לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

לצפיה ב-'מה עדיף: מכנס בודד או מכנסיים בנקבה?'
מה עדיף: מכנס בודד או מכנסיים בנקבה?
17/05/2016 | 21:42
34
49
קלטתי פתאום שעם המעבר מ"מכנסיים" ל"מכנס" (לפריט לבוש אחד) לפחות כבר לא מתייחסים למכנסיים בנקבה... (בדומה לסנדלים, כמדומני). יש בזה משהו משעשע קמעה.
לצפיה ב-'למיטב הבנתי (הלא אקדמית/מקצועית):'
למיטב הבנתי (הלא אקדמית/מקצועית):
17/05/2016 | 23:41
5
47
מכנס הוא מה שאנחנו מכניסים אליו רגל אחת; מן הסתם אנו מכניסים את שתי הרגליים אל המכנסיים (אלא אם את/ה גידם/ת ואז נסתמו טענותיי) לכן אומרים מכנסיים; בדומה למשקף משקפיים, אני מרכיב על פניי משקפיים ולא משקף (למרות שאני בכלל עם עדשות מגע, אבל ניחא).
 
אולם, באמת כשעברו ממכנסיים אל מכנס, לא מתייחסים למכנסיים בנקבה, כמו שאמרת, כך שיש בזה יתרון מסוים...
אם הציבור אומר מכנס ומתאים נכון דקדוקית את התואר שבא אחריו (כי מספרים זה נורא קשה להתאים) גם בצורת הרבים, מסופקני, שהציבור יאמר מכנס...
לצפיה ב-'הבנתך נכונה היא (אך לא זו הייתה הנקודה שלי)'
הבנתך נכונה היא (אך לא זו הייתה הנקודה שלי)
18/05/2016 | 00:09
2
17
לצפיה ב-'כן, הבנתי שהנקודה היא אם עדיף שיאמרו מכנס ביחיד (שזו'
כן, הבנתי שהנקודה היא אם עדיף שיאמרו מכנס ביחיד (שזו
18/05/2016 | 00:29
1
32
טעות) ולהתאים את המין הדקדוקי נכון או לומר מכנסיים ברבים אבל לא יתאימו את המין נכון.
 
אז הבאתי רקע לבעיה (אוכ, עקרונות הכתיבה הטיעונית) ואז בסוף כתבתי את דעתי, עשיתי בסדר, לא? או שלא הבנתי את הנקודה?
לצפיה ב-'הכול בסדר... פשוט נקודה ששעשעה אותי וחשבתי לחלוק אתכם'
הכול בסדר... פשוט נקודה ששעשעה אותי וחשבתי לחלוק אתכם
18/05/2016 | 01:55
12
לצפיה ב-'הערה .טרופלדור היה גידם. חסר רגל הוא קיטע.צ'י'
הערה .טרופלדור היה גידם. חסר רגל הוא קיטע.צ'י
20/05/2016 | 11:03
1
10
לצפיה ב-'אוי נכון, התבלבלתי, קיטע הוא קטוע הרגל, סליחה...'
אוי נכון, התבלבלתי, קיטע הוא קטוע הרגל, סליחה...
20/05/2016 | 12:22
10
לצפיה ב-'חצי טעות או טעות שלמה? '
חצי טעות או טעות שלמה?
18/05/2016 | 20:28
27
37
שניהם בסופו של דבר טעות. אך יחד עם זאת, נראה לי שמכנס היה סובל את העין הישראלית שרגילה לראות אותו בכל זווית בקניונים- "קנה מכנס אחד וקבל הנחה על השני" (כך שבתכל'ס לפי העברית התקנית אתה קונה חצי מכנס ועל החצי השני אתה מקבל הנחה... ומסיבה זו כל פעם כשאני רואה שלטים או פרסומות מסוג זה אני מעלה חיוך פנימי ומסתלבט עם עצמי יחד עם השפה העברית)
 
"מכנסיים" זה ארוך ו'חְנוּנִי' מידי כנראה.
 
אגב, כל מה שציינת רלוונטי גם למשקפיים. תרבות המִשקף כבר הגיע למחנינו. (בינתיים לא הגיעו דיווחים על כך שהאופניים הפכו לאוֹפָן)
לצפיה ב-'ובכל זאת דאג "מחננו" לכווץ קמעה גם אותם - אופְניים.'
ובכל זאת דאג "מחננו" לכווץ קמעה גם אותם - אופְניים.
18/05/2016 | 23:28
25
9
לצפיה ב-'זה נכון, אך משום מה במקרה של כסאות יש תופעה הפוכה'
זה נכון, אך משום מה במקרה של כסאות יש תופעה הפוכה
19/05/2016 | 07:42
24
27
יש הארכה במקום קיצור, "כּיסָאוֹת" במקום כִּסְאוֹת.
לצפיה ב-'הסבר אפשרי להגייה כיסָאות: במילה כיסאות משתמשים הרבה פעמים'
הסבר אפשרי להגייה כיסָאות: במילה כיסאות משתמשים הרבה פעמים
20/05/2016 | 09:26
23
36
כחלק מן הצמד "שולחנות וכיסאות" או "כיסאות ושולחנות".
("שולחנות וכיסאות" - 123,000, גוגל; "כיסאות ושולחנות" 22,000, כנ"ל).
 
נטייתם הטבעית של המדברים, כך נראה לי, היא ליצור מצלול אחיד.
ומכיוָון ש'שולחָנות' ב -ָ , מחרים־מחזיקים אחריהם ה'כסאות' וגם הם ב -ָ ידובָבו.
 
הערה: למיטב ידיעתי, על פי התקן גם בכתיב חסר ניקוד (כתיב מלא) - 'כיסְּאות' ולא 'כסְאות' (בשל הדגש החזק ב-ס').
 
לצפיה ב-'במקרא כסאות הסמ"ך בשווא וללא דגש'
במקרא כסאות הסמ"ך בשווא וללא דגש
20/05/2016 | 11:27
22
26
ובכלל הנטייה עפ"י הסגוליים.
לצפיה ב-'אכן כך במקרא, אך ראה נא (בפנים) את דבר האקדמיה בעניין.'
אכן כך במקרא, אך ראה נא (בפנים) את דבר האקדמיה בעניין.
20/05/2016 | 13:41
21
28
הנה כאן.
וחושבני שהכתיב חסר הניקוד הולך אחר לשון ימינו, כי כלליו נקבעו בימינו ממש.
לצפיה ב-'מוזר'
מוזר
20/05/2016 | 15:31
20
18
רשום כהערה שמי שמנקד אות בשווא ללא דגש אינו טועה (כי כך הנטייה במקרא)
 
ואתה טוען שאפילו בכתיב חסר ניקוד צריך להדגיש?!
לצפיה ב-'בכיתב חסר ניקוד לא צריך להדגיש דבר, רק מתווספת יו"ד לתנועת i'
בכיתב חסר ניקוד לא צריך להדגיש דבר, רק מתווספת יו"ד לתנועת i
20/05/2016 | 16:22
19
בדיוק כמו במילה "גידם" (שהוזכרה כאן בהקשר אחר). משקל קִטֵּל משמש בעיקר לבעלי מומים וכיו"ב (גידם, קיטע, פיסח, חיגר, אילם, חירש, עיוור, עילג, טיפש, קירח, גיבח, גיבן...) ובנטייה הצירי נחטף לשווא.
לצפיה ב-'הבה נבדוק המוזרים דבריי אם לאו.'
הבה נבדוק המוזרים דבריי אם לאו.
20/05/2016 | 17:04
18
22
א. הנה העדבק  מאתר האקדמיה של הקטע שהוא נושא ענייננו:
 
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
2.4.1 הדגש החזק באותיות שוואיות
א. דגש חזק הבא במילה (או בנטייתה) יבוא בצורות הנוטות גם כאשר האות שוואית. למשל: יִקַּח יִקְּחוּ, עִוֵּר עִוְּרִים, מַסָּע מַסְּעֵי־, כִּסֵּא כִּסְּאוֹ (ומכאן: כִּסַּאֲךָ כִּסַּאֲכֶם), זְמַן זְמַנִּי זְמַנְּכֶם, אֵשׁ אִשָּׁם אִשְּׁכֶם, חֹק חֻקּוֹ חֻקְּכֶם, עַכָּבִישׁ עַכְּבִישׁ־ עַכְּבִישִׁים, לְבַד לְבַדִּי לְבַדְּכֶם, שֶׁל שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ.
(אין הכוונה לשמות שנטייתם על דרך משקל אחר, כגון אִשָּׁה אִשְׁתִּי, זִכָּרוֹן זִכְרוֹנוֹת.)
 
במקרא יש נטייה שלא לתת דגש באותיות שוואיות; כך למשל יִקְחוּ, עִוְרִים, מַסְעֵי־, כִּסְאוֹ. המנקד את האותיות השוואיות רפות כבמקרא – לא טעה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
דומני שברור מן הכתוב שגם את המילה כיסאות (נטיית הרבים של כיסא) יש לנקד בדגש ב-ס'.
 
ב. ידוע לכול ששווא הנמצא מתחת לאות דגושה אינו שווא נח אלא שווא נע
    ולכן השווא שמתחת ל-ס' במילה כיסאות הוא שווא נע.
 
ג. בכללי הכתיב חסר הניקוד נאמר שאחד המקרים שבהם אין מוסיפים י' אחרי אות  המנוקדת בחיריק הוא המקרה שבו יש אחרי אות זו אות המנוקדת בשווא נח.
ומכאן אתה למד, שאם האות המדוברת מנוקדת בשווא נע, יש להוסיף י' לפניה.
 
ד. בדבריי גם התייחסתי לכך שכדברי האקדמיה, על פי ניקוד המקרא השווא המדובר הוא שווא נח, ואמרתי בהקשר לדברים אלה שלדעתי, בכתיב המלא יש לנהוג על פי הניקוד הנוהג בימינו (ולכן יש לכתוב כיסאות).
 
הנותרה המוזרות בעינה?
 
 
לצפיה ב-''
20/05/2016 | 17:46
13
26
אוקיי פשוט לא הבנתי למה רשמת כיסְּאות אם זה כתיב חסר ניקוד...
 
1) מן הכתוב עולה שאפשר בטקסט מנוקד לדגוש או לרפות את העיצור המדובר.
 
2) יש הרבה מילים בהן הדגש נשמר אף באות המנוקדת שווא.
 
3) לענ"ד במקרא השווא בכסאות הוא שווא נח (עפ"י הסגוליים) ולכן לא יבוא בו דגש.
 
ומכיוון שהאקדמיה נזהרת לא להפר את הכתוב במקרא אני לא מבין את הערותיך
לצפיה ב-'או. קיי. נישאר כך. יותר טוב מכפי שניסיתי להסביר אינני יודע.'
או. קיי. נישאר כך. יותר טוב מכפי שניסיתי להסביר אינני יודע.
20/05/2016 | 20:19
7
לצפיה ב-'מה הקשר לסגוליים? '
מה הקשר לסגוליים?
21/05/2016 | 14:49
11
16
"כיסא" אינו משקל סגולי; אין בו סגול, הוא אינו מלעילי, ולו הייתה נטייתו עפ"י הסגוליים הרי שהריבוי היה צריך להיות "כְּסָאוֹת" אך הוא "כִּסְאוֹת" (תהלים קכב ה) ואין שם סמיכות (כלומר זו לא צורת נסמך).
לצפיה ב-'אכן כיסא אינו במשקל סגולי אבל הנטייה של המילה עפ"י הסגוליים'
אכן כיסא אינו במשקל סגולי אבל הנטייה של המילה עפ"י הסגוליים
21/05/2016 | 18:32
10
13
התופעה איננה נדירה כפי שהצבעת למשל: אבן (qatl) בריבוי אבנים (qatal)
לצפיה ב-'למה הנטייה עפ"י הסגוליים? הנטייה רגילה, עפ"י משקל המילה'
למה הנטייה עפ"י הסגוליים? הנטייה רגילה, עפ"י משקל המילה
22/05/2016 | 01:31
9
15
הריבוי של המילה "אבן" (שאינן לי מושג איך היא קשורה לדיון הזה) אינו שונה משל שאר הסגוליים – qtalim / qtalot. הסיבה לצליל a הוא כמובן העובדה שאל"ף לא מקבלת שווא נע אלא חטף פתח (אֲבָנִים). מה בין זה לבין כסְאות?
לצפיה ב-'במשקלים סגוליים'
במשקלים סגוליים
22/05/2016 | 21:17
8
32
הריבוי נוצר ממשקל qatal (אבנים כמו חכמים) כלומר הבאתי את אבנים כדי להדגים שמשקל של מילה יכול להשתנות בנטייה. דוגמא אחרת היא הסמיכות של משקל qatal ברבים בנויה על משקל qatl (חכמים > חכמי-)
 
בכיסא אנו עדים לאותה תופעה, בנטייה המשקל משתנה מ- qittel ל- qitl (כִּסֵּא -כִּסְאֲךָ -כִּסְאוֹת)
 
 
לצפיה ב-'זו אכן אותה צורת ריבוי (qtalim / qtalot), אבל זו דוגמה חריגה'
זו אכן אותה צורת ריבוי (qtalim / qtalot), אבל זו דוגמה חריגה
22/05/2016 | 21:38
7
13
מאחר שהריבוי של המשקלים הסגוליים נחשב ל"ריבוי שבור" (בדומה לערבית) ולא מייצג את המצב הרגיל בשפה. צורת הנסמך של הריבוי היא בהתאם לצורת הריבוי (סְפָרִים >> סִפְרֵי־ כמו דְּבָרִים >> דִּבְרֵי־) ולא מבוססת על משקל qatl; מה שקורה הוא שהקמץ תחת עה"פ נחטף ויש פירוק צרור שוואים נעים (השווא הראשון הופך להיות תנועה קטנה והשווא השני שווא מרחף).
 
ב"כיסא" זו לא אותה תופעה, כי הנטייה מתאימה למשקל, רק הדגש לא ממשיך בנטייה (כיום כן, לפי האקדמיה). אם אתה רוצה להקביל זאת למשקל אחר, זה לא לסגוליים (הם הרי לא דגושים מלכתחילה) אלא למשקל קִטָּלוֹן שגם בו הדגש החזק לא ממשיך בנטייה.
לצפיה ב-'נכון, ריבוי שבור בערבית נגזר ממשקל שונה'
נכון, ריבוי שבור בערבית נגזר ממשקל שונה
22/05/2016 | 22:28
6
12
ממשקל המילה היסודית למשל כִתַאב- כֻתֻב. כך קורה גם בעברית אלא שבעברית תופיע סיומת רבים כלשהי בנוסף.
 
אם סִפְרֵי- היה באמת נגזר מ-ספרים אז למה לא סְפָרֵי- (sfare)?!
 
כך גם בכיסא המשקל בנטייה משתנה (הרי אין בעיה לכתוב *כִּסְּאוֹת* יש הרבה מקרים בהם דגש חזק נשמר בעיצור חטוף) אלא שכאן התופעה יותר שרירותית (באִלּמים הדגש נשמר אך בעיוורים לא...)
לצפיה ב-'כבר עניתי: הקמץ נחטף בגלל התרחקות הטעם'
כבר עניתי: הקמץ נחטף בגלל התרחקות הטעם
22/05/2016 | 22:37
5
10
לצפיה ב-'איזו התרחקות?! הטעם נשאר בשני המקרים על ה "רֵי" שבספרי'
איזו התרחקות?! הטעם נשאר בשני המקרים על ה "רֵי" שבספרי
22/05/2016 | 22:47
4
6
לצפיה ב-'ההתרחקות לסומך. בצירוף סמיכות רק הסומך מוטעם (עקרונית)'
ההתרחקות לסומך. בצירוף סמיכות רק הסומך מוטעם (עקרונית)
23/05/2016 | 01:29
3
23
וההטעמה בנסמך נחשבת להטעמה משנית. זה הרי לא המקרה היחיד שקמצים בצורת הריבוי נחטפים בצורת הנסמך, יש הבדל בין השתיים במילים רבות, למשל:
מַעֲטָפוֹת מַעַטְפוֹת־
 
זו אותה תופעה בדיוק: הקמץ (שהיה תחת הטי"ת) נחטף עם התרחקות הטעם, נוצר רצף שוואים נעים שפורק ע"י תנועה קטנה בראשון (פתח תחת העי"ן) ושווא (המכונה) "מרחף" בעיצור שאחריו (פ"א). ראה הסבר באתר סנונית:
רצה הגורל והם אפילו נותנים שם דוגמה של ריבוי נסמך במשקל סגולי (מלך).
לצפיה ב-'עצם זה שהיה צריך להמציא את השווא המרחף'
עצם זה שהיה צריך להמציא את השווא המרחף
23/05/2016 | 20:36
2
12
כל העסק נשמע לי מפוקפק...
 
אגב אני לא מבין גם מה ההבדל בין הקמץ לפתח, למשל המילה מגדל בסמיכות הקמץ הופך לפתח.
 
 
לצפיה ב-'לא היה צריך "להמציא", זה פשוט כינוי לשווא שמצד אחד סוגר הברה'
לא היה צריך "להמציא", זה פשוט כינוי לשווא שמצד אחד סוגר הברה
23/05/2016 | 22:03
1
15
ובא אחרי תנועה קטנה (ולכן הוא מתחזה לנח), אבל בעצם מקורו בתנועה ולא יבוא אחריו דגש קל בבגד כפת. אפשר היה להגדיר אותו גם אחרת, בחרו לתת לו כינוי משלו.
 
ההבדל בין קמץ לפתח היה בהגייה. בהגייה הטברנית היו 7 תנועות ולא רק 5. פתח נהגה כנראה בפה פתוח ושטוח (A) וקמץ בפה יותר קמוץ, כלומר תנועה אחורית יותר, משהו בין A ל-O.
 
בעיקרון קמץ (רגיל) נחשב לתנועה גדולה (או "בינונית") והוא נובע לא פעם מתנועת A ש"התארכה" בהברה פתוחה. למיטב ידיעתי דווקא צורות הנסמך משקפות מצב מקורי יותר, וברגע שנשלה הסופית (למשל סופית t במילים ממין נקבה שמסתיימות ב-םָה) אז הפתח הפך לקמץ (אבל לא בסמיכות, כי זה בעצם צירוף "סגור").
לצפיה ב-'לא התכוונתי להבדל בהגייה'
לא התכוונתי להבדל בהגייה
24/05/2016 | 22:06
8
אלא למה מגדל בסמיכות הופך הקמץ לפתח? חכמָה > חכמַת הבנתי אבל אני רואה שגם לפני הטעמה משנית וגם בהטעמה המשנית הקמץ "מתקצר"
 
לטעמי ניתן לראות העדפה למשקל חד הברתי + תנועה סופית, כלומר ב- מִגְדְלֵי למשל החלוקה להברות היא מִגְדְ-לֵי כאשר השווא השני גם הוא נח אלא נהגה כנע לפשטות ההגייה (כעין תנועת מעבר/ עזר). כך גם בכיסא אלא שכאן גם בנטייה.
 
 
לצפיה ב-'אם נקבל את דברי האקדמיה'
אם נקבל את דברי האקדמיה
21/05/2016 | 13:33
3
20
שהמנקדים כסאות ללא דגש בסמ"ך אינם טועים,
הרי שהוספת האות יו"ד מיותרת במקרה שהאות סמ"ך אינה דגושה (כי אין להוסיף אם קריאה לפני שווא נח).
כך שבשורה התחתונה שתי האופציות כביכול תקינות:
1) כתיבת דגש בסמ"ך עם אם תנועה לפניה.
2) אי כתיבת דגש בסמ"ך ללא אם תנועה לפניה.
 
לא כי?
לצפיה ב-'הוספת האות יו"ד אינה מיותרת לפי כללי האקדמיה ללשון'
הוספת האות יו"ד אינה מיותרת לפי כללי האקדמיה ללשון
21/05/2016 | 15:15
2
18
"אבל יו"ד לא תיכתב
– לפני אות המנוקדת בשווא נח, כגון שמלה, מכתב, דמיון (=דִּמְיוֹן), חוץ ממילים שבצורת היסוד שלהן נכתבת יו"ד (בכתיב חסר הניקוד), למשל: זיכרונות (צורת היסוד: זיכרון), ניסיוני (הניסיון שלי או שם התואר; צורת היסוד – ניסיון)."
 
במשקל "קִטָּלוֹן" הדגש החזק לא מופיע בנטייה (זִכָּרוֹן >> זִכְרוֹנוֹת) אבל עפ"י כללי האקדמיה לכתיב חסר הניקוד היו"ד נשארת. כך גם בכיסאות, בין אם דוגשים את הסמ"ך בנטייה ובין אם לאו.
 
לסיכום:
כִּסֵּא >> כיסא
כִּסְּאוֹת (כמקובל היום) / כִּסְאוֹת (לפי המקרא) >> כיסאות
לצפיה ב-'צודקת, תודה'
צודקת, תודה
21/05/2016 | 16:32
8
לצפיה ב-'נאה נאה. ייתרת את הצורך בטיעון שלי (שאינו בלתי ניתן לתקיפה '
נאה נאה. ייתרת את הצורך בטיעון שלי (שאינו בלתי ניתן לתקיפה
21/05/2016 | 18:14
21
ולערעור, בעוד טיעונך - צוק איתן).
לצפיה ב-'הגיעה*'
הגיעה*
19/05/2016 | 07:44
21
ולא תרבות שהגיע...
בתכל'ס לפי העברית התקנית, אתה קונה חצי מכנסיים (ולא חצי מכנס), ועל החצי השני אתה מקבל הנחה. 
לצפיה ב-'צבי הנינג'ה - עם דגש או בלי?'
צבי הנינג'ה - עם דגש או בלי?
17/05/2016 | 20:12
13
26
האם ה-ב' דגושה, או לא?
אם כן, מדוע?
לצפיה ב-'צַבִּים ובסמיכות צַבֵּי הנינג'ה'
צַבִּים ובסמיכות צַבֵּי הנינג'ה
17/05/2016 | 20:33
29
משקל סגולי של שם עצם מגזרת הכפולים.
 
העברית נוקטת ביטול השווא הנח השני בכפולים והתרת השווא הנח הראשון והפיכתו לתנועת עזר בסגוליים:
 
1) צב-צבּים, חץ-חִצִּים
2) אֶבֶן, יֶלֶד -הסגול השני במקור שווא נח השווה ילדי.
 
ישנם חריגים כמו סיומת לנוכחת בעבר- הלכְתְ ובכמה מילים במקרא כגון נֵרְד, קֹשְט
לצפיה ב-'ובאותו עניין...'
ובאותו עניין...
18/05/2016 | 12:12
11
43
האם לדעתכם הכוונה בשיר היא לצבצבים (כמו כלבלבים) או שפשוט הייתה חסרה למשורר הברה והם שרים צב - צבים - צבי הנינגה?
לצפיה ב-'או, זו שאלה ברומו של עולם! '
או, זו שאלה ברומו של עולם!
18/05/2016 | 14:01
10
38
באנגלית זה Teenage Mutant Ninja Turtles (כלומר 8 הברות) אבל בעברית "צבי הנינג'ה" זה רק 5, וגם אם מוסיפים עוד "צבים" עולים ל-7, אז צריך "לסתום" עוד הברה.
לצפיה ב-'אוקיי, אין לי מושג איך עלית על זה, אבל זה רק מוכיח שאת'
אוקיי, אין לי מושג איך עלית על זה, אבל זה רק מוכיח שאת
18/05/2016 | 14:49
9
35
גאונה!
לצפיה ב-'על מה? '
על מה?
18/05/2016 | 14:52
8
14
לצפיה ב-'על העניין הזה עם ההברות...'
על העניין הזה עם ההברות...
18/05/2016 | 15:12
7
23
לצפיה ב-'אבל הדיוט גמור כבר העלה את ההשערה הזאת... רק תמכתי בה'
אבל הדיוט גמור כבר העלה את ההשערה הזאת... רק תמכתי בה
18/05/2016 | 15:13
6
17
לצפיה ב-'חשבתי על עוד הסבר'
חשבתי על עוד הסבר
19/05/2016 | 08:49
5
42
שמדובר במנטרה בסגנון נ נח נחמן מאומן:
צב צבים צבי הנינג''ה
לצפיה ב-''
19/05/2016 | 12:48
6
לצפיה ב-''
19/05/2016 | 15:48
3
8
לצפיה ב-'מה זה הסימן האדום שיש מימין להודעה שלך?'
מה זה הסימן האדום שיש מימין להודעה שלך?
19/05/2016 | 19:46
2
9
לצפיה ב-'כמו שיש אנשים ששמים אייקון של איש שלג או שועל או צב או'
כמו שיש אנשים ששמים אייקון של איש שלג או שועל או צב או
19/05/2016 | 23:10
1
27
מה שלא יהיה בסוף הכותרות של ההודעות שלהם, אני שמתי את זה (זה הסמליל של הסדרה האהובה עליי/של הפורום שאני מנהל); זה היה פעם בסוף הכותרת ואז מישהו התלונן שזה יותר מידיי דומה לסימן של קובץ בהודעה (לא ברור לי איך, כי קובץ זה כחול, וזה מן הסתם אדום) אז הזזתי את זה להתחלה.
לצפיה ב-''
20/05/2016 | 05:25
3
לצפיה ב-'סוֹנֵט - מלעיל או מלרע'
סוֹנֵט - מלעיל או מלרע
16/05/2016 | 21:19
12
38
ראיתי במקומות שונים של'סוֹנֵטָה' (נקבה) יש גם צורת זכר: סוֹנֵט.
השאלה אם זה מבוטא במלעיל או במלרע.

(הכוונה לסוֹנֵטָה - צורה של שיר בן 14 שורות, לא לסוֹנָטָה - סוג של יצירה מוזיקלית)
לצפיה ב-'במלעיל'
במלעיל
16/05/2016 | 21:29
2
6
לצפיה ב-'על סמך מה?'
על סמך מה?
16/05/2016 | 22:56
1
6
לצפיה ב-'ראה למטה'
ראה למטה
17/05/2016 | 00:01
5
לצפיה ב-'לפי הניקוד בעברית (ונטייתה של עברית למלרע) אני מניחה שמלרע'
לפי הניקוד בעברית (ונטייתה של עברית למלרע) אני מניחה שמלרע
16/05/2016 | 21:34
8
30
בפועל אני מניחה שיש מי שהוגה במלעיל כמו באנגלית (sonnet) אבל מכיוון שמעולם לא שמעתי דובר עברית הוגה את המילה (כך או אחרת) אין לי מושג מה "מקובל". במוזיקה מקובל רק "סוֹנָטָה" (ממה ששמעתי ולמדתי) ובספרות נתקלתי עד היום רק ב"סונטה" (שלפי המילונים צריכה להיות מובטאת "סוֹנֵטָה" אבל עד כה לא זכיתי לשמוע את ההגייה הנ"ל).
 
את הצורה "סונט" פגשתי עד כה רק בשיר "סונט הבניינים" של יהודה עמיחי (חמוד מאוד וקשור לנושא הפורום). מלבד השימוש במבנה הסונטה, אני מניחה שהכותרת היא גם משחק מילים על הפועל "סונט".
לצפיה ב-'מה זאת אומרת לפי הניקוד?'
מה זאת אומרת לפי הניקוד?
17/05/2016 | 00:00
7
25
האם לדעתך הניקוד כאן תומך במלרע? לי הוא דווקא נראה מלעילי כל דבר (ומתאים באמת להגייה האנגלית)
שִׁיר זָהָב, סֹנֶּט
עדכון במונח: סוֹנֵטָה
מילון: ספרות: שירה (תרצ"ו) , 1936
 
מונחי האקדמיה ללשון העברית:
 
 
לצפיה ב-'זה ניקוד מלפני 80 שנה... חפש "סונט" בעברית ותראה את הניקוד'
זה ניקוד מלפני 80 שנה... חפש "סונט" בעברית ותראה את הניקוד
17/05/2016 | 00:04
6
23
זה מה שעשיתי (קודם) והופיע לי "סוֹנֵט" (לא נכנסתי לערך עצמו).
עכשיו נכנסתי לערך וכתוב "עדכון במונח: סוֹנֵטָה" כך שמבחינתם אבד עליו הכלח כך או כך (ואולי לכן לא עדכנו את הניקוד בתוך הערך עצמו...?).
לצפיה ב-'אז את מסכימה שלפני שאבד עליו הכלח הוא היה מלעילי?'
אז את מסכימה שלפני שאבד עליו הכלח הוא היה מלעילי?
17/05/2016 | 01:42
5
5
לצפיה ב-'לא יודעת מה הוא היה, אבל הניקוד מ-1936 אכן בהתאם למלעיל'
לא יודעת מה הוא היה, אבל הניקוד מ-1936 אכן בהתאם למלעיל
17/05/2016 | 01:47
4
20
הניקוד העדכני (זה שמוצג בתוצאות החיפוש) הוא מלרעי.
בשורה התחתונה, מעולם לא שמעתי את המילה "סונט" (כשם עצם בעברית) כך או כך, רק "סונָטה" (במלעיל).
לצפיה ב-'לא נראה לי שהניקוד החדש מצביע על מלרעיות'
לא נראה לי שהניקוד החדש מצביע על מלרעיות
17/05/2016 | 01:56
3
30
הוא פשוט נגזרת של כללי התעתיק החדשים (שלא היו קיימים ב-1936).
לפי הכללים החדשים בתעתיק מלועזית, בדרך כלל אין מנקדים אות כפולה בדגש חזק, תנועת o מנוקדת תמיד בחולם מלא ותנועת e בהברה סגורה בסוף מילה, מנוקדת בצירי, ומכאן נגזר הניקוד החדש (וזה לא אומר כלום על ההטעמה).
 
תיקון: אולי דווקא היו צריכים לנקד סגורה בסוף מילה בהטעמה מלעילית בסגול
 
אבל לא נראה לי סביר שיטרחו לתקן הגייה של מילה שאינה בשימוש ניתן לה מונח חדש.
גם אני לא מכיר את סונט.
לצפיה ב-'הברה פתוחה? לפי כללי התעתיק (לשמות פרטיים, אבל זה מה יש)'
הברה פתוחה? לפי כללי התעתיק (לשמות פרטיים, אבל זה מה יש)
17/05/2016 | 02:04
2
18
תנועת e סגורה בסוף מילה ֵx, אבל אם ההגייה הרווחת מלעילית — ֶx.
לצפיה ב-'תיקנתי את ההודעה הקודמת.'
תיקנתי את ההודעה הקודמת.
17/05/2016 | 02:05
1
6
לצפיה ב-'לך תדע מתי נוקדה המילה מחדש; חוסר האחידות רק מגדיל את הבלבול'
לך תדע מתי נוקדה המילה מחדש; חוסר האחידות רק מגדיל את הבלבול
17/05/2016 | 02:11
20
יש לזכור שכללי התעתיק הם לשמות פרטיים ולא לשמות עצם (שעוברים לא פעם "אזרוח" מסוים, בשונה משמות פרטיים שאין להם מסורת כתיבה). אישית נראה לי מוזר שמילה כמו "סונט" במלעיל תנוקד בחולם מלא כשיש בעברית משקל כזה בדיוק שמנוקד בחולם חסר (ויש לכך תקדימים בהיסטוריה של העברית, למשל מַלָּח), אבל מכיוון שאלה מים מתחת לגשר... אני לא רואה אפילו טעם לסנוט באקדמיה ולהטריח אותם בנושא.
לצפיה ב-'שורש נ-מ-ס, קיים כזה?'
שורש נ-מ-ס, קיים כזה?
16/05/2016 | 12:50
12
57
שלום,
ראיתי את המשפט הבא: איכלו לפני שזה יינמס.
אני יודע ששורש מ-ס-ס בעתיד כותבים יִמַּס (יימס) וכותב המשפט שוגה ומשאיר את הנ' שמקורה בבניין נפעל ומופיעה רק בעבר ובהווה.
 
כותב המשפט טוען שניתן גם וגם מאחר ומדובר בשורש נ-מ-ס. ציטוט:
שורש שונה מסס הפיכה לתמיסה נמס גם אותו רעיון הפיכה ממוצק לנוזל. נמס חסרי פה כמו נטע ייטע לנטוע ולטעת. מסס המסה כמו הגנה גננ כפולים, כלומר שורשים שונים אך קרובים במשמעות.
 
עזרו לי בבקשה לתקן או להחכים.
תודה!
 
לצפיה ב-'נמס=חד-קרן=דרקון - לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.'
נמס=חד-קרן=דרקון - לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.
16/05/2016 | 17:59
1
27
1
לצפיה ב-'כך חשבתי, תודה!'
כך חשבתי, תודה!
16/05/2016 | 18:53
7
לצפיה ב-'קיים'
קיים
16/05/2016 | 19:51
3
48
אבל לא תקני.
 
הרי כולנו (כמעט) אומרים "להינמס" (ונדיר שתשמע "הקרח מתחיל להימס" כמו שמחייב התקן).
גם נדיר שתשמע מי שנוקט לשון תקנית ואומר נְמַסּוֹנוּ מחום.
 
בעברית המדוברת הלא תקנית, השורש הוא נמ"ס, ומבחינת הבניינים הוא בתפוצה משלימה - בעבר ובבינוני - בבניין קל (נמס), בעתיד ובשם הפועל - בבניין נפעל (יינמס, להינמס).
 
ככה גם בפעלים אחרים: מכ"כ הפך לנמ"ך (להנמיך), מק"ק הפך לנמ"ק (להינמק).
לצפיה ב-'קיים בדיבור בלבד = לא תקני'
קיים בדיבור בלבד = לא תקני
16/05/2016 | 20:11
2
36
כלומר בטקסט הכתוב באופן רשמי ותקין יש לכתוב: הקרח ימס.
לצפיה ב-'נאה דרשת. רק תיקונון: יימס (בשתי יו"דים).'
נאה דרשת. רק תיקונון: יימס (בשתי יו"דים).
16/05/2016 | 20:25
14
לצפיה ב-'היום לא מקפידים על הגיית הדגשים (למרות התקן המחמיר)'
היום לא מקפידים על הגיית הדגשים (למרות התקן המחמיר)
17/05/2016 | 12:28
25
ולכן כשתכתוב "יימס" הכוונה לעתיד קל של נמ"ס, או מעתיד נפעל של מס"ס?
 
 
לצפיה ב-'שורש נמ"ס מופיע במקרא כמה פעמים'
שורש נמ"ס מופיע במקרא כמה פעמים
16/05/2016 | 22:41
5
36
נמס בבניין קל עבר על משקל רעב, צמא וכדומה.
 
אם היה מדובר בבניין נפעל מס"ס אזי היינו מצפים ל- namas.
 
במקרא יש כמה עדויות לשורשים פה"פ נו"ן אחים לשורשים מגזרות חלשות כמו ע"ע/ ע"ו ככל הנראה מטעמים של דו עיצוריות .
 
ראה למשל "ונמלתם בשר ערלתכם" בראשית יז 11 שורש מו"ל (?)
 
"יבש חציר נבל ציץ" ישעיה מ 7/8 שורש נב"ל שים לב לצירה.
לצפיה ב-'אבן שושן, רב מילים, כנעני, ספיר - כולם מס"ס ומס"ס בלבד (כולל'
אבן שושן, רב מילים, כנעני, ספיר - כולם מס"ס ומס"ס בלבד (כולל
16/05/2016 | 23:05
3
26
בתנ"ך).
לצפיה ב-'כנראה מתוך הפשטה של השפה המקראית'
כנראה מתוך הפשטה של השפה המקראית
17/05/2016 | 01:05
2
24
בפועל יש הרבה חריגות (או הצלבות בין גזרות) במקרא.
 
אתה מכיר סיבה אחרת לקיום הצירה תחת המ"ם?
לצפיה ב-'עדיין נחשב לנפעל, כלומר הנו"ן אינה שורשית. ראה באתר האקדמיה:'
עדיין נחשב לנפעל, כלומר הנו"ן אינה שורשית. ראה באתר האקדמיה:
17/05/2016 | 02:23
1
32
כלל ד – בניין נפעל בגזרת ע"ו וע"ע
1. בעתיד מדבר – התחילית א' מנוקדת בחיריק או בסגול: אִסּוֹג או אֶסּוֹג, אִסַּב או אֶסַּב.
 
2. פועלי ע"ע
 
בעבר ובבינוני – לרוב צורות הנפעל באות בעבר בפתח בפ' הפועל, כגון נָסַב[1] נָסַבָּה,[2] נָמַס נָמַסָּה, נָדַם נְדַמּוֹתִי, נֵחַן[1]; בבינוני יחיד בקמץ כגון נָסָב.
 
צורות חריגות:
נָגֹל, נָחֹג: בעבר בגוף שלישי נָגֹל נָגֹלָּה נָגֹלּוּ, נָחֹג נָחֹגָּה נָחֹגּוּ; בגוף ראשון ושני נְגַלּוֹתִי נְגַלּוֹתָ.
נָמס, נָקל: בבינוני ביחיד נָמֵס או נָמָס, נָקֵל או נָקָל; הנטייה בפתח – נְמַסָּה נְמַסִּים נְמַסּוֹת, נְקַלָּה נְקַלִּים נְקַלּוֹת.
 
במקרא קיימות צורות נוספות בחילופי תנועות, כגון נָסֵבָּה, נָבֹזּוּ, נָזֹלּוּ, נָגֹזּוּ, נָרֹץ.
 
לצפיה ב-'אני חולק על דעת האקדמיה אם כן,'
אני חולק על דעת האקדמיה אם כן,
17/05/2016 | 10:24
44
ואני לא חושב שיש מי שיכול להחריג או להוציא מעניינה של השפה העברית את הצורות השונות במקרא:
 
"ורחבה ונָסְבָה למעלה למעלה" יחזקאל מא7 .
 
"הרים נָזְלוּ מפני-" שופטים ה5. בפסוקים אחרים נזולו -גם אב"ש תמה על כך
 
כפי שכבר כתבתי זו לא תופעה מיוחדת לע"ע, יש מופעים גם בע"ו כמו נמלתם, נבוּכים.
 
לענ"ד היו שורשים דו עיצוריים בעלי תנועת a,i,u. אבל בשל חוסר התאמה או אנלוגיות לתנועה השלטת a פעלים כאלה לא שרדו ונטמעו במערכת בשינויים כאלה ואחרים.  במילים אחרות *קֵל* הפך לנקל כדי להתאים לפרדיגמה (שימי לב לתנועת הפתח בבניין קל עתיד הרומזת על i בעה"פ בעבר: ישן >יישן מתאים גם למצב בערבית)
 
 
 
 
לצפיה ב-'אגב,'
אגב,
17/05/2016 | 02:29
26
אגב, את נמֵס שבמקרא תמיד אפשר להבין כבינוני.
לצפיה ב-'היי רציתי לשאול בסופ"ש ושכחתי'
היי רציתי לשאול בסופ"ש ושכחתי
15/05/2016 | 16:25
5
41
מה הקשר בין מחתרת ללחתור?! או שאין קשר וכותבים לחטור?!

זה קשור למעפילים שבאו בסירות? המחתרות חתרו בים כדי להביא אותם?

תומ"ר
לצפיה ב-'קשר לוגי של פעולה ותוצאה'
קשר לוגי של פעולה ותוצאה
15/05/2016 | 20:13
27
שים לב למשמעות הכפולה של השורש חת"ר (לחתור בים, ולחתור מתחת משהו). בשורות הבאות אני מתכוון למשמעות הראשונה.
כשאתה חותר אתה יוצר מחתרת.
כשאתה חותר תחת השלטון במטרה להפילו, אתה במחתרת.
הפועל הוא לחתור ולא לחטור. (לא ידוע לי על פועל כזה בעברית)
 
המחתרות חתרו תחת השלטון כדי להכניס את המעפילים ארצה. אין הכוונה שהם חתרו בים לעבר המעפילים, מכיון שבמקרה כזה מדובר בחתירה ולא במחתרת.
לצפיה ב-'בהמשך להסבר מעליי, מקשרת לערך "חותר" במילות ספיר:'
בהמשך להסבר מעליי, מקשרת לערך "חותר" במילות ספיר:
16/05/2016 | 15:34
3
19
שים לב למשמעות 5.
לצפיה ב-'אה תודה'
אה תודה
16/05/2016 | 16:27
2
19
לא כ"כ הבנתי את התשובה למעלה. מה זה קשר לוגי של פעולה ותוצאה?
 
ומה זה אומר שהקשר מקרי?
 
 
לצפיה ב-'התוצאה של חתירה היא מחתרת'
התוצאה של חתירה היא מחתרת
16/05/2016 | 20:04
14
חתירה=פעולה, שם פעולה.
מחתרת= תוצאה, שם עצם.
 
אנשי המחתרת, כשמם כן הם, חתרו תחת השלטון הבריטי שאסר על עליית יהודים ארצה, וסייעו למעפילים להיכנס ארצה בדרכים שאינן לגאליות.
 
(אין קשר לחתירת המעפילים בים באמצעות משוטים או שחייה. מה גם שכפי הנראה הם עלו באוניות ולא בסירות או בשחייה, אבל זה לא חשוב לנושא הנוכחי, שכן גם אם הם עלו בסירות משוטים וחתרו בהם, או שעלו בשחייה ארצה, עדיין אינם "אנשי מחתרת" בשל כך...)  
לצפיה ב-'חת"ר ביונה בא בדימוי לפעולה המאומצת'
חת"ר ביונה בא בדימוי לפעולה המאומצת
16/05/2016 | 22:49
11
של חת"ר בשאר המופעים במקרא- הבקעת קיר או בית.
 
כלומר יש קשר מושאל לא מקרי.
לצפיה ב-'קשר סמביוזי או סמביוטי?'
קשר סמביוזי או סמביוטי?
15/05/2016 | 14:58
6
45
שלום, אשמח לקבל הפניה לכלל בעניין...
תודה רבה!
לצפיה ב-'אף אחד מהם'
אף אחד מהם
15/05/2016 | 20:29
2
49
השאלה צריכה להיות בין סימביוזי לבין סימביוטי.
לפי השפה האנגלית יש לומר סימביוטי (symbiotic), כך גם לפי שפות נוספות כמו ספרדית ואיטלקית (simbiótico) פורטוגזית ועוד רבות אחרות כמו צרפתית (symbiotique) או גרמנית (symbiotisch). בכל שפות אלה, הסיומת ז' בשם העצם הופכת לסיומת tic בשם התואר. (והשוו יוונית συμβιοτικός- סימביוטיקוס)
 
עם זאת, ניתן לראות שימוש גם בסימביוזי (ראה בספר מבוא לבלשנות, כרך 3 - כאן) וייתכן שזה מגיע מהשפעת השפה הרוסית (симбиозный - סימביוזני). 
 
בשורה התחתונה, נראה לי שזה נתון לבחירה, אבל אני אישית בוחר בסימביוטי שנראה לי במשלב לשוני גבוה יותר, מה גם שזה נראה לי  יותר שכיח בספרים מקצועיים בעברית. גם נראה יותר הגיוני אם אנחנו לוקחים מילה דומה: אנליזה, אני לא מכיר מישהו שאומר "אנליזי", אלא זה מוסכם לומר אנליטי (analitic), או המוליזה - המוליטי, ולכן ראוי שגם כאן ניצמד לכלל שלפיו הלכנו במקרים האלה.
לצפיה ב-'תודה רבה, נראה לי שאתה צודק שסימביוטי מקובל ואולי '
תודה רבה, נראה לי שאתה צודק שסימביוטי מקובל ואולי
16/05/2016 | 07:04
1
19
אף עדיף. כיוון שסימביוזי נשמע לי גם גזירה טבעית, קיוויתי למצוא כלל שהתייחס לעניין.
לצפיה ב-'ועוד דוגמה טובה: פסיכוזה, פסיכוטי. מעניין אם הגזירה'
ועוד דוגמה טובה: פסיכוזה, פסיכוטי. מעניין אם הגזירה
16/05/2016 | 07:11
17
פסיכוזי היא פסולה או רק לא מקובלת.
לצפיה ב-'אגב, צוותאות על פי האקדמיה ללשון :)'
אגב, צוותאות על פי האקדמיה ללשון :)
16/05/2016 | 07:10
7
לצפיה ב-'במאגר המונחים של האקדמיה מופיע סִימְבְּיוֹטִי'
במאגר המונחים של האקדמיה מופיע סִימְבְּיוֹטִי
16/05/2016 | 15:31
1
23
כי כנראה השאילה כאן היא ישירות משם התואר ולא גזירה של שם העצם (סימביוזה).
 
כשאני מגיעה להתלבטות כזאת הדבר הראשון שאני עושה הוא לבדוק במאגר המונחים.
אם אני חוששת שהצורה לא מקובלת או לא שגורה דיה, אפשר גם להריץ חיפוש בגוגל.
במקרה הזה "סימביוטי" מנצח את "סימביוזי" בענק (וגם גוגל הציע לי לחפש "סימביוטי" כשחיפשתי "סימביוזי") ולכן אין כל התלבטות.
לצפיה ב-' '
16/05/2016 | 19:55
4
לצפיה ב-'פורומים חדשים בתפוז'
פורומים חדשים בתפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
15/05/2016 | 12:15
2
 עונה חדשה של "המירוץ למליון" עולה למסך, והפורום חוזר לפעולה!
אז בואו נצא לסיבוב מסביב לעולם עכשיו בפורום המירוץ למליון!
 
 יש לכם שאלות לגבי תביעות סיעוד נגד חברות הביטוח?
עכשיו בפורום תביעות ביטוח סיעודי תוכלו לקבל מידע מקצועי ומהימן!
 
 חושבים על מעבר לאוסטרליה? יש לכם שאלות בנוגע לתהליך?
היכנסו עכשיו לפורום הגירה לאוסטרליה בתפוז!
לצפיה ב-'"הפרופסור הודיע כי מדובר בפריצת דרך עולמית"'
"הפרופסור הודיע כי מדובר בפריצת דרך עולמית"
13/05/2016 | 16:41
4
47
מה נושא הפסוקית? "בפריצת דרך עולמית" אע"פ שהביטוי פותח במילת יחס?
תודה מראש
לצפיה ב-'מדובר = נושא סתמי + נשוא'
מדובר = נושא סתמי + נשוא
13/05/2016 | 16:42
3
19
לצפיה ב-'תודה :)'
תודה :)
13/05/2016 | 16:45
8
לצפיה ב-'חולק עלייך'
חולק עלייך
27/05/2016 | 01:00
1
3
מבחינה דקדוקית, הנושא הוא הפרופסור והנשוא הוא הפועל הודיע
לצפיה ב-'במשפט העיקרי; השאלה הייתה לגבי הפסוקית'
במשפט העיקרי; השאלה הייתה לגבי הפסוקית
27/05/2016 | 01:50
1
לצפיה ב-'האם למילה "מופנם" יש קונוטציה מרתיעה'
האם למילה "מופנם" יש קונוטציה מרתיעה
13/05/2016 | 14:37
5
43
יותר מאשר מקבילתה באנגלית - introvert?
 
מהחברה סביבי אני מקבל את הרושם ש"מופנם" זה משהו שאף אחד לא רוצה להיות. כששומעים את המילה חושבים על מישהו שקשה לדבר איתו. מישהו סגור ולא חברותי.
 
לעומת זאת, הרושם שאני מקבל באינטרנט הוא שלהיות introvert זה די בסדר. זהו אחד המדדים החשובים לאפיון אופי בפסיכולוגיה. עד חמישים אחוז מהאוכלוסיה הם introverts. בפורומים שונים אנשים מצהירים על עצמם כ introverts כחלק מהגדרת הזהות שלהם.
 
האם באמת "מופנם" לא מהווה תרגום מדויק ל introvert? אפשרות זו הביאה אותי לשאול את השאלה בפורום הזה. יתכן שההבדל הוא רק במדיומים דרכם אני נחשף לשימוש במילה ומקבילתה (המציאות האמיתית מול האינטרנט) או שההבדל הוא בכלל בסגנון החשיבה של החברה. מה דעתכם?
לצפיה ב-'קונוטציות של מילה תלויות תרבות. זה אחד הדברים הקשים בתרגום'
קונוטציות של מילה תלויות תרבות. זה אחד הדברים הקשים בתרגום
13/05/2016 | 14:59
4
27
מי שמתמודד עם סוגיות כאלה הם מתרגמים, ממליצה להפנות את השאלה לפורום תרגום ועריכה. איני מכירה את המילה introvert (לא מבינה בפסיכולוגיה) ואין לי יכולת לשפוט אילו קונוטציות היא מעוררת, קל וחומר בקרב אנשים בחברה שאיני חיה בה. בהיותי דוברת עברית ילידית החיה בישראל אני יכולה רק לומר שהמילה "מופנם" לא מעוררת בי כל רתיעה. זו מילה שדומה ל"ביישן" אבל בהקשר מקצועי יותר (ואולי גם עדכני יותר). לא מדובר בהכרח באדם בעל בעיות חברתיות קליניות (למשל אוטיזם) אלא פשוט מישהו שהוא אכן סגור יותר, וזה לגיטימי (בעיניי; אין לי ספק שיש אנשים שיראו בזה דבר רע, זה כנראה תלוי גם בסביבה השופטת).
לצפיה ב-'עוד נקודה שחשבתי עליה עכשיו (וזה כבר מדעי החברה, לא הרוח)'
עוד נקודה שחשבתי עליה עכשיו (וזה כבר מדעי החברה, לא הרוח)
13/05/2016 | 15:13
3
25
היא שהחברה הישראלית נחשבת ל"חמה" ו"פתוחה", כזאת שבה מצד אחד אנשים מאוד אכפתיים לזולת אבל גם עד רמה של לדחוף את האף לחיים של אחרים או להעיר גם לזרים (בניגוד למדינות שבהן יש קוד נימוס הרבה יותר "קר" ופחות "סחבקי"). לכן אולי מופנמות נתפסת כמשהו לא הולם (אם כי במעגלי החברה שאני מסתובבת בהם אנשים נוטים להיות סובלניים ופלורליסטיים יותר ומופנמות נחשבת ללגיטימית). אבל זו רק השערה שלי (שכבר לא קשורה לפורום הזה), פסיכולוגיה בשנקל... במחשבה שנייה, אולי מוטב לפתוח דיון כזה בפורום חברתי או כזה העוסק בפסיכולוגיה. זה דיון שמהותו במסומן (בתכונת אופי / התייחסות חברתית) ופחות במסמן (מילה כזאת או אחרת).
לצפיה ב-'תודה על התשובות המחכימות'
תודה על התשובות המחכימות
13/05/2016 | 18:02
2
19
יש כאן נקודה נוספת - שאולי לא הדגשתי מספיק - והיא ש"שקט וסגור" זו לא הגדרה מלאה של מופנם. אם לצטט מוויקיפדיה:
 
האדם המופנם מפנה את האנרגיות שלו כלפי עצמו בעוד שהמוחצן מפנה אותן כלפי החברה. המופנם הוא מהורהר, זהיר, שקט. המוחצן הוא פטפטן, מלא חיים ואימפולסיבי. בעוד שצעיר מופנם יבלה את זמנו בחדר עם ספרים או מחשב, חברו המוחצן יעדיף מסיבות ופאבים. לא בהכרח משתייך אדם לאחד הקטבים, ויש שימצאו עצמם בעמדת ביניים בממד המופנמות - מוחצנות.
 
בהחלט יתכן שהנושא כאן הוא לא הבנה של המילה, אלא רדידות מסוימת באפיונים פסיכולוגיים.
לצפיה ב-'זה יכול להיות גם האופן שבו אנשים תופסים את המילה'
זה יכול להיות גם האופן שבו אנשים תופסים את המילה
13/05/2016 | 20:09
1
22
אני מניחה שפסיכולוגים תופסים אותה אחרת מהציבור הרחב, למשל, וכמובן, גם בציבור הרחב תמצא תפיסות והתייחסויות שונות. לכן אם מעניין אותך לבדוק איך המילה נתפסת כדאי לצאת ממסגרת החברה שסביבך כי היא לא בהכרח משקפת (כפי שגם שלי לא, ולראיה,  התחושה שלי הפוכה משלך) ולבדוק איך אנשים תופסים את התכונה הזאת. אתה יכול לנסות לפתוח דיון באחד הפורומים החברתיים בתפוז (או בפורומי התמיכה); אם יתפתח דיון מעניין יהיה אפשר לבקש לקדם אותו לעמוד הראשי ביום ראשון ואז תקבל עוד תשובות רבות.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
14/05/2016 | 20:47
8
לצפיה ב-'איוּת או אייוּת?'
איוּת או אייוּת?
11/05/2016 | 15:49
12
12
לצפיה ב-'איות'
איות
11/05/2016 | 17:18
11
36
לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון:
 
תנועת i
תנועת i נכתבת באות יו"ד. למשל: דיבור, יישוב, אישה, נטייה, ייתן, תיכתב.
אבל יו"ד לא תיכתב [...]
– לפני יו (yu או yo) כגון דיון, קיום, בריות, נטיות, ראיות (=רְאִיּוֹת).
 
היו"ד העיצורית
יו"ד המציינת עיצור נכפלת בתוך המילה ובסופה. למשל: בניין, הייתה, עלייך (=עָלַיִךְ), בניי, לייצר.
אבל יו"ד עיצורית לא תיכפל [...]
על יד אם קריאה, כגון קיום, קריה (אבל: קריית), מצוין, נוי.
 
נ.ב.
הפרדתי את השאלה לשרשור משלה. אין צורך לשרשר לשרשורים שפתחו אחרים אלא אם מדובר בשאלה באותו נושא.
לצפיה ב-'למה י של תנועת i'
למה י של תנועת i
18/05/2016 | 13:14
10
19
לא נכתבת דווקא לפני yu או yo? למה לפני ya היא כן?

נ.ב.
1. שרשרתי לשרשור שהנושא לו הוא "אשכול שאלות שונות" כי זו... שאלה שונה.
2. באמת תקין לכתוב "נ.ב."?
לצפיה ב-'אני לא יכולה להשיב בשם האקדמיה ללשון, הפני אליהם את השאלה'
אני לא יכולה להשיב בשם האקדמיה ללשון, הפני אליהם את השאלה
18/05/2016 | 13:31
9
12
1. זה היה שרשור שאלות שונות של הגולש שפתח אותו, הוא עשה זאת כדי לרכז תחתיו כמה שאלות שלו, זה לא שרשור קבוע שנפתח בפורום.
 
ב. מאיזו בחינה?
לצפיה ב-'הבנתי'
הבנתי
18/05/2016 | 14:17
8
8
מבחינת השימוש בנקודה כמו באנגלית.
ולמה אין שלוש י במילה איים?
לצפיה ב-'מבחינה רשמית לא, מעשית – כך מקובל; זו בכל מקרה לא צורה רשמית'
מבחינה רשמית לא, מעשית – כך מקובל; זו בכל מקרה לא צורה רשמית
18/05/2016 | 14:21
7
9
לגבי איים, מאותה סיבה שציטטתי לעיל (יו"ד עיצורים לא מוכפלת ע"י אם קריאה).
 
 
לצפיה ב-'אבל זאת לא הכפלה'
אבל זאת לא הכפלה
18/05/2016 | 14:26
6
7
תנועת i - עיצור - תנועת i
לצפיה ב-'אבל כבר יש יו"ד לתנועת i...'
אבל כבר יש יו"ד לתנועת i...
18/05/2016 | 14:55
5
7
ממליצה לעבור על הכללים המלאים המופיעים בקישור.
לצפיה ב-'האות י הראשונה היא גם i וגם y?'
האות י הראשונה היא גם i וגם y?
18/05/2016 | 15:18
4
4
לצפיה ב-'היא i במקור, הרי המקור הוא "אי"'
היא i במקור, הרי המקור הוא "אי"
18/05/2016 | 15:30
3
12
למיטב הבנתי גם אם עכשיו היא עיצורית היא כבר לא תיכפל בגלל הכללים.
בקיצור, לא יהיה כאן מצב של שלוש יו"דים רצופות (אותו הדבר לגבי וי"ו).
לצפיה ב-'אבל ב"אי" לא שומעים אותה וב"איים" כן'
אבל ב"אי" לא שומעים אותה וב"איים" כן
18/05/2016 | 15:50
2
7
ובמילה מְלֻווֹת בלי ניקוד האות ו היא גם U? במקור היא לא.
אני לא מתכוונת להתחיל לכתוב שלשות של י או ו כשרק אחת מהן עיצורית, אבל קראתי את הכללים ואני לא מבינה מאיזה כלל זה נגזר.
לצפיה ב-'נכון, אבל כאמור, יו"ד עיצורית לא מוכפלת בתנאים האלה...'
נכון, אבל כאמור, יו"ד עיצורית לא מוכפלת בתנאים האלה...
18/05/2016 | 16:12
1
6
כפי שאני מבינה זאת גם בוי"ו וגם ביו"ד הרעיון הוא שגם אם לכאורה צריך להוסיף (לפי כללי הכתיב חסר הניקוד) אבל כבר יש שתיים, לא מוסיפים. הכלל של יו"ד עיצורית לפני "יו" אמור לטפל בכך, ואולי יש איזו מילה חריגה שלכאורה נופלת בין הכיסאות, אבל בפועל זה ברור (לפחות לי...) ממכלול הכללים שלא אמורה להתווסף שם עוד יו"ד. לא יכולה להציע הסבר מעבר למה שכתבתי, אם הוא לא מספק אותך (לגיטימי) ממליצה לך גם כאן להפנות את השאלה לאקדמיה ללשון (מוזמנת לשתף כשתקבלי תשובה).
לצפיה ב-'תודה'
תודה
18/05/2016 | 16:27
2
לצפיה ב-'אשכול שאלות שונות'
אשכול שאלות שונות
11/05/2016 | 02:59
49
134
המשך>>
לצפיה ב-'איך קוראים לסימן הזה ?'
איך קוראים לסימן הזה ?
10/05/2016 | 10:29
23
72
היי
 
איך קוראים לתו \ סימן כשרוצים להוסיף מילה ששכחנו מעל המשפט ?
מסומן באדום
( אשמח גם לדעת איך קוראים לזה באנגלית אם זה חוקי בפורום הזה  )
לצפיה ב-'אני לא חושב שיש לתווי ההגהה שמות מעבר לשמות האינטואיטיביים'
אני לא חושב שיש לתווי ההגהה שמות מעבר לשמות האינטואיטיביים
10/05/2016 | 16:18
41
שלהם. במקרה הזה 'הוספה' או 'הוסף', באנגלית 'insert' או אולי 'add'.
 
לצפיה ב-'אם יש לו שם מעולם לא שמעתי אותו ולא נזקקתי לו...'
אם יש לו שם מעולם לא שמעתי אותו ולא נזקקתי לו...
10/05/2016 | 18:30
12
לצפיה ב-'באנגלית יש לזה שם: Caret...'
באנגלית יש לזה שם: Caret...
10/05/2016 | 20:48
9
53
מורפיקס אומר שזה "סימן שמשמש בזמן הגהה לציון מקום שבו יש להכניס כיתוב נוסף"
 
ו־ויקיפדיה מקבילה את הערך גג ל־Caret...
לצפיה ב-'אבל גרפית זה סימן הפוך... ול-caret אין ערך מקביל בעברית'
אבל גרפית זה סימן הפוך... ול-caret אין ערך מקביל בעברית
11/05/2016 | 03:13
8
31
הערך המקביל ל"גג" בוויקיפדיה האנגלית הוא Circumflex.
לצפיה ב-'ויקיפדיה העברית החליטה למזג את הערכים Caret ו־Circumflex'
ויקיפדיה העברית החליטה למזג את הערכים Caret ו־Circumflex
12/05/2016 | 23:54
7
19
וגם שכחו לקשר בין Caret לגג.
Circumflex הוא הסימן הדיאקריטי ו־Caret הוא הסימן שמשמש לדפוס ולעוד כמה שימושים.
 
לשם כך, בויקיפדיה האנגלית שני ערכים:
לצפיה ב-'הם אכן הוסיפו בערך על "גג" את המידע, אבל לא הקבילו ל-caret'
הם אכן הוסיפו בערך על "גג" את המידע, אבל לא הקבילו ל-caret
13/05/2016 | 00:01
6
11
ואני לא חושבת שהם "שכחו" כי לו היו מקבילים אותו זה רק היה מטעה. צריך (אם כבר) ליצור ערך נפרד ל-caret ואז הוא יקביל לערך באנגלית.
לצפיה ב-'נכון, את צודקת!'
נכון, את צודקת!
13/05/2016 | 00:21
5
11
טוב נו, לא ממקומי להתערב בשיקולי פתיחת הערכים של ויקיפדיה העברית... אולי הם לא מצאו לנכון לכתוב ערך על Caret.
לצפיה ב-'אין "שיקולים", זו לא ועדה... אתה יכול פשוט לפתוח בעצמך'
אין "שיקולים", זו לא ועדה... אתה יכול פשוט לפתוח בעצמך
13/05/2016 | 00:58
4
4
לצפיה ב-'אולי אעשה זאת...'
אולי אעשה זאת...
13/05/2016 | 01:17
3
13
נכון נכון, שכחתי שזה מיזם חופשי
לצפיה ב-'ואז נותרת רק אותה שאלה מראש השרשור – השם בעברית... '
ואז נותרת רק אותה שאלה מראש השרשור – השם בעברית...
13/05/2016 | 01:36
6
לצפיה ב-'במקרה נתקלתי עכשיו – לא ידעו לתת שם לערך ופנו לאקדמיה ללשון:'
במקרה נתקלתי עכשיו – לא ידעו לתת שם לערך ופנו לאקדמיה ללשון:
15/05/2016 | 00:55
1
15
לצפיה ב-'ממממ נכון! אני אפנה אליהם היום והם כבר ידעו איזה שם לתת'
ממממ נכון! אני אפנה אליהם היום והם כבר ידעו איזה שם לתת
16/05/2016 | 23:40
7
קראתי לזה קראת (אולי הייתי צריך לנקד...), כתבתי את הערך וביקשתי שיעבירו מרשימות טיוטה לערכים רגילים, עוד לא העבירו, נו שוין
 
תודה!
לצפיה ב-'בעקבות ohadcarrington, ראה נא את המצגת שהקישור אליה הוא: '
בעקבות ohadcarrington, ראה נא את המצגת שהקישור אליה הוא:
10/05/2016 | 23:40
3
24
לצפיה ב-'הקישור נשבר; נסה להיעזר במקצר קישורים כמו goo.gl'
הקישור נשבר; נסה להיעזר במקצר קישורים כמו goo.gl
11/05/2016 | 03:10
2
9
לצפיה ב-'תודה. הנה (בפנים) אני פועל על פי עצתך:'
תודה. הנה (בפנים) אני פועל על פי עצתך:
11/05/2016 | 10:01
1
23
 
 
 ודרך אגב, לאחרונה כל הקישורים שניסיתי להכניס בהודעותיי בפורום נשברו, ואם השיטה המשותפת לך ולגוגל () תִצלח פתרת לי בעיה גדולה.
דרך אגב 2: לא ידעתי כלל על השיטה, ושוב תודה שהבאת אותה לידיעתי.
לצפיה ב-' אני רואה שהם אכן קוראים לזה caret (אם כי בוויקיפדיה'
אני רואה שהם אכן קוראים לזה caret (אם כי בוויקיפדיה
11/05/2016 | 12:44
21
הם הראו את הסימן בכיוון ההפוך).
 
לגבי הקישורים, לפעמים היפר-טקסט עוזר (כלומר סימון טקסט ושיוך קישור אליו, אפשרי במסך הכתיבה המלא, לא בתגובה מהירה) אבל לפעמים הקישור נשבר בכל זאת.
לצפיה ב-'כמו העונש החמור בתורה או כמו המילה הנרדפת לעיר'
כמו העונש החמור בתורה או כמו המילה הנרדפת לעיר
11/05/2016 | 23:30
6
34
כָּרֵת. ויש שיתעתקו לקָרֶת.
 
יש כל כך הרבה מילים בעברית השאולות מלע"ז למרות שיש להן מקבילות עבריות די נחמדות, האם דווקא כאן לא נשתמש בשאילה?!
 
וראו את התרגום העברי... (במשפט שלם) במילון מורפיקס, שהוא לדעתי המילון עברי-אנגלי, אנגלי-עברי, החינמי המדויק ביותר שקיים ברשת.
 
לצפיה ב-'לא ראיתי את הציון למורפיקס על ידי קודמיי. רק בדיעבד. '
לא ראיתי את הציון למורפיקס על ידי קודמיי. רק בדיעבד.
12/05/2016 | 01:33
6
לצפיה ב-'דרך אגב, אוקספורד לא מציע תרגום למילה (מה שממש מוזר לי)'
דרך אגב, אוקספורד לא מציע תרגום למילה (מה שממש מוזר לי)
12/05/2016 | 23:47
4
17
וגם לא ר' אלקלעי...
 
מחר אברר בכמה מילונים יותר מקצועיים או יותר ישנים, אולי יש בספריה מילון של הגהות דפוס או משהו דומה...
לצפיה ב-'לא אוקספורד ולא אלקלעי '
לא אוקספורד ולא אלקלעי
13/05/2016 | 06:11
3
16
מחדשים מילים מעצמם. מכיון שכפי הנראה אין תרגום למילה אז פשוט לא היה להם מה להציע.
לצפיה ב-'כנראה שבאמת אין תרגום למילה, מלבד "גג", שאולי עוד מתאים'
כנראה שבאמת אין תרגום למילה, מלבד "גג", שאולי עוד מתאים
13/05/2016 | 22:26
2
17
לא מצאתי אזכורים של המילה גם במילונים אחרים, כך שכנראה באמת אין תרגום.
לצפיה ב-'אבל גג לא מתאים כי גג הוא הצורה ההפוכה... אם כבר זה משפך '
אבל גג לא מתאים כי גג הוא הצורה ההפוכה... אם כבר זה משפך
14/05/2016 | 00:37
1
19
אני לא זוכרת מהי מדיניות ויקיפדיה לערכים שאין להם שם בעברית; אני חושבת שמשתמשים בשם הלועזי (צריך לבדוק, כמובן). אבל אין סיבה שלא יהיה ערך ייעודי למסומן, גם אם המסמן לא קיים בעברית (הוא כן קיים כסימן גרפי בשימוש של דוברי עברית).
 
במחשבה שנייה, אולי ידעו בפורום תרגום ועריכה? בפרט שמדובר כאן בסימן שרלוונטי לעריכה (של טקסט מודפס).
לצפיה ב-'משפך זה יצירתי!'
משפך זה יצירתי!
14/05/2016 | 00:45
12
ממממ קהילת העורכים של ויקיפדיה תמיד הלחיצה אותי מעט, לכן נמנעתי מלכתוב את הערך הזה, אבל למען הידע אני אעשה זאת, ונקווה שהוא לא יפסל או ימחק...
 
אשאל גם בפורום תרגום ועריכה, אולי הם יודעים, ואם כן אוסיף לערך...
לצפיה ב-'אימא או אמא?'
אימא או אמא?
09/05/2016 | 08:48
10
91
האם כותבים אימא או אמא לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה?
לצפיה ב-'אימא'
אימא
09/05/2016 | 09:06
2
11
לצפיה ב-'אם יש לך את הכללים או הנימוקים להחלטה זה יהיה מעולה...'
אם יש לך את הכללים או הנימוקים להחלטה זה יהיה מעולה...
09/05/2016 | 10:39
1
32
פשוט אני בוויכוח כי כתבתי עם י׳ והצד השני ממשיך לטעון בתוקף שזה בלי י׳...
לצפיה ב-'הכלל הוא שתנועת i נכתבת ביו"ד (למעט רשימת חריגים). הכללים:'
הכלל הוא שתנועת i נכתבת ביו"ד (למעט רשימת חריגים). הכללים:
09/05/2016 | 12:12
39
לצפיה ב-'ראה נא בפנים התייחסות מפורשת של האקדמיה ל-אימא.'
ראה נא בפנים התייחסות מפורשת של האקדמיה ל-אימא.
09/05/2016 | 12:28
6
55
אמא או אימא?
המילה אִמָּא נכתבת ללא ניקוד ביו"ד: אימא.
אִמָּא היא המקבילה הארמית של הָאֵם – לרוב במשמע 'האֵם שלי' ובארמית מאוחרת גם אֵם סתם, כלומר בלא יידוע. מכיוון שאין מדובר בנטייה של המילה העברית אֵם, הוחלט לראות בה צורת יסוד לעצמה לעניין הכתיב חסר הניקוד. לפיכך היא נכתבת ביו"ד על פי הכלל שכותבים יו"ד לציון תנועת i שאין אחריה שווא נח – כמו במילים גינה, סיבה, מידה, מיטה ועוד רבות. צורת הרבים אִמָּהוֹת והשם המופשט אִמָּהוּת נכתבים גם הם ביו"ד: אימהוֹת, אימהוּת. רק הצורות הנובעות ישירות מן המילה אֵם (ואין בהן תוספת ה"א) נכתבות בלא יו"ד: אמו, אמות־(קריאה), אמותינו וכדומה.
 
גילוי נאות: אני כותב אמא (יש רק אחת). 
לצפיה ב-'אוי זה מעולה! תודה לכל העוזרים!'
אוי זה מעולה! תודה לכל העוזרים!
10/05/2016 | 00:36
5
36
במסגרת טקס ישבנו אני ועוד מורה ללשון לנקד לקריינים טקסטים והכנו חלק מהשקופיות לטקסים וכתבנו את כותרת השיר "ילד ואבא ואימא", בלי ניקוד כמובן, לכן כתבתי עם י'...
הגיעה תלמידה אחת שאימהּ מורה ללשון וצווחה מיד שאימא זה בלי י', תיקנתי אותי ואמרתי לה שבכתיב מלא זה בלי י'.
כמובן שזה לא עזר מיד צווחה בשנית שאימא שלה מורה ללשון וצלצלה אליה, האימא הסבירה לה בטלפון למה לדעתה זה בלי י' והילדה ממלמלת מושג פה מושג שם כדי לנסות להעביר לי את ההסבר, עד שהבנתי שהיא מתייחסת לחלוקה להברות (אִמְ/מָא; סל"ק חיריק חסר/פמ"ג קמץ) ולא לחוקי הכתיב חסר הניקוד, כמובן שהיא לא נתנה לי לדבר עם האם ולהעמיד אותה על טעותה
 
ניסיתי להסביר לה שמדובר בכללי הכתיב חסר הניקוד אבל זה לא ממש עבד, כשלא קיבלתי את מה שאימהּ אמרה היא מיד רצה למורה ללשון אחרת שהייתה ושאלה אותה, היא ענתה שתלך עם הנהוג בציבור ותכתוב עם י', כשאני הגעתי והמורה ראתה אותי היא אמרה לי שהיא יודעת שחוקי הכתיב החסר אומרים שכותבים עם י' והוסיפה שאני היחיד שנצמד לכללים האלו בגדר קדושה ושאף אחד חוץ ממני (כמעט) כותבים אימא בי' בעוד היא מלטפת את ראשי
כמובן, שהתלמידה פיתחה שמיעה סלקטיבית ושמעה רק את החלק של "תכתבי עם י' "...
ואז היא רצה למורה נוספת שגם היא אמרה שכותבים עם י', בשלב הזה התלמידה הפכה לחירשת־אילמת ולא הסכימה לשמוע לאף אחד יותר בעניין
 
נו טוב, גם ככה התקופה של הטקסים זו התקופה שכולם שונאים אותי
לצפיה ב-'לעומת זאת,'
לעומת זאת,
10/05/2016 | 00:51
1
38
המילה אִמָּהּ (שמופיעה כמה פעמים בדבריך בכתיב לא תקני), נכתבת על פי התקן אך ורק ללא יו"ד גם בכתיב חסר הניקוד (כך: אמה. לא פלא שאנשים מתבלבלים).
לצפיה ב-'רק הוכחנו את הטענה שכולנו בני אדם'
רק הוכחנו את הטענה שכולנו בני אדם
10/05/2016 | 08:32
28
להגנתי אגיד שהשתמשתי במפיק והיה מאוחר בלילה
לצפיה ב-'אוי, כמה פעמים שמעתי את "אבל המורה ללשון אמרה..." '
אוי, כמה פעמים שמעתי את "אבל המורה ללשון אמרה..."
10/05/2016 | 04:23
2
37
גם מורים הם בני אדם, גם מורים טועים, גם מורים לא תמיד יודעים / מעודכנים / בקיאים בכל הנושאים (בעיקר כאלה שהם לא מלמדים כי הם אינם חלק מתכנית הלימודים, כמו כללי הכתיב חסר הניקוד).
 
בהקשר דומה, אנשים גם חיים באיזשהו סרט שאם אדם למד בלשנות / לשון עברית וכו' הוא ודאי יודע בע"פ את כל כללי האקדמיה ללשון... (לא, את זה יודע מי שטורח לעקוב אחר פרסומי האקדמיה ו/או להיכנס לאתרהּ, עם או בלי תואר).
לצפיה ב-''
10/05/2016 | 08:47
1
26
נו טוב, לי אין אפילו תואר, אני סתם מוזר שאוהב עברית
לצפיה ב-'זה בסדר, לא צריך תואר בשביל זה... '
זה בסדר, לא צריך תואר בשביל זה...
10/05/2016 | 11:09
11
לצפיה ב-'הסבר מקצועי על מבנה יביל והשימוש בו'
הסבר מקצועי על מבנה יביל והשימוש בו
08/05/2016 | 17:05
2
42
היי
תוכל לראות פה הסבר מפורט
http://mivne.com/page.asp?id=437
לצפיה ב-'?'
?
08/05/2016 | 17:17
2
לצפיה ב-'שמע'
שמע
08/05/2016 | 21:28
27
מבנה יביל
 
לענ"ד לא קביל
 
כי אצלנו בפורום רק בניין סביל
לצפיה ב-'עזרה בניסוח -- בעת הכורח'
עזרה בניסוח -- בעת הכורח
08/05/2016 | 16:25
2
29
הי,
יש לי משפט שלא נשמע לי טוב, ואני כמעט בטוח שיש איזה ביטוי שאני סתם לא מצליח להיזכר בו כדי לשפר את זה.
בכל מקרה, המשפט הוא:
'אכילת בשר ששחטו יהודים מותרת רק בעת הכורח'.
בעת הכורח נשמע לי נורא, אבל לא עולה לי משהו יותר טוב.
תודה מראש על כל עזרה :)
 
לצפיה ב-'בעת הצורך/ בשעת הדחק/ בלית בררה/ אם כלו כל הקצין/ בצוק העתים'
בעת הצורך/ בשעת הדחק/ בלית בררה/ אם כלו כל הקצין/ בצוק העתים
08/05/2016 | 16:49
1
8
לצפיה ב-'או, תודה, בלית בררה. בשעת הצורך ובשעת הדחק הם '
או, תודה, בלית בררה. בשעת הצורך ובשעת הדחק הם
08/05/2016 | 16:56
15
קצת פחות 'חמורים' נדמה לי.
שוב תודה :)
לצפיה ב-'מה בין השורש כפ"ה לכפיות טובה? '
מה בין השורש כפ"ה לכפיות טובה?
08/05/2016 | 06:26
27
49
אני מנסה להבין מה הכוונה של המילה "כָּפוּי" בביטוי "כְּפוּי טובה", ואיך המילה הזאת מסתדרת עם המשמעות של אי הכרת הטוב. 
 
 
נ.ב. תשובה במילון ספיר - לא מצאתי
לצפיה ב-'נראה לי שהמשמעות השנייה במילון (הפוך) מתאימה כאן'
נראה לי שהמשמעות השנייה במילון (הפוך) מתאימה כאן
08/05/2016 | 10:52
6
36
כלומר מישהו שצריך להכיר תודה אך הוא מפנה את הגב.
לצפיה ב-'כלומר "כפוי טובה" = "הפוך טובה". אכן?'
כלומר "כפוי טובה" = "הפוך טובה". אכן?
08/05/2016 | 16:50
5
21
הפוך טובה= הופך את גבו למי שעשה לו אותה.
 
מעניין.
לצפיה ב-'כן, משהו כזה.'
כן, משהו כזה.
08/05/2016 | 16:53
4
21
צריך גם לקחת בחשבון שצירופי מילים אינם בהכרח מילוליים אחד לאחד.
לצפיה ב-'תודה. האם יש ברשותך דוגמה'
תודה. האם יש ברשותך דוגמה
08/05/2016 | 23:18
3
23
לכך שצירופי מילים אינם בהכרח מילוליים אחד לאחד- בשפה העברית? (להוציא את השפה העברית החדשה)
לצפיה ב-' מתי הם כן? מטבעות לשון נוטים להיות מטאפוריים/פיגורטיביים'
מתי הם כן? מטבעות לשון נוטים להיות מטאפוריים/פיגורטיביים
09/05/2016 | 00:28
2
20
מעצם טיבם... זה הרעיון בצירופים כבולים, אתה לא בהכרח יכול לפרק אותם למרכיביהם כי המשמעות שלהם שונה מהמשמעות המצרפית.
 
אובד עצות? בית ספר? חרון אף? מוסר כליות? עומד בעינו?
 
וזה לא רק בעברית, אגב... השפה העברית אינה מיוחדת, לא הישנה ולא החדשה.
לצפיה ב-'מותר לשאול? אני לא יודע, אני כאן על תקן תלמיד בעיקר'
מותר לשאול? אני לא יודע, אני כאן על תקן תלמיד בעיקר
09/05/2016 | 01:29
1
24
אני סבור שגם לצירופים יש איזה היגיון סמנטי. אני לא מכיר את ההיגיון בכולם, אבל ניסיון העבר לימד אותי שיש (ייתכן שיש מקרים בודדים יוצאי דופן). ואם לא, אז באים לפורום השפה העברית ושואלים - כפי שעשיתי.
 
אם ניקח את הצירוף "בית ספר" למשל, ישנה הבנה שמדובר במקום שבו לומדים תלמידים צעירים, ושהצירוף מורכב מבית וספר כלומר המקום של הספר. (מבחינה היסטורית ייתכן שהצירוף הזה נוצר ככינוי למקום שבו התלמידים היו לומדים בספר. הספר, לא היה מצוי בכמויות גדולות אז וייתכן שהיה אחד כזה בבית שבו היו לומדים תלמידים.)
 
במקרה הזה של כפוי טובה, ההסבר הבסיסי ולא מעבר לכך היה חסר לי.
לצפיה ב-'לא כתבתי שאין היגיון, אלא שהצירוף אינו בהכרח מילולי אחד לאחד'
לא כתבתי שאין היגיון, אלא שהצירוף אינו בהכרח מילולי אחד לאחד
09/05/2016 | 13:45
17
אני מודה שמעולם לא הקדשתי מחשבה לצירוף "כפוי טובה" (מסוג הדברים שלא מטרידים אותי... ) אבל ברגע שראיתי את המשמעות השנייה במילון (ספיר) היא נראתה לי הגיונית סמנטית, קרובה דיה להקשר.
לצפיה ב-'מנסה'
מנסה
08/05/2016 | 11:41
1
27
ההסבר קצת מפותל ורובו השערת הדיוט, אבל אולי יש בו משהו...
מדובר בשני שורשים קרובים שהתפצלו והתחברו, ובדרך קיבלו מובנים שונים: כ-פ-ף וכ-פ-ה.
שניהם התפתחו משורש דו-עיצורי כ-ף וקשורים לצורתה ולדרך פעולתה של כף היד:
כ-פ-ף מציין תנועת קיפול האופיינית לכף היד (נסו להדגים למישהו מה זאת אומרת "לכופף"). בכיפוף יש גם אלמנט של הכנעה וקבלת מרות, שמתחבר היטב לטווח המובנים של כ-פ-ה.
כ-פ-ה מציין לחץ, במקור לחץ פיזי באמצעות כף היד ובהמשך מכל סוג אחר, שנועד להכריח מישהו לעשות דברים כנגד רצונו.
מצורת הכף הקעורה נולד המובן "כיפה" המציין כל דבר קעור (או קמור...), מהכיפה שעל הראש ועד כיפת הסלע וכיפת הרקיע.
מבון נוסף של כ-פ-ה הוא היפוך. יתכן שהמקור לכך הוא מה שקורה לכלי קיבול קעור כשהופכים אותו על ראשו והופכים אותו למעין כיפה, כמו בביטוי "כפה עליו הר כגיגית". יתכן גם שזו השלמת המהלך של כיפוף, שבסופו האלמנט הנכפף מתעגל ומשלים מעגל שלם.
כך או כך, כפוי הוא גם "הפוך" וכפוי טובה הוא מי שעושה ההיפך מהמצופה, ובמקום להכיר תודה משיב רעה תחת טובה.
לצפיה ב-'תודה על ההצעה, מעניינת'
תודה על ההצעה, מעניינת
08/05/2016 | 16:48
20
אבל היא נראית לי, כפי שציינת, מפותלת מידי בשביל מושג פשוט כזה:)
לצפיה ב-'האם יכול להיות שהפירוש הוא כדלהלן?'
האם יכול להיות שהפירוש הוא כדלהלן?
08/05/2016 | 16:51
6
18
כפוי טובה - מְכסה טובה (מכפה את הטובה ומסתיר אותה). אם הייתי דוחה את הפירוש הזה, זה היה מכיון שהיה צורך לומר "כופה טובה" לכאורה ולא כפוי טובה.
 
או אולי
 
כפוי טובה- מכוסה טובה. מסתתר מאחורי הטובה שעשו לו ולא מודה למי שעשה לו אותה.
לצפיה ב-'לענ"ד כפשוטו, כפוי= מוכרח. '
לענ"ד כפשוטו, כפוי= מוכרח.
08/05/2016 | 21:13
5
7
לצפיה ב-'מוכרח טובה? כלומר?'
מוכרח טובה? כלומר?
08/05/2016 | 23:11
4
8
לצפיה ב-'כן. מי שמוכרח להחזיר טובה אבל לא מתנהג כך.'
כן. מי שמוכרח להחזיר טובה אבל לא מתנהג כך.
09/05/2016 | 05:57
3
7
לצפיה ב-'תודה על דעתך המעניינת'
תודה על דעתך המעניינת
09/05/2016 | 17:44
2
9
לצפיה ב-'לאחר עיון'
לאחר עיון
09/05/2016 | 20:56
1
18
ראיתי ציטוט באב"ש-
 
כפה את הטובה- "שהיה יודע ולא השגיח עליו וכפה טובתו של הקב"ה (מדרש הגדול שמות א ח)
 
ונראה שאולי המשמעות כבמקרא, דהיינו דחה/ ביטל כמו בפסוק :"מתן בסתר יכפה אף" (משלי כא יד)
לצפיה ב-'ושוב'
ושוב
09/05/2016 | 23:35
10
גם זה קצת ראיה שמדובר בכיסוי.
מתן בסתר - יכפה אף.
מתן בסתר, יכסה חרון אף.
לצפיה ב-'ההסבר של שמואל דוד לוצאטו בספרו אוהב גר (משנת 1830) '
ההסבר של שמואל דוד לוצאטו בספרו אוהב גר (משנת 1830)
08/05/2016 | 17:03
10
32
"כפוי טובה, רגיל לכפות על הטובה שעושים לו"
 
וראו את ההסבר הדקדוקי המלא והיפה בקטע המצ"ב מהספר הנ"ל (שם בעמוד 100).
 
ואגב, בנושא התגובה הקודמת שלי, אכן יש נוסחאות הגורסות "כופה טובה" במקום כפוי טובה.   
לצפיה ב-'לא מתאים לשגור ולמקובל'
לא מתאים לשגור ולמקובל
08/05/2016 | 22:55
9
22
רגילים לנקד כְּפוּי טובה (בשווא ובשורוק) וברבים כפויי טובה (ריבוי זכרי רגיל, וכך במדרש)
ואילו לָקוֹח החברה (בקמץ ובחולם), וברבים לקוחות החברה (ריבוי בסיומת תי"ו).
לפי הדרך המקובלת, אם כן, אלה משקלים שונים.
 
אבל אפנה אותך למילון בן יהודה שמסביר את הצירוף "מי שמטיל את הטובה שעשו לו על פניו שלא יראוה" (כמו כפיית כלי) https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=ICBlAAAAMAAJ&dq=%22%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%99+%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94%22+%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&focus=searchwithinvolume&q=%22%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%99+%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94%22+
כלומר אדם שמכסה על הטובה (או שהופכה על פיה. כפוי טובה הוא מי שהטובה שלו כפויה, הפוכה ומוסתרת, כמו ששבור רגל הוא מי שהרגל שלו שבורה).
לצפיה ב-'לא בטוח אם הבנתי את כוונת דבריך'
לא בטוח אם הבנתי את כוונת דבריך
08/05/2016 | 23:16
8
19
הניקוד הנהוג כיום ידוע, אך יחד עם זאת, כפי הנראה בעבר כולם ניקדו בקמץ. לא כי?
בשל גודל האותיות הקטנות קשה לי לראות כיצד ניקד אב"י, אבל לכאורה נראה שאף הוא ניקד בקמץ.
 
הפירוש של אב"י עדיין לכאורה קשה ביחס לניקוד. ראה תגובותי הקודמות לגבי ההשערות שהעליתי מכסה טובה או מכוסה טובה. המשמעות הפעילה של המילה "כפוי" (בשוו"א או קמץ) קצת לא מסתדרת עם המשקל הסביל לכאורה.
לצפיה ב-'איני יודע אם בעבר ניקדו בקמץ'
איני יודע אם בעבר ניקדו בקמץ
09/05/2016 | 00:08
7
15
אבל ברור שניקדו בשורוק על דרך הבינוני הפעוּל ולא על דרך לָקוֹח, פָּעוֹט, פָּמוֹט, כָּרוֹז.
ושאלתך האחרונה לא נהירה - כמו שאיש גְלוי לב הוא מי שלבו גלוי, איש שְבור לב הוא מי שלבו שבור, איש חשֹוּך מרפא הוא מי שהמרפא חשוּך ממנו, איש טרוף דעת הוא מי שדעתו טרופה כך גם איש כפוי טובה הוא מי שהטובה שלו כפויה. 
בנוסף לבינוני פעוּל יש גם הוראה פעילה ולא רק הוראה סבילה (אבל אין צורך בכך כאן)
לצפיה ב-'השורוק מתייחס להברה האחרונה'
השורוק מתייחס להברה האחרונה
09/05/2016 | 00:17
6
19
אם אני מבין אותך נכון, בעוד שאנחנו מדברים על ההברה הראשונה.
 
כתבת שכפוי טובה הוא מי שהטובה שלו כפויה.
תוכל בבקשה להסביר מה בין מי שהטובה שלו כפויה לבין מי שלא מכיר טובה? זו הנקודה שאני מתקשה בה כנראה
לצפיה ב-'השורוק בהברה השנייה, השווא/קמץ בראשונה.'
השורוק בהברה השנייה, השווא/קמץ בראשונה.
09/05/2016 | 00:49
5
18
לגבי שאלתך האחרונה, אלה ביטויים שונים במשמעות דומה (עם הבדלי ניואנסים).
כפוי טובה מקורו בלשון חז"ל, ואילו להכיר טובה (ולשלילתו) מקורו בימי הביניים.
 
 
לצפיה ב-'מן הסתם לא הסברתי טוב את שאלתי'
מן הסתם לא הסברתי טוב את שאלתי
09/05/2016 | 09:09
4
11
ציינת בתגובתך הקודמת שכפוי טובה הוא מי שהטובה שלו כפויה.
תוכל בבקשה להסביר מה בין מי שהטובה שלו כפויה לבין המשמעות של לא מכיר טובה?
זה מה שהתכוונתי לשאול אבל כנראה שלא הסברתי את עצמי טוב
לצפיה ב-'על פי המילון יש שתי אפשרויות'
על פי המילון יש שתי אפשרויות
09/05/2016 | 10:15
3
24
במילונים מובאים שני הסברים למילה "כפוי", אביא כאן את מילון ספיר שזמין לי כרגע:
1. מוּטָל עליו שלא בִּרצונו, מאוּלץ, מוּכרח 
2. הפוּך, כּפוּף למטה: הייתה (החבית) כפויָה וּפיה לאוויר התנור (כלים ח, ג) 
הביטוי "כפוי טובה" מקשה עלינו כי אף אחד מהם לא לגמרי מתאים, אבל בעוד שאת מובן 1 לא ניתן לתרץ בשום דרך, מובן 2 מסתדר איכשהו: כפוי טובה הוא מי שמצופה ממנו להכיר טובה והוא עושה להיפך.
לצפיה ב-' זו הייתה גם השערתי'
זו הייתה גם השערתי
09/05/2016 | 12:14
5
לצפיה ב-'די מסכים. יכול להיות שאני טועה אבל '
די מסכים. יכול להיות שאני טועה אבל
09/05/2016 | 17:42
1
18
נראה לי שיש משמעות נוספת שאולי המילון פיספס: כפוי - מכוסה. כמו כיפה.
לצפיה ב-'גם כאן'
גם כאן
10/05/2016 | 00:54
19
אפנה אותך למילון ההיסטורי שמקשר בין 'כפוי טובה' לכפיית הכלי ולמחלת הכפיון (אפליפסיה).
לצפיה ב-'שאלה לגבי ביטוי רווח בפוליטיקה'
שאלה לגבי ביטוי רווח בפוליטיקה
07/05/2016 | 20:17
4
43
במשך שנים אני שומע, כאשר ח"כ ים מהאופוזיציה או מהקואליציה מייחל ים לנפילת הממשלה הקיימת הם אומרים: "הממשלה הזאת לא תכיל / לא תוציא את ימיה". מה מקור הביטוי הזה? מישהו יודע אולי? 
לצפיה ב-'נראה לי שהתכוונת ל"לא תכלה את ימיה" (תכלה = תסיים, תשלים)'
נראה לי שהתכוונת ל"לא תכלה את ימיה" (תכלה = תסיים, תשלים)
07/05/2016 | 21:37
28
ואכן בקצב שבו ממשלות מתחלפות בישראל נדיר שממשלה מחזיקה מעמד עד התאריך המקורי שנקבע לבחירות...
 
אני לא מכירה מקור לניסוח המדויק הזה (אם כי בחיפוש בגוגל הופתעתי לגלות עד כמה הוא הפך לקלישאה פוליטית) אבל השורש כ-ל-י במובן גמר, סיום, השלמה וכו' מופיע פעמים רבות במקרא בניסוחים שונים, גם בהקשר לימים או לפרקי זמן אחרים, למשל:
"עַד-כַּלּוֹתְךָ יְמֵי מְצוּרֶךָ" (יחזקאל ד ח)
"כִּי כָל-יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ    כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ-הֶגֶה" (תהלים צ ט)
"וַיְכַל-בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם    וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה" (תהלים עח לג)
"כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי   וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה" (תהלים לא יא)
לצפיה ב-'לא תוציא את ימיה = לא תשלים את תקופת כהונתה היעודה.'
לא תוציא את ימיה = לא תשלים את תקופת כהונתה היעודה.
08/05/2016 | 00:36
2
16
או במילים אחרות, תיפול לפני שיסתיים פרק הזמן הרגיל, הנורמלי שהיא אמורה לכהן בו על פי החוק .
 
ראה נא דוגמאות לאמור לעיל בקישורית הזאת (מגוגל).
לצפיה ב-'ראיתי שיש בעיה בקישורית שנזכרה בהודעתי הקודמת, נסה'
ראיתי שיש בעיה בקישורית שנזכרה בהודעתי הקודמת, נסה
08/05/2016 | 00:38
1
16
נא את הקישורית הזו:
לצפיה ב-'גם זה לא הולך - בעיה עם תפוז (או אִתי ׂ), לכן פשוט תעתיק '
גם זה לא הולך - בעיה עם תפוז (או אִתי ׂ), לכן פשוט תעתיק
08/05/2016 | 00:42
16
בתיבת החיפוש של גוגל את הטקסט הבא:
"הוציא את ימיו"|"הוציאה את ימיה"
לצפיה ב-'דוגמות לשירים או טקסטים שיש בהם את המילה פנים בלשון זכר'
דוגמות לשירים או טקסטים שיש בהם את המילה פנים בלשון זכר
04/05/2016 | 18:41
5
32
היי!
לי ולמורה ללשון יש ויכוח עם מורה אחרת לגבי המין הדקדוקי של המילה פנים, אנחנו צריכים דוגמה מטקסט או שיר אבל אנחנו צריכים שיהיו חדשים יחסית כדי להראות שגם הצורה בזכר שגורה בלשון הציבור...
 
תודה!
לצפיה ב-'אין כל קושי להראות במילון או במקורות אחרים שהמילה היא זו"נ'
אין כל קושי להראות במילון או במקורות אחרים שהמילה היא זו"נ
04/05/2016 | 18:44
2
28
גם באתר האקדמיה ללשון (היש סמכות טובה מזו? ):
 
לגבי שירים, לא קופץ לי משהו לראש ואני גם לא בקיאה כ"כ בזמר העכשווי, יכולה להציע לך לעבור על "שירונט", אפשר לחפש לפי מילים.
לצפיה ב-'זה מה שעשינו, אבל מה לעשות, כנראה שמורים לספורט קורצו'
זה מה שעשינו, אבל מה לעשות, כנראה שמורים לספורט קורצו
04/05/2016 | 19:01
1
29
מחומר עקשן במיוחד
 
היא רצתה דוגמה משיר כדי לראות שהצורה אכן רווחת בציבור, ואכן חיפוש מהיר ב"שירונט" הביא אותי לדוגמה הבאה:
"פנים של ילד באגם,
לא משתקפים - הפנים עצמם," – חנוך לוין
נקווה שזה יספק אותה, תודה!
לצפיה ב-'היא לא רווחת בציבור... היא בשימוש פה ושם, לרוב במשלב גבוה'
היא לא רווחת בציבור... היא בשימוש פה ושם, לרוב במשלב גבוה
04/05/2016 | 19:13
29
חנוך לוין ודאי שאינו דוגמה ל"רווח בציבור" או ל"עדכני" (הכול יחסי, מן הסתם).
לצפיה ב-'נסה גם לחפש בגוגל עם שמות תואר, למשל "פנים יפים", יש תוצאות'
נסה גם לחפש בגוגל עם שמות תואר, למשל "פנים יפים", יש תוצאות
04/05/2016 | 18:55
1
30
גם מטקסטים בני ימינו במרשתת וגם מ"גוגל ספרים", למשל:
ספר שיצא ב-2004.
לצפיה ב-'נכון! לא חשבתי על זה...'
נכון! לא חשבתי על זה...
04/05/2016 | 19:04
27
אחפש גם שם, תודה בשנית!
לצפיה ב-'תש'
תש
30/04/2016 | 18:12
3
40
שלום רב
כיצד מנקדים את המילה במחשכי (המשפט הוא במחשכי הגלות המר) האם יש דגש בכ' ?
לצפיה ב-'אכן, הכף דגושה'
אכן, הכף דגושה
30/04/2016 | 20:32
20
ראי מילון ספיר בערך "מחשך" (יש ללחוץ על לשונית "דקדוק"):
 
"הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי-אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס" (תהלים עד כ)
 
לצפיה ב-'הארה (בניגוד למחשך : לבטח הכוונה היא ל'הגלות המר*ה*''
הארה (בניגוד למחשך : לבטח הכוונה היא ל'הגלות המר*ה*'
30/04/2016 | 21:30
1
4
לצפיה ב-')'
)
30/04/2016 | 21:31
4
לצפיה ב-'כשמישהו אומר/כותב רגשות אשם במקום רגשי אשם,'
כשמישהו אומר/כותב רגשות אשם במקום רגשי אשם,
01/05/2016 | 09:27
24
48
האם זו טעות לשונית/דקדוקית/תחבירית? אני חייב לדייק.
לצפיה ב-'שניהם נכונים באותה מידה (ראה בפנים). הציבור (וגם אני) מעדיף '
שניהם נכונים באותה מידה (ראה בפנים). הציבור (וגם אני) מעדיף
01/05/2016 | 12:03
23
43
דווקא את 'רגשות אשם' (על פי גוגל).
 
העדבק ממילון רב מילים:
~~~~~~~~~~~~~
המילה שהוקלדה: רגש
הערך המילוני: רֶגֶשׁ

נטיות:

 רְגָשׁוֹת, רִגְשׁוֹת-, רִגְשֵׁי-
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לצפיה ב-'אני מעדיף רגשי אשם. אבל זה לא מה ששאלתי.'
אני מעדיף רגשי אשם. אבל זה לא מה ששאלתי.
01/05/2016 | 12:21
22
48
בעיני זו שגיאה לומר רגשות ולכן שאלתי האם זו שגיאה דקדוקית או תחבירית או לשונית.
לצפיה ב-'ראוי היה שתקרא את התגובה שלי קריאה רצינית, ורק אח"כ תאמר אם '
ראוי היה שתקרא את התגובה שלי קריאה רצינית, ורק אח"כ תאמר אם
01/05/2016 | 12:44
21
22
היא משיבה על שאלתך אם לאו.
נסה שוב.
לצפיה ב-'קראתי שוב ואני אומר שזו לא השאלה שלי.'
קראתי שוב ואני אומר שזו לא השאלה שלי.
01/05/2016 | 12:53
20
24
נניח שרק אני חושב כך, שרגשות אשם זו שגיאה. האם זו שגיאה דקדוקית? האם זו שגיאה תחבירית? האם לשונית? צריך לדווח  למישהו ממאדים.
לצפיה ב-'ובכן, אם תתבונן שוב בתשובתי תראה שהבאתי ציטוט (העדבק=העתק־'
ובכן, אם תתבונן שוב בתשובתי תראה שהבאתי ציטוט (העדבק=העתק־
01/05/2016 | 13:29
19
27
־הדבק) ממילון מוסמך, רב מילים, שהוא אחד המילונים הטובים כיום אם לא הטוב ביותר, ציטוט שבו מופיעות שתי צורות הנסמך של המילה 'רְגָשות' זו בצד זו (עובדה המעידה על כך ששתיהן נכונות באותה מידה) - רִגְשות־  וְ- רִגְשי־.
 
אני מקווה שעתה שוכנעת.
לצפיה ב-'בוא נתעלם רגע מהרגשות. נניח שגיליתי טעות בסגנון'
בוא נתעלם רגע מהרגשות. נניח שגיליתי טעות בסגנון
01/05/2016 | 14:34
18
23
רגשות. האם היא טעות תחבירית, דקדוקית או לשונית? אפשר בבקשה להתייחס רק לדקדוקית/לשונית/תחבירית?
נניח אני כותב כך: לכתוב רגשות אשם זוהי טעות תחבירית. נכון לכתוב כך?
לצפיה ב-'בלבול בין צורת זכר לנקבה היא טעות דקדוקית, בלי קשר לרגשות'
בלבול בין צורת זכר לנקבה היא טעות דקדוקית, בלי קשר לרגשות
01/05/2016 | 14:57
17
8
לצפיה ב-'והיכן כאן הבלבול? לא מדובר בטעות זכר-נקבה, כי'
והיכן כאן הבלבול? לא מדובר בטעות זכר-נקבה, כי
01/05/2016 | 15:18
16
23
אם טעות בשימוש לא נכון בסמיכות. האם זו טעות דקדוקית? לשונית? תחבירית? האם אין תקווה לקבל תשובה כהלכתה?
לצפיה ב-'אבל קיבלת תשובה משובחת מחוכך בדעתו 2....'
אבל קיבלת תשובה משובחת מחוכך בדעתו 2....
01/05/2016 | 15:31
15
26
השימוש ברגשות- מקובל
לצפיה ב-'מה פתאם טעות תחבירית? '
מה פתאם טעות תחבירית?
01/05/2016 | 16:41
4
21
קשה לענות לך לאיזו  קטגוריה היתה השגיאה משתייכת (כי כפי שאתה כבר מבין אין כאן שום שגיאה) אבל ודאי שזאת לא היתה  טעות תחבירית.
לצפיה ב-'זה שרגשות ורגשי מתקבל כי לעם קל יותר, נו נו.'
זה שרגשות ורגשי מתקבל כי לעם קל יותר, נו נו.
01/05/2016 | 17:29
3
7
לצפיה ב-'לשיטתך, למה לא תאמר גם שהמילה רְגָשוֹת (בנפרד) כשלעצמה בטעות'
לשיטתך, למה לא תאמר גם שהמילה רְגָשוֹת (בנפרד) כשלעצמה בטעות
01/05/2016 | 21:59
2
22
יסודה? הרי היחיד 'רגש' מינו זכר, ואיך זה שנסכים לקבל שריבויו נקבי (־ות)?!
מן הסתם, מישהו ב"עם" התבלבל כאן (לשיטתך), וכל ההמון נהר בעקבותיו.
 
ולעניין שאלתך, אם באמת מה שעניין אותך היה סוגהּ של הטעות, כדאי היה שבשאלתך היית משתמש בצורה מוטעית באמת, ולגביה היית שואל לסוגה של הטעות - משהו כמו, למשל, 'כסאֵי' ׁׁ(נסמך - שגוי - של כסאות).
לצפיה ב-'אתה רוצה לומר שגם אבי טיפוס לא מקובל עליך?'
אתה רוצה לומר שגם אבי טיפוס לא מקובל עליך?
01/05/2016 | 22:24
1
3
לצפיה ב-'אם עם אבֵי טיפוס יֵחד כבודי, מה לי כי אלין על 'אבֵי האומה'?!'
אם עם אבֵי טיפוס יֵחד כבודי, מה לי כי אלין על 'אבֵי האומה'?!
01/05/2016 | 23:55
5
לצפיה ב-'רק שזה ממש לא מעניין אותי. רציתי רק לדעת, שאם'
רק שזה ממש לא מעניין אותי. רציתי רק לדעת, שאם
01/05/2016 | 17:28
9
21
היו מגלים פתאום שזו כן טעות, האם היא לשונית, דקדוקית או תחבירית. אני כבר מצטער שאלתי.
לצפיה ב-'כלומר אתה רוצה לשאול על שמות התואר, בלי קשר לטעות?'
כלומר אתה רוצה לשאול על שמות התואר, בלי קשר לטעות?
01/05/2016 | 19:13
8
101
לשונית = כל מה שקשור ללשון, באופן כללי.
הלשון נחלקת ללקסיקון (אוצר מילים) ולדקדוק (כללי השימוש, ה"חוקים").
 
הדקדוק נחלק לתחומי משנה:
תורת ההגה (פונטיקה/פונולוגיה) שבהקשר שלך יכולה להיות רלוונטית (למשל) לטעויות הגייה;
תורת הצורות (מורפולוגיה) שבהקשר זה יכולה להיות רלוונטית לטעויות גזירה ונטייה;
תחביר (סינטקס) שקשור לחיבור של מילים למשפטים.
 
רוצה לומר, התחביר הוא חלק מהדקדוק והדקדוק הוא חלק מהלשון; נובע מכך שכל טעות תחבירית היא טעות דקדוקית, וכל טעות דקדוקית היא טעות לשונית (כי אלה קבוצות המוכלות זו בזו). באותה מידה כל תפוז הוא פרי הדר, כל פרי הדר הוא פרי, וכל פרי הוא חלק מצמח וכו'.
 
יכולות להיות טעויות לשוניות נוספות (וגם על ההגדרה מהי "טעות" אפשר להתווכח...) כמו טעויות כתיב (שגם הן יכולות להיות סתם טעות הקלדה, אי הקפדה על כללי הכתיב חסר הניקוד ועוד) או סתם ניסוחים לא מקובלים / ערבוב משלבים וכו' (שכבר מתרחקים מלהיות ממש "טעות").
 
ומה לגבי הטעות שציינת? ובכן, צורת הנסמך התקינה קשורה לתורת הצורות, לנטייה הנכונה של המילה. לכן לו זו הייתה טעות היא הייתה טעות צורנית / טעות בנטייה (שהיא חלק מהדקדוק ולכן היא גם טעות דקדוקית וגם טעות לשונית, כאמור) אבל לא טעות תחבירית, אין כאן קשר לתחביר.
לצפיה ב-'יפה הסברת. לפעמים קשה לי להבין למה אנשים לא מבינים'
יפה הסברת. לפעמים קשה לי להבין למה אנשים לא מבינים
01/05/2016 | 19:26
7
25
שאלה פשוטה. הם אפילו לא נשואים לי.
לצפיה ב-'היא לא כ"כ פשוטה... לא הסברת אותה כראוי (עד ההסבר האחרון)'
היא לא כ"כ פשוטה... לא הסברת אותה כראוי (עד ההסבר האחרון)
01/05/2016 | 19:35
4
21
גם אני הבנתי ששאלת האם מדובר בטעות מאחת האפשרויות הנ"ל (שהן חלופות די חופפות, כאמור), כלומר על עצם הטעות, וממש לא היה ברור שאתה שואל על הסוג המסוים או מה ההבדל בין שמות התואר האלה.
לצפיה ב-'דווקא די סמכתי עליך שתביני אותי נכון.'
דווקא די סמכתי עליך שתביני אותי נכון.
01/05/2016 | 19:39
3
6
לצפיה ב-''צטערת, אני לא קוראת מחשבות... '
'צטערת, אני לא קוראת מחשבות...
01/05/2016 | 19:40
2
7
לצפיה ב-'שנים אנחנו מכירים. איך את לא קוראת אותי?'
שנים אנחנו מכירים. איך את לא קוראת אותי?
01/05/2016 | 19:43
1
7
לצפיה ב-''
01/05/2016 | 19:45
4
לצפיה ב-'?! רשמתי לך טעות דקדוקית...'
?! רשמתי לך טעות דקדוקית...
01/05/2016 | 20:11
5
לצפיה ב-'למה אנשים לא מבינים'
למה אנשים לא מבינים
08/05/2016 | 15:41
11
נסה אתה לענות על השאלה הבאה: האם 1+1=2 הוא טעות חשבונית, טעות מתמטית  או טעות לוגית?

חם בפורומים של תפוז

במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ