לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום מוותרים על ברית מילה
שלום לכם וברוכים הבאים לפורום מוותרים על ברית מילה! בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על הורים והורים-לעתיד המתלבטים אם לערוך לבנם ברית מילה, ומה שהיה להליך כמעט אוטומטי כשנולד בן, הופך לנושא שבהחלט לגיטימי לשאול את עצמנו לגביו - האם זה הכרחי? לנושא רגיש זה יש פנים רבות : מיניות, דת, מסורת, זהות יהודית, הבדלות מעמים אחרים, בריאות, אסתטיקה, לחץ חברתי, הורות, השתייכות, מוסר ועוד. "מוותרים על ברית מילה" הם אנחנו, הגולשים והמנהלות של הפורום. אנחנו החלטנו שלא לערוך ברית מילה לבנינו - אנחנו כאן כדי לספק את הצד שמתנגד לברית מילה. בלי התנצלויות, בלי התנצחויות, בלי צורך להצטדק מול אף אחד. אנחנו נמצאים כאן כדי לתת למי שרוצה לשמוע, לקרוא, לשאול, לבקש עזרה או מידע על ברית מילה, אי מילה, המלצות או אי המלצות על מוהל ועוד... אנחנו כאן כדי לתמוך אחד בשני וכדי לתמוך במי שמתלבט ורוצה לשמוע את הצד שלנו ולהעזר בנו. מעבר לכך הפורום הוא פורום ציבורי ופתוח עבור כלל הגולשים. כולם מוזמנים לקרוא בו וגם לכתוב. אנחנו מקבלים בברכה גולשים שמתלבטים באשר לדעתם בעניין ברית מילה. פה תהיה לכם הזדמנות לפגוש וירטואלית קבוצה של אנשים שלא ערכו ברית מילה לבניהם, הורים לילדים בגילאים שונים שיוכלו לשתף אתכם בנסיונם, בהשקפת עולמם ובמסלול שעשו בדרך אל ההחלטה הסופית נגד ברית מילה לבנם. לא כולם מתלבטים, לא כולם מעוניינים להתלבט ובוודאי שרוב האנשים בוחרים אחרת מאיתנו, אך יש לנו עניין לאפשר שיח תרבותי ופורה בנושא. חשוב לנו לשמור על רוח דיון נאותה בפורום. דווקא בגלל שמדובר בנושא טעון ורגיש, ולא נאפשר לכתוב ע"ג הפורום התבטאויות פוגעות בגולשים אחרים. תומכי מילה מוזמנים לקחת חלק בכל הדיונים תוך הקפדה על רוח הדיון, כראוי לפורום שהוא פורום תמיכה בהגדרתו. גם כשיש חילוקי דיעות יש להביען ללא זילזול, בהתייחסות לגופו של עניין ולא לגופו של גולש, תוך נימוס וכבוד הדדי.על שינוי השם של הפורום מ"ברית מילה בעד ונגד" ל"מוותרים על ברית מילה" ניתן לקרוא בשאלות נפוצות. קהילת ``מוותרים על ברית-מילה`` נועדה בין השאר לאפשר למי שהנושא קרוב אליו - מוהלים, רופאים, אנשים דתיים או מסורתיים, עולים חדשים, זוגות או יחידניות בהריון, סבים וסבתות, אנשים שאמצו ילד בחו``ל, אזרחים לא-יהודים החיים כאן בישראל וכל מי שמעוניין לשוחח בנושא זה ולשמוע דעות לכאן ולכאן. כמו כן בקהילה מרוכזים מידע, מאמרים, דעות, סיפורים והצבעות למקומות רלוונטיים. פה גם המקום להתייעץ עם אנשים שחקרו את הנושא של ברית מילה מכיוונים שונים. פילוסופיה, דת, חברה, היסטוריה, פיזיולוגיה ורפואה. ולסיום - שתי בקשות: מכיוון שהפורום הינו פורום תמיכה ובמקביל גם פורום דיונים, עזרה ויעוץ להורים בשלל מצבים רפואיים, חברתיים ואחרים הקשורים בברית מילה ואי מילה, הגולשים מתבקשים לא לערב התנצחויות אישיות או דיונים כללים בשירשורי בקשת עזרה או עידכון של הורים או מתלבטים במצב רגיש או בהתיעצות אישית אחרת. לשם כך יש לפתוח שירשור נפרד אליו ניתן לקשר את העמדה או הציטוט ולהמשיך את הדיון שם. אין לדון מעל דפי הפורום בניהול הפורום הזה או פורומים אחרים בתפוז. בין היתר אין לדון במחיקת הודעות וחסימת גולשים (עתידיות, עכשויות או בעבר), השערות או מידע לגבי טרולים וכל מה שקשור לניהול תחום זה.  את כל אלה יש להעביר למסרים אישיים או פורום משוב, על פי הצורך. גלישה נעימה ופוריה לכולנו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום מוותרים על ברית מילה

שלום לכם וברוכים הבאים לפורום מוותרים על ברית מילה! בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על הורים והורים-לעתיד המתלבטים אם לערוך לבנם ברית מילה, ומה שהיה להליך כמעט אוטומטי כשנולד בן, הופך לנושא שבהחלט לגיטימי לשאול את עצמנו לגביו - האם זה הכרחי? לנושא רגיש זה יש פנים רבות : מיניות, דת, מסורת, זהות יהודית, הבדלות מעמים אחרים, בריאות, אסתטיקה, לחץ חברתי, הורות, השתייכות, מוסר ועוד. "מוותרים על ברית מילה" הם אנחנו, הגולשים והמנהלות של הפורום. אנחנו החלטנו שלא לערוך ברית מילה לבנינו - אנחנו כאן כדי לספק את הצד שמתנגד לברית מילה. בלי התנצלויות, בלי התנצחויות, בלי צורך להצטדק מול אף אחד. אנחנו נמצאים כאן כדי לתת למי שרוצה לשמוע, לקרוא, לשאול, לבקש עזרה או מידע על ברית מילה, אי מילה, המלצות או אי המלצות על מוהל ועוד... אנחנו כאן כדי לתמוך אחד בשני וכדי לתמוך במי שמתלבט ורוצה לשמוע את הצד שלנו ולהעזר בנו. מעבר לכך הפורום הוא פורום ציבורי ופתוח עבור כלל הגולשים. כולם מוזמנים לקרוא בו וגם לכתוב. אנחנו מקבלים בברכה גולשים שמתלבטים באשר לדעתם בעניין ברית מילה. פה תהיה לכם הזדמנות לפגוש וירטואלית קבוצה של אנשים שלא ערכו ברית מילה לבניהם, הורים לילדים בגילאים שונים שיוכלו לשתף אתכם בנסיונם, בהשקפת עולמם ובמסלול שעשו בדרך אל ההחלטה הסופית נגד ברית מילה לבנם. לא כולם מתלבטים, לא כולם מעוניינים להתלבט ובוודאי שרוב האנשים בוחרים אחרת מאיתנו, אך יש לנו עניין לאפשר שיח תרבותי ופורה בנושא. חשוב לנו לשמור על רוח דיון נאותה בפורום. דווקא בגלל שמדובר בנושא טעון ורגיש, ולא נאפשר לכתוב ע"ג הפורום התבטאויות פוגעות בגולשים אחרים. תומכי מילה מוזמנים לקחת חלק בכל הדיונים תוך הקפדה על רוח הדיון, כראוי לפורום שהוא פורום תמיכה בהגדרתו. גם כשיש חילוקי דיעות יש להביען ללא זילזול, בהתייחסות לגופו של עניין ולא לגופו של גולש, תוך נימוס וכבוד הדדי.על שינוי השם של הפורום מ"ברית מילה בעד ונגד" ל"מוותרים על ברית מילה" ניתן לקרוא בשאלות נפוצות. קהילת ``מוותרים על ברית-מילה`` נועדה בין השאר לאפשר למי שהנושא קרוב אליו - מוהלים, רופאים, אנשים דתיים או מסורתיים, עולים חדשים, זוגות או יחידניות בהריון, סבים וסבתות, אנשים שאמצו ילד בחו``ל, אזרחים לא-יהודים החיים כאן בישראל וכל מי שמעוניין לשוחח בנושא זה ולשמוע דעות לכאן ולכאן. כמו כן בקהילה מרוכזים מידע, מאמרים, דעות, סיפורים והצבעות למקומות רלוונטיים. פה גם המקום להתייעץ עם אנשים שחקרו את הנושא של ברית מילה מכיוונים שונים. פילוסופיה, דת, חברה, היסטוריה, פיזיולוגיה ורפואה. ולסיום - שתי בקשות: מכיוון שהפורום הינו פורום תמיכה ובמקביל גם פורום דיונים, עזרה ויעוץ להורים בשלל מצבים רפואיים, חברתיים ואחרים הקשורים בברית מילה ואי מילה, הגולשים מתבקשים לא לערב התנצחויות אישיות או דיונים כללים בשירשורי בקשת עזרה או עידכון של הורים או מתלבטים במצב רגיש או בהתיעצות אישית אחרת. לשם כך יש לפתוח שירשור נפרד אליו ניתן לקשר את העמדה או הציטוט ולהמשיך את הדיון שם. אין לדון מעל דפי הפורום בניהול הפורום הזה או פורומים אחרים בתפוז. בין היתר אין לדון במחיקת הודעות וחסימת גולשים (עתידיות, עכשויות או בעבר), השערות או מידע לגבי טרולים וכל מה שקשור לניהול תחום זה.  את כל אלה יש להעביר למסרים אישיים או פורום משוב, על פי הצורך. גלישה נעימה ופוריה לכולנו

בדרך להיות אם לבן זכר
23/04/2010 | 23:42
33
3
שלום לכולכם -

אחרי שנים של התנגדות תיאורטית לרעיון ברית המילה -
הגיע זמני להתמודד עם העניין באופן מעשי.

אני בהריון ראשון - בחודש רביעי.
אני מודה שקיויתי ורציתי וחלמתי על בת.
מאוד לא רציתי להתמודד באמת עם העניין - אבל לפני מספר ימים התברר לי
שיהיה לי בן - וה"שוק" גדול (מתנצלת מראש בפני הגברים שבחבורה...)

בכל מקרה - אני לא רואה את עצמי עושה ברית מילה, למרות שברור לי
שיהיו לחצים כבדים בסביבתי.
הלחצים פחות מפריעים לי.
מה שמטריד אותי יותר הוא העתיד: עד כמה באמת חברים של הילד מפשפשים
באיבריו האינטימיים - ומערבים עצמם בעניין ההבדלים בניהם.

האם למישהו יש ניסיון בנושא?

אני יודעת שבני יצטרך להתמודד מלכתחילה עם שונות (משפחה לא קונבנציונלית) - וזו תהיה שונות נוספת.

עד כמה באמת הסביבה מגיבה לשונות זו ו"עושה את המוות" - כן או לא - לילדים שלמים?

האם יש כאן הורים לילדים שלמים בגיל העשרה או למעלה מזה?
האם הילדים שלמים עם שלמותם או שהם מבקשים לעבור את הניתוח מיוזמתם?


אודה מאוד למשיבים.
שלום לך, ובשעה טובה על ההריון
24/04/2010 | 00:39
2
כן, יש לי ניסיון עם שני בני בני כמעט 9 וכמעט 4.

אז התשובה היא -לא. החברים של הילדים לא מפשפשים באיבריו האינטימיים, אוי ואבוי אם זה היה קורה , ובכלל בלי קשר לעורלות שלהם. הילדים אולי ערים להבדלים ביניהם, אבל בגלל שהם חכמים ובעלי סדרי עדיפויות הרבה יותר מוצלחים משל חלק מהמבוגרים - יש הבדלים אחרים שהרבה יותר מעסיקים אותם - כמו איזה משחקים יש לחבר? האם יש לו חדר לבד? האם יש לו מיטת קומותיים? וכו'

הסביבה לא מגיבה ל"שונות" שלהם (והמרכאות בכוונה מרובה) ולא עושה להם שום מוות, ריבונו של עולם, על מה ולמה? זה בכלל לא מעניין את הסביבה.

לגבי התמודדות עם משפחה לא קונוונציונלית - אני לא יודעת על איזו חוסר קונוונציונליות את מדברת, אבל לי ברורלגמרי שההתיחסות הנכונה של המשפחה עצמה לגידול כל ילד, צריכה להיות כזו שמקבלת את עצמה ואותו על כל מה שקונוונציונלי או לא קונוונציונלי בחייהם, בלי התנצלויות ובלי נסיונות לפצות אותו בגלל ש"גם ככה הוא שונה, המסכן, אז למה להקשות עליו יותר?"

הילדים שלי עדיין לא בני עשרה, אבל הם מאוד מרוצים מעצמם ומהערולות שלהם, ובכמה פעמים שעלתה השאלה אם הם במקרה היו רוצים לעבור מילה, התגובה שלהם נעה בין זעזוע משועשע לשעשוע מזועזע


הבן שלי בתחילת שנות העשרה.
24/04/2010 | 08:25
1
לא "עושים לו את המוות". האמת שרוב האנשים במעגלים הרחוקים לא יודעים, אבל חלק כן יודעים, ואני מניחה שרכילות כזו או אחרת כן היתה והמידע קיים, אבל מעולם לא הגיעו אלינו הדים.למה בעצם כל השכונה צריכה לדעת? זה משהו פרטי. החברים הקרובים יודעים וכמובן המשפחה וזהו.
בגן התקלח עם הילדים כמו כולם, וכשהלכו לבריכה או לקייטנה, הלך בלי שום רגשי נחיתות. ילדות רגילה בלי שום "התמודדות עם שונות".
היו שניים  או שלושה מקרים שבהם א-נ-י- הייתי צריכה להתמודד, ועליהם תוכלי לקרוא במאמרי הפורום.
הילד מאושר עם שלמותו ומעולם לא ביקש למול עצמו.


מקווה שעזרתי.
תודה על התשובות - ועוד שאלה:
24/04/2010 | 09:36
5
1
האם יש פה אנשים שמוכנים לשוחח איתי "בפרטי"?

יש לי הרבה מאוד שאלות וחששות  - ואני כן מרגישה
שאני צריכה תמיכה בעניין - לפחות כרגע, לפני
שאני "מטילה את הפצצה" - והבנתי שבין היתר זו מטרת הפורום:
לתמוך במתלבטים ובחוששים.

יש לי ביטחון מוחלט במיותרות של המעשה ובזעזוע שהוא גורם לי.
אין לי ביטחון ביכולת שלי לעמוד כראוי בביקורות (שיגיעו),
וביכולת ההתמודדות עם הסביבה - שלי ושל הילד
(שגם התמודדותן שלו כמובן תלויה בי באופן קריטי!)


תודה מראש
אולי תחכי קצת? יש לך עוד המון! זמן.
24/04/2010 | 15:46
1
2
כמעט חצי שנה. עכלי קודם בעצמך את הענין. קראי עוד קצת, עשי שעורי בית. יש המון חומר קריאה בפורום.
אולי בכלל טעו במין העובר? ההריון שלך צעיר מאד.
קחי נשימה. שום דבר לא בוער.
את שיעורי הבית אני עושה כבר שנים:
24/04/2010 | 18:44
1
אני קוראת סמויה פה מזה שנים רבות - עוד הרבה לפני שהחלטתי לממש את חלום האמהות.

אני לא מרגישה שאני צריכה עוד תוספות: מה שקראתי בפורום הזה ובאחרים במהלך השנים
רק חיזק את מה שחשבתי מאז שנות נעורי על ברית המילה.


לגבי ההריון: כמעט ביקשתי לא לדעת מה המין - כדי לקנות עוד קצת זמן של חוסר וודאות.
אבל אמרתי לעצמי שאם זה בן - אז עדיף שאדע עכשיו ואתחיל לעכל כמה שיותר מהר -
ואכן: אני כבר בתהליך, וההכנסות שלי לכאן היא חלק מזה.

קשה לי להאמין שזו טעות.
האמת שתוך כדי US גם אני די הבנתי שזה בן - עוד לפני שהרופא אמר מה שאמר.
(אבל אם יסתבר שזו טעות - אני מודה שלא אבכה...)
כמו שאני רואה את זה
26/04/2010 | 00:28
1
כפי שאני חוויתי את זה - יש רק זוג פוטנציאלי אחד של אנשים מולם (אולי) תצטרכי להתמווד והם ההורים שלך.
לי, בכל אופן זה היה הדבר הקשה ביותר.אבל לא כזה קשה בדיעבד,לבעלי אופי ועמדות מוצקות.

אחרי חצי שנה יכול לומר לך שאמא שלי היא החברה הכי טובה שלהם, ואבא שלי הבין שאני והם הם החברים הטובים ביותר שיהיו לו אי פעם.זאת אומרת שאני חושב שגם איתו זה מתחיל להסתדר.

לגבי כל השאר, חברים, קרובים ורחוקים - חרטא ברתא וזמזומי רקע שלא מזיזים בגרוש.קצת בטחון בטח יש לך את לא נשמעת לי ענף נידף.

אז כמו שאומרים -  העיזות מקרקרות והשוורים עוברים:)

שיהיה לכם בהצלחה!
אם את זקוקה לשיחה פרטית אנא פני אלינו
27/04/2010 | 18:11
1
1
במייל Info@kahal.org נארגן לך משפחות שיסכימו לשוחח איתך ולענות על כל שאלותייך פנים אל פנים או טלפונית.

בהצלחה.
בשמחה אעשה זאת! תודה רבה!
27/04/2010 | 23:14
שלום לך
24/04/2010 | 16:10
24
3
הבן שלי בן 4 ועד היום אף אחד לא עשה לו את המוות. הסביבה מקבלת אותו באהבה רבה ואין התייחסות לערלה שלו מצד החברים או המשפחה.

לאחרונה עלתה השאלה למה הוא שונה. הוא שם לב שהפין שלו שונה משל ילדים אחרים בגן וניסה להבין את הסיבה. הסברתי לו שההורים של הילדים האחרים חתכו להם את החלק הנוסף ואנחנו לא. כששאל למה הם עשו את זה אמרתי לו שהם חשבו שזה נכון ואנחנו חשבנו שלא צריך לחתוך. הוא גם רצה להבין אם זה כואב כשחותכים (עניתי שכן) וסיכם שכנראה לאחותו התאומה חתכנו את הכל כי הרי לה אין כלום (ולא עזר שהסברתי שלא. בנות נולדות בלי פין ואני לא חותכת אף אחד מילדי).

אחרי כמה ימים סיפרה לי הגננת שרוח שטות נפלה על הבנים בגן והם החליטו להשתין בחצר. תוך כדי הצחוקים וההשתוללות, לפני שהגננות עצרו את החגיגה, הודיע הבן שלי לחבריו שהפין שלו ארוך משלהם כי לו לא חתכו. הוא היה מאושר וצחק מכל העניין. הגננת ניצלה את ההזדמנות ובמפגש שמיד אחרי הארוע העלתה את נושא השונות. כל אחד הוא אחר ואפשר להיות שונים.

עד כה, בארבע שנים של הורות לילד שלם, אני פוגשת עוד ועוד הורים שלא מלו את בניהם ורואה שהעניין הוא לא כזה עניין כמו שחששתי ממנו לפני שנים.

כשאי לך לעקוב אחרי פרסומים לגבי מפגש קה"ל. מפגשים כאלה נערכים מפעם לפעם וזאת הזדמנות נפלאה לשאול שאלות על כל מה שמטריד אותך (אפשר גם פה, כמובן, או במסרים)
לגננת, זה היה רעיון טוב שלה
24/04/2010 | 16:13
2
כתר|גננת מלכה!
24/04/2010 | 16:35
האם למוסד החינוכי אין משקל בהתייחסות?
24/04/2010 | 18:35
21
1
אני למשל פחות חוששת מגילאי הגן - והרבה יותר מוטרדת מגילאי בהי"ס היסודי
והתיכון - וממה שקורה במערכת החינוך הממלכתי.

אני כיום גרה ברמת גן  -ואני יודעת שזה משתנה מעיר לעיר.
אולי אצלכם זה יותר קל ויש יותר פתיחות?

את ההסברים ו"ההצדקות" אין לי בעייה לספק.
יש לי בעייה להתמודד עם רשעות כלפי השונה -
ובוודאי כשאני לא בסביבה כדי להגן....

אני אישית לא שמעתי על ילדים שלמים בסביבתי הקרובה,
ואני לא בטוחה שבעירי יש סובלנות כלפי שלמים....
;) לא שמעת על ילדים שלמים ברמת גן רק כי
24/04/2010 | 20:13
2
גם ברמת גן הולכים במכנסיים... אז אי אפשר לגלות אותם ככה סתם כאילו כלום.
אני אודיע על התאריך הבא למפגש מחר - אני צריכה לוודא אותו סופית .
ואת מוזמנת.
אני רמת-גני עם בנים שלמים
24/04/2010 | 21:51
2
1
הגננת של הגדול דווקא התענינה, ביקשה חומר קריאה, ואח"כ הודתה בפניי כמה היא מצטערת שמלה את בנה מתוך חוסר מודעות לנושא.
יש מצב לקבל במסר את שם הגן?
25/04/2010 | 20:46
1
אני עדיין סבורה שגננת כזו לא תסולא בפז -
בייחוד אחרי שקראתי פה על רופאים ואנשי מיקצוע אחרים שלא ידעו
כיצד לגעת/לטפל באיבר לא נימול.

להערכתי - אנשים שאינם רגישים או שלא אכפת להם, או  שאינם שלמים עם השלמות -
עלולים לגרום נזק פיזי, אפילו אם הם מקבלים הדרכה ראוייה.
אתם רואים?!?!
25/04/2010 | 21:04
3
בדביל זה אני מבקשת מאנשים להתפקד לקה"ל יש ביקוש למידע - אילו גננות טובות אילו בי"ס מומלצים, רצון להתייעץ עם הורים לילדים בגילאים מסויימים מאיזורים מסויימים.

אמא התפקדו !

info@kahal.org

עשו משהו למען אחרים כמו שעושים למענכם!!!!
אגב, קבלי קישור לשרשור ילדים שלמים
24/04/2010 | 22:03
3
לפי חלוקה גיאורגרפית בארץ קליק

כשניסיתי לעבור על השרשור מהר כדי לחפש עבורך רמת-גנים, הצטערתי קצת שלא עשיתי אותו מסודר, לפי חלוקת אזורים יפה ומאורגנת אבל הוא בכל זאת נותן איזושהי תמונה על פיזור השלמים בארץ (ואלה רק אנשים שכותבים וקוראים בפורום).

אין לי כרגע זמן לקרוא את כל ההודעות שם, אבל אני בטוחה שמופיעים שם ילדים מרמת גן, או לפחות מגבעתיים שזה די קרוב . וחוץ מזה, אנחנו אמנם מהשכנה הגדולה תל אביב, אבל גרים די קרוב לרמת גן כך שבסופו של דבר זה נראה לי לא כזה קריטי.

חוץ מזה, תני קרדיט לרמת גן! למה שדווקא שם לא תהיה סובלנות לילדים שלמים?
אני מוטרדת מאוד ממה שקורה במערכת החינוך
24/04/2010 | 22:49
4
אבל ברית מילה היא פרט שולי לחלוטין בסדרת דאגותי, שלא כאן המקום לפרטן.

אני חושבת שהעובדה שבני שלם תגרום לו להיות שונה בין חבריו העתידיים בכיתה, בדיוק כמו שיתכן ויהיה שם ילד עם אזניים בולטות, ילד נמוך במיוחד וילד ג'ינג'י. ההבדל הוא שאת השונות של בני לא יראו ביום-יום ואת שאר השונויות שהזכרתי כן יראו.
אני מניחה שילד חלש "יזכה" להצקות בנוגע לשונות שלו וילד חזק יציג את השונות כיתרון או יתעלם ממנה לחלוטין. אני מקווה שבני יהיה מספיק חזק חברתית כך שהשונות הזאת (ושאר השונויות שלו) לא יהוו מטרה ללעג של חבריו (ובמילא אני שוקלת בכובד ראש להמנע מלשלוח את ילדי למערכת החינוך הכוחנית הזאת כמו שאני מכירה אותה כיום, אז אולי בני לא יצטרך בכלל להתמודד עם הסוגיה).
שלום!
25/04/2010 | 12:38
13
1
הבן שלי בן שש.
לדעתי בגילאי בית הספר אין הזדמנות להתעסק בזה - הילדים שומרים על הפרטיות שלהם ואין סיבה שנושא כזה יעלה. גם לא נתקלתי בתופעה עקבית של רשעות כלפי ילד כי הוא שונה (בחברה של הילדים שלי; מה היה כשאני הייתי ילדה - זה סיפור אחר).
ראיתי כבר שקשה לאנשים להאמין בזה - אני לא יודעת למה - אבל ילדים לא כל כך מדברים על אברי המין שלהם עם ילדים אחרים (או עם מבוגרים, בעצם). זה פשוט נושא שלא עולה ואף אחד לא יודע. ואם יודעים - וזה קורה בעיקר בגילאים יותר נמוכים כשילדים יותר "משקים עצים" ולא מתייחסים לזה שרואים אותם - אז אם מישהו במקרה שם לב, הוא שותק בנימוס. ומדובר במבוגרים, כי ילדים לא ערים למשקל של הסוגיה הזאת והם לא שמים לב במיוחד.
אם זה עוזר לך, אני אשמח לדבר איתך במסרים.
אודה לך מאוד - ובאופן כללי -
25/04/2010 | 20:41
12
4
אשמח למסרים - כל עוד לא מדובר במסרים בנוסח "חיזרי בתשובה",
"שיקלי שנית", "את מזיקה לילד" וכו'...

לעומת זאת מסרי המלצות, סיפורים אישיים ואולי אפילו נ"צ קונקרטיות
(כגון מוסדות חינוך מסויימים בר"ג וסביבתה) יתקבלו בברכה.


כבר קיבלתי התנפלות רבתי במסרים מצד מחב"תים למיניהם (אני מניחה שאתם
מכירים את חלקם...) שלא השכילו להפנים שאני לא ממש מתלבטת -
אלא מתלבטת כיצד להתמודד עם החלטה שכבר עשיתי....
אותי זה פשוט מחליא!
את מוזמנת ליצור קשר עם קה"ל
25/04/2010 | 21:06
3
1
אנו ננסה ליצור קשר בינך לבין הורים לילדים שלמים שיוכלו לספר לך מניסיונם.
info@kahal.org
כמו כן את מוזמנת לבוא למפגש מלבטים שם ישוחחו הורים מנוסים והורים מתלבטים על הלבטויותיהם וישפכו עליהן אור.
יצרתי קשר עם רונית מקה"ל לפני יומיים.
25/04/2010 | 21:17
2
1
האם יש צורך שאצור קשר עם מישהו נוסף?

אני מאוד ארצה להגיע למפגש הקרוב ביותר -
אנא ידעי אותי מה עוד אני צריכה לעשות.

תודה
לגבי המפגש זה בהחלט מספיק.
27/04/2010 | 17:28
1
אם את רוצה בנוסך לשוחח טלפונית עם כמה חברים את מוזמנת לכתוב לי ל- Info@kahal.org ואני אנסה לקשר לך את האנשים המתאימים.
אשמח מאוד, תודה רבה!
27/04/2010 | 23:25
אם גולש בתפוז מטריד אותך במסרים,
25/04/2010 | 21:26
7
2
את יכולה לחסום אותו מתיבת המסרים שלך, וכך המסרים שהוא ישלח לא יתקבלו בתיבה שלך ותחסך ממך עוגמת הנפש שבקבלתם.

צר לי, אבל אין דרך אחרת למנוע אותם מלשלוח לך...
ברור שחסמתי מייד -
25/04/2010 | 21:38
6
1
אני לא מאלה שיש להם יותר מדי סבלנות לויכוחים חסרי סרק
שאינם פומביים ממילא (ולכן אין להם אפילו את ערך המוסף שאולי יקרא
איזה קורא סמוי וישתכנע...) עם אנונימים ברשת.


פשוט הופתעתי מההתנפלות: כנראה שיש "מארבים" על הפורום הזה...
כן, יש מארבים בפורום הזה
25/04/2010 | 22:12
2
הפורום הזה מושך הרבה תשומת לב אצל מתנגדי מילה וגם אצל אלה שבמקרה הטוב חושבים שמילה זה דבר טוב, ובמקרה הרע היו שמחים להוריד למתנגדי מילה את הראש יחד עם העורלות של הבנים שלהם  

חלק מהאנשים האלה - כתיבתם בפורום מוגבלת ברמה זו או אחרת, והם מנסים להכאיב ולהציק לגולשים כאן בדרכים שבהן אנחנו המנהלות וגם הנהלת הפורומים של תפוז לא יכולים לשלוט ולהתערב.

באמת מצער. מזל שהתעשתת וחסמת אותם
25/04/2010 | 23:12
כך גם אני עושה. יש לי בעקבות הפורום הזה כמה עשרות חסומים עם מסרים בדיוק מהסוג והסגנון שציינת!.
את המסר שלי קיבלת?
26/04/2010 | 08:25
3
אני אשמח לדבר איתך אישית. אמנם לא מר"ג, אבל אולי אוכל לעזור קצת.
כן, ואף עניתי. תודה רבה!
26/04/2010 | 16:44
2
לא קיבלתי את המסר החוזר...
26/04/2010 | 16:46
1
אבדוק זאת (נשלח מהעבודה...)
26/04/2010 | 19:27
וכמובן -
25/04/2010 | 12:40
הכי חשוב, שיהיה בשעה טובה, הריון קל ונעים!
מחפשת חברים שלמים לבני המתוק והשלם בן הארבע
23/04/2010 | 23:10
37
8
שלום,
שמי  ענת , אמא לשני בנים , בני שש וארבע.
אנחנו מתגוררים בהוד השרון, ואני רוצה להפגיש את בני השלם בן הארבע עם ילדים שלמים המתגוררים באיזור.
אשמח אם תכתבו אליי ל: aywaterfall@gmail.com

ענת
למה את מחפשת חברים שלמים?
24/04/2010 | 00:10
2
9
זה הקריטריון בחיפוש חברים ?
אף פעם לא חשבתי לחפש לילדים שלי חברים ע"פ צורה וצבע של אברי גוף.. שלמים או לא, יש קריטריונים קצת יותר חשובים בבחירת חברים

24/04/2010 | 00:19
25/04/2010 | 15:40
1
שלום וברוכרה הבאה
24/04/2010 | 00:27
5
אנחנו לא מתגוררים באזור, ובכל מקרה, הימים בהם חשבתי שחשוב שילדי יכירו ילדים שלמים נוספים חלפו עברו ממזמן, בערך בשניה שהבכור שלנו נכנס לגן לפני כמעט 8 שנים, והיה ברור שהוא יודע לבחור לו את חבריו לבד ומעניין אותו אם הם נחמדים, ולא מה יש להם בתחתונים.

הילד הזה העביר אותנו שיעור חשוב בלהבין איך העולם הזה עובד, ומאז לא הרגשנו צורך להפגיש אותו בהכרח עם ילדים שלמים.

לדעתי אם קיים צורך כזה, הוא יותר של ההורים מאשר של הילדים. אגב, גם הצורך הזה אצלי עבר מזמן. למרות שחלק מחברי קהל מאוד נחמדים ואני שמחה לפגוש בהם פה ושם, אני לא מרגישה צורך ליצר חברויות מעמיקות דווקא איתם, בעיקר כי אנחנו מין אנשים כאלה, שבאופן כללי יש להם מעט חברים (חלקם מלו וחלקם לא) ובאופן טבעי איתם אנחנו יותר בקשר מתמשך ופחות יוצרים חברויות חדשות.

בהצלחה בכל מקרה
אמר פעם נער שלם וחכם, שמעניין אותו
24/04/2010 | 08:28
8
7
להתחבר עם נער שלם אחר, בערך כמו שמעניין אותו להתחבר עם נער באותה מידת נעליים כמו שלו.....
מעולה
24/04/2010 | 10:40
וואו, אהבתי! באמת חכם. אפשר לאמץ?
24/04/2010 | 11:17
1
מפי עוללים
אשמח להכיר אימהות במידת נעל39 עדיפות עםפלטפוס
24/04/2010 | 15:30
5
6
24/04/2010 | 15:38
1
צ'טרעת.
24/04/2010 | 15:41
פלטפוס מידה 42 הולך?
24/04/2010 | 16:38
3
קרעת אותי
24/04/2010 | 21:28
יש לי! יש לי!
24/04/2010 | 23:19
3
מתפשרת על 38 עם פלטפוס?
אם כך, אכיר לך את אשתי
הילד הביע רצון להכיר ילדים שלמים?
24/04/2010 | 16:41
2
אני מבינה את הצורך אם הנושא עלה והוא מרגיש אחד ויחיד בעולם.
הבן שלי (בן 4) חושב שהוא היחיד בעולם ואין כמוהו, אבל זה לא מטריד אותו. מעולם לא חשבתי להפגיש אותו עם ילדים שלמים.
מצטערת אבל זה לא ממש מצחיק
24/04/2010 | 23:32
8
6
תודה על כל הצחוקים והפרגונים בנות ):
אבל הצורך עלה כי בזמן האחרון יש לבני קושי גדול ללכת לשרותים, וכשהוא ממש חייב הוא מחפש מקום ממש מוסתר,
למשל כשנמצאים מחוץ לבית. לפני כמה ימים הוא הסביר לי שהוא צריך מקום מוסתר כדי שילדים לא יצחקו עליו, ואני חושבת
שכנראה חווה איזו חווייה לא נעימה בגן. ברור שדיברנו על זה אבל הבעיה ממשיכה.
לכן חשבתי שיכול לעזור לו להכיר ילדים לא נימולים בגילו.
ואני מאוד אשמח לקבל תשובות תומכות בנושא.
צר לי שנפגעת מההומור
25/04/2010 | 00:41
6
5
בסופו של דבר מעבר לכיוון המשעשע שחלק מהשרשור הזה הלך אליו, קיבלת תשובות ענייניות.

אני מצטערת, אבל ילדים לא נימולים אחרים לא יעזרו לו עם הקושי שלו. רק אתם יכולים לעשות את זה, זה לא בעיה לפתור בעזרת חבר'ה.

אתם צריכים לברר עם הצוות בגן מה בדיוק קורה שם, שילד לא מקבל פרטיות בשירותים, ועל כך שהוא נתון להצקות מילדים אחרים. לעורלה אין שום קשר לכך. נשמע שמשהו מאוד לא נכון קורה שם בגן וכדאי לכם לברר זאת בהקדם.

כמו כן, כדאי מאוד לנסות לחזק את הילד, כי אם עכשיו זו עורלה, אחר כך זה עלול להיות משהו אחר.
אולי גם הורים צריכים לפעמים תמיכה
25/04/2010 | 09:32
5
נכון, ההורים צריכים תמיכה מהורים אחרים
25/04/2010 | 09:48
4
1
לילדים שלמים, לא מהילדים השלמים עצמם.

בדיוק בשביל זה קיים קה"ל.
אולי חשתן שזאת הודעה מומצאת
25/04/2010 | 12:47
3
3
הרי ברור שהמבוגר רוצה תמיכה לעצמו
הרי כאן כל הזמן מדגישים שהפחד הוא של ההורים... שאנחנו נוטים להשתמש בכל מיני תואנות...
באופן קסום הדינמיקה שהופעלה  ההתלוצצות היא בדיוק אותה דינמיקה שהמבוגרים חוששים אצל הילדים
לא, היא בפירוש ביקשה להפגיש את בנה עם ילדים
25/04/2010 | 13:01
2
2
כדי לעודד ותמוך בו ולגרום לו להרגיש יותר טוב.

והיא קיבלה בדיוק תגובות שממליצות לה לקבל תמיכה בעצמה (ובין היתר גם לברר מה קורה בגן, לתמוך בילד וכו'). נכון, הפחד של ההורים הוא מאוד גדול והם אלה שצריכים את התמיכה, בכלל, ודי ברור שגם במקרה שהובא לפה.

לא בטוחה שהבנתי את המשפט האחרון שלך - האם אתה מתכוון בשתגובת ההתלוצצות פה בפורום היא אותה תגובה שהמבוגרים חוששים שהילד השלם שלהם יקבל מילדים אחרים?
כן נכון אני עדיין רגיש מידיי לעזאזל
26/04/2010 | 02:10
1
3
ולצערי עדיין אני מתרגש מהדימיקה הזאת
ההתלוצצות הנלהבת הזאת
...קרעת אותי..
לא כל כך ברור לי מה קורע ...מה שבטוח שזה נורא כיף להתחרע על מישהו אחר ולא על  עצמי

תשמע, צר לי שנפגעת
26/04/2010 | 09:52
1
אבל אני באמת חושבת שהגולשת קיבלה כאן תשונות מצויינות ורציניות.

המשפט של הנער החכם שציטטה כאן החתולה השחורה לא נאמר כדי ללעוג לאף אחדלמרות הההומור הדק שבו והוא משפט שאני מתייחסת אליו בשיא הרצינות ומעריכה מאוד את התבונה והקומון סנס שמאחוריו. זה משפט מצוין שמסביר בדיוק עד כמה לפעמים אנחנו המבוגרים רואים את העולם דרך מראה משובשת, בעוד שדווקא הילדים רואים אותו כמו שהוא, בפשטות, מבלי לסבך את הדברים וגם יודעים בדיוק להגיד לנו מה הם צריכים ומה לא.

הבדיחה בהמשך כבר לא קשורה בכלל לעניין העורלות והיא בעיקר על עצמנו ההורים (נו, בעיקר אמהות) ועל הנסיונות הקצת נואשים לפעמים שלנו להתחבר לאמהות אחרות גם כשאין לנו ממש דברים משותפים "רק בשביל הילדים". כל הורה מכיר את המצב הקצת מבאס קצת מגוחך הזה, ובדיוק על היתה תגובת הצחוק של הגולשים כאן.

אז, פה דווקא כן התחרענו על עצמנו, האמהות, ולא על אף אחד אחר וחבל שאתה לוקח את זה לשם.
תשובות
25/04/2010 | 01:00
2
"חוויה לא נעימה בגן" לפני שתגשי לילד, הייתי מציעה שתיגשי לגננת.
עפ"י החוק אסור לאפשר "חוויות מיניות" או חשיפת איברים מוצנעים בגן.
הגננת של הבת שלי עברה עם הילדים על החוקים של הגן בתחילת השנה יום-יום עד שכולם הפנימו את כולם ובין היתר אסור להכנס לתא השירותים יותר מילד אחד ואסור להציץ (זה גם לא ממש אפשרי טכנית בגנים עירוניים התאים הוגבהו כבר לפני עשור בחידוש והחמרת ההוראות)כל תקופה היא מחדשת את הנהלים בפני הילדים והצוות פוקח עין על חדר השירותים וער למצבים בהם ילד מתעכב יותר מידי או שיש התגודדות של ילדים.
איזו מן "חוויה לא נעימה" חווה הילד שלך?
צריך לברר לפני חיפוש פיתרון.
האם ילדים "דומים" לא מבחינת העורלה, יתן לו מרגוע לנפש?
לא בטוח! סביבת הגן היא הבעייתית ולא איבר המין שלו.
ונניח שהוא יראה ילד שלם, האם נראה לך שתערכו השוואה פיזית כדי להרגיע אותו? נראה לך שהם ישוחחו על איבר המין שלהם? אולי את מתארת לעצמך שתציגו אותם אחד לשני תוך הדגשה שלשניהם עורלה?
את מבקשת משהו שלדעתי הוא לא בהכרח נכון מעשית - אולי אולי תיאורתית.

אני רוצה להסב את תשומת ליבך לגיל (אצל כל ילד זה אינדיבידואלי) שבו הילד מתחיל להתבייש , הרבה מהילדים לא יכולים לענות על השאלה "למה?" זה קורה ביום בהיר אחד של תובנה ואין להם הסבר למה שהם חשים, בייחוד שיום קודם אותה תחושת בושה לא היתה.
עצם המחשבה שיום קודם הוא היה חשוף אפילו לאימו לכשעצמה מביישת אותו.
הילדים נוטים להתחמק מהסבר ואומרים "ככה".
ואז מגיעות שאלות סקרניות של אימהות דאגניות שיכולות לתת לילד תשובה מוכנה שתסיח/תרגיע את דעתה של האם.
כמו "האם מישהו בגן אמר לך משהו?" והילד עונה "כן" ומשם זה מתגלגל.
אני לא אומרת שזה נכון לגבי המקרה שלך, אני יכולה להגיד לך שלבת שלי הכנסתי ככה רעיון לגבי משהו אחר בעקיפין, עוררתי את הנושא בגן ואחרי עירוב של פסיכולוגית הבנתי שזו התשובה שאני "שתלתי" לה ושהיא לקחה כדי שאני יעזוב אותה מבלי לדעת שזה יגרום בדיוק לההיפך.

"קושי גדול ללכת לשירותים" אני מציעה שתבררי קודם כל בגן.
בהצלחה!
וסליחה עם נפגעת מהצחוקים.
יש עצה? בני לא נימול בן 4 מתבייש לעשות פיפי
25/04/2010 | 00:20
8
4
שלום,
אני אמא לשניים , בני 6 ו 4 מהוד-השרון.
בני הצעיר לא נימול, ולאחרונה הוא נמנע ללכת לשרותים מחוץ לבית.
לפני כמה ימים הוא שיתף אותי במחשבותיו ואמר לי שהוא לא רוצה שיראו אותו משתין וילדים יצחקו עליו.
אני מניחה שזה נובע מחווייה לא טובה שהייתה לו עם ילדים .
כמובן שדיברתי אתו כבר בעבר על כך שהוא ילד שלם, ושכל הבנים נולדים כמותו, אלא שלחלקם חותכים את העורלה.
חשבתי שיכול לעזור לו להיפגש עם ילדים שלמים בני גילו.
האם למישהו יש איזו עצה בשבילי?

ברכות לכולם,
ענת
למה הוא לא סוגר את הדלת בשירותים?
25/04/2010 | 00:22
4
גם הבן שלי בן 4 והוא לא הולך לשירותים עם ילדים אחרים אלא לבד.
כמו שכתבתי לך למעלה
25/04/2010 | 00:52
5
בראש ובראשונה הייתי מבררת מה בדיוק קרה בגן? מה היתה הסיבה שבגללה צחקו הילדים? האם דיברת עם הגננת וביררת איתה מה בדיוק מתרחש בגן?

אני באמת לא חושבת שמפגש עם ילדים שלמים אחרים יעזור לו, כי באופן טבעי ילדים בגיל הזה לא ממש מדברים על איברי המין שלהם, ולכן יהיה מאוד מוזר להפגיש ילדים בני ארבע כדי שיחלקו חוויות שקשורות בנושא זה. אני אישית לא הייתי מנדבת את ילדי לתפקיד שכזה, מעבר לכך שזה נראה לי מוזר ולא יעיל - זה דבר שבשום פנים ואופן לא נראה לי לגיטימי לעשותו.

לדעתי זה עניין לטיפול של המבוגרים בחייו, ולא איזה ילדים שהוא לא מכיר והודבקו לו רק בגלל שיש להם עורלה - זה עלול אפילו להחמיר את המצב ולהלחיץ אותו עוד יותר. אתם צריכים להתמקד באיך אתם, ההורים שלו, בשיתוף עם הגננת מוצאים את הדרך לעזור לו להגן על פרטיותו בגן, לתמוך בו ולחזק אותו - וכל זה בכלל לא קשור לעורלה שלו.

בהצלחה
יש ילדים שזקוקים יותר לפרטיות מאחרים
25/04/2010 | 01:06
4
הי,
אין לי עדיין ניסיון עם בנים בגיל הזה אבל שתי הבנות שלי בסביבות גיל 4-5 התחילו להיות יותר מודעות לעניין של פרטיות וצנעת הגוף. הקטנה מבקשת ממני לצאת מהשירותים כשהיא שם (גם אם שנייה אחר כך אני מקלחת אותה. לכי תביני )

אני מצטרפת להצעה לברר איתו ועם צוות הגן אם באמת היתה חוויה לא נעימה ומטפלת בזה בהתאם. לא כל כך ברור שזה בכלל קשור לעניין המילה. בכל המסגרות שהבנות שלי היו בהם הקפידו מאוד על פרטיות וילדים לא נכנסים ביחד לשירותים.
שלום לך
25/04/2010 | 01:06
1
האם הוא הסביר מדוע אינו מעוניין שיראו אותו משתין? האם הוא סיפר על חוויה שילדים ראו אותו וצחקו? האם הוא חושש מכך שילדים יצחקו עליו בתחומים נוספים בחיים?

לא סיפרת אם הוא מבקר בגן ילדים, כי אם כן אפשר לשאול את הצוות החינוכי.

מניסיוני ומהידוע לי בגנים לרוב מקפידים על כך שילדים יתפנו בשירותים לבד מבלי שילדים אחרים יצפו בהם.

זאת ועוד, בגילאים אלה ישנם ילדים החוששים ללכת לשירותים. האם הוא ילד שחווה פחדים מדברים נוספים (חושך, חיות וכיוצא באלה?). לא בהכרח הפחד שלו נובע מהיותו שלם. החשש יכול לנבוע מהרבה סיבות, כדוגמת חשש חברתי, שינויים שהילד חווה לאחרונה המתבטאים בפחדים ועוד. כדי להבין יותר לעומק מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג המתמחה בילדים. אם הוא מבקר בגן עירייה ניתן אולי להתייעץ עם פסיכולוג הגן (לא תמיד השירות ניתן גם לילדי טרום חובה, אבל אפשר לנסות).

באופן עקרוני ניתן להתמודד עם פחדים של ילדים קודם כל על ידי מתן לגיטימציה לתחושת הפחד ולאפשר הבעה ישירה של רגשות בכלל, ושל הפחד בפרט. צריך להיות מודעים לכך שהפחד לא נעלם בבת אחת והתמודדות עימו דורשת סבלנות, אורך רוח ועקביות . תתני לו תחושת ביטחון כי את נמצאת איתו בהתמודדות עם הפחד. רצוי לעודד שיחה על תחושת הפחד ועל דרכים מגוונות להתמודד עימה (ניתן להיעזר בספרים, שירים ציורים , משחקי דימיון).

בהצלחה
אני ממליצה לך לברר איתו היטב האם הבעיה היא
25/04/2010 | 07:08
1
2
מראה איבר המין שלו, או שבאופן כללי הילדים צוחקים כשהם רואים מישהו אחר עושה פיפי... לפעמים אנחנו שומעים משהו מהילדים שלנו, משליכים על זה קצת דעות קדומות ומחשבות משל עצמנו, והופכים את זה לעניין גדול. לאחר מכן מסתבר שזה בכלל משהו אחר... ילדים בגיל הזה מתחילים לפעמים לדרוש פרטיות - כל ילד והקצב שלו. יש בהחלט ילדים בגיל 4 שצריכים יותר פרטיות מאחרים. למדי אותו לסגור את הדלת בשירותים, והסבי את תשומת לב הגננת לכך שילדים אינם מאפשרים פרטיות זה לזה בשירותים. וכמובן, אל תניחי דבר! שאלי אותו למשל:
- כבר קרה שילדים ראו אותך עושה פיפי?
- הם אמרו משהו? אם כן, אז מה?
- מה מפריע לך בזה שילדים אחרים יראו אותך משתין?
שאלות מנחות כאלה למשל...

והנה דוגמה למה שאני מתכוונת: בפורום אחר סיפרה מישהי שבתה אשר נכחה בלידה שלה אמרה לה שהיא לא רוצה ללדת כי היא מפחדת. מיד היא נכנסה לסרטים שהיא לא היתה צריכה לתת לה להיות נוכחת בלידה, ושעכשיו היא עשתה לה טראומות... הילדה המשיכה אז לאמר "אני לא רוצה ללדת כי אני מפחדת ש..... יראו לי את הטוסיק!"

גם הבת שלי סיפרה באיזה יומולדת לילדים שהיא בבי"ס מסויים בכיתה מסויימת, והיא בכלל בחינוך ביתי... כששאלתי אותה למחרת למה היא סיפרה לילדים שהיא בבי"ס ולא את האמת (אחרי שבערב קודם לבעלי ואני היתה שיחה ארוכה על המשמעות של זה שהיא שיקרה, ואולי היא מתביישת בחינוך הביתי, וכן הלאה וכן הלאה השערות ופתרונות אפשריים...) ענתה הילדה: בגלל שלא התחשק לי להתחיל להסביר להם מה זה חינוך ביתי! הם לא מכירים את זה בכלל...
על הדרך כדאי פעם אחת להסביר לו מה זה ברית
25/04/2010 | 20:38
2
- אם הבעיה היא אכן מראה איבר המין -

אני מצאתי שילדים קטנים שמבינים את ההבדל די מרחמים על מי שחתכו לו.
יש הרבה ילדים כאלה
25/04/2010 | 09:22
2
נימולים ולא נימולים.
כי הליכה לשירותים היא לרוב עניין פרטי, ואנחנו משדרים לילדים מגיל מאוד צעיר שזה משהו שעושים לבד ושזה לא נעים שרואים אותנו.

אני הייתי זורמת איתו, ומנסה לראות איפה הוא כן ירגיש בנוח לעשות פיפי, ואיך למזער את אפשרויות החשיפה שלו לעיניים אחרות.
ולהזכיר לו שאמנם עושים את זה לבד, אבל בכל זאת כולנו עושים את זה.
השתנה ומת צואה הם רגע מאד רגיש,
25/04/2010 | 18:45
3
לא רק בגלל התניה חברתית: גם בעולם החי חיה במצב זה היא במצב פגיע. בזמן השתנה הגוף חייב להיות רפוי וכל ההגנות יורדות. לא פלא שילדים חשים פגיעים.
לדעתי אי חובה שהתחושה שלו קשורה לעורלה.
למה בעצם הוא צריך חבר, אם יש לו אח
25/04/2010 | 21:08
1
3
שכל כך קרוב לו בגיל?
מנין לנו שבן השש שלם?
26/04/2010 | 07:45
2
אני מכירה כמה וכמה משפחות בהן ילד אחד נימול, והאח שהגיע אחריו לא.
אני חושבת שזה רעיון טוב
25/04/2010 | 21:48
1
אני ממליצה לך לפנות לקה"ל יש בטוח ילדים שלמים בגילו, ואם תווצר חברות עם ילד בגילו או גדולים ממנו ברמה כזו שהוא יוכל להעריך את הילד ואת תגלי לו ברשות הוריו שהילד ההוא כמוהו זה יכול בהחלט לחזק, בלי קשר האם הסיבה לבעיה היא העורלה או משהו אחר.
זו בעצם הסיבה בשלה הקמנו את קה"ל. החשיבה בבסיס הרעיון היא חשיבה הגיונית , גם אם בסופו של דבר לא תמיד נמצא לה צורך. אני חושבת שבקרב ההורים בשעתו נוצרו קשרים ונוצרו היכירויות בין ילדים, ובדיעבד אני לא יודעת כמה אולי השפיע על הבן שלי למשל שחלק מהילדים שהוא מכיר שלמים. אני הזכרתי לו את זה כמה וכמה פעמים בילדותו בלי קשר לכך שאיש מעולם לא נטפל אליו, אני לא יודעת אם זה השפיע או לא, אבל אולי כן. בכל אופן שום נזק לא צמח מזה.  
למה כן? דוגמה פשוטה. לכולכם יש אוטו. כמה אתם מודעים לנוכחות האוטו מהדגם שלכם על הכבישים? אני באופן מפתיע תמיד מודעת ורואה יותר רכבים מהדגם שלי - וכשאני מחליפה דגם קורה אותו הדבר לדגם החדש ואני פתאום מתעלמת מהישן. איש לא ביקר אותי על הרכב שלי מעולם. אין לזה שום משמעות חיזוקית. אבל זו מין תכונה כזו של המוח. מאין רצון ל - reasurance. זה דבר טבעי ולדעתי עם דברים כאילה אין סיבה שלא לזרום. גם אם הבעיה היא הטרדה מינית לא יזיק להכיר ילדים שלמים.
מעבר לזה אני ממליצה לך לבדוק בציציות מה קורה בגן. ולא רק עם הצוות. בן של חברה שלי עבר מעשה סדום ע"י "חברים" בגן - שתקעו לו מקלות בפי הטבעת. הגננת לא ידעה ולא ראתה. כבר בגיל 4 הם יכולים להיות סופר מתוחכמים. האמא עלתה על זה כשהוא סרב ללכת לשירותים במקומות ציבוריים והראה סימני פחד. יום אחד שקילחה אותו ראתה סימני דם על התחתונים, שאלה אותו מה זה והסיפור החל אט אט לגלוש. הילדים נשלחו לאבחונים, הוצמדו להם כל מיני תוויות אחד מהם נשלח לאבחון פסיכיאטרי ואחרי כן הועבר לגן טיפולי כלשהוא, אבל מדובר בילדים בני 4. הגננת יצאה מזה עם אישום פלילי ברשלנות. מה זה עזר ולמי?
אל תעלימי עין מהסימנים הראשונים. חקרי בכל האמצעים העומדים לרשותך. קחי אותו לפסיכולוג אם צריך שידלה ממנו מה הבעיה  וודאי מה קורה בגן לפני שמאוחר מידי.
חברה אחרת שלי הבת שלה גם עברה מעשה סדום בגן חובה.
לא סתם מקפידים על פרטיות בגנים בנוגע לעשיית צרכים. היו דברים מעולם, ואף פעם אל תניחי שהאשמה נעוצה בבנך לפני שהוכח אחרת. בדקי היטב ובציציות.
אם תשתכנעי מעל לכל ספק שאין מתום בגן ובשוכניו, רק אז תבדקי האם יש לבנך איזו בעיה אמיתית - יכולה להיות חברתית או אחרת - היה מקרה של ילד בקה"ל שבגן חובה התלונן על העורלה וטען שמציקים לו. הוריו שהיו בעת תהליך גירושין לא פשוט במקום להמשיך לריב התאחדו בדאגה סביב איבר מינו. הכל היה טוב ויפה ונחמד עד שההורים הלחוצים הסבירו לו שאולי מוטב לעשות ברית. ברגע שהוא הבין את משמעות ההצעה הוא בחר להקריב את נישואי הוריו ולא את איבר מינו והכל התגלה... לא שאני חלילה רומזת על משהו אני רק מספרת לך שבעולם הילדות יש כל מיני דברים שאנחנו לא תמיד מודעים אליהם.
לסיכום אני ממליצה לך כן לפנות לקהל ולנסות להפגישו עם ילדים שלמים. יש משחות בהוד השרון ובסביבה וניתן יהיה לעזור לך, ובמקביל תעשי בירור יסודי כמה שיותר מהר.
תודה לכולכם על שלל העצות
28/04/2010 | 21:40
1
4
רציתי, לסיכום ההתכתבות בפורום, לומר תודה רבה מקרב לב לכולם על שלל העצות.
במקרה ראיתי בהיכנסי לפורום היום את הזכרתי בהתכתבות אחרת, ורציתי לומר
שלמרות הקושי הנוכחי של בני, אני נגד ברית מילה.
את בני הגדול גם לא רצינו לימול,ולבסוף נכנענו ללחץ משפחתי ומלנו אותו. הוא התעלף בברית המילה שלו, והחלטנו שלא נעשה זאת שוב לעולם.
בינתיים יצרתי גם קשר עם חברת קה"ל שגרה בסמוך אליי, והיא מאוד חיזקה אותי ונתנה לי המון עצות טובות.

מאחלת הרבה טוב לכולכם באשר אתם,
ענת



29/04/2010 | 00:35
מצטערת על הבלבול. מקווה ששורש הבעיה של בנך תמצא ושהפתרון לא יהיה כרוך בניתוח ותצאו מחוזקים בהחלטתכם
מנצלת את שרשור ההיכרות בבקשה אביבית!!
22/04/2010 | 22:33
6
2
לאור הכמות ההולכת ועולה של הורים שמחליטים רחמנא ליצלן שלא לימול את ילדיהם, על דעת עצמם בלבד, ואוי לאותה בושה ופריצות מבלי להתייעץ כלל עם ותיקים ומנוסים מהם, ומבלי להיות מטורדים כלל בשאלות ברומו של עולם (כגון אמונות טפלות על קיומם של שדים וכיוב' מרעין בישין), יוצא שרשימתנו פוחתת בדור הצעיר ממה שהעקומות מלמדות שהיה עליה להיות.

אי לכך אני פונה בקריאה נרגשת!!

אנא מכם כל מי שיש לו ילדים שלמים ואינו רשום בקה"ל, או מכיר ידידים שיש להם ילדים שלמים שאינם רשומים בקה"ל, אנא פנו אלינו והצטרפו ל- Info@kahal.org

אולי אינכם זקוקים לנו אבל אנחנו זקוקים לכם! יש עדיין משפחות שמחפשות ידידים קרובים פיזית ובגיל, לקבלת המלצות על גן או בי"ס או מטפלת, לקבלת המלצה על רופא ילדים, לשאלת שאלות ולסתם חברה.

אנא חשבו גם על אחרים והצטרפו!

בתודה, מקה"ל.
אנא השתדלו להענות לבקשתי!
23/04/2010 | 21:58
5
לאתר קה"ל מגיעות בקשות קבועות של הורים טריים להתייעץ עם הורים לילדים בני גילם דווקא מאיזורי מגוריהם.
בגלל שהתופעה נעשית יותר ויותר נפוצה פחות ופחות הורים לשלמים פונים אלינו ומשאירים פרטים וכך יוצא שאני לא יכולה לתת מענה לזוגות שמחפשים קשר להורים של תינוקות באיזור מגוריהם.
אנא מכם - כל מי שילד לאחרונה ולא נרשם עדיין לקה"ל כל מי שמכיר הורים לילדים בני פחות מ- 4 שנים, מכל איזור בארץ, עשו מצווה וכתבו אלינו לקה"ל - Info@kahal.org ( או אם לא מדובר בכם בקשו ממי שאתם מכירים לפנות אלינו)

אנו ממתינים לכם!!!
אפשר להעתיק אותך למקומות אחרים?
24/04/2010 | 09:46
4
בהחלט! ולכמה שיותר מקומות!
25/04/2010 | 21:00
3
הפיצו את הבשורה בכל דרך שנראית לכם,  - כולכם! אני צריכה הרבה דם חדש וכמה שיותר מגוון יותר טוב.

ההודעה הביאה כצפוי לפרץ של אנשים עם ילדים בגילאים שונים - רובם קטנים , וכבר עכשיו יש לי הצע יותר טוב לכל מי שצריך משהו. ככל שירבו ייטב (כי כולנו יודעים מניסיון שאחרי כמה פעמים נגמר הכח לחזור על עצמך).
תודה לכל המתפקדים! המשפחה מתרחבת
27/04/2010 | 18:07
2
ולפי גיאלי הילדים הפונים יש שם ברבה הרבה שלמים בחוץ...
המשיכו עוד - אנו צריכים עוד כמה  ולא רק מהמרכז!
טוב לשמוע על ההצלחה כה לחי!
27/04/2010 | 18:42
1
2
תודה על עזרתכן בפרסום!
28/04/2010 | 19:32
האמת היא שיהיה טוב אם תשימו מודעה כזו כל חודש, אולי אז נצליח בסופו של עניין להגיע ולו לחצי מהשלמים בישראל...
ברשת ובכל השאר
22/04/2010 | 11:54
29
שימו לב כשאתם מקשרים לפורום שירשורים בפורומים אחרים. אנא קחו בחשבון שתגובות חדשות לשירשור עשויות "להקפיץ" אותו ולגרום לתגובות לא נעימות באותו שירשור. אנא התחשבו בנימוסי הרשת המקובלים בפורום כדי להמנע מפגיעה בגולשים ומיצירת תגובות נגד. המלצתי היא לחכות למלאות  72 שעות להפתיחת שירשור ולקשר את השירשור כשכבר אינו "קופץ".

בואו נשרשר לכאן כל מה שקשור לנושא שלנו מהרשת, מספרים, סרטים, עיתונים וכל השאר,בואו נשרשר להודעה ראשית (זו) ולא נשכח אייקון ציבעוני בכותרת להקלת ההתמצאות בשירשור.

אם אתם מוצאים באחד השירשורים עדות שצריכה לדעתכם להכנס למאגר הסיבוכים שלנו, למילון המוהלים או למילון הכללי,  אנא שרשרו כאן או שילחו מסר אישי להנהלה
מפורום אתיאיזם
22/04/2010 | 11:57
5
דיון טרי על הפריעה במילה
כתובות אינטרנט מצורפות:
מנשים שלא רוצות ילדים
22/04/2010 | 12:02
3
בפורום מתנהל כרגע דיון על אפשרות לשינוי שם הפורום ואחת ההצעות היא "מוותרים על הורות" בנוסח שם הפורום שלנו!
כתובות אינטרנט מצורפות:
מפורום כלבים
22/04/2010 | 12:05
3
השוואה בין ניתוחים קוסמטיים לכלבים לבין ברית מילה
כתובות אינטרנט מצורפות:
מפורום הורים לתינוקות
22/04/2010 | 12:08
6
3
טקס ברית אלטרנטיבי (ומרגש כל כך! ) מעורר דיון מענין...
כתובות אינטרנט מצורפות:
הצד האפל של מצדדי המילה
22/04/2010 | 12:25
5
אפילו מי שמלה את הבן שלה לא רוצה שייחסו לה קשר עם הכותבת הגזענית.
למיטב ידיעתי שמחה לאיד אף היא חטא ביהדות..
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
לאן הגענו
ליד אביב, טקס מדהים ומרגש!
בסך הכל מחרחרת ריב אחת
22/04/2010 | 13:43
2
שזו מטרתה בכתיבה בפורומים ולא עצם ההתנגדות למילה. פשוט לא שווה התייחסות.
תודה יקרות!
22/04/2010 | 23:00
3
5
הייתי שמחה אם הדיון ההוא היה נשאר ממוקד בתוכן הטקס ולא היה נופל לויכוח הזה, אבל הוא בהחלט עודד אותי בתגובות החמות שהוא הביא, ובכך שהוא הראה שהרוב המוחלט דוקא סובלניים מאד, גם אם אינם מסכימים עם הבחירה שלנו.

וסתם לעדכן - בינתיים כמובן הילד עדיין לא נימול. אני הודעתי לאביו שאני לא מתכוונת יותר להתעסק בניסיון להגיע להחלטה משותפת (דיברנו בזמנו על ייעוץ זוגי וכאלה, אם אתם זוכרים את ההתלבטות שהעליתי לכאן), ושאם הוא רוצה הוא מוזמן לקדם את הנושא. ברור לי שהוא לא יקדם כלום כי הוא גרוע בדברים כאלה ואני היא אשת המעשה בבית. הוא הודה שהוא כנראה לא יקדם כלום, ואח"כ גם הודה שהוא מתחיל להתרגל לרעיון שהילד יישאר כך (הופ! הנה סימנו נצחון קטן בדרך ).
אני נותנת לו כמה חודשים והוא אולי אפילו יהפוך למתנגד מילה.... עם הלידה הטבעית זה די עבד ככה (חוץ מזה שלא קיבלנו לידה טבעית בסוף אבל זה סיפור אחר).
אז נראה לי שזה די סגור שהילד הזה יישאר שלם. וגם אנחנו די שלמים עם הענין.
כמה טוב לשמוע ממך תגובה כאן
23/04/2010 | 00:34
2
2
קראתי את ההודעה שלך שפתחה את השרשור הנ"ל. הסיפור שלך על הטקס והדברים שכתבת והעלית לפורום היו מאוד מרגשים. אני אשמח מאוד אם תסכימי להעלות אותו גם לפורוםשלנו,  וכמו כן תאשרי לנו להכניס אותו למאמרי הפורום בקטגוריה שעוסקת בטקסים ללא חיתוך.

אני גם מאוד שמחה לקרוא את דברייך על מה שקורה אצלכם במשפחה בקשר למילה כרגע. התהליך שעברתם כל כך מיוחד ואני שמחה ששיתפת אותנו בו לאורך כל הדרך בפורום, ומקווה מאוד שאחרים יוכלו להרויח ממנו גם בכל הנוגע לעצמם, כי שי זוגות רבים שחווים התמודדות דומה לשלכם.

השרשור ההוא שהתפתח בפורום "הורים לתינוקות" גרם לי לתחשות מעורבות. מצד אחד היה לי חבל על הנסיון שנעשה שם לנצל את הסיפור האישי והמרגש שלך כדי להשתלח באנשים שלא מלים, ומצד שני מאוד התרגשתי לראות את תגובות האנשים שם, שבלי קשר לאם מלו את בניהם ואם לאו - רובם ככולם כיבדו אתכם ופרגנו לכם, ולא הסכימו להיגרר לויכוח הלא ענייני שעשה מאמצים להידחף לשם.

השינוי בהלך הרוחות בפורומים בכל הנוגע ליחס לאנשים שלא מלים הוא אדיר ואני חושבת שרק מי שנמצא כאן מספיק שנים יכול להעריך אותו במלואו. קשה לתאר את מה שהיה מתרחש בדיונים כאלה בפורומים עד לפני 6-6 שנים, והשרשור הזה הוא דוגמה ומופת לשינוי המרשים הזה.

תודה לך ששיתפת
אעלה אותו לכאן בשמחה
25/04/2010 | 11:37
1
2
למרות שחלקים מהטקס הזה לא רלוונטיים לכולם כי הם ספציפיים לחברה בה אני חיה, חשוב לי שאנשים יכירו את האפשרות לבנות טקס שהוא גם יהודי וגם ברוח שתואמתאת אורח החיים של היוצר.
כך גם עשינו בחתונתנו, שהייתה יהודית אך ללא רב (עורך הטקס היה דמות שמהווה עבורנו סוג של מנהיגות רוחנית - שזה להבנתי תפקיד הרב בחתונה ע"פ המסורת. הרי אין לו חשיבות הלכתית באמת), עם דגש על חיינו בתוך קהילה שהיתה חלק מהחתונה הזו לא פחות מאתנו. גם שם ישבנו ולמדנו קודם כל על המסורת, ויחד עם עורך הטקס בנינו את תכני טקס החופה על בסיס הטקס המסורתי, אך עם שינויים שנובעים מאורחות חיינו.

בכל אופן, עוד מעט אפתח הודעה חדשה ואעלה הכל.
את מוזמנת להעלות כל מה שמרגיש לך נכון
25/04/2010 | 12:07
1
היה לי מאוד מעניין לקרוא את כל מה שכתבת בהודעה ההיא, ונראה לי שזה בהחלט יעניין גם הרבה מהגולשים כאן. אני בעד תמונה כמה שיותר רחבה, כך זה יאפשר לכמה שיותר אנשים להתחבר (גם אם הם כן מלים את בניהם).

תודה
מפורום אתיאיזם
22/04/2010 | 12:14
3
האם רופאים ממליצים על ברית מילה?
כתובות אינטרנט מצורפות:
מפורום משוב
22/04/2010 | 12:21
3
פורום תמיכה לברית מילה?
דיון שהביא להקמת קומונה לתמיכה בברית מילה
כתובות אינטרנט מצורפות:
"ללא מילים: התרבות הישראלית בראי השפה"
22/04/2010 | 12:34
2
2
/ עמליה רוזנבלום וצבי טריגר, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר 2007
עמ' 141:

"כדי שהילד לא יסבול"
(ברית מילה, הומוסקסואליות)
עזבו שניה את הקטע הבריאותי, אני לא רוצה שהילד שלי יסבול ויתבייש להטיל את מימיו ליד אחרים בבגרותו. בקשר לצורה שבה הברית תעשה - בצורה מסודרת וע"י רופא מומחה (לא לוקחת סיכונים).
מתוך הדיון "ברית מילה בעד או נגד מה דעתכם?" בפורום הורות www.fresh.co.il

כאשר הורים צעירים ויהודים לתינוק שאך זה נולד בישראל מגלגלים בראשם את הרעיון אם למול את בנם או לא, הם מחליטים פעמים רבות בעד המילה בגלל "הנימוק החברתי", כלומר, כדי שהילד לא ינודה על ידי חבריו כשהם ישוו בולבולים במקלחת המשותפת בבית הספר ויגלו שהבולבול שלו שונה. "די שהילד לא יסבול".
כאשר שואלים הורים, הנחשבים נאורים וליברלים בעיני עצמם, איך תגיבו אם הבן שלכם יבוא ויאמר לכם שהוא הומו, הם יאמרו: אנחנו נאהב אותו בכל מקרה, הרי הוא הבן שלנו, אבל היינו מעדיפים שהבן שלנו לא יהיה הומו, כדי שהוא לא יסבול.
התשובה "כדי שהילד לא יסבול" מראה, באופן פרדוקסלי, דוקא על התקדמות בכיוון חיובי: עצם קיומו של הרעיון הזה הוא תוצאה של החיים בסביבה משתנה, שבה הומופוביה או ריטואל דתי עתיק ואכזרי הם כבר לא בון טון, אולי אפילו סטיגמה, והאדם אפילו כבר קצת מתבייש בעצמו.
אבל מה עובר בראשו של הורה ששולף את נימוק "הגנת הילד"? אין שום ספק שהוא מעוניין להגן על הילד. אבל מפני מה? והאם הגנה על הילד היא כל מה שההורה מעוניין בו?
(צ"ט)

(בהמשך יש קטע של עמליה רוזנבלום שמתייחס אף הוא לנושא "יסבול כי הוא שונה", אך היא מתייחסת רק לנושא ההומוסקסואליות ולכן השמטתי.)
לא מצאתי פורום הורות ב"פרש", יש קישור?
22/04/2010 | 18:11
1
1
ציטטתי במדויק את הספר, כנראה היה לפני 2007...
22/04/2010 | 18:37
מפורום הריון ולידה - תמיכה
22/04/2010 | 12:45
1
1
דיון שמתחיל בשאלה על התכוננות לטקס ברית מילה (מסעדה? מוהל?) ומסתעף לתחומים נוספים שקשורים לנושא
כתובות אינטרנט מצורפות:
בסוף השירשור יש שאלה-ואם הבעל בכלל לא רוצה?
22/04/2010 | 17:42
3
קישור

מרגש. מי שמצוי/יה שם בקליקה מוזמן להזמין אותה וגם אותו לכאן, להתלבט בצל קורתנו
מפורום זוגות מעורבים
22/04/2010 | 12:55
2
דיון רשות הפרט והתערבות המדינה בטקסי חיים כמו חתונה
כתובות אינטרנט מצורפות:
מפורום הומואים דתיים
22/04/2010 | 13:04
3
עוד פרפראות לשולחן השבת בפ"ש
כתובות אינטרנט מצורפות:
מפורום בינו לבינה
22/04/2010 | 13:05
"זה בעניין של הורים שצריכים להחליט אם לעשות ברית מילה לילדים שלהם או לא (טרנד שנהיה עכשיו לאט לאט). ברגע שהם מחליטים בשביל מישהו אחר - הם כופים את הדעה שלהם, לכאן או לכאן. ברור שכאן זה פעוט ואין כאן אופציות אחרות."
כתובות אינטרנט מצורפות:
שירשור המלצות מוהלים מהריון ולידה
22/04/2010 | 17:52
2
הערך על ניסן רובין בויקיפדיה והפריעה
22/04/2010 | 18:03
38
הערך בויקיפדיה הוא ערך מרתק, על איש מרתק. אחד מחידושיו היה על תקנת הפריעה לאחר ברית מילת פעוטות שמופיע גם אצלנו, במילון כמובן:

מויקיפדיה: "אחד מחידושיו הוא שמלכתחילה לא כללה המילה את פריעת עור העורלה אלא רק את כריתתה מה שאיפשר את "משיכת העורלה" דהיינו את שיחזורה, כך שהמבקשים לפרוש מן העולם היהודי היו יכולים להסתיר את יהדותם, כמעשי מתייונים בזמנו, או כמושכי עורלה בימי גזרות אדריינוס ומרד בר כוכבא. לאחר המרד תיקנו חכמים את פריעת העורלה. מעתה הפריעה מנעה את משיכת העורלה, והקשתה את העריקה מהחברה היהודית (עמ' 100 – 102)".

האיש עסק בהרבה נושאים ממעגיל החיים וכיצד השינויים בו משקפים את חיי החברה הידוית בתקופות השונות.
ערלה מלאכותית
23/04/2010 | 04:37
3
4
באתר יש; סרטון הדגמה שמסביר יפה על הערלה
http://www.senslip.com/
ואו, סרטון יפה ומושקע. כמה זה עולה?
24/04/2010 | 10:28
2
4
איפה רואים איך קונים את זה?

איך מתמודדים שם עם התאמת העורלה לפין, פינים בריפיון מאד משתנים בגודלם, איך יתאימו לכל לקוח את העורלה המתאימה לו? ומה קורה שהוא מזדקף מעט? זה מתחיל ללחוץ?
נדמה לי שזה לא מיועד לפעילות מינית
24/04/2010 | 14:47
1
4
וזה רק עוזר לעטרה המקורנת להתעדן קצת

כן, הבנתי את זה. תודה
24/04/2010 | 15:16
5
וגם ראיתי שזה בא ב-4 גדולים שונים,זה די פתר לי ת'שאלה, ועולה 30$ כמעט.

וגם אם זה לא לפעילות מינית, זה אמור להתאים לפין, לא? בצורה די מושלמת. מצד אחד שלא ילחץ, מצד שני שלא יזוז, אלא יגן על הפין והעטרה מכל התזוזות שקורות סביבו, כמו שהעורלה מגנה.
לא רוצה ברית לתינוק, אן לי אמונה כזו
23/04/2010 | 11:32
2
4
אני חילוני ואשתי דתייה, מאתר כיפה. התשובה הלא נחרצת של הרב הפתיעה אותי.
אותו אתר: ללכת לארוע של חברים שלא מלים?
23/04/2010 | 11:50
6
קישור

תשובת הרב היא לא ללכת לאות מחאה, ראוי למחות גם אם המחאה לא תעזור.
תודהטוב שהתופעה מגיעה לדיון באתרים הללו
27/04/2010 | 11:07
5
אם כי כמובן חבל שהגישה היא לא מחרימה, לא שזה מפתיע אותי.

תשובת הרב לא נחרצת כי אין מה לעסוק בשיכנועים. ברור מהשאלה שתהיה ברית מילה.
בא לי שרשור היכרות עדכני ואביבי
22/04/2010 | 08:49
53
3
בפורומים מקובל מדי כמה זמן לפתוח שרשור היכרות כדי שתהיה הזדמנות לגולשים חדשים להציג את עצמם ולגולשים ותיקים, לראות מה ומי חדש בפורום.

אז לכבוד עונת ההתחדשות של השנה - אני מזמינה אתכם לכתוב כמה מילים על עצמכם - כל אחד מה שמתאים לו, ורמת הפירוט היא בהתאם למידת החשיפה שבה אתם רוצים. מי שרוצה מוזמן...
המשך>>
בפורומים מקובל מדי כמה זמן לפתוח שרשור היכרות כדי שתהיה הזדמנות לגולשים חדשים להציג את עצמם ולגולשים ותיקים, לראות מה ומי חדש בפורום.

אז לכבוד עונת ההתחדשות של השנה - אני מזמינה אתכם לכתוב כמה מילים על עצמכם - כל אחד מה שמתאים לו, ורמת הפירוט היא בהתאם למידת החשיפה שבה אתם רוצים. מי שרוצה מוזמן לצרף תמונות, או כל דבר אחר שעולה על רוחו שלדעתו יכול להציג אותו או את משפחתו בפורום.

כדי להקל, אני אתן כמה נקודות אפשריות שניתן להתיחס אליהן אם רוצים (בפרטנות או בכלליות), וכמובן שניתן לדלג על מה שלא מתאים או להמציא משהו חדש:

מי אני? תחום עיסוק? איזור מגורים? ילדים? גילאים?

מתי הכרתי לראשונה את הפורום?

כמה פעמים ביום/שבוע/חודש/שנה אני חושב על זה שלא/כן מלתי את בני?

וגם שתי בקשות:

נא לא להפוך את השרשור לדיון. ניתן כמובן להגיב אחד לשני, אבל אם יש תחושה שזה עומד להפוך לדיון, אנא, פתחו שרשור נפרד לצורך העניין.

אני מזמינה גם את אלה שתמיד או לרוב רק קוראים, או כאלה שכתבו כאן פעם וכבר לא כותבים יותר - אנא, רק בשביל להגיד שלום - אשמח אם גם אתם תצוצו בשרשור.

אני אכתוב על עצמי בהמשך (חייבת לרוץ )
שאלה למשתתפי הפורום.
17/04/2010 | 19:04
55
5
קודם כול גם אני מתעב את המנהג הברברי הזה של ברית מילה, אך למה אתם מתמקדים רק בו?
האם שאר מנהגים דתיים הם בסדר, כגון שחיטה כשרה, העלאת קורבנות, הפליית נשים ביהדות
והפיכתם למכונות לידה בלבד, טקסי חליצה ועוד מנהגים ברבריים אכזריים אחרים שנכפים עלינו.
לדעתי, אי אפשר להילחם בברית מילה בלבד ולהתעלם...
המשך>>
קודם כול גם אני מתעב את המנהג הברברי הזה של ברית מילה, אך למה אתם מתמקדים רק בו?
האם שאר מנהגים דתיים הם בסדר, כגון שחיטה כשרה, העלאת קורבנות, הפליית נשים ביהדות
והפיכתם למכונות לידה בלבד, טקסי חליצה ועוד מנהגים ברבריים אכזריים אחרים שנכפים עלינו.
לדעתי, אי אפשר להילחם בברית מילה בלבד ולהתעלם משאר העוולות שבדת, אם רוצים להצליח.
ויש עוד צד אפל נוסף ביהדות: היחס אל לא יהודים. האם ידוע לכם שבספרי "הקודש" הדתיים, כגון התלמוד,
הלא יהודים משולים לבהמות חסרות נשמה שראויות לניצול בלבד ובהתאם לכך אנו התנהלנו אלפי שנים?
בתמורה זכינו לאנטישמיות ולפוגרומים שבצלם אנו חיים גם עכשיו: מהילדות שוטפים לנו את המוח
שהלא יהודים שונאים אותנו ורוצים לכלותינו ללא שום הצדקה הנראית לעין, לכן עלינו להתלכד סביב הדת
ומצוותיה וזה מה שאנו עושים בהכנעה עם כל המשתמע מכך.
ובכן, לדעתי, זה לא מעשי לשחק ראש קטן, להתנגד רק למנהג דתי אחד ולהתעלם מהשפעה דתית הרסנית
בשאר תחומי החיים . הייתי רוצה שנושא הפורום יורחב ויכלול התנגדות גם לשאר מנהגים דתיים אבסורדיים
ומזיקים. מה דעתכם? אם תענו שכבר קיים פורום כזה: פורום חופש - אני יכול להעיד שגם בו אסור למתוח
ביקורת על הדת פן מותח הביקורת יואשם באנטישמיות ויושתק. אני מקווה שלפחות כאן זה לא יקרה.
ברית מילה בכפייה
16/04/2010 | 20:52
42
7
שלום,

אני אב לשני בנים בני 5 ו 7.
אנחנו חיים בדרום ספרד כבר 3 שנים.

כשנולדו הילדים החלטנו במשותף אימם ואני לא לימול אותם על מנת לחסוך מהם את הכאב המיותר.

לפני כשנה וחצי היתחברה אישתי עם זוג של נציגי חב"ד והחלה לחזור בתשובה.
היא תמיד היתה בעלת נטייה לקצוניות אבל זה הלך...
המשך>>
שלום,

אני אב לשני בנים בני 5 ו 7.
אנחנו חיים בדרום ספרד כבר 3 שנים.

כשנולדו הילדים החלטנו במשותף אימם ואני לא לימול אותם על מנת לחסוך מהם את הכאב המיותר.

לפני כשנה וחצי היתחברה אישתי עם זוג של נציגי חב"ד והחלה לחזור בתשובה.
היא תמיד היתה בעלת נטייה לקצוניות אבל זה הלך והחמיר בתקופה האחרונה.

לפני כחצי שנה נפרדנו. אנחנו נמצאים כעת בהליך גירושין.
כשעזבתי את הבית נשארו הילדים עם אימם.

מתוך אמונה שכל בעיותיה קשורות בכך שהילדים לא נימולו, נהייתה אם ילדיי אובססיבית לעשות להם ברית.

ב 11 במרץ, בתמיכתם ועידודם של בני משפחתה והזוג מחב"ד, חטפה את הילדים לישראל למשך עשרה ימים, בלא ידיעתי ומאחורי גבי, על מנת לערוך להם שם ברית.   פרודתי ידעה שאני מתנגד לברית בכל תוקף!!!

בישראל הילדים חלו בהקאות ושילשולים שלדעתי קשורים לפחד מהמחטף.  
אני בטוח שהילדים קלטו שדברים לא מתנהלים כשורה וזה השפיע עליהם מאוד.

אחרי כמה ימי מחלה, לקראת סופה, אמרה להם אימם שתיקח אותם להיבדק אצל רופא.
הילדים אף פעם לא הולכים לרופא כשהם חולים. המחלות באות והולכות מאליהן.
הם בודאי לא היו נוסעים שעתיים בכדי 'להבדק' אצל רופא פרטי לשם וירוס.

כך מצא עצמו הילד בן החמש, שוכב על שולחן ניתוחים לניתוח ברית, בלא ידיעתו, בלא הסכמתו... ובניגוד מוחלט לדעתי!!!

הבדיקה המקדימה ע"י הרופא היתה טראומטית לכשלעצמה.
האמא, הסבתא והאח נשארו בחוץ.
הוא שכב על שולחן הניתוחים הקשה בכיסוי ראש וגלימה, בטוח שאימו וסבתו הביאו אותו לשם על מנת לטפל בכאבי הבטן.
לרופא הייתה מסכה על הפנים, היו לו עוזרות, הם לא דיברו עם הבן.  
הדביקו לו עיגולים לחזה, בדקו לו את הלב. היו ציפצופים. הוא הרגיש לחץ ברגל, כנראה בדקו לו לחץ דם.
הרופא נגע לו בפין, פתח לראות אם יש אודם.  
עוד לפני כן אמרו לו שיצטרך לנפח בלון.  
כמובן שלא ידע שמדובר בהרדמה.

מסיבה לא ברורה, בסוף הבדיקה לא היתבקש לנפח בלון אלא נשלח החוצה להתלבש וכך, הוא ואחיו ניצלו מעוול נוראי ומסבל בלתי מוצדק.  מן הסתם, אימם רצתה לימול את שניהם יחד.

חשוב לציין שזה לא קרה בבית חולים, אלא במרפאה פרטית בתל אביב.
לילדים אין ביטוח רפואי בישראל, או בספרד.
כמו כן, 4 ימים אחרי הניתוח היו אמורים לטוס חזרה לספרד...
מה שניתפס בעיני כהתעללות לשמה בילדים שזה עתה עברו ניתוח ברית.

מכאיבה המחשבה על מידת הטראומה שהיתה יכולה להגרם לילד בן שבע ולאחיו בן ה- 5 שמגיע בפעם הראשונה בחייו לרופא, כביכול בגלל כאב בטן, ויוצא קצוץ איבר.  
אם ילדים בגילם לומדים שזה מה שקורה כשנותנים אמון באמא וסבתא, ברור שההשלכות הנפשיות הן הרסניות.

מעבר לבגידתה הנוראה של האם באמונם של ילדיה, קיימת בישראל תשתית שלמה של ארגונים ומרפאות שמאפשרת קיום ניתוחי ברית בלא לדרוש מסמכים המאשרים את הסכמת שני ההורים כמתחייב בחוק במקרה של הליך כירורגי לקטין.
מדינת ישראל לא פועלת כנגד הארגונים והמרפאות ובהעלמת עין מאפשרת להם לפעול בניגוד לחוק.
למעשה מדובר בכפייה דתית ברמת החיתוך בבשר החי, כפייה שנעשית באין מפריע בחסות הקונזנצוס הלאומי.

חשוב שכל חילוני המתנגד לכפייה דתית יבין את ההשלכות של מילת ילדיו גם באספקט הזה.
הקונצנזוס הישראלי בנוגע לברית המילה הוא למעשה התמיכה החזקה ביותר של הציבור החילוני בדת ובכפיה הדתית שמשתמעת מכך !!!
הי, אינני נוהג להשתתף בפורום הזה, כי הנושא
15/04/2010 | 11:34
16
3
צר ונדוש, אך מצאתי אתמול תלונה עליכם בפורום משוב והנה מה עניתי שם:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
15/04/2010 | 12:56
3
3
מעצבן אותי שעושים הכללות והוא בטוח מה סבתא וסבא שלי הרגישו....
שוחחתי עם כמה ניצולים ובני ניצולים על העיניין הזה - אלו שהיו חילוניים בגרמניה/פולין ואף אחד מהם לא הרגיש ש"הוא חירף נפשו למען המצווה הזאת" ספציפית זאת וספציפית חילונים.
אבל הרבה מהם מתו בגללה ולא יכלו להציל ולהסתיר ילדים- את זה הם אומרים ובצער רב.


שלי היקרה
21/04/2010 | 23:43
2
מאחר ואני מאד מעריך אותך, למרות שיש לנו קצת מחלוקות בענייני דת ומדינה
כואב לי שאת מסמנת "כן" לדמות החדשה הזו שצצה בפורום
דמות שמעידה על עצמה שהואשמה באנטישמיות
דמות שאם תקראי את מאמרו המזעזע מטה, מחזק את ידי האינקויזיציה של ימי הביניים, עינוי יהודים דמה בעיניו כמטרה אצילית
ראי ראי לאילו תהומות הגעתם בפורום הזה, הפכתם אבן שואבת לאנטישמים, ועוד מסמנים להם "כן"...
כואב לך על תינוקות שעוברים ברית מילה? אולי טיפה יכאב לכל הפורום הזה על מיליוני יהודים שעונו ונרצחו לאורך 2000 שנות גלות, בכל המדינות, בכל התקופות, רק משום שהיו יהודים, וזה לא היה חשוב לאנטישמים, אם הם היו מניחים תפילין, או אוכלים חזיר, או עושים ברית.

http://www.israelshamir.net/Hebrew/Heb1.htm
אבל זה היה יומיים לפני
22/04/2010 | 00:00
1
"מאמרו המזעזע" מלמטה זה רק בגלל שהודעות במשך 3 ימים בפורום קופצות עם כל תגובה חדשה. ההודעה שלמטה, שעכשיו היא למעלה וכשאני אשלח את תגובתי תהיה שוב למטה נכתבה אחרי השרשור הזה... תסתכל בתאריכי פתיחת ההודעה והתגובות אליה.
בעצם שרשור זה נפתח ב 15 באפריל
22/04/2010 | 00:01
אז הוא כבר לא יקפוץ והמאמר המזעזע נשאר למעלה.
כל הכבוד, אבל אני הייתי מתעלם באלגנטיות
15/04/2010 | 16:04
2
תן להנהלת הפורומים לנפנף את הבכיינים והבורים...
אולי יפתח פורום בעד ברית מילה
15/04/2010 | 16:12
7
איזה כיף
אני מבקשת לא להפוך את השרשור הזה לדיון כאן
15/04/2010 | 16:40
9
4
הנושא נידון מספר פעמים בעבר ע"י מתעניינים מול הנהלת הפורום, ואם יש צורך ניתן להעלות אותו שוב בפורום משוב כפי שזה אכן נעשה בצורה לגיטימית.

אני מבקשת לא להפוך את פורום "מותרים על ברית מילה" לבמה לויכוח זה.

כל מי שיש לו השגות בעד ונגד הרעיון, מוזמן לכתוב אותן בפורום משוב שהוא המקום המתאים לכך.

אנא, עצרו כאן, זה מפריע להתנהלות התקינה של הפורום
ואני נסחפתי לויכוח עקר במשוב
15/04/2010 | 20:54
1
ממש מיותר . מתקנת דרכי ומפסיקה ברגע זה.
זה דווקא רעיון מצוין.חישבו :
15/04/2010 | 21:34
7
1
שיוקם פורום בעד המילה? זה אדיר! זה רק ישרתנו:

הרי כאן בדיוק ובזה מתמצה העניין של ערעור המנהג המתועב. רק נוהג שעומד כבר על פי כרעיים ומתנדנד ו"חבוט לגיטימית" יחזק את הציבור הגדל והולך של הורים וכמובן ילדים שלמים. בדיוק כמו ירושלים אשר מרוב נאומי ביבי על הוצאת המחוץ לכול ויכוח  - נמצאת כיום (ירושלים) על המדוכה הכי לגיטימית לדיוק בדבר חלוקתה הצודקת.

מה שנקרא מעז יוצא מתוק מאד :)
אוי לא, תודה שאמרת, חוזר בעצמי.
15/04/2010 | 22:15
1
לא פותח,
תמשיכו לבד.
15/04/2010 | 22:27
הקומונה נפתחה בעיני זה מבורך
16/04/2010 | 17:19
4
קישור.

אני מאמינה שיש מקום לפורום בעד כי כל עיסוק במילה, גם מהצד של הבעד הוא חיובי בעיני. ככל שתהיה יותר התעסקות, יהיה יותר מידע אמיתי למלים וללא מלים. שני הצדדים ראויים למידע כמה שיותר מדוייק ומקיף. (האמת, אלה שמלים זקוקים ליותר מידע מאלה שלא מלים לדעתי, בגלל הרבה מאד סיבות).

אני מקווה שנפח התנועה בקומונה יצדיק פתיחת פורום, וכל אחד מאיתנו יכול לעזור בזה ע"י כתיבת הודעות (שלא מעצבנות את המנהל ולא מצדיקות מחיקה כמובן). מי יודע מכמה הודעות התפוז מחליט על הפיכת קומונה לפורום? אני אתרום את חלקי, ביחוד אם זה יסתמן כיעד מציאותי.

אני כבר נגשת לשפ לכתוב הודעת ברכה ותמיכה שתגדיל להם את נפח הגולשים וההודעות ב-33%
אין לי שום בעייה עם הקומונה
16/04/2010 | 17:56
2
רק לא מבינה מדוע צריך לפתוח אותה בנימה עויינת ובכינויי גנאי. צורת התבטאות כזו אני לא מוכנה לתמוך ולהתדיין אפשר רק מתוך כבוד הדדי.
יש לך רעיון אחר?
16/04/2010 | 18:30
1
1
אני בטוחה שגם אתה בעצמך יודע היטב
16/04/2010 | 18:50
איך לכתוב שאתה בעד משהו מבלי להכפיש את מי שנגד.
קראת את הודעת הפתיחה?
16/04/2010 | 18:06
"הקומונה הזאת הוקמה להלחם כנגד עוכרי ישראל שלא מלים את בנם".

לא ממש נשמע מקום מזמין למי שרוצה מידע או תמיכה בבחירה למול את בנו.  חבל מאוד! אני מתקשה להאמין שקומונה שנפתחת בגישה כל כך שלילית תוכל לענות על הצורך האמיתי של ההורים האלו.

גם אני חושבת שיש מקום לפורום שיספק תמיכה ומידע מקיף ואמין להורים שבוחרים למול. וכן, גם מהטעם שאם יש צורך לשכנע "בעד", אז זה כבר לא מובן מאליו שצריך בכלל ואנשים יבינו שיש גם "נגד".
רוצה לשפוך קצת את מה שבלב
12/04/2010 | 22:28
18
4
שלום לכולם, שמי inno.
חלקכם אולי מכירים אותי מפורומים אחרים. לאלה שלא, אספר בקצרה שאני גרה בארה"ב כחמש שנים עם בן-זוג יהודי-אמריקאי, בהריון (החלטנו לא לבדוק איזה מין הבייבי) ובאופן כללי מאוד מרוצה מהחיים שיש לי כיום.
אני כותבת פה היום כי בדיוק קיבלתי שיחת טלפון מאבא שלי, שבה הוא אמר לי שלא מקובלת עליו ההחלטה שלי ושל בן זוגי שלא למול באם תינוקנו הוא זכר. היה לי ברור שלא יהיה להורים שלי קל עם ההחלטה הזו, בדיוק כמו שהיה להם קשה לקבל את העובדה שלא התגייסתי לצה"ל (כן עשיתי שירות לאומי), שבחרתי לחיות בארה"ב, ועוד כהנה פנינים שלא תואמות את החינוך שתנועת השומר הצעיר מאכילה את צעיריה וצעירותיה.

לי היה ברור, מאז הברית של אחי הצעיר (לפני 16 שנים), שלילדי אני לא אעשה שומדבר. המניעים שלי? אידיאליסטיים, הומניים, מה שתרצו. פה אני לא צריכה להסביר או לתרץ. עם פרוץ ההריון, היו לי ולבן זוגי דיונים ארוכים בנושא. למרות שהוא בן לניצול שואה, הוא מסכים איתי שההחלטה לא למול היא הנכונה בשבילנו ובשביל ילדנו. לא בלב שלם, שכן הוא מאמין שזו מסורת שחשוב לשמר, אבל כשאני מעמידה לפניו את כל שאר ה"מסורות" שאיננו מקיימים (כל אחד בפני עצמו, ושנינו כזוג) הוא מבין שבאמת זה צעד מיותר.

אחרי שהגענו למסקנה הורית משותפת, סיפרתי להורים שלי, שאמורים להגיע לפה בקיץ ללידת הנכד/ה. נתתי להם קישור לפורום ולאתר גונן על הילד. ביקשתי שלא יגיבו מיידית אלא ייקראו, יחשבו ויחזרו אלי בעוד כמה שבועות. היום הוא חזר אלי (עוד לא שמעתי מאמא שלי, אבל אני מאמינה שזה לא יהיה כל-כך קשה בשבילה לקבל). הוא אומר שמאוד קשה לו עם ההחלטה, כמובן שזה מתקשר אצלו לכל שאר ההחלטות שקיבלתי בחיי הבוגרים, ולהרגשה שלו שאני בורחת ממנו, מהמשפחה שגידלה אותי, ומהחינוך שהוא בחר להעניק לי. (אני, במאמר מוסגר, רואה את כל אלה כתואמים בדיוק את העקרון לפיו גודלתי, שעליי לעשות את מה שנראה לי כנכון ולא להסתמך על מה שעושים כל השאר) לא דיברנו יותר מדי, כי לא רציתי להכנס לוויכוח מיותר כששנינו עייפים (הפרש של 7 שעות בינינו, ואני אחרי משמרת ארוכה בעבודה). הוא החליט שהוא לא רוצה להגיע ללידה במצב כזה. כל כך שמחתי כשהם התחילו לחפש כרטיסי טיסה, ועכשיו אולי שניהם לא יבואו.

אני מתנצלת אם הפוסט שלי מבולבל או לא מובן. נמצאת בסערת רגשות מאוד קשה כרגע.
12/04/2010 | 22:41
3
גם אבא שלי התקשה עם ההחלטה לא למול את הנכד הראשון (והיחיד שלו בינתיים) אבל הוא בעצמו השלים את המשפט "אבל זו ההחלטה שלכם"
אנחנו גם לא דיברנו על הנושא יותר מדי (גם לא ידעתי את מין התינוק לפני הלידה וגם הפעם ני לא יודעת אותו)
הוא התגבר די מהר למרות שעוד אמר כמה פעמים שלדעתו זו טעות (ולא הסביר למה) ולא מדברים על הנושא בכלל אצלנו.
האם הקבלה של אבא שלך משנה את דעתך לגבי מילת תינוקך?
הוא לא ישנה את דעתי
12/04/2010 | 22:46
2
1
כמו שכבר שנים אנחנו לא מסכימים על הרבה דברים. את בטח יודעת שהמרחק מקל על ההתמודדות היום-יומית.
רק שמאוד עצוב לי שהוא החליט לא להגיע בגלל הסיבה הזו (למרות שברור לי שזה נסיון להעלות רגשי אשם שישנו את דעתי).
מתי צפויה הלידה?
12/04/2010 | 23:32
1
אולי הוא בסערת רגשות אמר שהוא לא מתכוון לבוא (או כנסיון להעלות רגשי אשם שישנו את דעתך כמו שאמרת) אבל עוד ישנה את דעתו. אני די בטוחה שהוא לא יתכחש לנכד גם אם זה בן במשך הרבה זמן, מה הוא לא יבוא אף פעם? מעטים ההורים שמאיימים בחרם ומחזיקים בו גם.
נוי שוין באמת זה בדיוק המקרה שלי!
13/04/2010 | 00:12
1
בול.
גם אבי לא מקבל את הדין שנכדיו יישארו שלמים.
גם הוןא לא היה באירוע שערכתי לכבודם עם רב רפורמי.
וגם הוא, או אואו כמה שחינך אותי לחשוב בצורה פתוחה על כל דבר - סותר לחלוטין גישה זו ומבטלה בשם מסורת אכזרית שגדל לתוכה.
עד היום יש ריחוק ביננו, והיינו הרבה קרובים פעם. אלה החיים וגם אני מקבל את הדין ובחרתי לכיוון אחד.
אוי ואבוי לי אם הייתי נשבר והיו לי מעט הרהורים בנושא אבל מיד התעשתתי.
טוב לי לדעת שיש את הפורום כאן - רק מה,אולי אני טיפה אופטימי מידי, בקצב השינויים יש לי תחושה מבוססת שתוך זמן קצר יחסית הפורום הטוב הזה פשוט יתבטל כי לא יהיה צורך בו! בקצב הנוכחי אצל החילונייים המילה תתגמד לשיעורים זניחים ביותר.
אולי זה ינחם את שנינו :)
אגב יש גולשים כאן שסבורים שתופעות ממין אלה נובעות מ"מוזרות".זכותם לטעות אני פסקתי לדבר בשם רבים רק מצר שאינם רואים את הרוע שיש בעולם.
חיתוכים באיברי המין בעולמנו על שלל התרבויות בו לא נולדו "ממוזרויות" ולא נותרו על כנן מכך.קטונתי מלהיות אנתרופולוג אך מאז עמדתי על דעתי 0 בוחר אני לקרוא לדברים בשמם.
בכל אחד מאיתנו הרי יש רע וטוב - זה חלק מאיתנו וחבל להסתתר תחת נימוקי ביזאר ושאר שטויות.
כל כך מזכיר את התגובה של אבא שלי
12/04/2010 | 23:27
1
2
גם אני שמעתי מאבא כאב על הבחירה שלי, שהיא משקפת כשלון חינוכי שלו כהורה. למרות שהוא עצמו אחד האנשים הכי נונקונפורמיסטיים שאני מכירה והוא זה שלימד אותי להטיל ספק בכל דבר.

מאוד קשה לעמוד נגד קסמו של תינוק ואני מאמינה שהרצון שלו בקשר עם הנכד שלו, שבסך הכל לא אשם בבחירות ה"מוזרות" של הוריו, יגבר על הכעס שלו כרגע.
תודה על החיזוק
13/04/2010 | 01:45
2
מזל טוב על פרוץ ההריון
13/04/2010 | 00:07
1
1
(ניסוח מקסים!).

קראתי את דברייך, והרגשתי הזדהות עמוקה. אמנם הבחירות שלנו לא דומות, אבל הגרעין מאוד: גם אני, בדומה לך, בחרתי בדרך חיים שהוריי לא נתנו לה את ברכתם, כי היא נתפסה בעיניהם כשונה מהותית מהערכים עליהם גדלתי. גם אני בדומה לך מרגישה שהדרך בה בחרתי בכלל לא סותרת את הערכים עליהם גדלתי, אלא שכנראה הערכים האלה שאני חושבת שכן ספגתי מהבית, שונים לגמרי מאלה שהוריי מתייחסים אליהם... אני מרגישה שכואב לך נורא. אני זוכרת שזמן לא רב לפני הלידה, אמי גילתה שלא תהיה ברית (במאמר מוסגר אומר לך שתמיד תמהתי על הפליאה שלה, כיוון שבהכירה אותי, היא הייתה מוכרחה לדעת שאני לא אבצע כזה דבר, והמצוקה שהיא נכנסה אליה הייתה, בעיני, מוזרה, בגלל יסוד ההפתעה שבה). כשהיא גילתה - היא צעקה עליי נורא (משל הייתי בת 5, ולא אישה שאוטוטו הופכת לאמא), "צייותה" עליי לעזוב את הארץ, והכריזה שההחלטה שלי תגרור "מלחמת עולם".
ההריון שלי לא בא בקלות (והיא ידעה את זה). והמלים שלה פגעו בי נורא. הייתה לי פנטזיה כזו, שהיא תהיה כולה אהבה כלפיי וכלפי הילד, ולא יכולתי לשאת את האיומים והניכור. שלא לדבר על זה שהייתי בשלהי ההריון, מאוד חרדה מהלידה, וכללית הרגשתי רע מאוד פיזית. גם אני כמוך לא התערערתי ולא שקלתי למול, אבל נהיה לי מאוד כבד בלב והיה המון עצב.

היום, בדיעבד, אני מרגישה שאולי יכולתי לומר דברים שלא אמרתי אז, שאולי יכלו קצת לרכך. למשל, הדגשת את הנקודה שאת כן חושבת שחינכו אותך לדבקות בתחושותייך האותנטיות - אולי זה דבר ששווה לומר אותו (בבחינת, "אמא ואבא, אני דווקא כן ממשיכה את הערכים עליהם חונכתי"). או אולי כדאי לדבר ממקום מאוד רגשי ואמיתי. לדבר על האהבה העצומה שאת חשה כלפיהם, על הכרת התודה העמוקה על כך שהם גידלו אותך לתפארת (עובדה - גדלת להיות עצמאית וחזקה, מחוברת לתחושותייך, לא מפחדת לחיות כראות עינייך, אדם חושב, מתלבט), ודווקא מהמקום הזה לבקש כבוד כלפיי החלטותיך הבוגרות.

אני חושבת, שבגדול, להורים נורא קשה לעשות את המעבר מלהיות הורים לילדים תחת חסותם, ללהיות הורים לילדים שבגרו ופרשו כנפיים. נכון שלכאורה זה תהליך הדרגתי, אבל כנראה שהרגע בו הילד שלך הופך להיות הורה, הוא גם באופן לא מודע רגע משברי עבורך. הרי בקרוב את אמא, ופירושו שאת תהיי מעתה ועד עולם במקום בו היא נמצאת היום. את כבר אחראית במובן הכי עמוק על ילדך שלך, וזה מעמיד אותך אחרת מול הורייך שלך. מעכשיו - כולכם הורים לילדים!!! וזה מאוד טעון כשההורים שלך מבינים שאת במקום כ"כ מבוגר וטוטאלי. וזה נורא מרגש, וגם נורא מבלבל. אולי כדאי לנסות לדבר איתם מהמקום הזה? כלומר להבין שאבא שלך, נמצא עכשיו קצת באובדן כיוון. הוא מנסה להפעיל עלייך מניפולציה רגשית (שהוא אגב מחובר אליה לגמרי, אני לא חושדת בו ברוע או בזדון, אלא במשהו לא מודע שהוא עושה). הוא מקווה שאת, הילדה שלו, לא תרצי לשאת בתוצאות של ההחלטות שלך (כי הוא רומז לך שיהיה כאן מעין נתק והתרחקות, והגילום של זה הוא באי הרצון להופיע ללידה). אבא שלך לא מפנים, שאת עומדת להיות אמא, ושאת לא ירק הילדה שלו. שאת חווה דברים עכשיו ברמה לגמרי שונה של חשיבה ומודעות עצמית. לדעתי הוא יפנים בסוף. הוא גם לא קולט שהילד הזה שהוא מדבר עליו עכשיו בתיאוריה, יהיה ילד קטן ממשי, חי, וחלק ממנו!! הוא יהיה הסבא!!
אני מרגישה שאולי כדאי, למרות סערת הרגשות, לומר להורייך כמה את אוהבת אותם וכמה את רוצה שהם יהיו נוכחים. ששובר לך את הלב האיום שלהם לא לבוא. שהחלטתך לא תשתנה, אבל עצוב לך נורא שהורייך, למרות המחלוקת, לא יהיו איתך ברגעים כ"כ דרמטיים שלך. שאת חושבת עליהם כעל סבא וסבתא נפלאים, ועל האושר שלכם כמשפחה. אולי אם תושיטי יד של סובלנות וקבלה (בעצם את מכילה בכך את הקושי שלהם), הם ירדו מן העץ ויבואו?  אני חושבת שפשוט נורא חבל שהם יחמיצו את זה. לא סוף העולם, לא טרגדיה, אתם תקומו משם הלאה, ובכלל אני מאמינה בתהליכים ארוכי טווח, ובכל זאת - חבל שהם יחמיצו את הרגעים הכ"כ מדהימים של הימים הראשונים איתך לאחר הילד ועם הילד. אני כאמא אומרת לך שאם בתי תרצה אותי - אני ארגיש שעשיתי משהו טוב בבניית הקשר איתה. הללואי שאוכל להיות לה לעזר גם בהיותה אמא. אמך ואביך זכו בבת שרוצה אותם כחלק מחיה, אולי צריך להזכיר להם את זה?

ניסיתי לכתוב לך שתקחי נשימה ארוכה. תנסי להסתכל קדימה. יש כאן תהליך בהתהוות ואתם חווים כרגע משבר והתחלה קשה. אבל אני מאמינה שיהיה טוב. באמת! כתבתי את זה לא פעם -אנשים סבירים לא מתנתקים מילדיהם. אנשים סבירים, כועסים, נפגעים, אבל גם סולחים ולומדים לחיות עם הבחירות של ילדיהם.
אני באמת אוהבת אותם
13/04/2010 | 01:50
1
וחושבת שהם גידלו אותי לתפארת (אני גם צנועה, הא?)

עצוב לי שהוא עדיין חושב שאני אוותר כדי לא לשאת בתוצאות, אחרי כל מה שעברנו בשנים האחרונות. הוא מכיר אותי מספיק לדעת שזה לא המצב.
אני באמת אנסה לדבר איתו מהמקום הזה של הרצון שלי שהם יהיו חלק מהחיים שלי ושל הילד, שאנחנו חלק מהמשפחה גם אם אנחנו גרים משני הצדדים של האוקיינוס. וזה מתחיל בלידה.
נושמת עמוק ומתכוננת לשיחה ארוכה מחר בבוקר.
מבינה איך זה מרגיש
13/04/2010 | 00:43
1
3
ברוכה הבאה!

קשה נורא לא להיות ה"ילדה הטובה" אלא זאת שמכעיסה את ההורים ומכאיבה להם. אני זוכרת שאחד הפחדים הכי גדולים שלי כשהתלבטתי היה שההורים שלי יכעסו ויתאכזבו ממני, ובכלל היה לי מאד חשוב לרצות אותם בהרבה תחומים (גם היום - אבל פחות ).
כבר כתבתי את זה בעבר פה אבל אני חושבת שחשוב לכתוב את זה שוב: כשאת הופכת להורה היחסים עם ההורים שלך משתנים כי את כבר לא רק "הבת של..." אלא הרבה יותר "אמא של...".
כשאת "הבת של" את בין השאר בתפקיד המרצה של ההורים שלך. כשאת "אמא של" את אחראית על מישהו חסר אונים והאחריות שלך עוברת מהם אליו.
אני בטוחה שגם ההורים שלך מרגישים את השינוי במאזן הכוחות ולדעתי דבר ראשון צריך לתת להם זמן להתרגל לזה. לאפשר להם להתרגל לרעיון - ואני לא מתכוונת לרעיון שאת מתכוונת להשאיר את הבן שלך שלם אלא לרעיון שאת כבר לא עושה רק מה שנכון בעיניהם.
שנית, ממה שכתבת עולה שיכול להיות שאבא שלך מקבל בתור עלבון אישי את ההחלטה שלכם כזוג, ואולי הוא אפילו החליט שזה תוצאה של כישלון אישי שלו באופן שבו הוא חינך אותך (כתבת שהוא אמר ש"זה לא מקובל עליו"). שוב - זו לא אחריות שלך. ההורים שלך כבר מבוגרים ואני בטוחה שהם יכולים להתמודד עם חוסר שביעות הרצון והתיסכולים שלהם באופן בוגר.

נכון שמבאס שאולי הם לא יבואו ללידה - אבל חכי, זה לא סופי, הם עשויים לשנות את דעתם. תני להם צ'אנס


כבר אימצתי את המנטרה
13/04/2010 | 01:55
1
כשאת הופכת להורה היחסים עם ההורים שלך משתנים כי את כבר לא רק "הבת של..." אלא הרבה יותר "אמא של..."
כשאת "הבת של" את בין השאר בתפקיד המרצה של ההורים שלך. כשאת "אמא של" את אחראית על מישהו חסר אונים והאחריות שלך עוברת מהם אליו
מאוד נכון ומנוסח יפה.

אני כמעט בטוחה שהוא ישנה את דעתו. גם אמא שלי עוד תתערב בזה - היא שלחה לי הודעה (לא היתה בבית כשהוא התקשר אלי) שהיא לא מסכימה עם דעתו, וברור שהיא מגיעה בקיץ. זו הצהרה אדירה בשבילה כי היא לא מאוד עצמאית ולא היתה מעלה בדעתה לטוס לחו"ל לבד בנסיבות אחרות.
כמובן שלא אבקש ממנה להיות השגרירה שלי, זו לא הדרך - זו לא ההחלטה שלה, אלא שלי. אבל טוב לדעת שיש מישהו שתומך בי.
תודה לכולן
13/04/2010 | 01:56
2
1
טוב שיש מקום תומך שבו לא חולקים על דיעות אלא פשוט תומכים. עזרתן לי מאוד להעביר ערב קשה.
שיהיה לכולנו יום נעים.
נה שוין - אני גם אישה :)
13/04/2010 | 17:14
1
הפעם אתה במיעוט..
15/04/2010 | 00:22
צר לי כל כך לקרוא....
13/04/2010 | 08:47
1
1
אני יודעת שאת נסערת עכשיו, ושקשה לשמוע שהמשפחה לא מקבלת את החלטתך כהורה וכאדם בוגר וחושב עם זאת, יכול להיות שזהו שעור טוב להמשך ההורות שלכם. אתם עוד תעשו הרבה בחירות שלא ייראו להורים שלכם ואולי דברים שהם לא היו עושים במקומכם. הנה רשימה קצרה של בחירות שבחרתי שהוריי בטוחים שנפלה עליי דעתי: לידה בבית, המנעות ממילה, הנקה עד גילאים מופלגים, חינוך ביתי, לינה משותפת, מגורים בארה"ב לתקופה ארוכה מאוד (מעל 10 שנים, כולל לידת 3 ילדים שם).... והאמיני לי, עוד לא התחלתי בכלל אם אמא שלי היתה יודעת שאני לא מחסנת את הקטן, היא היתה עלולה לקרוא לשירות למען הילד בכל אופן, אלו הבחירות שלי, ואני חיה איתן בשלום ובשלווה. לשמחתי אצלנו במשפחה אף אחד לא מציב שום אולטימטום או מאיים שאם אבחר X אז הוא לא יעשה Y.... אמא שלי קצת ניסתה לעשות את זה כשהחלטנו להוציא את הילדים ממסגרות החינוך, אבל מהר מאוד זה עבר לה. ובדיוק כמו שאביך עושה עכשיו, שאם אתם לא מלים הם לא באים, זו המניפולציה הזולה ביותר ומן הסתם עוד תקראו בפורום על פנינים נוספות בסגנון: סבא יחטוף התקף לב, אני לא אסכים להחליף לו חיתול, וכדומה. המשותף לכל הסיפורים הנ"ל הוא שבסופו של דבר, ברוב המקרים שאני מכירה בכל אופן וקוראת עליהם בפורום, ההורים לא באמת מנתקים קשר, ולא באמת חוטפים התקף לב, והם מחתלים ומנשקים ואוהבים כמו כל נכד אחר אני מאחלת לך שגם אצלכם זה יהיה ככה.

ולפני שאני שולחת שכחתי מה רציתי לכתוב מלכתחילה: אתם ההורים. אתם המחליטים. חשוב לשדר את זה להורים שלכם, שיקלטו שאין יותר דבר כזה "זה לא מקובל עליי" - את לא נדרשת לאישורם כדי לבצע החלטות לגבי הילדים שלך, את עכשיו האמא. הם יכולים להסכים או לא להסכים, אבל זה באמת בסופו של דבר לא עניינם ולא החלטתם. אמא שלי אמרה לחברה שלה פעם משהו יפה שאהבתי: החברה אמרה לה משהו על זה שהיא בחיים לא היתה מרשה לבת שלה ללדת בבית. אמי ענתה "היא <כלומר אני> אמא ל-4 ילדים. אני לא יכולה להגיד לה מה לעשות. אני יכולה לא להסכים, אבל היא הבת שלי ובכל מקרה אני אתמוך בה ואעזור לה גם אם היא בוחרת במשהו שאני לא הייתי בוחרת בעצמי". וזה מבחינתי מסכם את המהות של ההורות בנושא הזה.
עם אמא שלי אין בעיה
15/04/2010 | 00:35
1
היא אמנם לא מסכימה עם ההחלטה, אבל מבינה מאיפה הכל מגיע, מבינה את הרגשות שלי בעניין, ומכירה אותי מספיק טוב לדעת שהחלטות כאלה "מתאימות" לצורה בה אני חייה.
דיברנו היום ארוכות, בצורה מאוד פתוחה וישירה. עלו אצל שתינו נושאים שונים שבהחלט מצריכים דיון נוסף, אבל השורה התחתונה שלה היא קבלה של ההחלטות שלנו כהורים, ותמיכה מוחלטת.

אבא, לעומת זאת.. צודקת מי שאמרה בשרשור אחר שלגברים קשה יותר לקבל את העובדה שהמילה מיותרת, משום שזה דורש מהם לשים את עצמם במקום של הקורבן, ולהודות בפני עצמם ובפני החברה שנעשה להם עוול. אנחנו בתור נשים יודעות להתחבר למקום של הקורבן, אבל אולי לגברים זה יותר מסובך (למען הבהר ספק, המשפט האחרון נכתב עם קורטוב של ציניות).
כנראה שזה לא סתם איום, אלא באמת הוא מרגיש שזה "ייהרג ובל יעבור" וקשה לו מאוד עם העניין. עוד לא דיברנו. אני רוצה לחשוב עוד קצת, להרגע, ושגם הוא יירגע קצת - אולי אחכה עד אחרי יום העצמאות, זהו שבוע מאוד טעון בין יום הזכרון לשואה ולגבורה ויום העצמאות. אני לא מתכוונת "להתקפל", אבל מתחילה לחשוב שאולי במקום להוכיח אותו על חוסר הקבלה של ההחלטות שלי, עדיף יהיה אם אנסה לדבר איתו על הסיבות מאחורי ההחלטות. אמא הציעה, ואני מקבלת, לשאול אותו מה הסיבות שהוא רואה כן לבצע מילה (ואז להסביר למה הן לא סיבות מספיק טובות בשבילי). אני יודעת בדיוק למה לא, ואם הוא ירצה להסביר למה לדעתו כן צריך, אולי שיחה כזו תעזור לשני הצדדים להגיע לעמק השווה, ואולי הוא יבין מעט יותר מה עובר אצלי בראש.
גם אני במברכים
13/04/2010 | 09:13
1
אני לא אחזור על כל הדברים החכמית שנכתבו פה בידיהם הטובות של אחרים (אחרות? )ועל הההצעה להושיט לאבא יד, להאמין שהוא ירגע ויתאפס ולדעת שרק אנשים ממש פסיכים מנתקים קשר עם הילדים שלהם בגלל דבר כזה.

אני רק אומר שגם אני מזדהה עם חלק גדול מהתחושות והחוויות שעברת. יש את האמירה המפורסמת של אבא שלי: "כבר כשהחלטתם לא להתחתן ידעתי שזה לא יגמר בזה" וכן, גם אבא שלי היה מהשומר הצעיר (ועוד קיבוצניק).

אני גם זוכרת שהאיש שלי היה מאוד מופתע מתגובת ההורים שלו (שלא אהבו את רעיון אי המילה של נכדיהם העתידיים) ואמר להם משהו דומה למה שאת מזכירה פה "כל חיי חינכתם אותי לחשיבה עצמאית, מה פתאום אתם כל כך מופתעים כשאני באמת עושה את זה?"

אני חושבת שהרבה הורים מחנכים את ילדיהם להפעיל שיקול דעת, להיות בעלי חשיבה עצמאית ולא להגרר אחרי אחרים כאשר ברור שהאחרים טועים גם אם הם הרוב, אבל הם שוכחים שיכול להיות ויבוא יום והילד באמת יחליט ליישם את המסר שהוא קיבל מהם. זאת אומרת, המשפט המפורסם "ואם כולם יקפצו מהגג - גם אתה תקפוץ?" פועל לתפיסתם של הורים רבים רק כש"כולם" זה לא ההורים עצמם, וסליחה שזה נשמע נורא - אבל מטאפורית - הרבה הורים מצפים מהילדים שלהם כן לקפוץ מהגג כשזה מה שנראה להורים עצמם נכון, בלי קשר למה דעתם של בנם או בתם.

מה לעשות שלכל שבת יש מוצאי שבת , ויש ילדים שמתחנכים על ערכים מסויימים, ובבגרותם מתעקשים(החוצפנים )לממש את הערכים האלה. אני חושבת שהתופעה הזאת קשורה להרבה מסרים כפולים שהורים בכלל, והדורות הקצת יותר קודמים בפרט נהגו להעביר לילדים שלהם. אני רק צריכה להזכיר לעצמי לא להגיע למצב בו אעשה את הטעות הזאת עם הילדים שלי בבוא היום.
הורים האלו עם החרמות שלהם...
13/04/2010 | 20:47
1
את יכולה לקרוא את סיפור החרם שלנו בסיפורי הפורום.
יש הפי אנד
מקווה מאוד שאבא שלך יתרכך קצת
16/04/2010 | 19:59
כשהנכד יגיע.
אצלנו גם נרשמו שיחות אל תוך הלילות וההצהרה של חמי שהבחירה שלנו היא בעינייו "טרגדיה נוראית" וגם האחים של בעלי התחלחלו מההחלטה שלנו.
לא הו הצהרות על חרם, אבל היה לא נעים...
בסופו של דבר, למעט כמה נסיונות של אמא שלי בשבועות הראשונים אחרי הלידה, הנושא לא עלה בכלל ברגע שנולד הבן.
והיום הם אפילו מצליחים להתבדח על זה קצת.

אני מציעה שתסבירי להם בצורה רגועה כמה ההגעה שלהם ללידה חשובה לך ותקווי שהם יתעלו על עצמם.

אני חושבת שרוב שוכני הפורום יכולים להעיד שהמהומות שההחלטה לא למול מעוררות בזמן ההריון, מתאיידת דקה אחרי הלידה בערך.
דרושים הורים לשלמים ושלמים לכתבה בעיתון
11/04/2010 | 14:06
12
3
אפשר גם רק אמא או רק אבא. וכמובן שלמים בוגרים.

החשיפה הדרושה היא שם ואולי גם תצלום, המתאימים-נא לפנות עם פרטי התקשרות (טלפון) להנהלת הפורום (מסר למנהלים).

אם אתם חוששים מרמת חשיפה כזו או אחרת, תנו לכתב/ת להחליט. אולי אתם מתאימים לו, ובכלל יוחלט להשתמש בתצלום של מישהו אחר מהמרואיינים.

תודה
דיברתי איתה היום
12/04/2010 | 14:36
11
היא מחפשת ילדים שלמים שיכולים לקיים ראיון איתה.
מדובר בכתבה מנקודת המבט של הילדים השלמים.
להורים לילדים קטנים זה לא רלוונטי.

איזה עולם מוזר...
12/04/2010 | 17:26
10
1
במקום לעשות ראיון עם נימולים שהם בעצם אלה שעברו את הטקס האכזרי הזה, צריך לעשות ראיון עם הילדים השלמים שההורים שלהם בחרו שלא לפגוע בהם...

למה לעזזל מה שהכי טבעי בעצם חריג כל כך בעיניי רוב הישראלים, למה כל כך הרבה אנשים חושבים שלהיות שלם זה לא נורמאלי (אני לא מדברת על הדתיים שאותם כחילונית אני בכלל לא מבינה גם בדברים יותר פשוטים)...

זה כמעט כמו לעשות ראיון לאנשים שלא נאנסו בשביל להבין למה האונס כל כך לא בסדר...

אני מבינה שראיון כזה יכול לעזור לכמה אנשים נוספים לפתוח את העיניים, אני פשוט עדיין לא הבנתי למה זה שהבן שלי שלם מעורר אצל הרבה אנשים רגש שלילי כל כך ולמה האנשים שחתכו לבן שלהם חלק מגוף זה בעצם סיבה למסיבה...

ליאת
רעיון מצויין,
12/04/2010 | 18:01
מישהו רוצה להתקשר לכתבת ולשאול אותה אם היא מוכנה להתראיין לראיון על נשים לא מוכות ?
רגע רגע רגע.
12/04/2010 | 18:13
8
אני מגיעה מתוך עולם התקשורת ואני יבהיר כמה דברים.
קודם כל "חדשנות" היא שם המשחק.
כבר היו ראיונות עם הורים שמלו שהתלבטו ושלא מלו, היו ראיונות עם מוהלים ורופאים ושניהם ביחד.
אבל לא היה ראיון אמיתי שהביא את הצד של הילדים.
הרבה מהמתלבטים והשואלים פה, חושבים שהמשתתפים הקבועים - אלו שיש להם ילדים בגילאי גן ובית ספר ואפילו צבא, מנסים להרגיע את הדאגה על השד החברתי, הם בעצם מיעוט ואולי בעצם לילדים שלהם במקרה לא הציקו.
אני חושבת שמאד מאד חשוב לתת במה לילדים לענות!
הבת  הגדולה שלי למשל שהיתה בת 10 כמעט כשעלה הנושא ואחיה נולד, עברה מחשבות עצמאיות מאד, משהו שהורים לא חושבים בכלל ולא לוקחים בחשבון, מה אומרת ומרגישה אחות גדולה שחותכים את אחיה הבריא בן שמונת הימים? פתאום נגלה לפניה מנהג שהוא בעיני ילד לא כל כך טיבעי כמו רוב המבוגרים היהודים, מנהג מפחיד והשאלה שבאה בעיקבותיו:"האם גם לי באיזשהו שלב בגיל יש מנהג לכרות משהו ולהכאיב לי איכשהו?"
אני חושבת שיש מקום גם לעשות ראיון עם גברים פגועים, כאלו שהולכים עם הפגיעה ולא מספרים לאף אחד מחמת הבושה והחשש שיצביעו עליהם.
אנשים לא יודעים את היקף הפגועים ואת אלו שלא יודעם שהחוסר יכולת או היכולת המוגבלת היא תוצאה של ברית ולא פגם מלידה.

לגבי "אנשים שהבן שלך מעורר אצלהם רגש שלילי" קיבלתי תשובה מאד מאד ברורה מבעל של חברה שתקף את התינוק שלי במילים בוטות כשהוא היה בן שלושה חודשים ואז הוא פלט "בגלל ילדים כמוהו הילדים שלנו יתחילו לשאול שאלות!"(כבר פרסמתי את זה כאן).
יש לו שני בנים שהסתבר לי בשיחת התנצלות מאוחרת מאישתו שאחד מהם נפגע בברית.

ותמיד טוב שמדברים על זה, פה בפורום ובתיקשורת.

12/04/2010 | 19:43
אני מבינה את החשיבות של הכתבה...
12/04/2010 | 19:45
3
רק רציתי לציין שהעולם מוזר

ליאת
לא חושב שהמילה "מוזר"היא המתאימה. ישנן מילים
12/04/2010 | 22:08
1
1
מצדוקיות יותר לדעתי.
כמו "רוע".רוע ,שליטה ופולחן -  שבבסיסם מנהגי החיתוך נולדו, ונותרו כחטא בעולם לדורות שהגיעו.

הדור שלנו שפוט עדיין "אוכל" את אותם שרידי רוע. האומץ הוא לעמוד מול דור ההורים ולהגיד לא.לשלם את המחיר ולקוות שהם יפתחו אלינו גם. הרי סה"כ ההורים אוהבים אותנו לא פחות מאשר אנו אוהבים את ילדינו.
מציע לך לקרוא את ההגדרות ל"דיסוננס" שצירפו מנהלות הפורום זה יסביר לך טוב את ההתנהגות ההורים החילונים שלנו.
לא, דווקא המילה מוזר מתאימה יותר
12/04/2010 | 22:30
1
למה שליאת ניסתה בהצלחה לתאר
עולם הפוך
12/04/2010 | 23:35
2
ברוכה הבאה לחיים Outside of the Asylum      
12/04/2010 | 23:30
יש עם זה המון המון בעיות - אני לא אניח לאף
23/04/2010 | 22:44
1
אחד מבני להתראיין עד שאחרון ילדי יעובר גיל 18.
אין גבולות לעיתונאים ואין קץ לסקרנות. עיתונאים הם עם חטטן אמנם לא לסיפוק עצמי (אתן להם להנות מהספק) אלא לסיפוק החטטנות שלנו אבל עדיין.
כאמא לא אתיר לאיש לשאול את בני בעודו ילד או אפילו מתבגר על עמדותיו בנוגע לאיבר המין שלו לחיי המין שלו, האם הציקו לו מה בנות אמרו מי ראה ומה העירו. האם מתבייש או לא וכו'. לולא היה מדובר ב"ראיון" זה היה עונה בכל לתואר הטרדה מינית אם לא אונס.
אני מנסה לחנך את ילדי לא לבטוח בזרים. לא לשוחח עם זרים, לא להראות חלקי גוף מוצנעים ולא לשוחח עליהם, לא לגעת ולא לתת לגעת. מה פתאום שאני אגיד למי מהם ללכת לדבר עם אדם זר בנוגע לאיברי המין שלהם?!?!?
אולי טוב שמדברים על זה אבל לא עם ילדים!!!!
זה ל אנכון זה לא טוב זה אל בריא לאף אחד מהם, ואני בנתיים לא התרשמתי שזה מה שישנה משהו. אבל אפילו אם כן: רבותי הבאנו את הילדים הללו כדי שיהיה להם טוב עם עצמם! אני רוצה שיהיה להם טוב שיחיו חיים נורמליים שלא יחושו שונים, שלא ירגישו סליברטיס! אני לא נלחמת בעזרת הילדים שלי! אני עשיתי הכל כדי שיהיה להם הכי טוב ולתת להם להחשף לראיון עיתונאי על איברי המין שלהם זה הדבר הכי גרוע שניתן לעשות בהקשר הזה, הכי לא נורמלי והכי מבטיח צרות !!! רדו מזה.
הבן שלי פעם אחרונה השתתף במפגש קהל בגיל 7. הוא דיבר אז. זה עשה טוב לכמה הורים ועשה מאד רע לו. במשך שבוע הוא היה מאד מודע לברית התעסק עם זה כל הזמן. שאלו אותו שאלות מאד חטטניות ומאד מביכות, ואני נאלצתי לעצור חלק מההורים שנכנסו לו ממש לתחתונים. בסוף החליט לעשות משהו עם הברית הוא החליט ללכת להלחם בהורי החברים שלו שמלו אותם. בנס עליתי על זה וטירפדתי את זה. לו היה מבצע את זממו היה גורם לבעיה חברתית שלא היתה שם. שום הורה לא יקבל חבר שמסית את ילדיו נגדו ומאשים אותו בפני ילדיו בהתעללות וחוסר אהבה. ואני בספק כמה החברים היו אוכלים את זה. בשביל מה הוא היה צריך את כל ההתנסות הזו? בשביל שכמה מתלבטים ירגישו יותר טוב? מה שלא תורם לו ישירות אין שום סיבה לעשות!!!!
הם קטנים מידי ולא מבינים - עזבו אותם לגדול בשקט! זה לא מפריע להם. הם לא מודעים לזה. הם חיים עם זה מרגישים רגילים והם לא צריכים את כל צרות העולם על כתיפיהם. טוב להם איך שהם למה לשבש? למה להעלות אובות שלא שייכים בכלל לעולם שלהם? למה לטוע בהם חשש? ומה אם ירואיין ילד חששן שמאותו רגע יתחיל לחשוב ולשדר לכל הסביבה שאולי משהו שונה או פגום בו? לעיתים התנהגות כזו דווקא מובילה לקירבון!
עזבו אותם לגדול בשקט. תשאלו אותם אחרי צבא. אז הם ידעו כבר לומר לכולכם לסתום את הפה אם לא נוח להם, וידעו גם לפתוח עליכם את הפה אם ירגישו חטטנות יתר.
אני נגד להרשות בכלל לראיין ילדים. ובמיוחד על נושא הקשור במין. טאבו מחלט!!!
עם זה אני מסכימה
24/04/2010 | 10:49
אני הסכמתי עם שלי על החלק :"אני חושבת שיש מקום גם לעשות ראיון עם גברים פגועים, כאלו שהולכים עם הפגיעה ולא מספרים לאף אחד מחמת הבושה והחשש שיצביעו עליהם.
אנשים לא יודעים את היקף הפגועים ואת אלו שלא יודעם שהחוסר יכולת או היכולת המוגבלת היא תוצאה של ברית ולא פגם מלידה."
השתפכות, וידוי ובקשת עצה
11/04/2010 | 11:18
75
8
הכל התחיל לפני 5 שנים בערך, עת גרתי בפורום הריון ולידה, והיתה לי בת בבטן. אז נחשפתי לרעיון של "אלה שלא עושים ברית". זו היתה תקופה של מלא מלא מלא ויכוחים סביב העניין הזה בפורום, ואני הקפדתי להשתתף בהם באופן פעיל, ולהסביר... המשך>>
הכל התחיל לפני 5 שנים בערך, עת גרתי בפורום הריון ולידה, והיתה לי בת בבטן. אז נחשפתי לרעיון של "אלה שלא עושים ברית". זו היתה תקופה של מלא מלא מלא ויכוחים סביב העניין הזה בפורום, ואני הקפדתי להשתתף בהם באופן פעיל, ולהסביר ל"נציגוּת שלכם" (בכבוד וברוח טובה, או כך השתדלתי) שאתם לא עושים לעצמכם שירות טוב, ושאתם יוצרים אנטיגוניזם אצל אנשים כמוני, שמוכנים להקשיב לכם.
קראתי בכל שרשורפלצת כזה כמעט את כל הקישורים שקישרתם, ולו בכדי שיהיה לי מה לענות לכם היה בי מן רצון להוכיח לכם שאתם טועים וגם הפורום שלכם צורף למועדפים, וקראתי בו באופן די קבוע.
זמן קצר אחרי שנולדה הבת נולד גם בן כאן כבר התחיל לחלחל הרעיון שאולי זו טעות, אולי אפשר לוותר, אבל הבעל היה נחרץ בדעתו לעשות ברית, אני הייתי חצויה ובסוף ויתרתי. שורה תחתונה- מהיום הזה יצאתי בהכרזה לעולם שאני לעולם לא עושה זאת שוב
אז גם נפל לי אסימון לגבי עצמי, שהעובדה שהשקעתי כ"כ הרבה מאמץ בויכוח "אתכם" (וגם עם "אלה שיולדות בבית") היה כי פחדתי לגלות שאולי אני טועה. זה לא קל לגלות שדברים שגדלת עליהם או ש"כולם עושים" מתבררים כטעות, ולמרות שכולם טועים אני זו שיוצאת "המוזרה", זו הרגשה די קשה ומתישה.
בקיצור, בשבת שעברה נולד לי עוד בן מקסים וחמוד היו שיחות עם הבעל, שלא מוכן לוותר על החיתוך בגלל מגוון סיבות, כשהשתיים העיקריות הן שזה נראה לו מוזר, שונה, וזה מפריע לו (שהילד יהיה שונה ממנו) וגם שיצחקו עליו, וה"סיכון" שיצחקו עליו הוא מתמשך, כי אי אפשר לדעת, אולי הוא יהיה קורבן ללעג בכל תחנה שיעבור בה בחייו.
אני, שקוראת פה כבר 5 שנים, הבנתי ומבינה שהקטע החברתי הוא ברוב המקרים סתם חשש חסר בסיס, שזה "נון אישיו" אחרי שכבר עושים את זה, אבל הוא ממש ממש פוחד מזה!! ובמקביל- מפריע לו איך שהאיבר נראה עכשיו, ובגלל שהוא יודע שזה גם ככה "יתוקן" אז עדיף לעשות את זה כמה שיותר מהר, "לגמור עם זה".
אני בוכה כבר יומיים, הוא מסתובב מיוסר (באמת באמת, בבקשה תחסכו את ההערות הציניות) כי הוא לא יכול לראות אותי סובלת ככה ובוכה כמו מקוננת, אבל מצד שני הוא יודע שלטווח הארוך הוא עושה את הדבר הנכון.
אמרתי לו, שיותר מהאקט עצמו, מפריע לי שהוא (לדעתי) לא באמת באמת ניסה לשכנע את עצמו שהוא טועה. אמרתי לו שהוא כנראה פוחד לגלות שהוא טעה (כי כמו שאמרתי, כל מה שגדלת עליו אז די מתמוטט), ואולי אם הוא היה קורא, שואל, חוקר, נפגש, לא יודעת מה, ואז מחליט שהוא עדיין רוצה לעשות זאת, אני הייתי אולי יותר מקבלת את זה, כי נעשתה פה החלטה באמת מושכלת, והוא בלב שלם יוכל לומר שהוא עשה את המקסימום כדי לוודא שהוא מחליט את ההחלטה הנכונה.
זה לא עזר לי, הוא עדיין לא מבין מה ישתנה בתפיסה שלו. הוא עד כדי כך לא נותן צ'אנס, וזה מה שהכי מאכזב אותי.
היום בבוקר,בערך עכשיו, היה אמור להגיע הרופא. אחרי הלידה אמרתי לו שאני לא משתפת עם זה פעולה, וש"יעשה מה שהוא רוצה" בטון כזה שברור שאני לא מסכימה לעניין. והוא אכן סגר עם הרופא, אמר שנהיה רק שנינו בלי משפחה מסביב וכל הבלגן. היום בבוקר שוב ביקשתי שיחשוב על זה, ובסוף הוא דחה אותו, לא ידוע למתי.
רע לו עם זה, ורע לי עם זה, כי זה שהוא עושה את זה בשבילי לא נותן לי שום דבר, הוא ימשיך להסתובב בבית במתח "מתי זה יגמר כבר", ואני מרגישה רע כי אני יודעת עד כמה זה מפריע לו (גם אם אין לכך סיבה הגיונית).
אז הוא "נותן לי זמן לנסות לשכנע אותו", ואני לא יודעת מה יש לומר שלא אמרתי!!! הוא כבר שמע הכל, ועדיין האקט הזה מאוד חשוב לו, והוא בטוח שלאורך כל החיים עכשיו הילד בסכנת "יצחקו עלי". אני טוחנת פה מים.
גם אם בסוף נעשה את החיתוך, אני רוצה לדעת שבאמת עשיתי מה שאני יכולה כדי לשנות את דעתו, ואני לא רוצה שהוא יעשה את זה בשבילי, אלא כי הוא מבין שזה באמת מיותר לנו.
אז מה אני מפספסת???
מהריון מרובה עוברים-יש אפשרות אחרת-לוותר
10/04/2010 | 15:20
8
4


שירשור שיש בו  פתיל קטן של לוותר. זה מתחיל מכאן.

מהתגובות-

ואני כבר כ"כ רוצה להיות אחרי זה!!! אני יכולה לבכות רק מלחשוב על מה יעבור עליהם אבל אין ממש ברירה הא?!


לא לעשות בכלל חיתוך?? אני רחוקה מלהיות דתיה ואפילו ההיפך הגמור מזה.....אבל חיתוךנראה לי הכרחי...למה התכוונת? תחדשי לי קצת...

ונכון הטקס הזה ברברי אין ספק אבל מאידך זהו מנהג היהודים,


ראית אחד שלא נימול???? זה נראה נורא!!!!! (בעיני לפחות...)זה פשוט יותר אסטתי, ולא בגלל  שהתרגלנו לראות את זה ככה. עובדה היא שהרב בארה"ב למשל, כולל לא יהודים, מלים את בניהם ורק לצורך אסטתיקה וכו'.


"חיתוך" עלק
10/04/2010 | 19:39
2
חותכים ומ-ק-ל-פ-י-ם!
התירוץ"יותר אסטטי"משגע אותי!
11/04/2010 | 08:28
5
3
שמגיע מתוך מחשבה שהעורלה זה מן כיס כזה שנאגר בו ליכלוך ושצריך לרוקן ולשטוף את כל הג'יפה.
נקודת ההשקפה הזאת גורמת לאנשים/נשים רתיעה.
כ-ל האנשים איתם דיברתי בהכללה גורפת של 100% לא ידעו שהעורלה של התינוק בכלל מחובר לעטרה ושאין שום "כיס".
כ-ו-ל-ם תיארו את העורלה כ"עור מידלדל" מהאיבר, משהו שהוא רופס וסמרטוטי שכשלוקחים אותו אחורה מתגלה עטרה מלאת ליכלוך.

המסקנה שלי היא שכיוון שאין חשיפה לאיברים שלמים - אנשים פשוט לא יודעים איך עורלה נראית והאסוציאציות שלהם בדימיונם אכן לא אסטטיות!!!!
חשוב, לדעתי לחשוף את האנשים לאינפורמציה האמיתית!

100% מתוך האנשים שקיבלו את ההסבר האנטומי ממני , סיימו את השיחה בשינוי תפיסה לגבי האסטטיות.


ה"כיעור" בהתגלמותו אצל פעוט בן שנה וחצי
11/04/2010 | 14:32
3
10
מי שלא רגיל, זה באמת מכוער בעיני
11/04/2010 | 16:06
2
4
אני לא חושבת שאפשר להתווכח עם כזה דבר, גם כשמראים תמונות.
בעיני=בעיניו
11/04/2010 | 16:06
אני לא חושבת -אני יודעת
11/04/2010 | 21:43
1
כבר כתבתי ש-100% מכל מי שטען שזה לא אסטטי ו/או מכוער - וראה בפועל - הבין שהוא נסחף בדימיונות הזויים על "עור מדלדל".
זה פשוט עניין של הרגל
11/04/2010 | 16:04
1
אנחנו לא רגילות לראות איבר מין שלם כי רובנו יצאנו רק עם גברים ישראלים והיינו מוקפות כל חיינו בבנים נימולים. אני בטוחה שרוב הנשים בארץ מעולם לא ראו איבר לא נימול. לכן התפיסה שלנו היא: איבר מין גברי = נימול, וכל מה שהוא לא כזה נראה חריג ומוזר.
הפעם הראשונה בחיים שלי שראיתי היתה כשיצאתי עם בחור אירופאי לא יהודי, לפני כ-7 שנים. אני זוכרת שזה נראה טיפה מוזר בהתחלה אבל בטח לא מכוער או "לא אסתטי". התרגלתי די מהר.
תביעה: "המוהל הדביק את התינוק בהרפס"
11/04/2010 | 09:35
1
הורים לתינוק טוענים: המוהל השאיר את בננו עם עקמת באיבר המין, הדביק אותו בהרפס, הותיר אותו לא חבוש וגרם לו נזקים פיזיים.
ynet
אפשר להצטרף כמה חודשים מראש?
09/04/2010 | 23:42
17
7
אני בהריון ראשון, חודש רביעי. היום בסקירה התברר שזה כנראה בן. בעסה, רציתי בת, אבל זה מה יש ועם זה ננצח .
בקיצור - אני צריכה עידוד וחיזוק להחלטה שלי להשאיר אותו שלם. אני די שלמה עם ההחלטה הזו אבל צריכה קצת תמיכה. בן הזוג איתי, פחות או יותר, הוא צריך עוד דחיפונת קטנה אבל ברור לו שאני צודקת.
אנחנו לא חיים בארץ אז הנושא החברתי הרבה פחות קריטי, אנחנו חילונים גמורים ולא מקיימים אף מצווה, אז דווקא את זה?
בקיצור - אני כאן ואני שמחה שהנושא צובר יותר ויותר מודעות.
אולי עכשיו סוף סוף ציידי המכשפות
10/04/2010 | 01:33
1
2
"ירשו" לי לומר לך שכולנו איתך!
אגב,בקצב שהדברים משתנים בארץ,לא אתפלא אם עד שתחזרו שיעורי המילה,אצל החופשיים כמובן ,לא בני הכת הדתית, יהיו נמוכים מאשר בחו"ל..
עשית את ההחלטה הנכונה:)
תודה, תודה
10/04/2010 | 04:43
אין בינתיים כוונה לחזור ארצה. אני מקווה שאני אדבק בהחלטה הזו גם בבוא הזמן.
מזל טוב וברוכה הבאה!
10/04/2010 | 09:23
שיהיה המשך הריון תקין וקל.
ודרך אגב, לי אמרו בסקירה בהריון הראשון בחודש הרביעי שזה בן ואח"כ הסתבר שזו בת!
ונכון שרציתי בת, אבל "התיקון" של הרופא בכלל לא שימח אותי (מצחיק) כי חשבתי לעצמי כל ההריון שאם הוא טעה בהתחלה אז אולי איבר המין שלה נראה מבלבל....
כנראה שהרופא היה מסטול בבדיקה הראשונה, בסוף הכל היה נורמלי.

בשעה טובה
10/04/2010 | 10:38
9
1
ותמיד טוב כמה שיותר מוקדם להגיע לפה. אני הייתי בפורום כמה שנים לפני שבני נולד בכלל. אנחנו גם לא גרים בישראל (ובן זוגי הוא מקומי ולא נימול בעצמו אז היה קל לשכנע אותו שבשביל "אפליה מתקנת" לא צריך לעשות כל מה שמקובל אצל היהודים רק בשביל שלא יגידו שאתה אנטישמי)
כעת מצפה לילד שני שמינו אינו ידוע כי אנחנו לא רוצים לדעת מראש (כמו בפעם הראשונה) כך שהנושא היה אצלנו היפוטטי עד שהילד נולד בעצם.

רצית בת בגלל נושא המילה?
זו אמירה די  עצובה להעדיף מין אחד על משנהו מהסיבה הזו. כלומר, המציאות שבה הורים מעדיפים בת כי הם חושבים שאם זה בן אז חייבים לחתוך אותו זה מה שעצוב.
לא, לא קשור לברית
10/04/2010 | 15:03
8
2
רציתי בת כי רציתי בת... סתם העדפה רגילה שיש להרבה אנשים. בלי קשר - אני מניחה שאם זו באמת היתה בת הייתי מרגישה הקלה מסויימת בגלל הנושא הזה וכי היה נחסך לי הצורך להתעמת עם המשפחה והחברים בישראל.
תודה!
אני גם רציתי בת כי רציתי בת!
10/04/2010 | 16:06
7
4
ואני לא מתביישת להגיד וגם אז לא התביישתי.
רציתי בת ! היו לכך מיליון סיבות ריגשיות. כי ההיגיון שלי אמר לי שזה באמת לא משנה, אבל ריגשית רציתי בת.
בעלי רצה בת דווקא מסיבות מאד ברורות ולא ריגשיות וברית זו אחת מהן.
בהריון השני שוב רציתי בת גם מסיבות ריגשיות וגם כי רציתי חברה לגדולה.
בהריון השלישי....נורא נורא רציתי שוב בת!!!
למה? כי היו לי שתי בנות מקסימות וגיליתי שבנות אצלי זו נוסחה מנצחת אבל כבר התערבב לי חזק העיניין של הברית ואמרתי שאם כבר נמנענו פעמיים- הלוואי וזה יחסך מאיתו בשלישית.
גם בעלי נורא רצה עוד בת.
יצא בן!
והוא כזה מתוק (בן שלוש) וכזה מדהים שאנחנו כבר חושבים בשבילו על עוד אח!
בדיוק. לאנשים יש העדפות מסויימות
10/04/2010 | 16:53
6
1
ברור שזה לא קריטי והכי חשוב שיהיה בריא וכו', אבל את יודעת...
אצלי אחת הסיבות היא שלא בטוח שיהיו לי עוד ילדים - אני כבר בגילך וזה ההריון הראשון שלי ואף פעם לא הייתי טיפוס "אמהי" במיוחד. אז אם כבר ילד אחד או שניים, שלפחות יהיה מה שאני רוצה!
אני אוהבת מאוד את החתימה שלך, דרך אגב!
זו היתה שאלה באמת לא ביקורתית
11/04/2010 | 18:08
5
1
אבל יש הרבה נשים שכותבות בפורום אחר שאנחנו כותבות בו שמעדיפות בת בגלל הברית..
אני אגב לא העדפתי אבל שמחתי מאוד שנולד לי בן כי רציתי שיהיה לי לפחות בן אחד ( מתוך ככל הנראה שניים בלבד ואני לא רואה את עצמי אמא לשתי בנות אלא לשני בנים או בן ובת) ואז ידעתי שאם זו תהיה בת אז בהריון הבא תהיה לי כבר העדפה אבל לפני 4 שנים נולד לי בן אז יש לי כבר בן אחד ועכשיו שוב אני יכולה לעבור הריון שלם בלי העדפה (וגם בלי לדעת)
לא התייחסתי לזה כביקורת
11/04/2010 | 19:42
1
מצטערת אם היתה אי הבנה. אני כמוך רק להיפך - אני עוד לא יודעת אם יהיה לי ילד שני או לא, אבל אם כן - רציתי לפחות בת אחת.
אני העדפתי בנות גם בגלל הברית
12/04/2010 | 09:55
3
1
וגם בגלל שאין לי אחים בעצמי ולא יכולתי לדמיין איך זה להיות אמא לבן.

בהריון הראשון ממש פחדתי שיוולד לי בן בגלל העניין הזה .
בפעם השניה, כבר ידעתי שאני לא ארצה למול בן אבל רציתי שתהיה לבת שלי אחות.
בהריון השלישי חשבתי שלא מחליפים נוסחה מנצחת   אבל כבר לא היתה לי העדפה חזקה כל כך והרגשתי שהפעם זה בן.

למה לא ראית את עצמך כאמא לבנות? יש לך תחושה לגבי מין העובר?
לי אין אחיות, יש לי שני אחים
12/04/2010 | 10:16
2
1
והייתי בילדותי כמו אמא שניה לאחי הקטן שצעיר ממני ב-8 שנים אז אולי בגלל זה וגם למרות לגמרי בת ולא טום-בוי או משהו כזה תמיד התחברתי יותר עם בנים מאשר עם בנות (זה השתנה לגמרי). ואולי בגלל הקשר הלא משהו שלי עם אמא שלי..
במשך ההריון לא ידענו את מין העובר אבל היה לנו שם אחד לבן ושם אחת לבן ונורא נורא אהבתי את השם שבחרנו לבן והייתי סגורה עליו 100% ועל השם לבת עוד התלבטתי אז נורא שמחתי שנולד הבן ושיכולתי להשתמש בשם שבחרנו.
בהריון הקודם חשתי שזה בן אבל דווקא לקראת סוף ההריון השתנתה לי התחושה לעיתים קרובות (חלומות). הפעם חלמתי כבר כמה פעמים שזו בת וגם חבר שלי חלם שזו בת אז 50% שזו בת

אני החלטתי כבר שנתיים-שלוש לפני שבני נולד שאני לא אמול אותו וגם כבר אמרתי את זה להורים שלי בהזדמנויות שונות. לא היו לי באמת התלבטויות שללדת בת היה מקל עלי כי לא התלבטתי בנושא מעולם (רוב הטיעונים בעד מילה לא רלוונטיים לגבי אופן חיי ממילא). ביום שבו הגעתי דרך-דרך לפורום הזה הוא היום שבו חשבתי לראשונה באמת על הנושא וזה היום שבו החלטתי שאני לא מלה. לפני כן פשוט לא חשבתי על הנושא מספיק בשביל לגבש דעה.
בגלל שכל עוד לא נולד זה היה היפוטטי כי לא ידענו את מין העובר אף אחד לא הציק לי. להורים שלי היו כמה שנים להתרגל לרעיון והם קיבלו את זה די כדבר צפוי.
לי יש רק אחיות, אולי זה באמת חלק מהעניין
12/04/2010 | 14:35
1
2
מקווה שהפעם יש לך גם שם לבת ולא שם אחד לבן ושם אחת לבן (טעות הקלדה משעשעת

זה בטח אחד הרגעים המרגשים בלידה כשאת לא יודעת את מין העובר מראש.
אני די בטוחה שאם הייתי יולדת בן כילד ראשון, הייתי מלה אותו. למרות שכבר אז הרגשתי בפנים התנגדות לרעיון, זה היה לפני עידן האינטרנט והכל היה מבוסס על תחושת בטן ולא על ידע ממשי.
לא שמתי לב לטעות
12/04/2010 | 14:54
1
כמובן שם לבן ושם לבת וגם מתאמול יש לנו שם לבן ושם לבת. זה החלק הכי קשה בלא לדעת קודם כי שם לבת היה לנו קודם ואז אם היינו יודעים שזו בת לא היינו צריכים להמשיך לחפש שמות ושם לבן היה קשה למצוא הפעם.
וכן, זה חלק מרגש מאוד והכי מצחיק שמרוב שזה לא העסיק אותנו אפילו שכחנו..  המיילדת זו שאמרה לנו "כן תינוק יפה (המילה baby מתייחסת לשני המינים) אבל אתם לא רוצים לדעת אם זה בן או בת?"
ואז כשחבר שלי הציץ הוא לא אמר "זה בן" הוא אמר כבר את השם "זה דנזל".
בניגוד למה שאנשים חושבים (ואומרים לי) שבגלל שבן זוגי לא נימול הוא זה ששכנע אותי או הוא אסר עלי למול, הוא לא היה בכלל נגד מילה. להפך אפילו, הוא אמר לי שהוא יודע שליהודים חשוב למול והוא רצה להדגיש שיש לו כבוד לדת שלי אז הוא מוכן למול. הוא גם חשב שלא מספיק ההורים שלי יגידו ש"הוא לא רוצה להתחתן איתי" אז הם גם יכעסו שהוא מתנגד למנהגים יהודיים ובכלל כחלק מהפחד של האירופאים להשמע אנטישמים הם לא מעיזים לבקר את היהודים. אני אמרתי לו שאם הוא מוכן הוא חייב לפחות לדעת למה הוא מסכים... זו היתה שיחה לא ארוכה כל כך מיד התחיל לתקוף אותו כאב במקומות רגישים
ברוכה הבאה כל המקדים הרי זה משובח!
10/04/2010 | 20:22
2
1
איזה סוג של עידוד את צריכה? אם תפרטי יהיה יותר קל לתת לך אותו.

לדעתי אם את ובן זוגך חושבים אותו הדבר בנושא אתם כבר במקום מעולה, כי רוב הקשיים צומחים על רקע פער בין בני הזוג לבין עצמם. בעצם את אומרת - "פחות או יותר". אם את רוצה, את יכולה לפרט מה "פחות" ואז נתייחס בהתאם 0כמובן שתוכלי להראות לבעלך מה שנכתב כאן )

בקיצור, טוב לראות אותך כאן. את מוזמנת להישאר ולשאול מה שמעניין אותך, וגם לתרום את חלקך לדיונים
עונה
10/04/2010 | 23:03
1
תודה על הברכות! מעניין, חשבתי שבד"כ בני הזוג מאוחדים בדעתם מול החברה והמשפחה המורחבת...
לשאלותיכן: בן הזוג שלי מסכים לוותר על החיתוך אבל ההסכמה שלו לא נחרצת ונלהבת. זה מהסוג של "אוקיי, אם את רוצה אז לא נעשה..." בקול חלוש כזה. יש לו עדיין קצת הסתייגות - בעיקר נפשית, כנראה עניין סנטימנטלי. אחרי הכל מדובר פחות או יותר במעוז היהודי האחרון שהוא עדיין כמעט קונצנזוס - גם חילונים גמורים וכופרים שאוכלים סנדוויץ' חזיר עם גבינה ביום כיפור עושים ברית, במקרה ה"טוב" אצל רופא ולא מוהל שמוצץ לתינוק את איבר המין.
הגישה שלי היא כזו - אם כבר אנחנו אתיאיסטים מוצהרים, מהסוג שאוכל חזיר ביום כיפור (אצלי באופן סמלי - אני צמחונית), ואם כבר התחתנו בקפריסין ולא ברבנות ואנחנו לא מקיימים שום מצווה אז נלך ונחתוך חתיכה מהגוף של הבן שלנו בשם מנהג שאנחנו אפילו לא מאמינים בו? זה פי אלף יותר גרוע כי זה אפילו לא מנהג סמלי - זו השחתת גוף ואני עדיין זוכרת את הבריתות של בני הדודים המסכנים שלי, איך הם צרחו.
הדבר היחיד שהיה אולי גורם לי להסס קצת הוא הקטע החברתי שלא רלוונטי כרגע כיוון שאנחנו חיים בארה"ב ואפילו לא בסביבה יהודית במיוחד.
חשש נוסף הוא מהמשפחה. רוב המשפחה שלנו חילונית כמעט כמונו, אבל יהיו כמה גורמים במשפחה שכנראה יביעו דעה לא חיובית במיוחד וינסו לשכנע אותנו לפחות לעשות מילה כירורגית אצל רופא. אולי החיזוק שאני צריכה הוא בעיקר בקטע הזה. הלחץ המשפחתי אצלי יכול להיות די חזק. אף פעם לא הייתי הטיפוס הכי חזק בעולם מול לחץ ותמיד אני מוצאת את עצמי בסיטואציה כזו שאני נותנת למשפחה שלי לגרור אותי בבוץ ואז אוכלת את עצמי... יצא ארוך וקצת מבולבל. אני מקווה שאתן מבינות.
דרך אגב, שאלה מתוך סקרנות
10/04/2010 | 23:07
2
כי באמת מעניין אותי שרוב הפערים הם בין בני זוג - מנסיונך מי בד"כ מתנגד לברית, הגבר או האישה?
ברוכה הבאה, המשך מהנה, קל ותקין
10/04/2010 | 21:17
2
את מוזמנת לשאול כאן ולהעזר בנו בכל מה שמטריד אותך (עוד לא הבנתי מה בדיוק)
שלום לכולם
08/04/2010 | 17:33
47
14
אפשר לדעת מהעין מגיעה ההיסתיגות שלכם לוותר על ברית מילה? המשך>>
אפשר לדעת מהעין מגיעה ההיסתיגות שלכם לוותר על ברית מילה?
מחפשת עזרה לסמינריון של גיסתי
08/04/2010 | 11:11
4
4
שלום לכם יושבי הפורום!
גיסתי החליטה לכתוב את הסמינריון שלה (מסיימת לימודי משפטים) על ברית מילה.
היא נתקלה בעבודת סמינריון אחרת בנושא שכותרתה "ברית או הפרה". נדמה לי שזה כתוב ע"י אחת ממנהלות הפורום אם זכרוני אינו מטעני...
אשמח ליצירת קשר במסר, היא מנסה לאתר את כותבת העבודה ללא הצלחה. היא מעוניינת במייל האישי של הכותבת.

אשמח לנצל את הודעתי ולהעיר שתי הערות:
1. שמתי לב שיש הרבה הטעיות הלכתיות בנוגע לברית מילה. אני מבקשת שתשימו לב, אם אתם אומרים דברים שאתם לא בטוחים בהם אתם יכולים לדחוף אדם למול שלא במתכוון!
2. כשילדתי את בני לא הכרתי אף תינוק שלם חוץ ממנו. מאז הלכתי למפגש קה"ל בתקווה להכיר עוד, אבל ככל שהזמן עובר, אני פוגשת עוד ועוד הורים שבחרו להשאיר את בנם שלם. היום, רוב חבריו של בני שלמים!
גישת המשפחה המורחבת השתנתה לטובה ובכלל, אנחנו ממש שמחים על ההחלטה הזו. בעיקר בעלי ששינה את דעתו ב180 מעלות. אני מקווה שעוד הורים יבחרו בדרך המגוננת על בנם וישאירו אותם שלם בגופו ובנפשו!
אביב שמח ורק טוב לכולם!!

תוכלי לפרט למה הכוונה בסעיף 1?
10/04/2010 | 09:35
מצאתי באתר גונן של ערן שדה את שמה-גלית פולצ'ק
10/04/2010 | 16:15
1
לגבי איתור כותבת העבודה, לדעתי תוכלי להגיע
10/04/2010 | 20:34
1
אליה גם דרך קה"ל (פגשתי בה בזמנו במפגש קה"ל). היא גם כתבה בפורום בניק ("גלית מפעם" אם אני לא טועה), אבל יש סיכוי שהיא כבר לא פעילה בתפוז כך שלא הייתי בונה על מסר, אם כי שווה לנסות, מה כבר יקרה?

לגבי הערותייך -

1. תראי, אף אחד כאן הוא לא מקור הלכתי מוסמך, רובינו, כמו רוב האנשים, יודעים מה שיודעים מדברים שקראנו, מנסיון אישי שיכול גם להשתנות מאוד בתלוי בזרם הדתי או מסורתי שאליו פנית/אתה משתייך/השתייכת בעבר וכו'. גם בין רבנים לבין עצמם יש המון הבדלים בגישות ובשיטות. קשה לי להאמין שבגלל משהו שמישהו כותב, כאן מישהו אחר שמאוד לא רוצה למול את בנו ידחף לעשות זאת. אני נותנת הרבה קרדיט לאינטיליגנציה וליכולת החיפוש ושיקול הדעת של כל הגולשים כאן, במיוחד אם הם עומדים להיות הורים, ולכן נראה לי שלא חובה לראות את הדברים שצורה כל כך דרמטית.

2. טוב, לשמוע את כל מה שכתבת כאן במיוחד על השינוי במשפחה - זה כמובן הכי חשוב, ובטח מעודד רבים שקוראים כאן וחווים קונפליקט עם בן הזוג או המשפחה.

תודה לך
אילו הטעיות?
11/04/2010 | 00:18
1
אם כבר, ההטעיות שקראתי כאן הגיע מפיהם של מיסיונרים בכיוון ההפוך.
ילד שנולד לאם יהודיה הוא יהודי ללא קשר למצב העורלה שלו. יש איזו מצווה או שתיים שהוא לא יכול לקיים אבל זהו.
עבודה בנושא
07/04/2010 | 21:02
11
7
הבטחתי שאעלה את העבודה שהכנתי לפורטפוליו שלי אז הנה היא-
תמונה נוספת
07/04/2010 | 21:04
3
7
תודה - בא לי בול בזמן
12/04/2010 | 11:28
2
3
יש לי שתי בנות ובן. את הבן לא מלנו מכל מיני סיבות שרובן קשורות לזה שלא יכולתי אפילו לדמיין אותי במעמד הזה שבו חותכים לילד שלי חלק מהגוף - סתם. כי "ככה".

היום הוא בן שנה וחצי ורב העולם כבר נרגע. אבל אח שלי לומד רפואה והתחיל היום סבב באורולוגיה ומיד התקשר לדווח לי שלא לעשות ברית זה נורא ואיום. אז אני פה שוב כדי לחפש לו "הוכחות". אבל התמונה שלך שווה אלף מילים....

תודה!
שלום 1רב
14/04/2010 | 14:38
1
3
אתה יכול לפרט קצת על דברי אחיך?
למה הוא אמר את זה? מה מלמדים אותם?
אורולוג - בסיום שלב ב (התמחות)
14/04/2010 | 15:47
3
אמר לו שברית מילה מגינה בפני מחלות רבות (את יודעת, סרטן הפין, אידס וכו') ושחשוב לעשות ויש על זה קונצנזוס מדעי והמלצות של ארגון הבריאות הבינלאומי ועוד........ שטויות במיץ אם את שואלת אותי ושלחתי לאחי כמה קישורים רציניים ואת דעתי שאין לברית שום קשר לצורך רפואי אלא צורך דתי-פולחני שבדיוק בחלק הזה של הדת שלי אני בוחרת לא להשתתף....

עזבי. שום דבר מעניין להתעמק בו. אפילו אמא שלי הפסיקה להזכיר את הנושא.
חזק ביותר
07/04/2010 | 21:55
5
2
למה התכוונת ב100% יחודי? (למדתי אומנות על קצה המזלג בתיכון, ואני יודעת שלרוב אמנים מדיפים לא לענות על שאלות).

עלו לי כמה השערות על כך...

מה הנושא? זכויות תינוקות? צימחונות? ברית מילה? לא בטוחה שהבנתי.

100% יהודי
07/04/2010 | 21:57
3
1
עכשיו מובן?  
כן. האם הנושא הוא נגד ברית מילה?
10/04/2010 | 15:24
2
כן.
10/04/2010 | 16:26
1
1
כשם שקונים בשר קפוא בסופרמרקט בלי לחשוב מה עבר עליו בדרך (השחיטה, ההכשרה וכו') כך רוב ההורים החילוניים מעבירים את ילדם אצל המוהל בשביל להפוך אותו לכשר בלי לדעת מה קורה שם.
אותו דבר אם בוחרים את העוף בויטרינה ומבקשים מהקצב ש"יוריד את העור".
איבר המין עשוי כאן מפלסטלינה, ואכן כך הוא נראה לאחר המילה, כבשר מאכל מדמם. כמו במציאות.
ראשית, תודה על התמונות, אהבתי מאד
10/04/2010 | 21:05
1
זה חזק ביותר לשים את התינוק כמוצר ומאד התחברתי לזה. ההחפצה של התינוק בטקס הזה תוקפת את לב העניין, והביצוע מקסים! כל הכבוד!.

לפינ שקראתי את ההסבר שלך לזרבובית התחברתי לאנולגיה של התינוק מכיוון טיפה שונה ממה שהתכוונת, התינוק כ"מוצר" (או במקרה של ברית מילה כ"תשמיש קדושה") המשמש לעשיית מצווה, כמו שבע"ח מהווה בעיננו מוצר לשימוש צרכינו הקולינרים או התזונתיים. בגלל שהתחברתי מכיוון קצת אחר, מקווה שיורשה לדימיון ולרעיון שלי להאמר כאן בלי שתעלב חלילה, הייתי מוסיפה הערה (לא יודעת עכשו בדיוק איזו) בקטע של מוצרים שהיום נורא אהובים על קהל אניני הטעם, כלומר משהו ביתי, "עבודת יד" ולא משהו ממפעל (הרי על כל דבר שמנסים למכור היום כותבים שזה "בטעם ביתי" או "עבודת יד" וכאלה.)
בהחלט מזעזע !!
08/04/2010 | 09:28
וואו, באמת חזק. אני מבינה שמדובר בתיק עבודות
10/04/2010 | 20:26
2
במטרה להתקבל למקום לימודים כלשהו?

שיהיה לך בהצלחה
"אומנות השרשור בפורום"
07/04/2010 | 19:17
1
או - "איך לקרוא ולכתוב בפורום כך שאבין את האחרים והם יבינו אותי הכי טוב שאפשר"

אז ככה, חברים יקרים.

נראה לי שלא יזיק לכולנו ריענון קל בטכניקת הכתיבה הנכונה (מבחינה טכנית) בפורום. שימוש לא נכון בכלי הכתיבה (וגם הקריאה) בפורום מביא לתקשורת לקויה בין הגולשים, לתחושה שהדיון מבולבל ויש חוסר הקשבה ואי הבנות בין הגולשים.

חשוב להבין מהו מבנה של שרשור במערכת הפורומים של תפוז, כדי לשים לב שאני מגיב לגולש שרציתי, ולא לגולש אחר בטעות. כשמגיבים לגולש הלא נכון זה יוצר אי הבנות ועלול לחרבש את הדיון לגמרי. זה גם עלול לפגוע שלא לצורך מצד אחד, ומצד שני עלול לגרום לכך שהגולש שרציתי להגיד לו משהןו בכלל לא ראה שהגבתי אליו.

לכן, אנא, הקדישו כמה דקות ותקראו את המידע שיש בקישור הבא קליק

יש שם הסבר מעמיק למדי איך לוודא שההודעה שכתבתי תהיה משורשרת בדיוק למקום הנכון, ולא בערך, או אל גולש אחר.

אם מישהו מהגולשים חש שהוא עדיין לא מצליח להבין מה הבעיה, ואיך ניתן לעשות זאת נכון, שישאל ספציפית ואנסה להסביר. בעברי יש היסטוריה עשירה של הסברים מוצלחים לגולשים על איך לשרשר נכון, ואשמח לעשות זאת אם צריך.

בהצלחה
איזה חוצפה!!!
07/04/2010 | 15:40
22
3
אני ממש כועסת, הייתי היום בטיפת חלב עם מייקי והמסכן קיבל 2 חיסונים ובכה המון ואחר כך נכנסנו לרופאה שאת האמת אין לי מושג למה בכלל היינו צריכים אותה.
בקיצור הרופאה הורידה את החיתול והלכה לכיוון הבולבול של מייקי ואני רואה שהיא מתכוונת להבשיל את העורלה!!! אני מיד עצרתי אותה ואמרתי לה לא לעשות את זה, אז היא התנפלה עלי בצעקות שאני לא בסדר ושהיא יודעת מה היא עושה ובלה בלה בלה.
נתתי לה לצעוק ומיד כשהיא נתנה לי להכניס מילה אמרתי לה שאני אמא שלו ויש לי זכות להגן על הבן שלי אם משהו לא נראה לי ומה שהיא עושה לא נראה לי ושאני יודעת שלהרבה רופאים בארץ אין מספיק ניסיון עם עורלה ושהם כנראה עושים את זה מחוסר ידע ואז היא התחילה לצעוק שוב שלא אומרים דבר כזה ושרופא אחר עוד יכול לתבוע אותי על האמירה הזאת...

מסכן מייקי שהיה צריך לשמוע את כל הצעקות שלה...

אחרי שהיא סיימה לבדוק את מה שכנראה צריך (או לפחות מה שלא יכול להזיק לבן שלי) אמא שלי שאלה אותה לגבי הקטע הבריאותי של הברית והיא תחילה לזמר על הסרטן ובלה בלה בלה וכשאמרתי לה שיש סיכוי הרבה יותר גבוה לעשות נזק בברית מאשר לחלות בזה אז היא צעקה עלי שהיא רופאה 30 שנה והיא למדה רפואה ויודעת יותר טוב ממני ושהידע שלה לא מבוסס רק על האינטרנט...

ואי יצאתי משם כל כך עצבנית, חשבתי שרופאה שעלתה מרוסייה ושכנראה עבדה שם שנים עם לא נימולים אמורה להיות יותר הגיונית אבל טעיתי!!! מקווה שהרופא ילדים שלנו לא כזה, אחרת אהיה חייבת לחפש מישהו נורמאלי...

ליאת
זהירות מטיפת חלב
07/04/2010 | 16:31
1
2
חוץ מהעובדה שאפשר לקבל שם חיסונים מבלי להתחכך עם ילדים חולים (כמו בקופת חולים), אין לי שום סנטימנטים למקום הזה.
טיפת חלב זה ספר אחד גדול שמכיל הוראות מדוייקות כיצד צריך לגדול ולגדל ילדים, שכולל גרף נוקשה ותרשימי צמיחה גדילה והתפתתחות שמחולקים לשניים בלבד -לבנים ולבנות.
מעבר או מתחת לגרפי-ציפיות שלהם זו  "בעיה התפתחותית".
הצעקה שלי היא :"ילדים אי אפשר להכניס לגרף!!!!!!!!!!!!!!!!!"
לצערי, הורים לילד ראשון ושני פשוט יוצאים נורא לחוצים מטיפות חלב כשהם בטוחים שהילד שלך חריג!
מתחילים ריצות ובדיקות ובירורים והמון המוןחוסר אונים מול האי-ודאות שנזרקה בפניהם כלפי ה"מום" שהתגלה בילד.
אין בטיפת חלב שום היגיון-יש ספר!
בילד השלישי כבר באים לשם רק בשביל החיסונים - באים-עושים-קמים-הולכים.

מעצבן נורא מה שעברתם שם!מצער שמייקי צריך היה להחשף לאטימות והטימטום!
אני מאמינה שהחכמת (צריך לעבור את זה לפחות פעם אחת עם טיפת חלב בשביל להבין).

הילדה שלי שעברה עכשיו מיונים לכיתת מחוננים בהצלחה, היתה "מעוקבת בהתפתחות" מבחינתם כי היא לא ידעה לשים קוביה על קוביה באיזה גיל שמראה הספר שזה פשוט חובה שילד ידע! אחרי שקיבלתי שטיפה מהרופאה ההתפתחותית איך אני לא נותנת לה קוביות לפתח את השכל והמון רגשות אשם.....

כל הכבוד על ההתערבות והאסרטיביות שלך מול הרופאה.
כל 4 הרופאות/ים שנתקלתי בהן בטיפת חלב היו פנסיונרים שלא התקבלו לקופות חולים מהסיבות כנראה הנכונות.

רק משהו קטן לגבי חיסונים, אפשר לפצל אותם אם מבקשים ולא לעשות שניים ביחד (בהפרש של שלושה שבועות).

תרגישו טוב.
העיקר שיהיה בריא ושהלילה יעבור רגוע.




ועוד משהו קטן
07/04/2010 | 16:41
1
יאמר לזכותו של הרופא ההתפתחותי בטיפת חלב בראשון לציון שהיה קורא לבן שלי "גבר אמיתי" - התברר לי שהוא חובב עורלות.


אם היא צעקה, אני הייתי משתיק אותה
07/04/2010 | 17:33
2
פשוט אומר לה (ואם צריך, אז בצעקות) שתרגע ולא תצעק... ומדגיש\מזכיר לה שהיא נותנת שירות.
אמנם מדובר בשירות רפואי ולא בצחצוח נעליים בתחנת רכבת, אבל שורה תחתונה היא מספקת שירותי בריאות, ושתתחיל להתנהג כפי שמתנהגת מספקת שירות ללקוח... אם היא מזלזלת כל כך בך, אני לא רואה סיבה לכבד אותה.
תודה רבה על התמיכה!!!
07/04/2010 | 20:21
3
1
אני הייתי די בשוק שהיא התחילה לצעוק ככה ומה שעיצבן אותי בנוסף זה שאמא שלי לא עמדה לצידי וביקשה סליחה מהמפגרת הזאת!!! סליחה על זה שאני חצופה והתערבתי בעבודה של הרופאה!!! למה אמא שלי כזאת תמימה ולא מבינה שהרופאים גם טועים?! אבא שלה לא בחיים בגלל רופאים שטעו והיא לא למדה מזה כלום!!!

אני די כועסת על עצמי שלא הייתי יותר "חצופה" ונתתי לה לצעוק ככה ליד מייקי, יש לי ממש יסורי מצפון על זה אבל פעם הבאה אם תהיה כזאת (בתקווה שלא) אני מקווה להגיב למפגרת הזאת יותר באגרסיביות...

ליאת
כמה מרגיז
08/04/2010 | 03:23
1
3
לדעתי בכלל בכלל אין לך מה לכעוס על עצמך. את התמקדת בעיקר: לא נתת לה לפגוע בו. זה מה שחשוב. נכון שלא נעים שהוא שמע צעקות, אבל אני מאמינה שיותר חשוב שהוא חווה אותך אתו, לידו, מגינה עליו, נלחמת למענו. ולמה שיהיו לך ייסורי מצפון שלא היית יותר חצופה ואגרסיבית? להיפך, ככה הוא ראה אותך אסרטיבית איפה שצריך, לא יורדת לרמה שלה. מקסימום שהייתי מאחלת לעצמי, במקומך, זה בפעם הבאה אולי לקצר את האינטראקציה, פשוט לקטוע את המפגש.

גם לי, הפעם היחידה שהייתי צריכה ממש לחסום עם היד רופא שרצה להפשיל עורלה - הייתה בבדיקת ההתפתחות הזו של גיל 9 חודשים בטיפת חלב. מוזר... אני ייחסתי את זה דווקא להיותו צעיר, כנראה מתמחה, אבל הנה עובדה שגם ניסיון עשיר לא מגן מפני חוסר ידע. לפחות הוא לא צעק עלי...

את יודעת, פעם הייתי עם הבן הגדול אצל רופא עיניים, לפני שצברנו ניסיון בתחום, שלא הייתה לו שום גישה לילדים ולאנשים בכלל ועשה את הבדיקה בגסות. הפסקתי את הבדיקה באמצע, אבל מאד מאד התחרטתי שבכלל נתתי לו לגעת בילד שלי, וזה עלה לי אחרי זה בקושי גדול מאד עם שיתוף פעולה שלו בבדיקות עיניים גם כשנעשו בצורה הכי רגישה ומותאמת. על זה היו לי רגשי אשם. אבל על זה שהוא שמע אותי רבה עם האיש המגעיל הזה - אין לי שום ייסורי מצפון. (וחייבת לסיים בפנינה של אותו רופא עיניים מזעזע: כדרך להביע את הזלזול שלו בי ובסירוב שלי לתת לו להכאיב לתינוק ולהפחיד אותו, הוא צעק לי - אז הוא בוכה קצת, אז מה, מה היה בברית שלו, לא בכה?! הרים לי להנחתה )
תודה!!!
08/04/2010 | 11:43
2
נשמע שיש  הרבה רופאים מפגרים, אני מקווה שהרופא ילדים שלנו ימשיך להיות בסדר ולא יתגלה גם כאידיוט גמור...

ליאת
ממש מבין אותך
08/04/2010 | 13:00
2
גם לי לאחרונה יצא מקרה שאני מרגיש פספוס שלא צעקתי על מישהי,
וגם חוויתי על בשרי כמה טעויות לא נעימות של רופאים שהיה אפשר למנוע.
אני שמעתי אמירות מכוערות על שלמים
08/04/2010 | 15:12
2
מקרובת משפחה שלי שהיא אחות במשך שנים בטיפת חלב. כרגיל, שזה פחות בריא + תיבול באמירות גזעניות על האוכלוסיות שבוחרות לא למול...
ואוו, מעצבן
08/04/2010 | 17:30
2
את נהגת בדיוק כפי שצריך, אין סיבה שתתני לרופאה להכאיב או להזיק מתוך בורות, גם אם היא אפילו לא מודעת לכך שהיא בורה. זה בסדר גמור שמייקי ישמע את אמא יוצאת להגנתו.

אני יכולה לאזן קצת את התמונה ולספר לך שבט"ח שלנו לא נתקלתי בדברים כאלה. לפני בדיקת הרופאה די חששתי מתסריט כזה אז דיברתי קודם עם האחות הקבועה שלנו והיא לא הבינה למה אני חושבת שהרופאה בכלל אמורה להתעסק עם העורלה וממה אני חוששת. אכן הרופאה בדקה את התינוק ממש בעדינות, תקשרה איתו ואפילו לא התייחסה לעניין הברית או בכלל לעורלה. אז לא כולם כאלה וטוב שכך
נהגת 300% מצויין
08/04/2010 | 20:57
2
תאמיני לי, היית הרבה יותר עצבנית אם לא היית עוצרת אותה בזמן.

תרגישי טוב עם עצמך, מה תרגישי טוב?! תרגישי מעולה

מקווה שכבר נרגעת ממנה
תודה לכולם, כיף שיש עם מי לחלוק רגעים כאלה...
08/04/2010 | 23:55
1
אני עדיין מעוצבת על הרופאה הזאת ובעלי אמר לי שאולי כדאי לכתוב מכתב תלונה אבל אני לא יודעת אם זה יעזור...

ליאת
התשובה האוטומטית שלי על סרטן
09/04/2010 | 23:39
1
2
היא ש-1 מתוך 9 נשים (או שמא זה כבר 8 או 7?) תחלה בסרטן השד במהלך חייה ואף אחד לא חושב על כריתת שדיים מניעתית לכל תינוקת, למרות שזה סיכוי הרבה הרבה הרבה יותר גדול מסרטן באיבר המין הגברי.
בתור רופאה היא יודעת את זה, אין ספק.
תשובה מעולה!!!
10/04/2010 | 02:34
אין שום הצדקה שרופא יצעק על מטופל,
10/04/2010 | 09:33
1
2
ביחוד בעידן שבו נגמר הפטרנליזם. זה לא מכבד את המקצוע ולא אותו כאדם.
לא עשית דבר שיצדיק שיצעקו עליך, ואם בקשתך שלא תגע בעורלה נעתה בצורה מכובדת, הרי שהרופאה הזו כנראה שכחה את חוק זכויות החולה ושכחה את חובתה הבסיסית.
10/04/2010 | 13:09
קצת באיחור... באמת מרתיח
10/04/2010 | 20:40
2
זאת נשמעת רופאה שפועלת בשיטות מיושנות ולא הייתי סומכת עליה בכלל גם בשום דבר אחר. היא כמובן קשקשה שטויות בכל מה שאמרה, וטוב שהבנת את זה מייד.

את אמא לביאה נהדרת וטוב שהיו לך אינסטינקטים ואסרטיביות בזמן ובמקום הנכון!

אנחנו בכלל לא פגשנו את הרופאים בטיפת חלב. אמרנו שיש לנו רופא ילדים טוב ואין צורך לבדוק אותם, באנו רק לחיסונים וזהו (וגם אותם עשינו בזמנים אחרים מהמומלץ, ולא את כולם) טיפת חלב נותנת לך שירות ואת יכולה להחליט מה מהשירות הזה את מעוניינת לקבל.

ואם מישהו מתנהג אלייך לא יפה זכותך למחות על כך ולא לרצות לפגוש בו יותר.
שאלה על מקרה דומה
10/04/2010 | 23:29
5
2
אני רוצה לשאול לאיזה צורך הרופאה רצתה להפשיל את העורלה?
הייתי אצל רופא ילדים לבדיקה כללית לבן שלי בן חודשיים, והרופא רצה לבדוק מיקום פתח השופכה, למרות שביקשתי שלא לגעת באזור אבל בכל זאת ברגע שלא שמתי לב הוא עשה בדיקה מהירה. לא הספקתי לראות מה עשה. הוא טען שזו הייתה בדיקה לראות את הפתח ולא כביכול הפשלת העורלה.
שאלה, האם מדובר בשתי פעולות שונות? הפשלת עורלה (מלאה) ובדיקת מיקום פתח השופכה?
ואם זו הייתה הפשלת עורלה (מקווה שלא), איך אפשר לדעת לפי המראה של הפין?
מאז אני לא מרגישה בנוח עם כל הסיפור הזה. אנא עזרו לי.
אם הבנתי, הרופאה לא הסבירה למה ניסתה להפשיל
11/04/2010 | 02:08
2
רק התעצבנה, צעקה ואיימה (ממש מופת ודוגמא למקצועיות של רופאת ילדים )

אף רופא לא בדק את מיקום פתח השופכה אצל בני, אבל מכמה שאני מכירה את המכניזציה של האיבר הזה, ניתן להסיט טיפה ובעדינות את העורלה כך שניתן יהיה לראות את פתח השופכה, מבלי להפשיל את העורלה כמובן. עם זאת, לא נראה לי שאצל תינוק שהוא לא ילוד בן יומו, בריא, שהכל תקין אצלו יש בכלל צורך בפעולה כזאת.

שני הבנים שלי לא פגשו את רופא הילדים בטיפ"ח אלא נבדקו לפי הצורך אצל רופא הילדים שלנו בקופת החולים והוא מעולם לא בדק זאת.

תנוח דעתך, גם מבלי לדעת מה בדיוק עשה שם הרופא, אם כרגע  אין רגישות בקצה העורלה ואין סימן כלשהו, סביר להניח שמה שהוא לא עשה - לא נגרם נזק. לעיתים גם אם העורלה הופשלה ואחר כך עוזבים אותה במנוחה, אני לא יודעת אם היא מתחברת מחדש, אבל יש שיקום של האזור ללא בעיות נוספות בהמשך.  ידוע לי גם על תינוק שהסתבר שנולד עם עורלה מופרדת מהעטרה (ונשאר שלם כמובן) והכל תקין אצלו.
גם אצלי היה משהו כזה
18/04/2010 | 18:57
3
3
בבדיקה ראשונה של רופאה התפתחותית בטיפת חלב ראיתי שהיא ניגשת לאיזור הפין וישר אמרתי לה לא להפשיל. היא אמרה שחס וחלילה אינה מפשילה אלא רק בודקת את חור השופכה שהוא פתוח ותקין. אמרתי לה שאין צורך לבדוק כי אני רואה אותו עושה פיפי כמו שצריך ובלי הפרעות (בקשת על העולם ). אבל היא כבר הספיקה להזיז את העור ולהסתכל על החור, וגם הראתה לי. זה לא גרם שום אי נוחות לקטנצ'יק. הוא המשיך לשכב שם ולחייך.
היא טענה בתוקף שזו אינה הפשלה, ושהיא לא היתה מעלה על דעתה להפשיל עורלה לתינוק, ומכיון שזה לא גרם לשום כאב או אדמומית לקטנצ'יק הנחתי שזה נכון ועזבתי את הנושא.

היא היתה יוצאת בריה"מ, כך שאני מניחה שהיא יודעת דבר או שניים על פינים שלמים, בניגוד לרופאים צברים. היא גם דיברה באהדה יחסית על עצם הבחירה לא למול, ואמרה שזה מענין והיא נתקלת בזה יותר ויותר בתקופה האחרונה.
לא ברור לי למה היה כ"כ חשוב לבדוק את חור השופכה, אבל אני חושבת שלא היתה שם הפשלה.
זו לא הפשלה
18/04/2010 | 20:33
2
3
גם פה בטיפת חלב עושים זאת בביקור הראשון. מאחר שרוב התינוקות פה בהולנד לא נימולים לא חששתי מלכתחילה והסתכלתי מה היא עשתה וזו לא הפשלה. היא רק מזיזה קצת אחורה אפילו בלי להפעיל שום כוח. גם אני יכולה לעשות את זה.
בביקורת האחרונה בטיפת חלב היא שואלת קודם אם הילד נימול ואם לא היא רצתה לראות עם העורלה כבר נפרדה אבל הבן שלי לא הסכים וגם אמרתי לה שלדעתי לא נפרדה.
אני שמחה לשמוע!
19/04/2010 | 14:16
1
1
תודה על התגובה.
תודה רבה!!
20/04/2010 | 22:32
2
אני שמחה ורגועה.
מהבפורום?
04/04/2010 | 13:09
3
מהול או נימול? ומה זה מוהל כירורגי?
04/04/2010 | 13:20
כל השאלות עודכנו בערך שלנו על פינת הסוגיות הלשונית.
ה"עונש" של אליהו הנביא להיות בכל ברית מילה
07/04/2010 | 15:05
1
אליהו היה אחד המקטרגים הגדולים על העם היהודי ותכונה זו הפכה את ההסבר של נכחותו של ברית מילה לכעין עונש.

(לא יודעת איך הוא הוא קיבל בסופו של דבר מוניטין של סבא טוב).

המידע, עם קישור לאתר ישיבה 10, עודכן במילון שלנו.

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Terms/Default.as...
אם מישהו יודע היכן חז"ל אמרו את מה שאמרו
07/04/2010 | 15:06
אשמח לקבל מידע על מראה מקום מדוייק.
טוב אז אחרי כמה חודשים טובים
05/04/2010 | 01:28
66
10
של קריאה סמויה פה וקריאה נוספת של המון חומר על מילה...
החלטתי להבליח לרגע ולשאול כמה שאלות אם תסכימו לקבל אותי
קודם כל, אני אמא לנסיכה אחת בת שנה וחמש
ובהריון חודש חמישי, אני לא יודעת מה מין העובר כי החלטנו לא לדעת.
ואני...
המשך>>
של קריאה סמויה פה וקריאה נוספת של המון חומר על מילה...
החלטתי להבליח לרגע ולשאול כמה שאלות אם תסכימו לקבל אותי
קודם כל, אני אמא לנסיכה אחת בת שנה וחמש
ובהריון חודש חמישי, אני לא יודעת מה מין העובר כי החלטנו לא לדעת.
ואני יכולה לספר לכם שבלבי אני מקווה לעוד בת, מהסיבה היחידה שאני לא מסוגלת להתמודד עדיין עם עניין המילה.
אני ובעלי בתהליכי חזרה בתשובה, מה שהופך את כל העניין למסובך פי כמה וכמה.
אני יודעת שלרוב האנשים שגולשים פה התשובה ברורה כמו שהשמש זורחת בבוקר,
אבל אני עוד לא הצלחתי לגבש דעה בעניין המילה,
מצד אחד אני מבינה את הטענות הרפואיות, מצד שני יש טענות רפואיות הפוכות,
מצד אחד הילד נולד שלם ולמה להטיל בו מום ולבצע בו פעולה כירורגית שעלולה להיות מסוכנת (חס וחללילה)
מצד שני, השם ציווה לימול, זהו התיקון שעלינו לבצע... אני יודעת שרוב האנשים פה לא מתחברים לעניין הדתי, אבל אני אודה לכם אם לא תזלזלו בזה כי לי זה מאוד חשוב.
ואני מאמינה בלב שלם שהשם קיים ושיש ציווי למול...

הלואי ואני בכלל לא אצטרך להתמודד עם זה... אבל אני אשמח לשמוע עצות או כיוונים נוספים למידע.
חם בפורומים של תפוז
עוסק מורשה או חברה בע``מ
עוסק מורשה או חברה...
עכשיו בפורום הלוואות לעסקים, דיון בנושא עוסק...
עוסק מורשה או חברה בע``מ
עוסק מורשה או חברה...
עכשיו בפורום הלוואות לעסקים, דיון בנושא עוסק...
זוכים בספר צביעה
זוכים בספר צביעה
שתפו אותנו ביצירות שלכם עם הילדים ותוכלו לזכות...
זוכים בספר צביעה
זוכים בספר צביעה
שתפו אותנו ביצירות שלכם עם הילדים ותוכלו לזכות...
מזונות לילדי
מזונות לילדי
מה שיעור המזונות שעלי לדרוש מבעלי אחרי 27 שנות...
מזונות לילדי
מזונות לילדי
מה שיעור המזונות שעלי לדרוש מבעלי אחרי 27 שנות...
מרגיש הורה רע
מרגיש הורה רע
עכשיו בפורום, ``אני נתקל במצבים שגורמים לייאוש...
מרגיש הורה רע
מרגיש הורה רע
עכשיו בפורום, ``אני נתקל במצבים שגורמים לייאוש...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
הודעות נבחרות
Flix וידאו
סטרייד- אורתופדיה קלאב פוט
סטריד- אורתופדיה קלאב פוט
ד
ד"ר בני פיינר
פורום אסתטיקה וגינאלית
פורום אסתטיקה וגינאלית
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ