לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

לצפיה ב-'שין וחולם חסר'
שין וחולם חסר
22/02/2016 | 06:14
11
68
שלום.  מקווה שתוכלו לעזור לי.  הנה משהו ששמעתי היום פעם ראשונה  מאמריקאית יהודיה שמלמדת עברית בארצות הברית: כשיש חולם חסר לפני ש,  ונקודה מעל השין הימנית (יש לה שם?) אין צורך בשתי נקודות כי נקודה אחת משמשת גם כחולם חסר וגם כנקודה מעל השין. האם זה נכון?
לצפיה ב-'לא חושב'
לא חושב
22/02/2016 | 10:39
39
לא יודע אם יש חוק בנדון, אבל בדיקה אקראית של השם הראשון שעלה לי בראש - מֹשֶׁה - מראה בבירור שתי נקודות. 
מעניין לבדוק את המופע ההפוך - חולם חסר אחרי שין שמאלית - אבל לא עולה לי דוגמה כרגע.
לצפיה ב-'במילון אבן שושן שבידי כתוב קֹשִי חד-נקודתי'
במילון אבן שושן שבידי כתוב קֹשִי חד-נקודתי
22/02/2016 | 15:46
2
43
אבל מופיע בו גם מֹשה חד נקודתי. משה חד-נקודתי גם בקונקורדנציה של אבן שושן.
במילון ספיר - קֹשׁי, דו נקודתי
לצפיה ב-'כך גם אצלי, אך זה מילון ישן שהודפס טרום השימוש במחשבים'
כך גם אצלי, אך זה מילון ישן שהודפס טרום השימוש במחשבים
22/02/2016 | 19:36
1
33
ולהערכתי מדובר בקושי טכני ולא בעיקרון ניקודי.
 
ב"מילון העברית המקראית" (מנחם צבי קדרי) מופיע קֹשִׁי (כלומר בשתי נקודות) וכך גם ב"מילון ההווה" (בהט – מישור).
 
אחרון חביב, מאגר המונחים של האקדמיה ללשון: קֹשִׁי.
לסיכום: כיום אין בכך כל קושי.
 
לצפיה ב-'בדקתי בלוח הפעלים של ברקלי. ואכן לבֹשׁתי - דו נקודתי'
בדקתי בלוח הפעלים של ברקלי. ואכן לבֹשׁתי - דו נקודתי
22/02/2016 | 23:46
31
בֹּשְׁתִּי, בֹּשׁ
 
לצפיה ב-'מעודי לא שמעתי על כך; כנראה מדובר בנוהג חסכוני או באילוץ ישן'
מעודי לא שמעתי על כך; כנראה מדובר בנוהג חסכוני או באילוץ ישן
22/02/2016 | 19:36
16
לצפיה ב-'תודה לכל העונים'
תודה לכל העונים
23/02/2016 | 02:11
11
לצפיה ב-'נקודה אחת היא המצב הפגום - ראו בתנ"ך קורן'
נקודה אחת היא המצב הפגום - ראו בתנ"ך קורן
23/02/2016 | 23:07
4
36
בהקדמה לתנ"ך קורן מבוארות כל ההחלטות הטיפוגראפיות שהפכו אותו לאורים והתומים בעיצוב הדפוס העברי המודרני.
הם קוטלים לחלוטין את החסכון של הנקודה, ומצביעים על הפגמים בדפוסים שחסכו בכך.
בתנ"ך קורן יש תמיד שתי נקודות שונות, אחת לחולם (עבה) ואחרת לשי"ן (קטנה וצמודה יותר לשי"ן), ובלשונם: "ואי אפשר להשתבש והוא הדין גם בכתבי יד קדמונים ובדפוס היהודי הראשון שונצינו"
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
24/02/2016 | 09:54
2
32
האם ניתן למצוא את ההקדמה המלאה ברשת?
בויקי מצאתי את המשפט הבא:
כמו כן הקפידה ההוצאה על מיקום החולם לפני ואחרי ה-ש, על מנת שלא לבלבל בינו ובין שׁ ימנית או שׂ שמאלית.
לצפיה ב-'קטע קטן'
קטע קטן
24/02/2016 | 17:07
1
33
ההקדמה היא בת ארבעה עמודים והיא מופיעה רק בחלק מהמהדורות. 
את ההקדמה והנספחים אני רואה במהדורות קורן בכריכה קשה משנות השבעים והשמונים.
הנה חלק מהקטע הרלוונטי
לצפיה ב-'אח, פעם היו פרפקציוניסטים...'
אח, פעם היו פרפקציוניסטים...
24/02/2016 | 17:55
14
לצפיה ב-'אין מחלוקת. ואולם מתוך החיוב ניתן לעמוד על השלילה: למי שאין'
אין מחלוקת. ואולם מתוך החיוב ניתן לעמוד על השלילה: למי שאין
24/02/2016 | 10:34
32
אפשרות טכנית לתת להדפיס שני סוגי נקודות (למשל בוורד) יש בכל זאת איזו בעיונת זעירה.
אין מחלוקת. אתה צודק לחלוטין
לצפיה ב-'מה פירוש הקיצור ע.ב.ח.?'
מה פירוש הקיצור ע.ב.ח.?
21/02/2016 | 13:11
3
28
לצפיה ב-'מה ההקשר?'
מה ההקשר?
21/02/2016 | 13:41
2
36
כבר שאלת ולא ענינו, משמע לא יודעים. אין טעם לשאול שוב אלא אם אתה מוסר מידע נוסף. אלה יכולים להיות ראשי תיבות של אדם (עומר בן חורין?) או כל דבר אחר בהתאם להקשר. סתם כך במנותק מהקשר קשה לדעת (אלא אם מדובר בר"ת שגורים, אבל אז סביר להניח שהיית יודע בעצמך).
לצפיה ב-'כן, חשבתי שלא ראו, כי זה דיי נבלע בשרשור ולא רציתי להפריע'
כן, חשבתי שלא ראו, כי זה דיי נבלע בשרשור ולא רציתי להפריע
24/02/2016 | 11:40
1
26
למהלך השרשור.
 
ייתכן מאוד שזה באמת ראשי תיבות, אני לא מוצא כרגע את המשפט שבגינו שאלתי,
תודה בכל אופן 
לצפיה ב-'אתה יכול לדעת שראו לפי המספר שליד העין'
אתה יכול לדעת שראו לפי המספר שליד העין
24/02/2016 | 12:38
26
הוא מציין את כמות הפעמים שההודעה נפתחה (בכלל, לא רק פר גולש) וזה רק האנשים שממש לחצו על ההודעה; מכיוון שהיא הייתה ללא תוכן, סביר להניח שראו אותה אפילו יותר.
 
זה פורום די רגוע, הודעות לא הולכות לאיבוד... כל עוד זה בעמוד הראשי אנשים רואים בוודאות. מה שכן, כפי שאני מזכירה השכם והערב, שאלות לשוניות כאלה מחייבות הקשר, ועדיף לציין אותו מראש ולא לחכות שנבקש אותו.
לצפיה ב-'האם יש הבדל בין חמיה לבין חותנה?'
האם יש הבדל בין חמיה לבין חותנה?
21/02/2016 | 11:32
2
37
תודה רבה
לצפיה ב-'ראה הסבר האקדמיה ללשון:'
ראה הסבר האקדמיה ללשון:
21/02/2016 | 11:38
1
28
"המושגים חָם וחוֹתֵן מקורם בתנ"ך, והם נבדלים בשימושם: חם וחמות הם הורי האיש ביחס לאשתו. למשל: יהודה הוא חמיה של תמר, ונעמי היא חמותה של רות. לעומת זאת חותן וחותנת הם הורי האישה, כגון יתרו חותן משה אבי צפורה אשתו."
[...]
"דוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז"ל."
 
ודיון ישן כאן בפורום:
לצפיה ב-'תודה גדולה - - וחמה!!'
תודה גדולה - - וחמה!!
21/02/2016 | 12:29
15
לצפיה ב-'מה זה פלאקה? הקשר:'
מה זה פלאקה? הקשר:
19/02/2016 | 15:09
8
840
הבדרן יש האומרים סטנדאפיסט התחיל לשיר במזרחית ואז אמר שהאשכנזים אומרים מה זה פה פלאקה? ( התכוון שהאשכנזים לא כל כך אוהבים שהוא פצח בזמר מזרחי)
לצפיה ב-'תודה מראש'
תודה מראש
19/02/2016 | 15:09
32
לצפיה ב-'מחיפוש בגוגל נראה שהכוונה לשכונה באתונה המשופעת בטברנות:'
מחיפוש בגוגל נראה שהכוונה לשכונה באתונה המשופעת בטברנות:
19/02/2016 | 15:19
1
71
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
19/02/2016 | 15:33
24
לצפיה ב-'מועדון ידוע בז'אנר המזרחי'
מועדון ידוע בז'אנר המזרחי
19/02/2016 | 18:24
4
90
באמצע שנות ה-80 (כמדומני) נפתח ברח' שונצינו בתל אביב מועדון הפלקה, שנקרא על שם אותו רובע מפורסם באתונה שהזכירה טרילי. המועדון התפרסם כבית למוזיקה יוונית, כולל שבירת צלחות כמיטב המסורת, ולמוזיקה מזרחית בכלל.
מועדון הפלקה נודע גם בזכות פושעי צמרת שנהגו לפקוד אותו, ועם או בלי קשר לזה נסגר (לא זוכר מתי). לפני כמה שנים היה ניסיון לפתוח אותו מחדש שלא צלח.
לדעתי הרבה יותר ישראלים מכירים את הפלקה מרח' שונצינו ולא מאתונה.
לצפיה ב-'וואו תודה'
וואו תודה
19/02/2016 | 18:32
15
לצפיה ב-'השכלתי '
השכלתי
19/02/2016 | 23:42
2
22
לצפיה ב-'פעם קראו לזה "השכלה ים תיכונית"'
פעם קראו לזה "השכלה ים תיכונית"
22/02/2016 | 10:16
1
26
לצפיה ב-''
22/02/2016 | 14:29
8
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
19/02/2016 | 11:48
57
363
האם יש הבדל בין "ללא הבחנה" ובין "ללא הכרה".
 
הכוונה שהוא שלף ציטוטים, בהיסח הדעת, בלי לחשוב.
 
הנה ההקשר - עד סוף ארוחת הבוקר אייל הספיק לדקלם שני ציטוטים, בשלישי הבנתי, אייל היה בטוח שהוא ברוס לי, שלף ציטוטים ללא הבחנה.
...
המשך>>
האם יש הבדל בין "ללא הבחנה" ובין "ללא הכרה".
 
הכוונה שהוא שלף ציטוטים, בהיסח הדעת, בלי לחשוב.
 
הנה ההקשר - עד סוף ארוחת הבוקר אייל הספיק לדקלם שני ציטוטים, בשלישי הבנתי, אייל היה בטוח שהוא ברוס לי, שלף ציטוטים ללא הבחנה.
 
לצפיה ב-'שאלות של דיןדין42 (נא לשרשר, )'
שאלות של דיןדין42 (נא לשרשר, )
18/02/2016 | 23:10
11
22
היי דיןדין42, ברוכה הבאה לפורום!
מכיוון שיש הגבלה על כמות השרשורים בעמוד הראשי, אני מבקשת מכל גולש לרכז את שאלותיו בהודעה / שרשור אחד (אלא אם כבר עברו יומיים-שלושה או שהוא נעשה גדול מדי). אם כבר פתחת שרשור, אין צורך לפתוח הודעה חדשה נוספת; שרשרתי אליו את ההודעות הבאות.
לצפיה ב-'משפט מאוחה או פשוט'
משפט מאוחה או פשוט
18/02/2016 | 20:43
7
29
האם המשפט הבא הוא מאוחה (בגלל ו' החיבור) או פשוט?
"בהר האוורסט, ההר הגבוה ביותר בעולם, קור עז ואויר דליל"
 
אם הוא פשוט איך ניתן להפוך אותו למאוחה?
ובכללי מתי ו' החיבור מייצגת מילית איחוי ומתי ו' החיבור היא בתוך משפט פשוט?
לצפיה ב-'משפט פשוט עם נושא כולל'
משפט פשוט עם נושא כולל
18/02/2016 | 21:49
6
21
משפט מאוחה הוא איחוי של שני משפטים (או יותר). כשוי"ו החיבור מחברת בין שני משפטים, זה משפט מאוחה; אבל כאן היא מחברת בין שני צירופים שמניים.
 
מאוחה לדוגמה (שינוי די מינימלי אבל משפט לא משהו):
בהר האוורסט, ההר הגבוה ביותר בעולם, קור עז ויש בו גם אוויר דליל".
או (קצת יותר שינוי תחבירי, אבל עדיף סגנונית):
"בהר האוורסט, ההר הגבוה ביותר בעולם, שורר קור עז וכמו כן האוויר בו דליל"
או יותר נחמד (הפיכת הלוואים לנשואים):
"בהר האוורסט, ההר הגבוה ביותר בעולם, הקור עז והאוויר דליל"
לצפיה ב-'האופציה השלישית'
האופציה השלישית
18/02/2016 | 22:29
1
21
תודה רבה, מסתבר שהתבלבלתי במשפט והתכוונתי לזה האחרון שהצעת "בהר האוורסט, ההר הגבוה ביותר בעולם, הקור עז והאוויר דליל".
אז האם הניתוח הבא נכון? משפט מאוחה 
איבר א'- "בהר האוורסט, ההר הגבוה ביותר בעולם, הקור עז". משפט פשוט עם תמורה-תיאור מקום, נשוא- "עז", נושא- "הקור"
איבר ב'- "אוויר דליל" משפט שמני פשוט. נשוא- "דליל", נושא- "האוויר"

אם המשפט היה "בהר האוורסט הקור עז, האוויר דליל והלחות נמוכה"
אז האם הניתוח הבא נכון? משפט מאוחה עם שלושה איברים שהאיבר השלישי הוא -"הלחות נמוכה" נשוא- נמוכה, נושא-לחות 
 
זה מרגיש כמו רשימה של מה יש בהר האוורסט ואז ו' החיבור במצב כזה לא אומרת על איחוי (נכון?) מדוע זה לא המצב?
לצפיה ב-'הניתוחים שלך נכונים; זו אכן רשימה, אבל של משפטים...'
הניתוחים שלך נכונים; זו אכן רשימה, אבל של משפטים...
18/02/2016 | 23:06
46
אגב, באתר האקדמיה ללשון (בכללי הפיסוק) הם משתמשים במונח "חלקים מאוחים" במקום חלקים כוללים... אז גם פה יש חלקים מאוחים, אבל הם משפטים (כל אחד מהם משפט עצמאי) ולכן המשפט ה"גדול" נקרא משפט מאוחה.
לצפיה ב-'למה האופציה השלישית היא הפיכת הלוואים לנשואים?'
למה האופציה השלישית היא הפיכת הלוואים לנשואים?
18/02/2016 | 22:56
3
11
למשל אם המשפט היה- "בהר האוורסט, הקור עז, והאוויר דליל, ולמרות זאת מטפסי הרים רבים מנסים לטפס אל הפסגה"
אז האם הניתוח הבא נכון? משפט מאוחה
איבר א'- "בהר האוורסט, הקור עז והאוויר דליל". משפט פשוט, נשוא- "בהר", נושא כולל- "הקור עז והאוויר דליל"
איבר ב'- "מטפסי הרים רבים מנסים לטפס אל הפסגה" משפט פשוט, נשוא מורחב- "מנסים לטפס", נושא- "מטפסי הרים רבים", מושא- "אל הפסגה".
לצפיה ב-'כי במשפט המקורי שכתבת הם היו לוואים ולא נשואים...'
כי במשפט המקורי שכתבת הם היו לוואים ולא נשואים...
18/02/2016 | 23:08
2
44
ואני הפכתי אותם לכאלה (לפני שידעתי שהם בעצם היו כאלה מלכתחילה ופשוט נשלה לך ה"א הידיעה ).
 
הניתוח שהצגת לא נכון; בכל מקרה "הקור עז" = נושא ונושא; "האוויר דליל" = נושא ונשוא, ולכן זה לא יכול להיות משפט פשוט כי הוא כבר מכיל שני משפטים.
"בהר האוורסט" וגם "אל הפסגה" הם תיאורי מקום.
לצפיה ב-'למה אלו הנשואים ולא "בהר"'
למה אלו הנשואים ולא "בהר"
21/02/2016 | 15:43
1
12
ראשית תודה רבה.
הייתי שמחה לקבל עוד חידוד על למה לא יכול להיות שהנשוא במשפט "בהר האוורסט הקור עז והאוויר דליל" הוא "בהר"?
זה מתקשר גם לעוד שאלה- האם אפשר לומר שהמשפט המקורי שרשמתי: "בהר האוורסט קור עז ואוויר דליל" הוא משפט פשוט חסר נשוא, שבעצם הנשוא החסר המשפט הזה הוא "יש"?
לצפיה ב-'בגלל היידוע'
בגלל היידוע
21/02/2016 | 15:54
13
הקור עז בהר = הקור (הוא) עז >> נושא (אוגד) נשוא + תיאור מקום
הקור העז בהר = הקור העז (הוא) בהר >> נושא + לוואי (אוגד) + נשוא
 
אני לא בקיאה בנשואים חסרים, אבל אם כבר, הנשוא "יש" חסר במשפט השני, לא בראשון.
לצפיה ב-'מושא או תיאור'
מושא או תיאור
18/02/2016 | 22:11
2
17
האם במשפט-
"תיאטרון הבימה, התיאטרון הלאומי של ישראל, נוסד בשנת 1917 במוסקבה על ידי נחום צמח"
יש מושא או ש"בשנת 1917", "במוסקבה", "על ידי נחום צמח" הם כולם תיאורים? ולמה?
זה מבלבל מפני שאם לא היו משלימי הפועל האלו במשפט, אז למשפט אין ממש משמעות.
 
לצפיה ב-'ההבדל בין מושא לתיאור'
ההבדל בין מושא לתיאור
18/02/2016 | 23:31
1
14
מושאים הם (בגדול) "משתתפים" (ארגומנטים) נוספים בפעולה. במשפט פעיל, הנושא הוא עושה הפעולה, אך אם היו בה גם משתתפים סבילים, הם בתפקיד מושאים. מושא הוא משלים פועל מוצרך, כלומר הפועל צריך אותו, וכל פועל מביא איתו את מילות היחס המתאימות למושא המסוים. את יכולה להסתכל על הפועל בתור פונקציה שמצריכה כמה משתנים, ופעלים שונים מצריכים כמות משתנים שונה.
 
למשל:
_____  עמד
_____ בדק את ____
_____ נתן את _____ ל______
 
בפעולת "עמידה" יש רק משתתף אחד, הוא העומד. כשאני עומדת על הרצפה, הרצפה לא נעמדת.
בפעולת "בדיקה" יש בהכרח שני משתתפים: בודק ונבדק. לא ניתן לבדוק אם אין מושא בדיקה. לכן אם המורה בדק את המבחן, המבחן נבדק ע"י המורה.
בפעולת "נתינה" יש בהכרח שלושה משתתפים: נותן, מקבל ומשהו (שניתן) העובר מהראשון אל השני (לא חייב להיות פיזית; אפשר לתת גם עצה, המלצה, חוות דעת וכיו"ב).
 
משפט סביל מאפשר לקדם את המושא לתפקיד הנושא, והם בעצם מחליפים תפקידים (ראי את המשפטים של המורה והמבחן). במשפט סביל ניתן לציין את עושה הפעולה (ע"י...) אך לא בהכרח; פעמים רבות הוא מושמט כי הוא לא חשוב דיו / ברור מאליו / אינו ידוע וכו'.
 
העובדה שפועל מצריך מושאים לא מחייבת שהם יופיעו במשפט; פעמים רבות הם ברורים מההקשר או מיותרים בגללו ("תרמתי במשרד").
 
תיאורים הם משלימי פועל "רשות" שמספקים רשימה סגורה של קשרים לוגיים הקשורים בפעולה. הם אינם תלויים בפועל עצמו אלא בצורך של מחבר המשפט לספק את המידע הזה.
תיאורים "מרחביים": מקום, זמן
תיאורים סיבתיים: סיבה, תכלית, ויתור, תנאי
תיאורי איכות וכמות: אופן, מצב, מידה
 
ולמה הם לא מוצרכים? כי הם לא תלויים בפועל עצמו, כאמור. לכל פועל את יכולה לספק מתי והיכן הוא התרחש, איך, למה, כמה וכו'. הרי אין פעולה שלא מתרחשת במקום ובזמן מסוים, כן? אך לא בכל משפט המידע הזה רלוונטי. לעתים הוא כבר נאמר לפני כן, לעתים הוא לא חשוב, או מובן מאליו... בפועלי תנועה (הלך, טס, רץ וכו') יש לא פעם תחושת הצרכה חזקה יותר של מקום, ולכן כבר קראתי מאמר שהציע להגדיר את תיאור המקום כמשהו בין מושא לתיאור... ועם זאת, הוא עדיין תיאור, ואם אפשר לשאול שאלות של מקום (איפה, היכן, מאין, לאן) לגבי הנשוא במשפט, הרי שמדובר בתיאור מקום.
 
לסיום, הרגשתך שמשפט מסוים יהיה חסר ללא משלימי פועל אינה מעידה אוטומטית לגבי מושא. המושא היחיד במשפט שנתת הוא 'ע"י נחום צמח' אבל המשפט היה משאיר אותך בתחושה נינוחה גם ללא מושא, אפילו לו היה רק "התאטרון... נוסד ב-1917", כלומר עם תיאור זמן בלבד.
 
כאמור, משפט סביל נוטה לוותר לא פעם על עושה הפעולה ומסתדר יפה גם ללא מושאים. אבל כשמשפט מספר על אירוע (למשל היווסדות של תאטרון) הוא לרוב כולל מקום וזמן, כדרכם של אירועים. מכיוון שמיותר לציין סתם כך שתאטרון ידוע נוסד בשלב כלשהו בעבר (כאילו דה?), אין במשפט כזה תועלת, ואת מרגישה (ובצדק) שהמשפט "תאטרון הבימה נוסד" חסר משמעות, אף שהוא תקין תחבירית. אבל לו היית חיה בתקופה שבה זה קרה ואלה היו חדשות, ייתכן שלא היית מרגישה כך. למשל לו הייתה חברה כרגע בחבורה ששוקלת להתמסד והיו מתקשרים לבשר לך "התנועה נוסדה!" אני מניחה שהיית מוצאת בכך משמעות.
לצפיה ב-'מושא או תיאור'
מושא או תיאור
21/02/2016 | 15:37
10
הבנתי, תודה רבה על ההסבר המפורט! :)
לצפיה ב-'מסופקני ..יש לי ספקות .'
מסופקני ..יש לי ספקות .
18/02/2016 | 23:04
4
33
איך אומרים  זאת  ברבים ..כאשר  לרבים  יש  ספקות .  תודה ..
לצפיה ב-'אנחנו מסופקים'
אנחנו מסופקים
19/02/2016 | 13:11
2
12
לצפיה ב-'מסופקים .מתאים יותר למרוצים .'
מסופקים .מתאים יותר למרוצים .
19/02/2016 | 14:07
1
16
אני  מחפש את הרבים  כאשר יש  ספקות   לנו ברבים  .ולהם
לצפיה ב-'לאו דווקא'
לאו דווקא
19/02/2016 | 14:13
14
למילה "מסופק" יש שני משמעים, ואפשר להבין לפי ההקשר.
אם בכל זאת אתה רוצה משפט חד-משמעי, אפשר: "ספק בעינינו...", או "יש לדעתנו ספק".
לצפיה ב-'מסופקנו?'
מסופקנו?
22/02/2016 | 13:41
10
לא נתקלתי בזה אף פעם, אבל אם "מסופק אני" הוא מסופקני...
לצפיה ב-'האם קיים הבדל בין צעקה להרמת קול?'
האם קיים הבדל בין צעקה להרמת קול?
17/02/2016 | 23:30
1
32
אישית, אני עושה הבחנה בין שני הדברים. מבחינתי, הרמת קול היא לדבר בדציבל יותר גבוה, בעוד שצעקה היא "לנבוח" מילים בצליל גבוה. כאילו להטיח אותן.
האם אני עושה הבחנה שגויה? הן מבחינת לשון הדיבור היומיומית והן מבחינת המשמעות המילונית.
 
לצפיה ב-'אני מסכימה איתך; הרמת קול מתייחסת לדיבור בקול רם יותר'
אני מסכימה איתך; הרמת קול מתייחסת לדיבור בקול רם יותר
18/02/2016 | 03:50
20
ולאו דווקא מגיעה לכדי "צעקה". כשאדם מרים את קולו בד"כ מדובר במצבים של סערת רגשות – התרגשות חיובית או כעס, להבדיל. מניסיוני כשמשתמשים ב"הרים את קולו" או "אל תרים את הקול עליי" ההקשר הוא של נזיפה.
 
לגבי המשמעויות המילוניות, מזמינה אותך להיעזר במילון ספיר, הוא פתוח בחינם לכולם. קישור למילון מופיע בראש הפורום, בהסבר שתחת הכותרת.
לצפיה ב-'יושב בכלא .?'
יושב בכלא .?
17/02/2016 | 20:46
2
53
רציתי  להבין  מהיכן  מגיע המונח  יושב בכלא ..
 אני  יודע שקיים מושג  יושב בדין .= מכהן  כשופט.
 אבל אצלנו  מקובל לאמור : הוא  הולך לשבת .
 מדוע אומרים הוא  יושב בכלא  ולא אומרים  הוא עומד בכלא
 ומה  גרוע לאמור  הוא אסיר בכלא .?  תודה .הכלא והכלואים  עכשיו  במודה .
לצפיה ב-'למילה'
למילה
19/02/2016 | 13:17
1
37
למילה "לשבת" יש משמעות צרה ומשמעות רחבה.
המשמעות הצרה - להיות בתנוחת ישיבה.
המשמעות הרחבה - לשהות במקום, להתעכב במקום, לגור במקום.
ומכאן נגזר המילים "יישוב" ו"מושבה" שהן מקומות שהייה ומגורים.
כך גם "לשבת בכלא" = לשהות בכלא.
וכבר אמר רבי יוחנן: אין ישיבה אלא לשון עכבה, שנאמר "ותשבו בקדש ימים רבים" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, כ"א א').
לצפיה ב-'יוסי ואיציק'
יוסי ואיציק
20/02/2016 | 00:03
21
שכנים לתא בכלא. יוסי מתהלך בתא, הלוך ושוב, עד שאיציק אומר לו: אתה חושב שאם אתה הולך אתה לא יושב?
לצפיה ב-'פורומים חדשים בתפוז'
פורומים חדשים בתפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
17/02/2016 | 14:07
2
 מתעניינת בניתוח להגדלת חזה? רוצה לדעת מהן האופציות שעומדות בפנייך?
בפורום ניתוחי חזה תוכלי לקבל מענה לכל שאלה!
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2558
 
 יש לכם שאלות לגבי רכישת נעליים ברשת? מתלבטים לגבי מידה ולא יודעים איך לבחור?
פורום נעליים הוא המקום בשבילכם!
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2559
 
 מעצבים את הבית מחדש ויש לכם התלבטויות בנוגע לבחירת הריצוף? מעוניינים לקבל טיפים או רעיונות?
היכנסו עכשיו לפורום שיש ואבן בתפוז!
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2554
 
 עומדים להתחתן ויש לכם שאלות לגבי ההתנהלות בחופה? עליכם לבחור רב ואתם מעוניינים לדעת על מה לשים את הדגש?
בפורום רב לחתונה בתפוז תוכלו לקבל את כל התשובות!
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2556
 
לצפיה ב-'לאחר את הרכבת?'
לאחר את הרכבת?
15/02/2016 | 09:42
2
47
מאיפה זה בא והאם נחשב תקני?
הרי לא אומרים "איחר את האוטובוס" או "איחר את העבודה"...
האם יש הבדל בשימוש בין המובן המילולי (איחר לרכבת) והמטאפורי (החמיץ הזדמנות)?
האם השפעה של האנגלית miss the train?
ואגב, באנגלית אין לצירוף מובן מטאפורי, ששמור אצלם לכלי תחבורה אחר: miss the boat...
לצפיה ב-'זה לאחר במשמעות "להחמיץ את" או "לפספס את"'
זה לאחר במשמעות "להחמיץ את" או "לפספס את"
17/02/2016 | 20:33
22
כלומר משהו שבורח, מתרחק ממך; זה לא כמו לאחר לאירוע או לעבודה, שאז הם עדיין שם באותו המקום ואתה רק מצטרף אחרי כולם, מגיע אחרי השעה היעודה.
 
לי זה מזכיר קצת את "נשל הנחש" של מאיר אריאל.
לצפיה ב-'ואגב, בהחלט אומרים "לאחר את האוטובוס" (ר' גוגל) אבל מילולית'
ואגב, בהחלט אומרים "לאחר את האוטובוס" (ר' גוגל) אבל מילולית
17/02/2016 | 20:35
20
ולא כביטוי / מטאפורה להחמצה (לעומת הרכבת שיכולה להיות גם וגם).
לצפיה ב-'דברי מחאה'
דברי מחאה
15/02/2016 | 09:31
8
30
חברים בוקר טוב, 
אשמח אם תחוו את דעתכם על ניסוח המשפט הבא: 

מיכל  מחתה על מעצרו של חברה שחר  ולא אכלה שום דבר לאות  סולידריות עם שחר שאף הוא רעב..
 
 
תודות מראש 
 
לצפיה ב-'ספרי נא בטובך מהי הסיטואציה המתוארת במשפט, ולפיה ניתן יהיה '
ספרי נא בטובך מהי הסיטואציה המתוארת במשפט, ולפיה ניתן יהיה
15/02/2016 | 10:32
5
24
לערכו כיאות.
 
האם מדובר בסדר הדברים הבא?
- שחר נעצר
- לאות מחאה על מעצרו הוא שבת רעב (או, לחלופין, מי שעצר אותו סיפק לו מעט מאוד מזון, כך שהוא היה רעב בעת היותו במעצר)
- מיכל מחתה על מעצרו של שחר, ולאות סולידריות עם שחר שסבל מרעב שבתה שביתת רעב.
לצפיה ב-'תודה ובכן....'
תודה ובכן....
15/02/2016 | 11:22
4
26
לצערי, אין לי עוד הקשרים. למעשה האפשרות השלישית היא המתאימה ביותר - "מחכל מחתה על מעצרו של שחר ולאות סולידרנות עם שחר שסבל מרעב, שבתה שביתת רעב.
 
יום טוב
לצפיה ב-'אם זה הניסוח שבחרת, הייתי משתדלת להימנע מהמושא הפנימי'
אם זה הניסוח שבחרת, הייתי משתדלת להימנע מהמושא הפנימי
15/02/2016 | 15:35
1
19
("שבתה שביתה") ובוחרת בפועל אחר, אולי "פתחה בשביתת רעב" או "החלה לשבות רעב" או משהו כזה.
לצפיה ב-'תיקון טעות....'
תיקון טעות....
16/02/2016 | 03:43
13
ובכן אכן התכוונתי שהאפשרות השלישית היא זאת שמתארת את המצב הנתון.
תודה
אביבית
לצפיה ב-'אני מעדיף את "סולידריות עמו" על פני חזרה על השם'
אני מעדיף את "סולידריות עמו" על פני חזרה על השם
15/02/2016 | 20:45
7
לצפיה ב-'צר לי, לא תיארתי אפשרויות. תיארתי השתלשלות דברים אחת,'
צר לי, לא תיארתי אפשרויות. תיארתי השתלשלות דברים אחת,
15/02/2016 | 22:25
14
ורציתי לדעת אם אליה התכוונת, ותכננתי להציע עריכה של המשפט שהבאת, רק אחרי שתאשרי השתלשלות זו או תשני אותה.
לצפיה ב-'הצעה'
הצעה
16/02/2016 | 03:49
1
16
שחר נעצר וסבל מרעב; חברתו מיכל מחתה על מעצרו והביעה את הזדהותה בשביתת רעב / ופתחה בשביתת רעב להבעת הזדהות עמו.
לצפיה ב-'אחשוב על הצעתך!'
אחשוב על הצעתך!
16/02/2016 | 07:29
10
תודות
לצפיה ב-'מקור המילה ׳זום׳ (לא שייך לאופטיקה)'
מקור המילה ׳זום׳ (לא שייך לאופטיקה)
14/02/2016 | 21:32
3
49
לפני כ50 שנה היה נפוץ אצלנו בקיבוץ השימוש במילה ׳זום׳ לרוטב.
מאז המילה נשכחה אבל הנה לאחרונה הסתבר לי שביוונית, למילה ׳זומי׳ בדיוק אותה משמעות, רוטב.
- האם מישהו מכיר/הכיר את המילה מחוץ לקיבוצי השומר הצעיר?
- האם יש מקור שונה למילה, חוץ מיוונית?
לצפיה ב-'אב"ש: זום [אולי מן זהם] רוטב הצלי או המרק שהבשר מתבשל בו.'
אב"ש: זום [אולי מן זהם] רוטב הצלי או המרק שהבשר מתבשל בו.
15/02/2016 | 10:54
2
38
"ואוכלין פכסמין ופותין בתוך הזום של בשר (במדבר רבא ז).
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
כלומר: א. בקיבוץ שלכם היו (וישנם) אנשים חכמים שדיברו בלשון חכמים.
ב. ההשערה שלך בעניין מקור המילה, לטעמי, עדיפה על השערת אבן שושן, כי: 1. בתקופה שבה הופיעה המילה בעברית הייתה לשפה היוונית השפעה ניכרת עליה. 2. לא מסתדרת לי הפתִייה ׁ(כנראה טבילה או פירור) של הפכסמים בתוך נוזל אכיל (וגם טעים מן הסתם) וכינוי נוזל זה בשם שמקורו 'זיהום'.
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
15/02/2016 | 16:37
20
השימוש אצלנו נראה כל כך סלנג שלא העליתי על דעתי לבדוק באב״ש.
כמו שציינת, קיבלנו כל כך הרבה מיוונית אז שאין ספק שזה משם. בדקתי באתר אטימולוגיה יווני ונאמר שם שהמקור ארכאי. האמת, צריך לעשות מחקר על ההשפעה היוונית על הבישול בתקופת המשנה והתלמוד.
אז העניין סגור. הרבה תודות
יעקב
לצפיה ב-'וקליין אומר...'
וקליין אומר...
16/02/2016 | 17:14
27
שמקור המילה זום (בחולם!) אכן מיוונית, ומקורה במילה zyme שקשורה לתסיסה והחמצה, וממנה קיבלנו את האנזים שנקרא כך בגלל הקשר שלו לתהליכים מסוג זה. 
בדרך יותר פתלתלה, הזום קשור גם למילה האנגלית juice (ולמקבילותיה בשאר שפות אירופה), אשר חולקת אתו שורש PIE משותף.
ואגב, לא אתפלא אם אבא של שמעון בן זומא (המפורסם מההגדה, ומהפרדס) היה בעל דוכן מרקים או משהו כזה, ומעניין שהוא מוזכר לעתים גם כבן זימא.
לצפיה ב-'משקל המילה "מחוללת"'
משקל המילה "מחוללת"
14/02/2016 | 12:27
1
37
שלום,
אשמח לעזרה-
מה המשקל של המילה "מחוללת" בפסוק "הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין" (ישעיהו נא ט)? ידוע לכן/ם על עוד מלים בתנ"ך המתאימות למשקל זה?

תודה רבה:)
לצפיה ב-'בינוני פיעל/פועל (צורת ההווה בגזרות ע"ו/ע"ע)'
בינוני פיעל/פועל (צורת ההווה בגזרות ע"ו/ע"ע)
14/02/2016 | 13:48
19
בזכר אפשר לזהות אם מדובר בפיעל – מְחוֹלֵל (פעיל):
או בפועל – מְחוֹלָל (סביל):
(הקישורים מובילים לערכים במילון ספיר)
 
אבל בגלל סיומת הנקבה הצורות מזדהות. אני מניחה מההקשר שהכוונה לפיעל, אבל לא מכירה את הפסוק ואת פרשנויותיו.
 
השורש הוא ח-ו-ל (כמו במילה 'מחול').
 
אני יכולה להציע לך דוגמאות נוספות של בינוני פיעל נקבה בגזרת ע"ו (מעודדת, מכוננת, משוררת, מעוררת, מקוממת) או בזכר בתנ"ך (מרומֵם, משורֵר) אבל אין לי כרגע דוגמאות מקראיות בנקבה. כך או כך, אין כאן משהו חריג במשקל.
לצפיה ב-'כתיבת סימן שאלה במשפט'
כתיבת סימן שאלה במשפט
13/02/2016 | 13:28
15
41
שלום,
האם חוקי לעשות רווח לפני סימן שאלה במשפט, כלומר האם המשפטים הבאים:
מה שלומך?
או
מה שלומך ?
 
תקינים תחבירית? ואם לא - האם יש לכך תימוכין?
 
תודה רבה!
 
לצפיה ב-'זו שאלה של כללי פיסוק.'
זו שאלה של כללי פיסוק.
13/02/2016 | 20:21
9
35
על פי האקדמיה סימן הפיסוק יופיע צמוד למילה ולאחריו רווח.
 
מה שלומך?
ולא -  מה שלומך ?
לצפיה ב-'ברוך הנִצְךָ (אם יש מילה כזו ) מחדש. מה שלומך?/ ? '
ברוך הנִצְךָ (אם יש מילה כזו ) מחדש. מה שלומך?/ ?
13/02/2016 | 22:39
14
לצפיה ב-'תודה על התשובה, האם'
תודה על התשובה, האם
15/02/2016 | 11:16
7
24
תוכל להפנות למסמך המפרט את ההנחיה הזו של האקדמיה?
לא הצלחתי למצוא את זה באתר שלהם.
 
 
תודה רבה!
לצפיה ב-'כללי הפיסוק של האקדמיה מפורסמים באתרהּ, כמובן:'
כללי הפיסוק של האקדמיה מפורסמים באתרהּ, כמובן:
15/02/2016 | 14:30
6
25
לצפיה ב-'השואל לא שאל על דרך ההגעה לכללי האקדמיה. הוא ביקש לדעת,'
השואל לא שאל על דרך ההגעה לכללי האקדמיה. הוא ביקש לדעת,
15/02/2016 | 14:46
5
21
היכן בכללים אלה מופיעה הנחיית ההצמדה.
ובכן, למיטב ידיעתי, אין הנחיה כזו בכללי האקדמיה (למעט בעניין המקף, אך בכך אין שום רבותא, ולא על המקף נסבה השאלה).
 
באתר "השפה העברית" נאמר בנושא זה כך:
 
"למען בהירות הכתיבה, נהוג להצמיד את סימני הפיסוק הבאים למילה שקודמת להם ואחריהם לשים רווח:
פסיק, נקודה, נקודתיים, נקודה-פסיק, סימן שאלה, סימן קריאה.
גם אחרי סוגר שמאלי יבוא רווח (או סימן פיסוק ואחריו רווח)."
לצפיה ב-'אכן, אין הנחיה כזאת כי היא ברורה מאליה... וכל הדוגמאות כאלה'
אכן, אין הנחיה כזאת כי היא ברורה מאליה... וכל הדוגמאות כאלה
15/02/2016 | 14:48
4
13
לצפיה ב-'א. מעניין שלצרפתים הטמבלים האלה היא לא כל כך ברורה. ב. אם '
א. מעניין שלצרפתים הטמבלים האלה היא לא כל כך ברורה. ב. אם
15/02/2016 | 21:04
3
23
היא ברורה מאליה, איזה צורך יש לשלוח את השואל לכללי הפיסוק של האקדמיה. ג. אם רוצים לומר שניתן ללמוד את עובדת ההצמדה ע"י היקש מן הדוגמאות שבכללי הפיסוק, יש לומר זאת במפורש, ולא לגרום לו לחשוב שהיא בשר מבשרם של הכללים.
לצפיה ב-'א. מה הקשר לצרפתית? אנחנו עוסקים בעברית, לא במוסכמות צרפתיות'
א. מה הקשר לצרפתית? אנחנו עוסקים בעברית, לא במוסכמות צרפתיות
15/02/2016 | 21:17
2
19
אדם יכול לבדוק בשלל טקסטים רשמיים בעברית – עיתון, ספר, חוקי מדינת ישראל, פסק דין... סימני הפיסוק בכלל וסימני השאלה בפרט צמודים למילה. ככה זה בעברית, לא חל שום שינוי, אין כאן שינוי או פסיקה של האקדמיה ללשון.
 
ב. לא "שלחתי" אותו לכללי האקדמיה, הבנתי (כנראה בטעות) שהוא לא מצא את הכללים ולכן נתתי לו קישור ישיר, זה הכול.
 
ג. לא ביקשתי לומר שום דבר כזה, מוגג היה זה שהעלה את הנקודה; אני רק הבהרתי למה לדעתי אפשר להבין זאת מהכללים. אני יכולה רק להניח שמחברי הכללים כלל לא העלו בדעתם שיש לציין דבר כזה מפורשות (כאמור, כי הוא ברור מאליו) ולכן התייחסו לנושא הרווחים רק בסימני הפיסוק שבהם היה צורך להבהיר זאת.
לצפיה ב-'אה, האנגלית היא עברית, הבנתי. לכן במוסכמות אנגליות בטח נעסוק'
אה, האנגלית היא עברית, הבנתי. לכן במוסכמות אנגליות בטח נעסוק
15/02/2016 | 22:19
1
8
לצפיה ב-'מישהו אמר שהאנגלית היא עברית? או שהצרפתים טמבלים?'
מישהו אמר שהאנגלית היא עברית? או שהצרפתים טמבלים?
15/02/2016 | 22:32
18
אם יש לך משהו ענייני להוסיף לדיון, אשמח אם תכתוב אותו באופן ישיר וענייני; הציניות הזאת לא נעימה לי.
לצפיה ב-'לא תקין. סימני פיסוק כאלה* נצמדים למילה שלפניהם'
לא תקין. סימני פיסוק כאלה* נצמדים למילה שלפניהם
14/02/2016 | 00:05
4
35
ורק אחריהם בא רווח. כך גם בשפות אחרות (כמו אנגלית, למשל) ויש לזכור שאת סימני הפיסוק האלה ירשנו מהן, הם לא הומצאו בעברית.
 
* כך גם נקודה, פסיק, נקודה-פסיק, נקודתיים, סימן קריאה, שלוש נקודות; רק קו מפריד – עם רווח לפניו ואחריו.
לצפיה ב-'טריוויה פיסוקית'
טריוויה פיסוקית
14/02/2016 | 20:27
3
37
בצרפתית דווקא שמים רווח לפני סימן השאלה: 
 Que veux-tu ? 
אך כדי להרבות בלבול, בצרפתית קנדית לא יבוא רווח לפני סימ"ש!
בערבית הסימ"ש מתהפך משמאל לימין (מראה);
ובספרדית הוא מופיע פעמיים: סימ"ש רגיל בסוף המשפט; וסימ"ש הפוך (על הראש) בתחילת המשפט, כדי שנדע להתאים את הטון. 
 
לצפיה ב-'בספרדית ובערבית אני מכירה, אבל הם מהחריגים ¿'
בספרדית ובערבית אני מכירה, אבל הם מהחריגים ¿
15/02/2016 | 22:29
2
23
בצרפתית לא הכרתי; אולי הקנדים אימצו את השיטה האנגלית...?
 
אגב, מעיון בוויקיפדיה מתברר שביוונית ובארמנית משתמשים בתווים אחרים עבור סימן שאלה.
לצפיה ב-'גיליתי בדרך הקשה '
גיליתי בדרך הקשה
16/02/2016 | 12:31
1
34
לאחר שנזפתי במתרגמת לצרפתית על הרווחים "המיותרים" -
וננזפתי בחזרה על בורותי...
לצפיה ב-'אגב ספרדית, שמת לב לטקסט תחת כותרת הפורום? (הוא לא חדש)'
אגב ספרדית, שמת לב לטקסט תחת כותרת הפורום? (הוא לא חדש)
16/02/2016 | 13:21
11
לצפיה ב-'נ-ש-ק וגזרת חפ"נ'
נ-ש-ק וגזרת חפ"נ
12/02/2016 | 22:32
11
37
היי!
 
האם השורש נ-ש-ק שייך לגזרת חפ"נ, כלומר ההטייה שלו היא לשוק? וצורת העבר היא שק?
לצפיה ב-'בעיקרון לגזרת פ"נ שייכים כל השורשים שפה"פ שלהם היא נו"ן'
בעיקרון לגזרת פ"נ שייכים כל השורשים שפה"פ שלהם היא נו"ן
14/02/2016 | 00:18
10
30
ובעבר כשהיא הייתה ללא תנועה (אחריה), כלומר שוואית (בעיקר בשווא נח) היא הייתה "נעלמת" (מידמה ומתלכדת עם העיצור שאחריה) אבל בעברית החדשה יש נטייה לשמרה.
 
ראה כללי האקדמיה ללשון: הבלעת הנו"ן או קיומה בפועלי פ"נ
1. נו"ן הבאה ישירות לפני עיצור אחר, יש בעברית החדשה נטייה לשמרהּ. האקדמיה סומכת את ידה על כיוון ההתפתחות הזה.
 
2. הפעלים בגזרת פ"נ מותרים בקיום הנו"ן בכל הצורות, כגון יִנְקֹם לצד יִקֹּם, נִנְטַשׁ לצד נִטַּשׁ, הִנְשִׁיר לצד הִשִּׁיר, להוציא את הפעלים האלה, שההבלעה בהם היא הכרח:
בניין קל (הפעלים מובאים בזמן עתיד): יִגַּהּ, יִגַּע, יִגַּשׁ, יִדַּח, יִזֶּה, יִזַּל, יִטֶּה, יִטֹּל, יִטַּע, יִסַּע, יִפַּח, יִפֹּל, יִשָּׂא, יִשַּׁל, יִשַּׁק, יִתַּךְ, יִתֵּן (וכן יֻתַּן).
 
ומתוך סעיף 5 המתייחס לציווי בבניין קל:
"בצורות ציווי ממשקל יִפְעַל הנו"ן בדרך כלל חסרה, כגון טַע, סַע"
 
לעומת זאת בשם הפועל המצב שונה:
"6. בשם הפועל של בניין קל[2] הנו"ן מתקיימת. למשל: לִנְסֹעַ, לִנְטֹעַ, לִנְגֹּחַ."
 
לסיכום, הנטייה של השורש נ-ש-ק בבניין קל:
עבר: נָשַׁק
הווה: נוֹשֵׁק
עתיד: יִשַּׁק
ציווי: שַׁק!
שם הפועל: לִנְשֹׁק
לצפיה ב-'השכלתי בשנית'
השכלתי בשנית
14/02/2016 | 01:29
4
27
בעבר היא הייתה ללא תנועה בגלל הגיית השווא? ובכלל איך הוגים שווא? עד היום לא מצאתי תשובה ברורה לכך... ידוע לי רק על הרפיית אותיות מעל שווא נע ואחרי שווא נח...
 
תודה על ההפנייה לאתר האקדמיה! חיפשתי בספר ”שפ"ה בהקשר“ של אילת ברגר ולא היה שם פירוט רב על הגזרה כמו זה שהפנתיני אליו... אולי מפני שזו מהדורה ישנה ולא עדכנית...
את מכירה ספרים אחרים שמתאימים לנושאים כאלו (תחביר, הגה, תהליכים פונטיים וכיו"ב)? או שכדאי להסתמך על חיפוש בגוגל ובאתר האקדמיה?
 
שבוע טוב...
לצפיה ב-'בעבר בעברית העיצור n (נו"ן) היה עיצור "חלש"'
בעבר בעברית העיצור n (נו"ן) היה עיצור "חלש"
14/02/2016 | 01:52
3
195
שנטה להתלכד עם העיצור שאחריו ברגע שלא חצצה ביניהם תנועה, ובעברית שני עיצורים רצופים (שאין ביניהם תנועה חוצצת, כלומר הראשון בשווא נח) נכתבו כעיצור אחד עם ביצוע כפול >> דגש חזק משלים.
 
שווא נע הוא מקרה קצת שונה כי מקורו בתנועה (שנחטפה) והוא לא "אפס תנועה", אבל כפי שאפשר לראות, גם במקרה הזה לא פעם הנו"ן חסרה (למשל בצורות ציווי ובשם הפעולה "גישה").
 
אין הגייה תקנית לשפה העברית, לא מטעם האקדמיה לפחות. ברמה התאורטית המקובלת שווא נח נהגה כאפס תנועה ואילו שווא נע הוא תנועת e קצרה, אבל בפועל (בעברית החדשה) הגיית השווא (נע/נח/מרחף) מושפעת בעיקר מהסביבה הפונולוגית ופחות מסוג השווא. הנושא נידון בהרחבה בשרשורי עבר:
 
את הספר של ברגר איני מכירה, אבל להערכתי אין קשר לעדכניות המהדורה אלא לחומר שהמחברת בחרה לכלול בו (בהתאם למטרה ולקהל היעד). קשה לי להמליץ לך על ספרים בלי להבין מה בדיוק אתה מחפש, מה המטרה. אם המטרה היא כללים ותקינות, אתר האקדמיה ללשון הוא מקור מצוין. אם אתה מחפש ידע אקדמי, יש ספרים של האוניברסיטה הפתוחה וכמובן ספרות אקדמית בכל הנושאים הנ"ל, השאלה רק איזו רמה רלוונטית לך ומה בדיוק מעניין אותך.
לצפיה ב-'אוי, אני אוהב את השפה העברית!'
אוי, אני אוהב את השפה העברית!
15/02/2016 | 00:57
2
51
תמיד יש בה המון דברים מעניינים לגלות!
תודה על ההסבר! הבנתי! לפחות אני מקווה שהבנתי
לגבי השווא, תודה על ההפניה לשרשור! זה עזר לי להבין קצת יותר על נושא הגיית השווא...
מדוע האקדמיה לא פוסקת בנושא השווא? או שהאקדמיה לא מעוניינת לפסוק בנושאים של הגייה המשתנים מדובר לדובר? או שבעצם לא ניתן לפסוק בכלל בגלל שהגיית השווא משתנה מסיבות פונולוגיות?
 
אין לי השכלה של ממש בשפה העברית, רק כמה קורסי בחירה באוניברסיטה שעסקו בכתיבה, מעט תהליכים פונטיים, מעט תורת ההגה ומבוא לבלשנות...
אני מחפש ספר שיוכל לספק מידע על תורת ההגה ותהליכים פונטיים (הידמות, גרירה, הגייה, דגשים וכו'), עד היום נעזרתי בספרי האוניברסיטה שרכשתי במסגרת הקורסים ובספרי בגרות מן המתכונת הישנה, אך כמובן שנאצלתי להסתמך על מספר גדול של ספרים היות וכל אחד מסביר ומפרט בצורה שונה...
בנוגע לכללים ופסיקות אסתמך על אתר האקדמיה, תודה!
 
כן, ושוב תודה על העזרה!
לצפיה ב-'האקדמיה לא עוסקת ולא פוסקת בסוגיות הגייה / מבטא באופן כללי'
האקדמיה לא עוסקת ולא פוסקת בסוגיות הגייה / מבטא באופן כללי
15/02/2016 | 01:49
1
70
ולכן מן הסתם גם לא בשוואים.
 
אני יכולה להציע לך שני ספרים בנושא תורת ההגה אך שניהם די כבדים ואקדמיים:
פרקים בפונטיקה וברישום פונטי / אשר לאופר
תורת ההגה והצורות של לשון המקרא / יהושע בלאו
 
אם אתה שוקל לקנות אותם ממליצה לך לעיין בהם בחנות או בספרייה ולא להזמין מהאינטרנט (כדי לוודא שהם אכן מתאימים לצרכיך). לתחושתי עדיף לך לחפש ספר של קורס באוניברסיטה הפתוחה.
לצפיה ב-'תודה! אעשה זאת!'
תודה! אעשה זאת!
16/02/2016 | 00:27
12
ד"א תודה על ההמלצה לספר על לשון המקרא, תמיד רציתי להתעמק במערכת הזמנים במקרא
לצפיה ב-'מה זה גזרת פ"ן?'
מה זה גזרת פ"ן?
19/02/2016 | 15:12
2
6
לצפיה ב-'פ"נ = פ' הפועל נו"ן, כלומר שורשים שהאות הראשונה בהם היא נו"ן'
פ"נ = פ' הפועל נו"ן, כלומר שורשים שהאות הראשונה בהם היא נו"ן
19/02/2016 | 15:16
1
8
לצפיה ב-'אהההההההה תודה'
אהההההההה תודה
19/02/2016 | 15:17
4
לצפיה ב-'כלומר הנ' לא נעלמת? זה מה שאמרת בעצם? חוץ מציווי?'
כלומר הנ' לא נעלמת? זה מה שאמרת בעצם? חוץ מציווי?
19/02/2016 | 15:14
1
7
לצפיה ב-'בשורש נ-ש-ק בבניין פעל בעתיד ובציווי; בדיוק כמו נ-ס-ע:'
בשורש נ-ש-ק בבניין פעל בעתיד ובציווי; בדיוק כמו נ-ס-ע:
19/02/2016 | 15:15
13
נסע, נוסע, ייסע, סע!, לנסוע
לצפיה ב-'כנרת או כנרית'
כנרת או כנרית
11/02/2016 | 19:36
4
74
כנרת או כנרית? 
איך אומרים למי, נקבה, שמנגנת בכינור? 
לצפיה ב-'הו כַּנרת שלי...'
הו כַּנרת שלי...
11/02/2016 | 19:49
3
43
האקדמיה מתירה את שתי הצורות: " ...לצד הסיומת הרווחת מתקיימת גם הסיומת האחרת, כגון הצורות נַגֶּנֶת וטַבַּחַת הנשמעות פה ושם לצד נַגָּנִית וטַבָּחִית (הטַבַּחַת מוכרת למשל משירו של אלתרמן 'פגישה לאין קץ', ושם בחרוז ל'מטפחת'). בשמות אחדים טרם נתגבשה צורת הנקבה, ויש התרוצצות בין שתי הסיומות: כַּנֶּרֶת / כַּנָּרִית, דַּוֶּרֶת / דַּוָּרִית, יַזֶּמֶת / יַזָּמִית, נַגֶּרֶת / נַגָּרִית, סַוֶּרֶת / סַוָּרִית. כאמור שתי דרכי הנטייה הללו כשרות, וימים יגידו איזו מהן תגבר בכל אחד מן המקרים."
 
למנהלת הפורום היתה תשובה טיפה שונה לפני כשבע שנים.
 
ניחוש: אלמלא המילה "קנרית"  הנוסח המקובל היה "כנרית" (בדמה לסַפָּר-ספרית)/
לצפיה ב-'באשר לסיפא של דבריך, אני חולקת עליך; הסופית םֶת רווחת'
באשר לסיפא של דבריך, אני חולקת עליך; הסופית םֶת רווחת
11/02/2016 | 21:33
2
38
לא פחות (ולהערכתי מעט יותר) כצורן נקבה במשקל קַטָּל, ולכן איני רואה סיבה להניח שהנוסח המקובל היה דווקא "כנרית" ולא "כנרת".
לצפיה ב-'חשבתי על צ'לנית, פסנתרנית, חלילנית, אבובנית, נבלנית, מדענית'
חשבתי על צ'לנית, פסנתרנית, חלילנית, אבובנית, נבלנית, מדענית
12/02/2016 | 22:29
1
31
צפרית, תגרנית
לצפיה ב-'רק שאלה לא מקצועות במשקל הנ"ל'
רק שאלה לא מקצועות במשקל הנ"ל
13/02/2016 | 23:56
17
לצפיה ב-'הארץ '
הארץ
11/02/2016 | 19:23
3
46
כידוע ניקוד המילה "ארץ" משתנה ביידוע לאל"ף קמוצה. האם גם הצורה "הָאֶרץ" תיקנית?
לצפיה ב-'לא'
לא
11/02/2016 | 19:52
2
29
כך במקרא, וראה גם הערת האקדמיה ללשון (מס' 4):
" בשם אֶרֶץ הבא אחרי ה"א הידיעה הסגול שמתחת לאל"ף משתנה לקמץ: הָאָרֶץ"
 
ייתכן שבאופן פחות רשמי (או ללא ידע בניקוד) יהיו מי שירצו לבדל בין "הָאָרץ" (הארץ שלי / ישראל) לבין "הָאֶרץ" (ארץ מסוימת אחרת). טרם נתקלתי, אבל יש בזה היגיון לשוני מסוים. חירות המשורר/הסופר וכו' יכולה גם לחרוג מהתקן, כידוע, אך מבחינה תקנית זו טעות.
לצפיה ב-'אם כך...'
אם כך...
11/02/2016 | 21:08
1
33
מילוג מטעה את הציבור, וגרוע מכך - אותי! 
 
 
 
 
לצפיה ב-'כפי שנכתב כאן בעבר, מילוג אינו מילון רשמי ואינו מקור אמין'
כפי שנכתב כאן בעבר, מילוג אינו מילון רשמי ואינו מקור אמין
11/02/2016 | 21:16
13
לצפיה ב-'רעות - את האות "ר" מנקדים בצרה או בשוא נע'
רעות - את האות "ר" מנקדים בצרה או בשוא נע
09/02/2016 | 19:48
2
25
לצפיה ב-'יש גם וגם, תלוי במשמעות; ראה במילון ספיר (פתוח חינם לכולם)'
יש גם וגם, תלוי במשמעות; ראה במילון ספיר (פתוח חינם לכולם)
09/02/2016 | 19:51
1
29
רֵעוּת
רְעוּת
אני מניחה שהתכוונת לאפשרות הראשונה.
לצפיה ב-''
09/02/2016 | 20:18
5
לצפיה ב-'קצת ניקוד?'
קצת ניקוד?
10/02/2016 | 11:47
2
34
חברים שלומות, 
איך הייתם מנקדים: חיינו את חיינו במשמע - היו לנו חיים משלנו?
 
תודות ויום נעים
אביבית 
לצפיה ב-'נראה לי: חָיִינוּ אֶת חַיֵּינוּ'
נראה לי: חָיִינוּ אֶת חַיֵּינוּ
10/02/2016 | 13:00
1
22
חָיִינוּ אֶת חַיֵּינוּ - ואם טעיתי, למה לי חיים??
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
10/02/2016 | 13:07
6

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא גירושין בשיתוף פעולה
אירוח בנושא גירושין...
עו``ד אלונה לוי תענה על שאלותיכם בנושא גירושין...
אירוח בנושא גירושין בשיתוף פעולה
אירוח בנושא גירושין...
עו``ד אלונה לוי תענה על שאלותיכם בנושא גירושין...
אירוח בנושא נכויות ותאונות
אירוח בנושא נכויות...
מומחי ביטוח לאומי כאן כדי לענות לכם על כל השאלות...
אירוח בנושא נכויות ותאונות
אירוח בנושא נכויות...
מומחי ביטוח לאומי כאן כדי לענות לכם על כל השאלות...
במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ