לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום מוותרים על ברית מילה
שלום לכם וברוכים הבאים לפורום מוותרים על ברית מילה! בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על הורים והורים-לעתיד המתלבטים אם לערוך לבנם ברית מילה, ומה שהיה להליך כמעט אוטומטי כשנולד בן, הופך לנושא שבהחלט לגיטימי לשאול את עצמנו לגביו - האם זה הכרחי? לנושא רגיש זה יש פנים רבות : מיניות, דת, מסורת, זהות יהודית, הבדלות מעמים אחרים, בריאות, אסתטיקה, לחץ חברתי, הורות, השתייכות, מוסר ועוד. "מוותרים על ברית מילה" הם אנחנו, הגולשים והמנהלות של הפורום. אנחנו החלטנו שלא לערוך ברית מילה לבנינו - אנחנו כאן כדי לספק את הצד שמתנגד לברית מילה. בלי התנצלויות, בלי התנצחויות, בלי צורך להצטדק מול אף אחד. אנחנו נמצאים כאן כדי לתת למי שרוצה לשמוע, לקרוא, לשאול, לבקש עזרה או מידע על ברית מילה, אי מילה, המלצות או אי המלצות על מוהל ועוד... אנחנו כאן כדי לתמוך אחד בשני וכדי לתמוך במי שמתלבט ורוצה לשמוע את הצד שלנו ולהעזר בנו. מעבר לכך הפורום הוא פורום ציבורי ופתוח עבור כלל הגולשים. כולם מוזמנים לקרוא בו וגם לכתוב. אנחנו מקבלים בברכה גולשים שמתלבטים באשר לדעתם בעניין ברית מילה. פה תהיה לכם הזדמנות לפגוש וירטואלית קבוצה של אנשים שלא ערכו ברית מילה לבניהם, הורים לילדים בגילאים שונים שיוכלו לשתף אתכם בנסיונם, בהשקפת עולמם ובמסלול שעשו בדרך אל ההחלטה הסופית נגד ברית מילה לבנם. לא כולם מתלבטים, לא כולם מעוניינים להתלבט ובוודאי שרוב האנשים בוחרים אחרת מאיתנו, אך יש לנו עניין לאפשר שיח תרבותי ופורה בנושא. חשוב לנו לשמור על רוח דיון נאותה בפורום. דווקא בגלל שמדובר בנושא טעון ורגיש, ולא נאפשר לכתוב ע"ג הפורום התבטאויות פוגעות בגולשים אחרים. תומכי מילה מוזמנים לקחת חלק בכל הדיונים תוך הקפדה על רוח הדיון, כראוי לפורום שהוא פורום תמיכה בהגדרתו. גם כשיש חילוקי דיעות יש להביען ללא זילזול, בהתייחסות לגופו של עניין ולא לגופו של גולש, תוך נימוס וכבוד הדדי.על שינוי השם של הפורום מ"ברית מילה בעד ונגד" ל"מוותרים על ברית מילה" ניתן לקרוא בשאלות נפוצות. קהילת ``מוותרים על ברית-מילה`` נועדה בין השאר לאפשר למי שהנושא קרוב אליו - מוהלים, רופאים, אנשים דתיים או מסורתיים, עולים חדשים, זוגות או יחידניות בהריון, סבים וסבתות, אנשים שאמצו ילד בחו``ל, אזרחים לא-יהודים החיים כאן בישראל וכל מי שמעוניין לשוחח בנושא זה ולשמוע דעות לכאן ולכאן. כמו כן בקהילה מרוכזים מידע, מאמרים, דעות, סיפורים והצבעות למקומות רלוונטיים. פה גם המקום להתייעץ עם אנשים שחקרו את הנושא של ברית מילה מכיוונים שונים. פילוסופיה, דת, חברה, היסטוריה, פיזיולוגיה ורפואה. ולסיום - שתי בקשות: מכיוון שהפורום הינו פורום תמיכה ובמקביל גם פורום דיונים, עזרה ויעוץ להורים בשלל מצבים רפואיים, חברתיים ואחרים הקשורים בברית מילה ואי מילה, הגולשים מתבקשים לא לערב התנצחויות אישיות או דיונים כללים בשירשורי בקשת עזרה או עידכון של הורים או מתלבטים במצב רגיש או בהתיעצות אישית אחרת. לשם כך יש לפתוח שירשור נפרד אליו ניתן לקשר את העמדה או הציטוט ולהמשיך את הדיון שם. אין לדון מעל דפי הפורום בניהול הפורום הזה או פורומים אחרים בתפוז. בין היתר אין לדון במחיקת הודעות וחסימת גולשים (עתידיות, עכשויות או בעבר), השערות או מידע לגבי טרולים וכל מה שקשור לניהול תחום זה.  את כל אלה יש להעביר למסרים אישיים או פורום משוב, על פי הצורך. גלישה נעימה ופוריה לכולנו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום מוותרים על ברית מילה

שלום לכם וברוכים הבאים לפורום מוותרים על ברית מילה! בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על הורים והורים-לעתיד המתלבטים אם לערוך לבנם ברית מילה, ומה שהיה להליך כמעט אוטומטי כשנולד בן, הופך לנושא שבהחלט לגיטימי לשאול את עצמנו לגביו - האם זה הכרחי? לנושא רגיש זה יש פנים רבות : מיניות, דת, מסורת, זהות יהודית, הבדלות מעמים אחרים, בריאות, אסתטיקה, לחץ חברתי, הורות, השתייכות, מוסר ועוד. "מוותרים על ברית מילה" הם אנחנו, הגולשים והמנהלות של הפורום. אנחנו החלטנו שלא לערוך ברית מילה לבנינו - אנחנו כאן כדי לספק את הצד שמתנגד לברית מילה. בלי התנצלויות, בלי התנצחויות, בלי צורך להצטדק מול אף אחד. אנחנו נמצאים כאן כדי לתת למי שרוצה לשמוע, לקרוא, לשאול, לבקש עזרה או מידע על ברית מילה, אי מילה, המלצות או אי המלצות על מוהל ועוד... אנחנו כאן כדי לתמוך אחד בשני וכדי לתמוך במי שמתלבט ורוצה לשמוע את הצד שלנו ולהעזר בנו. מעבר לכך הפורום הוא פורום ציבורי ופתוח עבור כלל הגולשים. כולם מוזמנים לקרוא בו וגם לכתוב. אנחנו מקבלים בברכה גולשים שמתלבטים באשר לדעתם בעניין ברית מילה. פה תהיה לכם הזדמנות לפגוש וירטואלית קבוצה של אנשים שלא ערכו ברית מילה לבניהם, הורים לילדים בגילאים שונים שיוכלו לשתף אתכם בנסיונם, בהשקפת עולמם ובמסלול שעשו בדרך אל ההחלטה הסופית נגד ברית מילה לבנם. לא כולם מתלבטים, לא כולם מעוניינים להתלבט ובוודאי שרוב האנשים בוחרים אחרת מאיתנו, אך יש לנו עניין לאפשר שיח תרבותי ופורה בנושא. חשוב לנו לשמור על רוח דיון נאותה בפורום. דווקא בגלל שמדובר בנושא טעון ורגיש, ולא נאפשר לכתוב ע"ג הפורום התבטאויות פוגעות בגולשים אחרים. תומכי מילה מוזמנים לקחת חלק בכל הדיונים תוך הקפדה על רוח הדיון, כראוי לפורום שהוא פורום תמיכה בהגדרתו. גם כשיש חילוקי דיעות יש להביען ללא זילזול, בהתייחסות לגופו של עניין ולא לגופו של גולש, תוך נימוס וכבוד הדדי.על שינוי השם של הפורום מ"ברית מילה בעד ונגד" ל"מוותרים על ברית מילה" ניתן לקרוא בשאלות נפוצות. קהילת ``מוותרים על ברית-מילה`` נועדה בין השאר לאפשר למי שהנושא קרוב אליו - מוהלים, רופאים, אנשים דתיים או מסורתיים, עולים חדשים, זוגות או יחידניות בהריון, סבים וסבתות, אנשים שאמצו ילד בחו``ל, אזרחים לא-יהודים החיים כאן בישראל וכל מי שמעוניין לשוחח בנושא זה ולשמוע דעות לכאן ולכאן. כמו כן בקהילה מרוכזים מידע, מאמרים, דעות, סיפורים והצבעות למקומות רלוונטיים. פה גם המקום להתייעץ עם אנשים שחקרו את הנושא של ברית מילה מכיוונים שונים. פילוסופיה, דת, חברה, היסטוריה, פיזיולוגיה ורפואה. ולסיום - שתי בקשות: מכיוון שהפורום הינו פורום תמיכה ובמקביל גם פורום דיונים, עזרה ויעוץ להורים בשלל מצבים רפואיים, חברתיים ואחרים הקשורים בברית מילה ואי מילה, הגולשים מתבקשים לא לערב התנצחויות אישיות או דיונים כללים בשירשורי בקשת עזרה או עידכון של הורים או מתלבטים במצב רגיש או בהתיעצות אישית אחרת. לשם כך יש לפתוח שירשור נפרד אליו ניתן לקשר את העמדה או הציטוט ולהמשיך את הדיון שם. אין לדון מעל דפי הפורום בניהול הפורום הזה או פורומים אחרים בתפוז. בין היתר אין לדון במחיקת הודעות וחסימת גולשים (עתידיות, עכשויות או בעבר), השערות או מידע לגבי טרולים וכל מה שקשור לניהול תחום זה.  את כל אלה יש להעביר למסרים אישיים או פורום משוב, על פי הצורך. גלישה נעימה ופוריה לכולנו

הברית בהתישבות העובדת לפני קום המדינה
13/11/2014 | 21:36
40
האם ידוע משהו על קיום הברית לפני קום המדינה ע"י אנשי ההתישבות העובדת, פורקי עול המצוות בד"כ?
בן 92 עשה השבוע ברית ועדיין חי !
13/11/2014 | 19:51
6
103

רק היום גילתי שעשו ברית מילה לשכן שלי בן 90 פלוס
כל הכבוד לרב המוהל שלמרות שאף רופא לא הסכים לעשות לו ברית
בגלל הגיל, ובעיות לב, לקחו את הסיכון והאמינו ש"שלוחי מצווה אינם ניזוקים"
הנה עברו כמה שעות והבן אדם עוד חי ! זאת הוכחה שיש בורא עולם !
הנה עשה מצווה ונשאר חי

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/287288

 
לקשיש. בריאות שלמה ואריכות ימים עד 120.
13/11/2014 | 20:04
31
איזה נס שהוא למרות עורלתו הגיע לגיל המופלג של 92
13/11/2014 | 20:56
24
כבוד! אדם בוגר (ואפילו מבוגר) קיבל בעצמו החלטה על הגוף שלו,
13/11/2014 | 21:21
65
ביצע ונשאר חי! הלוואי וכך היו עובדים הדברים. שרק יהיה בריא.
זה נס זה? אברהם נימול בן 99 בתנאי הסניטציה של אז!
13/11/2014 | 22:28
1
60
והוכחה שיש בורא עולם תהיה אם הוא יוכיח את עצמו, או לכל הפחות שהסטטיסטיקות (של מחלות, תאונות וכו') אצל מאמינים ומתפללים שעושים שלל מצוות יהיו שונות משל שאר בני התמותה (שמנהלים אורח חיים דומה ולא מתפללים לשום אל).
 
סחתיין לשכן.
בספרו יש אלוהים? מציג דוקינס מצב דומה.
17/11/2014 | 15:38
35
בקבוצת "טיפול" וקבוצת ביקורת השתתפו מועמדים העתידים לעבור את אותו ניתוח בדיוק (נדמה לי החלפת מסתם בלבבם).
 
לקבוצת הטיפול נאמר שאנשים יתפללו עליהם לבריאותם ולהצלחת הניתוח והשיקום (וככה היה, נוצרים טובים, לא כתוב כמה, התפללו יום יום על כל שמות המנותחים). לקבוצת הבקורת לא נאמר כלום, ואף אחד לא התפלל עליהם (אלא אם כן היו תפילות ללא קשר לניסוי).
 
למי היו אחוזי הצלחה, החלמה ושיקום גבוהים יותר? לקבוצת הביקורת. מדען יגיד שזה אפקט הציפיה שהחליש את המנותחים. איש דת יגיד שאלוהים מתנגד לניסויים שמעמידים אותו למבחנים.
 
ליהודים יש פיתרון טוב יותר: שכר צדיקים בעולם הבא. הדתי מכיר בחסרונות של החיים, ומצפה לשכר בשמיים.
 
"מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְּפָנֶיךָ ה' אלוקינו ואלוקי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים. אָנו עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים. אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֱאמַר: 'וְאַתָּה אֱלֹקים, תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת..."
קישור לכתבה ב-YNET
13/11/2014 | 22:46
44
|*|פורומים חדשים בתפוז|*|
( לעמוד שלי בתפוז )
13/11/2014 | 11:29
7
|קדימה|הוא פרץ לתודעה הציבורית בעונה השנייה של  "האח הגדול".  ב-4.3.10 זכה אלירז בתוכנית ומאז ממשיך לעבוד כל הזמן בטלויזיה, ברדיו ואף בקולנוע .
מוזמנים להיכנס כבר עכשיו לפורום ולהמשיך לתמוך, לאהוב וגם לבקר. תוכלו לחלוק איתנו מידע, תמונות , יצירות מעשי ידיכם.... הקשורים לאלירז.

היכנסו כבר עכשיו לפורום אלירז שדה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|קדימה| הוא הגיע למקום השני בעונה האחרונה של האח הגדול והצליח לצבור קהל מעריצים גדול ורחב!
אתם מוזמנים לבקר בפורום אלדד גל-עד בפורום תוכלו לשוחח ולדון בכל נושא שקשור באלדד - על כתבות של אלדד, עדכונים, תמונות וכל מה שתרצו.

היכנסו כבר עכשיו לפורום אלדד גל-עד
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
מודעות לסבל
13/11/2014 | 00:56
13
182
האדם אינו מודע לסבלו, אלא אם כן הוא יכול להשוות. עיוור "אינו סובל", אם אינו יודע מה זה לראות.
טבעי, שגבר שנימול לפני שהוא זוכר את עצמו, לא יהיה מודע לפגמו ולא יסבול במודע. האם הוא יסבול בכלל?
כשאנחנו מחליטים למול או לא למול, כדאי לשאול את עצמנו את השאלה: האם העיוור מלידה סובל מזה?
אם ניענה שאינו סובל בכלל, נפתחת הדלת למילה...
ואיך נדע אם הוא סובל מזה?
14/11/2014 | 11:30
10
100
אדם שאינו עיוור - לעולם לא ידע אם אדם שנולד עיוור או התעוור בינקותו סובל מזה או לא.
לא תוכל לעולם לחוות חוויה של אחר.
הדבר הכי קרוב לזה זה לעבור בעצמך אותו תהליך (מילה ובאותו גיל - לצורך העניין) וגם אז לא תוכל להשוות
כי אתם שני אנשים שונים שמגיבים אחרת לכל מיני דברים.
 
באופן כללי אני בכלל חושבת שנקודת המוצא של המודעות לסבל ("האם העיוור מלידה" סובל מזה?) אינה נכונה
בהקשר של מילה בינקות וללא בחירת הנימול.
(ואגב - במקרה של המילה זה ממש לא מלידה, כי רוב מוחץ של התינוקות נולדים שלמים.
אתה מתכוון אולי ל"עיוור מינקות"...)
בעיני זו שאלה שלוקחת מונופול על תחושות של אחר - כי לעולם לא תהיה לך את התשובה האמיתית.
אז לכאן או לכאן - כל תשובה שתיתן לעצמך (או שאחרים יתנו לך) ממילא תהיה בגדר השערה בלבד.
ולכן בעיני זו לא שאלה שכדאי לשאול.
 
השאלה שבעיני כדאי לשאול היא: האם יש לי זכות מונופול על גופו ועל תחושותיו של אדם אחר -
שהוא גם חסר ישע וגם תלוי בי לחלוטין לטוב ולרע.
האם יש לי את הזכות והרשות לערוך בגופו כל שינוי שיתחשק לי - רק כי אני רוצה ויכולה?
(ובלי שום סיבה רפואית קיימת שמצדיקה או מצריכה את השינוי הזה?)
האם יש לי זכות לקחת ממנו איבר שהוא נולד איתו ולשלול ממנו את החופש לוותר עליו מרצונו שלו?
כן|
14/11/2014 | 12:26
13
לא באתי להחליש את העמדה נגד הברית אלא להבין את הצד האחר
14/11/2014 | 13:51
8
73
נראה לי שכל מקיימי הברית, חילוניים כדתיים, יוצאים מתוך הנחה שהילד לא יסבול בגדול. בקטן - כן, יבכה, אבל סך הכל, בחשבון הסופי, לא יסבול כל החיים. לולא ההנחה הזאת, אף אחד לא היה עושה ברית ומועצת גדולי התורה הייתה מוציאה פסק דין האוסר על ביצוע מילה בזמננו מפני חולשת הגוף.
לכן, כדי לשרש את המנהג האכזרי הזה, אין מנוס מלהפריך את ההנחה הזאת. יש להוכיח, שכל נימול סובל ממילתו, גם כשאינו מודע לכך. איך להוכיח?
בשני דרכים. יש ברפואה ובמדעי ההתנהגות שיטות למדוד סבל של אחרים. נמצאו לסבל ולכאב סימנים גלויים. ונערכים מחקרים כדי לפענח את הסימנים. כך, כל המושג "איכות החיים", המשומש ברפואה, מבוסס על נתונים אובייקטיביים ויכול רופא לקבוע, שאיכות חיי פלוני מבחינה רפואית שונה ממה שפלוני חושב, ולהציע לו טיפול. כך גם יכול פסיכולוג טוב לראות את המצב "האמיתי" של הלקוח. בקיצור, יש לערוך מחקרים ולהודיע עליהם לקהל. זאת דרך מדעית, יבשה ולא כולם בקהל יילכו בה. ויש דרך אחרת. אינטואיטיבית. לשאול את האמא: נניח, אף אחד לא היה עושה את זה ולא צווית ע"י הקב"ה - היית עושה את זה? עם אבא, אם הוא נימול, יותר קשה. אבל גם לאבא יש אינטואיציה. אפשר לשאול אותו: בכלל-בכלל לא מעניין אותך, איך היית מרגיש בתור ערל? או לשאול אותו משהו אחר, להפעיל דמיונו. אבל צריך להזהר מהכאב שיחוש אם תצליחי לעוררו. לאבא זה מקום קשה, נכות מיותרת...
נקודה למחשבה
14/11/2014 | 14:42
66
את הברית עושים כי רוב  אלה שעושים אותה לא עושים אותה לעצמם אלא לאדם אחר מבלי  שביקש ומבלי ששאלו אותו כי זה הגוף שלו לא שלהם ויותר מזה זה קל יותר לעשות משהו כזה למישהו אחר מבלי שיתנגד לכך מבלי שיגיד מילה בנידון אתה תעשה לעצמך ניתוח ללא צורך או סיבה בבית חולים?אני  חושב שהתשובה שלך תהיה לא אין קשר לכל השטויות (וסליחה מראש ) שכתבת כי פסיכולוג לא כורת לך חלק מגופך ללא סיבה מה לעשות
אני אישית לעולם לא אוכל להבין את הצד האחר
14/11/2014 | 21:05
3
94
ואני גם לא מנסה.
 
אני מוצאת בעניין חוסר הגיון והגינות טוטאליים - ולכן לא מוצאת צורך ורצון לבדוק לעומק את ההצדקות לו.
ובפרט - מאחר ותמיד ידעתי שאני עצמי לא אצטרך לעשות זאת, לא עסקתי ב"למה כן".
את החשבונות של אחרים - אני לא עושה.
 
אבל כצופה מהצד אני יכולה לומר שהדבר היחיד שגובל בהגיוני ביחס למנהג הוא אך ורק הצידוק הדתי -
כי אלוהים אמר. כשמקבלים הוראות מיישות ערטילאית שאין בכלל יכולת להוכיח את קיומה - הכל הולך.
גם השחתת איבר המין.
 
"אלוהים אמר" או "זה נורא בריא" הן כן סיבות (אף כי לא מוצדקות לטעמי ואפילו מגוחכות - אבל סיבות).
"לא יסבול" זה לא סיבה לעשות משהו.
כי זה יכול להצדיק כל מעשה בגופו של תינוק, לא רק מילה.
אגב, בשורה התחתונה שים לב שההורים לא באמת עוסקים בסבלו של התינוק. (לפחות ככה אני רואה את זה).
מי שעושה דבר כזה ללא הרדמה - הדבר האחרון שמעסיק אותו זה מה התינוק מרגיש, לדעתי.
אולי הם מספרים לעצמם שהתינוק לא סובל, אבל אם זה אכן היה בראש מעייניהם - הם היו עושים את המקסימום
כדי שהוא אכן לא יסבול. (ובימינו יודעים מה לעשות כדי שאדם לא ירגיש כאב).
 
ככה שאם תוכיח לאנשים האלה באורים ותומים שהתינוק סובל, ואפילו סובל מאוד, ואפילו סובל ימים רבים לאחר המעשה - 
אז הם ימצאו הצדקות אחרות לתרץ בהן לחיוב את קיום המילה. (דוגמא: נכון, הוא יסבול מאוד - אבל זה כ"כ בריא שהסבל שווה.
חודש של סבל שווה חיים שלמים של בריאות....)
 
 
אם לא נבין אותם, איך נוכל לעצור בידם?
14/11/2014 | 22:11
2
51
חדשה31, למעשה את מבינה אותם טוב-טוב. את רואה בברור כי הם לא רוצים להתפקח, לא רוצים לדעת יותר. זה באמת פספסתי, כאשר בחנתי את יחסם. בחנתי את מה שהם יודעים ולא את מה שהם רוצים לדעת. וזה מאד חשוב להבין, כי זה מניע את ידם המסוכנת (עם הסכין).
 
 
ואיך אפשר לפקוח את עיניו של מי שלא רוצה להתפקח?
15/11/2014 | 17:29
1
36
אכן - אני מבינה היטב את העניין.
יש חוסר רצון מוחלט לוותר על המנהג ויש עידוד פעיל (לדעתי) של גורמים שהם לא האדם הפרטי
שדואגים שזה מה שאנשים ירצו.
 
וכמו שאומרים: אלוהים לא עוזר למי שלא עוזר לעצמו.
 
אני חושבת שאדם שלא מעוניין לפקוח עיניים - אין שום סיכוי שבעולם לשכנעו לוותר על כזה מנהג.
כך שלנסות לדבר אל אנשים כאלה זה משול ללחימה בטחנות רוח.
כלומר - גם אם אבין אותם, זה לא יעזור לי: לא אוכל לעצור בידם.
 
אני חושבת שהדרך היחידה היא:
א. להפסיק למול בעצמך. (את זה שנינו עשינו).
ב. לדבר אל ועם אנשים שאיכשהוא כן פתוחים לרעיון.
 
בנוסף, אני חושבת ששיטת העדר עובדת בשני הכיוונים ולא תמיד היא כזו רעה.
(לפחות לא כשעדר נוהג בצורה שאני חושבת שהיא הדבר הנכון לעשות, או לא לעשות)
 
כלומר: במדינה בה הרוב לא מלים - זה ימשוך גם אנשים שהיו מלים במדינה אחרת - לויתור על מילה, ולהפך.
אני חושבת שהאנשים שמלים כיום כי כולם עושים וכלום לא יזיז אותם מזה (כי זה בנשמתם לא להיות "חריגים")
באותה קלות היו מצטרפים ללא מלים לו היו חיים במדינה בה הרוב לא מל. אז מה ש"ישכנע" אותם אלו לא טיעונים הגיוניים ומציאותיים -
אלא רק העובדה שמסה קריטית (הרוב) לא מלה את בניה....
 
וזה נכון גם ברמה היותר גלובלית של כל העולם.
כלומר - אם ברוב העולם יפסיקו לחתוך וזה יהפוך למנהג מגונה ומשוקץ, בהחלט יש סיכוי שזה יחלחל גם למדינות בהן המנהג מושרש ביותר.
ומאחר וזה התהליך שקורה לגבי מילה (כל מילה שהיא - מילת נשים או גברים) במדינות שהן נותנות טון בעולם,
אני חושבת שבסופו של דבר זה מנהג שיהפוך לאקזוטי, זניח ואפילו לא חוקי ברוב העולם.
אבל זה לא יקרה מחר, לצערי.
 
(מקווה שזה לא יצא מבולבל מדי. אין לי מצב רוח להגהה ועריכה...)
16/11/2014 | 00:41
1
פתאום ראיתי שטעיתי:
14/11/2014 | 21:08
2
73
אתה לא מציין את "לא יסבול" כסיבה אלא כהצדקת המעשה.
 
ובכל מקרה, כפי שציינתי: לו תוכיח מעבר לכל ספק שמילה גורמת לסבל בל יתואר - 
הם ימצאו הצדקה חדשה, וסיפורים חדשים לספר לעצמם....
בלת"ק: מי שמאמין עושה *למרות* הסבל
17/11/2014 | 21:52
1
25
הוא לא צריך שום צידוק. המטרה (כפי שהם תופסים אותה) עולה על כל כאב (או פגם) שנוצר, ואלו בטלים (זניחים) לעומת קיום המצווה.
לגבי דתיים זה לא כ"כ נכון, לדעתי
19/11/2014 | 00:58
51
שהרבי פעמים נדחו מצוות מפני נזק שנתגלה. למשל, דוגמא קטנה, בקיצור ש"ע נדחתה המצווה להתעורר כארי לעבודת הבורא, משום ש"מזיק הדבר ללב". מה שכתבת, מתאים אולי יותר לחילוניים ר"ל...
אני יכול להעיד רק על עצמי
15/11/2014 | 02:24
1
73
שלקחתי מאוד קשה את עניין ברית המילה שנעשתה בי בגיל 8 ימים
מאז שהתחלתי לקרוא על זה מגיל 16 ועד שנות ה-20.
אני לא היחיד, יש כאן אנשים שגם לא לקחו את זה בקלות כאן בפורום (אני לא זוכר את שמם,
אבל אם אתה מעוניין אני בטוח שיענו לך על זה).
אני חושב שהכיוון של המחקרים והמדע לבדו לא יקחו אותנו רחוק, אם נרצה או לא לברית מילה יש יתרונות
רפואיים (לצד החסרונות!) וזו סך הכל "נכות" לא כל-כך משמעותית שאפשר לחיות איתה חיים נהדרים.
קיימים כבר מחקרים טובים שברית מילה פוגעת בהנאה ויכולה לגרום לסיבוכים, עדיין יחסית לניתוחים אחרים זה דיי "שטויות".
מה שצריך לשים עליו דגש זה זכות האדם לגופו וזה שאין הצדקה טובה לביצוע מילה בתינוקות (חובת ההוכחה עליהם ולא עלינו).
תודה על עדותך החשובה. האם תוכל עוד לדייק,
15/11/2014 | 13:24
43
מה בדיוק לקחת מאד קשה בעניין ברית המילה שנעשתה בך.
יש כאן גברים, שהרגישו את המילה בבשרם (כמוני)?
12/11/2014 | 16:06
22
131
אולי ישמיעו את קולם, לטובת הזולת?
12/11/2014 | 16:14
49
למה הכוונה?
12/11/2014 | 20:15
19
125
אולי תסכים לפרט? האם עברת מילה בגיל מאוחר?
כן, עברתי אותה בגיל 16.
12/11/2014 | 23:28
18
73
וואו.. אתה יכול לספר קצת, מה היו הנסיבות שבגללן
13/11/2014 | 09:40
17
132
עברת את המילה בגיל זה?
הנסיבות
13/11/2014 | 11:14
16
202
לפני שנה עליתי לארץ. התאהבתי בילדה בבית ספר. לא העזתי להתוודות לה. זה הסתיים בתסכול. גם צחקו עלי כמה בנים. החלטתי להתחרד, אולי במחאה, אולי בתקווה להקלט בחברה המוזרה כמוני... תנאי ההתחרדות היה המילה. עברתי אותה אצל רופא חרדי בבני-ברק. הניתוח היה מוצלח, והתוצאות מחרידות. מאז אני מנסה ללמוד כל יום מחדש, איך לחיות עם זה. בוחר תחתונים בקפידה. לפעמים מנסה לכסות את המילה במשהו רך. אבל עוד לא למדתי איך לא לסבול.
יש לי שני בנים, שעשיתי בקושי. מאז לידת האחרון לא קיימתי משכב עם אשתי ולא עם אשה אחרת משום העדר תחושה נעימה במילה ומשום תחושה מטרידה בה.
אני מוכן להעיד בשמי על המחדל שעברתי.
הבהרה
13/11/2014 | 11:22
1
160
"לפני שנה עליתי" הכוונה שנה לפני המילה. עברתי אותה בגיל 16 ולפני 40 שנה.
תודה על ההבהרה, אכן לא הצלחתי להבין כהלכה מההודעה המקורית
14/11/2014 | 01:21
34
וואו עשית לי צמרמורת
13/11/2014 | 12:08
7
117
צר לי כל כך על החוויה שעברת
גם על הקשיים של חבלי הקליטה
גם על הפתרון שקיווית שיביא מזור לבעיות שלך (לפחות זה עזר מבחינת ההשתלבות?) אבל הביא בעיות אחרות/נוספות...
אם זה עזר מבחינת ההשתלבות
13/11/2014 | 12:50
6
126
כן, זה עזר להשתלב בחברה החרדית. לגבי הצבא והאוניברסיטה אחר כך, הלואי ויכלתי להשוות, איך הייתי משתלב ללא מילה. מה שכן, אף פעם לא עלה עניין המילה, חוץ ממקרים נדירים, שמישהו אחר שגם עבר אותה כמבוגר סיפר על החלשת תחושתו. זכור לי אחד שאמר: עכשיו אפשר להכות שם בפטיש. הוא גם היה מהעולים החדשים. את העמדה הישראלית החילונית שמעתי רק פעם, וזאת לפני המילה. ילדה אחת בבית ספר, בכיתתי, כששמעה ממני שלא עוסים מילה ברוסיה, אמרה בקצרה ובטעם של רצינות: זה לא טוב. יכול להיות, שאמירתה זו תמכה גם היא בהחלטתי להימול.
קשה מאוד.
13/11/2014 | 13:01
5
91
בין הפתרון המיידי בהיבט אחד (החברתי) לבין הפגיעה לטווח ארוך (באיבר).
אני לא יכולה לתאר לעצמי קשיים בהשתלבות בתור עולה חודש
כן יכולה לתאר לעצמי קשיים מסיבות אחרות (שהיו לי)
אבל כשההורים בעצמם עולים חדשים ונתונים בעצמם לאותם קשיים ולרצון האדיר בוודאי להקל על בנם ולהיטיב עמו - חסר החוזק הנפשי והיכולת להתמודד (כמו שהיה אצלי... לא שהיה אצלי כמובן התלבטות של לשנות משהו בעצמי... אבל יכולה רק לתאר לעצמי שזה לא היה עולה על הדעת על הוריי להעביר אותי ניתוח כדי לרצות אחרים) וזו קריעה אדירה
הורים
13/11/2014 | 13:24
4
91
אמי הייתה רופאה והזהירה אותי מפני המילה. גם סיפרה לי בגאווה שהצילה אותי ממילה שרצו לכפות עלי סבי ואבי הנימולים ברוסיה בהיותי פעוט. הפרתי את עצתה המקצועית, גם כי לא היה בי אמון בה מספיק, אבל גם מפני שהתביישה לפרט מדוע לא תיעשה המילה. כדוגמת העצה, שנתנה לאחרונה אחת המשתתפות בפורום זה לאשתו של מתלבט שביקש עזרה. היא פירטה במוחש על מה מדובר, ישירות, בלי בושה. כך צריך, כל הכבוד לה. חבל שאיני זוכר את שמה של הצדיקה הזאת...
וואו. (כמה וואו) זה ממש עוצמתי
13/11/2014 | 13:29
3
76
שאפילו למרות הידע שניתן לך החלטת לעבור את זה... זה אפילו עוד יותר גורם לי (לא יודעת בדיוק איך להתנסח) לכבוד (לא ברמה הספציפית, אלא ברמה הגלובלית יותר שהאמנת שמשהו הוא הנכון עבורך והלכת איתו עד הסוף...)
הכבוד במקומו מונח
13/11/2014 | 13:39
2
74
אכן המרד, ובפרט, נגד ההורים, הצליח. כבודי במקומי מונח. אבל: מה חבל? חבל שלא היה לצידי מישהו שיתמוך אותי מבחינה נפשית, כדוגמא, פסיכולוג טוב, שיכול היה לכוון את המרד לכיוון הרסני פחות. יש מקום להקים ייעוץ פסיכולוגי לענייני מילה.
אכן.אני לא חושבת שאי פעם שמעתי על מישהו שלאות מחאה עשה בעצמו
13/11/2014 | 14:32
1
56
ניתוח. הכי קרוב לזה כנראה מתקרב קעקוע או עגיל (פירסינג) אבל כמובן אין באמת מה להשוות
המחאה לא היתה מודעת
13/11/2014 | 14:43
64
מודע היה התסכול והתקוה לחיים חדשים לצלילי החליל החרדי. זה היה כמו לעבור לעולם הבא עוד בחיים. עם כל המשתמע לגבי העולם הזה, שלדידי נדון למוות כמחיר למעבר.
סיפור מצמרר ועצוב.
13/11/2014 | 16:07
1
80
מעולם לא קראתי/שמעתי עדות כזו של חוסר נוחות וסבל.
בכל העדויות שקראתי זה ההיפך-כיהוי התחושה באיבר, כפי מה שכתבת על עדות מפיו של מישהו אחר: "עכשו אפשר להכות שם בפטיש". לא מתואר סבל אלא כיהוי תחושתי וירידה חדה בעונג המיני (בד"כ בעכבות תופעת ההתקרנות).
 
התקרנות במילון שלנו:
 
 
אני ממליצה לגשת לאורולוגים מומחים אם טרם עשית זאת,  ולהוועץ בהם על תחושותיך וכן לשקול שיחזור עורלה (יש כאן "מומחים" בתחום זה וישמחו להפנות אותך לקריאה בנושא, יש המון חומר בנושא הזה באנגלית). אני לא הבנתי לצעיר מהטקסט ומבסיס הידע שלי על השלכות המילה האם תחושותך קשורות לתחום הפסיכולוגיה, הפיזיולוגיה, דימוי גוף או שילוב, או בכלל תחומים אחרים, לכן חשוב למפות את תחומי הקשיים שלך ולפנות לגורמים מתאימים לעזרה, אם כמובן טרם עשית זאת.
 
שיחזור עורלה במילון שלנו:
 
 
אם אתה רוצה ויכול לכתוב בצורה מסודרת את עדותך והצד שלך בסיפור, ומה הקשיים שאתה חווה בחיי היומיום וכמובן בחיי המין שלך אני אעלה זאת בצורה מסודרת בכלי הפורום, בקטגוריה של עדויות אישיות. אפשר במסר אישי, עילום שם וכו'.
 
עדות מסודרת
13/11/2014 | 17:52
91
אוכל לתת. מיד אחרי הניתוח, למחרת, כשעליתי לאוטובוס לנסוע הביתה, הרגשתי כאב עצום בכל רגע שמישהו מהנוסעים באוטובוס הצפוף היה נוגע בי באזור המנותח. ואני זוכר היטב, שזה לא היה רק כאב מהפצע, אלא גם כאב המילה עצמה. זה הדהים אותי, כי לא ציפיתי לזה. וזה היה יום האכזבה הראשון.
הכאב במילה היה אז מובן לי ככאב של עצב (nerve) שנגלה לגירוי גס מהסוג שאף פעם לא נגלע עד כה. מאז העצב התרגל ונעשה פחות רגיש, אבל עדיין אני נתקל באותו כאב של רגישות כאשר אני, למשל, משתמש במגבת - אני צריך להזהר שלא לגעת (כמעט כתבתי, בעורלה) במילה, כמובן. אשתי יודעת לקנות לי תחתונים צמודים ליום ולא כל כך צמודים, אבל רכים ובלי תפר, ללילה. אני לא אוהב לרוץ או להתעמל, כי נחכך לי...
 
שמעתי רק מחבר אחד שיש לו אותה בעייה. זה לא אומר שלאחרים אין אותה בכלל, כמובן, אבל כנראה, היא באמת לא כל כך שחיחה. ומי שנחשפה מילתו מילדות, כל שכן - הוא הספיק להתרגל (accommodated). אבל על קיום הבעייה מלמד ההיצע של כיסויי מילה של סוג זה או אחר. יצרן הסוג שאנכי משתמש בו אף סומך (refers) על הבעייה הזאת כעל אחת הסיבות לקנות את מוצרו.
 
לסיבות פסיכולוגיות, חברתיות וכד לא הייתי מיחס כח רב כגורם לתחושה שתארתי, משום שהנסיבות החברתיות והאחרות, וכן מצבי הנפשי הספיק להשתנות במהלך חיי הארוכים, ורובם ללא היכר - אבל התחושה נשארת.
 
כנראה, שמדובר כאן בהבדלים פרטיים שברגישות בגברים. והנשים בפורום תדענה על התחום הזה הרבה יותר ממני, שאיני מכיר גברים מצד זה.
מצטערת לשמוע... ברשותך, כמה שאלות
14/11/2014 | 01:27
2
81
(אתה מוזמן לענות רק על מה שנוח לך, אם הן פולשניות מדי, ותר).
 
1. האם אתה עדיין חרדי?
2. האם אתה מתחרט על החזרה בתשובה?
3. האם אתה מתחרט על המילה?
4. האם כל השנים האלה לא ירדה הרגישות בפין? תקן אותי אם אני טועה, אבל המצב שאתה מתאר הוא די חריג, לא? (הרי התקרנות היא תופעה טבעית בכל גיל, כפי שאם הולכים יחפים העור בכפות הרגליים נעשה קשה וגס, פחות רגיש עם הזמן, ואם מפסיקים ומטפלים בו הוא מתעדן בחזרה).
5. האם היית מעדיף להימול בינקות ושלא היו משאירים בידיך את הבחירה?
6. האם אתה כועס על הוריך שלא מלו אותך בינקותך?
7. האם מלתך את בניך? אם כן, האם היית מעדיף לא למול אותם לו יכולת? (לא יודעת לגבי החרדיות, כאמור).
תשובות לשאלות של trilliane
14/11/2014 | 03:39
1
88
1. עכשיו אני חרדי במובן הקשה, אבל לא במובן הקל. דהיינו, איני מקיים מצוות הקלות לקיים, כגון שבת, כשרות, טהרת משפחה, אמונה בה' וכד', אבל מקיים כמה דברים מהותיים:
א. אני בעל מנטליות יהודית גלותית
ב. מעדיף לדבר ולכתוב יידיש
ג. אוהב את רעי כמוני, דהיינו את היהודי ששמר על גלותיותו האשכנזית כמוני, אך גם על גלותיות אחרת. וכמה שהוא יותר עיירתי, יותר טוב
ד. אוהב ללמוד תורה בצורה החרדית ויודע להגיד דברי תורה בדרכם
ה. אוהד את השמרנות של "שארית הפליטה" החרדית
 
2. איני מתחרט על החזרה בתשובה, כי תיקנתי את מעשי.
3. מתחרט קשות על המילה, כי אי אפשר לתקן מעשה זה.
4. הרגישות במילה ירדה במשך השנים, אבל לא מספיק או לא באותה צורה שהיה לי נוח לחיות איתה.
5. לא הייתי מעדיף להימול בינקות, על אף שלא הייתי סובל כל כך מתודעת החסרון והנכות. זאת משום שמעדיף אני בכל זאת לדעת באופן ישיר וחושני, מה זה הרגש המיני והתשוקה בשלמותם, גם כשהידיעה הזאת היא מזכרון העבר הרחוק בלבד.
6. איני כועס על הוריי על כך, אמנם אני כועס עליהם שלא שכנעו אותי כהלכה שלא אעשה מילה.
7. לא מלתי את בניי, והם יהודים גלותיים כשרים. אנחנו מתגוררים בחו"ל ובניי אף פעם לא גרו בארץ. אגב, אני מפחד שיכירו ישראליות או יהודיות ויהיה סופם להימול מפני אהבתם אותן או שימולו את בניהם ובני בניהם, ה' ישמור מהאסון והבושה חו"ח.
14/11/2014 | 04:13
21
וואו למה לא קראתי את זה לפני שהגבתי לך בשרשור השני
14/11/2014 | 14:58
68
 
לא בדיוק זוכר את זה אבל
13/11/2014 | 12:35
110
הייתי קטן מדי (מן הסתם) כדי לזכור את זה, אבל אני מרגיש את הנזק יום יום.
אני לא אוהב את מה שעשו לי בלי לשאול את דעתי בכלל.
אני בן 28, יליד הארץ ומשחזר את העורלה שלי כמעט שנתיים. יש תוצאות יפות וזה משפר את התחושה (הפיזית והנפשית).
 
כריתת עורלה זה אקט אלים שנעשה לטובת השבט/ משפחה/ אלוהים. מאוד מטריד אותי שרוב הציבור לא עוצר שניה וחושב, איזה נזק הוא מביא לילדיו.
וזה כמובן משולב עם בורות עצומה בנושא...
תוכלי להגיד עליו כמה מילים?
11/11/2014 | 22:22
1
65
לטובת הגולשים כדי לעזור להם להחליט אם לקרוא ועד כמה להתעמק. לא צריך תקציר, רק במה עוסק? מי כתב? האם יש שורה תחתונה?
ברית המילה כביטוי של פסיכוזה קהילתית
11/11/2014 | 23:36
75
נכתב ע"י יוסי נחושתן, מרצה וראש התכנית לתואר שני ב"זכויות אדם, גלובליזציה וצדק", בית הספר למשפטים, אוניברסיטת קיל, אנגליה.
פורסם בכתב העת "'המשפט' ברשת: זכויות אדם" בינואר 2014.
נכתב בעקבות  החלטת בית הדין הרבני לחייב אם למול את בנה.
בין השאר הכותב סוקר את הטעמים השונים למילה ודן בהם בהקשר להחלטת בית הדין. אחת מהמסקנות היא שהמילה היא ביטוי לפסיכוזה קהילתית כדבריו.
משאירה את השאר לעיונכם. אני בטוחה שזה יעניין אתכם.
 
המאמר אכן מרתק, מקיף ומצויין.
11/11/2014 | 23:27
63
עלה אצלנו לדיון בעבר, וזו בהחלט הזדמנות להזכירו למי שפיספס:
 
מאמר מעניין
11/11/2014 | 23:56
51
קצת מדעני (scholarly), למי שיש לו עניין בפלפול. קצת לא מאוזן, אבל מביא קישור למאמר פילוסופי ב"הארץ", שמאזן קצת. פולמוס מעניין בין שתי ההשקפות, בעד ונגד. אני - בכל חושותי - נגד!
הבט הלכתי נגד קיום המילה
11/11/2014 | 17:56
22
194
יש ציוויים במקרא שמצוה לסרבם. דוגמא בולטת - קידוש הבן והקרבתו, "קדש לי כל בכור". אברהם לא הקריב בנו ובדיעבד קיבל הצדקה מלמעלה על סירובו. ובזה נבדל אברהם מהגויים הסובבים עובדי אלילים. זהו, כמובן, פירוש שלי עצמי - אבל פירוש ברוח מסורתי למדי.
כך גם ציווי המילה, מצוה לסרבו. ורק המסרב יזכה בברכה מלמעלה.
מסכימה איתך
12/11/2014 | 00:14
1
78
ברור (אם נקרא את הפרק האמור באופן מסורתי וביקורתי כאחד) שאלוהים מנסה את אברהם. הוא דורש ממנו משהו מזעזע ואפילו מופרע. מפרט לו בדיור למי ומה עליו לעשות ומצפה ממנו להתנגד. אברהם הוא אחד האבות היותר חדלי אישים שאפשר לדמיין הולך ומשתדל ככל האפשר לשחוט את הילד.  אפילו לא מברר בשנית אם אכן הבין נכון.... ונוהג באופן כה מטורף עד שאלוהים עצמו מנסה להתערב ולומר לו "אל תשלח"
וכן (באופן יותר "קטן" )- על כריתת העורלה. אלוהים לא באמת מתכוון הוא רק רוצה לראות ,  כמה רחוק ומסוכן עלולים מעריציו להגיע  ואולי ללמד אותם משהו על להגיד "לא" לפנאטיות ולדעת לשאול שאלות.
זווית הלכתית חשובה לחילוניים
13/11/2014 | 21:17
43
לא פחות מאשר לשומרי תו"מ, ואין לזלזל בה. האם יש בפורום הנהדר הזה שומרי מצוות או תלמידי חכמים לשעבר, שהיו יכולים לחזק אותנו בעניין המילה?
אברהם לא סירב, נהפוך הוא. היה לו מזל שהאל עצר אותו.
13/11/2014 | 04:08
19
89
יש לי חבר דתי שטוען שאברהם בכלל נכשל בניסיון, שהאל ציפה ממנו שיסרב. אני לא מתיימרת לדעת אם זה נכון או לא, אם בכלל אפשר לדבר במונחים כאלה כשאני כלל לא מאמינה בקיומו של האל (ובפרט, אם אינו קיים, גם אין לו שום ציפיות), אך נניח שאני עושה suspension of disbelief, ומנסה לנתח את הסיפור מתוך הנחה שהוא אכן התרחש כפי שסופר. אך מה שבטוח - בלי קשר לכוונתו התיאורטית של האל, המעשה של אברהם הוא בלתי נסלח בעיניי. מי שרוצה להקריב בשם האמונה - שיקריב את עצמו, לא מישהו אחר, שהוא בנוסף לכל גם תמים וחסר ישע. 
תפיסה של חברך הדתי שאברהם נכשל בנסיון
13/11/2014 | 21:05
2
66
נורא חשובה לצורך נושא הפורום הזה. האם תוכלי להתעניין אצלו, אם הוא מסתמך על דבריו של חכם ממנו, ואם כן, מיהו החכם?
אשאל אותו בהזדמנות
13/11/2014 | 21:18
1
54
אך אני בספק אם יש מי שחכם ממנו. האיש פשוט גאון, במלוא מובן המילה ובהרבה תחומים שונים. בנוסף הוא אמנם אדם מאמין מאוד (ומתמצא בכל נבכי היהדות, כולל תורת הקבלה), אך האמונה שלו מאוד לא שגרתית. אשאל אותו בהזדמנות, אבל אם אני צריכה לנחש, לדעתי הוא חשב על זה בעצמו ולא שמע ממישהו אחר.
לגבי אברהם, זו פרשנות ידועה...
14/11/2014 | 02:04
49
אין לי כרגע איך לחפש מקורות , אבל היא קיימת הרבה מאד זמן.
דעתי כדעת חברך : אלוהים מנסה שאברהם
13/11/2014 | 21:40
15
63
יתנגד. הוא מנסה להפוך את אברהם לאדם בר דעת השואל שאלות, טוען טענות ומנסה ככל יכלתו להיות אב טוב לבנו. שהרי לפי התוכנית האלוהית אברהם עומד להיות "אב להמון גויים" אם כן, מוטב שיתחיל מלהיות אב טוב לבניו.
בעניין ישמעאל הוא נכשל כאב. כשלון חרוץ
אלוהים מזדרז לתקן את המעוות ומציל את ישמעאל והגר.
ושוב מנסה ה' את אברהם ומצפה ממנו לסרב להקריב את בנו.
ושוב נכשל.
 
 
 
ונשאלת השאלה מדוע, אם כן,
13/11/2014 | 21:48
10
57
האל הניח לו בסוף להיות אב להמון גויים. היה לי יותר קל לקבל את הגרסה הזו (במסגרת הסיפור, לא כמשהו שאכן התרחש במציאות, כמובן) אילו הוא היה מעניש את אברהם על כשלונותיו ומוצא אותו לא ראוי להפוך לאב הראשון והגדול של עמו. אדם שלחלוטין אינו יודע איך לדאוג בסך הכל לשני ילדים מסכנים והופך לאב הסמלי של אומה שלמה - בלתי נתפס.
14/11/2014 | 16:45
2
28
ובגלל זה אנחנו אומה שממשיכה להקריב את בניה ולקדש זאת....
במילה תחילה ובמלחמה מאוחר יותר....
לדעתי מלחמות זה עניין אחר.
14/11/2014 | 21:15
1
31
הן קיימות בכל העולם ובכל האומות, וזה לא שמחפשים במי להילחם. לפעמים לא ממש יש ברירה. אני לא חושבת שיש בכלל קשר בין הדברים.
הקשר הוא במיתולוגיה
14/11/2014 | 23:06
34
כמובן שמלחמות יש בכל העולם ולא תמיד יש ברירה. לא לזה התכוונתי.
התכוונתי למיתולוגיה - המיתוס של עקידת יצחק, הנכונות להקריב את הבן והקרבת הבנים כמשהו שאנחנו משעתקים מבחינה סימבולית או מעשית - הוא משהו שצרוב מאד חזק בנרטיב ובדי.אן.איי הישראלי ושעליו מבוססות הרבה מהנורמות החברתיות והפוליטיקה הישראלית של היום. כותבת על זה יעל זרובבל בפרק מרתק שנקרא ״קרב, הקרבה, קורבן: תמורות באידיאולוגיית ההקרבה הפטריוטית בישראל״. לי היה מרתק לקרוא את זה.
שוב - הכוונה היא לא האם יש או אין ברירה אלא להלחם, אלא איך החברה מתייחסת למלחמה ולהקרבת הבנים שהמלחמה דורשת ממנה. אלה שני דברים שונים.
אני לא יודעת .... אני חושבת שיש בתנ"ך הרבה סתירות
18/11/2014 | 00:12
1
26
וזו הקטנה שבהן :)
לא צריך לחשוב, מספיק לפתוח ולקרוא את בראשית א+ב
18/11/2014 | 02:20
23
חוץ מזה, אם לא יהיו סתירות, ממה "יתפרנסו" הפרשנים?
לא היה לה' מועמד יותר טוב
19/11/2014 | 01:02
4
13
:- D לצחוק או לבכות? זה כמו היום בפוליטיקה.
19/11/2014 | 01:11
3
22
אף אחד לא מרוצה מהמנהיג הקיים, רק שאפילו אם מחפשים בנרות לא מוצאים חלופה טובה יותר.
אבל ההבדל המהותי הוא שלנו אין ברירה, המדינה כבר קיימת וחייבת להתנהל, ואילו לאל הייתה ברירה: יכול היה להתכבד ולהמתין עוד דור או שניים או כמה שצריך (הרי הוא ממילא בכל זמן ובכל מקום, זה לא שהוא לחוץ להספיק משהו כמונו בני התמותה) עם הקמת העם היהודי, לא? עד שהיה מוצא אב ראוי. או שהמסר הוא שאין בכלל אנשים/מנהיגים ראויים בעולמנו?
המסר הוא שאין ראויים, חוץ ממנו יתברך.
19/11/2014 | 03:12
2
17
וכן, אין גיבורים ואין חכמים. (Offtop, סליחה)
אז זו הפאשלה שלו. בשביל מה יצר עולם כזה,
19/11/2014 | 03:38
1
24
שאין בו ולו איש ראוי אחד לרפואה? רק כדי להוכיח כמה האנשים שהוא עצמו יצר עלובים? בקיצור, איך שלא מסתכלים על זה, לא מסתדר כל הסיפור הזה.
כמה שרציתי להגיב לofftop הזה!..
19/11/2014 | 11:55
17
אבל נזהר מהנהלת הפורום היקרה.
אברהם מוכיח באופן קבוע שהוא עושה מה שאלוהים רוצה ולא פוצה פה
13/11/2014 | 22:22
3
66
החל מ"לך לך", דרך המילה (הוא מל את עצמו בגיל 99*), גירוש הגר, עקדת יצחק...
איך לומר? לא ממש גבר גבר לקחת ממנו דוגמה...
 
________________________
* אם מאמינים שגבר באותה תקופה הצליח להגיע לגיל כה מופלג (אם כי בספר בראשית מוזכרים גם אנשים שחיו מאות שנים); והצליח לשרוד בגיל כזה ניתוח בתנאים דאז; ואם בכלל מאמינים שהיה אדם כזה...
ואגב מילה בגיל תשעים פלוס....
14/11/2014 | 10:58
1
65
(מבחינתי - הלוואי וכל מילות הגברים היו נעשות ככה. מבחירה ולקראת הסוף...)
אמן
14/11/2014 | 11:11
14
אופס. ראיתי שכבר שמו את זה פה. אפשר למחוק.
14/11/2014 | 11:01
17
|*|פורומים מקצועיים חדשים בתפוז|*|
( לעמוד שלי בתפוז )
11/11/2014 | 17:33
3
|קדימה|פורום הלוואות והשקעות המונים
אחרי שבמחאה החברתית האחרונה, בה נופצו, בין היתר, גם כמה זכוכיות של אחד הבנקים המרכזיים במדינה, קמה קבוצת יזמים והחליטה לשבור את המונופול. שיטת הלוואות והשקעות המונים הגיעה לישראל ומזמינה אתכם להצטרף לאלפי הישראלים שמובילים את אחד השינויים החברתיים ההכרחיים ביותר במדינה.

היכנסו עכשיו לפורום הלוואות והשקעות המונים, בו מומחה מחכה לתת לכם מענה לכל שאלה בנושא, והכירו את השיטה לחסוך את ריביות הבנקים, להשקיע כסף בתבונה וגם להרוויח כמה ערכים:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

|קדימה|פורום עדשות מגע ומשקפיים
הראייה היא אחד מתחומי החיים שאנחנו נוהגים להזניח ולשכוח, פעמים רבות נוצרת ירידה באיכות הראייה כתוצאה מהתנהלות לקויה בחיי היום-יום כמו הסתכלות ממושכת במסך המחשב, קריאת טקסטים מרוחקים ואפילו מעבר לא זהיר מחושך לאור.
פורום עדשות מגע ומשקפיים מציע מענה מקצועי של מומחית קלינית לשאלותיכם בנושא, למצמידי העדשות, למרכיבי המשקפיים ולמי שמעוניין לדעת עוד בנושא. מי יכול להרכיב עדשות מגע? האם ניתן להרכיב עדשות מגע גם בלילה? האם עדיף להרכיב משקפיים או עדשות? ועוד..

היכנסו עכשיו והתייעצו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
עמדת רופאים בכלל ורופאי מין (סכסולוגים) בפרט
11/11/2014 | 10:07
8
110
האם ניכרת בארץ עמדת רופאים או רופאי מין בעניין המילה, חוץ מעמדתו של דר' אבשלום זוסמן-דיסקין, ולהבדיל, מעמדתו של הרמב"ם? יש אולי גם בפורום שלנו רופאים כאלה? לדעתי, לחוות דעת ארגון סכסולוגי או רפואי תהיה משמעות רבה לכל העוסק בשאלת הברית והשפעתה על בריאות מינית.
ד"ר אבשלום זוסמן דיסקין הוא דוקטור לגנטיקה, לא רופא
11/11/2014 | 10:21
52
לא יצא לי להיתקל
11/11/2014 | 11:07
62
אינני אמא עדיין כך שלא יצא לאף רופא לבדוק את עורלתו (או העדרה) של בני הלא קיים.
אבל.
מקריאה מרובה בנושא. בארץ ובעולם.
אני יכולה לומר לך בוודאות שבנושא הזה (ברית או מילה) דעתם האישית (בעד או נגד) של הרופאים משפיעה (אם במודע ואם לא) על שיפוטם המקצועי - המלצתם (או אי המלצתם) לערוך את הניתוח הזה (זה לצערי, עד כמה שנראה לי, הנושא הרפואי היחידי שיש לו מטען כבד ועוצמתי כזה עד כדי כך שמשפיע על האתיקה והיושרה הרופאיים) והתעלמות מהאנטומיה האובייקטיבית של האיבר - אינני יודעת בדיוק עד כמה הרופאים בארץ יודעים על עורלות (אם כי לא לימדו אותם, או כי לימדו אותם מסיבות פוליטיות וברורות מעט, או כי הם לא רוצים לדעת יותר...) ולא בגלל שהם לא נתקלים בכאלה.
מה שאני רוצה להגיד הוא שהעמדה של רופאים בנידון לא מרשימה אותי. חשוב להציג גם את הזווית הזו - אבל לצורך העניין גם אמירתו של ד"ר זוסמן-דיסקין מוטית מדעתו האישית על הנושא. למרות שהוא (כביכול) זה שמציג את האמת ויכול באותה מידה היה להיות בעד ברית מילה ולהגיד "למדתי את הנושא, ואלו הנתונים ולמרותם אני עדיין בוחר בניתוח הזה" - לצערי רבים הרופאים (או האנשים) שיכולים להודות בנכונתו של המידע הזה ועדיין לדבוק בעשיית הניתוח.
הנושא לא נחקר בהיקף שהייתי מצפה
11/11/2014 | 14:05
4
82
ובישראל אין אליו שום התייחסות (למילת פעוטות עצמה משרד הבריאות מקפיד  שלא להתייחס עניינית,(כן, מקפיד שלא להתייחס, כל מילה נבחרה בקפידה)  ואפילו לא לסוגית הרדמה מקומית כן/לא, אז קל וחומר אין התייחסות להשפעת המילה בינקות או בבגרות על חיי המין לנימול או לשותפיו.
 
התרשמתי שיש הבדל בין מין עם שלם למין עם נימול בעיקר ברמת החיכוך ואיבוד הלחות, זאת כתלות כמובן שאין שימוש בקונדום, שמנטרל את אפקסט הגלילה. לגבר עצמו תתכן הרעה ביחסי המין יחסתי למצב השלם בגלל תופעת ההתקרנות בעטרה (כדאי לקרוא בערך התקרנות במילון שלנו). וכן חוסר עור עלול לגרום לפין שעיר ואי נוחות ביחוד בעת שימוש בקונדום (פין שעיר במילון שלנו).
 
בכל מקרה יש קצת חומר במילון שלנו.
 
 
עוד על (אי) התייחסות משרד הבריאות והחוק בכלל לסוגית המילה בישראל:
 
חוק ומילה בישראל:
 
 
זכויות הפעוט הנימול בישראל:
 
 
 
 
sexology ומילה
11/11/2014 | 17:18
3
54
קיים בארץ תחום כזה, sexology? סביר לצפות, שמומחיו יודו בנזק המילה ויתמכו ברמב"ם.
לא יודעת מה הכוונה במילה תחום, יש מטפלים.
11/11/2014 | 18:37
2
42
מעבדות מחקר לתחומי המיניות הפיזיים (שגם הם רבים ומורכבים) למיטב ידיעתי אין בישראל, אבל בטוח שיש מטפלים.
 
אפשר למצוא מטפלים (ואולי גם חוקרים של תחום זה) באתר אגודת איט"ם, שמנסה לעשות סדר בבלאגן בתחום זה, ולשאול את דעתם.
 
אגב, אין לי ציפיות...הרי אם הם רוצים להתפרנס הם לא יצאו נגד תחום המילה בשמם המלא.
 
 
עמדה מטעמם
12/11/2014 | 13:32
1
27
אולי ינקטו עמדה "מפרנסת" חלקית? כדוגמא: מילה מזיקה לגוף, אבל טובה לנפש...
אני ספק רב אם הם בכלל ינקטו עמדה ביחס לסוגיה
12/11/2014 | 13:54
34
כארגון, זו לא אחת ממטרותיו (גם כפרטים הסיכוי קלוש לדעתי).
 
בכל מקרה אתה (וכל מי שזה מעניין אותו) מוזמן לנסות לפנות אליהם כארגון וכמטפלים בודדים ולדווח לנו על התוצאות
 
 
נערך מחקר בקנדה ונמצאה בו השפעה של רופא נימול על המלצה למול
12/11/2014 | 13:38
60
במחקר נמצא שהסיכוי של רופא נימול להמליץ על מילה הוא כ-70% והסיכוי של רופא לא-נימול לא להמליץ על מילה הוא כ-70%.
הפיקניק - יום שישי הקרוב 14 בנובמבר
11/11/2014 | 09:28
7
75
[שמתי גם בעמוד בפייסבוק]
ביום שישי הקרוב - הפיקניק שלנו! 
 14 בנובמבר. 13:00 בפארק הירקון בתל אביב. יש חניה, אין פקקים, יש תחבורה ציבורית, לא צפוי גשם מחד ולא יהיה חם מאידך, ניפגש, נכיר, נדבר, נשאל, נענה, נרוץ אחרי הילדים (מי שיש לו) , נשב על המחצלת בנחת (מי שאין לו) ונספור ציפורים נודדות, אם יש לכם ילדים שלמים, אם אין לכם ילדים ואתם נגד ברית מילה, אם אתם לא יודעים מה לעשות  עם התינוק שיולד כן-ברית?-לא-ברית? , אם אתם רוצים להראות לסבא-סבתא-רבא שהנה יש עוד אנשים בארץ שחיים בלי לחתוך , אם אתם רוצים קצת שקט מהריצות הרגילות של יום שישי (בלי להפסיד את ארוחת הערב אצל החמות ;) ) - אתם בדיוק במקום הנכון. 
אוכלים טבעוני? הביאו טבעוני, אוכלים פסטרמה? הביאו פסטרמה ,  אוכלים כשר? הביאו כשר :) הביאו מה שאתם אוכלים ומה שאתם שותים לעצמכם, לילדים שלכם ורצוי בכמות קצת יותר גדולה ממה שאתם צריכים כדי שאפשר יהיה לכבד ולהתכבד. הביאו כדור, מטקה, עפיפון, ערסל או סתם את עצמכם על אופניים . הכל הולך :)
להתראות
רונית
 
מחר אשלח מפה עם המיקום איפה ניפגש אם מישהו מכיר מקום מועדף בפארק יכתוב לי במייל או כאן
אבל עוד לא בטוח שאוכל להגיע...
11/11/2014 | 10:31
19
מישהו במקרה מגיע מחיפה?
11/11/2014 | 12:12
14
אולי אגיע יחד עם בתי בת ה-7
11/11/2014 | 18:16
1
15
יופי! הגיע הזמן להפגש
12/11/2014 | 00:08
13
אנחנו נפגשים בפארק ביום שישי הקרוב 13:00
13/11/2014 | 00:40
2
68
זה אינו "מפגש קה"ל רגיל!" (המיועד בדרך כלל) רק להורים או להורים בדרך - בואו כולכם!  זה מפגש לכולנו, חברי פורום, קוראים סמויים, תומכי האי-מילה, אוהדי הרעיון, חובבי קה"ל, רווקים חופשיים, הורים טרוטי עיניים, סבים שרוצים לראות שיש עוד "משוגעים" חוץ מהילד הפרטי שלהם, לא נימולים וכן נימולים והכי חשוב : כל מי שרוצה לפגוש ולהכיר ולשוחח עם אנשים שחשבו על אי מילה .
כמובן - גם מתלבטים מוזמנים. אין שום תוכנית פורמלית ולא הרצאה אבל נעשה הכרטת ותהיה הזדמנות לשאלות -אז גם אם אינכם "נגד מילה" אלא מתלבטים או שואלי שאלות - בואו :)
אנחנו ניפגש במקום המכונה "חורשת הדקלים" ואתם יכולים לראות מפת הגעה או הוראות באתר פארק הירקון "גני יהושע"
 
חוץ מאשר חתיכות קרח אימתניות מהשמיים - אני אהיה שם בכל מזג אויר! :)
להתראות!
רונית
נכנסים לחניון מרחוב רוקח אחרי תחנת הדלק פז ופונים ימינה אחרי
13/11/2014 | 00:41
1
32
הכניסה לחניון
תעריפי החניה נוחים,  ככל הזכור לי
מפה
13/11/2014 | 00:42
36
עזרה במחלוקת ביני לבין אשתי בנושא
10/11/2014 | 23:53
35
275
אפתח בזה שעדיין אין לחם בתנור, ושאנו נשואים טריים, לאחר שנים רבות של חברות. אנחנו שנינו חילוניים.
 
אחרי שעברתי על כמה הודעות פה בפורום, שמתי לב שיש אנשים אחרים במצב דומה לשלנו, כמצופה. אצלנו זה קצת הפוך. היא רוצה לקיים ברית מילה במידה ויוולד לנו בן, ואני - לא.
אני מוכרח לציין שלא רק היא בעד הברית, אלא גם משפחתי וכמה מחבריי. רוב סביבתי הקרובה בעד הברית. כמובן שזה מחזק את עמדתה.
ה"עובדות" שאשתי והאחרים מספקים, הן: זיהומים, החברה המערבית מאמצת את ברית המילה בלי קשר ליהדות, הוא יהיה שונה, יצחקו עליו, וכו'.
כל אלה נשמעות לי כמו סיבות הגיוניות, אבל לא מספיק. בכל הבעיות הללו אפשר לטפל אם ובמידה יתעוררו, ואף למנוען.

אני לא כל כך מצליח לשכנע את אשתי שזה דבר נוראי וחסר היגיון, כי אני לא כל כך יודע איך להתמודד עם העובדות האלה בצורה הכי טובה. למען האמת גם אם יש לי טענות טובות, זה עדיין לא גורם לתזוזה כלשהי אצלה. היא בשלה.
בשלב כלשהו, אמרתי לה שהחלטתי לוותר בשביל שלא נריב על זה, והיא כמובן שמחה לשמוע את זה.
הבעיה היא שהמחשבה על הנושא באה והולכת, ואני לא חושב שאני באמת אהיה מסוגל לעשות לילד שלי ברית מילה.
 
אני די עובד עצות. אשמח לכל עזרה.
עזרה במחלוקת
11/11/2014 | 02:19
144
הזמן את אשתך לכאן. אם יקבלו אותה בכבוד, אולי היא תתעניין בנו, ובדרך זו, גם בעמדתך. אולי היא תשאל אותי על נסיוני האישי. מאידך, אולי תשאל על היחס לעניין באירופה המערבית ובסקנדינביה. היא אוהבת לטייל בחו"ל?..
האם היא מוכנה לשמוע ?
11/11/2014 | 04:42
119
שלום לך,
 
השאלה הראשונה בעיני היא האם אשתך מוכנה בכלל לשמוע טיעונים נגד מילה.
אם לא - אין לדעתי טעם בהצגת הטיעונים הללו באוזניה משום שהיא תהיה אטומה להם, והדבר רק ייצר אצלה אנטגוניזם.
אם כן, אז יש טעם שתקרא את החומר הרב בפורום המבהיר מדוע אין שום הגיון במילה, ותציג אותו בפניה.
במקרה כזה, אשמח גם לארח אתכם אצלנו על מנת שאשתך תוכל להכיר משפחה "רגילה" שהבן בה שלם ואינו נימול (בני בן כמעט שלוש שנים).
 
באשר לטיעוניה:
1. זיהומים - יש מחלוקת בענין. יש מחקרים שטוענים שעד גיל שנה יש לילדים שלמים סיכון מוגבר לסבול מדלקת בדרכי השתן בהשוואה לילדים נימולים, אבל לא מזמן קראתי טענות כנגד נכונותם של מחקרים אלה (אולי יהיה כאן מי שיוכל להפנות למחקרים). הבן שלי סבל מדלקת בדרכי השתן בגיל 10 חודשים. מכל מקום, לאחר גיל שנה המצב מתהפך לטובת הילדים השלמים.
בכל מקרה, פגיעה באיבר המין נראית לי פעולה קיצונית ולא מוצדקת כפעולת מנע.
2. החברה המערבית אינה מאמצת ברית מילה.
    באירופה לא נערכת מילה בזכרים, פרט למוסלמים ויהודים.
    בארה"ב יש מגמת ירידה משמעותית מאד ב-35 השנים האחרונות בשיעורי המילה בקרב הנוצרים.
    יש הסכמה כמעט מוחלטת בקרב ארגוני הרפואה במערב שמילה היא הליך מיותר, מזיק ופוגעני בילדים.
3. שונות ומושא לצחוק - שאל את אשתך אם היא נוהגת לבדוק את איברי המין של ילדים שהיא פוגשת, והאם לדעתה בגני ילדים עורכים כל בוקר מסדר לאיברי המין של הילדים.
הטענה הזו היא פשוט לא נכונה. הילד שלי בן שלוש עוד מעט, ומעולם הוא לא היה מושא לצחוק בגן או בכל מקום אחר, למרות שכל הגננות יודעות כמובן שהוא שלם. הוא אינו נחשב חריג ומתייחסים אליו כמו אל כל הילדים. הילדים האחרים אינם מתעניינים באיבר מינו, והוא משולב בחברת הילדים כמו כל ילד אחר. אגב, אנחנו מתגוררים בגן יבנה, שהוא ישוב "ממוצע" בישראל. יש כאן חילונים לא מעטים, הרבה מסורתיים ולא מעט ש"סניקים.
הבת שלי בת 7 (כתה ב) ולשמחתי הרבה אין לה מושג מה יש לחבריה הבנים מתחת לתחתונים. גם לי אין מושג מי מחבריה לכתה נימול ומי שלם (אני מניח שכולם נימולים, אבל הנקודה החשובה היא שאף אחד לא יודע ולא בודק). זה לא עניינו של אף אחד, וזה בכלל לא נושא שמעניין מישהו - לא בקרב הילדים ולא בקרב ההורים.
 
בברכה,
 
אורי.
אין לי כרגע פנאי לענות אבל רק אומר שהסיבות
11/11/2014 | 09:40
121
שאישתך מציגה הן אולי מוצדקות (מכל מיני בחינות) ואולי ידועות או מקובלות
אבל הן בשום פנים ובשום אופן ובשום צורה לא
הגיוניות
 
אתם מוזמנים גם לפיקניק של יום שישי, תראו אנשים רגילים, תראו ילדים רגילים , תראו סבתות רגילות וסבים רגילים...
 
אולי אפילו אצליח לשכנע את בני לבוא עמי, הוא בן 14 ואין לו שום עניינים עם העורלה (לא זיהומים ולא בעיות חברתיות) וזה אינו נושא שיחה אצלינו בבית למעט כאשר מזמינים אותי להתראיין בטלויזיה ואז אני שואלת את רשותו (כי במידה רבה זה חושף גם אותו) - הוא תמיד מסכים והוא תמיד שמח - לו עצמו אין כל אינטרס בעניין משום שהעורלה שלו היא חלק מהגוף שלו בדיוק כמו שהאוזן שלו (רק שכשהולכים עם מכנסיים קשה לזהות אם הוא נימול או לא :) )
שלום לך, וברוך הבא
11/11/2014 | 10:30
86
אני חושבת שמאוד חשוב שאתם מתחילים ללבן את הסוןגיה הזאת ביניכם כבר עכשיו, עוד לפני שיש הריון.
 
כתבו לך דברים מצוינים לפני, אז רק אוסיף שלדעתי  מה שחשוב פה בראש ובראשונה הוא הדיאלוג בינך ובין זוגתך, וכל השאר - משפחה, חברים - כבודם במקומם מונח, אבל הם לא אלה שצריכים להיות מעורבים בדיון בשלב בו אתם נמצאים.
 
לא הבנתי מדבריך לכמה מידע מסודר זוגתך נחשפה. ובמידע מסודר, אני מתכוונת - חומר שהיא קראה, בלי התיווך, השכנועים וההסברים שלך. אם עדיין לא קראה ויש לה נכונות, אני חושבת שכדאי להתחיל מזה. הרבה אנשים אומרים כל מיני דברים לא בהכרח מבוססים כי ככה הם שמעו מהסביבה, והתרגלו מילדות, וקראו באיזו כתבה ב"סיינטיפיק ווינט" - כלנו יודעים לדקלם יפה מאוד את כל האמירות המקובלות.
 
עם זאת, יש אנשים שברגע שהם באמת מתיישבים לקרוא ושואלים את עצמם שאלות נוקבות, כל הגישה שלהם משתנה.
 
אני לא חושבת שחובה שמי מכם יצהיר הצהרות כבר עכשיו על מה הוא מוותר ועל מה לא. קחו את הזמן ללמידה של הנושא, שאלו את עצמכם איזה הורים אתם רוצים להיות? מה המסרים הערכיים והחינוכיים שתרצו להעביר לילדיכם? ואיך יוצרים הקשבה בין בני זוג כאשר על הפרק עומד עניין שמאוד חשוב לשניכם והינו מורכב וטעון רגשית ותרבותית?
 
אתה מוזמן להישאר כאן ולשאול כל שאלה שעולה על דעתך, או לבקש הבהרות ועצות שאתה זקוק להן.
 
בהצלחה 
ברוך הבא
11/11/2014 | 12:23
89
אני מצטרפת למה שכתבו לך - גם בעניין הטענות הספציפיות וגם בעניין העקרוני של התקשורת עם בת זוגך וההזמנה לחשוף אותה למידע.
אנחנו גם אגב התחלנו את הדיון הזה עוד לפני שהייתי בהריון, והמשכנו אותו כשהייתי בהריון (כי למרות שלשנינו היה ברור שאנחנו לא רוצים למול, אני פתאום התחלתי לחשוש מהעניין החברתי... אבל אחרי שקראתי קצת על הפיזיולוגיה של המילה השתכנעתי שאין סיכוי שאני עושה כזה דבר לילד שלי, ואז קראתי קצת רק בשביל להרגע מהעניין החברתי, וגיליתי שזה מיתוס מוחלט שאני עדיין לא מבינה מאיפה הוא תופס כל כך הרבה כוח).
אני שמה לך כאן שתי נקודות פתיחה שלי היו מאד משמעותיות - הראשונה היא כתבה שפורסמה בהארץ לפני שנתיים בערך, אולי נתקלת בה, שמתייחסת לכל המיתוסים הנפוצים הקשורים במילה ומתמודדת איתם. השנייה, היא לינק לסרטון טיפה ארוך (כחצי שעה) באנגלית. יש בו כמה חלקים קצת קשים לצפייה אבל הוא גם זכור לי כמשהו שפירט בצורה מאד רצינית את הדברים.
 
 
 
אני ממליצה לך מאד גם לקרוא עוד בפורום. יש כאן המון המון מידע - גם במילון המונחים וגם פשוט בשיחות מוקדמות יותר- גם על המיתוס של הזיהומים (לא, העורלה היא לא כר של זיהומים אינסופיים. בני כבר בן שנה וחצי ומעולם לא היתה לו דלקת בדרכי השתן, וגם אם היתה לו, הרי שזה משהו שפותרים באנטיביוטיקה ולא בכריתת איברים, מה גם שגם נימולים אינם מוגנים מדלקות בדרכי השתן. ומעבר לכך ברוב העולם, גברים הם אינם נימולים ולו אכן העורלה היתה מקור זיהום נוראי כל כך, היינו רואים הרבה יותר המלצות למול גברים, במקום עוד ועוד ארגוני רופאים שמפרסמים ניירות עמדה שמתנגדים בתוקף למילה), גם על המיתוס החברתי, גם על הסיבוכים שאף אחד לא מדבר עליהם....
 
ולסיכום - ברוך הבא לפורום
 
תודה רבה לכולם. עדכון - חשפתי אותה למקורות ש18 פאולה הביאה
11/11/2014 | 20:33
2
123
היא עדיין קצת אנטגוניסטית כלפי הנושא, אבל היא מתחילה לחשוב עליו.
אולי בהמשך גם אביא אותה לכאן לדבר איתכם.
 
שוב תודה
איזה יופי. טוב שבכל זה קורה לפני שיש הריון
11/11/2014 | 20:43
72
כמובן שתוכלו גם להגיע למפגש קה"ל, אם היא תרצה.
12/11/2014 | 03:57
8
אני נגד ברית מילה וחושבת שאשתך אכזרית אבל
12/11/2014 | 03:17
22
204
יותר חשוב מהכל זה שתזכור שההחלטה הסופית היא שלה. אם אתה רוצה חיים טובים, אישה מאושרת, ילדים מאושרים, כדאי שתתרגל כבר מעכשיו לתת לה לנהל את העניינים גם אם זה לא ממש מסתדר עם עולמך. בית מאושר זה בית שאישה מנהלת אותו ולא גבר וחלק מהניהול זה קבלת החלטות גורליות. אני מציעה לך לנסות לשכנע אותה בדרכי נועם ואם זה לא הולך, לעשות כרצונה ולא להעיק עליה בשום אופן. דבר חשוב נוסף, זכור שהיא ילדה את התינוק ולה זכות ראשונים עליו ועל חייו. בקיצור, עשה מה שהיא אומרת לך ואל תעשה בעיות!
את ממש ממש טועה ויש לך גישה לא טובה לזוגיות (לדעתי)
12/11/2014 | 08:11
126
"בית מאושר זה בית שאישה מנהלת אותו ולא גבר"?! את בטוחה?
"החלטות גורליות" צריכות להיות רק בידיים של האישה?
"ההחלטה הסופית היא שלה"?
"אם אתה רוצה חיים מאושרים....תתרגל לתת לה לנהל את העיניינים?"
למה שמישהו "ינהל" למישהו את החיים?! למה לא להגיע לשיתוף והשתתפות?
"היא ילדה את התינוק ולה זכות ראשונים עליו"?!
"עשה מה שהיא אומרת ואל תעשה בעיות!" ...יש לי הרגשה שלא רק הגישה שלך מעוותת ....אלא שהגבת כאן כדי להגיד שצריך לחתוך תינוק בכל מחיר.
בכל מקרה כששישנה דילמה בין שתי בחירות - לחתוך או לא - מעשה הפיך או לא!
אז הפיתרון (אפילו הזמני) הוא לא לבצע שום מעשה בלתי הפיך!
 
ואני מאחלת לבעלך הרבה כוח  ואריכות ימים .
 
 
אה?
12/11/2014 | 08:29
4
120
זוגיות מתנהלת בזוג, או כדאי שתתנהל ככה.
זוגיות מתנהלת בזוג, אך מה קורה כשאין הסכמה בין בני הזוג?
12/11/2014 | 13:48
3
93
במקרה כזה, או שיקבלו את המילה הסופית של הגבר
או את המילה הסופית של האשה.
מעמקים אמרה ובצדק, שבית שמח הוא בית שבו האשה שמחה.
בית שמנוהל ע"י גבר, הוא בית שהשוביניזם שולט בו וטוב- לא יצא מכך.
 
לגבי ברית המילה- כמובן שמוטב להמנע מכך, אבל כפי שכתבתי בפתיחה- כשאין הסכמה של שני בני הזוג
ובמיוחד כשהדבר קשור לילדים- יש לבצע את דעתה של יולדת הילד ושהיתה איתו בהריון 9 חודשים.
זה רלוונטי גם במסגרות החינוך השונות וכו.
 
גבר שיקח לעצמו את הזכות להכתיב לאשתו מה לעשות הם הילד שילדה בעצמה
משול לאותם חרדים חשוכים שקובעים לנשים שאסור להן לעשות הפלה, גם כשהן דורשות זאת.
 
ועכשיו- בחזרה לשאלה שבתחילת הדיון:
1. זיהומים עלולים להתרחש דווקא כתוצאה מחיתוך איבר המין כך שזהו דווקא טיעון כנגד ברית המילה.
2. מי שעושה ברית מילה לבנו רק כדי "לחסוך ממנו בושות", משול להורה שמאלני, שיחנך את בנו להיות ימני, כדי לחסוך ממנו התנכלויות של ימניים.
אבהיר שילד שחונך להבין שברית מילה היא מנהג ברברי, לא יעלב אם וכאשר מישהו ידבר נגד עורלתו, אלא ידע שהפגם הוא אצל הנימול. בדיוק כפי שילד שמאלני, יודע שהטעות היא של הימין.
כמו כן, לא צפויה שום העלבה בנושא הזה והתירוץ של הפן החברתי, מדוייק כלפי ההורים עצמם- הם אלו שלא רוצים להיות יוצאי דופן ולכן- חותכים לבניהם. לא לבן הם דואגים מפני הלחץ החברתי- אלא לעצמם.
 
במקרה כזה מדברים ומגיעים להסכמה שמקובלת על שני הצדדים
12/11/2014 | 15:20
62
זוגיות שבה רק האישה שמחה או רק הגבר שמח היא זוגיות שלא מובילה לבית שמח, היא זוגיות שמובילה לפירוק הזוגיות.
בתור מי שנמצאת בזוגיות ובהריון אני לא רואה למה הדעה שלי צריכה להיות נחשבת יותר מזו של בת הזוג שלי. הילד יגדל לתוך הזוגיות ולשתינו תהיה "מילה" זהה בקשר לחינוך שלו. העובדה שאני נושאת אותו בתוכי לא מקנה לי זכות על החלטות עתידיות עליו.
 
ושוב, זוגיות היא התנהלות בשניים ומוטב שבני הזוג ימצאו את שביל הזהב גם במקרה של מחלוקות ביניהם, בלי שאחד מהצדדים יכפה את דעתו על הצד השני.
את נגד, אבל מאשר?
12/11/2014 | 17:26
58
האם כל דבר מורשים ההורים לעשות לילדיהם, לדעתך? מדוע היית מרשה לעשות ברית? כי זה לא נורא כל כך?
למה מישהו אחד חייב להיות זה שמחליט תמיד?
12/11/2014 | 19:05
52
בזוגות נורמליים שאי מכירה מוותר מי שהנושא חשוב לו פחות.
 
אני נוטה לחשוב שבעיניינים של הריון, לידה, הנקה לאישה יש זכת כמעט מוחלטת להחליט בנושא. ובכל מקרה אני מסכימה שברירת המחדל הי אלא לעשות - כי תמיד אפשר לעשות ברית מילה אחר כך.
מה? אין מילה אחת בפוסט הזה שאני מסכימה איתה
12/11/2014 | 09:00
83
את רצינית, או שזאת איזו אירוניה סמויה מהעין?
מילה דורשת הסכמה מודעת
12/11/2014 | 12:59
62
לא ייעשה דבר כה חשוב לילדכם שלא בהסכמה מודעת (informed consent) של שניכם. הסכמה מתוך כניעה לא תספיק. רק consensus אמיתי. אם אין מודעות והסכמה כזאת ביניכם, אזי השלישי יחליט. ומיהו השלישי? ילדכם, כשיבגר.
אני די בטוחה שזה היה בציניות. מזכיר לי "בדיחה"
12/11/2014 | 13:17
2
91
מתי גבר הכי מרוצה מעצמו?
כשאשתו גורמת להחלטות שהוא מקבל להיראות כאילו חשב עליהן בעצמו
לא יקירתי. איני צינית. מצטערת שמאכזבת אותך בדעותיי
12/11/2014 | 14:08
1
39
ממש לא מאכזבת אותי. ואם זו דעתך לזוגיות מאושרת
12/11/2014 | 18:02
84
אני קצת מסכימה עם זה אבל על פי רוב יש לפחות ניסיון להסוות את זה
וברצינות... קשה לי להאמין שזה כזה מוחלט, מדובר בזוג. לא בדיקטטורה. למען הרווחה הנפשית שלפחות תהיה מידה מסוימת של איזון. שלא תמיד אותו אחד מבטל את עצמו. בכל מערכת יחסים יש צורך להתפשר, להגיע לעמק השווה, ומאידך להתעקש על מה שעקרוני וקריטי לך. ובכל זאת... אני בהחלט מכירה הרבה מאוד מערכות יחסים כאלה מסביבי... שבו האישה נאמר דומיננטית... או כפי שתיארת... אבל זה אף פעם לא כזה קיצוני... ואם כן, או שלגבר נוח/מתאים לעשות את הוויתור הזה (כי יש אנשים עם אופי כזה) כדי להימנע מעימותים (בין הורים לילדים קוראים לזה "לבחור את המלחמות שלך") או בדרך כלל באיזשהו שלב הגבר מתעורר מתוסכל וממורמר... אם זו לא מציאות צינית אני לא יודעת מה כן...
12/11/2014 | 13:18
19
אחת ההודעות התמוהות ביותר שיצא לי לקרוא
13/11/2014 | 04:00
6
105
החל מזה שעצם זה שהורה חושב לעשות מילה הופך אותו אוטומטית לאכזרי וכלה בזה שהגבר צריך להסכים למשהו כל כך מהותי שהוא מתנגד לו כי האישה אמורה לנהל את הבית ולהיות זו שתמיד מקבלת את ההחלטות במשפחה.
 
 
מאז שכתבתי את תגובתי
13/11/2014 | 04:12
5
109
מישהי כאן הצליחה לשכנע אותי שלא בהכרח שמדובר בהחלטה שנובעת מרוע לב למרות שהיא בהחלט החלטה אכזרית. בעניין קבלת ההחלטות במשפחה אני עדיין וכנראה תמיד אחשוב כך.
אין לך על מה להתנצל בכלל
14/11/2014 | 00:35
4
89
מי שחושב שלאבא יש זכויות שוות או גדולות יותר משל האמא, לגבי גורל הילד שהיא ילדה
לא שונה בהרבה מתומכי וועדות ההריון הפולשניות, שמרשות לעצמן לקבוע לנשים, מה יעשה ברחמן.
 
מי שחושבת! שים לב שכמעט כל התנגדות היו נשים
14/11/2014 | 01:19
3
72
ואני די משוכנעת שלא מדובר בנשים שמתנגדות להפלות (אני יכולה להעיד לפחות על עצמי) אז אנחנו כן שונות ובהרבה מתומכי ועדות היריון פולשניות וכו'. אין קשר. זה די אירוני שאתה, גבר, נותן לנו עדיפות בהחלטה, ואנחנו, כנשים, מבהירות לך אנחנו לא מעוניינות בה! אנחנו כן חושבות שהורות צריכה להיות שוויונית. הורות אינה היריון (אף שהשורש זהה). אירוני כפליים בעיניי שמנהל פורום פמיניזם לא תומך בשוויון הורי אלא נותן לאישה זכויות יתר... זה בדיוק הפמיניזם השנוא עליי, זה שמרומם את האישה על חשבון הגבר במקום להגיע לעמק השווה.
 
ולא, אין שום קשר או דמיון להפלות. יש הבדל בין עובר שנמצא בגוף האישה לבין ילד שנמצא בתוך גופו שלו. העובדה שביולוגית האם היא ההרה והיולדת* רלוונטית להיריון וללידה (וגם להנקה וכיו"ב) אבל לא לגורל הילד בכללי. כשהילד נולד הוא אדם בפני עצמו ועד שייחשב לבגיר ועומד ברשות עצמו מבחינה חוקית יש לו שני אפוטרופסים טבעיים ושניהם אחראים עליו באותה מידה ולשניהם זכות שווה להשפיע על גורלו. הוא נושא מטען גנטי 50%-50%, שניהם יצרו אותו יחד ושניהם מגדלים אותו יחד (כמובן, אם זה לא המצב, ההשפעה אכן תהיה שונה).
 
* אגב, אם מדובר בילד שנולד באמצעות פונדקאית או אומץ, גם אז יש לאם יותר זכויות על הילד?
ואם הוא נולד מתרומת ביצית וגנטית הוא רק של האב?
ואם מדובר בזוג לסביות או זוג הומואים שמגדלים יחד ילד, למי יש זכויות יתר להחליט?
 
יש טבלה או תרשים למי מגיעות זכויות יתר בכל מקרה?
פשוט הזוי... אנשים שמתיימרים להיות בעלי דעות מתקדמות
14/11/2014 | 04:36
2
74
בפועל שואפים לאותה גברת בשינוי אדרת - פטריארכיה זה רע (כן, נכון, רע מאוד ואין עוררין על כך), אבל מטריארכיה לעומת זאת זה מצוין (וההבדל הוא...?). פשוט היגיון צרוף.
מה זה דעות מתקדמות ?
18/11/2014 | 18:49
1
39
הפמיניזם הוא מה שהוא , במקום לעוות את המונחים אחרי הדיון עדיף עדיף לזרוק מה שלא טוב.
פמיניזם הוא הרבה דברים... וזרמים ודעות וגישות שונות
19/11/2014 | 00:39
33
וגם אני כמו KallaGLP סולדת מהגישה שהובעה כאן.
עדיף שלא אגיד מה אני חושבת עליך
13/11/2014 | 22:57
2
102
ועל תגובתך. מאידך ניסיתי להתעלם ולא להצלחתי.
פעם הבאה תשתדלי יותר
14/11/2014 | 00:33
1
86
ואעצור פה, כי עדיף שגם אני לא אגיד מה אני חושב עלייך ועל תגובתך
 
14/11/2014 | 01:20
13
ון: ניתוח (לא בעורלה. כי כבר ידוע שזו מקבלת יחס מיוחד)
12/11/2014 | 13:10
86
דורש הסכמה של שני ההורים או שמספיק שאחד מהאפטרופסים יחתום?
הזווית האישית שלך גם חשובה
13/11/2014 | 05:08
1
86
בפעם הבאה שאתה נחשף בפני אשתך, הראה לה את הצלקת שלך. הראה לה איפה תלשו את העור מבשרך שלך. תן לה שתיגע ותרגיש את היובש בעטרה ותגיד לה שלא כך זה אמור להיות. ספר לה מה בדיוק חסר לך, ואיך אמור להיראות ולהרגיש איבר מין שלם. תעביר לה את המסר שחסר לך משהו, משהו שלקחו ממך בכוח, בלי לשאול לדעתך, בלי לתת לך בחירה או ברירה. תן לה להבין את הכאב שלך בתקווה שהיא תבין למה אתה לא רוצה להעביר את בנך העתידי את אותו הדבר שאתה עברת.
כמה שהשיח הישר שלך מוצא חן בעיניי!
13/11/2014 | 20:56
52
נורא הייתי רוצה לשמוע את תגובתו של הOP, שביקש עזרה...
כתבו כבר הכל.אבל השאלה היא קצרה ופשוטה.כל מה שהיא אשתך טוענת
14/11/2014 | 12:16
50
האם הוא רלוונטי עבורה-עבורך-עבור בנכם (הפוטניצאלי).
אם היא לא רואה את עצמה מסוגלת להתמודד (היא. לא הוא. שלא תשליך את החששות שלה עליו. מבחינתו זה יהיה חלק ממנו) אז שתחתוך לעצמה. אה זאת אומרת לו. אם היא מסוגלת להתמודד עם להעביר את הבן שלה ניתוח (שזה בטוח) בגלל דברים שהם מוטלים בספק גדול (זה האולי) אז אין עוד מה להגיד.
זוכים בכרטיסים למותק של פסטיבל|!|
( לעמוד שלי בתפוז )
10/11/2014 | 12:12
9
|omg|המופעים לילדים בחופשת החנוכה מתקרבים בצעדי ענק ולכם גולשי |תפוז| יש אפשרות לזכות בכרטיס זוגי למופע הופ! מותק של פסטיבל בממלכת הקרח.
היכנסו כבר עכשיו לפורום הורים לפעוטות, הגיבו להודעת התחרות עם תמונות, סיפורים או ציורים שלכם ושל ילדכם הקשורים לחורף, ספרו את הסיפור שמאחורי התמונה ואולי תוכלו לזכות בכרטיס זוגי|!|

לפרטים נוספים והשתתפות:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
קישורים לכל מה שקשור
09/11/2014 | 15:55
9
40
מהטלויזיה: היהודים באים
09/11/2014 | 16:01
2
84
שימו לב לפתיח ולקטעי הקישור...
 
 
שוב תודה למי ששולח קישורים
יש ביוטיוב באיכות טובה יותר (ופורמט נוח יותר)
09/11/2014 | 23:47
1
59
תודה רבה אחלה!
11/11/2014 | 14:20
12
פורטל הריון ולידה שלא הכרתי ima4ima
09/11/2014 | 17:25
64
יש פורום אחד בלבד לפי מה שהבנתי,  עם המון איזכורים למילה 'ברית'. הנה אחד משמח מלפני שנתיים.
 
 
והנה אחד חדש יחסית:
 
קומיקס חתרני עוסק הפעם בברית מילה
11/11/2014 | 10:04
1
80
ואוו, מצויין! תודה
11/11/2014 | 14:17
36
אוהבת שלחייזרים יש כובע של "תיירים באפריקה"
פלייר נוסף פרי עטי... כי ראיתי שיש כאלה שמתבלבלים
11/11/2014 | 13:39
54
תהפוכות המילה/אי מילה בסדרה "מי נתן לך רישיון?"
11/11/2014 | 14:54
55
אין לי זמן לכתוב תקציר, בכל מקרה, תקציר התינוק שנחטף מהברית של עצמו ע"י בת הזוג של האמא שלו, לפני שנחתך הוחזר לאימו ואביו הביולוגי אחרי הבטחה שיחכו עם הברית לגיל 9, שאז הוא יוכל להביע את דעתו. מה קורה אח"כ? תראו לבד.
 
זה בתחילת הפרק.
 
ספר חדש בצרפתית על היחס לאיבר הנשי
11/11/2014 | 18:46
51
כתבה מ"הארץ" על ספר חדש שעוסק ביחס לאיבר הנשי.
 
שם הספר: הבשר האסור/ד"ר דיאן דוקרא.
 
בספר בין השאר גילוח כעונש ובעלות, כריתת דגדגן  (במאה ה-19 בצרפת, כן). ועוד...
 
מבקשת המלצה על אורולוג
09/11/2014 | 15:19
15
144
שלום לאנשי הפורום היקרים,
אני צריכה את עזרתם של בעלי הניסיון. הגעתי עם בני בן החודשיים לאורולוגית בשבוע שעבר כיוון ונולד עם אשך טמיר. הבדיקה הייתה קצרה, כיוון שהיה עצבני ובהיסח הדעת ראתה הדוקטור שהילד לא נימול. בעודי מחתלת אותו ביקשה לראות אותו פעם נוספת, הודיעה לי שהוא סובל מפימוזיס ושעליו לעבור ברית במהרה ואין הדבר כבר נוגע לבחירה שלנו, הוריו.
כל העניין הרגיש לי כמו הפחדה חובבנית ועכשיו אני מחפשת אורולוג/ית שמכירים את המראה הלא נימול, גם כדי להרגיע אותי, וגם כבר כדי לטפל בבעיה שלאורה הגענו לאורולוג.
האם תוכלו להמליץ לי על רופא מומחה שעובד עם הכללית / מקבל באופן פרטי?
תודה מראש!
שכחתי לציין - עדיף באזור השרון...
09/11/2014 | 15:21
28
בגיל הזה פימוזיס הוא המצב הרגיל, הנורמלי וכו'...
09/11/2014 | 15:50
4
97
זה מה שהבנתי
09/11/2014 | 15:57
3
96
לכן אני מחפשת אורולוג שמבין עניין, בעיקר כי יש בעיה אמיתית לטפל בה. לא בא לי להגיע לאורולוג נוסף ששוב יתעסק בנוכחות העורלה ולא בסיבה לשמה הגעתי ולכן אני אשמח להמלצה על אורולוג
אה, הבנתי
09/11/2014 | 17:27
1
66
לצערי אין לי...מקווה שיגיעו לכאן גולשים עם המלצות בקרוב.
תודה :)
10/11/2014 | 09:56
10
בתור רופא לאשך טמיר אני ממליצה
09/11/2014 | 23:41
60
על ד"ר או פרופ' לא זוכרת כבר גד לוטן
יש דף רלוונטי מהאופן טבעי
09/11/2014 | 18:56
2
84
המלצות רופאים ידידותיים לילדים שלמים ועורלותיהם - זה שם הדף. לא מצליחה להבין איך מקשרים מאייפד... אבל גוגל ימצא לך בקלות.
...
10/11/2014 | 09:48
1
43
אבדוק אותו, תודה רבה!
10/11/2014 | 09:57
17
גם הבן שלי עבר ניתוח אשך טמיר/נייד
09/11/2014 | 19:39
99
אצל דוקטור לוטן שמנהל מחלקת כירורגיה בבית חולים אסף הרופא.
הוא מקבל דרך הכללית.
בהשתתפות כללית מושלם.
עשינו באסותא רמת החייל, הוספנו כ-500 שקלים וקיבלנו יחס ושירות מעולים.
למרות שהיתה פה מישהי שהתלוננה שהוא התייחס אליה לא יפה והעיר לה בבוטות על העובדה שהתינוק שלה לא היה נימול.
אצל הבן שלי הוא רק שאל למה לא עשינו ברית? אמרתי שזה לא נראה לי נחוץ וזהו.
לא ניסה להפשיל ולא נגע בה.
היה עינייני מאד בנוגע לאשך, הסביר לנו מאד מאד יפה את המצב עשה לנו גרף עם המצב והערכה עתידית.
בניתוח הוא היה מדהים, קיבל אותנו לפני, מאד נינוח ונעים, שוב הסביר הכל, כנ"ל אחרי הניתוח, לא עזבנו את אסותא עד שהיה ברור לו שאנחנו יודעים איך לטפל בילד ובמקום.
התקשר אלינו למחרת.
השביע אותנו שנתקשר אליו בכל מקרה ושאלה.
הכל עבר חלק, ההחלמה היתה מהירה.
היינו אצלי לביקורת.
אני ממליצה עליו לניתוח. ובמקביל לא ממליצה לך להתעסק עם פימוזיס שבלאו הכי אין אינדיקציה לקיומו או לאי קיומו לפני גיל ההתבגרות המינית.
שיהיה בהצלחה! אם את צריכה עוד אינפורמציה אשמח לתת לך במסר פרטי.
 
 
 
 
בקצרה : היא לא יודעת מהחיים שלה. ממש חוצפה
09/11/2014 | 23:41
1
90
להמליץ למישהו על ניתוח (!!!) של כריתת איבר על ידי הצצה חטופה וכשאין איזה ממצא פתולוגי
אם תכתבי לי את המספר שלך (שלחי במסר) אתקשר אליך מחר.
היי רונית, שלחתי לך את המספר. תודה רבה!
10/11/2014 | 17:32
17
זה מדהים אותי בכל פעם מחדש
09/11/2014 | 23:44
2
88
רבעק, רופא עם מומחיות. לא תקרא איזה מחקר או שניים על שכיחות תופעות בקרב נימולים ושלמים? מדהים איך רופאים מומחים מרשים לעצמם בורות שכזו.
ואם לפחות הייתה לה את ההגינות להגיד ״אני לא י
10/11/2014 | 00:27
1
83
למה להלחיץ אותי?
מזל שישר קראתי פה בפורום ויכולתי להירגע..
ממש מקומם וחסר אחריות
10/11/2014 | 03:43
63
אם היא מעולם לא ראתה פין לא נימול, ואם היא לא בטוחה שהיא יודעת לאבחן - מה הפחד להיות צנועה ולהגיד ״תראי, אין לי ניסיון בזה... אני חושבת שככה וככה, אולי כדאי שתבררי על זה״ או לחלופין, שהיא תציע בעצמה לברר על זה, כרופאה שיש לה בוודאי גישה לכתבי עת מובילים שבהם היא יכולה לקרוא קצת על פימוזיס ועל זה שזה משהו שלא ניתן לאבחן בגיל צעיר כל כך וגם כשכן מאבחנים, מילה היא הטיפול האחרון...
ובגלל שמדובר ברופאה זה כמובן מלחיץ ומערער את כל הביטחון העצמי...
וגם- מאיפה היוהרה הזו? וגם איזו אמירה קשה ואלימה ״עכשיו זה לא יהיה נתון להחלטתכם״ - סליחה?!?!? א. זה תמיד יהיה נתון להחלטתכם. גם הסרת התוספתן במקרה של דלקת (חס וחלילה) תהיה נתונה להחלטתכם. ב. מה זה רלוונטי? אבחנת בעיה מסוימת? הצעת לה פתרון? את מי זה מעניין השיפוטיות שלך???
 
ואו... מכעיס כל כך...
|*| נפתח פורום ספורט אתגרי |*|
( לעמוד שלי בתפוז )
09/11/2014 | 11:55
4
|שמאל|אם אתם חולים על באנג'י, צניחה חופשית וצלילה. טיול הוא לא טיול עבורכם בלי פעילות אקסטרים כלשהי. אז כנראה שהפורום הזה הוא בשבילכם!

אתם מוזמנים להיכנס כבר עכשיו לפורום ספורט אתגרי|!|
הפורום יכיל מידע, כתבות, טיפים ושיתוף חוויות לכל גולש המתעניין בספורט אקסטרים!

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
בפורום פמיניזם התפתח דיון סוער על ברית המילה
07/11/2014 | 13:05
1
123
נדרשת השתתפותכם בדיון, אנא, בואו להשמיע קולכם...
להבא כדאי לתת קישור לשרשור... נו, הנה:
08/11/2014 | 23:32
106
איך מגיעים לפרק של הפרלמנט על ברית המילה?
07/11/2014 | 00:45
1
60
[
הנה כאן
07/11/2014 | 08:28
53
אז יש מחר מפגש??
06/11/2014 | 19:51
15
64
מבחינתנו כן, מתכננים להגיע, בהרכב שלם.
חכו רגע חברים, היה קצת בלבול עם עדכון יום המפגש
06/11/2014 | 20:45
11
31
מה קורה עם המפגש המתוכנן בשישי הקרוב? צפוי גשם
29/10/2014 | 01:00
10
86
ואני חוששת שמפגש בפארק כבר לא כ"כ יתאים...
אולי יש מקום סגור שנוכל להתכנס בו?
שימו המפגש-פיקניק הוזז ליום שישי הבא
29/10/2014 | 20:53
7
80
היי לכם
בגלל הגשם הכמעט ודאי, עם סופות רעמים ושלל כל טוב המפגש יזוז ליום שישי הבא 7 בנובמבר, אותה שעה ( 13:00)  אותו פארק (הירקון)
עדיין לא שלחתי למי שפנה באי מייל את המפה עם המיקום כי לא הייתי בטוחה שהמפגש יתקיים (בגלל התחזית) ולא רציתי טעויות של אנשים שבאים כי לא ראו את ההודעה על הדחיה.
 
אני מקוה שנצליח בשבוע הבא! אל יאוש :) מאחורי העננים תמיד יש
 
אם כך לא אוכל להגיע אליו... באסה.
29/10/2014 | 22:08
6
26
:( אולי נזיז בעוד שבוע אם עוד אנשים לא יוכלו, כתבו לי!
29/10/2014 | 22:56
5
46
אבל אם יהיה לא גשום ואנשים ויוכלו לבוא - אני מעדיפה לקיים כי אחר כך... אין לדעת מה יהיה.
אין סיכוי למצוא מקום מחסה? כבר עשיתי תכניות לסופ"ש סביב זה
29/10/2014 | 23:15
1
52
להישאר באזור ת"א וכו'... כמי שלא גרה בסביבה זה מצריך היערכות מראש. עכשיו כבר שעון חורף ואין לי בעצם איך לחזור לחיפה בתחבורה ציבורית בשעות אחר הצהריים. כלומר אני צריכה להתארגן עם רכב פרטי או לחלופין להישאר בת"א (מה שהפעם תכננתי כי זה מסתדר עם אירועים נוספים).
 
אני מניחה שיש גולשים נוספים בפורום שכבר התארגנו בהתאם לתאריך הזה.
 
לו היה לי בית בת"א הייתי שמחה לארח את המפגש... אנחנו לא יכולים להיפגש באיזה קניון או בית קפה או משהו?
(לא יודעת כמה אנשים מגיעים).
לצערי זה לא נראה אפשרי. יבואו לפחות 30 אנשים
29/10/2014 | 23:26
47
יש תינוקות וילדים ואני לא רואה איזה קניון בתל אביב יכול להתאים וגם להיות רגוע וכייפי :(
 
לו היה לך בית בתל אביב :) אז .... הייתי לוקחת את ההזמנה בשתי ידיים, כמובן. תודה!
בכל מקרה נכנסים כבר לנובמבר, זו לא עונה טובה למפגשי חוץ
29/10/2014 | 23:17
2
20
רק לפני שבוע היה מאד יפה, אני מזכירה לך. בעצם אפילו היום.
29/10/2014 | 23:27
1
24
ולפני שבועיים לא... ככה זה בעונת מעבר
29/10/2014 | 23:31
48
ובינתיים כבר עברנו לשעון חורף, ואנחנו מתקרבים לחורף וזה לא עומד להשתפר. מזג האוויר מתחיל להתקרר, כבר פחות נעים לשבת בחוץ, מחשיך מוקדם, ואם קובעים די זמן מראש לא ניתן לדעת מה יהיו תנאי מזג האוויר.
 
אני חושבת שבשלב הזה כדאי לחשוב על מקומות סגורים לערוך בהם מפגש, גם אם לא יתקיים בשישי הקרוב. כי לדחות אותו בכל פעם ולקוות שמזג האוויר יהיה נעים לישיבה בחוץ זה לא כ"כ קל למי שנזקק להיערכות מראש.
הגשם טוב לחקלאים אבל לא למפגש שלנו - זז ל-
05/11/2014 | 21:25
1
45
היי לכולם
הפארק ספוג מים, אם כי כבר לא ירד כמעט גשם
אין לדעת מה יהיה ביום שישי ואנשים רבים כתבו לי שלא יוכלו להגיע
אם כך החלטתי שננסה לערוך את המפגש ביום שישי ה-13 בחודש - בשבוע הבא , בתקוה שמזג האויר יסביר פנים ושבמהלך השבוע החמים הצפוי אחרי סוף השבוע הקרוב יהיה גם איפה לשבת.
 
מקוה שתבואו ותוכלו ושלא נצטרףך לדחות שוב
להתראות.
 
רונית
יום שישי הוא ה-14! סליחה
05/11/2014 | 21:54
13
המפגש יהיה בשישי, ה 14.11
06/11/2014 | 20:46
2
25
וסליחה שהדבר לא היה מספיק ברור
07/11/2014 | 19:18
1
39
ההודעה לא קפצה ולא שמתי לב.  ביום שישי הקרוב 14 - ניפגש בכיף
 
צפוי להיות יפה וטוב שכך
07/11/2014 | 19:35
38
כי שבוע אחרי זה אני לא יכולה
הולכים לברית...
06/11/2014 | 12:47
11
168
אני בטוחה שהנושא הזה כבר עלה פה לדיון בפורום, אבל לא מצאתי, וחוצמזה צריכה מקום לפרוק גם בעצמי...
בעוד רבע שעה אנחנו מוזמנים לברית, בפעם הראשונה מאז התינוק השלם והמתוק שלנו נולד  (באופן כללי הייתי במעט מאוד בריתות בחיי...מנסה להמנע-מזו איאפשר להימנע, ועוד תאומים), וממש קשה לי ללכת...
אני יודעת שלשני ההורים קשה עם ההחלטה הזו ובכל זאת הם בחרו בה, ואני מטעמי אילוצים נאלצת לקחת את שני הילדים איתי, כלומר להסביר לגדולה שלי (בת 2.9) מה קורה שם. אוף, ממש מוטרדת
רבים מגולשי הפורום לא הולכים לברית
06/11/2014 | 13:43
1
114
(ע"ס שרשור עבר בנושא) ואלה שהולכים משתדלים לאחר כדי להגיע אחרי שלב המילה.
אגב, באופן כללי קל יחסית להתחמק מבריתות באופן אלגנטי ולא מעליב מכיוון שרובן מתקיימות באמצע יום עבודה.
 
אנחנו בחינוך ביתי
06/11/2014 | 20:07
101
התירוץ של יום עבודה לא ממש תופס אצלנו
בכל אופן, כמובן שאפשר להתחמק מכל דבר אם ממש רוצים, אבל מדובר בשכנה ובחברה טובה שכמעט ואין לה משפחה, וביקשה מאוד שנגיע...היה אירוע אינטימי וקטן בקיבוץ, כל אחד הביא חלק מהאוכל...לא ממש יכולנו לאחר...
למען האמת אני לא בטוחה גם שהגישה הזו של להימנע ממש מתאימה לי. אנחנו לא מוזמנים להרבה בריתות (אמנם רוב מכרינו עושים ברית, אבל לא חשים צורך לחגוג את הזוועה), אבל כשכן, לרוב מדובר באנשים ממש קרובים שזה חשוב להם...לא יודעת , עוד דילמה לחפור בה :)
אויש... בטח אתם כבר אחרי
06/11/2014 | 14:46
82
באמת, לדעתי רוב הכותבים בפורום לא מגיעים לבריתות שמשלבות חיתוך. האם תוכלי לספר, למה לא יכולת להימנע מללכת לברית?
 
נכון לעכשיו האירוע בטח כבר התקיים ולכן לך העצה שלי כבר לא תעזור, אבל אולי למען אחרים -  במצב כזה, בו את נאלצת מסיבה כלשהי ללכת ועוד נאלצת מסיבה כלשהי לקחת איתך ילדה קטנה, לו אני במקומך, הייתי פשוט מגיעה אחרי החיתוך. אני חושבת שעם כל האילוצים שגרמו לך להיות חייבת להתייצב במעמד הזה, את בטח זכאית לכמה הנחות עקב היותך מלווה בפעוטה ותינוק מבלי שיבואו אלייך בטענות, לא?
 
תגיעו ישר לשלב האוכל או כל דבר אחר שמתקיים שם, אחרי שכבר סיימו את השלב של הניתוח, וזהו, כך לא תצטרכי להסביר לה כלום.
קשה כל כך. פתחתי שרשור דומה לפני כחודש
06/11/2014 | 15:41
65
(שבוע לפני סוכות בערך)
בסוף לא הלכתי. שילוב של נסיבות ומשפחה רחוקה מספיקה הקלה עלי את ההחלטה.
אבל בבוא היום נראה לי שנדפוק איחור אופנתי (לא מצפים לפחות מאיתנו ממילא) ונגיע רק לאירוע (להקיא) שאחרי.
לפעמים חייבים ללכת אבל לא חייבים להסביר כלום
06/11/2014 | 17:51
4
86
לילדים וההסבר עלול לפגוע בהם ולהזיק להם.
הולכים מתרחקים ממוקד ה"אירוע" החיתוכי, אוכלים שותים מסובבים עם הילדים בחוץ או בפנים וזהו. מה יש פה להסביר? ילד כה קטן לא צריך לדעת מזה , לדעתי.
הילדים רואים מסיבה עם אוכל
06/11/2014 | 18:00
78
אפשר לומר להם שזו חגיגת הולדת הבן (מה שנכון). לא צריך להביא אותם לאזור המילה עצמה, ודאי אם הם לא בגיל המתאים.
אני מאמינה
06/11/2014 | 20:10
2
91
שבבוא היום, כשאחיה הקטן יגדל, כן נסביר לו על עניין הברית שלא נעשתה. אני לא רואה בזה טאבו. מאוד משתדלת להימנע מטאבואים באופן כללי (כמובן שלא תמיד מצליחה, אבל כגישה). מן הסתם לא הסברתי לה מה כולל האירוע עצמו, אבל כן הסברתי לה שזה משהו שעושים רק לבנים כי זה טקס שעושה רב (במקרה הזה היה רב, וזה כמובן כלל הסבר מה זה רב, כי היא לא פגשה במושג...בכלל היה לנו שבוע מאוד תיאולוגי עם שיחות ארוכות על המואזין ולמה אצלנו בקיבוץ אין מואזין :/) וקשור לבולבול...נראה לי שזה מספיק מהאמת לשלב זה. 
לא בטוחה אם זו הגישה הנכונה, ככה אני הרגשתי הבוקר לפני שיצאנו, היא לא התעמקה בעניין ולא שאלה שאלות נוספות. בזמן החיתוך עצמו ישבנו רחוק עם עוד חברים עם ילדה, הסברנו שעכשיו עושים את הטקס וזה הכל...
אני בכלל לא דיברתי על "טבואים" אני נתתי לך עצה
07/11/2014 | 19:16
1
49
שבגיל כזה קטן, סיפור אימים על ילדים שחותכים להם את הבולבול עלול לגרום נזק לילד ששומע את הסיפור (זה בנוסף לנזק שנגרם לילד שחותכים לו , אבל על זה אין לך שליטה)
היא לא התעמקה ולא שאלה שאלות נוספות וזה גם אומר שזה לא כל כך עניין אותה ושאולי הצורך להסביר הוא לפעמים לא מטעם הילד אלא מטעמנו. שזה בסדר גמור כמובן כי זה חלק מהתפקיד ההורי, רק ... שלא על כל דבר רע צריכים לדעת בכל גיל ועל אלימות וסבל צריכים לדעת בגיל בו הילד בשל לקבל את זה
08/11/2014 | 23:26
2
אני כל כך שמחה
06/11/2014 | 20:12
1
110
שלא עשינו ברית
זהו, זו המסקנה שלי מהאירוע. 
הלוואי שלכל מכרי וחבריי יוולדו בקרוב רק בנות :/
07/11/2014 | 19:17
9
סרטון חמוד ומרגש, אם כי מעט קיטשי
06/11/2014 | 15:26
1
59
אבל המטרה שלו טובה והוא  גם די נוגע לנושא הפורום -
 
אספו קבוצה של אנשים ושאלו אותם מה היו משנים בגוף שלהם. מעניין מאוד מה מטריד אנשים בנוגע לגוף שלהם.
 
האם מישהם שם דיברו על איבר המין שלהם? בלי ספוילרים  תיכנסו ותראו.
 
והתשובות של הילדים שם בכלל עושות בית ספר.
 
איזה יופיתודה.
09/11/2014 | 10:45
4
חם בפורומים של תפוז
זוכים בספר צביעה
זוכים בספר צביעה
שתפו אותנו ביצירות שלכם עם הילדים ותוכלו לזכות...
זוכים בספר צביעה
זוכים בספר צביעה
שתפו אותנו ביצירות שלכם עם הילדים ותוכלו לזכות...
מזונות לילדי
מזונות לילדי
מה שיעור המזונות שעלי לדרוש מבעלי אחרי 27 שנות...
מזונות לילדי
מזונות לילדי
מה שיעור המזונות שעלי לדרוש מבעלי אחרי 27 שנות...
מרגיש הורה רע
מרגיש הורה רע
עכשיו בפורום, ``אני נתקל במצבים שגורמים לייאוש...
מרגיש הורה רע
מרגיש הורה רע
עכשיו בפורום, ``אני נתקל במצבים שגורמים לייאוש...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
הודעות נבחרות
Flix וידאו
פורום מתיחת בטן
פורום מתיחת בטן
פורום כירורגיה אונקולוגית- מעיים
עומדים לעבור ניתוח מעיים?
ד
ד"ר בני פיינר
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ