לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1985619,856 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

לצפיה ב-'נכנסה לכם היום קצבת ילדים?'
נכנסה לכם היום קצבת ילדים?
20/11/2017 | 08:16
2
56
לצפיה ב-'שמעתי שיש תקלה ותיכנס רק מחר'
שמעתי שיש תקלה ותיכנס רק מחר
20/11/2017 | 10:07
1
18
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
20/11/2017 | 10:22
12
לצפיה ב-'בייביסיטרית חדשה'
בייביסיטרית חדשה
20/11/2017 | 05:16
10
196
היי,
למישהו יש טיפים איך מתחילים עם בייביסיסטרית חדשה?
הבת שלי כמעט בת שנתיים. היה לנו מזל רב עם הבייביסיטרית הקודמת שהייתה הסייעת בגן, אז הן הכירו אחת את השנייה וזה היה מעולה. אבל לצערנו כבר לא יתאפשר להעזר בה. 
אני תוהה איך מכניסים בייביסיטרית חדשה שהילדה לא מכירה עוד? 
אנחנו רוצים מישהי לערבים, לאחרי ההשכבה וההירדמות. אני מתארת לעצמי שגם אחרי מפגש אחד או שניים במהלך שעות הערות שלה, עדיין אם היא תתעורר בלילה (למרות שלרוב ישנה טוב) ומישהי שהיא לא מכירה תבוא אליה היא בטח תיבהל..
מה עושים? למישהו רעיונות/טיפים/הארות?
רוב תודות!
 
לצפיה ב-'יש '
יש
20/11/2017 | 09:25
4
139
אני ממליצה להפגיש בינהן מספר פעמים רק להיכרות ומשחק עוד לפני העבודה ה"רשמית". בזמן שאחד מכם נוכח איתם, לראות את האינטראקציה ביניהן, האם נעים להן אחת עם השנייה , לוודא התאמה גם לילדה וגם לאיך שאתם ההורים רוצים שיהיה מבחינת גישה, כללים וכו'.
אח"כ הייתי מקיימת עוד מפגש או שניים או יותר, בהתאם לבתכם, כשאתם לא נמצאים.
ורק אחרי שאתם בטוחים שהבייביסטיר מתאימה לכם אז אפשר להכין את בתכם באותו יום מראש לנוכחות שלה כשאתם מחוץ לבית.
 
שיהיה התאמה וחיבור טובים
בייביסיטר מוצלחת זה נכס
לצפיה ב-'תודה על תשובתך אבל שאלה'
תודה על תשובתך אבל שאלה
20/11/2017 | 22:27
3
98
שאלה טכנית, כל המפגשים האלו בתשלום, (חוץ מאולי הראשון של ההכרות) נכון...? וכל אחד של שעה או משהו.
לצפיה ב-'אולי רק שני מפגשים מקדימים'
אולי רק שני מפגשים מקדימים
21/11/2017 | 07:45
78
כל אחד מהם חצי שעה?
 
לצפיה ב-'לא בטוח. את זה את צריכה לסכם עם הבייביסיטר'
לא בטוח. את זה את צריכה לסכם עם הבייביסיטר
21/11/2017 | 08:30
85
אולי חצי שעה תספיק?... שעה נראה לי הרבה בשביל משחק עם ילדה בת שנתיים שמכירה מישהי חדשה.
ולגבי כמה מפגשים - זה גם משהו שאת צריכה להרגיש בהתאם למה שנכון עבור הבת שלך כך שתוכלי להיות שקטה שהיא מרגישה בנוח עם הבייביסיטר.
לצפיה ב-'בתשלום'
בתשלום
21/11/2017 | 11:38
60
אני גם מציעה להן תשלום על מפגש ההיכרות הראשון בסופו. חלק לוקחות וחלק מסרבות.

מספיק מפגשים של חצי שעה. שעה זה המון לדעתי.
לצפיה ב-'אני לא עשיתי מפגשי הכירות'
אני לא עשיתי מפגשי הכירות
21/11/2017 | 10:26
1
100
כשבאה הבייביסיטר החדשה של בן 4 לפגוש אותי, אחרי שראיתי שהיא נראית לי, קראתי לבן 4 ואמרתי לו " תכיר, זאת X, היא תבוא לשחק איתך בימי חמישי". היא פנתה אליו באיזו שאלה, הוא ענה, ראיתי שיש חיבור טוב. וזהו.
 
לצפיה ב-'יש הבדל בין שנתיים לארבע'
יש הבדל בין שנתיים לארבע
21/11/2017 | 11:42
102
אני יכולה להגיד לה את זה, אולי תבין גם, אבל לא נראה לי שזה יספיק
לצפיה ב-'אנחנו עושים מפגש היכרות אחד'
אנחנו עושים מפגש היכרות אחד
21/11/2017 | 11:37
2
75
בערך חצי שעה שבו יש לבייביסיטר הזדמנות לשחק עם הדרדס ולנו הזדמנות לשוחח איתה.
אם זו בייביסיטר שצריכה להוציא מהגן או להישאר איתו כשהוא ער אני עושה מפגש נוסף שבו אני בהתחלה נמצאת ואחר כך יוצאת לרבע שעה/עשרים דקות.
אם זו בייביסיטר ללילה אז בפעם הבאה אני כבר מזמינה לערב כשהם ישנים אבל מקפידים לצאת קרוב וקצר יחסית.
לצפיה ב-'אני עושה 2 מפגשים'
אני עושה 2 מפגשים
21/11/2017 | 13:25
1
80
הראשון הוא מפגש קצר (בערך חצי שעה) והוא למעשה הראיון של הבייביסיטרית החדשה. אחרי בערך 10 דקות שיחה וסיבוב קצר בבית אני משאירה אותה עם הילדים ורואה איך היא יוצרת קשר ואיך החיבור איתם.
אני עושה מפגש נוסף בו אנחנו מוציאות ביחד את הילדים מהגן, ואז אני גם מלמדת דברים בבית (איך מפעילים את המיקרו, איפה בגדי החלפה לקטנה ודברים כאלה).
כל המפגשים בתשלום, אבל לפעמים הן לא רוצות תשלום על הראיון (בעיקר אם הוא יוצא ממש קצר) ואז אני מעגלת למעלה במשמרת הראשונה.
אצלי אין בייביסיטר ערב - מי שבאה בלילה מכירה את הילדים גם ביום.
לצפיה ב-'תודה רבה לכל העונים! אני מקווה שיסתדר לנו. '
תודה רבה לכל העונים! אני מקווה שיסתדר לנו.
21/11/2017 | 23:06
10
לצפיה ב-'שאלה לגבי ילדה שמתאפקת בפיפי '
שאלה לגבי ילדה שמתאפקת בפיפי
19/11/2017 | 12:02
1
109
הילדה שלי בת 3 אוטוטו אנחנו כבר שנה מאז הגמילה , עד היום היא עדיין מעדיפה להמשיך לשחק מאשר לקום לפיפי היא מפחדת לפספס משהו כנראה היא פשוט מחזיקה בבטן עד אשר בורח לה טיפה בתחתונים מה עושים במצב כזה אני מדברת איתה המון ומסבירה היא יכולה כמה ימים לשמור יפה ולא להתאפק ואז שוב חוזרת לסורה ....
לצפיה ב-'זה די נורמלי וטבעי'
זה די נורמלי וטבעי
20/11/2017 | 09:28
55
מאחר ואת כותבת שזה לא קורה כל פעם אז אני לא הייתי עושה משהו מיוחד מלבד להזכיר לה כשאת רואה שזה הרגע בו היא מתאפקת .
זה יילך וישתפר.
לצפיה ב-'זה יקרה!'
זה יקרה!
18/11/2017 | 22:11
4
256

זה יקרה!
יבוא היום, הוא יבקש לבד להישאר לישון אצל סבתא וסבא.
הוא ייקח את הבובה שלו וישכב על המזרן. הוא יודע, אצל סבתא וסבא אין חוקים וגבולות, ישנים מעט ועושים הרבה שטויות. הוא יבקש בקול מתחנן- אמא, מותר לי להישאר לישון אצל סבתא? ואת תזכרי, בימים שהיה תינוק קטן, שכל פעם שהבאת אותו לכאן הוא לא הפסיק לבכות. שהלכתם, הוא לא היה בטוח שתחזרו.
אבל היום, הכל שונה. הוא גדול- עוד מעט כבר בן 4, ומבין- שאמא ואבא תמיד בסוף חוזרים והוא צריך להספיק לעשות עוד הרבה דברים: להכין עוגיות, לגזור איש מניר עם ראש, חולצה ומכנסים, להשתולל, לשחק במכוניות, ולעשות עוד המון פעולות.
לישון? זה מותרות, אבל סבתא וסבא כל דקה מנוצלת. מכל דבר צריך להפיק תועלת.
ומה אצלכם? הוא נשאר לישון שם בערב שישי, יצאתם לבלות כמו זוג רווק, פתאום נזכרתם איך זה הרגיש פעם, לא צריך למהר לשחרר את הבייביסיטר, או סתם למהר כי מחר בטוח הוא יעיר אתכם מוקדם....אז שיישארו כמה שעות שינה.....(שנוכל בבוקר לתפקד)
הוא לא ישן היום בבית, אפשר לעצור. לא חייבים כבר לחזור, אפשר ורצוי לנשום את האוויר בחוץ, לבלות, לשבת לאכול ואחר כך ללכת לשתות בירה בפאב, וגם להיות קצת לבד רק אבא ואמא- בדיוק כמו פעם, פעם שהיה לכם המון זמן וזה היה נראה כאילו אין מספיק. היום את מבינה שזה הכל עניין של סדר עדיפויות.
בשבת קמים בבוקר ולשם שינוי לא חייבים למהר, אפשר ורצוי לקרוא את העיתון כמו שאת אוהבת, ולא רק לרפרף. ופתאום, יש עוד זמן פנוי, את מכינה עוד קפה ושותה אותו- כשהוא חם.  את שמה לב שהבית לא בבלגן, הוא מסודר בדיוק כפי שהשארתם אותו אתמול. אפשר לנוח, לשים את הרגלים בתוך גיגית של מים, לתת גם להם קצת הפוגה. לעשות המון דברים בשביל עצמך שמזמן לא עשית, לשבת בגינה ולשמוע שיר אהוב.
עברו שעתיים מאז שהתעוררת, את כבר מאד מתגעגעת. את יודעת שהוא לא בחדר שלו, אבל בכל זאת עוברת שם, נשכבת על המיטה שלו, ומריחה את הכרית של סמי הכבאי. אוי, הריח הזה האהוב. אוף! שיחזור כבר הביתה. מיצית.
זה כייף מידי פעם כשיש לך זמן לעצמך, ובתוך תוכך את יודעת, איכות החיים גבוהה יותר כשאין ברקע ילדים, אבל את לא תחליפי בעד שום הון שבעולם את אלו החיים, הוא נוכח בחייך, הוא קיים והוא הגיע במלוא העוצמה לפני כמעט 4 שנים והאיר את סביבתו ואת ליבך בהמון יופי ובהמון אהבה.
זה הילד שלך, הוא רק שלך ואת אוהבת אותו כל כך!!!!
לצפיה ב-'הסימן האימיתי לחופש הוא -'
הסימן האימיתי לחופש הוא -
18/11/2017 | 22:22
158
הקפה השני. קפה אחד - בדמות לגימה בודדת/ חצי כוסות פושרת ושלל אלתורים- אני ממש משתדלת לשתות. אבל קפה שני? בשבת???
תני לי עוד 5-6 שנים (אולי 16 ? אין לי ממש מושג) - ואני שם! (גם פה לא מוותרים על האוצרות שהתחילו להגיע אל חיינו לפני קרוב לשבע שנים).
לצפיה ב-'הם גדלים כל כך מהר... ואח"כ אנחנו מתגעגעים לכל מה '
הם גדלים כל כך מהר... ואח"כ אנחנו מתגעגעים לכל מה
20/11/2017 | 09:34
95
שבאותו הרגע חווינו כקושי
 
לצפיה ב-'שמש,את מ ר ג ש ת!!!'
שמש,את מ ר ג ש ת!!!
20/11/2017 | 20:57
74
מתמללת את החיים ביג טיים!
יש לי תאומים והם בכל מובן רק שלי
אוהבת אותם הכי בעולם ובכל יום כשהם הולכים לגן ואני לעבודה אני מתגעגעתתתת מאוווווד.
כבר אמרה לי הגננת לא פעם שאני ממש לא צריכה למהר ולהוציא אותם ולא פעם כשאני מגיעה הפיצית שלי בוכה ושולחת אותי בחזרה לעבודה כי היא עוד לא סיימה עם החברים בגן
אבל....כשאני מסבירה,לגננת ולשני האהובים שלי שאלו הגעגועים....הכל מתקבל בהבנה.
 
לצפיה ב-'תודה לכולן, שתמיד נתרגש ונאהב את הקטנים שלנו '
תודה לכולן, שתמיד נתרגש ונאהב את הקטנים שלנו
21/11/2017 | 18:55
10
לצפיה ב-'לשון בחוץ'
לשון בחוץ
18/11/2017 | 21:43
1
155
בן שנה ו-4 חודשים. מזה כחודשיים ללא מוצץ (מאז שהיו לו אפטות בפה, ולא היה יכול למצוץ את המוצץ, זנח אותו לאנחות חחח.. לפחות גמילה אחת פחות)
 
העניין הוא שמאז הוא לרוב עם לשון בחוץ, רפויה כזאת.. אומנם אוכל כרגיל, יודע לגלגל את האוכל בתוך הפה בעזרת הלשון, שותה מבקבוק רגיל.. אז הלשון בחוץ ביום!
רופאת הילדים ראתה ולא מתרגשת בכלל.. אני בלחץ מזה שאולי ישפיע בהמשך על כושר הדיבור אבל לטענתה לא צריך להיות קשור..
מבחינת מילים לא מדבר אלא יותר ממלמל אבל מבין את רוב מה שאומרים לו
 
מישהי נתקלה במצב כזה שהילד/ה עם לשון בחוץ??
לצפיה ב-'כן. מכירה. '
כן. מכירה.
20/11/2017 | 09:30
82
גם אני חושבת שלא צריך לדאוג. ובמיוחד אם רופאת הילדים גם כן הרגיעה.
אבל אם את בכל זאת בלחץ אז אולי שווה להתייעץ עם עוד מומחה ? רק בשביל השקט הנפשי שלך.
לצפיה ב-'שאלות על נזלת, אף סתום ומכשיר אדים. '
שאלות על נזלת, אף סתום ומכשיר אדים.
18/11/2017 | 20:01
13
191
היי לכולם!

הקטנה שלי ושל זוגתי בת 8 חודשים ועם החורף הגיעה גם הנזלת , האף הסתום, הקושי לאכול או להירגע מהמוצץ או בכלל להירדם בגלל שאי אפשר לנשום...
זה ללא ספק הדבר הכי נורא שנתקלנו בו מאז שהיא נולדה - מונע שינה ולכן כל היום היא עייפה וצורחת והכל הוא מאבק מבחינתה.

אנחנו מנסים שלל דברים :
- שמן שמורחים מתחת לאף. אני מניח שזה מקל. קשה לדעת. זה בטח לא פותר הרבה.
- המכשיר ששואב נזלת - לא עוזר כי הילדה מסרבת שיתקרבו לה לאף ולכי אי אפשר להכניס את המכשיר לבפנים למספיק שניות כדי לשאוב את הנזלת וזה רק גורם לה לצרוח. ממש מיותר.
- ספריי מיי מלח (גורם להמון בכי וצרחות. זה עוזר בלפתוח סתימות, אבל זה גורם לנזלת לנזול וקשה לה עם כל הטיפטוף של הנזלת על כל הפה וגם זה אי נוחות - ושוב - בכי, צעקות, הסטריה. ואז אם מנסים לנקות לה את האף (בהנחה שזה לא קורה באמצע הלילה אחרי שנירדמה והתעוררה מעצמה) אז מתקרבים עם מטלית לניקוי פנים של התינוקות - וגם זה גורר בכי...
אני מניח שהספריי עוזר לה לנשום וזה מאד חשוב, אבל זה רק טיפול סימפטומטי...

מה אפשר לעשות?!?

קנינו מכשיר אדים אבל גם זה לא פיתרון מושלם.
ועכשיו - שאלות:

1) המכשיר אדים הוא של לייף. חלק עליון כחול שקוף בצורת כיפה. סביב המכשיר וגם על השקע שבחלקו העליון יש שלולית מים לאחר שהוא פועל. לא יודע אם המכשיר דולף. אולי זו התאבכות של האדים או משהו, אבל אין מצב שככה זה אמור להיות. זה נשמע לי הזוי שתמיד סביב המכשיר תהיה שלולית. זה גם מכשיר חשמלי. לא נשמע הגיוני. 
מה דעתכם על זה?
האם זה בגלל שהוא על הריצפה אולי??

2) האם יש לכם עוד עיצות שעבדו לכם לגבי נזלת לתינוקות? 

אשמח לשמוע כל דבר. אנחנו ממש בקשיים פה P-: 
תודה
לצפיה ב-'הומאופתיה. פשוט, טבעי ועובד. '
הומאופתיה. פשוט, טבעי ועובד.
20/11/2017 | 09:32
108
לגבי מכשיר האדים - לא יודעת. למה לא להתקשר לחברה? הכי בטוח.
לצפיה ב-'אפשר לחתוך בצל ולשים בקערה ליד המיטה שלה'
אפשר לחתוך בצל ולשים בקערה ליד המיטה שלה
20/11/2017 | 10:33
1
106
אמור לייבש את הנזלת
בימים של שמש כמו היום - לצאת לטיול ארוך ולשבת בשמש
לצפיה ב-' לגמרי. בצל חתוך מעולה!'
לגמרי. בצל חתוך מעולה!
20/11/2017 | 12:16
27
לצפיה ב-'אפשר להשתמש בשמן אקליפטוס'
אפשר להשתמש בשמן אקליפטוס
20/11/2017 | 12:17
78
אבל לא על הגוף, לטפטף קצת על הסדין ליד הראש. עוזר לפתוח את ה'סתימה'.
לצפיה ב-'מנסה...'
מנסה...
20/11/2017 | 20:43
6
82
גם לנו יש מכשיר אדים שכזה.השלולית בפנוכו של המכשיר ולא בחוץ וזה בסדר.יש חוברת בקופסא.נסה לקרוא שם ואם לא מסתדר גש לפארם והרוקח יראה לך איך.לא מסובך.אפשר בחזית המכשיר,באמבטיה הקטנטונת לשים שמן אקליפטוס ושהאדים יפזרו אותו בחדר.מי מלח של אוטריויני אמרו,בצל מכירה אך מעולם לא ניסיתי.שמעתי שמועיל,אקליפטוס על הסדין או אפילו על מגבון וקרוב אליה יכול בהחלט להקל,נזלת לנגב במגבוני אף יעודיים ולא ברגילים כי גם אלו ללא בישום שורפים באף וסבלנות,הרבה ממנה כי בגיל הזה רופא ילדים לא ירשום משהו תרופתי.חיבוקים ונשיקות והמונים של סבלנות יעלימו הנזלת.
רפואה שלמה ולילות נעימים לכוווווולכם.
לצפיה ב-'תודה לכולם + שאלות המשך'
תודה לכולם + שאלות המשך
21/11/2017 | 09:43
5
84
תודה לרעיונות. 

1) לגבי הבצל - לחתוך בצל שלם או חלק ממנו? לכמה לחתוך אותו? בצל לבן או סגול זה משנה? והאם להחליף את הבצל כל לילה?

2) לגבי מכשיר האדים - השלולית היא סביב המכשיר. לא רק בתוכו. כאילו האדים שיוצאים ממנו מתאבכים חזרה לנוזלים ויש רטיבות, לחות וטיפות מים בערך חצי מטר או מטר מסביב למכשיר. מצד אחד זה נשמע פיסיקלית הגיוני שהאדים יהפכו למים, אבל מצד שני אני יודע שזה לא אמור להיות ככה. אין מצב שזה אמור להיות ככה. 

3) לגבי הרעיון שלך , רותם, עם השמן - איך לשים שמן? אסור לשים שמנים בתוך המכשיר. זה לא בריא לו. אז איך שמים את המכשיר באמבטיה ושמנים במים שאינם במכשיר אבל שגם יתערבבו באדים?!
לצפיה ב-'עונה'
עונה
21/11/2017 | 14:27
74
בצל - לחצי, פשוט להניח ליד המיטה. עובד (בדקתי גם על עצמי)
 
מכשיר אדים - כשהיה לי מכישר כמו שתיארת לא נקוו מים בשום מקום. מעבר לזה הוא מסוכן. יש הנחיה ברורה של משרד הבריאות נגד השימוש בו היות והתחזוקה השוטפת הנדרשת לא ריאלית: https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMe...
 
שמנים - לא חושבת שציינת גיל אבל שמן הדס או שמן רבנסרה (ויש גם קפסולות מוכנות שנקראות ג'נבול) מותרים לשימוש מגיל חודשים ספורים. אני מטפטפת 2-3 טיפות על טטרה ליד הראש וזה מרחיב את הסימפונות ופותח את האף. שוב - השתמשתי גם על עצמי. באמבטיה אפשר לטפטף כמה טיפות למים אבל מצאתי את זה פחות אפקטיבי כי עיקר המצוקה היתה בזמן שכיבה.
לצפיה ב-'עונה...'
עונה...
21/11/2017 | 16:50
2
45
1.לגבי הבצל אז לבן,חצי,להניח כמה שיותר קרוב,למשל על שידת ההחתלה.סירחון רבתי אבל שמעתי שחד משמעית מועיל.
2.קח המכשיר לפארם הקרוב ותראה אותו לרוקח.לא נראה לי מה שאתה מתאר.מכשיר חשמלי ומים סביבו לא תקין.
3.ממליצים להפעיל המכשיר עם מקור איוורור ולכן במהלך היום הילדים שכבו בסלון על מזרן פעילות והמכשיר באיזור שלהם.תריס המטבח היה האיורור.בלילה,הנחתי על שידת ההחתלה ואיווררתי מחלון החדר ממול.בחזית המכשיר יש מקום שנראה כמו אמבטיה קטנה ומעליה חור...שם שמתי שמן אקליפטוס והאדים פיזרו אותו בחדר.את השמן תמצאו בפארם גם כן.
אגב,יכולים גם ורק בהשגחה,לשים שמן במתקן קטנטן של נרות שלמעלה שמים שמנים,הנר מחמם מלמטה והשמן יתפזר בחדר.או...חיתול בד או מגבת פיצית,לטפטף ולשים במיטה קרוב לפיצית.
רק בריאות!!!
לצפיה ב-'תודה על הטיפים'
תודה על הטיפים
22/11/2017 | 11:02
1
37
תודה על העזרה. אולי המכשיר שלי קצת שונה ממה שכנראה את מכירה אבל אבדוק בסופר פארם מה יש להם להגיד בהזדמנות.
 
מקווה ללילות שקטים. לילדה היתה גם דלקת באוזניים אז זה בטח לא עזר לאף אחד לישון.... P-:
לצפיה ב-'בשמחה.שיניים ואזניים'
בשמחה.שיניים ואזניים
22/11/2017 | 18:18
32
שני הדברים הכואבים ביותר.לא מפתיע שהפיצית בכתה בלי סוף.נזלת ואף סתום הם איומים אבל לא דומים לדלקת אזניים.טיפ-שיהיה בבית תמיד "אוטידין".זה ללא מרשם רופא.
בריאות!!!
לצפיה ב-'תשובה לגבי הלחות'
תשובה לגבי הלחות
23/11/2017 | 22:41
30
בגדול, מתחת למכשירים כאלו צריך לשים מגבת עבה כי הרבה פעמים התופעה יכולה להיווצר. 
אבל:
תקנו מד לחות ושימו בחדר. כשיש לחות גבוהה מדי, נוצרים מים. כדאי שהלחות תעבור את ה- 60%, זה יוצר קרקע פוריה לעובש. 
תבדקו גם שהמכשיר תקין. 
 
אם רוצים להמנע לחלוטין מהתופעה קונים מכשיר שעובד בשיטה של 
Evaporative humidifier. אין כלל שלוליות. 
לצפיה ב-'להגביה את המזרון'
להגביה את המזרון
22/11/2017 | 23:23
35
קלסר משרדי *מתחת* למזרון בצד הראש הוא הדרך הכי יעילה.
מי מלח אפשר גם לא בספריי - כפית מלח על כוס מים, ולנגב בעדינות את פנים הנחיר (ממש רק בכניסה) עם צמרון אוזניים (רק אם היא לא משתוללת).
להאכיל לאט מאוד, ועם הרבה הפסקות (זה בסדר אם היא אוכלת כמויות קטנות, אבל חשוב שתקבל מספיק נוזלים ולא תתייבש. לבדוק חיתולים עם שתן), וכמובן לא לתת בקבוק במיטה. אם היא יונקת לתת מתי שמבקשת. אוטריוין / מי מלח - רצוי לשים לפני האוכל. אם רוצים אדים אפשר לפתוח מים רותחים במקלחת, לחכות שהחדר יתמלא אדים ולהיכנס איתה לשם.
לאוורר היטב את החדר.
הרבה בריאות!
לצפיה ב-'קונים את זה'
קונים את זה
23/11/2017 | 22:35
43
 
מעולה מעולה מעולה. ההורה שואף את האויר דרך הצינורית (לא לדאוג, שום חיידק לא מגיע לפה של ההורה) והפעולה עדינה ונעימה מאוד לילד. כששלנו היו תינוקות הם ממש היו שמחים לראות את המכשיר. 
לצפיה ב-' המלצת השבוע! - פעילות ביתית משותפת '
המלצת השבוע! - פעילות ביתית משותפת
16/11/2017 | 14:58
1
92
היום נסענו לבקר את סבתא שלי, היא מעל 80 צלולה ובהירה ופעלתנית ביותר. ביקשנו לראות ולדפדף יחד באלבומי תמונות שיש לה. היה מרתק לראות את ההורים שלה ואת ההורים שלהם, איך חיו פעם ממש לא מזמן ואיך כולם נראו אז ונראים היום. גם אני כיכבתי שם ביותר ילדה. היה קשה להאמין שזאת אני 
 
אצלינו בבית כבר אין אלבומי תמונות, יש לי 3 אלבומים שלקחתי מאימא שלי. את כל התמונות שלנו אנחנו מורידים ישר למחשב. אז למרות שכבר אין אלבום כמו של פעם, בכל זאת מידי פעם בפעם אנחנו מחליטים להתיישב יחד מול המחשב לראות ולהיזכר בתמונות שלנו, ישנות וחדשות.
זה כיף, מעלה זיכרונות, נזכרים בסיפורים מתקופות שונות ובעיקר - מבלים יחד ומטפחים את הקרבה 
 
אז זאת ההמלצה שלי השבוע לפעילות בתוך הבית - צפייה משותפת בתמונות/ דפדוף באלבומים
 
איזו פעילות ביתית משותפת היא המועדפת עליכם?
מה עושים אצלכם כבילוי משותף בתוך הבית?
תוסיפו המלצות בבקשה 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'אנחנו'
אנחנו
17/11/2017 | 22:00
96
מאד אוהבים לבשל ביחד, בעיקר לאפות. במוצ"ש אני תמיד מכינה משהו מתוק לשבוע טוב - וממנה את אחד הילדים להיות העוזר (אחרת יש מלחמות.... ) באופן קבוע אופים לשבוע טוב, ליום הולדת, לחג, ולמסיבה בגן או בכתה, ולפעמים ככה סתם כי מתחשק או כשבאים חברים.
כפעילות משפחתית לרוב אנחנו עושים עוגיות, גם עם קורצנים וגם מהדמיון.
האמצעי שלי מאד אוהב את המטבח, אז הוא לפעמים מכין איתי משרה לעוף, חותך איתי סלט ומחפש איתי מתכונים מעניינים.
לצפיה ב-'הצילו!!! גמילה מחיתולים'
הצילו!!! גמילה מחיתולים
16/11/2017 | 10:05
12
391
בת שלוש,לפני כמה חודשים התחלנו גמילה מחיתולים, בעקבות צוות הגן של שנה שעברה שאמרו שהיא בשלה ובאמת היא הראתה התעניינות, סתם דחינו את זה.
 
עברנו ממש תקופה קשה, הגמילה הלכה מאוד קשה,מה שקורה כרגע, בגן ובצהרון הגמילה מסתדרת יחסית, היא הולכת לבד לשירותים, מפספסת מדי פעם, לפעמים פעם ביום ולפעמים בכלל לא.
 
הבעיה היא בבית: בעבר היא הייתה מפספסת הרבה גם בגן וגם בבית,עכשיו בגן היא די בסדר, ובבית פשוט עושה דוקא ומחרימה את השירותים פחות או יותר, עושה רק בתחתונים. זה לגמרי ברור שהיא עושה לי דוקא וזה מחרפן אותי. לא כיף לי איתה, אני מרגישה שאני כל הזמן עצבנית עליה ולא נעים לי איתה כי היא מנסה לעצבן אותי בכוונה כל הזמן, היא הייתה ילדה טובה וכיפית לא יודעת מה עובר עליה.
בעבר ניסיתי את השיטה של הפיפי-פרס והיא עבדה בערך, למרות שאמרו לנו שלא אמורים לתת פרסים אבל עשינו גם מתוך יאוש וגם כי הבנו שבגן נותנים לה כבר. אחר כך לקחתי יועצת והיא אמרה לי בעיקר להתעלם ולשחרר אז הפסקתי את המדבקות ויתכן שבגן גם הפסיקו, אני לא בטוחה. לגבי היועצת, זה לא עזר לי יותר מדי, היא בעיקר הייתה עסוקה בלהסביר לי כמה אני לא בסדר ולא הבנתי מה אני צריכה לעשות חוץ מבגדול להתעלם מפספוסים.
 
אשמח לכל עיצה, ממש קשה לי. בנוסף, אני לא בטוחה מה לעשות: אם אני עצבנית עליה ממש ואני אמורה להתעלם כשהיא מפספסת, היא ממשיכה לבקש תשומת לב אחרי פספוס, מה אני אמורה להיות נחמדה כאילו כיף לי להיות איתה כמו תמיד? כאילו הכל בסדר והיא לא ניסתה הרגע לעצבן אותי בכוונה? הרי אם מישהו בוגר היה עושה לי דוקא, הייתי מתרחקת ממנו, אבל במקרה שלה היא הבת שלי ואני צריכה לטפל בה.
והיא מנסה לעצבן בעוד דרכים: למשל יום אחד הייתי חייבת כבר להביא את הגדול מהחוג, ואמרתי לה שאנחנו צריכות למהר, ובדיוק אז היא עשתה פיפי במכנסיים וטענה שהיא גם צריכה לשירותים, אז נאלצתי להתעכב כדי להחליף לה בשיא הלחץ, והיא עשתה לי מלא קונצים וממש עצבנה אותי.
 
האם בכלל לחזור לשיטת המדבקות?
אגב, היא מתנהגת אותו דבר איתי ועם בעלי, אצל בייביסיטר/סבא סבתא זה קצת יותר טוב נראה לי.
אני יודעת שלא אמורים להחליף שיטות כל הזמן, פשוט אני לא יודעת מה לעשות...
 
תודה לכל מי שקרה עד הנה.
 
לצפיה ב-'שליטה וחוסר שליטה'
שליטה וחוסר שליטה
16/11/2017 | 12:19
2
145
אני חושבת שההתחלה צריכה להיות מההבנה שהאדם היחיד שיש לו שליטה איפה ומתי הבת שלך עושה את הצרכים שלה, זו הבת שלך.
ברגע שיוצאים מנקודת הנחה שהשליטה היא שלה, אפשר להחליט על אופן ההתנהלות שלכם ודרכי תגובה מתאימות במידה ועושה צרכים שלא בשירותים.
 
מעולם לא הייתי במצב שלך, כך שאני לא יכולה להמליץ מנסיוני האישי, אבל אני חושבת שלשחרר זו הדרך הכי מתאימה. העניין הוא שהשחרור צריך להיות גם פנימי (ברגש) ולא רק חיצוני (במעשים).
יכול להיות שהיא עושה לך דווקא ושהיא מנסה לעצבן אותך בכוונה, אבל היא בת 3 (רק בת 3) והיא לומדת ואת המורה שלה.
לצפיה ב-'אוקי, מעדכנת שניסינו לשחרר...עדיין הצילו'
אוקי, מעדכנת שניסינו לשחרר...עדיין הצילו
18/11/2017 | 22:10
1
88
לא בגלל מה שכתבת, במקביל התייעצנו עם יועצת וגם עם הצוות בגן, שהמליצו לנו להעביר את זה לאחריות שלה.. הפסקנו להזכיר לה ללכת לשירותים או לדבר איתה על זה, והבהרנו לה שהיא מחליטה מתי ללכת לשירותים.
התוצאה: כבר כמה ימים היא לא הלכה לשירותים במחיצתינו אפילו פעם אחת, כל הזמן עשתה רק במכנסיים. המצב רק הולך ומחמיר. יישמנו את ההמלצות, שבסך הכל כולן היו באותו כיוון, לשחרר ולהעביר את האחריות אליה, בינתיים כבר כמה ימים ללא שיפור. מיואשים...
לצפיה ב-'מנסה'
מנסה
18/11/2017 | 22:56
79
ברור לי למה אתם מיואשים מההתעסקות בנקיון הבית וכיבוס בגדי פיפי כל יום כל היום.
 
אני עושה הפרדה בין שחרור האחריות לבין שחרור הרגש.
בהודעה הראשונה שלך היתה מצוקה רגשית גדולה שלך בגלל הגמילה המתמשכת, הדווקא, הכעס והתסכול.
בעיניי מה שחשוב כרגע זה בעיקר שחרור הרגש (שלך, שלכם כהורים) ולא בהכרח שחרור האחריות לגבי מתי ניגשים לשירותים.
השליטה עדיין שלה ואם היא לא רוצה שייצא לה כשהיא יושבת על השירותים, אז לא ייצא, אבל יכול להיות שכדאי לנסות לו"ז שירותים ידוע וברור (לא לו"ז פיפי, אלא לו"ז שירותים, כי כאמור היא מחליטה מתי הפיפי ייצא ומתי לא).
 
אצלנו מרגע שנגמלה (בגיל 2.7), הנהגנו לו"ז שירותים בתדירות גבוהה עם הסברים ברורים למה צריך לנסות לעשות פיפי בכל אחד מהזמנים: מיד כשקמה, לפני שיוצאים אל הגן, לפני שיוצאים מהגן, מיד כשחוזרים הביתה, לפני ארוחת ערב, אחרי ארוחת ערב (היא אוכלת לאט, ארוחת הערב נמשכה אז כשעה) ועוד פעם אחת מיד לפני השינה.
ברוב המקרים אחד מאיתנו היה מתלווה אליה לשירותים, לא על מנת לוודא שאכן עושה, אלא כדי לסייע לה במידה והיא זקוקה לעזרה וכדי לעודד אותה לשבת על השירותים למשך יותר משניה, בסופו של דבר כשהשלפוחית מלאה ויושבים על השירותים, זה לא פשוט לעצור את הפיפי מלצאת.
היו פעמים שבהם טענה שאין לה פיפי (בעיקר לפני השינה), אבל הסברנו שצריך לשבת על השירותים ולבדוק אם יש או אין. ושגם אם יוצאת טיפה אחת זה מצוין וככה יש פחות סיכוי שהפיפי יפריע לה באמצע הלילה.
היום כשהיא בת 5 עדיין יש לו"ז אבל הוא גמיש יותר ויש לה יותר אחריות על התזמון, ובכל זאת אנחנו מזכירים מיד עם הכניסה לבית ובמקרים הנדירים שבהם רואים שהיא "רוקדת" בגלל שהיא מתאפקת.
 
חייבת לציין שהבת שלי מתאפקת למרחקים ארוכים: מעולם לא ברח לה פיפי בנסיעה, טיסה או בשנת לילה, בתחילת הגמילה היו לה אולי 10 פעמים שבהן ברח לה פיפי וכולן היו בחודש הראשון לגמילה, היא נגמלה יום ולילה בו זמנית: היתה צורחת לנו בלילה שנבוא לקחת אותה לעשות פיפי והתאפקה עד השירותים, בקיץ האחרון התאפקה ימים שלמים בקייטנה (יותר מ-8 שעות).
אצלנו הלו"ז הונהג לא מחשש שיברח לה אלא בגלל חשש מהתאפקות יתר שעלולה לגרום לדלקת בדרכי השתן ו/או נזק לכליות. ואכן כ-3 חודשים אחרי תחילת הגמילה, היתה לה דלקת בדרכי השתן שחזרה אחת לחודש למשך 3 חודשים.
 
מזכירה לך שכמו הרבה דברים בחיי תינוקות, פעוטות וילדים, גם המצב הנוכחי זמני. היא לא תעשה בתחתונים לעד ומתישהו אתם תתעסקו בדברים הרבה יותר מעניינים ונעימים מפיפי וקקי.
לצפיה ב-'נשמע שנכנסתם אל תוך מאבק כוחות ...'
נשמע שנכנסתם אל תוך מאבק כוחות ...
16/11/2017 | 14:19
3
131
והכיוון ללכת בו הוא דווקא ההפך - לא מאבק, לא נגד
בעד ועם הילדה, כדי להדריך אותה, לכוון אותה, כדי להיות לה כמצפן לתהליך שהיא עוברת, להוביל אותה.
כרגע במצב כזה קשה להוביל... יש בתוכך כעס, תסכול, עצבים וזה ברור ומובן. זה יכול להיות מייגע ומתיש מאוד להתמודד עם מה שאת מתארת ובמיוחד כשזה התחיל קשה.
אבל בכל זאת בתך צריכה אותך רגועה בתוך התהליך כדי שתוכלי להוביל אותה בבטחון ומתוך שלווה ולא מתוך מקום נאבק.
 
לכן לדעתי כרגע ההתמקדות בכלל צריכה להיות בהשבת מערכת היחסים לתקינותה ולאיזונה. שתהיי במקום שבו הרגשת שיש לך ילדה כיפית ונעימה. היא עדיין כזאת, אל תשכחי רק שהמאבק אליו נקלעתן הפך את שתיכן ללוחמות.... וזה רק מסיכה.
 
מה את יכולה לעשות כדי "להחזיר" אלייך את בתך הנעימה? את מכירה אותה הכי טוב... תחשבי עם עצמך. שימי בצד לרגע את תהליך הגמילה. זה דורש קצת להרגיש כאילו איבוד שליטה אבל למעשה זה לא. מה שקורה *עכשיו* זה איבוד שליטה וקצת "כאוס", ובהחלטה לשים את התהליך ב"המתנה" זמנית את למעשה לוקחת אלייך חזרה את המושכות כדי לשוב אליו ממקום רגוע ובעיקר, ממקום שבו הקשר בינכן חזר להיות נעים וכיפי , מתוך המקום הזה קל יותר להוביל ולדעת מה ואיך.
 
לצפיה ב-'תודה, אבל אני לא יודעת איך עושים שים את זה'
תודה, אבל אני לא יודעת איך עושים שים את זה
16/11/2017 | 17:38
2
121
תודה שטרחת לענות,
אבל נניח שאני רוצה לשים בצד את תהליך הגמילה, עדיין איךמבחינה מעשית  אני אמורה להגיב כשהיא מפספסת כל  הזמן? זה לא משהו שאפשר להתעלם, כי צריך להחליף לה . זה נשמע כמו עצה תיאורטית מצויינת להישאר רגועה, בפועל היא עושה סצינות, מה אני אמורה לעשות? היא מוצאת מאה דרכים לתמרן אותי
לצפיה ב-'נכון. לא רציתי לבלבל אותך... הרגשתי שעברתם מספיק'
נכון. לא רציתי לבלבל אותך... הרגשתי שעברתם מספיק
16/11/2017 | 19:48
123
אני עדיין חושבת שזה לא יהיה נכון מצידי להנחות אותך כיצד לפעול או להגיב... היה חשוב לי בתשובתי יותר לתת תובנות שבאמצעותן תוכלי למצוא את התשובות המדוייקות לך *מתוך תוכך*, גם אם זה לא במידי.
תובנות הן צריכות לחלחל ואז תמצאי את התשובות. ולדעתי כאמור עצות במצב שלך עלולות לבלבל אותך.
אבל אחשוב מה או יותר נכון איך לענות לך גם קצת יותר "פרקטי".
 
 
 
לצפיה ב-'מרחיבה עוד קצת'
מרחיבה עוד קצת
18/11/2017 | 17:14
93
תהליך גמילה יכול להתקיים גם לא עושים שום דבר כדי לקדם אותו. וזה קורה משום שבשלב כלשהו בחייו של הילד לו עצמו יש רצון להיגמל, להרגיש גדול ולהיות כמו הגדולים. התפקיד שלנו בתהליך כזה הוא תמיכה והכוונה.
כך שאני חושבת שזה יכול מאוד לעודד לדעת שלתהליך גמילה ישנן גישות שונות ודרכים שונות לקיים את אותה המטרה. ומתוך כך זה יכול גם להרגיע מאוד, במיוחד בסיטואציה שאתם נמצאים בה.
 
אני רוצה לחדד את מה שכתבתי לך בתשובתי הראשונה מאחר ואת הבנת שכתבתי לך להשאר רגועה וזה רק רבע מהכוונה שלי מה שניסיתי לומר הוא שנשמע שאתן שתיכן זקוקות לקשר הנעים והקרוב שהיה בינכן כפי שעולה מתוך מה שתיארת בהודעת הפתיחה. ובמיוחד כשמתוך המאבק שקיים כעת קשה מאוד עבורך כאימא להצליח ולכוון את ביתך בתהליך הגמילה. גם את הינך מציינת שהיא מתנגדת ו"עושה דווקא".
 
אלא שהמפתח לשינוי המצב נמצא אצלך... מאחר ואת הבוגרת מבין שתיכן. היא עוד ילדה קטנה מאוד, רק בת 3, היא איננה מצליחה לשלוט על עצמה כשעולה רצון נגדי לעשות קונצים או דווקא... בדיוק כפי שכתבת שאם היה זה אדם בוגר היית מתרחקת ממנו אבל זוהי בתך... וזה ההבדל הגדול - היא איננה בוגרת ואת הינך האימא שלה. רק את יכולה באמת ליצור את השינוי, ומתוך הבנה בוגרת של המצב ושל היכולות של בתך הקטנה שכרגע הן אינן יכולות של ילדה בוגרת.
 
את מציינת שעברתם תקופה ממש קשה. תקופה כזאת משפיעה מאוד על ילדה בת 3 וזה בא לידי ביטוי בהתנהגות החיצונית בהרבה מאוד התנגדויות וברצון שעולה כאינסטינקט לא נשלט לעשות דווקא . בהרבה מאוד מהפעמים כשעולה אצל ילד התנהגות כזאת הוא בתוכו יודע שזה לא לפי הכללים אבל לא מצליח לשלוט על עצמו. אפשר ממש לראות את זה על פניו של הילד שהוא מבין שעשה משהו "לא בסדר" ולא מצליח לשלוט על עצמו, לרוב בדר"כ יחפש אח"כ תשומת לב וקרבה כדי להרגיש שלמרות הכל אנחנו עדיין אוהבים אותו וסולחים לו.
וזה גלגל... ושם הבעיה מתחילה להיווצר כשאנחנו נגררים אחרי הילד וההתנהגות הלא בוגרת שלו וצועקים וכועסים וזה יוצר אצלו עוד התנגדות ועוד התנהגות דווקאית וכך חוזר חלילה...
כך שמצב כזה מצריך מאיתנו המון המון איפוק לא להיגרר כדי לא להמשיך את הגלגל. ולנו היכולת. לילד לא.
 
לכן אני שוב חוזרת לכך שהדבר המשמעותי ביותר שאת יכולה לעשות למען תהליך הגמילה הוא לחדש ולחזק את הקשר בין שתיכן מתוך יכולת האיפוק שקיימת בך ומתוך הבנה וידיעה שלך כאימא מה יכול "להשיב" את בתך אלייך (במובן של חיזוק הקשר).
בכך את כמו "מאפסת מחדש" את תהליך הגמילה. כשלמעשה התהליך הזה הוא רק תירוץ .. מה שחשוב יותר הוא הקשר בין שתיכן.
הקשר בינכן הוא לכל החיים, הרבה מעבר לתהליך גמילה או לכל אתגר או התמודדות כלשהי, והעוצמה שיש לקשר חזק בין שתיכן הוא משפיע ומאפשר להתמודד יותר בקלות אצל ההורה מצד אחד, ומרכך התנגדויות אצל הילד מצד שני.
 
מבחינה מעשית אפשר וכדאי לעבוד על חיזוק הקשר במקביל לתהליך הגמילה שכאמור מתרחש ממילא ובמיוחד כאשר הוא כבר קורה בגן. כשבבית היא מפספסת אז מחליפים מנקים ומזכירים לעשות בשירותים/ סיר או אפילו לא אומרים דבר. היא הרי יודעת זאת... אני מוצאת שהעבודה המאתגרת ביותר במצב כזה היא על עצמינו... להצליח להתקרב לילד שגורם לנו להתרחק ממנו...  זה דורש מאיתנו להיזכר בכמה הילד שלנו הוא לא כזה ולהאחז בזה...
ולכן אסיים עם השאלה אותה הצעתי בתשובתי הראשונה - מה את יכולה לעשות כדי "להחזיר" אלייך את בתך? מה מקרב בינכן? חומר למחשבה....
 
מקווה שהצלחתי לעזור במשהו. מוזמנת לקחת מתשובתי מה שמדבר אלייך
מאחלת לשתיכן שההמשך יהיה בקלות רבה.
 
 
לצפיה ב-'עוד שאלות באותו עניין'
עוד שאלות באותו עניין
18/11/2017 | 22:48
87
אז מוסיפה גם התלבטויות:
קודם כל, כמה זמן צריך להמתין כדי לדעת אם השיטה עובדת או לא? האם עוד יכול להיות שינוי בהתנהגות שלה אחרי מספר ימים?
אנחנו השתדלנו לא לדבר על זה, אז הפסקנו בכלל להציע לה ללכת לשירותים, בעבר הייתי מכריחה אותה לשבת בשירותים בבוקר וגם אחת לשעתיים כשהיא איתנו בבית. האם כדאי לנסות בכל זאת לקחת אותה לשירותים במרווחי זמן? בעבר לפעמים הסכימה ולפעמים התנגדה ואז הכרחנו אותה.
אנחנו לא יודעים מה לעשות ומרגישים אבודים:אנחנו חושבים, אם היא אף פעם לא עושה בשירותים, בהמשך אם זה ימשיך ככה להחזיר לה את החיתול. היא בת שלוש, האם זה לגיטימי בגיל כזה? לי זה נראה בעייתי אבל בעלי הציע ואני כבר לא יודעת מה לחשוב.
לצפיה ב-'רגע, לגדל ילדים זה לא *רק* כיף ?'
רגע, לגדל ילדים זה לא *רק* כיף ?
18/11/2017 | 23:53
1
148
..... כי אני מוכנה לוותר על ---
לילות בלי שינה
שתיית קפה פושר תוך כדי תנועה
כביסות על הבוקר
השכנת שלום לפני 7 בבוקר ואחרי 8 בערב בין אחים ניצים
והרשימה עוד ארוכה ארוכה ארוכההההההההההההה
 
לגדל ילדים זה לא *רק* כיף, הם לא תמיד נחמדים, הם לא תמיד מקשיבים לנו, הם מתפתחים לכל מיני כיוונים ובכל מיני דרכים וצורות (ולאו דווקא כפי שצפינו או קיווינו) ובניגוד אלינו - שהגענו למידה של יציבות רגשית - הם מצויים בהתפתחות ובתנועה מתמדת, ומה שהתאים להם אתמול ממש לא מתאים היום. 
 
צודקת אורים שכתבה לך שאת המבוגרת והיא הילדה. ואני אחדד ואדגיש את דבריה. רק את יכולה לפתור את הקונפליקט מול בתך, ויותר מכך - זו אחריותך לעשות זאת. את מבקשת עצות מה לעשות ואפילו מתלבטת אולי להחזיר את החיתול כי את מצויה כרגע בעמדה של חוסר אונים מול בתך ובתחושה עמוקה שהסיטואציה 'גדולה' עלייך. איבדת את בתך הכיפית והנחמדה וקיבלת ילדה דווקאית החותרת נגדך, ולא פעם ברגעים הכי לחוצים.
 
הפתרון יבוא מהמישור הרגשי ולא מהמישור הפרקטי. את המבוגרת והיא הילדה - כך שמצד אחד המושכות בידייך. מצד שני - בעניין הגמילה - השליטה על הצרכים היא בידי בתך. לכן אני תמיד טוענת שתהליך הגמילה הוא תהליך משותף של הורה וילד. ההורה מכוון, מראה את הדרך ובתהליך עדין של כלים שלובים האחריות על הצרכים עוברת אט אט מן ההורה אל הילד שהופך לעצמאי ולבוגר יותר. 
 
אז מבחינה פרקטית - 
תזכרי שאת המבוגר האחראי. אין לך מה להתרגז. גם אם היא לגמרי לגמרי עושה בכוונה - וזה תמיד (תמיד!) יהיה ברגע הכי לא נוח / ברגע בו את הכי עייפה/חלשה/מותשת - אין לך מה לכעוס. לא תגיעי לשום מקום טוב ככה. כן, לפעמים זה מאד מתסכל (אומרת את זה כאמא שכמעט כל בוקר מעמידה מכונת פיפי לילדה בת 3.5 עם רגרסיה בגמילת לילה) - אבל הכעס פשוט לא מקדם לשום מקום. אני למדתי עם השנים 'לזייף' כעס. אני נראית מאד רגוזה, אני אומרת מילים כועסות, אבל בעצם מבפנים אני לגמרי שלווה, זוכרת שאני עומדת מול ילד קטן שבוחן גבולות.
 
כתבת כמה פעמים על 'כיף'. אוקיי, לנקות קקיפיפי זה לא כ"כ כיף. להרגיש שעושים לך דווקא זה לא כ"כ כיף. אבל - א. יהיה הרבה יותר גרוע בגיל ההתבגרות כשתקבלי דלת סגורה ואפס אינפורמציה והרבה מילים קשות ב. את תורמת המון לתהליך ההתפתחות של הבת שלך בכך שאת מלווה אותה בתהליך הגמילה שלה, וזה סיפוק גדול ג. הרי החלפת לה חיתולים כשהיתה תינוקת ולא היו לך שום טענות כלפיה, נכון? תחשבי שהיא עכשיו שוב קצת תינוקת, ושאין לך ברירה אלא להחליף לה ולהחליך לה ולהחליף לה ושבסוף זה יסתדר. אף אחד לא הולך לביה"ס עם חיתול הרי. 
 
אז אחרי שהבנת שזה שלב שאי אפשר להימלט ממנו, ושהאחריות אצלך, ושאין לך מה להתרגז - מה כן?
א. לדעתי - לא להחזיר חיתול. זה מקטין, מעליב, משדר חוסר אמון, ובסופו של דבר... הרי תגמלי אותה מתישהוא, נכון? יש אפשרות שההתנגדות בגיל גדול יותר תהיה עזה יותר ולא תרוויחי כלום. 
ב. להכין ערמת בגדי החלפה, מגבונים ונייר מגבת. כשהיא דולפת לעצור הכל, לעזור לה להחליף (אם היא מסוגלת לתת לה להחליך בעצמה), עדיף תוך שאת אומרת "לא נורא, בפעם הבאה בסיר / בישבנון".
ג. אני מעדיפה גמילה עם סיר - הוא קרוב, זמין תמיד, נייד, מאפשר ישיבה נוחה עם רגליים יציבות על הרצפה, והתוצרת לא נעלמת.
ד. בהחלט בהחלט לקחת אותה יזום - לא כל שעתיים - כל חצי שעה לפחות. את רוצה לראות סמי הכבאי? מצוין, קודם נעשה פיפי. את רוצה חביתה או מקושקשת לארוחת הערב? יופי, קודם פיפי. הנה סבתא באה והיא הביאה הפתעה! את רוצה את ההפתעה - קודם פיפי. עד שההליכות היזומות לשירותים/לסיר יטמעו לגמרי בשגרת היום. 
ה. הכי הכי חשוב - לא להתרגז, בכלל, להבין שבאמת מדובר בשלב התפתחותי, ושהיא צריכה שתעמדי מולה. זה חלק מההורות.
וכמובן - את מוזמנת אלינו כל הזמן, לספר על התהליך, לשתף בהתלבטויות. 
 
בהצלחה !
 
לצפיה ב-'תודה על התשובה'
תודה על התשובה
19/11/2017 | 00:10
26
לצפיה ב-'גמילה מחיתול'
גמילה מחיתול
26/11/2017 | 09:29
15
חושבת שהילדה מנהלת את הגמילה דרך משחק רגשי בכם. האם ניסיתם פתרון בעזרת פרחי בך יכול לעזור מאוד.אחרי אבחון הצורך הרגשי יהיה קל לפתרון.
יש לי קליניקה אשר מטפלת בדברים כעין אלו שנים רבות.
מוזמנים לפנות אביטל
לצפיה ב-'גמילה מחיתול'
גמילה מחיתול
26/11/2017 | 09:56
8
חושבת שהילדה מנהלת את הגמילה דרך משחק רגשי בכם. האם ניסיתם פתרון בעזרת פרחי בך יכול לעזור מאוד.אחרי אבחון הצורך הרגשי יהיה קל לפתרון.
יש לי קליניקה אשר מטפלת בדברים כעין אלו שנים רבות.
מוזמנים לפנות אביטל
לצפיה ב-'דוגמנות'
דוגמנות
15/11/2017 | 18:16
121
 הי הציעו לי לדגמן בחנות לבגדי נשים, פעם בשבוע למשך שעה. כמה אני אמורה לקבל על זה?
לצפיה ב-'מהי רמת השאלות שהגיוני שבן שנתיים וקצת יבין?'
מהי רמת השאלות שהגיוני שבן שנתיים וקצת יבין?
14/11/2017 | 20:55
9
264
הבן שלי בטוח מתעכב, מנסה להבין עד כמה המצב חמור.
הוא לא יודע לענות על שאלות. רק אם אשאל מה זה או מי זה, ידע לענות. אם אשאל אתה רוצה לאכול /לשחק/לקרוא סיפור גם יענה כן או לא. וזהו
לא יענה על שאלת בחירה, אם ישאלו האם רוצה תפוח או בננה. לא ידע לענות מה החתול עושה.
מצד שני, אוצר המילים סביר אבל רק של שמות עצם. יודע צבעים ומספרים. 
לצפיה ב-'שאלת בחירה זו בעייה,'
שאלת בחירה זו בעייה,
15/11/2017 | 08:13
2
157
כי אולי יש לו באמת קושי לבצע את הבחירה (והוא עדיין לא מסוגל להגיד משהו כמו "אני לא יודע מה לבחור") - כשהבת שלי נכנסה לצהרון של גן חובה מנהל הצהרון שאל אותה אם היא רוצה מים רגילים או מים קרים, ועד היום אנחנו מחכים לתשובה . נסי אולי לתת לו לבחור בין שתי אפשרויות שברור לך מה הוא מעדיף ביניהן (נניח, אתה רוצה פרוסת לחם או גלידה, משהו כזה) - ותראי אם הוא עונה.
כמו כן, בשני הסוגים של שאלות שציינת, כדאי להדגים לו איך עונים - בין אם להדגים על ילד אחר, או על ידי כך שאת עונה. למשל, איך עושה חתול? ואז את (או ילד אחר) עונה מיאו מיאו... ואז את יכולה לנסות לשאול אותו שוב, ואם הוא לא עונה, לנסות שוב ביום אחר. או: מה אתה רוצה, לחם או גלידה? גלידה.
לצפיה ב-'הוא בוודאות לא מבין'
הוא בוודאות לא מבין
15/11/2017 | 08:41
1
137
יש לי ילד שלא יודע לבחור, מכירה את הנושא מקרוב. זה לא זה, הוא לא מבין מה רוצים ממנו.
אתן לך דוגמה: במה אתה רוצה לשחק: בחיות או בפאזל? התשובה, בשיא ההתלהבות: כן!!! לפעמים יגידאת הבחירה השנייה, סתם כחזרה על המילה לא כבחירה.
או שאלה בנסיעה לגן (והוא יודע שנוסעים לגן, שואלת שנייה לפני שמגיעים): לאן אנחנו נוסעים? התשובה: באוטו. מתקנת: אנחנו נוסעים לגן. לאן נוסעים? שוב עונה: באוטו!
לצפיה ב-'האמת, נראה לי דווקא טיפוסי לגיל.'
האמת, נראה לי דווקא טיפוסי לגיל.
15/11/2017 | 08:50
133
לחזור על המילה האחרונה בשאלה, כולל בשאלות בחירה, ממש נשמע לי מוכר, מהבנות שלי ובכלל - אפילו מעבר לגיל שנתיים.
ולא רק זה, יש אנשים שמנצלים את זה בסרטונים - למשל מראים שהפעוט "יודע חשבון" על ידי זה ששואלים אותו "כמה זה 4 פחות 2" והוא עונה "2!" או "כמה זה מאה לחלק ל-10" והוא עונה "10!".
זה לא אומר שלא כדאי לנסות "להתאמן" איתו כמו שהדגמתי, אבל דווקא ספציפית מזה שהוא לא עונה על שאלות בחירה או עונה את התשובה האחרונה לא הייתי מודאגת, כי זה נראה לי שלב בהתפתחות. ולדעתי גם כשהן היו בשלב הזה, עדיין אם הייתי אומרת בחירה מועדפת בהרבה על השנייה, הן היו, לפחות מתישהו, מסוגלות "לוותר" על ברירת המחדל של לענות תשובה אחרונה ולענות את מה שהן באמת רוצות, ולכן עדיין כדאי לנסות. אבל באופן כללי לענות את המילה האחרונה, כאמור - מאוד מוכר.
אגב, הבת שלי בת 4 והיא כבר לא בשלב הזה, אבל עדיין לרוב לא תענה על שאלת בחירה אלא אם יש בחירה ברורה - אלא תענה את שתי האופציות. למשל, "את מי את אוהבת יותר? את אמא או את אבא" היא תענה "את אמא וגם את אבא" או "את שניכם" (סתם נתתי דוגמא - זה נכון להרבה מאוד שאלות). כשהיא הייתה קטנה היא הייתה עונה את המילה האחרונה. ועכשיו היא כבר שולטת בשפה לגמרי - אבל עדיין מתקשה לענות על שאלות בחירה אם אין משהו שבברור הרבה יותר טוב מהשני. נניח, אם אני אשאל אותה "מה את אוהבת יותר? את אמא או פח זבל" היא תגיד "את אמא" בלי קושי.
 
לצפיה ב-'זה הילד עם בעיות השמיעה?'
זה הילד עם בעיות השמיעה?
15/11/2017 | 12:11
3
120
אם כן, נראה לי הגיוני שיש קשר בין הדברים.
אם זה לא הילד עם בעיות השמיעה, אז לתחושתי מדובר בעיכוב משמעותי מאוד וכדאי להיעזר באנשי מקצוע כדי לסייע לו.
לצפיה ב-'זה ילד שהייתה לו בעיית שמיעה'
זה ילד שהייתה לו בעיית שמיעה
15/11/2017 | 14:01
2
126
מאז הניתוח הבדיקות תקונות (4 חודשים). הוא מטופל אצל קלינאית תקשורת.
אני פשוט מנסה להבין עד כמה העיכוב רציני.
 
לצפיה ב-'מה הקלינאית אומרת?'
מה הקלינאית אומרת?
15/11/2017 | 14:19
1
135
אני לא מבינה בזה, אבל נראה לי שאם הוא כבר היה אמור לסגור את הפער ובמידה ויש בעיה מעבר ליכולת הטיפול שלה, היא אמורה להפנות אתכם לגורמים מקצועיים אחרים.
 
וגם, איזה כיף זה לקרוא אותך כותבת שזה הילד שהיתה לו בעיית שמיעה 
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
15/11/2017 | 14:31
28
לצפיה ב-'פה כתוב שמצפים לתשובה על שאלת בחירה'
פה כתוב שמצפים לתשובה על שאלת בחירה
15/11/2017 | 17:06
111
בגיל שנתיים וחצי.
http://teachmetotalk.com/2008/02/26/techniques-to-...
with-language-delayed-toddlers/
לצפיה ב-'גם אצלי לא הבין מילות שאלה'
גם אצלי לא הבין מילות שאלה
16/11/2017 | 08:56
101
בגיל שנתיים וקצת. הכיר מה ומי, פחות או יותר. בלי איפה, למה, לאן, מתי.
לגבי שאלות בחירה, בגיל הזה נוטים לענות את האופציה השנייה. אני זוכרת שאני ואחותי השתעשענו באחותנו הפעוטה עם שאלות כאלה.
הבן שלי, אגב, בן שנתיים וחצי, נתן לאחרונה קפיצה גדולה באוצר המילים וההבנה. אל תתייאשי!
לצפיה ב-'ביעותי לילה'
ביעותי לילה
14/11/2017 | 14:57
4
155
ביתי בת שלוש וחצי, ישנה טוב בלילה. הולכת לשיון לקראת 19:00 וקמה ב6:45 לערך.
בשבועיים האחרונים, קמה שלוש פעמים (בשלושה לילות שונים) בבכי היסטרי, אגרסיביות רבה ולמעשה לא באמת קמה. הכל מתוך שינה ובקושי רב הצלחנו להעירה.
בעלי חיבק אותה והיא ממש היתה אלימה כלפיו, כאילו שלא זיהתה אותו. צעקה שיעזוב אותה ושיצא מהחדר.
היה קשה מאוד להרגיע אותה, חיבקתי אותה בכל שלושת הפעמים וכך היא נרדמה בערך אחרי שעה של בכי.
בבוקר, היא לא זוכרת דבר ממה שארע בלילה.
קראתי וחקרתי ואני מבינה שמדובר בביעותי לילה.
השאלה היא מה עלי לעשות אם מקרה זה חוזר? האם עלינו ללכת למעבדת שינה? ומה עלי לעשות על מנת למגר תופעה זאת?
אמא מודאגת
לצפיה ב-'למיטב ידיעתי - לא עושים כלום, ואין דרך למגר - זה פשוט עובר'
למיטב ידיעתי - לא עושים כלום, ואין דרך למגר - זה פשוט עובר
14/11/2017 | 15:10
78
עם הגיל
 
פה כתוב שאולי עוזר להעיר אחרי שעתיים - אם זה חוזר הרבה פעמים אולי תנסו.
לצפיה ב-'זה באמת מלחיץ.... והחיבוק חשוב ועוזר גם אם בהתחלה לא מתאפשר'
זה באמת מלחיץ.... והחיבוק חשוב ועוזר גם אם בהתחלה לא מתאפשר
14/11/2017 | 17:05
83
זה עובר לבד ולפעמים יש תקופות שזה בא והולך.
אי אפשר "להעלים", זה חלק מהמערכת הנפשית והאנרגטית של הגוף שלנו שבא לידי ביטוי באופן הזה אצל ילדים במיוחד.
כן אפשר לנסות להרגיע משהו פנימי שם ולזה אני ממליצה מאוד על פרחי באך.  
לצפיה ב-'אצלנו זה קרה בשנה שעברה בתקופות של לחץ'
אצלנו זה קרה בשנה שעברה בתקופות של לחץ
14/11/2017 | 22:43
73
וחוסר יציבות בגן. זו היתה הדרך שלה לשחרר את הדברים וכמוך גם אני קראתי והבנתי שמדובר בביעותי לילה ושזה עניין זמני.
בזמן הביעותים אנחנו השתדלנו לשבת בשקט ליד המיטה שלה וללטף אותה אם היא איפשרה. זה סייע לנו מבחינה נפשית (הביעותים די מלחיצים כשהם קורים) וזה גם עזר לנו לוודא שהיא לא משתוללת בצורה מסוכנת.
הביעותים נעלמו כשהעניינים בגן החלו להתייצב.
השנה היא עברה גן וכמה ימים אחרי תחילת השנה היו כמה לילות עם סיוטים. בשונה מהביעותים, היא התעוררה בבכי ואמרה שחלמה חלום רע, אבל היא לא זכרה את החלום או שלא היתה מסוגלת לספר לנו מה היה בו.
 
נדמה לי שבהקשר של ביעותים, מומלץ לא לדבר על כך עם הילדים, מפני שהם באמת לא זוכרים מה היה ועצם השיחה על כך עלולה להלחיץ או להטריד אותם.
 
אני חושבת שברגע שאני מבינה את הגורם לביעותים/סיוטים, אני מצליחה להתמודד איתם ביתר קלות.
לצפיה ב-'אין מה לעשות, זה בא ועובר וחוזר גם'
אין מה לעשות, זה בא ועובר וחוזר גם
15/11/2017 | 15:01
63
זו נטייה גנטית להבנתי.
התייעצנו הרבה ולבסוף זה עבר עם הגיל. היה  אופייני לתקופות של לחץ בבית. ושימי לב!! זה תוקף הרבה **כשהילד עייף מדי** במהלך היום, כלומר כשלא ישן צהריים למרות שזקוק או ששעות השינה אינן מספקות.
חיבוק? אין בכלל מה לדבר. הבת שלי לא אפשרה לחבק ולגעת בה ב"התקף" ביעות, וזוהי ההגדרה שהילד בכלל לא מוכן שיגעו בו והוא רק בוכה וצורח עם מבט אטום בעיניים. בבוקר הם לא זוכרים. מי שכתבה שהכי חשוב החיבוק או הליטוף, לא חוותה כנראה ביעות אמיתי שכרוך ממש בצווחות ושלא נדע אם מנסים לגעת בילד.
לצפיה ב-'אני חוזרת הביתה מאוחר מדי'
אני חוזרת הביתה מאוחר מדי
14/11/2017 | 11:52
15
311
הבנתי שאני חוזרת הביתה הרבה יותר מאוחר מאשר בשנה שעברה וזה פוגע בהתנהלות הבית.
יש לכך שתי סיבות:
1. בן 4 נכנס לגן מועצה + הגדול כבר לא יכול לשים את בן 9 בבית הספר. לכן אני יוצאת מהבית מאוחר יותר (בשנה שעברה הייתי יוצאת סביב 7, אחרי ששמתי את שני הקטנים בגן ווידאתי שהגדולים מוכנים ליציאה).
2. הסיבה העיקרית - אני חוזרת אחרי שאני אוספת את הגדולים מהחוגים. אם אחזור הביתה לפני, זה אומר שאצטרך לקחת את הקטנים איתי. שבחורף ובגשם יכול להיות סיוט וגם עכשיו לא קל - כי אם לא מתאים להם, זה אומר לנהל מאבק. והם עייפים בערב / עסוקים במשחק / רואים טלויזיה, אז אפשר להבין למה לא בא להם לצאת.
בשביל בעלי זאת שעה מוקדמת מדי לחזור הביתה.
אין אפשרות למצוא מישהו שיאסוף (חיפשתי כבר).
לוותר על החוגים אני לא יכולה, כי זה מאד תורם להם.
אז מה עושים?
יוצא לי פעם אחת לחזור בסביבות 18:45 ועוד פעמיים קצת לפני 18 (כשבאחת הפעמים אני עוד צריכה לצאת עם כולם לחוג של הגדול - רכיבה טיפולית של חצי שעה, אז גם בעיה לוותר).
לצפיה ב-'לא הבנתי מתי את אוספת את הקטנים.'
לא הבנתי מתי את אוספת את הקטנים.
14/11/2017 | 11:59
11
51
לצפיה ב-'הקטנים בבית'
הקטנים בבית
14/11/2017 | 12:05
10
199
בן 4 חוזר ב- 14 עם סבתא או מטפלת ואז אוספים את בן 2 בסביבות 16:30. בן 12 נוסע ישר לחוג ואת בן 9 הסבתא מקפיצה לחוג קצת לפני 17.
לצפיה ב-'ומתי את מסיימת לעבוד ולאן את נוסעת משם?'
ומתי את מסיימת לעבוד ולאן את נוסעת משם?
14/11/2017 | 12:11
9
166
לא ברור לי מהתאור שלך למה הקטנים לא יכולים להישאר איפה שהם כשאת הולכת לאסוף את הגדולים מהחוג, אם היום, כשאת לא שם, יש מי שישגיח עליהם. את לא רוצה לחזור מוקדם כי זה אומר שאז צריך לשחרר את המטפלת/סבתא ואת צריכה גם להשגיח על הקטנים וגם לקחת את הגדולים? כי הרי לא חייבים לשחרר אותן גם אם את שם, אם את עדיין זקוקה לעזרה.
לצפיה ב-'מעבודה אני נוסעת ישר לאסוף מהחוגים והביתה'
מעבודה אני נוסעת ישר לאסוף מהחוגים והביתה
14/11/2017 | 12:52
8
175
הסבתא יוצאת בשנייה שאני מגיעה, אין מצב שתשאר יותר מכמה דקות אם אני בבית (גם בשנה שעברה כשהייתי חוזרת מוקדם, לא הייתה מוכנה לחכות שאחליף בגדים).
עם המטפלת (יום אחד) זה כן אפשרי לחזור מוקדם יותר. כי בכל מקרה גם היום אני מכניסה אותם לאוטו בדרך לאסוף את הילד ולהמשיך לחוג של אחיו. רק שפה לא נעים לי מהמטפלת, שתבוא אלי לשעתיים וחצי. ולא נעים גם אומר שיכולה לחפש מקום רווחי יותר ולהשאיר אותי בלי פתרון. ולשלם לה ולהיות איתה בבית לא מתאים לי כי זה סתם לזרוק כסף ויפריע לי שיהיה מישהו זר בבית. ולא אוכל לעשות מזה זמן איכות עם ילד אחד כי שניהם יידבקו אלי (ולא יהיה זמן לקחת אותו החוצה או פתרון אחר שיאפשר הפרדה). זה גם יום שהכי פחות מפריע לי כי בכל מקרה רצים לחוג מחוץ לבית, יש לי זמן איכות עם האחרים בלי שצריך לטפל בבית וזה ביום חמישי אז פחות מורגש.
לצפיה ב-'יצא לי קצת מסורבל'
יצא לי קצת מסורבל
14/11/2017 | 12:53
140
מקווה שאפשר להבין למה התכוונתי
לצפיה ב-'אני לא מבינה אם את כן או לא רוצה לחזור מוקדם יותר.'
אני לא מבינה אם את כן או לא רוצה לחזור מוקדם יותר.
14/11/2017 | 12:54
6
140
איך היית רוצה שזה ייראה? והאם מה שעוצר אותך הם באמת החוגים של הגדולים? אצלנו באמת לוקחים את הקטנה באוטו לקחת את הגדולות אם יש צורך.
לצפיה ב-'הייתי רוצה לחזור הביתה עד 17'
הייתי רוצה לחזור הביתה עד 17
14/11/2017 | 13:51
5
166
ומה שעוצר אותי זה שצריך לאסוף את הגדולים מהחוגים, כשזה אומר להוציא את הקטנים מהבית כשלרוב זה מאבק. אני מניחה שאם הם היו "קלים יותר לתפעול", זה היה אפשרי. האמת, הייתי מעדיפה שגם הגדולים יהיו בבית בשעות האלה, אבל שוב החוגים מגבילים אותנו. ואני מאד לא רוצה (וגם הילדים) לוותר על החוגים.
הבעיה גם שהסבתא לא גמישה. כי אז יכולתי לפעמים לחזור מוקדם, ולפעמים מאוחר (במיוחד שבאמת אני גם זקוקה לשעות העבודה האלה). אם היא רק תחשוב שיש אפשרות שאקדים, זה יהיה סיפור לא  אפשרי לשכנע אותה להישאר עד מאוחר ביום אחר.
לצפיה ב-'אנחנו מוותרים על חוגים מסוימים בלית ברירה,'
אנחנו מוותרים על חוגים מסוימים בלית ברירה,
14/11/2017 | 13:53
159
כדי לאפשר לילדות מערכת יותר שפויה (במיוחד עכשיו כשהגדולה בחטיבה), וגם להשאיר זמן להיפגש עם ילדים אחרים. אולי כדאי לשקול באמת לוותר על חוג או שניים.
לא נראה לי שאפשר לבוא לסבתא בטענות. אם זה מה יש אז זה מה יש. אבל את בהחלט יכולה להחליט שלא "חבל על הכסף" ולשמור את המטפלת כשאת שם.
לצפיה ב-'הצעות'
הצעות
14/11/2017 | 16:09
1
127
אנה, אתם מתמודדים עם מציאות מורכבת, אבל יש פתרונות, גם אם הם עולים כסף.
 
הנה כמה אפשרויות. אולי משהו יכול להתאים:
להשאיר את הקטנים במסגרות עד שעה מאוחרת יותר ולהזמין את הסבתא אז
לצאת יומיים בשבוע מאוחר מאוד מהעבודה ויומיים מוקדם מאוד
לשלם / לבקש ממישהו שיחזיר את הגדולים מהחוגים. אולי תורנות הורים
לחלק את השבוע אחרת בינך ובין בן הזוג
לשלם למישהו על פיזור בבוקר, כדי שתוכלי לצאת מוקדם לעבודה
לעשות "ימי חברים קבועים" - פעם בשבוע מארחים ופעם מתארחים. גם זה יכול לסייע עם הקטנים
 
בטח יש עוד. אמשיך לחשוב
 
לצפיה ב-'הצעה נקודתית ליום של הרכיבה'
הצעה נקודתית ליום של הרכיבה
14/11/2017 | 20:56
111
אולי הגדול יכול לחזור בעצמו מהחוג רכיבה? הוא הרי מגיע לביה"ס בעצמו, וגם מביה"ס לחוג בעצמו - אולי הוא יכול גם לחזור.
או שאפשר למצוא נהג מונית שיחזיר אותו, ויחסוך לך את התיזוז עם כל האחים.
לצפיה ב-'למה לא לקחת בייביסיטר שתחזיר מהחוגים?'
למה לא לקחת בייביסיטר שתחזיר מהחוגים?
14/11/2017 | 21:50
1
111
או תורנות עם הורים אחרים?
לצפיה ב-'לא מצאתי בייביסיטר ניידת'
לא מצאתי בייביסיטר ניידת
15/11/2017 | 07:30
127
היה לי מאד חשוב אבל לא מצאתי. בגלל שאני לא צריכה כל יום אז פשוט אף אחת לא מוכנה. גם לכל יום קשה למצוא אצלינו, האמת.
לכן באמת מצאתי לילד טרמפ בהלוך עם אחת האמהות שפשוט עושה לי טובה כי היא בעצמה לא צריכה עזרה. ואין מישהו שמעוניין בסידור קבוע.
ביום שאני חוזרת הכי מאוחר אין חברים איתם ואין תחבורה. גם מהרכיבה אין תחבורה. ואני לא מוכנה שנהג מזדמן ייקח את הבן שלי ב 19 הביתה. ניסיתי למצוא נהג קבוע וגם אף אחד לא מוכן.
לצפיה ב-'על מה את רוצה לשים את המיקוד? כלומר, מה המטרה?'
על מה את רוצה לשים את המיקוד? כלומר, מה המטרה?
15/11/2017 | 06:35
1
114
כי יש הרבה פרטים שצריך להתחשב בהם וגם הרבה אנשים ולא בטוח שאפשר להצליח את הכל יחד. כך שצריך לעשות קצת סדר ומיקוד.
למשל, אם המטרה היא להיות יחד כמשפחה בשעות האלה ומראש את יודעת ששני ילדים בחוג שלא רוצים לוותר עליו אז כדאי למצוא זמן אחר לליכוד משפחתי. ומראש לצפות לכך שזמן האיכות לעיתים יהיה חלקי.
אם המטרה היא התארגנות שלך בבית, סידור ניקיון, ארוחת ערב וכו' , אז ההתייחסות היא אחרת.
וכו'.
 
 
 
לצפיה ב-'גם וגם'
גם וגם
15/11/2017 | 07:37
129
זה בא ביחד. כי גם ככה קשה לי להקדיש זמן לגדולים כשהקטנים ערים. ובגלל שמתחילים להרדים אותם מאוחר, אז אין לי כוח לגדולים.
לדוגמה, אתמול אמא שלי הייתה ועזרה להרדים את הקטנים וגם הכינה ארוחת ערב. ואז יצא שבגלל שאכלו מוקדם, בן 4 הלך לישון בסביבות 19 וקצת. ואז אמא שלי הייתה עם הקטן (יותר משעה עד שנרדם!) ואני יכולתי להיות עם הגדולים, שיחות משחקים וכד'.
וגם הלכתי לישון בשעה סבירה. תענוג!
אני מניחה שאם הקטן לא היה מוציא מאיתנו את כל האנרגיה והיה נרדם בשעה סבירה, זה היה קל הרבה יותר. החלטנו שהגיע הזמן שיפסיק לישון בגן.
גם חשבנו שהיה עוזר למצוא מטפלת שגם תעזור בבית, עם לסדר ולהכין ארוחת ערב. וככה נתפנה עוד יותר להיות עם הילדים. איפה הבעיה? שיש רק יום אחד שאף סבתא לא מגיעה. וכדי שזה יורגש, צריכים לפחות יום כן יום לא. אז מה נעשה עם הסבתות?
לצפיה ב-'אולי אפשר להחליט שלאחד החוגים את לוקחת ילד אחד את '
אולי אפשר להחליט שלאחד החוגים את לוקחת ילד אחד את
16/11/2017 | 14:44
83
זה לזמן איכות? כששאר הילדים בבית עם סבתא. למשל, אם יש חוג במתנס אולי אפשר ללכת לספריה בינתיים, אם יש גלידה ממול לאכול יחד גלידה... ואפילו סתם להביא משחק שאוהב ולהיות רק איתו בזמן הזה
לצפיה ב-'מטפלת או משפחתון בהוד השרון מתחם 1200'
מטפלת או משפחתון בהוד השרון מתחם 1200
14/11/2017 | 10:26
1
60
שלום,
 
נשמח להמלצה על מטפלת באזור או משפחתון. נשמח גם לשמוע איפה מתחילים לחפש. החיפוש הוא עבור הבן שלנו מחודש אפריל בו יהיה בן תשעה חודשים. כמו כן, מאיפה בכלל מתחילים לחפש?
לצפיה ב-'נסי במאמות של הוד השרון בפייסבוק'
נסי במאמות של הוד השרון בפייסבוק
16/11/2017 | 18:04
30
אני לא שם (לא בקב' הזו ולא בפייס בכלל) אז לא יכולה לעזור אבל שמעתי שאפשר למצוא שם הכל
לצפיה ב-'תגידו, איך נראים הבקרים שלכם '
תגידו, איך נראים הבקרים שלכם
13/11/2017 | 18:07
10
309
יקיצה טבעית של הילדים או מעירים אותם?
מתחילים את הבוקר רגוע או בלחץ?
האם אתן מתעוררות לפני הילדים לזמן איכות עם עצמכן?.... או שהגזמתי?!
 
 
לצפיה ב-'בבוקר רצים'
בבוקר רצים
13/11/2017 | 19:07
218
הקטן מתעורר בסביבות 5 ומוכן לנמנם על הידיים עד 6. כשהקטן מחליט שנגמר הלילה הגדול מתעורר מהרעש. אבל, ברגע שמודיעים לו שצריך להתחיל להתארגן הוא רץ למיטה ומתחפר בשמיכה.
אני לא טיפוס של בוקר ואין לי המון סבלנוץ בבוקר אז החצי צריך צת לגרור אותי מהמיטה ומשתדל לארגן את הבנים עד כמה שאפשר.
אנחנו מבלים את הבוקר בהאצה של הגדול ובניסיון להתארגן תוך כדי השגחה על הקטן.
החצי ואני ויתרנו כבר מזמן על ארוחת בוקר/קפה וכבר אוכלים בעבודה ואין מה לדבר על זמן איכות לעצמנו בבוקר.
7 ורבע מי שתורו לקחת הבוקר יוצא להתחיל לפזר אצל המטפלת ובגן ולעבודה...
לצפיה ב-'בחודש האחרון ככה:'
בחודש האחרון ככה:
13/11/2017 | 20:27
1
208
אני קמה בסביבות 06:10 ומתחילה להעיר את הילד (מדליקה לו אור, שמה מוזיקה שקטה) ונכנסת למקלחת.
יוצאת וממשיכה שוב להעיר אותו- ברוב הפעמים הוא לא מעוניין לקום מהמיטה.
מתלבשת, מתארגנת, מתאפרת, שותה קפה ומוציאה אותו מהמיטה!
מלבישה אותו, מכינה לו משהו קטן לאכול- ויש לו 10-15 דק' מול הטלויזיה, 
שמה אוכל ושתיה לכלבה ולחתולה,
סידורים אחרונים, הילד מסיים לאכול, מכבים tv
הוא מצחצח שיניים ויוצאים לדרך (07:20)
לצפיה ב-'אצלי - עד הודעה חדשה - בלגן '
אצלי - עד הודעה חדשה - בלגן
13/11/2017 | 21:09
237
גם אני וגם בעלי אנשי לילה, כך שהבקרים הם לא הצד החזק שלנו, אבל עם הרבה תיאום ותרגול הבקרים שלנו סה"כ נעימים ודי רגועים. הגדולים יודעים להתלבש לבד, הבכורה עושה את זה בקלות ומוכנה תמיד ראשונה. באמצעי אנחנו מאיצים. את הקטנה מלבישים. כולם אוכלים ארוחת בוקר (הם קמים נורא נורא רעבים). מצחצחים, מסרקים, יוצאים.
רק שמאז שהפיצית נולדה לרוב היא יונקת במהלך זמן ההתארגנות ואני מקורקעת, וחוסר השינה ההולך ומצטבר --- (יונקת ב 2300 פעם אחרונה ואז אני הולכת לישון, ושוב ב 0200 וב 0500 וב 0630 השעון מצלצל ) ---- הופך אותי לטיפוס עוד-פחות של בוקר....
לצפיה ב-'אז ככה -'
אז ככה -
14/11/2017 | 08:54
170
בזמן האחרון הקטנה (בת 4) נוהגת ברוב הלילות להתעורר מתישהו בין 2:30-4:30 ואז אני צריכה לקום ולעזור לה לחזור לישון. אלה ימים פחות טובים...
מעבר לכך בסביבות 6 היא מגיעה למיטה שלי לישון קצת (מותר לה לישון שם רק בבוקר). ב-6:30 הבת השנייה (בת 9) מתעוררת (קנינו לה לאחרונה שעון מעורר), הולכת לאכול ואני באה עם הקטנה לאכול. בערך אז מתחילים להעיר את הגדולה (בת 12) ובסביבות 7 גם היא קמה.
כולם אוכלים, מתלבשים, מסדרים את התיק, בעוד אני מכינה לילדות את הארוחות למסגרות, ובעלי לרוב מתקלח. בערך ב-7:35, בעלי יוצא עם הגדולה לכיוון בית הספר. אם השנייה מוכנה הוא מעביר אותה את הכביש, אם לא - היא הולכת לבד דרך המנהרה מתחת לכביש (מה שדורש גם הליכה מסוימת עד המנהרה). בסביבות 8:00 אני יוצאת עם הקטנה ברגל לכיוון הגן שלה.
הבעייה הכי גדולה שלנו בבקרים היא שהקטנה מפריעה לשנייה להתלבש, וזה מעכב מאוד את השנייה - אז ההורים צריכים לדאוג שזה לא יקרה - להוציא את הקטנה מהחדר ולתת לה תעסוקה, וכו'.
לצפיה ב-'אצלנו הגענו לשגרה סבירה'
אצלנו הגענו לשגרה סבירה
14/11/2017 | 09:14
1
250
בעשרה לשבע בנזוגי ואני קמים, אחד מאיתנו מעיר את הגדולים (10, 8) והשני מכין להם אוכל לבי"ס. בשבע ורבע בערך, כשהאוכל מוכן ושנינו מאורגנים פחות או יותר, מעירים את הקטנים (5, 2). מלבישים, מצחצחים, מסרקים... בשבע וחצי הגדולים יוצאים ובנזוגי נוסע לעבודה. אני גומרת את ההתארגנות עם הקטנים ולוקחת אותם לגן.
הגדולים לרוב מתארגנים בלי בעיות ומלבד לעשות קוקו לגדול, גם בלי עזרה. בת החמש יכולה להיות זריזה ויעילה או איטית ומעצבנת, תלוי על איזה צד קמה. הקטן הוא סופגניה רכה וחמימה שחייבים לנשנש, וחייב אשכול ענבים סגולים לדרך, אחרת שערי הגהינום יפתחו עלי. מקווה שיהיו ענבים כל החורף...
לצפיה ב-'איזה מצחיקה... גם אני מקווה בשבילכם '
איזה מצחיקה... גם אני מקווה בשבילכם
14/11/2017 | 16:53
47
לצפיה ב-'מתעוררת לפני כולן'
מתעוררת לפני כולן
15/11/2017 | 15:04
158
מוקדם מאוד ולעתים גם ב4 כי הקטן עוד מתעורר לבקבוקים.
לפעמים אפילו עושה דברים כמו מיון כביסה לפנות בוקר.
מכינה תיק, כריך וכו'...
כולם קמים טבעי חוץ מבעלי. סביב 6 בבוקר.
הגורם המלחיץ היחיד הוא בעלי שקם בעצבים לרוב, הוא לא טיפוס של בוקר. שלושת האחרים קמים בכיף ובלי לחץ ומתארגנים ליציאה.
לצפיה ב-'הבוקר מתחיל בערב לפני'
הבוקר מתחיל בערב לפני
15/11/2017 | 22:06
2
199
לא טיפוס של בוקר. לוקח לי שעתיים עד שהראש אשכרה מתחיל לעבוד מהרגע שקמתי. הכל אצלי על אוטומט אז מכינה הכל! בגדים, תיקים, אוכל ואקסטרות אם צריך בערב. 
אני והחצי קמים ב 6, לעיתים הקטן מצטרף חצי שעה לפני לסיום השינה. אם לא אז הוא 2.5 והגדול 5 קמים לבד סביבות 6:15. החצי מכין ארוחת בוקר ותה ואני מסדרת את הבית. הם מתלבשים ואוכלים ואז סמי הכבאי בא לעזור גם לי ותוך פרק אחד ביו טיוב גם אני כבר לבושה ומאופרת ומוכנה לצאת. 7:10 כולנו מחוץ לבית. החצי הולך להסעה לעבודה ואני מסיעה את הילדים לגנים שנמצאים באותו מתחם והולכת ללמד בבית ספר שנמצא במרחק של 2 דקות הליכה מהגן. 
סהכ רגוע. לפעמים הגדול ממזמז את הזמן ולא מתלבש וכבר קרה פעם פעמיים שנסע עם פיג'מה ונעלי בית ואח"כ החלפתי באוטו אחרי בכי גדול. כבר לא קרה מזמן. 
 
לצפיה ב-'הוא הכבאי הגיבור!'
הוא הכבאי הגיבור!
16/11/2017 | 08:49
1
143
תמיד נותן שירות- הכבאי 
הוא מגיע במהירות- הכבאי
סמי בא לעזור, הוא הכבאי הגיבור!
לצפיה ב-''
16/11/2017 | 20:16
18
לצפיה ב-' אירוח בנושא: יחסים בין אחים ואחיות במשפחה '
אירוח בנושא: יחסים בין אחים ואחיות במשפחה
13/11/2017 | 09:13
28
1588

 
ביום ראשון, 19.11.17, בשעה 21:00, נארח בפורום את קרן גאולה גרופר, מנחת הורים בכירה ומנחת סדנאות הורים
 
על האירוח
באירוח תוכלו לשאול ולהתייעץ על יחסים בין בני הבית, מריבות בין אחים, קבלת אח/ות חדש/ה, השוואות בין אחים - איך הורה יכול לספק צרכים שונים וייחודיים לכל ילד, קנאה בין אחים, איך ללכד ולחבר בין אחים, לעזור לילדים לחיות יחדיו ועוד. 
 
על המתארח
קרן גאולה, נשואה ואם לארבעה, הוכשרה בלייף סנטר כמנחת סדנאות "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו" ו"אחים ללא יריבות", שם גם התוודעה לגישה ההיקשרותית- התפתחותית לפיה ההורים כמו גננים- מטפחים את ילדיהם ומספקים להם את התנאים להם הם זקוקים על מנת שיבשילו, מתוך אמונה שזרעים אלו יניבו פירות בזמנם.
"בתחילת דרכי כאם חשבתי שאצלי בבית ישררו רק אהבה והרמוניה. לצערי התבדיתי ומצאתי את עצמי בליבן של מריבות. התבוננות מעמיקה עליי ועל ילדיי מבפנים והבנת הצרכים של כל אחד ואחד הביאה אותנו כולנו למצב הרבה יותר טוב. אשמח לחלוק עמכם תובנות".
 
 
העלו את שאלותיכם על גבי שרשור זה כבר עכשיו!
 
לצפיה ב-'אני שמחה על האירוח החדש שיוצא לפועל!'
אני שמחה על האירוח החדש שיוצא לפועל!
13/11/2017 | 18:34
1
179
מקווה שיהיה מועיל ותורם לכולנו.
כשעלה הרעיון של אנה לאירוח של מומחית ביחסים בן אחים, ישר עלתה לי לראש האורחת קרן גאולה , זכרתי שבין השאר היא גם מעבירה סדנאות של 'אחים ללא יריבות' לפי הספר (מכירות??) וכשפניתי אליה הבנתי שכבר יש לה 4 ילדים כמו שציינה כך שאני מרגישה שיש לה המון מה לתרום בנושא של אחים ויחסים בינהם
איזה כיף!
אז קדימה להעלות את השאלות 
 
לצפיה ב-'גם אני שמחה להיות כאן'
גם אני שמחה להיות כאן
19/11/2017 | 20:33
97
הי לכולם !!!
שמחה להתארח כאן ותודה על ההזמנה .
אם יהיו הפוגות בתגובותיי , אנא קבלו זאת בהבנה , יש לי תינוקת שרק נולדה - בת חודשיים ומקווה שיתאפשר לי ברצף ...
לצפיה ב-'מתחילללללה '
מתחילללללה
14/11/2017 | 06:23
1
259
היי קרן גאולה ותודה שהגעת להתארח אצלינו!
2 שאלות:
1. בעינייך, אם תוכלי לכתוב דבר אחד חשוב שהורים ידעו או יעשו כשהם מתמודדים עם מריבות בין ילדיהם?
2. ודבר אחד חשוב שהורים יכולים לעשות כדי לשמור ולטפח את מערכת היחסים בין האחים?
לצפיה ב-'מריבות בין אחים '
מריבות בין אחים
19/11/2017 | 21:15
131
1. הדבר העיקרי והחשוב שאנו צריכים לשים לנגד עינינו בזמן מריבה , זה לשמור על מערכת היחסים שלנו עם הילדים. זאת אומרת שכל התערבות שלנו במריבה צריכה להיות ניטרלית ולא נוקטת עמדה כל שהיא . כל עוד לא נשקפת סכנה כלשהי לאחד הצדדים , עדיף לא להתערב , לאפשר להם למצוא את הדרך לשאת ולתת ביניהם .
אם כבר מצאתם את עצמכם מתערבים כדאי שזה יהיה מתוך הכוונה שברגע המוקדם ביותר האפשרי , נחזיר את ילדינו למשא ומתן ביניהם .
בזמן ההתערבות נסו להרחיב את "הרחם" שלכם ולהכיל את שלל הרגשות הקשים שילדים יכולים לפרוק במריבה , בעיקר להקשיב להם ולתאר את הרגשות שלהם מבלי לתת את הפרשנות האישית שלנו ,חשוב מאוד למשוך החוצה את הכוונות הטובות של הילדים , אין להם כוונה לפגוע , זה רק תסכול לא מעובד שיוצא החוצה - ציינו בקול רם שאין כאן כוונה רעה , זה חשוב !!
והביעו אמון ביכולת שלהם להגיע לפתרון וצאו מהחדר , על מנת לאפשר להם את המרחב למשא ומתן .
2. יש מספר דברים שהורים יכולים לעשות על מנת לטפח את מערכת היחסים בין האחים , אבל החשוב ביותר הוא לטפח מערכת יחסים אישית עם כל ילד בנפרד כך שכל הילדים יהיו מקושרים אלינו היקשרות עמוקה . כאשר כל ילד מקושר להוריו באופן מספק , המריבות מצטמצמות , כל אחד חש אהוב ויש לו מקום בלב הוריו .
זמן עם כל ילד בנפרד עושה עבודה נהדרת .
בנוסף הרעיפו אהבה בצורה חופשית וללא רגשות אשם על כל ילד וילד , גם לפני אחיו - זכרו לספק חום לכל אחד מהם .
יש עוד דברים , אבל אינני רוצה להלאות אתכם ....
 
 
לצפיה ב-'שלום קרן החייכנית!'
שלום קרן החייכנית!
14/11/2017 | 08:36
1
235
ושלום לכולם!
אני נאלצת לפעמים כמו אימהות רבות לבלות עם אחד הילדים זמן רב יותר, להקדיש לו יותר שעות אחד על אחד, בגלל תכונות שמאפיינות אותו כמו ביישנות וחוסר ביטחון. איך אני אציג את זה ואסביר לשני האחים הנוספים? אציין שהם לא רבים ביניהם אבל חשוב לי להסביר שיש סיבה שאני נמצאת לפעמים לבד עם אחד מהאחים. אני גם רוצה להוסיף שאני לא רוצה להגדיר אותו בפניהם כ"ביישן" או "חסר ביטחון" ולהצמיד לו תכונות כי אני מאמינה שלמילים והגדרות יש כח והן יוצרות דימוי וסטיגמה שנשארים בילד לתמיד... אודה לעצתך 
לצפיה ב-'זמן רב יותר עם אחד הילדים'
זמן רב יותר עם אחד הילדים
19/11/2017 | 21:30
97
אני מציעה להציג את זה בצורה הפשוטה ביותר " אני נמצאת עם כל אחד מכם לפי הצורך , אם מישהו צריך כעת יותר אני איתו , כשאתה תצטרך אותי , אהיה איתך כמה שתצטרך " ילדים מבינים את זה היטב וזה נוטע תחושת בטחון שאמא תהיה גם עבורי כשאצטרך .
כשאחד הילדים שלי רוצה לדבר איתי ביחידות , כמה זמן שזה לוקח ולעיתים זה ארוך , הוא מקבל והאחרים שבאים ואומרים "אמא , נו כבר תסיימי " , אני אומרת "כשאתה תזדקק לי , כמה זמן שתצטרך אתן לך" והם מבינים ומאפשרים .
ואגב ביישן זה לא רע , הביישנות מעידה על היקשרות טובה ומשרתת את ההיקשרות , כשהוא יבשיל ויתבגר , פתאום תראי אותו מעז לצאת החוצה .
לצפיה ב-'יריבות וכעס'
יריבות וכעס
14/11/2017 | 09:01
1
205
שלום קרן,
יש לי 4 ילדים, בן עשר, בת שמונה, בת חמש ובן שנתיים
בת החמש נעשתה בזמן האחרון סרבנית וממש מרגיזה בכוונה. היא 'מעתיקה' התנהגויות חצופות ומעצבנות מאחיה המתבגר, ו'מתחילה' איתו ועם הקטן בכל הזדמנות.
היא עקשנית ומתוחכמת, יכולה להיות מקסימה אבל בבירור בוחרת שלא. מציקה לקטן בכוונה, מתחצפת ותמיד חייבת לומר את המילה האחרונה.
מה עושים?
לצפיה ב-'יריבות וכעס'
יריבות וכעס
19/11/2017 | 22:01
90
ראשית , אני ממש מכירה את המצב שאת מתארת , אבל לא אוכל לענות לעומק ובדיוק , כי צריך לשאול כאן שאלות יותר מעמיקות , כדי שנוכל להבין את בת ה5 שלך מבפנים - מה קרה בזמן האחרון שהביא לשינוי בהתנהגות ? 
דבר נוסף - איך אתם , ההורים מגיבים להתנהגותה ? הרבה פעמים התגובות שלנו מגבירות את ההתנהגות הלא רצויה ואף יוצרות אצל הילד מגננות שאנחנו יכולים לנסות ולמנוע .
האם ילדתך בוכה או שהרבה זמן לא ראית אותה בוכה ?
האם את מרגישה שאתם ההורים יכולים לכוון אותה ? האם היא נענית לכם ?
אינטואיטיבית , האם את חשה שאת המובילה ביחסים ביניכן או שהיא  מובילה ?
בכל אופן הצעד הראשון שהייתי ממליצה עליו הוא עבודה על מערכת היחסים עם בת ה5 , נסי לבלות איתה בנפרד , זה יעשה לה טוב וגם לך , כי תוכלי דרך זה להתחבר לצדדים היפים שלה ולראות את הטוב שבה .
חזרי אחריה , תאמרי שאת רוצה לשמוע את דעתה בנושא... מה היא חושבת על זה , נסי להתחבר אליה אולי דרך משהו ששתיכן אוהבות ...
כמו כן , זכרי שהיא בת 5 והחלק במוח שאחראי של מיתון התגובות שלנו ועל חשיבה אינטגרטיבית {מצד אחד בא לי להציק, מצד שני זה לא נעים לאחי ואמא תכעס} רק מתחיל להתפתח בגילאים 5-7 ואצל ילדים רגישים מתפתח אפילו מאוחר יותר - כך שכל מה שהיא עושה  ,היא לא עושה בכוונה !!!! אלו דחפים אימפולסיביים אופיינים לגילאים צעירים . זה אולי יעזור לך להפחית את הכעס עליה ויותר לחמול עליה - כדאי אפילו שתאמרי בקול רם שאת יודעת שהיא לא מתכוונת לפגוע/להציק , זה רק תסכול . 
אפרופו תסכול , נרמלי את התסכול , כולנו חווים תסכול כל הזמן ואם את יכולה מצאי זמנים יזומים שהיא יכולה להוציא את התסכול שלה .
לא לשכוח לתת אמון בתהליך , תוצאות לא מיידיות , אם כי שינויים קטנים תחושי די מהר ..
נ.ב. כתבתי בלשון נקבה , סליחה אם אתה זכר ...
 
 
לצפיה ב-'מריבות כשהילד הצעיר עוד קטן'
מריבות כשהילד הצעיר עוד קטן
14/11/2017 | 09:35
1
213
שלום,
הרבה פעמים שמעתי שממליצים לא להתערב במריבות בין אחים ולתת להם להתמודד לבד. 
הבנים שלי בני 6 ו 4 ואני באמת משתדלת לא להתערב ובודאי לא להחליט מי צודק כשהם פונים אלי (כי באמת אין לי מושג מי לקח למי, מי התחיל וכדו'). 
אבל כשהקטן היה צעיר (נגיד שנתיים, שלוש) זה היה יותר בעייתי, כי זה "לא כוחות". הקטן עוד לא ידע להגן או לדאוג לעצמו. 
איך לדעתך כדאי להתמודד עם מריבות כשהילד הצעיר עוד קטן?
 
 
עכשיו, בגיל 4 הוא עדיין בשלב מסוים מגיע אלי בוכה כשהם רבים, אבל עכשיו אני כבר מרגישה יותר נוח לתת לו להסתדר לבד כי כבר יש לו יותר יכולות.
 
תודה
 
 
 
לצפיה ב-'מריבות בגיל צעיר '
מריבות בגיל צעיר
19/11/2017 | 22:14
80
את צודקת , כאשר הם קטנים הם לא יכולים באמת להסתדר לבד וזקוקים להתערבותינו , אבל האופן שבו נתערב חשוב מאוד.
בעיקר להכיל את רגשותיהם , לתאר מה הם מרגישים , למשוך החוצה את הכוונות הטובות שלהם , לעזור בהצעת פתרונות .
 
לצפיה ב-'חלוקת היחס'
חלוקת היחס
14/11/2017 | 11:12
1
188
היי,
אני לא יודעת אם השאלה מתאימה לכאן אבל זו די שאלה אישית על ההתנהלות בבית
הבת הגדולה שלי בכיתה א וזקוקה להמון המון תשומת לב מאיתנו, בעזרה בשיעורים ובכלל.
הקטן שלי בן שנתיים ותשע ולמרות שהוא משחק יפה עם עצמו הוא גם זקוק ליחס.
אני לא יודעת איך לחלק את הזמן שלי בין שניהם (בעלי מגיע בסביבות השעה שבע הביתה) חשוב לי לשבת עם הבת הגדולה על שיעורים, מצד שני הקטן גם צריך שישחקו איתו וייתנו לו מעט יחס.
אתמול פעם ראשונה מזה שנים שאמרתי לאימא שלי להוציא את הקטן מהגן ואני הייתי לבד עם הגדולה במשך שלוש שעות בבית והיה מעולה. אבל כמובן שזה דבר לא רגיל שניתן לעשות כל יום, אולי פעם בשבוע 
תודה רבה על זמנך 
לצפיה ב-'חלוקת היחס '
חלוקת היחס
19/11/2017 | 22:31
71
וואו , מה שאת מתארת הוא את התסכול העמוק שיש להרבה הורים , אם לא לכולם בדבר חלוקת היחס , הלוואי והיתה לי את האפשרות להעניק לכל  ילד את כל הזמן שהוא זקוק לו .
לצערי זו נקודה כואבת , שלא נותר לנו אלא להכיל אותה , לחוות את הכאב שלה ולספק לילדנו את מה שמתאפשר בידינו . 
פעם בשבוע זה מצויין ואם יתאפשר יותר , אז בשמחה ...
האיכות חשובה יותר מהכמות !!! אז גם אם זה מעט , העיקר שאת נמצאת בשבילה - את זה היא תזכור כשתגדל , את זה שהיית עבורה !!
 
לצפיה ב-'כשהאחות הקטנה מבעסת'
כשהאחות הקטנה מבעסת
15/11/2017 | 10:41
2
195
לאחר שנה שבה הילדות לא היו באותו צהרון, עכשיו הילדות חזרו להיות יחד,
אבל באותה שנה הרבה השתנה - הן היו החברות הכי טובות ועכשיו יש מרמור.
 
הקטנה נוטה לריב עם ילדות,
כי למרות שהיא מתוקה ומקסימה לרוב - היא מתרגזת מהר.
אז בדרך כלל יש לה את החברות שלה - אבל הן לא בצהרון.
הדבר גורם לילדות להחרים את שתיהן בצהרון, וזה גורם לגדולה - לנסות להתרחק מהקטנה בצהרון, כדי שישחקו איתה.
 
התוצאה היא ששתיהן כועסות אחת על השניה - גם אחרי הצהרון.
האחת - בגלל שאחותה גורמת לילדות להתרחק ממנה,
והשניה - מרגישה שאחותה (האדם היחיד בצהרון שאכפת לה ממנה) מנסה להחרים אותה.
לצפיה ב-'אולי כדאי לציין גילאים'
אולי כדאי לציין גילאים
19/11/2017 | 10:04
99
הקטנה בת 5.5
הגדולה בת 7,
שתיהן בבית ספר יסודי.
לצפיה ב-'הקטנה היא קטנה'
הקטנה היא קטנה
19/11/2017 | 22:58
89
המצב שאת מתארת באמת מורכב , כי באמת היה עדיף להפריד ביניהן , שלכל אחת יהיו החברות שלה . אם אין לך אפשרות להפריד ביניהן בצהרון , הייתי מנסה לשבת ביחד ולתת לכל אחת מקום לדבר על הקושי , כל אחת בתורה ואת מקשיבה ומאפשרת להן לפרוק . רק תכירי ברגשות של כל אחת ותני לזה מקום .
 אחרי שמוציאים החוצה את הרגשות הרעים , מתפנה מקום לרגשות חיוביים להיכנס , אולי אפילו יעלה בכי טוב - התהליך הזה לכשעצמו ,יכול לשפר את היחסים ביניהם, להפיג מעט את המתח ביניהן ואני מאמינה שיכול לעורר חמלה והבנה אחת כלפי השניה .
לצפיה ב-'כשהגדולה מארחת חברים'
כשהגדולה מארחת חברים
15/11/2017 | 14:57
1
191
הגדולה בת כמעט 6 והקטן בן שנה ו3 חודשים.
הוא זוחל ועומד, עוד לא הולך ולא מדבר. מתעניין בדברים של גדולים ולא כל כך בצעצועים.
כשבאה אליה חברה, אם הן רוצות לשחק ביחד על הרצפה הוא בא ומעיף להן הכול ובוכה שישתפו גם אותו. אם הן הולכות לחדר אחר הוא זוחל לשם ובוכה שהוא רוצה להיכנס גם.
מה כדאי לעשות? אני לא יכולה כל הזמן להרחיק אותו מהן... אבל הוא מפריע לשחק.
יש לציין שמצד הגדולה אין קנאה כלפיו.
לצפיה ב-'כשהגדולה מארחת חברים'
כשהגדולה מארחת חברים
19/11/2017 | 23:10
90
זה נשמע שהקטן מקושר לגדולה ולכן מתעניין במשחקים שלה , רוצה להיות דומה לה , זה יפה לראות את זה ...הייתי מכילה את הבכי שלו , מבינה לליבו , מתארת לו את שהוא מרגיש , מחבקת אותו וכשהוא נרגע לוקחת אותו ומשחקת איתו - זו הזדמנות נהדרת לזמן איכות איתו . זה מה שאני עושה כשהגדולים עם חברים .
לצפיה ב-'תאומות לא זהות בנות 4'
תאומות לא זהות בנות 4
17/11/2017 | 15:07
1
132
לא מפסיקות לריב!
מבינה שזה טבעי, שכך הן מגדירות את עצמן ואת הנפרדות שלהן (למרות שהנפרדות מאוד ברורה ומקבלת מקום אצלנו).
כרגע הן באותו גן, שנה הבאה יופרדו.
בגן הן לא רבות, אך הן לא ביחד. כל אחת עם חברות אחרות, אוכלות בשולחנות נפרדים, לא יושבות ביחד....
ובבית כל הזמן רבות, כועסות צועקות. באמת שאין משהו שעושות ביחד..
 
ממש עצובה ומיואשת...
אשמח לכל הכוונה
לצפיה ב-'תאומות לא זהות '
תאומות לא זהות
19/11/2017 | 23:24
84
נכון שריבים זה טבעי , אבל אותי מעניין איך מערכת היחסים שלך עם כל אחת מהבנות ? ואיך את מגיבה כשהן רבות ? 
הייתי מתחילה בטיפוח מערכת היחסים עם כל אחת בנפרד , הן עדיין מאוד צעירות , אז ריבים ואגרסיביות לגיטימים בגיל הזה , ככל שיתבגרו , זה ילך ויפחת ...אל דאגה !!
לצפיה ב-'ריבים בין תאומים'
ריבים בין תאומים
18/11/2017 | 23:41
1
89
אחד מתגרה באחיו התאום (כיתה ד') שמתעצבן במהירות ויש כל הזמן מכות ביניהם.
אי אפשר לעזוב אותם לשניה בלי השגחה, כי זה יכול גם להגיע להוצאת עיניים.
אנחנו כהורים איבדנו כל סמכות, במיוחד כאשר אנו לא נמצאים במקום ברגע התקרית.
לצפיה ב-'ריבים בין תאומים '
ריבים בין תאומים
19/11/2017 | 23:53
70
חסרים לי המון פרטים כדי שאוכל לענות בדיוק ולעומק , ממתי הם רבים כך? האם משהו קרה לאחרונה שהביא אותם למצב הזה ? האם יש להם רגעים טובים ביחד ? איך מערכת היחסים שלכם ההורים עם כל אחד מהבנים .? ואיך אתם מגיבים לריבים האלו ? האם הילדים חשים עצב מפעם לפעם ? בוכים ?
התחושה שאיבדתם כל סמכות בהחלט מתסכלת ויכולה ליצור תחושה של כאוס , בלבול וחוסר בטחון אצל הילדים , תחושות שמגבירות אצלם תסכול ובהלה ומביאות אותם לעוד אגרסיביות .
לכן חשוב שתמצאו בתוככם את האלפא שבכם , תנו לילדים את התחושה שאתם יודעים איך לטפל בהם [גם אם אין לכם מושג] , שהם לא גדולים עליכם ושריבים בין אחים זה דבר נורמלי , רק בלי לפגוע זה בזה . תסרטו להם איך להתנהג - התסרוט הוא תמיד בשפה חיובית ולשון מדבר " כשאני מרגיש שבא לי להרביץ לאחי , אני הולך לחדר ומרביץ לכריות עד שאני נרגע" - זו דוגמא לתסרוט , כמובן שאתם צריכים להתאים זאת למה שאתם מסכימים שיקרה ולאופן שמתאים לילדים שלכם להוציא תסכול .
חוץ מזה הייתי יוזמת עוד מקומות לגיטימיים להוצאת תסכול בשגרה בבית או בפעילות ספורטיבית משחררת .
וכמובן הדבר שיניב הכי הרבה פירות , זה לקחת זמן עם כל ילד בנפרד ולטפח איתו את היחסים .
 
לצפיה ב-'דחייה בין אחים'
דחייה בין אחים
19/11/2017 | 00:05
1
148
בבית 4 ילדים: גדולה בכתה ב' (עוד מעט בת 7), ילד בגן חובה (בן 5), ילדה בטט"ח (3.5) ותינוקת בת חודש. 
 
האמצעי מעריץ את הגדולה מרגע שנולד, היא היתה לוקחת אותו למסעות הרפתקאות ביער הסודי (=הסלון) והם היו משחקים 'משפחה' והיוו צמד קרוב ואינטימי. עד שהקטנה הפכה לכוח משמעותי במשפחה והקשר ביניהם הפסיק להיות דיאדי. 
היום עדיין יש יחס של הערצה מצד האמצעי לגדולה, והוא מחפש את קרבתה. הוא ילד מאד חם ופיזי, מחבק ומנשק הרבה. 
 
לפעמים אני רואה איך הוא רץ אליה ומחבק ומנשק (נניח אחרי שחזרה מאוחר מחוג) ומביע את הגעגוע שלו, והיא ממש מרחיקה אותו פיזית ואומרת לו מילים קשות. הוא מחבק קצת חזק ואנחנו עובדים איתו על זה (מתן מרחב אישי מספיק לאדם שמולו) - ואני מבינה את הרתיעה הפיזית - אבל המילים שהיא אומרת הן איומות לפעמים (אני לא אוהבת את מוישה, כמה נורא שמוישה יהיה איתי באותו בית הספר וכיו"ב). 
 
לי כאמא קשה מאד לראות את הדחייה הזו, ובפעם האחרונה שראיתי את זה דיברתי איתה ושאלתי למה היא לא רוצה להיות איתו בביה"ס ביחד (היא מפחדת שהוא יפריע לה בהפסקה). 
קשה לי עם הדחייה שהוא סופג (זה בבירור פוגע בו), וקשה לי עם הרוע שלה שיוצא מולו (אני לא כ"כ רואה אותו במקומות נוספים), וקשה לי לשתוק וכבר יצא לי לפעמים להגיד לה (כשהוא נוכח) שלא יפה לדבר ככה. 
 
לא יודעת איך לנתק את עצמי מהסיטואציה. זוכרת כמה אחותי היתה מעצבנת אותי כשהייתי ילדה (היום היא אחד האנשים הקרובים אלי) ורוצה להגיד לה שאני מקווה שהוא יחפש את קרבתה כל החיים.
חוששת גם לימים שעכשיו (שהוא נפגע והיא רעה כלפיו) וגם לימים שיבואו (משקעים בקשר ביניהם). אשמח לעצה. 
לצפיה ב-'דחייה בין אחים '
דחייה בין אחים
20/11/2017 | 00:15
97
אין לך מושג כמה אני מבינה אותך , גם אצלי היו עניינים דומים וגם אני מופעלת מאותו מקום של דחייה ... לקח לי הרבה זמן להבין ועדיין עם כל מה שאני יודעת , אני לעיתים מגיבה ממקום של ילדה ובכל זאת , רוצה להרגיע אותך - זה שהגדולה דוחה אותו , זה בהחלט קשה , אבל יש לה גם רגעים שהיא אוהבת אותו , נכון ?! 
אם כך , את כבר יכולה להירגע , יחסים מורכבים מגם וגם - אני גם אוהבת את אחי וגם רוצה שהוא יחזור למקום ממנו הוא בא.
אז במקום להיבהל ,תטפחי את הרגשות הסותרים ותנרמלי [מלשון נורמלי] את התחושות , "זה נורמלי שאת לא רוצה את אחיך כל הזמן לידך בהפסקה , מצד שני יש לך רגעים שאת נהנית מאוד לשחק איתו " .
בדיוק אני ואחותי נזכרנו שכילדות אמרנו זו לזו דברים נוראים כמו"הלוואי שתמותי" והיום אפשר רק לצחוק על זה ..
בכל אופן מה שחשוב , זה שיש גם אהבה לצד הדחייה וכן לציין את שני החלקים הסותרים בפני הילדים , כדי לטפח אינטגרציה .
גם עם הקטן את יכולה לומר שהיא לא באמת מתכוונת לפגוע וגם מולו לטפח את הרגשות הסותרים , כך גם הוא יזכור שאחותו גם אוהבת אותו .
לגבי החשש לעתיד - הוא מיותר לקיום , כששניהם יבשילו ויתבגרו , הם כבר ימצאו את ליבם הרך והכל יהיה בסדר .
בכלל אני כל הזמן לומדת "לא לעשות סיפור " מכל מיני התרחשויות ביניהם ,
להתייחס לדברים כאל תאונה , לא משהו מכוון .
מקווה שהרגשתך תשתפר ...
לצפיה ב-'העדפה של אח אחד'
העדפה של אח אחד
19/11/2017 | 07:29
1
174
מה עושים כשאחד האחים מעדיף בצורה מאד ברורה אח אחד ולא סובל את השני?
יש לי 4 בנים, בני 12, 9, 4, 2.
בן 4 תמיד העריץ את אחיו בן ה-12 שהיה (ונשאר) נהדר איתו. בן 9 קצת תינוקי, אז יצא שהם רבו הרבה על צעצועים וכד'. כך יצא שבן 9 לא סובל את בן 4. כשנולד בן 2, בן 9 כבר היה גדול יותר, והוא ממש נחמד אליו: מוותר לו, משחק איתו וכד'.
היום בן 4 מנסה להתחבב על בן 9, אבל כלום לא עוזר.
אגב, בן 4 גם כל הזמן אומר משפטים: "אני בקבוצה שלך" (לרוב הוא "בקבוצה" של בן 12 אבל גם הרבה פעמים בוחר בבן 9). לפעמים בין הגדולים יש מין תחרות של למשוך אותו לקבוצה שלהם (ואז גם בן 9 מציע לו דברים - אבל רק כתחרות מול אחיו הגדול).
הפתרון שמצאתי הוא לשחק עם שניהם ביחד, בתקווה שבהמשך ירצו לשחק ביחד. בן 4 נורא התלהב, בן 9 - פחות. גם אם מסכים שיצטרף אלינו, לא מוכן לשחק באותו המשחק בלעדי, רק שניהם.
לצפיה ב-'העדפה של אח אחד'
העדפה של אח אחד
20/11/2017 | 00:43
98
איזה פתרון יצירתי מצאת , איזה יופי !!
למרות שחסרים לי פרטים על הילדים , והיחסים ביניהם באופן עמוק יותר , הייתי מציעה בתור התחלה להשקיע בבן 9 ולרכך את ליבו , זמן איתך בנפרד מדי פעם , חיזורים אחר דעותיו ומחשבותיו , נראה שהוא צריך להרגיש משמעותי , חפשי את הדברים בהם הוא חזק וצייני אותם ,הייתי גם רותמת אותו לעזור/ללמד את אחיו בן ה4 דברים חדשים . בן ה4 בטח ישמח ובן ה9 ירגיש משמעותי יותר ...
במקביל הייתי עובדת על היחסים בינכם ההורים לבין כל ילד בנפרד , זה ירגיע קצת את התחרות ביניהם .
לצפיה ב-'הגדול מחפש את קרבת הקטן'
הגדול מחפש את קרבת הקטן
19/11/2017 | 13:24
1
116
קודם כל תודה על האירוח...
יש לי שני בנים, בני 4.5 ו-2.5.
הגדול לרוב אוהב לשחק עם הקטן, אוהב להיות בקרבתו, מתגעגע אליו כשאנחנו לא ביחד. הקטן לדעתי גם מאוד אוהב את הגדול, אבל לא ממש מראה לו את זה...
יוצא לי שאני לוקחת את הגדול לאסוף את הקטן מהגן, הגדול מתרגש ומחכה לו, והקטן מתעלם ממנו לחלוטין ורץ לחבק אותי. לאחרונה מדבר יותר ברור, אז גם אומר לו: אני לא רוצה לחבק אותך, אני רוצה לחבק את אמא.
זה מצב שקורה בכל מיני הזדמנויות, ואני מוצאת את עצמי מנסה לטשטש את העניין (למשל, מחבקת את שניהם ביחד בגן) כדי שהגדול לא ייפגע.
זה מוזר לי כי דווקא הייתי מצפה שהקטן יעריץ את אחיו ו"יציק לו", וצובט לי לראות שדווקא הגדול מחפש את הקרבה ולא מקבל. (אציין שהגדול ילד סופר חברותי ומאוד אהוב על חברים, בני דודים וכו').
לצפיה ב-'חיפוש קרבה'
חיפוש קרבה
20/11/2017 | 00:59
89
גם זה מוכר לי מאוד ...
ראשית , בנך הקטן בן ה2.5 מאוד צעיר וההיקשרות שלו מכוונת אליך , אל אמא - בגילו אין לו אפשרות להחזיק בשתי היקשרויות בו זמנית , את זה אפשר לעשות כשמתבגרים וגדלים ולכן הוא לא מסוגל לחבק את אחיו , כי אז ההיקשרות איתך נמצאת מבחינתו באיום ולכן הוא מבטיח את ההיקשרות איתך בהימנעות מחיבוק עם אחיו .
 אני מקווה שזה מובן , זה כמו שאם הוא יהיה גם איתך וגם עם אבא , הוא תמיד יעדיף אחד מכם על פני השני , את זה שהוא מקושר אליו יותר ...הוא לא יכול להיות מקושר לשניכם בו זמנית , כי היקשרות אחת מאיימת על השנייה , זה טבעי לגמרי ומשתנה ככל שמבשילים .
אז לבנך הגדול , את יכולה להסביר שזה לא מכוון , שזה לא מתוך רצון לפגוע , הוא פשוט צעיר וכשצעירים טבעי שירצו קודם את אמא ושזה ישתנה עם הזמן .
זה באמת משתנה עם הזמן .
 
לצפיה ב-'תודה גדולה לקרן גאולה '
תודה גדולה לקרן גאולה
20/11/2017 | 09:17
59
תודה על הרצון ועל ההשתתפות עד שעה מאוחרת,
ובעיקר תודה רבה על התשובות המלמדות והמאירות עיניים.
היה לי תורם ומועיל ביותר  !
לצפיה ב-'יום שישי- איך אפשר להחליט מה לעשות כשיש לך רק 4 שעות?'
יום שישי- איך אפשר להחליט מה לעשות כשיש לך רק 4 שעות?
10/11/2017 | 16:49
4
293

יום שישי:
 איך אפשר להחליט מה לעשות כשיש לך רק 4 שעות?

שוב הוא הגיע, היום המיוחל שרובנו מחכים לו כל השבוע.
 המשימות והרצונות שבמוחי עוברות כל השבוע ונדחות באופן אוטומטי ליום שישי הן בכמות בלתי נתפסת, וכל בוקר שישי לאחר ששמתי את הקטן שלי בגן ואפילו קשקשתי קצת עם הגננת סוף סוף, קשה לי להכריע אילו מהמשימות והרצונות יקבלו במה השבוע,
מה כדאי לי היום לעשות? השעון מתקתק ואני חייבת להחליט.
 מסתכלת על מצבו החיצוני והפנימי של רכבי- אם הוא רק מלוכלך, לא נורא- נשרוד שבוע נוסף,  רק אם יגיע לרמה של מטונף זה מה  שיכריע אם אבזבז כמעט שעה (ו-50 ₪ מכובדים) בתור לשטיפה (שהרי כמוני, רוב המדינה פוקדת את מכונות שטיפות הרכב ביום שישי).
אם קבעתי רופא מומחה לאחד מימי השישי (ככל הנראה כמה חודשים מראש) אז זו כמובן חובה ללכת, אפילו אם התור ארוך, מייגע ובלתי נסבל, חיכיתי מספיק זמן ואני רוצה שהרופא יראה אותי, אחרי הכל, מתי דאגתי לבריאות של עצמי ב4 שנים האחרונות?
לפעמים, אני חושבת,
היום יום השיש שלי יהיה שונה!! היום אשבות, אשים את הילד בגן, אסתובב בעיר או במרכז קניות, אשב בבית קפה, אקנה לי בגדים תכשיטים ועוד אביזרים שאין לי באמת צורך בהם על מנת להרגיש שהשקעתי בעצמי. אני מודה שגם זה קורה לי לפעמים, ובחיי שזה כייף חיים!!
לאחר שבזבזתי יותר מידי ימי שיש על בישולים במטבח, גיליתי פטנט ששדרג לי את החיים ובמיוחד את ימי השישי- קניות אוכל מוכן. לא רחוק מביתי יש קייטרינג משפחתי שמבשל אוכל שאפילו הסבתא המרוקאית שלי הייתה מבקשת ממנו מתכונים (במידה והייתה בחיים). כשאזרתי אומץ ולראשונה השכלתי לקנות אוכל מוכן שבחרתי מתוך המגוון וארזתי בקופסאות פלסטיק, הילד חזר מהגן וניגש לקופסאות ושאל אמא מה בישלת היום, הבנתי שעבורו זה ממש לא משנה אם בישלתי או קניתי העיקר שיש אוכל שהוא אוהב ואם זה אורז יסמין או בסמטי הוא באמת באמת לא שם לב, והעיקר שאני פנויה לשבת לאכול אתו צהריים- כי זה עושה אותו מאד מאד מאושר, וזה ממש לא משנה אם האוכל הזה סה"כ יקר, הזמן עם הבן שלי יקר לי הרבה יותר,
אז מידי פעם (בערך אחת לשבועיים) על קניית אוכל מוכן אני לא מוכנה לוותר!!!
וכביסות, ורכישות שצריך כבר לעשות ונדחות ליום שישי, וגם הכלבה רוצה טיול שכונתי- מגיע לה פעם אחת שאקח אותה לטייל באור שהשמש זורחת והציפורים מצייצות, גם היא רוצה לנשום אוויר...
ולפעמים, ממש במקרה, אני מקבלת בבוקר שישי הודעה שבדואר מחכה לי חבילה- וזה גם סוג המשימות שממש לא משנה כמה התור ארוך- אני אחכה עד שאת החבילה שלי אקבל!!!
אני מסתכלת בשעון, עוד חצי שעה נגמרת קבלת שבת בגן, ועדין לא הספקתי לפרוק את השקיות עם הדברים, אויש וגם שכחתי לקנות עיתון לשבת, איך נממש מחר את השיר שהבן שלי כ"כ אוהב לשיר: שבת בבוקר יום יפה אמא שותה המון קפה אבא קורא המון עיתון המון עיתון ולי יקנו המון בלון?
ובעלי מתעורר, אחרי עבודת לילה, חצי שעה לפני שצריך להביא את הילד מהגן, ושואל מה נשמע, אין לו מושג כמה דברים כבר הספקתי כשהוא עוד התהפך במיטה, ועכשיו מתוק, תעשה "טובה" תביא את הילד מהגן, תן לי עוד קצת אבל ממש רק עוד קצת זמן! אהה... ובדרך, כשאתם חוזרים, תביאו עיתון.... וגם בלון....
 
שבת שלום.
 
לצפיה ב-' אצלינו זה הפוך '
אצלינו זה הפוך
11/11/2017 | 15:55
1
242
אני מגיעה הביתה ומגלה כמה דברים בעלי הספיק לעשות
מתחברת מאוד למה שכתבת גם אני לפעמים מוצאת עצמי עם משימות ולאט לאט מורידה או מרווחת כי מגלה שהן מה זה לא חשובות
 
לצפיה ב-'כייף לך!!'
כייף לך!!
13/11/2017 | 20:23
74
בעל חיל מי ימצא
לצפיה ב-'אצלי יש רק אפס שעות'
אצלי יש רק אפס שעות
12/11/2017 | 19:34
1
210
הגדולה בגן והקטן אתי.
אז יוצא שאם, אם הוא נרדם לשנת בוקר, יש לי נטו 30 דקות לעצמי. בהן אני חותכת ומכינה את הירקות לתבשיל העוף, וזהו, הוא מתעורר. פה ושם יצא לי לדפדף בכמה עמודים מאיזה ספר חדש, וזהו.
פעם אחת הלכתי לקנות מתנת יומולדת בשישי איתו, היה כיף, כי שתיתי קפה והוא התנדנד וקניתי ג'חנון לשבת. זה עשה לי טוב. אבל כמעט בכל שישי יש בישולים.
 
את באזור המרכז? מאיפה את קונה את האוכל? פעם הייתי קונה אוכל מוכן באיזו מעדניה שזה היה פשיטת רגל אבל כיף. מאז שיש תינוק מקפידה להכין לו, הכי טוב זה אם אני מספיקה להכין בחמישי. ככלל אני מאוד סובלת בימי שישי העמוסים.
לצפיה ב-'מאד ממליצה על האוכל המוכן,'
מאד ממליצה על האוכל המוכן,
13/11/2017 | 20:24
155
פ"ת, קייטרינג סלומון בז'בוטינסקי על הכביש לא רחוק מהקניון הגדול...
אפס שעות נשמע מאגר:)
לצפיה ב-'האם בגן פעלו נכון?'
האם בגן פעלו נכון?
09/11/2017 | 16:19
18
365
בן שנתיים ו- 3 חודשים, מגיל צעיר נושך. בעיקר בגלל עיכוב שפתי, אבל יש מצב שזה פשוט באופי שלו.
בבית אנחנו אומרים לו אסור, ומרימים על הידיים את אחיו הננשך ומרגיעים אותו.
בגן בתחילת השנה היה נושך הרבה , ואז זה התמעט. גם בבית הרגשנו שיפור. הנחנו שזה קשור להתפתחות השפה.
היום הוא שוב נשך. לטענתם ללא סיבה. הגננת ישבה לידו וליד עוד ילדה, ואז הוא תפס את הילדה ונשך כל כך חזק שכל היד שלה התנפחה.
יש לו המון כוח בלסתות, אני מאמינה שהוא לא סתם השאיר סימן קטן אלא פצע את הילדה ברצינות.
הם הענישו אותו, לא נתנו לו לצאת לחצר. האם לדעתכם הם פעלו נכון?
אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות. הוא בטיפול קלינאית תקשורת, בין היתר בגלל הנשיכות (כי הנחנו שחוסר יכולת לדבר מתסכל אותו).
מצד שני, אם היו נושכים ככה את הילד שלי, הייתי דורשת שיעיפו את הילד מהגן.
לצפיה ב-'מה נראה לך בעייתי במה שהם עשו?'
מה נראה לך בעייתי במה שהם עשו?
09/11/2017 | 18:01
4
60
לצפיה ב-'זה מתחלק לכמה נושאים'
זה מתחלק לכמה נושאים
09/11/2017 | 18:41
3
222
קודם כל, ברור שהוא רצה משהו שהילדה לקחה ולכן נשך. הייתי מצפה שיגידו לי שעליו לבקש ולא סתם יענישו.
בנוסף, זה לא שהם היו בחצר והכניסו אותו חזרה בתור עונש. הם היו בפנים כשזה קרה. ואחרי זה כולם יצאו לחצר. לא יודעת כמה זמן עבר אבל אני בספק שבן שנתיים מסוגל לקשר בין הדברים. סביר שסתם לא הבין מה קרה.
לצפיה ב-'אני חושבת שאת '
אני חושבת שאת
09/11/2017 | 18:45
2
230
ממעיטה ביכולת שלו - סביר מאוד שהוא כן הבין שבגלל שהוא נשך הוא לא יוצא לחצר (ומן הסתם הן גם אמרו לו).
אם את חושבת שהוא מבין שאומרים לו לבקש, אני לא רואה למה לחשוב שהוא לא מבין שאומרים לו "נשכת ולכן אתה לא יוצא לחצר".
האינטרס שלך זהה לאינטרס שלהן - שקודם כל הוא לא ינשך. לא משנה אם הוא עושה את זה מתסכול או כי הוא לא יודע לבטא את עצמו במילים - הוא צריך קודם כל לדעת שבשום פנים ואופן אסור לו לנשוך. כמו שאסור לו לתקוע את האצבע בשקע חשמלי - באותה רמה. אם הוא מתוסכל או לא יודע לבטא את עצמו הוא צריך לחפש תחליפים אחרים שלא כוללים נשיכה. נשיכה זה ממש מסוכן, ולא צריך להיות ברפרטואר הפעולות שלו בכלל.
לצפיה ב-'בעיני הוא לא מסוגל לקשר בין הדברים'
בעיני הוא לא מסוגל לקשר בין הדברים
09/11/2017 | 20:50
42
לצפיה ב-''
10/11/2017 | 15:33
20
לצפיה ב-'מצב מורכב. אבל בכל מקרה לא מטפלים באלימות על ידי אלימות'
מצב מורכב. אבל בכל מקרה לא מטפלים באלימות על ידי אלימות
10/11/2017 | 10:48
204
להעניש זה הכי קל אבל זה לא יעיל , לא מלמד את הילד מה הדרך הנכונה אלא פועל על אלמנט של כוחניות ו"הפחדה" על מנת להביא לשינוי התנהגותי (במקרה הטוב) כשלמעשה בכלל לא מטפל בעיקר - מה שמביא לנשיכות.
 
יחד עם זאת כתבתי שהמצב מורכב משום שנדרשת כאן התערבות מעמיקה ומותאמת לקשיים, במיוחד משום שזה מצב מתמשך. אני בספק אם זה אפשרי בגני ילדים מסויימים. זה מאוד תלוי בגננת ובגישה שלה .
המצב האידיאלי הוא שיש אשת צוות שצמודה ומלווה את הילד שנושך מתוך מטרה לתווך לו, לסייע לו, ולעזור ברגעים של תסכול וגם כדי לא להגיע למצב של תיסכול שמשתלט מעבר למה שהילד יכול להכיל ובכך גם להגן על ילדים אחרים בסביבתו.
המצב המצוי הוא שזה לא קורה בשטח ואפילו לא אפשרי בגלל שאין מספיק אנשי צוות, גם בגלל גישות שונות שמעודדות ילדים להסתדר בינהם בעצמם ויש עוד סיבות.
 
הכיוון שאני הייתי הולכת אליו הוא להתמקד ב"ריכוך הלב" אצלו, כך התיסכולים יפחתו באופן כללי ומה שכן יעלה כתסכול הוא יהיה פחות עוצמתי ומשתלט על הילד. כך שזה לעבוד עם השורש של התסכול.
 
את מציינת שאת מרימה את אחיו הננשך. מאחר ולא כתבת מה את עושה עם הילד השני שנשך אז אני ממליצה לא לשכוח להרים גם אותו הוא חווה קושי מסויים שכנראה היה עבורו יותר מידי וגרם לו לנשוך, אז לצד זה שאתם מלמדים אותו שאסור ושזה פוגע ומה *כן* אפשר לעשות כשהתסכול משתלט, כדאי לזכור שהוא צריך נחמה והכלה על הקשיים עימם הוא מתמודד ובמיוחד על כך שהוא מבין איפשהו בתוכו שהוא לא בסדר כי אסור לנשוך אלא שלא כל כך מצליח לשלוט בזה כרגע... זה כשלעצמו מעורר תיסכול גדול ביותר וכך זה הופך להיות גלגל...  אתם ההורים יכולים לעזור לו מאוד בכך שאתם פועלים כאמור לריכוך הלב על ידי הכלה כנה ואמיתית מתוך ראיית הקשיים שלו גם.
 
יש עוד הרבה מה לומר ואיך לעשות כדי לעבוד סביב ריכוך הלב , לא ארחיב אלא אם כן תרצי להבין יותר. אבל בגדול זה פועל ליצור שינוי סביב שורש הבעיה ומתוך כך הדברים (הנשיכות) יכולים להשתנות באופן מדייק יותר, נינוח יותר וגם הרבה פעמים מהר יותר.
לצפיה ב-'מתנגדת למה שנאמר מעליי. ממש לא הייתי מרימה '
מתנגדת למה שנאמר מעליי. ממש לא הייתי מרימה
10/11/2017 | 11:16
4
186
על הידיים ומנחמת את הילד שנשך. אם את מרימה אותו אחרי שנשך את נותנת לו תגמול חיובי על הנשיכה ומעודדת אותו לעשות זאת שוב.
לדעתי ההתייחסות המתונה שלך לנשיכה - אומרת לו אסור ובזאת מסתכם העניין - גם היא תורמת במשהו לכך שהוא לא רואה בנשיכות עניין חמור במיוחד או אסור במיוחד, אבל להרים אותו על הידיים רק ירע את המצב.
אפשר בהחלט לתגמל אותו כשהוא מוצא דרכים אחרות להתמודד עם תסכול, או לעזור לו לחשוב על דרכים אחרות - אבל לתגמל אותו על הנשיכה (על ידי הרמה על הידיים) או להתייחס לזה כאילו זה לא ביג דיל - לדעתי ממש לא תורם למצב.
לצפיה ב-'את יכולה להתנגד. בני אדם הם לא בעלי חיים ואי אפשר "לאלף" '
את יכולה להתנגד. בני אדם הם לא בעלי חיים ואי אפשר "לאלף"
10/11/2017 | 11:38
3
155
אותם. אפשר לנסות - כך פועלות הרבה שיטות חינוך, אבל יש לזה מחיר.
לעבוד עם תגמולים וחיזוקים הם לא גישה מכבדת בעיניי למרות שכך נפוץ, ובוודאי לא מתאימה לבני אנוש. לבעלי חיים כן וגם על כך הדעות חלוקות.
בני אדם לא לומדים באמת מהתניות - אלא הם לומדים לרצות, לתת את ההתנהגות הרצויה בתגובה למשהו שנלקח מהם ואותו הם צריכים, במקרה הזה או בכל מקרה אחר שבו גורמים לילד לשנות התנהגות בתגובה להתניה - נלקח מהם תשומת הלב, הקרבה, או במילים אחרות: תחושה שאני ראוי ואהוב ללא תנאים.
זאת מניפולציה לשמה ועוד אחת שלוקחת מהילד את הצורך הבסיסי הכי גדול ומשמעותי עבורו, עבור תחושת בטחון נפשי ועבור שמחת חיים - האהבה של הוריו.
ואכן על כך מושתת שיטת החינוך המרכזית אצלינו והרבה פשוט הולכים לפיה רק כי כך מקובל וכך נהוג. 
לא בעיניי ואת יכולה להתנגד ולא להסכים איתי, זה בסדר גמור.
בוודאי שהילד ישנה התנהגותו בדר"כ במצב כזה כי מעמידים אותו בפני הפחד הכי גדול לשלו - לא לקבל מהוריו בתגובה להתנהגות הלא מקובלת את מה שהוא הכי זקוק לו, חום ואהבה . ​כך הגדיר זאת בעצמו האיש שעמד בראש השיטה.
כדאי מאוד להתעמק במקורות של שיטת החינוך הזאת וגם אחרות, להבנה כללית של הרעיון החינוכי, מאיפה התחילה ומה הוא הבסיס שלה ל"קבלת תוצאות", בין אם תומכים בשיטה או לא.
 
לצפיה ב-'העובדה שהאמא ל-א לוקחת אותו על הידיים'
העובדה שהאמא ל-א לוקחת אותו על הידיים
10/11/2017 | 11:47
1
151
היא לא ל-ק-ח-ת ממנו תשומת לב, כי הרי רגע לפני היא לא נתנה לו תשומת לב. מה שאת רוצה שיקרה הוא שא-ח-ר-י שהוא נושך, האמא בת-ג-ו-ב-ה תתן לו י-ו-ת-ר תשומת לב מאשר היא נתנה לו רגע קודם לכן, ועוד תשומת לב חיובית. אני לא אומרת שהיא תתעלם ממנו, או שאם היא לקחה אותו על הידיים ברגע שהוא נשך (מה שלא ממש סביר) היא תוריד אותו. אני אומרת שבתגובה לנשיכה הוא לא צריך לקבל פרס בדמות אחד הדברים שהילדים הכי רוצים - שהאם תיקח אותם על הידיים.
יש מקרים שבהם צריכים להגיב בתקיפות ובחריפות על מעשה - אלה כוללים מקרים שבהם הילד מסכן את עצמו או מסכן אחרים - ונשיכה היא בבירור אחד מהמקרים האלה. זו לא "שיטת חינוך" כללית, וזה לא אומר שעל כל דבר שלילי שהוא עושה היא צריכה להגיב כך - להפך, אם היא הייתה מגיבה כך על כל דבר שלילי זה היה מפחית מההבנה שלו של כמה חמור המעשה הספציפי שהוא עשה. אני מבינה שאם הילד שלך תוקע את האצבע שלו בחשמל את ניגשת אליו בעדינות, מלטפת אותו ומחבקת אותו - אבל זה לא אומר שזו הגישה הנכונה, ולא קשור כלל לאילוף או לבעלי חיים. זה קשור להתנהלות של הילד בעולם ולהבנה שלו לגבי מה אסור בשום אופן לעשות. נשיכה היא אחד הדברים האלה, כמו שלהכניס אצבע לשקע או לקפוץ ממקום גבוה הם דברים כאלה. ילד שמבין שהדברים האלה חמורים לא חושב שלא אוהבים אותו כי הוא עושה אותם - אלא חושב שאסור לעשות אותם כי זה משהו מאוד לא טוב. כמובן שמלווים את העניין בהסבר - וזה יתרון ברור של בני אדם, שאפשר גם להסביר להם למה מה שהם עשו לא בסדר, אבל הילד צריך להבין שמדובר פה במשהו קשה וחריג שאסור בשום אופן לעשות.
לצפיה ב-'מסכימה מאוד עם חייבת להגיב'
מסכימה מאוד עם חייבת להגיב
10/11/2017 | 19:42
128
לחנך זה לא לאלף. אבל לחנך זה גם לא רק לדבר, להכיל ולהסביר. ואם חלק מהחינוך נרכש בהתניות, אז מה? את הופכת משהו לשלילי ומגדירה אותו כעונש, אבל זה בסה"כ תוצאה של התנהגות. אם אני נושך, התוצאה תהיה שלא אצא לחצר. אם אני מרביץ, אני אצטרך ללכת להירגע בחדר. אם אתלבש מהר בבוקר ואתארגן לגן בלי למרוח את הזמן, יישאר לי זמן לראות קצת טלוויזיה לפני שיוצאים מהבית. זאת התנהגות והתוצאה שלה.
אם הבת שלי תרוץ לכביש, במקום לתת לי יד ולחצות איתי כמו שהיא יודעת שצריך - היא תקבל על הראש. בכעס ובקול רם. היא תקבל ממני את התגובה הכי חריפה שאני יכולה לתת לה. כי לרוץ לכביש זה לא (!!!) אופציה. אני לא אסביר לה בעדינות, כי מלרוץ לכביש אפשר למות ומכעס ומצעקות לא. והיא לא תחשוב שאני לא אוהבת אותה בגלל שאני כועסת, למה שתחשוב ככה? מה כעס קשור לאהבה בכלל?
לצפיה ב-'דרך נוספת להסתכלות'
דרך נוספת להסתכלות
10/11/2017 | 20:09
99
בעיני זה שהילד לא יוצא לחצר זה לא אלימות/ עונש/ אילוף,
אלא סיבה ותוצאה - נשכת והכאבת לילד אחר ולכן אתה
כרגע לא יכול להיות עם ילדים אחרים ונשאר בתוך הגן כשכולם יוצאים.
אפשר להסביר זאת לילד במשפט מאוד קצר וברור
לצפיה ב-'ממה שאני יודעת זה אופייני יותר לסביב גיל שנה - שהם מגלים'
ממה שאני יודעת זה אופייני יותר לסביב גיל שנה - שהם מגלים
10/11/2017 | 13:25
1
107
את היכולת של הגוף שלהם. בגיל שנתיים כפי שאת אומרת זה כנראה נובע מתסכול על העניין השפתי - אבל אין ברירה אלא להכיל את הרגש ולהגביל (לאסור) את ההתנהגות. אני לא בטוחה שאפילו בתיווך צמוד-תמלול מתאים אפשר לקשר אצלו בין המעשה לאי היציאה לחצר כסנקציה. אבל כן למשל הייתי מרחיקה אותו קצת מהמפגש (או איזה מצב שזה לא יהיה שהם ישבו בו) ומסבירה לו שלא נעים להיות לידו כשהוא מתנהג ככה.
לצפיה ב-'אז בבית אני אומרת שאסור לנשוך ואז מרחיקה אותו מאחיו'
אז בבית אני אומרת שאסור לנשוך ואז מרחיקה אותו מאחיו
10/11/2017 | 15:21
105
ואומרת שאחיו לא רוצה לשחק עם מי שנושך. אבל זה במיידי
לצפיה ב-'בגן הקודם שהבן שלי היה בו, '
בגן הקודם שהבן שלי היה בו,
10/11/2017 | 13:39
3
174
במשך 3 שנים, לפעמים ילדים לא היו יוצאים לחצר 10 דק' בגלל שלא הסכימו לאסוף צעצועים/רבו עם ילד אחר/התנהגו לא יפה,
הם יוצאים מנק' הנחה שלצאת לחצר זה משהו הילדים מאד אוהבים, וכשאתה מונע זאת מהילד ומסביר לו למה בפעם הבאה הוא יחשוב פעמיים אם לחזור על אותו מקרה. להגיד לך שזה בסדר? לא יודעת. אבל, את חייבת להאמין בצוות ובצורת הטיפול שלו ולא לפקפק בו, להאמין מתחילה ועד הסוף, ואם את לא מאמינה בו ובוחנת- אל תכעסי עלי,  אולי זה לא מקומו של ילדך.
 
לצפיה ב-'אני לא מסכימה איתך אסור לפקפק בצוות'
אני לא מסכימה איתך אסור לפקפק בצוות
10/11/2017 | 15:18
1
142
כן, אני מרוצה מהגן. אבל זה לא אומר שלא יכולות להיות טעויות. אין לי בעיה עם עונש, אני תוהה האם הוא מסוגל להבין למה נענש, אם זה לא קרה במיידי. והיות וסביר להניח שיהיו עוד מקרים כאלה, אני רוצה להנחות את הצוות איך לפעול.
לצפיה ב-'בהחלט שיכולות להיות טעויות, '
בהחלט שיכולות להיות טעויות,
10/11/2017 | 16:17
94
ותמיד צריך להיות עם יד על הדופק, אבל כאשר את נותנת אמונה שלמה בצוות ומאמינה שהוא יודע מה הוא עושה, יהיה לך קל יותר. הם יודעים מה הם עושים, את בעצמך אמרת שאם בנך היה ננשך כך היית מבקשת שירחיקו את הילד הנושך מהגן, אז את ילדך לא הרחיקו אלא נתנו לו "עונש" לא לצאת לחצר, תאמיני לי הם מבינים טוב מאד את המשמעות של זה,
וזה בסדר לא להסכים איתי 
לצפיה ב-'אני חושבת שזה בסדר כל עוד לא עושים את זה מעל הראש של הילד/'
אני חושבת שזה בסדר כל עוד לא עושים את זה מעל הראש של הילד/
10/11/2017 | 20:51
96
בנוכחתו, אלא "מאחורי הקלעים" - אני חושבת שזה גם לגיטמי מההורה לבקש מהצוות שיסבירו לו מה הרציונל החינוכי שעומד מאחורי תגובה כזו או אחרת - אני רוצה להאמין שזה נבע מתוך מחשבה שזה יפיק למידה ולא מתוך נוחות, שגם זה יש לדעת לפעמים קורה..
לצפיה ב-'לדעתי הגן פעל כראוי. במידה והילד שלך היה ננשך על ידי ילד '
לדעתי הגן פעל כראוי. במידה והילד שלך היה ננשך על ידי ילד
10/11/2017 | 15:32
132
אחר, לא היית מצפה שייענש?
לצפיה ב-'המלצת השבוע! פעילות משפחתית מחוץ לבית '
המלצת השבוע! פעילות משפחתית מחוץ לבית
08/11/2017 | 16:24
8
185
היום עשינו לנו יום כיף. בעלי לקח חופש מהעבודה ונסענו לבילוי משפחתי בירושלים. התכנון המקורי היה מוזאון ישראל , מוזאון המדע ואח"כ טיול קצר בירושלים.
בסוף התחלנו ממוזאון המדע ונשארנו שם יותר ממה שחשבנו אז ויתרנו על המוזאון השני ואח"כ קצת טיילנו במתחם התחנה.
חשבתי שאמליץ על מוזאון המדע, כבר היינו שם בעבר לפני הרבה זמן והפעם היה נחמד וחביב, לא כל ההפעלות היו מעניינות, אבל זה עניין של עניין וטעם. מה שכן הייתה תערוכה מעניינת מאוד של אופניים מכל מיני תקופות וסגנונות הנעה שונים. היה גם מסלול מיוחד בחוץ עם אופניים מסוגים שונים ושם נהננו מאוד.
המוזאון עצמו קצת מיושן לדעתי, לא מקפידים לטפח אותו וחבל, יש שם פוטנציאל.
 
בכל מקרה אני משנה את ההמלצה שלי ומתמקדת בלהמליץ פשוט על בילוי משפחתי משותף באמצע השבוע  - נעים ריק ומרווח מהעומס של האנשים בסופ"ש. בעיניי השהייה יחד כל המשפחה היא החשובה, פחות משנה לאן הולכים.
אם אפשר לקחת חופש פעם ב... אפילו חצי יום ולבלות כל המשפחה יחד באמצע השבוע אז כדאי 
איזה המלצות יש לכם על מקומות בילוי מהנים מחוץ לבית ?
 
לצפיה ב-'הכי כייף באמצע השבוע!!! עשיתם חכם'
הכי כייף באמצע השבוע!!! עשיתם חכם
08/11/2017 | 17:13
148
אנחנו מיישמים זאת באופן קבוע! כל הכבוד לכם...זה הכי חכם!
הכל אפשר לעשות באמצע השבוע-
אנחנו לפני חודשיים נסענו לגנים הבאהיים ונהננו מאד
אפשר סתם לשבת בבית קפה ולאכול ארוחת בוקר,
אפשר ללכת לקולנוע... 
לצפיה ב-'אפשר לחלוק על ההמלצה?'
אפשר לחלוק על ההמלצה?
08/11/2017 | 19:44
6
197
לא על המוזיאון אלא על לקחת יום חופש פעם ב...
אני מאוד בעד לקחת יום חופש פעם ב. ואני והחצי נוהגים לעשות ימי חופש זוגיים מדי פעם. עם זאת, לדעתי זה לא מאוד חינוכי להבריז מהמסגרות לטובת יום כיף. ברור שאם יש אירוע משפחתי או נוסעים לסופשבוע ומדלגים על שישי יש בזה מימד של אילוץ וקורה. אבל אני נגד לקחת באופן ייזום יום חופש. בפרט אם יש ילדים בגילאי בית ספר.

מה שכן, אם מחפשים זמן שקט לבילוי משפחתי שווה לנסות ערבי חג. אנחנו היינו בבלאגן בקיבוץ יגור בערב ראש השנה ובספארי בערב חג שני של פסח והיה יחסית שומם ונעים להסתובב.
לצפיה ב-'יאללה תחלקי בכיף '
יאללה תחלקי בכיף
08/11/2017 | 20:36
5
162
לדעתי זה ממש הצלת נפשות לקחת מידי פעם יום חופש עם הילדים באמצע השבוע תורם לנפש , לחופש ולתחושת השחרור, למערכת היחסים המשפחתית,
גם מאוד חינוכי - מחנך לגמישות, חשיבה מחוץ לקופסא, עשייה ונתינה למען עצמי, שחרור מהצורך לרצות
בקיצור, אנחנו חלוקות בדעתנו , זה בסדר גמור
 
ותודה על ההמלצות! לצד ההמלצה על הספארי אני מוסיפה גם את גן החיות התנ"כי - מקום יפהפה ומושקע מאוד!
 
 
לצפיה ב-'אני איתך'
אני איתך
08/11/2017 | 21:57
119
נחמד לקרוא מגוון של דעות... 
לצפיה ב-'גם אני בעניין'
גם אני בעניין
09/11/2017 | 07:26
1
128
ואני אשת חינוך שנמצאת בתוך המרחב החינוכי ותמיד מעודדת את החבר'ה לקחת יום חופש ביום ההולדת וסתם לפעמים,כשמתחשק,בפרט ילדים לומדים מכל הסיבות שמנית.
ומנצלש"ת,שמש צהובה-פתחי בלוג.מבטיחה לקרוא!את מתמללת את החיים בצורה כל כך מרגשת!!!מדהימה.
ואין אריות כאלה-מזלללל טוב!!!גדלו את כולם בנחת ושמחה.
לצפיה ב-'ממש תודה! איזה כייף.'
ממש תודה! איזה כייף.
10/11/2017 | 13:34
63
אני כותבת המון, חלק מדברי התפרסמו כמה פעמים בעיתונים שונים... לאחרונה אני לא עושה עם זה כלום אבל אני באמת חושבת על פתיחת בלוג.
כותבת בנושאים שונים: הורות, זוגיות, אהבתי לכלבים ועוד...
 
אתמול היינו ביומולדת של ילדה מהגן- חוויה בפעם הראשונה (גן ערייה)
אשתדל בסופ"ש לכתוב כל זה
תודה מקרב 
לצפיה ב-'מצאתי פשרה - יום חופש ביום הולדת של הילד'
מצאתי פשרה - יום חופש ביום הולדת של הילד
09/11/2017 | 09:59
1
45
לצפיה ב-'הכוונה לילדי גן לפחות...לגבי בית ספר אני עוד חלוקה...'
הכוונה לילדי גן לפחות...לגבי בית ספר אני עוד חלוקה...
09/11/2017 | 10:00
39
לצפיה ב-'לא רוצים לאכול צהרים'
לא רוצים לאכול צהרים
07/11/2017 | 13:36
1
133
הנכדים שלי בני שנה [תאומים בן ובת]. הם אכלו יפה קציצות עם תפוח אדמה [במזלג מועכת] אבוקדו עם ביצה, פסטה ועוד. עכשיו לא רוצים לאכול כלום אבל ממש כלום ובתי לא יודעת למה. חשבה אולי הם עייפים ורוצים לישון אולי לא טעים להם כלום. מה עושים כדי שהם יחזרו לאכול ואיזה שיטות יש וגירויים כדי שיחזרו לאכול. פירות הבנתי שהם אוכלים ביד אם זה בננה או מנגו כי הם לא רוצים מרוסק. בתי דואגת מה לעשות. לחם הם יכולים לאכול והם אוהבים זאת אבל אין בזה כלום. אודה לכם לעזרה תודה
לצפיה ב-'כמה זמן זה נמשך? מה בכל זאת הם כן אוכלים?'
כמה זמן זה נמשך? מה בכל זאת הם כן אוכלים?
07/11/2017 | 16:54
77
הגוף שלנו חכם ובמיוחד של תינוקות (עדיין לא משובש כמו שלנו..) , לפעמים בעקבות שינויים פנימיים או חיצוניים יש שינויים גם בתזונה או חוסר תיאבון זמני.
אם זה נמשך הרבה מאוד זמן ואתן מודאגות אז שווה לפנות לרופא ילדים לבדיקה והרגעה.
לצפיה ב-'הרדמת לילה '
הרדמת לילה
07/11/2017 | 19:46
8
282
אמא, רק עוד 5 דק', תשכבי לידי במיטה ותחבקי אותי. אמא, בא לך לישון איתי היום? בבקשה, בבקשה.......
היום נגמר, הלילה הגיע, אתה כבר עייף מידי. שוכב במיטה, העיניים לאט לאט נעצמות, אבל אתה משתדל כל כך עדין לא להירדם.
רק עוד ליטוף, רק עוד חיבוק... עכשיו אתה גיבור, בחדר הקטן שלך, שרק אני ואתה נמצאים.
כשבאתי לקחת אותך מהגן, רציתי נשיקה, חיבוק, אפילו כאפה יד אל יד...לא הסכמת לתת לי כלום, בקושי אמרת לי שלום, לשנייה אחת אפילו הרגשתי כמו קולב, נתת לי את התיק, את הבקבוק, את הג'קט, ופשוט רצת...
יצאת כמו רוח סערה ורצת לגן השעשועים הצמוד עם החברים, שיחקתם בכדורגל, בצב נינג'ה ואני ישבתי לי על הספסל,מסתכלת עליך ילד שלי, כמה גדלת, כמה התפתחת, כמה השתנית, כמה בטחון צברת!!!
אחרי חצי שעה, כולם התפזרו, וגם אנחנו הלכנו לדרכנו, ביקשת גלידה, הסכמתי, ישבת מול הטלוויזיה וליקקת את הגלידה בהנאה מרובה, ילד שלי, אתה גדל מהר מידי, בבקשה תאט את הקצב.
אני רוצה לנשום אותך עוד קצת, להריח אותך עוד, ליהנות מהילדות שלך, מהתום, מהתמימות. כאילו רק אתמול ילדתי אותך....
ואז, במיטה, בלילה, אחרי סיפור, שירים ואין סוף נשיקות, שתיית מים, מציאת המוצץ, ועוד כמה טריקים,  אתה מחזיק לי את היד ומבקש, אמא תישארי איתי, בבקשה, רק עוד קצת... אמא אל תלכי. ואני מצטמררת, מתרגשת,
 חיכיתי כל היום ליחס ממך, ועכשיו, כשאני כבר עייפה, רוצה להתקלח ולהיזרק במיטה, עכשיו נזכרת לצבוט לי את הלב ולבקש כל כך יפה שאשאר אתך עוד קצת? וזה כמובן שווה לי מעוד 10 דקות של זפזופ בחדשות או משהו דומה אחר בערוצי התקשורת, ואני נענית לבקשה שלך ונשארת אתך עד שהעיניים היפות והקטנות שלך נעצמות ופורשות לשינה עמוקה ומתוקה כשהיד הקטנה שלך בידי לפתע מעט משחררת אחיזה, אני נותנת עוד נשיקה על המצח, מכסה אותך ולוחשת לך באוזן:
אני מבטיחה לך שאני פה לעד בשבילך ועבורך, ושלעולם לא אעזוב אותך.
אני נשבעת.
אני תמיד פה.
 
(מקורי שלי)
 
לצפיה ב-'בדיוק מה שהיה לי אתמול בערב'
בדיוק מה שהיה לי אתמול בערב
08/11/2017 | 09:47
1
141
בעצם כמעט כל ערב... אבל אני כבר לא הייתי סבלנית בשלב מסוים (ב22:00 בלילה...), ועכשיו אני בוכה... מזל שכל המשרד יצא ואני יכולה לבכות לבד...
ריגשת. הלוואי שתמיד נהיה שם.
לצפיה ב-'גם לי קורה מידי פעם לאבד סבלנות, וזה בסדר גמור'
גם לי קורה מידי פעם לאבד סבלנות, וזה בסדר גמור
08/11/2017 | 10:43
121
זה רק אומר שאת אנושית.....
ואני בטוחה שאת אמא נפלאה, 22:00 זו באמת שעה מורטת עצבים.
לצפיה ב-'מקסים ! מרגשת..'
מקסים ! מרגשת..
08/11/2017 | 16:09
1
99
גם לי חשוב להיות יחד לפני השינה וההרדמות.
היו לי תקופות של לא מעט תסכול סביב הנושא אבל דווקא מתוך התקופות הללו נוצרה בי תובנה של עד כמה זה משמעותי וחשוב לי הזמן איכות הזה בלילה ואני לא רוצה לוותר עליו. אפילו שיניתי שעות עבודה וכבר לא מקבלת טיפולים בשעות האלה.
הילדים הם המורים שלנו
תכתבי עוד ותשתפי
 
 
 
לצפיה ב-'כל הכבוד לך. השעות הללו באמת חשובות...'
כל הכבוד לך. השעות הללו באמת חשובות...
08/11/2017 | 16:55
69
אני כבר מעל חצי שנה מעבירה את הנייד למצב מטוס מהרגע שמוציאה אותו מהגן ועד שנרדם...זמן אייכות...וזה קשה מאד, בכלל לא פשוט, אבל מחזק את הקשר, הם מחכים לזה...לנו, ליחס, למגע...חמודים.
לצפיה ב-'מארועי היום- יום חופש/מחלה/בזבוזים'
מארועי היום- יום חופש/מחלה/בזבוזים
08/11/2017 | 17:03
3
146
יום עם אמא/לא הלכתי לגן ואני סה"כ מרגיש מצויין 
 

היום, כשבאת להעיר אותי בבוקר, הרגשתי כבר את ה"כבדות" של חולי שמתחיל להשפיע על הגוף. כל כך רציתי לחזור לישון,
אבל קמתי. ארגנתי אותך לגן וסיפרתי לך, שהיום, בשונה מכל הימים, החלטתי להישאר בבית לנוח. ביקשת גם חופש. "אמא, מזמן לא היה לי חופש, בא לי לשבת כל היום ולאכול ממתקים מול הטלוויזיה".
ואז, חשבתי לעצמי שלא צריך באמת סיבה אמיתית כדי להשאיר אותך איתי בבית, ידעתי שלנוח לא בדיוק אצליח, אבל, רציתי שגם אתה תהנה מיום שובר שגרה, אז נשארנו יחד בבית. כשהסכמתי ל"חופש" שלך, כל כך שמחת, היה אפשר לראות איך פתאום הוצאת את נעלי הספורט שלך מהרגלים והעפת אותם באוויר, צחקת, חייכת ופשוט התרגשת!
שמחתי בשבילך. גור כזה קטן, האינטנסיביות השוחקת של היום יום לפעמים מרימה להנחתה, והגוף מאותת שהוא צריך קצת מנוחה, כמוני כמוך, ילד שלי.
אבא לא ציפה לראות אותנו בבית, אבל גם הוא מאד שמח מההפתעה ונסענו יחד לאכול ארוחת בוקר משותפת.
היה לך מוזר לשבת במסעדה באור יום, אחרי שעה  של ארוחה נהדרת אמרת לי "אמא, נכון רק עכשיו הגענו?" ואני אמרתי כן, וצחקתי. ידעתי שפשוט התכוונת לומר לי שאתה רוצה להישאר עוד, למרות שהאוכל בצלחת מזמן נגמר, וגם הקפה שלנו...
אבא הלך לעבודה ואנחנו נשארנו יחד, ביקשת עוד קרואסון אז כמובן שקניתי לך..... ואז גם היה לך שירותים וכמובן שהלכנו....יודעת שאם בשעה זו היית בגן היית מתאפק מלעשות עד שהיית מגיע הביתה... אבל אמא אתך, והשעה רק 11:00
בבוקר..כל היום עוד לפנינו... ואפשר גם ללכת לשירותים 200 פעמים
אז עברנו לראות משהו בחנות ממול, ואתה, כל כך רצית לשבת על הטרקטור הצהוב שהיה מחוץ לחנות, אפילו שכבר היית עליו 20 דקות (ולי בינתיים היה משעמם...) יכולת לשבת עליו עוד שעה, משחק עם הבובה שלך בתוך הטרקטור ואתה הנהג, ולא, אתה לא רוצה שזה יזוז ואתה לא רוצה שאשים כסף...רק לשבת ולהיות הנהג.
וגם ליום חופשי 20 דק' על טרקטור זה מוגזם... אז הלכנו לחנות ליד לקנות לי נעלי בית, וראית בימבה והתחלת לנסוע בה בכל החנות וביקשת שאראה כמה שאתה גיבור, ואפילו שאתה כבר בן 4, וזה לא לגילך, ואפילו שנפלת קדימה עם הבימבה, אמרת לי שהפלת את עצמך בכוונה כי קפצת...ואני יודעת שפשוט לא רצית להודות שנפלת כי רצית להמשיך לשחק עם הבימבה.
אז קניתי נעלי בית, אתה בחרת לי חום אבל לא התווכחתי, זה לא קריטי בעיני...
ובקופה היה כובע צמר של כוח פיג'י, ולמרות שזה היה קטן עליך ביקשת וקניתי כי אתה אוהב את הדמויות, ואז ראית שטיח של ספיידרמן שהוא בעצם שטיח אמבטיה אבל ביקשת שאקנה כדי שיהיה לך בחדר- וקניתי לך. יום חופש/מחלה צריך להיקרא בעצם יום הבזבוזים...
ואחרי שאפילו עברו השעתיים הראשונות שהחניה מותרת ללא תשלום, הלכנו למכונת התשלום לשלם את ההפרש, ואתה ביקשת להכניס את הכרטיס של הרכב למכונה וגם את האשראי.... זה עושה אותך שמח, אז נתתי לך...
ואז ביקשת להמשיך לגי'מבורי, ואני כבר התעייפתי מכל השעות הללו, אז נסענו הביתה ובכית כל הדרך. וכשהגענו הביתה נשכבת על הספה ופשוט נרדמת. ואני נשארתי עם בית מבולגן, עייפות וילד שנרדם צהריים למרות שביום רגיל שנת צהריים זה לא בלקסיקון שלו. אבל יום בזבוזים זה יום מעייף, אז העברתי אותך למיטה שלך, ושמתי לך את השטיח..כשתקום, תראה את השטיח שבחרת ותזכר ביום הכייפי שאמא עשתה לך שעבר מהר מהר, כשתקום יהיה כבר חושך, אל תהיה עצוב מתוק שלי...זה רק שעון חורף....אפשר עוד להספיק לעשות משהו נוסף....
ומה איתי אתם שואלים? אולי מחר אשאר באמת לנוח...כדי להבריא!
 
לצפיה ב-''
08/11/2017 | 17:14
122
לצפיה ב-'מעולה! נהנית לקרוא '
מעולה! נהנית לקרוא
09/11/2017 | 07:54
1
91
גם אני רציתי לשאול אותך איפה את שומרת את כל הסיפורים שאת כותבת?
מזכרת נהדרת לשניכם!
 
לצפיה ב-'תודה רבה, סתם שומרת בתיקיה במחשב...'
תודה רבה, סתם שומרת בתיקיה במחשב...
10/11/2017 | 13:39
14

חם בפורומים של תפוז

אירוח וידאו - תמ``א 38
אירוח וידאו - תמ``א 38
עו``ד עפר שחל, מנהל הפורום ומומחה לבתים משותפים...
אירוח וידאו - תמ``א 38
אירוח וידאו - תמ``א 38
עו``ד עפר שחל, מנהל הפורום ומומחה לבתים משותפים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה
תערוכה ויריד בינלאומי של נשק קר R.I.F -EH. 2018
אטרקציה למשפחה בקיץ!
ד
ד"ר יעקב יולנו

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ