) יביא אלייך.
לצפיה ב-'ברוך הבא'
ברוך הבא
25/12/2014 | 13:50
4
23
יש כאלה שעובר להם לגמרי? אפילו אם פגשו באהבה אמיתית גדולה ומופלאה, איך אפשר לגמרי לשכוח או לעבור הלאה?
נראה לי שזה יותר קטע של נשים להשאר עם מחשבות\צלקות\זכרונות מהאקס המיתולוגי.
לצפיה ב-'בהחלט שיש'
בהחלט שיש
25/12/2014 | 14:05
3
29
מכירה את ההרגשה הזו שאת מכירה מישהו חצי שנה (נניח) והכל כל כך מושלם ונהדר שאת לא זוכרת את החיים לפניו? נראה כאילו הוא תמיד היה שם? אז כשנתקלים בכזה, הדמות של שמיתולוגי מיטשטשת. אם מצליחים גם לתחזק את זה, היא דוהה ונעלמת.
אם לא, היא תחזור ותתפוס מקום.
בקשר לנשים מול גברים- נשים (בהכללה לא מחייבת ורק לצורך הדיון) הרבה יותר רגשניות, ולכן הרבה יותר מושקעות רגשית בקשרים. לכן הפגיעה הרגשית (וגם ההפיכה של האקס למיתולוגי מתוך אותה פגיעה) אולי נפוצה יותר שם. חוצמזה שלנשים יש כר פורה של חברות לחפור איתן את הנושא ולהעמיק את הצריבה של המיתולוגי בתודעה. אצל גברים, אחרי תקופת ה"אבל" המקובלת הגבר עלול לקבל תגובות של "מה אתה מתבכיין, יא נקבה. אלף כמוה יש בחוץ"- אז גם פנימית- הוא מפסיק באיזשהו שלב לחפור על זה.
 
מצד שני- הכרתי גברים נשואים עם 3 ילדים וכלב שעדיין מפנטזים (לאו דווקא מינית) על ההיא ששברה להם את הלב אחרי 3 חודשים של טירוף חושים.
 
 
ותודה :))
לצפיה ב-'גרמת לי לחייך'
גרמת לי לחייך
25/12/2014 | 14:12
2
24
והיום זו בהחלט משימה לא פשוטה.
לצפיה ב-'תמיד שיש לך כזה-'
תמיד שיש לך כזה-
25/12/2014 | 14:25
1
26
יש לי חיוך ספייר בבאגז'
לצפיה ב-'הנה שוב עשית את זה '
הנה שוב עשית את זה
25/12/2014 | 14:34
14
לצפיה ב-'מי אמר שהוא אקס? '
מי אמר שהוא אקס?
25/12/2014 | 18:38
3
49
 
זאת אכן פנטזיה אבל היא לא זוגיות, יחסים, קשר ארוך וכו'. היא בעיקר פנטזיה להכרה. בחור שאף פעם לא טרח להכיר אותי, אף פעם לא באמת רצה *אותי* אבל כן שיחק בי והרשה לעצמו לנהוג בצורה מסוימת מתוך אגו. מתוך ידיעה שהוא יכול. הפנטזיה היא שיום אחד הוא יגלה שזה לא ככה. שהוא לא יכול ושאני הרבה יותר חזקה ממה שהוא חשב. שיום אחד הוא ירצה בי אבל אני לא אהיה שלו, אני לא אהיה זמינה ולא נתונה להשפעתו.
לצפיה ב-'ואני אומר-'
ואני אומר-
25/12/2014 | 18:47
2
27
רגשות כאלו, של "אני אראה לו מה זה" הן בנות דודה קטנות ומרושעות של נקמה. ונקמה היא רעל. עדיף שתתרכזי בלמצוא את האחד שיגרום לך להכיר בכמה נהדרת את, וכמה הוא רוצה לעשות אותך מאושרת- מאשר לחשוב על "הוא ירצה אותי ואז אני אראה לו מה זה"
 
רק דעתי.
 
נ.ב.
אקס מיתולוגי יכול להיות כזה גם בלי שהייתם ממש במערכת יחסים. תחשבי על זה.
לצפיה ב-'אבל כבר מצאתי'
אבל כבר מצאתי
25/12/2014 | 18:59
1
30
ואהבת חיי עושה אותי מאושרת. והוא מכיר אותי ומקבל אותי. הוא החבר הכי טוב שלי והינה הווידוי, החלומות ממשיכים לתקוף אותי. אני ישנה במיטה לצידו, מחבקת את הכתף שלו ומרגישה כל כך בטוחה ובכל זאת, מחכה לי ביקור בחלום.
 
לפעמים אני רואה את הבחור מרחוק ושוב אני נבהלת, שוב אני מרגישה כל כך קטנה וחסרת חשיבות.
והוא בכלל לא יודע שיש לי מישהו, שאני מנוסה וכמה יותר, שעשיתי וראיתי. הוא יודע רק את מי שהייתי.
 
כולנו קצת דפוקים...
 
לצפיה ב-'המשפט המסכם שלך'
המשפט המסכם שלך
25/12/2014 | 20:10
33
מסביר את כל העניין כולו
את ממשיכה לחלום עליו ושומרת לו מקום בלב ובמחשבות שלך, כי כמו שאמר אלון את מחפשת סוג של נקמה,
את רוצה אותו גם אם את לא מוכנה להודות בזה וגם אם יש לך מישהו אחר מדהים ואהוב, עדיין חלק ממך נמצא עם הבחור ההוא.
לי זה נראה כמו רצון לסגור מעגל כדי להמשיך הלאה.
לא יודעת עד כמה את מאמינה בדברים האלה, אבל שמעת פעם על חלומות צלולים?
חלומות צלולים הם כאלה שאת "מזמנת" לעצמך בחלום סיטואציה, בה את יכולה להתמודד עם מצב או עם מישהו שבמציאות אין לך אפשרות כזו.
 
לצפיה ב-'סגירת מעגל'
סגירת מעגל
23/12/2014 | 15:05
146
לפעמים נפרדים מאדם שהיה קרוב אלינו ואין לנו היכולת לסגור איתו\מולו מעגל, לברר את הדברים ולסיים כמו שאנחנו צריכים ורוצים את מערכת היחסים.
בואו לסגור מעגל כאן בשרשור הזה.
 
לצפיה ב-' נפתח פורום קולות צפים '
|*| נפתח פורום קולות צפים |*|
22/12/2014 | 16:51
6
|רמקול| בחירות 2015 מתקרבים בצעדי ענק, ואם אתם מתלבטים למי להצביע אז פורום קולות צפים הוא המקום בשבילכם!
אתם מוזמנים להיכנס כבר עכשיו לפורום, ולשתף אותנו בלבטים שלכם לגבי הבחירות הקרובות.

לכו תדעו, אולי תגבשו דעה כבר עכשיו :-)
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...

|שמאל|בנוסף, אנחנו מזמינים אתכם לפורומים הבאים:

פורום בחירות 2015
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

פורום מפלגת הליכוד
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...

פורום מפלגת העבודה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

ואם עוד לא הכרתם..
|*|בלוג בחירות 2015 הרשמי של תפוז|*|
בבלוג כותבים פוליטיקאים מהמעלה הראשונה, פעילים פוליטיים והוגי דעות.

מוזמנים להתעדכן בכל מה שחם!
http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblog.aspx?fold...
לצפיה ב-'מכתב לסבתא'
מכתב לסבתא
18/12/2014 | 00:15
129
את המכתב הזה שלחה אלי בחורה צעירה וביקשה שאעלה אותו כאן.
אותי המכתב הזה ריגש, מקווה שגם אתכם.
לאישה הבלתי נראית בחיי,
קשה גם להגיד שאת בחיי כי את לא-אבל דם אי אפשר להחליף.
לפני כמה ימים חגגתי יום הולדת 27 וגם השנה אפילו לא התקשרת בדיוק כמו שלא עשית ב-15 השנים האחרונות.
כן,לפני 15 שנה הייתי בת 12 ואז קיבלתי משלוח מוזר כזה של אוסף מתנות קטנות ששימח אותי עד הגג כי נעלמת לי פתאום וזה הדבר האחרון שקיבלתי ממך,חומרי או רגשי.
מידי פעם נתקלת במבוגרים ממשפחתי ושאלת כבדרך אגב לשלומי ואלה כעסו מעצם השאלה,שהרי את יכולה לדרוש לשלומי בעצמך ולא דרך צינור.
מאז גם נפגשנו ברחוב כמה וכמה פעמים ואת בהפגנתיות יוצאת דופן התעלמת ממני.
לא ניסית ליצור איתי קשר אף לא פעם אחת.
לא התעניינת.
התגייסתי והייתי חיילת קרבית,סבא היה גאה בי.
כשהשתחררתי עברתי לעצמאות מאד מהר ..
גם פגעו בי,סבתא,ועברתי התמוטטות עצבים-את לא היית שם לנחם וגם לא לראות איך יצאתי מזה גדולה מהחיים.
יש לי אישה מדהימה,אותה את לא מכירה,שנותנת לי את הכל .. ואני מאד רוצה להביא איתה ילד.
נין בשבילך,שלא תכירי.
עוד מעט,אגב,תהיה לך כזו-נינה.
נינה קטנה וחמודה שתקבל מאיתנו את הכל,ואמא שלי תהיה הסבתא הטובה בעולם,כזו שלא משנה מה-לא נעלמת לנכדים שלה פתאום בגלל ריבים של מבוגרים.
לפעמים אני נזכרת שאין לנו עוד הרבה זמן לחיות ביחד באותו עולם ולא מבינה למה את אפילו לא מנסה.
מה עשיתי לך?
כלום.
פשוט נתקעתי באמצע.
היו אנשים שאהבו אותי הרבה יותר ממך,דאגו לי וחיבקו
והתקשרו בכל יום הולדת ושמחו כאילו רק עכשיו נולדתי.
יש אנשים שבשבילם אני אוצר.
סבא וסבתא שלי שמעולם לא החסירו ממני דבר,לא חומרי-ריגשי.
הם גם יזכו לזכות שלראות את הנינה שלהם כמה שרק ירצו.
הרוויחו אותה בכבוד.
מאחלת לך לתקן עם בני הדודים שלי
ולתת להם כל מה שלא נתת לי.
לצפיה ב-' כניסת מנהלת חדשה לפורום '
כניסת מנהלת חדשה לפורום
17/12/2014 | 17:21
9
92
אנו מברכים את irit irit עם כניסתה לניהול הפורום ומאחלים לה הצלחה והנאה בתפקיד.
המשך גלישה מהנה בתפוז אנשים  
לצפיה ב-'תודה ובהצלחה לכולנו'
תודה ובהצלחה לכולנו
17/12/2014 | 17:33
6
33
לצפיה ב-'בהצלחה למנהלת החדשה '
בהצלחה למנהלת החדשה
18/12/2014 | 14:30
3
113
פורום יקר נעמתם לי החלטתי לפרוש מסיבות

אישיות .

אני עוד אהיה פה אבל ככותבת.

בהצלחה למנהלת החדשה .
לצפיה ב-'תודה מילקשייק '
תודה מילקשייק
18/12/2014 | 14:32
2
79
לא הצלחתי להבין את עניין הפרישה, אבל שמחה שתמשיכי לכתוב כאן.
לצפיה ב-'אני הייתי המנהלת הקודמת'
אני הייתי המנהלת הקודמת
18/12/2014 | 15:14
1
100

משום מה הייתה הודעה של ההנהלה על

פרישתי אבל היא נעלמה/נמחקה .
לצפיה ב-'אין לי מושג'
אין לי מושג
18/12/2014 | 21:31
86
לגבי ההודעה שנעלמה, אבל נעים להכיר
לצפיה ב-'בהצלחה'
בהצלחה
04/01/2015 | 20:18
1
13
מקווה שתצליחי להרים את הפורום,
זה פורום מקסים וחשוב
 
 בהצלחה
לצפיה ב-'תודה נעמה'
תודה נעמה
04/01/2015 | 22:16
8
לצפיה ב-'הופקד בידייך אחד משבעת פלאי עולם'
הופקד בידייך אחד משבעת פלאי עולם
26/12/2014 | 02:53
1
65
שמרי עליו ברגישות
והוא ישיב לך שבעתיים
מי כמוני יודעת,
 
 
בהצלחה לך ~~
לצפיה ב-'תודה:)'
תודה:)
02/01/2015 | 14:50
16
איך לא ראיתי את זה עד עכשו?
נכנסת לפה כמה פעמים ביום ומקווה שהפורום הזה, שהוא בעיניי באמת אחד משבעת פלאי עולם, ינסוק שוב לגבהים כמו בימים הטובים שלו תחת ניהולך.
 
לצפיה ב-'נפתח פורום מטבחים'
|*|נפתח פורום מטבחים|*|
15/12/2014 | 15:09
7
|בועה|חולמים על מטבח חדש לבית? קניתם דירה מקבלן ואתם רוצים לדעת איך לשדרג את המטבח מבלי לקרוע את הכיס?
בפורום מטבחים החדש של תפוז תוכלו לבשל לעצמכם את מטבח חלומותיכם בעזרת מומחים בתחום.

היכנסו כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...


לצפיה ב-'לך.'
לך.
08/12/2014 | 23:40
4
224
קצת על הרבה והרבה שום דבר.
אז אתה לא בראש לדבר איתי כרגע.
אתה לא בראש להיות בקשר, לצורך הענין.
מצד אחד, אתה מספר כמה אני יקרה לך, וכמה אתה "מת עליי".
מצד שני, אתה אומר שאני מכריחה אותך להיות בקשר שאתה לא רוצה עם אדם שאתה לא רוצה.
סרטן זה חרא של דבר, אמרו לך פעם?
יותר מזה, כשאין אף אחד שאפשר לספר לו על זה,
זה חרא של דבר.
כשאתה היחיד שאני יכולה לדבר איתו על זה
וגם כשלא-
כשאתה האדם היחיד בעולם, ביקום, שאני יודעת שיודע
(כי פשוט אין, אין, פיזית אף אחד אחר)..
זה חרא של דבר.
ולך זה נשמע פשוט. ולך זה נשמע טריוויאלי.
ולך זה נשמע לא אמין.
אבל אי פעם ראית מישהו מתקשר אליי? אי פעם שמעת צליל הודעה בפלאפון שלי? צליל ווטסאפ?
כן. אני מסננת.
גברים שכשבודד לי נורא אני נותנת להם את הטלפון, ושניה אחרי זה נגעלת מעצמי. מהמשחקים והבריחות של עצמי.
כי זה לא ממלא. וזה מרגיש עוד יותר רע.

אז כן, מצבי הרוח שלי טסים.
כן, הכדורים משפיעים.
וחוסר הטיפול משפיע.
והפחד אוכל.
והבדידות מטריפה.
ונסיונות השכנוע העצמי.
אז רגע מאניה, רגע אחרי דאון
ובין לבין נסיון לצוף.
לא, אתה לא זונה.
לא, זה לא שאני צריכה שתספק את הצרכים המיניים שלי כדי לברוח.
כדי להרגיש בן אדם.
כדי להרגיש חיה.
או פשוט לא מחרידה.
אבל כן.
 
ואני מתחננת שתשאר.
ומנסה להקל עליך.
ולהבין.
אבל בעיקר בכל יום, כשאתה מתהפך, פשוט לבקש שתשאר עוד קצת.
ולא תלך.

מאז שהייתי ילדה קטנה,
אמא אמרה לי שתמיד רציתי הכל שיהיה שלי.
תמיד רציתי שאנשים יהיו שלי. רכושנית, קוראים לזה?
שתהיה שלי. שלא יהיו לך דברים מסביב. שתהיה רק לי. בלעדיות.
מקום ראשון.
מה שמצחיק הוא, שזה קורה לי רק עם חברים. משפחה. חברות.
לעולם לא עם בני זוג.
ככל שחוסר הבטחון שלי גדול יותר,
ככל שהקרקע פחות יציבה לי מתחת לרגליים כך אני מסוגלת להתמודד.
כך אני יותר ויותר נהיית ילדה קטנה שרק צריכה שיגידו לה שהכל בסדר.
והענין הוא,
שמערכות יחסים כמו איתך הן הקרקע הכי פחות יציבה.
הענין הוא שאיתך,
אתה פעם אומר "אבל למה את נלחצת, אני אהיה כאן בעוד שבוע, בעוד שבועיים
את יודעת שגם אם זה לא בא ממני,
אני תמיד נמשך אלייך..
אל תלחצי, זה יבוא רק בקצב שלי"
מצד שני, רגע אחרי אתה בא וממטיר עליי את כל דליי החרא שבעולם.
אז אני לא מצליחה להגיע לרוגע הזה,
לשלווה הזאת.
לידיעה שגם כעבור חודש של נתק, תרים טלפון "אני בא".
שגם כעבור כמה ימים, זה בסדר גמור להתקשר אליך.
ואתה תענה. ברצון. בחיוך. בכיף.
לא בביקורת מתמדת.
הענין הוא, שגם אני לא מצליחה להבדיל אצלך בין השקרים לאמת.
ואני לא רוצה את השקרים שמרגיעים אותי.
זה גורם לי לשאול את עצמי, פעם אחר פעם,
האם אני כל כך נוראית?
מה כל כך נוראי,
כל כך מחליא,
כל כך גרוע בי שאי אפשר לקבל אותי כמו שאני?
שכל אדם שאי פעם הכרתי התנהג ככה?
שהמשפט הזה שאמרת "עכשיו כשאני מכיר אותך אני לא רוצה אותך" לא יוצא לי מהראש.

כי כאשר אתה מבין חלק מההתנהגויות והטעויות שלך ואתה פשוט רוצה שאדם יתן לך סיכוי,
אבל סיכוי תוך כדי זה שהוא נשאר
שהוא חומל עליך באיזשהו מקום..
או פשוט מעניק לך את המקום הזה של החברות, שבאיזושהי התנשאות אמרת "היית צריכה לבנות את זה"
ואתה מקווה שזה יקרה- הוא כבר לא.
כן, אני רכושנית
וכן, אני כל כך זקוקה לבטחון הזה.
לא בטחון זוגי, תבין כבר
רק בטחון שהאדם פשוט שם.
וכן אני ילדה קטנה.
אבל אין לי את החברים.
ואתה אולי לא מאמין, אבל אני משחקת אותה כזאת בוגרת וגיבורה וקולית..
אבל כאשר אומרים לך שיש לך עוד 8,9,10 חודשים או מקסימום שנה..
אתה מבין כמה לא הספקת. וכמה כבר לא תספיק.
וכאשר אדם נחמד אליך במשך שבוע ואתה נותן לעצמך את המקום לחייך
ואז הוא מתהפך.
זה כואב.
כן, אולי אני מחפשת אינסטנט חברות.
או אינסטנט סרט אמריקאי של החברים הכי טובים.
או סתם סקס טוב.
אבל.. עצוב כמה שלא יהיה, מה רע בזה?
אולי אני מחפשת לגעת בלב של מישהו
או שמישהו יקשיב לי מדי פעם ובמקום לרדת עליי יגיד "את יודעת שאת חכמה? יפה? סקסית?"
או ידבר עם איזה חבר שלו ויגיד "היא כזאת תותחית.. היא כזאת פצצת סקס.. היא כזאת.. כזאת"
ומישהו יחשוב על סופש או סילבסטר ויחשוב כמה בא לו סתם לראות סרט איתי או להזדיין איתי
ולא זוגי, כי אני לא מחפשת את הזוגי.

ולפעמים אני פשוט רוצה שכמו שאני מקבלת ומכילה את המינוסים שלך,
תקבל ותכיל את המינוסים שלי.
גם כשהם מחורבנים ומציקים ומאוסים.
הייתי צריכה לבנות. אתה צודק.
וזה לא הוגן.
אבל זה לא הוגן.
ו"את צריכה להלחם בשבילך?"
אני מפחדת לענות לך על זה כי אני מפחדת לעצבן או להרחיק אותך(ולמה לעזאזל אני מורידה את עצמי ככה, זה באמת כיף לך?),
אבל אין לי את הכוח לזה. אין לי את הכוח והרגעים האלו ביום כשאני צוחקת איתך או פורקת לך נותנים לי את הבריחה הזאת.
לא יודעת האם בריחה מעצמי. או המציאות.
או סתם את האומץ להתמודד.
או להגיד שאני מפחדת.

רמזת שאני משקרת. שהלוואי והיית יודע מתי אני כנה.
משום מה, הכנות שלי או זה שאני לא מסננת אותך נתפס אצלך כחולשה.
או כמשהו שאפשר לזלזל בו.
ולהיפך, לתת יחס הפוך עליו.
גברים אוהבים ביצ'יות, הא?
לא יודעת, הכנסת לי קצת לראש את ענין הקארמה.
לא התנהגתי ככה לאנשים, אבל כן התנהגתי ככה להורים שלי.
כששמתי את בני הזוג שלי מעליהם.

פשוט הייתי רוצה לדעת מה כל כך נוראי בי,
מה כל כך דוחה ומפלצתי ומעוות ומכוער ומחליא בי,
שאי אשר להיות חבר שלי.
שאי אפשר לשכב איתי.
שאי אפשר שאהיה חלק מהחיים של מישהו
או סתם לתת לי סיכוי.
או צריך להתייחס אליי בצורה כזו.
או פשוט, אי אפשר לקחת נשימה ולהפוך את היחס רגע.
לא ממקום נמוך, בכלל לא.
ממקום מבקש תשובה.
ממקום שואל.
ממקום שאתה אף פעם לא מדבר ולא עונה.
אז ממקום שואל.
ממקום שביקש ממך את יום ההולדת ההוא שלי.
הראשון.
האחרון.
זה לא הוגן?
זה גדול?
אם זה כזה לך,
מה נראה לך שזה לי?
 
לצפיה ב-'*כך פחות אני מסוגלת להתמודד..'
*כך פחות אני מסוגלת להתמודד..
09/12/2014 | 00:11
3
72
כמו האנשים שלא מסוגלים לשמוע את המציאות,
לראות את המציאות, להתמודד עם המציאות.
וצריכים את הליטוף בגב,
את העוגן,
את היד החמה.
את החיבוק שאומר שהכל בסדר.
גם כשזה שקר.
 
 
אתה לא יודע איך זה מרגיש כשבמשך שנים,
הקול היחיד שאתה שומע הוא הקול של עצמך
כשאתה מנסה ומנסה ומנסה..
ואנשים כל כך "אוהבים" אותך
ואתה חמוד ומתוק ומקסים ומוצלח ונהדר בעיניהם
אבל רגע אחרי הם הולכים
"עכשיו כשאני מכיר אותך"
 
ואתה נאחז, ואתה מקווה
ואתה בונה לעצמך את האור הזה שזה יבוא
ובפעם הבאה
פעם אחר פעם אחר פעם
במשך שנים.
 
אבל זה לא עובד
אז מתישהו זה נגמר, זה נגמר לך.
הלקוות.
 
אז מתישהו, אתה שואל את עצמך מה כל כך פגום, כל כך רע, כל כך מכוער, כל כך נוראי בך.
 
כי אתה מקווה שהאדם הזה כן פשוט יהיה חבר שלך.
לא רציתי זוגיות, נשמה.
לא רציתי אותה אפילו עם האקס.
אני פשוט רוצה אדם שיישאר.
שירצה לדבר איתי.
לבלות איתי זמן, מפעם לפעם.
מעצמו. בהתלהבות.
בכיף.
בחיוך.
 
אדם אחד.
אדם שבאמת יחשוב טוב עליי.
וכשהזמן סוגר עליך, ככה, במשך שנים.
החיפוש הזה נעשה קשה.
אדם שיגיד "כן, בטח, בואי נעשה את החג"
ובטח, בואי אלינו.
שיבין שאין שם מעבר.
שיש שם אישיות. וחיוך. וטוב לב. והרבה חום. ואהבה.
 
אדם שיראה אותי.
 
באיזו בקשה נואשת, פשוט הייתי רוצה אדם שיראה אותי.
שידע להגיד לי שהוא יהיה כאן גם מחר.. והוא באמתיהיה
או בעוד שבוע.
או בעוד חודש.
 
 
לא ביקשתי להיות במקום הזה.
ולא ביקשתי להיות לבד.
אבל אני נגמרת מפחד.
ואני נגמרת מהבדידות.
ואני נגמרת מלהתנצל.
 
ואני פשוט רוצה להיות שמחה קצת.
ולהרגיש בן אדם קצת.
 
ואני פשוט רוצה לסובב את הגלגל לאחור ושהכל יהיה בסדר.
ולא תתהפך.
 
אני לא רוצה למות.
אני מפחדת למות.
ואתה כועס עליי שקצת טוב לי כשאנחנו מדברים.
אבל אני פשוט לא רוצ הלמות.
לא ככה.
לא עדיין..
 
 
קשה לי.
באמת קשה לי.
וקשה לי לשחק ולהעמיד פנים ולזייף לך שהכל טוב.
ושמח.
ומגניב.
אני רק רוצה את החיבוק הזה, שיהיה בסדר.
ואת החיוך הזה של "את בסדר, את..."
 
 
פשוט, 
בבקשה,
תעשה שזה יקרה..
בלי עצבים.
בלי להתעצבן.
רק...
תחייך. תצחק.
ותעשה את החלק הזה שהוא אתה בחיים שלי כמו אז,
כשהכרנו.
עם החיוך המפגר והשטותי שלך שפשוט עושה לי טוב על הלב.
לצפיה ב-'הפחד הזה'
הפחד הזה
09/12/2014 | 01:19
2
41
שאדם ילך..
הלילות, הרגעים כאתה מבין שאנשים משקרים לך
הרצון שבאמת יאהבו אותך
שבאמת ירצו אותך
שתהיה באמת בסדר
 
כשאתה מנסה להגיד לי שלא יהיה אכפת לי
 
אבל אכפת לי
 
כשאתה כל כך נשרף..
 
אתה לא יודע,
אתה באמת לא יודע מה זה במשך שנים לדפוק את הראש בקיר
לכתוב בפורומים, להתקשר למד"א או ללכת ספר רק כדי שיגעו בך
רק שידברו איתך
רק לא להיות עם השקט הזה.
 
רק לא להרגיש זונה של תשומת לב.
הרצון הזה לחלוק חיוך. לחלוק צחוק.
לחלוק.. משהו.
לאכול ארוחת בוקר *עם* אנשים
הפעמים הראשונות הללו ש..
טיול.
שטח.
לישון בחוץ
צימר
בית מלון
אמת או חובה
שימשכו אותך לחיבוק
לראות סרט ביחד ולהרגיש רצויה.
כל כך הרבה
טיול בטבע
נסיעה של כמה ימים
נסיעה באמצע הלילה
חו"ל נורמלי
מועדון
לרקוד
שלג בחרמון
ים בעירום
להתנשק באמת.
 
דברים שרואים בסרטים ולא עשית.
 
כל כך הרבה..
 
אפילו סתם, לדבר על זה.
לבכות למישהו
 
לפחד. לקוות.
להצטער.
 
לשמוע שמישהו שם מחייך בצד השני.
לדעת שמישהו שם יתקשר שוב בצד השני.
לדעת שמישהו שם לא ירפה.
 
אתה אומר שלא אכפת לך.
אולי אני האגואיסטית שמבקשת שמפילה את זה עליך ומבקשת פשוט תפתח טיפה את הלב.
אבל אני צריכה את זה.
צריכה אשליה
צריכה חברות
צריכה אמת.
צריכה שטויות
צריכה אותך.
צריכה חום.
צריכה.. משהו.
צריכה שמשהו טוב, נורמלי.. יהיה לי כרגע.
כי כרגע אין לי כלום. ואין לי זמן.
ואתה אומר שאתה זה שנותן לי את הכוח והתקווה ו..
ואם כן, מה אם כן?
מה אם כן? אתה רוצה שאני אבקש סליחה על זה? או פשוט אגיד תודה שיש בכלל משהו כזה?
 
 
אני מתמודדת מול מוות. מוות.
מול סוף.
לא של מישהו אחר.
מול משהו כל כך אמיתי, כל כך מוחשי..
ואני פשוט צריכה מישהו שיחבק אותי, שיהיה כאן ויגיד שזה יהיה בסדר.
או לא יגיד כלום.
וידבר על שטויות.
ואני אדע שהוא יהיה גם גם בשבוע אחרי,
כי אני כל כך מפחדת שאני לא אהיה..
כי זה נותן לי את המשהו הזה לחשוב עליו עד מחר, עד בעוד שבוע,
עד הסופ"ש.
זה נותן לי עוד כמה שעות לחשוב על משהו טוב,
על משהו אחר מ..
מלפחד כל כך שאני לא אהיה אז כבר.
לצפיה ב-'אחרון'
אחרון
09/12/2014 | 02:01
1
46
נמחקה לי כל ההודעה. נהדר.
 
אני לא יודעת באיזה הקשר חשבת שאני משקרת.
באיזה הקשר אתה תמיד מפקפק. או חושד.
ואיזה אדם שפוי או מטורף ישקר בקשר לכל הדברים הללו
משפחה
בדידות
חולי
לבקש חברות.
חגים.
שינה.
כנות.
מיניות.
 
אני חושבת שהשבוע ההוא,
אחרי שסיפרתי לך,
היה השבוע הכי שקט מאז שכל זה התחיל.
מאז שנודע לי.
 
 
פט. פול.
שוב מכונות.
עוד דקירות.
 
ומחר חוזר חלילה.
 
אז אני משתגעת.
לאט, אבל בטוח.
ואז מנותק.
רחוק ובטוח.
וכל כך הייתי רוצה שתענה לי שוב.
רק קצת.
רק תסובב את זה אחורה.
רק תשנה טיפה.
כמו אז.
ותתקשר.
שוב.
ותחייך. שוב.
ושיהיה אכפת לך. שוב.
 
אני לא כי אתה זה אתה.
אלא כי אני כל כך מפחדת.
כל כך מפחדת.
וכל כך בטירוף לבד.
 
 
כי אולי,
אם יתמזל המזל,
הם יראו שהייתי מספיק טובה ואני לא אתפגר תוך 8 כמו שהם אמרו אלא יש לי עוד יום הולדת אחד של בהייה בקירות ושנאה עצמית בכוכבים, כתובה בעתיד הוורוד שלי.
לצפיה ב-'קראתי בכאב את דבריך '
קראתי בכאב את דבריך
16/12/2014 | 12:33
33
ההתמודדות עם מחלת הסרטן היא קשה ואכזרית, ולעשות את זה לבד, כשאין יכולת לשתף אף אחד, נראית לי כמו משימה נוראית.
הסרטן נמצא שם בין הצללים, כשמרבית הדברים שאת כותבת הם על הבדידות הקשה,
והניתוק מהידיד או החבר האחד שיכולת לספר לו, ולחלוק איתו את פחדיך.
 
אנא, אל תעברי את זה לבד,
ישנן קבוצות תמיכה,
יש אפשרות ללכת לטיפול פרטי,
זה אומנם בתשלום, אך לפחות יהיה מישהו שיעזור לך לשאת את החוויות הרגשיות של הסרטן,
שאינן פשוטות אף הן.
ההתמודדות מול המוות העורב בפתח, כפי שכתבת,
ועם הבדידות הקשה,
יכולות להיות קצת יותר קלות, אם יש את מי לשתף.
 
מעבר לזה, אני יכולה להציע רק חיבוק תומך
הלוואי ויכולתי לתת יותר 
לצפיה ב-'לגרוש שלי'
לגרוש שלי
07/12/2014 | 22:49
1
139
יעברו עוד מאה שנה ואני לא אתרגל לתואר ההנילוז הזה ...
איך אפשר להפסיק לאהוב אותך ? מה צריך לקרות כדי שהאהבה הזאת שמכאיבה לי ומכלה אותי תחלוף לה ובכלל איך אפשר לאהוב בן אדם שפגע בך כל כך הרבה , שחרט על נימי נשמתי מילים קשות .
כמו אמא שאוהבת ללא תנאי כך אני אוהבת אותך , אהבה שאינה תלוייה בדבר או שמא זה שסוג של איבחון פסיכיאטרי המוגדרת כתסמונת שטוקהולם ...
כי כזאת אני באמת שבוייה באהבתי אליך , מנסה לדון אותך לזכות ולבוא לקראתך בכל מחיר , לא מרפה .
לצפיה ב-'האהבה עיוורת'
האהבה עיוורת
08/12/2014 | 22:30
54

ולכן ניתן להרגיש גם כלפיי מישהו שפגע בנו

מישהו שלא מתאים לנו אבל ככה זה האהבה

עיוורת . אני חוזרת על זה בפורום ואומרת

שפרידות הן דבר מאד קשה וגורמות לסבל

אבל מניסיוני באמת בסוף מסתבר שזה

לטובה .ואני יודעת שכרגע את לא רואה

את זה כך כי את מרגישה אהבה לאדם

הזה לגרוש . אבל בחלוף הזמן כאשר

מסתכלים על זה מבינים .זה קשה זה לא

קל אבל באמת באמת . מקווה שתרגישי

טוב ושתמצאי שלווה ושלא תיסבלי .
לצפיה ב-' נפתח פורום תופעות ואסונות טבע '
|*| נפתח פורום תופעות ואסונות טבע |*|
07/12/2014 | 18:18
4
|ברק|הרוחות מאיימות להעיף לכם את הגג? גשמי הזלעפות מזכירים לכם טייפון? חולמים לצלם טורנדו מקרוב? הייתם בניו אורלינס בזמן הוריקן קתרינה?  
הפורום יעסוק בכל אסונות הטבע המוכרים ברחבי העולם, כגון: רעידות אדמה, צונאמי, התפרצויות געשיות, סופות חול, סופות טרופיות וטורנדו, גשמי זעם, שטפונות, שריפות ענק, מפולות (שלגים, בוץ), בצורות ועוד.

זה המקום לדבר על התופעות שגורמות לנו לחשוב שהטבע כועס, מוזמנים להיכנס כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
לצפיה ב-''
07/12/2014 | 15:36
1
99
כבר אין לי כוח לכתוב
פעם זה כל מה שהייתי עושה
זה כל מה שהייתי חושבת עליו..
היום אני מתחילה משפטים ומוחקת. במחיקה השלישית אני מתייאשת ושולחת את המילים לארץ לעולם לא. 
אולי כי הפכתי את התחביב (או מחלה, תלוי את מי שואלים) הזה לעבודה שגם מכניסה טיפונת (אבל טיפונת ברמה מגוחכת) כסף הביתה. 
אז זה נראה לי הזוי לעשות את זה ככה סתם, בשעות שלא סופרים בסוף החודש.
אולי כי זה ניהיה משהו מדיד במונחים של טוב ורע או מוצלח ומוצלח פחות
ואולי אני סתם עורמת לעצמי תירוצים כדי לא להתמודד עם החוסר יכולת שלי להתמודד עם העולם הפנימי שלי (בניגוד לעולם הפנימי של מישהו אחר)
 
אבל אז אני נכנסת לבית שכבר לא שלי, למרות שהוא היה פעם.. בערך.
וממש כמו הבית שבו גדלתי, גם ליד הבית הזה אני עוברת אחריי שנים
והוא נראה מוכר
הקירות אותם קירות 
והמיקום אותו מיקום פינתי ועוצמתי בתוך ים של בתים בלי משמעות
ואפילו השכנים קצת מוכרים, לפחות בשמות
אבל יש שלט אחר על הדלת (אשכרה)
מישהו אחר גר בו. 
אני כבר לא, המשפחה שלי כבר לא. 
וזה עושה פשוט עצוב
צביטה קטנה בלב, שתכף תעבור
עוד תזכורת לחוסר שייכות שהפך דייר קבע בלב שלי
ובכל זאת בא לי להכניס רגל אחת, רק לספק את הסקרנות ולשכוח לחמש שניות שזה לא הבית שלי, אולי להרגיש משהו מפעם כדי לנסות להרגיע קצת את כל העצב הלא מוסבר הזה שהופך לי את הבטן..
 
פעם זה היה עושה לי שקט. הלכתוב. 
לכמה דקות הייתי מרגישה שקט 
שקט שאין בשום מקום בעולם
משהו שעוצר את כל הצרחות המציקות האלו בראש, רק לקצת. רק לעוד חצי שניה לפני שמתחיל עוד סיבוב.
היום זה כמו לנסות להכין משהו שפעם סבתא היתה עושה, באותו צבע ואותה צורה ואותם רכיבים בידיוק! אבל עם טעם שרחוק מלהיות הטעם של סבתא ורחוק מלנחם כמו סבתא.. 
(אוף עכשיו גם הוספתי געגוע ליותר מידי רגשות ישנים) 
 
בא לי לחזור קצת לפעם ורק על זה צריך לאשפז אותי או משהו, כי שנאתי את פעם. לא הפסקתי לסבול לשניה. 
והיום, אני בין האנשים היותר מאושרים שאני מכירה
החיים שלי הם אוסף מדהים של רגעי אור עם אנשים שאני אוהבת ועבודה שהיא בסדר וחיי משפחה שהם יותר ממה שאי פעם הרשתי לעצמי לחלום 
והישגים שעושים לי להיות גאה בי, מה שפעם יכלו רק להבטיח לי שיקרה ולקבל מבט שהוא ערבוב של זלזול, ציניות, כעס ועצבות אינסופית. 
ובכל זאת, רק לשתי דקות, בא לי לחזור לפעם
כי אני עצובה עכשיו וזה עצב של פעם שאי אפשר להרגיע עם הכלים של היום כי הם לא רלוונטים.
אז אני כותבת כמו אז אבל מתוסכלת מהכתיבה כמו היום ואין את הששש הזה של פעם
 
בא לי 
שהפוסט הזה יהיה בפעם
ואז אני אזכה לראות את כל האנשים שהיו פה פעם וכל כך אהבתי. 
לצפיה ב-''
09/12/2014 | 00:20
44
אני לא בטוחה שאני יודעת על מה את מדברת, אך אקח את הסיכון ואנחש בכל זאת.
 
ההבדל,
בין היום לפעם..
הוא שהיום את מתמודדת.
היום את חיה את הרגש, את העולם, את עצמך.
ופעם, ברחת.
פעם, "התמודדת" בכלים- לא כלים.
 
היום, את מצליחה להכיל.
קצת יותר, בכל פעם.
 
במידה.
באיזון.
בשפיות.
יחסית:)
 
 
 
פעם..
פעם נשמע שלא הצלחת להכיל.
לא את העולם, לא את הסביב ובעיקר, בעיקר לא את עצמך.
אולי היום מתגעגע, קיצוני קצת פחות
אבל הרבה יותר אמיתי.
לצפיה ב-'שבוע טוב לכולם'
שבוע טוב לכולם
06/12/2014 | 22:45
1
78
לצפיה ב-'שלום לכולם'
שלום לכולם
07/12/2014 | 20:08
13
לצפיה ב-'מדשאה ירוקה '
מדשאה ירוקה
04/12/2014 | 18:19
4
125
הוא לא אהב אותה 
אבל היא אהבה אותו  ידעה שאסור לה אבל בלב אהבה  אותו ,הם לא שכבו  מעולם אבל היא אהבה  כל סנטימטר שלו בפנטזיה ,היא שנאה את זה  שהיא אוהבת אותו ואהבה  כפי שלא אהבה מעולם.
 
 
 
"אני אגיע לחבק אותך "הוא הבטיח לה פעם ,
והיא האמינה  וחלמה שזה יתגשם,
לבד בלילה  ,מרגישה אהבה ראשונה ,אהבת בוסר ,כמו שלא הגיוני להרגיש ,והוא הבטיח כמו שהבטיח הרבה דברים ומעולם לא בא , אבל בדמיון שלה הוא היה שם , מלטף אותה מעל הבגדים ,והיא מנשקת את הפה שלו היבש והשרירי.
 
כותבת   מכתבים  על אהבה אחת
מכתבים  רבים אל תוך הלילה עד לזריחה.
מכתבי אהבה צבעוניים או שחור על גבי לבן ,עם הלב  פתוח ,כמו על גבי שולחן ניתוח .
 
אחרי שנים  הוא ביקש לראותה , ועם כל זה שהגוף שלה כאב מרוב רצון לראות אותו ,היא לא הייתה יכולה להסכים .היא רצתה שהוא יתעניין בה ,בכל כולה  ,בעולמה  הפנימי ,בנפש ,לא רק בתוכן 
הגוף  , כאדם  השלם , שיתייחס  אליה יפה ,שיתייחס בכבוד הראוי לה ,שיצטער  על שהכאיב לה ,שהיא לא תצטרך לפחד מהתוקפנות שבו כלפיה ,הוא המשיך להתעניין בעצמו ,לא התייחס אליה יפה ,לא התייחס אליה כאל האדם הטוב שהיא ,לא גילה עניין בכל המכלול אשר בה ,לא אמר לה אף פעם שהוא לא רצה שתפגע  ,שהוא מבקש סליחה  ,
 
היא לא הסכימה אבל העיניים שלה  כאבו מרב רצו ן לראות אותו הגוף שלה כאב מרב אהבה אליו מרב געגועים והיא חלמה רק איך הוא יבוא יעמוד  בפתח הדלת  איטי וקודר האוויר יהיה חד ,והוא יושיט אליה יד שהיא תנסה  לעבר ,באיטיות ,היא תראה את התנועה מתקדמת אליה והוא ילטף לה  את הפנים והיא תגיד  אני אוהבת אותך ,והיד שלו יפה כל כך והיא תמשיך אני יודעת שזה לא בסדר אבל אני אוהבת אותך ,והוא יפשיט אותה ברכות ויגיד זה בסדר הכל בסדר ,
 ולא ישאל כלום , ותוך שנייה היא תרגיש אותו עוטף אותה  מבפנים ומבחוץ חם ומלא נוכחות והיא תרגיש  את האושר הזה את מלא מובן המילה ,בפעם הראשונה בחיים שלה  באמת ,כמו משהו שחשבה שהוא מת אבל הוא חי ,הבריאה מהחולי האנושי שהיה בה ,כמה בלתי אפשרי ככה מאושר ,ולא אמיתי והיא לא תתנגד אליו ושהוא יחדור לתוכה  תציף אותה  מתיקות ,היא תתהפך בין הידיים שלו ,ותחשוב " איזה מזל שלא עברו כל החיים בלי שהרגשתי את זה ...
 זה האושר האמיתי ואף פעם לא יהיה לי אחר ,וגם אם זה לכמה שעות זה שווה את זה ..."
 
אבל הוא  לא חשב שזה היה שווה את זה , אנחות התענוג שלה בסיפורים הפכו רק לאנחות של בכי בלתי פוסק , של שמיים אפורים גם באמצע הקיץ שהשמש להטה ,
.
 
.
 
והיא חיכתה   שאולי יום אחד הוא יתעורר  לאהב אותה ,
רצתה לרוץ לעברו ,
רצתה שירדם  על המיטה שלה  אחרי  לילות משותפים שלהם  בלי שינה ויעיר  אותה  בנשיקה
והיא תכתב לו שירים בלילות ארוכים, מחכה לאור הבוקר, מחכה לאור פניו.
 
רצתה שיעניק לה את המתנה היפה ביותר שגבר יכול להעניק לאשה להפוך אותה מילדה לאישה אמיתית על כל המובנים והמשמעויות ,רצתה לתת לו  את הנשימות שלה , שכובה על גבה , שהיד היפה שלו  מתחת לעורפה והוא  בתוכה  בין רגליה ,בדקות ארוכות של אנחות שקטות, נשימות קצרות, נשיקות קטנות ומבטים עמוקים, לגמור ככה ולרעוד בין הידיים שלו ,
להתעורר חסרת נשימה , לצפות לבואו ,ולשכב אתו בתור החדר על הרצפה הקרה ,  איך רצתה  שיחבק אותה  ויעלים את חוסר האונים ,איך רצתה  לגלות לו  הכל להתרחק את ו  למחוזות אחרים , 
,להצמד אליו חזק שילטף אותה בלי משים ,לשתף אותו,בכל הדברים שקרו שיקרו שקורים זה כל טעמם לספר אותם לו אפילו אם הוא בכלל לא מעוניין לשמע ,כי זה השורש של האהבה ,לרצות לספר כל שטות שעברה עלייך כל שטות גם בלי מוסר השכל ,כי בתמרוני הדרך מהפה שלה לאוזניים שלו ,הדברים מקבלים הצדקה ,עצם סיפוריה אליו ,
 
 
 
הוא היה  האהבה הראשונה שלה.
האהבה הזו,  שהובילה אותה לאין ספור דמעות.
האהבה הזו, שגרמה  לה  להפסיק לחפש אהבות , מרעישה בראש ,מכאיבה בלב ,מרטיבה את הלחיים מדמעות אהבה תמימה,טרייה כמו מדשאה ירוקה , שלא נתנה לה להרגיש ככה לאף אחד אחר , של לאהוב  בעוצמות כאלה, או לא לאהוב בכלל.
לצפיה ב-'סיפור עוצמתי'
סיפור עוצמתי
05/12/2014 | 15:57
3
49
אני מאמינה שעם כל הכאב על אהבות

בסופו של דבר החיים דואגים לנו ובסופו

של דבר אלה שאנחנו לא איתם לא שייכים

לנו . זה לא קל וקשה ועוברים ייסורים

אבל בסופו של דבר כעבור זמן מבינים

את זה .. מבינה את הסבל וזה קשה מאד

לצפיה ב-'תודה לך '
תודה לך
05/12/2014 | 17:16
2
36
אלה שאנחנו לא איתם לא שייכים לנו -לא יודעת עד כמה זה קשור לסיפור האישי שלי  כי מבלי לפרט יותר מידי זה לא רק לא שייך אלי ,זה לא שייך לאף אחת ,בסופו של דבר -ממה שנודע לי בשלב מאוחר על הבחור אין יום שאני לא מברכת שעמדתי על שלי וזה לא התממש ,כי אם הייתי מוותרת על העמדות שלי זה היה יכול להתמשש ,וממקום של היום ,כמה שנים אחרי הסיפור אני יכולה רק להגיד תודה לאל שזה לא קרה ,אבל שכתבתי את הסיפור והיו דברים שלא ידעתי אכן עברתי כמה שנים של כאב גדול מאד ,לפחות נשאר לי משהו אחד טוב מכל העיניין וזה הסיפורים שכתבתי :)
לצפיה ב-'אני יודעת שזה כרוך בכאב'
אני יודעת שזה כרוך בכאב
05/12/2014 | 20:47
1
31
ושמחה שהיום את במקום יותר טוב . והנה את מברכת שזה לא התממש . יפה מאד .
 
 
לצפיה ב-'אם הייתי הולכת בדרכו '
אם הייתי הולכת בדרכו
05/12/2014 | 21:13
37
זה היה מתממש אבל עמדתי על שלי ,אז חשבתי שהוא אדם  אחר והיום אני חושבת שהייתי מאוהבת במשהו שדמיינתי לי יותר מאשר באדם עצמו ,זה לא הי ה קרוב בכלל למה שחשבתי ,אחרי שיצא לי להכיר באמת את האדם ,אני לא רוצה לפרט יתר על המידה ,אבל טיפוס כזה באמת כל שנותר לי הוא רק לברך ....
חבל לפעמים שלא יודעים דברים מראש זה יכול לחסוך זמן וכאב ...
לצפיה ב-'נפתח פורום תמ"א 38'
|*|נפתח פורום תמ"א 38|*|
02/12/2014 | 18:10
6
|פירמידה|חיזוק של מבנים ישנים כנגד רעידות אדמה אמנם משפר את עמידותם, אך לא בהכרח עד כדי הנדרש בתקן - לפעמים אף לא קרוב לכך.
בשביל זה פתחנו לכם את פורום תמ"א 38 - תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה!

מה מקבלים הדיירים במסגרת הליך תמ"א 38? איך מתמודדים עם דייר סרבן ? איך בודקים חברה יזמית שבאה להציע לכם את שירותיה? כמה חניות צריך להוסיף במסגרת התמ"א  ?
מוזמנים להיכנס כבר עכשיו לפורום, לשאול כל שאלה ולקבל ליווי צמוד במשך כל התהליך
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
לצפיה ב-'שלום לכולם'
שלום לכולם
01/12/2014 | 21:03
3
132
מקווה ששלומכם טוב .

המשך שבוע טוב עם כמה שיותר מחשבות

חיוביות .זה לא קל אבל לנסות אפילו בכח .

להאמין שיהיה בסדר. עם כל הכאב והקושי

להגיד יהיה בסדר .
לצפיה ב-'ערב טוב'
ערב טוב
02/12/2014 | 20:17
1
36
לצפיה ב-'שלום לכולם'
שלום לכולם
03/12/2014 | 20:21
29
מקווה שאתם בסדר .
לצפיה ב-'שלמה ארצי'
שלמה ארצי
04/12/2014 | 07:42
45
שלמה ארצי תימצת אתהאופטמיותוהאמונה במשפט ניצחי אחתמיני רבים בשירו הקסום "ירח "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר "בעולם של חוסר ודאות כליום הוא יום טוב
לצפיה ב-'הפייסבוק'
הפייסבוק
27/11/2014 | 13:04
7
165
הם אמרו לי
החיים שלך יפים
את עוד צעירה
חכי חכי
עולה הביתה
נכנסת לחדר
עושה פרצוף
לא אכפת לי משום דבר.
 
וכמה שאת מסתירה
שותקת
לא מראה
הדממה
מדברת בפני עצמה.
 
מה שלא תעשי
תחביבים חדשים
ידידים שתרכשי
שיעורים שתלמדי
את תרעידי את העולם
בעשר אצבעותייך
תחוללי מהפכות
והוא לא יהיה שם לצידך.
 
הפייסבוק שלו
מפוצץ תמונות עם חיוכים
בבית שלו
קיר שלם של תעודות
כולו מלא בהישגים 
בינתיים הלב נקרע לשניים.
 
הימים יעברו
החיוכים ישארו על הוול שלו
עם כל החברים
בכל המסיבות האפשריות
תמונה עם ראש הממשלה
סלפי עם נשיא המדינה
בנות אחרות
ואת לא אחת מהן
כמו רוח רפאים
מעולם לא הכרת אותו.
 
האחת מגיבה :" חתיך שלי"
השנייה מוסיפה: "הורססס!"
השלישי מצטרף: " איזה פוזה דפקת"
ורק אני רוצה
אבל לא יכולה
לכתוב לך "אוהבת אותך".
 
כל החברות יקללו
יקראו לו בשמות גנאי
"הוא לא שווה את זה"
- מקהלה של השמצות.
 
תבכי יום יומיים
עוד מעט תשכחי אותו
סתם בחור
לרזומה של דוסית
חסרת ניסיון
"את כולה טירונית!" - במערכות יחסים.
 
עולה הביתה
נכנסת לחדר
עושה פרצוף
לא אכפת לי
משום דבר
אני נראית טוב
מחר יום חדש
החיים שלי יפים.
לצפיה ב-'וואלה, עם ראש הממשלה והנשיא? מי הכוכב?'
וואלה, עם ראש הממשלה והנשיא? מי הכוכב?
27/11/2014 | 21:05
22
לצפיה ב-'לא פשוט בכלל'
לא פשוט בכלל
27/11/2014 | 21:29
4
73

מבינה את סיבלך וכאבך . יכולה רק לומר

שאולי קשה לך לראות את זה כעת אבל

אנשים שאנו נפרדים מהם או שהם נפרדים

מאיתנו זה לטובה כי הם לא לנו .


ואני יודעת שכאשר נמצאים בתוך הכאב

אז יש סבל וקשה לראות את זה ואת בתוך

הבחורות שכותבות שהוא מהמם .והורס.

אבל במבט לאחור כאשר הזמן קצת יעבור

תרגישי את זה . זה לא קל .

אני מדברת מניסיון עברתי את זה בעצמי

זה קשה וכואב אבל כעבור זמן מבינים

שהחיים .יקום איך שתקראי לזה עשה לנו

טובה .

ף
לצפיה ב-'אני לא מסוגלת'
אני לא מסוגלת
30/11/2014 | 12:07
3
55
כבר חודשיים רק הוא.
להפסיק לחשוב עליו זה כמו לדרוש ממני להפסיק לנשום או לאכול. אני מעסיקה את עצמי בכל דבר בעבודה, עושה דברים מדהימים, הכל חסר ערך בלעדיו. זה כאילו אין עוד טעם לחיים.
לצפיה ב-'מצטערת לשמוע'
מצטערת לשמוע
30/11/2014 | 20:15
2
31

מבינה את העוצמה של מה שאת חווה

וכמובן שיש טעם בחיים . מקווה שיש לך

עם מי לשוחח לי באופן אישי עזרה

פסיכולוגית כרגע מסיבות כלכליות הקפאתי.

מקווה שגם את תמצאי גורם לשוחח איתו .

נשמח לעמוד לרשותך כאן בפורום  אבל

במקביל ממליצה לך גם על גורם מוסמך .

אני מדברת מניסיון אישי ..תרגישי טוב

יקירה .ויש טעם בחיים .יש טעם.
לצפיה ב-'אני יודעת שיש טעם לחיים'
אני יודעת שיש טעם לחיים
30/11/2014 | 20:20
1
45
אני מוכיחה את זה לעצמי כל יום מחדש כשאני עושה דברים שבחיים לא חשבתי שאעשה מבחינת הקריירה שלי, אני כאילו מגשימה את החלום שלי. אבל החלום שלי לא שלם בלעדיו. וזה מה שכואב לי כל כך. 
לצפיה ב-'זה מה שיש לי לאמר'
זה מה שיש לי לאמר
01/12/2014 | 21:06
44

אומנם זה ציטוט מהפייסבוק אבל לי זה עוזר

ועזר ברגעים כאלה
לצפיה ב-'הי'
הי
09/12/2014 | 00:44
25
לפעמים אנשים תופסים פשוט להגיד כחולשה.
אבל בעיניי,
פשוט להגיד זה אומץ
 
בלי לחשוב ובלי לחשב מה יהיה.
 
אז אני בעד פשוט להגיד.
זה שווה את זה.
 
רק..
קחי בחשבון שלפעמים,
אנשים במציאות קצת פחות זוהרים ממה שהם נראים בפוסטרים.
לצפיה ב-'שבת שלום לכולם'
שבת שלום לכולם
28/11/2014 | 18:49
1
60
לצפיה ב-'סכמ"ש'
סכמ"ש
29/11/2014 | 14:36
39

משהו טוב שקרה לך השבוע: אממ ממש מנסה לחשוב שהייתה עבודה זה דבר טוב מאד . שחברה שלי הזמינה אותי למסיבת רווקות שלה וגם אלך איתה למקווה
 
היא הזמינה אותי ועוד שתי חברות וזה מרגש  אותי . מעולם לא הכרתי ככה כלה עד כדי כך מקרוב . הייתה פעם מישהי באיזו עבודה שהייתה חברה טובה שלי אבל לא הלכתי איתה למקווה
 
או משהו . וגם כאן זה שונה וזה מרגש  אותי . ( איך אומרים בקרוב אצלי - אמן ! )
 
 משהו רע שקרה לך השבוע: עם אבא שלי שהוא בא לתקן לי את המייבש שזה דווקא דבר חיובי אבל לא ראיתי אותו מלא זמן והוא היה ממש קצת תיקן והלך
 
זה איכזב אותי .
 
 התחדשות השבוע: לחתונה הקרבה : קניתי חצאית שחורה בלון כזאת קצת וחולצה שחורה עם נקודות לבנות כאלה גדולות , נעליים חדשות , וגם סוג של ז'קט
 
אה וגם זוג משקולות בישביל ספורט . למזלי הרב אבא נתן לי כרטיס כזה "תו הזהב" וגם גיפט כארד לחנות ספורט  כך שלא הכל נפל עליי מבחינה כלכלית .
 
פריט/לבוש השבוע: הז'קט החדש . אני יודעת שאני צריכה לשמור אותו לחתונה אבל לא התאפקתי כי גם ממש התלהבתי בחנות מזה שהוא עולה עליי .
 
 תוכנית השבוע: חדשות בערוץ 10 . ומחוברים ++
 
 מאכל השבוע: שני טבעול לייט + סלט . בעבודה .
 
 משהו שאתה מצפה לו בשבוע הבא: המקווה ומסיבת הרווקות . והעבודה .
 
 משהו שאתה לא מצפה לו בשבוע הבא: מחר שוב יש לי רופא שיניים . כן יש לי לא מעט טיפולים יהיה לזה סוף מתי שהוא .
 
 אדם שעשה לך את השבוע: חברתי הטובה . ( לא זאת שהזמינה אותי למסיבה השנייה ) וגם הכלה לעתיד כמובן . אוהבת מאד את שתי חברותיי הן יקרות לליבי מאד .
 
 אדם שהרס לך את השבוע: אני בעצמי עם המחשבות שלי . רק אני הורסת לעצמי .
  
 אדם שאתה רוצה לפגוש בשבוע הבא: את בעלי\בן זוגי היכן הוא ?
 
 ציטוט/יציאת/מילת השבוע: ושוב משפט נחמד מהפייסבוק : חברות לא בהכרח קשורה לאדם שאתם מכירים הכי הרבה זמן . אלא , לאדם שנכנס לתוך חייכם ואמר " אני כאן בישבילך !" והוכיח
 
את זה !
 
 התוכניות לשבוע החדש: שבוע רגוע עם כמה שיותר מחשבות חיוביות
 
 ולסיכום, איך עבר עלייך השבוע: לא קל אבל עבר .
 
מסקנת השבוע :  כמו בשבוע שעבר לקחת את החיים בפרופורציה .
 

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

כהן, דקר, פקס וברוש - משרד עורכי דין
כהן, דקר, פקס, ברוש –

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ