לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום השפה העברית
ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

חי שם או כאן
23/10/2015 | 13:48
2
25
בשיחה בה אני מדבר עם אדם מישראל, בעוד אני נמצא באנגליה. כיצד נכון יותר לומר:
אני יודע הרבה על אנגליה, אני חי שם/כאן.
השימוש ב"כאן" או ב"שם" הוא יחסי לדובר
23/10/2015 | 13:53
19
כלומר אם אתה נמצא באנגליה, מבחינתך אנגליה היא "כאן".
רק אם מבחינת שניכם "כאן" = ישראל, אנגליה היא "שם".
נקודת הייחוס היא של הדובר
23/10/2015 | 14:30
18
ולכן זה "כאן"
מעל, קודם, לפני, חצי
23/10/2015 | 11:36
2
28
האם ניתן לסיים משפט עם אחת מהמילים הנ"ל או שיש לצרף להן את ההקשר המיוחס להן?
לדוגמה:
יובל הגיע בשעה 11 למסעדה ואנחנו הגענו 10 דקות לפני.
או שנכון לכתוב:
יובל הגיע בשעה 11 למסעדה ואנחנו הגענו 10 דקות לפני-כן\לפניו?

דוגמה נוספת:
יוסי גר בקומה השלישית וחנן גר שלוש קומות מעל.
או שנכון לכתוב:
יוסי גר בקומה השלישית וחנן גר שלוש קומות מעליו?

דוגמה אחרונה:
שרון אכלה תפוז ואני אכלתי חצי.
או שנכון לכתוב:
שרון אכלה תפוז ואני אכלתי חצי תפוז?




אין כללים רשמיים בנושא; הבחירה היא סגנונית, בהתאם להקשר וכו'
24/10/2015 | 17:39
14
יובל הגיע בשעה 11 למסעדה ואנחנו הגענו 10 דקות לפני.
או שנכון לכתוב:
יובל הגיע בשעה 11 למסעדה ואנחנו הגענו 10 דקות לפני-כן\לפניו? נשמע לי טוב יותר.
 
דוגמה נוספת:
יוסי גר בקומה השלישית וחנן גר שלוש קומות מעל.
או שנכון לכתוב:
יוסי גר בקומה השלישית וחנן גר שלוש קומות מעליו?
גם כאן האפשרות השנייה נשמעת טוב יותר, אך בהפרש קטן (כלומר, גם הראשונה נשמעת לי די בסדר בסה"כ).
 
דוגמה אחרונה:
שרון אכלה תפוז ואני אכלתי חצי.
או שנכון לכתוב:
שרון אכלה תפוז ואני אכלתי חצי תפוז?
מכיוון שאני לא אוהבת את החזרה על המילה, כאן אני מעדיפה את האפשרות הראשונה. יש בה גם משהו חינני בעיניי.
לגבי הדוגמה האחרונה:
24/10/2015 | 17:58
13
שרון אכלה תפוז ואני אכלתי חצי.
 
אחרי חלקו הראשון של המשפט כפי שהוא כתוב ("שרון אכלה תפוז") מתבקש המשך בסגנון
"...ואני אכלתי בננה".
 
לכן, אם רוצים להביע את הרעיון של חצי לעומת שלם, עדיף לדעתי לעשות תיקון קל דווקא בחלקו הראשון הראשון של המשפט (ובחלק השני באמת אין צורך לגעת) כך:
 
שרון אכלה תפוז *שלם* ואני אכלתי חצי.
נקודה וסוגריים
23/10/2015 | 08:30
1
24
אשמח לקצת סדר בנושא הנקודה כאשר יש סוגריים במשפט.
האם כאשר יש סוגריים עם תוספת בסוף משפט נהוג להוסיף נקודה לפני הסוגריים או אחריהם. ומה עם נקודה בתוך הסוגריים.
לדוגמא, אני מצרף משפט מסויים עם כמה אפשרויות, אינטואיטיבית, הייתי בוחר ב 1. מה הכי נכון?
 
1. לא כדאי לקנות אצל יוסי (עדיף לקנות אצל משה). אני לא קונה בכלל.
2. לא כדאי לקנות אצל יוסי. (עדיף לקנות אצל משה.) אני לא קונה בכלל.
3. לא כדאי לקנות אצל יוסי (עדיף לקנות אצל משה.) אני לא קונה בכלל.
4. לא כדאי לקנות אצל יוסי (עדיף לקנות אצל משה.). אני לא קונה בכלל.
האפשרות הראשונה.
23/10/2015 | 13:56
6
פגישה מקרית?
23/10/2015 | 05:48
9
31
בוקר טוב לכל העמלים ולכל הישנים, 
אשמח לדעת מה ההבדל בין 'פוגש ב...' ל'פוגש את....'
 
תודה מראש
אביבית 
לא מצליחה לחשוב על הבדל, למעט אולי משלבי (פוגש ב גבוה יותר)
25/10/2015 | 18:05
2
12
אם תתני הקשר זה יעזור.
תודה, אז הנה....
26/10/2015 | 11:34
1
14
ההקשר: "אף שבטיולים באירופה אתם מדברים אנגלית, האם אנשים שפוגשים בכם יודעים שאתם ישראלים?"
 
תודה מראש
אביבית
זה לא משנה, אבל הייתי כותבת כאן "אתכם" כי המשלב לא גבוה.
26/10/2015 | 12:11
44
אני נוטה לפרש "פגשתי אותו" כפגישה מתוכננת ופגשתי בו כמקרית
26/10/2015 | 15:35
2
6
לתחושתי אין הבדל כזה; לתיאור פגישה מתוכננת מתאים נפגשתי איתו
26/10/2015 | 16:03
8
"נפגשנו" הוא גם פעולה הדדית.
תודה רבה לכולם
27/10/2015 | 11:04
3
תודה רבה!
26/10/2015 | 12:14
2
19
אכן מדובר במשפט דו משמעי
26/10/2015 | 21:31
20
משמעות א': תודה רבה (צורת הנקבה של המכמת רב, הרבה)
משמעות ב': תודה רבה (צורת הנקבה של רב, רבי)
לגבי הניתוח התחבירי (הנושא והנשוא) של משפט זה,אין לי מושג ;)
26/10/2015 | 21:34
12
אבל אשמח ללמוד.
|*|פורומים חדשים בתפוז|*|
( לעמוד שלי בתפוז )
22/10/2015 | 16:43
4
|כסף|יש לך שאלות לגבי העסק שלך? מעוניין לדעת כיצד למקסם את הרווחים?
|שמאל|היכנס עכשיו לפורום ייעוץ עסקי ושדרג את העסק שלך:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|@|מעוניין להסיר את הקעקוע הישן? רוצה להתייעץ לגבי שיטות ההסרה הקיימות בשוק?
|שמאל|היכנס לפורום הסרת קעקועים, תשאל ותתייעץ:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|לב-ש|עומדים להתגרש? יש לכם שאלות לגבי התהליך?
|שמאל|בפורום גירושין תוכלו להתייעץ עם עורך דין מומחה ומנוסה:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|דושיח|עליכם ליישב סוגיה שאינה פתורה? הסתכסכתם עם השכנים?
|שמאל|בפורום גישור תוכלו לשאול ולהתייעץ בדרך ליישוב המחלוקות:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|*|מתעניינים במפת הכוכבים? מחכים לדעת איזה יום מצפה לכם מחר?
|שמאל|פורום אסטרולוגיה בהנהלה חדשה! הכנסו עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
אשמח לעזרה...
21/10/2015 | 18:49
2
35
בתוך סוגריים בספר עיון, האם נכון להשתמש ב-; על מנת להפריד בין עברית לאנגלית בתוך סוגריים, נניח במשפט:
 
"...המכונה גם מצב של ניגודיות (קונטרסט; contrast)" 
 
או שאפשר להשתמש בפסיק באמצע, האם זה משנה? תודה
לא מוכרים לי כללים בנושא; נראה לי סביר כך או כך
22/10/2015 | 02:31
17
ממליצה להשוות ולבדוק מה נהוג בספרים דומים.
אפשר פסיק למיטב ידיעתי, ובמקרה
22/10/2015 | 06:57
21
הזה אפשר פשוט לוותר על "קונטרסט", מספיק ניגודיות
בעברית והמילה האנגלית בין סוגריים.
"בערך 40"
21/10/2015 | 18:12
6
30
מה הדרך הנכונה לכתוב ערך שהוא "בערך 40":

כ- 40

כ-40

כ40

כ 40
רק כ-40 או כ־40
21/10/2015 | 18:17
5
18
סימוכין?
21/10/2015 | 18:24
4
19
תודה על התשובה המהירה.
איפה אני יכולה למצוא סימוכין לכך?
זה כלל דקדוקי בעברית: אותיות משה וכלב *תמיד* צמודות
21/10/2015 | 18:43
3
37
למילה שאחריהן. אם המילה הזאת היא מספר או מילה באותיות לועזיות, משתמשים במקף, שתפקידו לחבר. מקף תקני בעברית הוא בגובה האותיות (־) אבל הוא לא קיים במקלדת אז צריך לדעת ליצור אותו; בד"כ משתמשים פשוט בתו המינוס (-) וגם זה בסדר.
 
את יכולה לקרוא על המקף (ועל הקו המפקיד) באתר האקדמיה ללשון:
בתחתית הדף יש הפניות גם לכללי הפיסוק הרלוונטיים.
אני תמיד משתמש בסימני ה"־" וה"–", זה ממש מקשה על שטף הכתיבה
21/10/2015 | 20:00
2
20
אני עדיין לא מבין איך לא מצאו להחליף את סימן המינוס במקף תקני...
חן-חן
21/10/2015 | 20:12
1
8
תודה
21/10/2015 | 20:18
12
שאלה של עולה חדש
21/10/2015 | 10:57
10
50

שלום
אני שמואל סייג ואני עליתי לארץ מזה 3.5 שנים. אני מאד אוהב את השפה העברית ומשתדל להתאמן בה כל יום בקצת קריאה בעיתון או בפרוזה. אני מקווה שאני מתקדם בנושא הזה.
למרות זאת יש לי שאלה לגבי לימוד התחביר בישראל והספרים שפורסמו עד עכשיו. הרי אני הסתובבתי הרבה בחנויות יד שתיים (אני גר בירושלים) או בחנויות כמו צומת ספרים וכו' וכל הזמן קבלתי אותה תשובה של אי ידיעה.
אני מאז שעזבתי את כיתות האולפן מהמרכז קליטה בארמון הנציב מחפש ספר תחביר טוב מקיף ופדגוגי ככל האפשר של השפה העברית. אני מדייק פה כי לפי המוכרים בחנויות, תחרביר שפרה העברית נראה מוגבל ללימוד פעלים בלבד וזה בעיקר התחביר שכבר התעסקנו בו באולפן. אבל מה לגבי כללי הניקוד והסברים המלווים אותם ? מה לגבי תבניות ומשקלי השמות ? מה לגבי בניית המשפת ולימוד רכיביו ? מה לגבי כללי כתיבת מלא וכתיבת חסר ועוד דברים שאני אולי אפילו לא יכול לנחש קיומם.
כלל לא מצאתי ספר שמסביר בעומק את נקודות האלה.
האידאל היה ספר מקיף שמסביר ללומד ולמעוניין אכי הרבה מהנקודות הנזכרות לעיל. אבל זה אולי ספר שלא קיים ושממתין להיכתב. אבל אם יש גם ספרים מרמה גבוה יותר אני מוכן לרכושם.
עוד פתרון הוא לתת לי את ספר התחביר האהוב ביותר על ידכם.
תודה מראש על כל עזרה אפשרית שיסופק לי. 
 
היי שמואל, ברוך הבא!
21/10/2015 | 14:36
3
43
ראשית, נראה לי שהתבלבלו לך קלות המונחים;
אם הבנתי נכון, אתה מתכוון ל'דקדוק' (grammar) ולא ל'תחביר' (syntax).
'תחביר' הוא חלק מהדקדוק העוסק במבנה המשפט, בחיבור של מילים זו לזו. התחביר שנלמד בבתי הספר (ואותו תמצא בספרי הלימוד לבתי הספר) עוסק בניתוח המשפט לחלקיו – נושא (subject), נשוא (predicate), מושא (object) וכו' וזה לא מה שאתה צריך.
 
גם דקדוק מערכת הצורות (שמות עצם, פעלים וכו') שנלמד בבתי הספר אינו בהכרח מה שאתה צריך... אני ממליצה להתייעץ באולפנים לגבי ספרי לימוד ללומדי עברית כשפה נוספת. נסה לבדוק בקישורי הפורום, ייתכן שתמצא כמה קישורים שיסייעו לך. לחץ על "כלים ומידע" למעלה >> קישורים >> לימוד עברית כשפה זרה (עולים).
 
לגבי שאלותיך:
כללי הניקוד והסברים המלווים אותם?
ממליצה לך לא להיכנס לזה. כללי הניקוד מבוססים על הגייה עתיקה שאינה משקפת בהכרח את ההגייה הקיימת והם מורכבים ולא פשוטים גם לדוברי עברית ילידיים. הם לא נלמדים בבתי הספר (רק במוסדות להשכלה גבוהה, בתארים כמו לשון עברית / בלשנות / מקרא / הוראה) ורוב מוחלט של דוברי העברית בישראל לא יודעים לנקד ומסתדרים מצוין. אין שום צורך לדעת לנקד כדי לקרוא ולכתוב עברית כהלכה. כדאי להכיר את סימני הניקוד ואת הגייתם (כדי לקרוא נכון טקסט מנוקד), די בכך.
בכל מקרה, אם בכל זאת תרצה להתעמק, יש בקישורי הפורום שלנו גם קטגוריה "ניקוד". אני מקשרת לך להסבר בסיסי (יחסית...) של האקדמיה ללשון (ושוב מדגישה שאין שום צורך ללמוד לנקד וברמה הלשונית שלך זה רק יקשה עליך, לדעתי).
 
מה לגבי תבניות ומשקלי השמות?
מה לגביהם? הם נלמדים בבית הספר כחלק מלימודי הלשון שעוסקים בתאוריה הלשונית, בחומר "בלשני" יותר במהותו. זה מעניין לדעת, אבל גם זה לא באמת נחוץ לך כדי לדעת עברית על בוריה. בכל מקרה תמצא את המשקלים הבסיסיים בכל ספר לימוד לשון לתלמידי תיכון.
 
מה לגבי בניית המשפת ולימוד רכיביו?
לא מכירה ספרי לימוד שמלמדים בניית משפטים, מאחר שתלמידי בי"ס כבר יודעים לבנות משפטים... ונראה לי שגם אתה. כאמור, בתחביר הנלמד לומדים בעיקר לנתח משפטים, וגם זה ידע שרובו תאורטי ולא נחוץ כדי לדבר או לכתוב עברית כהלכה.
 
מה לגבי כללי כתיבת מלא וכתיבת חסר ועוד דברים שאני אולי אפילו לא יכול לנחש קיומם.
את כללי הכתיב המלא תוכל למצוא באתר האקדמיה ללשון (כמו גם כללים רבים שאינך יכול לנחש את קיומם... אבל נעזרים בהם בעיקר אנשי לשון; רוב דוברי העברית חיים מצוין גם בלי לפקוד את אתר האקדמיה). גם את כללי הכתיב המלא ("חסר הניקוד") לא מלמדים בבתי הספר כי הם קצת מורכבים... (וחלקם דורשים ידע בניקוד). רוב דוברי העברית לא יודעים את הכללים האלה וכותבים כפי שהם רגילים, כפי שהם מכירים את כתיב המילים. אם כותבים במעבד תמלילים כמו MS Word יש לו בודק איות שיודע לתקן, ואם מפרסמים טקסט רשמי יש מגיהים ועורכי לשון שעושים זאת (לא בהכרח לפי הכללים המדויקים, אגב... אפילו עורכי לשון לא בהכרח נצמדים אליהם במלואם).
 
לסיכום, אני ממליצה שתחקור מעט את הקישורים שיש לנו להציע, תראה איזה מידע אתה מקבל, מה רלוונטי לך, ואם יהיו לך שאלות נקודתיות, אתה מוזמן לשאול אותן כאן.
יופי של תשובה: רחבה, מקיפה וממצה. גם אני, שאינני בדיוק עולה
21/10/2015 | 15:49
2
41
חדש, נהניתי לקראה.
איך אומרים בעברית?
שאפו!
21/10/2015 | 16:06
7
21/10/2015 | 19:58
11
שלום שמואל
21/10/2015 | 19:57
5
27
אני מוכרח לציין שיחסית לזמן שבה אתה נמצא בארץ יש לך עברית טובה. אני מציע לך לגשת לחנות ספרי לימוד (ולא לחנות ספרי קריאה כמו אלה שהיית בהם). בחנות ספרי לימוד תבקש ספר לימוד לשאלון א' בלשון, כשתשלוט בחומר שם תעבור ללמוד ספר לימוד ללשון חלק ב'. שני ספרים אלה מכילים אינפורמציה וכלים ללימוד השפה העברית ורכיביה.
 
ספרים אלה מכילים את החומר הבסיסי והמקיף לבחינות הבגרות לשון בישראל. אני אישית ממליץ לך על הספר 007 של אורנה ענתבי (יכול להיות שיש עוד ספרי לימוד טובים, אבל זה מה שאני קניתי והוא היה ספר טוב לבגרות). יש בו תרגילים ואם אתה נתקע במשהו, תמיד תוכל להיעזר בנו.
אני לא חושבת שספרים לבגרות יענו לצורך שהוא הציג כאן
22/10/2015 | 02:26
4
32
אבל אם הוא בכל זאת מעוניין לקנות ספר לבגרות, לא הייתי ממליצה לו על הספרים של ענתבי. התרגילים שלה טובים (ויש הרבה מהם), אבל (ממה שאני מכירה) ההסברים לא מספיקים ללמידה עצמית (ללא מורה). ללמידה עצמית (של פרקי הדקדוק) אני ממליצה על ספרי הלימוד של הוצאת שרי – ההסברים בהם מקיפים ומפורטים והדוגמאות טובות. אפשר לקנות יד שנייה גם את אחת המהדורות הישנות, זה לא ממש משנה.
תודה רבה
25/10/2015 | 08:47
1
9
תודה על כל התגובות. יותר ברור לי עכשיו אין אתם לומדים את השפה שלכם בארץ שזה בכלל שונה ממה שקורה בצרפת והבנתי למה אנסה לשנות את צורת לימודי בהתאם.
 
תודה לכולם
בשמחה. אני לא יודעת מה קורה בצרפת, אבל למיטב הבנתי זה דומה
25/10/2015 | 12:39
8
בכל שיעור לשוני בשפה המקומית. לא "לומדים את השפה" כשפה זרה, כי מן הסתם התלמידים כבר דוברים את השפה מינקות וקוראים וכותבים בה מכיתה א'. לומדים דקדוק (חקר השפה), עוסקים בטקסטים (אוריינות – מיומנויות הבנה והבעה) וכמובן בספרות (שירים, סיפורים) בשיעורי ספרות. אלה כמובן צרכים שונים מאלה של עולים, כי לא מדובר בעולים...
ואני חושב שהם יענו לצורך שהציג
25/10/2015 | 17:48
1
5
הרי יש לו אוצר מילים והוא יודע להתנסח ברמה מספיק טובה שיכולה לאפשר לו ללמוד בספרים אלה המסבירים את מה שהוא מבקש לדעת.
או, זו הנקודה: אני לא חושבת שזה באמת מה שהוא מבקש לדעת...
25/10/2015 | 18:02
5
למעט משקלים, אין בהם שום דבר שרלוונטי למה שהוא כתב.
"עמדה זו נתמכת..."
21/10/2015 | 09:55
2
24
מה הצורה התקינה/העדיפה לדעתכם:

"עמדה זו נתמכת *ב*נימוקים הבאים"

 או

"עמדה זו נתמכת *על ידי* הנימוקים הבאים"?
האפשרות הראשונה
21/10/2015 | 13:34
6
כנ"ל.
21/10/2015 | 15:53
5
עזרה בניקוד שתי מילים
20/10/2015 | 12:10
4
44
אודה מאד אם מישהו יוכל לעזור לי בניקוד שתי המילים הבאות:
"מלחום" - (עייף מלחום)
"למרגלותיך" - (למרגלותיך שטופות הדמים)
בפנים
20/10/2015 | 14:36
3
25
מִלְּחֹם (מ' חרוקה, ל' דגושה שוואית, ח' חולם חסר)
לְמַרְגְּלוֹתֶיךָ (ג' דגושה שוואית)
רב תודות רק דבר קטן
20/10/2015 | 14:56
2
24
שכחתי לציין כי כשכתבתי מרגלותיך התכוונתי ללשון נקבה
אם כן
20/10/2015 | 15:59
1
24
-תַיִךְ (ת' פתוחה, י' חרוקה)
תודה רבה
20/10/2015 | 16:28
8
חצי וחצי לא. האם היסטורית לשונית יש הבדל בין עם לאומה?
19/10/2015 | 22:47
29
38
אני שואל את השאלה הזאת מכיון שנוצרי חמוד הסביר לי היום שהיהודים אף פעם לא היו אומה אלא זה משהו שהם החליטו בשנים האחרונות עם התעוררות התנועות הלאומיות בעולם. אני מבחינתי עניתי לו שישראל נזכרים כעם אין ספור פעמים בתנ"ך. השאלה היא מה ההגדרות. מבחינתי אני משוכנע שזו הייתה הגדרה עצמית וזהות עצמית, כמו אומה בזמנינו. אבל אני משוחד אז אני מעדיף לשמוע את דעתכם.
הגדרות לשוניות יש במילון, כמובן; מעבר לכך זו סוגיה פוליטית
20/10/2015 | 00:40
4
33
והפורום הזה א-פוליטי. ממליצה לחפש פורומים שעוסקים בנושא מדעי המדינה / היסטוריה / מורשת ישראל וכו'. זה לא הפורום המתאים, סליחה.
היסטורית לשונית מה כתוב במילון? (לצערי אין לי כרגע אב"ש)
20/10/2015 | 01:03
3
26
האם המילה "עם" נחשבה בעבר למה שאנחנו קוראים היום nation? עברית דיאכרונית נטו.
למה דווקא אב"ש? כל מילון טוב מציג את המשמעויות לאורך השנים
20/10/2015 | 01:07
2
29
במילון ספיר אתה יכול לראות את רשימת המשמעויות לכל ערך (גם כאלה היסטוריות, שאינן בשימוש נפוץ בימינו) ולצדן ציון הרובד הלשוני שממנו הן מתועדות.
בבקשה, קישור לערך "עם" במילון ספיר (הוא נגיש חינם לכולם, גם מהסלולרי):
[תנ] = תנ"ך
[עח] = עברית חדשה
 
נראה לי שההגדרה הראשונה מילון עונה לשאלתך.
תודה. לא זכרתי שמילון ספיר הוא דיאכרוני
20/10/2015 | 01:12
1
26
כנראה התבלבלתי עם מילון שוויקה רב מילים שאותו אני זוכר די בוודאות כמילון סינכרוני (כך זכור לי מהבגרות בשאלון א' )
 
גם מילון רב מילים דיאכרוני במידה מסוימת, אך פחותה
20/10/2015 | 01:43
41
הוא אכן מתמקד יותר בעברית העכשווית (וגם לא מציין רבדים).
מה המונח העברי המקביל ל-adverbial modifier (דקדוק)?
20/10/2015 | 01:09
3
22
מוכרח לציין שחיפשתי בגוגל, ללא תוצאות ממשיות.
באתר האקדמיה, כנ"ל.
בבבילון מצאתי תרגום רק למילה modifier= מגביל (בדקדוק). ולא כל כך הבנתי למה זה נקרא "מגביל" למיטב הבנתי לפי ההקשרים מדובר ב"מתאר זמן". אשמח להסבר ממי שמבין בנושא.  
למיטב ידיעתי modifier הוא "משלים" (שם / פועל)
20/10/2015 | 01:51
2
27
adverbial = אדוורביאלי, כלומר שייך/קשור לתואר הפועל.
אני לא יודעת אם הכוונה לתיאור, לתיאור שהוא תה"פ (מהר, לאט, שם, כאן, אתמול, מחר...) או לתה"פ שמשלים תיאור (למשל "מאוד"). הקשר יעזור.
אין הקשר
20/10/2015 | 03:50
1
20
זה נמצא ברשימת מושגים - תחת הקטגוריה של מושגים המציינים חלקי משפט. (בסמוך לזה רשימה של מושגים המציינים חלק דיבור). בכל אופן יש לי תחושה שמדובר במשלים פועל כמו שציינת, כי זה מובא כאחד מחמשת חלקי המשפט הבאים:
1) Subject - נושא
2) predicate - נשוא
3) object- מושא
4) attribute- לוואי / מ"פ
5) adverbial modifier (מ"ש?)
 
מצד שני, האם ציוני זמן נחשבים תמיד לתארי הפועל? (אתמול, מחר וכו' אכן נחשבים אך מה לגבי ציוני זמן אחרים? אני שואל כי אין לי מושג)
 
אגב, אם כבר הנושא הועלה, אז מה זה "מגביל" בדקדוק? (חיפשתי בגוגל ולא מצאתי חומר בנושא)
אם כך נראה שהכוונה אכן לתיאור
20/10/2015 | 12:40
13
תיאור לא חייב להיות תה"פ (ההפך בד"כ נכון, אם כי גם זה לא תמיד). תיאורי זמן יכולים להיות צירופים שמניים "היום בחמש אחרי הצהריים" (אני יודעת שבמקור זה אתמול).
 
אין לי מושג מה זה "מגביל", מעולם לא נתקלתי במונח כזה.
תחביר: איך נקרא החלק במשפט שמציין יום או שעה?
20/10/2015 | 01:37
3
26
לדוגמה,
"אתמול (או אתמול בערב), בזמן שטיילתי במקומות היפהפיים האלה, מצאתי יהלום טבעי"
" בשעתיים האחרונות, שמתי לב שאנשים מרגישים טוב יותר כאן"
 
אאל"ט זה נקרא "הסגר" או שזה מתייחס לתפקיד נוסף במשפט? מסופק בנושא ולכן שואל כאן
תיאור זמן
20/10/2015 | 01:54
2
40
הסגר הוא משהו אחר... כדי להיזכר:
תודה על כל מה שאת מלמדת אותי בפורום
20/10/2015 | 03:52
1
26
לומד ממך (כמו גם משאר חברי הפורום) המון. תודה
20/10/2015 | 15:30
9
נדמה לי שבספר של רון כוזר
20/10/2015 | 06:30
27
hebrew and zionism יש חלק על התפתחות המילים אומה, לאום, וגם מוזכרים שימושים היסטוריים פחות מוכרים כמו "עמות".
שאלת שאלה ממש קלה
20/10/2015 | 11:55
1
25
על ההגדרות של עם, לאום ואומה (שלא לדבר על דת וגזע) נכתבו ספרים ארוכים וכבדים, והגדרה מילונית היא לא הכלי שיכול לספק מענה לסוגיה כה מורכבת. 
כדי להרבות בלבול, אם תנסה לתרגם מושגים אלה, תגלה שכל שפה מייחסת מובן שונה לכל אחד מהם...
וזה עוד לפני שפתחנו את תיבת פנדורה המכונה "העם היהודי", שעל הגדרתו נפלו ממשלות בישראל... ????
20/10/2015 | 15:31
7
מה זה "מגביל" בדקדוק עברי?
20/10/2015 | 20:42
2
53
אני שואל את זה כאן שוב, מכיון שזה נבלע בתוך תגובה אחרת כאן בשרשור, וחשוב לי להבין מה זה.
 
בחיפוש בגוגל מצאתי מופעים רבים של המונח הנ"ל בהקשר של דקדוק, אם כי התרגום האנגלי היה כלפי שתי מילים שונות לחלוטין - לכאורה:
 
1) adverbial modifier - מגביל (בדקדוק)
2) determiner - מגביל ( בדקדוק )
 
ייתכן שההסבר למילה זו נעוץ בהסבר שאני מצ"ב מהספר "תלמוד לשון עברי" של יהודה לייב בן זאב - 1830 (שאגב, פגו זכויות היוצרים שלו)? בספר הוא מסביר באופן כללי ששם התואר מגביל את השם, אך לא שמתי לב שהוא מתייחס ישירות למונח "מגביל", ואף לא ידוע לי אם מונח זה היה ידוע בתקופתו או שמא מדובר בתחדיש מהתקופה האחרונה.
 
 
כאמור, מעולם לא נתקלתי במונח הזה בדקדוק העברי
21/10/2015 | 01:08
1
20
ייתכן שזה מונח מיושן שיצא משימוש לפני שנים רבות. כאמור, לפי כל מה שקראתי (בוויקיפדיה האנגלית; זה בד"כ מה שאני עושה במקרים כאלה – קוראת את ההסברים שלהם, מבינה למה הכוונה, ואז "מתרגמת" את הרעיון לעברית מתוך המונחים שאני מכירה, כי במקרים רבים אין ערך עברי מקביל) אני מניחה שהכוונה למשלים, מאחר שהמשלימים מגדירים (את מה שהם משלימים) והופכים אותו מכללי למסוים יותר, בכך הם "מגבילים" אותו, מצמצמים את האפשרויות.
 
למשל בצירוף 'כלב זאב' הסומך 'זאב' משלים את שם העצם 'כלב' (הוא משלים שם, לוואי) ובכך הופך אותו מכלב כללי לכלב ספציפי יותר.
 
המשלים שאתה מדבר עליו מתאר את הפועל ולכן (גם מתוך ההקשר שהצגת לעיל) נראה שהכוונה לתיאור. אני ממליצה להתייעץ גם בפורום בלשנות, זה התחום שלהם.
תודה רבה על התשובה
21/10/2015 | 02:32
11
באמת אתייעץ גם עם הפורום השני
מה המקבילה העברית ל-exclamatory sentence?
21/10/2015 | 00:21
6
19
משפט קריאה / משפט ציווי? ניסיתי לחפש בגוגל אך לא הצלחתי למצוא משהו.
משפט קריאה, כנראה; אם כי לא נתקלתי בשימוש הזה
21/10/2015 | 01:03
2
15
אני ממליצה להפנות את השאלות האלה לפורום בלשנות; מי שלמד בלשנות ודאי ידע לענות עליהן טוב יותר. קח בחשבון שיש הבדל בין השפות ויש מונחים דקדוקיים מאנגלית שאין להם חלופה עברית הולמת כי בעברית אין עבורם צורך... (או שאלה מונחים מקצועיים צרים מדי ועדיין לא קבעו להם חלופות עבריות).
תודה!
21/10/2015 | 02:38
1
12
המונח משפט קריאה מוכר לך בשפה העברית? (לי לא, מוכר לי משפט ציווי, איווי, וכו')
 
 
כפי שכתבתי, לא
21/10/2015 | 14:09
4
משום מה הצירוף "משפט קריאה" לא מקובל בעברית
21/10/2015 | 12:45
2
13
אם כי למיטב ידיעתי הוא תקני במובן של "משפט שבסופו סימן קריאה"
"משפט שאלה" דווקא מקובל. למה? לך תדע!
"משפט ציווי" הוא סוג של משפט קריאה, אבל יש משפטי קריאה ("איזה יופי!") שאין בהם ציווי.
 
כי משפט שאלה הוא יותר מסימן פיסוק...
21/10/2015 | 14:10
1
11
21/10/2015 | 20:00
7
האם לוואי יכול להיות גם בתפקיד ש"ע וגם בתפקיד תואר?
21/10/2015 | 02:45
2
22
למיטב ידיעתי, המונח "לוואי" (attribute) מתייחס לחלקי המשפט, בעוד שהמונחים ש"ע ותואר, מתייחסים לחלקי הדיבר כך שאין סתירה בין השניים.
 
אגב, על ההבדל שבין חלקי דיבר לבין חלקי המשפט, הרי לכאורה גם חלק דיבר הוא חלק מהמשפט. חשבתי על הסבר בראיית מיקרו ומאקרו.
חלקי דיבר הם המילים שעליהם מסתכלים בראיית מיקרו, ממה הן מורכבות. בעוד שחלקי המשפט הן בראיית מאקרו מה תפקידם בתוך המשפט ולא מה הם בפני עצמם. מה דעתכם על ההסבר הזה? (סביר, לא נכון, עדיף שלא להסביר את זה כך - אתם מוזמנים לבטא את דעתכם) :)
הפוך; לוואי הוא התפקיד, ואכן יכול להיות מחלקי דיבור שונים
21/10/2015 | 14:14
1
15
אין כאן קשר ל'מיקרו' או ל'מאקרו' כי לא מדובר בהיררכיה או בסדרי גודל, אלא במהות שונה (שאותה כתבת): סיווג של מילה (שהוא תכונה קבועה של המילה) לעומת תפקיד במשפט נתון (שיכול להשתנות ממשפט למשפט). יש חלקי דיבור שיש להם תפקיד קבוע במשפט (פועל נטוי תמיד נשוא, תה"פ כמעט תמיד תיאור) ויש כאלה שיש להם מגוון תפקידים (שם עצם ושם פועל יכולים להיות כל דבר, למשל).
 
לוואי יכול להיות:
כמת: כל הכלבים
שם עצם: כלב זאב
כינוי רמז: הכלב הזה
שם תואר: הכלב הלבן
שייכות: הכלב של השכן
פסוקית: הכלב שנבח כל הלילה
21/10/2015 | 19:59
5
הרתעה פחד ..
19/10/2015 | 20:30
1
25
 ההרתעה  היא  המילה  הכי  נפוצה  בחודש  האחרון ..
  למרות  זאת  קשה  להבין  מי  המרתיעה  מי  המורתע  ומי  המפחד ..
  רציתי  להבין  : האם  התיירים  שלא  באים  לירושלים .
  הם  פוחדים . או  מורתעים   או  שאלו שתי מילים  זהות ..תודה
התכוות אולי ל'נרתעים'? (רתיעה, לא הרתעה)
20/10/2015 | 00:43
21
(הקישור מוביל להגדרה במילון ספיר; תוכל לבדוק בו כמובן מילים נוספות. יש בצד ימין גם אפשרות לחיפוש מילים נרדפות).
 
ואולי גם ההסבר של האקדמיה ללשון יסייע:
התרעה, התראה, הרתעה
2 ילדים או שני ילדים
19/10/2015 | 16:33
2
28
איך כותבים?  שיחקתי עם 2 ילדים או שיחקתי שני ילדים? או שאפשר גם וגם,
ז"א האם רושמים את הספר או את המילה של המספר.?
אפשר לכתוב כך או כך, אבל מקובל יותר "שני" במצב כזה
20/10/2015 | 00:45
1
20
אם מדובר במספר קצר בתוך טקסט שאינו עוסק במספרים, מוטב במילים. אם מדובר במספר ארוך או מורכב (למשל שבר וכו') מוטב בספרות.
20/10/2015 | 00:59
7
"הלילה הם בהחלט עלולים לבוא" (מעין אחרית הימים) - י.עמיחי
19/10/2015 | 12:55
20
תקני? בעיה סגנונית? אין בעיה?
מה אתם חושבים?
ה"א הידיעה לפני תאריך
19/10/2015 | 12:24
3
31
האם ניתן לומר יום שני ה-19.10.2015, או שמא הביטוי הנכון הוא יום שני, 19.10.2015.
 
ניתן, אך לפי האקדמיה ללשון לא מומלץ
19/10/2015 | 13:02
27
יידוע התאריך
בהשפעת לשונות לעז נפוץ המנהג להוסיף יידוע לתאריך: 'השלושה במאי', 'עד העשרים ואחד לחודש', 'בָּארבעה עשר באוגוסט'. דרך זו אינה דרכה של העברית, ומומלץ מאוד להימנע ממנה ולומר 'שלושה במאי', 'עד עשרים ואחד לחודש', 'בְּארבעה עשר באוגוסט' – כמו 'בְּתשעה באב', 'בְּשבעה עשר בתמוז'.
הביטוי הנכון הוא בלי ה' הידיעה.
19/10/2015 | 13:28
1
27

ציטוט מאתר האקדמיה:
יידוע התאריך
בהשפעת לשונות לעז נפוץ המנהג להוסיף יידוע לתאריך: 'השלושה במאי', 'עד העשרים ואחד לחודש', 'בָּארבעה עשר באוגוסט'. דרך זו אינה דרכה של העברית, ומומלץ מאוד להימנע ממנה ולומר 'שלושה במאי', 'עד עשרים ואחד לחודש', 'בְּארבעה עשר באוגוסט' – כמו 'בְּתשעה באב', 'בְּשבעה עשר בתמוז'.
 
זה מה שקורה כשנכנסת שיחת טלפון ארוכה באמצע הכתיבה .
19/10/2015 | 13:30
8
הדולר האוסטרלי - "אוסטרלי" במלעיל או מלרע
19/10/2015 | 03:01
3
57
קרייני חדשות (מהזן הישן) הוגים במלרע
19/10/2015 | 13:08
2
11
השאלה אם זו סמיכות דולר-אוסטרלי, ואז זה צריך להיות במלרע
19/10/2015 | 13:29
1
16
או שאני טועה וזה לא קשור לסמיכות?
 
תוכל להכווין אותי להסבר בעניין?
 
תודה
לא סמיכות, הרי "אוסטרלי" הוא שם תואר (כלומר ש"ע ותוארו)
19/10/2015 | 13:33
17
ואין קשר בין שם העצם לאופן הגיית שם התואר.
פירוש המילה פשטני
18/10/2015 | 14:49
4
25
מצאתי פירוש שאומר שהמילה פשטני היא:
"הצגת עניין בצורה פשוטה יותר מהמורכבות האמתית שלו. פשטנות היא הצגה לא מדויקת, משלה ומטעה. לשומע נדמה שתפס את העניין אבל למעשה הוא הבין רק גרסה מסורסת שלו."

זה גם מה שאני יודעת ומבינה.
האם זה מדויק??
תודה!!
למה הכוונה ב"מדויק"? בכל מילון תמצאי הגדרה מעט שונה
18/10/2015 | 14:54
20
כגם למילים מוכרות וברורות. לפעמים כמובן יש יותר ממשמעות אחת למילה וצריך להבין לפי ההקשר. בהקשר מסוים זו הגדרה הולמת, והיא מתיישבת היטב עם המוכר והידוע לך, אז מה השאלה בעצם?
 
את מוזמנת לחפש הגדרות נוספות במילונים אחרים. יש לנו בקישורי הפורום כמה וכמה כאלה. לחיצה על "כלים ומידע" למעלה פותחת תפריט נגלל, ממנו בוחרים ב"קישורים" ואז ב"מילונים" (בקטגוריה עברי-עברי).
 
מקשרת לך לדוגמה את ההגדרה של מילון ספיר:
כן. לחיזוק פירוש זה ראי נא בפנים את הגדרתו של מילון רב מילים
18/10/2015 | 14:57
1
18
הסבר מלא למילה פַּשְׁטָנִי  תואר 

שטחי, לא מעמיק, הגורם לדבר שהוא מציג, מנתח, מעריך או מפרש להיראות פשוט מכפי שהוא באמת.
• ההסבר הפשטני הזה אינו משכנע; אין ספק שתמונת המצב מורכבת הרבה יותר.
• זוהי השקפה פשטנית מאוד שאינה מביאה בחשבון את מכלול הגורמים שיש להם חלק בהתפתחות האנושית.

 
הערה: דומני שמשמעות מס' 1 במילון ספיר (ראי נא בפנים) אינה
18/10/2015 | 15:09
13
מתאימה לעברית של ימינו. אני מעיר זאת כי שתי המשמעויות מופיעות תחת הכותרת עח = עברית חד(י)שה.
.........................................
פַּשְׁטָנִי [עח]

1.שֶיֵש בּו פַּשטָנוּת, שאינו מתחכּם או מתפּלפּל: תשובתו ישירה ופשטנית
2. שִטחי, פָּשוּט: דבריו הפשטניים מדי אכזבו את המאזינים
.......................................................................................
 
תודה על התשובות, זה מאוד עוזר
18/10/2015 | 15:57
7
מישהוא יודע מהיא האטימולוגיה של המילה עגורן
18/10/2015 | 12:12
2
25
ואם יש עוד מילים בעברית מאותו שורש?
המחשבה הראשונה שלי היתה שעגורן באנגלית הוא crane     
מילה המתארת גם את הציפור עגור ולכן לקחו את שם הציפור בעברית לתאור המכשיר.          
 

הציפור, כמובן (כפי שכתבת). מתוך ויקיפדיה:
18/10/2015 | 12:38
24
"מקור השם עגורן, בדומה לשמו בשפות אחרות, נגזר שמו מהעוף עגור שעמידתו על רגל אחת דומה למראה העגורן המגדלי. כך למשל באיטלקית (gru) ובאנגלית (crane)."
דומני שהרבה (אם לא רוב ה-) אנשים מבטאים משום מה עגורן
18/10/2015 | 15:03
24
בחולם (עגוֹרן),
ואולי זהו המקור לאי ההבחנה בקשר הברור שבין השניים: עגוּרן-עגוּר.
הסתכל עליי או אליי
17/10/2015 | 17:26
21
אני מפרש:
התסכל עליי - סקר אותי, בחן אותי במבט
הסתכל אליי - הביט לי בעיניים
נחשפתי היום לתחדיש הסלנגי "עַצְמוּשׁ" כחלופה עברית ל"סלפי"
18/10/2015 | 01:36
9
49
עידן אלתרמן השתמש במילה בהופעה של "ילדים סורגים 2" (הייתה מוצלחת מאוד, אם תהיתם ) והיא מצאה חן בעיניי משמיעה ראשונה. חשבתי שזו המצאה שלו, אבל גוגל כבר מכיר ומתברר שהיא כבר בשימוש מסוים מזה למעלה משנה. מקשרת לרשומה בבלוג/מגזין "קשר סבתא":
 
אה, ואם תהיתם, כדרכן של מילות חיבה היא נהגית במלעיל.
נחמד!
18/10/2015 | 21:50
20
עַצְמוּשׂ? ישנה הכרה רשמית במילה?
20/10/2015 | 18:07
7
26
דרך אגב, אני מקווה שניקדתי את זה נכון...
 
באתר האקדמיה אין אזכור למילה, גם לא במונחון האקדמיה, גם מייל מרשימת התפוצה של האקדמיה של קיבלתי; האם יש הכרה רשמית במילה מצד האקדמיה? 
 
ועוד שאלה:
כשלמדתי לתואר בלשון ולמדנו את סימני הפיסוק, הוסבר כי צריך לנקד את שם העיר תל־אביב כך: "תל־אביב–יפו" (שימוש בסימן המקף והקו המפריד התקניים;  ואולם ראיתי כי בשלטי הדרכים המילה מפוסקת כך: "תל אביב־יפו", אז מה היא הצורה התקנית לפיסוק?
 
תודה
זה סלנג...
20/10/2015 | 18:22
6
24
שרשרתי את הודעתך לדיון שכבר פתחתי בנושא.
רק רגע, נוצרה מילה בסלנג שדומה במאפיינה למילה שהייתה ממציאה
20/10/2015 | 18:44
5
19
האקדמיה? וואו! אולי ישנה עוד תקווה לשפה העברית הדבורה...
 
היה שימוש במשקל, שימוש במילה עברית, אני התרשמתי! אם לא היית אומרת לי שזו מילה בסלנג, הייתי בטוח שמדובר במילה המציאה האקדמיה.
הא? ספק רב אם האקדמיה הייתה ממציאה מילה כזאת
20/10/2015 | 19:43
4
28
ומכיוון שמלכתחילה מדובר במילת סלנג, האקדמיה גם לא הייתה מתכנסת כדי לקבוע לה חלופה עברית.
אין כאן שימוש במשקל; יש שימוש במילה "עצמי" (התרגום ל-self) עם סיומת חיבה לא פורמלית "םוּש" (בהתאמה ל-ie באנגלית).
נכון, טעיתי בנוגע למשקל
20/10/2015 | 21:15
3
23
אממ, עדיין, לדעתי יש מקום לאקדמיה להתכנס למצוא חלופה עברית למילה; אם התכנסה האקדמיה ומצאה חלופות עבריות למילים מסלנג השייך למתכנתים, לדעתי יש גם מקום להתכנס למצוא חלופה עברית למילה שנמצאת כמעט בשימוש יומיומי ולמצוא לה פועל, גם "אס אם אס" התחיל בתור סלנג מסוים ועדיין התכנסה האקדמיה והמציאה את שם העצם "מסרון" ואת הפועל "למסרר"
יש הבדל בין מילים רשמיות ומונחים מקצועיים לבין סלנג
21/10/2015 | 00:59
2
22
המילה selfie היא מילת סלנג שנוצרה ע"י דוברי אנגלית. החלופה "עצמוש" היא מילת סלנג מקבילה שנוצרה ע"י דוברי עברית. שתי אלה אינן מילים רשמיות ולאקדמיה אין נגיעה למילים כאלה, לטוב ולרע.
 
לא ידוע לי על איזה "סלנג מתכנתים" אתה מדבר. בתחום התכנות, כמו בכל תחום מקצועי, יש "ז'רגון", לקסיקון של מונחים מקצועיים המשמש את עוסקיו. במקרים כאלה בהחלט מקובל למצוא חלופות עבריות (אך לא מדובר בסלנג).
 
SMS הוא שירות סלולרי, ראשי התיבות הן Short Message Serive. זה מעולם לא היה סלנג, רק שאילה מאנגלית (כמקובל בתחום הטכנולוגיה) ומכיוון שלא הייתה חלופה עברית הולמת נוצר בהמשך (בעברית) גם פועל לא רשמי – 'לסמס' (ולצדו גם חלופות כמו 'לסמסם'). האקדמיה קבעה שם עצם רשמי (מסרון) ופועל רשמי (למסרר) אבל אין כאן שום קשר לסלנג. SMS מעולם לא היה סלנג וגם לא הפועל המשמש לשליחת הודעות כתובות באנגלית (texting). בעברית הן היו מילים לא רשמיות כי לא היו מילים רשמיות, זה הכול.
תודה על ההסבר המפורט
21/10/2015 | 01:24
1
23
אני מניח שאת צודקת... הידע שלי בלשון, כמובן, מוגבל, ביחס לשלך שסיימת תואר(ים) בנושא.
 
בכל מקרה, השכלתי ואדע לפעם הבאה
מאוד נחמד שיש מקום להתדיין בו על השפה העברית
21/10/2015 | 01:40
4
חם בפורומים של תפוז
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
הודעות נבחרות
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ