לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום מוותרים על ברית מילה
שלום לכם וברוכים הבאים לפורום מוותרים על ברית מילה! בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על הורים והורים-לעתיד המתלבטים אם לערוך לבנם ברית מילה, ומה שהיה להליך כמעט אוטומטי כשנולד בן, הופך לנושא שבהחלט לגיטימי לשאול את עצמנו לגביו - האם זה הכרחי? לנושא רגיש זה יש פנים רבות : מיניות, דת, מסורת, זהות יהודית, הבדלות מעמים אחרים, בריאות, אסתטיקה, לחץ חברתי, הורות, השתייכות, מוסר ועוד. "מוותרים על ברית מילה" הם אנחנו, הגולשים והמנהלות של הפורום. אנחנו החלטנו שלא לערוך ברית מילה לבנינו - אנחנו כאן כדי לספק את הצד שמתנגד לברית מילה. בלי התנצלויות, בלי התנצחויות, בלי צורך להצטדק מול אף אחד. אנחנו נמצאים כאן כדי לתת למי שרוצה לשמוע, לקרוא, לשאול, לבקש עזרה או מידע על ברית מילה, אי מילה, המלצות או אי המלצות על מוהל ועוד... אנחנו כאן כדי לתמוך אחד בשני וכדי לתמוך במי שמתלבט ורוצה לשמוע את הצד שלנו ולהעזר בנו. מעבר לכך הפורום הוא פורום ציבורי ופתוח עבור כלל הגולשים. כולם מוזמנים לקרוא בו וגם לכתוב. אנחנו מקבלים בברכה גולשים שמתלבטים באשר לדעתם בעניין ברית מילה. פה תהיה לכם הזדמנות לפגוש וירטואלית קבוצה של אנשים שלא ערכו ברית מילה לבניהם, הורים לילדים בגילאים שונים שיוכלו לשתף אתכם בנסיונם, בהשקפת עולמם ובמסלול שעשו בדרך אל ההחלטה הסופית נגד ברית מילה לבנם. לא כולם מתלבטים, לא כולם מעוניינים להתלבט ובוודאי שרוב האנשים בוחרים אחרת מאיתנו, אך יש לנו עניין לאפשר שיח תרבותי ופורה בנושא. חשוב לנו לשמור על רוח דיון נאותה בפורום. דווקא בגלל שמדובר בנושא טעון ורגיש, ולא נאפשר לכתוב ע"ג הפורום התבטאויות פוגעות בגולשים אחרים. תומכי מילה מוזמנים לקחת חלק בכל הדיונים תוך הקפדה על רוח הדיון, כראוי לפורום שהוא פורום תמיכה בהגדרתו. גם כשיש חילוקי דיעות יש להביען ללא זילזול, בהתייחסות לגופו של עניין ולא לגופו של גולש, תוך נימוס וכבוד הדדי.על שינוי השם של הפורום מ"ברית מילה בעד ונגד" ל"מוותרים על ברית מילה" ניתן לקרוא בשאלות נפוצות. קהילת ``מוותרים על ברית-מילה`` נועדה בין השאר לאפשר למי שהנושא קרוב אליו - מוהלים, רופאים, אנשים דתיים או מסורתיים, עולים חדשים, זוגות או יחידניות בהריון, סבים וסבתות, אנשים שאמצו ילד בחו``ל, אזרחים לא-יהודים החיים כאן בישראל וכל מי שמעוניין לשוחח בנושא זה ולשמוע דעות לכאן ולכאן. כמו כן בקהילה מרוכזים מידע, מאמרים, דעות, סיפורים והצבעות למקומות רלוונטיים. פה גם המקום להתייעץ עם אנשים שחקרו את הנושא של ברית מילה מכיוונים שונים. פילוסופיה, דת, חברה, היסטוריה, פיזיולוגיה ורפואה. ולסיום - שתי בקשות: מכיוון שהפורום הינו פורום תמיכה ובמקביל גם פורום דיונים, עזרה ויעוץ להורים בשלל מצבים רפואיים, חברתיים ואחרים הקשורים בברית מילה ואי מילה, הגולשים מתבקשים לא לערב התנצחויות אישיות או דיונים כללים בשירשורי בקשת עזרה או עידכון של הורים או מתלבטים במצב רגיש או בהתיעצות אישית אחרת. לשם כך יש לפתוח שירשור נפרד אליו ניתן לקשר את העמדה או הציטוט ולהמשיך את הדיון שם. אין לדון מעל דפי הפורום בניהול הפורום הזה או פורומים אחרים בתפוז. בין היתר אין לדון במחיקת הודעות וחסימת גולשים (עתידיות, עכשויות או בעבר), השערות או מידע לגבי טרולים וכל מה שקשור לניהול תחום זה.  את כל אלה יש להעביר למסרים אישיים או פורום משוב, על פי הצורך. גלישה נעימה ופוריה לכולנו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום מוותרים על ברית מילה

שלום לכם וברוכים הבאים לפורום מוותרים על ברית מילה! בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על הורים והורים-לעתיד המתלבטים אם לערוך לבנם ברית מילה, ומה שהיה להליך כמעט אוטומטי כשנולד בן, הופך לנושא שבהחלט לגיטימי לשאול את עצמנו לגביו - האם זה הכרחי? לנושא רגיש זה יש פנים רבות : מיניות, דת, מסורת, זהות יהודית, הבדלות מעמים אחרים, בריאות, אסתטיקה, לחץ חברתי, הורות, השתייכות, מוסר ועוד. "מוותרים על ברית מילה" הם אנחנו, הגולשים והמנהלות של הפורום. אנחנו החלטנו שלא לערוך ברית מילה לבנינו - אנחנו כאן כדי לספק את הצד שמתנגד לברית מילה. בלי התנצלויות, בלי התנצחויות, בלי צורך להצטדק מול אף אחד. אנחנו נמצאים כאן כדי לתת למי שרוצה לשמוע, לקרוא, לשאול, לבקש עזרה או מידע על ברית מילה, אי מילה, המלצות או אי המלצות על מוהל ועוד... אנחנו כאן כדי לתמוך אחד בשני וכדי לתמוך במי שמתלבט ורוצה לשמוע את הצד שלנו ולהעזר בנו. מעבר לכך הפורום הוא פורום ציבורי ופתוח עבור כלל הגולשים. כולם מוזמנים לקרוא בו וגם לכתוב. אנחנו מקבלים בברכה גולשים שמתלבטים באשר לדעתם בעניין ברית מילה. פה תהיה לכם הזדמנות לפגוש וירטואלית קבוצה של אנשים שלא ערכו ברית מילה לבניהם, הורים לילדים בגילאים שונים שיוכלו לשתף אתכם בנסיונם, בהשקפת עולמם ובמסלול שעשו בדרך אל ההחלטה הסופית נגד ברית מילה לבנם. לא כולם מתלבטים, לא כולם מעוניינים להתלבט ובוודאי שרוב האנשים בוחרים אחרת מאיתנו, אך יש לנו עניין לאפשר שיח תרבותי ופורה בנושא. חשוב לנו לשמור על רוח דיון נאותה בפורום. דווקא בגלל שמדובר בנושא טעון ורגיש, ולא נאפשר לכתוב ע"ג הפורום התבטאויות פוגעות בגולשים אחרים. תומכי מילה מוזמנים לקחת חלק בכל הדיונים תוך הקפדה על רוח הדיון, כראוי לפורום שהוא פורום תמיכה בהגדרתו. גם כשיש חילוקי דיעות יש להביען ללא זילזול, בהתייחסות לגופו של עניין ולא לגופו של גולש, תוך נימוס וכבוד הדדי.על שינוי השם של הפורום מ"ברית מילה בעד ונגד" ל"מוותרים על ברית מילה" ניתן לקרוא בשאלות נפוצות. קהילת ``מוותרים על ברית-מילה`` נועדה בין השאר לאפשר למי שהנושא קרוב אליו - מוהלים, רופאים, אנשים דתיים או מסורתיים, עולים חדשים, זוגות או יחידניות בהריון, סבים וסבתות, אנשים שאמצו ילד בחו``ל, אזרחים לא-יהודים החיים כאן בישראל וכל מי שמעוניין לשוחח בנושא זה ולשמוע דעות לכאן ולכאן. כמו כן בקהילה מרוכזים מידע, מאמרים, דעות, סיפורים והצבעות למקומות רלוונטיים. פה גם המקום להתייעץ עם אנשים שחקרו את הנושא של ברית מילה מכיוונים שונים. פילוסופיה, דת, חברה, היסטוריה, פיזיולוגיה ורפואה. ולסיום - שתי בקשות: מכיוון שהפורום הינו פורום תמיכה ובמקביל גם פורום דיונים, עזרה ויעוץ להורים בשלל מצבים רפואיים, חברתיים ואחרים הקשורים בברית מילה ואי מילה, הגולשים מתבקשים לא לערב התנצחויות אישיות או דיונים כללים בשירשורי בקשת עזרה או עידכון של הורים או מתלבטים במצב רגיש או בהתיעצות אישית אחרת. לשם כך יש לפתוח שירשור נפרד אליו ניתן לקשר את העמדה או הציטוט ולהמשיך את הדיון שם. אין לדון מעל דפי הפורום בניהול הפורום הזה או פורומים אחרים בתפוז. בין היתר אין לדון במחיקת הודעות וחסימת גולשים (עתידיות, עכשויות או בעבר), השערות או מידע לגבי טרולים וכל מה שקשור לניהול תחום זה.  את כל אלה יש להעביר למסרים אישיים או פורום משוב, על פי הצורך. גלישה נעימה ופוריה לכולנו

איך להסביר
06/06/2010 | 13:35
7
15
שלום,
לשני הבנים הגדולים שלנו ערכנו ברית מילה.
אמנם אחרי חששות מרובים ועם כירורג בביתנו אנו, רק אנחנו, אבל בכל זאת הקושי היה גדול ואין לנו רצון לחזור על כך עם השלישי שבבטן. הייתי שמחה לשמוע מהורים לבנים שחלקם נימולו וחלקם לא, כיצד הסברתם לגדולים מדוע עשיתם את הצעד הזה ומדוע עכשיו הוחלט אחרת.
תודה
לא מנסיון אישי,
06/06/2010 | 13:56
7
אבל יש כאן איזה שרשור בנושא
(אם אני זוכר נכון, זה משהו כמו, אנחנו תמיד לומדים ולפעמים משניןםאת דעתנו, מסר די חיובי)
כנ"ל
06/06/2010 | 19:42
3
פשוט להגיד שבכל נקודת זמן עשיתם את מה שחשבתם שהכי נכון\טוב באותה נקודה.
לדעתי בשלב ראשון אין צורך להסביר
06/06/2010 | 22:22
5
התינוק נולד וזה לא ש8כן* עושים לו משהו שצריכים להסביר אלא לא עושים. אז אלא אם כן הם יודעים ש"צריכים" לעשות לו ברית מילה אפשר לא להגיד, סתם כדילא להכנס לעניינים מעייפים מיד אחרי הלידה.
אבל בגדול ברור שאם זה עולה או רוצים להעלות את זה - יש לדעתי לומר שפעם חשבתם שזה רעיון טוב מכל מיני סיבות (אפשר גם לפרט ולנצל את ההזדמנות ללמד את הילדים משהו, גם את מה שאתם למדתם על אי-מילה וגם את העובדה שהורות אמיתית וטובה היא (לדעתי) הורות "לומדת" כלומר אתם מודים שטעיתם והנה - אתם מתקנים) ועכשיו אתם יודעים יותר.
ביררתם על זה יותר, חשבתם על זה יותר, התיעצתם על זה יותר פגשתם אנשים שלא עזו ברית מילה וזה נתןם לכם רעיון לבדוק את העניים ולא לעשות באופן אוטומטי - והנה למדתם משהו. ככה גם הילד לומד.
כאשר (ואם) הוא יעלה את הטענה בעתיד אבל *למה* עשיתם לי - תמיד תוכלו להזכיר כי חשבתם שזה דבר טוב ולמזלו של האח הקטן החכמתם בענין לפני שחתכתם.
אם ידעתם תמיד שזה "לא טוב" ורק נכנעתם ללחץ חברתי - אדרבא - גם על זה אפשר ללמד משהו. על זה שהתחזקתם, על זה שהכניעה ללחץ חברתי או משפחתי לא הביאה עמה תוצאות טובות אלא חרטה ועל זה שעכשיו אתם חזקים יותר העמידה מול לחץ כזה.

גם אני , לאורך החיים, דיברתי עם ילדי על לחץ חברתי, על לחץ משפחתי, מתי זה אפשרי להתפשר ולתת וסבתא הרגשה טובה ולוותר ומתי אי אפשר לוותר.
כן מניסיון אישי
06/06/2010 | 23:58
2
6
את בננו הבכור, עוד מעט בן 5, מלנו לאחר לבטים רבים, ומיד אחר כך הבנו שלא נעשה את זה שוב. לפני שבעה חודשים נולד בננו השני, והפעם כבר לא היו לבטים, רק עוד קצת שיחות עם אנשים (מהפורום) כדי להרגיש רגועים, והוא נשאר שלם ומתוק.  הבכור ילד חכם ורגיש, הסברנו לו שהתלבטנו אם למול אותו, וחשבנו שזה עדיף, כדי שלא יהיה שונה מהחברים, אבל היום אנחנו חושבים שזו לא סיבה מספיק טובה, ושעדיף לא לעשות ברית לתינוק שלנו.  כדי שלא ירגיש שהוא "נדפק", הסברנו לו שיש יתרונות גם במצב שלו (הוא כמו כולם), וגם במצב של האח החדש, כי הוא נשאר כמו שהוא נולד, וגם לא היינו צריכים להכאיב לו.  בקיצור, לדעתי כדאי להציג את הנושא באופן שקול, ולא לגנות יותר מידי את הברית, כדי שהנימולים לא ירגישו שנגרם להם עוול.  אגב, לאחר שיחה או שתיים בנושא, זה די ירד מסדר היום, והוא לא מתעניין יותר בנושא.
תודה לעונים
07/06/2010 | 10:12
1
5
ותודה במיוחד על התגובה ענבל,
אני חושבת שעזרת לי לסדר מעט את המחשבות.
בעיקר את התחושה של 'לא לגנות יותר מידי את הברית' ועניין העוול.
תודה
שמחה שעזרתי
08/06/2010 | 22:16
5
ובהצלחה!
אתמול היתה לנו שיחה בנושא
07/06/2010 | 14:33
8
הבכור (11) העלה בזעזוע את נושא העגילים לתינוקות.
הסכמתי איתו, אבל גם הזכרתי, שאנשים נוהגים לעשות לתינוקות עוד דברים, כמו מילה - לבנים וגם לבנות.
הבכורה (11) העלתה את השאלה, למה עשינו את זה לבכור.
הסברתי, כרגיל, שחשבנו (או בעצם לא חשבנו מספיק...) שזה הדבר הטוב ביותר עבורו, ושהיום אנחנו חושבים אחרת.
היא שאלה, מה יכול להיות טוב בלחתוך חלק מהגוף.
אמרתי לה שזה מאד נפוץ ומקובל אצל היהודים, וחשבנו שככה טוב. קצת התלבטתי איך לא להאדיר את "להיות כמו כולם", כשזו בעצם היתה הסיבה האמיתית למילת הבכור, והאמת היא שהשיחה תפסה כיוונים אחרים לפני שמיציתי את ההסברים...

בקיצור - אצלנו לפחות, אין כאן בעיה.

חשוב אולי לציין, שלמרות שהבכורים היו כבר בני ארבע כשנולד הצעיר, ולמרות שהוא היה עירום די הרבה (גדל חלקית בלי חיתולים), לקח להם הרבה מאד זמן להבחין שמשהו שונה (אנחנו לא העלינו את הנושא בשלב ההוא), וגם כששמו לב, הסבר פשוט סיפק אותם, בלי שאלות עמוקות.
אני חושבת שאתמול היתה פעם ראשונה שהנושא עלה בצורה כזו (וגם זה - כי אני העליתי אותו!) וגם כאן, השאלות לא היו טעונות בכלל, אלא התעניינות כללית.

מצאתי ברשת סרט הומוריסטי קצר ברוסית
05/06/2010 | 17:48
2
על ברית מילה (אוברזאניה). המילים מיותרות:
http://www.youtube.com/watch?v=molzaWHkbo0&feature...
קישוריםברשתובכלהשאר
05/06/2010 | 11:13
27
אם לא שמתם לב, מעקב הקישורים ברשת שלנו מוזנח קשות מזה כמה חודשים. פעם לא היה שירשור שחמק מכאן והכל קושר (לפחות מהתפוז על שלל פורומיו). אם יש כאן מתנדב/ת שרוצה לקחת את נושא שירשורים ברשת תחת חסותו בצורה חד פעמית ו/או עד שימאס לו/ה, נשמח נא לפנות אלי במסר לקבל הדרכה בסיסית (זו לא תורה כ"כ גדולה).

שימו לב כשאתם מקשרים לפורום שירשורים בפורומים אחרים. אנא קחו בחשבון שתגובות חדשות לשירשור עשויות "להקפיץ" אותו ולגרום לתגובות לא נעימות באותו שירשור. אנא התחשבו בנימוסי הרשת המקובלים בפורום כדי להמנע מפגיעה בגולשים ומיצירת תגובות נגד. המלצתי היא לחכות למלאות  72 שעות להפתיחת שירשור ולקשר את השירשור כשכבר אינו "קופץ".

בואו נשרשר לכאן כל מה שקשור לנושא שלנו מהרשת, מספרים, סרטים, עיתונים וכל השאר,בואו נשרשר להודעה ראשית (זו) ולא נשכח אייקון ציבעוני בכותרת להקלת ההתמצאות בשירשור.

אם אתם מוצאים באחד השירשורים עדות שצריכה לדעתכם להכנס למאגר הסיבוכים שלנו, למילון המוהלים או למילון הכללי,  אנא שרשרו כאן או שילחו מסר אישי להנהלה
בקשת המלצות מהורים לתינוקות והורים לפגים
05/06/2010 | 11:25
2
2
הנה הבקשה בהורים לתינוקות והנה היא מהורים לפגים.
אני נגמרת מהשאלות האלו במיוחד בהורים לפגים
05/06/2010 | 22:51
1
5
איך, איך, איך אפשר לקחת תינוק זערורי, אחרי אשפוז כל כך ארוך, וכל כך הרבה סבל וחרדות ואי ודאות, והדבר הראשון שעושים לו כשסוף סוף הבריאות שלו איכשהו התייצבה, וסוף סוף הגיע למשקל שבו הוא היה אמור להיוולד, זה לחתוך אותו?
מסכימה איתך כל כך
09/06/2010 | 00:20
1
בני נולד פג (לייט, אבל עדיין שהה בפגיה) וחברת ילדות גם ילדה בשבוע מוקדם ובעוד הילד היה בפגיה בקושי שני קילו כבר הם פנו לרב לקבל תדריך לגבי מתי לבצע בו חיתוך. זה הציק לי במשך שבועות שלמים...
עם או בלי זריקת הרדמה?
05/06/2010 | 11:42
קישור לדיון מהורים לתינוקות
אני בעד והוא נגד, מה נעשה כשיהיה ילד?
05/06/2010 | 11:48
1
הכי מפריע לי התגובה של המנהל הפורום
10/06/2010 | 21:26
2
"את ילדיה לפי המסורת היהודית, ולחגוג את חגי ישראל כי הם יהודים, המינימום של המינימום זה לעשות ברית מילה.
אגב אבא שלי נולד נימול ועדיין צחקו עליו בתור ילד.
בגיל 52 הוא הלך להשלים את התהליך ולעבור ברית.
הרגת אותי עם השחזור עורלה. :) מעניין מי החולה שירצה לעשות דבר כזה :)"

מנהלי הפורום לא אמורים לקחת עמדה מתונה יותר?
גם הגישה של הברית מילה זה מינימום.. מינימום זה להדליק נרות בחנוכה!
אפשר בבה"ח? המלצות למוהל?
05/06/2010 | 11:50
חשבתם כבר על ברית/ה?
05/06/2010 | 11:51
מהריון ולידה תמיכה
05/06/2010 | 12:00
להפריד את החיתוך מהארוע?

מאד ארוך ולא קראתי הכל
מלשאול את הרב על מילה ללא ברכה ודם
05/06/2010 | 13:01
2
מאתיאזם-הוצאת מילת פעוטות מהחוק
05/06/2010 | 13:05
5
הזמנה לקבוצה בפייסבוק.
נפתח קורס למחזירים בתשובה ומה שמדאיג אותם
06/06/2010 | 00:26
13
2
(בין השאר) הוא שיש פורומים שבהם הם רוצים "להגיע להדברות" (עלאק... כלומר לנסות לשטוף מוחות)
והם נותנים לדוגמא , נחשו מה? "פורום על ברית מילה"
היי, אני ממש מוחמאת :)
http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=17365&cat_i...
גדול
06/06/2010 | 09:50
9
קודם כל, גם אני מוחמאת .

דבר שני הפורום שלנו לא ממש מיועד לדיונים של בעד ונגד, ולכן לחברים שם, כמו לרבים אחרים לא באמת יהיה מה לחפש כאן

ודבר אחרון, אני בהחלט לא מעוניינת להידברבנושא (אי) מילה עם דתיים, ובוודאי שלא עם חרדים. אני לא מתביישת להגיד את זה כאן ובכל מקום אחר. יש לכך כמה סיבות שכבר דיברתי עליהן בעבר.

והסיבה העיקרית היא - פשוט מדובר בשני קווים מקבילים. מכיוון שאני לא אצליח ולא רוצה לשכנע אותם שאני בחיים לא אכנס לנישת הניצבת בעולם היהדות כפי שהם רוצים שאעשה, ובחיים לא אתנצל ואסכים לעשות דברים שנוגדים את ערכי רק כי "כולנו יהודים וככה צריך להיות", והם בחיים לא יצליחו לשכנע אותי שאני בחורה טובה אבל לא מבינה כלום ואם אני רק אתחיל לקיים מצוות אני אראה את האור - אין שום סיבה להתדיינות.

כמו כן, אני, אולי שלא כמו אחרים, לא רואה בהתפלפלות לצורך התפלפלות יתרון כלשהו. אין לי בעיה אם מתחשק לי לקרוא מאמרים ודעות שמנוסחות בצורה קוהורנטית ומעניינת, אבל לנהל דיונים על גבי דיונים שחוזרים על עצמם - זו שיטה שמשעממת ומתישה אותי, והיא בעיני חסרת תכלית ומקושקשת לחלוטין. יש לי כל כך הרבה דברים יותר מעניינים וחשובים לעשות, לכן אני לא רואה שום יתרון בקיום של סוג כזה של דיאלוג.

בעניין הזה אני חד משמעית בעד התנתקות ולא בעד הידברות ואני לא מתביישת לייחל לכך. יש עוד כמה סוגיות בסיסיות שבהן אני בעד התנתקות מסוג זה, והלוואי שזה יקרה בקרוב. חתונות, לוויות, כל סוגיות הנישואים והגירושים, הגיור, אימוץ, ממזרות וכל מי שלא מורשה להתחתן מסיבה קיקיונית כזו או אחרת. שאר הדברים כמו עבודה בשבת, כשרות וכו' פחות מהותיים בעיני, אם כי גם שם לא אתנגד להפרדה מוחלטת. מבחינתי שיהיו מספר זרמים מוצהרים ביהדות, וכל אחד יקבל את זכויותיו מהמדינה.

רוב החילונים שנכנסים לכאן בכל מקרה מתעניינים בסוגיות אחרות לגמרי, ואני בטוחה שמי שמחפש להתפלפל - ימצא לעצמו פלטפורמות מתאימות יותר.

כמובן שאין לי התנגדות עקרונית לסוג כזה של דיאלוג, אבל לא ארצה באחד כזה כאן בפורום.
גמני חושבת שפילפולי דת לא מתאימים כאן
06/06/2010 | 12:08
6
1
אבל יש מקום לדיונים אחרים עם דתיים. כי הם (ולא רק הם, גם חילוניים מצדדי מילה) עסוקים בהיבטים הרפואיים, המיניים, החברתיים וכו'. ביחוד בתור "מחזירים בתשובה". חשוב להביא את המידע המדוייק גם בתחומים האלה, לכל מי שזה מעניין אותו, הן דתי והן חילוני.
לא מבינה את הטעם בהסברים "מדעיים" למצוות
06/06/2010 | 21:21
5
1
מי שמנהל אורח חיים דתי מקיים מצוות מתוך אמונה שמדובר בציווי אלוהי. אם מחר בבוקר יפורסם מחקר שזה מאוד בריא לאכול סטייק חזיר ושנשים שלא שומרות נידה בריאות יותר, אז חוקי הכשרות או הנידה יפסיקו להיות תקפים? ברור שלא. לכן כל ההתעסקות עם הוכחות כאלה מצד אנשים דתיים תמיד נראתה לי טפלה ומיותרת.
לא שאני מצדיק את זה בשום אופן אבל...
07/06/2010 | 20:00
3
1
...הדתיים שעושים כך לא מחפשים אישור מהמדע לקיים את המצוות שלהם - אלא אם במקרה יש מחקר מדעי ש"מוכיח" את המצווה כבריאה ו\או נכונה הם מיד מפארים את התורה כיודעת כל כי "הנה גם המדענים מצאו את זה במחקר שלהם". על המקרים שמסקנותיהם הפוכים מההלכה אף אחד לא מדבר...
זה מחליש את העמדה הדתית כשמחפשים אישורים כאלה
07/06/2010 | 21:17
2
ההגיון שלי אומר שאין שום חשיבות לדעה של מדען בשר ודם לעומת ציווי של אל כל-יכול.

מי שבאמת מאמין שיש ישות אלוהית, בעלת יכולות בלתי מוגבלות ומעבר לתפיסה האנושית ושאותה ישות ציוותה על ברית מילה-  איך זה לא מספיק לו?
אז לפי ההגיון שלך
11/06/2010 | 05:20
1
הם לא באמת מאמינים שיש ישות אלוהית בעלת יכולות בלתי מוגבלות וכ' וכ'ו, אני אפילו
אחדד והוסיף את הגורם של האם היהדות היא באמת רצונו של האל.
הטיעונים של המחזירי בתשובה באים לדבר גם אל אנשים שלא מאמינים ולשכנע אותם להאמין.
כשאדם משתכנע, אז הוא רוצה להישאר עקבי ולשכנע את עצמו שהמדע מחזק את היהדות.
זה גם מזכיר לי, שמותר לפי היהדות לשקר בשביל להחזיר בתשובה, מה שמסביר הרבה
אי דיוקים שהמחזירים בתשובה מציפים.
הנה הרחבה על הנושא:
http://www.daatemet.org.il/questions/index.cfm?MESSAGEID=4051
אכן, זה גורם לי לחשוב שחסרה להם אמונה אמיתית
11/06/2010 | 12:10
ואתה צודק לגבי מחב"תים, פעם היה נוסע איתי בהסעה אחד שחזר בתשובה וזה היה פשוט מתיש להיות ה- Captive Audience שלו.
בזכותו קניתי את הנגן הראשון שלי
גמני לא אבל עובדה שזה חלק מהשיח
07/06/2010 | 21:24
סביב המילה, בעיקר בקרב חילוניים "מאמינים" (לא יודעת איך לקרוא לזה) שאוהבים להרגיש כמה שהדת חכמה ושהם יהודים טובים כי יש מצווה אחת שהם עושים. או חילוניים גומרים שבוחרםי למול בגלל לא יודעת מה ובוחרים פעמים להצדיק זאת בשל צידוק בריאותי כזה או אחר. (כמובן, יש צידוקים נוספים).
וגם...יש הרבה פורומים אחרים שיש "בעד ונגד"
06/06/2010 | 12:15
1
לא חושבת שכתבו ספיציפית עלינו.
מסכימה לגמרי
06/06/2010 | 20:48
עם כל הסיבות! וכשהיו תקופות של שרשורים ארוכים ויכוחים על יש או אין אלוהים שציווה זה פשוט מתיש ומשעמם.
ככשחושבים על זה, זה המעוז הדתי האחרון
06/06/2010 | 12:26
1
3
בחייהם של הרבה מאד חילוניים טובים. חתונה וקבורה כבר כולם יודעים שלא חייבים לעשות דתית ויש הרבה אמד אופציות שנתח גדול באכולסיה נוקט בהן.

אז מה נשאר? ברית מילה. לדעתי זה יופי של דבר אם יוגבר השיח על זה ברשת, גם מהכיוון הדתי. ככל שידברו על זה יותר, יותר הזדמנויות לאנשים לשמוע מאחרים על נזקים, על ילדים ובגירים שלמים, על הכל. וכל המרבה, הרי זה משובח. (זה כמו לדבר ביציאת מצרים
גם אני חושבת שזו אחת הפרות הקדושות האחרונות
06/06/2010 | 22:27
בדת כפי שהחילוניים מקיימים אותה. ואני שמחה בזה שהרעיון נפוץ יותר ויותר.
אבל המחזירים בתשובה הם פ]שוט נציגים של כת להגנית שממילא אינה מקשיבה אלא מדבקלמת וזה יותר קרוב ללדבר עם ואל מכונה (עם אלגוריתם לא מגוון במיוחד) - כך שאין כאן שום "שיח" אלא רק מלחמת התשה שכמובן לא הייתי רוצה להכנס אליה כאן בפורום.
הדתיים יתרגלו או-טו-טו, כמו שהחילונים מתרגלים וכמו שכולם התרגלו כבר שאפשר ואין שום בעיה עם לא לצום או עם לאכול חמץ או לא כשר או לנסוע בשבת.
אוטו טו טו טו המשיח של החילוניות כאן והוא יבוא עם טוסטוס בשבת. אף אחד לא ירים גבה :)
אני מנפה אותם כבר בהצהרת הכוונות
06/06/2010 | 17:55
הקומונה שהקמתי שלא מכבר במוצהר מיועדת לחילונים.
ה"עוקץ" הדתי-אמוני מנופה כבר בכניסה.

מצד שני, אשמח לדון איתם על נושא המילה בפורומים וקומונות אחרות, כדי לחשוף כמה שיותר עיניים לנושא כמובן

צריך לספק קצוות חוטים לאלו שירצו למשוך בהם, והם עדיין לא יודעים שהם רוצים מחוסר מודעות לנושא\עובדות.
מה זה השטויות האילו ברית מילה
06/06/2010 | 22:35
שיחה עם ילד בגיל הגן
07/06/2010 | 15:36
1
מתוך הבלוג של אופה קטנה
וגם התגובות מענינות
שלום-חוזרת על שאלתה של danitt בשרשור נפרד:
04/06/2010 | 21:18
37
16
גם אני אשמח לעצות מניסיונכם:

מה מספרים לילד,
איך ומתי, על מנת לנטוע בו כזה בטחון עצמי על מנת לשמוע ממנו משפט כמו
"בטח אני מרוצה שלא עשית לי ברית מילה".

אולי למישהו יש מה להוסיף על מה שכבר נכתב?


המון תודה.
תשובה מחודדת
04/06/2010 | 22:02
6
אני אחזור על הסיפור שכתבתי עוד טרי לפני כמה זמן.
הבת שלי תלמידה חדשה בכיתה ו' (הצטרפה בשנה שעברה) הכיתה היא כיתה מגובשת והילדים מכירים זה את זה מכיתה א' והגן.
בשיעור תנ"ך הם למדו על הברית של אברהם ליצחק והבת שלי סיננה בין שיניה שאחיה לא נימול.
מיד קפצה ילדה לידה ואמרה לה "מה את כל כך מתלהבת ?! גם לעידו לא עשו ברית!!!!"
מסתבר שהילד הכי מקובל בכיתה, אהוד על הבנים ואהוב הבנות - ערל לגמרי ומעולם לא הסתיר את זה.
כתבתי אז שאף אחד לא עשה מזה עיניין כי זה לא היה אף פעם עיניין גדול.
הילדים ידעו, לאף אחד זה לא הפריע, זה היה טיבעי וברור וזהו.
דווקא הפתיע את הילדים שהבת שלי ציינה את העובדה הזאת כאילו היא המציאה את הגלגל, השתיקו אותה שלא תתלהב יותר  מידי.
אני חושבת שככה זה צריך להיות - טיבעי וברור.
הוא צריך לגדול עם תחושה שזה הגוף שלו אהוב ושלם ושכולם שונים זה מזה.
הוא יווכח בזה לגבי איברים אחרים בגילאים שונים.
נניח בגיל 4 הוא יכול לשים לב למישהו בגן שיש לו משקפיים
בגיל 5 הם שמים לב לגבי אורכי וסוגי וציבעי שיער ונמשים וגומות
בגיל יותר גדול הם שמים לב לשומן ולגובה
בגיל 12 כבר יש את הקטע של מידת ההתפתחות של הבנות.
יש המון הבדלים חיצוניים שמטרידים בגילאים שונים
כשהוא ישאל ספציפית על איבר ספציפי אני אתייחס.
מה שבטוח שזה לא מתחיל ולא נגמר בעורלה.
אני מגדלת את הילד בלי חיתולים
05/06/2010 | 10:05
6
ובשלב מסויים, לא זוכרת בדיוק מתי, הוא גילה את העורלה שלו ונראה שהוא מאוד מרוצה מיכולותיה עד כה (הוא בן שנה וחודשיים).
עם ההתעסקות האינטנסיבית שלו בה, קשה לי להאמין הוא סתם כך יוותר עליה.
סיפרנו לבנים כשהם היו בערך בני 3.5
06/06/2010 | 10:03
1
12
סיפרנו בצורה עניינית, בדיוק כמו שאנחנו מספרים להם על כל דבר - הנוסח היה פחות או יותר "יש מין טקס כזה שנקרא ברית מילה, ובטקס הזה חותכים לתינוק חתיכה מהפין. אנחנו לא עשינו את זה לכם כי לא רצינו להכאיב לכם וכי אין לניתוח הזה שום משמעות בעינינו. רוב האנשים בארץ עושים את זה לתינוקות שלהם כי הם חושבים שזה דבר טוב. בעינינו זה לא דבר טוב, ואנחנו עושים איתכם רק דברים שטובים בעינינו".

זה פחות או יותר הבסיס.

ההסבר הזה חוזר בווראיציות כאלו או אחרות בהמשך, ואם הם שואלים אנחנו מרחיבים יותר. הם שאלו למה לאבא עשו? הסברנו להם ש"סבים חשבו שזה דבר טוב, והורים עושים מה שהם חושבים שטוב לילדים שלהם. בעניין ברית המילה אנחונו חושבים אחרת מסבים ולכןאנחנו, ההורים שלכם, לא מלנו אתכם".

באופן כללי, ע"מ לנטוע בטחון עצמי בילד לגבי העוהדה שהוא שלם - עישוים בדיוק את מה שעושים בשביל לנטוע בו בטחון עצמי בכל תחום. במסגרת המיתוס על אימת העורלה הרבה אנשים חושבים שעניין העורלה יהווה בערך 95% מההתעסקות עם הילדים, וכל השאר כבר יקרה לבד. פכככככ... להסביר לילד מה זה מלחמה, רצח בבר-נוער, סבא שנפטר, איך ולמה להיזהר מזרים אבל לא להפוך למיזנטרופ, למה רוצים לגרש את ילדי מהגרי העבודה, איך להתמודד עם ילד שמעליב אותך או מרביץ לך (ולא בגלל העורלה ) - פי אלף יותר קשה, ואלה הדברים, ואף דברים טריוויאלים יותר  שמתעסקים איתם כשמגדלים ילדים.

העורלה היא פחות או יותר כמעט הדבר הכי קטן בחיים שלהם. וכדאי לנו ללמוד מהם פרופורציות אמיתיות בחיים
תודדה - אני חושבת שאאמץ את השיטה.
06/06/2010 | 11:24
4
(היה שווה לשאול...)
לבני נודע בגיל מאוחר יותר - משהו כמו 5.5
06/06/2010 | 22:39
24
5
ואני יישמתי את זה תוך כדי שיחה ודפדוף בספר אנטומיה שהוא מאד אהב (אנטומיה לילדים).
בגוף הזכרי לא ראו עורלה כי זה היה ציור בחתך צד אבל אני אמרתי שיש כאן איבר שלא רואים טוב בציור, וזה איבר שיש לו ולהרבה ילדים אחרים בישראל אין אותו. העורלה.
ואז הסברתי שבארץ יש אנשים שמאמינים בדת היהודית (אנחנו יהודים אבל איננו מאמינים במצוות הדת וכמובן לא בקיומו של אלוהים - זה הסבר המתאים למשפחה שלנו, כמובן הייתי משנה אותו בהתאם למשפחה) ובתורה נכתב שצריך לחתוך לתינוק את העורלה בגיל 8 ימים. מכיון שאנחנו חילוניים לא עשינו זאת.
אז באו הרבה שאלות (כי הוא כבר היה ילד גדול ויודע-לשאול) : האם כל הדתיים עושים? (כן) האם כל מי שעושה זאת הוא דתי?(לא יש חילוניים רבים שעושים זאת כי לא חשבו על הרעיון לא לעשות או כי הם חוששים שההורים שלהם יכעסו עליהם או כי זה רעיון קצת חדש והם עדיין לא התרגלו אליו)  האם זה כואב? (כן, קצת. אפשר לעשות אלחוש אצל רופא),  באם בגלל זה ה"בולבול" של חבר שלו (שהתרחץ איתו מדי פעם) נראה אחרת?(כן, לך יש בדיוק מה שיש לו אבל יש לך עוד כיסוי על זה ואם תזיז את העורלה יש לך בפנים אותו הדבר - את זה הוא ידע) ולמה אני לא מסבירה לכל ההורים החילוניים האחרים שלא צריך לעשות את זה כי אין אלוהים
כל מיני שאלות ואחר כך זהו.
לא סיפרתי בשום אופן לפני כן כי לי יצא ילד רגיש מאד ואם הוא היה שומע - בגיל מוקדם יותר - שחותכים לתינוק את הבולבול וזה כואב אפילו קצת ,הוא לא היה ישן הרבה מאד לילות.
את הזוועות בעולם : שחיטה, התעללות בילדים (וברית מילה בכללה), רוצחים שודדים אנסים ושאר מרעין בישין - אני לא מציגה לילדים בגיל הרך-מאד.
והערה בקשר לביטחון עצמי או לפחות ביטחון בצדקת
06/06/2010 | 22:42
5
הדרך שלי כאמם
הילדים שלי נותנים בי הרבה אמון. אני שמחה על כך וזה כמובן מעמד מחייב (בכלל ... להיות אמא)
אם אני מציגה להם את עמדתי שזה היה הסבר הטוב ביותר בשבילם (למשל : שלא עשיתי להם ברית מילה) וזה מצטרף לאיזה הגיון שלהם (זה כואב, זה מיותר וכו') - הם בטוחים שזה רעיון טוב.
לא שאין להם עלי ביקורת עכשיו כשהם גדולים - למשל אם לדעתי זה לא בריא לשתות קולה ולדעתם אני סתם מגזימה - אני משתדלת לא לכפות את דעתי אלא לשכנע בצדקתי.
ככה כשהם בטוחים שאני לטובתם באמת - הם יודעים שקיבלתי עבורם החלטה טובה ואזי ה"אני מרוצה שלא עשית לי ברית מילה" הוא נגזרת של זה.
ולמה באמת -
06/06/2010 | 23:06
22
4
את "לא מסבירה לכל ההורים החילוניים האחרים שלא צריך לעשות את זה כי אין אלוהים "?
אשמח לתשובתך...




אני אישית בשנים היותר מוקדמות שלי כן דברתי על זה - ובלהט.
בשנים האחרונות הפסקתי - מאחר והגעתי למסקנה שזה דו-שיח של חרשים.

אני מוכנה לדבר על זה רק עם מי שמגלה ניצוצות של התלבטות או לפחות מוכנות לבחון את הנושא.

אבל רוב האנשים סביבי פשוט אטומים הרמטית לבחינת הרעיון,
ולכן אני מרגישה שגם אני צריכה פשוט "לסגור את הדלת" בפני אחרים -
ולא לפתוח את הנושא לדיון - כי בסוף אני אשלם את המחיר (של עצבים,
ולחץ וכו'....)

כמובן שלילד שלי אסביר - הוא חלק מהעניין ומגיע לו הסבר בנושא הזה
(כמו בעוד הרבה נושאים אחרים - במקרה שלנו....)
אני יכולה לענות מנקודת מבטי...
06/06/2010 | 23:36
2
אני אישית מוכנה ושמחה לדון בכל נושא (כולל מילה) עם מי שמסוגל לנהל איתי דיון מתורבת ומכובד. אין לי כוונה לנסות לשכנע איש בצדקת דרכי - כל שאני יכולה לעשות זה להביע את דעתי האישית ומדוע החלטנו לנהוג בדרכנו. מי שרוצה יקשיב, מי שרוצה יקח מזה משהו לעצמו, ומי שרוצה יחזור לדבר איתי ואולי ישנה את דעתו, בדיוק כמו שאני שיניתי את דעתי בהרבה נושאים (כולל מילה), רק בגלל שהיה מי שמוכן לדבר על זה איתי ולפתוח את הנושא, ולא פחד להעלות עוד אופציה שאולי לא שקלתי ברצינות לפני כן.

עם השנים ועם ההורות למדתי שמאוד חשוב גם לכבד את בחירת האחר, כשם שאני רוצה שיכבדו את בחירותיי שלי ושלא יתערבו לי בהחלטות. אם בעבר נהגתי להיות נחרצת עד מטיפה לעתים, היום אני מביעה את דעתי באופן רך יותר, ויותר בדרך של "זו דרכי" ופחות כ"ככה צריך לעשות וזו הדרך היחידה"
בעיני הסברים כאלה יהוו פגיעה בפרטיות של בני
07/06/2010 | 01:41
19
2
כל עוד מדובר היה רק בעיקרון ו/או בפורום אנונימי,  אין לי בעיה לדון בנושא. מהרגע שנולד לי בן, לא ראוי בעיני לדון באיבר המין שלו עם אנשים אחרים. אני מרגישה מאוד לא נוח עם הרעיון של לנהל שיחות על הגוף של הבן שלי עם השכנה ממול או בתור למכולת השכונתית. זה נכון גם לגבי הבנות שלי ולי עצמי. יש דברים שהם אישיים ואינטימיים ואני לא מעוניינת לחלוק אותם עם בני שיח מזדמנים.

במשפחה כמובן יודעים וגם החברות הקרובות אבל לא המעגל הרחב יותר. לדעתי גם קשה לנהל דיון משמעותי כשפערי המידע כל כך עצומים. אנשים לא יודעים שום דבר על תפקודי העורלה, מה בעצם עושים לתינוק בזמן הברית ועל הסוגיות הרפואיות.
איתך בקו המחשבה, אבל...מבקשת התייחסות מכולכם
08/06/2010 | 12:56
18
2
גם אני חושבת ששיחה על זה זה פגיעה בפרטיות בני. ועדיף היה לי בכלל לא לדבר על הנושא.
הבעיה היא, שבארץ שואלים ואם שואלים אז אני לא רוצה לשקר - כי אז אולי משמע שאני לא מאמינה בצדקת דרכי וכ"ו.
נוצרת לי דילמה האם לשקר ולשמור על פרטיות בני
או להגיד את האמת
נוצרת לי עוד דילמה... כבר ניסיתי פעם אחת לשקר... שאלה אותי חברה בטלפון "עשיתם ברית"?
"בשבדיה" עניתי
אבל אז היא שאלה: "חתכתם"?
כאן כבר לא יכלתי לשקר... ועניתי שלא

אנחנו מגיעים לארץ בעוד כמספר שבועות עם תינוק רך וברור שכו-לם ישאלו, השאלה מה עונים? איך? ואיך יוצאים ממצבים מסובכים כמו זה שלעיל...
אני שוב מציינת שאני אישית לא רוצה לשקר... מצד שני זה בא על פרטיות בני
הייתי מנסה משהו כמו
08/06/2010 | 21:07
4
"זו שאלה אישית מדי", או "זה עניין פרטי", למרות שלא קל לענות ככה. כי בעצם, כשחושבים על זה - זו גסות רוח לחטט בעניינים כאלה. לא יודעת למה זה כל כך מקובל במקומותינו.
יש הרבה שיטות כדי לא לענות וגם לא לשקר
08/06/2010 | 21:36
2
זה תלוי מי שואל, מה הנסיבות וכו'.  לפעמים זה בסדר מבחינתי פשוט להגיד שלא מלנו. אני כן שיתפתי אנשים קרובים ואת בני המשפחה המיידית. הסינון שלי נועד למעגל הרחב יותר שהשיחות איתם חד פעמיות או קרוב לזה והסיכוי שהנושא יעלה שוב הוא מאוד קטן. כדי שלא אצטרך לשקר אני מתעלמת מהשאלה, מהנהנת או עונה משהו לא מחייב בסגנון "הכל טוב" או "ברוך השם" . ואז מעבירה נושא. אנשים אוהבים לדבר על עצמם ולתת עיצות, אז זו שיטה טובה להסיט את תשומת הלב.

דרך אגב, בעוד כמה שבועות מאוד יכול להיות שישאלו אותך איך הוא יושן בלילה ואם יש לו גזים ופחות על הברית. אבל אולי בגלל שילדת בחו"ל (?) זה שונה.

הבעיה העיקרית שלי עם לא לספר היא שכבר קרה שאישה בסביבתי התלבטה לגבי הברית ובסוף מלה בגלל החשש מהעניין החברתי . אולי אם היתה יודעת שהיא מכירה באופן אישי משפחה שלא מלה, היה לה יותר קל. אבל בינתיים נתתי משקל גדול יותר לאינטרס של הבן שלי מאשר לקידום הרעיון של אי-מילה. הפשרה שלי היא עצם הכתיבה בפורום.
אני לא רואה לא ראיתי אף פעם בעיה בלומר
08/06/2010 | 21:42
11
2
שלא עשיתי ברית
גם לא קטעתי לו חלק מהזרת ואני מוכנה לגלות זאת לכל שואל
להתחמק ולענות תשובות מהוססות כמו "יהיה טוב" או"הוא בסדר" או "זה עניין פרטי" זה משהו מהוסס וחששני שלא מתאים לי
אני לא חותכת תינוקות
לא קוטעת זנב לכלבים

וגם:
אם מישהו שואל האם הילד צמחוני (כי אני כן!) אני אומרת הילד א צמחוני.

עכשיו הוא בן 10 אז אינני עונה לשאלות עליו אבל כשהוא נולד עניתי - מה ישפה להסתיר זה לא ממש עניין של פרטיות בגיל כזה
העניין הוא שזה לא שלי כדי לשתף בזה
08/06/2010 | 21:54
10
3
אני כמעט בטוחה שהבנות שלי לא היו רוצות שאספר לאנשים מזדמנים איזה פדים קניתי להן בוסת הראשונה, מתי היא קרתה ובאיזה גיל צמחו לה שערות (דוגמאות, דוגמאות , לא משהו שקרה). העורלה היא עניין פרטי של הבן שלי, לא שלי. כפי שהוא יחליט אם לחתוך ומתי כך הוא גם יחליט מי הוא רוצה שידע איך נראה איבר המין שלו.
אבל שוב, זה תלוי באיזה גיל
08/06/2010 | 22:27
5
3
לבנות שלי בגיל הינקות לא האה אכפת שאספר באיזה יתולים הן משתמשות.
לבן שלי כשהיה קטן לא היה אכפת שאספר שהוא צוחק מתוך שינה (אלה כמובן רק דוגמאות)
אבל עכשיו כשהילדים גדולים - ברור שכל דבר ודבר זה עניין של פרטיות. צבע המכנסיים שהוא אוהב, האם היא מסתרקת במברשת או במסרק או איך קוראים לחברה הכי טובה שלו.
כל דבר.

אבל - הילד שלך הוא תינוק - וזה רק נכון לענות ולא לפחד ולנסות למתוח את השיחה ל"זה עניין פרטי"
דברים שקשורים בתינוק בדרך כלל , כמקובל בחברה, אינם "עניין פרטי" אלא אם כן יש לכם משהו להסתיר . איזה סוד נורא (לחברים שלי שהבן נפגע די קשה בבית המילה יש מה להסתיר והם עונים לשאלות על ברית מילה "לא משנה העיקר שאנחנו אחרי זה")
אני חסידה גדולה של פרטיות מאד גדולה. אבל בחברה באופן כללי אנשים מתעניים בתינוק, התענינות טבעית ולאו דווקא חטטנית ואתם צריכים להתרגל להרגיש נח עם העניין בדיוק כמו עם צמחונות , שמירת כשרות (אני למשל כן שומרת כשרות באופן ממש מחמיר, כי אחד הילדים שלי מתעקש על זה. אבל אני לא אומר איזה ילד ומאיזו סיבה כי הילדים גדולים וזה כבר באמת עניין של פרטיות) או אלרגיה לחתולים.
עכשיו הוא תינוק ומחר הוא נער
08/06/2010 | 23:01
2
2
זה נכון שהוא עכשיו תינוק אבל התינוק הזה יגדל מהר מאוד להיות ילד ונער וזה לא לעניין שהשכנה ממול תדע פרט כל כך אינטימי עליו. זה ברור שכל אחד מותח את הגבול במקום אחר. זה כמו שאני לא מפרסמת תמונות בפורומים אבל כן בפייסבוק ולעומת זאת יש לי חברה שחושבת שגם בפייסבוק זה יותר מדי פומבי ומי יודע לאן התמונות האלה יגיעו.

אני לא מרגישה שאי שיתוף מצביע על חשש או פחד. מה גם שכמעט ולא נתקלתי בתגובות עוינות של הסביבה. יש הרבה דברים שאני לא משתפת בהם אנשים אחרים. רק בגלל שזה מקובל לדחוף את האף ולחטט זה לא אומר שאני מחויבת להצדיק את הבחירות שלי בפני אנשים אחרים. הם לומדים מהר מאוד שאני לא מאפשרת חיטוטים אם זה לא מתאים לי באותו רגע אז לא תמיד בא לי להסביר את השקפת עולמי כשבעצם רק רציתי לקנות לחמניות במכולת.
דווקא בגלל זה
09/06/2010 | 07:41
1
2
כשהוא היה תינוק, דיברתי בחופשיות לגמרי על הנושא, גם ברמה האישית.
וכך, עד שהוא הגיע לגיל שמבין, לגיל שאכפת לו - הנושא כבר מזמן לא ISSUE בסביבה הקרובה.
כך זה לא סוד - אבל גם לא נושא לשיחה.
בדיוק כפי שכשהיה קטן, לא היתה לו שום בעיה להתרוצץ עירום בחוץ, והיום - אם מישהו (לא מהמשפחה הקטנה) מגיע הביתה והוא ללא חולצה, הוא מסתתר...

אני לא יודעת אם אנשים אפילו זוכרים את העובדה הזו, למרות שמפעם לפעם מסתבר לי שלפחות חלקם - כן (אך אין לכך שום השפעה על חיי היומיום).

גם היום, כשהוא לא נוכח (ולא מכירים אותו אישית), אין לי בעיה לומר שלא מלתי אותו.
אני מוכרחה לציין, שלאחרונה הנושא עלה במסגרת שיחה עם חברים לעבודה, ולא זכה לשום התייחסות. כאילו זה ברור מאליו.
בנוכחותו, לא אפתח בדיון - גם בגלל פרטיותו, וגם בגלל שאני לא רוצה שהוא ילמד משותפי לשיחה שעשויה להיות לו בעיה בגלל זה (כמו שחושבים רבים ממבצעי המילה), בבחינת נבואה המגשימה את עצמה.

לא הסכמתי להשתתף בתכנית בנושא, בדיוק מהסיבות הללו.
זו באמת נקודה חשובה למחשבה
09/06/2010 | 09:16
4
נראה לי מאוד מה שאת אומרת לגבי זה שיכול להיות שככל שחולף הזמן אנשים בכלל שוכחים מזה.

אולי באיזה יום כשאני ארגיש שיש לי סבלנות ואורך רוח לשיחות כאלה, אני אשקול "ניסוי כלים". לצערי ככל שהזמן חולף, גם יש לי פחות ופחות ימים כאלה  וגם זה נראה לי יותר ויותר מובן מאליו שלא מלתי כך שנהיה מוזר לציין את זה
אני חולקת עליך בשאלה העקרונית.
09/06/2010 | 09:44
1
3
אישית, לא אכפת לי לענות על זה, וחלק מהאנשים סביבי (בעבודה, בבית הספר של הילדים, נניח) יודעים שהבן שלי לא נימול. זה כי באופן אישי לא מפריע לי ולא מפריע לו שאני מדברת על זה. אבל בעקרון - אני לא מסכימה עם המשפט "אתם צריכים להתרגל להרגיש נח עם העניין". לא, זו חוצפה, ולא צריך להתרגל לחוצפה. אם מישהו שלא נמצא איתי ביחסים קרובים יתחיל לשאול אותי שאלות לא רצויות על חיי הפרטיים, אני לא אתרגל, אני אנפנף אותו. כנ"ל, דרך אגב עם צמחונות, כשרות וכל דבר אחר, בהבדל יחיד שאלה נושאים שעולים בשיחה ואנשים מנדבים על עצמם מידע ואז לגיטימי לדבר על זה.
מכימה איתך ועם מופתעת.
16/06/2010 | 20:49
2
את גם לא מחליפה חיתולים לבנות המתבגרות שלך
10/06/2010 | 09:03
3
7
ולתינוק שלך את כן. זה בכלל לא קשור אחד לשני, בעיניי. אני לא מצליחה להבין למה זה לגיטימי להגיד "עשינו ברית" ואז לגלות לכל העולם שהילד נימול, אבל זה לא לגיטימי להגיד "נמנענו מחיתוך". בכל מקרה אף אחד לא יידע איך נראה איבר המין של הילד, כי לא כל האיברים השלמים נראים אותו הדבר... וזה גם עניין עקרוני - להמנע מתגובה נשמע כאילו את מתביישת בזה.
זה לגיטימי לספר וזה לגיטימי גם לא לספר.
10/06/2010 | 10:10
2
1
יש כאן שתי סוגיות. הנושא של הפרטיות וגם השאלה מתי ועם מי אני משוחחת על נושא מסוים.

לא קורה שאין לך באותו רגע חשק, זמן או אנרגיה (או שילוב של כל הנ"ל) לדון בנושא? לא נתקלת באנשים שלדבר איתם זה לדבר עם הקיר? זה לא התפקיד שלי לחנך אחרים ואני לא נושאת הדגל של the cause
אני בטוחה שאני לא היחידה שמרגישה ככה, גם אם פה זה מצטייר אחרת. וגם אם אני היחידה, אני מאוד שלמה עם הדרך הזו ששירתה אותי היטב עד היום. וזה נכון גם לגבי הלינה המשותפת, ההנקה הממושכת ודברים אחרים שלא כולם דוגלים בהם.  אני לא מסתירה אבל גם לא מספרת לכל אחד. בשבילי אלה נושאים מאוד אישיים ולא כולם חייבים לדעת הכל. ברור לי שיש כאלה שמרגישים אחרת וזו כמובן זכותם.

מי שצריך לדעת את הדברים האלה, יודע. מי שזה לא עניינו ומנסה לדחוף את האף - אם בא לי אני מסבירה ואם אני לא מעוניינת לשתף - החטטן נהדף. רק מי שלא ממש מכיר אותי במציאות יטעה לחשוב שזה נובע מבושה.  

לשאלתך, אני חושבת שאם הייתי מלה את בני, גם את זה לא הייתי מוצאת נושא מתאים לשיחה של אגב. כמו הדוגמא שנתתי קודם של התמונות באינטרנט, כל אחד ורמת הנוחות שלו עם חשיפה.

דרך אגב, הבנות שלי ממש לא אוהבות את זה שאני מחליפה לתינוק חיתול ליד אנשים אחרים כי הן חושבות שזו פגיעה בצניעותו   אמנם אני עדיין עושה את זה אלא אם כן אנחנו במסעדה או במקום דומה ששם זה פשוט לא מתאים להחליף. באופן מוזר, עד היום רק אמא אחת שמה לב שהוא לא נימול וכל השאר או שלא שמו לב או שמסיבה אחרת לא אמרו כלום. אותה אמא ששמה לב גם היתה בין אלה שדווקא כן אמרתי לה אחרי הלידה שאנחנו לא מלים, והיא אפילו לא זכרה את זה אחרי חצי שנה (לכן אני דווקא מתחברת לנקודה ש אמ פי 3 העלתה)
ברור שלא תמיד יש חשק לדון
11/06/2010 | 08:26
1
3
אצלי, באופן אישי, זה לא גורם לי להסתיר או להתחמק מתשובה. אני יכולה לענות תשובה קצרה וממצה, לא צריך להכנס לדיון על כל נושא. אם שואלים אותי איך היתה הברית, אני יכולה להגיד שלא היתה וזהו. ואם מנסים לגרור אותי לדיון אז, ולא בא לי - או שאענה תשובות קצרות ולאקוניות שירמזו למציק שלא בא לי לדון איתו, או שאעביר נושא.

תראי, אני לא הולכת עם שלט ברחוב: הילד שלי שלם! אנחנו בחינוך ביתי! הוא ישן איתי במיטה! ועוד פנינים מחיינו האישיים... אבל אם שואלים, או אם מדברים על איזה נושא, אני גם לא מתביישת להגיד אף אחד מהנ"ל, ולא מרגישה צורך להסתיר. כאמור - לא כל תשובה היא פתח לדיון מבחינתי. אני יכולה להגיד "ככה זה אצלנו" ולסגור עניין.

כנראה שזה באמת עניין של סגנון אישי אני מצטערת אם נשמעתי לא מקבלת את הדרך שלך, זו לא היתה הכוונה שלי אלא להראות את דרכי, שהיא שונה מכיוון שאולי אני בנאדם יותר מוחצן, ואני גם מאוד מאוד בטוחה בדרכי ומאמינה בה (לא מדברת דווקא על ברית המילה עכשיו). האמת היא שאני יכולה להזכר דווקא בנושא אחד, של החינוך הביתי, שלפעמים אם אנחנו פוגשים אנשים ברחוב ששואלים את הילדות באיזה כתה הן, אנחנו עונים "ג'" במקום להכנס לזה שהן בכלל לא בבית ספר לא מתוך רצון להסתיר, אלא מתוך רצון להמשיך הלאה בעניינים שלנו בלי לעמוד עכשיו שעה ולהסביר למה הן לא בבית ספר, ולא הן לא בודדות הן רואות ילדים כל הזמן, וכן יש לנו אישור, ובלה בלה בלה מבחינתי לענות על ברית המילה זה הרבה יותר פשוט ודורש פחות התפלפלות
שלט זה קצת מסורבל, אולי נשים לו סטיקר
11/06/2010 | 12:23
1
זה בסדר, מותר לא להסכים על כל דבר גם כושר הניסוח שלי לא תמיד מאפשר לי להסביר מספיק טוב. בכל אופן, הפיסקה האחרונה שלך מתארת די במדויק למה אין לי כח להיכנס לשיחות כאלה רוב הזמן.
בעיניי זה בכלל לא קשור לפרטיות של הילד
10/06/2010 | 08:58
3
1
ואם את אומרת שכן עשיתם, גם אז את "פוגעת בפרטיות" כי גילית לכל העולם שהילד נימול... זה ממש לא הגיוני בעיניי. לא צריך לנפנף בעורלת הילד מול כל העולם, אבל אם הוא נימול או שלם - זה משהו שבכל מקרה ייחשף מתישהוא, ואני מאמינה שהסתרת העניין משמעה בעיניי העולם כאילו את מתביישת בכך, או כאילו יש בכך פסול ובגלל זה את "לא מגלה". דווקא מדיניות של הסתרה היא היא זו שלדעתי תוביל ליותר הצקות, כי אנשים מציקים למי שהם חושבים שאינו בטוח ושלם בעצמו ובהחלטותיו, ולא למי שגאה בהן ושלם לחלוטין (תרתי משמע ).

כשאני מדברת עם אנשים על נושא הברית, אני יכולה לתת כדוגמה את בני השלם, אבל אני לרוב מדברת באופן כללי על העניין כעל עניין עקרוני, גלובאלי, שמתקשר לכל מיני דברים כמו כיבוד גופו ורצונו של הילד והמנעות מפגיעה גופנית בו. אם מישהו יגיד לי "תביאי, תביאי לראות!" אני כמובן אסרב. בני אינו מוצג ראווה, למרות שהוא יפה תואר וכך גם הפין שלו . עם זאת, אני לא מתביישת להפשיט אותו בפני אחרים, וכתינוק הטוסיק הקטן שלו חשוף די הרבה משום שהוא גם גדל ללא חיתולים רוב הזמן, במיוחד עכשיו בקיץ שנמצאים בים ובבריכה והרבה בחוץ... אני לא מתביישת בבן שלי, ואני לא רוצה שהוא יתבייש באיבר המין שלו או בכל חלק אחר בגופו. לכן אנחנו לא מסתירים באופן מיוחד, וגם לא חושפים באופן מיוחד. פשוט מתנהלים באותו האופן שהתנהלנו עם הבנות הגדולות, או שהיינו עושים לו היה זה בן נימול.
באמת אמרו לך "תני לראות" ????
10/06/2010 | 10:23
2
1
בחיי, אני בהלם מאנשים כל פעם מחדש.

אני די פרנואידית בענייני חשיפה לשמש, אז הילדים שלי כמעט לא עירומים מחוץ לבית אלא אם כן זה מאוד מוקדם בבוקר או בשעות אחה"צ מאוחרות או בצל. אז אני מניחה שגם הבן לא יהיה עירום לעיתים קרובות.

אני לא מתביישת להפשיט אותו. יצא שעד היום, בכל הפעמים שהחלפתי לו ליד אנשים אחרים, אף אחד לא שם לב .רק פעם אחת נשאלתי לגבי הברית כשהחלפתי לו חיתול וזה דווקא מאמא שכן אמרתי לה אחרי הלידה שאנחנו לא מלים.
לא, לא שאלו, חס וחלילה...
11/06/2010 | 08:38
1
1
אמרתי "אם יגידו"... לשמחתי זה לא קרה עדיין, ומקווה שגם לא יקרה. אני יודעת שאנשים מסתכלים - גם אני מסתכלת כשיש ילד עירום. מסתכלת וכואב לי כשהילד נימול, המראה קצת קשה לי, מודה, כי אני יכולה לראות בדיוק איפה חתכו, ואת הצלקת, והפין נראה כל כך מכווץ ומבוייש... לעומת פין שלם שנראה (לי, לי, באופן אישי, נא לא לקפוץ עליי!) טבעי ובריא כל כך.

לגבי העירום בים ובכלל - טוב, אתם כנראה לא בעלי גנום תימני שחרחר כמו הילדים שלי אצלי עירומים די הרבה
אני מרגישה בדיוק אותו דבר
11/06/2010 | 12:18
2
תיארת בדיוק את התחושות שלי. מאז שראיתי איך נראה ילד לא נימול (הבנים של חברה טובה), איבר  נימול של תינוק נראה לי משונה ו"חסר". כאילו משהו שם לא תקין.

אכן 2 מתוך 3 הם בהירי עור, לא לבנבנים לגמרי אבל מהסוג שנשרפים די בקלות. רק הגדולה דומה בצבעים לאבא. ובהתאם כשהוא לבד עם הקטנים, באופן קבוע שואלים אותו אם האמא ממוצא רוסי. לבת הקטנה גם פונים ברחוב ברוסית
החוויה שלי מעט שונה
07/06/2010 | 09:51
6
אני מרגישה שרוב האנשים שסביבי לא התלבטו על נושא החיתוך כיוון שהם לא חשבו שבכלל ניתן לוותר על התהליך ו/או חשבו שהוא בריא. אני לא מיסיונרית במובן האקטיבי-תוקפני של המילה אבל אני כן מביעה את דעתי האישית על הנושא, כשהוא עולה (בעיקר באופן תיאורטי, ולאו דווקא בהקשר להריון או לידה רלוונטיים), ומסבירה את ההיבטים שאני מאמינה בהם.

מפתיע שעבור רבים זו הפעם הראשונה שהם שומעים על הנושא ומדברים עליו.

(וסיפור מהתקופה האחרונה: אני וחברה ישבנו בלימודים ודיברנו על דה והא והגענו גם לנושא מילה. אמרתי את דעתי על הנושא והיא את דעתה (היא לא מאמינה אבל תעשה בגלל המשפחה) ואז הגיע ידיד שלה והיא שאלה אותו מה דעתו. באופן מפתיע הוא אמר שהוא היה מעדיף אילו לא היו מלים אותו והוא לא מתכוון לעשות את זה לילדיו! ככה סתם, בחור באמצע האוניברסיטה! היה ממש כייף )
הלוואי שאני אצטרך להסביר לו
10/06/2010 | 23:18
7
7
למה הוא לא נימול כשהוא יהיה מספיק גדול...
אבל בגלל המחלוקת עם בן זוגי סביב הנושא, אני מרגישה לא בנוח לפרוש בהרחבה את משנתי. לדעתי אם שנינו היינו שלמים עם זה, הייתי משתפת בכיף את הסביבה בכל דעותי בנושא, אבל אני יודעת שמאוד מציק לאישי ענין האי-מילה, אז אני לא מדברת על זה.
יחד עם זאת, כששאלה אותי אמא בגן אם הוא כבר אחרי הברית (היא רצתה לדעת אם כבר מותר לדעת את השם שלו, היה לה ברור מאליו שחתכנו) אז אמרתי בחן שהוא כבר בן 10 ימים.
אנחנו מתכננים לעשות קבלת פנים עם סוג של טקס בקרוב, וכשקרובי משפחה שאלו אותי - נו - אז מה עם הברית? גם שם עניתי שאנחנו מפרידים בין חיתוך לשמחה. (למשל לנצח נצחים). בקיצור, אני לא משקרת ולא אוהבת לשקר, אבל מטעמי התחשבות לא מדברת על זה בפורומים לא סגורים - כלומר עם חברים קרובים וכדומה.
ברור איכשהו שבכל זאת כולם יודעים - כי בטיול גן של הגדולה, הגננת שלה הציעה להחליף לו חיתול בדיוק כשהייתי עסוקה ואמרתי לה - אין בעיה, אבל את עלולה להיתקל במשהו שאת לא מצפה לו. אז היא קרצה לי ואמרה - אצלנו הגן מאוד קטן.  
עד היום האדם היחיד ששם לב (כולל המטפלת) שהוא לא נימול היתה חברה דתיה מקבוצת האימהות שאני הולכת אליה, שעשתה עבודה על ברית מילה ואמרה לי בהתלהבות שלדעתה זה שאני לא עושה זה סימן לחוסנו של העם היהודי. ההסבר שלה היה שאם אנחנו החילונים מרגישים מספיק בטוחים בזהותינו וקיומינו כאן כדי לוותר על המנהג, סימן שהקיום שלנו כאן מספיק עובדתי וחזק.
בקשר למה ששאלת, נראה לי שהציפיה שבנך יבוא ויגיד לך איזה מזל ש------ שקולה לציפיה שתבואי להורייך ותגידי אותו דבר. כלומר ממש נמוכה, כי את הדברים הטובים או יותר נכון הדברים השליליים שנמנענו מלעשות, איך אפשר לדעת?
אני אף פעם לא באתי לאבא שלי והודיתי לי שהוא אף פעם לא היכה אותי בחגורה למשל. מצד שני אפשר לקוות שתגדלי ילד מספיק בטוח בעצמו כדי לא להאשים אותך בכל דבר שהשתבש בחייו כי קראת לו בשם הלא נכון, או לא מלת אותו (סתם דוגמה).
איזה משפט מדהים -
11/06/2010 | 08:32
6
"אם אנחנו החילונים מרגישים מספיק בטוחים בזהותינו וקיומינו כאן כדי לוותר על המנהג, סימן שהקיום שלנו כאן מספיק עובדתי וחזק"

מעולה!! כמה נפלא לשמוע את זה, ודווקא מאשה דתיה! אני מאמצת.

ולגביכם - רציתי להגיד לך שיש לי חברה טובה, שהבן שלה כבר בן יותר משנה וחצי, והם התחילו את דרכם בדיוק כמוכם - בעל שלא מוכן בכלל לשמוע על לא למול את התינוק, אח"כ הוא נולד עם איזו בעיה רפואית קלה שבגללה זה נדחה, ולאט לאט זה חילחל והתקבל ועכשיו הילד סוף סוף עומד לעבור את הניתוח לתיקון הבעיה הראשונית ההיא... הוא אמור היה לעבור את הברית ביחד, "על הדרך", גם כדי שזה יהיה כמה שיותר רפואי ובתנאי ניתוח, וגם בשביל לחסוך לו 2 ניתוחים במחיר אחד ונחשי מה - ברית לא תהיה שם הילד יישאר שלם ומושלם כביום הוולדו!

אני לא יודעת אם היא גולשת בפורום הזה, אבל אם כן אולי היא תואיל לזרוק לך איזו מילה קטנה של עידוד . אולי אני אבקש ממנה אם יש לה זמן...
היי, קצת מטריד אותי מה שאת כותבת -
11/06/2010 | 21:51
5
6
(כנראה שזה נוגע לי בדיוק בנקודה הרגישה שגורמת לי אישית חוסר ביטחון)

כתבת:
"בקשר למה ששאלת, נראה לי שהציפיה שבנך יבוא ויגיד לך איזה מזל ש------ שקולה לציפיה שתבואי להורייך ותגידי אותו דבר. כלומר ממש נמוכה, כי את הדברים הטובים או יותר נכון הדברים השליליים שנמנענו מלעשות, איך אפשר לדעת?
אני אף פעם לא באתי לאבא שלי והודיתי לי שהוא אף פעם לא היכה אותי בחגורה למשל. מצד שני אפשר לקוות שתגדלי ילד מספיק בטוח בעצמו כדי לא להאשים אותך בכל דבר שהשתבש בחייו כי קראת לו בשם הלא נכון, או לא מלת אותו (סתם דוגמה). "

את חושבת שילד יכול לבוא בטענות להוריו שלא מלו אותו?


החשש שלי הוא פחות שילדי יאשים אותי באי-מילה (זה אכן  יכול לקרות - בעיקר בארצנו שבה יש סיכוי
ענק שאנשים "טובי לב" יפנו את תשומת ליבו לכך שאימו התאכזרה אליו ולא חתכה לו את הבולבול...)
אותי יותר מפחיד שאם זה יקרה - אז משפחתי תגיד לי: "אמרנו לך".

ואם יש משהו שיכול להטריף אותי זה "אמרנו לך"! (למרות שאני יודעת ברציונל שאני יכולה לדלג
בקלילות על האמירה הזו ולהתייחס אליה בביטול...)

אבל למען האמת - אני אומנם לא מצפה שהוא יודה לי על ששמרתי על שלמותו - אבל אני כן מצפה
שהוא לא יתייחס לכך שלא מלתי אותו כאל עוול שעשיתי לו - וכן, אני מאוד מצפה שהוא ישמח בשלמותו.
אני ארגיש סוג של כישלון אם הוא יחשוב שזה שהוא לא נימול זה לא בסדר או סוג של עוול.
זה אומר מבחינתי שלא הצלחתי להנחיל לו ביטחון בכך שגופו מושלם ויפה - וכמו שהוא צריך להיות.
או שלא הנחלתי לו מספיק בטחון ע"מ לא לקנות כל מה שאחרים מוכרים לו - ולהיות בטוח ושלם עם
עולמו ומה שיש לו.
זה יצער אותי מאוד אם הוא יחוש שאי-מילה והיותו בעל עורלה זה לא בסדר.
אני חושבת שכולנו לא אוהבים "אמרנו לך"
11/06/2010 | 22:09
2
2
אין הרבה דברים יותר מעצבנים מזה... רק שזה לא מתחיל ולא נגמר בברית מילה. משום מה, במשפחות יש נטייה לעוץ עצות ולהתערב בהחלטות, לא חושבת שזה בגלל התנשאות או רצון להחליט במקומך, אלא פשוט בגלל שאכפת למשפחה ממך והם באמת באמת רוצים בטובתך וטובת התינוק שלך. רק מה - הם חושבים אחרת ממך, ואין מה לעשות, הם יתרגלו.

זה יכול להיות מאוד מצער כשילד לא מרגיש שלם ובטוח בעצמו. גם זה לא מתחיל ולא נגמר בברית מילה. מה שאני מנסה להגיד זה שאולי עכשיו נושא הברית מאוד מועצם אצלך ותופס הרבה מקום, אבל בקרוב הילד שלך יוולד, ועניין הברית יישכח, ויצוצו עוד מיליון ואחד נושאים שאת תרצי להעביר לילד שלך ולהעצים אותו, ולא תמיד תדעי איך... וההתערבות של המשפחה לא תתחיל ולא תגמר שם, וה"אמרנו לך" ירחף מעלייך תמיד אם זה חשש רציני שלך. ואולי כדאי לעבוד עם עצמך על העניין הזה, על החשש ממה יגידו במשפחה אם הבחירות שלך לא יוכיחו את עצמן, כי ככה זה בחיים - אולי לא עם הברית, אבל עם נושאים אחרים, לפעמים אנחנו בוחרים משהו ואז משנים את הדעת... או שעם ילד אחד בוחרים X ואח"כ בילד הבא עושים אחרת. וזה בסדר, בעצם. מותר לשנות דיעה, מותר להחליף דיעה, מותר ואף רצוי להתקדם בחיים ממשהו אחד שהאמנת למשהו אחר.
לי "אמרנו לך" לא מזיז כלום, אפילו לא ריס
11/06/2010 | 22:20
2
אולי בגלל זה לא יגידו לי ;)
וגם אם כן - אז מה? אני מזהה ב"אמרנו לך" בעיקר בעיה של מי שאומר את זה. מישהו שיש בו רשעות ושמחה לאיד (אחת התכונות היותר מגעילות בעיני) או חולשה ורצון להגן על החלטותיו שלו באמצעות שלילת מישהו אחר. אבל אינני מרגישה או חסיקה מזה שבאמת טעיתי במשהו כי אם באמת היה אכפת לאומר ה"אמרתי לך" ממני, או מטעויות שעשיתי - היה מוצא אופן אחר להעלות את זה - משהו בונה לא משהו מקנטר.
פעם גם אני חשבתי כך -
12/06/2010 | 17:37
1
ש"אמרנו/תי לך" בא ממקום שבו רוצים את טובתי ודואגים לי.

היום אני חושבת שזה ממש לא בא משם וזה בא ממקום של צדקנות,
ורצון של האומר לטפוח לעצמו על השכם ולהראות לעצמו כמה הוא חכם
וצודק.
אני חושבת שאנשים שאומרים את זה - האדם האחרון שהם חושבים עליו זה אני.
הם חושבים על עצמם ועל האגו שלהם.

מי שבאמת דואג לי וחושב עלי - יתלבט איתי יחד בלי שיפוטיות - ויקבל יחד
איתי כל מה אחליט - לכאן או לכאן. אולי יתן עצות ויביע את דעתו - אבל
אף פעם לא ממקום של אני צודק ואת טועה...

יש לי מספיק ניסיון עם ה"אמרתי לך" ועם תמיכה אמיתית והתלבטות משותפת
בשביל לדעת באיזו משתי האסכולות יש תמיכה וקבלה שלי וחושבים עלי - ובאיזו לא....
לקחתי בחשבון שיכול להיות שהוא יהיה לא מרוצה
12/06/2010 | 08:52
1
אולי אחד הילדים לא יאהב את השם שבחרנו לו? אולי הוא יכעס שאנחנו לא צמחונים? אולי היא תכעס שאני לא מרשה לעשות עגילים? אולי הוא יכעס שלא מלנו אותו? לשמחתי, כל ההחלטות האלה הן הפיכות והתקבלו בלב שלם, בהתאם לתפיסת עולמי  ועל סמך המידע הכי טוב שהיה לי באותו זמן.

אז גם אם יגיע היום שיתריסו באוזניי על החלטות הוריות שלנו, אני אוכל להסתכל להם בעיניים ולהסביר למה. הם יוכלו להחליט אחרת. אם הייתי מלה, זה לא היה מתקיים. אפילו להיפך. אם הייתי מלה את הבן, הייתי מתקשה להסביר החלטות אחרות שלא תמיד הילדים אוהבים ושלא מתחשבות ב"מה יגידו".

לגבי המשפחה, זה נכון שהם המקור הראשון והטבעי שבדרך כלל פונים אליו לתמיכה. אבל אם כרגע המצב הוא שזה לא מתאפשר, כדאי לך להקיף את עצמך באנשים אוהבים שכן מסוגלים לכבד את הבחירות שלך ולעמוד לצידך, אפילו אם את טועה או שהם רק חושבים שאת טועה. רשת תמיכה חלופית שהיא פחות שיפוטית.
אין סיכוי שהילדים יהיו מרוצים מכל מה שאנחנו
12/06/2010 | 17:35
2
עושים, מכל החלטותינו ובחירותינו עבורם.
אפשר כבר היום להתחיל לחסוך לפסיכולוג

ספציפית לגבי מילה, רוב הילדים השלמים שאני מכירה, מרוצים מכך שלא מלו אותם.
אבל בטוח יהיו להם מליון טענות אחרות.
חלק כי אנחנו לא מושלמים, ועושים טעויות (לפעמים אפילו כשאנחנו יודעים שהן טעויות).
חלק כי ילדים רואים את העולם אחרת ממבוגרים/מהורים.
חלק כי הם שונים מאיתנו, ומה שנראה לנו נכון וטוב - עשוי להראות להם כבחירה שגויה. הם עשוים לסבול מהחלטות שחשבנו שהן טובות עבורם.

זה חלק מהחיים, ובלתי נמנע.
אני לא מבצעת את בחירותי כדי שילדי יאהבו אותי, אלא כי זה מה שאני חושבת שהוא נכון - עבורי ועבורם. כשהם מספיק גדולים, הם יכולים להחליט אחרת.

זה יצער אותי אם בבוא היום הוא יחוש שאי-מילה והיותו בעל עורלה זה לא בסדר (כאמור - הוא בן שבע, וכרגע זה לגמרי לא בכיוון הזה), אבל זה לא הופך את ההחלטה שלי כיום, לבלתי סבירה. אני לא יכולה לשלוט בתחושותיו, רק במעשיי. ואני מאמינה, שכשההורים מאמינים בדרכם, הם מעבירים מסר חיובי לגבי אותה דרך, וכך גורמים פחות נזק מהורים שהולכים בדרך שהם לא מאמינים בה - ופחות משנה מה היא הדרך, או אם הבחירות של הילדים בבגרותם הן שונות.
סיכום התערוכה-אנחנו במינוס קטן
04/06/2010 | 11:54
6
8
סה"כ, כולל תרומה אנונמית מהעבר, נתרמו 2525 ש"ח. נתרמו מאה סיכות להן אין ביקוש רב כרגע.. קנייה שנעשתה בסך כלשהו של שקלים אבדה באשמתי, שמתי אותה בתיק שלי ברוכסן לא סגור. אני אפילו לא יודעת כמה זה היה.

ההוצאות היו 2580 ש"ח יתכן שיש עוד שתי תרומות שהובטחו ושיגיעו אלי בהמשך ויכסו את הפער, ואף ישארו כמה שקלים לעתיד. אם לא, תרמתי 55 ש"ח יותר ממה שהתכוונתי

נשארו אצלי מלאן סיכות כפתור מהתערוכה, מי שמעוניין, שיצור קשר כאן או במסר אישי.

נשארו פליירים מאד מאד רבים מהתערוכה.

ח"ח ענקי ותודה גדולה לאפונה ושלי שהיו במשך כל שעות התערוכה, שלי המלכה אחראית גם לשמירת כל הציוד משנים קודמות, הוצאת הפליירים והסיכות מבתי העסק, שיפוץ תצוגת כלי המילה בתיבת הזכוכית שהשתחררו ממקומם, תליית כל התפאורה והסיכות על הקירות, ובטח  עוד דברים ששכחתי או שלא שמתי לב אליהם.

חוויות:
04/06/2010 | 12:01
מדברי אחת הדתיות בתערוכה על הרצאה ששמעה:"כן, אנחנו ברברים. תואר כבוד הוא לנו... היהודים הטילו שני מומים באנושות– ברית מילה בגוף ומצפוּן בנפש. אלו הן המצאות יהודיות... באתי לשחרר את האנושות מאזיקי הנשמה, מן הייסורים המשפילים שנגרמו על חזון השווא שנקרא מצפון ומוסר..." (מתוך "דברי היטלר" מאת הרמן ראושנינג).

לגבי ההכנסה שכביכול אפשר לקבל מהסיכות
04/06/2010 | 13:38
4
מהסיכות אי אפשר , למרות שהן מאד אטרקטיבייות והיו שביקשו לקנותן, לקבל הכנסה כלשהי
וזו מסיבה טכנית : אין לנו חשבוניות להוציא כשיש תקבול (תשלום שמתקבל על סיכה) משום שין שום גוף כלכלי מאחורינו (וזו אני אומרת לטובה :) )
גם על קבלת תרומה צריכים להוציא קבלה . חשבונית אז ... לא מצאתי פתרון. בדוכן כמובן לא היה רצוי להסתבך עם עניינים כאלה בשביל כמה עשרות שקלים.
תודה
04/06/2010 | 13:44
לקחתי לתשומת ליבי.
קבלות אפשר לקנות בחנות לצרכי משרד
11/06/2010 | 15:29
2
יש פנקסים מוכנים מראש בכל אופיס דיפו. במקרה של הכנסות ממש קטנות שממליא לא תידרשו לשלם עליהן מס, זה פתרון מספיק טוב.
תודה תודה לא ידעתי זאת חשבתי
12/06/2010 | 11:42
1
שצריכים להיות איזה עוסק מורשה או להיות בקשרים עם מע"מ וכאלה.
קבלה וחשבונית אינן אותו מסמך ואין להן אותה
12/06/2010 | 14:12
משמעות משפטית.
חשבוניץ היא מסמך שאת מגישה לרשויות המס (וחשוב במיוחד בהקשר של מע"מ). קבלה היא אישור למשלם שקיבלת ממנו את הכסף. לדעתי, כדאי להתייעץ בעניין הזה עם מנהל חשבונות או רו"ח. חוצמזה, קה"ל איננה עמותה? ייתכן שלצורך הפעילות שלכם בתערוכות וכדומה כדאי לברר על קבלת מעמד רשמי בדיוק כדי לפתור את הבעיות הללו.
מי אמר ש...
04/06/2010 | 07:23
11
7
תינוק לא נימול לא יכול להשתין בקשת?
אתמול התינוק שלי השתין כל הדרך לחולצה שלי
ו... כן, זו הדרך שלי לספר לכם שילדתי (היום הוא בן 4 שבועות) ולא מלנו אותו.
המשפחה קיבלה הכנה מראש כך שכל הכעסים והתסכולים כבר קיבלו התייחסות. זה היה קל מאוד לא לעשות ברית, קל באופן מפחיד. אפילו אחותי שדי התחרפנה כשאמרנו שלא נעשה ברית לא צייצה אחרי שהוא נולד.
במשפחה המורחבת יש כמה כאלו שהרימו גבה אבל לא נרשמה התרגשות מיוחדת.
אני רק אזכיר שבעלי נוצרי ואינו נימול בעצמו, אולי זה הופך את כל העניין לקל יותר.

העיקר שהוא מתוק והלידה עברה בקלות
איזה כיף לשמוע!!!
04/06/2010 | 08:34
מזל טוב בהמוניו!!!!!

ואכן, תינוק לא נימול עושה יופי של קשת... אם הוא עושה את זה כשאת פותחת לו את החיתול, תורידי לו אותו ליד הכיור ותפשפשי אותו שם.
מזלטוב
04/06/2010 | 10:25
כיף לקרוא שהדבר היחיד שהפחיד אותך זה כמה שקל לא למול
04/06/2010 | 10:52
מזל טוב!!
04/06/2010 | 13:05
מזל טוב!
04/06/2010 | 22:59
ואני כל כך שמחה לשמוע שהמשפחה שלך סיימה להוציא תסכולים ועכשיו נשאר רק להתאהב כל פעם מחדש הרבה אושר ונחת!
ותינוק ששוכב ברור שהוא עושה בקשת... הבן שלי קצת התקשה בגיל מאוחר יותר כשצריך לעמוד בלי שירטבו המכנסיים המופשלים. עד שהוא למד לכוון עם היד. לא סיפור גדול.
מזל טוב
05/06/2010 | 01:42
מזל טוב
05/06/2010 | 08:47
ושימשיך לכם בקלות ונינוחות כזו הלאה
איזה יופי מזל טוב
06/06/2010 | 09:53
אני שמחה לשמוע שבגזרת המשפחה יש רוגע בנושא, מאוד נפוץ ואופייני. טוב שההתחרפנות קרתה עוד בהריון ולא אחרי הלידה

אגב, קשה לי להאמין שזה שבעלך נוצרי - זה מה שהופך את זה לקל יותר. מה שהופך את זה לקל, אלה אתם, ששלמים עם (אי) המעשה, רגועים ומאוחדים.

שתגדלו אותו באושר ועם שפע חלב
06/06/2010 | 21:27
הרבה נחת ואושר
שלי משתין בכל וריאציה אפשרית, אז אין לי תשובה לשאלתך
מזל טוב!!! "הרימו גבה" זו תגובה מאד מאד
06/06/2010 | 22:24
1
מתונה. אחותך תתרגל וכולם יאהבו את מתוקי עד אין קץ. בדוק :) !
מזל טוב!
07/06/2010 | 11:10
מ NRG: ברית עם מוהל – סיכון לדלקת בדרכי השתן
03/06/2010 | 17:41
8
1
קישור:
ברית עם מוהל – סיכון לדלקת בדרכי השתן
תיקון : מצורף הלינק:
03/06/2010 | 17:42
7
1
"לצערי ישנו מן טרנד שולי בישראל, שלא למול.."
03/06/2010 | 17:48
6
4
"לצערי ישנו מן טרנד שולי בישראל, שלא למול פעוטים או לדחות את ההליך"
כמה עצוב שרופא בכיר אומר את זה. לא אתפלא אם כמה מחבריו הטובים בבית החולים מרוויחים הכנסה צדדית יפה בתור מוהלים.
המייל של ד"ר שנפלד
04/06/2010 | 00:10
5
3
שאחראי לציטטה האומללה לעיל.
shoenfel@post.tau.ac.il

מחר אכתוב לו את דעתי על מה שכתב ואבקש הוכחות מחקריות לכך. נקווה שהוא יתייחס. מוזמנים לכתוב לו גם אתם :)
אם נתחיל להציף לו את המייל
04/06/2010 | 01:25
2
1
לא נוכל לצפות למענה רציני.
אני מציע לשלוח לו מייל רציני אחד, שנדע את התשובה שלו.
אני הייתי שואלת את הפרופסור הנכבד
04/06/2010 | 06:24
1
למיטב זכרוני, פרופסור שיינפלד מומחה ברפואת חרום, ובוודאי יש לו אלפי שעות ניסיון בחדר מיון ילדים. אולי כדאי לשאול אותו על סיבוכי המילה שהגיעו לטיפולו האישי. כמה ניתוחי חירום מצילי חיים הוא ביצע בנימולים.
04/06/2010 | 10:52
לא חושבת שיש טעות בדבריו
04/06/2010 | 10:16
1
אולי חוץ מההמלצה הגורפת למול פעוטות, שאינה עולה בקנה אחד עם המידע הקיים כיום. הוא צודק, זה נכון שיש יתרונות, זה לא סותר שיש גם חסרונות (שגדולים לדעת כל אירגוני הבריאות מהיתרונות). לדעתי הוא לא אמר שום טעות (לפחות לא מה שצוטט בכתבה).

ואכן יש הוכחות מחקריות ליתרונות של מילה וזה לא העייה להשיג ולהציג אותם (וגם לחסרונות שלה). זה שהוא בוחר להתייחס רק לחלק מהאמת, זה לא הופך את דבריו לטעות. אולי הטעות היחידה שם שהוא כותב שיש הפצת מידע שגוי. (אם כי יש מצב שאני לא מכירה את כל החומר ברשת, ויש הפצות מידע שגוי בנושא אי מילה).
הייתי שואלת אותו שאלה יותר ממוקדת.
04/06/2010 | 11:11
האם היתרונות עולים על החסרונות לדעתו לדעת אירגוני בריאות אחרים, אם כן, איזה אירגוני בריאות, וכן מה היתרונות (והסיכונים והחסרונות לדעתו, שהרי הוא הזכיר אותם) בדחיית המילה.
מפגש קה"ל
03/06/2010 | 13:45
4
מפגש מתלבטים של קה"ל, קהילת הורים לילדים לא נימולים, יתקיים בתאריך 11/6 בשעה 16:30 בת"א.

אם אתם שוקלים לוותר על ברית המילה והייתם רוצים להתייעץ עם הורים שכבר היו שם - אתם מוזמנים להגיע.
פרטים נוספים יינתנו במסר, במייל info@kahal.org או בטלמסר 03-5238327

יום טוב!
האם יש תוכנית עתידית
06/06/2010 | 14:09
3
לגבי מפגש גם בחיפה?
זה יכול להיות נחמד אם תגיעו גם אלינו...

ליאת
אני אדבר על זה עם רונית
06/06/2010 | 14:53
אני אשח מאד מאד לעשות את המפגש הבא בחיפה.
06/06/2010 | 22:46
1
זה יהיה באוגוסט כנראה.
נתראה :) !!
מעולה!!!
09/06/2010 | 00:51
שלום, מבקשת שוב את עצתכם וניסיונכם:
02/06/2010 | 23:46
19
5
תזכורת: אני בהריון עם בן (חודש חמישי) - ומוותרת על ברית מילה.


רציתי לדעת אם יש לכם קרובים או חברים שמתעקשים להעלות את נושא הברית באוזני ילדיכם -
מתוך תיקווה ש"יעשו לכם מצפון" וישכנעו אותכם לחתוך, דרך "שכנוע הילד" - ע"י העלאת הנושא בנוכחותו,
וע"י הבהרה בנוכחותו שמי שלא עשה ברית - "הלך עליו"?


אני שואלת את זה כי יש לי קרובת משפחה שחזרה בתשובה -
ואני די חוששת שלמרות שיתר המשפחה ירדו מהנושא די מהר -
היא לא תוותר ותעלה זאת שוב ושוב ושוב בכל הזדמנות שניפגש -  
ותאמר דברים בכוונה ליד בני, ע"מ לערער את ביטחונו (יותר נכון - את ביטחוני)
וע"מ ללחוץ עלי לעשות ברית דרך זמזום בלתי פוסק ליד הילד שזה לא בסדר
ושאני כאימו עושה לו עוול.

מבחינתי מצב כזה - של אי כיבוד קיצוני כזה של רצוני וקריאת תיגר על היותי אם טובה
ודואגת לילדי - זו ממש עילה לניתוק קשר.

האם ניתקלתם בדבר כזה: אנשים שמעזים לומר שאיבר לא נימול הוא "פויה" ליד ילדיכם?
שמעזים לומר ליד ילדכם שאתם הורים לא טובים (ואפילו... מתעללים) כי לא מלתם אותו?
אם כן - כיצד התמודדתם עם זה?


תודה רבה מראש לעונים.
במשפט אחד -
03/06/2010 | 00:18
1
6
אוי ואבוי למי שהיה עושה דבר כזה.

אני מסכימה איתך, זו חציית קו שמבחינתי, אם לא ניתן יהיה לפתור זאת בדרכים נעימות, זה עשוי להגיע לניתוק קשר.

שיהיה ברור - אני לא מוכנה בשום פנים ואופן שמישהו ולא משנה מה קרבתו אלי או אל הילדים שלי יגיד להם משהו שלהנחתי פוגע בהם או בי או בקשר שלי איתם, או בערכים שאני מנסה להקנות להם.

אני הייתי מעבירה מסר מאוד חריך בנושא במקרה הצורך, ואם זה לא עוזר, זה עשוי להגיע גם לניתוק קשר מסוג כזה או אחר.

ולא, לא נתקלתי בזה בסביבתי. יש לנו דודה שחזרה בתשובה והיא בחיים לא רמזה משהו לכיוון.
כנ"ל אצלנו
03/06/2010 | 07:37
4
יש אצלנו חוזרים בתשובה במשפחה, אין סיכוי שהם יעשו כזה דבר.
כמו שאני לא אגיד ליד ילדיהם שאלוהים הוא בעצם משהו שאבא ואמא מדמיינים.

נראה לי גם שעד שהילד יהיה בגיל שהוא מסוגל להבין את הדברים האלה ושהם יחלחלו, היא בכלל תשכח מהאופציה להגיד אותם.
כי אחרי הלידה, פשוט שוכחים מעניין המילה ורואים את הילד כעוד אדם חדש שהגיע למשפחה.
מעולם לא נתקלתי בכזה דבר
03/06/2010 | 07:50
3
וגם לא שמעתי מאנשים שיש להם ילדים גדולים יותר (עם משפחות דתיות) על כאלה דברים. אצלנו הסבתא דתיה והיא משוגעת על הילד. מאז שהוא נולד, לא נאמרה מילה אחת בעניין המנעותנו מחיתוך בננו מצידה. אם מישהו היה מעז להתנהג ככה, זה בהחלט היה חמור בעיניי ובהחלט יש מצב שלא הייתי מאפשרת לאותו אדם להפגש עם הילד שלי, וגם איתי. אם הייתי חוששת שמשהו ייאמר או ייעשה לילד שלא בנוכחותי, פשוט לא הייתי מאפשרת להיות לבד עם הילד בשום מצב. גם אם מדובר בקרובים מאוד קרובים ואהובים.
בלי קשר למילה שמעתי כבר "תגידי לאמא ש-..."
03/06/2010 | 09:01
3
ההערות האלה מגיעות בדרך כלל בנוגע לאיזשהי בחירה הורית שלא נראת להם. אם זה נאמר בנוכחות ילדי, לא משנה באיזה גיל, אני בהחלט מגיבה ובסנריו כמו שאת מתארת, אם ההתנהגות הזו לא תשתנה, לא אחשוף את ילדי לזה ויתכן שלא אאפשר לאותו אדם להיות בקשר עם הילד, אם הוא לא מסוגל לגבור על יצרו.

לי זה קרה בעיקר בתחילת הדרך שלי כאמא, שאנשים טרם הפנימו שאני לא זקוקה לאישור מהם כשאני מחליטה משהו. עם השנים זה הלך ופחת והפעם האחרונה היתה לפני כמה שנים. לגבי הברית, לא שמעתי תגובות יוצאות דופן, גם לא מהחוזרים בתשובה.

כשאנשים רואים מהתגובה שלי שאני שלמה עם מה שבחרתי, בסוף זה מחלחל והם מפנימים שחבל להם על הזמן והאנרגיה. הם מפסיקים להעיר ונהנים מהתינוק נטו. יכול להיות שמקטרים מאחורי הגב, אבל זה כבר לא מטריד אותי


דרך אגב, בעניין הברית, דווקא מהחוזרים בתשובה ומהדתיים שסביבי קיבלתי הכי פחות הערות ותגובות.. נראה לי שזה יותר קשור לאופי של אדם ולא להשקפותיו הדתיות. מי שבאמת בוחן את עצמו ומנסה להיות אדם טוב ומוסרי, לא יהיה עסוק בלתקן אחרים כי הוא יודע שיש לו מספיק פגמים משלו לעבוד עליהם
לא נתקלתי. אני הבהרתי את המצב בפני
03/06/2010 | 10:05
3
הדתיים במשפחה והם שתפו פעולה.
הם מבינים שהתרסה תוביל לצינון הקשר, ולא רוצים בזאת.
לא תהיה לי בעיה לצנן קשר עם המתריסים שאינם מקבלים זכות בחירה חופשית בהבנה.
יש לי מישהי כזאת.
03/06/2010 | 10:17
4
החותנת-לשעבר, והיא התנהגה ככה גם כשהיא לא היתה "לשעבר". דוקא לא, ספציפית, בעניין המילה, אבל בדברים אחרים. למשל, ניסתה לשכנע את הילד שהיה גמול-עם-פספוסים שהוא צריך חיתול בלילה. דרך אגב, זאת בעיני התנהגות לא סבירה ולא נורמלית, על גבול הפתולוגי. מבוגר סביר לא מתנהג ככה.
מה עושים? אם זו היתה, למשל, אמא שלי, הייתי לוקחת אותה לשיחה צפופה ביותר ומבהירה לה באופן חד משמעי שהיא לא עושה את זה יותר. אבל כיוון שעקב המצב ה"מיוחד" (לא כזה מיוחד, בעצם) אין לי שליטה בקשר בינה לבין הילדים שלי, ולא שליטה בהתנהגות שלה, אני נושמת עמוק, שונאת אותה בלב, ואומרת לילדים: סבתא חושבת ככה, ואני חושבת אחרת. ומאליו מובן, שמה שאני חושבת זה מה שיקרה, כי מדובר בילדים שלי.
תודה לעונים,
03/06/2010 | 13:30
4
3
אני חייבת לציין שלצערי ניראה שהחוזרים בתשובה שאני מכירה במשפחתי מתנהגים
הרבה יותר ב"צורה הקלאסית" שאותה תיארו לי מרחוק: הם מאוד פנאטים,
ומאוד מנסים לשכנע - גם אם האדם שמולם מבהיר שהנושא לא מעניין
אותו ושאין בכוונתו לפתוח דיון או לפתוח פתח לשכנוע.

הם את דעתם יגידו - אם האדם מולם ירצה או לא.

נראה שהחוזרים בתשובה שאתם מכירים הם הרבה יותר סובלנים ואפילו פלורליסטים
הייתי אומרת.

לי ברור שתהיה עלי מתקפה רבתי לאחר הלידה.

אני בהחלט חוששת שזה יגמר בתגובה מאוד תוקפנית מצידי כולל ניתוק קשר.
תמיד תוכלי לקבל כאן תמיכה
03/06/2010 | 18:05
1
2
ושוב, עד שהילד יהיה מספיק גדול כדי להבין אם ישוגרו אליו עלבונות כלשהם, ייקח זמן.
עד אז גם תוכלי לראות לאן נושבת הרוח, אבל גם יהיה לו דימוי גוף מסויים, הוא יכיר את הגוף שלו עם העורלה שלו, ובהחלט ייתכן שהוא יהיה זה שיגיד לדודה "עורלה זה מגניב, את מדברת שטויות. מי חותך לילדים שלו את הבולבול בכלל?".
תודה! אני מקווה שזה מה שהוא יחשוב ויגיד
04/06/2010 | 12:48
2
תמיכה זה משהו שאני מאוד צריכה בימים אלה -
ולכן אגיע למפגש קה"ל הקרוב.

זה לא שההחלטה מסובכת - היא מאוד ברורה ונכונה לי. אין לי כל התלבטות.
אבל כל הזמן נראה לי שהתמודדות שלי עם הסביבה והביקורת תהיה מסובכת -
וזה הדבר היחיד שמטריד אותי.
אני כמובן מקווה שזה לא יקרה אצלכם
03/06/2010 | 18:13
1
4
לא נתקלתית בזה ולא שמעתי על מקרה כזה.
אילו היה קורה לילדי, הייתי עונה לילדי (הרי אליו דיברו, לא?, וכמובן מנסה שגם הנ"ל ישמעו) שאיזה מזל יש לו שההורים שלו הם לא כמו XX זה שפנה אליו), כי אמא ואבא שלו דואגים לו ולא רוצים שיכאיבו לו סתם, ואילו ל XX לא אכפת שלילדים שלו יכאב והוא הרשה לאיש אחד לחתוך להם חלק מהפין.
ואם היו ממשיכים, הייתי שואלת אם הם באמת רוצים שאני אפנה אל הילדים שלהם כשיהיו בגיל מתאים.
אבל זאת אני...
מאוד אהבתי את החלק האחרון! :)
04/06/2010 | 16:42
3
"...אם הם באמת רוצים שאני אפנה אל הילדים שלהם כשיהיו בגיל מתאים." :))))))
זה באמת יכול להיות חזק מאוד...
בכל נושא שהוא לא הייתי מסכימה לדבר כזה
04/06/2010 | 22:55
7
6
לא לערעור הסמכות שלי בעיני הילדים שלי, לא לשטיפת מוח ולא לעלבונות.
גם כשחמותי אמרה לבן שלי שהיה בן שנתיים להפסיק לשחק עם הסירים במטבח "כי יש לך הרבה משחקים בחדר ולשחק עם הסירים זה משהו שתינוקות עושים" העמדתי אותה במקומה.
והשבוע כשהיא אמרה לי לסתום את הפה וזאת מול הבן שלי קמתי, פתחתי את הדלת של הבית והזמנתי אותה להוציא את עצמה ממנו.
התנהגות כזו לא תעלה על הדעת בכל נושא.
חמותך ממש לא נשמעת משהו
06/06/2010 | 00:16
6
4
למה היא אמרה דבר כזה בכלל?
היא אומרת הרבה דברים, זה רק קצה הקרחון..
06/06/2010 | 17:05
למה את מתפלאת? מה , אין לך חמות? ;)
06/06/2010 | 22:45
4
2
או שאת סתם בת מזל...
אני וחמותי כבר מזמן ביחסים
07/06/2010 | 10:50
3
4
כ"כ קרים, שאף אחת לא אומרת כלום לשנייה... למען האמת, אנחנו נפגשות פעם באלף שנה, ולמעט שלום מנומס אין ממש אינטאראקציה...
:( אני מקוה שעם הנכד היא לא כל כך קרה....
07/06/2010 | 22:56
2
אז זהו... שאחת הסיבות ליחסינו בהווה
08/06/2010 | 01:24
1
5
היא ההצהרות שלה ביחס לבן שלי... היא הודיעה שהוא לא אהוב עליה. בחודשים הראשונים לאחר לידתו, היא לא גילתה כלפיו שום התעניינות, ואף הודיעה שאין לה שום רגש כלפיו. מה שקרה בהמשך הוא, שככל שהוא גדל, ונרתע ממנה (כי הוא לא היה רואה אותה כמעט), וככל שהיא הזדקנה ונחלשה בעצמה, היא ניסתה "לחזור בתשובה", להכחיש שאמרה אי פעם מה שאמרה, להכחיש את התנהגותה, ולנסות ליצור מצג של קרבה. אבל זה מאוחר מידי, מה גם שהאמת נחשפת כל הזמן. לדוגמא: ביום ההולדת האחרון, היא כל הזמן הסתכלה על השעון ורצתה כבר ללכת, ואף דרשה מבעלי שיקח אותה הביתה באמצע המסיבה....

היא אישה איומה. ודרך אגב - באמת שאין כאן שום קשר לברית המילה. זה דווקא מעולם לא עניין אותה, וממש לא איכפת לה מדברים כאלה.
אז היא כבר משלמת מחיר על התנהגותה.
08/06/2010 | 13:31
3
אני טוענת שמה שתיתן זה מה שתקבל בחזרה -
וחמותך היא דוגמא טובה.

את מה שאמרה היא לא תוכל להחזיר, ואת מה שהיא כנראה באמת חשה -
היא לא יכולה להסתיר - והנכד שלה מגיב בהתאם.

לפי מה שאת אומרת - זה כן מציק לה, אבל זה המחיר שהיא משלמת ותשלם -
וזה "פייר אנף".

אין לי מושג אם יש או אין נכדים אחרים - ומה קורה איתם (אני ראיתי סבתות אחרות
שהיו קרות לנכדיהן - ואכן לעת זיקנה ממש, הנכדים פשוט התייחסו אליהן כאל אדם זר
שעושים לו טובה שבאים לבקר אותו אם בכלל. בדר"כ זה חלחל לכל הנכדים - גם
לאהובים לכאורה.... ילדים מרגישים כשזה לא ממש אמיתי....) -
אבל בעיני זה מאוד עצוב -  סבתא שמפספסת ככה את כל העונג של נכדים.
נפתחה קומונה חדשה- ברית המילה מיותרת לחילונים
02/06/2010 | 16:33
5
2
פורום זה הוא מקור מצוין למידע ותמיכה למוותרים ומתלבטים, וכשכזה הוא מתון באופיו.
לדעתי צריך שהמסר המתנגד לחיתוך עורלה בתינוקות יבוא מספקטרום של גישות.
הסיבה שראיתי לנכון לפתוח את הקומונה היא כדי להוסיף עוד קול בספקטרום הזה אולם במיקום קצת שונה. לכן נתתי לקומונה שם אשר יהיה קצת יותר "בפרצוף", ויעביר את המסר הפחות מתון שאם אדם אינו שומר מצוות (חילוני) אל לו למול את תינוקו, כי אין בזה טעם - לא את הטעם המרכזי שהינו הטעם הדתי, לא טעם בריאותי ולא טעם חברתי. עדיין החלטתי להשתמש במילה מיותרת, ולא במילה חזקה יותר (נשאיר זאת לשלב מאוחר יותר באבולוציית המאבק במילה).
יש דגש על הימנעות מדיונים בהיבט של אמונה בקומונה. ניתן להתייחס לדת אם הדבר בא כדי להעביר מסר שאינו קשור באמונה (כמו לדוגמה, דברי הרמב"ם בהיבט הבריאותי).
באופן טבעי אכוון גולשים בקומונה לפורום זה לשם קבלת מידע רב מן המוכן.
המטרה העיקרית שלי כרגע היא שהכותרת של שם הקומונה תגיע לכמה שיותר עיניים חילוניות.
אשמח אם תעזרו לי במשימה זו. מי שמוכנה, אשמח אם תוסיף את שם\לינק הקומונה לחתימתה (המסר מכוון לנשים וגברים כאחד ).
אני גולש בפורום זה, אולם החלטתי ליצור שם\ניק ייעודי לצורך ניהול הקומונה, סימלי משהו

למנהלות הפורום, האם ניתן לקשר בין הפורום הזה והקומונה החדשה?

כל מילה מיותרת
שלום לך ותודה על העדכון וההזמנה
02/06/2010 | 17:35
אני מברכת על כל פורום או קומונה שיפתחו ויהיו פעילים בנושא, ומאוד מעוניינת שיהיו בתים רבים שיהיו תואמים את הגישות השונות והמטרות השונות של השיח בנושא (אי) המילה, מתוך ידיעה ברורה שהפורום הזה שאני מנהלת בצוותא עם עמיתותי לא ממלא את הצרכים של כל מי שהנושא חשוב לו ומעסיק אותו.

בכל הויכוחים שהיו סביב הסוגייה הזאת מאז ומתמיד - אנחנו תמיד עודדנו את הגולשים שמתקשים לקבל את רוח הפורום הזה לייצר פלטפורמה חדשה, נוספת שתהיה תואמת גישות אחרות - לרוב גישות יותר "לפרצוף"

אני בטוחה שהקומונה שפתחת והפורום הותיק הזה יוכלו להפרות אחד את השני בדרכים רבות.

אנחנו נכניס קישור קבוע לקומונה הזאת במקום המיועד לכך ונפנה אליה גולשים שיראה לנו שיכולים להיתרם ממנה, ונשמח אם גם אתה והגולשים שם תעשו את אותו הדבר, אבל הפוך

בהצלחה, וכן ירבו!
האם זו תהיה קומונה סגורה או פתוחה?
02/06/2010 | 23:35
2
האם יש כבר קישור?


תודה
הקומונה פתוחה כמובן, זה כל הרעיון
03/06/2010 | 09:11
1
המטרה היא שחילונים ייתפרצו לדלת פתוחה

קישור -
http://www.tapuz.co.il/communa/userCommunaMsges.as...


הקישור יתווסף לחתימתי בקרוב.
הוספתי את הקומונה לקוביה בצד שמאל
04/06/2010 | 11:06
לקוביה "עוד בנושא הפורום" התוספה הקומונה שלך לרשימת הקומונות
אתם מוזמנים לתת כתף בפרסום הקומונה
05/06/2010 | 14:40
כאמור אני שואף לכך שכמה שיותר זוגות עיניים חילוניות יראו את שם הקומונה, ובעקבות זאת אולי יכנסו ויראו (לראשונה?) מידע שעד כה לא היה ידוע (או ידוע\ברור מספיק) להם.
ברוכים הבאים המבקרים מ-"9 חודשים"!
01/06/2010 | 20:16
וכמובן למבקרים חדשים סתם, מבקרים חוזרים וכמובן חיבוק גם לותיקים

ברוכים הבאים ונעים להכיר!

הנה קישור ממצה שהוכן במיחוד עבור מבקרים שנחשפים לראשונה לרעיון אי מילת פעוטות זכרים, בתוספת המון "קצות חוטים לחיפוש חומר" בצורת קישורים וסימוכים. הקליקו: "מילה על ברית".

הנה מאמר שמרכז קישורים ועיצות שעשויים להקל, למנוע סיבוכים ולזהותם בזמן ואף להציל חיי תינוק של מי שכן מל. קליק החלטתי למול את תינוקי.

מומלץ גם לטייל בסרגל הכחול למעלה, ביחוד בשאלות נפוצות (כאן תוכלו לקרוא את התשובות לשאלה "מדוע לא מלתם את בנכם?". כדאי גם לקרוא ערכים שמענינים אתכם מילון המונחים, בטאגליינס, בקישורים ובמאמרים של הפורום (מומלצים: "קורבן הברית" של ד"ר חנוך בן-ימי, "כל מה שלא רציתם לדעת על ברית מילה" של ד"ר זוסמן דסקין ועוד).

אנא הרגישו חופשיים להרשם לתפוז אם עדיין אינכם רשומים ולהעלות כל שאלה או הערה שעולה על דעתכם ולהצטרף לדיונים, תוכלו ללחלוק, לתת ולקבל כאן מידע רב ערך והפניות גם אם אתם מלים וגם אם אתם מתלבטים! אתם מוזמנים לתרום לנו ולחלוק איתנו את המידע שיש לכם, רגשותכם ודעתכם בכל הנוגע למילת פעוטות והנושאים הנוגעים לה מכל כיוון: רפואי,  פאתולוגי, מיני, דתי, הלכתי, הסטורי, משפחתי, חברתי...וחמותי.

שימו להודעת המנהלות בכפתור למעלה, "אודות הפורום והנהלתו". לא נקבל צורות דיון שלא מכבדות את הצד שני. הדיון כאן מתנהל תוך כבוד הדדי למרות שלעיתים גדולים הם חילוקי הדיעות.

גלישה נעימה
מתנדבים לאיוש הודכןאנא עזרתכם
01/06/2010 | 19:52
12
לפי דיווחים טלפונים שיקבלתי התערוכה השנה היא שוס המוני של אלפי אנשים, נשים  ועוברים בתנור.

לאיוש הדוכן באו רק שתי גולשות... ואין להן רגע דל. מוצפות בשאלות, שיחות ודיונים.

אם יש כאן מתנדבים שיכולים להגיע מחר, להסתובב ולחלק את הפלייר שלנו, לשוחח עם אנשים, מה שמתאים לכם. אם יש כאן אנשים שיכולים להדפיס דף מידע, למשל זה. ולבוא איתו לעיון הציבור המתעניין, זה יהיה נהדר.

שעות התערוכה 14:00-21:00. האנגר 11, נמל ת"א.
אני הייתי היום כשעתיים לביקור ושמחתי מאד
01/06/2010 | 22:26
4
לראות הרבה אנשים. התערוכה חיה ותוססת.
יחס הקהל טוב והעיקר - כיף לראת דוכן גלוי ויפה (המתנדבות בנו את הדוכן מאד יפה) עומד על מכונו באון.
בואו לבקר ולתמוך גם אתם :)
שניים מהילדים שלי באו איתי, ביניהם בני בן ה-10, מתישהו היתה שם אשה מבוגרת שהתעניינה ב"בעיות חברתיות" ודיברה עם מישהו בדוכן. לא אמרתי לה מילה על בני שעמד בצד וחיכה שאלך איתו לארוחת-ערב.
אחר כך יצאתי איתו (לארוחת ערב) מחוץ לאולם התערוכה.
- "היית יכולה לומר לאשה הזקנה ההיא שאין לי שום בעיות עם החברים בבית הספר" ציין הגאון (קורא מחשבות )
- "לא ידעתי" אמרתי , "אם אתה מסכים שאגיד עליך, הרי זה עניין פרטי שלך"
- "לא לא , אני אוהב שמשוויצים בי", אמר, "אם את מספרת עלי דברים טובים זה תמיד משמח אותי"
- "זה דבר טוב?"
- "בטח! אני מרוצה שלא עשית לי ברית מילה, מה את לא יודעת?"

נצל"ש - אשמח לקבל עצות ממך ומאחרים
01/06/2010 | 22:42
2
מה מספרים לילד,
איך ומתי, על מנת לנטוע בו כזה בטחון עצמי ועל מנת לשמוע ממנו משפט כמו
"בטח אני מרוצה שלא עשית לי ברית מילה".
שאלה ובקשה מצוינות, אבל אולי לא בשרשור הזה...
02/06/2010 | 17:38
השרשור הזה עוסק בתערוכה, מה דעתך לפתוח את הנושא בשרשור נפרד?

לי ובטח גם לרבים אחרים כאן יש הרבה מה לספר ולהגיד בנושא מנסיונם, וחבל שהדיון הזה לא יקבל את המקום המגיע לו.


אני בכל זאת אענה בשרשור זה כי אינני יכולה
04/06/2010 | 20:54
כעת, בעומס הנוכחי בחיים שלי, לראות את עצמי פותחת שרשור על איך לגדל ילדים :) אבל יש לי הרבה דברים לומר בנושא והוא ממש בנפשי.

בכל זאת לענייננו - חשוב לי להדגיש : העובדה שבני מרוצה מהיותו שלם אינה מעידה כלל על בטחון עצמי (איני אומרת שיש או אין לו פשוט שזה לא קשור).
יש לי חבר למשל שאין לו ביטחון עצמי (אדם מבוגר) כלל וכלל - עם זאת הוא מאד מרוצה מהחלטות מסויימות שההורים שלו קיבלו בשבילו...
למשל הוא מרוצה שהם הכריחו אותו להפסיק השתתפותו בחוג מסויים בהיותו נער כדי שלא יהפוך להיות הומו (נניח שמדובר בחוג תפירה).
הוא מרוצה. הוא חושב שההורים שלו "הצילו" אותו ממגדריות מסויימת למרות שאז התקומם כנגדם לפני שהפסיק ללכת לחוג.

[אינני מביעה כאן במלואה את רוב סלידתי הן מדרך החינוך שלהם והן מהמטרה "שלא יהיה הומו" כי זה לא הנושא המרכזי כאן  ...]

בעניין ביטחון עצמי, ובהיותי חברה קרובה שלו אני מבטיחה לך נאמנה כי אין לו ביטחון עצמי בנוי היטב.

יש עוד הרבה דוגמאות שבכולן ארצה לומר רק שאין קשר בין ביטחון עצמי להיותו של אדם מרוצה מהחלטה מסויימת של הוריו או מתכונה מסויימת שלו.

ועוד דבר : יתכן מצב שבני לא היה מרוצה מהעובדה שלא מלתי ואתו. יתכן בהחלט. אבל עדיין אני הייתי חושבת כי קיבלתי עבורו את ההחלטה הנכונה שכן אני רואה דברים מעבר ל-10 השנים שהוא חי בעולם , אני יודעת ובטוחה ב10000% שהוא יחשוב שזו ההחלטה הנכונה עבורו כשיהיה למשל בן 25.
[להוציא מצב של חזרה בתשובה וכדומה שהוא, על פי דעתי הצנועה סוג של חולשה נפשית בדומה למחלה]

ואםלא יהיה מרוצה בגיל הבגרות - הדרך פתוח בפניו ללכת ולחתוך. על הסכין :) !

לגבי איך סיפרתי ומתי והאם ובאיזה גיל ובאיזו הזדמנות - אני ארחיב בשרשור נפרד .
מקסים!
02/06/2010 | 09:00
במילה אחת:"הצלחה!"
01/06/2010 | 22:47
5
התערוכה במיקומה החדש (בנמל)פשוט הצלחה אדירה לכולם.
הגעתי ב2 וחצי וכבר אז האולם היה מלא.
המון נשים בהריון וזוגות והרבה הורים ובני משפחה לנשים בהריון שנשלחו בשמן לאסוף מידע.
היתה התעניינות מאד אינטנסיבית בדוכן, כל משך התערוכה עמדו אנשים שאלו והתעניינו והכי חשוב שמעו והקשיבו.
במשך התערוכה היתה זרימה גדולה של קהל ולא היה רגע דל.
למרות שהמארגנים חשבו לנכון (בשיחה שלי עם המאבטח) שה"דוכן מועד לפורענות" ומיקמו אותנו מול מאבטח שקפץ והתייצב כשנראה לו שיש התקהלות רבה מידי, לראות שהכל בסדר, בסך הכל השיחות היו חיוביות וגם אם לא היתה הסכמה, היה כבוד.
האינפורמציה המילולית היתה העיקר כי הפלייר לא נתן מענה כמו הקודם של דורון .
אם למישהו יש את הגלויות הקודמות - חשוב מאד מאד להביא אותן למחר!!!!!!
היה מאד מתיש, אבל שווה כל רגע!






הדוכן שלנו בתמונות
01/06/2010 | 22:57
1
1
וצד שני
01/06/2010 | 22:58
1
כמובן תודה לחברתי לדוכן "אפונה וגבר"
01/06/2010 | 23:06
שהביאה את הבן המתוק והמושלם שלה שעצם העובדה שהוא זחל לו בהנאה בין הרגליים של האנשים ...עשתה לנו יחסי ציבור מעולים!!!!!
התאהבתי במתוק הזה שצחק אלי בקול מתגלגל אבל היה מוכן ללכת רק לציצי של אמא!
היה כייף איתך אחותי!
כל הכבוד לכן!
02/06/2010 | 08:36
1
צר לי שלא יכלתי לבוא לעזור
אולי בשנה הבאה..
איזה יופי
03/06/2010 | 09:10
ממש ממש  משמח לשמוע את זה! תודה שאתן שם . הלוואי והסבל המיותר הזה יחסך אפילו מתינוק אחד,
02/06/2010 | 17:22
1
כל הכבוד לעושים ועושות במלאכה

אני מצטערת שאני לא יכלה צלהיות מעורבת יותר כרגע בגלל עומס גדול בכמה גזרות בחיי.

אני באמת מורידה את הכובע בפני כל מי שלוקח חלק מאחורי ולפני הקלעים בכל מה שנוגע לקידום השיח והעברת המידע לקבוצות רחבות של אנשים

מוות מיותר של האם היולדת בברית המילה
31/05/2010 | 04:44
4
4

אם הניקה את בנה הבכור בברית ומתה
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=721964

מול הטרגדיה שקרתה אתמול, שבה במהלך ברית, אם נפטרה מתסחיף ריאתי,
אי אפשר שלא לשאול מספר שאלות נוקבות

תמיד מדברים איתנו עד כמה ברית מילה זה הדבר הכי טוב לתינוק ו"ביום הכי נכון",
אבל רגע, אני חושב שקצת שכחו כאן את היולדת, 8 ימים אחרי לידה, היא צריכה
להפיק אירוע, האם זה לא פתח לרשלנות רפואית והתעסקות בנושאים דתיים
במקום בנושאים רפואיים ?

גם עיתוי הלידה והניתוח - בדיוק בזמן שהמפגינים שמקבלים כסף מאירן,
הפגינו נגד בניית מיון ממוגן - גורם לי לשאול, האם לא כל הלאגן גרם לרופאים
לוותר עך כמה בדיקות חשובות, או לשחרר מוקדם מידי ?

כך או כך, במדינה שמוכנה להוציא 140 מליון שקל על שגעון של אנשים
שמאמינים שהמשיח יגיע רק אחרי שמדינת ישראל תיחרב, ולעומת זאת
תקציב המחקר שלה הוא אפסי, אותה שמירת מסורת פשוט הורגת אותנו

הנביאים לנו האמינו ביום שבו חרשים יוכלו לשמוע, עיוורים לראות, ובזכות המדע
זה אכן עוד יקרה, אם בדורות הקודמים היו גדולי החכמים שהאמינו שהתקדמות המדע
היא חלק מ"ימות המשיח" כיום יש לנו אין ספור כתות שכל אחת מהן המליכה
בובה אחרת עליה

במקור, ברית מילה היתה סימן שבו סימנו עבדים כדי שבנות המעמד הגבוה
לא ישכבו איתם, גם אם יברחו, רק שקורבנות השיטה, החליטו להמשיך את סימן
ההיכר שלהם כעבדים ולהפוך לציווי של האל

אני יהודי, אפילו נימול, הסבים והסבתות שלי היו אנשים מאוד טובים, אבל היו להם המון
אמונות פרמטיביות, כיבוד הורים אני מקיים מתוך אהבה, וזה מדהים אותי, איך כחילוני אני אוהב
את ההורים הרבה יותר מילדים של שכנים חרדים ודתיים,  שזאת "מצווה" כיבוד ההורים של החרדים
זה בעיקר לומר תהילים, ללכת לברכות מרבנים, ולא לקחת את ההורה הקשיש פשוט לרופא

אם יש משהו שחשוב לי בדור העתיד שלי, זה שהוא יהיה בריא, מאושר, וגם שהוא יאהב אותי,
ברית מילה נראית לי כמו מתכון לסיכון הבריאות והאושר של הילד שלי, הוא לא יאהב אותי
פחות אם אני לא יעשה לו ברית, כי הרי אם הוא ירצה לעשות - לא אומר לו לא, אני משאיר
לו את ההחלטה ! אם אני רוצה ילד שידאג לי בזקנותי, ולא כמו רובוט יוציא את כל כספי
על קמיעות ונענועי לולב

שנים שאנחנו כותבים כאן בפורום, כמה זה מסוכן ולא נכון גם ליולדת, כל העיסוק בברית מילה,
חבל שיש תוצאות כאלו טרגיות שמזכירות את זה, לו את הכסף שנותנים למוהל היו תורמים למחקר,
או לבדיקות מקיפות לאם ולתינוק, יותר ויותר מקרים כאלו של מוות מיותר היו נמנעים

למען הילדים שלנו והדורות הבאים, למען הנשים שאנחנו אוהבים, למען הזדקנות בכבוד
שנשענת על מדע, ולא על קמיעות, וילדים מובטלים שרק זקוקים לסיוע כלכלי כל חייהם,
ולא יודעים איך לטפל בהורים חוץ מלומר תהילים, וותרו על ברית מילה

להיות יהודי - זה עובר בגנים, גם אם אתה רק אבא יהודי, להיות יהודי, זה לעבוד עם
הראש והלב, להיות יהודי זה להכיר את חוכמות הגויים, לעבוד, מי שמעשן סיגריות,
עובר על מצווה הרבה יותר חמורה מאשר מי שלא עושה ברית מילה

"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" ו"לא תרצח"
ביום שהרבנים יפסיקו לעשן ולא רק בשבת - שיעירו לי על זה שלא עשיתי ברית לילד

ואל תדאגו לפרנסת המוהלים, הם כבר ימצאו משהו אחר למכור כסגולה
להריון עם בן זכר חוץ מהעורלה של התינוק שלכם, יש ספק בדיחה ספק סיפור אמיתי
על "מקובל" שיעץ לבחורה להריח חיתול של תינוק בכל יום, כמה שזה נשמע הזוי,
זה עוד הרבה יותר הגיוני מהמסחרה בעורלות
עדיף לשתוק ולהחשב טיפש-מאשר לדבר ולהוכיח זאת!
01/06/2010 | 09:15
2
אתה מערבב בין אין ספור נושאים שאף לא אחד מהם קשור לברית מילה.
זה נכון שיש מצווה והיא אחת מהחשובות-כיבוד הורים,אבל מי אמר או קבע שכל השומרים מצוות מכבדים את הוריהם רק כי כתוב???לעולם אתה לא יכול באמת לדעת מה קורה באמת במשפחה כך שהקביעה שלך שאתה אוהב או מכבד את הוריך יותר מדתיים וחרדים היא נטולת יסוד.אם ההורה חולה-על הילד להחישו לבית החולים גם אם זה קורה באמצע תפילת השבת!!!

מי קבע שהאם מתה בגלל שמלה את בנה? המוות נגרם מבעיה רפואית וסביר להניח שהיה מגיע גם לולא הברית.
ובכלל ברוב המקרים-לא היולדת היא זאת "מפיקה את האירוע"...
לא מעט זוגות בוחרים היום לעשות את טקס הברית בהשתתפות מצומצמת מאוד של משפחה וקומץ חברים ורק לאחר כחודש חודשיים לעשות מסיבה.


וכדאי מאוד שתעשה שיעורי בית-ביהדות ברית המילה היא אותה הברית שנכרתה בין אברהם לאלוהים לאחר עקידת יצחק ואין קשר לעבדים או למעמד הפועלים.
אמונות תפלות תמצא בכל מקום ובשפע-לי אמרו שכדאי לי להשכיב במיטתי תינוק בן שהועות מספר אם אני רוצה להיכנס להריון,או לאכול ריבת אתרוגים.
ואם אני יעבור מעל ילד הוא יפסיק לגדול ואם אני רואה חתול שחור כדאי מאוד שארק 3 פעמים לפחות ושלא לדבר על "מלח מים" כשאתקל בדבורה....

התשלום שהמוהל מקבל עבור הברית הוא תשלום על שירות שהוא ביצע ובדיוק כמו (וממש ממש סליחה על ההשוואה) שתשלם לאינסטלטור-תשלם לו.
התשלום הוא ממש לא עבור העורלה.
חבל שאתה מתלהם כל כך.
גם אני חילונית,ואני באה מבית חרדי וגדלתי בשכונה חרדית והתחנכתי במוסדות חינוך של חרדים.
גם לי בטן מלאה ויותר על הרבה מאוד מהדברים והמסרים שעוברים בחברה החרדית ויש לי ביקורת מכאן ועד שוודיה.
אבל מכאן ועד לקבוע החרדים לא יודעים לעשות דבר פרט לקרוא תהילים-הדרך ארוכה מאוד.
יש דברים מאוד מאוד יפים בדת שלנו-וכדאי לך לפתוח מעט את העיניים ואת הראש ולשמוע.

אם בחרת שלא למול את בנך-זו זכותך.אין אדם בעולם שיוכל להכריח אותך.
אבל לפחות כשאתה שוטח את הטיעונים לסירוב שלך למול אותו-כדאח שתהיה קצת יותר עיניני...

מסכימה, טיעונים תלושים וקלושים...הכללות
02/06/2010 | 13:12
1
אכן הכללות לא ברורות, אבל לך הייתה אי הבנה
02/06/2010 | 14:05
בנוגע לטענה לגבי עברה של ברית המילה.
הוא טוען, ובצדק חלקי, שפרוצדורת חיתוך העורלה קדמה לתקופתו המשוערת של אברהם.
חיתוך העורלה היה נהוג מסיבות שונות בשבטים שונים בעולם הקדום.
האקט הזה חילחל כפולחן למיתולוגיה היהודית, ומשם לדת היהודית,  מהסביבה...
נקודה נוספת מדבריו שאני רוצה להתייחס אליה היא השוק הפרוץ של המוהלים. את טוענת שהם מקבלים כסף עבור שירות... כן ולא.
ראשית, זו מצווה שיש לא מעט מוהלים שעושים אותה לשם שמים (אנשי אמת), ואילו אחרים גובים עליה תשלום גבוה מאוד. אם ננסה לכמת את זה בשכר לשעת עבודה, הם דורשים הרבה יותר מתעריף של עו"ד, רו"ח או איש הי-טק - יש בזה טעם לפגם.
שנית, זהו שוק פרוץ של כסף שחור, ללא קבלות, ללא ביקורת ופיקוח ועם לא מעט פאשלות - זה מריח כתעשיה לא הכי אתית שיש.
מעבר לכך, הכללות הם נפשעות מטבעם, ואינן מתקבלות על הדעת.
יום נעים.
שלום לך וברוך הבא
02/06/2010 | 17:29
1
חבל.

חבל שאתה מערב כל כך הרבה דברים שלא שייכים אחד לשני - דבר זה רק מוציא את העוקץ מהדבר שאם הבנתי נכון - אותו הכי חשוב לך להעביר - ברית מילה היא דבר מיותר ולא טוב.

בלי קשר אם אני מסכימה או לא מסכימה עם דעותיך בשלל הנושאים שהבאת לכאן, על ידי כך שעירבת מין בשאינו מינו - החלשת מאוד את הפואנטה שרצית להעביר.

התחלת טרגדיה שבה אם נפטרה כשבנה הרך היה בן יומו וממנה יצאת למסע מפותל שמכיל מה שאין דרך אחרת מלתאר אותו אלא כגיבוב של עניינים שחלק מהםפשוט לא קוהורנטיים.

עם זאת פה ושם כתבת דברי טעם, חבל שלא ניתן כמעט לקרוא ולהתייחס עניינית לדברים כי הם מסתתרים בתוך כל הנזכר לעיל.
מי בא לאייש את הדוכן?
30/05/2010 | 12:59
44
2
התערוכה קוראת בנמל ת"א בהאנגר 11. השבוע בימי שלישי ורביעי 14:00-21:00.

מי שבא, ומי שחושב שהוא בא, ומי שאולי יבוא...נא שרשרו כאן או במסר אישי האם בכוונתכם לבוא ובאיזה יום ושעות

בנתיים יש לי מידע רק לגבי שתי גולשות...
המשך>>
התערוכה קוראת בנמל ת"א בהאנגר 11. השבוע בימי שלישי ורביעי 14:00-21:00.

מי שבא, ומי שחושב שהוא בא, ומי שאולי יבוא...נא שרשרו כאן או במסר אישי האם בכוונתכם לבוא ובאיזה יום ושעות

בנתיים יש לי מידע רק לגבי שתי גולשות שיהיו שם זה קצת מדאיג. לי עצמי אין שום אפשרות להגיע ביום שלישי. רק ברביעי.

מה יהיה לנו שם? דוכן מכובד עם כתובת למעלה "מוותרים על ברית מילה" (אפשר עוד לשנות, מה אתם אומרים? יש לכם משפט אחר כרעיון? לי לא).

יהיו פוסטרים יפהפיים על הדוכן עצמו, שנשמרו משנים קודמות.

יהיו  5000 (!!!!) פליירים מקסימים בעיצובה של האוסטרלית לחלק שם לאלפי אנשים

יהיו סיכות כפתור שאפשר לקנות ב-5 ש"ח, תרומת מפעל הסיכות של ענבל המתוקה



מצרפת את המאמר של אורית ג. על איך להתנהג בתערוכה. השראה מעולה
קישוריםברשת ובכל השאר
28/05/2010 | 05:04
10
2
אם לא שמתם לב, מעקב הקישורים ברשת שלנו מוזנח קשות מזה כמה חודשים. פעם לא היה שירשור שחמק מכאן והכל קושר (לפחות מהתפוז על שלל פורומיו). אם יש כאן מתנדב/ת שרוצה לקחת את נושא שירשורים ברשת תחת חסותו בצורה חד פעמית ו/או עד שימאס לו/ה, נשמח נא לפנות אלי במסר לקבל הדרכה בסיסית (זו לא תורה כ"כ גדולה).

שימו לב כשאתם מקשרים לפורום שירשורים בפורומים אחרים. אנא קחו בחשבון שתגובות חדשות לשירשור עשויות "להקפיץ" אותו ולגרום לתגובות לא נעימות באותו שירשור. אנא התחשבו בנימוסי הרשת המקובלים בפורום כדי להמנע מפגיעה בגולשים ומיצירת תגובות נגד. המלצתי היא לחכות למלאות  72 שעות להפתיחת שירשור ולקשר את השירשור כשכבר אינו "קופץ".

בואו נשרשר לכאן כל מה שקשור לנושא שלנו מהרשת, מספרים, סרטים, עיתונים וכל השאר,בואו נשרשר להודעה ראשית (זו) ולא נשכח אייקון ציבעוני בכותרת להקלת ההתמצאות בשירשור.

אם אתם מוצאים באחד השירשורים עדות שצריכה לדעתכם להכנס למאגר הסיבוכים שלנו, למילון המוהלים או למילון הכללי,  אנא שרשרו כאן או שילחו מסר אישי להנהלה
מפורום אתיאיזם
28/05/2010 | 05:10
1
קריאה להצטרפות לקבוצה בפייסבוק: הצטרפו לקבוצה בפייסבוק התומכת בהפיכת ברית מילה מסיבות שאינן רפואיות [טקסיות, דתיות, חברתיות] לבלתי חוקית

מפורום אתיאיזם
כתובות אינטרנט מצורפות:
מפורום כפר אורנים
28/05/2010 | 05:14
3
שמחת ברית מילה: ...אין מילים בפינו כדי לתאר כיצד הפך רב יקר זה את הארוע לארוע משמח מלא הומור ידידות וערכים יהודיים ולאומיים מבלי לנסות לשנות את אורח חיינו החילוני...

כתובות אינטרנט מצורפות:
ציטוט מהספר של דן בראון
28/05/2010 | 05:24
2
2
ציטוט מהספר החדש של דן בראון
22/05/2010 | 19:03
1
2
אני מסיימת לקרוא היום את הסמל האבוד, שהוא ההמשך של מלאכים ושדים וצופן דה-וינצי, למי שאוהב את הסגנון. מבלי לתת לכם ספויילר, יש שם התייחסות מעניינת לטקס ברית המילה. וככה נכתב בתרגום העברי:
"....כל הפולחנים הרוחניים כוללים הבטים שעלולים להראות מפחידים עם מוציאים אותם מהקשרם - שחזורים של הצליבה, ברית המילה היהודית, הטבלת המתים המורמונית, גירוש השדים הקתולי, הניקאב באיסלאם, ריפוי הטראנס השאמאני, טקס הכפרות היהודי, אפילו אכילת גופו ודמו המדומים של ישו... "
מה דעתכם?

קראתי את הספר
25/05/2010 | 19:53
2
ואני זוכרת את המשפט הזה.
מאמנות הלידה
28/05/2010 | 10:04
1
2
תיקון ברית: "כיום הוא לא מראה סימנים שהוא מרגיש חריג או שמשהו לא בסדר עם איבר מינו...  אז מה אומרים? איך מכינים אותו? למה בעצם עושים לו משהו רפואי כשלכאורה הכל בסדר?"
כתובות אינטרנט מצורפות:
31/05/2010 | 01:25
1
אוף זה עצוב. לא מצליחה לדמיין אותי בסיטואציה. הבן שלי בן ארבע וחצי אז סיפורים כאלו על ילדים בגיל של בני מעציבים אותי מאוד.
קטע קורע מצחוק על חתונות
30/05/2010 | 14:57
2
מפורום תקוות גדלות. אחת התגובות מדברת על הכאב שמסיבות ברית מילה.
מהריון ולידה תמיכה
30/05/2010 | 15:00
3
להפריד או לא את החיתוך מהמסיבה? עולים גם היבטים אחרים, שירשור די ארוך.
עוד מחקר מאשש מסקנות שכבר ידענו
03/06/2010 | 15:04
1
סיפור אישי עם מסקנה - מומלץ לכל הורה להיכנס.
24/05/2010 | 19:07
7
24
שלום רב! אני חדש פה.
ברצוני לשתף אותכם בסיפור האישי שלי, למענכם ולמען ילדיכם (ואני מזהיר מראש, אני לא מתכוון להטיף לכם לימול את הילדים שלכם - ההיפך)!
איני יליד הארץ. אני ואמי עלינו ב - 1993 מבריה"מ, אז הייתי ילד בן 7. בניגוד למקובל אז בקרב משפחות רבות של עולים חדשים, אמי החליטה שלא לימול אותי כשהגענו ארצה, מתוך הבנה שלכל אדם הזכות על גופו, ושהחלטה אם להימהל או לא, היא שלי בלבד. רבים ממכריה התעניינו אם עשתה לי ברית, וכשענתה שלא, במקרים רבים מתחו עליה ביקורת, ואף ניסו "לעזור" לה עם הנושא.
כתוצאה מכך היא פשוט התחילה לשקר (אמרה שאני נימול ואף אחד לא העלה את הנושא יותר), ולי אמרה, שעדיף לי שהילדים בבית ספר לא יידעו שאני לא נימול, כדי שלא יציקו/יטרידו אותי בכיתה, שכן גם ככה הקליטה לא הייתה קלה במיוחד מבחינה חברתית, כמו אצל רבים אחרים.
אומנם, כוונתו של ההורה זה דבר אחד, והבנתו של הילד - דבר אחר לגמרי, ולזה לא תמיד שמים לב. את דבריה של אמי פירשתי בצורה קצת מוגזמת. גדלתי עם ההרגשה שהיותי לא נימול היא בגדר פשע/בדלנות/הפגנת אי-רצון להיות ישראלי כמו כולם וכדומה... בקיצור, הרגשתי חריג. העובדה שאמא תמיד פחדה ש"אחשף" רק תרמה לזה יותר.
הזמן עבר, הגעתי לגיל 15, התחלתי לצאת עם בחורה ילידת הארץ. את הרגע בו הייתי צריך להתוודות בפניה שאני "לא כמו כולם" אני לא אשכח לעולם. ייאמר לזכותה שהיא קיבלה את זה יפה, על כך אני מודה לה עד היום. הגעתי לגיל 16, הספקתי להפרד מאותה האחת, ותחושת ה"חריגות" רק הלכה וגברה. המשחבה על כך שבצבא כולם יראו במקלחות שאני לא כמוהם, וארגיש חריג וזר, הייתה קשה אך נסבלת, אבל גרוע מכל - לא הייתי בטוח שמישהי אחרת שאצא איתה תגלה את אותה ההבנה כשתגלה שאיני נימול, והפחד מהדחייה על ידי מישהי בגלל זה, היה הקש ששבר את גב הגמל. ניגשתי לאמי, ביקשתי שתסדר לי רופא שימול אותי, וכך היה - היא מימנה את הכל.
בגיל 24, אני יכול להגיד שעשיתי שטות מוגמרת, ואני מאוד מצטער על כך. התחושה באיבר המין נפגעה, העורלה שהיה כייף לאונן איתה (וכולנו עושים את זה לפעמים, חייבים להודות) כבר לא איתי.גרוע מכל - במבט לאחור אני יודע שהרבה אנשים ידעו שאני ערל או לפחות הניחו ככה, ואף אחד לא נתן לזה יותר מדי חשיבות, ולא עשה מזה הרבה רעש, ולא נתן לזה יותר מדי משמעות, ולא דיבר על זה בכלל. מה שאומר שהמעשה שלי היה מיותר מאוד, וזה מעצים את תחושת הצער.
המסר שלי אליכם: מילה = נזק! אל תחתכו לילדים שלכם! אבל אם כבר קיבלתם את המסקנה הנכונה, תדאגו לחנך את הילד ככה שיבין, שלמרות שאולי סטטיסטית הוא "זן נדיר", הוא שווה ערך לאחרים, מהזן הנדיר פחות, ושהדת כבודה במקומה מונח, אבל זכותו של אדם על גופו עומד מעל הכל. לא כל הנורמות החברתיות הן נכונות, ויש מקרים בהם עדיף לא ללכת עם הזרם.
סליחה על הודעה הארוכה. המייל שלי הוא:
pe.gadol.1985@gmail.com
אתם מוזמנים לכתוב לי אם יש לכם שאלות.

היינריך
תודה
24/05/2010 | 23:35
2
10
היינריך, תודה רבה רבה לך שסיפרת לנו.
בבקשה - אבל חשוב להבין את המסר:
24/05/2010 | 23:39
1
11
עורלתו של הילד - לא צריכה להפוך אסון בשבילו!
לא מלתם אותו - מעולה! עכשיו חנכו אותו בהתאם.
אל תראו שאתם פוחדים מלחץ חברתי - כי אז גם הוא יפחד.
תשדרו כלפי חוץ שאי מילה זה דבר לגיטימי, וככה גם הוא ירגיש.
אני מסכימה עם כל מילה שלך!
25/05/2010 | 00:16
9
ולא רק בנושא איבר המין של הילד, אלא באופן כללי - חשוב לחזק את הילדים שלנו לכך שלחץ חברתי הוא לא מה שצריך לגרום לנו לעשות מעשים, או להכתיב את דרך חיינו. ללמד אותם להיות אנשים חושבים בעבור עצמם. שיאהבו את עצמם ויהיו גאים בעצמם! אני לא מאמינה שאנחנו צריכים להסתיר מאנשים את הבחירות שלנו בחיים, ולכן לא מתחברת לגישה שראיתי גם פה בפורום בחלק מההודעות, של הסתרה. אם אנשים מתעמתים איתי בנוגע לבחירתנו שלא לחתוך את בננו, אני עונה בכנות, ואני לעולם לעולם לא אגיד לילדים שלי לשקר לגבי מי שהם, מחוץ או מפנים.

היינריך, אני רוצה לשלוח לך המון חיזוקים על מי שאתה כעת - עם או בלי עורלה... נשמע שאמא שלך בסה"כ רצתה לעשות בחירה נכונה עבורך, והרגישה שהיא לא יכולה להחליט על גופך, ורק בגלל שהייתם עולים חדשים היא ניסתה להקל עליך את השונות והזרות... שהיו מנת חלקך לא בגלל העורלה - אלא בגלל העליה. חזק ואמץ, ותודה על השיתוף בסיפורך
תודה רבה לך על השיתוף וברוך הבא
24/05/2010 | 23:57
8
הסיפור שלך מאוד מעניין וגם נוגע ללב.

קודם כל, אני מאוד מצטערת לשמוע על הקשיים שחווית בקליטתך בארץ, מעבר לכל סיפור המילה. ליבי יוצא אל אנשים בכל הגילאים שעוברים חוויה של הגירה על שלל משמעויותיה הלא פשוטות... אני מאוד מקווה שלמרות הכל, כיום אתה מרגיש בבית בארץ ושגם אם אתה מצטער על כמה דברים, על עניין המילה בין היתר, אתה חי בטוב עם עצמך והסיבה שלך.

אני חושבת שמה שאתה מספר כאן מאוד חשוב להורים שלא מלו את בניהם וגם עבור אלה שמתלבטים אם למול את בניהם או אם לאו. אני מאוד מסכימה איתך שהפחד הגדול של המבוגרים בכל הנוגע לילדים לא נימולים מסתבר כהר שמוליד עכבר כשבאים לבדוק את העובדות בשטח ולהלוואי שיחותר ויותר אנשים יצליחו לעשות את ההפרדה הזאת כשהם מתלבטים בנושא. ההפרדה - אני מתכוונת לפחד שלהם שהוא מאוד גדול, אל מול המציאות של הילד הלא נימול שהיא לא קשה יותר ממציאות של כל ילד ממוצע בישראל.

אני גם מאוד מזדהה עם התחושה הזאת שלך, עם הצער על כך שאמא מפוחדת הצליח להזרים אל תוכך חששות כל כך כבדים ולא מוצדקים שליוו אותך בשנים כל כך קריטיות בחייך. ליבי נתון גם לאמך, עם החששות הכבדים שליוו אותה בכל אותה תקופה - דבר שהביא אותה בסופו של דבר להקרין כלפיך בדיוק את הדבר ההפוך מתפיסת עולמה המקורית האותנטית לה.

אני חושבת שהסיפור שלך מאוד חשוב כי הוא מעלה בדיוק את מה שדומה ובמקביל את מה ששונה בחוויה של ילדים שלמים בארץ - ילדי עולים חדשים, ולעומתם ילדים ילידי הארץ, כמו הילדים שלי ושל רוב הגולשים כאן.

כמו כן, העדות שלך לגבי השינוי המהותי בתחושה המינית כל כך חשובה, כי לרוב הגברים בארץ אין שום דרך להשוות עם מה שהיה אמור להיות במקור והרבה מהגברים שנימולו בגיל בו הם כבר היו פעילים מינית לא ממש ששים לשתף בחוויות והתחושות שלהם בנושא השינוי בתחושות, ובמיוחד לא בצורה כל כך כנה וכואבת כמו שאתה עשית כאן באומץ ראוי לציון

אני כל כך מקווה שכולם, עולים חדשים וותיקים בארץ ימצאו את הדרך להיות הם עצמם, בלי פחד ומתוך שלמות עצמית, ולהעביר את הערכים שלהם אל ילדיהם בשמחה ובגאווה ובלי התנצלות והסתתרות.

אני מאוד אשמח אם תישאר כאן, או לפחות תקפוץ לבקר מדי פעם.נקודת המבט שלך חשובה לנו מאוד
תודה רבה על השיתוף!
25/05/2010 | 15:24
6
אני ממש מזדהה עם הסיפור שלך (בצורה קצת שונה, אני אחרי הכל בחורה)
אני לא יהודיה (אבא יהודי, אבא של אמא יהודי, אבל אמא של אמא לא, אנחנו שושלת שיקסות )
כשהגענו לארץ אמא שלי דאגה להסביר לי שלא מספרים לאף אחד, כדי שלא יציקו לי. אז במשך כמה שנים טובות לא סיפרתי לאיש, הרגשתי כאילו אני שונה וזה רע וכו'. ואז באיזהשהו שלב נמאס והתחלתי לספר, בהתחלה רק לחברה הכי טובה, בשו שו. עשיתי לזה כזה בילד-אפ מטורף שהיא חשבה שאני הולכת לספר לה איזה סוד מדינה, בסוף היא צחקה שזה היה כל הסיפור.
בתיכון זה כבר היה דבר ייחודי ומגניב, ובצבא (למרות שאני לא נוצריה) החברים שלי דאגו לסדר עץ אשוח מאולתר ליד החנוכיה ומש"קית הת"ש דאגה לי לחופשים בהתאם

לסיכומו של עניין - לא משנה כמה המצב יוצא דופן בהווי הישראלי, העיקר זה המסר והבטיחון שמעביר הבן אדם.
היי , ברוך הבא גם ממני (אחלא ניק :) )
29/05/2010 | 19:25
1
7
ותודה על השיתוף. מאד נוגע ללב ומצער.

יש סיפור דומה בסרטו התיעודי של ארי ליבסקר "ברית מילה"  - שני בחורים שעוברים מילה בגיל 24 עד כמה שאני זוכרת, לקראת הגיוס, מתוך לחץ חברתי וחשש שמא יבולע להם בצבא. חבל שלא ראית את הסרט לפני שהחלטת על המילה :(  אולי זה היה עוזר לא לשגות.
ההנאה המינית נפגמה, הסבל שהיה לשוא, המום המוטל בגוף והחרטה העמוקה. "זה היה טיפשי, מאד טיפשי" מסכם אחד מהם. אני בטוחה שיש עוד המון כמותכם וזה מאד כואב לי.
הנה זה כאן
שלום לך! הדבר האחרון שהפחיד אותי זה הצבא...
30/05/2010 | 00:38
9
אני גם לא יודע להגיד האם הפגיעה בהנאה המינית הייתה עד כדי כך משמעותית, הרי סקס זה דבר הרבה יותר מורכב ממשגל נטו. התחושה הפיזית באיבר המין אכן ירדה משמעותית, זה נכון, אבל לא בוכים על חלב שנשפך...
אני גם לא חושב שסבלתי הרבה מהכאבים - אולי רק בשבוע הראשון, וגם זה לא בדיוק השאיר את חותמו בזכרוני. (חגית, תודה שבאת לבקר, זה היה יפה מאוד מצידך, למרות שנפרדנו, אה ותודה גם על כל מה שהיה לפני כן, אם את קוראת את זה... :) ).
מה שהיה הגורם המשפיע, זה חוסר הידע! בחלום הכי נוראי שלי, לא חשבתי שלמילה יש השפעה כלשהי, חוץ מחזותית. זו גם הסיבה שלא דאגתי, לא פחדתי, לא הרגשתי לחוץ, והייתי דיי מאושר אחרי שעשיתי את זה, כי הייתי כמו כל החברים שלי וזה הרגיש ממש נחמד (וזה ממש לא נתפס אצלי כהטלת מום בגוף שלי), לכן בחדר התאוששות באותו בית החולים (התאוששות קצרה כי ההרדמה הייתה מקומית), פני קרנו משמחה (אמא שלי הייתה לבנה כמו קיר, לעומת זאת). כבר לא הייתי צריך להתוודות בפני בחורה שאני יוצא איתה שאני לא נימול, כבר לא הייתי צריך להתמודד עם היותי חריג. שכחתי לציין, גדלתי לרוב עם צברים, וגם קשרים רומנטיים היו לרוב עם ילידות הארץ, לא הייתי שייך ל"נוער הרוסי המתבודד", ואם הייתי גדל בחבורה של עולים מבריה"מ (כולל בנות) כמוני, לא חושב שאי פעם היה עולה לי בראש הרעיון של הברית.
בגיל 16, אתה לא חושב שנורמות חברתיות יכולות להיות שגויות. גורם נוסף, שהיה ב-א-מ-ת משמעותי וכבר ציינתי אותו - הוא נשים. לא הייתי מוכן שמישהי תעדיף מישהו אחר על פני רק בגלל שאיני נימול, ובדיעבד, זה היה תסרית הגיוני מאוד. אז פה כבר נכנס קטע תחרותי על בנות... ובמצב כזה - המוח מנותק, בטח אצל ילדון בן 16, שההורמונים שלו, הם הגורם העיקרי בקבלת ההחלטות. לחשוב שאתה תיזרק רק בגלל העורלה - זה באמת מפחיד ומתכסל!
לגבי הצבא, אני הכרתי כמה בנים לא נימולים גדולים ממני, ששירתו בצבא ולא סיפרו לעולם שהיו בעיות כלשהן. זה בכלל לא היה שיקול, למרות שהייתי בטוח שבלילה הראשון בטירונות זה היה יכול להיות קצת מביך, אבל יש הבדל בין מביך למפחיד, וחוץ מזה - מה כבר היה יכול לקרות? אני דיי בטוח שאף אחד לא היה מצליח לגרור אותי לתקרית אלימה גם אם היו מנסים ממש - אני לא בן אדם של אלימות.
יותר מזה: גם בשכבה שלי היו כמה שידעו שאני לא נימול, וכשמישהו הזכיר את זה לגמרי בדרך אגב - זה היה כבר אחרי שחתכתי, ואותו האחד היה מופתע מאוד כשאמרתי לו שעכשיו אני דווקא כן נימול... (יריב אדרי, אם אתה קורא את זה, אז ד"ש ממני :) ).
הסיפור שלי הוא לא עד כדי כך עצוב, כי הוא לגמרי בנאלי. גם בארה"ב הרבה נערים צעירים מבקשים להימהל כי "בנות מעדיפות את זה ככה", ואחר כך חלקם מצטערים... (חלק אחר דווקא מאושרים מאוד, ומדווחים על שיפור בתחושה, אל תשאלו אותי איך זה היגיוני).
החלק העצוב באמת, הוא שבגלל שלא קיבלתי את החינוך המתאים, לא יכולתי לקבל את עצמי כמו שאני, ולהבין שיש דברים חשובים יותר ממקובלות חברתית, ושאפשר להיות חלק מחברה כלשהי גם אם אתה שונה מרוב הפרטים בה בצורה כזו או אחרת.
הרי אני כאן לא כדי להתבכיי. אם הייתי צריך להתבכיין, הייתי הולך לפסיכולוג (למרות שתודה על ההשתתפות בצערי, ויש לא מעט צער). אני כאן, כדי להעביר מסר חשוב להורים, ואני אחזור על זה:
כמו שאתם תתייחסו להיות הילד שלכם לא נימול - ככה גם הוא יקבל את זה. תתייחסו לזה בטבעיות וברוגע - גם הוא יתייחס לזה ככה, וגם הסביבה שלו תקבל אותו ככה.
אם מישהו שואל אותכם "מתי עושים לו ברית?", צריך לענות חד וחלק "לעולם לא!". אם מישהו מתחיל לבוא עם טיעונים כמו "זה בריא יותר להיות נימול...", צריך לענות "זה מיתוס רפואי!", אם מישהו טוען שזה התבוללות לשמה, אולי הדבר הנכון ביותר לענות זה שחילול השבת זה התבוללות הרבה יותר - כי זה גם הרבה יותר נראה לעין...
קיצר... לילה טוב אנשים, יש לי יום לימודים קשה בטכניון מחר...
אם מישהו רוצה לשאול משהו (בכל זאת, עד גיל 16 הייתי שלם ויש לי ידע מסויים בתחום) אז שוב המייל הוא:
pe.gadol.1985@gmail.com
חשבון הפייסבוק: Heinrich Koutcherouk. (בבקשת הצתרפות רצוי לציין שעליתם עלי מפורום מוותרים על ברית מילה, כי אני מסנן אנשים שסתם מוסיפים אנשים באקראי).
לילה טוב, וסליחה על ההודעה הארוכה.
נציגי איזור רחובותביום הראשון לתערוכה!
24/05/2010 | 17:08
האם יש כאן נציגים מאיזור רחובות ליום התערוכה הראשון שיכלו לאסוף מתישהו  לפני התערוכה את סיכות הכפתור מענבל?(מתי? בקרוב אדע, לא יודעת עדיין מתי יהיה מוכן)

אם כן, שרשרו כאן או כתבו מסר אלי
הנה נוסח פלייר סופי שיצא לדפוס.
24/05/2010 | 13:57
4
28
אם יש לכם הערות של הרגע האחרון

המעצבת שלנו כמובן לא לקחה את כל הרעיונות וכל התיקונים לתשומת ליבה והפעילה שיקול דעת אישי, אין פלייר שישביע את רצון הכל..
נהדר. כל הכבוד!
24/05/2010 | 14:48
1
מה בקשר לכתובת
24/05/2010 | 15:21
2
1
האם זה לא קצת מסובך להדפיס HTTP ואחרי כך נקודתיים ואחר כך שני קווים אלכסוניים שלא כולם יודעים איפה למצוא אותם וכן הלאה ...
בכל אופן  כדיי לציין  את שם האתר גם בעברית ...מוותרים על ברית מילה... בתפוז ...לטובת הדיסלקציץ

אפנה למעצבת
24/05/2010 | 15:40
ברוב המקרים אין צורך ב http://
24/05/2010 | 21:28
4
מסכימה שכדאי לציין גם את שם האתר בעברית אם אפשר אבל בכל מקרה יש כל כך הרבה קישורים ברשת אלינו שגם אם יכנסו לאתרים אחרים יגיעו גם אלינו בסוף
מידע עצבי על העורלה-דחוף
24/05/2010 | 10:38
2
1
המצב מתחיל לדחוק, רוצה להזמין את הפלייר, הבוקר הגענו לסכום שמאפשר זאת

למי יש מידע מדוייק?

מה שמצאתי באתר noharmm

העורלה בבוגר היא 60-90 סמ"ר, ומכילה 10,000-20,000 קצות עצבים ארוגניים.

מה יש בעור רגיל?
2-2000 ,kuh
24/05/2010 | 12:01
1
2
תודה, בשל לחץ הזמנים העצבים ירדו מהפרק
24/05/2010 | 13:15
קראתי קצת על עצבים והבנתי שיש כ"כ הרבה משתנים בסוגים וצפיפיות שאי אפשר להגיד שום דבר חכם וקצר (אלא אם כן יש כאן רעיון למישהו).

לגרפיקאית המוכשרת שלנו נפלה התוכנה, אם יש כאן מתנדב גרפיקאי אחר שיכול לערוך את הפלייר כדי להוציא הזמנה מהדפוס זה יהיה נהדר!

התיקון שהחלטתי עליו:

מה הביג דיל? בסך הכל חתיכת עור
לא נכון! העורלה היא איבר בעל חשיבות ותפקידים רבים, ביניהם רגישות מינית רבה, הגנה על פתח השופכה, תנועה מענגת ולא "שיפשוף" באוננות ובמשחק המיני, שמירת העטרה כאיבר פנימי ורגיש, ועוד.
אורי אילון כותב למה לא ימול את בנו
24/05/2010 | 13:09
8
1
כאן.

והוא מקבל תגובה מאוהד.
נחמד אבל פשטני ולא מחדש דבר.
26/05/2010 | 22:38
3
אפשר היה לתמצת במשפט אחד :  לאור כל הידוע לנו כבר היום - אין אף לא סיבה אחת להורה יהודי חילוני(ולהורה מכל תרבות בכלל) למול ולהתאכזר אל בנו.
כתוב מאד יפה לדעתי, ומוסיף את נקודת המבט המיו
26/05/2010 | 23:43
2
המיוחדת של אורי אילון, אבא לילד מקסים שגדל במשפחה מקסימה (אני לא מכירה אותם, אבל הצצתי בתמונות).
פשטני? לא מחדש?
כן,כיון ש
27/05/2010 | 00:50
1
1
כיון ש כבר לא "טרנד" לשמור את הילד שלם ללא חיתוכים ברבריים מכל סוג שהוא.אין בכך מין המיוחד.

זו כבר הנורמה, לפחות בת"א.ולא נדרש מן ההורים שלא מלים כל מאמץ הירואי מיוחד ל"עמוד" באיזשהו פרץ.או העזה מיוחדת מול המסורת. זה כבר נגמר.

אני לא אומר שכבר אפשר להוריד את הפורום הנהדר - ואת רק יכולה להתגאות כמה שהפורום כאן היה ממחוללי השינוי

המבורך וכמה תרומתו הייתה עצומה.
בכל זאת יש עוד הרבה הורים מתלבטים, גם בתל אבי
27/05/2010 | 11:06
ב, והרבה מחוץ לתל אביב.
בהרבה מקרים כן נדרש מההורים מאמץ מיוחד לעמוד בלחצים משפחתיים ואחרים. לדעתי מוקדם מדי לקבוע שזה כבר נגמר.
כל אחד ואחת שכותבים בריש גלי ו/או ברשת על ההתלבטויות וההחלטות שלהם בנושא תורמים להעלאת הנושא למודעות הציבורית.

אני חטפתי בלבלת רצינית מהתגובה של אוהד...
27/05/2010 | 11:23
3
מניחה שלא כמקובל, שהוא נתן דרור מלא לכל הרגשות הסותרים שיש לו כלפי מילת פעוטות זכרים. דבר והיפוכו...דבר והיפוכו, וחוזר חלילה.
אין (לדעתי) אפשרות להתבלבל
27/05/2010 | 23:17
2
מי שכותב "נימוקים בריאותיים הם הבל בעיני" - אין לקחת אותו ברצינות.
תופעות של הורים חילונים שיודעים שזה נורא אבל עדיין "מבולבלים" יעברו בהרף עיין היסטורי מן הבמה.
לאט לך
28/05/2010 | 04:03
2
אוהד דתי. הוא כותב מנקודת מבט אמונית. בעיניו הנימוקים הרפואיים הם הבל מפני שהסיבה העיקרית בעיניו למילה היא סיבה דתית-אמונית.
למרות זאת הוא מציין שלו היה לו עוד בן היום ייתכן שהוא לא היה מל אותו על אף היותו דתי.
כוונתו שהטיעונים הרפואיים בעד
28/05/2010 | 20:39
2
המילה הם הבל. כי באותו המשפט הוא שם את הטיעונםי הקונפורמיים (שהם, ככה אני מניחה, בעד).
חם בפורומים של תפוז
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
הודעות נבחרות
פורום ניתוחי בקע
פורום ניתוחי בקע
פורום התמכרות למין
פורום התמכרות למין
סטרייד- אורתופדיה קלאב פוט
סטריד- אורתופדיה קלאב פוט
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ