לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום השפה העברית
ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

האם ידועה האטימולוגיה של המילה "רקה" (temple) בעברית?
14/11/2015 | 03:09
4
20
מעניין בהחלט
15/11/2015 | 05:14
2
20
ועדיין לא ברור הנושא.
עפ"י קליין משורש רק"ק (= דק, שטוח)
15/11/2015 | 14:04
1
20
שממנו קיבלנו גם את הרקיק.
קליין טוען שהמקור הוא "המקום שבו העור דק" (מתוח?), אך דווקא מהדוגמה שהוא מביא מאכדית, ruqqu, שהיא קערה או סיר בישול, נראה לי שהכוונה היא למשהו קעור או שטוח.
ruqqi uzni היא השקע באוזן (אם כי אולי הכוונה לתנוך, שגם הוא קצת קעור).
קליין לא מזכיר קשר אפשרי לשורש רק"ע, שמובנו דומה למדי וגם הוא עוסק בדיקוק, מתיחה ושיטוח - אז זו כבר השערת הדיוט פרטית.
אין לי הסבר לפסוקים בשיר השירים שמהם יכול להתפרש שרקה היא לחי, אבל לא נשמע לי משכנע, ו
19/11/2015 | 02:26
1
ללא מילים
13/11/2015 | 23:31
3
36
מישהו ב YNET קורא את הפורום הזה, ולראייה
13/11/2015 | 23:42
2
27
אני בספק; סביר להניח ששמו לב בעצמם או שהסבו את תשומת לבם
15/11/2015 | 02:35
22
זו יכולה להיות טעות של חוסר ריכוז / טעות הקלדה / טעות בעריכה (הוחלפה מילה והמספר שלא שונה בהתאם) וכו'. בשורה התחתונה זו בסה"כ "פשלה" זניחה בהגהה, ודווקא כשמדובר במבזק שמטרתו לספק עדכון מהיר, זה נסלח (במקרים אחרים פחות). טעויות כאלה קורות ויקרו, לדעתי אין טעם לעשות מהן עניין.
אני לא מבין, איפה יש טעות??? :))
15/11/2015 | 14:52
7
איך להבין ביטויים כמו הלוך תלך, דבור ידבר, ישסע שסע?
12/11/2015 | 23:37
6
32
כלומר עם אותו השורש אך צורה שונה של הפועל? נתקלתי במשפטים דומים לאלו בספר של טשרניחובסקי והוא כתב בעברית. (לא ארמית)
HELP ME
13/11/2015 | 01:20
1
7
היי שמוליק, ברוך הבא! אנחנו שמחים לעזור, אבל לא 24/7
13/11/2015 | 02:12
25
קצת סבלנות בבקשה, לא כולם ערים סביב השעון.
זו צורה מקראית של מקור מוחלט + פועל נטוי (כמו "היֹה היה")
13/11/2015 | 02:17
25
המשמעות משתנה עם ההקשר, אז קשה לענות תשובה חד משמעית; פעמים רבות זו צורת הדגשה במובן "אכן, כך", וזה תקף למשל בהקשר לנבואות או לפקודות.
ראה נא גם באתר המצוין ,"השפה העברית" - הקישור אליו בִּפנים.
13/11/2015 | 08:54
2
27
תודה
14/11/2015 | 23:29
1
20
אפשר להסביר נטוי ושם הפועל?
מה השאלה?
15/11/2015 | 02:29
8
המבין יבין
12/11/2015 | 08:20
11
18
הביטוי הזה מתייחס ללשון זכר.
מה קורה כאשר פונים אלייך למשל, האם לכתוב המבינה תבין?
או בגלל שזה ביטוי, משאירים את זה בלשון זכר?
זה ביטוי סתמי, הוא לא פונה לאדם מסוים; מי שצריך להבין, יבין
12/11/2015 | 11:08
10
15
הוא סתום וסתמי במכוון, כי כל הרעיון הוא הרמיזה שבו. אם אתה פונה מראש ישירות לאדם מסוים אין צורך להשתמש בו מלכתחילה.
ובכל זאת, אם אני מתדיין אתך, למשל, כאן בפורום, אז הפנייה
12/11/2015 | 13:17
9
17
היא ישירות אלייך, אבל מתייחסת גם לשאר הגולשות (לצורך ההמחשה, הגדרתי שזהו פורום של נשים בלבד), האם צריך לכתוב בלשון זכר או נקבה?
אין סיבה שהוא יתייחס רק לנשים... וגם אין כאן "צריך"
12/11/2015 | 13:47
20
זו אמירה שיש בה קריצה, לא משהו רשמי, אין כאן תקן, רק בחירה סגנונית שלך. לדעתי האישית זה מיותר, אבל אתה כמובן רשאי לכתוב כראות עיניך.
לענ"ד 'המבינה' או 'המבין' הינם תלויי קהל היעד. לקהל יעד
12/11/2015 | 22:41
5
11
המורכב מנשים בלבד - 'המבינה'; לקהל יעד מעורב או גברי בלבד 'המבין'.
וקהל היעד הנו או כפי ציינת בדוגמתך תלוי מסגרת (למשל פורום נשים), או תלוי נושא
שעניינו מיוחד לנשים (וראה נא כ-7000 דוגמאות ל'המבינה' בגוגל).
אם הבנת נכון מתגובת, אתה טוען שזה בסדר לכתוב 'המבינה תבין'?
12/11/2015 | 23:48
4
5
אכן הבנת נכון (רק שאינני 'טוען', אני בסה"כ 'אומר' ).
13/11/2015 | 00:05
3
5
אם אתה כ"כ מדקדק, אז אתה 'כותב' ולא 'אומר'
13/11/2015 | 00:08
2
7
לייתר דיוק, צריך להיות 'כתבת'
אני לא מדקדק; אני מדגדג .
13/11/2015 | 00:32
1
5
אכן
13/11/2015 | 00:42
4
לא חושב
15/11/2015 | 14:24
1
8
ביטויים ופתגמים הם בדרך כלל צרוף כבול ואין לשנותם:
כל המוסיף גורע
המבין יבין
גומרים הולכים
 
16/11/2015 | 12:48
2
פחד -- חשש
11/11/2015 | 22:34
1
15
 כאשר רצוני  שאחר  יפחד  אני  מפחידו.   מה  אני  עושה 
 כאשר אני רוצה  שהאחר  יחשוש. ?  תודה
לא לכל פועל יש פועל גרימה מאותו שורש. אפשר להדאיג, להטריד
11/11/2015 | 22:47
6
"מעט המחזיק את המרובה" ו"עולה על כולנה"
11/11/2015 | 16:50
19
מהו המשמעות של שני הצירופים באדום בתוך הטקסט?
"ממאפייניה הבולטים של עברית המקרא הוא מיעוט אותיות השימוש ומילות היחס האחרות המשמשות בה, בבחינת מעט המחזיק את המרובה. מבחינה זו נראה כי למ''ד היחס עולה על כולנה".
 
לכי - הטמעה בל' או בכ'?
11/11/2015 | 16:27
12
24
לכי מכאן, איני מעוניין לדבר איתך כעת!

לפי תחושת הבטן ההטעמה המקורית והתקנית (?) צריכה להיות בכ'.
הטעמה*
11/11/2015 | 18:33
1
5
זו מילה חד הברתית (הלמ"ד בשווא נע) ולכן ההטעמה בתנועת i
11/11/2015 | 23:11
18
בדיוק כמו צורות ציווי אחרות בבניין קל (בגזרות עלולות): שבי, קחי, דעי, תני, סעי וכו'.
אבל מכיוון ששווא בלמ"ד נהגה e ולא ללא תנועה, ההגייה הרווחת בציבור היא כמובן לכי.
לכי
11/11/2015 | 23:12
9
18
בתנ"ך בצורות הפסק (בסוף משפט): לֵכי. בהטעמת ההברה הראשונה.
לעומת זאת בצורת הקשר (באמצע משפט) התנועה נחטפת: לְכי וההטעמה מלרעית בדומה לתחושת הבטן שלך נכונה.
 
דווקא צורת ההפסק היא המקורית יותר, ובה ההברה הראשונה מוטעמת.
היום שאין לנו צורות הקשר והפסק, אפשר לבחור. ברוב המילים בעברית המודרנית ננקטה צורת ההקשר. כאן, כמו במעט מילים נוספות, רובנו נוקטים את צורת ההפסק המקורית (גם אם רובנו כלל לא יודעים זאת).
 
אני חושבת שזה נכון לשמות עצם כמו ירי או בכי, לא לצורות ציווי
12/11/2015 | 11:12
8
16
בעברית בימינו לא משתמשים בצורות פועל מקראיות, בכללן לא בצורות הפסק, הן לא חלק מהנטייה הרגילה.
עובדה שמשתמשים.
12/11/2015 | 15:53
7
14
הכול אומרים לֵכי במלעיל. אמנם לא מתכוונים לצורת ההפסק, ולא יודעים שיש כזה דבר צורת הפסק, אבל הרווח בדיבור קולע כאן לצורה הזו. כך התגללה המציאות הלשונית. נכון שזה לא חלק מהנטייה הרגילה, אבל מה בכך?
זו עובדה שמשתמשים במערכת הפועל בצורות רבות שאינן תקינות
13/11/2015 | 02:21
6
12
אף שאינן צורות הפסק במקרא ואינן מתועדות במקורות, אז מה בכך?
האם אתה סבור שצורה הרווחת בלשון הדיבור נמצאת שם רק כי במקרה בדיוק בפועל הזה הגייתה מתלכדת עם צורת הפסק? אני בספק.
אני לא חושבת ש"כך התגלגלה" המציאות הלשונית, אלא שרצה הגורל והתלכדה כאן מציאות לשונית של הגייה שגויה עם צורת הפסק.
לא כך טענתי.
13/11/2015 | 10:13
5
9
ברור שלהגייה המלעלית של המילים ״לכי״ ו״רדי״ יש סיבות שיסודן בפונולוגיה ובמורפולוגיה של העברית המודרנית.

לפעמים לשון התקן מבכרת את הצורות הקלאסיות הקדומות, ולפעמים את הצורות המודרניות הרווחות. כאן יש התלכדות ואין פער, גם אם נכון שהסיבות והתנאים לאימוץ הצורה הזו בלשון הקדומה ובלשון ימינו שונים במידה מסוימת.
לכן הטענה שלי שאין קשר לצורות ההפסק... וזו הגייה שגויה
13/11/2015 | 13:19
4
5
אני חולק רק על מה שמשמאל לשלוש הנקודות.
13/11/2015 | 13:37
3
9
ואילו על מה שמימין להן אני מסכים, לפחות חלקית - יש התלכדות של צורה בלשון מדוברת עם צורה קדומה. האם לצורת ההפסק עצמה הייתה השפעה על אימוץ הצורה? כאן אני לא נחרץ כמוך, ולא משוכנע שלא הייתה לכך תרומה, אבל מסכים שהסיבה העיקרית נעוצה בפונולוגיה ובמורפולוגיה של העברית המודרנית (אלא שבעיניי זה לא הופך את ההגייה לשגויה).
זו הגייה מודרנית (ולא קדומה) ולא בהקשרים של הפסק...
13/11/2015 | 14:12
2
18
של צורה שאינה חלק ממערכת הפועל בעברית בימינו ולא כך מנקדים פעלים בציווי נוכחת בעברית בימינו, אז כן, היא הגייה שגויה (וגם אתה מסכים שהיא נובעת משגיאה פונולוגית ולא מתוך היכרות עם המקורות). לו הייתה באמת בהקשרים מקראיים של הפסק, זה היה משהו אחר.
לא יודע מה זו שגיאה פונולוגית
14/11/2015 | 20:28
1
11
מה שקרה הוא כנראה כך:
  1. ten +i = 'teni
  2. 'teni > tĕ'ni
  3. tĕ'ni > tni
השלב הראשון היה הוספת צורן נקבי
השלב השני תנועת הטעם בסביבת הקשר וחיטוף התנועה הראשונה
השלב השלישי (שהתרחש בסביבה אירופאית בלבד) השמטת התנועה החטופה
 
שלב 2 ו-3 לא פרודוקטיביים בעברית המודרנית, אבל אנחנו משתמשים בתוצרים של שלב 3 (או באנלוגיה לתוצר של שלב 3). במילה "לכי" התוצר של שלב 3 מנוגד לפונולוגיה של העברית המודרנית (ולא רק של העברית המודרנית) בגלל הצליליות הגבוהה של הלמ"ד, והדוברים חזרו לשלב 1.
מה זה משנה שהם לא מתכוונים ל"צורת הפסק"? זהו תוצר של "לך" + "  ִי" ממש כמו בשלב 1 המקורי. זה גם אימוץ (לאו דווקא מכוון) של שלב מהמקורות העבריים, ולא חזרה לאיזשהו שלב פרוטו-עברי.
התקן הוא מעין פשרה בין הצורות הקדומות לצורות העכשוויות, לפעמים בוחרים בצורה הקדומה ולפעמים בצורה העכשווית. אבל במקרה שלנו אין אפילו פער גדול.
התקן הרשמי מקבל בסובלנות חריגות משמעותיות הרבה יותר, ומאמץ כללים שהם הכלאה לא שיטתית בין שפת העבר לשפת ההווה, אז כאן על אחת כמה וכמה.
מכיוון שהוויכוח הוא על התקין ועל הרצוי, ולא על העובדות, כנראה לא נגיע להסכמה.
אמנם, מה אומר התקן הרשמי זו שאלה עובדתית, אבל לא ידוע לי שישבו על המדוכה והכריעו כך או כך (זה שלא ידוע לי, לא אומר שלא ישבו), ואם כן שוב חזרנו לתקין בעיניי פלוני.
אני כמובן לא שולל את השימוש בצורת הקשר, אבל כדאי, לדעתי, לא לשלול צורות שמגשרות על הפער בין הרצוי והמצוי.
הכוונה לשגיאה שנובעת מהפונולוגיה, כלומר מהעיצור למ"ד
15/11/2015 | 02:08
10
שגורם להגיית השווא שלו להיות שונה, ולכן מאפשר בעצם התייחסות לשווא הנע כאל תנועה בפני עצמה, ומזיז את ההטעמה לאחור.
 
אני לא מסכימה איתך שהשלבים הם כפי שתיארת, אני ממש לא חושבת שיש כאן גזירה מ"לך". אני לא חושבת שכשדוברי עברית בימינו מבצעים ציווי בנקבה (אם הם בכלל מבצעים ציווי...) הם עושים זאת ע"ס גזירה מצורת הזכר. אני חושבת שצורות הנקבה כבר מבוססות כאן כתבנית בפני עצמן (אחרת היינו רואים גם shevi במקום shvi או teni במקום tni).
מה שם תופעת הסופית א' בש"ע ארמיים שמקורם בעברית (לכאורה)?
11/11/2015 | 04:12
10
27
בארמית קיימת תופעה די נפוצה של תוספת סופית א' לש"ע עבריים. למעשה ניתן לחלק את התופעה לשניים:
 
א) שמות ארמיים שמבחינה פונטית נשמעים זהים וגם מבחינה מורפולוגית נראים זהים לשמות העבריים (לכאורה) ורק תוספת הסופית א' עושה בהם את השינוי.
ב) שמות שנשמעים מעט שונה מבחינה פונטית אך מבחינה מורפולוגית הם אותו הדבר וההבדל מתבטא בתוספת הסופית א'.
 
להלן מספר דוגמאות, ובסוגריים אכתוב מי מהם משתייך לקבוצה הנ"ל, בציון האות א' לקבוצה א' וב' לקבוצה ב.
 
דוגמאות:
עבד > עבדא (ב)
בית > ביתא (ב)
דם > דמא (א)
מערב > מערבא (א)
גבר > גברא (ב)
עין > עינא (ב)
חבר > חברא (ב)
חזן > חזנא(א)
חתן > חתנא (א)
 
מה שם התופעה הזאת?
אשמח לראות איזכורים או הפניות לאיזכורים של התופעה בספרות. כרגע מחזיק בידי עותק מודפס של לויאס קספר ואם מישהו מכם מכיר הפניה רלוונטית לספר הזה, זה יהיה מצוין.
יידוע
11/11/2015 | 08:55
7
25
סופית אל״ף מיידעת את שם העצם כמו ה״א בתחילת מילה עברית.
גבר = איש, גברא = האיש. לחם (למ״ד שוואית) = לחם, לחמא = הלחם.
בארמית בבלית כל הדמות מיודעים מורפולוגית, והצורה הלא מיודעת נזנחה, ומאליו מובן שאין בה הבחנה מורפולוגית בין ש״ע מיודע לשרינו מיודע.
*כל הדמות > כל השמות
11/11/2015 | 09:06
4
תודה!
12/11/2015 | 02:41
5
13
מן הסתם ידוע איך הייתה הצורה הלא מיודעת. לא כך?
לשם סקרנות והרחבת הידע גרידא.
 
האם ייתכן שהצורה הלא מיודעת הייתה זהה לעברית? והאם יש עדויות כלשהן לצורה הלא מיודעת (כוונתי לשלול השערות).
דומה לעברית
12/11/2015 | 09:02
4
18
אבל בדרך כלל שונה מעט (בא לידי ביטוי בניקוד).
אפשר לדעת אם מעיינים בארמית במקורות אחרים שבניגוד לתלמוד הבבלי, שמרו על צורות לא מיודעות כמו בתנך או תרגום באונקלוס, בכתבים קדומים שהתגלו, וכן בארמית לא יהודית מתקופות שונות. וכמובן לא כל מילה צריכה להיות מתועדת בצורתה הלא מיודעת כדי שנדע מה היא. יש הרי גם חוקיות בשפה.

למשל הצורה הלא מיודעת של גברא היא גבר (שווא וקמץ).
תודה רבה - כיף ללמוד ממך
12/11/2015 | 16:55
3
12
אגב, לגבי גְבָר, איך אפשר להיות בטוחים שזו צורה לא מיודעת. אולי מדובר בוריאנט אחר של ארמית, כי כפי שאתה יודע לארמית היו ועדיין יש וריאנטים שונים.
בודקים במקורות
12/11/2015 | 19:23
2
12
שבהם מופיעים גם גְּבַר (בפתח תחת הבי"ת, אגב, ולא כפי שכתבתי) וגם גברא, ורואים לפי ההקשר מה משמעות הצורה.
לדוגמה -
אונקלוס מתרגם את הפסוק "היש בכם איש או אישה" כך: "דלמא אית בכון גבר או אתא", ולעומת זאת את הפסוק "ולקחו זקני העיר ההִוא את האיש" הוא מתרגם "וידברון סבי קרתא ההיא ית גברא" (אגב, בתרגום אונקלוס לפעמים גם יש צורות מיודעות לשמות שאינם מיודעים באמת, כמו בארמית הבבלית, אבל בכל זאת יש הבחנה, חלקית לפחות).
מכל מקום, אין צורך לבדוק בכל שם ושם. תוספת   ָא ליידוע היא תופעה כללית בארמית, שנכונה לכל השמות. 
 
 
השכלתי. תודה איתי.
13/11/2015 | 11:34
1
3
על לא דבר
13/11/2015 | 13:38
2
וראה גם באקדמיה ללשון: "דוגמה או דוגמא?"
13/11/2015 | 02:23
1
13
תודה טריליאן על תוספת המקור המעניין
13/11/2015 | 11:36
3
מה זה באף?
11/11/2015 | 00:04
5
29
מושיק אמר בהשרדות ששרשרת החסינות מתאימה לבאף שלו.
מה זה באף?
זה סגנון לבוש? זה אישיות מה זה באף?
11/11/2015 | 00:04
11
buff זו לא שאלה בעברית אלא שאילה מאנגלית
11/11/2015 | 01:19
1
25
נסי את האפשרויות בוויקיפדיה (האנגלית):
או בדקי ב-Urban Dictionary מה מתאים לך להקשר:
תודה מותק. לא הסתכלתי על הכל אני חושבת שבמשמעות שראיתי
11/11/2015 | 01:23
19
זה היה יותר לכיוון מראה נאה או גוף טוב כי ובכן בהשרדות הם מאוד חסכניים בבד כי זו הפקה יקרה.
ורואים יותר גוף  ואז אי אפשר להתווכח עם הבאף
אני חושב שזה בד העגול הזה שהם
11/11/2015 | 04:33
1
18
לובשים על הצוואר או על הראש, הנה מצאתי
 
תודה תודה
11/11/2015 | 04:36
8
שאלה
10/11/2015 | 20:32
16
27
האם ישנו מטבע לשון מסוים בעל משמעות דומה למשפט הבא -
חיי לא יבוזבזו/יהיו לשווא/יהיו לריק?

תודה לעונים
לפניי
10/11/2015 | 20:43
3
14
מחפש מילים נרדפות ל"לפניי"
 
הנה ההקשר - "השיא עוד לפניי"

כמו כן, מחפש מילים נרדפות ל"מדי יום" - נתקלתי בצירופים "חדשות לבקרים", "מדי יום ביומו", אך הם אינם מתאימים לצערי.
למילות יחס אין ממש מילים נרדפות, זו קבוצה סגורה ודי מצומצמת
11/11/2015 | 01:22
2
14
אפשר פשוט לנסח אחרת, למשל: השיא
ממתין לי מעבר לפינה / בעתידי / בוא יבוא / יגיע בבוא העת וכו'.
 
מדי יום: יום יום, בכל יום... גם כאן אין ממש מגוון. מה ההקשר?
ההקשר
11/11/2015 | 11:38
1
8
האם גורלי נגזר? נולדתי כדי להישכח? בלי להשאיר מאחורי דבר? זה לא מתקבל על הדעת. לחיים שלי תהיה חשיבות, השיא עוד לפניי, לא חשוב מה כולם טוענים. ואני אוכיח את זה יום  יום.
לא ברורה לי הבעיה בניסוח הזה, אבל מה שהצעתי יכול להתאים
11/11/2015 | 11:49
4
סימאון
11/11/2015 | 17:27
2
7
האם יש מילה מסוימת לאור השמש או הירח שמסנוור אנשים? מילה אחת המתארת את האור החזק ומסוכן הזה?
 
הנה ההקשר - "מדי פעם מישהו הציץ למעלה (על הירח), אבל מיד השיב מבטו לחזית, יודע שאני או הסנוור/אור נעניש אותו"
 
אולי נוגה/אורה/מאור/הבזק?
בוהק
11/11/2015 | 18:10
1
10
תודה רבה!
11/11/2015 | 19:22
8
חיפשתי במילים הנרדפות, אך לא ידעתי איזו היא הנכונה.
קצה גבול היכולת
16/11/2015 | 17:21
4
5
מחפש צירוף בעל משמעות דומה ל"קצה גבול היכולת"
 
הנה ההקשר - "סחבנו אותו איתנו אל המסלול, דוחפים אותו עד קצה גבול היכולת".
 
 
תודה לעונים :)
היכולת של מי? של הדוחפים או של הנדחף?
17/11/2015 | 01:51
2
6
אם הכוונה ליכולת שלהם, נראה לי שעדיף "בכל כוחונו / כוחותינו" או משהו כזה.
של הנדחף
18/11/2015 | 09:54
1
2
אם כך מוטב "לקצה גבול יכולתו"
18/11/2015 | 13:07
3
אם כי זה עדיין נשמע לי קצת מוזר, אבל חסר הקשר... בלי לקרוא את הפסקה לפני קשה לשפוט. עריכה של משפט היא תמיד חלק מהמכלול, אף פעם לא במנותק.
"סחבנו אותו איתנו לאורך המסלול, סוחבים ודוחפים, מאמצים את
18/11/2015 | 09:32
5
כוחותינו עד קצה גבול היכולת".
תרופה
18/11/2015 | 10:07
3
2
בתוך קופסת תרופות, יש רצועות כאלה שבכל אחת מהן יש מספר מסוים של תרופות, מהן אנחנו מוציאים את הכדור.
 
איך קוראים לרצועות האלה?
לא יודעת למה הכוונה ב"רצועות", אתה מתכוון למארז גלולות?
18/11/2015 | 13:56
2
5
 
אם כן, המקבילה העברית היא "לוחית".
מתוך מאגר המונחים של האקדמיה ללשון:
לוּחִית [כגון לוחית תרופות, לוחית ויטמינים; לוח ובו ארוזות טבליות כל אחת בנפרד בתוך כיפת פלסטיק או מעטה אחר]
blister packing שימוש כללי (תשס"ט) , 2009
 
אבל זו מילה שלא מוכרת לציבור הרחב, אולי רק לרוקחים (וגם על זה לא הייתי בונה ). אני בטוחה שכל משפט שמשתמש במילה הזאת ניתן לנסח אחרת, זה נשמע כמו ירידה לפרטים שלא לצורך (אלא אם אתה כותב סיפור על בית מרקחת).
 
נ.ב.
כדאי כבר לפתוח שרשור חדש, הנוכחי עוד רגע בורח מהעמוד, וספק אם יספיקו לקרוא את שאלתך.
אכן לכך התכוונתי
18/11/2015 | 22:19
1
34
אשתמש במארז, אני מניח ההכוונה תהיה ברורה
 
תודה על התשובה המפורטת :)
 
אגב, האם ישנה מילה עברית מוכרת לכוראוגרפיה?
לא במאגר המונחים של האקדמיה ללשון (ממליצה לך להיעזר בו)
19/11/2015 | 01:21
2
מה היפוך המילה - נעים?
10/11/2015 | 16:48
4
58
שלום אנשים שאלה של הבן שלא ידעתי לענות, מה המילה ההפוכה למילה נעים?
מפריע, מטריד , מעצבן. וכולי
11/11/2015 | 00:10
1
10
וגם: מציק, כואב, מעקצץ, משפשף ועוד (תלוי בהקשר)
11/11/2015 | 01:10
9
לא נעים... ברצינות, הרי כך זה גם באנגלית, למשל: unpleasant
11/11/2015 | 01:07
1
13
ובשם עצם: אי-נעימות. זן התשובה המדויקת ביותר.
 
אם אתה מחפש תארים אחרים שמשמעותם שלילית ויכולים להתאים, זה כבר תלוי הקשר. קיבלת כמה דוגמאות בתשובה מעליי.
11/11/2015 | 01:24
4
מה ההבדל
09/11/2015 | 23:11
1
40
בין רווח למרווח?
תלוי בהקשר... יש מקרים שהן יכולות להיות נרדפות
11/11/2015 | 17:00
11
ממליצה לך להתחיל מההגדרות במילון (ספיר, חינם):
ולשאול אם משהו לא ברור, או לספק הקשר נתון שנוכל להתייחס אליו.
 
נרטיב / נרטיווי
09/11/2015 | 11:34
5
14
לפי כללי האקדמיה -- כך צריך להיות?
וכך לגבי כל ה'משקל' הזה: קולקטיב / קולקטיווי, וכד'?
תודה רבה 
לא מחליפים אות בגזירה או בנטייה. נשארים בבי"ת.
09/11/2015 | 11:37
4
14
אתה יכול לחפש ולהיווכח שבמאגר המונחים של האקדמיה הכתיב הוא "קולקטיבי" ("נרטיבי" לא מופיע, אבל לו הופיע, כך היה נכתב, מאותה סיבה).
לפעמים זה לא גזירה או נטייה, למשל אסרטיבי.
09/11/2015 | 12:01
3
21
לא נראה לי ש'אסרטיב' רלוונטי לדיון.
או אטרקטיבי למשל.
 
מוזר לי קצת שאין הערה על הצורות האלה בכללי התעתיק.
נכון, אבל התייחסתי לאופן שבו הצגת את השאלה
09/11/2015 | 13:48
2
17
גם קולקטיבי או אסרטיבי כותבים בבי"ת; כך מקובל, וכך גם בחלופון של האקדמיה ללשון (אופרטיבי, אסרטיבי וכו'):
 
לאקדמיה ללשון יש כמה החלטות לגבי כתיב מילים לועזיות:
 
והוא אכן חלקי בלבד; הדבר הקרוב הבא הוא התעתיק (התעתיק מלועזית לעברית) וממנו אמנם ניתן להבין שצליל v ייכתב במקרים כאלה בוי"ו; אך הוא מתייחס לשמות (פרטיים) ולא בהכרח למילים, ובשמות המטרה היא לשמור על נאמנות למקור בעוד שמילים מתאזרחות בהתאם למוסכמות קבועות (גם אם לא רשמיות).
 
לסיכום, הכתיב המוכר והשגור בציבור הוא בבי"ת, ונראה שכך נוקטת גם האקדמיה (כשהיא לא משתמשת בחלופות העבריות...). אם תרצה הבהרה רשמית אני ממליצה לפנות אליה.
 
תודה, נראה לי שסיכמת יפה את הדברים :)
09/11/2015 | 15:02
1
9
09/11/2015 | 15:39
3
איך כותבים תחילית + ראשי תיבות?
08/11/2015 | 23:29
4
19
דוגמה: היו שיטפונות אתמול בי-ם?
2) היו פקקים בדרך לת"א מב"ש.
3) היו דיונים שת"א תהפוך לעיר בירה של ישראל והכ"א (כח אדם) יעבור גם.
 
האם כאשר הראשי תיבות מכילים 3 אותיות, זה אותו דבר?
דוגמה: מה קורה שהשפ"ח (שרות פסיכולוגי חינוכי) קובע ש...?
אלה לא תחיליות אלא אותיות שימוש (מיליות יחס / קישור)
09/11/2015 | 01:01
3
16
והשימוש בהן לפני ראשי תיבות זהה לשימוש הרגיל, בדיוק כפי שכתבת.
 
שתי הערות לא קשורות:
1) האקדמיה ללשון מעדיפה להימנע מהקיצור י-ם (שאינו ר"ת, אגב). ראה סעיף ב מתוך דיני הקיצור:
2) מוטב 'בדרך מב"ש לת"א'.
 
3) הסוגיה היכן למקם את ה"א הידיעה היא כבר שונה, מאחר שראשי תיבות רבים מקצרים סמיכויות, ובסמיכות מיידעים את הסומך. לכן במקרים רבים משלבים את ה"א הידיעה בתוך ראשי התיבות: ביה"ס, ביהמ"ש, ביה"ח, משהב"ט (תמיד מיודע) וכו'. מנגד, כשאלה ר"ת שלא מקובל ליידע בתוכם בד"כ זה קצת מבלבל... במקרה כזה הייתי פשוט כותבת את המילים עצמן וחסל (אם מדובר בטקסט רשמי; לעצמי הייתי כותבת מה שנוח לי ).
התייחסות להערות שלך
11/11/2015 | 23:34
2
7
1) האם בעצם מה שכתוב שם שאי אפשר לכתוב קיצור לבירתנו?
נכון שזו מילה אחת ולא שתיים, אבל בכל זאת נעשים קיצורים בשפה גם כאשר יש מילה אחת ארוכה.
 
3) אם להבין מתוך הדוגמאות שלך, איך אני אמור לכתוב הבי"ס הזה לא מומלץ.
האם צריך לכתוב הביה"ס הזה לא מומלץ.
לי נראה מוזר שבעצם יהיו שני 'ה' הידיעה באותה מילה.
תשובות
11/11/2015 | 23:40
1
5
1) מבחינת האקדמיה ללשון, לא.
 
2) בי"ס = בית ספר; ביה"ס = בית הספר. זה מכסה את כל האפשרויות.
3. אם אהיה פרשן לרגע של טריליאן, מה שהיא אמרה הוא
12/11/2015 | 23:17
2
שאת המשפט  * "הבי"ס הזה לא מומלץ." יש לכתוב כך:
"ביה"ס הזה לא מומלץ." (ולא * "הביה"ס הזה לא מומלץ." כלומר בלי ה' הידיעה לפני ביה"ס [בדיוק כפי שאינך כותב * "הבית הספר הזה לא מומלץ"]).
לגזות את או לגזול מ-?
08/11/2015 | 16:47
6
37
הצעיר גזל את הקשיש המסכן.
הצעיר גזל מהקשיש המסכן.

או בכלל -
הצעיר גזל את כספו הקשיש המסכן.
הצעיר גזל מכספו הקשיש המסכן.
"לגזול את" או "לגזול מ..."
08/11/2015 | 21:26
5
31
 הצעיר גזל את הקשיש המסכן - נכון
הצעיר גזל מהקשיש המסכן - נכון
הצעיר גזל את כספו של הקשיש המסכן - נכון
הצעיר גזל מכספו של הקשיש המסכן - נכון (אבל המשמעות - מכספו ולא את כל כספו)
הצעיר גזל את כספו הקשיש המסכן - לא מובן.
הצעיר גזל מכספו הקשיש המסכן - לא מובן.
נשמטה לי האות מ'
09/11/2015 | 13:59
18
כהרגלי, כותב בחיפזון.
הצעיר גזל את הקשיש המסכן - נכון
09/11/2015 | 15:05
3
21
תחושת הלשון שלי לא נוחה מהשיפוט של המשפט הזה כנכון.
האומנם אפשר לגזול 'אדם'?
כן, בשתי המשמעויות (לגזול אותו ממישהו או לגזול ממנו)
09/11/2015 | 15:44
2
20
למשל:
הגוזל את חברו שווה פרוטה כאילו נוטל נשמתו (בבא קמא קיט)
 
או אלתרמן ("שלמה המלך ושלמיי הסנדלר"):
"היא – את מלכי אוהבת
ומלכי – אני הוא!
בוגדת בי – איתי!
טירוף של מי הוא?
אני גוזל אשתי ממני, אלליי!
הקנאה אוכלת בי בגלל אהבתה אליי..."
בסדר, אבל זהו משלב גבוה, 'הוא גזל את הקשיש
09/11/2015 | 17:44
1
16
המסכן' עדיין נשמע לי קצת מוזר
אכן
09/11/2015 | 17:59
6
Mass Nouns בעברית
08/11/2015 | 15:53
4
24
שלום לכם,
עוברת אורח בפורום ושאלה קטנה לי עליכם.אני שותפה למאין סחר חליפין של שפות: עזרה בלימוד עברית ,בתמורה לעזרה בשיפור אנגלית. עלתה לנו סוגייה קטנה בשיחות. ה-Mass Nouns-  באנגלית המילה "דג" למשל משמשת גם לתיאור של דג-יחיד וגם דגים רבים. ואז ניסינו לחשוב על מילים מקבילות בעברית ופתאום הבנתי שיש לי בעיה.
מצאתי שתי מילים בעייתיות.
שיער-שיערות
מטען-מטענים
בכל משפט שאני יכולה לחשוב  עליו, אם אני מחליפה את המילה "שיערות" במילה "שיער" המשמעות נשמרת. ויותר מזה, "שיער" נשמע יותר טוב.

אותו כנ"ל לגבי מטען: "איבדתי את המטען שלי." (שיכול להיות מורכב מהמון מזוודות ותקים)
אז מתי נשתמש ב"מטענים" אם בכלל?
יכול להיות שזו פשוט שגיאה נפוצה בעברית?

לעזרתכם אודה,
שם עצם קיבוצי קיים בעברית, אם כי לא הרבה
08/11/2015 | 16:13
2
23
אבל לא הבנתי את ה"בעיה".
 
אם את מחפשת הקבלה לאנגלית, אולי המילה "חיים" תתאים לך יותר, מכיוון שבעברית אין life לעומת lives אלא תמיד רק "חיים" ברבים, בין אם הכוונה לחיים במשמעות הכללית, לחיים של אדם בודד או לחיים של אנשים רבים.
 
כמו כן יש מילים ביחיד שהמשמעות שלהם היא לרבים, כמו "מִטען" שציינת, כך גם "ציוד" ו"נשק". אבל כיום יש להם צורות ריבוי בשפה המדוברת (ציודים, נשקים). ב"נשק" (לעומת "נשקים") הכוונה לכלי נשק בודד (למשל של חייל אחד) לעומת כלי נשק רבים; כך גם "ציוד" (כמו מטען) הוא מכלול הציוד של אדם בודד, ואם רוצים להתייחס לציוד של הרבים (שאינו משותף להם, כל אחד והציוד שלו) יש "ציודים" (מילה שפגשתי לראשונה בטיולים של תנועת הנוער ).
 
לגבי שיער (הכתיב התקני הוא שער ללא יו"ד, אגב), הכוונה כאן למכלול, לעומת שערה בודדת או שערות רבות (שאלה של הדגשה). אני לא מסכימה איתך שבכל מקרה מתאים להחליף "שערות" ב"שיער" וזה יישמע טוב יותר, תלוי בהקשר. במשפט כמו "תלשתי שלוש שערות לבנות מהראש" או אפילו "תלשתי כמה שערות לבנות מהראש" זה כבר לא ממש יעבוד. כמובן, יש גם צירופי מילים שבהם מקובל להשתמש רק בשיער – "הסרת שיער" או "שיער גוף" וכו'.
תודה על התשובה.
08/11/2015 | 16:34
1
15
בקשר לשער, לא הבנתי את ההבדל-תוכלי להסביר שוב? שיער יכול להתיחס  לשיערות רבות הרי...
 
(אפשר להגיד ציודים? באמת?)
אין לי מה להוסיף על מה שכתבתי...
08/11/2015 | 16:47
17
נסי להחליף את המילה "שערות" ב"שיער" במשפטים שהצגתי ותראי שזה לא ממש מסתדר, למשל במקרים שרוצים להתייחס לכמות מסוימת ולא למכלול.
 
אפשר להגיד מה שרוצים... זאת שפה מדוברת, לא רשמית (כפי שכתבתי).
זו לא המשמעות של mass noun
08/11/2015 | 22:05
30
mass noun הוא לא ספיר.
כשאת אומרת There are only two fish in the lake את כן סופרת.
אמנם fish יכול לשמש כשם עצם קיבוצי במובן של "דגה" (כל הדגים. "והדגה אשר ביאור מתה"), אבל זה כבר משהו אחר (fish הוא שם עצם ספיר ברבים וביחיד, וגם שם עצם קיבוצי ביחיד בלבד).
דוגמאות לשמות עצם קיבוציים או כוללים בעברית: נחושת, קרח, פחמן דו חמצני, חלב, בקר, נוער, דואר.
שאלות של חגית7700 (נא לשרשר, תודה!)
07/11/2015 | 13:49
18
16
היי חגית
כדי לא לדחוק דיונים מהעמוד הראשי, אם יש לך כמה שאלות בטווח זמן קצר אנא רכזי אותן בהודעה אחת או בשרשור אחד (אלא אם הוא כבר גדול ועמוס או שעברו 72 שעות מפתיחתו ואז הוא כבר לא קופץ).
עברה או עבירה?
06/11/2015 | 13:58
5
372
תודה לעונים!
הכתיב התקני ללא יו"ד.
06/11/2015 | 15:47
4
13
חידוש מעניין, לא ידעתי!
07/11/2015 | 04:16
1
24
אמנם ידעתי שהתנועה אֵ (E) לא מסומנת יותר ביו"ד, אבל חשבתי שספציפית מילה זו נופלת באחד מהמקרים יוצאי הדופן.
 
אגב, צורה כזאת מתועדת במילון ההיסטורי? (וכשאני מתכוון למתועדת אני מתכוון לכך שצורה כזאת של כתיבה נמצאת כמתודה במקור כלשהו, ולא כשגיאת כתיב, מפני שכאלה מקרים לא חסרים לגבי כל מילה)
אלה אותם כללים כבר למעלה מעשרים שנה...
07/11/2015 | 13:48
28
תנועת e אינה נכתבת ביו"ד.
למשל: ממד (=מֵמַד), אזור (=אֵזוֹר), בררה (=בְּרֵרָה), זהות (=זֶהוּת).
אבל יו"ד תיכתב [רק בשלושה מקרים!]
1. במילים שצירי בא בהן לפני אהחע"ר במקום חיריק.
למשל: תיאכל [לעומת תישמר (תִּשָּׁמֵר)], ייערך [לעומת יישמר (יִשָּׁמֵר)], תיאבון [לעומת שיגעון (=שִׁגָּעוֹן)], קירח [לעומת אילם (=אִלֵּם)], שירות [לעומת סיפור (=סִפּוּר)].
2. בשמות עצם במשקל פֵּלָה, שלא נגזרו משמות ממין זכר, והצירי מתקיים בהם בכל הנטייה: זיעה, תיבה (לעומת כנה, מתה – שנגזרו משמות ממין זכר, ומאה, עדה [קהל] שהצירי אינו מתקיים בהם בנטייה).
3. בשמות השקולים במשקל השמות היכר (=הֶכֵּר), הישג (=הֶשֵּׂג), היצע (=הֶצֵּעַ), וכן בצורות הנגזרות משמות אלו, כגון היכרות (=הֶכֵּרוּת), הישגיות (הֶשֵּׂגִיּוּת), היקשי (הֶקֵּשִׁי).
 
וכמובן, במקרה של ספק, אפשר להיעזר במילון ספיר/ההווה:
 
המילון ההיסטורי פתוח חינם לכולם, בדוק מה שמסקרן אותך.
נכון. תודה. הבעיה היא שבמקרה הספציפי הזה, אני רואה
07/11/2015 | 10:27
1
22
שמילה זו נכתבת עם י' בכל מקום שהוא: בפסיקות של שופטים, משטרה וכו'. לא מצאתי שום מקום כמעט שבו היא נכתבה ללא י'. וזה אכן הגיוני: כדי להבדיל אותה, למשל, מהמילה "עברה" (ע' בסגול) התנ"כית או מהפועל עברה (היא עברה..)
כרגע אני עורכת עבודה שמילה זו חוזרת על עצמה, ומתלבטת מה לכתוב.
אכן, בציבור רווח הכתיב ביו"ד במילים במשקל קְטֵלָה
07/11/2015 | 13:38
20
אף שהוא אינו בצירי מלא וגם לא נוספת יו"ד בכתיב חסר הניקוד. כך גם ב'גנֵבה', 'פרֵדה' (אם כי יש גם פרידה באותו מובן, אך ההגייה בחיריק), 'ברֵכה' ועוד (אך לא ב'שאלה'). במקרים כאלה מוטב לשאול את הכותב לדעתו (סביר שתהיה לו אחת...) להציג בפניו את המידע ולהשאיר בידיו את ההחלטה. אישית אני כותבת ללא יו"ד, ואני חושבת שברוב המקרים אין סיבה להתבלבל; אם יש ספק, אני מעדיפה להשתמש בניקוד עזר ולא להוסיף יו"ד.
ושאלה נוספת...האם אחרי המילה אנטי חייב לבוא מקף
07/11/2015 | 12:15
11
19
כשיש אחריה מילה נוספת (למשל: אנטי-חברתי) או שלא צריך מקף?
תודה :)
תחילית חייבת להיות צמודה למילה שאחריה
07/11/2015 | 13:44
10
25
לרוב מקובל במקף, אבל בתחיליות לועזיות (מיקרו, ביו, אנטי וכו') פעמים רבות הן נדבקות ישירות למילה, כנראה כי כך זה במקור (ובמילים רבות השאילה הישירה היא של המילה כולה), למשל: ביוכימיה, אנטיטטנוס וכו'.
 
ראי החלטת האקדמיה: 4.2.2 צירוף של מילית ושם
 
אגב, אני לא יודעת אם ב"אנטי-חברתי" הכוונה לעוין חברתית, אבל אם מדובר פשוט בלא-חברתי, הייתי כותבת כך (אני מעדיפה בד"כ עברית על פני לועזית, במידת האפשר).
תודה רבה רבה על התשובות המנומקות! ושאלה אחרונה:
07/11/2015 | 15:37
9
23
ידוע לי כי אסור לכתוב 3 פעמים את האות ו' בצמידות. מה עושים במקרה שבו חייבים לכתוב זאת, אחרת המשפט לא מובן? (צריכה לצטט מתוך ספר של אדם בשם וולף. יש מחבר נוסף לספר - ספיר. איך לכתוב את שניהם יחד? ספיר ו-וולף)?
לא אסור; אם זה קורה זה קורה, פשוט לא מכפילים או מוסיפים וי"ו
07/11/2015 | 16:02
8
34
בכתיב חסר הניקוד במקרה כזה (וזה לא המקרה הזה).
פתרון מוכר הוא החלפה בין השמות: וולף וספיר.
במקרה הזה מכיוון שההשערה מוכרת בסדר ההפוך, כספיר-וולף, זה מה שהייתי כותבת, פשוט בלי וי"ו החיבור אלא עם מקף (או אולי עם קו מפריד אבל בלי רווחים: ספיר–וולף).
לא הבנתי. הרי כן מדובר כאן על הכתיב חסר הניקוד
07/11/2015 | 18:12
6
17
בנוסף, אתקן את מה שכתבתי מקודם: לא מדובר בשני כותבים של אותו ספר, אלא שני חוקרים שונים (שהגיעו לאותה מסקנה), ולכן מופיעים יחד. משום כך, לא יהיה זה מתאים לכתוב ספיר-וולף.
הכוונה שלא הוספת אף וי"ו מסיבות של חוסר ניקוד. כולן במקור.
07/11/2015 | 18:14
15
וורף זה השם (וי"ו אחת עיצורית, השנייה לחולם מלא, זה השם גם כשהוא מנוקד) ואם את מוסיפה וי"ו החיבור, גם זה לא קשור לכתיב חסר הניקוד.
 
אני יודעת במה מדובר (זה במקרה בתחום הבלשנות, את יודעת... ), מכירה את השערת ספיר-וורף ועניתי לך בהתאם.
בדקתי עכשיו; בעברית (ובאנגלית) אכן מקובל להשתמש במקף
07/11/2015 | 18:23
4
15
ראי בוויקיפדיה:
ובדקתי גם בספרו של הבלשן גיא דויטשר "בראי השפה" ומופיעה שם ספיר־וורף (במקף עברי תקני, בגובה השורה העליונה).
רב תודות על התשובה המנומקת והבדיקה המקיפה!
07/11/2015 | 18:54
3
3
בכיף כך אני מכירה את זה, אבל החלטתי לוודא ליתר ביטחון
07/11/2015 | 19:05
2
13
פעמים רבות עורכים מתייעצים כאן לגבי ספרים שהם עורכים בתחומים כמו היסטוריה, משפטים, פסיכולוגיה ועוד ואז אני אמנם בקיאה בלשון אבל לא בתוכן; במקרה הזה שאלת על מונח ידוע בתחום הבלשנות (זה "בבית") ולכן היה לי ברור מיד למה התכוונת, עד כדי כך שאפילו לא שמתי לב שבהתחלה כתבת על ספר...
 
אגב, כטיפ לעתיד אני ממליצה לחפש מונחים כאלה בגוגל ולבדוק איך מקובל לכתוב אותם (במקורות מהימנים, כמובן). אם לא מוצאים בעברית והאנגלית רלוונטית (למשל כאן, כי אלה שמות) אז גם באנגלית.
אגב, שלחתי לאקדמיה שאילתה בנוגע ל-3 ווים, והנה תשובתה:
09/11/2015 | 09:11
1
14

אין כל איסור כזה. אפשר למשל לכתוב ווודקה = ו + וודקה. וכן וווו = וּוָווֹ.
עם זאת אין כופלים ו' עיצורית בסמוך ל־ו' אחרת. למשל: ווילון (ו+ וילון) ולא "וווילון".
כך שבמקרה של וורף, אין מניעה לכתוב ווורף.
 
זה בדיוק מה שעניתי לך... לא הייתה כאן דילמה
09/11/2015 | 10:01
5
* וולף >> וורף
07/11/2015 | 18:25
7
המרוקאים מכונים על ידי עצמם "המערביים" - מה עומד מאחורי זה?
06/11/2015 | 04:33
9
31
ניסיתי לחפש ומצאתי שהמילה מערבי היא תרגום של המילה הערבית "מגרב", כינוי לארצות צפון אפריקה. 
 
בישראל שלפני קום המדינה הייתה קהילת "המערביים", יוצאי מרוקו שהתגוררו בירושלים, בצפת,, בחברון, ובמקומות נוספים.  
 
יש לי שתי שאלות בנושא הזה: 
1) אם זה נכון (כמו שכתוב בויקיפדיה) שמקור השם מערבי הוא במילה מגרב, אז מדוע רק המרוקאים נקראו כך ולא התוניסאים / הלובים? 
 
2) בספרות ימי הביניים יש איזכורים על "ארצות המערב" או "ארץ המערב" (ניתן לראות זאת רבות אצל הרמב"ם) מהו בדיוק אותו ארץ מערב? ומערב ביחס למה הוא? 
ענית לעצמך... מרוקו נמצאת בצפון מערב אפריקה
06/11/2015 | 16:01
3
26
مغرب = מערב = מגרב
העיצור הפרוטושמי שנשמר בערבית غ (ע'ין) התאחד בעברית עם עי"ן, אבל במעתקי עיצורים אחרים מומר דווקא לצליל g כי זה כמו להגות גימ"ל רפה (נסה להגות גימל בלי להצמיד עד הסוף את הלשון ויצא לך מין רררר שכזה, זה זה). מאותה סיבה גם غزة היא בעברית עזה, אבל באנגלית (ובשפות אחרות) Gaza.
 
1) כפי שציינת, הכינוי 'מגרב' מתייחס למדינות צפון מערב אפריקה ואינו בלעדי למרוקו; כמו כן כתוב שם (בערך בוויקיפדיה): 'יהודי מדינות אלה נקראו בעבר "מערביים" או "מוגרבים", ואילו כיום רווח יותר השם "יהודי צפון אפריקה"'. כלומר אני לא יודעת אם אכן רק המרוקאים אימצו לעצמם את הכינוי "מערביים" (לא נתקלתי, למען האמת); אבל אם כן, זו שאלה הנוגעת להיסטוריה של תרבות מרוקו, קצת פחות רלוונטית לפורום הזה. אולי זו גם "קונטרה" לכינוי "מזרחיים" שדבק ביוצאי ארצות ערב גם כשהן מערביות לא"י...
 
2) לצערי איני בקיאה בספרות ימי הביניים, אך אני ממליצה לתת הקשר (ציטוט / מראה מקום) כדי שיקל על אחרים להתייחס.
לא עניתי לעצמי, רק הבאתי את המידע שמצאתי בינתיים
07/11/2015 | 04:09
2
21
זה שהמשמעויות של מגרב ומערב זהים, זה ברור (כמו גם כל האטימולוגיה שבכוונה לא הררחבתי בה, מכיון שציינתי שקראתי בויקיפדיה ואכן כל זה כבר מצוין שם).
 
לגבי שאלה 1, והערותייך לגביה, לולי היית מגגלת  היית מוצאת בקלות תוצאות רבות רלוונטיות בנוגע ל"מערביים". ואכן, השאלה קצת פחות רלוונטית, אך בהיעדר פורום אחר (לפחות למיטב ידיעתי) בחרתי בפורום שלנו בבחינת ב"אין צמח גם קוץ יחשב לפרח". נראה לי שחברי הפורום או הפורום בכללותו יסבלו את שאלתי זו.
 
לגבי 2, הנה שני קישורים לדוגמאות שמצאתי בגוגל
 
(צפי בשורה הראשונה):
 
(גם כאן צפי בשורה הראשונה)
 
שאלתי שתי שאלות והשלישית והעיקרית שבהן נשמטה משום מה (ככה זה שעייפים מלימודים) והנה היא:
אמנם בויקיפדיה מצוין שמרוקו מצויה "בצפון מערב" אפריקה. מה שמעלה תמיהה מידית מדוע בחרו דוקא לכנות את עצמם דווקא מערביים ולא צפוניים או צפונים מערביים וכו'.
 
היא מערבית לישראל, זה לא מספיק?
07/11/2015 | 16:12
1
7
אין לי מושג, באמת...
11/11/2015 | 02:36
2
העיקרית מבין השאלות - נשמטה
07/11/2015 | 04:10
4
28
שאלתי שתי שאלות והשלישית והעיקרית שבהן נשמטה משום מה (ככה זה שעייפים מלימודים) והנה היא:
אמנם בויקיפדיה מצוין שמרוקו מצויה "בצפון מערב" אפריקה. מה שמעלה תמיהה מידית מדוע בחרו דוקא לכנות את עצמם דווקא מערביים ולא צפוניים או צפונים מערביים וכו'.
 
צפון אפריקה
07/11/2015 | 15:30
26
הוא מונח מודרני יחסית שנגזר מהתקופה הקולוניאלית הצרפתית. כלומר ההתיחסות לחלקיה השונים של אפריקה בכלל ו Afrique du nord בפרט, היא עניין של המאות האחרונות, רק לאחר שהמעצמות האירופאיות השתלטו על אפריקה כולה.
לעומת זאת, בעבר הרחוק יותר בעולם היהודי/ אירופאי/ ים-תיכוני היתה מרוקו בקצה המערבי, ואם תרצה, בפינה הדרום מערבית, שמעבר לה היה רק המדבר הגדול ואפריקה השחורה.
זה יהיה ברור לך אם תסתכל על מפת הים התיכון ולא על מפת אפריקה.
למיטב ידיעתי
08/11/2015 | 12:37
2
17
יש הבחנה מקובלת בעולם הערבי בין ארצות "אל משרק" - המזרח לבין מדינות אל "מע'רב" - המערב. כך שכפי שכבר נכתב  התיאור הוא לא ביחס לאפריקה אלא ביחס לעולם הערבי.
זה דומה במידה מסויימת לתיאור של יהודה הלוי את ספרד כ"סוף מערב"
 
תודה
11/11/2015 | 02:48
1
8
אהבתי את הדוגמה מיהודה הלוי.
קישור למפות ישנות
11/11/2015 | 12:56
9
שאלת זכר נקבה
04/11/2015 | 20:06
1
30
שלום,
אשמח לדעת, אומרים: שלושה סוגי חנויות או שלוש סוגי חנויות?
אני חושבת שזה שלושה, מכיוון שזה מתייחס לסוגים, אך אשמח לדעת אם אני צודקת.
את צודקת.
04/11/2015 | 20:07
5
נתנני = "נתן לי" או "נתן אותי" ?
04/11/2015 | 21:27
1
24
נתנני = "נתן לי" או "נתן אותי" ?
נתנני במדבר, היה לבי חמרמר, וקרא זה אל זה ואמר:
05/11/2015 | 01:04
31
כל סיומות ה-ני הן סיומות המחליפות את המושא הישיר ולכן, נתן אותי.
עשאני = עשה אותי  
קיבלני = קיבל אותי
ראני = ראה אותי
ברכני = ברך אותי
מילאני = מילא אותי
שמעני = שמע אותי
וכך הלאה
חם בפורומים של תפוז
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
הודעות נבחרות
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ